אורי
אורלב (יורק אורלובסקי Jerzy-Henryk Orlowski) נולד בווארשה, פולין, בט״ו בַּאֲדָר א׳ תרפ״ט,
24 בפברואר 1929*. אביו היה רופא. גדל בילדותו בבית מתבולל, הספוג פטריוטיות פולנית.
בשנות השואה נרצחה אימו בידי הגרמנים ואביו נשבה בידי הרוסים. אורי ואחיו הוסתרו
על–ידי קרובת משפחה בחדר סגור בגטו ווארשה, ואחר–כך הועברו למחנה ברגן–בלזן שם שהו
עד ששוחררו כעבור שנתיים על ידי הצבא האמריקאי. אחרי המלחמה עלה ארצה. התחנך בקיבוץ
גניגר, אחר–כך היה ברמת–יוחנן ובמעלה–החמישה ועבד ברפת. ב–1954 הצליח האב לעלות ארצה
ולפגוש את בניו. ב–1967 עבר אורי לירושלים. למד באוניברסיטה העברית וכתב תוכניות ילדים
לרדיו ולטלוויזיה (מהן שזכו בפרסים). ספריו לילדים ולנוער תורגמו לשפות רבות וזיכו
את מחברם בפרסים רבים. אורי אורלב מתרגם גם מפולנית לעברית ובשנים האחרונות עסק בתרגום
כתבי יאנוש קורצ׳אק לעברית. ב–2014 זכה בפרס דבורה עומר לספרות ילדים ונוער. בברגן–בלזן החל לכתוב בפולנית. את שיריו מאותם הימים תירגם לעברית, והקובץ
שירים מברגן–בלזן ראה אור ב–2005 (יד ושם).
עיקר פרסומו הוא על ספרי הילדים והנוער שחיבר, שכמה מהם הם מאבני היסוד של ספרות הילדים והנוער הישראלית. הייחוד של אורלב הוא בכך שהוא הופך חומר קשה לעיכול וזר להוויה העברית–ישראלית לספרות שובת לב עבור בני נוער. כך, למשל, בסיפור לבני הנוער
האי ברחוב הציפורים (1981) הוא מספר על אלכס, ילד יהודי המסתתר בבית הרוס בגטו, שהזוועות המתרחשות סביבו מחלחלות לתודעתו טיפין–טיפין. על ספרו זה זכה ב–1982 באות כבוד מטעם פרס אנדרסן הבינלאומי ובפרסים בינלאומיים נוספים. הספר תורגם לשפות רבות. להצלחה רבה זכו גם ספרי ילדים רבים אחרים פרי עטו, בהם:
חיית החושך (1976), סבתא סורגת (1981) ורוץ ילד רוץ (2001).
ב-2013 הבמאי הגרמני פפה דנקארט ביים סרט המבוסס על העלילה של רוץ ילד רוץ.
אורלב, כפי שכתב חוקר ספרות הילדים מנחם רגב (2002), הוא אמן הדיאלוג והתיאור. הוא יודע להחיות סצנות מגוונות ולקורא נדמה לעתים כי הוא צופה בסרט. תכונה זו מאפיינת אותו גם בספרי הפרוזה שפירסם בשנות החמישים: חיילי עופרת (1956) ועד מחר (1958). חיילי עופרת הוא סיפור חניכה המגולל את עלילותיהם של שני ילדים בתקופת השואה. הספר מתבונן בחוויה ההיסטורית, כפי שכותב גרשון שקד (1958), ספק כחוויה מודעת וספק כחוויה לא מודעת. הרומן עד מחר מגולל את קורותיו של ילד שהגיע לקיבוץ לאחר השואה, ואת המסע שלו לגיבוש מחודש של זהות והזדהות. במאמרה
״מקום אחר וזמן אחר – הספרות של ניצולי השואה בישראל״ מתארת נורית גרץ (2007) את הזהות הלאומית והמגדרית של הגיבור כדבר–מה לא מוגמר המצוי בהתהוות מתמדת. הרומנים האלה של אורלב הצעיר משקפים את ראשיתו של הניסיון העברי–ישראלי לכתוב על השואה. כנגד סגנון הפרוזה הבוטח והישראלי–עברי–צברי לעילא של מספרים בני דורו של אורלב, סופרי דור תש״ח, אורלב מציע נוסח מהוסס, זר, מעין ספרות עברית רצוצה.
התגורר
בירושלים עם רעיתו ולהם שני בנים ושתי בנות. אורי אורלב
נפטר בכ"ז בתמוז
תשפ"ב, 25 ביולי 2022.
* אורי אורלב נולד בשנת 1929, אבל כאשר הגיע
ארצה ביחד עם אחיו, הוא הקשיב להמלצתה של הדודה סטפה שהצילה אותו במלחמה, והוסיף לעצמו עוד שנתיים לילדות שאותן הפסיד במלחמה (בתעודת השחרור שלו מברגן בלזן בכלל כתוב שנולד בשנת 1933 כי ככה יכול היה לקבל יותר אוכל) מאז הוא
היה רשום כיליד 1931 בכל תעודה רשמית או ביוגרפיה. בשנים האחרונות הוא התחיל לחזור לגיל המקורי שלו, לפני כן הוא לא דיבר על כך כי הוא הרגיש שרימה את המדינה בשנתיים ...
[תודה לאיתמר אורלב על ההבהרה].
חיילי–עופרת (מרחביה : הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1956) <בחתימת
אורי אורלובסקי. מהד׳ שניה מוגהת מחדש יצאה לאור בתשכ״ח ומהד׳ חדשה ומתוקנת בהוצאת
כתר ב–1989>
עד מחר (תל אביב : עם עובד, תשי״ט 1958)
חופשת הקיץ האחרונה : סיפורים (תל–אביב : דגה, תשכ״ח)
בחור, יונה. החומר
השביר של האינטימיות. על המשמר, י״ח בסיון תשכ״ח, 14 ביוני 1968
<חזר ונדפס בספרה רשימות על ספרות
(תל–אביב : ירון גולן, 1993), עמ׳ 99־103>
על ״סבתא סורגת״
פריאור, דרורה. מלאכת מחשבת, מעשה חושב: ״סבתא סורגת״ מאת אורי אורלב
– ללמוד על השואה – באיזה גיל? האם וכיצד ובמה להתחיל?
מסד : מאסף לענייני ספרות והוראתה, כרך
2 (תשס״ד 2004), עמ׳ 62־70.
על ״לידיה מלכת ארץ–ישראל״
הגורני–גרין, אברהם. על ילדות ברומניה, מלכות
בארץ–ישראל וקרע במשפחה. בספרו: בחבלי שלום : מסות על השלום והשלם (אבן–יהודה
: רכס, 1994), עמ׳ 137־139.
על ״האי הרחוב הציפורים״
הגורני–גרין, אברהם.
אורי אורלב – האי ברחוב הציפורים. בספרו: משא ועיון : מסות על לשון, חינוך וספרות (תל אביב
: אור עם, תשנ״ג 1992), עמ׳ 155־156.
ישועה, יעל. עבודת כיתה על הספר האי ברחוב הצפורים
של אורי אורלב. ספרות ילדים ונוער, שנה 25, חוב׳ 100 (סיון תשנ״ט, מאי 1999), עמ׳ 130־132.
שיכמנטר, רימה. ״בכי מדבק, בדיוק כמו צחוק״ : הצגת נושא השואה לילדים
ב׳האי ברחוב הציפורים׳ מאת אורי אורלב. עולם קטן : כתב–עת לספרות ילדים
ונוער, גל׳ 2 (תשס״ה 2004), עמ׳ 169־179.