מחבר: צוות פרויקט בן-יהודה

וְחַג שָׁבוּעוֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ 
בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים.

                  שמות, ל"ד, כ"ב.

השבוע היה לנו עונג מיוחד לארח את אחד מידידי הפרויקט הוותיקים, מר שמואל אבנרי, מנהל ארכיון בית ביאליק, במסגרת פרויקט "אנשי רוח ותרבות מקריאים מיצירות הפרויקט".

כיוון שערב שבועות בפתח, בחר אבנרי להקריא קטעים פרי עטו של אליהו מידניק, אשר בצאת חג השבועות ימלאו 109 שנה להתאבדותו, ועודנו עלם צעיר בן 23.

אבנרי פותח בארבעה מכתבים שמשגר מידניק הצעיר אל חיים נחמן ביאליק, אותה העת עורך כתב העת המכובד "השילוח", וכן קטע מתוך סיפורו של מידניק, "חולשה", אשר "מתקשר ביסודותיו האטוטביוגפיים למכתבים", כפי שמסביר אבנרי. והרי התוצאה לפניכם –

[embedplusvideo height="281" width="450" editlink="http://bit.ly/14u84fm" standard="http://www.youtube.com/v/QgtUz_5RzrE?fs=1" vars="ytid=QgtUz_5RzrE&width=450&height=281&start=&stop=&rs=w&hd=0&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep4121" /]

הודות לאבנרי, לפניכם אחד המכתבים המקוריים בכתב ידו של מידניק*, אשר נכתב ב – 27.01.1904. במכתב מביע מידניק עצב רב על כך שביאליק פסל כפי הנראה את כתב היד ששלח אליו מידניק לפירסום ב"השילוח" –

פחות מחצי שנה לאחר המכתב, ב – 22.05.1904, מוצאי חג השבועות של גלויות, שם מידניק קץ לחייו ופרץ יצירתו נגדע באיבו.

אמנם לא קציר חיטים אך פרי עמלנו הצנוע — עשות יד זיכרון למידניק ולסיוע בחשיפת כתביו לקהל קוראים ישן וחדש.

בברכת חג שבועות שמח לכל בית ישראל,

שני אבנשטיין וצוות הפרויקט.

———————————-

* עוד על מידניק וביאליק במאמרו של אבנרי "שמואל אבנרי, 'אליהו מידניק ועורכי "השילוח": נפתולי יצירה, עריכה ואבדן', סדן 4 (תש"ס), 353–387."

בין אגרות אחד העם משנת 1916, שנוספו למאגר היצירה העברית של פרויקט בן-יהודה לפני ימים אחדים, מצויה האיגרת הזו, שבה מסביר אחד העם מהו "מנהג ישראל" בתחום המו"לות: 

למר ל. יפה, מוסקווא
(תרגום מרוסית).

לונדון, 20 ספטמבר 916.

רק לפני עשרת ימים עניתי לך על מכתבך בדבר ההצעה להוציא כרך אחד ממאמרי בתרגום רוסי. תוכל איפוא לצייר לך את תמהוני, כשנתקלו עיני היום בהערה ביבליוגרפית בעתון "Евр. жизнь" (גליון 53) על דבר כרך ממאמרי בתרגום רוסי, שכבר יצא על ידי הוצאת-ספרים "Востокъ". אם אינני טועה, הוצאת-ספרים זו קרובה מאד להעתון "Евр. жизнь", באופן שקשה להניח, כי אתה לא ידעת על דבר הכנת כרך זה לדפוס . ואיך איפוא אפשר לבאר כל זה?

עד היום לא היה לי שום מושג ע"ד הכרך שיצא. בעליו לא חשבו לנחוץ אפילו להודיעני על דבר מחשבתם זו. אינני יודע איזו מאמרים נכנסו בהוצאה זו, מי המתרגם או המתרגמים,–בקצרה, כמנהג ישראל.

ואודך מאד אם תעמיס עליך את הטורח לבאר לי את הענין. ואם לא קשה עליך הדבר, הייתי מבקשך גם כן לבאר להמוציאים, כי במקרים כאלה נוהגים לשלוח להמחבר לפחות אֶכסמפלר אחד…