קטגוריה: עדכון חודשי

  • עדכון חודש ינואר

    שנה אזרחית טובה!

    עם פרוס השנה האזרחית החדשה פגו זכויות היוצרים של מספר מחברים כותבי עברית, ביניהם: אלתר דרויאנוב (שמו המלא: אלתר אשר אברהם אבא דרויאנוב), פובליציסט ציוני ומחבר "ספר הבדיחה והחידוד" המפורסם; צבי הורביץ (ממייסדי גדרה); משה דוד שו"ב (ממייסדי ראש פינה); אברהם צבי אידלזון (מוסיקולוג ומחבר אופרה עברית) ועוד. יצירותיהם של יוצרים אלה הן כעת קניין הציבור וניתן לפרסמן, לתרגמן, לעבדן ולהשתמש בהן בכל דרך ללא הגבלה. במהלך השנה נמשיך ונעדכן על אודות היצירות החדשות.

    היוצרים שנוספו החודש למאגר הפרויקט הם אלתר דרויאנוב (פרקים מספר הבדיחה והחידוד, וכן מאמרים) ואליעזר יצחק אילנאה (שינבוים), ציוני ופילוסוף יהודי (1854–1928), עם הספר "יסודי המציאות וההכרה".

    כמו כן עלו לאתרנו הרומן "בחורף" מאת י"ח ברנר, הקומדיה "חשיבותה של רצינות" מאת אוסקר ויילד בתרגום ישראל חיים טביוב; מאמרים על אודות מנהגים ומסורת יהודית מאת יוסף הלוי זליגר; שירה מאת שמואל הנגיד ושלום שבזי, ועוד.

    את החודש ביומן הרשת אני רוצה לפתוח עם השיר הבא מאת שלום שבזי. הוא מקסים בעיני, מלא חיים והתבוננות. אם מי מכם יודע דבר מה על השיר או על האירוע שסביבו נכתב, אנא שתפו אותנו.

    הַלְּלוּ כָּל הַמְּצוּאִים שׁוֹכְנֵי אֶרֶץ נְכֵאִים / ר' שלום שבזי

    הַלְּלוּ כָּל הַמְּצוּאִים,
    שׁוֹכְנֵי אֶרֶץ נְכֵאִים,
    הַטְּהוֹרִים עִם טְמֵאִים,
    זֶה לְעוּמַּת זֶה סְדוּרִים.

    מִתְּחִלַּת שֶׁבְּרָאָם,
    יוֹצְרָם יַחַד קְרָאָם,
    כִּי בְּאֶזְרוֹעוֹ נְשָׂאָם,
    יָם וְאַרְבָּעָה נְהָרִים.

    שָׂם גְּבוּל לַיָּם בְּחֶרֶץ,
    עִם שְׁלִישׁ מִדְבָּר וְאֶרֶץ,
    בָּם יְשׁוּב חַיּוֹת וְשֶׁרֶץ,
    זֶה בְּזֶה הֵמָּה קְשׁוּרִים.

    תָּם אֲשֶׁר הַיְצוּר קְדָמוֹ,
    שֶׁשְּׁמוֹ אָדָם בְּצַלְמוֹ,
    הוֹסְפוּ דִבּוּר וּבִשְׁמוֹ
    סוֹד בְּאוֹתִיּוֹת בְּרוּרִים.

    אַהֲבַת אָדָם וְחַוָּה,
    אָכְלוּ מֵעֵץ דְּתַאְוָה,
    הִיא יְפֵפִיָּה וְנָאוָה,
    עוֹרְרָה אַהֲבַת נְעוּרִים.

    לַהֲדַר סֵיהַר וְחַמָּה
    תַּחֲשׁוֹק נַפְשִׁי בְּעָצְמָה,
    נִקְשְׁרָה בִּינָה וְחָכְמָה
    בֵּין קְהַל קֹדֶשׁ בְּחוּרִים.

    שׁוּר מְקוֹם יוֹפִי קְדוּשָׁה,
    אַהֲבָה עַזָּה וְקָשָׁה
    הִיא כְּחוֹשֶׁק אִישׁ וְאִשָּׁה,
    בֵּית מְלוֹנָם בַּכְּפָרִים.

    בַּהֲדַר לָבִיא וְלִבְיָה
    תִּמְצְאָה חַיִּים וּמִחְיָה,
    יוֹם צְבִיא עוֹפֶר וְצִבְיָה
    חוֹבְרִים בֵּין הַיְּעָרִים.

    זִמְ[רֵי] מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן
    הַדְּגָלִים עִם מְטַטְרוֹן,
    סוֹבְבִים מִשְׁכָּן וְאָרוֹן,
    גַּם זְקֵנֵינוּ וְשָׂמִים.

    יוֹם אֲשֶׁר עָנוּ בְּשִׁירָה,
    מָצְאוּ מִשָּׁם בְּאֵרָה,
    מִזְּמָן אָבוֹת חֲפוּרָה,
    בָּהּ שְׁתֵים עֶשְׂרֵה נְהָרִים.

    נָסְעוּ יַחַד בְּאֵלִים,
    בַּהֲדַר שִׁבְעִים דְּקָלִים,
    מִשְׁנֵים עָשָׂר גְּבוּלִים
    פָּתְחוּ כָּל הַשְּׁעָרִים.

    עוֹרְרָת צוּרִי גְּבוּרָה,
    לַחֲשׁוֹק רַעְיָה בְּחוּרָה,
    קַבְּצָה עֵדָה פְּזוּרָה,
    נַעֲלֶה עֵדִים בְּצוּרִים.

    צַו לְשׁוּלַמִּית שְׁלֵימָה,
    תַּעְזְרֵינוּ מִמְּרוֹמָה,
    נַעֲנֶה שִׁיָרה נְעִימָה,
    נַעֲלֶה צִיּוֹן בְּשִׁירִים.

    חֵן לְבָחוּר עִם בְּתוּלָה,
    בַּת נְדִיבִים הִיא אֲצוּלָה,
    מִזְּמָן מֹשֶׁה כְּלוּלָה,
    עָמְדָה מִבֵּין בְּתָרִים.

    שִׂימְחָה לִבִּי וְעֵינַי
    יוֹם עֲלוֹת נַפְשִׁי בְּסִינַי,
    לָבְשָׁה מֵהוֹד זְקֵינַי,
    הִעְלְתָה שָׁלוֹשׁ בְּתָרִים.

    תֶּחֱזֶה נַפְשִׁי לְחוּפָּה,
    תַּעֲלֶה כִּסֵּא מְחוּפָּה,
    מֵהֲדַר דּוֹד צַח וְיָפָה,
    יִשְׂמְחוּן אֶרֶץ וְהָרִים.


    אנחנו מעוניינים לפרסם יצירות אשר אתם מעוניינים לקרוא. כתבו לנו על אודות יצירה שאהבתם, צרפו כמה מלים משלכם (מה מעניין ביצירה, מה אהבתם, וכו') ואנו נפרסמה כאן.

  • עדכון חודש דצמבר

    שלום לכולם,
    עדכון חודש דצמבר באויר!

    החודש נוספו למאגר שלושה יוצרים חדשים – שלמה רובין (הספירות בחכמת הקבלה), אברהם לוינסון (תרגום מאמרים מאת אברהם אידלסון אודות סוציאליזם ולאומיות יהודית) ואפרים לוצאטו (שירה).

    ובנוסף: שירה ומאמרים אודות ספרות מאת אברהם רגלסון; שירת יהודה ליב גורדון ושמואל ליב גורדון; מאמרים מאת יוסף ריבלין על יהודי רוסיה וירושלים; ביקורות סיפורת מאת י. ח. ברנר; מאמרים על איחוד "הפועל הצעיר" ו"אחדות העבודה" מאת יוסף אהרונוביץ', ומאמרים מאת משה בילינסון על הפוליטיקה הגרמנית בשנות ה-30.

    והרי טעימה מהעדכון: קטע מתוך נאום קבלת פרס ביאליק לספרות יפה, שהוענק לסופר אברהם רגלסון ב-1972. במקום נאום תודות סטנדרטי, רגלסון מציג מספר עצות לכותבי שירה, או כדבריו: "מצוות לעושי-שיר, הן-הן ההוראות שאני משננן לעצמי ולצעירים ממני."

    פקח חושיך לספוג את התפארת והפלא של ארץ ושמיים ואשר בם, שהם עד-מתחדשים, עד-רעננים, ואין קצֶה לתמורותיהם. ובכן, תהא שירתך מעולפת ברכת-נהנין על המציאות במטבעות-לשון בידיך יצוקות.

    קרא דרור לדמיונך לצייר במלים רחשי אמיתות נאצלות שמעבר לקליטת החושים. בעבור זה ניתנה לאדם בינה ודעת, שיעמוד על קשרי-הוויה המאגדים תופעות שונות ונתוקות למו מערכה הרמונית, ויהא שואף לחדור אל צפונות וּמכוּסוֹת. מה שאינטואיציה פיוטית מגלמת ביום זה ביריעוֹת מיתוס ואגדה, מחר-מחרתיים ינסחהוּ המדע במַשׁוויות ותיאוריות המוּעמדוֹת להתבּחן במדידה וניסוי עדי הפעלה בחיי-המעשה. וחזון-דמיון לאחרית-הימים נעשה כוח יוצר-עתידוֹת בהיסטוריה; מי כעמנו יודע זאת.

    ראשית כתיבת-שירה – באהבת-שירה, בהצטמדוּת מתוך חשק ליצירות פייטים קודמים. הווי מידבק בגדולי משוררי-הדורות, לרבות דורך אתה. שרֵה וחיה בהם, התרווה מהם, ואל תחשוש פן בשל-כך יבוּלע לעצמיותך. אדרבה, השרייה באלה תשים בידך כלים אשר יסייעוך בטיפוח וַלדוֹת-נשמתך בייחודם, במקוריותם.

    זכור גם זאת: כל מלה שבלשון – גיווניה, פשטיה ורמזיה, דיני-סמיכוּיוֹתיה ואפשרויות שיבוציה בפסוקים, כל הללו הרי הם ינוּקים מכלל-שימושיה ביצירות דור ודור.

    הדברים אמורים לגבי כל לשון שהיא – פשיטא ביחס לעברית שלנו, שכל רבדי-תקופותיה, מפרשיות בראשית ועד החיוניים שבכתבי-ימינו, פתוחים לפני כל יהודי יודע-ספר, ואפילו אינו למדן מופלג או חוקר-עמוקות. אין בלשוננו ניב או צליל שאבד עליו כלח. אמן-יוצר כי יצטרך לו יעלהו ממַטמוֹרוֹ ויזרח אור.

    אין מלה שהיא יפה לעצמה או כעורה לעצמה. אימתי היא יפה באמת? כשהיא יפה – כלומר, כשרה ויאה – לתפקידה, למה שהיא מזומנת להגיד, לתאר, לבשר.

    הקטע המלא כאן.

  • עדכון חודש נובמבר

    חורף נעים! עדכון נובמבר באוויר.

    בין היצירות שהוספנו החודש: שירה, הפתיחה לספר "רשויות" מאת ר' יהודה הלוי; שירים מאת נפתלי הרץ אימבר; זכרונות דוד ישעיהו זילברבוש; מאמרים על החיים בירושלים בחצי השני של המאה ה-19, מאת יוסף ריבלין; "אירופה במערומיה", מאמר ביקורת מאת משה בילינסון על כיבוש חבש (היא אתיופיה) בידי איטליה (1935); מאמר תגובה מאת חיים נחמן ביאליק לביקורת מאת הסופר הצעיר דוד פרישמן; מאמרים אודות ספרות טניסון ולונגפלו מאת אברהם רגלסון, ועוד!

    הפעם בחרתי לצטט מזכרונותיו של זילברבוש, מתוך קטע הנקרא "אישים ומאורעות". בקטע זה פוגש זילברבוש לראשונה מחבר חדש ומבטיח, בן 22 בלבד, הלא הוא אליעזר בן-יהודה הצעיר.

    אז, בשנת תרמ"א, עוד היה בן יהודה אחד מפרחי-הכהונה בספרותנו. אישיותו טרם היתה בולטת ונראית. רק כי אותותיה ורשמיה כבר היו ניכרים.

    ואלה תולדות עבודתו הספרותית בימים ההם:

    אליעזר אליאנוב, איש צעיר כבן שמונה-עשרה או תשע-עשרה שנה בא מעיר דינאבורג, אשר בארץ רוסיה, לפאריז, בירת צרפת, להשתלם בלמודים ולהכנס לאוניברסיטה. בעודו בעיד מולדתו כבר עלה פתרון שאלת היהודים בארץ אבותיהם במחשבה לפניו אבל תכניתו טרם היתה מסוימה, והנה שם, בפריז, – כה היה בן-יהודה בעצמו מספר – התודע אל צעיר רוסי אמתי, אשר הורתו ולידתו וחנוכו היו בדת הנוצרית הנושנה, ויתרועע אתו. אותו הצעיר הרוסי, בהיותו לחפשי בדעותיו ובהיותו בעל הגיון "חד וחלק"; דוקא אותו הרוסי הוכיח באזני רעו הצעיר היהודי במופתים הגיוניים וחותכים כי לעם ישראל המשפט לדרוש מאת העמים שישיבו לו את ארץ אבותיו לשוב ולהאחז בה. אז התעוררה בלב הצעיר היהודי התשוקה להגיד את הדברים האלה לעמו. ויכתוב מאמר בשם "שאלה נכבדה" [לחץ לקריאה], וישלחהו לסמולנסקין, וסמולנסקין הדפיסהו ב"השחר", שנה תשיעית.

    המאמר הזה, כשהוא לעצמו, לא היה לו ערך ספרותי כל כך גדול. מלבד שסגנונו איננו מלוטש כל צרכו וגם צורתו עודנה מטושטשה, אין בו אלא כדי "יהודה ועוד לקרא". הכותב איננו בלתי אם כעין תנא דמסייע לסמולנסקין בהתנגדותו ל"השכלת ברלין", וכל חידושו הוא שהוא מביא ראיה מפיחטה הפילוסוף כי האומה הישראלית היא "בריה בפני עצמה", לאום מיוחד בסגולותיו המיוחדות לו. רק לבסוף, אחרי בואו אל המסקנה של הלאומיות השמיע פתאום "מלה חדשה", בהציעו לכונן מרכז לעם ישראל בארץ ישראל – ולא בידי חברות הצדקה כי אם בידי העם כולו למקטניהם ועד גדוליהם.

    את המאמר הזה חתם הסופר בשם "בן יהודה" וירשום את מקום כתיבתו "פאריז".

    הצעה אשר כזאת במלים כל כך מפורשות נשמעה, בעת ההיא, זאת הפעם הראשונה ב"השחר", ובלי כל ספק חשב הסופר הצעיר כי לקולו יתאספו כל המתנבאים במחנה ישראל ויטיפו לעמם את כל הדברים אשר הוא שם בפיהם. אז כעבור ירחים אחדים ואין איש אשר יבוא אחריו וימלא את דבריו – וכמו עובר כל עם ישראל וסופריו על מאמרו בשתיקה – התרגז בן יהודה ויכתוב מאמר שני בשם "ועוד מוסר לא לקחנו!!"

    שני אותות הקריאה הם שלו. אות רוגז כפול-שנים הוא.

    בכל זאת עברו עוד ירחים מספר וגם לקול התרגזו אין קשב ואין הד. והנה עוד שערוריה גדולה מזו נהיתה בישראל. שמעו והשתוממו! זה האיש סמולנסקין אשר פעם כתב "מפורש ושום שכל" כי "כל יהודי שאיננו לאומי חדל מהיות יהודי" שב וכתב מאמר בשם "שאלת היהודים – שאלת החיים" ובו, דוקא בו, מתריז הוא כלפי השפה הלאומית, באמרו כי "שפת עבר לא תסכון בלתי אם לספרים הכתובים בחכמת ישראל, אבל לא למדעים כלליים".

    עתה התעבר בן-יהודה ויתקצף, ובזעפו ערך אל סמולנסקין מכתב מלא מרורות. הוא, "רמי סמולנסקין אסמולנסקין", וידבר אתו קשות. ועל מכתבו זה כבר הטביע בן-יהודה את חותמו המיוחד לו. וכבר נראו בו בישול הרעיונות ובישול הסגנון.

    סמולנסקין הדפיס את מכתבו ב"השחר", וכדרכו מתמול-שלשום היתה גם תשובתו בצדו… בתשובתו הוא "מעייל פילא בקופא דמחטא" ומוכיח בק"ן טעמים כי הפירכא של בן-יהודה "מופרכת היא למפרע"… בכל זאת – הוא כבר נותן כבוד וגודל לאותו הצעיר "הרודם", החותם בשם בן-יהודה.

    [לקריאת הקטע השלם, לחץ כאן].

  • עדכון אוקטובר – הרהורים על סף שינה

    שנה טובה!

    החודש הצטרפו למאגרנו שני יוצרים חדשים: ישראל חיים טביוב (עיתונאי, מחנך ומתרגם, 1858-1920) ויוסף ריבלין, מראשי הקהילה היהודית בירושלים וממנהיגי יוזמת היציאה מהחומות (1837 לערך – 1896).
    טביוב כתב דרמה וכן תרגם מחזות מאנגלית לעברית. מניפהּּ של לידי וינדרמיר מאת אוסקר ויילד בתרגום טביוב הצטרף החודש למאגר, ומומלץ מאוד לקרוא. שימו לב שהמילה שבחר טביוב בתרגום היא מניף, ולא מניפה כפי שאומרים היום!

    כמו כן נוספו החודש כרך רביעי ואחרון של הרומן "התועה בדרכי החיים" מאת פרץ סמולנסקין; שירים נוספים מאת עמנואל הרומי ויוסף זליגר; מסה אודות מיכה יוסף ברדיצ'בסקי מאת י"ח ברנר; המסה "לבירור רעיוננו מיסודו" מאת א"ד גורדון, הבוחן את רעיון הציונות ותחיית עם ישראל בארץ ישראל; "אוכלי לחם העצבים", מאמרים קצרים מאת מרדכי בן הלל הכהן אודות מצב היהודים ברוסיה בשנות ה-70 של המאה ה-19; מאמרים אודות ענייני השעה באקטואליה מאת משה בילינסון, ועוד!

    כמו כן התפרסמו מספר חיבורים מאת י"ל פרץ.
    מתוכם בחרתי הפעם לצטט אחד, שבאופן מעניין נתקלתי בו לילה אחד כשלא הצלחתי להרדם. שמו "הרהורי שכיב מרע", וכולו מורכב מהמחשבות המתרוצצות על סף שינה.

    הוי הספקות והספק-ספקות…
    מחשבות של אדם פורחות, וסגולה לזה: להניח עליהן איזה משׂא… איזה משׂא של ספר קדמון; הספרים שבזמן הזה אין בהם כדי משׂא, והעיקר – של איזה קדמון גדול, קדמון בטוח, טורא שבטורא, שיש בו שעוּר משׂא להכביד על המחשבות הפורחות… להכריען…
    וספרים אָיִן…
    גם הם אצל הרצען!
    ובלי ספרים הנני כספינה מטורפת בים…
    אין עוגן להחזיק מעמד, ואין נס, ואין משוֹט, ואין מלחים אנשי חַיִל להוליך את הספינה, אלא מחשבות מטורפות…

    [לקריאת הקטע המלא, לחץ כאן.]

  • עדכון ספטמבר באויר

    שבוע טוב,
    מאגר בן-יהודה גדל עם עדכון ספטמבר. החודש נוסף למאגרנו יוצר חדש: דוד ישעיהו זילברבוש (1854–1936), עם שלושה סיפורים קצרים: "נער-זקן", "ערבה חבוטה" ו"צאן קדושים". כמו כן הועלו היצירות הבאות:

    • "עד אימתי דיברו עברית?" עיון במחקר שפה בעשרה פרקים, לפי תקופות, מאת אליעזר בן-יהודה,
    • כרך ג' מתוך ד' של הרומן "התועה בדרכי החיים" מאת פרץ סמולנסקין,
    • "בין תקוה ליאוש" – סיפור קצר מאת יחיאל לבונטין,
    • "פיוט" – כ' שירים מאת ר' יהודה הלוי,
    • מכתבי שמריהו לוין בעניין הוצאת הספרים "דביר", שחיים נחמן ביאליק היה ממייסדיה,
    • מאמרים שונים: "הקו הישר – מן השאלות והספיקות עד ביכור רעיון הלאום" מאת נחום סוקולוב , שנכתב בשנת 1902 ומתאר כיצד התנגד סוקולוב בעבר לציונות ע"פ הרצל ופינסקר, וכיצד הפך כעבור 20 שנה, בעקבות הקונגרס הציוני, לתומך; "חרפת בריטניה" מאת אפרים דיינארד, כתב אישום חריף על יחס האימפריה הבריטית אל הציונים לפני המנדט הבריטי בפלשתינה ובמהלכו; מאמרים בענייני היום מאת משה בילינסון ("לנין", "דברי הפרידה של גאנדי") ועוד!

    החודש עדכנּוּ את הנחיות ההקלדה עבור המתנדבים, הבהרנו הנחיות שהיו לא ברורות דיין והוספנו חדשות, לנוחות המקלידים. אפשר לעיין בדף העדכני החדשות כאן.

    אנו מבקשים להזכיר למתנדבים ולכלל הקוראים כי נשמח לשמוע מכם על יצירות שאהבתם במיוחד, שעניינו או סקרנו אתכם – מבחינת תוכן, מלים מעניינות, סיפורים אישיים הקשורים ליצירות, ועוד. אתם מוזמנים לכתוב לנו על חוויותיכם הקשורות ליצירות אלה, ואנו נפרסמן כאן ביומן הרשת.

    מהיצירות החדשות בחרתי לצטט מתוך "פיוט" לר' יהודה הלוי. על אף שלא גדלתי בבית דתי ולא הכרתי פיוטים בכלל, המלים האלה משדרות המון עוצמה לדעתי.

    יב.
    קוֹל קֹרֵא מִמַעֲמַקִּים נָגַע עַד לֵב שְׁחָקִים
    וְנִטְפֵי דִמְעָה מוּצָקִים בָּרְחֹבוֹת וּבַשּׁוָקִים
    קוֹל שָׁוְעַת בַּת עַמִּי מֵאֶרֶץ מַרְחַקִּים

    קוֹל עֹנֶה מִשְּׁמֵי מְעוֹנַי בְּקוֹל הַנִשְׁמָע בְּסִינָי
    סֹלּוּ הַמְּסִילָּה לְפָנָי אֵצֵא לְהוֹשִׁיעַ בָּנָי
    קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶרֶך אֲדֹנָי

    קוֹל מִבֵּין שְׁנֵי כְרוּבָיו וּמִבֵּין דַּהֲרוֹת מֶרְכָּבָיו
    וּמִבֵּין חֲצוּבֵי לְהָבָיו הַנֹּשְׂאִים אֶת כְּלֵי קְרָבָיו
    קוֹל אֲדֹנָי מְשַׁלַּם גְמוּל לְאֹיְבָיו

    קוֹל מְחַלִּים פָּנָיו בְּמִנְחָה וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה
    וְאֵין צְעָקָה וְאֵין צְוָחָה כִּי אִם בְּשָׁלוֹם וְהֲנָחָה
    קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה

    [לקריאת היצירה כולה לחץ כאן.]