נחמן הכהן קרוכמל נולד בז' באדר תקמ"ה, 17 בפברואר 1785 לר' שלום קרוכמלניק, סוחר אמיד, בעיירה ברודי שבגליציה. הוא נישא בגיל 14 לשרה לבית הברמן, ועבר לגור אצל חותנו העשיר בעיירה ז'ולקווה שליד לבוב. מלבד החינוך היהודי המקובל בתורה ובתלמוד למד גם פילוסופיה יהודית, בעיקר מכתבי הרמב"ם ואברהם אבן עזרא, והחל לעיין גם בהגותם של אנשי ההשכלה משה מנדלסון ושלמה מימון, ב"ביאור" של מנדלסון למקרא ובגיליונות "המאסף". בצעירותו נפגש עם המשכילים מנחם מנדל לפין ויהודה ליב בן-זאב, אנשי דור המעבר שאחרי השכלת ברלין, והושפע מהם; ועוד יותר הושפע ממשכיל גליציאני בשם ברוך צבי ניי (Neu), ובספרייתו קרא ספרי השכלה עבריים וכלליים. הוא למד גרמנית, כך שיכול היה ללמוד בשפת המקור את משנתם של פילוסופים לא יהודים, בעיקר של קאנט, פיכטה, שלינג והגל. בהמשך למד שפות נוספות, ובהן לטינית, צרפתית, ערבית וסורית. תלמידיו העידו עליו שהשכלתו הייתה מקיפה, הן בספרות ישראל הדתית והכללית, לרבות שירה עברית, והן בספרות המדעית הכללית של תקופתו.
ב-1808 בא ללבוב כדי להירפא ממחלה, ושם הכיר את שלמה יהודה רפפורט (שי"ר), שייעשה לימים תלמידו-חברו. בשל מחלתו המליצו לו רופאיו לעבור לקריאה קלה, ולכן עבר מפילוסופיה להיסטוריה, והתעמק בספרו של עזריה מן האדומים "מאור עיניים" ובספרי היסטוריה לועזיים. ב-1814 החל לקבץ סביבו חוג תלמידים; הוא נהג לטייל עמם בגנים שבאזור ז'ולקווה ולשוחח אתם בענייני פילוסופיה, היסטוריה וספרות עם ישראל. הפך לאחת הדמויות המרכזיות בקרב משכילי פולין, והיה מורם וידידם של רבים מאנשי תנועת ההשכלה וחכמת ישראל, ובהם שי"ר (אם כי הייתה מתיחות ביניהם במשך השנים), יוסף פרל, מאיר הלוי לטריס, ריב"ל, שמשון בלוך, יעקב שמואל ביק, ר' צבי הירש חיות, ואחרים, וכן של בנו, אברהם קרוכמל. שומרי המסורת המתנגדים להשכלה התנגדו לרנ"ק ולהגותו (הגות שכללה ביקורת המקרא במידה מתונה וביקורת התלמוד), אף על פי ששמר מצוות. לאחר ביקור שלו בעיירות הקראים בגליציה ב-1815 והתכתבות עם חכמים קראיים העלילו עליו החסידים שהפך לקראי, והוא כתב "איגרת התנצלות" והתנער ממה שיוחס לו.
לאחר מות חותנו החל להתפרנס ממסחר ומגביית מסים, ואחר כך מהנהלת חשבונות. הוא עסק גם בענייני הקהילה, היה "ראש הקהל" ופרנס בז'ולקווה, ואף סייע לשחרר משכילים צעירים מחובת השירות הצבאי. לאחר הפצרות מתלמידיו וידידיו החל כותב מאמצע שנות העשרים ואילך את ספרו, שבתחילה קרא לו "שערי אמונה צרופה". ב-1836 עבר לשנתיים לברודי, וב-1838, כשהחמירו מחלותיו, עבר לגור אצל בתו בטרנופול. הוא סירב להצעה להיות רבהּ של ברלין. בשנותיו האחרונות התקדם הרבה בהכנת ספרו, אך לא השלים אותו; לפני מותו ביקש שהחוקר המפורסם יום טוב ליפמן צונץ יערוך אותו ויוציא אותו לאור, ואכן הספר יצא לאור על ידי צונץ ב-1851 בשם "מורה נבוכי הזמן".
רנ"ק נפטר ביולי 1840, ונקבר בטרנופול. הוא השאיר אחריו שתי בנות ושני בנים. בנו הגדול, יוסף, המיר את דתו לנצרות; בנו השני, אברהם (אב"ן קרוכמל), היה הוגה דעות בזכות עצמו, לימים מן המשתתפים בכתב העת "החלוץ".
[מקורות: קרסל,
ויקיפדיה]
מורה נבוכי הזמן : ספר מורה אמונה צרופה ומלמד חכמת ישראל (ברלין : ל'
לאמם, תרפ"ג 1923) <נערך בידי יום טוב ליפמן צונץ; כולל
נספח על תולדות המחבר מאת מאיר הלוי לעטריס>
כתבי רבי נחמן קרוכמאל (ברלין : הוצאת עינות, תרפ"ד) <נערך על ידי שמעון ראבידוביץ;
מהדורה שניה עם תיקונים והוספות יצאה לאור בהוצאת אררט בתשכ"א 1961>>
מורה נבוכי הזמן (ירושלים : כרמל, תשע"א 2010) <מבוא
ועריכה מדעית - יהוידע עמיר>
אונגרפלד, משה. אביה של חכמת ישראל (ר' נחמן קרוכמל). הצופה, י"ד בתשרי תשכ"ו, 10 באוקטובר 1965, עמ' 4, 5.
איש-שלום, בנימין. המצוות ומעמדן בפילוסופיה הדתית של ר' נחמן קרוכמל.
תרביץ: רבעון למדעי היהדות, כרך נ"ו, גל' ג' (תשמ"ז, 1987), עמ' 373־383.
ברש, אשר. רנ"ק ואחד העם.
הדים, כרך ד', גל' ה'-ו' (תרפ"ו-תרפ"ז), עמ' 13־14 <חזר ונדפס
בכתבי אשר ברש, כרך שלישי (תל אביב : הוצאת מסדה, תשי"ז), עמ'
21־22>
גודמן, מיכה. בין מבוכת הזמן ללימוד קורות הזמן: עיון מחודש בתפיסת ההיסטוריה של רנ"ק.
דעת: כתב-עת לפילוסופיה יהודית וקבלה, גל' 57־59 (תשס"ו, 2006), עמ' 201־228.
גרינבוים, אברהם. ביקורת המקרא במשנת רנ"ק : עיונים. בתוך:
הגות ומעשה : ספר זכרון לשמעון ראבידוביץ במלאת עשרים וחמש שנים למותו / ערכו אברהם גרינבוים, אברהם יערי (תל אביב : צ'ריקובר עבור אוניברסיטת חיפה, תשמ"ג), עמ' 101־105.
דימן, מנחם. רמזי בקורת-התורה בספרו של רנ"ק. תרביץ: רבעון למדעי היהדות, כרך י"ח, גל' 1 (תש"ז 1946), עמ' 59־61.
דינסטג, ישראל יעקב. סניגוריה של רנ"ק על הרמב"ם נגד הביקורת של שד"ל.
בצרון, כרך נ"ה (תשכ"ז), עמ' 34־37.
הורביץ, רבקה. "גוים ואלהיו" לר' נחמן קרומכל ומקורותיו היהודיים.
מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כרך ז', חוב' א' = ספר היובל לשלמה
פינס, כרך א' (תשמ"ח), עמ' 265־287 <חזר ונדפס בספרה: יהדות רבת
הפנים : ספרות והגות (באר שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת
בן-גוריון בנגב, תשס"ג 2002), עמ' 139־162>
היילפרין, ישראל. רישומה של חלוקת פולין במשנתו ההיסטורית של רנ"ק.
ציון: רבעון לחקר תולדות ישראל, כרך 8 (תש"ג), עמ' 201־202.
הלפרן, יחיאל. ההשכלה במזרח
אירופה : ר' נחמן קרוכמל. בספרו: המהפכה
היהודית : מאבקים רוחניים בעת החדשה (תל אביב : הוצאת עם עובד,
תשכ"א 1961), כרך א, עמ' 180־187.
ויסבליט, שלמה. ייחודה של האומה היהודית בהיסטוריה, עפ"י משנתו של רנ"ק.
האומה, שנה י"ב, חוב' 40 (תשל"ד), עמ' 193־196.
ויסבליט, שלמה. גלות וגאולה במשנת רנ"ק. בתוך: גאולה ומדינה : גאולת ישראל - חזון ומציאות : עם ומדינה בתפיסת היהדות (ירושלים: משרד החינוך והתרבות, המחלקה לתרבות תורנית, תשל"ט), עמ' 121־128.
ויסבליט, שלמה. ידיעת ה' ועבודת ה' במשנת רנ"ק (רבי נחמן קרוכמל). בתוך: דרכים לאמונה ביהדות (ירושלים : משרד החינוך והתרבות, המחלקה לתרבות תורנית, תשמ"א), עמ' 143־151.
ויסבליט, שלמה. שני משלים בפירושו של רבי נחמן קרוכמל. מעלות, כרך י"ג, גל' 4 (1982), עמ' 21־24.
ויסבליט, שלמה. עיונים בלשונו ובסגנונו של רבי נחמן קרוכמאל (רנ"ק) בספרו "מורה נבוכי הזמן".
בלשנות עברית חפ"שית: כתב-עת לבלשנות עברית חישובית, פורמלית ושימושית ולבעיות העברית החדשה, כרך 20 (1983), עמ' 27־59; כרך 21 (1984), עמ' 29־47.
ויסבליט, שלמה. דברי דוד לאבישי לא להרוג את המלך שאול בהארתו של רנ"ק.
בית מקרא, שנה מ"א, גל' קמ"ו (1996), עמ' 253־256.
ויסבליט, שלמה. רבי נחמן קרוכמאל על מגילת אסתר - זמן חיבורה ונוסחה.
ידע עם: במה לפולקלור יהודי, שנה 27, חוב' 61־62 (תשס"א, 2001), עמ' 159־164.
זהרי, מנחם. ר' נחמן קרוכמל. הבוקר, כ"ז בתמוז תש"ך, 22 ביולי 1960 <חזר ונדפס
בספרו ביכורי עט : כתבים, חלק שלישי: יוצר ויצירה בנתיב הדורות
(ירושלים, תשל"ו 1976), עמ' 21־25; בספרו פרקי ספרות : מסות
ורשימות (ירושלים, תשמ"ה 1985), עמ' 3־7 ובספרו עיוני ספרות ותולדה : מסות ובחינות (ירושלים : כרמל, תשס"ד 2004), עמ' 12־17>
טרנר, יוסף. מעמד הרוח בתפיסת ההיסטוריה של רבי נחמן קרוכמל.
מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כרך י"ח = דרך הרוח : ספר
היובל לאליעזר שביד (עורך יהוידע עמיר), כרך א' (תשס"ה 2005), עמ' 289־323.
טרנר, יוסף. פרשת בלק : "עם לבדד ישכן" בכתבי ר' נחמן קרוכמל. בתוך:
הוגים בפרשה : פרשת השבוע כהשראה ליצירה ולהגות היהודית לדורותיה / עורך נפתלי רוטנברג (תל-אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד; ירושלים : מכון ון ליר, 2005), עמ' 479־490.
טרנר, יוסף.
לוקח את הזמן.הארץ, מוסף ספרים, גל' (י"ג
בסיון תשע"א, 15 ביוני 2011), עמ'
כץ, אברהם יצחק.משנת רנ"ק והרעיון
הציוני.ספר הדאר למלאת לו 35 שנה / עורך – מ. מייזלש
(ניו יורק : חברת "הדואר" בהשתתפות המחלקה לחינוך ותרבות של הסוכנות
היהודית, תשי"ז 1957), עמ' 129־132.
כץ, אברהם יצחק. השפעת נחמן קרוכמל על רעיון התחייה הלאומית.
דברי הקונגרס התשיעי העולמי למדעי היהדות, כרך ג'(1985), עמ' 233־237.
לוז, אהוד. ר' נחמן קרוכמל ובעיית ההיסטוריזציה של היהדות. בתוך:
מנחה לשרה : מחקרים בפילוסופיה יהודית ובקבלה מוגשים לפרופסור שרה א' הלר וילנסקי / בעריכת משה אידל, דבורה דימנט, שלום רוזנברג (ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשנ"ד 1994), עמ' 238־257.
לחובר, פ.רבי נחמן קרוכמל :
ההשכלה על אדמת גליציה : פרק מתולדות הספרות העברית החדשה. הצפירה,
י"ג בניסן תרע"ז, 5 באפריל 1917, עמ' 7־8; כ' בניסן תרע"ז, 12 באפריל 1917,
עמ' 9־10; כ"ז בניסן תרע"ז, 19 באפריל 1917, עמ' 10־11.
לחובר, פ.רבי נחמן קרוכמל.
הצפירה, ח' בניסן תרע"ח, 21 במארס 1918, עמ' 9־10; י"ג בניסן תרע"ח,
26 במארס 1918, עמ' 18־19; כ"ז באייר תרע"ח, 9 במאי 1918, עמ' 9־10. <חזר
ונדפס בספרו מחקרים ונסיונות, כרך א (ורשה : שטיבל, תרפ"ה), עמ'
כ'-מ"ג; בספרו:
ראשונים ואחרונים : מסות ומאמרים, ספר ראשון (תל אביב : הוצאת דביר, תרצ"ד 1934), עמ'
32־42; ובספרו ראשונים ואחרונים : מסות ומאמרים
(מהד' שניה מורחבת) (תל אביב : דביר, תשכ"ו), עמ' 36־46>
לחובר, פ. לסדר משנתו של
הרנ"ק. ספר ביאליק / ערוך
בידי יעקב פיכמן (תל אביב :
הוצאת ועד-היובל בהשתתפות הוצאת "אמנות", תרצ"ד [1934], מאמרים,
עמ' 74־98.
עמיר, יהוידע. אבי האומה והאמונה מול אדון הנביאים : אברהם ומשה במשנתו של רנ"ק. בתוך:
אברהם אבי המאמינים : דמותו בראי ההגות לדורותיה / עורכים, משה חלמיש, חנה כשר, יוחנן סילמן (רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ב 2002), עמ' 205־227.
פיינר, שמואל. "מבוכת הזמן" של המשכיל "האמצעי" –
נחמן קרוכמאל. בספרו: השכלה והיסטוריה : תולדותיה של
הכרת-עבר יהודית מודרנית (ירושלים : מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל,
תשנ"ה 1995), עמ' 157־168 <תורגם לאנגלית – להלן>
קלוזנר, יוסף. "משל מוסרי" של ר' נחמן קרוכמאל.
תרביץ: רבעון למדעי היהדות, כרך א, גל' 1 (תר"ץ 1929), עמ' 131־135.
ראבידוביץ, שמעון. ר' יצחק
אברבנאל ורנ"ק : על "הרוחני המוחלט" לר' נחמן קרוכמאל.
מצודה, ספר ה-ו (תש"ח, 1948), עמ'
290־298.
רוזנברג, שלום. משה שוורץ וחקר רנ"ק. דעת: כתב-עת לפילוסופיה יהודית וקבלה, חוב' 31 (תשנ"ג), עמ' 27־28.
רוטנשטרייך, נתן. תפיסתו ההיסטורית של רנ"ק. ציון: רבעון לחקר תולדות ישראל, כרך ז', ספר א' (תשרי תש"ב, ספטמבר 1941), עמ' 29־47.
רוטנשטרייך, נתן. מוחלט והתרחשות במשנתו של רנ"ק. כנסת דברי סופרים לזכר ח"נ ביאליק, כרך ו' (תש"א), עמ' 333־334.
ריש, משה. כיצד פועל האלוקים בהסטוריה ובהסטוריה של עם ישראל לפי משנתו של רנ"ק. פרי-הארץ: בטאון לעניני הלכה ואמונה, גל' ז' (תשמ"ג), עמ' 36־47.
רצבי, שלום. הערות על ההיבט המוסרי בהגותו הלאומית של אחד-העם.
מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כרך 18 (תשס"ה 2005), עמ' 325־348.
שביד, אליעזר. בין "חכמת התורה על האמת" ו"סוד ייחוד האמונה" ל"פילוסופיה של הדת" : משנת ר' נחמן קרוכמל בזיקתה למשנת הרמב"ם, לקבלה ולפילוסופיה החדשה.
עיון, כרך כ' (תשכ"ט-תש"ל), עמ' 29־59.
שביד, אליעזר. "מורה נבוכי הזמן" כדגם של תרבות יהודית מודרנית. בתוך:
חזון נחום : מחקרים בהלכה, מחשבה והיסטוריה יהודית, מוגשים לד"ר נחום לאם בהגיעו לשיבה / עורכים, יעקב אלמן, ג'פרי ש. גוראק (ניו יורק: קרן מיכאל שארף להוצאת ספרים שעל ידי ישיבה אוניברסיטה, תשנ"ח 1997), עמ' סג-צ.
Feiner, Shmuel. Nahman Krochmal, the Middle-of-the-Road Maskil. In his: Haskalah and history : the emergence of a modern Jewish historical consciousness / translated by Chaya Naor and Sondra Silverston (Oxford : The Littman Library of Jewish Civilization, 2002), pp. 115-125.
על "מורי נבוכי הזמן"
טרנר, יוסף.
לוקח את הזמן.הארץ, מוסף ספרים, גל' (י"ג
בסיון תשע"א, 15 ביוני 2011), עמ'
