הלל ויס (1945)

 <בהכנה>

Hillel Weiss

הלל ויס נולד בבני ברק בח' בניסן תש"ה, 22 במארס 1945. גדל ברמת גן ולמד בתיכון צייטלין בתל אביב. למד ספרות עברית וכללית לתואר ראשון באוניברסיטת בר-אילן. בנוסף למד משפטים בשלוחה התל אביבית של האוניברסיטה העברית והוסמך כעורך דין. בשנת 1972 קיבל תואר שני בספרות עברית מאוניברסיטת בר-אילן (כותרתה של עבודת המוסמך שלו היא: "מוטיבים באמצעי עיצוב בארבעה מספורי ש"י עגנון"). את תואר הדוקטור קיבל ב-1978 על התזה "הדום וכיסא" ו"כיסוי הדם" על סיפורי חתימה של עגנון, בהנחייתם של יוסף דן והלל ברזל). ויס הוא מרצה וחוקר במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן. בתקופה שבה כיהן כראש המחלקה לספרות עברית (1982־1985) שילב ספרות יידיש ולאדינו בתוכנית הלימודים ושינה את שמה של המחלקה מ"ספרות עברית" ל"ספרות עם ישראל". בינואר 2014 הוענק לו תואר פרופסור אמריטוס. ויס הוא ראש החוג להוראת הספרות במכללת אורות ישראל באלקנה, מאז היווסדו ב-1990. ויס חיבר ספרים אחדים על יצירת עגנון ועל הסיפורת הישראלית, ערך מספר ספרים, כתב מאמרים רבים, מסות ומחקרים. התמחה בניתוח ממוחשב של יצירות עגנון. הוא חבר בלשכת עורכי הדין בישראל ובאגודת הסופרים העבריים בארץ ישראל. בשנים 1990־1992 היה חבר ועדת היגוי לפיתוח מסילות ברזל בארץ ישראל ובמזרח התיכון מטעם משרד התחבורה.

חוקר ספרות ומסאי נולד ברמת גן, בוגר בית הספר התיכון צייטלין בתל אביב. השלים לימודים אקדמיים בספרות עברית ובספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן ולימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים והוסמך לעסוק בעריכת דין. עבודת הדוקטור שלו הוקדשה לעיון באופיין האנציקלופדיסטי של יצירות ש''י עגנון ''הדום וכסא'' ו''כיסוי הדם''. עוד לפני השלמת התואר השלישי ראה אור ספרו פרשנות לחמישה מסיפורי ש''י עגנון (עקד, 1974). ספרו העיקרי על עגנון הוא קול הנשמה: חקר 'הדום וכיסא' - ספר דברי הימים לש''י עגנון (1985). ויס הוא פרופ' אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן, חוקר יצירתו של ש''י עגנון ומבקר הספרות העברית מדור המדינה ועד ימינו. עמד בראש המחלקה לספרות עם ישראל והוא שהעניק לה את שמה לאחר שנקראה המחלקה לספרות עברית, מתוך מגמה לעסוק בספרויות היהודים בכל הלשונות. ראש החוג להוראת הספרות במכללת ''אורות ישראל'' בישוב אלקנה. היה מהראשונים בישראל שפיתח מנגנוני מחשוב לטקסטים ספרותיים, הקים מאגר לאחזור מידע לכתבי עגנון ועמד בראש הצוות להקמת מאגר דומה לכתבי המשורר אורי צבי גרינברג. כתיבתו רוויה סממנים פוליטיים והיא מעריכה ושופטת את הספרות העברית מנקודת מבט ימנית רדיקלית. ספריו המובהקים מסוג זה הם: דיוקן הלוחם: עיונים על גיבורים וגבורה בסיפורת העברית של העשור האחרון (1975); עלילה: ספרות הכיליון הישראלית (1992); דרך המלך: מדיניות, ספרות, תיעוד (2003). את השקפותיו הפוליטיות לגבי הספרות העברית ביטא במאות רשימות ביקורת שראו אור בעיתונות היומית ובעיקר בעיתונות שבה ראה את ביתו האידיאולוגי: עיתון ההתיישבות ביהודה ושומרון נקודה, בכתב העת נתיב ובעיתון היומי מקור ראשון. כמו כן שימש כעורך שותף בספר: Agnon and Germany: the Presence of the German World in the Writings of S.Y. Agnon, (2010), וערך את האנתולוגיה: ואני תפילתי: שירת התפילה של משוררים בני זמננו (1991). בלבן, אברהם. ''הוא עוד יתגע
 
[מקורות: לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים, ויקיפדיה]
[צילום: י. גלרון-גולדשלגר]

ספריו:

  • פרשנות לחמשה מסיפורי ש"י עגנון : שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו, המטפחת, תהלה, והיה העקוב למישור, מעשה ברב טורי זהב (תל-אביב : עקד, 1974)
  • דיוקן הלוחם : עיונים על גיבורים וגבורה בסיפורת העברית של העשור האחרון (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשל"ה 1975)
    תוכן העניינים
  • מקורות מסורתיים ותפקידם בשני סיפורי חתימה של עגנון : "הדום וכסא" ו"כסוי הדם" (רמת-גן, תשל"ח 1977) <דיסרטציה -- אוניברסיטת בר-אילן>
  • עגנון - עגונות, עידו ועינם : מקורות-מבנים משמעויות (תל-אביב : האוניברסיטה הפתוחה, תשל"ט 1979 - תשמ"א 1981) <התוכן: עגונות. בקרת תהיה. עידו ועינם>
  • קול הנשמה : חקר "הדום וכסא" : ספר דברי הימים לש"י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ה 1985)
  • ש"י עגנון ויצירתו (ירושלים : מרכז ההסברה - שירות הפרסומים, תשמ"ט 1989)
  • עלילה - ספרות הכליון הישראלית (בית אל : ספרית בית אל, תשנ"ב 1992)
    תוכן העניינים:
  • דרך המלך : מדיניות, ספרות, תיעוד (תל אביב : מרכז אריאל למחקרי מדיניות ואסטרטגיה, תשס"ג 2003)

עריכה:

  • יצחק שנהר : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו (תל אביב : עם עובד, תשל"ו)
    התוכן:
  • הלל לביאליק : עיונים ומחקרים ביצירת ח"מ ביאליק מוגש לפרופ' הלל ברזל (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ט 1989) <בשיתוף ידידיה יצחקי>
    התוכן:
  • ואני תפלתי : שירת התפילה של משוררים בני זמננו : אנתולוגיה (בית אל : ספרית בית אל, תשנ"א 1991)
  • עלעול : סתיו תשנ"א (בית-אל : ספרית בית אל, תשנ"א) <לקט משוררים שונים>
  • חקרי עגנון : עיונים ומחקרים ביצירת ש"י עגנון, מוגש לפרופ' יהודה פרידלנדר (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ד 1994) <בשיתוף הלל ברזל>
    תוכן העניינים
  • המתכונת והדמות : מחקרים ועיונים בשירת אורי צבי גרינברג (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, 2000)
  • Agnon and Germany : the presence of the German world in the writings of S. Y. Agnon / edited by Hans-Jürgen Becker, Hillel Weiss. -- Ramat Gan : Bar-Ilan University Press, 2010.
    Table of contents
מבחר ממאמריו:
  • אורי וה"יורמ'ים" : הרהורים על הסיפורת ב"דור המדינה".  מעריב, ב' באייר תש"ם, 18 באפריל 1980, עמ' 31.
  • בדרך לגאולת הפוסט-ניהיליזם. בתוך:  ציונות: פולמוס בן זמננו : גישות מחקריות ואידאולוגיות / עורכים – פנחס גינוסר, אבי בראלי (קריית שדה בוקר : המרכז למורשת בן-גוריון ; תל אביב : המכון לחקר הציונות ע"ש חיים וייצמן, אוניברסיטת תל-אביב ; באר שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשנ"ז 1996), עמ' 355־365.
על המחבר ויצירתו:
על "עלילה - ספרות הכליון הישראלית"
  • בלאט, אברהם. בורחים מהזהות היהודית. מעריב, ספרות אמנות, ט"ו באב תשנ"ב, 14 באוגוסט 1992, עמ' 4־5.
  • בלבן, אברהם. הוא עוד יתגעגע. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ"ו באייר תשנ"ב, 29 במאי 1992, עמ' 23.
  • גוטקינד, נעמי. ספרות הכליון הישראלית. הצופה, י"ט באייר תשנ"ב, 22 במאי 1992, עמ' 6, 8.
  • דותן, משה. מול שוללי צדקת הדרך. האומה, שנה ל', גל' 111 (1993), עמ' 356־358.
  • זילבר-ויתקון, אסתר. בין לחישה לזעקה. נתיב: כתב עת למחשבה מדינית, חברה ותרבות, שנה ו', גל' 29 (1992), עמ' 79־83.
  • שמיר, זיוה. דברים שרואים משם אין רואים מכאן. מאזנים: ירחון לספרות, כרך ס"ז, גל' 2 (1992), עמ' 49־50.
קישורים:


עודכן לאחרונה: 13 ביולי 2017

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף