לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים
  

משולם טוכנר (1912–1966)

<בהכנה>

Meshulam Tochner

    משולם טוכנר נולד בכ״ג בניסן תרע״ב, 10 באפריל 1912 בעיירה מינקוביץ שבאוקראינה. ב-1916 עקר עם משפחתו לעיירה בריצ׳אני בבסרביה, שנעשתה ב-1918 חלק מרומניה. ב-1925 עלתה המשפחה ארצה והתיישבה בירושלים. למד בבית הספר תחכמוני ובגימנסיה הריאלית מיסודו של ד״ר שור. מ-1930 עד 1937 למד באוניברסיטה העברית ספרות עברית, היסטוריה ופילוסופיה וסיים את התואר השני. בתקופת לימודיו פרסם סיפורים בעיתונות (׳הארץ׳, ׳ניב הסטודנט׳) אך לימים התרכז בביקורת. מאז תום לימודיו עסק בהוראה, תחילה בבתי ספר בטבריה ובעפולה, ומ-1948 עד סוף ימיו בבית המדרש הירושלמי למורים על־שם דוד ילין. היה ידיד ורע לרבים מסופרי ירושלים וממלומדיה, ובראשם ש״י עגנון. בשנותיו האחרונות החל בכתיבת עבודת דוקטור על יצירת עגנון, אך זו לא הושלמה מחמת פטירתו. טוכנר נפטר בירושלים בכ״ג באב תשכ״ו, 9 באוגוסט 1966.
    כתיבתו עוסקת רובה ככולה ביצירת עגנון, מאז מאמרו הראשון עליו ב-1948 ועד פרקי המחקר שנותרו בעזבונו. מאמריו מוקדשים לדיון פרשני ביצירות מרכזיות (׳תמול שלשום׳, ׳הכנסת כלה׳, ׳עידו ועינם׳, ׳עד עולם׳, ׳הדום וכיסא׳), וכן לסוגיות כלליות כגון השקפת העולם המשוקעת ביצירת עגנון, דמות המספר האוטוביוגרפי, טכניקות הסיפור של המחבר, דמויות חוזרות בסיפוריו ותולדות המחקר ביצירתו. אחרי מותו כונסו מאמריו בספרו ׳פשר עגנון׳ (1968). הופעת הספר חוללה ויכוח, שהתמקד בעיקר בשאלת תוקפם של הפענוחים האלגוריסטיים החד־משמעיים שהציע טוכנר לסיפוריו החידתיים של עגנון.

נכתב על-ידי אבנר הולצמן עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
[מקורות נוספים: קרסל, ארכיון גצל קרסל בספריה הלאומית בירושלים, ויקיפדיה] 

ספריו:

על המחבר ויצירתו:

  • על משולם טוכנר ז״ל : דברים לזכרו מאת ש״י עגנון, נתן רוטנשטרייך, משה גיל, שלום קרמר, משה שמיר, גרשון שקד, י״ד אברמסקי וחיים תורן (ירושלים : בית־המדרש למורים העברי הממלכתי ע״ש דוד ילין והוועד הציבורי להוצאת עזבונו של משולם טוכנר ז״ל, תשכ״ז) <הביא לדפוס – חיים תורן>
  • סדן, דב.  במבואי ספר וסופרו. בתוך: פשר עגנון / משולם טוכנר (רמת־גן : אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, תשכ״ח 1968), עמ׳ 7–23 <חזר ונדפס בספרו אבני גדר : על סופרים וספרים (רמת־גן : הוצאת אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1970), עמ׳ 135–147, בשם: פשר ודרכו : על משולם טוכנר>
על ״פשר עגנון״
  • אלשטיין, יואב. המשמעות הסמלית אקטואלית של ״עידו ועינם״ : בשולי ״פשר עגנון״ למשולם טוכנר. דעות, כרך ל״ו (תשכ״ט), עמ׳ 36–46.
  • באר, חיים [ח.ב.].  פשר עגנון.  קשת, שנה עשירית, חוב׳ ג׳ (לט) (אביב 1968), עמ׳ 154–156.
  • מירון, דן.  ציון־דרך ותמרור־אזהרה בביקורת עגנון. מאזנים, כרך כ״ו, גל׳ 5־6 (ניסן–אייר תשכ״ח–אפריל–מאי 1968), עמ׳ 350–359 <חזר ונדפס בתוך  עגנון: ״עגונות״, ״עידו ועינם״ : מקורות, מבנים, משמעויות / הלל ויס – (תל־אביב : האוניברסיטה הפתוחה, תשמ״א 1981), יחידה 2, עמ׳ 91–100. דיון על המאמר מופיע בעמ׳ כו–כח>
  • נגיד, חיים.  פרשן רב־השראה ליצירות עגנון.  ידיעות אחרונות, ספרות ואמנות, כ״ה בטבת תשכ״ח, 26 בינואר 1968, עמ׳ 16, 17.
  • רבינוביץ, ראובן. הערות ל״פשר עגנון״.  דבר, לספרות ולאמנות, ט׳ בתמוז תשכ״ח, 5 ביולי 1968, עמ׳ 7.
קישורים:

OpenLibrary – OL170583A Wikidata – Q6764861 J9U – 987007302085905171 NLI – 000319440 LC – no 95039616 VIAF – 58665309 • 298551017
עודכן לאחרונה: 5 בדצמבר 2022

לראש הדף
לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף