 |
||||
סיפוריו של גולדין מייצגים נאמנה בתכניהם ובסגנונם את צומת הדרכים ההיסטורי והפואטי שבו נכתבו, בין שלהי עידן ההשכלה לבין ניצניו של המודרניזם בספרות העברית. מצד אחד נמתחת בהם ביקורת נוקבת על אורחותיה של החברה היהודית הליטאית, ומוקעים גילויים של בטלנות וצביעות ואף אטימות ואכזריות הרווחים בה. מצד שני מועלים בסיפורים אלה דיוקנאות רוחניים נאצלים של מלמדים ורבנים, תוך התרפקות על יפי החגים והשבתות בעיירה. שניוּת דומה ניכרת בייצוגה של ההשכלה האירופית החילונית, שבצד יתרונותיה מועלות הסכנות הצפונות בה לחוסנה הפנימי של החברה היהודית. אף מן הבחינה הלשונית ניכרת התלבטותו של גולדין בין הנוסח המשכילי (המוליכו, למשל, להעניק שמות מקראיים לעיירות מזרח-אירופה) לבין הריאליזם שזה מקרוב התגלה לספרות העברית, והמתגלם אצלו, למשל, במנייה פרטנית של אביזרי המציאות המוחשית. בצד כל אלה בולטת נטייתו להתבוננות רומנטית-רגשנית במציאות, וכן משיכתו אל האקסוטי, התמהוני והמוזר במציאות היהודית (למשל בסיפור "דמון יהודי" המעלה דמות של מעין שד שיצרו יהודי העיירה בדמיונם). אך עיקר הישגו מצוי בעיצובן של דמויות אנוש החורגות מן הסכימטיות הסטריאוטיפית של ספרות ההשכלה, ועומדות על סף המורכבות הפסיכולוגית החד-פעמית. הבולטת בהן היא דמותו של גיבור הסיפור "קרח מכאן ומכאן", הנחשב לטוב בסיפוריו. גיבור זה, המתלבט בין עולם הלמדנות התורנית להשכלה החילונית ומוותר לבסוף בעל כורחו על כיסופי האהבה שלו לטובת נישואי-תועלת, מבשר את דמויותיהם המורכבות יותר של ה"תלושים" העתידים להופיע בספרות העברית בעשור הראשון של המאה העשרים. ואכן, יוצריה המרכזיים של ספרות זו (מ"י ברדיצ'בסקי, י"ח ברנר וא"נ גנסין) שמו לב לסיפוריו של גולדין וזיכו אותם במאמרי הערכה. [כתב: אבנר הולצמן] [Originally prepared for The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe] [צילום: אוסף שבדרון, הספריה הלאומית ירושלים] [מקורות נוספים: קרסל, איזנשטאדט - דור רבניו וסופריו, תרנ"ה 1895, לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראַטור, Yiddish Leksikon, Encyclopaedia Judaica, Polski Słownik Judaistyczny]
עריכה:
עודכן לאחרונה: 13 במאי 2019 |
