Posts Tagged ‘זאב ז'בוטינסקי’

הפשטות השטחית של טעמו הספרותי של ז'בו

יום שלישי, ינואר 18th, 2011

כך כותב ז'בוטינסקי בזכרונותיו על מה שקרא בילדותו ונערותו, ועל טעמו הספרותי מאז:

מלבד הידיעה המקוטעת של שפות רומא ויון (ואת זאת אני דוקא מחשיב עד היום הזה), כל מה שלמדתי בימי ילדותי – לא בבית-הספר למדתי. הרביתי לקרוא, כמובן; בלי מדריך ומשגיח, אבל במקרה היטבתי לבחור.

קודם כל, מימי גדולת אבי נותר לנו ארון ספרים אשר בו מצאתי את כל כתבי שקספיר בתרגום רוסי, ואת פוּשקין ולרמוֹנטוֹב. את שלושת אלה ידעתי מאלף עד תיו עוד לפני היותי בן ארבע-עשרה, וגם עד היום לא בנקל יימצא קטע משירי פושקין שלא אכירנו ולא אדע לסיימו.

אבל את שאר הספרות הרוסית גם אז לא ביותר אהבתי (אולי מלבד השירה) וגם עתה היא זרה לרוחי. אינני נוטה להתעמקות בתהומות הנפש – לבי חושק בעלילה. חביבי ילדותי היו סופרי ה"תעוזה" המפורסמים בדורי, ואני מצטער על שהתרחק מהם, כפי ששמעתי, הדור הצעיר החדש – מיין ריד וברט-האַרט, וולטר סקוֹט ודוּמאַ-האב וכל סיעתם. המבחר הזה, בּאַנאַלי ונורמלי, הצילני מבגרות-הרוח המוקדמת, מחלת הנוער שקם אחרי זמני אני. גם כשלא נותר לי, באוצר אותה הספריה, מה לקרוא עוד מהסוג הזה, והוכרחתי לעבור אל הספרות ה"רצינית", ביכרתי את סופרי חוץ-לארץ, כדיקנס וזוֹלאַ, שפּילהגן וג'ורג' אֶליוט, על גאוני הרומן הרוסי – מתוך יראת הפסיכולוגיה.

ואולם יש להודות כי הספר שעשה עלי את הרושם היותר חזק היה ספר רוסי – "התלול" ("אובּריב") מאת גוֹנצ'רוֹב: ספר זה הוא כעין גבול רוחני בין ילדותי ובין נעורי, ואינני יודע מדוע. לעומת זה, ארבעת המפעלים מתוך אוצר השירה העולמית שאהבתי על הכל (אז וגם עתה) הם ראָיה מוחלטת לפשטות השטחית של טעמי: "סיראַנו" – של רוסטאן, "אגדת פריטיוֹף" מאת טֶננֵר הסוידי, "קוֹנראַד וואַלנרוֹד" של מיצקביץ' (חבר פולני בפרוגימנסיון לימדני את שפתו), ויותר מכולם "העורב" מאת אֶדגאַר פּוֹ. לוּ הייתי מגיש מתנה לעצמי: אלה ארבעה, כרוכים יחד, כל אחד בשפתו המקורית, מצבות-זכרון לפולחן הז'סט המפואר והמלה היפה שלא מצאתי אותו בחיים.

(וראו באיזו אגביות מציין ז'בוטינסקי שרכש ידיעה מספקת בפולנית כדי לקרוא וליהנות מרומן בפולנית.)

חג קנין הציבור שמח לכולם!

יום שבת, ינואר 1st, 2011

שנה טובה לכולם.

כזכור, השנה האזרחית החדשה היא החג החביב על פרויקט בן-יהודה.  מדוע?  משום שבכל אחד בינואר, פוקעות זכויות היוצרים של מי שנפטרו לפני 70 עד 71 שנה קודם לכן.

בשנה שעברה, כתבתי ש"כאן בארץ, משום מה, עובר החג הזה בלי אזכור, ולו הקטן ביותר […] להעשרת נחלת הכלל ביצירות נוספות."  אני שמח לראות שידידינו מארגון קריאייטיב קומונס ישראל יערכו ביום רביעי הקרוב, חמישה בינואר, באוניברסיטת חיפה, אירוע לציון יום נחלת הכלל (שם אחר לקנין הציבור), בין השעות 19:00-22:00.  האירוע יכלול תיאורי מיזמים שונים שעוסקים בקנין הציבור, בהם ויקיפדיה וכן פרויקט בן-יהודה, כשכל נציג מדבר לא יותר מעשר דקות, ואחר כך מסיבה עם כיבוד קל.

אנו בפרויקט בן-יהודה מציינים את חג קנין הציבור השנה עם העלאת חלק ניכר מכתבי זאב ז'בוטינסקי העבריים, שהודות למלאכתם של מתנדבינו, מוגשים לציבור החל מחצות, ממש עם פקוע הזכויות.

חג שמח מפרויקט בן-יהודה!

עדכון ינואר 2010, או: שירות דב שנעשה לגליקסון

יום שלישי, ינואר 5th, 2010

כמדי חודש בחודשו, העשרנו החודש את מאגר היצירה העברית של פרויקט בן-יהודה בעשרות יצירות עבריות ישנות:

אנו חונכים החודש, עם פקוע הזכויות על כתביו, את אגף משה גליקסון (1878-1939) עם כמה ממאמריו על אישים, וכן את אגף שמואל נחום כהנובסקי (1856-1926) עם נובלה בשם הממון והעבודה.

בנוסף, הפקנו מהדורה אלקטרונית של הנובלה אהבה בצל הצלב מאת א"ש שטיין, של המחזה התנכ"י יהודית מאת פרידריך הבל בתרגום שמואל ליב גורדון, שירים מאת שלמה אבן גבירול ומתתיהו שהם, וכן מאמרים מאת שהם, שטיין, בילינסון, ברנר, ומרדכי בן הלל הכהן.

כטעימה ראשונה מכתבי גליקסון, הנה דיווחו של זה על מעשה נבזי שעשה לו העיתון הרביזיוניסטי "חזית העם":

אחד מקוראי "הארץ" העמידני, מתוך שאלת תמיהה, על מאמר שלי, שפרסמתי, כביכול, בגליון האחרון של "חזית העם", – מאמר על ז'בוטינסקי, מלא דברי הערכה ותהילה למנהיג הריביזיוניסטים, שיש בהם נגוד וסתירה יסודית לכל מה שאני כותב ומפרסם בימים אלה על הריביזיוניזם ומנהיגו.  תיתי לו, לאותו קורא, שהעירני על עובדא תמוהה זו, שפרסמתי מאמר ב"חזית העם" – ואני לא ידעתי, אלא שיש כאן לתקן כמה "טעויות" של אחיזת-עינים.  ראשית, לא נתתי שום מאמר ל"חזית העם" ואף לא נטלו ממני רשות – כל כמה שדבר זה הוא תמוה לפי הנמוסים הקיימים ואפילו לפי החוק הפשוט – לפרסם אותו מאמר שנית – השמיטו חלקים וחשובים מן המאמר.  שלישית – העלימו אנשי "חזית העם" מאת קוראיהם את המסבות המיוחדות, שהטביעו את חותמן על הדברים.  רביעית – אותו מאמר נכתב לא עכשיו ולא לפני שנה או שנתים, אלא בשנת תר"פ.  מערכת "חזית העם" התחכמה אמנם "לתקן" לפי דרכה טעות אחת מאלה שמניתי כאן.  המאמר נדפס כמאמר ראשי בעמוד ב', ובעמוד רביעי בפינה בא "תקון" זה: במאמרו של ד"ר גליקסון בעמ' ב' נשמטה ע"פ טעות ההערה: "נדפס ב"מעברות" תרפ"ב".  ואף "טעות" קטנה זו שבתקון (תרפ"ב במקום תר"פ) יש לה ערך, כפי שנראה להלן.

המאמר המדובר, כמו גם הדיווח הזה במאמר מאוחר יותר והמשך הדברים, מצויים כאן.


נתקלתם ביצירה מעניינת, מחכימה או משעשעת? שלחו לנו פסקה מובחרת, צרפו כמה מלים משלכם (על הענין ביצירה, מה אהבתם, וכו') ואנו נפרסמה כאן!