אנדה
פינקרפלד נולדה
ברישא בגליציה המערבית בכ' בסיון תרס"ב, 25 ביוני 1902. לאחר סיום לימודי תיכון למדה
מדעי הטבע באוניברסיטאות של לבוב ולייפציג. עלתה ארצה ב-1920 עם עליית "השומר הצעיר"
ועבדה בשומרון. חזרה לחו"ל ועלתה בשנית עם בעלה, אריה קרמפנר (עמיר) ב-1923. תחילה היו
בקרית-ענבים ואחר בתל-אביב שם עבדה במיקרוביולוגיה (עד 1929). לאחר מלחמת העולם
השניה היתה בשליחות הסוכנות
היהודית במחנות הפליטים בגרמניה (1946-1947). בינואר 1948,
בתחילת מלחמת העצמאות, התנדבה אנדה
עמיר-פינקרפלד לאסוף חומר כתוב על הנופלים, ולרכז את עזבונותיהם הספרותיים. עם הקמת משרד
הביטחון העבירה את פעילותה לארכיון
צה"ל, ובסוף 1949 הצטרפה
למחלקה להנצחת החייל. הכרך הראשון של מפעל ההנצחה "יזכר" (1955) והכרך הראשון של "גווילי אש"
(1952), מבוססים ברובם על החומר שאספה.
את כתיבתה הלירית החלה בפולנית (1921) ועם עלייתה ארצה עברה לכתיבה בעברית. שירה
העברי הראשון נדפס ב'דבר' ב-1928 בפסבדונים 'בת חדוה', ומקץ שנה הופיע ספרה העברי
הראשון "ימים דובבים". אנדה עמיר היתה "ממעצביה ומחולליה הנאמנים של
ספרות-הילדים הארץ-ישראלית", קבעו שופטי פרס ישראל, "שיריה מצטיינים בריתמוס המתנגן
שלהם ובחריזתם הקלילה. הילד נהנה ומשתעשע למקרא שיריה הציוריים, מלאי העליצות,
הלקוחים מעולמו ומאפשרים לו לחרוג מן המציאות האפורה של היומיום. המשוררת יודעת
לחשוף ולהעלות את סודו של הדומם. את איושת הגידול והצמיחה של הפרחים ואת רזיהם של
בני-אדם. בכל אלה היא מחדירה רוח-חיים ואת הכל רוקמת במרקם שירי מושך, המרתק את
הילד בתנועתו, בסודיותו ובצליליו." בדצמבר 1953 זכתה בפרס רופין , ב-1972 הוענק לה
פרס גרינברג על מכלול יצירתה הלירית ובשנת 1978 הוענק לה פרס ישראל לספרות ילדים.
אנדה עמיר נפטרה בתל-אביב בכ"א באדר ב'
תשמ"א, 27 במארס 1981. [צילום: זולטן
קלוגר]
[מקורות: קרסל, לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים, Encyclopaedia Judaica,
לקסיקון אופק לספרות ילדים,
ויקיפדיה,
תדהר]
כוכבים בדלי : שירים לילדים (תל-אביב : דביר, תשי"ז) <איורים
– חוה נתן>
תעלולי עין אחת עקשת : ספור (תל-אביב : עמיחי, תשי"ח) <ציורים
- נחום גוטמן>
אני גדול! / בעקבות קורין מלורן (תל-אביב : עמוס, תש"ך)
גדיש ועמר : שירים (תל-אביב : דביר, תשכ"א) <מבחר שירים מתוך
'ימים דובבים', 'יובל', 'גיתית', 'מעולם', 'דודאים', 'גדיש' וכן מתוך שירים פזורים
שלא כונסו עד אז>
אני שר מאשר (גבעתיים ; רמת גן : מסדה, 1973) <ציורים -
נחום גוטמן> <שירים>
אושרו של אדם : מחזות ומערכונים (תל-אביב : ספרית אילה ע"י דביר, תשל"ח 1977)
תרגום:
המלך בוב : אגדה מחיי יער-עד באפריקה / תאודור פולבר (תל אביב : מצפה,
תרצ"ד 1934)
אילידה ואודיסיאה / מעבדים על פי האפוס היוני של הומרוס על ידי ין וורנר ווטסון
; הציורים מאת אלים ומרטין פרוונסן (תל אביב : עמוס, תשכ"א)
במיתר הדק / אנדה אקר (תל-אביב : "זכרון" מטעם חוג ידידים ליד עקד, 1966)
עריכה:
ספרי הראשון : ספר-קריאה לשנת-הלמודים הראשונה (תל-אביב : דביר,
תרצ"ח) <ערוך בשיתוף פסח אוירבך ; איורים בידי חיים גליקסברג> <מהדורה שניה ומתוקנת
יצאה לאור בשנת תש"ג 1942>
ברלוביץ, יפה. "אני כמו כל אשה", מעריב, ספרות
וספרים, כ"ח בשבט תש"ס, 4 בפברואר 2000, עמ' 26 <דברי פרשנות והסבר לשירה של
אנדה עמיר "ואלה שירי הגר עד היום הזה (סויטה)", בצירוף מילות השיר, במדור:
'משוררת עבריה'>
ברלוביץ, יפה. 'מעולם דמויות מקדם' לאנדה
פינקרפלד עמיר: הצעה לנרטיב מקראי נשי, בתוך: העבריות החדשות : נשים
ביישוב ובציונות בראי המגדר / עורכות - מרגלית שילה, רות קרק, גלית חזן-רוקם
(ירושלים : הוצאת יד יצחק בן צבי, תשס"ב 2001), עמ' 368־382 <נוסח באנגלית -
ראה להלן>
מענית, שרה. שירי אמהוּת עבריים: תשתיות, מגמות ותמורות.
בתוך: אמהוּת : מבט מהפסיכואנליזה וממקום אחר / עורכת אמיליה פרוני
(ירושלים : מכון ון ליר בירושלים : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשס"ט 2009), עמ'
165־194 <ראה במיוחד: "אמהוּת ומרי בשירתה של אנדה פינקרפלד עמיר", עמ'
168־169>
סדן, דב. בשבחו של פרס: דברים לכבודה
של אנדה עמיר. דבר, ט"ו באדר תשל"א, 12 במארס 1971, עמ' 12, 13 <דברים
לכבודה של אנדה עמיר עם קבלתה את פרס חיים גרינברג; חזר ונדפס בספרו ארחות ושבילים : מסה, עיון, חקר, כרך האישים (תל
אביב : עם עובד, תשל"ח 1977), עמ' 51־55, בשם: ממה שהיה>
סדן, דב. אשה והיא משוררת : על אנדה
עמיר בת השבעים. הדואר, שנה 51, גל' ל"ו (כ"ב באלול תשל"ב, 1 בספטמבר
1972), עמ' 603־604 <חזר ונדפס בקובץ אנדה : קובץ מאמרים, רשימות
ודברי ספרות אחרים עם נספח ביבליוגראפי על אנדה עמיר-פינקרפלד ועולם יצירתה במלאות
לה 75 שנה / עריכה - זהבה ביילין (תל-אביב : עקד, 1977), עמ' 100־106 ובספרו ארחות ושבילים : מסה, עיון, חקר, כרך האישים (תל
אביב : עם עובד, תשל"ח 1977), עמ' 55־62>
Berlovitz, Yaffah. Anda Amir's Me-Olam Demuyot mi-Kedem : A Proposal for a Modern Feminine Bible". In: Jewish Women in Pre-State Israel: Life History, Politics and Culture / edited by Ruth Kark, Margalit Shilo, and Galit Hasan-Rokem (Waltham, Massachusetts : Brandeis University Press, 2008), pp. 257-267, 393-395.
על "גד ודן: ששה תעלולים של שני שובבים"
גלוזמן, יהודית. מקס ומוריץ, גד ודן - צמד-חמד כה מובן.
עיונים בספרות ילדים,
גל' 10 (תש"ס 1999), עמ' 101־120 <על תרגומיהם של אנדה עמיר ואורי סלע לעלילות מקס
ומוריץ מאת וילהלם בוש>
על "גדיש"
פנואלי, ש. י. "גדיש".
דורות, שבועון
לספרות ולעניני חברה, שנה ראשונה, שנה א, גל' ה (כ"ז בתשרי
תש"י, 20 באוקטובר 1949), עמ' 11.
על "אחת"
אבנרי, שרגא. על ביקורת אחת. משא (מצורף
ל'למרחב'), שנה ד', גל' 29 <צ"ל שנה ה', גל' 1> (י"ג בטבת תשט"ו, 7 בינואר
1955), עמ' 1, 3. <על דברי הביקורת של שמשון מלצר על הפואימה
"אחת" לאנדה עמיר (פינקרפלד) ב"בחינות" חוב' 7>