מתֻרגם אנגלית מן המקור

הַבֶּנְגַּלִי על-ידי המחבר

בעצמו ומאנגלית לעברית

על-ידי

דוד פרישמאן

דברים אחדים

הדרַמה הלירית הזאת נכתבה לפני עשרים וחמש שנה בערך, ומיֻסָּדה היא על סִפּוּר המעשה המוּבא בספר הַמַּהַבְּהַרַטַא, שֶׁתָּכְנוֹ הוא כך:

כְּשֶׁנָּדַר אַרְיוּנַא את נדרו להִנָּזר מן העולם ויָצא בגוֹלָה ובא עד מַנִּפּוּר, ראה שם את חִיטְרַאנְגַּדַּא, בִּתּוֹ הַיָפָה של המלך שָֹם הנקרא חִיטְרַאוַהַנַּא, וַתִּקח את לבו בקסם חִנָּה הגדול, וַיִשאל מן המלך לתת לו את בִּתּוֹ לאִשה. וחִיטְרַאוַהַנַּא, ובשמעו את שאֵלתו, שאל אותו לשמו ולמולדתו, וַיַען אותו כי הוא אַרְיוּנַא יורש העצר אשר למשפחת בֵּית פַּנְדַּוַּא. אז ספּר לו המלך, כי ראש בית אֲבוֹת אבותיו, הוא פְּרַבְּהַנְיַנַּא אֲבִי מלכי מַנִּיפּוּר, הלך ימים רבים עֲרִיִרי, לא היה לו בן אשר יירש אוֹתו אחריו, ויהי צָם ומענה את נפשו כל הַיָּמים, עד אשר ראה שִׁיוַהּ האלהים בְּעָנְיוֹ ויחמול עליו ויתּן לו וגם לכל הבּא אחריו לדורותיו איש איש ילד אחד, וּמדּוֹר לדור היה ילד זה ילד זָכָר; ורק הוא, חִיטְרַאוַהַנַּא, הוּא הראשון אשר לא נולד לו בן, כי-אם בת, היא חִיטְרַאנְגַּדַּא, ומאחרי אשר עליה להקים לו זרע, ולכן עשה עִמָה תמיד כאשר יֵעָשֶׂה עם הבָּנים ויגַדֵּל אותה כמו בן וילַמד אותה כל אשר ילמד הַבֵּן וַיַּעש אותה ליורשת אותו. ואחר-זה הוסיף המלך ויאמר:

“הבּן האחד אשר יִוָּלֵד לה, זה יקים את זרעי אחריו לדורותיו, ואת הבּן הזה אשאל לי מעִמך במחיר תִּתִּי אותה לך. אם תֵּאוֹת לי לְקַיֵּם את הדבר הזה לעשותו, תוכל לקחת אותה לך לאשה”.

וְאַרְיוּנַא קִבֵּל את הדבר למַלא אותו לעשותו, ויקח לו את חִיטְרַאנְגַדַּא לאשה וַיֵּשב עִמה בעיר מלוּכת אביה שלש שנים, וכאשר נולד להם בן, חִבֵּק אותה אל לִבּוֹ באהבה, ואחר-כן נפרד מעליה ומעל אביה, וַיָּשב וַיִּצא בגוֹלה כבראשונה.

הנפָשׁוֹת

אֵלִים:

מַדַּנָּא (אֵרוֹס)

וַסַּנְטָא (לִיקוֹרִיס).

בני אדם

חִיטְרָא, בת מלך בְּמַנִּפּוּר. אַרְיוּנַא, בן מלך מִמַּלְכֵי בית קוּרוּ, מֵעֲדַת הַקְּשַׁטְריָּא, או “עֲדַת הלוחמים”. בשעת המעשה הוא יושב בדד ביער כמו נזיר.

אַנְשֵׁי כְפָר מִנוֹף רחוק מִמַּנִּפּוּר.

מחזה ראשון

חִיטְרָא

האַתּה הוא האלהים בַּעַל חמשת החִצִים – אֱלֹהִי האהבה?

מַדַּנָּא

אני הוא הַבֵּן הַבְּכוֹר לַיּוֹצֵר אשר נוֹלַד בלִבּוֹ ראשונה. בַּעֲבוֹתוֹת מכאוב וּבְתַעֲנֻגוֹת אאסור את חיי כל איש וכל אִשָּׁה!

חיטרא

ידעתּי, הוי איך ידעתּי מה המכאוב הזה ומה העבותות האלה. – ואתה מי זה, אדוני?

וַסַּנְטָא

אני רֵעוֹ – וַסַּנְטָא – מלך תקופות השנה. לולא אנכי הרודף אחרי הַמָּות. ואחרי התַּחְלוּאִים לְהִלָחֵם אליהם תמיד, כי-עתה החריבו את הארץ עד-היסוֹד. אני הוא הַנֹעַר לָנֶצַח.

חיטרא

לֲךּ אֵלֹהַי וַסַּנטא, אכרע ואשתַּחֲוֶה.

מַדַּנָּא

אבל האם נֶדֶר נָדַרְתְּ לאלהים בחָזְקה, אתּ נָכְרִיָּה נחמדה? למה תִתּני לנעורַיך הרענַנִּים לִבְלוֹת בצוֹמוֹת וּבְעֶנּוֹת נפש? קָרבּן אשר כזה לא יֵרָצֶה לעבודת הקֹדש אשר לָאַהֲבָה. מי אַתּ וּבַקָּשָתֵךְ מה היא?

חיטרא

חיטרא אנכי, בָּת לבֵית המלך בְּמַנִּפּוּר. הנה שִׁיוַה אלהים נשבּע בחסדו הגדול לַאֲבִי אֲבוֹת אבוֹתי, הוא המלך,לתת לו זרע בנים דור אחרי דור, אשר לא יחדל בֵּן מִקִרבּם עד-עולם. ובכל-זה לא יָכֹל דְבַר אלהים זה להפוך את ניצוץ החיים אשר היה בְרֶחֶם אמי וּלְשַנוֹתוֹ, כי ככה גָבַר בי עָצְמִי, אף כי אינני בלתּי אם אשה.

מדנא

ידעתי את כל זה וכי לבעבור זאת גִדֵּל אָבִיך אוֹתָךְ כמו בן וילַמְדֵך לדרוֹך קשת ולעשות כל מלאכה אשר יעשה אותה מלך.

חיטרא

כן הוא הדבר, ולכן לבשתי מלבּוּש גבר, ואת חֶדְרִי הנִּבדל, חֲדַר הנָּשים אשר היה לי, עזבתּי. נִכְלֵי אשה אשר בם תְּצוֹדֵד לבבוֹת לא ידעתּי. יָדַי אֱמוּנוֹת לתפּוֹש את הקשת, אבל את מלאכת קֻפִּידוֹן להיות מוֹרָה חִצִּים במו-עֵינַי לא למדתּי.

מדנא

אכן אין דורש מֵעִמָּךְ ללמוד את המלאכה הזאת, אַתְּ הַיָפָה העין יודעת אותה לעשותהּ גם באֶפס לִמּוּדִים, ואמנם האיש אשר פְּגָעוֹ החֵץ בלבו יודע היטב כי כן הוא.

חיטרא

יום היה ואני הלכתי לבַקש לי צַיד ואתע על שְׂפַת נחל פֻּרְנַהּ. את סוסי אסרתי אל גזע עץ, ואני יצאתי בְעִקְּבֵי אַחד הצבָאים וָאֵרד אל-בּין הסבָכים העבֻתּים. נָתִיב צר ומעֻקָּל מצאתי אשר הִתְפַּתֵּל בתוך העלָטה אשר לַעֲנָפִים המסֻבָּכים, העָלים רָעדו לקול שריקות הַצְּרָצַר, ופתאם ראיתי והנה איש שוכב על-פני הדרך אשר לְפָנַי ורובץ על טַרְפֵּי צמח יבֵשים. בגאוַת לב צִוִּיתי לסור הַצִּדה, והוא לא שָׂם את דְּבָרַי אל לב. אז נָקַבְתּי בו בבוז בִּקְצֵה קשתי החד. ברגע ההוא השתָּער האיש מעל מקומו וַיָּקם, ואֵרא והנה הוא חזַק-בשר וְחָסֹן מאד, דוֹמֶה ללשון אש אשר התלקחה פתאם מתוך עֲרֵמַת אֵפֶר. שְׂחוֹק עָלֵז חלף על קצות שפתיו, ואני אמרתי בלבי: רק אין זאת כי אם משַׂחק הוא למראה תבניתי אשר היתה כתבנית נער. אז חשתי בנפשי בפעם הראשונה בחיי כי אשה אנכי וידעתי כי גבר עומד לְפָנָי.

מדנא

ברגע מְבֹרָךְ אלַמד את האיש ואת האשה את התורה הנאמנה להַכּיר איש את אחיו. אבל מה נַעֲשָׂה אחר-כן?

חיטרא

בְּיִרְאָה ובתִמָּהון שְאִלְתִּיו: “מי אתה?” והוּא עָנָני: “אַרְיוּנא אנכי, מִשֵׁבֶט קוּרוּ הגדול”. הייתי כאבן דומם, עמדתי כפסל ושָכַחְתּי לְהִשְׁתָּחֲוֹת לו. האָמנם זה הוא אריונא אֱלִיל חלומותי היחיד והגדול? כן, זה ימים רבּים שמעתי, כי נֶדֶר נָדַר לאלהים לחַכּוֹת שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שנה עד קַחְתּוֹ לו אשה. ואני הנה מאָז הֵסית אותי דַם נְעוּרַי יום יוֹם לנַסּוֹת את כֹּחי אליו במלחמה, ותאוָתי אל הכבוד פִּיתָּתְנִי להתנַכּר ולבוא לפניו ולקרֹא לו לִקְרָב, להִלָּחם שנינו יחדו איש לקרַאת איש, למען הוכיח לו את כֹּח אצבעותי למלחמה. הוי לֵב פּוֹתֶה, לאָן בָּרַח גאונך פתאם? מי-יתּן ויכֹלתּי לתת את כל נְעוּרַי עם כל תשוקותיהם חֵלֶף רֶגֶב-האדמה אשר עליו עומדת כף רגלו, וחָשַבְתּי לי את זה לחסד גדול. לא אדע עתה מה היתה שִׁבֹּלֶת המחשָׁבות אשר שְֹטָפְתַנִי ברגע אשר ראיתי פתאם כי הוא הולך ונעלם בין העצים. הוי אשה פּוֹתָה, אשר לא בֵרַכְתְּ אותו לשלום ולא דבָּרְתְּ אליו דבר ולא שָׁאַלְתְּ מעִמו סליחה, כי-אם עָמַדְתְּ כְּבוּל עֵץ ברגע אשר פָּנה מִמֵךְ בלעג בוז וַיֵּלַךְ!… ממחרת היום בבֹקר פשטתי מעלי את בִּגְדֵי הגברים אשר לי וְאָעֵד צמידים וּצְעָדוֹת וַחֲגוֹרַת חֲלָצַיִם ושׂמְלַת מֶשִׁי ארגמן. הַשִּׂמלה אשר לא נסִּיתִי ללכת בה דָּבְקָה אל בשָׂרי הרועד כמו תַחְרָא; אבל אנכי מהרתי ללכת ולבקש עד כי מצאתי את אריוּנה בהֵיכַל היער אשר לְשִיוָהּ.

מדנא

סַפרי לי את כל המוצאות אוֹתָךְ אחת לאחת עד תֻּמָּן, הלא אנכי יְלוּד הָלֵּב אשר לאלהים וּמִסְתְּרֵי מחשָׁבות כאלה אבין.

חיטרא

לא אזכור היטב את אשר דבַּרתּי ואת אשר עָנָנִי. ואתה חֲמֹל עלי ואַל תְּצַוֵנִי לְסַפּר לך דָּבָר לְדָבָר. כְּלִמָּה עֲבָרְתְנִי כְמַכַּת רעם, ובכל-זאת לא יָכְלָה לי לְפַצְפְּצֵנִי לשבָבים, ככה היתה גבורָתי וככה היה כֹחי כֹּח גבר. ורק בשובי לביתי נָקְבוּ באזנַי דבריו האחרונים כמדקרות מַרְצֵעוֹת אדֻמִּים מאש לוהט. “הלא נֶדֶר נדרתּי לאלהים לבלתּי קחת לי אשה. לא אוּכל להיות לך לבעל!” הוי לְנִדְרֵי גברים! ואתה, אלֹהי האהבה, הלא לנכון ידעתּ כי קדושים וחכמים רבּים, בְּשִׁבְתָּם לרגלי אשה, עזבו את כל הַשָׂכר אשר יבוא להם מִצּוֹמוֹתֵיהֶם וּמְעַנּוֹת-נפש אשר קִבּלו עליהם לכל ימי-חייהם. שִׁבַּרתּי את קַשתּי לשבָבים ואת חִצַּי שָׂרַפְתּי באש. שׂנֵאתי את זרועִי החזָקה והמהירה בגלל האותות אשר היו בה מֵרֹב דָּרְכִי את מיתרי קשתּי. הוי אהבה, הוי אתה אלהי האהבה, עד לעפר הִכְנַעְתָּ את הגאוה הריקה אשר היתה לי וכל גבורת האיש אשר בה התהַלַּלְתּי הנה היא מְרֻטָּשָׁה ומוּבָסָה עתה לרגליך. לַמְדַנִי נא אַתּה את פִּקוּדֶיךָ עתּה; תן לי כיום הזה את הַכֹּחַ אשר לְחַלָּשִׁים וְאַזְּרֵנִי את כלי הנשק אשר ליָד לא-מְיֻזָּנָה.

מדנא

הנני והייתי לך לְרֵעַ. את אריוּנא המכניע את כל הארץ אביא אלַיִך להיות לָךְ לְשָׁבוּי וּמִפִּיךְ יִשְׁמַע את משפטוֹ על-דְבַר מִרְדּוֹ אשר מָרָד.

חיטרא

לוּלֵא קָצְרָה עִתִּי לי, כי-עתּה יכֹלתּי לכבּשׁ את לבו לי מעט מעט ולא הייתי שואלת עֶזְרה מֵעִם האֵלים. כמו רֵעַ הייתי עומדת לִימִינוֹ, לִנְהוֹג את סוסיו הפּרָאים אשר לְרִכְבּוֹ ולעזוֹר אחריו בצאתו לְתַעֲנֻגוֹתיו לצוד ציד, ובלילה הייתי שומרת עליו לְפֶתַח אָהֳלוֹ והייתי מְמַלְאָה אחריו את מפעליו הגדולים אשר איש מן הַקְּשַׁטְרִיָּא שׂוּמָה עליו לעשותם, למען הושיע לנדכָּאים ולתת משפט לאשר אין לו. אז הנה בוא יבוא היום אל-נכון אשר יבּיט אלי משתּאה ואשר ישאל: “מי הוא זה הנער הזה? האם לא אחד מעבָדַי הוא אשר היה לי באחד מִגִלְגוּלֵי חַיַּי הראשונים, והוא דָבק אַחֲרַי כמו מִפְעָלַי הטובים אשר דָבְקוּ אחרַי, למען היוֹת עִמִּי פּה בְחַיַּי החדשים?” ואמנם אנכי אינני האשה אשר תַּחְבִּיא יְגוֹנָה בתוך הדממה העזובה וְתִשׁפּוך עליו את דמעותיה בלילה ובבֹקר תסתיר אותו תחת מַסְוֵה השחוק ותאריך רוחה והיתה לאלמנה מִלֵדָה. אַל לְפֶרַח תשוקתי להיות מוּבָס לעפר בטרם פִּרְיוֹ יגמול. הנה זאת עבודתי וזאת מלָאכתי לכל ימי-חיי, למצֹא לי אֹזן קַשֶּׁבֶת ולתת לנפשי כָבוֹד. ולכן הנה זה באתי עד לְפֶתַח דַלְתְּךָ, אתה אלהי האהבה הכובשת את כל הארץ; ואתה וַסַּנְטָא, האלהים הרענן אשר לתקופות השנה, הַעֲבֶר-נא מעל בשרי הרך את הָעָוֶל אשר נעשָׂה לי ביום הִוָּלדי בְּהִנָּתֵן לי הַתֹּאַר הרע הזה אשר לי. רק ליום אחד שִׂים אותי יָפָה להפליא, לבעבור אִיף כמו האהבה אשר פָּרחה בקרב לבי פתאם. רק ליום אחד קטן תן לי יֹפִי שָׁלֵם בלי כל סלף, ואז אערוב לפניך את עֲרֻבָּתִי על-דְבַר יתר הַיָּמים אשר יבואו.

מַדַּנא

גְבִרְתִּי, הִנֵה שְׁאֵלָתֵּךְ תֵּעָשֶׂה.

וַסַּנְטָא

ולא רק לְמִדַּת יום אחד קטַנָּה, כי-אם לשָׁנה תמימה תִּדְבַּק כֹּל חֶמְדַּת פִּרחי האָביב לִיצֻרֵי בְשָׂרֵךְ.

מחזה שני

אַרְיוּנא

החלום חלַמתּי או אם באמת ראיתי על שפת הנחל את כל אשר ראיתי? על נְוַת יְרַק-דשא ישבתּי בְּרֵדֶת צללי היער ואזכּור שָׁנִים אשר חלפו, ופתאם והנה מראה כְלִיל יֹפִי נגלה אלי מעט מעט בצלם דְמוּת אשה, והאשה עומדת על-פני חֵלְקַת אבן לְבָנָה אשר עם שְׂפַת המים. רגע אחד דִּמִּיתִּי בנפשי כי לב האדמה גם הוא ירחב מִגִּיל תחת כַּפּוֹת רגליה הלבָנות והיחֵפות, ורגע חשַׁבתּי כי מַעֲטֵה הבשר הֶעָנֹג והדק אשר על עצמותיה יתמוגג פתאם מרֹב התרוממות הנפש וְיֵהָפֵךְ לאֵד והיה כִזְהַב דִּמְדּוּמֵי השחר הַנָּמֵס מלפני השלג אשר על ראש הגבעה בַמִזְרָח. אז הִשְׁתַּחַוְתָה על-פני הנחל הנוצץ וַתַּבֵּט וַתַּרְא בו את פניה, ופתאם רגזה לאחור ותעמוד דוּמם; אחר-כן צחקה חרש וַתָּנַע את שְׂמֹאלָה בַּעֲצַלְתַּיִם וַתִּפְרַע את ראשה מעט מעט וַתִּתּן לשערותיה להשתַּפּך על הארץ לרגליה. אז גִלְתָה את שָׁדֶיהָ ותַּבּט על זרועות ידיה הַמְחֻטָּבוֹת בְּאֵין סלף, וַתִּמָּלֵא שִׂמחה למראֵה בְשָׂרָהּ. ואחר-כן כָּפְפָה את ראשה ותַּבּט ותּרא את ציץ-נעוריה המתוק והפּוֹרח ואת הַזִיו ואת האֹדם הצח אשר לעוֹרָהּ, ופניה קָרְנוּ מֵחֶדְוַת פתאם אשר לא פִלֵּלָה. ככה ישתּאה כל היום גם פרח הַלּוֹט הַלָּבן על מראהו, לוּ רק יָכֹל לְהַפְנוֹת מעט את צַוָּארוֹ בבֹקר בעת הקיצוֹ ולראות את צלם דמוּתו בתוך המים. אבל מקץ רגע אחד והנה סָר הַשְׂחוֹק מעַל פניה וצֵל תּוּגָה התלונן בעיניה. אז שבה ותִּקלע את קְוֻצּוֹת שערותיה ואת צעִיפהּ פרשׂה על זרועותיה ותֵּאָנח חרש וַתֵּלֵךְ –וַתְּהִי בעיני כמו ערב יפה אשר יָרַד אֶל תּוֹך הלילה. דִמִּיתי רגע כי כל תשוקתי הַנִּמְלָאָה נגלתה אלי פתאם לאור ברק, ואחר-כן שָׁבָה וַתִּכְבֶּה… אבל מי-זה נוגע עַתּה אֵל דַּלתּי?

חיטרא באה, לבוּשה שִׂמלת אשה

אוי לי! הנה היא פֹּה. הֵרָגַע נא לִבִּי!

גְבִרְתִּי! אַל לָךְ יְרֹא אותי: אחד מאנשי הַקְּשַׁטְרִיָּא אנכי.

חיטרא

אוֹרֵחַ תהיה לי בביתי, אדוני הַנִשָּׂא. אני היא היושבת בהיכל הזה. אכן לא ידעתי בַּמֶּה אוּכל לקַדֵּם את פניך בְּבֹאֲךָ בְּצֵל קוֹרָתִי.

אריוּנא

עצם מראֵה-פָנַיִךְ זה הוא הנחמד מכֹּל דבר אשר בו תְקַדְּמִי את פָּנַי, גְּבִרְתִּי היפה. ועתה אם לא יֵרַע הדבר בעינַיִךְ, תני ואשאל אותך דבר.

חיטרא

עֲשֵׂה כְבַקָּשָׁתֶךָ.

אריוּנא

האם נֶדֶר נָדַרְתְּ לאלהים בְּחָזְקָה אשר עשה אוֹתָך לשבויה בהיכל השומם הזה וַיִּמנע מבּני אדם את הָעֹנֶג לראות את פּניך הנחמדים?

חיטרא

רְאֵה הִנה בַקָּשָׁה נסתּרה צפוּנה בקרב לבי אשר עליה אתפלל יום יום לְשִׁיוַהּ אלהים לבעבוּר יעשה אותה לי.

אריונא

מה תוּכְלִי לבַקש, וְאַתְּ הלא הִנָּךְ הַבַּקָּשָׁה אשר לְתֵבֵל כֻּלָּהּ! מן הגבעה אשר פה במזרח, אשר עליה יַצִּיג שמש הבֹּקר בראשונה, את כף רגלו הלוהטת, ועד קְצֵה ארצות המערב עבַרתּי. את כל הנחמד והיָפה והַנִּשגב אשר על-פני כל הארץ ראיתי. ועַתּה, רְאִי נא: כָּל דַּעַת אשר אספתּי, לָךְ אֶתְּנֶנָּה, ורק הַגִידי לי את-מָה או את-מי אַתּ מְבַקֶּשֶׁת.

חיטרא

זה אשר אֲבַקְשֶׁנּוּ נוֹדַע לכל איש.

אריונא

הַאָמְנַם! אבל מי-זה אפוא בְּרוּך-אלהים זה אשר תהִלָּתו לקחה את לִבֵּךְ שֶׁבִי?

חיטרא

חֹטֶר הוא מגֶזַע כל נִבְחָר אשר מכל בָּתֵּי המלָכים וגדול מכּל הגִבּוֹרים.

אריונא

גבִרתּי, אַל נא תקריבי קרבּן את עשׁר כל הַיּפִי הרב הזה אשר לָךְ על מִזְבַּח תהִלת-שוא. יש אשר שמועה ריקה עוברת מִפֶּה אל פֶּה והיתה כמו אֵד למועד דִּמדוּמֵי בֹקר בטרם יעלה השמש. הגידי לי, מי הוא זה הגִבּוֹר הַנִשָּׂא הלָזה הגדול מִנֵּצֶר שרשי מלכים?

חיטרא

נזיר בודד! רק מְקַנֵּא אתה בֲאַחֵרים בְּשָׁמְעֲךָ את שְׁמָם הַטּוֹב. הטרם תדע כי המהֻלָּל מכּל השמות על-פני כל האדמה הוא שֵׁם בֵּית מַלְכֵי קוּרוּ?

אריונא

בֵּית מָלכֵי קוּרוּ!

חיטרא

ואם לא שמעת מעולם את הגדול מכּל הַשֵׁמות אשר לַבַּיִת הזה המהֻלל עד לְמֵרָחוֹק?

אריונא

הואילי נא והשמיעיני את הַשֵּׁם הזה בעצם שְׂפָתָיִךְ.

חיטרא

אריונא הוא, כובש כל הארץ. מעל שפתי העם קָטַפְתּי לי את הַשֵּׁם הזה אשר לנצח וברחמים רבּים טִפַּחְתִּיו בקרב לבי, לב הנערה. אבל מדוע אתה מבּיט נִכחך נִבְעַת ככה, אתה הבודד? האם בְּרַק הַשּׁם הזה איננו גם-הוא בלתּי אם בְּרַק-שוא? ענני נא, ואני לא אֵאַחר רגע מקְּרוֹע את סְגוֹר לבי זה ולהשליך משם את עֲדִי השקר הלזה על-פני עֲפַר האדמה.

אריונא

יְהִי שמו ותהִלָּתו שקר או אמת, יְהִי אֹמץ לבו וגבורתו אמונה או מרמה, ואולם חמלי נא אַתּ עליו ואַל תגָרשי אותו מקֶּרב לִבֵּךְ – כי הנה הוא כורע עתה לְרַגְלָיִךְ.

חיטרא

אתה הוא אריונא!

אריונא

כן-הוא, אנכי הוא זה. אנכי הוא הָאוֹרֵחַ הָרָעב לאהבה העומד פה לפֶתַח דַּלְתֵּךְ.

חיטרא

אם-כן אפוא לא אמת הוא, כי נֶדֶר נָדַר אריונא להיות אשה עצורה לו שתֵּים-עֶשְׂרה שנה!

אריונא

אַתּ היא אשר הֲנִיאוֹת אותי וְהֵפַרְתְּ את נִדְרִי כאשר יָנִיא הירח את הלילה ויָפִיר את נֶדֶר חָשְׁכָתוֹ.

חיטרא

האם לא תִּכָּלֵם? מָה ראית בי, כי היית בגלָלי לבוגד בנפשך? את מי אתה מבַקש בתוך העינים השחורות האלה ובזרועות הידים הצחות כחָלב, אם נכון אתה לתת במחירן את יִשׁרַת לבך? ולא אותי, את עצם נפשי, תאמר לקנות – את זאת ידעתי. ואף אמנם ברור הדבר כי לא זאת היא האהבה ולא בזה יִנָּתן יקָר וּגְדֻלָּה לאשה! אוי לי אם הַלְבוּש המתמוגג הזה, לבוּש הבשר, יכֹל לְעַוֵּר עיני איש עד בלתּי רְאוֹת עוד את האור היוצא מן הנשמה אשר חֲלוֹף אין לוֹ! אמת דִּבַּרְתּ, אַריונא: עתה ידעתי אל-נכון כי תהִלּת גבורתך כמו-איש איננה בלתּי אם תהלת שקר.

אריונא

הוי, עד-כַּמָּה אחוש בנפשי מה-שקר תהלת איש וְגַאֲוַת גבורתו! כל-זה נִדְמָה בעינַי כמו חלום. רק אַתּ לבַדֵך שלמה, אַתּ אוֹצַר כל העולם, קץ כל עֹנִי, תַּכלית כל חפץ – אַתּ האשה היחידה! יש אחֵרות אשר רק מעט מעט וביָמים רבּים נַכִּירַן. אבל אתּ היא אשר יִראֶה אוֹתָך איש רגע אחד, וְרָאָה ברגע ההוא את הַשְּׁלֵמוּת כֻּלָּהּ אשר לנצח נצחים.

חיטרא

אַלְלַי, לא אנכי היא זאת, לא אנכי, אריונא! הלא אינני בלתּי אם תרמית-עינים אשר עשה אַחַד הָאֵלִים לֵךְ לךְ גִּבּוֹרִי, לֵךְ מִזֶּה. אַל-נא תְאָרֵשׂ לךָ דְּבַר שקר, אַל-נא תקריב את לבּך הגדול קָרבּן על מזְבַּח מִקְסַם-כָּזָב. לֶךְ-לְךָ מזה.

מחזה שלישי

חיטרא

לא, לא יִתָּכֵן דבר אשר כזה: – אשר יִשָּׂא אדם את להט העין הבוערת הפּוֹרֵץ מִקֶּרב הנשָׁמה הרעֵבה ותופש בו כמו יְדוֹת מֶלְקָחַים; אשר יָחוּשׁ בְּהִתְאַמֵּץ בּוֹ לִבּוֹ לשבּר את כְּבָליו וּלְמַלֵּט את קול הזעָקה הגדולה הַפּוֹרֶצֶת מקרבּו – ואשר יִשָׁלַח אחרי-כן מעל פניו את הַיָּקָר לו מכֹּל, כאשר ישֻלּח העָני בפתח – לא, לא יתָּכן דבר אשר כזה.

מַדַּנָּא וּוַסַּנְטָא באים

הוי אלהי האהבה! מה עצוּמה לַבַּת האש אשר הִקַּפְתָּ עלי! בוערת אנכי כֻלִּי ומַבעירה את כל אשר אגע בו.

מַדַּנָּא

חפצתי לדעת אחת לאחת את כל המוצאות אוֹתך בלילה האחרון.

חיטרא

בערב שכַבתּי על-פני מִרְבַּץ דשא אשר נִזְרַע כֻּלוֹ ציצי פרחי-אביב, וָאֶזְכּוֹר את תְהִלוֹת יָפְיִי הַנִפְלָאוֹת אשר שמעתּי מִפִּי אריוּנא; – וָאֵשְׁתְּ נָטָף אחרי נָטָף את צוּף הדבש אשר רָדִיתִי לי ביום. אז נשכחו מלבי כל דברי ימי-חיי אשר חלפו וכל אשר נַעֲשָׂה בי מאָז. חָשתּי בנפשי כי הנני כמו פֶרַח אשר אין לו בלתּי אם חיי רגעים מעטּים ונחפּזים לשמוע את הֲמִית כל הַחֲלָקות ואת קול ההמֻלה ואת הרעש אשר לַיְּעָרוֹת, ואחר-כן שׂוּמָה עליו לְהַפְנוֹת את עיניו מן השמים ולהוריד את ראשו ארצה ולהוציא את רוחו עִם עֲפַר האדמה באֵין קול וצוָחה וּלְכַלוֹת את החלום הקטן אשר לרגע שָׁלֵם שאין לא עָבָר ואין לו עתיד.

וַסַּנְטָא

יש אשר חיי תהִלה באין גבול יפרחו וגם יָסוּפוּ בִּן בֹּקֶר אחד.

מַדַּנָּא

כמחשבה באֵין קץ אשר נמצא לפעמים בתוך מִדַּת זרת קטַנָּה אשר לשיר זמרה.

חיטרא

רוח הדָּרום הניעַתני עד לישון. מִיַּעְרַת מַלַּטִּי הפורח אשר ממעל לי נָטְפוּ על בשָׂרי נְשִׁיקֹות מִתּוֹך הדממה. על-פני שַׂעֲרַת רֹאשי ועל לוח לבי וּלְמַרְגְּלוֹתַי בחרו פרחים שונים מקום להם לִגְוֹעַ שם. אני ישַׁנתּי, ופתאם בְּדִמְמַת שְׁנָתִי חַשתּי כמו מַבַּט-עין חד ועַז נוגע בבשָׂרי הַנִרְדָּם והיה כְּאֶצְבַּע חַדָּה אשר לְלַבַּת אֵש. השתּערתּי מעַל מקומי וָאֵרֶא והנה הבודד עומד עלי. הַיָרֵחַ סָבַב אל הַמַּעֲרָב וַיַבֵּט אל-בֵּין הֶעָלִים ויהי אורב אל הפּלא הלָזה אשר פָּעַל אותו אלהים בְּצֶלֶם גֵּו אדם חַלָּש. הרוח מסביב כָּבְדָה מֵרֵיחַ בְּשָׂמים; דִמְמַת הלילה צָללה לקול שרִיקוֹת הַצְרָצַר; מִשְׁנֵה פְנֵי העֵצים אשר לא נעו ולא זעו היה פָרוּשׂ על חֶלְקַת הנחל; והוא עָמד וּמַטֵהוּ ביָדו, כֻּלוֹ חָסֹן וְזָקוּף ומַחריש, והיה כעֵץ הַיָּעַר. ואני בפָקחי את עֵינַי דִּמִּיתִי כי חדלו כל החיים מסביב בכָל אשר הֵם וַחֲלוֹם לֵדָה חדָשה עובר עלי בִּנְאוֹת צִללי-עד. פּשַׁטתּי מֵעָלַי את כלִמָּתי וַתֵּחָלֵץ וַתִּפּול מעלי כַּשִּׂמְלָה הַנּוֹפלת לְרַגְלָי. שמעתּי בקָראו – “אהובָתי, אַתּ האהובה לי מִכֹּל!” וכל חַיַי הַנִּשְׁכָּחים התחברו יחדו להיות לאחָדים, למען אוּכל להשיב דבר. אמרתּי: קָחֵנִי קָחֵנִי נא כאשר הִנֵּנִי!" ואת יָדַי שִׁטַּחְתִּי אליו. הירח יָרד אל מאחרי העצים. מָסָךְ עָשׂוּי חֶשְׁכַת אפֵלה כִסָּה את כֹּל. שמים וארץ, זְמָן וּמָקום, עֹנֶג ומכאוב, חיים וָמָוֶת, כל אלה התעָרבו יחדו בהתרוממות-נפש אשר לא יכיל אדם אותם… עם קרן-האור הראשונה ועם צפצוף קול-הַצִּפּרים הראשון התעוררתּי וָאֵשֵׁב נשעָנה על זְרוֹעַ יָדִי השמָאלית, והוא שָׁכב נִרְדָּם וּשְׂחוֹק פֶּלִאי רִחֵף על שְׂפָתיו, ויהי כַּיָרֵחַ העולה אשר לפנות בֹּקר. נֹגַה דִּמְדּוּמֵי הַשַׁחר הַמְאָדָּם נפל על מצחו הצח, ואני נאנַחתּי וָאָקוּם. הִטֵּיתִי את טַרפּי העָלים הסבוּכים לחַבּרם אחד לאחד, לבעבור מְנֹעַ את השמש השוטפת מֵהַכּוֹת על פניו. הבַּטתּי מסביב ואֵרא והנה האדָמה הישָׁנה ומראֶיה כקֶדם. זכרתּי את אשר הסכּנתּי להיות מעודי, וָאָרוּץ הָלֹךְ וָרוּץ ואהי כַּצְּבִי היָּרא את צִלוֹ ואעבור את נתיב היער אשר פִּרְחֵי שֵׁיפַלֵּי כִסּוּ אותו. אז מצאתי פִנָּה עזובה וָאֵשב וָאַסתּיר את פָּנַי בשתּי כַפּוֹת יָדַי לבעבור אַבְךְ וְאֵילִיל. ואולם לא באו דִמְעוֹתַי לתוך עֵינַי.

מדנא

הוי לָךְ, אַתְּ בַּת-תְּמוּתה! מן האוצר אשר לאלהים גנַבתי את היין הנבחר הַמָּלא רֵיחַ שָׁמַיִם, וָאֲמַלֵּא בו לילה אחד על-פני האדמה עד שפתו וָאֶתְּנֵהוּ על יָדֵך למען תִּשְׁתִּי – ועוד עַתּה שומע אנכי את קול זַעֲקָתֵךְ מן המכאוב.

חיטרא בנפש מרה

מי שָׁתָה אותו? את היקָרה מכּל מִשְׁאֲלות החיים, את הִתְחַבּרוּת האהבה הראשונה אמרוּ להקריב לי, ופתאם שָׁבוּ ויגזלו אותה מִיָּדִי! הַיֹּפִי הזה אשר השאילוני, השקר אשר הֶעֱטוּ עלי, הן יֵחָלֵץ ויִפּוֹל מֵעָלַי כִּנְפוֹל ציצים מן הַפֶּרַח בִּנְשוֹב בם הרוח, ואת אוֹת הַזִכָּרוֹן האחד אשר לַהִתְחַבְּרוּת המתוּקה ההיא יקחו עִמָּם; והאשה אשר תִּכָּלֵם לְמַרְאֵה עָנְיָהּ הֶעָרֹם תֵּשֵׁב וְתֵבְךְ יומם ולילה. הוי אלהי האהבה! הֶחָזוֹן האָרור הזה ירדוף אחרַי כמו רוּח רעה ויגזול ממני את כל הַשָּׂכָר אשר נתנה לי האהבה – את כל הנשיקות אשר יערוג לבי אליהן.

מדנא

אַללי, רק לשוא בא לָךְ לֵילֵךְ האחד! אֲנִיַָּת תַּעַנוּגַיךְ נראתה אלַיִך מרחוק, ואולם הַגַּלים לא נתנו לה לְקָרְבָה אל החוף.

חיטרא

השמים היו קרובים ככה למו-יָדִי, ואני רק שכַחתּי לרגע כי עוד לא החזקתּי בהם. אבל כאשר הקיצוֹתי בבֹּקר מחלומי, מצאתי כי צָרָתִי הַמְתַחֲרָה בי יושבת בקרבּי בתוך בשָׂרי; ועוד נָטל עָלַי גורלי המר לְפָאֵר אותה יום יום ולשלוח אותה אל מחמַד לִבּי ולראות במו-עֵינַי בחַבּקוֹ אוֹתה. הוי אֵלי, שוב נא וקח לְךָ את הַמַּתָּנָה אשר נתת לי!

מדנא

אבל אם אקח אותה מִמֵּךְ, איך תוכלי להתיַצֵּב לעינֵי אהוּב-לִבֵּךְ? האִם לא בְאַכְזְרִיּוּת תֵּלכי עִמו אם תאמרי לחטוף את הכּוֹס מבֵּין שׂפָתיו ברגע אשר שתה כמעט רק את נְטַף הַתַּעֲנוּג הראשון? הלא בבוז ובחֵמה יביט עָלָיִךְ!

חיטרא

ובכל-זה טוב שבעָתַים לעשות את אשר אמרתּי. את תָּאֳרִי כאשר הוא אחשׂוֹף לנגד עיניו, והוא טוב שבעָתַים מן הַמַּסוה הזה. ואם יְגַרְשֵׁנִי מלפניו וְיֶהְדְּפֵנִי ברגליו ואת לבי ישַׁבּר – אז אֶשָּׂא ואסבּול וְאֶדּוֹם.

וסנטא

שמעי נא לעצָתי: הן מוֹעד תקופת הפרחים יעבור עִם בּוֹא הַסְּתָּו, וכל פְּרִי אשר על העץ ינחל עֹז וכבוד. ככה יבוא יום אשר פֶּרַח הַבָּשׂר אחרי בָשְׁלוֹ עד-בלי-די יִבּוֹל מֵאֵלָיו ויִפּוֹל, ואריונא יקח בשִׂמחה את האמת הַנִּשְׁאָרה וְהַקַּיָּמָה אשר נהפּכה ותהי בָךְ לפרי שָׁלֵם. לְכִי, בִּתִּי, וְשֹוּבִי אל חַגֵּךְ עִם משׁוּבָתוֹ הָרַבָּה.

מחזה רביעי

חיטרא

למה אתה מתבונן בי ככה, הַלּוֹחֵם?

אריונא

מתבונן אני בָךְ וְרוֹאֶה בְקָלְעֵךְ את עטרת-הפרחים הזאת. חֲרִיצוּת-יָד וחֵן, תְּאוֹמֵי אָח ואָחוֹת אֵלֶּה, מְפַזְזִים על קְצוֹת אצבעותיך בשִׂמחה. מתבונן אני בָךְ וחושב מחשבות.

חיטרא

מָה אתה חושב, אדוני?

אריונא

חושב אני כי בחריצות-יד זאת ובמתק-אצבעות אשר כזה יכולה אַתּ לקלוע את ימי גָלוּתִי למקלעת עטרת-פרחים אשר לא תִבּוֹל, למען עַטְּרֵנִי בה בשובי לביתי.

חיטרא

לְבֵיתֶךָ! אבל האהבה הזאת לא תצלח לַבָּיִת!

אריונא

לא תצלח לַבָּיִת?

חיטרא

לא. ואתה אַל נא תוסיף לדַבּר בזה עוד. קח עִמך לביתך את כל אשר אֵיתָן ואת כל אשר יעמוד לעולם. אבל הַנַּח את הפרח הקטן והנכרי באשר הוא שם ובאשר צָמָח; הַנַּח אותו לִגְוֹעַ בְּיָפְיוֹ בנטות יומו ולמוּת יחד עם כל הפּרחים הנובלים ועם כל הֶעָלִים הַקְּמֵלִים. אַל נא תקח אותוֹ עִמך אל אוּלַם הֵיכָלְךָ, להשליכו שם על רִצְפַּת האבן אשר לא תדע חֶמְלָה לחמול אֶל דבר הנכון לִגְוֹעַ וּלְהִשָּׁכֵחַ.

אריונא

האם זה אֹרַח אהבתֵנוּ?

חיטרא

כן: זה ולא אַחֵר! אך מה לנו התאונן? זה אשר טוב ליָמים סְפוּרִים, אל נא נִתֵּן לו לְהִמָּשֵׁךְ עד-בלי-קץ. כל חדוָה תֵהָפֵךְ למכאוב, אם הדלת אשר בה תוכל לצאת תהיה סגורה בַעֲדָהּ. קח את אהבָתי וְהִתְעַלֵס בָּהּ כל הימים אשר תאריך להיות. רק אַל נא תִתּן לְעַרְבְּךָ הַשָּׂבֵעַ לשאֹל יותר מאשר תוּכל תַּאֲוַת בָּקְרְךָ לקצור… היום עובר. קח לך את עטרת-הפרחים הזאת. עֲיֵפָה אנכי. קָחֵנִי נא אל תוך זרועותיך, אהוּבי. תן נא וחָדלו כל התּלוּנות וכל ריב-דברים לַמּוֹעֵד המתוק אשר תִּתְחַבֵּרְנָה שְׂפָתינו יָחַד.

אריונא

הס! שִׁמְעִי נא, אהובָתי: הנה צְלִיל פעמוני התּפלה עולה מתּוך מִקְדְּשֵׁי הכּפָרים הרחוקים ועובר על כנפי רוח הלילה בתוך הדממה על-פני העֵצים!

מחזה חמישי

וַסַּנטא

נִבְצְרָה ממני לְכוֹנֵן את צְעָדַי עם צְעָדֶיךָ יחדו, רֵעִי! עָיֵף אנכי וְיָגֵעַ. כְּבֵדָה המלאכה להחזיק את להט האש אשר הִבְעַרְתָּ. הַשֵּׁנָה תִתְקְפֵנִי, הַמֵּנִיף נופל מתוך יָדי ואֵפר קר מכַסֶּה את לַבַּת האש. מתעורר אנכי מִשְׁנָתִי וּבְמַאֲמַצֵּי כֹּל כֹּחי אַצִּיל את הַלֶּהָבָה הַיְגֵעָה. אבל דבר אשר כה לא יוכל לְהִמָּשֵׁךְ ימים רבּיּם.

מַדַּנא

ידעתי כי נע אתה אָנֶה וָאָנָה כמו ילד. מִפְעָלֶיךָ מאָז מתמוטטים לכל-רוּח גם בשמים וגם בארץ. בִּנְיָנִים אשר בנית אחד לאחד בקרב ימים רבּים במחשָׁבות רבּות, אותם תשוב להרוס ברגע אחד, ולא תִנָחֵם. אבל המלאכה אשר עשינו עתה הלא שָלְמָה כִמְעָט. ימים מְלֵאֵי חדוָה חולפים מְהֵרָה והַשָּנה ההולכת לְקִצָּהּ עוברת בחדוָה לוקחת-לב.

מחזה ששי

אריונא

הקיצותי היום בבֹּקר ואמצא והנה הֻתְּכוּ חלומותי והיו לְאֶבֶן יְקָרָה. ואולם אין לי אָרוֹן לטמון אותה בו, אין לי כתר-מלכות לְשַׁבֵּץ אותה בְּמִשְׁבַּצְתּוֹ ואין לי שַרשרת לתלות אותה עליה. ובכל-זה לא קם בי רוּח להשליך אותה מלפָני החוּצה. ככה אנכי מחזיק אותה בימיני לריק, וִימִינִי זאת, יְמִין איש מן הַקְשַׁטְרִיָּא, שכחה בעבוּר זאת את כל עבודתה ואת כל מלאכתּה אשר עליה לעשות.

חיטרא באה.

חיטרא

הַגִּידָה לי את מחשבותיך, אדוני.

אריונא

רוחי מלא היום מחשָׁבות בִּדְבַר הַצָּיִד. רְאִי הנה הגשם יורד כַּאֲפִיקי נחָלים עַזִּים וּמתדַּפֵּק בִּמְשׁוֹבָה אל מוֹרַד הגבָעות. צללי עבים חשֵׁכים וכבֵדים תלוּים על רָאשֵׁי הַיְּעָרוֹת, והנהָרות אשר גָּאוּ מֵימיהם מְרַצְּדִּים כנערים שׁוֹבָבִים ופוֹרצים כל חֹק בשׂחוֹק-לעג ועוברים כל גבול אשר הוּשַׂם להם. בימי גשָׁמים אשר כאלה הלכנו תמיד חֲמֶשְׁתֵּנוּ, אני וארבעת אַחִים, עד יער חִיטְרָקָא לצוד שם צֵיד חַיוֹת טורפות. הַיָמים האלה היו ימים טובים, לִבֵּנוּ בקרבֵּנו רִקֵד לקול רעש הַתֹּף אשר לְרַעַם הֶעָבִים. היעָרות מִסָּביב צָללו לקול התֻּכִּיִּים הצורחים. מִפְּנֵי הַמוֹן קול הגשם וַהֲמֻלַּת מַפְּלֵי-המים לא יָכלה הָאַיָּלָה הירֵאה לשמוע את קול צְעָדֵינוּ בְּקָרְבֵנוּ; הַנְמֵרִים עזבו את אותות עקבותיהם על-פני האדמה הָרְטֻבָּה וככה גִלּוּ את סוֹד מְקוֹם רִבְצָם. וּבִכְלוֹת צֵידֵנו ואנחנו אמרנו לשוב הביתה, אז הַחִלוֹנוּ להתְחרוֹת איש עם אחיו בהיותנו משליכים את נפשֵׁנו מִנֶּגֶד לשוּט במֵי הנחלים השוטפים בסעָרה לבעבור לשוב ככה הביתה. אכן רוח אשר אין לו מָנוֹחַ שוכן בקרבּי. עורגת נפשי אל הַצָּיִד.

חיטרא

רֵאשִׁית דבר: נִקְרַת הַצוּר אשר הַחִלּוֹתָ לרוץ בה, רוּץ וָרֵד. הֲבָטוּחַ אתה בכל לִבּך כי הָאַיָּלָה הנחמָדה אשר אתה רודף אחריה תהיה לְךָ לשָׁלל באין מִפְלָט? לא – עוד לא. כמו חֲלוֹם תתחַמֵּק חַיַּת היער הזאת מתוך ידך ברגע אשר תחשֹׁב כי קרובה היא אליך במאֹד מאֹד. רְאֵה הנה הגשם הזועף מְרַדֵּף לפניו את הרוח וּמוֹרֶה אחריו אלפי חִצִּים. ואולם חפשי יִשָּׁאר הרוח לנפשו ולא יִכָּנֵעַ. ככה יהיה גם מִשְפַּט הַצַּיִד אשר לנו, אהוּבי! רודף אתה אחרי רוח-הַיֹּפִי קַלַּת הָרַגְלַיִם ואתה שולח אחריה את כל חִצֶּיךָ אשר בידיך. אבל אַיֶּלֶת-הַכְּשָׁפִים הזאת עוד תָּרוּץ חָפְשִׁית לרוחה וְיָד לא תִגַּע אליה.

אריונא

הָאֵין לָךְ אהובָתי, בֵּית מולדת, אשר שם יחַכּוּ לְבָבוֹת מְלֵאֵי אהבה לְשׁוּבֵךְ? האין בַּיִת אשר בְּבוֹאֵךְ בו תביאי אליו נְעִימוֹת באין קץ על-יְדֵי מִפְעָלַיִךְ הָעֲנֻגִים ואשר בְּעָזְבֵךְ אותו ללכת לקראת השמָמָה הזאת והנה כָבָה אורו?

חיטרא

מה השאֵלות האֵלה אשר אתה שואל? האֻמנם חלפו רִגְעֵי התּענוּגות אשר לא היתה בהם לא הָגוּת ולא מחשבה? או הטרם תדע כי אנכי פה אינני כל-דבר בלתּי רק הנפש אשר אתה רואה בזה לפניך? מחוץ למקום הזה וּמֵעֵבֶר לרגע הלז אין למעני כל-יֵשׁ. הַטַּל השוכב על שְׂפַת הֶעָלֶה אשר לציץ הַקִּינְסוּקָא אין לו שֵׁם ואין לו תכלית. וּמַעֲנֶה אין לו על כל שאֵלה אשר יִשָּׁאֵל. זאת אשר אָהַבְתָּ דוֹמָה אל פְּנִינַת-הַטַּל השלֵמה הזאת.

אריונא

האין כל קשר בֵּינָה ובין האדמה? האם היתה רק כּחֵלק מן השמים אשר החזיק אחד האֵלים המתהוללים ביָדו והִפִּיל אותו ארצה מבּלתּי היותו נִזְהָר?

חיטרא

כּן.

אריונא

אללי לי! הלא זה שֹׁרֶש הדבר אשר פחַדתּי תמיד לנפשי כי עוד רגע מעט וְאַתּ תֹּאבְדִי ממני. לבי בי איננו שָֹלֵו ורוחי לא תדע שלום. גְּשִׁי אֵלַי קרוֹבה מאד, אַתּ הרחוׁקה אשר לא תַשִּׂיגֵךְ כּל יָד! התמַכּרי נא לרצוֹנֵך אל הכבָלים אשר ישימו עָלַיִךְ שֵׁם ובַית ומִשְׁפָּחָה. תני ויחוש לבי אוֹתָךְ כֻּלֵךְ באשר אַתְּ שָׁם וראיתי חיים עִמָּךְ בִּנְוֵה שלום אשר לאהבה.

חיטרא

מַדּוּעַ תִּיגַע לשוא ללכּוד את צבעי העָבים ואת מחוֹלוֹת הגַּלִּים ואת ריח הפּרָחים ולהחזיק בם?

אריונא

הוי גְבִרְתִּי לי! אַל תְקַוִּי להשבּיח את שְׁאוֹן האהבה בדמיון רוח. תני לי דבר אשר אוּכל להחזיק בו; דבר אשר כֹּח לו להאריך הֱיוֹתוֹ מן התּענוגות ואשר יעמוד הָכֵן גם לעת צרה.

חיטרא

גִבּוֹרִי! עוד לא מָלְאוּ יְמֵי הַשָּׁנה ואתּה הנה עָיַפְתָּ. הנה כן אבין עתה את כל החסד אשר עשו אלהים עִם הפרחים בתִתּם להם מִדַּת חיים קטַנָּה. לוּ גָוע גם בשָׂרי זה ולוּ מֵת עם פרחי האביב האחרון יחדו, כי-אז מַתִּי בכבוד. אכן יָמַי סְפוּרִים, אהוּבי. ואתה אַל נא תחוס עלי: שְׂחֹט מִקִּרבּי אל תוך נפשך את כל הדבש אשר בי, יען אשר יָרֵאתָ פן ישוב לבך הדל כפעם בפעם ריק מתַּאֲוֹת אשר לא נִמְלְאוּ, והיית כדבוֹרה צמֵאה למועד אשר פרחי הקיץ רובצים על-פני האדמה נובלים כֻּלָּם.

מחזה שׁביעי

מַדַּנָּא

הלילה הזה הוא לֵילֵךְ האחרון.

וַסַּנטא

בית האוצר הגדול אשר לֶאָבִיב ישוב וְלָקַח מִמֵּךְ מחר את יְפִי בְּשָׂרֵךְ. צבע שׂפתַיִך הָאָדֹם יוּסַר מִמֵֹךְ וְשָׁב וּפָרַח שנית על-פני תָאֳמֵי ציצים חדשים אשר לעֵץ אֲסוֹקָא, והם חָפְשִׁים יהיו מִזִּכְרוֹן נשיקות פי אריונא, וּבְרַק עוֹרֵךְ הרך והלבן גם-הוא ישוב וְיִוָלֵד שנית בתוך מאות פרחי יַסְמִין נותני רֵיחַ.

חיטרא

הוי אֵלים, שִׁמעו לי ולתחִנָּתי זאת! תנו והתלַקח יָפְיִי והזהיר בלילה הזה ברגע האחרון שבעַתים מכּל הימים וְהָיָה כַנֹּגַהּ האחרון אשר לְלֶהָבָה גֹוָעַת.

מדנא

הנֵּה שְׁאֵלָתֵךְ נתוּנה לְָךְ.

מחזה שמיני

אַנְשֵׁי כְפָר

מי יָגֵן עלֵינו עתּה?

אריונא

מה-זאת? מָה הרעה אשר נגד פניכם?

אנשׁי כפר

מֵעַל גִבְעוֹת הצפון השתָּערו עלֵינו השודדים והיו כפֶרֶץ-מים נוֹפל מן ההר הבָּא להרוס את כְּפָרֵנוּ.

אריונא

האין לכם שוטרים ושומרים בַּמַּמְלָכָה הזאת?

אנשי כפר

חיטרא בת-מלך היתה מֵעוֹדָהּ לְחֵרְדַּת כל עוֹשֵׂי רָע. כל הימים אשר יָשבה באָרץ הברוכה הזאת לא ירֵאנו דבר בלתּי רק את הַמָּוֶת לְעֵת קֵץ, ובלעדיו לא ידענו כל יִרְאָה. אבל אחר-כן הלכה ממנו ללכת לדרֹש את אלהים ואין איש יודע את מקומה למצֹא אותה.

אריונא

האם הַמִּשְׁמָר אשר על הארץ הזאת נָתוּן בּיַד אשה?

אנשי כפר

כן. היא היתה לנו לאָב ולאֵם גם-יָחַד.

הולכים

חיטרא באה.

חיטרא

למה אתה יושב פֹּה בָדָד?

אריונא

נִסִּיתי לְשַׁוֹּת לנגדי בקרב לבי את תמונת חיטרא בת-המלך ולחקור לדעת מה מִשְֹפַּט האשה הזאת. הנה זה מאָז שמעתּי על-אודותיה דברים רבּים ושונים מִפִּי אנשים רבֹים ושונים למיניהם.

חיטרא

אבל יָפָה אֵינֶנָּה. אין לה עינַים נחמדות כְֹעֵינַי,השחורות כַּמָּוֶת. בְּחִצֶּיהָ תִּקְלַע אל כל מטרה ולא תחטיא, ורק לא אל לֵב גִּבּוֹרֵנוּ.

אריונא

אוֹמרים כי איש היא לִגְבוּרָה ואִשָׁה להתעַנֵּג וּלְרֹךְ.

חיטרא

ואמנם זאת היה הַוָתָּהּ הגדולה מכּל הַוֹּת. אם אין האשה רק אִשָֹּה וְזוּלָתָה אֵין כֹּל; – אם צודדת היא את לב הגברים בשחוק קולה ובאנחותיה ובנעימותיה וּבָאֳהָבֶיהָ; כי אז מְאֻשָּׁרָה היא. מה יועילו לה חכמתה ומִפְעָלֶיהָ הכַּבּירים? לוּ ראֹה ראית אותה אתמול בחצַר ההיכל אשר לְשִׁיוַהּ אדונֵנו אשר על-פני נְתִיב היער, כי-עתה ידעתי אל-נכון אשר עָבֹר עָבַרְתָּ עליה לדרכּך ולא עלה על לִבּך לשים עליה את עינך. אבל האם ככה זה מָאַסְתָּ את יְפִי האשה עד כי תבַקש עתה בה רק את גבורת האיש?

רְאֵה הִנֵּה עָלִים יְרוּקִים לקטתּי לי הָרְטֻבּים מֵרְבִיבֵי הקצף אשר לְמַפַּל המים, ובהם רבדתּי את ערשֵׂנו לְמִשְׁכַּב הצהרים בתוך מעָרה אפֵלה כַלָּיְלָה. צִנַּת יְרַק העשב הרך אשר על האבן השחורה הנוטפת מים תִּשַּׁק למו-עיניך עד לְיַשֵּׁן אותך. תן לי וַאֲבִיאֲךָ שָׁמָּה.

אריונא

לא. היום לא נלך שָֹמָה, אהובָתי.

חיטרא

מדוע לא היום?

אריונא

שמעתי כי גדוּדֵי שודדים פָּשטו על הערָבה, ועלי ללכת לקחת את נשקי למען הָגֵן על אנשי הכפר הנבהָלים.

חיטרא

אַל נא תדאג להם. חיטרא בת-המלך בטרם תצא לדרכה לדרש את אלהים הֶעמידה משמָרות חזָקים על-יד מַעְבְּרוֹת כל הגבוּלים.

אריונא

אבל רק לעת קצָרה תניני ואעשה את חוֹבִי, חוֹב איש מן הַקְשַׁטְרִיָא. כָּבוֹד חדש אֶתּן על זְרוֹעַ ימיני זאת אשר שבתה זה כַמה, והיתה לָךְ אחר-כן לכַר טוב להניח עליה את רֹאשֵׁךְ.

חיטרא

וּמָה אם אמָאן לתת אותך ללכת ואם אתרַפּק עליך ואַחזיק בך בכֹח בזרועותי? האם ביָד חזקה תתחַמק ממני ותעזבני? כי-עתה לֵךְ! אבל דע כי הֶעָלֶה הַסָּבוּךְ, כמעט אשר יִנָּתֵק לשנַים, לא ישוב עוד להתחַבּר ולהיות לאחד עד-עולם. לֵךְ – אם את צִמְאֲךָ שָׁבָרְתָּ. אבל אם לא שְׁבָרְתּוֹ עוד, כי-עתה זְכֹר כי גְבֶרֶת התּענוגות קַלָה לכל רוח ופוסַחת על הַשְׂעִפִּים ולא תחכּה לאיש. שֵׁב-נא עוד רגע, אדוני! הַגֶד לי מה הן המחשָׁבות המרגיזוֹת המציקות לך. מה לָקח היום את לבך שֶׁבִי? האם חיטרא היא?

אריונא

כן, חיטרא היא. משתָּאה אנכי לדעת מה משפַּט הנדר אשר נדרה, כי יצאה בגלָלו לדרך לדרֹש את אלהים. מַה תֶּחְסָר?

חיטרא

מה תּחסר? אבָל האִם היה לה, לאֻמְלָלָה זאת, עד עתה כל-דבר? הלא יתרונותיה הטובים הֵם הֵם היו לה תמיד לחוֹמוֹת בית-סֹהַר לכלֹא בתוך סוּגַר צר את לֵב הנשים אשר בקִרבּה. אין איש יודע אותה ותשוקתה לא באה. אהבת האשה השוכנת בקִרבּה תמצא את סִפְקָהּ בִּבְלוֹיֵי סחָבות; כי יֹפִי לא נִתַּן לה. דּוֹמָה היא לרוח בֹּקֶר אשר נְעִימוֹת אין לו, והיא יושבת על ראש גִבְעַת-סלע וְעָבִים קודרים כִּבּוּ את כל אוֹרָהּ. אַל-נא תשאל אותי לְקוֹרוֹת חייה. אין הדברים ערֵבים לְאֹזֶן גֶּבֶר.

אריונא

צָמְאָה נפשי לדעת כל דבר אשר עִמָּהּ. דָּמִיתִי לעובר-אֹרַח הבּא לעיר נכרִיה בחצות הַלָּילה. הֵיכָלוֹת ומגדָּלים וַעֲצֵי גַנִּים עולים בלולים וסבוכים וּמְלֵאֵי צלָלים לעיניו, ונהמת הַיָם היגֵעה חודרת פתאם לתוך דִּמְמַת הַשֵּׁנה בהיות עִם רוחה לחדור. בכליון עינים יחַכּה לַבֹּקֶר, אשר יגַלה לו את כל הנפלאות הנכריות ההן. הוי סַפְּרִי לי את כל המוצאות אותה.

חיטרא

מה יש לי עוד לסַפּר?

אריונא

יש אשר אדַמה בנפשי לראות אותה רוכבת על סוס לבן; באֹמץ-לב תחזיק בשמֹאלה בַּמוֹשְׁכוֹת ובימינה תחזיק בקשת, והיא דוֹמָה לִגְבֶרֶת הָעֹז המבַשֶׂרת תקוה טובה לכל אשר מסביב. כִּלְבִיאָה רַחֲמָנִיָה תָּגֵן בְּלַבַּת אהבה על גוּרֶיהָ אשר בֵּין שָֹדֶיהָ. אכן יָפוֹת יְדֵי האשה גם אם לא יהיה עליהן כל עֲדִי זולתי גבוּרה בלי חֹק! לבי בי לא ינוח, יָפָתִי. והיה כנחש אשר הֵקיץ משנָתו הארֻכּה בחֹרף. הבי ונמהר שנֵינו לרוץ שָמה על סוסינו חוּשִׁים, איש על סוסו לעֵבר אחיו, כִּתְאוֹמֵי כוכבים הנחפזים לדרכּם ברקיע השמים. נצא נא מבּית-הכלא הזה המלא קַדְרוּת יְרוֹקָה וּמַפִּיל עַלֵינו חַבלי תנוּמות, נעזוב נא את הַמִּסְתּוֹר הלח וְהַמְהַמֵּם הזה, הַמְשַׁכֵּר אותָנו בְרֵיחוֹ וּמְחַנֵּק לנשמת אַפֶּנוּ!

חיטרא

אריונא! הַגֵּד לי את האמת: – לוּ נַעֲשָׂה בי עתּה מַעֲשֵׂה פֶלֶא, אשר סור תָּסוּר ממני בפתע-פתאם כל הַחֶמְדָּה הרַכּה הזאת אשר לי ואשר יִמוֹג מעל בשָׂרי כל קסם הַיֹּפִי הָעָנוֹג וְהֶחָרֵד הזה בנגוֹע אליו הַיָּד הָעַזָּה וְהַקָּשָׁה אשר לְתֵבֵל מסביב ואשר יִנָּתֵק מעַל בשָׂרי כל אשר עליו וְנָפַל מעליו כמו שִׂמְלָה שְׁאוּלָה – הֲיָכֹל יָכֹלְתָּ לסבּול את כל זה וּלְשֵׂאתוֹ? לוּ הִתְעוֹדַדְתִּי עתה פתאם והתיצבתי לפניך זְקוּפַת קוֹמָה וְתִַקִּיפָה וּמְלֵאָה כֹח לב אַמִּיץ, אשר אמאס את כל הנכָלים ואת כל הַמְּזמּוֹת אשר יִתְכַּס בהם כל רִפְיון-יָד; - לוּ הרימוֹתי עתה את ראשי כאַלוֹן רך וְחָסֹן אשר על ראש הָר ולא יסַפתּי עוד להשׁתּוֹחח על הַעָפָר כְּצֶמַח סְבָכִים – הֲיָכֹל יכֹלתּי להתיַצב אז לנֹכח עין גָּבֶר? לא, לא; את זאת לא תוכל לשאת ולסבּול. נִבְחָר בעיניך כי אוסיף לזְרוֹעַ על סביבי את כל הַצַּעֲצֻעִים הנחמדים אשר לִנְעוּרִים חולפים ולחַכּות לְךָ בְּאֹרֵךְ רוּח. אם ייטב בעיניך לשוב, אז הנני ואמסוך לך בשׂחוֹק את יֵין התַּענגות בְּכוֹס בְּשָׂרִי הנחמד הזה. ואם תיעַף וְתִרוֶה, עד היוֹת לך היין הזה לזָרא. וקַמתּ פתאם ופנית למלַאכתּך או לְשַׁעָשׁוּעֶיךּ; ואם אֶזְקַן וְאֶבְלֶה, וְנַחְבֵּאתִי בַעֲנָוָה ובתוֹדה אל אחת הַפִּנוֹת אשר תַּשׁאיר לי. או הַמָצֹא ימצא הדבר חן בעיניך וּבְעֵינֵי רוח גבורתך, לוּ תתאַמץ חֶבְרָת שעשועיך בלילות להיות לך לעוֹזֶרֶת גם יוֹמָם, ולוּ תִלְמָד היָד השמאלית לשאת גם-היא בסֵבל הַמַשָּׂא אשר לַיָד הימָנית הַגֵּאָה?

אריונא

רק אין זאת כי לא אַכִּירֵךְ ולא אבוא עד תְּכוּנָתֵךְ לעולם. דּוֹמָה אתְּ בְּעינַי לבַת-אלהים נעלמָה אשר נָתוּן לה דְּמוּת צלם-זהב. לא אוּכל לנגוע אלַיך ולא אוּכל לְשַׁלֵּם לָךְ כגמולֵך חֵלֶף כל מַתְּנוֹתַיִךְ אשר אין להן עֲרוֹךְ. הנה ככה אפוא אין אהבָתי שׁלֵמה. מִתְּהוֹמוֹת עינַיך העצוּבוֹת, המלאות חידות, וּמִשַּׁעֲשוּעִי דְבָרַיִךְ, אשר יהיו כמו יָלְעֲגוּ לנַפשם, אַעֲלֶה לי לפעמים ניצוֹצוֹת אור קטן הפּורצים מתּוֹך נפש הַמִּתְאַמֶּצֶת לקרוע מעַל בשָׂרה את חִנּוֹ הדל והמתמוגג, למען הִצָרֵף בְּאֵשׁ מַכאוֹבוֹת טהורה וּלְהרְאות מִתּוֹךְ הַמַּסְוֶה אשר לשחוֹק קל. תבנית פני האמת, בְּהִגָּלוֹתָהּ בראשונה, איננה בלתּי אם תרמית עינים. לְבוּשַׁת שִׂמְלָה תֵרָאֶה לְעֵיני אֲהוּבָהּ. אבל יום בא אשר תסיר מעליה את עֶדְיָהּ ואת צְעִיפָהּ וְתִתְיַצֵּב לפניו עֲרֻמָּה בהוֹד גְּדֻלָּתָהּ. שואף אנכי ל“אַתְּ” האחרונה הזאת, לעצם האמת הבּהירה והטהורה.

מה הדמָעות האלה, אהוּבָתי? למה תסתּירי את פָּנַיִךְ בּכַפּוֹת יָדָיִךְ? הַהִכְאַבְתִּי אוֹתָךְ, חמדָּתי? שִׁכְחִי את אשר דִּבַּרְתִּי. הנני שָׂמֵח בְּעֵת הַהֹוֶה. תְּני לכל רגע בודד אשר לַיֹּפִי לעלות ולבוא לְפָנַי, והיה כְצפּוֹר פִּלאי הַבָּא מתוך קֵן בודד אשר לַיֹפִי לעלות ולבוא לְפָנַי, והיה כְצפּוֹר פִּלאי הַבָּא מתוך קֵן אשר נֶעְלַם בתוך החשֵׁכה וְנוֹשֵׂא עִמּוֹ בְשׂוֹרַת זמרָה. תני ואשֵׁב עִם תקוָתי אשר לנצח ואחַכּה עד עת-קֵץ עד הִמָּלְאָה וככה אַשְׁלִים את יָמָי.

גִּיטַאנְיַ’אלִי

א.

עֲשִׂיתַנִי בְּלִי אַחֲרית, כִּי־כֵן הָיָה חֶפְצֶךָ. תָּרִיק אֶת־הַכְּלִי הָרָצוּף הַזֶּה כְּפַעַם בְּפַעַם וּתְמַלְאֶנּוּ תָמִיד חַיִּים חֲדָשִׁים.

אֶת־הֶחָלִיל הַדַּל הַזֶּה הֶעָשׂוּי אַגְמוֹן נָשָׂאתָ עַל־גְּבָעוֹת וְעַל־עֲמָקִים וְחִלַּלְתָּ בוֹ נְגִינוֹת אֲשֶׁר לַנֶצַח חֲדָשׁוֹת.

מִפְּנֵי מַגַּע יָדֶיךָ אֲשֶׁר חַיֵּי־עַד לוֹ נִתַּר לִבִּי הַקָּטָן בַּעֲלִיצוּתוֹ מִגְּבוּלוֹתָיו וַיִּתֵּן נִיב לַאֲשֶׁר מִלָּה אֵין לוֹ.

נָזְלוּ מַתְּנוֹתֶיךָ בְּאֶפֶס מִדָּה עַל־כַּפּוֹת יָדַי הַצָּרוֹת. דֹּרוֹת־עַל־דֹּרוֹת חוֹלְפִים וְאַתָּה עוֹד יוֹצְקָן עָלַי וְעוֹד מָקוֹם בִּי לָהֶן בְּאֵין קֵץ.

ב.

כִּי תְצַוֵּנִי לָשִׁיר אֲדַמֶּה כִּי לִבִּי בִי יִשָּׁבֵר מִגָּאוֹן. אָז אַבִּיט אֶל־פָּנֶיךָ וְעֵינַי תִּמָּלֶאנָה דְמָעוֹת.

כָּל הַנִּקְשֶׁה וְכָל הַנֶּעְקָשׁ בְּחַיֵּי יִתְעָרֵב בִּי וְהָיָה לְזִמְרָה אַחַת עֲרֵבָה. אָז יִפְרֹשׂ שִׁיר תְּהִלָּתִי אֶת־כְּנָפָיו כְּצִפּוֹר עֲלִיזָה הַמְעוֹפֶפֶת עַל־פְּנֵי יָם.

יָדַעְתִּי כִּי שִׁירִי הָיָה לְךָ לְרָצוֹן. יָדַעְתִּי כִּי רַק בָּזֹאת אָבֹא לְפָנֶיךָ: בִּהְיוֹתִי לִמְשׁוֹרֵר.

אֶפְרְשָׂה כְּנַף שִׁירִי עַד־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אוּכַל, אֶגַּע בְּקָצֵהָ בַעֲקֵב רַגְלְךָ אֲשֶׁר לֹא קִוִּיתִי מֵעוֹלָם לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ.

שִׁכּוּר גִּילַת שִׁירִי שָׁכַחְתִּי נַפְשִׁי וָאֶקְרָא רֵעַ לַאֲשֶׁר אָדוֹן לִי.

ג.

לֹא יָדַעְתִּי, אֲדֹנָי, אֵיכָה תָּשִׁיר. אַךְ מַאֲזִין אָנֹכִי אֵלֶיךָ בְּחֶרְדַת דְּמָמָה.

אוֹר נְגִינָתְךָ הֵאִיר אֶת־הָאָרֶץ. שָׁטְפָה נִׁשְׁמַת זְמִירָתֶךְ מִשָּׁמַיִם וְעַד־שָׁמַיִם וְזֶרֶם שִׁירְךָ הַקָּדוֹשׁ הָרַס כָּל חַתְחַתֵּי אֶבֶן וַיִּשְתַּפֵּךְ מֵהֶם וָהָלְאָה.

כָּמַהּ לִבִּי לְהִתְחַבֵּר אֶל שִׁירְךָ – אַךְ לַשָּׁוְא יְגִיעוֹת קוֹלִי. דַּבֵּר חָפַצְתִּי – אַךְ אֵין לַדִּבֵּר מָבוֹא אֶל הַשִּׁירָה; אָז שִׁוַּעְתִּי בַצַּר לִי. אוֹי לִי, אֲדֹנָי, כִּי לָכַדְתָּ לִבִּי בְּרִשְׁתּוֹת נְגִינָתְךָ אֲשֶׁר אֵין לָהֵן קֵץ!

ד.

הוֹי חַיֵּי חַיָּי! מִי יִתְּנֵנִי תָמִיד וְשָׁמַרְתִּי בְשָׂרִי לְמַעַן יִטְהַר, כִּי יָדַעְתִּי אֲשֶׁר רוּחַ מַגָּעֲךָ שׁוֹכֵן עַל־יְצֻרַי כֻּלָּם.

מִי יִתְּנֵנִי תָמִיד וְשָׁמַרְתִּי מַחְשְׁבוֹתַי מִכָּל כָּזָב, כִּי יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה הָאֱמֶת אֲשֶׁר הִצַּתָּ בְּקֶרֶב רוּחִי אֶת־נֵר תְּכוּנָתִי.

מִי יִתְּנֵנִי תָמִיד וְגֵרַשְׁתִּי כָּל־רָע מִקֶּרֶב לִבִּי וְשָׁמַרְתִּי אַהֲבָתִי בִּפְרָחֶיהָ, כִּי יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה כּוֹנַנְתָּ כִּסְאֲךָ בְּסֵתֶר אֲרוֹן לִבִּי.

וְזֶה יִהְיֶה רֹאשׁ דַּרְכִּי: אֲשֶׁר אֶמְצָא אוֹתְךָ בְּכָל מִפְעָלַי. כִּי יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה הוּא הַמְאַזְּרֵנִי כֹחַ לְמַעַן אֶפְעָל.

ה.

עֲשֵׂה עִמִּי חֶסֶד רַק רֶגַע אֶחָד: תְּנֵנִי וְאֵשֵׁב עַל־יָדְךָ וְאֶת־פֹּעַל יָדִי אַשְׁלִים אַחֲרֵי־כֵן.

כִּי אֶרְחַק מֵאוֹר פָּנֶיךָ לֹא יֵדַע לִבִּי מַרְגֵּעָה אוֹ שַׁלְוָה. אָז יֵהָפֵךְ לִי מִפְעָלִי לְעָמָל אֵין קֵץ בְּיַם עָמָל בְּאֵין גְּבוּל.

הִנֵּה עָלָה הַקַּיִץ בְּחַלּוֹנִי בִּנְכָאָיו וּבְתַאֲנִיּוֹתָיו – וְהַדְּבוֹרִים תְּהִימֶנָה הֲמִית שִׁירָן בִּשְׂדֵה חֹרֶשׁ רַעֲנָן.

הִנֵּה בָאָה הָעֵת כִּי אֵשֵׁב עִמְּךָ פָנִים אֶל־פָּנִים וַאֲזַמֵּר אֶת שִׁיר־חֲנֻכַּת הַחַיִּים בַּעֲתֶרֶת הַמַּרְגֵּעָה הַזֹּאת.

ו.

קְטָף לְךָ אֶת־הַפֶּרַח הַקָּטָן הַזֶּה וְקָחֶנּוּ לְךָ, אַל תְּאַחֵר. יָרֵאתִי פֶּן יִבֹּל וְיִפֹּל אֶל־הֶעָפָר.

וְאִם מָקוֹם אֵין־לוֹ בַעֲטַרְתְּךָ, אַל תַּחְמֹל עַל־עֲמַל כַּפֶּיךָ; כַּבְּדֶנִי נָא וּשְׁלַח יָדְךָ אֵלָיו וּקְטַפְתּוֹ. יָרֵאתִי כִּי בְטֶרֶם שִׂים לֵב יַעֲבוֹר הַיּוֹם וְעֵת הַקָּרְבָּן תַּחֲלֹף.

וְאִם צִבְעוֹ אֵינֶנּוּ עָמֹק וְאִם רֵיחוֹ עוֹדֶנּוּ רַךְ, אַל תַּחְמֹל מִקַּחְתּוֹ; שִׂים לִבְּךָ אֶל־הַפֶּרַח וְקָטְפֶנּוּ בְעוֹד מוֹעֵד.

ז.

שִׁירִי הִתְנַצֵּל אֶת־עֶדְיוֹ מֵעָלָיו. אַל לְשִׁירִי תִפְאֶרֶת לְבוּשׁ וּמִכְלוֹל, פֶּן יַשְׁחִיתוּ הַמַּכְלוּלִים אֶת־בְּרִיתִי עִמְּךָ וּפֶן יִפְרְצוּ בֵּינִי וּבֵינְךָ וּפֶן יַשְׁבִּיחַ שְׁאוֹנָם אֶת־דִּמְמַת שִׁיחֶךָ.

מִפָּנֶיךָ תִּמּוֹג בְּחֶרְפָּה גַאֲוַת הַמְשׁוֹרֵר בִּי. הוֹי מְשׁוֹרְרִי וַאֲדֹנִי, רְאֵה הִנֵּה יָשַׁבְתִּי לְרַגְלֶיךָ. תְּנֵנִי נָא וַאֲכוֹנֵן חַיַּי, וְהָיוּ חַיַּי נְכוֹנִים וִישָׁרִים כַּחֲלִיל הָאַגְמוֹן אֲשֶׁר תְּמַלְאֶנּוּ זִמְרָה.

ח.

אַל לְיֶלֶד לְבֹשׁ בִּגְדֵי מַלְכוּת וְלֹא יַעֲנוֹד שַׁרְשְׁרֹת לְצַוָּארוֹ, פֶּן יַחְדְּלוּ כְּלֵי שַׁעֲשֻׁעָיו לִמְצֹא חֵן בְּעֵינָיו. לְבוּשָׁיו יִהְיוּ לוֹ לְמִפְגָּע עַל־כָּל מִדְרַךְ רָגֶל.

כִּי יִירָא תָמִיד פֶּן יַשְׁחִיתֵם אוֹ יְטַנְּפֵם, וְנִזְהַר כָּל־הַיּוֹם מִפְּנֵי תֵבֵל וְחָרֵד תָּמִיד לָמוּשׁ מִמְּקוֹמוֹ.

לֹא טוֹבִים, אֵם, קִשֻּׁרֵי פְאֵרֵךְ, עַל־מָנְעָם אוֹתוֹ מִבִּרְכַּת עֲפַר הָאֲדָמָה וְעַל־גָּזְלָם מִמֶּנּוּ מִשְׁפָּטוֹ לָבֹא אֶל־הַתִּפְאֶרֶת הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר לְחַיֵּי אָדָם סָבִיב.

ט.

הוֹי פֶּתִּי, כִּי תֹאמַר לְהִנָּשֵׂא עַל־כְּתֵפֶיךָ אֲשֶׁר לְךָ אָתָּה! הוֹי עָנִי, כִּי תֹּאמַר לִשְׁאֹל נְדָבָה עַל־פִּתְחֲךָ אֲשֶׁר לְךָ אָתָּה!

גֹּל יְהָבְךָ עַל־יַד אֲשֶׁר כֹּחַ לוֹ לָשֵׂאת כָּל־מַשָּׂא, וְאַתָּה אַל תַּבֵּט מֵאַחֲרֶיךָ וְאַל יֵצַר לָךְ.

חָפַצְתָּ לְכַבּוֹת בְּרֶגַע אֶחָד אֶת־אוֹר הַמְנוֹרָה אֲשֶׁר נָגְעָה אֵלָיו רוּחַ אַפּוֹ. חַטָּאת הִיא, אַל־תִּגַּע בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת בְּמַתְּנוֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִתְּנוּ לְךָ. רַק־זֶה יִהְיֶה לוֹ לְרָצוֹן אֲשֶׁר תָּשִׂים לוֹ הָאַהֲבָה הַטְּהוֹרָה.

י.

פֹּה הֲדוֹם לְרַגְלֶיךָ: יָנוּחוּ נָא כַפּוֹת רַגְלֶיךָ בַּאֲשֶׁר־שָׁם הָעֲנִיִּים וְהַשְּׁפָלִים וְהָאוֹבְדִים.

כִּי אָמַרְתִּי לְהִשְׁתַּחֲוֹת אֵלֶיךָ, לֹא תִּגַּע בִּרְכִּי עַד־הַמַּעֲמַקִּים אֲשֶׁר שָׁם יָנוּחוּ כַפּוֹת רַגְלֶיךָ עִם־הָעֲנִיִּים וְהַשְּׁפָלִים וְהָאוֹבְדִים.

לֹא יִקְרַב לָנֶצַח גָּאוֹן לִמְקוֹם־שָׁם תְּהַלֵּךְ בִּלְבוּשׁ עַנְוָתְךָ עִם־הָעֲנִיִּים וְהַשְּׁפָלִים וְהָאוֹבְדִים.

לֹא יוּכַל לִבִּי לָנֶצַח לִמְצֹא נָתִיב לִמְקוֹם־שָׁם הִתְחַבַּרְתָּ עִם־חִדְלֵי חֶבֶר עִם־הָעֲנִיִּים וְהַשְּׁפָלִים וְהָאוֹבְדִים.

יא.

מְנַע פִּיךָ מִזִּמְרָה וּמִתְּחִנָּה וַחֲדַל מֵהַקְטִיר לְבוֹנָה. אֶל מִי אַתָּה מִתְפַּלֵּל פֹּה בַּפִּנָּה הַחֲשֵׁכָה וְהָעֲזוּבָה אֲשֶׁר בַּהֵיכָל הַזֶּה עִם־הַדְּלָתַיִם הַסְּגֻרוֹת? פְּקַח עֵינֶיךָ וְהַבֵּט: אֵין אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ!

הִנֵּה שָׁם הוּא בַּאֲשֶׁר הַחֹרֵשׁ חֹרֵשׁ אֶת־הָאֲדָמָה הַקָּשָׁה וְהַחוֹצֵב מְנַפֵּץ אֲבָנִים. עִמָּם הוּא בַשָּׁרָב וּבְמִטְרוֹת עֹז וּבִגְדוֹ כָבֵד מֵאָבָק. פְּשֹׁט אַדֶּרֶת קָדְשְׁךָ וְצֵא כָמֹהוּ אֶל־הַשָּׂדֶה וְאֶל־הֶעָפָר.

לָמָּה תֹאמַר גְּאֻלָּה? אַיֵּה הַגְּאֻלָּה הַזֹּאת לְמַעַן תִּמְצָאֶנָּה? הִנֵּה הֶעֱמִיס אֱלֹהִים בְּשִׂמְחָה אֶת־עֹל הַבְּרִיאָה עַל־נַפְשׁוֹ וְאֵלֵינוּ נִקְשַׁר לַנֶּצַח.

הִנָּעֵר מֵהֶגְיוֹנוֹתֶיךָ וַעֲזָב פְּרָחֶיךָ וְאֶת־קְטֹרֶת לְבוֹנָתֶךָ! מַה־לְּךָ יָרֹא כִּי יֵהָפְכוּ לְבוּשֶׁיךָ לִבְלוֹיֵי סְחָבוֹת? לֵךְ לִקְרָאתוֹ וַעֲשֵׂה עִמּוֹ יַחְדָּו אֶת עֲבוֹדָתְךָ בְּזֵעַת אַפֶּיךָ.

יב.

עֵת נְדוּדַי אֲרֻכָּה וְדַרְכִּי אָרֹךְ.

עָלִיתִי בְמִרְכֶּבֶת נִיצוֹץ הָאֹור הָרִאשׁוֹן, כּוֹנַנְתִּי דַרְכִּי בֵּין־שִׁמֲמוֹת עוֹלָּמוֹת וְאֶת־שָׁרְשֵׁי רַגְלַי עָזַבְתִּי אַחֲרַי בֵּין־כֹּכָבִים וּמַזָּרוֹת.

מִכָּל נָתִיב רָחוֹק הַנָּתִיב הַזֶּה – וְקָרוֹב הוּא אֵלֶיךָ, דֶּרֶךְ חַתְחַתִּים הִיא – וּבָהּ נָבֹא עַד לִקְצֵה הַגְּבוּל אֲשֶׁר לַזִּמְרָה הַטְּהֹרָה.

עַל־כָּל דֶּלֶת נָכְרִיָּה יִתְדַּפֵּק הַהֵלֶךְ עַד־יָבֹא אֶל־דַּלְתּוֹ וּבֵין כָּל הָעוֹלָמוֹת הַקִּיצוֹנִים יַעֲבֹר עַד־יַגִּיעַ בְּאַחְרִיתוֹ אֶל־הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה.

עֵינַי תָּעוּ אָנֶה וְאָנָה עַד־סָגַרְתִּי אוֹתָן וְעַד־אָמַרְתִּי: “פֹּה אַתָּה!”

וּשְׁאֵלָתִי וּקְרִיאָתִי אֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי וַאֲשֶׁר קָרָאתִי: “אַיֵּה אַתָּה?”

הֵן נָמוֹגוּ בְּאַלְפֵי זִרְמֵי דְמָעוֹת וְשָׁטְפוּ מְלֹא תֵבֵל בְּמַבּוּל אִמְרָתְךָ: “הִנֵּנִי!”

יג.

הַשִּׁיר אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לָשִׁיר לֹא הוּשַׁר עַד־הַיּוֹם הַזֶּה.

אֶת־יַָמַי כִּלִּיתִי בָזֶה אֲשֶׁר כּוֹנַנְתִּי וְשַׁבְתִּי וְכוֹנַנְתִּי אֶת־מֵיתְרֵי כְלִי שִׁירִי.

הַקּוֹלוֹת לֹא הִקְבִּילוּ, הַמִּלִּים לֹא הִתְאִימוּ, וְרַק עֱנוּת תַּאֲוֹת מִלְּאָה אֶת־לִבִּי.

הַצִּיץ לֹא פִתַּח, וְרַק הָרוּחַ הִתְיַפַּח בּוֹ.

לֹא רָאִיתִי אֶת־פָּנָיו, לֹא הֶאֱזַנְתִּי אֶת־קוֹלוֹ, וְרַק אֶת־פַּעֲמֵי רַגְלָיו שָׁמַעְתִּי בַּחוּץ לִפְנֵי בֵיתִי.

עָבַר עָלַי כָּל־הַיּוֹם מִדֵּי הֲכִינִי מָכוֹן לוֹ בְּבֵיתִי, וְרַק הַמְּנוֹרָה לֹא הֵאִירָה לְבַעֲבוּר קַדֵּם פָּנָיו בְּבֵיתִי.

כָּל הַיּוֹם קִוִּיתִי כִּי נִוָּעֵד יַחְדָּו, וְעַד־הַיּוֹם הַזֶּה לֹא נוֹעַדְתִּי עוֹד.

יד.

רַבּוֹת מִשְׁאֲלוֹתַי וְקוֹלִי קָטָן, אַךְ אַתָּה הַמַּצִּילֵנִי תָמִיד; כִּי בְעֻזְּךָ הֲשִׁיבוֹתָ תָמִיד פָּנַי – וְזֶה חַסְדְּךָ הַגָּדוֹל רֻקַּם בְּכָל־יְמֵי חַיָּי.

רָצוּי תַּעֲשֵׂנִי מִיּוֹם אֶל־יוֹם לְמַתְּנוֹתֶיךָ הַטְּהֹרוֹת וְהַגְּדֹלוֹת אֲשֶׁר נַָתַתָּ לִי וַאֲנִי לֹא שָׁאַלְתִּי: אֶת־הַשָּׁמַיִם הָאֵלֶּה וְאֶת־הָאוֹר, אֶת־בְּשָׂרִי זֶה וְאֶת־הַחַיִּים וְאֶת־הַנְּשָׁמָה – וְהִצַּלְתַּנִי מִן הָרָעָה לִשְׁאֹל בְּאֵין מִדָּה.

לִרְגָעִים תַּעֲרֹג נַפְשִׁי בְּאֵין כֹּחַ, לִרְגָעִים אֶתְעוֹרֵר וְאֶשְׂתָּעֵר וְאֶת־כָּל־גְּבוּלִי אֲחַפֵּשׂ – אַךְ אַתָּה בְּאֵין חֶמְלָה תִסְתַּתֵּר מִפָּנַָי.

רָצוּי לְךָ תַּעֲשֵׂנִי מִיּוֹם אֶל־יוֹם אֲשֶׁר אוּכַל לְקַדֵּם פָּנֶיךָ כִָּלִיל, כִּי לָזֹאת תָּשִׁיב פָּנַי בְּכָל־יוֹם תָּמִיד וְתַצִּילֵנִי מִן־הָרָעָה לִשְׁאֹל מִשְׁאָלוֹת דַּלוֹת וְלֹא נֶאֱמָנוֹת.

טו.

הִנְנִי פֹּה לְמַעַן אֲזַמֵּר לָךְ. קֶרֶן פִּנָּה לִי בְּהֵיכַל קָדְשֶׁךָ.

אֵין לִי עֲבוֹדָה בְעוֹלָמֶךָ, וְרַק בְּאֶפֶס תַּכְלִית מִשְׁתַּפְּכִים חַיַּי בְּקוֹלוֹת בְּאֶפֶס תַּכְלִית.

בְּבֹא הַמּוֹעֵד לַעֲבוֹדַת קָדְשְׁךָ בְּדִמְמַת אֹפֶל הֵיכָלֶךָ בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָׂה, אָז צִַוֵּנִי נָא אֱלֹהַי וַאֲדוֹנִי וְאֶעֱמֹד לְפָנֶיךָ לְזַמֵּר.

בַּבֹּקֶר בְּהִשָּׁמַע קוֹל־נֵבֶל הַזָּהָב עַל־כַּנְפֵי הָרוּחַ, אָז כַּבְּדֵנִי נָא וּקְרָא אוֹתִי אֵלֶיךָ.

טז.

נִקְרֵאתִי לָבֹא אֶל־חַג הָעוֹלָם הַזֶּה – אָז הָיִיתִי לִבְרָכָה לְכָל־יְמֵי חַיָּי. עֵינַי רָאוּ וְאָזְנַי שָׁמֵעוּ.

וְזֶה הָיָה חֶלְקִי אֲשֶׁר עָלָה בְגוֹרָלִי: אֲשֶׁר אֶפְרֹט לֲעֵת הַחַג הַזֶּה עַל־פִּי כְלִי שִׁירִי – אָז זִמַּרְתִּי כְּכָל־אֲשֶׁר יָכֹלְתִּי.

וְעַתָּה הִנֵּה אֶשְׁאַל: הֲבֹא בָאָה הָעֵת אֲשֶׁר אָבוֹא לִרְאוֹת פָּנֶיךָ וְלָתֵת לְךָ דוּמָם אֶת־בִּרְכַּת שְׁלוֹמִי?

יז.

וַאֲנִי אֲצַפֶּה אֶל־חַסְדְּךָ אֲשֶׁר יָכֹל אוּכַל לָתֵת נַפְשִׁי בְיָדֶךָ. רַַק זֹאת אַשְׁמָתִי וְזֹאת חַטָּאתִי כִּי אֵחַרְתִּי מְאֹד.

הִנֵּה אֲנָשִׁים בָּאִים עִם־חֻקּוֹתֵיהֶם וְתוֹרוֹתֵיהֶם לְאָסְרֵנִי בָהֶן הֵיטֵב, וַאֲנִי אֶתְמַלֵּט כְּפַעַם בְּפַעַם מִיָּדָם וְרַק אֲצַפֶּה אֶל־חַסְדְּךָ אֲשֶׁר יָכֹל אוּכַל לָתֵת נַפְשִׁי בְיָדֶךָ.

וּבְנֵי הָאָדָם נֶחֱרִים בִּי וְזֶה אֲשֶׁר יִקְרְאוּ לִי רְפֵה יָדַיִם – וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי צָדְקוּ כִּי נֶחֱרוּ בִי כָכָה.

הִנֵּה חָלַף יוֹם הַשּׁוּק וְהַמְּלָאכָה שָּׁבָתָה. וְאֵלֶּה אֲשֶׁר לְחִנָּם קְרָאוּנִי הָלְכוּ לְדַרְכָּם בָּחֳרִי־אָף. וַאֲנִי רַק אֲצַפֶּה אֶל־חַסְדְּךָ אֲשֶׁר יָכֹל אוּכַל לָתֵת נַפְשִׁי בְיָדֶךָ.

יח.

עָבִים עַל־עָבִים נֶעֱרָמִים וְהָאֶרץ תֶּחְשַׁךְ. אוֹי לִי מַחְמַד עֵינַי, לָמָּה תִּתְנֵנִי לְחַכּוֹת גַּלְמוּד מִחוּץ לַדֶּלֶת?

בְּעֵת הָעֲבוֹדָה בְּצָהֳרֵי יוֹם הִנְנִי עִם־הָעָם, אַךְ בִּקְדֹר הַיּוֹם בִּהְיוֹתִי גַלְמוּד עֵינַי נְשׂוּאוֹת רַק אֵלֶיךָ.

אִם לֹא תַרְאֵנִי אֶת־מַרְאֶיךָ וְאִם תִּרְחַק מְמֶּנִּי מְאֹד, לֹא אֵדַע מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת בְּעֵת הַסּוּפָה הָאֲרֻכָּה הַזֹאת.

אַבִּיט לַשָּׁמַיִם הַקֹּדְרִים מֵרָחוֹק וְאֶשְׁתּוֹמֵם וְלִבִּי בִי תֹּעֶה וּבֹכֶה עִם־הָרוּחַ הַבֹּכֶה.

יט.

אִם תַּחֲרִישׁ, אָז אֲמַלֵּא לִבִּי בְדֻמִיָּתְךָ וַאֲצַפֶּה לָךְ. עַל־מִשְמַרְתִּי אֶעֱמֹד וּכְמוֹ לֵיל כֹּכָבִים אֶאֱרֹב דּוּמָם לְרֹאשׁ אַשְׁמֹרֶת וְאַט רֹאשִׁי בַעֲנָוָה.

הִנֵּה בֹקֶר יָבֹא לְנָכוֹן, הַחֹשֶׁךְ יַחֲלוֹף, וְקוֹלְךָ יִתַּךְ אַרְצָה כִּמְטַר זָהָב מִבַּעַד לַשָּׁמַיִם.

וּדְבָרֶיךָ יִנָּשְׂאוּ עַל־כַּנְפֵי זִמְרָה מִכָּל־קֵן אֲשֶׁר לְצִפֳּרַי וּנְגִינוֹתֶיךָ תִּפְרַחְנָה מִכָּל־פֶּרַח אֲשֶׁר בְּיַעֲרוֹת־שָׂדָי.

כ.

אוֹי לִי כִּי בַיּוֹם אֲשֶׁר צָץ הַלֹּוט תָּעָה לִבִּי לְמֵרָחוֹק וְעֵינַי לֹא רָאוּ. סַלִּי נִשְאַר רֵיק וְהַפֶּרַח צָץ בְּאֵין־שָׂם אֶל־לֵב.

וְרַק לִרְגָעִים אֲחָזַנִי יָגוֹן פִּתְאֹם וְאֶשְׂתָּעֵר מִשְּׁנָתִי וָאָחוּשׁ וְהִנֵּה שְׁאֵרִית מְתוּקָה אֲשֶׁר לְרֵיחַ זָר בָּאָה מִן־הַדָּרוֹם עַל־כַּנְפֵי הָרוּחַ.

וְהַמֶּתֶק הַתֹּעֶה הַזֶּה מִלֵּא לִבִּי יָגוֹן תַּאֲוֹת וְיֵשׁ כִּי דִמִּיתִי אֲשֶׁר נִשְׁמַת הַקַּיִץ הַבֹּעֶרֶת הִיא הַמְבַקֶּשֶׁת לָהּ תְּקוּמָה.

וַאֲנִי רַק זֹאת יָדַעְתִּי כִּי קְרוֹבָה הָיְתָה לִי וְכִי בִי הָיְתָה וְכִי הַמֶּתֶק הַהוּא צָץ וּפָרַח בְּמַעֲמַקֵּי לִבִּי.

כא.

בָּא לִי הַמּוֹעֵד לָצֵאת לַחְתֹּר בְּסִירָתִי. אוֹי לִי מָה־אֲרֻכָּה וּמַה־כְּבֵדָה הָעֵת עַל־פְּנֵי הַחוֹף!

הָאָבִיב נָתַן אֶת־פְּרָחָיו וַיַּקְשִׁיחֵם. אֲנִי הִנְנִי יוֹשֵׁב פֹּה עִם־פְּרָחִים נוֹבְלִים אֲשֶׁר אֵין־בָּם חֵפֶץ וְנַפְשִׁי בִּי תַעֲרֹג.

דָּכְיֵי הַיָּם זֹעֲפִים וְעַל־שְׂפַת הַמִּשְׁעוֹל הַקֹּדֵר עָפִים הֶעָלִים הַצְּהֻבִּים וְנוֹפְלִים.

מָה־רַבָּה הַשְּׁמָמָה הַקֹּפֵאת פֹּה! הַאֵין לִבְּךָ חָשׁ צְלִיל קוֹל שׁוֹמֵם עִם־הֵד זִמְרָה רְחוֹקָה שׁוֹטֵף אֵלֶיךָ מֵעֵבֶר הַחוֹף הַשֵּׁנִי?

כב.

בְּמַאֲפֵל צְלָלִים בְּמִטְרוֹת תַּמּוּז אַתָּה מְהַלֵּךְ בְּצַעֲדֵי סֵתֶר, דּוּמָם כְּמוֹ לַיְלָה, וּמִתְחַמֵּק מֵעֵין כָּל־אֹרֵב.

בֹּקֶר סָגַרְתָּ אֶת־עֵינֶיךָ וְרוּחַ הַמִּזְרָח הַסֹּעֵר קָרָא לְךָ בְּכֹחַ וְאַתָּה לֹא שַׂמְתָּ לֵב, וַיְהִי צָעִיף עָב פָּרוּשׂ עַל־תְּכֵלֶת הַשָּמַיִם הָעֵרִים נֶצַח.

הִשְׁבִּיחוּ הַיְּעָרוֹת קוֹל זִמְרָתָם וְדַלְתוֹת כָּל־הַבָּתִּים נִסְגְרוּ, רַק אַתָּה הָיִיתָ הַהֵלֶךְ הָאֶחָד אֲשֶׁר נִשְׁאַרְתָּ בָּרְחוֹב הַשֹּׁומֵם הַזֶּה. הוֹי רֵעִי הָאֶחָד, רֹאשׁ כָּל־מַחֲמַדַּי, שַׁעֲרֵי בֵיתִי פְּתוּחִים לְךָ – אַל־נָא תִּדֹּד מִזֶּה כַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לָיְלָה.

כג.

הֲבַחוּץ אַתָּה, רֵעִי. בְּלֵיל־סְעָרָה זֶה וְאַתָּה בַדֶּרֶךְ לְבַקֵּשׁ אַהֲבָה? – הִנֵּה מִתְיַפְּחִים הַשָּׁמַיִם וְהָיוּ כִּבְלִי תִקְוָה.

לֹא יָשַׁנְתִי הַלַּיְלָה, רֵעִי. אֶת־הַדֶּלֶת פָּתַחְתִּי מִרֶגַע אֶל־רֶגַע הִבַּטְתִּי לְתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה.

לֹא תִּרְאֶינָה עֵינַי דָּבָר וְנִפְלָא נְתִיבְךָ מִמֶּנִּי.

הֲמִגְּדוֹת נַחַל עָכוּר אֲשֶׁר כַּדְּיוֹ שְׁחֹרִים מֵימָיו וְאִם מִמֶּרְחַקֵּי קְצוֹת יַעַר קֹדֵר מִמַּעֲמַקֵּי חֲשֵׁכָה אֲיֻמָּה כּוֹנַנְתָּ אֶת צְעָדֶיךָ לַחֲדֹר אֵלַי, רֵעִי?

כד.

כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַיּוֹם וְהַצִּפֳּרִים יַחְדְּלוּ מִזַּמֵּר וְהָרוּחַ הֶעָיֵף יַחֲרִישׁ, אָז פְּרֹשׂ עָלַי סֻכַּת חָשְׁכְּךָ הֶעָבָה כַּאֲשֶׁר פָּרַשְׂתָּ אֶת כְּסוּי הַשֵּׁנָה עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה לְכַסּוֹת אוֹתָהּ בּוֹ וְאֶת־עֲלֵי הַלּוֹט הֶעָיֵף סָגַרְתָּ בַּלָּאט בַּעֲלֹט הַיּוֹם.

הִנֵּה הַהֵלֶךְ אֲשֶׁר תַּמָּה הַצֵּדָה מִיַּלְקוּטוֹ בְּטֶרֶם תִּתֹּם דַּרְכּוֹ וַאֲשֶׁר בְּגָדָיו בָּלוּ וְכָבְדוּ מֵאָבָק וַאֲשֶׁר כֹּחוֹ פַס – הָסִירָה נָא מִמֶּנּוּ כְלִמָּה וָעֹנִי וְחַדֵּשׁ חַיָּיו כְּפֶרַח תַּחַת כְּסוּי לֵילְךָ הֶעָרֵב.

כה.

תְּנֵנִי בְלֵיל־נְדוּדִים, וְאֶתֵּן לְעֵינַי שְׁנָת בְּלִי שָׂטָן רָע, כִּי בְךָ אֶבְטָח.

אַל תִּתְנֵנִי לְיַגַּע חִנָּם אֶת־רוּחִי הָרָפָה לְבַעֲבוּר הָכֵן נַפְשִׁי לְעָבְדְּךָ דַּל וָרֵיק.

הֲלֹא אַתָּה זֶה אֲשֶׁר תִּפְרׂשׂ סֻכַּת לַיְלָה עַל־עֵינַיִם עֲיֵפוֹת מִנִּי־יוֹם לְמַעַן חַדֵּשׁ אֶת־מְאוֹרָן וּלְמַעַן שְׁפוֹךְ בָּהֶן חֶדְוָה חֲדָשָׁה לְעֵת הִפָּקְחָן.

כו.

בָּא אֵלַי וַיֵּשֶׁב לִימִינִי וַאֲנִי לֹא הֱקִיצוֹתִי. אַלְלַי לִי, מַה־נוֹרָאָה הָיְתָה שְׁנָתִי!

בָּא אֵלַי עִם־דִּמְמַת הַלַּיְלָה. בְּיָדוֹ תָפַשׂ נִבְלוֹ וַחֲלוֹמוֹתַי הָמוּ לְקוֹל זְמִירוֹתָיו.

אוֹי לִי, לָמָּה כָּלוּ לֵילוֹתַי לָרִיק כֻּלָּם? אוֹי לִי, לָמָּה יִמְנַע מִמֶּנִּי פָנָיו – וְנִשְׁמַת אַפּוֹ הִנֵּה נָגְעָה אֶל־שְׁנָתִי?

כז.

נֵר, אֵי אֵיפֹה הַנֵּר? הַעֲלֵה־נָא אוֹתוֹ בְלַבַּת תַּאֲוָתִי הַבּוֹעָרֶת!

הִנֵּה הַמְּנוֹרָה וְנִיצוֹץ אֵשׁ אֵין בָּהּ. זֶה גוֹרָלְךָ, לִבִּי! אָכֵן נִבְחָר לְךָ הַמָּוֶת שִׁבְעָתָיִם!

דָּפַק הָאֵיד עַל־דְּלָתְךָ וּבְשׂוֹרָה בְּפִיו: הִנֵּה אֲדוֹנְךָ עֵר וְהוּא קוֹרֵא לְךָ לְמוֹעֵד־אֲהָבִים בְּחֶשְׁכַּת הַלָּיְלָה.

הַשָּׁמַיִם מְכֻסִּים בֶּעָבִים וְהַמָּטָר סֹחֵף אָרְצָה וְלֹא יֶחְדַּל. לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי – לֹא יָדַעְתִּי מַה־זַּמֹּתִי.

לְרֶגַע יִבָּקַע הַבָּרָק וְאַחֲרָיו יָשׁוּב הַחֹשֶׁךְ וְהָיָה עָמֹק מִבָּרִאשׁוֹנָה – וְלִבִּי מִתְרַפֵּק עַל־הַנָּתִיב הַמִּסְתַּתֵּר אֲשֶׁר מִשָּׁם תִּקְרָא לִי שִׁירַת הַלָּיְלָה.

נֵר, אֵי אֵיפֹה הַנֵּר? הַעֲלֵה־נָא אוֹתוֹ בְלַבַּת תַּאֲוָתִי הַבּוֹעָרֶת! הָרַעַם שָׁאַג וְהַסַּעַר יֵהוֹם בַּגַּלְגָּל. שָׁחוֹר הַלַּיְלָה כְּסֶלַע שָׁחוֹר. אַל־תִּתֵּן לְמוֹעֵד זֶה לַעֲבוֹר בַּחֹשֶׁךְ. הַעֲלֶה־נָא אֶת־מְנוֹרַת הָאַהֲבָה בְּלַפִּיד חַיֶּיךָ!

כח.

חֲזָקִים הָעֲבֹתִים. וְאִם אָמַרְתִּי אֲנַתְּקֵם וְכָאַב לִבִּי בְּקִרְבִּי.

גְאֻלָּה חָפַצְתִּי וְזוּלָתָהּ לֹא דָבָר, וְאִם אֲקַוֶּה אֵלֶיהָ וְכִסַּתְנִי כְלִמָּה.

יָדַעְתִּי מְאֹד כִּי אוֹצָרְךָ אֵין עֲרוֹךְ לוֹ וְכִי אַתָּה לִי הַטּוֹב מֵרֵעַי, אַךְ לִבִּי לֹא יַעֲמֹד בִּי לְטַאטֵא אֶת־בְּלוֹיֵי הַסְּחָבוֹת הַמַּזְהִירִים אֲשֶׁר מָלְאוּ אֶת־בֵּיתִי.

הַשִּׂמְלָה אֲשֶׁר יַעֲטֶה בְשָׂרִי מָלְאָה אָבָק וָמָוֶת. תִּעַבְתִּיהָ – וּבְאַהֲבָה אֶשְׁמְרֶנָּה עִמִּי.

עֲוֹנוֹתַי רַבִּים, חָטָאתִי גְּדוֹלוֹת וְגַם כְּלִמָּתִי מְסֻתָּרָה וּכְבֵדָה, אַךְ כִּי־אָבֹא לְבַקֵּשׁ חֶסֶד אָז אִירָא פֶּן תֵּרָצֶה תְפִלָּתִי.

כט.

זֶה אֲשֶׁר בִּשְׁמִי אֲסוֹבְבֶנּוּ מִתְיַפֵּחַ בַּמַּסְגֵּר הַזֶּה. אַךְ אֲנִי שָׁקַדְתִּי תָּמִיד לִבְנוֹת אֶת־הַחוֹמָה הַזֹּאת מִסָבִיב, וְכַאֲשֶׁר תַּעֲלֶה הַחוֹמָה מִיּוֹם אֶל־יוֹם הָלֹךְ וְהִנָּשֵׂא הַשָּׁמַיְמָה כֵּן תֹּאבַד לִי בְּמַאֲפֵל צְלָלֶיהָ תַּבְנִית נַפְשִׁי הַנֶּאֱמָנָה.

גֵּא אָנֹכִי עַל־שִׂיא הַחוֹמָה הַבְּצוּרָה הַזֹּאת וַאֲנִי טָח אוֹתָהּ בַּשִּׂיד וּבַחוֹל לְבִלְתִּי תֵּת לְפֶרֶץ קָטָן לִפְרֹץ בַּשֵׁם הַזֶּה – וְיַעַן אֲשֶׁר אֶשְקֹד עָלֶיהָ כָּכָה לָכֵן תֹּאבֵד לִי תַּבְנִית נַפִׁשי הַנֶּאֱמָנָה.

ל.

יָצָאתִי לְבַדִּי לְדַרְכִּי לְמוֹעֵד־הָאֲהָבִים. אַךְ מִי הוּא זֶה הַהוֹלֵךְ אַחֲרַי בְּדִמְמַת הַחֲשֵׁכָה?

נוֹטֶה אָנֹכִי הַצִּדָּה לְהִתְחַמֵּק מִפָּנָיו – וּמִמֶּנּוּ לֹא אָמָּלֵט.

אֶת־הָאָבָק הוּא מַעֲלֶה מֵעַל הָאֲדָמָה בְּרָב־הִתְהַלְּלוֹ וְאֶת־קוֹלוֹ הָרָם הוּא מְחַבֵּר אֶל־כָּל מִלָּה הַיּוֹצֵאת מִפִּי.

הֲלֹא זֶה הוּא אָנֹכִי, זֶה “אָנֹכִי” הַדַּל אֲשֶׁר לִי, וְהוּא לֹא יֵדַע בֹּשֶׁת, אֲדוֹנִי! אוּלָם נִכְלַמְתִּי מְאֹד לָבֹא עַד־פֶתַח דַּלְתְּךָ בַּחֹבֶרֶת עִמּוֹ.

לא.

“אַסִּיר, הֲלֹא תַגִּיד לִי: מִי שָׂם אוֹתְךָ בַכְּבָלִים?”

“אֲדוֹנִי וּמוֹשְׁלִי הוּא הַשָּׂם אוֹתי בַכְּבָלִים”, עָנָה הָאַסִּיר.“דִּמִּיתִי כִּי לֹא יִבָּצֵר מִמֶּנִּי לַעֲלוֹת בְּעֹשֶׁר וּבְכֹחַ עַל־כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל־פֵּני הָאֲדָמָה, וְלָכֵן צָבַרְתִּי בְּתוֹךְ בֵּית־אוֹצָרִי אֶת־כָּל הַכֶּסֶף אֲשֶׁר לְמַלְכִּי. בִּנְפֹל עָלַי תַּרְדֵּמָה עָלִיתִי עַל־הַמִּטָה אֲשֶׁר לַאֲדוֹנִי, וּבַהֲקִיצִי וְהִנֵּה אָנֹכִי אָסוּר בְּעֶצֶם בֵּית אוֹצָרִי”.

“אַסִּיר, הֲלֹא תַגִּיד לִי: מִי עָשָׂה אֶת־הַנְּחֻשְׁתַּיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יִשָּׁבֵרוּ?”

“אָנֹכִי הוּא הָעֹשֶׂה”, עָנָה הָאַסִּיר. “אָנֹכִי הוּא אֲשֶׁר הָלַמְתִּי לִי אֶת־הַבַּרְזֵל הַזֶּה לִכְבָלִים לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. דִּמִּיתִי כִּי לָנֵצַח כֹּחִי לֹא יִכָּנַע, אֶת־מְלֹא כָל־הָאָרֶץ יִקַּח בַּשְּׁבִי וְרַק אָנֹכִי לְבַדִּי חָפְשִׁי אֶהְיֶה בְּאֵין מַעְצֹר. אָז פָּעַלְתִּי יוֹם וָלַיְלָה אֶת־הַכְּבָלִים בְּלַבּוֹת אֵשׁ גְּדוֹלוֹת וּבְפַטִּישׁ גָּדוֹל הֲלַמְתִּים. וְכַאֲשֶׁר שָׁלְמָה הַמְּלָאכָה וְהַטַּבָּעוֹת רֻקְעוּ עַד־בִּלְתִּי הִשָּׁבֵר לְעוֹלָם, וָאֵרֶא וְהִנֵּה אָנֹכִי לְבַדִּי נִלְכַּד בָּהֵנָּה”.

לב.

אֵלֶּה אֲשֶׁר יֶאֱהָבוּנִי עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה יְנַסּוּ כֻלָּם בְּכָל־כֹּחָם לְהַחֲזִיק אוֹתִי תַּחַת מַחְסֵה יָדָם. אַךְ לֹא כֵן אַהֲבָתְךָ אַתָּה: גְּדוֹלָה הִיא מֵאַהֲבָתָם – וְאַתָּה נוֹתֵן אוֹתִי לִהְיוֹת חָפְשִׁי עַל־פִּי רוּחִי.

כִּי לֹא אֶשְׁכַּח אוֹתָם, לָכֵן לֹא יַעֲמֹד בָּם לִבָּם לִנְטֹשׁ אוֹתִי לְבַדִּי – וְאַתָּה הִנֵּה יוֹם עַל־יוֹם יַחֲלוֹף וּפָנֶיךָ לֹא יֵרָאוּ.

גַּם כִּי לֹא אֶקְרָא אוֹתְךָ בִּתְפִלּוֹתַי וְלֹא אָשִׂים מָקוֹם לְךָ בְּלִבִּי, אַהֲבָתְךָ אוֹתִי תֶאֱרֹב תָּמִיד אֶל־אַהֲבָתִי.

לג.

בִּהִיוֹת הַבֹּקֶר בָּאוּ אֶל־בֵּיתִי וַיֹּאמְרוּ: רַק אֶת־הַקָּטָן

מִן־הַחֲדָרִים נִבְחַר לָנוּ פֹּה".

וַיּוֹסִיפוּ וַיֹּאמְרוּ עוֹד: “נַעֲזָר־נָא עִמְּךָ לַעֲבֹד אֶת־אֱלֹהֶיךָ וְלָנוּ נִקַּח בַּעֲנָוָה רַק אֶת־הַחֵלֶק הַקָּטָן מֵחַסְדּוֹ”. וַיֵּלְכוּ וַיֵּשְׁבוּ לָהֶם בַּפִּנָּה וַיִּהְיוּ יוֹשְׁבִים בַּלָּאט וּבְשִׁפְלוּת־רוּחַ.

אַךְ בְּחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה וְהֵם פָּרְצוּ בְחֹזֶק־יָד וּבְחֹזֶק־מֵצַח אֶל־אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לִי וַיִּגְזְלוּ בְתַאֲוָה טְמֵאָה מִן־הַקָּרְבָּן אֲשֶׁר עַל־מִזְבַּח אֲדֹנָי.

לד.

מִי־יִתֵּן וְנִשְׁאַר רַק הַמְּעַט מִמֶּנִּי, לְבַעֲבוּר אוּכַל לְהַגִּיד כִּי אַתָּה לִי כֹל.

מִי־יִתֵּן וְנִשְׁאַר רַק הַמְּעַט מֵרְצוֹנִי, לְבַעֲבוּר אוּכַל לָדַעַת בְּלִבִּי, כִּי אַתָּה תְסֻבֵּנִי נֶצַח. אָז אָבֹא בְּכָל־עִנְיָן רַק אֵלֶיךָ וְאַקְרִיב לְךָ אֶת־אַהֲבָתִי בְּכָל־רָגַע.

מִי־יִתֵּן וְנִשְׁאַר רַק הַמְּעַט מִמֶּנִּי, לְבַעֲבוּר יִבָּצֵר מִמֶּנִּי לָנֶצַח לְהִתְחַבֵּא מִפָּנֶיךָ.

מִי־יִתֵּן וְנִשְׁאַר רַק הַמְּעַט מִכְּבָלַי, לְבַעֲבוּר אוּכַל לִהְיוֹת אָסוּר רַק אֶל־רְצוֹנְךָ וּלְבַעֲבוּר תִּשְלַט מַחְשַׁבְתְּךָ בְּכָל־חַיַּי – וְהָיוּ לִי כְבָלִים רַק מִיַּד אַהֲבָתֶךָ.

לה.

בִּמְקוֹם אֲשֶׁר הָרוּחַ בְּלִי מָגוֹר וְהָראֹשׁ נִשָּׂא לְמָעְלָה;

בִּמְקוֹם אֲשֶׁר הַתְּבוּנָה חָפְשִׁית לְרוּחָה;

בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לֹא הִתְפּוֹצְצָה הָאֲדָמָה לִרְסִיסִים וּגְבוּלִים צָרִים אֵין בֵּין־הַחוֹמוֹת;

בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יוֹצְאִים הַדְּבָרִים מִמַּעֲמַקֵּי הָאֱמֶת;

בִּמְקוֹם אֲשֶׁר שׁוֹלַחַת מַשְׂאַת־הַנֶּפֶשׁ אֶת־זְרוֹעוֹתֶיהָ בְלִי־מַעְצוֹר אֶל־כָּל־שָׁלֵם;

בִּמְקוֹם אֲשֶׁר פַּלְגֵי הַשֵּׂכֶל הַזַכִּים לֹא יֹאבְדוּ בְתֹהוּ בְמִדְבַּר הַחוֹל הַשָׁמֵם אֲשֶׁר לְמִצְוַת אֲנָשִׁים מֵתָה וּמְלֻמָּדָה;

בִּמְקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה הוּא הַמּוֹלִיךְ אֶת־הָרוּחַ לְמַחֲשָׁבוֹת וּלְמַעֲשִׂים אֲשֶׁר תָּמִיד נַעֲלִים –

שָׁם, אָבִי, בִּשְׁמֵי הַחֻפְשָׁה הָאֵלֶּה, תֵּן נָא וְקָמָה לִי אֶרֶץ חֲדָשָׁה.

לו.

הִנֵּה זֹאת תְּפִלָּתִי אֵלֶיךָ, אֲדֹנָי: נְתֹשׁ, נְתֹשׁ עִם הַשֹּׁרֶשׁ אֶת רֵישִׁי מִקֶּרֶב לִבִּי.

תֶּן־לִי כֹּחַ לָשֵׂאת עַל־נְקָלָה אֶת־חֶדְוָתִי וְאֶת־דַּאֲגָתִי.

תֶּן־לִי כֹּחַ לַהֲפֹךְ אֶת־אַהֲבָתִי לַעֲשׂוֹת פְּרִי בְּכָל־אֲשֶׁר

תִּפְנֶה.

תֶּן־לִי כֹּחַ לְבִלְתִּי הַזְנִיחַ לְעוֹלָם דַּל וּלְבִלְתִּי כְפֹף בִּרְכַּי לִפְנֵי עָרִיץ גְּבַהּ־רוּחַ.

תֶּן־לִי כֹּחַ לְנַשֵּׂא אֶת־רוּחִי מֵעַל תַּעְתֻּעֵי יוֹם וְיוֹם.

וְתֶּן־לִי כֹחַ לְהַסְגִּיר אֶל־חֶפְצְךָ אֶת־כָּל־כֹּחִי בְּאַהֲבָה.

לז.

דִּמִּיתִי כִּי עִם־הַגְּבוּל הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר לְכֹחִי תַּמּוּ גַם נְדוּדַי וְכָלָה נְתִיבִי אֲשֶׁר לְפָנַי וְשָׁלְמָה הַצֵּדָה אֲשֶׁר עִמִּי וּבָאָה הָעֵת לְבַקֵּשׁ לִי חָסוּת בְּדִמְמַת עֲרָפֶל –

אָכֵן רְאֵה הִנֵּה חֶפְצְךָ אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ קֵץ בִּי. כַּאֲשֶׁר תִּגְוַעְנָה הַמִּלִּים הַיְשָׁנוֹת בְּתוֹךְ־פִּי וְנָבְעוּ זְמִירוֹת חֲדָשׁוֹת מִקֶּרֶב לִבֶּךָ; וְכַאֲשֶׁר תֹּאבַדְנָה הַנְּתִיבוֹת הַיְשָׁנוֹת וְהִתְגַּלְּתָה פִּתְאֹם אֶרֶץ חֲדָשָׁה.

לח.

כִּי עָרַגְתִּי אֵלֶיךָ, רַק אֵלֶיךָ לְבַדֶּךָ – אֶת־זֶה יֹאמַר־נָא לִבִּי וְיָשׁוּב וְיֹאמַר עַד־בְּלִי־קֵץ. כָּל־מַחְשְׁבוֹתַי אֲשֶׁר יַבְהִילוּנִי יוֹם וְלַיְלָה כּוֹזְבוֹת וְרֵיקוֹת עַד־הַיְסוֹד.

כְּלַיְלָה הַמַּסְתִּיר בְּתוֹךְ חָשְׁכּוֹ אֶת־תַּאֲוָתוֹ אֶל־הָאוֹר, כֵּן בְּמַעֲמַקֵּי נַפְשִׁי בְּלִי־דַעַת רֹעֶדֶת קְרִיאָתיִ: עָרַגְתִּי אֵלֶיךָ, רַק אֵלֶיךָ לְבַדֶּךָ.

כְּסַעַר שֹׁאֵף אֶל־קִצּוֹ בְתוֹךְ הַדְּמָמָה וְהוּא עִם־הַדְּמָמָה נִלְחָם, כֵּן רוּחַ הַפְּרָצִים אֲשֶׁר־בִּי מִתְפָּרֵץ מִפְּנֵי אַהֲבָתְךָ וְאֶל־אַהֲבָתְךָ הוּא שֹאֵף וְהוּא קֹרֵא: עָרַגְתִּי אֵלֶיךָ, רַק אֵלֶיךָ לְבַדֶךָ.

לט.

בְּעֵת יִקְשֶׁה לִּבִּי וְיֵחַר, אָז בֹּא עָלַי בִּמְטַר חֶמְלָתֶךָ.

בְּעֵת יֹאבַד חֶסֶד מֵעִם הַחַיִּים, אָז בֹּא עָלַי בְּפֶרֶץ זִמְרַתֶךָ.

בְּעֵת יִשְׂאוּ אֶת־שְׁאוֹנָם פָּעֳלֵי הַיּוֹם הַסּוֹעֲרִים לְהַרְגִּיז אוֹתִי מִמִּסְגְרוֹתַי, אָז בֹּא עָלַי, אֲדוֹן הַמְּנוּחָה, עִם־שְׁלוֹמֶךָ וְעִם־מְנוּחָתֶךָ.

בְּעֵת יִשְׁתּוֹחַח בַּסֵּתֶר לִבִּי הַדַּל, אָז פְּתַח דְּלָתָיו בְּחָזְקָה, מַלְכִּי, וְהִגָּלֶה אֵלָיו בַּהֲדַר מַלְכוּתֶךָ.

בְּעֵת תַּכֶּינָה תַּאֲוֹתַי אֶת־רוּחִי בְסַנְוֵרִים וּבְתַרְמִית עֵינַיִם, אָז אַתָּה, קְדוֹשִׁי הָאֶחָד, אַתָּה הָעֵר, בֹּא אֵלַי אַתָּה עִם־אוֹרְךָ וְעִם־רַעֲמֶךָ.

מ.

נֶעְצָר הַגֶּשֶׁם בְּקֶרֶב לִבִּי הַיָּבֵשׁ יָמִים עַל־יָמִים, אֱלֹהָי. רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם עָרֹם עַד לַחֲרָדָה. אַף עָב אֶחָד דַּק לֹא יִהְיֶה לוֹ לְמִכְסֶה מְעַט, אַף אוֹת קַל אַיִן לְמָטָר קַר לְמֵרָחוֹק.

מִי־יִתֵּן וְשָׁלַחְתָּ אֶת־סַעַרְךָ הַזּוֹעֵם הַקֹּדֵר מִנִּי־מָוֶת וְהִכִּיתָ בְּשִׁבְטֵי בְרָקִים אֶת־הַשָּׁמַיִם מִן־הַקָּצֶה אֶל־הַקָּצֶה.

רַק הַשְׁמֵד, אֲדֹנָי, הַשְׁמֵד אֶת־הַשָּׁרָב הָאִלֵּם הַלָּז, הָעַז וְהָאַכְזָרִי, הַלּוֹהֵט בְּנוֹרְאוֹתָיו כָּל־לֵב עַד לְאֶפֶס תִּקְוָה.

תֵּן לַעֲנַן חַסְדְּךָ וְיֵרָאֶה כְּמַבַּט אֵם טוֹבֵל בְּדִמְעָה בְּיוֹם חֲרוֹן אַף הָאָב.

מא.

לָמָּה תַּעֲמֹד, מַחְמַד עֵינִי, מֵאַחֲרֵי כָּל־הֶהָמוֹן, מִסְתַּתֵּר בְּקֶרֶב צִלֶךָ? הִנֵה הֵם הוֹדְפִים אוֹתְךָ וְעוֹבְרִים עַל־פָּנֶיךָ בַּעֲפַר הָרְחוֹב וְלֵב לֹא יָשִׂימוּ אֵלֶיךָ. וַאֲנִי פֹה מְחַכָּה לְךָ מוֹעֵד וּמוֹעֲדִים וַהֲכִינוֹתִי לְךָ אֶת־קָרְבָּנִי, וּבָאוּ הָעוֹבְרִים וְהַהוֹלְכִים וְלָקְּחוּ אֶת־פְּרָחַי אֶחָד אַחַר הָאֶחָד וְטַנְאִי כִמְעַט רֵיק.

מוֹעֵד הַבֹּקֶר חָלַף וְגַם מוֹעֵד הַצָּהֳרַיִם. בְּתוֹךְ צִלְלֵי הָעֶרֶב תִּכְבַּדְנָה עֵינַי מִשֵּׁנָה. הָאֲנָשִׁים הַשָּׁבִים הַבַּיְתָה מַבִּיטִים בִּי וּמְשַׂחֲקִים – וַאֲנִי מָלֵאתִי כְלִמָּה. אֵשֵב כִּבְתוּלָה עֲנִיָּה וְאָלִיט פָּנַי בְּחֵיקִי, וְהָיָה כִי יִשְׁאָלוּנִי לְחֶפְצִי וְאוֹרִיד לָאָרֶץ עֵינַי וְלֹא אֶעֱנֶה דָבָר.

אוֹי לִי, אֵיךְ אוּכַל וְאַגִּיד לָהֶם כִּי לְךָ אֲנִי מְחַכָּה וְכִי אָמֹר אָמַרְתָּ לִי כִּי תָבוֹא? אֵיךְ אוּכַל וְאוֹדֶה עַל־כְּלִמָּתִי כִּי אֶת־רִישִׁי זֶה הֵבֵאתִי לְךָ לְמֹהַר? רְאֵה הִנֵּה הִסְתַּרְתִּי אֶת־סוֹדִי זֶה בְּגַאֲוָה בְסֵתֶר לִבִּי.

יוֹשֶׁבֶת אָנֹכִי עַל־פְּנֵי הַדֶּשֶׁא וְעֵינַי חוֹדְרוֹת הַשָּמַיְמָה וַאֲנִי חוֹלֶמֶת אֶת־תִּפְאֶרֶת בֹּאֲךָ לְפֶתַע פִּתְאֹם. הִנֵּה הַמְּאוֹרוֹת יָאִירוּ מִסָּבִיב כֻּלָּם, נִסֵּי הַזָּהָב יִתְעוֹפְפוּ עַל־פְּנֵי מֶרְכַּבְתְּךָ, וְעָמַד עַם רַב בְּפַאֲתֵי הַדֶּרֶךְ וְהִבִּיט וְהִשְׁתָּאָה וְרָאָה בְּרִדְתְּךָ מִן הַמֶרְכָּבָה וּבְהֲרִימְךָ אוֹתִי מֵעַל הֶעָפָר לְהוֹשִׁיב לִימִינְךָ אֶת־הַנַּעֲרָה הָעֲנִיָּה הַזֹּאת הָרוֹעֶדֶת מִכְּלִמָּה וּמִגַּאֲוָה כִּסְבַךְ־צֶמַח בִּנְשֹׁב בּוֹ רוּחַ קָיִץ.

מב.

בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם הִתְלַחַשְׁנוּ אִישׁ בְּאָזְנֵי רֵעֵהוּ לֵאמֹר: נֵרֵד בְּסִירַת דּוּגָה רַק אֲנִי וְאַתָּה וְנַחְתּוֹר מִזֶּה, וְלֹא יֵדַע אִישׁ עַל־פְּנֵי כָל־הָאֲדָמָה אֶת־דְּבַר מַסַּעֵנוּ בְאֵין מָחוֹז לְחֶפְצֵנוּ וּבְאֵין תַּכְלִית.

עַל־פְּנֵי יָם זֶה בְּאֵין חוֹף, בִּהְיוֹת אָזְנְךָ קַשֶּׁבֶת וּפִיךָ מְשַׂחֵק, שָׁם יִשְׁתַּפְּכוּ שִׁירַי וְהָיוּ לִרְנָנוֹת, חָפְשִׁים כְּמוֹ גַלִּים וְחָפְשִׁים מִכַּבְלֵי מִלִּים.

הַעוֹד לֹא בָאָה הָעֵת? אִם הַמְּלָאכָה לֹא שָׁלְמָה עוֹד? רְאֵה הִנֵּה יָרַד הַלַּיְלָה עַל־הַיָּם וּבְתוֹךְ הָאוֹר הַגֹּוֵעַ בָּאוֹת צִפֳּרֵי הַמַּיִם בִּיעָף אֶל־קִנֵּיהֶן.

מִי יֵדַע מָתַי תִּפֹּלְנָה טַבְּעוֹת הַזִּקִּים וּמָתַי תֵּעָלֵם סִירַת הַדּוּגָה בְּקֶרֶב הַלַּיְלָה כַּזִּיק הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר לִמְבוֹא הַשֶּמֶשׁ?

מג.

הִנֵּה יוֹם הָיָה אֲשֶׁר לֹא הֲכִינוֹתִי נַפְשִׁי אֵלֶיךָ; וְאַתָּה, מַלְכִּי, בָּאתָ אֶל־תּוֹךְ לִבִּי לֹא־קָרוּא וְהָיִיתָ כְּאַחַד הָעָם הָעוֹמֵד בַחוּץ אֲשֶׁר לֹא אֵדָעֶנּוּ וְחָתַמְתָּ בְּטַבַּעְתְּךָ חוֹתַם נֶצַח עַל־רְגָעִים רַבִּים בְּחַיַּי הַמִּתְעוֹפְפִים וְחוֹלְפִים.

וְכַיּוֹם הַזֶּה כִּי יִּקָּר מִקְרֶה וְאַבִּיט אֶל־כָּל־זֹאת, אָז אֶרְאֶה כִּי מִתְגּוֹלְלִים זִכְרוֹנוֹת הַיָּמִים הָאֵלֶּה אָרְצָה מִתְבּוֹסְסִים בְּאָבָק יַחְדָו עִם־זִכְרוֹן תַּעֲנוּגַי וּמַכְאוֹבַי אֲשֶׁר לְחַיַּי הַדַּלִּים וְהַנִּשְׁכָּחִים.

לֹא פָנִיתָ בְּבוּז מֵעַל שַׁעֲשֻׁעֵי יַלְדוּתִי אֲשֶׁר בָּאָבָק וְקוֹל הַצְּעָדִים אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְיַלְדוּתִי בַחֲדַר שַׁעֲשֻׁעַי הֲלֹא אֵלֶה הֵם אֲשֶׁר הֵד קוֹלָם הוֹלֵךְ מִכּוֹכָב אֶל־כּוֹכָב.

מד.

הִנֵּה זֶה אֲשֶׁר יְשַׂמַּח לִבִּי: כִּי אֵשֵׁב וְאֶאֱרֹב אֶל־פַּאֲתֵי הַדְּרָכִים בְּעֵת יָנִיסוּ הַצְּלָלִים אֶת־הָאוֹר וְהַגֶּשֶׁם יָבֹא לְמוֹעֵד תְּקוּפַת הַקַּיִץ.

מַלְאֲכֵי בְשׂוֹרָה הֵמָּה לִי הַבָּאִים מִכְּנַף־שָׁמַיִם אֲשֶׁר לֹא־יָדַעְתִּי וְדֹבְרִים שָׁלוֹם לִי וּמְמַהֲרִים לָרוּץ לְדַרְכָּם מִן־הָרְחוֹב וָהָלְאָה. לִבִּי יַעֲלֹץ בָּם וְנִשְׁמַת הָרוּחַ הָעוֹבֶרֶת מְתוּקָה לִי.

מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר וְעַד־אֲפֵלַת הָעֶרֶב פֹּה אֵשֵׁב עַל־יַד שַׁעֲרִי וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי הָרֶגַע אֲשֶׁר לוֹ קִוִּיתִי בֹּא יָבֹא בְּפֶתַע פִּתְאֹם. אָז אֶרְאֶה אֶת־פָּנֶיךָ.

וְעַד־בֹּא הָעֵת הַהִיא אֵשֵׁב־לִי וַאֲשַׂחֵק וַאֲזַמֵּר לְבָדָד. וְעַד־בֹּא הָעֵת הַהִיא מָלֵא הָרוּחַ אֲשֶׁר מִסָּבִיב אֶת־הָרֵיחַ הַטּוֹב אֲשֶׁר לַתִּקְוֹת.

מה.

הַאִם לֹא שְׁמַעְתֶּם אֶת־קוֹל מִצְעֲדָיו בַּלָּאט?

הִנֵּה הוּא הוֹלֵךְ, הוֹלֵךְ, תָּמִיד הוּא הוֹלֵךְ.

בְּכָל־רֶגַע וּבְכָל־עֵת, בְּכָל־יוֹם וּבְכָל־לַיְלָה הוּא הוֹלֵךְ, הוֹלֵךְ, תָּמִיד הוּא הוֹלֵךְ.

זְמִרוֹת רַבּוֹת זִמַּרְתִּי כְּנוֹחַ עָלַי הָרוּחַ אִם טוֹבָה וְאִם רָעָה, אַךְ קוֹלוֹתֵיהֶן קָרְאוּ תָּמִיד כֻּלָּם: “הוּא הוֹלֵךְ, הוֹלֵךְ, תָּמִיד הוּא הוֹלֵךְ”.

בִּימֵי הַשֶּׁמֶשׁ עִם־רֵיחַ בְּׂשֵמי הַנִּיסָן בֵּינוֹת לִנְתִיבוֹת הַיַּעַר הוּא הוֹלֵךְ, הוֹלֵךְ, תָּמִיד הוּא הוֹלֵךְ.

בְּלֵילוֹת הַגֶּשֶׁם עִם־אֲפֵלַת הַתַּמּוּז הַנִּדַּחַת בְּמִרְכֶּבֶת עָבִים רֹבֵי חֲזִיזֵי רַעַם הוּא הוֹלֵךְ, הוֹלֵךְ, תָּמִיד הוּא הוֹלֵךְ.

בְּיָגוֹן עַל־יָגוֹן לוֹחֵץ רַק קוֹל מִצְעָדָיו אֶת־לִבִּי – וְרַק מַגַּע הַזָּהָב אֲשֶׁר לְכַף רַגְלוֹ הוּא הַנּוֹתֵן זֹהַר לְשִׂמְחָתִי.

מו.

לֹא אֵדַע מִסְפָּר לָעִתִּים הָרְחוֹקוֹת אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ לִקְרָאתִי הָלֹךְ וְקָרֹב. שִׁמְשְׁךָ וְכוֹכָבֶיךָ לֹא יוּכְלוּ לְהַסְתִּיר אוֹתְךָ מִמֶּנִּי לָנֶצַח.

בְּקָרִים וַעֲרָבִים רַבִּים נִשְׁמַע קוֹל צְעָדֶיךָ וּמַלְאַךְ הַבְּשׂוֹרָה אֲשֶׁר לְךָ בָּא אֶל־תּוֹךְ לִבִּי וַיִּקְרָא לִי בַסָּתֶר.

לֹא אֵדַע מַדּוּעַ כָּכָה נִבְהֲלוּ הַיּוֹם כָּל־חַיַּי וְלָמָּה־זֶה רִגְשַׁת חֶרְדַּת־גִּיל עָבְרָה אֶת־לִבִּי.

הָיִיתִי כְּמוֹ בָא לִי הַמּוֹעֵד לְכַלּוֹת אֶת־מִפְעָלִי וַאֲנִי בְתוֹךְ הָרוּחַ־אֲשֶׁר מִסָּבִיב אָרִיחַ אֶת־הָרֵיחַ הַדַּק אֲשֶׁר לְקִרְבָתְךָ הַמְּתוּקָה.

מז.

הַלַּיְלָה כִּמְעַט נָמַס וַאֲנִי מְחַכָּה לוֹ לַשָּׁוְא. יָרֵאתִי פֶּן יָבֹא פִּתְאֹם אֶל־דַּלְתִּי בַבֹּקֶר אַחֲרֵי־נִפְלִי מֵרֹב יְגִיעָה וַאֲנִי שׁוֹכֶבֶת וִישֵׁנָה. הוֹי רֵעַי, פִּתְחוּ־נָא לוֹ אֶת־הַדֶּלֶת וְאַל תַּעְצְרוּ אוֹתוֹ מִבֹּא.

אִם־לֹא יְעִירֵנִי קוֹל מִצְעָדָיו, אֶמְצַא־נָא חֵן בְּעֵינֵיכֶם וְאַל־תְּנַסּוּ לְעוֹרְרֵנִי גַם אַתֶּם. לֹא־חָפַצְתִּי כִּי יְעוֹרְרֵנִי קוֹל־מַקְהֲלוֹת הַצִּפֳּרִים הַמְצַפְצְפוֹת אוֹ קוֹל הָרוּחַ הַסּוֹעֵר לִקְרַאת חַג אוֹר הַבֹּקֶר. תְּנוּנִי וְאִישַׁן בְּלִי־מַעְצוֹר בָּרֶגַע אֲשֶׁר יִגַּשׁ אֶל־דַּלְתִּי פִּתְאֹם אֲדוֹנִי וּמוֹשְׁלִי.

הוֹי שְׁנָתִי, שְׁנָתִי הָעֲרֵבָה, הַמְּחַכָּה רַק לָרֶגַע אֲשֶׁר יִגַּע בִּי אֲדוֹנִי וּמוֹשְׁלִי לְמַעַן תַּחֲלֹף. הוֹי עֵינַי הַסְּגוּרוֹת, אֲשֶׁר תִּפְתַּחְנָה אֶת־עַפְעַפֵּיהֶן רַק לְאוֹר קוֹלוֹ בְּשַׂחֲקוֹ, כַּאֲשֶׁר יַעֲמֹד לְפָנַי כְּמוֹ חֲלוֹם הָעוֹלֶה פִּתְאֹם מִתְּהוֹם חֶשְכַת הַשֵּׁנָה.

תְּנוּ־נָא וְיִגָּלֶה אֲדוֹנִי וּמוֹשְׁלִי לְנֹכַח פָּנַי לִהְיוֹת לִי רִאשׁוֹן מִכָּל־אוֹר וּמִכָּל־דְּמוּת. תְּנוּ־נָא וִיהִי קוֹל תְּרוּעַת הַגִּיל הָרִאשׁוֹן הַנֵּעוֹר בְּנִשְמָתִי יְלִיד מַבַּט־עֵינוֹ. תְּנוּ־נָא וְשָׁבָה אֵלַי נַפְשִי רַק עִם־שׁוּבִי אֵלָיו!

מח.

בָּקְעוּ גַלֵּי זִמְרַת הַצִּפֳרִים אֶת־יַם דִּמְמַת הַבֹּקֶר, הַפְּרָחִים אֲשֶׁר בְּפַאֲתֵי הַדְּרָכִים עָלְזוּ וַעֲתַר הַזָּהָב פָּרַץ מִבֵּין בְּקִיעֵי הֶעָבִים – וַאֲנַחְנוּ הָלַכְנוּ כֻּלָּנוּ וְעֵינֵינוּ לֹא נָתְנוּ מַס לְכָל־מַרְאֶה בַדָּרֶךְ.

לֹא שַׁרְנוּ בְשִׁירִים עֲלִיזִים וֹלא הִשְׁתַּעֲשָׁעְנוּ, לֹא יָרַדְנוּ אֶל־הַכְּפָרִים לַעֲשׂוֹת קִנְיָן וּתְמוּרָה, לֹא דִּבַּרְנוּ דָבָר וְלֹא שִׂחַקְנוּ וְלֹא פִגַּרְנוּ בְּלֶכְתֵּנוּ. הָלַכְנוּ הָלֹךְ וְהָחֵשׁ אֶת־צְעָדֵינוּ וְהָעֵת עָבָרָה.

הַשֶּׁמֶשׁ עָלְתָה עַד־חֲצִי הָרָקִיעַ וְהַיּוֹנִים הָגוּ בְּתוֹךְ הַצֵּל. עָלִים יְבֵשִׁים רָקְדוּ וַיָּחוּלוּ לְחֹם הַצָּהֳרַיִם. הַנַּעַר הָרֹעֶה נָם וַיִּישַׁן בַּצֵּל תַּחַת הַתְּאֵנָה, וְגַם אֲנִי כָרַעְתִּי אַרְצָה עַל־שְׂפַת הַמַּיִם וָאַרְבִּיץ אֶת־יְצֻרַי הָעֲיֵפִים עַל־פְּנֵי יֶרֶק הַשָּׂדֶה.

וְאֵלֶּה אֲשֶׁר אָרְחוּ לִי בַדֶּרֶךְ שַׂחֲקוּ וַיִּלְעֲגוּ לִי. אֶת־רֹאשָׁם נָשְׂאוּ לְמַעְלָה וְהֵם אָצִים לְדַרְכָּם. לֹא הִבִּיטוּ עַל־סְבִיבֵיהֶם רֶגַע וְלֹא יָשְׁבוּ לָנוּחַ, וַיֵּעָלְמוּ בִתְכֵלֶת הָעֲרָפֶל לְמֵרָחוֹק וַיָּשׁוּטוּ עַל־פְּנֵי כָרִים וּגְבָעוֹת וַיַּעֲבְרוּ מְחוֹזוֹת רְחוֹקִים וְנִדָּחִים. יְהִי אֱלֹהִים עִמָּךְ, אֹרְחַת גִּבּוֹרִים, עַל־דַּרְכֵּךְ אֲשֶׁר קֵץ אֵין לָהּ! בְּלַעַג וּבְתוֹכָחָה הֵאִיצוּ בִי לָקוּם, וְלִבִּי לֹא הָיָה עִמִּי. אֹבֶדֶת הָיְתָה נַפְשִׁי בִּתְהוֹם מִשְׁמַעַת עֲלִיזָה – בְּתוֹךְ הַצֵל אֲשֶׁר לְחֶדְוָה קֹדָרֶת.

וְהַמְּנוּחָה הָעֲמֻקָּה אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי יֶרֶק הַשָׂדֶה מַעֲשֵׂה יְדֵי רִקְמַת הַשֶּׁמֶשׁ רָחֲבָה וְנָסְבָה בַעֲצַלְתַּיִם עַל־לִבִּי. שָׁכַחְתִּי אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר עַל־אֹדוֹתָיו אֲנִי הוֹלֶכֶת וְהִסְגַּרְתִּי נַפִׁשי בְּלִי דַעַת אֶל־נְתִיבוֹת תַּעְתֻּעֵי הַצְּלָלִים וְהַזְּמִירוֹת.

וְאַחַר־כֵּן בַּהֲקִיצִי מִתְּנוּמָתִי וּבְפָתְחִי אֶת־עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה אַתָּה עוֹמֵד עָלַי וְאֶת־שְׁנָתִי תִּשְׁטֹף מֵעָלַי בְּשַׂחֲקֶךָ. מַה־יָּרֵאתִי כִּי אֲרֻכָּה תִּהְיֶה דַרְכִּי וְכִי יִרְבֶּה כָּכָה הֶעָמָל לָבֹא אֵלֶיךָ!

מט.

יָרַדְתָּ מֵעַל כִּסֵּא מַלְכוּתְךָ וְעָמַדְתָּ בְּפֶתַח סֻכָּתִי.

לְבַדִּי זִמַּרְתִּי בְּסֵתֶר פִּנָּה וּנְגִינָתִי בָאָה עַד אָזְנֶיךָ. יָרַדְתָּ וְעָמַדְתָּ בְּפֶתַח סֻכָּתִי.

חָרָשֵׁי זִמְרָה רַבִּים לְךָ בְּהֵיכָלְךָ וּזְמִירוֹת יְזַמְּרוּ לְךָ בְּכָל־עֵת. אַךְ זִמְרַת הַתּוֹדָה הַדַּלָּה אֲשֶׁר לִצְעִירַת הַנְּעָרוֹת הַזֹּאת עוֹרְרָה אֶת־אַהֲבָתֶךָ. בְּרָב־עָנְיָהּ עָרַב לִבָּהּ לְהִתְעָרֵב בַּזִּמְרָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאָרֶץ, וְאַתָּה בָאתָ וּפֶרַח הֵבֵאתָ לִי לַשָּׂכָר וְהִתְיַצַּבְתָּ בְּפֶתַח סֻכָּתִי.

נ.

הָלַכְתִּי מִבַּיִת אֶל־בַּיִת בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלֶה הַכְּפָרָה לִקְבֹּץ עַל־יָד – וּמֶרְכֶּבֶת הַזָּהָב אֲשֶׁר לְךָ נִרְאֲתָה פִתְאֹם מֵרָחוֹק וְהִיא דוֹמָה לַחֲלוֹם חֶזְיוֹן נֹגַהּ. אָז נִפְלֵאתִי מְאֹד לְמַרְאֵה מֶלֶךְ הַמְּלָכִים!

תִּקְוֹתַי נָשְׂאוּ רֹאשׁ וַאֲנִי דִמִּיתִי כִּי יָמַי הָרָעִים תָמּוּ. אָז עָמַדְתִּי וְחִכִּיתִי לִנְדָבוֹת אֲשֶׁר לֹא שָׁאַלְתִּי וּלְמַטְמוֹנִים אֲשֶׁר יִזָּרוּ לֶעָפָר מִסָּבִיב.

בִּמְקוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתִּי, שָׁם הִתְיַצְּבָה הַמֶּרְכָּבָה. מַבַּט עֵינְךָ דָּבַק אֵלַי וְאַתָּה יָרַדְתָּ אֵלַי וּשְׂחוֹק עַל־פִּיךָ: אָז יָדַעְתִּי כִּי גְאֻלַּת חַיַּי בָּאָה לִי הַפָעַם. אַךְ פִּתְאֹם שָׁלַחְתָּ אֵלַי אֶת־יְמִינְךָ וְאָמַרְתָּ: “מַה־לָּךְ אַתְּ לָתֵת לִי?”

מֶה־עָצוּם הוֹד הַמַּלְכוּת אֲשֶׁר הֶרְאֵיתָ בְּנִיד יָדְךָ זֶה בְּשַׁלְּחֲךָ אֶת־כַּפְּךָ לִשְׁאֹל נְדָבָה מֵאֵת שׁוֹאֶלֶת נְדָבוֹת! נִבְהָלָה הָיִיתִי וְעָמַדְתִּי וְלֹא יָדַעְתִּי מַה־לַּעֲשׂוֹת, וְאַחַר־כֵּן הוֹצֵאתִי מִתּוֹךְ יַלְקוּטִי בַלָאט גַּרְגֵּר דָּגָן מְעַט וְדַל וּנְתַתִּיו לָךְ.

אַךְ מַה־נִּפְלֵאתִי בָעֶרֶב בַּהֲרִיקִי אֶת־שַׂקִּי אַרְצָה וְהִנִּה גַּרְגַּר זָהָב מְעַט וְדַל בֵּין צְרוֹרוֹת עָנְיִי. אָז בָכִיתִי מָרָה וָאֶשְׁאַל בְּלִבִּי לֵאמֹר: מִי־יִתֵּן וְהָיָה עִם־נַפְשִׁי לָתֵת לְךָ אֶת־כָּל אֲשֶׁר לִי בְּאֵין מַעְצוֹר!

נא.

הַלַּיְלָה קָדַר וּפֹעַל יוֹמֵנוּ שָׁלֵם. חָשַׁבְנוּ כִּי הָאֹרֵחַ הָאַחֲרוֹן הִנֵּה זֶה בָא בְּטֶרֶם יָבֹא הַלַּיְלָה וְדַלְתוֹת כָּל־הַבָּתִים אֲשֶׁר בַּכְּפָר נִסְגְּרוּ כֻלָּן. אָז יֹאמַר הָאֶחָד: “עוֹד הַמֶּלֶךְ יָבֹא”. וַאֲנַחְנוּ שִׂחַקְנוּ וְאָמַרְנוּ: “הָיֹה לֹא יִהְיֶה!”

חָשַׁבְנוּ כִּי אִישׁ דָּפַק עַל־הַדֶּלֶת וְאָמַרְנוּ: אֵין־זֶה כִּי־אִם הָרוּחַ. כִּבִּינוּ אֶת־הַמְּנוֹרוֹת וְשָׁכַבְנוּ לִישׁוֹן. אָז יֹאמַר הָאֶחָד: “הִנֵה הַמְּבַשֵּׂר!” וַאֲנַחְנוּ שִׂחַקְנוּ וְאָמַרְנוּ: “אֵין־זֶה כִּי־אִם הָרוּחַ!”

וּבְדִמְמַת הַלַּיְלָה נִשְׁמַע קוֹל רַעַשׁ. חָשַׁבְנוּ בִּשְנָתֵנוּ כִּי הוּא הָרַעַם מֵרָחוֹק. הִתְרוֹעֲעָה הָאָרֶץ, הִתְמוֹטְטוּ הַחוֹמוֹת וַיַּבְהִילוּנוּ מִשְּׁנָתֵנוּ. אָז יֹאמַר הָאֶחָד: הִנֵּה זֶה קוֹל רַעַשׁ אוֹפָן!" וַאֲנַחְנוּ אֲחוּזֵי שֵׁנָה וְדִבַּרְנוּ וְלֹא יָדַעְנוּ: “רַק אֵין־זֶה כִּי־אִם שְׁאוֹן הֶעָבִים בַּגַּלְגָּל!”

עוֹד חֶשְׁכַת הַלַּיְלָה רָבְצָה עַל־הָאָרֶץ בְּהִשָּׁמַע קוֹל הַתֹּף. וַיְהִי קוֹל קֹרֵא: “הִתְעוֹרְרוּ, אַל תִתְמַהְמָהוּ!” אָז לָחַצְנוּ אֶת־כַּפֵּינוּ אֶל־לִבְבוֹתֵינוּ וְחָרַדְנוּ מִיִּרְאָה. וְהָאֶחָד אָמַר: “רְאוּ הִנֵּה דֶּגֶל הַמֶּלֶךְ!” וַאֲנַחְנוּ עָמַדְנוּ עַל־רַגְלֵינוּ וְקָרָאנוּ: “אֵין לָנוּ מוֹעֵד לְהִתְמַהְמֵהַּ עוֹד!”

הַמֶּלֶךְ בָּא – אַךְ אֵי נֵרוֹת, אֵי עַטְרוֹת פְּרָחִים? אֵי הַכִּסֵּא לְהוֹשִׁיבוֹ עָלָיו? הוֹי כְּלִמָּה, הוֹי כְּלִמַּת עוֹלָם! אַיֵּה הַהֵיכָל וְאַיֵה מִכְלוֹלֵי הַפְּאֵר? – אַךְ הָאֶחָד אָמַר: “מַה־לָּכֶם תִּצְעֲקוּ וְהִיא לֹא תוֹעִיל? בַּרְכוּהוּ לְשָׁלוֹם בְּיָדַיִם רֵיקוֹת, הֲבִיאוּהוּ אֶל הַחֲדָרִים הַצָּרִים!”

פִּתְחוּ אֶת הַדְּלָתוֹת, הָרִיעוּ בְצִלְצְלֵי קוֹנְכוֹת! בְּחֶשְכַת הַלַּיְלָה בָּא הַמֶּלֶךְ אֶל־בֵּיתֵנוּ הַקֹּדֵר וְהַדָּל. הָרַעַם שֹׁאֵג בַּשָׁמַיִם. מִפְּנֵי הַבָּרָק יִסּוֹב הַחֹשֶׁךְ לְאָחוֹר. הוֹצֵא אֶת־בְּלוֹיֵי הַסְּחָבוֹת אֲשֶׁר לְמַחְצַלְתְּךָ הַקְּרוּעָה וְהַצַּע אוֹתָם בֶּחָצֵר. עִם־הַסְּעָרָה בָּא פִּתְאֹם מַלְכֵּנוּ מֶלֶךְ הַלַּיְלָה הַנּוֹרָא.

נב

חֲשַׁבְתִּי וְלֹא עָרַבְתִּי לִבִּי לִשְׁאֹל מֵעִמְּךָ אֶת-מִקְלַעַת הַשּׁוֹשַׁנִּים אֲשֶׁר עַל-גַּרְגְּרוֹתֶיךָ. אָז חִכִּיתִי עַד-הַבֹּקֶר עַד-צֵאתְךָ לַדֶּרֶךְ, לְמַעַן אֶמְצָא שְׁאֵרִית מְעַט מִמֶּנָּה עַל-הַמִּטָּה. כְּמוֹ עָנִי הַקֹּבֵץ עַל-יָד בִּקַּשְתִּי לִפְנוֹת-שַׁחַר מַפַּל עָלֶה אֶחָד אוֹ שְׁנָיִם.

רָזִי לִי! מַה-מָּצָאתִי וּמַה-נִּשְׁאַר לִי מֵאַהֲבָתֶךָ? לֹא פֶרַח וְלא רֵיח נִיחוֹחַ וְלֹא כְלִי עִם-מֵי בֹשֶׂם, כִּי-אִם חַרְבְּךָ הָעֲצוּמָה הַנּוֹצֶצֶת כְּלַבַּת אֵשׁ וּכְבֵדָה כִּמְטִיל רָעַם. אוֹר הַבֹּקֶר הָרַךְ בָּא בְּעַד הָאֶשְׁנָב וַיִּתְמוֹדֵד עַל-מִטָּתֶךָ. צִפּוֹר הַבֹּקֶר צִפְצְפָה וַתִּשְׁאַל: “הוֹי אִשָּׁה, מַה-זֶּה נִתַּן לָךְ?” – לֹא פֶרַח וְלא רֵיח נִיחוֹחַ וְלֹא כְלִי עִם-מֵי בֹשֶׂם, כִּי-אִם חַרְבְּךָ הַנּוֹרָאָה.

יוֹשֶׁבֶת אֲנִי וְחוֹשֶׁבֶת לָדַעַת מַה-זֹּאת לִי מַתְּנָתֶךָ. אֵין לִי מָקוֹם לְהַצְפִּינָהּ. בֹּשְתִּי לַחֲגוֹר אוֹתָהּ וַאֲנִי אִשָּׁה חַלָּשָׁה, וְאִם אֶלְחָצֶנָּה אֶל-שָׁדַי וְהִכְאִיבָה לִי. וּבְכָל-זֹאת אֶשָּׂא בְלִבִּי אֶת-כְּבוֹד נֵטֶל יְגִיעִי: אֶת-הַמַּתָּנָה אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי.

מִן-הַיּוֹם הַזֶּה וָמַעְלָה לֹא יִהְיֶה עוֹד פַּחַד לְנֶגֶד עֵינַי עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה, כִּי יָדְךָ תָּעֹז לִי בְּכָל-מִלְחֲמוֹתָי. אַתָּה נָתַתָּ אֶת-הַמָּוֶת לְחָבֵר לִי וַאֲנִי אֶעְטְרֶנּוּ חַיָּי. חַרְבְּךָ עִמִּי לְמַעַן אֲגַדַּע אֶת-כְּבָלַי וְלֹא יִהְיֶה עוֹד פַּחַד לְנֶגֶד עֵינַי עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה.

מִן-הַיּוֹם הַזֶּה וָמַעְלָה אַשְׁלִיךְ מֵעָלַי אֶת-כָּל-צַעֲצֻעֵי תִפְאַרְתִּי הָרֵיקִים. וְעַתָּה, אֲדוֹנִי, אֲדוֹן לִבִּי! לֹא אוֹסִיף עוֹד לְחַכּוֹת וּלְבַכּוֹת בְּסֵתֶר פִּנָּה וְלֹא אוֹסִיף עוֹד לְהִתְהַלֵּךְ בַּעֲנָוָה וּבִנְעִימוֹת. אֶת-חַרְבְּךָ נָתַתָּ לִי לִהְיוֹת לִי לִפְאֵר וְלֹא יִהְיוּ לִי צַעֲצֻעֵי-תִּפְאֶרֶת אֲחֵרִים.

נג

יָפֶה הַצָּמִיד עַל-יָדְךָ הַמְּשֻׁבָּץ כּוֹכָבִים וּמְמֻלָּא אַבְנֵי חֵפֶץ מַעֲשֵׂה חשֵׁב עִם-רִבֹּא רִבֲבוֹת הַצְּבָעִים. אַךְ יָפָה מִמֶּנּוּ שִׁבְעָתַיִם חַרְבְּךָ הָעֲקֻבָּה עִם-לַהַט בְּרָקָהּ, אֲשֶׁר דִּמְיוֹנָהּ כִּכְנַף אֱלֹהֵי וִישְׁנוּ הַפְּרוּשָׂה בְּעֵת תִּקֹּב אֶת-הָאַרְגָּמָן הַבֹּעֵר לְמוֹעֵד מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ.

רֹעֶדֶת הִיא כִּצְלִיל קוֹל הַחַיִּים הָאַחֲרוֹן תַּחַת עָצְמַת הַמַּכְאוֹבִים בְּתֵת הַמָּוֶת אֶת-מַכָּתוֹ הָאַחֲרוֹנָה: נוֹצֶצֶת הִיא כְּשַׁלְהֶבֶת הַחַיִּים הַטְּהוֹרָה הָאוֹכֶלֶת בְּזַעַם לַבָּתָהּ אֶת-כָּל-הַבָּא מִן-הֶעָפָר.

יָפֶה הַצָּמִיד עַל-יָדְךָ הַמְּשֻׁבָּץ כָּל-כּוֹכְבֵי סְגֻלָּה; אַךְ חַרְבְּךָ, אֲדוֹנִי, אֲדוֹן הָרַעַם, מְמֻלָּאָה יִפְעַת כָּל-יִפְעָה אֲשֶׁר תֶּחֱרַד כָּל-נֶפֶש מֵהַבִּיט עָלֶיהָ וַאֲשֶׁר יִבָּצֵר מֵאָדָם לַהֲגוֹת בָּהּ.

נד

דָּבָר לֹא שָׁאַלְתִּי מֵעִמְּךָ וּשְׁמִי לֹא קָרָאתִי בְאָזְנֶיךָ. דּוּמָם הָיִיתִי בְּהִפָּרֶדְךָ מֵעָלָי. נִצַּבְתִּי עַל-שְׂפַת הַבְּאֵר עֲזוּבָה, וְצִלְלֵי הָעֵץ יָרְדוּ עָלֶיהָ עֲקַלְקַלּוֹת, וְהַנְּעָרוֹת שָׁבוּ הַבַּיְתָה עִם-כַּדֵּי הַחֶרֶשׂ הָאֲדַמְדַּמּוֹת הַמְּלֵאוֹת עַד לִשְׂפָתָן. אָז קָרְאוּ לִי, צָעֲקוּ לִי וַתֹּאמַרְנָה: “לְכִי עִמָּנוּ, הִנֵּה חָלַף הַבֹּקֶר וַיְהִי צָהֳרָיִם”. אַךְ לִבִּי נָמוֹג בִּי וָאֶעֱמוֹד תַּחְתַּי וָאֶצְלוֹל בִּתְהוֹם מַחֲשָׁבוֹת וּמָה לֹא יָדָעְתִּי.

לֹא שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹל צְעָדֶיךָ בְּבֹאֶךָ. עֵינֶיךָ מָלְאוּ יָגוֹן בְּדָבְקָן בִּי וְקוֹלְךָ הָיָה יָגֵעַ בְּדַבְּרֶךָ. אָז דִּבַּרְתָּ אֵלַי בִּדְמָמָה: “אִישׁ הֵלֶךְ אָנֹכִי וְצָמֵא” – וַאֲנִי הִתְעוֹרַרְתִּי מֵחֲלוֹמִי בְהָקִיץ וָאֶסּוֹךְ מִצַּפַּחְתִּי מַיִם אֶל-כַּפּוֹת יָדֶיךָ הַמְּצֻמָּדוֹת. הֶעָלִים רָעֲשׁוּ מִמַּעַל לָנוּ, הַקּוּק זִמֵּר מִמַּחֲבֹאִים אֲשֶׁר לֹא נִרְאוּ וְרֵיח פִּרְחֵי הַבַּבְּלָה נָזַל מִמּוֹרְדוֹת הַדֶּרֶךְ.

כִּבְדַת לָשׁוֹן וּכְסוּיַת כְּלִמָּה עָמַדְתִּי בִשְׁאָלְךָ לִי לִשְׁמִי. כִּי מֶה עָשִׂיתִי לְמַעֲנְךָ אֲשֶׁר זָכֹר תִּזְכְּרֵנִי? וְרַק אֲשֶׁר לֹא נִבְצְרָה מִמֶּנִּי לָתֵת לְךָ מַיִם לִצְמָאֲךָ הִנֵּה זֶה לֹא יִמַּח עוֹד מִלִּבִּי לָנֶצַח וְזֶה יְמַלֵּא אֶת-חַיַּי בִּנְעִימוֹת תָּמִיד. הִנֵּה עֵת הַבֹּקֶר חָלְפָה, רִנַּת הַצִּפּוֹרִים רָפְתָה, עֲלֵי הַנִּים רֹעֲשִׁים מִמַּעַל לִי וַאֲנִי יוֹשֶׁבֶת וְחוֹלֶמֶת בְּהָקִיץ.

נה

עַצְלוּת רֹבֶצֶת עַל-לִבֵּךְ וּבְעֵינַיךְ עוֹד תְּלוּיָה הַתְּנוּמָה. הַאִם לֹא בָאָה הַשְּׁמֻעָה אֵלַיִךְ כִּי-הִנֵּה זֶה מָלַךְ הַפֶּרַח בְּתִפְאַרְתּוֹ בֵּין-הַחוֹחִים? הִתְעוֹרְרִי נָא, קוּמִי נָא! אַל-נָא תִתְּנִי לָעֵת לַעֲבוֹר חִנָּם!

בִּקְצֵה מִשְׁעוֹל הָאֲבָנִים אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ שִׁמְמוֹת-עוֹלָמִים יוֹשֵׁב רֵעִי גַלְמוּד וְנֶעֱזָב. אַל-נָא תַשְׁלִי אוֹתוֹ. הִתְעוֹרְרִי נָא, קוּמִי נָא!

מַה-לָּךְ כִּי הַחוֹל הַלֹּהֵט יִשְׁטַח לוֹ אֶת אַדֶּרֶת הַצִּמָּאוֹן – הַאֵין אֵפוֹא גִיל בְּמַעֲמַקֵּי לִבֵּךְ? הַאִם עַל-כָּל מִדְרַךְ כַּף-רַגְלֵךְ לֹא יָרִיעַ נֶבֶל-דַּרְכֵּךְ בִּנְעִימוֹת זִמְרַת מַכְאוֹבָיִךְ?

נו

הִנֵּה כָכָה גָדְלָה שִׂמְחָתְךָ בִי. הִנֵה יָרֹד יָרַדְתָּ אֵלָי. הוֹי אֱלֹהֵי כָּל-שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם! מֶה הָיְתָה כָּל-אַהֲבָתְךָ אֲשֶׁר לְךָ לוּלֵא הָיִיתִי אָנֹכִי פֹה?

עֲשִׂיתַנִי לְחָבֵר לְךָ לְחַלֵּק עִמִּי אֶת-כָּל-אוֹצְרוֹתֶיךָ. בְּלִבִּי הֲקִימוֹתָ לְךָ לְשַׁעֲשֻׁעֶיךָ מִשְׁכָּן אֲשֶׁר-לֹא-יִמָּד. בְּתוֹךְ חַיַּי יָצַר לוֹ רְצוֹנְךָ אֶת-צַלְמוֹ.

וְעַל זֹאת עָטִיתָ תִּפְאֶרֶת כָּל-הוֹד, אַתָּה מֶלֶךְ הַמְּלָכִים, לְבַעֲבוּר לָכֹד אֶת-לִבִּי בְּיָפְיֶךָ. וְעַל-זֹאת תִּמַּס אַהֲבַתְךָ בְּתוֹךְ אַהֲבַת אֹהַבְךָ לְמַעַן יִרְאוּ אוֹתְךָ בְּהִתְחַבֶּרְךָ עִמּוֹ הִתְחַבְּרוּת שְׁלֵמָה וְכָפַלְתָּ אוֹתְךָ לִשְׁנָיִם.

נז

הויֹ אוֹרִי, אוֹרִי! הָאוֹר אֲשֶׁר מָלְאָה מִמֶּנּוּ כָל-הָאָרֶץ, הָאוֹר הַנּוֹשֵׁק לָעֵינַיִם, הָאוֹר הַמָּתוֹק לַלֵּב!

הִנֵּה מְרַקֵּד הָאוֹר בְּלֵב-חַיַּי, חֲמוּדִי; הִנֵּה רֹעֵד הָאוֹר עַל-מֵיתְרֵי אַהֲבָתִי, חֲמוּדִי. הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחִים, הָרוּחַ סֹעֵר בְּחָזְקָה וְהַשְּׂחוֹק עוֹבֵר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה.

צִפֳּרֵי הַקַּיִץ פֹּרְשׂוֹת אֶת-מִפְרְשֵׂיהֶן בְּיַם-אוֹר. חֲבַצָּלוֹת וְיַסְמִינִים יִגְאוּ בִנְשׂוֹא הָאוֹר אֶת-גַּלָּיו.

הָאוֹר יֵחָלֵק וְהָיָה לְזָהָב עַל-פְּנֵי כָל-עָב, חֲמוּדִי, וְיִזְרַע אַבְנֵי חֵפֶץ לָרֹב.

הַשִּׂמְחָה תִפְרוֹץ מֵעָלֶה לְעָלֶה, חֲמוּדִי, וְהָיָה גִיל אֲשֶׁר לֹא יִמָד. נַחֲלֵי הַשָּׁמַיִם עָבְרוּ אֶת-גְּדוֹתֵיהֶם וְשֶׁטֶף הַחֶדְוָה פָרַץ הַחוּצָה.

נח

תְּנוּ וְהִתְעַרְבוּ צְלִילֵי הַשִּׂמְחָה כֻלָּם בְּשִׁירִי הָאַחֲרוֹן – הִיא הַשִּׂמְחָה הָאוֹמֶרֶת לָאֲדָמָה וְנָתְנָה אֶת-כֹּחָהּ בְּסַעֲרוֹת עֹז בְּקֶרֶב צֶמַח כָּל-יֶרֶק, הִיא הַשִּׂמְחָה הַפּוֹקֶדֶת עַל-תְּאוֹמֵי הָאַחִים, עַל-הַחַיִּים וְהַמָּוֶת, וְחוֹלְלוּ בְאֵין מַעְצוֹר לְרֹחַב כָּל-הָאָרֶץ, הִיא הַשִּׂמְחָה הַפֹּרֶצֶת עִם-רוּחוֹת הַסְּעָרוֹת וְסֹעֶרֶת וּמְעוֹרֶרֶת אֶת-כָּל-חַי בִּשְׂחוֹק קוֹלָהּ, הִיא הַשִּׂמְחָה הָעֹלָה דוּמָם בְּשֶׁטֶף דִּמְעוֹתֶיהָ עַל-הַלּוֹט הַדַּל הָאָדֹם וְהַפָּתוּחַ וְהִיא הַשִּׂמְחָה אֲשֶׁר תַּשְׁכִּין לֶעָפָר אֶת-כָּל אֲשֶׁר לָהּ וְדָבָר לֹא תֵדָע.

נט

אָמְנָם יָדַעְתִּי, אֲהוּב לִבִּי, כִּי רַק אַהֲבָתְךָ הִיא הַנְּשָׁמָה בָּאוֹר הַמָּזְהָב הַמְּרַקֵּד עַל-פְּנֵי הֶעָלִים וְהִיא הַנְּשָׁמָה בֶּעָבִים הָעֲצֵלִים הַשָּׁטִים בַּשָּׁמַיִם וְהִיא הַנְּשָׁמָה גַם בָּרוּחַ הַצַּחָה אֲשֶׁר תָּפוּחַ בְּקָרָתָהּ עַל-פְּנֵי מִצְחִי.

אוֹר הַבֹּקֶר שָׁטַף אֶת-עֵינַי – בְּשׂרָתְךָ הִיא אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ אֶל-לִבִּי. אֶת-פָּנֶיךָ הִטֵּיתָ מִמָּרוֹם, עֵינֶיךָ הִבִּיטוּ לְתוֹךְ עֵינַי, אָז נָגַע לִבִּי עַד-כַּפּוֹת רַגְלֶיךָ.

ס

עַל-שְׂפַת הַיָּם אֲשֶׁר לְעוֹלָמוֹת אֵין-קֵץ מִתְקַבְּצִים יְלָדִים. הַשָּׁמַיִם מִמַּעַל אֲשֶׁר אֵין לָהֶם חֵקֶר לֹא יָנוּעוּ וְהַמַּיִם מִתַּחַת אֲשֶׁר אֵין לָהֶם מְנוּחָה יִסְעָרוּ. עַל-שְׂפַת הַיָּם אֲשֶׁר לְעוֹלָמוֹת אֵין-קֵץ מִתְקַבְּצִים יְלָדִים בִּתְרוּעוֹת גְּדוֹלוֹת וּבִמְחוֹלוֹת.

בָּתִּים הֵם בּוֹנִים לָהֶם מִן-הַחוֹל וְהֵם מְשַׁעַשְׁעִים בִּקְלִפּוֹת קוֹנְכִיּוֹת רֵיקוֹת. מִן-הֶעָלִים הַנּוֹבְלִים הֵם מְשָׂרְגִים לָהֶם אֶת-אֳנִיּוֹתֵיהֶם וּמְשַׁלְּחִים אוֹתָן בְּקוֹל שִׂמְחָה עַל-פְּנֵי תְּהוֹמוֹת רְחוֹקוֹת. הַיְּלָדִים מְשַׁעַשְׁעִים עַל-שְׂפַת הַיָּם אֲשֶׁר לָעוֹלָמוֹת.

אֵין הֵמָּה יוֹדְעִים לִשְׂחוֹת. אֵין הֵמָּה יוֹדְעִים לְהַשְׁלִיךְ חַכּוֹת. דַּוָּגֵי פְנִינִים צוֹלְלִים לִתְהוֹמוֹת לְמַעַן פְּנִינֵיהֶם, רוֹכְלִים שָׁטִים בְּאֳנִיּוֹתֵיהֶם, וְרַק יְלָדִים מְלַקְּטִים חַלּוּקֵי חָצָץ וְשָׁבִים וְזֹרִים אוֹתָם לָרוּחַ. אֵין הֵמָּה מְבַקְּשִׁים מַטְמוֹנִים נֶחְבָּאִים, אֵין הֵמָּה יוֹדְעִים לְהַשְׁלִיךְ חַכּוֹת.

הַיָּם סוֹעֵר בִּתְרוּעַת גִּילוֹ וְהוֹלֵךְ הָלֹךְ וְגָאֹה וְהַחוֹפִים מַזְהִירִים בְּזֹהַר שְׂחוֹק יָגֵעַ. הַגַּלִּים זֹרְעֵי הַמָּוֶת מְזַמְּרִים בְּאָזְנֵי הַיְּלָדִים זְמִרוֹת בְּלִי מַחֲשָׁבָה וְהָיוּ כָאֵם הַמְּטַלְטֶלֶת אֶת-עוֹלָלָהּ בְּעָרֶשׂ. הַיָּם מְשַׁעֲשֵׁעַ אֶת-הַיְּלָדִים וְהַחוֹפִים מַזְהִירִים בְּזֹהַר שְׂחוֹק יָגֵעַ.

עַל-שְׂפַת הַיָּם אֲשֶׁר לְעוֹלָמוֹת אֵין-קֵץ מִתְקַבְּצִים יְלָדִים. רוּחוֹת הַסְּעָרָה פוֹשְׁטוֹת עַל-רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם בְּאֵין נָתִיב, אֳנִיּוֹת נִשְׁבָּרוֹת וְצוֹלְלוֹת בַּמַּיִם וְאוֹבְדוֹת, הַמָּוֶת מְהַלֵּךְ סָבִיב סָבִיב – וְהַיְּלָדִים מְשַׁעַשְׁעִים. עַל-שְׂפַת הַיָּם אֲשֶׁר לְעוֹלָמוֹת אֵין-קֵץ נִקְבָּצִים יְלָדִים לִקְבֻצָּה.

סא

הַשֵּׁנָה הַנּוֹפֶלֶת עַל-עֵינֵי עוֹלָל – הֲיֵשׁ אִישׁ יוֹדֵעַ אֵי מִזֶּה בָאָה? הִנֵּה שְׁמֻעָה תִשָּׁמַע לֵאמֹר: מָעוֹן לָהּ בְּכִפְרֵי הַפְּלָאוֹת בְּתוֹךְ צִלְלֵי יַעֲרוֹת-עַד הַמּוּאָרִים בְּאוֹר תּוֹלָעֵי הָאֵשׁ הַכֵּהֶה אֲשֶׁר שָׁם שְׁנֵי צִיצִים רְוֵי קֶסֶם. מִשָּׁם הִיא בָאָה לְמַעַן נַשֵּׁק אֶת-עֵינֵי הָעוֹלָל.

הַשְּׂחוֹק הָרֹעֵד עַל-שִׂפְתֵי הָעוֹלָל מִדֵּי יָשְׁנוֹ – הֲיֵשׁ אִישׁ יוֹדֵעַ אֵי אֵיפֹה נוֹלָד? הִנֵּה שְׁמֻעָה תִשָּׁמַע לֵאמֹר: קֶרֶן צְעִירָה וְחִוְרָה אֲשֶׁר לְחֶרְמֵשׁ הַיָּרֵחַ דָּבְקָה בִקְצֵה עֲנַן סְתָו גֹּוֵע וּבַחֲלוֹם בֹּקֶר טְבוּל טַל נוֹלָד פֶּטֶר רֶחֶם – זֶה הַשְּׂחוֹק הָרֹעֵד עַל-שִׂפְתֵי הָעוֹלָל מִדֵּי יָשְׁנוֹ.

הַטַּל הַמָּתוֹק וְהַצַּח הָרֹבֵץ עַל-יְצֻרֵי עוֹלָל – הֲיֵשׁ אִישׁ יוֹדֵעַ אֵיפֹה הִתְחַבֵּא עַד-כֹּה? הִנֵּה בְעוֹד הָיְתָה אִמּוֹ נַעֲרָה צְעִירָה חָלַף אֶת-לִבָּהּ בְּתַעֲלֻמוֹת לַחַשׁ אַהֲבָה עֲנֻגָּה – זֶה הַטַּל הַמָּתוֹק וְהַצַּח הָרֹבֵץ עַל-יְצֻרֵי הָעוֹלָל.

סב

כִּי-אָבִיא לְךָ צַעֲצֻעִים צְבוּעֵי צְבָעִים שׁוֹנִים, בְּנִי, אָז תָּבִין נַפְשִׁי אֶת-מִשְׁפַּט נֹגַהּ הַצְּבָעִים הַנִּפְלָאִים אֲשֶׁר עַל-הֶעָבִים וַאֲשֶׁר עַל-הַמַּיִם וּמַדּוּעַ-זֶה נֶהְדָּרִים כָּכָה הַפְּרָחִים בִּשְׁלַל צִבְעֵיהֶם הַשּׁוֹנִים – כִּי-אָבִיא לְךָ צַעֲצֻעִים צְבוּעֵי צְבָעִים שׁוֹנִים, בְּנִי.

כִּי-אָשִׁיר לְךָ אֶת-שִׁירַי לְבַעֲבוּר הַרְקִידֶךָ, אָז תֵּדַע נַפְשִׁי מְאֹד מַדּוּעַ-זֶה תִזְרוֹם זִמְרָה בְּתוֹךְ הֶעָלִים וּמַדּוּעַ יִשְׁלְחוּ הַגַּלִּים אֶת-צְלִילֵי קוֹלוֹתֵיהֶם אֶל-לֵב הָאֲדָמָה הַקַּשֶּׁבֶת – כִּי-אָשִׁיר לְךָ אֶת-שִׁירַי לְבַעֲבוּר הַרְקִידֶךָ.

כִּי-אָשִׂים לְךָ מַמְתַּקִּים עַל-כַּפּוֹת יָדֶיךָ הַחוֹמְדוֹת, אָז תֵּדַע נַפְשִי פִתְאֹם לָמָּה-זֶה יִהְיֶה הַדְּבַש בְּכוֹס הַפֶּרַח וְעַל-מַה-זֶּה יִמָּלֵא כָּל-פְּרִי עֲסִיס-צוּפִים בַּסֵּתֶר – כִּי-אָשִׂים לְךָ מַמְתַּקִּים עַל-כַּפּוֹת יָדֶיךָ הַחוֹמְדוֹת.

כִּי-אֶשַּׁק אֶת-לְחָיֶיךָ לִנְטוֹעַ שְׂחוֹק בִּשְׂפָתֶיךָ, חֲמוּדִי, אָז אָבִין הֵיטֵב מַה-מִּשְׁפַּט הַחֶדְוָה הַזֹּרֶמֶת מִן-הַשָּׁמַיִם עִם-אוֹר הַבֹּקֶר וּמַה-דְּבַר הַנְּעִימוֹת אֲשֶׁר יִתֵּן רוּחַ-הַקַּיִץ לִבְשָׂרִי – כִּי-אֶשַּׁק אֶת-לְחָיֶיךָ לִנְטוֹעַ שְׂחוֹק בִּשְׂפָתֶיךָ.

סג

עֲשִׂיתַנִי מוֹדָע לְרֵעִים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי. שַׂמְתָּ לִי מוֹשָב בְּבָתִּים אֲשֶׁר לֹא לִי. אֶת-הָרָחוֹק מִמֶּנִּי הִקְרַבְתָּ אֵלַי וְאֶת-הַנָּכְרִי עָשִׂיתָ לִי לְאָח.

כִּי-יִהְיֶה עָלַי לַעֲזוֹב אֶת-מַחְסִי הַנֶּאֱמָן וְרַע הַדָּבָר בְּעֵינָי. אָכֵן אֶשְׁכַּח כִּי שֹׁכֵן הַיָּשָׁן בְּקֶרֶב הֶחָדָשׁ וְכִי אַתָּה שֹׁכֵן בַּכֹּל.

בֵּין-לֵדָה וָמָוֶת, בְּעוֹלָם-זֶה אוֹ בְעוֹלָמוֹת אֲחֵרִים, בְכָל-מָקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה מֵבִיא אוֹתִי שָׁמָּה, שָׁם אַתָּה לִי הֶחָבֵר הָאֶחָד לְחַיַּי לָעַד וּלְעוֹלָם אֲשֶׁר תְּקַשֵּׁר אֶת-לִבִּי בַּעֲבֹתוֹת חֶדְוָה אֶל-כָּל-זָר.

וְזֶה אֲשֶׁר יָדַע אוֹתְךָ, אֵין-דָבָר זָר לוֹ וְאֵין-דֶּלֶת סְגוּרָה לְפָנָיו. אָנָּא רְצֵה אֶת-תּפִלָּתִי וְאַל יֹאבְדוּ מִמֶּנִּי לָנֶצַח נְעִימוֹת מַגַּע הָאֶחָד מִפְּנֵי שַׁעֲשֻׁעַי הָרַבִּים.

סד

בְּמוֹרַד הַנַּחַל הַשָּׁמֵם בֵּין-טַרְפֵּי הֶחָצִיר הַנִּשָׂא שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ לֵאמֹר: “נַעֲרָה, לְאָן אַתְּ הוֹלֶכֶת וְאֶת-מְנוֹרָתֵךְ אֲשֶׁר בְּיָדֵךְ אַתְּ מְכַסָּה בְאַדַּרְתֵּךְ? רְאִי הִנֵּה בֵיתִי אָפֵל כֻּלּוֹ וְנֶעֱזָב – הַשְׁאִילִינִי אֶת-נֵרֵךְ”. אָז נָשְׂאָה אֶת-עֵינֶיהָ הַשְּׁחוֹרוֹת רֶגַע אֶחָד וַתַּבֵּט אֶל-פָּנַי מִן-הָעֲרָפֶל וַתֹּאמַר: “הִנֵּה בָאתִי אֶל-הַנַּחַל לְהָצִיף בְּזִרְמָתוֹ אֶת-הַמְּנוֹרָה כַּאֲשֶׁר יֵרֵד אוֹר הַיּוֹם לִנְטוֹת מַעֲרָבָה”. וַאֲנִי לְבַדִּי עָמַדְתִּי בֵין-טַרְפֵּי הֶחָצִיר הַנִּשָׂא וָאֶתְבּוֹנֵן אֶל-הַלְּהָבָה הַכֵּהָה אֲשֶׁר לַמְּנוֹרָה הַצָּפָה לְלֹא-הוֹעִיל עַל-פְּנֵי הַזָּרֶם.

בְּדִמְמַת הַלַּילָה אֲשֶׁר-יָרַד שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ לֵאמֹר: “נַעֲרָה, נֵרוֹתַיִךְ הֹעֲלוּ כֻלָּם – לְאָן אֵפוֹא אַתְּ הוֹלֶכֶת עִם-מְנוֹרָתֵךְ? רְאִי הִנֵּה בֵיתִי אָפֵל כֻּלּוֹ וְנֶעֱזָב – הַשְׁאִילִינִי אֶת-נֵרֵךְ”. אָז נָשְׂאָה אֶת-עֵינֶיהָ הַשְּׁחוֹרוֹת אֶל-פָּנַי וַתַּעֲמֹד רֶגַע אֶחָד כְּפסַחַת עַל-הַסְּעִפִּים וְאַחַר אָמְרָה: “הִנֵּה בָאתִי הֲלוֹם לְהַקְדִּישׁ אֶת-מְנוֹרָתִי קֹדֶשׁ לַשָּׁמָיִם”. וַאֲנִי עָמַדְתְּי וָאֶתְבּוֹנֵן אֶל-נֵרָהּ בִּהְיוֹתוֹ אֻכָּל לְלֹא-הוֹעִיל בַּתֹּהוּ.

בְּחֶשְׁכַת חֲצוֹת-לַיְלָה בְּאֵין נֹגַהּ יָרֵחַ שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ לֵאמֹר: “נַעֲרָה, לָמָּה-זֶּה לָךְ אֲחז אֶת-הַמְּנוֹרָה קָרוֹב אֶל-לִבֵּךְ? רְאִי הִנֵּה בֵיתִי אָפֵל כֻּלּוֹ וְנֶעֱזָב – הַשְׁאִילִינִי אֶת-נֵרֵךְ”. אָז הִתְיַצְּבָה רֶגַע אֶחָד וַתַּחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וַתִּתְמַהּ וַתַּבֵּט אֶל-פָּנַי מִן-הָעֲרָפֶל וַתֹּאמַר: “הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת-נֵרִי, לְמַעַן שִׂים חֶלְקִי אַף-אֲנִי בְּחַג חֲנֻכַּת הַמְּנוֹרוֹת”. עָמַדְתִּי וָאֶתְבּוֹנֵן אֶל-מְנוֹרָתָהּ הַקְּטַנָּה הָאֹבֶדֶת לְלֹא-הוֹעִיל בֵּין-הַנֵּרוֹת.

סה

מָה אֱלֹהַי, הַשִּׁקּוּי הַנִּבְחָר אֲשֶׁר חָפַצְתָּ מִכּוֹס חַיַּי זֹאת הַמְּלֵאָה עַד לִשְׂפָתָהּ?

מְשֹׁרְרִי! הֲשָׂמֹחַ תִּשְׂמַח לְהַבִּיט עַל-פִּי עֵינַי אֶת-בְּרִיאָתְךָ אֲשֶׁר בָּרָאתָ וְלַעֲמֹד עַל-פִּתְחֵי אָזְנַי לְבַעֲבוּר הַקְשִׁיב עַל-פִּיהֶן בִּדְמָמָה לְקוֹל צְלִילֵי זְמִירוֹתֶיךָ נֶצַח?

עוֹלָמְךָ בֹּרֵא מִלִּים בְּתוֹךְ רוּחִי וְחֶדְוָתְךָ מוֹסִיפָה עֲלֵיהֶן אֶת-הַנְּגִינוֹת אֲשֶׁר לָהֶן. מַסְגִּיר אַתָּה אֶת-רוּחֲךָ אֵלַי בְּאַהֲבָה וּבִי אַתָּה מוֹצֵא אֶת-כָּל-מִתְקְךָ אֲשֶׁר לָךְ.

סו

זֹאת אֲשֶׁר הִתְלוֹנְנָה תָמִיד בְּמַעֲמַקֵּי נַפְשִׁי בְּזִיו עֲרָפֶל וּנְגֹהוֹת, זֹאת אֲשֶׁר לֹא הֵסִירָה מֵעוֹדָהּ אֶת-צְעִיפֶיהָ מֵעָלֶיהָ בִּהְיוֹת הַבֹּקֶר, – תְּהִי-נָא זֹאת מַתָּנָתִי הָאַחֲרוֹנָה אֵלֶיךָ, אֱלֹהַי, מְעֻלֶּפֶת אַחֲרִית זִמְרָתִי.

מִלִּים עָרְגוּ אֵלֶיהָ וְהֶחֱטִיאוּ מִלְּמָצְאָהּ; תַּחֲנוּנִים שִׁטְּחוּ אֵלֶיהָ לַשָּׁוְא אֶת-כַּפֵּיהֶם הַחוֹמְדוֹת.

תֹּעֶה הָיִיתִי מִמְּדִינָה לִמְדִינָה וְאוֹתָהּ שָׁמַרְתִּי בְלִבִּי; מִסָּבִיב לָהּ עָלוּ וְיָרְדוּ חַיַּי בְּמַעֲלוֹת וּבְמוֹרָדוֹת.

בְּמַחְשְׁבוֹתַי וּבְמַעֲשַׂי, בְּחֶזְיוֹנוֹתַי וּבַחֲלוֹמוֹתַי הָיְתָה הִיא הַמּוֹשֶׁלֶת, וְרַק אֲשֶׁר עָמֹד עָמְדָה תָמִיד מֵרָחוֹק בֹּדֵדָה.

רַבִּים דָּפְקוּ עַל-דַּלְתִּי וַיִּשְׁאֲלוּ לָהּ וַיָּשׁוּבוּ עַל-עֲקֵבָם בְּלֹא חֶמְדָּה.

לֹא הָיָה אִישׁ בְּכָל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר רָאָה אוֹתָהּ פָּנִים אֶל-פָּנִים, וְהִיא נִשְׁאֲרָה בֹדֵדָה וּמְחַכָּה עַד-תָּבֹא וּתְבַקֵּשׁ אוֹתָהּ.

סז

אַתָּה הַשָּׁמַיִם וְאַתָּה גַם הַקֵּן.

הוֹי אַתָּה הַנּחְמָד, אֲשֶׁר אַהֲבָתְךָ מְקֻנֶּנֶת בַּשָּׁמַיִם וְעֹטֶה אֶת-כֹּל הַנְּשָׁמָה צְבָעִים וּצְלִילֵי-קוֹל וְרֵיחוֹת.

הִנֵּה בָא הַבֹּקֶר עִם טֶנֶא זְהָבוֹ, נֹשֵׂא מִכְלוֹל יֹפִי לְעַטֵּר בּוֹ דוּמָם אֶת-הָאֲדָמָה.

אַחַר בָּא הָעֶרֶב עַל-פְּנֵי כָרִים בֹּדְדִים הָעֲזוּבִים מִנִּי עֲדָרִים וּבֵינוֹת לְמִשְׁעוֹלִים לֹא-דְרוּכִים הוּא נֹשֵׂא בְּכַד-זְהָבוֹ שָׁלוֹם מִיַּם-הַמְּנוּחָה הַגָּדוֹל בַמַּעֲרָב.

וְשָׁם בַּאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם פְּרוּשִׂים בְּאֵין-חֵקֶר לְנֹכַח הַנְּשָׁמָה, וְהִיא עֹרֶגֶת לָעוּף אֶל-תוֹכָם, שָׁם יִמְשׁוֹל הַזֹּהַר הַלָּבָן בְּאֵין שֶׁמֶץ כָּתֶם. שָׁם אֵין יוֹם וְאֵין לַיְלָה, אֵין דְּמוּת וְאֵין צֶבַע וְאֵין מִלָּה אַף-אֶחָת.

סח

קַו הַשֶּׁמֶשׁ אֲשֶׁר לְךָ יָרַד אֵלַי עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה וּזְרוֹעוֹתָיו פְּרוּשׂוֹת, וְהוּא עוֹמֵד עַל-יַד פִּתְחִי כָּל-הַיּוֹם לְבַעֲבוּר קַחַת עִמּוֹ וּלְבַעֲבוּר הַרְבִּיץ לְרַגְלֶיךָ אֶת-הֶעָבִים אֲשֶׁר יָצְרוּ לְךָ דִּמְעוֹתַי וְאַנְחוֹתַי וּזְמִירוֹתַי.

בְּהוֹלֵלוּת שִׂמְחָה תַעֲטֶה עַל-לִבְּךָ טְבוּל הַכּוֹכָבִים אֶת-אַדֶּרֶת הֶעָבִים הַקֹּדְרִים וְשׂוֹם תָּשִׂים לָהּ מַרְאוֹת שׁוֹנִים וְתִכְפּוֹל לָהּ מַכְפְּלוֹת בְּאֵין מִסְפָּר וְתִתֵּן לָהּ צְבָעִים אֲשֶׁר יִתְחַלְּפוּ בְאֵין מַעֲצוֹר.

קַלָּה הִיא מְאֹד וְנָמוֹגָה. עֲנֻגָּה וּרְוַת דִּמְעָה וְקֹדֶרֶת, עַל-כֵּן אָהַבְתָּ אוֹתָה, אַתָּה הַטָּהוֹר וְהַצָּח. וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא יִכְבַּד מִמֶּנִּי לְכַסּוֹת אֶת-אוֹרְךָ הַלָּבָן וְהַנֶהְדָּר בִּצְלָלֶיהָ הָאַדִּירִים.

סט

זֹאת זִרְמַת-הַחַיִּים הַשּׁוֹטֶפֶת יוֹם וָלַיְלָה בְּתוֹךְ גִּידַי הִיא הַשּׁוֹטֶפֶת בְּתוֹךְ הַיְקוּם וּמְחוֹלֶלֶת אֶת-מְחוֹלוֹתֶיהָ בְּקֶצֶב וּבְמִדָּה.

וְהֵם גַּם הַחַיִּים הַדּוֹפְקִים בַּעֲלִיצוּת-גִּיל בְּקֶרֶב עֲפַר הָאֲדָמָה בְּתוֹךְ טַרְפֵּי עֵשֶׂב אֵין-מִסְפָּר וּמִשְׁתַּפְּכִים בַּהֲמוֹן גַּלִּים סֹעֲרִים בְּתוֹךְ עָלִים וּפְרָחִים.

וְהֵם גַּם הַחַיִּים הַמְּטֻלְטָלִים בְּעֶרֶשׂ הַיָּם הַגָּדוֹל אֲשֶׁר לַלֵּדָה וַאֲשֶׁר לַמָּוֶת, אֲשֶׁר בְּמוֹרָדוֹת הַיָּם וַאֲשֶׁר בְּמַעֲלוֹת הַיָּם.

וַאֲנִי יָדַעְתִּי מְאֹד כִּי גַם יְצֻרַי יִמָּלְאוּ זִיו נֹגַהּ כֻּלָּם בִּהְיוֹתָם נֹגְעִים אֶל-צְבָא הַחַיִּים הַזֶּה. הִנֵּה זֹאת כָּל-גַּאֲוָתִי כִּי דֶפֶק הַחַיִּים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם מְפַזֵּז גַּם בְּקֶרֶב דָּמִי בָרֶגַע הַזֶּה.

ע

הֲיִפָּלֵא מִמְּךָ לַעֲלוֹץ עִם עֲלִיצוּת הַסֵּדֶר הַזֶּה אֲשֶׁר מֵעוֹלָם? אִם יִבָּצֵר מִמְּךָ לְפַזֵּז וּלְכַרְכֵּר וְלִגְוֹעַ עִם-שִׁבֹּלֶת הַחֶדְוָה הָאֲיֻמָּה הַזּאֹת?

כָּל-הַיְּקוּם סֹעֵר וְלֹא יַעֲמוֹד, אֵין מַבִּיט לְאָחוֹר, אֵין כֹּחַ אֲשֶׁר יַעְצוֹר אוֹתוֹ לְהַעֲמִידוֹ מִסַּעֲרָתוֹ.

יַחַד עִם-הַזִּמְרָה הַנֶּחְפָּזָה וְהַסֹּעֶרֶת הַזֹּאת בָּאִים הַזְּמַנִּים בִּמְחוֹלוֹתֵיהֶם וְחוֹלְפִים – צְבָעִים וּצְלִילִים וְרֵיחוֹת מִשְׁתַּפְּכִים זְרָמוֹת זְרָמוֹת בְּאֵין קֵץ בַּעֲתֶרֶת חֶדְוָה אֲשֶׁר תַּחֲלוֹף וְתִגְוַע וְתָמוּת בְּכָל-רָגַע.

עא

טוֹב לִי כִּי אֲסַלְסֵל אֶת-נַפְשִׁי וְאֶהֶפְכֶנָּה לְכָל-רוּחַ, לְמַעַן אֲשֶׁר תַּשְׁלִיךְ צִלְלֵי צְבָעִים עַל-פְּנֵי הֲדַר זִיוְךָ – זֶה הַמַּיָּה אֲשֶׁר לָךְ.

אַתָּה בְעֶצֶם יָדְךָ שַׂמְתָּ גְבוּל בְּקֶרֶב נַפְשְׁךָ וְקָרָאתָ לְחֶלְקֵי נַפְשְׁךָ הַנִּפְרָדִים רִבֹּא רִבֲבוֹת שֵׁמוֹת. וְזֹאת נַפְשְׁךָ הַנִּפְרָדָה הָיְתָה בְקִרְבִּי לְעֶצֶם מֵעֲצָמָי.

שִׁירִי הַמַּר נָתַן אֶת-הֵד קוֹלוֹ בִשְׁמֵי כָּל-הַשָּׁמַיִם בְּתוֹךְ הֲמוֹן צִבְעֵי דְמָעוֹת וּשְׂמָחוֹת, זְוָעוֹת וְתִקְוֹת; גַּלִּים עֹלִים וְיוֹרְדִים, חֲלוֹמוֹת נְמוֹגִים וְנִבְרָאִים, וּבְקֶרֶב נַפְשִׁי הִנֵּה גַם תְּבוּסָתְךָ אֲשֶׁר הֲכִינוֹתָ לְךָ אַתָּה בְעֶצֶם יָדֶךָ.

הַקִּיר אֲשֶׁר הֲקיִמוֹתָ לְךָ צָבוּעַ תְּמוּנוֹת עַד-בְּלִי-מִסְפָּר עֲשׂוּיוֹת בְּמִצְבּוֹעַ הַלַּיְלָה וְהַיּוֹם וּמֵאַחֲרָיו הִנֵּה גַם הַכִּסֵּא אֲשֶׁר לְךָ וַחֲקֻקִּים עָלָיו אוֹתוֹת סְתָרִים רַבִּים, מְעֻקָּלִים וְנִפְלָאִים, וְאֵין בָּם אַף קַו אֶחָד יָשָׁר.

הַתִּפְאֶרֶת הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר לְךָ וַאֲשֶׁר לִי יַחְדָּו כִּסְּתָה אֶת-פְנֵי הַשָּׁמַיִם. כָּל-הָרוּחַ אֲשֶׁר מִסָּבִיב יִרְעַד לְקוֹלוֹת הַצְּלִילִים אֲשֶׁר לְךָ וַאֲשֶׁר לִי יַחְדָּו, וְדוֹרוֹת עַל-דּוֹרוֹת יַעַבְרוּ עָלֵינוּ כָכָה בְהֵעָלְמֵנוּ וּבְהִגָּלוֹתֵנוּ שְׁנֵינוּ – אַתָּה וַאֲנִי יַחְדָּו.

עב

הִנֵּה הוּא, הָאֶחָד הַפְּנִימִי, הַמֵּעִיר אֶת-נַפְשִׁי בְּמַגַּע יָדָיו הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנֶּחְבָּאוֹת.

הִנֵּה הוּא הַמַּפִּיל אֶת-קְסָמָיו עַל-עֵינַי וּמְנַגֵּן בְּתַאֲוָה עַל-מֵיתְרֵי לִבִּי מִדֵּי אֲשֶׁר יַחֲלִיף בִּי אֶת-הַתַּעֲנוּגוֹת וְאֶת-הַמַּכְאוֹבִים פַּעַם כֹּה וּפַעַם כֹּה.

הִנֵּה הוּא הָאֹרֵג אֶת-אֶרֶג הַמַּיָּה אֲשֶׁר לוֹ בַחֲלִיפוֹת צִבְעֵי הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף, הַתְּכֵלֶת וְהַיָּרֹק, וּמִבַּעַד לְמִכְפְּלוֹת הַשִּׂמְלָה הוּא שׁוֹלֵחַ אֶת-כַּפּוֹת רַגְלָיו אֲשֶׁר אִם אֶגַּע אֲלֵיהֶן וְשָׁכַחְתִּי אֶת-נַפְשִׁי.

יָמִים בָּאִים וְדוֹרוֹת חוֹלְפִים וְהוּא הַמֵּנִיעַ תָּמִיד אֶת-לִבִּי בְאַלְפֵי הַשֵּׁמוֹת הַשּׁוֹנִים וּבְמַרְאוֹת שׁוֹנִים וּבְסַעֲרוֹת גִּיל וּדְאָבוֹן שׁוֹנוֹת.

עג

לֹא בְאָמְרִי נוֹאָשׁ לַכֹּל אֶרְאֶה גְאֻלָּה לְנַפְשִׁי. בְּתוֹךְ אַלְפֵי כַבְלֵי תַעֲנוּגִים מוֹצֵא אֲנִי אֶת-הַחֻפְשָׁה חֹבֶקֶת אוֹתִי.

תָּמִיד אַתָּה מוֹסֵךְ לִי אֶת-מֶסֶךְ יֵינְךָ הַנִּבְחָר עִם-צְבָעָיו וְרֵיחוֹתָיו הַשּׁוֹנִים וְאֶת-כּוֹס הַחֶרֶשׂ אֲשֶׁר לִי תְמַלֵּא עַד-שְׂפָתוֹ.

בְּלַבַּת אֶשְׁךָ יַעֲלֶה עוֹלָמִי אֶת-מֵאוֹת מְנוֹרוֹתָיו הַשּׁוֹנוֹת וְיַעֲמִיד אוֹתָן לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לְהֵיכָלֶךָ.

אֶת-שַׁעֲרֵי חוּשַׁי אֲשֶׁר-בִּי לֹא אֶסְגּוֹר עַד-נֶצַח. תַּעֲנוּגוֹת מַרְאֵה עֵינַי וּמִשְׁמַע אָזְנַי וּמַגַּע יָדַי יִהְיוּ מָקוֹר לְתַעֲנוּגֶיךָ.

כָּל-חֶזְיוֹנוֹתַי יִהְיוּ לְשַׁלְהֶבֶת תַּעֲנוּגוֹת וְכָל-מִשְׁאֲלוֹתַי יַבְשִׁילוּ פְרִי אַהֲבָה.

עד

הַיּוֹם חָלַף, הַצְּלָלִים יָרְדוּ עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה. הִנֵּה בָאָה הָעֵת לָצֵאת הַמַּיְמָה לְמַלֵּא אֶת-כַּדִּי.

רוּחַ הָעֶרֶב נֹשֵׂא אֶת-רִנַּת הַמַּיִם הַכְּבֵדָה. הִנֵּה הִיא קֹרֵאת לִי לָצֵאת אֶל-תּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה. בָּרְחוֹב הַבֹּדֵד אֵין עֹבְרִים וְהוֹלְכִים עוֹד. רוּחַ צַח יָפוּחַ וְהַגַּלִּים מְרַקְּדִים עַל-פְּנֵי הַנַּחַל.

לֹא אֵדַע אִם אָשׁוּב הַבָּיְתָה. לֹא אֵדַע אֶת-מִי אֶפְגּוֹשׁ בַּדָּרֶךְ. שָׁם בִּשְׂפַת הַנַּחַל בָּאֳנִי שַׁיִט קְטַנָּה יוֹשֵׁב אִישׁ זָר לִי וּמְנַגֵּן בְּכִנּוֹרוֹ.

עה

מַתְּנוֹתֶיךָ אֲשֶׁר נָתַתָּ לָנוּ בְנֵי הַמָּוְתָה מְמַלְּאוֹת אֶת-כָּל-צְרָכֵינוּ – וּבְכָל-זֶה אֲנַחְנוּ שָׁבִים אֵלֶיךָ כְּפַעַם בְּפַעַם וּמִשְׁאֲלוֹתֵינוּ לֹא מִעֵטוּ.

הַנָּהָר עֹשֶׂה אֶת-מִשְׁלַחְתּוֹ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ וּמְמַהֵר לָרוּץ אָרְחוֹ בֵּין שָׂדוֹת וּכְפָרִים – וּבְכָל-זֶה נֶחְפָּז זִרְמוֹ אֲשֶׁר אֵין קֵץ לוֹ לְהַגִּיעַ לִמְקוֹם-שָׁם תִּרְחַץ אֶת-כַּפּוֹת רַגְלֶיךָ.

בְּרֵיחַ הַנִּיחוֹחַ אֲשֶׁר לוֹ יַמְתִּיק הַפֶּרַח אֶת-הָרוּחַ – וּבְכָל-זֶה פָּעֳלוֹ הָאַחֲרוֹן יִהְיֶה לִהְיוֹת לְךָ לְקָרְבָּן כֻּלּוֹ.

לֹא תִדַּל הָאָרֶץ בִּהְיוֹתָהּ עוֹבֶדֶת לָךְ.

אֶת-דִּבְרֵי הַמְשֹורֵר יָבִין אִישׁ אִישׁ עַל-פִּי דַרְכּוֹ – וּבְכָל-זֶה הֲגוּת כֻּלָּם הָאַחֲרוֹנָה פֹּנָה רַק אֵלֶיךָ.

עו

הֲיוֹם עַל-יוֹם, אֲדוֹן חַיַּי, שׂוּמָה עָלַי לַעֲמוֹד לְפָנֶיךָ פָּנִים אֶל-פָּנִים? אִם בְּמֹעַל כַּפַּיִם שׂוּמָה עָלַי, אַתָּה אֲדוֹן כָּל-הָעוֹלָמוֹת, לַעֲמוֹד לְפָנֶיךָ פָּנִים אֶל-פָּנִים?

הֲתַחַת שָׁמֶיךָ הַגְּבֹהִים עָלַי לְהִתְיַצֵּב דּוּמָם וְגַלְמוּד וּבְלֵב עֲנָוָה שׂוּמָה עָלַי לַעֲמוֹד לְפָנֶיךָ פָּנִים אֶל-פָּנִים?

הַבְעוֹלָמְךָ אֲשֶׁר שָׁם עֲמֵלִים כָּל-הַיּוֹם, בְּקֶרֶב הָמוֹן נֶחְפָּז וּבְעוֹדִי מְטֹעַן עֲבוֹדָה וּמִלְחָמָה, שׂוּמָה עָלַי לַעֲמוֹד לְפָנֶיךָ פָּנִים אֶל-פָּנִים?

וְאִם פָּעֳלִי יִתֹּם עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה הַזֹּאת, הַאִם בָּדָד וּבְאֵין לָשׁוֹן תִּהְיֶה שׂוּמָה עָלַי, אַתָּה מֶלֶךְ הַמְּלָכִים, לַעֲמוֹד לְפָנֶיךָ פָּנִים אֶל-פָּנִים?

עז

יְדַעְתִּיךָ כִּי אַתָּה אֱלֹהַי, עַל-כֵּן אֶעֱמֹד מֵרָחוֹק – אַךְ לֹא יְדַעְתִּיךָ כִּי אַתָּה קְרוֹבִי לְבַעֲבוּר אוּכַל לְהִתְחַבֵּר אֵלֶיךָ. יְדַעְתִּיךָ כִּי אַתָּה אָבִי, עַל-כֵּן אֶכְרַע לְרַגְלֶיךָ – אַךְ לֹא אֶתְפֹּשׂ בְּיָדְךָ כִּתְפֹשׂ בְּיָד רֵע.

לֹא אֶעֱמֹד בַּאֲשֶׁר תֵּרֵד אֵלַי וּבַאֲשֶׁר תֹּאמַר לִי כִּי לִי אַתָּה, לְבַעֲבוּר אַצְמִיד אוֹתְךָ אֶל-לִבִּי לַעֲשׂוֹתְךָ לְחָבֵר לִי.

אָח אַתָּה לִי בֵין-אַחַי – אַךְ אֲנִי לֹא אֶתְבּוֹנֵן אֲלֵיהֶם וְלֹא אֲחַלֵּק עִמָּם אֶת-שְׂכָרִי, כִּי אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לִי אֶחֱצֶה רַק בֵּינִי וּבֵינֶךָ.

בְּטוֹב לִי וּבְרַע לִי לֹא עָמַדְתִי עִם-בְּנֵי אָדָם כִּי-אִם עִמְּךָ עָמָדְתִּי. יָרֵאתִי מִיָּאֵשׁ אֶת-חַיַּי וְלָכֵן לֹא אֶטְבּוֹל נַפְשִׁי בְּיַם-הַחַיִּים הַגָּדוֹל.

עח

אָז בִּהְיוֹת תֵּבֵל חֲדָשָׁה עוֹד וְהַכּוֹכָבִים הִזְהִירוּ כֻלָּם בְּזִיוָם הָרִאשׁוֹן, וַיִּקָּבְצוּ הָאֱלֹהִים וַיָּבֹאוּ וַיֵּשְׁבוּ יַחְדָּו וַיָּשִִׁירוּ לֵאמֹר: “הֶאָח, הֶאָח, הֶאָח, שָׁלֵם הֶחָזוֹן עַד-תַּכְלִית! הֶאָח, הֶאָח, הָיְתָה הַשִּׂמְחָה בְלִי שֶׁמֶץ דֹּפִי!”

וּפִתְאֹם וַיִּקְרָא הָאֶחָד: “רוֹאֶה אָנֹכִי כְמוֹ פֶרֶץ נָפַל בְּקִיר הַמְּאוֹרוֹת וְאֶחָד מִן הַכּוֹכָבִים אָבָד”.

וּמֵיתַר הַזָּהָב אֲשֶׁר לְנִבְלָם נִתַּק, שִׁירָם חָדַל, וַיֶּחֶרְדוּ כֻלָּם חֲרָדָה גְדוֹלָה וַיִּקְרְאוּ: “אָמְנָם כֵּן, הַכּוֹכָב הָאֹבֵד הָיָה הַטּוֹב מִכָּל-הַכּוֹכָבִים, צִיץ הַתִּפְאֶרֶת אֲשֶׁר לְכָל-הַשָּׁמָיִם!”

וּמִן הַיּוֹם הַהוּא יְבֻקַּשׁ הַכּוֹכָב הָאֹבֵד בְּלִי-מַעֲצוֹר, וּמִפֶּה לָפֶה תַּעֲבוֹר הַשְּׁמֻעָה כִּי בַאֲבֹד הַכּוֹכָב אָבַד לְתֵבֵל שַׁעֲשֻׁעָהּ הָאֶחָד.

וְרַק בִּהְיוֹת הַדְּמָמָה עֲמֻקָּה בַלַּיְלָה וְשִׂחֲקוּ הַכּוֹכָבִים וְהִתְלַחֲשׁוּ אִישׁ בְּאָזְנֵי אָחִיו וְאָמְרוּ: “לַשָּׁוְא הֵם מְבַקְּשִׁים! שָׁלֵם הֶחָזוֹן בַּכֹּל, לֹא יֶחְסַר דָּבָר!”

עט

אִם-זֶה גוֹרָלִי לְבִלְתִּי מְצֹא אוֹתְךָ בַּחַיִּים הָאֵלֶּה, כִּי-עַתָּה תֵּן נָא וְאֵדַע תָּמִיד בְּנַפְשִׁי כִּי נִסְתְּרָה מִמֶּנִּי חֲזוֹת פָּנֶיךָ – תֵּן נָא וְלֹא אֶשְׁכַּח אֶת-זֹאת לְרֶגַע וְאֶשָּׂא אֶת-מַכְאוֹב-דַּאֲגָתִי בְקֶרֶב חֲלוֹמוֹתַי וּבְהָקִיץ.

אִם חוֹלְפִים יָמַי בִּשְׁוָקִים מְלֵאֵי עָם בְּעוֹלָם זֶה וְיָדַי עֲמוּסוֹת מַשָּׂא בִצְעִי דְבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, כִּי-עַתָּה תֵּן נָא וְאֵדַע תָּמִיד בְּנַפְשִׁי כִּי דָבָר לֹא רָכַשְׁתִּי – תֵּן נָא וְלֹא אֶשְׁכַּח אֶת-זֹאת לְרֶגַע וְאֶשָּׂא אֶת-מַכְאוֹב-דַּאֲגָתִי בְקֶרֶב חֲלוֹמוֹתַי וּבְהָקִיץ.

כִּי אֵשֵׁב בְּפַאֲתֵי הַדֶּרֶךְ עָיֵף וְנֶאֱנָח מֵעָמָל, כִּי אַצִּיעַ לִי מִשְׁכָּב עַל-פְּנֵי עֲפַר הָאֲדָמָה, כִּי-עַתָּה תֵּן נָא וְאֵדַע תָּמִיד בְּנַפְשִׁי כִּי עוֹד רַב לְפָנַי הַדֶּרֶךְ – תֵּן נָא וְלֹא אֶשְׁכַּח אֶת-זֹאת לְרֶגַע וְאֶשָּׂא אֶת-מַכְאוֹב-דַּאֲגָתִי בְקֶרֶב חֲלוֹמוֹתַי וּבְהָקִיץ.

אִם לָבְשׁוּ חֲדָרַי אֶת-עֶדְיָם וְהַחֲלִילִים מְרִיעִים בְּקוֹל וְהַשְּׂחוֹק הוֹלֵךְ וְגָדוֹל, כִּי-עַתָּה תֵּן נָא וְאֵדַע תָּמִיד בְּנַפְשִׁי כִּי לְךָ לֹא קָרָאתִי לָבוֹא אֶל-בֵּיתִי – תֵּן נָא וְלֹא אֶשְׁכַּח אֶת-זֹאת לְרֶגַע וְאֶשָּׂא אֶת-מַכְאוֹב-דַּאֲגָתִי בְקֶרֶב חֲלוֹמוֹתַי וּבְהָקִיץ.

פ

אוֹי שִׁמְשִׁי אֲשֶׁר לָנֶצַח יַזְהִיר! דָּמִיתִי לִפְלֵיטַת עֲנַן-סְתָו הַתֹּעָה בַּשָּׁמַים לְלֹא הוֹעִיל. מַגַּע חֻמְּךָ לֹא הֵפִיץ עוֹד אֶת-אֵדִי לְמַעַן שִׂימֵנִי עִם-אוֹרְךָ לִהְיוֹת כְּאֶחָד, וַאֲנִי פֹה סֹפֵר אֶת-הַחֳדָשִׁים וְאֶת-הַשָּׁנִים הַמַּבְדִּילִים בֵּינִי וּבֵינֶךָ.

אִם-זֶה חֶפְצְךָ וְאִם-זֶה לְךָ שַׁעֲשֻׁעַ, כִּי-עַתָּה קַח אֶת-נַפְשִׁי הָרֵיקָה וְהַשָּׁטָה הַזֹּאת, מְשַׁח אוֹתָהּ בִּצְבָעִים, שִׂים עָלֶיהָ זָהָב, זְרֵה אוֹתָהּ עַל-פְּנֵי הָרוּחַ הַפּוֹחֵז וְזָרַעתָּ אוֹתָהּ לְנִפְלָאוֹת שׁוֹנוֹת.

וְאַחַר-כֵּן כִּי-יִהְיֶה חֶפְצְךָ לְכַלּוֹת אֶת-שַׁעֲשֻׁעֲךָ זֶה בַלַּיְלָה, תֵּן נָא וְאֶמַּס וְאֹבַד בַּחֹשֶׁך אוֹ בִשְׂחוֹק בָּקְרְךָ הַלָּבָן בְּקָרָה זַכָּה וּטְהוֹרָה.

פא

בַּיָּמִים אֲשֶׁר שָׁבַתִּי מִכָּל-מְלָאכָה הִתְעַצַּבְתִּי אֶל-לִבִּי עַל-דְּבַר הָעֵת הָאֹבֶדֶת חִנָּם. אַךְ הָעֵת לֹא אָבְדָה לִי, אֲדֹנִי! אַתָּה שַׂמְתָּ אֶת-כָּל-רֶגַע מֵרִגְעֵי חַיַּי אֶל-תַּחַת יָדֶךָ.

בְּסֵתֶר לֶב-הַיְּקוּם הָפַכְתָּ אַתָּה אֶת-כָּל-זֶרַע מַזְרִיעַ וַעֲשִׂיתוֹ לְצֶמַח, צִיץ הָפַכְתָּ לְפֶרַח וְטַרְפֵּי פְּרָחִים הָיוּ לַעֲצֵי פְרִי לָרֹב.

וַאֲנִי בִהְיוֹתִי עָיֵף וָאֶשְׁכַּב עַל-מִטָּתִי בַעֲצַלְתַּיִם וָאֶחְשׁוֹב כִּי שָׁבַת כָּל-מִפְעָל. אַךְ בַּבֹּקֶר הֱקִיצוֹתִי וְאֶרְאֶה וְהִנֵּה גַנִּי מָלֵא פִּלְאֵי פְרָחִים.

פב

בְּיָדְךָ, אֲדֹנָי, תִּהְיֶה הָעֵת בְּלִי קֵץ. אֵין סוֹפֵר לִסְפּוֹר אֶת-רְגָעֶיךָ.

יָמִים וְלֵילוֹת חוֹלְפִים, דּוֹרוֹת צָצִים וְנוֹבְלִים כְּמוֹ פְרָחִים. אָכֵן אַתָּה הוּא הַיּוֹדֵעַ לְחַכּוֹת!

שְׁנוֹת-מֵאָה אַחַר שְׁנוֹת-מֵאָה הוֹלְכוֹת וְאַתָּה יוֹשֵׁב וּמַשְׁלִים פֶּרַח קָטָן בְּמִדְבָּר.

לָנוּ אֵין עֵת לְהַאֲבִידָה חִנָּם, וּבְאֵין לָנוּ עֵת מְמַהֲרִים אֲנַחְנוּ לַחֲטוֹף עַל-יָמִין וְלִגְזוֹר עַל-שְׂמֹאל. עֲנִיִּים אֲנַחְנוּ עַד-מְאֹד לְבִלְתִּי יְרֹא מִלְּאַחֵר.

וְכָכָה עוֹבֶרֶת עִתִּי וַאֲנִי נוֹתֵן אוֹתָהּ לְכָל-נִקְשֶׁה וּלְכָל-מַר-נֶפֶש הַבָּא לְבַקֵּש – וּמִזְבַּחֲךָ רֵיק כָּלִיל מִכָּל-קָרְבָּן.

וְכִרְבוֹת הַיָּמִים כֵּן אֵחָפֵז, כִּי יָרֵאתִי פֶּן סָגוּר יִהְיֶה שַׁעַרְךָ – אַךְ רְאֵה הִנֵּה פֹה הָעֵת גְּדוֹלָה וַאֲרֻכָּה.

פג

אִמִּי! אַעֲדֶה-נָא עַל גַּרְגְּרוֹתַיִךְ שַׁרְשֶׁרֶת פְּנִינִים לֶקֶט דִּמְעוֹת עָצְבִּי.

רָקְמוּ הַכּוֹכָבִים אֶת-צְמִידֵיהֶם מִן-הָאוֹר לַעֲדוֹת אוֹתָם עַל-רַגְלַיִךְ, וַאֲנִי פֹה אֶקְשָׁר-לָךְ אֶת-עֶדְיִי עַל-לִבֵּךְ.

יְקָר וְשֵׁם-תִּפְאֶרֶת מִּמֵּך לִי, אַתְּ תִּתְּנִים וְאַתְּ תָּשׁוּבִי וּלְקַחְתִּם. אַךְ זֶה עָצְבִּי לִי הוּא לְבַדִּי, וְאִם הִקְרַבְתִּיו לָךְ לְקָרְבָּן וְגָמַלְתְּ לִי אַתְּ אֶת-חַסְדֵּךְ תַּחְתָּיו.

פד

זֶה הַמַּכְאוֹב בְּהִפָּרֵד אִישׁ מֵאָחִיו הוּא הַפָּרוּשׂ עַל-מְלוֹא כָל-הָאֲדָמָה וּמֵעִמּוֹ הִיא שׂוּמָה לְצוּרוֹת בְּאֵין מִסְפָּר בַּשָּׁמַיִם בְּלִי קֵץ.

זֶה הַמַּכְאוֹב בְּהִפָּרֵד אִישׁ מֵאָחִיו הוּא הַמַּבִּיט בְּדִמְמַת כָּל-לַיְלָה מִכּוֹכָב אֶל-כּוֹכָב וְנוֹתֵן הֵד זְמִירוֹתָיו בִּשְׁאוֹן רַעַשׁ הֶעָלִים בְּחַשְׁרַת הַגֶּשֶׁם אֲשֶׁר בְּלֵילֵי תַמּוּז.

זֶה הַמַּכְאוֹב הַפָּרוּשׂ עַל-כֹּל הוּא הַחֹדֵר אֶל-כָּל-אַהֲבָה וְאֶל-כָּל-חֵפֶץ, אֶל-כָּל-מַכְאוֹב וְאֶל-כָּל-תַּעֲנוּג אֲשֶׁר בְּמִשְׁכְּנוֹת הָאָדָם, וְהוּא אֲשֶׁר יִמּוֹג וַאֲשֶׁר יִשְׁטוֹף בְּאַלְפֵי קוֹלוֹת זִמְרָה בְּקֶרֶב לֵב מְשֹׁרְרִי.

פה

כִּי-יָצְאוּ גִבּוֹרֵי הַמִּלְחָמָה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה מֵהֵיכַל נְשִׂיאָם – אֵיפֹה הָיְתָה גְבוּרָתָם? אֵיפֹה הָיָה נִשְׁקָם וַחֲלִיצָתָם?

הָיוּ פְנֵיהֶם כִּפְנֵי דַלִּים וְחִדְלֵי-יְשׁוּעָה וְהַחִצִּים נִתְּכוּ עֲלֵיהֶם כְּמוֹ גֶשֶׁם בְּיוֹם אֲשֶׁר-יָצְאוּ מֵהֵיכַל נְשִׂיאָם.

וְכִי-שָׁבוּ גִבּוֹרֵי הַמִּלְחָמָה אֶל-הֵיכַל נְשִׂיאָם – אֵיפֹה הָיְתָה גְבוּרָתָם?

הֵסִירוּ מֵעֲלֵיהֶם אֶת-חַרְבָּם, הֵסִירוּ מֵעֲלֵיהֶם אֶת-קַשְׁתָּם וְאֶת-חִצֵּיהֶם. שָׁלוֹם הָיָה חָרוּת עַל-מִצְחָם וְאֶת-פְרִי חַיֵּיהֶם עָזְבוּ מֵאַחֲרֵיהֶם בְּיוֹם אֲשֶׁר-שָׁבוּ אֶל-הֵיכַל נְשִׂיאָם.

פו

הַמָּוֶת זֶה-עַבְדְּךָ עוֹמֵד עַל-פִּתְחִי. עָבַר אָרְחוֹת-יָם לֹא-נוֹדָע וַיָּבֵא אֶת-קְרִיאָתְךָ אֶל-בֵּיתִי.

הַלַּיְלָה אָפֵל וְלִבִּי מָלֵא חֲרָדָה – וּבְכָל-זֶה אֶקַּח אֶת הַמְּנוֹרָה, אָפְתַּח אֶת-שְׁעָרַי וְאֶשְׁתַּחֲוֶה לְפָנָיו לְשָׁלוֹם. הֲלֹא מַלְאָכְךָ הוּא הָעוֹמֵד עַל-פִּתְחִי.

אֶכְרַע לוֹ בְמֹעַל כַּפַּיִם וּבִדְמָעוֹת. אֶכְרָע לוֹ וְאָשִׂים לִפְנֵי רַגְלָיו אֶת-אוֹצָר לִבִּי.

אָז יָשׁוּב מֵעָלַי אַחֲרֵי מַלְּאוֹ אֶת-מִשְׁלַחְתּוֹ וְצֵל עָכוֹר יַעֲזֹב אַחֲרָיו עַל-פְּנֵי בָקְרִי – וּבְבֵיתִי הֶעָזוּב יִשָּׁאֵר רַק גֵּוִי הַדַּל וְהָיָה זֶה קָרְבָּנִי הָאַחֲרוֹן לָךְ.

פז

נוֹאָש מִתִּקְוָה אֲנִי הוֹלֵךְ לְבַקְּשָׁהּ בְּכָל-פִּנּוֹת מִשְׁכָּנִי וְלֹא אֶמְצָאֶנָּה.

בֵּיתִי קָטֹן וְזֶה אֲשֶׁר-חָלַף מִשָּׁם רֶגַע אֶחָד לֹא יָשׁוּב וְלֹא יִמָּצֵא עוֹד.

אַךְ מְעוֹנְךָ, אֲדֹנָי, גָּדוֹל עַד-בְּלִי-קֵץ, וּבְבֹאִי לְבַקְּשָׁהּ וָאָבֹא עַד-פִּתְחֶךָ.

עָמַדְתִּי תַחַת-חֻפַּת הַזָּהָב אֲשֶׁר לִשְִׁמֵי עַרְבְּךָ וְנָשָׂאתִי אֶת-עֵינַי הָרְעֵבוֹת אֶל-פָּנֶיךָ.

בָּאתִי עַד-גְּבוּל חַיֵּי-עַד אֲשֶׁר-שָׁם לֹא יֹאבַד דָּבָר – לֹא תִקְוָה וְלֹא בִרְכַּת טוֹב וְלֹא פְּנֵי אִישׁ אֲשֶׁר-נִרְאוּ מִבֵּין דְּמָעוֹת.

אוֹיָה, טְבֹל אֶת-חַיַּי הָרֵיקִים בְּיָם זֶה, שְׁטֹף אוֹתָם בְּמַעֲמַקֵּי תְהוֹמוֹ. תֵּן נָא וְתָחוּשׁ נַפְשִׁי אֶת-הַמֶּתֶק הָאוֹבֵד אֲשֶׁר לְמַגָּעִי עִם-צְבָא כָל-הַיְקוּם.

פח

אֱלֹהֵי הַמִּקְדָּש אֲשֶׁר שָׁמֵם! מֵיתְרֵי וִינָהּ הַנִּתָּקִים לֹא יְזַמְּרוּ לְךָ עוֹד אֶת-תְּהִלָּתֶךָ. פַּעֲמוֹנֵי הָעֶרֶב לֹא יְבַשְּׂרוּ עוֹד אֶת-מוֹעֵד עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ. הָרוּחַ אֲשֶׁר עַל-סְבִיבֶךָ דּוּמָם וּמַחֲרִישׁ.

בִּזְבוּלְךָ הֶעָזוּב נֹשֵב רוּחַ הָאָבִיב, בִּרְכַּת שָׁלוֹם הוּא נֹשֵׂא מֵאֵת הַפְּרָחִים – הֵם הַפְּרָחִים אֲשֶׁר לֹא יוֹסִיפוּ עוֹד לִהְיוֹת לְקָרְבָּן עַל-מִזְבְּחֶךָ.

וְזֶה הַמַּקְרִיב לְךָ מֵעוֹדוֹ, תֹּעֶה עַתָּה בָאָרֶץ, שֹׁאֵל נְדָבוֹת וְהֵן לֹא נְתוּנוֹת לוֹ. וּלְעֵת עֶרֶב כַּאֲשֶׁר יִתְעָרְבוּ נִיצוֹצוֹת וּצְלָלִים בְּחֶשְׁכַת הָאֲדָמָה, אָז יָבֹא כוֹשֵׁל וְיָגֵעַ אֶל-מִקְדָּשְׁךָ אֲשֶׁר שָׁמֵם וּבְלִבּוֹ רָעָב.

יְמֵי חַגִּים רַבִּים יַעַבְרוּ עָלֶיךָ, אֱלֹהֵי הַמִּקְדָשׁ אֲשֶׁר שָׁמֵם, וְהָיְתָה רַק דְּמָמָה. לֵילוֹת תְּפִלָּה רַבִּים יַחַלְפוּ וְלֹא יֹעֲלוּ לְךָ נֵרוֹת.

עֲצַבִּים חֲדָשִׁים וְרַבִּים נַעֲשׂוּ בְיַד חָרָשִׁים אֳמָנִים וְאַחַר צָלְלוּ בְזֶרֶם-הַנְּשִׁיָּה הַקָּדוֹשׁ בְּבֹא עִתָּם.

רַק אֱלֹהֵי הַמִּקְדָשׁ אֲשֶׁר שָׁמֵם נִשְׁאָר לְבַדּוֹ עַד-נֶצַח בְּאֵין עוֹבֵד וּבְאֵין שָׂם אֶל-לֵב.

פט

אַל לִי עוֹד דַּבֵּר רָמִים וּבְקוֹל שָׁאוֹן – כִּי כָכָה חָפֵץ אֲדוֹנִי. מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה אֶהֱפָךְ-לִי קוֹל מְלַחֲשִׁים. שְׂפַת לִבִּי תֵהָפֵךְ לְהֶמְיַת שִׁיר בִּדְמָמָה.

בְּנֵי-אָדָם נֶחְפָּזִים לְשׁוּק הַמֶּלֶךְ. כָּל-הַקּוֹנִים וְהַמּוֹכְרִים הִנֵּה נִקְבְּצוּ שָׁמָה. רַק לִי נִתְּנָה חֻפְשָׁה בַחֲצוֹת הַיּוֹם בְּטֶרֶם מוֹעֵד בְּעוֹד הָעֲבוֹדָה רַבָּה.

יָצִיצוּ נָא אֵפֹא הַפְּרָחִים בְּתוֹךְ גַּנִּי אַף אִם-עִתָּם לֹא בָאָה עוֹד. תָּבֹאנָה נָא גַם הַדְּבֹרִים בַּצָּהֳרַיִם וְעָנוּ אַחֲרֵיהֶם אֶת-הֶמְיָתָן הַיְּגֵעָה.

יָמִים רַבִּים עָבְרוּ לִי בְּמִלְחֶמֶת הַטּוֹב וְהָרָע, וְעַתָּה הִנֵּה הָיָה דָבָר עִם-בֶּן-שַׁעֲשֻׁעַי אֲשֶׁר הָיָה לִי בִימֵי הָעַצְלוּת לְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי לְהַצְמִיד אֶת-לִבִּי אֵלָיו. וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי לָמָּה-זֶּה לִי עַתָּה הַקְּרִיאָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נִקְרֵאתִי לְדָבָר אֵין-מוֹעִיל וְאֵין-חֵפֶץ בּוֹ!

צ

בְּיוֹם דְּפֹק הַמָּוֶת עַל-דַּלְתְּךָ, מַה-תֹּאמַר לָתֶת-לוֹ מִנְחָה?

הִנֵּה אֲנִי שָׂם לִפְנֵי אוֹרְחִי אֶת-כּוֹס-חַיַּי הַמְּלֵאָה – לֹא אֶתֶּן-לוֹ לַעֲבוֹר בְּיָדַיִם רֵיקוֹת.

אֶת-כָּל-מֶתֶק בְּצִירִי אֲשֶׁר לִימֵי סְתָוִי וְלֵילוֹת קֵיצִי, אֶת-כָּל-הַקָּצִיר וְכָל-הַלֶּקֶט אֲשֶׁר לַעֲמַל חַיַּי אָשִׂים לְפָנָיו בְּאַחֲרִית יָמַי בִּדְפֹק הַמָּוֶת עַל-דַּלְתִּי.

צא

הוֹי אַתָּה הַגְּמוּל הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר לְחַיַּי, אַתָּה הַמָּוֶת, אַתָּה מוֹתִי, בֹּא וּלְחַשׁ לִי אֶת-דְּבָרְךָ בְאָזְנִי!

מִיּוֹם אֶל-יוֹם צִפִּיתִי אֵלֶיךָ; לְמַעַנְךָ נָשָׂאתִי אֶת-מַנְעַמֵּי הַחַיִּים וְאֶת-מְצֻקּוֹתֵיהֶם.

כָּל-אֲשֶׁר הִנְנִי וַאֲשֶׁר-לִי וַאֲשֶׁר קִוִּיתִי וַאֲשֶׁר אָהַבְתִּי – הִנֵּה שָׁטַף כָּל-זֶה תָמִיד אֵלֶיךָ אֶל-תּוֹךְ מַעֲמַקֵּי סְתָרֶיךָ. זֶה מַבַּט-עֵינְךָ הָאַחֲרוֹן וְזוּ חַיַּי יִהְיוּ אֲחָדִים עַתָּה לָנֶצַח.

הָיוּ הַצִּיצִים לְמִקְלַעַת, נְכוֹנָה עֲטֶרֶת הַפְּרָחִים לֶחָתָן. הִנֵּה תַעֲזוֹב הַכַּלָּה אֶת-בֵּיתָהּ אַחֲרֵי הַחֲתֻנָּה וּתְקַדֵּם פְּנֵי אֲדוֹנָהּ יְחִידָהּ בְּדִמְמַת הַלַּיְלָה.

צב

יָדַעְתִּי כִּי-יָבֹא יוֹם וְנִסְתְּרוּ פְנֵי הָאֲדָמָה הַזֹּאת מִנֶּגֶד עֵינַי וְעָזְבוּ אוֹתִי חַיַּי דּוּמָם וְיָרַד הַמָּסָךְ הָאֲחָרוֹן עַל-עֵינָי.

רַק הַכּוֹכָבִים יַעַמְדוּ עַל-מִשְׁמַרְתָּם בַּלַּיְלָה וְהַשַּׁחַר יַעֲלֶה כְּבָרִאשׁוֹנָה וְהַיָּמִים יִסְעֲרוּ כְמוֹ גַלֵּי-יָם וְיִשְׂאוּ עִמָּהֶם שְׂמָחוֹת וּמְצוּקוֹת.

כִּי אַעֲלֶה עַל-לִבִּי אֶת-קֵץ-רְגָעַי זֶה וְסָר מנֶּגֶד עֵינַי הַגְּבוּל אֲשֶׁר לִרְגָעִים. אָז אַבִּיט לְאוֹר הַמָּוֶת אֶת-עוֹלָמְךָ עִם אוֹצְרוֹתָיו בְּאֵין דְּאָגָה. נִבְחָר בּוֹ כָּל-מוֹשָׁב דַּל, נִבְחָר בּוֹ כָּל-חֵלֶק-חַיִּים קָטָן!

וְזֶה אֲשֶׁר שָׁאַפְתִּי אֵלָיו לַשָּׁוְא וְזֶה אֲשֶׁר הִשַּׂגְתִּי – כָּל-זֶה יַעֲבָר-נָא וְיַחֲלוֹף. רַק תֵּן-לִי אֶת-זֶה אֲשֶׁר בָּזִיתִי תָמִיד וַאֲשֶׁר לֹא שָׂמְתִּי אֵלָיו לֵב.

צג

עַתָּה הנְנִי הוֹלֵךְ. אִמְרוּ לִי שָׁלוֹם, אֶחָי! הִנֵּה אָנֹכִי מִשְׁתַּחֲוֶה לָכֶם וְאָנֹכִי יוֹצֵא לַדָּרֶךְ.

פֹּה אָנֹכִי מֵשִׁיב אֶת-הַמַּפְתְּחוֹת אֲשֶׁר לְדַלְתִּי – וְאָנֹכִי מַשְׁמִיט יָדַי מִכָּל-מִשְׁפָּט אֲשֶׁר אֶל-הַבַּיִת הַזֶּה. רַק דְּבָרִים אֲחָדִים טוֹבִים אָנֹכִי שֹׁאֵל מֵעִמָּכֶם בְּאַחֲרִיתִי.

שְׁכֵנִים הָיִינוּ יָמִים רַבִּים, וַאֲנִי הִנֵּה קִבַּלְתִּי שִׁבְעָתַיִם מֵאֲשֶׁר יָכֹלְתִּי תֵּת. עַתָּה הִנֵּה עָלָה הַשַּׁחַר וְהַמְּנוֹרָה אֲשֶׁר הֵאִירָה לִי אֶת-פִּנָּתִי הַחֲשֵׁכָה הִנֵּה כָלָתָה. בָּאָה אֵלַי קְרִיאָה מִטַּעַם הַמַּלְכוּת וְאָנֹכִי נָכוֹן לַדָּרֶךְ.

צד

כֵּי אֵצֵא לַדֶּרֶךְ, וּנְתַתֶּם לִי אֶת-בִרְכַתְכֶם, רֵעָי! הַשָּׁמַיִם מַזְהִירִים בְּאוֹר הַשַּׁחַר וְדַרְכִּי נֶחְמָד.

אַל-נָא תִשְׁאֲלוּ מַה-זֶּה אָנֹכִי לוֹקֵחַ עִמִּי. הִנְנִי יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ בְּיָדַיִם רֵיקוֹת וּבְלֵב מָלֵא תוֹחֶלֶת.

אֶת-עֲטֶרֶת הַפְּרָחִים אֲשֶׁר לְיוֹם חֲתֻנָּתִי אָשִׂים בְּרֹאשִׁי. אַל לְאִישׁ כָּמוֹנִי הָאַדֶּרֶת הָאֲדַמְדֶּמֶת אֲשֶׁר לְעוֹבְרֵי אֹרַח וְגַם אִם חַתְחַתִּים בַּדֶּרֶךְ וְרָעוֹת רַבּוֹת – לֹא אֵדַע יִרְאָה בְנַפְשִׁי.

כּוֹכַב-הַלַּיְלָה יַעֲלֶה כַּאֲשֶׁר תִּתֹּם דַּרְכִּי וְקִינוֹת תַּמְרוּרִים אֲשֶׁר לִזְמִירוֹת הָעֲלָטָה תִשָּׁמַעְנָה בְשַׁעֲרֵי חַצְרוֹת הַמֶּלֶךְ.

צה

לֹא אֶזְכּוֹר הָרֶגַע אֲשֶׁר צָעַדְתִּי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה עַל-מִפְתַּן הַחַיִּים.

בַּמֶּה גָדַל כֹּחָם כִּי פֻתַּחְתִּי בְּתוֹךְ הַחִידָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת כְּצִיץ הַיַּעַר בַּחֲצִי לָיְלָה?

כִּי רָאִיתִי אֶת-הָאוֹר בַּבֹּקֶר וְיָדַעְתִּי פִתְאֹם כִּי לֹא נָכְרִי אֲנִי עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה הַזֹּאת וְכִי דָבָר אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי מַה-הוּא וְלֹא יָדַעְתִּי שְׁמוֹ וְלֹא יָדַעְתִּי דְמוּת לוֹ לְקָחְנִי אֶל-בֵּין זְרוֹעוֹתָיו – הֲלֹא זֶה אִמִּי.

וְגַם בְּמוֹתִי יְבוֹאֵנִי דָבָר אֲשֶׁר לֹא-יָדַעְתִּי וִיהִי לִי נוֹדָע. וְיַעַן-כִּי אָהַבְתִּי אֶת הַחַיִּים הָאֵלֶּה, לָכֵן יָדַעְתִּי כִּי-כָכָה אֹהַב גַּם אֶת-הַמָּוֶת.

הִנֵּה בֹכֶה הַיֶּלֶד בְּהִלָּקְחוֹ מֵעִם-הַשַּׁד הַיְמָנִי אֲשֶׁר לְאִמּוֹ, אֶפֶס בְּעוֹד-רֶגַע וְנִחַם בַּשַּׁד הַשְּׂמָאלִי.

צו

כִּי אֵצֵא מִזֶּה, תְּהִי-נָא מִלַּת-הַפְּטוּרִים הָאַחֲרוֹנָה אֲשֶׁר לִי לֵאמֹר: כָּל-אֲשֶׁר רָאִיתִי פֹה אֵין טוֹב מִמֶּנּוּ.

טָעַמְתִּי מִן-הַמֶּתֶק הַנִּסְתָּר אֲשֶׁר לַלּוֹט הַזֶּה הַנָּפוֹץ עַל-פְּנֵי יַם-הָאוֹר וּבֵרַכְתִּיו – תְּהִי-נָא זֹאת מִלַּת-הַפְּטוּרִים הָאַחֲרוֹנָה אֲשֶׁר לִי.

בְּבֵית-שַׁעֲשֻׁעִים זֶה עִם-רִבּוֹא רִבֲבוֹת צוּרוֹתָיו הָיוּ שַׁעֲשֻׁעִים גַּם לִי. פֹּה רָאִיתִי אֶת-פְּנֵי-זֶה אֲשֶׁר אֵין לוֹ צוּרָה.

כָּל-בְּשָׂרִי וִיצֻרַי חָרְדוּ מִפְּנֵי מַגַּע-זֶה אֲשֶׁר נַעֲלָה מִכָּל-מַגַּע, וְאִם יֵשׁ-קֵץ אָז יָבֹא-נָא – תְּהִי-נָא זֹאת מִלַּת-הַפְּטוּרִים הָאַחֲרוֹנָה אֲשֶׁר לִי.

צז

כִּי שִׁעֲשַׁעְתִּי עִמְּךָ לֹא שָׁאַלְתִּי מֵעוֹדִי: מִי אַתָּה? לֹא יָדַעְתִּי מַעְצוֹר וְלֹא יָדַעְתִּי פַחַד וְחַיַּי הִלְּכוּ בִסְעָרָה.

בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם עוֹרַרְתַּנִי מִשְּׁנָתִי כְּמוֹ חָבֵר נֶאֱמָן וְהוֹבַלְתַּנִי מִשִּׂמְחָה אֶל-שִׂמְחָה.

לֹא חָקַרְתִּי בַיָּמִים הָהֵם לָדַעַת אֶת-הֶגְיוֹן הַשִּׁירִים אֲשֶׁר שַׁרְתָּ לִי. חָרַד קוֹלִי לִקְרַאת צְלִילֵיהֶם וְלִבִּי רִקֵּד בִּי לְשִׁמְעָם.

עַתָּה הִנֵּה חָלְפָה עֵת הַשַּׁעֲשֻׁעִים – וּמָה הֶחָזוֹן אֲשֶׁר בָּא עָלַי פִּתְאֹם? הִנֵּה הָעוֹלָם וְעֵינָיו תְּלוּיוֹת אֶל-רַגְלֶיךָ וְהוּא עוֹמֵד לְפָנֶיךָ בְּיִרְאָה עִם-כָּל-כּוֹכָבָיו הַמַּחֲרִישִׁים.

צח

אַעְדְּךָ נִשְׁקִי וְעַטְרוֹת פְּרָחַי, כִּי הָיוּ לְךָ לְשָׁלָל בְּהִכָּנְעִי. לֹא כֹחִי הוּא לְהִמָּלֵט מִיַּד אֲשֶׁר גִּבּוֹר מִמֶּנִּי.

יָדַעְתִּי הֵיטֵב כִּי גַאֲוָתִי תִכָּנַע, כַּבְלֵי חַיַּי יִשָּׁבְרוּ בְּמַכְאוֹבוֹת לֹא-יִסָּפְרוּ וְלִבִּי הָרֵיק יִנְהַק בִּזְמִירָתוֹ כְמוֹ קָנֶה נָבוּב, עַד-כִּי תִמַּס אֶבֶן בִּדְמָעוֹת.

יָדַעְתִּי הֵיטֵב כִּי מֵאוֹת טַרְפֵּי הַלּוֹט לֹא לָנֶצַח יִהְיוּ סְגוּרִים וְסוֹד דִּבְשׁוֹ הַנִסְתָּר יִגָּלֶה.

מִתְּכֵלֶת הַשָּׁמַיִם תַּבִּיט עָלַי עַיִן וְתִקְרָא לִי בִדְמָמָה. לֹא יִשָּׁאֵר לִי דָבָר, לֹא דָבָר, וְרַק הַמָּוֶת יִקְרֵנִי לְרַגְלֶךָ.

צט

כִּי אַנַּח אֶת-הַמָּשׁוֹט מִיָּדִי, יָדַעְתִּי כִּי-תָבוֹא לְךָ הָעֵת לְקַחְתּוֹ אָתָּה. אֵת אֲשֶׁר-לַעֲשׂוֹת – יֵעָשֶׂה. אֶל-חִנָּם הַמִּלְחָמָה.

וְאַתָּה, לִבִּי, הֶרֶף יָדְךָ וּבִדְמָמָה שָׂא אֶת-דְּבַר הִכָּנְעֶךָ. שְׂמַח בְּחֶלְקְךָ הַטּוֹב כִּי תָנוּחַ דּוּמָם בַּאֲשֶׁר נִתַּן לְךָ מָקוֹם.

מְנוֹרוֹתַי תִּכְבֶּינָה לְכָל-רוּחַ קַל אֲשֶׁר יִשַּׁב בָּהֶן וְאִם אֲנַסֶּה לָשׁוּב וּלְהַעֲלוֹתָן וְשָׁכַחְתִּי אֶת-כָּל אֲשֶׁר מִסָּבִיב לִי.

אַךְ הַפַּעַם הַזֹּאת חָכַמְתִּי וַאֲחַכֶּה בַחֹשֶׁךְ וְאֶת-מַחֲצַלְתִּי אַצִּיעַ לִי עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְאַתָּה אִם יִהְיֶה עִם-לְבָבְךָ, אֲדֹנָי, וּבָאתָ דּוּמָם וְכוֹנַנְתָּ בָזֶה אֶת-מוֹשָׁבֶךָ.

ק

אֶצְלָל-נָא בְּמַעֲמַקֵּי יַם-הַצוּרוֹת, כִּי קִוִּיתִי לִמְצֹא שָׁם אֶת-מִבְחַר הַפְּנִינִים אֲשֶׁר לַחֲדַל כָּל-צוּרָה.

אַל לִי לָשׁוּט עוֹד מֵחֹף אֶל-חֹף בְּסִירָתִי הַמְסֹעָרָה. הִנֵּה חָלְפוּ הַיָּמִים אֲשֶׁר זֶה הָיָה כָּל-מְשׂושִׂי לִהְיוֹת מוּטָל מִגַּל אֶל-גָּל.

עַתָּה הִנֵּה צָמְאָה נַפְשִׁי לָמוּת בֵּינוֹת לִבְנֵי אֵין-מָוֶת.

בְּהֵיכַל שְׁאוֹל עֲמֻקָּה, אֲשֶׁר שָׁם תִּרְעַשׁ הַזִּמְרָה עַל-פִּי מֵיתָרִים אִלְּמִים, שָׁם אָעִיר אֶת-נֶבֶל-חַיָּי.

אֲכוֹנְנֵהוּ וַאֲכִינֵהוּ לְשִׁירֵי עַד, וּבְהִשָּׁמַע קוֹל נַאֲקַת הַצְּלִיל הָאַחֲרוֹן וְאַנַּח אֶת-נִבְלִי בִדְמָמָה לְרַגְלֵי-זֶה אֲשֶׁר לוֹ הַדְּמָמָה.

קא

בִּזְמִירוֹתַי בִּקַּשְׁתִּיךָ כָּל-חַיָּי. הֵן הֵנָּה אֲשֶׁר נִהֲגוּנִי מִדֶּלֶת אֶל-דֶּלֶת וְעַל-פִּיהֶן יָדַעְתִּי אֶת-אֲשֶׁר מִסָּבִיב לִי מִדֵּי בַקְּשִׁי אֶת-עוֹלָמִי וּמִדֵּי נָגְעִי אֵלָיו.

שִׁירַי הֵם אֲשֶׁר פִּתְּחוּ לִי אֶת-אָזְנִי לְכָל-לִמּוּדַי אֲשֶׁר לָמַדְתִּי מֵעוֹדִי; הֵם נְתָנוּנִי לְהַבִּיט אֶת-נְתִיבוֹת הַסְּתָרִים וְהֵם גִּלּוּ לְנֶגֶד רוּחִי כּוֹכָבִים רַבִּים בִּרְקִיעַ לִבִּי.

הֵם הוֹלִיכוּנִי כָל-הַיּוֹם בֵּין-תַעֲלוּמוֹת אַרְצוֹת הַתַּעֲנֻגוֹת וְהַמְּצוּקוֹת – אַךְ מַה-מִּשְׁפַּט שַׁעֲרֵי הַהֵיכָל אֲשֶׁר הֱבִיאוּנִי שָׁמָּה בָּעֶרֶב בְּקֵץ דַּרְכִּי?

קב

הִתְהַלַּלְתִּי בְאָזְנֵי בְנֵי-אָדָם כִּי יְדַעְתִּיךָ. בְּכָל-מִפְעָלַי רָאוּ אֶת-תְּמוּנוֹתֶיךָ וָיָּבֹאוּ וַיִּשְׁאָלוּנִי: “מִי הוּא?” וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי מָה אֶעֱנָם. אָז אֹמַר: “חַי אֲנִי אִם יָדַעְתִּי לְהַגִּיד”. וְהֵם יְנַאֲצוּנִי וְיֵלְכוּ מִמֶּנִּי וְיִלְעֲגוּ לִי – וְאַתָּה יוֹשֵׁב וּמְשַׂחֵק.

אָשִׂיחָה תָמִיד בְּשִׁירַי אֶת-שִׂיחִי עַל-אוֹדוֹתֶיךָ. מִלִּבִּי תִשְׁתַּפֵּךְ הַתַּעֲלֻמָה. וְהֵם יָבֹאוּ וְיִשְׁאָלוּנִי: “הַגֶּד-נָא לָנוּ אֶת-הֶהָגוּת הַצְּפוּנָה בָהֶם”. וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי מָה אֶעֱנֵם. אָז אֹמַר: “הוֹי, מִי יוֹדֵעַ אֶת-הָגוּתָם!” וְהֵם יִלְעֲגוּ לִי וְיֵלְכוּ לָהֶם – וְאַתָּה יוֹשֵׁב וּמְשַׂחֵק.

קג

עִם-בִּרְכָתִי הָאַחַת, בִּרְכַּת שָׁלוֹם אֵלֶיךָ, אֱלֹהַי, תֶּן-נָא וְיֵרוֹמוּ כָל-חוּשַׁי בִּי וְנָגְעוּ אֶל-הָעוֹלָם אֲשֶׁר לְרַגְלֶיךָ.

כְּעָב מְטַר-תַּמּוּז הַשֹּׁאֵף לְמַטָּה עִם-סֵבֶל מֵימָיו אֲשֶׁר לֹא שֻׁפְּכוּ כֵּן יֵט-נָא גַם רוּחִי בִי לְמַטָּה אֶל-שַׁעַרְךָ עִם-בִּרְכַּת-הַשָּׁלוֹם הָאַחַת אֵלֶיךָ.

מִי-יִתֵּן וְאָסְפוּ יַחַד כָּל-זְמִירוֹתַי אֶת-צְלִילֵיהֶן הַשּׁוֹנִים וְהָיוּ לְשֶׁטֶף אֶחָד וְשָׁטְפוּ לְתוֹךְ יַם-הַדְּמָמָה עִם-בִּרְכַּת-הַשָּׁלוֹם הָאַחַת אֵלֶיךָ.

כַּעֲדַת עֲגוּרִים שֹׁאֲפִים הַבַּיְתָה אֲשֶׁר יִסְעוּ לַיְלָה וָיוֹם לָעוּף אֶל-קִנֵּיהֶן בֶּהָרִים, כֵּן תֶּן-נָא וְשָׁאֲפוּ כָל-חַיַּי לָבוֹא אֶל-בֵּית הַנֶּצַח אֲשֶׁר לָהֶם עִם-בִּרְכַּת-הַשָּׁלוֹם הָאַחַת אֵלֶיךָ.

א

צַוֵּנִי וְאֶאֱסוֹף אֶת־פִּרְיִי וַהֲבֵאוֹתִיו מְלֹא סַלִּים אֶל־חַצְרוֹתֶיךָ, אַף־כִּיִ אָבַד מִמֶּנּוּ רַב וְרַב אֲשֶׁר לֹא בָשָׁל.

כִּי הַמּוֹעֵד הוֹלֵךְ וְכָבֵד מֵרֻבּוֹ וְקוֹל חֲלִיל רֹעִים מַשְׁמִיעַ נְכָאִים עֹלֶה מִן־הַצֵּל.

צַוֵּנִי וְאֶפְרוׂשׂ מִפְרָשִׂים עַל־פְּנֵי הַנָּחַל.

רוּחַ הָאֲדָר זֹעֵף וְאֶת־הַגַּלִּים הָעֲיֵפִים יְטַלְטֵל וְשָׂם לָהֶם הֲמוֹן קוֹל.

הַגַּן הִתְנַצֵּל אֶת־כָּל אֲשֶׁר־לוֹ וּלְעֵת הָעֶרֶב הַיָּגֵעַ בָּא קוֹל הַקְּרִיאָה מִתּוֹךְ־בֵּיתְךָ עַל־יַד הַחוֹף עִם־בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ.

ב

חַיַּי לְמוֹעֵד נְעוּרַי דָּמוּ לְפֶרַח – פֶּרַח אֲשֶׁר נִתֵּק עָלֶה אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם מֵעֲתֶרֶת עָלָיו הָרַבִּים וְלֹא יָחוּשׁ לְעוֹלָם אֲבֵדָתוֹ זֹאת לְעֵת בּוֹא רוּחוֹת הָאָבִיב הַקַּלִּים לִשְׁאֹל מֵעִמּוֹ נְדָבָה.

עַתָּה לְמוֹעֵד קֵץ נְעוּרַי יִדְמוּ חַיַי לִפִרְיִ אֲשֶׁר אֵין־לוֹ כֹל לַחֲשֹׂוֹךְ אוֹתוֹ לְיוֹם יָבֹא וְהוּא רַק מְחַכֶּה כִּי יַקְרִיב אֶת־נַפְשׁוֹ מִנְחָה כָלִיל עִם־כֹּבֶד מַשָּׂא כָל־מָתְקוֹ

ג

הַאִם רַק לְצִיצִים רַעֲנַנִּים חַג מוֹעֵד הַקַּיִץ וְלֹא גַם לְעָלִים יְבֵשִׁים וְלִפְרָחִים נוֹבְלִים?

הַאִם רַק עִם־הַגַּלִּים הָעוֹלִים יִהְיֶה מִזְמוֹר שִׁיר לַיָּם?

הַאִם לֹא יִשָּׁמַע הַשִּׁיר גַּם עִם־הַגַּלִּים הַנּוֹפְלִים?

אַבְנֵי יְקַר מְרֻקָּמוֹת בְּתוֹךְ־הַיְרִיעָה אֲשֶׁר נִצַּב מַלְכִּי עָלֶיהָ, אֲבָל הִנֵּה שָׁם גּוּשֵׁי עָפָר מְיִחֲלִים גַּם־הֵמָּה בִּדְמָמָה עַד־כִּי תִגַּע אֲלֵיהֶם כַּף רַגְלוֹ.

מְעַטִּים הַחֲכָמִים וְהַגְּדוֹלִים הַיּוֹשְׁבִים לִפְנֵי אֲדוֹנִי וְאוֹתִי הַדַּל בְּחַר לוֹ לְקַחְתֵּנִי בִזְרוֹעוֹתָיו וְאוֹתִי שָׂם לְעֶבֶד לוֹ לָנֶצַח.

ד

הֲקִיצוֹתִי וְאֶת־מִכְתָּבוֹ מָצָאתִי עִם־הַבֹּקֶר.

לֹא אֵדַע אֶת־אֲשֶׁר יֵאָמֵר בּוֹ, כִּי לֹא יָדַעְתִּי קְרֹא.

אַנַּח־נָא אֶת־הָאִישׁ הֶחָכָם עִם־סְפָרָיו, לֹא אַפְרִיעַ אוֹתוֹ מֵעֲבוֹדָתוֹ, כִּי מִי יוֹדֵעַ אִם יָבִין לִקְרֹא אֶת־דִּבְרֵי הַמִּכְתָּב.

הָבָה וַאֲשִׂימֵהוּ עַל־מִצְחִי וְאֶל־לִבִּי אֶלְחָצֵהוּ

כַּאֲשֶׁר יִדֹּם הַלַּיְלָה וְהַכּוֹכָבִים יֵצְאוּ לְצִבְאוֹתָם אֶחָד אַחַר אֶחָד וּפֵרַשְׂתִּיו בְּחֵיקִי וַאֲחַכֶּה דוּמָם.

הֶעָלִים הַמִּתְלַחֲשִׁים יִקְרָאֻהוּ לִי בְקוֹל, הַזֶּרֶם הָרֹעֵשׁ יְזַמְּרֶנּוּ וְשִׁבְעַת חַכְמֵי הַכּוֹכָבִים יָרֹנּוּ אוֹתוֹ מִן־הַשָּמָיִם.

לֹא אוּכַל לִמְצֹא אֶת־אֲשֶׁר אֲבַקֵּשׁ, לֹא אוּכַל לְהָבִין אֶת־אֲשֶׁר חָפַצְתִּי לִלְמוֹד, אֲבָל הַמִּכְתָּב הַהוּא אֲשֶׁר הִקָּרֵא לֹא יִקָּרֵא הֵקֵל אֶת־סִבְלוֹתַי וְאֶת־מַחְׁשבוֹתַי הָפַךְ לִזְמִירוֹת.

ה

מְלֹא קֹמֶץ עָפָר יָכֹל לְהַעֲלִים מִמֶּנִּי אֶת־דְּבַר אוֹתוֹתֶיךָ לְעֵת אֲשֶׁר לֹא בַנְתִּי לְרַעְיוֹנָם.

עַתָּה חָכַמְתִּי וַאֲנִי קֹרֵא אוֹתָם בְּכָל־דָּבָר וּבְכָל־עִנְיָן אֲשֶׁר הָיוּ נִסְתָּרִים מִמֶּנִּי לְפָנִים.

חֲרוּתִים הֵם בְּכָל־עָלֶה אֲשֶׁר לְפֶרַח, גַלִּים יִרְעֲמוּ אוֹתָם מִתּוֹךְ קֶצֶף שִׁצְפָּם, גְבָעוֹת מְנַשְּׂאוֹת אוֹתָן מִמַּעַל לָהֶן עַל־פְּנֵי רָאשֵׁי פִסְגוֹתֵיהֶן.

אֶת־רֹאשִׁי הִפְנֵיתִי מֵעִמְּךָ עַד־כֹּה, וְלָכֵן קָרָאתִי אֶת־אוֹתוֹתֶיךָ מְעֻקָּלִים וְלֹא הֲבִינוֹתִי לְמַחְשְׁבוֹתָם.

ו

בַּאֲשֶׁר רְחוֹבוֹת סְלוּלִים יֹאבַד דַּרְכִּי מִמֶּנִּי.

בַּמַּיִם הָרְחוֹקִים וּבִתְכֵלֶת הַשָּׁמַיִם אֵין־תָּו לְכָל־נָתִיב.

הַנָּתִיב מִתְכַּסֶּה בְּכַנְפֵי צִפֳּרִים, בִּנְגֹהוֹת כּוֹכָבִים וּבְפִרְחֵי מוֹעֲדֵי הַשָּנָה לַחֲלִיפוֹתֵיהֶם.

וַאֲנִי שׁוֹאֵל אֶת־לִבִּי: הֲיַחְתֹּר דָּמוֹ עַד לְחֵקֶר הַנָּתִיב אֲשֶׁר לֹא יֵרָאֶה?

ז

אַלְלַי, לֹא אוּכַל הִסְתּוֹפֵף בַּבַּיִת, מוֹלַדְתִּי חָדְלָה מִהְיוֹת לִי לְמוֹלֶדֶת, כִּי־זֶה הַזָּר אֲשֶׁר מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם קֹרֵא לִי. מִתְהַלֵּך הוּא לְאֹרֶךְ הָרְחוֹב.

קוֹל מִצְעָדָיו דֹּפֵק עַל־לִבִּי וְהוּא יַצִּיק לִי.

נֵעוֹר הַסַּעַר, הַיָּם מִתְיַפֵּחַ.

נוֹטֵשׁ אָנֹכִי אֶת־כָּל דַּאֲגוֹתַי עִם פִּקְפּוּקַי וַאֲנִי הוֹלֵךְ אַחֲרֵי שֶׁטֶף הַזֶּרֶם אֲשֶׁר מוֹלֶדֶת אֵין־לוֹ, כִּי הַזָּר קֹרֵא לִי וְהוּא מִתְהַלֵּךְ לְאֹרֶךְ הָרְחוֹב.

ח

הֱיֵה נָכוֹן, לִבִּי, לָצֵאת מִזֶּה וְלַחְתּוֹר לַדֶּרֶךְ! יְחַכּוּ־נָא עַד־בּוֹשׁ כָּל־אֲשֶׁר שׁוּמָה עֲלֵיהֶם לְחַכּוֹת.

כִּי־הִנֵּה שִׁמְךָ נִקְרָא בִרְקִיעַ שְׁמֵי הַבֹּקֶר.

אַל־תְּחַכֶּה לְאִישׁ!

תַּאֲוַת הַצִּיץ לְלַיְלָה וּלְטַל, אֲבָל הַפֶּרַח אֲשֶׁר פָּרַח צֹעֵק לִקְרַאת חֹפֶשׁ וָאוֹר.

בְּקַע אֶת־סְגוֹרְךָ, לִבִּי, וְצֵא!

ט

כַּאֲשֶׁר יָשַׁבְתִּי בִּשְׁחוֹחַ עַל־אוֹצְרוֹתַי הָאֲגוּרִים חַשְתִּי בְקִרְבִּי כִּי דָמִיתִי לְתוֹלֵעָה, אֲשֶׁר אֶת־טַרְפָּהּ תִּמְצָא בַחֲשֵׁכָה בְתוֹךְ הַפְּרִי אֲשֶׁר בּוֹ נוֹלָדָה.

עוֹזֵב אָנֹכִי אֶת־כֶּלֶא הָרִקָּבוֹן הַזֶּה.

לֹא אִירָא מִגּוּר בְּתוֹךְ־הַדְּמָמָה הַשׁוֹמֵמָה, כִּי הוֹלֵךְ אֲנִי לְחַפֵּשׂ נְעוּרִים אֲשֶׁר לְעוֹלָם יִמָּשֵכוּ. מַשְׁלִיךְ אֲנִי מִלְּפָנַי אֶת־כָּל אֲשֶׁר רוּחוֹ אֵינֶנּוּ אֶחָד עִם־חַיַּי אוֹ אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ קַל כִּשְׂחוֹק פִּי.

רָץ אֲנִי עִם־מְרוּצַת הָעֵת, וְאַתָּה, הוֹי לִבִּי, בְּרֶכֶב עֻזְּךָ מְפַזֵּז הַמְשֹׁרֵר אֲשֶׁר יְזַמֵּר בְּעֵת נָסְעוֹ.

י

אֲחַזְתַּנִי בְיָדִי וּמְשַׁכְתַּנִי אֵלֶיךָ לִימִינְךָ וְהוֹשַׁבְתַּנִי בְמוֹשַׁב הַמַעֲלָה לְעֵינֵי כָל־הָאֲנָשִׁים, עַד־נִכְלַמְתִּי וְלֹא עָמַד בִּי כֹחַ לָנוּעַ וְלָלֶכֶת בְּדַרְכִּי אָנִי. וַאֲנִי פוֹסֵחַ עַל־הַסְּעִפִּים וְכוֹשֵׁל בְּכָל־מִדְרַךְ כַּף רַגְלִי, פִּן אֶדְרוֹךְ עַל־קוֹץ אֲשֶׁר לֹא כִרְצוֹנָם.

וְעַתָּה לְמוֹעֵד קֵץ הִנֵּה חָפְשִׁי אָנֹכִי!

בָּא הַקֶּצֶף, תֹּף הַגִּדּוּפִים רָעַשׁ וּמוֹשָׁבִי הָשְׁכַּן לֶעָפָר.

וּנְתִיבוֹתַי פְּרוּשׂוֹת פְּתוּחוֹת לְפָנָי.

מָלְאוּ כְנָפַי אֶת־תְּשׁוּקָתִי לַשָּׁמַיִם.

אֶאֱרַח־נָא לְחֶבְרָה עִם־הַכּוֹכָבִים הַמִּתְפַּרְצִים בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וּבִתְהוֹמוֹת הַצְּלָלִים אֶטְבּוֹל.

דָּמִיתִי אֶל־עָבֵי הַקַּיִץ מְרֻדְּפֵי הַסְּעָרָה, אֲשֶׁר יַשְׁלִיכוּ מֵעֲלֵיהֶם כֶּתֶר זְהָבָם וּכְמוֹ חֶרֶב יִתְלוּ אֶת־יְתַד הָרַעַם עַל־שַׁרְשְׁרוֹת הַבָּרָק.

בְּחֶדְוַת נוֹאָשׁ אָרוּץ עַל־פְּנֵי נְתִיב הָאָבָק אֲשֶׁר לַנִּקְלִים: הוֹלֵךְ אֲנִי וְקָרֵב בְּאַחֲרִיתִי אֶל־שְׁלוֹם בִּרְכָתֶךָ.

הַיֶּלֶד מוֹצֵא אֶת־אִמּוֹ אַחֲרֵי עָזְבוֹ אֶת־חֵיקָהּ.

אַחֲרֵי הִפָּרְדִי מֵעָלֶיךָ וַאֲנִי נִדָּח מֵחַצְרוֹת בֵּיתְךָ חָפְשִׁי אֲנִי לְהַבִּיט אֶת־פָּנֶיךָ.

יא

רַק לְשִׂימֵנִי לְלַעַג תַּעַנְדֵנִי אֶת־שַׁרְשֶׁרֶת עֶדְיִי הַלֵּזוּ.

מִדֵּי הֱיוֹתָהּ עַל־צַוָּארִי תְּפַצְפְּצֵנִי וּמִדֵּי הִתְאַמְּצִי לְהַתִּיקָהּ מֵעָלַי תְּחַנֵּק לִי.

תִּלְחַץ אֶת־גְּרוֹנִי וְאֶת־זִמְרָתִי תִכְבֹּשׁ בְּלוֹעִי.

לוּ רַק יָכֹלְתִּי לְתִתָּהּ לְךָ עַל־יָדְךָ, אֲדֹנִי, כִּי־עַתָּה נִצָּלְתִּי.

הָסֵר־נָא אוֹתָהּ מֵעָלַי וּתְמוּרָתָהּ תְּקַשְּׁרֵנִי בַעֲטֶרֶת פְּרָחִים אֵלֶיךָ, כִּי־נִכְלַמְתִּי לַעֲמוֹד לְפָנֶיךָ בְּעוֹד שַׁרְשֶׁרֶת אַבְנֵי הַיְקָר הַזֹּאת עַל־צַוָּארִי.

יב

בְּמַעֲמַקִּים מִתַּחַת שָׁטַף הַיּוּמְנַה מָהִיר וּבָהִיר כֻּלּוֹ וּמִלְמַעְלָה נִשְׁקַף הַחוֹף הַתָּלוּל וְהוּא אָיֹם וְקוֹדֵר.

וּגְבָעוֹת שְׁחוֹרוֹת מֵרֹב יְעָרִים וּמְבֻקָּעוֹת מֵרֹב נְחָלִים מַקִּיפוֹת אוֹתוֹ סָבִיב סָבִיב.

וְגוֹבִינְדַהּ הַנָּבִיא הַגָּדוֹל לַעֲדַת הַשִּׁיקִים יָשַׁב עַל־פְּנֵי הַסֶּלַע וַיִּקְרָא בַסְּפָרִים, אָז יִגַּשׁ אֵלָיו רָגוּ־נַתְּ תַּלְמִידוֹ, וְהוּא אִישׁ גֵּא בְּעָשְׁרוֹ, וַיִּשְׁתַּחוּ לְפָנָיו אַרְצָה וַיֹּאמַר: "הִנֵּה הֵבֵאתִי עִמִּי אֶת מִנְחָתִי הַדַּלָּה וְהִיא נְקַלָה מִקַּחְתְּךָ אוֹתָהּ מִיָּדִי.

וּבְדַבְּרוֹ שָׂם לְפָנָיו שֵׁני צְמִידִים עֲשׂוּיִם זָהָב וּמְמֻלָּאִים בַּאֲבָנִים יְקָרוֹת.

וְהַנָּבִיא הֵנִיף אֶת־הָאֶחָד מֵהֵמָּה וַיַּצְמִידֵהוּ אֶל־אֶצְבָּעוֹ סָבִיב וְהָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת יָרוּ עַל־סְבִיבוֹתָן חִצֵּי אוֹר.

פִּתְאֹם שָׁמַט מִיָּדוֹ וַיִּתְגַּלְגֵּל בַּמּוֹרָד וַיִּפּוֹל אֶל־תּוֹךְ הַמָּיִם.

וְרָגוּ־נַתְּ קָרָא: “אוֹיָה!” וַיִּקְפּוֹץ אַחֲרָיו אֶל־תּוֹךְ הַנָחַל.

וְהַנָּבִיא שָׂם עֵינָיו בְּסִפְרוֹ, וְהַמַּיִם תָּפְשׂוֹּ אֶת־אֲשֶׁר גָּנְבוּ וַיַּסְתִּירֻהוּ וַיִּשְׁטְפוּ לְדַרְכָּם.

וְאוֹר הַיּוֹם חָלַף וְרָגוּ־נַתְּ שָׁב אֶל נְבִיאוֹ וְהוּא עָיֵף וְהַמַּיִם נוֹזְלִים מִמֶּנּוּ.

וְהוּא שֹׁאֵף בִּכְבֵדוּת מִקֹּצֶר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ וַיֹּאמַר: “הֵן לֹא יִבָּצֵר מִמֶּנִּי לִמְצֹא אוֹתוֹ לוּ רַק תּוֹרֵנִי אֶת־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־שָׁם נָפָל”.

וְהַנָּבִיא הֵנִיף אֶת־הַצָּמִיד הַנִּשְׁאָר וַיַּשְלִיכֵהוּ הַמַּיְמָה וַיֹּאמַר: “שָׁם הוּא”.

יג

הָלֹךְ וְנוֹעַ־זֶה יִקָּרֵא: מָצֹא אוֹתְךָ בָּכל רֶגַע, אַתָּה הָרֵעַ לְמַסָּעִי!

הִנֵה זֶה יִקָּרֵא: זְמָן לְפִי מַהֲלַךְ קוֹל צְעָדֶיךָ.

וְזֶה אֲשֶׁר נִשְׁמַת אַפְּךָ נוֹגַעַת בּוֹ לֹא יֵלֵךְ אַט בְּחָסוּת צֵל הַחוֹף.

אֶת מִפְרָשׂוֹ בְּאֶפֶס־דְּאָגָה יִפְרֹשׂ אֶל־פְּנֵי הָרוּחַ וְעַל־פְּנֵי מַיִם זֹעֲפִים יִרְכָּב.

וְזֶה אֲשֶׁר אֶת־שְׁעָרָיו יְפַשֵּׂק לִרְוָחָה וְיִצְעַד לְדַרְכּוֹ לָבֶטַח וְקִבֵּל אֶת־בִּרְכַּת שְׁלוֹמֶךָ.

לֹא יְפַגֵּר לַעֲמוֹד תַּחְתָּיו לִסְפּוֹר אֶת־שְׁלָלוֹ אוֹ אֶת־אֲשֶׁר אָבַד לוֹ. לִבּוֹ בוֹ יַכֶּה אֶת־הַתֹּף לְקוֹל לֶכְתּוֹ, כִּי־זֶה יִקָרֵא: הָלֹךְ עִמְּךָ צַעַד בְּצַעַד, אַתָּה הָרֵעַ לְמַסָּעִי!

יד

חֶלְקִי בְּכָל־הַנִּבְחָר בָּאָרֶץ הַזֹּאת בּוֹא יָבוֹא מִיָּדְךָ לִי – כִּי כָכָה פָּצִיתָ אֶת־פִּיךָ אֵלָי.

לָכֵן יְנוֹצֵץ אוֹרְךָ בְּתוֹךְ דִּמְעוֹתָי.

יָרֵאתִי מִהְיוֹת נָהוּג בְּיַד אֲחֵרִים, פֶּן אַחְטִיא אוֹתְךָ בְּחַכּוֹתְךָ אֵלַי בְּאַחַת מִפִּנּוֹת הַדְּרָכִים לִהְיוֹת לִי לִמְנַהֵג.

אֶתְהַלֵּךְ בִּקְשִׁי עָרְפִּי עַל־דַּרְכִּי אָנִי עַד־אֲשֶׁר אִוַּלְתִּי הַגְּדוֹלָה תְבִיאֲךָ עַד לְדַלְתִּי.

כִּי אֶת־פִּיךָ פָּצִיתָ אֵלַי אֲשֶׁר חֶלְקִי בְּכָל־הַנִּבְחָר בָּאָרֶץ הַזֹּאת בּוֹא יָבוֹא מִיָּדְךָ לִי.

טו

שְׂפָתְךָ שָׂפָה בְרוּרָה, אֲדוֹנִי, אַךְ לֹא־כֵן שְׂפַת אֵלֶּה אֲשֶׁר יְדַבְּרוּ בָךְ.

מֵבִין אָנֹכִי אֶת־שְׂפַת כּוֹכָבֶיךָ וְאֶת־דִּמְמַת עֵצֶיךָ.

יוֹדֵעַ אָנֹכִי כִּי־לִבִּי שֹׁאֵף לְהִפָּתֵחַ כְּמוֹ פֶרַח, כִּי־חַיַּי רִוּוּ נַפְשָׁם עַל־שְׂפַת מַעְיָן נֶעְלָם.

זְמִירוֹתֶיךָ כְּמוֹ צִפֳּרִים מֵאֶרֶץ־שֶׁלֶג נָכְרִיָּה עָפוֹת אֵלַי לְבַעֲבוּר בָּנֹה אֶת קִנָּן בְּתוֹךְ לִבִּי לְעֵת הַנִּיסָן אֲשֶׁר לָהֶן וַאֲנִי מִתְעַנֵּג וּמְחַכֶּה אֶל־מוֹעֵד הַשָּנָה הַמְבֹרָךְ.

טז

הֵם יָדְעוּ אֶת־הַדֶּרֶךְ וַיֵּלְכוּ לְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ לְאֹרֶךְ הָרְחוֹב הַצָּר וַאֲנִי הָלַכְתִּי הַחוּצָה לִקְרַאת הַלַּיְלָה, כִּי־הָיִיתִי נִבְעָר מִכָּל־דָּעַת.

לֹא הָיִיתִי לָמוּד לְמַדַּי לְבַעֲבוּר יָרֹא אוֹתְךָ בַּחֲשֵׁכָה, לָכֵן בָּאתִי עַד לִמְזוּזַת דַּלְתְּךָ לְתֻמִּי בְּפֶתַע פִּתְאֹם.

הַחֲכָמִים יִסְּרוּנִי וַיְצַוּוּנִי לָלֶכֶת מִזֶּה כִּי־לֹא בָאתִי דֶרֶךְ הָרְחוֹב.

פָּנִיתִי לָלֶכֶת וַאֲנִי נוֹאָשׁ, אַךְ אַתָּה הֶחֱזַקְתָּ בִּי בְעֹז וְקוֹל גְּדוּפוֹתָם הָלַךְ הָלֹךְ וְחָזֹק מִיֹּום לְיוֹם.

יז

הֵבֵאתִי עִמִּי אֶת־מְנוֹרַת הַחֶרֶשׂ אֲשֶׁר־לִי מִקֶּרֶב בֵּיתִי וָאֶקְרָא: “בֹּאוּ, בָּנַי, וַאֲנִי אָאִיר לָכֶם אֶת־שְׁבִילְכֶם!”

וְהַלַּיְלָה עוֹד חֹשֶׁךְ בְּשׁוִּבי וְאֶת־הָרְחוֹב עָזַבְתִּי לְדִמְמָתוֹ, וָאֶקְרָא: “הָאִירִי אַתְּ לִי, הָאֵשׁ! כִּי מְנוֹרַת הַחֶרֶשׂ אֲשֶׁר־לִי מִתְגוֹלֶלֶת שְׁבוּרָה עַל־פְּנֵי הֶעָפָר”.

יח

לֹא – לֹא לָכֶם הִיא שׂוּמָה לְפַתַּח אֶת־הַצִּיצִים וּלְהָפְכָם לִפְרָחִים.

הָנִיעוּ אֶת־הַצִּיץ, הַכּוּהוּ, אַךְ נִבְצְרָה מִכֹּחֲכֶם לְחַיּוֹת מִמֶּנּוּ פָרַח.

וְאִם תִּגְּעוּ אֵלָיו־תְּשַׁקְּצוּהוּ, אֶת־נִצָּתוֹ תְּבוֹסְסוּ לַחֲלָקֶיהָ וּפִזַּרְתֶּם אוֹתָהּ עַל־פְּנֵי עֲפַר הָאֲדָמָה.

אַךְ צְבָעִים לֹא יֵרָאוּ וְרֵיחַ לֹא יָבוֹא.

אוֹיָה! לֹא לָכֶם הִיא שׂוּמָה לְפַתַּח אֶת־הַצִּיצִים וּלְהָפְכָם לִפְרָחִים.

וְזֶה אֲשֶׁר לוֹ הִיא שׂוּמָה לְפַתַּח אֶת־הַצִּיץ הֵן עָשֹׂה יַעֲשֶׂה אֶת־מְלַאכְתוֹ וְהִיא קַלָּה כָכָה.

אֶת־עֵינוֹ יִתֵּן בּוֹ – וּמִיץ הַחַיִּים זֹרֵם בְּתוֹךְ גִּידָיו.

לְנִשְׁמַת רוּחַ אַפּוֹ יִפְרֹשׂ הַפֶּרַח אֶת־כְּנָפָיו וְיַחְפּוֹז לִקְרַאת הָרוּחַ.

וּצְבָעִים יִפְרְצוּ כְּמוֹ תְּשׁוּקוֹת מִן־הַלֵּב וְהָרֵיחַ יְגַלֶּה סוֹד מָתוֹק.

וְזֶה אֲשֶׁר לוֹ הִיא שׂוּמָה לְפַתַּח אֶת־הַצִּיץ הֵן עָשֹׂה יַעֲשֶׂה אֶת־מְלַאכְתּוֹ וְהִיא קַלָּה כָכָה.

יט

אֶת־הַלּוֹט הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר נִשְׁאַר אַחֲרֵי חֲמַס הַחֹרֶף קָטַף סוּדָס הַגַּנָּן מִתּוֹךְ הַבְּרֵכָה אֲשֶׁר־לוֹ וַיֵּלֶךְ אֶל־שַׁעַר הַהֵיכָל לִמְכּוֹר שָׁם אֶת־הַפֶּרַח לַמֶּלֶךְ.

וְאִישׁ עֹבֵר בַּדֶּרֶךְ מָצָא אוֹתוֹ בְלֶכְתּוֹ וַיְדַבֵּר אֵלָיו וַיֹּאמַר: “שְׁאַל אֶת־שְׂכָרְךָ בִּמְחִיר הַלּוֹט הָאַחֲרוֹן וְאֶתֵּנָה – וַאֲנִי הִנְנִי לְהַקְרִיב אוֹתוֹ אֶשְׁכָּר לְבוּדְהַא”.

וְסוּדַס עָנָה וַיֹּאמַר: “אִם תְּשַׁלֵּם לִי מַשַּׁהּ זָהָב – וְהָיָה זֶה לְךָ”.

וְהַהֵלֶךְ שִׁלֵּם כִּדְבָרוֹ.

וְהַמֶּלֶךְ יָצָא בָרֶגַע הַזֶּה חוּצָה וַיִּתְאַו אֶל־הַפֶּרַח לִקְנוֹתוֹ, כִּי הוּא בַדֶּרֶךְ לָלֶכֶת עַד־לִפְנֵי אֲדוֹנוֹ בוּדְהַא וּבְלִבּוֹ אָמַר: “אָכֵן טוֹב אֶעֱשֶׂה כִּי־אַנַּח לְרַגְלָיו אֶת הַלּוֹט אֲשֶׁר פָּרַח בַּחֹרֶף”.

וּבֶאֱמֹר הַגַּנָּן כִּי נָתֹן יִתְּנוּ לוֹ מַשַּׁהּ זָהָב בִּמְחִירוֹ וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר אֲשֶׁר נָכוֹן הוּא לָתֵת פִּי־עֲשָׂרָה מַשַּׁהּ, אוּלָם הַהֵלֶךְ כַּפל אֶת־הַמְּחִיר וַיֹּאֶמר לָתֵת פִּי־שְׁנַיִם בָזֶה.

וְהַגַּנָּן הָיָה אִישׁ כִּילַי וַיְקַו בְּלִבּוֹ לָקַחַת שִׁבְעָתַיִם כָּכָה מִיַּד זֶה אֲשֶׁר בִּגְלָלוֹ מִתְעַשְּׁקִים פֹּה עַל־אֹדוֹת הַמְּחִיר וַיִּשְׁתַּחוּ וַיֹּאמַר: “אֶת־הַלּוֹט הַזֶּה לֹא אוּכַל לִמְכּוֹר”.

בְּתוֹךְ הַצֵּל הַמַּחֲרִישׁ אֲשֶׁר בְּיַעֲרַת הַמַּנְגוֹ מֵעֵבֶר לְחוֹמַת הָעִיר עָמַד סוּדַס לִפְנֵי בוּדְהַא אֲדוֹנוֹ וַתְּהִי דִּמְמַת הָאַהֲבָה רֹבֶצֶת עַל־שִׂפְתֵי בוּדְהַא וּמְנוּחַת שָׁלוֹם הֵאִירָה מֵעֵינָיו כְּמוֹ שַׁחַר טָבוּל טַל־סְתָו.

וְסוּדַס הִבִּיט אֶל־פָּנָיו וְאֶת־הַלּוֹט הִנִּיחַ לְרַגָליו וְאֶת־רֹאשׁוֹ הֵשַׁח עַד לֶעָפָר.

וּבוּדְהַא הֵאִיר אֶת־פָּנָיו בִּשְׂחוֹק תָּמִים וַיִּשְׁאַל: “מַה־שְּׁאֵלָתְךָ, בְּנִי?”

וְסוּדַס קָרָא וַיֹּאמַר: “אֶת־מַגַע רַגְלְךָ הָאַחֲרוֹן שָׁאָלְתִּי”.

כ

שִׂימֵנִי לִמְשׁוֹרֶרְךָ, לַיְלָה, הוֹי לַיְלָה כְּסוּי צָעִיף!

הִנֵּה רַבִּים יָשְׁבוּ בְצִלְּךָ בְּאֵין־אֹמֶר דּוֹרוֹת שְׁלֵמִים – תְּנֵנִי וֶאֱהִי לְפֶה לְשִׁירֵיהֶם.

אָסְפֵנִי אֶל־רִכְבְּךָ אֲשֶׁר אוֹפָנִים אֵין־לוֹ וְהוּא בְאֶפֶס רַעַשׁ יַחְפּוֹז מֵעוֹלָם וְאֶל־עוֹלָם, אַתָּה הַמֶּלֶךְ בְּהֵיכַל הָעֵת, אַתָּה הַשָּׁחוֹר וְהַנָּאוֶה!

רַבִּים בָּאוּ כְמִתְגַּנְּבִים אֶל־תּוֹךְ חַצְרוֹתֶיךָ וְרוּחָם בְּקִרְבָּם שֹׁאֵל, וְהֵם הָלְכוּ בְקֶרֶב בֵּיתְךָ אֲשֶׁר מְנוֹרָה אֵין־לוֹ וַיְבַקְּשׁוּ מַעֲנֶה.

וְרַבִּים יֵשׁ אֲשֶׁר פִּלַּח אוֹתָם חֵץ־הַחֶדְוָה בְּיַד בִּלְתִּי־נוֹדָע וַתִּפְרוֹצְנָה מִלִּבָּם הַחוּצָה זְמִירוֹת עַלִּיזוֹת וַיְזַעְזְעוּ אֶת־הַחֲשֵׁכָה עַד־הַיְסוֹד בָּהּ.

וְהַנְּשָׁמוֹת הָעֵרוֹת הָאֵלֶּה מַבִּיטוֹת מִשְׁתָּאוֹת אֶל־אַחַד הַכּוֹכָבִים וּמִשְׁתּוֹמְמִים אֶל־הָאוֹצָר אֲשֶׁר מָצְאוּ פִּתֹאם.

שִׂימֵנִי לִמְשׁוֹרְרָם, הוֹי לַיָלה, לִמְשֹרֵר דִּמְמָתְךָ אֲשֶׁר אֵין־לָהּ חֵקֶר.

כא

מִי־יִתֵּן וּמָצָאתִי יוֹם אֶחָד אֶת־הַחַיִּים אֲשֶׁר בְּקִרְבִּי וְאֶת־הַחֶדָוה הַמִּסְתַּתֶּרֶת בְּחַיַּי, אַף־כִּי עִוּוּ הַיָּמִים אֶת־נְתִיבִי וַיְשַׁחֲתוּ אוֹתוֹ בְעָפָר נֶאֱלָח.

רַק לַחֲלָקִים נִגְלוּ אֵלַי, רוּחַ קַל חָלַף עָלַי וַיָּגָז וַיָּשֶׂם לְמַחְשְׁבוֹתַי רֵיחַ נִיחוֹחַ לְרֶגַע אֶחָד.

מִי־יִתֵּן וּמָצָאתִי יוֹם אֶחָד אֶת־הַחֶדְוָה אֲשֶׁר מִחוּץ לִי הַשֹּׁכֶנֶת מֵעֵבֶר לִגְבוּל הָאוֹר – וְעָמַדְתִּי בְּתוֹךְ הָעֲזוּבָה הַשּׁוֹטֶפֶת אוֹתִי אֲשֶׁר שָׁם יֵרָאוּ כָל־הַדְּבָרִים כְּראוֹת אוֹתָם יוֹצְרָם.

כב

בֹּקֶר הַסְּתָו הַזֶּה נִלְאֶה מִכֹּבֶד אוֹר, וְאִם הוֹלְכִים שִׁירֶיךָ הָלוֹךְ וְרָפֹה, הָלוֹךְ וְיָגֹעַ תֵּן־לִי אֶת־חֲלִילְךָ כִּמְעַט רָגַע.

אֲחַלֵּל־נָא בוֹ כְּכָל־אֲשֶׁר יִהְיֶה הָרוּחַ בִּי – רֶגַע אַרְבִּיצֵהוּ בְחֵיקִי, רֶגַע אֶגַּע בּוֹ בִשְׂפָתַי, רֶגַע אַנַּח אוֹתוֹ לִימִינִי עַל־פְּנֵי הַדֶּשֶׁא.

אוּלָם בְּבֹא דִמְמַת הָעֶרֶב הַנֶּאְדָּרָה אֲלַקֶּט־לִי פְרָחִים וְאֶעֱנוֹד אוֹתָם לוֹ לַעֲטֶרֶת וַאֲמַלֵּא אוֹתוֹ בְרֵיחַ נִיחוֹחַ: אֶכְרַע וְאֶשְׁתַּחֲוֶה לוֹ בְּהַעֲלוֹתִי אֶת־הַמְּנוֹרָה.

כִּי בַלַּיְלָה אָבֹא אֵלֶיךָ לְהָשִׁיב לְךָ אֶת־חֲלִילִךָ.

וְאַתָּה תְּחַלֵּל בּוֹ אֶת־נְגִינַת חֲצוֹת הַלַּיְלָה לְעֵת אֲשֶׁר הַיָּרֵחַ הָעֹלֶה מִתְהַלֵּך לְבַדּוֹ בֵינוֹת לַכּוֹכָבִים.

כג

רוּחַ הַמְשֹׁרֵר מְרַחֵף וּמְרַקֵּד עַל־פְּנֵי גַלֵּי הַחַיִּים בֵּינוֹת לְקוֹלוֹת הַסַּעַר וְהַמַּיִם.

וְעַתָּה כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וְהַשָּׁמַיִם הַקּוֹדְרִים נְטוּיִם עַל־הַיָּם כְּעַפְעַפַּיִם נְטוּיִם עַל־עַיִן עֲיֵפָה, הִנֵּה־זֶה בָא מוֹעֵד אֲשֶׁר יֻנַּח הָעֵט מִתַּחַת כַּף־הַיָּד וַאֲשֶׁר יֻתַּן לַמַּחֲשָׁבוֹת לָרֶדֶת אֶל־קַרְקַע הַתְּהוֹם אֲשֶׁר לְסוֹד הָעוֹלָמִים בְּקֶרֶב הַדְּמָמָה הַלֵּזוּ.

כד

אָפֵל הַלַּיָלה וּתְנוּמָתֵךְ חֲזָקָה וּגְדוֹלָה בְּתוֹךְ הַשֶּׁקֶט אֲשֶׁר לְחַיָּי.

עוּרָה, כְאֵב הָאַהֲבָה, כִּי לֹא יָדַעְתִּי לִפְתּוֹחַ אֶת־הַדֶּלֶת וַאֲנִי עוֹמֵד בַּחוּץ.

הָרְגָעִים מְחַכִּים, הַכּוֹכָבִים שׁוֹקְדִים, הָרוּחַ מַחֲרִישׁ וְהַדְּמָמָה כְּבֵדָה בְתוֹךְ לִבִּי.

עוּרִי, אַהֲבָה, עוּרִי! מַלְּאִי אֶת־כּוֹסִי הָרֵיקָה וּבְנִשְמַת־רוּחַ־זִמְרָה הָעִירִי אֶת־הַלָּיְלָה.

כה

צִפּוֹר הַבֹּקֶר מְזַמָּרֶת.

אֵי־מִזֶּה בָאָה לָהּ הַשְּׁמוּעָה עַל־דְּבַר הַבֹּקֶר בְּטֶרֶם הַבֹּקֶר יַעֲלֶה וּבְעוֹד נְחַשׁ הַלַּיְלָה מַחֲזִיק אֶת־הַשָּׁמַיִם בֵּין־טַבְּעוֹת כְּבָלָיו הַשְּׁחוֹרִים וְהַקָּרִים?

הַגִּידִי לִי, צִפּוֹר הַבֹּקֶר, אֵיךְ־זֶה מָצָא צִיר הַמִּזְרָח אֶת־נְתִיבוֹ אֶל־תּוֹךְ חֲלוֹמֵךְ בַּלַּיְלָה הַכָּפוּל הַזֶּה אֲשֶׁר לַשָּמַיִם וַאֲשֶׁר לֶעָלִים?

לֹא הֶאֱמִינָה לָךְ הָאָרֶץ בְּקָרְאֵךְ: “הַשֶּׁמֶשׁ הִנֵּה בַדֶּרֶךְ, אֵין־לַיְלָה עוֹד”.

הוֹי, כָּל־יָשֵׁן, הָקִיצָה!

חֲשׂוֹף אֶת־מִצְחֲךָ בְּחַכּוֹתְךָ אֶל־בִּרְכַּת הָאוֹר הָרִאשׁוֹנָה וְרֹן עִם־צִפּוֹר הַבֹּקֶר בְּחֶדְוַת אֱמוּנָה.

כו

הָאֶבְיוֹן הַיּוֹשֵׁב בְּקִרְבִּי נָשָׂא אֶת־כַּפָּיו הַצְּנוּמוֹת אֶל־הַשָּׁמַיִם הָרֵיקִים מִכּוֹכָבִים וַיִּזְעַק בְּאָזְנֵי הַלַּיְלָה בְקוֹלוֹ הָרָעֵב.

וּתְפִלּוֹתָיו הָיוּ אֶל־הַחֲשֵׁכָה הָעִוֶּרֶת, וְהִיא רָבְצָה כְמוֹ אֱלֹהִים כּוֹשֵׁל בְּתוֹךְ שָׁמַיִם שׁוֹמֵמִים אֲשֶׁר לְתִקְוֹת אוֹבְדוֹת.

קוֹל מִשְאֲלוֹתָיו הִתְגַּלְגֵּל בִּסְעָרָה מִסָּבִיב לִתְהוֹמוֹת אֵידוֹ וַיְהִי כְּצִפּוֹר מִתְיַפַּחַת אֲשֶׁר תַּקִּיף אֶת־קִנָּהּ הָרֵיק.

אֲבָל כַּאֲשֶׁר הִשְׁלִיךְ הַבֹּקֶר אֶת־עָגְנוֹ אֶל־שְׂפַת הַמִּזְרָח, קִפֵּץ הָאֶבְיוֹן הַיּוֹשֵׁב בְּקִרְבִּי וַיִּקְרָא:

“בָּרוּךְ אָנֹכִי כִּי הַלַּיְלָה הַחֵרֵשׁ לֹא שְׁמָעַנִי – וְכִי אוֹצְרוֹתָיו הָיוּ רֵיקִים”.

וַיִּקְרָא: “הוֹי חַיִּים, הוֹי אוֹר, מַה־נֶּחְמָדִים אַתֶּם! וְנֶחְמָדָה גַּם הַחֶדְוָה אֲשֶׁר לְעֵת־קֵץ הִכִּירָה אֶתְכֶם!”

כז

עַל־שְׂפַת הַגַּנְגֵּס הִתְפַּלֵּל סַנָּטָן אֶת־תְּפִלּוֹתָיו וְהִנֵּה־זֶה בְּרַהְמִינִי לָבוּשׁ קְרָעִים נִגַּשׁ אֵלָיו וַיֹּאמַר: “הוֹשִׁיעֵנִו כִּי עָנִי אָנֹכִי”.

וְסַנָּטָן אָמָר: “קַעֲרַת הַנְּדָבוֹת אֲשֶׁר בְּיָדִי זֶה כָּל־רְכוּשִׁי, כִּי כָּל־אֲשֶׁר הָיָה לִי נָתַתִּי לַאֲחֵרִים”.

וְהַבְּרַהְמִינִי הוֹסִיף וַיֹּאמַר: “אֲבָל אֲדוֹנֵנוּ שִׁיוָה נִרְאָה אֵלַי בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה וַיִּיעָצֵנִי לָבוֹא אֵלֶיךָ”.

וְסַנָּטָן זָכַר פִּתְאֹם כִּי מִבֵּין־חַלּוּקֵי אַבְנֵי הַנַּחַל לָקַט אֶבֶן אַחַת יְקָרָה אֲשֶׁר אֵין־לָהּ עֲרוֹךְ וַיִּטְמְנֶהָ בַּחוֹל, כִּי אָמַר: אוּלַי דְּרוּשָׁה תִּהְיֶה לְאִישׁ.

אָז הֶרְאָה אֶת־הַבְּרַהְמִינִי אֶת־הַמָּקוֹם, וַיִּשְׁתָּאֶה הָאִישׁ וַיֵּלֶךְ וַיַּחְפֹּר אֶת־הָאֶבֶן מִשָּם.

וְהַבְּרַהְמִינִי יָשַׁב עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה וַיַּחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת עַד־בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ אֶל־מֵאַחֲרֵי הָעֵצִים וְרֹעֵי הַפָּרוֹת שָׁבוּ עִם־בְּהֶמְתָּם.

אָז קָם וַיָּבֹא לְאִטּוֹ אֶל־סַנָּטָן וַיֹּאמַר: “אֲדוֹנִי, תֵּן־לִי חֵלֶק קָטָן מִן־הָעֹשֶׁר הַלָּז אֲשֶׁר יָבוּז לְעֹשֶׁר מְלֹא כָל־הָאָרֶץ”.

וְאֶת־הָאֶבֶן הַיְקָרָה הִשְלִיךְ הַמָּיְמָה.

כח

מוֹעֵד עַל־מוֹעֵד בָּאתִי אֶל־פֶּתַח שַׁעַרְךָ וָאֶשָּׂא אֶת־יָדַי וֶאֶשְׁאַל הָלוֹךְ וְשְׁאֹל וָאֶרֶב מִיּוֹם לְיוֹם.

וְאַתָּה נָתַתָּ, תֵּת וְהוֹסֵף, תֵּת וְהוֹסֵף, פַּעַם בְּמִדָּה וּפַעַם בְּפֶתַע פִּתְאֹם מְלֹא חָפְנָיִם.

וַאֲנִי לָקַחְתִּי הַרְבֵּה וְהַרְבֵּה, אַרְצָה, הַרְבֵּה הֶחֱזַקְתִּי בְכַפִּי, וְהוּא כָבֵד, וְהַרְבֵּה עָשִׂיתִי לִכְלִי מִשְׂחָק לִי וְשִׁבַּרְתִּיו אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֶלְאָנִי, עַד־כִּי שִׁבְרֵי מַתְּנוֹתֶיךָ וְאוֹצְרוֹתֵיהֶן רַבּוּ עַד־לִבְלִי הִסָּפֵר וַיְכַסּוּךָ מִמֶּנִּי, וְהַתּוֹחֶלֶת בְּאֵין־קֵץ הוֹגִיעָה אֶת־לִבִּי.

קַח, הוֹי קַח – זֶה־הָיָה עַתָּה קוֹל קְרִיאָתִי.

נַפֵּץ אֶת־כָּל־אֲשֶׁר בְּקַעֲרַת הָאֶבְיוֹן הַלָז, כַּבֵּה אֶת־הַמְּנוֹרָה אֲשֶׁר לַשּׁוֹמֵר הֶחָצוּף הַזֶּה; הַחֲזֵק בְּיָדִי, הֲרִימֵנִי מִגַּל מַתְּנוֹתֶיךָ אֲשֶׁר עוֹדֶנּוּ הוֹלֵךְ וְגַדֵל וִנַשְּׂאֵנִי עַד־הַנֶּצַח הֶעָרֹם אֲשֶׁר עִמְּךָ בִּבְדִידָתֶךָ.

כט

הוֹשַׁבְתַּנִי עִם־אֵלֶה אֲשֶׁר אַחֲרִיתָם לָצֵאת מִןִ־הַמִּשְׂחָק רֵיקָם.

יָדַעְתִּי כִּי־לֹא לִי הוּא לִמְצֹא שָׁלָל אוֹ לַעֲזוֹב אֶת־הַמִּשְׂחָקִים.

אֶתְנַפֵּל אֶל־תּוֹךְ הַשִּׁבֹּלֶת, וְלוּ גַם אֵדַע כִּי אֶטְבַּע בַּמְּצוּלָה.

אֲשַׂחֵק אֶת־מִשְׂחַק אֵידִי.

אֶת־כָּל־אֲשֶׁר בִּרְכוּשִׁי אֵתֶּן כֹפֶר לַמִּשְׂחָק וּבַאֲבֹד לִי אֲגוֹרָתִי הָאַחֲרוֹנָה וְנָתַתִּי גַם אֶת־נַפְשׁוֹ בוֹ, אוֹ־אָז וְאֶרְאֶה פִּתְאֹם כִּי מָצָאתִי שָׁלָל עֵקֶב אֲשֶׁר אֲבֵדָתִי תִהְיֶה שְׁלֵמָה.

ל

שְׂחוֹק מְשׁוּבוֹת הִשְתַּפֵּךְ עַל־פְּנֵי הַשָּׁמַיִם בְּהַלְבִּישְׁךָ אֶת־לִבִּי קְרָעִים וַתְּשַלְחֵהוּ הַחוּצָה אֶל־תּוֹךְ הָרְחוֹבוֹת לִשְׁאֹל נְדָבוֹת.

וְהוּא הָלַךְ מִפֶּתַח אֶל־פֶּתַח, וְיֵשׁ־אֲשֶׁר קַעֲרָתוֹ כִּמְעַט הָיְתָה מְלֵאָה, אָז בָּאוּ עָלָיו שׁוֹדְדִים וַיְשָׁדּוּהוּ.

וּלְעֵת קֵץ הַיּוֹם הַכָּבֵד בָּא עַד־לְשַׁעֲרֵי הֵיכָלְךָ וַיַּט אֵלֶיךָ אֶת־קַעֲרָתוֹ הַדַּלָּה, וְאַתָּה בָאתָ וְתָפַשְׂתָּ בְּיָדוֹ וְהוֹשַׁבְתָּ אוֹתוֹ עַל־כִּסֵּא מַלְכוּתְךָ לִימִינֶךָ.

לא

“מִי בָכֶם הָאִישׁ אֲשֶׁר יָשִׂים לְנַפְשוׁ ֹאֶת־הַחֹק לְכַלְכֵּל אֶת־הָרְעֵבִים?” כָּכָה שָׁאַל בּוּדְהַא הָאֱלֹהִים אֶת־הַדְּבֵקִים בּוֹ בִּהְיוֹת רָעָב כָּבֵד בִּשְׁרָוַסְטִי.

וְרַטִנַקָּר הָאִישׁ הַסּוֹחֵר בִּכְסָפִים הוֹרִיד אֶת־רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ וַיֹּאמַר: “רַב מִדֵּי כָל־רְכוּשִׁי יִדָּרֵשׁ לְבַעֲבוּר כַּלְכֵּל אֶת־הָרְעֵבִים”.

וְיֵסֶן שַׂר צְבָא הַמֶּלֶךְ אָמַר: “בָּכל־נַפְשִׁי הָיִיתִי נוֹתֵן אֶת דְּמֵי כָל־חַיַּי, אַךְ בְּבֵיתִי אֵין־דֵּי מַאֲכָל”.

וּדְהַרְמַפָּל אֲשֶׁר כִבְרוֹת אֲדָמָה רַבּוֹת הָיוּ לוֹ לְנַחֲלָה אָמַר בַּאֲנָחָה: “יָנַק הָרָזוֹן כְּמוֹ־שֵׁד אֶת־שְׂדוֹתַי כָּלִיל עַד־הַחֲרִיבָם, לֹא אֵדַע בַּמָּה אֲשַׁלֵּם עַתָּה אֶת־מִסֵּי הַמֶּלֶךְ”.

אָז קָמָה סֻפְּרִיַּה בַּת הַנָּזִיר הָרָשׁ.

וַתִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה לִפְנֵי כָל־הָעֵדָה וַתַּעַן בַּעֲנָוָה וַתֹּאמַר: “אָנֹכִי אַאֲכִיל אֶת־הָרְעֵבִים”.

וְהָאֲנָשִׁים מִסָּבִיב קָרְאוּ כִּי־הִשְׁתָּאוּ מְאֹד וְלֹא הֶאֱמִינוּ וַיֹּאמֵרוּ: “אֵיךְ תִּהְיֶה כָזאֹת! בַּמָּה תוּכְלִי לְיַחֵל לַעֲשׂוֹת אֶת־נִדְרֵךְ זֶה?”

וְסֻפְּרִיַּה אָמְרָה: “כִּי אָנֹכִי הָעֲנִיָּה מִכֻּלְּכֶם פֹּה, וְלָכֵן זֶה כֹּחִי. הִנֵּה אֲסָמַי וּמְגוּרוֹתַי בְּכָל־בַּיִת וּבַיִת מִבָּתֵּיכֶם”.

**לב **

אֶת־מַלְכִּי לֹא יָדַעְתִּי, וְלָכֵן בְּדָרְשׁוֹ מִמֶּנִּי אֶת־מִסּוֹ הִשְּׁאתִי אֶת־נַפִשי כִּי אֶתְחַבֵּא וְלֹא אֲשַׁלֵּם אֵתֶ־חוֹבִי.

וַאֲנִי בָרַחְתִּי כְּפַעַם־בְּפַעַם וָאָשׁוּב וָּאֶבְרַח מֵאַחֲרֵי כָל־עֲבוֹדַת יוֹמִי וְכָל־חֲלוֹמִי בַלֵּילוֹת.

אַךְ פְּקֻדָּתוֹ רָדְפָה אַחֲרַי עִם־כָּל־נִשְׁמַת רוּחַ אֲשֶׁר שָׁאַפְתִּי אֶל־קִרְבִּי.

כָּכָה יָדַעְתִּי לְנָכוֹן כִּי נוֹדַעְתִּי לוֹ הֵיטֵב וְכִי לֹא נוֹתַר מָקוֹם לִי אֲשֶׁר אָמַר עָלָיו: לִי הוּא.

וְעַתָּה הִנֵּה זֹאת כָּל־תַּאֲוָתִי לְהַנִּיחַ לְרַגְלָיו אֶת־כָּל אֲשֶׁר לִי לְבַעֲבוּר אֶמְצַא לִי הַמִּשְׁפָּט לִהְיוֹת מָקוֹם לִי בְקֶרֶב מַמְלַכְתּוֹ.

לג

כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם־לִבִּי לִיצוֹר אוֹתְךָ, לִהְיוֹת צַלְמְךָ צֶלֶם חַיַּי לִבְנֵי אָדָם לְהִשְׁתַּחֲוֹת לוֹ, הֵבֵאתִי עִמִּי אֶת־הַחֵמָר אֲשֶׁר לִי וְאֶת־חֲמֻדוֹת מִשְׁאֲלוֹתַי וְאֶת־תַּרְמִית דִּמְיוֹנִי הַכּוֹזֵב וְאֶת־תַּעְתֻּעֵי חֲלוֹמוֹתַי.

כַּאֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי מֵעִמְּךָ לִיצוֹר מִקֶּרֶב חַיַּי אֶת־צֶלֶם לִבְּךָ לְאַהֲבָה אוֹתְךָ, הֵבֵאתָ עִמְּךָ אֶת־אֶשְׁךָ וְאֶת־ תָּקְפְּךָ וְאֶת־אֲמִתְּךָ וְאֶת־יִפְעָתְךָ וְאֶת־שְׁלוֹמֶךָ.

לד

“מַלְכִּי”, דִּבֵּר עֶבֶד הַמֶּלֶךְ לַאֲדוֹנוֹ בְּבֹאוֹ אֵלָיו לִגְלוֹת אֶת־אָזְנוֹ – "לֹא הוֹאִיל נָרוֹטָם הַקָּדוֹשׁ לְבַקֵּר בְּהֵיכַל מִקְדָּשׁ הַמֶּלֶךְ מֵעוֹדוֹ וְעַד־כֹּה.

"אֶת־תְּהִלַּת אֱלֹהִים יְזַמֵּר תַּחַת הָעֵצִים בִּרְחוֹבוֹת עַל־פֵּני חוּץ וְהַמִּקְדָּשׁ רֵיק מִמִּתְפַּלְּלִים.

“כֻּלָּם יֵאָסְפוּ עָלָיו מִסָּבִיב כַּדְּבֹרִים עַל־הַלּוֹט הַלָּבָן, וְאֶל כַּד הַדְּבָשׁ הַמָּזְהָב לֹא יָשִׂימוּ לֵב”.

שְׂרֵפַת הַבָּתִים, בַּשָׁנָה אֲשֶׁר אַלְפֵי בְנֵי עַמָּך בָּאוּ לְהִתְדַּפֵּק עַל־דַּלְתּוֹתֶיךָ לְבַקֵּשׁ מֵעִמְּךָ עֶזְרָה וְלָרִיק.

וֵאלֹהִים אָמָר: "הִנֵּה הַיְצוּר הַדַּל הַזֶּה אֲשֶׁר נִבְצְרָה מִמֶּנּוּ לָתֵת גַּג וְחָסוּת לְאֶחָיו, וְזֶה אָמַר לִבְנוֹת בַּיִת לִי!

"וְתַחַת הָעֵצִים בְּתוֹךְ רְחוֹבוֹת עַל־פְּנֵי חוּץ בָּחַר לוֹ אָז אֶת־מְקוֹמוֹ עִם־בְּנֵי הָאָדָם יַחְדָּו אֲשֶׁר גַּג וְחָסוּת אֵין לָהֶם.

“וְשִׁקּוּץ הַזָּהָב הַלָּז אֲשֶׁר הֲקִימוֹתָ רֵיק וְאֵין־בּוֹ דָבָר מִלְבַד עַב עֲנַן הַגַּאֲוָה”.

וְהַמֶּלֶך קָרָא בַחֲרוֹן אַפּוֹ: “עֲזוֹב אֶת־אַרְצִי!”

וְהַקָּדוֹשׁ עָנָה בִּמְנוּחָה: “אָמְנָם כֵּן, הַגְלֵנִי־נָא כַּאֲשֶׁר הִגְלֵיתָ אֶת־אֱלֹהָי”.

לה

הַחֲצוֹצְרָה מִתְגּוֹלֶלֶת בֶּעָפָר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה.

הָרוּחַ יָגֵעַ, הָאוֹר מֵת.

הוֹי לְיוֹם הָרָע!

בֹּאוּ, אַנְשֵׁי מִלְחָמָה, הָבִיאוּ עִמָּכֶם אֶת דִּגְלֵיכֶם וְאֶת מְשֹׁרְרֵיכֶם עִם־שִׁירֵי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר לָכֶם!

בֹּאוּ, עֹבְרֵי אֹרַח, הֵחָפְזוּ מִמַּסְעֵיכֶם!

הַחֲצוֹצְרָה מִתְגּוֹלֶלֶת בֶּעָפָר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמְחַכָּה אֵלֵינוּ.

וַאֲנִי בַדֶּרֶך הָעֹלָה אֶל־הַהֵיכָל וְעִמִּי קָרְבָּנוֹת הָעֶרֶב אֲשֶׁר־לִי וַאֲבַקֵּשׁ לִי מְקוֹם מְנוּחָה אַחֲרֵי עֲמַל הַיּוֹם הַמָּלֵא אָבָק וָאֲקַו כִּי יֵרָפְאוּ פְצָעַי וְהַבְּגָדִים הַצֹּאִים אֲשֶׁר לִי יְכֻבְּסוּ וְהָיוּ לְבָנִים: אָז מָצָאתִי אֶת חֲצוֹצַרְתְּךָ מִתְגּוֹלֶלֶת בֶּעָפָר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה.

הַעוֹד לֹא בָא מוֹעֵד לְהַעֲלוֹת אֶת־מְנוֹרַת הָעֶרֶב אֲשֶׁר לִי?

הַעוֹד לֹא שָׁר הַלַּיְלָה בְאָזְנֵי הַכּוֹכָבִים אֶת־שִׁיר הַשָּׁנָה אֲשֶׁר לוֹ?

הוֹי שׁוֹשָׁנָה אֲדֻמָּה כַדָּם, הַפְּרָגִים אֲשֶׁר לִשְנָתִי הִלְבִּינוּ וַיִּבּוֹלוּ!

חָשַׁבְתִּי לָנכֹון כִּי תַמּוּ נְדֻדַּי וְכִי שֻׁלַּם כָּל־חֹבִי, וּפִתְאֹם הִנֵּה פָּגַעְתִּי בַחֲצוֹצַרְתְּךָ הַמִּתְגּוֹלֶלֶת בֶּעָפָר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה.

גַּע בְּלִבִּי הַזֹּעֵף עִם־הַקֶּסֶם אֲשֶׁר לִנְעוּרֶיךָ!

תֵּן וְחֶדְוָתִי בַחַיִּים תִּתְלַקַּח לְאֵשׁ בֹּעֵרָה.

תֵּן וְחִצֵּי רִגְעֵי הֲקִיצִי יַחְדְּרוּ לְלֵב הַלַּיְלָה וְזַעֲקַת חֲרָדָה תְּנַעֵר כָּל עִוָּרוֹן וְכָל־כִּשְׁלוֹן רָגֶל.

בָּאתִי לְהָרִים אֶת־חֲצוֹצַרְתְּךָ מִן־הֶעָפָר אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה.

אַל־נָא לִי שֵׁנָה עוֹד – בְּתוֹךְ אִבְחַת חִצִּים תִּהְיֶה דַרְכִּי.

וְרַבִּים יִתְפָּרְצוּ מִבָּתֵּיהֶם וּבָאוּ לְיַד יְמִינִי – וְרַבִּים יִבְכּוּ.

וְרַבִּים עַל־מִשְכְּבוֹתֵיהֶם יִתְיַפְּחוּ וְיִתְהַפְּכוּ מִצַּד אֶל־צַד בַּחֲלוֹמוֹת נוֹרָאִים.

כִּי בַּלַּיְלָה הַזֶּה יִשָּׁמַע קוֹל חֲצוֹצַרְתְּךָ.

מֵעִמְּךָ שָׁאַלְתִּי רַק שָׁלוֹם וְתַחְתָּיו בָּא לִי קָלוֹן.

וְעַתָּה אָנֹכִי עוֵמד לְפָנֶיךָ – עָזְרֵנִי־נָא לָשִׂים עָלַי אֶת־נִשְׁקִי!

תֵּן וּמַהֲלֻמּוֹת מְכאֹוב גְּדוֹלוֹת תְּמַלֵּטְנָה זִיקֵי אֵשׁ אֶל־תּוֹךְ חַיָּי.

תֵּן וְהִתְדַּפֵּק לִבִּי בַצָּרָה – וְהָיָה זֶה הַתֹּף לְעֻזֶּךָ.

רֵיקוֹת תִּהְיֶינָה יָדַי כָּלִיל, לְבַעֲבוּר הָרֵם אֶת־חֲצוֹצַרְתְּךָ.

לו

כַּאֲשֶׁר הֵרִימוּ בִמְשׁוּבַת הוֹלְלוּתָם סְחִי דֹמֶן מֵעַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה לְטַנֵּף בּוֹ אֶת־לְבוּשָׁך, אַתָּה הַיָּפֶה, חָלַל־לִבִּי בִי לַמַּרְאָה.

וַאֲנִי צָעַקְתִּי אֵלֶיךָ וָאֹמַר: “קַח אֶת־שֵׁבֶט מוּסָרְךָ וּשְׁפוֹט אוֹתָם”.

אוֹר הַבֹּקֶר שָׁכַן עַל־הָעֵינַיִם הָהֵן אֲשֶׁר אָדְמוּ מִמִּשְתֵּה הַלַּיְלָה; שְׂדֵה הַחֲבַצָּלוֹת הַלְּבָנוֹת בֵּרַךְ בְּשָׁלוֹם אֶת־נִשְׁמַת אַפַּם הַקּוֹדָחַת; הַכּוֹכָבִים מִבַּעַד לִמְצוּלַת הַקַּדְרוּת הַקְּדוֹשָׁה הִגִּיהו אוֹרָם על־מִשְׁתֵּה נְגִינָתָם – הִגִּיהוּ אוֹר עַל־עֲדַת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הֵרִימוּ סְחִי דֹמֶן מֵעַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה לְטַנֵּף בּוֹ אֶת־לְבוּשָׁךָ, אַתָּה הַיָּפֶה!

וּמוֹשַׁב מִשְפָּטְךָ הָיָה בְגַן הַפְּרָחִים לְנֹכַח זִמְרַת הַצִּפֳּרִים לְמוֹעֵד הָאָבִיב: בְּצִלְלֵי גְדוֹת הַנַּחַל אֲשֶׁר שָׁם הָמוּ הָעֵצִים לַעֲנוֹת אֶת־הַגַּלִּים הַהוֹמִים.

הוֹי חֲמוּדִי! עַד לְאֶפֶס־חֶמְלָה הָיוּ בַחֲרוֹנָם.

הִתְשׁוֹטְטוּ בַחֲשֵׁכָה לְבַעֲבוּר גָּזֹל אֶת־עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ לַעֲדוֹת בּוֹ אֶת־תַּאֲוֹתֵיהֶם הֵמָּה.

וְכַאֲשֶׁר פָּגְעוּ בְךָ וַיָּצִיקוּ לְךָ וְקוֹלְךָ חָדַר עַד־לְלִבִּי צָעַקְתִּי אֵלֶיךָ וָאֹמַר: “קַח אֶת־חַרְבְּךָ, אַתָּה חֲמוּדִי, וַעֲשֶׂה בָּם שְפָטִים”.

אֲבָל רוּחַ צִדְקָתְךָ בְּךָ חִכָּתָה.

דִּמְעוֹת אֵם נִשְׁפְּכוּ עַל־דְּבַר גֹּדֶל זְדוֹנָם: אֱמוּנַת אֹהֵב בְּאֵין־גְּבוּל הִסְתִּירָה אֶת־חֲנִיתוֹת הִתְמַרְמְרוּתָהּ בְּתוֹךְ פִּצְעֵי הָאֹהֵב.

וְאַתָּה אֶת־מִשְׁפָּטְךָ נָתַתָּ בַּמַּכְאוֹב הָאִלֵּם אֲשֶׁר לַאֲהָבָה בְאֵין שֵׁנָה; וּבְאָדָם צָנוּעַ אֲשֶׁר פָּנָיו יַאְדִּימוּ; וּבִדְמָעוֹת הַלַּיְלָה אֲשֶׁר לְאִישׁ עָזוּב; וּבְאוֹר הַבֹּקֶר הַחִוָּר אֲשֶׁר לַסְּלִיחָה.

הוֹי הַנּוֹרָא! הָמה בִמְשׁוּבַת תַּאֲוָתָם הֶעְפִּילוּ לַעֲלוֹת בִּשְׁעָרֶיךָ בַּלַּיְלָה, חָתְרוּ בַאֲסָמֶיךָ לִגְזוֹל אֶת־אֲשֶׁר לָךְ.

אֲבָל מִשְׁקַל שְׁלָלָם גָּדַל עַד לְאֶפֶס מִדָּה. כָּבַד מֵהֶם מִשֵּׂאת אוֹתוֹ אוֹ מִסְּחוֹב אוֹתוֹ אַחֲרֵיהֶם.

וַאֲנִי צָעַקְתִּי אֵלֶיךָ וָאֹמַר: “סְלַח לָהֶם, אַתָּה הַנּוֹרָא!”

וּסְלִיחָתְךָ פָּרְצָה. בִסְעָרָה, הִפִּילָה אוֹתָם לָאָרֶץ וְאֶת־גְּזֵלָתָם פִּזְרָה לֶעָפָר.

הָיְתָה סְלִיחָתְךָ בְּתוֹךְ הַקּוֹלוֹת אֲשֶׁר לָרַעַם וְעִם־הַזְּוָעוֹת אֲשֶׁר לַדָּם וּבְקֶרֶב נִפְלְאוֹת הָאֹדֶם אֲשֶׁר לִשְׁקִיעַת שָׁמֶשׁ.

לז

וְאֻפָּגֻפְטַא מְשָׁרֵת בּוּדְהַא שָׁכַב עִם־הַחוֹמָה אֲשֶׁר לָעִיר מַתּוּרָא וַיִּישָׁן.

הַמְּנוֹרוֹת כָּבוּ כֻלָּן, הַשְּׁעָרִים סֻגְּרוּ כֻלָּם, הַכּוֹכָבִים הִתְחַבְּאוּ כֻלָּם בִּרְקִיעַ שְׁמֵי אֱלוּל הַחֲשֵׁכִים.

רֶגֶל מִי־זֶה הִיא הַבָּאָה וּמְצַלְצֶלֶת בִּצְמִידֶיהָ וּפִתְאֹם תִּגַּע בְּקָצֶהָ אֶל־לוּחַ לִבּוֹ?

וְהוּא נִבְהַל וַיִּיקָץ, וְאוֹר מְנוֹרָה אֲשֶׁר בְּיַד אִשָּׁה פָגַע בְּעֵינָיו הַסּוֹלְחוֹת.

וְהִיא נַעֲרָה מִן־הַנְּעָרוֹת הַמְּרַקְּדוֹת אֲשֶׁר־בְּעִיר, מְצֻפָּה הָיְתָה כּוֹכְבֵי אֲבָנִים יְקָרוֹת, מְכֻסָּה עֲנַן אַדֶּרֶת תְּכֵלֶת לְבָנָה, שְׁכוּרַת יֵין נְעוּרֶיהָ.

אָז תּוֹרִיד אֶת־מְנוֹרָתָהּ וַתַּרְא וַתַּבֵּט אֶת־פָּנָיו הָרַכִּים בְּיָפְיָם הָעָז.

וְהָאִשָּׁה אָמְרָה: “סְלַח־לִי, אַתָּה הַנָּזִיר הַצָּעִיר, הוֹאִילָה וְסוּר אֶל־בֵּיתִי. הַדֹּמֶן עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה אֵינֶנּוּ הַמִּשְׁכָּב הַנָּאוֶה לָךְ”.

וְהַנָּזִיר עָנָה: “לְכִי לְדַרְכֵּךְ, אִשָּׁה. כַּאֲשֶׁר יִגְמוֹל וְיָבוֹא הַמּוֹעֵד אָסוּר אֵלָיִךְ”.

פִּתְאֹם הֶרְאָה הַלַּיְלָה הַשָּׁחוֹר אֶת־מַלְתְּעוֹתָיו לְאוֹר הַבָּרָק הַלֹּהֵט.

וְהַסְּעָרָה נָהֲמָה מֵאַחַת מִכַּנְפוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאִשָּׁה חָרְדָה תַחְתֶּיהָ מִפָּחַד.

* * * * * * *

עַנְפֵי הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל־צִדֵּי הַדֶּרֶךְ דָּאֲבוּ מִכֹּבֶד צִיצִים.

זְמִירוֹת חֲלִילִים עֲלִיזוֹת שָטְפוּ מֵרָחוֹק בְּתוֹךְ רוּחַ הָאָבִיב הַחַמָּה.

וְיוֹשְׁבֵי הָעִיר בָּאוּ אֶל־הַיְעָרוֹת אֶל־מוֹעֵד חַג הַפְּרָחִים.

וּמֵחֲצִי רְקִיעַ־הַשָּׁמַיִם נִשְׁקַף הַיָּרֵחַ הַמָּלֵא מִשְׁתָּאֶה אֶל־הָעִיר הַדּוֹמֵמָה.

וְהַנָּזִיר עֹבֵר בָרְחוֹב הֶעָזוּב וּמִמַּעַל לוֹ הַקּוֹאֵילִים חֹלֵי אַהֲבָה יוֹשְׁבִים בְּתוֹךְ עַנְפֵי הַמַּנְגוֹ וּמְקוֹנְנִים בְּאָזְנָיו אֶת־קִינָתָם בְּאֶפֶס שֵׁנָה.

וְאֻפָּגֻפְטַא עָבַר אֶת־שַׁעֲרֵי הָעִיר וַיָּבוֹא עַד־רֶגֶל הַסֹּלְלָה וַיַּעֲמוֹד.

מִי־זֹאת הָאִשָּׁה הַשֹּׁכֶבֶת לְרַגְלָיו בְּצֵל הַחוֹמָה מֻכַּת דֶּבֶר שָׁחוֹר אֲשֶׁר בְּשָׂרָהּ מְכֻסֶּה חֲבּוּרוֹת טְרִיּוֹת וְהִיא מְגֹרֶשֶׁת בְּחִפָּזוֹן מִתּוֹךְ־הָעִיר?

וְהַנָּזִיר יָשַב לִימִינָהּ, שָׂם אֶת־רֹאשָׁהּ עַל־בִּרְכָּיו, עַל־שְׂפָתֶיהָ הִטִּיף נִטְפֵי מַיִם וְאֶת־בְּשָׂרָהּ מָשַח בָּצֳרִי.

“מִי־אַתָּה הָרַחוּם?” שָׁאֲלָה הָאִשָּׁה.

וְהַנָּזִיר הַצָּעִיר עָנָה: “הִנֵּה לְעֵת־קֵץ בָּא הַמּוֹעֵד לִדְרֹשׁ אֵלַיִךְ, וַאֲנִי הִנֵּה בָאתִי”.

לח

אֵין כָּל־זֶה עוֹד רַק שְׂחוֹק אֳהָבִים בֵּינֵינוּ, אֲהוּבִי!

מֵעֵת אֶל־עֵת הִשְׂתָּעֲרוּ עָלַי לֵילוֹת סְעָרָה עַזִּים אֲשֶׁר נָשְׁבוּ בִמְנוֹרָתִי עַד־כַּבּוֹתָהּ; פִּקְפּוּקִים אֲפֵלִים נֶעֶרְמוּ וַיְכַבּוּ אֶת־כָּל־הַכּוֹכָבִים אֲשֶׁר בְּשָׁמָי.

מֵעֵת אֶל־עֵת נֶהֶרְסוּ הַחוֹפִים, שִׁבֹּלֶת הַמַּיִם סָחֲפָה אֶת־קְצִירִי וּנְהִי וְתַמְרוּרִים פִּלְחוּ אֶת־שָׁמַי מִן־הַקָּצֶה אֶל־הַקָּצֶה.

וְאֶת־זֹאת לָמַדְתִּי וְאֵדָעֶנָּה: יֵשׁ בְּאַהֲבָתְךָ פִּצְעֵי מַכְאוֹב וְאֵין־בָּהּ לָנֶצַח הָרוּחַ הַקָּרָה וְהָאִלֶּמֶת אֲשֶׁר לַמָּוֶת.

לט

הַסֹּלְלָה נֹפֶלֶת, וְאוֹר כְּמוֹ שְׂחוֹק אֱלֹהִים פֹּרֵץ אֵלֵינוּ.

לָנוּ הָעֹז, הוֹי אַתָּה הָאוֹר!

נִבְקַע לֵב הַלַּיְלָה!

בַּתֵּק בְּלַהַט חַרְבְּךָ אֶת־סְבַךְ הַפִּקְפּוּקִים וְאֶת־סְבַךְ כָּל־תְּשׁוּקָה רָפָה.

לָנוּ הָעֹז!

בֹּא אַתָּה אֲשֶׁר חַנּוֹת לֹא תֵדָע!

בֹּא אַתָּה אֲשֶׁר נוֹרָא אַתָּה בְלִבְנָתֶךָ.

הוֹי אַתָּה הָאוֹר! תֻּפְּךָ נֹתֵן קוֹלוֹ עִם־חֲלִיפוֹת־הָאֵשׁ וְהַלַּפִּיד הָאָדֹם נִשָּׂא אֶל־עָל; הַמָּוֶת גֹּוֵעַ עִם־פְּרֹץ הַנְּהָרָה.

מ

הוֹי לַהַב אֵשׁ, אַתָּה הָאָח לִי, לְךָ עֹז.

אַתָּה הוּא הַסֶּמֶל הָאָדֹם וְהַבָּהִיר אֲשֶׁר לָחֻפְשָׁה הַנּוֹרָאָה.

אֶת כַּפֶּיךָ תִּשָׂא לַמָּרוֹם, בְּאֶצְבָּעוֹת נֶחְפָּזוֹת תַּעֲבוֹר עַל־מֵיתְרֵי הַנֵּבֶל וּנְגִינַת הַמְּחוֹלוֹת אֲשֶׁר־לְךָ נִפְלָאָה.

כַּאֲשֶׁר יִשְׁלְמוּ יָמַי וְהַשְּׁעָרִים יִפָּתֵחוּ, וְשָׂרַפְתָּ לְאֵפֶר אֶת־הָאֲסוּרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר עַל־יָדַיִם וְעַל־רַגְלָיִם.

בְּשָׂרִי יִהְיֶה עִמְּךָ לַאֲחָדִים, לִבִּי יִתְלַכֵּד עִם־גִּלְגַּל סוּפָתְךָ וְהַחֹם הַלֹּהֵט אֲשֶׁר הָיָה לִי לְנִשְׁמַת חַיִּים יִתְלַקַּח וְיִתְעָרֵב בְּשַׁלְהַבְתֶּךָ.

מא

הַמַּלָּח יָצָא לַדֶּרֶךְ וְהוּא שָׁט עַל־פְּנֵי הַיָּם הַזֹּעֵף בַּלָּיְלָה.

הַתֹּרֶן מִתְיַפֵּחַ תַּחַת מִפְרָשָׂיו הַנְּפוּחִים הַמְּמֻלָּאִים בְּרוּחַ סֹעֵר.

הַשָּׁמַיִם מְדֻקָּרִים בְּצִפָּרְנֵי הַלַּיְלָה וְהֵמָּה נֹפְלִים עַל־פְּנֵי הַיָּם שִׁקּוּיֵי רַעַל הַפַּחַד הַשָּׁחוֹר.

הַגַּלִּים מְנַפְּצִים אֶת־רֹאשָׁם אֶל־הַשָּׁחוֹר אֲשֶׁר־לֹא יֵרָאֶה – וְהַמַּלָּח יָצָא לַדֶּרֶךְ וְהוּא שָׁט עַל־פְּנֵי הַיָּם הַזֹּעֵף.

הַמַּלָּח יָצָא לַדֶּרֶךְ, לֹא אֵדַע אֶת־מְקוֹם הַמּוּעָדָה אֲשֶׁר־לוֹ, וְהוּא מַרְגִּיז אֶת־הַלַּיְלָה פִּתְאֹם בְּלִבְנַת מִפְרָשָׂיו.

לֹא אֵדַע אֶת־הַחוֹף אֲשֶׁר אֵלָיו יַעֲלֶה לְעֵת־קֵץ אֶל־הַיַּבָּשָׁה, לְמַעַן הַגִּיעוֹ עַד־הֶחָצֵר הַדּוֹמֵמָה אֲשֶׁר שָם מְנוֹרָה מְאִירָה וְשָם יִמְצָא אֶת־הַנֶּפֶשׁ הַיּוֹשֶׁבֶת עַל־פְּנֵי הֶעָפָר וּמְחַכָּה לוֹ.

מַה־תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ אֲשֶׁר תָּשִׂים אֶת־סִירָתוֹ עַד־לִבְלִי דְאָגָה מִפְּנֵי לַיְלָה וַאֲפֵלָה?

הַכְּבֵדָה סִירָתוֹ בַאֲבָנִים יְקָרוֹת וּבִפְנִינִים?

אָכֵן לֹא! אֵין הַמַּלָּח מֵבִיא עִמּוֹ כָּל־מִכְמָן מִלְּבַד הַשּׁוֹשָׁנָה הַלְּבָנָה אֲשֶׁר בְּכַפּוֹ וְהַזִּמְרָה אֲשֶׁר עַל־שְׂפָתָיו.

וְהֵן מוּעָדוֹת עִמּוֹ לְמַעַן הַנֶּפֶשׁ הַמְחַכָּה לוֹ לְבָדָד בַּלַּיְלָה עִם־מְנוֹרָתָהּ הַמְּאִירָה.

שֹׁכֶנֶת הִיא בַסֻּכָּה אֲשֶׁר עִם־פְּאַת הַדֶּרֶךְ.

שַׂעֲרוֹת רֹאשָׁהּ הַפָּרוּעַ מִתְעוֹפְפוֹת בָּרוּחַ וּמַסְתִּירוֹת אֶת־עֵינֶיהָ.

הַסַּעַר נֹהֵק בְּעַד־דַּלְתָּהּ הַשְּׁבוּרָה, הַנֵּר מִתְלַקֵּחַ בִּמְנוֹרַת הַחֶרֶשׂ אֲשֶׁר־לָהּ וּמַשְלִיכָה צְלָלִים עַל־פְּנֵי הַכְּתָלִים.

מִתּוֹךְ יִלְלַת הָרוּחַ הִיא שׁוֹמַעַת בְּקָרְאוֹ בִשְׁמָהּ – אוֹתָהּ אֲשֶׁר בִּשְׁמָהּ לֹא נוֹדָעָה.

הִנֵּה־זֶה עָבַר מוֹעֵד רַב מֵאָז צֵאת הַמַּלָּח הַיָּמָּה.

הִנֵּה־זֶה יַעֲבוֹר עוֹד מוֹעֵד רַב עַד־עֲלוֹת הַשַּׁחַר וְהוּא יִדְפּוֹק עַל־הַדָּלֶת.

לֹא בְתֻפִּים יֻכֶּה וְאִישׁ לֹא יֵדָע.

רַק הָאוֹר יְמֵּלא אֶת־הַבַּיִת, הֶעָפָר יִהְיֶה מְבֹרָךְ וְהַלֵּב יִהְיֶה עָלֵז.

כָּל־הַפִּקְפּוּקִים יַחְלְפוּ בִדְמָמָה לְעֵת אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּלָּח אֶל־הַחוֹף.

מב

הֶחֱזַקְתִּי בְּכָל־כֹּחִי בָּרַפְסוֹדָה הַחַיָּה הַזֹּאת, בִּבְשָׂרִי, מִדֵּי עָבְרִי אֶת־הַנַּחַל הַצַּר אֲשֶׁר לִשְׁנוֹתַי עַל־אֲדָמוֹת. וְעָזֹב אֶעֶזְבֶנָּה אַחֲרֵי כְלוֹת הַמַּעֲבָר.

וְאַחַר־כֵּן?

לֹא אֵדַע אִם־הָאוֹר וְהַחֹשֶׁךְ אֲשֶׁר שָׁמָּה גַּם־הֵם כָּאוֹר וְכַחֹשֶׁךְ אֲשֶׁר לָנוּ פֹה.

זֶה בִלְתִּי־נוֹדָע הוּא הַחֹפֶשׁ לְעוֹלְמֵי עַד;

בְּאֶפֶס חֶמְלָה הוּא בְאַהֲבָתוֹ.

שֹׁבֵר הוּא אֶת־קְלִפַּת הַפְּנִינִים, וְהוּא אִלֵּם בְּכֶלֶא הַחֲשֵׁכָה.

הֹגֶה וּבֹכֶה אַתָּה עַל־הַיָמִים אֲשֶׁר חָלְפוּ, הוֹי אַתָּה הַלֵּב הָאֻמְלָל!

הֱיֵה עָלֵז, כִּי עוֹד יָמִים יָבֹאוּ!

הַמּוֹעֵד קָרֵב, אַתָּה הַנּוֹדֵד!

הִנֵּה עֵת לְךָ לְהַצִּיב אֶת־גְּבֻלוֹת הַדְּרָכִים!

יוּסַר הַמַּסְוֶה מֵעַל־פָּנָיו וּבְפַעַם שֵׁנִית תִּפָּגֵשׁוּ.

מג

עַל־פְּנֵי שְׂרִידֵי הֶעָפָר אֲשֶׁר לְעַצְמוֹת בּוּדְהַא הָאֱלֹהִים בָּנָה הַמֶּלֶךְ בִּמְבֻּסָּר מִזְבֵּחַ – שִׁיר תְּהִלָּה עָשׂוּי שַׁיִשׁ לָבָן.

וְשָׁם תָּבֹאנָה כְפַעַם־בְּפַעַם לְעֵת־עֶרֶב הַבְּתוּלוֹת וְהַנָּשִׁים אֲשֶׁר לְבֵית הַמֶּלֶךְ לְהַקְרִיב פְּרָחִים וּלְהַעֲלוֹת מְנוֹרוֹת.

אַךְ בַּעֲלוֹת בְּנוֹ אַחֲרָיו לִהְיוֹת לְמֶלֶךְ תַּחְתָּיו בְּבֹא עִתּוֹ, וַיִּשְׁטוֹף בְּדָם אֶת־כָּל אֱמוּנַת אָבִיו מִלְפָנָיו וְאֶת־אֵשׁ הַקָּרְבָּנוֹת הִבְעִיר בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים.

וַיִהִי יוֹם סְתָו נָטָה לַחֲלוֹף.

וּמֹועֵד מִנְחַת הָעֶרֶב קָרֵב.

וּשְׁרִימַטִּי נַעֲרָה מִנַּעֲרוֹת הַמַּלְכָּה אֲשֶׁר הָקְדְּשָׁה לְבוּדְהַא, כִּי הִתְרַחֲצָה בַמַּיִם הַקְּדוֹשִׁים וְאֶת־קַעֲרַת הַזָּהָב פֵּאֲרָה בְנֵרוֹת וּבְצִיצִים רַעֲנַנִּים וּלְבָנִים, וַתָּבֹא וַתִּשָּׂא אֶת־עֵינֶיהָ הַשְּׁחוֹרוֹת אֶל־הַמַּלְכָּה.

וְהַמַּלְכָּה חָרְדָה מִפַּחַד וַתֹּאמַר: "הֲטֶרֶם תֵּדְעִי, נַעֲרָה פְּתַיָּה, כִּי מוֹת יוּמְתוּ אֶל־נָכוֹן כָּל־אִישׁ וְכָל־אִשָּׁה אֲשֶׁר יִשְׁתַּחֲווּ אֶל־מִזְבַּח בּוּדְהַא?

“כָּכָה חָפֵץ הַמֶּלֶךְ”.

וּׁשְׁרִימַטִּי תִשְתַּחֲוֶה אֶל־הַמַּלְכָּה וּבְצֵאתָהּ מִפֶּתַח הַדֶּלֶת וַתַעֲמוֹד לִפְנֵי אַמִּיטָה אֵשֶׁת בֶּן־הַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר אֲשֶׁר אֹרְשָׂה לוֹ זֶה־עַתָּה.

וּרְאִי עָשׂוּי זָהָב מְלֻטָּשׁ מוּשָׂם בְּחֵיקָהּ וְאֵשֶׁת בֶּן־הַמֶּלֶךְ הַצְּעִירָה קוֹלַעַת אֶת־מַחְלְפוֹת רֹאשָׁהּ הַשְּׁחוֹרוֹת וְהָאֲרֻכּוֹת וַתְּהִי מוֹשַׁחַת בַּצֶּבַע אֶת־הַחֶלְקָה הָאֲדֻמָּה בְתוֹךְ־מַסֶּכֶת הַשֵּׂעָר אֲשֶׁר עַל־קָדְקֹד רֹאשָׁהּ לִהְיוֹת לְאוֹת תִּקְוָה טוֹבָה.

וְיָדֶיהָ רָעֲדוּ בְּהַבִּיטָהּ אֶת־הַנַּעֲרָה וַתִּזְעָק: “מַה־נּוֹרָאָה הַשּׁוֹאָה אֲשֶׁר תּוּכְלִי לְהָבִיא עָלָי! עִזְבִינִי־נָא כְרָגַע!”

וְשׁוּקְלַהּ בַּת־הַמַּלְכָּה יָשְׁבָה אֶל־הַחַלּוֹן לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת וְהִיא קֹרֵאת בְּסֵפֶר סִפֻּרֵי הַזְּמִירוֹת הַנִּפְלָאוֹת.

וְהִיא נִתְּרָה מִמְּקוֹמָהּ בִּרְאוֹתָהּ עַל־סַף דַּלְתָּהּ אֶת־הַנַּעֲרָה עִם הַקָּרְבָּנוֹת הַקְּדוֹשִׁים.

וְסִפְרָהּ נָפַל מֵחֵיקָהּ אַרְצָה וַתְּמַהֵר וַתִּלְאַט חֶרֶשׁ בְּאֹזֶן שְׁרִימַטִּי וַתֹּאמַר: “אַל־תִּתְגָּרִי בַמָּוֶת, אִשָּׁה עַזַּת־נֶפֶשׁ!”

וּשְׁרִימַטִּי נֶחְפְּזָה וַתַּעֲבוֹר מִדֶּלֶת אֶל־דָּלֶת.

וְרֹאשָׁהּ מוּרָם לְמַעְלָה וְהִיא קֹרֵאת: "הוֹי נָשִׁים אֲשֶׁר בְּבֵית הַמֶּלֶךְ, מַהֵרְנָה!

“הַמּוֹעֵד לַעֲבוֹדַת אֲדוֹנֵנוּ הִנֵּה־זֶה בָא!”

וְרַבּוֹת מֵהֶן סָגְרוּ אֶת־דַּלְתוֹתֵיהֶן בְּפָנֶיהָ וְרַבּוֹת מֵהֶן חֵרְפוּ אוֹתָהּ.

וְקֶרֶן אוֹר הַיּוֹם הָאַחֲרוֹנָה חָלְפָה מֵעַל־כִּפַּת הַבְּרוֹנְזָה אֲשֶׁר לְמִגְדַּל הַהֵיכָל.

וּצְלָלִים כְּבֵדִים רָבְצוּ עַל־פִּנּוֹת הָרְחוֹבוֹת: שְׁאוֹן הָעִיר הַהוֹמִיָּה נֶאֱלָם: צְלִיל הַגּוֹנְג אֲשֶׁר לְמִקְדַּשׁ שִׁיוַהּ בִּשֵּׂר כִּי בָא מוֹעֵד תְּפִלַּת הָעָרֶב.

וּבְחֶשְׁכַת נֶשֶׁף־הַסְתָו, הָעֲמֻקָּה כְמוֹ־נַחַל זַךְ, הִתְלַקְּחוּ הַכּוֹכָבִים בְּאוֹרָם, וּפִתְאֹם רָאוּ הַשּׁוֹמְרִים אֲשֶׁר בְּגַן הֵיכַל־הַמֶּלֶךְ בַּחֲרָדָה מִבַּעַד לָעֵצִים וְהִנֵּה מְסִלַּת אוֹר מְנוֹרוֹת מְאִירוֹת פִּתְאֹם עַל־יַד מִזְבַּח בּוּדְהַא.

וְהֵם מִשְׂתַעֲרִים בְּחַרְבוֹתֵיהֶם הַשְּׁלוּפוֹת וַיִּקְרְאוּ: “מִי־זֶה אַתָּה, הַפֶּתִי, אֲשֶׁר יִשְׂחַק לַמָּוֶת?”

וְקוֹל מָלֵא מֶתֶק עָנָה: “שְׁרִימַטִּי אָנֹכִי, שִׁפְחַת אֲדוֹנֵנוּ בּוּדְהַא”.

וּבְעוֹד רֶגַע וְדַם לִבָּהּ צָבַע אֶת־הַשַּׁיִשׁ הַקַּר בְּאָדְמוֹ.

וּבְתוֹךְ דִּמְמַת מוֹעֵד הַכּוֹכָבִים גָּוַע אוֹר הַמְּנוֹרָה אֲשֶׁר לַעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ הָאַחֲרוֹנָה לְרֶגֶל הַמִּזְבֵּחַ.

מד

הַיּוֹם הָעוֹמֵד בֵּינֵךְ וּבֵינִי מִשְתַּחֲוֶה לִי לְבַרְכֵנִי אֶת־בִּרְכָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה לְשָׁלוֹם.

הַלַּיְלָה מְכַסֶּה אֶת־פָּנָיו בִּצְעִיפוֹ וּמַסְתִּיר אֶת־הַמְּנוֹרָה הָאַחַת הַבֹּעֶרֶת בְּחַדְרִי.

הִנֵּה עַבְדֵּךְ הַשָּׁחוֹר בָּא בְאֵין־קוֹל וְהוּא פֹרֵשׂ אֶת יְרִיעַת חֲתֻנָּתֵךְ לְפָנַיִךְ לְבַעֲבוּר תֵּשְׁבִי שָׁם לְבָדָד עִמִּי בִדְמָמָה בְאֵין־דְּבָרִים עַד־יַעֲבוֹר הַלָּיְלָה.

מה

חָלַף לֵילִי עַל־מִשְׁכַּב דַּאֲגָתִי וְעֵינַי יְגֵעוֹת. לִבִּי הַכָּבֵד אֵינֶנּוּ נָכוֹן עוֹד לִקְראַת הַבֹּקֶר עִם־מְלֹא כָּל־מְשׂוֹשוֹ.

כַּסֵּה בְצָעִיף אֶת־פְּנֵי הָאוֹר הֶעָרֹם, תֵּן אוֹת וְסָר מִמֶּנִּי הַצִּדָּה הַנֹּגַהּ הַמַּזְהִיר הֶּזה עִם־מְחוֹל הַחַיִּים.

הַסְתִירֵנִי בְכַנְפֵי אַדֶּרֶת חֶשְׁכָתְךָ הָעֲנֻגָּה וְהַחְבֵּא אֶת־מַכְאוֹבִי כִּמְעַט רֶגַע מִפְּנֵי לַחַץ תֵּבֵל.

מו

חָלְפָה הָעֵת אֲשֶׁר יָכֹלְתִּי לְשַׁלֵּם לָהּ חֵלֶף כָּל־אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מֵעִמָּהּ.

לַיְלָה מָצָא אֶת־בָּקְרוֹ וְאַתָּה אָסַפְתָּ אוֹתָהּ אֶל־זְרוֹעוֹתֶיךָ, וּלְךָ אֲנִי מַגִּישׁ אֶת־תּוֹדָתִי וְאֶת־מִנְחוֹתַי אֲשֶׁר הָיוּ יְעוּדוֹת לָהּ.

תַּחַת כָּל־הָרָעוֹת וְהַחַטָּאוֹת אֲשֶׁר חָטָאתִי לָהּ בָּא אָנֹכִי אֵלֶיךָ לְבַקֵּשׁ אֶת־הַסְּלִיחָה.

עַל מִזְבַּחֲךָ אָנֹכִי מַקְרִיב אֶת־כָּל־פִּרְחֵי אַהֲבָתִי אֲשֶׁר נוֹתְרוּ בְתוֹךְ צִיצֵיהֶם וְהִיא חִכְּתָה לָהֶם כִּי יָנֵצוּ.

מז

מָצָאתִי מְעַט מִכְתָּבִים יְשָׁנִים מֵעִמִּי אֲשֶׁר הִנִּיחָה אוֹתָם לְמִשְׁמֶרֶת הֵיטֵב בְּאַרְגָּזָה – כְּלֵי צַעֲצֻעִים לְמַעַן זִכְרוֹנוֹתֶיהָ לְשַׁעֲשֵׁעַ בָּם.

בְּלֵב יָרֵא נִסְּתָה לִגְנוֹב אֶת־הַקְּטַנּוֹת הָאֵלֶּה מִתּוֹךְ זֶרֶם הָעֵת הַסֹּעֵר וַתֹאמַר: “רַק לִי אֵלֶּה לְבַדִּי!”

רְאֵה הִנֵּה אֵין־אִישׁ אֲשֶׁר יָכֹל יוּכַל לְדָרְשָׁם עַתָּה וּלְשַׁלֵּם אֶת־מְחִירָם נֶאֱמָנָה, וְעוֹד הֵמָּה פֹה.

אָכֵן! יֵשׁ אַהֲבָה בְתֵבֵל זֹאת לְהַצִּילָם מִן־הַכִּלָּיוֹן הָאַחֲרוֹן, כִּי־הִנֵּה רַק אַהֲבָה כְּאַהֲבָתָהּ הִצִּילָה אֶת־הַמִּכְתָּבִים הָאֵלֶּה בְּרַחֲמִים רַבִּים כָּאֵלֶּה.

מח

הָבִיאִי יֹפִי וּסְדָרִים אֶל־תּוֹךְ הָאֹבְדִים, אִשָּׁה, כַּאֲשֶׁר הֵבֵאת אוֹתָם אֶל־תּוֹךְ בֵּיתִי כָּל־הָעֵת אֲשֶׁר חָיִית.

טַאטְאִי מִשָּׁם אֶת־שְׂרִידֵי הָרְגָעִים הַמְעֻפָּרִים, מַלְאִי אֶת־הַכַּדִּים הָרֵיקוֹת וְרַפְּאִי אֶת־כָּל אֲשֶׁר עָלָה בוֹ תֹהוּ.

אַחַר־כֵּן פִּתְחִי אֶת־הַדֶּלֶת הַפְּנִימִית אֲשֶׁר לָאָרוֹן, הַעֲלִי אֶת־הַנֵּר וּתְנִי וְנִוָּעֵד שָׁם יַחְדָו בִּדְמָמָה לִפְנֵי אֱלֹהֵינוּ.

מט

גָּדוֹל הָיָה הֶעָמָל לְעֵת אֲשֶׁר כּוֹנְנוּ הַמֵּיתָרִים, אֲדֹנָי!

הָחֵל אֶת-נְגִינָתְךָ וְתֵן לִי לִשְׁכּוֹחַ אֶת-עֲמָלִי; תֵּן לִי וְאָחוּשׁ בִּנְעִימוֹת יֹפִי אֶת-כָּל-אֲשֶׁר חָלַף אֶת-רוּחֲךָ בְּקֶרֶב הַיָּמִים הָהֵם בְּאֶפֶס חֲנִינָה.

הַלַּיְלָה הַחוֹלֵף נֶעְצַר עוֹד עַל-פֶּתַח דַּלְתִּי, תֶּן-נָא וְיַחֲלוֹף מִזֶּה בִזְמִירוֹת.

שְׁפוֹךְ אֶת-לִבְּךָ אֶל-תּוֹךְ מֵיתְרֵי חַיַּי, אֲדֹנָי, עִם-הַקּוֹלוֹת אֲשֶׁר יֵרְדוּ מֵעַל-כּוֹכָבֶיךָ.

נ

לְנֹגַהּ הַבָּרָק כִּמְעַט-רֶגַע רָאִיתִי אֶת-בְּרִיאָתְךָ נֶצַח אֲשֶׁר בְּחַיַּי – בְּרִיאָה בְתוֹךְ צוּרוֹת-מָוֶת שׁוֹנוֹת מֵעוֹלָם וְעַד-עוֹלָם.

מְבַכֶּה אָנֹכִי אֶת-שִׁפְלוּתִי בִרְאוֹתִי אֶת-חַיַּי בְּיַד הָרְגָעִים הָרֵיקִים – אַךְ בִּרְאוֹתִי אוֹתָם בְּכַף יָדְךָ, יָדַעְתִּי כִּי יְקָרִים הֵם מֵהְיוֹתָם עֹלִים בַּתֹּהוּ בֵּין-צְלָלִים.

נא

יָדַעְתִּי כִּי יִהְיֶה אֶחָד יוֹם וְהוּא יָבֹא אֶל-קִצּוֹ הַקּוֹדֵר, אָז תִּשְׁלַח אֵלַי הַשֶּׁמֶשׁ אֶת-בִּרְכַּת-שְׁלוֹמָהּ הָאַחֲרוֹנָה.

רֹעִים יְחַלְּלוּ עַל-פִּי חֲלִילֵיהֶם אֵצֶל עֲצֵי הַתְּאֵנָה וְהַבְּהֵמָה תִרְעֶה בְּמוֹרָד הַנַּחַל לְעֵת-כִּי יָמַי יֵרְדוּ אֶל-תּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה.

וַאֲנִי זֹאת תְּפִלָּתִי כִּי-אָבִין בְּטֶרֶם הִפָּרְדִי עַל-מַה-זֶּה קְרָאַתְנִי הָאֲדָמָה אֶל-תּוֹךְ זְרֹעוֹתֶיהָ.

בְּטֶרֶם אֵלֵךְ אֵעָצֵר-נָא עַל-שִׁירִי הָאַחֲרוֹן עַד-כַּלּוֹתִי אֶת-מְלֶאכֶת נְגִינָתִי; אַעֲלֶה-נָא אֶת-הַמְּנוֹרָה לְמַעַן הַבֵּט אֶת-פָּנֶיךָ וְאֶקְלַע-נָא אֶת-עֲטֶרֶת הַפְּרָחִים לְעַטֶּר-בָּהּ אֶת-רֹאשֶׁךָ.

נב

מָה הִיא הַנְּגִינָה אֲשֶׁר לְפִי-קֶצֶב מִדָּתָהּ תִּנּוּעַ תֵּבֵל?

נִתֵּן בִּשְׂחוֹק פִּינוּ לְעֵת הַכּוֹתָהּ בְּמַעֲלֵה הַחַיִּים, נִתְפַּלֵּץ בַּחֲרָדָה לְעֵת שׁוּבָהּ לְמַעֲמַקִּים בַּחֲשֵׁכָה.

אֲבָל קוֹל הַשִּׁיר אֶחָד הוּא, עֹלֶה וְיוֹרֵד לְפִי-קֶצֶב הַנְּגִינָה בְּאֶפֶס קֵץ.

מַסְתִּיר אַתָּה אֶת אוֹצָרְךָ בְּכַף יָדְךָ, וַאֲנַחְנוּ קֹרְאִים: שֻׁדָּדְנוּ.

אֲבָל פְּתַח וּסְגֹר אֶת-כַּף יָדְךָ כְּכָל-אֲשֶׁר יִהְיֶה עִם-לִבְּךָ: גַּם הַשָּׂכָר וְגַם הָאֲבֵדָה מִשְׁפָּט אֶחָד לָהֶם.

בִּשְׂחוֹק אֲשֶׁר תְּשַׂחֵק עִם-נַפְשְׁךָ אַתָּה תְּאַבֵּד וְתִשְׂתַּכֵּר כְּאֶחָד.

נג

נָשַׁקְתִּי לְתֵבֵל זֹאת בְּמוֹ-עֵינַי וּבְיִצְרֵי גֵוִי; חִתַּלְתִּיהָ בְּמוֹ-לִבִּי בְּחִתּוּלִים לְאֵין-מִסְפָּר; הֲצִיפוֹתִי אֶת-מַחְשְׁבוֹתַי עַל-יָמֶיהָ וְעַל-לֵילוֹתֶיהָ עַד-כִּי תֵבֵל וְחַיַּי הָיוּ לַאֲחָדִים – וַאֲנִי אֹהֵב אֶת-חַיַּי יַעַן-כִּי אֹהֵב אָנֹכִי אֶת-אוֹר הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר רֻקַּם עִמִּי יַחְדָּו.

לוּ אֱמֶת נָכוֹן דְּבַר עָזְבֵנוּ תֵבֵל זֹאת כִּדְבַר אַהֲבָתֵנוּ אוֹתָהּ – כִּי-אָז אֶל-נָכוֹן יֵשׁ שֶׂכֶל אֲשֶׁר בָּאתִי אֶל-הַחַיִּים וּבָזֹאת אֲשֶׁר אִפָּרֵד מֵעֲלֵיהֶם.

וְלוּ תִכָּזֵב הָאַהֲבָה הַזֹּאת בַּמָּוֶת, כִּי-אָז הֵן אָכֹל אָכַל סַרְטָן הַכָּזָב הַזֶּה בְּכָל-דָּבָר וּבְכָל-עִנְיָן עַד-כִּי יְקֻמְּטוּ הַכּוֹכָבִים וְעַד-הָיוּ שְׁחוֹרִים.

נד

הָעֲנָנָה אָמְרָה אֵלַי: “אָנֹכִי גֹוָעַת”; הַלַּיְלָה אָמַר: “מִתְנַפֵּל אָנֹכִי אֶל-תּוֹךְ אֵשׁ הַבֹּקֶר”.

הַמַּכְאוֹב אָמַר: “נִשְׁאַר אָנֹכִי בְתוֹךְ הַדְּמָמָה הַכְּבֵדָה לִהְיוֹת לְאוֹת לְעִקְּבוֹתָיו אַחֲרָיו”.

“וַאֲנַחְנוּ מֵתִים לְנֹכַח מְלֹא כָל-יֵשׁ”, אָמְרוּ חַיַּי אֵלָי.

וְהָאֲדָמָה אָמְרָה: “אוֹרִי יִשַּׁק לְמַחְשְׁבוֹתֶיךָ בְּכָל-רָגַע”.

“הַיָּמִים חוֹלְפִים”, דִּבְּרָה הָאַהֲבָה, “אוּלָם אָנֹכִי אֲחַכֶּה לָךְ”.

וְהַמָּוֶת אָמַר “מוֹלִיךְ אָנֹכִי אֶת-סִירַת חַיֶּיךָ לְהַעֲבִירֶנָּה אֶת-הַיָּם”.

נה

וְטוּלְסִידָס הַמְשׁוֹרֵר הִתְהַלֵּךְ כָּבֵד בִּמְזִמּוֹתָיו עַל-שְׂפַת הַגַּנְגֵּס בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִשְׂרְפוּ שָׁם אֶת-מֵתֵיהֶם.

וְיִמְצָא אִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת לִמְרַגְּלוֹת גּוּפַת אִישָׁהּ הַמֵּת וְהִיא לְבוּשָׁה רִקְמַת צְבָעִים כַּבָּאָה לְמוּעֵד חַג-חֲתֻנָּה.

וַתָּקָם בִּרְאוֹתָהּ אוֹתוֹ וַתִּשְׁתַּחוּ אֵלָיו וְתֹּאמַר: “הָבָה אֲדֹנִי וְנָתַתָּ לִי בִּרְכָתְךָ וְאָבוֹא גַם-אֲנִי אַחֲרֵי אִישִׁי הַשָּׁמָיְמָה”.

וְטוּלְסִידָס שָׁאָל: “לָמָה אָתְּ כָּכָה נֶחְפָּזָה, בִתִּי? הַאֵין הָאֲדָמָה הַזֹּאת גַּם-הִיא אַדְמַת הַבֹּרֵא הַלָּזֶה אֲשֶׁר בָּרָא אֶת-הַשָּׁמַיִם?”

“לֹא לַשָּׁמַיִם תָּאַבְתִּי”, עָנְתָה הָאִשָּׁה. “אֶל-אִישִׁי יַעֲרֹג לִבִּי”.

וְטוּלְסִידָס שָׂחַק בַּלָּט וְיֹאמֶר אֵלֶיהָ: “שׁוּבִי לְבֵיתֵךְ, יַלְדָּתִי בְּטֶרֶם יַעֲבוֹר חֹדֶשׁ יָמִים וּמָצָאת אֶת-אִישֵׁךְ”.

וְהָאִשָּׁה הָלְכָה לְבֵיתָהּ בַּתִּקְוָה וּבְשִׂמְחָה, וְטוּלְסִידָס סָר אֵלֶיהָ יוֹם יוֹם וַיִּתֵּן בְּלִבָּהּ מַחֲשָׁבוֹת גְּדוֹלוֹת לַחֲשֹׁב אוֹתָן, עַד-כִּי נִמְלָא לִבָּהּ עַל-כָּל-גְּדוֹתָיו אַהֲבַת אֱלֹהִים.

וְטֶרֶם עוֹד יַחֲלוֹף חֹדֶשׁ יָמִים וְתָבֹאנָה אֵלֶיהָ הַשְּׁכֵנוֹת וְתִשְׁאַלְנָה: “אִשָּׁה, הֲמָצָאת אֶת-אִישֵׁךְ?”

וְהָאַלְמָנָה שָׂחֲקָה בַלָּט וְתֹאמַר: “מָצָאתִי”.

וְהֵן שָׁאֲלוּ בְּחִפָּזוֹן: “אַיֵּהוּ?”

“בְּקֶרֶב לִבִּי יוֹשֵׁב אֲדוֹנִי, וְהוּא עִמִּי אֶחָד”, עָנְתָה הָאִשָּׁה.

נו

בָּאתָ אֵלַי לְרֶגַע אֶחָד וַתִּגַּע בִּי בְתַעֲלֻמּוֹת הַפֶּלֶא הַגָּדוֹל עַל-דְּבַר הָאִשָּׁה הַמְּמַלְּאָה אַתְּ-לֵב כָּל-הַיְקוּם.

הֵן הִיא הַשָּׁבָה כְּפַעַם-בְּפַעַם אֶל-אֱלֹהִים, כִּי מִמֶּנוּ לָּהּ הֵלֶךְ הַמֶּתֶק – וְהִיא הִיא הַיֹּפִי הָרַעֲנָן לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים וְסֵמֶל הַנְּעוּרִים אֲשֶׁר בַּכֹּל; הִיא הִיא הַמְרַקֶּדֶת עַל-פְּנֵי הַזֶּרֶם הַמְּפַכֶּה וּמִזַּמֶּרֶת לְאוֹר הַבֹּקֶר; הִיא הִיא הַמֵּינִיקָה אֶת-הָאֲדָמָה הַצְּמֵאָה גַּלִּים עַזִּים; וְהִיא אֲשֶׁר יְשַׁבֵּר אֱלֹהֵי הַנְּצָחִים לִפְעָמִים אֶת-לֵב הָאַחַת מִקֶּרֶב עֲדָתָהּ בְּבֹא תַּאֲוָה אֲשֶׁר לֹא תוּכַל לְהִתְאַפֵּק עוֹד וּפָרְצָה וְהָיְתָה לְמַכְאוֹב אָהֲבָה.

נז

מִי הִיא זֹאת הַשֹּׁכֶנֶת בְּקֶרֶב לִבִּי –זֹאת הָאִשָּׁה הָאֹבֶדֶת מִמֶּנִּי לָנֶצַח?

מָהֹר מְהַרְתִּיהָ לִי לְאִשָּׁה וְהֶחֱטֵאתִי מִמְּצֹא אוֹתָהּ לִי.

פֵּאַרְתִּיהָ עַטְרוֹת פְּרָחִים וְאֶת-תְּהִלָּתָהּ זִמָּרְתִּי.

הַזְהִיר שְׂחוֹק קַל עַל-פָּנֶיהָ רֶגַע אֶחָד, וְאַחַר-כֵּן חָלָף.

“לֹא אֶמְצָא מָשׂוֹשׂ בָּךְ”, קָרְאָה – זֹאת הָאִשָּׁה בְעִצְּבוֹנָהּ.

קָנִיתִי לָּהּ צְמִידִים מְמֻלָּאִים בַּאֲבָנִים יְקָרוֹת, הִשַּׁבְתִּי אֶל-פָּנֶיהָ רוּחַ בִּמְנִיפָה מְשֻׁבֶּצֶת אַבְנֵי חֵפֶץ; רִפַּדְתִּי לָהּ יָצוּעַ עַל-פְּנֵי מִטַּת זָהָב.

אָז הִתְלַקַּח זִיק עֲלִיצוּת בְּתוֹךְ עֵינֶיהָ, וְאַחַר-כֵּן גָּוָע.

“לֹא אֶמְצָא מָשׂוֹשׂ בְּאֵלֶּה”, קָרְאָה – זֹאת הָאִשָּׁה בְעִצְּבוֹנָהּ.

הוֹשַׁבְתִּי אוֹתָהּ בְּמִרְכֶּבֶת עז וְהִסַּעְתִּי אוֹתָהּ מִקְּצֵה הָאֲדָמָה וְעַד-קְצֵה הָאֲדָמָה.

לְבָבוֹת נִכְנָעִים קָרְסוּ כָרְעוּ לְרַגְלֶיהָ וְשַׁאֲגוֹת תְּהִלָּתָהּ עָלוּ עַד-לַשָּׁמַיִם.

וְגָאוֹן קָרַן בְּעֵינֶיהָ רֶגַע אֶחָד, וְאַחַר-כֵּן נָמַס וַיְהִי לְדִמְעוֹת.

“אֵין-לִי מָשׂוֹשׂ בְּהַכְנִיעַ”, קָרְאָה – זֹאת הָאִשָּׁה בְעִצְּבוֹנָהּ.

וַאֲנִי שְׁאַלְתִּיהָ: "הַגִידִי לִי אֶת-מִי אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת?

וְהִיא רַק עָנַתְנִי: “אֶל-זֶה אָנֹכִי מְחַכָּה אֲשֶׁר אֶת-שְׁמוֹ לֹא יָדָעְתִּי”.

וְיָמִים חָלְפוּ וְהִיא קָרְאָה: “מָתַי יָבוֹא דוֹדִי לִי, זֶה אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתִּיו וַאֲשֶׁר לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים לִי יִוָּדֵעַ?”

נח

לְךָ הָאוֹר אֲשֶׁר יִבָּקַע מִן-הַחֲשֵׁכָה, וְהַטּוֹב אֲשֶׁר יִצְמַח מִן-הַלֵּב הַנִּשְׁבָּר בָּרִיב.

לְךָ הַבַּיִת אֲשֶׁר דַּלְתוֹתָיו פְּתוּחוֹת אֶל-כָּל-הָעוֹלָם, וְהָאַהֲבָה אֲשֶׁר קוֹלָהּ יִקְרָא לִשְׂדֵה מִלְחָמָה.

לְךָ הַמַּתָּנָה אֲשֶׁר עוֹד שְׂכָרָהּ עִמָּהּ גַּם בַּאֲבֹד כָּל מִסָּבִיב, וְהַחַיִּים אֲשֶׁר יִשְׁטְפוּ מִתּוֹךְ מְעָרוֹת הַמָּוֶת.

לְךָ הַשָּׁמַיִם הַנְּחִתִּים עַל-עָפָר נֶאֱלָח, וְאַתָּה הוּא אֲשֶׁר תִּהְיֶה לְמַעֲנִי וְאַתָּה הוּא אֲשֶׁר תִּהְיֶה לְמַעַן כֹּל.

נט

בִּרְבוֹץ עָלַי עֲמָל הַדֶּרֶךְ עִם-צִמְאוֹן הַיּוֹם הַלֹּהֵט וּבְהַשְׁלִיךְ רִגְעֵי הָעֲלָטָה צְלָלִים עַל-פְּנֵי חַיַּי כְּבַלָּהוֹת אֵימֵי שֵׁדִים, אָז אֶקְרָא אֵלֶיךָ, רֵעִי, לֹא רַק לִשְׁמֹעַ אֶת-קוֹלְךָ, כִּי-אִם גַם לְבַעֲבוּר תִּגַּע בִּי יָדֶךָ.

הִנֵּה אֵימָה בְּקֶרֶב לִבִּי מִפְּנֵי מַשָּׂא כָּל-הָעֹשֶׁר הָרַב אֲשֶׁר לֹא לְךָ נִתָּן.

שְׁלַח-נָא יָדְךָ מִבַּעַד הַלַּיְלָה, אֹחַז בָּהּ וַאֲמַלְּאֶנָּה וְלֹא אַרְפֶּנָּה; הָבָה אָחוּשׁ-נָא אֶת-מַגָּעָהּ, בְּדֶרֶךְ כִּבְרַת הָאָרֶץ הָרֵיקָה אֲשֶׁר לִבְדִידָתִי.

ס

הָרֵיחַ קֹרֵא בְתוֹךְ הַצִּיץ: “אַלְלַי לִי, הַיּוֹם עֹבֵר, זֶה יּוֹם הָאָבִיב הַמְּבֹרָךְ, וַאֲנִי שָׁבוּי בְּתוֹךְ עֲלֵה הַפָּרַח!”

אַל-נָא יִפּוֹל לִבְּךָ עָלֶיךָ, יְצוּר דָּל!

אֲסוּרֶיךָ יִמַּסּוּ, הַצִּיץ יָנֵץ וְיִהְיֶה לְפֶרַח, וְאִם-מוֹת תָּמוּת בְּתוֹךְ שִׁפְעַת הַחַיִּים, וְהֶאֱרִיךְ הָאָבִיב גַּם אַחֲרֶיךָ עוֹד.

הַרֵיחַ מִתְדַּפֵּק וְהֹמֶה בְתוֹךְ הַצִּיץ: "אַלְלַי לִי, הָרְגָעִים חוֹלְפִים וַאֲנִי עוֹד טֶרֶם אֵדַע לְאָן אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְאֶת-מִי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ!

אַל-נָא יִפּוֹל לִבְּךָ עָלֶיךָ, יְצוּר דָּל!

רוּחַ הָאָבִיב שָׁמַע אֶת-תְּשׁוּקָתְךָ, לֹא יָבוֹא הַיּוֹם אֶל-קִצּוֹ בְּטֶרֶם תְּמַלֵּא אֶת-מַתְכֹּנֶת חַיֶּיךָ.

סָתוּם בַּחֹשֶׁךְ עֲתִידוֹ מִמֶּנוּ וְהָרֵיחַ קֹרֵא נוֹאָשׁ: "אַלְלַי לִי, בְּחַטַּאת-מִי הָיוּ חַיַּי רֵיקִים בְּאֵין-תַּכְלִית?

“מִי יָכֹל לְהַגִּיד לִי לָמָּה-זֶה אָנֹכִי כֻלִי?”

אַל-נָא יִפּוֹל לִבְּךָ עָלֶיךָ, יְצוּר דָּל!

קָרוֹב הַבֹּקֶר הַשָּׁלֵם אֲשֶׁר יִתְעָרְבוּ חַיֶּיךָ אַתָּה בְּחַיֵּי כֹל וְיָדַעְתָּ בְּאַחֲרִיתֶךָ אֶת-תַּכְלִיתֶךָ.

סא

עוֹד יַלְדָּה הִיא, אֲדֹנִי.

שָׁטָה הִיא בְהֵיכָלְךָ אָנֶה וָאָנָה וּמְשַׁעֲשַׁעַת וּמְנַסָּה לַעֲשׂוֹת לְשַׁעֲשֻׁעַ גַּם-אוֹתְךָ אָתָּה.

לֹא תִּתְבּוֹנֵן וְלֹא תָשִׂים לֵב אִם שָׁמְטוּ שַׂעֲרוֹתֶיהָ לָאָרֶץ וְשִׂמְלָתָהּ תִּסָּחֵב אַחֲרֶיהָ בְּתוֹךְ הָאָבָק.

בְּעֵת דַּבֶּרְךָ אֵלֶיהָ, תֵּרָדֵם וְלֹא תַעֲנֶה דָּבָר – וְהַפֶּרַח אֲשֶׁר אַתָּה נוֹתֵן לָהּ בַּבֹּקֶר יִזַּח מִיָּדָהּ אָרְצָה.

בִּפְרוֹץ הַסַּעַר וְהַקַּדְרוּת פְּרוּשָׂה עַל-פְּנֵי הַשָּׁמַיִם, לֹא תִישַׁן; צַלְמֵי פְסִלֵי שַׁעֲשֻׁעֶיהָ פְּזוּרִים עַל-פְּנֵי הַקַּרְקַע וְהִיא מִתְרַפֶּקֶת עָלֶיךָ בְּפַלָּצוּת.

וְהִיא רַק יְרֵאָה פֶּן תֶּחֱטָא אֵלֶיךָ בְּהַחֲטִיאָהּ דָּבָר בַּעֲבוֹדָתָהּ לְפָנֶיךָ.

אֲבָל בִּשְׂחוֹק רַךְ עַל-שְׂפָתֶיךָ אַתָּה שׁוֹקֵד עַל-שַׁעֲשֻׁעֶיהָ.

יָדַעְתָּ אוֹתָהּ.

הַיַּלְדָּה הַיּוֹשֶׁבֶת עַל-הֶעָפָר בְּחִירָתְךָ הִיא אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ לָךְ; שַׁעֲשֻׁעֶיהָ יִשְׁקְטוּ וְגַם יַעַמְקוּ וְהָיוּ לְאַהֲבָה.

סב

מַה-יֵשׁ עוֹד מִלְּבַד הַשָּׁמַיִם, אַתָּה הַשֶּׁמֶשׁ אֲשֶׁר יוּכַל לְהָכִיל אֶת-דְּמוּת צַלְמֶךָ?

“בַּחֲלוֹמוֹת בְּחָזוֹן אֶרְאֲךָ, אוּלָם נִבְצְרָה עַד-עוֹלָם מִמֶּנִּי לְקַוֹּת כִּי גַם-עָבֹד אֶעֱבָדְךָ” – כָּכָה בָּכָה אֵגֶל הַטַּל וְיֹאמַר: “קָטֹנְתִּי מֵאֱסוֹף אוֹתְךָ אֶל-קִרְבִּי, אֲדוֹנִי הַנִּשָּׂא, וְחַיַּי אֵינָם בִּלְתִּי-אִם דְּמְעוֹת”.

“הִנֵּה אָנֹכִי מֵאִיר אֶת-כָּל-הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר גְּבוּל אֵין לָהֶם, וּבְכָל-זֶה יָכֹל אוּכַל לְהִתְמַכֵּר גַּם אֶל-אֵגֶל טַל מְעַט” – כָּכָה דִבֵּר הַשָּׁמֶשׁ. “הָיֹה אֶהְיֶה לְנִיצוֹץ אוֹר וַאֲמַלְּאֶךָ וְחַיֶּיךָ הַמְּעַטִּים יֵהָפְכוּ וְהָיוּ לְגַלְגַּל מְשַׂחֵק”.

סג

לֹא לִי הָאַהֲבָה אֲשֶׁר כָּל-מַעְצוֹר לֹא תֵדַע, כִּי הִיא כַיַּיִן הַהֹמֶה אֲשֶׁר נִבְקַע נֹאדוֹ וְהוּא שֹׁאֵף לִנְדּוֹף כֻּלּוֹ כְרָגַע.

שְׁלַח-לִי אֶת-הָאַהֲבָה אֲשֶׁר קָרָה הִיא וּטְהוֹרָה כִמְטַר גִּשְׁמְךָ, וְהוּא יְבָרֵךְ אֶת-הַשָּׂדֶה הַצָּמֵא וִימַלֵּא גַם אֶת-כַּדֵּי הַחֶרֶשׂ אֲשֶׁר בַּבָּיִת.

שְׁלַח-לִי אֶת-הָאַהֲבָה אֲשֶׁר תַּחְדּוֹר עַד לִמְקוֹר כָּל-יֵשׁ, וּמִשָּׁם תִּפָּרֵד כְּעָסִיס לֹא-נִרְאֶה וּבָאָה אַל-תּוֹךְ שָׂרִיגֵי עֵץ-הַחַיִּים וְנָתְנָה חַיִּים לַפְּרִי וְלַפְּרָחִים.

שְׁלַח-לִי אֶת-הָאַהֲבָה אֲשֶׁר תִּשְׁקוֹד עַל הַלֵּב בִּדְמָמָה עִם-שִׁפְעַת מְלֹא הַשָּׁלוֹם.

סד

הַשֶּׁמֶשׁ בָּא אֶל-מֵאַחֲרֵי שְׂפַת הַנַּחַל מִמַּעֲרָב אֲשֶׁר בִּסְבַךְ הַיָּעַר.

נַעֲרֵי הַנְּזִירִים הֵעִיזוּ אֶת-הַמִּקְנֶה הַבַּיְתָה וַיֵּשְׁבוּ מִסָּבִיב לִמְדוּרַת הָאֵשׁ לִשְׁמוֹעַ אֶת-דְּבַר גּוֹטַמַּהּ נְבִיאָם. וְהִנֵּה-זֶה נַעַר זָר בָּא וַיַּגֵּשׁ-לוֹ מִנְחַת פְּרִי וּפְרָחִים וַיְבָרְכֵהוּ וַיִּשְׁתַּחוּ לְרַגְלָיו אָרְצָה וַיְדַבֵּר אֵלָיו וַיְהִי מְצַפְצֵף בְּקוֹלוֹ כְמוֹ-צִפּוֹר וַיֹּאמַר: "בָּאתִי אֵלֶיךָ לְבַעֲבוּר תַּאַסְפֵנִי אֶל אֹרַח הָאֱמֶת הָעֶלְיוֹנָה.

“סַטְיָקֵמַּהּ זֶה שְׁמִי”.

וְהַנָּבִיא אָמָר: "בְּרָכוֹת לְרֹאשֶׁךָ!

“אֵי-מִזֶּה שֵׁבֶט אַתָּה, בְנִי? הֲלֹּא יָדַעְתָּ כִּי רַק לְאִישׁ בְּרַהְמִינִי הַמִּשְׁפָּט לִשְׁאֹף אֶל-הָאֱמֶת הָעֶלְיוֹנָה”.

“אָבִי! לֹא יָדַעְתִּי אֵי-זֶה שֵׁבֶט שִׁבְטִי, אוּלָם אֵלְכָה-נָא וְאֶשְׁאֲלָה אֶת-פִּי אִמִּי”.

וְיִפָּרֵד מֵעָלָיו אַחֲרֵי דַבְּרוֹ וַיֵּלֶךְ וְיַעֲבוֹר בְּרֶגֶל אֶת-הַנַּחַל הַשָּׁטוּחַ וַיָּבֹא אֶל-סֻכַּת אִמּוֹ, וְהַסֻּכָּה עוֹמֶדֶת בִּקְצֵה מִדְבַּר הַחוֹל בִּשְׂפַת הַכְּפָר הַיָּשֵׁן.

הַמְּנוֹרָה בָעֲרָה בַעֲלָטָה בְּתוֹךְ הַחֶדֶר, וְהָאִשָּׁה עוֹמֶדֶת בְּפֶתַח הַדֶּלֶת וּמְחַכָּה עַד-שׁוּב בְּנָהּ.

אָז חִבְּקָה אוֹתוֹ אֶל-לִבָּהּ וַתִּשַּׁק לוֹ עַל-שַׂעֲרַת רֹאשׁוֹ וְתִּשְׁאַל לוֹ לִדְבַר לֶכְתּוֹ אֶל-הַנָּבִיא.

וְהַנַּעַר שָׁאַל: "מַה-שֵּׁם אָבִי, אַתְּ אִמִּי חֶמְדָּתִי?

“רַק לְאִישׁ בְּרַהְמִינִי הַמִּשְׁפָּט לִשְׁאֹף אֶל-הָאֱמֶת הָעֶלְיוֹנָה – כָּכָה דִבֵּר גּוֹטַמַּהּ אֲדוֹנֵנוּ אֵלָי”.

וְהָאִשָּׁה הִשְׁפִּילָה אֶת-עֵינֶיהָ וַתְּדַבֵּר חֶרֶשׁ וַתַּעַן:

“עֲנִיָּה הָיִיתִי בִנְעֻרַי וַיִּהְיוּ לִי אֲדוֹנִים שׁוֹנִים. וְאַתָּה, בְנִי הַיָּקָר, הִנֵּה-זֶה בָאתָ אֶל-בֵּין זְרוֹעוֹת אִמְּךָ יַבַּלַּה, וְלָהּ לֹא הָיָה בָעַל”.

קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָרִאשׁוֹנוֹת נוֹצְצוּ עַל-רָאשֵׁי הָעֵצִים אֲשֶׁר עִם-בֵּית הַנְּזִירִים בְּתוֹךְ הַיָּעַר.

וְהַתַּלְמִידִים עוֹד שַּׂעֲרוֹת רֹאשָׁם הַסְבוּכוֹת רְטֻבּוֹת אַחֲרֵי הָרַחֲצָה בַבֹּקֶר וְהֵם יוֹשְׁבִים תַּחַת הָעֵץ הַזָּקֵן לִפְנֵי הַמּוֹרֶה.

וְסַטְיָקַמַּהּ הִנֵּה-זֶה בָא.

וְהוּא מִשְׁתַּחֲוֶה עַד-לָאָרֶץ לְרַגְלֵי הַנָּבִיא וַיַּעֲמוֹד מַחֲרִישׁ.

וְהַמּוֹרֶה הַגָּדוֹל שְׁאָלָהוּ וַיֹּאמַר: “הַגִּידָה-לִי אֵי-מִזֶּה שֵׁבֶט אַתָּה?”

וַיַּעַן: “אֲדוֹנִי, לֹא יָדַעְתִּי. הִנֵּה-זֶה שָׁאַלְתִּי אֶת-פִּי אִמִּי וַתֹּאמַר: אֲדוֹנִים רַבִּים עָבַדְתִּי בִהְיוֹתִי בִנְעֻרַי וְאַתָּה בָאתָ אֶל-בֵּין זְרוֹעוֹת יַבַּלַּהּ אִמְּךָ, וְלָהּ לֹא הָיָה בָעַל”.

וְהֲמוֹן קוֹל תְּלוּנָה כְקוֹל הֲמִית דְּבֹרִים מִתְקַצְּפוֹת אֲשֶׁר הָרְגְּזוּ מִכַּוַּרְתָּן עָלָה, כִּי הֵלִינוּ הַתַּלְמִידִים עַל-הַנִּדָּח הַלָּז וְעַל עֹז מִצְחוֹ אֲשֶׁר לֹא יֵדַע הִכָּלֵם.

וְגוֹטַמַּהּ הַנָּבִיא קָם מִמּוֹשָׁבוֹ וַיִּשְׁלַח אֶת-יָדָיו וַיְחַבֵּק אֶת-הַנַּעַר אֶל-לִבּוֹ וַיֹּאמַר: “אָכֵן הַטּוֹב מִכָּל-הַבְּרַהְמִינִים אַתָּה הוּא, נַעֲרִי. גַחֲלַת הָאֱמֶת הַנַּעֲלָה עַל-כָּל בְּקִרְבְּךָ הִיא”.

סה

אוּלַי יֵשׁ בַּיִת בָּעִיר הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׁעֲרוֹ יִפָּתַח בַּבֹּקֶר הַזֶּה לְעוֹלָם לִהְיוֹת נָכוֹן לִקְרַאת מַגַּע צֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בְּמַלְּאוֹת הָאוֹר אֶת-מִשְׁלַחִתּוֹ.

הַפְּרָחִים פִּתְּחוּ אֶת-צִיצֵיהֶם בְּתוֹךְ הַסְּבָכִים וּבְגַּנִּים, אוּלַי יֵשׁ לֵב אֲשֶׁר מָצָא בָהֶם בַּבֹּקֶר הַזֶּה אֶת-מַתְּנַת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר אֵחֲרָה בַדֶרֶךְ יָמִים וְעִתִּים בְּאֵין-קֵץ.

סו

הַאֲזִינָה, לִבִּי, וּשְׁמַע: בְּתוֹךְ חֲלִילוֹ טְמוּנָה הַנְּגִינָה אֲשֶׁר לְרֵיחַ פְּרָחִים זָרִים וַאֲשֶׁר לְעָלִים מַזְהִירִים וַאֲשֶׁר לְמַיִם נוֹצְצִים וַאֲשֶׁר לִצְלָלִים הוֹמִים מֵעַל-כַּנְפֵי דְּבֹרִים.

הֶחָלִיל גּוֹנֵב אֶת-שְׂחוֹק קוֹלוֹ מֵעַל-שִׂפְתֵי רֵעִי וּפֹרֵשׂ אוֹתוֹ עַל-פְּנֵי חַיָּי.

סז

עוֹמֵד אַתָּה לְבָדָד תָּמִיד מֵעֵבֶר לְנַחַל זְמִירוֹתָי.

גַּלֵּי קוֹלוֹתַי רֹחֲצִים אֶת-כַּפּוֹת רַגְלֶיךָ, אוּלָם לֹא יָדַעְתִּי אֵיכָה אַשִּׂיגָן.

זֶה שַׁעֲשֻׁעִי עִמְּךָ אֵינֶנּוּ בִלְתִּי-אִם שַׁעֲשֻׁעַ מֵרָחוֹק.

וּמַכְאוֹב זֶה-הִפָּרְדֵּנוּ מִתְמוֹגֵג בִּנְגִינוֹת עַל-פִּי חֲלִילִי.

וַאֲנִי מְחַכֶּה אֶל-הַיָּמִים אֲשֶׁר תַּעֲבוֹר סִירָתְךָ אֶל-גְּדוֹת שְׂפָתַי וְאַתָּה תִּקַּח אֶת-חֲלִילִי אֶל-תּוֹךְ יָדֶיךָ אַתָּה.

סח

פִתְאֹם נִפְתַּח חַלּוֹן לִבִּי הַיּוֹם בַּבֹּקֶר בְּרַעַשׁ-זֶה הַחַלּוֹן הַנִּשְׁקָף עַל-פְּנֵי לִבֶּךָ.

הִשְׁתּוֹמַמְתִּי לִרְאוֹת כִּי שְׁמִי אֲשֶׁר בּוֹ נוֹדַעְתִּי אֵלֶיךָ כָּתוּב בְּתוֹךְ עֲלֵי נִיסָן וּבִפְרָחָיו-וַאֲנִי יָשַׁבְתִּי מַחֲרִישׁ.

לְרֶגַע אֶחָד הוּסַר הַמָּסָךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין-שִׁירַי וּבֵין-שִׁירֶיךָ.

מָצָאתִי כִּי אוֹר בָּקְרְךָ הָיָה מָלֵא אֶת-שִׁירַי הָאִלְּמִים אֲשֶׁר לֹא הוּשָׁרוּ; חָשַׁבְתִּי כִּי אֶלְמְדֵם לְרַגְלֶיךָ-וַאֲנִי יָשַׁבְתִּי מַחֲרִישׁ.

סט

יָשַׁבְתָּ בְּתוֹךְ לִבִּי בַּקֶּרֶב-וְלָכֵן בִּהְיוֹת לִבִּי נוֹדֵד וְנוֹסֵעַ לֹא מְצָאֲךָ מֵעוֹלָם; נַחְבֵּאתָ מִפְּנֵי הֲמוֹן אַהֲבָתִי תִּקְוָתִי עַד-לָאַחֲרוֹנָה – כִּי תָמִיד הָיִיתָ בְּקָרְבָּן.

אַתָּה הָיִיתָ חֶדְוָתִי בְקִרְבִּי בְּשַׁעֲשֻׁעֵי נְעוּרַי, וְאִם שׁוֹקֵד הָיִיתִי רָב מִדַּי עַל-שַׁעֲשֻׁעַי נָגוֹזָה הַחֶדְוָה.

אַתָּה זִמַּרְתָּ לִי בְּרִגְעֵי רוֹמְמוּת חַיַּי, וַאֲנִי שָׁכַחְתִּי לְזַמֵּר לָךְ.

ע

בְּהַחֲזִיקְךָ בִּמְנוֹרָתְךָ בַּשָּׁמַיִם, וְשָׁפְכָה אֶת-אוֹרָהּ עַל-פָּנַי וְצִלָּהּ יִפּוֹל עָלֶיךָ.

וַאֲנִי בְּהַחֲזִיקִי בִמְנוֹרַת הָאַהֲבָה בְלִבִּי, וְנָפַל אוֹרָהּ עָלֶיךָ וַאֲנִי נִשְׁאַר עוֹמֵד מֵאָחוֹר בְּתוֹךְ הַצֵּל.

עא

הוֹי הַגַּלִּים, גַּלִּים בּוֹלְעֵי שָׁמַיִם, הַנּוֹצְצִים בְּרָב-אוֹר, הַמְּרַקְדִים בְּרָב-חַיִּים, הַגַּלִּים אֲשֶר לְחֶדְוָה מִתְגָּעֶשֶׁת, הַסֹּעֲרִים נֶצַח!

הַכּוֹכָבִים נָדִים עַל-פְּנֵיהֶם, מַחֲשָׁבוֹת לְכָל-חֲלִיפוֹת צִבְעֵיהֶן תּוּטַּלְנָה בָהֶם מִמַּעֲמַקֵּי תְהוֹמוֹתֵיהֶן וְתִשְׁתַּפֵּכְנָה עַל-גְּדוֹת חוֹפֵי הַחַיִּים.

לֵדָה וָמָוֶת עֹלִים וְיוֹרְדִים עִם-קֶצֶב נְגִינָתָם וְעוֹף-הַיָּם אֲשֶׁר בְּתוֹךְ-לִבִּי פֹּרֵשׂ אֶת-כְּנָפָיו וְצֹרֵחַ מִגִּיל.

עב

הַחֶדְוָה נֶחְפְּזָה וַתַּעֲבוֹר אֶת-מְלֹא כָל-הָעוֹלָם לְבַעֲבוּר תָּאֵר אֶת-תַּבְנִיתִי.

אוֹרוֹת הַשָּׁמַיִם נָשְׁקוּ לָהּ הָלֹךְ וְנָשֹׁק עַד-כִּי הֵקִיצָה.

פְּרָחִים אֲשֶׁר לְקֵיצִים נִמְהָרִים נֶאֶנְחוּ בְקֶרֶב נִשְׁמָתָהּ וְקוֹלוֹת אֲשֶׁר לְרוּחוֹת וְאֲשֶׁר לְזִרְמוֹת מַיִם רָנוּ בְּנִיד יְצֻרֶיהָ.

זִרְמַת חֲלִיפוֹת הַצְּבָעִים אֲשֶׁר לֶעָבִים וְאֲשֶׁר לַיְּעָרוֹת נָזְלָה בְּחַיֶּיהָ וּנְגִינַת כָּל-דָּבָר וְכָל-עִנְיָן הֶחֱלִיקָה בַדֵּי עוֹרָהּ לָתֵת לָהֶם תֹּאַר.

וְהִיא הָיְתָה לִי לְכַלָּה – אֶת-מְנוֹרָתָהּ הֶעֶלְתָה בְּבֵיתִי.

עג

הָאָבִיב עִם-עָלָיו וְעִם-פְּרָחָיו בָּא אֶל-תּוֹךְ בְּשָׂרִי.

הַדְּבֹרִים הוֹמִיּוֹת בּוֹ כָּל-הַבֹּקֶר וְהָרוּחוֹת הַבְּטֵלִים מְשַׁעַשְׁעִים עִם-הַצְּלָלִים.

מַעְיַן מָתוֹק מְפַכֶּה מִקֶּרֶב לֵב לִבִּי.

עֵינַי טֹבְלוֹת בְּגִיל כְּמוֹ הַבֹּקֶר הָרֹחֵץ בַּטָּל, וְחַיִּים רֹעֲדִים בְּכָל-יִצְרֵי בְשָׂרִי כְּמוֹ מֵיתָרִים הוֹמִים אֲשֶׁר לְעֻגָב.

הַלְבָדָד אַתָּה מִתְהַלֵּךְ עַל-גְּדוֹת חַיַּי, אֲשֶׁר שָׁם הַשִּׁבֹּלֶת גָּאֹה תִגְאֶה, אַתָּה חֲמוּד יָמַי עַד-לְאֵין-קֵץ?

הֲמִסָּבִיב לְךָ מְעוֹפְפִים חֲלוֹמוֹתַי כִּזְבוּבֵי קַיִץ בְּרִקְמַת צְבָעִים עַל-פְּנֵי כַנְפֵיהֶם?

וְאִם אֵלֶּה הֵם שִׁירֶיךָ הַנּוֹתְנִים הֵד-קוֹלָם בַּמַּהֲמוֹרוֹת הָאֲפֵלוֹת אֲשֶׁר לְחַיָּתִי?

מִי מִבַּלְעָדֶיךָ יָכֹל לִשְׁמוֹעַ אֶת-הֶמְיַת הָרְגָעִים הַכַּבִּירִים הַסֹּעֲרִים הַיּוֹם בְּתוֹךְ גִּידַי, אֶת-קוֹל הַצְּעָדִים הָעַלִּיזִים הַמְּפַזְּזִים בְּתוֹךְ לִבִּי וְאֶת-שְׁאוֹן הַחַיִּים בְּאֵין-שֶׁקֶט הַמִּתְדַפְּקִים בְּאֶבְרוֹתֵיהֶם בְּקֶרֶב נַפְשִׁי?

עד

מוֹסְרוֹתַי נִתְּקוּ, נִשְׁיִי שֻׁלַּם, דַּלְתִּי נִפְתְּחָה לִרְוָחָה, וַאֲנִי הוֹלֵךְ אֶל-כָּל אֲשֶׁר יִהְיֶה רוּחִי לָלֶכֶת.

וְהֵם רֹבְצִים בְּפִנּוֹתֵיהֶם וְאֹרְגִים אֶת-אֶרֶג רִגְעֵיהֶם הַחִוָּרִים וְסֹפְרִים אֶת-אֲגוֹרוֹתֵיהֶם בְּשִׁבְתָּם עַל-הֶעָפָר וְקֹרְאִים לִי לָשׁוּב.

אֲבָל חַרְבִּי לְטוּשָׁה, חֲלִיצָתִי עַל-בְּשָׂרִי וְסוּסִי דֹהֵר לָרוּץ.

מָצֹא אֶמְצָא אֶת-מַמְלַכְתִּי.

עה

הֵן רַק-זֶה מִצְעָר וַאֲנִי בָאתִי אֶל-אַדְמָתְךָ עָרֹם וּבְלִי-שֵׁם בְּקוֹל זְעָקָה.

וְהַיּוֹם קוֹלִי עָלֵז, כִּי אַתָּה אֲדֹנָי עוֹמֵד עַל-יַד יְמִינִי לָשִׂים לִי מָקוֹם לְבַעֲבוּר אֲמַלֵּא אֶת-חֹק חַיָּי.

וְגַם הִנֵּה מִדֵּי הֲבִיאִי אֵלֶיךָ אֶת-זְמִירוֹתַי לְקָרְבָּן, תְּחַיֵּנִי תִּקְוָה בַסֵּתֶר, כִּי אֲנָשִׁים יָבוֹאוּ וְהֵם יֶאֱהָבוּנִי עַל-כָּל-זֶה.

וְאַתָּה אָהַבְתָּ לְגַלּוֹת סוֹדִי כִּי אֹהֵב אָנֹכִי תֵבֵל זֹאת אֲשֶׁר הֲבֵאתַנִי אֵלֶיהָ.

עו

בְּלֵב יָרֵא רָבַצְתִּי בְצֵל מִבְטַח, אֲבָל עַתָּה, בִּנְשֹׂא דָּכְיֵי הַחֶדְוָה אֶת-לִבִּי עַל-מְרוֹם שִׂיאָם, מִתְרַפֵּק לִבִּי עַל-צוּק הַסֶּלַע הָאַכְזָרִי אֲשֶׁר לִפְגָעָיו.

בָּדָד יָשַׁבְתִּי בְּפִנַּת בֵּיתִי וְחָשַׁבְתִּי כִּי צַר הוּא לְכָל-אוֹרֵחַ מִחוּץ, אֲבָל עַתָּה, כַּאֲשֶׁר נִפְתְּחָה דַּלְתִּי בְּרַעַשׁ בְּחֶדְוָה אֲשֶׁר לֹא פִלַּלְתִּי, רָאִיתִי כִּי יֵשׁ מָקוֹם שָׁם גַּם-לְךָ וְגַם לְתֵבֵל כֻּלָּהּ.

הִלַּכְתִּי עַל-רָאשֵׁי אֶצְבָּעוֹת רַגְלַי, שׁוֹקֵד עַל-נַפְשִׁי, וַאֲנִי מְלֹא כָּל-רָאשֵׁי בְשָׂמִים וְעוֹדֶה עֲדֶי – אֲבָל עַתָּה, בְּבֹא סוּפָה שׁוֹבֵבָה וְהִכְפִּישַׁתְנִי לֶעָפָר, אֶתֵּן בִּשְׂחוֹק קוֹלִי וְאֶתְגּוֹלֵל עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה לְרַגְלֶיךָ כְּמוֹ-יָלֶד.

עז

לְךָ הָעוֹלָם עַתָּה וְלָנֶצַח.

וְיַעַן-כִּי לֹא יִשְׁאַל לִבְּךָ דָּבָר, מַלְכִּי, לָכֵן אֵין-לְךָ עֹנֶג בְּעָשְׁרֶךָ.

הִנֵּה הוּא בְּעֵינֶיךָ כְּלֹא-הָיָה.

וְעַל-כֵּן אַתָּה נוֹתֵן לִי מְעַט מְעַט אֶת-אֲשֶׁר לְךָ וְאַתָּה כוֹבֵשׁ בְּלִי-מַעְצָר אֶת-מֶמְשַׁלְתְּךָ בְּקִרְבִּי.

יוֹם עַל-יוֹם אַתָּה קֹנֶה אֶת-עֲלוֹת שִׁמְשְׁךָ מִיַּד לִבִּי וְאַתָּה מוֹצֵא אֶת-אַהֲבָתְךָ חֲקוּקָה בְתוֹךְ תְּמוּנַת חַיָּי.

עח

לַצִּפֳּרִים נָתַתָּ זְמִירוֹת וְהֵן שָׁבוֹת וְנוֹתְנוֹת זְמִירוֹת לָךְ.

וְלִי נָתַתָּ רַק קוֹל לְבַדּוֹ, וְאוּלָם שֹׁאֵל אַתָּה רַב מִזֶּה – וַאֲנִי מְזַמֵּר.

עָשִׂיתָ אֶת-רוּחוֹתֶיךָ קַלֵּי רַגְלַיִם וְהֵם מְמַהֲרִים לַעֲבוֹדָתֶךָ. וְעַל-יָדַי נָתַתָּ סֵבֶל מַשָּׂא לְמַעַן אָקֵל אוֹתוֹ מֵעֲלֵיהֶן בְּנַפְשִׁי עַד-הֲסִירִי לְעֵת-קֵץ אֶת-הַסֵּבֶל כֻּלּוֹ וְהָיִיתִי חָפְשִׁי לַעֲבוֹדָתֶךָ.

בָּרָאתָ אֶת-הָאֲדָמָה וּמִלֵּאתָ אֶת-צְלָלֶיהָ בִּשְׂרִידֵי אוֹר.

וּפִתְאֹם עָצַרְתָּ בַּמְּלָאכָה; עֲזַבְתָּנִי בְיָדָיִם רֵיקוֹת עַל-פְּנֵי הֶעָפָר לְבַעֲבוּר בָּרְאִי אֶת-שָׁמֶיךָ.

לְכָל-הַיְצוּרִים אֲשֶׁר חוּץ מִמֶּנִּי אַתָּה נוֹתֵן, וּמֵעִמִּי אַתָּה שֹׁאֵל.

קְצִיר חַיַּי הוֹלֵךְ וּבָשֵׁל בַּשֶּׁמֶשׁ וּבְגֶשֶׁם סֹחֵף עַד-אֶקְצוֹר שִׁבְעָתַיִם מֵאֲשֶׁר זָרַעְתָּ, לְבַעֲבוּר שַׂמְּחִי בוֹ אֶת-לִבְּךָ, אַתָּה אָדוֹן גָּרְנוֹת הַזָּהָב.

עט

אַל-נָא תִּתְּנֵנִי לְהִתְפַּלֵּל כִּי אֶשָּׁמֵר מִן-הָרָעוֹת, כִּי-אִם אֲשֶׁר אוּכַל לְהִתְיַצֵּב בִּפְנֵיהֶן וְלֹא אִירָא.

אַל-נָא תִּתְּנֵנִי לִשְׁאֹל כִּי כְאֵבִי יַחֲלוֹף, כִּי-אִם אֲשֶׁר יִהְיֶה לִי לֵב לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו.

אַל-נָא תִּתְּנֵנִי לְחַפֵּשׂ בַּעֲלֵי-בְרִית בִּשְׂדֵה מִלְחֲמוֹת-הַחַיִּים כִּי-אִם אֲשֶׁר אֶבְטַח בְּעֶצֶם כֹּחִי.

אַל-נָא תִּתְּנֵנִי לְהִתְחַנֵּן בִּמְצוּקוֹת מוֹרָאִי כִּי הִנָּצֵל אֶנָּצֵל, כִּי-אִם אֲשֶׁר יִהְיֶה לִי אֹרֶךְ רוּחַ עַד-אֶמְצָא אֶת-פְּדוּתִי.

רְצֵה-נָא וְאַל תְּשִׂימֵנִי לְרַךְ לֵבָב, אֲשֶׁר אָחוּשׁ אֶת-חֲסָדֶיךָ רַק בִּהְיוֹת הַבְּרָכָה בַּעֲמָלִי, כִּי-אִם תְּנֵנִי וְאַכִּיר אֶת-יָדְךָ הַחֲזָקָה גַּם בַּעֲלוֹת פָּעֳלִי בַּתֹּהוּ.

פ

לֹא יָדַעְתָּ אֶת-נַפְשְׁךָ גַּם-אַתָּה בְשִׁבְתְּךָ בָּדָד, וְלֹא בָא אֵלֶיךָ קוֹל הַקְּרִיאָה בַּחֲפוֹז הָרוּחַ מֵעֵבֶר הַחוֹף מִזֶּה אֶל-עֵבֶר הַחוֹף מִזֶּה.

בָּאתִי וְאָז הֱקִיצוֹתָ, וְהַשָּׁמַיִם פָּרְחוּ בְמוֹ-אוֹר.

הִפְרַחְתַּנִי בְקֶרֶב פְּרָחִים רַבִּים, טִלְטַלְתַּנִי בְעַרְשׂוֹת צוּרוֹת שׁוֹנוֹת; טְמַנְתַּנִי בַמָּוֶת וְשַׁבְתָּ וּמְצָאתַנִי בַחַיִּים.

בָּאתִי וְאָז גָּאָה לִבְּךָ; יָגוֹן בָּא לְךָ וְחֶדְוָה.

נָגַעְתָּ אֵלַי וַיַּעַל קוֹל צְלִילְךָ בְּאַהֲבָה.

אֲבָל אֵד כְּלִמָּה בְתוֹךְ-עֵינַי וְיִרְאָה מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ-לִבִּי; פָּנַי מְעֻלָּפִים מַסְוֵה וַאֲנִי בֹּכֶה כַּאֲשֶׁר לֹא אוּכַל לִרְאוֹתְךָ.

וּבְכָל-זֶה יָדַעְתִּי אֶת-צִמְאוֹן לִבְּךָ בְּאֵין-קֵץ לִרְאוֹת אֶת-פָּנַי, זֶה צִמָּאוֹן הַקֹּרֵא עַל-פֶּתַח דַּלְתִּי יוֹם יוֹם מֵחָדָשׁ בְּהִתְדַּפֵּק אֵלַי הַשֶּׁמֶשׁ הָעֹלָה.

פא

אַתָּה בִהְיוֹתְךָ נִצָּב עַל-מִשְׁמַרְתְּךָ בִּבְלִי-עֵת תַּקְשִׁיב לְקוֹל צְעָדַי הַהוֹלְכִים הָלֹךְ וְקָרֹב לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר עֲלִיצוּתְךָ תִּתְלַכֵּד עִם-עֲרִיפֵי הַשַּׁחַר וְתִבָּקַע עִם-פְּרוֹץ הָאוֹר.

כַּאֲשֶׁר אֶקְרַב לָבוֹא הָלֹךְ וְקָרֹב כֵּן תִּשְׂגֶּה וְכֵן תִּגְדַּל חֲמַת הַכֹּחַ אֲשֶׁר לִמְחוֹלוֹת הַיָּם.

עוֹלָמְךָ הָיָה לְמַטָּע מַצְמִיחַ אוֹר אֲשֶׁר יְמַלֵּא אֶת-כַּפֶּיךָ, אוּלָם שָׁמֶיךָ נְטוּעִים בֵּסֵתֶר לִבִּי! רַק לְאִטּוֹ יְפַתַּחַ אֶת-צִיצָיו בְּאַהֲבָה כִּמְפַחֵד.

פב

הָבָה וְאֶקְרָא בְּשִׁמְךָ בְּשִׁבְתִּי בָדָד בְּתוֹךְ-צִלְלֵי מַחְשְׁבוֹתַי הָאִלְמוֹת.

הָבָה וְאֶקְרָא אוֹתוֹ בִּבְלִי-מִלִּים, הָבָה וְאֶקְרָא אוֹתוֹ בְאֵין-מַחֲשָׁבָה.

כִּי הִנְנִי כְמוֹ-יֶלֶד אֲשֶׁר יִקְרָא אֶת-אִמּוֹ מְאַת פְּעָמִים וְהוּא שָׂמֵחַ עַל-כִּי יָכֹל יוּכַל לְבַטֵּא בִּשְׂפָתָיו: “אִמִּי”.

פג

לִבִּי יִרְחַשׁ כִּי הַכּוֹכָבִים כֻּלָּם מְאִירִים בְּקִרְבִּי

תֵּבֵל פֹּרֶצֶת אֶל-תּוֹךְ חַיַּי כְּשִׁבֹּלֶת מָיִם.

הַפְּרָחִים מְצִיצִים בְּקֶרֶב נַפְשִׁי.

שִׁפְעַת כָּל-הַנְּעֻרִים אֲשֶׁר בַּיַּבָּשָׁה וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם עֹלָה כַעֲנַן קְטֹרֶת בְּקֶרֶב לִבִּי, וְנִשְׁמַת כָּל-דָּבָר וְכָל-עִנְיָן פֹּרֶטֶת עַל-פִּי מַחְשְׁבוֹתַי כִּפְרוֹט עַל-פִּי חָלִיל.

Ⅱ

כַּאֲשֶׁר תִּישַׁן כָּל-הָאָרֶץ אָבוֹא אֶל-פֶּתַח דַּלְתֶּךָ.

הַכּוֹכָבִים מַחֲרִישִׁים וַאֲנִי יָרֵא לְזַמֵּר.

אֲחַכֶּה-נָא וְאֶשְׁקוֹד עַד-יַחֲלוֹף צִלְּךָ עַל-מַעֲקֶה הַלַּיְלָה, אָז אָשׁוּב בְּלֵב מָלֵא.

וְאַחַר-כֵּן בִּהְיוֹת הַבֹּקֶר אֲזַמֵּר בְּפַאֲתֵי דְרָכִים;

הַפְּרָחִים אֲשֶׁר בְּסִבְכֵי הַגִּדְרוֹת יַעֲנוּ לִי וְרוּחַ הַבֹּקֶר יַאֲזִין.

וְעֹבְרֵי אֹרַח יַעַמְדוּ פִתְאֹם תַּחְתֵּיהֶם וְיַבִּיטוּ אֶל-פָּנַי, כִּי יְחְשְׁבוּ כִּי קָרָאתִי לָהֶם בִּשְׁמוֹתָם.

Ⅲ

הַדְבִּיקֵנִי-נָא אֶל-מְזוּזַת דַּלְתְּךָ לְמַעַן אֲחַכֶּה לְפִקּוּדֶיךָ תָּמִיד וְתֵן לִי לְהִתְהַלֵּךְ בְּחַצְרוֹת מַמְלַכְתְּךָ לְמַעַן אֶשְׁמַע בְּקָרְאֶךָ.

אַל-נָא תִּתְּנֵנִי לִשְׁקוֹעַ וְלַחֲלוֹף בִּתְהוֹמוֹת תֹּהוּ.

אַל-נָא תִּתֵּן לְחַיַּי לִבְלוֹת לִסְחָבוֹת מֵחֶסֶר וּמִכִּלָּיוֹן.

אַל-נָא תִּתֵּן לְפִקְפּוּקִים לְצוּדֵנִי – אֵלֶּה אַבְקוֹת כָּל-מְהוּמָה.

אֶלַ-נָא תִּתְּנֵנִי לָצֵאת בִּנְתִיבוֹת רַבִּים לֶאֱסוֹף דְּבָרִים רַבִּים.

אַל-נָא תִּתְּנֵנִי לָכֹף אֶת-לִבִּי תַחַת-עֹל הָרַבִּים.

תְּנֵנִי-נָא וְאָרִים רֹאשִׁי אֶל-עָל בִּגְבוּרָה וּבְגָאוֹן עַל-הֱיוֹתִי לְךָ לְעֶבֶד.

פד

הַחֹתְרִים

הֲשׁוֹמֵעַ אַתָּה אֶת-תְּשֻׁאוֹת הַמָּוֶת מֵרָחוֹק,

אֶת-קוֹל הַקְּרִיאָה בֵּין-שִׁבֹּלֶת אֵשׁ וְעַנְנֵי נֶגֶף –

• אֶת-קְרִיאַת רַב הַחֹבֵל אֶל-תֹּפֵשׂ הַמָּשׁוֹט לְהָסֵב אֶת-פְּנֵי הָאֳנִיָּה לִמְחוֹז יַמִּים אֲשֶׁר שֵׁם אֵין-לָהֶם,

כִּי חָלַף הַמּוֹעֵד – מוֹעֵד חִבּוּק-יָדַיִם בַּחוֹף –

שֶׁשָּׁם תִּקָנֶה וְתִמָּכֵר זֹאת הַסְּחוֹרָה הַיְשָׁנָה בְמַעְגָּל סוֹבֵב בְּאֵין-קֵץ,

שֶׁשָּׁם הַחֲפָצִים בְּאֵין-רוּחַ-חַיִּים צָפִים אָנֶּה וְאָנָה, וְהֵם מוּרָקִּים וְרֵיקִים מֵאֱמֶת.

מְקִיצִים הֵם בְּפַחַד פִּתְאֹם וְשֹׁאֲלִים: “חֲבֵרִים, אֵי-זֶה מוֹעֵד הִשְׁמִיעַ קוֹל הַפַּעֲמוֹן? מָתַי יַעֲלֶה הַשָּׁחַר?”

הֶעָבִים מָחוּ אֶת-הַכּוֹכָבִים –

מִי-הוּא זֶה אֲשֶׁר יָכֹל לִרְאוֹת אֶת-אֶצְבַּע הַיּוֹם הָרוֹזָמֶת?

נֶחְפָּזִים הֵם הַחוֹצָה עִם-מְשׁוֹטֵיהֶם בִּידֵיהֶם, הַמִּטּוֹת רֵיקוֹת הָאֵם מִתְפַּלֶּלֶת, הָאִשָּׁה אֹרֶבֶת אֶל-פֶּתַח הַדָּלֶת;

זַעֲקַת קוֹל הַנִּפְרָדִים אִישׁ מֵעַל-אָחִיו קֹרַעַת אֶת-הַשָּׁמָיִם,

וְקוֹל רַב הַחוֹבֵל קֹרֵא מִן-הַחֲשֵׁכָה:

“בֹּאוּ, חֹבְלִים, הָעֵת לָשֶׁבֶת בַּחוֹף חָלָפָה!”

כָּל פִּגְעֵי הָעוֹלָם הַשְּׁחוֹרִים שָׁטְפוּ אֶת-גְּדוֹתֵיהֶם,

וּבְכָל-זֶה, חֹתְרִים, עֲלוּ לִמְקוֹמוֹתֵיכֶם וּבִרְכוֹת הֲרָעָה בְנִשְׁמוֹתֵיכֶם.

אֶת-מִי אַתֶּם מְחָרְפִים, אַחַי? הוֹרִידוּ רָאשֵׁיכֶם אָרְצָה.

הַחַטָּאת הָיְתָה חַטַּאתְכֶם וְחַטָּאתֵנוּ.

הַחֵמָה אֲשֶׁר הָלְכָה וּגְדוֹלָה בְּלֵב אֱלֹהִים מִדֹּר דּוֹר,

מֹרֶךְ לֵב הַחַלָּשִׁים, גַּאֲוַת הַגִּבּוֹרִים, הַתַּאֲוָה לְבֶצַע וּלְחֶלְקָה שְׁמֵנָה, מַשְׂטֵמַת הַנִּכְלָמִים, גְּאוֹן לֵב הַשְּׁבָטִים וְהַתֹּעֵבוֹת הַנַּעֲשׂוֹת לִבְנֵי אָדָם –

כָּל אֵלֶּה בוֹסְסוּ אֶת-שְׁלוֹם אֱלֹהִים, וַיִּזְעַף בִּסְעָרָה.

כְּמוֹ-זָג אֲשֶׁר בָּשֵּׁל יְשַׁבֶּר-נָא הַסַּעַר אֶת-לִבּוֹ וְיַעַר אֶת-רְעָמָיו.

עִצְרוּ בְעַד שֶׁפֶךְ הַדֹּפִי אֲשֶׁר תִּתְּנוּ בְּכָל-אִישׁ וּבְעַד תְּהִלַּת נַפְשְׁכֶם אַתְּ

וּבְדִמְמַת תְּפִלָּה חֲרִישִׁית עַל-פְּנֵיכֶם חִתְרוּ אֶל-מְחוֹז זֶה אֲשֶׁר שֵׁם אֵין-לוֹ.

יָדַעְנוּ חַטֹּאוֹת וְרָעוֹת יוֹם יוֹם, – וְאֶת-הַמָּוֶת יָדָעְנוּ;

עוֹבְרוֹת הֵן כַּעֲנָנִים עַל-עוֹלָמֵנוּ וּמַהְבִּילוֹת אוֹתָנוּ בִשְׂחוֹק פִּיהֶן הַנּוֹצֵץ וְנִדָּף.

פִּתְאֹם הֵן עוֹמְדוֹת דּוּמָם וַתִּהְיֶינָה לַמִּפְלָצוֹת,

וְעַל-בְּנֵי הָאָדָם שׂוּמָה הִיא לַעֲמוֹד לִפְנֵיהֶן וּלְהַגִּיד:

"אֵין-אֲנַחְנוּ יְרֵאִים אֶתְכֶן, שִׁקֻּצִים נִתְעָבִים! כִּי חָיִינוּ יוֹם יוֹם וְהִתְגַּבַּרְנוּ עֲלֵיכֶן,

וַאֲנַחְנוּ מֵתִים בֶּאֱמוּנָתֵנוּ כִּי הַשָּׁלוֹם אֱמֶת וְהָאֱלֹהִים אֱמֶת וֶאֱמֶת אֲדֹנָי לְנֶצַח נְצָחִים!"

אִם לֹא יִשְׁכּוֹן אֱלֹהֵי אַלְמָוֶת בְּלֵב הַמָּוֶת,

אִם לֹא תִפְרַח הַחָכְמָה הָעַלִּיזָה וְלֹא תַּהֲרוֹס אֶת-גְּבוּלוֹת הָרָעָה,

אִם לֹא תָמוּת הַחֲטָּאָה כִּי תִגָּלֶה מֵאֵלֶיהָ,

אִם לֹא יִשָּׁבֵר הַגָּאוֹן מִכֹּבֶד מַשָּׂא מַכְלוּלָיו, –

אֵי-מִזֶּה בָאָה אֵפוֹא הַתִּקְוָה אֲשֶׁר תֶּהְדֹּף אֶת-הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה חוּצָה מִמְּעוֹנוֹתֵיהֶם כְּמוֹ-כוֹכָבִים, לְמַעַן הִתְנַפֵּל אֶל-תּוֹךְ מוֹתָם לְנֹכַח אוֹר הַבֹּקֶר?

הַאִם עֵרֶךְ דַּם הַנַּעֲנִים וְדִמְעוֹת הָאִמּוֹת יֹאבַד כָּלִיל עִם-עֲפַר הָאֲדָמָה וְלֹא יִקְנוּ בִמְחִירָם אֶת-הַשָּׁמַיִם?

וְאִם יִשְׁבּוֹר הָאָדָם אֶת-גְּבוּלָיו אֲשֶׁר מָוֶת לָהֶם, הַאִם לֹא יָקוּם לְעֵינָיו בָּרֶגַע הַזֶּה דָבָר אֲשֶׁר גְּבוּלִים אֵין-לוֹ?

פה

שִׁירַת הַנּוֹאָשִׁים

צִוַּנִי אֲדוֹנִי כִי לְעֵת עָמְדִי בְּפַאֲתֵי הַדְּרָכִים אָשִׁיר אֶת-שִׁירַת הַתּוֹחֶלֶת הַנִּכְזְבָה, כִּי הִיא הַכַּלָּה אֲשֶׁר יִמְהַר אוֹתָהּ לוֹ בַסֵּתֶר.

אֶת-הַצָּעִיף הַקּוֹדֵר שָׂמָה עָלֶיהָ, לְבַעֲבוּר הַסְתֵּר אֶת-פָּנֶיהָ מִן-הָעָם, אוּלָם הָאֶבֶן הַיְקָרָה לֹהֶטֶת עַל-לִבָּהּ מִן-הַחֲשֵׁכָה.

עֲזוּבָה הִיא מִן-הַיּוֹם, וְלֵיל אֱלֹהִים מְחַכֶּה לָהּ בִּמְנוֹרוֹת מוּאָרוֹת וּבִפְרָחִים רְטֻבֵּי טָל.

מַחֲרִישָׁה הִיא וְעֵינֶיהָ מוּרָדוֹת אָרְצָה; אֶת-בֵּיתָהּ עָזְבָה מֵאַחֲרֶיהָ, וּמִבֵּיתָהּ עֹלֶה קוֹל הַזְּעָקָה הַלָּז עַל-כַּנְפֵי הָרוּחַ.

אֲבָל הַכּוֹכָבִים שָׁרִים אֶת-שִׁיר אַהֲבַת אֱלֹהִים לְנֹכַח הַפָּנִים הַמְּתוּקִים מִכְּלִמָּה וּמִמַּכְאוֹב.

הַדֶּלֶת פְּתוּחָה בַחֶדֶר הֶעָזוּב, קוֹל הַקְּרִיאָה נִשְׁמַע וְלֵב הַחֲשֵׁכָה דֹפֵק בְּחֶרְדַּת הָדָר לִקְרַאת מוֹעֵד הָאַהֲבָה הַבָּא.

פו

דִּבְרֵי תוֹדָה

לָאֵלֶּה הַהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ גַּאֲוָה, וְהֵם טֹחֲנִים אֶת-חַיֵּי הַשְּׁפָלִים בְּשַׁעֲלֵי פַעֲמֵיהֶם וּמְכַסִּים אֶת-הַיָּרֹק הֶעָנֹג אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה בְּעִקְּבֵי רַגְלֵיהֶם בַּדָם

תֵּן לָהֶם וְיַעַלְזוּ וְיוֹדוּ לְךָ, אֲדֹנָי, כִּי לָהֶם הַיּוֹם.

אֲבָל אֲנִי זֹאת תּוֹדָתִי כִּי גּוֹרָלִי עִם-הַנִּדכָּאִים, אֲשֶׁר יִכְאֲבוּ וַאֲשֶׁר יִשְׂאוּ אֶת-סֵבֶל הַכֹּחַ וְאֶת פְּנֵיהֶם יַסְתִּירוּ וְאֶת-אַנְחוֹתֵיהֶם יְחַנְּקוּ בְמוֹ-אֹפֶל.

כִּי כָּל-הַלְמוּת מַכְאוֹב לִבָּם הִתְדַּפְּקָה עַל-תְּהוֹם לֵילְךָ הַנִּסְתָּרָה וְכָל-עָוֶל נֶאֱסַף אֶל-תּוֹךְ דִּמְמָתְךָ הַגְּדוֹלָה.

וְיוֹם הַמָּחָר לָהֶם הוּא.

הוֹ שֶׁמֶשׁ! עֲלֵה עַל-הַלְּבָבוֹת זָבֵי הַדָּם וּפְרַח בְּפִרְחֵי בֹקֶר, וְאוֹרוֹת הַלַּפִּידִים אֲשֶׁר לְמִשְׁתֵּי הַגַּאֲוָה יִצָּמְתוּ לְאֵפֶר.

לְבַדִּי עָבַרְתִּי בְּדֶרֶךְ בַּשָּׂדֶה לְעֵת בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ, לְמוֹעֵד הַחְבִּיאוֹ כְּמוֹ־כִילַי אֶת־זְהָבוֹ הָאַחֲרוֹן.

וְאוֹר הַיּוֹם הָלַךְ הָלוֹךְ וְשָׁקֹעַ בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה, וְהָאֲדָמָה הַשְּׁכוּלָה אֻסַּף מִמֶּנָּה קְצִירָהּ וְהִיא רֹבֶצֶת לְפָנַי דּוּמָם.

פִּתְאֹם וְהִנֵּה קוֹל נַעַר עַז וְשֹׁרֵק עֹלֶה עַד לַשָּׁמַיִם, וַיַּחֲלוֹף בַּחֹשֶׁךְ בְּאֵין־רֹאֶה וַיַּעֲזוֹב אַחֲרָיו אַתְּ־עִקְבֵי שִׁירוֹ בְּדִמְמַת הָעֶרֶב.

וְזֶה־בֵּיתוֹ בַמָּקוֹם הַזֶּה בַכְּפָר בִּקְצֵה הַחֶלְקָה הַנְּשַׁמָּה אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לִשְׂדֵה קְנֵי הַסֻּכָּר, טָמוֹן בְּצֵל הַבַּנַּנָּה וּבְצֵל הַתְּמָרִים אֲשֶׁר לָאֲרַק הֶעָנֹג בֵּינוֹת לֶאֱגוֹז הַקּוֹק וַעֲצֵי פְּרִי הַלֶּחֶם הַיְרֻקִּים כֵּהִים.

וַאֲנִי עָמַדְתִּי רֶגַע תַּחְתַּי אֶל־מוּל אוֹר הַכּוֹכָבִים עַל־דַּרְכִּי הַשּׁוֹמֵם וָאֵרֶא אַתְּ־הָאֲדָמָה פְּרוּשָׂה לְפָנַי בְּמוֹ־אֹפֶל וְהִיא חֹבֶקֶת בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ בָּתִּים לְאֵין־מִסְפָּר, וּבָהֶם עַרְשׂוֹת יְלָדִים וּמִטּוֹת, לִבּוֹת אִמּוֹת וּמְנוֹרוֹת עֶרֶב עִם חַיֵּי־נֹעַר, וְהֵם כֻּלָּם שְׂמֵחִים אֶת־שִׂמְחָתָם בִּבְלִי־דַעַת אֶת־רֹב עֶרְכָּם לְכָל־הָאֶרֶץ מִסָּבִיב.

עַל־שְׂפַת הַיָּם אֲשֶׁר לְעוֹלָמוֹת אֵין־קֵץ מִתְאַסְּפִים יְלָדִים.

הַשָּׁמַיִם מִמַּעַל אֲשֶׁר אֵין לָהֶם חֵקֶר לֹא יָנוּעוּ וְהַמַּיִם מִתַּחַת אֲשֶׁר אֵין לָהֶם מְנוּחָה יִסְעָרוּ. עַל־שְׂפַת הַיָּם אֲשֶׁר לְעוֹלָמוֹת אֵין־קֵץ מִתְאַסְּפִים יְלָדִים בִּתְרוּעוֹת גְדוֹלוֹת וּבִמְחוֹלוֹת.

בָּתִּים הֵם בֹּנִים לָּהֶם מִן־הַחוֹל וְהֵם מְשַׁעְשְׁעִים בִּקְלִפּוֹת קוֹנְכִיּוֹת רֵיקוֹת. מִן־הֶעָלִים הַנּוֹבְלִים הֵם מְשָׂרְגִים לָהֶם אֶת אֳנִיוֹתֵיהֶם וּמְשַׁלְחִים אוֹתָן בְּקוֹל שִׂמְחָה עַל־פְּנֵי תְהוֹמוֹת רְחוֹקוֹת. הַיְלָדִים מְשַׁעַשְׁעִים עַל־שְׂפַת הַיָּם אֲשֶׁר לְעוֹלָמוֹת.

אֵין הֵמָּה יוֹדְעִים לִשְׂחוֹת, אֵין הֵמָּה יוֹדְעִים לְהַשְׁלִיךְ חַכּוֹת. שׁוֹלֵי פְּנִינִים צוֹלְלִים לִתְהוֹמוֹת לְמַעַן פְּנִינֵיהֶם, רֹכְלִים שָׁטִים בָּאֳנִיוֹתֵיהֶם, וְרַק יְלָדִים מְלַקְּטִים חַלוּקֵי חָצָץ וְשָׁבִים וְזֹרִים אוֹתָם לָרוּחַ. אֵין הֵמָּה מְבַקּשִׁים מַטְמוֹנִים נֶחְבָּאִים, אֵין הֵמָּה יוֹדְעִים לְהַשְׁלִיךְ חַכּוֹת.

הַיָּם סֹעֵר בִּתְרוּעַת גִּילוֹ וְהוֹלֵךְ הָלֹךְ וְגָאֹה וְהַחוֹפִים מַזְהִירִים בְּזֹהַר שְׂחוֹק יָגֵעַ. הַגַּלִּים מַזְרִיעֵי הַמָּוֶת מְזַמְּרִים בְּאָזְנֵי הַיְלָדִים בַּלַּדּוֹת בְּלִי מַחֲשָׁבָה וְהָיוּ כָּאֵם הַמְּטַלְטֶלֶת אֶת־עוֹלָלָה בָּעֶרֶשׂ. הַיָּם מְשַׁעֲשֵׁעַ אַתְּ־הַיְלָדִים וְהַחוֹפִים מַזְהִירִים בְּזֹהַר שְׂחוֹק יָגֵעַ.

עַל־שְׂפַת הַיָּם אֲשֶׁר לְעוֹלָמוֹת אֵין־קֵץ מִתְאַסְּפִים יְלָדִים. רוּחוֹת הַסְּעָרָה פּוֹשְׁטוֹת עַל־רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם אוֹבְדֵי נָתִיב, אֳנִיּוֹת נִשְׁבָּרוֹת וְצוֹלְלוֹת בַּמָּיִם וְאוֹבְדוֹת, הַמָּוֶת מְהַלֵּךְ בַּחוּץ וְהַיְלָדִים מְשַׁעַשְׁעִים. עַל־שְׂפַת הַיָּם אֲשֶׁר לְעוֹלָמוֹת אֵין־קֵץ מִתְאַסְּפִים יְלָדִים לַאֲסֵפָה גְּדוֹלָה.

הַשֵּנָה הַנּוֹפֶלֶת עַל־עֵינֵי עוֹלָל – הַיֵּשׁ אִישׁ יוֹדֵעַ אֵי־מִזֶּה בָאָה? הִנֵּה שְׁמֻעָה תִשָּׁמַע לֵאמֹר: מָעוֹן לָהּ בְּכִפְרֵי הַפְּלָאוֹת בְּתוֹךְ צִלְלֵי יַעֲרוֹת־עַד הַמּוּאָרִים בְּאוֹר תּוֹלָעֵי הָאֵשׁ הַכֵּהֶה אֲשֶׁר שָׁם שְׁנֵי צִיצִים רְוֵי קָסֶם. מִשָׁם הִיא בָּאָה לְמַעַן נַשֵּׁק אֶת־עֵינַי הָעוֹלָל.

הַשְּׁחוֹק הָרֹעֵד עַל־שִׂפְתֵי עוֹלָל מִדֵּי יָשְׁנוֹ – הֲיֵשׁ אִישׁ יוֹדֵעַ אֵי־אֵיפֹה נוֹלָד? הִנֵּה שְׁמֻעָה תִשָּׁמַע לֵאמֹר: קֶרֶן צְעִירָה וְחִוְרָה אֲשֶׁר לַיָּרֵחַ הָעֹלֶה דָּבְקָה בִקְצֵה עֲנַן סְתָו גֹוֵעַ וּבַחֲלוֹם בֹּקֶר טְבוּל טַל נוֹלַד פֶּטֶר רֶחֶם – זֶה הַשְּׂחוֹק הָרֹעֵד עַל־שִׂפְתֵי הָעוֹלָל מִדֵּי יָשְׁנוֹ.

הַטַּל הַמָּתוֹק וְהַצַּח הָרֹבֵץ עַל־יְצֻרֵי עוֹלָל – הֲיֵשׁ אִישׁ יוֹדֵעַ אֵיפֹה הִתְחַבֵּא עַד־כֹּה? הִנֵּה בְעוֹד הָיְתָה אִמּוֹ נַעֲרָה צְעִירָה חָלַף אֶת לִבָּהּ בְּתַעֲלֻמוֹת לַחַשׁ אַהֲבָה עֲנֻגָּה – זֶה הַטַּל הַמָּתוֹק וְהַצַּח הָרֹבֵץ עַל־יְצֻרֵי הָעוֹלָל.

לוּ רַק חָפֵץ הַיֶּלֶד, כִּי־עַתָּה הִתְעוֹפֵף בָּרֶגַע הַזֶּה הַשָּׁמָיְמָה.

אָכֵן לֹא לְחִנָּם הוּא כִּי־אֵין עִם־נַפְשׁוֹ לְעָזְבֵנוּ.

אֹהֵב הוּא לְהַרְגִּיעַ רֹאשׁוֹ בְחֵיק אִמּוֹ וְעַד־עוֹלָם לֹא יִמְצָא אוֹן בְּלִבּוֹ לְהָסֵב אַתְּ־עֵינָיו מִנֶּגְדָּהּ.

יוֹדֵעַ יֶלֶד כָּל־דִּבְרֵי חָכְמָה לְמִינֵיהֶם, אַף־כִּי רַק מְעַטִּים הָאֲנָשִׁים עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה הַיּוֹדְעִים אֶת־פִּשְׁרָם.

אָכֵן לֹא לְחִנָּם הוּא כִּי־אֵין עִם־נַפְשׁוֹ לְעוֹלָם לְדַבֵּר.

כִּי אַחַת הִיא אֲשֶׁר תִּשְׁאַל נַפְשׁוֹ –: אֲשֶׁר יִלְמַד אֶת־דִּבְרֵי אִמּוֹ מֵעַל שִׂפְתֵי אִמּוֹ. לָכֵן מַבִּיט הוּא אֶל־נִכְחוֹ תָמִיד בְּלִבּוֹ הַתָּם.

הָיוּ לַיֶּלֶד אוֹצְרוֹת זָהָב עִם־פְּנִינִים לָרֹב, וּבְכָל־זֶה בָּא אֶל־פְּנֵי הָאֲדָמָה הַזֹּאת כְּמוֹ רָשׁ.

אָכֵן לֹא לְחִנָּם הוּא כִּי־בָא כָּכָה וְהוּא מִתְחַפֵּשׂ.

הָאֶבְיוֹן הַקָּטָן הַזֶּה, הֶעָרוּם וְהַנֶּחְמָד, מִתְנַכֵּר אֵלֵינוּ לֵאמֹר: רֵק בְּאֵין־עוֹזֵר הוּא כֻלּוֹ, לְבַעֲבוּר יוּכַל לִקְבּוֹץ עַל־יָד אֶת־עֹשֶׁר כָּל־אַהֲבַת אִמּוֹ.

הָיָה הַיֶּלֶד חָפְשִׁי לְנַפְשׁוֹ מִכָּל־אִסוּר בָּאָרֶץ אֲשֶׁר־שָׁם הַיָּרֵחַ הַקָּטָן הָעֹלֶה.

אָכֵן לֹא לְחִנָּם הוּא כִּי־מָאַס בְּחֻפְשָׁתוֹ.

יוֹדֵעַ הוּא, כִּי־יֵשׁ מָקוֹם לְחֶדְוָה בְּאֵין־קֵץ בְּפִנָּה קְטַנָּה בְלֵב אִמּוֹ וְכִי מָתוֹק מֵחֻפְשָׁה שִׁבְעָתַיִם לִהְיוֹת שָׁבוּי וְנִלְחָץ אֶל־בֵּינוֹת לִזְרוֹעוֹתֶיהָ הַנֶּחְמָדוֹת.

לֹא יָדַע הַיֶּלֶד מֵעוֹלָם לָתֵת בִּבְכִי קוֹלוֹ. הָיָה מִשְׁכָּנוֹ בְאֶרֶץ הַשַּׁלְוָה הַשְׁלֵמָה.

אָכֵן לֹא לְחִנָּם הוּא כִּי־אִוָּה לוֹ אֶת־שֶׁפֶךְ הַדְּמָעוֹת.

הֵן בַּשְּׂחוֹק אֲשֶׁר עַל־פָּנָיו הַנֶּחְמָדִים יִמְשֹׁךְ אֶת – לֵב אִמּוֹ הַנִּכְסָף אֵלָיו, אֲבָל קוֹלוֹת בִּכְיוֹ הַמְּעַטִּים עַל־דְּבַר מְצוּקוֹתָיו הַנִּקְלוֹת אֹרְגוֹת אֶת־הַחֶבֶל הַכָּפוּל אֲשֶׁר לְחֶמְלָה וְאַהֲבָה יָחַד.

הוֹי, מִי־זֶה מָשַׁח בְּתִפְאֶרֶת צְבָעִים אֶת־הַמְּעִיל הַקָּטָן הַזֶּה, בְּנִי, וְעַל־יְצֻרֶיךָ הַמְּתוּקִים הֶעֱטָה אֶת־הַכְּתֹנֶת הָאֲדֻמָּה וְהַקְּטַנָּה הַזֹּאת?

יָצָאתָ בַּבֹּקֶר לְשַׂחֵק בֶּחָצֵר, וָאָתָּה רַק נוֹעַ תָּנוּעַ וּמוֹט תִּתְמוֹטֵט בְּרוּצְךָ.

אֲבָל מִי־זֶה מָשַׁח בְּתִפְאֶרֶת צְבָעִים אֶת־הַמְּעִיל הַקָּטָן הַזֶּה, בְּנִי?

מָה־לְךָ כִּי־תִּצְחַק כָּכָה, אַתָּה צִיץ חַיַּי הַקָּטֹן?

הִנֵּה אִמְךָ צֹהֶלֶת לִקְרָאתְךָ וְהִיא עוֹמֶדֶת עַל־הַמִּפְתָּן.

אֶת־כַּפּוֹת יָדֶיהָ תִמְחָא אִשָּׁה לִרְעוּתָהּ וְצָלְלוּ טַבְּעוֹת צְמִידֶיהָ, וְאַתָּה מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר וּמַקֵּל הַבַּמְבּוֹ בְּיָדְךָ כְּרֹעֶה קָטָן.

אֲבָל מָה־לְךָ כִּי־תִּצְחַק כָּכָה, אַתָּה צִיץ חַיַּי הַקָּטֹן?

הוֹי רָשׁ שֹׁאֵל לִנְדָבוֹת, מָה הַנְּדָבָה אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁאֵל עַתָּה בְחַבְּקְךָ בִּשְׁתֵּי כַפּוֹת יָדֶיךָ אֶת־עֹרֶף אִמֶּךָ?

אִי־לָךְ הַלֵּב הַמִּתְאַוֶּה, הַאֶת־הָעוֹלָם עָלַי לִקְטוֹף לְךָ כִּפְרִי מִן־הַשָּׁמַיִם לְבַעֲבוּר שִׂימוֹ עַל־כַּף יָדְךָ הַקְּטַנָּה וְהָאֲדֻמָּה?

הוֹי רָשׁ שֹׁאֵל לִנְדָבוֹת, מָה הַנְּדָבָה אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁאֵל עַתָּה?

הָרוּחַ נֹשֵׂא עִמּוֹ בַעֲלִיזוּתוֹ אֶת־קוֹל צְלִיל צְמִידֶיךָ אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ.

הַשֶּׁמֶשׁ מְשַׂחֵק וְאֹרֵב אֶל־לְבוּשֶׁךָ.

הַשָּׁמַיִם שׁוֹקְדִים עָלֶיךָ לְעֵת יָשְׁנְךָ בִּזְרוֹעוֹת אִמְּךָ וְהַבֹּקֶר נִגָּשׁ אֶל־מִטָּתְךָ עַל רָאשֵׁי בְּהוֹנוֹת רַגְלָיו וְנָשַׁק לְמוֹ־עֵינֶיךָ.

הָרוּחַ נֹשֵׂא עִמּוֹ בַעֲלִיזוּתוֹ אֶת־קוֹל צְלִיל צְמִידֶךָ אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ.

אַיֶּלֶת הַפְּלָאוֹת אֲשֶׁר לַחֲלוֹמוֹת הַלַּיְלָה בָאָה אֵלֶיךָ בִּיעָף מִבֵּינוֹת לִשְׁמֵי הָעֲרָפֶל.

וְאֵם הָעוֹלָמִים תָּכִין מוֹשָׁבָהּ עַל־יַד יְמִינְךָ בְּלֵב אִמְּךָ.

וְזֶה אֲשֶׁר יְנַגֵּן אֶת־נְגִינוֹת רִנָּתוֹ בְּאָזְנֵי הַכּוֹכָבִים עוֹמֵד אֶל־חַלּוֹנְךָ וַחֲלִילוֹ בְיָדוֹ.

אַיֶּלֶת הַפְּלָאוֹת אֲשֶׁר לַחֲלוֹמוֹת הַלַּיְלָה בָאָה אֵלֶיךָ בִּיעָף מִבֵּינוֹת לִשְׁמֵי הָעֲרָפֶל.

מִי־גָנַב שֵׁנָה מֵעֵינֵי בְּנִי? מִי־יִתֵּן וְיָדָעְתִּי.

אֶת־כַּדָּהּ רָכְסָה אִמְּךָ אֶל־מָתְנֶיהָ וַתֵּלֶךְ לְהָבִיא מָיִם מִן־הַכְּפָר הַקָּרוֹב.

עֵת הַצָּהֳרָיִם בָּאָה. הַמּוֹעֵד לְשַׁעְשֻׁעֵי הַיְלָדִים עָבָר. בְּנֵי הָאַוָּזִים אֲשֶׁר בַּבְּרֵכָה נֶאֶלְמוּ דוּמָם.

הַנַּעַר הָרֹעֶה שָׁכַב יָשֵׁן תַּחַת צֶאֱלֵי עֲצֵי הַתְּאֵנָה.

הַחֲסִידָה עָמְדָה זְקוּפָה וּמַחֲרִישָׁה בַבִּצָּה אֲשֶׁר עִם־חֹרְשַׁת עֲצֵי הַמַּנְגּוֹ.

בֵּין־כֹּה וָכֹה בָּאָה גּוֹנֶבֶת הַשֵּׁנָה וַתַּחֲטוֹף אֶת־הַשֵּׁנָה מֵעֵינֵי בְּנִי וַתָּעֹף.

וּבְשׁוּב אִמְּךָ מִלֶּכְתָּהּ וַתִּמְצָא אֶת־בְּנָהּ וְהִנֵּה הוּא שֹׁרֶץ עַל אַרְבַּע בַּחֶדֶר.

מִי־גָּנַב שֵׁנָה מֵעֵינֵי בְנֵנוּ? מִי־יִתֵּן וְיָדָעְתִּי. מִי־יִתֵּן וּמְצָאתִיהָ וַאֲסַרְתִּיהָ בַּחֲבָלִים.

אֲחַפְּשָׂה־נָא בַמְּעָרָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר שָׁם מְפַכֶּה זֶרֶם מְעַט בֵּין־כֵּפִים וְסַלְעֵי אֹפֶל.

אֲחַפְּשָׂה־נָא בֵּין־הַצְּלָלִים הַנָּמִים בְּחֹרְשַׁת עֲצֵי הַבַּקּוּלָה, אֲשֶׁר שָׁם תֶּהְגֶינָה יוֹנִים בְּחַגְוֵיהֶן וְטַבְּעוֹת אַיְלוֹת־הַפְּלָאוֹת תְּשַׁקְשֵׁקְנָה מִדִּמְמַת לֵילוֹת־כּוֹכָבִים.

וּבָעֶרֶב אַבִּיט אֶל־תּוֹךְ הַדְּמָמָה הַמְלַחֶשֶׁת אֲשֶׁר בְּיַעֲרַת הַבַּמְבּוֹ, אֲשֶׁר שָׁם יְפַזְּרוּ תוֹלָעֵי הָאֵשׁ אֶת־אוֹרָם, וְאֶת־כָּל־נֶפֶשׁ אֲשֶׁר אֶפְגַּע בַּדֶּרֶךְ אֶשְׁאַל: “הַיֵּשׁ אִישׁ מַגִּיד לִי אַיֵּה פֹה מְקוֹם גּוֹנֶבֶת הַשֵׁנָה?”

מִי גָּנַב שֵׁנָה מֵעֵינֵי בְּנִי? מִי־יִתֵּן וְיָדָעְתִּי.

לוֹ רַק מְצָאתִיהָ, כִּי־עַתָּה לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָהּ!

כִּי־עַתָּה הִתְנַפַּלְתִּי עַל־קִנָּהּ לִרְאוֹת אֶת־כָּל אוֹצְרוֹת הַשֵּׁנָה הַגְּנוּבִים הַשְּׁמוּרִים עִמָּהּ.

כִּי־עַתָּה שַׁלּוֹתִי אֶת־כָּל הַשָּׁלָל הַזֶּה וּנְשָׂאתִיו עִמִּי.

כִּי־עַתָּה אָסַרְתִּי אֶת־שְׁתֵּי כְנָפֶיהָ בְּחָזְקָה וְהוֹשַׁבְתִּיהָ אֶל־שְׂפַת הַנַּחַל וּנְתַתִּיהָ כְּמוֹ דַיָּגָה לִהְיוֹת יוֹשֶׁבֶת וּמְדַיֶּגֶת בַּסּוּף בֵּין־הַקָּנִים וּבֵין חֲבַצַּלוֹת הַמַּיִם.

וְהָיָה בִּהְיוֹת הָעֶרֶב בִּכְלוֹת הַמִּמְכָּר מִן־הַשּׁוּק וְיַלְדֵי הַכְּפָר יוֹשְׁבִים בְּחֵיק אִמּוֹתֵיהֶם, וְהִתְעוֹפְפוּ צִפָּרֵי הַלַּיְלָה וְלָעֲגוּ לָהּ וְצָרְחוּ בְאָזְנֶיהָ:

“שְׁנַת־מִי אֶת אוֹמֶרֶת לִגְנוֹב הַפָּעַם?”

“אֵי־מִזֶּה בָאתִי וְאֵיפֹה לִקַטְתְּ אוֹתִי?” שָׁאַל הָעוֹלָל אֶת־פִּי אִמּוֹ.

וְאִמּוֹ חֶצְיָהּ בּוֹכָה וְחֶצְיָהּ צֹהֶלֶת, וְאֶת־הָעוֹלָל חִבְּקָה אֶל־לִבָּהּ, וַתַּעַן וַתֹּאמַר:

"טָמוּן הָיִיתָ בְּלִבִּי, מַחֲמַדִּי, לִהְיוֹת שָׁם כָּל־שֶׁאֱלָתוֹ.

בְּתוֹךְ צַלְמֵי הַמִּשְׂחָק הָיִיתָ אֲשֶׁר לְשַעֲשֻעֵי יַלְדוּתִי, וְיוֹם יוֹם בַּבֹּקֶר בַּעֲשׂוֹתִי מִן־הַחֵמָר אֶת־צֶלֶם אֱלֹהַי, פְּעַלְתִּיךָ גַּם־אַתָּה וַהֲרָסְתִּיךָ גַּם־אָתָּה.

סָגוּר הָיִיתָ וּמְסֻגָּר בְּקֶרֶב אֵל בֵּיתֵנוּ, וּבְעָבְדִי אוֹתוֹ עֲבַדְתִּיךָ גַּם־אָתָּה.

בְּכָל־תִּקְוָתִי וּבְכָל־אַהֲבָתִי, בְּחַיַּי וּבְחַיֵּי אִמִּי הָיִיתָ עִמִּי גַּם־אָתָּה.

בְּחֵיק הָרוּחַ אֲשֶׁר מָוְתָה אֵין עִמּוֹ וַאֲשֶׁר בְּכָל־בֵּיתֵנוּ יִשְׁלוֹט כָּלְכַּלְתָּ אַתָּה דוֹרוֹת עַל־דּוֹרוֹת.

לְמוֹעֵד בְּתוּלַי, כַּאֲשֶׁר פָּתַח לִבִּי אֶת־פִּרְחֵי עָלָיו, רִחַפְתָ אַתָּה מִמַּעַל־לוֹ כְּמוֹ רֵיחַ נִיחוֹחַ.

עֶדְנָתְךָ הָעֲנֻגָּה הֵנֵצָה בִיצֻרֵי בְשָׂרִי מְלֵאֵי נֹעַר כְּמוֹ לַהַט עָבִים לִפְנֵי צֵאת הַשֶּׁמֶשׁ.

אַתָּה רֹאשׁ בְּחִיר־הַשָּׁמַיִם, אַתָּה אָח מַתְאִים לְאוֹר הַשַּׁחַר, הִנֵּה זָרַמְתָּ עִם־זֶרֶם חַיֵּי הָעוֹלָם בְּמּוֹרָד וּבְאַחֲרִיתְךָ הֱצִיפְךָ אֶל־חוֹף לִבִּי.

אַבִּיט אֶל־פָּנֶיךָ וְחִידַת פְּלָאִים תַּחְלְפֵנִי: אַתָּה הַבֵּן לַכֹּל – וְלִי אַתָּה נָתוּן.

מִיִּרְאָתִי פֶּן־תֹּאבַד מִמֶּנִי אֶלְחָצְךָ אֶל־לִבִּי הָכֵן. מָה הַקֶּסֶם אֲשֶׁר רָקַם אֶת־אוֹצַר הָעוֹלָם הַלָּזֶה בְּתוֹךְ יָדַי הָעֲנֻגּוֹת הָאֵלֶּה?"

מִי־יִתֵּן וְהָיְתָה לִי פִּנָּה חֲרִישִׁית בְּלֶב־עוֹלָם זֶה הַמָּבְדָּל רַק לְעוֹלָלִי.

יָדַעְתִּי כִּי־יֵשׁ כּוֹכָבִים לוֹ הַמְּדַבְּרִים אֵלָיו וְשָׁמַיִם לוֹ אֲשֶׁר יַרְדוּ עַד אֶל־מוּל פָּנָיו לִנְטוֹת אֵלָיו וּלְשַׁעֲשַׁע אוֹתוֹ עִם־עַנְנֵיהֶם הַמַּפְלִיאִים וְעִם־הַקְּשָׁתוֹת אֲשֶׁר בְּעַנְנֵיהֶם.

אֲשֶׁר יִתְחַפְּשׂוּ כְּמוֹ אִלְמִים וּמַבִּיטִים כְּמוֹ לֹא־יוּכְלוּ לָנוּעַ נֶצַח, וְהֵמָה זֹחֲלִים לְאִטָּם עַד־חַלּוֹנוֹ עִם־סִפֻּרֵי נִפְלְאוֹתֵיהֶם וְעִם־אַרְגָּזֵיהֶם הַמְּלֵאִים צַלְמֵי שַׁעֲשֻׁעִים נֶחְמָדִים.

מִי־יִתֵּן וְיָכֹלְתִּי גַּם־אֲנִי לְהִתְהַלֵּךְ עַל־פְּנֵי הַמְּסִלָּה הָעֹבֶרֶת בֵּין־מַחְשְׁבוֹת עוֹלָלִי, וּמִשָּׁם וָהָלְאָה עַד לְאֵין־גְּבוּל –

אֲשֶׁר שָׁם צִירִים יֵחָפְזוּ בְּאֵין־שׁוֹלֵחַ אוֹתָם, לִתְעוֹת בְּמַמְלָכוֹת מְלָכִים אֲשֶׁר דִבְרֵי הַיָּמִים לֹא יְדָעוּם –

אֲשֶׁר שָׁם תַּהֲפוֹךְ הַתְּבוּנָה אֶת־חֻקֶּיהָ לַעֲשׂוֹתָם לְנַחֲשֵׁי עֲקַלָּתוֹן וּלְעוֹפְפָם תַּחַת־הַשָּׁמַיִם, וְהָאֱמֶת תִקַּח אֶת־כָּל עִנְיָן וְשִׁלְּחָה אוֹתוֹ לַחָפְשִׁי מִכְּבָלָיו.

כִּי־אָבִיא לְךָ צַעֲצֻעִים צְבוּעֵי צְבָעִים שׁוֹנִים, בְּנִי, אָז תָּבִין נַפְשִׁי אֶת־מִשְׁפַּט נֹגַהּ הַצְּבָעִים הַנִּפְלָאִים אֲשֶׁר עַל־הֶעָבִים וַאֲשֶׁר עַל־הַמַּיִם וּמַדּוּעַ־זֶה נֶהְדָרִים כָּכָה הַפְּרָחִים בְּרֹב צִבְעֵיהֶם הַשּׁוֹנִים – כִּי־אָבִיא לְךָ צַעֲצֻעִים צְבוּעֵי צְבָעִים שׁוֹנִים, בְּנִי.

כִּי־אָשִׁיר לְךָ אֶת־שִׁירַי לְבַעֲבוּר הַרְקִידְךָ, אָז תֵּדַע נַפְשִׁי מְאֹד מַדוּעַ־זֶה תִזְרוֹם זִמְרָה בְּתוֹךְ הֶעָלִים וּמַדּוּעַ יִשְׁלְחוּ הַגַּלִּים אֶת־צְלִילֵי קוֹלוֹתֵיהֶם אֶל־לֵב הָאֲדָמָה הַקַּשֶׁבֶת – כִּי־אָשִׁיר לְךָ אֶת־שִׁירַי לְבַעֲבוּר הַרְקִידֶךָ.

כִּי־אָשִׂים לְךָ מַמְתַּקִים עַל־כַּפּוֹת יָדֶיךָ הַחוֹמְדוֹת, אָז תֵּדַע נַפְשֹׁי פִּתְאֹם לָמָּה־זֶה יִהְיֶה הַדְּבַשׁ בְּכוֹס הַפֶּרַח וְעַל־מַה־זֶה יִמַּלֵא כָּל־פְּרִי עֲסִיס צוּפִים בַּסֵּתֶר – כִּי אָשִׂים לְךָ מַמְתַּקִים עַל־כַּפּוֹת יָדֶיךָ הַחוֹמְדוֹת.

כִּי־אֶשַּׁק אֶת־לְחָיֶיךָ לִנְטוֹעַ שְׂחוֹק בִּשְׂפָתֶיךָ, חֲמוּדִי, אָז אָבִין הֵיטֵב מָה־מִשְׁפַּט הַחֶדְוָה הַזֹּרֶמֶת מִן־הַשָּׁמַיִם עִם־אוֹר הַבֹּקֶר וּמַה־דְּבַר הַנְּעִימוֹת אֲשֶׁר יִתֵּן רוּחַ הַקַּיִץ לִבְשָׂרִי – כִּי אֶשַּׁק אֶת־לְחָיֶּיךָ לִנְטוֹעַ שְׂחוֹק בִּשְׂפָתֶיךָ.

לָמָּה הַדְּמָעוֹת הָאֵלֶּה בְּעֵינֶיךָ, בְּנִי?

אָכֵן נוֹרָא הוּא כִּי־יִגְעֲרוּ בְךָ תָּמִיד עַל־לֹא־דָּבָר.

הִנֵּה תִּעַבְתָּ אֶת־אֶצְבְּעוֹתֶיךָ וְאֶת־פָּנֶיךָ בִּדְיוֹ בִּהְיוֹתְךָ כּוֹתֵב – הַעַל־זֹאת יִקְרְאוּ לְךָ מְתֹעָב?

הַבּוּז לָהֶם הַאִם עָרֹב יַעַרְבוּ אֶת־לִבָּם לִקְרֹא מְתֹעָב גַּם לַיָּרֵחַ הַמָּלֵא יַעַן אֲשֶׁר נְגֹאֲלוּ פָנָיו בִּדְיוֹ?

עַל־כָּל דָּבָר רֵיק יְגַדְּפוּךָ, בְּנִי. נְכוֹנִים הֵם בְּכָל־עֵת תָּמִיד לִמְצֹא עֲוֹנוֹת בְּךָ חִנָּם.

הִנֵּה קָרַעְתָּ אֶת־שִׂמְלוֹתֶיךָ עָלֶיךָ לְעֵת שַׂחְקְךָ – הַעַל־זֹאת יִקְרְאוּ לְךָ בֵּן לֹא־יֵדַע תַּרְבּוּת?

הַבּוּז לָהֶם מָה הַשֵּׁם אֲשֶׁר יִקְרְאוּ לְבֹקֶר סְתָו לְעֵת שַׂחֲקוֹ מִבֵּינוֹת לְקִרְעֵי עָבָיו?

אַל־נָא תָשִׂים לֵב, בְּנִי, לַאֲשֶׁר יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ.

כּוֹתְבִים הֵם מְגִלָּה אֲרֻכָּה לְכָל־פְּשָׁעֶיךָ.

הִנֵּה כָּל־אִישׁ יוֹדֵעַ עַד־מָה אַתָּה אֹהֵב מַמְתַּקִים – הַעַל־זֹאת יִקְרְאוּ לְךָ מְלַקֵּק וּמִתְאַוֶּה?

הַבּוּז לָהֶם מָה אֵפוֹא הַשֵּׁם אֲשֶׁר יִקְרְאוּ לָנוּ גַם־אֲנָחְנוּ עַל־דְּבַר אֲשֶׁר אֹהֲבִים אֲנַחְנוּ אוֹתְךָ?

אִמְרוּ עָלָיו כְּכָל־הָעוֹלֶה עַל־רוּחֲכֶם, אֲבָל אָנֹכִי הִיא הַיּוֹדַעַת אֶת־חֲטָאֵי בְנִי.

לֹא אֲהַבְתִּיו יַעַן־כִּי טוֹב הוּא, כִּי־אִםיַעַן־אֲשֶׁר הוּא בְנִי הַקָּטֹן.

אֵיךְ תִּמְצְאוּ לָדַעַת מַה־נֶחְמָד הוּא לִרְגָעִים, אֵם מִתְאַמְּצִים אַתֶּם לִשְׁקוֹל תָּמִיד בְּמֹאזְנַיִם אֶת־צִדְקוֹתָיו לְעֻמַּת חַטֹּאתָיו?

הֵן בְּעָנְשִׁי אוֹתוֹ – וְהָיָה לִי גַּם בָּזֶה לְחֵלֶק נִשְׁמָתִי.

הֵן אִם מֵעִמִּי הִיא נְסִבָּה בְשֶׁפֶךְ דִּמְעוֹתָיו – וְבָכָה גַם־לִבִּי עִמּוֹ.

רַק לִי לְבַדִי הַצְּדָקָה לְהוֹכִיחַ וְלַעֲנוֹשׁ – כִּי רַק זֶה אֲשֶׁר יֶאֱהַב, לוֹ הַצְּדָקָה לְיַסֵּר.

מַה־טוֹב לְךָ, בְּנִי, בִּהְיוֹתְךָ יוֹשֵׁב עַתָּה עַל־הָאָרֶץ וּמְשַׁעֲשֵׁעַ כָּל־הַבֹּקֶר עַל־עָנָף נִשְׁבָּר.

צְחוֹק יִמָּלֵא פִי לְמַרְאֵה הַמִּשְׂחָק אֲשֶׁר אַתָּה מְשַׂחֵק עִם־הַשָּׂרִיד הַמְּעַט אֲשֶׁר לְעָנָף נִשְׁבָּר.

וְיָדַי אָנֹכִי מְלֵאוֹת עֲבוֹדָה לְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹת וְלִמְנוֹת אֶחָד אֶל־אֶחָד בְּכָל־הָעֵת הַזֹּאת.

רַק אֵין־זֶה כִּי תַבִּיט בִּי עַתָּה וּבְלִבְּךָ תֹּאמַר: “מָה־נִבְעָר הַמִּשְׂחָק אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ לְךָ, לְשַׁחֶת־בּוֹ לְחִנָּם אֶת־כָּל עֵת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְפָנָיִךְ!”

בְּנִי! שָׁכַחְתִּי זֶה־מֵאָז אֶת־מְלֶאכֶת הַמַּחֲשֶׁבֶת, לִהְיוֹת גַּם־לִבִּי נָתוּן כֻּלּוֹ לִשְׂחִיפֵי עֵץ וּלְעֻגוֹת לֶחֶם עֲשׂוּיוֹת עָפָר.

מְחַפֶּשֶׂת אָנֹכִי אַחֲרֵי שַׁעֲשֻׁעִים אֲחֵרִים וִיקָרִים וְאָנֹכִי קֹבֶצֶת רַצֵּי זָהָב וָכָסֶף.

כָּל־דָּבָר אֲשֶׁר תִּמְצָא־לָךְ וְהָיָה לְךָ זֶה תָמִיד לְמִבְחַר שַׁעֲשֻׁעֶיךָ, אֲבָל אָנֹכִי מְאַבֶּדֶת עִתִּי וְכֹחִי גַּם־יַחַד לִדְבָרִים אֲשֶׁר לָנֶצַח לֹא אַשִּׂיגֵם.

נִלְחֶמֶת אָנֹכִי לְמַעַן אֶעֱבוֹר בְּסִירָתִי הַנִּסְעָרָה אֶת־יַם מִשְׁאֲלוֹתַי, וַאֲנִי שׁוֹכַחַת כִּי גַם־זֶה לִי רַק כְּלִי צַעֲצֻעִים לְשַׁעֲשֵׁעַ בָּם אֶת־נַפְשִׁי.

אֲנִי רַק דִּבַּרְתִי לֵאמֹר: “אֵם־יַעֲלֶה בָּעֶרֶב הַיָּרֵח הַמָלֵא וְעָגֹל וְיִשְׂתָּרֵג בִּסְבַךְ שָׂרִיגֵי עֵץ הַקַּדַם הַזֶּה, הֲיוּכַל אִישׁ לְצוּדוֹ?”

אֲבָל דַּדַּי¹ שָׂחַק לִי וַיֹּאמַר: “רֵק הַנִּבְעָר אַתָּה מִכָּל־הַנְּעָרִים אֲשֶׁר רָאִיתִי מְעוֹדִי וְעַד־כֹּה. רָחוֹק הַיָּרֵח מִמֶּנוּ עַד־לִמְאֹד, וְאֵיךְ יוּכַל אִישׁ לְצוּדוֹ?”

וַאֲנִי אָמַרְתִּי: “דַּדַּי מַה־נּוֹאַלְתָּ! אֵם־יֵשׁ כִּי אִמֵּנוּ תַבִּיט אֵלֵינוּ מֵחָלוֹנָהּ וְתִצְהַל אֵלֵינוּ לְעֵת שַׁעֲשְׁעֵנוּ אֶת־שַׁעֲשֻׁעֵינוּ, הָאָמֹר תֹּאמַר: רְחוֹקָה הִיא?”

אֲבָל דַּדַּי אָמַר: “רַק יֶלֶד פֹּתֶה אַתָּה! אֵי־מִזֶּה תִּקַּח לְךָ רֶשֶׁת גְּדוֹלָה לְמַדַּי לְבַעֲבוּר צוּד בָּהּ אֶת־הַיָּרֵח?”

וַאֲנִי אָמַרְתִּי: “הֵן לֹא יִבָּצֵר מִמְּךָ לְלָכְדוֹ בְעֶצֶם יָדֶיךָ?”

אֲבָל דַּדַּי שָׂחַק וַיֹּאמַר: “אָכֵן הַנִּבְעָר אַתָּה מִכָּל־הַנְּעָרִים אֲשֶׁר רָאִיתִי מְעוֹדִי וְעַד־כֹּה. הֵן לוּ קָרַב לָגֶשֶׁת, כִּי־עַתָּה רָאִיתָ מַה־גָדוֹל הַיָּרֵח”.

וַאֲנִי אָמַרְתִּי: “הוֹי דַּדַּי, מַה־רַבּוּ הַהֲבָלִים אֲשֶׁר יוֹרוּ בְּבֵית־סִפְרֶךָ! אֵם־יֵשׁ כִּי תַט אִמֵּנוּ אֶת־רֹאשָׁהּ אֵלֵינוּ לְנַשֶּׁק־לָנוּ, הֲיֵּרָאוּ פָנֶיהָ אֵלֵינוּ גְּדוֹלִים לִמְאֹד?”

אֲבָל דַּדַּי רַק בְּאַחַת: “אָכֵן יֶלֶד סָכָל אַתָּה!”

אִמִּי, הָעָם הַשּׁוֹכֵן בֶּעָבִים קוֹרֵא לִי –

"מְשַׁעַשְׁעִים אֲנָחְנוּ מֵאָז קוּמֵנוּ בַבֹּקֶר וְעַד־כְּלוֹת הַיּוֹם;

מְשַׁעַשְׁעִים אֲנָחְנוּ עִם־זְהַב הַשַּׁחַר, מְשַׁעַשְׁעִים אֲנָחְנוּ עָם־כֶּסֶף הַיָּרֵח".

וַאֲנִי שָׁאַלְתִּי: “אֵיךְ־זֶה אוּכַל לַעֲלוֹת אֲלֵיכֶם?”

וְהֵם עָנוּ: “לֵךְ וּבֹא עַד־קְצֵה שְׂפַת הָאֲדָמָה, הָרֵם אֶת־יָדֶיךָ הַשָׁמַיְמָה, אָז תַּעֲלֶה אֶל־תּוֹךְ הֶעָבִים”.

“הִנֵּה אִמִּי מְחַכָּה לִי בַבַּיִת”, אָמַרְתִּי. “אֵיךְ־אוּכַל לְנָטְשָׁהּ וְלָבוֹא?”

אָז יְשַׂחֲקוּ לִי וְעַל־פָּנַי יַחְלְפוּ מִשָּׁם וָהָלְאָה.

וְאוּלָם יָדַעְתִּי, אִמִּי, שַׁעֲשֻׁעַ נֶחְמָד מִזֶּה שִׁבְעָתָיִם.

אָנֹכִי אֶהְיֶה לָךְ לֶעָב וְאַתְּ תִּהְיִי לִי לְיָרֵח.

אָנֹכִי אֲכַסֵךְ בִּשְׁתֵּי כַפּוֹת יָדַי וְעֲלִיַּת־קִיר בֵּיתֵנוּ תִּהְיֶה לָנוּ לִתְכֵלֶת שָׁמָיִם.

הָעָם הַשּׁוֹכֵן בַּגַּלִּים קוֹרֵא לִי –

“מְרַנְּנִים אֲנָחְנוּ מִן־הַבֹּקֶר וְעַד־הָעֶרֶב, נוֹסְעִים אֲנָחְנוּ הָלוֹךְ וְנָסֹעַ, וְאֵין אֲנָחְנוּ יוֹדְעִים לְאָן אָנוּ הוֹלְכִים”.

וַאֲנִי שָׁאַלְתִּי: “אֲבָל אֵיךְ אָבֹא אֲלֵיכֶם לֶאֱרֹחַ עִמְּכֶם?”

וְהֵם עָנוּ: “לֵךְ וּבָאתָ עַד־קְצֵה שְׂפַת הַיָּם וְעָמַדְתָּ שָׁם וְהָיוּ עֵינֶיךָ סְגוּרוֹת הֵיטֵב, וְנָשְׂאוּ אוֹתְךָ הַגַּלִּים עִמָּם”.

וַאֲנִי אָמַרְתִּי: “הֵן אִמִּי דֹרֶשֶׁת לִי תָמִיד בַּבַּיִת בִּהְיוֹת הָעֶרֶב – וְאֵיךְ אוּכַל לְנָטְשָׁהּ וְלָבוֹא?”

אַז יִשְׂחֲקוּ לִי, יִרְקְדוּ וְיַחְלְפוּ עַל־פָּנַי מִשָּׁם וָהָלְאָה.

וְאוּלָם יָדַעְתִּי שַׁעֲשֻׁעַ טוֹב מִזֶּה שִׁבְעָתָיִם.

אָנֹכִי אֶהְיֶה לָךְ לְגַל וְאַתְּ תִּהְיִי לִי לְחוֹף יָם זָר.

וְאָנֹכִי אֶתְגַּלְגֵּל הָלוֹךְ וְהִתְגַּלְגֵּל, הָלוֹךְ וְהִתְגַּלְגֵּל, הָלוֹךְ וְהִתְגַּלְגֵּל, וְאֶל־חֵיקֵךְ אֲנֻפַּץ בִּשְׂחוֹק.

וְלֹא יֵדַע אִישׁ בִּמְלֹא כָל־הָאָרֶץ אַיֵּה אֲנָחְנוּ שְׁנֵינוּ.

חִשְׁבִי־נָא בְלִבֵּךָ כִּי נֶהְפַּכְתִּי לִהְיוֹת לְפֶרַח שַׁמְפָּה – הֵן רַק לָצוֹן הוּא – וַאֲנִי פּוֹרֵחַ עַל־פְּנֵי הֶעָנָף אֲשֶׁר בִּמְרוֹם הָעֵץ הַלָּזֶה, וַאֲנִי נָע בָּרוּחַ בְּמִצְהֲלוֹת תְּרוּעַת שְׂחוֹק וּמְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר עַל־פְּנֵי הֶעָלִים אֲשֶׁר הֵצִיצוּ זֶה־עַתָּה – הֲהַכֵּר הִכַּרְתִּנִי אָז, אִמִּי?

הֲלֹא קָרֹא תִקְרְאִי אָז: “אַיֶּךָּ, בְּנִי?” וַאֲנִי אֶשְׂחַק אֶל־לִבִּי וָאֱהִי מִתְאַפֵּק וּמַחֲרִישׁ כֻּלִּי.

אוֹ־אָז אֶעֱשֶׂה בְעָרְמָה וְאֲפַתַח אֶת־סְגוֹר צִיצַי וְאֶתְבּוֹנֵן אֵלַיִּךְ מִדֵּי עֲשׂוֹתֵךְ אֶת־מְּלַאכְתֵּךְ.

וְהָיָה אַחֲרֵי עֲלוֹתֵךְ מִן־הָרַחְצָה, בְּעוֹד שַׂעֲרוֹתַיִךְ הָרְטֻבּוֹת פְּרוּשׂוֹת עַל כְּתֵפַיִךְ, וְאַתְּ מִתְהַלֶּכֶת בְּצֵל עֵץ הַשַּמְפָּה לָבוֹא אֶל־הֶחָצֵר הַקְּטַנָּה אֲשֶׁר שָׁם תִּתְפַּלְּלִי אֶת־תְּפִלּוֹתַיִךְ, וְשָׁאֹף תִּשְׁאֲפִי אֶל־קִרְבֵּךְ אֶת־רֵיחַ הַפֶּרַח – וְרַק יָדֹעַ לֹא תֵדְעִי כִּי מִמֶּנִי הוּא בָּא.

וְהָיָה אַחֲרֵי אָכְלֵךְ בַצָּהֳרַיִם, בְּשִׁבְתֵּךְ אֶל־הַחַלּוֹן לִקְרֹא בְסֵפֶר הָרַמָּהְיָנָה וְצִלְלֵי הָעֵץ נוֹפְלִים עַל־שַׂעֲרוֹתַיִךְ וְעַל־חֵיקֵךְ, וַאֲנִי מַשְׁלִיךְ גַּם־אֲנִי אֶת־צִלִּי הַקָּטָן עַל־עֲלֵה סִפְרֵךְ עַיִן בְּעַיִן אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם תִּקְרְאִי –

הֲפַלֵּל תְּפַלְּלִי אָז כִּי הוּא הַצֵּל הֶעָנֹג אֲשֶׁר לִבְנֵךְ הַקָּטֹן?

וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תֵּלְכִי בָּעֶרֶב אֶל־רֶפֶת הַפָּרוֹת וְהַמְּנוֹרָה הַמְּאִירָה בְּיָדֵךְ, אָז אֶצְנַח לָאָרֶץ פִּתְאֹם וְאָשׁוּב לִהְיוֹת לָךְ לְיֶלֶד וְאֶת־פָּנַיִךְ אֲחַלֶּה לְסַפֵּר בְּאָזְנַי דָּבָר מִדִּבְרֵי סִפְרֵי הַנִּפְלָאוֹת.

“אֵיפֹה הָיִית, בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה?”

“לֹא אוּכַל לְהַגִּידָהּ לָךְ, אִמִּי”. הֵן כָּכָה יִהְיוּ הַדְּבָרִים אֲשֶׁר נְּדַבֵּר אָז בֵּינֵינוּ גַּם־אֶת וְגַם־אָנִי.

לוֹ יָדְעוּ בְנֵי־אָדָם אֵי הֵיכַל מַלְכִּי, כִּי־עַתָּה נֶעְלַם כְּרֶגַע מֵעֵינֵי הָאָרֶץ.

הַחוֹמוֹת עֲשׂוּיוֹת כֶּסֶף לָבָן וְהַגָּג זָהָב מֵאִיר.

הַמַּלְכָּה יוֹשֶׁבֶת בְּהֵיכָל אֲשֶׁר שֶׁבַע חֲצֵרוֹת לוֹ, וְהִיא עֹדָה אֶבֶן יְקָרָה אֲשֶׁר עֶרְכָּהּ עֵרֶךְ כָּל־הָעֹשֶׁר אֲשֶׁר לְשֶׁבַע מַמְלָכוֹת.

אַךְ תְּנִינִי, אִמִּי, וְאַגֶּד־לָךְ חֶרֶשׁ בְּאָזְנֵךְ אֶת־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־שָׁם הֵיכַל מַלְכִּי.

הֲלֹא הוּא בְּפִנַּת הַמַּעֲקֶה אֲשֶׁר לְבֵיתֵנוּ בִּמְקוֹם שָׁם סִיר הַפְּרָחִים עִם־צִיץ הַטּוּלְסִי.

בַּת הַמַּלְכָּה שׁוֹכֶבֶת וִישֵׁנָה בְמֶרְחַקֵּי חוֹף רָחוֹק עַל־שְׂפַת שִׁבְעַת הַיַּמִּים אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵר אוֹתָם.

אֵין־אִישׁ בִּמְלוֹא כָּל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־יֵדַע לִמְצֹא אוֹתָהּ זוּלָתִי אֲנִי לְבַדִּי.

וּצְמִידִים לָהּ עַל־זְרוֹעוֹתֶיהָ וְנִטְפֵי פְּנִינִים בְאָזְנֶיהָ, וְשַׂעֲרוֹתֶיהָ שׁוֹטְפוֹת עַל־פְּנֵי הַקַּרְקָע.

וּבִנְגוֹעַ אֵלֶיהָ שַׁרְבִיט הַקֶּסֶם אֲשֶׁר־עִמִּי וְנֵעוֹרָה מִשְׁנָתָהּ וַאֲבָנִים יְקָרוֹת תִּפּוֹלְנָה מֵעַל־שְׂפָתֶיהָ בְּשַׂחֲקָהּ.

אַךְ תְּנִינִי וְאֶלְחַשׁ חֶרֶשׂ עַל־פִּי אָזְנֵךְ, אִמִּי, הֲלֹא הִיא בְּפִנַּת הַמַּעֲקֶה אֲשֶׁר לְבֵיתֵנוּ בִמְקוֹם שָׁם סִיר הַפְּרָחִים עִם־צִיץ הַטּוּלְסִי.

כַּאֲשֶׁר תָּבוֹא עֵת לָךְ לָלֶכֶת אֶל־הַנָּהָר לְהִתְרַחֵץ, עֲלִי־נָא אֶל־הַמַּעֲקֶה אֲשֶׁר עִם־הַגָּג.

יוֹשֵׁב אָנֹכִי בַּפִּנָּה אֲשֶׁר־שָׁם צִלְלֵי הַחוֹמוֹת נוֹעָדִים עָלַי.

רַק הֶחָתוּל הַקָּטָן לְבַדוֹ נִרְצָה לִי לָקַחַת אוֹתוֹ עִמִּי, כִּי־יוֹדֵעַ הוּא אַיֵּה מְגוּרֵי הַגַּלָּב אֲשֶׁר בְּסִפְרֵי הַנִּפְלָאוֹת.

אַךְ תְּנִינִי, אִמִּי, וְאֶלְחַשׁ חֶרֶשׁ עַל־פִּי אָזְנֵךְ אֶת־מְקוֹם מְגוּרֵי הַגַּלָּב אֲשֶׁר בְּסִפְרֵי הַנִּפְלָאוֹת.

הֲלֹא הוּא בְּפִנַּת הַמַּעֲקֶה בִּמְקוֹם־שָׁם סִיר הַפְּרָחִים עִם־צִיץ הַטּוּלְסִי.

אִמִּי, אוֹר הַיּוֹם נֶהְפַּך לְלָבָן כֵּהֶה בַשָׁמָיִם. לֹא יָדַעְתִּי מָה־הַמּוֹעֵד עַתָּה.

שַׁעֲשֻׁעַי לֹא יְשַׁעַשְׁעוּנִי, לָכֵן סַרְתִּי אֵלָיִךְ. הִנֵּה שַׁבָּת הַיּוֹם, הִנֵּה הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ לָנוּ.

עִזְבִי אֶת־מְלַאכְתֵּךְ, אִמִּי, שְׁבִי פֹה אֶל־הַחַלּוֹן וְסַפְּרִי בְאָזְנָי וְהַגִּידִי לִי אַיֵּה מִדְבַּר טִפַּנְטָר אֲשֶׁר בְּסִפֻּרֵי הַנִּפְלָאוֹת?

צִלְלֵי הַגֶּשֶׁם כִּסּוּ אֶת־אוֹר הַיּוֹם מִן־הַקָּצֶה אֶל־הַקָּצֶה.

הַבָּרָק הַזּוֹעֵם שָׂרַט בְּצִפָּרְנָיו אֶת־פְּנֵי הַשָּׁמַיִם לִשְׂרָטוֹת.

כַּאֲשֶׁר יִתְגַּלְגְּלוּ הֶעָבִים וְהָרַעַם יִרְעַם, אָהַבְתִּי כִּי־אֶפְחַד וְאֶדְבַּק בָּךְ.

כַּאֲשֶׁר יִתְדַּפֵּק הַגֶּשֶׁם הַכָּבֵד שָׁעוֹת עַל־שָׁעוֹת עַל־פְּנֵי עֲלֵי הַבַּמְבּוֹ וְחַלּוֹנֵינוּ יֶחֶרְדוּ וִיצַלְצְלוּ מִדְּחִיפוֹת הָרוּחַ, אַהֲבְתִּי כִּי־אֵשֵׁב בַּדָד בְּחַדְרֵךְ לִימִינֵךְ, אִמִּי, וְאֶשְׁמַע אֵלַיִךְ בְּסַפְּרֵךְ בְּאָזְנַי אֶת־דְּבַר מִדְבַּר טִפַּנְטָר אֲשֶׁר בְּסִפֻּרֵי הַנִּפְלָאוֹת.

אַיֵּה מְקוֹמוֹ, אִמִּי? עַל־שְׂפַת־צִי מִן־הַיַּמִים, לְרֶגֶל־מִי מִן־הַגְּבָעוֹת, בְּמַמְלֶכֶת־מִי מִן־הַמְּלָכִים?

עָבִים קוֹדְרִים נֶעֱרָמִים בְּחִפָּזוֹן עַל־פְּנֵי זֵר הַיַּעַר הַשָּׁחוֹר הוֹי בְּנִי, אֶל־נָא תֵצֵא הַחוּצָה!

עֲצֵי הַתְּמָרִים הָעוֹמְדִים עִם־הַנַּחַל בַּטּוּר מְנִידִים בְּרָאשֵׁיהֶם לְמוּל־פְּנֵי הַשָּׁמַיִם הָאֲבֵלִים. הָעֹרְבִים עִם־כַּנְפֵיהֶם הַמְגֹאָלוֹת מְקַנְּנִים דּוּמָם עַל־עַנְפֵי הַתָּמָרִינְדָּה וּשְׂפַת הַנַּחַל אֲשֶׁר עִם־הַמִּזְרָח הָיְתָה לְמִרְבָּץ לָרוּחוֹת הָרָעוֹת לְעֵת הַנְּגֹהוֹת הַקּוֹדְרִים.

פָּרָתֵנוּ גֹעָה בְקוֹל וְהִיא אֲסוּרָה בְחֶבֶל אֶל־הַגָּדֵר.

הוֹי בְּנִי, חַכֵּה־נָא לִי פֹה עַד־הֲבִיאִי אוֹתָהּ אֶל־הָרֶפֶת!

בְּנֵי־אָדָם נֶחְפָּזִים אֶל־הַשָּׂדֶה הַסָּחוּף לָצוּד אֶת־הַדָּגִים הַנִּמְלָטִים מִן־הַבְּרֵכוֹת לְעֵת גְּאוֹת הַמָּיִם. מֵי־הַגֶּשֶׁם זֹרְמִים בַּחֲרִיצִים בְּתוֹךְ הָרְחוֹבוֹת הַצָּרִים וְהָיוּ כְּנַעַר מִתְהוֹלֵל הַנִּמְלָט רֶגַע מִתַּחַת יַד אִמּוֹ לְבַעֲבוּר הַתֵּל בָּהּ.

שְׁמַע־נָא, הִנֵּה אִישׁ קוֹרֵא אֶל־הַמַּלָּח הַיּוֹשֵׁב עִם־הַמַּעְבָּרָה.

הוֹי בְּנִי, קָדַר אוֹר הַיּוֹם וְהַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עִם־מַעֲבָר הַנַּחַל חָדֵלָה!

הַשָּׁמַיִם דְמוּת לָהֶם כְּרוֹכְבִים בְחִפָּזוֹן עַל־פְּנֵי הַגֶּשֶׁם אֲשֶׁר הִתְהוֹלֵל בַּחֲמָת זָעַף. הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּנַּחַל שֹׁאֲגִים וְזֹעֲפִים. נָשִׁים נֶחְפָּזוֹת לָשׁוּב הַבָּיְתָה מִן־הַגַּנְגָּס עִם־כַּדֵּיהֶן הַמְּלֵאוֹת.

תִּהְיֶינָה־נָא מְנוֹרוֹת הָעֶרֶב נְכוֹנוֹת.

הוֹי בְּנִי, אַל־נָא תֵצֵא הַחוּצָה!

הָרְחוֹב הָעֹלֶה אֶל־הַשּׁוּק נֶעֱזָב, הַנָּתִיב הַפּוֹנֶה אֶל־הַנַּחַל מָלֵא חֲלַקְלַקּוֹת.

הָרוּחַ נֹאֵק וְזֹעֵף בֵּין־עַנְפֵי הַבַּמְבּוֹ וְהָיָה כְּחַיָּה רָעָה הַנִּלְכָּדָה בָרֶשֶׁת.

יוֹם־יוֹם אֲשַׁלַּח הַמַּיְמָה אֶת־אֳנִיוֹתַי הַקְּטַנּוֹת הָעֲשׂוּיוֹת נְיָר וְאֶתֵּן אוֹתָן אַחַת אַחַר הָאַחַת לָצוּף מִזֶּה וָהָלְאָה עִם־מוֹרַד הַזֶּרֶם הַזֹרֵם.

בְּאוֹתוֹת גְּדוֹלִים וּשְׁחוֹרִים אֶכְתּוֹב עֲלֵיהֶן אֶת־שְׁמִי וְאֶת־שֵׁם הַכְּפָר אֲשֶׁר אֲנִי יוֹשֵׁב בּוֹ.

וְזֹאת תִּקְוָתִי כִּי אִישׁ בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה יִמְצָא אוֹתָן וְיַדַע מִי אֲנִי.

אַעֲמִיס עַל־אֳנִיוֹתַי הַקְּטַנּוֹת פִּרְחֵי שִׁיאוּלִי מִפִּרְחֵי גַנֵּנוּ, וְנַפְשִׁי תְקַוֶּה כִּי הַפְּרָחִים הָאֵלֶה אֲשֶׁר בְּמִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יָבֹאוּ בְשָׁלוֹם אֶל־אֶרֶץ אֲשֶׁר עִם־הַלָּיְלָה.

אֲשַׁלַּח אֶת־אֳנִיוֹתַי הָעֲשׂוּיוֹת נְיָר מִלְּפָנַי וַאֲנִי מַבִּיט הַשָּׁמַיְמָה וְרֹאֶה וְהִנֵּה הֶעָבִים הַקְּטַנִּים פֹּרְשִׂים מִפְרָשִׂים לְבָנִים נְפוּחֵי רוּחַ.

לֹא יָדַעְתִּי מִי בַשָּׁמַיִם מִן־הַחֲבֵרִים אֲשֶׁר לִי לְשַׁעֲשֻעִים שָׁלַח לִי אֶת־אֵלֶּה אָרְצָה עַל־כַּנְפֵי רוּחַ לְהִתְחָרוֹת עִם־אֳנִיוֹתַי!

וּבְבֹא הַלַּיְלָה אֶחְבּוֹשׁ פָּנַי בִּזְרוֹעוֹתַי וַאֲנִי חוֹלֵם כִּי־אֳנִיּוֹת הַנְּיָר אֲשֶׁר־לִי חֹתְרוֹת הָלוֹךְ וְחָתֹר אֶל־מוּל הַכּוֹכָבִים אֲשֶׁר עִם־חֲצוֹת הַלָּיְלָה.

אַיְלוֹת הַשֵּׁנָה שָׁטוֹת בָּהֶן וְהַמַּשָּׂא אֲשֶׁר הֵן מוֹבִילוֹת הֵם סַלֵּיהֶן הַמְּלֵאִים חֲלוֹמוֹת.

הַסִּירָה אֲשֶׁר לְמַדְהוּ הַמַּלָּח קְשׁוּרָה עִם־עָגְנָהּ עַל־שְׂפַת הַיָּם אֲשֶׁר לְחוֹף רַיְגוּנִי.

וְנֹשֵׂאת הִיא לְלֹא־מוֹעִיל פִּשְׁתֵּי הֹדּוּ וְהִיא רֹבֶצֶת פֹּה־זֶה יָמִים רַבִּים לְלֹא־תַכְלִית.

לוּ הָיָה עִם־לִבּוֹ דָּבָר טוֹב לְהַשְׁאִיל לִי אֶת־סִירָתוֹ, כִּי־עַתָּה פָקַדְתִּי לָהּ מְאַת תּוֹפְשֵׂי מָשׁוֹט וּפָרַשְׂתִּי לָהּ מִפְרָשִׂים חֲמִשָׁה אוֹ שִׁשָּׁה אוֹ שִׁבְעָה.

וְאֶל־הַשְּׁוָקִים הַשּׁוֹמְמִים הָאֵלֶּה לֹא אֶחְתֹּר בָּהּ.

כִּי־אִם אֲנַהֵג אוֹתָהּ דֶּרֶךְ שִׁבְעַת הַיַּמִּים וְדֶרֶךְ שְׁלֹשָׁה עָשָׂר הַנְּחָלִים אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ הַפְּלָאוֹת.

וְאַתְּ, אִמִּי, הֵן לֹא תִבְכִּי לִי אָז.

לֹא אָבוֹא הַיַּעְרָה כְרַמַּהְחַנְדְּרַא מִבִּלְתִּי שׁוּב מִשָּׁם עַד־כְּלוֹת אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה.

כִּי־אִםאֶהְיֶה לְבֶן־הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּסִפֻּרֵי הַנִּפְלָאוֹת וְאֶת־סִירָתִי אֲמַלֵּא בְּכָל־אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשִׁי.

וְאֶת־אַשּׁוּ רֵעִי אֶקַּח עִמִּי וְנַעֲבוֹר בְּשִׂמְחַת גִּיל אֶת־שִׁבְעַת הַיַּמִּים וְאֶת־שְׁלֹשָׁה־עָשָׂר הַנְּחָלִים אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ הַפְּלָאוֹת.

אֶת־מִפְרָשֵׂנוּ נִפְרוֹשׂ לְאוֹר בֹּקֶר הַשְׁכֵּם.

וְהָיָה לְעֵת רִדְתֵּךְ לִרְחוֹץ בְּמֵי הַנָּהָר בְּמוֹעֵד הַצָּהֳרַיִם וְהָיִינוּ אֲנַחְנוּ לַמּוֹעֵד הַזֶּה בָאָרֶץ אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ נָכְרִי.

אֶת־מַעֲבַר טִפּוּרְנִי נַעֲבוֹר וְנַעֲזוֹב מֵאַחֲרֵינוּ אֶת־מִדְבַּר טִפַּנְטָר.

וּבְשׁוּבֵנוּ הַבַּיְתָה וְהָיָה זֶה לְמוֹעֵד עֶרֶב בְּהָחֵל קַדְרוּת בַּשָּׁמַיִם וַאֲנִי אֲסַפֵּר בְּאָזְנַיִךְ אֶת־דְּבַר כָּל־הַמַּרְאוֹת אֲשֶׁר רָאִיתִי.

כִּי־אֶעֱבוֹר אֶת־שִׁבְעַת הַיַּמִּים וְאֶת־שְׁלֹשָׁה־עָשָׂר הַנְּחָלִים אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ הַפְּלָאוֹת.

עָרְגָה נַפְשִׁי לַעֲבוֹר אֶל־הַחוֹף הָרָחוֹק אֲשֶׁר מֵעֵבֶר הַנַּחַל;

אֲשֶׁר שָׁם הַסִּירוֹת עוֹמְדוֹת בְּטוּר אֶחָד, אֲסוּרוֹת אֶל־מוֹטוֹת הַבַּמְבּוֹ;

אֲשֶׁר שָׁם אֲנָשִׁים חֹתְרִים בַּסִּירוֹת בַּבֹּקֶר וּמַחֲרֵשׁוֹתֵיהֶם עַל־כְּתֵפָם לַחֲרוֹשׁ בָּהֶן אֶת־שְׂדוֹתֵיהֶם הָרְחוֹקִים;

אֲשֶׁר שָׁם רֹעֵי הַפָּרוֹת מַנְהִיגִים עֲגָלִים גֹּעִים וְשָׁטוּ עִמָּם אֶל־הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי אֶל־הַמִּרְעֶה אֲשֶׁר בַּחוֹף, –

וַאֲשֶׁר מִשָּׁם יָשׁוּבוּ כֻלָּם בָּעֶרֶב וְאֶת־הַשּׁוּעָלִים הַמֵּילִילִים יַעַזְבוּ מֵאֲחֲרֵיהֶם עַל־פְּנֵי הָאִי הַמְכֻסֶּה חֲרֻלִים.

אִמִּי, אִם כָּשֵׁר הַדָּבָר לְפָנַיִךְ, תְּנִינִי־נָא, וְאֶהְיֶה לְמַלָּח עַל־פְּנֵי הַמַּעְבָּרָה – כַּאֲשֶׁר אֶגְדַּל וְאֶהְיֶה לְאִישׁ.

הִנֵּה אֲנָשִׁים אוֹמְרִים כִּי בִצְעֵי מַיִם נִפְלָאִים מִתְחַבְּאִים מֵאַחֲרֵי הַחוֹף הַגָּדוֹל הַלָּזֶה!

אֲשֶׁר שָׁם מִתְלַקְּטִים מַחֲנוֹת בְּנֵי־אַוָּזִים פְּרָאִים בַּחֲלוֹף הַגְּשָׁמִים וְגָאָה הַסּוּף הַכָּבֵד עַל־גְּדוֹת הַמַּיִם וְצִפֳּרֵי הַמַּיִם תְּבַקַּעְנָה שָׁם בֵּיצֵיהֶן;

אֲשֶׁר שָׁם הַשַּׂלְוִים עִם־זַנְבוֹתֵיהֶם הַמְּפַזְּזִים יַשְׁאִירוּ אַחֲרֵיהֶם אֶת־אוֹתוֹת בְּהוֹנוֹתֵיהֶם הַקְּטַנִּים בִּיוֵן הַטִּיט הָרַךְ וְהֶחָלָק.

אֲשֶׁר שָׁם גִּבְעוֹלֵי הַדֶּשֶׁא הָאֲרֻכִּים מְכֻרְבָּלִים בְּכַרְבֹּלֶת צִיצִים לַבָּנִים וְקוֹרְאִים בָּעֶרֶב לְקַרְנֵי הַיָּרֵח לָבוֹא לַשּׁוּט עַל־פְּנֵי גַּלֵּיהֶם.

אִמִּי, אִם־כָּשֵׁר הַדָּבָר לְפָנַיִךְ, תְּנִינִי־נָא, וְאֶהְיֶה לְמַּלָּח עַל־פְּנֵי הַמַּעְבָּרָה – כַּאֲשֶׁר אֶגְדַּל וְאֶהְיֶה לְאִישׁ.

אֶעֱבוֹר הָלוֹךְ וְעָבֹר, הָלוֹךְ וְעָבֹר, מֵחוֹף אֶל־חוֹף, וְכָל־הַנְּעָרִים וְכָל־הַנְּעָרוֹת אֲשֶׁר בַּכְּפָר יִשְׁתָּאוּ לִי בְּעֵת עֲלוֹתָם מִן־הָרַחְצָה.

וּבְהַגִּיעַ הַשֶּׁמֶשׁ עַד־חֲצִי הַשָּׁמַיִם וְהַבֹּקֶר יִגְוַע לְעֵינֵי הַצָּהֳרַיִם, אָז אָרוּץ וְאָבוֹא מַהֵר וְאָסוּר אֵלַיִךְ וְאֶקְרָא: “אִמִּי, אִמִּי, רָעֵב אָנֹכִי”.

וּבַחֲלוֹף הַיּוֹם וְהַצְּלָלִים יִרְבְּצוּ תַחַת הָעֵצִים, וּבָאתִי הַבַּיְתָה עִם־הָעֲלָטָה.

לֹא אֵלֵךְ מֵעִמָּךְ עַד־עוֹלָם לְבַעֲבוּר בּוֹא הָעִירָה וּלְבַעֲבוּר עָבֹד כְּאָבִי.

אִמִּי, אִם־כָּשֵׁר הַדָּבָר לְפָנַיִךְ, תְּנִינִי־נָא, וְאֶהְיֶה לַמַּלָּח עַל־פְּנֵי הַמַּעְבָּרָה – כַּאֲשֶׁר אֶגְדַּל וְאֶהְיֶה לְאִישׁ.

כַּאֲשֶׁר יָשֹׁקּוּ עֲבֵי סְעָרָה בַּשָּׁמַיִם וְגִשְׁמֵי סִיוָן יֵרְדוּ אָרְצָה, –

אָז יָבוֹא רוּחַ לָח מִמִּזְרָח וְהִלֵּךְ וְעָבַר עַל־הָעֲרָבָה וְחִלֵּל עַל־פִּי שַׂק־חֲלִילוֹ בֵּין־עֲצֵי הַבַּמְבּוֹ.

וַהֲמוֹנֵי פְּרָחִים יֵצְאוּ פִתְאֹם עַל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה, וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ מֵאַיִן בָּאוּ, וְהֵם מְפַזְּזִים בְּמִצְהֲלוֹת שׁוֹבָבִים עַל־פְּנֵי הַדֶּשֶׁא.

אָמְנָם חָשַׁבְתִּי בְלִבִּי, אִמִּי, כִּי הוֹלְכִים הַפְּרָחִים גַּם־הֵם אֶל־בֵּית־סֵפֶר אֲשֶׁר מִתַּחַת לַאֲדָמָה.

וְחֹק לִמֻדִּים לָּהֶם לַעֲשׁוֹתוֹ וּלְכַלוֹתוֹ בְעִתּוֹ, וְהַדְּלָתוֹת סְגוּרוֹת בַּעֲדָם, וּבִהְיוֹת עִם־לִבָּם לָצֵאת חוּצָה לְשַׁעֲשֻׁעֵיהֶם בְּטֶרֶם בּוֹא מוֹעֵד לָהֶם, וְהִצִּיג אוֹתָם הַמּוֹרֶה בְּפִנַּת זָוִית.

בְּבֹא עֵת הַגֶּשֶׁם וּבָאוּ לָהֶם יְמֵי חַג חֻפְשָׁתָם.

הָעֲנָפִים יִתְדַּפְּקוּ בַיַּעַר יַחְדָּו, הֶעָלִים יִרְעֲשׁוּ לָאָרֶץ בִּמְשׁוּבַת רוּחַ, עָבֵי הָרַעַם יִמְחֲאוּ כַּפֵּיהֶם הַחֲזָקוֹת, וְיַלְדֵי הַפְּרָחִים יִתְפָּרְצוּ הַחוּצָה בִּלְבוּשׁ אָדֹם וְצָהֹב וְלָבָן.

הֲתֵדְעִי לָךְ, אִמִּי? – מָעוֹן לָהֶם בַּשָּׁמַיִם אֲשֶׁר שָׁם הַכּוֹכָבִים!

הַאִם לֹא רָאִיתְ כִּי־תַּעֲרוֹג נַפְשָׁם כָּכָה לָבוֹא שָׁמָּה? הַאִם לֹא תֵּדְעִי לָמָה הֵם נֶחְפָּזִים כָּכָה?

וְאָמְנָם לִבִּי מַגִּיד לִי אֶל־מִי הֵם נֹשְׂאִים אֶת־כַּפֵּיהֶם: אֵם לָהֶם שָׁמָּה כַּאֲשֶׁר גַּם־לִי אֵם.

דַּמִּי־נָא בְּנַפְשֵׁךְ, אִמִּי, כִּי אֶת נִשְׁאֶרֶת לָשֶׁבֶת בָּיִת וַאֲנִי קָם לִנְסוֹעַ לַאֲרָצוֹת נָכְרִיּוֹת.

דַּמִּי־נָא בְנַפְשֵׁךְ, כִּי סִירָתִי נְכוֹנָה בַמּוֹרָד וְהִיא עֲמוּסָה וּמְלֵאָה.

וְעַתָּה, אִמִּי, בִינִי־נָא הֵיטֵב בַּדָּבָר בְּטֶרֶם תַּעֲנִי וְהַגִּידִי לִי מָה עָלַי לְהָבִיא לָךְ בְּשׁוּבִי?

אִמִּי, הַחֲפֵצָה אַתְּ בִּצְרוֹרוֹת צְרוֹרוֹת זָהָב?

הִנֵּה שָׁם עַל־גְּדוֹת נַהֲרוֹת הַזָּהָב מְלֵאִים הַשָּׂדוֹת קְצִיר זָהָב.

וּבְצִלְלֵי נְתִיבוֹת הַיַּעַר נוֹטְפִים פִּרְחֵי הַשַּׁמְפָּה זָהָב עֲלֵי אֹרַח.

אֶת־כָּל־אֵלֶּה, אֶת־כָּל־אֵלֶּה אֲלַקֵּט לְמַעֲנֵךְ בְּמֵאוֹת מֵאוֹת סַלִּים.

אִמִּי, הֲתַחְפְּצִי בִּפְנִינִים אֲשֶׁר גָּדְלָן כְּנִטְפֵי הַגֶּשֶׁם בַּסְתָו? כִּי־עַתָּה אֶעֱבְּרָה־לִי עַד־אִי הַפְּנִינִים.

שֵׁם תִּרְעַדְנָה הַפְּנִינִים לְאוֹר בֹּקֶר מַשְׁכִּים עַל־פְּנֵי פִרְחֵי הַנָּוֹת וְהַפְּנִינִים תִּשְׁתַּפֵּכְנָה עַל־פְּנֵי הַדֶּשֶׁא, וְהַפְּנִינִים תִּטּוֹפְנָה עַל־פְּנֵי הַחוֹל בִּרְבִיבֵי גַלֵי הַיָּם הַשּׁוֹבָבִים.

וּלְאָחִי אָבִיא צֶמֶד סוּסִים אֲשֶׁר כְּנָפַיִם לָהֶם לָעוּף בָּהֶן הַשָּׁמַיְמָה.

וּלְאָבִי אָבִיא עֵט־קֶסֶם אֲשֶׁר יִכְתּוֹב אֶת־הַדְּבָרִים מֵאֵלָיו וְהוּא לֹא־יֵדָע.

וְלָךְ, אִמִּי, שׂוּמָה עָלַי לְהָבִיא אֶת־הָאַרְגָּז וְאֶת־הָאֶבֶן הַיְקָרָה אֲשֶׁר עֶרְכָּה כְּעֵרֶךְ הַמַּמְלָכוֹת אֲשֶׁר לְשִׁבְעָה מְלָכִים.

לוֹ הָיִיתִי, אֵם־חֲמֻדוֹת, רַק כֶּלֶב קָטָן, וְלֹא הָיִיתִי בְנֵךְ הַקָּטָן, הֶאָמֹר אָמַרְתְּ אֵלַי “לֹא”, לוּ נַסִּיתִי לֶאֱכוֹל עִמָּךְ מִן־הַקְּעָרָה הָאֶחָת?

הַאִם הָנֵס הַנִיסוֹת אוֹתִי וְאָמַרְתְּ אֵלַי: “הֵעָלֵה מִזֶּה, אַתָּה כֶלֶב קָטָן וְנִמְאַס”?

כִּי־עַתָּה גְשִׁי הָלְאָה, אִמִּי, גְּשִׁי! לֹא אוֹסִיף עוֹד לָנֶצַח לְקָרְבָה אֵלָיִךְ בְּקָרְאֵךְ לִי וְלֹא אֶתְנֵךְ עוֹד לָנֶצַח לְהַטְרִיפֵנִי אֶת־מַאֲכַל יוֹמִי.

לוּ הָיִיתִי, אֵם חֲמֻדוֹת, רַק תֻּכִּי קָטָן וְיָרֹק, וְלֹא הָיִיתִי בְּנֵךְ הַקָּטָן, הֶאָסֹר אֲסַרְתִּנִי אֵלַיִךְ בְּכֶבֶל מִיִּרְאָה פֶּן אָעוּף מִזֶּה וְהָלְאָה?

הַאִם הַזְהֵר הִזְהַרְתְּ אוֹתִי בְּאֶצְבָּעֵךְ וְאָמַרְתְּ אֵלַי: “מָה רַע לֵב הַצִּפּוֹר הַפּוֹחֵז הַזֶּה! הֵן מְכַרְסֵם הוּא אֶת־טַבְּעוֹת כְּבָלָיו יוֹם וָלָיְלָה”?

כִּי־עַתָּה גְשִׁי הָלְאָה, אִמִּי, גְשִׁי! אֶבְרַח־לִי הַיַּעְרָה, כִּי לֹא אֶחְפּוֹץ כִּי תּוֹסִיפִי לָקַחַת אוֹתִי אֶל־בֵּין זְרוֹעוֹתָיִךְ.

מִדֵּי צַלְצֵל הַגּוֹנְג עֶשֶׂר בַּבֹּקֶר וַאֲנִי עֹבֵר בִּרְחוֹבֵנוּ לָבוֹא אֶל־בֵּית־הַסֵּפֶר –

אָז אֶפְגּוֹשׁ יוֹם־יוֹם אֶת־הָרֹכֵל הַנּוֹשֵׂא אֶת־סִבְלוֹ וְקוֹרֵא: “צְמִידִים, צְמִידֵי גָבִישׁ!”

אֵין־דָּבָר אֲשֶׁר יָאִיץ בּוֹ, אֵין־אֹרַח אֲשֶׁר נָחוּץ לוֹ, אֵין־מָקוֹם אֲשֶׁר עָלָיו לִפְנוֹת אֵלָיו, אֵין־מוֹעֵד אֲשֶׁר שָׁמוּר לוֹ לְׂשׁוּב בּוֹ הַבָּיְתָה.

חָפַצְתִּי כִּי־אֶהְיֶה רֹכֵל, מִתְהַלֵּךְ כָּל־הַיּוֹם בַּחוּץ וְקוֹרֵא: “צְמִידִים, צְמִידֵי גָבִישׁ!”

וּבְאַרְבַּע אַחֲרֵי מוֹעֵד הַצָּהֳרָיִם וַאֲנִי שָׁב מִבֵּית־הַסֵּפֶר –

אָז יֵשׁ כִּי־אֶרְאֶה בְעַד שַׁעַר הַבַּיִת הַלָּז אֶת־הַגַּנָּן בְּחָפְרוֹ בַּאֲדָמָה.

עֹשֶׂה הוּא בְקַרְדֻמּוֹ כְּכָל־אֲשֶׁר יַעֲלֶה עַל־לִבּוֹ. אֶת־לְבוּשָׁיו יְגָאֵל בַּטִּיט, וּבְתִתּוֹ לַשֶּׁמֶשׁ הַלֹּהֵט לֶאֱפוֹת אוֹתוֹ אוֹ לַעֲשׁוֹתוֹ רָטֹב, לֹא יִהְיֶה לוֹ אִישׁ לְמוֹכִיחַ.

חָפַצְתִּי כִּי־אֶהְיֶה לְגַנָּן, חוֹפֵר בַּגַּן לְאַוַּת נַפְשִׁי וְאִישׁ לֹא יִמְנָעֵנִי מַחֲפֹר.

וּלְמוֹעֵד אֲשֶׁר יֶחְשַׁךְ הָאוֹר בָּעֶרֶב וְאִמִּי שׁוֹלַחַת אוֹתִי לִשְׁכַּב –

אָז יֵשׁ כִּי־אֶרְאֶה בַעַד הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ אֶת־הַשּׁוֹמֵר מִדֵּי לֶכְתּוֹ הָלוֹךְ וּפָסֹעַ אַנֶה וָאָנָה.

אָפֵל הָרְחוֹב וְגַלְמוּד וְהָעֲשָׁשִׁית אֲשֶׁר בָּרְחוֹב עוֹמֶדֶת כְּגִבּוֹר נוֹרָא אֲשֶׁר עַיִן אֲדֻמָּה לוֹ בְרֹאשׁוֹ.

הַשּׁוֹמֵר מְנוֹפֵף אֶת־הַמְּנוֹרָה, הוֹלֵךְ וְעוֹבֵר עִם־צִלּוֹ אֲשֶׁר בְּצִדּוֹ, וְהוּא לֹא יַעֲלֶה עַל הַמִּטָּה לִשְׁכַּב אַף־לֹא פַּעַם אַחַת בְּכָל־יְמֵי־חַיָּיו.

חָפַצְתִּי כִּי־אֶהְיֶה לְשׁוֹמֵר, עוֹבֵר בָּרְחוֹבוֹת בְּכָל־לַיְלָה וּמְגָרֵשׁ אֶת־הַצְּלָלִים בִּמְנוֹרָתִי.

אִמִּי מָה־נִּבְעָרָה עוֹד בִּתֵּךְ הַקְּטַנָּה! רַק יַלְדָּה פְּתַיָּה הִיא כֻלָּה!

אֵין הִיא יוֹדַעַת לְהַבְדִּיל בֵּין־הַמְּאוֹרוֹת אֲשֶׁר בָּרְחוֹב וּבֵין־הַכּוֹכָבִים.

וּבְשַׂחֲקֵנוּ שְׂחוֹק “אֲכִילָה” בְאַבְנֵי חָצָץ, וְחָשְׁבָה כִּי־אָמְנָם מָזוֹן הֵן בֶּאֱמֶת וְהִיא מְנַסָּה לְשִׂימָן בְּפִיהָ.

וּבְפָתְחִי סֵפֶר לְפָנֶיהָ וּבְצַוֹּתִי לָהּ לְלְמֹד אָלֶ“ף בֵּי”ת גִּמֵ"ל, וְקָרְעָה אֶת־הֶעָלִים בְּיָדֵיהָ וְצָהֲלָה מִשִּׂמְחָה עַל־לֹא־דָבָר. כֵּן אֹרַח בִּתֵּךְ הַקְּטַנָּה בַעֲשׂוֹתָה אֶת־חֹק לִמֻּדֶיהָ.

וַּבַהֲנִידִי לָהּ רֹאשׁ מִכַּעַשׂ וַאֲנִי גוֹעֵר בָּהּ וְקוֹרֵא לָהּ בַּת־בְּלִי־תַרְבּוּת, וְשָׂחֲקָה וְחָשְׁבָה אֶת־כָּל־זֹאת לְלָצוֹן נֶחְמָד.

כָּל־אִישׁ יוֹדֵעַ כִּי אָבִינוּ הָלַךְ לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה, אֲבָל אִם מִדֵּי שַׂחֲקִי אֶקְרָא בְּקוֹל “אָבִי”, וְהַבִּיטָה סָבִיב בְּסַעֲרַת לֵב וְהֶאֱמִינָה בֶּאֱמֶת כִּי אָבִינוּ קָרוֹב.

וּבְפָתְחִי לִי לְשַׁעֲשֻׁעַי בֵּית־סֵפֶר לַמַּעַן הַחֲמוֹרִים אֲשֶׁר הֵבִיא הַכֹּבֵס אֵלֵינוּ, לְהַסִּיעַ בָּהֶן אֶת־הַכֻּתָּנוֹת לְכָבְסָן, וַאֲנִי הַזְהֵר אַזְהִיר אוֹתָהּ כִּי מוֹרֶה אָנֹכִי, וְצָעֲקָה בְּלִי־דַעַת וְקָרְאָה לִי דַּדֵי¹.

בִּתֵךְ הַקְּטַנָּה אוֹמֶרֶת לָצוּד אֶת־הַיָּרֵח. הֵן לְלַעַג תִּהְיֶה; קוֹרֵאת הִיא לֶאלֹהֵי גַנַּשׁ – גַּנּוּשׁ.

אִמִּי, מָה־נִּבְעָרָה עוֹד בִּתֵּךְ הַקְּטַנָּה! רַק יַלְדָּה פְּתָיַּה הִיא כֻלָּהּ!

מְעַט וּמִצְעָר אָנֹכִי כִּי עוֹדֶנִּי נַעַר קָטָן. אָכֵן גָּדוֹל אֶהֱיֶה כַּאֲשֶׁר אֶזְקַן כְּמוֹ־אָבִי.

מוֹרִי יָבוֹא וְיֹאמַר: “הִנֵּה הַמּוֹעֵד עוֹבֵר, מַהֵר הָבֵא אֶת־לוּחֲךָ וְאֶת־סְפָרֶיךָ”.

וַאֲנִי אֶעֱנֶה: “הֲטֶרֶם תֵּדָע? הֵן גָּדוֹל אָנֹכִי כְאָבִי. אֵין חֻקּוֹת לִמֻּדִים לִי עוֹד”.

וּמְלַמְּדִי יִשְׁתָּאֶה לִי וְיֹאמַר: “אָכֵן יָכוֹל זֶה לִנְטוֹשׁ אֶת־סְפָרָיו, כִּי־הִנֵּה גָּדוֹל הוּא”.

אֶלְבַּשׁ אֶת־בְּגָדָי אֲשֶׁר־לִי וְאֶפֶן לָצֵאת לְשׁוּק הַמִּמְכָּר אֲשֶׁר שָׁם הֶהָמוֹן רָב.

דּוֹדִי יִשְׂתָּעֵר עָלַי וְיִקְרָא: “הֲלֹא תֹּאבַד בַּדֶּרֶךְ, נַעֲרִי, הָבָה וְאֶשָּׂאֲךָ”.

וַאֲנִי אַעֲנֶה: “הֲטֶרֶם תִּרְאֶה, דּוֹדִי? הֵן גָּדוֹל אָנֹכִי כְאָבִי, לְבַדִּי אֵלֵךְ לְשׁוּק הַמִּמְכָּר”.

וְדוֹדִי יֹאמַר: “כֶּן־הוּא, יָכוֹל זֶה לָלָכֶת אֶל־כָּל אֲשֶׁר יִהְיֶה רוּחוֹ, כִּי־הִנֵּה גָּדוֹל הוּא”.

אִמִּי תָבוֹא מִן־הָרַחְצָה לְעֵת תִּתִּי כֶּסֶף לְאוֹמַנְתִּי כִּי יָדַעְתִּי לִפְתּוֹחַ אֶת־הָאַרְגָּז בַּמַּפְתֵּחַ אֲשֶׁר לִי.

וְאִמִּי תִקְרָא: “מָה־תֹּאמַר לַעֲשׂוֹת, אַתָּה בֶּן־בְּלִי־תַּרְבּוּת?”

וַאֲנִי אֹמַר::הֲטֶרֶם תֵּדְעִי? הֵן גָּדוֹל אָנֹכִי כְאָבִי, וְעָלַי שׂוּמָה לָתֵת אֶת־הַכֶּסֶף לְאוֹמַנְתִּי".

וְאִמִּי תֹאמַר אַל־לִבָּהּ: “יָכוֹל זֶה לָתֵת כֶּסֶף לְכָל־אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשׁוֹ, כִּי־הִנֵּה גָדוֹל הוּא”.

בְּבֹא מוֹעֵד הַחֻפְשָׁה בְחֶשְׁוָן וְשָׁב אָבִי מִדַרְכּוֹ, וְהוּא חוֹשֵׁב כִּי עוֹדֶנִי נַעַר קָטָן, וְהֵבִיא לִי מִן הָעִיר נְעָלִים קְטַנּוֹת וּמַדֵּי מֶשִׁי צָרִים.

וַאֲנִי אֹמַר: “אָבִי, תֵּן אוֹתָם לְדַדִּי, כִּי גָּדוֹל אָנֹכִי כָמוֹךָ”

וְאָבִי יָשִׂים אֶל־לִבּוֹ וְיֹאמַר: “יָכוֹל זֶה לִקְנוֹת לוֹ אֶת־בְּגָדָיו כְּכָל־הָעוֹלֶה עַל־רוּחוֹ, כִּי־הִנֵּה גָדוֹל הוּא”.

אִמִּי, תְּנִינִי וְאֶחְדַּל עַתָּה מֵחֻקּוֹת לִמֻּדָּי. הֲלֹא יָשַׁבְתִּי עַל־סִפְרִי כָל־הַבֹּקֶר.

רְאִי הִנֵּה תֹּאמְרִי כִּי־רַק הַשָּׁעָה הַשְּׁתֵּים־עֶשְׂרֵה עַתָּה. אֲבָל נַחְשׁוֹב־נָא כִּי־כֵן הוּא, כִּי לֹא עָבַרְנוּ עוֹד מִמּוֹעֵד זֶה וָהָלְאָה, וְאוּלָם הֲנִבְצַר מִמֵּךְ עַד־נֶצַח לְדַמּוֹת בְּנַפְשֵׁךְ כִּי מוֹעֵד אַחַר הַצָּהֳרָיִם הִנֵּה בָא בָא, אַף־כִּי עַתָּה רַק הַשָּׁעָה הַשְּׁתֵּים־עֶשְׂרֵה?

וַאֲנִי הִנֵּה לֹא נִבְצַר מִמֶּנִי לְהַשִּׁיא אוֹתִי עַל־נְקַלָּה כִּי־עַתָּה־זֶה הִגִּיעַ הַשֶּׁמֶשׁ עַד לִשְׂפַת שְׂדֵה הָאֹרֶז הַלָּז וְכִי אֵשֶׁת הַדַּיָּג הַזָּקֵן מְלַקֶּטֶת עַתָּה טַרְפֵּי יָרָק עַל־שְׂפַת הַיְּאוֹר אֲשֶׁר מִנֶגֶד לִהְיוֹת לָהּ לַאֲרֻחָה בַלַּיְלָה.

לֹא נִבְצַר מִמֶּנִי לַעֲצוֹם אֶת־עֵינַי וְלַחֲשׁוֹב בְּלִבִּי כִּי־הִנֵּה־זֶה קָדְרוּ הַצְּלָלִים עַתָּה וְעָלוּ מִתַּחַת עֵץ הַמֵּדַר וּמֵי הַיְּאוֹר כֻּסּוּ עַתָּה בִנְגֹהוֹת שְׁחוֹרִים.

אִם לֹא נִבְצַר מִן־הַשָּׁעָה הַשְּׁתֵּים־עֶשְׂרֵה לָבוֹא אֵלֵינוּ בַלַּיְלָה, מַדוּעַ־זֶה יִבָּצֵר מִן־הַלַּיְלָה לָבוֹא אֵלֵינוּ בְּשָׁעָה הַשְּׁתֵּים־עֶשְׂרֵה?

אוֹמֶרֶת אַתְּ כִּי אָבִי כֹתֵב סְפָרִים עֲרֵמוֹת עֲרֵמוֹת רַבּוֹת־אֲבָל אֶת אֲשֶׁר־יִכְתּוֹב לֹא אָבִינָה.

כָּל־הָעֶרֶב קָרָא בְּאָזְנַיִךְ אֶת־הַכָּתוּב – אֲבָל הַאִם בֶּאֱמֶת לֹא יִפָּלֵא מִמֵּךְ לָדַעַת אֶת־אֲשֶׁר חָשָׁב?

מָה־נֶחְמָדִים, אִמִּי, סִפְרֵי הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר אֶת יוֹדַעַת לְסַפֵּר בְּאָזְנֵינוּ! וַאֲנִי חָפַץ לָדַעַת, מַדוּעַ אֵין אָבִי מֵבִין לִכְתּוֹב כְּמוֹ־אֵלֶּה?

הַאִם לֹא שָׁמַע מִפִּי אִמּוֹ גַּם־הוּא סִפְרֵי נִפְלָאוֹת עַל־דְּבַר גִבּוֹרִים נוֹרָאִים וְאַיְלוֹת פְּלָאוֹת וּבְנוֹת־מְלָכִים?

הֲשָׁכַח אֶת־כֻּלָּם?

לִפְעָמִים בִּהְיוֹתוֹ מְאַחֵר לָבוֹא אֶל־הָרַחְצָה שׂוּמָה עָלַיִךְ לָלֶכֶת וְלִקְרֹא לוֹ מְאַת פְּעָמִים.

מְחַכָּה אֶת לוֹ וְשׁוֹמֶרֶת עַל־מַאֲכָלוֹ לִהְיוֹתוֹ חָם, וְהוּא יוֹשֵׁב וְכוֹתֵב וְשׁוֹכֵחַ כְּפַעַם־בְּפָעַם.

אָבִי בָחַר לְנַפְשׁוֹ מִשְׂחַק עֲשׂוֹת סְפָרִים.

וַאֲנִי בְּבֹאִי לַחֲדַר אָבִי לְשַׁעְשֵׁעַ שָׁם, וּבָאת כְּרֶגַע וְקָרָאת לִי וְצָעַקְתְּ: “רַק בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה הַנַּעַר הַזֶּה!”

וְאִם יֵשׁ כִּי־אַשְׁמִיעַ קוֹל שָׁאוֹן כִּמְעַט וְאָמַרְתְּ כְּרֶגַע: “הֲלֹא תִּרְאֶה כִּי־אָבִיךָ יוֹשֵׁב עַתָּה עַל־הַמְּלָאכָה!”

מָה הַמִּשְׂחָק הַזֶּה לִהְיוֹת כּוֹתֵב תָּמִיד וְלָשׁוּב תָּמִיד וְלִכְתּוֹב?

אִם־אֶקַּח־לִי אֶת־עֵט אָבִי אוֹ אֶת־קְנֵה הָעוֹפֶרֶת אֲשֶׁר־לוֹ וְאֶכְתּוֹב אֶל־תּוֹךְ סִפְרוֹ כָמֹהוּ גַם־הוּא – א, ב, ג, ד, ה, ו, ז, ח, ט, י, – לָמָּה־זֶה תִגְעֲרִי בִּי, אִמִּי?

וְאִם אָבִי יִכְתּוֹב וְהֶחֱרַשְׁתְּ וְדָבָר לֹא תֹאמְרִי.

אֵם יַשְׁחִית אָבִי צְרוֹרוֹת צְרוֹרוֹת נְיָר לָרִיק, הֲלֹא תִהְיִי כְלֹא־רֹאָה, אִמִּי.

וַאֲנִי אִם־אֶקַּח־לִי רַק גִּלָיוֹן אֶחָד, לַעֲשׂוֹת בּוֹ אֳנִי־שַׁיִט, וְאָמַרְתְּ כְּרֶגַע: “מָה יְעַנֶּה נַעַר זֶה אֶת־נַפְשִׁי!”

מָה־תַּחְשְׁבִי אֵפוֹא בְלִבֵּךָ בְּשַׁחֵת אָבִי נְיָר צְרוֹרוֹת צְרוֹרוֹת שְׁלֵמִים לְהַתְוֹת עֲלֵיהֶם תָּוִים שְׁחוֹרִים מִזֶּה וּמִזֶּה עַל־פְּנֵי שְׁנֵי עֶבְרֵיהֶם?

לָמָּה תֵשְׁבִי פֹּה עַל־הֶעָפָר מַחֲרִישָׁה וְגַלְמוּדָה? הֲלֹא תַגִּידִי־לִי, אֵם־חֲמֻדוֹת!

הַגֶּשֶׁם יִפְרוֹץ הַבַּיְתָה בְּעַד הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ וְשָׁטַף אוֹתָךְ בְּמַיִם כֻּלֵךְ וְאַתְּ לֹא תָשִׂימִי לֵב.

הֲתִשְׁמְעִי אֶת־קוֹל הַגּוֹנְג בְּצַלְצְלוֹ אַרְבַּע? – הִנֵּה מוֹעֵד לְאָחִי לָשׁוּב הַבַּיְתָה מִבֵּית־הַסֵּפֶר.

מָה־זֶה נַעֲשָׂה לָךְ, כִּי כָכָה שֻׁנּוּ פָּנָיִךְ?

הָאִגֶּרֶת לֹא בָאָה לָךְ הַיּוֹם מֵעִם־אָבִי?

רָאִיתִי אֶת־נֹשֵׂא הָאִגְּרוֹת וְהוּא מֵבִיא אִגְּרוֹת בְּשַׂקּוֹ כִּמְעַט לְכָל אִישׁ מִן־הָעִיר.

רַק אֶת־אִגְּרוֹת אָבִי יַטְמִין עִמּוֹ לִקְרֹא בָהֶן הוּא לְבַדוֹ. יָדַעְתִּי נָכוֹן כִּנְכוֹן הַיּוֹם כִּי רַק אִישׁ צַר וָרָע נֹשֵׂא הָאִגְּרוֹת הַזֶּה.

אֲבָל אַל־נָא לָךְ לְמָרֵר נַּפְשֵׁךְ עַל־כָּל־זֹאת, אֵם־חֲמֻדוֹת.

הִנֵּה מָחָר יוֹם שׁוּק וָמֶכֶר בַּכְּפָר הַקָּרוֹב. צַוִּי־נָא אֶת־שִׁפְחָתֵךְ וְקָנְתָה שָׁמָּה עֵטִים וּנְיָר.

אָנֹכִי בְעֶצֶם יָדַי אֶכְתּוֹב לָךְ אֶת־כָּל אִגְרוֹת אָבִי, לֹא תִמְצְאִי בָּהֶן אַף מִשְׁגֶּה אֶחָד.

אֶכְתּוֹב אוֹתָן מֵאָלֶ“ף וְעַד כָּ”ף.

אֲבָל מַדוּעַ־זֶה תִשְׂחֲקִי־לִי, אִמִּי?

הַאִם לֹא תַּאֲמִינִי־לִי כִּי יָדַעְתִּי לִכְתּוֹב כְּתָב טוֹב כְּכָל־אֲשֶׁר יִכְתּוֹב אָבִי?

אֲבָל הֲלֹא אֲשַׂרְטֵט־לִי אֶת־נְיָרִי הֵיטֵב וְאֶכְתּוֹב אֶת־כָּל הָאוֹתוֹת גְּדוֹלִים וּבְרוּרִים.

וּבְהַשְׁלִימִי אֶת־אִגַּרְתִּי הֲתַחְשְׁבִי כִּי אִוָּאֵל כְּאֵבִי וְאַשְׁלִיךְ אוֹתָהּ אֶל־הַשַּׂק אֲשֶׁר לְנֹשֵׂא הָאִגְּרוֹת הָאַכְזָרִי?

אָנֹכִי אָנֹכִי בְּעֶצֶם יָדִי אֲבִיאֶנָּה לָךְ מְהֵרָה וְאֶעֱזוֹר עִמָּךְ לִקְרֹא אֶת־כְּתָבִי בְּכָל־אִגֶּרֶת וְאִגֶּרֶת.

יָדַעְתִּי הֵיטֵב כִּי־אֵין עִם־לֵב נֹשֵׂא הָאִגְּרוֹת לָתֶת־לְךָ אֶת־הָאִגְּרוֹת אֲשֶׁר חֲמֻדוֹת הֵן בֶּאֱמֶת.

אִמִּי, דַּמִי נָא בְלִבֵּךָ כִּי נוֹסְעִים אֲנָחְנוּ בְדֶרֶךְ וַאֲנַחְנוּ עֹבְרִים בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה רַבַּת רָעוֹת וְנוֹרָאוֹת

וְאַתְּ נִשֵּׁאת בְּאַפִּרְיוֹן וַאֲנִי רוֹכֵב עַל־יָדֵךְ עַל־סוּס אָדֹם.

וְהָעֶרֶב הִנֵּה־בָא וְהַשֶּׁמֶשׁ יוֹרֵד. מִדְבַּר יוֹרָדִיגְהִי רֹבֵץ לְפָנֵינוּ מִתְעַלֵּף וְחִוַּר כֻּלוֹ. כָּל־הָאָרֶץ שׁוֹמְמָה וְשַׁכּוּלָה.

וְאַתְּ מְפַחֶדֶת בְּלִבֵּךְ וְחוֹשֶׁבֶת: “לֹא יָדַעְתִּי לְאָן־זֶה בָּאנוּ”.

וַאֲנִי אוֹמֵר אֵלַיִךְ: “אִמִּי, אַל־תִּרָאִי”.

נִיר הַשָּׂדֶה סָמַר מִטַּרְפֵּי דֶּשֶׁא שְׁנוּנִים, וּמִמַּעַל־לוֹ יִשְׁטוֹף נָתִיב צַר וּמְלֵא גַּבְנֻנִּים.

כָּל־בְּהֵמָה לֹא תֵרָאֶה עַל־פְּנֵי הַמִּרְעֶה; נֶאֱסַף הַמִּקְנֶה אֶל־מִכְלְאוֹתָיו בַּכְּפָרִים.

וְהַחֲשֵׁכָה הוֹלֶכֶת הָלֹךְ וְגָבֹר, הָלֹךְ וְהִנָּטַשׁ עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה וְעַל־פְּנֵי הַשָּׁמַיִם, וְאֵין אֲנָחְנוּ יוֹדְעִים לְהַגִּיד לְאָן אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים.

פִּתְאֹם אֶת קוֹרֵאת לִי וְשֹׁאֶלֶת בְקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה: “מָה הָאוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר־נִרְאֶה עַל־שְׂפַת הַחוֹף?”

בָּרֶגַע הַזֶּה וְקוֹל צְעָקָה אֲיֻמָּה יִשָׁמַע וּתְמוּנוֹת בָּאוֹת וְעוֹלוֹת עָלֵינּוּ.

וְאַתְּ רוֹבֶצֶת בְּאַפִּרְיוֹנֵךְ תַּחְתַּךְ וְקוֹרֵאת הָלוֹךְ וְקָרֹא בִשְׁמוֹת אֱלֹהָיִךְ אֲשֶׁר בִּתְפִלּוֹתָיִךְ.

וְהָאֲנָשִׁים הַנּוֹשְׂאִים אוֹתָךְ מִתְחַבְּאִים מֵחֶרְדַּת פַּחַד בִּסְבַךְ הָאָטָד.

וַאֲנִי מְצַעֵק אֵלַיִךְ: “אַל־תִּרְאִי, אִמִּי, הֲלֹא אָנֹכִי עִמָּךְ!”

בִּידֵיהֶם מַקְלוֹת אֲרֻכִּים וְשַׂעֲרוֹתֵיהֶם מְעוֹפְפוֹת בָּרוּחַ פֶּרַע סָבִיב לְרֹאשָׁם, כָּכָה יִקְרְבוּ לָבוֹא, הָלוֹךְ וְקָרוֹב, הָלוֹךְ וְקָרוֹב.

וַאֲנִי צוֹעֵק: “הִשָּׁמְרוּ לָכֶם מִגֶּשֶׁת, נְבָלִים! עוֹד פֶּשַׁע אֶחָד וְאַתֶּם בְּנֵי־מָוֶת כֻּלְכֶם!”

וְהֵם מַמְלִיטִים שֵׁנִית קוֹל זְוָעָה נוֹרָאָה וּמְגִיחִים עָלֵינוּ בִסְעָרָה.

וְאַתְּ תִּוֹפֶשֶׂת בְּיָדִי וּמְדַּבֶּרֶת: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים, נַעֲרַי חֲמוּדִי, נְטֵה מִפְּנֵיהֶם וַעֲבֹר!”

וַאֲנִי אוֹמֵר: “אִמִּי, רַק חַכִּי מְעַט וְרָאִית”.

אָז אַכֶּה בַּדָּרְבָן וּבַסּוּס לְבַעֲבוּר יָרוּץ מְרוּצַת מְשֻׁגָּע וְחַרְבִּי וּמָגִנִּי מִשְׁתַּקְשְׁקִים אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ.

וְהַמִּלְחָמָה נְטוּשָׁה בְנוֹרָאוֹתֶיהָ, אִמִּי, אֲשֶׁר תַּחֲלוֹף רְעָדָה אֶת־כָּל־בְּשָׂרֵךְ לוּ תַבִּיטִי אוֹתָהּ מִתּוֹךְ אַפִּרְיוֹנֵךְ.

וְרַבִּים מֵהֵם נָסִים וּמִסְפָּר רַב מֻכֶּה לִשְׁבָבִים.

וַאֲנִי יוֹדֵעַ כִּי בָעֵת הַהִיא, בְּשִׁבְתֵּךְ תַּחְתַּיִךְ לְבָדָד, חָשֹׁב חָשַׁבְתְּ בְּלִבֵּךְ: רַק אֵין־זֶה כִּי־אִם מֵת נַעֲרֵךְ.

אַךְ הִנֵּה אָנֹכִי בָא לְפָנַיִךְ חֲמוּץ בְּגָדִים מִדָּם וְאוֹמֵר: “אִמִּי, רְאִי הִנֵּה עָבְרָה הַמִּלְחָמָה”.

וְאַתְּ יוֹצֵאת אֵלַי וְנוֹשֶׁקֶת לִי וְחוֹבֶקֶת אוֹתִי אֶל־לִבֵּךְ וּמְדַבֶּרֶת אֶל־נַפְשֵׁךְ:

“לֹא יָדַעְתִּי אֶת אֲשֶׁר־הָיִיתִי עוֹשָׂה לוּלֵא נַעֲרִי זֶה הָלַךְ עִמִּי לְשַׁלְּחֵנִי”.

הֵן אַלְפֵי דְבָרִים אֵין מוֹעִיל בָּהֶם יִקְרוּ אוֹתָנוּ יוֹם־יוֹם – לָמָּה יִפָּלֵא מֵאֲשֶׁר כָּזֶה לִהְיוֹת בְּאַחַד הַיָּמִים לִדְבַר אֱמֶת גַּם־הוּא?

כִּי־אָז הָיָה כְּאֶחָד מִסִפְרֵי הַנִּפְלָאוֹת הַכְּתוּבִים עַל־סֵפֶר.

וְאָחִי אָמֹר יֹאמַר: “הֲיִתָּכֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה כָזֶה? וַאֲנִי חָשַׁבְתִּי תָּמִיד כִּי זָרוֹת וּרְחוֹקוֹת מְאֹד כָּאֵלֶּה!”

וְאַנְשֵׁי כְּפָרֵנוּ אָמֹר יֹאמְרוּ: “הַאִם לֹא חֶסֶד הוּא מֵעִם אֱלֹהִים כִּי הָיָה הַנַּעַר עִם־אִמּוֹ?”

אִמִּי, הִנֵּה־בָּא מוֹעֵד לִי לָלֶכֶת – וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ.

וְהָיָה בֵין־עַרְבַּיִם בַּעֲלוֹת הָעֲלָטָה הַחִוֶּרֶת וְהַשּׁוֹמְמָה, וּתְפָרְשִׂי אֶת־כַּפַּיִךְ עַל־מִטָּתֶךָ אֶל נַעֲרֵךְ, וְעָנִיתִי וְאָמַרְתִּי: “אֵין נַעֲרֵךְ בָּזֶה!” – אִמִּי, הִנְּנִי הוֹלֵךְ.

וַאֲנִי אֶהְיֶה לְנִשְׁמַת רוּחַ, קַלָּה וַעֲנֻגָּה, וְאָבוֹא וְאֶתְרַפֵּק עָלַיִךְ; לְגַלְגַּל אֶהֱיֶה עַל־פְּנֵי הַמַּיִם לְעֵת הִתְרַחֲצֵךְ בָּהֶם וְאֶשַּׁק לָךְ הָלוֹךְ וְנָשֹׁק, הָלוֹךְ וְנָשֹׁק.

וּבְלֵיל סְעָרָה בְּהִתְדַּפֵּק הַגָּשֶׁם עַל־הֶעָלִים, וְשָׁמַעְתְּ אֶת־קוֹלִי בְּמִטָּתֵךְ בַּלָּט וּשְׂחוֹק פִּי יֵאוֹר לָךְ עִם־הַבָּרָק יַחְדָּו וְחָדְרוּ אֶל־חַדְרֵךְ בְּעַד הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ.

וּבְשָׁכְבֵּךְ עֵרָה בַלַּיְלָה וּמְאַחֶרֶת לַהֲגוֹת בִּבְנֵךְ, וְשַׁרְתִּי לָךְ מֵרֹאשׁ כּוֹכָבִים: יִשְׁנִי, אִמִּי, יִשְׁנִי".

וְעִם־קַרְנֵי הַיָּרֵח הַמִתְשׁוֹטְטוֹת אֶתְגַנֵּב אֶל־מִטָּתֵךְ וְאֶשְׁכַּב בְחֵיקֵךְ לְעֵת תִּישְׁנִי.

וְלַחֲלוֹם חֶזְיוֹן־לַיְלָה אֶהְיֶה וּבְעַד פִּתְחֵי עַפְעַפַּיִךְ הַקְּטַנִּים אֵחָלֵק עָלַיִךְ לְתוֹךְ מַעֲמַקֵּי שְׁנָתֵךְ, וּבְהִתְעוֹרְרֵךְ וְתַבִּיטִי סָבִיב בַּחֲרָדָה, וַאֱהִי כִזְבוּב אֵשׁ נוֹצֵץ וְאֶתְעוֹפֵף פִּתְאֹם הַחוּצָה אֶל־תּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה.

וּלְעֵת יְמֵי הַחַג הַגָּדוֹל, חַג פּוּיָה, בְּבֹא יַלְדֵי הַשְּׁכֵנִים לְשַׂחֵק בְּבֵיתֵנוּ, וְאֶתְמוֹגֵג וָאֱהִי לְזִמְרָה בְּפִי הֶחָלִיל וְאֶדְפּוֹק בְּלִבֵּךְ כָּל־הַיּוֹם.

וְדוֹדָתִי הַנֶּאֱהָבָה תָּבוֹא עִם־מַתְנוֹת חַג הַפּוּיָה וְתִשְׁאַל: “אֵי נַעֲרֵנוּ, אָחוֹת?” וְעָנִית, אִמִּי, וְאָמַרְתְּ לָהּ בְּקוֹל דְּמָמָה: “יוֹשֵׁב הוּא בְּבָבוֹת עֵינַי, יוֹשֵׁב הוּא בִּבְשָׂרִי וּבְנִשְׁמָתִי”.

קוֹדֵר הָיָה הַלַּיְלָה בְלֶכְתָּהּ, וְכֻלָּם יָשְׁנוּ אֶת־שְׁנָתָם.

וְהַלַּיְלָה קוֹדֵר גַּם־עַתָּה, וַאֲנִי קוֹרֵא אֵלֶיהָ: “שׁוּבִי, חֶמְדַּת לִבִּי, כָּל־הָאָרֶץ יְשֵׁנָה וְאִישׁ לֹא יֵדַע בְּבֹאֵךְ רֶגַע אֶחָד לְעֵת אֲשֶׁר כּוֹכָבִים אֶל־כּוֹכָבִים מִשְׁתָּאִים”.

זֶה־לֶכְתָהּ מֵעִמָּנוּ לְעֵת אֲשֶׁר הָעֵצִים פִּתְחוּ צִיצִים וְהָאָבִיב הָיָה חָדָשׁ.

עַתָּה הִנֵּה פָּרְחוּ הַפְּרָחִים בְּכָל־הוֹדָם וַאֲנִי קוֹרֵא אֵלֶיהָ: “שׁוּבִי, חֶמְדַּת לִבִּי. הַיְּלָדִים מְלַקְּטִים פְּרָחִים וְזֹרִים אוֹתָם לָרוּחַ לְשַׁעֲשֻׁעֵיהֶם בְּאֵין שׂוֹם לֵב. וְלוּ בָאת וְלָקַחְתְּ לָךְ צִיץ אֶחָד קָטָן לֹא יַכִּיר אִישׁ בְּהִפָּקְדוֹ”.

אֵלֶּה אֲשֶׁר שִׁעֲשְׁעוּ אָז, מְשַׁעְשְׁעִים עַד־הַיּוֹם הַזֶּה – כָּכָה מְפַזְּרִים הַחַיִּים הוֹנָם בְּרֹחַב יָד.

וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי לִשְׁאוֹן קוֹלָם וָאֶקְרָא: "שׁוּבִי, חֶמְדַּת נַפְשִׁי. כִּי לֵב אִמַּנוּ מָלֵא אַהֲבָה עַד לִשְׂפָתוֹ וְלוּ בָּאת לַחֲטוֹף לָךְ נְשִׁיקָה אַחַת קְטַנָּה מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהָ לֹא יֵרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי אִישׁ.

הוֹ, הַיַּסְמִין הַזֶּה, הַיַּסְמִין הַלָּבָן הַזֶּה!

וַאֲנִי אֶזְכְּרָה אֶת־הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן לְעֵת מַלְּאִי אֶת־יָדִי בַּיַּסְמִין הַזֶּה, בַּיַּסְמִין הַלָּבָן הַזֶּה!

אָהַבְתִּי אֶת־אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאֲדָמָה הָרַעֲנָנָה.

הִקְשַׁבְתִּי לַקּוֹל הַשּׁוֹטֵף הָעֹלֶה מַהֲמִית הַנַּחַל מִבַּעַד לְקַדְרוּת חֲצוֹת־הַלָּיְלָה.

שִׁמְשׁוֹת סְתָו לְמוֹעֵד בּוֹאָן נִטָּיוּ עָלַי עַל־נְתִיבוֹת נֶעְקָשׁוֹת בְּעַרְבוֹת צִיָּה נֶעֱזָבָה וְהָיוּ כְּכַלָּה בַהֲסִירָה אֶת־צְעִיפָהּ לִקְרַאת דּוֹדָהּ.

וּבְכָל־אֵלֶּה עוֹד מָתוֹק לִי זִכְרוֹן הַיַּסְמִין הָרִאשׁוֹן וְהַלָּבָן אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּיו בְּכַפִּי בְּעוֹדֶנִי יֶלֶד.

וְיֵשׁ גַּם כִּי־בָאוּ לִי יְמֵי שָׂשׂוֹן בְּחַיַּי וַאֲנִי הִתְהוֹלַלְתִּי עִם־הוֹלְלִים בְּלֵילוֹת חַג.

וְיֵשׁ כִּי לִבְקָרִים בִּימֵי גֶּשֶׁם קוֹדְרִים הָגִיתִי לִי מִלִּבִּי גַם שִׁיר רֵיק.

וְיֵשׁ כִּי שָׂמְתִּי עַל־עָרְפִּי גַּם אֶת־עֲטֶרֶת־הַפְּרָחִים עֲטֶרֶת־עֶרֶב, עֲשׂוּיַת פִּרְחֵי בַקּוּלָס, אֲשֶׁר עִטְרָה לִי יַד הָאַהֲבָה.

וּבְכָל־אֵלֶּה עוֹד מָתוֹק לִבִּי בְקִרְבִּי מִזִּכְרוֹן הַיַּסְמִין הָרִאשׁוֹן וְהָרַעֲנָן אֲשֶׁר מִלֵּאתִי בּוֹ כַפִּי בְּעוֹדֶנִי יֶלֶד.

הוֹ אֶת הַתְּאֵנָה עִם־דְּלִילֵי הָרֹאשׁ הָעוֹמֶדֶת עַל־שְׂפַת הַנַּחַל, הֲשָׁכַחְתְּ אֶת־הַיֶּלֶד הַקָּטָן כַּאֲשֶׁר שָׁכַחְתְּ אֶת הַצִּפֳּרִים אֲשֶׁר קִנְנוּ בֵּין־עֲפָאַיִךְ וְאַחַר־כֵּן עֲזָבוּךְ?

הַאִם לֹא תִזְכְּרִי אוֹתוֹ בִּהְיוֹתוֹ יוֹשֵׁב אֶל־הַחַלּוֹן וּמִשְׁתָּאֶה אֶל־סְבַךְ שָׁרָשַׁיִךְ הַטּוֹבְלִים בְּתַחְתִּית הָאֲדָמָה?

הַנָּשִׁים בָּאוּ עִם כַּדֵּיהֶן לְמַלְאָן מַּיִם מִן־הַנַּחַל וְצִלֵּךְ הָרַב וְהַשָּׁחוֹר הִתְמוֹדֵד עַל־פְּנֵי הַמַּיִם וַיְהִי כְּשֵׁנָה הַמִּתְאַמֶּצֶת לָעוּר.

וְאוֹר שֶׁמֶשׁ רִקֵּד בְּאֵין מְנוּחָה עַל־פְּנֵי גַּלְגַלֵּי הַמַּיִם וְהָיוּ כִמְנוֹרֵי אֹרְגִים קְטַנִּים הָרוֹקְמִים רִקְמַת יְרִיעוֹת־זָהָב.

וּשְׁנֵי בְּנֵי־אַוָּזִים שָׁטוּ עַל־שְׂפַת הַנַּחַל הַזְּרוּעָה קוֹצִים בְּעֶצֶם צִלָּם וְהַיֶּלֶד יָשַׁב דּוּמָם וַיַּחְשׁוֹב מַחֲשָׁבוֹת.

וְלִבּוֹ הִתְאַוָּה תָּאֲוָה לִהְיוֹת לְרוּחַ וְלִנְשׁוֹף בֵּין־זַלְזַלַּיִךְ הַהוֹמִים, וְלִהְיוֹת לְצֵל לָךְ וּלְהַאֲרִיךְ עַל־פְּנֵי הַמַּיִם בְּהַאֲרִיךְ הַיּוֹם, וְלִהְיוֹת לְצִפּוֹר וּלְהִנָּשֵׂא עַד לְרֹאשׁ צַמַּרְתֵּךְ לָשֶׁבֶת שָׁם, וְלִהְיוֹת כִּבְנֵי־הָאַוָּזִים הָהֵם וְלָשׁוּט בֵּין־קוֹצִים וּצְלָלִים.

בָּרֵךְ אֶת־הַלֵּב הָרַךְ הַזֶּה, אֶת־הַנְּשָׁמָה הַלְּבָנָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר הוֹרִידָה אֶת־הַנְּשִׁיקָה מִן־הַשָּׁמַים לִהְיוֹת לְנַחֲלָה לְאַדְמָתֵנוּ.

אֹהֵב הוּא אֶת־אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, אֹהֵב הוּא אֶת־חָזוּת פְּנֵי אִמּוֹ.

וְאֶת־הֶעָפָר לֹא לָמַד לְשַׁקֵּץ וְלִשְׁאֹף אֶל־הַזָּהָב.

אַמְּצֵהוּ אֶל־לִבְּךָ וּבָרֵךְ־נָא אוֹתוֹ.

הִנֵּה בָּא אֶל־הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר מְאַת אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת לָהּ.

לֹא יָדַעְתִּי אֵיךְ בָּחַר בְּךָ מִכָּל־הֶהָמוֹן הָרַב, כִּי עַד־דַּלְתְּךָ בָּא וַיִּתְפֹּשׂ בְיָדְךָ לִשְׁאֹל לְדַרְכּוֹ.

וְהוּא הוֹלֵךְ אַחֲרֶיךָ הָלוֹךְ וְשַׂחֵק, הָלוֹךְ וְדַבֵּר וְלֹא יָדַע לְבִלְתִּי הַאֲמִין.

גְּמוֹל לוֹ כֶּאֱמוּנָתוֹ, נְחֵהוּ בָּמִישׁוֹר וּבָרְכֵהוּ.

שִׂים יָדְךָ עַל־רֹאשׁוֹ וְהִתְפַּלֵּל כִּי־גַּם בִּגְאוֹת הַגַּלִּים אֲשֶׁר מִתַּחַת לְבַלְּעֵהוּ תֵּצֵא רוּחַ מִמַעַל וּמִלְאָה אֶת־מִפְרָשָׂיו וְנָשְׂאוּ אוֹתוֹ אֶל־חוֹף שָׁלוֹם.

רַק אַל־נָא תִשְׁכָּחֵהוּ בְחָפְזְךָ, תֶּן־לוֹ וְהִתְרַפֵּק עַל־לִבְּךָ וּבֵרַכְתּוֹ.

חָשְׁקָה נַפְשִׁי לָתֵת לְךָ דָּבָר, בְּנִי, כִּי שָׁטִים אֲנָחְנוּ עַל־פְּנֵי זֶרֶם הַחַיִּים.

וְחַיֵּינוּ הֵן יִפָּרְדוּ אֵלֶּה מֵאֵלֶּה וְאַהֲבָתֵנוּ תִּשָׁכֵחַ.

אֲבָל לֹא נוֹאַלְתִּי עַד־לְהַאֲמִין כִּי קָנֹה אֶקְנֶה אֶת־לִבְּךָ בְּמַתְּנוֹתָי.

חֲדָשִׁים יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ וְדַרְכְּךָ אֲרֻכָּה, וְאַתָּה שֹׁתֶה אֶת־אַהֲבָתֵנוּ הַמּוּבֵאת לְךָ מֵאִתָּנוּ בִשְׁתִי אֶחָד וְאַחַר־כֵּן תִּפְנֶה וּבָרַחְתָּ מֵעִמָנוּ.

הִנֵּה לְפָנֶיךָ שַׁעֲשֻׁעֶיךָ וַחֲבֵרֶיךָ לְשַׁעֲשֻׁעֶיךָ, מָה־לְךָ עוֹד וְלָנוּ אֵם עֵת וְלֵב אֵין־לְךָ לְמַעֲנֵנוּ?

הֵן מוֹעֵד לָנוּ לְמַדַּי בְּבֹא עֵת זִקְנָתֵנוּ לִסְפוֹר אֶת־הַיָּמִים אֲשֶׁר עָבְרוּ וּלְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּתוֹךְ־לִבֵּנוּ בַדָּבָר אֲשֶׁר אָבַד מִיָּדֵנוּ לָנֶצַח.

נֶחְפָּז הַנַּחַל לָרוּץ וְשִׁירוֹ עִמּוֹ, וְאֶת־כָּל מִכְשׁוֹל עַל־דַּרְכּוֹ יַהֲרוֹס, וְהָהָר עוֹמֵד וְזוֹכֵר וְשׁוֹלֵחַ אֶת־מַבָּטוֹ אַחֲרָיו בְּאַהֲבָה.

זֶה־שִׁירַי אֲשֶׁר־לִי יַעֲנוֹד אֶת־נְגִינָתוֹ לְךָ סָבִיב סָבִיב, בְּנִי, כִּזְרוֹעוֹת אַהֲבָה עֲנֻגּוֹת.

זֶה־שִׁירִי אֲשֶׁר־לִי יִגַּע אֶל־פְּנֵי מִצְחֲךָ כִּנְשִׁיקַת בְּרָכָה.

כִּי־תֵשֵׁב לְבַדְּךָ וְיָשַׁב שִׁירִי מִצִּדְּךָ וְלָחַשׁ לְךָ עַל־אָזְנְךָ, וְכִי בַקָּהָל תֵּשֵׁב וְהִקִּיף עָלֶיךָ רוּחַ מִמֶּרְחַקִּים.

שִׁירִי יִהְיֶה לְךָ כִּשְׁתֵּי כְנָפַיִם לַחֲלוֹמוֹתֶיךָ לָשֵׂאת אֶת־לִבְּךָ עַד לִגְבוּלוֹת זֶה אֲשֶׁר לֹא־נוֹדָע.

כְּכוֹכָב נֶאֱמָן יִהְיֶה לְרֹאשְׁךָ בִּרְבוֹץ חֶשְׁכַת לַיְלָה עַל־פְּנֵי נְתִיבֶךָ.

בְּבָבוֹת עֵינֶיךָ יָשַׁב שִׁירִי וְאֶת־עֵינֶיךָ יֵט אֵל־קֶרֶב לֵב כָּל־דָּבָר.

וְאִם־הַחֲרֶשׁ יַחֲרִישׁ קוֹלִי עִם־מוֹתִי וְדִבֶּר שִׁירֵי בְּלִבְּךָ הֶחָי.

צֹעֲקִים הֵם וְנִלְחָמִים, חִדְלֵי אֱמוּנָה הֵם וְנוֹאָשִׁים, וְקֵץ אֵין הֵם יוֹדְעִים לְרִיבוֹתֵיהֶם.

יָבֹאוּ־נָא אֶל־בֵּינוֹתָם יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ כְּשַׁלְהֶבֶת אוֹרָה, בְּנִי, אֲשֶׁר לֹא תִּתְלַקֵּחַ וַאֲשֶׁר טְהוֹרָה הִיא וְהִפְלֵאתָ אוֹתָם עַד־לִדְמָמָה.

אַכְזָרִים הֵם בְּתַאֲוָתָם וּבְקִנְאָתָם, הָיוּ דִּבְרֵיהֶם כְּמוֹ שַׂכִּינִים נִסְתָּרִים, צְמֵאִים לְדָם.

לֵךְ וְהִתְיַצֵּב לְבֵינוֹת לִבּוֹתֵיהֶם הַנְּלוֹזִים, בְּנִי, וְאֶת־עֵינֶיךָ הָרַחֲמָנִיּוֹת הָעֵף בָּהֶם וְהָיוּ כִשְׁלוֹם הָעֶרֶב הַמָּלֵא סְלִיחוֹת אַחֲרֵי מְרִיבֵי הַיּוֹם.

תַּן לָהֶם וְהִבִּיטוּ אֶת־פָּנָיֶךָ, בְּנִי, וְהֵבִינוּ אֶת־תַּכְלִית כָּל־עִנְיָן; תֵּן לָהֶם וַאֲהֵבוּךָ אַחַר־כֵּן אִישׁ אֶת־אָחִיו.

בֹּא, בְּנִי, וְשִׂים מָעוֹן לְךָ בְּחֵיק־זֶה אֲשֶׁר גְּבוּלוֹת אֵין־לוֹ. עִם־עֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ פָּתַח אֶת לִבְּךָ וְרוֹמְמֵהוּ כְמוֹ פֶּרַח פֹּרֵחַ וְעִם־רִדְתּוֹ נְטֵה רֹאשְׁךָ וְכַלֵּה בִדְמָמָה אֶת־מְלֶאכֶת הַקֹּדֶּשׁ יוֹמָם.

“בֹּא וּשְׂכָרֵנִי” קָרָאתִי בְּעָבְרִי בַּבֹּקֶר אֶת־הָרְחוֹב הָרָצוּף אֲבָנִים.

וְהַמֶּלֶךְ בָּא בְּמֶרְכַּבְתּוֹ וְחָרְבּוֹ בְיָדוֹ.

וּבְיָדִי הֶחֱזִיק וַיֹּאמַר: “הִנְּנִי וְאֶשְׂכָּרְךָ־לִי בְעֻזִּי”.

אֲבָל עֻזּוֹ לֹא נֶחְשַׁב לִי מְאוּמָה וְהוּא עָבַר לְדַרְכּוֹ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ.

בְּחֹם הַצָּהֳרָיִם הָיוּ דַלְתוֹת הַבָּתִּים סְגוּרוֹת.

וַאֲנִי הוֹלֵךְ עֹבֵר אֶת־הָרְחוֹב הַמְּעֻקָל.

וְאִישׁ זָקֵן יָצָא הַחוּצָה עִם־שַׂק זְהָבוֹ.

וְהוּא חִשֵּׁב עִם־לִבּוֹ וַיֹּאמַר:“הִנְנִי וְאֶשְׂכָּרְךָ־לִי בְּכַסְפִּי”.

וְאֶת שְׁקָלָיו שָׁקַל אֶחָד אֶל־אֶחָד, אַךְ אֲנִי פָּנִיתִי וָאֵלֵךְ.

הָעֶרֶב בָּא. מְשׂוּכַת הַגַּן הָיְתָה כְּבֵדָה בִּפְרָחִים כֻּלָּהּ. הַנַּעֲרָה הַנֶּחְמָדָה יָצְאָה הַחוּצָה וַתֹּאמַר: “הָבָה וְאֶשְׂכָּרְךָ לִי בִשְׂחוֹק פִּי”.

אַךְ שְׂחוֹק פִּיהָ גָוַע וַיִּמַס בִּדְמָעוֹת, וְהִיא שָׁבָה לְבַדָּהּ בַּחֹשֶׁךְ.

הַשֶּׁמֶשׁ הִזְהִיר עַל־פְּנֵי הַחוֹל וְגַלֵּי הַיָּם הָרְסוּ אֶל־הַיַּבָּשָׁה.

וְיֶלֶד יוֹשֵׁב וּמְשַׁעֲשֵׁעַ עַל־קְלִפּוֹת קוֹנְכִיּוֹת.

וְאֶת־רֹאשׁוֹ הֵרִים וַיְהִי כְּיוֹדֵעַ אוֹתִי וַיֹּאמַר: “הִנְּנִי וְאֶשְׂכָּרְךָ־לִי חִנָּם בְלֹא־דָבָר”.

לְמִן־הַעֵת הַזֹּאת וְהַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי עִם־הַיֶּלֶד בְּשַׁעֲשֻעָיו עָשַׂתְנִי לְאִישׁ חָפְשִׁי.

¹

א

הָעֶבֶד

עֲשִׂי־נָא עִם עַבְדֵּךְ חֶסֶד, הַמַּלְכָּה!

הַמַּלְכָּה

הִנֵּה כָלְתָה הָאֲסֵפָה וַעֲבָדַי הָלְכוּ כֻלָּם. לָמָּה־זֶה אֵחַרְתָּ עַד הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן?

הָעֶבֶד

כִּי־פָטַרְתְּ אֶת־יֶתֶר הָעָם, לָכֵן זֹאת עֵת לִי: —

בָּאתִי לִשְׁאֹל אֶת־הַנִּשְׁאָר עוֹד לְמַעַן הָאַחֲרוֹן בַּעֲבָדַיִךְ וּנְתַתִּיו לוֹ.

הַמַּלְכָּה

מַה־יֵּשׁ לְיַחֵל עַתָּה אִם־כָּכָה אֵחַרְתָּ?

הָעֶבֶד

שִׂימִינִי לְגַנָּן בְּגַן פְּרָחָיִךְ.

הַמַּלְכָּה

מָה הַדָּבָר הַזָּר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה מְבַקֵּשׁ?

הָעֶבֶד

מִכָּל־יֶתֶר מְלַאכְתִּי אַנַּח אֶת־יָדִי.

אֶת־חַרְבוֹתַי וְאֶת־רְמָחַי אַשְׁלִיךְ אָרְצָה. אַל־נָא תְשַׁלְּחִינִי לַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת. אַל־נָא תְצַוִּינִי לָצֵאת לְמִלְחָמוֹת חֲדָשׁוֹת. רַק שִׂימִינִי לְגַנָּן בְּגַן פְּרָחָיִךְ.

הַמַּלְכָּה

מַה־מִּשְׁפַּט הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת?

הָעֶבֶד

מִשְׁמֶרֶת הִיא לִימֵי שַׁבְּתוֹתָיִךְ.

אֶת־מִשְׁעוֹל הַדֶּשֶׁא הָרַעֲנָן אֶנְצֹר, אֲשֶׁר שָׁם תִּתְהַלְּכִי יוֹם יוֹם בַּבֹּקֶר, וְאֶל־כָּל אֲשֶׁר תִּדְרוֹךְ כַּף רַגְלֵךְ וְנָשְׂאוּ לָךְ פְּרָחִים עֲיֵפִים לַמָּוֶת אֶת־בִּרְכַּת תְּהִלָּתֵךְ.

בְּמַחְצַלְתֵּךְ אֲנִיעֵךְ בֵּינוֹת לְעַנְפֵי הַסַּפְּטַפַּרְנָה, אֲשֶׁר שָׁם יַבִּיט הַיָּרֵחַ הַמִּתְחַדֵּשׁ מִבַּעַד לֶעָלִים וְהִתְאַמֵּץ לְנַשֵּׁק אֶת כְּנַף שִׂמְלָתֵךְ.

בְּשֶׁמֶן בֹּשֶׂם אֲמַלֵּא אֶת־הַמְּנוֹרָה אֲשֶׁר עִם־מִטָּתֵךְ, וְאֶת הֲדוֹם² רַגְלַיִךְ אֲכַסֶּה בְצִבְעֵי סַנְדְּלוֹס וְכַרְכֹּם וְשַׂמְתִּי לוֹ מַרְאוֹת נִפְלָאִים.

הַמַּלְכָּה

מַה־תִּשְׁאַל בִּשְׂכָרֶךָ?

הָעֶבֶד

כִּי תִתְּנִינִי וְאַחֲזִיק בְּיָדַיִךְ הַקְּטַנּוֹת, הָעֲנֻגוֹת מִנִּי צִיצֵי הַלּוֹם, וְעָנַדְתִּי עַל־אֶצְבְּעוֹתֵיהֶן שַׁרְשְׁרוֹת פְּרָחִים. כִּי תִתְּנִינִי וְאֶמְשַׁח אֶת־כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ מִשְׁחַת טַרְפֵּי הָאֲשׁוֹקָה הָאֲדֻמָּה, וְאֶת־שִׁמְצֵי הֶאָבָק אֲשֶׁר יִדְבַּק אֲלֵיהֶן אַעֲבִיר בִּנְשִׁיקוֹת פִּי.

הַמַּלְכָּה

אֶת־שְׁאֵלָתְךָ רָצִיתִי, עַבְדִּי: גַּנָּן תִּהְיֶה לִי בְגַן פְּרָחָי.

ב

"רְאֵה, הַמְשׁוֹרֵר! הָעֶרֶב הוֹלֵךְ וְקָרֵב — וּשְׂעַר רֹאשְׁךָ הָפַךְ לָבָן.

“הֲכִבְדִידָתְךָ בְּשִׂיחֲךָ עִם־לִבְּךָ שׁוֹמֵעַ אַתָּה אֶת־סוֹד אַחְרִית הַיָּמִים?”

“הָעֶרֶב בָּא”, אָמַר הַמְשׁוֹרֵר, "וַאֲנִי פֹה אוֹרֵב וּמַקְשִׁיב — כִּי־יֵשׁ אֲשֶׁר אִישׁ מִן־הַכְּפָר יָבֹא לִקְרֹא לִי גַם אַחֲרֵי נְטוֹת הַיּוֹם מְאֹד.

"מְחַכֶּה אָנֹכִי פֹה — כִּי יֵשׁ אֲשֶׁר שְׁנֵי לְבָבוֹת תּוֹעִים וְרַכִּים יִקְרְבוּ זֶה אֶל־זֶה, וְאַרְבַּע עֵינַיִם לוֹהֲטוֹת תִּתְחַנֵּנָה אֵלַי לָשִׁיר לָהֶם שִׁירִים, לְבַעֲבוּר אַשְׁבִּית אֶת־הַדְּמָמָה אֲשֶׁר מִסָּבִיב לָהֶם וּלְבַעֲבוּר אֶהְיֶה לָהֶם לְפֶה.

"מִי יֶאֱרֹג לָהֶם אֶת־לַבּוֹת זְמִירוֹתֵיהֶם, אִם אָנֹכִי אֵשֵׁב עַל שְׂפַת הַחַיִּים לְבַעֲבוּר חַקֵּר אֶת־הַמָּוֶת וְאֶת־אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לִגְבוּלָיו?

"כּוֹכַב הָעֶרֶב הַנִּמְהָר הִנֵּה חָלָף.

"לַבַּת הַמְּדוּרָה אֲשֶׁר עִם־מִשְׂרְפוֹת הַמֵּתִים הוֹלֶכֶת הָלֹךְ וְשָׁקֹעַ אֵצֶל הַנַּחַל הַמַּחֲרִישׁ.

"הִנֵּה עֲדַת שׁוּעָלִים צוֹעֶקֶת מֵחֲצַר בַּיִת שׁוֹמֵם לְאוֹר הַיָּרֵחַ הַמִּתְחַבֵּא.

"וְאִם עוֹבֵר־אֹרַח נָטַשׁ אֶת־בֵּיתוֹ וְעַד־הֲלוֹם יָבֹא לָשֶׁבֶת פֹּה הַלַּיְלָה, לְהַקְשִׁיב נְטוּי רֹאשׁ אֶל־קוֹל הַהֲמֻלָּה מִתּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה, מִי־זֶה יִלְחַשׁ עַל־אָזְנוֹ אֶת־מִסְתְּרֵי הַחַיִּים, אִם אָנֹכִי אֶסְגֹּר אֶת־דַּלְתוֹתַי לְבַעֲבוּר גְּאֹל אֶת־נַפְשִׁי אֲנִי מִכַּבְלֵי הַמָּוֶת?

"אֵין דָּבָר כִּי־שְׂעָרִי הָפַךְ לָבָן.

"צָעִיר אֲנִי וְזָקֵן אֲנִי בְּכָל־עֵת כִּצְעִיר כָּל־יוֹשְׁבֵי הַכְּפָר הַזֶּה וְכַזָּקֵן בָּהֶם.

"עַל־שִׂפְתֵי רַבִּים שְׂחוֹק מָתוֹק וְתָמִים, וְעָרְמָה נוֹצֶצֶת בְּעֵינֵי אֲחֵרִים.

"בְּעֵינֵי רַבִּים דְּמָעוֹת אֲשֶׁר תִּשְׁטוֹפְנָה לְאוֹר הַיּוֹם, וּדְמָעוֹת לַאֲחֵרִים אֲשֶׁר תִּתְחַבֵּאנָה בְמוֹ־אֹפֶל.

"וּלְכֻלָּם חֵפֶץ בִּי, וְאֵין־לִי עֵת לְחַקֵּר אֶת־אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לַחַיִּים.

“שְׁנוֹתַי כִּשְׁנוֹת כָּל אִישׁ וָאִישׁ — וּמַה־לָּכֶם אִם שְׂעָרִי הָפַךְ לָבָן?”

ג

בֹּקֶר הִשְׁלַכְתִּי אֶת־מִכְמַרְתִּי אֶל־תּוֹךְ הַיָם.

הֶעֱלֵיתִי מֵחֶשְׁכַת הַתְּהוֹם חֲפָצִים נִפְלָאִים לְמַרְאֶה וְנִפְלָאִים לְיֹפִי — רַבִּים הִזְהִירוּ כְמוֹ־שְׂחוֹק, רַבִּים נוֹצְצוּ כְמוֹ־דְמָעוֹת וְרַבִּים לָהֲטוּ כִּלְחָיֵי כַלָּה.

וּבְשׁוּבִי עִם־שְׁלַל יוֹמִי הַבַּיְתָה, וְהִנֵּה יוֹשֶׁבֶת חֶמְדַּת נַפְשִׁי בַגַּן וְקוֹטֶפֶת לָהּ בַּעֲצַלְתַּיִם עָלִים מֵעֲלֵי פָרַח.

רֶגַע פָּסַחְתִּי עַל הַשְּׂעִפִּים — וְאַחַר הִנַּחְתִּי לְפָנֶיהָ אֶת־כָּל־צֵידִי אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתִי וָאֶעֱמֹד >מַחֲרִישׁ.

וְהִיא הִבִּיטָה בִי וַתֹּאמַר: “מָה הַדְּבָרִים הַזָּרִים הָאֵלֶּה?” — לֹא יַָדָעְתִּי אֶל־מָה יִסְכְּנוּ לִי!"

אָז אוֹרִיד אֶת רֹאשִׁי בִּכְלִמָּה וְאֶל־לִבִּי אָמָרְתִּי: “אֱמֶת, לֹא בְמִלְחָמָה לָכַדְתִּים, לֹא בַשּׁוּק קְנִיתִים — לֹא הֵם הַמַּתָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לָהּ”.

וְאַחַר־כֵּן עָמַדְתִּי כָל־הַלַּיְלָה וָאַשְׁלִיכֵם אֶחָד אֶחָד הַחוּצָה.

בֹּקֶר בָּאוּ עוֹבְרֵי אֹרַח, לִקְּטוּ אוֹתָם וַיַסִּיעוּם לַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת.

ד

אוֹיָה לִי, לָמָּה בָנוּ אֶת־בֵּיתִי עַל יַד הָרְחוֹב אֲשֶׁר עִם שׁוּק הָרוֹכְלִים?

הִנֵּה הֵם אוֹסְרִים אֶת־סִירוֹתֵיהֶם עִם־סִבְלוֹתָם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם עֵצָי.

הִנֵּה הֵם בָּאִים וְהוֹלְכִים, וְאַחַר־כֵּן יָשׁוּבוּ אִישׁ אִישׁ כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה עִם לִבּוֹ.

וַאֲנִי יוֹשֵׁב וּמִתְבּוֹנֵן בָּהֶם — וְעִתִּי חוֹלֶפֶת.

וּלְגָרְשָׁם לֹא אוּכַל — וְכָכָה עוֹבְרִים יָמָי.

לַּיְלָה וָיוֹם נִשְׁמָע קוֹל פַּעֲמֵי רַגְלֵיהֶם עַל־יַד דֶּלֶת בֵּיתִי. לַשָּׁוְא אֶזְעַק: “לֹא יְדַעְתִּיכֶם”.

רַבִּים מֵהֶם יְדוּעִים לְאֶצְבְּעוֹתַי, רַבִּים — לְרֵיחַ אַפִּי, וְיֵשׁ אֲשֶׁר יֵדָעֵם גַּם הַדָּם בְּתוֹךְ גִּידַי, וְרַבִּים יְדוּעִים לַחֲלוֹמוֹתַי בַּלֵּילוֹת.

וּלְגָרְשָׁם לֹא אוּכַל — וַאֲנִי קוֹרֵא לָהֶם וְאוֹמֵר: “קוּמוּ בֹאוּ אֶל־בֵּיתִי כָּל אֲשֶׁר חָפֵץ, קוּמוּ בֹאוּ!”

בֹּקֶר יָרִיעַ הַפַּעֲמוֹן בַּמִּקְדָּשׁ.

וְהֵם בָּאִים וְאֶת־סַלֵּיהֶם הֵם נוֹשְׂאִים בְּיָדָם.

רַגְלֵיהֶם אֲדֻמּוֹת כַּשּׁוֹשַׁנִּים. וְעַל־פְּנֵיהֶם אוֹר הַשַׁחַר הֶחָדָשׁ.

וּלְגָרְשָׁם לֹא אוּכַל — וַאֲנִי קוֹרֵא לָהֶם וְאוֹמֵר: “בֹּאוּ אֶל־גַּנִּי וּלְקַטְתֶּם לָכֶם פְּרָחִים, הָבוּ בֹאוּ!”

בַּצָּהֲֳרַיִם יִשָּׁמַע קוֹל הַגּוֹנְג בְּשַׁעֲרֵי הָאַרְמוֹן.

לֹא יְדַעְתִּי עַל־מֶה עָזְבוּ אֶת מְלַאכְתָּם וְחֵמָּה צוֹבְאִים עַל־יַד גְּדֵרִי.

הַפְּרָחִים אֲשֶׁר עַל שַׂעֲרַת רֹאשָׁם חָוְרוּ וַיִּבּוֹלוּ וְהַקּוֹלוֹת אֲשֶׁר לְנִבְלָם יְגֵעִים.

וּלְגָרְשָׁם לֹא אוּכַל — וַאֲנִי קוֹרֵא לָהֶם וְאוֹמֵר: “הַצְּלָלִים אֲשֶׁר תַּחַת עֵצַי קָרִים, בֹּאוּ, רֵעָי!”

בַּלַּיְלָה יִשְׁרוֹק הַצְּרָצַר בַּיְעָרוֹת.

מִי־זֶה הַנִּגָּשׁ בַּלָּט אֶל־דַּלְתִּי וְדוֹפֵק חֶרֶשׁ?

אֶת־הַפָּנִים לֹא אֶרְאֶה הֵיטֵב וְקוֹל וּדְבָרִים לֹא אֶשְׁמָע, דִּמְמַת הַשָּׁמַיִם רוֹבֶצֶת מִסָּבִיב.

וּלְגָרֵשׁ אֶת־אֹרְחִי הַמַּחֲרִישׁ לֹא אוּכַל — וַאֲנִי מַבִּיט אֶל־פָּנָיו מִן־הַחֲשֵׁכָה וְרִגְעֵי הַחֲלוֹמוֹת עוֹבְרִים.

ה

אֵין לִי מַרְגֵּעָה. צָמֵא אָנֹכִי לִרְחוֹקוֹת.

נַפְשִׁי יוֹצֵאת בִּשְׁאֵלָתִי לִנְגּוֹעַ אֶל־שְׂפַת מֶרְחַקִּים נַעֲלָמִים.

הוֹי, אַתָּה הַ“שָׁם” הַגָּדוֹל, הוֹי הַקּוֹל הַקּוֹרֵא לִי אֲשֶׁר לַחֲלִילֶךָ!

וַאֲנִי שׁוֹכֵחַ — תָּמִיד אֲנִי שׁוֹכֵחַ — כִּי אֵין־לִי כְנָפַיִם לָעוּף וְכִי אָסוּר אֲנִי לָנֶצַח אֶל־מְלֹא כַף הֶעָפָר הַזֶּה פֹה.

זוֹעֵף אֲנִי וַחֲדַל שֵׁנָה, אֲנִי בְאֶרֶץ נָכְרִיָּה.

וְנִשְׁמַת אַפְּךָ בָּאָה אֵלַי וְלוֹחֶשֶׁת לִי תִקְוָה אֲשֶׁר לָנֶצַח לֹא תָבוֹא.

וּלְשׁוֹנְךָ קְרוֹבָה לְלִבִּי כִּלְשׁוֹן אֶרֶץ מוֹלֶדֶת.

הוֹי מֶרְחָק אֲשֶׁר נִכְסָף, הוֹי הַקּוֹל הַקּוֹרֵא לִי אֲשֶׁר לַחֲלִילֶךָ!

וַאֲנִי שׁוֹכֵחַ — תָּמִיד אֲנִי שׁוֹכֵחַ — כִּי אֶת־הַדֶּרֶךְ לֹא יָדַעְתִּי וְכִי אֵין־לִי סוּס אֲשֶׁר לוֹ כְנָפָיִם.

חֵרֵשׁ אֲנִי מִשְּׁמֹעַ — וַאֲנִי בְּקֶרֶב לִבִּי הוֹלֵךְ וְנוֹסֵעַ.

וּבִקְדֹר הַשֶּׁמֶשׁ בְּרִגְעֵי שִׁמָּמוֹן וְהָיְתָה לִי תְמוּנָתְךָ לְמִקְסַם חָזוֹן עַל־פְּנֵי תְכֵלֶת הַשָּׁמַיִם.

הוֹי הַגְּבוּל אֲשֶׁר לְאַפְסֵי עוֹלָם, הוֹי הַקּוֹל הַקּוֹרֵא לִי אֲשֶׁר לַחֲלִילֶךָ!

וַאֲנִי שׁוֹכֵחַ — תָּמִיד אֲנִי שׁוֹכֵחַ — כִּי שַׁעֲרֵי בֵיתִי סְגוּרִים כֻּלָּם, וַאֲנִי פֹה יוֹשֵׁב גַּלְמוּד!

ו

בַּכְּלוּב הָיְתָה הַצִּפּוֹר הָאֲחוּזָה, בַּיַּעַר הָיְתָה צִפּוֹר הַדְּרוֹר.

וּבְבֹא עִתָּן וַתִּפָּגַשְׁנָה, כִּי כָכָה הָיָה גוֹרָלָן.

וְצִפּוֹר הַדְּרוֹר קָרְאָה: “הָבָה, אֲחוֹתִי חֶמְדָּה, הָבָה נָעוּפָה הַיַּעֲרָה”.

וְצִפּוֹר הַכְּלוּב צִפְצְפָה: “אֵלַי, בֹּאִי, הָבָה נֵשֵׁב בַּכְּלוּב הַזֶּה שְׁתֵּינוּ יַחְדָּו”.

אָז תַּעֲנֶה צִפּוֹר הַדְּרוֹר: “הִנֵּה דְלָתַיִם וּבְרִיחִים — אֵי מָקוֹם פֹּה לְצִפּוֹר כִּי־תִפְרֹשׂ כְּנָפָיִם?”

“אוֹי לִי”, קָרְאָה צִפּוֹר הַכְּלוּב “אֵין בַּד לְמוֹשָׁב בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם”.

וְצִפּוֹר הַדְּרוֹר קָרְאָה: “שִׁירִי לִי, אֲחוֹתִי חֶמְדָּה, שִׁירִי לִי מִשִּׁירֵי אַרְצוֹת הַיָּעַר”.

וְעָנְתָה צִפּוֹר הַכְּלוּב: “שְׁבִי פֹה עִמָּדִי וְאוֹרֵךְ וְיָדַעַתְּ אֶת־חָכְמַת מְלֻמְּדֵי הַשִּׁיר”.

וְצִפּוֹר הַיַּעַר קָרְאָה: “לֹא, לֹא, לֹא! הֵן לֹא תוֹרָה הַשִּׁיר, כִּי נוּכַל לְלַמְּדָהּ אִישׁ אֶת־אָחִיו וְאִשָּׁה־אֶת־אֲחוֹתָהּ.”

וְצִפּוֹר הַכְּלוּב עָנְתָה: “אַלְלַי לִי, אֶת־שִׁירֵי אַרְצוֹת הַיַּעַר לֹא יְדָעְתִּי”.

וְאַהֲבָתָן אִשָּׁה אֶת־אֲחוֹתָהּ הָלְכָה הָלֹךְ וּגְדוֹלָה, הָלֹךְ וְעַזָּה, וְרַק כָּנָף אֶל־כָּנָף לֹא יָכְלוּ לָעוּף.

בְּעַד הַדְּלָתַיִם אֲשֶׁר לַכְּלוּב הִבִּיטוּ אִשָּׁה אֶת־רְעוּתָה, וְלַשָּׁוְא הָיְתָה תַאֲוַת לִבָּן לָבוֹא אִשָּׁה אֶל־אֲחוֹתָהּ.

וּבַחֲמַת תַּאֲוָה עַזָּה שִׁקְשְׁקוּ בְכַנְפֵיהֶן וַתֶּהֱמֶינָה: “גְּשִׁי הֲלוֹם, תַּאֲוַת לִבִּי”.

וְצִפּוֹר הַדְּרוֹר קָרְאָה: “הֲלֹא נִבְצְרָה מִמֶּנִּי לָגֶשֶׁת, יָרֵאתִי אֶת־הַדְּלָתַיִם הַסְּגוּרוֹת”.

וְצִפּוֹר הַכְּלוּב צִפְצְפָה: “אַלְלַי, הָיוּ כְנָפַי בְּאֵין אֱיָל וְהֵן הוֹלְכוֹת וְרָפוֹת”.

ז

הוֹי אִמִּי! בֶּן־הַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר עוֹבֵר עַל־פֶּתַח בֵּיתֵנוּ — וְאֵיךְ אוּכַל וְאֵשֵׁב עַל־מְלַאכְתִּי בַבֹּקֶר הַזֶּה?

הוֹרִינִי נָא לִקְלוֹעַ אֶת־ מִקְלַעַת שַׂעֲרוֹתַי, לַמְּדִינִי נָא וְאֵדַע אֶת־הַשִּׂמְלָה אֲשֶׁר לִי לִלְבּשׁ.

לָמָּה תַבִּיטִי בִי, אִמִּי, וְתִשְׁתָּאִי אֵלָי?

יָדַעְתִּי מְאֹד, כִּי לֹא יַבִּיט אֶל חַלּוֹנִי אַף־רֶגַע. יָדַעְתִּי, כִּי כְנִיד עַפְעָף יַחֲלוֹף עָלַי וְיַעֲבוֹר, וְרַק קוֹלוֹת הֶחָלִיל יַגִּיעוּ אֵלַי מֵרָחוֹק בְּיִלְלָתָם, הָלֹךְ וְהַגִּיעַ, הָלֹךְ וְגָוֹעַ.

אַךְ הִנֵּה יַעֲבֹר בֶּן־הַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר עַל־פֶּתַח בֵּיתֵנוּ, וַאֲנִי חָפַצְתִּי לַעְדּוֹת לָרֶגַע הַזֶּה אֶת־מֵיטַב עֲדָיָי.

הוֹי אִמִּי! בֶּן־הַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר הִנֵּה־זֶה עָבַר עַל־פֶּתַח בֵּיתֵנוּ, וְשֶׁמֶשׁ בֹּקֶר הֵאִירָה מֵרִכְבּוֹ.

אֶת־צְעִיפִי קָרַעְתִּי מֵעַל פָּנַי, אֶת שַׁרְשֶׁרֶת סַפִּירַי הִתַּקְתִּי מֵעַל צַוָּארִי וָאַשְׁלֵךְ אוֹתָהּ עַל־דַּרְכּוֹ.

לָמָּה תַבִּיטִי בִי, אִמִּי, וְתִשְׁתָּאִי אֵלָי?

יָדַעְתִּי מְאֹד, כִּי אֶת־שַׁרְשַׁרְתִּי לֹא הֵרִים מֵעַל הָאָרֶץ. יָדַעְתִּי, כִּי תַחַת גַּלְגִּלָּיו נִרְמְסָה וְלֹא נוֹתַר מִמֶּנָּה בִלְתִי־אִם כֶּתֶם אָדֹם עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה — וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ מֶה הָיְתָה מַתְּנָתִי וּלְמִי.

אַךְ הִנֵּה עָבַר בֶּן־הַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר עַל־פֶּתַח בֵּיתֵנוּ, וַאֲנִי הִשְׁלַכְתִּי אֶת־עֶדְיִי אֲשֶׁר עַל־לִבִּי עַל־דַּרְכּוֹ.

ח

בִּכְבוֹת הַמְּנוֹרָה עַל־יַד מִטָּתִי הֱקִיצוֹתִי עִם־הַצִּפֳּרִים הָרִאשׁוֹנוֹת.

אֶל־חַלּוֹנִי הַפָּתוּחַ יָשַׁבְתִּי וְעַל־שַׂעֲרוֹתַי הַפְּרוּעוֹת עֲטֶרֶת פְּרָחִים רַעֲנַנִּים.

וְעוֹבֵר־אֹרַח צָעִיר הִנֵּה זֶה בָא בַדֶּרֶךְ כְּסוּי אוֹר־בֹּקֶר אֲדַמְדָּם.

שַׁרְשֶׁרֶת פְּנִינִים דָּבְקָה אֶל־צַוָּארוֹ, וְקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ נָפְלוּ עַל־עֲטַרְתּוֹ.

אָז יַעֲמֹד לִפְנֵי דַלְתִּי וְיִשְׁאָלֵנִי, וְקוֹלוֹ לוֹהֵט מִתַּאֲוָה: “אַיֵּה אֵיפֹה הִיא?”

וַאֲנִי בְּרֹב כְּלִמָּתִי לֹא מָצָאתִי אֶת־לִבִּי לַעֲנוֹת: “הֲלֹא אָנֹכִי הִיא, עוֹבֵר־אֹרַח צָעִיר, הֲלֹא אָנֹכִי הִיא!”

קָדַר הַיּוֹם, וְהַמְּנוֹרָה טֶרֶם תֹּעֲלֶה:

לֹא יָדַעְתִּי אֶת־נַפְשִׁי וַאֲנִי יוֹשֶׁבֶת וְקוֹלַעַת אֶת־שַׂעֲרוֹתָי.

וְעוֹבֵר־הָאֹרַח הַצָּעִיר הִנֵּה־זֶה בָא בְמֶרְכַּבְתּוֹ עִם־מִשְׁקַע לַהַט הַשָּׁמֶשׁ.

מִפִּי סוּסָיו נִזָּה הַקֶּצֶף, וּלְבוּשׁוֹ כִסָּה הָאָבָק.

וְהוּא יָרַד אֶל־דַּלְתִּי וַיִּשְׁאָלֵנִי, וְקוֹלוֹ עָיֵף: “אַיֵּה אֵיפֹה הִיא?”

וַאֲנִי בְּרֹב כְּלִמָּתִי לֹא מָצָאתִי אֶת־לִבִּי לַעֲנוֹת: “הֲלֹא אָנֹכִי הִיא, עוֹבֵר־אֹרַח צָעִיר, הֲלֹא אָנֹכִי הִיא!”

הַלַּיְלָה לֵיל אִיָּר וְהַמְּנוֹרָה אֲשֶׁר בְּחֶדְרִי מְאִירָה.

מִן־הַדָּרוֹם בָּאָה רוּחַ בַּלָּט, וְהַתֻּכִּי הַמְצַפְצֵף יָשֵׁן בִּכְלוּבוֹ.

הִנֵּה אֲפֻדָּתִי וְעֵינָהּ כְּעֵין עֹרֶף הַטַּוָּס, וְאַדַּרְתִּי יְרוֹקָה כְעֵין הַדֶּשֶׁא הָרַעֲנָן.

וְאָנֹכִי יוֹשֶׁבֶת עַל־הָרִצְפָּה אֲשֶׁר עִם־הַחַלּוֹן וּמִתְבּוֹנֶנֶת עַל־הָרְחוֹב הֶעָזוּב.

וּבְחֶשְׁכַת כָּל־הַלַּיְלָה אָשִׂיחַ עִם־לִבִּי וְאָשׁוּב וְאָשִׂיחַ: הֲלֹא אָנֹכִי הִיא, עוֹבֵר־אֹרַח אֻמְלָל, הֲלֹא אָנֹכִי הִיא!

ט

כִּי־אֵלֵךְ לְבַדִּי בַלַּיְלָה לִקְרַאת מוֹעֵד אֲהָבִים, הַצִּפֳּרִים לֹא תְזַמֵּרְנָה, הָרוּחַ לֹא יָפוּחַ, וְהַבָּתִּים אֲשֶׁר בִּשְׁנֵי עֶבְרֵי הָרְחוֹב עוֹמְדִים דּוּמָם.

רַק הַצְּמִידִים אֲשֶׁר עַל־עֲקֵבַי נוֹתְנִים צְלִיל קוֹלָם עַל־כָּל־מִצְעֲדֵי־רַגְלִי — וַאֲנִי נִכְלָמֶת.

כִּי־אֵשֵׁב עַל־מַעֲקֵה בֵיתִי וְאַקְשִׁיב לְקוֹל צְעָדָיו, הֶעָלִים לֹא יִרְעֲשׁוּ בְּבֵין־הָעֵצִים, וּבַנַּחַל שׁוֹקְטִים הַמַּיִם כְּחֶרֶב עַל־בִּרְכֵּי שׁוֹטֵר אֲשֶׁר נָפַל נִרְדָּם.

רַק לִבִּי בִי דוֹפֵק בִּסְעָרָה — לֹא יָדַעְתִּי אֵיכָה אַשְׁבִּיחוֹ.

כִּי־יָבוֹא בְחִיר לִבִּי וְעַל־יָדִי יֵשֵׁב, כִּי־יֶחֱרַד כָּל־בְּשָׂרִי וְעַפְעַפֵי עֵינַי יָחֵלוּ הִסָּגֵר, הַלַּיְלָה יֶחֱשַׁךְ הָלֹךְ וְחָשֹׁךְ, הָרוּחַ יָפִיחַ בִּמְנוֹרָתִי וִיכַבֶּנָּה, וְהֶעָבִים יִפְרְשׂוּ צָעִיף עַל־פְּנֵי הַכּוֹכָבִים.

רַק אֶבֶן הַיְקָר אֲשֶׁר עַל־גַּרְגְּרוֹתַי מַזְהִירָה וְנוֹתֶנֶת אוֹר — לֹא יָדַעְתִּי אֵיכָה אֲכַסֶּנָּה.

י

עִזְבִי אֶת־מְלַאכְתֵּךְ, כַּלָּה, רְאִי הִנֵּה אֹרְחֵךְ בָּא לָךְ.

הֲתִשְׁמְעִי בְנָגְעוֹ חֶרֶשׁ אֶל הָרַתּוֹק הַסּוֹגֵר בְּעַד הַדָּלֶת?

הִשָּׁמְרִי לָךְ פֶּן יִתְּנוּ הַצְּמִידִים אֲשֶׁר בַּעֲקֵּבַיִךְ אֶת־שְׁאוֹן קוֹלָם וּפֶן יְשַׁקְשְׁקוּ צְעָדַיִךְ מֵחִפָּזוֹן בְּחָרְדֵךְ לִקְרָאתוֹ.

עִזְבִי אֶת־מְלַאכְתֵּךְ, כַּלָּה, הִנֵּה אֹרְחֵךְ בָּא לָךְ לְמוֹעֵד הַלָּיְלָה.

לֹא! אֵין־זֶה רוּחַ רָע הַתּוֹעֶה בַלֵּילוֹת, כַּלָּה, אַל־נָא תִירָאִי.

הִנֵּה הַלְּבָנָה הַמְּלֵאָה אֲשֶׁר בְּלֵיל אִיָּר, בֶּחָצֵר מִתְעוֹפְפִים צְלָלִים לְבָנִים, וְהַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר מִמַּעַל בְּהִירִים.

פִּרְשִׂי עַל־פָּנַיִךְ אֶת־צְעִיפֵךְ אִם חָפַצְתְּ, שִׂימִי אֶל־מוּל פְּנֵי הַדֶּלֶת אֶת־מְנוֹרָתֵךְ אִם יָגֹרְתְּ.

לֹא! אֵין־זֶה רוּחַ רָע הַתּוֹעֶה בַלֵּילוֹת, כַּלָּה, אַל־נָא תִירָאִי.

אַל־נָא תְדַבְּרִי אֵלָיו דָּבָר אִם נִבְהַלְתְּ, הִתְיַצְּבִי עַל־יַד הַדֶּלֶת בְּצֵאתֵךְ לִקְרָאתוֹ.

וּבְשָׁאֲלוֹ אוֹתָךְ אֶת־אֲשֶׁר יִשְׁאַל לֹא נִבְצְרָה מִמֵּךְ לְהַשְׁפִּיל אֶת־עֵינַיִךְ דּוּמָם אִם־כָּכָה חָפָצְתְּ.

אַל־נָא תִתְּנִי אֶת־שַׁרְשְׁרוֹת צְמִידַיִךְ לְהַשְׁמִיעַ צְלִיל קוֹלָם בְּהַחֲזִיקֵךְ אֶת־הַמְּנוֹרָה בְּיָדֵךְ לַהֲבִיאוֹ אֶל־הַבַּיִת פְּנִימָה.

אַל־נָא תְדַבְּרִי אֵלָיו דָּבָר אִם נִבְהָלְתְּ.

הַאִם לֹא כִלִּית אֶת־מְלַאכְתֵּךְ, כַּלָּה? רְאִי הִנֵּה אֹרְחֵךְ בָּא בָא.

הַאִם לֹא הֶעֱלֵית אֶת־הַמְּנוֹרָה בְּרֶפֶת הַפָּרוֹת?

הַאִם לֹא מִלֵּאת אֶת־סַל הַקָּרְבָּנוֹת לְמִנְחַת הָעָרֶב?

הַאִם לֹא שַׂמְתְּ בְּמִקְלַעַת שְׂעָרֵךְ אֶת־הָאוֹת הָאָדֹם הַמְבַשֵּׂר טוֹב וְאִם לֹא עָדִית אֶת שִׂמְלַת הַלַּיְלָה?

הוֹי, כַּלָּה, הֲלֹא תִשְׁמָעִי. הִנֵּה אֹרְחֵךְ בָּא בָא.

עִזְבִי אֶת־מְלַּאכְתֵּךְ!

יא

בֹּאִי כַאֲשֶׁר תָּבֹאִי, אַל־נָא תַשְׁחִיתִי עִתֵּךְ חִנָּם לְמַעַן הִתְיַפּוֹתֵךְ.

אִם פְּרוּעוֹת צַמּוֹת שְׂעָרֵךְ, וְאִם מִקְלַעַת רֹאשֵׁךְ אֵינֶנָּה עֲשׂוּיָה, אִם קִשְׁרֵי אֲפֻדָּתֵךְ לֹא צֻמְּדוּ הֵיטֵב, — אַל־נָא תָשִׂימִי לֵב.

בֹּאִי כַאֲשֶׁר תָּבֹאִי, אַל־נָא תַשְׁחִיתִי עִתֵּךְ חִנָּם לְמַעַן הִתְיַפּוֹתֵךְ.

בֹּאִי בְצַעֲדֵי חִפָּזוֹן דֶּרֶךְ הַדֶּשֶׁא.

אִם יִשְׁטוֹף הַטַּל אֶת־הַשָּׁשַׁר הָאָדֹם מֵעַל כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ, אִם טַבְּעוֹת הַפַּעֲמוֹנִים אֲשֶׁר בְּרַגְלַיִךְ תֻּתַּרְנָה, אִם פְּנִינִים תִּשְׁתַּפֵּכְנָה מִשַּׁרְשְׁרוֹתַיִךְ אַרְצָה, — אַל־נָא תָשִׂימִי לֵב.

בֹּאִי בְצַעֲדֵי חִפָּזוֹן דֶּרֶךְ הַדֶּשֶׁא.

הֲרָאִית אֶת הֶעָבִים הַפּוֹשְׁטִים עַל־הַשָּׁמָיִם?

מַחֲנוֹת עֲגוּרִים מִתְעוֹפְפִים מֵעַל גְּדוֹת נְחָלִים רְחוֹקִים וְסַעֲרוֹת רוּחַ זֹעֵף מִתְנַשְׂאוֹת מִן־הַסּוּף.

עֲדָרִים נִבְהָלִים נֶחְפָּזִים אֶל־מִכְלוֹתֵיהֶם אֶל־תּוֹךְ הַכְּפָר.

הֲרָאִית אֶת הֶעָבִים הַפּוֹשְׁטִים עַל־הַשָּׁמָיִם?

לַשָּׁוְא הֶעֱלֵית אֶת־מְנוֹרַת הַיָּד אֲשֶׁר לָךְ — כִּי תִדְעַךְ וְתִכְבֶּה בְּשֶׁצֶף הָרוּחַ.

מִי יִרְאֶה כִּי לֹא מָשַׁחְתְּ אֶת־עַפְעַפַּיִךְ בְּפִיחַ הַמְּנוֹרָה? הֵן שְׁחוֹרוֹת עֵינַיִךְ מֵעָבֵי הַגָּשֶׁם.

לַשָּׁוְא הֶעֱלֵית אֶת־מְנוֹרַת הַיָּד אֲשֶׁר לָךְ — כִּי תִדְעַךְ וְתִכְבֶּה בְּשֶׁצֶף הָרוּחַ.

בֹּאִי כַאֲשֶׁר תָּבֹאִי, אַל־נָא תַשְׁחִיתִי עִתֵּךְ חִנָּם לְמַעַן הִתְיַפּוֹתֵךְ.

אִם עֲטֶרֶת פְּרָחַיִךְ לֹא נֶעֶשְׂתָה — עִזְבִיהָ; אִם שַׁרְשְׁרוֹת צְמִידַיִךְ לֹא רֻתְּקוּ — הַנִּיחִי לָהֶן.

הַשָּׁמַיִם כֻּסּוּ בֶעָבִים — הַיּוֹם הוֹלֵךְ וְיָרוֹד.

בֹּאִי כַאֲשֶׁר תָּבֹאִי, אַל־נָא תַשְׁחִיתִי עִתֵּךְ חִנָּם לְמַעַן הִתְיַפּוֹתֵךְ.

יב

אִם מְלָאכָה חָפְצָה נַפְשֵׁךְ, לְמַלֵּא אֶת־כַּדֵּךְ מַיִם, בֹּאִי, הוֹי בֹּאִי אֶל־יְאוֹרִי.

אֶל־כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ יִדְבְּקוּ מֵימָיו וְסִפְּרוּ לָךְ אֶת־צְפוּנוֹתֵיהֶם.

צִלְלֵי הַגֶּשֶׁם הַקָּרוֹב רוֹבְצִים עַל־פְּנֵי הַחוֹל, הֶעָבִים תְּלוּיִים בַּמּוֹרָד עַל־טוּרֵי תְכֵלֶת הָעֵצִים, וְהָיוּ כַשְּׂעָרוֹת הַכְּבֵדוֹת הַיּוֹרְדוֹת עַל־עַפְעַפֵּי עֵינָיִךְ.

יָדַעְתִּי הֵיטֵב אֶת־קֶצֶב מִצְעָדַיִךְ, הֵד קוֹלָם מָלֵא אֶת־לִבִּי.

בֹּאִי, הוֹי בֹּאִי אֶל־יְאוֹרִי, אִם חָפְצָה נַפְשֵׁךְ לְמַלֵּא אֶת־כַּדֵּךְ מָיִם.

אִם בַעֲצַלְתַּיִם חָפְצָה נַפְשֵׁךְ, לָשֶׁבֶת בְּאֵין מַחֲשָׁבָה וְלַעֲזֹב אֶת־כַּדֵּךְ צָפָה עַל־הַמַּיִם, בֹּאִי, הוֹי בֹּאִי אֶל־יְאוֹרִי.

הַדֶּשֶׁא הַכָּפוּף יָרוֹק, וְאֵין מִסְפָּר לַפְּרָחִים הָעוֹלִים פֶּרַע.

מֵעֵינַיִךְ הַשְּׁחוֹרוֹת תְּעוּפֶינָה מַחְשְׁבוֹתַיִךְ כְּצִפֳּרִים עָפוֹת מִקִּנָּן.

צְעִיפֵךְ יִצְנַח מֵעַל פָּנַיִךְ לְרַגְלָיִךְ.

בֹּאִי, הוֹי בֹּאִי אֶל־יְאוֹרִי, אִם חָפְצָה נַפְשֵׁךְ לָשֶׁבֶת בַּעֲצַלְתַּיִם.

אִם חָפְצָה נַפְשֵׁךְ לַעֲזוֹב אֶת שַׁעֲשֻׁעַיִךְ וְלִטְבּוֹל בַּמַּיִם, בֹּאִי, הוֹי בֹּאִי אֶל־יְאוֹרִי.

עִזְבִי אֶת־אַדֶּרֶת תְּכֶלְתֵּךְ עַל־שְׂפַת הַיְאוֹר; תְּכֵלֶת הַמַּיִם תְּכַסֵּךְ וְהִיא תַלְבִּישֵׁךְ.

הַגַּלִּים יִתְיַצְבוּ עַל־בְּהוֹנוֹתֵיהֶם לְבַעֲבוּר נַשֵׁק אֶת־עָרְפֵּךְ וּלְבַעֲבוּר הִתְלַחֵשׁ בְּאָזְנָיִךְ.

בֹּאִי, הוֹי בֹּאִי אֶל־יְאוֹרִי, אִם חָפְצָה נַפְשֵׁךְ לִטְבּוֹל בַּמָּיִם.

אִם יִהְיֶה שִׁגָּעוֹן בְּלִבֵּךְ וְאֶל־מוֹתֵךְ תֵּחָפֵזִי, בֹּאִי, הוֹי בֹּאִי אֶל־יְאוֹרִי.

קַר הוּא וְעָמֹק עַד־בִּלְתִּי תְהוֹם.

אָפֵל הוּא כְמוֹ שֵׁנָה אֲשֶׁר חֲלוֹמוֹת אֵין לָהּ.

וְשָׁם בְּמַעֲמַקָּיו לֵילוֹת וְיָמִים מִשְׁפָּט אֶחָד לָהֶם, וְהַזְּמִירוֹת קָמוּ לִדְמָמָה.

בֹּאִי, הוֹי בֹּאִי אֶל־יְאוֹרִי, אִם חָפְצָה נַפְשֵׁךְ לִטְבּוֹל בְּמוֹ מוֹתֵךְ.

יג

לֹא שָׁאַלְתִּי דָבָר, וְרַק עָמַדְתִּי עַל־שְׂפַת הַיַּעַר מֵאַחֲרֵי הָעֵצִים.

עוֹד עֵיפָה רָבְצָה עַל־עַפְעַפֵּי הַשַּׁחַר, וְהַטַּל מָלֵא אֶת־כָּל־הָרוּחַ מִסָּבִיב.

רֵיחַ כָּבֵד עָלָה מִן־הַדֶּשֶׁא הָרָטֹב וַיְהִי תָלוּי כְּאֵד דַּק עַל־פְּנֵי הָאָרֶץ.

וְאַתְּ כָּרַעַתְּ תַּחַת דּוּדָאֵי הַתְּאֵנַה וְחָלַבְתְּ אֶת־הַפָּרָה בְמוֹ יָדַיִךְ הָעֲנֻגּוֹת וְרַכּוֹת כַּחֶמְאָה.

אָז עָמַדְתִי מַחֲרִישׁ.

לֹא דִבַּרְתִּי דָבָר. רַק צִפּוֹר מִסְתַּתֶּרֶת רָנָה מִמַּעֲבֵה הַסְּבָכִים.

מֵעֵץ הַמַּנְגּוֹ נָפְלוּ הַצִּיצִים עַל־פְּנֵי הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר עִם־הַכְּפָר וְהַדְּבֹרִים עָלוּ בַהֲמִית קוֹלָן אִשָּׁה אַחֲרֵי אֲחוֹתָהּ.

עַל־שְׂפַת הַבְּרֵכָה נִפְתְּחוּ הַשְּׁעָרִים אֲשֶׁר לְהֵיכָל שִׁיוַהּ, וְהַקָּהָל הֵחֵל אֶת־זְמִירוֹתָיו.

וְאַתְּ הִטֵּית אֶת־כֶּלְיֵךְ אֶל־בֵּינוֹת לְבִרְכַּיִךְ וְחָלַבְתְּ אֶת־הַפָּרָה.

אָז עָמַדְתִּי עִם־קַנְקַנִּי הָרֵיק.

לֹא קָרַבְתִּי לָגֶשֶׁת אֵלָיִךְ.

הַשָּׁמַיִם נֵעוֹרוּ לְקוֹל צִלְצַל הַגּוֹנְג אֲשֶׁר בַּהֵיכָל.

הָאָבָק הִתְנַשֵּׂא עַל־פְּנֵי הַדֶּרֶךְ מִפַּרְסוֹת הָעֲדָרִים הַנֶּהֱלָכִים.

נָשִׁים בָּאוֹת מִן־הַנָּהָר וְנוֹשְׂאוֹת עַל־מָתְנֵיהֶן אֶת־כַּדֵּיהֶן עִם־מֵימֵיהֶם הַמְפַכִּים.

וּצְמִידַיִךְ אֲשֶׁר עַל־יָדַיִךְ צִלְצְלוּ, וְהַקֶּצֶף נִתָּז עַל־פִּי כֶלְיֵךְ.

אָז עָלָה הַבֹּקֶר, וַאֲנִי לֹא קָרַבְתִּי לָגֶשֶׁת אֵלָיִךְ.

יד

הָלַכְתִּי הָלֹךְ וְתוֹעֶה בַדֶּרֶךְ וְלֹא יָדַעְתִּי לָמָּה, וְצָהֳרֵי הַיּוֹם הִנֵּה־זֶה עָבְרוּ, וְזַלְזַלֵּי הַבַּמְבּוֹ רָעֲשׁוּ בָרוּחַ.

הַצְּלָלִים הַשְּׁטוּחִים שָׁלְחוּ אֶת־יְדֵיהֶם וַיִּדְבְּקוּ אֶל רַגְלֵי הָאוֹר הַבּוֹרֵחַ.

הַקּוֹאֵילִים עָיְפוּ מִזַמֵּר.

הָלַכְתִּי הָלֹךְ וְתוֹעֶה בַדֶּרֶך וְלֹא יָדַעְתִּי לָמָּה.

הַסֻכָּה אֲשֶׁר עַל־שְׂפַת הַמַּיִם חֲבוּיָה בְצִלְלֵי עֵץ וְהֵם סוֹכְכִים עָלֶיהָ.

הִנֵּה אִשָּׁה עוֹשָׂה שָׁם אֶת־מְלַאכְתָּהּ, וְשַׁרְשְׁרוֹת צְמִידֶיהָ נוֹתְנוֹת שִׁיר עַל־פְּנֵי כָל־הַכִּכָּר.

הִתְיַצַּבְתִּי לִפְנֵי הַסֻּכָּה וְלֹא יָדַעְתִּי לָמָּה.

שְׂדוֹת חַרְדָּל רַבִּים וְיַעֲרוֹת מַנְגּוֹ רַבִּים בּוֹקְעִים אֶת־הַנָּתִיב הַצַּר וְהַמְעֻקָּל הַזֶּה.

וְהוּא עוֹבֵר עַל־פְּנֵי הַהֵיכָל אֲשֶׁר בַּכְּפָרעַל־פְּנֵי הַשּׁוּק אֲשֶׁר עַל־שְׂפַת הַנַּחַל עִם־מַעֲלֵה הַחוֹף.

וַאֲנִי עוֹמֵד לִפְנֵי הַסֻּכָּה וְלֹא יָדַעְתִּי לָמָּה.

זֶה לִי שָׁנִים רַבּוֹת וְהַיּוֹם יוֹם אֲדָר צַח, אָז עָלָה הָאָבִיב בְּקוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה וְצִיצֵי הַמַּנְגּוֹ הִשְׁתַּפְּכוּ עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה.

בְּהָמוֹן פִּכּוּ הַמַּיִם וַיְזַנְּקוּ וַיְלַחֲכוּ אֶת־סִיר הַנְחשֶׁת אֲשֶׁר עָמְדָה עַל מַדְרֵגַת מַעֲלֵה הַחוֹף.

אֶזְכּוֹר עַתָּה אֶת־יוֹם הָאֲדָר הַצַּח הַזֶּה וְלֹא יָדַעְתִּי לָמָּה.

הַצְּלָלִים הוֹלְכִים וְקוֹדְרִים, וְהָעֲדָרִים שַָׁבִים אֶל־גִּדְרוֹתֵיהֶם.

הָאוֹר הוֹלֵךְ וּמַלְבִּין עַל־פְּנֵי הַנָּוֹת הָעֲזוּבוֹת, וְאַנְשֵׁי הַכְּפָר מְחַכִּים לְרַפְסוֹדוֹת עַל־חוֹף הַנָּהָר לַעֲבוֹר בָּהֵן.

לְאִטִּי שַׁבְתִּי עַל־עֲקֵבַי וְלֹא יָדַעְתִּי לָמָּה.

טו

רָץ אָנֹכִי כַּאֲשֶׁר תָּרוּץ אַיֶּלֶת הַמּוּשְׂק בַּעֲבִי הַיַּעַר, שְׁכוּרַת רֵיחָהּ אֲשֶׁר בְּנַפְשָׁהּ.

הַלַּיְלָה לֵיל חֲצִי אִיָּר, וְהָרוּחַ רוּחַ דָּרוֹם צַח.

תּוֹעֶה אָנֹכִי מִדַּרְכִּי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ. מְבַקֵּשׁ אָנֹכִי אֶת־אֲשֶׁר לֹא אוּכַל לִמְצֹא וּמוֹצֵא אֶת אֲשֶׁר לֹא בִקַּשְׁתִּי.

מִקֶּרֶב לִבִּי עוֹלֶה וּמִתְהוֹלֵל לְפָנַי הֲגִיג מִשְׁאֲלוֹתַי אֲשֶׁר תִּשְׁאַל נַפְשִׁי.

וְחֶזְיוֹן אוֹרָה מִתְעוֹפֵף לְנֶגֶד עֵינָי.

חָפֵץ אָנֹכִי לִתְפּשׁ בּוֹ בְחָזְקָה, וְהוּא מִתְחַמֵּק מִמֶּנִּי וּמַתְעֶה אוֹתִי מִן־הַדָּרֶךְ.

מְבַקֵּשׁ אָנֹכִי אֶת־אֲשֶׁר לֹא אוּכַל לִמְצֹא וּמוֹצֵא אֶת אֲשֶׁר לֹא בִקַּשְׁתִּי.

טז

יָדַיִם בְּיָדַיִם מִתְלַכְּדוֹת, וְעֵינַיִם צוֹלְלוֹת בְּעֵינָיִם —: זֶה רֵאשִׁית סֵפֶר הַזִּכָּרוֹן אֲשֶׁר לְלִבּוֹתֵינוּ.

הַלַּיְלָה לֵיל אֲדָר אֲשֶׁר לִבְנַת יָרֵחַ שְׁטָפָתְהוּ; רֵיחַ הַהֶנַּהּ הַמָּתוֹק מָלֵא אֶת־הָרוּחַ. עַל־הָאָרֶץ רוֹבֵץ חֲלִילִי וְאֵין שָׂם אֵלָיו לֵב, וַעֲטֶרֶת הַפְּרָחִים אֲשֶׁר לָךְ לֹא קָלַעַתְּ אוֹתָהּ עַד־תֹּם.

וְזֹאת אַהֲבָתֵנוּ בֵינֵךְ וּבֵינִי תְּמִימָה כְּמוֹ זִמְרַת שִׁירָה.

צְעִיפֵךְ כְּעֵין הַכַּרְכּוֹם, וְהוּא מְשַׁכֵּר אֶת־עֵינָי.

מִקְלַעַת הַיַּסְמִינִים אֲשֶׁר קָלַעְתְּ לִי מַרְעִידָה אֶת־מֵיתְרֵי לִבִּי כְּשִׁיר תְּהִלָּה.

הָיִינוּ כִּמְצַחֲקִים אִישׁ עִם־אָחִיו: אֲשֶׁר רֶגַע נִתֵּן וְרֶגַע נְמָאֵן, רֶגַע נִגָּלֶה וְרֶגַע נָשׁוּב ונִתְחַבֵּא, רֶגַע נְמַלֵּא שְׂחוֹק פִּינוּ וְרֶגַע נִכָּלֵם, וְאַף־גַּם נִלָּחֵם רֶגַע מִלְחָמָה מְתוּקָה אֲשֶׁר תַּכְלִית אֵין לָהּ.

וְזֹאת אַהֲבָתֵנוּ בֵינֵךְ וּבֵינִי תְּמִימָה כְּמוֹ זִמְרַת שִׁירָה.

אֵין לָנוּ תַעֲלוּמוֹת מֵעֵבֶר לַהֹוֶה, אֵין אֲנַחְנוּ שׁוֹאֲפִים אֶל־אֲשֶׁר נִבְצְרָה מִמֶּנוּ, אֵין צְלָלִים מֵאַחֲרֵי הַקֶּסֶם, אֵין אֲנַחְנוּ מְגַשְּׁשִׁים בִּתְהוֹמוֹת חשֶׁךְ.

וְזֹאת אַהֲבָתֵנוּ בֵינֵךְ וּבֵינִי תְּמִימָה כְּמוֹ זִמְרַת שִׁירָה.

אֵין לָנוּ תַעֲלוּמוֹת מֵעֵבֶר לְהֹוֶה, אֵין אֲנַחְנוּ שׁוֹאֲפִים אֶל־אֲשֶׁר נִבְצְרָה מִמֶּנוּ, אֵין צְלָלִים מֵאַחֲרֵי הַקֶּסֶם, אֵין אֲנַחְנוּ מְגַשְּׁשִׁים בִּתְהוֹמוֹת חֹשֶׁךְ.

וְזֹאת אַהֲבָתֵנוּ בֵּינֵךְ וּבֵינִי תְּמִימָה כְמוֹ זִמְרַת שִׁירָה.

לֹא נַעֲבוֹר פִּתְאֹם מֵרֹב דְּבָרִים לִדְמָמָה גְדוֹלָה, לֹא נָרִים לָרִיק יָדֵינוּ לְדָבָר אֲשֶׁר אֵין־לוֹ תִקְוָה.

רַב לָנוּ בָזֹאת אֲשֶׁר נִתֵּן וּבָזֹאת אֲשֶׁר נַשִּׂיג.

אֶת תַּעֲנוּגוֹתֵינוּ לֹא עָרֹנוּ עַד־הַיְסוֹד בָּהֶם, פֶּן נִשְׂחַט מֵהֶם גַּם יֵין תַּרְעֵלָה.

וְזֹאת אַהֲבָתֵנוּ בֵינֵךְ וּבֵינִי תְּמִימָה כְּמוֹ זִמְרַת שִׁירָה.

יז

הַצִּפּוֹר הַצְּהֻבָּה מְשׁוֹרֶרֶת עַל־הָעֵץ אֲשֶׁר לְבֵיתָם — וְלִבִּי בִי מְרַקֵד מֵרֹב צָהֳלָה.

בִּכְפָר אֶחָד נִתְגּוֹרֵר גַּם־שְׁנֵינוּ — וַתְּהִי לָנוּ שִׁירַת הַצִּפּוֹר שִׂמְחָתֵנוּ הָאֶחָת.

צֶמֶד שֵׂיוֹתֶיהָ הָרַכּוֹת רֹעוֹת בָּאָחוּ בְצֶאֱלֵי הָעֵצִים אֲשֶׁר לְגַנֵּנוּ.

וְהָיָה כִּי־תִפְשֹׁטְנָה עַד לִשְׂדֵה הַשְּׂעֹרִים אֲשֶׁר־לָנוּ וְאֶקָּחֵן עַל־זְרוֹעוֹתָי.

שֵׁם כְּפָרֵנוּ כַנְגַּנָּה, וּלְנַחֲלֵנוּ קוֹרְאִים עַנְגַּנָּה.

אֶת־שְׁמִי יוֹדְעִים כָּל־אַנְשֵׁי הַכְּפָר, וְרַנְגַּנָּה — זֶה שְׁמָהּ.

רַק שָׂדֶה אֶחָד מַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינָהּ.

הַדְּבֹרִים אֲשֶׁר הָמוּ בְחֹרְשָׁתֵנוּ בָּאוֹת לְלַקֵּט דְּבַשׁ בְּחֹרְשָׁתָם.

הַפְּרָחִים אֲשֶׁר נִטְּשׁוּ הַמַּיְמָה מִמַּעֲלֵה חוֹפָם בָּאִים עִם־הַזֶּרֶם אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־שָׁם נֵרֵד לִרְחוֹץ.

פִּרְחֵי קוּסְמָה יְבֵשִׁים מוּבָאִים בְּסַלִּים מִשְּׂדוֹתֵיהֶם אֶל־הַשּׁוּק אֲשֶׁר לָנוּ.

שֵׁם כְּפָרֵנוּ כַנְגַּנָּה, וּלְנַחֲלֵנוּ קוֹרְאִים עַנְגַּנָּה.

אֶת־שְׁמִי יוֹדְעִים כָּל־אַנְשֵׁי הַכְּפָר, וְרַנְגַּנָּה — זֶה שְׁמָהּ.

הַנָּתִיב הָעוֹלֶה עֲקַלְקַלּוֹת עַד־בֵּיתָם נוֹתֵן בָּאָבִיב רֵיחַ פִּרְחֵי מַנְגּוֹ.

כַּאֲשֶּׁר תִּבְשַׁל הַפִּשְׁתָּה בְשָׂדָם, נְכוֹנָה לִקְרַאת קָצִיר, אָז יָנֵץ בְּשָׂדֵנוּ הַקַּנְבּוֹס.

הַכּוֹכָבִים הַמְשַׂחֲקִים אֶל־מוּל מְעוֹנָם שָׂמִים אֶת־עֵינָם הַמַּזְהִירָה הַזֹּאת גַּם־עָלֵינוּ.

הַגֶּשֶׁם הַמְמַלֵּא אֶת־תְּעָלוֹתַיהֶם מַיִם הוּא הַמְשַּׂמֵּחַ גַּם אֶת־עֲצֵי הַקַּדַּם אֲשֶׁר בְּיַעֲרֵנוּ.

שֵׁם כְּפָרֵנוּ כַנְגַּנָּה, וּלְנַחֲלֵנוּ קוֹרְאִים עַנְגַּנָּה.

אֶת־שְׁמִי יוֹדְעִים כָּל־אַנְשֵׁי הַכְּפָר, וְרַנְגַּנָּה — זֶה שְׁמָהּ.

יח

כִּי תֵלַכְנָה הָאֲחָיוֹת הַשְּׁתַּיִם לִשְׁאֹב מַיִם, וּבָאוּ עַד־הַכִּכָּר הַזֹּאת וְשִׂחֵקוּ.

אֵין־זֹאת כִּי־אִם יוֹדְעוֹת הֵן, כִּי אִישׁ עוֹמֵד פֹּה תָמִיד בֵּין־הָעֵצִים בִּהְיוֹתָן הוֹלְכוֹת לִשְׁאֹב מָיִם,

הָאֲחָיוֹת הַשְּׁתַּיִם מִתְלַחֲשׁוֹת כַּאֲשֶׁר תַּעֲבוֹרְנָה אֶת־הַכִּכָּר הַזֹּאת.

אֵין־זֹאת כִּי־אִם מָצְאוּ אֶת־חִידַת הָאִישׁ הָעוֹמֵד פֹּה תָמִיד בֵּין־הָעֵצִים בִּהְיוֹתָן הוֹלְכוֹת לִשְׁאֹב מָיִם.

כַּדֵּיהֶן מוֹט יִתְמוֹטְטוּ פִתְאֹם, וְנִטְפֵי מַיִם מֻגָּרִים לָאָרֶץ כַּאֲשֶׁר תַּגַּעְנָה אֶל־הַכִּכָּר הַזֹּאת.

אֵין זֹאת כִּי־אִם הֵבִינוּ, כִּי דוֹפֵק לֵב הָאִישׁ הָעוֹמֵד פֹּה תָמִיד בֵּין־הָעֵצִים בִּהְיוֹתָן הוֹלְכוֹת לִשְׁאֹב מָיִם.

הָאֲחָיוֹת הַשְּׁתַּיִם מַבִּיטוֹת אִשָּׁה אֶל־פְּנֵי אֲחוֹתָה וּמְשַׂחֲקוֹת כַּאֲשֶׁר תָּבֹאנָה עַד־הַכִּכָּר הַזֹּאת.

וּכְמוֹ צָהֳלָה תִלְבַּשׁ פִּתְאֹם גַּם אֶת־רַגְלֵיהֶן הַנֶּחְפָּזוֹת, וְהִיא תַפִּיל רוּחַ עִוְעִים עַל־הָאִישׁ הָעוֹמֵד פֹּה תָמִיד בֵּין־הָעֵצִים בִּהְיוֹתָן הוֹלְכוֹת לִשְׁאֹב מָיִם.

יט

בַּמִשְׁעוֹל הִתְהַלַּכְתְּ עַל־שְׂפַת הַנַּחַל וְצַפַּחַת הַמַּיִם הַמְּלֵאָה בְּמָתְנָיִךְ.

לָמָּה־זֶה הֲסִבּוֹת פִּתְאֹם אֶת־פָּנַיִךְ אֵלַי וְהִבַּטְתְּ בִּי רֶגַע בְּעַד צְעִיפֵךְ הַמִּתְנוֹסֵס בָּרוּחַ?

בַּת־עֵינַךְ אֲשֶׁר הִזְהִירָה מִן־הַחֲשֵׁכָה נָגְעָה אֵלַי כְּמוֹ רוּחַ קַל אֲשֶׁר רֶגַע יַרְגִּיז אֶת־זִרְמַת הַמַּיִם וּמִשָּׁם יִמָּלֵט אֶל־צִלְלֵי הַחוֹף.

נָגְעָה אֵלַי כְּמוֹ צִפּוֹר עֶרֶב הַמִּתְעוֹפֶפֶתחִפָּזוֹן בְּחֶדֶר אֵין־אוֹר מִן־הַחַלּוֹן הָאֶחָד אֶל־הַשֵּׁנִי וְנֶעֱלֶמֶת פִּתְאֹם בְּחֶשְׁכַת הַלָּיְלָה.

הִתְחַבֵּאת כַּכּוֹכָב מֵאַחֲרֵי הַגְּבָעוֹת וַאֲנִי הֵלֶךְ בַדָּרֶךְ.

אַךְ לָמָּה־זֶה הִתְיַצַּבְתְּ רֶגַע וְהִבַּטְתְּ אֶל־פָּנַי בְּעַד צְעִיפֵךְ מִדֵּי הִתְהַלְּכֵךְ עַל־שְׂפַת הַנַּחַל וְצַפַּחַת הַמַּיִם הַמְּלֵאָה בְמָתְנָיִךְ?

כ

יוֹם יוֹם הוּא בָא וּכְבוֹאוֹ כֵּן־יֵלֶךְ.

לֵךְ, רֵעִי, וְתֵן לוֹ פֶרַח מִפִּרְחֵי שַׂעֲרוֹת רֹאשִׁי.

וְאִם יִשְׁאָלְךָ: מִי שָׁלַח לוֹ אֶת־זֶה? אַל־נָא תַגֵּד לוֹ אֶת־שְׁמִי, רְאֵה בִּקַּשְׁתִּיךָ — כִּי רַק בּוֹא בָא וּכְבוֹאוֹ כֵּן־יֵלֶּךְ.

עַל־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר מִתַּחַת הָעֵץ יָבוֹא לָשָׁבֶת.

הָכֵן לוֹ, רֵעִי, מוֹשָׁב שָׁם, וַעֲשִׂיתוֹ פְרָחִים וְעָלִים יַחְדָּו.

עֵינָיו מְלֵאוֹת יָגוֹן וְהֵן מְבִיאוֹת יָגוֹן אֶל־לִבִּי.

לֹא יַגִּיד דָּבָר מִכָּל־הַנַּעֲשָׂה בְלִבּוֹ — כִּי רַק בּוֹא בָא וּכְבוֹאוֹ כֵּן־יֵלֶךְ.

כא

מַה־זֶּה הָיָה לוֹ, לַנּוֹסֵעַ הַצָּעִיר הַלָּזֶה, כִּי־בָא עַד־לִפְנֵי דֶלֶת בֵּיתִי עִם־עֲלוֹת הַשָּׁחַר?

גַּם בְּבֹאִי גַם בְּצֵאתִי, בְּכָל־עֵת תָּמִיד, אָנֹכִי עוֹבֶרֶת עָלָיו, וְעֵינַי שְׁבוּיוֹת פָּנָיו.

לֹא יָדַעְתִּי אִם אֲדַבֵּר אֵלָיו, לֹא יָדַעְתִּי אִם אַחֲרִישׁ. מַה־זֶּה הָיָה לוֹ, כִּי בָא עַד־לִפְנֵי דֶלֶת בֵּיתִי?

אֲפֵלִים הַלֵּילוֹת כִּבְדֵי הֶעָבִים בַּתַּמּוּז, רְוֵי תְכֵלֶת זַכָּה הַשָּׁמַיִם בַּסְּתָו, וִימֵי הָאָבִיב בָּאִים כִּסְעָרָה בִּנְשֹׁב הָרוּחַ מִן־הַדָּרוֹם.

וְהוּא בְּכָל־עֵת תָּמִיד אוֹרֵג אֶת־שִׁירָיו עִם־קוֹלוֹת חֲדָשִׁים.

אָז אַנַּח אֶת־מְלַאכְתִּי וְעֵינַי תִּמָּלֶאנָה עֲרָפֶל. מַה־זֶּה הָיָה לוֹ, כִּי־בָא עַד־לִפְנֵי דֶלֶת בֵּיתִי?

כב

כִּי־תַעֲבוֹר עָלַי בְּצַעֲדֵי חִפָּזוֹן, וְנָגְעָה בִי כְנַף שִׂמְלָתָהּ.

מֵאִי לֹא־נוֹדָע מֵאִיֵּי הַלֵּב נוֹשֶׁבֶת פִּתְאֹם רוּחַ־אָבִיב חַמָּה.

רַעַד מַגָּע קַל יַחֲלוֹף אוֹתִי וּכְרֶגַע יִתְעוֹפֵף, וְהָיָה כְצִיץ פֶּרַח נִקְטָף אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ הָרוּחַ.

וְאֶל־תּוֹךְ לִבִּי יַחְדּוֹר, וְהָיָה לִי כְרַחַשׁ בְּשַׂר־גֵּוָה וּכְנִשְׁמַת רוּחַ־לִבָּהּ.

כג

לָמָּה תֵשְׁבִי פֹה וּבִצְמִידַיִךְ תִּרְעָשִׁי, וְהָיָה לָךְ זֶה שַׁעֲשֻׁעַ רֵיק?

מַלְּאִי אֶת כַּדֵּךְ מַיִם — הִנֵּה עֵת לָלֶכֶת הַבָּיְתָה.

לָמָּה תָנִיעִי אֶת־הַמַּיִם בְּחָפְנַיִךְ וּכְמִתְגַּנֶּבֶת תַּבִּיטִי לִרְגָעִים אֶל־הָרְחוֹב לִקְרַאת הוֹלֵךְ, וְהָיָה לָךְ זֶה רַק שַׁעֲשֻׁעַ רֵיק?

מַלְּאִי אֶת־כַּדֵּךְ מַיִם וּלְכִי הַבָּיְתָה.

עֵת הַבֹּקֶר חוֹלֶפֶת — וְהַמַּיִם הַקּוֹדְרִים הוֹלְכִים וְזוֹרְמִים.

הַגַּלִּים מְשַׂחֲקִים וּמִתְלַחֲשִׁים, וְהָיָה לָהֶם זֶה רַק שַׁעֲשֻׁעַ רֵיק.

הֶעָבִים הַתּוֹעִים נֶעֱרָמִים עַל־שְׂפַת הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר עִם־קְצֵה הָאֲדָמָה.

הִנֵּה הֵם מְפַגְּרִים רֶגַע וּמַבִּיטִים אֶל־פָּנַיִךְ וּמְשַׂחֲקִים אֵלַיִךְ, וְהָיָה לָהֶם זֶה רַק שַׁעֲשֻׁעַ רֵיק.

מַלְּאִי אֶת־כַּדֵּךְ מַיִם וּלְכִי הַבָּיְתָה.

כד

אַל־נָא תַסְתִּיר מִלְּפָנֶיךָ אֶת־סוֹד לִבְּךָ, רֵעִי!

הַגִּידָה אוֹתוֹ לִי, רַק לִי לְבַדִּי, וְלֹא יִוָּדַע לְאִישׁ.

אַתָּה אֲשֶׁר־פִּיךָ מְשַׂחֵק חֶרֶשׁ, דַּבֶּר־נָא בַלָּט וּבְנַחַת וְשָׁמַע לִבִּי וְלֹא אָזְנִי.

אָפֵל הַלַּיְלָה וְהַבַּיִת דּוֹמֵם, קִנֵּי הַצִּפֳּרִים עֲטוּפִים שֵׁנָה.

הַגִּידָה־לִי בִדְמָעוֹת עֲצוּרוֹת עִם־שְׁחוֹק רוֹעֵד, בִּכְלִמָּה מְתוּקָה עִם־מַכְאוֹב לֵב אֶת־הַסּוֹד אֲשֶׁר בְּלִבֶּךָ!

כה

“בֹּא אֵלֵינוּ, עֶלֶם, וְהַגֵּד לָנוּ אֶת־הָאֱמֶת: לָמָּה־זֶה רוֹבֵץ הַשִּׁגָּעוֹן בְּעֵינֶיךָ?”

“לֹא יָדַעְתִּי מָה הָיָה יֵין הַפְּרָגִים אֲשֶׁר שָׁתִיתִי, כִּי הִרְבִּיץ אֶת־הַשִּׁגָּעוֹן בְּעֵינָי”.

“הוֹי בּוּז לְךָ!”

“אֵין דָּבָר. יֵשׁ־אֲשֶׁר יֶחְכַּם אִישׁ וְיֵשׁ־אֲשֶׁר יִכְסַל, יֵשׁ־אֲשֶׁר יִזָּהֵר אִישׁ וְיֵשׁ־אֲשֶׁר לֹא יָשִׂים לֵב. וְעֵינַיִם יֵשׁ־אֲשֶׁר תִּשְׂחַקְנָה, וְעֵינַיִם יֵשׁ־אֲשֶׁר תִּבְכֶּינָה — וַאֲנִי פֹה הִנֵּה רוֹבֵץ הַשִּׁגָּעוֹן בְּעֵינָי”.

“עֶלֶם, לָמָּה־זֶה תַעֲמוֹד דּוּמָם תַּחַת־צֵל הָעֵץ?”

“רַגְלַי יָגְעוּ תַחַת־סֵבֶל לִבִּי, וְלָכֵן עָמַדְתִּי דוּמָם תַּחַת־הַצֵּל”.

“הוֹי בּוּז לְךָ!”

“אֵין דָּבָר. יֵשׁ־אֲשֶׁר יָרוּץ אִישׁ וְיֵשׁ־אֲשֶׁר יְפַגֵּר. יֵשׁ־אֲשֶׁר חָפְשִׁי יֵלֵך אִישׁ וְיֵשׁ־אֲשֶׁר בִּכְבָלִים — וְרַגְלַי יָגְעוּ תַחַת־סֵבֶל לִבִּי”.

כו

“רַק אֶת־הַבָּא מִיָּדְךָ בְּרָצוֹן אוֹתוֹ אֶקַּח. לֹא אֶשְׁאַל דָּבָר זוּלָתוֹ.”

“הוֹי, הוֹי, יְדַעְתִּיךָ, אַתָּה הַנָּזִיר הֶעָנָו! אֶת־כָּל־אֲשֶׁר לְאִישׁ אַתָּה אוֹמֵר לְנַצֵּל”.

“לוּ מָצָאתִי לִי פֹה פֶרַח נֻטָּשׁ, כִּי־עַתָּה עַל־לִבִּי נְשָׂאתִיו!”

“וְלוּ הָיוּ פֹה חוֹחִים?”

“כִּי־עַתָּה גַם־אוֹתָם סָבַלְתִּי”.

“הוֹי, הוֹי, יְדַעְתִּיךָ, אַתָּה הַנָּזִיר הֶעָנָו! אֶת־כָּל־אֲשֶׁר לְאִישׁ אַתָּה אוֹמֵר לְנַצֵּל”.

“לוּ רַק הַפַּעַם נָשָׂאת אֵלַי אֶת־עֵינַיִךְ הַנֶּחְמָדוֹת, כִּי־עַתָּה מָתְקוּ לִי חַיַּי עַד מֵעֵבֶר לְקִבְרִי”.

“וְלוּ הִבִּיטוּ בְךָ מַבָּט אַכְזָרִי?”

“כִּי־עַתָּה לִבִּי הָיָה נָכוֹן לִקְרָאתוֹ גַם־הוּא”.

“הוֹי, הוֹי, יְדַעְתִּיךָ, אַתָּה הַנָּזִיר הֶעָנָו! אֶת־כָּל־אֲשֶׁר לְאִישׁ אַתָּה אוֹמֵר לְנַצֵּל”.

כז

“בִּטְחִי בָאַהֲבָה גַּם כִּי־תָבִיא שׁוֹאָה. אַל־נָא תִסְגְּרִי אֶת־לִבֵּךְ”.

“רַב לְךָ, רֵעִי, סְתוּמִים דְּבָרֶיךָ, לֹא אוּכַל הֲבִינָם”.

“רְאִי, חֶמְדָּתִי! רַק לָזֹאת לָנוּ לֵב, לְבַעֲבוּר תִּתּוֹ לְרֵעֵנוּ גַּם בְּדִמְעָה גַּם בְּזִמְרָה”.

“רַב לְךָ, רֵעִי, סְתוּמִים דְּבָרֶיךָ, לֹא אוּכַל הֲבִינָם”.

“דַּל הַתַּעֲנוּג כְּאֵגֶל טַל, בְּעוֹדוֹ נוֹצֵץ וְגָוָע. אוּלָם אָרֹךְ הֶעָמָל וְיָמָיו רַבִּים. תִּכָּן־נָא אֵפוֹא בְעֵינַיִךְ הָאַהֲבָה רְוַת הֶעָמָל”.

“רַב לְךָ, רֵעִי, סְתוּמִים דְּבָרֶיךָ, לֹא אוּכַל הֲבִינָם”.

“פּוֹרֵחַ הַלּוֹט לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ וְהִכָּה הָאוֹר עַל־רֹאשׁוֹ וְקָמַל — וּבְכָל־זֶה לֹא יַחְפּוֹץ בַּעֲלָטַת הַחֹרֶף אֲשֶׁר יִהְיֶה צִיצוֹ סָגוּר לָנֶצַח”.

“רַב לְךָ, רֵעִי, סְתוּמִים דְּבָרֶיךָ, לֹא אוּכַל הֲבִינָם”.

כח

עֵינַיִךְ הַשּׁוֹאֲלוֹת תַּבֵּטְנָה קְדֹרַנִּית, מִתְאַמְּצוֹת לָדַעַת אֶת־אֲשֶׁר בְּלִבִּי כַּיָּרֵחַ הַשּׁוֹאֵף לַחְקוֹר אֶת־הַיָּם.

חַיַּי עֲרֻמִּים לְנֶגְדֵּךְ מִן־הַקָּצֶה אֶל־הַקָּצֶה, אֵין נִסְתָּר וְאֵין נֶעְלָם — וְלָכֵן לֹא יְדַעְתִּנִי.

לוּ הָיָה לִבִּי רַק אֶבֶן יְקָרָה, כִּי־עַתָּה נִפַּצְתִּיו לִמְאַת רְסִיסִים וַחֲרַזְתִּיו עַל־פְּתִיל שַׁרְשֶׁרָת לְשִׂימוֹ לַעֲנָק עַל־גַּרְגְּרוֹתָיִךְ.

לוּ הָיָה לִבִּי רַק פֶּרַח מִצְעָר, מְתֹאָר וְנֶחְמָד, כִּי־עַתָּה קְטַפְתִּיו מֵעַל בַּדּוֹ וּנְטַעְתִּיו בְּשַׂעֲרוֹתָיִךְ.

אֲבָל לֵב הוּא, חֶמְדָּתִי. אַיֵּה גְדוֹתָיו וְאַיֵּה תְהוֹמוֹ?

לֹא יָדַעַתְּ אֶת־גְּבוּלוֹת הַמַּמְלָכָה הַזֹּאת — וְאַתְּ הֲלֹא הַמַּלְכָּה אֲשֶׁר שָׁם.

לוּ הָיְתָה אַהֲבָתִי רַק רֶגַע תַּעֲנוּגוֹת, כִּי־עַתָּה הֵנֵצָה לְעֵינַיִךְ לְאִטָּה כְּמוֹ־שְׂחוֹק וְלֹא נִבְצְרָה מִמֵּךְ לִרְאוֹתָהּ וְלִקְרֹא בָהּ בְּרֶגַע אֶחָד.

לוּ הָיְתָה אַהֲבָתִי רַק מַכְאוֹב לְבָד, כִּי־עַתָּה נָמוֹגָה לְעֵינַיִךְ עִם־דִּמְעוֹתַי הַמַּזְהִירוֹת וְנִגְלָה בָהֶן כָּל־סוֹדִי הֶעָמֹק בְּאֵין מִלָּה אַף־אֶחָת.

אֲבָל אַהֲבָה הִיא, חֶמְדָּתִי!

תַּעֲנוּגוֹתֶיהָ וּמַכְאוֹבוֹתֶיהָ גְּבוּל אֵין לָהֶם וְאֵין קֵצֶה לְרִישָׁהּ וּלְעָשְׁרָהּ.

קְרוֹבָה הִיא אֵלַיִךְ כְּחַיַּיִךְ — וְנִבְצְרָה מִמֵּךְ לָנֶצַח לְדַעְתָּהּ כֻּלָּהּ.

כט

דַּבֵּר אֵלַי, מַחְמַד לִבִּי! סַפֶּר־לִי בִדְבָרִים אֶת אֲשֶׁר תְּזַמֵּר.

הַלַיְלָה אָפֵל, הַכּוֹכָבִים אָבְדוּ בְּבֵין־הֶעָבִים, וְהָרוּחַ מִתְיַפֵּחַ בֶּעָלִים.

אֲפַתַּח־נָא אֶת־שַׂעֲרַת רֹאשִׁי, אָשִׁית עָלַי אֶת־אַדֶּרֶת תְּכֶלְתִּי וַעֲטָרַתְנִי כְמוֹ־לָיְלָה. אֶת־רֹאשְׁךָ אֶלְחַץ אֶל־לִבִּי, וְקוֹל הֲמוֹת לִבְּךָ יַעֲלֶה אֵלַי חֶרֶשׁ מִן־הָעֲזוּבָה הַמְּתוּקָה. אֶסְגָּר־נָא אֶת־עֵינַי וְאַאֲזִין, וְאֶל־פָּנֶיךָ לֹא אַבִּיט.

וְכַאֲשֶׁר יִתַּמּוּ דְבָרֶיךָ, וְיָשַׁבְנוּ דוּמָם וּמַחֲרִישִׁים. רַק הָעֵצִים יִתְלַחֲשׁוּ בַחשֶׁךְ.

הַלַּיְלָה הוֹלֵךְ וּמַלְבִּין, הַיּוֹם נִבְקַע וָבָא. אָז נַבִּיט אִישׁ אֶל־פְּנֵי רֵעֵהוּ וְהָלַכְנוּ אִישׁ אִישׁ לְעֶבְרוֹ.

דַּבֵּר אֵלַי, מַחְמַד לִבִּי! סַפֶּר־לִי בִדְבָרִים אֶת אֲשֶׁר תְּזַמֵּר.

ל

עֲנַן לַיְלָה אַתְּ לִי הַמְרַחֵף עַל־שְׁמֵי חֲלוֹמוֹתָי.

וּכְפַעַם בְּפַעַם אֶצֳּרֵךְ וְיוֹם יוֹם אֲתָאֵר תַּבְנִיתֵךְ בְלַבַּת אַהֲבָתִי.

לִי אַתְּ, לִי לְבַדִּי, אַתְּ הַשְּׁכוּנָה בַחֲלוֹמוֹתַי הַמְפֹרָצִים!

אָדְמוּ רַגְלַיִךְ כְּשוֹשַׁנִּים מִלַּהַט תַּאֲוַת לִבִּי, אַתְּ הַמְלַקֶּטֶת בְּשִׁבֳּלֵי שִׁירַי בְּמַעֲרַב יוֹמִי!

שִׂפְתוֹתַיִךְ מָלְאוּ מֶתֶק תַּמְרוּרִים מִיֵּין עִצְּבוֹנִי אֲשֶׁר טָעַמְתְּ.

לִי אַתְּ, לְבַדִּי, אַתְּ הַשְּׁכוּנָה בַחֲלוֹמוֹתַי הַשּׁוֹמֵמִים!

בְּצִלְלֵי חֶשְׁכַת תַּאֲוָתִי יָצַרְתִּי אֶת־שְׁחוֹר עֵינַיִךְ, אַתְּ הָרוֹבֶצֶת בִּתְהוֹמוֹת חֶזְיוֹנוֹתָי!

יָקשְׁתִּי לָךְ, חֶמְדַּת לִבִּי, וּלְכַדְתִּיךְ בְּרֶשֶׁת מַנְגִּינָתִי.

לִי אַתְּ, לְבַדִּי, אַתְּ הַשְּׁכוּנָה בַחֲלוֹמוֹתַי נֶצַח.

לא

לִבִּי צִפּוֹר מִדְבָּר וְאֶת־שָׁמָיו מָצָא בְתוֹךְ עֵינָיִךְ.

בַּבֹּקֶר תִּהְיֶינָה לוֹ לְעֶרֶשׂ וּלְמַמְלֶכֶת כּוֹכָבִים בַּלָּיְלָה.

בִּתְהוֹמוֹתֵיהֶן תִּבָּלַעְנָה זְמִירוֹתָי.

רַק תְּנִי לִי וְאַמְרִיא בַשָּׁמַיִם הָאֵלֶּה וּבִגְבוּלוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר אֵין לָהֶם חֹק.

רַק תְּנִי לִי וְאֶבְקַע אֶת־עָבֵי עַנְנֵיהֶן וְאֶת־כְּנָפַי אֶפְרֹשׂ בְּזֹהַר שִׁמְשָׁן.

לב

הַגֶּד־לִי, דּוֹדִי, אִם אֱמֶת כָּל־זֹאת, אִם אֱמֶת?

כַּאֲשֶׁר יֻצַּת הַבָּרָק בְּעֵינַי פֹה, וְרָעֲמוּ לְנֶגְדָּן כְּרֶגַע גַּם הָעֲנָנִים אֲשֶׁר בְּלִבְּךָ הַקּוֹדֵר וְעָנוּ לִי מִן־הַסְּעָרָה?

הַאֱמֶת הַדָּבָר, כִּי מָתְקוּ שִׂפְתוֹתַי כְּצִיץ נִפְתָּח אֲשֶׁר לְאַהֲבָה רִאשׁוֹנָה וּטְהוֹרָה?

וְכִי בִיצֻרֵי גֵוִי שׁוֹכְנִים זִכְרוֹנוֹת יַרְחֵי אֲבִיבִים אֲשֶׁר חָלָפוּ.

וְכִי הָאֲדָמָה תִרְעַד פִּתְאֹם כְּמוֹ־נֵבֶל כִּמְעַט תִּגַּעְנָה אֵלֶיהָ כַּפּוֹת רַגְלָי?

הָאֱמֶת הַדָּבָר, כִּי יֵרְדוּ אֶגְלֵי הַטַּל מֵעֵינֵי הַלַּיְלָה כִּמְעַט אֲשֶׁר יִרְאַנִי, וְכִי אוֹר הַבֹּקֶר יַעֲלוֹז כֻּלּוֹ מִדֵּי יַעֲטוֹף אֶת־בְּשָׂרִי?

אִם אֱמֶת הוּא, אִם אֱמֶת, כִּי הִלְּכָה אַהֲבָתְךָ גַּלְמוּדָה דוֹרוֹת עַל־דּוֹרוֹת וְעוֹלָמוֹת עַל־עוֹלָמוֹת לְחַפֵּשׂ אוֹתִי?

וְכִי בְמָצְאֲךָ אוֹתִי בָאַחֲרוֹנָה וּמָצְאוּ מִשְׁאֲלוֹת לִבְּךָ הַקַּדְמוֹנִיּוֹת אֶת־שַׁלְוַת הַנֶּצַח בְּאִמְרוֹתַי הָרַכּוֹת וּבְעֵינַי וּבִשְׂפָתַי וּבְשַׂעֲרוֹתַי הַזּוֹרְמוֹת?

וְאִם אֱמֶת הוּא, כִּי עַל־מִצְחִי זֶה הַקָּטָן חֲרוּתִים סִתְרֵי כָּל־הַנֵּצַח?

הַגִּידָה לִי, דּוֹדִי, אִם אֱמֶת כָּל־זֹאת.

לג

אֲהַבְתִּיךָ, אֲהוּבִי, וְאַתָּה סְלַח לִי לְאַהֲבָתִי.

כְּצִפּוֹר תּוֹעָה מִדַּרְכָּהּ נִלְכָּדְתִּי.

כַּאֲשֶׁר נָע לִבִּי בְקִרְבִּי אָבַד לוֹ צְעִיפוֹ וַיְהִי עָרֹם, כַּסֵּהוּ אַתָּה, אֲהוּבִי, בִּכְסוּת חֶמְלָתְךָ — וּסְלַח לִי לְאַהֲבָתִי.

וְאִם נִבְצְרָה מִמְּךָ לְאָהֳבֵנִי, אֲהוּבִי סְלַח לִי לְמַכְאוֹבוֹתָי.

אַל תַבֵּט בִּי מֵרָחוֹק בִּלְזוּת עֵינָיִם.

אֶל־סֵתֶר פִּנָּתִי אֶתְגַּנְּבָה וְאֵשֵׁב בְּמַחֲשַׁכִּים.

בִּשְׁתֵּי כַפּוֹת יָדַי אֲכַסֶּה אֶת־בָּשְׁתִּי הָעֲרֻמָּה.

הָשַׁע אֶת־פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי, אֲהוּבִי — וּסְלַח לִי לְמַכְאוֹבוֹתָי.

וְאִם אֲהַבְתֵּנִי, אֲהוּבִי, סְלַח לִי לִשְׂשׂוֹנִי.

אִם יִנָּשֵׂא לִבִּי עִם־גַּלֵּי אָשְׁרִי, אַל־נָא תִשְׂחַק לִי כִּי־אֶשְׁכַּח נַפְשִׁי עַד לִזְוָעָה.

אִם אֶעֱלֶה לָשֶׁבֶת עַל־כִּסֵּא מַלְכוּתִי וְאֶמְשֹׁל בְּךָ בְּאַכְזְרִיּוּת אַהֲבָתִי, אִם כְּבַת אֵלִים אֶשְׁפּוֹךְ עָלֶיךָ יוֹם יוֹם אֶת־חֲסָדַי, שָׂא אֶת־גֵּאוּתִי, אֲהוּבִי, וּסְלַח לִי לִשְׂשׂוֹנִי.

לד

אַל־נָא תֵלֵךְ מֵעִמִּי, דּוֹדִי, בְּטֶרֶם אֹמַר לָךְ: לֵךְ לְשָׁלוֹם.

עֵרָה הָיִיתִי כָל־הַלַּיְלָה וְעַתָּה כָבְדוּ עֵינַי מִשֵּׁנָה.

יָרֵאתִי פֶּן־תֹּאבַד לִי מִדֵּי אִישַׁן אֶת־שְׁנָתִי.

אַל־נָא תֵלֵךְ מֵעִמִּי, דּוֹדִי, בְּטֶרֶם אֹמַר לָךְ: לֵךְ לְשָׁלוֹם.

אֶחֱרַד מִמְּקוֹמִי פִתְאֹם וְאֶשְׁלַח אֶת־יָדִי לִנְגּוֹעַ בָּךְ, וְאֶת נַפְשִׁי אֶשְׁאַל: “הַחֲלוֹם הוּא?”

מִי־יִתֵּן וְאוּכַל לֶאֱסוֹר רַגְלֶיךָ בְּחַבְלֵי לִבִּי לְמַעַן אַמֵּץ אוֹתָן בְּחֶזְקָה אֶל־שָׁדַי!

אַל־נָא תֵלֵךְ מֵעִמִּי, דּוֹדִי, בְּטֶרֶם אֹמַר לָךְ: לֵךְ לְשָׁלוֹם.

לה

אֲשֶׁר לֹא אַכִּיר אוֹתָךְ קַל־מְהֵרָה — עַל־כֵּן תְּצַחֲקִי עִמִּי בָרִאשׁוֹנָה.

בִּבְרַק שְׂחוֹק־פִּיךְ תַּכִּינִי בְסַנְוֵרִים — לְמַעַן הַעֲלִים אֶת־דִמְעוֹתָיִךְ.

יָדַעְתִּי, יָדַעְתִּי אֶת־עָרְמָתֵךְ.

לֹא תְדַבְּרִי לָנֶצַח אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה עִם־לִבֵּךְ לְדַבֵּר.

אֲשֶׁר לֹא אַעֲרִיךְ אוֹתָךְ לְפִי עֶרְכֵּךְ — עַל־כֵּן תִּתְחַמְּקִי מִמֶּנִּי בְּאַלְפֵי דְרָכִים.

אֲשֶׁר לֹא תֹאבְדִי לִי בְתוֹךְ הֶהָמוֹן — עַל־כֵּן תַּעַמְדִי בַצַּד.

יָדַעְתִּי, יָדַעְתִּי אֶת־עָרְמָתֵךְ.

לֹא תֵלְכִי לָנֶצַח בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָיָה עִם־לִבֵּךְ לָלֶכֶת.

כִּי־תִדְרְשִׁי שִׁבְעָתַיִם מִכָּל־יֶתֶר הָאָדָם — עַל כֵּן תֶּחֱשִׁי מִדַּבֵּר.

כְּמִשְׁתַּעֲשַׁעַת בְּאֶפֶס דְּאָגָה אַתְּ מוֹאֶסֶת בְּכָל־מִנְחוֹתָי.

יָדַעְתִּי, יָדַעְתִּי אֶת־עָרְמָתֵךְ.

לֹא תִקְחִי לָנֶצַח אֵת אֲשֶׁר הָיָה עִם־לִבֵּךְ לָקַחַת.

לו

חֶרֶשׁ דִּבֵּר: “חֶמְדָּתִי, שְׂאִי עֵינַיִךְ וּרְאִי”.

וַאֲנִי הִתְקַצַּפְתִּי מְאֹד וָאֹמַר: “לֵךְ!” — וְהוּא לֹא זָע.

לְפָנַי עָמַד וַיַּחֲזֵק בִּשְׁתֵּי כַפּוֹת יָדָי. וַאֲנִי אָמַרְתִּי: “הַנַּח לִי!” — וְהוּא לֹא הָלָךְ.

אֶת־רֹאשׁוֹ הִטָּה אֶל־אָזְנִי. הִבַּטְתִּי בוֹ וָאֹמַר: “הוֹי חֶרְפָּה!” — וְהוּא לֹא נָע.

נָגְעוּ שְׂפָתָיו אֶל־לֶחְיִי. חָרַדְתִּי וָאֹמַר: “אֵיךְ מְלֶאֲךָ לִבֶּךָ?” — וְהוּא לֹא יָדַע כְּלִמָּה.

פֶּרַח שָׂם אֶל־בֵּין שַׂעֲרוֹתָי. וַאֲנִי אָמַרְתִּי: “רַק לָרִיק הוּא!” — וְהוּא עָמַד וְלֹא נָע.

אָז יִקַּח אֶת־מִקְלַעַת הַפְּרָחִים אֲשֶׁר לִי מֵעַל־צַוָארִי וַיִּפֶן וַיֵּלַךְ. וַאֲנִי בוֹכָה וְשׁוֹאֶלֶת אֶת־לִבִּי: “מַדּוּעַ־זֶה לֹא יָשׁוּב עוֹד?”

לז

יָפָתִי, הֲתָשִׂימִי עַל־צַוָּארִי אֶת־מִקְלַעַת הַפְּרָחִים הָרַעֲנַנִּים אֲשֶׁר לָךְ?

אַךְ שִׁמְעִי וּדְעִי לָךְ: אֶת־הַמִּקְלַּעַת הַאַחַת הַזֹּאת קָלַעְתִּי לְרַבִּים: — לָאֵלֶּה אֲשֶׁר לִבְרַק אוֹר יִגָּלוּ לְרֶגַע וְלָאֵלֶּה אֲשֶׁר יִשְׁכְּנוּ בַאֲרָצוֹת לֹא־נִגְלוֹת וְלָאֵלֶּה אֲשֶׁר יִחְיוּ בְשִׁירֵי הַמְשׁוֹרֵר.

אֵחַרְתְּ מְעַט אֶת־הַמּוֹעֵד לְבַעֲבוּר דְּרשׁ מֵעִמִּי אֶת־לִבִּי תַּחַת לִבֵּךְ.

הִנֵּה יָמִים הָיוּ וַיִּהְיוּ חַיַּי כְּמוֹ־צִיץ וְכָל־רֵיחָם הִתְכַּנֵּס אֶל־תּוֹךְ לִבִּי.

וְעַתָּה הִנֵּה נִדַּף לְמֵרָחוֹק וַיְפֻזַּר לְכָל־רוּחַ.

מִי יוֹדֵעַ אֶת־הַלַּחַשׁ אֲשֶׁר בּוֹ יוּכַל אִישׁ לְאָסְפוֹ וּלְסָגְרוֹ שֵׁנִית?

לִבִּי לֹא לִי עוֹד לְתִתּוֹ לְאֶחָד; נָתוּן הוּא לְרַבִּים.

לח

רְאִי, חֶמְדַּת נַפְשִׁי! לִפְנֵי יָמִים רַבִּים עָשָׂה לוֹ הַמְשׁוֹרֵר אֲשֶׁר לְפָנַיִךְ פֹּה אֳנִיַּת שִׁיר גִּבּוֹרִים גְּדוֹלָה בְּקֶרֶב לִבּוֹ וַיּוֹרִידֶנָּה מִן־הַחוֹף —

אוֹי לִי, כִּי לֹא יָדַעְתִּי לְהִזָּהֵר! בְּטַבְּעוֹת צֶלְצְלֵי צְמִידַיִךְ נֶאֱחָזָה וַתֵּרֶד וַתִּטְבָּע.

נִשְׁבְּרָה לִרְסִיסֵי שִׁירִים קְטַנִּים — וְהֵם מִתְגּוֹלְלִים פְּזוּרִים לְרַגְלָיִךְ.

כָּל־עִזְבוֹנִי, עִזְבוֹן סֵפֶר מִלְחָמוֹת מִימֵי קֶדֶם, נִסְחַף בְּיַד הַגַּלִּים הַמְשַׂחֲקִים, נִטְבַּל בְּיַם דְּמָעוֹת — וַיֵּרַד.

וְאַתְּ, חֶמְדַּת נַפְשִׁי, שׂוּמָה הִיא עָלַיִךְ לְהֵיטִיב עַתָּה עִמִּי תַּחַת כָּל־אֲבֵדָתִי.

וְאִם עָלְתָה בְתֹהוּ כָּל־תִּקְוָתִי לַעֲשׂוֹת לִי אַחֲרֵי מוֹתִי שֵׁם עוֹלָם, עֲשִׂינִי³ לְבֶן אַל־מָוֶת כָּל־עוֹדִי בַחַיִּים.

וַאֲנִי לֹא אֶבְכֶּה אֶת־אֲבֵדָתִי עוֹד וְלֹא אַשִּׂיא אוֹתָךְ אֶת־הָאַשְׁמָה.

לט

יוֹם יוֹם בַּבֹּקֶר אֲנַסֶּה לִקְלּוֹעַ לְךָ מִקְלַעַת⁴ פְּרָחִים — וְהַפְּרָחִים נִשְׁמָטִים וְנוֹפְלִים.

יוֹשֶׁבֶת אַתְּ מִנֶּגְדִּי וְאוֹרֶבֶת לִי בְהֵחָבֵא מִן־הַמַּאֲרָב אֲשֶׁר לְעֵינַיִךְ הַמְחַפְּשׂוֹת.

שַׁאֲלִי אֵפוֹא אֶת־עֵינַיִךְ, הַחוֹרְשׁוֹת עָלַי רָעָה, מִי אָשֵׁם בָּזֶה.

אֲנַסֶּה לָשִׁיר לָךְ שִׁיר — וְלַשָּׁוְא.

שְׂחוֹק נִסְתָּר רוֹעֵד עַל־שִׂפְתוֹתָיִךְ. שַׁאֲלִי אֵפוֹא אוֹתוֹ לְשֹׁרֶשׁ הַדָּבָר, מַדּוּעַ כָּכָה תִקְצַר יָדִי.

תִּפָּתַחְנָה־נָא שְׂפָתַיִךְ הַמְשַׂחֲקוֹת וְתָעֵדְנָה־נָא נֶגֶד אֱלֹהִים, מַדּוּעַ־זֶה נֶחְבָּא קוֹלִי וּמַדּוּעַ נִדְמָה כִדְבוֹרָה הַמִּשְׁתַּכֶּרֶת בַּעֲסִיס הַלּוֹט?

הִנֵּה עֶרֶב וְהַמּוֹעֵד בָּא אֲשֶׁר יִסְגְּרוּ הַפְּרָחִים אֶת־צִיצֵיהֶם.

תְּנִינִי וְאֵשֵׁב עַל־יָדֵךְ וְאֶת־שְׂפָתַי צַוִּי וְעָשׂוּ אֶת־הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לֹא תִבָּצֵר לַעֲשׂוֹתָהּ בִּדְמָמָה לְאוֹר הַכּוֹכָבִים הַקּוֹדְרִים.

מ

שְׂחוֹק לְלֹא אֱמוּנָה נוֹצֵץ בְּעֵינַיִךְ בְּסוּרִי אֵלַיִךְ לְבָרְכֵךְ בְּשָׁלוֹם בְּטֶרֶם אֵצֵא לַדָּרֶךְ.

רַבּוֹת מִדַּי סַרְתִּי אֵלַיִךְ כָּכָה — וְלָכֵן אַתְּ חוֹשֶׁבֶת כִּי אָשׁוּב גַּם־הַפַּעַם מַהֵר.

וַאֲנִי אֶת־הָאֱמֶת אַגִּיד לָךְ: גַּם־אֲנִי כָּמוֹךְ אֵין בְּלִבִּי אֱמוּנָה.

כִּי־הִנֵּה שָׁבִים יְמֵי הָאָבִיב וּבָאִים כְּפַעַם בְּפַעַם, הַלְּבָנָה הַמְּלֵאָה הוֹלֶכֶת וּבָאָה שֵׁנִית, הַפְּרָחִים שָׁבִים לָבוֹא וּמִתְאַדְּמִים בְּרָאשֵׁי עַנְפֵיהֶם שָׁנָה שָׁנָה — וְאַף אֲנִי רַק אֵין־זֹאת כִּי אֵלֵךְ לְמַעַן שׁוּבִי.

אֲבָל הַחֲזִיקִי־נָא רֶגַע בְּמִקְסַם הַכָּזָב הַזֶּה וְאַל־נָא תַחְפְּזִי לְנַשְּׁלוֹ מֵעִמָּךְ בְּחָזְקָה.

וְכִי אֹמַר אֵלַיִךְ: הִנֵּה אָנֹכִי עוֹזְבֵךְ לָנֶצַח, הוֹאִילִי־נָא וְהָיוּ הַדְּבָרִים בְּעֵינַיִךְ דִּבְרֵי אֱמֶת — אֲשֶׁר תַּעֲלֶה עֲלָטַת דִּמְעָה וְהֶחֱשִׁיכָה רֶגַע אֶחָד אֶת־שְׂפַת בַּת־עֵינֵךְ.

וְאַחַר־כֵּן בְּיוֹם שׁוּבִי שַׂחֲקִי שְׂחוֹק עָרְמָה כְּמִשְׁפָּטֵךְ תָּמִיד.

מא

כָּלְתָה נַפְשִׁי לְדַבֵּר אֵלַיִךְ אֶת־כָּל־הַדְּבָרִים הַנִּסְתָּרִים בְּלִבִּי אֲשֶׁר לִי לְדַבֵּר — וְלֹא אֶעֱרוֹב אֶת־לִבִּי, כִּי יָרֵאתִי פֶּן־תִּשְׂחֲקִי לִי.

וְלָכֵן אֲנִי אֲנִי אֶשְׂחַק לִי בְּמוֹ־פִי וְאֶת־סוֹדִי אֲחַלֵּל בְּמַהֲתַלּוֹת.

אֶשְׂחַק לְמַכְאוֹבִי — כִּי יָרֵאתִי פֶּן־תַּעֲשִׂי אַתְּ אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה.

כָּלְתָה נַפְשִׁי לְהַגִּיד לָךְ אֶת־הָאֱמֶת אֲשֶׁר־לִי לְהַגִּיד — וְלֹא אֶעֱרוֹב אֶת־לִבִּי מִיִּרְאָתִי כִּי לֹא תַאֲמִינִי בָהּ.

וְלָכֵן אֶתְחַפֵּשׂ בְּלֹא־אֱמֶת וַאֲדַבֵּר לְהֶפֶךְ מֵאֲשֶׁר חָשָׁבְתִּי.

אֶתֵּן אֶת־מַכְאוֹבִי לִשְׁנִינָה — כִּי יָרֵאתִי, פֶּן־תַּעֲשִׂי אַתְּ אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה.

כָּלְתָה נַפְשִׁי לְהַבִּיעַ אֶת־כָּל־יָקָר אֲשֶׁר יֵשׁ־לִי לְמַעֲנֵךְ — וְלֹא אֶעֱרוֹב אֶת־לִבִּי, מִיִּרְאָתִי כִּי לֹא יוּשַׁב לִי כְעֶרְכּוֹ.

וְלָכֵן אֶקְרָא לָךְ שֵׁמוֹת לְקַלָּסָה וְאֶתְהַלֵּל בִּגְבוּרָתִי הַקָּשָׁה.

אֶמְחָצֵךְ בְּמוֹ־יָדִי, מִיִּרְאָתִי כִּי עַד־עוֹלָם לֹא תֵדְעִי כָל־מַכְאוֹב.

כָּלְתָה נַפְשִׁי לָשֶׁבֶת לְפָנַיִךְ מַחֲרִישׁ — וְלֹא אֶעֱרוֹב אֶת־לִבִּי מִיִּרְאָתִי כִּי יָרֵאתִי פֶּן־יַעֲבוֹר לִבִּי אֶת־שְׂפָתָי.

וְלָכֵן אַרְבֶּה דְבָרִים וַאֲדַבֵּר רִיק וְאֶת־לִבִּי אַסְתִּיר מֵאַחֲרֵי הַדְּבָרִים.

אֵלֵךְ עִם־מַכְאוֹבִי קֶרִי, מִיִּרְאָתִי פֶּן־תַּעֲשִׂי אַתְּ אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה.

כָּלְתָה נַפְשִׁי לִשְׂטוֹת מֵעָלַיִךְ וְלָלֶכֶת — וְלֹא אֶעֱרוֹב אֶת־לִבִּי, כִּי יָרֵאתִי פֶּן־תַּכִּירִי אֶת־מֹרֶךְ לִבִּי.

וְלָכֵן אָרִים רֹאשִׁי תָמִיד וְאֵצֵא וְאָבוֹא לְפָנַיִךְ בִּמְאוֹר פָּנִים.

וְעֵינַיִךְ הַחוֹדְרוֹת לִי תָמִיד מְעוֹרְרוֹת אֶת־כְּאֵבִי וְהָיָה חָדָשׁ לָנֶצַח.

מב

הוֹי הָאִישׁ הַמִּשְׁתַּגֵּעַ, הַשִּׁכּוֹר הַנֶּחְמָד! —

כִּי־תִפְתַּח לִרְוָחָה אֶת־דַּלְתוֹתֶיךָ וְתִתְהוֹלֵל לְעֵינֵי כָל־הָעָם מִסָּבִיב;

כִּי־תָקוֹם בְּעוֹד לַיְלָה וְתַשְׁלִיךְ כַּסְפְּךָ הַחוּצָה וּלְכָל־תְּבוּנָה תִלְעַג;

כִּי־תִתְעֶה בִנְתִיבוֹת נִפְלָאוֹת וְנַפְשְׁךָ תְּשַׁעֲשַׁע בִּדְבָרִים אֵין־בָּם מוֹעִיל;

וְלֹא תִדְרשׁ חֶשְׁבּוֹן וְלֹא תְבַקֵּשׁ תַּכְלִית;

כִּי־תִפְרֹשׂ לַסְּעָרָה אֶת־מִפְרָשֶׂיךָ וְאֶת־מְשׁוֹטֶיךָ תְּשַׁבֵּר לִשְׁבָבִים, —

אָז הִנְנִי וְאֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ גַּם־אָנִי, רֵעִי, וְאֶשְׁתַּכֵּר כָּמוֹךָ עַד־שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן!

עִם־שְׁכֵנִים חַכְמֵי לֵב מְאֹד כִּלִּיתִי לָרִיק אֶת־יָמַי וְאֶת־לֵילוֹתָי, רֹב־דַּעַת הָפַךְ אֶת־שְׂעָרִי לָבָן וְרֹב־רְאוֹת חִבֵּל אֶת־מַרְאֵה עֵינָי.

בְּקֶרֶב שָׁנִים לִקַּטְתִּי וְעָרַכְתִּי לִי אֶת־הַשְּׁבָרִים וְאֶת־הַגְּזָרִים אֲשֶׁר לְכָל־הַחֲפָצִים:

נְנַפֵּץ־נָא אֵפוֹא אוֹתָם וְנִרְקוֹד עֲלֵיהֶם מִלְּמַעְלָה וּנְזָרַם לְכָל־רוּחַ.

כִּי־הִנֵּה יָדַעְתִּי עַתָּה כִּי־תַכְלִית כָּל־דַּעַת: — הִשְׁתַּכֵּר עַד־שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן!

אֶחְדַּל־נָא מִפְּסוֹחַ עַל־הַשְּׂעִפִּים עַד לְגֹעַל וְאֵתַע־נָא מִנִּי־דַרְכִּי בְּאֶפֶס תִּקְוָה.

יָבוֹא־נָא עָלַי רוּחַ־פְּרָצִים פֶּרֶא מָלֵא הוֹלֵלוּת עַזָּה וּשְׂטָפַנִי מֵעַל עָגְנִי.

מָלְאָה תֵבֵל נִכְבָּדִים וַעֲמֵלִים, רַבֵּי פְעָלִים וְאַנְשֵׁי חָיִל.

בָּרֹאשׁ יִסְעוּ רַבִּים בְּרַגְלַיִם קַלּוֹת וְרַבִּים יֵלְכוּ בַעֲנָוָה מֵאַחֲרֵיהֶם.

יְהִי נֹעַם אֲדֹנָי עֲלֵיהֶם וְיִשְׁלַח בְּרָכָה בְמַעֲשֵׂי יְדֵיהֶם — וַאֲנִי אֱהִי לִי פֶתִי נְבוּב־לֵב וָרֵיק.

כִּי־הִנֵּה יָדַעְתִּי עַתָּה כִּי־תַכְלִית כָּל־דַּעַת: — הִשְׁתַּכֵּר עַד־שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן!

נִשְׁבַּעְתִּי כִּי מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה אַנַּח לְאַחֵר אֶת־מִשְׁפָּטִי לִהְיוֹת נִמְנָה עִם־יְשָׁרִים.

אֶעֱזוֹב אֶת־גְּדֻלָּתִי לִהְיוֹת נֶחְשָׁב עִם־תוֹפְשֵׂי תוֹרָה וְלַחֲרוֹץ מַה־צֶּדֶק וּמָה־רֶשַׁע.

וְאֶת־נֹאד זִכְרוֹנוֹתַי אֲנַפֵּץ עִם־נֵטֶף דִּמְעָתִי הָאַחֲרוֹן.

בְּקֶצֶף יַיִן אֲדוּם גַּרְגְּרִים אֶשְׁטוֹף אֶת־שְׂחוֹק פִּי וַאֲטַהֲרוֹ.

אַעֲבִיר מֵעָלַי הַפַּעַם אֶת־חוֹתַם הָאֶזְרָח הַמְכֻבָּד וַאֲפַצְפְּצֵהוּ לִרְסִיסִים.

וְאֶדּוֹר נֵדֶר קֹדֶשׁ לַאדֹנָי כִּי אֶהְיֶה לַחֲדַל אִישִׁים וְכִי אֶשְׁתַּכֵּר עַד־שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן!

מג

לֹא, רֵעָי! עַד־עוֹלָם לֹא אֶהְיֶה לְנָזִיר — וִיהִי אֲשֶׁר יֶהִי.

עַד־עוֹלָם לֹא אֶהְיֶה לְנָזִיר — אִם לֹא תָבוֹא עִמִּי גַם־הִיא לְהִנָּזֵר עִמִּי יַחְדָּו.

וָזֶה אֲשֶׁר חָרַצְתִּי וְלֹא אָשׁוּב: — אִם לֹא אֶמְצָא סֻכַּת צֵל לִי עִם־חֲבֶרֶת לִנְדָרַי, לֹא אֶהְיֶה עַד־עוֹלָם לְנָזִיר.

לֹא, רֵעָי! לֹא אֶעֱזוֹב עַד־עוֹלָם אֶת־בֵּיתִי וְאֶת־נַחֲלָתִי לָשֶׁבֶת בְּיַעַר בּוֹדֵד, אִם־לֹא מִן־הַצֵּל יַעֲנֶה הֵד שְׂחוֹק עָלֵז וְאִם־לֹא בְתוֹךְ הָרוּחַ תְּרַחֵף כְּנַף אַדֶּרֶת צְהֻבָּה וְאִם־לֹא קוֹל לַחַשׁ חֲרִישִׁי יַגְדִּיל אֶת־הַדְּמָמָה שָׁם.

עַד־עוֹלָם לֹא אֶהְיֶה לְנָזִיר.

מד

סְלַח־נָא, אָב קָדושׁ, לַעֲוֹן הַחוֹטְאִים הַשְּׁנַיִם הָאֵלֶּה — לַעֲוֹן דּוֹד וְכַלָּתוֹ. רוּחוֹת הָאָבִיב נוֹשְׁבוֹת הַיּוֹם בִּסְעָרָה וּמַרְקִידוֹת אָבָק וְעָלִים נוֹבְלִים וְנוֹשְׂאוֹת עִמָּהֶן אֶת־כָּל־תּוֹרָתְךָ לַתֹּהוּ.

אַל־נָא תֹאמַר, אָב וְקָדוֹשׁ, כִּי הַחַיִּים הֲבֵל הֲבָלִים.

כִּי־בְרִית כָּרַתְנוּ הַפַּעַם עִם הַמָּוֶת,

וְלִרְגָעִים מְעַטִּים וּמְבֹרָכִים הָיִינוּ שְׁנֵינוּ בְנֵי

חַיֵּי־נֶצַח.

וְגַם כִּי־יָבוֹאוּ עָלֵינוּ מַחֲנוֹת הַמֶּלֶךְ וְהִתְנַפְּלוּ עָלֵינוּ בַחֲמַת קֶצֶף, וְהֲנִידוֹנוּ לָהֶם בְּרֹאשֵׁנוּ בְיָגוֹן וְאָמַרְנוּ: אַחֵינוּ, רַק מַפְרִיעִים אַתֶּם אוֹתָנוּ! אִם־יֵשׁ לָכֶם חֵפֶץ בְּשַׁעֲשֻׁעֵי־שָׁאוֹן אֵלֶּה, לְכוּ וּפְנוּ לָכֶם מִזֶּה וְהִשְׁתַּקְשְׁקוּ בְנִשְׁקְכֶם בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי אֲנַחְנוּ פֹה רַק לִרְגָעִים מְעַטִּים, נֶחְפָּזִים וְחוֹלְפִים, הָיִינוּ לִבְנֵי חַיֵּי־נֶצַח.

וְכִי־יָבוֹאוּ עָלֵינוּ גְדוּדֵי עָם חֲפֵצֵי שָׁלוֹם וְחָנוּ עָלֵינוּ מִסָּבִיב, וְהִשְׁתַּחֲוִינוּ אֲלֵיהֶם בַּעֲנָוָה גַם־אֲנַחְנוּ וְאָמַרְנוּ: הַבְּרָכָה הַיְקָרָה אֲשֶׁר הֵבֵאתֶם עָלֵינוּ תִּהְיֶה לָנוּ רַק לִצְנִינִים! הִנֵּה צַר לָנוּ וּמְעַט לָנוּ הַמָּקוֹם בְּמֶרְחֲבֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר אִוִּינוּ לָנוּ, כִּי כַאֲשֶׁר יִהְיוּ יְמֵי הָאָבִיב, וְהֵנֵצוּ הַפְּרָחִים עַד לְאֵין מִסְפָּר וְכַנְפֵי הַדְּבֹרִים תִּהְיֶינָה טְעוּנוֹת מַשָּׂא וְהָדְפוּ אִשָׁה רְעוּתָהּ. מְעַט הַשָּׁמַיִם הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר שָׁם מָעוֹן רַק לָנוּ שְׁנֵינוּ בְנֵי חַיֵּי־נֶצַח, מְעַטִּים לָנוּ וְצָרִים לָנוּ עַד לְאֵין חֹק.

מה

תֵּן אֶת־בִּרְכָתְךָ שָׁלוֹם לָאוֹרְחִים הַיּוֹצְאִים לַדֶּרֶךְ וְאֶת־עִקְבֵי צַעֲדֵיהֶם מְחֵה מֵאַחֲרֵיהֶם.

אַמֵּץ אֶל־לִבְּךְ בְשִׂמְחָה אֶת־כָּל־רָצוּי וְתָמִים וְקָרוֹב אֵלֶיךָ.

הִנֵּה חַג הַיּוֹם לְחֶזְיוֹנוֹת אֲשֶׁר לֹא יֵדְעוּ אֶת־מוֹעֵד מוּתָם.

יְהִי־נָא שְׂחוֹק פִּיךָ לְצָהֳלָה בְאֶפֶס מַחֲשָׁבָה כִּנְגֹהוֹת אוֹרִים עַל־פְּנֵי זֶרֶם מָיִם.

יִהְיוּ־נָא חַיֶּיךָ קַלִּים בְּרַגְלֵיהֶם לְרַקֵּד עַל־עֶבְרֵי פִי הָעֵת כְּאֵגֶל טַל עַל־שְׂפַת עָלֶה.

וְאֶת־מֵיתְרֵי נִבְלְךָ הַרְעֵשׁ וְעָלוּ צְלִילֵיהֶם רֶגַע רֶגַע חֲלִיפוֹת.

מו

עֲזַבְתַּנִי וּפָנִית לְדַרְכֵּךְ.

וַאֲנִי אָמַרְתִּי: אֶתְאַבְּלָה נָא עָלַיִךְ וְאֶת־תְּמוּנָתֵךְ הַבּוֹדֶדֶת אֶחְתּוֹם בְּלִבִּי וְהָיְתָה סְגוּרָה בְשִׁירַת זָהָב.

אַךְ הוֹי אַתָּה גוֹרָלִי הַמַּר, הֵן הָעֵת קְצָרָה!

יְמֵי הַנְּעוּרִים עוֹבְרִים שָׁנָה אַחֲרֵי־שָׁנָה, רִגְעֵי הָאָבִיב בּוֹרְחִים, הַפְּרָחִים הַנּוֹבְלִים מֵתִים בְּטֶרֶם יוּשַׂם לֵב, וְהָאִישׁ הֶחָכָם עוֹמֵד עָלַי וּמַזְהִירֵנִי וְאוֹמֵר: הַחַיִּים רַק נֵטֶף טַל עַל־עֲלֵה לוֹט.

וְאֶל־כָּל־זֹאת לֹא אָשֵׂם לִבִּי וְרַק אַחֲרֵי הַאַחַת אַבֵּט אֲשֶׁר הִפְנְתָה אֵלַי אֶת־עָרְפָּהּ?

כִּי־אָז יִהְיֶה זֶה רַק אָוֶן וְשִׁגָּעוֹן — יַעַן כִּי־הָעֵת קְצָרָה.

בֹּאוּ אֵפוֹא לֵילוֹת גִּשְׁמִי, בֹּאוּ בוֹא וְטָפֹף, וְאַתָּה סְתַו זְהָבִי בֹּא וּצְחַק, וּבֹא גַם־אַתָּה הַנִּיסָן הַשַּׁאֲנָן וְזָרַעְתָּ אֶת־נְשִׁיקוֹתֶיךָ סָבִיב סָבִיב.

בֹּאוּ, בֹּאוּ כֻלְּכֶם, בֹּאוּ כֻלְּכֶם!

וְאַתֶּם מַחֲמַדַּי יְדַעְתֶּם הֵיטֵב כִּי כֻלָּנוּ הוֹלְכִים לָמוּת. הֲמֵחָכְמָה יַעֲשֶׂה אִישׁ כִּי־יִשְׁבּוֹר לִבּוֹ בִגְלַל הָאַחַת אֲשֶׁר הִסִּיעָה לִבָּהּ וַתַּעֲבוֹר מִזֶּה וָהָלְאָה? הֲלֹא הָעֵת קְצָרָה.

מָתוֹק לְאִישׁ לָשֶׁבֶת בְּסֵתֶר פִּנָּה וְלַחֲלוֹם וְלִכְתּוֹב בַּחֲרוּזִים כִּי־אַתְּ לוֹ עוֹלָם וּמְלֹאוֹ.

גְּבוּרָה הִיא לְאִישׁ לְהִתְרַפֵּק עַל־מַכְאוֹבוֹ וְלַחֲרוֹץ כִּי אֵין־לוֹ נִחֻמִּים.

אַךְ הִנֵּה פָנִים חֲדָשִׁים הֵצִיצוּ אֵלַי מִבַּעַד לְדַלְתִּי וְעֵינֵיהֶם מַבִּיטוֹת אֶל־תּוֹךְ עֵינָי.

אֵיךְ־אוּכַל אֵפוֹא וְלֹא אֶמְחֶה אֶת־דִּמְעוֹתַי וְלֹא אַחֲלִיף אֶת־שִׁירִי לָשִׂים לוֹ קוֹלוֹת חֲדָשִׁים?

הֵן הָעֵת קְצָרָה.

מז

אִם־זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר חָפַצְתְּ — הִנְנִי וְאָשִׂים קֵץ לְשִׁירָי.

אִם־זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר יַרְעִיד אֶת־לִבֵּךְ — הִנְנִי וְאָסִיר אֶת־עֵינַי מֵעַל פָּנָיִךְ.

אִם־זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר יַרְגִּיזֵךְ פִּתְאֹם בְּלֶכְתֵּךְ — הִנְנִי וְאָסוּר הַצִּדָּה וְאֶבְחַר־לִי מִשְׁעוֹל אַחֵר.

אִם־זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר יַפְרִיעֵךְ מִדֵּי עֲשׂוֹתֵךְ⁵ אֶת־עַטְרוֹת פְּרָחַיִךְ — הִנְנִי וְאֵשְׂטְ מֵעַל גַּנֵּךְ הַבּוֹדֵד.

אִם־זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר יַרְקִיחַ וַאֲשֶׁר יַרְתִּיחַ אֶת־מְצֻלוֹת מֵימַיִךְ — הִנְנִי וְלֹא אוֹסִיף עוֹד לַחְתּוֹר בְּסִירָתִי עַל־גְּדוֹת חֻפֵּךְ.

מח

גְּאָלִינִי־נָא, חֶמְדָּתִי, מִכַּבְלֵי נְעִימוֹתָיִךְ! אַל־לִי עוֹד יֵין נְשִׁיקוֹתָיִךְ.

עֲשַׁן הַקְּטֹרֶת הַכְּבֵדָה הַזֹּאת מְחַנֵּק לְלִבִּי.

פִּתְחִי אֶת־דַּלְתוֹתַיִךְ, תְּנִי נָתִיב לְאוֹר הַבֹּקֶר.

הִנֵּה אָבַדְתִּי בָךְ, נֶאֱחַזְתִּי בְחַבְלֵי אֲהָבַיִךְ.

גְּאָלִינִי־נָא מִקְּסָמַיִךְ וְהָשִׁיבִי לִי גְבוּרַת גָּבֶר לְבַעֲבוּר אַקְרִיב לָךְ אֶת־לִבִּי הַנִּגְאָל.

מט

אַחֲזִיק בְּכַפּוֹת יָדֶיהָ וְאֶל־לִבִּי אֲאַמְּצֶנָּה.

אִוְּתָה נַפְשִׁי לְמַלֵּא זְרוֹעוֹתַי בְּרָב־מַחֲמַדֶּיהָ, לִשְׁלוֹל בִּנְשׁיקוֹתַי אֶת־מֶתֶק שְׂחוֹק פִּיהָ, לִשְׁתּוֹת בְּעֵינַי אֶת־זָהֳרֵי מַבָּטָהּ הַשְּׁחוֹרִים —

אֲבָל אַיֵּה כָל־זֹאת? מִי יוּכַל לִקְרֹעַ אֶת־הַתְּכֵלֶת מֵעַל פְּנֵי הַשָּׁמָיִם?

אִוְּתָה נַפְשִׁי לִתְפּוֹשׂ אֶת־יִפְעַת הַחֵן — וְהִיא מִתְמַלֶּטֶת וְלֹא יִוָּתֵר בִּלְתִּי־אִם הַבָּשָׂר אֲשֶׁר־בֵּין זְרוֹעוֹתָי.

וַאֲנִי נוֹטֶה הַצִּדָּה עָשׁוּק וְעָיֵף.

אֵיךְ־יוּכַל הַבָּשָׂר לִנְגּוֹעַ בַּפֶּרַח אֲשֶׁר רַק הָרוּחַ נוֹגֵעַ בּוֹ?

נ

חֶמְדַּת נַפְשִׁי! רְאִי, הִנֵּה עָרַג לִבִּי יוֹם וָלַיְלָה לְהִצָּמֵד לָךְ — כַּאֲשֶׁר יַצְמִיד הַמָּוֶת הַכּוֹבֵשׁ אֶת־כֹּל.

טַאטְאִינִי מִזֶּה כַּאֲשֶׁר יְטַאטֵא הַסַּעַר, קְחִי אֶת־כָּל אֲשֶׁר־לִי, שַׁבְּרִי אֶת־דַּלְתוֹת שְׁנָתִי וְשַׁדְּדִי אֶת־חֲלוֹמוֹתַי, גִּזְלִינִי מִקֶּרֶב עוֹלָמִי.

וּבְתוֹךְ הָעֲזוּבָה וּבְמַעֲרֻמֵּי הָרוּחַ בְּלִי חֹק תְּנִי וְנִהְיֶה לְנֶפֶשׁ אַחַת בְּקֶרֶב יִפְעַת הַיֹּפִי.

הוֹי לְמִשְׁאֲלוֹתַי חִנָּם! אַיֵּה הַתִּקְוָה לִהְיוֹת לַאֲחָדִים אִם־לֹא בְךָ, אֱלֹהָי?

נא

כַּלֵּה אֵפוֹא אֶת־שִׁירְךָ הָאַחֲרוֹן וְעָזַבְנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו.

שְׁכַח אֶת־הַלַּיְלָה — אִם הַלַּיְלָה חָלַף וְאֵינֶנּוּ עוֹד.

אֶת־מִי אָמַרְתִּי לְאַמֵּץ בֵּין־זְרוֹעוֹתַי? נִבְצְרָה מִמֶּנִּי לָקַחַת חֲלוֹמוֹת בַּשֶּׁבִי.

יָדַי הַחוֹמְדוֹת מְאַמְּצוֹת אֶל־לִבִּי רִיק וְקִרְבִּי חָלָל.

נב

לָמָּה כָבְתָה הַמְּנוֹרָה?

סוֹכַכְתִּי עָלֶיהָ בְּאַדַּרְתִּי לְשָׁמְרֶנָּה מִן־הָרוּחַ, וְלָכֵן כָּבְתָה הַמְּנוֹרָה.

לָמָּה קָמַל הַפֶּרַח?

אִמַּצְתִּי אוֹתוֹ אֶל־לִבִּי בַחֲמַת אַהֲבָתִי, וְלָכֵן קָמַל הַפֶּרַח.

לָמָּה חָרַב הַמַּעְיָן?

שָׁפַכְתִּי עָלָיו סוֹלְלָה לְבַעֲבוּר הֱיוֹתוֹ רַק לִי לְבַדִּי, וְלָכֵן חָרַב הַמַּעְיָן.

לָמָּה נִתְּקוּ מֵיתְרֵי הַנֵּבֶל.

הִתְאַמַּצְתִּי לְמַלֵּט מִמֶּנּוּ קוֹל אֲשֶׁר־לֹא הָיָה בוֹ, וְלָכֵן נִתְּקוּ מֵיתְרֵי הַנֵּבֶל.

נג

לָמָּה כָכָה תַבִּיטִי בִי לְמַעַן אֶכָּלֵם?

לֹא עָנִי אֲנִי בַפֶּתַח כִּי־בָאתִי הֲלוֹם.

רַק לְתֻמִּי הִתְיַצַּבְתִּי רֶגַע אֶחָד עַל־יַד חֲצַר בֵּיתֵךְ מֵעֵבֶר לְגֶדֶר גַּנֵּךְ.

לָמָּה כָכָה תַבִּיטִי בִי לְמַעַן אֶכָּלֵם?

לֹא אָרִיתִי מִגַּנֵּךְ פֶּרַח, לֹא קָטַפְתִּי פֶרִי.

רַק מַחְסֶה בִקַשְׁתִּי־לִי לְתֻמִּי בְּתוֹךְ הַצֵּל בְּעֵבֶר הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר־שָׁם כָּל־עוֹבֵר אֹרַח זָר יַעֲמוֹד.

לֹא קָטַפְתִּי פֶרַח.

אָמְנָם עָיְפוּ רַגְלַי, וּמִטְרוֹת גֶּשֶׁם הִלְּכוּ אָרְצָה.

בְּעַנְפֵי הַבַּמְבּוֹ אֲשֶׁר־שַׁחוּ הִתְיַפְּחוּ הָרוּחוֹת.

וְעָבִים רָצוּ עַל־פְּנֵי הַשָּׁמַיִם כְּנָסִים מִפְּנֵי הֲרֵגָה.

עָיְפוּ רַגְלָי.

לֹא יָדַעְתִּי לְמִי חֲשַׁבְתִּנִי וּלְמִי חִכִּית בְּפֶתַח בֵּיתֵךְ.

נְגֹהוֹת בְּרָקִים הִכּוּ בַסַּנְוֵרִים אֶת־עֵינַיִךְ הַפְּקוּחוֹת.

אֵיךְ־אוּכַל וְיָדַעְתִּי כִּי־לֹא יִפָּלֵא מִמֵּךְ לִרְאוֹתֵנִי בִהְיוֹתִי עוֹמֵד בְּמַחֲשַׁכִּים?

לֹא יָדַעְתִּי לְמִי חֲשַׁבְתִּנִי.

עָבַר הַיּוֹם, וְהַגֶּשֶׁם חָדַל רֶגַע אֶחָד.

עָזַבְתִּי אֶת צֵל הָעֵץ אֲשֶׁר מֵעֵבֶר גַּנֵּךְ וְאֶת־רִבְצִי עַל־פְּנֵי הַדֶּשֶׁא.

הִנֵּה חשֶׁךְ. סִגְרִי אֶת־דַּלְתֵּךְ. הִנְנִי הוֹלֵךְ לְדַרְכִּי.

עָבַר הַיּוֹם.

נד

לְאָן תַּחְפְּזִי עִם־סַלֵּךְ בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם בִּכְלוֹת מִמְכָּר מִן־הַשּׁוּק.

הִנֵּה שָׁבוּ כֻלָּם הַבַּיְתָה אִישׁ אִישׁ עִם־מַשָּׂאוֹ — וּמִבַּעַד לַעֲצֵי הַכְּפָר נִבָּט הַיָּרֵחַ.

עַל־הַמַּיִם הַקּוֹדְרִים נִשָּׂא הֵד קוֹלוֹת קוֹרְאִים מִן־הַסְּפִינָה, וְהוּא עוֹבֵר אֶל־הַבִּצּוֹת הָרְחוֹקוֹת אֲשֶׁר־שָׁם יְשֵׁנִים בְּנֵי אַוָּזִים פְּרָאִים.

לְאָן תַּחְפְּזִי עִם־סַלֵּךְ בִּכְלוֹת מִמְכָּר מִן הַשּׁוּק?

נָתְנָה הַשֵּׁנָה אֶת־אֶצְבְּעוֹתֶיהָ עַל־עֵינֵי הָאֲדָמָה.

קִנֵּי הָעֹרְבִים הֶחֱרִישׁוּ, וְקוֹל הֶהָמוֹן בַּעֲלֵי הַבַּמְבּוֹ קָם לִדְמָמָה.

הָעוֹבְדִים הַשָּׁבִים מִן־הַשָּׂדֶה פּוֹרְשִׂים אֶת־מַחְצְלוֹתֵיהֶם בְּחַצְרוֹת בָּתֵּיהֶם.

לְאָן תַּחְפְּזִי עִם־סַלֵּךְ בִּכְלוֹת מִמְכָּר מִן הַשּׁוּק?

נה

הַמּוֹעֵד הָיָה מוֹעֵד צָהֳרַיִם כַּאֲשֶׁר קַמְתָּ וַתֵּלַךְ.

וְהַשֶּׁמֶשׁ הֵאִירָה בַשָּׁמַיִם בְּכָל־עֻזָּהּ.

אָז אֶעֱזוֹב אֶת־מְלַאכְתִּי וְאֵשֵׁב בָּדָד עַל־הַמַּעֲקֶה כַּאֲשֶׁר קַמְתָּ וַתֵּלֵךְ.

וְרוּחוֹת עָלוּ חֲלִיפוֹת וַיַּסִּיעוּ בְכַנְפֵיהֶם רֵיחוֹת נִיחוֹחַ מִזֶּה וּמִזֶּה מִן־הַשָּׂדוֹת הָרְחוֹקִים.

בֵּין־הַצְּלָלִים הָגוּ הַתּוֹרִים בְּלִי מַעְצוֹר, וּדְבֹרָה הִנֵּה־זֶה תָּעֲתָה אֶל־חֶדְרִי וַתֶּהֱמֶה בְאָזְנַי בְּשׂוֹרוֹת חֲדָשׁוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה מִן־הַשָּׂדוֹת הָרְחוֹקִים.

נִרְדָּם הַכְּפָר בִּשְׁרַב הַצָּהֳרַיִם וְרָבְצָה בָרְחוֹב עֲזוּבָה,

פִּתְאֹם קָם שָׁאוֹן בֵּין־הֶעָלִים וּבְעוֹד רֶגַע שָׁב וַיִּגְוָע.

וַאֲנִי מַבִּיטָה הַשָּׁמַיְמָה וְאֹרֶגֶת בְּתוֹךְ הַתְּכֵלֶת אֶת־אוֹתוֹת הַשֵּׁם אֲשֶׁר־יָדַעְתִּי — לְעֵת אֲשֶׁר נִרְדָּם הַכְּפָר בִּשְׁרַב הַצָּהֳרָיִם.

שָׁכַחְתִּי לִקְלוֹעַ אֶת־מִקְלַעַת שַׂעֲרוֹת רֹאשִׁי, וְרוּחַ קַל הִנֵּה בָא וַיְשַׁעֲשַׁע בָּהֶן עַל־פְּנֵי לֶחְיִי.

שָׁטַף הַנַּחַל לְאִטּוֹ בֵּין־צִלְלֵי גְדוֹתָיו.

וְהֶעָבִים הַלְּבָנִים נֶעֶצְלוּ וְלֹא נָעוּ

שָׁכַחְתִּי לִקְלוֹעַ אֶת־מִקְלַעַת שַׂעֲרוֹת רֹאשִׁי.

הַמּוֹעֵד הָיָה מוֹעֵד צָהֳרַיִם כַּאֲשֶׁר קַמְתָּ וַתֵּלַךְ.

בָּעַר הֶעָפָר עַל־פְּנֵי הָרְחוֹב וְנִשְׁמַת הַשָּׂדוֹת הָיְתָה אֵשׁ לוֹהֶטֶת.

הַתּוֹרִים הָגוּ בְסִבְכֵי הֶעָלִים.

בָּדָד יָשַׁבְתִּי עַל־הַמַּעֲקֶה כַּאֲשֶׁר קַמְתָּ וַתֵּלֵךְ.

נו

אַחַת הָיִיתִי בֵּין־נָשִׁים רַבּוֹת אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת־עֹל הַמַּעֲשִׂים הַיְגֵעִים דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ וָאֱהִי צוֹפִיָּה אֶת־הֲלִיכוֹת הַבָּיִת.

לָמָּה־זֶה הִבְדַּלְתַּנִי מִשָּׁם וְהֶעֱלֵיתַנִי מִן־הַמַּחֲסֶה הַבּוֹטֵחַ אֲשֶׁר־עִם חַיֵּי עֲדָתֵנוּ?

קְדוֹשָׁה הָאַהֲבָה אֲשֶׁר־אֵין לָהּ נִיב שְׂפָתָיִם. מִן־הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר בַּלֵּב הַסָּתוּם תַּזְהִיר כְּאֶבֶן חֵפֶץ, אֶפֶס לְנֹגַהּ הַיּוֹם הַחוֹדֵר לָהּ תִּהְיֶה פִתְאֹם קְדֹרַנִּית עַד לְחֻמְלָה.

אוֹי כִּי־שִׁבַּרְתָּ אֶת־הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל־לִבִּי וְאֶת־אַהֲבָתִי הָרוֹעֶדֶת סָחַבְתָּ הַחוּצָה. הָרַסְתָּ לָנֶצַח אֶת־סֵתֶר הַפִּנָּה אֲשֶׁר־שָׁם נֶחְבָּא קִנָּהּ.

הָיֹה תִהְיֶינָה יֶתֶר הַנָּשִׁים גַּם אַחַר־כֵּן כְּבָרִאשׁוֹנָה.

לֹא תַבִּיט גַּם־אַחַת אֶל־מַעֲמַקֵּי לִבָּהּ וְאֵין הֵן יוֹדְעוֹת אֶת־מִסְתְּרֵי נַפְשָׁן.

עַל־נְקַלָּה הֵן מְשַׂחֲקוֹת, בּוֹכוֹת, מַרְבּוֹת לַהַג וְעוֹבְדוֹת. יוֹם יוֹם הֵן בָּאוֹת אֶל־הַהֵיכָל, מַעֲלוֹת אֶת־מְנוֹרוֹתֵיהֶן וְשׁוֹאֲבוֹת מַיִם מִן־הַנָּחַל.

קִוִּיתִי כִּי אַהֲבָתִי תִּשָּׁמֵר מֵחֶרְדַּת כְּלִמּוֹת לִהְיוֹת בְּאֶפֶס מָעוֹן, אַךְ אַתָּה הִסְתַּרְתָּ אֶת־פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי.

נְתִיבְךָ אַתָּה פָתוּחַ לְפָנֶיךָ, וְרַק לִי חָסַמְתָּ אֶת־הַדֶּרֶךְ מִשּׁוּב, הִפְשַׁטְתֵּנִי עֲרֻמָּה וְהִצַּגְתַּנִי לְנֹכַח כָּל־הָאָרֶץ לְנֶגֶד עֵינֶיהָ הַפְּקוּחוֹת תָּמִיד בְּלִי סְגוֹר יוֹם וָלָיְלָה.

נז

אֶת־פִּרְחֵךְ קָטַפְתִּי, הוֹי תֵּבֵל!

אֶל־לִבִּי אִמַּצְתִּיו וּדְקָרַנִי הַחוֹחַ.

וְכַאֲשֶׁר חָלַף הַיּוֹם וַיְהִי חשֶׁךְ, וְהִנֵּה קָמַל הַפֶּרַח וְרַק הַמַּכְאוֹב עָמָד.

עוֹד רַבִּים הַפְּרָחִים אֲשֶׁר יִהְיוּ לָךְ הוֹי תֵּבֵל, כִּבְדֵי רֵיחַ וּמְלֵאֵי חֵן.

אַךְ הַמּוֹעֵד לִקְטוֹף פְּרָחִים הִנֵּה חָלַף לִי וּבְמַחֲשַׁכֵּי הַלַּיְלָה אֵין־לִי שׁוֹשַׁנְתִּי וְרַק הַמַּכְאוֹב עָמָד.

נח

בְּבֹקֶר יוֹם בָּאָה נַעֲרָה עִוֶּרֶת אֶל־גַּן הַפְּרָחִים אֲשֶׁר־לִי וַתִּתֵּן לִי שַׁי עֲטֶרֶת פְּרָחִים כְּסוּיַת עֲלֵה־לוֹט.

וַאֲנִי עֲנַדְתִּיהָ לְצַוָּארִי וְדִמְעוֹתַי בָּאוּ אֶל־תּוֹךְ עֵינָי.

וָאֶשַּׁק לָהּ וָאֹמַר: "עִוֶּרֶת אַתְּ וְגַם פְּרָחַיִךְ עִוְרִים.

וְאַתְּ גַּם־אַתְּ טֶרֶם תֵּדְעִי מַה־יָפֶה הַמַּתָּן אֲשֶׁר נָתַתְּ לִי".

נט

הוֹי אִשָּׁה! לֹא רַק פֹּעַל יַד־אֱלֹהִים אַתְּ, כִּי גַּם־הַגְּבָרִים פְּעָלוּךְ: אֶת־הַיֹפִי אֲשֶׁר בְּלִבָּם שִׁוּוּ עָלַיִךְ תָּמִיד.

הַמְשׁוֹרְרִים אָרְגוּ לָךְ אֶרֶג עִם־חוּטֵי זְהַב דִּמְיוֹן, וְהַצַּיָּרִים נָתְנוּ לִדְמוּתֵךְ חַיֵּי־עַד חֲדָשִׁים.

הַיָּם נָתַן אֶת־פְּנִינָיו, מַחְפְּרוֹת הֶהָרִים נָתְנוּ אֶת־זְהָבָן וְגַנֵּי הַקַּיִץ אֶת־פִּרְחֵיהֶם, לְעָנְדֵךְ וּלְלָבְשֵׁךְ וּלְיַפּוֹתֵךְ שִׁבְעָתָיִם.

מִשְׁאֲלוֹת לֵב הַגְּבָרִים שָׁפְכוּ אֶת־יִפְעַת נָגְהָן עַל־פְּנֵי נְעוּרָיִךְ.

וְאַתְּ הָיִית חֶצְיֵךְ אִשָּׁה וְחֶצְיֵךְ מִקְסַם חֲלוֹם.

ס

בְּתוֹךְ הָרַעַשׁ וּשְׁאוֹן הַחַיִים עוֹמֶדֶת אַתְּ, יִפְעַת הַיֹּפִי הַחֲצוּבָה בָּאֶבֶן, וְאַתְּ אִלֶּמֶת וְדוֹמֵמָה, גַּלְמוּדָה וְנָכְרִיָּה.

וְהָעֵת אֲשֶׁר קֵצֶה אֵין־לָהּ רוֹבֶצֶת לְרַגְלַיִךְ שְׁכוּרַת אַהֲבָה וְדוֹבֶרֶת אֵלַיִךְ חֶרֶשׁ:

“דַּבְּרִי, דַּבְּרִי אֵלַי, חֶמְדָּתִי, דַּבְּרִי כַלָּתִי!”

אֲבָל קוֹל דְּבָרַיִךְ סָגוּר בָּאֶבֶן, הוֹי יִפְעַת יֹפִי בְלִי נוֹעַ!

סא

הַס, לִבִּי, וִיהִי־נָא לָנוּ יוֹם עָזְבֵנוּ אִישׁ אֶת־אָחִיו מָתוֹק.

אַל־נָא נִקְרָא לוֹ מָוֶת, כִּי־אִם נִקְרָא לוֹ שִׁלּוּמִים לְחַיֵּינוּ.

תִּשָּׁפֶךְ־נָא אַהֲבָתֵנוּ אֶל־תּוֹךְ זִכְרוֹנֵנוּ, וּמַכְאוֹבֵנוּ — אֶל־תּוֹךְ שִׁירָתֵנוּ.

יִשְׁלַם־נָא מְעוּפֵנוּ זֶה בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם עִם־אָסְפֵנוּ אֶת־כְּנָפֵינוּ עַל־פְּנֵי הַקֵּן.

יְהִי־נָא מַגַע יָדַיִךְ הָאַחֲרוֹן עָנֹג כְּפֶרַח לָיְלָה.

רֶגַע אֶחָד עִמְדִי־נָא, אַחֲרִית יָפָה, וְדַבְּרִי אֶת־דְּבָרַיִךְ הָאַחֲרוֹנִים בִּדְמָמָה.

וַאֲנִי אֶשְׁתַּחֲוֶה אֵלַיִךְ וּבִמְנוֹרָתִי אַחֲזִיק לְהָאִיר לָךְ אֶת־דַּרְכֵּךְ.

סב

בְּמִשְׁעוֹל חשֶׁךְ בַחֲלוֹמִי בָאתִי לְבַקֵּשׁ אֶת־אֲהוּבַת נַפְשִׁי אֲשֶׁר יָדַעְתִּי בִימֵי חַיִּים מִקֶּדֶם.

בִּקְצֵה רְחוֹב שׁוֹמֵם הָיָה בֵיתָהּ.

הַתֻּכִּי אֲשֶׁר אָהֲבָה נָם עַל־בַּדּוֹ לְרוּחַ הָעֶרֶב וּבְסֵתֶר פִּנָּתָן הֶחֱרִישׁוֹ הַיּוֹנִים.

אֶת־מְנוֹרָתָהּ שָׂמָה עַל־יַד דַּלְתָּהּ וַתִּתְיַצֵּב לְפָנָי.

וְאֶת־עֵינֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת נָשְׂאָה אֶל־פָּנַי וַתְּדַבֵּר חֶרֶשׁ וַתִּשְׁאַל: “מַה־שְׁלוֹמְךָ, רֵעִי?”

וַאֲנִי חָפַצְתִּי לַעֲנוֹת לָהּ, אֲבָל שְׂפָתֵנוּ אָבְדָה לָנוּ וַתִּשָּׁכַח.

וַאֲנִי הָגִיתִי וְהָגִיתִי — אַךְ רְאֵה, הִנֵּה שְׁמוֹתֵינוּ לֹא שָׁבוּ עוֹד לַעֲלוֹת עַל־לִבִּי.

וּדְמָעוֹת הִזְהִירוּ בְעֵינֶיהָ. אָז תִּשְׁלַח אֵלַי אֶת־יַד יְמִנָהּ וַאֲנִי הֶחֱזַקְתִּי בָהּ וָאֶעֱמוֹד מַחֲרִישׁ.

וּמְנוֹרָתֵנוּ דָעֲכָה לְרוּחַ הָעֶרֶב וַתִּגְוַע וַתִּכְבֶּה.

סג

הֵלֶךְ! הֲשׂוּמָה עָלֶיךָ לָלֶכֶת?

דּוּמָם הַלַּיְלָה וְהַחשֶׁךְ עָטָה אֶת־הַיָּעַר.

הַמְּנוֹרוֹת אֲשֶׁר עַל־מַעֲקֵנוּ מְאִירוֹת, הַפְּרָחִים רַעֲנַנִּים כֻּלָּם, וְהָעֵינַיִם מְלֵאוֹת נְעוּרִים וְלֹא תֵדַעְנָה שֵׁנָה עוֹד.

הַאֻמְנָם בָּא מוֹעֵד לְךָ לְעָזְבֵנוּ?

הֵלֶךְ! הֲשׂוּמָה עָלֶיךָ לָלֶכֶת?

לֹא פָרַשְׂנוּ אֵלֶיךָ אֶת־כַּפֵּינוּ וְאֶת־רַגְלֶיךָ לֹא אָסָרְנוּ.

הִנֵּה דַלְתְּךָ פְּתוּחָה לְפָנֶיךָ, הִנֵּה סוּסְךָ עוֹמֵד לִפְנֵי הַשַּׁעַר וְכָרוֹ עָלָיו.

אִם נִסִּינוּ לִגְדּוֹר אֶת־הַדֶּרֶךְ בַּעַדְךָ — רַק בִּזְמִירוֹתֵינוּ נִסִּינוּהָ.

אִם נִסִּינוּ לַעֲצוֹר אוֹתְךָ — רַק בְּעֵינֵינוּ עָשִׂינוּ זֹאת.

אֵין לָנוּ אֱיָל, הֵלֶךְ, לַחֲסוֹם אֶת־מַהֲלָכְךָ — אֵין לָנוּ בִלְתִּי־אִם דִּמְעוֹתֵינוּ.

מָה־הָאֵשׁ וּמְכַבֶּה אֵין־לָהּ הַבּוֹעֶרֶת בְּעֵינֶיךָ

מָה־הַקַּדַּחַת וְקֵצֶה אֵין־לָהּ הַקּוֹדַחַת בְּדָמֶךְ?

מָה־הַקְּרִיאָה הָעוֹלָה אֵלֶיךָ מִמַּחֲשַׁכִּים וּמְאִיצָה בָךְ?

מָה־הַלְּחָשִׁים הַנּוֹרָאִים אֲשֶׁר קָרָאתָ בְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, כִּי־בָא הַלַּיְלָה מַחֲרִישׁ וְנִפְלָא אֶל־תּוֹךְ לִבְּךָ, וּבְשׂוֹרָה עִמּוֹ חֲתוּמָה וְנַעֲלָמָה?

אִם אֵין־לְךָ חֵפֶץ בִּקְהַל עַלִּיזִים וְנַפְשְׁךָ צָמְאָה לְשַׁלְוַת דְּמָמָה, אַתָּה הַלֵּב הֶעָיֵף, כִּי־עַתָּה נְכַבֶּה אֶת־מְנוֹרָתֵנוּ וּנְבָלֵינוּ יִדֹּמּוּ.

דּוּמָם נֵשֵׁב בַּחשֶׁךְ עִם־שְׂאוֹן הֶעָלִים, וְהַיָּרֵחַ הַנִּלְאֶה יִשְׁפּוֹךְ אֶת־קַוָּיו הַלְּבָנִים עַל־חַלּוֹנֵינוּ.

הוֹי, הֵלֶךְ! מַה־מִּשְׁפַּט הָרוּחַ חֲדַל הַשֵּׁנָה אֲשֶׁר נָגַע בְּךָ מִקֶּרֶב חֲצוֹת הַלָּיְלָה?

סד

חָלַף עָלַי יוֹמִי בְּלַהַט עֲפַר הָרְחוֹב הַקּוֹדֵחַ.

וְעַתָּה בְּבֹא הָעֶרֶב עִם־קָרָתוֹ הִתְדַּפַּקְתִּי עַל־הַדֶּלֶת אֲשֶׁר לִמְלוֹן אֹרְחִים, וְהַבַּיִת עָזוּב וְכֻלּוֹ גַלִּים נִצִּים.

וְעֵץ אַשַׁתְּ זֹעֵף שׁוֹלֵחַ אֶת־סִבְכֵי שָׁרָשָׁיו הָרְעֵבִים אֶל־בֵּינוֹת לִבְקִיעֵי הַחוֹמָה הַפּוֹעֲרִים אֶת־פִּיּוֹתֵיהֶם.

יָמִים הָיוּ אֲשֶׁר עוֹבְרֵי אֹרַח בָּאוּ עַד־הֲלוֹם לִרְחוֹץ אֶת־רַגְלֵיהֶם הָעֲיֵפוֹת.

אֶת־מַחְצְלוֹתֵיהֶם הִצִּיעוּ בַחֲצַר הַבַּיִת לָאוֹר הַלָּבָן אֲשֶׁר לַיָּרֵחַ הַמִּתְחַדֵּשׁ וַיֵּשְׁבוּ וַיְדַבְּרוּ עַל־אֲרָצוֹת נָכְרִיּוֹת.

וּבַבֹּקֶר הֵקִיצוּ וְהִנֵּה הֵם חֲזָקִים וְאַמִּיצִים, וְהַצִּפֳּרִים עָלְזוּ לִפְנֵיהֶם, וְהַפְּרָחִים אֲשֶׁר עַל עֶבְרֵי פִי הַדֶּרֶךְ הֵנִידוּ לָהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם בְּאַהֲבָה.

וַאֲנִי בְּבֹאִי הֵנָּה לֹא חִכְּתָה אֵלַי מְנוֹרָה מְבֹעָרֶת.

רַק עַנְנֵי־עָשָׁן שְׁחוֹרִים, שְׂרִידֵי מְנוֹרוֹת־עֶרֶב נִשְׁכָּחוֹת וְרַבּוֹת, חָדְרוּ כְּעֵינַיִם עִוְרוֹת מִן־הַחוֹמָה.

וּזְבוּבֵי אֵשׁ עָפוּ בְתוֹךְ הַסְּבָכִים עַל־יַד בְּאֵר נֶחֱרָבָה וְזַלְזַלֵּי בַמְבּוֹ שָׁפְכוּ אֶת־צִלְלֵיהֶם עֲלֵי־מִשְׁעוֹל כְּסוּי חָצִיר.

וְהַיּוֹם נָטָה וְאֵין־עוֹד אִישׁ אֲשֶׁר יַאַסְפֵנִי.

לְפָנַי הַלַּיְלָה הָאָרֹךְ — וַאֲנִי עָיֵף וְיָגֵעַ.

סה

הָאֻמְנָם קוֹרֵאת אַתְּ גַּם־הַפָּעַם?

הָעֶרֶב בָּא, וְעֵיפָה אֲפָפַתְנִי וַתְּהִי לִי כְּכַף יָד הַמִּתְרַפֶּקֶת עָלַי בְּאַהֲבָה.

הֲקָרָאת לִי?

אֶת־כָּל־יוֹמִי נָתַתִּי לָךְ, גְּבִרְתִּי הָאַכְזְרִיָּה, הֲתֹאמְרִי לִגְזֹל מֵעִמִּי גַם אֶת־לֵילִי?

אָכֵן יֵשׁ תִּכְלָה לָכָל־דָּבָר וּבְדִידָתִי בַחשֶׁךְ לִי הִיא לְבַדִּי.

הֲשׂוּמָה הִיא וִיהִי מָה אֲשֶׁר יַבְקִיעַ קוֹלֵךְ גַּם עַד־הֲלוֹם לְמַעַן הַרְגִּיזֵנִי?

הַנְגִינוֹת שֵׁנָה אֵין בִּשְׁעָרַיִךְ בָּעֶרֶב הַזֶּה?

אִם הַכּוֹכָבִים קַלֵּי הַכְּנָפַיִם לֹא יַעֲלוּ עַד־עוֹלָם עַל־פְּנֵי הַשָּׁמַיִם מִעַל גַּג בֵּיתֵךְ אֲשֶׁר רַחֲמִים אֵין שָׁם?

הֲלָנֶצַח לֹא יִשַּׁחוּ לָאָרֶץ פִּרְחֵי גַנֵּךְ עֲיֵפִים לָמוּת מוֹת עֲנֻגִּים?

הֲשׂוּמָה הִיא וִיהִי מָה אֲשֶׁר־קָרֹא תִקְרָאִינִי גַם־הַפַּעַם, אַתְּ אֵשֶׁת לֹא־מְנוּחוֹת?

כִּי־אָז תְּחַכֶּינָה־נָא לַשָּׁוְא עֵינֵי חֶמְדָּתִי הָעֲצוּבוֹת וְתִבְכֶּינָה־נָא —

וְהַמְּנוֹרָה תָאֶר־נָא בַחשֶׁךְ בַּבַּיִת הֶעָזוּב —

וְהָרַפְסוֹדוֹת תִּשֶּׂאנָה־נָא אֶת־הָעוֹבְדִים הַיְגֵעִים הַשָּׁבִים הַבָּיְתָה —

וַאֲנִי שָׁכַחְתִּי אֶת־שְׁנָתִי וְאֶחְפֹּז לְקוֹל קְרִיאָתֵךְ.

סו

בִּקֵשׁ אִישׁ מְשֻׁגָּע אֶת־הָאֶבֶן אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה בָהּ אֶת־הַזָּהָב, וְהוּא הוֹלֵךְ נוֹדֵד בַּדֶּרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים, וַתִּהְיֶינָה שַׂעֲרוֹתָיו הָאֲדַמְדַּמּוֹת פְּרוּעוֹת וּזְרוּעוֹת אָבָק, וַיְהִי בְשָׂרוֹ כָחוּשׁ כְּמוֹ־צֵל וּשְׂפָתָיו מְדֻבָּקוֹת בָּעֹז, וְהָיוּ כְדַלְתוֹת לִבּוֹ הַסְּגוּרוֹת, וְעֵינָיו הַקּוֹדְחוֹת הָיוּ כְשַׁלְהֶבֶת תּוֹלַעַת־הָאֵשׁ בְּעֵת בַּקְּשָׁהּ אֶת־רֵעָהּ לְמִינָהּ.

לְפָנָיו הַיָּם הַסּוֹעֵר — וְאֵין חֹק לוֹ וְאֵין גְּבוּל.

וְהַגַּלִּים הַהוֹמִים מְדַבְּרִים בְּלִי מַעְצוֹר עַל־אוֹצָרוֹת צְפוּנִים — וּמְצַחֲקִים לַאֲנָשִׁים כִּבְדֵי שְׁמוּעָה אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אֶת־שְׂפָתָם⁶.

וְאוּלַי לֹא קִוָּה עוֹד גַּם־הוּא לִמְצֹא אֶת־אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ, אֶפֶס נִבְצְרָה מִמֶּנוּ לָנוּחַ, כִּי בַקֵּשׁ הָיָה לוֹ לְתַכְלִית חַיִּים —

כַּכָה יִשְׁלַח גַּם־הַיָּם אֶת־זְרוֹעוֹתָיו אֶל־מוּל הַשָּׁמַיִם, וְהֵם נִבְצְרוּ מִמֶּנּוּ לָנֶצַח —

כָּכָה יָסֹבּוּ הַכּוֹכָבִים אֶת־מַעְגָּלָם תָּמִיד וְנוֹשְׂאִים נַפְשָׁם לְמָקוֹם אֶחָד, וְאֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ עַד־נֶצַח —

וְכָכָה עוֹמֵד עַל־פְּנֵי הַחוֹף הַנֶּעֱזָב גַם־הָאִישׁ הַמְשֻׁגָּע עִם־שַׂעֲרוֹתָיו הָאֲדַמְדַּמּוֹת הַזְּרוּעוֹת אָבָק, וְהוּא רַק בַּקֵּשׁ יְבַקֵּשׁ אֶת־הָאֶבֶן אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה בָהּ אֶת־הַזָּהָב.

וְיוֹם בָּא וְנַעַר מִנַּעֲרֵי הַכְּפָר נִגַּשׁ אֵלָיו וַיֹּאמַר: “הַגֶּד־נָא לִי, אֵי־מִזֶּה לְךָ שַׁרְשֶׁרֶת הַזָּהָב הַזֹּאת אֲשֶׁר בַּחֲגוֹרָתֶךָ?”

וְהַמְשֻׁגָּע נִתַּר לְאָחוֹר: — הַשַּׁרְשֶׁרֶת, אֲשֶׁר הָיְתָה בַרְזֶל מֵאָז, נֶהֶפְכָה עַתָּה וַתְּהִי לְזָהָב טָהוֹר. וְלֹא חֲלוֹם הוּא — וְרַק יָדֹעַ לֹא יָדַע אֶת־הַיּוֹם אֲשֶׁר בּוֹ נֶהֶפְכָה פִתְאֹם.

וְאֶת־רֹאשׁוֹ הֵנִיד כְּאִישׁ אֲשֶׁר עֲבָרוֹ תִמָּהוֹן: — אֵיךְ־זֶה בָּאָה לוֹ הַבְּרָכָה הַזֹּאת וְהוּא לֹא רָאָה בְּבֹאָהּ?

אָז יִהְיֶה לוֹ הַדָּבָר לְחֹק יוֹם בְּיוֹמוֹ: — לְלַקֵּט אַבְנֵי חָצָץ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, לְהַגִּיעַ אוֹתָן אֶל־חֲגוֹרָתוֹ וּלְהַשְׁלִיכָן מִלְּפָנָיו, וְהַבֵּט לֹא יַבִּיט אִם־בָּאָה הַחֲלִיפָה. כָּכָה מָצָא הָאִישׁ הַמְשֻׁגָּע אֶת־הָאֶבֶן אֲשֶׁר־בָּהּ יֵעָשֶׂה אֶת־הַזָּהָב וְכָכָה שָׁבָה וַתֹּאבַד.

וְהַשֶּׁמֶשׁ הֶעֱמִיקָה יָרְדָה אֶל־הַמַּעֲרָב — וְהַשָּׁמַיִם הָיוּ לְזָהָב.

וְהָאִישׁ הַמְשֻׁגָּע שָׁב עַל־עֲקֵבָיו לְבַעֲבוּר יָשׁוּב לְבַקֵּשׁ אֶת־הָאוֹר הָאוֹבֵד, וַיֵּלֶךְ הָלֹךְ וָדַל, בְּשָׂרוֹ שַׁח לֶעָפָר וְלִבּוֹ שַׁח, וַיְהִי כְּעֵץ אֲשֶׁר שֹׁרַשׁ מֵאָרֶץ.

סז

אָמְנָם בָּא הָעֶרֶב בִּצְעָדִים קַלִּים וְאֶת־אוֹתוֹ נָתַן כִּי יֶחְדַּל כָּל־שִׁיר;

אָמְנָם הָלְכוּ לִמְנוּחוֹת כָּל־חֲבֵרוֹתַיִךְ וְאַתְּ עָיַפְתְּ!

אָמְנָם רוֹבֶצֶת הַיִּרְאָה בְתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה וּפְנֵי הַשָּׁמַיִם מְעֻלָּפִים; —

בְּכָל־זֹאת, צִפּוֹרִי, הוֹי צִפּוֹרִי, שִׁמְעִי־לִי וְאַל־תַּאַסְפִי אֶת־כְּנָפָיִךְ!

אֵין־זֶה הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר בְּעַנְפֵי עֵץ־הַיַּעַר, כִּי־אִם הַיָּם אֲשֶׁר יִגְאֶה כְּמוֹ־נָחָשׁ שָׁחוֹר וְאָפֵל.

אֵין־זֶה הַיַּסְמִין אֲשֶׁר פְּרָחָיו יִרְקְדוּ לְעֵינֵינוּ, כִּי־אִם הַקֶּצֶף הַלָּבָן.

הוֹי אֵי פֹה הַחוֹף הַיָּרֹק אֲשֶׁר עִם־נֹגַהּ הַשֶּׁמֶשׁ וְאֵי פֹה קִנֵּךְ!

צִפּוֹרִי, הוֹי צִפּוֹרִי, שִׁמְעִי־לִי וְאַל־תַּאַסְפִי אֶת־כְּנָפָיִךְ!

גַּלְמוּד רוֹבֵץ הַלַּיְלָה עַל־נְתִיבֵךְ, וְהַשַּׁחַר יָשֵׁן מֵאַחֲרֵי צִלְלֵי הַגְּבָעוֹת.

הַכּוֹכָבִים עוֹצְרִים בְּעַד נִשְׁמָתָם לִסְפֹּר אֶת־רִגְעֵיהֶם וְהַיָּרֵחַ הַיָּגֵעַ מְרַחֵף עַל־פְּנֵי תְהוֹמוֹת הַלָּיְלָה.

צִפּוֹרִי, הוֹי צִפּוֹרִי, שִׁמְעִי־לִי וְאַל־תַּאַסְפִי אֶת־כְּנָפָיִךְ!

אֵין כָּל־תִּקְוָה וְאֵין לָךְ כָּל־פָּחַד.

אֵין לָךְ כָּל־מִלָּה וְאֵין קוֹל חֲרִישִׁי וְאֵין קוֹל זְעָקָה.

אֵין לָךְ בַּיִת וְאֵין מִטָּה לָנוּחַ

רַק שְׁתֵּי כְנָפַיִם לָךְ וְשָׁמַיִם בְּאֵין נָתִיב —

צִפּוֹרִי, הוֹי צִפּוֹרִי, שִׁמְעִי־לִי וְאַל־תַּאַסְפִי אֶת־כְּנָפָיִךְ!

סח

אָחִי! אֵין אִישׁ אֲשֶׁר לָנֶצַח יִחְיֶה, וְאֵין דָּבָר אֲשֶׁר יַאֲרִיךְ לִהְיוֹת. זְכֹר אֶת־זֹאת וּשְׂמָח!

אֵין חַיֵּינוּ רַק סֵבֶל יָשָׁן אֶחָד, וְאֵין נְתִיבֵנוּ רַק מַהֲלָךְ אָרֹךְ אֶחָד.

אֵין לִמְשׁוֹרֵר שִׁיר אֶחָד עַד־עוֹלְמֵי עוֹלָמִים.

הַפֶּרַח יִקְמַל וְיִגְוַע — אֶפֶס לֹא יוּכַל הַנּוֹשֵׂא אוֹתוֹ לִבְכּוֹתוֹ לְנֵצַח נְצָחִים.

אָחִי, זְכֹר אֶת־זֹאת וּשְׂמָח!

יֵשׁ אֲשֶׁר בְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וּפִתְאֹם יַעֲמוֹד מַחֲרִישׁ בַּתָּוֶךְ — וּבְזֹאת יַגְדִּיל אֶת־עֵרֶךְ נְגִינָתוֹ.

אֶל־הַמַּעֲרָב יֵרְדוּ הַחַיִּים — לְבַּעֲבוּר צְלֹל בְּצִלְלֵי זָהָב.

וְאֶת־הָאַהֲבָה נַתִּיק מִשַׁעֲשֻׁעֶיהָ — לְבַעֲבוּר תֵּשְׁתְּ יָגוֹן וְתִנָּשֵׂא לִשְׁמֵי הַדְּמָעוֹת.

אָחִי, זְכֹר אֶת־זֹאת וּשְׂמָח!

וְאֶת־פְּרָחֵינוּ אֲנַחְנוּ אוֹסְפִים בְּחִפָּזוֹן — פֶּן יִהְיוּ לִמְשִׁסָּה לְרוּחוֹת סֹעָה.

דָּמֵנוּ שׁוֹטֵף וְעֵינֵינוּ נוֹצְצוֹת וּנְשִׁיקוֹת אֲנַחְנוּ גוֹזְלִים — פֶּן תֹּאבַדְנָה חִנָּם אִם לֹא נִגְזָלֵן.

חַיֵּינוּ סוֹעֲרִים וּמִשְׁאֲלוֹתֵינוּ עַזּוֹת וְעִתֵּנוּ תַךְ בַּפַּעֲמוֹן כִּי בָא מוֹעֵד לִנְסוֹעַ.

אָחִי, זְכֹר אֶת־זֹאת וּשְׂמָח!

אֵין לָנוּ מוֹעֵד לִתְפּוֹשׂ דָּבָר וּלְהַחֲזִיק בּוֹ, לְשַׁבְּרוֹ וּלְהַשְׁלִיכוֹ אָרְצָה.

הָרְגָעִים רָצִים נֶחְפָּזִים וְאֶת־חֲלוֹמוֹתֵיהֶם נוֹשְׂאִים הֵם בְּכַנְפֵיהֶם עִמָּם.

קְצָרִים חַיֵּינוּ וְלָאַהֲבָה נְתוּנִים רַק יָמִים מְעַטִּים.

וְלוּ לְעָמָל וְלַעֲבוֹדַת פֶּרֶךְ — כִּי־אָז הֶאֱרִיכוּ עַד־בִּלְתִּי חֹק.

אָחִי, זְכֹר אֶת־זֹאת וּשְׂמָח!

מָתוֹק הַיֹּפִי לְלִבֵּנוּ — יַעַן אֲשֶׁר מְרַקֵּד הוּא לְפִי הַנְּגִינָה הַנֶּחְפָּזָה אֲשֶׁר קֶצֶב אֶחָד לָהּ וּלְחַיֵּינוּ.

יְקָרָה הַדַּעַת לְנַפְשֵׁנוּ — יַעַן אֲשֶׁר אֵין לָנוּ מוֹעֵד לְעוֹלָם לְהַשְׁלִימָהּ.

וְהַכֹּל נַעֲשֶׂה וְהַכֹּל תַּם בִּשְׁמֵי עוֹלְמֵי הָעוֹלָמִים.

וּפִרְחֵי הַדִּמְיוֹן אֲשֶׁר עַל־הָאֲדָמָה רַעֲנַנִּים עַד־נֵצַח נְצָחִים רַק יַעַן אֲשֶׁר תִּהְיֶה בָהֶם יַד הַמָּוֶת.

אָחִי, זְכֹר אֶת־זֹאת וּשְׂמָח!

סט

אַחֲרֵי צְבִי זָהָב אָנֹכִי רוֹדֵף.

שַׂחֲקוּ עָלַי, רֵעַי, אֲבָל מְרַדֵּף אָנֹכִי חִזָּיוֹן בּוֹרֵחַ.

רָץ אָנֹכִי עַל־גְּבָעוֹת וּבַעֲמָקִים, תּוֹעֶה אָנֹכִי בַאֲרָצוֹת לֹא־אֵדָע — כִּי אַחֲרֵי צְבִי זָהָב אָנֹכִי רוֹדֵף.

אֶל־הַשּׁוּק אַתֶּם בָּאִים לִקְנוֹת וּלְבָתֵּיכֶם אַתֶּם שָׁבִים טְעוּנֵי כָל־טוּב — וַאֲנִי הִנֵּה תְקָפוּנִי קִסְמֵי רוּחוֹת נְדוּדִים וְאֵין אָנֹכִי יוֹדֵעַ מָתַי וְאֵיפֹה.

אֵין־דְּאָגָה בְלִבִּי — אֶת־כֹּל אֲשֶׁר־הָיָה לִי הִשְׁלַכְתִּי אַחֲרֵי גֵוִי.

רָץ אָנֹכִי עַל־גְּבָעוֹת וּבַעֲמָקִים, תּוֹעֶה אָנֹכִי בַאֲרָצוֹת לֹא־אֵדָע — כִּי אַחֲרֵי צְבִי זָהָב אָנֹכִי רוֹדֵף.

ע

אֶזְכְּרָה וַאֲנִי יֶלֶד — אָז שִׁלַּחְתִּי אֳנִיַּת נְיָר קְטַנָּה עַל־פְּנֵי חֲרִיץ הַתְּעָלָה.

וְהַיּוֹם יוֹם תַּמּוּז סַגְרִיר — וַאֲנִי יָחִיד וְשָׂמֵחַ עַל־שַׁעֲשֻׁעָי.

אֶת־אֳנִיַּת הַנְּיָר הַקְּטַנָּה אֲשֶׁר־לִי שִׁלַּחְתִּי עַל־פְּנֵי חֲרִיץ הַתְּעָלָה.

פִּתְאֹם וְעָבֵי סְעָרָה נֶעֶרְמוּ, רוּחוֹת הִתְנַשְּׂאוּ בִזְוָעָה וְזִרְמוֹת מָטָר נִתְּכוּ אָרְצָה.

וְשֶׁטֶף מַיִם נִדְלָחִים פָּרַץ וַיִּגְאֶה עַל־פְּנֵי הַתְּעָלָה — וָאֳנִיָּתִי נִשְׁקָעָה.

וַאֲנִי בְצָרָתִי דִמִּיתִי, כִּי־בָאָה הַסְּעָרָה רַק בִּגְלָלִי, לְבַעֲבוּר שַׁחֵת אֶת־כָּל־טוּבִי; כָּל־רָעָתָהּ הָיְתָה רַק לִי לְבַדִּי.

יוֹם הַתַּמּוּז כְּבַד הֶעָבִים אָרֹךְ הַיּוֹם — וַאֲנִי הוֹגֶה בְּכָל־שַׁעֲשֻׁעֵי חַיַּי אֲשֶׁר נָשַׁמּוּ עָלָי.

וַאֲנִי מְקַלֵּל אֶת־גּוֹרָלִי עַל־כָּל־תַּעֲלוּלָיו אֲשֶׁר עוֹלֵל לִי בְעָקְבָה — כִּי־אֶזְכְּרָה פִתְאֹם אֶת־אֳנִיַּת הַנְּיָר הַקְּטַנָּה אֲשֶׁר טֻבְּעָה לִי בַחֲרִיץ הַתְּעָלָה.

עא

לֹא חָלַף עוֹד הַיּוֹם, לֹא חָדַל עוֹד הַמִּמְכָּר מִן־הַשּׁוּק אֲשֶׁר עִם־חוֹף הַנָּחַל.

יָרֵאתִי כִּי־אֵחַרְתִּי אֶת־הַמּוֹעֵד וְכִי אֲגוֹרָתִי הָאַחֲרוֹנָה אָזְלָה מִמֶּנִּי.

אֲבָל לֹא־כֵן אָחִי, עוֹד נוֹתְרָה לִי פְלֵטָה קְטַנָּה. לֹא כָלִיל עֲשָׁקַנִי גוֹרָלִי.

כָּלוּ הַקִּנְיָן וְהַמִּמְכָּר.

גַּם־הַקּוֹנֶה גַּם־הַמּוֹכֵר לָקְחוּ אִישׁ חֶלְקוֹ — וְלִי הִנֵּה בָא מוֹעֵד לָשׁוּב הַבָּיְתָה.

וְאַתָּה, הַשּׁוֹעֵר, מָה אַתָּה שׁוֹאֵל בְּמִסְּךָ?

אַל־תִּירָא, כִּי־הִנֵּה נוֹתְרָה לִי עוֹד פְּלֵטָה קְטַנָּה. לֹא כָלִיל עֲשָׁקַנִי גוֹרָלִי.

דִמְמַּת הָרוּחַ מְבַשֶּׂרֶת סְעָרָה וְהֶעָבִים אֲשֶׁר נֶעֶרמוּ בַמַּעֲרָב מְנַבְּאִים רָע.

הַמַּיִם הַשּׁוֹקְטִים צְפוּיִם אֱלֵי־רוּחַ.

אֶחְפָּז־נָא לַעֲבוֹר אֶת־הַנַּחַל בְּטֶרֶם יֵרֵד הַלַּיְלָה עָלָיו.

הוֹי, בַּעל הַמַּעְבָּרָה, וְאַתָּה שׁוֹאֵל אֶת־שְׂכָרֶךָ!

כֵּן, אָחִי, עוֹד נוֹתְרָה לִי פְּלֵטָה קְטַנָּה. לֹא כָלִיל עֲשָׁקַנִי גוֹרָלִי.

בַּדֶּרֶךְ תַּחַת־הָעֵץ יוֹשֵׁב אִישׁ עָנִי. אוֹיָה לִי, הִנֵּה הוּא מַבִּיט אֶל־פָּנַי בְּתִקְוָה עִם־פָּחַד!

וְהוּא עִם־לִבּוֹ יַחְשֹׁב כִּי־עָשַׁרְתִּי הַיּוֹם וּמָצָאתִי שָׁלָל!

כֵּן, אָחִי, עוֹד נוֹתְרָה לִי פְּלֵטָה קְטַנָּה. לֹא כָלִיל עֲשָׁקַנִי גוֹרָלִי.

הַלַּיְלָה הוֹלֵךְ וְאָפֵל וְהָרְחוֹב עָזוּב. זְבוּבֵי אֵשׁ נוֹצְצִים מִבֵּין הֶעָלִים.

מִי־אַתָּה הַהוֹלֵךְ אַחֲרַי חֶרֶשׁ בְּצַעֲדֵי סֵתֶר כְּמִתְגַּנֵּב?

יָדַעְתִּי כִּי־זֶה חֶפְצְךָ לִגְזוֹל מֵעִמִּי אֶת־כָּל־רְכוּשִׁי. חָלִילָה לִי מִמְּךָ לְהַכְזִיב אֶת־תּוֹחֲלְתֶּךָ!

כִּי הִנֵּה נוֹתְרָה לִי עוֹד פְּלֵטָה קְטַנָּה. לֹא כָלִיל עֲשָׁקַנִי גוֹרָלִי.

כַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה בָאתִי הַבָּיְתָה — יָדַי הָיוּ רֵיקוֹת.

וְאַתְּ חִכִּית בְּעֵינֵי פַחַד בְּפֶתַח הַדֶּלֶת דּוּמָם בְּאֵין שֵׁנָה.

וּכְצִפּוֹר נִבְעָתָה הִתְרַפַּקְתְּ עַל־לִבִּי בְּשֶׁטֶף סַעֲרַת אַהֲבָה.

הוֹי, אֵלִי, אֵלִי! עוֹד הַרְבֵּה נוֹתַר לִי לִפְלֵטָה. לֹא כָלִיל עֲשָׁקַנִי גוֹרָלִי.

עב

בִּימֵי עֲבוֹדָה קָשָׁה כוֹנַנְתִּי לִי מִקְדָּשׁ. לֹא דְלָתַיִם הָיוּ לוֹ וְחַלּוֹנוֹת, וְעֻבָּיו וְקוֹרוֹתָיו נַעֲשׂוּ אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת.

שָׁכַחְתִּי כָּל־דָּבָר, בָּרַחְתִי מִפְּנֵי כָּל־הָאָרֶץ וּבְחֶרְדַּת קֹדֶשׁ הִבַּטְתִּי מְשׁוֹמֵם אֶל־הַפֶּסֶל אֲשֶׁר הִקְרַבְתִּי הַמִּזְבֵּחָה.

לַיְלָה הָיָה תָמִיד בַּבַּיִת פְּנִימָה, רַק מְנוֹרַת שֶׁמֶן בְּשָׂמִים הֵאִירָה אוֹתוֹ.

עֲשַׁן הַקְּטֹרֶת אֲשֶׁר לֹא חָדַל רֶגַע לָכַד אֶת־לִבִּי בְטַבְּעוֹת גַּלְגִּלָּיו.

לֹא רָאִיתִי שֵׁנָה וְחַקֹּתִי עַל־הַקִּירוֹת צַלְמֵי דִמְיוֹן זָרִים בְּתָוֵיהֶם וּמְשֻׁנִּים בְּאוֹתוֹתֵיהֶם: — סוּסִים בַּעֲלֵי כְנָפַיִם, פְּרָחִים עִם־פְּנֵי אָדָם וְתַבְנִית נָשִׁים אֲשֶׁר יְצֻרֵיהֶן כְּמוֹ־נְחָשִׁים.

לֹא נִשְׁאַר חוֹר בְּכָל־הַקִּירוֹת אֲשֶׁר שִׁיר צִפּוֹר יַחְדּוֹר בּוֹ אֶל־הַהֵיכָל אוֹ הֲמוֹת עָלִים אוֹ שְׁאוֹן עוֹבֵד בַּכְּפָר.

זוּלָתִי קוֹל אֶחָד אֲשֶׁר בָּא אֶל־הַהֵיכָל הַקֹּדֵר הַזֶּה: — קוֹל שִׁירֵי הַתְּהִלָּה אֲשֶׁר שׁוֹרָרְתִּי.

וְרוּחִי בִי הוּחַדָּה וַתּוּדַק וַתְּהִי כְּלַבַּת אֵשׁ דַקָּה, וְחוּשִׁי בִי נָמוֹג מֵחֶרְדַּת קֹדֶשׁ.

לֹא יָדַעְתִּי בַחֲלוֹף הַיָּמִים — עֲד־אֲשֶׁר נָפְלָה פִּתְאֹם אֶבֶן בָּרָד גְּדוֹלָה עַל־הַמִּקְדָּשׁ וַתְּנַפְּצֵהוּ, וּמַכְאוֹב עָז חָלַף אֶת־לִבִּי.

וְהַמְּנוֹרָה דָעֲכָה וַתֶּחְפַּר, וּפִתּוּחֵי צְלָמַי עַל־פְּנֵי הַקִּירוֹת, אֲשֶׁר הָיוּ כַחֲלוֹמוֹת אֲסוּרִים בִּכְבָלִים, הִבִּיטוּ נִבְהָלִים אֶל־הָאוֹר כְּשׁוֹאֲלִים לְהִתְחַבֵּא.

וְאֶל־הַפֶּסֶל הִבַּטְתִּי אֲשֶׁר עַל־הַמִּזְבֵּחַ וָאֵרֶא וְהִנֵּה הוּא מַזְהִיר וְחָיָה — כִּי נָגְעָה בוֹ נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים; גַּם־הַלַּיְלָה, אֲשֶׁר הָיָה עִמִּי בַשֶּׁבִי, פָּרַשׂ אֶת־כְּנָפָיו וַיֵּעָלֶה וַיִּתְעוֹפֵף.

עג

עָשְׁרֵךְ לֹא עשֶׁר בְּלִי־חֹק, אַתְּ אִמִּי־אֲדָמָה הַכֹּאֶבֶת וְהַקֹּדֶרֶת!

עֲמֵלָה אַתְּ לְמַלֵּא טֶרֶף אֶת־פִּי כָּל־עוֹלָלַיִךְ — אַךְ לַחְמֵךְ מְעַט וָדָל.

מַתְּנוֹת בִּרְכוֹתַיִךְ הַנְּכוֹנוֹת לָךְ לְמַעֲנֵנוּ אֵינָן שְׁלֵמוֹת נֶצַח.

כְּלֵי שַׁעֲשֻׁעַיִךְ אֲשֶׁר עָשִׂית לְמַעַן יְלָדַיִךְ קַלִּים לְהִשָּׁבֵר.

נִבְצְרָה מִמֵּךְ לְהַשְׂבִּיעַ אֶת־כָּל־מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ הָרְעֵבוֹת — אַךְ הַאִם עַל־אֵלֶּה אֶבְרַח מִפָּנָיִךְ?

מָתוֹק לְעֵינַי שְׂחוֹק פִּיךְ רְוֵה הַיָּגוֹן.

יְקָרָה לְנַפְשִׁי אַהֲבָתֵךְ אֲשֶׁר לֹא תֵדְעִי לְמַלֵּא אַחֲרֶיהָ.

מִשַּׁדֵּךְ הֵינַקְתִּנּוּ חַיִּים וְלֹא אַל־מָוֶת — וְלָכֵן כָּל־הַיָּמִים עֵינַיִךְ פְּקוּחוֹת עָלֵינוּ תָמִיד.

זֶה־לָנוּ דוֹרוֹת אֲשֶׁר אַתְּ יוֹצֶרֶת בַּצֶּבַע וּבַזִּמְרָה — אַךְ אֶת־שָׁמַיִךְ לֹא בָנִית עוֹד, וְרַק אֶת־דְּמוּת תַּבְנִיתָם הַכֵּהָה עָשִׂית.

עַל־פְּנֵי יְצוּרַיִךְ כְּלִילֵי הַיֹּפִי רוֹבֵץ עֲנַן דְּמָעוֹת.

אֶשְׁפָּךְ־נָא אֶת־שִׁירִי אֶל־תּוֹךְ לִבֵּךְ הַמַּחֲרִישׁ. אֶמְסָךְ־נָא אֶת־אַהֲבָתִי עִם־אַהֲבָתֵךְ.

הִנְנִי וְאֶעֶבְדֵךְ מִדֵּי־אֶעֱשֶׂה אֶת־עֲבוֹדָתִי אָנִי.

רָאִיתִי אֶת־פָּנַיִךְ הָעֲנֻגִּים וַאֲנִי אוֹהֵב אֶת־עֲפָרֵךְ הַקֹּדֵר, הוֹי אִמִּי־אֲדָמָה!

עד

בְּאַרְמוֹן הָעוֹלָם עַל־פְּנֵי הַיְּרִיעָה הָאַחַת שׁוֹכֵן עֲלֵה הֶחָצִיר הַדַּל עִם־קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ וְעִם־כּוֹכְבֵי הַלַּיְלָה יַחְדָּו.

כָּכָה גַם־שִׁירַי מָעוֹן לָהֶם בְּלֵב הָעוֹלָם עִם־רִנַּת הֶעָבִים וְהַיְּעָרוֹת יַחְדָּו.

וְרַק אַתָּה, אִישׁ הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב, אֵין חֵלֶק לְהוֹנְךָ עִם־זְהַב הַשֶּׁמֶשׁ הַנּוֹצֵץ בְּעַנְוַת גָּדְלוֹ וְעִם־זִיו הַיָּרֵחַ הֶעָנֹג וְהַהֹזֶה.

בִּרְכַּת הַשָּׁמַיִם הַחוֹבֶקֶת אֶת־כָּל־הַיְּקוּם עָלָיו לֹא תִתָּךְ.

וּבְבוֹא הַמָּוֶת — וְחָוַר וְהִלְבִּין וְהִתְפּוֹרֵר לְאָבָק.

עה

בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה צָעַק הַהוֹלֵךְ לִהְיוֹת נָזִיר וַיֹּאמַר:

“הִנֵּה בָא מוֹעֵד לִי לַעֲזֹב אֶת־בֵּיתִי וְלָלֶכֶת לְבַקֵּשׁ אֶת־אֱלֹהִים. אוֹי לִי, מִי־זֶה נָסַךְ עָלַי רוּחַ עִוְעִים וַיַּעַצְרֵנִי פֹּה עַד־הַיּוֹם הַזֶּה?”

וֵאלֹהִים עָנָה בְקוֹל דְּמָמָה: “אָנֹכִי” — אַךְ אָזְנֵי הָאִישׁ כָּבְדוּ מִשְּׁמֹעַ.

וְאִשְׁתּוֹ שָׁכְבָה בִּפְאַת הַמִּטָּה וּבִזְרוֹעוֹתֶיהָ יֶלֶד יָשֵׁן — וַתִּישַׁן בְּשָׁלוֹם גַּם־הִיא.

וְהָאִישׁ אָמָר: “מִי־זֶה הִשְׁלָה אֶת־נַפְשִׁי עַד־כֹּה?”

וְהַקּוֹל עָנָה גַם־הַפָּעָם: “אָנֹכִי־הָאֱלֹהִים”, וְהוּא לֹא שָׁמָע.

וְהַיֶּלֶד נָתַן פִּתְאֹם קוֹל בְּכִי בַחֲלוֹמוֹ וַיִּתְרַפֵּק עַל־אִמּוֹ.

וֵאלֹהִים פָּקַד וַיֹּאמֶר: “רַב לְךָ, פֶּתִי, אַל־תַּעֲזוֹב אֶת־בֵּיתֶךָ” — וְהוּא לֹא שָׁמַע גַּם־הַפָּעַם.

וֵאלֹהִים נֶאֱנַח וַיִּתְעַבֵּר: “לָמָּה־זֶה יֵלֵךְ עַבְדִּי לְבַקֵּשׁ אוֹתִי — וְאוֹתִי יַעֲזוֹב?”

עו

בַּשּׁוּק לִפְנֵי הַמִּקְדָּשׁ הָלַךְ מִסְחַר הָרוֹכְלִים הָלֹךְ וָרָב. כָּל־הַיּוֹם מֵאָז הַבֹּקֶר יָרַד הַגֶּשֶׁם וְהַיּוֹם יָרַד אֶל־קִצּוֹ.

וּמִשִּׂמְחַת כָּל־הֶהָמוֹן גָּדְלָה שִׂמְחַת נַעֲרָה קְטַנָּה, כִּי קָנְתָה לָהּ בַּאֲגוֹרָה חָלִיל עָשׂוּי עֲלֵה תָמָר.

וַיְהִי קוֹל צְלִיל הֶחָלִיל עוֹלֶה עַל־קוֹל כָּל־שָׁאוֹן וְכָל־צְחוֹק מִסָּבִיב.

וַהֲמוֹן עָם אֲשֶׁר קֵץ אֵין־לוֹ הִתְלַקֵּט וַיֶּהְדּוֹף אִישׁ אֶת־אָחִיו.

הַדֶּרֶךְ מָלְאָה טִיט, הַנָּהָר הִשְׁתַּפֵּךְ עַל־גְּדוֹתָיו, וְהַשָּׂדוֹת נָזְלוּ מַיִם מִפְּנֵי הַגֶּשֶׁם אֲשֶׁר אֵין לוֹ אַחֲרִית.

וּמִתּוּגַת כָּל־הֶהָמוֹן גָּדְלָה תּוּגַת נַעַר קָטָן: — לֹא הָיְתָה לוֹ אֲגוֹרָה לִקְנוֹת־לוֹ מַקֵּל צָבוּעַ.

וְעֵינָיו הַמִּתְאַוּוֹת הִבִּיטוּ אֶל־הֶחָנוּת — וְכָל־הֶהָמוֹן הַשּׁוֹקֵק הִתְעַצֵּב פִּתְאֹם מֵרֹב חֶמְלָה.

עז

הָעוֹבֵד וְאִשְׁתּוֹ הַבָּאִים מִן־הַמַּעֲרָב חָפְרוּ בָאֲדָמָה וַיִּלְבְּנוּ לְבֵנִים לִהְיוֹת לָהֶם לְתַנּוּר.

וְאֶל־חוֹף הַנַּחַל בָּאָה בִתָּם הַקְּטַנָּה, לִמְרוֹק וְלִשְׁטוֹף בַּמַּיִם אֶת־הַסִּירוֹת וְאֶת־הַמַּחֲבַתּוֹת⁷ אֲשֶׁר הֵבִיאָה — וְאֵין קֵץ לַמְּלָאכָה.

וְאָחִיהָ הַקָּטָן הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ בְּכָל־אֲשֶׁר תֵּלֵךְ, קָדְקֹד רֹאשׁוֹ גָּלוּחַ וּבְשָׂרוֹ חָשׂוּף וְאָדֹם וּמְכֻסֶּה בַבִּצָּה, וְהוּא מְחַכֶּה בְאֹרֶךְ רוּחַ עַל־פְּנֵי הַסּוֹלְלָה הַנִּשָּׂאָה לְכָל־אֲשֶׁר תְּצַוֶּנוּ.

וְהִיא שָׁבָה הַבַּיְתָה וְהַכַּד הַמְּלֵאָה מִתְנוֹדֶדֶת עַל־קָדְקֳדָהּ בִּשְׂמֹאלָהּ תִּשָּׂא אֶת־סִיר הַנְּחשֶׁת הַנּוֹצֶצֶת וּבִימִינָהּ תְּנַהֵג אֶת־הַיֶּלֶד — כִּי הִיא הַשִּׁפְחָה הַקְּטַנָּה הָעוֹזֶרֶת לְאִמָּהּ וְהִיא מְהַלֶּכֶת בְּתָמִים וּבְכֹבֶד לֵב מִסֵּבֶל דְּאָגָה לַהֲלִיכוֹת הַבָּיִת.

וּבְאַחַד הַיָּמִים רָאִיתִי אֶת־הַנַּעַר הֶעָרֹם הַזֶּה יוֹשֵׁב וְרַגְלָיו שְׁלוּחוֹת מִלְּפָנָיו עַל־הָאָרֶץ.

וּבְתוֹךְ הַמַּיִם יוֹשֶׁבֶת אֲחוֹתוֹ וּמְמָרֶקֶת בִּמְלֹא כַף עָפָר סִיר לִשְׁתִיָּה וּמְהַפֶּכֶת אוֹתָהּ מֵעֵבֶר אֶל־עֵבֶר.

וְשֶׂה רַכַּת שֵׂעָר עָמְדָה קְרוֹבָה לָהֶם וַתְּלַחֵךְ אֶת־הָעֵשֶׂב אֲשֶׁר עַל־חוֹף הַנָּהָר.

וּמְעַט מְעַט בָּאָה הַשֶּׂה עַד־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הַנַּעַר יוֹשֵׁב שָׁם וַתִּגְעֶה פִתְאֹם בְּקוֹל גָּדוֹל — וַיִּתְחַלְחַל הַיֶּלֶד וַיִּצְעָק.

וַאֲחוֹתוֹ עָזְבָה אֶת הַסִּיר הַמְמֹרָקָה וַתָּרָץ וַתָּבֹא.

וְאֶת־אָחִיהָ הֵרִימָה בְיָדָהּ הָאֶחָת וְאֶת־הַשֶּׂה בַשֵּׁנִית וַתְּחַלֵּק אֶת־נְדִיבוֹת אַהֲבָתָהּ בֵּין־שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו וַתְּקַשֵּׁר בְּקֶשֶׁר אַהֲבָה אֶת־הַחַיָּה עִם־הָאָדָם יָחַד.

עח

הִנֵּה יוֹם סִיוָן. צָהֳרֵי הַיּוֹם הַלֹּהֵט אָרְכוּ כִמְעַט בְּאֵין קֵץ. הָאֲדָמָה הַנֶּחֱרָבָה נִבְקְעָה מִצָּמָא בְלַהַט הַחֹם.

פִּתְאֹם וָאֶשְׁמַע מֵעַל שְׂפַת הַנַּחַל קוֹל קוֹרֵא: “בֹּא, מַחְמַדִּי!”

סָגַרְתִּי אֶת־סִפְרִי וָאֶפְתַּח אֶת־הַחַלּוֹן וָאַבִּיט הַחוּצָה.

אָז רָאִיתִי וְהִנֵּה שׁוֹר פָּר עָצוּם מְאֹד עוֹמֵד עַל־שְׂפַת הַנַּחַל, עוֹרוֹ מְכֻסֶּה בַבִּצָּה וְעֵינָיו טוֹבוֹת וְרַכּוֹת, וְנַעַר נִצָּב בַּמַּיִם עַד לְבִרְכָּיו וְקוֹרֵא לוֹ לָבוֹא גַם־הוּא לִרְחוֹץ.

שָׂחַקְתִּי מֵרֹב טוֹב וָאָחוּשׁ כְּמוֹ מַגַּע יָד מָתוֹק בְּתוֹךְ לִבִּי.

עט

רַבּוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֶת־הַגְּבוּל הַנִּסְתָּר אֲשֶׁר שָׁם יָשׁוּב הָאָדָם וְיִתְוַדַּע אֶל־הַחַיָּה אֲשֶׁר לָשׁוֹן אֵין־לָהּ לְדַבֵּר.

אַיֵּה גַן־הָעֵדֶן הַקַּדְמוֹנִי מִקֶּרֶב יְמוֹת תֵּבֵל הָרְחוֹקִים אֲשֶׁר־שָׁם עָבְרָה הַמְּסִלָּה הַיְשָׁרָה לָלֶכֶת בָּה לֵב אִישׁ אֶל־לֵב רֵעֵהוּ:

עִקְּבוֹת צַעֲדֵיהֶם תָּמִיד לֹא נִמְחוּ עוֹד מִשָּׁם אִם־כִּי בְרִית קִרְבָתָם יַחְדָּו נִשְׁכְּחָה בִרְבוֹת הַיָּמִים.

וְרַק לִפְעָמִים וְהִנֵּה זִכְרוֹן קְדוּמִים סָתוּם מִתְעוֹרֵר פִּתְאֹם, וְהָיָה כִנְגִינָה בְאֵין מִלִּים, וְהַחַיָּה מַבִּיטָה אֶל־פְּנֵי הָאָדָם בֶּאֱמוּנָה עֲנֻגָּה, וְהָאָדָם מַבִּיט אֶל־עֵינֶיהָ בְּאַהֲבַת חֶדְוָה.

וְהָיוּ כִשְׁנֵי רֵעִים לְבוּשֵׁי מַסְוֶה אֲשֶׁר יַכִּירוּ אִישׁ אֶת־אָחִיו מִתַּחַת לָאֲפַר.

פ

הוֹי אִשָּׁה יָפָה! הֵן לֹא יִבָּצֵר מִמֵּךְ לִשְׁלוֹל בְּמַבַּט עֵינַיִם אֶחָד אֶת־אוֹצְרוֹת כָּל־הַשִּׁירִים גַּם־יַחַד אֲשֶׁר בְּנִבְלֵי כָל־הַמְשׁוֹרְרִים.

וְרַק כִּי אֲטוּמוֹת אָזְנַיִךְ מִשְּׁמֹעַ תְּהִלּוֹת — לָכֵן הִנְּנִי אֵלַיִךְ וַאֲהַלְּלֵךְ עַל־זֹאת.

לֹא יִבָּצֵר מִמֵּךְ לְהַשְׁכִּין לַעֲפַר רַגְלַיִךְ אֶת־רָאשֵׁי הַגֵּאִים מִכָּל בְּנֵי־הָאָדָם.

וְרַק כִּי אָהֲבָה נַפְשֵׁךְ אֶת־הָעֲנָוִים אֲשֶׁר אֵין־לָהֶם שֵׁם וּבָם תִּבְחֲרִי לְהִשְׁתַּחֲוֹת לָהֶם — לָכֵן הִנְנִי אֵלַיִךְ וְאֶשְׁתַּחֲוֶה לָךְ עַל־זֹאת.

לֹא יִבָּצֵר מִמֵּךְ לִשְׁלוֹחַ אֶת־יָדַיִךְ הַיָּפוֹת לְבַעֲבוּר הוֹסִיף בְּמַגָּע אֶחָד פְּאֵר חָדָשׁ גַּם עַל־תִּפְאֶרֶת מְלָכִים.

וְרַק כִּי אַחֶרֶת תַּעֲשִׂי בָהֶן, כִּי אֶת־הָאָבָק תַּעֲבִירִי וּלְמִשְׁעִי תְטַהֲרִי אֶת־מִשְׁכָּנֵךְ הַנָּאוֶה — לָכֵן מָלֵא לִבִּי כָבוֹד לְזִכְרֵךְ.

פא

לָמָּה־זֶה תְּדַבֵּר בְּאָזְנִי חֶרֶשׁ, הוֹי מוֹתִי, מוֹתִי?

כַּאֲשֶׁר יוֹרִידוּ הַפְּרָחִים אֶת־רֹאשָׁם בָּעֶרֶב, וְהַבָּקָר יָשׁוּב לְרִפְתּוֹ, אָז תָּבוֹא אֵלַי כְּמִתְגַּנֵּב וּתְדַבֵּר אֵלַי דְּבָרִים אֲשֶׁר־לֹא אָבִין.

הַאִם לְאָרְשֵׂנִי־לָךְ אַתָּה בָא וּלְצוּדֵנִי בְּיֵין הַתַּרְעֵלָה אֲשֶׁר לִלְחָשֶׁיךָ הַחֲרִישִׁים וּנְשִׁיקוֹתֶיךָ הַקָּרוֹת, הוֹי מוֹתִי, מוֹתִי?

הַאִם לֹא יִהְיֶה חַג חֲתֻנָּתֵנוּ גָדוֹל וְנֶהְדָּר?

הַאִם לְתַלְתַּלֵּי שְׂעָרְךָ הָאֲדַמְדַּמִּים לֹא תַעֲנוֹד עֲטֶרֶת פְּרָחִים?

וְאִם לֹא יִהְיֶה אִישׁ לָלֶכֶת לְפָנֶיךָ וְלָשֵׂאת אֶת־דִּגְלְךָ, וְאִם לֹא יֵהָפֵךְ הַלַּיְלָה לְאֵשׁ נֹגַהּ מֵאוֹר לַפִּידֶיךָ הָאֲדֻמִּים, הוֹי מוֹתִי, מוֹתִי?

בֹּא עִם־צֶלְצְלֵי פַעֲמוֹנֵי הַקּוֹנְכָה אֲשֶׁר־לָךְ. בֹּא בְלֵיל אֵין־שֵׁנָה.

הַעֲטֵה עָלַי אַדֶּרֶת אַרְגָּמָן, לְחַץ אֶת־יָדִי וְקָחֵנִי עִמָּךְ.

תְּהִי מֶרְכַּבְתְּךָ נְכוֹנָה בְּפֶתַח בֵּיתִי וְצָהֲלוּ סוּסֶיךָ מִקֹּצֶר רוּחַ.

הָרֵם אֶת־צְעִיפִי וְהַבֵּט אֶל־פָּנַי בְּגַאֲוָה, הוֹי מוֹתִי, מוֹתִי!

פב

בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְעָלִינוּ לְשַׂחֵק אֶת־שְׂחוֹק הַמָּוֶת — אֲנִי וְכַלָּתִי!

הַלַּיְלָה שָׁחוֹר, הֶעָבִים בַּשָּׁמַיִם חֲלִיפוֹת לְרוּחָם בְּכָל־רֶגַע, וְהַגַּלִּים אֲשֶׁר־בַּיָּם מִתְהוֹלְלִים.

עָזַבְנוּ אֶת־מִטַּת חֲלוֹמוֹתֵינוּ, פָּתַחְנוּ אֶת־הַדֶּלֶת לִרְוָחָה וְיָצָאנוּ — אֲנִי וְכַלָּתִי!

וְהָרוּחַ נְשָׂאַתְנוּ, וְהַסְּעָרָה טִלְטְלַתְנוּ לְאָחוֹר טַלְטֵלָה גְדוֹלָה.

וְכַלָּתִי נִתְּרָה מִמְּקוֹמָהּ בְּיִרְאָה וּבְשָׂשׂוֹן, וַתֶּחֱרַד אֵלַי וַתִּתְרַפֵּק עַל־לִבִּי.

אָז הָיִיתִי עֶבֶד לְרֹב שַׁעֲשֻׁעֶיהָ.

מִן־הַפְּרָחִים עָשִׂיתִי לָהּ מִטָּה וְאֶת־הַדֶּלֶת סָגַרְתִּי אַחֲרֶיהָ, לִמְנוֹעַ מֵעֵינֶיהָ כָּל־אוֹר עָז.

וְאֶת־שְׂפָתֶיהָ נָשַׁקְתִּי בְנַחַת וְעַל־אָזְנָהּ דִּבַּרְתִּי חֶרֶשׁ — וַתְּהִי כִּישֵׁנָה שְׁנַת יְגֵעִים.

וְרוּחָהּ מְרַחֶפֶת עַל־פְּנֵי תְהוֹמוֹת אֵין־גְּבוּל אֲשֶׁר לְהוֹלֵלוּת וְתַעֲנוּגוֹת.

לֹא עָנְתָה בִנְגֹעַ יָדִי אֵלֶיהָ וְלֹא יָכְלוּ שִׁירַי לְהַעִירֶנָּה.

בַּלַּיְלָה הַהוּא וְקוֹלוֹת סְעָרָה נִשְׂאוּ אֵלֵינוּ מֵעַרְבוֹת הַמִּדְבָּר.

נִבְהֲלָה כַלָּתִי וַתֶּחֱרַד מִשְּׁנָתָהּ, הֶחֱזִיקָה בְּיָדִי וַתֵּלַךְ.

וְשַׂעֲרוֹת רֹאשָׁהּ מִתְעוֹפְפוֹת בָּרוּחַ, צְעִיפָהּ מִתְנוֹסֵס, וּמִקְלְעוֹת הַפְּרָחִים מִתְנוֹדְדוֹת עַל־לִבָּהּ.

טַלְטֵלַת הַמָּוֶת טִלְטְלַתָּהּ אֱלֵי־חַיִּים.

וַאֲנַחְנוּ יוֹשְבִים פָּנִים אֶל־פָּנִים וְלֵב אֶל־לֵב — אֲנִי וְכַלָּתִי.

פג

בְּמוֹרַד הַגִּבְעָה שָׁכְנָה הַנַּעֲרָה, בִּקְצֵה שְׂדֵה הַחִטָּה אֲשֶׁר עִם־הַמַּעְיָן, וְהַמַּעְיָן מְפַכֶּה בְצַהֲלַת זָהֳרוֹ בֵּין הַצְּלָלִים הַכְּבֵדִים אֲשֶׁר לְעֵצִים קַדְמוֹנִים. וְהַנָּשִׁים בָּאוֹת עַד־הֲלוֹם לְמַלְּאוֹת אֶת־צַפְּחוֹתֵיהֶן מַיִם, וְעוֹבְרֵי אֹרַח בָּאִים לָשֶׁבֶת לָנוּחַ שָׁם וּלְדַבֵּר אִישׁ עִם־רֵעֵהוּ. וַתְּהִי הַנַּעֲרָה עוֹשָׂה אֶת־מְלַאכְתָּהּ יוֹם יוֹם וִישֵׁנָה לְקוֹל הֲמוֹת זִרְמַת הַמַּעְיָן.

וַיְהִי בְּעֶרֶב יוֹם וְאִישׁ נָכְרִי יָרַד לָבוֹא מִן־הַפִּסְגָּה הַשְׁכוּנָה בֶעָבִים, וְתַלְתַּלֵּי רֹאשׁוֹ הִתְפַּתְּלוּ כִנְחָשִׁים יְשֵׁנִים. וַאֲנַחְנוּ הִשְׁתּוֹמַמְנוּ וַנִּשְׁאַל: “מִי אַתָּה?” וְהוּא לֹא עָנָה דָבָר, זוּלָתִי יָשַׁב עַל־יַד הַמַּעְיָן הַמְפַכֶּה וַיַּבֵּט מַחֲרִישׁ אֶל־הַסֻּכָּה אֲשֶׁר שָׁם יָשָׁבָה. אָז חָרַד לִבֵּנוּ מִפַּחַד וְלֹא שַׁבְנוּ הַבַּיְתָה עַד־אִם יָרַד הַלָּיְלָה.

וְכַאֲשֶׁר הֵאִיר הַבֹּקֶר וְהַנָּשִׁים בָּאוּ לִשְׁאֹב מַיִם מִן־הַמַּעְיָן, אֲשֶׁר עִם־עֲצֵי הַדֵּיאוֹדָר וַתִּרְאֶינָה וְהִנֵּה דֶלֶת סֻכָּתָה פְּתוּחָה רַק קוֹלָהּ לֹא נִשְׁמָע. אָנָה פָנוּ פָנֶיהָ הַמְשַׂחֲקוֹת? — הַצַּפַּחַת הָרֵיקָה רָבְצָה עַל־הָאָרֶץ וּמְנוֹרָתָהּ אֲשֶׁר בַּעֲרָה אִשָּׁהּ עַד־לָאַחֲרִית הוּטְלָה הַצִּדָּה. לֹא יָדַע אִישׁ לְאָן נָסָה בְטֶרֶם יַעֲלֶה הַשַּׁחַר — וְגַם הַנָּכְרִי חָלָף.

בְּחֹדֶשׁ סִיוָן עָצַם הַשֶּׁמֶשׁ מְאֹד וְנָמַס הַשֶּׁלֶג — וַאֲנַחְנוּ יָשַׁבְנוּ עַל הַמַּעְיָן וַנֵּבְךְ. אָז שָׁאַלְנוּ בְלִבֵּנוּ לֵאמֹר: “הֲיֵשׁ מַעְיָן גַּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר הִיא שָׁם, לְבַעֲבוּר תּוּכַל לְמַלֵּא אֶת־כֵּלֶיהָ מַיִם לִצְמָאָהּ בִּימֵי הַחֹם הָאֵלֶּה?” וְאִישׁ אֶת־אָחִיו שָׁאַל בִּדְאָגָה: “הֲיֵשׁ אֶרֶץ גַּם מִחוּץ לַגְבָעוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים עֲלֵיהֶן פֹּה?”

וְלַיְלָה בָא בַקַּיִץ, מִן־הַדָּרוֹם נָפַח הָרוּחַ. וַאֲנִי יוֹשֵׁב בִּמְעוֹנָהּ הֶעָזוּב אֲשֶׁר־שָׁם מְנוֹרָתָהּ וְאוֹר אֵין בָּהּ, וּפִתְאֹם וְהִנֵּה נֶעֶלְמוּ הַגְּבָעוֹת מִנֶּגֶד עֵינַי, וַיְהִי כְּמוֹ־יְרִיעוֹת אֲשֶׁר נֶעְתְּקוּ לְאָחוֹר. “הַאִם לֹא הִיא הַהוֹלֶכֶת שָׁם? — מַה־שְּׁלוֹמֵךְ, הַיַּלְדָּה? הֲשָׁלוֹם לָךְ? אֲבָל אֵיךְ תֵּשְׁבִי בַחוּץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם? רָזִי לִי וְגַם מַעְיָנֵנוּ זֶה אֵין־לָךְ שָׁם לִשְׁבּוֹר אֶת־צִמְאוֹנֵךְ”.

“גַּם־פֹּה שָׁמַיִם כְּשָׁמֶיךָ”, עָנְתָה, “וְרַק אֲשֶׁר חָפְשִׁים מִגְּבוּלוֹת גְּבָעוֹת. גַּם־פֹּה מַעְיָן כְּמַעְיָנְךָ, וְרַק אֲשֶׁר יִשְׁתַּפֵּךְ אֱלֵי־נָחַל, וְגַם־אֶרֶץ פֹּה, וְרַק אֲשֶׁר רְחָבָה הִיא כְמִדְבָּר”. “כֵּן”, אָמַרְתִּי וָאֵאָנַח, “הַכֹּל שָׁם, וְרַק אֲשֶׁר אָנֹכִי אֵינֶנִּי שָׁם”. וְהִיא שָׂחֲקָה בְעֶצֶב וַתֹּאמַר: “בְּתוֹךְ לִבִּי אָתָּה”. וַאֲנִי הֱקִיצוֹתִי וָאֶשְׁמַע אֶת־קוֹל הֲמֻלַּת הַמַּעְיָן וְאֶת־הֲמוֹת הַדֵּיאוֹדָרִים בַּלָּיְלָה.

פד

עַל־פְּנֵי שְׂדוֹת הָאֹרֶז הַיְרוֹקִים וְהַצְהֻבִּים עָפוּ צִלְלֵי עָבֵי הַסְּתָו וְהַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת רוֹדֶפֶת אוֹתָם.

הַדְּבוֹרִים שָׁכְחוּ לִינוֹק אֶת־דִּבְשָׁן וַתְּעוּפֶינָה שְׁכוּרוֹת אוֹר וַתְּהִימֶנָּה.

הָאַוָּזִים אֲשֶׁר בְּאִיֵּי הַנַּחַל רָעֲשׁוּ מֵרֹב צָהֳלָה עַד־בִּלְתִי תַכְלִית.

אַל־נָא, אָחִי, אַל־נָא נֵלֵךְ בַּבֹּקֶר הַזֶּה הַבַּיְתָה, וְאִישׁ אַל־יֵלֶךְ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה.

הָבָה נִשְׂתָּעֵר עַל־תְּכֵלֶת הַשָּׁמַיִם וְנַחְטְפֶנָּה לָנוּ בְחָזְקָה, הָבָה נִקַּח לָנוּ אֶת־מְלֹא רֹחַב כָּל־הַיְּקוּם בִּסְעָרָה!

עַל־כַּנְפֵי הָרוּחַ מְרַחֵף שְׂחוֹק צָהֳלָה כְּקֶצֶף מַיִם עַל־פְּנֵי מַבּוּעַ.

הָבָה, אַחַי, הָבָה נְבַלֶּה אֶת־הַבֹּקֶר הַזֶּה בְּשִׁירִים רֵיקִים!

פה

מִי־אַתָּה, הַקּוֹרֵא, אֲשֶׁר יִקְרָא אֶת־שִׁירַי מִקֵּץ מְאַת שָׁנָה?

נִבְצְרָה מִמֶּנִּי לִשְׁלוֹחַ אֵלֶיךָ אַף־פֶּרַח אֶחָד מִטּוּב הָאָבִיב אֲשֶׁר־לִי עַתָּה, וְאַף קַו־זָהָב אֶחָד לֹא אַסְגִּיר אֵלֶיךָ מִן־הֶעָבִים אֲשֶׁר־לִי פֹה.

פְּתַח־לְךָ אֶת־דַּלְתוֹתֶיךָ וְהַבֵּט עַל־סְבִיבֶךָ.

מִן־הַגַּן הַפֹּרֵחַ אֲשֶׁר־לְךָ אֱסֹף אֵלֶיךָ זִכְרוֹנוֹת רֵיחַ פְּרָחִים אֲשֶׁר קָמְלוּ לִפְנֵי מְאַת שָׁנָה.

וְעִם־הַחֶדְוָה אֲשֶׁר לְלִבְּךָ לֹא יִבָּצֵר מֵעִמְּךָ לָחוּשׁ גַּם אֶת־הַחֶדְוָה אֲשֶׁר אֶת־שִׁירָהּ שָׁרָה בְּבֹקֶר אָבִיב אֶחָד וְאֶת־צְלִיל קוֹלָהּ שָׁלְחָה אֶל־מִחוּץ לִמְאַת שָׁנָה.