7 תגובות על “אחד העם על "מנהג ישראל" במו"לות”

1. יופי של סיפור.

   השנה השתבשה כמדומני.

2. תודה על ההערה, אבל דווקא כך סימן אחד העם במקור, וראה שאר המכתבים בקישורית שברשומה. נראה שהיה נוהג כזה, להשמיט את ספרת האלפים, לפחות במכתבים.

3. מזל גדול על ״מנהג ישראל״ זה, שבזכותו הופצה תורתם הרוחנית של גדולי לישראל להמוני היהודים שלא למדו את שפת הקודש ולא יכלו לקרוא את אותם מאמרים במקור. מי יודע, אולי אם דיני זכויות היוצרים היו נאכפים קצת יותר בדקדקנות, רעיונותיו של אחד העם לא היו מגיעים להמונים שהיו פזורים בנכר, וההיסטוריה של התנועה הציונית הייתה משתנה מעט.

4. אין זה נכון ש"בזכותו" הופצו כתבי אחד העם ברוסית. מה היה מונע את הפצתם אם היו מודיעים לאחד העם מראש, מאפשרים לו להעיר על בחירת המאמרים או המתרגמים, ושולחים לו עותק הגהה מראש? ההסטוריה של התנועה הציונית לא היתה צריכה להשתנות כלל.

5. ההערה של ליאור חשובה, ותשובת הצוות אולי אף מחזקת אותה. ליאור מדגיש את העובדה שעולם ללא זכויות יוצרים הוא עולם טוב יותר, שבו תרבות וידע מופצים לכל.
   (ועיון בהיסטוריה מראה גם, שאפילו בעולם כזה מצליחים המחברים לקבל שכר על עבודתם).
   הערת צוות הפרוייקט מתייחסת רק להגינות הראויה. גם בעולם ללא זכויות יוצרים ההגינות (אבל לא החוק) מחייבת את המתרגמים (או כל מי שמפיץ הלאה דברים) להתייעץ עם, או לפחות ליידע את המחבר המקורי.

   יפתח

6. עולם ללא זכויות יוצרים (לא אוטופיה, אגב — כך היה העולם עד לפני כ-150 שנה) הוא אכן עולם שבו תרבות וידע יכולים להיות מופצים לכל, אבל גם עולם שבו עמלם של יוצרים אהודים ומבוקשים נחמס בקלות (צ'רלס דיקנס, למשל, סבל מכך מאוד). כלל לא בטוח שלזה יש לשאוף. לעומת זאת, עולם עם חוקי זכויות יוצרים נבונים ועדכניים — לזאת יש לשאוף, ואנו רחוקים מכך מאוד, מאוד.

   פרויקט בן-יהודה מצוי בחזית הדילמה הזו: מחד גיסא, אנו מקפידים על קוצו של יוד בשמירה על זכויות יוצרים כפי שקובע החוק הישראלי הנוכחי; מאידך גיסא, חטיבה עצומה מן הספרות העברית נתונה בין הפטיש לסדן, בין אי-הכדאיות הכלכלית שמונעת הוצאה לאור והחזקה במלאי של אותן יצירות, לבין החוק האוסר על מיזם כגון פרויקט בן-יהודה להנגיש את היצירות לכל דכפין באינטרנט, חינם אין כסף, כל עוד לא חלפו שבעים שנה מסוף שנת מות היוצר. רפואה אחת, חלקית, שמצאנו לפי שעה, היא קבלת רשות פרסום מהמחזיקים בזכויות היוצרים שטרם פקעו (בדרך כלל בני משפחה), והנגשת היצירות באתר שנים (ולעתים עשורים!) לפני פקיעת הזכויות.

   בעדכון הטרי של האתר, לחודש מארס, מצויים מאמרים מאת דוד בן-גוריון, חיבור ביוגרפי על שאול טשרניחובסקי מאת בן-ציון כ"ץ, סיפורים מאת אביגדור המאירי, ומאמר מאת אברהם רגלסון — כולם מוגשים לציבור ברשות בעלי הזכויות, שנים ועשורים לפני פקיעת הזכויות.

   תודתנו נתונה לבעלי הזכויות שהכירו בחשיבות התרבותית של הנגשת היצירות לקורא העברי.

7. התשובה של ליאור מקוממת :
   האם זכויות היוצר עצמו אינם קודמים לכל זכויות באשר הן ?
   הרי אפשר גם אחרת –
   יפה השיבו צוות פב"י…