אייזיק הירש וייס נולד למשפחה אמידה בכ״ט בשבט תקע״ה, 9 בפברואר 1815 במזריטש גדולה  (Velké Meziříčí) אשר במורביה. קיבל חינוך מסורתי בעיר מולדתו וכן בישיבות בטרביטש ובאייזנשטדט. בהשפעת מחקרי ר׳ נחמן קרוכמל (רנ״ק), שלמה יהודה רפפורט (שי״ר) ויום-טוב ליפמן צונץ פנה, בנוסף על שקידתו בתלמוד, לספרות ההגות והמחקר ולמד גם מספרות ההשכלה וכן החל בגיל צעיר להעלות על הכתב חידושי תורה והלכה וקיים קשרים עם גדולי הרבנים והפוסקים בני דורו.  ב-1842 נשא לאשה את הינדה, בת למשפחת אופנהיים המיוחסת והאמידה. לאחר נישואיו עסק במסחר, ובמקביל שימש ראש הישיבה בעיירת הולדתו עד שנסגרה בפקודת השלטונות ב-1845. באותן שנים המשיך להתוודע לעולם ההשכלה ולספרות העברית החדשה. פרסם כמה שירים לא-מוצלחים ב״כוכבי יצחק״ (לדברי פ׳ לחובר, ״על שיריו יש לעבור בשתיקה״) ומאמרים מחקריים ראשונים ב״כוכבי יצחק״, ״ישורון״, ״המגיד״ ועוד. ב-1858 עבר לווינה, ושם השתקע עד פטירתו. בתחילה עבד כמגיה בבית דפוס לספרים עבריים. הוא החל להוציא לאור את חיבוריו, ובהם הוצאות מדעיות של מדרשי ההלכה התנאיים, הספרא והמכילתא, עם מבואות מקיפים וביאור עיוני-ביקורתי. ב-1865 גם פרסם חוברת בשם ״נצח ישראל״, במסגרת פולמוס תאולוגי שהתנהל באותו זמן בין רבנים אורתודוקסים ורפורמים על אודות האמונה במשיח. ב-1864 מינה אותו אהרון ילינק כמורה לתלמוד בבלי וירושלמי בבית המדרש שהקים בווינה, מוסד שהיה אמור לעמוד בתווך בין עולם הישיבות לבתי המדרש המודרניים לרבנים. במשרה זו שימש וייס, לצד ידידו מאיר איש-שלום (פרידמן), למעלה מארבעים שנה, והעמיד תלמידים רבים, בהם שניאור זלמן שכטר. ב-1865 ייסדו וייס ואיש-שלום ירחון לענייני מחקרים בספרות התלמודית בשם ״בית המדרש״. את רוב המאמרים שהתפרסמו כתב וייס בעצמו. ב-1881 ייסדו שניהם את הירחון ״בית תלמוד״ לאותה מטרה; כתב עת זה יצא לאור בעריכתם בחמישה כרכים במשך תשע שנים. בשנת 1871 החל להוציא לאור בחלקים את יצירתו הגדולה, ״דור דור ודורשיו״. חיבור זה הוא תיאור היסטורי מקיף של התפתחות התורה שבעל פה, מתקופת המקרא עד שלהי ימי הביניים. המוקד בשיטתו של וייס הוא תיאור התורה שבעל פה במתודה של השתנות והתפתחות לאורך התקופות ההיסטוריות, מה שהקנה לו את הכינוי ״דרווין התלמודי״. לעומת התפיסה האורתודוקסית, שהתייחסה לספרות התלמודית כמוצר מוגמר, שלם ובלתי-משתנה, ולעומת התפיסה הרפורמית והמשכילית-הרדיקלית (כגון זו של יה״ש ו״החלוץ״) שביטלה את התלמוד כספרות מיושנת ופגומה, הראה וייס שהתורה שבעל פה וההלכה מסתגלות ומתעצבות לפי שינויי החיים והמציאות. וייס הושפע במידה רבה מתפיסתו ההיסטורית של רנ״ק, והתייחס – אם בהסכמה אם בשלילה – לשאר ההיסטוריונים היהודים בני התקופה ואנשי חכמת ישראל. בין שאר חידושיו, התפיסה שהתורה שבעל פה הייתה כבר קיימת בתקופת האבות, כלומר קדמה לתורה שבכתב. ״דור ודור ודורשיו״ נדפס שוב בכמה מהדורות ואף הוחל בתרגומו ליידיש. מספר חיבורים אורתודוקסיים הוקדשו להעמדת תפיסה היסטורית כנגד ״דור ודורשיו״, בפרט חיבורו של ר׳ יצחק אייזיק הלוי, ״דורות הראשונים״. יובל השמונים של וייס נחגג בווינה ב-1895, ובאותה שנה הוציא לאור את חיבורו האוטוביוגרפי זכרונותי. בחיבור זה ידיעות היסטוריות חשובות על ישיבות מורביה והונגריה בימי נערותו של וייס, וכן פרקים ביוגרפיים על ידידיו של וייס ובהם שי״ר, צונץ, שד״ל ואחרים. כדרכו של וייס בחיבור זה ובמאמרים אחרים שפרסם על אישי תקופתו, לא נמנע וייס לפרט גם את הצדדים השליליים באישיותם של ידידיו, מה שגרר עליו ביקורת של תלמידיהם. פרקים ששרדו מכתב היד של חלק ב׳ של זכרונותי, ובהם תיאורים של החת״ם סופר ושל ר׳ צבי הירש חיות, פורסמו על ידי ג׳ קרסל בקובץ גנזים, כרך א׳ (תשכ״א 1961). בשנותיו האחרונות התנגד וייס לציונות ולתנועת ״חיבת ציון״. לעומת זאת החשיב מאוד את הכתיבה בעברית, ואף יצא כנגד חוקרי תלמוד שכתבו את מחקריהם בשפות אחרות. אייזיק הירש וייס נפטר בוינה בכ״ה באייר תרס״ה, 30 במאי 1905.
[מקורות: קרסל, ויקיפדיה]

ספריו:

• נצח ישראל : הוא מאמר הצלה מ ... דברי עתק נגד הרה״ג ר׳ אלעזר הלוי הוורויץ וה״ח מו״ה יצחק נח מנהיימר בענין עדותם על צער אחדות אמונת ישראל בזמננו ואופן האמונה בביאת משיח ... (וויען : בנדינר שלאָסבערג, תרכ״ד)
• משפט לשון המשנה : דרישת חקיה, דקדוקה ותכונותיה לפי יסודי חכמת הלשון בזמננו (ווין : בדפוס ק.מ. העללמאנן עט פאָגעלגזאנג, תרכ״ז 1867)
• דור דור ודורשיו : הוא ספר דברי הימים לתורה שבעל פה עם קורות סופריה וספריה (וויען-פרעסבורג  : דפוס דוד לאָווי ואברהם דוד אלקאלאי, 1871–1891) 5 כר׳. <מהדורה חדשה יצאה לאור בווילנא : א. צ. ראָזענקראנץ, תרנ״ג 1893> <התוכן: א. מקדמתה עד חרבן הבית השני -- ב. מחרבן הבית השני עד אחר חתימת המשנה -- ג. מחתימת המשנה עד שנסתיים התלמוד -- ד. מחתימת התלמוד עד סוף האלף החמישי -- ה. מתחילת האלף השישי עד גלות ספרד האחרונה> <תורגם ליידיש>
• די גרינדער און בויער פון יודענטום : דור דור ודורשיו : אָדער די געשיכטע פון דער תורה שבעל פה / איבערזעצט פון א. א. רובענטשיק (ניו-יאָרק : פערלאג אידיש, תרפ״א 1920-תרפ״ב 1922) <התוכן: סעריע 1, בוך א-ב: פון גאר דער ערשטער צייט ביז חורבן בית שני -- סעריע 2, בוך א: פון דער שליסונג פון תלמוד ביז די בעלי תוספות. איבערזעצט פון י״י שווארץ>
• תולדות רבנו משה בן רבנו מיימון (וויען : D. Loewy, תרמ״א)
• תולדות רבינו שלמה בר יצחק (וויען : D. Loewy, תרמ״ב)
• תולדות רבינו יעקב בן מאיר איש תם (וויען : D. Loewy, תרמ״ג)
• זכרונותי : מילדותי ועד מלאת לי שמונים שנה (ווארשא : דפוס שולדבערג, תרנ״ה 1895) 

עריכה:

• סדר תפלת יעקב : עם כל הדינים הכתובים וסדורים בספר דרך החיים עם נוספות רבות ... / מאת הרב ... אייזיק הירש ווייס ... בשם ארח לצדיק ; גם הוספתי עליו תקוני שבת, יוצרות .... ועוד ... ; מסודר על ידי יעקב הכהן שלאָסבערג (Wien : י׳ שלאָסבערג, תרכ״ב)
• ספרא דבי רב : הוא ספר תורת כהנים, כולל מדרשי התנאים הקדושים... לספר ויקרא עם פירוש... אברהם בן דוד... יוצא עתה בפעם הראשון בדפוס בשלמות על פי כתב יד אשר באוצר הספרים שבאָקספאָרד (ווין : שלאָסבערג, תרכ״ב 1862)
• משניות מסכת ברכות : עם תוכן המשנה ... וחלופי הגירסאות מבבלי וירושלמי (וויען : C.M. Hellmann, תרכ״ד 1864)
• מכילתא : ... מדרשי רבותינו התנאים לספר שמות ומכונה לרבי ישמעאל עם פירוש מדות סופרים באורים על דרך הפשט והערות בתקון נסחאות ... ועם מבוא ... על מדרשי התורה בכלל ועל דרכי הספר הזה בפשט (ווין : יעקב שלאָסבערג, תרכ״ה 1865)
• בית המדרש : יוצא לאור מדי חדש בחדשו : בו נקבצו מאמרים שונים בעניני תורה וחכמה וספור קורות ישראל בזמן העבר וההוה (ווין : דפוס יעקב הכהן שלאָסבערג, תרכ״ה-תרכ״ו)
• בית תלמוד : יוצא לאור מדי חדש בחדשו / אשר הוכן ... מאת אייזק הירש ווייס, מאיר איש שלום [פרידמן] ; ונערך ע״י א״ה ווייס ... (וויען-פרעסבורג : דפוס דוד לאָווי ואברהם דוד אלקאלאי, תרמ״א-תרמ״ו)
• שערי ברכות / לרבינו שמואל בן חפני הגאון (וויען : D. Lowy, תרמ״ב)
• ספר דרכי הגמרא / שעשה הגאון ... יצחק גאנפטון ... (וויען, תרנ״א)
• שיר מוסר השכל / רב האי גאון (ווארשא : האחים שולדבערג, תרנ״ג)

על המחבר ויצירתו: