Blog

  • דברים שנכתבו לערב "טשרניחובסקי עכשיו", ע"י מתנדבת פרויקט בן-יהודה, חווה סטקלוב –

    1. חווית אבדן [משימה] וטשרניחובסקי

    2. ספור אישי

    3. הפענוח – דברי שרונה שלסקי
    מוקדש למתנדב הפרויקט דני פריש [כאחוות דפוקים], לכל מי שלא נוכח בטכס *שחרור* טשרניחובסקי לציבור, ובמיוחד לשרונה שלסקי שתרמה רבות לפענוח כתב ידו וזיהוי שמות הנפשות הפועלות במכתביו של טטשרניחובסקי.

    בברכה,

    חווה סטקלוב.

    ——————————————————————————————

    1. חווית אובדן משימה וטשרניחובסקי

    אחת המשימות האחרונות שלי
    *נבלעה במעי המחשב* – ולא ידע כי בא אל קרבו.
    אחרי ימים של חיפושים ונבירות במעי המחשב,
    בסל המחזור, בדואר זבל, בקבצים שנמחקו –
    בכל התיקיות האפשריות והאִי-אפשריות,
    אפילו בתיקיית "קופת-חולים-כללית – בדיקות תקופתיות…"

    והרחקתי לצלול עד שנותרתי ללא אויר לנשימה –
    הורדתי את חליפת הצלילה, השנורקל והמסכה והתיישבתי,
    ו -שִחררתי אנחה – צריך ליידע את ההנהלה…
    שיגרתי הערה לצח-הצחה בזו הלשון:
    עשרים ושבעה קבצים מנוקדים ומוגהים ניבלעו במעי המחשב!!!
    יושבים שבעה ומזילים דמעה בבית המנוח –
    נא להמנע מניחום אבלים.

    הרגשתי ממש שהשמיים נופלים!
    רק דמיינו לעצמכם איזו עבודת נמלים נעלמה
    וכמה שעות וימים חלפו להם לבלי שוב – ולשוא!!!

    מדובר במשימה עם ניקוד מלא
    ניקוד מלא פירושו לגַבַי זה לעבור על היצירה לפחות ארבע פעמים:
    1. רפרוף – במה מדובר; 2. הקלדה; 3. ניקוד; 4. הגהה
    רק האות "ש" מקבלת "טפול עשרת-אלפים" כל פעם מחדש:
    1. האות עצמה; 2. דגש תחילה! 3. ההבחנה בין שׁין לשׂין; 5 והניקוד עצמו!!

    ועכשיו, איך אתה מגיה? איך אתה יודע אם הדגש הוא *דגש תחילה*?
    אתה צריך להתחיל למחוק!
    לא חשוב שבִּרְבוֹת הימים למדתי שלא חייבים למחוק אלא אפשר לשחק עם החצים…
    אבל באותו יום ראיתי את כל הקוים האנכיים באותיות השין כחצים שלוחים ישר לאצבעותי המעלות חלודה…

    2. כיצד טשרניחובסקי הוציא אותי מהמרה השחורה (סיפור אישי)
    [הקטעים הבאים לקוחים מתוך מכתבי שאול טשרניחובסקי אל יוסף קלוזנר בשנים 1923-1924]

    וכך אני יושבת שבעה חפוּיָת ראש ומאד עצובה – צח הצחה שולפת חמישה קבצים מנוקדים מהמגירה ומשגרת. .. ואין ניחומים… מנסה ושולחת משימת פינוק – לא פחות ולא יותר את קישון ואיוריו המפולאים… ולפתע אנחנו מקבלים צו 8: שאול טשרניחובסקי מגיע! מקבל עדיפות עליונה ומועדפת על כל עבודה…

    בשקיקה אני פותחת קובץ ראשון – כותרת לא מעניינת – עוברת לקובץ שני ואז מִסְתָּנְוֶרֶת מכתב היד המעוגל והמופלא שתחילה נראה כשדה פרחים, עלי כותרת, גבעולים ואבקנים – אך במבט שני, אבוי לי: לא פרחים לא גבעולים ואף לא אבקנים — אלא כתב חרטומים, נכון, מעוגל – אך אותיות מודבקות בדבק נגרים ….

    מה עושים? שולחים הערה ומחכים לתשובה שאינה מאחרת לבוא: הוסיפי הערה שזו מלה לא ברורה… בינתיים אני מדלגת על המוקְשִים וממשיכה לקרוא ומה שאני מוצאת זה *אחוָת-דפוקים*: צרור כתביו נפל לים ויש לעַבְּדו מחדש:
    "בענין פידרוס: כך הדבר, כשהורִידו את חפָצַי מן האניה בקושטה נפל צרור כְתַבָי בַיָם, [ושם נמצא גם כתב יד פידרוס,] ואי אפשר היה לשלחו לכם, ואנוס הייתי לבקש שימצאו את העתק , ועד שבא לכאן, והוא קשה כל כך להעתיק – ואנוס אני לעבדו מחדש."

    אז מה לי להלין – היצירה עצמה לא שלי היא – מה שהלך לאבוד זה רק הניקוד – והיום אני יודעת לאן נעלם הניקוד:

    יש והמחשב שואל אותך : האם לשמור את השינויים
    ואני , הלא מקדשת את השגרה – ומתוך עייפות השבתי : לא!

    אבל השינויים היו הניקוד!
    – כך שלמחרת מצאתי משימה מעורטלת מניקוד
    ולי אפילו אין לי את מי להאשים!

    3. הפענוח – מאת שרונה שלסקי

    כאשר טשרניחובסקי שופך את חמתו על מישהו, והוא עושה זאת בכל מכתב, כתב ידו נעשה כעסני ובלתי קריא, במיוחד כאשר הוא שופך את מרירתו בשולי הגלויה שהוא כותב. ולא זו בלבד, אלא מהיותו קשור לאליטה התרבותית האירופית ומכיר את היוצרים והעורכים החשובים, הוא מציף אותנו בשמות של עיתונים לועזיים, במילים ובמושגים ברוסית, בהונגרית ובלטינית. ובעקבותיו אני לומדת למשל ש Mult és Jövő (מולט אִיש יובו) עיתון יהודי בהונגריה, משמעו "עבר ועתיד", וכך הכרתי את אמרת השפר של יוליוס קיסר: Nulla dies sine linea – אין יום בלי שורה כתובה, ועל כך אומר טשרניחובסקי " לו היה אנוס לכתוב בכל יום – איני מאמין שהיה אומר כך".
    אך מה הן תלאותי לנוכח סבלותיו ותלאותיו של סופר ומשורר החי בגלות, כותב עברית בלבד ומשווע לעלות לארץ ישראל. וגם הדי התקופה הקשים עולים ברקע : הפרעות בברלין בשנת 1923, ומאסרם של אחייניתו ואחיינו, בני אחותו שגרו באודיסה, ושהיו כדבריו "מנשויקים נוראים"- חברי סיעת המיעוט במפלגה הקומוניסטית, שפעילותם נאסרה, האחיינית הוגלתה לאי סוֹלוֹביץ והאחיין בן ה-17 למזרח סיביר.

    יחסו של טשרניחובסקי ליוסף קלוזנר, שהוא כותב לו באחד המכתבים:

    אינך משער לך עד כמה אתה חסר לי אין איש שאוכל להראות לו איזה דבר ולשמוע מפיו משפט בלתי משוחד.

    יחסו לעבודה הספרותית – אינו רוצה להתפרנס מהספרות
    הוא כותב לקלוזנר: [בכלל לא רוצה להיות סופר! מבקש מקלוזנר שיגאלנו מהספרות]
    רואה אני כי אין אני נחוץ כלל וכלל לספרות ולא לשום מקום בחיי היהודים.
    כשהייתי עסוק באומנתי הייתי נחוץ בספֵירה זו, – אומנותי נתנה לי אפשרות לחיות בה, לקנות ספרים נחוצים לי במקצוע זה ולהיות מדי פעם בועידה של הרופאים וגם לעסוק בספרות העברית. הספרות העברית אינה נותנת לי לא חיים ולא ספרים ולא אפשרות לעסוק בה. בכל חֹדש אני צריך לדאוג איך יבא (אם יבא בכלל) לידי הכסף הנחוץ לי, וגם חודש אחד לבלות בא"י (בגפי: אל תתיראו) לא נתנה לי.
    לא הייתי סופר ואינני יכול להיות סופר, ושנה זו שנעשיתי לסופר בְּעַל כֹּרְחִי לא אשכח לעולם. שמונה ספרים משלי נמכרים בשוק, (שִירַי מהדורה ה' כבר נמכרו לערך 800 אכסמפלרים במשך שני חדשים) ואני אין לי 50 דולאר מזומנים לחדש; הסכנתי לקבל שכר עבודתי בכבוד, ולא להתחנן ולבקש ולקבל מעין נדבה בעד שכר עמלי, שעליו מרויחים "דביר" "מוריה" ושאר. אם אמנם ידידי אתה גאלני מן הספרות ומן המו"לים, כי אין לי כח נשא יותר. משרה של חובש מצָא לי, ובלבד שאפטר מן הספרות. הלא גם את בית הספר – למסחר רציתי, כלום אי אפשר למצוא בשבילי משרה של בוכּהַאלטר קורספונדנט?

    במכתב אחר: [על ביאליק]

    אני נמצא כעת במצב כזה שלא יעצְרֵנִי כל סקאנדאל בעולם ואם גם אתחרט אחרי כן עליו, – וסקאנדאל אני מכין גם למר ביאליק, אבל על אדות ביאליק – הסוחר אין נוהגים לדבר במכתבים ובחבורה… נדבר בעניני ספרות!
    ובמכתב אחר:
    שירי לילדים לא יצאו עד היום, ואני יש לי כבר עוד מחברת שירים לילדים. כמובן, הייתי נותן גם אותם לביאליק, אילו היה בעל מדות אחרות.

    עם זאת הוא כותב:

    כשאמרתי ששמונה ספרים משלי נמכרים בשוק ספרותי: כעת נמכרים ספרי אלה: מחברת הסונאטות, ספורים, ספר האידיליות, שירים, התאונה, אבנג'לינה, וילהלם טל (לילדים) גלגמש, שירי אנקריאון, כלומר 9. בעוד ימים אחדים יצאו: שירים חדשים, שירים לילדים (החליל) ועמנואל הרומי. הספר הראשון נגמר בדפוס, השנים האחרונים הולכים ונדפסים. טרם צאתי מכאן נזכרתי, רוצה לתת במתנה כמה ספרים לאיזה מוסד בא"י. הודעתי איזה עותק זקוק ביותר; אולם כסף להמשלח יתן הוא. לצערי – לא אוכל לשלחנו על חשבוני.

    וכן
    כמה משירי נתרגמו לבו¬לגארית, אנגלית, שוידית, רוסית, אשכנזית (ברית מלה בירחון Zelt), ספורי לטשיכית ( Narodny Listy) אך לא זכיתי עד היום לתרגום לז'ארגון. (ליידיש)

    אסיים בסיפור אישי
    :
    טשרניחובסקי היה רופא בבית ספרנו
    בדק את הבנים עם כניסתם לכתה א'
    העוללים נכנסו לחדרו שוחקים יצאו
    מבוישים נבוכים או המומים
    ובעיקר – שותקים !

    לא הבנו למה ומדוע – איש כזה חביב…

    אבל,
    תמיד נמצא זה שלא עושה חשבון לאף אחד
    שהסיר את הלוט וחשף את הסוד:
    שיצא מחדרו בקריאה
    "הוא נגע לי ב-"ב—-ם!"
    ואחריו נפתח סכר הגדרות
    אחד אמר "נגע" שני אמר "בדק" שלישי שאל "למה"
    כיד הדמיון השורה על עוללים [כתה א']

    זו למעשה היתה "בדיקת צניחת אשכים שגרתית"
    שלא קדמה לה שום הכנה/הסברה או הקדמה
    ואף אמא לא הלינה ולא קמה שום שערוריה/מהומה
    [אולי אפילו לא כולן ידעו ולא כל הילדים ספרו]
    או שאילתה "מדוע לא אצל הרופא המשפחתי
    אלא אצל הרופא העירוני… יהא חביב ככל שיהיה..

  • חדש בערוץ היו-טיוב של פרויקט בן-יהודה: ערב "טשרניחובסקי עכשיו"

    בינואר 2014 עם פקוע זכויות היוצרים על כתביו של שאול טשרניחובסקי, קיים פרויקט בן-יהודה ערב מיוחד לחגיגת עליית כתביו לאתר הפרויקט, בהשתתפות מתנדבי הפרויקט ומתעניינים מהציבור הרחב בספרייה הלאומית בירושלים.

    הערב חולק לשני חלקים –
    1 – חלקו הראשון של הערב כלל הרצאה כללית על הפרויקט ואת החלק המרגש והחשוב "מתנדבים מספרים".
    2 – חלקו השני של הערב, בהנחיית ד"ר דן אלמגור, כלל הרצאות אורח מאת ד"ר חזי עמיאור, ד"ר עידו בסוק, וד"ר עמינדב דיקמן, כמו גם הופעת אורח מאת ברי סחרוף, אשר תיבל את הערב בשירי טשרניחובסקי.

    אנו שמחים לבשר כי החלק "מתנדבים מספרים" עלה בשעה טובה לערוץ היו-טיוב של הפרויקט, בו תוכלו לצפות בשמונה ממתנדבינו המסורים מספרים על חווית ההתנדבות שלהם.

    בנוסף, עלה לערוץ גם חלקו השני של הערב, "טשרניחובסקי עכשיו", בנחיית דן אלמגור – מפגש של כשעה וחצי שכלל שלוש הרצאות אורח, הופעת אורח קצרה, ואף מסר מפאתי מערב מאת העורך המייסד של הפרויקט, אסף ברטוב.

    בהוקרה לכל מתנדבנו באשר הם ובברכת מועדים לשמחה,

    צוות הפרויקט.

    ————————————-

    > חלק ראשון: מתנדבים מספרים

    1 – המתנדבת נאוה בת-צו"ר: 

    [embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/1QPKNde" standard="http://www.youtube.com/v/Q4Af02gKwVI?fs=1" vars="ytid=Q4Af02gKwVI&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=0&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep6785" /]

    2 – המתנדבת אסתר ברזילי ובעלה, המתנדב עמי ברזילי: 

    [embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/1QPKTl7" standard="http://www.youtube.com/v/r9Lp9PG3Z7Q?fs=1" vars="ytid=r9Lp9PG3Z7Q&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=0&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep2118" /]

    3 – המתנדבת יעל זאבי: 

    [embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/1QPKYW2" standard="http://www.youtube.com/v/HgraB2djEUg?fs=1" vars="ytid=HgraB2djEUg&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=0&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep4363" /]

    4 – המתנדבת חווה סטקלוב, בילווי בנה אופיר:

    [embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/1QPL4gp" standard="http://www.youtube.com/v/cxUvx0oYqUQ?fs=1" vars="ytid=cxUvx0oYqUQ&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=0&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep1643" /]

    5 – המתנדבת אירית חיל:

    [embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/1QPL8wI" standard="http://www.youtube.com/v/3E_rxaCLU0o?fs=1" vars="ytid=3E_rxaCLU0o&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=0&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep1268" /]

    6 – המתנדבת אביבה רוסט:

    [embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/1QPLbZf" standard="http://www.youtube.com/v/gwvorCu81KE?fs=1" vars="ytid=gwvorCu81KE&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=0&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep5453" /]

    7 – המתנדבת דורית רובינשטיין עם נכדתה, המתנדבת אפרת רובינשטיין: 

    [embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/1QPLfIy" standard="http://www.youtube.com/v/3nyEZ-Mcnkg?fs=1" vars="ytid=3nyEZ-Mcnkg&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=0&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep1909" /]

    8 – המתנדבת רנה כהנא, בליווי ביתה לימור:

    [embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/1QPLjYV" standard="http://www.youtube.com/v/bibthqAtfcA?fs=1" vars="ytid=bibthqAtfcA&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=0&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep5154" /]

     

    > חלק שני: "טשרניחובסקי עכשיו"

    [embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/1WCABZr" standard="http://www.youtube.com/v/I6Z2E0cFXqI?fs=1" vars="ytid=I6Z2E0cFXqI&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=0&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep2403" /]

     

    צפייה נעימה! 

  • כולם טרחו בשביל אליעזר בן-יהודה

    אביגדור המאירי מספר בספרו ביאליק על-אתר על יחסו של ביאליק לאליעזר בן-יהודה: עוד באודיסה, בימים שהתכוננו לעלות לארץ אמר ביאליק:

    "– עם בואי לירושלים אבקר ראשונה את המטורף הזה! אדם הנותן גט-פטורין לכל העולם הזה, לרבות עולם-הרוח, ושכל קנייניו אינם בעיניו אלא מכשירים טפלים-שבטפלים לחיבור המלון הגדול שלו, אדם כזה משוגע הוא וקדוש. לדידו לא ניתנה התורה ולא נוצרו הנביאים, וכל פמליית התנאים ואמוראים ומפרשיהם ומפרשי-מפרשיהם לא טרחו ועמלו כל ימי חייהם, אלא בשבילו: כדי לאסוף ולהכין לו את המלים למלון! מה איכפת לו, מה אמר רבי עקיבא ורבי מאיר והלל ורבי יוסי בן-חלפתא, חשוב שאמרו מה שאמרו בשפה העברית, אך לא חס וחלילה בארמית! שכן המלאכים אינם שומעים ארמית, והשפה העברית הלא תהיה במהרה בימינו שפת כל העולם ומלואו וכן הלאה וכן הלאה – חייכם, אדם זה יש בו מן הקסם הילדותי המושך ואי-אפשר לא לאהוב אותו. ואדם זה, זה שנים משוחף ויורק דם. ואני בטוח שלא ימות חלילה עד שלא יגמור את המלון הגדול שלו!"

    לא ביאליק ולא בן-יהודה לא זכו להפגש בירושלים. ואת עבודת-המלון גמר בן-יהודה במלה "נפש".

  • העיתונאי כמקול

    מספר זאב ז'בוטינסקי בזכרונותיו:

    בינתים הוספתי לעבוד בעתונות הרוסית, אך לא בהצלחה יתרה. אלכסי סובורין, עורך ה"רוּס", את רוב מאמרי היה מקבר במגרות שולחנו: "לא הותאמו לכוון העתון". חשבתי: אולי באמת כוונו איננו כווני, איננו ראדיקלי די-צרכו; סוף-סוף הלא חונך אותו סוּבורין תחת כנפי שכינת אביו האנטישמי וה"שמרן"? הלכתי לבקרו ואמרתי: אלכסי אלכסייביץ', החלטתי להפרד מאדוני. –

    ונכנסתי למערכת עתון אחר, שנוסד בפטרבורג זה-עתה, "נאַשה ז'יזן"; עוד כחדשים לפני זאת, בהיותי באודיסה, קבלתי מכתב-הזמנה מעורכו הראשי, אחד הפרופסורים המתקדמים. אבל גם הוא עשה בי כסוּבורין: את משכורתי שילם ואת רוב מאמרי "קיבר": "לא הותאמו לכווּן". ופה כבר אי-אפשר היה לרטון על ה"כווּן" או לחשוד את טהרתו הראַדיקאַלית: פה הקפידו ודקדקו בראַדיקאַליוּת ממש כרבנים המשגיחים על כשרות העופות. אחרי מאסרי באודיסה (בגלל נאום ה"באסטא") כתבתי ש"כל העיר צחקה על אוולת השוטרים": קיברו את מאמרי – "כי במקרה כזה צריך למחות". לבסוף התפרצתי: "למה הזמנתוני?" –

    הגברת כּתירינה קוּסקוֹבה, אחד עמודי-התוך של המערכת, ענתה לי בתמימות: – "אדוני, יש לו סגנון מצוין – חשבנו כי יסכים להלביש בסגנון הזה רעיונות שאנחנו נציע לו". –

    קפצתי בעגלה, נסעתי ל"רוס" ושאלתי את סובורין: "היקבלני חזרה? אדוני, לכל הפחות, אינו חושב אותי לגראַמוֹפוֹן". – ענה: "בעונג".

  • ביאליק הפלורליסט

    בעדכון החודשי הקודם פרסמנו ספר מרתק מאת אביגדור המאירי בשם "ביאליק על-אתר", כלומר זכרונות מדבריו של ביאליק בעל פה, משיחות היום-יום שלו, להבדיל מנאומיו הכתובים מראש. הספר מפליא להאיר צדדים שונים באישיותו של ביאליק, ואני ממליץ עליו בכל פה.

    בשבועות האחרונים געשה מעט ביצת השירה המקומית סביב שאלות מוצא ומעמד, ונזכרתי בקטע הבא מן הספר:

    אחת מתכונותיו החיוביות והאהודות היתה סקרנותו לשמוע דברי-ביקורת על עצמו, כלומר, על יצירותיו. אך מובן: ביקורת מנומקת כראוי. והיה דורש לנמק לא רק דברי-שלילה, אלא גם דברי-שבח.

    אינני יודע, איך היה מגיב בכלל על ביקורת שבכתב, אך ביחס אלי, כלומר, אל דברי, היתה לו סיבה מיוחדת לשמוע בסקרנות את דעתי, וזה נודע לי מפי סמיאטיצקי:

    "הסיבה היא, שאתה חוּנכת חינוך ספרותי ואסתיטי באירופה; והוא תאב לדעת את דעתו של אדם זר, שאינו ממכבדיו ואפילו ממעריציו הסובבים אותו. והעיקר: אתה אינך מתלמידיו.

    "לפני כמה שנים, משיצא ספר-השירים שלך כתב לחובר ב"הצפירה" מאמר בקורת על הספר והתחיל בכך, ש"מובן מאליו" שהמשורר הצעיר שרוי תחת השפעתו של ביאליק.

    "קרא זאת ביאליק ואמר: "מובן מאליו, שלחובר שרוי תחת השיגרה, אשגרת-דעה כאילו כל משורר צעיר מן ההכרח הוא, שיהא מושפע מביאליק! – אם כבר מופיע מישהו לא מקרבנו, אלא מאקלים אחר, הרי במקום לשמוח לכך, שהרוח העברי מתרענן קצת, רוצים לטשטש אותו באשגרת-לשון באנאלית! אנו מקווים, שבקרוב תתרענן היצירה העברית גם בכשרונות ספרדיים ותימניים ופאלאשיים ומבני-משה שמעבר לסמבטיון!"

    "ובכן, זוהי הסיבה שביאליק רוצה לשמוע את דעתך על עצמו."