סיון בסקין, משוררת ומתרגמת, נולדה בווילנה, ליטא בה׳ באלול תשל״ו, 31 באוגוסט 1976.
שם התחנכה עד גיל ארבע־עשרה. עלתה ארצה עם משפחתה ב־1990, וגדלה בקיבוץ עין כרמל. בשירותה
הצבאי היתה מדריכה בחיל תקשוב. בעלת תואר ראשון בכלכלה מהטכניון (1999). עבדה ככלכלנית
במשך שלוש שנים, וב־2002 עברה לעיסוק בניתוח מערכות מידע.
ב־2001 החלה לפרסם שירה באתרי אינטרנט, ב״במה חדשה״ ובכתב העת המקוון
״דג אנונימי״. פירסמה גם בכתבי עת: ״הגדה השמאלית״, ״גג״, ״שבו״ ועוד. במקביל החלה
להופיע בהקראה פומבית ותיאטרלית של שיריה. תחילה בערבי במה, ואחר כך באירועים של ״הליקון״,
״דג אנונימי״ ועוד. ב־2004 החלה לפרסם שירים ומבחר תרגומים ב״הו!״. כיום היא חברת מערכת
פעילה בכתב העת ובאירועיו.
פירסמה ספר שירה ראשון, יצירה ווקאלית ליהודי, דג ומקהלה
(אחוזת בית, 2006) וספר שירה נוסף, מסעו של יונה (אחוזת בית, 2011), הכולל מבחר
שירים מקוריים לצד תרגומים משירת מרינה צווטאייבה. פירסמה ספר שירה שלישי, אחותי יהונתן
(2017), שזכה לשבחי הביקורת.
תירגמה מרוסית את ספרה של צווטאייבה, סיפורה של סוניצ׳קה
(2005); את הספר המזוודה: שני רומנים מאת סרגיי דובלטוב (2010); ומליטאית את
נהגה בחשכה: שיחות עם ילדים מאת ונדה יוקנייטה (2011) ועוד.
כותבת שירה חושנית, בחרוז ובמשקל. כך מתוך מסעו של יונה
השיר ״שני רישומי גברים״: ״לִישׁוֹן וְלֹא לַחְשׁוֹב עַל מָה שֶׁבְּבִטְחָה/ אַתָּה
רוֹאֶה בּוֹ כִּשָּׁלוֹן שֶׁל חֲלוֹמְךָ./ שְׁרִירֶיךָ, שְׂעָרוֹת גּוּפְךָ, אֵיבָרִי
הַמִּין– / הַכֹּל פָּרוּשׂ, אַךְ מַבָּטְךָ אֵינוֹ זָמִין״.
ב־2005 התעורר פולמוס סביב הכותבים בהו! בכלל וסביב כתיבתה
בפרט. המסתייגים טענו שהיא נצמדת לתבנית שירת־חרוז במשקל, והשירה הופכת לחרזנות ראוותנית
וחסרת אירוניה. אריאל הירשפלד כתב כי ״אין בה ובטיפולה במילים הנחרזות אף שמץ מן האירוניה
הדקה, הפועלת מן המסתור״ (2005). בעיני אחרים (למשל זיוה שמיר, 2006) היא דווקא חומקת
מהמגבלות של הצורניות המוקפדת באמצעות נושאי שירתה המגוונים, והיא עושה זאת מתוך ראייה
שירית רחבה ובוגרת, מודעת ושנונה.
נהגה בחשכה : שיחות עם ילדים / ונדה יוקנייטה (רמת השרון : אסיה, תשע״א 2011)
פרויקט רוזי / גרהם סימסיון (תל־אביב : אחוזת בית ; ידיעות אחרונות : ספרי
חמד, תשע״ג 2013)
לפסל את הזמן / אנדרי טרקובסקי (רמת השרון : אסיה, תשע״ג 2013)
<עריכה מדעית – דני ורט>
אפקט רוזי / גרהם סימסיון (תל־אביב : אחוזת בית ; ידיעות אחרונות : ספרי חמד,
תשע״ה 2015)
רוח הרפאים של אלכסנדר וולף / גאיטו גדזנוב (תל־אביב : אחוזת בית ; ידיעות אחרונות : ספרי חמד,
תשע״ו 2016)
מחתרת הנייר : המלחמה על אוצרות הרוח של ירושלים דליטא / דוד פישמן
(ירושלים : הוצאת הספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית : בית שלום עליכם,
תש״ף 2020)
הכפפה של יד שמאל / אנה אחמטובה ומרינה צווטאייבה, שתי המשוררות הגדולות של
תור הכסף הרוסי (תל־אביב : אפרסמון ספרים ; עמותת הו! לספרות עברית, תשפ״ב
2022) <בשיתוף ריטה קוגן>
עריכה:
עלמה בפריחה : וסיפורים אחרים / טטיאנה טולסטיה (תל־אביב : הוצאת עם
עובד,2020) <בחרו את הסיפורים לקובץ: דן ורשקוב ומאיה פלדמן ; תרגם מרוסית: דן ורשקוב>
השחף / אנטון צ׳כוב ; תרגום מרוסית ואחרית דבר – רועי חן (תל־אביב : הו!,
תשפ״א 2021) <בשיתוף דורי מנור>
אדלהייט, עמוס. מסה על הביקורת: דפים של מהות.
עמדה: ביטאון לספרות, גל׳ 25 (2011), עמ׳ 9–31 <תרבות הרמייה והשקר בה שקועה עד צוואר קריית הספר הארצישראלית שלנו בעשור
השני לאלף החדש קיבלה לאחרונה ממדים גרוטסקיים מפחידים ממש והובילה אל מרכז הבמה
הספרותית דמויות קלושות של גרפומנים ועסקנים שאינם יכולים להוביל קו משמעותי כלשהו>
<חזר ונדפס בספרו על שירה : ביקורת ומניפסטים,
1991–2011 (ירושלים : כרמל, תשע״ג 2012), עמ׳ 170–192>