במקום מסוים בספרו "זכרונות לבן ירושלים" (בקרוב במאגר הפרויקט), מתאר יהושע ילין את פרטי מערכת המטבע העות'מנית:
במדינת טורקיה היו להמטבעות שני ערכים הנקראים: "צָאג'" ו"שוּרְק". "צאג'" פרושו: שָלֵם, מפני שמחירו מהממשלה הוא תמיד אחד ואינו משתנה; הלירה היא תמיד מאה גרוש, וכן ערך שאר המטבעות אשר ארשמן להלן הוא תמיד קבוע. לא כן "השוּרק" שפרושו: רעוע, מקולקל — הוא מתחלף כפעם בפעם ומחירו נקצב ע"י הסוחרים שבכל עיר ועיר; למשל הלירה היא לפעמים מאה ועשרים גרוש, ולפעמים יותר או פחות; וכן שונה מחירה בכל עיר ועיר: בירושלים מאה ועשרים, וביפו מאה וארבעים וכו'; וכן שאר המטבעות משתנות ומתחלפות. גם לכל המטבעות של זהב וכסף של שאר הממלכות נקבעו שני הערכים האלה.
אינני מקנא בסוחרי התקופה, שנאלצו לערוך חישובים מחישובים שונים כדי לדעת מראש כמה תעלה סחורה ביפו, או בכמה תוכל להימכר בירושלים, או להיפך. אולי גם זו סיבה (שולית, בוודאי) לקריסת האימפריה העות'מנית?
7 תגובות על “כאב ראש תורכי”
כאב ראש תורכי…
מי שחטף כאבי ראש בעקבות הזעזועים בשווקי המטבע הבינלאומיים שהיו בשנה האחרונה, ישמח אולי לדעת שזו לא תופעה חדשה.
אסף ברטוב מדווח בבלוג של פרו…
מה פירוש לירה? לירה תורכית?
אם מדובר בגרוש תורכי לעומת לירה תורכית, אני ממש לא מבין איך יכול להיות ערך שונה ממקום למקום ומזמן לזמן.
זה כמו להגיד שביפו לתפוח שלם יש 5 רבעים ובירושלים 4.5 רבעים.
חוצמזה, זה נראה לי פתח לארביטראז' לא נורמאלי, קונים לירות בירושלים ונוסעים 45 דקות ליפו בדיליז'נס ועושים רווח של עשרות אחוזים.
אם אני מבין נכון, ההבחנה בין שני המונחים התורכיים כאן היא בין ערך נקוב, שאותו מכבדת (רק) הממשלה, לבין ערך עובר לסוחר, שהוא הערך המעשי בכל פעולת קניה/מכירה בין שני צדדים פרטיים.
נו? אבל עדיין, אם יש לי לירה תורכית, אני מוכר אותה ביפו תמורת 120 גרוש, הולך עם הגרושים לממשלה ומקבל לירה ועוד נשאר לי עודף של 20 גרוש.
עם הלירה שקיבלתי מהממשלה אני שוב הולך ליפו ושוב מקבל 120 גרוש.
לא נראה לי שהגרוש והלירה הם מאותה מערכת מוניטרית, כי בד"כ כמטבע מתפרק לערכים קטנים ממנו (שקל לאגורות למשל) זה מכוח ההגדרה של האגורה כחלק ה100 של השקל, ולא בגלל שלמאה מטבעות של אגורה יש במקרה כוח קניה זהה לכח קניה של שקל, משל היינו מדברים על סנטים ושקלים.
שמוליק, אתה צודק כמובן. ארביטראז הוא מניפולציה אפשרית ומתבקשת במצב הזה. רק אל תשכח שבתקופה שבה מדובר, ירושלים ויפו היו מרוחקות מאוד זו מזו – מרחק נסיעה בדיליזנס של יומיים, בדרך מסוכנת שורצת שודדים. זה מה שאיפשר את פערי השערים. כיום, כמובן, המצב אחר לגמרי, ופערים כאלה שוב אינם קיימים, אם כי עדיין ניתן למצוא בשוק ההון הבינלאומי הפרשי שער המאפשרים ארביטראז דומה לזה שתיארת, שמתאפשרים הודות לשעות הפתיחה השונות של הבורסות השונות בעולם.
שמוליק, אכן כן. זה מה שסורוס עשה מול הלירה שטרלינג לפני חמש עשרה שנה, והרויח מיליארד לירות בעסקה (אגדית) אחת.
כדי לסבך עוד יותר את חיי הסוחרים והקונים, גם מידות ומשקלים השתנו מאזור לאזור בתוך האימפריה העות'מנית. הן יחידות המידה והן הערכים של מידות שנשאו אותו שם.
נחמה פורתא הייתה בכך שרוב התושבים לא הרחיקו לכת מעירם.
כמו סדרים קלוקלים אחרים, זו גם סיבה קטנה לקריסת האימפריה, וגם סימפטום לבעיות יסוד אחרות.