יְמוֹת הַגְּשָׁמִים חָלְפוּ, עָבְרוּ זֶה כְּבָר. מַרְבַדֵּי הַחֹרֶף וְהַסְּתָוֹ, אֲשֶׁר כִּסּוּ אֶת הָאֲדָמָה בִּשְׁטִיחִים צְפוּפִים יְרֻקִּים, מְרֻקָּמִים בִּפְרָחִים לָרֹב, נֶעֶלְמוּ וְאֵינָם, גַּם הָאָבִיב עָבַר חָלַף לוֹ. וְיָמִים חַמִּים הִגִיעוּ.

הַאָמְנָם יָבוֹא קֵץ וְכִלָּיוֹן לַצְּמָחִים? הַאָמְנָם לֹא יִפְרְחוּ עוֹד פִּרְחֵי חֵן בַּשָׂדוֹת?

לא ולא!

טוֹעִים הֵם אֵלֶּה, הַחוֹשְׁבִים כִּי אַדְמַת יִשְׂרָאֵל מַפְרִיחָה פְּרָחֶיהָ רַק בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, כְּאֵם רַחֲמָנָיָה, דּוֹאֶגֶת הַרְבֵּה לְצֶאֱצָאֶיהָ, פְּרָחֶיהָ. הִיא אוֹגֶרֶת בִּשְׁבִילָם מַיִם וְשׁוֹמֶרֶת אוֹתָם בֵּין קְפָלֶיהָ. מַיִם אֵלֶּה הִיא מַקְדִישָׁה לְאֵלֶּה, הַמְקַשְּׁטִים אוֹתָהּ בִּימוֹת הַקַיִץ הַחַמִּים. גַּם מָזוֹן טוֹב מַמְצִיאָה הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה לְאֵלֶּה הַצְמָחִים יְלִידֵי הַקַיִץ.

שׁוּרוּ! הִנֵּה יָצְאוּ, עָלוּ מִן הָאֲדָמָה פִּרְחֵי הָעֹלֶשׁ הַחֲמוּשִׁים. הֵם פּוֹרְחִים בְּעִקָּר בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר הַקְרִירוֹת. הֵם טֶרֶם הִתְרַגְּלוּ לַחֹם, לְקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַיּוֹקְדוֹת בְּעֹז. הַדַּרְדַּר, זֶה הַקּוֹץ הַדּוֹקְרָנִי, הִנֵּה הוּא עוֹטֶה כְּבָר אֶת פְּרָחָיו הַצְהֻבִּים־לְבַנְבַּנִים. יַחַד עִם חֲבֵרוֹ, הַקּוּרְטָם, מְמַלְאִים הַשְּׁנַיִם אֶת הַשָּׂדוֹת הַשּׁוֹמֵמִים וְהַבִּלְתִּי מְעֻבָּדִים. אֵלֶּה הַשְּׁנַיִם – שִׂמְחָה רַבָּה הֵם גּוֹרְמִים לַדְּבוֹרִים הָרְעֵבוֹת וְהַמִּסְכֵּנוֹת, כִּי מֶה הָיוּ הַלָּלוּ אוֹכְלוֹת, אִלּוּ לֹא כִּסּוּ פְּרָחִים אֵלֶה אֶת מֶרְחֲבֵי הַשָּׁרוֹן וְהַשְּׁפֵלָה בְּשֶׁפַע פִּרְחֵיהֶם?

וּמִי הוּא הַמַּרְוֶה לַיְלָה לַיְלָה אֶת הַצְּמָחִים? מִי מְעוֹרֵר אֶת הַפְּרָחִים, הַמִּתְעַלְפִים בַּיּוֹם, מֵעָצְמַת הַשֶּׁמֶשׁ הַיּוֹקֶדֶת? מַתָּנָה טוֹבָה נְתַן הָאֱלֹהִים לְאַדְמָתֵנוּ הַנִּשְׂרֶפֶת־נִצְרֶבֶת בִּימוֹת הַחַמָּה מִן הַשֶּׁמֶשׁ. מַתָּנָה זוֹ – טַל שְׁמָהּ.

בְּצֵאתְכֶם, יְלָדִים, לְעִתִּים בַּלַּיְלָה, שָׁעָה שֶׁהַכּוֹכָבִים נוֹצְצִים בַּמָּרוֹם וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִרְאֶה רוֹגֵעַ מֵעֲמַל הַיּוֹם, תָּחוּשׁוּ לְפֶתַע, כִּיצַד מַעֲקֵה־הַמַּדְרֵגוֹת, הֶעָשׂוּי מַתֶּכֶת, הָפַךְ פִּתְאֹם לִהְיוֹת רָטֹב מִמַּיִם. מַיִם אֵלֶּה – מֵי בְּרָכָה הֵם. אֵלֶּה הֵם מַיִם הַיּוֹרְדִים לְאִטָּם מִן הַשָּׁמַיִם. הַלָּלוּ מְחַיִּים וּמְעוֹדְדִים אֶת הַצְּמָחִים כִּי יוֹסִיפוּ לִגְדֹּל, יוֹסִיפוּ לְהַכּוֹת שֹׁרֶשׁ עָמֹק־עָמֹק וְשָׁמָּה יִמְצְאוּ אֶת מְזוֹנָם. הַטַּל הוּא הַמְחַיֶּה אֶת עוֹלָם הַצְּמָחִים.

הטַּל לִבְרָכָה הוּא גַם לַנֶּגֶב שֶׁלָּנוּ. נֶגֶב זֶה הַשָּׁמֵם עֲדַיִן, בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אַרְצֵנוּ, נֶהֱנֶה מִמֵּי הַטַּל הַטּוֹבִים. לְמִן בְּאֵר־שֶׁבַע וְעַד אֵילַת מִשְׂתָּרֵעַ נוֹף הָרִים וּגְבָעוֹת. וַדַּאי זוֹכְרִים אַתֶּם אֶת הַמְסֻפָּר עַל אֶרֶץ זוֹ בַּתּוֹרָה. הֲלֹא בְּמִדְבָּר זֶה תָעֲתָה הָגָר הַמִּצְרִיָּה וְכָאן הִתְעַלֵּף מִצָּמָא יִשְׁמָעֵאל בְּנָהּ.

וְיִצְחָק! הֲלֹא יִצְחָק אָבִינוּ הוּא הָיָה הָאִישׁ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הֵחֵל בַּחֲפִירַת בְּאֵרוֹת בְּאֶרֶץ־מִדְבָּר זוֹ. בִּבְאֵרוֹת אֵלֶּה מָצָא מַיִם לְהַשְׁקוֹת אֶת צֹאנוֹ הָרַב, בְּמַיִם אֵלֶּה הִפְרָה אָבִינוּ אֶת שִׁמְמוֹת הַנֶּגֶב, אֲשֶׁר בְּאַדְמָתוֹ מָצָא הָאִישׁ מֵאָה שְׁעָרִים מִכָּל אֲשֶׁר זָרַע.

בִּזְכוּת מָה גָדְלָה הַשְּׂעוֹרָה וְעָשְׂתָה גַרְעִינִים וְתוֹצֶרֶת כֹּה יָפִים? כָּל זֶה בִּזְכוּתוֹ שֶׁל הַטַּל. בְּאֶרֶץ־הַנֶּגֶב יוֹרְדִים לַיְלָה־לַיְלָה טְלָלִים רַבִּים וְהֵם הַמְחַיִּים אֶת הַחַי וְהַצּוֹמֵחַ בִּימוֹת הַקַּיִץ.

בּוֹנֵי־הַנֶּגֶב וַחֲלוּצָיו יוֹדְעִים לְסַפֵּר לָכֶם, כֵּיצַד מִתְכַּסִים עֲצֵי־הָאֵשֶׁל, הַבּוֹדְדִים בַּמִּדְבָּר, בַּעֲנַן מַיִם בַּלַּיְלָה. בַּבֹּקֶר־בַּבֹּקֶר נוֹטְפִים הָעֵצִים הָאֵלֶּה מַיִם, מַיִם חַיִּים הַמַּשְׁקִים אֶת הָאֲדָמָה הַצְּמֵאָה.

רוֹאִים אַתֶּם! אִמֵּנוּ־הָאֲדָמָה, לֹא נָס לַחָהּ וְגַם בַּקַיִץ הִיא מוֹצִיאָה אֶת פְּרָחֶיהָ הָרַבִּים, הַמְקַשְּׁטִים אֶת מַעֲרוּמֶיהָ. אָמְנָם מְעַטִּים הֵם הַפְּרָחִים הַפּוֹרְחִים בִּימוֹת הַקַּיִץ, אַךְ כָּל פֶּרַח עוֹלֶה – מַה יָּפֶה הוּא, מַה גָּדוֹל הוּא וּמְשַׂמֵחַ אֶת לִבּוֹת הָאֲנָשִׁים הָרוֹאִים אוֹתוֹ.

הַקִּפּוֹדָן מְקַשֵּׁט אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה בְּכַדּוּרֵי פְּרָחָיו הַכְּחֻלִים. פִּרְחֵי הַכּוֹכָב הַצְהֻבִּים וּפִרְחֵי הַפַּרְעוֹשִׁית הַקְּטַנִים, כָּל אֵלֶּה אֲהוּבִים עַל הַיְלָדִים.

יְמוֹת הַקַּיִץ! הֲלֹא אֵין כְּמוֹהֶם יָמִים טוֹבִים בָּעוֹלָם! אָמְנָם, יֵשׁ וְהַשֶּׁמֶשׁ מַכָּה וּמְחַמֶּמֶת אֶת הָאֲדָמָה, אַךְ לְעֻמַת זֶה זִמְנוּ לָנוּ הַמּוֹרִים מַתָּנָה טוֹבָה וְחֹפֶשׁ שְׁמָהּ.

וּמַה לֹּא יַעֲשׂוּ הַיְלָדִים בִּימוֹת הַחֹפֶשׁ הַטּוֹבִים הַלָּלוּ?

הִנֵּה סִפַּרְתִּי לָכֶם, חֲבִיבַי, בָּזֶה, כַּמָּה מַעֲשִׂיוֹת עַל יְלָדִים, אֲשֶׁר נֶהֱנוּ מִבִּרְכַּת אֱלֹהַ בִּימוֹת הַקַיִץ, כִּיצַד הֵם רָחֲצוּ בַּיָּם, עָלוּ בֶּהָרִים וּבִלוּ בְּתַעֲנוּגוֹת וּבְמַרְאוֹת נוֹף נֶהְדָּרִים אֶת יְמוֹת הַחֹפֶשׁ הַנָּאִים.

אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת! רַבַּת שִׁנוּיִים הִיא אֶרֶץ זו. רוֹצֶה אַתָּה בְּיָם: הִנֵּה גַלִים לְבָנִים מִתְפַּרְקְדִים וּמִשְׂתָּרְעִים לְאֹרֶךְ אַרְצֵנוּ עַל פְּנֵי קִילוֹמֶטְרִים רַבִּים. דּוֹמֶה שֶׁאֵין מָקוֹם אֲשֶׁר אֵלָיו לֹא יַגִּיעַ הֵד מַנְגִּינַת הַגַּלִים. רֵד הַיָּמָּה, שְׂחֵה בֵּין הַגַּלִים, וְאִם עָיַפְתָּ מִן הָרַחֲצָה – צֵא אֶל הַחוֹף, הִשְׂתָּרַע עַל פְּנֵי הַחוֹל הֶחָמִים וְטוֹב לָךְ.

חוֹף הַיָּם! מַה טּוֹב לְבַלּוֹת כָּאן. הֲלֹא יָכוֹל אַתָּה לִבְנוֹת לְךְ מִן הַחוֹל הָרַךְ וְהַזָּהֹב אַרְמְנוֹת פְּלָאִים, מִנְהָרוֹת, רַכָּבוֹת, כְּבִישִׁים, כְּיַד הַדִּמְיוֹן הַטּוֹבָה עָלֶיךְ. וְאִם בַּעַל מֶרֶץ הִנְךְ, הֲלֹא תוּכַל לְלַקֵּט לְךְ קוֹנְכִיוֹת נֶהְדָּרוֹת הָרְבוּצוֹת לָרֹב עַל פְּנֵי הַחוֹף. בֵּין הַקּוֹנְכִיוֹת הָאֵלֶּה תִמְצָא חֹמֶר לְמַכְבִּיר לְקַשֵׁט בּוֹ אֶת הַבִּנְיָנִים, אֲשֶׁר הֵקִימוֹתָ בַּחוֹל.

תמונה 1

אִם מָאַסְתָּ בַּיָּם וּבְגַלָּיו, אִם רְצוֹנְךָ לְבַלּוֹת בַּאֲוִיר צוֹנֵן וָקַר – אֶל הֶהָרִים קוּם וַעֲלֵה! הָרֵי יְרוּשָׁלַיִם קוֹסְמִים הֵם. הַכַּרְמֶל וְקִפּוּלָיו נֶהְדָּרִים הֵם. יַעֲרוֹת הַכַּרְמֶל, עֲשִׁירִים הֵם בַּעֲצֵי אֹרֶן, בָּהֶם תִּמְצָא שַׁעֲשׁוּעִים וַאֲוִיר זַךְ וְנָקִי, אֲשֶׁר יָבִיא רְפוּאָה וּבְרִיאוּת לַאֲבָרֶיךָ. וּבִצְפַת, הָעִיר הַיָּפָה, הַשּׁוֹכֶנֶת עַל דַּבֶּשֶׁת הֶהָרִים – שָׁם תִּרְאֶה נוֹף פְּלָאוֹת, כָּמוֹהוּ לֹא רָאִיתָ מִיָּמֶיךָ.

וְהָעִקָּר: יְרוּשָׁלַיִם! יְרוּשָׁלַיִם הַבִּירָה, יְרוּשָׁלַיִם בָּהּ חַי דָּוִד מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל – עִיר זוֹ הֲלֹא חָזְרָה לִהְיוֹת בִּירַת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל הַצְּעִירָה וּבָהּ גַּם בִּנְיָנֵי הַכְּנֶסֶת כַּיּוֹם. עִיר זוֹ, מַה טּוֹב לָנוּחַ בָּהּ וּלְהִתְפַּעֵל מִיפִי בָּתֶּיהָ וְאַרְמְנוֹתֶיהָ הָרַבִּים.

וַעֲדַיִן אֵין זֶה הַכֹּל!

הֵן בַּקַּיִץ מַבְשִׁילִים הַפֵּרוֹת. מֹתֶק רוֹדֵף אַחֲרֵי מֹתֶק. עוֹד לֹא פָּג טַעַם הָעֲנָבִים מִפִּיךָ וּכְבָר הִבְשִׁילוּ הַתַּפּוּחִים, הָאֲגַסִּים, הַמַּנְגּוֹ, הָאֲפַרְסְמוֹנִים, אֲבוֹקַדוֹ, גּוּאַיָּבָה וְעוֹד מִינֵי פֵרוֹת, חֲדָשִׁים עִם יְשָׁנִים, אֲשֶׁר פָּשׁוּט קָשֶׁה לִזְכֹּר אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם הָרַבִּים.

תמונה 2

בִּימוֹת הַקַּיִץ רַבָּה תְּנוּבַת הַפֵּרוֹת. נִסִּיתִי לְסַפֵּר לָכֶם בְּדַפִּים אֵלֶּה עַל “חַיִּים טוֹבִים” בַּכֶּרֶם, בֵּין עֲצֵי הַשְּׁקֵדִים וּבַמִּקְשָׁה.

הַמִּקְשָׁה! הֵן עָלֶיהָ שְׂרוּעִים אֲבַטִּיחִים, אִמְרוּ אֶת הָאֱמֶת: כְּשֶׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים מִלָּה קְלִילָה זוֹ, אֲבָטִּיחַ, קוֹרְאִים עַל אַבְטִּיחִים, הַאִם לֹא יַתְחִיל מִתְמַלֵא פִּיכֶם עָסִיס וְצוּף מְתוּקִים?

וַאֲנִי, אֲנִי לֹא אֲגָרֶה אֶת תַּאֲבוֹנְכֶם בְּמִלִּים קְצָרוֹת אֵלּוּ. הֵן כָּתַבְתִּי לָכֶם סִפּוּרִים אֲרֻכִּים. קִרְאוּ בָּהֶם. תִּזְכְּרוּ וְתֵדְעוּ כֵּיצַד גְּדֵלִים הָאֲבַטִּיחִים, כֵּיצַד מְטַפְּלִים בָּהֶם וּמַה קָּשִׁים הֵם חֶבְלֵי גִדּוּלָם שֶׁל פֵּרוֹת טְעִימִים וְטוֹבִים אֵלֶּה.

אוּלָם אֵין דָּבָר! כַּדָּאִים הֵם הֶעָמָל וְהַיְגִיעָה. כִּי אֵין כַּאֲבַטִיחִים פֵּרוֹת טוֹבִים וּמְתוּקִים.

יְמוֹת הַקַיִץ, יָמִים טוֹבִים הֵם לַצִּפָּרִים. אָמְנָם, עוֹזְבוֹת אוֹתָנוּ הַחֲסִידוֹת, פּוֹרְחִים לָהֶם הַנַּחְלִיאֵלִים וַאֲדֻמִּי־הֶחָזֶה, אוּלָם לְעֻמַּת זֶה חוֹזְרִים אֵלֵינוּ הֲמוֹנֵי צִפֳּרִים אֲהוּבוֹת. שָׁבוּ מִמֶּרְחַקִים הַתּוֹר הֶחָמוּד, הַשְּׁרַקְרַק הֶהָדוּר, הַדּוּכִיפַת בַּעֲלַת צִיצַת הַנּוֹצָה וְעוֹד כַּמָּה צִפֳּרֵי־חֵן. צִפֳּרִים אֵלּוּ מַרְנִינוֹת לִבֵּנוּ בִּיפִי זִמְרָתָן.

הַאִם לֹא עֲמַדְתֶּם גַּם אַתֶּם מָקְסָמִים לְשֵׁמַע פִּטְפּוּטֵיהֶן שֶׁל הַחוֹחִיוֹת הֶעָפוֹת בְּלֶהָקוֹת וְהֵן מְחַזְּרוֹת מְחֹחַ אֱלֵי חֹחַ וְהֵן מְפַצְּחוֹת אֶת גַּרְעִינָיו הַקָּשִׁים? קְטַנּוֹת אֵלּוּ, הַמְגֻוָּנוֹת וְהַמְקֻשְּׁטוֹת בִּשְׁלַל צְבָעִים – דּוֹמֶה שֶׁאֵין הֵן מַפְסִיקוֹת מִפִּטְפּוּטָן אַף לְרֶגַע אֶחָד. מִנַּיִן לָהֶן כֹּחַ רַב כָּזֶה – לְפַטְפֵּט בְּלִי הֶרֶף כָּל הָעֵת?

יָפֶה לָרֶדֶת לְעֵת עֶרֶב אֶל הַשָּׂדוֹת. לְאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ, עַל פְּנֵי חוּטֵי הַחַשְׁמַל אוֹ הַטֶּלֶגְרַף הַמְתוּחִים, נִצְבִים בְּשׁוּרוֹת אֲרֻכּוֹת, כְּאִלּוּ הֵם חֲרוּזִים עַל גַּבֵּי חוּט, מְסֻדָּרִים לָהֶם, הַשְׁרַקְרַקִים וְהַכְּחָלִים הַלָּלוּ, צִבְעֵי נוֹצוֹתֵיהֶם נֶהְדָּרִים עַד כִּי יִקְשֶׁה עַל הָאָדָם לְתָאֵר אוֹתָם – כָּל אֵלֶה עוֹמְדִים וּמְחַכִּים בְּסַבְלָנוּת לְטֶרֶף כִּי יַחֲלֹף יַעֲבֹר עַל פְּנֵיהֶם, וְאָז יִתְנַפְּלוּ עָלָיו וְיִבְלְעוּ אוֹתוֹ עַל קִרְבּוֹ וְעַל כְּרָעָיו.

הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם, יְלָדִים, אָנָּא שִׁמְעוּ לִי וּצְאוּ לְעֵת עֶרֶב אֶל הַשָּׂדוֹת. שָׁם תִּרְאוּ צִפָּרִים נָאוֹת אֵלּוּ, תִּרְאוּ וְתֵהָנוּ מִמַּרְאֵה עֵינֵיכֶם.

וּבַלֵּילוֹת, אַךְ הִדְלַקְתָּ מְנוֹרָה, מִיָּד יָעוּפוּ־יָעוּטוּ אֵלֶיךָ פַּרְפָּרִים מִגְּדָלִים שׁוֹנִים. הַלָּלוּ נִמְשָׁכִים הֵם אֶל הָאוֹר. הַגְדוֹלִים מְשַׂמְּחִים אוֹתְךָ בְּמַרְאָם הַיָּפֶה. הִנֵּה הָאֲרִינָמָל. בַּעַל כְּנָפַיִם אֲרֻכּוֹת וּשְׁקוּפוֹת הוּא אֲרִינָמָל זֶה, בִּימוֹת הַקַיִץ עוֹשֶׂה הַחֶרֶק מַשְׁפְּכִים בָּאֲדָמָה וּלְתוֹךְ מַלְכֹּדֶת זוֹ נוֹפְלוֹת הַנְמָלִים הַזְעִירוֹת. אֶת הַנְמָלִים הַלָּלוּ תּוֹפֶס הָאֲרִינָמָל בִּשְׁתֵּי הַצְּבָתוֹת שֶׁלּוֹ וַהֲרֵי הֵן מְשַׁמְשׁוֹת לוֹ לְמַאֲכָל. וְשַׁבְּתַאי,¹ הַשָּׁקֵד הַגָּדוֹל! הֵן הוּא מִן הַגְּדוֹלִים בְּפַרְפְּרֵי אַרְצֵנוּ. עֵינֵי טַוָּס לוֹ עַל כְּנָפָיו הַחוּמוֹת. שַׁבְּתַאי זֶה, מְעוּפוֹ כָּבֵד וְהוּא צוֹנֵחַ, נוֹפֵל עַל פְּנֵי הַקִיר וְאַתָּה, הוֹשֵׁט יָדְךָ וּתְפֹשׂ אוֹתוֹ.

אִם גָּרַם מַזָלְךְ וְרָאִיתָ אֶת הַפַּרְפָּר סָס־הַנָּמֵר הַיָּפֶה, מַהֵר תְּפֹשׂ בּוֹ, כִּי אֵין כָּמוֹהוּ לְיֹפִי וְהָדָר. כְּנָפָיו הַלְּבָנוֹת מְנֻמָרוֹת מְנֻקָּדוֹת בִּנְקֻדּוֹת שְׁחוֹרוֹת־אֲדֻמוֹת וּמַרְאָן מַרְהִיב עַיִן.

בַּקַּיִץ רַבִּים גַּם הַיַּתּוּשִׁים הַמְּצִיקִים, הֶעָרֹב לְמִינָיו, אֵלֶה הַקְּטַנִּים בַּחֲרָקִים פּוֹרְחִים וּמְזַמְזְמִים בְּאָזְנֶיךָ וְאוֹי אוֹי לוֹ לַקּוֹצֵר, אֲשֶׁר הִתְנַפְּלוּ עָלָיו הַבַּרְחַשִּׁים בְּיוֹם חַמְסִין אָיֹם. נוֹסָף עַל הַחֹם הִנֵּה מוֹצְצִים אֵלֶּה הַקְּטַנִּים אֶת דָּמְךָ וְאֵין לְךְ מָנוֹס מֵהֶם, מִן הַטַּרְחָנִים.

לִפְרָקִים לֹא נוֹחַ לְהַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה בַּלַּיְלָה, כִּי מִיָּד עָטִים אֵלֵינוּ הַיַּתּוּשִׁים, וְהֵם מְצִיקִים עַד כִּי תִמְאַס בְּחַיֶּיךָ לְמַרְאֵה אֵלֶה הַקְּטַנִּים. כָּכָה זֶה: אֵין טוֹב בְּלִי רָע…

רַבִּים הֵם הַזּוֹחֲלִים הַמִּתְעוֹרְרִים מִשְּׁנָתָם הָאֲרֻכָּה. בִּימוֹת הַחֹרֶף הָיוּ הַלָּלוּ יְשֵׁנִים לְלֹא תְנוּעָה. שֶׁמֶשׁ הַקַּיִץ יָצְקָה בָּהֶם דָּם חָדָשׁ וַהֲרֵי הֵם מִתְעוֹרְרִים לִפְעֻלָּה. הַיְלָדִים יְרֵאִים מִפְּנֵי הַנְּחָשִׁים הָאֲרֻכִּים הַזּוֹחֲלִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, אוּלָם דְעוּ: אִם לֹא תַעֲשׂוּ לָהֶם רָעָה, לַנְּחָשִׁים, לֹא יִפְגְּעוּ אֵלֶּה בָּכֶם, שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ – יִרְחַק מִפְּנֵי הַנְחָשִׁים.

הַנְּחָשִׁים גַּם מוֹעִילִים לָנוּ. בְּעִקָּר טוֹבִים הֵם לַחַקְלַאי. הֲלֹא הֵם מַשְׁמִידִים אֶת הָעַכְבָּרִים, שְׁנוּאֵי נַפְשׁוֹ שֶׁל הָאִכָּר. עַכְבָּרִים אֵלֶּה מְכַלִים אֶת עֲמַל הָעוֹבֵד, וְהַנָּחָשׁ הוּא אֵפוֹא יָדִיד לוֹ, לָאִכָּר.

וּמִי הוּא הָאוֹמֵר כִּי אֵין לִמְצֹא אֲפָרִים יְרֻקִים? סְבַךְ עֵשֶׂב בִּימוֹת הַקַיִץ? צְאוּ לָכֶם אֶל סְבִיבוֹת הַנָּהָר, אֶל הַיַּרְקוֹן אוֹ הַיַּרְדֵּן וְנַחַל אֲלֶכְּסַנְדֶּר. בִּמְקוֹם שָׁם מַיִם זוֹרְמִים אוֹ עוֹמְדִים – שָׁם עוֹטְרִים אֶת הַמַּיִם הֲמוֹנֵי שִׂיחִים וּבְנֵי שִׂיחַ וְהֵם מוֹרִיקִים וְיָפִים.

בַּנְהָרוֹת עוֹלִים פִּרְחֵי הַנִימְפֵיאָה הַלְּבָנָה, הַנּוּפָר הַכָּתֹם וְנִפְתָּחִים פִּרְחֵי הַהַרְדּוֹף. לְאֹרֶךְ נַחֲלֵי הָאַכְזָב פּוֹרְחִים צִמְחִי “שִׂיחַ־אַבְרָהָם” בְּשֶׁפַע פְּרָחִים קְטַנִים, סְגֻלִּים.

צִמְחִיַּת הַמַּיִם נָאָה הִיא. יֶרֶק סָמִיךְ מְכַסֶּה אֶת גְּדוֹת הַנְּחָלִים. וּבְטֶרֶם יֵרֵד הַקֹּר עַל הָאָרֶץ הֲרֵי הֵם מְזַכִּים אוֹתָנוּ, בְּסוֹפוֹ שֶׁל הַקַּיִץ, בְּשֶׁפַע שֶׁל פְּרָחִים רֵיחָנִיִים וְיָפִים (צִמְחֵי הַמַּיִם מְפֻנָּקִים הֵם. בִּימוֹת הַחֹרֶף הֵם נִרְדָּמִים אוֹ נִמְצָאִים בַּשַּׁלֶּכֶת).

בְּסוֹפוֹ שֶׁל הַקַּיִץ יִפְרְחוּ גַם הָאֵשֶׁל, הַקָּנֶה וְהַסּוּף.

רוֹאִים אַתֶּם כִּי שַׁלְשֶׁלֶת הַצְּמִיחָה וְהַפְּרִיחָה אֵינָהּ נִפְסֶקֶת כָּל יְמוֹת הַקַיִץ.

וְאַתֶּם, יְלָדִים, עֲצָתִי לָכֶם כִּי תִקְרְאוּ בְּסֵפֶר זֶה בִּתְשׂוּמֶת לֵב, תִּקְרְאוּ וְתַדְעוּ מַה יָּפָה הִיא אַרְצֵנוּ וּמָה רַב הָעִנְיָן בְּפִנּוֹתֶיהָ וּבַאֲזוֹרֶיהָ. זֹאת וְעוֹד: לְאַחַר שֶׁתִּקְרְאוּ בַּסֵּפֶר, אָנָּא צְאוּ אֶל הַשָּׂדֶה רְאוּ אֶת הַצְּמָחִים הַגְּדֵלִים בּוֹ, לִמְדוּ לָדַעַת אֶת הַטֶּבַע, וְאָז גַּם תֶּאֶהֲבוּ אוֹתוֹ. לִמְדוּ לֶאֱהֹב אֶת הַמּוֹלֶדֶת, אֶת אִמָּא־הָאֲדָמָה, הַדּוֹאֶגֶת לְצֶאֱצָאֶיהָ, הֵן מִן הַחַי וְהֵן מִן הַצוֹמֵחַ. הֲלֹא הָאֲדָמָה הִיא הַנּוֹתֶנֶת לָנוּ לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבּשׁ, וְעַל כֵּן עָלֵינוּ לְחַבֵּב אוֹתָהּ וְלָדַעַת אוֹתָהּ יָפֶה יָפֶה.

יָמִים בְּהִירִים יָרְדוּ עַל הָאָרֶץ הַקְרָה.

הָעֲנָנִים – לְאַט לְאַט הֵחֵלּוּ נַעְלָמִים וְהוֹלְכִים, נַעְלָמִים וּנְמוֹגִים. הֵם נִבְהֲלוּ, כַּנִּרְאֶה, מִפְּנֵי קַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ הַחֲמוֹת, שֶׁהֵחֵלּוּ יוֹרְדוֹת בְּשֶׁפַע עַל הָעוֹלָם.

תמונה 3

– פַנוּ דֶרֶךְ לָנוּ! – הָיוּ קוֹרְאוֹת הַקַּרְנַיִם בְּקוֹל אֶל עֵבֶר הָעֲנָנִים וְקוֹרְעוֹת אוֹתָם לִגְזָרִים. עוֹד רֶגַע וְכָל הַשָּׁטִיחַ הַגָּדוֹל וְהָאָפֿר, שֶׁאָרְגוּ הָעֲנָנִים בְּמֶשֶׁךְ יְמֵי הַחֹרֶף וְכִסּוּ בּוֹ אֶת הַשָּׁמַיִם – נֶעֶלָם וְאֵינֶנּוּ, וְרַק קְרָעִים־קְרָעִים טִיְּלוּ פֹּה וָשָׁם וְהֵם מְבַקְשִׁים מָנוֹס מִפְּנֵי קַרְנִי הַשֶּׁמֶשׁ הָאַכְזָרִיּוֹת וְהַחַמּוֹת, הָרוֹדְפוֹת אַחֲרֵיהֶם וּמַשְׁמִידוֹת אוֹתָם.

וְשָׁם לְמַטָּה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, קִדְּמוּ אֶת פְּנֵיהֶן שֶׁל הַקַּרְנַיִם, פִּרְחֵי הָאַגַּסִּים, הַתַּפּוּחִים וְהַשְּׁקֵדִים. הַלָּלוּ, אַךְ בָּאָה אֲלֵיהֶם בְּשׂוֹרַת הַחֹרֶף הַגֹּוֵעַ, מִיָּד הִתְכַּסוּ בִּפְרָחִים וְיָצְאוּ לְקַדֵּם אֶת פְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַחֲבִיבָה. הַמִּסְכֵּנִים! מֵרֹב חִפָּזוֹן לֹא הִסְפִּיקוּ אֵלֶּה לְכַסּוֹת אֶת מַעֲרוּמִי עַנְפֵיהֶם בְּעָלִים יְרֻקִּים.

טוֹב וְנָעִים הָיָה לְטַיֵּל בַּשָּׂדוֹת בְּיָמִים אֵלֶּה מוּצְפֵי אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ.

הַיְלָדִים – הֵם מִהֲרוּ לְהִשְׁתַּחְרֵר מִבִּגְדֵי הַחֹרֶף הַכְּבֵדִים וְדוֹמֶה כְּאִלּוּ קָלְפָה מֵהֶם הַשֶּׁמֶשׁ אֶת הַקְּלִפּוֹת הָרַבּוֹת – אֶת הַבְּגָדִים – שֶׁהִלְבִּישׁוּ אוֹתָם אִמּוֹתֵיהֶם בְּכָל יְמוֹת הַחֹרֶף. עַתָּה הִסְתּוֹבְבוּ הַיְלָדִים, לְבוּשִׁים אַךְ אֶת כְּתָּנְתָּם לְעוֹרָם.

וְהָאֲדָמָה – פָּנֶיהָ הִתְקַשּׁוּ לְאַט־לְאַט. הַבֹּץ נֶעֱלָם זֶה מִכְּבָר מֵעַל הָאָרֶץ. קְטַנִּים וּגְדוֹלִים הָיוּ יוֹצְאִים מֵעַתָּה אֶל הַשָּׂדֶה וְהֵם מְהַלְכִים יְחֵפִים.

טוֹב, טוֹב לְהִתְגַּלְגַל בַּדֶּשֶׁא! קָרְאוּ הַיְלָדִים בְּשִׂמְחָה, שָׁעָה שֶׁהָיוּ מְשַׁחֲקִים בְּ“תוֹפֶשֶׂת” אוֹ הָיוּ מִתְפַּרְקְדִים עַל הַדֶּשֶׁא אַחַר עֲבוֹדָה קָשָׁה אוֹ שֶׁרָצוּ סְתָם לְהַחֲלִיץ אֶת עַצְמוֹתֵיהֶם.

תמונה 4

וְאִלּוּ הַצְּמָחִים! הֵם הָיוּ מָדְאָגִים מאד מְאֹד. הַשֶּׁמֶשׁ אָמְנָם חִמְּמָה אוֹתָם, וְהֵם גָּדְלוּ וְעָלוּ מַהֵר מַהֵר, אוּלָם הַפְּרָחִים, לֹא פַּעַם הָיוּ מוֹרִידִים רָאשֵׁיהֶם לְמַטָּה, הֵם הָיוּ צְמֵאִים – וּמַיִם לֹא הָיוּ מַגִיעִים אֲלֵיהֶם…

וּלְעֵת עֶרֶב, כַּאֲשֶׁר סִגְרָה הַחַרְצִית הַגְּדוֹלָה אֶת פְּרָחֶיהָ, לָחַשׁ לָהּ הַכַּכְבָן שְׁכֵנָהּ: מַה שְׁלוֹמֵךְ, יַקִירָתִי? כִּיצַד הִנָּךְ מַרְגִישָׁה עַצְמֵךְ בִּימוֹת הַקַּיִץ?

רַע, רַע מְאֹד, הֵשִׁיבָה הַחַרְצִית בַּאֲנָחָה כְּבֵדָה, שָׁרָשַׁי שָׁם לְמַטָּה, מִתְאוֹנְנִים כִּי קָשֶׁה לָהֶם לַחְדָֹּר לָאֲדָמָהּ הַמִּתְקַשָּׁה וְכִי אֵין לָהֶם מַיִם לְמַדָּי. וּבֵינְתַיִם וְהַפְּרָחִים לְמַעְלָה צְמֵאִים וְהֵם דּוֹרְשִׁים רַק מַיִם! אִם לֹא יִהְיוּ מַיִם, יֵאָלְצוּ אֵלֶּה הַמִּסְכֵּנִים לְהִסָּגֵר וְלֹא יוּכְלוּ לְהִפָּתַח שֵׁנִית.

כֵּן! כֵּן! בַּכָה הַכַּכְבָן, רוֹאָה אַתְּ אֶת עָלַי, הֵם נִקְרְעוּ כְּבָר לִגְזָרִים, וְכָל זֶה בִּגְלַל קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָאַכְזָרִיוֹת, הַמַּכּוֹת עֲלֵיהֶם בְּלִי רַחֲמִים. וַהֲיוֹדַעַת אַתְּ, שְׁכֶנְתִּי, לָחַשׁ הַכַּכְבָן: הַדְּבוֹרָה זִיוִית בִּקְרָה אוֹתִי הַיּוֹם וּכְדַרְכָּהּ סִפְּרָה לִי חֲדָשׁוֹת מִן הַשָּׂדוֹת וּמִן הַפְּרָחִים בַּמֶּרְחַקִים. הַדְּבוֹרָה אוֹמֶרֶת – הִמְשִׁיךְ הַכַּכְבָן – כִּי שָׁם בַּשָׂדוֹת, בָּאֲדָמוֹת הַכְּבֵדוֹת הֵחֵלּוּ הַפְּרָחִים לְהִסָּגֵר וְעוֹד מְעַט וּמַרְבַדִּי הָאָבִיב יֵעָלְמוּ מִן הָאָרֶץ.

תמונה 5

וְאָמְנָם. הֵחֵלּוּ נַעְלָמִים וְהוֹלְכִים הַפְּרָחִים, שׁוּב לֹא נִרְאוּ יוֹתֵר הַחַרְצִיוֹת וְהַכַּכְבָנִים הַגְּדוֹלִים. פֹּה וְשָׁם עוֹד עָלוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה פְּרָחִים קְטַנִים, אַךְ הֵם לֹא הָיוּ יָפִים כְּפִרְחֵי הָאָבִיב. גַּם עֲלֵיהֶם הָיוּ זְעִירִים וּגְזוּרִים וְזֵכֶר לֹא הָיָה לְאֵלֶּה הֶעָלִים הַגְּדוֹלִים וְהַיָּפִים, אֲשֶׁר הִשְׂתָּרְעוּ קֹדֶם־לָכֵן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הַטוֹבָה.

וּמַה יְהֵא בְּסוֹפֵנוּ? – שָׁאֲלוּ זֶה לָזֶה שִׁבֳּלֵי הַדָּגָן, אֲשֶׁר אַף הֵם סָבְלוּ קָשׁוֹת מִלַּהַט קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ. – רְאוּ, גִּבְעוֹלֵינוּ כְּבָר הִצְהִיבוּ. גַּם הַשִּׁבֳּלִים בָּשְׁלוּ, כְּבָר הִגִיעָה הַשָּׁעָה שֶׁיַּעֲלֶה עָלֵינוּ הַקּוֹצֵר וְיִקְצֹר אֶת הַשְׁבֳּלִים הַמְּלֵאוֹת.

וְהַצִּפָּרְנִיוֹת, אֵלּוּ הַנִּפְתָּחוֹת עֶרֶב־עֶרֶב לְבָרֵךְ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת, רָאוּ יוֹם אֶחָד וְהִנֵּה הַכֹּל הָפַךְ צָהֹב.

– הִגִּיעָה גַּם שְׁעָתֵנוּ לְהֵרָדֵם! – הֶחֱלִיטוּ אֵלּוּ הָעֲנֻגּוֹת הַוּרֻדּוֹת.

לַיְלָה טוֹב, הַשֶּׁמֶשׁ! וּלְהִתְרָאוֹת בַּשָּׁנָה הַבָּאָה! אָמְרוּ אַחֲרוֹנֵי הַפְּרָחִים וְהֵם פּוֹנִים בְּגַעְגּוּעִים אֶל עֵבֶר הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת…

עוֹד מְעַט וְהָאֲדָמָה תִהְיֶה קֵרַחַת מִכָּל צֶמַח, אָמַר הַדַּרְדָּר, אֲשֶׁר זֶה עַתָּה פָּתַח אֶת פְּרָחָיו. מַה הַדְּאָגָה, אָחִי? הֵשִׁיב הַקּוֹץ לִשְׁכֵנוֹ. עַתָּה נִהְיֶה אֲנַחְנוּ אֲדוֹנֵי הָאָרֶץ. נִתְפַּשֵּׁט עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּנְכַסֶּה אוֹתָהּ בְּקוֹצֵינוּ הָרַבִּים וְאוֹי־אוֹי לִוֹ לָאָדָם, אֲשֶׁר יָעֵז לָבוֹא בִּגְבוּלֵנוּ.

תמונה 6

וַאֲנִי? כֵּיצַד אוּכַל אֲנִי לְפְתֹּחַ אֶת גְבִיעֵי פְּרָחַי הַגְּדוֹלִים? נֶאֱנַח הַחֲבַלְבַּל אֲשֶׁר זֶה עַתָּה הִתְכּוֹנֵן לִפְתֹּחַ אֶת שׁוֹפָרָיו הַלְּבָנִים וְהַיָּפִים.

וּבַלַּיְלָה, כְּשֶׁעָבַר הַמַּלְאָךְ צַמְחִיאֵל עַל פְּנֵי הַשָּׂדוֹת, כְּדֵי לְהַקְשִׁיב לְשִׂיחַת הַצְּמָחִים, שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי אֵלֶּה הַצְּמָחִים הַקְּטַנִּים אֲשֶׁר יָרְאוּ כָּל כָּךְ מִפְּנֵי הַקַיִץ הַקָּרֵב וּבָא.

– אַל פַּחַד, יְלָדַי הַחֲמוּדִים, – הִרְגִיעַ הַמַּלְאָךְ אֶת הַצְּמָחִים – לֹא תָמוּתוּ, חֲבִיבָי. אִם גְּשָׁמִים אֵינָם יוֹרְדִים, הֲלֹא יֵשׁ בְּכֹחִי לָתֵת לָכֶם מַיִם, אֲשֶׁר יַשְׁקוּ אֶתְכֶם דֵי צָרְכְּכֶם. מָחָר מָחֳרָתַיִם אֲנִי שוֹלֵחַ לָכֶם מַיִם. בָּעֶרֶב תִּשְׁתּוּ מַיִם, מַיִם חַיִּים מִן הַשָּׁמַיִם.

– מָה? תִּפְתַּח אֶת הַשָּׁמַיִם וְיֵרְדוּ גְשָׁמִים? – שָׁאֲלוּ הַצְּמָחִים בְּשִׂמְחָה.

– לֹא! – הֵשִׁיב הַמַּלְאָךְ בִּצְחוֹק קַל עַל שְׂפָתָיו. – אֶת הַגֶּשֶׁם לֹא אוֹרִיד. אוֹתוֹ סָגַר הָאֱלֹהִים וְלֹא יִפְתַּח אֶת הַשַּׁעַר בְּפָנָיו עַד בּוֹא הַשָּׁנָה הַבָּאָה, לְעֵת הַחֹרֶף.

– וּמַה תִּשְׁלַח לָנוּ? – הִפְצִירוּ הַצְּמָחִים הַסַּקְרָנִים בַּמַּלְאָךְ.

– מָחָר לְעֵת עֶרֶב יֵרֵד עֲלֵיכֶם הַטַּל. טַל זֶה יֵרֵד בְּטִפּוֹת קְטַנּוֹת מִן הַקְּטַנּוֹת, זֶה יִהְיֶה מַשְׁקֶה בְּרָכָה עֲבוּרְכֶם. תִּשְׁתּוּ וְיִיטַב לָכֶם.

תָּמְהוּ הַקְּטַנִּים וְשָׁאֲלוּ אִישׁ אֶת חֲבֵרוֹ: טַל זֵה מַה הוּא?

וְהַמַּלְאָךְ הִמְשִׁיךְ: לַיְלָה־לַיְלָה יֵרֵד עֲלֵיכֶם הַטַּל. נְטָפָיו הַזְּעִירִים יְכַסּוּ אֶת הָאָרֶץ וְיַעַטְפוּ אֶת עֲלֵיכֶם בְּמַיִם. יִפָּתְחוּ פִּיּוֹתֵיכֶם וְיִשְׁתּוּ מַיִם לָרֹב, מֵי־טְלָלִים מְתוּקִים וְטוֹבִים.

תמונה 7

וְאֶל הַצְּמָחִים הַגְּדוֹלִים פָּנָה צַמְחִיאֵל וְאָמַר: אַתֶּם הַגְּדוֹלִים וְהָעֲנָקִים, חוֹשֵׁב אֲנִי כִּי לָכֶם לֹא יַסְפִּיק הַטַּל וְהָאֲדָמָה קָשָׁה הִיא וְשָׁרְשִֵיכֶם לֹא יוּכְלוּ לְהַבְקִיעַ אוֹתָהּ, עַל כֵּן אֲנִי מְיָעֵץ לָכֶם לָנוּחַ קְצָת. הִגִּיעָה שְׁעַתְכֶם לִשְׁכַּב לִישֹׁן שְׁנַת הַקַּיִץ הָאֲרֻכָּה.

– לִישֹׁן? לָמָּה זֶה? – תָּמְהוּ הַצְּמָחִים.

כִּי אֵין מַיִם וּמָזוֹן עֲבוּרְכֶם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה – הֵשִׁיב הַמַּלְאָךְ. הִנֵּה אַתֶּם כְּבָר עֲשִׂיתֶם פְּרָחִים, גִּדַּלְתֶּם זְרָעִים וְאֵלֶּה כְּבָר הִתְפַּזְרוּ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, תַּפְקִידְכֶם נִגְמַר אֵפוֹא.

שָׁמְעוּ הַצְּמָחִים אֶת דִּבְרֵי הַמַּלְאָךְ וְנֶאֶנְחוּ. הַדָּבָר כָּאַב לָהֶם, הֵם רָצוּ לִחְיוֹת, לְהַאֲרִיךְ יָמִים עַל הָאֲדָמָה, אוּלָם הַמַּחְסוֹר בְּמַיִם הֵעִיק עֲלֵיהֶם מְאֹד מְאֹד.

– טוֹב לָנוּ לָמוּת, לְהֵרָדֵם לְכָל יְמוֹת הַקַיִץ מֵאֲשֶׁר חַיִּים קָשִׁים, חַיֵּי צָמָא לְלֹא מַיִם – הֶחֱלִיטוּ הַצְמָחִים.

לְאַט־לְאַט הִתְרוֹקְנוּ הַשָּׂדוֹת מִן הַצְּמָחִים. הֵם רָבְצוּ מוּל הַשֶׁמֶשׁ וְהֵם קֵרְחִים.

הָאִכָּרִים הֶחָרוּצִים מִהֲרוּ וְעָלוּ עַל שְׂדוֹתֵיהֶם בְּמַחֲרֵשׁוֹת. שָׂדוֹת אֵלֶּה הָיוּ נָאִים בְּצֶבַע הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה. מֵרָחוֹק דָמוּ הַחֲלָקוֹת כְּאִלּוּ סָרְקוּ אוֹתָן בְּמַסְרֵק. הָרְגָבִים הַשְּׁחוֹרִים הִתְנוֹצְצוּ מוּל הַחַמָּה, אֲשֶׁר הָיְתָה פּוֹקֶדֶת אוֹתָם לִפְרָקִים, אוּלָם גַּם הַקַּרְנַיִם מִהֲרוּ לְהִסְתַּלֵּק מִן הַשָּׂדוֹת הַלָּלוּ, כִּי צְמָחִים לֹא הָיוּ עֲלֵיהֶם וְעִם מִי יְשַׁחֲקוּ אֵלֶּה הַפְּזִיזִים?

וְהַטַּל!

הוּא הֵחֵל יוֹרֵד עֶרֶב עֶרֶב עַל פְּנֵי הַשָּׂדוֹת וּמַשְׁקֶה אֶת הַצְּמָחִים. תְּחִלָּה הָיָה הַטַּל יוֹרֵד מְעַט מְעַט, טִפּוֹת טִפּוֹת, אוּלָם אַחַר כָּךְ רַבּוּ הַמַּיִם וְהֵם הָיוּ חוֹדְרִים אֶל תּוֹךְ פִּיּוֹתֵיהֶם הַקְּטַנְטַנִּים שֶׁל הַצְּמָחִים וְהִשְׁקוּ אוֹתָם.

יֵשׁ וְהָיוּ יְלָדִים יוֹצְאִים הַחוּצָה בַּלַּיְלָה וְהָיוּ רוֹאִים בַּטַל הָרַב, הַמְכַסֶּה אֶת הָאָרֶץ הַנִּרְדֶּמֶת. טַל זֶה הָיָה מְכַסֶּה אֶת הַגַּגּוֹת וְאֶת הַשָּׂדוֹת עַד כִּי נִדְמָה, כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ חָמַד לוֹ לָצוֹן וְהִרְטִיב אֶת הַכֹּל בְּמַיִם רַבִּים שֶׁהוֹרִיד מִשָּׁמַיִם.

וּמֵי הַטַּל הָיוּ יוֹרְדִים לַיְלָה לַיְלָה, יוֹרְדִים וּמְזָרְזִים אֶת הַצְּמָחִים כִּי יִגְדְּלוּ וְיַעֲלוּ, יִגְדְּלוּ וְיַעֲשׂוּ פְּרָחִים לְהַרְנִין אֶת לֵב הָאֲדָמָה הָעֲצוּבָה.

וְטִפּוֹת הַטַּל הָיוּ חוֹדְרוֹת אֶל הָאֲבַטִּיחִים הַגְּדוֹלִים הָרְבוּצִים עַל הָאֲדָמָה וּמְזָרְזוֹת אוֹתָם, כִּי יִגְדְּלוּ וְיַאְדִימוּ. הֵם שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֲנָבִים מְתוּקִים וְהֵם שֶׁגִּדְּלוּ אֶת פֵּרוֹת הַקַּיִץ הַמְּתוּקִים: אֶת הַשְּׁזִיפִים, אֶת הַתַּפּוּחִים וְאֶת הָאֲפַרְסְמוֹנִים הַמְּתוּקִים – הַיְלָדִים מִתְגַּעְגְעִים לָכֶם, הֵם רוֹצִים לֶאֱכֹל מִפִּרְיְכֶם – מַהֲרוּ וְגִדְלוּ. כָּךְ אָמְרוּ טִפּוֹת־הַטַּל לַפֵּרוֹת הַנִּרְדָּמִים בְּחֵיק הַלָּיְלָה.

– הַבִּיטוּ וּרְאוּ – קָרְאוּ הַיְלָדִים שֶׁבִּקְּרוּ בַּמִּקְשָׁה – הָאֲבַטִּיחִים כְּמוֹהֶם כַּכְּבָשִׂים שֶׁנָּחוּ בַּשָּׂדֶה לְעֵת צָהֲרַיִם! כַּמָּה הֵם גְּדוֹלִים! – קָרְאוּ הַיְלָדִים. – וְהֵם כְּבָר אֲדֻמִּים וּמַמָּשׁ מִתְחַנְנִים כִּי תֹאכְלוּ אוֹתָם, אֶת אֵלֶּה הָעֲסִיסְיִּים, הֵשִׁיבוּ שׁוֹמְרֵי הַמִּקְשָׁה.

בַּבְּקָרִים הָיָה עוֹלֶה מִן הָאֲדָמָה עָנָן אָפוֹר, אֲשֶׁר הָיָה מִתְרוֹמֵם וְעוֹלֶה לְמַעְלָה. עָנָן זֶה הָיָה נֶעֶלָם עִם עֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתָהּ.

– אָנָּא! אַל נָא תֵלְכוּ מֵאִתָּנוּ! – הָיוּ מִתְחַנְנִים הַצְּמָחִים וּמְבַקְשִׁים מֵאֵת הַטַּל כִּי יִשָּׁאֵר עִמָּהֶם.

– לֹא, חֲבִיבִים! – הֵשִׁיבוּ הַטְּלָלִים. הַשֶּׁמֶשׁ הָרַגְזָנִית שׁוֹלַחַת בָּנוּ אֶת קַרְנֶיהָ הַחַמּוֹת וְהִיא מְגָרֶשֶׁת אוֹתָנוּ. אֲבָל אַל תִּפְחָדוּ. כָּל הַיּוֹם נִהְיֶה שָׁם בַּשָּׁמַיִם, אוּלָם לְעֵת הָעֶרֶב נָשׁוּב אֲלֵיכֶם וְעִמָּכֶם נְבַלֶּה שֵׁנִית כָּל הַלַּיְלָה.

– צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם! – הָיוּ הַצְּמָחִים מְבָרְכִים אֶת חֲבִיבֵיהֶם הַזְעִירִים – זִכְרוּ! אָנוּ מְחַכִּים לָכֶם! שׁוּבוּ אֵלֵינוּ.

וּמַה תַּעֲשׂוּ בִּשְׁעוֹת הַיּוֹם הַחַמּוֹת, בִּלְעֲדֵינוּ? – שָׁאֲלוּ הַטְּלָלִים אֶת פִּרְחֵי הָעֹלֶשׁ וְהַצְּלָף הַפְּתוּחִים.

– אָנוּ נַעֲצֹם אֶת עֵינֵי פְּרָחֵינוּ וְנִישַׁן – הֵשִׁיבוּ הַפְּרָחִים. בַּחֲלוֹמֵנוּ נִרְאֶה אֶתְכֶם, הַחֲבִיבִים. כָּכָה נֵרָדֵם עַד בּוֹא שֵׁנִית הָעֶרֶב, וְלִכְבוֹדְכֶם נִפְתַּח אֶת גְבִיעֵי פְּרָחֵינוּ, כִּי אָהַבְנוּ לִשְׁתּוֹת מִן הַמַּיִם שֶׁלָּכֶם, וְעוֹד יוֹתֵר אָהַבְנוּ לִשְׁמֹעַ אֶת סִפּוּרֵיכֶם מִן הָעוֹלָמוֹת הָרְחוֹקִים אֲשֶׁר מֵהֶם בָּאתֶם.

כָּל יְמוֹת הַקַיִץ הָיוּ יוֹרְדִים לַיְלָה־לַיְלָה עַנְנֵי טַל, אֲשֶׁר הֵרִיקוּ מֵי בְּרָכָה עַל הַצּוֹמֵחַ בַּשָּׂדֶה. הֵם הִרְווּ אֶת הַגִּדּוּלִים וְהִפְרִיחוּ אֶת הַדָּרְבָּנִית הַסְּגֻלָה, אֶת הַפֶּרַע הַמִּסֻלְסָל וְאֶת פִּרְחֵי הַדַּרְדָּר, אֲשֶׁר כִּסּוּ אֶת הַשָּׂדוֹת. פְּרָחִים אֵלֶּה הָיוּ לִבְרָכָה בְּעִקָּר לַדְּבוֹרִים, שֶׁהָיוּ רְעֵבוֹת כִּי לֹא הָיָה לָהֶן אָבָק לְהַאֲכִיל בּוֹ אֶת הַוְּלָדוֹת אֲשֶׁר לָהֶן.

תמונה 8

וּבְרֶדֶת צַמְחִיאֵל הַמַּלְאָךְ לְעֵת עֶרֶב עַל פְּנֵי הַשָּׂדוֹת לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹם הַצְּמָחִים הַמּוּעָטִים, הַגְּדֵלִים בִּימֵי הַקַּיִץ, הָיוּ אֵלֶּה בַּעֲלֵי הַפְּרָחִים מְנִיעִים רֹאשָׁם לְעֵבֶר הַמַּלְאָךְ וּמוֹדִים לוֹ עַל הַבְּרָכָה אֲשֶׁר צִוָּה לָהֶם, עַל הַטַּל אֲשֶׁר הוֹרִיד אַרְצָה, בִּכְדֵי לְהַחֲיוֹת אוֹתָם: חֵן חֵן לְךָ צַמְחִיאֵל, עַל הַטּוֹב אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ, בִּזְכוּת הַטַּל נִחְיֶה וּנְקַשֵּׁט אֶת הָאֲדָמָה הָעֲצוּבָה בִּימֵי קַיִץ אֵלֶּה.

– חֲיוּ בַּטוֹב וּבְשָׁלוֹם, צְמָחַי! – הָיָה הַמַּלְאָךְ מֵשִׁיב לְאֵלֶּה אֲשֶׁר הוֹדוּ לוֹ וּמְמַהֵר לְהֵעָלֵם כִּי נֶחְפָּז הוּא: צְמָחִים רַבִּים בָּעוֹלָם מְחַכִּים לוֹ וְעָלָיו לִדְאֹג לְכֻלָּם, לְהַמְצִיא לָהֶם מָזוֹן וּמַיִם וְלִדְאֹג לַדּוֹר אֲשֶׁר יָבוֹא אַחֲרֵיהֶם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הַטוֹבָה.

הָאֲדָמָה, אֵם כָּל חַי, נֶאֶנְחָה וְנֶאֶנְקָה מִכְּאֵב וּמִבְּדִידוּת. הִיא הָיְתָה עֲצוּבָה מְאֹד. בְּצַעַר רַב רָאֲתָה הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה, כֵּיצַד נֶעֶלָמִים וְהוֹלְכִים לְעוֹלָמָם הַפְּרָחִים הַיָּפִים אֲשֶׁר בָּהֶם הִתְגָּאֲתָה כָּל יְמוֹת הַחֹרֶף וְהָאָבִיב.

אוֹי לִי – נֶאֶנְחָה הָאֲדָמָה. – הִנֵּה אֲנִי הוֹלֶכֶת וְנַעֲשֵׂית קֵרַחַת, לְלֹא זֵכֶר לְצֶמַח אוֹ פֶּרַח אֲשֶׁר יְשַׂמַּח אֶת לֵב הָאֲנָשִׁים, הַמְטַיְלִים בַּשָּׂדוֹת. הִנֵּה נֶעְלָמִים אַחֲרוֹנִי הַפְּרָחִים וּמַה יְהֵא בְּסוֹפִי? הֵיכָן הֵם פִּרְחֵי הַצִּבְעוֹנִי הֶחָמוּד? וְהַסַּחְלָבִים? מַדּוּעַ נֶעֶלְמוּ וְאֵינָם? גַּם הַחַרְצִיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת, אֲשֶׁר בָּהֶן הִתְגָּאֵיתִי, אַף הֵן עוֹד מְעַט וְאַף אַחַת לֹא תֵרָאֶה עַל פְּנֵי הָאָרֶץ. מִי יְשְׂמַּח אֶת לִבִּי בִּימוֹת הַקַּיִץ, בַּיָּמִים שֶׁבָּהֶם מַכּוֹת קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ בְּאַכְזָרִיּוּת עַל פָּנַי וּמוֹצְצוֹת אֶת שְׁאֵרִית טִפּוֹת הַמַּיִם מִמֶּנִּי?

וּבַלַּיְלָה, כַּאֲשֶׁר חָלַף־עָבַר הַמַּלְאָךְ צַמְחִיאֵל עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הָעֲיֵפָה וְהַנִּרְדֶּמֶת, שָׁמַע אֶת בְּכִי הָרְגָבִים וְגַרְגְּרֵי הָאֲדָמָה, וְרַחֲמִים רַבִּים תָּקְפוּ אוֹתוֹ עַל זוֹ הַמִּסְכֵּנָה הָעֵרֻמָּה מִצֶּמַח וָפֶרַח.

– אֶרֶץ חֲבִיבָה! אַל נָא תִבְכִּי וְאַל תִּצְטָעֲרִי. הֵן יוֹדַעַת אַתְּ, כִּי הַקַּיִץ עָלָה עַל הָאָרֶץ. הִגִיעָה הַשָּׂעָה כִּי תָנוּחִי מֵעֲמָלֵךְ. כָּל יְמוֹת הַחֹרֶף הוֹצֵאת מִתּוֹכֵךְ פְּרָחִים לָרֹב, עַתָּה תָנוּחִי, תַּאַסְפִי כֹּחַ וּבְקָרוֹב, בְּבוֹא יְמוֹת הַחֹרֶף, תּוֹסִיפִי כֹּחַ וּתְגַדְלִי צְמָחִים לְתִפְאֶרֶת.

– וּבֵינְתַיִם, בְּכָל יְמוֹת הַחֹרֶף אֶהְיֶה עֵרֻמָּה? – בָּכְתָה הָאֲדָמָה.

שָׁמַע הַמַּלְאָךְ וְרַחֲמִים תָּקְפוּ אוֹתוֹ עַל הַמִּסְכֵּנָה וַיֹּאמַר: לֹא! לֹא עֵרוֹמָה תִהְיִי. הִנֵּה אֶעֱשֶׂה דָבָר לְמַעֲנֵךְ. אֲנִי אֲקַשֵּׁט אוֹתָךְ פֹּה וָשָׁם בִּפְרָחִים נָאִים אֲשֶׁר יַעֲלוּ בָּהָר וּבַגָּיְא. מוּעָטִים יִהְיוּ אֵלֶה הַפְּרָחִים, אַךְ נָאִים וְטוֹבִים יִהְיוּ. עוֹד הַלַּיְלָה אֲשׁוֹחַח עַל כָּךְ עִם הַפְּרָחִים וּמָחָר בַּבֹּקֶר עָלֹה יַעֲלֶה מִן הָאֲדָמָה הָרִאשׁוֹן לַפְּרָחִים, אֲשֶׁר יִלָּווּ אֵלַיִךְ בִּימוֹת הַקַיִץ הַחַמִּים.

תמונה 9

וּבַלַּיְלָה, כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַמַּלְאָךְ אֶל צְמָחָיו לְשׂוֹחֵחַ עִמָּהֶם, סִפֵּר צַמְחִיאֵל אֶת דִּבְרֵי אִמָּא־הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר בָּכְתָה בְּפָנָיו עַל בְּדִידוּתָהּ הָרַבָּה. הוּא סִפֵּר לָהֶם עַל מִשְׁאַלְתָּהּ שֶׁל הָאֲדָמָה, כִּי יַעֲלוּ עַל פָּנֶיהָ פְּרָחִים, אֲשֶׁר יְשַׂמְּחוּ אֶת לִבָּהּ בְּחָדְשֵי הַקַיִץ החַמִּים.

– וּמִי מִכֶּם, הַצְּמָחִים, יַסְכִּים לַעֲלוֹת הָרִאשׁוֹן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה? – שָׁאַל הַמַּלְאָךְ.

הִשְׂתָּרְרָה שְׁתִיקָה בֵּין הַזְּרָעִים הַחֲבוּיִים בֵּין קִפְלֵי הָאֲדָמָה.

– הַכַּלָּנִית, מַה בְּפִיךְ אַתְּ? – שָׁאַל הַמַּלְאָךְ.

– לא! – הֵשִׁיבָה זוֹ הַמִּתְפַּנֶּקֶת – הֵן יוֹדֵעַ אַתָּה, הַמַּלְאָךְ, כִּי עֲיֵפָה אָנִי, כָּל יְמוֹת הַחֹרֶף הָיִיתִי פּוֹרַחַת וּמוֹצִיאָה פְּרָחִים, עַתָּה אָנוּחַ לִי וְאֶאֱסֹף כֹּחַ.

וְהַסִּתְוָנִית אָמְרָה: אֲנִי מְבַשֶּׂרֶת הַחֹרֶף הִנֵּנִי, יוֹצֵאת אֲנִי רִאשׁוֹנָה לְהוֹדִיעַ לָהֶם לִבְנֵי הָאָדָם כִּי הִנֵּה קְרֵבִים וּבָאִים יְמוֹת הַגְּשָׁמִים, כֵּיצַד אוֹפִיעַ עַתָּה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה?

– וְאֵין בָּכֶם אַף אֶחָד אֲשֶׁר יַסְכִּיִם לַעֲלוֹת עַתָּה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּלְהִתְרוֹעֵעַ עִם אִמְּכֶם, הַמְגַדֶּלֶת אֶתְכֶם וְנוֹתֶנֶת לָכֶם מָזוֹן וּמַיִם בִּשֶׁפַע?

– אֲנִי אֵצֵא! נַעֲנָה הָעֹלֶשׁ הֶעָנֹג – וְהוּא דּוֹבֵר בְּקוֹל חַלָּשׁ וּמְלֵא בּוּשָׁה.

– אַתָּה? הִתְפַּלֵא הַמַּלְאָךְ – הֲלֹא כֹּה עָנֹג הִנְּךָ וְכֹה בַּיְשָׁן! אֵיכָכָה תּוּכַל לִבְקֹעַ אֶת הָאֲדָמָה הַקָּשָׁה בְּעוֹנָה זוֹ?

– אֵין דָּבָר – הֵשִׁיב הָעֹלֶשׁ. – צַר לִי לִרְאוֹת אֶת אִמָּא אֲדָמָה כֹּה עֲזוּבָה. בָּטוּחַ אֲנִי כִּי זוֹ הָאֵם תִּשְׂמַח לְבוֹאִי אֵלֶיהָ. הִיא תְצַוֶּה עַל הַגַּרְגְּרִים לְפַנּוֹת לִי מָקוֹם, וַאֲנִי אֶעֱלֶה לְמַעְלָה וַאֲשִׂמַּח אֶת לִבָּהּ. אֲקַדֵּם אוֹתָהּ בְּבִרְכַּת בֹּקֶר טוֹב, אֲשׂוֹחַח עִם הַדְּבוֹרִים הָרְעֵבוֹת, וְאַחַר, כְּחֹם הַיּוֹם, אֶשְׁכַּב גַּם אֲנִי לָנוּחַ בְּמִקְצָת.

– טוֹב! יְהִי כִּדְבָרֶיךָ! – הֶחֱלִיט הַמַּלְאָךְ לְאַחַר רִגְעֵי מַחֲשָׁבָה. – הִנֵּה אַעֲלֶה אוֹתְךָ מִן הַמַּעֲמַקִּים. אֲצַוֶּה אֶת הָאֲדָמָה כִּי תִתֵּן לְךְ מַיִם וּמָזוֹן וְכִי תִדְאַג לִשְׁלוֹמְךָ וּלְטוֹבָתְךָ. וְיַעַן כִּי טוֹב לֵב הִנְךְ – הוֹסִיף הַמַּלְאָךְ לְדַבֵּר – וְכָל הַצְמָחִים שׁוֹמְעִים אֶת דְּבָרָיו – הִנֵּה זֹאת אֶעֶשֶׂה לְךָ. אֲנִי אֶתֵּן לְךָ שָׁרָשִׁים חֲזָקִים, אֲשֶׁר יַעֲמִיקוּ חֲדֹר עָמֹק־עָמֹק אֶל הַמְּקוֹמוֹת בָּהֶם הֵם יִמְצְאוּ מַיִם חַיִּים. גַּם עָלִים קְטַנִּים אֶתֵּן לְךָ, עָלִים אֲשֶׁר יִהְיוּ עֲטוּפִים בְּבִגְדֵי קַיִץ. בֶּגֶד־שַׁעֲוָה יַעֲטֹף אוֹתָם וְקַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ הָאַכְזָרִיּוֹת לֹא תוּכַלְנָה לַחְדֹּר דַּרְכָּם. עֲלֵה פִּרְחִי הֶחָמוּד, עֲלֵה וּפְרַח וְשַׂמַּח אֶת לִבּוֹת הַדְּבוֹרִים, הָאֲנָשִׁים וְאִמָּא הָאֲדָמָה, גְדַל וּפְרַח חֲבִיבִי!

וְאָכֵן, כַּעֲבֹר יָמִים מִסְפָּר בִּצְבֵּץ וְיָצָא מִן הָאֲדָמָה פֶּרַח הָעֹלֶשׁ. הַפְּרָחִים הָיוּ רַבִּים וְהֵם נִפְתְּחוּ תָמִיד בִּשְׁעוֹת־הַבֹּקֶר וְדוֹמֶה כְּאִלּוּ נִתְכַּוְּנוּ לוֹמַר: “בֹּקֶר טוֹב” לְאִמָּא אֲדָמָה.

נָאִים הָיוּ פִּרְחֵי הָעֹלֶשׁ הַכְּחֻלִּים. הֵם הָיוּ פְּתוּחִים אֶל מוּל הַשָּׁמַיִם הַכְּחֻלִּים גַּם הֵם וְהָיוּ כְּמִצְטַחֲקִים מוּל הָעֲנָנִים, עַנְנִי הַטַּל אֲשֶׁר מִהֲרוּ לַחֲלֹף וּלְהֵעָלֵם, כַּאֲשֶׁר אַךְ עָלְתָה הַשֶׁמֶשׁ מִצַּד מִזְרָח.

וְיוֹרָם הַקְטָן, שֶׁהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ עוֹד בְּטֶרֶם תֵּצֵא הַשֶּׁמֶשׁ עַל הָאָרֶץ, הִתְפַּלֵא לִרְאוֹת, כֵּיצַד הִזְהִירוּ מוּל שָׁמַיִם כְּחֻלִּים, פִּרְחֵי הָעֹלֶשׁ הַחֲמוּדִים.

רָאֲתָה הַנִּיסָנִית הַצְּהֻבָּה אֶת פִּרְחֵי הָעֹלֶשׁ הָרַעֲנַנִים, וְקִנְאָה רַבָּה תָקְפָה אוֹתָהּ.

– מַה זֶּה? וְהֵיכָן הֵיִיתֶם אַתֶּם כָּל יְמוֹת הָאָבִיב? הִנֵּה אָנוּ מִתְכּוֹנְנִים כְּבָר לָרֶדֶת לְמַעֲמַקִּים, כִּי חַם לָנוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְאַתֶּן מוֹפִיעוֹת לְעֵת כָּזֹאת ? – וְהֵיכָן זֶה הֲיִיתֶן אָז בַּיָּמִים הַטּוֹבִים עֵת כָּל הַשָּׂדוֹת הָיוּ אֲדֻמִּים מֵרֹב פְּרָחִים? – שָׁאַל הַפָּרָג וְהוּא זוֹעֵף וְרוֹגֵז עַל הַחֲצוּפָה הַמִּתְעוֹרֶרֶת בְּעוֹנָה מְאֻחֶרֶת זו. – מַדּוּעַ זֶה לֹא רְאִיתֶן אֵיךְ הָיִיתִי אֲנִי מִשְׂתָּרֵעַ עַל פְּנֵי הַשָּׂדוֹת וּמַאְדִים אוֹתָם בִּפְרָחַי הָרַבִּים?

– כַּנִּרְאֶה, שֶׁפְּרָחִים אֵלֶּה הַכְּחֻלִּים גַאֲוָנִים הֵם וְלֹא נָאֶה לָהֶם לִפְרֹחַ יַחַד עִמָּנוּ – קָרְאוּ פִּרְחֵי הַטּוּרַיִם,¹ הַמְצוּיִים, אֲשֶׁר כְּבָר הִתְכּוֹנְנוּ לְהִתְכַּנֵּס עָמֹק־עָמֹק לִשְׁנַת הַקַּיִץ הָאֲרֻכָּה שֶׁלָּהֶם.

– סוֹפָם שֶׁל אֵלֶּה הַכְּחֻלִּים לֹא יִהְיֶה טוֹב – הֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ הַחוֹחַ הַקּוֹצָנִי, בַּעַל הַפְּרָחִים הַגְּדוֹלִים, אֲשֶׁר עָלָיו הָעוֹקְצָנִיִּים עוֹד הָיוּ פְּרוּשִׂים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

וּבֵינְתַיִם וְהַשֶּׁמֶשׁ הֵחֵלָּה עוֹלָה וְשׁוֹלַחַת בְּעֹז קַרְנַיִם מְחַמְמוֹת עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, שֶׁטָּבְלָה בְּטַל הַבֹּקֶר וְהִשְׁקְתָה אֶת פְּרָחֶיהָ הַמְעַטִּים.

– בָּרוּךְ בּוֹאֲךְ, הָאוֹרֵחַ הֶחָמוּד! – קָרְאוּ הַקַּרְנַיִם בְּשִׂמְחָה אֶל עֵבֶר הָעֹלֶשׁ הַפּוֹרֵחַ.

תמונה 10

– הַאִם זְמַן רַב אוֹמֵר אַתָּה לִפְרֹחַ? – גָחֲנָה וְשָׁאֲלָה קֶרֶן אַחַת אֶת פֶּרַח הָעֹלֶשׁ, שֶׁנִּבְהַל מִפְּנֵי הַקַרְנַיִם שֶׁהִתְנַפְּלוּ עָלָיו מִכָּל עֵבֶר.

– וְלָמָּה זֶה הִנְךְ כָּחֹל כָּל כָּךְ? – שָׁאֲלָה בְּזַעַף קֶרֶן שְׁנִיָּה. רְאֵה, כָּל הַפְּרָחִים הַפְּתוּחִים בַּשָּׂדוֹת, צִבְעֵיהֶם צְהֻבִּים וְרַק אַתָּה בָּחַרְתָּ לְךָ צֶבַע מְשֻׁנֶה שֶׁכָּזֶה. הַאֵין הַצֶּבַע הַצָּהֹב, צֶבַע־הַשֶּׁמֶשׁ נָאֶה יוֹתֵר מִזֶּה הַצֶּבַע הַכָּחֹל?

הֵן זֶהוּ צֶבַע הַשָּׁמַיִם הַטְּהוֹרִים לְלֹא עָנָן, צֶבַע זֶה יִהְיֶה לַשָּׁמַיִם כָּל יְמוֹת הַקַיִץ, וְלָכֵן בָּחַרְתִּי בּוֹ – הִתְנַצֵל הָעֹלֶשׁ הַמְבֹהָל וְהַנָּבוֹךְ.

– לֹא! לֹא נַרְשֶׁה לְךָ לְהוֹפִיעַ מוּל שֶׁמֶשׁ צְהֻבָּה בַּצֶּבַע הַכָּחֹל שֶׁלָּךְ, – עָנוּ הַקַּרְנַיִם כֻּלָּן בְּיַחַד. – אָנוּ נְחַמֶּם אוֹתְךָ יָפֶה־יָפֶה וְנִצְבַּע אוֹתְךָ בְּצִבְעֵנוּ אָנוּ הַצָּהֹב־זָהֹב.

כָּכָה אָמְרוּ הַקַּרְנַיִם וּמִיָּד נִגְּשׁוּ לַמְּלָאכָה, הֵן הֵחֵלּוּ יוֹרְדוֹת אֲלֻמוֹת־אֲלֻמוֹת עַל הַפֶּרַח הֶעָנֹג וְהֵצִיקוּ לוֹ מְאֹד מְאֹד בְּחֻמָן הָרָב.

– אוֹי לִי! הַנִיחוּ לִי! אֲנִי מִתְעַלֵּף! אֵין בִּי כֹּחַ לָשֵׂאת אֶת הַחֹם, – צָרַח הָעֹלֶשׁ מֵרֹב כְּאֵב.

– לֹא! לֹא נַרְפֶּה מִמְךָ, עַד אִם תֵּהָפֵךְ לְצָהֹב, – רָקְדוּ הַקַּרְנַיִם עַל הַפֶּרַח וְחִמְמוּ אוֹתוֹ עוֹד וְעוֹד.

זְמַן מָה עוֹד עָמַד הָעֹלֶשׁ בִּפְנֵי הַקַּרְנַיִם הָרָעוֹת, אַךְ לְבַסּוֹף הוּא הִתְעַלֵּף, אֶת פְּרָחָיו־עֵינָיו סָגַר הָעֹלֶשׁ בְּזֶה אַחַר זֶה עַד כִּי לֹא נִשְׁאֲרוּ פְּרָחִים כְּתֻמִּים הַזּוֹהֲרִים לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ.

תמונה 11

וּבַלַּיְלָה יָרַד הַמַּלְאָךְ צַמְחִיאֵל לְבַקֵּר אֶת פִּרְחֵי הָעֹלֶשׁ וְלִשְׁמֹעַ אֶת אֲשֶׁר קָרָה לָהֶם. וְהִנֵּה בָּכוּ לְפָנָיו אֵלֶּה הַפְּרָחִים וְסִפְּרוּ לוֹ אֶת דִּבְרֵי קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ אֲשֶׁר הִזְהִירוּ אוֹתָם, כִּי אוֹי אוֹי יִהְיֶה לָהֶם.

וְהַמַּלְאָךְ הִרְגִיעַ אֶת הַפְּרָחִים הַבּוֹכִים. הוּא שָׁלַח אֲלֵיהֶם רוּחַ־עֶרֶב קְרִירָה וְזוֹ נָשְׁבָה בִּפְנֵי הַצְּמָחִים עַד כִּי הוּקַל לָהֶם מִכְּאֵבָם וּמִן הַחֹם אֲשֶׁר חִמְמוּ אוֹתָם קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָרָעוֹת.

– וְעַכְשָׁו? הַאִם אַתֶּם עוֹדְכֶם כּוֹעֲסִים? – שָׂאַל הַמַּלְאָךְ, בִּרְאוֹתוֹ כֵּיצַד הֶעֱלוּ הַצְּמָחִים בַּת־צְחוֹק עֲלֵיהֶם, כַּאֲשֶׁר אַךְ הִרְגִישׁוּ אֶת מַשַּׁב הָרוּחַ הַטּוֹבָה עֲלֵיהֶם. וְצַמְחִיאֵל אָמַר: הֲלֹא רוֹאִים אַתֶּם, כִּי לֹא קַל לָכֶם לִפְרֹחַ בְּעוֹנָה זוֹ, אוּלָם דְעוּ וּרְאוּ: אַתֶּם הִבְטַחְתֶּם לְהִתְגַּבֵּר עַל הַכֹּל, אַתֶּם בְּקַשְׁתֶּם לַעֲלוֹת וְהַאִם יָפֶה יִהְיֶה מִצִּדְּכֶם לְהִתְחָרֵט עַתָּה?

שָׁמְעוּ הַפְּרָחִים אֶת דְּבָרָיו הַטּוֹבִים שֶׁל הַמַּלְאָךְ וְהֵבִינוּ כִּי צוֹדְקִים הֵם. טוֹב! אָמְרוּ הַפְּרָחִים, מָחָר נָשׁוּב לַעֲלוֹת עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. בֶּאֱמֶת, בַּעֲלוֹתֵנוּ קִדְמוּ פָּנֵינוּ בְּשִׂמְחָה הַדְּבוֹרִים הַמִּסְכֵּנוֹת. הֵן הָיוּ כֹּה רְעֵבוֹת עַד כִּי בְּשִׂמְחָה לִקְלְקוּ אֶת הָאַבְקָה אֲשֶׁר הִגַּשְׁנוּ לָהֶן.

תמונה 12

– אָכֵן! טוֹבֵי־לֵב הִנְּכֶם הַפְּרָחִים. – שָׂמַח צַמְחִיאֵל – וְלָכֵן גַּם אֲנִי הֵכַנְתִּי לָכֶם הַפְתָּעָה: מֵעַתָּה תִפְתְּחוּ אֶת פִּרְחֵיכֶם בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר, בְּטֶרֶם תֵּצֵא הַשֶּׁמֶשׁ. כַּאֲשֶׁר תַּרְבֶּה הַשֶּׁמֶשׁ לִשְׁלֹחַ קַרְנֶיהָ, מִיָּד תִּסְגְּרוּ אֶת פִּתְחֵי גְבִיעַ הַפֶּרַח וְאַל תִּתְּנוּ לַשֶּׁמֶשׁ לַחְדֹּר אֲלֵיכֶם. מָה? הַאִם הַדָּבָר מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֵיכֶם?

– מְאֹד מָצָא הַדָּבָר חֵן בְּעֵינֵינוּ – הֵשִׁיבוּ הַפְּרָחִים – וְתוֹדָה רַבָּה לְךָ עַל הַטּוֹבָה הָרַבָּה, אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ – אָמְרוּ הַפְּרָחִים.

וּלְמַעַן לֹא תִשְׁתַּעַמְמוּ, בִּהְיוֹתְכֶם לְבַדְּכֶם בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר, הִנֵּה אֶשְׁלַח לָכֶם אֶת הַזַּמְזוּמִיּוֹת, אֵלּוּ דְבוֹרוֹת הַדְּבַשׁ, הַיּוֹצְאוֹת לְפָעֳלָן בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, הַלָּלוּ הַפַּטְפְּטָנִיּוֹת, עוֹבְרוֹת מִפֶּרַח אֶל פֶּרַח וְהֵן תְּסַפֵּרְנָה לָכֶם אֶת הַנַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם וְתָבֶאנָה לָכֶם פְּרִיסַת שָׁלוֹם מֵחַבְרֵיכֶם הָעֳלָשִׁים.

– וַאֲנַחְנוּ – חִיְכוּ הַפְּרָחִים אֶל הַמַּלְאָךְ – נְכַבֵּד אֶת הָאוֹרְחוֹת הַבָּאוֹת אֵלֵינוּ בְּאַבְקָה טוֹבָה וּטְרִיָה. תֹּאכַלְנָה הַדְּבוֹרִים לָשׂבַע וְעוֹד תַּשְׁאֵרְנָה לַחֲבֵרוֹתֵיהֶן אֲשֶׁר בַּכַּוֶּרֶת.

– וּבְכֵן, פְּרָחַי הַחֲבִיבִים! לֵיל־מְנוּחָה וּלְהִתְרָאוֹת לְמָחָר! לְהִתְרָאוֹת! – הֵשִׁיבוּ פֶּה אֶחָד הַפְּרָחִים.

מֵאָז פּוֹרְחִים פִּרְחֵי הָעֹלֶשׁ בְּרֵאשִׁית יְמוֹת הַקַּיִץ. פְּרָחִים אֵלֶּה לָהֶם נָאֶה לְהִקָּרֵא בְּשֵׁם: מְבַשְׂרֵי הַקָּיִץ. הֵם נִפְתָּחִים בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר, וְאַחַר, בִּגְבֹר קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ יִסָּגְרוּ וְשׁוּב לֹא יִפָּתְחוּ לְעוֹלָם. אָכֵן, קְצָרִים הֵם חַיָּיו שֶׁל פֶּרַח־הָעֹלֶשׁ!

בֹּקֶר בֹּקֶר נִפְתָּחִים פְּרָחִים חֲדָשִׁים. הַלָּלוּ פּוֹרְחִים הֵם שָׁעוֹת מִסְפָּר וְאַחַר הֵם נִרְדָּמִים לָנֶצַח.

תמונה 13

לְאַחַר שָׁבוּעוֹת מִסְפָּר שֶׁל פְּרִיחָה, נַעְלָמִים פִּרְחֵי הָעֹלֶשׁ מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם. אֶת מְקוֹמָם יוֹרְשִׁים הַדַּרְדַּר וְהַקוֹץ, הַבּוּצִין וְהַדָּרְבָנִית הַסְגֻלָּה.

הַיְלָדִים בְּיִשְׂרָאֵל, בִּרְאוֹתָם אֶת פִּרְחֵי הָעֹלֶשׁ הָעוֹלִים, יוֹדְעִים כִּי כְּבָר בָּא הַקַּיִץ לָעוֹלָם. מְמַהֲרִים הֵם לָבוֹא הַבַּיְתָה לְבַשֵּׂר, כִּי הַגֶּשֶׁם חָלַף־עָבַר, הָאָבִיב כְּבָר מֵת וְעַתָּה הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לַקַּיִץ לְהִתְעוֹרֵר. הוּא יַבְשִׁיל אֶת הַפֵּרוֹת וְיָבוֹאוּ יָמִים טוֹבִים שֶׁל אֲכִילַת פֵּרוֹת לָרֹב: עֲנָבִים, תַּפּוּחִים, צַבָּרִים וְעוֹד.

– אִמָּא! – יֹאמְרוּ הַיְלָדִים לְאַחַר זְמַן מָה – הִגִּיעָה הָעֵת לִרְחֹץ בַּיָּם אוֹ בַּבְּרֵכָה. הָכִינִי נָא אֵפוֹא, אִמָּא טוֹבָה, אֶת בֶּגֶד הָרַחְצָה, הֵן יְמוֹת הַקַיִץ הִשְׁתַּלְטוּ בְּחֻמָּם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.

א

הַמִּגְרָשׁ הַגָּדוֹל בִּקְצֵה הַכְּפָר, אֲשֶׁר הָיָה שׁוֹמֵם בְּרֹב יְמוֹת הַשָּׁנָה, נִתְמַלֵּא לְפֶתַע שָׁאוֹן וַהֲמֻלָּה. עֲגָלוֹת עֲמוּסוֹת תְּבוּאָה הָיוּ עוֹלוֹת וּבָאוֹת לַמָּקוֹם וְהֵן פּוֹרְקוֹת מִפַּעַם לְפַעַם אֶת מִטְעָנָן. אֲלֻמוֹת הַתְּבוּאָה רַבּוּ מִיּוֹם לְיוֹם. הֵן יָצְרוּ גְבָעוֹת, עֲרֵמוֹת גְבוֹהוֹת אֲשֶׁר בְּקְשִׁי יָכְלוּ הַיְלָדִים לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת עֲלֵיהֶן.

מִכָּל עֵבֶר וּפִנָה צָצוּ מֵרֶגַע לְרֶגַע גְּדִישִׁים חֲדָשִׁים שֶׁל תְּבוּאָה.

אַנְשֵׁי הַכְּפָר הָיוּ מְלֵאֵי שִׂמְחָה לְמַרְאֵה הַגְּדִישִׁים הַלָּלוּ. שָׁנָה זוֹ, שָׁנָה מְבֹרֶכֶת הִיא. רַבָּה הַתְּבוּאָה בַּשָּׂדוֹת וְרַבָּה תִהְיֶה הַהַכְנָסָה בְּשָׁנָה זוֹ מִן הַגֹּרֶן.

בָּעֶרֶב הָיוּ הַיְלָדִים נֶאֱסָפִים אֶל הַגֹּרֶן וְעוֹרְכִים שָׁם אֶת מִשְׂחֲקֵיהֶם. הֵם הָיוּ מְטַפְּסִים וְעוֹלִים אֶל רֹאשׁ הָעֲרֵמָה וּמִשָּׁם הָיוּ גוֹלְשִׁים וְיוֹרְדִים לְמַטָּה, כְּשֶׁהֵם מַחֲלִיקִים וְיוֹרְדִים זֶה אַחַר זֶה בְּשׁוּרָה עָרְפִּית.

הָיוּ יְלָדִים אֲשֶׁר שִׂחֲקוּ בְּמַחֲבוֹאִים. הֵם הָיוּ חוֹפְרִים לָהֶם מִנְהָרוֹת בְּתוֹךְ הָעֲרֵמוֹת הַגְּבוֹהוֹת. בְּדַרְכֵי־סֵתֶר אֵלֶּה הָיוּ הַיְלָדִים עוֹשִׂים דַּרְכָּם מִמִּקְלָט לְמִקְלָט, וְאִישׁ לֹא יָדַע עַל צֵאתָם וְעַל בּוֹאָם. מֵרֹב רִיצָה וְהוֹלֵלוּת עַל גַּבֵּי הַגְּדִישִׁים הַגְּבוֹהִים, נִהְיוּ הַלָּלוּ נְמוּכִים יוֹתֵר, קוֹמָתָם קָטְנָה לְשִׂמְחָתָם שֶׁל הָאִכָּרִים, שֶׁרָאוּ כִּי מְלַאכְתָּם, מְלֶאכֶת הַדַּיִשׁ נַעֲשֵׂית בִּידֵי הַקְּטַנִּים וּבְעִקָּר בְּרַגְלֵי הַשּׁוֹבָבִים הַמִּתְרוֹצְצִים עַל הַגְּדִישִׁים.

תמונה 14

הִגִיעָה הַשָּׁעָה שֶׁנַּעֲלֶה עַל הָעֲרֵמוֹת אֶת הַסּוּסִים וְהַפְּרָדוֹת. הֵם יַשְׁלִימוּ בְּרַגְלֵיהֶם אֶת אֲשֶׁר לֹא הִסְפִּיקוּ לַעֲשׂוֹת הַיְלָדִים, אָמְרוּ בַּעֲלֵי הַגְּרָנוֹת.

מֵעַתָּה נִרְאוּ בְּהֵמוֹת הוֹלְכוֹת עַל אַרְבַּע שֶׁהָיוּ צוֹעֲדוֹת בַּחֲשִׁיבוּת עַל גַּבֵּי הָעֲרֵמוֹת. וְהַבְּהֵמוֹת הָיוּ צוֹעֲדוֹת בְּלִי הֶרֶף, סְחוֹר סְחוֹר, בַּמַּעֲגָּל הָיוּ הַפְּרָדִים מִתְרוֹצְצִים עַל גַּבֵּי הָעֲרֵמָה. לִפְעָמִים בִּקְשׁוּ הַבְּהֵמוֹת לָנוּחַ בְּמִקְצָת, אַךְ שׁוֹטוֹ שֶׁל הַמַּשְׁגִיחַ עוֹרֵר אוֹתָן מִקְפְאוֹנָן וּמֵעַצְלוּתָן. לְאַחַר שֶׁהָעֲרֵמָה נִהְיְתָה שְׁטוּחָה לְגַמְרֵי הָעֳלוּ הַמּוֹרְגִים עַל הַמְדוּשָׁה. סוּסִים נִרְתְּמוּ לַמּוֹרַג שֶׁהָיָה עָשׂוּי קֶרֶשׁ שָׁטוּחַ וּמִתַּחְתָּיו, בְּצִדּוֹ הַנּוֹטֶה אֶל עֵבֶר הַתְּבוּאָה, נְעוּצִים גּוּשִׁי אֶבֶן חַדִּים אוֹ סַכִּינֵי בַּרְזֶל חֲרוּצִים וְהֵם חוֹתְכִים אֶת הַקְשׁ וּמְפַצְלִים אוֹתוֹ לִפְצָלוֹת פְּצָלוֹת.

תמונה 15

בִּשְׁעוֹת אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם, כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ נָטְתָה לַעֲרֹב, הָיוּ בָּאִים הַיְלָדִים אֶל הַגֹּרֶן. הֵם הָיוּ פּוֹשְׁטִים עַל פְּנֵי עֲרֵמוֹת הַתְּבוּאָה וּמְשַׁדְּלִים אֶת הָעֶגְלוֹנִים כִּי יַתִּירוּ לָהֶם לִנְהֹג בַּסּוּסִים וּבַפְּרָדִים.

אֵלִיָּהוּ הִתְיַדֵּד עִם אַחַד הָעֶגְלוֹנִים וְזֶה הִרְשָׁה לוֹ לְהִתְיַשֵּׁב עַל הַמּוֹרַג וְלִנְהֹג בַּסּוּסִים הַדָּשִׁים אֶת הַתְּבוּאָה. מוֹרַג זֶה הִצְטַיֵן בְּכִסֵּא גָבוֹהָ, שֶׁהָתְקַן עַל הַקֶּרֶשׁ, אֵלִיָּהוּ עָלָה עַל הַכִּסֵּא וּבְמֶרֶץ וַחֲשִׁיבוּת הֵחֵל מְנוֹפֵף אֶת הַשּׁוֹט עַל הַסּוּסִים וּמְזָרֵז אוֹתָם, כִּי יַעֲשׂוּ בַּמְּלָאכָה בְּחִפָּזוֹן וּבִמְרוּצָה.

– דִּיוֹ, נְשָׁרַי! – הָיָה קוֹל צְרִיחָתוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ נִשָּׂא עַל פְּנֵי הַגְּרָנוֹת. יֵשׁ וְהָיָה הַיֶּלֶד מְצָרֵף לְקוֹל צְרִיחָתוֹ זוֹ גַם אֶת הַלְמוּת הַשּׁוֹט הַשּׁוֹרֵק בָּאֲוִיר. זֶה הָיָה מְזָרֵז אֶת הַסּוּסִים, שֶׁהָיוּ אָצִים רָצִים בְּדַהֲרַת שִׁגָּעוֹן עַל פְּנֵי הַמְּדוּשָׁה.

תמונה 16

יוֹסִי אֶרֶךְ־הָרַגְלַיִם, בָּחַר לוֹ מוֹרַג שָׁטוּחַ וְאָרֹךְ לַעֲבֹד עָלָיו. הוּא הָיָה מִתְיַצֵּב עַל הַמּוֹרַג בְּפִשּׂוּק רַגְלַיִם וְכָכָה הָיָה הַיֶּלֶד נִשָּׂא בִּמְהִירוּת כְּרוּחַ־עֶרֶב עַל פְּנֵי הַקַּשׁ שֶׁהָיָה מִתְכּוֹפֵף וְנִצְמָד לַקַּרְקַע שָׁעָה שֶׁדָּרְכוּ עָלָיו הַסּוּסִים וּמֵעֲכוּ אוֹתוֹ בַּמּוֹרַג שֶׁגָּרְרוּ אַחֲרֵיהֶם.

בְּשָׁעוֹת אֵלּוּ הָיוּ הָעוֹבְדִים נוֹהֲגִים לַהֲפֹךְ אֶת הָעֲרֵמָה: עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים – לְמַעְלָה, לְמַעַן יֵחָתֵךְ הַקַּשׁ בְּמִדָּה שָׁוָה.

לְאַחַר שֶׁנָּדוֹשׁ הַקַּשׁ יָפֶה־יָפֶה וְהַגַּרְגְּרִים נָשְׁרוּ כְּבָר כֻּלָּם אַרְצָה, הֶחֱלִיט הָאִכָּר כִּי הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לִזְרוֹת אֶת הַתְּבוּאָה, לְמַעַן הַבְדִּיל בֵּין הַתֶּבֶן וְהַקַּשׁ לְבֵין הַגַּרְגְּרִים. לְעֵת עֶרֶב עָרְמוּ הַפּוֹעֲלִים אֶת הַמְּדוּשָׁה וְעָשׂוּ אוֹתָהּ לַעֲרֵמָה מָאֳרֶכֶת. עַתָּה הֵחֵלּוּ הָאֲנָשִׁים זוֹרִים אֶת הַתְּבוּאָה הַנְּדוֹשָׁה.

הַמֹּץ שֶׁהָיָה זָעִיר וְקַל נִשָּׂא הַרְחֵק־הַרְחֵק וְהִתְפַּזֵר עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, הַתֶּבֶן שֶׁהָיָה כָּבֵד יוֹתֵר הִתְרוֹמֵם לְמֵרָחוֹק, אוּלָם מִיָּד נָפַל אַרְצָה וּלְאַט־לְאַט נוֹצְרָה בְּמֶרְחַק מֶטְרִים מִסְפָּר עֲרֵמָה אֲרֻכָּה שֶׁל תֶּבֶן.

וְאִלּוּ הַקַּשׁ הַכָּבֵד – זֶה הִתְעַצֵּל כַּנִּרְאֶה לְהַרְחִיק עוּף וְהוּא נָפַל תַּחְתָּיו וְרָבַץ כִּמְעַט לְרַגְלֵי הַזּוֹרֶה. חֶלְקִיקֵי קַשׁ אֵלֶּה הָיוּ חֶלְקֵי גִבְעוֹלִים סְמוּכִים לַקַרְקַע בִּשְׁעַת גִּדּוּלָם, לָכֵן הָיוּ גַסִים. קַשׁ זֶה לֹא יִצְלַח לַאֲכִילַת הַבְּהֵמוֹת, וְלָכֵן נָהֲגוּ הָאִכָּרִים לְרַפֵּד בּוֹ אֶת קַרְקָעִית הָאֻרְוָה בִּימֵי הַחֹרֶף.

בַּאֲשֶׁר לַגַּרְעִינִים – הַלָּלוּ נָפְלוּ לְרַגְלֵי הַזּוֹרֶה בַּעֲרֵמָה עַגֻלָּה וְנָאָה. גַּרְעִינֵי הַחִטָּה הָיוּ מַזְהִירִים בַּצֶּבַע הַזָהֹב שֶׁלָּהֶם. דּוֹמֶה כִּי הֵם הָיוּ שְׂמֵחִים עַל שִׁחְרוּרָם. סוֹף־סוֹף הֵם נִפְטְרוּ מִן הַמּץ וְהַקַּשׁ שֶׁכִּסָה אוֹתָם מֵעֵין רוֹאִים. עֲמָרִים אֵלֶּה שֶׁל חִטָּה נְקִיָּה מָשְׁכוּ אֶת תְּשׂוּמֶת לִבָּם שֶׁל הָאִכָּרִים וְהַיְלָדִים, אֲשֶׁר בָּדְקוּ בְּעִיּוּן רַב לְטִיבָם שֶׁל הַגַּרְגְּרִים.

ב

יוֹם אֶחָד הוּבְאוּ אֶל הַגֹּרֶן גִּבְעוֹלִים יְרֻקִּים. הֵם סֻדְּרוּ בַּעֲמִידָה עֳמָרִים־עֳמָרִים זֶה לְיַד זֶה, עֳמָרִים אֵלֶּה מָשְׁכוּ אֶת תְּשׂוּמֶת לִבּוֹ שֶׁל יוֹרָם, אֲשֶׁר נִגַּשׁ לִבְדֹּק צְמָחִים אֵלֶּה מַה טִּיבָם. עַל פְּנֵי הַגִּבְעוֹלִים הַיְרֻקִים הָיוּ נְתוּנִים תַּרְמִילֵי הַזְרָעִים, הֶלְקֵטִים אֵלֶּה הָיוּ נִפְתָּחִים לְאַחַר שֶׁיָּבְשׁוּ קְצָת וְשׁוּרָה אֲרְכָּה שֶׁל גַּרְעִינִים הָיוּ מִדַּרְדְּרִים

וְנוֹפְלִים אָרְצָה. יוֹרָם טָעַם מִן הַגַּרְגְּרִים וּפִיו נִתְמַלֵא בְּמִיץ שָׁמֵן וָטוֹב.

– אֵלֶּה מָה הֵם? – שָׁאַל הַיֶּלֶד אֶת אַחַד הָאִכָּרִים, שֶׁעָבַד בַּחֶלְקָה הַסְמוּכָה.

– הַאִם לֹא תֵדַע מָה אֵלֶּה? – תָּמַהּ הָאִכָּר. – הַלָּלוּ צִמְחִי שֻׁמְשׁוּם הֵם. הַשֻּׁמְשׁוּמִים הֵם גִּדּוּלֵי קַיִץ. לָהֶם פְּרָחִים לְבָנִים וְהַזְרָעִים מְשַׁמְשִׁים לְתַעֲשִׂיַּת שֶׁמֶן. מִשֶׁבָּשְׁלוּ הַזְּרָעִים תּוֹלְשִׁים בְּיָדַיִם אֶת הַצֶּמַח כֻּלּוֹ עַל שָׁרְשׁוֹ, אוֹגְדִים לַאֲגֻדָּה כַּמָּה צְמָחִים יַחַד, וְכָכָה מְבִיאִים אוֹתָם אֶל הַגֹּרֶן, לְמַעַן יִיבְשׁוּ בַּחַמָּה וְהַזְּרָעִים יִפְּלוּ אָרְצָה. אֶת הַזְּרָעִים אוֹסְפִים וּמְנַפִּים אוֹתָם מִן הֶעָפָר וְהַחוֹל וְנוֹתְנִים אוֹתָם בְּשָׂקִּים.

– וּמַה תּוֹעֶלֶת מְבִיאִים זְרָעִים אֵלֶּה? – שָׁאַל הַיֶּלֶד.

– הֵן אָמַרְתִּי לְךָ – הֵשִׁיב הַנִּשְׁאָל. – אֶת הַזְּרָעִים מְבִיאִים לְבֵית־הַבַּד וְשָׁם יוֹצְרִים מֵהֶם שֶׁמֶן־שֻׁמְשׁוּמִים. אֶת הַפְּסֹלֶת נוֹתְנִים לַפָּרוֹת לְאָכְלָה. זֹאת וְעוֹד: גַּרְעִינִים אֵלֶּה מַאֲכַל תַּאֲוָה הֶם לַיְלָדִים כְּשֶׁהֵם עֲשׂוּיִים בְּצוּרַת חַלְבָּה מְתוּקָה.

כַּעֲבֹר זְמַן מָה הוּבְאוּ גַם אֶשְׁבּוֹלִים שֶׁל תִּירָס וְשֶׁל דּוּרָה וְאַף הֵם נָדוֹשׁוּ עַל הַגֹּרֶן.

כָּל אוֹתָם הַיָּמִים הָיוּ הַיְלָדִים אוֹרְחִים קְבוּעִים בַּגְֹרֶן. הֵם נֶהֳנוּ לְמַרְאֵה לַהֲקוֹת הַיּוֹנִים, שֶׁהָיוּ פּוֹשְׁטוֹת עַל פְּנֵי הַמִּגְרָשׁ וְהָיוּ לוֹקְטוֹת לַהֲנָאָתָן גַּרְגְּרִים שׁוֹנִים. עִתִּים הָיוּ הַיְלָדִים עוֹרְכִים מִלְחָמָה בְּעוֹפוֹת אֵלֶּה. הֵם הָיוּ זוֹרְקִים בָּהֶן אֲבָנִים, כְּדֵי לְהַבְרִיחַ אוֹתָן. בִּרְגָעִים אֵלֶּה הָיָה שְׁאוֹן מַשַּׁק הַכְּנָפַיִם נִשְׁמָע בְּלִי הֶרֶף בַּגֹּרֶן. לַהֲקוֹת הַיּוֹנִים הָיוּ חָגוֹת וּמִתְעוֹפְפוֹת עַל פְּנֵי הַכְּפָר וּלְאַחַר סִבּוּבִים אֲחָדִים הָיוּ יוֹרְדוֹת אֵי־שָׁם בְּאַחַת מִפִּנּוֹת הַגֹּרֶן. הֵן הָיוּ נֶחְפָּזוֹת לְמַלֵּא אֶת הַזֶּפֶק שֶׁלָּהֶן גַּרְעִינִים, בְּטֶרֶם הִרְגִישׁוּ בָּהֶן הַיְלָדִים וְאָצוּ רָצוּ לְהַבְרִיחַ אוֹתָן.

יוֹם יוֹם הָיוּ עוֹלוֹת עַל הַגֹּרֶן עֲגָלוֹת וְהֵן חוֹזְרוֹת טְעוּנוֹת שָׂקֵּי תְּבוּאָה: חִטָּה, שְׂעוֹרָה, תִּירָס, שֻׁמְשׁוּמִים וְדוּרָה. אֶת הַשָּׂקִים הָיוּ מוֹלִיכִים לָאָסָם או לַטַּחֲנָה. גַּם הַתֶּבֶן הֵחֵל נֶאֱסָף אֶל הַחֲצֵרוֹת. לְאַט־לְאַט נָדַם שְׁאוֹן הַדַּיִשׁ בַּשָּׂדֶה. הָעֲרֵמוֹת נֶעֶלְמוּ בְּזוֹ אַחַר זוֹ וְעִם מַשַּׁב רוּחוֹת הַסְתָו שָׁבָה הַגֹּרֶן וְהָיְתָה שׁוֹמֵמָה כְּמִקֹּדֶם.

תמונה 17

פֹּה וָשָׁם עוֹד שָׁרְדוּ עֲרֵמוֹת שֶׁל קַשׁ. לִפְרָקִים הָיוּ מִתְאַסְפִים הַיְלָדִים בְּלֵילוֹת־יָרֵחַ וְהָיוּ מְשׂוֹחֲחִים בְּגַעְגּוּעִים רַבִּים עַל הַיָּמִים הַטּוֹבִים שֶׁעָבְרוּ וְאֵינָם, יְמֵי הֶיוֹת הַגֹּרֶן הוֹמָה מֵאָדָם וּבְהֵמָה.

עִם רֶדֶת הַגְּשָׁמִים הָרִאשׁוֹנִים שָׁמְמָה הַגֹּרֶן לְגַמְרֵי, וְאֵלִיָּהוּ שֶׁהָיָה עוֹבֵר עַל פְּנֵי הַמִּגְרָשׁ, הָיָה מַבִּיט בְּעֶצֶב עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה, אֲשֶׁר שַׁעֲשׁוּעִים כֹּה נְעִימִים הִשְׁתַּעַשְׁעוּ בָּהּ הַיְלָדִים בִּימוֹת הַקַּיִץ.

הָיְתָה שְׁנַת בַּצֹּרֶת. הַשָּׁמַיִם הוֹרִידוּ רַק גְּשָׁמִים מְעַטִּים לְהַרְווֹת אֶת הָאֲדָמָה הַצְמֵאָה. הָאָרֶץ הָיְתָה צְמֵאָה מְאֹד מְאֹד. בַּשָּׂדוֹת הַשְּׁחוֹרִים נִפְעֲרוּ סְדָקִים עַמֻקִּים, שֶׁהָיוּ מִתְפַּשְּׁטִים עַל פְּנֵי הַשָּׂדוֹת. הַחֲלָקוֹת דָּמוּ לִשְׂפָתַיִם סְדוּקוֹת שֶׁל אָדָם הַצָּמֵא לְמַיִם – וָאָיִן. הַצְּמָחִים שֶׁהֶעֱלוּ עָלִים וְגִבְעוֹלִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, הֵחֵלּוּ מִתְיַבְּשִׁים כִּי לֹא הָיָה לָהֶם מַשֶּׁהוּ לִשְׁתּוֹת כְּדֵי לְהַשְׁתִּיק אֶת צִמְאוֹנָם וְרַעֲבוֹנָם. הֶעָלִים הֵחֵלּוּ מִתְכַּוְצִים וּמִתְקַטְּנִים וְסוֹפָם שֶׁהֵם הִתְקַפְּלוּ, הִצְהִיבוּ וְנָבֵלוּ, מַרְאֵה הַשָּׂדֶה שֶׁהָיָה יָרֹק וְהָפַךְ חוּם־בָּהִיר, הָיָה מַכְאִיב מְאֹד. הָאִכָּרִים עָמְדוּ עֶרֶב עֶרֶב וְצִפּוּ לְנֵס כִּי יָבוֹא, לַעֲנָנָה אֲשֶׁר תְּכַסֶּה אֶת הַשָּׁמַיִם הַבְּהִירִים, אַךְ זוֹ לֹא בָּאָה.

– יְבוּל לֹא יִהְיֶה לָנוּ בְּשָׁנָה זו. – אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים בְּצַעַר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ.

תמונה 18

עָמָל שֶׁל שָׁנָה תְמִימָה הוֹלֵךְ לְאִבּוּד – נֶאֶנְחוּ הָאִמָּהוֹת, אֲשֶׁר רָאוּ לִפְנֵיהֶן יָמִים שֶׁל רָעָב, יָמִים אֲשֶׁר בָּהֶם לֹא יִהְיֶה לָהֶן מָזוֹן לְהַאֲכִיל אֶת בְּנֵיהֶן הַקְּטַנִּים.

בְּגַן הַיָּרָק הִצְהִיבוּ הַיְרָקוֹת. הַכְּרוּב בַּעַל־הֶעָלִים הַגְּדוֹלִים וְהָרְחָבִים צָמֵא הָיָה וּמִשֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ מַיִם, הֵחֵל זֶה מִתְיַבֵּשׁ וְהוּא טֶרֶם זָכָה לַעֲשׂוֹת קוֹלָסִים, הַסְּלָקִים, אֲשֶׁר בְּכָל שָׁנָה הָיוּ עוֹשִׂים שָׁרָשִׁים מְעֻבִּים וּגְדוֹלִים, מַחְסָנֵיהֶם הָיוּ רֵיקִים, הֵם לֹא אָגְרוּ כָּל מָזוֹן בְּתוֹכָם.

גַּם שָׁרְשִׁי הַגֶּזֶר הַמְּתוּקִים הָאֲהוּבִים כָּל כָּךְ עַל הַיְלָדִים, אַף הֵם הָיוּ רָזִים וְדַקִים כִּי בְּאֵין מַיִם – אֵין מָזוֹן.

גַּם חַיוֹת הַשָּׂדֶה וְצִפֳּרֵי הַשָּׁמַיִם אַף הֵן הָיוּ עָצוּבוֹת, כִּי לֹא מָצְאוּ מַיִם בַּשָּׂדוֹת.

אֲדֹם־הֶחָזֶה אֲשֶׁר מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה הָיָה נוֹהֵג לְהִתְיַצֵּב עַל עַנְפֵי הַשִׁטָּה הַגְּדֵלִים לְאֹרֶךְ הַגְּדֵרוֹת וּמִשָּׁם לְהַשְׁמִיעַ אֶת שִׁירָתוֹ הַנְּעִימָה, אַף הוּא לֹא פָּצַח אֶת פִּיו בְּשִׁיר. “אֵיךְ אָשִׁיר וְאֵיךְ אֲזַמֵר – אָמַר אֲדֹם־הֶחָזֶה – וַאֲנִי רָעֵב, מֵאָז הַבֹּקֶר לֹא בָא אֶל פִּי אֲפִילוּ יַתּוּשׁ אֶחָד.”

גַּם הַיְלָדִים, יַלְדֵי הָעֲנִיִּים, אֲשֶׁר גַּן יָרָק אֵין לָהֶם וַאֲשֶׁר נָהֲגוּ לָצֵאת מִפַּעַם לְפַעַם אֶל הַשָּׂדֶה לַעֲקֹר מִצְמְחִי הַחַלָּמִית לְאָכְלָה, אַף הֵם הָיוּ עֲצוּבִים, כִּי לֹא מָצְאוּ יֶרֶק לְהָשִׁיב נַפְשָׁם בִּימֵי בַּצֹּרֶת אֵלּוּ.

וְהָרָעָב גָּבַר בָּאָרֶץ. בְּיִחוּד גָּבַר הַמַּחְסוֹר בַּיָּמִים הַבָּאִים, יְמוֹת הַקַּיִץ הַחַמִּים, יָמִים שֶׁבָּהֶם לֹא הָיְתָה אֲפִילוּ טִפַּת־מַיִם לִשְׁתִיָּה, לֹא בְּבוֹרוֹת הַמַּיִם וְאַף לֹא בַּנְחָלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ. אוֹתָם הַיָּמִים נָדְדוּ מִן הָאָרֶץ צִפָּרֵי־הַשִּׁיר, הַשָּׂדוֹת הִשְׂתָּרְעוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְהֵם רֵיקִים וַעֲרֻמִּים מִכָּל צֶמַח וַאֲפִילוּ חַיּוֹת כִּמְעַט וְלֹא נִרְאוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

בְּאֶחָד מִימֵי הַקַּיִץ הָאֵלֶּה יָצְאוּ כַּמָּה יְלָדִים אֶל הַשָּׂדֶה. הֵם קִוּוּ בְּכָל זֹאת כִּי יִמְצְאוּ שָׁם מַשֶּׁהוּ, כְּדֵי לְהָשִׁיב נַפְשָׁם הָרְעֵבָה וְהַמִּתְגַּעְגַּעַת לִמְעַט יֶרֶק וּפְרָחִים.

לְפֶתַע הִבְחִין אַחַד הַיְלָדִים בְּצֶמַח הַגָּדֵל בַּשָּׂדֶה הַשָּׁחוֹר וְהָעֵירוֹם.

נִגַּשׁ הַיֶּלֶד אֶל הַצֶּמַח הַמּוּזָר וּבָדַק אוֹתוֹ בִּתְשׂוּמֶת לֵב. עָלָיו הָיוּ שְׂעִירִים וְהֵם שְׁסוּעִים וּגְזוּרִים מְאֹד. הֵם הָיוּ דוֹמִים לְלַהֲבֵי סַכִּינִים חַדִים וַאֲרֻכִּים. בִּכְלָל, הִתְפַּלֵּא הַיֶּלֶד לִרְאוֹת עָלִים כֹּה גְדוֹלִים וְהֵם עוֹלִים בְּעֶצֶם הַקַּיִץ הַיָּבֵשׁ, בַּשָּׂדֶה.

מִהֵר הַיֶּלֶד אֶל חֲבֵרָיו וּבִקֵּשׁ לְשַׁמֵּחַ אֶת לִבָּם בְּתַגְלִיתוֹ זוֹ.

אוֹתוֹ זְמַן מִהֲרוּ כַּמָּה יְלָדִים אֲשֶׁר בָּאוּ לְבַשָׂר אַף הֵם כִּי מָצְאוּ בִּקְצֵה הַשָּׂדֶה אֶת זֶה הַצֶּמַח בַּעַל־הֶעָלִים הַמּוּזָרִים הַגָּדֵל פֹּה וָשָׁם בַּסְבִיבָה.

– הִנֵּה מָצָאנוּ פְּרָחִים גְּדוֹלִים וְיָפִים! – קָרְאוּ הַיְלָדִים בְּשִׂמְחָה. – הָבָה נָבִיא פִּרְחֵי שָׂדֶה אֵלֶּה הַבַּיְתָּה, יִשְׂמְחוּ הוֹרֵינוּ הָעֲצוּבִים וְיֵהָנוּ מֵרֵיחַ הַפְּרָחִים אֲשֶׁר הֵבֵאנוּ הַבָּיְתָּה.

תמונה 19

– הָבָה נִקְטֹף אֶת כָּל הַפְּרָחִים, – הִצִיעָה אַחַת הַבָּנוֹת, – נֶאְגֹּד אוֹתָם לְזֵרִים וְנִתֵּן אוֹתָם שַׁי לְהוֹרֵינוּ.

הַהַצָּעָה מָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי הַחֲבוּרָה וְכָל אוֹתוֹ הַבֹּקֶר הָיוּ הַיְלָדִים עֲסוּקִים בִּקְטִיף הַפְּרָחִים הַמּוּזָרִים וְהַגְּדוֹלִים, אֲשֶׁר גִּלּוּ בַּשָּׂדֶה. הַמְּלָאכָה הָיְתָה קָשָׁה לְמַדָּי, נִתְבָּרֵר כִּי הַפְּרָחִים הָיוּ קוֹצָנִיִים מְאֹד. מִסָּבִיב לַגָּבִיעַ הָיוּ מְסֻדָּרִים הֲמוֹנִי קוֹצִים וְהֵם אֲרֻכִּים וְדוֹקְרָנִיִים. גַּם עַל הָעֹקֵץ שֶׁעָלָיו שָׁכְנוּ הַפְּרָחִים, הָיוּ פֹּה וָשָׁם עַלְעָלִים וְהֵם קוֹצָנִיִים לְמַדָּי. לֹא מְעַט נִפְצְעוּ הַיְלָדִים שָׁעָה שֶׁעָסְקוּ בִּקְטִיף הַפְּרָחִים.

– חֶבְרַיָּה! קִטְפוּ גַם אֶת הַפְּרָחִים הַסְּגוּרִים עֲדַיִן – הוֹרָה הַגָּדוֹל שֶׁבַּחֲבוּרָה. – פְּרָחִים אֵלֶה יִפָּתְחוּ בְּעוֹד יָמִים מִסְפָּר וְיִהְיוּ נָאִים לְמַדָּי.

וְכַאֲשֶׁר שָׁבוּ הַיְלָדִים אֶל הַכְּפָר וּבְיָדָם אֲגָדִים שֶׁל פְּרָחִים גְדוֹלִים, נָהֲרוּ מִשִׂמְחָה עֵינֵיהֶם שֶׁל הָרוֹאִים יֹפִי זֶה שֶׁהוּבָא אֶל הַבָּיִת.

תמונה 20

– פְּרָחִים אֵלֶּה מֵאַיִן הֵבֵאתֶם אוֹתָם? שֶׁאֲלָה הָאֵם אֶת בְּנָהּ.

– מִן הַשָּׂדֶה הָרָחוֹק, שָׁם בַּחֶלְקָה אֲשֶׁר לְיַד אֲגַם הַמַּיִם הָעוֹמְדִים בִּימוֹת הַחֹרֶף, לְרַגְלֵי הַחוֹלוֹת – הֵשִׁיב הַיָּלֶד.

נָטְלָה הָאֵם אֶת אַחַד הַפְּרָחִים הַסְּגוּרִים לְיָדָהּ וְהִסְתַּכְּלָה בּוֹ בִּתְשׂוּמֶת לֵב. הִיא קָלְפָה אֶת עֲלֵי הַגָּבִיעַ הַקּוֹצָנִיִים שֶׁל הַפֶּרַח עַד כִּי גִלְתָה אֶת הַפְּרָחִים הַנִּרְדָּמִים, שֶׁהָיוּ עֲטוּפִים בְּאֵלֶּה הֶעָלִים. לְפֶתַע הִסְתַּכְּלָה הָאֵם בֶּעָלִים הָרַבִּים, שֶׁהָיוּ מִתְגּוֹלְלִים עַל פְּנֵי הַשֻלְחָן וְרָאֲתָה כִּי אֵלֶּה שְׁמָנִים הֵם, בְּשָׂרִיִּים וּמְלֵאֵי עָסִיס. הִיא טָעֲמָה מִן הֶעָלֶה וְרָאֲתָה כִּי טוֹב טַעֲמוֹ.

– יְלָדִים! – קָרְאָה הָאֵם בְּשִׂמְחָה גְלוּיָה. הֲרֵי אֵלֶּה הֶעָלִים הַקוֹצָנִיִּים, עֲסִיסִיִּים הֵם וְטוֹבִים לְמַאֲכָל.

עוֹד רֶגַע וְהַקְּטַנִּים הִתְנַפְּלוּ עַל הָעַלְעָלִים וְהֵחֵלּוּ מוֹצְצִים מֵהֶם אֶת לְשַׁדָּם, הָיוּ הַיְלָדִים אוֹכְלִים וְנֶהֱנִים מִן הַמַּאֲכָל הֶחָדָשׁ, אֲשֶׁר זוֹ לָהֶם הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לִטְעֹם מִמֶּנּוּ.

וְהָאֵם אָמְרָה: אִם טוֹב הוּא הַצֶּמַח לְאָכְלָה בְּעוֹדֶנּוּ יָרֹק, הִנֵּה וַדַּאי שֶׁיִהְיֶה טוֹב שִׁבְעָתַיִם אִם נְבַשֶׁל אוֹתוֹ בַּמַּיִם.

אָמְרוּ וְעָשׂוּ: חִישׁ מַהֵר יָצְאוּ הַיְלָדִים אֶל הֶחָצֵר, אָסְפוּ קֵיסָמִים וּזְרָדִים מֵאֲשֶׁר מָצְאוּ, הֵבִיאוּ אֶל הַמִּטְבָּח וְשַׁלְהֶבֶת מְאִירָה הֵחֵלָּה עוֹלָה מִן הַכִּירָה. הָאֵם שָׁפְתָה בַּסִּיר מַיִם וּבָהֶם שָׂמָה אֶת פִּרְחֵי הַצֶּמַח לְאַחַר שֶׁנִּקְּתָה אוֹתָם וְטִהֲרָה אוֹתָם מִן הַשְּׂעָרוֹת הָרַבּוֹת וּמִן הַפְּרָחִים הַמְיָתָּרִים.

וְהַתַּבְשִׁיל אֲשֶׁר נִתְבַּשֶׁל בַּסִּיר, הָיָה טָעִים וָטוֹב. אָכְלוּ הַיְלָדִים, אָכְלוּ וְנֶהֱנוּ מִמַּאֲכָל זֶה. וְרֵיחַ הַתַּבְשִׁיל עָבַר מִן הַמִּטְבָּח וְהִתְפַּשֵּׁט עַד מְהֵרָה בְּכָל רַחֲבֵי הַכְּפָר. נִזְדָּרְזוּ הַשְּׁכֵנוֹת וְשָׁאֲלוּ אֶת חֲבֶרְתָּן: מָה רֵיחַ הַנָּזִיד אֲשֶׁר בִּשַׁלְתְּ, חֲבֶרְתֵּנוּ? מִנַּיִן לָךְ הַמַּאֲכָלִים הַטּוֹבִים אֲשֶׁר בִּשַּׁלְתְּ לִילָדַיִךְ?

וְהָאֵם סִפְּרָה לַשְּׁכֵנוֹת כִּי הַבָּנִים הֵבִיאוּ פְּרָחִים קוֹצָנִיִּים מִן הַשָּׂדֶה, הֶרְאֲתָה לָהֶן אֶת הַפְּרָחִים וְאַחַר הִגִּישָׁה לָהֶן מִן הַמָּרָק אֲשֶׁר בִּשְׁלָה. טָעֲמוּ הַנָּשִׁים וְהֵעִידוּ כֻּלָּן, כִּי טוֹב טוֹב הוּא זֶה הַפֶּרַח לְאָכְלָה.

תמונה 21

בְּשׂוֹרַת הַצֶּמַח הַמֵּזִין וְהַטּוֹב נָפוֹצָה בְּכָל הַכְּפָר. מִכָּל עֵבֶר הֵחֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הָרְעֵבִים נוֹהֲרִים אֶל הַשָּׂדֶה לִקְטֹף אֶת הַפְּרָחִים הָרְאוּיִים לַאֲכִילָה.

פְּרָחִים אֵלֶּה, הַנִּקְרָאִים פִּרְחֵי הַקִּנְרֵס, זָכוּ מֵאָז לְשֵׁם טוֹב בֵּין הָאִכָּרִים הָרְעֵבִים. בִּזְכוּתָם שֶׁל פְּרָחִים אֵלֶּה זָכוּ הָאֲנָשִׁים לַאֲרוּחוֹת טוֹבוֹת בִּימֵי הַבַּצֹּרֶת הַקָּשִׁים.

וְכַאֲשֶׁר בָּאוּ יָמִים טוֹבִים עַל הָאָרֶץ, יָמִים שֶׁל שׂבַע, לֹא שָׁכְחוּ אַנְשֵׁי הַכְּפָר אֶת הַקִּנְרֵס הַטּוֹב, אֲשֶׁר סִפֵּק לָהֶם מָזוֹן בְּיָמִים קָשִׁים. הֵם הָיוּ קוֹטְפִים מִפַּעַם לְפַעַם פְּרָחִים אֵלֶּה וְעוֹשִׂים מֵהֶם תַּבְשִׁילִים טוֹבִים וַעֲרֵבִים לַחֵךְ.

– הָבָה נִגְמֹל טוֹבָה עִם הַצֶּמַח שֶׁהֵיטִיב לָנוּ, הָבָה נַעֲבִיר אֶת פִַרְחֵי הַקִּנְרֵס גַם לְגַן הַיָּרָק – אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים.

אָמְרוּ וְעָשׂוּ. מֵאָז גְּדֵלִים צִמְחֵי הַקִּנְרֵס גַם בְּגַן הַיָּרָק וַאֲנָשִׁים בַּעֲלֵי טַעַם טוֹב אוֹמְרִים, כִּי אֵין לִמְצֹא צֶמַח בַּעַל טַעַם טוֹב מִמֶּנּוּ.

מֵאָז הָפַךְ הַקִּנְרֵס לִהְיוֹת צֶמַח־תַּרְבּוּת. לְצֶמַח זֶה יֶשְׁנָם שָׁרָשִׁים עֲמֻקִים וְהֵם יְכוֹלִים לִמְצֹא אֶת מְזוֹנָם עָמֹק־עָמֹק בַּקַּרְקַע. מִשִׁוּם כָּךְ יָכוֹל הַצֶּמַח לִגְדֹּל גַּם בִּימוֹת הַקַּיִץ, יָמִים שֶׁבַּשָּׂדוֹת אֵין זֵכֶר לְמַיִם.

הַקִּנְרֵס מְשַׁמֵּשׁ לְמַאֲכָל לֹא רַק לַעֲנִיִּים הָאוֹסְפִים אוֹתוֹ בַּשָּׂדוֹת, אֶלָּא גַם לַעֲשִׁירִים מְבִינֵי טַעַם, הַמְגַדְּלִים אוֹתוֹ בְּגַן הַיָּרָק כְּצֶמַח תְּבָלִין מִמַּדְרֵגָה רִאשׁוֹנָה.

א

הָיָה זֶה בְּיוֹם חַמְסִין חַם וּמֵעִיק עַל הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ. בַּחוּץ לִהֲטָה הַשֶּׁמֶשׁ בְּעֹז. בַּחֲדָרִים הָיָה שׁוֹלֵט מַחֲנָק קָשֶׁה. הַחֹם הָיָה כֹּה קָשֶׁה עַד כִּי כִּמְעַט וְהָאֲוִיר לִנְשִׁימָה אַף הוּא הָיָה חַם וְדָלִיל. הַיְלָדִים רָבְצוּ עַל סַפְסְלֵיהֶם, כְּשֶׁרֹאשָׁם שָׁמוּט הַצִּדָּה. לַשָׁוְא נִסָּה הַמּוֹרֶה לְעַנְיֵן אֶת הַיְלָדִים בְּסִפּוּרָיו. שׁוּם דָּבָר לֹא הוֹעִיל…

לְפֶתַע נִכְנַס הַמְנַהֵל וּבְיָדוֹ מַדְחֹם. הוּא חִכָּה רְגָעִים מִסְפָּר וְהִסְתַּכֵּל יָפֶה־יָפֶה בַּכַּסְפִּית הָעוֹלָה. אוֹתָהּ שָׁעָה נִצְמְדוּ אֶל הַמְּנַהֵל עֵינֵי כָּל הַיְלָדִים וּשְׁתִיקָה כְּבֵדָה הִשְׂתָּרְרָה בַּחֶדֶר.

תמונה 22

הַחֹם פֹּה חָזָק מְאֹד, אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ בְּחֹם זֶה, – אָמַר הַמְנַהֵל. – אַתֶּם מִתְבַּקְשִׁים אֵפוֹא לָלֶכֶת אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ. אֲבָל זִכְרוּ – הוֹסִיף הַמְנַהֵל, – עֲלֵיכֶם לָלֶכֶת מִיָד הַבַּיְתָּה וְלֹא לִשְׁהוֹת בַּחוּץ אַף רֶגַע. בְּבוֹאֲכֶם הַבַּיְתָה תִתְכַּנְסוּ כֻּלְּכֶם לַחֲדָרִים וְאַל יֵרָאֶה אִישׁ בַּחוּץ.

וּרְאֵה זֶה פֶלֶא. בְּשׂוֹרָה זוֹ, כִּי נִתְּנָה רְשׁוּת לָלֶכֶת הַבַּיְתָּה, יָצְקָה רוּחַ חַיִּים בַּכִּתָּה כֻּלָּהּ. הַקְּטַנִּים הִתְרוֹמְמוּ בְּבַת־אַחַת מֵעַל הַסַּפְסָלִים וְהֵחֵלּוּ אוֹרְזִים בְּחִפָּזוֹן יַלְקוּטֵיהֶם, וְעוֹד בְּטֶרֶם הִסְפִּיק הַמְנַהֵל לָצֵאת אֶת פֶּתַח הַדֶּלֶת וּכְבָר הִתְפָּרְצוּ הַחוּצָה שְׁנַיִם שְׁלשָׁה מִן הַזְרִיזִים שֶׁבַּיְלָדִים וְהֵם מְרִיעִים וְצוֹרְחִים בְּקוֹלֵי־קוֹלוֹת.

הַבָּיְתָּה! הַבָּיְתָּה! חֹפֶשׁ!

קְרִיאָה זוֹ כְּאִלּוּ הֵעִירָה אֶת כָּל בֵּית־הַסֵּפֶר שֶׁנִּרְאָה כְּנִרְדָּם, וְכֻלָּם קָמוּ עָמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם. קְהַל הַיְלָדִים הֵחֵל נוֹהֵר לְעֵבֶר הָרְחוֹב הַשָּׁקֵט. עוֹד מְעַט וְהָרְחוֹב הַשׁוֹמֵם הָפַךְ הוֹמֶה מֵרֹב תְּנוּעָה.

לְקוֹל הַשָּׁאוֹן יָצְאוּ הַחֶנְוָנִים הַמִּתְנַמְנְמִים לְפֶתַח חֲנֻיּוֹתֵיהֶם, וְהָיוּ צוֹפִים בְּהִתְעַנְיְנוּת בְּנְחִיל הַיְלָדִים, שֶׁהִתְפָּרֵץ לָרְחוֹב וְהֵפִיג אֶת שִׁעֲמוּם הַחַמְסִין, שֶׁהִשְׁתַּלֵּט עַל הַכֹּל.

תמונה 23

ב

מַצָּבָן שֶׁל הָאִמָּהוֹת בַּבַּיִת לֹא הָיָה מַזְהִיר בְּיוֹתֵר, הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָזְרוּ הַבַּיְתָּה לֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת בִּמְנוּחָה בַּחֲדָרִים הַסְּגוּרִים וְהָאַפְלוּלִיִּים. לְאַחַר הַמִּקְלַחַת וְהַשְׁהִיָּה הַיְתֵרָה בַּמַּיִם, הִשְׂתָּרְעוּ כַּמָּה מֵהֶם עַל פְּנֵי הָרִצְפָּה הַקְרִירָה, אַךְ לֹא יָכְלוּ בְּשׁוּם פָּנִים לְהֵרָדֵם.

אוֹי וַאֲבוֹי לִי! – פָּרַץ יוֹסִי בִּקְרִיאָה וְנִתַּר לְפֶתַע מִמְקוֹמוֹ מֵרִבְצוֹ מֵעַל פְּנֵי הָרִצְפָּה הַקְּרִירָה.

– מַה קָרָה, יוֹסִי? – שָׁאֲלָה דִיצָה אֲחוֹתוֹ.

מָה אַתְּ שׁוֹאֶלֶת? הֲרֵי יוֹדַעַת אַתְּ אֶת חֶלְקַת הָעַגְבָנִיּוֹת שֶׁלָּנוּ וְהִנֵּה שָׁכַחְתִּי לְהַשְׁקוֹת אוֹתָן.

חֲבָל! הָעַגְבָנִיּוֹת הַמִּסְכֵּנוֹת, וַדַּאי תִּתְיַבֵּשְׁנָה מֵרֹב צָמָא. – אָמְרָה דִיצָה.

לא, – הֵשִׁיב יוֹסִי בְּהַחְלָטָה, הֵן לֹא תִתְיַבֵּשְׁנָה, אֲנִי אֵצֵא וְאַשְׁקֶה אֶת הָעַגְבָנִיּוֹת.

לַשָׁוְא הִפְצִירָה הָאֵם בְּיוֹסִי כִּי יִדְחֶה אֶת הַדָּבָר לְעֵת עֶרֶב, הוּא מִהֵר, נָעַל אֶת סַנְדָּלָיו, חָבַשׁ אֶת כּוֹבָעוֹ, וְאָץ־רָץ הַחוּצָה אֶל עֵבֶר הַחֶלְקָה.

חֶלְקַת הָעַגְבָנִיוֹת, זוֹ אֲשֶׁר שָׁתַל יוֹסִי וְגִדֵּל אוֹתָהּ בְּעֶצֶם יָדָיו, הִשְׂתָּרְעָה בְּקָצֵהוּ שֶׁל גַּן הַיָּרָק. גַּן זֶה הָיָה שַׁיָּךְ לְאַבָּא שֶׁל יוֹסִי. אַבָּא זֶה גַנָּן הָיָה וְהוּא הִפְרִישׁ חֶלְקָה מִיֻחֶדֶת לִבְנוֹ יְחִידוֹ אֲשֶׁר אָהַב. רַבּוֹת־רַבּוֹת הִפְצִיר יוֹסִי בְּאָבִיו, עַד כִּי נֵאוֹת זֶה לְבַקָּשַׁת בְּנוֹ.

– וּמַה תַּעֲשֶׂה בְּחֶלְקָה זוֹ? וּמַה תַּעֲשֶׂה בְּפֵרוֹת אֵלֶּה? שָׁאֵל הָאָב.

זֶהוּ סוֹד, סוֹד אֲשֶׁר יִוָּדַע לְךָ בְּקֶרֶב הַיָּמִים, לְאַחַר שֶׁתִּבְשַׁלְנָה הָעַגְבָנִיּוֹת, – הֵשִׁיב הַיֶלֶד.

(בֵּינֵינוּ לְבֵין עַצְמֵנוּ סוֹד זֶה הָיָה יָדוּעַ לַכּל; יוֹסִי הֶחֱלִיט לְגַדֵּל עַגְבָנִיּוֹת, כְּדֵי לָתֵת אֶת פִּדְיוֹנָן שֵׁי לְקֶרֶן קַיֶמֶת לְיִשְׂרָאֵל. הוּא קִוָּה כִּי יִזְכֶּה לְהַגִּישׁ לְפָחוֹת סַלְסִלָּּה אַחַת לְפִדְיוֹן בִּכּוּרִים, וְעַל כֵּן הִקְפִיד מְאֹד לְהַשְׁקוֹת אֶת הַחֶלְקָה בְּמוֹעֲדָהּ).

וְיוֹסִי יָצָא אֶל הַחֶלְקָה. לְפָנָיו הִשְׂתָּרְעוּ שִׂיחֵי הָעַגְבָנִיּוֹת הַזְּקוּפוֹת וְהַמֻּדְלוֹת בְּחוּטִי הַבַּרְזֶל, שֶׁנִּמְתְּחוּ לְאֹרֶךְ הַשׁוּרָה.

הָעֲנָפִים הַדַּקִּים נִרְאוּ סוֹרְחִים וּתְלוּיִים בְּרִפְיוֹן, תַּפּוּחֵי הָעַגְבָנִיּוֹת הָעֲגֻלִּים נָבְטוּ מִבֵּין הֶעָלִים וְעוֹרָם נִרְאָה כְּאִלּוּ הוּא מִצֻמָּק – הֵן הָיוּ צְמֵאוֹת מְאֹד.

יוֹסִי מִהֵר, פָּתַח אֶת בֶּרֶז הַמַּיִם, נָטַל חִישׁ מַהֵר אֶת הַמַּעְדֵּר בְּיָדָיו וְהֵחֵל מְפַנֶּה אֶת כָּל הַמִּכְשׁוֹלִים שֶׁנִּצְבוּ לְזֶרֶם הַמַּיִם שֶׁהֵחֵל זוֹרֵם בַּתְּעָלָה.

תמונה 24

הַמַּיִם הֵחֵלּוּ זוֹרְמִים, תְּחִלָּה בְּזֶרֶם עָכוּר, וְאַחַר בְּזֶרֶם בָּהִיר וּמָהִיר יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

יוֹסִי חָלַץ אֶת סַנְדָּלָיו וְהֵחֵל צוֹעֵד בְּרַגְלַיִם יְחֵפוֹת בְּתוֹךְ הַתְּעָלָה הַמּוּצֶפֶת מָיִם.

– עֹנֶג! יֹפִי! – מִלְמֵל הַיֶלֶד לְעַצְמוֹ, כְּשֶׁהַמַּיִם הַצוֹנְנִים נָגְעוּ בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ

וְהָעַגְבָנִיּוֹת, כְּמוֹ בְּמַגַּע קֶסֶם, כְּאִלּוּ שִׁנּוּ פְּנֵיהֶן בְּגַעַת בָּהֶן הַמַּיִם. פֵּרוֹת אֵלֶּה שֶׁהָיוּ נִרְאִים כְּאִלּוּ כְּמוּשִׁים הֵם שָׁבוּ וְקִבְּלוּ גָוֶן חָדָשׁ. עָלִים אֵלֶּה שֶׁהָיוּ מְקֻמָּטִים וּתְלוּיִים בְּרִפְיוֹן, פֶּתַע הִזְדַּקְפוּ הַבַּדִּים הַצְּעִירִים וַעֲלֵיהֶם הַשְּׁסוּעִים הֵחֵלּוּ מְחַיְּכִים אֶל עֵבֶר הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹלַחַת חִצֶּיהָ בְּעֹז. דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הֶעָלִים הַלָּלוּ לָעֲגוּ לְעָצְמָתָן שֶׁל קַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ וְאָמְרוּ לָהּ: מַה כֹּחֵךְ, אַתְּ שֶׁמֶשׁ אַכְזָרִיָּה, אִם מַיִם מְלַטְּפִים אֶת שָׁרָשֵינוּ וּמְרַוִּים אֶת צְמְאוֹנֵנוּ.

מִשֶּׁרָווּ הַצְּמָחִים מַיִם לְמַדַּי, הִפְסִיק יוֹסִי אֶת זְרִימַת הַמַּיִם וְהֵחֵל עוֹבֵר בֵּין הַשִּׂיחִים וּמְטַפֵּל בָּהֶם בְּאַהֲבָה, אֶת הַבַּדִּים הַחֲדָשִׁים וְהַצְּעִירִים קָשַׁר הַיֶּלֶד אֶל חוּטֵי הַבַּרְזֶל הַמְּתוּחִים, הוּא דָאַג לַפֵּרוֹת שֶׁיִהְיוּ מְרֻחָקִים זֶה מִזֶּה. רָאָה יוֹסִי קְבוּצַת פֵּרוֹת הַגְּדֵלִים יַחְדָּיו בִּצְפִיפוּת, מִיָּד הֶחֱלִיט לִקְטֹף שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה מִן הַחַלָּשִׁים וְהַזְּעִירִים לְמַעַן יוּכְלוּ הָאֲחֵרִים לְהִתְפַּתֵּחַ בְּיֶתֶר חֵרוּת וּבְיֶתֶר רֶוַח.

לְפֶתַע הִבְחִין יוֹסִי בְּעַגְבָנִיָּה אַחַת גְדוֹלָה וְיָפָה שֶׁפַּסִים צְהַבְהַבִּים־אֲדַמְדַמִּים הֵחֵלּוּ נִרְאִים עַל פָּנֶיהָ הַמְחַיְּכִים, נִגַּשׁ הַיֶּלֶד אֶל פְּרִי הַבִּכּוּרִים וְעֵינָיו רָחֲבוּ מִשִּׂמְחָה. לְעֵינָיו מַמָּשׁ הָיוּ כִּתְמִי הָאֹדֶם מִתְרַחֲבִים וּמִתְפַּשְׁטִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל פְּנֵי הַצְמַח.

– בִּכּוּרִים אֵלֶּה אָבִיא נָא מַתָּנָה לְאִמָּא, – הֶחֱלִיט הַיֶּלֶד. – תִּרְאֶה אִמָּא וְתֵדַע כִּי אָכֵן כְּדַאי הוּא הֶעָמָל וְכִי כְּדַאי לְטַפֵּל בְּאֵלֶּה הַצְּמָחִים הַנּוֹתְנִים לָנוּ פֵּרוֹת כֹּה עֲסִיסִיִים וְטוֹבִים.

עָבַר יוֹסִי עַל פְּנֵי הַשׁוּרוֹת וּבָחַן בִּדְאָגָה רַבָּה אֶת הַפֵּרוֹת. הוּא קָטַף כָּל פְּרִי שֶׁהָיָה יְרַקְרַק עֲדַיִן, אַךְ הֵחֵלָּה נִרְאֵית בְּפָנָיו חֲתִימַת אָדֹם כָּל שֶׁהִיא.

תְּחִלָּה הָיוּ הַפֵּרוֹת מוּעָטִים, אַךְ לְאַט לְאַט נִתְמַלֵא כּוֹבָעוֹ שֶׁל יוֹסִי מֵאֵלֶּה הַפֵרוֹת הַיָּפִים.

לְפֶתַע הִבְחִין הַיַּרְקָן הַצָּעִיר בְּעַגְבָנִיָּה אַחַת אֲדֻמָה־אֲדְמָה,

וְהִיא נִרְאֵית כְּאִלּוּ הִיא מִתְחַבְּאָה מֵעֵינָיו בֵּין הֶעָלִים הַסְּמוּכִים לִפְנֵי הַקַרְקַע.

תמונה 25

– נִתְפַּסְתְּ, שׁוֹבֵבָה! חָפַז הַיֶּלֶד וְקָטַף אֶת הַפְּרִי הָאָדֹם, מִיָּדִי לֹא תוּכְלִי

לְהִמָּלֵט, אַתְּ הָעֲגַלְגַלָּה וְהַמְגְֻיָּדָה, –אָמַר יוֹסִי וּמִהֵר לְהַרְאוֹת לְאָבִיו שֶׁעָבַד בִּפְאַת הַשָּׂדֶה אֶת הַבִּכּוּרָה הַנָּאָה אֲשֶׁר קָטָף.

וְהָאָב, הוּא שָׂמַח מְאֹד לְמַרְאֵה פְּרִי עֲמָלוֹ שֶׁל בְּנוֹ, וְאָמַר לוֹ: רוֹאֶה אַתָּה, יוֹסִי שֶׁלִי, הַחַמְסִין פְּגִיעָתוֹ רָעָה, אַךְ יֵשׁ וְהוּא מֵבִיא גַם תּוֹעֶלֶת לַפֵּרוֹת. אִלּוּ לֹא הַחֹם הֶחָזָק, מִי יוֹדֵעַ אִם הָיִיתָ זוֹכֶה לְקַבֵּל פֵּרוֹת כֹּה מֻקְדָּמִים בְּעוֹנָה זו.

וְעַתָּה, – הוֹסִיף הָאָב, – מִן הָרָאוּי הָיָה, שֶׁתִּזְכֶּה אַתָּה לֶאֱכֹל בָּרִאשׁוֹנָה מִפְּרִי עֲמָלְךְ, עַל כֵּן קַבֵּל נָא עַגְבָנִיָּה זוֹ וּנְעַץ שִׁנֶּיךְ בָּהּ. אַל תִּתְבַּיֵּשׁ יוֹסִי שֶׁלִּי, מֻתָּר לְךָ לֵהָנוֹת מִן הַגִּדּוּלִים שֶׁלְךָ. אָנָא, רְוֵה מִן הֶעָסִיס הַמָּתֹק שֶׁלָּהּ וְהַטוֹב, אֱכֹל וְתֵהָנֶה.

תמונה 26

פָּתַח הָאָב אֶת אוֹלָרוֹ, בָּצַע אֶת הָעַגְבָנִיָּה לִשְׁנַיִם, מַחֲצִיתָהּ לוֹ וְהַמַּחֲצִית הַשְּׁנִיָּה הִגִּישׁ לִבְנוֹ – וְהַשְׁנַיִם אָכְלוּ לְתֵאָבוֹן מִן הַפְּרִי הָרַעֲנָן וְהֶעָשִׁיר בְּמִיץ טוֹב.

הֲרֵי זֶה מַמָּשׁ מְחַיֶּה נְפָשׁוֹת, – שָׂמַח יוֹסִי שָׁעָה שֶׁבָּא הַמִּיץ אֶל גְרוֹנוֹ. עוֹד מְעַט וְנוֹזֵל אָדֹם הִשְׁתַּפֵּךְ וְיָצָא אֶל מֵעֵבֶר לִשְׂפָתָיו, פָּנָיו וְיָדָיו שֶׁל הַיֶּלֶד אָדְמוּ מִן הַמִּיץ וְהַגַּרְגְּרִים שֶׁנִּגְּרוּ וְיָצְאוּ, נִגְּרוּ וְהִתִּיזוּ בְּחָזְקָה אֶת הַגַּרְעִינִים הַפְּחוּסִים וְהָעֲגֻלִּים.

אֶת הַפֵּרוֹת הָרִאשׁוֹנִים – הַבִּכּוּרִים הֵבִיא יוֹסִי שַׁי לְאִמּוֹ וַיֹּאמֶר לָהּ: אִמָּא! הֵבֵאתִי לָךְ מַתָּנָה מֵאֵת הַחַמְסִין הַמְחַמֵּם, חַמְסִין זֶה הַמְזָרֵז אֶת גִּדּוּלֵי הָעַגְבָנִיּוֹת, הוּא שֶׁהִקְדִּים וְהִבְשִׁיל גַּם אֶת הָעַגְבָנִיּוֹת שֶׁלָּנוּ וְתוֹדוֹת לוֹ יְכוֹלָה אַתְּ לֵהָנוֹת מִפְּרִי טָעִים זֶה, מִבִּכּוּרֵי גִנָּתֵנוּ.

תמונה 27

חֵן־חֵן לְךְ עַל פֵּרוֹת מְגָדִים אֵלֶּה אֲשֶׁר הֵבֵאתָ לִי, בְּנִי – אָמְרָה הָאֵם בְּחִבָּה וְנָשְׁקָה לִבְנָהּ לְיוֹסִי, בְּאָמְרָהּ לוֹ בִּלְשׁוֹן הַתְּנַךְ: רוֹאֶה אַתָּה יוסי שֶׁלִּי: “מֵעַז יָצָא מָתֹק”.

מִן הַחַמְסִין הָעַז יָצְאָה הָעַגְבָנִיָּה הַמְּתוּקָה, – גִחֵךְ יוֹסִי כְּאוֹמֵר: הֵבַנְתִּי לִדְבָרַיִךְ אִמִּי הַטוֹבָה.

&&&

רוּחוֹת סְתָו יָצְאוּ לְטַיֵל עַל פְּנֵי הַשָׂדוֹת.

עֲנָנִים כְּבֵדִים שֶׁל אָבָק הִתְרוֹמְמוּ וְעָלוּ מִכָּל עֵבֶר. יֵש

וְהָרוּחַ הַשׁוֹבְבָה חוֹמֶדֶת לָהּ לָצוֹן וּמַעֲלָה עַמוּדִים גְבוֹהִים

שֶׁל אָבָק וְהֵם מִתְרוֹצְצִים וּמִסְתּוֹבְבִים בְּמַעֲגָל, אַחַר הִיא

חוֹזֶרֶת וְגוֹרֶפֶת וְסוֹחֶבֶת עִמָהּ אֶת כָּל אֲשֶׁר תִּמְצָא

בְּדַרְכָּה: נְיָר, קִרְעֵי עִתּוֹנִים, עָלִים יְבֵשִׁים וּשְׂרִידֵי

צְמָחִים, וּבְיַחַד הֵם יוֹצְאִים בְּמָחוֹל. יֵשׁ וְרוּחַ הַסְתָו

תַּחְטֹף כּוֹבָעוֹ שֶׁל אָדָם עוֹבֵר לְתֻמוֹ בָּרְחוֹב וּמְעִיפָה אוֹתוֹ

עַד לְמֶרְחַקִים. הַמִסְכֵּן רָץ, רָץ, רוֹדֵף אַחַר הַכּוֹבַע

וְהַכּוֹבַע בּוֹרֵחַ מִפָּנָיו…

– יְמוֹת הַגְשָׁמִים מְמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים, – אָמַר

אַבָּא בְּבוֹאוֹ הַבַּיְתָה יוֹם אֶחָד וּפָנָיו מְלֵאִים אָבָק שֶׁדָבַק

בָּהֶם בִּהְיוֹתוֹ בַּשָׂדֶה.

– מִנַיִן לְךָ זֶה? – שָׁאֲלָה דִיצָה.

– רוּחוֹת אֵלֶה, רוּחוֹת הַסְתָו, הֵם הֵם מְבַשְׂרֵי הַחֹרֶף הַבָּא, – הֵשִׁיב אַבָּא.

וְאָמְנָם עָשְׂתָה הָרוּחַ אֶת מְלַאכְתָּהּ יָפֶה יָפֶה.

וְצַעַר רַב תָּקַף אוֹתָהּ לְמַרְאֵה הַשָׂדוֹת הָעֲגוּמִים. הֶם הָיוּ

זְרוּעִים כֻּלָם קוֹצִים יְבֵשִׁים אֲשֶׁר דָקְרוּ וְהִכְאִיבוּ אֶת כָּל

הָעוֹבֵר בִּגְבוּלָם.

– מַה לָכֶם פֹּה קוֹצָנִים? – מַה לָכֶם פֹּה

דוֹקְרָנִים? – שָׁאֲלָה הָרוּחַ בְּכַעַס – הִסְתַּלְקוּ מִכָּאן! וְאִם

לֹא… וְהָרוּחַ אָחֲזָה בְּגִבְעוֹלֵי הַקוֹצִים וְהִתְחִילָה לְטַלְטֵל

אוֹתָם הֵנָה וְהֵנָה, עַד כִּי נֶעֶקְרוּ מִשָׁרְשֵׁיהֶם וְהָיוּ

נִגְרָרִים עַל פְּנֵי הַשָׂדוֹת. וּמִיָד הָיָה חֲלַל הָאֲוִיר מָלֵא

נוֹצוֹת לְבָנוֹת שֶׁהָיוּ מִתְרוֹמְמוֹת וְעוֹלוֹת מַעֲלָה מַעֲלָה, אוֹ

יוֹרְדוֹת וְנוֹפְלוֹת לְמַטָה.

– רְאוּ נָא! – קָרָא אֵלִיָהו. נוֹצוֹת עָפוֹת בַּשָׁמַיִם.

– גֶשֶׁם שֶׁל נוֹצוֹת יוֹרֵד מִלְמַעְלָה, אָמְרָה לֵאָה,

אֵין זֹאת, כִּי הִתְקוֹטְטוּ הַמַלְאָכִים הַקְטַנִים בַּחֲדַר הַמִטוֹת

שֶׁלָהֶם אֲשֶׁר בַּשָׁמַיִם, וּבְתוֹךְ סַעֲרַת הַמִלְחָמָה הֵם

קָרְעוּ¹ אֶת הַכָּרִים שֶׁלָהֶם! – הִתְלוֹצֵץ יוֹרָם.

– לֹא נוֹצוֹת הֵן אֵלוּ! – חִיֵךְ לְעֻמָתָם הַמַדְרִיךְ

אֲשֶר יָצָא אוֹתָהּ שָׁעָה לְטַיֵל עִם חֲנִיכָיו. אֵלֶה מִצְנָחִים,

מַמָשׁ כְּמוֹ אֵלֶה שֶׁל הַצַנְחָנִים הַיוֹרְדִים נוֹפְלִים מִן

הָאֲוִירוֹנִים.

– וּמִי צוֹנֵחַ בְּמִצְנָחִים אֵלֶה? – הִתְלוֹצֵץ שׁוּב יוֹרָם.

– בְּמִצְנָחִים אֵלֶה עוֹלִים לְמַעְלָה הַזְרָעִים,

זַרְעֵי הַקוֹצִים לְמִינֵיהֶם. הֵם נִשָׂאִים הַרְחֵק הַרְחֵק מִכָּאן,

כַּאֲשֶׁר תֶּחְדַל הָרוּחַ הֵם יִפְּלוּ אֵי־שָׁם לְתוֹךְ הַסְדָקִים

אֲשֶׁר בָּאֲדָמַה. שָׁמָה יִרְבְּצוּ הַזְרָעִים כָּל יְמוֹת הַחַמָה עַד

אֲשֶׁר יָעִירוּ אוֹתָם טִפּוֹת הַגֶשֶׁם וְיוֹצִיאוּ אוֹתָם

מִמַחְבּוֹאָם…

וְעַל פְּנֵי הַקַרְקַע, בֵּין עֲרֵמוֹת הַקוֹצִים, פָּרַץ

לוֹ דֶרֶךְ צֶמַח אֶחָד בַּעַל עָלִים רְחָבִים וּגְדוֹלִים. הָיָה זֶה

“הַגַלְגַל”, זֶה הַצֶמַח הַגָדוֹל וְהַנוֹרָא. הוּא הִתְגוֹלֵל לוֹ

בְּנַחַת וּפִזֵר אֶת שְׂרִידֵי הַזְרָעִים הָרַבִּים שֶׁלוֹ שֶׁהָיוּ

תְּקוּעִים בְּתוֹךְ הַהֶלְקְטִים. גַם הַקֶלַח הַגָדוֹל וְהשׁוֹמֵר

הַצָהֹב, גִבְעוֹלֵיהֶם נִשְׁבְּרוּ וְהָיוּ נִגְרָרִים עַל פְּנֵי

הָאֲדָמָה הַיְבֵשָׁה.

יָמִים אֲחָדִים אָרְכָה עֲבוֹדַת הָרוּחַ בַּשָׂדוֹת. וְכָל מַה שֶׁעָקְרָה הַשׁוֹבְבָה עָרְמָה לַעֲרֵמוֹת, עֲרֵמוֹת.

– אוּף, עָיַפְתִּי! – נֶאֶנְחָה הָרוּחַ. – הִנֵה כְּבָר

טִאְטֵאתִי אֶת כָּל הַשָׂדוֹת וְנִקִיתִי אוֹתָם מִן הַצְמָחִים

הַיְבֵשִׁים. עַתָּה אָבִיא אֶת הַגֶשֶׁם. הוּא יִשְׁטֹף אֶת פְּנֵי

הָאֲדָמָה וְיַרְחִיק מִמֶנָהּ אֶת כָּל אֵלֶה הַפְּגָרִים הַמֵתִים,

הַמַפְרִיעִים בְּעַד הַקְטַנִים וְהַיְרֻקִים לַעֲלוֹת מַעֲלָה,

מַעֲלָה.

וּלְמָחֳרָת הַיוֹם הֶעֱלְתָה הָרוּחַ עֲנָנִים שְׁחוֹרִים

מִצַד מַעֲרָב. הָיוּ הָעֲנָנִים אָצִים רָצִים, מִתְנַפְּלִים עַל כָּל

פִּסַת שָׁמַיִם תְּכֻלָה וּמְכַסִים אוֹתָהּ. הַשֶׁמֶשׁ הִסְתַּתְּרָה,

נֶעֶלְמָה וְאֵינֶנָהּ. וּבַחוּץ חשֶׁךְ. נָשְׂאוּ הַיְלָדִים אֶת

עֵינֵיהֶם לְמַעְלָה וְהֵם נִפְחָדִים וְרוֹעֲדִים, רוֹצִים הֵם לָדַעַת

מַה יִהְיֶה עַתָּה?

וּפִתְאֹם הִבְרִיק הַבָּרָק, הִרְעִים הָרַעַם וְטִפּוֹת

גֶשֶׁם גְדוֹלוֹת וַעֲכוּרוֹת הֵחֵלוּ לָרֶדֶת, תְּחִלָה לְאַט לְאַט,

וְאַחַר בְּחִפָּזוֹן, יָרְדוּ נָפְלוּ עַל פְּנֵי הַיְקוּם

הַצָמֵא.

הַטִפּוֹת רָקְדוּ עַל פְּנֵי הָעֵצִים וְשָׁטְפוּ אֶת

הָאָבָק מִן הֶעָלִים הַיְרֻקִים. (יָפִים הָיוּ אַחַר כָּךְ הֶעָלִים

הָרְחוּצִים וְהַנוֹצְצִים בְּגַעַת קַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ בְּאֶגְלֵי הַמַיִם

שֶׁעֲלֵיהֶם).

מִן הָעֵצִים גָלְשׁוּ הַטִפּוֹת אֶל הָאֲדָמָה וְחָדְרוּ

פְּנִימָה פְּנִימָה, עָמֹק עָמֹק, שָׁם הִשְׁקוּ אֶת הַזְרָעִים

הַקְטַנִים שֶׁהָיוּ שׁוֹכְבִים זְמָן רַב וִישֵׁנִים וְהֵם רְעֵבִים

וּצְמֵאִים.

זְרָעִים חֲמוּדִים! זְרָעִים טוֹבִים! הִתְעוֹרְרוּ נָא!

קוּמוּ נָא! – הֵאִיצוּ הַטִפּוֹת בַּגַרְגְרִים. הִנֵה בָּא הַחֹרֶף,

צְאוּ מִן הָאַדָמָה וְקַשְׁטוּ לִכְבוֹדוֹ אֶת הָאָרֶץ בְּיֶרֶק דֶשֶׁא

לָרֹב.

נַעֲלֶה! נַעֲלֶה! כֻּלָנוּ נַעֲלֶה! – הֵשִׁיבוּ

הַזְרָעִים בְּשִׂמְחָה כַּאֲשֶׁר הִרְבּוּ לִשְׁתּוֹת מִמֵי הַגֶשֶׁם

הַמְחַיִים וְהַמַרְוִים.

תמונה בקובץ מס' 8, עמוד 39 במקור

– וּמִי יַעֲלֶה הָרִאשׁוֹן? שָׁאֲלוּ הַזְרָעִים זֶה לָזֶה?

תַּעֲלֶה הַכַּלָנִית רִאשׁוֹנָה, – קָרָא הַסַבְיוֹן. הַכַּלָנִית אֲדֻמָה וְיָפָה, וְדוֹמָה, מַמָשׁ, לְכַלָה קְטַנָה.

אֲבָל הַכַּלָנִית הֵשִׁיבָה: עֲדַיִן לֹא צָבַרְתִּי דֵי

מָזוֹן בַּמַחֲסָנִים שֶׁלִי, הָאֲדָמָה עוֹדֶנָה קָשָׁה וְעָלַי הָרַכִּים

וּפְרָחַי הַחֲמוּדִים לֹא יוּכְלוּ לִבְקֹעַ אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה.

פָּנוּ הַפְּרָחִים אֶל הַסִתְוָנִית. זוֹ שָׁכְבָה לָהּ

עֲטוּפָה בִּמְעִיל הַשַׁעֲוָה הַחוּם אֲשֶׁר לָהּ וכְאִילוּ לֹא הֵעִירוּ

אוֹתָהּ טִפּוֹת הַגֶשֶׁם הָיְתָה עוֹד מַמְשִׁיכָה לַחֲלֹם אֶת חֲלוֹמָהּ

הָטוֹב עַל יָמִים קְרִירִים וְנָאִים, עַל שֶׁמֶשׁ צוֹחֶקֶת הַנוֹשֶׁקֶת

לָהֶם לַפְּרָחִים הַסְגַלְגַלִים וְעַל יְלָדִים הַמִתְקַשְׁטִים

בְּפִרְחֵי הַסִתְוָנִית הַחֲמוּדִים.

סִתְוָנִית הַיוֹרֶה! – קָרְאוּ הַצְמָחִים וְדִגְדְגוּ

אֶת חֲבֶרְתָּם, – עוּרִי נָא! עֲלִי נָא! הֲיִי אַתְּ הָרִאשׁוֹנָה אַשֶׁר

תַּעֲלֶה וּתְבַשֵׂר, כִּי חָלַף הָלַךְ לוֹ הַקַיִץ הֶחָם. הַסְתָו אַף

הוּא יֵעָלֵם וְעוֹד מְעַט וְהַחֹרֶף הַטוֹב, עַל גְשָׁמָיו הָרַבִּים

יָבוֹא, וּנְטָפָיו יַשְׁקוּ וְיָעִירוּ אֶת הַפְרָחִים

הַנִרְדָמִים.

– אֲנִי רוֹצָה עוֹד לִישׁוֹן! – הִתְפַּנְקָה הַסִתְוָנִית.

– לִישֹׁן? רְאִי! הִנֵה הַפְּקַעַת – הַמַחְסָן שֶׁלָךְ

מְלֵאָה מָזוֹן לָרֹב, אַתְּ עֲטוּפָה בִּמְעִיל גֶשֶׁם מְצֻיָן, לָךְ

גְלִימַת מָגֵן חֲזָקָה וְחַדָה כְּמוֹ כִּידוֹן, אַתְּ וְרַק אַתְּ

יְכֹלָה לִבְקֹעַ אֶת קְלִפַּת הָאֲדָמָה הַקָשָׁה, וְלָמָה זֶה

תִּתְמַהְמְהִי? צְאִי מַהֵר, עֲלִי נָא!

וְהַסִתְוָנִית – בַּר הַיוֹרֶה? הִיא מָתְחָה אֶת

אֲבָרֶיהָ הַנִרְדָמִים, פָּקְחָה אֶת עֵינָהּ הָאַחַת אֲשֶׁר

בְּתַּחְתִּית הַפְּקַעַת וְהוֹצִיאָה גִבְעוֹל דָקִיק, דָקִיק, שֶׁהֵחֵל

לַעֲלוֹת מַהֵר מַעֲלָה מַעֲלָה.

הִנֵה הֵחֵלָה הַסִתְוָנִית לְהַעֲלוֹת אֶת גִבְעוֹלָהּ! –

קָרְאוּ הַצְמָחִים בְּשִׂמְחָה וְהָיוּ מְזָרְזִים אֶת הַגִבְעוֹל כִּי

יְמַהֵר לַעֲלוֹת.

וְהַסִתְוָנִית, הִיא לֹא נִזְדָרְזָה כָּל כָּךְ

בִּמְלַאכְתָּה. תְּחִלָה הִיא שָׁלְחָה שָׁרְשׁוֹנִים קְטַנִים וּלְבָנִים

לְמַטָה. בְּשָׁרְשׁוֹנִים אֵלֶה סָפְגָה הַסִתְוָנִית אֶת מֵי הַגֶשֶׁם

וְשָׁלְחָה אוֹתָם לְמַעֲלָה אֶל הַגִבְעוֹל אֲשֶׁר הֵחֵל לִקְדֹחַ

וְלִקְדֹחַ לְמַעַן יוּכַל לִבְקֹעַ אֶת הָאֲדָמָה הַשְׁחוֹרָה

וְהָאֲפֵלָה.

וְהַטִפּוֹת מִלְמַעֲלָה הָיוּ יוֹרְדוֹת וּמְרַכְּכוֹת

אֶת הָאֲדָמָה. אָחֲזוּ הַטִפּוֹת בַּכּוֹבַע הַחַד הָעוֹטֵף כְּמוֹ

כִּידוֹן אֶת פִּרְחֵי הַסִתְוָנִית וּמָשְׁכוּ אוֹתוֹ לְמַעֲלָה

לְמַעֲלָה.

סוֹף סוֹף עָלִיתִי! – נֶאֶנְחָה הַסִתְוָנִית כַּאֲשֶׁר

הִצְלִיחָה לִבְקֹעַ אֶת הָאֲדָמָה וּפָתְחָה אֶת פִּרְחָהּ הָרִאשׁוֹן עַל

פְּנֵי הַקַרְקַע. חָמוּד וְנָאֶה הָיָה הַפֶּרַח אֲשֶׁר פָּקַח אֶת

עֵינָיו לְמַעֲלָה. רָאוּ קַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ אֶת זֶה הֶחָלוּץ וּמִיָד

נָשְׁקוּ לוֹ וְעוֹרְרוּ אוֹתוֹ כִּי יִגְדַל וְיִפְרַח וְכָמוֹהוּ

יִגְדְלוּ וְיִפְרְחוּ הַרְבֵּה הַרְבֵּה פְּרָחִים.

מִשֶׁנִפְתְּחוּ שֵׁשֶׁת עֲלֵי הַפֶּרַח הַחֲמוּדִים,

מִהֲרָה הָרוּחַ, גִלְתָה אֶת הָאַבְקָנִים הַצְהַבְהַבִּים וְנָשְׂאָה אֶת

הָאָבָק שֶׁלָהֶם לַמֶרְחַקִים.

וְהַבְּשְׂוֹרָה פָּשְׁטָה בַּשָׂדֶה: עָלוּ פִּרְחֵי הַסִתְוָנִית! עָלָה בַּר־הַיוֹרֶה!

מִהֲרוּ הַדְבוֹרִים וְהַפַּרְפָּרִים לְקַדֵם בִּבְרָכָה

אֶת הַפֶּרַח הָעוֹלֶה וּבֵינָתַיִם לָקְקוּ קְצָת מִן הָאָבָק אֲשֶׁר

הֵבִיאָה עִמָהּ הַסִתְוָנִית.

רָאֲתָה סִתְוָנִית־הַיוֹרֶה כִּי הַכֹּל טוֹב וְיָפֶה

מִסָבִיב וְשָׂמְחָה מְאֹד. כָּל הַיוֹם שִׂחֲקוּ הַפְּרָחִים עִם קַרְנֵי

הַשֶׁמֶשׁ הַמְחַמְמוֹת, עִם טִפּוֹת הַגֶשֶׁם הַטוֹבוֹת וְעִם

הַפַּרְפָּרִים בַּשָׂדֶה.

וּלְעֵת עֶרֶב כַּאֲשֶׁר כּוֹפְפוּ הַסִתְוָנִיוֹת אֶת

רָאשֵׁיהֶן וְהִתְכּוֹנְנוּ לִישׁוֹן שָׁאֲלוּ אוֹתָן הַזַרְעוֹנִים:

הַגִידִי נָא הַסִתְוָנִית, מַה נִשְׁמָע שָׁם לְמַעֲלָה?

– טוֹב וְנָעִים לְמַעֲלָה, הֵשִׁיבוּ הַפְּרָחִים, אֲבָל,

אָנוּ בּוֹדְדִים אָנוּ. הָאֲדָמָה חֲשׂוּפָה, אֵין פְּרָחִים וְאֵין

עָלִים יְרֻקִים.

– אָיִן? וְאֵיפֹה אֲנַחְנוּ? תָּמְהוּ הַזְרָעִים.

הָבָה וְנֵצֵא גַם אָנוּ מִמַחְבּוֹאֵנוּ, נְקַשֵׁט אֶת הָאֲדָמָה בְּמַרְבַד יָרֹק – קָרְאוּ הַזְרָעִים זֶה לָזֶה.

וְכַעֲבֹר יָמִים מִסְפָר עָלוּ הַרְבֵּה הַרְבֵּה

אֲגֻדוֹת פְּרָחִים שֶׁל סִתְוָנִית הַיוֹרֶה. אֵלוּ קִשְׁטוּ אֶת

הָאֲדָמָה הָעֲצוּבָה. אַחֲרֵיהֶם עָלוּ גַם הַצְמָחִים הָאַחֵרִים.

הָעֲנָנִים הוֹרִידוּ מַיִם וְהִשְׁקוּ אֶת הֶעָלִים הָעוֹלִים וְהָאֲדָמָה

כֻּסְתָה מַהֵר מַהֵר בִּשְׁטִיחַ יֶרֶק.

תמונה בקובץ מס' 14, עמוד 45 במקור

וְהַסִתְוָנִית? הִיא פָּרְחָה בַּשָׂדֶה וּמִיוֹם לְיוֹם

הוֹצִיאָה עוֹד פֶּרַח וְעוֹד פֶּרַח, עַד כִּי לֹא נִשְׁאֲרוּ עוֹד

פְּרָחִים בְּחֵיק הָאֲדָמָה. מִסָבִיב לָהּ הָיָה הַכֹּל יָרֹק, פָּרְחוּ

פְּרָחִים חֲדָשִׁים וְהַכַּדַן וּבֶן הֶחָצָב הָיוּ לָהּ לַחֲבֵרִים

טוֹבִים. גַם הַחֲרָקִים הָיוּ סָרִים מַפַּעַם לְפַעַם אֶל הַסִתְוָנִית

וְסִפְּרוּ לָהּ סִפּוּרִים. הֵם גַם הֵבִיאוּ לָהּ מַתָּנוֹת, אָבָק צָהֹב

וָטוֹב מִן הַפְּרָחִים הָאֲחֵרִים. אָבָק זֶה נֶחְטַף עַל יְדֵי שְׁלֹשֶׁת

עַמוּדֵי הָעֱלִי אֲשֶׁר שָׁלַח אֶת הַגַרְגְרִים לְמַטָה לְמַטָה אֶל

הַזְרָעִים. אֵלֶה הַזְרָעִים, לְאַחַר שֶׁקִבְּלוּ אֶת הָאָבָק שָׁמְנוּ

וְהִתְעַגְלוּ וּמְעַט מְעַט קִבְּלוּ אֶת הַצֶבַע הַחוּם

וְהַיָפֶה.

עַתָּה, אָמְרוּ עֲלֵי הַסִתְוָנִית, הִגִיעָה הָשָׁעָה

שֶׁגַם אֲנַחְנוּ נַעֲשֶׂה בִּשְׁבִיל בָּנֵינוּ הַבָּאִים אַחֲרֵינוּ. עַד

עַתָּה פָּרְחוּ הַפְּרָחִים, עַתָּה נִשְׁלַח אֶת עָלֵינוּ הָאֲרֻכִּים,

נֶאֱגֹר מָזוֹן, נְמַלֵא אֶת הַמַחְסָנִים, וְאַחַר נִשְׁכַּב

לָנוּחַ.

אוֹתָם הַיָמִים הָיָה הַשָׂדֶה מָלֵא פְּרָחִים בַּעֲלֵי

גִבְעוֹלִים אֲרֻכִּים אֲשֶׁר כִּסוּ כִּמְעַט אֶת הַסִתְוָנִית וְהֶעָלִים

שֶׁלָהּ יָכְלוּ בְּקֹשִׁי לִרְאוֹת אֶת הַשֶׁמֶשׁ. מִהֲרוּ הֶעָלִים,

מִלְאוּ אֶת הַמַחְסָנִים מָזוֹן וְאַחַר נָבְלוּ וְנִרְדְמוּ גַם הֵם. הֵם

הֶחְלִיטוּ לָרֶדֶת שֵׁנִית לְמַטָה, לָנוּחַ וּלהַחְלִיף כֹּחַ.

אָנוּ מִלֵאנוּ אֶת תַּפְקִידֵנוּ! – אָמְרוּ הֶעָלִים

לַפְּרָחִים שִׁכְנֵיהֶם, אָנוּ עָשִׂינוּ אֶת שֶׁלָנוּ. אַחֲרֵינוּ עָלוּ

וְקִשְׁטוּ אֶת הָאֲדָמָה הַמוֹנֵי הֲמוֹנִים שֶׁל פְּרָחִים. עַתָּה

נִשְׁכַּב לָנוּחַ. נִישַׁן וְנַחְלֹם חֲלוֹמוֹת עַד אֲשֶׁר יָבוֹא

יוֹמֵנוּ שֵׁנִית וְשׁוּב נַעֲלֶה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

לְהִתְרָאוֹת! קָרְאוּ הַצְמָחִים זֶה לָזֶה.

לְהִתְרָאוֹת בַּשָׁנָה הַבָּאָה! – הֵשִׁיבָה הַפְּקַעַת

אֲשֶׁר מִהֲרָה לִסְגֹר אֶת בֵּיתָהּ בִּמְעִיל הַגֶשֶׁם הַחוּם וְהַטוֹב,

וַתֵּרָדֵם.

• גידי בלייכר
• בת ציון רביב
• צחה וקנין-כרמל
• שמרית חדד
• מרגלית נדן