לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים
  

אליהו מַיידַניק (1881 או 1882–1904)

Eliyahu Meidanek

אליהו מַידַניק (או מיַידאַניק, ביידיש) נולד באיליונצי (פלך קיוב, אוקראינה). קיבל חינוך מסורתי ובעצמו רכש השכלה כללית ומגיל 13 החל לכתוב עבור העיתון היהודי-רוסי ״ווסחוד״. למד לימודים אקסטרניים ועסק בהוראה במקומות שונים. ב-1899 בא לאודיסה והתוודע לסופריה העבריים ובמיוחד היתה גדולה עליו השפעתו של המשורר יהושע דוידוביץ, שאת כתביו ביקש להוציא ולא עלה בידו. החל לפרסם סיפוריו ב׳השלוח׳ עוד בימי עריכת אחד-העם והמשיך בימי עריכתו של יוסף קלוזנר. ב-1900 פירסם בשבועון היידי ״דער יוד״ בעריכת י.ח. ראַבניצקי סיפור אוטוביוגרפי: אַ בלעטיל פֿון מיַינע קינדהייט-זכרונות. הושפע עמוקות מהפוגרום בקישינוב ב-1903 ובעודו מתכונן לבחינות בגרות, התאבד למחרת חג השבועות תרס״ד, ב-22 במאי 1904.  כמה מסיפוריו שנמצאו באמתחות המערכות השונות (׳השלוח׳, ׳הצפירה׳, ׳הצופה׳) נדפסו לאחר מותו ונקבצו בחלקם בקובץ ׳כתבי אליהו מידניק׳ (תרס״ח). בראש הספר תמונתו ותולדותיו מאת יעקב פיכמן. באחד מסיפוריו ששלח לפני מותו (״חולשה״) ונתפרסם ב׳השלוח׳, תיאר תחושתו של מאבד עצמו לדעת. מבחר מסיפוריו פורסמו על-ידי שמואל אבנרי בתשס״ג (2002) בצירוף הערות ואחרית דבר.


יצירות אליהו מיידניק בפרויקט בן-יהודה		  

[מקורות: קרסל, לקסיקון אופק לספרות ילדים, לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראטור, Yiddish Leksikon, ויקיפדיה]

ספריו:

  • מחפשי-הזהב הקטנים : ספור מחיי תלמידי החדר (ורשה : תושיה תרס״ז)
  • כתבי אליהו מידניק : ספורים וציורים (אודיסא : חובבי ספרות, תרס״ח) <עם תמונת המחבר ותולדותיו מאת יעקב פיכמן>
    התוכן:
    • י. פ. [יעקב פיכמן]:  אליהו מידאניק
    • הקבצן העור (נדפס ב״השלח״, כרך ה׳ חוב׳ א-ב (אב-אלול תרס״א))
    • ר׳ אייזיק גחך (נדפס ב״השלח״, סיון תרס״ב)
    • עונג שבת (נדפס ב״השלח״, תרס״ג)
    • חמץ (נדפס ב״השלח״, כרך י״ג, חוב׳ ה׳ (אייר תרס״ד))
    • חולשה (נדפס ב״השלח״, כרך י״ג, חוב׳ ו׳ (סיון תרס״ד))
    • בביתו של הגביר (נדפס ב״השלח״, כרך י״ג, חוב׳ י״ג (אדר תרס״ד))
    • מה יאמר? (נדפס ב״הצפירה״, תרס״ג, מס׳ 29)
    • מזלו של מי? (נדפס ב״הצופה״ שנת 1904 אחרי מות המחבר)
    • גברת ואמתה : רשימה (נדפס מתוך כתב-יד)
    • ברגע האחרון (מתוך רשימה זו, שנכתבה ע״י המחבר זמן קצר לפני מותו, אפשר לראות את מצב רוחו של הסופר הצעיר בימים ההם ואת הסיבות שקרבו את קצו. לפי עדותם של אנשים הקרובים להמנוח, מתואר כאן ״נסיון״ אחד שנסה בעל ״הרשימה״ בגופו)
    • הגשמה (נדפס ב״עולם קטן״ תרס״ב)
    • הרעבים (נדפס ב״עולם קטן״ תרס״ג)
    • מחפשי-הזהב הקטנים (נדפס ב״הנעורים״ תרס״ד)
  • הקבצן העור (אודיסה : מוריה, תר״ע)
  • היתום : ספור (ורשה : תושיה, תרע״ב)
  • הקבצן העור (תל אביב : אמנות, תרפ״ט)
  • יום קרוש ומקולל : מבחר סיפורים (תל אביב : עמדה / ביתן, תשס״ג 2002) <ההדיר וצירף מבוא, הערות ואחרית דבר - שמואל אבנרי>

על המחבר ויצירתו:

  • אבנרי, שמואל. אליהו מידניק וביאליק: מסביב להתאבדות. הארץ, תרבות וספרות, י״ד בניסן תשנ״ט, 31 במארס 1999, עמ׳ ד 7-ד 8 <המניעים האפשריים להתאבדות הסופר הצעיר בצירוף חליפת מכתבים בינו לבין המשורר חיים נחמן ביאליק>
  • אבנרי, שמואל. אליהו מידניק ועורכי ״השילוח״: נפתולי יצירה, עריכה ואבדן.  סדן: מחקרים בספרות עברית, כרך ד׳ (תש״ס 2000), עמ׳ 353–387 <למאמר מצורף נספח ובו מבחר מכתבים ששיגר אליהו מידניק לעורכי ה״שלוח״>
  • אבנרי, שמואל. אליהו מידניק וסדרו של עולם. חוליות: דפים למחקר ספרות יידיש ותרבותה, כרך 8 (2004), עמ׳ 385–386.
  • בן-דב, ניצה. ממון ומניינו - אנטומיה של הידרדרות. עלי שיח, חוב׳ 49 (2003), עמ׳ 85–92 <על ״הקבצן העיוור״ של אליהו מידניק>
  • טורוב, ניסן.  בלי אחיזה: אליהו מיידאניק.  בספרו: בעיות ההתאבדות : מחקר פסיכולוגי סוציולוגי (תל אביב : דביר, תשי״ג 1953), עמ׳ 296–303.
  • לפיד, שולמית.  המסומם הראשון בספרות העברית.  מעריב, י״ד בְּנִיסָן תשל״ו, 14 באפריל 1976, עמ׳ 45.
  • שניאור, זלמן.  שלשה שמתו: צללים.  בספרו: ח. נ. ביאליק ובני דורו (תל אביב : הוצאת דביר, תשי״ח 1958), עמ׳ 274–290.
על ״יום קרוש ומקולל״
קישורים:

Wikidata – Q12403939 J9U – 987007291126705171 NLI – 000556175 LC – no2003026352 VIAF – 306422722
עודכן לאחרונה: 21 בספטמבר 2021

לראש הדף
לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף