בְּעֹמֶק הַיָּם הֶעָמֹק בְּיוֹתֵר,

גַּם שָׁם,

מְקוֹם בּוֹ הַשֶּׁמֶשׁ הַכֹּל־יְכוֹלָה,

לִשְׁלֹט אַף אֵינֶנָּה חוֹשֶׁבֶת,

מְקוֹם שָׁם רוֹבְצִים

רְבָדִים רְבָדִים

שֶׁל מַיִם־פְּלָדָה,

נָחִים מְנוּחַת־מָוֶת;

בְּבֵית־הָעָלְמִין הֶחָשׁוּךְ שָׁם,

בֵּין שִׁלְדֵי־אֳנִיּוֹת –

עֲרֵמוֹת שֶׁל קְבָרִים

בִּדְמָמָה עֲמֻקָּה;

שָׁם –

מְקוֹם שֶׁהָאֶבֶן הַכְּבֵדָה בְּיוֹתֵר

(חוֹצָה בִּמְהִירוּת אֶת דַּרְכָּהּ)

דַּ"שׁ אָפֵל מְבִיאָה

מִן הָאוֹר הָרָחוֹק,

דַּ"שׁ אִלֵּם מִמִּשְׂחַק הַגַּלִּים,

מִתְחַדֵּשׁ אֶלֶף פַּעַם

בִּימֵי רוּחוֹת,

בְּיָמִים שֶׁל קְרָבוֹת,

עֵת מֵעַל פְּנֵי הַיָּם

הַר עַל הַר מְטַפֵּס;

אַף שָׁם

הַחַיִּים בָּנוּ לָהֶם קֵן.

יְצוּרִים שָׁם חַיִּים

כְּעוּרִים לְהַפְלִיא,

יָפִים לְהַפְלִיא;

וְיוֹתֵר מִשֶּׁאָנוּ

קְשׁוּרִים לַאֲוִיר,

לָאוֹר הַטָּהוֹר וְהַזָּךְ –

הֵם בְּלַחַץ הַמַּעֲמַקִּים

וְחֶשְׁכַּת הַקְּבָרִים

בְּקֶשֶׁר חָזָק הֲדוּקִים.

נָווֹת רַבִּים לִי

שָׁם,

בְּפַאֲתֵי־מַעֲרָב,

בִּמְרוֹמִים רוֹמְצִים

עִם חֲלוֹמוֹת כְּחֻלִים

מְצֻיָּצִים.

נָווֹת רַבִּים לִי שָׁם.

אֲבָל חָבִיב עָלַי

יוֹתֵר מִכֹּל

הוּא הַמָּקוֹם

שֶׁבּוֹ חִצֵּי־מַעֲרָב

בּוֹקְעִים הַשְּׁעָרִים

אֶל תּוֹךְ לֵילוֹת

חוֹלְמָנִיִּים.

לְשָׁם, לְשָׁם,

מִכָּל מָקוֹם

אֲנִי נִמְשָׁךְ עֲדַיִן.

הֶחָבִיב שֶׁבִּנְווֹתַי הוּא שָׁם.

ל"א. גוּרשטיין

מֵאַיִן מַגִּיעָה הִיא,

זוֹ נְשִׁימַת אָבִיב?

עַתָּה

פָּחוֹת חָשׁוּב לִי

בִּמְדֻּיָּק לָדַעַת

כִּי אֶרֶץ אֶל הַשֶּׁמֶשׁ

מְעַט יוֹתֵר נוֹטָה.

מִדָּה אֵינִי יוֹדֵעַ,

לָרֶגֶשׁ הַמְּחֻדָשׁ,

עוֹד לֹא שָׁקַלְתִּי כֹּבֶד

תַּכְשִׁיטַי הַבּוֹהֲקִים,

תְּלוּיִים סְבִיב הַקִּירוֹת

שֶׁל מַעֲרֶכֶת עַצְמוֹתַי.

דָּבָר אֶחָד בָּרוּר:

מִכָּל מַשְּׂאוֹתַי הָאֲפֵלִים

אֲנִי נָקִי.

דָּבָר אֶחָד בָּרוּר:

אֲנִי עַל סַף תְּחִלָּה

שֶׁל תְּחוּשָׁתִי –

רֵאשִׁית שָׁנָה,

אָבִיב!