מחבר: צוות פרויקט בן-יהודה

  • ביטוי בן מאה: להתגרל

    במכתבי אבשלום פיינברג לרבקה אהרנסון, אנו מוצאים את פיינברג מצטט, במכתב מדצמבר 1911, את המשפט הבא מפי אהרנסון:

    "עם לבי החלטתי כי הודות לעת הארוכה בה 'התגרלתָ' ממני, כבר לא מצאת בי כל תועלת ואיזה מראה משונה קיבלתי בעיניך, ואשתוק".

    מה פירוש "להתגרל"? להגמל מהרגל, על דרך ההיפוך מ"להתרגל".  ביטוי זה היה נהוג בתקופה, אך דומה שמזמן אינו בשימוש, וגם במילונים יקשה למוצאו.


    אנחנו מעוניינים לפרסם יצירות אשר אתם מעוניינים לקרוא. כתבו לנו על אודות יצירה שאהבתם, צרפו כמה מלים משלכם (על הענין ביצירה, מה אהבתם, וכו') ואנו נפרסמה כאן.

  • יוצר חדש בפרויקט: אברהם לוינסון

    חדשות משמחות!

    השבוע קיבלנו רשות פרסום אלקטרונית לכתביו של אברהם לוינסון – פעיל ציוני, סופר ומתרגם – מאת בתו, הגב' רות לוינסון-קרין.

    בשבועות הקרובים, אפוא, נסרוק את כתביו ותרגומיו של לוינסון, ונקצה משימות הקלדה למתנדבים, ובחודשים הקרובים נתחיל להעלות יצירות ראשונות משלו.

    אברהם לוינסון (1891-1955) היה עורך דין, אשר כיהן בבית הנבחרים הפולני; הוא היה פעיל בתנועה הציונית מנעוריו, ובשנת 1936 התמנה למנהל קרן היסוד (הקרן הממונה על איסוף מגביות לבניין ארץ ישראל) בפולין כולה.  בשנת 1936 עלה לארץ ישראל, והשתקע בירושלים.

    בין ספריו אפשר למצוא את "הלאומיות היהודית" ו"תולדות יהודי ורשה", ובתרגומיו, בין השאר: יבגני אונייגין מאת פושקין, האפילוג למלחמה ושלום מאת טולסטוי, הרומן המבול של סנקביץ', סיפורים של צ'כוב, שירים שונים, ועוד. מבין שיריו המתורגמים מוכר במיוחד השיר "העיירה בוערת" (שריפה, אחים, שריפה – נכתב על ידי מרדכי גבירטיג). [ותודה למתנדבי הויקיפדיה העברית].

  • דרוש/ה מתנדב/ת להקלדת כמה עמודים בגיאורגית (גרוזינית)

    בתחילת החודש, הצטרף למאגר היצירות שלנו נתן אליהשווילי, מחלוצי ההגירה של יהודי גיאורגיה (גרוזיה) לפלשתינה-א"י.  חיבורו הקצר היהודים הגרוזים בגרוזיה ובארץ ישראל נגיש עכשיו לציבור באינטרנט.  במקור המודפס של ספר זה, היו גם כמה עמודים כתובים גיאורגית (גרוזינית), גם הם פרי עטו של אליהשווילי, ומאוד היינו רוצים להגיש גם אותם לציבור לצד חיבורו העברי המרכזי.

    מדובר בתרגום מאת אליהשווילי של שיר השירים (מן התנ"ך) לגיאורגית, תרגום שזכה לשבחים רבים מפי דוברי השפה בשעתו.  כמו כן ישנן כמה פסקאות של הקדמה בגיאורגית שצירף אליהשווילי לחיבורו כשהיה בכתובים.

    על כן, דרוש/ה לנו מתנדב/ת להקלדת העמודים הספורים הללו, בעל/ת יכולת קריאה והקלדה של טקסט בלשון הגיאורגית.  אם תוכל/י לעזור לנו בכך, או להפנות אלינו מתנדב/ת מתאים/ה, נא כתוב/כתבי אלינו.

  • להתחקות אחר מחוקה

    תוך הקלדת החיבור 'מצות ישיבת ארץ ישראל' מאת יונה דב בלומברג (הררי), נתקל המתנדב הותיק מלאכי שפר במלה שלא הכיר, מלה מענינת:

    המחבר מספר כי שלח את הנוסח הראשון של החוברת ['קונטרס' בלשונו] לאחד מחכמי ['גאוני'] הדור,לקבלת חות-דעתו עליה.

    וכתוב שם: השיב לי גאון אחד שליט"א מגדולי גאוני דורנו (כשלחי אליו את קונטרסי זה בהיותו עוד במחוקה הראשונה לשום עינו עליו)".

    שפר לא התעצל, וחיפש את המלה הזו ["מחוקה"] במלון אליעזר בן-יהודה, וכן במלון אבן-שושן – ולא מצאהּ.

    מתוך ההקשר הוא שיער שבלומברג משתמש במלה 'מחוקה' לציון מה שאנו מכנים היום נוסח או גרסה.

    גם אנחנו לא התעצלנו, ושלחנו שאלה לאקדמיה ללשון העברית. קיבלנו תשובה ממר דורון רובינשטיין, מרכז המדור לספרות החדשה במפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית, בזו הלשון:

    לצערי אין בידי תשובה טובה על שאלתך, וכל דבריי שלהלן הם אפוא בגדר השערה בלבד.

    ייתכן שיש לקרוא את המילה שלפנינו כך: מְחֻקָּה, וניתוחה: שורש חק"י, בניין פֻּעַל, צורת בינוני יחידה.
    אחת מהוראותיו של השורש חק"י היא "ציור ורישום",וראה במקרא מל"א ו, לה; יחזקאל ח, י; כג, יד.
    מכל מקום, לא הצלחתי לאשש את השערתי זו.
    אפשרות אחרת היא שנפלה טעות כלשהי בנוסח המאמר,ואולם אין לי רעיון לנוסח "מתוקן" של הטקסט.

    תודה למלאכי ולאקדמיה!

    נ.ב. האם מישהו מכיר שימוש נוסף במלה "מחוקה" במובן דומה?

  • יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה — הציבור מממש את קנינו

    שלום, וברוכים הבאים ליומן הרשת של פרויקט בן-יהודה!

    מטרת הפרויקט היא להביא אל הציבור את כלל היצירה העברית – שירה, מחזות, סיפורת, דרמה, הגות, עיון ותרגום – בפורמט דיגיטלי, בר חיפוש, מנוקד (לפי המקור) ונוח לקריאה. כל היצירות המפורסמות באתר הפרויקט (אלא אם צוין אחרת) הן קניין הציבור, וזכויות היוצרים שלהן פגו – ולכן מותר לנו (ולכם) להשתמש בהן — אנו מפיקים ומגישים את החומר לציבור, והציבור קורא, לומד, מלמד, מתרגם, מלחין, מעבד, להנאת כולנו, והתרבות העברית העכשווית יוצאת נשכרת.

    יוצרים רבים ומגוונים הכירה הספרות העברית, החל מתקופת התחדשות השפה ועד היום. אבל את הסופרים, המשוררים וההוגים שכתבו לפני מאה שנים ויותר – מי מכיר, מי יודע? פנינים רבות נכתבו ונשכחו, ומלבד ביאליק וכמה נוספים, קשה מאוד למצוא כתבים אלה בחנויות הספרים, ולעתים אפילו בספריות. לכן שם לו פרויקט בן-יהודה למטרה לתת מקום של כבוד ליצירות וליוצרים בשפה העברית.

    לביקור באתר הפרויקט, לחצו כאן. אם אתם נהנים מהמאגר ורוצים לעזור לנו במלאכה, אתם מוזמנים להתנדב ולתרום מזמנכם להרחבתו ושיפורו. פרטים נוספים אפשר למצוא כאן.

    מטרת הבלוג היא להביא טעימות מכלל היצירות המפורסמות באתר, המלצות של עורכים ומתנדבים, ועדכונים שונים על הנעשה והמתחדש בפרויקט.

    אם קראתם יצירה שאהבתם, ואתם מעוניינים שנפרסם אותה, אתם מוזמנים לכתוב אלינו ולפרט את שם היצירה והמחבר, ולהוסיף כמה מלים משלכם — מה אהבתם, מה מענין ביצירה, וכו'.

    בלי הקדמות נוספות, להלן שיר ראשון. נתחיל עם ביאליק, מסיבות הסטוריות (הפרויקט נולד ערב אחד, מהקלדת "אל הציפור" של ביאליק, אי אז בשנת 1999). השיר מוקדש למתנדבים בפרוייקט, ולמתנדבים בכלל, המקדישים את זמנם למען הזולת ומאירים את החשכה – כל אחד בתחום עניינו ואהבתו.

    לַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם / חיים נחמן ביאליק

    לִבְשׁוּ-נָא עֹז! דִּרְכוּ-נָא עֹז!
    בִּמְעָרוֹת הַצּוּרִים, חֳרָשִׁים מְצִלִּים,
    הִתְלַקְּטָה הַפְּלֵיטָה בִּימֵי חַשְׁמוֹנָאִים,
    צִחֲצוּחַ חֲרָבוֹת עִם רִנְנַת הַתְּהִלִּים
    כְּאֶחָד הֵשִׁיקוּ דְּמִי יְעָרִים וּסְלָעִים,
    וּבְמַחֲבֵא חֳרָשִׁים, בִּמְעָרוֹת אֲפֵלָה,
    יְשׁוּעָה גְדוֹלָה גָּמֵלָה.
    וַאֲנַחְנוּ דּוֹר דַּכָּא, קְצַר יָד, בְּנֵי עַם-עָנִי,
    עַל-לִבּוֹת בָּנֵינוּ נַהַלְמָה-נָּא חוֹצֵץ,
    וּדְבַר אֲדֹנָי עַמּוּדֵנוּ הַיְמָנִי,
    וְהוּא פַּטִּישֵׁנוּ הַמְפוֹצֵץ!
    עוֹד לֹא כָל-כֹּחֵנוּ נָתַנּוּ לָבֹז –
    בֵּאלֹהִים לָנוּ עֹז!

    לְעֶזְרַת הָעָם! לְעֶזְרַת הָעָם!
    בַּמֶּה? אַל-תִּשְׁאָלוּ – בַּאֲשֶׁר נִמְצָאָה!
    בְּמִי? אַל-תִּבְדֹּקוּ – כֹּל לִבּוֹ יִדְּבֶנּוּ!
    מִי צָרַת הָאֻמָּה בִּלְבָבוֹ נָגָעָה –
    הַמַּחֲנֶה יֵאָסֵף, אַל-נָא נַבְדִּילֶנּוּ!
    כָּל-קָרְבָּן – יֵרָצֶה, כָּל-מַתָּת – נֶאֱמָנָה:
    אֵין בֹּדְקִים בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה!
    כָּל-פְּלֵיטַת הַטּוֹב, שְׂרִיד הָעֹז וְהָאוֹרָה,
    שֶׁהוֹתִיר עוֹד אֵל בִּלְבָבֵנוּ פְּנִימָה,
    הָבָה נְלַקֵּט, לַאֲחָדִים נֶאֱגֹרָה,
    וְעַל-נֵס בְּיוֹם חֵילֵנוּ נָרִימָה;
    וִילֻקְּטוּ אֵלֵינוּ מִקֶּדֶם עַד-יָם
    חַיִל גָּדוֹל לְעֶזְרַת הָעָם!

    חִשְׂפוּ הָאוֹר! גַּלּוּ הָאוֹר!
    אִם הַרֲרֵי נֶשֶׁף עָלֵינוּ נֶעֱרָמוּ –
    לֹא דָעֲכוּ כָל-הַנִּיצוֹצוֹת, לֹא תָמּוּ;
    מֵהָרֵי הַנֶּשֶׁף עוֹד נַחְצֹב לֶהָבָה,
    מִנְּקִיקֵי הַסְּלָעִים – סַפִּירִים לִרְבָבָה.
    עַל-קַרְקַע הָעָם וּבְתַחְתִּיּוֹת נִשְׁמָתוֹ –
    עוֹד תִּגַּהּ וּתְנוֹצֵץ שְׁכִינָתוֹ.
    הוֹי, הָבוּ-נָא יַחְדָּו לָעֲבֹדָה הַגְּדוֹלָה!
    נָגֹלָּה-נָּא הָרֵי הַנֶּשֶׁף, נָגֹלָּה!
    נַחַשְׂפָה-נָּא שִׁכְבוֹת הָאוֹרִים הָרַבִּים!
    הוֹי, בְּנֵי הַמַּכַּבִּים!
    הַעֲמִידוּ אֶת-עַמְּכֶם, הָקִימוּ הַדּוֹר!
    חִשְׂפוּ אוֹר, חִשְׂפוּ אוֹר!

    אודיסא, תר"ס, תשרי.