קטגוריה: אנשי רוח ותרבות מקריאים מיצירות הפרויקט

  • פרויקט בן-יהודה מארח: מספר הסיפורים יהודה עצבה קורא יצירות אהובות

    בשנה החולפת שמחנו לארח את מספר הסיפורים וידיד הפרויקט, יהודה עצבה, כחלק ממיזם מיוחד במסגרתו אנשי רוח ותרבות מקריאים יצירות אהובות מתוך מאגר היצירה של פרויקט בן-יהודה. היצירות המוקלטות עולות בפורמט וידאו לערוץ היו-טיוב של הפרויקט וכך הופכות נגישות לקהלים נוספים וחדשים.

    במסגרת המיזם, בחר עצבה לקרוא שתי יצירות האהובות עליו במיוחד: יצירת המופת של אברהם רגלסון, "חקוקות אותיותיך", ומספר משלים קצרים מהפרק "עשירים ועניים" מתוך "ספר הבדיחה והחידוד" מאת אלתר דרויאנוב. הוא מספר על בחירתו: "היצירה השירית המופלאה 'חקוקות אותיותיך' של המשורר אברהם רגלסון גרמה לי לשכרון חושים בשל מטבעות הלשון העברית עתיקת היומין והמתחדשות בעת ובעונה אחת. הקריאה בקול משלבת את ההנאה הצרופה מהפיוט הנסתר החקוק ביצירה. אשר לבחירה בדרויאנוב, אחד האוצרות הגדולים עבורי כמספר סיפורים הוא 'ספר הבדיחה והחידוד' שכתב הסופר והמתעד אשר אלתר אבא אברהם דרויאנוב. הנכס שהשאיר לנו כולל תיעוד של אלפי סיפורים קצרצרים המביאים לידי ביטוי את ההויי וההומור היהודי מימי העיירה היהודית ועד העלייה לארצנו הקטנטונת. יצירתו זו היא נכס למספרי סיפורים ולאוהבי ההומור המצליח להעלות צחוק ושמחה גם היום."

    להלן שתי היצירות, בהצגתו הנפלאה והדרמטית של עצבה.

    צפייה מהנה!

    שני אבנשטיין וצוות הפרויקט.

    ————————————————————————————————————-

    1 – חקוקות אותיותיך מאת רגלסון: 

    2 – חלקים מתוך "עשירים ועניים" מתוך "ספר הבדיחה והחידוד" מאת דרויאנוב: 

     

     

  • פרויקט בן-יהודה מארח את המוזיקאית והמשוררת יסמין אבן

    רבים מכם שמעו אותנו מסבירים לאורך השנים כי לפרויקט בן-יהודה יש שלוש מטרות עיקריות: שימור, הנגשה וחשיפה של היצירה העברית לדורותיה, לטובת הכלל, בחינם ובהתנדבות. במילים אחרות, איננו מסתפקים בשימור דיגיטלי של היצירה העברית והנגשתה ברשת דרך אתר הפרויקט; אנו שואפים להנגיש ולחשוף את היצירה העברית לקהל קוראים ישן וחדש בדרכים מגוונות, בין היתר בעזרת כלי המדיה החברתית העומדים לרשותנו בעשור האחרון. לצורך כך, לא רק פתחתנו יומן הרשת, דף פייסבוק וקבוצת פייסבוק למתנדבינו, אלא גם חנכנו ערוץ יו-טיוב לפרויקט. ב- 2013 התחלנו להפעיל דרך ערוץ היו-טיוב את המיזם "קוראים מיצירות פרויקט בן-יהודה", במסגרתו אנו מעלים לערוץ שלנו סרטונים של אנשי רוח ותרבות קוראים יצירות אהובות עליהם המופיעות באתר פרויקט, כשלצידם מופיע הטקסט המוקרא. לאחרונה שמחנו מאוד לארח במיזם את המוזיקאית והמשוררת המוכשרת, יסמין אבן, אשר בחרה להקריא 9 יצירות שונות ומגוונות במסגרת המיזם. יסמין כתבה כמה מילים על החוויה ואנו שמחים לשתף את דבריה ברשומת האורח המיוחדת הזו. יסמין כותבת:

    "ראשית, תודה רבה שנתתם לי את האפשרות לקחת חלק בפרויקט החשוב הזה.

    לא היה לי קל לבחור את החומרים. בסופו של דבר, בחרתי להקריא את שיריה של חנה סנש לא רק בשל יופיים, אלא גם מכיוון שאמא שלי גילמה את דמותה בנעוריה, בהצגה שהועלתה בבית הספר. לכן רציתי גם אני "לגלם את דמותה" של סנש לרגע קט.

    "לאמי" מאת חנה סנש:

    [embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/2d8zzat" standard="http://www.youtube.com/v/mSm_g5d7Bu0?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=mSm_g5d7Bu0&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep9816" /]

    "בדרך" מאת חנה סנש:

    [embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/2d8AeZu" standard="http://www.youtube.com/v/gJ2TD8VQS8M?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=gJ2TD8VQS8M&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep3739" /]

    משיריה של רחל בחרתי את "אשתו" ו- "עיניי אעצום" העצוב והנוגע, האהובים עליי במיוחד. את שניהם הלחנתי  במסגרת פרויקט "לחשים" (אתר שירה מולחנת).

    "עיני אעצֹם" מאת רחל המשוררת: 

    [embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/2d8xPy5" standard="http://www.youtube.com/v/Mku59bSUJxA?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=Mku59bSUJxA&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep6868" /]

    אשתו" מאת רחל המשוררת:

    [embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/2d8zALr" standard="http://www.youtube.com/v/fKALxAVPhgc?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=fKALxAVPhgc&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep2059" /]

    בהמשך בחרתי להקריא את "עקדה" המחאתי של רחל נגב, שיר רלוונטי ועוצמתי שהופתעתי להכיר לראשונה.

    "עקדה" מאת רחל נגב:

    [embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/2d8zUd2" standard="http://www.youtube.com/v/X7QUw7jQT6U?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=X7QUw7jQT6U&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep8338" /]

    בחרתי גם כמה ממשלי קרילוב המשעשעים והמחכימים עליהם גדלתי.

    "הצפרדע והשור" מאת איוואן קרילוב בתרגום חנניה רייכמן:

    [embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/2d8APdO" standard="http://www.youtube.com/v/OfwgAjhw-cs?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=OfwgAjhw-cs&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep7442" /]

    "הארי והברדלס" מאת איוואן קרילוב בתרגום חנניה רייכמן:

    [embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/2d8AAPD" standard="http://www.youtube.com/v/BSA-cAxs6_A?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=BSA-cAxs6_A&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep8401" /]

    "הזאב והטלה" מאת איוואן קרילוב בתרגום חנניה רייכמן:

    [embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/2d8zQKC" standard="http://www.youtube.com/v/bx3cqALG1a8?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=bx3cqALG1a8&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep6190" /]

    לסיום, בחרתי להקריא את הפתיחה של המחזה "הלילה ה-12" של שייקספיר, המחזה שגרם לי, כנערה, להתחיל לאהוב תיאטרון ולעשות  מנוי ל"הבימה" (טוב, גם הייתי "מאוהבת" באחד השחקנים.. :))."

    "הלילה השנים עשר" או "כרצונכם" מאת וויליאם שייקספיר בתרגום שאול טשרניחובסקי:

    [embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/2d8zyDA" standard="http://www.youtube.com/v/IWHMd4N8X9g?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=IWHMd4N8X9g&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep3615" /]

    אנו מודים ליסמין אבן ולשאר אנשי הרוח והתרבות שהשתתפו במיזם, אשר תורמו מזמנם בהתנדבות לטובת הנגשת אוצרות התרבות שלנו לטובת הציבור הרחב במסגרת פרויקט בן-יהודה.

    שבוע טוב ומבורך,

    צוות הפרויקט.

  • זרקור על יוצר: שירתו של אברהם רגלסון

    חלק משגרת יומם של צוות מתנדבי פרויקט בן-יהודה הוא העיסוק בקבלת רשות פרסום ליצירות שעודן מוגנות בזכויות יוצרים, והגשתן לציבור לפני תום 70 השנים הקבועות בחוק. כך, כאשר לפני כמה שנים פנתה אלינו שרונה תל-אורן, ביתו של אברהם רגלסון, בבקשה להנגיש את כתביו לציבור באתר הפרויקט, שמחנו מאוד להרים את הכפפה. מתנדבי הפרויקט התגייסו למלאכה והחלו להקליד את שירתו הנפלאה, אשר זמינה זה כמה שנים באתר הפרויקט לטובת הציבור הרחב.

    מאז עלו כתביו לרשת, חלה פריחה בעיסוק ברגלסון, אשר בולטת הן בזירת המחקר הספרותי והן בעולם המו"לות; והרי בדיוק התבשרנו שמוסד ביאליק הוציא לאור מחדש את שיריו, בעריכת דן מירון. העיסוק המבורך ביצירתו המיוחדת של רגלסון בלט בשנה החולפת גם במיזם "אנשי רוח ותרבות מקריאים מיצירות פרויקט בן-יהודה". במסגרתו, מועלים לערוץ היו-טיוב של הפרויקט סרטוני וידאו של אנשי רוח מקריאים יצירות האהובות עליהם לצד הטקסטים עצמם, במטרה לעודד את הנגשת היצירות ולעזור להן למצוא קהל קוראים חדש. במהלך 2013 שמחנו לארח שתי יוצרות נפלאות, אשר בחרו לקרוא מיצירות רגלסון – המשוררת אגי משעול והסופרת אילה יפתח-ולבה.

    משעול, אשר בחרה להקריא את "חקוקות אותיותיך", יש האומרים החשוב בשיריו, מספרת על הבחירה:

    היצירה המקיפה הזאת הדהימה אותי וכמשוררת ברור לי שהיא נכתבה מתוך השראה גדולה ונגיעה בממד הקדושה של העברית. לא סתם היא מתחילה ב"חֲקֻּוּקוֹת" ומסתיימת ב"מִתְאַלֵּהַ". בתי השיר הם לוחות חקוקים של מי שכרת ברית (-מילה) עם שפת קודש, שפה שהוא מתמסר לה כאומר: " שִטְפִינִי, סַלְסְלִינִי אוֹ אִסְרִינִי וַעֲשִי בִי מָה שֶלִּבֵּךְ חָפֵץ" (ביאליק, הבריכה).

    [embedplusvideo height="365" width="450" editlink="http://bit.ly/1lRIjjw" standard="http://www.youtube.com/v/KjrDkS7Yogk?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=KjrDkS7Yogk&width=450&height=365&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep8910" /]

    לאחר הצילומים, סיפרה משעול:

    אחרי קריאה בקול של 'חקוקות אותיותיך', הרגשתי כמו אחרי קונצרט של עברית מתוזמרת להפליא. הרגשתי, גם אם פה ושם עוד הייתי כמתאמנת, שאני מבצעת פרטיטורה, איך שוב  נחקקות האותיות על לוח לבי, מצטרפות אלה לאלה על כל בנייניהן, גזרותיהן, נטיותיהן, איך מהדהדים בתוכי כל רובדי השפה, איך משתעשעות בי כל הצורות המפתיעות ועושות בי דברים והייתי כממלאת אחר הוראותיה של יונה וולך:  'תן למילים לעשות בך'.

    גם יפתח-ולבה, אשר הכירה את רגלסון באופן אישי כנערה צעירה, בחרה לקרוא חמישה משיריו. הנה הם לפניכם:

    1 – לסולם צורית – 

    [embedplusvideo height="365" width="450" editlink="http://bit.ly/1lRKfbP" standard="http://www.youtube.com/v/pp_15K1athU?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=pp_15K1athU&width=450&height=365&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep5102" /]

    2 – ביאליק ואחי הקטן – 

    [embedplusvideo height="365" width="450" editlink="http://bit.ly/1lRLurE" standard="http://www.youtube.com/v/wdKSR1KL2q8?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=wdKSR1KL2q8&width=450&height=365&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep4069" /]

    3 – אל הקטן ראם בן אברהם – 

    [embedplusvideo height="365" width="450" editlink="http://bit.ly/1lRLO9D" standard="http://www.youtube.com/v/veoQOoSis_U?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=veoQOoSis_U&width=450&height=365&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep4402" /]

    4 – כנור אם – 

    [embedplusvideo height="365" width="450" editlink="http://bit.ly/1lRM60h" standard="http://www.youtube.com/v/7S4w-nDqlEQ?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=7S4w-nDqlEQ&width=450&height=365&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep3753" /]

    5 – הספינה ורדה – 

    [embedplusvideo height="365" width="450" editlink="http://bit.ly/1lRMko4" standard="http://www.youtube.com/v/473oUwIYsX0?fs=1" vars="ytid=473oUwIYsX0&width=450&height=365&start=&stop=&rs=w&hd=0&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep5901" /]

     

    יצירות מוקלטות נוספות זמינות בערוץ היו-טיוב של הפרויקט בקישורית הזו.

    אם הנכם בעלי זכויות על יצירות נשכחות ומעוניינים להעניק לפרויקט רשות פרסום, אתם מוזמנים לפנות אל תיבת העורכים של הפרויקט בכתובת – editor@benyehuda.org.

     

    בברכת כן ירבו,

    צוות פרויקט בן-יהודה.

     

  • מיזם "אנשי רוח ותרבות מקריאים מיצירות פרויקט בן-יהודה" מארח את בעז אלברט, חבר להקת "אל המשורר"

    בסוף מרץ האחרון, שמחנו לארח במסגרת המיזם "אנשי רוח ותרבות מקריאים מיצירות פרויקט בן-יהודה", את בעז אלברט, סולן להקת "אל המשורר". מאז שנת 2005, שלושת חברי הלהקה, בעז אלברט, טל גולדברג וחי שושן, קוראים ביצירותיו של חיים נחמן ביאליק ומלחינים משיריו. בקיץ 2010 הוציאו את אלבומם הראשון, "אל המשורר – ח.נ. ביאליק", אשר הוקדש לשירי ביאליק וכלל 13 לחנים חדשים לשיריו, לצד ספר ובו פרקי ביוגרפיה, שירים, סיפורים וקטעים נוספים של המשורר הלאומי. אלברט בחר להקריא שני קטעים: הראשון, קשור לשם הלהקה והשני קשור לאחת התפיסות ההשגויות הנפוצות באשר לביאליק ויחסו לספרדים. והרי הקטעים לפניכם:

    1 – השיר "למשורר" מאת שמעון שמואל פרוג – 

    זהו שיר הערצה שכותב פרוג למשורר ההשכלה הגדול י. ל. גורדון (יל"ג). השיר נכתב ברוסית, תורגם לעברית ע"י אברהם לוינסון, ומוגש לציבור בפרויקט בן-יהודה הודות לרשות פרסום מיוחדת שקיבל הפרויקט ממשפחתו של לוינסון.  ומדוע בחר אלברט להקריא דווקא אותו? ביאליק הצעיר בן ה – 17, כך מסתבר, מקבל לידיו את ספרו של פרוג ברוסית והמפגש עם כתיבתו של פרוג משפיע עליו עמוקות. ביאליק הצעיר כותב שיר הערצה לפרוג בשם "אל המשורר", שיר בוסר שהוא גונז בסופו ולא מפרסם מעולם. לימים יספר ביאליק כי כתיבתו של פרוג היתה אחד הגורמים שהניעו אותו לעסוק בכתיבה. חברי הלהקה בחרו לאמץ את שם השיר כשמה של הלהקה, כמחווה לחשיבותה של כתיבתו הבוסרית, הבראשיתית של ביאליק. והנה השיר לפניכם –

    [embedplusvideo height="281" width="450" editlink="http://bit.ly/1biJX4X" standard="http://www.youtube.com/v/RmXJycMF-kQ?fs=1" vars="ytid=RmXJycMF-kQ&width=450&height=281&start=&stop=&rs=w&hd=0&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep4048" /]

    2 – הנאום  "תחיית הספרדים" מאת ביאליק –

    עוד בחייו של ביאליק נפוצה שמועה שקרית שמא ביאליק אינו חובב "ספרדים " או "מזרחיים". המציאות היתה רחוקה מכך, כפי שעולה מהנאום החשוב הזה, אותו נושא ביאליק בשנת תרפ"ז בירושלים, אל מול קהל הסתדרות "חלוצי המזרח".במסגרת הרצאתו מול צעירי ההסתדרות, מדבר ביאליק על מקומם של הספרדים בתוך התרבות האשכנזית ההגמונית ופורש בפניהם את משנתו על התרבות היהודית בכלל ועל מקומם וחשיבותם של הספרדים כחלק מהתרבות היהודית בפרט. והרי הרצאתו המרתקת של ביאליק לפניכם –

    [embedplusvideo height="365" width="450" editlink="http://bit.ly/1biK7t9" standard="http://www.youtube.com/v/ZNg4wq-Be6s?fs=1" vars="ytid=ZNg4wq-Be6s&width=450&height=365&start=&stop=&rs=w&hd=0&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep1830" /]

    ************************

    ביום ראשון הקרוב, ה – 11.08.13, תתקיים בת"א הופעה מיוחדת של להקת "אל המשורר" אשר תכלול גם שירי ביאליק מאלבומם הראשון, וכן שירים חדשים מהפרויקט עליו הם עמלים בשנים האחרונות: "אשר קראתי למתים" – שירי גטו וורשה. כולם מוזמנים.

    בברכה, 

    שני אבנשטיין וצוות הפרויקט.

    994513_10151702383653080_1069703157_n

     

  • 79 שנים למותו של המשורר הלאומי

    במלאות 79 שנים למות ביאליק, החל השנה היום, יום שבת, ה- 29 ביוני 2013, התארח אצלנו השבוע שמואל אבנרי, מנהל ארכיון בית ביאליק, במסגרת מיזם "אנשי רוח ותרבות מקריאים מיצירות פרויקט בן-יהודה". אבנרי בחר להקריא שלושה קטעים של ביאליק הקשורים בעניין היום, ולהלן קישוריות להקלטות הזמינות בערוץ היו-טיוב של הפרויקט

    1 – "דברים אחרונים" – דבריו האחרונים של ביאליק, ערב יציאתו לניתוח שממנו לא שב.

    [embedplusvideo height="281" width="450" editlink="http://bit.ly/126P8xX" standard="http://www.youtube.com/v/WwEVr9gP-Ns?fs=1&hd=1" vars="ytid=WwEVr9gP-Ns&width=450&height=281&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=0&chapters=&notes=" id="ep3319" /]

    2 – "ראיתיכם שוב בקוצר ידכם" – שיר התוכחה האחרון של המשורר הלאומי.

    [embedplusvideo height="281" width="450" editlink="http://bit.ly/126PggZ" standard="http://www.youtube.com/v/iPXXradeOgs?fs=1&hd=1" vars="ytid=iPXXradeOgs&width=450&height=281&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=0&chapters=&notes=" id="ep2060" /]

    3 – "דרכי התאטרון העברי" – נאומו של ביאליק על התפתחות התיאטרון העברי בכלל ו"הבימה" בפרט.

    [embedplusvideo height="281" width="450" editlink="http://bit.ly/126Pl46" standard="http://www.youtube.com/v/EH9o37CiMNU?fs=1&hd=1" vars="ytid=EH9o37CiMNU&width=450&height=281&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=0&chapters=&notes=" id="ep9614" /]

     כמו כן, זיכה אותנו אבנרי בתעודה נדירה: טיוטה של ביאליק לנאום ההספד שלו על ארלוזורוב, שהשנה מלאו 80 שנה להירצחו. המשפט שנערך בעקבות הרצח, והאווירה העכורה שמסביב לו, מוזכרים בחטף בחתימת דברי ביאליק האחרונים. בתעודה שלפניכם, מזכיר ביאליק בין היתר את התרשמותו מהופעתו של ארלוזורוב בקונגרס ה-17 בבאזל (1931), אשר בעקבותיו כתב ביאליק את שירו "ראיתיכם שוב בקוצר ידכם".

    טיוטת הספד ארלוזורוב

    פרטים נוספים על הספדו של ביאליק על ארלוזורוב בשתי רשומות נוספות של אבנרי, האחת בעיתון הארץ והשניה בבלוג של רן יגיל.

    ביום ראשון הקרוב (30.6.2013) יתקיים בית ביאליק ערב עיון אשר יעמוד אף הוא בסימן "ביאליק ואמנות הבמה". כולם מוזמנים.