עמנואל אולסבנגר, משורר, חוקר פולקלור ומתרגם, נולד בגרייבה, פולין, בב' באייר תרמ"ח, 13 באפריל 1888. התחנך בעיר הולדתו ואחר כך בסובלק ובאוניברסיטאות קניגסברג וברן. היה פעיל בתנועה הציונית מנעוריו וממייסדי אגודת הסטודנטים הציונים "החבר". ערך מסעות מטעם קרן-היסוד לארצות רבות, ביניהן הודו ודרום-אפריקה. עלה ארצה ב-1933 והתיישב בירושלים.  לאחר קום המדינה שכנע את מוסדותיה לאשר את עלייתם של יהודי הודו, ונחשב בעיניהם לפטרונם. פרסם מאמרים וספרים בחקר הפולקלור היהודי בשפות שונות. נמנה עם תומכיה הנלהבים של לשון אספרנטו ככלי לקידום ההבנה והשלום בין העמים וכתב שירים בלשון זו. בעברית כתב את הפואמה  בין אדם לקונו (1943).
    אולסבנגר זכור במיוחד בזכות תרגומיו החלוציים מכמה לשונות. הוא היה המתרגם הראשון, ושנים רבות היחיד, שתירגם ספר מיפנית לעברית: מוּקַשִי בַּנַשִי – סיפורים מימי קדם (1944, הדפסה שנייה 1959). היה מחלוצי התרגום מסנסקריט לעברית. תרגם את יצירת המופת של התרבות ההודית  בהגודגיטה: שירת המבורך (1956, עם הקדמה מאת מרטין בובר), וכן את הכרך משירת הודו: הגות ושירה  (1960). 
    אולסבנגר תירגם יצירות מופת מהספרות האיטלקית, הספרדית והגרמנית, ביניהן יצירותיו של דנטה אליגיירי  הקומדיה האלוהית (שלושה כרכים, 1944 עד 1957) ו חיים חדשים (1959);  דקמרון: ספר עשרת הימים של ג'ובאני בוקצ'יו (1947); פלטרו ואני של חואן רמון חימנז (1956);  לב הפטדה: כוחה של אהבה של סלוודור דה מדריאגה (1948, 1956),  משירי גתה (1943, 1950) ועוד. רוב ספרי תרגומיו קשים להשגה, ולחלקם נעשו בינתיים תרגומים חדשים, אבל הוא ראוי להיזכר בזכות עבודתו החלוצית והקפדנית, שהביאה אל העברית מגוון רחב של יצירות מופת מספרות העולם.
    עמנואל אולסבנגר  נפטר בירושלים בכ"א בשבט תשכ"א, 7 בפברואר 1961.

[נכתב על-ידי דורון ב' כהן עבור  לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים]
[מקורות נוספים: קרסל, ויקיפדיה, תדהר]

• בין אדם לקונו (תל אביב : יבנה, תש"ג 1943) <פואמה> <מהדורה שנייה מתוקנת יצאה לאור בתש"ו, 1946>

• דחליל : שבועון לילד (ירושלים : נוימן את אולסבנגר, ת"ש 1940). 4 גליונות.

• משירי גטה (ירושלים : אחיאסף, תש"ד 1943) <תרגום מגרמנית>
• מוּקַשִי בַּנַשִי – סיפורים מימי קדם (ירושלים : אחיאסף, תש"ד 1944)
• הקומדיה האלהית / דאנטי אליגיירי (ירושלים : ספרי תרשיש בסיוע מוסד ביאליק, תש"ד-תשט"ז) <שלושה כרכים: א. התופת; ב. טור הטוהר; ג. העדן>
• סיפורים מן הדקמרון / של ג'ובאני בוקאצ'ו (ירושלים : עֹפר, תש"ה 1945) <ארבעה-עשר סיפורים. תרגום מאיטלקית>
• דקמרון : ספר עשרת הימים / מאת ג'ובאני בוקאצ'ו (1313־1375) ; בצירוף מסה על הסופר ויצירתו מאת הרמן הסה (תל אביב : יבנה, 1947) <בשיתוף מנחם הרטום ויוסף ליכטנבום>
• לב הפטדה : כוחה של אהבה / סאלוואדור דה-מאדריגה (תל אביב : מסדה, תש"ח-תש"ט 1948־1949) <שני כרכים: א. רוחות בלהה; ב. האלים צוחקים>
• עולמו הקטן של דון קאמילו / ג'ובני גוארסקי (תל אביב : מסדה, תשי"ד)
• פלטרו ואני / חואן ראמון חימנז (תל אביב : עם עובד, תשט"ז 1956) <תרגום מספרדית>
• בהגודגיטה : שירת המברך (ירושלים : מוסד ביאליק, תשט"ז 1956) <תרגם מהמקור הסאנסקריטי וצירף מבוא והערות עמנואל אולסבנגר ; דברי פתיחה מאת מרדכי מ. בובר ונ"א ניאקם>
• החיים החדשים / דאנטי אליגיירי (ירושלים : ספרי תרשיש, תשי"ח 1957)
• משירי הודו : הגות ושירה (ירושלים : ספרי תרשיש, תש"ך 1960)
• בת האצטקים / סלודור דה-מדריגה (תל אביב : מסדה, 1965) <עיבוד לנוער של הספר "לב הפטדה". התקין לנוער – נפתלי גולן ; ערך – משה מוסינזון ; ציורים – א' לואיזאדא>

על המחבר ויצירתו: