א.

הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר זָכַר הַיֶּלֶד הָיָה דְבַר הַשְׁקִיפוֹ בְּעַד הַחַלּוֹן וּרְאוֹתוֹ לְמַטָּה מַיִם יְרַקְרַקִּים זוֹרְמִים, וְעַל פְּנֵיהֶם שָׁטוֹת גּוֹנְדוֹלוֹת וְדוּגוֹת בַּעֲלוֹת מִפְרְשֵׂי־צִבְעוֹנִין, – וְיוֹשְׁבֵיהֶן דְּמוּת יְלָדִים דְּמוּתָם; כִּי יְלִיד הַגֶּטוֹ בְּוֶנֶצְיָה הָיָה, וּבַקּוֹמָה הַשְּׁבִיעִית שֶׁל בַּיִת עַתִּיק אֶחָד יָשַׁב. בְּבַיִת זֶה הָיוּ עוֹד שְׁתֵּי קוֹמוֹת אֲשֶׁר אֲלֵיהֶן לֹא עָלָה מֵעוֹדוֹ. מַדְרֵגוֹת אַפְלוּלִיּוֹת וְקִירוֹת דַּקִּים מְסֻיָּדִים הוֹבִילוּ מַטָּה־מַטָּה – עַל פְּנֵי דְלָתוֹת אֲשֶׁר “מְזוּזוֹת” קְבוּעוֹת בָּהֶן – אֶל הֶחָצֵר הַצָּרָה שֶׁל הַגֶּטוֹ, הָעַתִּיק בְּיוֹתֵר שֶׁבְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

בְּמֶרְחַק אַמּוֹת אֲחָדוֹת עָמַד בִּנְיַן־עַמּוּדִים הַמּוֹלִיךְ אֶל שְׂפַת יְאוֹר, אֶלָּא שֶׁשַּׁעַר־בַּרְזֶל חָסַם אֶת הַדֶּרֶךְ. מֵי יְאוֹר שֵׁנִי הִגִּיעוּ גַם הֵם עַד לְצַד אַחֵר שֶׁל הַגֶּטוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא הָיָה מוֹצָא גַם מִשָּׁם. גַּם בְּבִנְיְנֵי־הָעַמּוּדִים הָאֲחֵרִים הַמּוֹלִיכִים לְעוֹלַם־הַחוּץ נִקְבְּעוּ שְׁעָרִים, וַעֲלֵיהֶם הָפְקְדוּ שׁוֹמְרִים מִבְּנֵי וֶנֶצְיָה. שְׁעָרִים אֵלֶּה נִסְגְּרוּ בַּחֲצוֹת לַיִל וּבַבֹּקֶר נִפְתְּחוּ, חוּץ מִשַּׁבָּתוֹת וִימֵי־חַג נוֹצְרִיִּים, אֲשֶׁר בָּהֶם הָיוּ הַיְּהוּדִים, יוֹשְׁבֵי הַגֶּטוֹ, כְּלוּאִים בְּתוֹךְ הֶחָצֵר, הָרְחוֹב, הַכִּכָּר הַקְּטַנָּה וְהַגְּדוֹלָה וְהַסִּמְטָאוֹת הַמְּעַטּוֹת, שֶׁהִוּוּ אֶת הַגֶּטוֹ כֻּלּוֹ, לְמַעַן לֹא יוּכַל אִישׁ מֵהֶם לָצֵאת וְלָבוֹא. בַּלַּיְלָה הָיוּ הַשּׁוֹמְרִים חוֹתְרִים בְּגוֹנְדוֹלוֹת גְּדוֹלוֹת אָנָה

וָאָנָה עַל פְּנֵי כָּל הַיְאוֹרִים, כְּדֵי לְפַקֵּחַ עַל שַׁעֲרֵי הַגֶּטוֹ הַנְּעוּלִים, וְעַל הַיְּהוּדִים הָיָה לְשַׁלֵּם אֶת שְׂכָרָם.

הַיֶּלֶד לֹא הִרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ כְּאָסִיר. הוּא לֹא הִשְׁתּוֹקֵק לָצֵאת אֶת שַׁעֲרֵי הַגֶּטוֹ, וְלָכֵן לֹא חָשׁ בַּכְּבָלִים אֲשֶׁר מְשָׁכוּהוּ חֲזָרָה, כְּכֶלֶב לִמְאוּרָתוֹ. וְאִם כִּי כָּל אִישׁ וְאִשָׁה מִמַּכָּרָיו הָיוּ חוֹבְשִׁים כּוֹבָעִים צְהֻבִּים לְרָאשֵׁיהֶם וּטְלָאִים צְהֻבִּים גְּדוֹלִים לָהֶם עַל חָזָם בְּצֵאתָם מִחוּץ לְשַׁעֲרֵי הַגֶּטוֹ אֶל מֶרְחַב הָעוֹלָם, לֹא יָדַע הַיֶּלֶד כְּלָל, בְּמֶשֶׁךְ זְמַן רַב, כִּי יֵשׁ בָּעוֹלָם אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם בְּנֵי־בְרִית. וְעוֹד פָּחוֹת מִזֶּה הֵבִין, כִּי כּוֹבָעִים וּטְלָאִים צְהֻבִּים אֵלֶּה אוֹתוֹת קָלוֹן הֵם, לְמַעַן הַפְלוֹת בֵּין יְהוּדִי לְשֶׁאֵינוֹ יְהוּדִי. הוּא גַם לֹא יָדַע, כִּי לֹא כָּל יֶלֶד קָטָן לוֹבֵשׁ מִתַּחַת לְמָתְנִיָּתוֹ “אַרְבַּע כְּנָפוֹת” עִם כְּתֵפוֹת צִבְעוֹנִין, וּבְכָל כָּנָף – רִבּוּעַ־אָרִיג וְצִיצִיּוֹת לְבָנוֹת בּוֹ, וְכִי לֹא כָּל יֶלֶד מְנַשֵּׁק לַצִּיצִיּוֹת וְקוֹרֵא: “שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד”.

לֹא. הַגֶּטוֹ הָיָה כָּל עוֹלָמוֹ, וְעוֹלָם כַּבִּיר הָיָה זֶה, מָלֵא כָּל אֲשֶׁר יוּכַל לְבַב יֶלֶד לַחֲמֹד לוֹ. מָה רַב הַקָּהָל בַּכִּכָּר הַגְּדוֹלָה הַבְּהִירָה, מָקוֹם שָׁם הִתְנַשֵּׂא הַתֹּרֶן הַוֶּנֶצְיָנִי אֶל מוּל פְּנֵי הַשְּׁחָקִים, וְיוֹנִים צָעֲדוּ בְּגַאֲוָה בְּתוֹךְ הַקָּהָל אֲשֶׁר רָחַשׁ וְעָבַר עַל פְּנֵי הַחֲנֻיּוֹת הָרַבּוֹת וְהַצְּפוּפוֹת: בָּתֵּי־מַשְׁכּוֹנוֹת, חֲנֻיּוֹת לִבְגָדִים יְשָׁנִים, אִטְלִיזִים, אֲשֶׁר בְּנֵי־אָדָם שְׁחוֹרֵי־זָקָן וּצְהֻבֵּי־תַרְבּוּשׁ עָמְדוּ בָּהֶם עַל הַמִּקָּח בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ! מַה מַּקְסִימִים הָיוּ הַבָּתִּים הַגְּבֹהִים, מְרֻבֵּי הַחַלּוֹנוֹת, אֲשֶׁר סִיד־קִירוֹתֵיהֶם נִקְלַף וּטְלָאֵי לְבֵנִים אֲדֻמּוֹת נִרְאוּ בָּהֶם, בָּתִּים אֵלֶּה בַּעֲלֵי הַתְּרִיסִים הַיְרֻקִּים וְהַחוּמִים!

וּמַה טּוֹב וּמַה נָּעִים הָיָה לִרְאוֹת אֶת הַנָּשִׁים בְּבֹאָן עֶרֶב וָבֹקֶר אֶל הַמַּעְיָן הַגָּדוּר – בְּהִפָּתְחוֹ, וּבְמָשְׁכָן אֶת הַשַּׁלְשֶׁלֶת שֶׁמִּסָּבִיב לַסֶּרֶן! וּמַה מְלַבֵּב הָיָה לַעֲמֹד עַל הַגֶּשֶׁר הַמּוֹבִיל מֵהַגֶּטוֹ הָעַתִּיק לַגֶּטוֹ הֶחָדָשׁ, מְקוֹם שָׁם נֶעְלַם הַיְאוֹר מֵאֲחוֹרֵי שְׁתֵּי פִּנּוֹת רְחוֹב בְּמֶרְחָק לֹא רַב;

מַה מְלַבֵּב הָיָה לַעֲמֹד כֹּה וּלְנַחֵשׁ מַה יָּבוֹא וְיֵרָאֶה מֵאֲחוֹרֵי אַחַת הַפִּנּוֹת וּמֵאֵיזוֹ פִּנָּה יֵרָאֶה מַשֶּׁהוּ תְחִלָּה! אוּלַי תָּבוֹא סִירָה קְטַנָּה וְאָדָם חוֹתֵר בָּהּ; אוּלַי תָּצוּף רַפְסוֹדָה וּנְעָרִים יְחֵפִים יַעַמְדוּ עָלֶיהָ; וְאוּלַי גּוֹנְדוֹלָה חֲתוּרָה בְּמוֹטוֹת אֲרֻכִּים הַנְּתוּנִים בִּידֵי אֲנָשִׁים לְבוּשִׁים חֻלְצוֹת כְּחֻלּוֹת, אֶחָד בַּקָּצֶה מִזֶּה וּשְׁנַיִם לְעֻמָּתוֹ, וּמִטְעַן שַׁחַת־פָּז בָּהּ אוֹ מִטְעָן שֶׁל צָרְכֵי הַגֶּטוֹ – פֵּרוֹת מַבְהִיקִים וִירָקוֹת בְּהִירִים, אוֹ כְּבָשִׂים פּוֹעִים וּפָרִים גּוֹעִים מוּבָלִים לִשְׁחִיטָה.

הַיְאוֹר, זֶה גְבוּל הַגֶּטוֹ מֵאֲחוֹרָיו, מַרְאֵהוּ הָיָה רָחָב הַרְבֵּה יוֹתֵר, וְאוּלָם אִישׁ לֹא הֵעֵז כִּמְעַט לַעֲמֹד עַל שְׂפָתוֹ, כִּי עַל כֵּן הָיָה הַחוֹף הַשֵּׁנִי חוֹף זָר, וְהָעָם הַזָּר, הַנִּקְרָא “וֶנֶצָאִים”, יָשַׁב שָׁם, וְאֶפְשָׁר מְאֹד כִּי פּוֹחֲזִים אֵלֶּה יְיַדּוּ אֲבָנִים בְּךָ, כַּאֲשֶׁר יִרְאוּךָ מַבִּיט אֲלֵיהֶם. וּבְכָל זֹאת אֶפְשָׁר הָיָה לָבוֹא שָׁם בַּלֵּילוֹת בַּחֲשָׁאי וּלְהַבִּיט בַּמַּיִם הַמּוּאָרִים בְּקַרְנֵי הַיָּרֵחַ וְאֶל הַכּוֹכָבִים.

עַל הָעוֹלָם אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לַמַּיִם יָדַע הַיֶּלֶד רַק אַחַת: כִּי גָדוֹל הוּא וְשׂוֹנֵא הוּא וְאַכְזָרִי הוּא, אִם כִּי מִמְּרוֹמֵי חַלּוֹנוֹ אָהַב לְהַשְׁקִיף אֶל מֶרְחָבָיו הַגְּדוֹלִים הַפֶּלְאִיִּים, נְסוּכֵי־הַמִּסְתּוֹרִין, עַל כִּפּוֹת הַבִּנְיָנִים הַכַּבִּירִים וְרָאשֵׁי הַמִּגְדָּלִים הַנֶּאְדָּרִים הַנִּרְאִים בָּהֶם, אוֹ אֶל עֵבֶר הֶהָרִים הַמּוּזָרִים הָהֵם, אֲשֶׁר הִתְנַשְּׂאוּ אֶל מוּל פְּנֵי הַיָּם, וְהֵם נְסוּכֵי לֹבֶן וַעֲטוּפֵי עֲרָפֶל, כְּהַר סִינַי אֲשֶׁר בּוֹ דִבֶּר ה' אֶל משֶׁה. מֵעוֹלָם לֹא עָלָה עַל דַּעְתּוֹ, כִּי בֶּהָרִים שׁוֹכְנִים פֵיוֹת אוֹ שֵׁדִים, מִפְּנֵי שֶׁמִּיָּמָיו לֹא שָׁמַע עַל כְּגוֹן אֵלֶּה. אָמְנָם רוּחוֹת טוֹבוֹת וְגַם רָעוֹת קַיָּמוֹת הָיוּ בָּעוֹלָם, אֶלָּא שֶׁהֵן רִחֲפוּ בָּאֲוִיר וְאַחַת מַטְּרָתָם: לַהֲפֹךְ יְלָדִים קְטַנִּים לְטוֹבִים אוֹ לְרָעִים

וְחַטָּאִים. בְּלִי הֶרֶף הָיוּ נִלְחָמוֹת אֵלֶּה בְּאֵלֶּה עַל נַפְשׁוֹת הַיְּלָדִים. רַק בְּיוֹם הַשַּׁבָּת לֹא הָיְתָה לַמַּלְאָךְ הָרַע כָּל שְׁלִיטָה, וּמַלְאַךְ הַשַּׁבָּת הָיָה מְרַחֵף כִּמְנַצֵּחַ לְכָאן וּלְכָאן, עוֹזֵר לַמַּלְאָךְ הַטּוֹב שֶׁל יְמוֹת הַחוֹל, כְּפִי שֶׁאֶפְשָׁר לִרְאוֹת נְכֹחָה בְּהָטִיל הַיֶּלֶד שְׁנֵי צְלָלִים בִּמְקוֹם הָאֶחָד בִּשְׁעַת הַדְלָקַת נֵרוֹת הַשַּׁבָּת.

מַה נִּפְלָאִים הָיוּ אוֹתָם עַרְבֵי שַׁבָּתוֹת, עֵת עֵין הַשֶּׁלֶג לַמַּפָּה הַלְּבָנָה, וְטַעַם עָרֵב לְכָל הַמַּאֲכָלִים, וְשַׁלְוָה בַּכֹּל! שַׁלְוָה נְעִימָה כָּל־כָּךְ לְאַבָּא וּלְאִמָּא אַחֲרֵי עֲמַל כָּל הַשָּׁבוּעַ כֻּלּוֹ.

“גּוֹיַת הַשַּׁבָּת”, זוֹ הַמַּצִּיתָה אֵשׁ בְּבֵיתָם בְּשַׁבָּתוֹת, הִיא הִיא שֶׁעוֹרְרָה בְּלֵב הַיֶּלֶד אֶת הָרַעְיוֹן, כִּי לֹא כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל הֵם יְהוּדִים; וְרַק לְאַחַר זְמַן רַב הֻבְרַר לוֹ לְאַט לְאַט, כִּי הַיּוֹשְׁבִים לִפְנִים מִן הַשְּׁעָרִים בְּנֵי עַם סְגֻלָּה הֵם, שֶׁהֻטַּל עֲלֵיהֶם לַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הוֹצִיאָם מֵעַבְדוּת מִצְרַיִם וַיְשִׂימֵם עֲבָדִים לוֹ לְעַצְמוֹ, וְאִלּוּ הַיּוֹשְׁבִים מִחוּץ לַשְּׁעָרִים אֵינָם חַיָּבִים לִשְׁמֹר אֶת תּוֹרַת משֶׁה; לוֹ, לְמָשָׁל, אָסוּר הָיָה לִנְגֹעַ בְּאֵשׁ – וְאַף בְּפָמוֹטִים אֲשֶׁר בָּהֶם נָגְעָה הָאֵשׁ – מִלֵּיל שִׁשִּׁי וְעַד מוֹצָאֵי הַשַּׁבָּת, וְזוֹ הַגּוֹיָה רַשָּׁאִית לַהֲפֹךְ וְלַהֲפֹךְ בְּגִזְרֵי הָעֵצִים כְּאַוַּת נַפְשָׁהּ, לְמִן הַקּוֹמָה הַתַּחְתּוֹנָה וְעַד לַקּוֹמָה הַשְּׁבִיעִית.

וְעוֹד זְכֻיּוֹת לְאִשָּׁה זְקֵנָה וּקְטַנָּה זוֹ, הַחֲבוּשָׁה סוּדָר לְרֹאשָׁהּ, כְּפִי שֶׁהָלַךְ וְנִתְחַוֵּר לַיֶּלֶד.

מֻתָּר הָיָה לָה לֶאֱכֹל בְּשַׂר חֲזִיר וּבְשַׂר עוֹפוֹת וּבָקָר שֶׁנִּשְׁחֲטוּ שֶׁלֹּא כַּדָּת וְכַדִּין; וּמִיָּד אַחֲרֵי אָכְלָהּ בָּשָׂר, בְּלִי לְחַכּוֹת שֵׁשׁ שָׁעוֹת, הִיא רַשָּׁאִית לֶאֱכֹל חֶמְאָה; יֶתֶר עַל כֵּן: הִיא רַשָּׁאִית לֶאֱכֹל חֶמְאָה וּבָשָׂר יַחַד, אֲפִלּוּ עַל צַלַּחַת אַחַת; וְאִלּוּ לְאֵם הַיֶּלֶד – מַעֲרֶכֶת מְיֻחֶדֶת שֶׁל צַלָּחוֹת וְסִירִים לְמַאַכְלֵי חָלָב לְחוּד וּלְמַאַכְלֵי בָּשָׂר לְחוּד. אָכֵן, בִּרְיָה שְׁפָלָה הָיְתָה זוֹ “גּוֹיַת הַשַּׁבָּת”, שֶׁלֹּא הָיְתָה קַיֶּמֶת אֶלָּא לְמַעַן הָחֵם בְּשַׁבָּת אֶת קֻמְקוּמֵי הַגֶּטוֹ עַד כְּדֵי רְתִיחָה וּלְמַעַן כַּבּוֹת אֶת נֵרוֹתָיו, וְהִיא בָּאָה עַל שְׂכָרָה בְּאָסְפָהּ אֶל כִּיסָהּ אֶת פְּרוּטוֹת הַנְּחשֶׁת מֵעַל הָאָח, מִיָּד לְאַחַר שֶׁמֻּתָּר הָיָה לִנְגֹּעַ בְּכֶסֶף. וּבְהֵרָאוֹת שְׁלשָׁה כּוֹכָבִים רִאשׁוֹנִים בִּשְׁמֵי הָעֶרֶב בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת, חָזְרָה “גוֹיַת הַשַּׁבָּת” וְשָׁקְעָה בְּאַפְסוּתָהּ הָרִאשׁוֹנָה, וַאֲבִי הַיֶּלֶד הוֹדָה לַה' וְהִבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל וּבֵין אוֹר לַחשֶׁךְ. עַל כּוֹס יַיִן מְלֵאָה בֵּרַךְ, הִסְתַּכֵּל בְּצִפָּרְנָיו לְאוֹר נֵר שַׁעֲוָה קָטָן, לְמַעַן הַרְאוֹת כִּי אוֹר וְצֵל קַיָּמִים, וּמִקֻּפְסַת־בְּשָׂמִים הֵרִיחַ. כְּתֹם הַשִּׁירָה וְהַבְּרָכָה הֻגְּשָׁה הַכּוֹס גַּם לְשִׂפְתֵי הַיֶּלֶד לִלְגִימָה.

בְּמֹחוֹ קְשׁוּרוֹת כַּמָּה וְכַמָּה לְגִימוֹת־יַיִן בְּטִכְסֵי דָת: בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת וּרְגָלִים, וְגַם בְּבֵית הוֹרָיו, וּבְיִחוּד בְּחַג הַפֶּסַח, בִּשְׁנֵי לֵילוֹת “הַסֵּדֶר”. כּוֹסוֹ הַקְּטַנָּה נִמְלְאָה אָז אַרְבַּע פְּעָמִים בַּנּוֹזֵל הַמָּתוֹק, וְכוֹס גְּדוֹלָה אַחַת עָמְדָה מוּכָנָה לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, וְהָאוֹרֵחַ הַבִּלְתִּי־נִרְאֶה שָׁתָה מִמֶּנָּה, אִם כִּי הַיַּיִן אֲשֶׁר בָּהּ לֹא נִתְמַעֵט מֵעוֹלָם.

בִּכְלָל הָיָה חַג הַפֶּסַח חַג נָעִים, לְמִן עֶרֶב הַחַג, שָׁעָה שֶׁנִּשְׂרְפוּ חֲגִיגִית פֵּרוּרֵי חָמֵץ אַחֲרוֹנִים, עַד הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שֶׁל הַחַג, שָׁעָה שֶׁהַלֶּחֶם הָאָסוּר זֶה מִכְּבָר הָיָה עָרֵב וּמוּזָר בְּטַעְמוֹ.

עֶצַם חִלּוּפֵי הַכֵּלִים בַּמִּטְבָּח הָיָה מַקְסִים וְרַב־חֵן: מַרְחָשׁוֹת חֲדָשׁוֹת, צַלָּחוֹת חֲדָשׁוֹת, כַּפּוֹת חֲדָשׁוֹת – הַכֹּל חָדָשׁ בִּמְקוֹם יָשָׁן – וְעַל הַכֹּל מַצּוֹת הַפֶּסַח בִּמְקוֹם הַלֶּחֶם, אֵלּוּ הָעוּגוֹת הַגְּדוֹלוֹת, הַדַּקּוֹת, הָאֲפוּיוֹת בְּלֹא שְׁמָרִים וְהָעֲשׂוּיוֹת נְקָבִים. וּבְהֵעָרֵךְ הַשֻּׁלְחָן לַ“סֵּדֶר”, וְהַכֹּל עָלָיו מֵאִיר עֵינַיִם וּמְשֻׁנֶּה וְזָר כָּל־כָּךְ: כּוֹסוֹת־יַיִן וְצַלָּחוֹת מוּזָרוֹת, עֶצֶם־שׁוֹק צְלוּיָה שֶׁל כֶּבֶשׂ, מָרוֹר וַחֲרֹסֶת מְתוּקָה, וְכֻלָּם מְסֻבִּים עַל כָּרִים לְבָנִים – אָז מָלְאָה נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד שִׂמְחָה נְעִימָה, שֶׁהִגִּיעָה לְשִׂיאָהּ בְּשָׁאֳלוֹ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ: “מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת? שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִים חָמֵץ וּמַצָּה – הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה?!…”

מִתּוֹךְ סֵפֶר גָּדוֹל וְדַק שָׁאַל אֶת הַקֻּשְׁיוֹת, סֵפֶר מֵאִיר אֶת הָעֵינַיִם בִּתְמוּנוֹת עֶשֶׂר הַמַּכּוֹת שֶׁבָּאוּ עַל מִצְרַיִם וְעַל פַּרְעֹה הָאַכְזָר אֲשֶׁר הִקְשָׁה אֶת לְבָבוֹ. וּתְשׁוּבַת אָבִיו, גַּם הִיא בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, אָרְכָה שְׁתַּיִם־שָׁלשׁ שָׁעוֹת, וּבְאֶמְצַע הַתְּשׁוּבָה הִפְסִיקוּ וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ אֶת כָּל הַמַּאֲכָלִים הַטּוֹבִים וְהַמְשֻׁנִּים – זֶה הַחֵלֶק הַיָּחִיד בְּכָל הַתְּשׁוּבָה שֶׁהָיָה מוּבָן לַיֶּלֶד, כִּי הָעִבְרִית קָשְׁתָה עָלָיו מְאֹד.

אָמְנָם בְּדֶרֶךְ כְּלָל יָדַע מַה פֵּשֶׁר הַחַג, וּשְׁאֵלָתוֹ לֹא הָיְתָה אֶלָּא מִדֶּרֶךְ הַטֶּכֶס, כִּי הֵן גָּדַל וְהוֹסִיף לְשָׁאֳלָהּ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה, וְאוֹתָהּ הַבָּעַת־תִּמָּהוֹן בְּפָנָיו בִּשְׁעַת שְׁאֵלָה. בֵּינָתַיִם הִסְפִּיק לִלְמֹד עִבְרִית יָפֶה־יָפֶה וְיָדַע לְתַרְגֵּם אֶת תְּפִלּוֹתָיו יוֹם־יוֹם לְאִיטַלְקִית מְשֻׁבֶּשֶׁת – כִּי הַמִּבְטָא הַוֶּנֶצְיָנִי הַמְסֹרָס חָדַר אֶל הַגֶּטוֹ בְּאֶמְצָעוּת הָאֲנָשִׁים הַנּוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים עִם הָעוֹלָם שֶׁמִּחוּץ לַגֶּטוֹ – אַף עַל פִּי כֵן לֹא חָשַׁב בֶּאֱמֶת עַל תֹּכֶן תְּפִלּוֹתָיו בְּמַלְמְלוֹ אוֹתָן חֲטוּפוֹת עֶרֶב וּבֹקֶר וְצָהֳרַיִם. כָּל כָּךְ אֲרֻכּוֹת הָיוּ תְפִלּוֹת אֵלֶּה – סְפָרִים שְׁלֵמִים! וּמַה גָּדוֹל הָיָה הַיֵּצֶר לְדַלֵּג עַל הָעַמּוּדִים הַמְשַׁעַמְמִים בְּיוֹתֵר, אַךְ הוּא לֹא נִשְׁמַע לוֹ מֵעוֹלָם, וְלֹא פָּסַח אֲפִלּוּ עַל פְּנֵי הָעַמּוּדִים, הַמֻּדְפָּסִים בְּאוֹתִיּוֹת זְעִירוֹת, אֲשֶׁר הָרוּחַ הַנְּסוּכָה עַל פְּנֵיהֶם יָכְלָה לְקַחַת רַק אֶת לֵב הַמְבֻגָּרִים.

מִקְצָת מִשִּׂמְחַת הַשַּׁבָּתוֹת וְהַחַגִּים הָיָה בְּשִׁנּוּי סֵדֶר הַתְּפִלּוֹת. אֲפִלּוּ בְּבִרְכַּת־הַמָּזוֹן הָיוּ שִׁנּוּיִים קַלִּים מְשִׁיבֵי־נֶפֶשׁ. כְּשֵׁם שֶׁהוּא עַצְמוֹ לָבַשׁ לִכְבוֹד הַחַג אֶת בְּגָדָיו הַיָּפִים בְּיוֹתֵר, כֵּן לָבְשׁוּ תְפִלּוֹתָיו גַּם הֵן מִלִּים נָאוֹת יוֹתֵר, וְנִקְרְאוּ מִתּוֹךְ סְפָרִים יָפִים יוֹתֵר וּבְמַנְגִּינוֹת עֲרֵבוֹת יוֹתֵר. הַזֶּמֶר הָיָה חֵלֶק חָשׁוּב מֵעֲבוֹדַת ה' בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׂם לֵב לְתֹכֶן תְּפִלּוֹתָיו, הִנֵּה הָיוּ בְּזִכְרוֹנוֹ כַּחֲטִיבוֹת־זִמְרָה וּבַשָּׁנִים שֶׁלְאַחַר כָּךְ הָיוּ עוֹלוֹת מֵאֲלֵיהֶן בְּלִבּוֹ, בֵּין הָעֲגוּמוּת וּבֵין הָעַלִּיזוֹת. בִּימוֹת חַג הָיָה מִסְפַּר הַתְּפִלּוֹת כָּפוּל, בְּכָל זֹאת לֹא הִכְבִּידוּ עָלָיו, כִּי בְּתוֹך הַקְטָעִים הַשְּׁגוּרִים דָּמוּ הַקְּטָעִים הַנּוֹסָפִים כְּהָרִים אוֹ כִּפְרָחִים שֶׁעָלוּ וְצָצוּ בִּמְקוֹמוֹת אֲשֶׁר לֹא צִפּוּ לָהֶם, לְמַעַן הָפֵר אֶת הַחַדְגּוֹנִיּוּת שֶׁבַּדֶּרֶךְ הַסְּלוּלָה הַיְדוּעָה. וְנוֹסָף לְכָךְ הָיוּ תְפִלּוֹת־חַג אֵלּוּ מֻדְפָּסוֹת בְּאוֹתִיּוֹת יָפוֹת, וּמְקֻשָּׁטוֹת בַּחֲרוּזִים בְּיָד רְחָבָה וּנְדִיבָה, וְרַבּוֹת מֵהֶן עֲרוּכוֹת עַל פִּי סֵדֶר הָאָלֶף־בֵּית.

שִׁירִים אֵלֶּה, שֶׁנִּכְתְּבוּ בִּידֵי רַבָּנִים אֲדוּקִים בִּימֵי הַבֵּינַיִם, מִלְאוּ אֶת הַ“מַּחֲזוֹרִים” לְשָׁלשׁ רְגָלִים, וַאֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה עַל הַיֶּלֶד לְהִתְוַדּוֹת עַל חֲטָאָיו – אוֹ עַל חֶטְאֵי הָעֵדָה כֻּלָּהּ, שֶׁהֲרֵי כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה לָזֶה – פֵּרַט אֶת הַחֲטָאִים עַל פִּי הָאָלֶף־בֵּית.

וּבְשָׁעָה שֶׁלַּתְּפִלָּה הָיָה חֲרוּז, כַּמָּה הָיָה מַרְנִין אֶת הַלֵּב לְהַדְגִּישׁ אֶת הַחֲרוּז וּלְקָרְאוֹ בְּהִתְלַהֲבוּת וָרֶגֶשׁ!

וְיֵשׁ שֶׁהַבַּיִת נִגְמַר בְּפָסוּק חוֹזֵר, כַּחֲרוּז הַחוֹזֵר בְּבַלַדָה, אוֹ כְּפִזְמוֹן הַחוֹזֵר בְּשִׁיר, וְאַחֲרֵי זֶה

מַה יִרְוַח, מַה יִרְוַח לָצֵאת שׁוּב, אַחֲרֵי הֲמֻלָּה וְחִפָּזוֹן וּמִתּוֹךְ קֹצֶר נְשִׁימָה עַל פְּנֵי בַּיִת זָר וּמוּזָר, לְחֶלְקָה יְדוּעָה וּשְׁגוּרָה, וְלִקְרֹא בְּשִׂמְחָה: “בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד!” אוֹ “מַרְאֵה כֹּהֵן!” וְיֵשׁ שֶׁקֶּטַע הַבֵּינַיִם הָיָה קָצָר – רַק שׁוּרָה אַחַת בִּלְבַד – וְזוֹ נִגְמְרָה בְּמִלָּה אַחַת: “מַיִם” אוֹ “אֵשׁ”, וּמַה גָּדְלָה בְּלֵב הַיֶּלֶד הַשִּׂמְחָה הַדָּתִית בְּעָבְרוֹ עַל הַכֹּל, עַד בּוֹאוֹ “בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם!” כִּידִידִים פְּשׁוּטִים וּגְלוּיִים בָּלְטוּ מִלִּים אֵלֶּה, וְכָל הַשְּׁאָר הָיָה כָּתוּב לִפְעָמִים בְּעִבְרִית מְשֻׁנָּה וּמְסֻבָּכָה כָּל־כָּךְ, שֶׁהַיֶּלֶד הֵעֵז לְפַקְפֵּק אִם אֲפִלּוּ אָבִיו מֵבִין אֶת הַכֹּל, אַף עַל פִּי שֶׁבָּכָה תַמְרוּרִים וּלְלֹא הֲפוּגוֹת בְּקָרְאוֹ פִּזְמוֹנִים יְדוּעִים, וּבִפְרָט בַּ“יָּמִים הַנּוֹרָאִים”. פַּחַד נָפַל עַל הַיֶּלֶד בְּחָשְׁבוֹ, כִּי הַמַּלְאָכִים בַּשָּׁמַיִם מַקְשִׁיבִים לַתְּפִלּוֹת וּמְבִינִים לְכָל מִלָּה הַיּוֹצֵאת מִפִּי הַמִּתְפַּלְּלִים. נוֹטֶה הָיָה לְהַאֲמִין כִּי הַחַזָּן מֵבִין אֶת הַדְּבָרִים. הוּא הֲרֵי שָׁר וְהִנְעִים אֶת הַתְּפִלּוֹת בְּרֶגֶשׁ רַב כָּל־כָּךְ. הוּא זִמֵּר בְּמַנְגִּינָה מְלֵאָה הִתְלַהֲבוּת, וְכָל הָעֵדָה כֻּלָּהּ הִקְשִׁיבָה בְּהִתְפָּעֲלוּת וּבִדְמָמָה.

רַק בַּשַּׁבָּתוֹת הָיָה הַיֶּלֶד מִשְׁתַּעְמֵם, בְּשָׁעָה שֶׁקָּרְאוּ אֶת פַּרְשַׁת הַשָּׁבוּעַ עַל פִּי טַעֲמֵי־הַזִּמְרָה שֶׁמֵעַל לַמִּלִּים אוֹ מִתַּחְתֵּיהֶן, וְאוֹתוֹ “טַעַם”, הַיָּפֶה בְּכֻלָּם, זֶה הַמַּטְעִים אֶת הַמִּלִּים בְּסִלְסוּלִים מְמֻשָּׁכִים, כְּזֶמֶר הַצִּפּוֹר, בָּא רַק פְּעָמִים אֲחָדוֹת בְּכָל חֲמֵשֶׁת חֻמְשֵׁי תוֹרָה. בְּהַקְשֵׁב הַיֶּלֶד לַקְּרִיאָה הַחַדְגּוֹנִית, חָשַׁב כִּי הוּא הָיָה זוֹרֶה מִזְמוֹרֵי־צִפֳּרִים כָּאֵלֶּה עַל פְּנֵי הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. אַךְ יָדוֹעַ יָדַע כִּי לֹא יִתָּכֵן כַּדָּבָר הַזֶּה, כִּי עַל כֵּן קָשָׁה הָיְתָה הַתּוֹרָה, וַחֲמוּרָה וַאֲצִילִית, מַמָּשׁ כְּרָאשֵׁי הָעֵדָה אֲשֶׁר עַל כַּפַּיִם נְשָׂאוּהָ, אוֹ שֶׁגּוֹלְלוּהָ וְהִלְבִּישׁוּהָ אֶת מְעִילָהּ וּפַעֲמוֹנֵי־הַכֶּסֶף הַמְצַלְצְלִים. אַךְ טַעֲמֵי הַזִּמְרָה הַפְּשׁוּטִים בְּיוֹתֵר לֹא צֻיְּנוּ בָּהּ. יֶתֶר עַל כֵּן: חֲסֵרָה הָיְתָה כָּל סִמָּנֵי הֶפְסֵק, וַאֲפִלּוּ נִקּוּד לֹא הָיָה בָּהּ. רַק הָאוֹתִיּוֹת נִרְאוּ עַל גַּבֵּי הַקְּלָף הַקָּדוֹשׁ, וְאִלּוּ כְּתוּבוֹת הָיוּ בַּיָּד וְלֹא מֻדְפָּסוֹת, כִּי לֹא הֲרֵי מַכְבֵּשׁ הַדְּפוּס כַּהֲרֵי יָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הַסּוֹפֵר סְתָ"ם.

בְּעֵינֵי הַיֶּלֶד הָיְתָה הַקְּרִיאָה בַּתּוֹרָה מַעֲשֶׂה רַב וְנִפְלָא, וְהַקְּרִיאָה עַל פִּי הַטְּעָמִים – לֹא כָּל שֶׁכֵּן. שִׁבְעָה הֵם שֶׁנִּקְרְאוּ לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה וְלַעֲמֹד בִּשְׁעַת הַקְּרִיאָה: הָרִאשׁוֹן הָיָה מִזֶּרַע אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, וְאַחֲרָיו לֵוִי, וְאַחֲרָיו חֲמִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִים – וַעֲלִיָּתָם וִירִידָתָם הֵפֵרוּ מְעַט אֶת חַדְגּוֹנִיּוּת הַזִּמְרָה. וְאַחֲרֵי פַּרְשַׁת הַשָּׁבוּעַ בָּאָה הַקְּרִיאָה בַּנְּבִיאִים, קְרִיאַת הַהַפְטָרָה, זוֹ אֲשֶׁר חִדְּשָׁה אֶת הִתְעַנְיְנוּתוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד, כִּי מַנְגִּינָה אַחֶרֶת, נוּגָה וְזָרָה לָהּ, מְלֵאָה חֲצָאֵי צְלִילִים וְעַגְמוּמִית עֲרֵבָה שֶׁנִּסְתַּיְמָה בִּתְרוּעוֹת שָׂשׂוֹן; כִּי הַנְּבִיאִים, לַמְרוֹת הַרְעִימָם קוֹלָם נֶגֶד פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְנַבְּאָם נְבוּאוֹת זַעַם, בִּשְּׂרוּ גַם בְּשׂוֹרוֹת נֶחָמָה וִישׁוּעָה כְּתֹם שְׁעַת הַשְּׁבִי וְהַצָּרָה, נִבְּאוּ כִּי בּוֹא יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ וִיקַבֵּץ אֶת נִדְּחֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ יִבָּנֶה בְּעִיר הַקֹּדֶשׁ, וּבָאוּ כָּל הַגּוֹיִים לְהִשְׁתַּחֲווֹת לַה' אֲשֶׁר נָתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי. אַךְ עַד אָז חַיָּבִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹר כָּל תָּג וְקוֹץ שֶׁבַּתּוֹרָה, כִּי רַק הֵם קִבְּלוּ עַל עַצְמָם וְעַל בְּנֵיהֶם לַעֲשׂוֹת כֵּן תּוֹךְ קוֹלוֹת וּבְרָקִים בְּסִינַי.

גַּם נִשְׁמָתוֹ הוּא, אֲשֶׁר טֶרֶם בָּאָה בּוֹ אָז, הָיְתָה נוֹכַחַת בְּמַעֲמַד הַר סִינַי וְקִבְּלָה עֹל תּוֹרָה. יֵשׁ שֶׁהוּא הִשְׁתַּדֵּל לְהַעֲלוֹת אֶת הַמְאֹרָע עַל לִבּוֹ, אַךְ לַמְרוֹת צַיְּרוֹ לְעַצְמוֹ אֶת כָּל הַתְּמוּנָה וּרְאוֹתוֹ אֶת הַנְּשָׁמוֹת מִתְגַּלְגְּלוֹת עַל פְּנֵי הֶהָרִים כַּעֲנָנִים לְבָנִים, לֹא יָכֹל לְהִזָּכֵר, כִּי גַם נִשְׁמָתוֹ נִמְצְאָה בֵּין נְשָׁמוֹת אֵלֶּה. אֵין זֹאת כִּי אִם שָׁכַח אֶת הַדָּבָר, יַחַד עִם כָּל הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ לִפְנֵי הַלֵּדָה – כְּמוֹ לְמָשָׁל אֶת שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר לִמְּדוּהוּ תוֹרָה וְהֶרְאוּהוּ אֶת הָעֵדֶן בַּבֹּקֶר וְאֶת הַגֵּיהִנּוֹם בָּעֶרֶב – בְּעֵת שֶׁסְּטָרוֹ הַמַּלְאָךְ עַל פִּיו בְּאֶצְבָּעוֹ בְּהִוָּלְדוֹ וְהוֹצִיאָהוּ לַאֲוִיר הָעוֹלָם בִּבְכִי־כְּאֵב, וּמִכָּאן הַגּוּמָה שֶׁמִּתַּחַת לְחָטְמוֹ, הַמְשַׁמֶּשֶׁת בִּפְנֵי כָּל אָדָם אוֹת לְשִׁכְחַת הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים.

בְּיוֹם מַתַּן הַתּוֹרָה, בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת, הָיָה בֵּית־הַכְּנֶסֶת טוֹבֵעַ כֻּלּוֹ בִּפְרָחִים. לֹא בְּנָקֵל אֶפְשָׁר הָיָה לְהַשִּׂיג פְּרָחִים בְּוֶנֶצְיָה, עִיר הָאֲבָנִים וְהַיָּם, וּבְכָל זֹאת הָיָה כָּל עַמּוּד וְכָל יָצִיעַ בְּשִׁבְעַת בָּתֵּי־הַכְּנֶסֶת שֶׁבַּגֶּטוֹ מְקֻשָּׁט שׁוֹשַׁנִּים, נַרְקִיסִים וַחֲבַצָּלֹות.

מִנְהֲגֵי חַג הַסֻּכּוֹת הָיוּ יָפִים עוֹד יוֹתֵר. בְּכָל הַחֲצֵרוֹת הוּקְמוּ סֻכּוֹת, לְזֵכֶר הַיָּמִים אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בַּמִּדְבָּר. אֲבִי הַיֶּלֶד הָיָה אָדוּק מְאֹד, וְהֵקִים לְעַצְמוֹ סֻכָּה מְיֻחֶדֶת. מֵעַל לָהּ סְכָךְ יָרֹק, וּבָהּ שֻׁלְחָן וְכִסְאוֹת אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם יָשַׁב גַּם הַיֶּלֶד.

שְׁמֵי־הַתְּכֵלֶת נִרְאוּ מִבֵּין הֶעָלִים, וְקַרְנֵי־שֶׁמֶשׁ רִתְּתוּ על גַּבֵּי הַמַּפָּה הַלְּבָנָה. בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל הַחַג אָכַל הַיֶּלֶד קִמְעָה־קִמְעָה מִן הַגַּג – מִן הַתַּפּוּחִים, תַּפּוּחֵי־הַזָּהָב וְאַשְׁכְּלוֹת הָעֲנָבִים הַתְּלוּיִים וְיוֹרְדִים מִן הַתִּקְרָה.

בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי הַחַג הַנֶּהְדָּר הַזֶּה הָיָה בֵּית־הַכְּנֶסֶת מָלֵא אִוְשַׁת לוּלָבִים, הַקְּשׁוּרִים בְּלוּלְאוֹת עַרְבֵי נַחַל וְעַנְפֵי עֵצִים אֲחֵרִים, כַּמְצֻוֶּה בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, וְכָל הַקָּהָל נִעֲנַע אוֹתָם לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, וּלְמַטָּה וּלְמַעְלָה; וְרֵיחַ אֶתְרוֹגִים, הַנְּתוּנִים בְּקֻפְסָאוֹת מְרֻפָּדוֹת בְּצֶמֶר לָבָן, מִלֵּא אֶת כָּל הֶחָלָל. הוֹאִיל וְאָסוּר לִיהוּדִי לֶאֱכֹל לִפְנֵי בָּרְכוֹ עַל הַלּוּלָב וְהָאֶתְרוֹג הָיָה הַשַּׁמָּשׁ נוֹשְׂאָם מִבַּיִת לְבַיִת וּמְבִיאָם לַנָּשִׁים, אֲשֶׁר עֲבוֹדוֹת הַבַּיִת עִכְּבוּן מִצֵּאת הַחוּצָה; כִּי הַבַּיִת הָיָה מְקוֹמָהּ הָעִקָּרִי שֶׁל הָאִשָּׁה, וְהַדְלָקַת נֵרוֹת הַשַּׁבָּת – חוֹבָתָהּ הָרָאשִׁית וְהָרִאשׁוֹנָה. בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת הָיָה מוֹשָׁבָהּ בַּעֲזָרָה מְיֻחֶדֶת, הַרְחֵק מִן הַגְּבָרִים שֶׁיָּשְׁבוּ לְמַטָּה.

בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת הָיְתָה בְּיַד הַיֶּלֶד חֲבִילַת “הוֹשַׁעְנוֹת”, וְהוּא חֲבָטָן עַל סַפְסַל בֵּית־הַכְּנֶסֶת, וַחֲטָאָיו נָשְׁרוּ יַחַד עִם הֶעָלִים הַצּוֹנְחִים אַרְצָה, לְקוֹל קְרִיאוֹת: “הוֹשַׁע נָא! הוֹשַׁע נָא!” אָבִיו הָיָה עוֹמֵד בִּתְפִלָּה בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת כָּל הַלַּיְלָה שֶׁלִּפְנֵי כֵן, אַךְ הַיֶּלֶד הָלַךְ הַבַּיְתָה לִישֹׁן, אַחֲרֵי מִלְחָמָה כַּבִּירָה שֶׁנִּלְחַם בְּעַפְעַפָּיו הַנֶּעֱצָמִים, וְלִבּוֹ מָלֵא תִקְוָה, כִּי לֹא יִרְאֶה בַּדֶּרֶךְ אֶת צִלּוֹ כְּרוּת־רֹאשׁ – כִּי זֶה סִמָּן לְמָוֶת.

הַיּוֹם הַתְּשִׁיעִי שֶׁל הַחַג הָיָה טוֹב מִכָּל הַיָּמִים. אוֹתוֹ יוֹם – יוֹם “שִׂמְחַת תּוֹרָה” הָיָה, בּוֹ סִיְּמוּ אֶת קְרִיאַת הַפַּרְשָׁה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל חֲמֵשֶת חֻמְשֵׁי תוֹרָה, וּמִיָּד הִתְחִילוּ שׁוּב בַּפַּרְשָׁה הָרִאשׁוֹנָה, לְאוֹת כִּי אֵין הַשִּׂמְחָה בָּאָה עַל שֶׁנִּפְטְרָה הָעֵדָה מִקְּרִיאָה בַּתּוֹרָה! הָאִישׁ אֲשֶׁר עָלָה לַתּוֹרָה לַפַּרְשָׁה הָאַחֲרוֹנָה נִקְרָא “חֲתַן תּוֹרָה”, וְזֶה שֶׁעָלָה אַחֲרָיו לַפַּרְשָׁה הָרִאשׁוֹנָה – “חֲתַן בְּרֵאשִׁית”. שֶׁבַע הַקָּפוֹת הֻקְּפָה הַבָּמָה עִם סִפְרֵי הַתּוֹרָה בַּיָּד. הַנְּעָרִים הָלְכוּ בַּסָּךְ וּדְגָלִים בִּידֵיהֶם, וְנֵרוֹת־שַׁעֲוָה קְטַנִּים תְּקוּעִים בְּפָמוֹטֵי גֶזֶר נָבוּב בְּרָאשֵׁי הַדְּגָלִים, וְכֻלָּם – הַקְּטַנִּים וְהַגְּדוֹלִים – נוֹתְנִים קוֹלָם הָעַלִּיז בַּשִּׁיר הַחוֹזֵר: “אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָא, אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָא!” וְיוֹצְאִים בְּרִקּוּדִים.

לֹא הָיְתָה עוֹד שְׁעַת שִׂמְחָה כַּשָּׁעָה הַזֹּאת, לְהוֹצִיא אֶת יוֹם הַפּוּרִים, שֶׁהוּחַג לְזֵכֶר הַצָּלַת יִשְׂרָאֵל מִידֵי הָמָן הָרָשָׁע. בְּיוֹם זֶה נָהֲגוּ לִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וְהָיוּ מִתְחַפְּשִׂים וּמַצִּיגִים מַחֲזוֹת קְטַנִּים. חֹטֶם מְזֻיָּף גָּדוֹל הָיָה לַיֶּלֶד בְּאוֹתוֹ יוֹם, וּבְהִשָּׁמַע שֵׁם הָמָן בִּשְׁעַת קְרִיאַת הַ“מְּגִלָּה”, שֶׁנִּקְרְאָה בְּהַטְעָמָה מְלַבֶּבֶת, הָיָה רוֹקֵעַ בְּרַגְלָיו לְאוֹת נְקָמָה אוֹ רוֹעֵשׁ בְּרַעֲשָׁנוֹ.

הַחַג הַשֵּׁנִי שֶׁהוּחַג לְזֵכֶר יְשׁוּעָה גְדוֹלָה שֶׁנּוֹשַׁע יִשְׂרָאֵל – חַג הַחֲנֻכָּה – גַם הוּא הִשְׁאִיר רִשּׁוּמוֹ בְּלֵב הַיֶּלֶד. לְזֵכֶר הַנֵּס שֶׁאֵרַע בְּפַךְ הַשֶּׁמֶן הַקָּטָן, שֶׁהִסְפִּיק לִמְאוֹר נֵר הַתָּמִיד בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ בְּמֶשֶׁךְ שְׁמוֹנָה יָמִים, לְאַחַר שֶׁיְּהוּדָה הַמַּכַּבִּי גֵרַשׁ אֶת הַיְּוָנִים מִירוּשָׁלַיִם, הָיָה הַגֶּטוֹ מַדְלִיק נֵרוֹת – אֶחָד בְּלֵיל רִאשׁוֹן שֶׁל חֲנֻכָּה, שְׁנַיִם בְּיוֹם שֵׁנִי, וְכֵן הָלְאָה עַד שֶׁבַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן דָּלְקוּ שְׁמוֹנָה נֵרוֹת בְּשׁוּרָה אַחַת, מִלְּבַד הַנֵּר הַ“שַּׁמָּשׁ”, אֲשֶׁר תְּעוּדָתוֹ הָיְתָה לְהַדְלִיק אֶת כֻּלָּם. וְאָז הָיָה הַיֶּלֶד מִתְבּוֹנֵן בַּלֶּהָבוֹת הַצְּפוּפוֹת וְשָׁר שִׁירֵי שֶׁבַח לְמָעוֹז צוּר הַיְשׁוּעָה.

כָּכָה חַי וְגָדַל הַיֶּלֶד בְּתוֹךְ עוֹלָם־חֲלוֹמוֹת פְּנִימִי זֶה. דִּמְיוֹנוֹ הָיָה מַחֲזִירוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָעַתִּיקָה, וְכֵן גַּם צִפָּה לִגְאֻלָּה וּתְחִיָּה מִסְתּוֹרִיּוֹת, וְיָמָיו הָיוּ מְלֵאִים תְּפִלָּה וַעֲבוֹדַת קֹדֶשׁ.

ב

שְׁנֵי דְבָרִים הָיוּ בַּגֶּטוֹ, אֲשֶׁר מָשְׁכוּ אֶת לֵב הַיֶּלֶד בְּיִחוּד. הָאֶחָד הָיָה לוּחַ שַׁיִשׁ גָּדוֹל שֶׁעַל פְּנֵי הַכֹּתֶל הַסָּמוּךְ לְבֵיתוֹ, אֲשֶׁר לְאַט לְאַט הִצְלִיחַ לִקְרוֹא בּוֹ עַל גְּזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה עֶל כָּל יְהוּדִי, שֶׁהֵמִיר אֶת דָּתוֹ, לְבִלְתִּי שׁוּב עוֹד אֶל הַגֶּטוֹ אוֹ לְבִלְתִּי הִתְחַתֵּן בְּיוֹשְׁבָיו וְהָעוֹבֵר עַל הַגְּזֵרָה אַחַת דָּתוֹ לְהִתָּלוֹת, לְהֵאָסֵר, לְהִלָּקוֹת, לְהִקָּשֵׁר לְעַמּוּד הַקָּלוֹן. וְהַדָּבָר הַשֵּׁנִי הָיָה פֶּסֶל שַׁיִשׁ שֶׁל נַעֲרָה יְפַת־תֹּאַר, וְסִרְחֵי עֹדֶף שֶׁל אֲרִיגִים לוֹ; הַפֶּסֶל הָיָה נָתוּן בַּכֹּתֶל הַחִיצוֹנִי שֶׁל הַגֶּטוֹ וְעֵינָיו נְשׂוּאוֹת אֶל עֵבֶר הַגֶּטוֹ.

הַפֶּסֶל, שְׂרִיד תְּקוּפָה קְדוּמָה וְסִמְלָהּ, יַחַד עִם לוּחַ הַשַּׁיִשׁ הֶעֱלָה עַל לֵב הַיֶּלֶד אֶת הָעוֹלָם הַזָּר וְהַמְעֻרְפָּל אֲשֶׁר מִחוּץ לְשַׁעֲרֵי הַגֶּטוֹ, מְקוֹם שָׁם פִּסְּלוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי דָת אֲסוּרָה צוּרוֹת וּפְסָלִים אֲסוּרִים. וְאוּלָם הוּא לֹא יָצָא מֵעוֹדוֹ אֶת הַשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה אֶלָּא לְמֶרְחַק רחוֹבוֹת מִסְפָּר. כִּי מַה לּוֹ בְְּוֶנֶצְיָה? לְאַחַר שֶׁגָּדַל קְצָת, עָבַד בְּבֵית־הַמַּשְׁכּוֹנוֹת שֶׁל אָבִיו, וּבִשְׁעוֹת הַפְּנָאי הָיָה יוֹשֵׁב תָּמִיד בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת, וְהוֹגֶה בַּתְּנָ“ךְ וּפֵרוּשָׁיו וּבַשַּׁ”ס הַגָּדוֹל וְהָרָחָב. וּבְהִתְקָרְבוֹ לְגִיל הַשְּׁלשׁ־עֶשְׂרֵה, הִתְחִיל לְהִתְכּוֹנֵן לִהְיוֹת לְ“בַר־מִצְוָה”, כִּי בְּגִיל זֶה הֵחֵל לְהֵחָשֵׁב לְבֶן־אָדָם מְבֻגָּר. חֲטָאָיו, אֲשֶׁר עַד כֹּה הָיָה אָבִיו אַחֲרַאי לָהֶם וְהוּא שֶׁנְּשָׂאָם, יַכְבִּידוּ מֵעַתָּה עָלָיו. עַד כֹּה לֹא נֶחְשַׁב בָּעֵדָה אֶלָּא כְּאִשָּׁה,אַךְ מֵעַתָּה יוּכַל לְהִצְטָרֵף לְ“מִנְיָן”, אֲשֶׁר בִּלְעָדָיו אֲסוּרָה כָּל תְּפִלָּה בְּצִבּוּר. לְפִיכָךְ נִתְּנָה לוֹ טַלִּית, שֶׁפַּסֵי־תְכֵלֶת לָהּ; הוּא גַם הִתְחִיל להַנִּיחַ תְּפִילִין, כָּרַךְ אֶת רְצוּעַת־הָעוֹר הָאַחַת עַל זְרוֹעַ־שְׂמֹאלוֹ וְעַל אֶצְבְּעוֹתָיו, וְאֶת הָרְצוּעָה הַשְּׁנִיָּה עַל מִצְחוֹ. בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה הָיָה חוֹשֵׁב עַל אַחְדּוּת אֱלֹהִים וְעַל יְצִיאַת מִצְרַיִם כַּכָּתוּב: “וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה… לְאוֹת עַל יָדְךָ וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ” (דברים ו' ו־ח).

כְּמוֹ כֵן הִתְחִיל לִלְמֹד אֶת פְּסוּקָיו לְשֵׁם עֲלִיָּה לַתּוֹרָה, כִּי בַּשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה לִשְׁנָתוֹ הַשְּׁלשׁ־עֶשְׂרֵה יִקָּרֵא לַתּוֹרָה, כְּבֶן־אָדָם גָּדוֹל מַמָּשׁ, וְעָלָיו יִהְיֶה לִקְרֹא בְּעַצְמוֹ פַּרְשָׁה מִן הַתּוֹרָה הַכְּתוּבָה עַל גַּבֵּי קְלָף חָלָק, בְּלִי נִקּוּד וְטַעֲמֵי־זִמְרָה. צָנוּעַ וּבַיְשָׁן הָיָה הַיֶּלֶד, וְעֶצֶם הָרַעְיוֹן שֶׁל הוֹפָעָה עַל הַבָּמָה בִּפְנֵי כָּל הַקָּהָל הִלֵּךְ עָלָיו מוֹרָא! מִלְּבַד זֶה חָרַד פֶּן יִטְעֶה בַּמִּלִּים אוֹ בַּטְּעָמִים. עֵת דְּאָגָה הָיוּ לוֹ הַיָּמִים הָאֵלֶּה. יֵשׁ שֶׁהָיָה נֵעוֹר בַּחֲצוֹת הַלַּיִל וְזֵעָה קָרָה שְׁטָפַתּוּ. בַּחֲלוֹמוֹ וְהִנֵּה הוּא עוֹמֵד עַל הַבָּמָה בְּאֵלֶם שֶׁל שִׁכְחָה, וְכָל הָעֵינַיִם תְּלוּיוֹת בּוֹ. וְאָז הָיָה שָׁר לְעַצְמוֹ אֶת הַפְּסוּקִים, שֶׁיִּהְיֶה עָלָיו לִקְרֹא בִּשְׁעַת הָ“עֲלִיָּה לַתּוֹרָה, לְמַעַן חַדֵּשׁ בִּטְחוֹנוֹ בְּעַצְמוֹ. וּמוּזָר הַדָּבָר כִּי הַפַּרְשָׁה אַף הִיא פָּתְחָה בַּמִּלִּים:”וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה…" לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר יָדַע פַּרְשָׁה זוֹ עַל בֻּרְיָהּ, כִּי הִשְׁקִיעַ בָּהּ הַרְבֵּה עָמָל וָטֹרַח. וַאֲשֶׁר לָעִבְרִית בְּלִי נִקּוּד – דָּבָר זֶה חָדַל מִזְּמַן לְהַפְחִידוֹ! הַנִּקּוּד לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל שׁוֹטִים וּקְטַנִּים, וְאִלּוּ הוּא הֲרֵי בָּקִי כְּבָר בַּתַּלְמוּד, וְחָרִיף בְּוִכּוּחַ הֲלָכָה – רַב קָטָן כִּמְעַט, כְּפִי שֶׁאָמְרוּ עָלָיו בָּגֶּטוֹ! וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ וּבָא הָרֶגַע הַגָּדוֹל, רִחֵף קוֹלוֹ מִתּוֹךְ נִצָּחוֹן, אַחֲרֵי נַפְתּוּלֵי חֲרָדָה מְעַטִּים, וְעוֹרֵר אֶת תְּשׂוּמֶת־לִבּוֹ שֶׁל כָּל הַקָּהָל הַמַּקְשִׁיב. וּבְגָמְרוֹ רַבּוּ הַמְבָרְכִים אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ לְהַצְלָחַת בְּנָם בַּ“קְּרִיאָה”.

כְּשֶׁנִּתְבַּגֵּר וְהָיָה לְאִישׁ תָפְשׂוּ מָקוֹם חָשׁוּב בְּחַיָּיו עִנְיָנִים אֲחֵרִים שֶׁבַּיַּהֲדוּת. הוּא הָיָה לְחָבֵר בְּ“חֶבְרָא קַדִּישָׁא”, אֲשֶׁר טִהֲרָָה וְשָׁמְרָה אֶת גּוּפוֹת הַמֵּתִים לִפְנֵי שֶׁהוּבְאוּ לִקְבוּרָה בְּבֵית־הָעָלְמִין הַקָּטָן, שֶׁנִּקְרָא “בֵּית־הַחַיִּים”, שֶׁהֲרֵי מָוֶת אֵינוֹ קַיָּם כְּלָל בָּעוֹלָם! וְכֵן הָיָה שָׁר בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת: “מְחַיֶּה מֵתִים בְּמַאֲמָרוֹ…” מֵעַתָּה תָפַס מָקוֹם בְּתוֹךְ הַמִּתְפַּלְּלִים בְּבֵית הָאֲבֵלִים שֶׁיָּשְׁבוּ “שִׁבְעָה” וְהִתְפַּלְּלוּ עַל נִשְׁמוֹת מֵתֵיהֶם. הַנַּעַר הָיָה תָמֵהַּ מֶה הָיָה לִנְשָׁמוֹת אֵלּוּ; הוּא חָשַׁשׁ שֶׁחֵלֶק מֵהֶן הָלְכוּ לַאֲבַדּוֹן, כִּי יָדַע שֶׁבַּעֲלֵיהֶן עָבְרוּ עֲבֵרוֹת וְאָכְלוּ מַאֲכָלִים אֲסוּרִים. וּמַה נָּעִים הָיָה לַחְשֹׁב, כִּי אֲפִלּוּ בְּגֵיהִנּוֹם לֹא הָיְתָה הָאֵשׁ בּוֹעֶרֶת בְּשַׁבָּת, וְכֵן לֹא הָיְתָה שָׁם “גּוֹיַת שַׁבָּת”. וּבְבוֹא הַמָּשִׁיחַ אוּלַי יִסָּלַח לְכֻלָּם. הַאִם לֹא אָמְרוּ חֲזַ"ל, כִּי כָּל יִשְׂרָאֵל – לְרַבּוֹת חֲסִידֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם – יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא?

ג

הַרְבֵּה יְמֵי צוֹם הָיוּ קְבוּעִים בְּלוּחַ הַגֶּטוֹ, רֻבָּם נִמְשְׁכוּ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת וּמִקְצָתָם – יְמָמָה שְׁלֵמָה. מִשְׁקִיעַת יוֹם אֶחָד עַד רֶדֶת לֵיל־מָחֳרָתוֹ אָסוּר הָיָה לִטְעֹם אֲפִלּוּ פֵּרוּר־לֶחֶם קָטָן אוֹ לִלְגֹּם טִפַּת־מַיִם. וְאוּלָם לַיֶּלֶד מֻתָּר הָיָה לֶאֱכֹל בְּרֹב יְמֵי הַצּוֹם. וְגַם בָּאֲחֵרִים לֹא הָיְתָה אֲסוּרָה עָלָיו הָאֲכִילָה אֶלָּא בְּחֵלֶק מִן הַשָּׁעוֹת הַקְּבוּעוֹת.

הַצּוֹם הֶחָמוּר בְּיוֹתֵר לֹא הָיָה תִּשְׁעָה בְּאָב, שֶׁבּוֹ יָשְׁבוּ כָּל בְּנֵי הַקָּהָל חֲלוּצֵי־נַעַל לָאָרֶץ, וְקוֹנְנוּ עַל חֻרְבַּן יְרוּשָׁלַיִם, כִּי אִם יוֹם הַכִּפּוּרִים. קָדַם לוֹ חֹדֶשׁ אָרֹךְ שֶׁל תְּפִלּוֹת, וְאַחֲרָיו בָּאוּ הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים.

רִאשׁוֹנִים לְיָמִים אֵלֶּה הָיוּ יְמֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁבָּהֶם הִתְפַּלְּלוּ עַד חֲצִי־הַיּוֹם וְתָקְעוּ בַּשּׁוֹפָר.

שְׁלשֶׁת מִינֵי הַתְּקִיעוֹת: תְּקִיעָה פְּשׁוּטָה, שְׁבָרִים וּתְרוּעָה יָצְאוּ מֵהַשּׁוֹפָר בְּצֵרוּפֵי־קוֹלוֹת מְשֻׁנִּים וּמִסְתּוֹרִיִּים, וּבֵין תְּקִיעָה לִתְקִיעָה בָּאוּ הִתְפָּרְצֻיּוֹת־תְּפִלָּה רַגְשָׁנִיּוֹת. כֻּלָּם הִשְׁתַּדְּלוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, כִּי רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא יוֹם הַדִּין. בְּיוֹם זֶה יִשְׁפֹּט אֱלֹהִים כָּל חַי וְיַחְתֹּךְ גּוֹרָלוֹ לַשָּׁנָה הַבָּאָה – מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת, מִי יֵעָשֵׁר וּמִי יֵעָנִי, מִי בְּמַגֵּפָה וּמִי לֹא בְּמַגֵּפָה, וְעִם נְעִילַת הַיּוֹם הָעֲשִׂירִי, יוֹם הַצּוֹם, נִסְגָּרִים סִפְרֵי הַדִּין לְמֶשֶׁךְ שָׁנָה שְׁלֵמָה. עַד שְׁעַת הַדִּמְדּוּמִים הָיְתָה עוֹד שָׁהוּת לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים, אַךְ עִם עֶרֶב נֶחְתַּם גְּזַר הַדִּין, וּמִי שֶׁלֹּא שָׁב אֶל ה' בְּכָל לִבּוֹ אִבֵּד אֶת שְׁעַת הַכּשֶׁר הָאַחֲרוֹנָה לְקַבָּלַת סְלִיחָה. וּמַה פֶּלֶא, אֵפוֹא, אִם עוֹד בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נָהֲרוּ כָּל תּוֹשָׁבֵי הַגֶּטוֹ אֶל גֶּשֶׁר הַיְאוֹר לְהִתְפַּלֵּל, שֶׁכָּל עֲווֹנוֹתֵיהֶם יֻשְׁלְכוּ לִמְצוּלוֹת הַיָּם!

וּבְהַגִּיעַ הַיּוֹם הָעֲשִׂירִי מִלֵּא רֶגֶשׁ קְדֻשָּׁה אֶת הַגֶּטוֹ כֻּלּוֹ. בְּכָל בַּיִת דָּלַק נֵר־שַׁעֲוָה גָדוֹל וְלָבָן בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַלַּיְלָה. בְּשֵׁשׁ הִתְחִילָה הַתְּפִלָּה וְנִמְשְׁכָה עַד שֶׁבַע בָּעֶרֶב, בְּלִי הַפְסָקָה כָּלְשֶׁהִי. רַבִּים מִן הַמִּתְפַּלְּלִים לָבְשׁוּ תַכְרִיכִים לְבָנִים, וְהָאֲדוּקִים בְּיוֹתֵר עָמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם. כֻּלָּם הִתְנוֹעֲעוּ אָנֶה וָאָנָה, וְטָפְחוּ עַל חָזָם מִתּוֹךְ וִדּוּיֵי “עַל חֵטְא”. גַּם הַנַּעַר רָצָה לַעֲמֹד עַל רַגְלָיו, אַךְ מֻכְרָח הָיָה לָשֶׁבֶת מֵרֹב חֻלְשָׁה. אַף עַל פִּי כֵן הֶחְלִיט לָצוּם עַד הָעֶרֶב. עַד כֹּה הָלַךְ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה לְבֵית אָבִיו בְּאֶמְצַע הַתְּפִלָּה, וְשָׁבַר רַעֲבוֹנוֹ בְּחַלָּה עֲרֵבָה וּבְדָגִים. בְּגִיל שֶׁבַע אוֹ שְׁמוֹנֶה אָכַל אֲרֻחָה זוֹ בְּאֶמְצַע הַיּוֹם. אַךְ כְּכָל אֲשֶׁר גָּדַל בַּשָּׁנִים הָלַךְ גַּם צוֹמוֹ וְגָדַל, וְהוּא רָאָה חוֹבַת כָּבוֹד לְעַצְמוֹ לְהַאֲרִיךְ אֶת שְׁעוֹת צוֹמוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר. אֶשְׁתַּקֵּד לֹא אָכַל עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם, וְהַשָּׁנָה לֹא יִסָּלַח לוֹ, אִם לֹא יוּכַל לַעֲמֹד בַּצּוֹם עַד הָעֶרֶב.

בִּשְׁעַת תְּפִלַּת “הַמִּנְחָה” חָוְרוּ פִּתְאֹם פָּנָיו, וְאָבִיו הִתְחַנֵּן לְפָנָיו שֶׁיֵּלֵךְ הַבַּיְתָה וְיִסְעַד אֶת לִבּוֹ. אַךְ הַנַּעַר אַחַת גָּמַר בְּלִבּוֹ: לָצּוּם צוֹם שָׁלֵם.

וּמִזְּמַן לִזְמַן שָׁכַח אֶת מֵחוּשׁ־רֹאשׁוֹ וְאֶת רַעֲבוֹנוֹ בְּהִשְׁתַּקְּעוֹ בַּתְּפִלָּה יַחַד עִם הַדְּמֻיּוֹת הַחִוְרוֹת הַבּוֹכוֹת וְהַמְיַלְּלוֹת בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת הָעַגְמוּמִי. פַּעַם רָאָה בְּדִמְיוֹנוֹ בְּהִבָּקַע הַשְּׁחָקִים וְהִנֵּה אֱלֹהִים יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִּין, וּמִסָּבִיב לוֹ הַכְּרוּבִים בְּנֵי שֵׁשׁ כְּנָפַיִם וְאוֹפַנֵּי הָאֵשׁ וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: “קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת! מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ!”

פַּחַד רַב רָבַץ עַל פְּנֵי כָּל בֵּית־הַכְּנֶסֶת אוֹתָהּ שָׁעָה, כְּאִלּוּ הָיָה כָּל הָעוֹלָם אָחוּז חֲרָדָה שֶׁל צִפִּיָּה לִגְזַר הַדִּין הָאָיֹם. וְאָז חָשׁ רֵיחַ קָרִיר וְעָרֵב עַל מִצְחוֹ, וְקוֹל אָבִיו הִגִּיעַ אֵלָיו כְּאִלּוּ מִמֶּרְחַקִּים וּשְׁאֵלוֹ, אִם הוּא מַרְגִּישׁ עַצְמוֹ יוֹתֵר טוֹב.

הוּא פָּקַח אֶת עֵינָיו, בַּת־צְחוֹק חֲלוּשָׁה עַל פָּנָיו, וְאָמַר כִּי הוּא בְּסֵדֶר גָּמוּר; אַךְ הַפַּעַם עָמַד אָבִיו עַל כָּךְ כִּי עָלָיו לָלֶכֶת הַבַּיְתָה לֶאֱכֹל. הוּא עָבַר, כְּשָׁקוּעַ עֲדַיִן בַּחֲלוֹם, בֵּין הַמִּתְפַּלְּלִים הַמִּתְנוֹעֲעִים וְהַבּוֹכִים, עַד שֶׁיָּצָא לְבַסּוֹף אֶל הַכִּכָּר הַקְּטַנָּה, שָׁאַף מְלֹא־רֵאָתוֹ אֲוִיר צַח, וְעֵינָיו מְמַצְמְצוֹת בְּזִיו־הַחַמָּה הַפִּתְאוֹמִי. רֶגֶשׁ הַפַּחַד הַגָּדוֹל טֶרֶם פָּג מִלִּבּוֹ, כִּי הַגֶּטוֹ הָיָה עָזוּב כֻּלּוֹ, הַחֲנֻיּוֹת סְגוּרוֹת וּמְסֻגָּרוֹת, וְעַל פְּנֵי הָאֲבָנִים וְהַבָּתִּים נְסוּכָה הָיְתָה דְמָמָה, אֲשֶׁר הֻבְלְטָה בְּיוֹתֵר בְּהִשָּׁמַע שְׁאוֹן הַתְּפִלּוֹת הַבִּלְתִּי־פּוֹסְקוֹת, הַמִּתְגַּלְגְּלוֹת וּבָאוֹת מִתּוֹךְ בָּתֵּי־הַכְּנֶסֶת. הוּא שָׂם פָּנָיו לַבַּיִת הַגָּדוֹל בַּעַל תֵּשַׁע הַקּוֹמוֹת, וְרֶגֶשׁ בּוּשָׁה רַבָּה תְקָפָהוּ. אָכֵן, הוּא נִכְנַע מַהֵר. אַךְ הִנֵּה כְּבָר שָׁבָה אֵלָיו רוּחוֹ קְצָת בָּאֲוִיר הַצַּח.

לֹא, הוּא לֹא יֹאכַל. הוּא יְטַיֵּל שָׁעָה קַלָּה, וְאַחַר יַחֲזֹר לְבֵית־הַכְּנֶסֶת. כָּךְ. טִיּוּל מָהִיר יָשִׁיב אֵלָיו אֶת רוּחוֹ בִּכְלָל. הִנֵּה אֵין שׁוֹמֵר בְּשַּׁעַר הַפָּתוּחַ; שׁוֹמְרֵי הַגֵּטוֹ גַּם לָהֶם חַג, בְּהַאֲמִינָם כִּי בְּיוֹם זֶה אֵין צֹרֶךְ בִּשְׁמִירָה.

סִירַת הַשּׁוֹמֵר קְשׁוּרָה לָעַמּוּד לְלֹא שְׁמִירָה. הַכֹּל הִתְאִים לְרֶגֶשׁ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבְּלֵב הַנַּעַר!

וְאוּלָם בְּטַיְּלוֹ כָּכָה וּבְעָבְרוֹ עַל פְּנֵי בֵּית הַבַּנְק קַנָּרִיגִ’יוֹ, הִרְחִיק לָלֶכֶת אֶל תּוֹךְ הָעִיר הַבִּלְתִּי־יְדוּעָה לוֹ, וְעַל נַפְשׁוֹ קָפְצָה רֻגְזָה מְשֻׁנָּה וְתִמָּהוֹן. בַּכֹּל, בַּכֹּל הָיוּ פְּתוּחוֹת חֲנֻיּוֹת, לַמְרוֹת הַמּוֹרָא הָרַב שֶׁרָבַץ עַל פְּנֵי הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּבְנֵי אָדָם הִתְהַלְּכוּ בַּסִּמְטָאוֹת הָעַתִּיקוֹת בְּלֹא דְאָגָה; תִּינוֹקוֹת צָחֲקוּ בִּזְרוֹעוֹת אוֹמְנוֹתֵיהֶם; בַּעֲלֵי הַגּוֹנְדוֹלוֹת יָשְׁבוּ, כְּדַרְכָּם תָּמִיד, בְּסִירוֹתֵיהֶם הַיָּפוֹת וְהַשְּׁחוֹרוֹת, וְחָתְרוּ מִתּוֹךְ שַׁלְוָה וּמְתִינוּת. הַמַּיִם הִתְנוֹצְצוּ בְּאוֹר שֶׁמֶש־הַצָּהֳרָיִם. בְּכִּכָּר הַשּׁוּק הֶחֱלִיפוּ הַזְּקֵנוֹת הַשְּׁזוּפוֹת בְּחִפָּזוֹן דְּבָרִים עִם קוֹנֵיהֶן.

וְהוּא הָלַךְ לְלֹא מַטָּרָה הָלְאָה הָלְאָה, אֲחוּז תִּמָּהוֹן וְאִי־מְנוּחָה. אַךְ לְפֶתַע בָּא הַסּוֹף לְרֻגְזָתוֹ. קוֹל שִׁירָה הִגִּיעַ לְאָזְנָיו, שִׁירָה עַלִּיזָה שֶׁפָּרְצָה מִפִּי כַּמָּה וְכַמָּה אֲנָשִׁים, וְלִבּוֹ נָמֵס מֵרֹב שִׂמְחָה. הוּא הִתְחִיל לַעֲקֹב אַחֲרֵי הַצְּלִילִים הַזָּרִים הַלָּלוּ וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, עַד שֶׁיָּצָא לְפֶתַע לְכִכָּר גְּדוֹלָה, אֲשֶׁר בִּנְיְנֵי עַמּוּדִים עַל גְּבוּלוֹתֶיהָ, וּבְצִלָּם יָשְׁבוּ גְבָרִים וְנָשִׁים לְבוּשֵׁי־הָדָר לְיַד שֻׁלְחָנוֹת קְטַנִּים, שָׁתוּ וְהִקְשִׁיבוּ לַאֲנָשִׁים לְבוּשֵׁי־אֲדֻמִּים וְנוֹצוֹת שְׁחוֹרוֹת וּגְדוֹלוֹת בְּכוֹבְעֵיהֶם, שֶׁעָמְדוּ בְּשׁוּרָה אַחַת עַל בָּמָה וְתָקְעוּ בְּשׁוֹפָרוֹת גְּדוֹלִים וּמְנַצְנְצִים. הַכִּכָּר רַחֲבַת־הַיָּדַיִם הָיְתָה מְלֵאָה אֲנָשִׁים עַלִּיזִים מַרְבֵּי לַהַג וּפִטְפּוּט, וְיוֹנִים הִתְעוֹפְפוּ לְכָאן וּלְכָאן. מַרְֶאה זֶה הִכָּה אֶת הַיֶּלֶד בְּתִמָּהוֹן, וְהוּא נִשְׁאַר עוֹמֵד עַל עָמְדוֹ, בְּמַצְמְצוֹ בְּעֵינָיו.

וְאָז, בְּנָשְׂאוֹ עֵינָיו, רָאָה דָבָר אֲשֶׁר עָצַר אֶת נְשִׁימָתוֹ מַמָּשׁ – בִּנְיָן מְפֹאָר וְנֶהְדָּר כַּבִּנְיָן אֲשֶׁר חָזָה בְּדִמְיוֹנוֹ עַל הַמִּקְדָּשׁ בְּצִיּוֹן, מַזְהִיר כֻלּוֹ בִּזְהָבוֹ וּמִתְנַשֵּׂא בְּכִפּוֹתָיו וּבְמִגְדָּלָיו הַנִּפְלָאִים, וּבְרֹאשׁוֹ עֲטָרָה שֶׁל אַרְבַּע חַיּוֹת נְחשֶׁת, הַדּוֹמוֹת לְסוּסֵי פַּרְעֹה בְּרָדְפוֹ אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְתוֹךְ יַם־סוּף.

וְסָמוּךְ לְבִנְיָן זֶה הִתְנַשֵּׂא מִגְדָּל עֲנָקִי אַחֵר, כְּמִגְדַּל בָּבֶל מַמָּשׁ, אֲשֶׁר מָשַׁךְ אֶת הָעַיִן אֶל עָל.

לִבּוֹ נִתְמַלֵּא עֹנֶג מוּזָר, דּוֹמֶה כֵּמְעַט לִכְאֵב. הַהֵיכָל מְשָׁכוּ בְּחַבְלֵי קֶסֶם. הוּא רָאָה אִשָּׁה גְלוּיַת־רֹאשׁ נִכְנֶסֶת לְשָׁם וְהָלַךְ אַחֲרֶיהָ. בְּלִבּוֹ נִתְעוֹרְרָה עַגְמוּמִית נִפְלָאָה לְמַרְאֵה הָעַמּוּדִים, הַכְּתָלִים הָעֲקֻמִּים וּתְמוֹנוֹת־הַצִּבְעוֹנִין. הָאִשָּׁה הָעֲנִיָּה גְלוּיַת־הָרֹאשׁ כָּרְעָה עַל בִּרְכֶּיהָ, וּכְהֶרֶף עַיִן הֵבִין כִּי הִיא מִתְפַּלֶלֶת – כֵּן, מִתְפַּלֶלֶת בְּעֶזְרַת הַגְּבָרִים!

בַּיִת זֶה אֵינֶנּוּ אֵפוֹא הֵיכָל, אֶלָּא אֶחָד מֵאוֹתָם הַמְּקוֹמוֹת הָאֲסוּרִים הַנִּקְרָאִים בָּתֵּי תִפְלָה, אֲשֶׁר לְשָׁם הָלְכוּ הַכּוֹפְרִים הַבְּזוּיִים הַנִּזְכָּרִים בְּאוֹתוֹ לוּחַ־הַשַּׁיִשׁ שֶׁבַּגֶּטוֹ. בְּרִגְעֵי הֵאָבְקוּת וּמְבוּכָה אֵלֶּה, בָּאָה לִקְרָאתוֹ דְמוּת נֶהְדֶּרֶת, חֲבוּשָׁה כֹּובַע־נוֹצוֹת וַחֲגוּרָה חֶרֶב, בִּצְעָדִים זוֹעֲפִים, וּבְקוֹל סַר וְזָעֵף בִּקְשַׁתּוּ לְגַלּוֹת רֹאשׁוֹ. בְּפַחַד גָדוֹל יָצָא בִּמְרוּצָה אֶת הַבִּנְיָן הַנֶּהְדָּר, נִדְחַף וְנֶהְדַּף אֶל בִּנְיְנֵי־הָעַמּוּדִים הַמְרֻבִּים שֶׁבַּכִּכָּר וְלֹא עָמַד מֵרוּץ עַד שֶׁקּוֹל הַזִּמְרָה הָעַלִּיזָה נָדַם מֵאֲחוֹרָיו. וְגַם אָז מִהֵר לָלֶכֶת כְּנִרְדָּף עַל יְדֵי הָעוֹלָם הַגָּדוֹל, הָרָחָב וְהַמּוּזָר, עוֹלָם אֲשֶׁר חָדַר אֵלָיו זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה.

לְפֶתַע מָצָא עַצְמוֹ עוֹמֵד בְּסִמְטָה אֲפֵלָה וְיָדַע, כִּי אֵין הוּא יָכוֹל לִמְצוֹא אֶת דַּרְכּוֹ חֲזָרָה אֶל הַגֶּטוֹ. כְּבָר מוּכָן הָיָה לִשְׁאֹל פִּי אִשָּׁה אַחַת, שֶׁפָּנֶיָה עָנוּ בָּהּ כִּי טוֹבָה הִיא, אַךְ מִיָּד נִזְכַּר בִּרְעָדָה, כִּי הַטְּלַאי הַצָּהֹב, שֶׁכָּל יְהוּדִי חַיָּב לְשֵׂאתוֹ, אֵינֶנּוּ עַל בִּגְדוֹ. לְרֶגַע אֶחָד תְּקָפָהוּ יֵאוּשׁ וְנִדְמָה לוֹ, כִּי שׁוּב לֹא יִמְצָא דַרְכּוֹ אֶל הַגֶּטוֹ; לְבַסּוֹף נִמְלַךְ בְּדַעְתּוֹ וְהֶחְלִיט לִשְׁאֹל לְבַנְק קַנָּרִיגִ’יוֹ, וְכָכָה, לְאַט לְאַט, בְּלֵב קוֹפֵא וּמַרְעִיד, הִגִּיעַ לְשַׁעַר־הַבַּרְזֶל הַיָּדוּעַ לוֹ וְהִתְחַמֵּק לְתוֹךְ הַגֵּטוֹ.

כָּאן הָיָה הַכֹּל כְּשֶׁהָיָה. דִּמְמַת הַקֹּדֶשׁ הֻבְלְטָה בְּיוֹתֵר עַל יְדֵי הֶמְיַת־הַתְּפִלּוֹת הָעוֹלָה מִבָּתֵּי־הַתְּפִלָּה, וְהָאַפְלוּלִית הַהוֹלֶכֶת וְגוֹבֶרֶת הוֹסִיפָה קְדֻשָּׁה וּרְצִינוּת לַכֹּל.

– וּבְכֵן, אָכַלְתָּ? – שְׁאֵלוֹ הָאָב בְּשׁוּבוֹ לְבֵית־הַכְּנֶסֶת. הַנַּעַר הֵנִיעַ רֹאשׁוֹ: – כֵּן! – גַּל שִׂמְחָה עֲבָרוֹ וְלֶחְיוֹ הַחִוֶּרֶת הִסְמִיקָה: הִנֵּה בְּכָל זֹאת יַעֲמֹד בַּצּוֹם עַד תֻּמּוֹ. הַגְּבָרִים טָפְחוּ עַל חָזָם בְּ“עַל חֵטְא”. “עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּכַחַשׁ וּבְכָזָב” – הִשְׁמִיעַ גַּם הַנַּעַר אֶת קוֹלוֹ עִמָּהֶם. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׂם כִּמְעַט לֵב לְכַוָּנַת הַדְּבָרִים הָיָה בְּקוֹלוֹ מַשֶּׁהוּ מִן הָאֵשׁ וְהַהִתְלַהֲבוּת הַקּוֹדְמוֹת.

דִּמְדּוּמֵי הָעֶרֶב יָרְדוּ. הַצְּלָלִים הֶעֱמִיקוּ. הַדְּמֻוּיֹות הַלְּבָנוֹת, הַמְקוֹנְנוֹת וְהַבּוֹכִיּוֹת, לָבְשׁוּ מִסְתּוֹרִין. הִנֵּה קָרְבָה שְׁעַת חֲתִימַת סִפְרֵי הַדִּין.

הַדְּמֻיּוֹת הִשְׁתַּחֲווּ אַפַּיִם אַרְצָה, וּבְקוֹל מָלֵא הִתְרַגְּשׁוּת קָרְאוּ וְחָזְרוּ וְקָרְאוּ: ה' הוּא הָאֱלֹהִים! ה' הוּא הָאֱלֹהִים!

זוֹ הָיְתָה הַשָּׁעָה אֲשֶׁר תָּמִיד הִרְגִּישׁ בָּהּ הַנַּעַר אֶת הָאֵימָה בְּכָל כָּבְדָּהּ. אַךְ הַפַּעַם לֹא יָכֹל לְהִשְׁתַּחְרֵר מִזֵּכֶר הַכִּכָּר הָעַלִּיזָה וּבֵית־הַתְּפִלָּה הַנֶּהְדָּר, מְקוֹם שָׁם הִתְפַּלְּלוּ אֲנָשִׁים אֲחֵרִים תְּפִלּוֹת אֲחֵרוֹת. מַשֶּׁהוּ גָדוֹל בָּא אֶל תּוֹךְ חַיָּיו, רֶגֶשׁ שֶׁל עוֹלַם־חוּץ רָחָב, אֲשֶׁר רַחֲבוּתוֹ וְזָרוּתוֹ הִדְרִיכוּ אֶת מְנוּחַת נַפְשׁוֹ וְגָרְמוּ לוֹ דְאָגָה שֶׁלֹּא יָדַע לְכַנּוֹתָהּ בְּשֵׁם וְטִרְדָה עֲמוּמָה. מֵעַתָּה לֹא הָיָה עוֹד בֶּן־הַגֵּטוֹ!

א

– אֵין לְחַכּוֹת עוֹד, רָחֵל – אָמַר מְנַשֶּׁה בְּקוֹל נָמוּךְ, רְצִינִי אַךְ בָּרוּר. – שְׁעַת חֲצוֹת מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה.

רָחֵל עָצְרָה בְּבִכְיָהּ וְהֶעֱמִידָה פָּנִים שֶׁל יִרְאַת כָּבוֹד בְּעֵת שֶׁבַּעְלָהּ בֵּרַךְ עַל הַנֵּרוֹת, אַךְ לִבָּהּ לֹא רָחַשׁ שִׂמְחָה לְזֵכֶר הַנֵּס שֶׁעָשָׂה לָהֶם אֱלֹהֵי אֳבוֹתֶיהָ בְּהַצִּילוֹ אוֹתָם וְאֶת מִקְדָּשָׁם מִידֵי הַיְּוָנִים.

לִבָּהּ נִקְרַע בְּקִרְבָּהּ מִדְּאָגָה לְגוֹרַל בְּנָהּ, זֶה בְּנָהּ הַמַּתְמִיד, אֲשֶׁר נֶעְדַּר זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לְלֹא סִבָּה מִן הַבַּיִת בִּשְׁעַת הַדְלָקַת נֵרוֹת חֲנֻכָּה. מַה הוּא עוֹשֶׂה שָׁם מִחוּץ לְשַׁעֲרֵי הַגֶּטוֹ, בְּעִיר רוֹמָא הַגְּדוֹלָה, הָאֲפֵלָה, הַבְּנוּיָה מַעֲשֵׂה רֶשֶׁת? וּמַדּוּעַ יָפֵר אֶת חֹק הָאַפִּיפְיוֹר דַּוְקָא בְּלַיְלָה מְבַשֵּׂר־רָע זֶה, אֲשֶׁר בּוֹ חוֹגְגִים הַנּוֹצְרִים אֶת הֻלֶּדֶת מְשִׁיחָם?!

בְּעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת הִבִּיטָה בִּפְנֵי בַּעְלָהּ הַזּוֹעֲפִים וְהַמְקֻמָּטִים וְרָאֲתָה שֶׁהוּא מִתְכּוֹנֵן לְהַדְלִיק בַּ“שַּׁמָּשׁ” הַקָּטָן שֶׁבְּיָדוֹ אֶת נֵרוֹת־הַשַּׁעֲוָה בִּמְנוֹרַת הַכֶּסֶף בַּעֲלַת תִּשְׁעַת־הַקָּנִים.

– "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר

קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל חֲנֻכָּה" –

בֵּרַךְ הַזָּקֵן.

וּבְקוֹל רוֹעֵד נִלְוְתָה גַם רָחֵל לְשִׁירַת הַפִּזְמוֹן הָעַתִּיק שֶׁבְּסוֹף הַטֶּקֶס:

"מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי, לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ.

תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי, וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ,

לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ.

אָז אֶגְמֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ".

הִיא שָׁרָה אַךְ רוּחָהּ שׁוֹטְטָה בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר הַחֲשֵׁכָה הַמּוּאָרִים בְּפַנָּסֵי שֶׁמֶן, וְלִבָּהּ מָלֵא הָיָה חֲרָדָה. בְּנָהּ נָתוּן בְּסַכָּנָה, וְהוּא עָלוּל לְהֵאָסֵר. אָמְנָם כֵּן, מַצַּב הַיְּהוּדִים בְּרוֹמָא הָיָה בָּטוּחַ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּהַרְבֵּה עָרִים אֲחֵרוֹת; בְּעִיר זוֹ, בְּלֵב לִבָּהּ שֶׁל הַנַּצְרוּת, יָשְׁבוּ בְּדֶרֶךְ נֵס לְמִן הֻלֶּדֶת הַנּוֹצְרִי. עַל הַגֶּטוֹ לֹא עָבְרוּ פֻּרְעָנֻיּוֹת כַּאֲשֶׁר בָּאוּ עַל בַּרְצֶלוֹנָה, פְרַנְקְפוּרְט אוֹ פְּרָג. סַעֲרַת הַפְּרָעוֹת וְהַשְּׁחִיטוֹת שֶׁל נוֹסְעֵי הַצְּלָב הִתְחוֹלְלָה הַרְחֵק מִבִּירַת־הַצְּלָב. בְּאַנְגְּלִיָּה, בְּצָרְפַת, בְּאַשְׁכְּנַז הָיָה הַיְּהוּדִי “הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל”. עָלָיו הֶעֱלִילוּ שֶׁהִרְעִיל אֶת מֵי הַבְּאֵרוֹת וְגָרַם לַמַּגֵּפָה הַשְּׁחוֹרָה, הוּא רָצַח אֶת בֶּן הָאֱלֹהִים, שָׁחַט יְלָדִים וּמָצַץ אֶת דָּמָם, נִאֵץ אֶת שֵׁם הַקְּדוֹשִׁים וְעָשָׂה כָּל מַעֲשֵׂי פֶּשַׁע. לֹא כֵן יְהוּדֵי רוֹמָא.

הֵם לֹא הָיוּ אֶלָּא כּוֹפְרִים טַרְדָּנִים! אוּלַי הָעֲנִיּוּת שֶׁבְּגֶטוֹ זֶה, שֶׁהֵבִיאָה אֶת יוֹשְׁבָיו לְהִתְנַוְּנוּת אִטִּית, הִצִּילָה אוֹתָם מִטֶּבַח לְעִתִּים מְזֻמָּנוֹת. בְּכָל זֹאת לֹא הָיְתָה שְׁפִיכַת־דָּמִים מִקְרֶה שֶׁלֹּא בָּא מֵעוֹלָם גַּם עַל גֶּטוֹ זֶה!

קוֹל הַשִּׁיר נָדַם עַל שִׂפְתֵי רָחֵל, אַךְ מְנַשֶּׁה הִמְשִׁיךְ:

"יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים.

וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים,

וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַֹנִּים,

בְּנֵי בִּינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים!"

הֵם הָיוּ אֲנָשִׁים אֲמִידִים, אִם כִּי שִׂמְלָתָהּ שֶׁל רָחֵל הֵעִידָה עַל הַגְּבוּל אֲשֶׁר שָׂמָה פְּקֻדַּת הַשִּׁלְטוֹן לְמוֹתָרוֹת: – שִׂמְלַת מֶשִׁי מְשֻׁמָּשָׁה הָיְתָה זוֹ וּבְצַוְּארוֹנָה סִכָּה מְשֻׁבֶּצֶת פְּנִינָה אַחַת, עַל זְרוֹעָהּ הָאַחַת צָמִיד, טַבַּעַת עַל אַחַת מֵאֶצְבְּעוֹתֶיהָ, לְצַוָּארָהּ מַחֲרֹזֶת יְחִידָה וְשַׂעֲרוֹתֶיהָ נְתוּנוֹת בְּרֶשֶׁת פְּשׁוּטָה וְזוֹלָה.

הִיא הִתְבּוֹנְנָה בַּמְּנוֹרָה בַּעֲלַת תִּשְׁעַת הַקָּנִים וְעֶצֶב מִסְתּוֹרִי מִלֵּא אֶת לִבָּהּ. אִלּוּ יָצְאוּ מֵחֲלָצֶיהָ תִּשְׁעָה בָּנִים, כַּאֲשֶׁר הָיוּ לְאִמָּהּ שֶׁל מִרְיָם!… אַךְ אוֹיָה! רַק נֵר אֶחָד לָהּ – נֵר קָטָן אֶחָד. מַשַּׁב רוּחַ קַל – וְאֵינֶנּוּ, וְעוֹלָמָהּ יֶחְשַׁךְ בַּעֲדָהּ!

יוֹסֵף אֵינֶנּוּ בְּתוֹךְ כָּתְלֵי הַגֶּטוֹ – בָּזֶה אֵין כָּל סָפֵק. מֵרְצוֹנוֹ הַטּוֹב לֹא הָיָה גוֹרֵם לָהּ דְּאָגָה זוֹ. לְעוֹלָם לֹא! אָמְנָם לֹא אַחַת רָצוּ הִיא, בַּעְלָהּ וּמִרְיָם לְכָל מָקוֹם בַּגֶּטוֹ לְחַפְּשׂוֹ וַאֲפִלּוּ לַסִּמְטָאוֹת הַנִּרְפָּשׁוֹת, מְקוֹם שָׁם מַשְׁאִירָה גֵאוּת הַטִּבֶּר תָּמִיד בִּצּוֹת־קַדַּחַת, מְקוֹם שָׁם גָּרוּ עֶשֶׂר נְפָשׁוֹת לְבַיִת, מְקוֹם שָׁם עָבְרוּ בָּרְחוֹבוֹת אֲנָשִׁים חוֹלָנִיִּים, וְהִתְגּוֹלְלוּ תִינוֹקוֹת עֲרֻמִּים לְמֶחֱצָה. כֵּן, הֵם כְּבָר שָׂבְעוּ צָרוֹת וּדְאָגָה – אַךְ מֵעוֹלָם לֹא בָּאָה עֲלֵיהֶם צָרָה כָּזוֹ.

יוֹסֵף בְּנָם הָיָה יְפֵה תֹּאַר, שְׁחוֹר עֵינַיִם, בַּעַל פָּנִים סְגַלְגַּלִּים עֲדִינִים וּפַרְצוּף שָׁזוּף וּמָלֵא רֹךְ. צָעִיר זֶה לֹא הָיָה בִּיכָלְתּוֹ לְהִסְתַּגֵּל לְצוּרוֹת־הַמִּסְחָר הַמֻּגְבָּלוֹת שֶׁבַּגֶּטוֹ וּלְהִצְטַמְצֵם בָּהֶן, וּבִכְלָל הָיָה מוּזָר בַּהֲלִיכוֹתָיו. מַדּוּעַ לֹא כְּכָל הַבָּנִים בְּנָם? לָמָּה יְהַלֵּךְ בָּרְחוֹבוֹת בְּלִי שֶׁעֵינָיו תִּרְאֶינָה דָבָר? מַדּוּעַ זֶה יִבְכֶּה עַל שִׁירֵי הַחוֹל שֶׁל מְשׁוֹרֵרי הָאַהֲבָה הַסְּפָרַדִּיִּים, כְּאִלּוּ הָיוּ פִּזְמוֹנֵי “סְלִיחוֹת”? מַדּוּעַ זֶה לֹא יִקַּח לוֹ לְאִשָּׁה אֶת מִרְיָם, אֲשֶׁר רָצְתָה בּוֹ – דָּבָר הַגָּלוּי לְעֵין כֹּל? מַדּוּעַ שָׂם לְאֶפֶס וּלְאַיִן אֶת מִנְהֲגֵי הַגֶּטוֹ, וְנִמְנַע מִשִּׁדּוּךְ נָאֶה כָּל כָּךְ בֵּין שְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת מְיֻחָסוֹת וַאֲמִידוֹת?

ב

הֵם עָלוּ עַל יְצוּעָם. כָּךְ דָּרַשׁ מְנַשֶּׁה.

יוֹסֵף בְּנָם לֹא יָשׁוּב עַד אוֹר הַבֹּקֶר. תָּמִיד הָיְתָה מִצְוַת מְנַשֶּׁה חֲזָקָה עַל רָחֵל אִשְׁתּוֹ, אַךְ הַפַּעַם הָיְתָה מִצְוָתוֹ קָשָׁה לָהּ בְּיוֹתֵר. אָרַךְ לָהּ הַלַּיְלָה הַזֶּה, וּמֵאָה חֶזְיוֹנוֹת־בְּעָתָה עָבְרוּ לְנֶגֶד עֵינֶיהָ.

הַשֶּׁמֶשׁ עָלְתָה בִּשְׁמֵי הַגֶּטוֹ וְשָׁלְחָה קַרְנֵי־אוֹרָהּ אֶל בֵּין גַּגּוֹת־הַבָּתִּים הַצְּפוּפִים וְהָרָמִים. חֲמֵשֶׁת שַׁעֲרֵי הַגֶּטוֹ נִפְתְּחוּ לִרְוָחָה, אַךְ יוֹסֵף לֹא בָּא אַף בְּאֶחָד מֵהֶם. הָרוֹכְלִים הַיְּהוּדִים יָצְאוּ הַשּׁוּקָה, כּוֹבְעֵיהֶם הַצְּהֻבִּים לְרָאשֵׁיהֶם, וְדָחֲפוּ לִפְנֵיהֶם עֶגְלוֹת־יָד קְטַנּוֹת עֲמוּסוֹת סְחוֹרוֹת מְיֻחָדוֹת לְחַג־הַמּוֹלָד.

מֵהֶם שֶׁמָּכְרוּ עֲשָׂבִים, שִׁקּוּיֵי־אַהֲבָה וְקָמֵיעוֹת בִּדְמוּת קַתְרוֹסִים בַּעֲלֵי אַרְבָּעָה מֵיתָרִים – סְגֻלּוֹת לִילָדִים מִפְּנֵי מַחֲלוֹת. גַּם מְנַשֶּׁה הָלַךְ לְבֵית־מִסְחָרוֹ וּפָנָיו הַמְקֻמָּטִים זוֹעֲפִים עוֹד יוֹתֵר. הוּא אָסַר עַל אִשְׁתּוֹ לִשְׁאֹל וְלַחֲקֹר אֶת דְּבַר הֵעָדְרוֹ שֶׁל יוֹסֵף מִחוּץ לַתְּחוּם, פֶּן תִּמְסֹר עַל יְדֵי כָךְ לָאוֹיֵב, כִּי הֵפֵר בְּנָם אֶת הַחֹק.

וּבֵינָתַיִם אוּלַי יָשׁוּב הָעֶלֶם הַתּוֹעֶה. בֵּית־מִסְחָרוֹ שֶׁל מְנַשֶׁה הָיָה בְּ“רַחֲבַת הַיְּהוּדִים”. אֶת כָּל הַמְּבוֹאוֹת חָסְמוּ חֲנֻיּוֹת רַבּוֹת, בְּעִקָּר חֲנֻיּוֹת לְמִמְכַּר בְּגָדִים יְשָׁנִים, כִּי הַמִּסְחָר בִּבְגָדִים חֲדָשִׁים הָיָה אָסוּר עַל הַיְּהוּדִים מִטַּעַם הָאַפִּיפְיוֹר. אֶפְשָׁר הָיָה לְהַשִּׂיג כָּאן כָּל מִינֵי בְּגָדִים מְשֻׁמָּשִׁים, הָחֵל בְּבִגְדֵי רוֹעֶה פְּשׁוּטִים וְכַלֵּה בִּגְלִימוֹת בָּלוֹת שֶׁל שָׂרֵי הֶחָצֵר. בְּמֶרְכָּזוֹ שֶׁל הָרְחוֹב נִמְצְאָה מַזְרֵקָה, שֶׁסִּפְּקָה לַגֶּטוֹ מַיִם מִתְּעָלַת פָּאוּלוּס הַחֲמִישִׁי, וְעַל פְּנֵי הַמַּזְרֵקָה הִתְנוֹסְסָה כְּתֹבֶת רוֹמָאִית. בִּקְצוֹת הָרֹבַע הִתְנַשְּׂאוּ בִּנְיָנִים אֲחָדִים בְּכָל הֲדָרָם הַמֻּזְנָח, וְטִשְׁטְשׁוּ אֶת הַמַּרְאֶה הַחַדְגּוֹנִי שֶׁל צְרִיפֵי הַגֶּטוֹ, הֲלֹא הֵם: הָאַרְמוֹן הָעַתִּיק שֶׁל בּוּקַפַּדוּלִי, הֵיכָל אֶחָד בַּעַל מִגְדָּל גָּבֹהַּ וּשְׁלשָׁה בָּתֵּי תְפִלָּה עֲזוּבִים. הָיָה עוֹד שַׁעַר אֶחָד, שֶׁהָיָה נִסְגָּר עִם שְׁקִיעָה, אֲשֶׁר בּוֹ אֶפְשָׁר הָיָה לָבוֹא לְ“רַחֲבַת יְהוּדִים” אַחֶרֶת, זוֹ אֲשֶׁר אֵלֶיהָ נָהֲרוּ הַנּוֹצְרִים לָשֵׂאת וְלָתֵת עִם הַיְּהוּדִים.

אַךְ יָצָא מְנַשֶּׁה אֶת הַבַּיִת, וּמִרְיָם בָּאָה לִשְׁאֹל אִם חָזַר יוֹסֵף. פָּנֶיהָ הַמִּזְרָחִיִּים יָפִים הָיוּ, וְעֵינֶיהָ לָחֲשׁוּ־רָחֲשׁוּ אוֹר אַהֲבָה וְרַחֲמִים. שִׂמְלַת־צֶמֶר פְּשׁוּטָה לְבוּשָׁה הָיְתָה, בְּלֹא כָּל מַלְמָלָה אוֹ רִקְמָה, וְרַק תַּכְשִׁיט אֶחָד לָהּ: צְמִיד כֶּסֶף. רָחֵל סִפְּרָה לָהּ בִּדְמָעוֹת, כִּי אֵין קוֹל וְאֵין שְׁמוּעָה מִבְּנָהּ, אַךְ מִרְיָם לֹא בָּכְתָה וּבִקְשַׁתָּה לְהִתְעוֹדֵד וּלְהִתְחַזֵּק.

וְאָמְנָם כֵּן. לֹא עָבַר זְמַן רַב וְיוֹסֵף הוֹפִיעַ. פָּנָיו הִבִּיעוּ פַּחַד וְהִתְלַהֲבוּת כְּאֶחָד, שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ וּזְקָנוֹ הַשְּׁחוֹרוֹת הָיוּ פְּרוּעוֹת וְעֵינָיו הִבְרִיקוּ בְּאוֹר מוּזָר מִתּוֹךְ פָּנָיו הַשְּׁזוּפִים – דְּמוּת פִּיּוּטִית מְעַנְיֶנֶת, לְבוּשָׁה מְעִיל אֲדַמְדַּם־חוּם וַחֲבוּשָׁה כּוֹבַע צָהֹב־כֵּהֶה לְרֹאשָׁהּ.

– שָׁלוֹם, שָׁלוֹם – קָרָא בְּקוֹל חוֹגֵג. – יוֹסֵף, מָה רָאִיתָ לְהוֹלְלוּת זוֹ? – גִּמְגְּמָה רָחֵל.

– יְבֹרַךְ שֵׁם אֵל בִּמְרוֹמָיו וְשָׁלוֹם עַל כָּל אָדָם יְשַׁר־לֵב – עָמַד יוֹסֵף בְּשֶׁלּוֹ. – הֵן חַג הַמּוֹלָד הַיּוֹם, אִמָּא – וּמִיָּד פָּתַח בְּשִׁירַת חֲרוּז מֵאֶחָד מִשִּׁירֵי חַג הַמּוֹלָד: “הָהּ, שִׁמְעוֹן הַקָּדוֹשׁ וְהָרַחוּם…” רָחֵל הִכְּתָה בְּיָדָהּ עַל פִּי בְּנָהּ.

– מְחַרֵף וּמְנָאֵץ! – קָרְאָה, וּפָנֶיהָ כֻּסּוּ אַפְרוּרִית. יוֹסֵף סִלֵּק אֶת יָדָהּ בְּנַחַת. – אַתְּ, אִמָּא, אַתְּ הַמְנָאֶצֶת, – קָרָא – שִׂמְחִי וְעִלְזִי. הֵן בְּיוֹם זֶה נוֹלַד יֵשׁוּ, זֶה אֲשֶׁר הָיָה מְיֹעָד לְכַפֵּר עַל חַטְּאוֹת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

רָחֵל פָּרְצָה שׁוּב בְּבֶכִי.

– אֵין זֹאת כִּי אִם נִטְרְפָה דַעַת בְּנֵנוּ, נִטְרְפָה. מַה זֶּה עָשׂוּ לוֹ? וְרַעְיוֹן זֶה עָלָה וְגָבַר עַל כָּל מַה שֶּׁיָּגֹרָה.

יִסּוּרִים הֵעִיבוּ אֶת הַדְּמָמָה הַנְּעִימָה הַנְּסוּכָה עַל פְּנֵי מִרְיָם שֶׁעָמְדָה לְיַד הַחַלּוֹן.

– דַּעְתִּי נִטְרְפָה?! הָהּ, אִמָּא, הֵן אֲנִי כְּאָדָם שֶׁהֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ. שִׂמְחִי נָא, שִׂמְחִי בְּשִׂמְחָתִי. נִשְׁתַּקַּע נָא בִּשְׂשׂוֹן הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, נִצְטָרֵף לְכָל הָאֱנוּשׁוּת!

רָחֵל חִיְּכָה חִיּוּךְ כָּפוּי מִתּוֹךְ דִּמְעוֹתֶיהָ. – רַב לְךָ הֲבָלִים אֵלֶּה – הִתְחַנְּנָה לְפָנָיו. – רַק חַג הַחֲנֻכָּה הוּא לָנוּ יוֹם זֶה וְלֹא פּוּרִים. אֵין לְהִתְחַפֵּשׂ הַיּוֹם!

– יוֹסֵף, מַה לְּךָ, יוֹסֵף? – נִשְׁמַע קוֹלָהּ הַנָּעִים שֶׁל מִרְיָם. – מַה זֶּה עָשִׂיתָ? אֵיפֹה זֶה הָיִיתָ?

– הֲגַם אַתְּ פֹּה, מִרְיָם? – רַק עַתָּה רָאוּ אוֹתָהּ עֵינָיו וְחָשׁוּ בִּמְצִיאוּתָהּ. – מִי יִתֵּן וְהָיִית גַּם אַתְּ עִמָּדִי שָׁם!

– אֵיפֹה?

– בְּבֵית הַתְּפִלָּה שֶׁל פֶּטֶר הַקָּדוֹשׁ. הָהּ, מַה שָֹמַיְמִית וְנִשְׂגָבָה הָיְתָה הַשִּׁירָה!

– בְּבֵית הַתְּפִלָּה שֶׁל פֶּטֶר הַקָּדוֹשׁ! –

חָזְרָה וְאָמְרָה רָחֵל בְּקוֹל נִחָר – אַתָּה, בְּנִי יוֹסֵף, הַהוֹגֶה בְּתוֹרַת ה', אַתָּה טִמֵּאתָ נַפְשְׁךָ כָּל כָּךְ?

– לֹא, לֹא חִלּוּל יֵשׁ בְּכָךְ – הִפְסִיקָה מִרְיָם בְּנַחַת. – הַאִם לֹא סִפַּרְתְּ לָנוּ, כִּי אֲבוֹתֵינוּ הָלְכוּ גַם הֵם לְבֵית הַתְּפִלָּה שֶׁל סִיקְסְטוּס בְּשַׁבָּתוֹת אַחַר הַצָּהֳרַיִם?

– כֵּן, כֵּן. – אֲבָל זֶה הָיָה בְּשָׁעָה שֶׁמִּיכָאֵל אַנְגֶּ’לוֹ בּוּאוֹנָרוֹטִי צִיֵּר אֶת צִיּוּרֵי הַקִּיר שֶׁלּוֹ עַל גְּאֻלַּת יִשְׂרָאֵל. וְכֵן הָלְכוּ לִרְאוֹת אֶת דְּמוּת משֶׁה רַבֵּנוּ עַל קִבְרוֹ הַנֶּהְדָּר שֶׁל הָאַפִּיפְיוֹר. וַאֲנִי אַף שָׁמַעְתִּי עַל יְהוּדִים שֶׁהִתְגַּנְּבוּ לְתוֹךְ בֵּית הַתְּפִלָּה שֶׁל פֶּטֶר הַקָּדוֹשׁ כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת הָעַמּוּד הָרָעוּעַ שֶׁל מִקְדַּשׁ שְׁלֹמֹה, הַנָּתוּן בִּידֵי כּוֹפְרִים אֵלֶּה, בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים. אֲבָל אֶפִּיקוֹרוֹס זֶה הֵן הָלַךְ לִתְפִלַּת הַחֲצוֹת.

–כֵּן, כֵּן – אָמַר יוֹסֵף בְּקוֹל רַךְ וְעָנֹג כַּאֲחוּז חֲלוֹם – תְּפִלַּת חֲצוֹת: בְּשָׂמִים וּמְאוֹרוֹת וּדְמֻיּוֹת קְדוֹשִׁים, וּזְגוּגִיּוֹת־צִבְעוֹנִין הֲדוּרוֹת וַהֲמוֹן מִתְפַּלְּלִים בּוֹכִים, וְזִמְרָה נִפְלָאָה, מִתְיַפַּחַת גַּם הִיא.

רֶגַע וְהַקּוֹל הָיָה נוֹקֵב כְּיִלְלַת קְדוֹשִׁים וּמִשְׁנֵהוּ – כְּרַחַשׁ דִּמְמַת הָרוּחַ הַקְּדוֹשָׁה.

– וְאֵיכָה נוֹעַזְתָּ לְהֵרָאוֹת בַּכְּנֵסִיָּה? – שָׁאֲלָה רָחֵל בְּקוֹל בֶּכִי. וְכִי עַל לֵב מִי זֶה יַעֲלֶה, כִּי יְהוּדִי נִמְצָא בְּתוֹךְ הֶהָמוֹן הָרַב? בַּחוּץ שָׂרְרָה אֲפֵלָה וּבִפְנִים אַפְלוּלִית. הֵלַטְתִּי פָּנָי וּבָכִיתִי. הַכֹּל הִבִּיטוּ בַּחַשְׁמַנִּים לְבוּשֵׁי הֶהָדָר, בָּאַפִּיפְיוֹר, בַּמִּזְבֵּחַ. וְכִי מִי זֶה שָׂם עֵינָיו בִּי?

וְהַכּוֹבַע הַצָּהֹב?

– אֵין נִכְנָסִים לְבֵית הַתְּפִלָּה בְּכִסּוּי רֹאשׁ. – וְאַתָּה נִאַצְתָּ אֶת הַשֵּׁם וְגִלִּיתָ רֹאשְׁךָ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה? – אָנֹכִי לֹא לִתְפִלָּה נִתְכַּוַּנְתִּי בְּבוֹאִי שָׁמָּה, אִמָּא יַקִּירָה. סַקְרָנוּת עַזָּה מְשָׁכַתְנִי. רָצִיתִי לִרְאוֹת בְּמוֹ עֵינַי וְלִשְׁמֹעַ בְּעֶצֶם אָזְנַי אֶת הָעֲבוֹדָה הַקְּדוֹשָׁה לְיֵשׁוּ הַקָּדוֹשׁ, אֲשֶׁר רַבּוֹתַי עוֹשִׂים אוֹתָהּ לְלַעַג וּלְקֶלֶס. אַךְ אָנֹכִי נִסְחַפְתִּי בַּזֶּרֶם הַכַּבִּיר שֶׁל נְעִימַת־הָעוּגָב, שֶׁעָלְתָה וְהִתְנַשְּׂאָה כְּלַפֵּי שָׁמַיִם, כִּמְחַשֶּׁבֶת לְהִנָּפֵץ אֶל הֲדוֹם רַגְלָיו שֶׁל הקב"ה בִּרְקִיעַ הַבְּדֹלַח. וּלְפֶתַע הִכַּרְתִּי לָדַעַת אֶל מָה וְלָמָּה תַעֲרֹג נַפְשִׁי. יָדַעְתִּי וַהֲבִינוֹתִי פֵּשֶׁר הָעֵרָגוֹן וְאִי־הַמְּנוּחָה אֲשֶׁר אֲכָלוּנִי תָּמִיד כָּאֵשׁ, אִם כִּי מֵעוֹדִי לֹא דִּבַּרְתִּי עַל כָּךְ דָּבָר. כְּהֶרֶף עַיִן בַּנְתִּי לְסוֹד הַשַּׁלְוָה.

– וּמַה הוּא, יוֹסֵף? – שָׁאֲלָה מִרְיָם רַכּוֹת, כִּי רָחֵל נָשְׁמָה כָּל כָּךְ קָשֶׁה שֶׁלֹּא יָכְלָה כִּמְעַט לְדַבֵּר.

– לִהְיוֹת לְקָרְבָּן – אָמַר יוֹסֵף בְּנַחַת, וּבְעֵינָיו בָּעֲרָה אֵשׁ הַשִּׂמְחָה. – לִסְבֹּל, לְהִתְמַסֵּר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּלֵב שָׁלֵם; לָמוּת בְּעוֹלָמִי הַפְּרָטִי תוֹךְ יִסּוּרִים נְעִימִים וַעֲרֵבִים, כְּאוֹתָם הַקּוֹלוֹת הָרוֹתְתִים שֶׁעָלוּ מִגְּרוֹנוֹ שֶׁל הַנַּעַר הַמְזַמֵּר בַּמַּקְהֵלָה. הָהּ, מִרְיָם, אִלּוּ יָכֹלְתִּי לְהוֹצִיא אֶת אַחֵינוּ מִן הַגֶּטוֹ! אִלּוּ יָכֹלְתִּי לְהָבִיא לָהֶם שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן, לַעֲשׂוֹתָם לִבְנֵי רוֹמָא מְשֻׁחְרָרִים!

– רָצוֹן טוֹב הוּא, בְּנִי, אַךְ רַק בִּידֵי ה' לַעֲשׂוֹתוֹ. – כֵּן, אֱמֶת דִּבַּרְתְּ. נִתְפַּלֵּל נָא לֶאֱמוּנָה. וּבִהְיוֹתֵנוּ לְנוֹצְרִים יִבָּטְלוּ שַׁעֲרֵי הַגֶּטוֹ מֵאֲלֵיהֶם.

– לְנוֹצְרִים?! – קָרְאוּ רָחֵל וּמִרְיָם מְלֵאוֹת חֲרָדָה. – כֵּן, לְנוֹצְרִים – אָמַר יוֹסֵף בְּלֹא פִּקְפּוּק כָּלְשֶׁהוּ. רָחֵל רָצָה לַדֶּלֶת וּסְגָרַתָּה יָפֶה יָפֶה. כָּל אֲבָרֶיהָ רָעֲדוּ.

– הַס! – נָשְׁמָה בִּכְבֵדוּת. – עַד פֹּה תָבוֹא רוּחַ־טֵרוּפְךָ וְלֹא תוֹסִיף. אֱלֹהֵי אַבְרָהָם! וּמָה אִם יִשְׁמָעוּךָ מְדַבֵּר כָּזֹאת וְהַדָּבָר יַגִּיעַ לְאָזְנֵי אָבִיךָ? – הִיא פֵּרְשָׂה יָדֶיהָ בְּדַבְּרָהּ.

– יוֹסֵף, שִׂים לֵב לְמַעֲשֶׂיךָ, – הִפִּילָה מִרְיָם אֶת תַּחֲנוּנֶיהָ לְפָנָיו וְלִבָּהּ רָצוּץ וְשָׁבוּר. – אֵין אֲנִי מְלֻמֶּדֶת. אִשָּׁה אֲנִי וְלֹא יוֹתֵר. אַךְ אַתָּה תַלְמִיד חָכָם, וּמְאַחֲזֵי־עֵינַיִם אֵלֶּה, הָעוֹשִׂים תַּרְמִית בְּכִתְבֵי קָדְשֵׁנוּ, וַדַּאי שֶׁלֹּא הִתְעוּךָ! אַתָּה הֵן יוֹדֵעַ לְהָשִׁיב לְכָל סֵרוּסֵיהֶם וְזִיּוּפֵיהֶם בְּכִתְבֵי קָדְשֵׁנוּ!

– הָהּ, מִרְיָם, – עָנָה יוֹסֵף רַכּוֹת. – הַאִם גַּם אַתְּ כְּאַחֵינוּ הַיְּהוּדִים אַתְּ? הֵם אֵינָם מְבִינִים. הֵן הַלֵּב הוּא הָעִקָּר כָּאן, וְלֹא פֶּרֶק פְּלוֹנִי וּפָסוּק אַלְמוֹנִי! מַה הָרֶגֶשׁ הַנִּשְׂגָב בְּיוֹתֵר, הַנַּעֲלֶה בְּיוֹתֵר שֶׁבִּי? לִהְיוֹת קָרְבָּן! וְלָכֵן זֶה אֲשֶׁר הָיָה כֻּלּוֹ קָרְבָּן, כֻּלּוֹ סוֹבֵל, מְעֻנֶּה וְקָדוֹשׁ, הוּא הוּא הַנַּעֲלֶה, הוּא הָאֱלֹהִים!

– אַל תּוֹסִיפִי לְדַבֵּר עִמּוֹ, מִרְיָם, – קָרְאָה הָאֵם. – הָהּ, כּוֹפֵר שֶׁכְּמוֹתְךָ, אֲשֶׁר בַּעֲווֹנוֹתַי הֲרִיתִיךָ וִילִדְיתִּיךָ! מַדּוּעַ לֹא תֹאכֶלְךָ אֵשׁ־מָרוֹם בְּעָמְדְךָ כֹּה לְפָנַי?!

– אַתָּה מְדַבֵּר עַל סֵבֶל, עִנּוּיִים וְקִדּוּשׁ הַשֵּׁם, יוֹסֵף, – קָרְאָה מִרְיָם בְּלִי לָשִׂים לֵב לְדִבְרֵי רָחֵל.

– הֵן אָנוּ הַיְּהוּדִים, וְלֹא הַנּוֹצְרִים, הִנְנוּ מְעֻנִּים וְסוֹבְלִים וּמְקַדְּשֵׁי־הַשֵּׁם. אָנּו כְּלוּאִים פֹּה כִּבְהֵמוֹת בְּמִכְלְאוֹתֵיהֶן. אוֹתוֹת־קָלוֹן יַבְדִּילוּנוּ מִשְּׁאָר הַבְּרִיּוֹת. הַתַּלְמוּד שֶׁלָּנוּ נִשְׂרַף. אֲסוּרָה עָלֵינוּ כָּל עֲבוֹדָה שֶׁכָּבוֹד הִיא לְעוֹשֶׂיהָ. אַף אֶת מֵתֵינוּ אָסוּר לָנוּ לִקְבֹּר בְּכָבוֹד וְאַף לֹא לַחֲקֹק כְּתֹבֶת־זִכָּרוֹן עַל קִבְרָם. –

הַהִתְלַהֲבוּת שֶׁבְּפָנֶיהָ דָמְתָה לְזוֹ אֲשֶׁר בְּפָנָיו. רוּחָהּ שֶׁל יְהוּדִית אוֹ יָעֵל הָיְתָה נְסוּכָה עַל פָּנֶיהָ אוֹתָהּ שָׁעָה.

– בְּשֶׁל מֹרֶךְ לִבֵּנוּ מִתְיַחֲסִים אֵלֵינוּ בְּבוּז כָּזֶה, מִרְיָם. מֶה הָיָה לְרוּחַ הַמַּכַּבִּים אֲשֶׁר בְּשִׁבְחוֹ אָנוּ שָׁרִים בְּחַג חֲנֻכָּה זֶה? הָאַפִּיפְיוֹר גּוֹזֵר גְּזֵרוֹת וְאָנוּ נִכְנָעִים, אִם אָמְנָם לְמַרְאִית עַיִן. אָנוּ מִתְקוֹמְמִים בַּסֵּתֶר, בַּעֲקַלָּתוֹן. הוּא גוֹזֵר: כּוֹבָעִים צְהֻבִּים, וְאָנוּ חוֹבְשִׁים כּוֹבָעִים צְהֻבִּים, אֶלָּא שֶׁלְּאַט לְאַט הַצָּהֹב הוֹלֵךְ וְכֵהֶה. הַצָּהֹב נַעֲשָׂה זְהַבְהַב, וְהַזְּהַבְהַב מַחֲוִיר, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף אָנוּ חוֹבְשִׁים כּוֹבָעִים אֲדֻמִּים כְּרַבִּים מִן הַחַשְׁמַנִּים, וְהַגְּזֵרָה צְרִיכָה לְהִתְחַדֵּשׁ. כֵּן עָלֵינוּ לְהִצְטַמְצֵם בְּבֵית־כְּנֶסֶת אֶחָד.

– שְׁתֹק, שׂוֹנֵא יִשְׂרָאֵל שֶׁכְּמוֹתְךָ! – קָרְאָה אִמּוֹ – אַל תַּשְׁמִיעַ דְּבָרִים אֵלֶּה בְּקוֹל. הָהּ, אֵלִי! אֵלִי!

מֶה חָטָאתִי לְפָנֶיךָ, כִּי כָּכָה תְיַסְּרֵנִי? – וְמָה רוֹצֶה אַתָּה, יוֹסֵף? – אָמְרָה מִרְיָם. – הֵן אִי אֶפְשָׁר עִם זְאֵבִים! אָנּו הַמְּעַט. וְתַכְסִיסֵנוּ הָאֶחָד הוּא: עָרְמָה.

– אֲבָל אֲנַחְנוּ הֵן נוֹעַדְנוּ לִהְיוֹת עֵדֵי ה', מִרְיָם, וְלַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, אֵין אָנוּ אֶלָּא מַרְבֵּי לַהַג־תְּפִלָּה וּמִשְׂחָקִים דָּתִיִּים, וְזוֹ כָּל דָּתֵנוּ!

וְאִלּוּ שְׁלִיחֵי הַנּוֹצְרִים – הֵם עָבְרוּ בָּאָרֶץ וְהוֹדִיעוּ אֶת דְּבַר הָאֵל בְּכָל מָקוֹם! טוֹבִים חַיֵּי־גְבוּרָה קְצָרִים מֵחַיֵּי־בּשֶׁת אֲרֻכִּים אֵלֶּה!

הוּא פָּרַץ בִּבְכִי לְפֶתַע פִּתְאֹם וְשָׁקַע בְּכֻרְסָה, עָיֵף וְיָגֵעַ.

בִּן רֶגַע עָמְדָה אִמּוֹ לְצִדּוֹ, הִתְכּוֹפְפָה וְהִקְרִיבָה אֶת פָּנֶיהָ הָרְטֻבִּים מִדְּמָעוֹת לְפָנָיו.

– תּוֹדָה לָאֵל! תּוֹדָה לָאֵל! – בָּכְתָה. – הִנֵּה עָבְרָה רוּחַ הַטֵּרוּף!

הוּא לֹא עָנָה דָבָר. שׁוּב לֹא עָצַר כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ וִכּוּחוֹ עִמָּהֶן. אַךְ לֹא עָבַר זְמַן רַב וְהָאֵם שָׁאֲלָה:

– וְאֵיפֹה עָבַר עָלֶיךָ הַלַּיְלָה?

– בְּאַרְמוֹנוֹ שֶׁל חֲנִיבַּעַל דֵּי־פְרַנְקוֹ.

מִרְיָם הִתְחַלְחֲלָה.

– זֶה אָבִיהָ שֶׁל הֶלֶנָה הַיָּפָה? – שָׁאֲלָה. – אָבִיהָ – עָנָה וּפָנָיו הִסְמִיקוּ.

– וְאֵיךְ זֶה בָּאתָ לְשָׁם, לְבֵית אֲצִילִים זֶה, לְבַיִת כֹּה קָרוֹב לָאַפִּיפְיוֹר? – וְכִי לֹא סִפַּרְתִּי לָךְ, אִמָּא, שֶׁהִצַּלְתִּי אֶת בִּתּוֹ בִּשְׁעַת הַקַּרְנִיבַל הָאַחֲרוֹן, כַּאֲשֶׁר נִסְחֲפָה עִם זֶרֶם הַקָּהָל הַגָּדוֹל בָּרְחוֹב הָרָאשִׁי וְהָיְתָה כִּמְעַט לְמִדְרָס לְרַגְלֵי הַשְּׁוָרִים שֶׁנָּסוּ בְּבֶהָלָה מִזִּירַת הַתַּחֲרוּת?

– לֹא, אֵינִי זוֹכֶרֶת דָּבָר – אָמְרָה רָחֵל בַּהֲנִיעָה רֹאשָׁהּ. – אַתָּה רַק מַזְכִּירֵנִי עַתָּה, אֵיךְ יִרְדְּפוּנוּ הַנּוֹצְרִים כִּרְדֹף חַיּוֹת יַעַר.

הוּא לֹא שָׂם לִבּוֹ לִדְבָרֶיהָ. – סִנְיוֹר דֵּי־פְרַנְקוֹ הָיָה נָכוֹן לַעֲשׂוֹת הַרְבֵּה לְמַעֲנִי – הִמְשִׁיךְ. – אֶלָּא שֶׁאֲנִי רַק בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ דְּרִיסַת־רֶגֶל בְּסִפְרִיָּתוֹ הַגְּדוֹלָה. הֲלֹא תֵדְעִי עַד כַּמָּה אֲנִי מֵצֵר שֶׁהַנּוֹצְרִים מוֹנְעִים מֵאִתָּנוּ אֶת סִפְרֵיהֶם. פְּעָמִים רַבּוֹת יָשַׁבְתִּי בְּבֵיתוֹ עַד אֲשֶׁר רַד הָעֶרֶב וְעָלַי הָיָה לְהָחִישׁ צְעָדַי לָשׁוּב אֶל הַגֶּטוֹ.

– הִנֵּה, זֶהוּ מְקוֹר הָאָסוֹן! – לֹא, לֹא, אִמָּא. לֹא דִבַּרְנוּ בְּעִנְיְנֵי דָת.

– וְאֶמֶשׁ הָיִיתָ נָתוּן רֹאשְׁךָ וְרֻבְּךָ בִּקְרִיאָה וְשָׁכַחְתָּ! – הוֹסִיפָה מִרְיָם מִשֶּׁלָּהּ.

– כִּדְבָרַיִךְ כֵּן הוּא!

– אַךְ מַדּוּעַ זֶה לֹא הִזְהִירָה אוֹתְךָ הֶלֶנָה?

הַפַּעַם נִזְדַּעֲזַע יוֹסֵף. וְאוּלָם הוּא עָנָה פָּשׁוּט: – אָנוּ קָרָאנוּ אָז בְּדִבְרֵי טַסּוֹ. כִּשְׁרוֹנוֹת מְצֻיָּנִים לָהּ. יֵשׁ וְהִיא מְבָאֶרֶת לִי אֶת דִּבְרֵי אַפְּלַטוֹן וְאֶת דִּבְרֵי סוֹפוֹקְלֶס.

– וְאַתָּה, רַב לֶעָתִיד, שָׁמַעְתָּ? – קָרְאָה רָחֵל. – אֵין אַף שֶׁמֶץ נַצְרוּת בְּאֵלֶּה, אִמָּא, וְכֵן אֵין בָּהֶם כְּדֵי לְהַרְגִּיעַ וּלְסַפֵּק. הֵיטִיב יְהוּדָה הַלֵּוִי בְּשׁוֹרְרוֹ: אֶל חָכְמַת יָוָן אַל תִּקְרַב!

– הֲיָשַׁבְתָּ קָרוֹב אֵלֶיהָ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה? – שָׁאֲלָה מִרְיָם.

הוּא הֵסֵב אֶת עֵינָיו הַתְּמִימוֹת אֵלֶיהָ.

– הִיא לֹא הָלְכָה – אָמַר.

מִרְיָם פָּנְתָה פִּתְאֹם לַדֶּלֶת. – וְעַתָּה כְּשֶׁחָזַרְתָּ לְבֵיתְךָ וְשׁוּב אֵין לִדְאֹג לְךָ, אֵין לִי עוֹד מַה לַּעֲשׂוֹת כָּאן. יִשְׁמָרְךָ אֱלֹהִים!

חָזָהּ הִכָּה גַלִּים בְּדַבְּרָהּ. הִיא מִהֲרָה לָצֵאת. – מִרְיָם הַמִּסְכֵּנָה! – נֶאֶנְחָה רָחֵל. – נַעֲרָה אֲהוּבָה וְנֶאֱמָנָה הִיא, הִיא לֹא תְסַפֵּר דָּבָר מִכָּל דִּבְרֵי חֵרוּפְךָ וְגִדּוּפְךָ!

יוֹסֵף קָפַץ מִמְּקוֹמוֹ כְּמִי שֶׁנְּשָׁכוֹ עַקְרָב. – לֹא תְסַפֵּר דָּבָר! אֲבָל, אִמָּא, אֲנִי עַצְמִי אַכְרִיזֵם קֳבָל עַם וְעֵדָה בִּרְחוֹבוֹת הַגֶּטוֹ.

– הַס, הַס! – קָרְאָה הָאֵם וְהִיא כֻּלָּהּ רוֹעֶדֶת. – הֵן הַשְּׁכֵנִים יִשְׁמָעוּךָ.

– הֵן זֶה רְצוֹנִי!

– יִתָּכֵן כִּי עוֹד מְעַט יָבוֹא אָבִיךָ לִרְאוֹת אִם שַׁבְתָּ. – אֵלְכָה נָא וְאַרְגִּיעַ אֶת רוּחוֹ.

– לֹא. – הִיא תָפְשָׂה בִּכְנַף מְעִילוֹ – לֹא אֶתֶּנְךָ לָצֵאת. הִשָּׁבְעָה לִי, כִּי לֹא תַשְׁמִיע בְּאָזְנָיו אֶת דִּבְרֵי הַנֶּאָצָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ פֹּה, שֶׁאִם לֹא כֵן יַכְּךָ מַכַּת־מָוֶת!

– וְכִי רוֹצָה אַתְּ כִּי אֲשַׁקֵּר לוֹ? הֵן עָלָיו לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לָךְ. – לֹא, לֹא. אֱמֹר לוֹ כִּי נִסְגַּר הַשַּׁעַר בְּפָנֶיךָ וְכִי עָבַר עָלֶיךָ הַלַּיְלָה בַּמַּחֲבוֹא.

– הָאֱמֶת טוֹבָה מִכֹּל, אִמָּא. הוֹלֵךְ אֲנִי לְהַשְׁמִיעוֹ דְבַר אֱמֶת. – הוּא נֶחְלַץ מִיָּדֶיהָ וּפָרַץ הַחוּצָה.

הִיא יָשְׁבָה לָאָרֶץ וְהִתְנוֹעֲעָה הֵנָּה וָהֵנָּה בְּיִסּוּרִים קָשִׁים. הַשָּׁעוֹת הִתְנַהֲלוּ לְאִטָּן. אִישׁ לֹא בָּא. לֹא הַבֵּן וְלֹא הַבַּעַל. וּלְעֵינֶיהָ עָבְרוּ מַחֲזוֹת־בְּעָתָה עַל אֲשֶׁר נָפַל בֵּין הַשְּׁנַיִם. סָמוּךְ לִשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם קָמָה מִמְּקוֹם שִׁבְתָּהּ וְהִתְחִילָה מַתְקִינָה אֲרֻחָה לְבַעְלָהּ, אֲשֶׁר בָּא גַם הַפַּעַם בְּדִיּוּק בָּרֶגַע שֶׁהוּא רָגִיל לָבוֹא תָמִיד. בְּעֵינֶיהָ הַמְּפִיקוֹת דְּאָגָה נִרְאוּ פָּנָיו הַזּוֹעֲפִים חִוְרִים יוֹתֵר מִתָּמִיד, אֲבָל הֵם לֹא גִלּוּ דָבָר. הוּא נָטַל יָדָיו בִּדְמָמָה, בֵּרַךְ וְיָשַׁב אֶל הַשֻּׁלְחָן. כְּמֵאָה פְּעָמִים רִחֲפָה הַשְּׁאֵלָה עַל שִׂפְתֵי רָחֵל, אַךְ רַק בְּסוֹף הָאֲרֻחָה מְלָאָה לִבָּהּ לִשְׁאֹל: – הֵן בְּנֵנוּ שָׁב. הַאִם רָאִיתָ אוֹתוֹ?

– בְּנֵנוּ? אֵיזֶה בֵּן? אֵין לָנוּ בֵּן! וְסִיֵּם אֶת אֲרֻחָתוֹ.

ג

הַצָּעִיר, אֲשֶׁר נִדַּח עַל־יְדֵי בְּנֵי עֲדָתוֹ וּמִשְׁפַּחְתּוֹ, חִפֵּשׂ מִקְלָט בְּחֵיק הַכְּנֵסִיָּה הַקַּתּוֹלִית, וְהִיא הִסְבִּירָה לוֹ פָּנֶיהָ וְקִבְּלָה אוֹתוֹ בְּחִבָּה יְתֵרָה, כִּי מֵרְצוֹנוֹ הַטּוֹב בָּא אֵלֶיהָ. בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה מִסְפַּר הַמּוּמָרִים מִבֵּין הַיְהוּדִים מוּעָט בְּיוֹתֵר. אֵין פֶּלֶא אֵפוֹא, כִּי מִקְרֶה זֶה הָיָה חָשׁוּב מְאֹד בְּעֵינֵי הַכְּנֵסִיָּה. וְלָכֵן הָחְלַט לִטְבֹּל אֶת יוֹסֵף בֶּן מְנַשֶּׁה בְּרֹב פְּאֵר.

בֵּינָתַיִם, עַד יוֹם הַטְּבִילָה, יָשַׁב יוֹסֵף בַּמִּנְזָר וְשָׁם לָמַד אֶת עִקָּרֵי אֱמוּנָתוֹ הַחֲדָשָׁה. נֶאֱסַר עָלָיו לָבוֹא בִּדְבָרִים עִם הוֹרָיו וּבְנֵי עַמּוֹ, גַּם אִלּוּ הָיוּ הֵם רוֹצִים בְּכָךְ. הוּא נִצְטַוָּה לֹא לָשׁוּב אֶל הַגֶּטוֹ, לֹא לֶאֱכֹל, לִשְׁתּוֹת אוֹ לְדַבֵּר עִם בְּנֵי עַמּוֹ בְּמֶשֶׁךְ יְמֵי הַנִּסָּיוֹן, וְאִם יַעֲבֹר עַל פְּקֻדָּה זוֹ – יַלְקוּהוּ בִּשְׁבָטִים אוֹ יַאַסְרוּהוּ בַּחֲבָלִים. בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם הָיוּ רָחֵל וּמִרְיָם מְטַיְּלוֹת בְּקִרְבַת הַמִּנְזָר, אוּלַי תּוּכַלְנָה לִרְאוֹת אֶת פָּנָיו, אַךְ אָסוּר הָיָה לָהֶן לָגֶשֶׁת קָרוֹב לַמִּנְזָר. כָּל נִסָּיוֹן לְהַשְׁפִּיעַ עַל יוֹסֵף לַחֲזֹר בּוֹ הָיָה גוֹרֵר אַחֲרָיו מִשְׁפַּט מָוֶת.

חַג הַהִתְגַּלּוּת הִגִּיעַ. הָמוֹן רַב מִלֵּא אֶת כְּנֵסִיַּת דֵּי־לַטָרַנוֹ. הָאַפִּיפְיוֹר עַצְמוֹ בָּא וּבְתוֹךְ הֲדַר אַרְגָּמָן וְקוֹל זִמְרָה עָמַד יוֹסֵף נִרְעַשׁ כֻּלּוֹ. סַנְדַּק הַטְּבִילָה הָיָה חֲנִיבַּעַל דֵּי־פְרַנְקוֹ, אֲשֶׁר שְׁמוֹ יִקָּרֵא מֵעַתָּה עַל יוֹסֵף. הַחַשְׁמַן, שֶׁנִּצַּח אוֹתוֹ יוֹם עַל הַטֶּקֶס, דָּרַשׁ דְּרָשָׁה חֲגִיגִית וּבֵרַךְ אֶת כָּל הַקָּהָל לַנֵּס הַגָּדוֹל שֶׁהִתְרַחֵשׁ. אַחַר הֶעֱבִירוּ אֶת הַמּוּמָר הַצָּעִיר בִרְחוֹבוֹת רוֹמָא לָבוּשׁ בִּגְדֵי אַטְלַס לְבָנִים, לְמַעַן יִרְאוּ כֻּלָּם אֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּאָה לַחֲסוֹת בְּצֵל אֱמוּנַת הָאֱמֶת וְנִצְּלָה מִכִּלָּיוֹן. בַּהִתְלַהֲבוּת הַזֹּאת שֶׁל אִחוּד עִם הָאַחֲוָה הָאֱנוֹשִׁית וְעִם הָאַבְהוּת הַשָּׁמַיְמִית וְעִם יֵשׁוּ, שְׁלִיחַ הָאֱלֹהִים, לֹא רָאָה יוֹסֵף דֵּי־פְרַנְקוֹ אֶת פְּנֵיהֶם הַקּוֹדְרִים שֶׁל אֶחָיו בְּתוֹךְ הֲמוֹן הָעָם וְאֶת הַשִּׂנְאָה אֲשֶׁר לָחֲשׁוּ עֵינֵיהֶם הַנּוּגוֹת בַּעֲבֹר הֶהָמוֹן הַחוֹגֵג עַל פְּנֵיהֶם. וְגַם בְּכָרְעוֹ עַל בִּרְכָּיו אוֹתוֹ לַיְלָה לִפְנֵי הַצְּלָב, לֹא הֶעֱלָה עַל לִבּוֹ אֶת דְּבַר הַטֶּקֶס הָאַחֵר, אֲשֶׁר נֶעֱרַךְ בּוֹ בַּיּוֹם בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת, שָׁם מֵעֵבֶר לַנָּהָר.

מוֹעֶצֶת הַקָּהָל הֶחְלִיטָה לְהָטִיל עַל יוֹסֵף בֶּן מְנַשֶּׁה אֶת הָעֹנֶשׁ הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר שֶׁל דַּת יִשְׂרָאֵל. כָּל הָעֵדָה נִקְהֲלָה לְבֵית־הַכְּנֶסֶת. אֵימָה כְּבֵדָה וְקוֹדֶרֶת רִחֲפָה עַל כָּל הַנֶּאֱסָפִים. כָּל אֶחָד נָשָׂא אֲבוּקָה שְׁחוֹרָה בְּיָדוֹ. קוֹל הַשּׁוֹפָר נִשְׁמַע וְהַחֵרֶם הוּטַל. הֻקְרְאָה הַקְּלָלָה הָאֲיֻמָּה הַמּוֹצִיאָה אֶת הַכּוֹפֵר מִכְּלָל יִשְׂרָאֵל, וְהַקָּהָל כִּבָּה אֶת אֲבוּקוֹתָיו וְעָנָה “אָמֵן”. אַחֲרֵי כֵן הָלְכוּ מְנַשֶּׁה וְאִשְׁתּוֹ לְבֵיתָם, יָשְׁבוּ לָאָרֶץ וְהִתְאַבְּלוּ עַל בְּנָם שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ. נֵר־נְשָׁמָה הָדְלַק, וְתְפִלּוֹת “הַקַּדִּישׁ” וְ“אֵל מָלֵא רַחֲמִים” הִתְנַשְּׂאוּ בַּאֲוִיר הַגֶּטוֹ רְווּי־הַקָּלוֹן. וּמִרְיָם, אֲשֶׁר פָּנֶיהָ הָיוּ רְטֻבִּים מִדְּמָעוֹת, שָׂרְפָה אֶת הַטַּלִּית שֶׁרָקְמָה בְּרַחֲשֵׁי אַהֲבָה נִסְתָּרָה לְיוֹסֵף, וְהָלְכָה לְנַחֵם אֶת הָאֲבֵלִים. אוּלָם רָחֵל בָּכְתָה לִבְנָהּ וּמֵאֲנָה לְהִנָּחֵם.

ד

הֶלֶנָה דֵי־פְרַנְקוֹ מָסְרָה אֶת דְּבַר הַחֵרֶם לְיוֹסֵף דֵּי־פְרַנְקוֹ. מִפִּי אַחַת מִנַּעֲרוֹתֶיהָ נוֹדַע לָהּ הַדָּבָר, וְזוֹ שְׁמָעַתּוּ מִפִּי שְׁלֹמֹה הַלֵּץ, הוֹלֵל חֲסַר־נִמּוּס וּמְגֻחָךְ, שֶׁהָיָה יוֹצֵא וּבָא לְבֵין הַנּוֹצְרִים.

יוֹסֵף חִיֵּךְ, אֶלָּא שֶׁדְּמָעוֹת הִתְעָרְבוּ בְּחִיּוּכוֹ. – אֵין הֵם יוֹדְעִים אֶת אֲשֶׁר הֵם עוֹשִׂים – אָמַר.

– וַאֲבוֹתֶיךָ מִתְאַבְּלִים עָלֶיךָ כְּעַל מֵת.

– הֵם מִתְאַבְּלִים עַל הַיְּהוּדִי שֶׁמֵּת, וְאַהֲבַת הַנּוֹצְרִי הַחַי הִיא שֶׁתְּנַחֲמֵם.

– אַךְ אָסוּר לְךָ לָבוֹא בִּתְחוּמָם, וְכֵן לֹא יִקְרְבוּ הֵם אֵלֶיךָ.

– הָאֱמוּנָה תַעֲקֹר הָרִים. רוּחִי תְּחַבֵּק אֶת רוּחָם. עוֹד יָבוֹא יוֹם וְנַפְשׁוֹתֵינוּ תָגֵלְנָה יַחַד בְּאוֹר הַמָּשִׁיחַ, כִּי בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רִנָּה.

פָּנָיו הַחִוְרִים קָרְנוּ בְּאוֹר עֶלְיוֹן. הֶלֶנָה הִתְבּוֹנְנָה בּוֹ בְּרִגְשֵׁי חֶמְלָה וּתְמִיהָה. – מוּזָר הוּא: רוּחַ רָעָה מְעַכֶּרֶת אֶת נַפְשְׁךָ, סִנְיוֹר יוֹסֵף – אָמְרָה. – לֹא מוּזָר הוּא, סִנְיוֹרָה, פָּשׁוּט הַדָּבָר, כְּמַחֲשֶׁבֶת הַיֶּלֶד מַמָּשׁ! – וְעֵינָיו הָעֲמֻקּוֹת וְהַמְּלֵאוֹת־מִסְתּוֹרִין פָּגְעוּ בְּעֵינֶיהָ הַבְּהִירוֹת.

זְקוּפַת קוֹמָה הָיְתָה וִיפַת־תֹּאַר, דּוֹמָה יוֹתֵר לְאַחַד הַפְּסָלִים הַיְּוָנִיִּים מֵאֲשֶׁר לְנַעֲרָה רוֹמָאִית. שִׂמְלָה פְּשׁוּטָה עֲשׂוּיָה מֶשִׁי לָבָן הִבְלִיטָה אֶת גִּזְרָתָהּ הַיָּפָה. בְּעַד הַחַלּוֹן הַגָּדוֹל חָדְרוּ קַרְנֵי־הַשֶּׁמֶשׁ, נָגְעוּ בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ וְכִסּוּ בְּכִתְמֵי זֹהַר אֶת עוֹרוֹת־הַחַיּוֹת הַשְּׁטוּחִים עַל הָרִצְפָּה וְאֶת הַטַּפֵּיטִין עַל פְּנֵי הַקִּירוֹת.

הַתְּמוּנוֹת וּכְלֵי הַשֶּׁנְהָב, כִּתְבֵי הַיָּד וְהַפְּסָלִים – הַכֹּל הִצְטָרֵף לְרֶקַע הַרְמוֹנִי אֶחָד לִדְמוּתָהּ הָאֲצִילִית. יוֹסֵף הִתְבּוֹנֵן בָּהּ וְהִזְדַּעֲזַע כֻּלּוֹ.

– וְאֵיזוֹהִי הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ לָלֶכֶת בָּהּ מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה? – שָׁאֲלָה.

– הַכְנָעָה, קָרְבָּן – עָנָה בִּלְחִישָׁה קַלָּה. –

הוֹרֵי צָדְקוּ. יוֹסֵף מֵת, כִּי רְצוֹנוֹ לֵאלֹהִים וְלִבּוֹ לְיֵשׁוּ. מִחוּץ לָעֲבוֹדָה אֵין עוֹד חַיִּים בִּשְׁבִילִי.

– וְאֶת מִי תַעֲבֹד?

– אֶת אַחַי, סִנְיוֹרָה.

– וַהֲלֹא הֵם יִדְחוּךָ מֵעַל פְּנֵיהֶם.

– דָּבָר זֶה לֹא יְשַׁמֵּשׁ לִי עִכּוּב.

הִיא שָׁתְקָה רְגָעִים אֲחָדִים, אַחַר קָרְאָה בְּיֶתֶר הִתְרַגְּשׁוּת:

– אֲבָל, סִנְיוֹר יוֹסֵף, הֵן מְאוּמָה לֹא תַּשִּׂיג בְּדֶרֶךְ זוֹ. עַשְׂרוֹת דּוֹרוֹת רָצוּ לְהַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם וַעֲמָלָם עָלָה בַּתֹּהוּ. עַל אַף כָּל הָרְדִיפוֹת לֹא סָרוּ מִקְּשִׁי עָרְפָּם.

– וְאוּלָם אִישׁ לֹא בָּא אֲלֵיהֶם בְּדֶרֶךְ הָאַהֲבָה, סִנְיוֹרָה.

– אֶת חַיֶּיךָ תַּפְקִיר.

הוּא חִיֵּךְ כְּשָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת. – אַךְ אַל נָא תִּשְׁכְּחִי, כִּי אֲנִי מַתִּי. – לֹא מַתָּ, לֹא מַתָּ, עוֹד לֵחַ חַיִּים בְּעוֹרְקֶיךָ. הִנֵּה מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא הָאָבִיב. רְאֵה נָא מַה תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ בִּשְׁמֵי הַתְּכֵלֶת. לֹא, לֹא תָּמוּת. הִנֵּה זֶה חֶלְקְךָ בַּחַיִּים: לֵהָנוֹת מֵאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ וְלִשְׂבֹּעַ יְפִי תֵּבֵל.

– אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הוּא רַק סֵמֶל לְאַהֲבַת־עָל. הַנְּבָטִים הַנִּפְתָּחִים הֵם רַק רֶמֶז לְחַיֵּי עוֹלָם.

– חוֹלֵם אַתָּה, יוֹסֵף יַקִּירִי. עֵינֶיךָ הַיָּפוֹת פְּקוּחוֹת וְאַתָּה חוֹלֵם בְּהָקִיץ. הָבֵן לֹא אוּכַל לְרֶגֶשׁ הָאַהֲבָה הַזֹּאת שֶׁבְּלִבְּךָ הַפּוֹנֶה עֹרֶף לְכָל אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, אַהֲבָה הַקּוֹרַעַת לִגְזָרִים אֶת לֵב הוֹרֶיךָ.

עֵינָיו מָלְאוּ דְמָעוֹת.

– סַבְלָנוּת! הַדְּבָרִים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאָרֶץ אֵינָם אֶלָּא צֵל עוֹבֵר. אַתְּ הַחוֹלֶמֶת, סִנְיוֹרָה. הַאֻמְנָם אֵינֵךְ מַרְגִּישָׁה כִּי הַכֹּל חוֹלֵף־עוֹבֵר וְכָלֶה? הִנֵּה, רְאִי: הַדָּבָר מָרְגָּשׁ אֲפִלּוּ בְּמִישׁוֹר רָחָב זֶה אֲשֶׁר לְפָנֵינוּ, וּבָרָקִיעַ מֵעַל, עַל כָּל הָאוֹרוֹת הַנִּפְלָאִים הַקְּבוּעִים בּוֹ לַהֲנָאָתֵנוּ הַחוֹלֶפֶת. שֶׁמֶשׁ זוֹ, הַצָּפָה יוֹמָם בָּרָקִיעַ, אֵינָהּ אֶלָּא צֵל עוֹבֵר בְּהַשְׁוָאָה לְאַהֲבַת הַמָּשִׁיחַ הַקַּיֶּמֶת לָעַד.

– דְּבָרֶיךָ פְּלִיאָה הֵם בְּאָזְנַי, סִנְיוֹר יוֹסֵף.

– דִּבְרֵי דָתֵךְ וֶאֱמוּנָתְךָ הֵם, סִנְיוֹרָה.

– לֹא, לֹא – קָרְאָה בְּקוֹל. – הֵן יָדוֹעַ תֵּדַע כִּי אֵין אֲנִי נוֹצְרִית בְּלֵב וָנֶפֶשׁ. אִישׁ מִבְּנֵי בֵּיתֵנוּ אֵינוֹ נוֹצְרִי, אִם כִּי אֵין אָדָם מַרְגִּישׁ בְּכָךְ. אָבִי צָם בְּצוֹמָא רַבָּא, אַךְ, לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, אֲרִיסְטוֹ הָאֱלִילִי הוּא הַזָּן וּמְפַרְנֵס אֶת נַפְשׁוֹ וּמֹחוֹ. רוֹמָא חוֹזֶרֶת כְּמִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה עַל הַתְּפִלּוֹת הַנּוֹצְרִיּוֹת, אַךְ הִיא נִתְבַּגְּרָה וְיָצְאָה מֵאוֹתָהּ תְּקוּפָה שֶׁל אֱמוּנָה טִבְעִית־רִאשׁוֹנָה. כָּל תַּהֲלוּכוֹתֵינוּ וַחֲגִיגוֹתֵינוּ הַנֶּהְדָרוֹת, בְּגָדֵינוּ הַנָּאִים

– מַה לְּכָל אֵלֶּה וּלְיֵשׁוּ הַחִוֵּר, אֲשֶׁר אַתָּה בְּסִכְלוּתְךָ

תֹּאמַר לְהַעֲמִידוֹ לְסֵמֶל לַכֹּל?

– אִם כֵּן הֲלֹא תַסְפִּיק לִי עֲבוֹדָה גַּם בֵּין הַנּוֹצְרִים – עָנָה רַכּוֹת.

– לֹא, לֹא. אַךְ רָעָה תָסֵב לָהֶם בֶּאֱמוּנָתְךָ הַמֵּתָה, הַמְּשֻׁלֶּלֶת כָּל רֶגֶשׁ וְחַיִּים. הָאֳמָנִים הֵם הֵם אֲשֶׁר הֵבִיאוּ גִיל וְשָׂשׂוֹן לָעוֹלָם וְחָשׁוּ אֶת הַיֹּפִי בַּכֹּל, וְאִם כִּי עָשׂוּ אֶת עַצְמָם כִּמְצַיְּרִים אֶת הַמִּשְׁפָּחָה הַקְּדוֹשָׁה וְאֶת הַצְּלִיבָה וְאֶת יֵשׁוּ הַמֵּת וְאֶת הַסְּעֻדָּה הָאַחֲרוֹנָה, הִנֵּה חֲמוּדוֹת הַחַיִּים הֵן אֲשֶׁר מִלְאוּ אֶת תְּמוּנוֹתֵיהֶם. הַאִם לֹא צִיְּרוּ אֶת אֲצִילֵינוּ כִּשְׁלִיחִים? הַאִם לֹא הִכְנִיסוּ פַּרְצוּפֵיהֶם בְּמַחֲזוֹת־קֹדֶשׁ? הַאִם לֹא הֵבִינוּ מַה הִיא הָאֳמָנוּת הַדָּתִית? הַאִם אֵין רוֹמָא מְלֵאָה אֳמָנוּת אֱלִילִית? הַאִם לֹא מָצְאוּ פִּסְלֵי לָאוֹקוֹאוֹן, קְלֵיאֹפַּטְרָה וּוֶנוּס אֶת מְקוֹמָם בְּתוֹךְ הַוַּתִּיקַן?

– וּבְכָל זֹאת אוֹהֲבִים צַיָּרַיִךְ לְצַיֵּר אֶת הָאֵם הַקְּדוֹשָׁה עִם יַלְדָּהּ יוֹתֵר מִכֹּל.

– אֵלֶּה אֵינָם אֶלָּא וֶנוּס וּקְיוּפִּיד בְּצוּרָה אַחֶרֶת.

– לֹא. דִּבְרֵי לֵיצָנוּת אֵלֶּה אֵינָם הוֹלְמִים אֶת סִנְיוֹרָה דֵי־פְרַנְקוֹ. הֵן אִי אַתְּ יְכוֹלָה לַעֲצֹם עֵינַיִךְ מַרְאוֹת אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַמְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמַּדוֹנָה שֶׁל בּוּטִיצֶ’לִי!

– אַתָּה לֹא רָאִיתָ אֶת צִיּוּרֵי־הַקִּיר שֶׁלּוֹ בִּנְוֵה לֶמִי, הַסְּמוּכָה לִפְלוֹרֶנְץ, אֶת עֶדְנַת גִּזְרוֹתָיו, גּוֹנָיו הַמַּקְסִימִים, אִלְמָלֵי כֵן הָיִיתָ מֵבִין כִּי לֹא אֶת הַיֹּפִי הָרוּחָנִי בִּלְבַד אִוְּתָה נַפְשׁוֹ.

– אֲבָל רְפָאֵלוֹ דָא אוּרְבִּינוֹ, אֲבָל לֵיאוֹנַרְדּוֹ – – לֵיאוֹנַרְדּוֹ, – אָמְרָה. – הֲרָאִיתָ אֶת “בַּכְּחוּס” שֶׁלּוֹ אוֹ אֶת צִיּוּר הַקְּרָב? הֲתֵדַע אֶת עֲבוֹדוֹת רְפָאֵלוֹ הַמְאֻחָרוֹת יוֹתֵר? הָהּ, מָצָאנוּ אֶת סוֹד הַיְּוָנִים.

אָהַבְנוּ אֶת הוֹמֵרוֹס, אֶת אַפְּלַטוֹן, אֶת פַּשְׁטוּתוֹ הָאֲצִילִית שֶׁל סוֹפוֹקְלֶס. אַךְ שֶׁקֶר הוּא בְּפִי דַנְטֵי שֶׁלָּנוּ, בְּאָמְרוֹ, כִּי וִירְגִילִיּוּס הָיָה אוֹר לְעֵינָיו. מְשׁוֹרֵר זֶה לֹא בִּקֵּר בַּתֹּפֶת. עַל עֶדְרֵי צֹאן שָׁר, עַל דְּבוֹרִים, צִפֳּרִים וְנַחֲלֵי מַיִם מְפַכִּים, וְעַל אַהֲבַת־רוֹעִים תְּמִימָה. אָנוּ מַקְשִׁיבִים וּמַקְשִׁיבִים לְשִׁירָתוֹ וְנוֹשְׁמִים אֶל קִרְבֵּנוּ אֶת אֲוִיר הַשָּׂדֶה הֶעָרֵב. אַפּוֹלוֹן הוּא הָאֱלֹהִים וְלֹא יֵשׁוּ!

– אַפּוֹלוֹן מֵסִית וּמַדִּיחַ אֶת רוֹמָא בַּהֲדַר הַטֶּבַע וּבְתַאֲוַת הַבָּשָׂר!

– אַתָּה סַרְתָּ מִדֶּרֶךְ הַבִּינָה, יוֹסֵף. הֵן יוֹדֵעַ אַתָּה כִּי דְבָרִים אֵלֶּה אֵינָם מַשְׁפִּילִים אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ אֶלָּא מְרוֹמְמִים אוֹתָן. הַאִם לֹא נִזְדַּעֲזַעְתָּ כָּמוֹנִי לְמַרְאֵה פָּנִים יָפִים, לִבְרַק הַצֶּבַע הַבְהִיר, לְזֹהַר הַלֹּבֶן שֶׁל פֶּסֶל?

– אָנֹכִי חָטָאתִי, אִם יֹפִי לִשְׁמוֹ אָהַבְתִּי, וְסִלְחִי נָא, גְּבִרְתִּי, אִם בִּדְבָרַי אֶפְגַּע בָּךְ: אַהֲבַת הַיֹּפִי אַךְ לָעֲשִׁירִים הִיא, לַשְּׂבֵעִים, לַיְחִידִים. וְהָעֲנִיִּים וְהַנִּדְכָּאִים, הַכָּלִים בְּדִמְעוֹתֵיהֶם בְּמַחֲשַׁכִּים, מַה תְּהֵא עֲלֵיהֶם? מָה הַנֶּחָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא אֱמוּנָתֵךְ לָהֶם? כְּאַיִן וּכְאֶפֶס הֵן כָּל נִפְלְאוֹת יַד הָאָדָם וּמֹחוֹ לְעֻמַּת לֵב טָהוֹר וּמַעֲשֵׂי צְדָקָה. תְּקוּפוֹת הָאֳמָנוּת תָּמִיד הָיוּ תְּקוּפוֹת שֶׁל מַעֲשִׂים רָעִים, סִנְיוֹרָה. אֱלֹהֵינו מִתְגַּלֶּה בְּפַשְׁטוּת וְלֹא בְּעָרְמָה! אִם לֹא כִּילָדִים תְּמִימִים תִּהְיוּ לֹא תִּזְכּוּ לָבוֹא בְּשַׁעֲרֵי מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם – נֶאֱמַר.

– הִנֵּה פֹּה, עֲלֵי אֲדָמוֹת, הָרָקִיעַ!

עֵינֶיהָ לָהֲטוּ. חָזָהּ עָלָה וְיָרַד. אֵשׁ מַבָּטָהּ אָחַז בּוֹ. יָפְיָהּ לֹא נָתַן לוֹ מָנוֹחַ, וּבְפָנֶיהָ וְגִזְרָתָהּ נִצְטָרְפָה טָהֳרַת לֹבֶן פֶּסֶל עִם חֲמִימוּת גּוּף אִשָּׁה חַיָּה.

– אָכֵן צָדַקְתְּ. בַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שָׁם רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם. אַתְּ גָּדַלְתְּ בְּאוֹר זוֹהֵר, סִנְיוֹרָה דֵי־פְרַנְקוֹ, לָכֵן אֵינֵךְ מַרְגִּישָׁה בְּאָשְׁרֵךְ. אֲבָל אֲנִי, אֲשֶׁר תָּמִיד הִלַּכְתִּי בְּמַחֲשַׁכִּים, הִנְנִי כְּעִוֵּר הַשָּׁב לִרְאוֹת אוֹר. נָשָׂאתִי נַפְשִׁי אֶל הַכָּבוֹד, שָׁטוּף הָיִיתִי בְּתַאֲוָה וּמָלֵא סְפֵקוֹת וּתְמִיהוֹת. אַךְ עַתָּה שְׁטָפַתְנִי שַׁלְוַת־יָהּ, סְפֵקוֹתַי נֶעֶלְמוּ, שְׁאֵלוֹתַי נִסְתַּתְּמוּ, סַעֲרַת־דָּמִי קָמָה לִדְמָמָה. רַק אַהֲבָה, אַהֲבָה וְלֹא יוֹתֵר. אֲנִי מִתְמַכֵּר כֻּלִּי לְאוֹתוֹ רֶגֶשׁ הָאַהֲבָה הַמֵּנִיעַ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַכּוֹכָבִים, כְּדִבְרֵי דַנְטֵי שֶׁלָּךְ. הַשֶּׁמֶשׁ, הַכּוֹכָבִים וְכָל הַיְקוּם רַק מַטָּרָה אַחַת לָהֶם: לְאַפְשֵׁר לָאָדָם לְהִתְיַחֵד כָּל יָמָיו עִם הָאַהֲבָה. הָהּ, אֶחָי. – לְפֶתַע הוֹשִׁיט יָדָיו בְּעֵרָגוֹן, וְעֵינָיו וְקוֹלוֹ הָיוּ רְווּיִים דְּמָעוֹת. – לָמָּה זֶה תִתְוַכְּחוּ עַל דְּבָרִים שֶׁל מַה בְּכָךְ בְּרֹאשׁ חוּצוֹת? מַה לָּכֶם כִּי תִצְבְּרוּ זָהָב וָכֶסֶף? לָמָּה זֶה תִּרְדְּפוּ אַחֲרֵי הַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה? הַשִּׂמְחָה הָאֲמִתִּית הִיא: לְהִתְמַסֵּר לֵאלֹהִים, בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ!

עַל פְּנֵי הֶלֶנָה הָיְתָה נְסוּכָה אֲרֶשֶׁת תִּמָּהוֹן רַב. לְרֶגַע קַל נִרְאָה בָּהֶם גַּם בְּרַק אוֹר, כְּאִלּוּ הָיְתָה צְמֵאָה לַהִתְלַהֲבוּת הַמְשֻׁנָּה וְהַבִּלְתִּי־מוּבָנָה הַזֹּאת.

– אַךְ הֲבָלִים תְּדַבֵּר. אַחֶיךְ לֹא יִשְׁמְעוּ לִדְבָרֶיךָ. – יוֹמָם וָלַיְלָה אֶתְפַּלֵּל כִּי תִגַּע גַּחֶלֶת־הַקֹּדֶשׁ בִּשְׂפָתַי. – גַּם הָאַהֲבָה הִיא אֵשׁ קֹדֶשׁ. הַאִם תֹּאמַר לִחְיוֹת בִּלְעָדֶיהָ?

וּבְדַבְּרָהּ דְּבָרִים אֵלֶּה הִתְקָרְבָה אֵלָיו. נְשִׁימָתָהּ הֵזִיעָה אֶת הַתַּלְתַּל הַשָּׁחוֹר שֶׁעַל מִצְחוֹ. הוּא צָעַד אֲחוֹרַנִּית בְּרֶטֶט.

– רְצוֹנִי בְּאַהֲבַת קֹדֶשׁ, אֱלֹהִית, סִנְיוֹרָה.

– הֲתֹאמַר לִהְיוֹת נָזִיר דּוֹמִינִיקָנִי?

– כָּךְ גָּמַרְתִּי אֹמֶר בְּלִבִּי.

– וְהַמִּנְזָר יְסַפֵּק אֶת כָּל דְּרִישׁוֹתֶיךָ?

– חַיַּי בַּמִּנְזָר יִהְיוּ חַיֵּי שָׁמַיִם.

– כֵּן, כֵּן, שָׁם אֵין נִשּׂוּאִין וְחַיֵּי

מִשְׁפָּחָה. אֵיזוֹ אֱמוּנָה הִיא זֹאת הָאוֹמֶרֶת לְהַפִּיל אֶת עַמּוּדֵי הַחֶבְרֶה הָאֱנוֹשִׁית?

– לֹא, אֱמוּנָה זוֹ רוֹחֶשֶׁת כָּבוֹד לְנִשּׂוּאִין, אַךְ לֹא לְכָל אָדָם הֵם, לֹא לַכֹּהֲנִים הֵם.

– אֲבָל אַתָּה אֵינְךָ כֹּהֵן!

– רַק שְׁאֵלַת יָמִים מִסְפָּר הִיא. אַךְ אִם גַּם לֹא יְקַבְּלוּנִי לַמִּנְזָר, בְּכָל זֹאת אֶהְיֶה פָּרוּש כָּל יְמֵי חַיַּי.

– בְּכָל זֹאת תִּהְיֶה פָּרוּש כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ! וּמַדּוּעַ?

– כִּי עַמִּי הוֹצִיאַנִי מִקִּרְבּוֹ. וְלוּ נָשָׂאתִי לִי נוֹצְרִיָּה לְאִשָּׁה כְּמַעֲשֵׂה מוּמָרִים אֲחֵרִים, שׁוּב לֹא הָיִיתִי יָכוֹל לְשַׁמֵּשׁ סֵמֶל לִבְנֵי עַמִּי. יֹאמְרוּ עָלַי, כַּאֲשֶׁר יֹאמְרוּ עַל הַמּוּמָרִים הָאֲחֵרִים, כִּי לֹא אוֹר הַמָּשִׁיחַ הוּא שֶׁמְּשָׁכַנִי אֶלָּא אוֹר עֵינֶיהָ שֶׁל נַעֲרָה נוֹצְרִית יָפָה. קְשֵׁי־לֵב הֵם הַיְּהוּדִים. אֵין הֵם מַאֲמִינִים בַּהֲמָרַת אֱמֶת. הָיוּ יְהוּדִים עֲנִיִּים שֶׁנִּתְעַשְּׁרוּ עַל יְדֵי הַשְּׁמַד; הָיוּ יְהוּדִים עֲשִׁירִים, שֶׁהַשְׁמַד פְּטָרָם מִתַּשְׁלוּם קְנָסוֹת וּמִסֵּי יְרֻשָּׁה. אַךְ אֲנִי גֹרַשְׁתִּי מִנַּחֲלַת אֲבוֹתַי וּמְאוּם לֹא אֲקַבֵּל תְמוּרָתָהּ. לָכֵן סֵרַבְתִּי לְקַבֵּל אַחַת מִמִּשְׂרוֹת הַכָּבוֹד אֲשֶׁר הִצִּיעַ לִי אָבִיךְ. בִּרְאוֹת אַחַי כִּי אֵין אֲנִי מְבַקֵּשׁ הֲנָאָה לְעַצְמִי, כִּי אֵינֶנִּי מְבַקֵּשׁ גַּם מֵהֶם שׁוּם קִצְבָה, וַאֲנִי בָּא לִדְרֹשׁ לִפְנֵיהֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, בִּרְאוֹתָם כִּי חַי אֲנִי חַיֵּי טָהֳרָה וּבְדִידוּת, יַקְשִׁיבוּ לִדְבָרַי. וְאוּלַי יִפָּתַח לַבָּם לְהָבִין; אוּלַי תִּפָּקַחְנָה עֵינֵיהֶם לִרְאוֹת.

פָּנָיו קָרְנוּ בְּאוֹר חוֹלָנִי־חִוֵּר. הוּא יִהְיֶה מוּמָר רִאשׁוֹן מִסּוּג זֶה. זֹאת יָדַע נֶאֱמָנָה. עוֹד לֹא הָיָה יְהוּדִי שֶׁעָמַד לִפְנֵי אֶחָיו כְּנוֹצְרִי לְלֹא דֹפִי, לְמַעְלָה מֵחֲשָׁדוֹת. הָהּ, מַה מְאֻשָּׁר הוּא שֶׁיּוּכַל לְמַלֵּא תַפְקִיד זֶה שֶׁל שְׁלִיחַ־קֹדֶשׁ!

– אַךְ נְדַמֶּה בְּנַפְשֵׁנוּ כִּי – הֶלֶנָה הִסְּסָה.

אֲבָל אַחֲרֵי רְגָעִים מִסְפָּר נָשְׂאָה אֵלָיו עֵינֶיהָ בְּגִלּוּי לֵב לְלֹא פַּחַד – נְדַמֶּה כִּי זוֹ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֵינֶנָּה נוֹצְרִית!

– כִּי אָז הָיִיתִי מְדַכֵּא אַהֲבָתִי בְּכָל זֹאת –

אָמַר בְּקוֹל נִחָר, רוֹעֵד כֻּלּוֹ. – קְשֵׁי־לֵב הֵם הַיְּהוּדִים. הֵם לֹא יַבְחִינוּ. הֵם מַכִּירִים רַק יְהוּדִים וְנוֹצְרִים.

– נִדְמֶה לִי כִּי אָבִי חוֹזֵר הַבַּיְתָה. אֵלֵךְ לִקְרָאתוֹ. שָׁלוֹם.

הִיא פָּנְתָה לַדֶּלֶת בְּלִי לְהַבִּיט אֵלָיו. וּלְפֶתַע הֶחֱזִירָה רֹאשָׁהּ וְאָמְרָה:

– לִבִּי עִמְּךָ בְּכָל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ. בְּטֶרֶם תִּלְבַּשׁ גְּלִימַת הַנָּזִיר הִמָּלֵךְ יָפֶה בְּדַעְתְּךָ. גְּלִימָה זוֹ מְסַמֶּלֶת אֶת כָּל הַקּוֹדֵר שֶׁבַּחַיִּים. הֱיֵה שָׁלוֹם!

הוּא קָרֵב אֵלֶיהָ וְאָחַז בְּיָדָהּ. בְּהַרְכִּינוֹ רֹאשׁוֹ נְשָׁקָהּ בְּרַחֲשֵׁי כָּבוֹד, וְהִיא לֹא מָשְׁכָה יָדָהּ.

– הַאִם עָז וְאַמִּיץ לִבְּךָ לִלְבֹּשׁ בְּגָדִים אֵלֶּה, יוֹסֵף יַקִּירִי? – שָׁאֲלָה רַכּוֹת. הוּא יִשֵּׁר קוֹמָתוֹ, בְּהַחֲזִיקוֹ יָדָהּ בְּיָדוֹ.

– כֵּן – אָמַר. – אַתְּ מְמַלְּאָה אֶת לִבִּי עֹז וְאֹמֶץ, הֶלֶנָה.

רַעַד עָבַר בִּפְנֵי הֶלֶנָה. הִיא מָשְׁכָה יָדָהּ מִמֶּנּוּ. – לֹא אוּכַל לָפַחַת רוּחַ חַיִּים, עֹז וְאֹמֶץ בִּמְקוֹם שָׁם שׂוֹרֵר הַמָּוֶת – אָמְרָה. – רַק בִּמְקוֹם שָׁם חַיִּים אוּכַל לְהַשְׁפִּיעַ!

הוּא עָצַם עֵינָיו כְּבַחֲזוֹן פְּלָאִים.

– לֹא מָוֶת שָׁם, כִּי אִם חַיִּים וּתְחִיָּה – לָחַשׁ. וּבְפָקְחוֹ עֵינָיו – שׁוּב לֹא הָיְתָה הֶלֶנָה לְצִדּוֹ. הוּא כָּרַע עַל בִּרְכָּיו וְהִתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת.

ה

עוֹד בִּימֵי הַנִּסָּיוֹן, לִפְנֵי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו חוֹבוֹת נָזִיר, נָשָׂא דְרָשָׁתוֹ “דָבָר לַיְּהוּדִים” בְּאַחַד הָאוּלַמִּים הַגְּדוֹלִים הַסְּמוּכִים לַגֶּטוֹ. נוֹצְרִים רַבִּים וְנֶאֱמָנִים הָיוּ שָׁם, וַחֲנִיבַּעַל דֵּי־פְרַנְקוֹ יָשַׁב בְּרֹאשׁ.

אַךְ מִן הַיְּהוּדִים בָּא רַק אֶחָד: שְׁלֹמֹה הַלֵּץ וְקַל־הַדַּעַת. אַף עַל פִּי כֵן שָׂמַח יוֹסֵף דֵּי־פְרַנְקוֹ לִקְרָאתוֹ.

– הוּא מַרְבֶּה דְבָרִים – אָמַר בְּלִבּוֹ. – הוּא יִזְרֶה אֶת הַזֶּרְעוֹנִים.

לְמָחֳרָת הַיּוֹם, לִפְנוֹת עֶרֶב, עָבַר יוֹסֵף בִּרְחוֹב לֶפִּידָה, סָמוּךְ לְמִנְזָר דּוֹמִינִיק הַקָּדוֹשׁ. מִישֶׁהוּ נָגַע בִּמְעִילוֹ. הוּא הֵסֵב פָּנָיו.

– מִרְיָם! – קָרָא וְנִרְתַּע לְאָחוֹר.

– לָמָּה נִבְהַלְתָּ כָּכָה, יוֹסֵף?

– הַאִם אֵינֵךְ יוֹדַעַת כִּי הוּטַל עָלַי חֵרֶם?

הַבִּיטִי נָא וּרְאִי: הַאִם לֹא יְהוּדִי הוּא הַלָּה הָעוֹקֵב

אַחֲרֵינוּ?

– לֹא אִכְפַּת לִי, דָּבָר לִי אֵלֶיךָ.

– אַךְ הֵן קְלָלָה תִּרְבַּץ עָלַיִךְ בְּדַבְּרֵךְ עִמִּי.

– דָּבָר לִי אֵלֶיךָ! עֵינָיו אֹרוּ.

– אִם כֵּן – קָרָא בְּגִיל, – גַּם אַתְּ רָאִיתָ אֶת אוֹר הָאֱמֶת?

– לֹא, יוֹסֵף, לֹא! לְעוֹלָם לֹא! אוֹהֶבֶת אֲנִי אֶת דַּת אֲבוֹתֵינוּ. אֵינֶנִּי מֵיטִיבָה לָדַעַת אֶת סִפְרֵי־קָדְשֵׁנוּ כָּמוֹךָ, אַךְ בְּלִבִּי אֲנִי מַרְגִּישָׁה בִּקְדֻשַּׁת דָּתֵנוּ.

– אִם כֵּן, לָמָּה בָּאת? נִפְנֶה נָא לַקּוֹלוֹסֵאוּם. לֹא רַב שָׁם הָרַעַשׁ, וְגַם אַחֵינוּ אֵינָם מַרְבִּים לָבוֹא שָׁמָּה.

הֵם עָזְבוּ אֶת הָרְחוֹב הַהוֹמֶה מֵהֲמוֹן כִּרְכָּרוֹת, סַבָּלִים, מֵאֲצִילִים הָרְכוּבִים עַל סוּסֵיהֶם, אֲשֶׁר כָּל אֶחָד מֵהֶם עָלוּל הָיָה לִפְגֹעַ בִּכְבוֹד מִרְיָם, שֶׁמָּשְׁכָה עֵין כֹּל בְּיָפְיָהּ וּבַטְּלַאי הַצָּהֹב הַמְרֻבָּע עַל בִּגְדָהּ. בְּלִי דַבֵּר דָּבָר פָּנוּ אֶל עֵבֶר שַׁעֵר טִיטוּס. כָּאן עָמְדוּ שְׁנֵיהֶם בְּלִי מֵשִׂים, כִּי מִפְּנֵי מְנוֹרַת הַקֹּדֶשׁ, שֶׁתַּבְנִיתָהּ הָיְתָה חֲקוּקָה עַל שַׁעַר הַנִּצָּחוֹן הַזֶּה, לֹא הָיָה שׁוּם יְהוּדִי עוֹבֵר בּוֹ. טִיטוּס וְשִׁלְטוֹנוֹ עָבְרוּ־חָלְפוּ מִזְּמַן, אַךְ הַיְּהוּדִים לֹא שָׁכְחוּ אֶת חֻרְבַּן מִקְדָּשָׁם וְאַרְצָם.

– הֲשָׁלוֹם לְהוֹרַי? – שָׁאַל יוֹסֵף לְבַסּוֹף. – הֲתָעֵז עוֹד פָּנִים לִשְׁאֹל? אִמְּךָ שׁוֹפֶכֶת דְּמָעוֹת כָּל הַיָּמִים, חוּץ לַשָּׁעוֹת אֲשֶׁר אָבִיךְ נִמְצָא בַּבַּיִת. אָז הִיא מִתְאַבֶּנֶת כָּמוֹהוּ! אַתָּה תּוֹרִיד אֶת שֵׂיבָתָם בְּיָגוֹן שְׁאוֹלָה.

דְּמָעוֹת חִנְּקוּ אֶת גְּרוֹנוֹ, אַךְ הוּא הִתְאוֹשֵׁשׁ וְאָמַר: – יִסּוּרִים מְצָרְפִים אֶת הַנֶּפֶשׁ, מִרְיָם. כְּלֵי זֵינוֹ שֶׁל אֱלֹהִים הֵם.

– אַל תַּרְשִׁיעַ אֶת הָאֱלֹהִים בְּרִשְׁעָתְךָ. שְׂנֵאתִיךָ! – וְאַחַר הִמְשִׁיכָה בְּחִפָּזוֹן: – בַּגֶּטוֹ נָפוֹצָה שְׁמוּעָה כִּי עוֹמֵד אַתָּה לִהְיוֹת לְנָזִיר דּוֹמִינִיקָנִי. שְׁלֹמֹה הַלֵּץ הֵבִיא אֶת הַבְּשׂוֹרָה.

– נָכוֹן, מִרְיָם.

– אֲבָל אֵיךְ תּוּכַל לִהְיוֹת לְנָזִיר וְאַתָּה אוֹהֵב אִשָּׁה?! הוּא עָמַד מִלֶּכֶת, נִדְהָם כֻּלּוֹ.

– מָה אָמַרְתְּ, מִרְיָם?

– לֹא, לֹא תַּעֲלִים מִמֶּנִּי אֶת הַדָּבָר! אֲנִי מַכִּירָה אוֹתָהּ וְיוֹדַעַת אַהֲבָתְךָ לָהּ. הֲלֹא הִיא הֶלֶנָה דֵּי־פְרַנְקוֹ.

פָּנָיו חָוְרוּ.

– לֹא. אֵין אֲנִי אוֹהֵב שׁוּם אִשָּׁה.

– אֶת הֶלֶנָה אַתָּה אוֹהֵב.

– מִנַּיִן לָךְ דָּבָר זֶה?

– אִשָּׁה אֲנִי.

הֵם הִמְשִׁיכוּ לָלֶכֶת בִּדְמָמָה.

– וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר רָצִית לְהַגִּיד לִי?

– לֹא זֹאת בִּלְבָד. עָלֶיךָ לְשֵׂאתָהּ לְאִשָּׁה וְלִשְׂמֹחַ בָּהּ.

– לֹא, לֹא אוּכַל, מִרְיָם. אֵינֵךְ מְבִינָה.

– אֵינִי מְבִינָה?! יְכוֹלָה אֲנִי לִקְרֹא בְּךָ כַּאֲשֶׁר תִּקְרָא אַתָּה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה בְּלִי נִקּוּד! חוֹשֵׁשׁ אַתָּה כִּי אָנוּ, הַיְּהוּדִים, נַרְאֶה עָלֶיךָ בְּאֶצְבַּע וְנֹאמַר כִּי אֶת הֶלֶנָה אָהַבְתָּ וְלֹא אֶת יֵשׁוּ, מְפַחֵד אַתָּה כִּי לֹא נִשְׁמַע לִדְרָשׁוֹתֶיךָ.

– וְהַאִם לֹא נְכוֹנִים חֲשָׁשׁוֹתַי?

– נְכוֹנִים!

– וְאִם כֵּן?

– בֵּין כֹּה וָכֹה לֹא נִשְׁמַע לְךָ! גַּם אִם תִּגְזֹר עַצְמְךָ לְגִזְרֵי־גְזָרִים לֹא נַאֲמִין בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ. רַק לִי יֵשׁ אֵמוּן בְּכֵנוּתְךָ וַאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ כְּאָדָם שֶׁדַּעְתּוֹ נִתְבַּלְבְּלָה מֵרֹב לִמּוּד. יוֹסֵף, חֲלוֹמְךָ חֲלוֹם שָׁוְא הוּא.

הַיְּהוּדִים שָׂנוֹא יִשְׂנָאוּךָ. הָמָן יִקְרְאוּ לְךָ. בְּרָצוֹן רַב וּבְשִׂמְחָה הָיוּ רוֹאִים אוֹתְךָ מוּקָע עַל עֵץ רָם. שִׁמְךָ יִהְיֶה לִקְלָלָה וּלְנֶאָצָה לְדוֹרֵי דוֹרוֹת. לֹא תוּכַל לִמְשֹׁךְ לִבֵּנוּ אַחֲרֶיךָ כְּשֵׁם שֶׁלֹּא תוּכַל לְהָזִיז אֶת שֶׁבַע גִּבְעוֹת רוֹמָא.

רַבּוֹת סָבְלוּ הַיְּהוּדִים וְלֹא נִכְנְעוּ.

– אֲבָל אָנֹכִי אוֹשִׁיעֵם, אַצִּילֵם.

– אַתָּה תְכַלֵּם. טוֹב תַּעֲשֶׂה אִם אֶת עַצְמְךָ תּוֹשִׁיעַ. שָׂא לְךָ אֶת הֶלֶנָה לְאִשָּׁה וּרְאֵה אשֶׁר בְּחַיֶּיךָ.

הוּא הִסְתַּכֵּל בָּהּ.

– רְאֵה אשֶׁר בְּחַיֶּיךָ! – חָזְרָה עַל דְּבָרֶיהָ. – אַל תְּכַלֶּה יָמֶיךָ בִּרְדִיפָה אַחֲרֵי צֵל עוֹבֵר. רְאֵה בְּשִׂמְחָה וּבְטוֹב! זֶה דְבָרִי הָאַחֲרוֹן לְךָ. וּמֵעַתָּה, כְּבַת־יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁרָה, הִנְנִי לְהִשָּׁמַע לִדְבַר הַחֵרֶם, וְאִלּוּ אֵם בְּיִשְׂרָאֵל הָיִיתִי, כִּי אָז הָיִיתִי מְלַמֶּדֶת אֶת בָּנַי לְשָׂנְאֲךָ מַמָּשׁ כְּשִׂנְאָתִי אֲנִי לְךָ. הֱיֵה שָׁלוֹם!

הוּא תָפַשׂ בְּשִׂמְלָתָהּ. – אַל תֵּלְכִי בְּטֶרֶם אַגִּיד לָךְ, כִּי לֹא אֶשְׁמַע לַעֲצָתֵךְ. מָחָר אֶהְיֶה לְנָזִיר – בְּאוֹר הַשְּׁקִיעָה הֵאִירוּ פָּנָיו בְּזֹהַר מִסְתּוֹרִי. – אַךְ מַדּוּעַ זֶה סִכַּנְתְּ אֶת שְׁמֵךְ הַטּוֹב כְּדֵי לְהַגִּיד לִי כִּי תִשְׂנָאִינִי?

– כִּי אֲהַבְתִּיךָ! שָׁלוֹם!

הִיא הֵחִישָׁה צְעָדֶיהָ וְנֶעֶלְמָה. הוּא פָּשַׁט זְרוֹעוֹתָיו אַחֲרֶיהָ.

– מִרְיָם, מִרְיָם! – קָרָא. – שׁוּבִי! הֵן גַּם אַתְּ נוֹצְרִיָּה אַתְּ! שׁוּבִי אֵלַי, אֲחוֹתִי הַטּוֹבָה!

אַךְ אֶל בֵּין זְרוֹעוֹתָיו נָפַל נָזִיר דּוֹמִינִיקָנִי שִׁכּוֹר.

ו

הַיְּהוּדִים לֹא רָצוּ לָבוֹא לִדְרָשׁוֹתָיו שֶׁל הָאָח יוֹסֵף, וְהוּא הֶעֱרָה לֹא פַּעַם אֶת כָּל רוּחוֹ הַנִּלְהָבָה עַל קְהַל נוֹצְרִים וּמוּמָרִים. עַל אַף כָּל מַאֲמַצָיו וְהוֹכָחוֹתָיו לֹא הִצְלִיחַ לִמְשֹׁךְ אֵלָיו אֶת לֵב הַיְּהוּדִים, וְרַק בָּרְחוֹבוֹת הָיָה נִתְקָל בִּפְנֵיהֶם הַזּוֹעֲמוֹת. סוֹף סוֹף פָּקְעָה סַבְלָנוּתוֹ וְהוּא פָּנָה לָאַפִּיפְיוֹר בְּהַצָּעָה לְהַכְרִיחַ אֶת הַיְּהוּדִים לָבוֹא וּלְהַאֲזִין לִדְרָשׁוֹתָיו. הוּא מָצָא אֶת הָאַפִּיפְיוֹר שׁוֹכֵב חוֹלֶה בְּמִטָּתוֹ, וּמְשׂוֹחֵחַ עִם בִּישׁוֹף סַלַמַנְקָה וְעִם מְנַהֵל אוֹצַר הַמְּדִינָה, כַּנִּרְאֶה עַל מִקְרֶה מַצְחִיק שֶׁאֵרַע לְצִיר־הָאַפִּיפְיוֹר בְּצָרְפַת.

הַפָּנִים אֲשֶׁר נִשְׁקְפוּ מִתַּחַת לַכִּפָּה הַכְּחֻלָּה, הָיוּ פְּנֵי מְלֻמָּד חִוְרִים, אַךְ הֵם לֹא הָיוּ מְשֻׁלָּלִים קַוִּים חֲזָקִים. יוֹסֵף עָמַד חָרֵד בַּפֶּתַח, עַד שֶׁהֻרְשָׁה לָבוֹא פְּנִימָה. הוּא צָעַד קָדִימָה בְּיִרְאַת־כָּבוֹד יְתֵרָה, כָּרַע עַל בִּרְכָּיו וְנָשַׁק לְרַגְלֵי הָאַפִּיפְיוֹר. אַחֵר קָם וְהִצִּיעַ אֶת בַּקָּשָׁתוֹ.

שַׁלִּיט־הַנַּצְרוּת הָיָה אָדָם מְנֻמָּס, תַּלְמִיד חָכָם וְחוֹבֵב סֵפֶר וָאֳמָנוּת. הוּא נָהַג בְּיֶתֶר פִּקְּחוּת מִמְּלָכִים אֲחֵרִים, וַהֲלִיכוֹתָיו עִם הַיְּהוּדִים לֹא הָיוּ קָשׁוֹת.

אֶת כֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ הֶרְאָה בְּעִקָּר בְּעִנְיְנֵי־חוּץ, וְאִלּוּ בְּעִנְיְנֵי פְּנִים טוֹב הָיָה וּרְחַב־לֵב. בְּשָׁעָה שֶׁיוֹסֵף דֵּי־פְרַנְקוֹ הִצִּיעַ לְפָנָיו אֶת בַּקָּשָׁתוֹ וְהִסְבִּיר אֵיךְ לִפְתֹּר אֶת שְׁאֵלַת הַיְּהוּדִים, אֵיךְ יְנַגֵּן לִפְנֵי אֶחָיו עַל כִּנּוֹרוֹ שֶׁל דָּוִד, אִם רַק יוּכַל לְמָשְׁכָם אֵלָיו וּלְהַקְסִימָם בְּקוֹלוֹ – הוּבְאָה לַחֶדֶר אֲרֻחָה עַל גַּבֵּי מַגַּשׁ־כֶּסֶף; אַחַד הַמְשָׁרְתִים טָעַם מִן הַמַּאֲכָלִים כְּדֵי לִהְיוֹת בָּטוּחַ שֶׁאֵין בָּהֶם רַעַל.

הָאַפִּיפְיוֹר סָעַד, וְיוֹסֵף נֶאֱלַץ לָסוּר הַצִּדָּה. עוֹד לֹא נִגְמְרָה הַסְּעֻדָּה וְרֹאשׁ הַתִּזְמֹרֶת בָּא לְקַבֵּל הוֹרָאוֹת בְּנוֹגֵעַ לַנֶּשֶׁף שֶׁיֵּעָרֵךְ בְּאֶחָד בְּאוֹגוּסְט בַּוַּתִּיקַן; וְאַחֲרָיו בָּאוּ שְׁנֵי צוֹרְפֵי זָהָב וְהֵבִיאוּ צִנְצְנוֹת כֶּסֶף מַעֲשֵׂי אֳמָנוּת. הָאָב הַקָּדוֹשׁ שׂוֹחַח אִתָּם אֲרֻכּוֹת וְהִתְפַּעֵל מְאֹד מִמְּלֶאכֶת יָדָם. הַדָּבָר נִמְשַׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה, וְיוֹסֵף עָמַד מִן הַצַּד, רוֹגֵז כֻּלּוֹ.

לְבַסּוֹף נָשָׂא הָאַפִּיפְיוֹר אֶת פָּנָיו הַקּוֹרְנִים לְיוֹסֵף וְשָׁאַל:

– הַאִם בִּרְצוֹנְךָ לְבַקֵּשׁ עוֹד דָּבָר מִמֶּנִּי, אָח יוֹסֵף? הָהּ, כֵּן. אַתָּה רוֹצֶה לִדְרֹשׁ בְּאָזְנֵי בְּנֵי עַמְּךָ קְשֵׁי־הָעֹרֶף. אָכֵן, שְׁאִיפָה רְאוּיָה לְשֶׁבַח! לוּאִיגִ’י, הַזְכִּירֵנִי מָחָר לְהוֹצִיא פְּקֻדָּה עַל כָּךְ. בִּדְמָעוֹת בְּעֵינָיו נָפַל הַנָּזִיר שׁוּב לְרַגְלֵי הָאַפִּיפְיוֹר, נָשַׁק לוֹ וְהָגָה דִבְרֵי־תוֹדָה בִּלְתִּי בְּרוּרִים.

אַחַר קָם וְחָזַר לַמִּנְזָר. הָאַפִּיפְיוֹר קִיֵּם אֶת הַבְטָחָתוֹ: עַל הַיְּהוּדִים נִגְזַר לְהַקְשִׁיב לִדְרָשָׁתוֹ הַבָּאָה שֶׁל יוֹסֵף. בְּהִתְלַהֲבוּת טֵרוּף חִכָּה יוֹסֵף לְשַׁבָּת אַחַר הַצָּהֳרַיִם. דְּרָשָׁה נִפְלָאָה הֵכִין. הַיְּהוּדִים לֹא יַרְהִיבוּ בְּנַפְשָׁם לְבִלְתִּי הִשָּׁמַע לַפְּקֻדָּה. הֵם יָבוֹאוּ. אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לֹא לָבוֹא. הֵם נִסּוּ לְהַשְׁפִּיעַ עַל הָאַפִּיפְיוֹר לְבַטֵּל אֶת הַפְּקֻדָּה, אַךְ לֹא הִצְלִיחוּ בְּכָךְ. הֵם מֻכְרָחִים לָבוֹא לִשְׁמֹעַ אֶת דְּרָשָׁתוֹ.

אַךְ בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי לַשָּׁבוּעַ הַהוּא, יוֹמַיִם לִפְנֵי מוֹעֵד הַדְּרָשָׁה, פָּרְצָה מַגֵּפָה בַּגֶּטוֹ, וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי מֵתוּ עֲשָׂרָה לְמֵאָה מִתּוֹשָׁבָיו. הַקַּדַּחַת, שֶׁבָּאָה בְּעִקְּבוֹת גֵּאוּת הַטִּבֶּר, שׁוּב קָצְרָה קְצִיר מָוֶת אָיֹם בַּסִּמְטָאוֹת הַצְּפוּפוֹת וּבַבָּתִּים הַצָּרִים הַמְּלֵאִים וְלָדוֹת לָרֹב. בְּשַׁבָּת נִתַּן צַו לִסְגֹּר אֶת שַׁעֲרֵי הַגֶּטוֹ, לְמַעַן לֹא יוּכַל אִישׁ לָבוֹא וְלָצֵאת וְלֹא תִּתְפַּשֵּׁט הַמַּגֵּפָה.

בְּמֶשֶׁךְ שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים הָיוּ “נְדוּיֵי הַחֶבְרָה הָאֱנוֹשִׁית” כְּלוּאִים בְּמִכְלְאוֹת הַמַּגֵּפָה שֶׁלָּהֶם יוֹמָם וָלַיְלָה, לְחַיִּים אוֹ לְמָוֶת, כְּאַוַּת נַפְשָׁם, וּבְהִפָּתַח שַׁעֲרֵי הַגֶּטוֹ מֵחָדָשׁ שׁוּב לֹא הֻרְגְּשָׁה צְפִיפוּת בֵּין הַחַיִּים. הַדֹּחַק הָיָה רַב הַרְבֵּה יוֹתֵר בֵּין הַמֵּתִים.

ז

יוֹסֵף בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת הָיָה נִדְהָם וְנִרְעָשׁ בִּרְאוֹתוֹ, כִּי חֲלוֹמוֹתָיו עָלוּ שׁוּב בַּתֹּהוּ. עַצֶּבֶת כְּבֵדָה, אֲשֶׁר לֹא רָצָה לְהוֹדוֹת בָּהּ, יָרְדָה עָלָיו לְמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי הַמַּגֵּפָה, אֲשֶׁר פָּרְצָה מִתּוֹךְ הַגֶּטוֹ הַסָּגוּר וּמְסֻגָּר, עַל אַף כָּל אֶמְצְעֵי הַזְּהִירוּת. לֹא לְעַצְמוֹ דָאַג, כִּי אִם לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וּלְמִרְיָם. הוּא טִיֵּל סָמוּךְ לְשַׁעֲרֵי עִיר הַמֵּתִים, אַךְ שׁוּם יְדִיעָה עַל הַנַּעֲשֶׂה בָּהּ לֹא הִגִּיעָה לְאָזְנָיו.

וּבְהִוָּדַע לוֹ לְבַסּוֹף כִּי יִקְרֵי־נַפְשׁוֹ נִשְׁאֲרוּ בְּחַיִּים, הָנְחֲתָהּ עָלָיו מַהֲלֻמָּה חֲדָשָׁה. פְּקֻדַּת הַדְּרָשָׁה הָיְתָה עוֹד בְּתָקְפָּהּ, אַךְ הָאַפִּיפְיוֹר הִטָּה חַסְדוֹ לַנִּשְׁאָרִים מִן הַמַּגֵּפָה. הוּא בָּן לְשִׂנְאָתָם לְיוֹסֵף וּלְטַעֲנָתָם, כִּי יְבַכְּרוּ לִשְׁמֹעַ דְּרָשָׁתוֹ שֶׁל מַטִּיף אַחֵר. הַתַּפְקִיד לְהַטִּיף לִפְנֵי הַיְּהוּדִים הֻטַּל עַל נָזִיר אַחֵר וְנֶאֱסַר עַל יוֹסֵף. לַשָּׁוְא בִּקַּשׁ לְהֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי הָאָב הַקָּדוֹשׁ. הוּא לֹא הֻרְשָׁה לְהִכָּנֵס.

כָּךְ הִתְחִיל הַמִּנְהָג הַמּוּזָר שֶׁל הַדְּרָשָׁה הַכְּפוּיָה עַל הַיְּהוּדִים. שַׁבָּת שַׁבָּת, אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת, חַיָּב הָיָה שְׁלִישׁ מִתּוֹשָׁבֵי הַגֶּטוֹ – מִבְּנֵי שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה וָמַעְלָה – לָבוֹא לִכְנֵסִיַּת סַן בֵּנֶדֶטוֹ לִשְׁמֹעַ מִפִּי נָזִיר נוֹצְרִי אֶת בֵּאוּרוֹ הוּא לְפַרְשַׁת הַשָּׁבוּעַ, שֶׁקָּרָא חַזָּנָם בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת. הָאָב הַקָּדוֹשׁ צִוָּה אָמְנָם עַל הַמַּטִּיפִים לֹא לְהַזְכִּיר בִּדְרָשׁוֹתֵיהֶם אֶת שֵׁם יֵשׁוּ וְהַבְּתוּלָה הַקְּדוֹשָׁה, הַקָּשִׁים כָּל כָּךְ לְאָזְנֵי הַיְּהוּדִים, אוֹ לַהְגּוֹתָם לְפָחוֹת בְּקוֹל נָמוּךְ. אוּלָם דְבָרָיו נִשְׁכְּחוּ מִלֵּב הַמַּטִּיפִים בְּעָמְדָם עַל הַבָּמָה לִפְנֵי קָהָל הַנָּתוּן בִּידֵיהֶם וּבִיכָלְתָּם לְעַנּוֹתוֹ וּלְגַנּוֹתוֹ בְּכָל כֹּחַ דַּבְּרָנוּתָם.

הַיְּהוּדִים הִתְנַהֲלוּ לְאִטָּם בַּדֶּרֶךְ לַכְּנֵסִיָּה, וְלָכֵן הֵאִיצוּ בָּהֶם שׁוֹטְרִים בְּשׁוֹטֵיהֶם. תַּהֲלוּכָה מְשֻׁנָּה זוֹ שֶׁל אֲנָשִׁים, נָשִׁים וָטַף לַכְּנֵסִיָּה בְּשַׁבָּת נַעֲשָׂה לְאֶחָד מֵחֶזְיוֹנוֹת הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל רוֹמָא, תַּעֲנוּג חָדָשׁ לַהֲמוֹנֶיהָ. סִדּוּר הַדְּרָשׁוֹת הָיָה כָּרוּךְ בְּהוֹצָאוֹת לֹא קְטַנּוֹת, וְהַיְּהוּדִים אֲנוּסִים הָיוּ לְכַסּוֹתָן.

לְהִשְׁתַּמֵּט מִבּוֹא אֶל הַדְּרָשָׁה אִי אֶפְשָׁר הָיָה. בַּפֶּתַח עָמַד מַזְכִּיר וְרָשַׁם אֶת שְׁמוֹת הַנֶּעְדָּרִים, וְהָעֹנֶשׁ הָיָה: מַאֲסָר וּקְנָס. מַזְכִּיר הָיָה צָרִיךְ לְשַׁמֵּשׁ אַחַד הַמּוּמָרִים, שֶׁיָּדַע וְהִכִּיר כָּל אֶחָד מִבְּנֵי הָעֵדָה.

וּמִי יָכוֹל הָיָה לְמַלֵּא תַפְקִיד זֶה יוֹתֵר טוֹב מֵהַנָּזִיר הֶחָדָשׁ? יוֹסֵף מִחָה לַשָּׁוְא. בִּמְקוֹם לִהְיוֹת לְמוֹפֵת כִּשְׁלִיחַ־יָהּ שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, הָיָה עָלָיו לָשֶׁבֶת כָּפוּף עַל פְּנֵי שֻׁלְחָנוֹ, לְהָצִיץ בַּבָּאִים וְלִרְשֹׁם אֶת הַנֶּעְדָּרִים. לֹא פַּעַם רָאָה אֶת אָבִיו, אָדָם זָקֵן וְרָצוּץ, כְּשֶׁשּׁוֹט שׁוֹטֵר מִתְנַשֵּׁב בָּרוּחַ יָרַד גַּם עָלָיו וֶהֱרִיצוֹ לְדֶלֶת הַכְּנֵסִיָּה. שׁוֹט זֶה הִכְאִיב לְיוֹסֵף בְּיוֹתֵר.

בִּשְׁעַת הַדְּרָשָׁה הָיוּ שׁוֹטְרִים מַשְׁגִּיחִים, שֶׁהַיְּהוּדִים יַקְשִׁיבוּ יָפֶה וְלֹא יְנַמְנְמוּ, וּפַעַם רָאָה יוֹסֵף וְהִנֵּה הוּרַד שׁוֹט עַל רֹאשׁ רָחֵל אִמּוֹ, כְּדֵי לְהָעִיר אוֹתָהּ מִנִּמְנוּמָהּ. זֵעָה קָרָה כִּסְּתָה אָז אֶת פְּנֵי הַבֵּן הַמִּסְכֵּן. וּבַעֲבֹר מִרְיָם, אַחַת לְשָׁלשׁ שַׁבָּתוֹת, עַל פְּנֵי שֻׁלְחָנוֹ, וְעֵינֶיהָ מְשַׁלְּחוֹת בּוֹ מַבָּטֵי בּוּז וְנֶאָצָה, הָיָה כֻּלּוֹ קוֹדֵחַ: חֹם וְקֹר עֲבָרוּהוּ חֲלִיפוֹת.

רַק בְּאַחַת הִתְנַחֵם, כִּי הִנֵּה יוֹשְׁבִים יְהוּדִים אֲדוּקִים וּמַקְשִׁיבִים בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לְדִבְרֵי תוֹרַת יֵשׁוּ.

לְפָחוֹת פָּעַל מַשֶּׁהוּ, חָשַׁב. אֲפִלּוּ שְׁלֹמֹה הַלֵּץ הָיָה כְּנוֹלָד מֵחָדָשׁ, וְהִטָּה אָזְנוֹ לְדִבְרֵי הַמַּטִּיפִים בְּיִרְאַת כָּבוֹד. וְלֹא יָדַע יוֹסֵף, כִּי יְהוּדִים אֵלֶּה סָתְמוּ אָזְנֵיהֶם בְּצֶמֶר־גֶּפֶן לְבַל יִשְׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַחֵרוּף וְהַגִּדּוּף שֶׁהִשְׁמִיעַ הַנָּזִיר כְּלַפֵּי אֱמוּנָתָם.

בֵּינָתַיִם הָלַךְ שֵׁם הָאָח יוֹסֵף הָלוֹךְ וְגָדוֹל, בִּגְלַל דְּרָשׁוֹתָיו בִּפְנֵי הֲמוֹנַי נוֹצְרִים אֲשֶׁר בָּאוּ מִכָּל עֵבֶר לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרָיו. רַבִּים אֲהֵבוּהוּ. גְּלִימָתוֹ הַשְּׁחוֹרָה וְכִפָּתוֹ הַלְּבָנָה הִכְנִיסוּ גִּיל לְתוֹךְ בָּתֵּי הַכֶּלֶא. הוּא נִחֵם אֶת הַנּוֹטִים לָמוּת וְגַם גֵּרֵשׁ שֵׁדִים וְרוּחוֹת.

רַק לַעֲווֹנוֹת חוֹטֵא אֶחָד לֹא יָדַע לִמְצֹא כַּפָּרָה, לַעֲווֹנוֹתָיו הוּא עַצְמוֹ. רוּחַ רָעָה אַחַת לֹא הָיָה בִּיכָלְתּוֹ לְגָרֵשׁ: אֶת הָרוּחַ שֶׁנִּכְנְסָה בְּלִבּוֹ, וְנִפְגְּעָה וְסָבְלָה מִמִּגְרְעוֹתֶיהָ שֶׁל הַנַּצְרוּת, מַמָּשׁ כְּשֵׁם שֶׁקֹּדֶם לָכֵן סָבְלָה מִלִּקּוּיָיו שֶׁל הַגֶּטוֹ.

ח

וְשׁוּב בָּא שָׁבוּעַ הַקַּרְנִיבַל – יְמֵי טֵרוּף, חִלּוּל כָּל קֹדֶשׁ, יְמֵי הִלּוּלָא וְחִנְגָּא וְכָל מַעֲשֵׂי תוֹעֵבָה.

הָרְחוֹבוֹת הָמוּ מֵהֲמוֹנַי חוֹגְגִים לְבוּשִׁים בִּגְדֵי צִבְעוֹנִין; מֵחַלּוֹנוֹת הַבָּתִּים וּמֵעַל הַגַּגּוֹת שֻׁלְּחוּ יָדַיִם חוֹגְגוֹת וְהִטִּיפוּ דְּבַשׁ לָרֹב, הִזִּילוּ מַיִם דְּלוּחִים וְהוֹרִידוּ בֵּיצִים סְרוּחוֹת וְנִטְפֵי שֶׁמֶן רוֹתֵחַ עַל רָאשֵׁי הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים. דָּם נִשְׁפָּךְ פֹּה וָשָׁם, כַּאֲשֶׁר הִתְפָּרְצוּ מִתְחַפְּשִׂים מְנָאֲצֵי־שֵׁם לִכְנֵסִיּוֹת לִשְׁלֹל שָׁלָל. שׁוֹטֵי הַשּׁוֹטְרִים הִתְנוֹפְפוּ בְּאֵין מַפְרִיעַ, וְגַם הַגַּרְדֹּם לֹא הָיָה פָּנוּי, אַךְ אֵלֶּה לֹא יָכְלוּ לַעְצֹר בְּעַד הוֹלְלוּת הֶהָמוֹן. פַּחַד נָפַל בְּיָמִים אֵלֶּה עַל הַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר הָיוּ בִּימֵי הַקַּרְנִיבַל לִמְקוֹר שַׁעֲשׁוּעִים מְיֻחָד.

בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַקַּרְנִיבַל הָיוּ הַיְּהוּדִים שׁוֹלְחִים לַסֶּנַט מִשְׁלַחַת שֶׁל זְקֵנִים מְכֻבָּדִים וְרַבָּנִים.

בְּתִלְבָּשְׁתָּם הָאֲדֻמָּה־הַצְּהֻבָּה הָיוּ חַבְרֵי הַמִּשְׁלַחַת עוֹבְרִים עַל פְּנֵי כָּל הָעִיר עַד הַגִּיעָם לְבֵית הַמֶּמְשָׁלָה, לְקוֹל קְרִיאוֹת בּוּז וְנִבּוּל פֶּה שֶׁל הַהֲמוֹנִים הַחוֹגְגִים.

בְּבוֹאָהּ לְבֵית הַמֶּמְשָׁלָה נִתְקַבְּלָה הַמִּשְׁלַחַת עַל יְדֵי שְׁלשֶׁת הַשּׁוֹפְטִים הָרָאשִׁיִּים וְרֹאשׁ הַנְּזִירִים. הָרַב הָרָאשִׁי כָּרַע עַל בִּרְכָּיו וּבֵרֵךְ אֶת הַבְּרָכָה הַמְקֻבֶּלֶת:

– מְלֵאֵי רֶגֶשׁ כָּבוֹד וּמְסִירוּת לָעָם הָרוֹמָאִי בָּאִים אָנוּ, רָאשֶׁיהָ וְרַבָּנֶיהָ שֶׁל עֲדַת יִשְׂרָאֵל הַשְּׁפָלָה, לִפְנֵי כִּסֵּא הוֹד מַעֲלָתוֹ הַמְרוֹמָם וְהַנִשָּׂא, לְהַבִּיעַ לְעַם זֶה אֶת נֶאֱמָנוּתֵנוּ וְהַכְנָעָתֵנוּ בְּשֵׁם אַחֵינוּ לְדָת וְלֶאֱמוּנָה, וּלְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם. אָנוּ לֹא נֶחְדַּל לְהַפִּיל תְּחִנָּתֵנוּ לִפְנֵי הַיּוֹשֵׁב בַּמָּרוֹם לְהָבִיא אַךְ שָׁלוֹם רַב וּמְנוּחַת עַד עַל הַבִּישׁוֹף הַשַּׁלִּיט, הַמּוֹשֵׁל עַל כֻּלָּנוּ, לְמַעַן יִיטַב לְכֻלָּנוּ; נִתְפַּלֵּל לִשְׁלוֹם כִּסְאוֹ שֶׁל הָאַפִּיפְיוֹר, הַשָּׁלִיחַ הַקָּדוֹשׁ, לִשְׁלוֹם הוֹד מַעֲלַתְכֶם, חַבְרֵי הַסֶּנַט הַמְפֹאָר וְהַמְרוֹמָם, וְלִשְׁלוֹם כָּל הָעָם הָרוֹמָאִי כֻּלּוֹ.

וְרֹאשׁ הַשּׁוֹפְטִים הָיָה עוֹנֶה עַל כָּךְ:

– בְּרָצוֹן וּבְשִׂמְחָה נְקַבֵּל אֶת הַבָּעַת רִגְשֵׁי הַהַכְנָעָה, הַנֶּאֱמָנוּת, הַשִּׁעְבּוּד וְהַכָּבוֹד, אֲשֶׁר אַתֶּם מַבִּיעִים כַּיּוֹם מֵחָדָשׁ בְּשֵׁם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל. בְּטוּחִים אָנוּ כִּי תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל חֻקַּת הַסֶּנַט הַזֶּה וְאֶת מִצְווֹתָיו תִּשְׁמְרוּ, וְגַם תְּשַׁלְּמוּ מִסֵּיכֶם כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם בְּיָמִים עָבָרוּ, וְלָכֵן נָחֹן אֶתְכֶם בַּהֲגָנָתֵנוּ גַּם לֶעָתִיד, וְאָנוּ תִקְוָה כִּי יָדֹעַ תֵּדְעוּ לִהְיוֹת רְאוּיִים לָהּ.

אַחַר שָׂם אֶת עֲקֵבוֹ עַל עֹרֶף הָרַב וְקָרָא:

– צְאוּ מֵעַל פָּנַי!

אָז קָם הָרַב עַל רַגְלָיו, הִגִּישׁ לַשּׁוֹפְטִים זֵר־פְּרָחִים וְכַד, אֲשֶׁר עֶשְׂרִים כֶּתֶר בּוֹ, וְהִצִּיעַ לְקַשֵּׁט אֶת בָּמַת הַסֶּנַט שֶׁבְּרַחֲבַת הָעָם. בָּזֶה נִגְמַר הַטֶּקֶס, וְהַמִּשְׁלַחַת עָבְרָה שׁוּב בִּרְחוֹבוֹת מְלֵאִים מְחָרְפִים וּמְגַדְּפִים, בֵּין שׁוּרוֹת מְנָאֲצִים וּמְנַבְּלִים פִּיהֶם, עַד הַגִּיעָם אֶל שַׁעֲרֵי הַגֶּטוֹ.

תַּהֲלוּכוֹת מִתְחַפְּשִׂים עָבְרוּ בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר. מוֹכְרֵי הַדָּגִים, שֶׁהִכִּירוּ אֶת מִנְהֲגֵי הַגֶּטוֹ מֵחֲמַת קִרְבָתָם אֵלָיו, עָשׂוּ מִנְהָגִים אֵלֶּה לְלַעַג וּלְקְלָס: הִנֵּה פֹּה עָבְרָה הַלְוָיַת רַב שֶׁנִּפְטַר, וְשָׁם – אֹרְחַת “פָּרָשִׁים”:

יְהוּדִים רְכוּבִים עַל אֲתוֹנוֹתֵיהֶם הַדּוֹהֲרוֹת, וּבְרֹאשָׁם רַב רָכוּב עַל סוּס, פָּנָיו לְעֵבֶר זְנָבוֹ שֶׁל הַסּוּס וְהוּא תוֹפֵס בּוֹ בְּיָדוֹ הָאַחַת וּבִשְׁנִיָּה הוּא אוֹחֵז דְּבַר־מָה דוֹמֶה לְסֵפֶר תּוֹרָה, וְהֶהָמוֹן רוֹאֶה וּמֵרִיעַ בִּצְחוֹק. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד: מַתְקִיפִים הָיוּ כָּל יְהוּדִי שֶׁהוֹפִיעַ בָּרְחוֹב, קוֹרְעִים בְּגָדָיו וְזוֹרְקִים אַשְׁפָּה בְּפָנָיו.

הַשָּׁנָה הִתְעָרֵב שַׂר הָעִיר רוֹמָא וְאָסַר לִזְרֹק בִּפְנֵי הַיְּהוּדִים מַשֶּׁהוּ מִלְּבַד פֵּרוֹת. אַךְ לְשִׂיא הַהִתְעַלְּלוּת בַּיְּהוּדִים הִגִּיעוּ הַחוֹגְגִים בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, אַחֲרֵי גְמַר מֵרוֹץ הָאֲתוֹנוֹת וְהַשְּׁוָרִים, הוּא יוֹם מֵרוֹץ הַיְּהוּדִים.

הַבֹּקֶר הָיָה בָּהִיר וָקַר, אַךְ בִּמְהֵרָה כֻּסּוּ הַשָּׁמַיִם עֲנָנִים וְהַהוֹלְלִים הַפְּרוּעִים שָׂמְחוּ שִׂמְחָה רַבָּה לִקְרַאת הַגֶּשֶׁם הָעוֹמֵד לָרֶדֶת. בְּשַׁעַר סַן לוֹרֶנְצוֹ, בָּרְחוֹב הָרָאשִׁי הָאָרֹךְ וְהַצַּר, אֲשֶׁר כָּל פֶּתַח וְחַלּוֹן, כָּל גַּג וּמִרְפֶּסֶת בּוֹ מָלְאוּ פָּנִים צוֹחֲקוֹת, עָמְדוּ יְהוּדִים אֲחָדִים.

זֶה עַתָּה קִבְּלוּ אֲרֻחָה נָאָה, אַךְ הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּהֶם, כִּי אֵין הֵם מַכִּירִים תּוֹדָה עָלֶיהָ. כִּמְעַט עֲרֻמִּים הָיוּ וְרַק גְּלִימָה לְבָנָה קְצָרָה וְצָרָה לְגוּפָם, רְקוּמָה חוּטֵי זָהָב וָכֶסֶף וּמְקֻשֶּׁטֶת זֵרֵי דַפְנָה. כָּכָה עָמְדוּ רוֹעֲדִים בְּכָל גּוּפָם וְחִכּוּ לַפְּקֻדָּה: רוּצוּ! – לָרוּץ בְּתוֹךְ הַקָּהָל הַזּוֹעֵם, הַלּוֹעֵג וְהַמִּתְהוֹלֵל.

סוֹף סוֹף יָצָא הַצַּו מִפִּי פָּקִיד רָכוּב עַל סוּס, וּלְקוֹל תְּרוּעָה כַּבִּירָה שֶׁל שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן, שֶׁפָּרְצָה מִפִּי הֶהָמוֹן, הֵחֵלּוּ הַגּוּפוֹת הָעֲרֻמּוֹת־לְמֶחֱצָה, בַּעֲלוֹת הַפָּנִים הַמִּזְרָחִיִּים הַמּוּזָרִים נְסוּכֵי הַיָּגוֹן, לָרוּץ.

לְאֹרֶךְ הָרְחוֹב הָרָאשִׁי רָצוּ. הַמַּטָּרָה הָיְתָה: הֵיכַל אַנְגֶּ’לוֹ הַקָּדוֹשׁ. בַּתְּחִלָּה הָיָה הַמֵּרוֹץ מַגִּיעַ לִידֵי גְמַר בִּקְצֵה הָרְחוֹב הָרָאשִׁי, אַךְ הַדֶּרֶךְ הָאָרְכָה בְּהַרְבֵּה כְּדֵי לְהַשְׂבִּיעַ רְצוֹנוֹ שֶׁל בִּישׁוֹף אֶחָד. הַלָּה רָצָה, שֶׁהַמֵּרוֹץ יִגָּמֵר לְיַד חַלּוֹנוֹתָיו מַמָּשׁ, מְקוֹם שָׁם יָשַׁב בְּחֶדְרוֹ מֻקָּף פְּסָלִים עֲרֻמִּים, מַעֲשֵׂי יְדֵי הַפַּסָּל גּ’וּלִיּוֹ רוֹמָנוֹ.

הַמִּתְחָרִים הַיְּהוּדִים מִהֲרוּ לָרוּץ, כִּי בְּמִדָּה שֶׁיְּמַהֲרוּ לְהַגִּיעַ לִמְחוֹז חֶפְצָם, בָּהּ בְּמִדָּה תְמַהֵר לָבוֹא גְאֻלָּתָם מִבְּרַד דִּבְרֵי הַלַּעַג, הָאֲבָנִים הַכְּבֵדוֹת, הַדְּקִירוֹת וְהַמַּכּוֹת שֶׁהֻנְחֲתוּ עֲלֵיהֶם עַל יְדֵי הֲמוֹן הַצּוֹפִים בַּמֵּרוֹץ. כְּדֵי לְזָרְזָם עוֹד יוֹתֵר, יָצָא בְּעִקְּבוֹתֵיהֶם הַפָּקִיד הַמְמֻנֶּה עַל הַמֵּרוֹץ וְעִמּוֹ גְּדוּד פָּרָשִׁים וְדָהֲרוּ אַחֲרֵיהֶם, וְכִמְעַט שֶׁדְּרָסוּם בְּרַגְלֵי סוּסֵיהֶם. הַיְּהוּדִים רָצוּ, רָצוּ, נָשְׁמוּ קָשׁוֹת וְהֵזִיעוּ, כִּי אַךְ זֶה עַתָּה פִּטְּמוּם בְּבָשָׂר לָרֹב. הָהּ, מָה רַב הַצְּחוֹק וְהָעֹנֶג! תַּאֲוָה לָעֵינַיִם!

וְהִנֵּה נִרְאָה בֵּין הָרָצִים אָדָם צָעִיר הַהוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב אֶל רֹאשׁ הַמֵּרוֹץ. עֵינֵי רַבִּים הוּסַבּוּ אֵלָיו, י

פָּנָיו הָיוּ דַלִּים וּצְנוּמִים וְקָרַחַת לוֹ מַבְהִיקָה שֶׁלֹּא לְפִי גִּילוֹ. הוּא רָץ בְּרֹאשׁ, וּשְׁאָר הַמִּתְחָרִים אַחֲרָיו, וְהַצּוֹפִים מִסָּבִיב, וּבֵינֵיהֶם אֲצִילִים מְכֻבָּדִים וּגְבָרוֹת יְפוֹת־מַרְאֶה, רוֹעֲמִים בִּצְחוֹק אַדִּיר. אַךְ הַיְּהוּדִים אֵינָם שָׂמִים לֵב. הָלְאָה, הָלְאָה יָרוּצוּ בְּלִי נְשִׁימָה, בְּלִי לִרְאוֹת אֶת אֲשֶׁר לִפְנֵיהֶם, מְלֻכְלָכִים בְּרֶפֶשׁ וּפְצוּעִים מֵאֲבָנִים שֶׁנִּקְלְעוּ בָּהֶם, וְהַסּוּסִים רָצִים בְּעִקְּבוֹתֵיהֶם וְכִמְעַט נוֹגְעִים בָּהֶם. הָלְאָה, הָלְאָה, בַּמֵּרוֹץ הָאָרֹךְ, בֶּן אֶלֶף הָאַמּוֹת, אֲשֶׁר לֹא קֵץ וְלֹא סוֹף לוֹ. הָלְאָה, הָלְאָה, נִכְשָׁלִים וְנִגָּפִים, רָצִים וּמִתְקָרְבִים לַמַּטָּרָה. הֵם כְּבָר עָבְרוּ עַל פְּנֵי מַרְקוֹ הַקָּדוֹשׁ, מְקוֹם הַמַּטָּרָה הַיְשָׁנָה. הַיְּהוּדִי הַצָּעִיר עוֹד הָיָה בְּרֹאשׁ הָרָצִים, אַךְ יְהוּדִי זָקֵן, בַּעַל־גּוּף, הָיָה קָרוֹב אֵלָיו מְאֹד. הִתְלַהֲבוּת הֶהָמוֹן גָבְרָה פִּי שִׁבְעָה. אַלְפֵי קוֹלוֹת לַעַג וָבוּז עוֹדְדוּ אֶת הַמִּתְחָרִים.

הֵם הִגִּיעוּ עַד לַגֶּשֶׁר. הִנֵּה כְּבָר נִרְאָה הֵיכַל אַנְגֶּ’לוֹ הַקָּדוֹשׁ. הַזָּקֵן בַּעַל הַגּוּף רָץ בְּכָל כֹּחוֹ, לְמַעַן יִזְכֶּה בִּשְׁלשִׁים וְשֵׁשֶׁת הַכְּתָרִים שֶׁל הַפְּרָס לַזּוֹכֶה. אַךְ בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן זִנֵּק גַּם הַצָּעִיר בְּכָל כֹּחוֹ – וְיָצָא הַמְנַצֵּחַ. קוֹל הַצְּחוֹק הִרְקִיעַ שְׁחָקִים בְּהַגִּיעַ גַּם יֶתֶר הָרָצִים לַמַּטָּרָה כָּל עוֹד נִשְׁמָתָם בָּם. הַזָּקֵן בַּעַל הַגּוּף נָפַל בְּצַד הַדֶּרֶךְ אֵין אוֹנִים וְקוֹל צְעָקָה כַּבִּירָה קִדְּמָה אֶת פָּנָיו בְּנָפְלוֹ.

אַחַד הַפְּקִידִים מָסַר לַזּוֹכֶה אֶת הַפְּרָס – אָרִיג וֶנֶצָאִי אָדֹם. הַיְּהוּדִי הַצָּעִיר לְקָחוֹ וְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ בְּמַבָּט זָר וְתָמֵהַּ. אַךְ לְפֶתַע קָרָא הַשּׁוֹפֵט:

– קְצִין הַצָּבָא מוֹדִיעֵנִי כִּי לֹא כֻּלָּם הִתְחִילוּ בַּמֵּרוֹץ בְּבַת־אַחַת, וְלָכֵן עֲלֵיכֶם לָרוּץ מָחָר שׁוּב.

זֶה הָיָה אֶמְצָעִי מְקֻבָּל לְמַעַן הַרְבּוֹת בַּשַּׁעֲשׁוּעִים, אַךְ עֵינֵי הַזּוֹכֶה זָרוּ נִיצוֹצוֹת מְבַשְּׂרֵי־רָעָה.

– הֲלֹא כֻּלָּנוּ הִתְחַלְנוּ עִם יְרִיַּת הָאֶקְדָּח.

– הַס, הַס! הָשֵׁב לוֹ אֶת הַפְּרָס! – לָחַשׁ לוֹ אָחַד הָרָצִים. – תָּמִיד דַּרְכָּם לְתִתּוֹ שׁוּב לַזּוֹכֶה הָרִאשׁוֹן.

אַךְ הַצָּעִיר זָעַם.

– וּמַדּוּעַ לֹא הֶעֱמִידָנוּ הַקָּצִין? – שָׁאַל.

– בְּלֹם אֶת פִּיךָ הָאָרוּר! – עָנָה לְעֻמָּתוֹ הַשּׁוֹפֵט. – בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ עֲלֵיכֶם לָרוּץ מָחָר שׁוּב, כִּי עָל פִּי הַחֹק חַיָּבִים לָרוּץ שְׁמֹנָה אֲנָשִׁים. שְׁמֹנָה לְכָל

הַפָּחוֹת. – וַהֲרֵי אָנוּ שְׁמֹנָה! – קָרָא הַיְּהוּדִי הַצָּעִיר. הַשּׁוֹפֵט הִבִּיט בְּעֵינַיִם זוֹעֲמוֹת בַּמִּתְקוֹמֵם, אַחַר הֵרִים מַטֵּהוּ וְהוֹרִידוּ עַל רֹאשׁ כָּל אֶחָד מִן הָעֲלוּבִים בִּמְנוֹתוֹ בְּקוֹל:

– אֶחָד… שְׁנַיִם… שְׁלשָׁה… אַרְבָּעָה… חֲמִשָׁה… שִׁשָּׁה… שִׁבְעָה!…

– שְׁמֹנָה! – עָמַד הַצָּעִיר בְּשֶׁלּוֹ. בִּרְאוֹתוֹ מֵאֲחוֹרָיו בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֶת הַזָּקֵן שֶׁנָּפַל לָאָרֶץ. הוּא כָּפַף עַצְמוֹ לַהֲרִימוֹ.

– יְצוּר נִבְזֶה וּמְתֹעָב זֶה אֵינֶנּוּ בָּא בְּחֶשְׁבּוֹן. הֵן שִׁכּוֹר הוּא!

– הָהּ, כֶּלֶב שֶׁכְּמוֹתְךָ! – קָרָא הַיְּהוּדִי, וּבְזָקְפוֹ פִּתְאֹם קוֹמָתוֹ הוֹצִיא צְלָב מִתַּחַת לִגְלִימָתוֹ.

צָדַקְתָּ – הִרְעִים קוֹלוֹ. – רַק שִׁבְעָה יְהוּדִים רָצוּ, כִּי אֲנִי לֹא יְהוּדִי אֲנִי. הָאָח יוֹסֵף אֲנִי. – הוּא נוֹפֵף אֶת הַצְּלָב וְהֶהָמוֹן נָסוֹג אָחוֹר.

הַשּׁוֹפֵט חָרַד מֵרֹב תִּמָּהוֹן וָפַחַד. אַנְשֵׁי הַצָּבָא נִשְׁאֲרוּ עַל עָמְדָם מְאֻבָּנִים. הֶהָמוֹן הַסּוֹעֵר נָדַם לְרֶגַע וְכֻלּוֹ קֶשֶׁב. הַגֶּשֶׁם חָדַל וְקֶרֶן אוֹר־שֶׁמֶשׁ הִבְרִיקָה.

– בְּשֵׁם יֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי מְגַנֶּה אֲנִי אֶת לַעַג הַשָּׂטָן הַנִּתָּךְ פֹּה עַל רֹאשׁ עַם סְגֻלָּתוֹ שֶׁל הָאֱלֹהִים – הִרְעִים הַדּוֹמִינִיקָנִי. – הִסּוֹגוּ אָחוֹר, כֻּלְּכֶם. הַאִם לֹא יִמָּצֵא בָּכֶם אִישׁ אֲשֶׁר יָבִיא כּוֹס מַיִם לַזָּקֵן הֶעָלוּב?

– וְכִי לֹא נָתְנוּ לוֹ הַשְּׁחָקִים הַיּוֹם מַיִם חַיִּים לָרֹב? – שָׁאַל לֵץ אֶחָד. אִישׁ לֹא זָע וְלֹא נָע.

– אִם כֵּן, תֵּרֵד אֵשׁ מִשָּׁמַיִם וְתֹאכֶלְכֶם עֲדֵי

עַד – אָמַר הַנָּזִיר. הוּא הִתְכּוֹפֵף שׁוּב וְהֵרִים אֶת רֹאשׁ הַזָּקֵן בְּיָדַיִם טוֹבוֹת. וְאָז הִתְקַשּׁוּ פָּנָיו עוֹד יוֹתֵר וְחָוְרוּ.

– הוּא מֵת! – קָרָא. – יַמְצִיא נָא לוֹ הַגּוֹאֵל, אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִין בּוֹ, מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כְּנָפָיו. – הוּא הִנִּיחַ אֶת רֹאשׁ הַזָּקֵן עַל הָאָרֶץ וְעָצַם אֶת עֵינָיו הַקְּפוּאוֹת.

חִיל אָחַז אֶת כָּל הָעוֹמְדִים מִסָּבִיב. הִנֵּה רוֹמֵם וְנִשָּׂא הַמָּוֶת אֶת הַזָּקֵן הַיְּהוּדִי. חוּטֵי הַזָּהָב הִבְהִיקוּ בְּאוֹר מוּזָר עַל גְּלִימָתוֹ הַלְּבָנָה וְהַרְטֻבָּה, וְרַגְלָיו הָעֲרֻמּוֹת הָיוּ קָשׁוֹת וְקָרוֹת. גַּלֵּי חֹם וְקֹר תָּקְפוּ אֶת קְצִין הַצָּבָא. הוּא רָץ בְּעִקְּבוֹת הַמִּתְחָרִים רַק לְמַעַן שַׁעֲשֵׁעַ עַצְמוֹ, אֲבָל לֹא נִתְכַּוֵּן לְמַעֲשֵׂה רֶצַח. מוּסַר כְּלָיוֹת תָּקַף אֶת כָּל הֶהָמוֹן. אַךְ הַשּׁוֹפֵט הִתְאוֹשֵׁשׁ חִישׁ מְהֵרָה.

– תִּפְשׂוּ בַּכֹּהֵן מוּג הַלֵּב! – קָרָא. – הוּא בּוֹגֵד. אֶל עַמּוֹ שָׁב. לִיהוּדִי הָיָה. עוֹרוֹ יִפָּשֵׁט מֵעָלָיו!

– אַל תִּגְעוּ בִּי! בְּשֵׁם הַכְּנֵסִיָּה הַקְּדוֹשָׁה! – קְרָא הָאָח יוֹסֵף, בַּהֲסֵבּוֹ פָּנָיו לִקְצִין הַצָּבָא אֲשֶׁר עָמַד בְּלִי נוֹעַ. – לֹא יְהוּדִי אָנֹכִי. נוֹצְרִי נֶאֱמָן אֲנִי כָּאָב הַקָּדוֹשׁ, אֲשֶׁר יָשַׁב זֶה עַתָּה בְּאַרְמוֹנוֹ וְהִשְׂבִּיעַ עֵינָיו בְּחִנְגַּת־פְּרִיצוּת זוֹ!

– וְלָמָּה אֵפוֹא רַצְתָּ עִם הַיְּהוּדִים? חִלּוּל הַקֹּדֶשׁ הוּא. אֶת גְּלִימַת קָדְשְׁךָ חִלַּלְתָּ.

– לֹא לָבַשְׁתִּי הַפַּעַם אֶת גְּלִימָתִי. עָרֹם אֲנִי כִּמְעַט כֻּלִּי. הַאִם גְּלִימָה זוֹ עָלַי לְכַבֵּד, אֲשֶׁר בְּנֵי עִירְךָ שָׂמוּהָ לָהֶם לְמַטָּרָה לְכָל לִכְלוּךְ?

– אַתָּה הֵבֵאתָ עַל עַצְמְךָ כָּל הָעֶלְבּוֹן הַזֶּה – אָמַר הַקָּצִין בְּנַחַת. – מַדּוּעַ זֶה רַצְתָּ עִם בְּנֵי עַם אָרוּר זֶה? הַדּוֹמִינִיקָנִי כָּפַף רֹאשׁוֹ.

– זֶה לִי הִרְהוּר תְּשׁוּבָה – עָנָה בְּקוֹל רוֹעֵד. – חֵטְא חָטָאתִי לְאַחַי בְּנֵי עַמִּי. הוֹסַפְתִּי מַכְאוֹב עַל מַכְאוֹבָם. וְלָכֵן רָצִיתִי לִהְיוֹת עִמָּהֶם בִּשְׁעַת שִׁפְלוּתָם וְלָקַחַת חֵלֶק בְּיִסּוּרֵיהֶם. רַצְתִּי אֵפוֹא יַחַד אִתָּם. אַךְ לֹא לְהִרְהוּר־תְּשׁוּבָה בִּלְבַד נִתְכַּוַּנְתִּי.

הוּא נָשָׂא עֵינָיו הַמְזָרוֹת אֵימָה, וְקוֹלוֹ הִרְעִים שׁוּב וְהִתְגַּלְגֵּל בֶּהָמוֹן עַד לִקְצֵה הַגֶּשֶׁר.

– שְׁמָעוּנִי נָא אַתֶּם, הַמַּכִּירִים אוֹתִי, בָּנִים וּבָנוֹת נֶאֱמָנִים לַכְּנֵסִיָּה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר כֹּה תְכוּפוֹת הֶאֱזַנְתֶּם לִדְבָרַי; אַתֶּם, אֲשֶׁר אֶת דִּבְרֵי תַנְחוּמוֹתַי הֵבֵאתִי אֶל בֵּיתְכֶם, עִזְרוּנִי נָא לָשִׂים קֵץ לְעִנּוּיֵיהֶם הַמְמֻשָּׁכִים שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲחֵיכֶם. בְּאַהֲבָה וְלֹא בְּשִׂנְאָה יִמְשֹׁל יֵשׁוּ בָּעוֹלָם! סָבוּר הָיִיתִי כִּי אִם תִּרְאוּ בֵּין הָרָצִים אוֹתִי אֲשֶׁר תֶּאֱהָבוּ, כִּי אִם תִּרְאוּנִי מְכֻסֶּה חֶלְאָה, אֲשֶׁר לְעוֹלָם לֹא הֲיִיתֶם מַשְׁלִיכִים בִּי, אִלּוּ הִכַּרְתֶּם מִי אֲנִי מִבַּעַד לִגְלִימָתִי זוֹ, יִגַּע הַדָּבָר אֶל לִבְּכֶם! אֲבָל הִנֵּה זָקֵן עָלוּב זֶה טוֹעֵן טַעֲנוֹתָיו בְּיֶתֶר הַצְלָחָה מִמֶּנִּי. שְׂפָתָיו הַמֵּתוֹת תְּזַעֲזַעְנָה אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם. לְכוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ, לְכוּ נָא וְעִזְבוּ הִלּוּלָא שְׂטָנִית זוֹ וּשְׁבוּ לָאָרֶץ, חִגְרוּ שַׂק וְהִתְפַּלְּשׁוּ בָּאֵפֶר וְהִתְפַּלְּלוּ לָאֵל לַעֲשׂוֹתְכֶם נוֹצְרִים טוֹבִים יוֹתֵר.

אִי־מְנוּחָה הָרְגְּשָׁה בַּקָּהָל. הַגְּלִימָה הַמְשֻׁנָּה, הָרְקוּמָה חוּטֵי־זָהָב וּמְלֻכְלֶכֶת רֶפֶשׁ וָטִיט, וְכֵן רַגְלָיו הַחֲשׂוּפוֹת שֶׁל הַמְּדַבֵּר הִגְבִּירוּ אֶת רֹשֶׁם דְּבָרָיו. הוּא נִרְאָה כְּנָבִיא זָר וְזָקֵן שֶׁבָּא מִמֶּרְחֲקֵי תֵבֵל וּזְמַן.

– עָפָר לְפִיךָ, מְחָרֵף שֵׁם אֵל! – קְרָא הַשּׁוֹפֵט. – הֵן הָאָב הַקָּדוֹשׁ יָאִיר מַחֲזוֹת־שַׁעֲשׁוּעִים אֵלֶּה בְּאוֹר פָּנָיו. הֵן מִשָּׁמַיִם יָרְדָה הַמְּאֵרָה עַל כּוֹפְרִים מַסְרִיחִים אֵלֶּה. פוּ… וּבְאָמְרוֹ זֹאת בָּעֵט בַּיְּהוּדִי הַמֵּת בְּרַגְלוֹ.

חֲזֵה הַנָּזִיר הִכָּה גַּלִּים. רֹאשׁוֹ הִסְתַּחְרֵר עָלָיו כְּגַלְגַּל.

– לֹא מִשָּׁמַיִם, כִּי אִם מִפִּי הָאַפִּיפְיוֹר! – עָנָה בְּזַעַף וּבְעֹז – וּמַדּוּעַ לֹא יַגְלֵם מֵאַרְצוֹ? אָכֵן, יָדוֹעַ יֵדַע עַד כַּמָּה דְרוּשִׁים וּמוֹעִילִים הֵם לָאָרֶץ. כַּאֲשֶׁר נִסָּה לְהַגְלוֹתָם מֵאַרְצוֹ, וְהַסּוֹחֲרִים הַיְּהוּדִים בְּחוֹפֵי אַרְצוֹת הַמִּזְרָח הֶחֱרִימוּ אֶת נְמַל אַנְקוֹנָה שֶׁלָּנוּ, הַאִם לֹא נֶחְפַּז אָבִינוּ הַקָּדוֹשׁ לְהַחֲזִיר אֶת הַיְּהוּדִים אֶל בֵּיתָם וּלְהוֹדוֹת בְּעֶרְכָּם? וְאִם כֵּן, עָלֵינוּ לְהִתְיַחֵס אֲלֵיהֶם בְּחִבָּה וְלֹא יַחַס שִׂנְאָה וְעֶלְבּוֹן.

– עַל הַמּוֹקֵד תַּעֲלֶה לְעֵינֵי כֹּל עַל דַּבֶּרְךָ דְּבָרִים כָּאֵלֶּה! – קָרָא הַשּׁוֹפֵט. – מִי אַתָּה כִּי בָּאתָ לְהִתְקוֹמֵם נֶגֶד כֹּהֵן אֱלֹהִים?

– הוּא כֹּהֵן הָאֱלֹהִים? לֹא, לֹא! לִי יָאֶה שֵׁם זֶה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לוֹ. רוּחַ אֱלֹהִים מְדַבֶּרֶת מִתּוֹךְ גְּרוֹנִי!

פָּנָיו הַחִוְרִים וְהַדַּלִּים קָרְנוּ, וּבְעֵינֵי הֶהָמוֹן אֲחוּז הַפַּחַד נִרְאָה כְּגָדוֹל וְנִשָּׂא.

– זוֹ הִיא בְּגִידָה וְחִלוּל הַשֵּׁם. אִסְרוּהוּ! – צָעַק הַשּׁוֹפֵט.

הַנָּזִיר הֵסֵב פָּנָיו לַחַיָּלִים בְּלִי הִסּוּס כָּלְשֶׁהוּ. רַק גּוּפַת הַיְּהוּדִי הַזָּקֵן חָצְצָה בֵּינוֹ וּבֵין סוּסֵיהֶם הַדּוֹהֲרִים.

– לֹא – אָמַר רַכּוֹת, וּבַת־צְחוֹק מִסְתּוֹרִית בְּעֵינָיו. – אֱלֹהִים הוּא לְצִדִּי. הוּא הוּא שֶׁהֵקִים דָּיֵק זֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵינִי. תַּחַת דֶּגֶל שׂוֹנֵא הַנּוֹצְרִי הֵן לֹא תִּלָּחֲמוּ.

– מָוֶת לַמּוּמָר! – קָרָא קוֹל מִבֵּין הֶהָמוֹן. – הוּא קוֹרֵא לָאַפִּיפְיוֹר שׂוֹנֵא הַנּוֹצְרִי.

– אָכֵן, אֲשֶׁר לֹא לָנוּ הוּא, לְצָרֵינוּ הוּא! הַאִם לְשֵׁם הַנּוֹצְרִי יִמְשֹׁל בְּרוֹמָא? הַאִם רַק אֶת חַיַּי הַיְּהוּדִים יְמָרֵר? הַאִם לֹא תַאֲוָתוֹ לְשִׁלְטוֹן וְכֹחַ הִיא שֶׁהֵבִיאָה אֶת הָאוֹיֵב אֶל שַׁעֲרִי הָעִיר? הַאִם לֹא הָיוּ אֶזְרָחֵינוּ לְלַעַג וּלְקֶלֶס בְּעֵינֵי גְדוּדֵי חֵילוֹתָיו הַזָּרִים? יְדַעְתֶּם גַּם יְדַעְתֶּם כַּמָּה סָבְלָה רוֹמָא מִמְּזִמּוֹת מַמְזֵרוֹ, עִם גְּדוּד מְרַצְּחָיו הַשַּׁחֲצָנִיִּים! הַאִם לְשֵׁם שָׁמַיִם הֵבִיא זְוָעָה זוֹ עַל עִירֵנוּ?

– הַמָּוֶת לְבַּצְ’יוֹ וַלוֹרִי! – נִשְׁמַע קוֹל רָם, וְכַמָּה קוֹלוֹת הִתְלַהֲבוּת עָנוּ אַחֲרָיו.

– כֵּן, הַמָּוֶת לְבַּצְ’יוֹ! – קָרָא הַדּוֹמִינִיקָנִי.

– לָאֲבַדּוֹן! – הֵרִיעַ כָּל הֶהָמוֹן הַנּוֹחַ לְקַבֵּל הַשְׁפָּעָה. מֵהֶם, שֶׁאָהֲבוּ אֶת הַנָּזִיר, הָשְׁפְּעוּ הַשְׁפָּעָה שֶׁל מַמָּשׁ. אֲחֵרִים הָיוּ בְּמַצָּב שֶׁל טֵרוּף וּנְכוֹנִים לִקְרַאת כָּל שַׁעֲרוּרִיָּה, וּבֵינֵיהֶם רַבִּים הַגַּנָּבִים וְהַשּׁוֹדְדִים.

– כֵּן, אֲבָל לֹא רַק לְבַּצְ’יוֹ וַלוֹרִי! – הִרְעִים הָאָח יוֹסֵף. – הַמָּוֶת לְכָל נִטְעֵי הַמַּמְזֵרוּת וְהָעָוֶל הַשְּׁתוּלִים עַל אַדְמַת הַקָּתוֹלִיּוּת. הַמָּוֶת לְכָל זֶרַע הַשְּׁאוֹל וְהַכְּפִירָה בְּיֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי! הַמָּוֶת לְמוֹחֵל הָעֲווֹנוֹת! לֹא סוֹחֵר אֵל וְיַעֲמֹד עַל הַמִּקָּח בִּסְלִיחָה וְכַפָּרָה. אֵין אִמֵּנוּ הַקְּדוֹשָׁה מְבַקֶּשֶׁת מִיֶּדְכֶם אֶת נֵרוֹת הַשַּׁעֲוָה אֲשֶׁר אַתֶּם מְבִיאִים לְפָנֶיהָ. לֵב טָהוֹר, נֶפֶשׁ טְהוֹרָה תְּבַקֵּשׁ הָאֵם הַקְּדוֹשָׁה! לַעֲזָאזֵל תְּפִלּוֹתֵיכֶם וּכְרִיעוֹתֵיכֶם! לַעֲזָאזֵל קַרְנִיבַלֵּיכֶם, חַגֵּיכֶם לְלֹא קֹדֶשׁ וָאֵל וְצוֹמֵיכֶם. כֻּלְּכֶם, כֻּלְּכֶם חֲטָאתֶם וַעֲוִיתֶם! לֹא עִיר אֱלֹהִים הִיא זוֹ. עִיר שֶׁל לִסְטִים וְרוֹצְחִים הִיא, עִיר נַאֲפוּפִים וְשִׁכְרוּת, תַּאֲוַת הָעֵינַיִם וְרוּם הַלֵּבָב! הַמָּוֶת לַחַשְׁמַן הַמָּשְׁחָת הַמַּרְבֶּה לַהְגּוֹ עַל הַבָּמָה וְלוֹוֶה כְּסָפִים מִידֵי הַיְּהוּדִים הַנִּתְעָבִים לְמַעַן הַרְשִׁיעַ בַּסֵּתֶר! מָוֶת לַנָּזִיר אֲשֶׁר דִּבְרֵי בּוֹקַצְ’יוֹ יְשַׁמְּשׁוּ לוֹ כְּסִדּוּר־תְּפִלּוֹת.

מָוֶת לְבָא־כֹחוֹ שֶׁל אֱלֹהִים, הַסּוֹחֵר בְּכוֹבָעֵי חַשְׁמַנִּים, אֲשֶׁר לֹא יָעֵז לֵהָנוֹת מִלֶּחֶם הַקֹּדֶשׁ בְּטֶרֶם יִטְעַם אַחֵר מִמֶּנּוּ לְפָנָיו; הַשָּׁקוּעַ בִּכְתָבִים יְוָנִיִּים חִילוֹנִיִּים, בְּתַכְשִׁיטִים מַעֲשֵׂי חָרָשׁ, בְּתִמְרוֹנִים מְדִינִיִּים וּבִמְרִיבוֹת־פְּנִים; הַבָּא רָכוּב עַל סוּסוֹ הָאַבִּיר, עוֹטֶה אַרְגָּמָן וּקְטִיפָה, וּמֵאָה פָּרָשִׁים מַזְהִירִים בְּזֹהַר־בִּגְדֵיהֶם מְלַוִּים אוֹתוֹ. הַאִם הוּא הִנֵּהוּ בָּא־כֹחוֹ שֶׁל יֵשׁוּ הַצָּנוּעַ שֶׁאָמַר: “מְכֹר אֶת כָּל אֲשֶׁר לְךָ, פַּזֵּר אֶת הַכֶּסֶף לַעֲנִיִּים וְלֵךְ אַחֲרַי!”? לֹא, לֹא! – אֵשׁ צִדְקָתוֹ בָּעֲרָה בּוֹ וְרִתְּקָה אֶת לֵב שׁוֹמְעָיו. – אִם כִּי בַּוַּתִּיקַן יֵשֵׁב, וּמֵאָה בִּישׁוֹפִים לְבוּשֵׁי הָדָר מְנַשְּׁקִים אֶת כַּפּוֹת רַגְלָיו, בְּכָל זֹאת הֲרֵינִי מוֹדִיעַ פֹּה, קֳבָל־עַם, כִּי אַךְ שַׁקְרָן הוּא, צָבוּעַ וּמִתְחַפֵּשׂ! לֹא מְחוֹנֵן דַּלִּים, לֹא אֲבִי יְתוֹמִים, לֹא שַׁלִּיט הָרוּחַ, לֹא כֹּהֲנוֹ שֶׁל יֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי.

לֹא! כִּי שׂוֹנֵא הַנּוֹצְרִי הוּא!

– הָאֲבַדּוֹן לְשׂוֹנֵא הַנּוֹצְרִי! – קָרְאוּ שְׁנֵי מְרַצְּחִים יְלִידֵי קוֹרְסִיקָה.

– הָאֲבַדּוֹן לְשׂוֹנֵא הַנּוֹצְרִי!– נָהַם הֶהָמוֹן. הַשִּׂנְאָה, הָעֲצוּרָה זֶה מִכְּבָר, לַכֹּחַ הַשַּׁלִּיט, הִתְפָּרְצָה בְּרַגְשָׁנוּת הִסְטֵרִית.

– אֲדוֹנִי הַקָּצִין, הֲשָׁמַעְתָּ? – קָרָא הַשּׁוֹפֵט.

– אַךְ הוּא הֵן אֱמֶת יְדַבֵּר!… שָׂא מִזֶּה אֶת גּוּפַת הַזָּקֵן, אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹ!

– הַאִם נִטְרְפָה דַעַת רוֹמָא? חוּשׁוּ וְקִרְאוּ לְשׁוֹמְרֵי הָעִיר!

הָאָח יוֹסֵף מִהֵר וְקָשַׁר לִצְלָבוֹ אֶת הַפְּרָס שֶׁקִּבֵּל וְנוֹפֵף אֶת הָאָרִיג הָאָדֹם בָּרוּחַ.

– הִנֵּה זֶה דִגְלוֹ הָאֲמִתִּי שֶׁל הַמָּשִׁיחַ הַגּוֹאֵל! זֶה סֵמֶל עִנּוּיֵי אַחֵינוּ. הֲתִרְאוּ? זֶה צֶבַע הַדָּם אֲשֶׁר שָׁפַךְ הַגּוֹאֵל לְמַעֲנֵנוּ. מִי לְיֵשׁוּ אֵלַי!

– לְיֵשׁוּ! לַנּוֹצְרִי! יְחִי שֵׁם יֵשׁוּ! – פָּרַץ קוֹל רַעַם אַדִּיר וְחָזָק מִפִּי הֶהָמוֹן הַמִּתְגוֹדֵד. – אַחֲרַי בּוֹאוּ! הַיּוֹם הַזֶּה נַרְאֶה אֶת אֱמוּנָתֵנוּ בַּנּוֹצְרִי, וּנְכוֹנֵן מַלְכוּתוֹ בְּרוֹמָא. הַמְּבוּכָה הָיְתָה גְדוֹלָה. הַחַיָּלִים הֵאִיצוּ בְּסוּסֵיהֶם. אֲנָשִׁים הָיוּ לְמִדְרָס לְרַגְלֵיהֶם. טֵרוּף הַדַּעַת תָּקַף אֶת כֻּלָּם. הַדּוֹמִינִיקָנִי רָץ לִפְנֵי הֶהָמוֹן, נוֹפֵף בָּאָרִיג הָאָדֹם, וְחֵילוֹ הָלַךְ וְגָדַל בְּעָבְרוֹ לְיַד כָּל רְחוֹב צְדָדִי וְכָל סִמְטָה. לְלֹא כָּל עִכּוּב וּמַעְצוֹר הִגִּיעַ לָרְחָבָה הַגְדוֹלָה, מְקוֹם שָׁם הִתְנַשֵּׂא וְהִלְבִּין בְּזָהֳרוֹ פֶּסֶל חָדָשׁ שֶׁל הָאַפִּיפְיוֹר.

– הַמָּוֶת לְשׂוֹנֵא הַנּוֹצְרִי! – קָרָאַּ גַנָּב אֶחָד.

– הַמָּוֶת לְשׂוֹנֵא הַנּוֹצְרִי!– עָנָה הֶהָמוֹן אַחֲרָיו.

הַנָּזִיר נוֹפֵף בְּיָדוֹ לְאוֹת שֶׁקֶט. הוּא רָאָה כּוֹבַע צָהֹב עַל רֹאשׁ יְהוּדִי בְּתוֹךְ הַקָּהָל וּבִקֵּשׁ לָתֵת לוֹ אֶת הַכּוֹבַע. הוּא הָעֳבַר מִיָּד לְיָד עַד שֶׁהִגִּיעַ לָאָח יוֹסֵף. הוּא תְפָסוֹ וֶהֶרִימוֹ בָּאֲוִיר.

– אַנְשֵׁי רוֹמָא! בְּנֵי הַכְּנֵסִיָּה הַקְּדוֹשָׁה!

הַבִּיטוּ וּרְאוּ אֶת אוֹת־הַקָּלוֹן אֲשֶׁר שַׂמְנוּ עַל אָחִינוּ, לְמַעַן יֵדַע כָּל פּוֹחֵז וְגַס־נֶפֶשׁ לִירֹק בּוֹ וְלָבוּז לוֹ. שִׂימוּ לֵב לַצֶּבַע הַצָּהֹב: אוֹת הַקָּלוֹן, קָלוֹן הַנָּשִׁים הַסּוֹחֲרוֹת בְּגוּפָן. אוֹת קָלוֹן זֶה אָנוּ נוֹתְנִים עַל מִצְחֵי רַבָּנִים וְסוֹחֲרִים נְשׂוּאֵי־פָּנִים! הַבִּיטוּ וּרְאוּ! הִנֵּה אֲנִי נוֹתְנוֹ עַל רֹאשׁ שׂוֹנֵא הַנּוֹצְרִי הַזֶּה אֲשֶׁר לְפָנֵינוּ, אוֹת לְשִׂנְאָתֵנוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר חֲסַר אַהֲבָה הוּא!

בִּדְבָרִים אֵלֶּה הִכְתִּיר אֶת רֹאשׁ הַפֶּסֶל בַּכּוֹבַע הַצָּהֹב. קוֹל גָּדוֹל שֶׁל צְחוֹק וּמְשׁוּבָה קָרַע אֶת הָאֲוִיר. קוֹלוֹת שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים וּפְרוּעִים מִלְאוּ אֶת הֶחָלָל.

– הָלְאָה, שׂוֹנֵא הַנּוֹצְרִי!

– הַמָּוֶת לָאַפִּיפְיוֹר!

– יִמַּח שֵׁם בַּצְ’יוֹ וַלוֹרִי!

– לָאֲבַדּוֹן, תֵּרֶסָה הַנְּסִיכָה!

אַךְ בְּעוֹד רֶגַע הָיְתָה מְהוּמַת־קְרָב בַּכֹּל.

גְּדוּד שׁוֹמְרֵי הָעִיר – נוֹשְׂאֵי רֹמַח וְרוֹבֶה, וּפָרָשִׁים שׁוֹלְפֵי חֶרֶב סָגְרוּ עַל הָרְחָבָה מִצַּד אֶחָד, וְחֵילוֹת הָאַפִּיפְיוֹר מִצַּד שֵׁנִי. הֵם תָּקְפוּ אֶת הֶהָמוֹן. חַיָּלֵי הַקָּצִין הַמּוֹרֵד מָרְדוּ בִּמְפַקְּדָם וְהִתְנַפְּלוּ גַּם הֵם עַל הַקָּהָל. שְׁאוֹן אֲנָקוֹת וּצְוָחוֹת הָיָה בַּכֹּל! רוֹבִים יָרוּ; פִּגְיוֹנִים הִבְרִיקוּ; חֲרָבוֹת וּרְמָחִים דָּקְרוּ; נִיצוֹצוֹת פָּרְחוּ בָּאֲוִיר; עָשָׁן הִתַּמֵּר; הֶהָמוֹן נִמְלַט עַל נַפְשׁוֹ לְכָל עֵבֶר אֶל הָרְחוֹבוֹת אֲשֶׁר מִסָּבִיב, וְהִשְׁאִיר מֵאֲחוֹרָיו רְחָבָה רְטֻבָּה מִדָּם, זְרוּעָה גוּפוֹת מֵתִים.

וְעוֹד זְמַן רַב לִפְנֵי שֶׁקָּמָה לִדְמָמָה סַעֲרַת רִגְשׁוֹתָיו שֶׁל הֶהָמוֹן, שָׁכַב יוֹסֵף בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת אֵין־אוֹנִים בְּבוֹר אָפֵל בִּמְצוּדַת נוֹנָה, עַל מִזְרָן רָקוּב, עָטוּף בִּגְלִימָתוֹ הָרְקוּמָה, הָרְטֻבָּה מִדָּמוֹ, הַזָּב מִפְּצָעִים רַבִּים. אֵין־אוֹנִים שָׁכַב אַחֲרֵי מִלְחַמְתּוֹ הַקָּשָׁה בְּשׁוֹבָיו וְלֹא הָיָה מְסֻגָּל אֲפִלּוּ לַחְשֹׁב עַל הָעֹנֶשׁ הַצָּפוּי לוֹ.

ט

לֹא הַרְבֵּה הָיָה עָלָיו לְחַכּוֹת. הוֹצָאַת פְּסַק־דִּין שֶׁל מָוֶת לַפֹּעַל בִּימֵי הַקַּרְנִיבַל נֶחְשְׁבָה לְשַׁעֲשׁוּעַ גָּדוֹל. הַפּוֹשְׁעִים שֶׁנִּדּוֹנוּ לְמָוֶת נִשְׁמְרוּ בִּמְיֻחָד לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁלִּפְנֵי יְמֵי הַתַּעֲנִית. וּמָה רַבָּה הָיְתָה הָאַכְזָבָה כְּשֶׁלֹּא הוּבְאוּ בְּאוֹתוֹ יוֹם אֶלָּא זוֹנוֹת וְנֶעֶנְשׁוּ עֹנֶשׁ מַלְקוֹת בִּלְבָד. הַלְקָאַת יְהוּדִי, אֲשֶׁר נִמְצָא בְּאֵין עָלָיו אוֹת־הַקָּלוֹן, הָיְתָה דָבָר מְעַנְיֵן יוֹתֵר, כִּי הַמַּלְקֶה קִבֵּל שָׂכָר כָּפוּל בְּעַד עֲבוֹדָתוֹ, עַל חֶשְׁבּוֹן הַנֶּאְשָׁם, וְלָכֵן הִכְפִּיל אֶת חֲרִיצוּתוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ.

אוּלָם הוֹצָאַת יְהוּדִי לַהוֹרֵג – שַׁעֲשׁוּעַ זֶה הָיָה לְמַעְלָה מִכֹּל. וַהֲרֵי לֹא הָיָה שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהָאָח יוֹסֵף יְהוּדִי הוּא. הַשְּׁאֵלָה הָיְתָה רַק אִם בּוֹגֵד בְּעַמּוֹ הוּא שֶׁחָזַר בּוֹ, אוֹ שֶׁמָּא אֵינוֹ אֶלָּא מְרַגֵּל. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ הַמָּוֶת הוּא עָנְשׁוֹ הָאֶחָד. וְנוֹסָף לְכָךְ הֵן עָשָׂה לְלַעַג וּלְקֶלֶס אֶת שֵׁם הָאַפִּיפְיוֹר, וְזֶה עַצְמוֹ הוּא חֵטְא אֲשֶׁר לֹא יְכֻפַּר. הָאַפִּיפְיוֹר הַזֶּה לֹא הָיָה אָהוּב בְּיוֹתֵר עַל הֶהָמוֹן.

הוּא עָשָׂה בְּחָכְמָה וְסָלַח לְכָל הַמִּתְקוֹמְמִים נֶגְדּוֹ, וְרַק אֶחָד נִדּוֹן לְמָוֶת – הַיְּהוּדִי. הַקָּהָל הִשְׁכִּים קוּם. בְּרַחֲבַת הָעָם, זֶה מֶרְכַּז הַקַּרְנִיבַל, מְקוֹם שָׁם הוּקַם עַמּוּד הָעֳנָשִׁים, נִלְחַם הֶהָמוֹן הַגָּדוֹל לִתְפֹּשׂ מָקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ יוּכַל לִרְאוֹת בַּמַּחֲזֶה.

הַדֹּחַק הָיָה רַב וּמַצַּב הַנֶּפֶשׁ מְרוֹמָם. כַּאֲשֶׁר הוּבָא הַנֶּאְשָׁם אֶל הָרְחָבָה קִדֵּם הָאֲסַפְסוּף אֶת פָּנָיו בְּשִׁירִים גַּסִּים וְנִבּוּל פֶּה. עֵינָיו הַמְּלֵאוֹת יֵאוּשׁ נִתְלוּ בְּכַמָּה פָּנִים עַלִּיזִים, אֲשֶׁר רַק לִפְנֵי יָמִים מִסְפָּר הָלְכוּ אַחֲרָיו לְהִלָּחֵם אֶת מִלְחֶמֶת הַצֶּדֶק וְהַיֹּשֶׁר. בְּתוֹךְ הַקָּהָל רָאָה גַּם אֶת פְּנֵי אֶחָיו הַזּוֹעֲפִים וּמְלֵאִים שִׂמְחָה לְאֵיד וְשִׂנְאָה רַבָּה. שׁוּם כֹּמֶר לֹא בָּא לְהַשְׁמִיעַ לוֹ דִבְרֵי תַנְחוּמִים אוֹ לְהַחֲזִיק אֶת הַצְּלָב לְנֶגֶד עֵינָיו. הֵן כּוֹפֵר מְתֹעָב הוּא, מְנֻדֶּה וְנִדָּח מִשְּׁנֵי הָעוֹלָמוֹת גַּם יַחַד! רֹאשׁ הַשּׁוֹפְטִים הָיָה נוֹכָח. גְּדוּדֵי צָבָא הִקִּיפוּ אֶת הָרְחָבָה, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִמָּצְאוּ אֲשֶׁר יְנַסּוּ לְהַצִּיל אֶת הַפּוֹשֵׁעַ.

אַךְ כָּל הַזְּהִירוּת הַזֹּאת הָיְתָה לַשָּׁוְא. בְּקֶרֶב הַקָּהָל לֹא הָיָה אַף פַּרְצוּף אֶחָד מוּאָר בְּאוֹר אַהֲדָה וְרַחֲמִים. אֵלֶּה אֲשֶׁר הֻקְסְמוּ מִדִּבְרֵי הַנָּזִיר וְהָלְכוּ אַחֲרָיו בְּיוֹם הַהִתְקוֹמְמוּת, הִרְבּוּ כָּעֵת לִשְׂמֹחַ, לְמַעַן לֹא יַכִּירוּם.

וְאִלּוּ הַיְּהוּדִים שָׂמְחוּ עַל נִקְמַת אֱלֹהִים בְּעוֹכֵר עַמּוֹ.

הַיְּהוּדִי הדּוֹמִינִיקָנִי נִקְשַׁר אֶל הָעַמּוּד. גְּלִימָה אֲרֻכָּה הִלְבִּישׁוּהוּ וְכוֹבַע צְהֹב שָׂמוּ עַל רֹאשׁוֹ הַמְגֻלָּח. פָּנָיו הָיוּ שְׁקֵטִים, אִם כִּי יָגוֹן הָיָה נָסוּךְ עֲלֵיהֶם. הוּא פָּתַח פִּיו לְדַבֵּר.

– שִׂים מַחְסוֹם לְפִיו! – קָרָא הַקָּצִין. – הִנֵּה הוּא אוֹמֵר לְחַלֵּל שׁוּב כָּל קֹדֶשׁ!

– אַל נָא, אַל נָא! – נִשְׁמַע קוֹל מֵהֶהָמוֹן. – אֵין אָנוּ רוֹצִים לִשְׁמֹעַ אֶת צְרִיחוֹת בֶּן־הַבְּלִיַּעַל.

– אַל תִּירְאוּ, אַל תִּירָאוּ. לֹא אֲחָרֵף וְלֹא אֲגַדֵּף וְלֹא אֲחַלֵּל אֶת הַקֹּדֶשׁ! – קָרָא יוֹסֵף בְּחַיְּכוֹ נוּגוֹת – בִּרְצוֹנִי לְהִתְוַדּוֹת עַל חֲטָאַי וּלְקַבֵּל עָלַי אֶת עָנְשִׁי הָרָאוּי לִי. יָצָאתִי בְּעִקְבוֹת הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ – לִזְכּוֹת בְּדֶרֶךְ הָאַהֲבָה, לִלְחֹם בָּרַע. וְאוֹיָה לִי! אֲנִי הֵן בְּכֹחַ הָאֶגְרוֹף פָּנִיתִי אֶל אַחַי בְּנֵי עַמִּי, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּבְכֹחַ הַיָּד נֶגֶד אַחַי הַחֲדָשִׁים, אַחַי לַבְּרִית, בְּנֵי הַנּוֹצְרִי. אֶת הָאַפִּיפְיוֹר עוֹרַרְתִּי לִגְזֹר גְּזֵרָה עַל הַיְּהוּדִים, וְאֶת הַנּוֹצְרִים קוֹמַמְתִּי נֶגֶד הָאַפִּיפְיוֹר.

גָּרַמְתִּי לִשְׁפִיכַת דָּם וּלְמַעֲשֵׂי שֹׁד וְאַכְזְרִיּוּת. מַה טּוֹב הָיָה לוּלֵא נוֹצַרְתִּי כְּלָל! קַבְּלֵנִי וּרְצֵנִי נָא, הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, בְּצֵל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. סְלַח וּמְחַל נָא כַּאֲשֶׁר אֶסְלַח וְאֶמְחַל אָנִי!

הוּא כִּלָּה דְבָרוֹ וְנָדַם, וְכֻלּוֹ אוֹמֵר יֵאוּשׁ עַד. הַשַּׁלְהֶבֶת שִׁלְּחָה לְשׁוֹנוֹתֶיהָ וְאָחֲזָה בִּבְגָדָיו וּבְגוּפוֹ. קוֹל בְּכִי נִשְׁמַע בַּקָּהָל. וּלְפֶתַע פִּתְאֹם הִבְרִיק בָּרָק מְסַנְוֵר, הִרְעִים רַעַם וּמָטָר סוֹחֵף נִתַּךְ מִמְּרוֹמֵי הַשְּׁחָקִים, אֲשֶׁר הִתְקַדְּרוּ בְּלִי שֶׁשָּׂם אִישׁ לֵב לְכָךְ. הָאֵשׁ כָּבְתָה. וְאִם כִּי גֶּשֶׁם אָבִיב זֶה לֹא נִמְשַׁךְ זְמַן רַב, שׁוּב לֹא יָכְלָה הָאֵשׁ לֶאֱחֹז בָּעֵצִים הָרְטֻבִּים.

אוּלָם הַקָּהָל לֹא אָמַר דַּי בָּזֶה, כִּי לֹא שָׂבַע שַׁעֲשׁוּעִים. עַל פִּי פְּקֻדַּת הַקָּצִין שָׁלַח הַתַּלְיָן אֶת חַרְבּוֹ אֶל בֶּטֶן הַנֶּאְשָׁם. הַגּוּפָה צָנְחָה אַרְצָה בְּקוֹל חֲבָטָה וְנָפְלָה עַל גַּבָּהּ, וְהַפָּנִים הַחִוְרִים הִיְשִׁירוּ מַבָּטָם לַשָּׁמַיִם. הַתַּלְיָן בִּתֵּק אֶת הַגּוּפָה בְּגַרְזֶן. חֵלֶק מֵהַצּוֹפִים הִרְגִּישׁוּ רֶגֶשׁ בְּחִילָה וְהֵסֵבּוּ פְּנֵיהֶם, אַךְ הָרֹב הִבִּיט בַּמַּחֲזֶה מִתּוֹךְ תַּאֲוָה יְתֵרָה.

אָז עָלָה עַל הַבָּמָה נָזִיר פְרַנְצִיסְקָנִי, וּלְנֹכַח הַגּוּפָה הַמִּתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָהּ דָּרַשׁ בְּהִתְרַגְּשׁוּת יְתֵרָה דְרָשָׁה נִלְהֶבֶת עַל יֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי וְתוֹרַת־הָאַהֲבָה שֶׁלּוֹ וַיְמוֹגֵג אֶת כָּל הַקָּהָל בִּדְמָעוֹת.

י

וּבְבֵית מְנַשֶּׁה, אֲבִי יוֹסֵף, רַבָּה הַשִּׂמְחָה. נִשְׂכְּרוּ מְנַגְּנִים כְּדֵי לָחֹג אֶת מוֹת הַכּוֹפֵר, כַּנָּהוּג עַל פִּי הַמָּסֹרָה. הַנֶּאֱסָפִים יָצְאוּ בִּמְחוֹלוֹת וְרִקּוּדִים, גְּבָרִים לְחוּד וְנָשִׁים לְחוּד. מְנַשֶּׁה הִגִּישׁ לְאוֹרְחָיו פֵּרוֹת וְיַיִן מִתּוֹךְ רְצִינוּת, אַךְ הָאֵם הַזְּקֵנָה רָקְדָה כִּמְטֹרֶפֶת, וְכָל אֲבָרֶיהָ כִּמְעַט חָשְׁבוּ לְהִתְפּוֹרֵר מִצְּחוֹק מַבְעִית, פִּרְאִי.

מִרְיָם נִמְלְטָה מִן הַבַּיִת כְּדֵי לְהִנָּצֵל מִצְּחוֹק זֶה. הִיא יָצְאָה אֶת שַׁעֲרֵי הַגֶּטוֹ וּמָצְאָה אֶת הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם נֶעֶרְמוּ לַעֲרֵמָה שְׁיָרֵי־גוּפָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת. מִתַּחַת לְגַל אֲבָנִים אֲשֶׁר יִדּוּ בָּהּ יְהוּדִים אֲדוּקִים, כַּאֲשֶׁר תְּצַוֶּה הַתּוֹרָה, שָׁם מָצָא אֶת קִבְרוֹ. בְּכִי גָּדוֹל עָלָה בִּגְרוֹן מִרְיָם. עֵינֶיהָ נִסְתַּמְּאוּ מֵרֹב דְּמָעוֹת. אַךְ לֹא עָבַר זְמַן רַב וְהִיא חָשָׁה בְּעוֹד דְּמוּת אַחַת, שֶׁעָמְדָה לְיָדָהּ כְּפוּפָה כְּמוֹתָהּ – דְּמוּת אִשָּׁה אֲצִילִית. בְּלִי לְהַבִּיט בָּהּ כִּמְעַט יָדְעָה, כִּי הֶלֶנָה דֵי־פְרַנְקוֹ הִיא זוֹ.

– גַּם אֲנִי אֲהַבְתִּיו, סִנְיוֹרָה דֵה־פְרַנְקוֹ – אָמְרָה לָהּ בְּפַשְׁטוּת. – הַאִם מִרְיָם שְׁמֵךְ? אָכֵן, הוּא סִפֵּר לִי עָלַיִךְ – קוֹלָהּ הַצָּלוּל שֶׁל הֶלֶנָה הָיָה נָמוּךְ וְרוֹעֵד.

– כֵּן, סִנְיוֹרָה.

דִּמְעוֹת הֶלֶנָה זָלְגוּ בְּאֵין מַעְצוֹר. – אוֹיָה! אוֹיָה! בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת! הוּא הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר, מְאֻשָּׁר אִתִּי יַחַד, מְאֻשָּׁר בְּאַהֲבַת אָדָם מְלֵאָה, בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, בִּיפִי הָעוֹלָם הַנָּאֶה הַזֶּה, בְּחֶדְוַת הָאֳמָנוּת, בְּנֹעַם הַזִּמְרָה!…

– לֹא, לֹא, סִנְיוֹרָה. יְהוּדִי הָיָה. הוּא צָרִיךְ הָיָה לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר אִתִּי יַחַד; מְאֻשָּׁר בְּאוֹר הַתּוֹרָה, בְּחַיֵּי מִשְׁפָּחָה שְׁלֵוִים, חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם תְּפִלָּה וְלִמּוּד, חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם צְדָקָה וְחֶמְלָה וְכָל שְׁאָר הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת. אָנֹכִי הָיִיתִי מַדְלִיקָה נֵרוֹת שֶׁל שַׁבָּת לְמַעֲנוֹ, וְהָיִיתִי מוֹשִׁיבָה אֶת בָּנֵינוּ עַל בִּרְכָּיו לְמַעַן יַאֲצִיל בִּרְכָתוֹ עֲלֵיהֶם… אוֹיָה! אוֹיָה! בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת!…

– לֹא זוֹ וְאַף לֹא זוֹ! אַף אַחַת מִשְּׁתֵּי הָאֱמוּנוֹת לֹא לוֹ הָיוּ, מִרְיָם. נַשְׁקִינִי נָא וְנִמְצָא נֶחָמָתֵנוּ אִשָּׁה בְּחֵיק רְעוּתָהּ. שִׂפְתוֹתֵיהֶן נָשְׁקוּ וְדִמְעוֹתֵיהֶן נִתְעַרְבְּבוּ יַחַד. – מֵעַתָּה אֲחָיוֹת הִנֵּנוּ, מִרְיָם!

– אֲחָיוֹת – בָּכְתָה מִרְיָם. הֵן חִבְּקוּ זוֹ לָזוֹ: נֶפֶשׁ הָרוֹמָאִית הָאֲצִילִית וְלֵב הַיְּהוּדִיָּה הַחַם נִשְׁתַּלְּבוּ עַל קִבְרוֹ שֶׁל נוֹצְרִי.

פִּתְאֹם נִשְׁמְעוּ צְלִילֵי פַּעֲמוֹנִים בָּעִיר. מִרְיָם נִזְדַּעְזְעָה וְחִלְּצָה עַצְמָהּ מִבֵּין זְרוֹעוֹת הֶלֶנָה.

– עָלַי לָלֶכֶת – אָמְרָה.

– רַק תְּפִלַּת הָעֶרֶב הִיא – אָמְרָה הֶלֶנָה. – וַהֲרֵי לֹא לָךְ תְּפִלָּה זוֹ.

מִרְיָם נָגְעָה בְּאוֹת־הַקָּלוֹן שֶׁעַל רֹאשָׁהּ. – אַךְ הֵן הַשְּׁעָרִים יִסָּגְרוּ, אֲחוֹתִי. – אוֹיָה, שָׁכַחְתִּי! וְלִי נִדְמָה כִּי מֵעַתָּה נוּכַל לִהְיוֹת יַחַד לָעַד. הִנְנִי וַאֲלַוֵּךְ עַד לַמָּקוֹם אֲשֶׁר אוּכַל לָלֶכֶת עִמָּךְ שָׁמָּה.

הֵן נֶחְפְּזוּ מִמְּקוֹם הַקֶּבֶר הַבּוֹדֵד, הָאַחַת אֲחוּזָה בְּיַד רְעוּתָהּ. הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה, וּבְהַגִּיעָן לַגֶּטוֹ כִּמְעַט שֶׁהֶחְשִׁיךְ. מִרְיָם הִסְפִּיקָה לָבוֹא בַּשַּׁעַר אֲשֶׁר נִסְגַּר בְּקוֹל נְקִישָׁה אַכְזָרִיָּה־קָשָׁה וְהִפְרִיד בֵּינֵיהֶן לְמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה הָאָרֹךְ וְהַמְמֻשָּׁךְ.

חֵלֶק רִאשׁוֹן: גַּבְרִיאֵל דָּא קוֹסְטָא

א

גַּבְרִיאֵל דָּא קוֹסְטָא רָכַב עַל סוּסוֹ בְּנַחַת, וְהִשְׁתַּדֵּל לִשְׁכֹּחַ אֶת יִסּוּרִי הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהִתְפַּתְּלָה בִּשְׁאֵלוֹת־רוּחַ, וְאֶת תּוֹרַת הָאֱלָהוּת. יְפֵה תֹאַר הָיָה הָעֶלֶם, עֵינָיו קוֹרְנוֹת וּשְׂעָרוֹ הַשָּׁחוֹר יוֹרֵד עַל חֲזִיַּת הַמֶּשִׁי שֶׁלָּבַשׁ. יָפָה הָיְתָה הָאָרֶץ מִסָּבִיבֹ, אַךְ לוֹ, כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ, לֹא הָיוּ שְׁמֵי הַתְּכֵלֶת שֶׁל פּוֹרְטוּגַל, לַבְנוּנִית נִצָּנֵי הַשָּׁקֵד, צֶבַע הַוָּרֹד שֶׁלְּעַנְפֵי הָאֲפַרְסֵקִים, רֵיחוֹת הַפְּקָעִים הָעֲדִינִים וְשִׁירַת הַצִּפֳּרִים הָעַלִּיזָה אֶלָּא רֶקַע עַרְפִלִּי וְרוֹפֵף לִסְחַרְחֹרֶת־הַמַּחֲשָׁבוֹת.

לֹא, לֹא יֵאָמֵן כִּי בְּהִתְוַדּוֹתוֹ עַל חֲטָאָיו, כַּמְצֻוֶּה מִפִּי הַכְּנֵסִיָּה, יִזְכֶּה לִסְלִיחָה גְמוּרָה. אִם אֵין לְהִגָּאֵל אֶלָּא עַל יְדֵי חֻקִּים קְבוּעִים שׁוּב אֵין לוֹ לָאָדָם לָשֵׂאת נַפְשׁוֹ לִגְאֻלָּה שְׁלֵמָה. גּוֹרָלוֹ נֶחֱרַץ לַאֲבַדּוֹן בְּשֶׁל סְפֵקוֹתָיו הָרַבִּים. הָהּ, מַה כָּמְהָה נַפְשׁוֹ לַגּוֹאֵל לְגוֹאֵל מִן הַשְּׁאֵלוֹת אֲשֶׁר הָפְכוּ אֶת הָעַצֶּבֶת הַנֶּהְדָּרָה שֶׁבְּבֵית־הַכְּנֵסִיָּה לְמַאְפֵּלְיָה לָרוּחַ! לַעֲזָאזֵל הַיֵּשׁוּעִים הַקַּנָּאִים הָאֵלֶּה! דָּמוֹ רָתַח בְּקִרְבּוֹ בְּהַעֲלוֹתוֹ עַל לִבּוֹ אֶת מַעֲשֵׂיהֶם. הוּא שָׁלַח אֶת יָדוֹ לְאֶקְדָּחוֹ וְכִוְּנוֹ אֶל צִפּוֹר שֶׁעָמְדָה עַל אַחַד הָעֲנָפִים.

וּבִשְׁעַת מַעֲשֶׂה שִׁעֲשַׁע נַפְשׁוֹ בָּרַעְיוֹן, כִּי הִנֵּה יִפְגַּע בְּאִגְנַטְיוּס לִוֹיוֹלָה, רֹאשׁ הַיֵּשׁוּעִים. אַךְ הוּא לֹא מָצָא עֹז בְּנַפְשׁוֹ לִנְגֹעַ בִּיצוּר חַי לְרָעָה, וּכְהֶרֶף עַיִן כִּוֵּן חִצּוֹ לֶעָנָף וְלֹא לַצִּפּוֹר.

לָמָּה לִמְּדוֹ אָבִיו אֶת תּוֹרַת הַכְּנֵסִיָּה? אָכֵן, אֱמֶת הַדָּבָר: זוֹהִי הַדֶּרֶךְ הַיְחִידָה לְעֶלֶם בַּעַל נְכָסִים, מִבְּנֵי הַשְּׂדֵרָה הָעֶלְיוֹנָה בַּמַּעֲמָד הַבֵּינוֹנִי לִזְכּוֹת בְּשִׁוְיוֹן חֶבְרָתִי בְּקֶרֶב הָאֲצִילִים. אֲבָל לָמָּה קִבֵּל עָלָיו, כְּבָר אַחֲרֵי שֶׁהִתְעוֹרְרוּ בְּלִבּוֹ הַסְּפֵקוֹת הָרִאשׁוֹנִים, מִשְׂרַת גִּזְבָּר רָאשִׁי שֶׁל בֵּית הַמִּדְרָשׁ לִכְמָרִים? אָמְנָם לֹא הָיָה בִּיכָלְתּוֹ לַחֲזוֹת מֵרֹאשׁ כִּי רֻגְזוֹת־נְעוּרִים אֵלּוּ תִגְדֵּלְנָה וְתִכְבַּדְנָה לְאַחַר שֶׁיַּעֲמִיק חֵקֶר, מִתּוֹךְ אֲדִיקוּת נִלְהָבָה בְּיוֹתֵר. מוּזָר הַדָּבָר: כָּל אֲשֶׁר עַל סְבִיבוֹ, בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ וּבְבֵית־הַכְּנֵסִיָּה, אוֹמֵר אֱמוּנָה וְשַׁלְוָה; וְרַק רוּחוֹ מְלֵאָה רֻגְזָה פִּלְאִית וּתְסִיסָה כְּבוּשָׁה, אֲשֶׁר אֵין לְהַשְׁקִיטָהּ וּלְהַרְגִּיעָהּ.

הוּא הִרְגִּישׁ, כִּי סוּסוֹ הֵאִיט צְעָדָיו פִּתְאֹם. הוּא הֵאִיץ בּוֹ בְּדָרְבֹנוֹתָיו מִתּוֹךְ רִשְׁעוּת – אַךְ לְלֹא הוֹעִיל. רַק אָז נוֹכַח לָדַעַת, כִּי הִגִּיעַ לִשְׂפַת נַחַל.

ב

הוּא חָזַר הָעִירָה. בְּהִתְקָרְבוֹ אֶל כִּכַּר־הַשּׁוּק אֲשֶׁר בִּקְצֵה הָעִיר מָצָא, כִּי הַדֶּרֶךְ אֵינָהּ פְּתוּחָה לְפָנָיו.

אוֹתוֹ יוֹם יוֹם הַשּׁוּק הָיָה, וְכָל הַכִּכָּר הָיְתָה מְלֵאָה אִכָּרִים שֶׁבָּאוּ מִן הַסְּבִיבָה וְסוֹחֲרִים שֶׁהִצִּיעוּ סְחוֹרָתָם לִמְכִירָה. בַּמָּבוֹא לַשּׁוּק, בִּמְקוֹם שָׁם מָכְרוּ זְקֵנוֹת פְּרָחִים וּפֵרוֹת, עָצַר גַּבְרִיאֵל בְּסוּסוֹ.

“מַה טּוֹב לָהֶן לִבְרִיּוֹת פְּשׁוּטוֹת אֵלּוּ”, הִרְהֵר בְּלִבּוֹ. “כַּמָּה בְּטוּחִים הֵם בִּגְאֻלָּתָם! עֲלֵיהֶם רַק לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְלֹא יוֹתֵר. אוֹתוֹ דַיָּג, אֲשֶׁר עֲגִיל זָהָב גָּדוֹל לוֹ בְּאָזְנוֹ, הַפּוֹרֵשׂ מִכְמְרוֹתָיו וְשׁוֹתֶה לְשָׁכְרָה עִם חֲבֵרָיו, מְאֻשָּׁר יוֹתֵר מִמֶּנִּי, הַמְבֹרָךְ בְּהוֹן, מְקֻלָּל בִּבְדִידוּת וְרוֹאֶה אֶת חֲבֵרַי כְּעֵדֶר כְּבָשִׂים הַנִּתְעִים עַל יְדֵי זְאֵבִים כְּמָרִים”.

בַּעַל מוּם אֶחָד הִפְסִיק אֶת הִרְהוּרָיו בְּבַקָּשַׁת יְלֵל. גַּבְרִיאֵל רָעַד כֻּלּוֹ לְמַרְאֶה פְּצָעָיו, נָתַן לוֹ מַטְבֵּעַ־כֶּסֶף וְשָׁקַע שׁוּב בַּהֲזָיוֹת.

– הֲמָכַרְתְּ אֶת כָּל הַמָּרוֹר שֶׁהָיָה לָךְ? – הִגִּיעַ לְאָזְנָיו קוֹל מֻכָּר לוֹ. הוּא הֵסֵב אֶת רֹאשׁוֹ וְרָאָה

אָדָם גְּבַהּ־קוֹמָה רָכוּב עַל גַּב פֶּרֶד מְדַבֵּר לְמוֹכֶרֶת־יְרָקוֹת זְקֵנָה אַחַת. הוּא הִכִּיר בְּאִישׁ אֶת דּוֹן דְּיֶגוֹ דֵי בֵּלְשַׁאצַּר, מִי שֶׁהָיָה פְּרוֹפֶסוֹר לְחָכְמַת הַהִגָּיוֹן

בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה שֶׁל קוֹיְמְבְּרָה, אֲשֶׁר הִתְיַשֵּׁב זֶה לֹא מִכְּבָר בְּפּוֹרְטוֹ כְּרוֹפֵא.

– כֵּן, אֲדוֹנִי, עוֹד בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר! –

גִּמְגְּמָה הַזְּקֵנָה. – דּוֹמֶה, שֶׁפּוֹרְטוֹ כֻּלָּהּ רְעֵבָה הַיּוֹם לְמָרוֹר. כֵּן יִקְרֶה לְעִתִּים בְּמוֹעֵד הַפַּסְחָא, אִם כִּי אֲנִי עַצְמִי אֵינֶנִּי אוֹהֶבֶת עֲשָׂבִים מְרִירִים אֵלֶּה.

– מוּבָן, אַךְ טוֹב הַמָּרוֹר לַדָּם – צָחַק דּוֹן דְּיֶגוֹ בִּרְאוֹתוֹ אֶת גַּבְרִיאֵל. – וּבְכֵן אֵין לָךְ עוֹד מָרוֹר, זְקֶנְתִּי הַטּוֹבָה.

הַצָּעִיר הָרָכוּב עַל סוּסוֹ חִיֵּךְ לַלָּצוֹן אֲשֶׁר חָמַד לוֹ הָרוֹפֵא.

– וְהָאוֹכְלִים פִּקְחִים הֵם – אָמַר.

– אֵין פִּקְחִים זוּלָתָם בְּכָל פּוֹרְטוּגַל כֻּלָּהּ – עָנָה דוֹן דְיֶגוֹ הַפַּעַם בְּרוֹמִית – וְאֵין כְּדָמָם טוֹב, דָּא קוֹסְטָא – הוֹסִיף בִּקְרִיצַת עַיִן. אַךְ הַפַּעַם לֹא הֵבִין גַּבְרִיאֵל אֶת כַּוָּנַת דְּבָרָיו.

– וְאֵין כְּדָמָם טוֹב? – חָזַר עַל דְּבָרָיו. – אִם כֵּן דַּעְתְּךָ כְּדַעַת הַטְּרַפִּיסְטִים הָרוֹאִים בַּבָּשָׂר אֶת הַחֵטְא הַגָּדוֹל?

עַל פְּנֵי הָרוֹפֵא חָלְפָה אֲרֶשֶׁת מְשֻׁנָּה.

– בְּמִקְצָת – עָנָה. – בָּשָׂר דַּרְכּוֹ לְהַכְנִיס רֻגְזָה בַּדָּם. עַל כֵּן גָּזְרָה הַכְּנֵסִיָּה הַקְּדוֹשָׁה עַל הַצּוֹם הַגָּדוֹל. אֵין הַכְּנֵסִיָּה רוֹצָה בְּטוֹבָתֵנוּ, בְּטוֹבַת הָרוֹפְאִים. שָׁלוֹם וּבְרָכָה! – הוּא נוֹפֵף לָרוֹכֵב הַצָּעִיר בִּרְכַּת פְּרִידָה מִתּוֹךְ צְחוֹק וְהִתְרַחֵק עַל פִּרְדּוֹ.

גַּבְרִיאֵל הִמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ בָּרְחוֹבוֹת הַמְשֻׁפָּעִים, וְכַעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה חָזַר עַל דִּבְרֵי הַשִּׂיחָה בְּאָזְנֵי אַחַד הַנְּזִירִים שֶׁבְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ לִכְמָרִים.

ג

כַּעֲבֹר שָׁבוּעַ שָׁמַע גַּבְרִיאֵל, כִּי דוֹן דְּיֶגוֹ דֵי בֵּלְשַׁאצַּר נֶאֱסַר מִטַּעַם הָאִינְקְבִיזִיצְיָה עַל עֲווֹן הַיַּהֲדוּת שֶׁנִּמְצָא בּוֹ. יְדִיעָה זוֹ זִעַזְעַתּוּ. הוּא נִזְכַּר עַתָּה כִּי שְׁלשִׁים וְאַרְבַּע הֵן הַדְּרָכִים אֲשֶׁר בָּהֶן יִמְצְאוּ כַּלְבֵי־דָם אֵלֶּה אֶת הַיְּהוּדִי־בַסֵּתֶר, וְאַחַת הַדְּרָכִים הִיא: “אִם יָחֹג אֶת הַפֶּסַח בַּאֲכִילַת מָרוֹר וְחַזֶּרֶת”. לְתִמְהוֹנוֹ הָרַב נִתְעוֹרֵר בְּלִבּוֹ רֶגֶשׁ שֶׁל אַהֲדָה חֲשָׁאִית לִיהוּדִי זֶה.

פִּתְאֹם נִזְכַּר, כִּי יֵשׁ עַם שָׁלֵם אֲשֶׁר לֹא קִבֵּל כְּלָל אֶת הַתּוֹרָה הַנּוֹצְרִית. וְעַם זֶה – הָיָה פַּעַם עַמּוֹ!

אוֹתוֹ יוֹם, בּוֹ אָזַל הַמָּרוֹר בַּשּׁוּק, עֶרֶב פֶּסַח הָיָה כַּנִּרְאֶה. עַתָּה הֵבִין פִּתְאֹם, כִּי הַיַּהֲדוּת עֲדַיִן קַיֶּמֶת בְּפוֹרְטוּגַל, קַיֶּמֶת בַּסֵּתֶר עַל אַף הַנְּגִישׂוֹת, הַלַּחַץ וְהַגֵּרוּשׁ. אוֹתוֹ רוֹפֵא לֹא נָהַג בּוֹ זְהִירוּת, כִּי חֲשָׁבוֹ לִיהוּדִי. דְּבָרָיו עַל הַדָּם הַטּוֹב רַק עַתָּה נִתְחַוְּרוּ לוֹ. “אֵל אֱלֹהִים”! חָשַׁב דָּא קוֹסְטָא בְּלִבּוֹ.

“הַדְּבָרִים שֶׁסִּפַּרְתִּי לַחֲבֵרִי הַנָּזִיר הֵם הֵם שֶׁהֵבִיאוּ לִידֵי מַאֲסָרוֹ שֶׁל דּוֹן דְּיֶגוֹ! אַךְ לֹא, הֵן אֵין בָּהֶם כְּדֵי לְהַרְשִׁיעַ, וְהֵם נִשְׁמָעִים לְכָאן וּלְכָאן”. הוּא הִסִּיח דַּעְתּוֹ מִן הַחֲשָׁשׁוֹת הַמְצַעֲרִים וּמִהֵר לִסְגֹר בַּעֲדוֹ אֶת דֶּלֶת חֲדַר־עֲבוֹדָתוֹ.

בִּבְדִידוּת חָדְרוֹ הֵחֵלּוּ סְפֵקוֹתָיו לְעַנּוֹתוֹ שׁוּב. לְבַסּוֹף נִצְנְצָה מַחֲשָׁבָה בְּמֹחוֹ, קָם, הוֹצִיא מִתּוֹךְ אֲרוֹן סְפָרָיו אֶת סֵפֶר הַתְּנָ"ךְ, אֲשֶׁר הִזְנִיחַ עַל פִּי מִצְוַת הַכְּנֵסִיָּה, וְהֵחֵל לִקְרֹא בּוֹ בְּעִיּוּן.

“בְּרִית יְשָׁנָה זוֹ סֵפֶר הָאֱמֶת הִיא”, הִרְהֵר, “שֶׁהֲרֵי הִיא מְכֻבֶּדֶת בְּעֵינֵי שְׁתֵּי הָאֱמוּנוֹת הַחוֹלְקוֹת בִּשְׁאֵלַת קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁל הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה”. הוּא פָּתַח בִּישַׁעְיָהוּ פֶּרֶק נ"ג, וּבְקָרְאוֹ בְּעִיּוּן נוֹכַח מִיָּד לָדַעַת, כִּי הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים בּוֹ אֵינָם מְכֻוָּנִים דַּוְקָא לַמָּשִׁיחַ הַנּוֹצְרִי, כְּפִי שֶׁלִּמְּדוּהוּ, אֶלָּא אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת בָּהֶם מוּבָן אַחֵר לְגַמְרֵי. עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת אַחַר חֲצוֹת הַלַּיִל קָרָא בְּדִבְרֵי הַנְּבִיאִים, לֶחְיוֹ מַסְמִיקָה וְעֵינוֹ נוֹצֶצֶת, כְּשִׁכּוֹר מִיַּיִן. אֲמִתּוֹת נִשְׂגָּבוֹת כָּאֵלּוּ! שְׁאִיפוֹת נַעֲלוֹת כָּאֵלּוּ לְשָׁלוֹם וָצֶדֶק!

הוּא רָעַד לִקְרִיאַת עָמוֹס: “הָסֵר מֵעָלַי הֲמוֹן שִׁרֶיךָ וְזִמְרַת נְבָלֶיךָ לֹא אֶשְׁמַע. וְיִגַּל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט וּצְדָקָה כְּנַחַל אֵיתָן” וְלִשְׁאֵלַת מִיכָה: “וּמָה ד' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם־עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלהֶיךָ”. אָכֵן, צֶדֶק וְרַחֲמִים וּצְנִיעוּת – וְלֹא תְפִלָּה, עִנּוּיִים וְסִגּוּפִים. הוּא הִתְמוֹגֵג בִּדְמָעוֹת וְהוֹסִיף לִקְרֹא.

הוּא פָּתַח בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה, בַּמִּצְווֹת עַל הֶעָנִי, הַגֵּר, הַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה: “וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ”, “וִהְיִיתֶם לִי לְגוֹי קָדוֹשׁ” וְכַיּוֹצֵא בָּאֵלֶּה.

לָמָּה נִפְרְדוּ אֲבוֹת אֲבוֹתָיו מֵעַל אֻמָּה גְדוֹלָה זוֹ, אֲשֶׁר אֱמוּנָתָהּ הָיְתָה לְפָנִים כֹּה נִשְׂגָבָה וְכֹה פְּשׁוּטָה? כֵּן, הֵם עָשׂוּ זֹאת מִתּוֹךְ שֶׁעָמְדוּ כַּנִּרְאֶה בִּפְנֵי בְּרֵרָה בֵּין גָּלוּת וּבֵין הֲמָרַת דָּת. הוּא הִתְחִיל לְפַשְׁפֵּשׁ בְּאִצְטַבּוֹת־סְפָרָיו כְּדֵי לִמְצֹא סֵפֶר דִּבְרֵי יְמֵי טוֹרְקְבֵימַדוֹ. רַק דְּבָרִים מוּעָטִים סֻפְּרוּ בּוֹ, אַךְ הָיָה זֶה מוּעָט הַמַּחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה: רָעָב, מַגֵּפָה, גֶּזֶל, טֶבַח, אֹנֶס. וְכָל זֶה לָמָּה? בְּשֶׁל שְׁאִיפָה עַקְשָׁנִית שֶׁל מֶלֶךְ פּוֹרְטוּגַל לָבוֹא בִּבְרִית הַנִּשּׂוּאִין עִם בַּת מֶלֶךְ סְפָרַד וְלִמְלֹךְ עַל סְפָרַד.

אָכֵן, אֲבוֹת־אֲבוֹתָיו לֹא קִבְּלוּ אֶת הַנַּצְרוּת מֵאֹנֶס. הֵם נִצְטָרְפוּ לַכְּנֵסִיָּה עוֹד לִפְנֵי גֵרוּשׁ הַיְּהוּדִים, וְאָבִיו הָיָה נוֹצְרִי אָדוּק לְלֹא כָּל סָפֵק. תּוֹדָה לָאֵל! אִישׁ מִמִּשְׁפַּחַת דָּא קוֹסְטָא לֹא הָיָה מוּג־לֵב! וְגַם הוּא, גַּבְרִיאֵל, אֵינֶנּוּ מוּג־לֵב.

ד

בַּבֹּקֶר פָּגָה קְצָת הִתְלַהֲבוּתוֹ. “מִנַּיִן בָּאָה לוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לְמֹשֶׁה?” הִבְרִיק רַעְיוֹן בְּמֹחוֹ בְּרֶגַע שֶׁפָּקַח אֶת עֵינָיו. הוּא פָּתַח לִרְוָחָה אֶת חַלּוֹן חֲדַר־מִשְׁכָּבוֹ וְהִסְתַּכֵּל בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר הַיּוֹרְדִים בְּמִדְרוֹן הָהָר עַד לַנָּהָר. הַאִם בֶּאֱמֶת נִתְגַּלָּה הָאֱלֹהִים בְּהַר סִינַי? אוּלָם בִּמְהֵרָה הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִסָּפֵק חָדָשׁ זֶה.

שׁוּב נִתְעוֹרֵר בּוֹ הַחֲשָׁשׁ כִּי דִבְרֵי פִּטְפּוּטוֹ עַל דּוֹן דְּיֶגוֹ הֵם שֶׁהֵמִיטוּ אֶת הָאָסוֹן עַל הָרוֹפֵא הַזָּקֵן וְהָעַלִּיז. לְבַסּוֹף הֶחְלִיט לְבַקֵּר אֵצֶל מַזְכִּיר הָאִינְקְבִיזִיצְיָה בְּלִשְׁכָּתוֹ בְּמִנְזַר הַדּוֹמִינִיקָנִים. הַמַּזְכִּיר שִׁפְשֵׁף יָדָיו לְמַרְאֵהוּ וְאָמַר:

– הָהּ! וּמָה הַשּׁוּעָלִים הַחֲדָשִׁים אֲשֶׁר צַדְתָּ בְּחוּשׁ הָרֵיחַ הַטּוֹב אֲשֶׁר לְךָ?

– אַף לֹא שׁוּעָל אֶחָד – עָנָה, רוֹעֵד כֻּלּוֹ. – רוֹצֶה אֲנִי לָדַעַת, אִם אֲנִי הוּא הָאָשֵׁם בְּמַאֲסָרוֹ שֶׁל דּוֹן דְּיֶגוֹ.

– אָשֵׁם? – הִבִּיט בּוֹ הַמַּזְכִּיר בְּמַבָּט תִּמָּהוֹן – לְהֵפֶךְ, לִתְהִלָּה אַתָּה רָאוּי עַל כָּךְ. – לֹא. – עָנָה גַבְרִיאֵל. – יִתָּכֵן כִּי טָעִיתִי בִּדְבָרָיו. אֵין זֶה נִמּוּק מַסְפִּיק כְּדֵי לֶאֱסֹר אָדָם. מֻבְטָחְנִי, כִּי מְצָאתֶם נִמּוּקִים נוֹסָפִים.

– כֵּן, אַתָּה רַק פָּתַחְתָּ אֶת הַדֶּרֶךְ. אֲנַחְנוּ אַף לֹא הִטְרַחְנוּךָ לְהוֹפִיעַ בִּפְנֵי חֶבֶר הַדַּיָּנִים.

– וְהוּא בֶּאֱמֶת יְהוּדִי?

– עִבְרִי בֶּן עִבְרִים, בְּקַשְׁיוּת עָרְפּוֹ. אַךְ

הַדָּבָר טֶרֶם הוּכַח בִּשְׁלֵמוּתוֹ; עָרוּם הוּא שׁוּעָל זֶה. שָׁלשׁ הַחֲקִירוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת כְּבָר עָבְרוּ עָלָיו, וְאֵין הוּא רוֹצֶה לְהוֹדוֹת בְּשׁוּם פָּנִים. הַבֹּקֶר נְנַסֶּה דְּרָכִים אֲחֵרוֹת.

– עִנּוּיִים? – קָרָא גַבְרִיאֵל וְהוּא מַחֲוִיר כֻּלּוֹ. הַמַּזְכִּיר הֵנִיעַ רֹאשׁוֹ לְחִיּוּב.

– וְאִם חַף הוּא מִפֶּשַׁע?

– אֵין לַחֲשׁשׁ. הוּא יִתְוַדֶּה עִם רֶגֶשׁ־הַכְּאֵב הָרִאשׁוֹן. אָנָּא הַסַּח דַּעְתְּךָ מִזֶּה וְאַל תִּדְאַג! הַאִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ לָדַעַת לָבֶטַח, אִם עָשִׂיתָ דָּבָר לְשֵׁם שָׁמַיִם? תִּשְׁמַע אֶת וִדּוּיוֹ, וְזֶה יִהְיֶה שְׂכָרְךָ עַל קִנְאָתְךָ לְדָתְךָ.

– הוּא יַחְשֹׁב כִּי בָּאתִי לְחֶזְיוֹן־שַׁעֲשׁוּעִים.

– הֲרֵי לְךָ מַסֵּכָה.

גַּבְרִיאֵל לָקַח אֶת הַמַּסֵּכָה בְּהִסּוּס, וְכַעֲבֹר חֲצִי שָׁעָה נִמְצָא יַחַד עִם מַזְכִּיר הָאִינְקְבִיזִיצְיָה, שׁוֹפְטָהּ, רוֹפְאָהּ וְעוֹד אָדָם אֶחָד לָבוּשׁ מַסֵּכָה בְּכוּךְ אֶחָד מִתַּחַת לָאֲדָמָה, הַמּוּאָר בִּמְנוֹרוֹת אֲחָדוֹת. מִצַּד אֶחָד הָיוּ דְלָתוֹת כְּבֵדוֹת וּמוּצָקוֹת שֶׁל תָּאִים חַסְרֵי־אֲוִיר, וַעֲלֵיהֶן מַנְעוּלִים מָחֳלָדִים; וּמִצַּד שֵׁנִי, הָיוּ קְבוּעוֹת בַּקִּיר טַבְּעוֹת בַּרְזֶל בִּנְקֻדּוֹת־גֹּבַהּ שׁוֹנוֹת. בְּאֶמְצַע הַחֶדֶר עָמַד שֻׁלְחָן־כְּתִיבָה קָטָן אֲשֶׁר לְפָנָיו יָשַׁב הַשּׁוֹפֵט.

הַמַּזְכִּיר פָּתַח דֶּלֶת תָּא אֶחָד. עֵינוֹ שֶׁל גַּבְרִיאֵל הִבְחִינָה בִּדְמוּתוֹ שֶׁל הָרוֹפֵא הָעֲנָק, שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהִתְכּוֹפֵף וּלְהִצְטוֹפֵף בְּתוֹךְ הַתָּא הַצַּר.

– עֲמֹד, דּוֹן אַבְרָהָם דֵּי בֵּלְשַׁאצַּר! – אָמַר הַשּׁוֹפֵט, בְּקָרְאוֹ מֵעַל גִּלָּיוֹן.

הָרוֹפֵא אַךְ מִצְמֵץ בְּעֵינָיו מֵחֲמַת הָאוֹר הָרַב, אַךְ לֹא זָז.

– דּוֹן דְּיֶגוֹ שְׁמִי – אָמַר.

– שֵׁם הַטְּבִילָה שֶׁלְּךָ אֵינוֹ חָשׁוּב בְּעֵינֵינוּ כְּלָל כְּשֵׁם שֶׁאֵין הוּא חָשׁוּב בְּעֵינֶיךָ אַתָּה. וְאוּלַי הָיָה עָלַי לֵאמֹר דּוֹן יִצְחָק. עֲמֹד!

הָרוֹפֵא יִשֵּׁר קוֹמָתוֹ וְהוּא סַר וְזָעֵף. – כָּךְ נוֹהֲגִים עִם בֵּן נֶאֱמָן לַכְּנֵסִיָּה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר עָבַד אֶת שַׁלִּיט הָאֱמוּנָה בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה! – רָטַן – מִי הוּא זֶה שֶׁמָּצָא בִּי דֹפִי שֶׁל יַהֲדוּת? הָבִיאוּ לְפָנַי אֶת הַנָּבָל!

– נֶגֶד חֻקֵּינוּ הוּא – עָנָה הַמַּזְכִּיר.

– הַשְׁמִיעוּנִי אֶת הַהַאֲשָׁמוֹת אַחַת אַחַת. קִרְאוּ לְפָנַי אֶת הַפְּרָטִים. – בַּחֲדַר הַחֲקִירָה. תֵּכֶף וּמִיָּד.

– הִתְוַדֵּה! הִתְוַדֵּה! – קָרָא אֵלָיו הַשּׁוֹפֵט בַּחֲמַת זַעַם. – וִדּוּי צֹרֶךְ חֵטְא הוּא. חַף אֲנִי מִפֶּשַׁע, חוּץ מִמַּה שֶׁסִּפַּרְתִּי לִפְנֵי הַכֹּמֶר. אַךְ אֲנִי יוֹדֵעַ, מִי הִלְשִׁין עָלַי. גַּבְרִיאֵל דָּא קוֹסְטָא הוּא, צָעִיר רְצִינִי, שֶׁאֵינֶנּוּ מֵבִין דִּבְרֵי בְּדִיחָה, אֲשֶׁר לֹא הֵבִין כִּי אֲנִי אַךְ לִגְלַגְתִּי לַמּוֹכֶרֶת הַהִיא עַל שֶׁמָּכְרָה אֶת כָּל סְחוֹרָתָהּ לְאוֹתָם הַכּוֹפְרִים הַמַּסְרִיחִים. יְהוּדִי אֲנִי כְּדָא קוֹסְטָא מַמָּשׁ! – בּוֹ בָּרֶגַע יָדַע גַּבְרִיאֵל, כִּי שְׁנֵיהֶם

יְהוּדִים אַחִים הֵם, הוּא וְהָאָסִיר.

– צָבוּעַ שֶׁכְּמוֹתְךָ! – קָרָא שֶׁלֹּא מֵרָצוֹן.

– הָהּ! – קָרָא הַמַּזְכִּיר וְנִיצוֹץ נִצָּחוֹן בְּעֵינוֹ.

– אֵין תּוֹעֶלֶת בְּהַכְחָשׁוֹתֶיךָ – אָמַר הַשּׁוֹפֵט. – רַק עִנּוּיֵּי גוּף תָּבִיא בְּכָךְ עַל עַצְמְךָ.

– לְעַנּוֹת אָדָם חַף מִפֶּשַׁע! אָיֹם הוּא! – הִשְׁמִיעַ הָרוֹפֵא מְחָאָתוֹ. – כָּל יוֹדֵעַ חֹק יֹאמַר לְךָ, כִּי חוֹבַת הַהוֹכָחָה מֻטֶּלֶת עַל הַמַּרְשִׁיעַ.

– הַס! הַס! לֹא אוּנִיבֶרְסִיטָה כָּאן. הַתַּלְיָן, לַעֲבוֹדָתְךָ! לְבוּשׁ הַמַּסֵּכָה הַשֵּׁנִי תָּפַס בָּרוֹפֵא וְהִפְשִׁיטוֹ עָרֹם.

– הִתְוַדֵּה! – הִתְרָה בּוֹ הַשּׁוֹפֵט.

– לוּ הִתְוַדֵּיתִי כִּי יְהוּדִי אֲנִי, הָיִיתִי מֵטִיל

רְבָב כָּפוּל בְּנוֹצְרִיּוּתִי, שֶׁהֲרֵי גַּם הָיִיתִי דוֹבֵר שֶׁקֶר.

– הֶרֶף מִפִּלְפּוּלֶיךָ. אִם תֵּצֵא נַפְשְׁךָ בְּעִנּוּיִים אֵלֶּה, לֹא הַכְּנֵסִיָּה אַחְרָאִית לְמוֹתְךָ אֶלָּא עַקְשָׁנוּתְךָ אַתָּה.

– יִקֹּם יֵשׁוּ אֶת נִקְמַת מְקַדְּשֵׁי שְׁמוֹ – אָמַר דּוֹן דְּיֶגוֹ, וּפָנָיו הָיוּ מְלֵאִים אֲצִילוּת רַבָּה כָּל כָּךְ, שֶׁגַּבְרִיאֵל הִתְחִיל חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא, אַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל, הִטְעָהוּ הָרֶגֶשׁ.

הַשּׁוֹפֵט נָתַן אוֹת מִתּוֹךְ קֹצֶר־רוּחַ וּבַעַל הַמַּסֵּכָה קָשַׁר אֶת יְדֵי הַקָּרְבָּן וְרַגְלָיו בְּחֶבֶל עָבֶה, כָּרַך אֶת הַחֶבֶל עַל חָזֵהוּ, הוֹשִׁיב אֶת הַגּוּף הֶעָרֹם וְהַכָּפוּף עַל שְׁרַפְרָף וְאֶת שְׁנֵי קְצוֹת הַחֶבֶל הִשְׁחִיל בִּשְׁתַּיִם מִן הַטַּבָּעוֹת הַקְּבוּעוֹת בַּכֹּתֶל. אַחַר בָּעֵט בַּשְּׁרַפְרָף, וְהָרוֹפֵא נִשְׁאַר תָּלוּי בָּאֲוִיר וְהַחֲבָלִים חָתְכוּ וְחָדְרוּ לְתוֹךְ בְּשָׂרוֹ.

– הִתְוַדֵּה! – קָרָא הַשּׁוֹפֵט.

אַךְ דּוֹן דְּיֶגוֹ שׁוֹתֵק. הַתַּלְיָן הִדֵּק אֶת הַחֲבָלִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַד כִּי קָלַח הַדָּם מִתַּחַת לְצִפָּרְנֵי הַקָּרְבָּן.

– הָהּ, מִרְיָם הַקְּדוֹשָׁה! – נֶאֱנַק הָרוֹפֵא סוֹף סוֹף.

– אֵלֶּה אַךְ רֵאשִׁית עִנּוּיֶיךָ, אִם מְמָאֵן אַתָּה לְהוֹדוֹת – אָמַר הַשּׁוֹפֵט. – הַדֵּק הֵיטֵב!

– לֹא – מִחָה רוֹפֵא הָאִינְקְבִיזִיצְיָה. – עוֹד מְשִׁיכָה אַחַת וּפָרְחָה נִשְׁמָתוֹ.

עוֹד הִדּוּק אֶחָד וְגַבְרִיאֵל דָּא קוֹסְטָא הָיָה מִתְעַלֵּף. מִתַּחַת לַמַּסֵּכָה הָיוּ פָּנָיו חִוְרִים כִּפְנֵי מֵת. רֶגֶשׁ בְּחִילָה תְקָפוֹ וְכָל עַצְמוֹתָיו כָּאֲבוּ – כְּאִלּוּ חָתְכוּ הַחֲבָלִים בִּבְשָׂרוֹ הוּא. לִבּוֹ הִתְקוֹמֵם נֶגֶד הַמְעַנִּים וְהוּא הֶעֱרִיץ אֶת אֹמֶץ לִבּוֹ שֶׁל דּוֹן דְּיֶגוֹ. כָּל אוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁהָרוֹפֵא טִפֵּל בַּקָּרְבָּן כְּדֵי לְהַתְקִינוֹ לְעִנּוּיִים חֲדָשִׁים, רָאָה לְפָנָיו גַּבְרִיאֵל דָּא קוֹסְטָא תְּמוּנָה מַחֲרִידָה שֶׁל אֲסוֹן עַם יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ – תְּמוּנָה נִשְׂגָּבָה וְנִתְעָבָה כְּאַחַת!

ה

כַּעֲבֹר שָׁבוּעַ נוֹדַע לְגַבְרִיאֵל כִּי דוֹן דְּיֶגוֹ יָצַא זַכַּאי בַּדִּין, אַשְׁמַת הַיַּהֲדוּת הוּסְרָה מִמֶּנּוּ וְהוּא שֻׁחְרַר. מִתּוֹךְ דְּחִיפָה פְּנִימִית הָלַךְ גַּבְרִיאֵל לִרְאוֹת אֶת הַמְעֻנֶּה. רַק בְּקֹשִׁי נִתְּנָה לוֹ הָרְשׁוּת לָבוֹא אֶל הַחֶדֶר בּוֹ שָׁכַב הַזָּקֵן בְּמִטָּתוֹ, מֻקָּף כִּרְכֵי־סְפָרִים גְּדוֹלִים, וּדְמוּת יֵשׁוּ לִמְרַאֲשׁוֹתָיו.

– סְלַח נָא עַל בִּקּוּרִי – אָמַר גַּבְרִיאֵל. – רְצוֹנִי לָדַעַת מַה שְׁלוֹמְךָ אַחֲרֵי שֶׁכַּלְבֵי שְׁאוֹל אֵלֶּה הִכּוּךָ וּפְצָעוּךָ.

דּוֹן דְּיֶגוֹ הֵעִיף בּוֹ מַבַּט תִּמָּהוֹן וְחֶשֶׁד כְּאֶחָד.

– אָכֵן, כְּלָבִים אֵלֶּה לֹא הֵיטִיבוּ לְהָרִיחַ הַפַּעַם; אוּלָם לֹא כַּלְבֵי שְׁאוֹל הֵם אֶלָּא כַּלְבֵי מַעְלָה – עָנָה. – אִם אֲנִי עֻנֵּיתִי שֶׁלֹּא בְּצֶדֶק, הֵן מִדֶּרֶךְ הַנּוֹצְרִי לִסְבֹּל וְלִסְלֹחַ.

– אִם כֵּן הוּא, סְלַח לִי! – אָמַר גַּבְרִיאֵל – כִּי אֲנִי הוּא אֲשֶׁר הֲסִבּוֹתִי לְךָ שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה רָעָה אֶת כָּל יִסּוּרֶיךָ. מַעְדִּיף הָיִיתִי לַעֲקֹר אֶת לְשׁוֹנִי בִּמְקוֹם לְהָסֵב רָעָה לִיהוּדִי־אָח.

– לֹא יְהוּדִי אָנֹכִי – קָרָא הָרוֹפֵא בְּחֵמָה.

– אַךְ לָמָּה תְכַחֵד אֶת הַדָּבָר מִמֶּנִּי, אִם אֲנִי אוֹמֵר לְךָ כִּי גַם אֲנִי יְהוּדִי הִנֵּנִי?

– אַךְ לַשָּׁוְא פְּרוּשָׂה הַמַּלְכֹּדֶת – אָמַר דּוֹן דְּיֶגוֹ בְּכַעַס. – הֵן כָּמוֹךָ כָּמוֹנִי נוֹצְרִי טוֹב אַתָּה. אָכֵן, יְהוּדִי אֲשֶׁר לֹא יָדַע דָּבָר עַל מָרוֹר! לֹא אֶלָּכֵד בַּפַּח אֲשֶׁר אַתָּה טוֹמֵן לִי.

– אָכֵן צָדַקְתָּ. אֵין אֲנִי יְהוּדִי אַף לֹא נוֹצְרִי

– אָמַר הַצָּעִיר בְּעֶצֶב. – גָּדַלְתִּי כְּנוֹצְרִי, אַךְ נַפְשִׁי נִטְרֶפֶת בִּסְפֵקוֹת וּשְׁאֵלוֹת. רְאֵה, אֶת חַיַּי אֲנִי מַפְקִיד בְּיָדְךָ.

אַךְ דּוֹן דְּיֶגוֹ עָמַד בְּעַקְשָׁנוּתוֹ זְמַן רַב, אֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁגַּבְרִיאֵל הוֹדָה לְפָנָיו בְּגִלּוּי־לֵב כִּי הוּא הוּא בַּעַל הַמַּסֵּכָה שֶׁקָּרָא “צָבוּעַ!” בַּחֲדַר הָעִנּוּיִים. לְבַסּוֹף יָרַד מֵעַל מִטָּתוֹ, נִגַּשׁ לַדֶּלֶת, כְּשֶׁהוּא צוֹלֵעַ, לִרְאוֹת אִם לֹא הֶעֱמִיד הַצָּעִיר אוֹרְבִים מֵאֲחוֹרֶיהָ. בְּחָזְרוֹ לְמִטָּתוֹ אָמַר: – אֲנִי רַק מִתְחַפֵּשׂ כְּדֵי לְהוֹצִיא מִלִּים מִפִּיךָ. – וְאָז קָרַץ בְּעֵינוֹ, הֵסִיר אֶת צֶלֶם יֵשׁוּ מֵעַל מִטָּתוֹ וֶהֱטִילוֹ לְתוֹךְ מְגֵרָה, מִלֵּא שְׁתֵּי כּוֹסוֹת־יַיִן וְקָרָא חֲגִיגִית: – מְהוּמָה וּמְבוּכָה לַכְּנֵסִיָּה הַקְּדוֹשָׁה!

מַשָּׂא כָּבֵד הוּרַם מֵעַל חָזֵהוּ שֶׁל הַצָּעִיר. הוּא חִיֵּךְ בְּגָמְעוֹ מִן הַיַּיִן הַטּוֹב. – וְלִי נִדְמֶה כִּי אַתָּה כְּבָר הֵבֵאתָ מְהוּמָה וּמְבוּכָה לַכְּנֵסִיָּה הַקְּדוֹשָׁה. – חָה, חָה! – צָחַק הָרוֹפֵא. – כֵּן. נִמְלַט הַשּׁוּעָל מִן הַמַּלְכֹּדֶת, אַךְ לֹא בְּעוֹר שָׁלֵם. – לֹא, וַחֲבַל. וּמַה שְּׁלוֹם פְּצָעֶיךָ? – לֹא לְעוֹר בְּשָׂרִי נִתְכַּוַּנְתִּי – אָמַר הָרוֹפֵא. – לְעוֹר אַרְנָקִי רָמַזְתִּי. מַחֲצִית נְכָסַי מָסַרְתִּי לַכְּנֵסִיָּה לְמַעַן הוֹכִיחַ אֶת מְסִירוּתִי וְנֶאֱמָנוּתִי לָהּ, וְהִיא קִבְּלָה הוֹכָחָה זוֹ. רוֹפֵא הָאִינְקְבִיזִיצְיָה רָמַז לִי עַל דֶּרֶךְ זוֹ. מִשֶּׁלָנוּ הוּא!

– מָה? יְהוּדִי?! – קָרָא גַבְרִיאֵל כַּהֲלוּם רַעַם.

– הַס, הַס! שֶׁאִם לֹא כֵן יִתְּנוּ בִּמְקוֹמוֹ נוֹצְרִי אוֹיֵב. רֶגֶשׁ אַחֲוָתוֹ לִי, כִּיהוּדִי וּכְרוֹפֵא, הוּא שֶׁדְּחָפָהוּ לְהַכְרִיז כִּי גוֹסֵס אֲנִי, בְּשָׁעָה שֶׁעֲדַיִן הָיִיתִי שׁוֹפֵעַ חַיִּים מִכַּף רַגְלִי וְעַד רֹאשִׁי. גַּם יְדִיעוֹתַי כְּרוֹפֵא עָמְדוּ לִי בַּצַּר. יָדַעְתִּי כִּי עָלַי לַעְצֹר אֶת נְשִׁימָתִי בְּשָׁעָה שֶׁכָּרְכוּ אֶת הַחֲבָלִים עַל גּוּפִי. אַחֶרֶת הָיִיתִי נֶחֱנָק מֵאֵין אֶפְשָׁרוּת לִנְשֹׁם. אַךְ אַתָּה זָקוּק גַּם לְמַצָּה!…

אֲיַנְתֵּי!

יַלְדָּה יָפָה נִכְנְסָה מִן הַחֶדֶר הַסָּמוּךְ וּבִרְאוֹתהּ אָדָם זָר כָּבְשָׁה עֵינֶיהָ הַשְּׁחוֹרוֹת בַּקַּרְקַע.

– הֲתִרְאֶה? יֵשׁ לִי עֵד נֶגְדְּךָ – צָחַק הָרוֹפֵא. – אָנוּ נֹאכַל אֶת הַמַּצָּה אֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ הַשּׁוֹטִים לִמְצֹא. אֶת שְׁיָרֵי הַמַּצּוֹת, בִּתִּי הַחֲמוּדָה! – הוּא הוֹצִיא מַפְתֵּחַ מִתַּחַת לְכָרוֹ וּמְסָרוֹ לְיָדֶיהָ. – חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ, קְטַנָּתִי, וְהַסְתִּירִי אוֹתָן יָפֶה יָפֶה.

בְּצֵאת הַיַּלְדָּה הִבִּיעַ הָאָב אֶת צַעֲרוֹ עַל שֶׁהוּא אָנוּס לְחַנֵּךְ אֶת בִּתּוֹ חִנּוּךְ דּוּ־פַרְצוּפִי. – אוּלָם יֵשׁ בָּזֶה כְּדֵי לְשַׁנֵּן אֶת הַשֵּׂכֶל – אָמַר. – עַל אֲיַנְתֵּי לִגְדֹּל וְלִהְיוֹת פִּקְּחִית וּסְגוּרָה כִּמְגֵרָה זוֹ בְּתוֹךְ הָאָרוֹן אֲשֶׁר הִיא פּוֹתַחַת עַתָּה. אַךְ אֵין אִשָּׁה זְקוּקָה כְּלָל לְחִנּוּךְ כָּזֶה!… וְעוֹד הוּא צוֹחֵק לְדִבְרֵי עַצְמוֹ חָזְרָה אֲיַנְתֵּי וְהֵבִיאָה אֶת הַמַּצּוֹת. גַּבְרִיאֵל הִבִּיט בָּהֶן מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת יְתֵרָה.

– הַאִם אֵינְךָ יוֹדֵעַ דָּבָר עַל מַצּוֹת הַפֶּסַח? – שָׁאַל דּוֹן דְּיֶגוֹ. גַּבְרִיאֵל נִעֲנַע בְּרֹאשׁוֹ.

– מִיָּמֶיךָ לֹא אָכַלְתָּ מַצָּה? – מַצָּה! כֵּן, כֵּן. אֶתְמוֹל קָרָאתִי עָלֶיהָ בַּתּוֹרָה. חַכֵּה נָא, הַאִם אֵין הִיא אֶחָד מִסִּמָּנֶיהָ שֶׁל הָאִינְקְבִיזִיצְיָה לְגִלּוּי יְהוּדִים? אַךְ אֲנִי לֹא כָּךְ תֵּאַרְתִּיהָ לִי בְּדִמְיוֹנִי.

– זוֹ צוּרָתָהּ מֵאָז וּמֵעוֹלָם. מֵאַמְשְׂטֶרְדַּם הוּבְאָה – אָמַר הָרוֹפֵא. – טְעַם! אָכֵן טְעִימָה הִיא יוֹתֵר מִן הַלֶּחֶם הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַנּוֹצְרִים.

– מֵאַמְשְׂטֶרְדַּם? אִם כֵּן עִיר יְהוּדִית הוּא?

– כֵּן. יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל הַמַּעֲרָב הִיא נִקְרֵאת. מִשָּׁעָה שֶׁהוֹלַנְד הַקְּטַנָּה הִתְנָעֲרָה מִן הַקַּתּוֹלִיּוּת אֵין אֶרֶץ זוֹ יוֹדַעַת רְדִיפוֹת וּנְגִישׂוֹת כַּאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת. מַחֲצִית יְדִידַי נִמְלְטוּ לְשָׁם.

לֵב גַּבְרִיאֵל הָלַם בְּקִרְבּוֹ. – מַדּוּעַ אֵפוֹא לֹא נִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם? הָרוֹפֵא הַזָּקֵן נִעֲנַע בְּרֹאשׁוֹ: – לֹא. אֲנִי אוֹהֵב אֶת פּוֹרְטוּגַל שֶׁלִּי. פֹּה נוֹלַדְתִּי וּפֹה אָמוּת.

אֲהַבְתִּיהָ, עַל הָרֶיהָ, נַהֲרוֹתֶיהָ, עֳמָקֶיהָ וּמַעְיְנוֹת־הַמַּרְפֵּא אֲשֶׁר בָּהּ. תָּמִיד אֹהַב אֶת פּוֹרְטוּגַל!

אֲיַנְתֵּי!

– מָה, אָבִי? – שָׁאֲלָה הַיַּלְדָּה בְּקוֹל רְצִינִי. – וְאֶת מְשׁוֹרְרֶיהָ. הֵן אֲבִי אָבִי רָאוּי הָיָה לִתְפֹּשׂ מָקוֹם בֵּינֵיהֶם; אַף אֲנִי חִבַּרְתִּי שִׁירִים בְּפּוֹרְטוּגֶזִית, אִם כִּי עוֹדָם בִּכְתָב־יָד.

– אַךְ אֵין אַתָּה מֵעֵז לְגַלּוֹת אֶת אֱמוּנָתְךָ! – אָמַר גַּבְרִיאֵל. – וְדָבָר זֶה רַע מִכֹּל! לִחְיוֹת בְּשֶׁקֶר יוֹם יוֹם… קָשֶׁה… קָשֶׁה לְלֹא נְשׂא!

– הֲבֵל הֲבָלִים! צָעִיר אַתָּה וּקְשֵׁה־עֹרֶף. אֵין בִּשְׁמִירָה חִיצוֹנִית שֶׁל מִנְהֲגֵי הַדָּת הַקַּתּוֹלִית אֶלָּא מִמִּנְהַג הַמְּדִינָה. מַדּוּעַ אֲנִי לוֹבֵשׁ מִכְנָסַיִם רְחָבִים וּמִגְבַּעַת בַּעֲלַת שָׁלשׁ זָוִיּוֹת בְּלֶכְתִּי בָּרְחוֹב? וּמַדּוּעַ הוֹלֶכֶת אֲיַנְתֵּי הַקְּטַנָּה הָלוֹךְ וְטָפוֹף בְּשִׂמְלָה תַחְתּוֹנָה?

– כִּי יַלְדָּה אָנִי – נִכְנְסָה אֲיַנְתֵּי לְתוֹךְ דְּבָרָיו.

דּוֹן דְּיֶגוֹ צָחַק. – יֵשׁ שְׁאֵלָה הַנִּשְׁאֶלֶת לְשֵׁם מְלִיצָה סְתָם וּתְשׁוּבָתָהּ מוּבֶנֶת מֵאֵלֶיהָ, וְיֵשׁ הַנִּשְׁאֶלֶת וּצְרִיכָה תְשׁוּבָה. אוּלָם אֲנַחְנוּ לֹא נַטְרִידֵךְ, לְכִי לָךְ אֶל נִבְלֵךְ. כֵּן הַדָּבָר, סִנְיוֹר דָּא קוֹסְטָא. אֶת יַהֲדוּתִי אֲנִי אוֹהֵב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֶת פּוֹרְטוּגַל שֶׁלִּי. אֲבָל בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי יָכוֹל לְהַחֲזִיק אֶצְלִי אֶת שְׁתֵּי אֲהוּבוֹתַי בְּתַחְבּוּלַת־עָרְמָה קַלָּה –

– אֲבָל הַסַּכָּנָה לְהִשָּׂרֵף חַיִּים? – כִּשְׁאוֹל לַנּוֹצְרִי הַחוֹטֵא הִיא: עֲמוּמָה וּרְחוֹקָה. – דּוֹמַנִי כִּי נֶחֱרַכְתָּ.

– כְּעֵץ יָבֵשׁ. לֹא יִפְגַע הַבָּרָק פַּעֲמַיִם. קַח נָא עוֹד יַיִן.

גַּבְרִיאֵל לֹא נָטָה לְקַבֵּל אֶת הַדֵּעָה שֶׁהִבִּיעַ הָרוֹפֵא הַנִּכְבָּד. אַף אִישִׁיּוּתוֹ עַצְמָהּ לֹא מָשְׁכָה אֶת לִבּוֹ בְּיוֹתֵר. בְּכָל זֹאת לֹא הָיָה זֶה בִּקּוּרוֹ הָאַחֲרוֹן. הוּא דָבֵק בְּדוֹן דְּיֶגוֹ כְּבַיְּהוּדִי הַיָּחִיד אֲשֶׁר יָדַע, שָׁאַל מִמֶּנּוּ תְנָ"ךְ עִבְרִי וְסֵפֶר דִּקְדּוּק עִבְרִי, וְהִתְחִיל לוֹמֵד בַּסֵּתֶר אֶת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. לַאֲיַנְתֵּי הַקְּטַנָּה הָיָה מֵבִיא צַעֲצוּעִים וּפְרָחִים, וּפַעַם הֵבִיא לָהּ גַּם נֵבֶל יָקָר מְאֹד, חֵלֶף הָעֶזְרָה אֲשֶׁר עָזַר לוֹ אָבִיהָ בְּלִמּוּד הַנִּיבִים וְהַבִּטּוּיִים הָעִבְרִיִּים. הוּא קָרָא גַם בִּיצִירוֹתָיו שֶׁל דּוֹן דְּיֶגוֹ, שֶׁנִּדְפְּסוּ בְּעִלּוּם שְׁמוֹ בְּבָתֵּי־הַדְּפוּס בְּאַמְשְׂטֶרְדַּם.

מִסִּפְרֵי יְדִידוֹ הֶחָדָשׁ וְכֵן מִסְּפָרִים אֲחֵרִים שָׁאַב בַּעַל־הַחֲלוֹמוֹת הַנִּלְהָב הַצָּעִיר גַּם תּוֹרָה וְגַם סִיּוּעַ לִסְפֵקוֹתָיו. אַךְ הוּא לֹא יָכֹל לְהָבִין הִסְתַּגְּלוּת זוֹ שֶׁמִּסְתַּגֵּל הָרוֹפֵא לַסְּבִיבָה. הוּא חָשׁ כִּי זוֹהִי רַק מַחֲצִית הַמִּלְחָמָה לָאֱמֶת, וְלָכֵן חָדַל לְהִתְקָרֵב לָרוֹפֵא הֶחָרֵד בְּמִקְצָת. בְּמִדָּה שֶׁהִרְבָּה בִּקְרִיאָה בַּתְּנָ"ךְ בָּהּ בְּמִדָּה נִמְשַׁךְ לְעַמּוֹ, הָעָם הַקָּדוֹשׁ וְהַנִּבְחָר, וְלִבּוֹ נִתְמַלֵּא גַעְגּוּעִים לְאַמְשְׂטֶרְדַּם עִיר הַחֹפֶשׁ, בָּהּ יוּכַל לִחְיוֹת כִּיהוּדִי בְּגָלוּי.

ו

– אִמָּא – אָמַר גַּבְרִיאֵל בְּאַחַד הַיָּמִים. – דָּבָר לִי אֵלַיִךְ.

זֶה הָיָה בְּחֶדְרוֹ, כַּאֲשֶׁר סָרָה לְהַעֲנִיק לוֹ נְשִׁיקַת לֵיל־מְנוּחָה. הִיא יָשְׁבָה וְהִבִּיטָה בְּאַהֲבָה בִּבְנָהּ בְּכוֹרָה הַיָּפֶה, שֶׁהָיָה דּוֹמֶה לְבַעֲלָהּ הַמָּנוֹחַ בְּעֶצֶם יְמֵי עֲלוּמָיו. “עַל אִיזַבֶּלָּה בְּוַדַּאי”, אָמְרָה בְּלִבָּהּ, שְׂמֵחָה שֶׁעֵינָיו הַחוֹלְמוֹת שֶׁל בְּנָהּ הַמְלֻמָּד נִפְקְחוּ סוֹף סוֹף לִרְאוֹת אֶת יָפְיָהּ וְטוּבָהּ שֶׁל הַבַּת הָאֲצִילָה אֲשֶׁר אֲהֵבַתּוּ.

– אִמָּא, גָּמַרְתִּי אֹמֶר בְּלִבִּי וְהִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁאֲגַלֶּה לָךְ אֶת הַחְלָטָתִי. עֵינֶיהָ הִבְרִיקוּ עוֹד יוֹתֵר.

– גַּבְרִיאֵל אֲהוּבִי!

– לֹא. חוֹשֵׁשְׁנִי כִּי אַתְּ תִּשְׂנָאִינִי.

– אוֹתְךָ?!

– כִּי אָנוּס אֶהְיֶה לְעָזְבֵךְ.

– דֶּרֶךְ הַטֶּבַע הוּא! זֶה גוֹרַל הָאִמָּהוֹת מֵאָז וּמֵעוֹלָם, גַּבְרִיאֵל מַחְמַדִּי. בְּנֵיהֶן עוֹזְבִים אוֹתָן.

– אַךְ הַפַּעַם אֵין הַדָּבָר טִבְעִי. הָהּ, אֵלִי! לָמָּה כֹּה תְיַסְּרֵנִי?

– לְמָה יִרְמְזוּ דְבָרֶיךָ? מַה קָּרָה? – הַזְּקֵנָה קָמָה מִמְּקוֹמָהּ.

– עָלַי לַעֲזֹב אֶת פּוֹרְטוּגַל!

– אֵלִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם! לַעֲזֹב אֶת פּוֹרְטוּגַל?! לָמָּה?

– הַסִּי, פֶּן יִשְׁמָעוּךְ הַמְשָׁרְתִים. רְצוֹנִי – הוּא דִבֶּר בְּקוֹל לַחַשׁ – רְצוֹנִי לְהִתְיַהֵד.

פְּנֵי דוֹנָה דָא קוֹסְטָא הֶחֱוִירוּ. הִיא הִסְתַּכְּלָה בִּפְנֵי בְּנָהּ וּבְעֵינֶיהָ אוֹר מוּזָר, אַךְ לֹא כָּאוֹר אֲשֶׁר גַּבְרִיאֵל צִפָּה לִרְאוֹת בָּהֶן.

– אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא! – לָחֲשָׁה, אֲחוּזַת חֲרָדָה.

– אִמָּא! – קָרָא גַּבְרִיאֵל.

– כֵּן הוּא. אָבִי יְהוּדִי הָיָה וַאֲנִי חֻנַּכְתִּי כִּיהוּדִיָּה.

– הַסִּי, הַסִּי! – הִזְהִירָה שׁוּב בְּלֶכְתּוֹ

לַדֶּלֶת וּבַהֲצִיצוֹ בַּעֲדָהּ אֶל תּוֹךְ הָאַפְלוּלִית. – אֲבָל אָבִי?

– שָׁאַל בְּסָגְרוֹ אֶת הַדֶּלֶת בִּזְהִירוּת. הִיא הֵנִיעָה רֹאשָׁהּ.

– בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, אִם כִּי גַם הֵם מִצֶּאֱצָאֵי הָאֲנוּסִים, הָיוּ נוֹצְרִים מַאֲמִינִים. זֶה הָיָה סוֹד־חַיַּי אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא הֵעַזְתִּי לְגַלּוֹת לְאָבִיךָ. מֵאָז מֵת יֵשׁ אֲשֶׁר זִכְרוֹנוֹת יַלְדוּת עוֹלִים עַל לִבִּי, אַךְ חָלִילָה לִי מֵהַשְׁפִּיעַ עַל דַּת יְלָדַי. הֵן סַכָּנַת־מָוֶת נִשְׁקֶפֶת לָהֶם מִזֶּה – הָהּ אֵלִי! – עִנּוּיִים קָשִׁים – וְאוּלַי גַם מוֹקֵד!

– לֹא, אִמָּא. אֲנִי אֶמָּלֵט לִמְקוֹם שָׁם אֵין אוֹסְרִים עַל הָאֱמוּנָה.

– בֵּין כֹּה וָכֹה אָבוּד אַתָּה לִי. הָהּ, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הִנֵּה סוֹף סוֹף הִשִּׂיגַתְנִי יָדְךָ הַנּוֹקֶמֶת! – הִיא נָפְלָה עַל גַּבֵּי הַסַּפָּה וּפָרְצָה בְּבֶכִי. הוּא עָמַד לְצִדָּהּ, חֲסַר־יֶשַׁע, מְבֻלְבָּל וּמִשְׁתַּדֵּל לְהַרְגִּיעָהּ.

– אֵיךְ הִגַּעְתָּ לִידֵי הַחְלָטָה זוֹ? – שָׁאֲלָה לְבַסּוֹף. הוּא סִפֵּר לָהּ בְּקִצּוּר עַל נַפְתּוּלָיו, עַל מַעֲשֵׂה דוֹן דְּיֶגוֹ וְעַל קְרִיאוֹתָיו בַּתְּנָ"ךְ.

– אַךְ לָמָּה תִּבְרַח? – שָׁאֲלָה. – נָשׁוּב נָא כֻּלָּנוּ אֶל הַיַּהֲדוּת; אָחִיךָ וִידַל צָעִיר הוּא וְנוֹחַ לְקַבֵּל הַשְׁפָּעָה. הוּא יְקַבֵּל דַּעְתֵּנוּ. בַּסֵּתֶר נִחְיֶה. מִיַּלְדוּתִיאֲנִי יוֹדַעַת אֵיךְ לִמְנֹעַ חֲשָׁדוֹת. לְאַט לְאַט נַכְנִיס לְבֵיתֵנוּ מְשָׁרְתִים אֲחֵרִים, כּוּשִׁים. לָמָּה תַעֲזֹב אֶת בֵּיתְךָ הַנֶּהְדָר, אֶת רֵעֶיךָ, אֶת עֶמְדָּתְךָ בַּחֶבְרָה, אֶת אֶפְשָׁרוּת הַשִּׁדּוּךְ עִם מִשְׁפָּחָה אֲצִילִית?

– אִמָּא, דְּבָרַיִךְ גּוֹרְמִים לִי צַעַר. מַה נַּעֲלֶה יוֹתֵר מֵחוֹבָתֵנוּ לָאֱמֶת, לַהִגָּיוֹן, לֵאלֹהִים? וְחוֹבוֹת אֵלֶּה עָלַי לְמַלֵּא בְּגָלוּי, תַּחַת שָׁמַיִם חָפְשִׁיִים.

– בְּנִי הָאַמִּיץ, סְלַח נָא! – קָרְאָה בְּחַבְּקָהּ אוֹתוֹ – אֶל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ נֵלֵךְ. בַּיִת חָדָשׁ נִבְנֶה לָנוּ בְּאַמְשְׂטֶרְדַּם.

– לֹא, אִמָּא, לֹא בְּגִילֵךְ אַתְּ – אָמַר וְהֶחֱלִיק לְשַׂעֲרוֹת־שֵׂיבָתָהּ.

– כֵּן, כֵּן. גַּם אֲנִי קָרָאתִי בַּבְּרִית הַיְשָׁנָה.

– וְעֵינֶיהָ צָחֲקוּ מִבַּעַד לַדְּמָעוֹת – אֶל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ, אֵלֵךְ. אַרְצְךָ אַרְצִי וֵאלהֶיךָ אֱלֹהֵי. הוּא נָשַׁק לְלֶחְיָהּ הַלֶּחָה. עַתָּה עָבְרוּ לְדַבֵּר בְּעִנְיָנִים מַעֲשִׂיִּים: כֵּיצַד יִמְכְּרוּ אֶת רְכוּשָׁם בְּלִי לְהַפְסִיד הַרְבֵּה וּבְלִי שֶׁיַּרְגִּישׁוּ אֲחֵרִים בְּכָךְ. וְכֵן בְּאֵיזוֹ דֶרֶךְ לְהַפְלִיג חֶרֶשׁ לְהוֹלַנְד. רַשְׁלָנוּת קַלָּה שֶׁבְּקַלּוֹת עֲלוּלָה לְהַסְגִּירָם בִּידֵי הַכְּנֵסִיָּה, וְלָכֵן גִּלּוּ אֶת הַדָּבָר לְוִידַל רַק בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן.

פְּנֵי הַצָּעִיר חָוְרוּ מִפַּחַד. – הֲתֹאמְרוּ לְהוֹרִידֵנִי שְׁאוֹלָה? – שָׁאַל. – לֹא. אֵין הַיַּהֲדוּת מְשׁוּלָה לִשְׁאוֹל. – אָמַר גַּבְרִיאֵל, וּבִרְאוֹתוֹ כִּי דִּבְרֵי הַנֶּחָמָה לֹא הִשְׁפִּיעוּ, הוֹסִיף בְּהַטְעָמָה: – אֵין שְׁאוֹל!

וִידַל הִסְתַּכֵּל בּוֹ מְבֹהָל עוֹד יוֹתֵר. – אַךְ הַכְּנֵסִיָּה אוֹמֶרֶת כִּי – פָּתַח וְאָמַר. – הַכְּנֵסִיָּה אוֹמֶרֶת כִּי הַשְּׁאוֹל הִיא מִתַּחַת לָאָרֶץ, אוּלָם הוֹאִיל וְהָאָרֶץ הִיא כַּדּוּר הֲרֵי שֶׁאֵין לָהּ “תַּחַת”. יִתָּכֵן מְאֹד, כִּי גַּם בָּעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל כַּדּוּר הָאָרֶץ מִמּוּלֵנוּ יוֹשְׁבִים בְּנֵי־אָדָם דּוֹמִים לָנוּ בַּכֹּל. הַכְּנֵסִיָּה נוֹטָה לְדַעְתּוֹ שֶׁל אֲרִיסְטוֹ וְדוֹחָה אֶת תּוֹרַת קוֹפֶּרְנִיקוּס. שָׁמַעְתִּי מִפִּי דוֹן דְּיֶגוֹ דֵּי בֵּלְשַׁאצַּר הַמְלֻמָּד, כִּי גָּלִילֵי, צָעִיר אִיטַלְקִי אֶחָד, הִמְצִיא לֹא מִכְּבָר כְּלִי־פְלָאִים הַמַּגְדִּיל כָּל דָּבָר פִּי שְׁלשִׁים וּשְׁנַיִם, וּבוֹ גִּלָּה כּוֹכָב חָדָשׁ. הוּא אוֹמֵר כִּי שְׁבִיל הֶחָלָב אֵינוֹ אֶלָּא קְבוּצַת כּוֹכָבִים קְטַנִּים, וְהַכְּנֵסִיָּה רוֹגֶזֶת עָלָיו בְּשֶׁל כָּךְ.

– אַךְ מַה לִּי וְלִשְׁבִיל הֶחָלָב? – יִבֵּב וִידַל חֶרֶשׁ וּפָנָיו כִּפְנֵי הֶחָלָב.

גַּבְרִיאֵל נָבוֹךְ רֶגַע.

– מִכָּאן שֶׁהָאֱמוּנָה, כִּי אֵין הָאַפִּיפְיוֹר עָלוּל לִשְׁגוֹת לְעוֹלָם, בְּשֶׁקֶר יְסוֹדָהּ – הִסְבִּיר. – הַדָּת הַנּוֹצְרִית שׂוֹנֵאת שִׂנְאָה יְתֵרָה אֶת הַהִגָּיוֹן וְהַמַּדָּע.

עֶצֶם תּוֹרַת הָאֱלֹהִים שֶׁל הַנַּצְרוּת סְתִירוֹת רַבּוֹת בָּהּ.

– מָה הֵן? שָׁאַל וִידַל. – אֵין אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָן. אַךְ לְבַסּוֹף הִסְכִּים גַּם הָאָח הַצָּעִיר לַעֲזֹב אֶת פּוֹרְטוּגַל יַחַד עִם אִמּוֹ וְאָחִיו.

בְּמֶשֶׁךְ תְּקוּפַת הַהֲכָנוֹת לַבְּרִיחָה אָנוּס הָיָה גַבְרִיאֵל לְהִשְׁתַּתֵּף בְּטִקְסֵי הַכְּנֵסִיָּה כַּאֲשֶׁר הָיָה עוֹשֶׂה עַד אָז. דָּבָר זֶה הִרְגִּיזוֹ כָּל־כָּךְ, שֶׁלֹּא פַּעַם נִתְעוֹרֵר בּוֹ הָרָצוֹן לְהוֹדִיעַ עַל יַהֲדוּתוֹ. לֹא הִפְחִידוֹ הַמּוֹקֵד, אֶלָּא קְלוֹן הַמַּאֲסָר וְהַחֲרָדָה אֲשֶׁר יֶחְרְדוּ כָּל רֵעָיו. וְיֵשׁ שֶׁבָּא אֶל לִבּוֹ הָרַעְיוֹן עַד כַּמָּה יָקְרוּ לוֹ בֶּאֱמֶת יְדִידֵי נְעוּרָיו, לַמְרוֹת כָּל הֶבְדֵּלֵי הַהַשְׁקָפוֹת. מַה טּוֹבוּ הַחַיִּים הַכְּלָלִיִּים בְּאֶרֶץ פּוֹרְטוּגַל, מַה טּוֹב הָיָה לִצְלֹל בַּזֶּרֶם הַכְּלָלִי וּלְהִסָּחֵף בְּלִי לְהִתְאַמֵּץ כְּלָל!

עַתָּה, כְּשֶׁהָיָה עָלָיו לַעֲזֹב אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, כַּמָּה יָקְרָה לוֹ כָּל פִּנָּה שֶׁבָּהּ – הַחֹרְשׁוֹת וְהַפְּלָגִים, הֶהָרִים וְהַשָּׂדוֹת. שְׁמֵי הַתְּכֵלֶת רָמְזוּ לוֹ רְמִיזוֹת אַהֲבָה וְהִתְחַנְּנוּ לְפָנָיו לְהִשָּׁאֵר. וְהָעִיר עַצְמָהּ – מָה אָהַב אֶת רְחוֹבוֹתֶיהָ, מִנְזָרֶיהָ, בָּתֶּיהָ הַמְסֻיָּדִים לְמִשְׁעִי, בָּתֶּיהָ הַיְשָׁנִים־נוֹשָׁנִים, הַמּוּזָרִים וְחַסְרֵי־הַחַלּוֹנוֹת, וְהַחֲדָשִׁים עִם חַלּוֹנוֹתֵיהֶם הַבּוֹלְטִים – וְרֵיחַ הַשּׁוּם וְהַבָּצָל אֲשֶׁר נִשָּׂא בְּכָל הָעִיר! הוּא הִרְבָּה לְטַיֵּל בִּרְחוֹב הַפְּרָחִים וְהִסְתַּכֵּל בְּצוֹרְפֵי הַזָּהָב הַשְּׁקוּעִים בַּעֲבוֹדָתָם! בְּיִחוּד קָשְׁתָה עָלָיו הַפְּרִידָה מִבֵּיתָם. כָּל חֶדֶר, כָּל פִּנָּה, כָּל רָהִיט – לַכֹּל הָיָה מָקוֹם מִיַחַד בְּלִבּוֹ, וְכֻלָּם קָרְאוּ לוֹ כָּעֵת לְהִשָּׁאֵר. אַךְ עַל כָּל אֵלֶּה גָּבַר קוֹל הַשֵּׂכֶל הַקּוֹרֵא לוֹ לָלֶכֶת.

חֵלֶק שֵׁנִי: אוּרִיאֵל אֲקוֹסְטוֹ

א

כְּעוֹלֵה רֶגֶל לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ כֵּן הִרְגִּישׁ עַצְמוֹ גַבְרִיאֵל בְּהַגִּיעוֹ סוֹף סוֹף לָעִיר אֲשֶׁר בֵּית־כְּנֶסֶת בָּנוּי וְעוֹמֵד בּוֹ לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ. הֵם הִתְיַשְּׁבוּ בְּבַיִת גָּדוֹל, אֲשֶׁר יְדִידֵי אִמּוֹ מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים קָנוּ בִּשְׁבִילָם.

בְּשַׁבָּת הָלַךְ עִם אִמּוֹ וְאָחִיו לְבֵית־הַכְּנֶסֶת הַפּוֹרְטוּגַלִי. יְדִיעוֹתָיו עַל דָּתוֹ הַחֲדָשָׁה הָיוּ מְעַטּוֹת כָּל כָּךְ שֶׁהוּא גִלָּה אֶת רֹאשׁוֹ בְּהִכָּנְסוֹ לְבֵית־הַכְּנֶסֶת.

הוּא גַּם לֹא יָדַע אֵיךְ לְהִתְעַטֵּף בַּטַּלִּית שֶׁקִּבֵּל מִידֵי הַשַּׁמָּשׁ, וְהָיָה נִרְגָּז קְצָת, שֶׁאִמּוֹ נִשְׁלְחָה לְיָצִיעַ צְדָדִי מְיֻחָד – לְעֶזְרַת הַנָּשִׁים – וְלֹא תּוּכַל לָשֶׁבֶת לְצִדּוֹ. “סִדּוּר” הַתְּפִלּוֹת עִנְיֵן אוֹתוֹ מְאֹד. הוּא הִשְׁתַּדֵּל לְהִתְפַּלֵּל יַחַד עִם הַקָּהָל, אַךְ יְדִיעָתוֹ הַבִּלְתִּי־מַסְפֶּקֶת בְּעִבְרִית מָנְעָה מִמֶּנּוּ אֶת הַדָּבָר, וּבוּשָׁה רַבָּה כִּסְּתָה אֶת פָּנָיו אִם לֹא קָם בַּזְּמַן וְלֹא הִשְׁתַּחֲוָה בַּזְּמַן. וִידַל, אֲשֶׁר טֶרֶם יָדַע עִבְרִית, הִתְבּוֹנֵן בַּקָּהָל, גִּלָּה מִפַּעַם לְפַעַם תּוֹשַׁב פּוֹרְטוֹ לְשֶׁעָבַר וְהוֹדִיעַ עַל כָּךְ לְאָחִיו בִּלְחִישָׁה. דָּבָר זֶה עוֹרֵר אֶת שְׁכֵנוֹ שֶׁל גַּבְרִיאֵל לְהַרְאוֹת עַל נִינֵי מִשְׁפָּחוֹת סְפָרַדִּיּוֹת עַתִּיקוֹת, אֲשֶׁר בְּנֵיהֶן הָיוּ בְּמוֹלַדְתָּם מֵעַמּוּדֵי הַתָּוֶךְ שֶׁל הַכְּנֵסִיָּה, בִּישׁוֹפִים וַאֲפִלּוּ אַרְכִיבִּישׁוֹפִים.

צוּרָה מְשֻׁנָּה לוֹ, לְשָׁכֵן אַדְמוֹנִי כְּרַסְתָּנִי זֶה, הַמִּתְנוֹעֵעַ לְכָאן וּלְכָאן בְּטַלִּיתוֹ, אַךְ הַשָּׂמֵחַ לְדַבֵּר יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְהִתְפַּלֵּל. לְפִי דְבָרָיו הָיוּ בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת נְזִירִים וּנְזִירוֹת מִכָּל כַּת נְזִירִים, שֶׁחָזְרוּ לַיַּהֲדוּת. הוּא עַצְמוֹ הָיָה יֵשׁוּעִי בִּסְפָרַד.

– אַךְ קָצָה נַפְשִׁי בְּהַעֲמָדַת פְּנֵי אֲדִיקוּת וְהֶחְלַטְתִּי לְהִמָּלֵט וְלָבוֹא הֵנָּה. הַשּׁוֹטִים הַיֵּשׁוּעִים הִטִּילוּ עָלַי לִמְכֹּר “סְלִיחוֹת וּמְחִילוֹת”, וְהָיָה בְּיָדִי מְלַאי גָּדוֹל; וְהַמִּסְחָר אָז בִּסְפָרַד – כָּאן שִׁסַּע עַצְמוֹ בְּ“אָמֵן!” שֶׁעָנָה אַחֲרֵי הַחַזָּן – יָרוּד מְאֹד. וַהֲרֵי אֵינֶנִּי יָכוֹל לְהַעֲבִירָן לְהוֹלַנְד, הִרְהַרְתִּי; שָׁם לֹא אֶמְצָא לָהֶן קוֹנֶה. עָלַי לְהִפָּטֵר מֵהֶן בְּאֶרֶץ מְיֻשֶּׁבֶת קַתּוֹלִים. מֶה עָשִׂיתִי? עָבַרְתִּי מִמַּלַּגָה לְבֶּרְבֶּרִי, וּמָכַרְתִּי שָׁם אֶת שְׁאֵרִית הַמְּלַאי שֶׁלִּי לַקַּתּוֹלִים הַיּוֹשְׁבִים בֵּין הַמַּאוּרִים. וּמִשֶּׁהוֹרַדְתִּי לְכִיסִי אֶת הַ – אָמֵן! – אֶת הַכֶּסֶף, הוֹדַעְתִּי לַכֹּל, כִּי יְהוּדִי אָנִי! אֵלִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם! לוּ רָאִיתָ אֶת הַבָּעַת פְּנֵי הַ“גּוֹיִים” בְּהִוָּדַע לָהֶם, כִּי מִידֵי יְהוּדִי קָנוּ אֶת הַ“מְּצִיאָה”! הֵם פָּנוּ לַשּׁוֹפֵט הַמֻּשְׂלְמִי וְקָבְלוּ עַל הָאוֹנָאָה, אֲבָל – וְכָאן עָלָה בְּפִיו צְחוֹק שֶׁלֹּא יָכֹל עוֹד לַעְצֹר בּוֹ – אֲנִי טָעַנְתִּי כִּי הָרְשׁוּת בְּיָדִי לִמְכֹּר כָּל מִינֵי סְחוֹרָה בְּנָמֵל חָפְשִׁי, וְיָצָאתִי זַכַּאי בַּדִּין.

הַדְּבָרִים לֹא מָצְאוּ חֵן בְּעֵינֵי גַּבְרִיאֵל, אַךְ סוֹף סוֹף לֹא הָיוּ אֶלָּא דִּבְרֵי יָחִיד. אֲבָל לֹא עָבַר זְמַן רַב וְנִתְעוֹרֵר בּוֹ רֶגֶשׁ אַכְזָבָה בְּאֶחָיו הַחֲדָשִׁים וּבְדָתוֹ הַחֲדָשָׁה. הוּא נִכְנַס לִבְרִית מִילָה עִם אָחִיו, קָרָא לְעַצְמוֹ שֵׁם עִבְרִי – אוּרִיאֵל, וּלְאָחִיו וִידַל – יוֹסֵף, וּלְשֵׁם מִשְׁפַּחְתּוֹ שִׁוָּה צְלִיל רוֹמִי – אֲקוֹסְטָא, וּלְפֶתַע מָצָא אֶת עַצְמוֹ בְּרֶשֶׁת הֲמוֹן מִצְווֹת קְטַנּוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כְּדֵי לְהַקְנִיט הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמִּצְווֹתֶיהָ שֶׁל הַכְּנֵסִיָּה. אֲכִילָה, שְׁתִיָּה, שֵׁנָה, לְבִישָׁה, רְחִיצָה, עֲבוֹדָה – כָּל מַעֲשֶׂה קַל שֶׁבְּקַלִּים שֶׁל הָאָדָם קָשׁוּר הָיָה בְּדִינִים, מִצְווֹת וְאִסּוּרִים.

לְמַרְאֵה דָּבָר זֶה נִתְעוֹרֵר בּוֹ לָרִאשׁוֹנָה רֶגֶשׁ תִּמָּהוֹן, אַחַר חָלַף הַתִּמָּהוֹן וּבִמְקוֹמוֹ אֲחָזַתּוּ חֲרָדָה; וּלְבַסּוֹף חָלְפָה הַבֶּהָלָה וּבִמְקוֹמָהּ בָּאוּ הִתְרַגְּזוּת וּבְחִילָה. הַתּוֹרָה עַצְמָהּ עִם תרי"ג מִצְווֹתֶיהָ לֹא הָיְתָה בִּלְתִּי אִם שֶׁלֶד, אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ הִסְתָּעֲפוּ דִּינִים רַבִּים לְלֹא סְפוֹר, שֶׁהִקִּיפוּ אֶת כָּל חַיֵּי הַיְּהוּדִי לְלֹא שִׁיּוּר כָּלְשֶׁהוּ.

הֲיִתָּכֵן? הַאִם בְּמִצְווֹת רַבָּנִים אֵלֶּה הֵמִיר אֶת הַפֻּלְחָן הַמְפֹאָר שֶׁל הַקַּתּוֹלִיּוּת? הַאִם הִתְנַעֵר מִשַּׁלְשְׁלוֹת הָרוּחַ רַק כְּדֵי לְהַעֲמִיס עַל עַצְמוֹ שַׁלְשְׁלוֹת הַחֹמֶר?

הַאִם זוֹהִי מַמְלֶכֶת הַשֵּׂכֶל וְהַצֶּדֶק, אֲשֶׁר אֵלֶיהָ כָּלְתָה נַפְשׁוֹ וְאוֹתָהּ קִוָּה לִמְצֹא? וְהַיְּהוּדִים עַצְמָם – הַאִם אֵלֶּה הֵם בְּנֵי עַם הַסְּגֻלָּה אֲשֶׁר רָאָה בְּדִמְיוֹנוֹ, הַסּוֹחֲרִים הָאֵלֶּה הַיּוֹשְׁבִים בְּבָתֵּי פְּאֵר, הַמְחַיִּים אֶת הַמִּסְחָר הַהוֹלַנְדִּי בְּהֹדּוּ הַמִּזְרָחִית, אוֹ לוֹטְשֵׁי הַיַּהֲלֻמִּים הַיּוֹשְׁבִים בַּסִּמְטָאוֹת הַטְּחוּבוֹת וְהַמְלֻכְלָכוֹת שֶׁל הַגֶּטוֹ? הָהּ! הוּא הָיָה מְאֻכְזָב וְחָשׁ עַצְמוֹ כְּאָדָם שֶׁרִמּוּהוּ.

זַעְפּוֹ גָּדֵל מִיּוֹם לְיוֹם וְהוּא נָתַן לוֹ בִּטּוּי בִּדְבָרִים מָרִים. אִם זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה בִּסוֹפָהּ שֶׁל תּוֹרַת־מֹשֶׁה וְשֶׁל הָעָם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, הֲרֵי כָּל כַּמָּה שֶׁיְּמַהֵר לִפְצוֹת פִּיו כֵּן תְּמַהֵר הַיְּשׁוּעָה לָבוֹא לְעַמּוֹ.

הַאִם לֹא בְּרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ קָרָא אֶת שְׁמוֹ אוּרִיאֵל – אֵשׁ־יָהּ? וְאָכֵן בְּהַגִּיעַ אֵלָיו הַהַזְמָנָה לָבוֹא לִפְנֵי חֶבֶר הַדַּיָּנִים הַזּוֹעֲפִים עַל דְּבָרָיו, שׁוּב לֹא חָרַד בּוֹ לִבּוֹ לְמַרְאֵה גְלִימוֹתֵיהֶם הַקְּדוֹשׁוֹת.

– פְּרוּשִׁים! – קָרָא, בְּהִתְכַּוְּנוֹ לְפֵרוּשׁ הַגְּנַאי אֲשֶׁר יִחֲסוּ הַנּוֹצְרִים לְמִלָּה זוֹ. – אֶפִּיקוֹרֶס! – עָנוּ לְעֻמָּתוֹ בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ גָּדוֹל עוֹד יוֹתֵר. – לֹא, אֶת כִּתְבֵי אֶפִּיקוֹרֶס לֹא קָרָאתִי מֵעוֹדִי, וּדְבָרָיו שֶׁהִגִּיעוּ לְאָזְנַי מְעוֹרְרִים בִּי גֹעַל נֶפֶשׁ. אֲנִי לֵאלֹהִים קִנֵּאתִי, לַהִגָּיוֹן וְלַיַּהֲדוּת הַצְּרוּפָה.

– הֲלֹא כֵּן דִּבֶּר גַּם אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּימֵי קֶדֶם – הֵעִיר הָרַב הַשֵּׁנִי בְּקוֹל רַךְ יוֹתֵר. – זֶה בַּעַל הַתַּרְבּוּת הַיְּוָנִית אֲשֶׁר צָעַד בְּגַאֲוָה מִסִּינַי לְאוֹלִימְפּוּס וְהִגִּיעַ לִידֵי כְּפִירָה בֵּאלֹהִים.

– אֶת אֱלִישָׁע אֵינִי יוֹדֵעַ, אַךְ לֹא תָּמוּהַּ בְּעֵינֵי, כִּי תוֹרַתְכֶם הֱבִיאַתּוּ לִכְפִירָה בְּעִקָּר. – הוּא אֲשֶׁר אָמַרְתִּי: עַל כְּפִירָה תְדַבֵּר וְלֹא עַל יַהֲדוּת. וְאָנוּ לֹא נוּכַל כַּלְכֵּל כּוֹפֵר בְּקִרְבֵּנוּ. צְעִירָה הִיא קְהִלָּתֵנוּ בְּאַמְשְׂטֶרְדַּם. בְּעָמָל זָכִינוּ בַּאֲשֶׁר לָנוּ. בּוֹגֵד! הֲתֹאמַר לִפְרֹץ אֶת הַסֶּכֶר? – אַתָּה הַבּוֹגֵד! – הֵשִׁיב אוּרִיאֵל. – בּוֹגֵד בֵּאלֹהִים וּבְתוֹרָתוֹ.

– אַל נָא בְּאַפְּךָ! – הִרְעִים הֶחָכָם – שֶׁאִם לֹא כֵן נָטִיל עָלֶיךָ חֵרֶם. – אַל נָא בְּאַפִּי?! – עָנָה אוּרִיאֵל בְּזַעַף. – לֹא, אֲנִי בָּאתִי הֵנָּה לְבַקֵּשׁ אֶת הַחֹפֶשׁ. לֹא אֵרָתַע מִיִּרְאַת הַחֵרֶם.

וְהוּא לֹא נִרְתַּע וְלֹא נִשְׁתַּתֵּק. – שְׁתֹק, אוּרִיאֵל – הִתְחַנְּנָה לְפָנָיו אִמּוֹ הַזְּקֵנָה. – יַהֲדוּת זוֹ אֲשֶׁר אַתָּה לוֹעֵג לָהּ הִיא הָאֲמִתִּית, הִיא הַיַּהֲדוּת הַטְּהוֹרָה, כְּפִי שֶׁלְּמַדְתִּיהָ בְּעוֹדִי יַלְדָּה. אֵרְדָה נָא לַקֶּבֶר בִּמְנוּחָה שְׁלֵמָה.

– שְׁתֹק, אוּרִיאֵל – בִּקֵּשׁ אָחִיו יוֹסֵף. – אִם לֹא תֶחְדַּל מִזֶּה יַרְחִיקֵנִי מְנַשֶּׁה הַזָּקֵן מֵאוֹתָהּ סַפְסָרוּת מַכְנִיסָה שֶׁל הֹדּוּ הַמִּזְרָחִית, אֲשֶׁר בָּהּ אֲנִי מַשְׁקִיעַ גַּם מִכַּסְפְּךָ לְמַעַנְךָ. וְגַם בַּת נָאָה לוֹ לִמְנַשֶּׁה, וְנִדְמֶה לִי שֶׁהִיא חוֹמֶדֶת אוֹתִי. חֲדַל, רְאֵה בִּקַּשְׁתִּיךָ! חֲבִיבָה עָלַי דָת זוֹ בֶּאֱמֶת: אֵין וִדּוּי, אֵין קְלָלָה, וְהֵן דַּת אֲבוֹתֵינוּ הִיא!

– אֵין קְלָלָה. נָכוֹן! אַךְ גַּם גְּאֻלָּה אַיִן. אֵין בָּהּ דָּבָר עַל הַשְׁאָרַת הַנֶּפֶשׁ. זוֹהִי רַק אֱמוּנַת הָאָרֶץ, אֱמוּנַת הָעוֹלָם הַזֶּה.

– אִם כֵּן, מַדּוּעַ הוֹצֵאתַנִי מִפּוֹרְטוּגַל? – שָׁאַל יוֹסֵף בְּחָרוֹן. אוּרִיאֵל לֹא נִרְגַּע. אֵשׁ־יָהּ לֹא שָׁקְעָה. וְלָכֵן שָׁקְעָה אֵשׁ־הָאָדָם, אִם כִּי רַק אַחֲרֵי אַזְהָרוֹת רַבּוֹת.

בַּאֲסֵפַת־קֹדֶשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הֶעָטוּר שְׁחוֹרִים הוּטַל עַל אוּרִיאֵל אֲקוֹסְטָא הַחֵרֶם וּמֵאוֹתָהּ שָׁעָה וְאֵילֵךְ לֹא הֵעֵז שׁוּם אִישׁ, אִשָּׁה וְיֶלֶד לְדַבֵּר אִתּוֹ אוֹ לְהִמָּצֵא בְּחֶבְרָתוֹ. אֲפִלּוּ פּוֹשְׁטֵי הַיָּד סֵרְבוּ לְקַבֵּל אֶת נִדְבָתוֹ; רוֹכְלֵי הַשּׁוּק יָרְקוּ בְּעָבְרוֹ עַל פְּנֵיהֶם. אַף אִמּוֹ וְאָחִיו הִתְרַחֲקוּ מִמֶּנּוּ וְהִשְׁאִירוּהוּ לְבַדּוֹ בַּבַּיִת הַגָּדוֹל, אִם הַמְשָׁרֵת הַכּוּשִׁי. יְהוּדֵי הָעִיר הִתְרַחֲקוּ מִבַּיִת זֶה כְּאִלּוּ הָיָה אוֹת־הַנֶּגֶף חָרוּת עַל דַּלְתּוֹ. הַנְּעָרִים הָיוּ מְיַדִּים אֲבָנִים בַּחַלּוֹנוֹת אוֹ מְצַלְצְלִים בְּפַעֲמוֹן הַדֶּלֶת, וּבְצֵאת אוּרִיאֵל הַחוּצָה, הָיוּ יוֹרְקִים וּמְטִילִים בּוֹ רֶפֶשׁ וְצוֹעֲקִים אַחֲרָיו: אֶפִּיקוֹרֶס! מַמְזֵר! עוֹכֵר יִשְׂרָאֵל!

ב

הַחֵרֶם שִׁתֵּק כִּמְעַט אֶת לְשׁוֹן הַכּוֹפֵר לְגַמְרֵי – שֶׁהֲרֵי הוֹלַנְדִית לֹא יָדַע, אַךְ עֵטוֹ לֹא נִשְׁלַל מִמֶּנּוּ. הוּא נִסְגַּר בְּבֵיתוֹ וְחִבֵּר סֵפֶר שֶׁבּוֹ הִרְצָה אֶת הַשְׁקָפוֹתָיו עַל הַדָּת. אוּלָם הַדָּבָר לֹא הֵבִיא לוֹ טוֹבָה. זִקְנֵי הָעֵדָה הִלְשִׁינוּ עָלָיו בִּפְנֵי הַשִּׁלְטוֹנוֹת הַהוֹלַנְדִּיִּים, כִּי כּוֹפֵר הוּא בְּעִקָּר. אוּרִיאֵל נִתְבַּע לְדִין, הוּטַל עָלָיו קְנָס שֶׁל שְׁלשׁ מֵאוֹת זְהוּבִים וּמַאֲסַר שְׁמוֹנָה יָמִים. וְהַסֵּפֶר נִשְׂרַף.

אוּרִיאֵל הִתְפַּתֵּל עַל מִטַּת הַקַּשׁ שֶׁבְּתָא־כִלְאוֹ, נָשַׁךְ שְׂפָתָיו וְתָקַע צִפָּרְנָיו לְתוֹךְ כַּפּוֹת יָדָיו. הוּא, אֲצִיל הַיַּחַשׂ הַגֵּא וְהָאַמִּיץ מִפּוֹרְטוּגַל, עָלָיו נֶחֱרַת אוֹת פּוֹשֵׁעַ בִּידֵי הוֹלַנְדִּים קָרֵי־מֶזֶג אֵלֶּה; לֹא, לֹא. לְעוֹלָם לֹא יִכָּנֵס עוֹד בְּשִׂיחָה עִם אֶחָיו בְּנֵי־הָאָדָם! בּוֹדֵד עִם אֱלֹהָיו וּמַחְשְׁבוֹתָיו – כֹּה יִחְיֶה וְיָמוּת!

וְכֵן עָשָׂה. שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה יָשַׁב סָגוּר בְּבֵיתוֹ הַקַּר בָּעִיר אֲשֶׁר בָּהּ יָשְׁבוּ יַקִּירָיו, וְדָבָר לֹא הָיָה לוֹ עִם אִישׁ חוּץ מִמְּשָׁרְתוֹ הַמַּאוּרִי. בַּיּוֹם לֹא הָיָה יוֹצֵא כְּלָל מִבֵּיתוֹ, רַק בַּלַּיְלָה הָיוּ פּוֹגְשִׁים אוֹתוֹ לִפְעָמִים כְּשֶׁהוּא תוֹעֶה לְיַד הָאֲגַמִּים וְעֵינָיו מְלֵאוֹת תּוּגָה. וְיֵשׁ שֶׁנִּרְאָה בִּשְׁעוֹת־בֹּקֶר מֻקְדָּמוֹת רָכוּב עַל גַּב סוּס, פָּרוּעַ כֻּלּוֹ, לָבוּשׁ חֲזִיַּת מֶשִׁי שֶׁל אָצִיל פּוֹרְטוּגַלִי, חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ, וּבְיָדוֹ אֶקְדָּח מְשֻׁבַּץ־כֶּסֶף.

בַּחֲתֻנַּת אָחִיו הָאָהוּב עִם בִּתּוֹ שֶׁל מְנַשֶּׁה בַּעַל הַמִּלְיוֹנִים וּנְשִׂיא הַחֶבְרָה הַהֹדִּית – זוֹ הַחֶבְרָה אֲשֶׁר שִׁלְּמָה אוֹתָהּ שָׁנָה לְבַעֲלֵי מְנָיוֹתֶיהָ רֶוַח שֶׁל שִׁבְעִים וַחֲמִשָּׁה לְמֵאָה – הָיוּ מִקְּרוּאֵי הַחֲתֻנָּה שֶׁהֵעִידוּ, כִּי רָאוּ אֶת פְּנֵי אוּרִיאֵל בְּתוֹךְ הֶהָמוֹן הַמְגֻוָּן אֲשֶׁר צָבָא עַל פֶּתַח בֵּית־הַכְּנֶסֶת בְּבוֹא יוֹסֵף אֲקוֹסְטָא עִם כַּלָּתוֹ הַיָּפָה; וְהָיוּ שֶׁאָמְרוּ, כִּי יְדֵי אוּרִיאֵל הָיוּ נְשׂוּאוֹת כְּמִתּוֹךְ בְּרָכָה. וּפַעַם בְּלַיְלָה אָפֵל, אַחֲרֵי מוֹת דּוֹנָה אֲקוֹסְטָא הָאֵם, הִגִּיעַ לְאָזְנֵי הַשּׁוֹמֵר בְּבֵית־הָעָלְמִין הַיְּהוּדִי קוֹל מְעוֹרֵר חֶשֶׁד. הוּא הִתְבּוֹנֵן וְרָאָה אֶת דְמוּתוֹ הַבּוֹכִיָּה שֶׁל אוּרִיאֵל אֲקוֹסְטָא שֶׁכָּרַע לְיַד הַקֶּבֶר הֶחָדָשׁ.

ג

קָרוֹב לַחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שְׁנוֹת־חֹרֶף אֲרֻכּוֹת עָבְרוּ עַל אוּרִיאֵל בִּבְדִידוּת וְרַק מַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים עַל הָאֱלָהוּת הֵם שֶׁהִמְתִּיקוּ אֶת חַיָּיו וְהִשְׁכִּיחוּ אֶת מְרִירוּתָם. הוּא נִשְׁכַּח כִּמְעַט מִלֵּב עַמּוֹ, וְגַם הָלַךְ וְהִתְרַחֵק מִדַּת מֹשֶׁה. הוּא בָּא לִידֵי הַכָּרָה, כִּי הַלֵּב הוּא מְקוֹר הַדָּת וְאֵין בִּלְתּוֹ; וְלָכֵן אֵין שׁוּם גִּלּוּי הַמִּתְנַגֵּד לַטֶּבַע יָכוֹל לִהְיוֹת גִּלּוּי שֶׁל אֱמֶת. הַדָּת אֶפְשָׁרִית רַק עַל פִּי הַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר, אַךְ הַדָּת הַמְקוֹמֶמֶת אָח כְּנֶגֶד אָחִיו אֵינֶנָּהּ דַת הַשֵּׂכֶל. כָּל טֶקֶס הוּא בְּנִגּוּד לַשֵּׂכֶל. רַק טוּב־לֵב וְרֵעוּת הֵם יְסוֹדוֹת הַדָּת הָאֲמִתִּית. יֵשׁ שֶׁדֵּעוֹת קִיצוֹנִיּוֹת אֵלּוּ הִבְעִיתוּ אֶת אוּרִיאֵל עַצְמוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא הָיָה הָאָדָם הַיָּחִיד בָּעוֹלָם אֲשֶׁר הֶאֱמִין בָּהֶן.

“כָּל הָרַע”, סִכֵּם אוּרִיאֵל בְּפִנְקָסוֹ בִּשְׂפַת רוֹמִי תַמְצִיתִית, "מְקוֹרוֹ בִּסְטִיָּה מִן הַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר וּמֵחֻקֵּי

הַטֶּבַע". שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלֶּה בְּלָשׁוֹן מֵתָה אֲשֶׁר הִתְאִימָה אָמְנָם לְאָדָם שֶׁנִּתַּק מִן הַחַיִּים, יָצָא בְּעֶרֶב קָרִיר אֶחָד אֶת בֵּיתוֹ, וּלְפֶתַע הִרְגִּישׁ בְּיָד מְטַפַּחַת עַל כְּתֵפוֹ. הוּא הֵסֵב רֹאשׁוֹ בְּתִמָּהוֹן, וְתִמְהוֹנוֹ גָּדַל וְעָצַם בִּרְאוֹתוֹ לְפָנָיו פָּנִים מְאִירוֹת וְיָד יְדִידוּתִית – זוֹ לוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אַחֲרֵי חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה. הוּא נִרְתַּע לַאֲחוֹרָיו, בְּלִי שֶׁהִכִּיר אֶת הַדְּמוּת הַקְּשִׁישָׁה, בַּעֲלַת זְקַן הַשֵּׂיבָה וְהָעֲנָקִית.

– הֲיִתָּכֵן, סִנְיוֹר דָּא קוֹסְטָא? הַשְּׁכַחְתַּנִי?

מִתּוֹךְ רְעָדָה מוּזָרָה הִרְגִּישׁ אוּרִיאֵל כְּאִלּוּ שְׁנוֹת שִׁבְתּוֹ בְּאַמְשְׂטֶרְדַּם נִשְׁמָטוֹת מֵעָלָיו כְּטַבְּעוֹת נָחָשׁ. עַתָּה הִכִּיר אֶת קוֹלוֹ הַנָּעִים שֶׁל הָרוֹפֵא מִפּוֹרְטוֹ.

הוּא רָאָה אֶת עַצְמוֹ שׁוּב בַּכֶּלֶא שֶׁל הַכְּנֵסִיָּה הַנּוֹצְרִית בְּפּוֹרְטוֹ. אַךְ לֹא אֶת הָעַצֶּבֶת שֶׁבְּאוֹתוֹ כֶּלֶא חָשׁ עַתָּה, כִּי אִם אֶת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, שְׁמֵי תְּכֵלֶת, אָבִיב וּנְעוּרִים. מִבַּעַד לַעֲרָפֶל דַּק שֶׁל דְּמָעוֹת עֲרֵבוֹת הִסְתַּכֵּל בַּפָּנִים הַטּוֹבוֹת וְהַמְקֻמָּטוֹת שֶׁל הָרוֹפֵא הַזָּקֵן, לָחַץ אֶת יָדוֹ הַגְּדוֹלָה וְהַחֲמִימָה לָחוֹץ הֵיטֵב וְשָׁכַח לְהוֹצִיאָהּ מִתּוֹךְ יָדוֹ, כְּאִלּוּ הִיא הַמּוֹשֶׁכֶת אוֹתוֹ שׁוּב אֶל תּוֹךְ הַחַיִּים, הָאַהֲבָה וְחֶבְרַת הָאָדָם.

מֵהַמִּלִּים הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל הָרוֹפֵא נִתְחַוֵּר לוֹ לְאוּרִיאֵל, כִּי דוֹן דְּיֶגוֹ לֹא שָׁמַע עַל נִדּוּיוֹ. זֶה לֹא מִכְּבָר בָּא הָעִירָה, בְּבָרְחוֹ עַל נַפְשׁוֹ מִפְּנֵי רְדִיפוֹת הַכְּנֵסִיָּה. – נִכְסְפָה נַפְשִׁי לָמוּת בְּפוֹרְטוּגַל – אָמַר בִּצְחוֹקוֹ הַתַּקִּיף – אַךְ לֹא בִּידֵי הָאִינְקְבִיזִיצְיָה! אוּרִיאֵל הִתְאַפֵּק בְּכָל כֹּחוֹ שֶׁלֹּא לְגַנּוֹת אֶת הָאִינְקְבִיזִיצְיָה שֶׁל הַיַּהֲדוּת, הַקָּשָׁה עוֹד יוֹתֵר, כִּי חָשַׁשׁ שֶׁיַּחֲמִיץ בָּזָה אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת שֶׁנִּתְּנָה לוֹ לְאַחַר שָׁנִים רַבּוֹת כָּל כָּךְ לְדַבֵּר שׁוּב עִם בֶּן־אָדָם.

– הַאִם עָלְתָה נְסִיעָתְךָ יָפֶה? – שָׁאַל. – לֹא – עָנָה הַזָּקֵן וְעִקֵּם פָּנָיו. – אוּלָם לֹא יָנוּם וְלֹא יִישַׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל, וּמַה יָּגֵל לִבִּי כִּי נִקְרֵיתָ לְפָנַי, וְלוּ רַק כְּדֵי לְלַוּוֹתֵנִי לְבֵיתִי בְּעִיר זָרָה זוֹ.

בַּדֶּרֶךְ עָנָה אוּרִיאֵל לִשְׁאֵלוֹתָיו שֶׁל הַזָּקָן כְּכָל אֲשֶׁר יָכֹל. אִמּוֹ מֵתָה; אָחִיו וִידַל נָשָׂא אִשָּׁה, וְזוֹ מֵתָה עָלָיו כַּעֲבֹר שָׁנִים מִסְפָּר בְּלִדְתָּהּ. כֵּן, הוּא מַצְלִיחַ בַּהֲוָיוֹת הָעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי זֶה מִכְּבָר הִפְקִיד אֶת עִנְיָנָיו בִּידֵי יוֹסֵף – הוּא וִידַל – אֲשֶׁר הִשְׁקִיעַ אֶת נִכְסֵי הַמִּשְׁפָּחָה כֻּלָּהּ בְּחֶבְרָה הוֹלַנְדִּית אַחַת הַנִּקְרֵאת “חֶבְרַת מַעֲרַב הֹדּוּ”, הַשּׁוֹלַחַת בַּיָּם צִי סְפִינוֹת פְּרָטִיּוֹת מְזֻיָּנוֹת, לִשְׁדֹּד אֶת אֳנִיּוֹת סְפָרַד. הוּא לֹא סִפֵּר כִּי רַק בְּתֹקֶף מִכְתָּב רִשְׁמִי הַכָּתוּב בִּידֵי עוֹרֵךְ־דִּין הוּא מְקַבֵּל אֶת הָרִבִּית הַמַּגִּיעָה לוֹ, וְכֵן לֹא סִפֵּר דָּבָר עַל פַּחְדּוֹ הַתְּמִידִי כִּי בְּיוֹם מִן הַיָּמִים יִקַּח אָחִיו לְעַצְמוֹ אֶת נְכָסָיו, וְאָז יִהְיֶה הוּא צָפוּי לִגְווֹעַ בָּרָעָב. בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַדֶּרֶךְ תָּמַהּ אוּרִיאֵל עַל כָּךְ, שֶׁדּוֹן דְּיֶגוֹ זֶה לֹא שָׁמַע מֵעוֹלָם, אַף כִּי הֶחֱלִיף מִכְתָּבִים עִם אַמְשְׂטֶרְדַּם, עַל הַחֵרֶם. הוּא הֶחְלִיט בְּלִבּוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאִי־יְדִיעָה זוֹ לְתוֹעַלְתּוֹ: הוּא, הַגֵּא עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁאֵין בּוֹ דֹפִי, הֶחְלִיט בְּלִבּוֹ לִנְהֹג רְמִיָּה בַּסֵּתֶר. הִנֵּה נִמַּח זִכְרוֹ מִלִּבּוֹת בְּנֵי אָדָם. הַאִם עָלָיו לִמְנֹעַ מִנַּפְשׁוֹ שִׂמְחַת־פְּגִישָׁה זוֹ עִם אָחִיו בֶּן עַמּוֹ – הוּא, אֲשֶׁר נַפְשׁוֹ כָּלְתָה בְּצִמְאוֹנָהּ לְחֶבְרַת אָדָם, אַף כִּי עַד כֹּה לֹא חָפֵץ לְהוֹדוֹת עַל הַדָּבָר?

כְּשֶׁנִּכְנַס לִמְעוֹנוֹ שֶׁל דּוֹן דְּיֶגוֹ רָאָה אֶת אֲיַנְתֵּי, אֲשֶׁר לֹא צִפָּה כָּלַל לִרְאוֹתָהּ – אֲיַנְתֵּי אֲשֶׁר גָּדְלָה וְהָיְתָה לְנַעֲרָה יָפָה בַּעֲלַת עֵינַיִם שְׁחוֹרוֹת וְצוֹחֲקוֹת וְקוֹלָהּ מְלַבֵּב וּתְנוּעוֹתֶיהָ עֲדִינוֹת. מֵאוֹתוֹ רֶגַע גָּמְלָה בּוֹ הַהַחְלָטָה לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ שֶׁדְּבַר הַחֵרֶם לֹא יִוָּדַע לָהֶם. לְמַרְאֵה נַעֲרָה יָפָה זוֹ הֻצַּת בְּלִבּוֹ רֶגֶשׁ חָדָשׁ, רֶגֶשׁ נָעִים, קָדוֹשׁ. הָיְתָה זוֹ אֲרֻחַת־עֶרֶב נְעִימָה וּמְלֵאָה זִכְרוֹנוֹת. בְּוַדַּאי, הִיא זוֹכֶרֶת אוֹתוֹ. כָּךְ אָמְרָה.

גַּם אֶת הַמִּשְׂחָקִים וְאֶת הַפְּרָחִים זָכְרָה. הִיא גַּם סִפְּרָה מַה מְגֻחָכִים הָיוּ פָּנָיו בְּקַמְּטוֹ אֶת מִצְחוֹ בִּשְׁעַת הַוִּכּוּחַ עִם אָבִיהָ. כֵּן. גַּם עַתָּה יֶשְׁנָם עוֹד בְּמִצְחוֹ אוֹתָם הַקְּמָטִים. פַּעַם גַּם נָגְעָה בְּמִצְחוֹ בְּאֶצְבְּעוֹתֶיהָ הַדַּקּוֹת וְהוּא רָעַד כֻּלּוֹ מִתּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת רַבָּה. הִיא גַּם פֵּרְטָה עַל נִבְלָהּ, עַל אוֹתוֹ נֵבֶל אֲשֶׁר הוּא נָתַן לָהּ לְפָנִים בְּמַתָּנָה נִגְּנוּ עַתָּה אֶצְבְּעוֹתֶיהָ הַדַּקּוֹת מַנְגִּינוֹת מַקְסִימוֹת.

מָלֵא הִתְלַהֲבוּת יָצָא אֶת הַבַּיִת וְלִבּוֹ טוֹב עָלָיו. תּוֹדָה לָאֵל, הֵן עוֹד צָעִיר הוּא, אַף כִּי חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שְׁנוֹת חַיִּים אִבֵּד לָרֵיק. רַק לִפְנֵי שָׁעוֹת מִסְפָּר חָשׁ עַצְמוֹ זָקֵן, אַךְ עַתָּה יָדַע כִּי צָעִיר הוּא עֲדַיִן.

בְּבֵיתוֹ מָצָא פִּנְקָסוֹ פָּתוּחַ עַל שֻׁלְחָנוֹ כְּרָגִיל. עַתָּה לֹא עִנְיְנוּהוּ הַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים בּוֹ. אַף עַל פִּי כֵן הֵעִיף עֵינוֹ עַל הַמִּשְׁפָּט הָאַחֲרוֹן: “כָּל הָרַע מְקוֹרוֹ בִּסְטִיָּה מִן הַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר וּמֵחֻקֵּי הַטֶּבַע”.

כַּמָּה אֱמֶת יֵשׁ בְּכָךְ! מַה נְכוֹנִים הַדְּבָרִים! וְהוּא הֵן לֹא הָלַךְ – לֹא בְּדֶרֶךְ הַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר וְלֹא בְּדֶרֶךְ חֻקֵּי הַטֶּבַע!

ד

בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁנִּתְפַּכַּח מִשִּׁכְרוֹן הִתְלַהֲבוּתוֹ, הֵבִין כִּי לֹא יוּכַל לְהַעְלִים אֶת סוֹד מַצָּבוֹ מִדּוֹן דְּיֶגוֹ. אִם יֵלֵךְ לִמְעוֹן הָרוֹפֵא יִפְגֹּשׁ שָׁם בְּלִי סָפֵק יְהוּדִים. לֹא; הוּא עַצְמוֹ צָרִיךְ לְהַזְהִיר אֶת דּוֹן דְּיֶגוֹ, כִּי הוּא מִחוּץ לַמַּחֲנֶה – מְנֻדֶּה! אַךְ קֹדֶם עָלָיו לְהִפָּגֵשׁ עִמּוֹ – אוּלַי פְּגִישָׁה שֶׁל פְּרִידָה. הוּא שָׁלַח אֶת מְשָׁרְתוֹ לִמְעוֹן הָרוֹפֵא וְהִזְמִינוֹ לְבַקֵּר בְּבֵיתוֹ.

הָרוֹפֵא קִבֵּל אֶת הַהַזְמָנָה גַּם בִּשְׁמוֹ וְגַם בְּשֵׁם בִּתּוֹ. אוּרִיאֵל צִוָּה לְנַקּוֹת אֶת חַדְרֵי הַבַּיִת הַגָּדוֹל הַמָּלֵא קוּרֵי עַכָּבִישׁ; כְּלֵי הַכֶּסֶף הָעַתִּיקִים הוּצְאוּ מִן הָאַרְגָּזִים הַמְכֻסִּים יֵרָקוֹן; מֵעַל הַתְּמוּנוֹת הַגְּדוֹלוֹת הוּסַר הָאָבָק; גַּם פְּרָחִים הוּבְאוּ. וּבָעֶרֶב, לָאוֹר הַצָּנוּעַ שֶׁל הַנֵּרוֹת, אַחֲרֵי שֶׁנִּמְחוּ עִקְּבוֹת הָעִזָּבוֹן שֶׁל שָׁנִים אֲרֻכּוֹת נִתְמַלֵּא הַבַּיִת רוּחַ חֲגִיגִית עַלִּיזָה.

וְאוּרִיאֵל, אֲשֶׁר גַּם מֵעָלָיו נִפְרַק עֹל־שָׁנִים, כְּמִן הַבַּיִת עַצְמוֹ, עָשָׂה רֹשֶׁם יָפֶה בְּשִׁבְתּוֹ לְיַד הַשֻּׁלְחָן וּבְהַחֲלִיפוֹ דִבְרֵי בְּדִיחָה עִם הָרוֹפֵא וְעִם אֲיַנְתֵּי.

אַחֲרֵי הָאֲרֻחָה וְאַחֲרֵי הַיַּיִן הַטּוֹב נִרְדַּם דּוֹן דְּיֶגוֹ לְיַד הַשֻּׁלְחָן. אוּרִיאֵל וְאֲיַנְתֵּי שׂוֹחֲחוּ בְּלַחַשׁ מֵחֲשָׁשׁ פֶּן יְעִירוּהוּ. לֹא עָבַר זְמַן רַב וִידֵיהֶם נִתְלַכְּדוּ וְשׁוּב לֹא נִפְרְדוּ – עַד כְּדֵי כָּךְ הִגִּיעָה הָאַהֲבָה הַפִּתְאֹמִית בֵּין הַשְּׁנַיִם. אַךְ לְפֶתַע תָּקְפָה אֶת אוּרִיאֵל חֲרָדָה, שֶׁמָּא לֹא יוֹסִיף לִרְאוֹתָהּ וְהוּא הֶחְלִיט לְגַלּוֹת לָהּ מִיָּד אֶת אַהֲבָתוֹ.

– לוּ רַק הֵשַׁבְתְּ לִי אַהֲבָה תַחַת אַהֲבָה! – רָעַד קוֹלוֹ בְּדַבְּרוֹ, – אַךְ לֹא. זוֹהִי דְּרִישָׁה גְדוֹלָה מִדַּי בִּשְׁבִיל אָדָם בְּגִילִי. אַךְ אִמְרִי לִי לְפָחוֹת, כִּי אֵין אֲנִי מְעוֹרֵר בָּךְ בְּחִילָה.

הִיא אָמְרָה לַעֲנוֹת, אַךְ הוּא הִשְׁמִיט יָדָהּ מִתּוֹךְ יָדוֹ וְהִפְסִיקָהּ בִּתְנוּעָה פִּתְאֹמִית.

– לֹא. אַל תַּעֲנִינִי. אַל תַּעֲנִי עַד שֶׁאֲסַפֵּר לָךְ דָּבָר אֲשֶׁר רֶגֶשׁ כְּבוֹדִי אוֹסֵר עָלַי לְהַעְלִים.

הוּא סִפֵּר לָהּ עַל הַחֵרֶם אֲשֶׁר הוּטַל עָלָיו וְעַל בְּדִידוּתוֹ רַבַּת־הַשָּׁנִים וּפָנֶיהָ הִסְתַּמְּקוּ מִפַּחַד וְחֶמְלָה גַם יַחַד.

– וְעַתָּה עֲנִינִי – אָמַר כִּמְעַט בְּתַקִּיפוּת. – הֲתוּכְלִי לֶאֱהֹב אָדָם אֲשֶׁר בְּנֵי עַמּוֹ הֶחֱרִימוּהוּ, אֲשֶׁר לְחֵטְא יֵחָשֵׁב גַּם לְדַבֵּר אֵלָיו וְהוּא לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּפִי כֹּל?

– הֵם לֹא יְסַדְּרוּ לָנוּ חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין – נָשְׁמָה אֲיַנְתֵּי חַסְרַת־יֶשַׁע.

– אַךְ הֲתוּכְלִי לְאָהֳבֵנִי?

הִיא הוֹרִידָה עֵינֶיהָ לָאָרֶץ וְלָחֲשָׁה: – הַרְבֵּה מְאֹד, עַל פִּי יִסּוּרֶיךָ.

אֲבָל בְּכָל הִתְלַהֲבוּתוֹ הָרַבָּה חִלְחֵל מִתַּחַת לְסַף־הַכָּרָתוֹ הָרֶגֶשׁ, כִּי אֵין הִיא מְבִינָה; הוֹאִיל וְלֹא חָיְתָה מִיָּמֶיהָ בְּתוֹךְ עֵדָה יְהוּדִית בִּלְתִּי־נִרְדֶּפֶת אֵין הִיא יְכוֹלָה לְהָבִין עַד כַּמָּה מְסֻגָּלִים גַּם יְהוּדִים לִרְדֹּף.

אָמְנָם לֹא הָיָה צֹרֶךְ לָשֶׁבֶת דַּוְקָא בְּאַמְשְׂטֶרְדַּם: שְׁנֵיהֶם יָגוּרוּ בְּמָקוֹם בּוֹדֵד, וְדָתָם תִּהְיֶה דַת הַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר, אֲשֶׁר הוּא יוֹרֶנָּה. וְשׁוּב נִתְלַכְּדוּ יְדֵיהֶם וְשִׂפְתוֹתֵיהֶם דָּבְקוּ בִּנְשִׁיקָה. אוּלָם עֲלֵיהֶם עוֹד לְגַלּוֹת אֶת דְּבַר אַהֲבָתָם הַפִּתְאֹמִית לְאָבִיהָ, וְאוּרִיאֵל עָשָׂה זֹאת בְּרֶגַע שֶׁהָרוֹפֵא הַזָּקֵן הִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ.

– יִשְׁמְרֵנִי הַשֵּׁם! – קָרָא דוֹן דְּיֶגוֹ. – הַעוֹדֶנִי חוֹלֵם? וְרֶגֶשׁ זֶה, כִּי עוֹדֶנּוּ שָׁקוּעַ בַּחֲלוֹמוֹת, הָלַךְ וְגָבַר בּוֹ כַּאֲשֶׁר סִפֵּר לוֹ אוּרִיאֵל אֶת דְּבַר הַחֵרֶם.

– וְהַחֵרֶם… עוֹדֶנּוּ בְּתָקְפּוֹ? – שִׁסְּעָהוּ.

– טֶרֶם הוּסַר מֵעָלַי – עָנָה אוּרִיאֵל בְּעֶצֶב.

הַזָּקֵן קָפַץ מִמְּקוֹמוֹ.

– וּבְאוֹת קַיִן זֶה אֲשֶׁר עַל מִצְחֲךָ הֵעַזְתָּ לְדַבֵּר עִם בִּתִּי?

– אַבָּא! – קָרְאָה אֲיַנְתֵּי.

– אַל תִּקְרָאִינִי “אַבָּא!”. הוּא הִשִּׁיאָנוּ לָבוֹא הֵנָּה וּבְלִבּוֹ תַרְמִית. מָחֳרָם הוּא… וְכֵן גַּם בֵּיתוֹ וּמְזוֹנוֹתָיו… פּוֹשֵׁעַ! וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתָּנוּ מַה הוּא? הֲכָשֵׁר הוּא?

– וְאַתָּה, אִישׁ נָאוֹר וּבֶן־תַּרְבּוּת, שָׂם לִבְּךָ לִקְטַנּוֹת כָּאֵלֶּה? – קְטַנּוֹת? לָמָּה אֵפוֹא עָזַבְתִּי אֶת פּוֹרְטוּגַל שֶׁלִּי?

– כָּל טֶקֶס וּמִנְהָג הוּא בְּנִגּוּד לַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר – אָמַר אוּרִיאֵל בְּקוֹל נָמוּךְ וּפָנָיו חָוְרוּ כִּפְנֵי מֵת.

– כָּעֵת רוֹאֶה אֲנִי כִּי מִיָּמֶיךָ לֹא הֵבַנְתָּ אֶת דָּתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וְהַנֶּהְדֶרֶת. אָמְנָם כֵּן, אֲנָשִׁים נְאוֹרִים וּבְנֵי תַרְבּוּת! הַאִם אֵין קְהִלָּתֵנוּ בְּאַמְשְׂטֶרְדַּם מְלֵאָה אֲנָשִׁים נְאוֹרִים וּבְנֵי תַרְבּוּת: מְדַקְדְּקִים, מְשׁוֹרְרִים, פִילוֹסוֹפִים, שׁוֹפְטִים? שִׂים נָא אֶל לִבְּךָ: אַחְדּוּת אֻמָּתֵנוּ מִנַּיִן? מִן הַטֶּקֶס וְהַמִּנְהָג! מַה שּׁוֹמֵר וּמְלַכֵּד אֶת הָעֲצָמוֹת הַפְּזוּרוֹת עַל פְּנֵי כָּל הָעוֹלָם? הַטֶּקֶס וְהַמִּנְהָג!

וּמַה יֵּשׁ בָּהֶם? הוֹד וְשֶׁגֶב יֵשׁ בָּהֶם. זוֹהִי מָסֹרֶת מִשָּׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. הִנֵּה, זֶה טַעְמָם שֶׁל הַחַיִּים!

– אֲבָל זוֹהִי עַבְדוּת עֲלוּבָה – הֵשִׁיב אוּרִיאֵל וְקוֹלוֹ רַךְ יוֹתֵר. – עֲלוּבָה?! הֵן עֲבוֹדַת אֱלֹהֵינו מְלֵאָה שִׂמְחָה. הַאִם לֹא רָקַדְתָּ מִיָּמֶיךָ בְּ“שִׂמְחַת תּוֹרָה”? מִי עוֹד יָגֵל כְּאַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל? אֵין דָּת בָּעוֹלָם אֲשֶׁר רַבָּה בָּהּ הַשִּׂמְחָה כִּבְדָתֵנוּ! הַצָּרָה הִיא, כִּי חָסֵר אַתָּה זִכְרוֹנוֹת יַלְדוּת שֶׁיִּקְשְׁרוּךָ לְדָתֵנוּ הַמְפֹאֶרֶת. בָּאתָ אֵלֶיהָ רַק לְאַחַר שֶׁבָּגַרְתָּ וְהֵבֵאתָ אֵלֶיהָ רַק אֶת הָעַיִן הַקָּרָה שֶׁל הַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר.

– אֲבָל אַתָּה אֵינְךָ מְקַבֵּל כָּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה עַל לֵב הָרַבָּנִים. מֻבְטָחְנִי כִּי בְּפּוֹרְטוֹ לֹא הַכֹּל שָׁמַרְתָּ וְקִיַּמְתָּ.

– אֶת אֲשֶׁר יָכֹלְתִּי שָׁמַרְתִּי וְקִיַּמְתִּי. הֶאֱמַנְתִּי כְּפִי יְכָלְתִּי. אִם יֵשׁ לִי סְפֵקוֹת מִשֶּׁלִּי, לָמָּה אֲבִיאֵם לִפְנֵי הָעֵדָה כֻּלָּהּ וְלָמָּה אֶגְרֹם לָהֶם מְבוּכָה? רֵעַ יֵשׁ לִי בְּעִיר זוֹ – אֵין בִּרְצוֹנִי לְפָרֵשׁ בִּשְׁמוֹ – וְדוֹמַנִי כִּי כּוֹפֵר גָּדוֹל הוּא מִמְּךָ. אַךְ הַאִם יַשְׁבִּית אֶת שַׁלְוַת הֶהָמוֹן? לֹא. אֵין הוּא עוֹשֶׂה זֹאת! מִשְׂרָה גְבֹהָה לוֹ בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת וּבוֹ יִתְבָּרְכוּ כָּל בְּנֵי הָעֵדָה. רַק לִי יְגַלֶּה סְפֵקוֹתָיו בְּמִכְתָּבִים כְּתוּבִים בִּשְׂפַת רוֹמִי נָאָה. לֹא, לֹא, סִנְיוֹר דָּא קוֹסְטָא, אֵין אֵילֵי־בַרְזֶל חֲבִיבִים עַל הַקָּהָל.

לְשֵׁמַע דִּבְרֵי הָרוֹפֵא הַזָּקֵן הִתְחִיל אוּרִיאֵל לַחֲשֹׁד בְּעַצְמוֹ, כִּי הוּא, אוּרִיאֵל, טוֹעֶה בַּהֲבָנַת חַיֵּי הָאָדָם כָּרָאוּי, כִּי הוּא מִתְיַחֵס לַכֹּל בִּרְצִינוּת יְתֵרָה, וּבְלִבּוֹ חָשׁ רֶגֶשׁ־כְּאֵב נָבוּב, רֶגֶשׁ שֶׁל קָרְבַּן־שָׁוְא. נִדְמָה לוֹ, כִּי גַּם אֶת הַיַּהֲדוּת לֹא הֵבִין, לֹא הִשִּׂיג אֶת הַהוֹד הַפְּנִימִי הַצָּפוּן בְּצוּרוֹתֶיהָ הַחִיצוֹנִיּוֹת, וּבְהִתְבּוֹנְנוֹ בִּפְנֵי אֲיַנְתֵּי הַנּוּגִים שָׁב וְהִתְעוֹרֵר בּוֹ רֶגֶשׁ הָאַחֲוָה וְהָאַהֲבָה לְעַמּוֹ. מַה טּוֹב לִחְיוֹת בְּתוֹךְ הָעָם, לִהְיוֹת דָּבֵק בַּאֲיַנְתֵּי!

אַךְ הַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר הִתְנַגֵּד בְּתֹקֶף אַכְזָרִי, וְהוּא יָדַע, כִּי לֹא יוּכַל לְשַׁנּוֹת אֶת דַּעְתּוֹ, כִּי שׁוּב לֹא יוּכַל לְהַאֲמִין בְּדָת אֲשֶׁר כְּאִלּוּ נִגְלְתָה מִשָּׁמַיִם. – קוֹף עִם קוֹפִים אֶהְיֶה! – חָשַׁב בִּמְרִירוּת.

ה

וְכָל שֶׁהִרְבָּה לַחְשֹׁב בְּהַחְלָטָה זוֹ, לְאַחַר שֶׁדּוֹן דְּיֶגוֹ נִעֵר אֶת אֲבַק מִפְתָּנוֹ בְּבוּז, כֵּן נִתְבַּצֵּר בָּהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר. הוּא יַעְרִים עַל הַיַּהֲדוּת, יַעַבְדָהּ בְּהֶבֶל פִּיו וְיִלְעַג לָהּ בְּסֵתֶר לִבּוֹ. גְּנֵבַת דַּעַת? נָכוֹן, אַךְ בָּהֶם הָאַשְׁמָה, הֵם הֱבִיאוּהוּ לִידֵי כָךְ. בִּסְפָרַד וּבְפוֹרְטוּגַל הָיוּ יְהוּדִים מַעֲמִידִים פְּנֵי נוֹצְרִים; וְהוּא יַעֲמִיד פְּנֵי יְהוּדִי בֵּין יְהוּדִים וִיחַקֶּה כְּקוֹף אֶת הַקּוֹפִים הָאֲחֵרִים. הוּא לֹא רָאָה כָּל קֹשִׁי בְּדֶרֶךְ הַחֲרָטָה וְהַשִּׁיבָה אֶל הָעֵדָה. אָחִיו יוֹסֵף, פֶּתִי יָקָר וְעָלוּב זֶה, יַעֲזֹר לוֹ בְּכָךְ. בְּדוֹן דְּיֶגוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ כִּמְתַוֵּךְ, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יָחוּשׁ בְּכַוָּנָתוֹ הָאֲמִתִּית. וְאָז, אַחֲרֵי שֶׁיִּתְקַבֵּל שׁוּב לָעֵדָה, תִּהְיֶה לוֹ אֲיַנְתֵּי לְאִשָּׁה.

בָּזֶה לֹא הָיָה לוֹ כִּמְעַט שׁוּם סָפֵק; מַבַּט־הַפְּרִידָה שֶׁלָּהּ הָיָה מָלֵא הַבְטָחוֹת וּבַקָּשׁוֹת, וּפִתְקָה קְצָרָה שֶׁקִּבֵּל לְמָחֳרָת הַבֹּקֶר בִּטְּלָה אֶת כָּל סְפֵקוֹתָיו.

“סִנְיוֹר דָּא קוֹסְטָא הָאֻמְלָל שֶׁלִּי”, כָּתְבָה. "כָּל הַלַּיְלָה שָׁכַבְתִּי עֵרָה עַל מִשְׁכָּבִי וְהָגִיתִי בְּךָ.

לָמָּה תַהֲרֹס אֶת חַיֶּיךָ בְּשֶׁל הַפְשָׁטָה סְתָם? הַאִם לֹא תוּכַל לְהַשְׁלִים? – יְדִידָתְךָ אֲיַנְתֵּי".

הוּא נָשַׁק לַפִּתְקָה. אַחַר הִתְחִיל לַחְשֹׁב כֵּיצַד לִפְגֹּשׁ בְּאָחִיו יוֹסֵף. הָיוּ יָמִים שֶׁיוֹסֵף עָבַר בְּמִקְרֶה עַל פְּנֵי בֵּית אָחִיו, אִם כִּי תָמִיד בַּמִּדְרָכָה אֲשֶׁר בָּעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל הָרְחוֹב. מֵעַתָּה יָשַׁב אוּרִיאֵל לְיַד חַלּוֹן חֶדְרוֹ מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב וְחִכָּה לְאָחִיו. רַק כַּעֲבֹר שְׁלשָׁה יָמִים רָאָהוּ עוֹבֵר בָּרְחוֹב, וְעִמּוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן, בֶּן־הַשֵּׁשׁ. הוּא רָץ לְמַטָּה, יָצָא לָרְחוֹב וְהֵרִים אֶת הַיֶּלֶד בִּזְרוֹעוֹתָיו. – הָהּ, וִידַל! – קָרָא, וְאַהֲבַת־אֱמֶת הָיְתָה בְּקוֹלוֹ.

– אַתָּה?! – אָמַר יוֹסֵף, נִפְתָּע וּמְזֻעֲזָע לְמִשְׁמַע הַשֵּׁם הַנִּשְׁכָּח. אוּלָם מִיָּד שָׁבָה אֵלָיו רוּחוֹ וְהוּא אָמַר בְּכַעַס: – אַל תְּשַׁקֵּץ אֶת דָּנִיּאֵל שֶׁלִּי בְּמַגָּעֲךָ!

– בֶּן אָחִי הוּא, וַאֲנִי אוֹהֵב אוֹתוֹ. מַה יָפֶה הוּא! – וְהוּא נָשַׁק לַיֶּלֶד הַקָּטָן, אָחַז בְּיָדוֹ וְרָץ אֶל דֶּלֶת בֵּיתוֹ, בְּהִתְחַנְּנוֹ לִפְנֵי וִידַל לָסוּר אֵלָיו לִרְגָעִים אֲחָדִים. יוֹסֵף הִבִּיט כֹּה וָכֹה אֲחוּז פַּחַד. אִישׁ לֹא נִרְאָה בְּקִרְבַת מָקוֹם וְהוּא מִהֵר לְהִכָּנֵס פְּנִימָה. לְמִן הָרֶגַע הַהוּא שִׂחֵק אוּרִיאֵל בְּאָחִיו הַנִּכְבָּד כְּבִכְלִי אִשְׁקוּקִי, בְּלִי שֶׁהַלָּה הִרְגִּישׁ בַּדָּבָר. לְאַט לְאַט, עַל יְדֵי שִׂיחוֹת חֲשָׁאִיּוֹת יוֹם יוֹם, עָלָה בִּידֵי יוֹסֵף לְהָשִׁיב אֶת אוּרִיאֵל לַיַּהֲדוּת. הוּא גַּם קִבֵּל עַל עַצְמוֹ לְתַוֵּךְ בֵּינוֹ לְבֵין הָרַבָּנִים.

לְאוּרִיאֵל אֲקוֹסְטָא הֻגַּשׁ כְּתָב וִדּוּי עַל חֲטָאָיו, וְהוּא נִדְרַשׁ לַחְתֹּם. הוּא הִבְטִיחַ לִחְיוֹת מִכָּאן וּלְהַבָּא חַיֵּי יְהוּדֵי טָהוֹר, וְהַחֵרֶם בֻּטַּל. בְּשַׁבָּת הָלַךְ לְבֵית־הַכְּנֶסֶת וְעָלָה לַתּוֹרָה. זִקְנֵי הָעֵדָה נִגְּשׁוּ וְתָקְעוּ לוֹ כַּף; גַּל רֶגֶשׁ חַם עָבַר אֶת הָעֵדָה כֻּלָּהּ וְאוּרִיאֵל שָׁכַח לְרֶגַע אֶת צְבִיעוּתוֹ וְהִתְרַגֵּשׁ מְאֹד לְמַרְאֵה קַבָּלַת־הַפָּנִים הַחַמָּה שֶׁעָרְכוּ לוֹ בְּנֵי עַמּוֹ, בְּשׁוּבוֹ אֲלֵיהֶם. לִבּוֹ עָבַר עַל גְּדוֹתָיו בְּזִכְרוֹנוֹת נְעִימִים עַל נְעוּרָיו וְעַל אֶרֶץ־הַשֶּׁמֶשׁ, בִּרְאוֹתוֹ אֶת עֲצֵי הַשָּׁקֵד וְהַלִּימוֹן מִפּוֹרְטוּגַל אֲשֶׁר נִקְבְּעוּ בַּעֲצִיצִים לִפְנֵי אֲרוֹן־הַקֹּדֶשׁ.

מֵרָחוֹק רָאָה אֶת עֵינֵי אֲיַנְתֵּי הַמְחַיְּכוֹת אֵלָיו מֵעֶזְרַת הַנָּשִׁים וּבְאָזְנָיו רִנְנוּ דִבְרֵי הַנָּבִיא יוֹאֵל: “וְשִׁלַּמְתִּי לָכֶם אֶת־הַשָּׁנִים אֲשֶׁר אָכַל הָאַרְבֶּה, הַיֶּלֶק וְהֶחָסִיל וְהַגֶּזֶם”.

לֵיל שִׂמְחָה רַבָּה הָיָה לוֹ הַלַּיְלָה בּוֹ יָשְׁבוּ שׁוּב דּוֹן דְּיֶגוֹ וּבִתּוֹ אֲיַנְתֵּי אֶל שֻׁלְחָנוֹ, הֶעָרוּךְ הַפַּעַם בְּכַשְׁרוּת, וְעִמָּהֶם אָחִיו הָאָהוּב יוֹסֵף, אֲשֶׁר שָׂמַח לֹא פָּחוֹת מִכָּל הַמְּסֻבִּים לְשׁוּבוֹ שֶׁל אוּרִיאֵל לְחֵיק הָעֵדָה.

גִּלּוּ לוֹ לְיוֹסֵף אֶת סוֹד הָאֵרוּסִין – סוֹד אֲשֶׁר לֹא עָמַד לְהִתְפַּרְסֵם אֶלָּא כַּעֲבֹר חֳדָשִׁים מִסְפָּר – אַךְ הוּא שָׂמַח בַּתַּפְקִיד אֲשֶׁר מִלֵּא וְלֹא עָלָה כְּלָל עַל דַּעְתּוֹ, כִּי לֹא הָיָה אֶלָּא כְּלִי־מִשְׂחָק בִּידֵי אָחִיו. הוּא שָׁר אֶת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן מִתּוֹךְ לֵב טוֹב וְשָׂמֵחַ וְקוֹלָהּ שֶׁל אֲיַנְתֵּי לִוָּהוּ מִתּוֹךְ שָׂשׂוֹן. לִפְנֵי לֶכְתּוֹ הִבְטִיחַ יוֹסֵף לְאָחִיו, כִּי יִשְׁלַח אֵלָיו אֶת דָּנִיּאֵל הַקָּטָן לְיָמִים אֲחָדִים.

ו

אוּרִיאֵל אֲקוֹסְטָא יָשַׁב וְסָעַד עִם דָּנִיּאֵל, וְהֵזִין אֶת עֵינָיו בְּיָפְיוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד, אֲשֶׁר גָּרַם לוֹ עֹנֶג וְגִיל בְּפִטְפּוּטוֹ בִּשְׁנֵי הַיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים. דָּנִיּאֵל עָמַל קָשֶׁה עַד שֶׁנּוֹכַח, כִּי הַדּוֹד הַגָּדוֹל הַזֶּה אֵינוֹ מֵבִין הוֹלַנְדִּית וְיֵשׁ לְדַבֵּר עִמּוֹ פּוֹרְטוּגֶזִית.

הַמְּשָׁרֵת הַכּוּשִׁי עָמַד וְשֵׁרַת לִפְנֵיהֶם. הוּא הֶחֱלִיף עַתָּה אֶת צַלַּחַת הַבָּשָׂר שֶׁל דָּנִיּאֵל וְהִגִּישׁ לוֹ לַחְמָנִיּוֹת.

– וְשַׁמֶּנֶת? – אָמַר אוּרִיאֵל בְּהַגִּישׁוֹ לוֹ אֶת סֵפֶל הַשַּׁמֶּנֶת.

– לֹא, לֹא! – קָרָא דָנִיּאֵל, מַבַּט חֲרָדָה בְּעֵינָיו וְהוּא נִרְתָּע לְאָחוֹר.

אוּרִיאֵל הִצְטַחֵק. – וּמָה? יְלָדִים קְטַנִּים אֵינָם אוֹהֲבִים שַׁמֶּנֶת? – הוּא יָצַק אֶת כָּל הַשַּׁמֶּנֶת אֲשֶׁר בַּסֵּפֶל עַל גַּבֵּי לַחְמָנִיתוֹ הוּא וְהִמְשִׁיךְ לֶאֱכֹל.

אַךְ דָּנִיּאֵל הַקָּטָן הִבִּיט בּוֹ בְּמַבָּט מָלֵא פַּחַד וְהִפְסִיק לֶאֱכֹל.

– דּוֹדִי – קָרָא לְבַסּוֹף – אֵין אַתָּה יְהוּדִי. אוּרִיאֵל צָחַק מִתּוֹךְ רֹגֶז. – יֶלֶד קָטָן צָרִיךְ לֶאֱכֹל וְלֹא לְדַבֵּר.

– אֲבָל, דּוֹדִי! אָסוּר לֶאֱכֹל מַאַכְלֵי חָלָב מִיָּד אַחֲרֵי אֲכִילַת בָּשָׂר!

– טוֹב, טוֹב, רַב קָטָן! – אוּרִיאֵל דָּחָה מֵעַל פָּנָיו אֶת צַלַּחְתּוֹ וְצָרַם בְּחִבָּה אֶת אֹזֶן הַיֶּלֶד.

בְּבוֹא הַיֶּלֶד הַבַּיְתָה פִּטְפֵּט וְסִפֵּר עַל הַעֲבֵרוֹת שֶׁעוֹבֵר דּוֹדוֹ. יוֹסֵף מִהֵר אֶל אוּרִיאֵל וְנָזַף בּוֹ עַל הִתְנַהֲגוּתוֹ. אוּרִיאֵל עָנָהוּ בַּחֲרוֹן־אַף וּבְגִלּוּי־לֵב:

– אַךְ קוֹף עִם קוֹפִים אָנֹכִי – אָמַר.

– מוּטָב שֶׁתֹּאמַר קוֹף בֵּין חֻלְדּוֹת־בָּר אֲשֶׁר תִּמְצֶאנָה וְתִטְרֹפְנָה אוֹתְךָ – אָמַר יוֹסֵף. – צְבִיעוּתְךָ תִּגָּלֶה בִּמְהֵרָה לְעֵין כֹּל וְאָז אֶהְיֶה לִצְחוֹק בְּעֵינֵי כָּל הַקָּהָל.

כָּךְ הִתְחִילָה הַמְּרִיבָה הַשְּׁנִיָּה – חֲרִיפָה וּמָרָה יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹנָה. יוֹסֵף הִלְשִׁין עַל אוּרִיאֵל בִּפְנֵי דּוֹן דְּיֶגוֹ, אֲשֶׁר רָגַז מְאֹד לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים.

– אֲנִי לֹא אֶתֵּן אֶת בִּתִּי לְקוֹף – אָמַר לְאוּרִיאֵל. – אַךְ אֲיַנְתֵּי אוֹהֶבֶת אֶת הַקּוֹף, עִנְיָנָהּ הוּא – הֵשִׁיב אוּרִיאֵל. – לֹא. עִנְיָנִי הוּא. חַי אֱלֹהִים! אֵינִי רוֹצֶה לִהְיוֹת סָב לְגוֹרִילוֹת. – וְלִי נִדְמֶה, כִּי בְּפּוֹרְטוֹ הָיִיתָ גַּם אַתָּה קוֹף – קָרָא אוּרִיאֵל, זוֹעֵף כֻּלּוֹ. – כֶּלֶב שֶׁכְּמוֹתְךָ! – צָוַח הָרוֹפֵא הַזָּקֵן וּפָנָיו נִתְעַוְּתוּ. – הַאִם אַחַת הִיא בְּעֵינֶיךָ? הַאִם עָלַי לִרְאוֹת אֶת הַנּוֹצְרִים כְּאַחַי? לֹא, לֹא אֶתֵּן לְךָ אֶת בִּתִּי.

אוּרִיאֵל כָּתַב אֶל אֲיַנְתֵּי. וְהִיא עָנְתָה: “רְאֵה בִּקַּשְׁתִּיךָ לְהַשְׁלִים. הַמִּלְחָמָה שֶׁאַתָּה עוֹרֵךְ מָרָה הִיא בְּיוֹתֵר. אֵין אֲנִי יְכוֹלָה לַעֲמֹד בִּפְנֵי אָבִי וּבִפְנֵי כָּל יִשְׂרָאֵל. שְׁלוֹם!”

פְּנֵי אוּרִיאֵל לָבְשׁוּ קַדְרוּת. קִמְטֵי מִצְחוֹ, אֲשֶׁר פַּעַם נָגְעוּ בָּהֶם אֶצְבְּעוֹתֶיהָ הֶעֱמִיקוּ שׁוּב. הוּא הוֹצִיא אֶת פִּתְקָתָהּ הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁהָיְתָה שְׁמוּרָה עִמּוֹ וְקָרָא בָּהּ שֵׁנִית וּלְאַט:

“לָמָּה תַּשְׁבִּית אֶת חַיֶּיךָ בְּשֶׁל הַפְשָׁטָה סְתָם? הַאִם לֹא תוּכַל לְהַשְׁלִים?”

הַפְשָׁטָה סְתָם! הָהּ! מַדּוּעַ לֹא הָיָה בִּדְבָרִים אֵלֶּה כְּדֵי לְהַזְהִירוֹ וּלְהַעֲמִידוֹ עַל טִיבָהּ שֶׁל אִשָּׁה זוֹ? וּבִכְלָל מַדּוּעַ שָׁכַח אֶת הַחִנּוּךְ הַדּוּ־פַּרְצוּפִי שֶׁקִּבְּלָה? אִשָּׁה אָמְנָם אֵינָהּ זְקוּקָה לְחִנּוּךְ כָּזֶה – צָדַק אָז דּוֹן דְּיֶגוֹ. הַשֶּׁקֶר טָבוּעַ בְּאָפְיָם שֶׁל יְצוּרִים רוֹפְפִים אֵלֶּה. אֵין בָּהֶן נְטִיָּה לְעֶקְרוֹנוֹת; אֵין הֵן מְבִינוֹת אֶת פֵּשֶׁר הַמִּלְחָמָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר הוּא עוֹרֵךְ. דִּמְעוֹת רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ נָזְלוּ מֵעֵינָיו. הָאֵשׁ הָעַתִּיקָה יָקְדָה בְּעוֹרְקָיו. הוּא לֹא יִכָּנַע! עַד יוֹם מוֹתוֹ יִלָּחֵם!

הוּא קָרַע אֶת פִּתְקוֹתֶיהָ וּמִיָּד נִתְעָרֵב רֶגֶשׁ שֶׁל רְוָחָה בְּרֶגֶשׁ הַמְּרִירוּת אֲשֶׁר בְּנַפְשׁוֹ. עַתָּה יָדַע כִּי עַד עוֹלָם לֹא יְמַלְמֵל שׁוּב עִם שְׁאָר הַקּוֹפִים, לֹא יִלְחַץ אֶת יְדֵיהֶם וְלֹא יַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם. שׁוּב לֹא יַעֲזֹב אֶת שֶׁלְוַת חֲדַר־עֲבוֹדָתוֹ וְאֶת בְּדִידוּתוֹ. הוּא יַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת כְּפִי שֶׁחַי בְּמֶשֶׁךְ חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת.

הוּא יָשַׁב לְיַד שֻׁלְחָן־הַכְּתִיבָה שֶׁלּוֹ, אָחַז בְּעֵטוֹ וְהִמְשִׁיךְ לִכְתֹּב בְּיוֹמָנוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁהִפְסִיק לִפְנֵי זְמַן לֹא רַב: “כָּל הָרַע מְקוֹרוֹ בִּסְטִיָּה מִן הַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר וּמֵחֻקֵּי הַטֶּבַע”. שָׁעוֹת רְצוּפוֹת כָּתַב, לְלֹא הַפְסָקָה. וּלְפֶתַע תְּקָפַתְהוּ הַרְגָּשָׁה שֶׁל רֵיקָנוּת, הַרְגָּשָׁה כִּי דְבָרָיו עַל הַשֵּׂכֶל וְהַטֶּבַע אֵינָם אֶלָּא הֶבֶל וָרִיק. אֶבֶן כְּבֵדָה הֵעִיקָה עַל לִבּוֹ. הוּא הִשְׁעִין אֶת רֹאשׁוֹ הֶעָיֵף וְהַכּוֹאֵב עַל שֻׁלְחָן־הַכְּתִיבָה וּבָכָה כַּאֲשֶׁר לֹא בָּכָה עוֹד מִיָּמָיו.

ז

בַּתְּחִלָּה לֹא יָדְעָה הָעֵדָה כִּי אוּרִיאֵל חָזַר לְסוּרוֹ. הַדָּבָר נִתְחַוֵּר רַק לְאַחַר שֶׁהִשְׁגִּיחוּ, כִּי קַצָּב נוֹצְרִי מֵבִיא לְבֵיתוֹ בְּשַׂר חֲזִיר. הוֹכִיחוּהוּ עַל פָּנָיו בָּרְחוֹב וּבַבַּיִת, אַךְ לְלֹא הוֹעִיל. זִקְנֵי הָעֵדָה דָרְשׁוּ ת

חִדּוּשׁ הַחֵרֶם, אַךְ הָרַבָּנִים הִסְּסוּ, בְּחָשְׁבָם כִּי מוּטָב לָהֶם מֵעַתָּה לְהַעְלִים בִּכְלָל עַיִן מִן הַקּוֹץ אֲשֶׁר לְיָדָם.

בְּאַחַד הַיָּמִים בָּאוּ לְאַמְשְׂטֶרְדַּם שְׁנֵי נוֹצְרִים מִלּוֹנְדוֹן וּבִקְּשׁוּ לְהִתְגַּיֵּר. בְּהַגִּיעַ לְאָזְנָם הַשְּׁמוּעוֹת עַל אוּרִיאֵל אֲקוֹסְטָא הָלְכוּ לִשְׁאֹל בַּעֲצָתוֹ. הוּא הִתְרָה בָּהֶם לְהִשָּׁמֵר מֵעֹל הָרַבָּנִים אֲשֶׁר לֹא יוּכְלוּ לְשֵׂאתוֹ. אָז בָּאוּ הָרַבָּנִים לִידֵי הַכָּרָה, כִּי הַסְּאָה הֻגְדְּשָׁה, וְאוּרִיאֵל הָחֳרַם שֵׁנִית.

עַתָּה בָּאוּ עָלָיו שָׁנִים קָשׁוֹת עוֹד יוֹתֵר. שׁוּב רָגְמוּ אֶת בֵּיתוֹ בַּאֲבָנִים, וְשׁוּב הָיָה שְׁמוֹ לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה. עַתָּה בָּאָה עָלָיו צָרָה נוֹסֶפֶת, רָעָה מִכָּל רַע.

אָחִיו הִסִּיג לְאַט לְאַט אֶת גְּבוּל נְכָסָיו. אוּרִיאֵל לֹא הֵעֵז לְהָבִיא אֶת הַדָּבָר לִפְנֵי שִׁלְטוֹנוֹת הַמְּדִינָה, אֲשֶׁר בְּעֵינֵיהֶם הָיָה חָשׁוּד כְּכוֹפֵר בְּעִקָּר; חוּץ מִזֶּה לֹא יָדַע אֶת שְׂפַת הַמְּדִינָה וְלֹא הָיָה בָּקִי כְּלָל בַּהֲוָיוֹת הָעוֹלָם. אַהֲבָתוֹ לְאָחִיו הָפְכָה לְשִׂנְאַת מָוֶת, אֲשֶׁר גָּבְרָה וְעָצְמָה כַּאֲשֶׁר נָשָׂא לוֹ יוֹסֵף אֶת אֲיַנְתֵּי לְאִשָּׁה.

כָּךְ עָבְרוּ שֶׁבַע שָׁנִים נוֹרָאוֹת, וְאוּרִיאֵל הַבּוֹדֵד וְהַזָּקֵן בְּלֹא־עֵת חָשׁ שֶׁהוּא שׁוֹקֵעַ בְּ“מָרָה שְׁחוֹרָה”. נַפְשׁוֹ נִכְסְפָה לְחֶבְרַת אָדָם וְעַל לִבּוֹ לֹא עָלָה כְּלָל הָרַעְיוֹן לִמְצֹא לוֹ רֵעִים מִחוּץ לְמַחֲנֵה בְּנֵי עַמּוֹ.

לְבַסּוֹף הֶחְלִיט לְהַשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ שׁוּב וּבִקֵּשׁ סְלִיחָה מֵאֵת רָאשֵׁי הַקָּהָל.

אַךְ הַפַּעַם לֹא קִבְּלוּהוּ בְּנָקֵל. זִקְנֵי הָעֵדָה יַחַד עִם הָרַבָּנִים חִקּוּ אֶת דַּרְכֵי־הָאִינְקְבִיזִיצְיָה הַקּוֹדְרִים, אֲשֶׁר מֵהֶם סָבְלוּ הֵם עַצְמָם לִפְנֵי שָׁנִים לֹא רַבּוֹת, וְהִמְצִיאוּ סִגּוּפִים מְשֻׁנִּים כְּאוֹת לִתְשׁוּבָה, לְמַעַן תִּהְיֶה תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל הַכּוֹפֶר חֲקוּקָה עַל לֵב בְּנֵי דוֹרוֹ לְיָמִים רַבִּים.

אוּרִיאֵל הִסְכִּים לְקַבֵּל עָלָיו אֶת הַסִּגּוּפִים בְּלִי שֶׁיָּדַע מָה הֵם. יִהְיֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה, אֵין הוּא רוֹצֶה אַף בְּיוֹם אֶחָד נוֹסָף שֶׁל בְּדִידוּת.

אֶת הַחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה הִכְנִיסוּ לְתוֹךְ בֵּית־הַכְּנֶסֶת הַמָּלֵא מִפֶּה לָפֶה אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ גְּלִימַת־אֵבֶל שְׁחוֹרָה וּבְיָדוֹ נֵר שָׁחוֹר. הוּא, אֲשֶׁר מִשַּׁחַר יַלְדוּתוֹ הָיָה בַּיְשָׁן וּמָלֵא אֵימַת הַצִּבּוּר, צָרִיךְ הָיָה לַעֲלוֹת עַל הַבָּמָה, לִקְרֹא מֵעָלֶיהָ קֳבָל עַם וְעֵדָה מְגִלָּה אֲרֻכָּה שֶׁל דִּבְרֵי חֲרָטָה וּלְהִתְוַדּוֹת עַל כָּל חֲטָאָיו אֲשֶׁר חָטָא, וְכֵן לְהַבְטִיחַ לִהְיוֹת יְהוּדִי נֶאֱמָן עַד יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן. אַחַר קָרָא אַחַד הָרַבָּנִים בְּכֹבֶד רֹאשׁ מִפְּסוּקֵי תְּהִלִּים פֶּרֶק ע"ח: “וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָווֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא־יָעִיר כָּל־חֲמָתוֹ. וַיִּזְכֹּר כִּי־בָשָׂר הֵמָּה, רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב”.

הָרַב לָחַשׁ דְּבַר־מָה לְאוּרִיאֵל וְהוּא הָלַךְ לְקֶרֶן זָוִית אַחַת שֶׁל בֵּית־הַכְּנֶסֶת, פָּשַׁט אֶת כֻּתָּנְתּוֹ וְסָפַג אַרְבָּעִים מַלְקוֹת חָסֵר אַחַת בִּרְצוּעָה. אַחֲרֵי זֶה יָשַׁב לָאָרֶץ וְהֶאֱזִין לְדִבְרֵי הַתָּרַת הַחֵרֶם. לְבַסּוֹף לָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו, הִשְׂתָּרַע עַל גַּבֵּי מִפְתַּן בֵּית־הַכְּנֶסֶת, וְכָל בְּנֵי הָעֵדָה פָּסְעוּ וְעָבְרוּ עַל גּוּפוֹ. אֲחָדִים מֵהֵם בָּעֲטוּ בּוֹ בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ מִתּוֹךְ אֲדִיקוּת וַאֲחֵרִים מִתּוֹךְ רִשְׁעוּת. הַחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה שָׁכַב וּפָנָיו כְּבוּשִׁים בַּקַּרְקַע, בְּלִי לָדַעַת אֶת נַפְשׁוֹ; רַק בִּדְרֹךְ עָלָיו אָחִיו יוֹסֵף הִכִּיר בְּצַעֲדוֹ וּבִנְשִׁימָתוֹ, מִי הוּא מוּג־לֵב זֶה, הַדּוֹרֵך עָלָיו גַּם הוּא.

כְּתֹם כָּל בְּנֵי הָעֵדָה לַעֲבֹר עָלָיו, קָם אוּרִיאֵל וְיָצָא אַף הוּא מִבֵּית־הַכְּנֶסֶת בְּלִי לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו.

בְּנֵי הָעֵדָה, שֶׁעָמְדוּ קְבוּצוֹת־קְבוּצוֹת עַל גֶּשֶׁר־הַיְאוֹר וְשׂוֹחֲחוּ עַל הַמַּחֲזֶה הָאָיֹם, סָרוּ הַצִּדָּה מִתּוֹךְ חֲרָדָה בְּעָבְרוֹ עַל פְּנֵיהֶם. כְּסַהֲרוּרִי עָבְרָה הַדְּמוּת הַזָּרָה, כְּתֵפֶיהָ זְקוּפוֹת, רֹאשָׁהּ מוּרָם מִתּוֹךְ יְהִירוּת רַבָּה, נְחִירֶיהָ מַרְתִּיתִים, אַךְ פָּנֶיהָ – כִּפְנֵי הַמֵּת. בְּנֵי הָאָדָם לֹא רָאוּהוּ שׁוּב. סָגוּר וּמְסֻגָּר הָיָה בַּחֲדַר־עֲבוֹדָתוֹ. עָבַד יוֹמָם וָלַיְלָה מִתּוֹךְ קְדַחְתָּנוּת וְכָתַב אֶת תּוֹלְדוֹת חַיָּיו. “דֻּגְמַת חַיֵּי אָדָם”, קָרָא לַסֵּפֶר מִתּוֹךְ חֲשִׁיבוּת טְרַגִית. לֹא הָיָה בּוֹ זֵכֶר לְמַה שֶׁאֲנָשִׁים קוֹרְאִים חַיֵּי אָדָם. הָיְתָה בּוֹ הַרְצָאָה יְבֵשָׁה שֶׁל דֵּעוֹתָיו הַמָּפְשָׁטוֹת, שֶׁל הִתְקַדְּמוּתוֹ וְהִתְקָרְבוּתוֹ לְהַשְׁקָפוֹת רְחָבוֹת יוֹתֵר, לַגִּלּוּי הַגָּדוֹל כִּי “כָּל הָרַע מְקוֹרוֹ בִּסְטִיָּה מִן הַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר וּמֵחֻקֵּי הַטֶּבַע”. הוּא גַּם הִתְקִיף הַתְקָפָה מָרָה אֶת הַיַּהֲדוּת וְרַבָּנֶיהָ: “אִלּוּ הָיָה יֵשׁוּ מוֹפִיעַ שֵׁנִית הָיוּ מוֹקִיעִים אוֹתוֹ שׁוּב עַל צְלָב”

כְּסִּכּוּם נִסְיוֹנוֹת־חַיָּיו בִּקֵּשׁ מִכָּל אָדָם לֶאֱהֹב אֶת רֵעֵהוּ בַּאֲשֶׁר אָדָם הוּא, וְלֹא מִשּׁוּם שֶׁכֵּן צִוָּה הָאֱלֹהִים.

הָאֲמִתּוֹת אֲשֶׁר בַּיַּהֲדוּת וּבַנַּצְרוּת לֹא מִפִּי הַגִּלּוּי מִשָּׁמַיִם בָּאוּ כִּי אִם בַּדָּת הַטִּבְעִית יְסוֹדָם. הָאַהֲבָה קָדְמָה לְמֹשֶׁה; הִיא מְקַשֶּׁרֶת אֶת בְּנֵי הָאָדָם זֶה לָזֶה, וְאִלּוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה מַרְחִיקָתָם זֶה מֵעַל זֶה; הָרִאשׁוֹנָה מְבִיאָה אַחְדּוּת וְאַחֲוֶה בְּקֶרֶב הַחֶבְרָה הָאֱנוֹשִׁית, וְהַשְּׁנִיָּה – מָדוֹן וּמְרִיבָה.

עֲבוֹדַת־חַיָּיו הָלְכָה וְקָרְבָה אֶל קִצָּהּ. גַּם מִלְחַמְתּוֹ הַאֲרֻכָּה בָּרַבָּנִים הָלְכָה וְנִגְמְרָה. "תְּעוּדָתִי בַּחַיִּים נַעֲלָה מִתְּעוּדָתָם הֵם כְּהִתְעַלּוֹת הָאֱמֶת עַל הַשֶּׁקֶר; הֵם מְאַחֲזִים אֶת הָעֵינַיִם לְמַעַן יוּכְלוּ לִגְזֹל ת

הָאָדָם וּלְשַׁעְבְּדוֹ, וְאִלּוּ אֲנִי טוֹעֵן בְּשֵׁם הָאֱמֶת וּמוֹדֶה בַּזְּכֻיּוֹת הַטִּבְעִיּוֹת שֶׁל כָּל אָדָם, הַזַּכַּאי – בַּאֲשֶׁר הוּא אָדָם – לִחְיוֹת בִּרְוָחָה כָּרָאוּי לִגְאוֹן טִבְעוֹ, חָפְשִׁי מֵעֹל אֱמוּנוֹת תְּפֵלוֹת וְטִקְסֵי שָׁוְא".

תַּפְקִידוֹ נִגְמַר. הוּא הִנִּיחַ מִיָּדוֹ אֶת קֻלְמוֹסוֹ, אָחַז בְּאֶקְדָּחוֹ וְהִתְיַצֵּב עַל יַד הַחַלּוֹן לְחַכּוֹת לְאָחִיו יוֹסֵף, כְּמַעֲשֵׂהוּ לִפְנֵי הִתְפַּיְסוּתוֹ הָרִאשׁוֹנָה עִם הַקָּהָל.

יָמִים רַבִּים עָבְרוּ. לְבַסּוֹף, בְּצָהֳרֵי יוֹם אֶחָד, הוֹפִיעַ יוֹסֵף, אַךְ דָּנִיּאֵל בְּנוֹ הָיָה אִתּוֹ. אוּרִיאֵל הִנִּיחַ מִיָּדוֹ אֶת אֶקְדָּחוֹ, כִּי אָהוֹב אָהַב אֶת הַיֶּלֶד. וְשׁוּב חִכָּה. שׁוּב נִרְאָה יוֹסֵף, הַפַּעַם בְּחֶבְרַת אֲיַנְתֵּי. אוּרִיאֵל הוֹסִיף לְחַכּוֹת.

בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית עָבַר יוֹסֵף לְבַדּוֹ. לֵב אוּרִיאֵל נִתֵּר בְּקִרְבּוֹ מֵרֹב שִׂמְחָה. הוּא כִּוֵּן אֶת אֶקְדָּח

וְיָרָה בְּאָחִיו. הֵד הַיְּרִיָּה נִשְׁמַע בְּכָל הַשְּׁכוּנָה, אַךְ יוֹסֵף לֹא נִפְגַּע וּבָרַח עַל נַפְשׁוֹ.

הָאֶקְדָּח נִשְׁמַט מִיַּד אוּרִיאֵל, אֲשֶׁר קִבֵּל אֶת כִּשְׁלוֹנוֹ בְּהַכְנָעָה שֶׁל יֵאוּשׁ. – אֵין צֶדֶק בָּעוֹלָם! – רָטַן. – מָה אֲפוֹרִים הַשָּׁמַיִם! מַה קַּר וְקוֹדֵר עוֹלָם זֶה! הוּא נִגַּשׁ לַדֶּלֶת וְסָגַר אֶת הַבְּרִיחַ. אַחַר לָקַח בְּיָדוֹ אֶת הָאֶקְדָּח הַשֵּׁנִי. עֵינוֹ נִתְקְלָה בְּאוֹת “ג” הַחֲקוּקָה עָלָיו. גַּבְרִיאֵל! גַּבְרִיאֵל! כַּמָּה זִכְרוֹנוֹת הֶעֱלָה שְׁמוֹ הַקּוֹדֵם עַל לִבּוֹ! דְּמָעוֹת הֵצִיפוּ אֶת עֵינָיו. וּמַדּוּעַ שִׁנָּה אֶת שְׁמוֹ לְאוּרִיאֵל? גַּבְרִיאֵל! גַּבְרִיאֵל! הַאִם הָיָה זֶה קוֹל אִמּוֹ הַקּוֹרֵא אֵלָיו, כְּפִי שֶׁהָיְתָה קוֹרֵאת לוֹ בְּפוֹרְטוּגַל זְרוּעַת הַשֶּׁמֶשׁ וְהַטּוֹבַעַת בִּגְפָנִים וּבְזֵיתִים?

עָיֵף וְיָגֵעַ מִנַּפְתּוּלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, זָקֵן בְּלֹא־עֵת, מְנֻצָּח וּמֻשְׁפָּל בַּמִּלְחָמָה הַאֲרֻכָּה, מְיֻאָשׁ מִמְּצֹא צֶדֶק בָּאָרֶץ מִתַּחַת אוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, נִשְׁעַן אוּרִיאֵל עַל גַּבֵּי שֻׁלְחָן הַכְּתִיבָה שֶׁלּוֹ וְהִצְמִיד אֶת פִּי הָאֶקְדָּח הַקַּר לְמִצְחוֹ. קוֹל יְרִיָּה נִשְׁמַע, וְאוּרִיאֵל נָפַל מֵת – עַל פְּנֵי הַדַּפִּים הַפְּתוּחִים שֶׁל “דֻּגְמַת חַיֵּי אָדָם” שֶׁלּוֹ.