מלכה
שקד (בתם של רחל וישראל מגנצא), אלמנתו של פרופ' גרשון שקד, נולדה ב-1933 במונקאץ', צ'כוסלובקיה,
עלתה ארצה כתינוקת. גדלה בגליל העליון [מטולה וצפת], וקיבלה חינוך מסורתי. למדה ספרות עברית,
ערבית והשוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים. עסקה בהוראת ספרות בבית-ספר תיכון,
בסמינר למורים ובאוניברסיטה העברית, והכשירה מורים לספרות.
[מקורות: לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים,
ויקיפדיה]
[צילום: י. גלרון-גולדשלגר]
הקמט שבעור הרקיע : קשרי קשרים ביצירת ש"י עגנון (ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש
י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשס"א 2001)
עריכה:
מדריך ללקט סיפורים : חוברת עזר למורים (תל-אביב : תרבות וחינוך, תשכ"ז 1967)
<בהשתתפות מנחם פרי ואברהם רז> <על הסיפורים "העיוורת" ליעקב שטינברג, "נעימה ששון
כותבת שירים" לעמליה כהנא-כרמון ו"באיי סנט ג'ורג'" של
אהרן אפלפלד>
מבחרת : סיפורים קצרים עבריים ואחרים בלוויית מבואות ופתחים לדיון (ירושלים
: כתר, 1991)
לנצח אנגנך : המקרא בשירה העברית החדשה (תל-אביב : ידיעות
אחרונות : ספרי חמד, 2005) 2 כר'.