יצירות שלא כונסו

ליעקב (אבו יוסף) בן אלמעלם

שִׁיר דִּבְּרוּ צֹפָיו וְקוֹל נָשָׂאוּ

אֶל יַעֲקֹב עֵת מַרְכְּבוֹתָיו רָאוּ

בָּרָק חֲשָׁבוּהוּ עֲדֵי עָמַד בְּסוֹד

דּוֹדִים לְאוֹרָיו יָצְאוּ וָבָאוּ

מַה יַעֲנוּ מָחָר בְּעֵת שֶּיִּטְּשֵׁם

תּוֹעִים בְּלֵיל נֹדוֹ וְיִדַּכָּאוּ

מַה יַעֲשׂוּ הַלֹּקְטִים מָן מָחֳרָת

כִּי יֵצְאוּ לִלְקֹט וְלֹא יִמְצָאוּ

תּוֹרָה וּמִשְׂרָה מַחֲנַיִם נִפְגְּעוּ

יִלָּחֲמוּ עָלָיו וְיִתְקַנָּאוּ

זֹאת תַּעֲלֶה רָבִיד בְּצַוָּארוֹ וְזֹאת

תָּשִׂים בְּפִיהוּ מַעֲשִׂים נִפְלָאוּ

מִלִּים כְּמִלֻּאִים עֲלֵי לֵב אַהֲרֹן

כִּי אֶשְׁאֲלָה בָּהֶם וְיִתְנַבָּאוּ

עֵטָיו קְנֵי לֵב לֹא קְנֵי עֵץ יִשְׁאֲבוּ

מִשִּׁקֲתוֹת הַלֵּב וְלֹא יִצְמָאוּ

גַּם כָּל בְּשָׂמָיו מֹר וְכָל סַמָּיו מְתֹם

לוּ עַל רְפָאִים רֻקָּחוּ נִרְפָּאוּ

אַל תִּדְרְשׁוּ הֵימָן וְכַלְכֹּל בַּזְּמָן

כִּי כָל בְּנֵי מָחוֹל בְּפִיו הָחְבָּאוּ

דּאֶה עֲלֵי כַנְפֵי נְשָׁרִים אַחֲלַי

יִרְאֶה קְרָבַי אַחֲרָיו נִתְלָאוּ

לִבִּי בְצִפָּרְנֵי נְשָׁרָיו נֶאֱחַז

יִדְאֶה וְיִגְלֶה בַּאֲשֶׁר הֵם דָּאוּ

אֶתְנַחֲמָה כִּי הַנְּפָשׁוֹת חֻבְּרוּ

אִם הַגְּוִיּוֹת מֵחֲבֹר נִכְלָאוּ

אִם יַעֲקֹב יֵלֵךְ לְדַרְכּוֹ יִפְגְּעוּ

בּוֹ מַלְאֲכֵי אֵל רַחֲמִים נִמְלָאוּ

בֵּינִי וּבֵינָיו אַחֲוָה וּבְרִית אֲשֶׁר

לֹא יִשְׁבְּתוּ נֵצַח וְלֹא יוּנָאוּ.

בחפצו לנסוע מקורטבה

צְבִי שְׁנֵי אוֹרִים שִׁלַּשׁ וּבְעַד דְּמוּתוֹ מִשְּׁאָלִי

אֵיךְ אֵשׁ וְשֶׁלֶג יִשְׁלָיוּ עַל לֶחֱיוֹ הָאַכְזָרִי


אֶשְׁפֹּךְ בְּעֵינַי דַּם פָּנָיו אַךְ דַּם כְּבֵדִי הוּא שֹׁפֵךְ

עַל גַּן לְחָיָו בַּת עֵינָיו מִשְׁמָר כְּחֶרֶב תִּתְהַפֵּךְ

וּשְׂפַם שְׂפָתָיו עַל שִׁנָּיו אֹדֶם וְדַר תַּחַת נֹפֶךְ


וְאֵין לְצִפְעוֹנָיו לָחָשׁ נָשְׁכוּ יְדִידָיו בַּשֶּׁלִי

לוּ יִשְּׁכוּם גַּם הֵם חָיוּ וּבָחֲנוּ אֶת מִדְבָּרִי


רוֹצֶה וְחַיִּים בִּרְצוֹנוֹ זֹעֵף וְרֶגַע בְּאַפּוֹ

חַכֵּה נְעִימוֹת מִימִינוֹ אָכֵן יְרָא אַבְנֵי קִצְפּוֹ

דִּין הָעֳפָרִים שִׂים דִּינוֹ יִגְבַּר וְלֹא מֵרֹב תָּקְפּוֹ


אֲבָל בְּעֵינָיו הַלָּחַשׁ נִלְאֵה בְיָפְיוֹ מַהְלָלִי

כַּאֲשֶׁר חֲלָלָיו יִרְבָּיוּ יִלְאֶה בְרֻבָּם מִסְפָּרִי


אַל תִּתְמְהוּ לִי כִּי אֶדַּל בָּאַהֲבָה מִכָּל חֹשֵׁק

חֵשֶׁק לְבָבִי בּוֹ יִגְדָּל חֵן תָּאֳרוֹ עַל כֹּל עשֶׁק

קוֹמַת בְּרוֹשׁ צַוָּאר מִגְדָּל עָרוּךְ בְּכָל שִׁלְטֵי נֵשֶׁק


וְרֹאשׁ פְּתָנָיו לִי כִדְבַשׁ אַל תִּשְׁאֲלוּ עוֹד בִּגְלָלִי

כִּי לִי אֲהָבָיו לֹא הָיוּ עוֹל רַק עֲנָק עַל צַוָּארִי


בִּי הַצְּבִי דּוֹדִי יִצְחָק וִיפֵה לְחִי מַעְשֶׂה רֹקֵם

אִם אַתְּ עֲלֵי בִכְיִי תִּצְחַק אוֹ אַתְּ בְּדָמִי מִתְנַקֵּם

הוֹרֵה בְּחֵץ פֵּרוּד וּרְחַק לִבִּי לְמַטָּרָה אָקֵם


אֱהִי כְעֶבֶד לֹא חֻפָּשׂ לֹא אֶשְׁאֲלָה עוֹד יוֹבְלִי

עַד מֶה יְרִיבוֹ תִבְעָיו מָאַס לְבָבִי מוּסָרִי


מִיַּעֲלַת חֵן תִּפָּדֶה בַּת סִפְּרָה אֹדוֹתֶיהָ

בַּעְלוֹת כְּרוּבָהּ וַיֵּדֶא לֹא נֶעְצְרוּ דִּמְעוֹתֶיהָ

צָעְקָה בְּקוֹל מַר וַתּוֹדֶה חִשְׁקָהּ לְמוּל רַעְיוֹתֶיהָ


גריד בשאי ירמנאלש כם כנתניר אמומאלי

שן אלחביב נן בבראי אדב לארי דמנדארי.


יָפוּ בְעֵינַי כָּל־דְּרָכֶיךָ,

גַּם יָקְרוּ לִי מַהֲלָכֶיךָ,

אֵין בָּם לְאִישׁ מִכְשׁוֹל וְלֹא מוֹקֵשׁ,

כִּי אֵין פְּתַלְתֹּל בָּם וְלֹא עִקֵּשׁ,

הִתְהַלַּכְתִּי / אוֹרְחֹתֶיךָ,

כִי נִמְשַׁכְתִּי / בַּעְבֹתֶיךָ.


הִנֵּה בְךָ שִׂבְרִי וּמַאְוַיָּי,

אַתְּ צוּר לְבָבִי, אַתְּ מְקוֹר חַיָּי,

עֵינִי הֲדָרְךָ נִכְסְפָה לִרְאוֹת

אַךְ זֹאת לְכָמֹנִי בְּלִי יֵאוֹת.

עֵת נִכְסַפְתִּי / לִרְאוֹתֶךָ –

הִסְתּוֹפַפְתִּי / אֶל בֵּיתֶךָ.


וָאֶסְבֹּלָה סֵבֶל עֲוֹן עַמִּי,

וְאַט אֱלֵי עֹל סֻבֳּלוֹ שִׁכְמִי,

לֹא אֶפְרֹשָׂה כַפִּי פְּנֵי אֶל זָר,

כִּי לֹא בְזוּלָתְךָ אֲנִי נֶעְזָר.

אִם נֶעְבַּדְתִּי / עַל־דָּתֶךָ –

לֹא עָבַדְתִּי / זוּלָתֶךָ.


דּוֹדִי, אֲשֶׁר יָדִי בְּךָ תָרוֹם,

דַּלּוּ לְךָ עֵינַי אֱלֵי מָרוֹם,

עֻזִּי וּמְעֻזִי בְּךָ סֶלָה,

הֵן תִּקְטְלֵנִי – לְךָ אֲיַחֵלָה!

הֵן קִבַּלְתִּי / עֶבְרָתֶךָ –

כֵּן יִחַלְתִּי / חֶמְלָתֶךָ!


הִתְאַמְּצָה נַפְשִׁי בְּעַבְדוּתְךָ,

וַתַּחֲזֵק בִכְנַף יְדִידוּתְךָ,

כֹּל עָבְרוּ עָלַי חֲרוֹנֶיךָ –

לֹא שָכְחָה נַפְשִׁי רְצוֹנֶךָ,

הִתְחַזַּקְתִּי / בִּבְרִיתֶךָ,

מָה‑ אָהַבְתִּי / תּוֹרָתֶךָ!


יַעֲלַת חֵן רַחְמִי לֵבָב שְׁכַנְתִּיו מֵעוֹדֵךְ

תֵּדְעִי כִּי יוֹם תָּנוּדִי אֲסוֹנִי בִנְדֹדֵךְ

גַּם בְּעֵת יֶהֶרְסוּ עֵינַי לְהַבִּיט אֶל הוֹדֵךְ

מִלְּחָיַיִךְ פָּגְעוּ בִי נְחָשִׁים יַפְרִישׁוּ

כִּי חֲמָתָם בָּאֵשׁ יַחְתּוּ וְאֹתִי יִגְרשׁוּ

שָׁלְלָה לִבִּי בַּדַּדִּים עֲלֵי לֵב מֻנָּחִים

לֵב כְּמוֹ אֶבֶן וְרַק יִגְמוֹל שְׁנֵי תַּפּוּחִים

נִצְּבוּ וַיִּהְיוּ לִשְׂמֹאל וְיָמִין כִּרְמָחִים.

מוֹקְדֵיהֶם הֵם בִּלְבָבִי וְהֵם לֹא נִגָּשׁוּ

גַּם בְּפִיהֶם דָּמִי שָׁתוּ וְלֹא הִתְבּשָׁשׁוּ

יַעֲלָה חֻקֵּי דַּת הָאֵל בְּעֵינֶיהָ תָפֵר

כִּי תְמִיתֵנִי בִּצְדִיָּה אֲבָל אֵין לִי כֹפֶר

הַרְאִיתֶם עוֹד לֵב אַרְיֵה וְעַפְעַפֵּי עֹפֶר

לָמְדוּ לִטְרֹף כַּלָּבִיא וְחִצִּים יִלְטשׁוּ

דַּם לְבָבִי יִמְצוּ יִשְׁתּוּ וְנַפְשִׁי יְבַקֵּשׁוּ

יוֹם אֲנִי מִיֵּין דּוֹדֶיהָ כְּשִׁכּוֹר מִתְרוֹנֵן

כִּי שְׁלוֹמֶיהָ תַפְגִּיעַ וְעָלַי תִּתְלוֹנֵן

עַל יְדֵי צִירִים וּבְבֹאָם אֲלֵיהֶם אֶתְחַנֵּן

מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם פִּגְעוּ בִי שְׁנוּ גַּם שַׁלֵּשׁוּ

מַאֲמָרָם לִבִּי פִתּוּ וְרוּחִי חִדֵּשׁוּ

יוֹם בְּגַנָּהּ רָעוּ יָדַי וְדַדֶּיהָ עִשּׂוּ

אָמְרָה הֶרֶף יָדֶיךָ הֲכִי עוֹד לֹא נִסּוּ

וַאֲמָרִים לִי הֶחְלִיקָה לְבָבִי הֵמַסּוּ.

יְעִירוּנִי בְשִׁמְךָ רַעֲיוֹנָי

וְיָשִימוּ חֲסָדֶיךָ לְפָנָי

הֱבִינוּנִי דְבַר נֶפֶש יְצַרְתָּהּ

קְשׁוּרָה בִי וְהִיא נִפְלָאת בְּעֵינָי

וְלִבִּי רָאֲךָ וַיַּאֲמֵן בָּךְ

כְּאִלּוּ מָעֳמָד הָיָה בְּסִינָי

דְּרַשְתִּיךָ בְחֶזְיוֹנַי וְעָבַר

כְּבוֹדְךָ בִּי וְיָרַד בַּעֲנָנָי

הֱקִימוּנִי שְׂעִפַּי מִיְּצוּעַי

לְבָרֵךְ שֵׁם כּבוֹדֶךָ אֲדֹנָי.

1

בֶּן אֲדָמָה יִזְכֹּר בְּמוֹלַדְתּוֹ

כִּי לְעֵת קֵץ יָשׁוּב לְיוֹלַדְתּוֹ

“קוּם וְהַצְלַח!” אִמְרוּ לְבֶן חָמֵשׁ

מַעֲלוֹתָיו עוֹלִים עֲלוֹת שֶׁמֶשׁ

בֵּין שְׁדֵי אֵם יִשְׁכַּב וְאַל יָמֵשׁ

צַוְּארֵי אָב יִקַּח לְמֶרְכַּבְתּוֹ.

מַה תְּאִיצוּן מוּסָר לְבֶן עֶשֶׂר?

עוֹד מְעַט קָט יִגְדַּל וְיִוָּסֵר

דַּבְּרוּ לוֹ “חֵן חֵן” וְיִתְבַּשֵּׂר

שַׁעֲשׁוּעָיו – יוֹלְדָיו וּמִשְׁפַּחְתּוֹ.

מַה נְּעִימִים יָמִים לְבֶן עֶשְׂרִים

קַל כְּעֹפֶר דּוֹלֵג עֲלֵי הָרִים

בָּז לְמוּסָר, לוֹעֵג לְקוֹל מוֹרִים

יַעֲלַת חֵן חַבְלוֹ וּמַלְכֻּדְתּוֹ.

בֶּן שְׁלשִׁים נָפַל בְּיַד אֵשֶׁת

קָם וְהִבִּיט – הִנּוֹ בְתוֹךְ רֶשֶׁת!

אִלְּצוּהוּ סָבִיב בְּנֵי קֶשֶׁת

מִשְׁאֲלוֹת לֵב בָּנָיו וְלֵב אִשְׁתּוֹ.

נָע וְנִכְנָע מַשִּׂיג לְאַרְבָּעִים

שָׂשׂ בְּחֶלְקוֹ – אִם רַע וְאִם נָעִים

רָץ לְדַרְכּוֹ וַיַּעֲזֹב רֵעִים

עַל עֲמָלוֹ יַעְמֹד בְּמִשְׁמַרְתּוֹ.

בֶּן חֲמִשִּׁים יִזְכֹּר יְמֵי הֶבֶל

יֶאֱבַל כִּי קָרְבוּ יְמֵי אֵבֶל

בָּז בְּעֵינָיו אֶת כָּל יְקָר תֵּבֵל

כִּי יְפַחֵד פֶּן קָרְבָה עִתּוֹ.

שַׁאֲלוּ: מֶה הָיָה לְבֶן שִׁשִּׁים?

אֵין בְּעֵצָיו בַּדִּים וְשָׁרָשִׁים

כִּי שְׂרִידָיו דַּלִּים וְנֶחְלָשִׁים

לֹא יְקוּמוּן אִתּוֹ בְמִלְחַמְתּוֹ.

אִם שְׁנוֹתָיו נָגְעוּ אֱלֵי שִׁבְעִים

אֵין דְּבָריו נִרְאִים וְנִשְׁמָעִים

רַק לְמַשָּׂא יִהְיֶה עֲלֵי רֵעִים

מַעֲמָס עַל נַפְשׁוֹ וּמִשְׁעַנְתּוֹ.

בֶּן שְׁמֹנִים טֹרַח עֲלֵי בָנָיו

אֵין לְבָבוֹ עִמּוֹ וְלֹא עֵינָיו

בוּז וְלַעַג לִבְנוֹ וְלִשְׁכֵנָיו

רֹאשׁ בְּכוֹסוֹ גַּם לַעֲנָה פִתּוֹ.

אַחֲרֵי זֶה כַּמֵּת יְהִי נֶחְשָׁב

אַשְׁרֵי אִישׁ נֶחְשָׁב כְּגֵר תּוֹשָׁב

אֵין בְּלִבּוֹ רַעְיוֹן וְלֹא מַחְשָׁב

רַק בְּאַחְרִית נַפְשׁוֹ וּמַשְׂכֻּרְתּוֹ.



  1. השיר בן אדמה מיוחס במקורות ובכתבי היד גם לאבן עזרא וגם ליהודה הלוי. כיום במחקר מקובל יותר להניח שהמחבר הוא יהודה הלוי (ראו למשל שולמית אליצור, שירת החול העברית בספרד המוסלמית, כרך ב, עמ' 258) – הערתו של ד"ר יהונתן ורדי.  ↩

עֲדֵה גָאוֹן וְהוֹד נֶזֶם וְחֶלְיָה

וְאוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ מַאֲפֵלְיָה

כְּרוּב מִמְשַׁח אֲשֶׁר נִמְשַׁח בְּשֵׁם טוֹב

וְהוּקַם עָל עֲלֵי כִסֵּא יְכָנְיָה

לְנַהֵל אֵת שְׁאָר הַצֹּאן בְּ [רָצ]וֹן

אֲבִיר יַעְקֹב שְׁלָחָהוּ לְמִ [חְיָה]

גְּבִיר וָשָׂר וְכָל [טִפְּסָר לְפִי [ו] שָׂר]

[נְגִיד הָאֵל] שְׁמוּאֵל [בֶּן חֲנַנְיָה].


מִינֵי חֲמֻדוֹת, תַּעֲמִידוּ תוֹדוֹת, [מֵהֶם לְנַצֵּח]

וּלְהוֹדוֹת, וּמֵהֶם לָשִׁיר יְדִידוּת, תִּתְחַבֵּרְ(נָה), נְגִידוֹת,

וּתְדַבֵּרְנָה נִכְבָּדוֹת, זֹאת מְ(עַכֶּסֶת), וְזֹאת מְפַרְכֶּסֶת,

גְּדֻלָּה וְתוֹרָה, וְיַחַס וּמִשְּׂרָה, הַתּוֹרָה מִתְפַאֶּרֶת,

וְהַגְּדֻלָּה מִתְגַּבֶּרֶת, וְהַמִּשְׂרָה מִתְאַמֶּרֶת, וְהָעֲנָוָה

מִשְׂתָּרֶרֶת, רֹחַב הַלֵּב יִתְגָּאֶה, וְרֹחַב הַיָּד יִתְנָאֶה,

וְהַיַּחַשׂ יִתְרָאֶה, וְהַכָּבוֹד יִתְאַדַּר הַלֵּב יַשְׁבִּיר,

וְהַלָּשוֹן תַּגְבִּיר, וְהָעֵט יַחְבִּיר, וְהַקִּוֹל יַעֲבִיר, הוֹי

כָּל צָמֶא לְכוּ לַמַּיִם, מִנַּחֲלֵי הָאָרֶץ וּמִטַּל הַשָּׂמָיִם דבר

על כל… לְכָל חָכְמָה ומ… הות אֲשֶׁר… כִּי נִמְצָאוּ,… אותיו

נִפְלָאוּ, ורפא…… או, עִוְרִים… רבים רָאוּ, וִיעֵפִים

(בַּחוּ)צוֹת לֶחֶם מָצָ(אוּ), לֹא יִרְעֲבוּ וְלֹא יִצְמָאוּ.

(אֶשָּׂא) (כַ)נְפֵי שְׁחָרִים, וְאֶבְקַע מִשְׁבָּרִים, וְאֶרְקַע מִדְבָּרִים, וְנִרְדִּי יִתֵּן רֵיחוֹ,

נֶגֶד אֲדֹנָי וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ, אֶל מְשִׁיחַ אֲדֹנָי וּנְגִידוֹ,

שַׁרְבִיט הַזָּהָב בְּיָדוֹ, בְּחִיר אֲדֹנָי וִידִידוֹ, גְּבִיר הַדּוֹר

וַחֲסִידוֹ, יְסוֹד עוֹלָם וְעַמּוּדוֹ, סוֹד הַיְקָר וּכְבוֹדוֹ,

בַּשָּׁמַיִם עֵדוֹ, וּבַמְּרוֹמִים סָהֲדוֹ, וְכָל עַיִן תְּעִידוֹ, וְכָל

לָשׁוֹן תַּגִּידוֹ, מַעֲלָלָיו יְתַנּוּ מַהֲלָלָיו, וְהַכִּנּוֹר

יְנַגֵּן מֵאֵלָיו, הַחֵן מָשׁוּךְ אֵלָיו, וְהַחֶסֶד נָטוּי עָלָיו,…ך

נַחַל דְּבַשׁ נְחָלָיו, וּדְבַשׁ…… חבת נְחָלָיו,…טֶרֶף

שְׁחָלָיו,…מות הַשָּׁלוֹם כְּסָלָיו, בִּמְרוֹם הָרִים חֲיָלָיו,

וּבְצַלְמָוֶת לֹא סְדָרִים חֲלָלָיו, הַמַּזָּלוֹת… וְהַכּוֹכָבִים

עש…, כֵּלָיו, מוֹרִיָּה וְסִינָי, וְשַׂר צְבָא אֲדֹנָי,…

מְאוֹרִים, וְיַלְאוּ עֲדָנָיו יְאוֹרִים,…בָּחַר בּוֹ אֲדֹנָי

הִתְיַצֵּב בְּתוֹךְ הָעָם, וַיִּגְבַּהּ מִכָּל הָעָם, שָׁפַל… ביניו,

יָקַר בְּעֵינָיו אֲדֹנָיו, הַשָּׂר הַטִּפְסָר אֲשֶׁר רְבִיד הַזָּהָב עַל

צַוָּארוֹ, אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ, אֹהֵב טְהָר־לֵב חֵן

שְׂפָתָיו רֵעֵהוּ מֶלֶךְ יָצִיץ נִזְרוֹ, וְיָבוֹא עֶזְרוֹ, וְיָקוּם

אֲמָרוֹ, וְלֹא יָשׁוּב דְּבָרוֹ, כִּי אִם עָשָׂה אֶת אֲשֶׁר חָפֵץ

אֲדֹנֵנוּ וּגְאוֹנֵנוּ, מַחְמַד עֵינֵינוּ, וְנֹעַם…1


שָׁלוֹם רַב, וְיֵשַׁע יִקְרַב, לְאוֹר הַמַּעֲרָב, חֲכַם

עֵבֵר וַעֲרָב, מִגְדַּל עֹז בְּיוֹם קְרָב, וְצֵל חֶסֶד בְּעֵת שָׁרָב,

הַשֵׁם הַטּוֹב הַנֶּעֱרָב, [מ]שֶׁה הָרַב; אֲחִי הַנְּדִיבוֹת, וּמְאוֹר

הַלְּבָבוֹת, בֹּקֶר לֹא עָבוֹת, מֵנִיף גֶּשֶם נְדָבוֹת, וּמָלְאוּ פְנֵי

תֵבֵל תְּנוּבוֹת, יְדֵי חַסְדּוֹ מְשֻׁלָּבוֹת אֶל יְדֵי חֶסֶד אָבוֹת,

לַעֲרֹךְ בָּם קְרָבוֹת, לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת, כִּי יֵשׁ לַחֶסֶד

מוֹצָא, וְעֶזְרָה בְצָרוֹת נִמְצָא, רוּחַ אֱלֹהִים לְבָשַׁתְהוּ,

וְנֶפֶשׁ נְדִיבָה סְמָכַתְהוּ, כֵּן יִהְיֶה תָמִיד נֵר‑מַעֲרָבִי לֹא

יִכְבֶּה, וּשְׁלוֹמוֹ יִשְׂגֶּה וְיִרְבֶּה; מֵאֵת נִבְזֶה וְצָעִיר, לֵב

הַיְדִידוּת מֵעִיר, וְאֵשׁ הָאַהֲבָה מַבְעִיר, הָעוֹלֶה מִשֵׂעִיר;

לֵאוֹר בְּאוֹר רַבֵּי פְעָלִים, הֵם הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים, חַכְמֵי

מַעֲרָב סְפָרַד, לִבִּי לְזִכְרָם יִתַּר וְיֶחֱרַד; וּמֵאָז אָסַרְתִּי

רִכְבֵי יְדִידוּת, וַיְנַהֲגֵנִי הַזְּמָן בִּכְבֵדוּת; וְאוּלָם

שַׂמְתִּי פָנַי אֶל נֹכַח קְדוֹש אֲדוֹנָי, וָאֶתְנַהֲלָה לְאִטִּי

לְבַקְשָׁם, זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם; עַד הַגִּיעִי אֶל קְצֵה גְלִילָם,

וְלֹא הֻרְשֵׁיתִי לָגֶשֶת אֶל גְּבוּלָם; אַךְ הַזְּמָן גִּלָּה,

לְבִלְתִּי יַעֲשֶׂה כָלָה; בְּבֵית גֵּרוּתִי סְעָדַנִי, וּבְשִׁירֵי

יְדִידוּת רְפָדַנִי; וַיַּשְׁבִּיעֵנִי בְּיֵין דֹּדִים, אַחַר

שָׂבַעְתִּי נְדוּדִים; וָאֶתְחַכְּמָה לְנַגֵֹן בַּגְּבִיעִים,

מִשֹׁוֹרֲרִי שִׁיר נָעִים; וָאֶהִי מְנַגֵּן נְגִינָתָם, שִׁירָה לְשַׂר

צִבְאוֹתָם; נָתַתִּי תְחִלַּת הַשִּׁירָה, לוֹ לְמַחְשְׁבוֹת לֵב

אָעִירָה, וְיֵּיטִיבוּ נַגֵּן בְּרֵאשִׁיתָהּ, וַתִּבְצַר מֵהֶם

אַחֲרִיתָהּ, וַיִּתְפָּאֲרוּ עָלַי לֵאמֹר, הִנֵּה הַחִיּלֹונוּ וְאַתָּה

תִגְמֹר, וָאֹמר לָהֶם חָלִילָה, אִם אַרְחִיב וְאִם אַגְדִּילָה, וְלֹא

אֶשְׂתָּרֵר כְּשֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ, פֶּן יְחַסְּדֵנִי שׁוֹמֵעַ, כִּי אֶת

רַגְלִים רַצְתִּי וַיַּלְאוּנִי, וְאֵיךְ אֲתַחֲרֶה סוּסִים

יְבַיְּשׁוּנִי, וְאַף כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אֲנִי, תַּרְבּוּת

… ין לִישׁוֹן, נועז……. ופה……..ה.ונ…….. לִשְׁאֹל הִקְשִׁיתֶם.2



  1. נכתב אל שמואל הנגיד ז"ל עם השיר אשר ראשיתו אמר לצבא שחקים.  ↩
  2. ממכתב לר' משה אבן עזרא  ↩

דְּחוּהוּ וְיֵלֵךְ בְּחָשְׁכּוֹ

וְאַל תִּגְמְלוּהוּ כְדַרְכּוֹ

לְהוֹסִיף מְרוֹרוֹת עֲלֵי אִישׁ

מְרוֹרַת פְּתָנִים בְּחִכּוֹ

וּמַה‑תִּזְעֲמוּ אֶל זְעוּם אֵל

וְאַיֵּה קְלָלָה כְּעֶרְכּוֹ

וּמַה יָחֳרַם הוּא וְהִנֵּה

חֲרָמוֹת לְרָחְבּוֹ וְאָרְכּוֹ

טְמֵא שֵׁם וְרַב הַמְּהוּמָה

מְאַסֵּף דְּבָרִים בְּהָפְכּוֹ

חֲבֵרָיו לְכוּדִים בְּחֶרְמוֹ

וְעוֹזְרָיו הֲרוּגִים בְּנִסְכּוֹ

מְתֵי אָהֳלוֹ יִקְּבוּהוּ

וְאָרְחוֹ וְרִבְעוֹ וְסֻכּוֹ

אֱנוֹשׁ דּוֹר אֲבוֹתָיו יְקַלֵל

וְאֶת שֵׁם אֳלֹהָיו וּמַלְכּוֹ.


תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!