צביה ליטבסקי נולדה בתל אביב להורים ילידי פולין שעלו ארצה אחרי המלחמה, בל' באב תש"ט, 25 באוגוסט 1949. תחילה גרה המשפחה ביפו, ובה עשתה את שש שנותיה הראשונות. לאחר מכן עברה עם הוריה לרמת גן, שם למדה בתיכון "אהל שם". בנעוריה הצטרפה לתנועת "השומר הצעיר" ואת שירותה הצבאי עשתה בנח"ל עם גרעין של התנועה. לאחר שחרורה למדה ספרות עברית ופילוסופיה כללית באוניברסיטה העברית בירושלים. במקביל, ולאחר קבלת התואר, למדה זמרה באקדמיה למוסיקה ולמחול ע"ש רובין בירושלים, שרה במקהלות והופיעה כסולנית בהרכבים שונים, בהקלטות רדיו ובהפקות אופראיות. ב-1973 החלה ללמד ספרות בבית-הספר התיכון שליד האוניברסיטה בירושלים וכן במכללה לחינוך ע"ש דוד ילין,  ובאקדמיה למוסיקה בירושלים. מ-1994 ובמשך חמש שנים, היתה חברת מערכת של כתב העת 'הליקון'. שיריה התפרסמו כתבי עת ספרותיים שונים (כולל 'הליקון', 'ארץ אחרת', 'אורות', 'אפיריון', 'עלי שיח', 'עתון 77', 'קשת החדשה', ו'שבו'). כותבת גם דברי ביקורת במוסף 'ספרים' של 'הארץ' ועורכת ספרי שירה ומשתתפת באירועי שירה שונים בארץ ובחו"ל. קובץ משיריה יצא בצרפת בהוצאת Gros Textes בתרגום איזבל דותן. כן נכללו אחדים משיריה באנתולוגיות בצרפתית ובאיטלקית. ליטבסקי מתגוררת בתל אביב, נשואה ואם לשתי בנות.
[מקורות: לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים]