איפה הן היו בבוקר לח בשנת תרל"ח?

בשנים האחרונות פרויקט בן-יהודה נעזר בחוקרים רבים מן האקדמיה, אשר מייעצים לפרויקט ותורמים לו מהידע הרב שצברו במשך שנות מחקר רבות. דוגמה אחת כזו היא שיתוף הפעולה עם חוקרת ספרות הנשים מאוני' בר-אילן, פרופ' יפה ברלוביץ, אשר מייעצת לנו מזה כמה שנים בנושא ספרות נשים עברית ואף עזרה לנו לקבל רשות פרסום לכתביה של שושנה שרירא.

לאחרונה ראה אור הספר החדש "בית סלומון, שלושה דורות של מחדשי היישוב", הכולל את מאמרה החדש, "איפה הן היו בבוקר לח בשנת תרל"ח?". במאמר משיבה ברלוביץ לשאלה הידועה מתוך שירו של יורם טהר-לב "הבלדה על יואל משה סלומון".

להנאת קוראי פרויקט בן-יהודה וחובבי הספרות העברית באשר הם, להלן חלק מפתח הדבר למאמר, אשר מועלה כאן בהסכמתה של פרופ' ברלוביץ. גם על כך נתונה לה תודתנו.

קריאה מהנה,

צוות הפרויקט.

————————————–

איפה הן היו בבוקר לח בשנת תרל"ח? \ פרופ' יפה ברלוביץ

פתח דבר

למעלה מארבעים שנה שר הציבור הישראלי את "הבלדה על יואל משה סלומון", נרגש מהמעמד ההיסטורי ההוא שמחברו יהורם טהר-לב כתב אותו כאגדה והציבור קיבע אותו כמיתוס יישובי ראשון בזיכרון הקולקטיבי שלו. ואכן, מה נעים לעצום עיניים ולהתרפק על אותו בוקר לח בשנת תרל"ח, בו יצאו ארבעה רוכבים יהודים מירושלים להתוודע אל שממותיו וסכנותיו של כפר עני ועלוב בשם אמְלַבס, במטרה להפוך אותו לספינת הדגל של ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. אבל בוקר זה, שהוא למעשה סיפור הבראשית של שיבת ציון המודרנית, הוא גם סיפור שכולו גברים, כשם שהמפעל הציוני כולו הוא מפעל גברי וכשם שכל ההיסטוריה של ההתיישבות כאן סופרה כל השנים כהיסטוריה של גברים. הם עשו אותה, והם כתבו אותה.

בעשורים האחרונים, עם התפתחות חקר המגדר במסגרת לימודי ארץ ישראל, התחילו לגלות גם את מקומן של הנשים במפעל הציוני. המידע בנושא זה הולך ורב, בייחוד עם גילוי כתביהן של נשים אלה – יומניהן, זיכרונותיהן ויצירתן הספרותית. מהכתבים האלה ניתן ללמוד כי גם נשים "עשו היסטוריה" בארץ הזאת וכאמור גם כתבו ותיעדו אותה, אף שעדויות אלה לרוב אינן מופיעות כחלק מהסיפר הגברי. יוצא אפוא שדורות של צעירות וצעירים גדלו והתחנכו במשך שנים על היסטוריה חלקית: היסטוריה ארץ-ישראלית גברית שבנתה את עצמה על מקורות מידע חלקיים, אשר – חשובים ותורמים ככל שיהיו – אינם ממחישים את התמונה ההיסטורית המקיפה והמלאה.

הדבר מתבטא גם במחקר ההיסטורי העוסק בדמויותיהם של ארבעת הרוכבים המייסדים, ולא כל שכן במיתוס שהתפתח לעיל. זה למעלה מארבעים שנה ממשיכים לדון בשאלה אם יואל משה סלומון אכן נשאר כל הלילה על הגבעה בלב הביצות ומה קרה לחבריו: דוד גוטמן הגביר, יהושע שטמפפר העילוי (שהלך ברגל מהונגריה לארץ ישראל) וזרח ברנט ה'אנגלנדר' (שעם עלותו על הגבעה הפיל עצמו מהסוס ושטף בדמעותיו את האדמה). אבל איש לא התעניין בזהותן או במקומן של הנשים בהקשר היסטורי זה: מי היו נשותיהן של ארבעת הרוכבים? מהו סיפור הייסוד שלהן? והיכן הן היו באותו בוקר לח בשנת תרל"ח?

חקירותי ובדיקותי בעקבות נשים אלה העלו מידע זעום. נראה שרוב כותבי תולדות העלייה הראשונה, לרבות חוקרי תולדות פתח תקווה, לא מצאו בהן עניין עד כדי כך שכמו נמחקו שמן ונוכחותן מספרי ההיסטוריה וממילא מן הזיכרון הלאומי. אם ניתן בידינו בכל זאת בדל מידע, הרי שמדובר תמיד בהערות אגביות מתוך כתבים האוטוביוגרפיים שהותירו בני זוגן (המייסדים והבונים) או במידע המתקבל משולי הדיווחים שהתפרסמו על מייסדים אלה בעיתונות ובספרי היובל. כך או כך, מבדלי-מידע אלה חיברתי, כמו במעשה פסיפס, את דיוקנאותיהן של ארבע נשים אלה, כשדיוקנה של חנה פרומה סלומון (להלן פרומה, כפי שנקראה בפי כל) משמש כציר מוביל. יש להדגיש כי אף שכל אחד מהדיוקנאות מתקבל כאן כפרט בפני עצמו, על כל האישי המייחד אותו, הדיון בכל אחת מהנשים בסמיכות ובהקבלה לרעותיה ייצר בדיעבד מעין ביוגרפיה קולקטיבית המציעה קווים של שיתוף ביניהן – שיתוף היסטורי-חברתי תרבותי-נשי, שעושה אותן למעין קבוצה טיפולוגית ייצוגית לדיוקנה של המתיישבת הראשונה בפתח תקווה.

Tags: , , , ,

4 Responses to “איפה הן היו בבוקר לח בשנת תרל"ח?”

  1. נ קייק הגיב:

    אמנם לא קראתי מאמר זה בתוך הספר דהינו קראתי רק את המובא כאן ואעפ"כ קשה מאד שלא לחשוב שלא משנה מה יהיו הראיות ההיסטוריות לכך כל המאמר אינו אלא עוד פן של פמינסטיות מוזרה שלא מצליחה להפנים שגם אם השוויון הוא בסיס לחברה מוסרית לפני 150 שנה זה בפירוש לא היה כך וודאי לא בחברה הדתית חרדית של אז. אמנם יודעי דבר יודעים שבחברה החרדית בעבר היה יותר זכויות לנשים בהשוואה לחברה הכללית בעבר אך מי שחושב שהנשים של מייסדי פתח תקוה יש להם יותר מקשר מקרי ליסוד העיר משול לחושב שהמת הראשון בעיר יש לו קשר להקמת בית הקברות (דוקא בפ"ת כן יש לו קשר). הרבה יותר סביר להניח שהם חשבו שבעליהן משוגעים.

  2. אהוד הגיב:

    שלום,
    במהלך הקריאה של פתח דבר מאת פרופ' יפה ברלוביץ' נתקלה עיני בשתי עובדות שכנראה נפלה טעות בציונן – העובדות הן – ארבעה רוכבים ויצאו מירושלים.
    ציטוט מתוך השיר: "בבוקר לח בשנת תרל"ח
    עת בציר הענבים
    יצאו מיפו על סוסים
    חמשת הרוכבים."

    תודה

  3. תודה על ההערה, אהוד. על אף האמור בשירו הידוע של טהרלב, העובדות הן אכן שהיו ארבעה רוכבים, ושהם יצאו מירושלים.

    גם טהרלב עצמו, באתרו הרשמי, קורא לשיר "הבלדה על יואל משה סלומון ושלושת רעיו".

    http://www.taharlev.com/songs_selection_song.asp?id=72

  4. […] ברלוביץ "איפה הן היו בבוקר לח בשנת תרל"ח" בתוך ""בית סלומון, שלושה דורות של מחדשי […]

Leave a Reply