יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

מחבר: צוות פרויקט בן-יהודה

  • אחד העם על מילון גור

    בין אגרותיו של אחד העם משנת 1919 נמצא מכתב ששלח ליהודה גרזובסקי, הלא הוא יהודה גור, בעל מילון גור.  אחד העם קיבל עותק ונתבקש לחוות את דעתו.  נאמן לדרכו הכנה אך המעודדת, הוא כותב:

    את ה"מלון העברי" קבלתי ותודה רבה לך על מתנה חשובה זו. אתה רוצה לדעת את דעתי על מלאכה זו. וצר לי להגיד לך, שאינני שבע-רצון מביאור-המלים. פעמים שקצרתם יותר מדי ופעמים שהארכתם יותר מדי והרבה פעמים הביאור אינו ברור כל צרכו. זהו הרושם שעשה עלי הספר בעת קראי בו הנה והנה בבואו לידי. עכשו איני זוכר עוד את המקומות היותר "מצוינים" בתור משלים להמגרעות הנזכרות, ורק אחד מהם עדיין שמור בזכרוני, והוא – המלה "מים". כמה הארכתם בביאור מלה זו הידועה לכל (ראה למשל את המלון הצרפתי של לאַרוס והאנגלי של טשימברס ותראה שקצרו הרבה יותר מכם), ולא נתקררה דעתכם עד שהודעתם לקורא העברי, שהמים "הוא אחד מארבעה היסודות של העולם". מה זאת? וכי רוצים אתם להחזירנו ל"חכמת הטבע" של ימי הבינים? –

    מורגש גם חסרון משלים מן הספרות במקום ששמוש המלה לא יובן בלעדי זה. – ואגב אורחא, כשפתחתי עתה את הספר לקרוא עוד הפעם את ביאורכם למלה "מים" (איני נוהג לסמוך על הזכרון, כשאפשר לעיין בגוף הספר) נתקלתי באחד הדפים הסמיכים בביאורכם ל"המר דת": "קבל אמונה אחרת, בגוד באמונתו וקבל אמונה אחרת". כפל זה למה בא? וכאלה הרבה.

    ואעפ"כ יישר כחכם שעשיתם נסיון ראשון לחבר מלון עברי-עברי לפי צרכי הזמן הזה. במהדורות הבאות בודאי תשתדלו לעשותו מתוקן יותר.

  • יהודי בניו-יורק קובע שמוצא הפלשתינים מיהודי התנ"ך

    בשנת 1917, שהה דוד בן גוריון בניו-יורק, ופרסם מאמרים שונים.  באחד מהם, ושמו "לבירור מוצא הפלאחים", הוא כותב —

    …

    המסקנא ההגיונית הנובעת מאליה מכל האמור עד כאן היא זאת: הישוב החקלאי שמצאו הערבים בא"י במאה השביעית לא היה אלא הישוב העברי שנשאר בארצו למרות כל הנגישות והרדיפות והגזירות של קיסרי רומא וביצנץ. חלק מהם קבל לפני כך הדת הנוצרית, לכל הפחות למראית עין, אבל עוד רבים מהם החזיקו בדת אבותיהם ומזמן לזמן התקוממו ונלחמו נגד משנאיהם ומציקיהם הנוצרים.

    …

    אך למרות רבוי התערובות הללו הרי רוב מנינם ורוב בנינם של הפלחין המוסלימים במערב ארץ-ישראל משַווה לפנינו טפוס גזעי אחד וחטיבה אתנית שלמה, ואין כל ספק שבעורקיהם יזרום הרבה דם יהודי – דם אותם האכרים היהודים "עמי הארץ", שבחרו בצוק העתים להתכחש לדתם ובלבד שלא יעקרו מעל אדמתם.

  • מיזם "אנשי רוח ותרבות מקריאים מיצירות פרויקט בן-יהודה" מארח את בעז אלברט, חבר להקת "אל המשורר"

    בסוף מרץ האחרון, שמחנו לארח במסגרת המיזם "אנשי רוח ותרבות מקריאים מיצירות פרויקט בן-יהודה", את בעז אלברט, סולן להקת "אל המשורר". מאז שנת 2005, שלושת חברי הלהקה, בעז אלברט, טל גולדברג וחי שושן, קוראים ביצירותיו של חיים נחמן ביאליק ומלחינים משיריו. בקיץ 2010 הוציאו את אלבומם הראשון, "אל המשורר – ח.נ. ביאליק", אשר הוקדש לשירי ביאליק וכלל 13 לחנים חדשים לשיריו, לצד ספר ובו פרקי ביוגרפיה, שירים, סיפורים וקטעים נוספים של המשורר הלאומי. אלברט בחר להקריא שני קטעים: הראשון, קשור לשם הלהקה והשני קשור לאחת התפיסות ההשגויות הנפוצות באשר לביאליק ויחסו לספרדים. והרי הקטעים לפניכם:

    1 – השיר "למשורר" מאת שמעון שמואל פרוג – 

    זהו שיר הערצה שכותב פרוג למשורר ההשכלה הגדול י. ל. גורדון (יל"ג). השיר נכתב ברוסית, תורגם לעברית ע"י אברהם לוינסון, ומוגש לציבור בפרויקט בן-יהודה הודות לרשות פרסום מיוחדת שקיבל הפרויקט ממשפחתו של לוינסון.  ומדוע בחר אלברט להקריא דווקא אותו? ביאליק הצעיר בן ה – 17, כך מסתבר, מקבל לידיו את ספרו של פרוג ברוסית והמפגש עם כתיבתו של פרוג משפיע עליו עמוקות. ביאליק הצעיר כותב שיר הערצה לפרוג בשם "אל המשורר", שיר בוסר שהוא גונז בסופו ולא מפרסם מעולם. לימים יספר ביאליק כי כתיבתו של פרוג היתה אחד הגורמים שהניעו אותו לעסוק בכתיבה. חברי הלהקה בחרו לאמץ את שם השיר כשמה של הלהקה, כמחווה לחשיבותה של כתיבתו הבוסרית, הבראשיתית של ביאליק. והנה השיר לפניכם –

    [embedplusvideo height="281" width="450" editlink="http://bit.ly/1biJX4X" standard="http://www.youtube.com/v/RmXJycMF-kQ?fs=1" vars="ytid=RmXJycMF-kQ&width=450&height=281&start=&stop=&rs=w&hd=0&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep4048" /]

    2 – הנאום  "תחיית הספרדים" מאת ביאליק –

    עוד בחייו של ביאליק נפוצה שמועה שקרית שמא ביאליק אינו חובב "ספרדים " או "מזרחיים". המציאות היתה רחוקה מכך, כפי שעולה מהנאום החשוב הזה, אותו נושא ביאליק בשנת תרפ"ז בירושלים, אל מול קהל הסתדרות "חלוצי המזרח".במסגרת הרצאתו מול צעירי ההסתדרות, מדבר ביאליק על מקומם של הספרדים בתוך התרבות האשכנזית ההגמונית ופורש בפניהם את משנתו על התרבות היהודית בכלל ועל מקומם וחשיבותם של הספרדים כחלק מהתרבות היהודית בפרט. והרי הרצאתו המרתקת של ביאליק לפניכם –

    [embedplusvideo height="365" width="450" editlink="http://bit.ly/1biK7t9" standard="http://www.youtube.com/v/ZNg4wq-Be6s?fs=1" vars="ytid=ZNg4wq-Be6s&width=450&height=365&start=&stop=&rs=w&hd=0&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep1830" /]

    ************************

    ביום ראשון הקרוב, ה – 11.08.13, תתקיים בת"א הופעה מיוחדת של להקת "אל המשורר" אשר תכלול גם שירי ביאליק מאלבומם הראשון, וכן שירים חדשים מהפרויקט עליו הם עמלים בשנים האחרונות: "אשר קראתי למתים" – שירי גטו וורשה. כולם מוזמנים.

    בברכה, 

    שני אבנשטיין וצוות הפרויקט.

    994513_10151702383653080_1069703157_n

     

  • על הליצן להיות עצוב

    במסתו "הספרות והחיים", כותב י"ל פרץ (בתרגום שמשון מלצר) —

    כבר אמרתי וחזרתי ואמרתי, שלפי טבעי אין אני לץ, אלא דוקא בעל-בכי, ורק פרנסתי השחורה שלי היא-היא שעשׂתה אותי לץ ומתלוצץ.

     

  • 79 שנים למותו של המשורר הלאומי

    במלאות 79 שנים למות ביאליק, החל השנה היום, יום שבת, ה- 29 ביוני 2013, התארח אצלנו השבוע שמואל אבנרי, מנהל ארכיון בית ביאליק, במסגרת מיזם "אנשי רוח ותרבות מקריאים מיצירות פרויקט בן-יהודה". אבנרי בחר להקריא שלושה קטעים של ביאליק הקשורים בעניין היום, ולהלן קישוריות להקלטות הזמינות בערוץ היו-טיוב של הפרויקט –

    1 – "דברים אחרונים" – דבריו האחרונים של ביאליק, ערב יציאתו לניתוח שממנו לא שב.

    [embedplusvideo height="281" width="450" editlink="http://bit.ly/126P8xX" standard="http://www.youtube.com/v/WwEVr9gP-Ns?fs=1&hd=1" vars="ytid=WwEVr9gP-Ns&width=450&height=281&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=0&chapters=&notes=" id="ep3319" /]

    2 – "ראיתיכם שוב בקוצר ידכם" – שיר התוכחה האחרון של המשורר הלאומי.

    [embedplusvideo height="281" width="450" editlink="http://bit.ly/126PggZ" standard="http://www.youtube.com/v/iPXXradeOgs?fs=1&hd=1" vars="ytid=iPXXradeOgs&width=450&height=281&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=0&chapters=&notes=" id="ep2060" /]

    3 – "דרכי התאטרון העברי" – נאומו של ביאליק על התפתחות התיאטרון העברי בכלל ו"הבימה" בפרט.

    [embedplusvideo height="281" width="450" editlink="http://bit.ly/126Pl46" standard="http://www.youtube.com/v/EH9o37CiMNU?fs=1&hd=1" vars="ytid=EH9o37CiMNU&width=450&height=281&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=0&chapters=&notes=" id="ep9614" /]

     כמו כן, זיכה אותנו אבנרי בתעודה נדירה: טיוטה של ביאליק לנאום ההספד שלו על ארלוזורוב, שהשנה מלאו 80 שנה להירצחו. המשפט שנערך בעקבות הרצח, והאווירה העכורה שמסביב לו, מוזכרים בחטף בחתימת דברי ביאליק האחרונים. בתעודה שלפניכם, מזכיר ביאליק בין היתר את התרשמותו מהופעתו של ארלוזורוב בקונגרס ה-17 בבאזל (1931), אשר בעקבותיו כתב ביאליק את שירו "ראיתיכם שוב בקוצר ידכם".

    טיוטת הספד ארלוזורוב

    פרטים נוספים על הספדו של ביאליק על ארלוזורוב בשתי רשומות נוספות של אבנרי, האחת בעיתון הארץ והשניה בבלוג של רן יגיל.

    ביום ראשון הקרוב (30.6.2013) יתקיים בית ביאליק ערב עיון אשר יעמוד אף הוא בסימן "ביאליק ואמנות הבמה". כולם מוזמנים.