Archive for the ‘זרקור על יצירה’ Category

ביכורי שבועות – לזכרו של אליהו מידניק

יום רביעי, יוני 4th, 2014

במלאות 110 שנים למותו הטרגי של הסופר אליהו מידניק החל בחג שבועות, אנו מביאים כאן את תחילת סיפורו "דף קטן מזכרונות ילדותי", אשר חובר ע"י הסופר הצעיר בעודו בן 18. הסיפור, אשר נכתב במקור ביידיש ותורגם ע"י בני מר, על לאתר הפרויקט לקראת ציון המאורע בעידכון היצירות האחרון של הפרויקט.

אליהו מידניק

אליהו מידניק

תודתנו לבני מֶר, אשר תרם לפרויקט את רשות הפרסום לתרגומו, וכן לשמואל אבנרי, מנהל ארכיון בית ביאליק, שעזר בקבלת רשות הפרסום ועושה רבות לשימור זכרם של ביאליק, מידניק ורבים נוספים. 

חג ביכורים שמח לכולם! 
צוות הפרויקט.

———————————

דף קטן מזכרונות ילדותי

מאת: אליהו מידניק

תרגם מיידיש: בני מר

את "השקצים" הקטנים של קנובליפק הכרתי היטב רק מרחוק. ידעתי שהם מתגוררים בבקתות מגוגות קש במורד העיירה: הייתי רואה אותם מובילים במקל ארוך חזיר או עגל למכירה ביריד, או בחורף, מחליקים שעות ארוכות על הנהר. ידעתי שאין בהם שום תורה ומצוות, שאינם נושאים שום עול וחיים הם כשם שלבם חושק  במלה אחת, ידעתי שאלה הם "שקצים", ויכולתי רק – כמו כל חברי  לבוז אותם בלבי. בכנותו אחד מאתנו בשם "שקץ" היה הרבי מתכוון בזה לבזותו בביזיון הגדול ביותר. כך נמשך הדבר עד השנה התשיעית לחיי. אז היתה פגישתי הקרובה הראשונה עם "השקצים".

היה זה ל"ג בעומר. הרבי הוביל את ה"חדר" שלנו אל היער, מפני שכבר היינו ילדים גדולים  לא כל כך על פי שנותינו אלא על פי רבנו, שהיה אחד מגדולי המלמדים בעיירה  וגם לנו לא נאה היה ללכת אל הצמחייה הירוקה או אל מאחורי הגדר של בית העלמין, שגם בהם היתה חלקת אדמה מוריקה, הגדה הימנית הגבוהה של נהר הקנובליפק, אשר אליו מוליכים המלמדים הזוטרים את "חדרי" הדרדקים; מלבד זאת, כילדים גדולים כבר צריכים היינו להדר יותר בחגיגת החג. היה זה יום נפלא, מהימים היפים ביותר, מימי האביב הנוגהים בשמיהם התכולים, מאלה הנפרשים ונישאים מעל ראשינו. אך יצאנו מהעיירה, והנה בא בפנינו משב רענן מהשדות הצומחים, שהשתרעו סביב סביב למלוא הרוחב, ורצו לפנינו מכל עבר ובלי קץ בשום מקום ולבבנו השתעשעו בקרבנו: פתאום הרגשנו בתוכנו בצורך לנוע, לנתר, לרוץ, להיאבק ולצעוק, וכבר שכחנו כליל את כובד הראש, שילדים גדולים כמותנו חייבים ללכת בו. אך אז עצר אותנו הרבי בדברים:

"לקחתי אתכם ליער רק מפני שהחשבתי אתכם לילדים הגונים; עליכם לדאוג לכך שלא אשיב אתכם בחזרה הביתה". דברי הרבי הכריחו אותנו להתאפק. הלכנו בכובד ראש, לא בחיפזון, כמו ברחוב העיירה שלנו, ותחת השגחתו של הרבי לא העזנו לגלות את רגשותינו, ואף על פי כן עשונו אותן רגשות, שגדשו את לבנו, שמחים ומאושרים. אך רבנו, ששתק כמעט כל אותה עת, פנה אלינו פתאום:

"אתם, ילדים, לכו בשקט, עוד יותר בשקט, כי אחרת הנה כאן, אתם רואים, העדר של 'השקצים', וכדי שלא ירצו להתנפל עלינו", אמר לנו, "לכו בשקט, כדי שלא ישמעו אתכם".

להמשך קריאת הסיפור לחצו כאן.

זרקור על יוצר: שירתו של אברהם רגלסון

יום ראשון, פברואר 9th, 2014

חלק משגרת יומם של צוות מתנדבי פרויקט בן-יהודה הוא העיסוק בקבלת רשות פרסום ליצירות שעודן מוגנות בזכויות יוצרים, והגשתן לציבור לפני תום 70 השנים הקבועות בחוק. כך, כאשר לפני כמה שנים פנתה אלינו שרונה תל-אורן, ביתו של אברהם רגלסון, בבקשה להנגיש את כתביו לציבור באתר הפרויקט, שמחנו מאוד להרים את הכפפה. מתנדבי הפרויקט התגייסו למלאכה והחלו להקליד את שירתו הנפלאה, אשר זמינה זה כמה שנים באתר הפרויקט לטובת הציבור הרחב.

מאז עלו כתביו לרשת, חלה פריחה בעיסוק ברגלסון, אשר בולטת הן בזירת המחקר הספרותי והן בעולם המו"לות; והרי בדיוק התבשרנו שמוסד ביאליק הוציא לאור מחדש את שיריו, בעריכת דן מירון. העיסוק המבורך ביצירתו המיוחדת של רגלסון בלט בשנה החולפת גם במיזם "אנשי רוח ותרבות מקריאים מיצירות פרויקט בן-יהודה". במסגרתו, מועלים לערוץ היו-טיוב של הפרויקט סרטוני וידאו של אנשי רוח מקריאים יצירות האהובות עליהם לצד הטקסטים עצמם, במטרה לעודד את הנגשת היצירות ולעזור להן למצוא קהל קוראים חדש. במהלך 2013 שמחנו לארח שתי יוצרות נפלאות, אשר בחרו לקרוא מיצירות רגלסון – המשוררת אגי משעול והסופרת אילה יפתח-ולבה.

משעול, אשר בחרה להקריא את "חקוקות אותיותיך", יש האומרים החשוב בשיריו, מספרת על הבחירה:

היצירה המקיפה הזאת הדהימה אותי וכמשוררת ברור לי שהיא נכתבה מתוך השראה גדולה ונגיעה בממד הקדושה של העברית. לא סתם היא מתחילה ב"חֲקֻּוּקוֹת" ומסתיימת ב"מִתְאַלֵּהַ". בתי השיר הם לוחות חקוקים של מי שכרת ברית (-מילה) עם שפת קודש, שפה שהוא מתמסר לה כאומר: " שִטְפִינִי, סַלְסְלִינִי אוֹ אִסְרִינִי וַעֲשִי בִי מָה שֶלִּבֵּךְ חָפֵץ" (ביאליק, הבריכה).

[embedplusvideo height="365" width="450" editlink="http://bit.ly/1lRIjjw" standard="http://www.youtube.com/v/KjrDkS7Yogk?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=KjrDkS7Yogk&width=450&height=365&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep8910" /]

לאחר הצילומים, סיפרה משעול:

אחרי קריאה בקול של 'חקוקות אותיותיך', הרגשתי כמו אחרי קונצרט של עברית מתוזמרת להפליא. הרגשתי, גם אם פה ושם עוד הייתי כמתאמנת, שאני מבצעת פרטיטורה, איך שוב  נחקקות האותיות על לוח לבי, מצטרפות אלה לאלה על כל בנייניהן, גזרותיהן, נטיותיהן, איך מהדהדים בתוכי כל רובדי השפה, איך משתעשעות בי כל הצורות המפתיעות ועושות בי דברים והייתי כממלאת אחר הוראותיה של יונה וולך:  'תן למילים לעשות בך'.

גם יפתח-ולבה, אשר הכירה את רגלסון באופן אישי כנערה צעירה, בחרה לקרוא חמישה משיריו. הנה הם לפניכם:

1 – לסולם צורית – 

[embedplusvideo height="365" width="450" editlink="http://bit.ly/1lRKfbP" standard="http://www.youtube.com/v/pp_15K1athU?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=pp_15K1athU&width=450&height=365&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep5102" /]

2 – ביאליק ואחי הקטן – 

[embedplusvideo height="365" width="450" editlink="http://bit.ly/1lRLurE" standard="http://www.youtube.com/v/wdKSR1KL2q8?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=wdKSR1KL2q8&width=450&height=365&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep4069" /]

3 – אל הקטן ראם בן אברהם – 

[embedplusvideo height="365" width="450" editlink="http://bit.ly/1lRLO9D" standard="http://www.youtube.com/v/veoQOoSis_U?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=veoQOoSis_U&width=450&height=365&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep4402" /]

4 – כנור אם – 

[embedplusvideo height="365" width="450" editlink="http://bit.ly/1lRM60h" standard="http://www.youtube.com/v/7S4w-nDqlEQ?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=7S4w-nDqlEQ&width=450&height=365&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep3753" /]

5 – הספינה ורדה – 

[embedplusvideo height="365" width="450" editlink="http://bit.ly/1lRMko4" standard="http://www.youtube.com/v/473oUwIYsX0?fs=1" vars="ytid=473oUwIYsX0&width=450&height=365&start=&stop=&rs=w&hd=0&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep5901" /]

 

יצירות מוקלטות נוספות זמינות בערוץ היו-טיוב של הפרויקט בקישורית הזו.

אם הנכם בעלי זכויות על יצירות נשכחות ומעוניינים להעניק לפרויקט רשות פרסום, אתם מוזמנים לפנות אל תיבת העורכים של הפרויקט בכתובת – editor@benyehuda.org.

 

בברכת כן ירבו,

צוות פרויקט בן-יהודה.

 

מיזם "אנשי רוח ותרבות מקריאים מיצירות פרויקט בן-יהודה" מארח את בעז אלברט, חבר להקת "אל המשורר"

יום שבת, אוגוסט 10th, 2013

בסוף מרץ האחרון, שמחנו לארח במסגרת המיזם "אנשי רוח ותרבות מקריאים מיצירות פרויקט בן-יהודה", את בעז אלברט, סולן להקת "אל המשורר". מאז שנת 2005, שלושת חברי הלהקה, בעז אלברט, טל גולדברג וחי שושן, קוראים ביצירותיו של חיים נחמן ביאליק ומלחינים משיריו. בקיץ 2010 הוציאו את אלבומם הראשון, "אל המשורר – ח.נ. ביאליק", אשר הוקדש לשירי ביאליק וכלל 13 לחנים חדשים לשיריו, לצד ספר ובו פרקי ביוגרפיה, שירים, סיפורים וקטעים נוספים של המשורר הלאומי. אלברט בחר להקריא שני קטעים: הראשון, קשור לשם הלהקה והשני קשור לאחת התפיסות ההשגויות הנפוצות באשר לביאליק ויחסו לספרדים. והרי הקטעים לפניכם:

1 – השיר "למשורר" מאת שמעון שמואל פרוג – 

זהו שיר הערצה שכותב פרוג למשורר ההשכלה הגדול י. ל. גורדון (יל"ג). השיר נכתב ברוסית, תורגם לעברית ע"י אברהם לוינסון, ומוגש לציבור בפרויקט בן-יהודה הודות לרשות פרסום מיוחדת שקיבל הפרויקט ממשפחתו של לוינסון.  ומדוע בחר אלברט להקריא דווקא אותו? ביאליק הצעיר בן ה – 17, כך מסתבר, מקבל לידיו את ספרו של פרוג ברוסית והמפגש עם כתיבתו של פרוג משפיע עליו עמוקות. ביאליק הצעיר כותב שיר הערצה לפרוג בשם "אל המשורר", שיר בוסר שהוא גונז בסופו ולא מפרסם מעולם. לימים יספר ביאליק כי כתיבתו של פרוג היתה אחד הגורמים שהניעו אותו לעסוק בכתיבה. חברי הלהקה בחרו לאמץ את שם השיר כשמה של הלהקה, כמחווה לחשיבותה של כתיבתו הבוסרית, הבראשיתית של ביאליק. והנה השיר לפניכם –

[embedplusvideo height="281" width="450" editlink="http://bit.ly/1biJX4X" standard="http://www.youtube.com/v/RmXJycMF-kQ?fs=1" vars="ytid=RmXJycMF-kQ&width=450&height=281&start=&stop=&rs=w&hd=0&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep4048" /]

2 – הנאום  "תחיית הספרדים" מאת ביאליק –

עוד בחייו של ביאליק נפוצה שמועה שקרית שמא ביאליק אינו חובב "ספרדים " או "מזרחיים". המציאות היתה רחוקה מכך, כפי שעולה מהנאום החשוב הזה, אותו נושא ביאליק בשנת תרפ"ז בירושלים, אל מול קהל הסתדרות "חלוצי המזרח".במסגרת הרצאתו מול צעירי ההסתדרות, מדבר ביאליק על מקומם של הספרדים בתוך התרבות האשכנזית ההגמונית ופורש בפניהם את משנתו על התרבות היהודית בכלל ועל מקומם וחשיבותם של הספרדים כחלק מהתרבות היהודית בפרט. והרי הרצאתו המרתקת של ביאליק לפניכם –

[embedplusvideo height="365" width="450" editlink="http://bit.ly/1biK7t9" standard="http://www.youtube.com/v/ZNg4wq-Be6s?fs=1" vars="ytid=ZNg4wq-Be6s&width=450&height=365&start=&stop=&rs=w&hd=0&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep1830" /]

************************

ביום ראשון הקרוב, ה – 11.08.13, תתקיים בת"א הופעה מיוחדת של להקת "אל המשורר" אשר תכלול גם שירי ביאליק מאלבומם הראשון, וכן שירים חדשים מהפרויקט עליו הם עמלים בשנים האחרונות: "אשר קראתי למתים" – שירי גטו וורשה. כולם מוזמנים.

בברכה, 

שני אבנשטיין וצוות הפרויקט.

994513_10151702383653080_1069703157_n

 

וחג שבועות תעשה לך – ציון 109 שנה למותו של אליהו מידניק

יום שלישי, מאי 14th, 2013

וְחַג שָׁבוּעוֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ 
בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים.

                  שמות, ל"ד, כ"ב.

 

השבוע היה לנו עונג מיוחד לארח את אחד מידידי הפרויקט הוותיקים, מר שמואל אבנרי, מנהל ארכיון בית ביאליק, במסגרת פרויקט "אנשי רוח ותרבות מקריאים מיצירות הפרויקט".

כיוון שערב שבועות בפתח, בחר אבנרי להקריא קטעים פרי עטו של אליהו מידניק, אשר בצאת חג השבועות ימלאו 109 שנה להתאבדותו, ועודנו עלם צעיר בן 23.

אבנרי פותח בארבעה מכתבים שמשגר מידניק הצעיר אל חיים נחמן ביאליק, אותה העת עורך כתב העת המכובד "השילוח", וכן קטע מתוך סיפורו של מידניק, "חולשה", אשר "מתקשר ביסודותיו האטוטביוגפיים למכתבים", כפי שמסביר אבנרי. והרי התוצאה לפניכם –

[embedplusvideo height="281" width="450" editlink="http://bit.ly/14u84fm" standard="http://www.youtube.com/v/QgtUz_5RzrE?fs=1" vars="ytid=QgtUz_5RzrE&width=450&height=281&start=&stop=&rs=w&hd=0&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep4121" /]

 

הודות לאבנרי, לפניכם אחד המכתבים המקוריים בכתב ידו של מידניק*, אשר נכתב ב – 27.01.1904. במכתב מביע מידניק עצב רב על כך שביאליק פסל כפי הנראה את כתב היד ששלח אליו מידניק לפירסום ב"השילוח" –

אחד ממכתבי מידניק לחנב

פחות מחצי שנה לאחר המכתב, ב – 22.05.1904, מוצאי חג השבועות של גלויות, שם מידניק קץ לחייו ופרץ יצירתו נגדע באיבו.

אמנם לא קציר חיטים אך פרי עמלנו הצנוע — עשות יד זיכרון למידניק ולסיוע בחשיפת כתביו לקהל קוראים ישן וחדש.

 

בברכת חג שבועות שמח לכל בית ישראל,

שני אבנשטיין וצוות הפרויקט.

———————————-

* עוד על מידניק וביאליק במאמרו של אבנרי "שמואל אבנרי, 'אליהו מידניק ועורכי "השילוח": נפתולי יצירה, עריכה ואבדן', סדן 4 (תש"ס), 353–387."

 

 

מה לדוד בן-גוריון ולצירוף מקרים בין-דורי?

יום רביעי, אוקטובר 31st, 2012

בחודש אוקטובר 2012 הוטלה עלי משימת הקלדה לפרויקט בן-יהודה. היה זה קטע מתוך ספרו של דוד בן-גוריון* 'בעיות המדינה: מדיניות חוץ של ישראל 3/6 / דוד בן-גוריון'. הספר (מן הסתם ספרון) לקוח מתוך נאום בכנסת שנשא דוד בן גוריון בשנת 1951.

הקלדתי את דבריו ולפתע חשבתי לעצמי שאימי, אסתר אדלר (בשעתו אסתר בן גרשון) קשורה באופן מסוים אף היא לטקסט זה…

אימי, ילידת 1932, סיימה את לימודיה בבית הספר אוולינה דה-רוטשילד (אז מיס לנדאו) בירושלים, ממש ערב מלחמת השחרור. בגלל המלחמה לא יכולות היו בנות השכבה השמינית לגשת לבגרות האנגלית, שכן הן למדו בבית הספר בשפה האנגלית ועל פי תוכנית הלימודים האנגלית. אך כדי שלא יסתובבו בטלות שנה, דאג להן בית הספר ללימודי קצרנות. את השיעורים העבירה תלמידתו של מר יעקב מימון, שהיה האיש שייבא את שיטת הקצרנות לארץ והתאים אותה לשפה העברית.

לאחר שסיימו הבנות את לימודי הקצרנות, בחר מיימון כמה תלמידות נבחרות והעביר להן קורס המשך בקצרנות. אימי זכתה להיות בין אלו.

מייד אחרי הקורס עבדה אימי תקופה קצרה בקצרנות באפוטרופוס הכללי ובמרץ 1950 היא החלה לעבוד בכנסת. במשך שנה ורבע (עד קיץ 1951) היא עבדה שם לפי שעות ואז נתבקשה להתפטר מן האפוטרופוס הכללי וקיבלה משרה מלאה בכנסת. בין השנים 1952­-1954 שירתה אימי בצבא (כפקידה של ראש אכ"א) ואחרי כן חזרה לכנסת ושימשה שם כקצרנית עד שנת 1977.

אמי שימשה כקצרנית בכנסת ובמשרד ראש הממשלה במשך שנים רבות, ורשמה סטנוגרמות רבות לעיתים בישיבות, ועדות ועניינים מרתקים ביותר. באחת המשימות האחרונות שלה כקצרנית רשמה אימי חלק מהסטנוגרמה בביקורו ההיסטורי של הנשיא המצרי המנוח אנואר סאדאת בכנסת. מאז שנת 1977 ועד שהיא יצאה לפנסיה (בשנת 1985) היא שימשה מנהלת ועדת העבודה והרווחה בכנסת.

כשהקלדתי את דבריו של בן גוריון חשבתי לעצמי: "ייתכן שאני מקלידה כרגע, מתוך פרספקטיבה היסטורית ובמטרה לשמר את הלשון העברית לרבדיה, בדיוק את אותו הטקסט שרשמה אימי (ומיד אחרי כן הדפיסה במכונת כתיבה) כטקסט אקטואלי שנשמע מפיו של דוד בן גוריון עצמו". האפשרות הזו, שכפי שאתם רואים היא סבירה לחלוטין, ריגשה אותי מאוד, והחלטתי לשתף את כולכם ולהציב, בהזדמנות זו, יד לפועלה הברוך ורב השנים של אימי אסתר שתבדל"א.

* כתביו של דוד בן גוריון עודם מוגנים בזכויות יוצרים ומוקלדים במסגרת פרויקט בן-יהודה ברשות המכון למורשת בן-גוריון.