במרעה. מפרחי החֹרף. המים - פרויקט בן־יהודה

במרעה. מפרחי החֹרף. המים G

אברהם סולודר בעריכת אברהם סולודר

בתוך: בטבע : תאורים ושיחות (ספר ללמודי הטבע) / מלקט וערוך בידי א' סולודר.

x מוגש ברשות פרסום

v עיון

כל פריטי סדרה, מחזור, או שער זה זמינים להלן

v הַפָּרָה

ע"פ אהרני

מְכֹעָר הוּא מִכָּל הַחַיָּה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: גְּוִיָּתוֹ כְּבֵדָה וּמְסֻרְבָּלָה, זְנָבוֹ קָצָר וּמְדֻלְדָּל, צַוָּארוֹ אָרֹךְ, רַגְלָיו גְּדוֹלוֹת וְגַסּוֹת. תָּמִיד יַז קֶצֶף מִפִּיו, יִחַרְחֵר בְּחֵמָה עֵת יַבְרִיכוּהוּ לִטְעוֹן מַשָּׂא עַל גַּבּוֹ. עֵינָיו הַגְּדוֹלוֹת רַק הֵן מְפִיקוֹת תְּבוּנָה וְנֹעַם.

עוֹד מִדּוֹרוֹת קְדוּמִים כְּבָשׁוֹ הָאָדָם, כִּי אֵין עֲרֹךְ לְכָל הַתּוֹעֶלֶת אֲשֶׁר יָפִיק מִמֶּנּוּ. “סְפִינַת־הַמִּדְבָּר” – כֵּן יִקְרְאוּ לִיצִיר זֶה. “שִׁפְעַת גְמַלִּים תְּכַסֵּךְ… זָהָב וּלְבוֹנָה יִשָּׂאוּ”. מִכָּל חַיּוֹת־הַמַּשָּׂא, יֵיטִיב הַגָּמָל לַעֲלוֹת בְּמִשְׁעוֹלִים צָרִים טְעוּן מַשָּׂא כָּבֵד, יַעֲבֹר עַל פִּי־תְהֹם וְלֹא יִפֹּל.

חוֹלוֹת־יְשִׁימוֹן לוֹהֲטִים. בְּבִטְחָה יַעֲשֶׂה שָׁם הַגָּמָל אֶת דַּרְכּוֹ. אֶצְבְּעוֹתָיו שְׁקוּעוֹת וְכַף רַגְלוֹ רְחָבָה וּמְכֻסָּה מִלְּמַטָה עוֹר־יַבָּלוֹת קָשֶׁה לָכֵן לֹא יָחוּשׁ כְּאֵב בְּצָעֳדוֹ עַל פְּנֵי חוֹל קָלוּי וְעַל חֻדֵּי־צוּרִים. וְגַם בְּרָבְצוֹ לֹא יִירָא אֶת לַהַט־הַחוֹל וְאֶת חֻדֵּי הַסְּלָעִים, כִּי חָזֵהוּ, אַרְכְּבוֹתָיו וְקַרְסֻלָּיו מְכֻסִּים גַם הֵם יַבָּלוֹת קַרְנִיּוֹת.

גְמַל־מַשָּׂא יַעֲבֹר שָׁלשׁ פַּרְסָאוֹת בְּשָׁעָה וְלֹא יִירָא. הוּא אֵינוֹ מָהִיר מִטִבְעוֹ, אַךְ בְּרַגְלָיו הָאֲרֻכּוֹת יִפְסַע פְּסִיעוֹת גַּסּוֹת. בְּסַבְלָנוּת נִפְלָאָה וּבְשֶׁקֶט יִצְעַד, אַךְ אִם נָפַל פַּעַם לֹא יוֹסִיף קוּם.

קוֹמָתוֹ הַגְבוֹהָה נוֹתֶנֶת לוֹ לִסְקֹר מֶרְחָק רַב, וְלִרְאוֹת אֶת הַסַּכָּנָה, בְּמֶרְחָק קִילוֹמֶטְרִים אֲחָדִים יָחוּשׁ אֶת קִרְבַת־הַמַּעְיָן. כֵּן יַרְגִּישׁ גַם בְּרוּחַ זִלְעָפוֹת הַמִּתְרַגֵּשׁ וּבָא, וְאָז יַרְחִיב צְעָדָיו לְהַגִּיעַ לִמְקוֹם־מַחְסֶה, וְלֹא פַּעַם יַצִּיל אֶת בְּעָלָיו מִמָּוֶת נוֹרָא.

הַגָּמָל מִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט. מְלֹא חָפְנַיִם שְׂעוֹרִים אוֹ פּוּלִים יִקַּח יוֹם יוֹם מִבְּעָלָיו, וְאֶת יֶתֶר מְזוֹנוֹ יְבַקֵּשׁ לוֹ לְבַדּוֹ. אָכוֹל יֹאכַל צִמְחֵי־הַמִּדְבָּר הַנִּקְשִׁים וְיִלְעָסֵם בְּשִׁנָּיו הַגְדוֹלוֹת וְהַחֲזָקוֹת. שְׂפָתָיו, לְשׁוֹנוֹ וְחִכּוֹ מְכֻסִּים עוֹר קָשֶׁה וְלֹא יַרְגִּישׁ בְּקוֹצֵיהֶם. נְמוּכִים הֵם צִמְחֵי־הַמִּדְבָּר, אַךְ הַגָמָל יַשִּׂיגֵם, כִּי צַוָּארוֹ אָרֹךְ. אָכֵן כָּל אֵלֶּה לֹא הָיוּ עוֹמְדִים לוֹ לַגָמָל לְהִתְקַיֵּם בַּיְּשִׁימוֹן לוּלֵא הֵכִין לוֹ צֵידָה לַדָּרֶךְ – הֲלֹא הוּא הַשּׁוּמָן הַנֶּאֱצָר בְּדַבַּשְׁתּוֹ. מִקֵּץ יָמִים אֲחָדִים לְלֹא אֹכֶל תִּרְזֶה הַדַּבֶּשֶׁת וְתִכְחָשׁ.

גַם אֶת הַצִּמָּאוֹן יִשָּׂא הַגָּמָל מֵאֵין כָּמוֹהוּ. כַּאֲשֶׁר מִזְדַּמְּנִים לוֹ בְּדַרְכּוֹ צְמָחִים מְלֵאִים מִיץ יָכוֹל הַגָמָל לָלֶכֶת בְּלִי מַיִם גַם שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים. הַ“הַמְסֵס” שֶׁלּוֹ עָשׂוּי כְּרֶשֶׁת וּבְגוּמוֹת־דְּפָנָיו נֶאֱצָרִים הַמַּיִם וְנִשְׁמָרִים לְיָמִים רַבִּים. בְּבוֹאוֹ לִמְקוֹם מַיִם יַרְבֶּה לִשְׁתּוֹת בְּפַעַם אֶחָת.

אַךְ הַגָמָל יִסְכּוֹן לֹא רַק לְהַפְלִיג בְּמִדְבָּרִיוֹת, לַעֲלוֹת הָרִים וּלְהַסִּיעַ מַשָּׂא. הוּא גַם מַסְפִּיק מְזוֹנוֹת לִבְעָלָיו: חָלָב, גְבִינָה וְחֶמְאָה טוֹבָה. בְּמוֹתוֹ יָכִינוּ מֵעוֹרוֹ לְבוּשׁ וְאֹהֶל. גְלָלָיו יְשַׁמְּשׁוּ דֶלֶק טוֹב וְזֶבֶל לְדַשֵּׁן בּוֹ אֵת הַשָּׂדֶה הַדָּל.

בְּנֶגֶב אַרְצֵנוּ יַחַרְשׁוּ בּוֹ.

הַבֶּכֶר הַקַּל שׁוֹטֵף בִּמְרוּצָתוֹ וְעוֹבֵר עַד עֶשֶׂר פַּרְסָאוֹת בְּשָׁעָה.

בַּאֲרָם־נַהֲרַיִם, בְּמִצְרִים וּבִדְרוֹם אַרְצֵנוּ יְגַדְּלוּ אֶת הַגָמָל בְּמִסְפָּר רָב. יֶשְׁנָם שִׁבְטֵי־בֶּדוּאִים שֶׁמִּסְפַּר גְמַלֵּיהֶם מַגִּיעַ עַד חֲמִשִּׁים אָלֶף.

הַחוּשִׁים

מאת ל. נ. טולסטוי

הַחוּשִׁים הַמְשַׁמְּשִׁים אוֹתָנוּ לֹא בְּשִׁעוּר אֶחָד נִתְּנוּ וְלֹא אֵצֶל כָּל אָדָם שָׁוִים הֵם. פְּלוֹנִי מֵיטִיב לִרְאוֹת לְמֵרָחוֹק, אַךְ לֹא מִקָּרוֹב. אַלְמוֹנִי לֹא יַרְחִיק רְאוֹת. אִישׁ זֶה יְמַשֵּׁשׁ עֶצֶם אֶחָד וְיַכִּירוֹ מִיָּד, חֲבֵרוֹ יְמַשְּׁשׁוֹ זְמָן רַב וְלֹא יֵדַע אִם נְיָר אוֹ עֵץ בְּיָדוֹ. גַּם אֵצֶל בַּעֲלֵי־הַחַיִּים אֵין הַחוּשִׁים שָׁוִים, אַךְ הֵם חַדִּים וּמְפֻתָּחִים מֵאֲשֶׁר חוּשֵׁי־הָאָדָם.

חָפֵץ הָאָדָם לְהַכִּיר עֶצֶם אֶחָד – וְהֶאֱזִין אֵלָיו, יְרִיחוֹ אַף יִטְעַם מִמֶּנּוּ. אַךְ טוֹב יַעֲשֶׂה אִם יְמַשְּׁשׁוֹ, כִּי חוּשׁ הַמִּשּׁוּשׁ הוּא הַנֶּאֱמָן מִכָּל הַחוּשִׁים. וְאִלּוּ חוּשֵׁי־הַחַיָּה – חַד מִכֻּלָם הוּא חוּשׁ־הָרֵיחַ. הַסּוּס, הַזְּאֵב, הַכֶּלֶב, הַפָּרָה לֹא יֵדְעוּ אֶת אֲשֶׁר לִפְנֵיהֶם בִּלְתִּי אִם יָרִיחוּ.

הַסּוּס נִבְעַת בַּדֶּרֶךְ וְהוּא נוֹשֵׁף בְּחָזְקָה. בִּנְשִׁיפָתוֹ זוֹ יְנַקֶּה אֶת חָטְמוֹ כְּדֵי שֶׁיֵּיטִיב לְהָרִיחַ.

הַכֶּלֶב יָרוּץ בְּעִקְּבוֹת בְּעָלָיו וְכַאֲשֶׁר יַשִּׂיגֵהוּ יִבָּהֵל וְנָבָח. רַק אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֵרִיחַ הֵיטֵב נוֹכַח כִּי בְּעָלָיו לְפָנָיו.

הַשּׁוֹר רוֹאֶה בְּהַכּוֹת הָאָדָם אֶת אֶחָיו הַשְּׁוָרִים וָלֹא יָבִין דָּבָר. אַךְ כַּאֲשֶׁר תַּעֲבֹר פָּרָה עַל יַד הַמִּטְבָּחַיִם וְרֵיחַ־דָּם עוֹלֶה בְּאַפָּהּ – וְעָמְדָה לִגְעוֹת בְּקוֹל זְוָעָה.

אִכָּרָה אַחַת חָלְתָה וַתִּפֹּל לְמִשְׁכָּב, וְהָאִכָּר הָלַךְ תַּחְתֶּיהָ לַחֲלוֹב אֶת הַפָּרָה. הַפָּרָה הִתְרַגְּזָה וְלֹא נָתְנָה אֶת חֲלָבָהּ. הָאִישׁ לָבַשׁ אֶת מְעִיל אִשְׁתּוֹ וְאֶת מִטְפַּחְתָּהּ צָנַף לְרֹאשׁוֹ. הַפָּרָה נִשְׁמְעָה לוֹ וַתִּתֵּן אֶת חֲלָבָהּ.

כֶּלֶב הַצַּיָד, בְּרָדְפוֹ אַחֲרֵי הַחַיָּה הַבּוֹרַחַת, לֹא יָרוּץ בְּאוֹתוֹ שְׁבִיל שֶׁבּוֹ רָצָה הַחַיָּה, כִּי אִם בְּצַד הַשְּׁבִיל, מֶרְחַק עֶשְׂרִים צָעַד. רֵיחַ הַחַיָּה חָזָק כָּל כָּךְ עַד שֶׁהַכֶּלֶב צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק כְּדֵי לְהַכִּיר לְאֵיזֶה צַד בָּרָחָה. הֲלֹא גַם אֲנַחְנוּ לֹא נִשְׁמַע הֵיטֵב כַּאֲשֶׁר יִגַּשׁ אִישׁ וְיִצְעַק לְתוֹךְ אָזְנֵינוּ.

דַּקִּים לְהַפְלִיא הֵם חוּשֵׁי־הַחֲרוּק. הַדְּבוֹרָה תָּעוּף מֶרְחָק רַב אֶל הַפֶּרַח אֲשֶׁר רָצְתָה בּוֹ. הַתּוֹלַעַת תִּזְחַל וְתִמְצָא אֶת הֶעָלֶה אֲשֶׁר יְשַׁמֵּשׁ אֹכֶל רַק לָהּ. הַפִּשְׁפֵּשׁ יִמְצָא אֶת הָאָדָם בְּמֶרְחַק מֵאוֹת אֲלָפִים צָעַד. מוּבָן, צַעֲדֵי פִּשְׁפָּשׁ.

v הַגָּמָל

בְּנֶגֶב אַרְצֵנוּ יַחַרְשׁוּ בּוֹ.

הַבֶּכֶר הַקַּל שׁוֹטֵף בִּמְרוּצָתוֹ וְעוֹבֵר עַד עֶשֶׂר פַּרְסָאוֹת בְּשָׁעָה.

הַחוּשִׁים

v הַכַּלָּנִית

ע"פ מקורות שונים

כַּאֲשֶׁר תִּגְבַּר צִנַּת הַסְּתָו, הָאֲוִיר נַעֲשָׂה זַךְ וְצָלוּל, הַמֶּרְחַקִּים מַבְהִירִים, וְהֵחֵלּוּ לְהוֹפִיעַ הָרַקָּפוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת.

מִשְׁכָּנָן – סַלְעֵי־הֶהָרִים וְצוּקֵי־הַגְּבָעוֹת. נָאוֹת הֵן הָרַקָּפוֹת הַמְּצִיצוֹת מִמְּרוֹמֵי הַכֵּפִים בְּגֵיא־הִנּוֹם וְעַל יַד “אֶשֶׁד הַטַּחֲנָה” בִּמְטוּלָה, כְּמוֹ תֹּאמַרְנָה לַמִּסְתַּכֵּל בָּהֶן: “אַל תַּעְפִּיל עֲלוֹת אֵלֵינוּ, כִּי לֹא תּוּכָלָה”.

תְּחִלָּה מוֹפִיעִים עָקְצֵי־הֶעָלִים, אַחֲרֵיהֶם יַעֲלוּ גִבְעוֹלֵי־הַפְּרָחִים. לַעֲלֵי־הָרַקֶּפֶת תַּבְנִית־לֵב. רְחָבִים הֵם, מְחֻסְפָּסִים וּזְרוּעִים כְּתָמִים כֵּהִים.

מְיוּחָד בְּמִינוֹ הוּא מִבְנֵה הַפֶּרַח.

מִתּוֹךְ חֲמֵשֶׁת עֲלֵי־הַגָּבִיעַ הַיְּרוֹקִים בּוֹקַעַת וְיוֹצֵאת כּוֹתֶרֶת אֲרֻכָּה שֶׁצִּבְעָהּ לָבָן אוֹ וָרֹד. עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת בְּחֶלְקָם הַתַּחְתּוֹן מְחֻבָּרִים בִּדְמוּת כּוֹס הַמְּכִילָה אֶת הַגָּבִיעַ וְאֶת הָעֱלִי וּבְחֶלְקָם הָעֶלְיוֹן יִתְפָּרְדוּ לְחָמֵשׁ לְשׁוֹנוֹת. בַּזְּמָן הָרִאשׁוֹן מְקֻפָּלוֹת לְשׁוֹנוֹת־הַכּוֹתֶרֶת וּשְׁזוּרוֹת יַחַד, אַךְ לְאַט לְאַט הֵן מִתְבַּדְּרוֹת, מִתְעַקְּמוֹת אֲחוֹרַנִּית, מִזְדַּקְּפוֹת עָל וְנִרְאוֹת לְעֵינֵינוּ מִצִּדָּן הַפְּנִימִי. חֲמֵשֶׁת הָאַבְקָנִים הַצְּהֻבִּים וְהָעֱלִי הַחַד, הַמִּזְדַּקֵּר מִתּוֹכָם, בּוֹלְטִים הַחוּצָה, מָפְנִים מָטָּה. בַּקַּרְקָעִית נִמְצָאִים הַבַּלּוּטִים הַשּׁוֹפְעִים צוּף.

אֵיזוֹהִי הַהַפְרָיָה אֲשֶׁר תֵּעָשֶׂה בַּפֶּרַח הַזֶּה?

מוּבָן, הַפְרָיָה עַצְמִית – יַגִּידוּ רַבִּים. הָעֱלִי מִזְדַּקֵּר וְיוֹרֵד אֶל הָאָרֶץ וְהָאַבְקָה נוֹפֶלֶת עָלָיו.

אוּלָם כָּל הַחוֹשְׁבִים כָּךְ טוֹעִים.

[ציור 33 – קובץ 93]

הָרַקֶּפֶת (צֶמַח שָׁלֵם)

עֹקֶץ מִתְפַּתֵּל (מִשְּׂמֹאל)

הָעֱלִי וְהָאַבְקָנִים אֵינָם מַבְשִׁילִים בִּזְמָן אֶחָד. בְּהַבְשִׁיל הָעֱלִי אָזְלָה כְּבָר הָאַבְקָה מִתּוֹךְ הַפֶּרַח, וְהַחֲרוּקִים, הַבָּאִים בֶּהָמוֹן לָמוֹץ אֵת הַצּוּף, יְבִיאוּהָ מִפֶּרַח אַחֵר. וְאֵיךְ יִמְצְאוּ הַחֲרוּקִים אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הַפֶּרַח פְּנִימָה? הַכּוֹתֶרֶת בִּמְקוֹם הַכִּפָּה כְּחַלְחַלָּה, כְּמוֹ תַּרְאֶה אֶת הַדֶּרֶךְ וְתַזְמִין אֶת אוֹרְחֶיהָ לֵהָנוֹת מִן הָאַבְקָה וְהַצּוּף.

אַחֲרֵי הַהַאֲבָקָה תִּבּוֹל הַכּוֹתֶרֶת וְאִתָּהּ הָאַבְקָנִים הַדְּבוּקִים בָּהּ, רַק הַשַּׁחֲלָה נִשְׁאֶרֶת בִּדְמוּת הַלְקֵט עָגֹל מָלֵא זֵרְעוֹנִים דַּקִּים. עֲלֵי־הַגָּבִיעַ נִשְׁאָרִים לִשְׁמֹר עַל הַהַלְקֵט, עַד שֶׁיִּגְמָלוּ. יֵשׁ אֲשֶׁר יִתְפַּתֵּל עֹקֶץ הַפֶּרַח כִּקְפִיץ זֶה שֶׁבַּשָּׁעוֹן וְהִטָּה אֶת הַהַלְקֵט אֶל נְקִיקֵי הַסְּלָעִים. מְגוּפַת־הַהַלְקֵט, שֶׁדְּמוּת מַשְׁפֵּךְ לָהּ, תִּנָּתֵק וְהַזֵּרְעוֹנִים יִתְפַּזֵּרוּ.

פְּקַעַת הָרַקֶּפֶת גְדוֹלָה מְאֹד. מָזוֹן עֲמִילָנִי רַב נֶאֱצָר בָּהּ וְגַם בְּהֵעָקְרָהּ מִמְּקוֹמָהּ וְתָשְׁלַךְ בַּשָּׂדֶה לֹא תֶּחְדַּל לְהַכּוֹת שָׁרָשִׁים. מְכִילָה הִיא מִיץ אַרְסִי, וְאֵין הָרְמָשִׂים נוֹגְעִים בָּהּ לְרָעָה.

v הָרַקֶּפֶת

ע"פ מקורות שונים

יְמֵי הַחֹרֶף. גְּשָׁמִים עַזִּים נִתָּכִים וְהַצִנָּה גּוֹבֶרֶת בַּלֵּילוֹת. פֹּה וְשָׁם מַאֲדִימָה כַּלָּנִית, מַבְהִירָה רַקֶּפֶת עַלִּיזָה, אַךְ הַשָּׂדוֹת עוֹדָם שׁוֹמְמִים וַחֲשׂוּפִים. בְּאַחַד הַיָּמִים הָאַלָּה יֵרָאֶה פִּתְאוֹם הַנַּרְקִיס הַנֶּהְדָּר בְּזִיו־מַרְאֵהוּ וּבְרֵיחוֹ הַטוֹב.

אֵיךְ הִצְלִיחַ לְשַׂגְשֵׂג וְלִפְרוֹחַ בְּעוֹנָה קָשָׁה זוֹ?

עוֹד עִם הָרְבִיעָה הָרִאשׁוֹנָה, אַךְ נִתְרַכְּכָה הָאֲדָמָה, נֵעוֹר הַנַּרְקִיס וְשָׁב לִתְחִיָּה. זָעִיר הָיָה אָז, סָמוּי מִן הָעַיִן, בְּתוֹךְ הַבָּצָל שָׁכָן. וּמָתַי הוּכַן הַבָּצָל? בַּחֹרֶף שֶׁעָבָר.

הָבָה נִסְתַּכְּלָה בִּבְצַל־הַנַּרְקִיס.

[ציּוּר 35 – קובץ 94]

מִבַּחוּץ מְכֻסֶּה הוּא קְלִפּוֹת חוּמוֹת. תַּחַת הַקְּלִפּוֹת נִמְצָאִים הַגְּלָדִים הַחוֹפִים אֶחָד עַל רֵעֵהוּ. הַגְלָדִים הַחִיצוֹנִיִּים חוּמִים וִיבֵשִׁים וְהַפְּנִימִיִּים עָבִים וּרְווּיֵי־לֵחַ. תַּחְתִּית הַבָּצָל קָשֶׁה וּדְמוּת מְשֻׁלָּשׁ לָהּ, הִיא עֻגַת־הַבָּצָל. מֵרֹאשׁ הָעֻגָה, בְּתוֹךְ הַגְלָדִים, עוֹלֶה וּמִתְנַשֵּׂא עַמּוּד לָבָן.

כָּל הַקַּיִץ טָמוּן הַבָּצָל בַּקַּרְקַע, שָׁרוּי בְּתַרְדֵמָה. הַקְּלִפּוֹת שׁוֹמְרוֹת עָלָיו שְׁמִירָה מְעֻלָּה מִפְּנֵי הַחֹרֶב וְגַם מִפְּנֵי הַחֲרוּקִים הַמַּזִּיקִים כִּי מְכִילוֹת הֵן מִיץ אַרְסִי וְרֵיחָן חָרִיף.

עִם הַגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן הֵחֵלָּה בַּבָּצָל תְּסִיסַת־חַיִּים. מִן הָעֻגָה פָּשְׁטָה וְיָרְדָה צִיצַת־שָׁרָשִׁים לְבָנִים וְהָעַמּוּד גָדֵל וְהִתְנַשֵּׂא לְאַט לְאָט. מִתּוֹךְ הָעַמּוּד הַזֶּה עוֹלִים בִּרְבוֹת הַיָּמִים הֶעָלִים וְהַפְּרָחִים.

הִכָּה הַנַּרְקִיס שֹׁרֶשׁ בָּאֲדָמָה וּמִהֵר לִשְׁלוֹחַ אֶת הֶעָלִים. עֲלֵי־הַנַּרְקִיס מַבְקִיעִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה עֲטוּפִים בְּחִתּוּל קָשֶׁה הַמֵּגֵן עֲלֵיהֶם. בְּגִיחָם הַחוּצָה יִקָּרַע הַחִתּוּל וְנָבָל.

כִּגְדֹל הֶעָלִים יֵלְכוּ הַגְלָדִים הָלוֹךְ וְהִצְטַמֵּק כִּי חָמְרֵי־הַמָּזוֹן עוֹבְרִים אֶל הַגִּבְעוֹל. בְּאוֹתוֹ זְמָן מוֹפִיעִים בַּבָּצָל־הָאֵם נִצָּנִים צְעִירִים, הַפּוֹרְצִים וּמַבְקִיעִים בֵּין הַגְלָדִים וְהַקְּלִפּוֹת. גִלְדֵי הַבָּצָל יְשֻׁנּוּ אָז וְהָיוּ לִקְלִפּוֹת הַמְגִנּוֹת עַל הַבְּצַלְצוּלִים הָרַכִּים.

הַגִבְעוֹל חָבוּי בֵּין הֶעָלִים הַשּׁוֹמְרִים עָלָיו. בְּרֹאשׁ הַגִבְעוֹל תֵּרָאֶה אֲגֻדַּת־פְּרָחִים, שֶׁמִּסְפָּרָם מַגִּיעַ לִפְעָמִים עַד עֲשָׂרָה וְגַם הֵם נְתוּנִים בְּחִתּוּל דַּק.

בְּהִקָּרְעוֹ יוֹפִיעוּ הַפְּרָחִים בִּמְלֹא־הֲדָרָם.

נִפְלָאִים הֵם צִבְעֵי־הַפֶּרַח הַזֶּה. שֵׁשֶׁת עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת הַלְּבַנְבַּנִּים מְסֻדָּרִים בִּדְמוּת כּוֹכָב וּבְתוֹכָם מִתְנוֹסֵס כְּעֵין סֵפֶל צָהֹב. שֵׁשֶׁת הָאַבְקָנִים נְתוּנִים בְּתוֹךְ צִנּוֹר־הַפֶּרַח בִּשְׁנֵי טוּרִים, שִׁשָּׁה שִׁשָּׁה בְּטוּר. הַזִּירִים, כְּמוּבָן, קְצָרִים מְאֹד. תַּחְתָּם יִמָּצֵא הָעֱלִי, שֶׁצַּלַּקְתּוֹ תֵּחָלֵק לִשְׁלשָׁה.

הַצִּנּוֹר שׁוֹפֵעַ בְּתַחְתִּיתוֹ צוּף מָתוֹק והחֲרוּקִים מְמַהֲרִים אֵלָיו עוֹד מֵרָחוֹק.

פִּרְחֵי־הַנַּרְקִיס כְּפוּפִים וּמֻרְכָּנִים לְמַטָה לִפְנֵי הָפְרוֹתָם. אַחֲרֵי הַהַפְרָיָה מִתְיַשְּׁרִים הֵם וּמִזְדַּקְּפִים.

רְבִיַּת הַנַּרְקִיס נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי הַזֵּרְעוֹנִים וְגַם עַל יְדֵי הַבְּצַלְצוּלִים.

v הַנַּרְקִיס

ע"פ אהרני

“וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה”…

גַּם כַּיּוֹם יֵרָאֶה הַשְּׂלָו בְּאַרְצֵנוּ בְּמִסְפָּר רַב וְעָצוּם.

[ציור 36 – קובץ 96]

שַׂלְוִים

כָּל הַיָּמִים יִמָּצֵא בַּשָּׂדֶה, יְלַקֵּט זְרָעִים וְשִׁרְצֵי־עוֹף שׁוֹנִים. צִבְעוֹ חוּם־כֵּהֶה, כְּצֶבַע הַסְּבִיבָה, וּלְכָל אֹרֶך גּוּפוֹ עוֹבְרִים קַוִּים לְבָנִים.

קְצָרוֹת הֵן כַּנְפֵי־הַשְּׂלָו וָלֹא יֵיטִיב לָעוּף. אַךְ מַרְבֶּה הוּא לְהַלֵּךְ בְּרַגְלָיו הַחֲזָקוֹת. בְּמַקּוֹרוֹ וּבְצִפָּרְנָיו יְנַקֵּר וִיחַטֵּט בֶּעָפָר לִמְצוֹא אֶת מְזוֹנוֹ.

אֶת קִנּוֹ יָכִין הַשְּׂלָו בַּשָּׂדֶה. חוֹפֵר הוּא גּוּמָה קְטַנָּה, יְרַפְּדֶנָּה בְּקַשׁ, וְהָאֵם תָּטִיל בָּהּ מִשְּׁמֹנֶה עַד שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה בֵּצִים. כַּעֲבוֹר זְמָן יִבָּקְעוּ מֵהֶן אֶפְרוֹחִים קְטַנִּים, וְהַהוֹרִים יְלַמְּדוּם לְחַטֵּט בָּאֲדָמָה וּלְהוֹצִיא אֶת הַתּוֹלָעִים.

רַבִּים הֵם אוֹיְבֵי הַשְּׂלָו. הַחַיּוֹת וְהָעוֹפוֹת הַטּוֹרְפִים – כֻּלָּם יַעֲשׂוּ בּוֹ שַׁמּוֹת, יַשְׁמִידוּהוּ בְּלִי הֶרֶף. אַךְ נוֹרָא מִכָּל אוֹיְבָיו הוּא הַחֹרֶף הַקָּר. לָכֵן יִדֹּד הַשְּׂלָו מֵאֶרֶץ־מוֹלַדְתּוֹ, מִן הַצָּפוֹן, לְאַפְרִיקָה הַחַמָּה לַחֲרוֹף שָׁם. אֶת־מַסָּעוֹ יַעֲשֶׂה בַּלֵּילוֹת.

אָז יַעֲבֹר גַּם אֶת אַרְצֵנוּ. מִפְּנֵי קֹצֶר כְּנָפָיו יִכְבַּד עָלָיו מְעוּפוֹ, גַּם סַעֲרַת־הַיָּם תַּלְאֶנּוּ, וְהוּא נוֹפֵל רְפֵה־אוֹנִים בְּאַחַד הַלֵּילוֹת עַל חוֹלוֹת־הַחוֹף, בְּיִחוּד בִּסְבִיבוֹת עַזָּה. בְּמִסְפָּר גָדוֹל יָבֹא, לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב. בִּן־רֶגַע יִתְפַּשֵּׁט לְכָל עֵבֶר וְיַעֲלֶה בַּהֲמוֹנָיו עַל כָּל הַסְּבָכִים הַקְּטַנִּים לָנוּחַ עֲלֵיהֶם.

יוֹדְעִים תּוֹשְׁבֵי־הַמָּקוֹם אֶת מוֹעֵד בּוֹא הָעוֹף הַזֶּה וְכָל הָעָם מִנַּעַר וְעֵד זָקֵן יֵצֵא בְּפַנָּסִים וּבַאֲבוּקוֹת לְצוּדוֹ. בַּיָּדַיִם וּבַמִּכְמוֹרוֹת יַאַסְפוּהוּ לַאֲלָפִים וִיבִיאוּהוּ לֶעָרִים הַגְּדוֹלוֹת לְמָכְרָה.

מְעַטִּים מִמֶּנּוּ נִשְׁאָרִים לִדְגּוֹר בְּאַרְצֵנוּ, בַּבִּצּוֹת וּבַשְּׁפֵלוֹת.

v הַשְׂלָו

ע"פ אהרני ואחרים

בִּימֵי הַחֹרֶף יֵרָאֶה עַל שְׂפַת הַפְּלָגִים וְהַנְּחָלִים בְּאַרְצֵנוּ הָעוֹף הַנֶּחְמָד וְהֶחָבִיב – הַנַּחְלִיאֵלִי. לְאַט לְאַט יֵלֵךְ וּזְנָבוֹ הַמּוּרָם יִתְנוֹעֵעַ בְּלִי הֶרֶף. הִנֵּה בָּא אֶל הַמַּיִם וְיִצְעַד בָּהֶם בְּרַגְלָיו הַגְּבֹהוֹת. רִחֵף יַתּוֹשׁ –וְהַנַּחְלִיאֵלִי מִהַר לָטוּס אֵלָיו. הַיַּתּוֹשׁ בָּרַח וְהַנַּחְלִיאֵלִי יִרְדֹּף אַחֲרָיו עֵד אֲשֶׁר יַשִּׂיגֶנּוּ.

כְּנָפָיו וּזְנָבוֹ אֲרֻכִּים. לָכֵן יֵיטִיב כֹּה לָעוּף. אֵין דַּרְכּוֹ לָעוּף יָשָׁר נִכְחוֹ, כִּי אִם יַעֲלֶה וְיֵרֵד, בְּהַשְׁמִיעוֹ קוֹל־צִפְצוּף: “צוֹ־וִי! צוֹ־וִי!”

[ציור 37 – קובץ 98]

הַנַּחְלִיאֵלִי

מִשְׁכָּנוֹ – כֹּל נַחַל וּמִקְוֵה־מַיִם, וְעַל שֵׁם מִשְׁכָּנוֹ יִקָּרֵא “נַחְלִיאֵלִי”. כָּל הַיּוֹם יָרוּץ בְּרַגְלָיו הַחֲזָקוֹת לְבַקֵּשׁ אֹכֶל וְיִטְרֹף אֶת הַיַּתּוֹשִׁים וְהַזְּבוּבִים הַשּׁוֹרְצִים סָבִיב.

מִצְחוֹ וְתַחְתִּיתוֹ לְבָנִים, קָדְקָדוֹ, עָרְפּוֹ וַחֲזֵהוּ שְׁחוֹרִים וְגַבּוֹ אָפוֹר.

אֶת קִנּוֹ יָכִין בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים: בְּסִדְקֵי־חוֹמָה, בֵּין שָׁרָשֵׁי־עֵצִים, בִּגְזָעִים נְבוּבִים. הַקֵּן עָשׂוּי קְנֵי קַשׁ וְעָלִים וּמְרֻפָּד מִבִּפְנִים בְּנוֹצוֹת וּבִשְׂעָרוֹת.

הַנַּחְלִיאֵלִי דּוֹגֵר פַּעֲמַיִם בַּשָּׁנָה. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה תָּטִיל הַנְּקֵבָה 6 –8 בֵּצִים, וּבַשְּׁנִיָּה מֵאַרְבַּע עֵד שֵׁשׁ. בֵּצֵי הַנַּחְלִיאֵלִי תְּכֻלּוֹת־לְבַנְבַּנּוֹת וּמְלֵאוֹת כְּתָמִים אֲפוֹרִים־חוּמִים. נִבְקְעוּ הָאֶפְרוֹחִים וְטִפְּלוּ הַהוֹרִים בְּחִנּוּךְ בְּנֵיהֶם.

עֵר וּמְלֵא־תְנוּעָה הוּא הָעוֹף הַזֶּה וְקָשֶׁה מְאֹד לְגַדְּלוֹ בַּבַּיִת וּלְהַחֲזִיקוֹ בַּכְּלוּב.

פֵּשֶׁר הַתְּעוּפָה

“מִי יִתֵּן לִי אֵבֶר כַּיּוֹנָה… אָעוּפָה… אַרְחִיקָה נְדֹד”…

דּוֹרוֹת דּוֹרוֹת יִשְׁאַף הָאָדָם לְהִדַּמּוֹת אֶל הָעוֹף, לָעוּף כָּמֹהוּ “עַל הָרִים וְעַל יַמִּים”. בִּימֵי־קְדוּמִים עוֹד טֶרֶם הֶאֱמִינוּ כִּי יָבֹא יוֹם וְהָאָדָם יִנָּשֵׂא בַּאֲוִירוֹן בִּמְרוֹמֵי־הָאֲוִיר. דִּמּוּ אָז, כִּי כְּדֵי לְהִתְעוֹפֵף אֵין לוֹ לָאָדָם אֶלָּא לַעֲשׂוֹת לוֹ כְּנָפַיִם. לֹא מְעַטִּים מִבַּעֲלֵי־הַדִּמְיוֹן הָאֵלֶּה עָשׂוּ לָהֶם, אָמְנָם, כְּנָפַיִם, עָלוּ עַל הַגַּג וְנִסּוּ לְהִתְעוֹפֵף… מֵאֲלֵיכֶם תָּבִינוּ מֶה הָיָה סוֹפָם: הֵם נָפְלוּ אַרְצָה וְנַעֲשׂוּ בַּעֲלֵי־מוּם לְכָל יְמֵי־חַיֵּיהֶם…

כְּדֵי שֶׁתֵּדְעוּ הֵיטֵב אֶת דְּבַר תְּעוּפַת־הָעוֹפוֹת הִנְנִי מְיָעֵץ לָכֶם לָסוּר אֶל הַמִּטְבָּח, לָקַחַת עוֹף שָׁחוּט (יוֹנָה, לְמָשָׁל) וְלַעֲשׂוֹת בּוֹ אֶת הַנִּסָּיוֹן הַקַּל הַזֶּה: שַׁבְּרוּ כְנָפָהּ הָאַחַת וְאַחַר שִׂימוּ אֶת הָעוֹף בְּמַיִם; נַעֲצוּ בִּגְרוֹנוֹ אַבּוּב זְכוּכִית וְנִשְׁפוּ בְּחָזְקָה: מִתּוֹךְ עֶצֶם הַכָּנָף הַשְּׁבוּרָה צָפוֹת וְעוֹלוֹת בַּמַּיִם בּוּעוֹת־אֲוִיר. חִדְלוּ מִנְּשֹׁף – וְחָדַל הָאֲוִיר. אֵין זֶה כִּי הָאֲוִיר עוֹבֵר עַל נְקַלָּה מִקְּנֵה־הַנְּשִׁימָה לְתוֹךְ עֶצֶם־הַכָּנָף הַנְּבוּבָה.

עַצְמוֹת הָעוֹף, רֻבָּן אוֹ קְצָתָן, נְבוּבוֹת הֵן.

אִם נַחְתּוֹךְ אֶת בֶּטֶן־הָעוֹף וּמָצָאנוּ בָּהּ אֶת הַקֵּבָה, הַכָּבֵד וְיֶתֶר הַקְּרָבַיִם, וּבֵינֵיהֶם כִּיסִים דַּקִּים שְׁקוּפִים מְלֵאִים אֲוִיר.

הָאֲוִיר חוֹדֵר לְתוֹךְ גּוּף הָעוֹף דֶּרֶךְ הַנְּחִירַיִם הַפְּתוּחִים תָּמִיד, עוֹבֵר דֶּרֶךְ הַגָּרוֹן אֶל הָרֵאוֹת וְאֶל כִּיסֵי הָאֲוִיר וּמִשָּׁם אֶל הָעֲצָמוֹת הַנְּבוּבוֹת.

[ציור 38 – קובץ 100]

שלד העוף:

מַקּוֹר……….גֻלְגֹּלֶת שְׁדֵרַת הַצַּוָּאר……..עַצְמוֹת שֹׁרֶשׁ־הַכַּף

….הָאַמָּה וְהַסּוֹבֵב….עֶצֶם הַזְּרוֹעַ צְלָעוֹת…….עֶצֶם הֶעָצֶה עֶצֶם הֶחָזֶה….

…..שְׁדֵרַת הַזָּנָב עֶצֶם הַקּוּלִית…. הָאִסְתַּוְרָה…. שְׁרַשְׁכַּף…. אֶצְבָּעוֹת….

נְשִׁימַת הָעוֹף נַעֲשֵׂית אֵיפוֹא בְּקַלּוּת נִפְלָאָה, כִּמְעַט שֶׁלֹּא בִּרְצוֹנוֹ, בְּיִחוּד בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עָף לִקְרַאת הָרוּחַ.

בִּרְצוֹת הָעוֹף לִנְשֹׁף יִמְחָא וְיוֹרִיד כְּנָפָיו וּמִיָּד מִתְכַּוְּצִים כִּיסֵי־הָאֲוִיר, בְּיִחוּד אֵלֶּה הַמּוּנָחִים בֵּין פִּרְקֵי־הַכְּנָפַיִם וּשְׁרִירֵי־הֶחָזֶה, וְהָאֲוִיר נִדְחֶה הַחוּצָה.

כִּיסֵי־הָאֲוִיר כְּלֵי־שִׁמּוּשׁ הֵם לִנְשִׁימַת־הָעוֹף בְּשַׁעַת מְעוּפוֹ. אַךְ הֵם מְמַלְּאִים עוֹד תַּפְקִיד אֶחָד רַב־עֶרֶךְ: בָּהֶם מְסַדֵּר הָעוֹף וְקוֹבֵעַ אֶת גֹּבַהּ הַמְּעוּף.

בְּנָשְׁמוֹ יֵקַּל גּוּפוֹ וְיַגְבִּיהַּ וּבְנָשְׁפוֹ יִכִבַּד וְיַשְׁפִּיל לָעוּף.

גַּם בַּנּוֹצָה יֵעָזֵר הָעוֹף בִּמְעוּפוֹ.

מַבְחִינִים בֵּין מִינֵי־הַנּוֹצָה הָאֵלֶּה: א) נוֹצוֹת – הָעֶלְיוֹנוֹת וְהַגְּדוֹלוֹת, שֶׁבָּהֶן נֶחְפֶּה הָעוֹף מִלְּמַעְלָה. ב) הַפְּלוּמָה – הִיא הַנּוֹצָה הָרַכָּה וְהַמְסֻלְסֶלֶת הַנִּמְצֵאת מִתַּחַת לַנּוֹצוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת.

נוֹצוֹת־הַכָּנָף הַגְּדוֹלוֹת נִקְרָאוֹת אֲבָרוֹת.

אִם תִּסְתַּכְּלוּ הֵיטֵב בְּנוֹצָה גְדוֹלָה וּמְצָאתֶם בָּהּ אֶת הַחֲלָקִים הָאֵלֶּה: הַקְּשָׁב – הוּא הַחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן, הַנָּבוּב, הַנָּעוּץ בְּתוֹךְ מִכְסֵה־הָעוֹר, וְנִקְרָא גַם קְנֶה אוֹ קוֹלְמוֹס. הַדֶּגֶל – הוּא שֶׁטַח הַנּוֹצָה גוּפָהּ, הַמָּרְכָּב מִן הָעֲנָפִים, הָעוֹלִים בַּאֲלַכְסוֹן מִזֶּה וּמִזֶּה לַנִּצָּב. מִשְּׁנֵי צִדֵּי כָּל עָנָף יוֹצְאִים צִיצִים. גַּם מִצִּדֵּי הַצִּיצִים צוֹמְחִים לָרֹב פְּתִילִים דַּקִּים וּוָוִים זְעִירִים הַמְשֻׁלָּבִים וּמְסֻבָּכִים הֵיטֵב, עַד כִּי לֹא יָבוֹא הָרוּחַ בֵּינֵיהֶם.

כֵּן יַעֲטֶה הָעוֹף אֶת נוצתו וְהִיא כְּמִכְסֶה חַם לְכָל גוּפוֹ.

הָעוֹף הַמְעוֹפֵף לְמַה הוּא דוֹמֶה? – לִסְפִינַת־אֲוִיר. כְּנָפָיו מְשַׁמְּשׁוֹת לוֹ מְשׁוֹטִים וּזְנָבוֹ יִהְיֶה לוֹ לְהֶגֶה.

תַּבְנִית הַכְּנָפַיִם וְהַזָּנָב אֵינָהּ שָׁוָה בְּכָל מִינֵי הָעוֹפוֹת. רֹב הָעוֹפוֹת הַקַּלִּים וּמַתְמִידִים בִּמְעוּפָם נֵחַנּוּ בִּכְנָפַיִם אֲרֻכּוֹת וּמְחֻדָּדוֹת – אֵלֶּה הֵם “מַלְכֵי־הָאֲוִיר”. כְּנָפַיִם עֲגֻלּוֹת מְצַיְּנוֹת אֶת הָעוֹפוֹת הַמְסֻרְבָּלִים כִּבְדֵי־הַתְּנוּעָה.

בְּשׁוּט הָעוֹף בְּיָם־הָאֲוִיר כְּנָפָיו וְנוֹצוֹת־זְנָבוֹ פְּרוּשׂוֹת. אָז יִגְדַּל נֶפַח גוּפוֹ וּפְרִיחָתוֹ תֵּקַל. גַּם בְּהִתְנַפְּלוֹ אַרְצָה וּכְנָפָיו מִתְקַפְּלוֹת תִּהְיֶינָה עוֹד נוֹצוֹת זְנָבוֹ פְּרוּשׂוֹת מְעַט וּ“נְפִילָתוֹ” לֹא תְּסַכֵּן אֶת חַיָּיו.

נוֹצַת הָעוֹף עֲשׂוּיָה חֹמֶר קַל מְאֹד וְכִמְעַט כָּל חֲלָקֶיהָ מְלֵאִים אֲוִיר. –

זֶה פֵּשֶׁר הַתְּעוּפָה.

v הַנַּחְלִיאֵלִי

הַמַּיִם – פְּאֵר־הַבְּרִיאָה. חַיִּים הֵם, נָעִים־נִשָּׂאִים, וְיִחַיּוּ אֶת־סְבִיבָם. אַךְ לֹא תִּפְאַרְתָּם כָּל־עִקָּרָם: בִּלְעֲדֵיהֶם אֵין צֶמַח וּבַעַל־חַי יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם. יֶחֶרְבוּ הַמַּיִם – וְנָבְלוּ הַדְּשָׁאִים וְהָאִילָנוֹת, וְשָׁמְמוּ הַכָּרִים וְהַשָּׂדוֹת. כָּל הַחַיִּים יִתָּמּוּ.

יֵשׁ אֲשֶׁר גַּם בְּגוּפִים, הַנִּרְאִים לָנוּ יְבֵשִׁים, יִמָּצְאוּ מָיִם. שִׂימוּ בְּמַבְחֵנָה נְסֹרֶת־עֵץ, אוֹ גֶפֶס מְעַט, וּקְלוּם בָּאֵשׁ. מִכָּל אֶחָד מֵהֶם מִתְרוֹמְמִים אֵדֵי־מַיִם הַשּׁוֹקְעִים רְסִיסִים רְסִיסִים עַל דָּפְנֵי־הַמַּבְחֵנָה.

כָּל בַּעַל־חַי שֶׁבָּעוֹלָם מֵכִיל בְּגוּפוֹ מָיִם. מוּבָן, כִּי גַם בְּגוּפֵנוּ אָנוּ יִמָּצְאוּ מָיִם. אֲנַחְנוּ מַפְרִישִׁים אוֹתָם מִקִּרְבֵּנוּ בְּצוּרַת זֵעָה וְעַל כָּרְחֵנוּ נְמַלֵּא אֶת חֶסְרוֹנָם וְנִשְׁתֶּה מָיִם.

אִם לֹא יִמְצָא אָדָם מַיִם לִשְׁתִיָּה בְּמֶשֶׁךְ 12־10 יוֹם יִסְבֹּל עִנּוּיֵי־צָמָא נוֹרָאִים, רוּחוֹ תִּתְבַּלָּע, וָמֵת.

רַבִּים הַמַּיִם: מְכַסִּים הֵם כִּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים מִשֶּׁטַח כַּדּוּר הָאָרֶץ. גֶּשֶׁם נִתָּךְ עַל אַדְמַת־נִיר – יַרְטִיבֶנָּה, יַחְדֹּר וְיִשְׁקַע בָּהּ עָמֹק עָמֹק. גֶּשֶׁם נִתָּךְ עַל סִבְכַי־יַעַר – וְנֶאֶחְזוּ אֶגְלֵי־הַמַּיִם בֶּעָלִים, בַּדְּשָׁאִים, וְיִתְרָם גַם הֵם שׁוֹקְעִים בָּאֲדָמָה.

פֹּה וְשָׁם בָּאֲדָמָה תִּמָּצֶאנָה שְׁכָבוֹת קָשׁוֹת, אֲשֶׁר לֹא יַעַבְרוּ הַמַּיִם בָּהֶן. הַמַּיִם מְחַלְחֲלִים וְנֶעֱצָרִים עַל פְּנֵי הַשְּׁכָבוֹת הָאֵלֶּה. יֵשׁ שֶׁהַשְּׁכָבוֹת הָאֵלֶּה מִשְׂתָּרְעוֹת עַל מֶרְחַקִּים רַבִּים וְהַמַּיִם מִצְטַבְּרִים וְעוֹמְדִים. כֹּה תִּוָּצֵר הַבִּצָּה.

אִם תֵּרֵד הַשְּׁכָבָה בַּאֲלַכְסוֹן יָעִיקוּ הַמַּיִם עַד מָצְאָם לָהֶם מוֹצָא לְהִתְפָּרֵץ הַחוּצָה. מַעְיָן יִוָּלֵד שָׁם (רְאֵה צִיּוּר 39)

[צִיּוּר 39 – קובץ 102]

פֶּלֶג־הַמַּיִם יִקַּח אֶת לִבֵּנוּ וִישַׁעַשְׁעֵנוּ. עַל דִּשְׁאֵי־גְדוֹתָיו נִשְׂתָּרֵעַ, נַבִּיט בְּשֶׁטֶף הַגַלִּים וְנַקְשִׁיב לְהֶמְיָתָם, נַשְׁלִיךְ בָּהֶם שִׁבְרֵי־עֵץ וּנְשִׁיטֵם בַּזֶּרֶם.

הַמַּיִם בָּאֲדָמָה

הַגְּשָׁמִים הַדּוֹלְפִים – קְצָתָם מִתְאַדִּים בָּאֲוִיר, קְצָתָם נִבְלָעִים בָּאֲדָמָה וּקְצָתָם יִקָּוּוּ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, לִהְיוֹתָם תּוֹצָאוֹת מַעְיָן וְנַחַל, גַּם יְמַלְּאוּ אֶת־הַנְּהָרוֹת הַשּׁוֹטְפִים אֶל הַיָּם. בְּעָבְרָם בָּאֲדָמָה יִפְגְּשׁוּ הַמַּיִם חֳמָרִים מִינֶּרַלִּיִים שׁוֹנִים, אֲשֶׁר יַמְסוּם וַיִּשָּׂאוּם אִתָּם. אִם תִּקְּחוּ צַלַּחַת־מַיִם וּתְשִׂימוּהָ בַּשֶּׁמֶשׁ עֵד שֶׁיִּתְאַדּוּ מֵאֲלֵיהֶם, וּרְאִיתֶם וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַצַּלַּחַת נִשְׁאֲרוּ כְּתָמִים כֵּהִים: חֳמָרִים מִינֶרַלִּיִים הֵם שֶׁהָיוּ נְמַסִּים בַּמָּיִם. יֵשׁ שֶׁיַּעַבְרוּ הַמַּיִם בְּשִׁכְבָה, שֶׁהַמִּינֶרַלִּים מְצוּיִים בָּהּ בְּמִסְפָּר רָב. כֵּן יָקוּמוּ הַמַּעְיָנוֹת הַמִּינֶרַלִּיִים.

רַבִּים מֵהַנְּחָלִים תּוֹלַדְתָּם בַּבִּצּוֹת, אֲחֵרִים יְפַכּוּ מִתּוֹךְ אֲגַמִּים וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה הַמִּתְגַּלְגְּלִים וְיוֹרְדִים מֵרָאשֵׁי־הֶהָרִים. הֲלָלוּ זוֹרְמִים וְיוֹרְדִים בְּחָזְקָה, גּוֹרְפִים אֶת־אֲשֶׁר יִמְצְאוּ בְּדַרְכָּם, נוֹפְלִים גַּם מֵעַל סְלָעִים זְקוּפִים. הֵם הֵם הָאֲשָׁדוֹת.

סִפַּרְנוּ כְּבָר אֵיךְ יִתְהַוּוּ הַמַּעְיָן וְהַבִּצָּה. יֶשְׁנָם מַעְיָנוֹת הַנִּזְרָקִים עָל. כְּדֵי שֶׁנָּבִין אֵיךְ יִזָרְקוּ הַמַּיִם הָאֵלֶּה מֵאֲלֵיהֶם לַגֹּבַהּ נַעֲרֹךְ נִסְיוֹנוֹת אֲחָדִים.

נִקַּח מַשְׁפֵּךְ־זְכוּכִית וּנְשִׂימוֹ בְּצִנּוֹר־גּוּמִי. נִיצַק בַּמַּשְׁפֵּךְ מַיִם וְאֶת קְצֵה־הַצִּנּוֹר הַשֵּׁנִי נָרִים לְמַעְלָה – הַמַּיִם יַעַמְדוּ בַּצִּנּוֹר וּבַמַּשְׁפֵּךְ בְּגֹבַהּ אֶחָד (רְאֵה צִיּוּר 40).

[ציוּר 40 – קובץ 103]

כִּי זֶה הַכְּלָל: בְּכֵלִים שְׁלוּבִים יַעַמְדוּ הַמַּיִם בְּגֹבַהּ אֶחָד.

נָרִים אֶת הַמַּשְׁפֵּךְ וְאֵת הַצִּנּוֹר נַשְׁאִיר כְּשֶׁהָיָה: הַמַּיִם יִשָּׁפְכוּ וְיִזָּרְקוּ מִן הַצִּנּוֹר, כִּי יִשְׁאֲפוּ לְהַגִּיעַ אֶל גֹּבַהּ־הַמַּיִם שֶׁבַּמַּשְׁפֵּךְ.

כֵּן יִהְיֶה גַּם בַּטֶּבַע.

[ציור 41 – קובץ 104]

בְּאֵר

[ציור 42 – קובץ 104]

דּוּגְמָא שֶׁל בְּאֵר אַרְטֶזִיאַנִּית

יֵשׁ שֶׁיִּקָּווּ הַמַּיִם בֵּין הַשְּׁכָבוֹת וְיִפְרְצוּ לָהֶם מוֹצָא שֶׁהוּא נָמוּךְ מִמְּקוֹם הִקָּווֹתָם. מֵי־הַמַּעְיָן הַזֶּה יִזָּרְקוּ אָז לְמַעְלָה, בְּשָׁאֳפָם לְהַגִּיעַ אֶל גֹּבַה־הַמַּיִם שֶׁבֵּין שִׁכְבוֹת־הָאֲדָמָה. מְקוֹמוֹת יֵשׁ, שֶׁאֵין

נָהָר קָרוֹב אֲלֵיהֶם אוֹ מַעְיָן לִשְׁאֹב מִמֶּנּוּ מָיִם. יוֹשְׁבַי־הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה מֻכְרָחִים לִמְצֹא לָהֶם דֶּרֶךְ אֶל הַמַּיִם שֶׁמִּתַּחַת לָאֲדָמָה – הִיא הִיא בְּאֵר. אֶת כָּתְלֵי־הַבְּאֵר יְצַפּוּ אֶבֶן אוֹ עֵץ. מוּבָן, כִּי גֹבַהּ הַמַּיִם בַּבְּאֵר הוּא כְּגֹבַהּ הַמַּיִם בַּשְּׁכָבָה. (רְאֵה צִיּוּר 41).

אָמַרְנוּ כְּבָר, כִּי אִם מִקְוֵה־הַמַּיִם שֶׁבָּאֲדָמָה יִגְבַּהּ מִן הַבְּאֵר שֶׁנֶּחְפְּרָה – וְעָלוּ הַמַּיִם וְנִזְרְקוּ מֵעֲלֵיהֶם לְמָעְלָה.

[ציור 43 – קובץ 105]

בְּאֵר אַרְטֶזִּיאַנִּית

בְּאֵר כָּזֹאת נֶחְפְּרָה רִאשׁוֹנָה בְּאַרְטוּאַ, בְּאֶרֶץ צָרְפָת, וְזֶה שְׁמָהּ: בְּאֵר אַרְטֶזִּיאַנִּית. יֵשׁ שֶׁיֵּאָסְפוּ הַמַּיִם מִתַּחַת לָאֲדָמָה וְהָיוּ לְנָהָר גָּדוֹל אֶחָד. בִּרְבּוֹת הַיָּמִים יָקוּם לָהֶם מוֹצָא וְהַבְּרֵכָה תִּתְרוֹקֵן. כֵּן יִיצְרוּ הַמַּיִם מְעָרוֹת בָּאֲדָמָה.

הַמַּיִם בָּאֲוִיר

מֶלַח כִּי יִמַּס בַּמַּיִם וְשֻׁנָּה וְהָיָה מִגּוּף מוּצָק לְגוּף נוֹזֵל. מַיִם שֶׁהִתְאַדּוּ יֶחְדְּלוּ מִהְיוֹת גּוּף נוֹזֵל וְהָיוּ לְגוּף אֲוִירִיִי.

מֶלַח נָמֵס לֹא יֵרָאֶה בַּמָּיִם. מַיִּם שֶׁהִתְאַדּוּ לֹא יֵרָאוּ בָּאֲוִיר.

הַמֶּלַח, הַסֻּכָּר מֵיטִיבִים לְהִמַּס. הַסִּיד נָמֵס בְּקֹשִׁי. גַּם הַגּוּפִים הַנּוֹזְלִים יֵשׁ בָּהֶם הַמְמַהֲרִים לְהִתְאַדּוֹת וְיֵשׁ שֶׁמִּתְאַדִּים לְאַט לְאָט.

כְּשֶׁהַגּוּף הַמּוּצָק חָדֵל לְהִמַּס וְהָיְתָה אָז תְּמִסָּה מְרֻוָּה. גַּם אֵדֵי־הַמַּיִם אַחֲרֵי רַוּוֹתָם אֶת הָאֲוִיר יִשְׁתַּנּוּ וְיִהְיוּ לַהֲמוֹן רְסִיסֵי־מַיִם זְעִירִים נִרְאִים לָעָיִן.

מַיִם חַמִּים מַמְסִים בְּתוֹכָם גּוּף מוּצָק בְּשֵׁעוּר רַב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר מַיִם קָרִים. גַּם אֲוִיר חַם מַרְבֶּה לִקְלוֹט אֶת אֵדֵי־הַמַּיִם מֵאֲשֶׁר אֲוִיר קָר.

אִם נִקַּח תְּמִסָּה חַמָּה וּנְשִׂימֶנָּה עַל הַקֶּרַח לְהִצְטַנֵּן יוֹפִיעַ חֵלֶק הַחֹמֶר הַנָּמֵס בָּהּ בְּהֶוְיַת מוּצָק.

אֲוִיר חַם, הַמֵּכִיל שֶׁפַע אֵדִים, יַהַפְכֵם בְּהִצְטַנְּנוֹ לְמַיִם נוֹזְלִים.

בַּטֶּבַע רוֹאִים אָנוּ כַּדָּבָר הַזֶּה פְּעָמִים רַבּוֹת.

יוֹמָם תְּחַמֵּם הַשֶּׁמֶשׁ אֶת הַנְּהָרוֹת, הַנְּחָלִים, הַבִּצּוֹת. אֵדֵי־מַיִם רַבִּים מִצְטַבְּרִים אָז וְעוֹלִים לִמְרוֹמֵי־הָאֲוִיר.

בָּעֶרֶב תְּמַהֵר הַיַּבָּשָׁה לְהִצְטַנֵּן מֵאֲשֶׁר הַמָּיִם. אֲוִיר קָרִיר זוֹרֵם אָז מֵעָלֶיהָ אֶל פְּנֵי הַמָּיִם. זֶרֶם זֶה מְצַנֵּן אֶת הָאֲוִיר הַתָּלוּי וְעוֹמֵד עַל פְּנֵי הַמְּקוֹמוֹת הַלַּחִים, וְהָאֵדִים נֶהְפָּכִים לְאַט לְאַט לַעֲרָפֶל.

הָעֲרָפֶל יִתְהַוֶּה כְּהִפָּגֵשׁ זֶרֶם אֲוִיר קַר עִם זֶרֶם אֲוִיר חַם, הַמֵּכִיל אֵדֵי־מָיִם.

קְחוּ כּוֹס קֶרַח מְכֻסָּה מֶלַח וְנִשְׁפוּ בָּהּ. הֶבֶל פִּיכֶם יִצְטַנֵּן וְיֵרָאֶה לְעֵינֵיכֶם. זֶהוּ עֲרָפֶל מְלָאכוּתִי

[ציור 44 – קובץ 106]

הָאֲוִיר הַחַם יִצְטַנֵּן תָּמִיד בְּנָגְעוֹ בְּגוּפִים קָרִים. אִם תָּשִׂימוּ כּוֹס מַיִם קָרִים בְּחֶדֶר חַם וּרְאִיתֶם כַּעֲבוֹר זְמָן וְהִנֵּה הַכּוֹס מְכֻסָּה מִבַּחוּץ רְסִיסֵי־מַיִם זְעִירִים.

לִרְסִיסֵי־הַמַּיִם הַשּׁוֹקְעִים מִן הָאֲוִיר עַל גּוּפִים קָרִים יִקָּרֵא טָל.

הַיַּבָּשָׁה תְּמַהֵר לְהִצְטַנֵּן בַּלַּיְלָה וְהָאֵדִים שֶׁבָּאֲוִיר נוֹגְעִים בָּהּ וְנֶהְפָּכִים לְטָל.

בְּיוֹם מְעֻנָּן לֹא יֵרֵד הַטַּל: הָעֲנָנִים הַמְכַסִּים אֵת הַיַּבָּשָׁה יִשְׁמְרוּ עָלֶיהָ מֵהִתְקָרֵר. הָאֲוִיר כְּכֹל שֶׁיַּרֹם יִמְעַט חֻמּוֹ. הָאֲוִיר שֶׁעַל הַבִּצָּה אוֹ הָאֲגָם יִצְטַנֵּן בַּעֲלוֹתוֹ וְהָאֵדִים שֶׁבּוֹ יִהְיוּ לַעֲרָפֶל.

לַעֲרָפֶל הָעוֹמֵד בִּמְרוֹמֵי־הָאֲוִיר יִקָּרֵא עָנָן.

נוּכַל לְהָכִין עַל נְקַלָּה עָנָן מְלָאכוּתִי: נִיצַק מְעַט כֹּהַל בְּכוֹס גְּדוֹלָה, נָשִׂים עָלֶיהָ מוֹטוֹת אֲרֻכִּים וַאֲלֵיהֶם נִקְשֹׁר סֵפֶל קָטֹן וְקֶרַח בּוֹ. נְחַמֵּם אֶת הַכֹּהַל לְאַט לְאָט. הוּא יָחֵל לַהִתְאַדּוֹת וּבְפָגְעוֹ בָּאֲוִיר הַקַּר שֶׁמִּסְּבִיב הַסֵּפֶל יִצְטַנֵּן וְהָיָה לְעָנָן קָטָן. נוֹסִיף לְחַמֵּם וְאֵדֵי־הַכֹּהַל יִצְטַבְּרוּ וִימַלְּאוּ אֶת הַכּוֹס כֻּלָּהּ. עַל תַּחְתִּית הַסֵּפֶל הַקַּר מַבְהִיקִים אֶגְלֵי כֹּהַל עָבִים וְהֵם הוֹלְכִים וְנוֹפְלִים מָטָּה. הִנֵּה עָשִׂינוּ גֶּשֶׁם מְלָאכוּתִי! (רְאֵה צִיּוּר 45).

[צִיּוּר 45 – קובץ 107]

עַנְנֵי־הַשָּׁמַיִם – לֹא צוּרָה אַחַת לָהֶם וְלֹא בְּגֹבַהּ אֶחָד יַעֲמֹדוּ. יֵשׁ מֵהֶם הַמַּשְׁפִּילִים רַחֵף וְיֵשׁ הַמַּגְבִּיהִים שׁוּט עַד שִׁשָּׁה קִילוֹמֶטְרִים וְיוֹתֵר. בִּימֵי־הַחֹרֶף יִשְׁפְּלוּ הָעֲנָנִים וּבַקַּיִץ יִגְבָּהוּ. גַּם עָבְיָם שׁוֹנֶה. יֵשׁ עֲנָנִים דַּקִּים מְאֹד אֲשֶׁר דֶּרֶךְ בָּם יִזְרְחוּ הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, וְיֵשׁ עֲנָנִים מְעֻבִּים־קוֹדְרִים. לִפְעָמִים עֲרוּכִים הָעֲנָנִים אֶחָד עַל גַּבֵּי הַשֵּׁנִי וּרְחוֹקִים זֶה מִזֶּה מֶרְחָק רָב.

יֵשׁ שֶׁנִּרְאֶה אֶת הָעֲנָנִים שָׁטִים לִצְדָדִים שׁוֹנִים: שָׁטִים הֵם אֶל אֲשֶׁר יִשָּׂאֵם הָרוּחַ.

בִּמְרוֹמֵי־הָאֲוִיר מִתְחַבְּרִים רְסִיסֵי־הַמַּיִם וְהָיוּ גְּדוֹלִים וְעָבִים, אֲשֶׁר לֹא יוּכְלוּ לְהִשָּׁאֵר תְּלוּיִים, וְהֵם נוֹפְלִים וְיוֹרְדִים מָטָּה. הוּא הַגֶּשֶׁם.

בְּמִדְבַּר צִיָּה לֹא יֵרֵד גֶּשֶׁם גַּם אִם יִפְקְדוּהוּ עֲנָנִים: רְסִיסֵי־הַמַּיִם הַדַּקִּים הַמִּצְטַנְּנִים בַּמְּרוֹמִים יִתְאַדּוּ אַגַּב־נְפִילָתָם בָּאֲוִיר הַיָּבֵשׁ וְהַחַם, אֲוִיר הַצִּיָּה.

אִם יִתְרוֹמֵם מְאֹד הֶעָנָן אוֹ בִּגְבֹר הַקָּרָה בַּחֹרֶף וְקָפְאוּ הַטִּפּוֹת הַקְּטַנּוֹת, טִפּוֹת־הָעֲנָנִים, וְתַחַת הַגֶּשֶׁם יִפֹּל שֶׁלֶג. פִּתֵּי־הַשֶּׁלֶג הֵם רְסִיסֵי־קֶרַח דַּקִּים וְיָפִים. לִפְעָמִים תֵּרַדְנָה טִפּוֹת־הָעֲנָנִים גְּדוֹלוֹת וְקָשׁוֹת. הוּא הַבָּרָד.

v הַמָּיִם