חֵלֵק רִאשׁוֹן

פֵּתַח־דִּבְרֵי סָרַתּוּסְטְרָא

א

וַיְהִי בִהְיוֹת סָרַתּוּסְטְרָא בֶּן־שְׁלשִׁים שָׁנָה. וַיַּעֲזֹב אֶת־מוֹלַדְתּוֹ וְאֶת־נַחַל מוֹלַדְתּוֹ וַיֵּלֶךְ אֶל הֶהָרִים. שָׁם חָיָה עַל־רוּחוֹ וְעַל־בְּדִידָתוֹ וְלֹא שָׂבַע אוֹתָן עֶשֶׂר שָׁנִים. וּמִקֵּץ הַיָּמִים הָאֵלֶּה נֶהְפַּךְ עָלָיו לִבּוֹ, – וַיְהִי בֹקֶר־יוֹם וַיַּשְׁכֵּם עִם־הַשַּׁחַר וַיֵּצֵא אֶל־הַשֶּׁמֶש וַיְדַבֵּר אֵלֶיהָ לֵאמֹר:

"אַתָּה הַכֹּכָב הַגָּדוֹל! גַּם אָשְׁרְךָ כְּלֹא־הָיָה, לוּלֵא הָיוּּ אֵלֶּה אֲשֶׁר לָהֶם אַתָּה מֵאִיר!

הִנֵּה עָלִיתָ עֶשֶׂר שָׁנִים פֹּה עַל פְּנֵי מְעָרָתִי: לוּלֵא אֲנִי וְנִשְׁרִי וְהַנָּחָש אֲשֶׁר עִמִּי, כִּי־עַתָּה קַצְתָּ בְּאֹרְךָ וּבַדֶּרֶךְ הַזֹּאת.

אוּלָם חִכִּינוּ לְךָ יוֹם יוֹם בַּבֹּקֶר וַנִּפְרֹק מֵעָלֶיךָ אֶת־עֲתֶרֶת שִׁפְעָתְךָ וְגַם בֵּרַכְנוּךָ תַּחְתֶּיהָ.

רְאֵה! הִנֵּה שָׂבַעְתִּי אֶת־חָכְמָתִי, כַּדְּבוֹרָה אֲשֶׁר לִקְּטָה הַדְּבָש רַב מֵהָכִיל, וְעַתָּה יָדַיִם אֲבַקֵּשׁ אֲשֶׁר תִּהְיֶינָה שְׁלוּחוֹת.

נָתֹן חָפַצְתִּי וּפַזֵּר, עַד־אִם יָשׁוּבוּ הַחֲכָמִים בֵּין הָאָדָם לִשְׂמוֹחַ עַל־אִוַּלְתָּם וַעֲנִיִּים יָשׁוּבוּ לִשְׂמוֹחַ עַל־עָשְׁרָם.

וְלָכֵן הָבוּ אֵרְדָה לְמַעֲמָקִים: כַּמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה בָּעֶרֶב בְּבֹאֲךָ אֶל־מֵאַחֲרֵי הַיָּם וְאֶת־אוֹרְךָ אַתָּה מֵבִיא גַם לְיוֹשְׁבֵי תַחְתִּית – אַתָּה הַכֹּכָב גְּדָל הָעשֶׁר!

כָּמוֹךָ אֶשְׁקַע גַם אֲנִי – כַּאֲשֶׁר יֹאמְרוּ בְנֵי הָאָדָם בִּשְׂפָתָם, אֲשֶׁר אֲלֵיהֶם אֲנִי יוֹרֵד.

הָבָה אֵפֹא בָרְכֵנִי נָא, כְּלִיל הָעַיִן הַשּׁוֹקֶטֶת, אֲשֶׁר תַּבִּיט אשֶׁר גַּם בְּגָדְלוֹ וְקַנֵּא לֹא תְקַנֵּא בוֹ!

בָּרֵךְ אֶת־הַכּוֹס, אֲשֶׁר מְעַט עוֹד וְעָבְרָה שְׂפָתָה, אָז יִזְלוּ מֵימֶיהָ כְּעֵין הַזָּהָב וְנָשְׂאוּ אֶל כָּל עֵבֶר אֶת זִיו נְעִימוֹתֶיךָ!

רְאֵה הַכּוֹס הַזֹּאת תָּשׁוּב וְהָיְתָה רֵיקָה וסָרַתּוּסְטְרָא יָשׁוּב וְהָיָה אָדָם".

– כָּכָה הֵחֵל סָרַתּוּסְטְרָא לִשְׁקוֹעַ.

ב

וְסָרַתּוּסְטְרָא יָרַד מִן הֶהָרִים לְבַדּוֹ וְלֹא מָצָא אוֹתוֹ אִישׁ. אָכֵן בְּבֹאוֹ עַד הַיְּעָרוֹת וַיַּרְא פִּתְאֹם וְהִנֵּה אִישׁ זָקֵן עוֹמֵד עָלָיו, אֲשֶׁר עָזַב סֻכָּתוֹ הַקְּדוֹשָׁה לְבַעֲבוּר בַּקֵּש שָׁרָשִׁים בַּיָּעַר. וַיֹּאמֶר הַזָּקֵן אֶל סָרַתּוּסְטְרָא וַיְדַבֵּר לֵאמֹר:

"לֹא זָר לִי הָיִיתָ, הַהֵלֶךְ: כִּי עַל־כֵּן עָבַרְתָּ פֹּה עַל־פָּנַי זֶה שָׁנִים אֲחָדוֹת. אָז הָיָה שִׁמְךָ סָרַתּוּסְטְרָא, וְאוּלָם עַתָּה נֶהְפַּכְתָּ.

בַּיָּמִים הָהֵם נָשָׂאתָ אֶת־אֶפְרְךָ אֶל הֶהָרִים: הֲתֹאמַר לָשֵׂאת עַתָּה אֶת־אֶשְׁךָ אֶל הָעֲמָקִים? אִם לֹא יָרֵאתָ כִּי יְיַסְרוּךָ כְּמִשְׁפַּט מַבְעִיר אֶת הַבְּעֵרָה?

אָכֵן הִכָּרְתִּי אֶת סָרַתּוּסְטְרָא, הִנֵּה עֵינוֹ טְהוֹרָה וְאֶל־פִּיו לֹא דָבַק סֶחִי. הַאֵין זֶה כִּי הוּא הוֹלֵךְ כַּהוֹלֵךְ בַּמָּחוֹל?

נֶהְפַּךְ סָרַתּוּסְטְרָא, לְיֶלֶד הָיָה סָרַתּוּסְטְרָא, שָׁב וְנֵעוֹר סָרַתּוּסְטְרָא: מַה־לְךָ אֶל הַיְּשֵׁנִים?

כְּחַי בְּתוֹךְ הַיָּם הָיְיתָ בִּבְדִידָתְךָ, וְהַיָּם נָשָׂא אוֹתְךָ. אוֹי לִי כִּי אָמַרְתָּ לָצֵאת אֶל הַיַּבָּשָׁה! אוֹי לִי כִּי אָמַרְתָּ לָשׁוּב וְלָשֵׂאת בְּשָׂרְךָ בְּעַצְמֶךָ!"

וַיַּעַן סָרַתּוּסְטְרָא וַיֹּאמַר: “אָכֵן אָהַבְתִּי אֶת־בְּנֵי הָאָדָם”.

אָז עָנָה הַקָּדוֹשׁ: "לָמָּה בָאתִי אֵפֹא אֶל־הַיַּעַר וְאֶל־הַמִּדְבָּר? הַאִם לֹא מֵאַהֲבָתִי הָרַבָּה אֲשֶׁר אָהַבְתִּי אֶת־הָאָדָם?

עַתָּה הִנֵּה אָהַבְתִּי אֶת־הָאֱלֹהִים: וְאֶת־בְּנֵי הָאָדָם לֹא יָסַפְתִּי לְאַהֲבָה. רָאִיתִי וְהִנֵּה הָאָדָם כְּלִי אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ שָׁלֵם. אָכֵן אַהֲבָתִי לָאָדָם רַק הָמִית תָּמִית אוֹתִי".

וְסָרַתּוּסְטְרָא עָנָה: “לָמָּה אָמַרְתִּי כִּי אָהַבְתִּי! רַק שַׁי אֲנִי מֵבִיא לִבְנֵי־הָאָדָם”.

וַיַּעַן הַקָּדוֹשׁ וַיֹּאמַר: "אַל תִּתֵּן לָהֵם דָּבָר. טוֹב כִּי תְחַסֵּר מֵהֶם מְעַט וְגַם אֶת הַמְּעַט הַנִּשְׁאָר לָהֶם תִּשָּׂא עִמָּהֶם – כִּי כָכָה תֵיטִיב עִמָּם מְאֹד: וְלוּ רַק יִיטַב גַּם לְךָ!

וְאִם יֶשׁ עִם נַפְשְׁךָ לָתֶת־לָהֶם, אַל תִּתֵּן בִּלְתִּי אִם נְדָבָה, וְגַם בָּזֹאת תְּחַכֶּה עַד יוֹשִׁיטוּ יָד לְבַקְּשָׁהּ!"

וְסָרַתּוּסְטְרָא אָמַר: “אֵינֶנִי נוֹתֵן נְדָבוֹת. אָמְנָם לַדָּבָר הַזֶּה אֵינֶנִּי עָנִי לְמַדָּי”.

וַיִּשְׁחַק הַקָּדוֹשׁ עַל סָרַתּוּסְטְרָא וַיֹּאמַר: כִּי עַתָּה הִשָּׁמֵר פֶּן יְמָאֲנוּ לָקַחַת אֶת אוֹצָרְךָ! אֵין הֵם בּוֹטְחִים בְּמִתְבּוֹדְדִים וְאֵין הֵם מַאֲמִינִים כִּי בָּאנוּ לְבַעֲבוּר תֵּת.

כְּשָׁמְעָם אֶת צְעָדֵינוּ, וְהָיוּ לָהֶם הַקּוֹלוֹת בּוֹדְדִים עַד לִמְאֹד בִּרְחוֹבוֹת. וְהָיָה כְמִשְׁפַּט שָׁכְבָם עַל מִשְׁכָּבָם בַּלֵּילוֹת וּכְשָׁמְעָם קוֹל צַעֲדֵי אִישׁ לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר, אָז יִשְׁאֲלוּ אֶת לִבָּם: לְאָן הוֹלֵךְ הַגַּנָּב?

אַל תֵּלֵך אֶל־בְּנֵי הָאָדָם, כִּי אִם שֵׁב תַּחְתֶּיךָ בְּתוֹךְ הַיַּעַר! טוֹב לָלֶכֶת אֶל־הַחַיָּה מִלֶּכֶת אֶל־בְּנֵי הָאָדָם! לָמָּה לֹא חָפַצְתָּ לִהְיוֹת כָּמוֹנִי, – דֹּב בְּקֶרֶב דֻּבִּים, צִפּוֹר בְּקֶרֶב צִפָּרִים!"

אָז שָׁאַל סָרַתּוּסְטְרָא: “מָה אַתָּה עֹשֶׂה בְתוֹךְ הַיָּעַר?”

וְהַקָּדוֹשׁ עָנָה וְאָמָר: "עוֹשֶׂה אֲנִי זְמִירוֹת וּמְזַמֵּר אוֹתָן, וּבַעֲשׂוֹתִי אֶת־הַזְּמִירוֹת, אָז אֶשְׂחַק וְאֶבְכֶּה וְאֶהֱמֶה: וּבָזּאת אֶעֱבוֹד אֶת־אֱלֹהִים.

בְּזַמְרִי וּבִבְכוֹתִי וּבְשַׂחֲקִי וּבַהֲמוֹתִי אָנֹכִי עוֹבֵד אֶת־אֱלֹהִים אֲשֶׁר הוּא אֱלֹהָי וְאוּלָם אַתָּה הֲלֹא תַגֵּד אֵי־זֶה שַׁי אַתָּה נוֹתֵן לָנוּ?"

וְכִשְׁמוֹעַ סָרַתּוּסְטְרָא אֶת־הַדְּבָרִים, וַיְמַהֵר וַיְבָרֶך אֶת־הַקָּדוֹשׁ וַיֹּאמַר: מַה־לִּי כִּי אֶתֶּן־לָכֶם!" – אָז נִפְרְדוּ שְׁנֵיהֶם, הַזָּקֵן וְהָאִישׁ, אִישׁ מֵעַל אָחִיו, וְהֵם מְשַׂחֲקִים כַּאֲשֶׁר יִשְׂחֲקוּ שְׁנֵי נְעָרִים.

אוּלָם בִּהְיוֹת סָרַתּוּסְטְרָא לְבַדּוֹ, אָז יְדַבֵּר אֶל־לִבּוֹ לֵאמֹר: מִי פִלֵּל לַדָּבָר אֲשֶׁר כָּזֶה! הִנֵּה הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ יַעֲרוֹ, וְלֹא שָׁמַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה דָבָר מִן הַדְּבָרִים כִּי מֵת הָאֱלֹהִים!" –

ג

וּבְבֹא סָרַתּוּסְטְרָא אֶל־הָעִיר הַקְּרוֹבָה הַיּוֹשֶׁבֶת עַל־יַד הַיְּעָרוֹת, וַיַרְא וְהִנֵּה עַם רָב נֶאֱסַף לְתוֹךְ רְחוֹב הָעִיר, כִּי נִשְׁמְעָה הַשְּׁמוּעָה בְּקֶרֶב הָעָם, אֲשֶׁר יָבוֹא אִישׁ מְרַקֵּד עַל־הַחֶבֶל לְהֵרָאוֹת. וַיְדַבֵּר סָרַתּוּסְטְרָא אֶל־הָעָם לֵאמֹר:

הִנֵּה אָנֹכִי מוֹרֶה אֶתְכֶם אֶת־תּוֹרַת הָאָדָם הָעֶלְיוֹן. הָיָה הָאָדָם דָּבָר, אֲשֶׁר עָלֵינוּ לָעֹז עָלָיו עַד הִכָּחֲדוֹ. מַה עֲשִׂיתֶם לְבַעֲבוּר לָעֹז עָלָיו?

כָּל־יֶש בָּרָא אֶת־אֲשֶׁר יָצָא מִמֶּנוּ וָמָעלָה: וְאַתֶּם חֲפַצְתֶּם לִהְיוֹת הַמּוֹרָד הָאֶחָד בַּמַּעֲלֶה הַגָּדוֹל הַזֶּה. וְעוֹד לָכֶם מְעַט וְשַׁבְתֶּם וְיָרַדְתֶּם עַד הַחַיָּה מֵאֲשֶׁר תָּעֹזוּ עַל־הָאָדָם!

מַה־הַקֹּף בְּעֵינֵי הָאָדָם? הֲלֹא רַק צְחוֹק אוֹ כְּלִמָּה מַכְאָבֶת. וְכָכָה יִהְיֶה הָאָדָם בְּעֵינֵי הָאָדָם הָעֶלְיוֹן: צְחוֹק אוֹ כְּלִמָּה מַכְאָבֶת.

אֶת־הַדֶּרֶךְ הָעוֹלָה מִן־הַתּוֹלַעַת וְעַד הָאָדָם עֲבַרְתֶּם, וְאוּלָם עוֹד נוֹתָר בָּכֶם רַב מִן־הַתּוֹלָעַת. קֹפִים הֳיִיתֶם לְפָנִים, וְגַם עַתָּה עוֹד קֹף הָאָדָם שִׁבְעָתַיִם מִכָּל־קֹף.

וּמִי אֲשֶׁר יִהְיֶה בָכֶם הֶחָכָם מִכֻּלְכֶם, וְהָיָה גַם הוּא רַק קֶרַע אָדָם וְדֶבֶק־צֶמַח וְרוּחַ יַחְדָּו. וְאוּלָם הֶאָמַרְתִּי לָכֶם כִּי תָקוּמוּ וְתִהְיוּ לְרוּחוֹת אוֹ לְצֶמַח?

רְאוּ הִנֵּה אָנֹכִי מוֹרֶה אֶתְכֶם אֶת־תּוֹרַת הָאָדָם הָעֶלְיוֹן!

אָדָם הָעֶלְיוֹן תַּכְלִית הָאֲדָמָה. וּבְכֵן אֵפוֹא יֹאמַר־נָא חֶפְצְכֶם: יְהִי אָדָם הָעֶלְיוֹן תַּכְלִית הָאֲדָמָה!

הִשְׁבַּעְתִּיכֶם, אַחַי, הֱיוּ נֶאֱמָנִים לָאֲדָמָה וְאַל תַּאֲמִינוּ לָאוֹמְרִים לָכֶם: יֵשׁ תִּקְוָה מִחוּץ לָאֲדָמָה, רַק מַטִּיפֵי רוֹשׁ הֵמָּה בְדַעַת וְאִם לֹא־בְדָעַת.

רַק בּוֹזֵי חַיִּים הֵם וְנוֹטֵי לָמוּת וּשְׁכוּרֵי רוֹשׁ גַם הֵם, אֲשֶׁר נִלְאֲתָה מֵהֶם הָאֲדָמָה: כִּי עַתָּה יַחְלְפוּ נָא כָל־אֵלֶּה וְיִגְוְעוּ וְיִתָּמוּ!

מִן הַפְּשָׁעִים הָיָה לְפָנִים הַגָּדוֹל אֲשֶׁר פָּשַׁע בַּאֱלֹהִים וְאוּלָם הִנֵּה מֵת אֱלֹהִים וְעִמוֹ מֵתוּ גַּם הַפּוֹשְׁעִים. עַתָּה רַק הַפּוֹשֵׁעַ בָּאֲדָמָה וְהָיָה זֶה הַנּוֹרָא מִכָּל־פֶּשַׁע, וְאֲשֶׁר יוֹקִיר אֶת סִתְרֵי אֵין־חֵקֶר מְהוֹקִירוֹ אֶת־תַּכְלִית הָאֲדָמָה!

לְפָנִים הִבִּיטָה הַנְּשָׁמָה בְבוּז אֶל־הַבָּשָׂר: אָז הָיָה הַבּוּז הַזֶּה עֶלְיוֹן מִכֹּל – כִּי חָפְצָה הַנְּשָׁמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה הַבָּשָׂר רָזֶה וְדַל וּמְזֵה־רָעָב, וְכָכָה אָמְרָה לְהִשָּׁמֵט מִמֶּנוּ וּמִן הָאֲדָמָה.

אִי לַנְּשָׁמָה אֲשֶׁר הָיְתָה רָזָה וְדַלָּה וּמְזַת־רָעָב גַם הִיא – הָאַכְזְרִיּוּת הָיְתָה הַתְּשׁוּקָה אֲשֶׁר לַנְּשָׁמָה הַלֵּזוּ!

אָכֵן גַּם אַתֶּם אַחַי עֱנוּ־לִי: מַה יְּדַבֵּר בְּשַׂרְכֶם בְּנִשְׁמַתְכֶם? הַאֵין־יש נִשְׁמַתְכֶם עֳנִי וּמָאוֹס וְרֹךְ עַד לְחֻמְלָה?

אָמְנָם נַחַל נִמְאָס הָאָדָם. רַק אֲשֶׁר יִהְיֶה יָם וּמָצָא־לוֹ לֶאֱסֹף נַחַל נִמְאָס וְלֹא יִמָּאֵס גַּם הוּא.

רְאוּ הִנֵּה אָנֹכִי מוֹרֶה אֶתְכֶם אֶת־תּוֹרַת הָאָדָם הָעֶלְיוֹן: הֲלֹא זֶה הַיָּם אֲשֶׁר בּוֹ יִשָּׁטֵף בּוּזְכֶם הַגָּדוֹל.

מַה־גָּדוֹל מִגֹּדֶל אֲשֶׁר יָכֹל לִמְצֹא אֶתְכֶם? הֲלֹא הָרֶגַע אֲשֶׁר יֵעוֹר בָּכֶם בּוּזְכֶם הַגָּדוֹל. הָרֶגַע אֲשֶׁר יֵהָפֵך בָּכֶם כָּל־אָשְׁרְכֶם לְבוּז וְכֵן תֵּהָפֶךְ גַּם תְּבוּנַתְכֶם וְגַם צִדְקַתְכֶם. הָרֶגַע אֲשֶׁר תֹּאמְרוּ: “מַה־בֶּצַע בְּאָשְׁרִי! רַק עֳנִי וּמָאוֹס וְרֹךְ עַד לְחֻמְלָה. וְאוּלָם רַק עֶצֶם חַיַּי לְבַדָּם, וְהָיָה לִי זֶה הָאשֶׁר!”

הָרֶגַע אֲשֶׁר תֹּאמְרוּ: “מַה־בֶּצַע בִּתְבוּנָתִי! הַעוֹרֶגֶת הִיא לַדַּעַת כְּאַרְיֵה לַטָּרֶף? רַק עֳנִי וּמָאוֹס וְרֹךְ עַד לְחֻמְלָה!”

הָרֶגַע אֲשֶׁר תֹּאמְרוּ: “מַה־בֶּצַע בְּצִדְקָתִי! וְהִיא לֹא אָחֲזָה בִי עַד לְהִתְהוֹלֵל. אָכֵן שָׂבַעְתִּי גַם אֶת־טוֹבָתִי וְגַם אֶת־רָעָתִי! כָּל זֹאת אֵינֶנָה בִּלְתִּי־אִם עֳנִי וּמָאוֹס וְרֹךְ עַד לְחֻמְלָה!”

הָרֶגַע אֲשֶׁר תֹּאמְרוּ: "מַה־בֶּצַע בְּיָשְׁרִי! לֹא מָצָאתִי כִּי־אֶהְיֶה שַׁלְהֶבֶת וְגַחֶלֶת – וְהַיָּשָׁר הֲלֹא זֶה שַׁלְהֶבֶת וְגַחֶלֶת!?

הָרֶגַע אֲשֶׁר תֹּאמְרוּ: " מַה־בֶּצַע בְּחֶמְלָתִי! הַאֵין חֶמְלָה עֵץ אֲשֶׁר יִתָּלֶה עָלָיו הָאוֹהַב אֵת בְּנֵי־הָאָדָם? וְאוּלָם חַי אֲנִי כִּי הַחֶמְלָה אֵינֶנָּה תְלִיָה".

הַדִּבַּרְתֶּם כְּכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶה? הַכְּבָר צְעַקְתֶם כְּכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה? אוֹי, לוּ שְׁמַעְתִּיכֶם בְּצַעַקְכֶם כָּכָה!

לֹא חַטַּאתְכֶם – כִּי־אִם הִשְׁתַּפְקוּתְכֶם צוֹעֶקֶת אֶל־הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר צָרָה עֵינְכֶם בְּחַטַּאתְכֶם וְצָעֲקָה הִיא אֶל- הַשָּׁמַיִם!

אַיֶּה אֵיפֹה הַבָּרָק אֲשֶׁר יְלַקֶּקְכֶם בִּלְשׁוֹנוֹ? אַיֶּה הַשִּׁגָּעוֹן אֲשֶׁר חָתֹם יֵחָתֵם בִּבְשַׂרְכֶם?

רְאוּ הִנֵּה אָנֹכִי מוֹרֶה אֶתְכֶם אֶת־תּוֹרַת הָאָדָם הָעֶלְיוֹן: הֲלֹא זֶה הַבָּרָק. הֲלֹא זֶה הַשִּׁגָּעוֹן! –

וְכִכְלוֹת סָרַתּוּסְטְרָא לְדַבֵּר, וַיְהִי שָׁם אֶחָד מִן־הָעָם אֲשֶׁר צָעַק: “רַב־לָנוּ לִשְׁמוֹעַ את־הַמְּרַקֵּד עַל הַחֶבֶל; עַתָּה הָבוּ נָא וְגַם נַבִּיט אוֹתוֹ!” וַיִּשְׂחַק הָעָם מְאֹד עַל סָרַתּוּסְטְרָא. וְאוּלָם הַמְּרַקֵּד עַל הַחֶבֶל חָשַׁב כִּי בוֹ דִבֵּר הָאִישׁ וַיִּפֶן וַיִּכּוֹן אֶל מַעֲשֵׂהוּ.

ד

וְסָרַתּוּסְטְרָא הִבִּיט אֶל־הָעָם וַיְהִי מִשְׁתָּאֶה מְאֹד. אָז יְדַבֵּר לֵאמֹר:

חֶבֶל הָאָדָם, אֲשֶׁר קָשׁוּר הוּא מִן־הַחַיָּה וְעַד־הָאָדָם הָעֶלְיוֹן – וּמָתוּחַ עַל־פְּנֵי תְהוֹם.

וּבְעָבְרוֹ יָשִׂים נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ וּבִהְיוֹתוֹ בַדֶּרֶךְ וּבְהַבִּיטוֹ מֵאַחֲרָיו וּבְסַמֵּר בְּשָׂרוֹ וְהוּא עוֹמֵד בַּאֲשֶׁר הוּא.

וּבָזֹאת יִגְדַּל הָאָדָם: אֲשֶׁר עָשׂוּי גֶּשֶׁר וְאֵינֶנוּ עָשׂוּי תַּכְלִית. וּבָזֹאת אָהַבְתִּי אֶת־הָאָדָם: אֲשֶׁר עָשׂוּי מַעֲבָר וְעָשׂוּי לִשְׁקֹעַ.

אָהַבְתִּי אֶת בְּנֵי־הָאָדָם אֲשֶׁר לִחְיוֹת אֵינָם יוֹדְעִים, אִם לֹא בִהְיוֹתָם שׁוֹקְעִים – כִּי אֵלֶּה הֵמָּה הָעוֹבְרִים.

אָהַבְתִּי אֶת־הַבָּזִים הַגְּדוֹלִים, כִּי אֵלֶּה הֵמָּה הַמְּכַבְּדִים הַגְּדוֹלִים, וְחִצִּים הֵם לְכִלְיוֹן־הַנֶּפֶש אֲשֶׁר יְכַל הָאָדָם לַחֹף הַשֵּׁנִי.

אָהַבְתִּי אֶת בְּנֵי־הָאָדָם אֲשֶׁר לֹא מֵאַחֲרֵי כוֹכָבִים יְבַקְּשׁוּ לָהֶם מָקוֹם, לְבַעֲבוּר שָׁקֹעַ וּלְבַעֲבוּר הֱיוֹת קָרְבָּן, כִּי־אִם לָאֲדָמָה מַקְרִיבִים אֶת־נַפְשָׁם לְקָרְבָּן, לְמַעַן תִּהְיֶה הָאֲדָמָה אַחֲרֵי־כֵן לָאָדָם הָעֶלְיוֹן.

אָהַבְתִּי אֶת־הָאִישׁ אֲשֶׁר יִחְיֶה לְמַעַן יֶאֱסֹף דַּעַת וְאֲשֶׁר יֶאֱסֹף דַּעַת לְמַעַן יִחְיֶה אַחֲרֵי־כֵן הָאָדָם הָעֶלְיוֹן. וְכָכָה הוּא שׁוֹקֵד עַל־שְׁקִיעָתוֹ.

אָהַבְתִּי אֶת־הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲבוֹד וְיִבְרָא חֲדָשׁוֹת, לְמַעַן אֲשֶׁר יִבָּנֶה הַבַּיִת לָאָדָם הָעֶלְיוֹן וּלְמַעַן אֲשֶׁר יוּכַן־לוֹ הָאֲדָמָה וְהַחַיָּה וְהַצֶּמַח: כִּי כָכָה הוּא שׁוֹקֵד עַל־שְׁקִיעָתוֹ.

אָהַבְתִּי אֶת־הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יוֹתִיר מֵרוּחוֹ אַף נֵטֶף לְנַפְשׁוֹ, כִּי־אִם כֻּלּוֹ יִהְיֶה רוּחַ לְצִדְקָתוֹ: כָּכָה בִהְיוֹתוֹ רוּחַ הוּא עוֹבֵר אֶת־הַגָּשֶׁר.

אָהַבְתִּי אֶת־הָאִישׁ אֲשֶׁר תִּהְיֶה לוֹ צִדְקָתוֹ לְמַשְׂאַת־נַפְשׁוֹ וּלְגוֹרַל חַיָּיו: כָּכָה בִגְלַל צִדְקָתוֹ הוּא חָפֵץ לִחְיוֹת וְלֹא יִחְיֶה עוֹד

אָהַבְתִּי אֶת־הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יַחְפֹּץ בְּרֹב צְדָקוֹת. רַבָּה הַצְּדָקָה הָאַחַת מִן הַשְּׁתַּיִם, כִּי רַבּוּ קְשָׁרֶיהָ, לְבַעֲבוּר תָּלֹה בָם אֶת גּוֹרַל־הַחַיִּים.

אָהַבְתִּי אֶת־הָאִישׁ אֲשֶׁר נִשְׁמָתוֹ מְפַזֶּרֶת הוֹן וְאֲשֶׁר תּוֹדָה לֹא יְבַקֵּשׁ וְאֲשֶׁר לֹא יָשִׁיב אַחֲרֵי קַחְתּוֹ: כִּי תָמִיד הוּא נוֹתֵן וּלְנַפְשׁוֹ לֹא יִשָּׁמֶר.

אָהַבְתִּי אֶת־הָאִישׁ אֲשֶׁר יִכָּלֵם בִּנְפוֹל לוֹ חֶבֶל טוֹב בְּמִשְׁחָקוֹ וַאֲשֶׁר אֶת־נַפְשׁוֹ יִשְׁאַל אָז: הֲכִרְמִיָה עָשִׁיתִי בְמִשְׂחָקִי? כִּי חָפֵץ הוּא בְאָבְדוֹ.

אָהַבְתִּי אֶת־הָאִישׁ אֲשֶׁר יַשְׁלִיךְ דִּבְרֵי־זָהָב לִפְנֵי הֵעָשׂוֹת מַעֲשָׂיו וַאֲשֶׁר בְּכָל־אֵלֶּה עוֹד עֹשֶׂה הוּא רַב מֵאֲשֶׁר אָמַר: כִּי חָפֵץ הוּא בְכִלְיוֹנוֹ.

אָהַבְתִּי אֶת־הָאִישׁ אֲשֶׁר יְצַדֵּק אֶת־הַבָּאִים אַחֲרָיו וַאֲשֶׁר יִגְאַל אֶת־הַהוֹלְכִים לְפָנָיו: כִּי בִגְלַל הַהוֹלְכִים עִמּוֹ הוּא חָפֵץ בְּאָבְדוֹ.

אָהַבְתִּי אֶת־הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶת־אֱלֹהָיו יְיַסֵּר, יַעַן אֲשֶׁר אֶת־אֱלֹהָיו הוּא אֹהֵב: כִּי בְקֶצֶף אֱלֹהָיו יֹאבַד.

אָהַבְתִּי אֶת־הָאִישׁ אֲשֶׁר עַמֻקָּה נִשְׁמָתוֹ גַם בְּפִצְעָהּ וַאֲשֶׁר יֹאבַד בְּבֹא עָלָיו כָּל מִקְרֶה: כָּכָה בְחֵפֶץ־לֵב הוּא עוֹבֵר אֶת־הַגֶּשֶׁר.

אָהַבְתִּי אֶת־הָאִישׁ אֲשֶׁר מְלֵאָה נִשְׁמָתוֹ מֵהָכִיל, עַד לִשְׁכּוֹחַ אֶת־נַפְשׁוֹ, וַאֲשֶׁר כָּל־הָעִנְיָנִים נְתוּנִים בְּקִרְבּוֹ: כָּכָה יִהְיוּ כָּל־הָעִנְיָנִים לְמִפְגָע לוֹ עַד אָבְדוֹ.

אָהַבְתִּי אֶת־הָאִישׁ אֲשֶׁר רוּחוֹ חָפְשִׁי וַאֲשֶׁר לִבּוֹ חָפְשִׁי: כָּכָה יִהְיֶה רֹאשׁוֹ רַק הַקֶּרֶב לְלִבּוֹ – וְלִבּוֹ נֹגֵשׂ בּוֹ עַד אָבְדוֹ.

אָהַבְתִּי אֶת־בְּנֵי הָאָדָם אֲשֶׁר יִהְיוּ כִנְטָפִים כְּבֵדִים, הַנּוֹפְלִים אֶחָד אֶחָד מִן־הָעָב הֶעָכוֹר הַתָּלוּי עַל בְּנֵי־הָאָדָם: מְבַשְׂרִים הֵם אֶת־בֹּא הַבָּרָק וְכִמְבַשְׂרִים יֹאבֵדוּ.

רְאוּ הִנֵּה הָיִיתִי לִמְבַשֵׂר אֶת־הַבָּרָק וְהָיִיתִי לְנֵטֶף כָּבֵד מִן־הָעָב: וְהַבָּרָק הַזֶּה הֲלֹא הָאָדָם הָעֶלְיוֹן.

ה

וַיְהִי אַחֲרֵי דַבֵּר סָרַתּוּסְטְרָא אֶת־הַדֱּבָרִים הָאֵלֶּה וַיָשָׁב וַיַּבֵּט אֶל־הָעָם שֵׁנִית וַיִּדֹּם. וְאֶל־לִבּוֹ אָמַר: "הִנֵּה הֵם נִצָּבִים עָלַי וְהֵם מְשַׂחֲקִים עָלַי: אָמְנָם לֹא הֵבִינּו לִדְבָרַי כִּי לֹא אָנֹכִי הַפֶּה לָאָזְנַיִם הָאֵלֶּה.

הַלְהַכּוֹת חֵרֶם אֶת־אָזְנֵיהֶם בָּרִאשׁוֹנָה לְבַעֲבוּר יִלְמְדוּ לִשְׁמוֹעַ בְּעֵינֵיהֶם? אִם הִשְׁתַּקְשֵׁק נִשְׁתַּקְשֵׁק כְּמוֹ תֻפִּים וּכְמַטִּיפֵי מוּסָר בְּרֹאשׁ חוּצוֹת? אוֹ הַאִם רַק לְכִבְדֵי־פֶה יַאֲמִינוּ?

הִנֵּה דָבָר לָהֶם אֲשֶׁר עָלָיו גַּאֲוָתָם. אִם לֹא תֵדְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה? הֲלֹא הַשְׂכֵּל – זֶה שֵׁם הַדָּבָר אֲשֶׁר יִפָּלְאוּ בוֹ מֵרוֹעֵי הָעִזִּים.

וְלָכֵן תִּהְיֶה לָהֶם לְזָרָא בְדַבֵּר אֲלֵיהֶם אִישׁ עַל הַ"בּוּז – כִּי־עַתָּה אֲדַבְּרָה נָא אֶל־גַּאֲוָתָם.

כִּי־עַתָּה אֲדַבְּרָה נָא בְאָזְנֵיהֶם עַל־הַבּוּז הַגָּדוֹל מִכָּל בּוּז –: הֲלֹא זֶה הָאָדָם הָאַחֲרוֹן".

וְכֹה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא אֶל־הָעָם:

הִנֵּה בָא הַיּוֹם אֲשֶׁר שׂוּמָה עַל־הָאָדָם לְהַצִּיב לוֹ מַטָּרָה. הִנֵּה בָא הַיּוֹם אֲשֶׁר שׂוּמָה עַל־הָאָדָם לִזְרוֹעַ אֶת־זֶרַע תִּקְוָתוּ הַנִּשָּׂאָה.

עוֹד עֲשִׁירָה אַדְמָתוֹ לְמַדָּי. וְאוּלָם הִנֵּה יָמִים בָּאִים אֲשֶׁר תִּהְיֶה הָאֲדָמָה הַזֹּאת עֲנִיָּה וְדַלָּה, אֲשֶׁר לֹא יַעֲלֶה וְלֹא יִצְמַח עוֹד מִמֶּנָה עֵץ נִשָּׂא.

אַלְלַי! הִנֵּה יוֹם בָּא אֲשֶׁר לֹא יַשְׁלִיְך עוֹד הָאָדָם אֶת־חֵץ תְּשׁוּקָתוֹ מִמַּעַל לָאָדָם וְהָלְאָה וּמֵיתַר קַשְׁתּוֹ יִדַּף וְלֹא יוּנַף עוֹד!

רְאוּ הִנֵּה אָנֹכִי אוֹמֵר לָכֶם: רַק בִּהְיוֹת עוֹד בָּאָדָם תֹּהוּ וָבֹהוּ דַיּוֹ וְהוֹלִיד כֹּכָב אֲשֶׁר יְרַקֵּד. רְאוּ הִנֵּה אָנֹכִי אוֹמֵר לָכֶם: עוֹד יֶשׁ־בָּכֶם תֹּהוּ וָבֹהוּ.

אַלְלַי! הִנֵּה יוֹם בָּא אֲשֶׁר לֹא יוּכַל עוֹד הָאָדָם לְהוֹלִיד כֹּכָב אֲשֶׁר יְרַקֵּד. אַלְלַי! הִנֵּה יוֹם בָּא וְהָאָדָם יִהְיֶה בָּזוּי וְנִבְזֶה עַד־בִּלְתִּי יְכֹלֶת עוֹד לָבוּז לְנַפְשׁוֹ.

רְאוּ הִנֵּה אָנֹכִי מַרְאֶה לָכֶם אֶת־הָאָדָם הָאַחֲרוֹן.

“מַה־לִי אַהֲבָה? מַה־לִי בְּרִיאָה? מַה־לִי תְּשׁוּקָה? מַה־לִי כֹּכָב?” – כָּכָה יִשְׁאַל הָאָדָם הָאַחֲרוֹן וּבְעֵינָיו יִקְרוֹץ.

וְהָאֲדָמָה תִּהְיֶה אָז קְטַנָּה וְעָלֶיהָ יְנַתֵּר הָאָדָם הָאַחֲרוֹן, אֲשֶׁר יַקְטִין כָּל־דָּבָר וְכָל־עִנְיָן. וּמִשְׁפַּחַת הָאָדָם הַזֶּה כִּמְעַט אֲשֶׁר לֹא תִּשָּׁמֶד, כַּאֲשֶׁר לֹא יִשָּׁמֶד פַּרְעוֹשׂ־הָאֲדָמָה; כִּי יַאֲרִיךְ הָאָדָם הָאַחֲרוֹן מִכָּל־אֲשֶׁר הָיָה לְפָנָיו.

“הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָרָאנוּ אֶת־הֶאשֶׁר” – כָּכָה יֹאְמרוּ בְנֵי־הָאָדָם הָאַחֲרוֹנִים וּבְעֵינֵיהֶם יִקְרֹצוּ.

וְאֶת־הַמְּחוֹזוֹת אֲשֶׁר שָׁם יִקֶּש עֲלֵיהֶם לִחְיוֹת יַעַזְבוּ, כִּי עַל־כֵּן דָּרוּשׁ לָהֶם חֹם, וְאִישׁ אֶת־שְׁכֵנוֹ יאֱהַב עוֹד וְיִתְרַפֵּק עָלָיו וְיִתְגָּרֵד בּוֹ: כִּי עַל־כֵּן דָּרוּשׁ לָהֶם חֹם.

וּבַחֲלוֹת אִישׁ וַאֲשֶׁר לֹא יַאֲמִין אִישׁ בְּאָחִיו וְתֵחָשֵׁב זֹאת לְחַטָּאָה: כָּל־אִישׁ יִזָּהֵר מְאֹד לְנַפְשׁוֹ בְלֶכְתּוֹ. וְרַק אֲשֶׁר יִהְיֶה עוֹד סָכָל וְתִגָּפֶינָה רַגְלָיו בָּאֲבָנִים אוֹ בִבְנֵי־אָדָם!

וּמְעַט רוֹשׁ מֵעֵת לְעֵת, כִּי כָכָה יִנְעֲמוּ הַחֲלוֹמוֹת. וַאֲשֶׁר־יִקַּח בָּאַחֲרוֹנָה רוֹשׁ הַרְבֶּה וְהָיָה הַמָּוֶת נָעִים.

וְעוֹד יַעֲמוֹל הָאָדָם וְעוֹד יַעֲבוֹד כִּי תִּהְיֶה הָעֲבוֹדָה שַׁעֲשֻׁעִים. וְאוּלָם תַּחְבֻּלּוֹת יִקְנוּ אֲשֶׁר־לֹא יְיַגְּעוּ הַשַּׁעֲשֻׁעִים אֶת־הַבָּשָׂר.

וְלֹא יִדַּל הָאָדָם וְלֹא יַעֲשִׁיר הָאָדָם: כִּי גַם שְׁנֵיהֶם יִהְיוּ לְמַשָּׂא. מִי יַחְפֹּץ עוֹד לִמְשֹׁל? וּמִי לִשְׁמוֹעַ? כִּי גַם שְׁנֵיהֶם יִהְיוּ לְמַשָּׂא.

וְרֹעֶה לֹא יִהְיֶה וְרַק עֵדֶר יִהְיֶה אֶחָד! אָז יִדְרוֹשׁ כָּל־אָדָם חֵלֶק כְּחֵלֶק שָׁוֶה, אָז יִהְיֶה מִשְׁפָּט אֶחָד וּמִדָּה אַחַת לַכֹּל: וּמִי אֲשֶׁר יָחוּש אַחֶרֶת וּבָא אִישׁ כָּזֶה לִרְצוֹנוֹ לְבֵית־הַמְּשֻׁגָּעִים.

“לְפָנִים הִשְׁתַּגְעוּ כָל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל” – כָּכָה יֹאמְרוּ הַמְפֻנָּקִים וּבְעֵינֵיהֶם יִקְרֹצוּ.

וְהָאָדָם יִהְיֶה חָכָם וְאֶת־הַכֹּל יֵדָע אֲשֶׁר קָרָה וַאֲשֶׁר הָיָה: כָּכָה לֹא יִירָא אַחֲרִית, וְאִישׁ עִם־אָחִיו – פֶּן יֵחָבֵל לַבָּטֶן.

וְתַאֲוָה־מְעַט תִּהְיֶה לָאָדָם לַיּוֹם וְתַאֲוָה־מְעַט תִּהְיֶה לוֹ לַלַּיְלָה: וְאוּלָם כָּל אִישׁ יִשְׁמוֹר אֶת־שְׁלוֹם בְּשָׂרוֹ.

“אָכֵן אֲנַחְנוּ בָרָאנוּ אֶת־הָאשֶׁר” – כָּכָה יֹאמְרוּ בְּנֵי הָאָדָם הָאַחֲרוֹנִים וּבְעֵינֵיהֶם יִקְרֹצוּ. –

פֹּה תַמּוּ דִבְרֵי סָרַתּוּסְטְרָא הָאַחֲרוֹנִים אֲשֶׁר יִקָּרֵא לָהֶם גַם “פֵּתַח־דִּבְרֵי סָרַתּוּסְטְרָא”: כִּי בְהַגִּיעוֹ עַד הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְלֹא נָתַן לוֹ הָעָם לְדַבֵּר עוֹד וַיִּזְעַק וַיִּתְהוֹלֵל בְּתַעֲנוּגִים. תֶּן־לָנוּ, סָרַתּוּסְטְרָא, אֶת־הָאָדָם הָאַחֲרוֹן הַזֶּה, – כָּכָה הָיוּ דִּבְרֵי הָעָם הַצֹּעֲקִים – עֲשֵׂה אוֹתָנוּ לִבְנֵי־הָאָדָם אַחֲרוֹנִים כָּאֵלֶּה! כִּי אָז נַנִּיחַ לְךָ אֶת־הָאָדָם הָעֶלְיוֹן!" וְהָעָם מֵרִיעַ תְּרוּעָה גְּדוֹלָה וּמְמוֹלֵל בִּקְצֵה לְשׁוֹנוֹ. אָז יִתְעַצֵּב סָרַתּוּסְטְרָא וְאֶל־לִבּוֹ יֹאמַר:

"רַק אֵין הֵם מְבִינִים לִדְבָרַי: לֹא אָנֹכִי הַפֶּה לָאָזְנַיִּם הָאֵלֶּה.

הִנֵּה הִרְבֵּיתִי לָשֶׁבֶת בֶּהָרִים וּלְהַקְשִׁיב לְשִׂיחַ נְהָרוֹת וְעֵצִים:

הִנֵּה אָנֹכִי דֹבֵר אֲלֵיהֶם עַתָּה כְמִשְׁפַּט רוֹעֵי הָעִזִּים.

שׁוֹקֶטֶת נִשְׁמָתִי בְּקִרְבִּי וּבְהִירָה כֶהָרִים לִפְנֵי עֶת־צָהֳרָים – וְאוּלָם הֵמָּה חוֹשְׁבִים עָלַי אֲשֶׁר קַר אָנֹכִי וְאָנֹכִי לֵץ אֲשֶׁר יָלִיץ נוֹרָאוֹת.

וְהֵם מַבִּיטִים בִּי עַתָּה וּמְשַׂחֲקִים: וְאוּלָם גַּם בְּשַׂחֲקָם עוֹד שׂוֹנְאִים הֵם לִי. כְּקֶרַח יִהְיֶה בְשַׂחֲקָם".

ו

אָז יֵעָשֶׂה דָבָר אֲשֶׁר יִדֹּם כָּל־פֶּה מֵחֲרָדָה וַאֲשֶׁר תָּקוּם כָּל־עָיִן. כִּי הִנֵּה הֵחֵל בֵּן־כֹּה וָכֹה הַמְּרַקֵּד עַל־הַחֶבֶל אֶת־מַעֲשֵׂהוּ: יָצָא הָאִישׁ מִפֶּתַח דֶּלֶת קְטָנָה וַיְהִי מִתְהַלֵּךְ עַל־הַחֶבֶל הַנִּמְתָּח בֵּין שְׁנֵי מִגְדָּלוֹת וְהָיָה כְתוֹלֶה עַל־פְּנֵי רְחוֹב הָעִיר וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם מִלְמָעְלָה. אָז נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת הַקְּטָנָה שֵׁנִית וְאִיש לָבוּשׁ שְׁלַל צְבָעִים אֲשֶׁר מַרְאֵהוּ כְמַרְאֵה לֵץ יָצָא דָלַג עַל־הַחֶבֶל וַיְמַהֵר וַיְחָפֵז אַחֲרֵי הָרִאשׁוֹן. וַיְהִי הוּא קֹרַא בְקוֹל גָּדוֹל נוֹרָא: “מַהֵר וָלֵךְ נְכֵה־רַגְלַיִם, מַהֵר וָלֵךְ עָצֵל, זוֹחֵל, לְבֶן־פָּנִים, לֶךְ מַהֶר פֶּן אָשׁוּף עֲקֵבְךָ בְּבֹהֶן רַגְלִי! מַה־לְּךָ פֹּה בֵּין מִגְדָּלוֹת, וּלְךָ נָאֲוָה לָשֶׁבֶת בַּמִּשְׁמָר בַּמִּגְדָּל, כִּי לַטּוֹב מִמְּךָ אַתָּה חוֹסםֵ אֶת־הַדֶּרֶךְ!” וְכַאֲשֶׁר יְדַבֵּר כֵּן יִקְרַב הָלוֹךְ וְקָרַב הָלוֹךְ וְקָרַב אֵלָיו: וַיְהִי כַאֲשֶׁר לֹא־הָיָה עוֹד בִּלְתִּי רַק פֶּשַׂע אֶחָד מֵאַחֲרָיו, אָז נֶעֶשְׂתָה הַפַּלָצוּת אֲשֶׁר יִדּוֹם פִּתְאֹם כָּל־פֶּה מֵחֲרָדָה וְתָקוּם כָּל־עָיִן: – כִּי הִנֵּה נָתַן הַלֵּץ קוֹל־פְּחָדִים פִּתְאֹם כְּשָׂטָן מַשְׁחִית וַיִּתְנַשֵּׂא וַיִּקְפֹּץ קְפִיצָה אַחַת מִמַּעַל לְרֹאשׁ הָאִישׁ אֲשֶׁר חָסַם לוֹ אֶת־הַדֶּרֶךְ וַיִּפְסַח עָלָיו. וְהָאִישׁ בִּרְאוֹתוֹ אֶת־צָרוֹ וְהוּא הַמְּנַצֵּחַ, וַתַּעַזְבֵהוּ בִינָתוֹ וַיַּעֲזוֹב אֶת־הַחֶבֶל; אָז יַשְׁלִיךְ מִלְּפָנָיו אָת־הַמּוֹט אֲשֶׁר בְּיָדוֹ, וּכְמוֹ גלִגְלַּ־יָדַיִם וְרַגְלַיִם הִתְהַפֵּךְ בְּחִפָּזוֹן שִׁבְעָתַיִם מִן הַמּוֹט הַנּוֹפֵל וַיִּצְנַח וַיָּעָף אָרְצָה. וְכָל־הָעָם הָיָה פִתְאֹם כַּיָּּם בְּהָגִיחַ בּוֹ סְעָרָה: כִּי נָסוּ אִישׁ עַל־נַפְשׁוֹ וְאִישׁ עַל־פְּנֵי אָחִיו וְאִישׁ עַל־כָּתֵף רֵעֵהוּ. וּבַאֲשֶׁר חָשְׁבוּ כִי תִפּוֹל גּוּפַת הַנּוֹפֵל שָׁם הִתְמַלְּטוּ שִׁבְעָתַיִם.

וְסָרַתּוּסְטְרָא נִצָּב תַּחְתָּיו וּבַאֲשֶׁר עָמַד שָׁם נָפְלָה גוּפַת הָאִישׁ לְרַגְלָיו וְהִיא פְצוּעָה וּשְׁבוּרָה וְרַק עוֹד בָּהּ רוּחַ חַיִּים. אָז יִפְקַח הָאִישׁ אֶת־עֵינָיו, כִּי שָׁבָה אֵלָיו בִּינָתוֹ רֶגַּע. וַיַּרְא וְהִנֵּה סָרַתּוּסְטְרָא כוֹרֵעַ לְרַגְלָיו. וְהָאִישׁ יְדַבֵּר בָּאַחֲרוֹנָה לֵאמֹר: “מָה אַתָּה עֹשֶׂה בָזֶה? הִנֵּה מֵאָז יָדַעְתִּי כִי הַשָּׂטָן טוֹמֵן פַּח לִי. עַתָּה הִנֵּה הוּא מַחֲזִיק בִּי לְסָחֳבֵנִי סָחֹב וְהַשְׁלֵךְ אֶל־הַשְּׁאוֹל. הֲתֹאמַר לַעֲצַר־לוֹ בַעֲשׂוֹתוֹ?”

וְסָרַתּוּסְטְרָא עָנָה: “הִנֵּה נִשְׁבַּעְתִּי לָךְ, רֵעִי, כִּי מִכָּל־הַדְּבָרִים אֵין דָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה אוֹמֵר בָּזֶה: אֵין שָׂטָן וְאֵין שְׁאוֹל. וְגַם נִשְׁמָתְךָ תְּמַהֵר לָמוּת בְּטֶרֶם עוֹד יָמוּת בְּשָׂרְךָ: וְלָכֵן אַל־נָא תִירָא עוֹד דָּבָר!”

וְהָאִישׁ נָשָׂא עֵינָיו וַיַּבֵּט כְּלֹא מַאֲמִין וְאַחֲרֵי־כֵן אָמַר: “אִם אֱמֶת כֹּל־אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ פֹּה כִּי־עַתָּה לֹא יֹאבַד־לִי דָבָר בֶּאֱבָד־לִי חַיָּי. אֵין־לִי אֵפוֹא יִתְרוֹן מִן־הַחַיָּה אֲשֶׁר לִמְּדוּהָ לְרַקֵּד בְּרָב־מַהֲלֻמּוֹת וּבְנִקְיוֹן שִׁנָּיִם”.

וְסָרַתּוּסְטְרָא אָמַר: “לָמָּה תְדַבֵּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה? אִם הִשְׁלִיךְ־נַפְשְׁךָ מִנֶּגֶד הָיָה לְךָ לְמִשְׁלַח־יָד, לֹא יִמְצָא אִישׁ אָוֶן בָּזֶה. עַתָּה הִנֵּה הָיָה לְךָ מִשְׁלַח־יָדְךָ לִמְחִתָּה כִּי הִשִּׁיא עָלֶיךָ מָוֶת: וְאוּלָם תַּחַת כָּל־זֶה הִנְנִי וְאֶקְבָּרְךָ בְּעֶצֶם יָדִי”.

וּכְדַבֵּר סָרַתּוּסְטְרָא אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְלֹא עָנָה עוֹד הָאִישׁ דָּבָר: וְרַק הֵנִיד בְּיָדוֹ וַיְהִי כִמְבַקֵּשׁ אֶת־יַד סָרַתּוּסְטְרָא לְבַעֲבוּר הוֹדוֹת לוֹ אֶת־חַסְדּוֹ.

ז

בֵּין כֹּה וָכֹה וְהָעֶרֶב קָרַב לָבֹא וַיְהִי הַחשֶׁךְ עַל־פְּנֵי רְחוֹב הָעִיר: אָז נָפוֹץ הָעָם אִישׁ לְעֶבְרוֹ, כִּי גַם הַחֲרָדָה וְגַם הַתַּאֲוָה לַחֲדָשׁוֹת תִּיעָפְנָה. וְסָרַתּוּסְטְרָא יָשַׁב עַל־יַד הַמֵּת עַל־הָאָרֶץ וַיְהִי עָזוּב לְמַחְשְׁבוֹתָיו וַיִּשְׁכַּח עֵת וָרָגַע. אָז יָרַד הַלַּיְלָה וְרוּחַ קָרָה נָשְׁבָה עַל־פְּנֵי הַבֹּדֵד. וַיָּקָם סָרַתּוּסְטְרָא וַיְדַבֵּר אֶל־לִבּוֹ לֵאמֹר:

אָכֵן הֱטִיבוֹתָ הַיּוֹם לָדוּג אֶת־דִּיְגָך, סָרַתּוּסְטְרָא! וְלֹא נֶפֶשׁ אָדָם דַּגְתָּ כִּי־אִם נִבְלַת פֶּגֶר מֵת.

נֶאֱלָחִים חַיֵּי הָאָדָם בְּאֵין רַעֲיוֹן וּבְאֵין תַּכְלִית: יֶשׁ־אֲשֶׁר לֵץ מִתְהוֹלֵל יִהְיֶה לָהֶם לְגוֹרָל.

הָבָה וְאוֹר אֶת בְּנֵי־הָאָדָם אֶת רַעֲיוֹן חַיֵּיהֶם: הִנֵּה זֶה הָאָדָם הָעֶלְיוֹן, אֲשֶׁר יֵצֵא כַבָּרָק מִן־הָעָב הֶעָכוֹר הוּא הָאָדם.

וְאוּלָם עוֹד רָחַקְתִּי מֵהֶם וְחוּשִׁי טֶרֶם יְדַבֵּר אֶל־חוּשֵׁיהֶם הָיִיתִי בְעֵינֵיהֶם לְעוֹמֵד בַּתָּוֶך בֵּין הַפֶּתִי וּבֵין נִבְלַת פֶּגֶר מֵת.

קֹדֵר הַלַּיְלָה וְקֹדְרִים דַּרְכֵי סָרַתּוּסְטְרָא. הָבָה נָא רֵעִי הַקַּר וְהַמֻּקְשֶׁה וְאֶשָׂאֲךָ אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־שָׁם אֶקְבָּרְךָ בְּעֶצֶם יָדִי".

ח

וּבִכְלוֹת סָרַתּוּסְטְרָא לְדַבֵּר אֶל־לִבּוֹ אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּקַח אֶת־נִבְלַת הַמֵּת וַיָּשֶׂם עַל שִׁכְמוֹ וַיִּפֶן לְדַרְכּוֹ. הוּא לֹא־הִרְחִיק מְאַת צְעָדִים וְאִישׁ נִגַּש אֵלָיו בַּלָאט וַיְדַבֵּר חֶרֶשׁ, וַיַּכִּירֵהוּ סָרַתּוּסְטְרָא וְהִנֵּה הוּא – הַלֵּץ מִן־הַמִּגְדָּל. וְהָאִישׁ דִבֵּר אֵלָיו וַיֹּאמַר: “קוּם וְעָזַבְתָּ מַהֵר אֶת־הָעִיר הַזֹּאת, סָרַתּוּסְטְרָא, כִּי רַבִּים פֹה שׂוֹנְאֶיךָ. שְׂנֵאוּךָ הַטּוֹבִים וְהַיְּשָׁרִים וְאָמְרוּ־לָךְ: זֶה אוֹיְבֵנוּ וּמְבַזֵּנוּ; וּשְׂנֵאוּךָ הַמַּאֲמִינִים אֶת־הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה וְאָמְרוּ־לָךְ: זֶה הָרָע אֲשֶׁר נֶגֶד הָעָם. רַק בָּזֹאת מְצָאֲךָ טוֹב, כִּי שָׂחֲקוּ עָלֶיךָ: כִּי הִנֵּה דִּבַּרְתָּ כְּמוֹ לֵץ. רַק בָּזֹאת מְצָאֲךָ טוֹב כִּי הִתְחַבַּרְתָּ אֶל־הַכֶּלֶב הַמֵּת; יַעַן־אֲשֶׁר הִשְׁפַּלְתָּ כָּכָה אֶת־נַפְשְׁךָ, אֶת־נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ הַיּוֹם. וְאוּלָם קוּם לֶךְ־לְךָ מַהֵר מִן־הָעִיר הַזֹּאת, פֶּן אֶקְפֹּץ מָחָר עָלֶיךָ וְאֶפְסַח גַּם עָלֶיךָ – אָנֹכִי הַחַי עַל־הַמֵּת”. וּבְדַבֵּר הָאִישׁ אֶת־הַדְּבָרִים וַיֵּעָלֵם פִּתְאֹם. אָז יֵלֵךְ סָרַתּוּסְטְרָא לְדַרְכּוֹ בְּתוֹךְ הָרְחוֹבוֹת הָאֲפֵלוֹת.

וּבְבֹאו עַד לְשַׁעַר־הָעִיר וַיִּמְצְאוּ אוֹתוֹ הַמְּקַבְּרִים; וַיַּבִּיטוּ הָאֲנָשִׁים אֶל־פָּנָיו לְאוֹר הַלַּפִּיד וַיַּכִּירוּ אֶת סָרַתּוּסְטְרָא וַיִּלְעֲגוּ לוֹ מְאֹד. “רְאוּ הִנֵּה נֹשֵׂא סָרַתּוּסְטְרָא עִמּוֹ אֶת־הַכֶּלֶב הַמֵּת; אָכֵן גִּבּוֹר חַיִל סָרַתּוּסְטְרָא, כִּי־הָיָה לְקוֹבֵר מֵתִים! כִּי עַל־כֵּן יָדֵינוּ טְהוֹרוֹת מִדַּי מִהְיוֹתָן נוֹגְעוֹת אֶל־מִנְחַת מַרְחֶשֶׁת אֲשֶׁר כָּזֹאת. הֲיֹאמַר סָרַתּוּסְטְרָא לִגְנוֹב מִפִּי הַשָּׂטָן אֶת־בִּלְעוֹ? צְלַח וּרְכַב, סָרַתּוּסְטְרָא, וּרְאֵה טוֹב בַּאֲרֻחָתְךָ! וְאוּלָם הִשָּׁמֵר־לְךָ פֶּן יִהְיֶה הַשָּׂטָן גַּנַב־מִשְׁנֶה מִסָרַתּוּסְטְרָא – וְגָנַב גַּם אֶת־שְׁנֵיכֶם וְאָכַל אֶת־שְׁנֵיכֶם יַחְדָּו!” וַיִּשְׁחֲקוּ מְאֹד אִישׁ לְאָחִיו וַיַּטּוּ אֶת־רָאשֵׁיהֶם וַיִּתְלֶחָשׁוּ.

וְסָרַתּוּסְטְרָא לֹא עָנָה דָבָר עַל־הַדְּבָרִים וַיִּפֶן לְדַרְכּוֹ וַיֵּלַך. וַיְהִי הוּא הוֹלֵךְ שְׁתַּיִם שָׁעוֹת וְהוּא עוֹבֵר עַל־יְעָרוֹת וְעַל־בִּצֹּאת, אָז יִשְׁמַע עַד בְּלִי דַי אֶת־יִלְלַת הַזְּאֵבִים הָרְעֵבִים, וְהָרָעָב הֵחֵל לְהָצִיק לוֹ גַם הוּא. וַיַּעֲמֹד סָרַתּוּסְטְרָא וַיִּתְיּצֵּב לִפְנֵי בַּיִת בֹּדֵד, כִּי רָאָה בוֹ אוֹר נֵר.

וְסָרַתּוּסְטְרָא אָמַר: "הִנֵּה כַשׁוֹדֵד מִתְנַפֵּל עָלַי הָרָעָב. בִּיעָרוֹת וַּבַאֲשֶׁר שָׁם הַבִּצֹּאת מִתְנַפֵּל עָלַי רְעָבִי וּבְעֶצֶם הַלָּיְלָה.

נִפְלָאִים דַרְכֵי רְעָבִי. יֶשׁ־אֲשֶׁר הוּא בָא לִי רַק אַחֲרֵי אֲרֻחָתִי, וְכַיוֹם הַזֶּה לֹא בָא לִי כָּל־הַיּוֹם: אֵי הָיָה כָּל־הַיּוֹם?"

וְסָרַתּוּסְטְרָא הִתְדַּפֵּק עַל שַׁעַר הַבַּיִת, וַיֵּצֵא אִישׁ זָקֵן אֵלָיו וְהוּא נֹשֵׂא אֶת־הַנֵּר בְּיָדוֹ. וַיִּשְׁאַל וַיֹּאמַר: “מִי־זֶה הַבָּא אֵלַי וְאֶל־שְׁנָתִי אֲשֶׁר נָדְדָה מִמֶּנִי?”

וְסָרַתּוּסְטְרָא אָמַר: “אֶחָד חַי וְאֶחָד מֵת. הָבָה תֶּן־לִי לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת, כִּי שָׁכַחְתִּי הַיּוֹם מֵאֱכוֹל וּמִשְּׁתּוֹת. מִי אֲשֶׁר יִתֵּן לָרָעֵב לֶחֶם, רַק אֶת־נַפְשׁוֹ הוּא מְכַלְכֵּל: כֹּה תֹאמַר הַחָכְמָה”.

וְהַזָּקֵן פָּנָה וַיֵּלֵךְ וַיְּשָׁב בְּעוֹד רֶגַע וַיִּתֵּן לְסָרַתּוּסְטְרָא לֶחֶם וְיַיִן וַיֹּאמַר: “אָכֵן מְקוֹם אֵין־בְּרָכָה הַמָּקוֹם הַזֶּה לִרְעֵבִים, כִּי עַל־ֵּכן בָּחַרְתִּי לָשֶבֶת פֹּה וְגַם הַחַיָּה וְגַם הָאָדָם הִנֵּה בָּאִים אֵלַי בִּבְדִידָתִי. וְאוּלָם רְאֵה צַו־נָא גַם אֶת־רֵעֲךָ אֲשֶׁר עִמְּךָ וְאָכַל וְשָׁתָה גַם הוּא, כִּי עָיֵף הוּא מִמֶּךָ”. וְסָרַתּוּסְטְרָא עָנָה: “הִנֵּה רֵעִי מֵת, וְלָכֵן חָשַׁבְתִּי כִּי יִקְשֶׁה מִמֶּנִי לְדַבֵּר עַל־לִבּוֹ”. וְהַזָּקֵן הִתְעַבָּר וַיֹּאמַר: “מַה־לִּי וְלַאֲשֶׁר תֹּאמַר? מִי־אֲשֶׁר יִתְדַּפֵּק עַל־שַׁעַר בֵּיתִי, וְלָקַח הָאִישׁ הַזֶּה אֶת־כָּל אֲשֶׁר אֶתֶּן לוֹ וִיהִי מָה. אִכְלוּ וְסַעֲדוּ אֶת־לִבְּכֶם!” –

וְסָרַתּוּסְטְרָא עָבַר מִשָּׁם וַיֵּלֵךְ שֵׂנִית שְׁתַּיִם שָׁעוֹת, וְהוּא בוֹטֵחַ בַּכּוֹכָבִים וּבִמְסִלַּת אוֹרָם: כִּי הִסְכִּין סָרַתּוּסְטְרָא מֵעוֹדוֹ לִהְיוֹת נוֹדֵד בַּלַּיְלָה וַיְהִי אֹהֵב לְהַבִּיט כָּל־יָשֵׁן אֶל־פָּנָיו. וְכַאֲשֶׁר הִלְבִּינוּ פְּנֵי הַבֹּקֶר וַיֵּרְא סָרַתּוּסְטְרָא וְהִנֵּה הוּא בְתוֹךְ יַעַר עָבוֹת וְאֵין דָּרֶךְ. אָז הִשְׁכִּיב אֶת־נִבְלַת הַמֵּת בְּתוֹךְ עֵץ נָבוּב לִמְרַאֲשׁוֹתָיו, לְמַעַן הֱיוֹת לוֹ לְסִתְרָה מִן הַזְּאֵבִים, וְהוּא רָבַץ אַרְצָה וַיִּשְׁכַּב עַל־פְּנֵי הַדֶּשֶׁא. וַיִּישַׁן סָרַתּוּסְטְרָא וַיֵרָדֵם מַהֵר, כִּי עָיְפָה עָלָיו גְּוִיָּתוֹ וְאוּלָם נִשְׁמָתוֹ לֹא נָדָה וְלֹא נָעָה.

ט

וְסָרַתּוּסְטְרָא הֶאֱרִיך לִישׁוֹן, וַיִּתֵּן אֶת־הַשַּׁחַר לַעֲבוֹר עָלָיו וַיִּתֵּן לַעֲבוֹר עָלָיו גַּם אֶת־כָּל הַמּוֹעֵד אֲשֶׁר עַד הַצָּהֳרַיִם, אַחֲרֵי כֵן פָּקַח סָרַתּוּסְטְרָא אֶת־עֵינָיו וַיִּשְׁתָּאֶה וַיַּבֵּט אֶל־הַיַּעַר וְאֶל־הַדְּמָמָה אֲשֶׁר מִסָּבִיב, וַיִּשְׁתָּאֶה וַיַּבֵּט אֶל־נַפְשׁוֹ פְּנִימָה. אָז יִתְעוֹרֵר פִּתְאֹם, וַיְהִי כְּמוֹ חוֹבֵל בִּרְאוֹתוֹ יַבָּשָׁה פִּתְאֹם וַיִּצְהַל וַיָּרִיעַ: כִּי רָאָה אֱמֶת חֲדָשָׁה. וַיְּדַבֵּר סָרַתּוּסְטְרָא אֶל־לִבּוֹ וַיֹּאמַר:

הִנֵּה אוֹר נָגַהּ לִי: יֵשׁ־לִי חֵפֶץ בְּרֵעִים וַאֲשֶׁר חַיִּים יִהְיוּ, – וְאוּלָם אֵין לִי חֵפֶץ בְּרֵעִים מֵתִים וּבְפִגְרֵי נִבְלוֹת אָדָם אֲשֶׁר אֶשָּׁא אוֹתָם עִמִּי אֶל־ּכָּל אֲשֶׁר יִהְיֶה רוּחִי.

כִּי־אִם חֵפֶץ לִי בְרֵעִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ אַחֲרַי, יַעַן כִּי חֲפֵצִים הֵם לָלֶכֶת אַחֲרֵי נַפְשָׁם הֵמָּה – וְאֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִהְיֶה רוּחִי.

הִנֵּה אוֹר נָגַהּ לִי: אַל נָא בְאָזְנֵי הָעָם יְדַבֵּר עוֹד סָרַתּוּסְטְרָא כִּי־אִם בְאָזְנֵי רֵעִים! אַל נָא יִהְיֶה סָרַתּוּסְטְרָא רֹעֶה וְכֶלֶב לְעֵדֶר.

לְנַשֵּׁל רַבִּים מֵאַחֲרֵי הָעֵדֶר – הִנֶּה לָזּאת בָּאתִי. יִתְאַנְּפוּ נָא בִי עַם וָעֵדֶר: יְהִי סָרַתּוּסְטְרָא לְשׁוֹדֵד בְּעֵינֵי הָרֹעִים!

הִנֵּה אָנֹכִי קֹרֵא לָהֶם רֹעִים – וְהֵם קֹרְאִים לְנַפְשָׁם הַטּוֹבִים וְהַיְּשָׁרִים. הִנֵּה אָנֹכִי קֹרֵא לָהֶם רֹעִים – וְהֵם קֹרְאִים לְנַפְשָׁם הַמַּאֲמִינִים אֲשֶׁר לָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה.

הוֹי עַל הַטּוֹבִים וְהַיְּשָׁרִים! אֶת־מִי הֵמָּה שֹׁנְאִים מִכָּל־אָדָם? הֲלֹא אֶת־הָאִישׁ אֲשֶׁר יְשַׁבֵּר אֶת לוּחוֹת הָעֲרָכִים אֲשֶׁר לָהֶם, הוּא הַשּׁוֹבֵר, הוּא הָעוֹבֵר: – וְאוּלָם הוּא הֲלֹא בֹרֵא.

הוֹי עַל הַמַּאֲמִינִים אֲשֶׁר לְכָל־אֱמוּנוֹת!! אֶת־מִי הֵמָּה שֹׁנְאִים מִכָּל־אָדָם? הֲלֹא אֶת־הָאִישׁ אֲשֶׁר יְשַׁבֵּר אֶת לוּחוֹת הָעֲרָכִים אֲשֶׁר לָהֶם, הוּא הַשּׁוֹבֵר, הוּא הָעוֹבֵר: – וְאוּלָם הוּא הֲלֹא בֹרֵא.

רֵעִים יְבַקֵּש בֹּרֵא וְלֹא פִגְרֵי נִבְלוֹת אָדָם, וְאַף לֹא עֲדָרִים וּמַאֲמִינִים. אֶת הָעוֹזְרִים עִמּוֹ לִבְרֹא, אוֹתָם יְבַקֵּשׁ בֹּרֵא, אֶת־כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר חֹרְתִים עֲרָכִים חֲדָשִׁים עַל לוּחוֹת חֲדָשִׁים.

רֵעִים יְבַקֵּשׁ בֹּרֵא, אֶת־הָעוֹזְרִים עִמּוֹ לִקְצוֹר: כִּי לְפָנָיו הִנֵּה בָּשֵׁל הַקָּצִיר לַכֹּל. וְאוּלָם מְאַת מַגָּלִים יֶחְסַר, וְלָכֵן הוּא עוֹקֵר שִׁבֳּלִים וְחָרָה לוֹ.

רֵעִים יְבַקֵּשׁ בֹּרֵא, אֶת־כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר יוֹדְעִים לִלְטוֹשׁ מַגָּלֵיהֶם. אָכֵן יִקָּרֵא לָהֶם הַמְּכַלִּים וּבוֹזֵי הַטּוֹב וְהָרָע – וְהֵמָּה הֲלֹא הַקּוֹצְרִים וְהַחֹגְגִים.

אֶת־הָעוֹזְרִים עִמּוֹ לִבְרֹא, אוֹתָם מְבַקֵּשׁ סָרַתּוּסְטְרָא, אֶת־הָעוֹזְרִים עִמּוֹ לִקְצֹר וְאֶת־הָעוֹזְרִים עִמּוֹ לָחֹג, אוֹתָם מְבַקֵּשׁ סָרַתּוּסְטְרָא: מַה־לּוֹ וְלָעֲדָרִים וְלָרֹעִים? מַה־לּוֹ וּלְפִגְרֵי נִבְלוֹת אָדָם?

וְאַתָּה, רֵעִי הָרִאשׁוֹן, שָׁלוֹם לְךָ! בְּעֶצֶם יָדִי קִבָּרְתִּיךָ בְּעֵצְךָ הַנָּבוּב וּבְעֶצֶם יָדִי הִסְתַּרְתִּיךָ מִן הַזְאֵבִים.

וְעַתָּה אֶפָּרְדָה נָא מֵעָלֶיךָ, כִּי אֵין לִי מוֹעֵד עוֹד. בֵּין שַׁחַר לְשַׁחַר בָּאָה לִי אֱמֶת חֲדָשָׁה.

וְרֹעֶה לֹא אֶהְיֶה וְקוֹבֵר לֹא אֶהְיֶה עוֹד לַמֵּתִים, וְאַף גַּם בְּאָזְנֵי הָעָם לֹא אָשׁוּב עוֹד לְדַבֵּר; הִנֵּה זֹאת לִי הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי בְאָזְנֵי מֵת.

אֶל הַבֹּרְאִים וְאֶל הַקּוֹצְרִים וְאֶל הַחוֹגְגִים אֶתְחַבָּר: אֶת הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר בֶּעָנָן אַרְאֶה אוֹתָם וְאֶת־כָּל שְׁלַבֵּי־הַמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר לָאָדָם הָעֶלְיוֹן.

אֶל הַבּוֹדְדִים אָשִׁיר שִׁירָתִי וְאֶל אֲשֶׁר שְׁנַיִם שְׁנַיִם, וּמִי אֲשֶׁר לוֹ אָזְנַיִם לִשְׁמוֹעַ אֵת־מָה אֲשֶׁר לֹא יִשָּׁמַע וְהִכְבַּדְתִּי עָלָיו אֶת־אָשְׁרִי.

וְאֶל מַטָּרָתִי אֶשְׁאַף וְעַל־דַּרְכִּי אֵלֵךְ, וְעַל הַמְּפַגְּרִים וְעַל הַמִּתְמַהְמְהִים אֶפְסָח. כָּכָה בְלֶכְתִּי וְאָבְדוּ הֵמָּה!

י

אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִבֶּר סָרַתּוּסְטְרָא אֶל־לִבּוֹ וְהַשֶּׁמֶש עָמְדָה בַּצְּהֳרָיִם: אָז הִבִּיט הַשָּׁמַיְמָה כְשׁוֹאֵל – כִּי שָׁמַע קוֹל עוֹף אַדִּיר בְּעוּפוֹ. וּבְנָשְׂאוֹ אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה נֶשֶׁר מְעוֹפֵף בַּשָּׁמַים, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה גַלְגָּל גָּדוֹל בְּעוּפוֹ, וְנָחָש תָּלוּי עָלָיו, אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה לוֹ כְשָׁלָל כִּי־אִם כְּרֵעַ: כִּי עַל־כֵּן הִקִּיף אֶת־צַוָּארוֹ סָבִיב.

וְסָרַתּוּסְטְרָא קָרָא: “הַחַיוֹת הָאֵלֶּה חַיּוֹתַי הֵן!” וַיִּשְׂמַח לִקְרָאתָן מְאֹד.

"הִנֵּה הַגֵּאֶה מִכָּל־חַי אֲשֶׁר תַּחַת הַשֶּׁמֶש וְהֶעָרוֹם מִכָּל־חַי אֲשֶׁר תַּחַת הַשֶּׁמֶש חָבְרוּ יַחְדָּו וַיִּפְשְׁטוּ לָתוּר אֶת־הָאָרֶץ.

כִּי חֶפְצוּ לָתוּר אֶת־הָאָרֶץ וְלִרְאוֹת הַעוֹד סָרַתּוּסְטְרָא חַי. וְאִם אָמְנָם חַי אֲנִי עוֹד?

גְדוֹלָה הָרָעָה לִהְיוֹת עִם־אָדָם מִהְיוֹת עִם־חַיּוֹת, וְהַדְּרָכִים אֲשֶׁר בָּהֶן יֵלֵךְ סָרַתּוּסְטְרָא מְלֵאוֹת הָרָעָה הַגְּדוֹלָה. תָּבאנָה נָא חַיּוֹתַי אֵלֶּה וְהִנְהִיגּו אוֹתִי הֵן!"

וּבְדַבֵּר סָרַתּוּסְטְרָא אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּזְכּוֹר אֶת־דִּבְרִי הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר בַּיַּעַר וַיֵּאָנַח וַיֹּאמֶר אֶל־לִבּוֹ:

מִי יִתֵּן וְחָכַמְתִּי מֵאֲשֶׁר הִנְנִי! מִי יִתֵּן וְחָכַמְתִּי מֵרֵאשִׁיתִי כַּנָּחָשׁ אֲשֶׁר לִי!

אָכֵן שָׁאַלְתִּי לְנַפְשִׁי אֶת־אֲשֶׁר יִמָּנַע מִן הָאָדָם: כִּי־עַתָּה אֶשְׁאַל נָא אֶת־גַּאֲוָתִי אֲשֶׁר תֵּלֵךְ הִיא עִם־חָכְמָתִי תָמִיד!

וּבְבֹא יוֹם וְחָכְמָתִי תַעַזְבֵנִי: – כִּי הִנֵּה אוֹהֶבֶת חָכְמָתֵנוּ לָעוּף מִמֶּנוּ וָהָלְאָה! – וְעָפָה עוֹד גַּאֲוָתִי עִם־סִכְלוּתִי יַחְדָּו! –

כָּכָה הֵחֵל סָרַתּוּסְטְרָא לִשְׁקוֹעַ.

מַשְּׁאוֹת סָרַתּוּסְתְּרָא

עַל שָׁלשׁ הַתְּמוּרוֹת

רְאוּ אָנֹכִי קֹרֵא בְּאָזְנֵיכֶם שָׁלשׁ תְּמוּרוֹת לָרוּחַ: אֲשֶׁר יִהְיֶה הָרוּחַ לְגָמָל וַאֲשֶׁר יִהְיֶה הַגָּמָל לְאַרְיֵה וַאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאַרְיֵה לְיֶלֶד בְּאַחֲרִיתוֹ.

רַבּוֹת מַעֲמָסוֹת לָרוּחַ, הֶחָזָק וְאֹהֵב מַשָּׂא, וַאֲשֶׁר יִרְאַת־קֹדֶשׁ בְּקִרְבּוֹ: אֶל כָּל־כָּבֵד שֹׁאֵף כֹּחוֹ וְאֶל־הַכָּבֵד מִכָּל־כָּבֵד.

מַה־לָּכֶם כָּבֵד פֹּה? כָּכָה יִשְׁאַל הָרוּחַ הָאֹהֵב מַשָּׂא, וְכָכָה יִכְרַע אַרְצָה כְמוֹ גָמָל, כִּי יַחְפּוֹץ לִהְיוֹת עָמוּס כֻּלּוֹ.

מַה־כָּבֵד מִכָּל־כַּבֵד, גִבּוֹרִים? – כָּכָה יִשְׁאַל הָרוּחַ הָאֹהֵב מַשָּׂא – הָבָה וְאָשֵׂם אוֹתוֹ עָלַי, לְמַעַן אֶתְעַנָּג עַל־כֹּחִי.

הַאֵין הוּא בָזֹאת: אֲשֶׁר יַשְׁפִּיל אָדָם נַפְשׁוֹ, לְבַעֲבוּר הִכְאִיב לְגֹבַהּ־לִבּוֹ? אֲשֶׁר יִתֵּן לְסִכְלוּתוֹ לְהָאִיר, לְבַעֲבוּר יִלְעַג לְחָכְמָתוֹ?

אוֹ אִם הוּא בָזֹאת: כִּי יִפָּרֵד מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר לוֹ עָבַד, אַחֲרֵי הַגִּיעוֹ לַמַּטָּרָה? כִּי יַעֲלֶה עַל־הָרִים רָמִים, לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶת־הַמְּנַסֶּה?

אוֹ אִם הוּא בָזֹאת: אֲשֶׁר יְכַלְכֵּל נַפְשׁוֹ בֶּאֱגוֹזֵי־אַלּוֹן וּבְחָצִיר יָבֵש מִן הַדַּעַת וְנִשְׁמָתוֹ תִרְעַב לְמַעַן הָאֱמֶת?

אוֹ אִם הוּא בָזֹאת: כִּי יֶחֱלֶה וְשִׁלַּח אֶת־הַמְּנַחֲמִים מֵעָלָּיו וְרֵעַ יִהְיֶה לְחֵרְשִׁים, אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ לָנֶצַח אֲשֶׁר חָפֵץ?

אוֹ אִם הוּא בָזֹאת: אֲשֶׁר תֵּרֵד לְתוֹךְ מַיִם דְּלוּחִים, אִם מֵי הָאֱמֶת הֵמָּה, וְלֹא תַבְרִיחַ מֵעָלֶיךָ גַּם צְפַרְדְּעִים קָרוֹת וְגַם עַקְרַבִּים חַמִּים?

אוֹ אִם הוּא בָזֹאת: כִּי תֶאֱהַב אֶת־אֵלֶּה אֲשֶׁר יְבַזּוּךָ וְלַשֵּׁד הַמַּחֲרִיְדָך תִּתֵּן יָד?

אֶת־כָּל הַכָּבֵד הַזֶּה, הַכָּבֵד מִכֹּל, יַעֲמִיס עָלָיו הָרוּחַ הָאֹהֵב מַשָּׁא: כְּגָמָל מְטֹעַן מַשָּׁא הַמְּמַהֵר אֶל־הַמִּדְבָּר, כֵּן יְמַהֵר אֶל־מִדְבָּרוֹ הוּא.

אַךְ בִּהְיוֹתוֹ בְּתוֹךְ הַמִּדְבָּר הֶעָזוּב, סָגוּר וּמְסֻגָּר, וּבָאָה לוֹ הַתְּמוּרָה הַשְּׁנִיָּה: לְאַרְיֵה יִהְיֶה פֹה הָרוּחַ, וְאֶת־הַחֹפֶשׁ יֹאמַר לִכְבּוֹש לוֹ וְאָדוֹן יֹאמַר לִהְיוֹת בְּמִדְבָּרוֹ זֶה.

אֶת־אֲדוֹנוֹ הָאַחֲרוֹן יְבַקֵּשׁ לוֹ פֹה: אוֹיֵב יַחְפּוֹץ לִהְיוֹת לוֹ וְלֵאלֹהָיו הָאַחֲרוֹן. וְאֶת־כֹּחוֹ יַחְפּוֹץ לְנַסּוֹת אֶל־נָחָש עֲקַלָּתוֹן הַגָּדוֹל לְבַעֲבוּר יָכֹל לוֹ.

מִי זֶה הוּא נָחָש עֲקַלָּתוֹן הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר לֹא יֹאבֶה עוֹד הָרוּחַ לִקְרֹא לוֹ אָדוֹן וֶאֱלֹהִים? הֲלֹא “שׂוּמָה עָלֶיךָ” – זֶה שֵׁם נָחָש עֲקַלָּתוֹן הַגָּדוֹל. וְאוּלָם רוּחַ הָאַרְיֵה אוֹמֵר: "חָפָצְתִּי ".

זֶה “שׂוּמָה עָלֶיךָ” נִצָּב עַל דַּרְכּוֹ, נוֹצֵץ כַּזָּהָב, כֻּלּוֹ כְחַיַּת־קַשְׂקַשִּׂים, וּמֵעַל פְּנֵי כָל־קַשְׂקֶשֶׂת מַזְהִיר מִן־הַזָּהָב: “שׂוּמָה עָלֶיךָ”!

עֲרָכִים בְּנֵי אַלְפֵי שָׁנִים מַזְהִירִים מִן־הַקַּשְׂקַשִּׂים, וְכֹה יֹאמַר נָחָש עֲקַלָּתוֹן הֶעָצוּם: “עֶרְכֵי כָּל־הַדְּבָרִים – מִקִּרְבִּי הֵם מַזְהִירִים”.

“כְּבָר נִבְרְאוּ כָּל־הָעֲרָכִים וּשְׁלֵמִים הֵם כֻּלָּם וְכָל־הָעֵרֶךְ הַנִּבְרָא – הֲלֹא זֶה אֲנִי. חֵי אֲנִי אִם יִהְיֶה עוֹד זֶה “חָפַצְתִּי” עַד עוֹלָם!” כֹּה יֹאמַר נָחָש עֲקַלָּתוֹן.

אַחַי, לָמָּה לָנוּ עוֹד אַרְיֵה בְתוֹךְ הָרוּחַ? עַל מָה לֹא תִשְׁפֹּק הַחַיָּה הָאֹהֶבֶת מַשָּׂא, אֲשֶׁר תְּוַתֵּר עַל כָּל־דָּבָר וַאֲשֶׁר יִרְאַת־קֹדֶשׁ בְּקִרְבָּהּ?

לֹא יִבְרָא הָעֲרָכִים הַחֲדָשִׁים גַּם הָאַרְיֵה, וְרַק אֶת־הַחֹפֶשׁ הוּא בֹרֵא, אֲשֶׁר יָכֹל נוּכַל לִבְרֹא – אֶת־זֹאת יְכוֹלָה גְבוּרַת הָאַרְיֵה.

לְבַעֲבוּר בָּרֹא חֹפֶשׁ וּלְבַעֲבוּר בָּרֹא “לֹא” קָדוֹשׁ לְנֶגֶד כָּל מִצְוָה: לָזֹאת אַחַי יֵשׁ לָנוּ חֵפֶץ בָּאַרְיֵה.

כִּי תִקַּח עֲרָכִים חֲדָשִׁים בְּיָד חֲזָקָה – וְהָיְתָה זֹאת הַנּוֹרָאָה מִכָּל הַלְּקִיחוֹת בְּעֵינֵי כָּל־רוּחַ אֹהֵב מַשָּׂא אֲשֶׁר יִרְאַת קֹדֶשׁ בְּקִרְבּוֹ. אָכֵן גְּזֵלָה הִיא בְעֵינָיו וְטוֹבָה לַחַיָּה הַטֹּרֶפֶת.

לְרֹאשׁ־קָדְשׁוֹ הָיָה לוֹ לְפָנִים זֶה “שׂוּמָה עָלֶיךָ” וַיֶּאֱהַב אוֹתוֹ מְאֹד – וְעַתָּה גַם בְּקָדְשׁוֹ עָלָיו לִמְצוֹא הוֹלֵלוּת וּשְׁרִירוּת לֵב, לְמַעַן יִגְזוֹל אֶת־הַחֹפֶשׁ מִיַּד אֲשֶׁר אָהֵב: לִגְזֵלָה אֲשֶׁר כָּזֹאת יֶשׁ־לָנוּ חֵפֶץ בָּאַרְיֵה.

וְאוּלָם עֲנוּ אַחַי וְהַגִּידּו לִי: מַה עוֹד תַּשִּׂיג יַד הַיֶּלֶד אֲשֶׁר יִבָּצֵר מִן הָאַרְיֵה? מַה לָאַרְיֵה הַטֹּרֵף כִּי יִהְיֶה גַם לְיֶלֶד?

כִּי יֵשׁ לְיֶלֶד תֹּם וְיֵשׁ שִׁכְחָה לְיֶלֶד וּפְתִיחָה חֲדָשָׁה לוֹ וְשַׁעֲשׁוּעִים וְגַלְגָּל מִתְהַפֵּךְ לְבָדוֹ וְיֵשׁ לוֹ תְנוּעָה רִאשׁוֹנָה וְאִמְרַת “כֵּן” קְדוֹשָׁה.

אָכֵן, אַחַי, לְשַׁעֲשֻׁעֵי בְרִיאָה חֲדָשָׁה יֵשׁ־לָנוּ חֵפֶץ בְּאִמְרַת “כֵּן” קְדוֹשָׁה: אֶת־חֶפְצוֹ הוּא יְבַקֵּשׁ לוֹ הָרוּחַ, אֶת־עוֹלָמוֹ הוּא יִמְצָא לוֹ הָאוֹבֵד בְּעוֹלָמוֹ.

רְאוּ קָרָאתִי בְּאָזְנֵיכֶם שָׁלֹשׁ תְּמוּרוֹת לָרוּחַ: אֲשֶׁר הָיָה הָרוּחַ לְגָמָל וַאֲשֶׁר הָיָה הַגָּמָל לְאַרְיֵה וַאֲשֶׁר הָיָה הָאַרְיֵה לְיֶלֶד בְּאַחֲרִיתוֹ.

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְתְּרָא, וְהוּא יוֹשֵׁב אָז בָּעִיר אֲשֶׁר יִקְרְאוּ לָה: הַפָּרָה הַצְּבוּעָה.

עַל הַקַּתַּדְרוֹת לִצְדָקָה

אָז יְהַלְלוּ אֶל סָרַתּוּסְתְּרָא אִישׁ חָכָם הַיּוֹד ֵ עַ לְדַבֵּר טֹבוֹת עַל הַשֵּׁנָה וְעַל הַצְּדָקָה; לָכֵן מְהֻלָּל שֵׁם הָאִישׁ וּשְׂכָרוֹ לְפָנָיו וְכָל־הַבַּחֻרִים יוֹשְׁבִים לְרַגְלָיו אֶל־פְּנֵי קַתַּדְרָתוֹ. וַיִּשְׁמַע סָרַתּוּסְתְּרָא וַיָּבֹא אֵלָיו גַּם הוּא וַיֵּשֵׁב לְרַגְלָיו עִם כָּל- הַבַּחֻרִים יַחְדָו אֶל־פְּנֵי קַתַּדְרָתוֹ. וְכֹה אָמַר הֶחָכָם:

כָּבוֹד וּבשֶׁת מִלִּפְנֵי שֵׁנָה – זֹאת לָכֶם רֵאשִׁית! וּשְׁטוּ וְעִבְרוּ מֵעַל־כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר אֵינָם מֵטִּיבִים לִישׁוֹן וַאֲשֶׁר עֵרִים בַּלָּיְלָה!

עוֹד יִתְבּוֹשֵׁשׁ הַגַּנָּב מִלִּפְנֵי הַשֵּׁנָה: בִּדְמָמָה הוּא מִתְגַּנֵּב תָּמִיד דֶּרֶךְ הַלָּיְלָה. וְאוּלָם בְּאֶפֶס־בּוּשָׁה מִתְהַלֵּךְ הַשּׁוֹמֵר בַּלָּיְלָה וּבְאֶפֶס בּוֹשָׁה הוּא נֹשֵׂא אֶת־קַרְנוֹ.

לֹא מְלָאכָה קַלָּה הַשֵּׁנָה: הֵן בַּעֲבוּר זֹאת עָלֶיךָ לִהְיוֹת עֵר כָּל הַיּוֹם.

עֶשֶׂר פְּעָמִים לַיּוֹם צֵא עַל־נַפְשְׁךָ לַמִּלְחָמָה עַד־הִכָּנְעָהּ: כִּי תִיעָף וְתִיגָע בָּזֹאת וְהָיְתָה זֹאת פִּרְחֵי־פְרָגִים לְנִשְׁמָתֶךָ.

עֶשֶׂר פְּעָמִים שׁוּב אַחֲרֵי כֵן וַעֲשֵׂה שָׁלוֹם עִם נַפְשְׁךָ; כִּי מְרוֹרוֹת תִּתֵּן מִלְחָמָה, וְלֹא יֵיטִיב לִישׁוֹן הָאִישׁ בְּאֶפֶס־שָלוֹם.

עֶשֶׂר תּוֹרוֹת אֱמֶת עָלֶיךָ לִמְצוֹא יוֹמָם: פֶּן תְּבַקֵּשׁ אֱמֶת עוֹד בַּלַּיְלָה וְהָיְתָה נִשְׁמָתְךָ רְעֵבָה.

עֶשֶׂר פְּעָמִים לַיּוֹם תֵּן בִּשְׂחוֹק קוֹלְךָ וֶעֱלֹז: פֶּן תַּפְרִיעֲךָ כְּרַשְׂךָ בַּלַּיְלָה, וְהִיא אֵם כָּל תּוּגָה.

רַק מְְעַטִּים יָדְעוּ זֹאת: אַךְ בִּהְיוֹת לָאָדָם כָּל־הַצְּדָקוֹת וְהֵטִיב לִישׁוֹן. הַאֶעֱנֶה בְרֵעִי עֵד שֶׁקֶר? אִם אֶנְאַף?

אִם אֶחְמֹד אֵשֶׁת רֵעִי וַאֲמָתוֹ? לֹא יַשְׁלִימוּ כָּל־אֵלֶּה עִם שֵׁנָה טוֹבָה.

וְגַם אֲשֶׁר יִהְיֶה אִישׁ וְהָיוּ לוֹ כָּל־הַצְּדָקוֹת יַחַד, וְהָיָה עַל הָאִישׁ הַזֶּה לְהָבִין עוֹד אַחַת: לָתֵת לִפְעָמִים שֵׁנָה לַצְּדָקוֹת הָאֵלֶּה גַּם הֵן.

אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה רִיב לַנָּשִׁים הַכְּבוּדוֹת הָאֵלַּה אִשָּׁה עִם אֲחוֹתָה! וַאֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה הָרִיב עַל־אֹדוֹתֶיךָ, אִישׁ לֹא־יִצְלָח!

הֱיֵה תָמִים עִם־אֱלֹהֶיךָ וְעִם שְׁכֵנְךָ: זֹאת הַמִּצְוָה אֲשֶׁר תְּצַוְּךָ הַשֵּׁנָה הַטּוֹבָה. וְתָמִים תִּהְיֶה גַם עִם הַשָּׂטָן אֲשֶׁר לִשְּׁכֵנְךָ – פֶּן יְרַקֵּד בְּבֵיתְךָ בַּלָּיְלָה.

תֵּן כָּבוֹד לַשִּׁלְטוֹן מִמַּעַל וְאֹזֶן קַשֶּׁבֶת, וְגַם לַשִּׁלְטוֹן הַמְּעֻקָּל! זֹאת הַמִּצְוָה אֲשֶׁר תְּצַוְּךָ הַשֵּׁנָה הַטּוֹבָה. מַה־פִּשְׁעִי כִי אֹהֵב הַתַּקִּיף לְהִתְהַלֵּךְ בְּרַגְלַיִם מְעֻקָּלוֹת?

רַק זֶה יֵחָשֵׁב לִי תָמִיד לְרֹעֶה טוֹב, אֲשֶׁר לֹא יַנְהִיג צֹאנוֹ בִּלְתִּי־אִם לִנְוֵה הַדֶּשֶׁא הַיָּרוֹק כֻּלּוֹ: כָּכָה יִהְיֶה שְׁלוֹם אֱמֶת בֵּינוֹ וּבֵין הַשֵּׁנָה הַטּוֹבָה.

לֹא טוֹב לְאִישׁ כָּבוֹד הַרְבֵּה וְלֹא אֶשְׁאַל אוֹצָרוֹת גְּדוֹלִים: כָּל־זֹאת תָּשִׂים דַּלֶּקֶת בַּטְּחוֹל. וְאוּלָם לֹא יֵיטִיב אִישׁ לִישׁוֹן אִם אֵין לוֹ שֵׁם טוֹב וְגַם אוֹצָר קָטָן.

טוֹבָה בְעֵינַי חֲבֻרַה קְטָנָה מֵחֲבֻרָה רָעָה: וְאוּלָם זֹאת אֲשֶׁר אֶדְרוֹשׁ מִמֶּנָה, כִּי תֵצֵא וְכִי תָבוֹא לְרֶגַע הַנָּכוֹן. כָּכָה יִהְיֶה שְׁלוֹם אֱמֶת בֵּינָהּ וּבֵין הַשֵּׁנָה הַטּוֹבָה.

וְגַם מוֹצְאִים חֵן בְּעֵינַי מְאֹד מְאֹד עֲנִיֵּי הָרוּחַ: כִּי עֹזְרִים הֵם לַשֵּׁנָה. אַשְׁרֵיהֶם וְטוֹב לָהֶם – וְאַף־כִּי בְאָמְרְךָ לָהֶם תָמִיד כִּי צָדֵקוּ.

כָּכָה יַחֲלוֹף הַיּוֹם לְאִישׁ אוֹהֵב צְדָקוֹת. וּבְבֹא הַלַּיְלָה וְנִזְהַרְתִּי לְנַפְשִׁי מִקְּרֹא לַשֵּׁנָה כִּי תָבֹא! לֹא בְהִקָּרְאָהּ תַּחְפּוֹץ הַשֵּׁנָה, אֲשֶׁר הִיא גְבֶרֶת כָּל־הַצְּדָקוֹת!

כִּי־אִם אֲחַשֵּׁב אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בַיּוֹם וַאֲשֶׁר הָגִיתִי. מַעֲלֶה אָנֹכִי אֶת כָּל־זֹאת גֵּרָה וְהָיִיתִי כְּמוֹ פָרָה בְאֹרֶךְ רוּחִי וְאֶת־לִבִּי אֶשְׁאַל: מֶה־הָיוּ עֶשֶׂר מִלְחֲמוֹתֶיךָ הַיּוֹם אֲשֶׁר שָׂרִיתָ אֵלֶיךָ וְיָכֹלְתָ?

וַעֲשֶׂרֶת דִּבְרֵי־הַשָּׁלוֹם וְעֶשׂר תּוֹרוֹת הָאֱמֶת וַעֲשֶׂרֶת דִּבְרֵי הַשְּׂחוֹק מֶה הָיוּ אֲשֶׁר הֵטִיבְךָ לִבְּךָ בָּהֵמָה?

וּבְחָקְרִי אֶת כָּל־אֵלֶּה וּמִדֵּי אֲשֶׁר יָנִידוּ אוֹתִי אַרְבָּעִים הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְהִתְנַפְּלָה עָלַי הַשֵּׁנָה פִּתְאֹם אֲשֶׁר אֵינֶנָה קְרֻאָה, זֹאת גְבֶרֶת הַצְּדָקוֹת.

הַשֵּׁנָה דוֹפֶקֶת עַל עֵינַי: וְהִיא תִכְבַּד וְתִסָּדֵר. הַשֵּׁנָה נוֹגַעַת אֶל־פִּי: וְהוּא נִשְׁאָר פָּעוּר.

אָכֵן עַל־רַגְלַיִם קַלּוֹת הִיא בָאָה, זֹאת הַנְּעִימָה מִכָּל הַגַּנָּבִים, וְגָנְבָה אֶת־מַחְשְׁבוֹתַי: פִּתְאֹם אָנֹכִי עוֹמֵד נִבְעָר כְּמוֹ הַקַּתַּדְרָה הַזֹּאת.

וְאוּלָם אַחֲרֵי כֵן לֹא אַאֲרִיך עוֹד לַעֲמוֹד: רְאוּ הִנֵּה נָפַלְתִּי וָאֶשְׁכַּב. –

כִּשְּׁמוֹעַ סָרַתּוּסְתְּרָא אֶת־כָּל דִּבְרֵי הֶחָכָם הָאֵלֶּה וַיִּשְׂחַק בְּלִבּוֹ: כִּי נָגַהּ אוֹר לוֹ. אָז יְדַבֵּר אֶל־לִבּוֹ לֵאמֹר:

אָכֵן כְּסִיל נֶחְשָׁב לִי הֶחָכָם הַזֶּה עִם כָּל אַרְבָּעִים מַחְשְׁבוֹתָיו; מֵבִין הוּא בְתוֹרַת הַשֵּׁנָה.

אֲשְׁרֵי אָדָם יוֹשֵׁב קָרוֹב לֶחָכָם הַזֶּה: שֵׁנָה אֲשֶׁר כָּזֹאת מִדַּבֶּקֶת מֵאִישׁ לְאִישׁ, בְּעַד כְּתָלִים חֲזָקִים וְעָבִים עוֹבֶרֶת הִיא וּמִדַּבֶּקֶת.

גַם בְּקַתַּדְרָתוֹ מֻדְבָּק הַקֶּסֶם. לֹא לְחִנָּם יָשְׁבוּ הַבַּחֻרִים לְרַגְלֵי מַטִּיף הַצְּדָקָה.

זֹאת תוֹרַת חָכְמָתוֹ: הֱיֶה עֵר, לְבַעֲבוּר תִּישַׁן הֵיטֵב. אָכֵן לוּ הָיוּ הַחַיִּים בְּאֶפֶס־תַּכְלִית וְלוּ יָצָאתִי לִבְחֹר־לִי סִכְלוּת, כִּי־עַתָּה בָּחַרְתִּי לִי זֹאת הַנִּבְחָרָה מִכָּל- סִכְלוּת.

עַתָּה הֱבִינוֹתִי אֶת־אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ לְפָנִים רֵאשִׁית לַכֹּל הַמְּבַקְּשִׁים מוֹרִים לִצְדָקָה: שֵׁנָה טוֹבָה בִּקְּשׁוּ וּצְדָקוֹת נוֹטְפוֹת רֵיחַ פִּרְחֵי פְּרָגִים!

הָיְתָה הֶחָכְמָה לְחַכְמֵי הַקַּתַּדְרוֹת הַמְּהֻלָּלִים הָאֵלֶּה שֵׁנָה בְּאֶפֶס־חֲלוֹמוֹת: לֹא יָדְעוּ תַּכְלִית־חַיִּים נִבְחָרָה מִמֶּנָּה.

עוֹד יֵשׁ גַּם עַתָּה בָאָרֶץ אֲחָדִים כְּמַטִּיף הַצְּדָקָה הַזֶּה, וְרַק לֹא כֵנִים יִהְיוּ תָמִיד כָּמוֹהוּ: וְאוּלָם כְּבָר חָלְפָה הָלְכָה עִתָּם. וְגַם לֹא יַאֲרִיכוּ הַרְבֵּה לַעֲמוֹד כֹּה: רְאוּ הִנֵּה הֵם נוֹפְלִים וְשׁוֹכְבִים.

אַשְׁרֵי חֲפֵצֵי שֵׁנָה אֵלֶּה: עוֹד מְעַט וְנָמּוּ.

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְתְּרָא.

עַל הַדּוֹרְשִים אֶל־מֵאַחֲרֵי הָעוֹלָם

יָמִים הָיוּ וְגַם סָרַתּוּסְתְּרָא זָרַק אֶת־דִּמְיוֹנוֹ אֶל־מֵעֵבֶר לָאָדָם, כְּמִשְׁפָּט כָּל־הַדּוֹרְשִׁים אֶל־אֲשֶׁר מֵאַחֲרֵי הָעוֹלָם. פֹּעַל אֱלוֹהַ כֹּאֵב וּמְעֻנֶּה נֶחְשַׁב הָעוֹלָם לִי:

חֲלוֹם נֶחְשַׁב הָעוֹלָם לִי וְחָזוֹן מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ; עֲשַׁן צְבָעִים מִלִּפְנֵי עֵינֵי אֱלוֹהַּ מִתְקוֹטֵט.

טוֹב וָרָע וְגִיל וּמַכְאוֹב וַאֲנִי וְאַתָּה – עֲשַׁן צְבָעִים כָּל־זֶה מִלִּפְנֵי עֵינֵי בֹּרֵא. אֶת־עֵינָיו חָפֵץ הַבֹּרֵא לְהַעֲלִים מִנַּפְשׁוֹ – וַיִּבְרָא אֶת־הָעוֹלָם.

תַּאֲוָה מְשַׁכֶּרֶת לַכֹּאֵב לְהַעֲלִים עַיִן מִמַּכְאוֹבָיו וְלִשְׁכֹּחַ נַפְשׁוֹ. תַּאֲוָה מְשַׁכֶּרֶת וְשִׁכְחַת־נֶפֶשׁ נֶחְשַׁב לְפָנִים הָעוֹלָם לִי.

זֶה הָעוֹלָם אֲשֶׁר אֵינֶנוּ שָׁלֵם לָנֶצַח וַאֲשֶׁר צֶלֶם הוּא לִסְתִירוֹת לָנֶצַח וְצֶלֶם לֹא־שָׁלֵם – תַּאֲוָה מְשַׁכֶּרֶת הוּא לְבֹרְאוֹ אֲשֶׁר אֵינֶנוּ שָׁלֵם –: כָּכָה נֶחְשָׁב לְפָנִים הָעוֹלָם לִי.

לָכֵן זָרַקְתִּי גַם אֲנִי לְפָנִים אֶת־דִּמְיוֹנִי אֶל־מֵעֵבֶר לָאָדָם, כְּמִשְׁפַּט כָּל־הַדּוֹרְשִׁים אֶל־אֲשֶׁר מֵאַחֲרֵי הָעוֹלָם. הַאֶל־מֵעֵבֶר לָאָדָם בֶּאֱמֶת?

הוֹ אַחַי, הָאֱלֹהִים הַזֶּה אֲשֶׁר בָּרָאתִי לֹא הָיָה בִּלְתִּי־אִם פֹּעַל אָדָם וּפֹעַל שִׁגְעוֹן אָדָם כְּמִשְׁפַּט כָּל־אֱלֹהִים כֻּלָּם!

אָדָם הָיָה וְרַק חֵלֶק אָדָם דַּל וְרַק אֲנִי: מִתּוֹךְ אֶפְרִי וְשַׁלְהַבְתִּי בָּא לִי הַשָּׂעִיר הַזֶּה, וְאוּלָם חֵי אֲנִי! לֹא מֵעֵבֶר לָאָדָם בָּא!

הַיְדַעְתֶּם, אַחַי, מֶה הָיָה אָז? שָׂרִיתִי אֵלַי, אֶל־הַכֹּאֵב, וְיָכֹלְתִּי, נָשָׂאתִי אֶפְרִי שֶׁלִי אֶל־הֶהָרִים וָאֶבְרָא לִי שַׁלְהֶבֶת בָּרָה שִׁבְעָתַיִם. וְאַתֶּם רְאוּ! סָר מֵעָלַי הַשָּׂעִיר!

וְעַתָּה לוּ יַאֲמִין הַחַי מֵחָלְיוֹ לִשְׂעִירִים כָּאֵלֶּה וּמְצָאוּהוּ מַכְאוֹב וּתְלָאָה; רַק מַכְאוֹב וְשִׁפְלוּת יִמְצְאוּנִי אָז. כֹּה אֲדַבֵּר בְּאָזְנֵי כָּל־הַדּוֹרְשִׁים אֶל־אֲשֶׁר מֵאַחֲרֵי הָעוֹלָם.

מַכְאוֹב הוּא וְקֹצֶר יָד – רַק אֵלֶּה בָרְאוּ אֶת כָּל־הָעוֹלָמוֹת אֲשֶׁר מֵאַחֲרֵינוּ; וְגַם זֶה הַדִּמְיוֹן הַקָּצָר עַל־דְּבַר הָאשֶׁר, אֲשֶׁר יֵדָעֶנּוּ רַק הַכֹּאֵב מִכָּל־כֹּאֵב.

יְגִיעָה הִיא, הַחוֹתֶרֶת אֶל־הָאַחֲרוֹן מִכָּל־אַחֲרוֹן בִּקְפִיצָה אַחַת קְפִיצַת מָוֶת, זֹאת הַיְגִיעָה הַדַּלָּה וְלֹא־יוֹדַעַת, אֲשֶׁר גַּם לַחְפּוֹץ לֹא תְבַקֵּשׁ עוֹד: רַק הִיא בָרְאָה אֶת־כָּל הָאֱלֹהִים כֻּלָּם וְאֶת־כָּל הָעוֹלָמוֹת אֲשֶׁר מֵאַחֲרֵינוּ.

הַאֲמִינוּ לִי, אַחַי! רַק הַבָּשָׂר הוּא אֲשֶׁר נוֹאָש מִן־הַבָּשָׂר – וְזֶה מִשֵּׁשׁ בְּאֶצְבְּעוֹת הָרוּחַ הַנִּסְכָּל אֶת הַקִּירוֹת הָאַחֲרוֹנִים.

הַאֲמִינוּ לִי, אַחַי! רַק הַבָּשָׂר הוּא אֲשֶׁר נוֹאָש מִן־הַבָּשָׂר – וְזֶה שָׁמַע אֶת־קוֹל בֶּטֶן הַ“יֵשׁ” מִדַּבֵּר אֵלָיו.

אָז בִּקֵּש לְהַבְקִיעַ בְּקָדְקֹד רֹאשׁוֹ אֶל־מִבַּעַד לַקִּירוֹת הָאַחֲרוֹנִים, וְלֹא רַק בְּקָדְקֹד רֹאשׁוֹ בִּקֵּשׁ, – וַיַּחְתֹּר אֶל “הָעוֹלָם הַבָּא”.

אָכֵן הִתְחַבֵּא " הָעוֹלָם הַבָּא " הֵיטֵב מִפְּנֵי הָאָדָם – זֶה הָעוֹלָם בְּאֵין־אָדָם וְאֵין לֵב־אָדָם, וַאֲשֶׁר אֵינֶנוּ בִּלְתִּי אִם בְּלִימָה בַּת־שָׁמַיִם; וְקוֹל בֶּטֶן הַיֵּשׁ אֵינֶנוּ מְדַבֵּר אֶל הָאָדָם דָּבָר, בִּלְתִּי־אִם יִהְיֶה אָדָם גַּם הוּא.

חֵי אֲנִי, כָּבֵד כָּל־יֵשׁ לְהוֹכִיחוֹ בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים וְכָבֵד לִבְרֹא לוֹ נִיב שְׂפָתַיִם. עֱנוּ אַחַי וְהַגִּידוּ לִי: אִם לֹא נָקֵל מִכֹּל מָצְאָה עוֹד יָדֵנוּ לְהוֹכִיחַ בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים אֶת־הַנִּפְלָא מִכָּל־דָּבָר?

אָכֵן “אֲנִי” זֶה וְהַסְּתִירוֹת וְהַתַּעֲתֻּעִים אֲשֶׁר לַ“אֲנִי” זֶה הֵמָּה עוֹד מַרְבִּים מִכֹּל לְדַבֵּר עַל הַ“יֵּשׁ” דִּבְרֵי־אֱמֶת וֶאֱמוּנָה – הֲלֹא זֶה “אֲנִי” הַבֹּרֵא וְהַמְּחַפֵּשׂ וְהַמַּעֲרִיך, אֲשֶׁר הוּא הַמִּדָּה וְהוּא הָעֵרֶךְ לְכָל־דָּבָר.

וְ“יֵשׁ” זֶה הַנֶּאֱמָן לָנוּ מִכֹּל, זֶה “אֲנִי” –הֵן עַל הַבָּשָׂר הוּא מְדַבֵּר וְאֶל־הַבָּשָׂר תְּשׁוּקָתוֹ גַּם עוֹד בַּחֲזוֹתוֹ חָזוֹן וּבְדַמּוֹתוֹ אֶת־דִּמְיוֹנוֹתָיו וּבְרַפְרַפוֹ בִכְנָפָיו הַשְּׁבוּרוֹת.

וְכַאֲשֶׁר יַאֲרִיך, כֵּן יַרְבֶּה “אֲנִי” זֶה לִלְמֹד לְדַבֵּר דִּבְרֵי־אֱמֶת וֶאֱמוּנָה; וְכַאֲשֶׁר יַרְבֶּה לִלְמוֹד, כֵּן יַרְבֶּה לִמְצוֹא מִלִּים וּתְהִלּוֹת לַבָּשָׂר וְלָאֲדָמָה.

גֵּאוּת חֲדָשָׁה לִמֵּד אוֹתִי אֲנִי שֶׁלִי וְאוֹתָה אֲנִי מְלַמֵּד אֶת־הָאָדָם: אַל נָא הוֹסִיף עוֹד לָשִׂים רֹאשׁ בְּתוֹך הַחוֹל אֲשֶׁר לְמַעֲשֵׂי שָׁמַיִם, כִּי־אִם נָשׂא אוֹתוֹ חָפְשִׁי לָרוּחַ, בַּאֲשֶׁר הוּא רֹאשׁ־אֲדָמָה הַנּוֹתֵן לָאֲדָמָה רַעֲיוֹן וְתַכְלִית!

חֵפֶץ חָדָשׁ אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶת־הָאָדָם: כִּי יַחְפּוֹץ אֶת־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַךְ בּוֹ הָאָדָם בְּעֵינַיִם סְגוּרוֹת וְיֹאמַר טוֹב לוֹ וְלֹא יֵט עוֹד מִמֶּנוּ הַצִּדָּה כְּמִשְׁפָּט הַחוֹלִים וְנוֹטֵי לָמוּת!

רַק חוֹלִים וְנוֹטֵי לָמוּת הָיוּ הַבּוֹזִים לַבָּשָׂר וְלָאֲדָמָה וַיִּבְרְאוּ לָהֶם אֶת־מַעֲשֵׂי הַשָּׁמַים וְאֶת נִטְפֵי־הַדָּם הַמְּבִיאִים גְאֻלָּה: וְאוּלָם אַף גַּם אֶת־הַסַּמִּים הָעֲכוּרִים וְהַמְּתוּקִים הָאֵלֶּה הֵם לוֹקְחִים מֵעִם הַבָּשָׂר וְהָאֲדָמָה!

מִפְּנֵי עֳנוּתָם אָמְרוּ לְהִמָּלֵט, וְהַכֹּכָבִים הָיוּ רְחוֹקִים מֵהֶם. אָז נֶאֶנְחוּ לֵאמֹר: “מִי יִתֵּן דַּרְכֵי־שָׁמַיִם לְבַעֲבוּר הִתְגַנֵּב חֶרֶש אֶל יֵשׁ אַחֵר וְאֵל אשֶׁר אַחֵר!” – וְאָז בָּרְאוּ לָהֶם אֶת־דַּרְכֵי עֲקַלְקַלּוֹתָם וְאִת־שִׁקּוּיֵי סַמֵּיהֶם!

וְהֵם, שְׁכֵחֵי־טוֹבָה, דִּמּוּ בְּנַפְשָׁם כִּי אָמְנָם הִתְמַלְּטוּ מֵעִם הַבָּשָׂר וּמֵעִם הָאֲדָמָה. אֲבָל יַד מִי נָתְנָה לָהֶם אֶת הַפַּלָּצוּת וְאֶת הַנְּעִימוּת אֲשֶׁר לְהִתְמַלְּטוּת זֹאת? הֲלֹא יַד הַבָּשָׂר וְהָאֲדָמָה.

רַחוּם סָרַתּוּסְתְּרָא לַחוֹלִים. חֵי אֲנִי אִם אֶקְצוֹף עַל־בַּקְּשָׁם נֶחָמוֹת וְעַל־שָׁכְחָם טוֹבָה. מִי־יִתֵּן וְחָיוּ מֵחָלְיָם וְשָׂרוּ אֶת־עָצְמָם וּבָרְאוּ לָהֶם בָּשָׂר עֶלְיוֹן!

וְגַם אֵין סָרַתּוּסְתְּרָא קוֹצֵף עַל הַחַי מֵחָלְיוֹ וְהוּא מַבִּיט בְּכִלְיוֹן־נֶפֶשׁ אֶל־מְקוֹם שָׁם דִּמְיוֹנוֹ וּמִתְגַּנֵּב חֶרֶשׁ בַּחֲצוֹת הַלָּיְלָה אֶל־קֶבֶר אֱלֹהָיו. וְאוּלָם עוֹד גַּם דִּמְעוֹתָיו תֵּחָשֵׁבְנָה לִי מַחֲלָה וּבָשָׂר חוֹלֶה.

מַחֲנֵה חוֹלִים גָּדוֹל נִמְצָא מֵאָז בֵּין חוֹזֵי חָזוֹן וּתְאֵבֵי אֱלֹהִים; בַּחֲמַת רוּחַ גְּדוֹלָה הֵם שׂוֹנְאִים אֶת־הַמְּבַקֵּשׁ לְהַכִּיר וְאֶת־הַצְּעִירָה מִן הַצְּדָקוֹת: אֶת הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה.

לְאָחוֹר הֵם מַבִּיטֵים תָּמִיד אֶל־מוּל דּוֹרוֹת הַחֹשֶךְ: אָמְנָם אַחֵר הָיָה בַיָּמִים הָהֵם מִשְׁפַּט הַדִּמְיוֹן וְהָאֱמוּנָה; בְּהִשְׁתַּגַּע הָרוּחַ וְהִתְהוֹלֵל וְהָיָה זֶה דוֹמֶה לֶאֱלֹהִים, וַאֲשֶׁר אֲכָלוֹ הַשֶּׂפֶק וְהָיָה זֶה חֶטְא.

וְאוּלָם יָדַעְתִּי עַד לִמְאֹד אֶת הַדּוֹמִים לֶאֱלֹהִים הָאֵלֶּה. כִּי יַאֲמִין הָעָם רַק לָהֶם יַחְפְּצוּ וְכִי יַחֲשׁוֹב כָּל שֶׂפֶק לְחֵטְא, וְאוּלָם יָדַעְתִּי עַד לִמְאֹד גַּם אֲשֶׁר הֵם עַצְמָם מַאֲמִינִים בְּלִבָּם.

חַי אֲנִי אִם בָּעוֹלָמוֹת אֲשֶׁר מֵאַחֲרֵינוּ וְאִם בְּנִטְפֵי דַם גְּאֻלָּה: כִּי־אִם בַּבָּשָׂר מַאֲמִינִים גַם הֵם בְּכָל מְאֹדָם, וּבְשָׂרָם הֵם זֶה לָהֶם “הַדָּבָר בְּעֶצֶם”.

וְאוּלָם דָּבָר אֲשֶׁר תַּחַלֻאִים לוֹ: וְהֵם מִתְאַמְּצִים לְהִנָּשֵׁל מִתּוֹךְ עוֹרָם. לָכֵן הֵם שׁוֹמְעִים אֶל הַמַּטִּיפִים אֲשֶׁר יַטִּיפוּ מָוֶת וְלָכֵן גַּם הֵמָּה אֶל עוֹלָמוֹת אֲשֶׁר מֵאַחֲרֵינוּ יַטִּיפוּ.

לוּ, אַחַי, שִׁמְעוּ לְקוֹל הַבָּשָׂר הַבָּרִיא: הַקּוֹל הַזֶּה נֶאֱמָן וְטָהוֹר מִן־הַקּוֹלוֹת הָאֲחֵרִים שִׁבְעָתַיִם.

נֶאֱמָן וְטָהוֹר שִׁבְעָתַיִם דּוֹבֵר אֵלֵינוּ הַבָּשָׂר הַבָּרִיא, הַשָּׁלֵם וִישַׁר־הַזָּוִית: וְעַל תַּכְלִית הָאֲדָמָה הוּא דּוֹבֵר אֵלֵינוּ.

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְתְּרָא.

עַל בּוֹזֵי הַבָּשָׂר

אֶל בּוֹזֵי הַבָּשָׂר אַגֵּד נָא דְבָרָי. אַל לָמֹד וְאַל לַמֵּד עַל סְבִיבוֹתָם, כִּי־אִם יִפָּרְדוּ נָא מֵעַל בְּשָׂרָם הֵמָּה – כָּכָה אֵפוֹא יֵאָלְמוּ כֻלָּם.

“בָּשָׂר אָנֹכִי וּנְשָמָה” – כָּכָה יְדַבֵּר הַיֶּלֶד. וְלָמָּה זֶה לֹא נְדַבֵּר אֵפוֹא כִילָדִים?

וְאוּלָם רְאוּ הִנֵּה הַמֵּקִיץ וְהַיּוֹדֵעַ אוֹמֵר: בָּשָׂר אָנֹכִי כֻלִּי וְאֵין דָּבָר חוּץ מִמֶּנוּ; וּנְשָׁמָה אֵינֶּנָה בִּלְתִּי־אִם מִלָּה לִדְבַר־מָה אֲשֶׁר עִם־הַבָּשָׂר.

אֵין הַבָּשָׂר בִּלְתִּי־אִם שֵׂכֶל גָּדוֹל, רַב־עִנְיָן עִם חוּשׁ אֶחָד, מִלְחָמָה וְשָׁלוֹם, עֵדֶר וְרֹעֶה.

כְּלִי־מְלָאכָה לִבְשָׂרְךָ גַּם שִׂכְלְךָ הַקָּטָן, אָחִי, אֲשֶׁר תִּקְרָא לוֹ “רוּחַ”; רַק כְּלִי־מְלָאכָה וּכְלִי שַׁעֲשֻעִים קָטָן לְשִׂכְלְךָ הַגָּדוֹל.

“אָנֹכִי” אַתָּה אוֹמֵר – וְאַתָּה גֵא עַל הַמִּלָּה הַזֹּאת. וְאוּלָם גָּדוֹל מִמֶּנוּ – וְאַתָּה לֹא תֹאבֶה הַאֲמִין – הֲלֹא בְשָׂרְךָ וְשִׂכְלוֹ הַגָּדוֹל: שִׂכְלְךָ הַגָּדוֹל הַזֶּה אֵינֶנוּ אוֹמֵר “אָנֹכִי” כִּי־אִם עֹשֶׂה “אָנֹכִי”.

אֶת־אֲשֶׁר מַרְגִּיש הַחוּשׁ וְאֶת־אֲשֶׁר מַכִּיר הָרוּחַ, הֵמָּה אֵין לָהֶם עַד־עוֹלָם אַחֲרִית בְּקִרְבָּם הֵם. וְאוּלָם הַחוּשׁ וְהַרוּחַ מִתְאַמְּצִים לְהַשִּׁיא אוֹתְךָ, כִּי הֵם אַחֲרִית כָּל־הַדְּבָרִים: כָּכָה הֵם מִתְהַלְּלִים בְּגַאֲוָתָם. כְּלֵי־מְלָאכָה וּכְלֵי שַׁעֲשֻעִים לְךָ הַחוּשׁ וְהַרוּחַ: אַךְ מֵעֵבֶר לָהֶם עוֹד לְךָ הָעֶצֶם אֲשֶׁר בְּךָ. וְהָעֶצֶם גַּם הוּא מְחַפֵּשׂ בְּעֵינֵי הַחוּשִׁים וּמַקְשִׁיב גַּם הוּא בְּאָזְנֵי הָרוּחַ.

תָּמִיד מַקְשִׁיב הָעֶצֶם וּמְחַפֵּשׂ: מַמְשִׁיל וְלוֹכֵד וְכוֹבֵשׁ וְהוֹרֵס. מוֹשֵׁל הוּא וְגַם בְּ“אָנֹכִי” הוּא מוֹשֵׁל.

מֵאַחֲרֵי לְמַחְשְׁבוֹתֶיךָ וּלְרִגְשׁוֹתֶיךָ, אָחִי, עוֹמֵד מוֹשֵׁל אַדִּיר, מוֹרֶה לֹא נוֹדָע – עֶצֶם שְׁמוֹ. בִּבְשָׂרְךָ הוּא יוֹשֵׁב, וְהוּא בְשָׂרֶךָ.

יֵשׁ תְּבוּנָה בִּבְשָׂרְךָ שִׁבְעָתַיִם מֵאֲשֶׁר־יֵשׁ בְּמִבְחַר חָכְמָתְךָ וּמִי אֵפוֹא יוֹדֵעַ מַה־חֵפֶץ לִבְשָׂרְךָ בְּמִבְחַר חָכְמָתְךָ?

לוֹעֵג הָעֶצֶם שֶׁבְּךָ לְ“אָנֹכִי” שֶׁלְךָ וְלִרְקִידוֹתָיו הָרָמוֹת. “מַה־לִּי הָרְקִידוֹת הָאֵלֶה וּמְעוּפֵי הָרַעֲיוֹן? – כָּכָה הוּא מְדַבֵּר. הֲלֹא רַק דֶּרֶךְ לֹא יְשָׁרָה לְמַטָּרָתִי. אָכֵן אֲנִי הִנְּנִי הַמְּדַדֶּה אֶת “אָנֹכִי” בַּהֲלִיכוֹתָיו וַאֲנִי הְִּלִני הַלּוֹחֵשׁ בְּאָזְנָיו אֶת־מוּשָׂגָיו”.

כִּי יֹאמַר הָעֶצֶם לְ“אָנֹכִי”: “הָבָה וְחַשְׁתָּ מַכְאוֹב!” וְכָאַב כָּרֶגַע וְחָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבִלְתִּי הוֹסִיף לְדַאֲבָה עוֹד – כִּי רַק בַּעֲבוּר זֹאת שׂוּמָה עָלָיו לַחֲשׁוֹב מַחֲשָׁבוֹת.

כִּי יֹאמַר הָעֶצֶם לְ“אָנֹכִי”: " הָבָה וְחַשְׁתָּ גִּיל!" וְהָיָה לוֹ גִּיל כָּרֶגַע וְחָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת לְהוֹסִיף עוֹד גִּיל כָּזֶה וְכָזֶה – כִּי רַק בַּעֲבוּר זֹאת שׂוּמָה עָלָיו לַחֲשׁוֹב מַחֲשָׁבוֹת.

אֶל בּוֹזֵי הַבָּשָׂר אַגֵּד נָא דָבָר. כִּי בוֹזִים הֵם, וְזֶה לָהֶם כַּבֵּד. מִי בָּרָא כַּבֵּד וּבָזֹה וּמִי עָשָׂה עֵרֶךְ וָחֵפֶץ?

הָעֶצֶם הַבֹּרֵא בָרָא לוֹ כַּבֵּד וּבָזֹה וּבָרָא לוֹ גִיל וּמַכְאוֹב. הַבָּשָׂר הַבֹּרֵא בָּרָא לוֹ אֶת־הַרוּחַ לִהְיוֹת לוֹ יָד לְחֶפְצוֹ.

גַּם בְּאִוַּלְתְּכֶם וּבוּזְכֶם, אַתֶּם בּוֹזֵי הַבָּשָׂר, הֲלֹא לָעֶצֶם אֲשֶׁר לָכֶם אַתֶּם עוֹבְדִים, רְאוּ אָנֹכִי אוֹמֵר לָכֶם: הָעֶצֶם בְּנַפְשׁוֹ חָפֵץ בְּמוֹתוֹ וְהוּא נוֹטֶה מֵאַחֲרֵי הַחַיִּים.

כִּי לֹא תַשִּׂיג עוֹד יָדוֹ אֶת־הַנִּבְחַר לוֹ מִכֹּל –: אֲשֶׁר בָּרֹא יִבְרָא מִמֶּנוּ וָמַעְלָה לוֹ. אֶת־זֶה הוּא חָפֵץ מִכֹּל וְזֶה כָּל חֲמַת תְּשׁוּקָתוֹ.

וְאוּלָם קָצְרָה לוֹ עַתָּה עִתּוֹ לָזֹאת: – וְעַל־כֵּן חָפֵץ הָעֶצֶם אֲשֶׁר לָכֶם בְּאָבְדוֹ, אַתֶּם בּוֹזֵי הַבָּשָׂר.

בְּאָבְדוֹ חָפֵץ הָעֶצֶם אֲשֶׁר לָכֶם, וְלָכֵן הֱיִיתֶם לְבוֹזֵי בָּשָׂר! כִּי לֹא תַשִּׂיג עוֹד יֶדְכֶם לִבְרֹא מִכֶּם וָמַעְלָה לָכֶם.

וְלָכֵן עַתָּה קוֹפְצִים אַתֶּם עַל הַחַיִּים וְעַל הָאֲדָמָה. קִנְאָה אֲשֶׁר לֹא־יְדוּעָה יוֹשֶׁבֶת בְּעֵינְכֶם הַצָּרָה אֲשֶׁר לְבוּזְכֶם.

לֹא אֵלֵךְ בְּדַרְכֵיכֶם, אַתֶּם בּוֹזֵי הַבָּשָׂר! לֹא אַתֶּם הַגְּשָׁרִים לָאָדָם הָעֶלְיוֹן! –

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

עַל הַתַּעֲנֻגּוֹת וְהַתַּאֲוֹת

אָחִי, אִם צְדָקָה לְךָ, וְהִיא צִדְקָתֶךָ, אָז לְךָ הִיא לְבַדְּךָ וְאֵין לְאִישׁ חֵלֶק בָּה.

אָכֵן יָדַעְתִּי: הִנֵה יֵשׁ־עִם לְבָבְךָ לִקְרֹא לָה שֵׁם וּלְהִתְרַפֵּק עָלֶיהָ; יֵשׁ־עִם לְבָבְךָ לִצְרוֹם מְעַט בְּאָזְנָהּ וּלְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהּ.

וְאַתָּה רְאֵה! עַתָּה הִנֵּה יֵשׁ לָעָם גַּם הוּא חֵלֶק בִּשְׁמָהּ וְאַתָּה לְעָם וּלְעֵדֶר הָיִיתָ בְּצִדְקָתֶךָ.

הֲלֹא טוֹב מִזֶּה עָשִׂיתָ לוּ אָמַרְתָּ: “בְּאֵין־מִבְטָא וַחֲדַל־שֵׁם הַדָּבָר אֲשֶׁר הוּא עֳנִי נִשְׁמָתִי וְגַם מִתְקָהּ וְהוּא גַם רַעֲבוֹן קְרָבָי”.

נִשְׂגְּבָה צִדְקָתְךָ מִהְיוֹת לָהּ שַׁעֲשֻעֵי שֵׁמוֹת: וְאִם שׂוּמָה עָלֶיךָ לְדַבֵּר עַל־אֹדוֹתֶיהָ, אַל־נָא תֵבוֹשׁ לְגַמְגֵּם בִּלְשׁוֹנְךָ עַל- אֹדוֹתֶיהָ.

וְאַתָּה דַבֵּר וְגַמְגֵּם בִּלְשׁוֹנְךָ לֵאמֹר: "זֶה־לִי טוּבִי אֲנִי, אֶת־זֶה אָהַבְתִּי וְכָכָה הוּא מוֹצֵא חֵן בְּעֵינַי לִמְאֹד וְכַמִּשְׁפָּט הַזֶּה חָפַצְתִּי אֲנִי לְבַדִּי אֶת־טוּבִי.

לֹא בִהְיוֹתוֹ חֹק אֲשֶׁר חֲקָקוֹ אֱלֹהִים חֲפַצְתִּיו וְלֹא בִהְיוֹתוֹ חֻקַּת־אָדָם וְצָרְכּוֹ: לֹא מוֹרֶה־דֶּרֶךְ יִהְיֶה לִי לַאֲדָמוֹת עֶלְיוֹנוֹת וּלְגַנֵּי־עֵדֶן.

צְדָקָה בַּת־אֲדָמָה הִיא אֲשֶׁר אָהַבְתִּי: מְעַט חָכְמָה בָהּ וְעוֹד מְעַט מִזֹּאת שֵׂכֶל אֲשֶׁר־לַכֹּל.

וְאוּלָם בָּנְתָה הצִּפּוֹר הַזֹּאת אֶת־קִנָּהּ בְּלִבִּי: לָכֵן אֲהַבְתִּיהָ וְחִבַּקְתִּיהָ – וְעַתָּה הִיא יוֹשֶׁבֶת בְּלִבִּי עַל בֵּיצֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר לָה וְדוֹגֶרֶת".

כָּכָה תְגַמְגֵּם בִּלְשׁוֹנְךָ וּתְהַלֵּל אֶת־צִדְקָתֶךָ.

לְפָנִים הָיוּ לְךָ תַּאֲוֹת וְאַתָּה אָמַרְתָּ רָעוֹת הֵנָּה. וְאוּלָם עַתָּה אֵין־לְךָ עוֹד בִּלְתִּי־אִם צְדָקוֹת: מִקֶּרֶב תַּאֲוֹתֶיךָ גָּדְלוּ וְיָצְאוּ לְךָ אֵלֶּה.

אֶת־הַגְּבֹהָה מִמַּטְרוֹתֶיךָ שַׂמְתָּ לְנֹכַח פְּנֵי תַאֲוֹתֶיךָ: אָז נֶהֶפְכוּ וַתִּהְיֶינָה לְךָ לִצְדָקוֹת וּלְתַעֲנֻגּוֹת.

וְאִם בֵּן הָיִיתָ לְמִשְׁפַּחַת קִצְרֵי־הָאַף וְאִם לְרוֹדְפֵי־הַזִּמָּה וְאִם לִמְשֻׁגְּעֵי־הָרוּחַ וְאִם מִמְּבַקְּשֵׁי־נְקָמוֹת.

כָּל תַּאֲוֹתֶיךָ אֵלֶּה נֶהֶפְכוּ בְאַחֲרִיתָן וְהָיוּ לִצְדָקוֹת וְכָל בְּנֵי־הַשָּׂטָן אֲשֶׁר־לְךָ הָיוּ לְמַלְאָכִים –

לְפָנִים הָיוּ לְךָ כְּלָבִים פְּרָאִים בְּבוֹרְךָ, וְאוּלָם בְּאַחֲרִיתָם נֶהֶפְכוּ וְהָיוּ לְצִפֳּרִים וְלִמְזַמְּרוֹת נֶעֱלָמוֹת.

מִנִּטְפֵי רוֹשְׁךָ מָהַלְתָּ לְךָ אֶת־צָרְיְךָ; אֶת פָּרָתְךָ הַתּוּגָה חָלַבְתָּ – וְעַתָּה אַתָּה שׁוֹתֶה אֶת־הֶחָלָב הַמָּתוֹק מֵעֲטִינָהּ.

וְלֹא יֵצֵא עוֹד מִקִרְבְּךָ כָּל־רָע עַד הָעוֹלָם – זוּלָתִי אִם הָרָע – הוּא הַיּוֹצֵא מִן־הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר לְצִדְקוֹתֶיךָ.

אָחִי, אִם אֻשַּׁרְתָּ, אָז תִּהְיֶה לְךָ רַק צְדָקָה אַחַת וְלֹא יוֹתֵר: כָּכָה תַעֲבוֹר עַל־נְקַלָּה אֶת־הַגֶּשֶׁר.

אָכֵן מוּפְלָא הָאָדָם אֲשֶׁר־לוֹ צְּדָקוֹת הַרְבֵּה, וְאוּלָם גוֹרָלוֹ כָבֵד, וְיֵשׁ אֲשֶׁר הָלַךְ אִישׁ הַמִּדְבָּרָה וַיִּבְחַר מָוֶת לְנַפְשׁוֹ, כִּי נִלְאָה מִהְיוֹת תָּמִיד מִלְחָמָה וּשְׂדֵה־מִלְחָמָה לִצְדָקוֹת.

אָחִי, הֲרָעִים קְרָב וּמִלְחָמָה? וְאוּלָם לֹא יָסוּף הָרָע הַזֶּה וְהַקִּנְאָה וְהַמַּשְׂטֵמָה וְהָלוֹךְ רָכִיל מִקֶּרֶב צִדְקוֹתֶיךָ.

רְאֵה, מַה־תִּשְׁאַף כָּל צְדָקָה מִצִּדְקוֹתֶיךָ לְעֶלְיוֹן מִכָּל־עֶלְיוֹן: אֶת־כָּל רוּחֲךָ הִיא שֹׁאֶלֶת, אֲשֶׁר יִהְיֶה לָפֶה רַק לָהּ, וּתְבַקֵּשׁ אֶת־כָּל רוּחֲךָ אֲשֶׁר בְּקִצְפְּךָ וּבְשִׂנְאָתְךָ וּבְאַהֲבָתֶךָ.

כִּי־תְקַנֵּא כָּל־צְדָקָה בַּאֲחוֹתָהּ, וְנוֹרָא דְּבַר כָּל־קִנְאָה. גַּם צְדָקוֹת הוֹלְכוֹת לַאֲבַדּוֹן בִּגְלַל הַקִּנְאָה.

אֲשֶׁר שַׁלְהֶבֶת הַקִּנְאה אֲחָזַתּוּ, וְקָם זֶה בְאַחֲרִיתוֹ וְהָפַךְ כְּמוֹ עַקְרָב אֶת־עָקְצוֹ הַמָּרְעָל אֶל־מוּל נַפְשׁוֹ הוּא.

אָחִי! הָאִם לֹא רָאִיתָ עוֹד צְדָקָה כִּי תַלְשַׁן אֶת־נַפְשָׁהּ אֶל־עַצְמָהּ וְאֶת־נַפְשָׁהּ תִּדְקוֹר?

עָשׂוּי הָאָדָם אֲשֶׁר יָעֹז עַל־נַפְשׁוֹ עַד הִכָּחֲדוֹ: וְלָכֵן אֱהַב אֶת־צִדְקוֹתֶיךָ –: כִּי כָכָה תֹאבַד וְתִכְלֶה בִּגְלָלָן. –

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

עַל הַפּוֹשֵׁעַ לְבֶן־הַפָּנִים

הִנֵּה הָמִית לֹא חֲפַצְתֶּם, אַתֶּם הַשּׁוֹפְטִים וּמַגִּישֵׁי קָרְבָּן, עַד־עִם הֵנִידָה הַחַיָּה בְּרֹאשָׁה? רְאוּ, הִנֵּה הֵנִיד הַפּוֹשֵׁעַ לְבֶן־הַפָּנִים בְּרֹאשׁוֹ: מִתּוֹךְ עֵינָיו דֹּבֵר הַבּוּז הַגָּדוֹל.

“זֶה “אֲנִי” דָבָר הוּא אֲשֶׁר עָלַי לָעֹז עָלָיו עַד־הִכָּחֲדוֹ: זֶה “אֲנִי” הָיָה לִי הַבּוּז אֲשֶׁר אֲנִי בָּז לְכָל־הָאָדָם”: כָּכָה יִהְיוּ הַדְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הָעַיִן הַזֹּאת.

כִּי שָׁפַט אֶת־נַפְשׁוֹ בְּעֶצֶם יָדוֹ – וְהָיָה זֶה לוֹ רִגְעוֹ הַנִּשָּׂא: חָלִילָה לָכֶם לָתֵת אֶת הַנִּשְׂגָּב הַזֶּה לָשׁוּב אֶל שִׁפְלוּתוֹ!

אֵין גְּאֻלָּה לְאִישׁ אֲשֶׁר כָּכָה כֹּאֵב בִּלְתִּי־אִם בְּמוֹתוֹ מוֹת חִפָּזוֹן.

וַהֲמִיתְכֶם, אַתֶּם הַשׁוֹפְטִים, יְהִי נָא מַעֲשֶׂה חֶמְלָה וְלֹא יִהְיֶה מַעֲשֶׂה נְקָמָה. וּבַהֲמִיתְכֶם וּבִקַּשְׁתֶּם כִּי אַתֶּם פֹּה תְצַדְּקוּ אֶת־הַחַיִּים!

אֵין דַּי לָכֶם בְּהַשְׁלִימְכֶם עִם אִישׁ אֲשֶׁר הָמֵת תְּמִיתֻהוּ. יְהִי נָא יְגוֹנְכֶם אַהֲבָה לָאָדָם הָעֶלְיוֹן: כָּכָה תְצַדְקוּ אַתֶּם אֶת חַיֵּיכֶם־עוֹד.

“שׂוֹנֵא” אִמְרוּ וְלֹא “רָשָׁע”; “חוֹלֶה” אִמְרוּ וְלֹא “נָבָל”; “פּוֹתֶה” אִמְרוּ וְלֹא “חוֹטֵא”.

וְאַתָּה, הַשּׁוֹפֵט הָאָדוֹם, לוּ חָפַצְתָּ לְהַגִּיד בְּקוֹל אֶת־כָּל אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אַתָּה זֶה־מֵאָז בְּקֶרֶב מַחְשְׁבוֹתֶיךָ: כִּי אָז יִקְרָא כָּל־אָדָם: “סוּר מִזֶּה קִיא צֹאָה וְתוֹלַעַת רוֹשׁ!”

וְאוּלָם נִבְדְלָה הַמַּחֲשָׁבָה מִן הַמַּעֲשֶׂה וְנִבְדָּל הַמַּעֲשֶׂה מִצִּיּוּר- הַמַּעֲשֶׂה. אֵין גַּלְגַּל הַסִּבָּה סוֹבֵב בֵּינֵיהֶם.

רַק צִיּוּר עָשָׂה אֶת הָאָדָם לְבֶן־הַפָּנִים הַזֶּה לִלְבֶן־פָּנִים. קוֹמָה אַחַת הָיְתָה לוֹ וּלְמַעֲשֵׂהוּ בַּעֲשׂוֹתוֹ אוֹתוֹ: וְאוּלָם אֶת־צִיּוּרוֹ לֹא נָשָׂא אַחֲרֵי אֲשֶׁר נַעֲשָׂה.

כָּל־הַיּוֹם לֹא חָדַל מֵרְאוֹת נַפְשׁוֹ בְתַבְנִית עֹשֶׂה מַעֲשֶׂה. שִגָּעוֹן נֶחְשָׁב לִי הַדָּבָר: אֶת־אֲשֶׁר עָשָׂה בְמִקְרֶה וְרַק פַּעַם אַחַת, זֶה נֶהְפַּךְ לוֹ לְעֶצֶם.

בִּנְטוֹתְךָ קַו, וְקָפְאָה הַתַּרְנְגֹלֶת תַּחְתֶּיהָ וְעָמְדָה מוּצָק; הַקַּו אֲשֶׁר נָטָה הָרוֹצֵחַ בַּעֲשׂוֹתוֹ מַעֲשֵׂהוּ הִקְפִּיא אֶת־שִׂכְלוֹ הַדַּל – שִׁגָּעוֹן אֲשֶׁר אַחֲרֵי הַמַּעֲשֶׂה נֶחְשָׁב לִי הַדָּבָר.

שִׁמְעוּ, אַתֶּם הַשּׁוֹפְטִים! הִנֵּה לָנּו עוֹד שִׁגָּעוֹן: הֲלֹא זֶה אֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵי הַמַּעֲשֶׂה. אִי לָכֶם כִּי לֹא הֶעֱמַקְתֶּם לְטַפֵּס וְלָבֹא לְתוֹךְ הַנְּשָׁמָה הַזֹּאת פְּנִימָה!

וְכָכָה אוֹמֵר הַשּׁוֹפֵט הָאָדוֹם: “עַל־מַה זֶּה רָצַח הַפּוֹשֵׁעַ? הֲלֹא יַעַן אֲשֶׁר חָפֵץ לִגְזוֹל”. וְאוּלָם אָנֹכִי אוֹמֵר לָכֶם: דָּם חָפְצָה נִשְׁמָתוֹ וְלֹא גֶזֶל: צָמֵא הָיָה לְאשֶׁר הַשַּׂכִּין!

אָכֵן לֹא הֵבִין שִׂכְלוֹ הַדַּל אֶת־מִשְׁפַּט הַשִּׁגָּעוֹן הַזֶּה וַיְפַתֶּה אוֹתוֹ. “מַה־בֶּצַע בְּדַם! – כָּכָה דִבֵּר עַל־לִבּוֹ – הַאֵין אַתָּה חָפֵץ עַל־הַמְּעַט לִשְׁלוֹחַ יַד בְּגֶזֶל? אוֹ לְהִנָּקֵם נְקָמָה?”

וְהוּא שָׁמַע לְקוֹל שִׂכְלוֹ הַדַּל: כַּעוֹפֶרֶת רָבְצָה אִמְרָתוֹ עָלָיו – וְאָז גָּזַל מִדֵּי רָצְחוֹ. לֹא חָפֵץ כִּי יִכָּלֵם מִשִּׁגְעוֹנוֹ.

וְעַתָּה הִנֵּה רָבְצָה עָלָיו עוֹפֶרֶת עֲוֹנוֹ, וְשִׂכְלוֹ הַדַּל גַּם הוּא נֶהְפַּך וַיְהִי מוּצָק וְיָבֵשׁ וְכָבֵד מְאֹד.

לוּ רַק עָצַר כֹּחַ לְהָנִיעַ אֶת־רֹאשׁוֹ, כִּי אָז גָּלַל אֶת סִבְלוֹ וְנָפַל מֵעָלָיו: אָבָל מִי יָנִיַע אֶת הָרֹאשׁ הַזֶּה?

מָה הָאָדָם הַזֶּה? הֲלֹא רַק צְרוֹר מַחֲלוֹת אֲשֶׁר בְּכֹחַ הָרוּחַ עַד לַחוּץ תַּגַּעֲנָה: וְאֵלֶּה בִקְּשׁוּ לִשְׁלוֹל אֶת שְׁלָלָן.

מָה הָאָדָם הַזֶּה? הֲלֹא רַק פְּקַעַת נְחָשִׁים פְּרָאִים אֲשֶׁר צַר לָהֶם מֵרְבֹץ אִישׁ אֵצֶל אָחִיו – אָז יִתְפָּרְצוּ אִישׁ לְעֶבְרוֹ וּבִקְּשׁוּ שָׁלָל עַל־סְבִיבָם.

הַבִּיטוּ אֶת הַבָּשָׂר הַדַּל הַזֶּה! אֶת־אֲשֶׁר נָשֶׂא וְאֶת־אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ, אוֹתָה פָּתְרָה לָהּ הַנְּשָׁמָה הַדַּלָּה הַלֵּזוּ, בְּאָמְרָה: תַּאֲוַת רֶצַח הִיא וּתְשׁוּקָה לְאשֶׁר הַשַּׂכִּין.

בַּחֲלוֹת אִישׁ עַתָּה וְהוּא חָפֵץ רָע, אֲשֶׁר נֶחְשָׁב עַתָּה לְרָע: הֲלֹא הִכְאִיב הוּא חָפֵץ תַּחַת אֲשֶׁר כָּאַב. וְאוּלָם יָמִים אֲחֵרִים הָיוּ וְרַע אַחֵר וְטוֹב אַחֵר.

יָמִים הָיוּ וְנֶחְשָׁב הַשֶּׂפֶק לְרָע וְכֵן הַחֵפֶץ אֶל הָעֶצֶם בָּנוּ. וְאִישׁ כִּי חָלָה אָז, וְהָיָה לְכוֹפֵר וְלִמְכַשֵׁפָה. כְּכוֹפֵר וְכִמְכַשֵּׁפָה נַעֲנָה הָאָדָם וַיַּחְפּוֹץ לְעַנּוֹת.

וְאוּלָם הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֵינָם מַשִּׂיגִים אֶת אָזְנֵיכֶם: רָעָה הֵם מְבִיאִים לַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר לָכֶם – כָּכָה תֹאמְרוּ לִי, אֲבָל מַה־בֶּצַע לִי בְצַדִּיקֵיכֶם?

רַבּוֹת רָאִיתִי בְצַדִּיקֵיכֶם אֲשֶׁר יִהְיֶה לִי לְזָרָא, וְחַי אֲנִי כִּי לֹא רָעָתָם, אֲשֶׁר יֹאמְרוּ הֵם רָעָה, הָיְתָה לִי לְזָרָא. מִי יִתֵּן וְהָיָה לָהֶם גַּם הֵם שִׁגָּעוֹן אֲשֶׁר בִּגְלָלוֹ יֹאבְדוּ עַד־הִכָּחֲדָם, כְּמִשְׁפַּט הַפּוֹשֵׁעַ לְבֶן־הַפָּנִים הַזֶּה!

חֵי אֲנִי כִּי חָפַצְתִּי אֲשֶׁר אֱמֶת אוֹ אֵמוּן אוֹ ישֶׁר יִהְיֶה דְבַר שִׁגְעוֹנָם: וְאוּלָם צִדְקָתָם הֵם הֲלֹא אֵינֶנָּה בִּלְתִּי־אִם הַאֲרִיך יָמִים וְהִתְעַנֵּג בִּנְעִימוֹת עַד לְחֻמְלָה.

מַעֲקֶה אֲנִי אֶל־פְּנֵי נָהָר: יֶחֱזַק נָא בִי כָּל־אֲשֶׁר יַשִּׁיג אוֹתִי! וְאוּלָם מִשְׁעַנְתְּכֶם אֵינֶנִי.

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

עַל הַקְּרִיאָה וְהַכְּתִיבָה

מִכָּל הַכָּתוּב אָהַבְתִּי רַק אֶת־זֶה אֲשֶׁר יִכְתּוֹב אָדָם בְּדָמוֹ. כְּתָב בְּדָם! וְאַתָּה תִרְאֶה כִּי הַדָּם הוּא הָרוּחַ.

לֹא קַל לָאָדָם לְהָבִין דָּם זָר: שָׂנֵאתִי אֶת־הַבְּטֵלִים הַקֹּרְאִים רַק מֵרֹב בַּטָּלָה.

כָּל־הַיּוֹדֵעַ אֶת־הַקֹּרֵא לֹא יוֹסִיף עוֹד לַעֲשׂוֹת דָּבָר לְמַעַן הַקֹּרֵא. עוֹד מְאַת שָׁנִים קֹרְאִים – וְגַם הָרוּחַ יִבְאַשׁ וְהָיָה לְצַחֲנָה.

אֲשֶׁר יֵשׁ לְכָל־אָדָם הַצְּדָקָה לִלְמוֹד לִקְרֹא, הֲלֹא בְּהַאֲרִיךְ הַדָּבָר הַזֶּה וְהָיָה לְאָסוֹן לֹא רַק לַכְּתִיבָה כִּי־אִם גַּם לַמַּחֲשָׁבָה.

לְפָנִים הָיָה הַרוּחַ אֱלֹהִים וְאַחֲרֵי כֵן הָיָה אָדָם, וְעַתָּה הַמְּעַט לוֹ כָל־זֶה וְהוּא עוֹד יִהְיֶה אֲסַפְסוּף.

מִי אֲשֶׁר כּוֹתֵב בְּדָם וּבְאִמְרֵי־מָשָׁל אֵיֶנּנּו חָפֵץ בְּהִקָּרְאוֹ, כִּי־אִם אֲשֶׁר יִלְמְדוּ אוֹתוֹ עַל־פֶּה.

הַדֶּרֶךְ הַקְּרוֹבָה בֵין הֶהָרִים הִיא הַדֶּרֶךְ מִגִּבְעָה לְגִבְעָה: וְאוּלָם לָזֹאת יֵשׁ־לְךָ חֵפֶץ בְּרַגְלַיִם אֲרֻכּוֹת. יִהְיוּ נָא אִמְרֵי־מָשָׁל לִגְבָעוֹת וְאֵלֶּה אֲשֶׁר אֲלֵיהֶם יְדֻבָּר יִהְיוּ נָא גְדוֹלִים וְגִבְהֵי קוֹמָה.

וְהַרוּחַ מִסָּבִיב דַּק וְטָהוֹר וְהָאֵיד קָרוֹב וְהַנֶּפֶשׁ מְלֵאָה רֶשַׁע עָלֵז: כָּכָה מַקְבִּילִים כָּל־אֵלֶּה הֵיטֵב אִישׁ אִישׁ לְאָחִיו.

אִסְפוּ נָא אֵלַי רוּחוֹת־מִדְבָּר, כִּי אַמִּיץ אֲנִי בְרוּחִי. רוּחַ־הָאָדָם אֲשֶׁר יַבְרִיחַ אֶת הַשֵּׁדִים מֵעָלָיו, הוּא בְנַפְשׁוֹ יִבְרָא־לוֹ אֶת רוּחוֹת־מִדְבָּר: – חָפֵץ רוּחַ־הָאָדָם לְמַלֵּא שְׂחוֹק פִּיו.

אֵינֶנִי חָשׁ עוֹד עִמָּכֶם: הָעָב הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי רֹאֶה תַחְתַּי, הָאֲפֵלָה הַזֹּאת עִם הַכְּבֵדוּת, אֲשֶׁר אֶשְׂחַק לָהֶן – הֲלֹא לָכֶם הִיא עַב עֲנַן הַסְּעָרָה.

מַבִּיטִים אַתֶּם לְמַעְלָה, כַּאֲשֶׁר תַּחְפְּצוּ בְּהִתְנַשְּׂאֲכֶם. וַאֲנִי מַבִּיט לָאָרֶץ, יַעַן כִּי נִשָּׂא אֲנִי.

מִי בָכֶם יָכוֹל לְשַׂחֵק וְלִהְיוֹת נִשָּׂא גַם יָחַד?

הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲלֶה עַל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים, וְשָׂחַק זֶה לְכָל שַׁעֲשֻׁעֵי־תוּגָה עִם מְצֻקּוֹת־תּוּגָה יָחַד.

בְּלִי שִׂים לֵב, בְּלַעַג, בְּחֹזֶק־יָד – כָּכָה תַחְפּוֹץ הַחָכְמָה: אֲשֶׁר הָיֹה נִהְיֶה אֲנַחְנוּ. אִשָּׁה הִיא וְעַל־כֵּן אֹהֶבֶת אִישׁ־מִלְחָמָה.

הִנֵּה אַתֶּם אוֹמְרִים לִי: “כְּבֵדִים הַחַיִים מִנְּשׂא”. וְאוּלָם מַה־לָכֶם אֵפוֹא לִפְנֵי הַצָּהֳרַיִם גְּאוֹנְכֶם וּבָעֶרֶב כָּל־הִכָּנְעֲכֶם?

כְּבֵדִים הַחַיִים מִנְּשׂא: וְאוּלָם רְאוּ עֲשׂוּ עִמִּי רַק אֶת הַחֶסֶד הַזֶּה וְאַל נָא תִתְחַטְּאוּ כָכָה לְפָנַי! הֲלֹא בִנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ הִנְּנוּ חֲמוֹרִים וַאֲתוֹנוֹת עַד־בְּלִי דָי.

מַה־יֶּשׁ לָנוּ דִמְיוֹן עִם נִצַּת־הַשּׁוֹשָׁנָה, אֲשֶׁר יָלִין אֵגֶל טָל עַל־בְּשָׂרָה וְחָרְדָה?

הִנֵּה נָכוֹן הַדָּבָר: אֹהֲבִים אֲנַחְנוּ אֶת הַחַיִּים לֹא מֵאֲשֶׁר הִסְכַּנּוּ עִם הַחַיִּים כִּי־אִם מֵאֲשֶׁר הִסְכַּנּוּ עִם הָאַהֲבָה.

יֵשׁ תָּמִיד מְעַט שִׁגָּעוֹן בָּאַהֲבָה. וְאוּלָם יֵשׁ תָּמִיד גַּם מְעַט שֵׂכֶל בַּשִּׁגָּעוֹן.

וְגַם אֲנִי הַנּוֹטֶה אַחֲרֵי הַחַיִּים, חָשַׁבְתִּי כִּי הַפַּרְפָּרִים וְאֲבַעְבֻּעוֹת־הַבּוֹרִית וְהַדּוֹמִים לָהֶם בָּאָדָם יוֹדְעִים אֶת הָאשֶׁר יוֹתֵר מִכֹּל.

כַּאֲשֶׁר תְּרַחֵפְנָה הַנְּשָׁמוֹת הַקְּטָנוֹת וְהַקַּלוֹת וְהַפְּתַיּוֹת וְהַנֶּחְמָדוֹת וְהַנֶּחְפָּזוֹת הָאֵלֶּה – וְהִדִּיחוּ אֶת סָרַתּוּסְטְרָא לִשְׁפּוֹךְ דְּמָעוֹת וְלִכְתּוֹב שִׁירִים.

רַק עוֹד בֶּאֱלֹהִים הַיּוֹדֵעַ לְרַקֵּד יֵשׁ עִם לִבִּי לְהַאֲמִין.

וּבִרְאוֹתִי אֶת הַשָׂטָן אֲשֶׁר־לִי וְרָאִיתִי וְהִנֵּה הוּא כְבַד־רֹאשׁ וְעָמוֹק וְעֶרֶל־שִׂמְחָה: כֻּלּוֹ רוּחַ אֲשֶׁר לִכְבֵדוּת –: בִּגְלָלוֹ אוֹבֵד כָּל־דָּבָר.

לֹא בְקֶצֶף נָמִית כִּי־אִם בִּשְׂחוֹק. הָבָה וְנָמִית אֶת רוּחַ הַכְּבֵדוּת!

לָמַדְתִּי הֲלוֹךְ: וּמִנִּי אָז אֶתֵּן לְרוּחִי חֹפֶשׁ וְאָרוּץ. לָמַדְתִּי עוּף: וּמִנִּי אָז לֹא אֲחַכֶּה עַד אֲשֶׁר יֶהֶדְפוּ אוֹתִי, לְבַעֲבוּר אַעְתִּיק מִמְּקוֹמִי.

עַתָּה קַלּוֹתִי, עַתָּה אָעוּף, עַתָּה אַבִּיט אוֹתִי מִתַּחַת לִי, עַתָּה אֳלֹהִים מְרַקֵּד עַל־פִּי.

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

עַל הָעֵץ אֵצֶל הָהָר

וְעֵין סָרַתּוּסְטְרָא רָאֲתָה עֶלֶם וְהוּא נוֹטֶה מִפָּנָיו כְּפַעַם בְּפָעַם. וַיְהִי בְּעֶרֶב־יוֹם וסָרַתּוּסְטְרָא מִתְהַלֵּךְ לְבַדּוֹ בֵּין הֶהָרִים הַסּוֹבְבִים אֶת־הָעִיר קְרֻאַת שֵׁם “הַפָּרָה הַצְּבוּעָה” וַיַּרְא וְהִנֵּה הָעֶלֶם יוֹשֵׁב נִשְׁעָן אֶל־אַחַד הָעֵצִים וּמַבִּיט לְתוֹךְ הַבִּקְעָה יְעֵף־עֵינָיִם. וַיִּגַּשׁ סָרַתּוּסְטְרָא וַיַּחֲזֶק בָּעֵץ אֲשֶׁר הָעֶלֶם יוֹשֵׁב תַּחְתָּיו וַיְדַבֵּר לֵאמֹר:

"אִם־אָמַרְתִּי: אָנִיעַ אֶת־הָעֵץ הַזֶּה בִשְׁתֵּי יָדַי, כִּי־עַתָּה לֹא הָיָה בִי הַכֹּחַ.

וְאוּלָם הָרוּחַ אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ נִרְאָה מֵצִיק לוֹ וּמַטֶּה אוֹתוֹ אֶל־כָּל אֲשֶׁר יַחְפּוֹץ. אָכֶן יָדַים אֲשֶׁר לֹא תֵרָאֶינָה הֵן הַמַּטּוֹת אוֹתָנוּ וּמְצִיקוֹת לָנוּ שִׁבְעָתַיִם מִכֹּל.

וְהָעֶלֶם הִתְנַשֵּׂא וְהוּא נִפְעָם מְאֹד וַיִּקְרָא: אֶת־קוֹל סָרַתּוּסְטְרָא אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ וְרַק זֶה־עַתָּה הָגִיתִי בוֹ". וְסָרַתּוּסְטְרָא עָנָה אוֹתוֹ וַיֹּאמַר:

"לָמָּה זֶה נִבְהַלְתָּ? – הֵן כְּמִשְׁפַּט הָעֵץ מִשְׁפַּט הָאָדָם.

כַּאֲשֶׁר יוֹסִיף לַעֲלוֹת וְכַאֲשֶׁר יוֹסִיף לִפְרוֹץ לָאֲדָמָה מִלְּמַטָּה וְלַמַּחֲשַׂכִּים וְלַמְּעֲמַקִּים – אֶל הָרָעָה".

וְהָעֶלֶם קָרָא: אָכֵן אֳמֶת דִּבַּרְתָּ, אֶל הָרָעָה יִפְרוֹץ?

אֵיךְ הָיְתָה כָזֹאת כִּי נִחַשְׁתָּ לִי וּמָצָאתָ אֶת־נִשְׁמָתִי?"

וְסָרַתּוּסְטְרָא שָׂחַק וַיֹּאמֶר: “יֵשׁ נְשָׁמָה אֲשֶׁר עַד־עוֹלָם לֹא נִמְצָאֶנָּה זוּלָתִי־אִם נִבְרָא אוֹתָה בָּרִאשׁוֹנָה”.

וְהָעֶלֶם קָרָא שֵׁנִית: "כֵּן דִּבַּרְתָּ, אֶל הָרָעָה!

וּדְבָרְךָ אֱמֶת, סָרַתּוּסְטְרָא. גַּם בְּנַפְשִׁי לֹא אֶבְטַח עוֹד מֵאָז הַחִלִּי לִפְרוֹץ לַמָּרוֹם וְגַם אֲחֵרִים לֹא יִבְטְחוּ בִי עוֹד. – אֵיךְ הָיָה כַדָּבָר הַזֶּה?

נֶחְפָּז הָיִיתִי רַב מִדַּי לִהְיוֹת נֶהְפָּךְ לְאַחֵר: יוֹמִי הַיּוֹם מִתְקוֹמֵם לְאֶתְמוֹלִי. רַבּוֹת פְּעָמִים אֶפְסַח עַל הַמַּדְרֵגוֹת מִדֵּי עֲלוֹתִי – וְלָזֹאת לֹא תִשָּׂא לִי כָּל־מַדְרֵגָה.

וּבִהְיוֹתִי בַמָּרוֹם וְהָיִיתי תָמִיד גַּלְמוּד. אֵין אִישׁ דֹּבֵר אֵלַי וְקֶרַח הַבְּדִידָה יַרְגִּיזֵנִי. מַה־לִּי אֵפוֹא בַמָּרוֹם?

בּוּזִי וְכִלְיוֹן־נַפְשִׁי יִגְדְּלוּ בִי גַּם יַחַד. וְכַאֲשֶׁר אוֹסִיף לַעֲלוֹת, כֵּן אָבוּז לְכָל־עֹלֶה. מַה־לּוֹ אֵפוֹא בַמָּרוֹם?

מַה־בּוֹשְׁתִּי עַל־דְּבַר עֲלוֹתִי וְעַל־הִכָּשְׁלִי וְהִנָּגְפִי בְלֶכְתִּי! מָה־אֶלְעַג לִדְבַר הַשִּׁיבִי רוּחַ בְּחָזְקָה! מַה־אֶשְׂנָא אֶת־הַמִּתְעוֹפֵף! מֶה עָיַפְתִּי בַּמָּרוֹם!"

וּבִכְלוֹת הָעֶלֶם לְדַבֵּר אֶת־כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיַחֲרֵש. וְסָרַתּוּסְטְרָא הִתְבּוֹנֵן אֶל־הָעֵץ אֲשֶׁר עָמְדוּ תַחְתָּיו וַיְדַבֵּר לֵאמֹר:

"הִנֵּה הָעֵץ עוֹמֵד פֹּה גַלְמוּד בֵּין־הֶהָרִים; כִּי עָלָה וַיִפְרוֹץ לְמַעֲלָה מִן־הָאָדָם וּמִן הַבְּהֵמָה.

וְלוּ דִּבֵּר, כִּי־עַתָּה לֹא מָצָא אִישׁ אֲשֶׁר יָבִין לוֹ: כָּכָה פָּרַץ לְמָעְלָה.

וְעַתָּה הוּא מְחַכֶּה וּמוֹסִיף וּמְחַכֶּה. אֶל־מַה הוּא מְחַכֶּה? קָרוֹב הוּא רַב מִדַּי אֶל־מְקוֹם שָׁם עָבִים יוֹשְׁבִים: הַמְּחַכֶּה הוּא אֵפוֹא אֶל הַבָּרָק הָרִאשׁוֹן?"

עוֹד סָרַתּוּסְטְרָא מְדַבֵּר אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָעֶלֶם קָרָא בַּחֲמַת רוּחַ גְּדוֹלָה וַיָּנָד בְּרֹאשׁוֹ: “כֵּן הוּא, סָרַתּוּסְטְרָא, רַק אֱמֶת וָצֶדֶק דִּבַּרְתָּ. אֶת־שְׁקִיעָתִי שָׁאֲלָה נַפְשִׁי כַּאֲשֶׁר שָׁאֲלָה לַעֲלוֹת, וְאַתָּה הַבָּרָק אֲשֶׁר לוֹ חִכִּיתִי! רְאֵה, מָה אֲנִי וּבַמֶּה נֶחְשַׁבְתִּי עוֹד מֵאָז נִגְלֵיתָ לָנוּ? הַקִּנְאָה אֲשֶׁר קִנֵּאתִי בְךָ, הִיא אֲשֶׁר חִבְּלֵתְנִי!” – כֹּה דִּבֵּר הָעֶלֶם וַיֵבְךְּ מַר. אָז שָׂם סָרַתּוּסְטְרָא אֶת יָדוֹ עַל־עָרְפּוֹ וַיַּנְהִיגֵהוּ עִמוֹ מִשָּׁם.

וַיְהִי בְלֶכְתָּם שְׁנֵיהֶם רֶגַע וַיָּחֶל סָרַתּוּסְטְרָא וַיַּעַן וַיֹּאמַר: "אֶת לִבִּי יִקְרַע מַרְאֵה פָּנֶיךָ. שִׁבְעָתַיִם מֵאֲשֶׁר יֹאמְרוּ דְבָרֶיךָ תֹּאמַר־לִי עֵינְךָ אֶת־דְּבַר כָּל־אֵידְךָ.

עוֹד לֹא חָפְשִׁי אַתָּה, כִּי־אִם עוֹד אַתָּה מְבַקֵּשׁ אֶת־חֻפֱשָׁתֶךְ. וּבְבַקֶּשְׁךָ וְעָיַפְתָּ מֶרֹב הֱיוֹת עֵר וּמִלֵּיל לְלֹא־שֵׁנָה.

אֶל־מְרוֹמִים חָפְשִׁים שֹׁאֶלֶת נַפְשְׁךָ, לַכֹּכָבִים צָמְאָה נִשְׁמָתֶךָ. וְאוּלָם גַּם תַּאֲוֹתֶיךָ הָרָעוֹת צְמֵאוֹת לַחֹפֶשׁ.

כְלָבֶיךָ הָרָעִים שֹׁאֲפִים אֶל הַחֹפֶשׁ; מְנַבְּחִים הֵם מֵרֹב חֵשֶׁק בְּבוֹרָם בְּקוּם רוּחֲךָ לְנַסּוֹת לְגַדַּעַ כָּל בָּתֵי־כֶלֶא.

עוֹד שָׁבוּי אַתָּה נֶחְשָׁב־לִי אֲשֶׁר יִקְנֶה עֵצוֹת לְבַעֲבוּר חֻפְשָׁתוֹ; אָכֵן תֶּחְכַּם נִשְׁמַת שָׁבוּי אֲשֶׁר כָּזֹאת, וְאוּלָם גַּם תֹּך וְרָעוֹת תִּקְנֶה.

וְגַם הַיּוֹצֵא לַחָפְשִׁי עוֹד שׂוּמָה עָלָיו לְהִטָּהֵר בְּרוּחוֹ: עוֹד נוֹתָר בּוֹ רַב מִן הָאָסוּר וּמִן הָרָקָב. וְלָכֵן שׂוּמָה עָלָיו לִהְיוֹת גַם עֵינוֹ טְהוֹרָה.

אָכֵן יָדַעְתִּי אֶת־אֵידְךָ אֲשֶׁר נֶגֶד פָּנֶיךָ. וְאוּלָם בְּאַהֲבָתִי וּבְתִקְוָתִי הִשְׁבַּעְתִּיךָ: אַל נָא תַשְׁלֵךְ מִלְפָנֶיךָ אֶת־אַהֲבָתְךָ וְאֶת–תִּקְוָתֶךָ!

עוֹד אַתָּה נֶחְשָׁב בְּעֵינֶיךָ כְּמוֹ נָדִיב וְכֵן יַחְשְׁבוּךָ עוֹד כְּמוֹ נָדִיב גַּם אֲחֵרִים, אֲשֶׁר צָרִים לְךָ וַאֲשֶׁר עוֹיְנִים אוֹתְךָ. דַּע כִּי נָדִיב נִצָּב לָהֶם כֻּלָּם לְשָׂטָן בַּדֶּרֶךְ.

גַּם לַטּוֹבִים נִצָּב פֹּה נָדִיב לְשָׂטָן עַל־דַּרְכָּם: וְגַם בְּאָמְרָם עָלָיו אֲשֶׁר טוֹב הוּא וְהָיְתָה מַחֲשַׁבְתָּם לַהֲגוֹתוֹ בָזֶה הַצִּדָּה.

חֲדָשׁוֹת אוֹמֵר הַנָּדִיב לִבְרֹא וּצְדָקָה חֲדָשָׁה. יְשָׁנוֹת חָפֵץ הַטּוֹב וַאֲשֶׁר תִּשָׁאַרְנָה הַיְּשָׁנוֹת עַל־תִּלָּן.

וְאוּלָם לֹא זֹאת הָרָעָה אֲשֶׁר לְנוֹכַח הַנָּדִיב כִּי יֶהָפֵךְ וְהָיָה לְטוֹב, כִּי־אִם אֲשֶׁר יֶהָפֵךְ וְהָָה לְמֶצַח נְחוּשָׁה וְלִמְגַדֵּף וְלִמְכַלֶּה.

הִנֵּה יָדַעְתִּי נְדִיבִים רַבִּים אֲשֶׁר אָבְדָה לָהֶם תִּקְוָתָם הַנִּשָׂאָה; וְלָכֵן הִלְשִׁינוּ אֶת־כָּל הַתִּקְוֹת הַנִּשָׂאוֹת.

וְלָכֵן הָיוּ לְחִזְקֵי מֶצַח אֲשֶׁר יִמְצְאוּ שִׂפְקָם בְּתַאֲוֹת קְצָרוֹת, וְגַם בְּהַשְׁלִיכָם מַטָּרוֹת לֹא הִרְחִיקוּ מִמִּדַּת יוֹם אֶחָד.

“גַּם הוֹלְלוּת רוּחַ” ­– כָּכָה הָיוּ דִבְרֵיהֶם. אָז שִׁבְּרוּ לְרוּחָם אֶת־כְּנָפָיו: וְעַתָּה הוּא שׁוֹרֵץ עַל הָאֲדָמָה וּבְנַקְּרוֹ יְטַנֵּף.

לְפָנִים קִוּוּ לִהְיוֹת גִּבּוֹרִים: וְעַתָּה הֵמָה הוֹלְלִים. הָיָה לָהֶם הַגִּבּוֹר לְכַע7שׂ וְלַחֲרָדָה.

וְאוּלָם בְּאַהֲבָתִי וּבְתִקְוָתִי הִשְׁבַּעְתִּיךָ: אַל נָא תַשְׁלֵךְ מִלְפָנֶיךָ אֶת הַגִבּוֹר אֲשֶׁר בְּנִשְׁמָתֶךָ! תְּהִי נָא תִקְוָתְוָך הַנִּשָׂאָה קְדוֹשָׁה לְךָ! – "

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

עַל הַמַּטִּיפִים לַמָּוֶת

יֵשׁ מַטִּיפִים לַמָּוֶת: וְהָאֲדָמָה מְלֵאָה אָדָם, אֲשֶׁר טוֹב לַמַּטִּיפִים לְהַטִּיף לָהֶם יוֹם יוֹם לִנְטוֹת מֵאַחֲרֵי הַחַיִים.

מְלֵאָה הָאֲדָמָה עוֹדְפִים, נִשְׁחֲתוּ הַחַיִים מִפְּנֵי הָרַבִּים הַמְּרֻבֲּים. וְלָכֵן יָבֹאוּ נָא אֵלֶּה אֲשֶׁר “הָעוֹלָם הַבָּא” עַל לְשׁוֹנָם וְהוֹגוּ אוֹתָם מִן הַחַיִים וָהָלְאָה!

“צְהוּבִּים” – כָּכָה יִקָּרֵא שֵׁם לַמַּטִּיפִים לַמָּוֶת, אוֹ “שְׁחוֹרִים”. וְאוּלָם הִנְנִי וְאַעֲבִיר אוֹתָם לִפְנֵיכֶם גַּם בִּצְבָעִים אֲחֵרִים.

הִנֵּה לָנוּ הָאֲיוּמִים, אֲשֶׁר הַחַיָּה הַטֹּרֶפֶת יוֹשֶׁבֶת בְּקִרְבָּם וַאֲשֶׁר בְּחִירָה אֵין לָהֶם, זוּלָתִי בְּתַאֲוֹתֵיהֶם וּבְרַטְּשָׁם אֶת־בּשָׂרָם עַצְמָם, וְגַם תַּאֲוֹתֵיהֶם אֵינָן בִּלְתִּי־אִם רַטֵּשׁ בְּשַׂר־עַצְמָם.

וְהָאֲדוּמִים הָאֵלֶּה אַף בְּנֵי־אָדָם לֹא הָיּו עוֹד: יַטִּיפוּ נָא לִנְטוֹת מֵאַחֲרֵי הַחַיִים וְיַחְלְפוּ נָא גַּם הֵם!

הִנֵּה לָנוּ חוֹלֵי־הָרָזוֹן אֲשֶׁר לַנְּשָׁמָה: כִּמְעַט אֲשֶׁר נוֹלְדוּ וְהֵם מִחְלִּים לָמוּת וְנַפְשָׁם תִּכְלֶה לִקְרַאת תּוֹרוֹת שֶׁל־הֱיוֹת עָיֵף וֶאֱמֹר נוֹאַשׁ.

שֹׁאֲלִים הֵם בְּחֵפֶץ לֵב לָמוּת. וַאֲנַחְנוּ נֹאמַר־נָא טוֹב לְחֶפְצָם זֶה! חָלִילָה לָנוּ לְעוֹרֵר אֶת הַמֵּתִים הָאֵלֶּה וְלִנְקוֹב חֹר בַּאֲרוֹנוֹת חַיִים אֵלֶּה!

כִּי יִפְגְשׁוּ בְּדַרְכָּם אִישׁ חוֹלֶה אוֹ זָקֵן אוֹ נִבְלַת פֶּגֶר וְאָמְרוּ כָרֶגַע: “רְאוּ, הִנֵּה בָטְלוּ הַחַיִים!”

וְאוּלָם רַק הֵמָּה הֵם אֲשֶׁר בָּטְלוּ וְרַק עֵינָם, אֲשֵׁר אֵינֶנָּה רֹאָה בִּלְתִּי־אִם אֶת־הֶחָזוֹן הָאֶחָד בְּכָל־הֱיוֹתֵנוּ.

עֲטוּפֵי עַנְנֵי קְשִׁי רוּחַ וּתְאֵבֵי פְּגָעִים קְטַנִּים מְבִיֵאי מָוֶת: כָּכָה הֵם מְחַכִּים וְחֹרְקִים שִׁנֵּיהֶם בְּחָזְקָה אּשָּׁה אֶל־אֲחוֹתָהּ.

אוֹ גַּם: אֲשֶׁר יִשְׁלְחוּ יָד אֶל הַמַּמְתַּקִּים וְיִלְעֲגוּ לְמַעֲשֵׂי־הַיַּלְדוּת אֲשֶׁר הֵם עֹשִׂים: אֶל שִׁבֹּלֶת הַקַּשׁ אֲשֶׁר לָהֶם יִתְלוּ אֶת הַחַיִים וְיִלְעֲגוּ עַל־דְּבַר אֲשֶׁר הֵם תְּלוּיִים עוֹד בְּשִׁבֹּלֶת קַשׁ.

וְזֹאת תּוֹרַת חָכְמָתָם: “רַק סָכָל הָאָדָם הֶחָפֵץ חַיִּים עוֹד, וְאָמְנָם סְכָלִים אֲנַחְנוּ עַד לִמְאֹד! וְזֹאת הַסִּכְלוּת הַגְּדוֹלָה מִכָּל־אֲשֶׁר בַּחַיִּים!” –

וְיֵשׁ אֲשֶׁר יֹאְמרוּ לֵאמֹר: “אֵין הַחַיִּים בִּלְתִּי־אִם פְּגָעִים”, וְגַם לֹא יְשַׁקְּרוּ בְדַבְּרָם: וְאוּלָם הִתְאַמְּצוּ אַתֶּם אֵפוֹא עַד־חָדְלְכֶם! הִתְאַמְּצוּ־נָא כִּי יַחְדְּלוּ חַיִּים אֲשֶׁר אֵינָם בִּלְתִּי־אִם פְּגָעִים!

וְתוֹרַת צִדְקַתְכֶם כָּכָה תִהְיֶה: קוּם וְהָמֵת אֶת־נַפְשְׁךָ אַתָּה! הִתְגַּנֵּב מִזֶּה אַתָּה בְעַצְמֶךָ! וְיֵשׁ אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לֵאמֹר: “אֵין הַתַּאֲוָה בִּלְתִּי־אִם חֵטְא”, וְגַם הֵם מַטִּיפֵי מָוֶת – “נָסוּרָה־נָא אֵפוֹא הַצִּדָה וְאַל נְחַיֶּה זֶרַע!”

וְיֵשׁ אֲשֶׁר יֹאמְרוּ: “כִּי נוֹלִיד וְהָיָה זֶה טֹרַח. מַה־לָּנוּ הוֹלִיד עוֹד? הֲלֹא נוֹלִיד רַק אֻמְלָלִים!” וְגַם הֵמָּה אֵינָם בִּלְתִּי־אִם מַטִּיפֵי מָוֶת.

וְיֵש אֲשֵׁר יְדַבְּרוּ: “חֶמְלָה דְרוּשָׁה לָאָדָם. קְחוּ לָכֶם אֶת־אֲשֶׁר לִי, קְחוּ אֶת־אֲשֶׁר הִנֵּנִי! כִּי־אָז יִמְעֲטוּ הַחַיִּים מִקְּשׁוֹר אוֹתִי אֱלֵיהֶם!”

וְאוּלָם לוּ הָיוּ חוֹמְלִים בֶּאֱמֶת, כִּי־אָז אֶת־חַיֵּי רֵעֵיהֶם מֵרְרוּ עַד־בִּלְתִּי שְׂאֵת עוֹד. וְהָיְתָה רָעָתָם טוֹבָתָם הַנֶּאֱמָנָה.

אָכֵן חֲפֵצִים הֵם לְהִמָּלֵט מִן־הַחַיִּים: מַה־בֶּצַע כִּי יֵאָסְרוּ אֲחֵרִים בְּכַבְלֵיהֶם וּמַתְּנוֹתֵיהֶם שִׁבְעָתַיִם כָּכָה! –

וְגַם אַתֶּם אֲשֶׁר הָיוּ לָכֶם הַחַיִּים עֲבוֹדַת־פְּרָאִים וְאֶפֶס מַרְגּוֹעַ: הַאִם לֹא עֲיַפְתֶּם מְאֹד מִכֹּבֶד חַיִּים! הַאִם לֹא בְשַׁלְתֶּם כֻּלְכֶם לְמַעַן הֶחָזוֹן מִפִּי מַטִּיפֵי הַמָּוֶת?

אַתֶּם כֻּלְכֶם אֲשֶׁר שָׁפְרָה עֲלֵיכֶם עֲבוֹדַת־פְּרָאִים וַאֲשֶׁר שָׁפְרוּ עֲלֵיכֶם הַמַּעֲשִׂים בְּחִפָּזוֹן וְהַחֲדָשִׁים וְהַזָּרִים הֲלֹא לְמַשָּׂא הֱיִיתֶם עֲלֵיכֶם וְכָל־עֲמַלְכֶם אֵינֶּנוּ בִּלְתִּי־אִם מְנוּסָה עַל־נַפְשְׁכֶם וְחֵפֶץ לִשְׁכּוֹחַ אִישׁ אֶת־נַפְשׁוֹ.

לוּ הִרְבֵּיתֶם לְהַאֲמִין בַּחַיִּים, כִּי־אָז הִמְעַטְתֶּם לְהָפִיץ כָּכָה אֶת־נַפְשְׁכֶם אֶל כָּל מַעֲשֵׂה־רֶגַע. וְאוּלָם אֵין־דַּי תֹּכֶן בְּקִרְבְּכֶם לְבַעֲבוּר תְּחַכּוּ – וְגַם לֹא לְבַעֲבוּר תֵּעָצֵלוּ!

מִכָּל־עֲבָרִים עוֹלֶה קוֹל אֵלֶּה אֲשֶׁר יַטִּיפוּ לַמָּוֶת: הָאֲדָמָה מְלֵאָה אֶת־אֵלֶּה אֲשֶׁר טוֹב לַמַּטִּיפִים לְהַטִּיף לָהֶם מָוֶת.

אוֹ חַיֵּי “עוֹלָם הַבָּא”: מִשְׁפָּט אֶחָד לָהֶם בְּעֵינַי – וְרַק לוּ יְמַהֲרוּ לַחֲלוֹף מִזֶּה!

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

עַל הַמִּלְחָמָה וְאַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה

אַל לָנוּ בַקֵּשׁ חֲנִינָה מֵאֵת אוֹיבֵינוּ בְנַפְשֵׁנוּ וְאַל לָנוּ גַם מֵאֵת אֵלֶּה אֲשֶׁר אָהַבְנוּ בְּכָל־מְאֹדֵנוּ. כִּי עַל־כֵּן הָבוּ עַתָּה וְאַגֵּד לָכֶם דְּבַר־אֱמֶת!

אַחַי לַמִּלְחָמָה! אֲהַבְתִּיכֶם בְּכָל מְאֹדִי. אֶחָד מִכֶּם הָיִיתִי וְגַם הִנֵּנִי. וְגַם אוֹיבְכֶם הִנֵּנִי בְנַפְשְׁכֶם. כִּי עַל־כֶּן הָבוּ עַתָּה וְאַגֵּד לָכֶם דְּבַר־אֱמֶת!

יָדַעְתִּי אֶת הַשִּׂנְאָה וְאֶת הַקִּנְאָה אֲשֶׁר בִּלְבַבְכֶם. אֵין אַתֶּם גְּדוֹלִים עַד־בִּלְתִּי דַּעַת שִׂנְאָה וְקִנְאָה. כִּי־עַתָּה הֱיוּ עַל־הַמְּעַט גְּדוֹלִים עַד־בִּלְתִּי הִכָּלֵם בָּהֶן!

וְאִם־נִבְצְרָה מִכֶּם מִהְיוֹת קְדוֹשֵׁי דַעַת, הֱיוּ לָהּ עַל־הַמְעַט לְאַנְשֵׁי מִלְחַמְתָּה. כִּי אֵלֶּה הֵמָּה הַחֲבֵרִים וְהָרָצִים אֲשֶׁר לִפְנֵי קְדוּשָׁה כָזֹאת.

רֹאֶה אָנֹכִי אַנְשֵׁי צָבָא רַבִּים: וְלוּ רַק רָאִיתִי אַנְשֵׁי מִלְחָמָה רַבִּים! “בִּגְדֵי שְׂרָד” יִקָּרֵא לַבְּגָדִים אֲשֶׁר הֵם לוֹבְשִׁים: וְלוּ רַק הָיוּ שְׂרִידִים בֶּאֱמֶת.

הֱיוּ נָא לִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר עֵינָם מְבַקֶּשֶׁת תָּמִיד אוֹיֵב, – אֶת אוֹיִבְכֶם אַתֶּם . אָכֵן יֵשׁ בָּכֶם אֲחָדִים אֲשֶׁר יוֹשֶׁבֶת בָּהֶם הַשִּׂנְאָה לְמִן רִגְעָם הָרִאשׁוֹן.

אֶת אוֹיִבְכֶם צְאוּ וּבַקְּשׁוּ, אֶת מִלְחַמְתְּכֶם קוּמוּ וְלִחֲמוּ, וּלְמַעַן מַחֲשַׁבְתְּכֶם תִּהְיֶה הַמִּלְחָמָה! וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תִּכְרַע מַחֲשַׁבְתְּכֶם וְתִפּוֹל, וְקָרָא בֹר לְבַבְכֶם גַּם אָז עוֹד: “נִצָּחוֹן!”

אֶת הַשָּׁלוֹם אֶהֱבוּ כְמוֹ דֶרֶךְ לְמִלְחָמוֹת חֲדָשׁוֹת. וְאֶת הַשָּׁלוֹם הַקָּצָר אֶהֱבוּ מִן הָאָרֹךְ.

וְלֹא אִיעָץ לָכֶם לָגֶשֶׁת לָעֲבוֹדָה, כִּי אִם לַמִּלְחָמָה. וְלֹא אִיעָץ לָכֶם לָגֶשֶׁת לַשָּׁלוֹם, כִּי אִם לַנִּצָּחוֹן. תְּהִי עֲבוֹדַתְכֶם מִלְחָמָה, יְהִי שְׁלוֹמְכֶם נִצָּחוֹן!

יָכוֹל הָאָדָם שֶׁבֶת דֹּם וְהַחֲרֵשׁ רַק בִּהְיוֹת לוֹ חֵץ וָקֶשֶׁת: בִּלְעֲדֵי זֹאת יַרְבֶּה לַהַג וִיבַקֵּשׁ מָדוֹן. יְהִי שְׁלוֹמְכֶם נִצָּחוֹן.

הַאֲמַרְתֶּם: הַתַּכְלִית הַטּוֹבָה הִיא הַמְּקַדֶּשֶׁת גַּם מִלְחָמָה? וְאוּלָם רְאוּ אָנֹכִי אוֹמֵר לָכֶם: הַמִּלְחָמָה הַטּוֹבָה הִיא הַמְּקַדֶּשֶׁת כָּל־דָּבָר וְכָל־עִנְיָן.

הַמִּלְחָמָה וְרוּחַ הַגְּבוּרָה פָעֲלוּ גְדוֹלוֹת בָּאָרֶץ שִׁבְעָתַיִם מֵאַהֲבַת הָאָדָם לְרֵעוֹ. לֹא חֶמְלַתְכֶם, זוּלָתִי גְבוּרַתְכֶם מִלְּטָה עַד כֹּה אֶת הָאֻמְלָלִים.

מַה־טּוֹב, תִּשְׁאָלוּ? – כִּי יִהְיֶה אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל, וְהָיָה זֶה טוֹב. תֹּאמַרְנָה נָא הַנְּעָרוֹת הַקְּטָנוֹת אִשָּׁה לִרְעוּתָה: “כָּל הַיָּאֶה וְכָל אֲשֶׁר יָנִיעַ אֶת הַלֵּב וְהָיָה זֶה הַטּוֹב”.

רַבִּים אוֹמְרִים לָכֶם כִּי אֲנָשִׁים אֵין לֵב אַתֶּם: וְאוּלָם לִבְּכֶם אֱמֶת. וַאֲנִי אֹהֵב אֶת הַכְּלִמָּה אֲשֶׁר רַחֲשֵׁי לִבְּכֶם מִתְכַּסִּים בָּהּ. נִכְלָמִים אַתֶּם בְּמַעֲלוֹת שִׁטְפְכֶם וַאֲחֵרִים נִכְלָמִים בְּמוֹרְדוֹת שִׁטְפָם.

חִדְלֵי תֹאַר אַתֶּם? הָבוּ אַחַי, עֲטוּ לָכֶם אֵפוֹא עַל כָתֵף אֶת הַנִּשְׂגָב, כִּי הוּא אַדֶּרֶת כָּל חִדְלֵי תֹאַר!

וּבִגְדוֹל נִשְׁמַתְכֶם וְהָיָה לָהּ רוּחַ עֵינַיִם וּבִהְיוֹת לָכֶם שִׂיא גֹבַהּ וּמָלֵאתֶם רִשְׁעָה. הֲלֹא יְדַעְתִּיכֶם!

יֵשׁ רִשְׁעָה לַזֵּד וְלַחַלָּשׁ גַּם יַחַד, וְאוּלָם אֵין שְׁנֵיהֶם מְבִינִים אִישׁ אֶת אָחִיו. הֲלֹא יְדַעְתִּיכֶם!

מִי יִתֵּן וְהָיוּ לָכֶם אוֹיְבִים אֲשֶׁר תִּשְׂנְאוּ לָהֶם וְלֹא אוֹיְבִים כִּי תָבוֹזוּ לָהֶם. מִי יִתֵּן וְהָיְתָה גַאֲוַתְכֶם עַל אֹיִבְכֶם: אָז בְּכָל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה חַיִל וְהָיָה זֶה חֵילְכֶם גַּם אַתֶּם.

הָרִים יָד בַּאֲדוֹנוֹ – הֲלֹא זֶה כְּבוֹד הָעֶבֶד. וְאוּלָם יְהִי כְבוֹדְכֶם אַתֶּם שָׁמֹעַ! וְגַם בְּצַוּוֹתְכֶם וְהָיָה גַּם זֶה לָכֶם הַקְשׁיב.

מִי אִישׁ מִלְחָמָה נֶאֱמָן וְעָרְבָה עָלָיו “שׂוּמָה עָלֶיךָ” שִׁבְעָתַיִם מִנִּי “חָפַצְתִי”. וְגַם אֲשֶׁר יִנְעַם לָכֶם וְהָיָה גַּם זֶה לָכֶם דָּבָר אֲשֶׁר צֻוֵּיתֶם.

תְּהִי אַהֲבַתְכֶם לַחַיִּים אַהֲבָה לְתִקְוַתְכֶם הַנִּשָּׂאה: וְתִקְוַתְכֶם הַנִּשָּׂאה תְהִי נָא הַמַּחְשָׁבָה הַנִּשָּׂאה אֲשֶׁר לְחַיֵּיכֶם!

וַאֲנִי פֹה מְצַוֶּה לָכֶם הַיּוֹם אֶת מַחֲשַׁבְתְּכֶם הַנִּשָּׂאה – וְזֹאת תּוֹרַת הַמַּחְשָׁבָה הַהִיא: עָשׂוּי הָאָדָם דָּבָר אֲשֶׁר עָלֵיכֶם לָעֹז עָלָיו עַד הִכָּחֲדוֹ.

וְאַתֶּם פֹּה חֲיוּ אֶת חַיֵּיכֶם חַיֵּי שָׁמֹעַ וְחַיֵּי מִלְחָמָה! מַה־בֶּצַע בְּאֹרֶךְ־יָמִים? מִי אִישׁ מִלְחָמוֹת הֶחָפֵץ חֲנִינָה?

לֹא אָחֹן אֶתְכֶם, כִּי־אִם אֲהַבְתִּיכֶם בְּכָל־מְאֹדִי, אַחַי לַמִּלְחָמָה! –

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

עַל הָאֱלִיל הֶחָדָשׁ

עוֹד לָנוּ מְקוֹמוֹת עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר שָׁם עַמִּים וַעֲדָרִים וְאוּלָם לֹא בְתוֹכֵנוּ הֵם, אַחַי: פֹּה אֵין לָנוּ בִּלְתִּי־אִם מְדִינוֹת.

מְדִינָה? וְהִיא מָה אֵפוֹא? – הָבוּ נָא, פִּקְּחוּ עַתָּה אָזְנֵיכֶם לִרְוָחָה, כִּי הִנֵּה אָנֹכִי מַגִּיד לָכֶם עַתָּה אֶת דְּבָרִי עַל מוֹת הָעַמִּים.

מְדִינָה – זֶה שֵׁם הַחַיָּה הַקָּרָה מֵכָּל הַחַיּוֹת הַקָּרוֹת. וְגַם מְכַזֶּבֶת הִיא בְּקָרָתָהּ; וְזֶה הַכָּזָב הַשֹּׁרֵץ מִפִּיהַ: "אָנֹכִי הַמְּדִינָה הִנְּנִי הָעָם…

אִי לְךָ הכַזָּבָ! בֹּרְאִים הָיוּ אֲשֶׁר בָּרְאוּ אֶת הָעַמִּים וַיִּתְלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הָאֱמוּנָה וְהָאַהֲבָה: וְכָכָה עָבְדוּ אֶת הַחַיִּים.

וּמְבִיאֵי כִלָּיוֹן הָיוּ הַמַּצִּיבִים מְצוֹדוֹת לְרַגְלֵי רַבִּים וְקֹרְאִים לָאֵלֶּה מְדִינָה; חֶרֶב וּמְאַת תַּאֲוֹת הֵם תּוֹלִים עֲלֵיהֶם.

וּבַאֲשֶׁר עוֹד עָם, לֹא יָבִין הָעָם לַמְּדִינָה וְשׂוֹנֵא הוּא לָהּ וְרָאָה אוֹתָה כִּרְאוֹת עַיִן רָעָה וְכִרְאוֹת חֵטְא אֶל חֻקּוֹת־אָדָם וְאֶל מְשְׁפָּטָיו.

וְזֶה לָכֶם הָאוֹת אֲשֶׁר אָנֹכִי נוֹתֵן לָכֶם: כָּל עָם וְעָם יְדַבֵּר אֶת שְׂפָתוֹ אֲשֶׁר לוֹ לְטוֹב וּלְרַע: וּשְׁכֵנוֹ לֹא יָבִין וְלֹא יִשְׁמַע אוֹתָה. אֶת שְׂפָתוֹ בְחֻקּוֹתָיו וּבְמִשְׁפָּטָיו בָּרָא לוֹ כָּל עָם וָעָם.

וְאוּלָם הַמְּדִינָה דֹבֶרֶת כָּזָב בְּכָל הַשָּׂפוֹת אֲשֶׁר לַטּוֹב וְלָרָע; וּבְכָל אֲשֶׁר הִיא דֹבֶרֶת הִיא כֹזֶבֶת – וְכָל אֲשֶׁר לָהּ גְּנֵבָה הוּא אִתָּה.

וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ אֵינֶנּוּ בִּלְתִּי אִם רְמִיָּה; בְּשִׁנַּיִם גְּנוּבוֹת תִּשּׁך זֹאת הַמְּנַשֶּׁכֶת. וְאַף גַּם קְרָבֶיהָ קְרָבֵי רְמִיָּה.

בְּלִיל שְׂפוֹת הַטּוֹב וְהָרָע – זֶה לָכֶם הָאוֹת לַמְּדִינָה אֲשֶׁר אָנֹכִי נוֹתֵן לָכֶם. אָמְנָם רַק חֵפֶץ לַמָּוֶת הָאוֹת הַזֶּה! אָמְנָם רַק לַמַּטִּיפִים לַמָּוֶת רוֹמֵז הָאוֹת הַזֶּה!

רַבִּים וּמְרֻבִּים מִדַּי יִוָּלֵדוּ: לְמַעַן הָעוֹדְפִים נִבְרְאָה הַמְּדִינָה!

שְׂאוּ עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מַה־הִיא אֹרֶבֶת וְקֹרֵאת לָרַבִּים וּמְרֻבִּים הָאֵלֶּה! וְעַד־מָה הִיא בוֹלַעַת וְלֹעֶסֶת וּמַעֲלָה אוֹתָם גֵרָה!"

“אֵין דָּבָר עַל פְּנֵי כָּל־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יִגְדַל מִמֶּנִּי. אָנֹכִי הִיא אֶצְבַּע הָאֱלֹהִים הָעֹשֶׂה שִׁלְטוֹן” – כָּכָה תִשְׁאַג הַחַיָּה הָרָעָה הַלֵּזוּ, וּבְהִשָּׁמַע הַקּוֹל וְכָרְעוּ לָאָרֶץ לֹא רַק אֲרֻכֵּי הָאָזְנַיִם וְקִצְרֵי הָעֵינָיִם!

אוֹי לִי! גַּם בָּכֶן אַתֶּן הַנְּשָׁמוֹת הַגְּדֹלוֹת תְּלַחֵשׁ אֶת כְּזָבֶיהָ הַקֹּדְרִים! נַחֵשׁ תְּנַחֵשׁ וְאֶת הַלְּבָבוֹת הָעֲשִׁירִים תִּמְצָא הַנְּכוֹנִים תָּמִיד לָתֵת וּלְפַזֵּר!

נַחֵשׁ תְּנַחֵשׁ וְגַם אֶתְכֶם תִּמְצָא, אַתֶּם הַמְּנַצְּחִים עַל הָאֱלֹהִים הַיָּשָׁן! יְגַעְתֶּם בְּמִלְחַמְתְּכֶם, וְעַתָּה הִנֵּה בִיגִיעַתְכֶם זֹאת תַּעַבְדוּ אֶת הָאְלִיל הֶחָדָשׁ!

גִּבּוֹרִים וּבָרֵי לֵב מְבַקֵּשׁ לוֹ הָאֱלִיל הֶחָדָשׁ עַל סְבִיבָיו! בְּאוֹר שֶׁמֶשׁ הַלֵּב הַטָּהוֹר אֹהֶבֶת לְהִתְחַמֵּם הַחַיָּה הַקָּרָה הַלֵּזוּ!

אֶת־הַכֹּל הוּא מְבַקֵּש לָתֵת לָכֶם, זֶה הָאֱלִיל הֶחָדָשׁ, אִם רַק תַּעַבְדוּ לוֹ: כָּכָה הוּא קוֹנֶה לוֹ אֶת־יִפְעַת צִדְקַתְכֶם וְאֶת הַמַּבָּט אֲשֶׁר לְעֵינֵיכֶם הַגֵּאוֹת.

אֶת הָרַבִּים הַמְּרֻבִּים מִדַּי הוּא חָפֵץ לָצוּד בְּתוֹכְכֶם! אָכֵן אֵין זֹאת בִּלְתִּי אִם בְּרִיאַת לַהֲטֵי־שְׁאוֹל, סוּס מָוֶת הוּא הַדֹּהֵר בְּמַכְלוּלֵי תִפְאֶרֶת אֵלִים!

אָכֵן מָוֶת לָרַבִּים הוּא, אֲשֶׁר יִתְהַלֵּל וְיֹאמַר חַיִים הוּא: אָמְנָם תַּאֲוַת לֵב מַּטִּיפֵי הַמָּוֶת נִתְּנָה בָזֶה!

מְדִינָה אָנֹכִי קֹרֵא לִמְקוֹם שָׁם נוֹעֲדוּ כָּל שׁוֹתֵי רוֹשׁ עִם הַטּוֹבִים וְעִם הָרָעִים; מְדִינהָ יִקָּרֵא לִמְקוֹם שָׁם כָּל אִישׁ וְאִישׁ שׁוֹלֵחַ יָד בְּנַפְשׁוֹ וּמֵת מְעַט מְעַט – אֲשֶׁר לָזֹאת יֵאָמֵר “חַיִּים”.

הַבִּיטוּ וּרְאוּ נָא לִי פֹה אֶת הָעוֹדְפִים הָאֵלֶּה! אֶת מַעֲשֵׂי יְדֵי הַבֹּרְאִים וְאֶת אוֹצְרוֹת הַחֲכָמִים הֵם גּוֹנְבִים לְנַפְשָׁם: הַשְׂכֵּל יִקְרְאוּ לִגְנֵבָתָם – וְכָל דָּבָר וְכָל עִנְיָן יֵהָפֵך לָהֶם לְמַחֲלָה וּלְפֶגַע רָע!

הַבִּיטוּ וּרְאוּ נָא לִי פֹה אֶת הָעֹדְפִים הָאֵלֶּה! חֹלִים הֵמָּה תָמִיד וְאֶת קִיא מָרָתָם הֵם מְקִיאִים תָּמִיד וְקֹרְאִים לָזֶה שֵׁם “מִכְתָּב־עִתִּי”. אִישׁ אֶת אָחִיו בּוֹלֵעַ וְגַם עַכֵּל אֵינָם יְכוֹלִים אִישׁ אֶת אָחִיו.

הַבִּיטוּ וּרְאוּ נָא לִי פֹה אֶת הָעֹדְפִים הָאֵלֶּה: סְגֻלּוֹת עשֶׁר הֵם קוֹבְצִים לָהֶם – וּבָזֹאת הֵם הוֹלְכִים וְדָלִים. תֹּקֶף הֵם מְבַקְּשִׁים לָהֶם, וְאֶת הַמַּפָּץ הַחוֹצֵב אֶת הַתֹּקֶף הֵם מְבַקְּשִׁים רִאשׁוֹנָה – אֶת הַכֶּסֶף; – וְכָכָה הֵמָּה אֲנָשִׁים אֵין אוֹנִים!

הַבִּיטוּ וּרְאוּ נָא אֶת הַקֹּפִים הַמְּהִירִים הָאֵלֶּה וּמָה הֵם מְטַפְּסִים! מְטַפְּסִים הֵם אִישׁ עַל כֶּתֶף רֵעֵהוּ וְכָכָה הֵם סוֹחֲבִים וּמַשְׁלִיכִים אִישׁ אָחִיו לִיוֵן הַטִּיט וְלַמַּעֲמַקִּים.

וְעַד הַכִּסֵּא הֵם שֹׁאֲפִים כֻּלָּם: וְזֶה לָהֶם שִׁגְעוֹנָם – אֲשֶׁר יְדַמּוּ כִּי הָאֹשֶר יוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא! וְלָרֹב יוֹשֵׁב הַכִּסֵּא עַל יְוֵן הַטִּיט.

מְשֻׁגָּעִים נֶחְשְׁבוּ לִי כֻּלָּם וְקֹּפִים מְטַפְּסִים וְגִדְלֵי חֹם לֹהֵט. רֵיחַ בָּאְשָׁה מַעֲלֶה אֱלִילָם, זֹאת הַמִּפְלֶצֶת הַקָּרָה: רֵיחַ בָּאְשָׁה הֵם מַעֲלִים כֻּלָּם בְּאַפִּי – אֵלֶּה עוֹבְדֵי הָאֱלִילִים.

אַחַי, הַאִם לְהֵחָנֵק אַתֶּם אוֹמְרִים בְּאֵד פִּיוֹתֵיהֶם וְתַאֲוֹתֵיהֶם? הֲלֹא טוֹב מִזֶּה תַעֲשׂוּ לוּ תְנַפְּצוּ אֶת הַחַלוֹנוֹת וְקִפַּצְתֶּם הַחוּצָה.

פְּנוּ וּשְׁעוּ לָכֶם מִן הַבָּאְשָׁה הָרָעָה הַזֹּאת! פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם מֵעֲבוֹדַת הָאֱלִילִים אֲשֶׁר לָעוֹדְפִים!

פְּנוּ וּשְׁעוּ לָכֶם מִן הַבָּאְשָׁה הָרָעָה הַזֹּאת! פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם מֵעֲתַר עֲנַן קָרְבָּנוֹת אָדָם אֵלֶּה!

עוֹד גַּם עַתָּה פְתוּחָה הָאָרֶץ לִפְנֵי נְשָׁמוֹת גְּדֹלוֹת; רֵיקִים גַּם עַתָּה עוֹד מוֹשָׁבוֹת רַבִּים לְבוֹדְדִים וְלַאֲשֶׁר יוֹשְׁבִים שְׁנַיִם שְׁנַיִם אֲשֶׁר יָפִיחַ בָּהֶם מִסָּבִיב רֵיחַ יַמִּים חֲרִישִׁים.

עוֹד חָפְשִׁים חַיֵּי חֹפֶשׁ לִנְשָׁמוֹת גְּדֹלוֹת. חַי אֲנִי כִּי כַאֲשֶׁר יִמְעַט קִנְיַן הָאָדָם כֵּן יִמְעַט מִהְיוֹת קִנְיָן לַאֲחֵרִים: בָּרוּךְ תִּהְיֶה לִי הָעֳנִי הַקָּטֹן!

בַּאֲשֶׁר תֶּחְדַּל הַמְּדִינָה יָחֵל הָאָדָם אֲשֶׁר אֵינֶנוּ עוֹדֵף: שָׁם תָּחֵל שִׁיַרת הַדָּרוּשׁ וְהַנָּחוּץ, וְהִיא הַשִּׁירָה הָאַחַת וְהַיְחִידָה אֲשֶׁר אֵין לָהּ שִׁלּוּמִים.

וּבַאֲשֶׁר תֶּחְדַּל הַמְּדִינָה – הֲלֹא תַבִּיטוּ וְתִרְאוּ שָׁמָּה, אַחַי! הַאִם לֹא תִרְאוּ אֶת הַקֶּשֶׁת וְאֶת הַגְּשָׁרִים אֲשֶׁר לָאָדָם הָעֶלְיוֹן? –

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא

עַל זְבוּבֵי הַשּׁוּק

בְּרַח, רֵעִי, עַל בְּדִידָתֶךָ! רֹאֶה אָנֹכִי אוֹתְךָ וְהִנֵּה נַעֲוֵיתָ כֻּלְּךָ מִשְּׁאוֹן הָאֲנָשִׁים הַגְּדוֹלִים וּנְשׁוּךְ עָקְצֵי הַקְּטָנִים.

יַעַר וְסֶלַע יוֹדְעִים כַּבְּדְּךָ, כִּי יַחֲרִישׁוּ עִמְּךָ. שׁוּב וֶהֱיֵה כָעֵץ רְחַב הָעֲנָפִים אֲשֶׁר אָהַבְתָּ: דּוֹמֵם וּמַקְשִׁיב תֹּלֶה הוּא מֵעַל פְּנֵי הַיָּם.

כַּאֲשֶׁר תֶּחְדַּל הַבְּדִידָה יָחֵל הַשּׁוּק; וּבַאֲשֶׁר יָחֵל הַשּׁוּק וְהֵחֵל שְׁאוֹן מְשַׂחֲקֵי הַתֵּיאַטְרָה הַגְּדוֹלִים וַהֲמוֹת הַזְּבוּבִים מְלֵאֵי הָרוֹשׁ.

לֹא יוֹעִילוּ וְלֹא יַצְלִיחוּ גַם מִבְחַר הַדְּבָרִים כָּל־עוֹד לֹא יִהְיֶה לָהֶם אִישׁ אֲשֶׁר יֵעֲלֵם לְפָנֵינוּ: אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים יִקְרָא פִי הָעָם לַמַּעֲלִים הָאֵלֶּה.

מַמְעִיט הָעָם לְהָבִין אֶת הַגָּדוֹל אֲשֶׁר גָּדוֹל בֶּאֱמֶת: אֶת הַכֹּחַ הַבֹּרֵא. וְאוּלָם מֵבִין הוּא אֶת־כָּל הַמַּעֲלִים וְאֶת כָּל מְשַׂחֲקֵי הַתֵּיאַטְרָה אֲשֶׁר לִדְבָרִים גְּדוֹלִים.

סֹבֵב הָעוֹלָם מִסָּבִיב לְבֹרְאֵי עֲרָכִים חֲדָשִׁים: – סֹבֵב הוּא וְנִרְאָה אֵינֶנּוּ. וְאוּלָם מִסָּבִיב לִמְשָׂחֲקֵי הַתֵּיאַטְרָה סֹבֵב הָעָם וְהַכָּבוֹד: כָּכָה הוּא “סֵדֶר הָעוֹלָם”.

יֵשׁ רוּחַ לִמְשַׂחֵק הַתֵּיאַטְרָה, וְאוּלָם מְעַט מוּסָר לָרוּחַ הַזֶּה. מַאֲמִין הוּא רַק לַדָּבָר אֲשֶׁר בּוֹ יַשִּׁיא אֶת הָעָם לְבַעֲבוּר יַאֲמִין לוֹ!

וּמָחָר וְהִנֵּה אֱמוּנָה חֲדָשָׁה לוֹ וּבְיוֹם מָחָר הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה אֱמוּנָה חֲדָשָׁה מִזֹּאת, כְּמִשְׁפַּט הָעָם כֵּן גַּם לוֹ חוּשִׁים מְהִירִים וּמַעֲלוֹת רוּחַ הַמִּשְׁתַּנּוֹת לִרְגָּעִים.

עָקּר–זֶה לוֹ: הוֹכִיחַ. הַתְעֵה–זֶה לוֹ: קָבֹעַ עַל פִּי מוֹפְתִים. וְדָם יֵחָשֵׁב לוֹ הַטּוֹב מִכָּל הַמִּשְׁפָּטִים.

וְלָאֱמֶת אֲשֶׁר תְּגֻנָּב רַק לְתוֹךְ אָזְנַיִם דַּקּוֹת יִקְרָא כָזָב וָאֶפֶס. אָכֵן רַק בָּאֵלִים אֲשֶׁר יַרְבּוּ שָׁאוֹן בָּעוֹלָם יַאֲמִין.

מָלֵא הַשּׁוּק עֹשֵׂי לְהָטִים הוֹלְכִים זְקוּפִים – וְהָעָם יִרְאֶה אוֹתָם וְהִתְגָאֶה בַאֲנָשָׁיו הַגְּדוֹלִים! אֵלֶּה הֵם לוֹ אֲדוֹנֵי הַשָּׁעָה.

וְאוּלָם הַשָּׁעָה מְאִיצָה בָהֶם: וְלָכֵן הֵם מְאִיצִים גַּם בְּךָ. וְגַם מִמְּךָ יִשְׁאֲלוּ כִּי תֹאמַר כֵּן אוֹ לֹא. אוֹי לְךָ! הֶחָפַצְתָּ לְהָכִין כֵּסְאֲךָ בֵּין בְּעַד וָנֶגֶד?

לְמַעַן הַמָּחֲלָטִים וְהַמְאִיצִים הָאֵלֶּה אַל נָא, אֹהַב אֱמֶת, תַּחְגֹּר אֶת קִנְאָתֶךָ! מְעוֹדָהּ לֹא הָיְתָה עוֹד הָאֱמֶת בְּיַד הַמָּחֲלָט.

לְמַעַן אַנְשֵׁי־פִתְאֹם הָאֵלֶּה שׁוּב וְהֵחָבֵא בִמְקוֹם סִתְרָךְ: רַק בַּשּׁוּק מִתְנַפְּלִים עַל הָאָדָם וְשׁוֹאֲלִים: “הֲכֵן?” אוֹ: “לֹא?”

כָּל הַבְּאֵרוֹת הָעֲמֻקּוֹת הֲלֹא זֶה מִשְׁפָּטָן אֲשֶׁר לְאַט לְאַט תַּעֲבוֹרְנָה עֲלֵיהֶן כָּל הַמּוֹצְאוֹת אוֹתָן: יָמִים רַבִּים הֵן מְחַכּוֹת עַד אֲשֶׁר תֵּדַעְנָה אֶת אֲשֶׁר נָפַל בְּמַעֲמַקֵּיהֶן.

מִן הַשּׁוּק וּמִן הַכָּבוֹד וָהָלְאָה נַעֲשִׂים כָּל הַמַּעֲשִׂים הַגְּדוֹלִים: מִן הַשּׁוּק וּמִן הַכָּבוֹד וָהָלְאָה יָשְׁבוּ מֵעוֹלָם כָּל הַבֹּרְאִים אֲשֶׁר בָּרְאוּ עֲרָכִים חֲדָשִׁים.

בְּרַח, רֵעִי, עַד בְּדִידָתֶךָ: רֹאֶה אֲנִי אוֹתְךָ וְהִנֵּה כֻּלְךָ נָשׁוּךְ זְבוּב רוֹשׁ. בְּרַח לְךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם יִשַּׁב הָרוּחַ הַצַּח וְהֶחָזָק!

בְּרַח לְךָ עַד בְּדִידָתֶךָ: קָרוֹב הָיִיתָ רַב מִדַּי אֶל הַקְּטָנִים וְהַבְּזּויִם. בְּרַח לְךָ מִפְּנֵי נִקְמָתָם אֲשֶׁר לֹא תֵרָאֶה! אֵין הֵם לְךָ בִּלְתִּי אִם מְלוֹא כַּף נְקָמָה.

אַל נָא תוֹסֵף עוֹד לְהָרִים עֲלֵיהֶם זְרוֹעֲךָ! רַבִּים הֵם מִסְּפוֹר, וְלֹא זֶה גוֹרָלְךָ לִהְיוֹת יָעָה לִזְבוּבִים.

רַבִּים הַקְּטָנִים וְהַבְּזוּיִם הָאֵלֶּה מִסְּפוֹר; וְיֵשׁ בִּנְיָן לֹא־אֶחָד אֲשֶׁר עָלָה שִׂיאוֹ לַמָּרוֹם וַאֲשֶׁר מֵדַּי נִטְפֵי גֶשֶׁם וּמִיַּד דַּרְדְּרִים בָּא לוֹ הַכִּלָּיוֹן.

וְאַתָּה לֹא אֶבֶן – וּכְבָר הָיִיתָ נָבוּב מֵרֹב נְטָפִים. עוֹד מְעַט וְהִתְפּוֹצַצְתָּ וְהִתְפֹּרַרְתָּ מֵרֹב נְטָפִים.

וַאֲנִי רְאִיתִיךָ עָיֵף מִזְּבוּבֵי רוֹשׁ, שָׂרוּט עַד לַדָּם בִּמְאַת פְּצָעִים; וְגַם זָעֵף אֵין גַּאֲוָתְךָ חֲפֵצָה.

אֶת־דָּמְךָ הֵם מְבַקְּשִׁים בְּרֹב תֻּמָּתָם, דָּם מְבַקְּשׁוֹת נִשְׁמוֹתֵיהֶן רֵיקוֹת־הַדָּם – וְלָכֵן הֵם מַפְרִישִׁים בְּרֹב תֻמָּתָם.

וְאַתָּה, הֶעָמֹק, הֲלֹא עָמֹק מַכְאוֹבְךָ, וְגַם בִּפְצָעֶיךָ הַקְּטָנִים אַתָּה כֹאֵב. עוֹד טֶרֶם תֵּרָפֵא, וְתוֹלַעַת הָרוֹשׁ הַהִיא הִנֵּה זֶה זָחֲלָה שֵׁנִית עַל־פְּנֵי כַף יָדֶךָ.

וְאַתָּה גֵא רַב מִדַּי מֵהָמִית אֶת הַמְּלַקְּקִים הָאֵלֶּה. וְאוּלָם הִשָּׁמֶר־לְךָ פֶּן יִהְיֶה גוֹרָלְךָ לָשֵׂאת אֶת חֲמַס כָּל רוֹשָׁם!

גַּם בְּמַהֲלָלָם הֵם הוֹמִים סָבִיב לְךָ: לְמַעֲמָסָה הֵם בְּהַלְּלָם: אֶת קִרְבַת עוֹרְךָ הֵם מְבַקְּשִׁים וְאֶת קִרְבַת דָּמֶךָ.

חוֹנְפִים הֵם לְךָ כַּחֲנֹף לְאֵל אוֹ לְשָׂטָן! זוֹחֲלִים הֵם לְפָנֶיךָ כִזְחוֹל לִפְנֵי אֵל אוֹ לִפְנֵי שָׂטָן. מַה־בֶּצַע לְךָ בְּמַעֲשֵׂיהֶם: חֲנֵפִים הֵם וְזוֹחֲלִים וְאֵין דָּבָר חוּץ מִזֶּה.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִתְחַפְּשׂוּ לְפָנֶיךָ וְנֶחְשְׁבוּ לְךָ לַאֲנָשִׁים נְעִימִים. וְאוּלָם הִנֵּה זֹאת הָיְתָה תָּמִיד חָכְמַת מוּגֵי הַלֵּב. אָכֵן חֲכָמִים מוֹגֵי הַלֵּב!

בְמַחְשְׁבוֹתֵיהֶם הַצָּרוֹת הֵם חוֹשְׁבִים עָלֶיךָ יוֹם יוֹם – הָיִיתָ לָהֶם לְחֶשְׁבּוֹן תָּמִיד! מִי אֲשֶׁר יֵחָשֵׁב עָלָיו הַרְבֵּה וְהָיָה זֶה לְחֶשְׁבּוֹן.

עַל כָּל צִדְקוֹתֶיךָ הֵם עוֹנְשִׁים אוֹתְךָ, וְסוֹלְחִים הֵם בְּכָל מְאֹדָם רַק – לִשְׁגִיאוֹתֶיךָ.

יַעַן כִּי רַחֲמָן אַתָּה וִישַׁר מִשְׁפָּט לָכֵן תְּדַבֵּר: “חַפִּים הֵמָּה בְחַיֵּיהֶם הַקְּטָנִים”. וְאוּלָם נִשְׁמָתָם הַצָּרָה אוֹמֶרֶת: “אָשֵׁם כָּל־אֲשֶׁר לוֹ חַיִּים גְּדוֹלִים”.

וְגַם עוֹד בִּהְיוֹתְךָ רַחֲמָן וְטוֹב לֵב וְהֶאֱמִינוּ הֵם כִּי נָקַלּוּ בְעֵינֶיךָ; וְאֶת חֲסָדֶיךָ הֵם גּוֹמְלִים עָלֶיךָ אֲשֶׁר יְשַׁלְּחוּ בְךָ פְּגָעִים נִסְתָּרִים.

גְאוֹנְךָ אֲשֶׁר אֵין לוֹ דְבָרִים צֹרֵר תָּמִיד אֶת טַעֲמָם; וְאִם עָנָו הָיִיתָ רֶגַע וְהִתְיַפֵּיתָ וְהִתְהַלַּלְתָּ מְעַט – וְעָלְזוּ מְאֹד.

אֶת אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מוֹצְאִים בָּאָדָם אוֹתָה הַבְעִיר נַבְעִיר בּוֹ עַל־נְקַלָּה. וּבְכֵן אֵפוֹא הִזָּהֵר מִן הַקְּטַנִּים!

חָשִׁים הֵם כִּי קְטַנִּים הֵמָּה בְעָמְדָם לְנֶגְדְּךָ, וְשִׁפְלוּתָם לֹהֶטֶת וּבוֹעֶרֶת נֶגְדְּךָ בִנְקָמָה אֲשֶׁר לֹא תֵרָאֶה.

הַאִם לֹא רָאִיתָ כִּי הֶחֲרִישׁוּ פִתְאֹם כְּפַעַם בְּפַעַם בְּגִשְׁתְּךָ אֲלֵיהֶם וְכִי סָר כֹּחָם מֵעִמָּם כַּעֲשַׁן הָאֵשׁ הַהוֹלֶכֶת וְכָבָה?

אָכֵן, רֵעִי, מוּסָר הָיִיתָ לְכָל מְיוֹדָעֶיךָ לְעַנּוֹתָם: כִּי אֵינָם רְאוּיִם לְךָ. וְלָכֵן יִשְׂנְאוּךָ וְהֵם תְּאֵבִים לִינוֹק מִדָּמֶךָ.

הַאִם לֹא אִוֶּלֶת הַצְּנִיעוּת? וְאוּלָם הָאִוֶּלֶת הַזֹּאת בָּאָה אֵלֵינוּ וְלֹא בָאנוּ אֲנַחְנוּ אֵלֶיהָ.

וְלָאוֹרֵחַ הַזֶּה נָתַנּוּ מָלוֹן וָלֵב. וְעַתָּה הוּא שׁוֹכֵן בקִּרְבֵּנוּ – יְהִי נָא שָׁם עִמָּנוּ כָּל־הַיָּמִים אֲשֶׁר יַחְפּוֹץ!"

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

עַל הָרֵעַ

“אֶחָד תָּמִיד עוֹדֵף עָלַי” – כָּכָה חוֹשֵׁב הַבֹּדֵד תָּמִיד: פַּעַם אַחַת אֶחָת – וְהָיָה גַם זֶה בְאַחֲרִיתוֹ שְׁנָיִם"!

אֲנִי וְאוֹתִי מִתְוַכְּחִים תָּמִיד בְּקִנְאָה גְדוֹלָה אִישׁ עִם אָחִיו: וְלוּלֵא הָרֵעַ אֲשֶׁר יִהְיֶה לָנוּ, אֵיךְ זֶה נְכַלְכֵּל זֹאת?

תָּמִיד יֵחָשֵׁב הָרֵעַ בְּעֵינֵי הַבֹּדֵד לִשְׁלִישִׁי: פְּקָק יִהְיֶה הַשְּׁלִישִׁי אֲשֶׁר יִסְתֹּם בְּעַד שִׂיחַת הַשְּׁנָיִם לְבִלְתִּי תֵרֵד לְיַרְכְּתֵי תהוֹם.

אָכֵן רַבִּים וַעֲצֻמִּים הַתְּהוֹמוֹת אֲשֶׁר לִפְנֵי הַבֹּדְדִים לָכֵן עֹרֶגֶת נַפְשָׁם כָּכָה לְרֵעַ וְלִמְרוֹמָיו.

הָאֱמוּנָה אֲשֶׁר לָנוּ בַאֲחֵרִים תְּגַלֶּה אֶת־דְּבַר אֲשֶׁר חָפַצְנוּ כִּי הַאֲמִין נַאֲמִין בְּקִרְבֵּנוּ בְעַצְמֵנוּ. הַתְּשׁוּקָה אֲשֶׁר לָנוּ לְרֵעַ תִּהְיֶה לָנוּ לְמַלְשִׁין.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר בְּאַהֲבָתֵנוּ לֹא נַחְפּוֹץ בִּלְתִּי אִם לִדְלוֹג וְלַעֲבוֹר בָּהּ עַל קִנְאָתֵנוּ. וְיֵשׁ אֲשֶׁר נִשְׂתָּעֵר עַל אִישׁ וְנַעֲשֶׂנּוּ לָנוּ לְאוֹיֵב רַק לְבַעֲבוּר הַסְתִּיר כִּי יֵשׁ צְדָקָה לַאֲחֵרִים לְהִשְׂתָּעֵר עָלֵינוּ.

“הֱיֶה לִי עַל־הַמְּעַט לְאוֹיֵב!” – כָּכָה אֹמֶרֶת יִרְאַת־הַכָּבוֹד הַנֶּאֱמָנָה אֲשֶׁר עֹז אֵין לָהּ לְבַקֵּשׁ רֵעוּת.

הֶחָפֵץ בִּהְיוֹת לוֹ רֵעַ, עָלָיו שׂוּמָה לִהְיוֹת נָכוֹן גַּם לְהִלָּחֶם־לוֹ: וּלְבַעֲבוּר הִלָּחֵם שׂוּמָה הִיא עַל הָאָדָם כִּי יוּכַל לִהְיוֹת אוֹיֵב.

וְגַם עוֹד בְּרֵעֲךָ עָלֶיךָ לְכַבֵּד אֶת אוֹיִבְךָ. הֲתוּכַל לָגֶשֶׁת עַד רֵעֲךָ וְעַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הוּא שָׁם וְאַחֲרָיו לֹא תֵט?

יְהִי נָא רֵעֲךָ לְךָ אוֹיִבְךָ הַנֶאֱמָן. קָרוֹב תִּהְיֶה לוֹ בִלְבָבְךָ גַּם בָּרֶגַע אֲשֶׁר מָריתָ אוֹתוֹ.

הַלְעֵינֵי רֵעֲךָ אֵין לְךָ חֵפֶץ בְּבֶגֶד? הַכְּבוֹד רֵעֲךָ הוּא אֲשֶׁר תֵּרָאֶה אֵלָיו כַּאֲשֶׁר נוֹצַרְתָּ? וְאוּלָם הֵן בַּעֲבוּר זֹאת יְשַׁלַּח אוֹתְךָ רֵעֲךָ לַעֲזָאזֵל!

מִי אֲשֶׁר לֹא יָשִׂים כְּסוּת לְנַפְשׁוֹ יְהִי לִזְוָעָה: הִנֵּה כָכָה עֲלֵיכֶם לִירוֹא מִהְיוֹת עֵירֻמִּים! רַק בִּהְיוֹתְכֶם אֱלֹהִים לֹא תִתְבּוֹשְׁשוּ עַל־דְּבַר אֲשֶׁר אֵין לָכֶם בְּגָדִים!

כָּל מַכְלוּלֶיךָ וּבִגְדֵי תִפְאַרְתְּךָ אֵין דַּי לְךָ לְבַעֲבוּר הִתְיַפּוֹת לְעֵינֵי רֵעֲךָ: כִּי שׂוּמָה הִיא עָלֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ חֵץ וּתְשׁוּקָה אֶל הָאָדָם הָעֶלְיוֹן. הַכְּבָר רָאִיתָ אֶת רֵעֲךָ מִדֵּי יָשְׁנוֹ, – לְבַעֲבוּר תֵּדַע מַה מַּרְאֵהוּ? מֶה הָיוּ לְךָ פְּנֵי רֵעֲךָ כְּפַעַם בְּפַעַם? הֲלֹא רַק פָּנֶיךָ הֵם אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה מִתּוֹךְ מַרְאֶה לֹא חֲלָקָה וְלֹא שְׁלֵמָה.

הַכְּבָר רָאִיתָ אֶת רֵעֲךָ מִדֵּי יָשְׁנוֹ? הַאִם לֹא הִתְחַלְחַלְתָּ בִּרְאוֹתְךָ כִּי כָכָה מַרְאֵה פְנֵי רֵעֶךָ? אַלְלַי רֵעִי! עָשׂוּי אָדָם דָּבָר אֲשֶׁר עָלֵינוּ לָעֹז עָלָיו עַד הִכָּחֲדוֹ.

בְּשַׁעֲרוֹ וּבְהַחֲרִישׁוֹ יִגְדַּל נָא כֹּח הָרֵעַ: אַל לְךָ בַּקֵּשׁ לִרְאוֹת אֶת־כָּל דָּבָר. יְגַלֶּה לְךָ חֲלוֹמְךָ אֵת אֲשֶׁר עֹשֶׂה רֵעֲךָ בְּהָקִיץ.

שַׁעַר – זֶה יִהְיֶה לְךָ חֶמְלָתְךָ: לְמַעַן אֲשֶׁר תֵּדַע בָּרִאשׁוֹנָה אִם חָפֵץ רֵעֲךָ בְּחֶמְלָתֶךָ. אוּלַי אֹהֵב הוּא בְךָ אֶת עֵינְךָ הַבְּהִירָה וְאֶת מַבָּטְךָ נֵצַח.

תֵּחָבֵא נָא חֶמְלָתְךָ עִם רֵעֲךָ בִּקְלִפָּה קָשָׁה, עַד לְפוֹצֵץ שִׁנְּךָ בְּנָגְעֲךָ אֵלָיו. כָּכָה תָפִיק לוֹ נְעִימוֹת וּמֶתֶק.

הֶהָיִיתָ לְרַעֲךָ לְרוּחַ צַח וְלִבְדִידָה וּלְלֶחֶם וּלְשִׁקּוּי מַרְפֵּא? יֵשׁ אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יוּכַל לִגְאֹל אֶת נַפְשׁוֹ מִן הַכְּבָלִים וּלְרֵעֵהוּ יִהְיֶה גֹאֵל.

הַעֶבֶד אַתָּה? כִּי־עַתָּה נִבְצְרָה מִמְּךָ לִהְיוֹת רֵעַ. הֶעָרִיץ אַתָּה? כִּי־עַתָּה נִבְצְרָה מִמְּךָ מִהְיוֹת לְךָ רֵעִים.

רַב מִדַּי הֶאֱרִיכָה הָאִשָּׁה לְהַטְמִין בְּקִרְבָּהּ אֶת הָעֶבֶד וְאֶת הֶעָרִיץ. לָכֵן לֹא רְאוּיָה עוֹד הָאִשָּׁה לְרֵעותּ: רַק אֶת הָאַהֲבָה הִיא יוֹדַעַת.

בְּאַהֲבַת הָאִשָּׁה עָצוּר סֶלֶף מִשְׁפָּט וְעִוָּרוֹן לְכָל אֲשֶׁר אֵינֶנָה אֹהֶבֶת. וְגַם בִּהְיוֹת אַהֲבַת הָאִשָּׁה אַהֲבָה מִדַּעַת וּמָצָאנוּ גַם לָהּ עוֹד אֵצֶל הָאוֹר דַּי שֹׁד וּבָרָק וָלָיְלָה.

לֹא רְאוּיָה עוֹד הָאִשָּׁה לְרֵעוּת: עוֹד לַחֲתוּלִים נֶחְשְׁבוּ הַנָּשִׁים וּלְצִפֳּרִים. וְאִם רַב הוּא וְנֶחְשְׁבוּ לְפָרוֹת.

לֹא רְאוּיָה עוֹד הָאִשָּׁה לְרֵעוּת. אֲבָל הַגִּידוּ, לִי, אַתֶּם הַגְּבָרִים, מִי זֶה מִכֶּם רָאוּי לְרֵעוּת?

הוֹי עַל עָנְיְכֶם, אַתֶּם הַגְּבָרִים, וְעַל צָרוּת עֵינְכֶם בְּנִשְׁמַתְכֶם! אֶת־כָּל אֲשֶׁר אַתֶּם נוֹתְנִים לְרֵעֲכֶם אוֹתָה אָנֹכִי נָכוֹן לָתֵת אַף לְאוֹיְבִי וְלֹא אִדַּל בָּזֹאת.

יֵשׁ חֲבֵרִים בָּאָרֶץ: מִי יִתֵּן וְהָיוּ גַם רֵעִים!

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

עַל אֶלֶף מַטָּרוֹת וְאֶחָת

אֲרָצוֹת רַבּוֹת רָאָה סָרַתּוּסְטְרָא וְעַמִּים רַבִּים: כָּכָה גִלָּה אֶת הַטּוֹב וְאֶת הָרַע אֲשֶׁר לְעַמִּים רַבִּים. וְעַל פְּנֵי כָל־הָאֲדָמָה לֹא מָצָא סָרַתּוּסְטְרָא כֹּחַ גָּדוֹל מִן הַטּוֹב וְהָרָע.

נִבְצְרָה מִכָּל עָם מִהְיוֹת עָם מִלְּבַד אִם הֶעֱרִיךְ בָּרִאשׁוֹנָה: וְהָעָם הֶחָפֶץ לַעֲמוֹד, אַל־לוֹ הַעֲרִיך אֲשֶׁר יַעֲרִיךְ שְׁכֵנוֹ.

הַרְבֵּה אֲשֶׁר יֵחָשֵׁב לָעָם הָאֶחָד לְטוֹב יֵחָשֵׁב לַשֵּׁנִי לִשְׁנִינָה וּלְחֶרְפָּה: אֶת־זֶה מָצָאתִי. וְיֵשׁ אֲשֶׁר מָצָאתִי בָאָרֶץ הָאַחַת וְקָרְאוּ לוֹ רָע וּבָאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת מְצָאתִיו וְהִנֵּה הוּא לָבוּש הֲדַר אַרְגָּמָן.

מֵעוֹדוֹ לֹא הֵבִין שָׁכֵן לִשְׁכֵנוֹ; תָּמִיד הִשְׁתּוֹמְמָה בוֹ נַפְשׁוֹ עַל שִׁגְּעֹון שְׁכֵנוֹ וְרִשְׁעָתוֹ.

לוּחַ קִנְיָנִים תָלוּי מִמַּעַל לְכָל עָם. רְאֵה, לוּחַ נִצְחוֹנוֹתָיו הוּא הַלּוּחַ הַזֶּה; רְאֵה, הַלּוּחַ הַזֶּה הוּא קוֹל חֶפְצוֹ אֶל הַכֹּחַ.

נִכְבָּד בְּעֵינָיו זֶה אֲשֶׁר יֵחָשֵׁב לְכָבֵד; כָּל הַקָּשֶׁה וְכָל הַכָּבֵד זֶה לוֹ הַטּוֹב; וְכָל־אֲשֶׁר יִגְאַל אֶת הָאָדָם מֵרֹאשׁ צָרוֹתָיו וְכָל הַנִּפְלָא וְכָל הַכָּבֵד מִכָּל כָּבֵד – לוֹ יֵאָמֵר קָדוֹשׁ.

כָּל אֲשֶׁר יִתֵּן לוֹ יָדַיִם לִהְיוֹת שַׁלִּיט וּמְנַצֵּחַ וּמַזְהִיר, לְחֶרְדַּת שְׁכֵנוֹ וּלְקִנְאָתוֹ: זֶה יֵחָשֵׁב לוֹ לְנִשָּׂא וּלְרִאשׁוֹן וּלְמִדָּה וּלְתַכְלִית־כָּל עִנְיָן.

וְאַתָּה, אָחִי, אִם חָקַרְתָּ וְדָרַשְׁתָּ הֵיטֵב צָרַת עָם וְאֶת אַרְצוֹ וְאֶת שָׁמָיו וְאֶת שְׂכֵנוֹ: אָז מָצֹא תִמְצָא אֶל־נָכוֹן אֶת חֻקַּת נִצְחוֹנוֹתָיו וְאָז תֵּדַע מַדּוּעַ הוּא עֹלֶה בַסֻּלָּם הַזֶּה אֶל תִּקְוָתוֹ.

“הֱיֵה תָמִיד רֹאשׁ וְרִאשׁוֹן וְנִשָּׂא מִקֶּרֶב אֲחֵרִים: אַל לְנִשְׁמָתְךָ הַמְּלֵאָה קִנְאָה לְאַהֲבָה אִישׁ זוּלָתִי רֵעֶךָ” – כָּכֶה הָיְתָה הַתּוֹרָה אֲשֶׁר הִרְעִידָה אֶת־נִשְׁמַת הַיְוָנִי: וְזֹאת הָיְתָה הַמְּסִלָּה אֲשֶׁר עָלָה בָהּ לִמְרוֹם גָּדְלוֹ.

“דַּבֵּר אֱמֶת וְדַע לִתְפּוֹשׂ קֶשֶׁת וְחֵץ” – אֶת־זֶה חָשַׁב לְטוֹב וְגַם לְכָבֵד הָעָם אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ נָחַלְתִּי אֶת שְׁמִי: וְהַשֵּׁם הַזֶּה גַּם הוּא טוֹב וְכָבֵד כְּאֶחָד.

“כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ וֶהֱיֵה נָכוֹן תָּמִיד לִרְצוֹנָם בְּכָל מְאֹדֶךָ”: אֶת לוּחַ הַנִּצָחוֹן הַזֶּה תָלָה עַם אַחֵר מִמַּעַל לוֹ וַיֶּעֱצַם בָּזֶה וַיְהִי לְעַם עוֹלָם.

“עֲשֵׂה בֶאֱמוּנָה וּלְמַעַן אֱמוּנָה הַקְרֵב כְּבוֹדְךָ וְדָמְךָ גַּם לַאֲשֶׁר רַע וְלַאֲשֶׁר יָבִיא פֶגַע וְאֵיד”: כָּכָה הוֹרָה עַם אַחֵר אֶת נַפְשׁוֹ וַתִּמָּלֵא רוּחוֹ וַיְהִי כָּבֵד בְּתִקְוֹת גְּדוֹלוֹת.

אָכֵן אֶת־כָּל הַטּוֹב וְאֶת־כָּל הָרָע נָתְנוּ בְנֵי הָאָדָם לְנַפְשָׁם בְּעֶצֶם יָדָם. חַי אֲנִי אִם לָקְחוּ לָהֶם אֶת אֵלֶּה וְאִם מָצְאוּ אוֹתָם וְאִם בָּאוּ לָהֶם עַל־ּפִּי קוֹל מִן הַשָּׁמָיִם.

רַק הָאָדָם שָׂם עֲרָכִים לְכָל עִנְיָן, לְבַעֲבוּר יַעֲמוֹד – רַק הוּא בָרָא תַּכְלִית לְכָל עִנְיָן, תַכְלִית־אָדָם! וְלָזֶה יִקָּרֵא “אָדָם”, לֵאמֹר: מְדַמֶּה וּמַעֲרִיך.

הַעֲרִיךְ – הֲלֹא זֶה בָרֹא: שִׁמְעוּ זֹאת, הַבֹּרְאִים! הַעֲרִיךְ – הֲלֹא זֶה אוֹצַר כָּל הַדְּבָרִים הַמָּעֳרָכִים וְעֶדְיָם.

רַק עַל פִּי אֲשֶׁר יַעֲרִיךְ יִנָּתֵן לְדָבָר עֵרֶךְ: וְלוּלֵא אֲשֶׁר יַעֲרִיךְ כִּי עַתָּה נָבוּב יִהְיֶה אֱגוֹז כָּל־הֱיוֹתֵנוּ. שִׁמְעוּ זֹאת, הַבֹּרְאִים!

וּבְהִשְׁתַּנּוּת הָעֲרָכִים – הֲלֹא זוֹ הִשְׁתַּנּוּת הַבֹּרְאִים. מֵאָז וּמֵעוֹלָם יַעֲקוֹר הָאִישׁ אֲשֶׁר יֹאמַר לִהְיוֹת בֹּרֵא.

בֹּרְאִים הָיוּ בָרִאשׁוֹנָה עַמִּים, וְרַק אַחֲרֵי כֵן הָיוּ יְחִידִים בֹּרְאִים; אָכֵן אַף הַיָּחִיד אֵינֶנוּ בִּלְתִּי אִם הַבְּרִיאָה הָאַחֲרוֹנָה.

עַמִּים תָּלוּ לְפָנִים מִמַּעַל לָהֶם אֶת לוּחַ הַטּוֹב וְהָרָע. אַהֲבָה אֲשֶׁר אָמְרָה לִמְשׁוֹל וְאַהֲבָה אֲשֶׁר אָמְרָה לִשְׁמֹעַ. שְׁתֵּיהֶן יַחְדָּו בָּרְאוּ לָהֶן לוּחוֹת כָּאֵלֶּה.

מֱשׂוֹשׂ הָאָדָם עַל הָעֵדֶר כַּבִּיר לְיָמִים מִמְשׂוֹשׂוֹ עַל “אָנֹכִי”: כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הַיֵּצֶר הַטּוֹב יִקָּרֵא עֵדֶר יֹאמַר רַק הַיֵּצֶר הָרָע: אָנֹכִי.

אָכֵן “אָנֹכִי” הֶעָרוּם, עֲרֵל הָאַהֲבָה, הַמְּבַקֵּשׁ תּוֹעַלְתּוֹ בְּתוֹעֶלֶת הָרַבִּים: לֹא מְקוֹר הָעֵדֶר הוּא כִּי־אִם קִצּוֹ.

אֹהֲבִים הָיוּ מֵאָז וּמֵעוֹלָם וּבֹרְאִים כָּל־אֵלֶּה אֲשֶׁר בָּרְאוּ טוֹב וָרָע. אֵשׁ אַהֲבָה לֹהֶטֶת בִּשְׁמוֹת כָּל הַצְּדָקוֹת וְאֵשׁ זָעַם.

אֲרָצוֹת רַבּוֹת רָאָה סָרַתּוּסְטְרָא וְעַמִּים רַבִּים: עַל פְּנֵי כָל הָאֲדָמָה לֹא מָצָא סָרַתּוּסְטְרָא כֹּחַ גָּדוֹל מִמַּעֲלְלֵי הָאֹהָבִים: “טוֹב” וְ“רָע” זֶה שְׁמָם.

אָכֵן חַיָּה טֹרֶפֶת יֵחָשֵׁב לִי כַֹּח תְּהִלָּתָם וְתָהֳלָתָם זֹאת. הַגִּידוּ לִי, מִי יַעֲלֶה בַחַיָּה הַזֹּאת וְיִכְבָּשֶׁנָה לִי, אַחַי? הַגִּידוּ לִי, מִי יַשְׁלִיךְ עַל הַחַיָּה הַזֹּאת אֶת הָאזִיקִים עַל פְּנֵי אֶלֶף גַּבֶּיהָ?

אֶלֶף מַטָּרוֹת הָיוּ לָנוּ עַד כֹֹּה, כִּי אֶלֶף עַמִּים הָיוּ. וְרַק הָאזִיקִים אֲשֶׁר לְאֶלֶף הַגַּבִּים עוֹד חֲסֵרִים – עוֹד חֲסֵרָה הַמַּטָּרָה הָאֶחָת. אֵין עוֹד לְמִשְׁפַּחַת הָאָדָם מַטָּרָה.

וְאוּלָם הַגִּידוּ נָא לִי, אַחַי: אִם חֲסֵרָה עוֹד הַמַּטָּרָה לְמִשְׁפַּחַת הָאָדָם, הַאִם לֹא חֲסֵרָה – מִשְׁפַּחַת הָאָדָם גַּם הִיא עוֹד? –

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

עַל אַהֲבַת הָאָדָם לָאָדָם

עַל הָרֵעַ אַתֶּם מִתְגּוֹדְדִים וּמְלִיצוֹת יָפוֹת לָכֶם עַל־זֶה. אָכֵן אָנֹכִי אוֹמֵר לָכֶם: אַהֲבַתְכֶם לְרֵעַ הֲלֹא זֹאת רַק אַהֲבָה נִשְׁחָתָה לְנַפְשְׁכֶם אַתֶּם.

מִפְּנֵי נַפְשְׁכֶם אַתֶּם בֹּרְחִים וּמִתְמַלְּטִים אֶל הָרֵעַ. וְאֶת־זֹאת אַתֶּם חֹשְׁבִים לָכֶם לִצְדָקָה. אָכֵן אָבִינָה הֵיטֵב אֶת מַחֲשֶׁבֶת “בִּטּוּל עַצְמְכֶם” זֶה!

זֶה “אַתָּה” כַּבִּיר לְיָמִים מִנִּי “אָנֹכִי”; זֶה “אַתָּה” הִתְקַדָּשׁ תַּחַת אֲשֶׁר לֹא הִתְקַדָּשׁ עוֹד “אָנֹכִי”: וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר יִתְגּוֹדֵד הָאָדָם עַל קְרוֹבוֹ.

הַיְעַצְתִּיכֶם: לְכוּ וְאֶהֱבוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ? הֲלֹא טוֹב מִזֶּה אִיעָצְכֶם: נוּסוּ מִפְּנֵי הַקָּרוֹב וְאֶהֱבוּ אֶת הָרָחוֹק!

נִשְׂגְּבָה מֵאַהֲבָה לָרֵעַ הַקָּרוֹב הָאַהֲבָה לָרָחוֹק וְלַאֲשֶׁר יָבֹא; נִשְׂגְּבָה מֵאַהֲבָה לָאָדָם נֶחְשְׁבָה לִי הָאַהֲבָה לִדְבָרִים וּלְשֵׁדִים.

הַשֵּׁד הַנֶּחְפָּז לָרוּץ לְפָנֶיךָ, אָחִי, יָפֶה מִמְּךָ שִׁבְעָתַיִם. לָמָּה לֹא תִתֵּן לוֹ אֶת בְּשָׂרְךָ וְאֶת עַצְמוֹתֶיךָ? אָכֵן יָרֵא אַתָּה – וְאַתָּה רָץ אֶל רֵעֶךָ.

לֹא תוּכְלוּ כַלְכֵּל אֶת־עַצְמְכֶם אַתֶּם וְלֹא תֶאֶהֱבוּ דַיֵכֶם אֶת נַפְשְׁכֶם אַתֶּם: כִּי עַל כֵּן תֹּאמְרוּ לְפַתּוֹת אֶת רֵעֲכֶם לְבַעֲבוּר יֶאֱהַב וּלְצַפּוֹת אֶת נַפְשְׁכֶם בִּזְהַב שְׁגִיאָתוֹ.

מִי יִתֵּן וְלֹא יְכֹלְתֶּם כַּלְכֵּל אֶת־כָּל רֵעֵיכֶם עִם שְׁכֵנֵיהֶם יַחְדָּו; כִּי אָז מִקִּרְבְּכֶם בְּרָאתֶם לָכֶם רֵעַ עִם לֵב מִשְׁתַּפֵּךְ עַל־כָּל גְּדוֹתָיו.

עֵד אַתֶּם מְעִידִים לָכֶם, כַּאֲשֶׁר תֹּאמְרוּ לְדַבֵּר טוֹב עַל נַפְשְׁכֶם; וְאִם פַּתֵּה פִתִּיתֶם אוֹתוֹ, לַחֲשׁוֹב עֲלֵיכֶם טוֹב, אָז תַּחְשְׁבוּ גַם אַתֶּם כִּי טוֹבִים אַתֶּם.

לֹא רַק זֶה יִקָּרֵא מְכַזֵּב, אֲשֶׁר יְדַבֵּר דָּבָר לְהֶפֶךְ מֵאֲשֶׁר הוּא יוֹדֵעַ, כִּי־אִם זֶה הוּא הַמְּכַזֵּב מֵאֵין כָּמוֹהוּ, אֲשֶׁר יְדַבֵּר דָּבָר לְהֶפֶךְ מֵאֲשֶׁר אֵינֶנוּ יוֹדֵעַ. הִנֵּה כָכָה אַתֶּם דֹּבְרִים בִּדְבַר נַפְשְׁכֶם בְּמַשָּׂאֲכֶם אִישׁ עִם אָחִיו וְאַתֶּם עוֹקְבִים אֶת שְׁכֵנְכֶם עַל־דְּבַר נַפְשְׁכֶם זֹאת.

הִנֵּה כֹּה אוֹמֵר הַסָּכָל: “כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה לָאָדָם שִׂיחַ וְשִׂיג עִם רֵעֵהוּ, וְשִׁחֵת זֶה אֶת תְּכוּנַת־נַפְשׁוֹ – וְאַף כִּי בְּאֵין לוֹ תְכוּנַת־נֶפֶשׁ”.

הָאֶחָד הוֹלֵךְ אֶל הָרֵעַ, יַעַן כִּי אֶת־עַצְמוֹ הוּא מְחַפֵּשׂ, וְהַשֵּׁנִי הוֹלֵךְ – יַעַן אֲשֶׁר חָפֵץ הוּא בְּאָבְדַּן עַצְמוֹ. רַק אַהֲבַתְכֶם הַנִּשְׁחָתָה לְנַפְשְׁכֶם אַתֶּם עֹשָׂה אֶת־בְּדִידַתְכֶם לְבֵית־כֶּלֶא.

וְהָרְחוֹקִים הֵם הַמְּשַׁלְּמִים בִּמְחִיר אַהֲבַתְכֶם לְרֵעֵיכֶם הַקְּרוֹבִים; כִּמְעַט תִּהְיוּ חֲמִשָּׁה יַחְדָּו – וְהִנֵּה יֵשׁ שִׁשִּׁי אֲשֶׁר מוֹת יָמוּת.

וְגַם אֶת חַגֵּי מוֹעֲדֵיכֶם אֵינֶנִי אֹהֵב; מְשַׂחֲקֵי־תֵיאַטְרָה מָצָאתִי בָּהֶם רַב מִדַּי, וְגַם הַקָּהָל הַמַּבִּיט עֹשֶׂה בְרֻבּוֹ מְשַׂחֲקֵי־תֵיאַטְרָה.

לֹא אֶת הַקָּרוֹב הַקָּרוֹב לָכֶם אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, כִּי אִם אֶת הָרֵעַ. יְהִי נָא לָכֶם הָרֵעַ לְחַג מוֹעֵד אֲשֶׁר לָאֲדָמָה וּלְפִתְחוֹן־רֶגֶשׁ הַמְּנַבֵּא אֶת בֹּא הָאָדָם הָעֶלְיוֹן.

הִנֵּה אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֶת הָרֵעַ וְאֶת לִבּוֹ הַמָּלֵא מֵהָכִיל. אָכֵן מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ אֲשֶׁר יֶאֶהֱבֻהוּ לְבָבוֹת מְלֵאִים מֵהָכִיל כִּי־עַתָּה יָבִין נָא לִהְיוֹת סְפוֹג.

הִנֵה אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֶת הָרֵעַ עִם הָעוֹלָם הַשָּׁלֵם בְּלִבּוֹ, אֲשֶׁר זֶה קְלִפַּת הַטּוֹב, – רֵעַ בֹּרֵא הוּא, אֲשֶׁר יֵשׁ עִמּוֹ תָמִיד עוֹלָם שָׁלֵם לְתִתּוֹ שַׁי.

וְכַאֲשֶׁר נָגֹל וְנִפְזָר הָעוֹלָם בְּיָדוֹ, כַּן יָשׁוּב וְיִכָּנֵס בְּיָדוֹ טַבַּעַת לְטַבַּעַת, בְּצֵאת לוֹ טוֹב מִקֶּרֶב רָע וּבְצֵאת לוֹ תַכְלִית מִקֶּרֶב מִקְרֶה.

יְהִי נָא לְךָ הָרָחוֹק וְאֲשֶׁר־יָבֹא לִנְסִבָּה לְיוֹמְךָ הַיּוֹם: וּבְאַהֲבָתְךָ את רֵעֲךָ אֱהֹב אֶת הָאָדָם הָעֶלְיוֹן כִּי הוּא לְךָ לִנְסִבָּה.

אַחַי, לֹא יְעַצְתִּיכֶם לְאַהֲבָה אֶת הָרֵעַ וְאֶת הַקָּרוֹב, כִּי אִם יְעַצְתִּיכֶם לְאַהֲבָה אֶת הָרָחוֹק.

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

עַל דֶּרֶך הַבֹּרְאִים

הֶחָפַצְתָּ אָחִי, לָלֶכֶת עַד לִבְדִידָתֶךָ? אִם חָפַצְתָּ לְבַקֵּשׁ דֶּרֶךְ לְךָ עַד לְעַצְמֶךָ? – הֵעָצֵר נָא עוֹד רֶגַע וּשְׁמָעֵנִי.

“כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ, וְאָבַד זֶה בְּנַפְשׁוֹ עַד־נְקַלָּה. אֵין הַבְּדִידָה בִּלְתִּי־אִם חֵטְא”: כָּכָה יְדַבֵּר הָעֵדֶר. וְאַתָּה הֶאְרַכְתָּ זְמַן רַב מִדַּי לִהְיוֹת אֶחָד מִן הָעֵדֶר.

וְקוֹל הָעֵדֶר עוֹד יַאֲרִיךְ לְדַבֵּר גַּם בְּךָ. וְהָיָה כִּי תֹאמַר: “אֵין עוֹד רוּחִי רוּחֲכֶם” – וְנִשְׁמָע מִן הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כְקוֹל מִתְאוֹנֵן וְכֹאֵב.

וְאַתָּה רְאֵה: גַּם אֶת הַכְּאֵב הַזֶּה הִנְחִילְךָ זֶה הָרוּחַ אֲשֶׁר הוּא עוֹד רוּחָם; הַנִּיצוֹץ הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר לָרוּחַ הַזֶּה נוֹצֵץ עוֹד גַּם מִקֶּרֶב יְגוֹנְךָ.

אוּלָם הֶחָפַצְתָּ לָלֶכֶת אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר לִיגוֹנְךָ אֲשֶׁר הִיא גַּם הַדֶּרֶךְ עַד לְעַצְמֶךָ? כִּי־עַתָּה הַרְאֵנִי נָא בָרִאשׁוֹנָה אִם־יֵשׁ לְךָ הַמִּשְׁפָּט וְיֶש־לְךָ הַכֹּחַ לְכָל אֵלֶּה!

הֲכֹּחַ חָדָשׁ אַתָּה וּמִשְׁפָּט חָדָשׁ? אִם תְּנוּעָה רִאשׁונָה אַתָּה? וְאִם אוֹפָן מִתְגַּלְגֵּל מֵאֵלָיו? הֲיָכֹולְתָּ לְצַוּוֹת גַּם לַכֹּכָבִים וְסָבְבוּ מִסָּבִיב לְךָ?

אַלְלַי, רַבָּה מְאֹד הַתַּאֲוָה לִמְרוֹמִים! וְרַבִּים מְאֹד עֲוִיתֵי תְאֵבֵי הַכָּבוֹד! הַרְאֵנִי נָא בָרִאשׁוֹנָה כִּי אֵין אַתָּה מִן הַמִּתְאַוִּים וּמִתְּאֵבֵי הַכָּבוֹד!

אַלְלַי, רַבּוֹת מְאֹד הַמַּחֲשָׁבוֹת הַגְּדֹלוֹת אֲשֶׁר לֹא תִרְבֶּינָה עֲשׂה מֵאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הַמַּפֻּחַ: נוֹפְחוֹת הֵן וְאַחֲרֵי כֵן תְּהְיְינָה רֵיקֹות מִבָּרִאשֹׁנָה.

חָפְשִׁי אַתָּה קֹרֵא לְנַפְשְׁךָ? – אֶת מַחְשַׁבְתְּךָ הַשַּׁלֶּטֶת אָנֹכִי חָפֵץ לִשְׁמוֹעַ וְלֹא כִּי נִמְלַטְתָּ מִתַּחַת עֹל.

הָאִישׁ אַתָּה אֲשֶׁר לוֹ הַצְּדָקָה לְהִמָּלֵט מִתַּחַת עֹל? יֵשׁ אִישׁ אֲשֶׁר בְּהַשְׁלִיכוֹ מִלְּפָנָיו אֶת עַבְדֻתּוֹ וְהִשְׁלִיךְ בָּזֶה אֶת עֶרְכּוֹ הָאַחֲרוֹן מִלְּפָנָיו.

חָפְשִׁי – מִנִּי מָה? מַה לְסָרַתּוּסְטְרָא וְלַדָּבָר הַזֶּה! וְאוּלָם תַּעֲנֶה נָא לִי עֵינְךָ הַטְּהוֹרָה: חָפְשִׁי – אֱלֵי מָה?

הֲיָכוֹל אַתָּה לָתֵת לְנַפְשְׁךָ בְּעַצְמְךָ אֶת הָרַע וְאֶת הַטּוֹב שֶׁלְּךָ וְלִתְלוֹת מִמַּעַל לְךָ אֶת חֶפְצְךָ אַתָּה כְּמוֹ חֹק? הֲיָכוֹל אַתָּה לִהְיוֹת לְנַפְשְׁךָ בְּעַצְמְךָ שׁוֹפֵט וְנוֹקֵם אֶת נְקַם חָקְךָ?

נוֹרָא הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ עִם הַשּׁוֹפֵט וְעִם הַנּוֹקֵם אֶת נְקַם חֻקּוֹ הוּא. הִנֵּה כֵן יָשְׁלָךְ כֹּכָב לְתוֹךְ הַמֶּרְחָב הָרֵיק וּלְתוֹךְ הָאֵד הַקַּר אֲשֶׁר לַבְּדִידָה.

עוֹד כֹּאֵב אַתָּה כַּיּוֹם הַזֶּה, אַתָּה הַיָּחִיד עַל־דְּבַר הָרַבִּים; עוֹד יֵשׁ לְךָ כַּיּוֹם הַזֶּה כָּל מְלֹא אֹמֶץ רוּחֲךָ וְתִקְוֹתֶיךָ: ­

וְאוּלָם יוֹם יָבֹא וְהַבְּדִידָה תְיַגַּע אוֹתְךָ, יוֹם יָבֹא וְגֵאוּתְךָ תִּשַּׁח וְאֹמֶץ רוּחֲךָ יַחֲרֹק שֵׁן, וּבְבֹא הַיּוֹם הַזֶּה וְזָעַקְתָּ: “אוֹי לִי, בֹדֵד אָנֹכִי!”.

יוֹם יָבֹא וְאֶת הַנִּשָּׂא בְךָ לֹא תִרְאֶה עוֹד וְרָאִיתָ רַק אֶת הַשָּׁפָל בְּךָ קָרוֹב לְעֵינֵיךָ; וְגַם הַנִּשְׂגָב בְּךָ יִהְיֶה לְךָ לְפַלָּצוּת, אֲשֶׁר יַחֲרִידְךָ כְּמוֹ שֵׁד. וּבְבֹא הַיוֹם הַזֶּה וְזָעַקְתָּ: “אוֹי לִי, הַכֹּל תַּרְמִית!”

יֵשׁ רְגָשִׁים הַמִּשְׂתָּעֲרִים עַל הַבֹּדֵד לַהֲמִיתוֹ; וְאִם תִּקְצַר יָדָם לָזֹאת, וָמֵתוּ הֵמָּה. הֲתוּכַל אַתָּה כָזֹאת וְלִהְיוֹת לִמְרַצֵּחַ?

הַכְּבַר יָדַעְתָּ, אָחִי, אֶת הַמִּלָּה “בּוּז”? וְאֶת מְצוּקַת תֻּמָּתְךָ לִהְיוֹת תָּמִים עִם אֵלֶּה אֲשֶׁר בּוֹז יְבַזּוֹךָ?

אֶת הָרַבִּים אַתָּה דוֹחֵק לְשַׁנוֹת אֶת מַחֲשַׁבְתָם אֲשֶׁר הָיְתָה לָהֶם עָלֶיךָ – וְאֶת הַדָּבָר הַזֶּה יַחְשְׁבוּ לְךָ לְעָוֹן; הָיִיתָ קָרוֹב אֲלֵיהֶם בְּלֶכְתְּךָ וְעָבַרְתָּ אוֹתָם מֵהֶם וָהָלְאָה – אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לֹא יִסְלְחוּ לְךָ לָנֶצַח.

גָּבַהְתָּ מֵהֶם וָמָעְלָה: וְאוּלָם כַּאֲשֶׁר תִּגְבַּהּ וְכַאֲשֶׁר תַּעֲלֶה כֵּן תִּקְטַן בְעֵין הַקִּנְאָה. וְשִׁבְעָתַיִם מִכֹּל הֵם שׂנְאִים אֶת הַמִּתְעוֹפֵף.

“אֵיךְ זֶה חֲפַצְתֶּם לִהְיוֹת תְּמִימִים עִמִּי! – כָּכָה תֹאמַר אֲלֵיהֶם – וַאֲנִי אֶבְחַר לִי אֶת הָפְכְּכֶם, אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ עִמִּי עָוֶל, כִּי הוּא הַחֵלֶק הַמַּגִּיעַ לִי”.

עָוֶל וְקִיא חֶלְאָה הֵם מַשְׁלִיכִים עַל הַבֹּדֵד: וְאוּלָם אִם חָפַצְתָּ, אָחִי, לִהְיוֹת כֹּכָב, אַל לְךָ לְהַמְעִיט לְהָאִיר לָהֶם בִּגְלַל זֹאת!

וְהִזָּהֵר לְנַפְשְׁךָ מִפְּנֵי הַטּוֹבִים וְהַצַּדִּיקִים! בְּחֵפֶץ לִבָּם הֵם מוֹקִיעִים עַל הָעֵץ אֶת־כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר יִבְרְאוּ לְנַפְשָׁם אֶת צִדְקָתָם הֵמָּה, – שׂנְאִים הֵם אֶת הַבֹּדֵד.

וְגַם מִפְּנֵי הַפְּתַיּוּת הַקְּדוֹשָׁה הִזָּהֵר לְנַפְשְׁךָ! כָּל אֲשֶׁר אֵין פְּתַיּוּת עִמּוֹ לֹא־קָדוֹש נֶחְשָׁב לָהּ; וְגַם אֶת שַׁעֲשֻׁעֵי הָאֵשׁ הִיא אֹהֶבֶת – אֲשֶׁר עַל־פּנֵי בָמוֹת הַמְּדוֹרוֹת.

וְגַם מִפְּנֵי הִתְפָּרְצוּת אהֲבָתְךָ הִשָּׁמֵר וְהִזַּהֵר! נֶחְפְּזָה עַד לִמְאֹד אַהֲבַת הַבֹּדֵד לְהוֹשִׁיט יָדָה לְכָל־אֲשֶׁר תִּפְגּוֹשׁ בְּדַרְכָּהּ.

יֵשׁ רַבִּים אֲשֶׁר תַּחַת תֵּת לָהֶם יַד עָלֶיךָ לָתֵת לָהֶם רֶגֶל חַיָּה טֹרֶפֶת: וְאָנֹכִי חָפַצְתִּי כִּי גַם צִפָּרְנַיִם תִּהְיֶינָה לְכַף רַגְלְךָ זֹאת.

וְאוּלָם הָרַע מִכָּל אוֹיְבֶיךָ אֲשֶׁר תִּמְצָא בְּדַרְכְּךָ תִּהְיֶה לְךָ תָּמִיד אַתָּה בְנַפְשְׁךָ: אַתָּה בְנַפְשְׁךָ תֶּאֱרַב אֵלֶיךָ בִּמְעָרוֹת וּבִיעָרוֹת.

וְאַתָּה הַבֹּדֵד, הוֹלֵךְ אֶת־דַּרְכְּךָ אֵלֶיךָ אַתָּה! וְהַדֶּרֶךְ עוֹבֶרֶת עַל פָּנֶיךָ וְעַל־פְּנֵי שִׁבְעַת שְׂעִירֶיךָ.

וְכוֹפֵר תִּהְיֶה לְךָ אַתָּה בְנַפְשְׁךָ וּמְכַשֵּׁפָה וְקוֹסֵם וֶאֱוִיל וּפוֹסֵחַ עַל שְׁנֵי הַסְעִפִּים וְלֹא קָדוֹשׁ וְרָשָׁע.

וְיָדֹעַ תֵּדַע כִּי תִשָּׂרֵף בְּלַבַּת אִשְׁךָ אַתָּה – כִּי אֵיךְ זֶה תֹאמַר לְהִתְחַדֵּשׁ וְלֹא הָיִיתָ בָּרִאשׁוֹנָה לָאֵפֶר?

הוֹלֵךְ אַתָּה, הַבֹּדֵד, אֶת דֶּרֶךְ הַבֹּרֵא: אֱלֹהִים אַתָּה אוֹמֵר לִבְרֹא לְךָ מִקֶּרֶב שִׁבְעַת שְׂעִירֶיךָ!

הוֹלֵךְ אַתָּה, הַבֹּדֵד, אֶת דֶּרֶךְ הָאֹהֵב: אֶת נַפְשְׁךָ אַתָּה אָהַבְתָּ, וְלָכֵן בּוּז תָּבוּז לְךָ כַּאֲשֶׁר יָבוּזוּ רַק אֹהֲבִים.

לִבְרֹא חָפֵץ הָאֹהֵב, יַעַן כִּי בּוּז יָבוּז! אֵיְך יֵדַע אִישׁ אֶת הָאַהֲבָה וְנַפְשׁוֹ לֹא בָּזָה אֶת־כָּל אֲשֶׁר הִיא אֹהֶבֶת!

עִם אַהֲבָתְךָ לֵךְ וְהֵחָבֵא, אָחִי, בִּבְדִידָתְךָ וְעִם הַבְּרִיאָה אֲשֶׁר בְּלִבְּךָ; וְרַק בִּרְבוֹת הַיָּמִים וּמְצָאֲךָ גַּם ישֶׁר וּמִשְׁפָּט אֲשֶׁר יִפְסַח אַחֲרֶיךָ לְאִטּוֹ.

עִם דִּמְעוֹתַי לֵךְ וְהֵחָבֵא, אָחִי, בְּהִתְבּוֹדְדוּתְךָ. אָהַבְתִּי אֶת־זֶה אֲשֶׁר יֹאמַר לִבְרֹא מִמֶּנוּ וָמָעְלָה וְכָכָה הוּא הוֹלֵךְ וְאוֹבֵד.

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

עַל הַנָּשִׁים הַזְקֵנוֹת וְהַצְּעִירוֹת

"מָה אַתָּה כָכָה מִתְגַּנֵּב חֶרֶשׁ בֵּין־הָעַרְבַּיִם, סָרַתּוּסְטְרָא? וּמָה אַתָּה כָכָה שׁוֹקֵד לְהַסְתִּיר מִתַּחַת לְאַדַּרְתֶּךָ?

הָאוֹצָר הוּא אֲשֶׁר נָתוּן לְךָ? אִם יֶלֶד אֲשֶׁר נוֹלָד עַל בִּרְכֶּיךָ? וְאִם הוֹלֵךְ אַתָּה בְּנַפְשְׁךָ עַל דֶּרֶך הַגַּנָּבִים, אֲתָּה רֵעַ לָרָעִים?"

וְסָרַתּוּסְטְרָא עָנָה: אָמְנָם אָחִי! אוֹצָר הוּא אֲשֶׁר נָתוּן לִי: אֱמֶת קְטָנָה הִיא, אֲשֶׁר אֶשָּׂא פֹה עִמִּי.

וְאוּלָם פְּרוּעָה הִיא כְיֶלֶד רַךְ, וְאִם לֹא אָשִׂים יָדִי עַל פִּיהָ וְזָעֲקָה בְקוֹל גָּדוֹל.

לְבָדָד הָלַכְתִּי הַיוֹם אֶת־דַּרְכִּי, לְעֵת רֶדֶת הַשֶּׁמֶש, וּבְלֶכְתִּי וְהִנֵּה אִשָּׁה זְקֵנָה לִקְרָאתִי וַתְּדַבֵּר אֵלַי לֵאמֹר:

“גַּם בְּאָזְנֵינוּ הַנָּשִׁים דִּבֵּר סָרַתּוּסְטְרָא דְּבָרִים רַבִּים, וְאוּלָם עַל־דְּבַר הָאִשָּׁה לֹא דִּבֵּר מֵעוֹדוֹ”.

וָאֹמַר: " אַל לָנוּ דַבֵּר בִּדְבַר הָאִשָּׁה בִּלְתִּי־אִם בְּאָזְנֵי הַגְּבָרִים.

וְהָאִשָּׁה אָמְרָה: “דַּבֵּר נָא גַּם בְּאָזְנַי דָּבָר עַל הָאִשָּׁה; הִנֵּה זָקַנְתִּי לְמַדַּי וּמָחָר וְאֶשְׁכַּח אֶת־אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ”.

וַאֲנִי עָשִׂיתִי אֶת שֶׁאֱלָתָה וָאֲדַבֵּר בְּאָזְנֵי הָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה לֵאמֹר:

הָיְתָה לְחִידָה כָל אֲשֶׁר בְּאִשָּׁה, וְכָל אֲשֶׁר בְּאִשָּׁה אֵין לוֹ בִּלְתִּי אִם הַפִּתְרוֹן הָאֶחָד, וְזֶה שְׁמוֹ: הֵרָיוֹן.

אֵין הָאִישׁ לְמַעַן הָאִשָּׁה בִּלְתִּי־אִם כְּלִי בַעֲבוּר הַתַּכְלִית, וְאוּלָם הַתַּכְלִית הוּא הַיֶּלֶד, אֲבָל מַה הָאִשָּׁה לְמַעַן הָאִישׁ?

שְׁנַיִם יְבַקֵּשׁ הָאִישׁ הַנֶּאֱמָן: אֲשֶׁר יוּכַל לָשִׂים נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ וַאֲשֶׁר יִשְׁתַּעֲשֵׁעַ. וְלָכֵן הוּא חָפֵץ בְּאִשָּׁה, כִּי כְלִי־שַׁעֲשֻׁעִים נוֹרָא הִיא לוֹ וְעָלֶיהָ יָשִׂים נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ.

לַמִּלְחָמָה נְחַנֵּךְ אֶת הָאִישׁ, וְאֶת הָאִשָּׁה נְחַנֵּךְ לְשַׁעֲשֵׁעַ אֶת אִישׁ־הַמִּלְחָמָה: כָּל הַנּוֹתָר אֵינֶנוּ בִּלְתִּי־אִם סִכְלוּת.

לֹא יֶאֱהַב אִישׁ־הַמִּלְחָמָה פְּרִי מָתוֹק הַרְבֵּה. וְלָכֵן הוּא חָפֵץ בָּאִשָּׁה; גַּם הַמְּתוּקָה מִן הַנָּשִׁים מָרָה עַד בְּלִי דָי.

יוֹתֵר מִן הָאִישׁ מְבִינָה הָאִשָּׁה אֶת לֵב הַיְּלָדִים, וְרוּחַ־יַלְדּוּת בְּלֵב הָאִישׁ יוֹתֵר מִן הָאִשָּׁה.

יֶלֶד נֶחְבָּא בְּלֵב כָּל אִישׁ נֶאֱמָן, וְזֶה חָפֵץ שַעֲשֻׁעִים! קוֹמְנָה אַתֶּן הַנָּשִׁים וּמְצֶאנָה לִי אֶת הַיֶּלֶד אֲשֶׁר בְּלֵב הָאִישׁ.

כְּלִי שַעֲשֻׁעִים תְּהִי נָא הָאִשָּׁה, טָהוֹר וָזַךְ, כַּאֲשֶׁר תִּהְיֶה הָאֶבֶן הַטּוֹבָה, וּשְׁפוּכִים עָלָיו זָהֳרֵי צִדְקוֹת עוֹלָם אֲשֶׁר לֹא נִבְרָא עוֹד.

קֶרֶן אוֹר כֹּכָב נוֹצֶצֶת בְּאַהֲבַתְכֶן! וְזֶה יְהִי שֵׁם תִּקְוַתְכֶן: “מִי יִתֵּן וְאֵלֵד אֶת הָאָדָם הָעֶלְיוֹן!”

תְּהִי נָא גְבוּרָה בְּתוֹךְ אַהֲבַתְכֶן! בְּאַהֲבַתְכֶן תְּנַגַּחְנָה אֶת־זֶה אֲשֶׁר מִלְּפָנָיו אַתֶּן יְרֵאוֹת.

יְהִי נָא בְּאַהֲבַתְכֶן כָּל כְּבוֹדְכֶן! הֵן אֵין הָאִשָּׁה מְבִינָה אֶת דְּבַר־הַכָּבוֹד בִּלְתִּי־אִם מְעַט. וְאוּלָם יְהִי נָא זֶה כְּבוֹדְכֶן לְאַהֲבָה תָמִיד יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אַתֶּן נֶאֱהָבוֹת וְאַל נָא תִהְיֶינָה עַד עוֹלָם שְׁנִיּוֹת בַּמַּעֲרָכָה.

יִירָא נָא הָאִישׁ אֶת הָאִשָּׁה בָּרֶגַע אֲשֶׁר תֶּאֱהַב; אֵין קָרְבָּן אֲשֶׁר יִפָּלֵא מִמֶּנָּה בְּאַהֲבָתָה, וְכָל הַנּוֹתָר אֵין לוֹ בְעֵינֶיהָ כָּל עֵרֶךְ.

יִירָא נָא הָאִישׁ אֶת הָאִשָּׁה בָּרֶגַע אֲשֶׁר תִּשְׂנָא; אָכֵן רַע הָאִישׁ בְּעֶצֶם נִשְׁמָתוֹ, וְאוּלָם הָאִשָּׁה בְּעֶצֶם נִשְׁמָתָהּ רְשָׁעָה.

וְאֶת־מִי תִּשְׂנָא הָאִשָּׁה יוֹתֵר מִכֹּל? – הִנֵּה כֹה אָמַר הַבַּרְזֶל אֶל הָאֶבֶן הַשֹׁאֶבֶת: “אוֹתֵךְ אֲנִי שׂוֹנֵא יוֹתֵר מִכֹּל, יַעַן אֲשֶׁר מוֹשֶׁכֶת אַת וְאֵין דֵּי כֹּחַ בָּך לִמְשׁוֹךְ עַד לְהַדְבִּיק אֵלָיִךְ”.

אשֶׁר הָאִישׁ הֲלֹא הוּא: חָפַצְתִּי, וְאשֶׁר הָאִשָּׁה: הוּא חָפֵץ.

“רְאֵה הִנֵּה בָרֶגַע הַזֶּה הָפַךְ הָעוֹלָם וַיְהִי שָׁלֵם!” – כָּכָה תַחֲשׁוֹב הָאִשָּׁה, בָּרֶגַע אֲשֶׁר הִיא מַקְשִׁיבָה מֵרֹב אַהֲבָה שְׁלֵמָה.

וְעַל הָאִשָּׁה הִיא שׂוּמָה לְהַקְשִׁיב, לְבַעֲבוּר תִּמְצָא עֹמֶק אֶל שִׁטְחָהּ. שֶׁטַח עֲשׂוּיָה נֶפֶשׁ הָאִשָּׁה וְעוֹר מִתְנוֹדֵד בִּסְעָרָה עַל פְּנֵי מַיִם שְׁטוּחִים.

אֲבָל עֲמֻקָּה נֶפֶשׁ הָאִישׁ, וְזִרְמָתָהּ רֹעֶשֶׁת בְּנִקְרוֹת צוּרִים מִתַּחַת לָהּ: לֵב הָאִשָּׁה מַגִּיד לָהּ כִּי יֵשׁ פֹּה כֹּחַ אֵיתָן, וְאוּלָם אֵין הִיא מְבִינָה לַכֹּחַ הַזֶּה. –

אָז עָנְתָה הָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה אוֹתִי לֵאמֹר: "נְעִימוֹת רַבּוֹת דבר פי סָרַתּוּסְטְרָא וְשִׁבְעָתַיִם מֵהֵנָּה דִבֵּר לְמַעַן הַנָּשִׁים אֲשֶׁר עוֹד צְעִירוֹת דַּיָּן לְשָׁמְעָן.

אָכֵן נִפְלָא הַדָּבָר: הֵן לֹא יָדַע סָרַתּוּסְטְרָא אֶת הַנָּשִׁים בִּלְתִּי אִם מְעַט, וּבְכָל זֹאת צָדַק בְּמִשְׁפָּטוֹ עֲלֵיהֶן! הַבַּעֲבוּר זֹאת הִיא, כִּי אֵין דָּבָר אֲשֶׁר יִבָּצֵר בְּדַבְּרֵנוּ עַל הָאִשָּׁה?

וְעַתָּה קַח נָא מִמֶּנִי לְאוֹת בְּרָכָה אֱמֶת קְטַנָּה, הֲלֹא זָקַנְתִּי לְמַדַּי לְבַעֲבוּר זֹאת!

הַחְתֵּל אוֹתָה הֵיטֵב וְשִׂים יָדְךָ עַל פִּיהָ: פֶּן תִּזְעַק זֹאת הָאֱמֶת הַקְּטַנָּה וְתִתֵּן קוֹל גָּדוֹל".

וָאֶקְרָא וָאֹמַר: " תְּנִי נָא לִי, אִשָּׁה, אֶת אֲמִתֵּךְ הַקְּטַנָּה!" וְהָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה עָנְתָּה וַתֹּאמַר:

“אִם הוֹלֵך אַתָּה אֶל הַנָּשִׁים? אַל נָא תִשְׁכַּח אֶת הַשּׁוֹט!”

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

עַל נְשִׁיכַת הַצִּפְעוֹנִי

וַיְהִי הַיּוֹם וְסָרַתּוּסְטְרָא נִרְדַּם תַּחַת תְּאֵנָה, כִּי גָדוֹל הַחֹם, וְאֶת זְרֹעוֹתָיו שָׂם עַל פָּנָיו. אָז עָלָה צִפְעוֹנִי וַיִשַּׁךְ לוֹ בְצַוָּארוֹ, וַיִּזְעַק סָרַתּוּסְטְרָא מֵעָצְמַת הַכְּאֵב. וְכַאֲשֶׁר הֶעֱבִיר סָרַתּוּסְטְרָא אֶת יָדָיו מֵעַל פָּנָיו, וַיַּרְא אֶת הַנָּחָשׁ. וְהַנָּחָשׁ רָאָה אֶת עֵינֵי סָרַתּוּסְטְרָא וַיִּתְפַּתֵּל לְלֹא־יוֹעִיל לְהִמָּלֵט. וְסָרַתּוּסְטְרָא אָמָר: אַל לְךָ הִמָּלֵט, כִּי עוֹד לֹא נָשָׂאתָ אֶת בִּרְכָתִי מִלְּפָנַי! הִנֵּה הֲעִירוֹתַנִּי לַמּוֹעֵד הַנָּכוֹן, כִּי עוֹד הַדֶּרֶךְ רְחוֹקָה לְפָנַי". וְהַצִּפְעוֹנִי עָנָה בְּעֶצֶב: “עוֹד הַדֶּרֶךְ קְרוֹבָה לְפָנֶיךָ – הֵן חֲמָתִי הָמֵת תָּמִית”. וְסָרַתּוּסְטְרָא צָחַק וַיֹּאמַר: “אַיֵּה הָיְתָה כָזֹאת כִּי יָמוּת שָׂרָף מְעוֹפֵף בַּחֲמַת נָחָשׁ? וְאוּלָם שׁוּב וְקַח מִמֶּנִי אֶת חֲמָתְךָ! לֹא עָשַׁרְתָּ דַּיֶּךָ, כִּי נָתֹן תִּתֵּן אוֹתָה לִי בְּאֵין הָשִׁיב לְךָ”. אָז שָׁב הַצִּפְעוֹנִי וַיִּשְׂתָּעֵר עַל צַוָּארוֹ שֵׁנִית וַיָּלֶק אֶת פִּצְעוֹ.

וַיְהִי כַאֲשֶׁר סִפֵּר סָרַתּוּסְטְרָא אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְאָזְנֵי תַלְמִידָיו וַיִּשְׁאָלוּהוּ לֵאמֹר: " הֲלֹא תַגִּידָה, ְסָרַתּוּסְטְרָא, מַה־מִשְׁפַּט הַמּוּסָר הַיּוֹצֵא מִדְּבָרֶיךָ אֵלֶּה"? וְסָרַתּוּסְטְרָא עָנָה לֵאמֹר:

מֵפִיר הַמּוּסָר יִקְרְאוּ לִי הַטּוֹבִים וְהַצַּדִּיקִים: אָכֵן הַדָּבָר אֲשֶׁר סִפַּרְתִּי הוּא לְהֶפֶךֱ מִכָּל מוּסָר.

וְאוּלָם אִם יֵשׁ לָכֶם אוֹיֵב, אַל נָא תִגְלְמוּ אוֹתוֹ טוֹב תַּחַת רָעָתוֹ, כִּי רַק הַכְלֵם תַּכְלִימוּ אוֹתוֹ; וְרַק הוֹכֵחַ תּוֹכִיחוּ כִּי עָשָׂה עִמָּכֶם רַק אֶת הַטּוֹב.

וְשִׁבְעָתַיִם תֵּטִיבוּ לַעֲשׂוֹת, כִּי תִקְצְפוּ מֵאֲשֶׁר תַּכְלִימוּ! וְכַאֲשֶׁר יְקַלֵּל אִישׁ אֶתְכֶם, לֹא טוֹב בְּעֵינַי כִּי אַתֶּם תְּבָרְכוּהוּ. שִׁבְעָתַיִם תֵּטִיבוּ לַעֲשׂוֹת, כִּי תְקַלְּלוּ גַם אַתֶּם מְעַט!

וְאִם נֶעֶשְׂתָה לָכֶם עַוְלָה גְדוֹלָה, מַהֲרוּ גַם אַתֶּם וְהוֹסִיפוּ עָלֶיהָ חָמֵשׁ קְטָנוֹת! כִּי נוֹרָא מַרְאֵה הָאִישׁ, אֲשֶׁר יָעִיק עָלָיו לְבַדּוֹ סֵבֶל הָעַוְלָה.

הַיְדַעְתֶּם אֶת־כָּל זֹאת מֵאָז? עַוְלָה מִתְחַלֶּקֶת יֹשֶר הוּא לְמֶחֱצָה. וְזֶה יַעֲמִיס אֶת הָעַוְלָה עַל שִׁכְמוֹ, אֲשֶׁר יָכוֹל לָשֵׂאת אוֹתָה!

יָפָה נְקָמָה קְטַנָּה לָאָדָם שִׁבְעָתַיִם מֵאֶפֶס נְקָמָה. וְאִם לֹא נֶחְשָׁב עֹנֶשׁ גַם לְישֶׁר וּלְכָבוֹד לַחוֹטֵא, אֵין לִי חֵפֶץ גַּם בְּעָנְשְׁכֶם.

תִּפְאֶרֶת לָאָדָם לְהַעֲמִיס הָעַוְלָה עַל נַפְשׁוֹ מִלִּהְיוֹת הַצַּדִּיק בְּמַעֲשָׂיו – וּבִלְבָד בִּהְיוֹתוֹ צַדִּיק בֶּאֱמֶת. וְאוּלָם רַק הֶעָשִׁיר בְּנַפְשׁוֹ דַיּוֹ וְעָשָׂה אֶת־כָּל זֶה.

אֵין לִי חֵפֶץ בְּיָשְׁרְכֶם הַקַּר; וּמִתּוֹךְ עֵינֵי שׁוֹפְטֵיכֶם נִשְׁקָף לִי תָמִיד הַהוֹרֵג עִם בַּרְזִלּוֹ הַקַּר.

הַגִּידוּ לִי: אֵי מְקוֹם ישֶׁר זֶה, אֲשֶׁר אֵינֶנוּ בִּלְתִּי אִם אַהֲבָה עִם עֵינַיִם פְּקוּחוֹת?

כִּי עַתָּה בִּרְאוּ נָא לִי אַהֲבָה אֲשֶׁר לֹא רַק אֶת־כָּל עֹנֶשׁ תִּשָּׂא כִּי־אִם תִּשָּׂא גַם אֶת־כָּל אַשְׁמָה!

כִּי עַתָּה בִּרְאוּ נָא לִי ישֶׁר אֲשֶׁר יְזַכֶּה כָּל אִישׁ בַּמִּשְׁפָּט זוּלָתִי אֶת הַשּׁוֹפֵט!

וְאַף גַּם זֹאת תַּחְפְּצוּ לִשְׁמוֹעַ? מִי אֲשֶׁר חָפֵץ לִהְיוֹת צַדִּיק בְּכָל נַפְשׁוֹ, וְנֶחְשָׁב בְּעֵינָיו גַּם הַשֶּׁקֶר לְחִבַּת־אָדָם.

אֲבָל אֵיךְ זֶה אֶצְדַּק בְּכָל נַפְשִׁי! אֵיךְ זֶה אוּכַל וְאֶתֵּן לְכָל־אָדָם אֶת אֲשֶׁר לוֹ! רַב לִי גַּם בָּזֶה: אֶתֶּן־נָא לְכָל־אִישׁ אֶת אֲשֶׁר לִי.

וְזֹאת אַחֲרִית דְּבָרַי הַפַּעַם, אַחַי: הִשָּׁמְרוּ לְנַפְשְׁכֶם מֵעֲשׂוֹת עָוֶל לְבֹּדְדִים! אֵיךְ זֶה יוּכַל בֹּדֵד לִשְׁכּוֹחַ! אֵיךְ זֶה יוּכַל לִגְמוֹל אֶתְכֶם תַּחַת הָרָעָה!

כִּבְאֵר עֲמֻקָּה נֶחְשָׁב הַבֹּדֵד. קַל לָאָדָם לְהַשְׁלִיךְ לְתוֹכָה אֶבֶן, אֲבָל כִּי יָרְדָה הָאֶבֶן עַד קַרְקְעִיתָהּ, מִי זֶה יוֹצִיאֶנָּה?

הִשָּׁמְרוּ לָכֶם מְהַקְּלוֹת אֶת הַבֹּדֵד! וְאִם עֲשִׂיתֶם כָּזֹאת, כִּי עַתָּה גַם הָמֵת הָמִיתוּ אוֹתוֹ.

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

עַל הַיֶּלֶד וְעַל הַלּוֹקֵחַ אִשָּׁה

שְׁאֵלָה לִי אֵלֶיךָ, אָחִי, אֵלֶיךָ לְבַדֶּךָ: כַּאֲנָךְ אַשְׁקִיעַ אֶת־הַשְּׁאֵלָה הַהִיא אֶל תּוֹךְ נִשְׁמָתְךָ, לְמַעַן אֵדַע אֶת עָמְקָהּ.

צָעִיר אַתָּה וְיֶלֶד אַתָּה שֹׁאֵל לְךָ וְלָקֹחַ אִשָּׁה. וְאוּלָם שֹׁאֵל אֲנִי אֶת־פִּיךָ: הָאִישׁ אַתָּה אֲשֶׁר יֵשׁ־לוֹ הַצְדָּקָה לְבַקֵּשׁ־לוֹ יֶלֶד?

הַמְּנַצֵּחַ אַתָּה, אִם הַכּוֹבֵשׁ אֶת־עַצְמוֹ, אִם הַמְּצַוֶּה לְחוּשָׁיו וְאִם הָאָדוֹן לְצִדְקוֹתֶיךָ? כָּכָה אֲנִי שֹׁאֵל אֶת פִּיךָ.

אוֹ הֲמִפִּי שְׁאֵלָתְךָ דֹּבֶרֶת הַחַיָּה וְהַצֹּרֶךְ? אִם הַבְּדִידָה? וְאִם מַחֲסֹר הַשָּׁלוֹם עִם נַפְשְׁךָ?

חָפַצְתִּי כִּי נִצְחוֹנְךָ וּגְאֻלָתְךָ הֵמָּה יַעַרְגוּ בְךָ לְיֶלֶד. מַצֵּבוֹת חַיּוֹת תִּבְנֶה לְנִצְחוֹנְךָ וּלְצֵאתְךָ לִגְאֻלָּה.

מִמְּךָ וָמַעְלָה תִבְנֶה אוֹתָן. וְאוּלָם בָּרִאשׁוֹנָה הֱיֵה נָא בָּנוּי אַתָּה בְנַפְשְׁךָ יְשַׁר־קְצָוֹת בִּבְשָׂרְךָ וּבְנִשְׁמָתֶךָ.

וְלֹא רַק אֲשֶׁר תַּפְרֶה עֵץ פִּרְיְךָ, כִּי־אִם אֲשֶׁר תַּעֲלֶה אוֹתוֹ מַעְלָה! הִנֵּה לָזֶה יִהְיֶה לְךָ גַּן הָאִשָּׁה!

וּבָשָׂר נִשָּׂא שִׁבְעָתַיִם תִּבְרָא וּתְנוּעָה רִאשׁוֹנָה וְאוֹפָן מִתְהַפֵּךְ מֵאֵלָיו, – אֶת הַבֹּרֵא תִבְרָא.

לָקֹחַ אִשָּׁה: – כָּכָה אֶקְרָא לַחֵפֶץ אֲשֶׁר לִשְׁנַיִם, לִהְיוֹת בֹּרְאִים אֶת הָאֶחָד, אֲשֶׁר יִרְבֶּה וַאֲשֶׁר יִגְדַּל מִבֹּרְאָיו. לָקֹחַ אִשָּׁה: – כָּכָה אֶקְרָא לְיִרְאַת־הַכָּבוֹד אֲשֶׁר יְכַבְּדוּ הַשְּׁנַיִם אִישׁ אֶת אָחִיו עֵקֶב אֲשֶׁר לָהֶם חֵפֶץ כָּזֶה.

וְזֹאת הַתַּכְלִית וְהָאֱמֶת אֲשֶׁר לִדְבַר קַרְתְּךָ אִשָּׁה. וְאוּלָם אֶת אֲשֶׁר יִקְרְאוּ לָקֹחַ אִשָּׁה כָּל הָרַבִּים הַמְּרֻבִּים וְכָל הָעֹדְפִים, – אֵי זֶה שֵׁם אֶקְרָא לָהּ אָנֹכִי?

הוֹי עַל עֳנִי הַנְּשָׁמָה לִשְׁנַים יַחְדָּו! הוֹי עַל חֶלְאַת הַנְּשָׁמָה לִשְׁנַים יַחְדָּו! הוֹי עַל הָרֹךְ עַד לְחֻמְלָה אֲשֶׁר לִשְׁנַים יַחְדָּו!

וְכָל אֵלֶּה הֵם קֹרְאִים לָקֹחַ אִשָּׁה! וְיֵשׁ עוֹד אֲשֶׁר אוֹמְרִים: בַּשָּׁמַיִם כֹּרְתָה בְּרִיתָם עִם הָאִשָּׁה.

כִּי עַתָּה אֵין לִי חֵפֶץ בָּהֶם – בַּשָּׁמַיִם אֵלֶּה אֲשֶׁר לָעוֹדְפִים! וְאֵין לִי חֵפֶץ בָּהֵנָּה – בַּחַיּוֹת הָאֵלֶּה הַנֶאֱחָזוֹת בְּרֶשֶׁת שָׁמַיִם!

וְגַם הָאֱלֹהִים יִרְחַק נָא מֵעָלַי, הַפּוֹסֵחַ וְהוֹלֵךְ וָבָא לְבָרֵךְ אֶת הַדֶּבֶק אֲשֶׁר לֹא דִבֵּק!

אַל נָא כָכָה תַלְעִיגוּ לִדְבַר קַחַת אִשָּׁה זֶה! אֵי לָכֶם יֶלֶד אֲשֶׁר אֵין לוֹ סִבָּה לִהְיוֹת בּוֹכֶה בִּגְלַל אֲבוֹתָיו?

יֵשׁ אֲשֶׁר רָאוּי נֶחְשָׁב לִי אִישׁ וּבָשֵׁל לְמַעַן תַּכְלִית־הָאֲדָמָה: אֲבָל בִּרְאוֹתִי אֶת־אִשְׁתּוֹ וְנֶחְשְׁבָה לִי הָאֲדָמָה לְבֵית־מְשֻׁגָּעִים.

וְאֶת זֶה רָאִיתִי וְחָפַצְתִּי כִּי נוֹעַ תָּנוֹעַ הָאֲדָמָה מֵרֹב פַּלָּצוּת, כִּי נִצְמָד קָדוֹשׁ אֶל בַּת־אַוָּז.

וְהַשְּׁלִישִׁי יָצָא כְמוֹ גִּבּוֹר לְבַקֵּשׁ דְּבַר אֱמֶת, וּבְאַחֲרִיתוֹ מָצָא לוֹ לְשָׁלָל תַּרְמִית קְטַנָּה עֲדוּיַת מַכְלוּלֵי תִפְאֶרֶת. אִשָּׁה הוּא קֹרֵא לַדָּבָר הַזֶּה.

וְזֶה הָיָה קְשֵׁה מַעֲשֶׂה וּכְבַד פְּעֻלָּה בְּכָל־אָרְחוֹתָיו, וְלֹֹא נִמְהָר בְּבַחֲרוֹ. וְאוּלָם פִּתְאֹם שִׁחֵת לְעוֹלָם אֶת־כָּל חֶבְרָתוֹ: אִשָּׁה הוּא קֹרֵא לַדָּבָר אֲשֶׁר לָקָח.

וְזֶה בִקֵּשׁ לוֹ שִׁפְחָה אֲשֶׁר תִּהְיֶינָה לָהּ צִדְקוֹת מַלְאָךְ: וְאוּלָם פִּתְאֹם נֶהְפָּךְ וַיְהִי הוּא שִׁפְחַת אִשָּׁה, וְלֹא חָסֵר עַתָּה דָבָר עוֹד זוּלָתִי אֲשֶׁר בָּזֹאת יִהְיֶה הוּא לְבַדּוֹ לְמַלְאָךְ.

הֵן נִזְהָרִים מָצָאתִי עַתָּה אֶת־כָּל הַקּוֹנִים וּלְכֻלָּם עֵינֵי עֲרוּמִים. וְרַק אֶת אִשְׁתּוֹ יִקְנֶה גַם הֶעָרוּם מִכָּל עָרוּם בְּעוֹדָהּ טְמוּנָה בַשַּׂק.

מַעֲשֵׂי פְתַיּוּת רַבִּים וּקְצָרִים – לָזֹאת אַתֶּם קֹרְאִים אַהֲבָה. וְקַחְתֶּם אִשָּׁה תָּשִׂים קֵץ לְמַעֲשֵׂי פְתַיּוּת רַבִּים וּקְצָרִים וְהָיְתָה לְסִכְלוּת אַחַת אֲרֻכָּה.

אַהֲבַתְכֶם אֶל הָאִשָּׁה וְאַהֲבַת הָאִשָּׁה אֶל הָאִישׁ – לוּ רַק הָיְתָה זֹאת חֶמְלָה עִם אֱלֹהִים כֹּאֲבִים וּמְסֻתָּרִים: וְאוּלָם עַל־פִּי הָרֹב רַק שְׁתֵּי חַיּוֹת מְבַקְשׁוֹת לִמְצוֹא אִשָּׁה אֶת אֲחוֹתָהּ.

וְאוּלָם גַּם מִבְחַר אַהֲבַתְכֶם אֵינֶנָּה בִּלְתִּי אִם מָשָׁל מְלֵא הֲזַיַה וְלַבַּת אֵשׁ מַכְאֶבֶת. וְהִיא הֲלֹא לַפִּיד בֹּעֵר לְבַעֲבוּר הָאִיר לָכֶם לִדְרָכִים נִשָּׂאוֹת!

וְשׂוּמָה עֲלֵיכֶם אֲשֶׁר תּוּכְלוּ לְאַהֲבָה בְאַחֲרִית הַיָּמִים מִכֶּם וָמָעְלָה! כִּי עַתָּה לִמְדוּ נָא בָרִאשׁוֹנָה לְאַהֲבָה! הֵן בַּעֲבוּר זֹאת בָּאַתְכֶם עַתָּה כָל זֹאת לִשְׁתּוֹת אֶת־מְרֹרוֹת כּוֹס אַהֲבַתְכֶם.

מְרֹרוֹת מָלְאָה הַכּוֹס אֲשֶׁר גַּם לְמִבְחַר אַהֲבַתְכֶם: כָּכָה הִיא מְבִיאָה אֶת הַתְּשׁוּקָה אֶל הָאָדָם הָעֶלְיוֹן, כָּכָה הִיא מְבִיאָה לְךָ אֶת הַצִּמָּאוֹן, אַתָּה הַבֹּרֵא!

צִמָּאוֹן אֶל הַבֹּרֵא, חֵץ וּתְשׁוּקָה אֶל הָאָדָם הָעֶלְיוֹן. כִּי עַתָּה עֲנֵה אָחִי וְהַגִּידָה: הֲכָכָה הָיָה חֶפְצְךָ בְּיוֹם קַחְתְּךָ אִשָּׁה?

קָדוֹשׁ יִהְיֶה לִי חֵפֶץ אֲשֶׁר כָּזֶה וְקַחַת אִשָּׁה אֲשֶׁר כָּזֹאת. –

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא

עַל הַשּׁוֹלְחִים יַד בְּנַפְשָׁם

רַבִּים הַמְּאַחֲרִים לָמוּת וַאֲחָדִים מֵתִים לִפְנֵי עִתָּם. עוֹד נָכְרִיָּה הַתּוֹרָה; מוּת לַמּוֹעֵד הַנָּכוֹן.

מוּת לַמּוֹעֵד הַנָּכוֹן – הִנֵּה כֹּה הוֹרָה סָרַתּוּסְטְרָא.

וַאֲשֶׁר לֹא חַי לַמּוֹעֵד הַנָּכוֹן, אֵיךְ יָמוּת זֶה לַמּוֹעֵד הַנָּכוֹן? מִי יִתֵּן וְלֹא נוֹלָד הָאִישׁ הַהוּא! כֹּה יָעַצְתִּי אֶת הָעוֹדְפִים.

אָכֵן עוֹד גַם הָעוֹדְפִים מִתְגַּדְּלִים בִּדְבַר מוֹתָם. וְגַם הַנָּבוּב מִן הָאֱגוֹזִים עוֹד חָפֵץ בְּהִבָּקְעוֹ.

אָכֵן מַגְדִּילִים בְּנֵי הָאָדָם אֶת מַעֲשֵׂה דְבַר מוֹתָם; וְאוּלָם עוֹד לֹא חַג הַמָּוֶת. עוֹד לֹא לָמְדוּ בְּנֵי הָאָדָם לָחֹג אֶת מִבְחַר הַחַגִּים.

הִנֵּה אָנֹכִי מַרְאֶה לָכֶם אֶת הַמָּוֶת אֲשֶׁר בִּצַּע אֶת מַעֲשָׂיו, כִּי הוּא יִהְיֶה לָאָדָם הַחַי לִמְעוֹרֵר וּלְנֵדֶר.

אֶת־מוֹתוֹ יָמוּת הָאִישׁ אֲשֶׁר בֵּצַּע אֶת מַעֲשָׂיו, כִּמְנַצֵּחַ יָמוּת וְהוּא מוּקָף מְקַוִּים וְנוֹדְרִים.

כֹּה תִלְמְדוּ לָמוּת; וְאִם לֹא חַג יִהְיֶה הַיּוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יְקַדֵּשׁ מָוֶת כָּזֶה אֶת נִדְרֵי הַחַיִּים!

נִבְחָר מִכֹּל מָוֶת אֲשֶׁר כָּזֶה. וְאוּלָם זֶה לָנוּ שֵׁנִי: אֲשֶׁר יָמוּת אִישׁ בְּמִלְחָמָה וַאֲשֶׁר יְפַזֵּר נְשָׁמָה גְדוֹלָה, וְאוּלָם גַּם בְּעֵינֵי הַנִּלְחָם וְגַם בְּעֵינֵי הַמְּנַצֵּחַ נִתְעָב זֶה מוֹתְכֶם הַנַּעֲוָה אֲשֶׁר כְּמוֹ גַנָּב יִתְגַּנֵּב חֶרֶש – וּבְכָל זֶה יָבוֹא כְמוֹ מוֹשֵׁל.

וּמְהַלַּל אֲנִי אֲלֵיכֶם אֶת מוֹתִי בְשַלְחִי יַד בְּנַפְשִׁי, כִּי יָבוֹא לִי זֶה יַעַן אֲשֶׁר חָפַצְתִּי אָנֹכִי.

וְאֵי זֶה יוֹם אֲשֶׁר חָפַצְתִּי? – הָאִישׁ אֲשֶׁר מַטָּרָה לוֹ וְיוֹרֵשׁ לוֹ, וְחָפֵץ זֶה בְמוֹתוֹ לַמּוֹעֵד הַנָּכוֹן לְמַעַן מַטָּרָתוֹ וּלְמַעַן יוֹרְשׁוֹ.

וּמֵרֹב כַּבְּדוֹ אֶת מַטָּרָתוֹ וְאֶת יוֹרְשׁוֹ אֵין הוּא חָפֵץ עוֹד לְהוֹסִיף לִתְלוֹת זֵרִים יְבֵשִׁים בְּמִקְדַּשׁ הַחַיִּים.

כִּי לֹא אֶל מַשְׁזִירֵי הַחֲבָלִים אוֹבֶה לְהִדָּמוֹת: מוֹשְׁכִים הֵם אֶת פְּתִילָם לְאָרְכּוֹ, וּבְמָשְׁכָם צֹעֲדִים הֵמָּה תָמִיד אֲחֹרַנִּית.

יֵשׁ אֲשֶׁר יִזְקַן אִישׁ מִלְּהַשְׁמִיעַ גַּם אֶת אֲמִתּוֹ הוּא וּמִלְּנַצֵּחַ אֶת נִצְחוֹנוֹ הוּא; פֶּה בְּאֶפֶס שִׁנַּיִם אֵין לוֹ צְדָקָה עוֹד לִדְבַר־אֱמֶת.

וְכָל־אִישׁ הֶחָפֵץ שֵׁם תִּפְאֶרֶת שׂוּמָה הִיא עָלָיו לְהִפָּרֵד מֵעִם הַכָּבוֹד בְּעוֹד מוֹעֵד וּלְהִתְרַגֵּל בַּמְּלָאכָה הַקָּשָׁה אֲשֶׁר בְּבֹא הַמּוֹעֵד הַנָּכוֹן וְיָכוֹל – לָלֶכֶת.

שׂוּמָה הִיא עָלָיו לִמְנוֹעַ אֶת נַפְשׁוֹ מִהְיוֹתוֹ מַאֲכָל לַאֲחֵרִים בְּעוֹד הוּא מָתוֹק לְחִכָּם מְאֹד מְאֹד: אֶת־זֹאת יוֹדְעִים כָּל־הָאֲנָשִׁים הַחֲפֵצִים לִהְיוֹת אֲהוּבִים לְאֹרֵךְ יָמִים.

אָכֵן יֵשׁ תַּפּוּחִים חֲמוּצֵי טַעַם, אֲשֶׁר זֶה גוֹרָלָם לִהְיוֹת עוֹמְדִים עַד יוֹם הָאַחֲרוֹן בַּחֹרֶף: בָּעֵת אַחַת וּבְעֶצֶם יוֹם אֶחַד יִבְשְׁלוּ וְגַם יִצְהֲבוּ וְגַם יְקֻמָּטוּ.

יֵשׁ אֲשֶׁר לִבָּם יִזְקַן עֲלֵיהֶם בָּרִאשׁוֹנָה וְיֵשׁ אֲשֶׁר רוּחָם יִזְקַן בָּרִאשׁוֹנָה. וְיֵשׁ אֲשֶׁר הֵם זְקֵנִים בְּעוֹדָם בִּצְעִירָתָם; וְאוּלָם מִי אֲשֶׁר אֵחֲרָה עָלָיו צְעִירָתוֹ וְהֶאֱרִיכָה צְעִירָתוֹ עִמּוֹ.

יֵשׁ אֲשֶׁר אֵינוֹ מַצְלִיחַ בְּחַיָּיו: תּוֹלַעַת רוֹשׁ נוֹקֶבֶת וְאֹוכֶלֶת בְּקֶרֶב לִבּוֹ. כִּי עַתָּה יַעֲמָל־נָא הָאִישׁ הַזֶּה אֲשֶׁר הִצְלִיחַ יַצְלִיחַ פִּי שְׁנַיִם בְּמוֹתוֹ.

יֵשׁ אֲשֶׁר לְעוֹלָם לֹא יִמְתַּק עוֹד וְהוּא רָקֵב עוֹדוֹ בְּקַיִץ: רַק מֹרֶךְ לֵב הוּא אֲשֶׁר יַחֲזִיק עוֹד אוֹתוֹ עַל פְּנֵי הֶעָנָף.

רַבִּים מְאֹד וּמְרֻבִּים מְאֹד אֲשֶׁר יִחְיוּ וַאֲשֶׁר יַאֲרִיכוּ רַב מִדַּי לִהְיוֹת תּוֹלִים בְּעַנְפֵיהֶם. מִי יִתֵּן וּבָאָה רוּחַ סְעָרָה גְדוֹלָה וְטִלְּטְלָה אֶת־כָּל אֲשֶׁר רָקַב וְאֶת־כָּל אֲשֶׁר אֲכָלַתּוּ הַתּוֹלַעַת וְנָפְלוּ לָאָרֶץ!

מִי יִתֵּן וּבָאוּ מַטִּיפִים וְהִטִּיפוּ לְמוֹת חִפָּזוֹן! כִּי אֵלֶּה יֵחָשְׁבוּ לִי לְרוּחוֹת סְעָרוֹת גְּדוֹלוֹת וְנֶאֱמָנוֹת וְלִמְטַלְּטְלֵי כָל עֲצֵי הַחַיִּים! וְאוּלָם אֵין אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ בִּלְתִּי אִם בְּהַטִּיפָם לְמָוֶת מִתְנַהֵל לְאִטּוֹ וְלִהְיוֹת לָאָדָם אֹרֶךְ רוּחַ עִם “פִּגְעֵי הָאֲדָמָה”.

הוֹי עַל הַמַּטִּיפִים הַמַּטִּיפִים לְאֹרֶךְ רוּחַ עִם פִּגְעֵי הָאֲדָמָה! הֲלֹא פִּגְעֵי הָאֲדָמָה הֵמָּה אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם אֹרֶךְ רוּחַ רַב מִדַּי עִמָּכֶם, אַתֶּם הַמְּחָרְפִים וְהַמְּגַדְּפִים!

אָכֵן לִפְנֵי עִתּוֹ מֵת זֶה הָעִבְרִי, אֲשֶׁר הַמַּטִּיפִים לְמוֹת לְאַט נוֹתְנִים כָּבוֹד לִשְׁמוֹ: וְלָרַבִּים הָיָה מוֹתוֹ בְּלֹא עֵת לְגוֹרַל אֲסוֹנָם.

עוֹד טֶרֶם יָדַע זֶה דָבָר זוּלָתִי אֶת דִּמְעוֹת הָעִבְרִי וְאֶת קְשִׁי רוּחוֹ עִם שִׂנְאַת הַתְּמִימִים וְהַצַּדִּיקִים, – זֶה הָעִבְרִי יֵשׁוּעַ: וְלָכֵן תָּקְפָה אוֹתוֹ הַתְּשׁוּקָה אֶל הַמָּוֶת.

אָכֵן לוּ רַק הוֹסִיף עוֹד לָשֶׁבֶת בַּמִּדְבָּר וְרָחוֹק מִן הַתְּמִימִים וְהַצַּדִּיקִים! אֵין זֶה כִּי אָז לָמֹד לָמַד עוֹד לִחְיוֹת וּלְאַהֲבָה אֶת הָאֲדָמָה – וְגַם לָתֵת בִּשְׂחוֹק פִּיו.

הַאֲמִינוּ לִי זֹאת, אַחַי! לִפְנֵי עִתּוֹ מֵת, וְלוּ הִגִּיעַ עַד לִשְׁנוֹתַי, כִּי אָז שָׁב וְהֵשִׁיב בְּמוֹ פִּיו כָּל תּוֹרָתוֹ! הֵן רוּחַ נְדִיבָה הָיְתָה בוֹ דַיּוֹ לְבַעֲבוּר יוּכַל לְהָשִׁיב!

וְאוּלָם עוֹד לֹא בָשֵׁל אָז דַּיּוֹ. הֵן בְּטֶרֶם בָּשְׁלוּ אֹהֵב הָעֶלֶם וּבְטֶרֶם בָּשְׁלוּ גַם שָׂנֹא יִשְׂנָא לָאָדָם וְלָאֲדָמָה. עוֹד אֲסוּרָה וּכְבֵדָה בוֹ נִשְׁמָתוֹ וְעוֹד אֲסוּרוֹת וּכְבֵדוֹת כַּנְפֵי רוּחוֹ.

אֲבָל פִּי־שְׁנַיִם שׁוֹכֵן הַיֶּלֶד בְּקֶרֶב הָאִישׁ מִשָּׁכְנוֹ בְּקֶרֶב הָעֶלֶם, וְגַם מְעַט בּוֹ קְשִׁי רוּחַ: שִׁבְעָתַיִם יָבִין מַה־מָּוֶת וּמַה־חַיִּים.

חָפְשִׁי הוּא לַמָּוֶת וְחָפְשִׁי בַמָּוֶת, קָדוֹשׁ הוּא מִקְּדוֹשֵׁי אוֹמְרֵי־לֹא אִם אֵין עוֹד עֵת לוֹ לַעֲנוֹת כֵּן: כָּכָה הוּא מֵבִין מַה־מָּוֶת וּמַה־חַיִּים.

רַק אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה מוֹתְכֶם נְשׂא חֶרְפָּה עַל הָאָדָם וְעַל הָאֲדָמָה, רֵעַי: אֶת זֹאת אָנֹכִי שֹׁאֵל מֵעִם הַדְּבָשׁ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב נִשְׁמַתְכֶם.

עוֹד בְּמוֹתְכֶם תְּלַהֵט רוּחֲכֶם עִם צִדְקַתְכֶם וְהָיוּ כְאֹדֶם־עַרְבַּיִם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מִסָּבִיב: וְלֹא כִּי אָז לֹא הִצְלַחְתֶּם בְּמוֹתְכֶם.

וְכָכָה חָפַצְתִּי לָמוּת גַּם אֲנִי, לְמַעַן תֶּאֶהֱבוּ אַתֶּם רֵעַי אֶת הָאֲדָמָה פִּי שְׁנַיִם; וְשַׁבְתִּי וְהָיִיתִי לָאֲדָמָה, לְמַעַן הֱיוֹת לִי מְנוּחָה בָךְ, אֲשֶׁר יְלִדְתִּנִּי.

חַי אֲנִי, יֵשׁ מַטָּרָה לְסָרַתּוּסְטְרָא וְאֶת כַּדּוּרוֹ הִשְׁלִיךְ: הֱיוּ נָא אַתֶּם רֵעַי יוֹרְשֵׁי מַטָּרָתִי, אֲלֵיכֶם אֲנִי מַשְׁלִיךְ אֶת כַּדּוּר הַזָּהָב.

וְשִׁבְעָתַיִם מִכֹּל אָהַבְתִּי, רֵעַי, לִרְאוֹתְכֶם מַשְׁלִיכִים אֶת כַּדּוּר הַזָּהָב! וְלָכֵן הָבוּ נָא וְאֶתְמַהְמֵהַּ פֹּה עוֹד מְעַט: וְאַתֶּם תִּשְׂאוּ לִי לָזֹאת!

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא

עַל הַצְּדָקָה הַנּוֹתֶנֶת

א

וַיְהִי בַּעֲזֹב סָרַתּוּסְטְרָא אֶת הָעִיר אֲשֶׁר דָּבַק לִבּוֹ אַחֲרֶיהָ וַאֲשֶׁר זֶה שְׁמָהּ: “הַפָּרָה הַצְּבוּעָה”, – וַיֵלְכוּ אַחֲרָיו רַבִּים אֲשֶׁר קָרְאוּ לְנַפְשָׁם תַּלְמִידָיו וַיְשַׁלְחֻהוּ. וַיָּבֹאוּ עַד לְפָרָשַׁת הַדְּרָכִים, וַיַּגֵּד לָהֶם סָרַתּוּסְטְרָא אֶת שְׁאֵלָתוֹ וְכִי יֵשׁ עִם לִבּוֹ לָלֶכֶת לְבַדּוֹ מִזֶּה וָהָלְאָה, כִּי אָהַב סָרַתּוּסְטְרָא מֵעוֹדוֹ אֶת־לֶכְתּוֹ לְבַדּוֹ. אָז הִגִּישׁוּ לוֹ תַלְמִידָיו מַטֶּה לִהְיוֹת לוֹ מַתָּנָה, וְהַמַּטֶּה עָשׂוּי זָהָב וּבְרֹאשׁוֹ תַבְּנִית נָחָש מִתְפַּתֵּל סָבִיב לַשֶּׁמֶש. וַיִּשְׂמַח סָרַתּוּסְטְרָא עַל הַמַּטֶּה וַיִּשָּׁעֵן עָלָיו, וְאַחֲרֵי כֵן דִּבֵּר אֶל תַּלְמִידָיו לֵאמֹר:

הֲלֹא תַגִּידוּ: אֵיךְ הָיָה הַזָּהָב לְמִבְחַר כָּל־סְגֻלָּה? הֲלֹא רַק יַעַן אֲשֶׁר יָקָר הוּא לְמָצְאוֹ וּמוֹעִיל אֵין בּוֹ וְהוּא נוֹצֵץ וְרַךְ בְּזָהֳרוֹ; נָכוֹן הוּא תָמִיד לִהְיוֹת לְמַתָּנָה.

רַק מִהְיוֹתוֹ סֶמֶל לְמִבְחַר הַצְּדָקוֹת נֶחְשָׁב הַזָּהָב לְמִבְחַר הַסְּגֻלּוֹת. כְּמִשְׁפַּט הַזָּהָב כֵּן נוֹצֶצֶת הָעַיִן אֲשֶׁר לַנּוֹתֵן. זִיו־זָהָב עֹשֶׂה שָׁלחֹם בֵּין הַיָּרֵחַ וּבֵין הַשֶּׁמֶשׁ.

יְקָרָה גַם מִבְחַר הַצְּדָקוֹת לְמָצְאָה וּמוֹעִיל אֵין בָּהּ. וְנוֹצֶצֶת גַּם הִיא וְרַכָּה בְּזָהֳרָה: הַצְּדָקָה הַנּוֹתֶנֶת הִיא מִבְחַר הַצְּדָקוֹת.

אָכֵן הִנֵּה מָצָאתִי אֶת חִידַתְכֶם, תַּלְמִידַי: כָּמוֹנִי אַתֶּם נֹשְׂאִים אֶת נַפְשְׁכֶם אֶל הַצְּדָקָה הַנּוֹתֶנֶת. הֵן לֹא מִשְׁפָּט אֶחָד לָכֶם וְלַחֲתוּלִים וּזְאֵבִים?

זֶה הוּא צְמָאֲכֶם: אֲשֶׁר תִּהְיוּ אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם לְקָרְבָּנוֹת וּלְמַתָּנוֹת. וְלָכֵן זֶה לָכֶם הַצָּמָא: לִצְבֹּר לְתוֹךְ נִשְׁמַתְכֶם אֶת־כָּל סְגֻלּוֹת הָעשֶׁר.

כָּמְהָה כָּל־נַפְשְׁכֶם לִצְבֹּר אוֹצָרוֹת וּסְגֻלּוֹת וְלֹא תִשְׂבַּע, כִּי לֹא תִשְׂבַּע גַּם צִדְקַתְכֶם וְהִיא שֹׁאֶלֶת רַק לָתֵת.

אֶת כָּל דָּבָר וְאֶת כָּל עִנְיָן אַתֶּם כּוֹבְשִׁים לָכֶם וּלְתוֹכְכֶם, לְמַעַן אֲשֶׁר יָשׁוּבוּ וְיִשְׁטְפוּ מִתּוֹךְ בְּאֵרְכֶם וְהָיוּ לְמַתָּנוֹת אֲשֶׁר תִּתֵּן אַהֲבַתְכֶם.

חַי אֲנִי כִּי כְמוֹ שׁוֹדֵד תִּהְיֶה אַהֲבָה נוֹתֶנֶת כָּזֹאת, אֲשֶׁר תָּשֹׁל וְאֲשֶׁר תָּשֹׁד לְנַפְשָׁה אֶת־כָּל הַסְּגֻלּוֹת, וְאוּלָם אַשְׁרֵי הָאִישׁ וְקָדוֹשׁ הָאִישׁ אֲשֶׁר כָּכָה תִהְיֶה תַאֲוָתוֹ לְטוֹבַת עַצְמוֹ. –

אָכֵן הִנֵּה יֵשׁ עוֹד תַּאֲוָה אַחֶרֶת לְטוֹבַת עַצְמוֹ, וְהִיא דַלָּה עַד לִמְאֹד וּרְעֵבָה, וְתָמִיד הִיא מְבַקֶּשֶׁת לִגְנוֹב: הִיא הַתַּאֲוָה לְטוֹבַת עַצְמָם אֲשֶׁר לְחוֹלִים; תַּאֲוָה חוֹלָה הִיא.

בְעֵין הַגַּנָּב הִיא מַבֶּטֶת עַל כָּל־אֲשֶׁר נוֹצֵץ, בִּתְשׁוּקַת הָרָעָב הִיא מוֹדֶדֶת כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ לֶאֱכֹל לָשׂבַע, וְתָמִיד הִיא מִתְגַנֶּבֶת וּמִתְחָרֶשֶת סָבִיב לְשֻׁלְחַן הַנּוֹתְנִים.

מַחֲלָה דֹבֶרֶת מִתּוֹךְ תְּשׁוּקָה כָּזֹאת וּשְׁחִיתוּת מִין אָדָם נִסְתָּרָה; עַל בָּשָׂר בָּלוּי מְעִידָה תְשׁוּקַת־גַּנָּבִים זֹאת אֲשֶׁר לַתַּאֲוָה הַהִיא.

הַגִּידוּ לִי, אַחַי: מַה נֶחְשָׁב לָנוּ לָרַע וְלָרַע מִכָּל רַע? – הָאִם לֹא שְׁחִיתוּת מִין הָאָדָם? – כַּאֲשֶׁר תֶּחְסַר הַנְּשָׁמָה הַנּוֹתֶנֶת, שָׁם נִמְצָא תָמִיד שְׁחִיתוּת מִין הָאָדָם.

לְמַעְלָה עֹלֶה דַרְכֵּנוּ, מִן הַמִּין וְהַלְאָה עַד לַמִּין הָעֶלְיוֹן. וְאוּלָם לִזְוָעָה לָנוּ רַעֲיוֹן הַמַּשְׁחִית אֲשֶׁר יֹאמַר: “כָּל־יֵשׁ רַק לְמַעֲנִי יֵשְׁנוֹ”.

לְמַעְלָה יִתְעוֹפֵף רַעֲיוֹנִי: כָּכָה יִהְיֶה לִי רַק לְמָשָׁל לִבְשָׂרֵנוּ, מָשָׁל לְכָל אֲשֶׁר מִתְנַשֵּׂא. שְׁמוֹת כָּל הַצְּדָקוֹת יֵחָשְׁבוּ לִי רַק לִמְשָׁלִים לְהִתְנַשְּׂאוּת אֲשֶׁר כָּזֹאת.

וְכָכָה עוֹבֵר הָבָּשָׂר אֶת חַיֵּי הָעוֹלָם, וּמִתְנַשֵּׂא וּמִתְפַּתֵּחַ, וּמִתְנַשֵּׂא וְנִלְחַם. וְהָרוּחַ– מַה־לּוֹ הָרוּחַ? רַק הַמְּבַשֵּׂר הוּא לִמִלְחֲמוֹתָיו וּלְנִצְחוֹנוֹתָיו, רַק חֲבֵרוֹ הוּא וְהֵד קוֹלוֹ.

מְשָׁלִים נֶחְשְׁבוּ כָּל־הַשֵּמוֹת אֲשֶׁר לַטּוֹב וְלָרָע אֵין הֵם מְבַטְּאִים בִּשְׂפָתָם דָּבָר כִּי־אִם רוֹמְזִים. סָכָל הָאִישׁ אֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ מֵהֶם גַּם דָּעַת!

וְאַתֶּם שִׁמְרוּ לִי אַחַי אֶת־כָּל רֶגַע, אֲשֶׁר יִתְעוֹרֵר רוּחֲכֶם לְדַבֵּר בִּמְשָׁלִים: כִּי שָׁם הַמָּקוֹר לְצִדְקַתְכֶם.

בְּשַׂרְכֶם הִתְנַשֵּׂא אָז וְהִתְעוֹרֵר לִתְחִיָה; בִּנְעִימוֹתָיו הוּא מְחַיֶה אֶת הָרוּחַ, לְמַעַן אֲשֶׁר יִהְיֶה זֶה לְבֹרֵא וּלְמַעֲרִיךְ וּלְאֹהֵב וּלְעֹשֶׂה חֶסֶד עִם כָּל דָּבָר.

כַּאֲשֶׁר יִגְאֶה לִבְּכֶם בְּכָל עֻזּוֹ, וְהָיָה כְמוֹ נָהָר שׁוֹטֵף, אֲשֶׁר בְּרָכָה הוּא וּפִיד לְכָל הַיּוֹשְׁבִים קְרוֹבִים אֵלָיו, וִידַעְתֶּם: שָׁם הַמָּקוֹר לְצִדְקַתְכֶם.

כַּאֲשֶׁר תִּתְנַשְׂאוּ מִמַּעַל לִתְהִלָּה וּלְתָהֳלָה וְחֶפְצְכֶם יִהְיֶה הַמְּפַקֵּד לְכָל־דָּבָר, כִּי עַל כֵּן הוּא הַחֵפֶץ אֲשֶׁר לְאֹהֵב, וִידַעְתֶּם: שָׁם הַמָּקוֹר לְצִדְקַתְכֶם.

כַּאֲשֶׁר תְּתַעֲבוּ אֶת הֶעָרֵב וְאֶת הַמַּצָּע הָרַךְ, וְאֶת־מִשְׁכַּבְכֶם תַּצִּיעוּ הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת מִן הָרַכִּים, וִידַעְתֶּם: שָׁם הַמָּקוֹר לְצִדְקַתְכֶם.

כַּאֲשֶׁר תִּהְיוּ חֲפֵצֵי־חֵפֶץ, וְזֶה הַגַּלְגָּל הַמְּגַלְגֵּל אֶת הַפְּגָעִים יִקָּרֵא בְּפִיכֶם חוֹבָה, וִידַעְתֶּם: שָׁם הַמָּקוֹר לְצִדְקַתְכֶם.

חַי אֲנִי כִּי הִיא הַבֹּרְאָה טוֹב חָדָשׁ וְרַע חָדָשׁ! חַי אֲנִי כִּי הִיא הֲמִית חֲדָשָׁה וַעֲמֻקָּה וְקוֹל הִיא אֲשֶׁר לְמַעְיָן חָדָשׁ!

וְהִיא כֹחַ אֵיתָן, – זֹאת הַצְּדָקָה הַחֲדָשָׁה; רַעֲיוֹן שַׁלִּיט הוּא וְעִמּוֹ נְשָׁמָה חֲכָמָה: שֶׁמֶש זָהָב הִיא אֲשֶׁר מִסָּבִיב לָהּ נְחַש הַדָּעַת.

ב

וְסָרַתּוּסְטְרָא הֶחֱרִישׁ רֶגַע אֶחָד וַיַּבֵּט בְּאַהֲבָה עַל פְּנֵי תַלְמִידָיו. אַחֲרֵי כֵן הוֹסִיף וְקוֹלוֹ נֶהְפַּךְ לְאַחֵר וַיְדַבֵּר לֵאמֹר:

לְכוּ נָא לִי בְכֹחַ צִדְקַתְכֶם זֹאת וֶהֱיוּ נֶאֱמָנִים עִם הָאֲדָמָה, אַחַי! תַּעֲבוֹד־נָא כָּל אַהֲבַתְכֶם הַנּוֹתֶנֶת וְכָל תְּבוּנַתְכֶם לְתַכְלִית הָאֲדָמָה! רְאוּ הִנֵּה בִקַּשֶׁתִּיכֶם וְהִשְׁבַּעְתִּיכֶם עַל־כָּל זֹאת.

אַל נָא תִתְּנוּ אוֹתָה לָעוּף מִן הָאֲדָמָה וָהָלְאָה וְאַל נָא תִתְדַּפֵּק בִּכְנָפֶיהָ אֶל קִירוֹת עוֹלָם! אַלְלַי, רַבָּה הָיְתָּה תָּמִיד הַצְּדָקָה אֲשֶׁר עָפָה לָהּ!

הָשִׁיבוּ כָמוֹנִי אֶת הַצְּדָקָה הַמִּתְעוֹפֶפֶת אֶל הָאֲדָמָה – הֲשִׁיבוּהָ אֶל הַבָּשָׂר וְאֶל הַחַיִּים. לְמַעַן אֲשֶׁר תִּתֵּן לָאֲדָמָה אֶת תַּכְלִיתָהּ – תַּכְלִית אָדָם!

מְאַת פְּעָמִים עָפָה כָכָה וְנִדְּפָה כָכָה הָרוּחַ עִם הַצְּדָקָה יַחְדָּו. אַלְלַי, עוֹד בִּבְשָׂרֵנוּ יוֹשֵׁב כָּל הַשִּׁגָּעוֹן וְכָל הַמִּשְׁגֶּה הַזֶּה: נֶהְפַּךְ בָנוּ לְבָשָׂר וּלְחֵפֶץ.

מְאַת פְּעָמִים נִסְּתָה כָכָה וְשָׁגְתָה כָכָה הָרוּחַ עִם הַצְּדָקָה יַחְדָּו. אָכֵן רַק נִסָּיוֹן הָיָה הָאָדָם. אַלְלַי, בַּעֲרוּת רַבָּה וּשְׁגִיאָה רַבָּה נֶהֶפְכוּ בָּנוּ לְבָשָׂר!

לֹא רַק תְּבוּנַת אַלְפֵי שָׁנִים – כִּי אִם גַם שִׁגְּעוֹנָן מִתְפָּרֵץ עַתָּה מִתּוֹכֵנוּ. אָכֵן זֶה אֵיד לָאָדָם, כִּי הָיָה לְיוֹרֵשׁ.

עוֹד נִלְחָמִים אֲנַחְנוּ יוֹם יוֹם עִם הָעֲנָק “מִקְרֶה” וְעַל כָּל מִשְׁפָּחַת הָאָדָם עוֹד שָׁפַךְ עַד כֹּה אֶת־מֶמְשַׁלְתּוֹ הַסֶּכֶל – זֶה חֹסֶר־הַשֵּׂכֶל.

תַעֲבוֹד־נָא כָּל רוּחֲכֶם עִם צִדְקַתְכֶם לְתַכְלִית הָאֲדָמָה, אַחַי, וְעֵרֶךְ כָּל דָּבָר יָעֳרָךְ נָא עַל יֶדְכֶם שֵׁנִית! כִּי עַל־כֵּן הֱיוּ נָא לִי לוֹחֲמִים! כִּי עַל־כֵּן הֱיוּ נָא לִי בֹרְאִים!

מִדֵּי דַּעְתוֹ – מִטַּהֵר הַבָּשָׂר; בְּנַסּוֹתוֹ בְדַעַת – יִתְנַשֵּׂא; כָּל הַיּוֹדֵעַ – וְהִתְקַדְּשׁוּ בוֹ כָל־תַּאֲוֹתָיו; כָּל הַמִּתְנַשֵּׂא – וְעָלְזָה בוֹ נִשְׁמָתוֹ.

הוֹשִׁיעָה נָא, הָרוֹפֵא, לְךָ אַתָּה: וּבָזֹאת הוֹשִׁיעַ גַּם לַחוֹלִים. תְּהִי נָא זֹאת מִבְחַר תְּשׁוּעָתוֹ, כִּי יִרְאֶה בְעֵינָיו אֶת־זֶה אֲשֶׁר הִתְרַפֵּא מֵאֵלָיו.

יֵשׁ אַלְפֵי שְׁבִילִים אֲשֶׁר לֹא דָּרְכָה עוֹד בָּהֶם כַּף רֶגֶל וְיֵשׁ אַלְפֵי חַיֵּי־בְשָׂרִים וְאִיֵּי־חַיִּים נִסְתָּרִים. עוֹד לֹא נוֹדְעוּ וְלֹא נֶחְקְרוּ גַּם עַתָּה אָדָם וְאַדְמַת אָדָם.

הָקִיצוּ וְשִׁמְעוּ, הַבֹּוְדִדים! מִקֶּרֶב הֶעָתִיד בָּאִים רוּחוֹת עִם מַשַּׁק כְּנָפַיִם נֶעֱלָמוֹת; וְאֶל אָזְנַיִם דַּקּוֹת מַגִּיעָה בְּשׂוֹרָה טוֹבָה.

אַתֶּם הַבֹּדְדִים הַיּוֹם, אַתֶּם הַנִּבְדָּלִים! הִנֵּה יוֹם בָּא וְאַתֶּם תִּהְיוּ לָעָם: מִקִּרְבְּכֶם אַתֶּם, אֲשֶׁר נִבְחָרִים אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם, יֵצֵא עַם נִבְחָר: – וּמִקִּרְבּוֹ יֵצֵא הָאָדָם הָעֶלְיוֹן.

חַי אֲנִי כִּי עוֹד תִּהְיֶה הָאֲדָמָה לִמְקוֹם מַרְפֵּא לָאָדָם! הִנֵּה גַּם עַתָּה כְבָר מְרַחֵף עָלֶיהָ רוּחַ חָדָשׁ אֲשֶׁר רִפְאוּת עִמּוֹ וְתִקְוָה חֲדָשָׁה!

ג

וַיְהִי אַחֲרֵי דִבֵּר סָרַתּוּסְטְרָא אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּדֹּם, וַיְהִי כְאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הִגִּיד עוֹד אֶת־דְּבָרוֹ הָאַחֲרוֹן. אָז יִשְׁקוֹל בְּיָדוֹ אֶת־הַמַּטֶּה וַיְהִי כְפוֹסֵחַ עַל שְׁתֵּי סְעִיפִים, וַיֹּאמֶר וְקוֹלו- נֶהְפַּךְ ויַהְיִ לְאַחֵר וַיְדַבֵּר לֵאמֹר:

לְבַדִּי אֵלֵךְ עַתָּה, תַּלְמִידַי! וְגַם אַתֶּם לְכוּ נָא לְבַדְּכֶם מִזֶּה וָהָלְאָה! כִּי זֶה חֶפְצִי.

אָכֵן יְעַצְתִּיכֶם: לְכוּ נָא מִמֶּנִי וֶהֱיוּ לְמִתְקוֹמְמִים לְסָרַתּוּסְטְרָא! וְעוֹד רַב מִזֶּה: הִכָּלְמוּ בוֹ! אוּלַי רִמָּה אֶתְכֶם.

שׂוּמָה הִיא עַל הָאִישׁ הֶחָפֵץ דַּעַת, אֲשֶׁר לֹא רַק לְאַהֲבָה אֶת־שׂוֹנְאָיו יוּכַל כִּי אִם גַּם יוּכַל לִשְׂנוֹא אֶת־אֹהֲבָיו.

רָעָה גוֹמֵל אִישׁ עִם מוֹרוֹ אִם עַד נֵצַח יִהְיֶה לוֹ רַק תַּלְמִיד. מַדּוּעַ זֶה תִירָאוּ לִשְׁלוֹחַ יַד בַּזֵר אֲשֶׁר לִי?

מְכַבְּדִים אַתֶּם אוֹתִי; אֲבָל מַה תַּעֲשׂוּ לַיּוֹם אֲשֶׁר זֶה־כַּבְּדְּכֶם יִתְעוֹפֵף? הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן תַּהֲרֹג אֶתְכֶם אֶבֶן־מַצֵּבָה.

הִנֵּה אַתֶּם אוֹמְרִים: הֶאֱמַנּוּ בְּסָרַתּוּסְטְרָא? אֲבָל מַה־בֶּצַע בְּסָרַתּוּסְטְרָא? הִנֵּה הֱיִיתֶם לִי לְמַאֲמִינִים: אֲבָל מַה־בֶּצַע בְּכָל־הַמַּאֲמִינִים?

עוֹד אֶת נַפְשְׁכֶם לֹא בִקַּשְׁתֶם – וּמְצָאתֶם אוֹתִי. הִנֵּה כֵן יַעֲשׂוּ כָל הַמַּאֲמִינִים; וְאוּלָם הֲלֹא זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר כָּכָה נָפְלָה כָּל־אֱמוּנָה.

לָכֵן אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם: הִתְאַמְּצוּ כִּי אֹבַד מִכֶּם וְכִי תִמְצְאוּ אֶתְכֶם אַתֶּם, וְרַק אַחֲרֵי כַחְשְׁכֶם בִּי כֻלְכֶם, אָשׁוּב אֲלֵיכֶם.

אָכֵן אַחַי, בְּעֵינַיִם אֲחֵרוֹת אֲבַקֵּשׁ לִי אָז אֶת הָאוֹבְדִים אֲשֶׁר לִי וּבְאַהֲבָה אַחֶרֶת אֹהַב אָז אֶתְכֶם.

וְעוֹד גַּם זֹאת תָּבֹא: אֲשֶׁר נִהְיֶה לְרֵעִים וְלִבְנֵי תִקְוָה אַחַת; וְאָז הִנֵּה אֶהְיֶה בְּתוֹכְכֶם בְּפַעַם הַשְּׁלִישִׁית, לְמַעַן אֶחֹג עִמָּכֶם אֶת חַג־הַצָּהֳרַיִם הַגָּדוֹל.

וְזֶה חַג־הַצָּהֳרַיִם הַגָּדוֹל: אֲשֶׁר יַעֲמוֹד הָאָדָם בִּמְּסִלָּתוֹ בַּתָּוֶךְ בֵּין הַחַיָּה וּבֵין הָאָדָם הָעֶלְיוֹן וְיָחֹג אֶת חַג דַּרְכּוֹ הָעֹלָה לִקְרַאת הָעֶרֶב כְּחוֹגֵג אֶת מִבְחַר תִּקְוָתוֹ הַנִּשָּׂאָה: כִּי הִיא הַדֶּרֶךְ לְבֹקֶר חָדָשׁ.

וְאָז אֶת נַפְשׁוֹ לְבַדּוֹ יְבָרֵךְ הַשּׁוֹקֵעַ עֵקֶב אֲשֶׁר הָיָה לְעוֹבֵר, וְשֶׁמֶשׁ הַדַּעַת אֲשֶׁר לוֹ תַעֲמוֹד לוֹ כַצָּהֳרָיִם.

"הִנֵּה מֵתִים כָּל הָאֱלֹהִים: וְעַתָּה אֲנַחְנוּ חֲפֵצִים כִּי יִחְיֶה הָאָדָם הָעֶלְיוֹן " – הִנֵּה זֶה יִהְיֶה חֶפְצֵנוּ הָאַחֲרוֹן בְּחַג־הַצָּהֳרַיִם הַגָּדוֹל! –

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

חֵלֶק שֵׁנִי

" – וְרַק אַחֲרֵי כַחְשְׁכֶם בִּי כֻלְכֶם, אָשׁוּב אֲלֵיכֶם. אָכֵן אַחַי, בְּעֵינַיִם אֲחֵרוֹת אֲבַקֵּשׁ לִי אָז אֶת הָאוֹבְדִים אֲשֶׁר לִי וּבְאַהֲבָה אַחֶרֶת אֹהַב אָז אֶתְכֶם".

              סרתוסטרא,

                      על הצדקה הנותנת

                      (א', פרק אחרון)

הַיֶּלֶד עִם הַמַּרְאָה

וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיָּשָׁב סָרַתּוּסְטְרָא שֵׁנִית אֶל הֶהָרִים וְאֶל בְּדִידָתוֹ אֲשֶׁר בַּמְּעָרָה וַיִּרְחַק מִן הָאָדָם: הָיָה כְזוֹרֵעַ אֲשֶׁר הֵפִיץ אֶת־זַרְעוֹ וְהוּא מְחַכֶּה. אָז מָלְאָה נִשְׁמָתוֹ קֹצֶר־רוּחַ עִם תְּשׁוּקָה אֶל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אָהֵב, כִּי עוֹד רַבּוֹת הָיוּ לוֹ לְהַגִּיד לָהֶם. וְזֶה הַכָּבֵד מִכָּל־דָּבָר: אֲשֶׁר יִקְפּוֹץ אִישׁ מֵאַהֲבָה אֶת יָדוֹ הַפְּתוּחָה וּכְלִמָּתוֹ שְׁמוּרָה עִמּוֹ מִדֵּי נָתְנוֹ.

כָּכָה עָבְרוּ עַל הַבֹּדֵד חֳדָשִׁים וְשָׁנִים וְחָכְמָתוֹ הָלְכָה הָלֹךְ וְרַבָּה, וַתִּכְאַב לוֹ בְשִׁפְעַת רֻבָּהּ.

וַיְהִי בֹקֶר־יוֹם וְסָרַתּוּסְטְרָא הֵקִיץ בְּטֶרֶם עוֹד יַעֲלֶה הַשַּׁחַר וַיַּחֲקוֹר הַרְבֵּה בְלִבּוֹ עַל מִשְׁכָּבוֹ וְאַחֲרֵי כֵן דִּבֵּר אֶל לִבּוֹ לֵאמֹר:

"מַה־זֶּה חָרַדְתִּי כָכָה בַחֲלוֹמִי, כִּי הֱקִיצוֹתִי? האִם לֹא נִגַּשׁ אֵלַּי יֶלֶד נֹשֵׂא מַרְאָה בְיָדוֹ?

וְהַיֶּלֶד דִּבֵּר אֵלַי: “הוֹי סָרַתּוּסְטְרָא, הַבֵּט נָא פָנֶיךָ בַּמַּרְאָה!”

וְכַאֲשֶׁר הִבַּטְתִּי בַמַּרְאָה, וָאֶזְעַק וְלִבִּי בִי הִתְפַּלָּץ: כִּי לֹא אוֹתִי רָאִיתִי שָׁם כִּי־אִם מִפְלֶצֶת פְּנֵי שָׂטָן עִם שְׂחוֹק לַעֲגוֹ.

וְלִבִּי הֵבִין מְהֵרָה אֶת פִּתְרוֹן הַחֲלוֹם וְאֶת אֲשֶׁר אָמַר לְהַזְכִּירֵנִי: "רָעָה נֶגֶד תּוֹרָתִי, הַסִּרְפָּד אוֹמֵר לִהְיוֹת לְחִטָּה!

תָּקְפוּ שׂוֹנְאַי וְאֶת תֹּאַר תּוֹרָתִי עִוּוּ, עַד כִּי יִכָּלְמוּ בִי עַתָּה רֵעַי עַל הַמַּתָּנוֹת אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם.

אָבְדוּ רֵעַי לִי; וְעַתָּה בָא לִי הַיּוֹם לְבַקֵּשׁ אֶת הָאוֹבְדִים לִי!" –

וּבְדַבֵּר סָרַתּוּסְטְרָא אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשְׂתָּעֵר מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ, וְלֹא הָיָה כְנִגָּשׁ הַמְּבַקֵּשׁ רוּחַ כִּי־אִם כְּרֹאֶה וְחֹזֶה אֲשֶׁר נָפְלָה עָלָיו יַד אֱלֹהִים. וְהַנֶּשֶׁר וְהַנָּחָשׁ אֲשֶׁר לוֹ הִבִּיטוּ אֵלָיו וַיִּשְׁתָּאוּ, כִּי כְמוֹ שַׁחַר חוֹפֵף עַל־פָּנָיו זֶה אָשְׁרוֹ אֲשֶׁר יָבֹא.

וֱסָרַתּוּסְטְרָא אָמַר: מַה־זֶּה הָיָה לִי, חַיּוֹתַי? הַאִם לֹא נֶהְפַּכְתִּי לְאַחֵר? הַאִם לֹא כְּרוּחַ סוֹעָה בָא לִי אָשְׁרִי?

עוֹד מְשֻׁגָּע אָשְׁרִי וְשִׁגָּעוֹן יְדַבֵּר: עוֹד צָעִיר הוּא רַב מִדַּי – כִּי עַתָּה יְהִי נָא לָכֶם אֹרֶךְ רוּחַ עִמּוֹ!

פּצוּעַ אָנֹכִי בְיַד אָשְׁרִי: יִהְיוּ נָא כָּל הַכֹּאֲבִים לְרֹפְאִים לִי!

אֱלֵי רֵעַי אוּכַל לָרֶדֶת שֵׁנִית וְגַם אֱלֵי שׂוֹנְאַי! יָכוֹל סָרַתּוּסְטְרָא שֵׁנִית לְדַבֵּר וְלָתֵת וּלְחַלֵּק אַהֲבָה לַאֲהוּבִים!

קִצְרַת־רוּחַ הָיְתָה אַהֲבָתִי וְשׁוֹטֶפֶת וְיוֹרֶדֶת זְרָמִים זְרָמִים, לַמִּזְרָח וְלַמַּעֲרָב. מִנִּי הָרִים דּוֹמְמִים וּמִקֶּרֶב סַעֲרוֹת כְּאֵב רֹעֶשֶׁת נִשְׁמָתִי אֶל הַבְּקָעוֹת.

רַב מִדַּי עָרְגָּה וְהִבִּיטָה נַפְשִׁי לַמֶּרְחַקִּים. רַב מִדַּי הִתְמַכַּרְתִּי לִבְדִידָתִי: כָּכָה שָׁכַחְתִּי מֵהַחֲרִישׁ.

פֶּה הָיִיתִי כֻלִּי וַהֲמוֹת נַחַל נוֹפֵל מִסֶּלַע גָּבוֹהַּ: אַפֵּל נָא אֶת דְּבָרִי לְמַעֲמַקֵּי הַבְּקָעוֹת.

וְלוּ גַּם יִפּוֹל זֶרֶם אַהֲבָתִי בִמְקוֹם אֵין־דֶּרֶךְ! הֲלֹא יֵשׁ אַחֲרִית אֲשֶׁר יִמְצָא זֶרֶם דֶּרֶךְ אֶל הַיָּם!

אָכֵן יֵשׁ בְּקִרְבִּי נַחַל, בּוֹדֵד הוּא וּמוֹצֵא בִי אֶת־שִׂפְקוֹ, וְאוּלָם זֶרֶם אַהֲבָתִי יַסִּיעֵהוּ עִמּוֹ לְמַעֲמַקִּים – אֶל הַיָּם!

וּדְרָכִים חֲדָשִׁים אֵלֵךְ וּמִלָּה חֲדָשָׁה תְבוֹאֵנִי; כְּמִשְׁפַּט כָּל הַבֹּרְאִים הָיוּ לִי לְמַשָּׂא הַלְּשׁוֹנוֹת הַיְּשָׁנוֹת. אֵין רוּחִי חֲפֵצָה עוֹד לְהִתְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי כַּפּוֹת־נְעָלִים אֲשֶׁר בָּלוּ.

לְאַט רַב מִדַּי הָיְתָה לִי כָל מִלָּה: – אֶל תּוֹךְ מֶרְכַּבְתְּךָ אֶפְרוֹץ, הַסַּעַר! וְעוֹד גַּם אוֹתְךָ אֶדְפּוֹק בְּשׁוֹט עֶבְרָתִי!

בִזְעָקָה וּבִתְרוּעַת גִּיל אֶשְׂתָּעֵר עַל יַמִּים רְחוֹקִים, עַד מָצְאִי אֶת אִיֵּי הָעֵדֶן אֲשֶׁר שָׁם רֵעַי שׁוֹכְנִים: ­

וְשׂוֹנְאַי גַּם הֵם בְּתוֹכָם! מָה אָהַבְתִּי כָּל־אִישׁ, אִם רַק יָכוֹל אוּכַל לְדַבֵּר בְּאָזְנָיו! גַּם שׂוֹנְאַי הָיוּ לִי לְחֵלֶק אָשְׁרִי.

וּכְאָמְרִי לַעֲלוֹת עַל הַפֶּרֶא מִכָּל סוּסַי, וְעָזְרָה לִי תָמִיד חֲנִיתִי בַעֲלוֹתִי: עֶבֶד נֶאֱמָן הִיא כָּל־הַיָּמִים לְכַף רַגְלִי: –

זֹאת הַחֲנִית אֲשֶׁר אָטִיל בְשׂוֹנְאַי! מָה אוֹדֶה לְשׂוֹנְאַי כִי בָא בָא הַיּוֹם אֲשֶׁר אוּכַל לְהָטִיל אוֹתָה!

רַב מִדַּי אָרַך הֶעָנָן הַמָּתוּחַ אֲשֶׁר לִי: מִתּוֹךְ מִצְהֲלוֹת הַבְּרָקִים אֲקַלַּע עַתָּה אַבְנֵי־בָּרָד אָרְצָה.

וּבְחָזְקָה יִתְרוֹמֵם לִבִּי הַמָּלֵא וּבְחָזְקָה יָפִיחַ אֶת סַעֲרוֹ עַל פְּנֵי הֶהָרִים וּמֵהֶם וָהָלְאָה: כָּכָה יוּקַל לוֹ.

אָכֵן כְּמוֹ סְעָרָה בָא לִי אָשְׁרִי עִם חֻפְשָׁתִי! וְאוּלָם יַחְשְׁבוּ נָא שׂוֹנְאַי כִּי הַמַּשְׁחִית סוֹעֵר מִמַּעַל לְקָדְקָדָם.

וְאַף גַּם אַתֶּם, רֵעַי, תֶּחְרְדוּ בְּבֹא חָכְמָתִי פֶרֶא; וְאוּלַי תָּנוּסוּ מִלְּפָנֶיהָ עִם שׂוֹנְאַי יַחְדָּו.

הוֹי מִי יִתֵּן וַהֲבִינוֹתִי לְהָשִׁיבְכֶם אֵלַי בְּזִמְרַת חֲלִיל רֹעִים! הוֹי מִי יִתֵּן וְלָמְדָה הַלְּבִיאָה־חָכְמָתִי לָתֵת קוֹל שַׁאֲגוֹתֶיהָ בִנְעִימוֹת! וְרַבּוֹת עוֹד לָמַדְנוּ יַחְדָּו בִּהְיוֹתֵנוּ אִישׁ עִם אָחִיו!

עַל הָרִים נֶעֱזָבִים הָרְתָה חָכְמָתִי פֶּרֶא; עַל אֲבָנִים קָשׁוֹת יָלְדָה לִי אֶת עוּלָהּ, אֶת צְעִירָהּ.

וְעַתָּה הִיא נוֹדֶדֶת כִּמְשֻׁגָּעָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בַּמִּדְבָּר הַקָּשֶׁה וּמְבַקֶּשֶׁת נְאוֹת דֶּשֶׁא רַכּוֹת – זֹאת חָכְמָתִי פֶּרֶא הַזְּקֵנָה!

עַל נְאוֹת לִבְּכֶם הָרַכּוֹת, רֵעַי! – עַל אַהֲבַתְכֶם הִיא אוֹמֶרֶת לְרַפֵּד אֶת מַחְמַד עֵינֶיהָ! –

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

עַל פְּנֵי אִיֵּי עֵדֶן

מִן הָעֵצִים נוֹפְלוֹת הַתְּאֵנִים וְהֵן טוֹבוֹת וּמְתֻקּוֹת. וּבְנָפְלָן וְהִתְבַּקַע עוֹרָן הָאָדוֹם. רוּחַ צָפוֹן אֲנִי לִתְאֵנִים אֲשֶׁר בָּשְׁלוּ.

כִּי־הִנֵּה כְמוֹ תְאֵנִים נוֹפְלוֹת אֲלֵיכֶם תּוֹרוֹתַי, רֵעַי; וְאַתֶּם שְׁתוּ אֶת עֲסִיסָן וְאֶת בְּשָׂרָן הַמָּתוֹק! מִסָּבִיב לָנוּ הַסְּתָו וּטְהוֹרִים הַשָּׁמַיִם וְהַמּוֹעֵד מוֹעֵד אַחֲרֵי־הַצָּהֳרָיִם.

הַבִּיטוּ וּרְאוּ אֶת שִׁפְעַת כָּל־הַבְּרָכָה מִסָּבִיב לָנוּ! וּמִתּוֹךְ עֲתֶרֶת הַטּוֹב הַזֶּה הֲלֹא טוֹב כִּי נַבִּיט עַל פְּנֵי יַמִּים רְחוֹקִים.

לְפָנִים אָמְרוּ אֱלֹהִים, בְּהַבִּיטָם עַל פְּנֵי יַמִּים רְחוֹקִים; וְאוּלָם אֲנִי לִמַּדְתִּיכֶם כִּי תֹאמְרוּ: הָאָדָם הָעֶלְיוֹן.

אֱלֹהִים הוּא חָזוֹן מִלִּבְּכֶם; וְאוּלָם חָפַצְתִּי כִּי לֹא יַעֲבוֹר חֲזוֹן־הַלֵּב אֶת הַגְּבוּל אֲשֶׁר לְחֶפְצְכֶם הַבֹּרֵא.

הַאִם יָכֹל תּוּכְלוּ לִבְרֹא אֱלֹהִים? – כִּי עַתָּה הַחֲשׁוּ נָא לִי מִכָּל הָאֵלִים אֲשֶׁר לָכֶם! וְאוּלָם אֶת הָ יָכֹל תּוּכְלוּ לִבְרֹא הֲלֹא יָכֹל תּוּכְלוּ לִבְרֹא.

אוּלַי לֹא אַתֶּם פֹּה תִבְרְאֻהוּ, אַחַי! וְאוּלָם אַתֶּם יְכוֹלִים לְחַדֵּשׁ וְלִבְרֹא אֶת נַפְשְׁכֶם לִהְיוֹת לְאָבוֹת וְלַאֲבוֹת־אָבוֹת לָאָדָם הָעֶלְיוֹן, וְזֹאת תִּהְיֶה הַטּוֹבָה מִבְּרִיאוֹתֵיכֶם.

אֱלֹהִים הוּא חָזוֹן מִלִּבְּכֶם; וְאוּלָם חָפַצְתִּי כִּי גְבוּל יוּשָׂם לַחֲזוֹן־הַלֵּב עַל יְדֵי הַמַּחֲשָׁבָה.

הַאִם יָכֹל תּוּכְלוּ לַחֲשׁוֹב אֱלֹהִים? – וְאוּלָם זֶה לָכֶם חֵפֶץ אֶל הָאֱמֶת, אֲשֶׁר יֵהָפֵךְ הַכֹּל לְמַחֲשָׁבָה בִּגְבוּל מַחְשְׁבוֹת אָדָם וּלְמַרְאֶה בִגְבוּל מַרְאוֹת אָדָם וּלְרֶגֶשׁ בִּגְבוּל רִגְשֵׁי אָדם! אִת־כָּל אֲשֶׁר בְּחוּשֵׁיכֶם בָּכֶם אוֹתוֹ חָשֹׁב תַּחְשְׁבוּ עַד הַקֵּץ בּוֹ!

וְאֶת־אֲשֶׁר קְרָאתֶם בְּשֵׁם עוֹלָם הֲלֹא אוֹתוֹ עֲלֵיכֶם עוֹד לִבְרֹא: תְּבוּנַתְכֶם וְציוּרְכֶם וְחֶפְצְכֶם וְאַהֲבַתְכֶם יִהְיוּ נָא לָכֶם לְעוֹלָם! וְחַי אֲנִי כִּי רַק לְאָשְׁרְכֶם יִהְיֶה זֶה, אַתֶּם הַיּוֹדְעִים!

וְאֵיךְ זֶה אֲמַרְתֶּם לָשֵׂאת אֶת סֵבֶל הַחַיִּים, לוּלֵא הַתִּקְוָה הַזֹּאת, אַתֶּם הַיּוֹדְעִים? אַל לָכֶם הִסְתּוֹפֵף בַּאֲשֶׁר לְמַעְלָה מִן הַמּוּשָׂג וְלֹא בַאֲשֶׁר אֵין תְּבוּנָה בוֹ.

וְאוּלָם הָבוּ וְאַגִּידָה לָכֶם הַפַּעַם אֶת־כָּל לִבִּי, רֵעַי: לוּ הָיוּ אֱלֹהִים, כִּי אָז אֵיךְ יָכֹלְתִּי נְשׂא לְבִלְתִּי הֱיוֹת אֱלֹהִים! וּבְכֵן אֵין אֱלֹהִים.

הִנֵּה זֶה מוֹצָא־הַדָּבָר אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתִי לִי; וְאוּלָם עַתָּה הוּא מַעֲלֶה אוֹתִי. –

אֱלֹהִים הוּא חָזוֹן מִלִּבְּכֶם; וְאוּלָם הוּא יִשְׁתֶּה כָל הַמְּצֻקּוֹת אֲשֶׁר לַחֲזוֹן־לֵב וּמוֹת לֹא יָמוּת! הַבְיַד יֻקַּח מִן הַבֹּרֵא אֱמוּנָתוֹ וּמִן הַנֶּשֶׁר זֶה עוּפוֹ בְּמֶרְחֲקֵּי נְשָׁרִים?

אֱלֹהִים הוּא הָרַעֲיוֹן אֲשֶׁר יְעַקֵּם אֶת־כָּל הַיָּשָׁר וּבְכָל הָעוֹמֵד מוּצָק יִגַע וְהִתְגַּלְגָּל. הַאֻמְנָם כֵּן? הֶעָבַר הַזְּמָן וְחָלַף וְכָל אֲשֶׁר עָבַר אֵינֶנּוּ בִּלְתִּי־אִם שֶׁקֶר?

אֲשֶׁר יַחְשֹׁב כָּזֹאת וְהָיְתָה זֹאת לְעִוְעִים וּלְתַעְתֻּעִים לְעַצְמוֹת אָדָם, וְגַם בַּבֶּטֶן תִּהְיֶה לוֹ לְקִיא: אָכֵן מַחֲלַת עִוְעִים אֲנִי קֹרֵא לַאֲשֶׁר יֶחֱזֶה כָּזֹאת בְּלִבּוֹ.

רָעָה אֲנִי קֹרֵא וְשִׂנְאָה לָאָדָם לְכָל הַתּוֹרָה עַל דְּבַר הָאֶחָד וְהַשָּׁלֵם וְהַמּוּצָק וְהַשָּׂבֵעַ וְהַקַּיָּם תָּמִיד בְּלִי חֲלוֹף!

הַקַּיָּם תָּמִיד בְּלִי חֲלוֹף – זֶה אֵינֶנּוּ בִּלְתִּי מָשָׁל! וְהַחוֹזִים מְכַזְּבִים רַב מִדָּי. –

וְאוּלָם יְדַבְּרוּ נָא לָנוּ הַמְּשָׁלִים הַטּוֹבִים רַק עַל הַזְּמָן וְעַל הַהֲוָיָה: תְּהִלָּה יִהְיוּ נָא לָנוּ וּמְלִיצַת יֹשֶר לְכָל־עוֹבֵר וְחוֹלֵף!

בָּרֹא – זֶה לָנוּ הַגְּאֻלָּה הַגְּדוֹלָה מִכָּל־מַכְאוֹב וְזֶה לָנוּ הָקֵל אֶת־סֵבֶל הַחַיִּים. וְאוּלָם לְבַעֲבוּר יָקוּם בֹּרֵא, וְדָרוּשׁ גַּם לָזֶה מַדְוִים וּתְמוּרוֹת רַבּוֹת.

וְזֹאת עֲלֵיכֶם שׂוּמָה כִּי תִהְיֶינָה לְחַיֵּיכֶם מְצֻקּוֹת מָוֶת רַבּוֹת, אַתֶּם הַבֹּרְאִים! כָּכָה תִהְיוּ לִמְלִיצֵי יֹשֶר וּלְמַצְדִיקִים לְכָל־עוֹבֵר וְחוֹלֵף.

כִּי יִהְיֶה הַבֹּרֵא עַצְמוֹ הַיֶּלֶד אֲשֶׁר יֻלַּד חָדָשׁ. וְהָיְתָה שׂוּמָה עָלָיו כִּי יִהְיֶה גַּם יוֹלֶדֶת וְגַם צִירֵי יוֹלֵדָה יַחַד.

אָכֵן בֵּין מֵאוֹת נְשָׁמוֹת עָבַרְתִּי אֶת־דַּרְכִּי וּבֵין מֵאוֹת מִטּוֹת יְלָדִים וְצִירֵי לֵדָה. פְּעָמִים הַרְבֵּה כְבָר “נִפְרַדְתִּי” מִעַל מְיוֹדָעִים וְגַם אֶת “הָרְגָעִים הָאַחֲרוֹנִים” כְּבָר יָדַעְתִּי הַשּׁוֹבְרִים אֶת הַלֵּב.

אֲבָל כָּכָה חָפֵץ חֶפְצִי הַבֹּרֵא, כָּכָה חָפֵץ גּוֹרָלִי. אוֹ אֲדַבְּרָה נָא דִבְרֵי אֱמֶת בְּרוּרִים: גּוֹרָל זֶה – אוֹתוֹ חָפֵץ חֶפְצִי.

כָּל־הָרֶגֶשׁ אֲשֶׁר בִּי דַּוָּי עָלַי וְנֶאֱסַר בִּכְבָלִים: וְאוּלָם הִנֵּה חֶפְצִי בָא וְהָיָה לִי לְגֹאֵל וּלְמֵבִיא גִּיל.

רַק הַחֵפֶץ מוֹצִיא חָפְשִׁי: כָּכָה תִהְיֶה תוֹרַת הָאֱמֶת אֲשֶׁר לְחֵפֶץ וּלְחֹפֶשׁ – וְכָכָה מוֹרֶה גַּם סָרַתּוּסְטְרָא.

לֹא הוֹסֵף לַחְפּוֹץ עוֹד וְלֹא הוֹסֵף לְהַעֲרִיךְ עוֹד וְלֹא הוֹסֵף לִבְרֹא עוֹד – הוֹי מִי יִתֵּן וְרָחֲקָה מִמֶּנִּי לָנֶצַח יְגִיעַת הַבָּשָׂר הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת!

גַּם בְּדַעַת לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בִּלְתִּי־אִם תַּאֲוַת חֶפְצִי לְהוֹלִיד וּלְהַחֲיוֹת; וְאִם יֵשׁ תֹּם בְּדַעְתִּי וְהָיָה זֶה רַק מִהְיוֹת בָּהּ חֵפֶץ לְהוֹלִיד.

וְחֶפְצִי זֶה הוּא אֲשֶׁר הִשִּׁיא אוֹתִי מֵאַחֲרֵי כָּל אֵל וֶאֱלֹהִים. מֶה הָיָה לִי לִבְרֹוא עוֹד, לוּ הָיוּ – אֱלֹהִים.

וְאֶל הָאָדָם הוּא דּוֹחֶה אוֹתִי כְפַעַם בְּפַעַם – זֶה הַחֵפֶץ הַלּוֹהֵט בִּי, זֶה חֶפְצִי לִבְרֹא; כָּכָה יִדָּחֶה גַּם הַפַּטִּישׁ אֶל הָאֶבֶן. הוֹי אַתֶּם הָאָדָם, בָּאֶבֶן יִישַׁן־לִי מַרְאֶה, זֶה מַרְאֵה הַמַּרְאוֹת אֲשֶׁר לִי! הוֹי לְמַרְאֶה זֶה כִּי בָאֶבֶן הַקָּשָׁה וְהַנִּמְאָסָה מִכָּל אֶבֶן הוּא יֶשֵׁן!

וְעַתָּה הִנֵּה יוֹרֵד פַּטִּישִׁי בַחֲמַת זַעֲמוֹ בְאַכְזְרִיּוּת עַל פְּנֵי כִלְאוֹ. מִן הָאֶבֶן מִתְפֹּרְרוֹת אַבְקוֹת גְּזָרִים לְכָל־רוּחַ, מַה־לִּי כִי אָשִׂים לִבִּי לָהֶם?

וַאֲנִי אֲכַלֶּנָּה: כִּי צֵל בָּא אֵלַי – בָּא לִי לְפָנִים הַמַּחֲרִישׁ וְהַקַּל מִכָּל־דָּבָר!

יְפִי הָאָדָם הָעֶלְיוֹן בָּא אֵלַי כְמוֹ צֵל. הוֹי אַחַי! מַה־לִּי עוֹד – וְלָאֱלֹהִים? –

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

עַל הַחוֹלְמִים

רֵעַי, הִנֵּה בָאוּ דִבְרֵי־לַעַג עַד לְאָזְנֵי רֵעֲכֶם לֵאמֹר: “רְאוּ נָא אֶת- סָרַתּוּסְטְרָא! הַאֵין הוּא מִתְהַלֵּךְ בְּקִרְבֵּנוּ כְּמִתְהַלֵּךְ בְקֶרֶב חַיּוֹת?”

אֲבָל נָכוֹן מִזֶּה לְדַבֵּר לֵאמֹר: “הָאִישׁ הַיּוֹדֵעַ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב בְּנֵי הָאָדָם שֶהֵם הֵם הַחַיּוֹת”.

כִּי נֶחְשָׁב הָאָדָם בְּעֵינֵי הַיּוֹדֵעַ לְחַיָּּה אֲשֶׁר לָהּ לְחָיַיִם אֲדֻמּוֹת.

אֵיךְ בָאָה לוֹ כָזֹאת? הַאִם לֹא יַעַן אֲשֶׁר הָיָה עָלָיו לְהִתְאַדֵּם יָמִים רַבִּים מְאֹד מֵרֹב כְּלִמָּה?

הוֹי רֵעַי! הֲלֹא כָּכָה יְדַבֵּר הַיּוֹדֵעַ: כְּלִמָּה, כְּלִמָּה, כְּלִמָּה – זֶה דְבַר תּוֹלְדוֹת אָדָם!

וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר טְהוֹר־הַלֵּב יְצַו עַל־נַפְשׁוֹ לְבִלְתִּי הַכְלִים אִישׁ: כְּלִמָּה יְצַו עַל־נַפְשׁוֹ, אֲשֶׁר הִכָּלֵם יִכָּלֵם מִפְּנֵי כָל־הַכֹּאֲבִים.

אָכֵן הָיוּ לִי לְזָרָא כֻּלָּם, כָּל בַעֲלֵי־הָרַחֲמִים הָאֵלֶּה הַמִּתְעַנְּגִים תָּמִיד עַל רֹב חֶמְלָתָם: כְּלִמָּה הֵם חֲסֵרִים עַד בְּלִי דָי.

וְאִם שׂוּמָה עָלַי לִהְיוֹת חוֹמֵל, אַל נָא יְהִי כָכָה גַּם שְׁמִי; וְאִם הָיִיתִי כָזֶה, אֱהִי נָא כָכָה מֵרָחוֹק.

וְאֶת־רֹאשִׁי אֲכַסֶּה בַּצָּעִיף וְעַל־נַפְשִׁי אָנוּס בְּטֶרֶם אֻכָּר: וְגַם אֶתְכֶם רֵעַי אֲצַוֶה לַעֲשׂוֹת כֵּן.

מִי יִתֵּן וְהָיָה תָמִיד מַגָּעִי וּמַשָּׂאִי עִם חִדְלֵי־מַכְאוֹב כְּמוֹכֶם וְעִם אֲנָשִׁים אֲשֶׁר אוּכַל לְחַלֵּק עִמָּם תִּקְוָה וּפַתְבָּג וּדְבָשׁ!

אָמְנָם עָשִׂיתִי לִפְעָמִים קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה עִם כֹּאֲבִים: וְאוּלָם יָדַעְתִּי תָמִיד כִּי טוֹב מִזֶּה עָשִׂיתִי אִם לִמַּדְתִּי אֶת־נַפְשִׁי לְהֵיטִיב לִשְׂמוֹחַ.

מִיּוֹם הֱיוֹת בְּנֵי־אָדָם הִמְעִיט הָאָדָם מְאֹד לִשְׂמוֹחַ: רַק הַדָּבָר הַזֶּה, אַחַי, הוּא חַטַּאת־שְׁאוֹל וְאֵין זוּלָתוֹ!

וְאִם נְלַמֵּד נַפְשֵׁנוּ לִשְׂמוֹחַ, וְלִמַּדְנוּ בָזֶה אֶת־נַפְשֵׁנוּ אֵיךְ לִשְׂכּוֹחַ לְהַכְאִיב לַאֲחֵרִים וּלְהַמְצִיא יוֹם יוֹם מַכְאוֹבִים חֲדָשִׁים. וְלָכֵן אֲנִי רוֹחֵץ יָדִי אֲשֶׁר הוֹשִׁיעָה לְכֹאֵב, וְלָכֵן אֲנִי מוֹחֶה אַחֲרֵי־כֵן גַּם עוֹד נִשְׁמָתִי.

כִּי יַעַן אֲשֶׁר רָאִיתִי אֶת הַכֹּאֵב מִדֵּי כָאֲבוֹ, לָכֵן נִכְלַמְתִּי עַל־דְּבַר כְּלִמָּתוֹ; וְכַאֲשֶׁר הוֹשַׁעְתִּי לוֹ, אָז חָטָאתִי לְגַאֲוָתוֹ חַטָּאָה גְדוֹלָה.

טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת לֹא תַעֲשֶׂינָה אִישׁ לְמַכִּיר תּוֹדָה כִּי־אִם לְשֹׁאֵף נְקָמָה; וְאִם לֹא יִשָּׁכַח מַהֵר הַחֶסֶד הַקָּטָן וְהָיָה עוֹד לְתוֹלַעַת מוֹצֶצֶת.

“הֱיוּ קָשִׁים לְקַבֵּל! עֲשׂוּ חֶסֶד עִם אִישׁ, כִּי תְקַבְּלוּ מִמֶּנּוּ!” – כָּכָה אִיעָץ אֶת אֵלֶּה, אֲשֶׁר אֵין לָהֵם לְבַעֲבוּר לָתֵת.

וְאוּלָם אָנֹכִי הָיִיתִי לְנוֹתֵן; בְּכָל מְאֹדִי וְנַפְשִׁי אֶתֵּן, כְּמִשְׁפַּט רֵעַ לְרֵעִים; אֲבָל מִי נָכְרִי וְדַל, וּבָאוּ אֵלֶּה וְקָטְפוּ לָהֶם בְּעֶצֶם יָדָם אֶת פְּרִי עֵצִי: כָּכָה תִמְעַט הַכְּלִמָּה.

רַק אֶת הַפּוֹשְׁטִים־יָד עָלֵינוּ לְהַשְׁמִיד כָּלִיל! הֵן מִתְקַצְּפִים אֲנַחְנוּ בְתִתֵּנוּ עַל יָדָם וּמִתְקַצְּפִים אֲנַחְנוּ אִם לֹא נִתֵּן.

וְכֵן אֶת־הַחּטְאִים נַשְׁמִיד וְאֶת הַלֵּב הַמְּיַסֵּר! הַאֲמִינוּ לִי, רֵעַי: מוּסַר־הַלֵּב מְחַנֵּךְ אֶת הָאָדָם לְיַסֵּר רַבִּים.

וְאוּלָם מִכָּל אֵלֶּה רָעוֹת הַמַּחֲשָׁבוֹת הַקְּטַנּוֹת חַי אֲנִי אִם לֹא טוֹב לַעֲשׂוֹת רָעָה מֵחֲשֹׁב קְטַנָּה!

הֵן אָמְנָם תֹּאמְרוּ: “הַתַּאֲוָה לְמַעֲשֵׂי זָדוֹן קְטַנִּים תִּשְׁמְרֵנוּ מִפְּשָׁעִים רַבִּים וּגְדוֹלִים”. אֲבָל מַה לָכֶם פֹּה כִּי תַחְפְּצוּ לְהִשָּׁמֵר?

כְּמִשְׁפַּט מַכָּה טְרִיָּה כֵּן מִשְׁפַּט הַפֶּשַׁע: עוֹקֵץ וּמְחַכֵּךְ וּמִתְפָּרֵץ – בְּשָׂפָה בְרוּרָה וְנֶאֱמָנָה הוּא דֹבֵר.

"רְאֵה, מַחֲלָה אָנֹכִי – כֵּן דֹּבֵר הַפֶּשַׁע; וְזֹאת בְּרוּרָה וְנֶאֱמָנָה.

וְאוּלָם כְּמִשְׁפַּט הַפִּטְרִיּוֹת כֵּן מִשְׁפַּט הַמְּחֲשָׁבָה הַקְּטַנָּה: זֹחֶלֶת וּמִשְׁתּוֹחֶחֶת וּמִסְתַּתֶּרֶת – עַד כִּי יִכְמַשׁ הַבָּשָׂר וְיִרְקַב כֻּלּוֹ מֵרֹב ִּטְרִיּוֹת קְטַנּוֹת.

וְגַם הָאִישׁ אֲשֶׁר הַשָּׂטָן יוֹשֵׁב בּוֹ, וְאָמַרְתִּי לוֹ בְאָזְנוֹ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה: “טוֹב טוֹב כִּי גַּם שְׂטָנְךָ תְרַבֵּה וְהָיָה לְגָדוֹל! וְהָיָה גַם לְךָ דֶּרֶךְ הָעוֹלֶה לִגְדֻלָּה!” –

אוֹי לָנוּ, אַחַי! יוֹדְעִים אֲנַחְנוּ אֶת־כָּל אִישׁ מְעַט יוֹתֵר מִדַּי! וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה אִישׁ מְעַט מְעַט זַךְ לְעֵינֵינוּ כֻלּוֹ, וּבְכָל זֶה לַעֲבוֹר בַּעֲדוֹ לֹא נוּכַל.

אָכֵן תִכְבַּד עָלֵינוּ לִחְיוֹת עִם בְּנֵי־אָדָם, יַעַן כִּי תִכְבַּד עָלֵינוּ כָכָה לְהַחֲרִישׁ.

וְלֹא עִם הָאִישׁ אֲשֶׁר הָיָה לָנוּ לְפוּקָה נִתְהַלֵּךְ בְּקֶרִי כִּי־אִם עִם הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵין לָנוּ וְלוֹ דָבָר.

אִם יֵשׁ לְךָ רֵעַ כֹּאֵב, כִּי עַתָּה הֱיֶה לוֹ לְמַצַּע־מַרְגּוֹעַ לְמַכְאוֹבוֹ; וְאוּלָם קָשֶׁה יְהִי נָא מַצָּעֲךָ, כְּמַצָּע בִּשְׂדֵה־מִלְחָמָה יִהְיֶה: כָּכָה תוֹעִיל לוֹ הַרְבֵּה.

וְאִם יַעֲשֶׂה לְךָ רֵעַ רָעָה, אָז תְּדַבֵּר לֵאמֹר: נָשָׂאתִי לְךָ לְכָל־אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לִי; אֲבָל אֶת־אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְךָ – אֵיךְ זֶה אֶשָּׂא לָךְ!"

כֵּן תְּדַבֵּר הָאַהֲבָה הַגְּדוֹלָה: גַּם אֶת הַסְּלִיחָה וְהַחֶמְלָה הִיא כוֹבֶשֶׁת.

כְּבוֹשׁ אֶת־לִבְּךָ וַעֲצֹר בּוֹ בַכֹּחַ; כִּי בְעָזְבְךָ אֶת לִבְּךָ לְנַפְשְׁךָ, וְנָשָׂא מֵעָלֶיךָ גַּם אֶת־רֹאשֶׁךָ!

אֵי מַעֲשֵׂי סִכְלוּת גְּדוֹלִים מִן־הַנַּעֲשִׂים בְּיַד הַחוֹמְלִים? וְאֵי גָדְלוּ הַפְּגָעִים מִן הַפְּגָעִים אֲשֶׁר בָּרְאוּ מַעֲשֵׂי הַסִּכְלוּת אֲשֶׁר לַחוֹמְלִים?

הוֹי עַל הָאֹהֲבִים אֲשֶׁר אֵין עוֹד גֹּבַהּ לָהֶם מֵחֶמְלָתָם וָמָעְלָה!

הִנֵּה כֹה דִּבֵּר פַּעַם אַחַת הַשָּׂטָן אֵלַי: " יֵשׁ שְׁאוֹל גַּם לֵאלֹהִים: הֲלֹא זֹאת אַהֲבָתוֹ לִבְנֵי אָדָם".

וְזֶה לֹא־כְבָר שָׁמַעְתִּיו מְדַבֵּר אֵלַי: "הָאֱלֹהִים מֵת; בְּחֶמְלָתוֹ עַל בְּנֵי הָאָדָם מֵת הָאֱלֹהִים ".

כִּי עַל־כֵּן הִזָּהֲרוּ נָא לְנַפְשְׁכֶם מִן הַחֶמְלָה; מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה עוֹד תִּפָּתַח עֲנָנָה כְבֵדָה עַל הָאָדָם! אָמְנָם יוֹדֵעַ אֲנִי הֵיטֵב אֶת אוֹתוֹת הָרוּחוֹת!

וְאוּלָם גַּם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה שִׂימּו אֶל־לִבְּכֶם: גְּבוֹהָה כָּל־אַהֲבָה גְדוֹלָה גַּם עוֹד מֵחֶמְלָתָה: כִּי אֶת־הָאָהוּב לָהּ הֵן רַק זֶה עוֹד – בָּרֹא תִבְרָא!

"אֶת נַפְשִׁי שֶׁלִי אֲנִי מַקְרִיב עַל מִזְבַּח־אַהֲבָתִי וְאֶת רֵעַי אֲנִי מַקְרִיב עִמִּי יַחְדָּו " – כֵּן יְדַבְּרוּ כָל־הַבֹּרְאִים.

וּקְשֵׁי־לֵב הֵמָּה כָּל־הַבֹּרְאִים. –

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

עַל הַכֹּהֲנִים

וּבְאַחַד הַיָּמִים נָתַן סָרַתּוּסְטְרָא אוֹת לְתַלְמִידָיו וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם אֶת הַדְּבָרִים לֵאמֹר:

"הִנֵּה פֹה חֶבֶר כֹּהֲנִים: הֲלֹא שׂוֹנְאַי הֵם, וְאוּלָם עִבְרוּ נָא לִי בִדְמָמָה עַל פְּנֵיהֶם וּבְחֶרֶב נִרְדָּמֶת!

גַּם בֵּינֵיהֶם נִמְצָאִים גִּבּוֹרִים; רַבִּים מֵהֶם כָּאֲבוּ רַב מִדַּי– לָכֵן חָשְׁקָה נַפְשָׁם לְהַכְאִיב גַּם לַאֲחֵרִים.

שׂנְאִים רָעִים הֵמָּה: אֵין כְּעַנְוָתָם הֲרַת נְקָמָה. עַל־נַקַלָּה יִתְגָּאֵל הָאִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע בָּהֶם.

וְאוּלָם קָרוֹב דָּמִי קִרְבַת־שְׁאַר לְדָמָם. גַּם בְּדָמָם עוֹד חָפַצְתִּי כִּי יִכָּבֵד דָּמִי". –

וְכַאֲשֶׁר עָבְרוּ עֲלֵיהֶם וָהָלְאָה, וַיִּכְאַב לְסָרַתּוּסְטְרָא פִּתְאֹם, וְאוּלָם לֹא הֶאֱרִיךְ לְהֵאָבֵק עִם כְּאֵבוֹ. וַיַעַן וַיֹּאמֶר:

עָגַם לִבִּי לַכֹּהֵן הַזֶּה. וְגַם הָיוּ לזְרָאָ לְרוּחִי; וְאוּלָם זֹאת לִי הַקְּטַנָּה מִכֹּל מֵאָז אֶתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב אָדָם.

אָכֵן כֹּאֵב אָנֹכִי עִמָּם וְכֶאַבְתִּי עִמָּם תָּמִיד: שְׁבוּיִם נֶחְשְׁבוּ לִי וְנוֹשְׂאֵי־אוֹת עַל מִצְחָם. וְזֶה אֲשֶׁר יִקְרְאוּ לוֹ גֹאֵל אָסַר אֹתָם בִּכְבָלִים: –

בְּכַבְלֵי עֶרְכֵּי שָׁוְא וְאִמְרוֹת תֹּהוּ! מִי יִתֵּן וָבָא עוֹד אִישׁ אֲשֶׁר יִגְאָלֵם גַּם מִגֹּאֲלָם!

יָמִים הָיוּ אֲשֶׁר סִעַר אֹתָם הַיָּם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְהֵם חָשְׁבוּ כִּי עַל־פְּנֵי אִי יָצָאוּ; וְאוּלָם לֹא עַל־פְּנֵי אִי יָצְאוּ, כִּי־אִם עַל־פְּנֵי הַתַּנִּינִים הַגְּדוֹלִים!

עֶרְכֵּי שָׁוְא וְאִמְרוֹת תֹּהוּ: אֵלֶּה הֵמָּה הַתַּנִּינִים הָרָעִים אֲשֶׁר נֶגֶד בְּנֵי חֲלוֹף, – יָמִים רַבִּים יִישַׁן הַמִּפְגָּע בָּהֵמָה וּמְחַכֶּה.

וּבְאַחֲרִיתוֹ הִנֵּה הוּא בָא, הִנֵּה הוּא מֵקִיץ וְזוֹלֵל וּבוֹלֵעַ אֶת זֶה אֲשֶׁר בָּנָה לוֹ סֻכּוֹת עַל־גַּב עוֹרוֹ.

הַבִּיטוּ נָא לִי אֶת־הַסֻּכּוֹת אֲשֶׁר בָּנוּ לָהֶם הַכֹּהֲנִים הָאֵלֶּה! בָּתֵי־כְנֵסִיּוֹת הֵם קֹרְאִים לִמְעָרוֹתֵיהֶם הַנּוֹתְנוֹת רֵיחַ מִתְקָן. הוֹי עַל הָאוֹר הַכּוֹזֵב הַזֶּה וְעַל הָרוּחַ אֲשֶׁר רָקָב! מְקוֹם שָׁם אֵין לַנְּשָׁמָה מִשְׁפָּט – לָעוּף לִמְרוֹמֶיהָ!

כִּי־אִם כָּכָה תְצַוֶּה אֱמוּתָנָהּ עָלֶיהָ: “עַל בִּרְכֵּיכֶם טַפְּסוּ עַל פְּנֵי הַמַּדְרֵגוֹת, אַתֶּם הַחוֹטְאִים!”

אָכֵן טוֹב לִי כִּי אֶרְאֶה אִישׁ אֵין לוֹ בשֶׁת מֵרְאוֹת אֶת עֵינֵי אֵלֶּה הַנֶּהְפָּכוֹת מִבֹּשֶת וּתְפִלָּה!

מִי בָרָא לְנַפְשׁוֹ מְעָרוֹת וּמַדְרֵגוֹת־הִתְחַטְּאוּת כָּאֵלֶּה? הַאִם לֹא אֵלֶּה אֲשֶׁר חָפְצוּ לְהִתְחַבֵּא וַאֲשֶׁר בּוֹשׁוּ מִפְּנֵי הַשָּׁמַיִם הַטְּהוֹרִים?

וְרַק כַּאֲשֶׁר יָשׁוּב הַיּוֹם וְשָׁבוּ הַשָּׁמַיִם הַטְּהוֹרִים לְהַבִּיט בְּעַד הִתִּקְרוֹת הַשְּׁבוּרוֹת וְעַל הַדֶּשֶׁא מִתַּחַת וְעַל הַפְּרָגִים הָאֲדֻמִּים אֲשֶׁר עִם הַחוֹמוֹת הַבְּקוּעוֹת – אָז אָשׁוּב וְאַפְנֶה אֶת־לבִּי לְמִשְׁכְּנוֹת הָאֱלֹהִים הַזֶּה.

לְכָל־אֲשֶׁר הִתְנַגֵּד לָהֶם וְלַאֲשֶׁר הִכְאִיב לָהֶם קָרְאוּ אֱלֹהִים: חַי אֲנִי כִּי רוּחַ גִּבּוֹרִים הָיְתָה בַעֲבוֹדָתָם!

וְלֹא יָדְעוּ דֶרֶךְ אַחֶרֶת לְאַהֲבָה אֶת אֱלֹהֵיהֶם, בִּלְתִּי אִם בִּתְלוֹתָם אֶת־הָאָדָם עַל עֵץ־הַצְּלָב!

כִּפְגָרִים אָמְרוּ לִחְיוֹת, שְׁחוֹרִים כִּסּוּ עַל־פְּנֵי פִגְרָם; גַּם מִקֶּרֶב דִּבְרֵיהֶם עוֹד עֹלֶה בְּאַפִּי הָרֵיחַ הָרַע אֲשֶׁר לְחַדְרֵי מֵתִים.

וְהַיּוֹשֵׁב קָרוֹב לָהֶם יוֹשֵׁב קָרוֹב לִיאוֹרוֹת שְׁחוֹרִים, אֲשֶׁר מִתּוֹכָם תָּשִׁיר הַצְּפַרְדֵעַ אֶת־שִׁירָתָהּ בְּמַחֲשָׁבוֹת עֲמֻקּוֹת.

וְאוּלָם יָשִׁירוּ נָא לִי שִׁירִים טוֹבִים מֵאֵלֶּה, אִם חֲפֵצִים הֵם כִּי אֶלְמַד לְהַאֲמִין בְּגֹאֲלָם: יְהִי נָא מַרְאֵה תַלְמִידָיו דֹּמֵה לְמַרְאֵה נִגְאָלִים!

מִי יִתֵּן וְרָאִיתִי אוֹתָם עֲרֻמִּים: כִּי רַק הַיֹּפִי לְבַדּוֹ מַטִּיף לְשִׁיבָה מֵעָוֹן. אֲבָל אֶת־לֵב מִי יִקַּח הַיָּגוֹן הַקֹּדֵר הַזֶּה הַמִּתְחַפֵּשׂ בַּאֲפֵר!

אָכֵן גַּם גֹּאֲלֵיהֶם בְּנַפְשָׁם לֹא מִן הַחֹפֶשׁ בָּאוּ וּמִשְּׁמֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לַחֹפֶשׁ! אָכֵן גַּם הֵם בְּנַפְשָׁם לֹא הִתְהַלְּכוּ מֵעוֹדָם עַל פְּנֵי יְרִיעוֹת הַדַּעַת!

פְּרָצִים הָיוּ בָּרוּחַ אֲשֶׁר לַגֹּאֲלִים הָאֵלֶּה: אָז הֶעֱמִידוּ בְכָל פֶּרֶץ אֶת־שִׁגְעוֹנָם, אֶת מְסַתֵּם־הַפְּרָצִים הַלָּזֶה, וַיִּקְרְאוּ לָזֶה אֱלֹהִים.

בְּחֶמְלָתָם הַדּוֹלֶפֶת טֻבַּע כָּל־רוּחָם, וְכַאֲשֶׁר גָּאֲתָה וְכַאֲשֶׁר עָלְָתה חֶמְלָתָם עַל־כָּל גְּדוֹתֶיהָ, אָז צָפָה כְּפַעַם בְּפַעַם עַל־פָּנֶיהָ מִלְּמַעְלָה סִכְלוּת גְדוֹלָה.

בְּקִנְאָה גְדוֹלָה דָפְקוּ אֶת־עֶדְרָם וּבִזְעָקָה גְדוֹלָה עַל־פְּנֵי נְתִיבָם: כְּאִלּוּ הָיָה זֶה הַנָּתִיב הָאֶחָד אֶל הֶעָתִיד! חַי אֲנִי, גַּם הָרֹעִים הָאֵלֶּה עוֹד הָיוּ חֵלֶק מִן הַצֹּאן.

רוּחוֹת קְטַנּוֹת וּנְשָמוֹת רְחָבוֹת הָיוּ לָרֹעִים הָהֵם: וְאוּלָם מַה־קְטַנּוֹת, אַחַי, הָיוּ עַד עַתָּה הָאֲרָצוֹת, וְלוּ גַם אֵלֶּה אֲשֶׁר לַנְּשָׁמוֹת הָרְחָבוֹת מְאֹד!

אוֹתוֹת דָּם כָּתְבוּ עַל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלְכוּ, וְאִוַּלְתָּם אָמְרָה כִּי בְדָם תִּוָּכַח הָאֱמֶת.

וְאוּלָם הַדָּם הוּא הָרָע מִכָּל הַמּוֹפְתִים אֲשֶׁר לָאֱמֶת, גַּם אֶת הַטְּהוֹרָה מִן הַתּוֹרוֹת מַרְעִיל הַדָּם וְנוֹטֵעַ שִׁגָּעוֹן וְשִׂנְאָה בַלֵּב.

וְאִם גַּם יֵלֵךְ אִישׁ לְמַעַן תּוֹרָתוֹ בְמוֹ אֵש – מַה יוֹכִיחֵנוּ זֶה! הֲלֹא טוֹב מִזֶּה אִם מִקֶּרֶב לַבַּת נַפְשׁוֹ הוּא תֵצֵא לוֹ תוֹרָתוֹ הוּא!

לֵב כֶּבֶד חֹם לוֹחֵץ וְרֹאשׁ קַר: בַּאֲשֶׁר נִצְמְדוּ שְׁנֵי אֵלֶה, שָׁם יָקוּם הָרוּחַ הַמְּפַעְפֵּעַ – “הַגֹּאֵל”.

אָכֵן כְּבָר הָיוּ גְדוֹלִים וְעֶלְיוֹנִים מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר יִקְרָא הָעָם לָהֶם גֹּאֲלִים – אֵלֶּה הָרוּחוֹת הַמְּפַעְפְּעִים הַמְּסַעֲרִים אֶת כָּל סְבִיבָם אִתָּם!

וְגַם מִן הַגְּדוֹלִים, הַגְּדוֹלִים מִכָּל הַגֹּאֲלִים אֲשֶׁר הָיוּ, עֲלֵיכֶם אַחַי, לְהִגָּאֵל עוֹד, אִם חֲפֵצִים אַתֶּם לִמְצֹא אֶת־הַדֶּרֶךְ לְחֹפֶשׁ!

לֹא הָיָה עוֹד אָדָם עֶלְיוֹן מֵעוֹלָם. עֲרֻמִּים רָאִיתִי אֶת שְׁנֵיהֶם, אֶת הַגָּדוֹל וְאֶת הַקָּטָן מִכָּל אָדָם: –

עוֹד מַרְבִּים הֵם רַב מִדַּי לְדַמּוֹת אִישׁ אֶל אָחִיו. חַי אֲנִי כִּי גַּם אֶת־הַגָּדוֹל, הַגָּדוֹל מִכָּל, מָצָאתִי וְהִנֵּה הוּא – אָדָם רַב מִדַּי! –

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

עַל הַצַּדִּיקִים

בִּרְעָמִים וּבְלַהֲטֵי אֵשׁ שָׁמַיִם עָלֵינוּ לְדַבֵּר עַל חוּשִׁים נִהְדָמִים וְנִרְדָּמִים.

אֲבָל קוֹל כָּל־יָפֶה מְדַבֵּר חֶרֶש: רַק אֶל הַנְּשָׁמוֹת הָעֵרוֹת הוּא מִתְגַּנֵּב לָבוֹא.

חֶרֶשׁ זָע עָלַי הַיּוֹם מָגִנִּי וַיִּשְׂחַק; הִנֵּה זֶה הַשְּׂחוֹק וְזֹאת הַזְּוָעָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר לַיֹּפִי.

וַעֲלֵיכֶם הַצַּדִּיקִים, שָׂחַק יָפְיִי הַיּוֹם. וְכָכָה שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹלוֹ: " רְאֵה, הִנֵּה עוֹד דֹּרְשִׁים הֵם גַּם – שִׁלֻּמִים!"

עוֹד דֹּרְשִׁים אַתֶּם גַּם שָׂכָר, אַתֶּם הַצַּדִּיקִים! גְּמוּל אַתֶּם חֲפֵצִים תַּחַת צְדָקָה וְשָׁמַיִם תַּחַת אֲדָמוֹת וְנֵצַח תַּחַת יוֹמְכֶם?

וְעַתָּה אַתֶּם מִתְקַצְפִים עָלַי אֲשֶׁר הוֹרֵיתִי, כִּי אֵין בַּעַל גְּמוּלוֹת וְאֵין אֲדוֹן שִׁלֻּמִים? חַי אֲנִי כִּי לֹא הוֹרֵיתִי אַף זֹאת, אֲשֶׁר הַצְּדָקָה הִיא הַשָּׂכָר לְנַפְשָׁהּ.

אָכֵן זֶה לִי עָצְבִּי: בָּאוּ מְכַזְבִים וַיָּפִיחוּ כִזְבֵי שָׂכָר וְכִזְבֵי עֹנֶשׁ אֶל תּוֹךֱ יְסוֹד כָּל הַמַּעֲשִׂים – וְגַם אֶל תּוֹךְ יְסֹוד נִשְׁמַתְכֶם, הַצַּדִּיקִים!

וְאוּלָם כְּמַלְתְּעוֹת חֲזִיר הַיַּעַר תּכַרְסֵם מִלָּתִי אֶת נִשְׁמַתְכֶם עַד הַיְּסוֹד בָּהּ; מַחֲרֵשָׁה אֶהְיֶה לָכֶם.

כָּל צְפוּנוֹת יְסוֹדְכֶם יִגָּלוּ, וְכַאֲשֶׁר תִּשְכְּבוּ קְרוּעִים וּשְׁטוּחִים לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶש, אָז יִבָּדֵל כְּזָבְכֶם מֵאֲמִתְּכֶם.

כִּי זֹאת הִיא אֲמִתְּכֶם: טְהוֹרִים אַתֶּם דַּיֵּכֶם מֵחֶלְאַת הַמִּלִּים: נְקָמָה, עֹנֶשׁ, שָׂכָר וּגְמוּל.

אֲהַבְתֶּם אֶת הַצְּדָקָה כְּאַהֲבַת אֵם אֶת עוּלָהּ; אֲבָל מִי שָׁמַע מֵעוֹדוֹ, כִּי בִּקְּשָׁה אֵם שִׁלֻּמִים תַּחַת אַהֲבָתָהּ?

חֶמְדַּת נַפְשְׁכֶם שׂוּמָה בְנַפְשְׁכֶם, צִדְקַתְכֶם הִיא. צִמָּאוֹן הַטַּבַּעַת בָּכֶם: אֲשֶׁר תָּשׁוּב וְתַשִּׂיג עַצְמָהּ, מִתְאַמֶּצֶת וְסוֹבֶבֶת כָּל טַבָּעַת.

וּכְמִשְׁפַט הַכֹּכָב אֲשֶׁר יִכְבֶּה, כֵּן מִפְעַל כָּל צִדְקַתְכֶם: תָּמִיד אוֹרוֹ עוֹד בַּדֶּרֶךְ וְהוּא נוֹסֵעַ – הוֹי, מָתַי לֹא יִהְיֶה בַדֶּרֶךְ עוֹד?

כָּכָה גַּם אוֹר צִדְקַתְכֶם עוֹדוֹ בַדֶּרֶךְ גַּם אַחֲרֵי כְלוֹת מִפְעָלוֹ. וְלוּ גַם יִשָׁכַח וְיָמוּת: הִנֵּה קֶרֶן אוֹרוֹ עוֹד חַיָּה וְנוֹסָעַת.

אֲשֶׁר תִּהְיֶה צִדְקַתְכֶם עֶצֶם מֵעַצְמְכֶם וְלֹא דְּבַר זָר וְלֹא עוֹר וְלֹא כְסוּת: זֹאת הִיא הָאֱמֶת מִקֶּרֶב יְסוֹד נִשְׁמַתְכֶם, אַתֶּם הַצַּדִּיקִים! –

אָכֵן יֵשׁ אֲנָשִׁים אֲשֶׁר נֶחְשְׁבָה לָהֶם צִדְקָתָם רַק הַפַּלָּצוּת תַּחַת הַשּׁוֹט: וְאַתֶּם הִנֵּה שְׁמַעְתֶּם רַב מִדַּי לְזַעֲקַת אֵלֶּה!

וְיֵשׁ אֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִקְרְאוּ צְדָקָה לְעַצְלוּת תַּאֲוֹת זְדוֹנָם; וְאִם יֵשׁ יוֹם אֲשֶר שִׂנְאָתָם וְקִנְאָתָם תָּרַמְנָה יָד וָרָגֶל, אָז יֵעוֹר “יָשְׁרָם” וְיִמְחֶה שֵׁנָה מֵעַל עֵינָיו.

וְיֵשׁ אֲנָשִׁים אֲשֶר יִמָשְׁכוּ לְמַעֲמַקִּים; שֵׁדֵיהֶם מוֹשְׁכִים אוֹתָם. אֲבָל כַּאֲשֶׁר יִשְׁקְעוּ הָלֹךְ וְשָׁקֹעַ, כֵּן תְּלַהֵט עֵינָם הָלֹךְ וְלַהֵט וְכֵן תִּגְבַּר תְּשׁוּקָתָם לֵאלֹהִים.

וְגַם זַעֲקַת אֵלֶּה חָדְרָה עַד לְאָזְנְכֶם, אַתֶּם הַצַּדִּיקִים: “אֶת אֲשֶׁר אֵינֶנֵי – הֲלֹא זֶה לִי אֱלֹהִים וּצְדָקָה!”

וְיֵשׁ אֲנָשִׁים אֲשֶר בִּכְבֵדֻת יָבֹאוּ וּבְקוֹל רַעַשׁ, כַּעֲגָלוֹת מַסִּיעוֹת אֲבָנִים לָעֵמֶק: רַבּוֹת הֵם מְדַבְּרִים עַל כְּבוֹד־הָאָדָם וְעַל הַצְּדָקָה – לֶעָקֵב הָעוֹצֶר אֲשֶׁר בְּנַעֲלָם הֵם קֹרְאִים צְדָקָה!

וְיֵשׁ אֲנָשִׁים וְהֵמָּה כְמוֹרֵי־הַשָּׁעוֹת, אֲשֶׁר יוֹם יוֹם נְהַלֵּך אֶת גַּלְגַלֵּיהֶם: אֶת טִקְטוּקָם הֵמָּה עֹשִׂים, וְהֵם חֲפֵצִים כִּי נִקְרָא לְטִקְטוּק – צְדָקָה.

חַי אֲנִי כִּי אֵלֶּה יִהְיוּ לִי לְתַעֲנֻגּוֹת: בְּכָל אֲשֶׁר אֶמְצָא לִי מוֹרֵי־שָׁעוֹת אֵלֶּה, בְלַעֲגִי אֲהַלֵּךְ אוֹתָם; יִשְׁתַּקְשְׁקוּ נָא בְאָזְנַי כִּמְעַט.

וְיֵשׁ אֲנָשִׁים אֲשֶר עַל מְלֹא כַף יָשְׁרָם יִתְגָּאוּ, וּבִגְלָלוֹ יַעֲשׂוּ עָוֶל עִם כָּל־יֵשׁ. כָּכָה תִטְבַּע כָּל הָאָרֶץ בְּרֹב אִי־יָשְׁרָם.

אָכֵן זָרָה מִלַּת “ישֶׁר” אִם מִפִּי אֵלֶּה תִזַּל! וּבְאָמְרָם “צָדַקְתִּי”, וְהֶאֱמִין הַשּׁוֹמֵעַ תָּמִיד כִּי אָמְרוּ “צָעַקְתִּי!”

בְּצִדְקָתָם הֶם אוֹמְרִים לְנַקֵּר אֶת עֵינֵי אוֹיְבֵיהֶם; רַק מִתְנַשְׂאִים הֵמָּה, לְבַעֲבוּר הַשְׁפִּיל אֲחֵרִים.

וְעוֹד יֵשׁ אֲנָשִׁים הַיּוֹשְׁבִים בְּבִצָּתָם, וְכָכָה הֶם קֹרְאִים אֵלֵינוּ מִן הַקָּנֶה: "צְדָקָה – הֲלֹא זֹאת שֶׁבֶת בְּתוֹךְ בִּצָּה.

לֹא נִשַּׁך אִישׁ, וְאִם יֹאמַר אִישׁ לִנְשׁוֹך אוֹתָנוּ וְהִסְתַּתַּרְנוּ; וּבְכָל עִנְיָן יֵשׁ־לָנוּ רַק הַמַּחֲשָׁבָה אֲשֶׁר תִּנַּתֵן לָנוּ".

וְעוֹד יֵשׁ אֲנָשִׁים אֲשֶׁר יֹאהֲבוּ הַעֲוָיוֹת, וְהֵם חוֹשְׁבִים צְדָקָה זֹאת הִיא הַעֲוָיָה.

בִּרְכֵּיהֶם תִּשְׁתַּחֲוֶינָה תָּמִיד, יְדֵיהֶם תִּהְיֶינָה מַהֲלָלִים לִצְדָקָה, וְאוּלָם לִבָּם לֹא יֵדַע דָּבָר מִכָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

וְעוֹד יֵשׁ אֲנָשִׁים הַחוֹשְׁבִים לָהֶם לִצְדָקָה לִקְרֹא: “הַצְּדָקָה נְחוּצָה מְאֹד”; וּבְאֱמֶת הֵם חוֹשְׁבִים בָּזֹאת, כִּי פְקִידוּת־הַשּׁוֹטְרִים נְחוּצָה.

וְיֵשׁ אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יוּכַל לִרְאוֹת אֶת־הַנִּשְׂגָב בִּבְנֵי אָדָם, וְקָרָא צְדָקָה לְכָל הַשָּׁפֵל בָּהֶם אֲשֶׁר יִרְאֶה קָרוֹב אֵלָיו: כָּכָה הוּא קֹרֵא צְדָקָה לְעֵינוֹ הָרָעָה.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר יְבַקְּשׁוּ הִתְנַשְׂאוּת נֶפֶשׁ וְהִתְרוֹמְמוּת, וְקָרְאוּ לָזֹאת צְדָקָה; וְיֵשׁ אֲשֶׁר יְבַקְּשׁוּ בְּהִשְׁתּוֹחֲחוּת נַפְשָׁם – וְקָרְאוּ צְדָקָה גַם לָזֹאת.

וְכָכָה יַאֲמִינוּ כִּמְעַט כֻּלָּם כִּי חֵלֶק לָהֶם בִּצְדָקָה; לְכָל־הַמְּעַט יַחֲשׁוֹב כָּל אִישׁ כִּי יוֹדֵעַ הוּא מַה “טּוֹב” וּמָה “רַע”.

וְאוּלָם לֹא לָזֹאת בָּא סָרַתּוּסְטְרָא, לְבַעֲבוּר הַגִּיד לְכָל הַמְּכַזְבִים וְהַכְּסִילִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר: מָה אַתֶּם יוֹדְעִים עַל־דְּבַר הַצְּדָקָה! מָה אַתֶּם יְכוֹלִים לָדַעַת עַל־דְּבַר הַצְּדָקָה!

כִּי־אִם: אֲשֶׁר אַתֶּם רֵעַי תִּלְאוּ מִנְּשׂא אֶת־הַדְּבָרִים הַנּוֹשָׁנִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר לְמַדְתֶּם מִן־הַכְּסִילִים וְהַמְּכַזְּבִים.

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

כִּי תִלְאוּ מִנְּשׂא אֶת־הַמִּלִּים “שָׂכָר”, “גְּמוּל”, “עֹנֶשׁ” “נְקָמָה בְישֶׁר” –

כִּי תִלְאוּ מִקְרֹא: “הִנֵּה זֶה מַעֲשֶׂה טוֹב, כִּי עָשָׂה אוֹתוֹ הָאָדָם וְלֹא זָכַר אֶת־עַצְמוֹ”.

לֹא, רֵעַי! אֲשֶׁר יִהְיֶה עַצְמְכֶם אַתֶּם בְּכָל מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹשִׂים, כַּאֲשֶׁר תִּהְיֶה אֵם בִּפְרִי בִטְנָהּ: הִנֵּה זֶה יְהִי נָא דְבַרְכֶם אַתֶּם עַל־דְּבַר הַצְּדָקָה!

אֵין זֹאת כִּי לָקַחְתִּי מֵעִמְּכֶם דְּבָרִים לְמֵאוֹת וְאֶת־מִבְחַר הַשַּׁעֲשֻׁעִים אֲשֶׁר לְצִדְקַתְכֶם לָקַחְתִּי; וְעַתָּה אַתֶּם קֹצְפִים עָלַי כִּילָדִים.

עַל גְּדוֹת הַיָּם שִׁעְשְׁעוּ – וְעַתָּה בָא הַגַּל וַיַּסִּיעַ אֶת־כָּל שַׁעֲשֻׁעֵיהֶם וַיַּעֲבִירֵם לִמְצוּלוֹת, וְעַתָּה הֵם בֹּכִים.

וְאוּלָם הַגַּל הַזֶּה יָשׁוּב וְיָבִיא לָהֶם כְּלֵי שַּעֲשֻׁעִים חֲדָשִׁים וְיִשְׁטַח לִפְנֵיהֶם קְלִפּוֹת פְּנִינִים צְבוּעוֹת וַחֲדָשׁוֹת!

כָּכָה יִנָּחֵמוּ; וּכְמוֹהֶם כֵּן תִּמְצְאוּ רֵעַי גַּם אַתֶּם אֶת נֶחָמוֹתֵיכֶם – וּקְלִפּוֹת פְּנִינִים חֲדָשׁוֹת! –

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

עַל הָאֲסַפְסוּף

מַעְיַן תַּאֲוָה הַחַיִּים; אֲבָל כַּאֲשֶׁר יִשְׁתֶּה גַם הָאֲסַפְסוּף, שָׁם כָּל־הַבְּאֵרוֹת נִמְלְאוּ רוֹשׁ.

הוֹלֵךְ לִבִּי אַחֲרֵי כָּל־טָהוֹר; אֲבָל לְזָרָא לִי כָּל הַפִּיוֹת הַמְּפֻשָּׂקִים וְצִמְאוֹן הַטְּמֵאִים.

אֶת עֵינָם הִשְׁקִיעוּ בְתוֹךְ הַבְּאֵר; וְעַתָּה נוֹצֵץ אֵלַי שְׂחוֹק פִּיהֶם הַנֶאֱלָח מִתּוֹךְ הַבְּאֵר.

אֶת הַמַּיִם הַקְּדוֹשִׁים מִלְּאוּ רוֹשׁ בְּזִמַּת תַּאֲוָתָם; וְכַאֲשֶׁר קָרְאוּ לַחֲלוֹמוֹתֵיהֶם הַמְּגֹאָלִים תַּאֲוָה, אָז מִלְּאוּ רוֹשׁ גַּם אֶת הַמִּלִּים.

הַלֶּהָבָה תִתְגָּעֵשׁ, כַּאֲשֶׁר יַרְבִּיצוּ הֵמָּה אֶת לִבְבֵיהֶם הַלַּחִים אֶל מוּל הָאֵשׁ; הָרוּחַ גַּם הוּא יִזְעַף וְיֶעֱשַׁן, כַּאֲשֶׁר יִגַּשׁ הָאֲסַפְסוּף אֶל הָאֵשׁ.

בְּיָדָם יֵהָפֵךְ הַפְּרִי וְהָיָה כָמוּשׁ וּמְתֻלָּע; לְשַׁלֶּכֶת וּלְקֵרֵחַ תַּעֲשֶׂה עֵינָם אֶת עֵץ־הַפְּרִי כַּאֲשֶׁר רַק יַבִּיטוּ בּוֹ.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר פָּנָה אִישׁ מֵאַחֲרֵי הַחַיִּים, וְהוּא רַק מֵאַחֲרֵי הָאֲסַפְסוּף פָּנָה: לֹא חָפֵץ כִּי יְחַלֵּק עִם הָאֲסַפְסוּף יַחַד בְּאֵר וְלֶהָבָה וָפֶרִי.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר בָּרַח אִישׁ הַמִּדְבָּרָה לִצְמֹא לְמַיִם עִם חַיּוֹת טֶרֶף יַחְדָּו, וְהוּא רַק לֹא חָפֵץ לָשֶׁבֶת עַל הַבְּאֵר עִם מַנְהִיגֵי גְמַלִּים מְגֹאָלִים.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר כְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד בָּא וּכְזֶרֶם בָּרָד עַל שְׂדֵי תְבוּאוֹת, וְהוּא רַק אֶת־רַגְלוֹ חָפֵץ לָשׂוּם בִּגְרוֹן הָאֲסַפְסוּף וְלִסְתּוֹם כָּכָה אֶת־פִּיו.

וְלֹא זֶה בִלְעִי אֲשֶׁר נֶחְנַקְתִּי כִמְעַט עָלָיו, לְמַעַן דַּעַת כִּי לַחַיִּים כַּאֲשֶׁר הֵמָּה נְחוּצִים אֵיבָה וָמָוֶת וּמְצוּקוֹת צְלָב: –

כִּי־אִם זֶה־אֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי פַעַם וְכִמְעַט אֲשֶׁר נֶחְנַקְתִּי עַל שְאֵלָתִי: הֲיִתָּכֵן? הַאִם גַּם הָאֲסַפְסוּף נָחוּץ לָנוּ לַחַיִּים?

הַנְחוּצִים בְּאֵרוֹת מְלֵאוֹת רוֹשׁ וְאִשִּׁים מַעֲלוֹת צַחֲנָה וַחֲלוֹמוֹת מְגֹּאָלִים וְתוֹלָעִים בְּלֶחֶם הַחַיִּים?

לֹא שִׂנְאָתִי כִּי־אִם גֹּעַל נַפְשִׁי אָכַל בִּרְעָבוֹ מֵעֵץ־חַיַּי!

אָכֵן גַּם הָרוּחַ בָּאֱנוֹשׁ הָיָה לִי לִפְעָמִים לְמַשָּׂא, בִּרְאוֹתִי כִּי הָיוּ גַם בְּנֵי הָאֲסַפְסוּף לְבַעֲלֵי רוּחַ!

וּלְמוֹשְׁלִים פָּנִיתִי עָרְפִּי בִּרְאוֹתִי מַה־יִקְרְאוּ עַתָּה מָשֹׁל:

מִסְחָר וְעֵסֶק עַל־דְּבַר הַשִּׁלְטוֹן – עִם הָאֲסַפְסוּף!

וּבֵין עַמִּים הִתְגּוֹרַרְתִּי עִם לְשׁוֹנוֹת נָכְרִיּוֹת וְאָזְנַי הָיוּ אֲטוּמוֹת: לְבַעֲבוּר נָכְרִיָּה תִהְיֶה לִי לְשׁוֹן מִסְחָרָם וְעִסְקָם וְלֹא אֶשְׁמַע אֶת אֶתְנַנָּם עַל־דְּבַר הַשִּׁלְטוֹן.

וְאֶת־אַפִּי חָטַמְתִּי לְבִלְתִּי הָרִיחַ וָאֵלֶך מַר בֵּין כָּל־אֶתְמוֹל וְהַיּוֹם: אָכֵן עוֹלֶה מִתּוֹךְ כָּל־אֶתְמוֹל וְהַיּוֹם הָרֵיחַ הָרָע אֲשֶׁר לָאֲסַפְסוּף הַכּוֹתֵב!

כְּאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ מוּם, חֵרֵשׁ אוֹ עִוֵּר אוֹ אִלֵּם כָּכָה הָיִיתִי יָמִים רַבִּים; רַק אֲשֶׁר לֹא תִהְיֶה נַפְשִׁי עִם אֲסַפְסוּף הַמּוֹשְׁלִים וְאֲסַפְסוּף הַכּוֹתְבִים וְאֲסַפְסוּף הַמִּתְאַוִּים.

בּעָמָל עָלָה רוּחִי עַל־פְּנֵי מַדְרְגוֹת וְנִזְהָר לְנַפְשִׁי; נִדְבוֹת תַּאֲוָה הָיוּ שִׁקּוּיוֹ; בְּמַקְלוֹ עָבַר הָעִוֵּר אֶת־יְמֵי חַיָּיו.

מֶה הָיָה לִי אֵפוֹא? מִי גָאַל אוֹתִי מִגֹעַל נַפְשִׁי? מִי חִדֵּשׁ נְעוּרֵי עֵינִי? אֵיךְ עַפְתִּי לַמָּרוֹם, מְקוֹם אֵין עוֹד אֲסַפְסוּף יוֹשֵׁב עַל־יַד הַבְּאֵר?

הֲגֹעַל נַפְשִׁי בָרָא לִי כְנָפַיִם וְכֹחוֹת הַמַּרְגִּישִׁים מַעְיָנוֹת? אִם עַד לִמְרוֹמֵי מָרוֹם הָיָה לִי לָעוּף לְבַעֲבוּר אָשׁוּב וְאֶמְצָא אֶת מַעְיַן הַתַּאֲוָה?

וְחַי אֲנִי כִּי מְצָאתִיו, אַחַי! פֹּה בִמְרוֹמֵי מָרוֹם נוֹבֵעַ לִי מַעְיַן הַתַּאֲוָה! יֵשׁ חַיִּים אֲשֶׁר לֹא יִשְׁתֶּה שָׁם הָאֲסַפְסוּף עִמִּי יַחְדָּו!

כִּמְעַט עָצַם מִמֶּנִי זֶה נָזְלְךָ, מַעְיַן הַתַּאֲוָה! וְיֵשׁ כִּי הַרְבֵּה פְּעָמִים תָּשׁוּב וְתָרִיק אֶת־כּוֹסִי מִדֵּי חָפְצְךָ לְמַלֵא אוֹתָה!

וְעוֹד עָלַי לִלְמוֹד לְקָרְבָה אֵלֶיךָ צָנוּעַ וְעָנָו: עַז מִדַּי עוֹד יֶחְרַד לִבִּי לִקְרָאתֶךָ: –

לִבִּי אֲשֶׁר קֵיצִי בֹעֵר עָלָיו, זֶה הַקַּיִץ הַקָּצָר וְהַחַם וְהַכָּבֵד וּשְׁכוּר הַשָּׁלְוָה: מַה־יִשְׁאַף לֵב־קֵיצִי אֶת קָרָתֶךָ!

עָבְרוּ הַתְּלָאוֹת הַמִּתְמַהְמְהוֹת אֲשֶׁר לַאֲבִיבִי! עָבְרוּ סַעֲרוֹת פִּתֵּי שַׁלְגִּי בְתַמּוּז! קַיִץ הָיִיתִי כֻלִּי וְצָהֳרֵי קַיִץ!

קַיִץ בִּמְרוֹמֵי מָרוֹם עִם מַעְיָנוֹת קָרִים וְדִמְמַת שַׁלְוָה: הוֹי בֹּאוּ רֵעַי, לְמַעַן תִּשְׁלַו הַדְּמָמָה שִׁבְעָתַים כָּכָה!

כִּי זֶה מְרוֹמֵנוּ אֲנַחְנוּ וְאֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּ: גְּבֹהִים וּתְלוּלִים רַב מִדַּי אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים פֹּה מִכָּל־הַטְּמֵאִים וְצִמְאוֹנָם.

הַשְׁקִיעוּ נָא אֶת עֵינֵיכֶם הַטְּהוֹרוֹת בְּתוֹךְ בְּאֵר תַּאֲוָתִי, רֵעַי! הֵן לֹא עַל יֶדְכֶם תִּדְלַח בְּאֵרִי! בִּשְׂחוֹק תַּצְהִיר לְנֶגְּדְכֶם בְּטָהֳרָתָהּ הִיא.

עַל עֵץ הֶעָתִיד נִבְנֶה אֶת־קִנֵּנוּ; נְשָׁרִים יָבִיאוּ אֵלֵינוּ הַבֹּדְדִים אֶת־אָכְלֵנוּ בְחַרְטֻמָם!

וְהָאֹכֶל אֵינֶנּוּ אֹכֶל אֲשֶׁר יֹאכְלוּ עִמָּנוּ גַם טְמֵאִים מִמֶּנּוּ! אֵשׁ יֵחָשֵׁב לָהֶם אָכְלֵנוּ, וְהֵם יִרְאוּ לַחֲטוֹף מִמֶּנּוּ גַם הֵם פֶּן תִּכָּוֶינָה בוֹ שִׂפְתֵיהֶם!

וְלֹא מִשְׁכָּנוֹת נְכוֹנִים עִמָּנוּ פֹה בְּעַד טְמֵאִים! מְעָרַת קֶרַח יֵחָשֵׁב אָשְׁרֵנוּ לִבְשָׂרָם וּלְרוּחָם!

וּכְמוֹ רוּחוֹת סְעָרָה נִחְיֶה מִמַּעַל לָהֶם, שְׁכֵנִים נִהְיֶה לַנְּשָׁרִים, שְׁכֵנִים לַשֶּׁלֶג, שְׁכֵנִים לַשֶּׁמֶש: כָּכָה חַיִּים רוּחוֹת סְעָרָה.

וּכְמִשְׁפַּט רוּחַ גְּדוֹלָה עוֹד אֶשָּׁף בָּהֶם פַּעַם אֶחָת, וּבְנִשְׁמָתִי אָהֹם אֶת נִשְׁמַת אַפָּם: אֶת־זֶה שֹׁאֵל מֵעִמִּי עֲתִידִי.

חַי אֲנִי, רוּחַ סְעָרָה גְדוֹלָה יִהְיֶה סָרַתּוּסְטְרָא לְכָל הַשְּׁפֵלוֹת; וְזֹאת הָעֵצָה אֲשֶׁר יָעַצְתִּי אֶת כָּל אוֹיְבַי וְאֶת כָּל הַמְּקִיאִים וְהַרוֹקְקִים: "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם מֵרֹק לְנֶגֶד הָרוּחַ! –

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

עַל הָעַקְרַבִּים

רְאֵה הִנֵּה פֹה מְעָרַת הָעַקְרָב! הֶחָפַצְתָּ לִרְאוֹת אוֹתוֹ גַם הוּא? פֹּה הִנֵּה רִשְׁתּוֹ תְלוּיָה: גַּע בָּהּ וְתִתְנוֹדֵד.

אָכֵן הִנֵּה הוּא בָא לִרְצוֹנוֹ: בָּרוּךְ אַתָּה הָעַקְרָב בְּבוֹאֶךָ! צִיּוּנְךָ הַמְּשֻׁלָּש רֹבֵץ שָׁחוֹר עַל־פְּנֵי עָרְפְּךָ עִם סִמְלְךָ אֲשֶׁר לְךָ; וְאוּלָם אָנֹכִי הִנֵּה יָדַעְתִּי גַם אֶת הָרֹבֵץ בְּקֶרֶב נִשְׁמָתֶךָ.

נְקָמָה רֹבֶצֶת בְּקֶרֶב נִשְׁמָתֶךָ: בַּאֲשֶׁר תִּשֹׁךְ, שָׁם יַעֲלֶה גֶּלֶד שָׁחוֹר; רוֹשׁ הַנְּקָמָה אֲשֶׁר תָּקִיא מְחוֹלֵל אֶת הַנְּשָׁמָה.

הִנֵּה כֹה אֵפוֹא אֲדַבֵּר בְּמָשָׁל אֲלֵיכֶם, אַתֶּם מְחוֹלְלֵי הַנְּשָׁמוֹת, אֲשֶׁר תַּטִּיפוּ לְשִׁוְיוֹן! רַק עַקְרַבִּים הֱיִיתֶם בְּעֵינַי וְשֹׁאֲפֵי נְקָמוֹת בַּסֵּתֶר.

וְאוּלָם אֶת סִתְרְכֶם זֶה אֲגַלֶּה לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶש: לָכֵן אֶשְׂחַק לָכֶם עַל־פְּנֵיכֶם אֶת־שְׂחוֹק לַעֲגִי מִגָּבוֹהַּ.

לָכֵן אֲזַעְזַע אֶת־רִשְׁתְּכֶם, לְבַעֲבוּר תֵּעוֹר חֲמַתְכֶם וְנָשְׁלָה אֶתְכֶם אֶל־מִחוּץ לִמְעָרַת כִּזְבֵיכֶם וְהִתְפָּרְצָה נִקְמַתְכֶם מֵאַחֲרֵי מִלַּתְכֶם “ישֶׁר”.

כִּי אֲשֶׁר יִגָּאֵל הָאָדָם מִן הַנְּקָמָה – זֶה לִי הַגֶּשֶׁר אֶל הַנִּשְׂגָּבָה מִכָּל־תִּקְוֹת וְזֶה לִי הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן אַחֲרֵי הַסּוּפוֹת הָאֲרֻכּוֹת.

וְאוּלָם הִנֵּה אַחֶרֶת חֲפֵצִים הָעַקְרַבִּים. “רַק זֶה נֶחְשָׁב בְּעֵינֵינוּ לְישֶׁר, אֲשֶׁר תִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֶת־סוּפוֹת נִקְמָתֵנוּ” – כָּכָה הֵם מְדַבְּרִים אִישׁ בְּאָזְנֵי אָחִיו.

“נְקָמָה אֲנַחְנוּ חֲפֵצִים לְהַשִּׁיא וְחֶרְפָּה עַל־כָּל אֲשֶׁר לֹא יִשְׁוֶה אֵלֵינוּ” – כָּכָה נִשְׁבָּעִים לִבּוֹת- הָעַקְרַבִּים.

וְ“חֵפֶץ אֶל שִׁוְיוֹן” – זֶה יִהְיֶה מֵעַתָּה הַשֵּׁם אֲשֶׁר לְצֶדֶק; “וּלְעֻמַּת כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר יְכֹלֶת לוֹ נָרִים אֶת־קוֹל צַעֲקָתֵנוּ!”

אַתֶּם מַטִּיפֵי הַשִּׁוְיוֹן: רַק שִׁגְעוֹן־עָרִיצִים אֲשֶׁר אֵין אוֹנִים לוֹ צֹעֵק מִקִּרְבְּכֶם לְ“שִׁוְיוֹן”; רַק תַּאֲוֹת עָרִיצִים אֲשֶׁר הִתְחַבְּאוּ מִתְחַפְּשׂוֹת בְּמִלּוֹת הַצֶּדֶק!

וְגֹבַהּ־לֵב נֻפָּח וְקִנְאָה עֲצוּרָה, וְאוּלַי רַק גֹבַהּ־לֵב וְהַקִּנְאָה אֲשֶׁר לַאֲבוֹתֵיכֶם: וְאוּלָם מִקִּרְבְּכֶם הֵם מִתְפָּרְצִים בְּלַבַּת־אֵשׁ וּכְמוֹ שִׁגְעוֹן־נְקָמָה.

אֶת־אֲשֶׁר כִּחֵד הָאָב תַּחַת לְשׁוֹנוֹ אוֹתוֹ יְדַבֵּר הַבֵּן: וּפְעָמִים הַרְבֵּה רָאִיתִי בֵן וְהוּא רַק הַסּוֹד הַמְּגֻלֶּה אֲשֶׁר הָיָה לְאָבִיו.

אֶל הַנִּלְהָבִים נִדְמוּ – וְאוּלָם לֹא הַלֵּב הוּא הַמַּלְהִיבָם, כִּי אִם הַנְּקָמָה. וְהָיָה גַם בִּהְיוֹתָם רַכִּים וְקָרֵי־רוּחַ, אָז לֹא הָרוּחַ הִיא אֲשֶׁר עָשְׂתָה אוֹתָם לְרַכִּים וּלְקָרֵי־רוּחַ, כִּי אִם הַקִּנְאָה.

וַחֲמַת קִנְאָתָם הִיא אֲשֶׁר גַּם עַד לִנְתִיבוֹת הַחוֹקְרִים תְּבִיאֵם; וְזֶה הָאוֹת אֲשֶׁר לַחֲמַת קִנְאָתָם: תָּמִיד הֵם הוֹלְכִים מִן הַמַּטָּרָה וָהָלְאָה, עַד כִּי בָאַחֲרוֹנָה יִיעָפוּ וְהָיָה עֲלֵיהֶם לִשְׁכַּב עַל הַשֶּׁלֶג לִישׁוֹן.

מִכָּל זְעָקָה מִזַּעֲקוֹתֵיהֶם קֹרֵאת הַנְּקָמָה, בְּכָל מַהֲלָל מִמַּהֲלָלֵיהֶם שֹׁכֵן הַחֵפֶץ לְהַכְאִיב; וְהֱיוֹת לְשׁוֹפֵט – זֶה לָהֶם הַגָּדוֹל מִכָּל־אשֶׁר.

וְאוּלָם זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹעֵץ אֶתְכֶם, רֵעַי: הִזָּהֲרוּ מִכָּל אָדָם אֲשֶׁר תַּאֲוַת־עֱנשׁ חָזְקָה בָם!

רַק עַם אֵין־תַּרְבּוּת וַחֲסַר כְּבוֹד־אָבוֹת הָעָם הַזֶּה; מִתָּוֵי פְנֵיהֶם נִשְׁקָף הַהוֹרֵג וְהַכֶּלֶב הַמְּרַגֵל.

הִזָּהֲרוּ מִכָּל הַמַּרְבִּים לְדַבֵּר עַל צִדְקָתָם! חַי אֲנִי כִּי יֶחְסַר לְנִשְׁמָתָם עוֹד הַרְבֵּה גַם חוּץ מִדְּבָשׁ.

וְאִם הֵם בְּמוֹ־פִיהֶם קֹרְאִים לְנַפְשָׁם “הַטּוֹבִים וְהַצַּדִּיקִים”, אַל נָא תִשְׁכְּחוּ, אֲשֶׁר אֵין לָהֵם דָּבָר לִהְיוֹת קַנָּאִים בִּלְתִּי אִם – הַכֹּחַ!

רֵעַי, לֹא חָפַצְתִּי כִּי בָהֶם אֶתְעָרֵב וּבָם תַּחְלִיפוּנִי.

יֵשׁ בָּהֶם הַמַּטִּיפִים תּוֹרָתִי עַל הַחַיִים: וְאוּלָם בַּזְּמָן הַהוּא גַּם מַטִּיפֵי לְשִׁוְיוֹן הֵמָּה וְעַקְרַבִּים.

כִּי יְדַבְּרוּ טוֹב עַל הַחַיִּים, בְּעוֹד אֲשֶׁר הֵמָּה – תּוֹלָעֵי הָרוֹשׁ – יוֹשְׁבִים בִּמְעָרוֹתֵיהֶם וְהֵם מָפְנִים מִן הַחַיִּים: וְזֶה הָאוֹת כִּי בָזֶה חֲפֵצִים הֵם רַק לְהַכְאִיב.

וּלְהַכְאִיב לָאֵלֶּה, אֲשֶׁר לָהֶם עַתָּה הַכֹּחַ: וְאוּלָם אֵלֶּה הֲלֹא נָאֲוָה לָהֶם עוֹד לְהַטִּיף בְּאָזְנָם עַל הַמָּוֶת!

אֲבָל לוּ אַחֶרֶת הָיְתָה עִמָּם, כִּי עַתָּה הוֹרוּ הָעַקְרַבִּים אַחֶרֶת: וְהֵם הֲלֹא הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לְפָנִים הָיוּ מַלְשִׁינֵי עוֹלָם וְשׂוֹרְפֵי כוֹפְרִים.

בִּנְבִיאֵי הַשִּׁוְיוֹן הָאֵלֶּה לֹא חָפַצְתִּי לְהִתְעָרֵב וּבָם אַל תַּחְלִיפוּנִי. כִּי זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר אֵלַי יְדַבֵּר הַיּשֶׁר: “אֵין בְּנֵי הָאָדָם שֹׁוִים!”

וְגַם חָלִילָה מֵהֶם כִּי יֵלְכוּ וְיִשְׁוּו! הֵן מָה אַחֲרִית אַהֲבָתִי אֶת הָאָדָם הָעֶלְיוֹן לוּ אַחֶרֶת אֲדַבֵּר?

עַל אַלְפֵי גְשָׁרִים וּנְתִיבוֹת יֶחְרְדוּ נָא אֶל הֶעָתִיד וּמִיּוֹם לְיוֹם תִּגְדַּל נָא הַמִּלְחָמָה וְיֶרֶב אֶפֶס־הַשִּׁוְיוֹן: כֹּה תְצַוֶּה אַהֲבָתִי אוֹתִי לְדַבֵּר!

וּלְיוֹצְרֵי מַרְאוֹת וְשֵׁדִים יִהְיוּ נָא בְרִיבוֹתֵיהֶם, וְגַם בְּמַרְאוֹתֵיהֶם וּבְשֵדֵיהֶם עוֹד יִלְחֲמוּ נָא אִישׁ אֶל אָחִיו אֶת הַנִּשְׂגָבָה מִמִּלְחֲמוֹתֵיהֶם!

וְטוֹב וָרָע וְעָשִׁיר וְעָנִי וְרָם וְשָׁפֵל וְכָל שְׁמוֹת הָעֲרָכִים לְמִינֵיהֶם: כְּלֵי נֶשֶׁק יִהְיוּ נָא כָל־אֵלֶּה וְאוֹתוֹת מִשְׁתַּקְשְׁקִים אֲשׁר לַמַּחֲשָׁבָה הָאַחַת: כִּי עַל הַחַיִּים לָשׁוּב כְּפַעַם בְּפַעַם וְלִכְבּוֹשׁ אֶת־עַצְמָם!

לִמְרוֹמִים שׁוֹאֲפִים הֵם, הַחַיִּים הָאֵלֶּה, לִבְנוֹת בָּהֵמָּה אֶת עַמּוּדֵיהֶם וּמַעֲלוֹתֵיהֶם: לְמֶרְחַקִּים גְּדוֹלִים חוֹתְרִים הֵם לְהַבִּיט וְלִקְרַאת חֶמְדּוֹת הַיֹּפִי – וְלָכֵן חֵפֶץ לָהֶם בִּמְרוֹמִים!

וְיַעַן אֲשֶׁר חֵפֶץ לָהֶם בִּמְרוֹמִים, לָכֵן חֵפֶץ לָהֶם בְּמַעֲלוֹת וּבְמַעֲקַשִּׁים אֲשֶׁר לְמַעֲלוֹת וּלְעוֹלִים! לַעֲלוֹת שֹׁאֲפִים הַחַיִּים וְלִכְבּוֹש אֶת־עַצְמָם מִדֵּי עֲלוֹתָם.

וְאַתֶּם הָבוּ נָא וּרְאוּ, רֵעַי! הִנֵּה פֹה לִפְנֵיכֶם, בִמְקוֹם שָׁם מְעָרַב הָעַקְרָב, חָרְבוֹת עִיִּים אֲשֶׁר לְהֵיכָל יָשָׁן, – פִּקְחוּ נָא עֵינֵיכֶם הֵיטֵב!

וְחַי אֲנִי כִּי הָאִישׁ אֲשֶׁר חָצַב פֹּה בָאֶבֶן אֶת מַחְשְׁבוֹתָיו לְמַעְלָה לְמַעְלָה יָדַע אֶת־סוֹד כָּל־הַחַיִּים כְּאַחַד הַחֲכָמִים!

כִּי עוֹד מִלְחָמָה וְאֶפֶס־שִׁוְיוֹן שׁוֹכְנִים גַּם בְּקֶרֶב יֹפִי. וּמִלְחָמָה בִדְבַר הָעֹז וּמִלְחָמָה בִדְבַר הַיָּד הָעֶלְיוֹנַה: אֶת כָּל זֹאת הוּא מוֹרֶה אוֹתָנוּ פֹה בַּמָּשָׁל בְּשָׂפָה בְרוּרָה.

כַּאֲשֶׁר יִפְרְצוּ פֹה הַכִּפָּה וְהַצֵּלָע בְּהַדְרַת־אֵלִים בְּהִתְגוֹשְׁשָׁן אִשָּׁה עִם אֲחוֹתָהּ, וְכַאֲשֶׁר יַחְתְּרוּ בָאוֹר וּבַצֵּל אִשָּׁה לְמוּל רְעוּתָהּ הַחוֹתְרוֹת הָאֵלֶּה הַחוֹתְרוֹת בְּכֹחַ־אֵלִים –

כֵּן נִהְיֶה נָא בְהָדָר וּלְנָכוֹן לְאוֹיְבִים גַּם אֲנַחְנוּ, רֵעַי! נַחְתָּר־נָא כְאֵלִים גַּם אֲנַחְנוּ אִישׁ לְמוּל אָחִיו!

אוֹיָה! הִנֵּה זֶה נְשָׁכַנִּי עַתָּה הָעַקְרָב, זֶה אוֹיְבִי מֵאָז! לְנָכוֹן וּבְהַדְרַת אֵלִים נָשַׁךְ אוֹתִי בְאֶצְבָּעִי!

"הֲלֹא יֵשׁ עוֹד עֹנֶשׁ וּמִשְׁפַּט צֶדֶק – כָּכָה יַחְשׁוֹב: “אַל נָא לְחִנָּם יְזַמֵּר לָנוּ פֹה אֶת זְמִירוֹתָיו לִכְבוֹד הַשִּׂנְאָה!”

כֵּן הוּא, נָקָם לָקָח! וְאוּלָם אוֹי וַאֲבוֹי לִי! כִּי הַמְּעַט מִמֶּנוּ נִקְמָתוֹ, וְהוּא יָבִיא אֶת חֲמַת הַנְּקָמָה גַם בִּי וִיחוֹלֵל אֶת־נִשְׁמָתִי!

וְאוּלָם לְבִלְתִּי אָחוּל, רֵעַי, אִסְרוּנִי נָא מוּצָק פֹּה אֶל הָעַמּוּד הַזֶּה! טוֹב לִי לִהְיוֹת קְדוֹשׁ־עַמּוּדִים מִהְיוֹתִי גַלְגַּל לִפְנֵי נְקָמָה!

חַי אֲנִי, לֹא יִהְיֶה סָרַתּוּסְטְרָא רוּחַ מִתְחוֹלֵל וּמִתְהַפֵּךְ; וְאִם מְרַקֵּד הוּא, לֹא עַל פִּי עַקְרָב יְרַקֵּד!

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

עַל הַחֲכָמִים הַמְּהֻלָּלִים

לָעָם עֲבַדְתֶּם וְלָאֱמוּנָה הַטְּפֵלָה אֲשֶׁר לָעָם, אַתֶּם הַחֲכָמִים הַמְּהֻלָּלִים פֹּה כֻלְכֶם – וְלֹא לָאֱמֶת! הֵן בַּעֲבוּר זֶה עוֹד נָתְנוּ לָכֶם כָּבוֹד וְיִרְאָה.

וּבַּעֲבוּר זֶה נָשְׂאוּ גַם אֶת אֶפֶס־אֱמוּנַתְכֶם, כִּי הִיא הָיְתָה מְזִמָּה וְדֶרֶךְ־נַפְתוּלִים לָבֹא אֶל הָעָם. כָּכָה יִתֵּן הָאָדוֹן אֶת עֲבָדָיו לַעֲשׂוֹת כְּכָל הָעֹלֶה עַל רוּחָם וְאַף עוֹד יִתְעַנֵּג עַל שְׁרִירוּת לִבָּם.

אֲבָל הַשָּׂנוּא בְעֵינֵי הָעָם, כַּאֲשֶׁר שָׂנוּא הַזְּאֵב בְּעֵינֵי הַכְּלָבִים, הֲלֹא זֶה הָרוּחַ הַחָפְשִׁי, זֶה אוֹיֵב־הַכְּבָלִים, זֶה שׂוֹנֵא הִשְׁתַּחֲוֹת, זֶה שׁוֹכֵן יְעָרִים.

וַאֲשֶׁר יַבְרִיחַ אוֹתוֹ מִסֻּבְּכוֹ – וְקָרָא הָעָם לָזֶה מֵאָז “עֲשׂוֹת מִשְׁפַּט צֶדֶק”: וְאַף עוֹד יְשַׁסֶּה בוֹ גַם עַתָּה אֶת מִבְחַר כְּלָבָיו חַדֵּי־הַשִּׁנָיִם.

“הִנֵּה פֹה הָאֱמֶת: כִּי פֹה הֲלֹא הָעָם! הוֹי הוֹי לַמְּבַקְּשִׁים!” – כָּכָה נִשְׁמְעָה הַקְּרִיאָה תָמִיד.

וְצֶדֶק אֲמַרְתֶּם לָתֵת לְעַמְכֶם שָׁם בַּאֲשֶׁר מָצָא דָבָר חֵן בְּעֵינָיו: אֶת־זֶה קְרָאתֶם “חֵפֶץ אֶל אֱמֶת”, אַתֶּם הַחֲכָמִים הַמְּהֻלָּלִים!

וְלִבְּכֶם דִּבֵּר תָּמִיד בְּקִרְבּוֹ: “מִן הָעָם בָּאתִי: מִשָּׁם בָּא לִי גַם קוֹל אֱלֹהִים”.

חֲכָמִים וְאַנְשֵׁי עֹרֶף קָשֶׁה כְמִשְׁפַּט הַחֲמוֹר: כָּכָה הְיִיתֶם תָּמִיד לְפֶה לָעָם.

וְיֵשׁ בֵּין הַתַּקִּיפִים בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר בִּהְיוֹת עִם־לִבּוֹ לִנְסוֹעַ לְרוּחַ הָעָם, וְרָתַם לוֹ לִפְנֵי סוּסוֹ גַם חֲמוֹר קָטָן – אֶת אַחַד הַחֲכָמִים הַמְּהֻלָּלִים.

וְעַתָּה הִנֵּה זֶה חָפַצְתִּי, אַתֶּם הַחֲכָמִים הַמְּהֻלָּלִים, כִּי תִהְיֶה אַחֲרִית וְכִי תִפְשְׁטוּ מֵעֲלֵיכֶם כָּלָה אֶת־עוֹר הָאֲרִי!

אֶת־עוֹר הַחַיָּה הַטּוֹרֶפֶת, הָעוֹר הַצָּבוּעַ, וְאֶת בְּלוֹאֵי סִחֲבוֹת הַחוֹקֵר וְהַמְּבַקֵּשׁ וְהַכּוֹבֵשׁ!

אָמְנָם לְבַעֲבוּר לָמְדִי לְהַאֲמִין לָכֶם כִּי “נֶאֱמָנִים” אַתֶּם, עֲלֵיכֶם לְשַׁבֵּר בָּרִאשׁוֹנָה אֶת חֶפְצְכֶם לְכַבֵּד.

נֶאֱמָן – כָּכָה אֲנִי קֹרֵא אֶת־זֶה אֲשֶׁר הָלַךְ לְעַרְבוֹת מִדְבָּר בִּמְקוֹם אֵין אֱלֹהִים וַאֲשֶׁר שִׁבֵּר אֶת־לִבּוֹ הֶחָפֵץ כַּבֵּד.

בַּחוֹל הַצָּהוּב וְשָׁזוּף מִלַּהַט הַשֶּׁמֶש יַבִּיט כְּמִתְגַּנֵּב לִנְאוֹת הַמִּדְבָּר וְצָמֵא לְמַעְיְנוֹת מֵימֵיהֶן, אֲשֶׁר שָׁם חַיְתוֹ מִדְבָּר שׁוֹכְנוֹת תַּחַת עֵצִים עֲבֻתִּים.

וְאוּלָם לֹא יַשִּׁיא אוֹתוֹ צְמָאוֹ לָלֶכֶת וְלִדְמוֹת אֶל הַמִּתְעַנְּגוֹת הָהֵן: כִּי בַאֲשֶׁר נְאוֹת מִדְבָּר שָׁם גַּם עֲצַבֵּי אֱלִילִים.

רָעֵב וְטֹרֵף וּבֹדֵד וְאֵין אֱלֹהִים: כָּכָה יִהְיֶה חֵפֶץ־הָאַרְיֶה וְכָכָה יִשְׁאַל מֵעִם נַפְשׁוֹ לִהְיוֹת.

חָפְשִׁי מֵאשֶׁר עֲבָדִים, נִגְאָל מֵאְלֹהִים וּמֵעַבוֹדַת אֱלֹהִים, בְּאֶפֶס יִרְאָה וְנוֹרָא, שַׂגִּיא וּבֹדֵד: כָּכָה יִהְיֶה הַחֵפֶץ אֲשֶׁר לְנֶאֱמַן רוּחַ.

בַּמִּדְבָּר יָשְׁבוּ מֶעוֹלָם הַנֶּאֱמָנִים, אֵלֶּה הָרוּחוֹת הַחָפְשִׁים, וַיִּהְיוּ שָׁם לַאֲדוֹנֵי הַמִּדְבָּר; וְאוּלָם בֶּעָרִים יוֹשְׁבִים הַחֲכָמִים הַמְּהֻלָּלִים, הַשְׂבֵעִים וְהָאֲבוּסִים הֵיטֵב – הַחַיּוֹת הַמּוֹשְׁכוֹת בַּסֵּבֶל.

תָּמִיד הֵם מוֹשְׁכִים, כְּמִשְׁפַּט הַחֲמוֹרִים, אֶת עֶגְלַת הָעָם!

וַאֲנִי לֹא אֶקְצוֹף עֲלֵיהֶם עַל כָּל זֶה: וְאוּלָם עֲבָדִים יִהְיוּ בְעֵינַי וּרְתוּמֵי לַעֲגָלוֹת, וְאַף אִם נוֹצְצִים כְּלֵי הָרִיתְמָה מִזָּהָב!

וְיֵשׁ אֲשֶׁר הָיוּ עֲבָדִים טוֹבִים וְשֹׁוִים מְאֹד בִּמְחִירָם, כִּי כָּכָה תְדַבֵּר הַצְּדָקָה: "אִם זֶה גוֹרָלְךָ לִהְיוֹת עָבֶד, וּבִקַּשְׁתָּ לְךָ אֶת־זֶה, אֲשֶׁר עֲבוֹדָתְךָ מוֹעִילָה לוֹ מֵאֵין כָּמוֹהָ!

“וְרוּחַ אֲדוֹנְךָ וְצִדְקָתוֹ יִגְדְּלוּ נָא הָלֹךְ וְגָדֹל בִּגְלַל הֱיוֹתְךָ לוֹ לְעָבֶד: וְגָדַלְתָּ גַּם אַתָּה יַחַד עִם רוּחוֹ וְעִם צִדְקָתוֹ!”

וְאָמְנָם כֵּן הוּא, אַתֶּם הַחֲכָמִים הַמְּהֻלָּלִים, אַתֶּם עַבְדֵי הָעָם! גַּם אַתֶּם גְּדַלְתֶּם עִם רוּחַ הָעָם וְעִם צִדְקָתוֹ – כְּכָל אֲשֶׁר גָּדַל הָעָם בִּגְלַלְכֶם! וְאֶת־כָּל־זֹאת אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם רַק לְתִפְאַרְתְּכֶם!

וְאוּלָם אֲסַפְסוּף־עָם תִּהְיוּ לִי גַם בְּכָל צִדְקוֹתֵיכֶם, אֲסַפְסוּף עִם עֵינַים כֵּהוֹת – אֲשֶׁר יוֹדֵעַ אֵינֶנּוּ מַה־זֶּה רוּחַ!

רוּחַ הֲלֹא זֶה חַיִּים אֲשֶׁר בְּעֶצֶם יָדָם יִקְרְעוּ אֶת הַחַיִּים: עַל פִּי הַמַּכְאוֹב בְּעֶצֶם נַפְשָׁם יַרְבּוּ לְנַפְשָׁם דָּעַת. – הַכְּבָר יְדַעְתֶּם אֶת־כָּל זֹאת?

וְזֶה הָאשֶׁר אֲשֶׁר לְרוּחַ: לִהְיוֹת מָשׁוּחַ עַל־פִּי דְמָעוֹת וּמְקֻדָּשׁ לְקָרְבָּן. – הַכְּבָר יְדַעְתֶּם אֶת־כָּל זֹאת?

וְעִוְרוֹן הָעִוֵּר וְרֹב חַפְּשׂוֹ וּמַשְּׁשׁוֹ יָעִידוּ גַם הֵמָּה עוֹד עַל כֹּחַ הַשֶּׁמֶש הַגָּדוֹל אֲשֶׁר אֵלֶיהָ הִבִּיט – הַכְּבָר יְדַעְתֶּם אֶת־כָּל זֹאת?

וְהַמּוֹצֵא דַעַת יִלְמוֹד לִבְנוֹת הָרִים עַל־גַּבֵּי הָרִים! מְעַט הוּא מִמֶּנוּ, כִּי יַעְתִּיק הָרוּחַ הָרִים מִמְּקוֹמָם. – הַכְּבָר יְדַעְתֶּם אֶת־כָּל זֹאת?

רַק אֶת נִיצוֹצוֹת הַרוּחַ יְדַעְתֶּם: וְאוּלָם אֶת הַסַּדָּן, אֲשֶׁר הוּא הוּא הַרוּחַ, לֹא רְאִיתֶם וְלֹא אֶת אַכְזָרִיּוּת פַּטִּישׁוֹ!

אָמְנָם כֵּן, לֹא יְדַעְתֶּם עוֹד אֶת־גְּאוֹן הַרוּחַ! וְאוּלָם עוֹד מְעַט מִזֶּה תוּכְלוּ לְהָכִיל אֶת עַנְוַת הָרוּחַ, לוּ רַק תִּפְתַּח אֶת־פִּיהָ!

וּמְעוֹלָם לֹא הִשִּׂיגָה עוֹד יֶדְכֶם לְהַשְׁלִיךְ רוּחֲכֶם לְתוֹךְ גוּמָץ שֶׁלֶג: אֵין לָכֶם דַּי חֹם לַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה כִּי עַל כֵּן אֵין אַתֶּם יוֹדְעִים גַּם אֶת־תַּעֲנֻגּוֹת קָרָתוֹ.

וּבְכָל זֹאת אַתֶּם עֹשִׂים תָּמִיד כְּמוֹ הֱיִיתֶם אֲנָשִׁים־אַחִים לָרוּחַ; וּפְעָמִים הַרְבֵּה עֲשִׂיתֶם אֶת הַחָכְמָה לְבֵית־עֲנִיִּים וּלְבֵית־חוֹלִים לְחוֹזֵי־חֶזְיוֹנוֹת רָעִים.

לֹא נְשָׁרִים הֱיִיתֶם: כִּי עַל כֵּן לֹא הִרְגַּשְׁתֶּם מֵעוֹדְכֶם גַּם אֶת הָאשֶׁר אֲשֶׁר בְּבַלְהוֹת הַרוּחַ. וּמִי אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ עוֹף־כָּנָף, אַל נָא יִרְבַּץ זֶה עַל פְּנֵי תְהוֹמוֹת מִמָּעַל.

פּוֹשְׁרִים אַתֶּם כֻּלְכֶם: וְאוּלָם קַר יִהְיֶה תמִיד זֶרֶם כָּל דַּעַת עֲמֻקָּה. כִּכְפוֹר הָיוּ הַבְּאֵרוֹת הַפְּנִימִיוֹת אֲשֶׁר לָרוּחַ: מִחְיָה הֵן לְיָדַיִם לֹהֲטוֹת וּלְעוֹבְדִים נִלְהָבִים.

הִנֵּה אַתֶּם עוֹמְדִים פֹּה לְעֵינַי בֶּהָדָר וּזְקוּפֵי קוֹמָה וּמְיֻשָּׁרֵי עֹרֶף, אַתֶּם הַחֲכָמִים הַמְּהֻלָּלִים! – רוּחַ חָזָק וְרָצוֹן חָזָק לֹא יָנִיעַ אֶתְכֶם.

הֲמֵעוֹדְכֶם לֹא רְאִיתֶם מִפְרָשׂ עַל פְּנֵי הַיָּם אֲשֶׁר גָּלוּם הוּא וְנָפוּחַ וְרֹעֵד מִפְּנֵי זַעַף הָרוּחַ?

כְּמִשְׁפַּט הַמִּפְרָשׂ הָרֹעֵד מִפְּנֵי זַעַף הָרוּחַ כֵּן תַּעֲבוֹר חָכְמָתִי עַל פְּנֵי הַיָּם – זֹאת חָכְמָתִי־פֶרֶא!

וְאוּלָם אַתֶּם עַבְדֵי הָעָם, אַתֶּם הַחֲכָמִים הַמְּהֻלָּלִים, אֵיךְ זֶה תוּכְלוּ אַתֶּם לָלֶכֶת עִמִּי! –

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

שִׁירַת הַלַּיְלָה

הִנֵּה לַיְלָה: כָּל הַבְּאֵרוֹת הַשּׁוֹקְקוֹת מְדַבְּרוֹת עַתָּה בְּקוֹל גָּדוֹל – וְגַם נִשְׁמָתִי הָיְתָה בְאֵר שׁוֹקָקֶת.

הִנֵּה לַיְלָה: כָּל הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לָאֹהֲבִים מְקִיצִים עַתָּה – וְגַם נִשְׁמָתִי הָיְתָה שִׁירַת אֹהֵב.

דְּבַר־מָה יֶשְׁנוֹ בִי אֲשֶׁר לֹא יִדֹּם וַאֲשֶׁר דֳּמִי אֵין לוֹ; וְעַתָּה הוּא חָפֵץ לְהָרִים קוֹלוֹ. תְּשׁוּקָה לְאַהֲבָה יֶשְׁנָה בִי, וְהִיא גַם הִיא דֹבֶרֶת אֶת שְׂפַת הָאַהֲבָה.

אוֹר אָנֹכִי: אוֹיָה, מִי יִתֵּן וְהָיִיתִי לַיְלָה! וְאוּלָם זֹאת הִיא בְדִידָתִי כִּי חָגוּר אָנֹכִי אוֹר.

הוֹי מִי יִתֵּן וְחשֶׁךְ הָיִיתִי וְלָיְלָה! כִּי־אָז יָנַקְתִּי מִשְּׁדֵי הָאוֹר!

וְגַם אֶתְכֶם עוֹד בָּרַךְ בֵּרַכְתִּי, אַתֶּם נִיצוֹצֵי הַכּוֹכָבִים וְתוֹלָעֵי הָאוֹר הַקְּטַנִּים בַּמָּרוֹם! – וּמִתְעַנֵּג הָיִיתִי אָז עַל מַתְּנוֹת־אוֹרְכֶם.

וְאוּלָם בְּאוֹרִי אֲשֶׁר לִי אָנֹכִי חַי וְאֶת הַלְּהָבוֹת הַמִּתְפָּרְצוֹת מִקִּרְבִּי אָנֹכִי שׁוֹתֶה וּמֵשִׁיב אֶל קִרְבִּי.

לֹא אֵדַע אֶת תַּעֲנֻגּוֹת הַלּוֹקֵחַ; וְיֵשׁ אֲשֶׁר אֶחֱלוֹם חֲלוֹם כִּי טוֹב מִקַּחַת גַּם גָּנֹב.

וְזֶה לִי עָנְיִי אֲנִי, כִּי יָדִי לֹא תָנוּחַ רֶגַע מִתֵּת; וְזֹאת לִי קִנְאָתִי אֲנִי, כִּי רֹאֶה אָנֹכִי תָמִיד עִינַיִם מְחַכּוֹת וְאֶת־הַלֵּילוֹת הַבְּהִירִים אֲשֶׁר לְכִלְיוֹן־נָפֶשׁ.

הוֹי הַמְּאֵרָה אֲשֶׁר עַל־כָּל הַנּוֹתְנִים! הוֹי הַקַּדְרוּת אֲשֶׁר לְשִׁמְשִׁי! הוֹי הַתְּשׁוּקָה אֶל הַתְּשׁוּקָה! הוֹי לִרְעָבוֹן מֵרֹב שׂבַע!

לוֹקְחִים הֵם מֵאִתִּי: אֲבָל הַאֶגַּע עוֹד אֶל־נִשְׁמָתָם? הִנֵּה תְהוֹם מַבְדִּיל בֵּין תֵּת וּבֵין קַחַת, וְגַם הַקְּטַנָּה בִתְהוֹמוֹת נִבְצְרָה מִמֶּנּוּ מִשּׂוּם עָלֶיהָ גָּשֶׁר.

הִנֵּה רָעָב עֹלֶה מִקֶּרֶב יָפְיִי: מִי יִתֵּן וְיָכֹלְתִּי לְהַדְאִיב לַאֲשֶׁר אָאִיר, מִי יִתֵּן וְיָכֹלְתִּי לִגְזֹל מֵאֵת הַלּוֹקְחִים מִמֶּנִּי: – כָּכָה רָעֵב אָנוֹכִי לָרֶשַׁע.

לְהָשִׁיב יָדִי בְּרֶגַע־אֲשֶׁר נִשְׁלְחָה יַד לִקְרָאתָה; לַעֲצוֹר בַּעֲדִי כְמַפַּל־מַיִם, אֲשֶׁר גַּם בְּנָפְלוֹ יַעֲצוֹר עוֹד בְּשִׁטְפוֹ: – כָּכָה רָעֵב אָנֹכִי לָרֶשַׁע.

זֹאת הִיא הַנְּקָמָה אֲשֶׁר חִקְּרָה עֲתֶרֶת שִׁפְעָתִי; זֹאת הִיא הַמְּזִמָּה הַמְּפַכָּה מִתּוֹךְ בְּדִידָתִי.

תַּעֲנוּגִי אֲשֶׁר נוֹלַד לִי בְּתִתִּי מֵת עָלַי בְּרָב־תֵּת, צִדְקָתִי הָיְתָה לְמַשָּׂא עַל נַפְשָׁהּ בַּהֲמוֹן רֻבָּה!

מִי אֲשֶׁר יִתֵּן תָּמִיד וְהָיְתָה זֹאת הָרָעָה אֲשֶׁר לְנֶגְדוֹ תָמִיד, כִּי תֹאמַר לוֹ כְלִמָּתוֹ: מִי אֲשֶׁר יְפַזֵּר תָּמִיד וְצָבוּ יָדוֹ וְלִבּוֹ וְהָיוּ לָהֶם אֲבַעְבֻּעוֹת מֵרֹב תֵּת.

עֵינִי לֹא תִמָּלֵא עוֹד עַל־דְּבַר הַכְּלִמָּה אֲשֶׁר לַשֹּׁאֲלִים, וְיָדִי קָשְׁתָה רַב מִדַּי לְחֶרְדַּת הַיָּדַיִם הַמְּלֵאוֹת.

אָנָּה פָנְתָה דִמְעַת עֵינִי וְאָנָּה הָלַךְ הָרֹךְ אֲשֶׁר לְלִבִּי? הוֹי לַבְּדִידָה אֲשֶׁר לְכָל הַנּוֹתְנִים! הוֹי לִדְמָמָה אֲשֶׁר לְכָל הַמְּאִירִים!

שְׁמָשׁוֹת רַבּוֹת סוֹבְבוֹת בַּיְקוּם הָרֵיק: אֶל־כָּל אֲשֶׁר חָשַׁךְ לוֹ מְדַבְּרוֹת הֵן בְּאוֹרָן – וְלִי הֵן מַחֲרִישׁוֹת.

אוֹיָה, זֹאת הִיא שִׂנְאַת הָאוֹר לְכָל־מֵאִיר: בְּלִי חֶמְלָה הוּא נוֹסֵעַ אֶת נְתִיבוֹתָיו.

זֹעֵף מִקֶּרֶב לֵב עָמוֹק לְעֻמַּת כָּל מֵאִיר, קַר לְעֻמַּת שְׁמָשׁוֹת – כָּכָה נוֹסֵעַ כָּל שֶׁמֶש.

כְּרוּחַ סְעָרָה עָפוֹת הַשְּׁמָשׁוֹת אֶת נְתִיבוֹתֵיהֶן, כָּכָה יִהְיֶה מִשְׁפַּט מַסָּעָן, נִמְשָׁכוֹת הֵן אַחֲרֵי חֶפְצָן אֲשֶׁר לֹא יִמֹּט רֶגַע, כָּכָה יִהְיֶה מִשְׁפַּט קָרָתָן.

עַד שֶׁבָּאתֶם, הַקֹּדְרִים, עַד שֶׁבָּאתֶם, בְּנֵי הַלַּיְלָה, אֲשֶׁר תִּבְרְאוּ חֹם מִכָּל מֵאִיר! עַד שֶׁבָּאתֶם אַתֶּם וְתִשְׁתוּ חָלָב וְעָסִיס מֵעֲטִינֵי הָאוֹר!

הוֹי הַקֶּרַח הַסֹּבֵב אוֹתִי וְיָדִי תִכָּוֶה בִכְפוֹר הַקֶּרַח, הוֹי הַצָּמָא הַמָּסוּךְ בְּקִרְבִּי וְהוּא כָמַהּ לִצְמָאֲכֶם!

הִנֵּה לַיְלָה: הוֹי כִּי אוֹר הָיִיתִי! וּצְמֵא לַיְלָה! וּצְמֵא בְדִידָה!

הִנֵּה לַיְלָה: כְמוֹ מַעְיָן מִתְפָּרֶצֶת עַתָּה תְשׁוּקָתִי מִקִּרְבִּי – שֹׁאֵל אָנֹכִי לְדַבֵּר.

הִנֵּה לַיְלָה: כָּל הַבְּאֵרוֹת הַשּׁוֹקְקוֹת מְדַבְּרוֹת עַתָּה בְּקוֹל גָּדוֹל – וְגַם נִשְׁמָתִי הָיְתָה בְאֵר שׁוֹקָקֶת.

הִנֵּה לַיְלָה: כָּל הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לָאֹהֲבִים מְקִיצִים עַתָּה – וְגַם נִשְׁמָתִי הָיְתָה שִׁירַת אֹהֵב. –

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

שִׁירַת הַמָּחוֹל

וַיְהִי עֶרֶב־יוֹם וסָרַתּוּסְטְרָא הָלַךְ הוּא וְתַלְמִידָיו עִמּוֹ דֶרֶךְ הַיָּעַר. וַיְהִי הוּא מְבַקֵּשׁ בְּאֵר, וַיָּבֹא עַד כּר־דֶּשֶׁא יָרוֹק, וְהִנֵּה עֵצִים וּסְבָכִים עוֹטְרִים לוֹ דּוּמָם וּנְעָרוֹת מְחֹלְלוֹת עַל־פְּנֵי הַדֶּשֶׁא. וְהַנְּעָרוֹת הִכִּירוּ וַתִּרְאֶינָה וְהִנֵּה זֶה סָרַתּוּסְטְרָא, וַתֶּחְדַּלְנָה פִּתְאֹם לָחֹל. אָז נִגָּש אֲלֵיהֶן סָרַתּוּסְטְרָא וַיָּאֵר אֲלֵיהֶן פָּנָיו וַיְּדַבֵּר אֲלֵיהֶן לֵאמוֹר:

"אַל נָא לָכֶן, נְעָרוֹת אֲהוּבוֹת, כִּי תֶחְדַּלְנָה לָחֹל! לֹא מַשְׁבִּית־שַׁעֲשֻׁעַ סָר אֲלֵיכֶן הַפַּעַם עִם עַיִן רָעָה וְלֹא שׂנֵא נְעָרוֹת.

מֵלִיץ אָנֹכִי עַל אֱלֹהִים לִפְנֵי הַשָּׂטָן, אַף אָמְנָם אֵין הַשָּׂטָן הַזֶּה בִּלְתִּי־אִם הָרוּחַ אֲשֶׁר לִכְבֵדֻת. וְאֵיךְ אֵפוֹא אֶהְיֶה אָנֹכִי, אַתֶּן הַקַּלּוֹת, שׂנֵא לִמְחֹלוֹת אֱלֹהִים? וְאֵיךְ זֶה שׂנֵא לְרַגְלֵי נְעָרוֹת עִם קַרְסֻלַּיִם יָפִים?

אָכֵן יַעַר הָיִיתִי וְלֵיל עֵצִים קֹדְרִים: אֲבָל מִי אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יָרֵא אֶת קַדְרוּתִי, וּמָצָא זֶה גַם חֲרוּזֵי שׁוֹשַׁנִּים בֵּין קִפְרִיסָי.

וְגַם אֶת הָאֱלֹהִים הַקָּטָן יִמְצָא, אֲשֶׁר הוּא הַנֶּחְמָד לִנְעָרוֹת מִכָּל אֱלֹהִים: עַל יַד הַבְּאֵר הוּא שֹׁכֵב דּוּמָם וּבְעֵינַיִם סְגוּרוֹת.

וְאָמְנָם בְּעֶצֶם הַיּוֹם חָלַף לִי וַיֵּרָדֵם, זֶה־גַנָּב בַּצָּהֳרָיִם! הֲרָדַף רַב מִדַּי אַחֲרֵי בְנֵי צִפֹּרֶת?

אַל־נָא תִקְצוֹפְנָה עָלַי, אַתֶּן הַמְּחֹלְלוֹת הַיָּפוֹת, כִּי אֲיַסֵּר מְעַט אֶת הָאֱלֹהִים הַקָּטָן! אָכֵן צָעֹק יִצְעַק וְגַם יִבְכֶּה – וְאוּלָם גַּם בִּבְכוֹתוֹ עוֹד יָעִיר שְׂחוֹק.

וּבִדְמָעוֹת בְּעַפְעַפָּיו יִתְחַנֵּן אֲלֵיכֶן כִּי תָחֹלְנָה עִמּוֹ, וַאֲנִי הוּא אֲשֶׁר אָשִׁיר לוֹ שִׁירִי לִמְחוֹלוֹ:

שִׁירַת מָחוֹל עִם לַעַג עַל הָרוּחַ אֲשֶׁר לִכְבֵדֻת – הֲלֹא זֶה שְׂטָנִי הַגָּבוֹהַ מִכָּל־גָּבוֹהַ וְעָצוּם מִכָּל־עָצוּם, אֲשֶׁר עָלָיו אוֹמְרִים כִּי הוּא “אֲדוֹן הָעוֹלָם”. –

וְזֶה דְבַר הַשִּׁירָה אֲשֶׁר שָׁר סָרַתּוּסְטְרָא בְּצֵאת קֻפִּידוֹן עִם הַנְּעָרוֹת יַחְדָּו לַמָּחוֹל.

אֶל־תּוֹך עֵינְכֶם, הַחַיִּים, הִבַּטְתִּי לִפְנֵי־יָמִים! אָז חָשַׁבְתִּי כִּי צָלַלְתִּי בִתְהוֹם אֵין־חֵקֶר.

וְאוּלָם אַתֶּם שַׁבְתֶּם וְּמְשִׁיתֻנִּי מִשָּׁם בְּחַכַּת־זָהָב, וּבְלַעַג שִׂחַקְתֶּם עָלַי כִּי קָרָאתִי לָכֶם אֵין־חֵקֶר.

וַאֲמַרְתֶּם אֵלַי: "כֵּן כָּל הַדָּגִים דֹּבְרִים; אֶת־אֲשֶׁר לֹא יַחְקְרוּ הֵמָּה, זֶה לָהֶם אֵין־חֵקֶר.

וְאוּלָם רַק חֲלִיפוֹת לִי וְשׁוֹבֵבָה אָנֹכִי וְאִשָּׁה אָנֹכִי בַכֹּל, וְאִשָּׁה לֹא צַדִּיקָה.

אַף־כִּי יִקְרָא לִי פִיכֶם, אַתֶּם הַגְּבָרִים, “הָעֲמֻקָּה” אוֹ “הַנֶּאֱמָנָה” אוֹ “בַּת נֶצַח” אוֹ “הַנִּסְתָּרָה”.

וְאוּלָם אַתֶּם הַגְּבָרִים נוֹתְנִים לָנוּ תָמִיד אֶת צִדְקוֹתֵיכֶם אַתֶּם – אַתֶּם הַצַּדִּיקִים!"

כָּכָה שִׂחֲקָה זֹאת לֹא־אֵמוּן בָּהּ; וְאוּלָם לֹא אַאֲמִין לָהּ לְעוֹלָם וְלִשְׂחוֹק לַעֲגָהּ, כַּאֲשֶׁר תְדַבֵּר רָעוֹת בָּהּ בְּנַפְשָׁה.

וְכַאֲשֶׁר יָשַׁבְתִּי עִם חָכְמָתִי־פֶרֶא לְבַדָּה בְאֵין זָר עִמָּנוּ, וַתְּדַבֵּר אֵלַי בְּצֶדֶק: “הִנֵּה חָפַצְתָּ, הִנֵּה בִּקַּשְׁתָּ, הִנֵּה אָהַבְתָּ, וְלָכֵן הִנֵּה הִלַּלְתָּ אֶת־הַחַיִּים!”

עוֹד מְעַט וְאָמַרְתִּי לַעֲנוֹת אוֹתָהּ בַּחֲמַת רוּחַ וּלְהַגִּיד לַקּוֹצֶפֶת אֶת הָאֱמֶת עַל־פָּנֶיהָ; כִּי מַה חֲמַת רוּחַ גְדוֹלָה אִם לֹא בָּרֶגַע אֲשֶׁר יַגִּיד אִישׁ לְחָכְמָתוֹ “אֶת הָאֱמֶת” עַל פָּנֶיהָ.

כָּכָה מִשְׁפַּט הַדְּבָרִים אֲשֶׁר בֵּין שְׁלָשְׁתֵּנוּ. בְּעֶצֶם נַפְשִׁי אָהַבְתִּי רַק אֶת הַחַיִים– וְחַי אֲנִי אִם לֹא אֲהַבְתִּים פִּי שְׁנַיִם בָּרֶגַע אֲשֶׁר אֶשְׂנָאֵם!

וְאִם טוֹב לִבִּי עַל הַחָכְמָה וְאִם טוֹב אֲנִי לָהּ לִפְעָמִים רַב מִדַּי, כִּי אָז רַק מֵאֲשֶׁר תַּזְכִּיר לִי יוֹם יוֹם אֶת הַחַיִּים!

וְעַיִן לָהּ כְּעֵינָם וּשְׂחוֹק לָהּ כְּמוֹהֶם וְגַם חַכַּת־זָהָב קְטָנָה לָהּ כְּמוֹהֶם: מַה־פִּשְׁעִי כִּי דוֹמִים הַשְּׁנַיִם הָאֵלֶּה כָכָה בְמַרְאֵיהֶם?

וּבִשְׁאַל הַחַיִּים אוֹתִי יוֹם אֶחָד: מִי זֹאת אֵפוֹא הַחָכְמָה? – אָז עָנִיתִי בְקִנְאָה גְדוֹלָה: “הִנֵּה כֵן! הַחָכְמָה!”

צָמֵא הָאָדָם אֵלֶיהָ וּלְעוֹלָם לֹא יִשְׂבַּע, בְּעַד צְעִיפִים יַבִּיט אוֹתָהּ, בַּחֲרָמִים יְצוּדֶנָה.

הֲיָפָה הִיא? מָה אֲנִי כִי אֵדָע! וְאוּלָם גַּם אֶת זִקְנֵי דְּגֵי הַיָּם עוֹד צוֹד תָּצוּדוּ בָה.

חֲלִיפוֹת לָהּ וּמְלֵאָה מֶרִי; וְרַבַּת רְאִיתִיהָ מִדֵּי נָשְׁכָה אֶת שְׂפָתָהּ וְהִיא מַעֲבִירָה אֶת הַמַּסְרֵק כְּנֶגֶד הֲלָךְ שַׂעֲרוֹתֶיהָ.

אוּלַי רָעָה הִיא וּמְלֵאָה תְכָכִים וּמִשְׁפָּטָהּ בַּכֹּל מִשְׁפַּט אִשָּׁה; וְאוּלָם בְּדַבְּרָהּ רָעוֹת בָּהּ בְּנַפְשָׁה, אָז תַּדִּיחַ שִׁבְעָתַיִם".

וְכַאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאָזְנֵי הַחַיִּים, וַיִּתְנוּ קוֹל שְׂחוֹק מֵרֹעַ לֵב וַיִּסְגְּרוּ אֶת עֵינֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ: "בְמִי אֵפוֹא דִּבַּרְתָּ כָּל אֵלֶּה? הֲבִי דִבַּרְתָּ?

וְלוּ גַם צָדַקְתָּ – הַבְּפָנַי עָלֶיךָ לַעֲנוֹת בִּי אֶת כָּל אֵלֶּה? אָכֵן פְּתַח פִּיךָ וְדַבֶּר־נָא הַפַּעַם גַּם בְּחָכְמָה אֲשֶׁר לָךְ?"

אוֹיָה, וְעַתָּה פְקַחְתֶּם אֶת עֵינְכֶם שֵׁנִית, הוֹי חַיִים נֶחְמָדִים! אָז חָשַׁבְתִּי שֵׁנִית כִּי צָלַלְתִּי בִתְהוֹם אֵין־חֵקֶר.

כָּכָה שָׁר סָרַתּוּסְטְרָא. וְאוּלָם בִּכְלוֹת הַמָּחוֹל וְהַנְּעָרוֹת הָלְכוּ לְדַרְכָּן, אָז הִתְעַצֵּב אֶל־לִבּוֹ.

וּבְאַחֲרִיתוֹ פָתַח אֶת־פִּיו וַיְּדַבֵּר: "הִנֵּה זֶה יָרְדָה הַשֶּׁמֶש זֶה־כְבַר; רָטוֹב כַּר הַדֶּשֶׁא וּמִן הַיְּעָרוֹת בָּאָה קָרָה.

דְּבַר־מָה זָר סֹבְבֵנִי וּמַבִּיט בִּי כְבַד־מַחֲשָׁבוֹת. הָאֻמְנָם! עוֹדְךָ חַי סָרַתּוּסְטְרָא?

לָמָּה? עַל־מָה? בַּמָּה? אָנָּה? אַיֵּה? אֵיךְ? הַאִם לֹא אִוֶּלֶת הִיא לְהוֹסִיף עוֹד לִחְיוֹת?

הוֹי רֵעַי, רַק הָעֶרֶב הוּא הַשֹּׁאֵל כָּכָה מִתּוֹךְ קִרְבִּי. סִלְחוּ לִי כִּי נֶעֱצַבְתִּי!

“הָעֶרֶב בָּא: סִלְחוּ לִי כִּי בָא הָעֶרֶב!”

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

שִׁירַת הַקֶּבֶר

“שָׁם הִנֵּה אִי הַקְּבָרִים הַדּוֹמֵם; שָׁם הִנֵּה קִבְרוֹת עֲלוּמַי גַּם הֵם. אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה אָבֵא נָא אֶת זֵרִי, זֵר־חַיִּים אֲשֶׁר יָרוֹק נֶצַח”.

כָּכָה גָמַרְתִּי בְלִבִּי וָאָקוּם וָאֶעֱבוֹר אֶת הַיָּם. –

הוֹי אַתֶּם מַרְאוֹת עֲלוּמַי עִם חֶזְיוֹנוֹתֵיהֶם! הוֹי אַתֶּם מַבָּטֵי הָאַהֲבָה כֻלְּכֶם, מַבָּטֵי רִגְעֵי אֱלֹהִים! אֵיךְ מִהַרְתֶּם לָמוּת עָלַי! אַעֲלֶה נָא הַיּוֹם אֶת־זִכְרְכֶם כְּמוֹ זִכְרוֹן מֵתָי.

מֵעִמְּכֶם, מֵתַי הָאֲהוּבִים, בָּא לִי רֵיחַ מָתוֹק, אֲשֶׁר יַתִּיר מוֹסְרוֹת לִבִּי עִם מוֹסְרוֹת דִּמְעוֹתַי וַאֲשֶׁר יְזַעְזַע וִיפַתַּח אֶת לֵב הַיּוֹרֵד־בָּאֳנִיָּה הַבֹּדֵד.

וּבְכָל־זֶה עוֹד עָשִׁיר אָנֹכִי מִכֹּל וְיֵשׁ לְקַנֵּא בִי מִכֹּל – אָנֹכִי הַבֹּדֵד מִכֹֹּל! כִּי הִנֵּה הֱיִיתֶם לִי אַתֶּם וְעוֹד אֲנִי שֶׁלָכֶם. עֲנוּ בִי וְאִמְרוּ: לְמִי נָפְלוּ כְמוֹ לִי תַפּוּחֵי שׁוֹשַׁנִּים מִן הָעֵץ?

וּבְכָל־זֶה עוֹד יוֹרֵשׁ אָנֹכִי לְאַהֲבַתְכֶם וּלְאַדְמַת מַטָּעֲכֶם וּפֹרֵחַ אָנֹכִי לְזִכְרְכֶם צְדָקוֹת עֹלוֹת פֶּרַע וּמְלֵאוֹת צְבָעִים – הוֹי אַתֶּם הָאֲהוּבִים!

אָכֵן עֻשֵּׂינוּ לִהְיוֹת קְרוֹבִים תָּמִיד אִישׁ לְאָחִיו, אַתֶּם פְּלָאַי הַנֶּחְמָדִים וְהַזָּרִים; וְלֹא כְצִפֳּרִים יְרֵאוֹת וּמִתְגַּנְבוֹת נִגַּשְׁתֶּם אֵלַי וְאֶל תְּשׁוּקָתִי – כִּי אִם כְּמַאֲמִינִים אֶל הַמַּאֲמִין!

אָמְנָם כֵּן הוּא, לָאֱמוּנָה עֻשֵּׂיתֶם כָּמוֹנִי וּלְנִצְחֵי נְעִימוֹת; וְאִם שׂוּמָה עָלַי לִקְרֹא לָכֶם שֵׁם עַל דְּבַר אִי־אֱמוּנַתְכֶם, אַתֶּם מַבָּטֵי אֱלֹהִים וְרִגְעֵי אֱלֹהִים, שֵׁם אַחִר לֹא לָמַדְתִּי עוֹד.

הִנֵּה מִהַרְתֶּם לָמוּת עָלַי, אַתֶּם הַפְּלִיטִים. וְאוּלָם לֹא בְרַחְתֶּם מִפָּנַי וְלֹא בָרַחְתִּי אָנֹכִי מִפְּנֵיכֶם: חַפִּים אֲנַחְנוּ יַחְדָּו בְּמַעֲלֵנוּ.

לְבַעֲבוּר הָרְגֵנִי אֲנִי חִנְּקוּ אֶתְכֶן, אַתֶּן צִפֳּרֵי הַזִּמְרָה אֲשֶׁר לְתִקְוֹתַי! אֲלֵיכֶן הָאֲהוּבוֹת יָרְתָה הָרִשְׁעָה אֶת חִצֶּיה – וְלִבִּי אֲנִי הָיָה הַמַּטָּרָה!

וְהַחִצִּים מָצְאוּ אֶת הַמַּטָּרָה! כִּי אַתֶּם הֲלֹא הֱיִיתֶם מְקוֹר לִבִּי, אֲחֻזַּתִי וַאֲשֶׁר בָּהּ נֶאֱחַזְתִּי: לָכֵן הָיְתָה שׂוּמָה עֲלֵיכֶם לָמוּת בְּעוֹדְכֶם רַכִּים וּבְטֶרֶם מוֹעֵד!

אֶל אֲשֶׁר יִמָּחֵץ עַל־נְקַלָּה מִכָּל אֲשֶׁר לִי, שָׁם יָרוּ הַמּוֹרִים אֶת חִצָּם: וְזֶה הֱיִיתֶם לִי אַתֶּם, אֲשֶׁר עוֹרְכֶם רַךְ כְּמוֹ נוֹצָה קַלָּה וּכְמוֹ הַשְּׂחוֹק הַקַּל הַגֹּוֵּעַ בְּהַבִּיט בּוֹ עָיִן!

וְאוּלָם זֶה אֲשֶׁר אֲדַבֵּר בְּאָזְנֵי שׂנְאַי: מַה כָּל־רֶצַח אָדָם מִדֹּר דֹּר לְעֻמַּת זֶה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לִי!

כִּי הֲרֵעוֹתֶם לַעֲשׂוֹת לִי מִכָּל רֶצַח אָדָם; אֶת־אֲשֶׁר לֹא יוּשַׁב לָנֶצַח, אוֹתוֹ לְקַחְתֶּם מֵאִתִּי: – זֶה אֲשֶׁר אֲדַבֵּר בְּאָזְנֵי שׂנְאַי!

כִּי אֶת־מַרְאוֹת עֲלוּמַי וְאֶת מִבְחַר פְּלָאַי הֲמִתֶּם לִי! אֶת יַלְדֵּי שַׁעֲשֻׁעַי לְקַחְתֶּם מֵאִתִּי וְאֶת רוּחוֹת הָעֵדֶן! הִנֵּה פֹה לְזִכְרְכֶם אַנַּח נָא הַיּוֹם אֶת זֵרִי זֶה וְאֶת קִלְלָתִי.

הַקְּלָלָה הַזֹּאת לָכֶם הִיא, שׂנְאַי! כִּי הִנֵּה קִפַּדְתֶּם אֶת־נִצְּחִי, כְּקוֹל אֲשֶׁר נִשְׁבַּר בְּתוֹךְ הַלַּיְלָה הַקַּר! רַק כְּנִיצוֹץ עֵין אֱלֹהִים נִגְלָה עָלַי זֶה – רַק כְּהֶרֶף עָיִן!

הִנֵּה זֶה אֲשֶׁר דִבְּרָה אֵלַי טָהֳרָתִי לְמוֹעֵד טוֹב: “אֵלִים יִהְיוּ לִי כָּל הַנִּבְרָאִים”.

אָז הִתְנַפַּלְתֶּם עָלַי עִם שֵׁדֵיכֶם הַנִּתְעָבִים; אוֹי לִי, אָנָּה בָרַח הַמּוֹעֵד הַטּוֹב הַהוּא?

“כָּל הַיָּמִים יִהְיוּ לִי קְדשִׁים” – הִנֵּה זֶה אֲשֶׁר דִּבְּרָה אֵלַי לְפָנִים חָכְמַת עֲלוּמַי: אָכֵן דִּבְרֵי נְגִידִים הֵם אֲשֶׁר לְחָכְמָה עַלִּיזָה!

אָז גְּנַבְתֶּם מִמֶּנִי, אַתֶּם שׂנְאַי, אֶת לֵילוֹתַי וּמְכַרְתֶּם אוֹתָם לִמְצֻקּוֹת בְּאֵין שֵׁנָה: אוֹי לִי, אָנָּה בָרְחָה הַחָכְמָה הָעַלִּיזָה הַהִיא?

וְשָׁאַלְתִּי אֲנִי לְפָנִים לִי אוֹתוֹת צִפֳּרִים מְבַשְּׂרוֹת טוֹב: אָז הֵבֵאתֶם עָלַי אֶת הַיַּנְשׁוּף, זֹאת צִפּוֹרְכֶם הַמְּאוּסָה וְהַבְּזוּיָה. אוֹי לִי אָנָּה בָרְחָה מִשְׁאֵלָתִי הַמְּפֻנָּקָה?

וְנֵדֶר נָדַרְתִּי לְפָנִים לְבִלְתִּי הֱיוֹת לִי גֹעַל נֶפֶש עַד עוֹלָם: אָז הֲפַכְתֶּם לִי אֶת־כָּל קְרוֹבַי וְאֶת הַקְּרוֹבִים מִכָּל קְרוֹבַי וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם לִי לְמַכּוֹת טְרִיּוֹת. לְאָן בָּרַח נִדְרִי הַנֶּחְמָד?

עִוֵּר הָיִיתִי וְהָלַכְתִּי נְתִיבוֹת אשֶׁר: אָז הִשְׁלַכְתֶּם קִיא חֶלְאָה עַל דֶּרֶךְ הָעִוֵּר, וְעַתָּה גָעֲלָה נַפְשׁוֹ אֶת נְתִיב הָעִוֵּר הַיָּשָׁן אֲשֶׁר לְרַגְלוֹ.

וְכַאֲשֶׁר עָשִׂיתִי אֶת־הַכָּבֵד מִכָּל כָּבֵד וְחַגֹּתִי אֶת־חַג הִתְגַבְּרוּתִי עַל־עַצְמִי: אָז הִזְעַקְתֶּם עָלַי אֶת־אֵלֶּה אֲשֶׁר אֲהֵבוּנִי וְהֵמָּה צָעֲקוּ אֵלַי כִּי אָנֹכִי הַמַּדְאִיב לָהֶם שִׁבְעָתָיִם.

הִנֵּה זֹאת הָיְתָה פְעוּלַתְכֶם מֵעוֹלָם: אֶת־מִבְחַר דִּבְשִׁי מְרַרְתֶּם לִי וְאֶת יְגִיעַ מִבְחַר דְּבוֹרוֹתַי.

לְנִדְבַת צִדְקוֹתַי שְׁלַחְתֶּם לִי תָּמִיד אֶת־עַזֵּי הַפָּנִים מִכָּל הָעֲנִיִּים; לְחֶמְלָתִי קִבַּצְתֶּם עָלַי תָּמִיד אֶת חִסְרֵי הַכְּלִמָּה מֵאֵין כְּמוֹהֶם. כָּכָה מְחַצְתֶּם אֶת צִדְקוֹתַי בְּעֶצֶם אֱמוּנָתָן.

וְאִם בָּאתִי עוֹד וְהִגַּשְׁתִּי לְקָרְבָּן גַּם אֶת־הַקָּדוֹשׁ מִכָּל קָדוֹשׁ: אָז בָּאתֶם אַתֶּם חִישׁ־קַל וְהוֹסַפְתֶּם עָלָיו כְּרֶגַע גַּם אֶת־מַתְּנוֹת “חֲסִידוּתְכֶם” הַשְּׁמֵנוֹת מִמֶּנּוּ: כָּכָה חֻנַּק גַּם הַקָּדוֹשׁ לִי בַּעֲתַר עֲשַׁן דִּשְׁנְכֶם.

וְלָחֹל חָפַצְתִּי לְפָנִים כַּאֲשֶׁר לֹא חוֹלַלְתִּי מֵעוֹדִי: מִמַּעַל לַשָּׁמַיִם וָהָלְאָה שָׁאַפְתִּי לָחֹל. אָז פִּתִּיתֶם מֵאַחֲרַי אֶת־מִבְחַר נְעִים מְשֹׁרְרָי!

וְאָז נָתַן קוֹל פְּחָדִים, קוֹל נְגִינוֹת נוֹרָא; אוֹי לִי כְּשׁוֹפָר מְבַשֵּׂר קַדְרוּת תָּקַע בְּאָזְנָי!

הוֹי מְשֹׁרֵר מְרַצֵּחַ, כְּלִי לְמַעֲשֶׂה רִשְׁעָה, חָף מִפֶּשַׁע! הִנֵּה כְבָר נִצַּבְתִּי הָכֵן לִקְרַאת מִבְחַר מְחֹלוֹתַי: אָז רָצַחְתָּ בְּקוֹלוֹתֶיךָ אֶת אֵשׁ שַׁלְהַבְתִּי!

וְאוּלָם רַק בְּמָחוֹל יָדַעְתִּי דַבֵּר אֶת־מְשַׁל כָּל נִשְׂגָּבוֹת: וְעַתָּה נִשְׁאַר לִי מְשָׁלִי לֹא־דָבוּר וְעָצוּר בְּעַצְמוֹתַי!

לֹא־דָבוּר וְלֹא־נִגְאָל נִשְׁאַר לִי בְחִיר תִּקְוָתִי וּמֵתוּ עָלַי כָּל מַרְאוֹתַי וְכָל נֶחָמוֹתַי אֲשֶׁר לַעֲלוּמָי!

אֵיךְ זֶה נָשָׂאתִי אֶת כָּל־זֹאת? אֵיךְ סָבַלְתִּי וְאֵיךְ הִבְלַגְתִּי עַל־פְּצָעִים כְּמוֹ אֵלֶּה? אֵיךְ זֶה קָמָה נִשְׁמָתִי שֵׁנִית מִתּוֹךְ הַקְּבָרִים הָאֵלֶּה? אָכֵן יֵשׁ בִּי דָּבָר אֲשֶׁר לֹא יִמָּחֵץ וַאֲשֶׁר לֹא יִקָּבֵר וַאֲשֶׁר יְפוֹצֵץ סֶלַע: הֲלֹא זֶה חֶפְצִי אֲשֶׁר לִי. אִלֵּם הוּא מְהַלֵּך וּבְאֵין חֲלִיפוֹת בְּקֶרֶב כָּל הַשָּׁנִים.

אֶת־דַרְכּוֹ הוּא אוֹמֵר לָלֶכֶת בְּרַגְלַי, זֶה חֶפְצִי הַיָּשָׁן; קְשֵׁה ֵלב הוּא וּכְבַד מַחֲשָׁבָה וְאֵין מַחַץ שַׁלִּיט בּוֹ.

וַעֲקֵב רַגְלִי גַם אֲנִי אֵין מַחַץ שַׁלִּיט בּוֹ. כֵּן עוֹדְךָ חַי פֹּה וְכַאֲשֶׁר הָיִיתָ כֵּן הִנְּךָ, אַתָּה אֶרֶךְ הָרוּחַ! הִנֵּה כֵן עוֹדְךָ מִתְפָּרֵץ תָּמִיד מִתּוֹךְ כָּל הַקְּבָרִים!

עוֹד חַי בְּקִרְבְּךָ גַּם סוֹד עֲלוּמַי אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה לוֹ גְאֻלָּה; כְּמִשְׁפַּט הַחַיִּים וְהָעֲלוּמִים אַתָּה יוֹשֵׁב פֹּה וּמְקַוֶּה עַל עִיֵּי קֶבֶר צְהוּבִים.

אָמְנָם כֵּן: עוֹדְךָ לִי הַמְּהָרֵס אֲשֶׁר יַהֲרוֹס כָּל הַקְּבָרִים! אַשְׁרֶיךָ חֶפְצִי! רַק בַּאֲשֶׁר קְבָרִים, שָׁם תִּהְיֶה גַם תְּחִיָּה. –

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

עַל הַמִּתְגַּבְּרִים עַל עַצְמָם

“חֵפֶץ לָאֱמֶת תִּקְרְאוּ”, אַתֶּם גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים, לָזֶה אֲשֶׁר יִנְגֹּשׂ בָּכֶם וִיַּיחֵם אֶתְכֶם? חֵפֶץ לָדַעַת אֶת־כָּל יֵשׁ: כָּכָה קֹרֵא אֲנִי לְחֶפְצְכֶם! אֶת כָּל־יֵשׁ אַתֶּם חֲפֵצִים רֵאשִׁית לָכֶם לְסַגֵּל אֶל הַדַּעַת: כִּי אֵין אַתֶּם מַאֲמִינִים – וְגַם יֵשׁ יָדַיִם לְאִי־אֱמוּנַתְכֶם – אִם כְּבָר מְסֻגָּל זֶה אֶל הַדָּעַת.

וַאֲשֶׁר יִהְיֶה כָל דָּבָר יָשָׁר לָכֶם וְכָשֵׁר לָכֶם! כָּכָה חָפֵץ חֶפְצְכֶם. חָלָק יִהְיֶה כָל־דָּבָר וְנִכְנָע אֶל הָרוּחַ, לִהְיוֹת לוֹ לִרְאִי וּלְצֶלֶם דְּמוּת.

זֶה לָכֶם כָּל חֶפְצְכֶם, אַתֶּם גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים, חֵפֶץ הוּא לַכֹּחַ; וְאַף בְּדַבְּרְכֶם עַל הַטּוֹב וְעַל הָרָע וְעַל עֶרְכֵּי הָעֲרָכִים.

וְעוֹד אַתֶּם אוֹמְרִים לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם, אֲשֶׁר לְפָנָיו תּוּכְלוּ לִכְרֹעַ עַל בִּרְכְּכֶם: זֹאת לָכֶם תִּקְוַתְכֶם הָאַחֲרוֹנָה וְשִׁכְרוֹנְכֶם.

וְאוּלָם אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא חָכְמוּ וַאֲשֶׁר קֹרָא לָהֶם עָם – מִשְׁפַּט הַנַּחַל מִשְׁפָּטָם, אֲשֶׁר סִירַת שַׁיִּט מְשׁוֹטֶטֶת עָלָיו וְעוֹבֶרֶת לְדַרְכָּה, וּבְתוֹךְ הַסִּירָה יוֹשְׁבִים בְּהַדְרַת כָּבוֹד וּלְבוּשֵׁי מַסְוֶה עֶרְכֵּי הָעֲרָכִים.

אֶת חֶפְצְכֶם וְאֶת עֶרְכֵּיכֶם הוֹצֵאתֶם אֶל נַחַל כָּל הַהֹוֶה וַאֲשֶׁר־יִהְיֶה; וְאֶת אֲשֶׁר קֹרֵא לוֹ הָעָם טוֹב וָרָע וְהִרַּכְתִּי גַם בּוֹ חֵפֶץ קַדְמוֹנִי אֶל הַכֹּחַ.

אַתֶּם הֵם, גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים, אֲשֶׁר הוֹשַׁבְתֶּם אוֹרְחִים כָּאֵלֶּה בְסִירַת הַשַּׁיִּט וּנְתַתֶּם לָהֶם תִּפְאֶרֶת וּגְדֻלָּה וְשֵׁמוֹת יָפִים, – אַתֶּם וְחֶצְפְכֶם הַמּשֵׁל!

וְהַנַּחַל נֹשֵׂא אֶת סִירַתְכֶם הָלְאָה: שׂוּמָה הִיא עָלָיו לְשֵׂאתָה. מַה־בֶּצַע בְּקֶצֶף הַגַּל הַנִּשְׁבָּר וּבְהִשְׁתָּעֲרוֹ וּבְהִתְקוֹמְמוֹ אֶל אֶדֶן הַסִּירָה!

לֹא הַנַּחַל הוּא הַשּׁוֹאָה אֲשֶׁר לְנֶגֶד פְּנֵיכֶם וְלֹא הוּא אַחֲרִית טוּבְכֶם וְרָעַתְכֶם, אַתֶּם גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים, כִּי־אִם הַחֵפֶץ הַהוּא, זֶה הַחֵפֶץ לַכֹּחַ, – חֵפֶץ־הַחַיִּים הַמּוֹלִיד וְלָנֶצַח לֹא יִיגָע.

וְאוּלָם לְמַעַן תָּבִינוּ אֶת־דְבָרִי עַל הַטּוֹב וְהָרָע, הָבָה וְאַגִּידָה לָכֶם בָּרִאשׁוֹנָה אֶת־דְּבָרִי עַל הַחַיִּים וְעַל אֹרַח כָּל־חַי.

אֶת־כָּל חַי חִקַּרְתִּי, הָלַכְתִּי אֶת־כָּל הַנְּתִיבוֹת הַגְּדוֹלוֹת עִם הַקְּטַנּוֹת, לְבַעֲבוּר אַכִּיר אֶת־אָרְחוֹ.

בִּרְאִי מְלֻטָּש מֵאָה קָלַטְתִּי עוֹד אֶת מַבָּטוֹ, כִּי הָיָה פִיו סָגוּר, לְבַעֲבוּר תְדַבֵּר אֵלַי עֵינוֹ, וְעֵינוֹ דִבְּרָה לִי.

וְאוּלָם בְּכָל־אֲשֶׁר מָצָאתִי חַי, שָׁם שָׁמַעְתִּי דֹבְרִים גַּם עַל דְּבַר אֹזֶן שׁוֹמַעַת וּמַקְשִׁיבָה. כָּל חַי אֵינֶנּוּ בִּלְתִּי אִם נֶפֶשׁ מַקְשִׁיבָה.

וְזֹאת לִי שֵׁנִית: כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִפָּלֵא מִמֶנּוּ לִהְיוֹת מַקְשִׁיב לְנַפְשׁוֹ עַצְמוֹ, וְקָמוּ לוֹ מְצַוִּים. זֶה אֹרַח כָּל חַי.

וְזֹאת גַּם הַשְּׁלִישִית אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי: כָּבֵד צַוֵּה מֵהַקְשִׁיב. וְלֹא רַק אֲשֶׁר יִשָּׂא הַמְּצַוֶּה אֶת סֵבֶל כָּל הַמַּקְשִׁיבִים וַאֲשֶׁר עוֹד מְעַט וְדִכֵּא אוֹתוֹ הַסֵּבֶל כֻּלּוֹ: –

כִּי אִם מַסָּה וְהַשְׁלִיךְ נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד רָאֲתָה עֵינִי בְּכָל מִצְוָה; וְתָמִיד בְּצַוּוֹת הַחַי, וְעָרַב הוּא אֶל נַפְשׁוֹ.

וְאַף גַּם בְּצַוּוֹת הַחַי לְנַפְשׁוֹ עַצְמוֹ, וְשִׁלֵּם גַּם בָּזֶה אֶת־דְּבַר הַמִּצְוָה בְּעֶצֶם נַפְשׁוֹ. אֶל חֻקּוֹ הוּא, אֲשֶׁר חָקַק לְנַפְשׁוֹ יִהְיֶה לְשׁוֹפֵט וּלְנוֹקֵם וּלְקָרְבָּן גַּם יָחַד.

אֵיךְ הָיָה כְּכָל זֶה? כָּכָה שָׁאַלְתִּי אֶת נַפְשִׁי: מַה הַכֹּחַ הָרוֹדֶה בְקֶרֶב הַחַי, אֲשֶׁר יַקְשִׁיב וִיַצֶּוה וַאֲשֶׁר גַּם בְּצַוּוֹתוֹ יִהְיֶה לְמַקְשִׁיב?

שִׁמְעוּ נָא אֶת־דְּבָרִי, אַתֶּם גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים! בַּחֲנוּ נָא אוֹתוֹ בְּכָל מְאוֹדְכֶם, אִם יָרַדְתִּי עַד לֵב הַחַיִּים וְעַד הַשָּׁרָשִׁים אֲשֶׁר לְלִבָּם!

בַּאֲשֶׁר מָצָאתִי חַי, שָׁם מָצָאתִי גַּם חֵפֶץ לַכֹּחַ; וְאַף בְּחֵפֶץ הָעֶבֶד עוֹד מָצָאתִי אֶת־חֵפֶץ לִהְיוֹת לְאָדוֹן.

אֲשֶׁר יַעֲבוֹד הַחַלָּשׁ אֶת הֶחָזָק מִמֶּנּוּ – רַק הַחֵפֶץ הוּא אֲשֶׁר יְפַתֶּה אוֹתוֹ כָּכָה, יַעַן אֲשֶׁר חָפֵץ הוּא לִהְיוֹת לְאָדוֹן גַּם הוּא לַאֲשֶׁר חַלָּשׁ מִמֶּנּוּ: רַק מִן הַתַּאֲוָה הַזֹּאת לֹא יַחְפּוֹץ לְהֵחָלֵץ.

וְכַאֲשֶׁר יִתְמַכֵּר הַקָּטָן אֶל הַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ, לְבַעֲבוּר הֱיוֹת לוֹ תַאֲוָה וְכֹחַ עַל הַקָּטָן מִמֶּנּוּ, כֵּן יִתְמַכֵּר הַגָּדוֹל גַּם הוּא וּבִגְלַל הַכֹּחַ – יָשִׂים נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ.

וְזֶה דְּבַר הַהִתְמַכְּרוּת אֲשֶׁר לַגָּדוֹל: שׁוֹאָה וְהַשְׁלִיךְ נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד וּמִשְׂחָק בְּקֻבִּיּוֹת אִם לְחַיִּים וְאִם לְמָוֶת.

וּבַאֲשֶׁר קָרְבָּן וַעֲבוֹדָה וּמַבָּטֵי אַהֲבָה, וּמָצָאנוּ גַם שָׁם עוֹד אֶת הַחֵפֶץ לִהְיוֹת לְאָדוֹן. בְּאָרְחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת מִתְגַּנֵּב פֹּה הַחֶלָּשׁ אֶל הַהֵיכָל וְעַד הַלֵּב אֲשֶׁר לְחָזָק – וְגָנַב שָׁם כֹּחַ לוֹ.

וּדְבַר־סֵתֶר זֶה דִבְּרוּ אֵלַי הַחַיִּים בְּעֶצֶם פִּיהֶם, וְזֶה אֲשֶׁר אָמְרוּ לִי: "רְאֵה, הִנֵּה זֶה אֲנַחְנוּ, אֲשֶׁר שׂוּמָה עֲלֵיהֶם לְהִתְגַּבִּר עַל־עַצְמָם כְּפַעַם בְּפָעַם.

אָכֵן קֹרְאִים אַתֶּם לָזֶה חֵפֶץ לְהוֹלִיד אוֹ נְטִיָּה אֶל הַתַּכְלִית, אֶל הַנִּשְׂגָּב, אֶל הָרָחוֹק, אֶל הֶעָצוּם שִׁבְעָתַיִם: אֲבָל כָּל־זֶה חִזָּיוֹן אֶחָד הוּא וּדְבַר־סֵתֶר אֶחָד.

וְגַם אֶבְחַר לִכְלוֹת כָּלִיל מִלְּיָאֵשׁ אֶת הָאֶחָד הַהוּא; וְאַף אָמְנָם כֵּן הוּא: בַּאֲשֶׁר כִּלְיוֹן וְעָלִים נוֹפְלִים, שָׁם יִהְיוּ הַחַיִּים לְקָרְבָּן – בִּגְלַל הַכֹּחַ.

"אוֹי לִי כִּי שׂוּמָה עָלַי לִהְיוֹת גַּם מִלְחָמָה וְגַם יֵשׁ וְגַם תַּכְלִית וְגַם הֵפֶךְ כָּל־תַּכְלִית! וַאֲשֶׁר יְחַקֵּר וְיִמְצָא חֶפְצִי, וּמָצָא זֶה גַם אֶת הַדְּרָכִים הָעֲקֻמּוֹת אֲשֶׁר הָיָה עַל חֶפְצִי לָלֶכֶת בָּהֶן.

“אֶבְרָא נָא אֲשֶׁר אֶבְרָא וְאֹהַב אוֹתוֹ כְּכָל אֲשֶׁר אֹהַב – וְאוּלָם עוֹד מְעַט וְעָלַי לִהְיוֹת לְצַר לוֹ וּלְאַהֲבָתִי: כָּכָה חָפֵץ חֶפְצִי”.

וְגַם אַתָּה, הַמּוֹצֵא דַעַת, רַק שְׁבִיל אַתָּה לִי וְעָקֵב לְחֶפְצִי: אָכֵן חֶפְצִי לַכֹּחַ מִתְהַלֵּךְ גַּם בְּעִקְבֵי חֶפְצְךָ לָאֱמֶת!

"וְחַי אֲנִי כִּי לֹא מָצָא זֶה אֶת הָאֱמֶת, אֲשֶׁר יָרָה אֵלֶיהָ אֶת הַמִלָּה עַל דְּבַר “הַחֵפֶץ אֶל הַיֵּשׁ”: חֵפֶץ כָּזֶה־אָיִן!

"כִּי אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ, זֶה יִפָּלֵא מִמֶּנּוּ לַחְפֹּץ; וְאוּלָם זֶה אֲשֶׁר נִמְצָא וְיֵשׁ, אֵיךְ אֵפוֹא יַחְפֹּץ זֶה עוֹד אֶל הַיֵּשׁ!

"רַק בַּאֲשֶׁר חַיִּים, שָׁם גַּם חֵפֶץ; וְאוּלָם לֹא חֵפֶץ לַחַיִּים כִּי אִם חֵפֶץ לַכֹּחַ – הִנֵּה זֶה אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מוֹרִים אוֹתְךָ.

“הַרְבֵּה יֵשׁ לַחַי, אֲשֶׁר יָקָר לוֹ גַם מֵחַיִים; וְאוּלָם גַּם בְּהַעֲרִיכוֹ כָכָה אֶת עֶרְכּוֹ, הֲלֹא דֹבַר מִמֶּנּוּ רַק – הַחֵפֶץ לַכֹּחַ!” –

כָּכָה הוֹרוּ אוֹתִי לְפָנִים הַחַיִּים: וְעַל פִּי הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֶפְתּוֹר גַּם לָכֶם, גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים, אֶת חִידַת לִבְּכֶם.

אָכֵן זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר אַגִּיד לָכֶם: טוֹב וָרָע בְּאֵין חֲלִיפוֹת – אַיִן! מִקִּרְבָּם שׂוּמָה עֲלֵיהֶם לִכְבּוֹשׁ אֶת עַצְמָם תָּמִיד וּלְהִתְגַּבֵּר עַל עַצְמָם כְּפַעַם בְּפָעַם. וּבְעֶרְכֵּיכֶם וּבְדִבְרֵיכֶם עַל הַטּוֹב וְהָרָע נֹהֲגִים אַתֶּם בְּיַד חֲזָקָה, אַתֶּם מַעֲרִיכֵי הָעֲרָכִים: וְזֶה כָל אַהֲבַתְכֶם הַנִּסְתָּרָה וְנֹגַהּ נִשְׁמַתְכֶם וְחֶרְדַּתְכֶם וַהֲמוֹן זַעְפְּכֶם.

וְאוּלָם יָד חֲזָקָה מִמֶּנָּה תִצְמַח מִקֶּרֶב עֶרְכֵּיכֶם וְהִתְגַבְּרוּת חֲדָשָׁה עַל עַצְמְכֶם: וְאֵלֶיהָ תִשָּׁבֵר גַּם הַבֵּיצָה וְגַם קְלִפָּתָהּ.

וּמִי אֲשֶׁר שׂוּמָה עָלָיו לִהְיוֹת יוֹצֵר טוֹב וָרָע: חַי אֲנִי אִם לֹא יִהְיֶה זֶה רִאשׁוֹנָה לִמְהָרֵס וְאִם לֹא עֲרָכִים יְשַׁבֵּר:

כָּכָה דָבַק הַגָּדוֹל מִכָּל רָע אֶל הַגְּדוֹלָה מִכָּל טוֹבָה: וְאוּלָם יוֹצֶרֶת הִיא. –

נְדַבֵּר נָא בָהּ, אַתֶּם גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים, אִם כִּי רָעָה הִיא. רַע מִזֶּה הַחֲרֵשׁ; כָּל אֱמֶת מַחֲרִישָׁה תִהְיֶה לְרוֹשׁ.

וְיִשָּׁבֵר נָא בַאֲמִתֵּנוּ כָּל־אֲשֶׁר יָכוֹל – לִהְיוֹת נִשְׁבָּר, עוֹד יֵשׁ בָּתִים לְמַכְבִּיר אֲשֶׁר עָלֵינוּ לִבְנוֹת! –

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

עַל הַנִּשָּׂאִים

דּוּמָם הַתְּהוֹם אֲשֶׁר לְיַמִּי, וּמִי יַאֲמִין כִּי חַיּוֹת מְשַׂחֲקוֹת יַצְפִּין!

לֹא יָנוּעַ וְלֹא יָזוּעַ עָמְקִי, וְאוּלָם נוֹצֵץ הוּא מֵחִידוֹת צָפוֹת עָלָיו וּמִמִּצְהֲלוֹת־שְׂחוֹק.

אִישׁ נִשָּׂא רָאִיתִי הַיּוֹם, הָדוּר הוּא בַכָּבוֹד, נַעֲנָה עַל־דְּבַר רוּחוֹ: הוֹי מַה־שָּׂחֲקָה בִי נִשְׁמָתִי עַל תָּאֳרוֹ הַנִּמְאָס!

זְקוּף־לֵב וּכְמִשְׁפַּט אִישׁ הָעוֹצֵר בְּעַד נִשְׁמַת־אַפּוֹ: כָּכָה נִצָּב עָלַי, זֶה הַנִּשָּׂא, וְהוּא מַחֲרִישׁ!

וְתָלוּי בּוֹ כָל דְּבַר־אֱמֶת נִמְאָס, זֶה צֵידֹו וּשְׁלָלוֹ, וְעָשִׁיר הוּא בִּבְגָדִים קְרוּעִים; גַּם חֲרוּלִים רַבִּים תְּלוּיִם בּוֹ – וְרַק שׁוֹשָׁנָה לֹא רָאִיתִי עוֹד.

עוֹד שְׂחוֹק לֹא לָמַד וְלֹא יֹפִי עוֹד. קֹדֵר שָׁב הַצַּיָּד הַזֶּה מִן הַיַּעַר אֲשֶׁר לָדָעַת.

מִן הַמִּלְחָמָה שָׁב, אֲשֶׁר נִלְחָם עִם חַיּוֹת טֹרְפוֹת: וְאוּלָם עוֹד מַבִּיטָה גַם מִמֶּנּוּ, מִן הַכְּבֵדֻת אֲשֶׁר לְרוּחוֹ, חַיָּה טֹרֶפֶת – וְהִיא עוֹד לֹא נִכְבְּשָׁה!

כְּמוֹ נָמֵר עוֹדוֹ נִצָּב עָלַי, אֲשֶׁר עוֹד מְעַט וִיזַנֵּק; וְאוּלָם קָצָה נַפְשִׁי בְּכָל הַנְּשָׁמוֹת הָאֵלֶּה הַדְּרוּכוֹת כִּקְשָׁתוֹת, מָאַס טַעֲמִי בְּכָל נְזוֹרֵי־אָחוֹר אֵלֶּה!

וְאַתֶּם תֹּאמְרוּ לִי, רֵעַי: מִי זֶה יָרִיב עַל־דְּבַר הַטַּעַם וַאֲשֶׁר יִטְעַם לַחֵךְ? וְאוּלָם כָּל־הַחַיִּים אֵינָם בִּלְתִּי רִיב עַל־דְּבַר הַטַּעַם וַאֲשֶׁר יִטְעַם לַחֵךְ!

טַעַם – הֲלֹא זֶה הַמִּשְׁקָל וְהַמֹּאְזַנִים וְהַשּׁוֹקֵל גַּם יַחְדָּו; וְאוֹי לַחַי אֲשֶׁר יֹאמַר לִחְיוֹת בְּאֵין רִיב עַל־דְּבַר מִשְׁקָל וּמֹאְזַנִים וְשׁוֹקְלִים!

כַּאֲשֶׁר תֵּלַהּ נֶפֶשׁ הַנִּשָּׂא הַזֶּה בְכָל שִׂיאוֹ: אָז יָחֵל יָפְיוֹ; רַק אָז אֶטְעַם אוֹתוֹ וְאֶמְצָא בוֹ טָעַם.

רַק כַּאֲשֶׁר יִפְנֶה מֵאַחֲרֵי עַצְמוֹ, אָז יִפְסַח עַל צִלּוֹ הוּא וְאָז יְקַפֵּץ לְתוֹךְ שִׁמְשׁוֹ הוּא!

רַב מִדַּי הֶאֱרִיך לָשֶׁבֶת בְּצִלּוֹ, לָכֵן חָוְרוּ לֶחֱיֵי הָאִישׁ הזַהֶּ הַנַּעֲנָה עַל־דְּבַר רוּחוֹ; כִּמְעַט מֵת בָּרָעָב מִדֵּי שִׁבְתּוֹ עִם תִּקְוֹתָיו לֶעָתִיד.ַ

עוּד רֹבֵץ הַבּוּז בְּעֵינָיו, עוֹד יִסָּתֵר גֹּעַל־נֶפֶשׁ בְּפִנַּת פִּיו. אָמְנָם עַתָּה יָנוּחַ – וְאוּלָם לֹא רָבְצָה עוֹד מְנוּחָתוֹ לְנוֹכַח פְּנֵי הַשֶּׁמֶש.

מִי יִתֵּן וְהָיָה כְשׁוֹר־פַּר; וְהָיָה רֵיחַ לְאָשְׁרוֹ כְרֵיחַ הָאֲדָמָה וְלֹא יַעֲלֶה מִמֶּנּוּ רֵיחַ הַבּוּז לָאֲדָמָה.

מִי יִתֵּן וּרְאִיתִיו כְשׁוֹר־פַּר לָבָן, מְהַלֵּךְ לִפְנֵי מַחֲרַשְׁתּוֹ וְנוֹהֵם וְנוֹחֵר: וְגַם בְּנַהֲמָתוֹ עוֹדוֹ מְשַׁבֵּחַ אֶת־כָּל הַיּוֹצֵא מִן הָאֲדָמָה!

עוֹד פָּנָיו קֹדְרִים; הֵנֵּה הַצֵּל אֲשֶׁר לְכַף־יָדוֹ עוֹד רֹעֵד עֲלֵיהֶם. עוֹד נִבָּט מִתַּחַת צֶאֱלִים הָרַעֲיוֹן אֲשֶׁר בְּתוֹךְ עֵינֹו.

וּמַעֲשֵׂהוּ גַם הוּא עוֹד עָלָיו לַצֵּל: עוֹד הַיָּד מַשְׁלִיכָה קַדְרוּת עַל הָעֹשֶה; לֹא הִתְגַבֵּר עוֹד עַל מַּעֲשֵׂהוּ.

אָכֵן אָהַבְתִי בוֹ אֶת עֹרֶף שׁוֹר־הַפָּר: וְאוּלָם עוֹד חָפַצְתִּי לִרְאוֹת בּוֹ גַם אֶת עֵין הַמַּלְאָךְ.

וְגַם אֶת חֵפֶץ־הַגִּבּוֹר אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ עוֹד עָלָיו לִשְׁכּוֹחַ: יְהִי נָא לִי מְנֻשָּׂא וְלֹא רַק נִשָּׂא: – מִי יִתֵּן וּנְשָׂאוֹ הָרוּחַ לְבַדּוֹ, אֶת חֲדַל־חֵפֶץ זֶה!

חַיּוֹת כָּבַשׁ וְחִידוֹת פָּתַר: יִגְאַל נָא עוֹד גַּם אֶת חַיּוֹתָיו וְאֶת חִידוֹתָיו הוּא וְהָפַךְ אוֹתָן לִבְנֵי־שָׁמַיִם.

עוֹד לֹא לָמְדָה דַעְתּוֹ לָתֵת בַּשְּׂחוֹק קוֹל וְלִהְיוֹת בְּאֶפֶס קִנְאָה; עוֹד לַבַּת תַּאֲוָתוֹ הַזּוֹרֶמֶת לֹא שָׁקְטָה בְּתוֹךְ הַיֹּפִי.

וְאָמְנָם לֹא בְשׂבַע תַּחֲרִישׁ תְּשׁוּקָתוֹ וְתִטָּבֵל כִּי־אִם בְּיֹפִי! אָכֵן לִוְיַת גֹּדֶל־רוּחַ הַחֵן לִגְדָל־לֵב.

וּזְרוֹעַ יָדוֹ עַל קָדְקֹד רֹאשׁוֹ: כָּכָה יָנוּחַ נָא הַגִּבּוֹר, כָּכָה גַם עַל מְנוּחָתוֹ עוֹד יִתְגַּבָּר.

אַךְ הִנֵּה כָבֵד הַיָּפֶה לַגִּבּוֹר מִכָּל הַדְּבָרִים תַּחַת הַשֶּׁמֶש, דָּבָר לֹא־יִכָּבֵשׁ יִהְיֶה הַיָּפֶה בְעֵינֵי כָּל חֵפֶץ חָזָק.

רַק מְעַט הוֹסֵף עוֹד, רַק מְעַט הַמְעִיט עוֹד: וְזֶה יִהְיֶה רַב פֹּה, וְזֶה יִהְיֶה פֹה עַד בְּלִי דָי.

הִתְיַצֵּב רֶגַע בְּרִפְיוֹן עוֹרְקִים וּבְחֵפֶץ לֹא־רָתוּם: הִנֵּה זֶה הַכָּבֵד מִכָּל־דָּבָר לָכֶם הַנִּשָּׂאִים!

וְאִם יֵרֵד הַכֹּחַ בְּחַסְדּוֹ לְתוֹךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר נִרְאָה: יפי אנכי קרא לירידה אשר כזאת.

וְלֹא אֶשְׁאַל מֵאִישׁ יֹפִי כַּאֲשֶׁר אֶשְׁאַל מֵעִמְּךָ, בַּעַל־הַכֹּחַ: יְהִי נָא טוֹב לִבְּךָ הַהִתְגַּבְּרוּת הָאַחֲרוֹנָה עַל נַפְשֶׁךָ.

יָדַעְתִּי כִּי כָל רָעָה לֹא תִבָּצֵר מֵעִמְּךָ: וְלָכֵן אֲנִי שֹׁאֵל מֵעִמְּךָ אֶת הַטּוֹב.

רַבּוֹת צָחַקְתִּי עַל הָרָפִים; מַאֲמִינִים הֵם כִּי טוֹבִים הֵמָּה, יַעַן כִּי הֵמָּה נְכֵי־כַפַּיִם!

יְהִי נָא מִשְׁפָּטְךָ כְּמִשְׁפַּט הָעמּוּד: עֹלֶה הוּא הָלֹךְ וְיָפֶה, הָלֹךְ וָרַךְ, וְכַאֲשֶׁר יֵלֵךְ הָלֹךְ וְעָלֹה, כֵּן יֶחֱזַק וְיִגְבַּר בְּקִרְבּוֹ.

הִנֵּה כֵן אֵפוֹא, הַנִּשָּׂא! עוֹד יוֹם בָּא וְאַתָּה תִיף וּרְאִי מוּצַק תַּחֲזִיק בְּיָדְךָ לְעֻמָּת יָפְיְךָ אַתָּה.

אָז תִּתְפַּלָץ בְּךָ נִשְׁמָתְךָ מֵרֹב תְּשׁוּקוֹת אֱלֹהִים, וְגַם בְּגַאֲוַת לִבְּךָ עוֹד תִּכְרַע עַל בִּרְכֶּיךָ!

הִנֵּה זֹאת הַתַּעֲלֻמָּה אֲשֶׁר לַנְּשָׁמָה: רַק בַּעֲזוֹב אוֹתָהּ הַגִּבּוֹר, וְקָרַב אֵלֶיהָ כְמוֹ חֲלוֹם – הַגִּבּוֹר הָעֶלְיוֹן. –

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

עַל אֶרֶץ הַמַּשְׂכִּילִים

אֶל תּוֹךְ הֶעָתִיד הִרְחַקְתִּי לָעוּף: חִיל אָחַז אוֹתִי.

וּבְהַבִּיטִי עַל סְבִיבִי וָאֵרֶא וְהִנֵּה – הָיָה הַזְּמָן לִי בֶּן דּוֹדִי הָאֶחָד.

אָז מִהַרְתִּי לָנוּס לָאָחוֹר, לְמוֹלַדְתִּי – וְנֶחְפַּזְתִּי הָלֹךְ וְנֶחְפָּז: כָּכָה בָאתִי אֲלֵיכֶם, בְּנֵי הַהֹוֶה, וּלְתוֹךְ אֶרֶץ הַמַּשְׂכִּילִים.

וְזֹאת לִי הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה כִּי הֵבֵאתִי עִמִּי אֲלֵיכֶם עַיִן רֹאָה וּתְשׁוּקָה טוֹבָה: חַי אֲנִי אִם לֹא בְּכִלְיוֹן נֶפֶשׁ בָּאתִי אֲלֵיכֶם.

אֲבָל מַה־זֶּה הָיָה לִי? – בְּכָל פַּחְדִּי אֲשֶׁר פָּחַדְתִּי – פָּרַץ שְׂחוֹק מִפִּי! עוֹד לֹא רָאֲתָה עֵינִי מֵעוֹדִי מַרְאֶה בָרוּר וְטָלוּא כָזֶה!

וַאֲנִי שָׂחַקְתִּי בְעוֹד רָעֲדָה רַגְלִי וְלִבִּי רָעַד גַּם הוּא: “אֵין זֹאת – קָרָאתִי – כִּי־אִם פֹּה מוֹלֶדֶת כָּל סִירַי הַצְּבָעִים!”

חֲמִשִּׁים כִּתְמֵי־צֶבַע עַל פְּנֵיכֶם וְעַל יְצוּרֵי בְשַׂרְכֶם: כָּכָה יְשַׁבְתֶּם לְתִמְהוֹנִי, אַתֶּם בְּנֵי הַהֹוֶה!

וַחֲמִשִּׁים מַרְאוֹת מְלֻטָּשׁוֹת עַל סְבִיבֵיכֶם, אֲשֶׁר תַּרְאֶינָה לָכֶם אֶת חֲזוֹן הַצְּבָעִים וַאֲשֶׁר תַּחֲנַפְנָה לָכֶם.

חַי אֲנִי אִם מָצְאָה יֶדְכֶם, אַתֶּם בְּנֵי הַהֹוֶה, לְהִתְחַפֵּשׂ בַאֲפֵר טוֹב מִזֶּה אֲשֶׁר לְעֶצֶם פְּנֵיכֶם! מִי עוֹד יוּכַל עַתָּה – לְהַכִּירְכֶם!

מָלֵא כָל בְּשַׂרְכֶם כְּתָב אוֹתוֹת הֶעָבַר, וְגַם הֵמָּה עוֹד מְשׁוּחִים מִמַּעַל בְּאוֹתוֹת חֲדָשִׁים: כָּכָה נִסְתַּרְתֶּם הֵיטֵב מִפְּנֵי כָּל־דֹּרְשֵׁי אוֹתוֹת וּפוֹתְרֵיהֶם!

וְגַם בִּהְיוֹת אִישׁ בּוֹחֵן כְּלָיוֹת – מִי יַאֲמִין עוֹד כִּי יֵשׁ לָכֶם כְּלָיוֹת! רַק אֲפוּיֵי־צְבָעִים הֱיִיתֶם כֻּלְכֶם וּמְדֻבְּקֵי טִיחַ כְּתָבִים!

כָּל הַדֹּרוֹת וְכָל הָעַמִּים מַבִּיטִים עֵרֶב רַב מִתּוֹךְ חִתּוּלֵיכֶם; כָּל הַמִּנְהָגִים וְכָל הָאֱמוּנוֹת מְדַבְּרִים עֵרֶב רַב מִתּוֹךְ תְּנוּעוֹתֵיכֶם.

וּמִי אֲשֶׁר יִפְשׁוֹט מֵעֲלֵיכֶם חִתּוּלִים וּמַעֲטָפוֹת וּצְבָעִים וּתְנוּעוֹת: וְנִשְׁאַר לְפָנָיו רַק דַּי הַבְהִיל אֶת בַּעֲלֵי־הַכָּנָף.

וַאֲנִי בְנַפְשִׁי הִנְנִי בַעַל־הַכָּנָף הַנִּבְהָל, אֲשֶׁר רָאָה אֶתְכֶם פַּעַם עֲרֻמִּים וּבְאֶפֶס צְבָעִים; אָז נִמְלַטְתִּי עַל־נַפְשִׁי בְּהָחֵל הַשֶּׁלֶד הַהוּא לִקְרוֹץ אַהֲבָה לִי בְעֵינָיו.

אֶבְחַר לִהְיוֹת שְׂכִיר־יוֹם בִּשְׁאוֹל תַּחְתּית וְנִמְכָּר לְצִלְלֵי עוֹלָם־הָיָה – הֲלֹא גַם יוֹשְׁבֵי שְׁאוֹל עוֹד שָׁמְנוּ וְעָבְתוּ מֵאֵלֶּה!

וְזֹאת הִיא מְרֹרָה לְמֵעַי, כִּי גַם עֲרֻמִּים וְגַם לְבוּשִׁים לֹא אוּכַל אֶתְכֶם שְׂאֵת, אַתֶּם בְּנֵי הַהֹוֶה!

כָּל בַּלְהוֹת עָתִיד וְכָל אֲשֶׁר סִמֵּר מֵאָז אֶת בְּשַׁר בַּעֲלֵי הַכָּנָף הֲלֹא קָרוֹב לַנֶּפֶשׁ שִׁבְעָתַיִם מִכָּל הַהֹוֶה אֲשֶׁר לָכֶם “בֶּאֱמֶת”!

כִּי כֹה אַתֶּם אוֹמְרִים: “הֹוִים אֲנַחְנוּ בֶּאֱמֶת וּבְאֵין אֱמוּנָה וּבְאֶפֶס אֱמוּנָה זָרָה”: כָּכָה אַתֶּם מַגְבִּיהִים לִבְּכֶם – וְאֵין לָכֶם גַּם לֵב!

כִּי אֵיךְ זֶה תוּכְלוּ הַאֲמִין, אַתֶּם הַצְּבוּעִים בְּרוּדִים וּטְלוּאִים! – אֲשֶׁר אַתֶּם רַק צִיּוּרֵי הַתָּפֵל מִכָּל אֲשֶׁר הֶאֱמִין אָדָם מֵאָז וּמְעוֹלָם!

רַק סְתִירוֹת מִתְהַלְּכוֹת אַתֶּם לְכָל אֱמוּנָה וְשׁוֹבְרֵי־עֲצָמוֹת לְכָל מַחֲשָׁבָה. אֵין הַאֲמִין בָּם: – כָּכָה אָנֹכִי קֹרֵא לָכֶם, אַתֶּם בַּעֲלֵי הַהֹוֶה “בֶאֱמֶת”!

כָּל הַדֹּרוֹת מְצַפְצְפִים וּמַגְהִּים בְּרוּחוֹתֵיכֶם אִישׁ כְּנֶגֶד אָחִיו; וְגַם הַחֲלוֹמוֹת אֲשֶׁר לְכָל הַדּוֹרוֹת עוֹד הֹוִים בֶּאֱמֶת יוֹתֵר מִכָּל אֲשֶׁר לָכֶם כֻּלְכֶם בְּהָקִיץ!

עֲקָרִים אַתֶּם: לָכֵן חֲסַתְרֶּם אֱמוּנָה. אֲבָל מִי אֲשֶׁר עָלָיו לִבְרֹא, וְהָיוּ לוֹ חֲלוֹמוֹת־אֵמוּן וְאוֹתוֹת כֹּכָבִים – וֶאֱמוּנָה לוֹ בֶאֱמוּנָה! –

שְׁעָרִים פְּתוּחִים לְמֶחֱצָה אַתֶּם, אֲשֶׁר קֹבְרֵי –מֵתִים מְחַכִּים עַל יַד מְזֻזּוֹתֵיהֶם. וְזֶה דְבַר הַהֹוֶה בֶאֱמֶת אֲשֶׁר לָכֶם: “כָּל אֲשֶׁר יֵשׁ, יֵלֵךְ נָא לַאֲבָדוֹן!”

הוֹי אֵיךְ אַתֶּם נִצָּבִים עָלַי פֹּה, אַתֶּם הָעֲקָרִים, הוֹי מָה רָזִים אַתֶּם בְּצַלְעוֹתֵיכֶם! וְיֵשׁ בֵּינֵיכֶם גַּם אֲשֶׁר בְּעֶצֶם עֵינָיו רָאָה כִּי כֵן הוּא.

וְהוּא אָמַר: "אֵין זֹאת כִּי בָא לִי אֱלֹהִים בִּשְׁנָתִי וַיִּגְנֹב מִמֶּנִּי דָבָר בַּסָּתֶר! וְזֶה יִשְׂפּוֹק לוֹ לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ אִשָּׁה!

“אָכֵן נִפְלָא הָרָזוֹן אֲשֶׁר בְּצַלְעוֹתַי!” כָּכָה כְבָר דִּבְּרוּ רַבִּים מֵאֲנְשֵׁי הַהֹוֶה.

אָכֵן רַק לִשְׂחוֹק תִּהְיוּ לִי, אַתֶּם בְּנֵי הַהֹוֶה! וְשִׁבְעָתַיִם אֶשְׂחַק מִדֵּי אֶרְאֶה כִּי מִשְׁתּוֹמְמִים אַתֶּם עַל נַפְשְׁכֶם!

אִי לִי לוּלֵא יָכֹלְתִּי לְשַׂחֵק עַל הִשְׁתּוֹמְמוּתְכֶם, אִי לִי לוּ הָיְתָה שׂוּמָה עָלַי לִשְׁתּוֹת אֶל־קִרְבִּי אֶת־כָּל הַסְּחִי אֲשֶׁר בְּתוֹךְ סִירֵיכֶם!

וְאוּלָם נְקַלּוֹתֶם בְּעֵינַי כָּכָה, יַעַן כִּי כָבֵד הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר עָלַי לָשֵׂאת; מַה־בֶּצַע כִּי יֵרְדוּ עַל צְרוֹרִי עוֹד זְבוּבִים אֲחָדִים וְתֹולָעֵי־כָנָף!

לֹא מִזֹּאת יִכְבַּד הַמַּשָּׂא! לֹא מִכָּם, אַתֶּם בְּנֵי הַהֹוֶה, תָּבֹוא עָלַי הַיְגֵעוּת הַגְּדוֹלָה.

הוֹי לְאָן אֶעֱלֶה עַתָּה עוֹד עִם כִּלְיוֹן נַפְשִׁי! מֵרֹאשׁ כָּל הֶהָרִים אֶשָּׂא עֵינַי לְאַרְצוֹת אָבוֹת וּלְאַרְצוֹת אִמּוֹת.

וְעַל־פְּנֵי כָל הָאֲדָמָה לֹא מָצָאתִי לִי אֶרֶץ מוֹלֶדֶת: נָע וָנָד אָנֹכִי בְכָל הֶעָרִים וְנוֹדֵד עלַ יַד כָּל שָׁעַר.

זָרִים לִי וּשְׂחוֹק לִי בְּנֵי הַהֹוֶה, אֲשֶׁר עָלֵיהֶם הִדִּיחַ לִבִּי אוֹתִי בָאַחֲרוֹנָה, וּמְגֹרָשׁ אֲנִי מֵאַרְצוֹת אָבוֹת וּמֵאַרְצוֹת אִמּוֹת.

כִּי עַל כֵּן הָבוּ נָא וְאֹהַב רַק עוֹד אֶת אֶרֶץ הַבָּנִים אֲשֶׁר לִי, זֹה הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא נִגְלְתָה עוֹד וַאֲשֶׁר מוֹשָׁבָה בְּיַמִּים רְחוֹקִים: אֵלֶיהָ צִוִּיתִי אֶת מִפְרָשַׂי, לְבַעֲבוּר אֲבַקֵּשׁ וְאָשׁוּב וַאֲבַקֵּשׁ.

לַיְלָדִים אֲשֶׁר לִי אֲתַקֵּן אֶת הַמְּעֻוָּת אֲשֶׁר הָיִיתִי בֵן לַאֲבוֹתַי; וּלְכָל הֶעָתִיד – אֲשֶׁר הָיָה הַהֹוֶה הַזֶּה! –

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

עַל הַדַּעַת אֲשֶׁר לֹא יָדְעָה אִישׁ

עָלָה הַיָּרֵחַ תְּמוֹל, וַאֲנִי דִמִּיתִי כִי שֶׁמֶשׁ יֵלֵד: כָּכָה רָבַץ עַל פְּנֵי הַשָּׁמַים רָחָב וּמָלֵא כֻלּוֹ.

וְאוּלָם כִּזֵּב לִי בְהֵרוֹנוֹ; הֲנָקֵל לִי לְהַאֲמִין אֶת־הָאֱמוּנָה הַיְּשָׁנָה, כִּי אִישׁ בְּתוֹךְ הַיָּרֵחַ, מֵהַאֲמִין בְּאִשָּׁה.

וְאַף אָמְנָם אֵין זֶה אִישׁ כִּמְעָט, זֶה בַּעַל־הַחֲלוֹמוֹת אֲשֶׁר בְּלֵילוֹת מִתְהַלֵּךְ. בְּמַחֲשָׁבָה לֹא־טְהוֹרָה מִתְהַלֵּךְ הוּא עַל־פְּנֵי הַגַּגּוֹת.

כִּי בַּעַל תַּאֲוָה הוּא וּבַעַל קִנְאָה, זֶה הַנָּזִיר אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַיָּרֵחַ; בְּתַאֲוָה נִסְתָּרָה מַבִּיט הוּא לָאָרֶץ וּלְכָל תַּעֲנֻגּוֹת הָאֹהֲבִים.

אָכֵן לֹא אוּכַל שֵׂאת אֶת הֶחָתוּל הַלָּזֶה אֲשֶׁר עַל הַגַּגּוֹת! תּוֹעֵבָה לִי כָּל הַמִּתְגַּנְבִים לַעֲבוֹר עַל חַלּוֹנוֹת סְגוּרִים לְמֶחֱצָה.

תַּם וְדוּמָם מְהַלֵּךְ הוּא עַל מִשְׁטַח יְרִיעוֹת כֹּכָבִים: – אֲבָל תּוֹעֵבָה לִי כָל רֶגֶל־גֶּבֶר הַצֹּעֶדֶת לְאַט וַאֲשֶׁר לֹא יִשְׁתַּקְשֵׁק דָּרְבָּן בַּעֲקֵב־הַנָּעַל.

כָּל אִישׁ נֶאֱמָן גַּם לְצַעֲדוֹ שְׂפַת־נֶאֱמָנִים; וְרַק הֶחָתוּל מִתְגַּנֵּב חֶרֶשׁ עַל פְּנֵי הָעֲלִיָּה. שָׂא עֵינֶיךָ וּרְאֵה: כְּמוֹ חָתוּל בָּא הַיָּרֵחַ וּכְאִישׁ לֹא־נֶאֱמָן. –

וְאֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה אֲנִי מַגִּיד בְּאָזְנֵיכֶם, אַתֶּם הַחֲנֵפִים הַמְּפֻנָּקִים, אַתֶּם "צְנוּעֵי הַדָּעַת! לָכֵן אָנֹכִי קֹרֵא – בַּעְלֵי תַאֲוָה!

גַּם אַתֶּם אֲהַבְתֶּם אֶת הָאֲדָמָה וְאֶת כָּל אֲשֶׁר עַל- הָאֲדָמָה: יָדַעְתִּי אֶת סִתְרֵי מְזִמּוֹתֵיכֶם! – וְאוּלָם כְּלִמָּה רֹבֶצֶת עַל אַהֲבַתְכֶם וּמַחֲשָׁבָה לֹא־טְהוֹרָה, – לַיָּרֵחַ דִּמִּיתֶם!

כִּי לָבוּז לְכָל אֲשֶׁר עַל- הָאֲדָמָה פִתּוּ אֶת רוּחֲכֶם, וְלֹא אֶת קְרָבֵיכֶם: וְאוּלָם קְרָבֵיכֶם הֲלֹא הֵמָּה לָכֶם רֹאשׁ־דָּבָר בְּכָל־אֲשֶׁר תִּפְנוּ!

וְעַתָּה נִכְלָם רוּחֲכֶם עַל עָמְדוֹ נָכוֹן לִפְקוּדוֹת קְרָבֵיכֶם, וּמִפְּנֵי כְלִמָּתוֹ מִתְהַלֵּךְ הוּא כְמִתְגַּנֵּב עַל אָרְחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת וְדַרְכֵי כָזָב.

"רַק זֶה יִהְיֶה לִי הָעֶלְיוֹן מִכָּל – כָּכָה יְדַבֵּר אֶל נַפְשׁוֹ זֶה רוּחֲכֶם הַנִּתְעֶה בִכְזָבִים – אֲשֶׁר אַבֵּט עַל הַחַיִּים בְּאֶפֶס תַּאֲוָה וַאֲשֶׁר לֹא כַכֶּלֶב וּלְשׁוֹנוֹ תְלוּיָה לוֹ הַחוּצָה.

"אֲשֶׁר אֶהְיֶה שָׁלֵו מִדֵּי הַבִּיטִי וְחֶפְצִי יִהְיֶה חֵפֶץ גֹּוֵעַ, בְּאֵין תְּנוּעָה נִמְרָצָה וּבְאֶפֶס חֵשֶׁק אֲשֶׁר לְאֹהֵב־נַפְשׁוֹ – קַר וְשָׂב אֶהְיֶה בְכָל בְּשָׂרִי, וְהָיוּ לִי רַק עֵיֵני יָרֵחַ שְׁכוּרוֹת.

"רַק זֶה יִהְיֶה לִי הָעֶלְיוֹן מִכָּל – כָּכָה יַתְעֶה הַנִּתְעֶה אֶת עֶצֶם נַפְשׁוֹ – אֲשֶׁר אֹהַב אֶת הָאֲדָמָה כַּאֲשֶׁר יֶאֱהַב אוֹתָה הַיָּרֵחַ, וְרַק בְּעֵינִי לְבַדָּהּ אֲמַשֵּׁשׁ אֶת־יָפְיָהּ.

“וְרַק זֹאת תִּהְיֶה לִי בְכָל־עִנְיָן דַּעַת אֲשֶׁר לֹא יָדְעָה אִישׁ, כִּי לֹא אֶשְׁאַל דָּבָר מִכָּל־עִנְיָן; וְרַק אֶרְבַּץ לְנוֹכַח פָּנֶיהָ כִרְאִי מְלֻטָּש עִם מְאַת עֵינָיִם” –

הוֹי אַתֶּם הַחֲנֵפִים הַמְּפֻנָּקִים, אַתֶּם בַּעֲלֵי הַתַּאֲוָה! חֲסֵרִים אַתֶּם אֶת הַתֹּם בְּחִשְׁקְכֶם; לָכֵן אַתֶּם עֹנִים סָרָה בְכָל חֶמְדָּה.

חַי אֲנִי אִם כְּבֹרְאִים וּכְמוֹלִידִים וּכִמְבַקְּשֵׁי־הֱיוֹת אַתֶּם אֹהֲכִים אֶת־הָאֲדָמָה!

אַיֵּה תֹם? שָׁם בַּאֲשֶׁר חֵפֶץ לְהוֹלִיד. אֲשֶׁר חָפֵץ לִבְרֹא מִנַּפְשׁוֹ וָהָלְאָה, זֶה יִהְיֶה לִי הָאִישׁ אֲשֶׁר טָהוֹר חֶפְצוֹ בְעֵינַי מִכָּל טֹהַר.

אַיֵּה יֹפִי? שָׁם בַּאֲשֶׁר שׂוּמָה עָלַי לַחְפֹּץ בִּמְלֹא כָל חֶפְצִי; שָׁם בַּאֲשֶׁר אֶחְפֹּץ לְאַהֲבָה וְלִכְלוֹת, אֲשֶׁר לֹא תִשָּׁאֵר תְּמוּנָה רַק תְּמוּנָה.

אָהֹב וְכָלֹה מַקְבִּילִים אִישׁ אֶל אָחִיו מֵאָז וּמֵעוֹלָם. חפץ לאהבה: הֲלֹא זֶה אֲשֶׁר יַחְפֹּץ וַאֲשֶׁר יִהְיֶה אִישׁ נָכוֹן גַּם לַמָּוֶת. כָּכָה אֲנִי מְדַבֵּר אֲלֵיכֶם, אַתֶּם רַכֵּי הַלֵּב!

וְעַתָּה הִנֵּה בָאתֶם אַתֶּם וְלִלְזוּת עֵינֵיכֶם הָעֲקֻמּוֹת בְּאֵין אֱיָל אַתֶּם קֹרְאִים “הִתְבּוֹנֵן”! וַאֲשֶׁר יְגַשֵּׁשׁ אוֹתוֹ אִישׁ בְּעֵינַיִם מְלֵאוֹת מֹרֶךְ, וּקְרָאתֶם שֵׁם לָזֶה “יָפֶה”! הוֹי אַתֶּם מְטַנְפֵי שֵׁמוֹת טְהוֹרִים!

וְאוּלָם זֹאת תִּהְיֶה לָכֶם הַקְּלָלָה, אַתֶּם מְרַדְפֵי דַעַת אֲשֶׁר לֹא יָדְעָה אִישׁ, אַתֶּם צְנוּעֵי הַחָכְמָה, אֲשֶׁר עַד עוֹלָם לֹא תוֹלִידוּ: וְאִם גַּם תִּרְבְּצוּ עַל פְּנֵי הַשָּׁמַיִם רְחָבִים וּמְלֵאִים כֻּלְכֶם!

אָכֵן מְמַלְּאִים אַתֶּם אֶת־פִּיכֶם מִלִּים נֶחְמָדוֹת: וְאִם הַאֲמִין נַאֲמִין לָכֶם, כִּי גַם לִבְּכֶם מָלֵא, אַתֶּם מְפִיחֵי הַכְּזָבִים?

וְאוּלָם מִלַּי שֶׁלִי קַלּוֹת וְנִבְזוֹת וּמְעֻקָּלוֹת: בְּחֵפֶץ לֵב אֲנִי מְלַקֵּט אֶת־כָּל הַנּוֹפֵל אֶל־מִתַּחַת לְשֻׁלְחַנְכֶם בְּאָכְלְכֶם אֶת אֲרוּחַתְכֶם.

אֲבָל עוֹד הֵן שִׂפְקוֹת לִי לְהַגִּיד בָּהֶן – אֶת הָאֱמֶת לַחֲנֵפִים לְנוֹכַח פְּנֵיהֶם! יָבֹאוּ נָא גְּרָמַי וּקְלִפּוֹתַי וְגַרְגְּרֵי קוֹצַי אֵלֶּה וְטִפְּחוּ מְעַט לַחֲנֵפִים מִתַּחַת לְאַפָּם!

רוּחַ נִבְאָשׁ סֹבֵב אֶתְכֶם תָּמִיד וְאֶת מִשְׁתֵּיכֶם: מַחְשְׁבוֹת תַּאֲוֹתֵיכֶם וּכְזָבֵיכֶם וְסִתְרֵיכֶם הֲלֹא בָרוּחַ הַזֶּה שׁוֹכְנוֹת תָּמִיד!

עִרְבוּ נָא אֶת־לִבְּכֶם בָּרִאשׁוֹנָה לְהַאֲמִין לָכֶם אַתֶּם בְּנַפְשְׁכֶם – לָכֶם וְלִקְרָבֵיכֶם! מִי אֲשֶׁר לֹא יַאֲמִין לְנַפְשׁוֹ, יְכַזֵּב תָּמִיד.

מַסְוֵה אֱלֹהִים תְּלִיתֶם לָכֶם עַל פְּנֵיכֶם בַּעֲבוּר הִסְתַּתֵּר מִפְּנֵיכֶם בְּנַפְשְׁכֶם, אַתֶּם “הַטְּהוֹרִים”: בְּתוֹךְ מַסְוֵה אֱלֹהִים הִתְחַבְּאָה תוֹלַעַת־הַטַבָּעוֹת הַנִּתְעָבָה אֲשֶׁר לָכֶם.

חַי אֲנִי אִם לֹא עֹקְבִים אַתֶּם, אַתֶּם “הַמִּתְבּוֹנְנִים”! גַּם סָרַתּוּסְטְרָא הָיָה לְפָנִים הַפֶּתִי אֲשֶׁר הֶאֱמִין לְעוֹרוֹת־אֱלֹהִים אֲשֶׁר לָכֶם; לֹא פִלֵּל כִּי סִתַּמְתֶּם אוֹתָם בִּגְלִילֵי טַבְּעוֹת נְחָשִׁים.

דִּמִּיתִי לְפָנִים לִרְאוֹת נִשְׁמַת־אֲלֹהִים מִשְׁתַּעְשְׁעָה בְּשַׁעֲשֻׁעֵיכֶם, אַתּםֶ צְנוּעֵי הַדַּעַת! הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֵין מְלֶאכֶת־מַחֲשֶׁבֶת טוֹבָה מִמְּלַאכוֹתֵיכֶם!

אֶת חֶלְאַת הַנְּחָשִׁים וְאֶת הָרֵיחַ הָרָע בִּלַּע מִלְפָנַי הַמֶּרְחָק, וְכִי עָרְמַת לְטָאָה מִתְשׁוֹטֶטֶת פֹּה בְתַאֲוַת עֲגָבֶיהָ.

וְאוּלָם קָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם: אָז הֵאִיר לִי הַיּוֹם – וְעַתָּה יָאִיר גַם לָכֶם – וְאַחֲרִית תִּהְיֶה לְעִגְבֵי אַהֲבַת הַיָּרֵחַ!

שׂאוּ עֵינֵיכֶם וּרְאוּ! הִנֵּה הוּא עוֹמֵד פֹּה נִתְפָּשׂ בַּכָּף וּלְבֶן־פָּנִים – לְנוֹכַח הַצְּפִירָה!

כִּי הִנֵּה הִיא עֹלָה, הַלּוֹהֶטֶת הַלֵּזוּ, – הִנֵּה עֹלָה אַהֲבָתָהּ הִיא אֲשֶׁר הִיא אֹהֶבֶת לָאֲדָמָה! תֹּם וּתְשׁוּקַת יְצִירָה תִהְיֶה אַהֲבַת כָּל שֶׁמֶשׁ!

שְׂאוּ עֵינֵיכֶם וּרְאוּ בַעֲלוֹתָהּ קִצְרַת רוּחַ מֵעֵבֶר לַיָּם! הַאֵין אַתֶּם חָשִׁים אֶת הַצִּמָּאוֹן וְאֶת הַנְּשָׁמָה הַלּוֹהֶטֶת אשר לְאַהֲבָתָהּ?

מִן הַיָּם הִיא חֲפֵצָה לִינוֹק וְאֶת־עָמְקוֹ הִיא חֲפֵצָה לִשְׁתּוֹת וּלְגַמְּאוֹ עַד לַמָּרוֹם: אָז תִּתְנַשֵּׂא תְשׁוּקַת הַיָּם מִתּוֹךְ אַלְפֵי דַדָּיו.

וְהוּא חָפֵץ כִּי צִמְאוֹן הַשֶּׁמֶש יִשַּׁק לוֹ וְיִינַק אוֹתוֹ; וְהוּא חָפֵץ כִּי יֵהָפֵךְ וְהָיָה לְרוּחַ וְּלָמרוֹם וְלִנְתִיב־אוֹר וּלְאוֹר גַּם הוּא!

אָכֵן כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ אָנֹכִי אֹהֵב אֶת־הַחַיִּים וְאֶת כָּל הַיַּמִּים הָעֲמֻקִּים.

וְלָזֶה אָנֹכִי קֹרֵא דַעַת: אֲשֶׁר יַעֲלֶה כָל־הֶעָמוֹק – אֶל מְרוֹמֵי אָנִי! –

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

עַל הַחֲכָמִים

וַיְּהִי בְּיָשְׁנִי אֶת־שְׁנָתִי עַל מִשְׁכָּבִי, וְהִנֵּה שֶׂה קָרַב אֵלַי וַיֹּאכַל מִזֵּר־הָאֵזוֹב אֲשֶׁר בְּרֹאשִׁי, – וַיְדַבֵּר לֵאמֹר: “חָדַל סָרַתּוּסְטְרָא מִהְיוֹת חָכָם”.

כָּכָה דִבֵּר וְאַחַר עָבַר לְדַרְכּוֹ נְטוּי גָרוֹן וְגֵא. הִנֵּה כֵן סִפֵּר בְּאָזְנֵי אֶחָד יֶלֶד.

כִּי הִנֵּה אָהַבְתִּי מְאֹד לִשְׁכַּב פֹּה עַל יַד הַגָּדֵר הַדְּחוּיָה, כַּאֲשֶׁר יְלָדִים מְשַׁעְשְׁעִים, בֵּין חֲרוּלִים וּפִרְחֵי פְרָגִים אֲדֻמִּים.

עוֹד חָכָם אֲנִי בְעֵינֵי הַיְּלָדִים וְגַם בְּעֵינֵי הַחֲרוּלִים וּפִרְחֵי הַפְּרָגִים הָאֲדֻמִּים. תְּמִימִים הֵם, וְגַם כִּי יַרְשִׁיעוּ עוֹד יִתַּמּוּ.

וְאוּלָם בְּעֵינֵי הַשֵּׂיוֹת חָדַלְתִּי מִהְיוֹת חָכָם: כָּכָה גָזַר עָלַי גוֹרָלִי – בָּרוּךְ הוּא!

וְזֶה דְבַר הָאֱמֶת: אָמְנָם עָזַבְתִּי אֶת בֵּית הַחֲכָמִים, וְגַם אֶת הַדֶּלֶת הִנֵּה זָרַקְתִּי מֵאַחֲרַי וָאֶסְגְּרֶנָּה בַחֲמַת רוּחַ.

רַב מִדַּי הֶאֱרִיכָה נִשְׁמָתִי לָשֶׁבֶת אֶל שֻׁלְחָנָם רְעֵבָה; לֹא הִסְכַּנְתִּי כְמוֹהֶם לְפַצֵּעַ דַּעַת כִּמְפַצֵּעַ אֱגוֹזִים.

אֶת הַחֻפְשָׁה אָהַבְתִּי וְאֶת הָרוּחַ אֲשֶׁר עַל פְּנֵי אֲדָמָה רַעֲנָנָה: טוֹב לִי שִׁבְעָתַיִם לִישׁוֹן עַל עוֹרוֹת־בְּקָרִים מִלִּישׁוֹן עַל אוֹתוֹת־תִּפְאַרְתָּם וְשִׂיא מַהֲלָלֵיהֶם.

לוֹהֵט אֲנִי רַב מִדַּי וְיָקוּד מֵרֹב מַחְשְׁבוֹתַי אֲנִי: רַבּוֹת פְּעָמִים תִּקְצַר בִּי נִשְׁמַת אַפִּי. אָז עָלַי לְמַהֵר הַחוּצָה רָחוֹק מִכָּל חֵדֶר מְכֻסֶּה אָבָק.

וְאוּלָם הֵמָּה יוֹשְׁבִים בְּקָרָתָם בְּצֵל קַר: חֲפֵצִים הֵם כְּפַעַם בְּפַעַם לִהְיוֹת רַק הָרֹאִים מֵרָחוֹק, וְהֵם נִזְהָרִים מִשֶּׁבֶת בִּמְקוֹם שָׁם לֹהֶטֶת הַשֶּׁמֶשׁ עַל פְּנֵי הַמַּעֲלוֹת.

וּמִשְׁפָּטָם כְּמִשְׁפַּט הָעוֹמְדִים בָּרְחוֹב וּמִשְׁתָּאִים לְכָל־עוֹבֵר: כָּכָה הֵם מְחַכִּים אֵפוֹא וּמִשְׁתָּאִים לְכָל רַעֲיוֹן אֲשֶׁר הָגוּ אֲחֵרִים.

וּמִי אֲשֶׁר נָגַע אֲלֵיהֶם בִּקְצֵה אֶצְבָּעוֹ, וְהֶעֱלוּ לְמוֹרַת חֶפְצָם אָבָק מִסָּבִיב כְּמוֹ שׂקֵּי קֶמַח: אֲבָל מִי פִלֵּל אֵפוֹא כִּי בָא אֲבָקָם זֶה מִן הַדָּגָן וּמִן הַחֶמְדָּה הַצְּהוּבָה אֲשֶׁר לִשְׂדֵי –קַיִץ?

וְאִם יִפְתְּחוּ אֶת־פִּיהֶם בְּחָכְמָה, וְנָשַׁב עַל פָּנַי קֹר מִתּוֹךְ מִשְׁלֵיהֶם וּפִתְגְּמֵי אֲמִתָּם הקְּטַנִּים: יֵשׁ לִפְעָמִים רֵיחַ לְחָכְמָתָם כְּמוֹ יָצְאָה מִן הַבִּצָּה: אַף אָמְנָם שָׁמַעְתִּי גַם אֶת הצְפַרְדֵּעַ מְקַרְקֶרֶת מִמֶּנָּה!

חֲרוּצִים הֵם וְאֶצְבָּעוֹת לָהֶם מַשְׂכִּילוֹת" מַה־בֶּצַע בִּתְמִימָתִי לְעֻמַּת עָרְמָתָם! כָּל־דָּבָר אָרֹג וְסָרֹג וְקָשֹׁר מְבִינוֹת אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם: כָּכָה הֵם טֹוִים אֶת פֻּזְמְקֵי הָרוּחַ!

מוֹרֵי־שָׁעוֹת טוֹבִים הֵם: וְרַק עָלֵינוּ לִדְאַג כִּי נִמְשׁוֹךְ אֶל־נָכוֹן אֶת גַּלְגְּלֵיהֶם! אָז יוֹרוּ בְלִי רְמִיָּה אֶת הַשָּׁעָה הַנְּכוֹנָה, וְגַם שָׁאוֹן לֹא יַעֲלוּ בִלְתִּי אִם מְעַט וּבְרֹב עֲנָוָה.

כְּמוֹ רֵחַיִם עֹשֳׂים הֵם אֶת מְלַאכְתָּם וּכְמוֹ טַחֲנָה: רַק יָבֹא נָא אִישׁ וְיַשְׁלֵךְ אֲלֵיהֶם אֶת גַּרְגְּרֵי זַרְעוֹ! – וְהֵמָּה כְבָר יוֹדְעִים לִטְחוֹן אֶת הַדָּגָן עַד דַּק וּלְהַעֲלוֹת מִמֶּנּוּ אָבָק לָבָן.

וְאִישׁ עַל רֵעֵהוּ שׁוֹמֵר וּמַבִּיט עַל כָּל תְּנוּעוֹת אֶצְבְּעוֹתָיו, וְלֹא יַרְבּוּ לְהַאֲמִין אִישׁ לְאָחִיו. בֹּרְאִים הֵם יוֹם יוֹם עָרְמוֹת קְטַנּוֹת וּמְחַכִּים לָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר דַּעְתָּם צוֹלַעַת עַל יְרֵכָהּ – כְּמוֹ עַכָּבִישִׁים מְחַכִּים הֵם.

וַאֲנִי רְאִיתִים תָּמִיד בַּהֲכִינָם רוֹשׁ, וְהֵם נִזְהָרִים מְאֹד מִדֵּי הֲכִינָם; תָּמִיד חָגְרוּ עַל אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם נַעֲלֵי־יָד עֲשׂוּיוֹת זְכוּכִית.

וְגַם בְּאַבְנֵי מִרְמָה יוֹדְעִים הֵם לְשַׂחֵק: בַּחֲמַת קִנְאָה גְדוֹלָה רָאִיתִי אוֹתָם מְשַׂחֲקִים, עַד כִּי יָרְדָה הַזֵּעָה מֵעֲלֵיהֶם בְּשַׂחֲקָם.

וְזָרִים אֲנַחְנוּ אִישׁ לְאָחִיו וְצִדְקוֹתֵיהֶם תִּהְיֶינָה לְזָרָא לִי וּלְטַעֲמִי שִׁבְעָתַיִם מִכָּל מִרְמוֹתֵיהֶם וּמֵאַבְנֵי הַמִּרְמָה אֲשֶׁר לָהֶם.

וְכַאֲשֶׁר יָשַׁבְתִּי עִמָּהֶם, יָשַׁבְתִּי מִמַּעַל לָהֶם. לָכֵן הֵם עוֹיְנִים אוֹתִי.

אֵין הֵם חֲפֵצִים לָדַעַת וְאֵין הֵם חֲפֵצִים לִשְׁמוֹעַ, כִּי יִתְהַלֵּךְ אִישׁ מִמַּעַל לְקָדְקָדָם; וְכָכָה הִרְבִּיצוּ בֵּינִי וּבֵין קָדְקָדָם עֵצִים וְעָפָר וְקִיא צֹאָה.

כָּכָה הִשְׁבִּיחוּ אֶת צְלִיל צְעָדַי; מִכָּל הָאָדָם הִמְעִיטוּ עַד כֹּה הַחֲכָמִים לִשְׁמוֹעַ אֶת קוֹלִי.

כָּל שְׁגִיאָה וְכָל רִפְיוֹן אֲשֶׁר לָאָדָם הִרְבִּיצוּ בֵּינִי וּבֵינָם: – “מִדַּת הַשְּׁגִיאָה” הֵם קֹרְאִים לָזֶה בְּבָתֵי הַחָכְמָה אֲשֶׁר לָהֶם.

וְאוּלָם עַל אַפָּם וְעַל חֲמָתָם מִתְהַלֵּךְ אֲנִי עִם מַחְשְׁבוֹתַי מִמַּעַל לְקָדְקָדָם; וְגַם כִּי אֶחְפֹּץ לְהִתְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי שְׁגִיאוֹתַי, וְהָיְיתִי עוֹד מָרוֹם מֵהֶם וּמִקָדְקָדָם.

כִּי בְנֵי הָאָדָם אֵינָם שֹׁוִים אִישׁ אֶל אָחִיו: כָּכָה תְדַבֵּר הַצְּדָקָה. וְאֶת אֲשֶׁר חָפַצְתִּי אֲנִי אוֹתָה לֹא יוּכְלוּ לַחְפֹּץ גַּם הֵם!

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

עַל הַחוֹזִים

וְאֶל אֶחָד מִתַּלְמִידָיו דִּבֵּר סָרַתּוּסְטְרָא לֵאמֹר: “מֵאָז יָדַעְתִּי אֶת הַבָּשָׂר הֵיטֵב, הָיָה לִי הָרוּחַ רַק רוּחַ; וְגַם זֶה “הַקַּיָּם תָּמִיד בְּלִי חֲלוֹף” בִלְתִּי מָשָׁל”.

וַיַּעַן אוֹתוֹ הַתַּלְמִיד וַיֹּאמַר: “כָּכָה כְבָר שְׁמַעְתִּיךָ מְדַבֵּר; וְאַף גַּם זֹאת הוֹסַפְתָּ אָז: “אֲבָל הַחוֹזִים מְכַזְּבִים רַב מִדָּי”. מַדּוּעַ זֶה אָמַרְתָּ, כִּי רַב מִדַּי מְכַזְּבִים הַחוֹזִים!”

וְסָרַתּוּסְטְרָא עָנָה לֵאמֹר: " מַדּוּעַ? שֹׁאֵל אַתָּה אוֹתִי מַדּוּעַ? אָכֵן אֵינֶנִּי מִן הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יָכוֹל אִישׁ לִשְׁאֹל אוֹתָם לְמַדּוּעַ אֲשֶׁר לָהֶם.

הַאִם תְּמוֹל חַיַּי? הֲלֹא זֶה לִי עֵת אֲרֻכָּה מְאֹד מֵאָז בָּאוּ לִי עִם־חַיַּי סִבּוֹת מַחְשְׁבוֹתַי.

וְלוּ אָמַרְתִּי לִשְׁמוֹר בְּקִרְבִּי אֶת כָּל סִבּוֹתַי, הַאִם לֹא הוּטַל עָלַי לִהְיוֹת חָבִית מְלֵאָה זִכָּרוֹן?

הֲלֹא רַב לִי כִּי עָלַי לִשְׁמוֹר אֶת עֶצֶם מַחְשְׁבוֹתַי; וְגַם בָּהֶן יֵשׁ לִפְעָמִים צִפּוֹר אֲשֶׁר עוֹף תִּתְעוֹפֵף לָהּ.

וְיֵשׁ כִּי אֶמְצָא בַאֲרֻבַּת־הַיּוֹנִים אֲשֶׁר לִי גַם עוֹף אֲשֶׁר בָּא לִי מֵרָחוֹק וְהוּא זָר, וְחָרֵד הוּא בְשִׂימִי עָלָיו אֶת־כַּפִּי.

וּמַה דִּבֵּר סָרַתּוּסְטְרָא אֵלֶיךָ אָז? כִּי מְכַזְּבִים הַחוֹזִים רַב מִדַּי? – וְהֲלֹא גַם סָרַתּוּסְטְרָא חוֹזֶה!

הֲתַאֲמִין אֵפוֹא כִּי בָזֶה דִבֵּר דְּבַר־אֱמֶת? “מַדּוּעַ אַתָּה מַאֲמִין כָּזֹאת?”

וְתַלְמִידוֹ עָנָה וַיֹּאמַר: “מַאֲמִין אָנֹכִי בְסָרַתּוּסְטְרָא”. וְסָרַתּוּסְטְרָא הֵנִיד בְּרֹאשׁוֹ וַיִּצְחָק.

וַיַּעַן וַיֹּאמֶר: “אֵין הָאֱמוּנָה מְאַשֶּׁרֶת אוֹתִי, וְאַף־לֹא הָאֱמוּנָה בִי”.

וְאוּּלָם לוּ יְהִי כִדְבָרֶיךָ כִּי אָמֹר אָמַר אִישׁ בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר הַחוֹזִים מְכַזְּבִים

הַרְבֵּה: הֲלֹא צָדְקוּ דְבָרָיו, – כִּי אָמְנָם מְכַזְּבִים אֲנַחְנוּ הַרְבֵּה.

גַּם מַמְעִיטִים אֲנַחְנוּ מְאֹד לָדַעַת וְאֵין אֲנַחְנוּ מְטִיבִים לִלְמוֹד: כִּי עַל־כֵּן לֹא יִפָּלֵא אִם הָיִינוּ לִמְכַזְּבִים.

וּמִי מִמֶּנּוּ הַחוֹזִים לֹא מָהַל אֶת יֵינוֹ בְמַיִם? וְיֵשׁ כִּי תַעֲרֹבֶת מְלֵאָה רוֹשׁ נֶעֶשְׂתָה בְּמַרְתְּפֵנוּ, וְיֵשׁ כִּי דְבָרִים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ נַעֲשׂוּ שָׁמָּה.

וְיַעַן כִּי יָדַעְנוּ מְעַט, לָכֵן מָצְאוּ חֵן בְּעֵינֵינוּ מְאֹד עֲנִיֵּי הָרוּחַ, וּמַה גַם אִם הֵם – נָשִׁים צְעִירוֹת!

וְגַם אֶל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּסַפֵּרְנָה הַנָּשִׁים הַזְּקֵנוֹת אִשָּׁה לִרְעוּתָהּ בָּעֶרֶב עוֹד תָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ, וְלָזֶה אֲנַחְנוּ קֹרְאִים “נֵצַח הָאִשָּׁה”.

וְכִמְבוֹא־סֵתֶר מְיֻחָד יִהְיֶה אֶל הַדַּעַת, אֲשֶׁר יִסָּתֵם בִּפְנֵי כָל אִישׁ הַלּוֹמֵד דְּבַר־מָה: כָּכָה אֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים בָּעָם וּבַ“חָכְמָה” אֲשֶׁר לוֹ.

וְאוּלָם זֶה אֲשֶׁר יַאֲמִינוּ כָל הַחוֹזִים: כִּי אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עַל הַדֶּשֶׁא בְּמוֹרְדוֹת הָרִים בֹּדְדִים וְאָזְנָיו פְּקוּחוֹת מְאֹד, וְיָדַע זֶה מְעַט מִן הַדְּבָרִים אֲשֶׁר בֵּין הַשָּׁמַים וּבֵין הָאָרֶץ.

וְהַחוֹזִים בְּהִתְעַטֵּף עָלֵיהֶם נַפְשָׁם בְּרִגְעֵי עֲדָנִים, וְהֶאֱמִינוּ תָמִיד כִּי הַיְקוּם גַּם הוּא חָשַׁק בָּהֶם לְאַהֲבָה.

וְהוּא מִתְגַנֵּב עַד לְאָזְנָם לְבַעֲבוּר לָחֹש לָהּ דְּבַר־סֵתֶר עִם חֶלְקוֹת אַהֲבָה: וּבָזֹאת הֵם מִתְגָּאִים וּבָזֹאת לִבָּם יִגְבַּהּ לְעֵינֵי כָל בְּנֵי תְמוּתָה!

וְאָמְנָם רַבִּים הַדְּבָרִים בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ עַל לֵב אִישׁ גַּם בַּחֲלוֹמוֹ זוּלָתִי עַל לֵב חוֹזִים!

וְאַף כִּי הַדְּבָרִים אֲשֶׁר מִמַּעַל לַשָּׁמַיִם: כִּי כָל הָאֱלֹהִים אֵינָם בִּלְתִּי אִם מִשְׁלֵי חוֹזִים וּמִשְׁלֵי הוֹזִים!

וְאִם יֵשׁ דָּבָר אֲשֶׁר יִמְשׁוֹךְ אוֹתָנוּ תָמִיד לְמַעְלָה – הֲלֹא זֶה רַק לְמַמְלֶכֶת הֶעָבִים: שָׁם אֲנַחְנוּ מוֹשִׁיבִים אֶת צְלָמֵינוּ הַצְּבֻעִים לְמִינֵיהֶם וְלָהֶם אֲנַחְנוּ קֹרְאִים אֱלֹהִים וּבְנֵי־אָדָם עֶלְיוֹנִים: –

אָכֵן קַלִּים הֵם לְמַדַּי לְבַעֲבוּר יוּכְלוּ הִתְחַזֵּק עַל הַכִּסְאוֹת הָאֵלֶּה! – כָּל הָאֱלֹהִים וּבְנֵי הָאָדָם הָעֶלְיוֹנִים הָאֵלֶּה.

הוֹי מַה־נִּלְאֵיתִי כַלְכֵּל אֶת־כָּל “לֹא־מֻשָּׂג” זֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה לַחוֹזֶה לְ“מַעֲשֶׂה בֶאֱמֶת”! הוֹי מַה־נִּלְאֵיתִי כַלְכֵּל אֶת־הַחוֹזִים!

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר סָרַתּוּסְטְרָא אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיִּקְצוֹף עָלָיו תַּלְמִידוֹ בְלִבּוֹ, וְאוּלָם הֶחֱרִישׁ, וְגַם סָרַתּוּסְטְרָא הֶחֱרִישׁ, וְעֵינוֹ הָיְתָה מָפְנָה אֶל־קִרְבּוֹ, וַיְהִי כְמַבִּיט לְמֶרְחַקִּים גְּדוֹלִים. וְאַחֲרֵי כֵן נֶאֱנַח וַיִּשְׁאַף רוּחַ.

וְאַחֲרֵי כֵן הוֹסִיף וַיֹּאמַר: מֵהַיּוֹם אָנֹכִי וּמִלְפָנִים; וְאוּלָם יֵשׁ בִּי דָבָר גַּם מִמָּחָר וּמִמָּחֳרת הַמָּחָר וּמִאֲשֶׁר יִהְיֶה.

אָכֵן נִּלְאֵיתִי כַלְכֵּל אֶת הַחוֹזִים, אֶת הַקַּדְמוֹנִים עִם הַחֲדָשִׁים: שְׁטוּחִים הֵם לִי כֻלָּם וְיַמִּים לֹא־עֲמֻקִּים.

לֹא הִרְבּוּ לַחֲשׁוֹב לְמַעֲמַקִּים: לָכֵן לֹא יָרַד רִגְשָׁם עַד לִתְהוֹמוֹת.

מְעַט תַּאֲוָה וּמְעַט קֹצֶר־רוּחַ: הֲלֹא זֶה עוֹד הַנִּבְחָר מִכָּל רַעֲיוֹנוֹתִיהֶם.

נִשְׁמַת שֵׁדִים וּמְעוּף שֵׁדִים הָיָה לִי צְלִיל כָּל זִמְרַת נִבְלָם; מַה־יָּדְעוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה מִכָּל שַׁלְהֶבֶת הָאַהֲבָה אֲשֶׁר בַּקּוֹלוֹת!

וְגַם לֹא טְהוֹרִים הֵם לִי לְמַדָּי; דֹּלְחִים הֵם כֻּלָּם אֶת מֵימֵיהֶם, לְבַעֲבוּר יַאֲמִין הָרֹאֶה כִּי עֲמֻקִּים הֵם.

וּבָזֹאת חָשְׁקָה נַפְשָׁם לְהַרְאוֹת כְּמוֹ מַשְׁלִימִים עִם הַחַיִּים, וְאוּלָם רַק אַנְשֵׁי־בֵינַיִם וְעוֹמְדֵי בַתָּוֶךְ הֵם לִי וַחֲצִי־טְהוֹרִים וּמַחֲצִית וְלֹא- טְהוֹרִים!

אִי לִי! הִנֵּה הִשְׁלַכְתִּי לִפְעָמִים אֶת מִכְמָרְתִּי לְתוֹךְ מֵימֵיהֶם וְאָמַרְתִּי לָצוּד לִי דָגִים יָפִים; וְאוּלָם לֹא מָשִׁיתִי בִּלְתִּי־אִם גֻּלְגֹּלֶת אֱלֹהִים יָשָׁן.

כָּכָה נָתַן הַיָּם לָרָעֵב רַק אֶבֶן; וְגַם הֵם בְּנַפְשָׁם אֵין זֹאת בִּלְתִּי אִם יְלִידֵי הַיָּם הֵם.

אָכֵן מוֹצְאִים אֲנַחְנוּ בָהֵמָּה גַם פְּנִינִים: וְגַם בַּעֲבוּר זֹאת דּוֹמִים הֵם הַרְבֵּה לְחַיּוֹת־הַקְלִפּוֹת הַקָּשׁוֹת. וְתַחַת נְשָׁמָה מָצָאתִי לָהֶם לָרֹב רַק רִיר מָלוּחַ.

וּמִן הַיָּם לָמְדוּ גַם אֶת תְּשׁוּקָתָם לְהִתְיַפּוֹת: הַאֵין הַיָּם תֻּכִּי הַתֻּכִּיִים?

גַּם לְעֵינֵי הַנִּמְאָס מִכָּל שְׁוָרֵי הַמִּדְבָּר יְגַלְגֵּל אֶת זְנָבוֹ וְלֹא יִלְאֶה לָנֶצַח מֵהַרְאוֹת אֶת רִקְמַת גַּלְגִּלּוֹ הֶעָשׂוּי כֶּסֶף וָמֶשִׁי.

וּבִמְרִי יַבִּיט שׁוֹר־הַמִּדְבָּר אֶל כָּל הַמַּרְאֶה הַזֶּה, וְהוּא קָרוֹב בְּנִשְׁמָתוֹ אֶל הַחוֹל וְקָרוֹב שִׁבְעָתַיִם אֶל סְבָךְ־הַקָּנֶה וְקָרוֹב מִכָּל אֶל הַבִּצָּה.

מַה לוֹ יֹפִי וְיָם וְתִפְאֶרֶת תֻּכִּיִים! אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה אָנֹכִי נֹשֵׂא בְאָזְנֵי הַחוֹזִים.

כִּי הִנֵּה רוּחָם בָּם רוּחַ תֻּכִּי הַתֻּכִּיִים וְיָם תְּשׁוּקָה לְהִתְיַפּוֹת!

קְהַל־רֹאִים מִסָּבִיב יְבַקֵּשׁ לוֹ רוּחַ הַחוֹזִים: וְלוּ גַם עֲדַת שְׁוָרִים! –

וְאוּלָם נִלְאֵיתִי כַלְכֵּל אֶת הָרוּחַ הַזֶּה: וַאֲנִי אֶרְאֶה יוֹם בָּא אֲשֶׁר הוּא בְנַפְשׁוֹ יִלָּאֶה מִכַּלְכְּלוֹ.

אָכֵן כְּבָר רָאִיתִי אֶת הַחוֹזִים וְהִנֵּה נֶהֶפְכוּ מְעַט וְעֵינָם נְטוּיָה אֶל־נַפְשָׁם.

מִתְעַנִּים עַל־דְּבַר רוּחָם כְּבָר רָאִיתִי בָּאִים: מִקֶּרֶב הַחוֹזִים יָצְאוּ אֵלֶּה.

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

עַל הַמַּעֲשִׂים הַגְּדוֹלִים

אִי הָיָה בַיָּם – לֹא רָחוֹק מֵאִיֵּי הָעֵדֶן אֲשֶׁר לְסָרַתּוּסְטְרָא – וַיְהִי שָׁם הַר־אֵשׁ אֲשֶׁר עָשֵׁן תָּמִיד; וְעַל הָאִי הַזֶּה אָמַר הָעָם, וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה אָמְרוּ הַנָּשִׁים הַזְּקֵנוֹת מִקֶּרֶב הָעָם, כִּי כְצוּק־סֶלַע הָעֳמָד לִפְנֵי שַׁעַר הַשְּׁאוֹל; וּמִקֶּרֶב הַר־הָאֵשׁ יוֹרֵד נָתִיב צַר אֶל־מִתַּחַת לָאֲדָמָה, אֲשֶׁר שָׁם שַׁעַר הַשְּׁאוֹל.

וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם, כְּשֶׁבֶת סָרַתּוּסְטְרָא בְאִיֵּי הָעֵדֶן, וְאֳנִיָּה בָאָה עַד הָאִי אֲשֶׁר שָׁם הָהָר הֶעָשֵׁן וַתַּשְׁלֵךְ שָׁם אֶת־עָגְנָהּ; וְאַנְשֵׁי הָאֳנִיָּה עָלוּ אֶל הַיַּבָּשָׁה, לְבַעֲבוּר יָרֹה שָׁם אֶת הַשְּׁפַנִּים. וַיְהִי לְמוֹעֵד צָהֳרַיִם, בְּשׁוּב הָאֲנָשִׁים וְהֵם יוֹשְׁבִים עִם רַב הַחוֹבֵל יַחְדָּו, וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אִישׁ חוֹצֶה אֶת הָרוּחַ וְעוֹבֵר וְקָרֵב אֲלֵיהֶם וְקוֹל אוֹמֵר בְּשָׂפָה בְרוּרָה: “הִנֵּה בָא מוֹעֵד! הִנֵּה הַמּוֹעֵד הָאַחֲרוֹן!”. וְכַאֲשֶׁר קָרְבָה תְמוּנַת הָאִישׁ, וְהִיא קְרוֹבָה אֲלֵיהֶם מְאֹד, וְתָּעָף חִישׁ כְּמוֹ צֵל מֵעֲלֵיהֶם וָהָלְאָה, וּפָנֶיהָ מוּעָדוֹת אֶל פְּאַת הָאִי אֲשֶׁר שָׁם הַר הָאֵשׁ, וְהָאֲנָשִׁים נִבְהֲלוּ מְאֹד, כִּי הִכִּירוּ אֲשֶׁר סָרַתּוּסְטְרָא הוּא; כִּי כְבָר רָאוּ אוֹתוֹ כֻלָּם, מִלְבַד רַב הַחוֹבֵל, וַיֶּאֱהָבֻהוּ כֻלָּם, כַּאֲשֶׁר רַק הָעָם יוֹדֵעַ לְאַהֲבָה, לֵאמֹר: בִּמְעַט אַהֲבָה וּבִמְעַט יִרְאָה יַחְדָּו.

וְתוֹפֵשׂ־הַמָּשׁוֹט הַזָּקֵן קָרָא: “הִתְיַצְּבוּ נָא וְּרְאוּ! הִנֵּה סָרַתּוּסְטְרָא יוֹרֵד לִשְׁאוֹל!” –

בָּעֵת הַהִיא, כְּבוֹא הַמַּלָּחִים אֶל אִי־הָאֵשׁ, וּשְׁמוּעָה עָבְרָה אָז בָּאָרֶץ, כִּי נֶעְלָם סָרַתּוּסְטְרָא פִתְאֹם; וְכַאֲשֶׁר שָׁאֲלוּ אֶת־פִּי רֵעָיו, וַיְסַפְּרוּ כִי יָרַד בַּלַּיְלָה בָאֳנִיָּה וְלֹא הִגִּיד לְאִישׁ לְאָן הוּא נוֹסֵעַ.

כָּכָה קָמָה בֶהָלָה; וּמִקֵּץ שְׁלשֶׁת יָמִים, וְנוֹסַף עַל כָּל זֹאת גַּם דְּבַר הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר סִפְּרוּ אַנְשֵׁי הָאֳנִיָּה – וְאָז הֵחֵל הָעָם לְסַפֵּר אִישׁ לְאָחִיו, כִּי לָקַח הַשָּׂטָן אֶת סָרַתּוּסְטְרָא.

וְתַלְמִידֵי סָרַתּוּסְטְרָא שָׂחֲקוּ עַל הַדִּבָּה הַזֹּאת, וְיֵשׁ גַּם אֲשֶׁר אָמַר הָאֶחָד: "נָקֵל לִי יוֹתֵר לְהַאֲמִין, כִּי לָקַח לוֹ סָרַתּוּסְטְרָא אֶת הַשָּׂטָן ". וְאוּלָם בְּקֶרֶב נִשְׁמָתָם פְּנִימָה הָיוּ כֻּלָּם מְלֵאֵי דְאָגָה וְכִלְיוֹן־נֶפֶשׁ: וְלָכֵן גָּדְלָה שִׂמְחָתָם שִׁבְעָתַיִם בִּהְיוֹת הַיּוֹם הַחֲמִישִׁי וְסָרַתּוּסְטְרָא שָׁב אֲלֵיהֶם.

וְזֹאת תּוֹרַת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ בֵין סָרַתּוּסְטְרָא וּבֵין כֶּלֶב־הָאֵשׁ:

עוֹר אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא רֻקַּם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מִמַּעַל, וְלָעוֹר הַזֶּה מַחֲלוֹת. לְאַחַת הַמַחֲלוֹת הָאֵלֶּה קֹרְאִים לְמָשָׁל “אָדָם”.

וּלְמַחֲלָה שֵׁנִית מִן הַמַחֲלוֹת הָאֵלֶּה קֹרְאִים “כֶּלֶב־אֵש”; הֲלֹא זֶה אֲשֶׁר עָלָיו הִרְבּוּ בְנֵי הָאָדָם כְּזָבִים רַבִּים וְעָלָיו הִטּוּ אָזְנָם לִשְׁמוֹעַ כְּזָבִים רַבִּים.

וּלְבַעֲבוּר חֲקֹר אֶת הַתַּעֲלֻמָּה הַזֹּאת, עָבַרְתִּי אֶת הַיָּם; וְאֶת הָאֱמֶת רָאִיתִי עַתָּה עֲרֻמָּה. חַי אֲנִי! אִם לֹא רְאִיתִיהָ יְחֵפָה עַד הַצַּוָאר.

וְאֶת דְּבַר כֶּלֶב־הָאֵשׁ יָדַעְתִּי עַתָּה. וְגַם אֶת דְּבַר כָּל הַשְּׂטָנִים הַמִּתְפָּרְצִים וְהַמְּהָרְסִים, אֲשֶׁר מִפְּנֵיהֶם יֵחַתּוּ לֹא רַק הַנָּשִׁים הַזְּקֵנוֹת.

קוּם כֶּלֶב־הָאֵשׁ וַעֲלֵה מִמַּעֲמַקֶיךָ, קָרָאתִי, קוּם וְהָעֵד: עַד מֶה עָמְקוּ הַמַּעֲמַקִּים הָאֵלֶּה? וְאֵי מִזֶּה תִקַּח אֶת־כָּל אֲשֶׁר אַתָּה נָשַפְתָ בְרוּחֲךָ פֹּה?

שׁוֹתֶה אַתָּה דַּיֶּךָ מִן הַיָּם: הֲלֹא עַל זֹאת תַּעֲנֶה בְךָ הַלָּשׁוֹן הַמְּהִירָה אֲשֶׁר לְךָ הַמְּשֻׁקָּה מֶלַח! חַי אֲנִי אִם מִדֵּי הֱיוֹתְךָ כֶּלֶב אֵין אַתָּה מַרְבֶּה לָקַחַת אֶת־מְזוֹנְךָ רַב מִדַּי מֵעַל פְּנֵי הַשֶּׁטַח אֲשֶׁר מִלְּמָעְלָה!

רַק זֹאת עוֹד אַאֲמִין כִּי אַתָּה הַדֹּבֵר מִבֶּטֶן אֲשֶׁר לָאֲדָמָה: וְתָמִיד בְּשָׁמְעִי שׂטָנִים מְהָרְסִים וּשְׂטָנִים מִתְפָּרְצִים מְדַבְּרִים, מְצָאתִים דֹּמִים אֵלֶיךָ: מְלוּחִים הֵם כָּמוֹךָ וּמְפִיחֵי כָזָב שְׁטוּחִים.

יוֹדְעִים אַתֶּם לִשְׁאַג וּלְהַקְדִּיר אֶרֶץ בְּאֵפֶר! גְּדוֹלִים אַתֶּם מִכָּל מַאֲרִיכֵי־לָשׁוֹן וְלָמַדְתֶּם דַּיֵּכֶם אֶת הַמְּלָאכָה לְהַרְתִּיחַ בֹּץ עַד כִּי יְלַהֵט.

וּבַאֲשֶׁר הִנְכֶם, שָׁם קָרוֹב אֲלֵיכֶם גַּם הַבֹּץ, וְכָל טְרִיַּת־עָפָר וְרֵיחַ גְּחָרִים וְאֵד כָּבוּשׁ שֹׁאֵף אֶל הַחֻפְשָׁה.

“חֻפְשָׁה” שֹׁאֲגִים אַתֶּם כֻּלְכֶם בְּחֶמְדַת נֶפֶשׁ; וְאוּלָם אָבְדָה לִי הָאֱמוּנָה בְּ“מַעֲשִׂים גְּדוֹלִים”, אִם שְׁאָגָה הַרְבֵּה וְעָשָׁן הַרְבֵּה עִמָּהֶם.

וְאַתָּה הַאֲמֵן נָא לִי, אַתָּה שְׁאוֹן־הַשְּׁאוֹל! הַמַּעֲשִׂים הַגְּדוֹלִים – לֹא רִגְעֵי הַצְּעָקוֹת הַגְּדוֹלוֹת הֵמָּה, כִּי־אִם רִגְעֵי הַדְּמָמָה הַגְּדוֹלָה.

לֹא עַל בֹּרְאֵי שְׁאוֹנוֹת חֲדָשִׁים, כִּי־אִם עַל בֹּרְאֵי עֲרָכִים חֲדָשִׁים סֹבֵב הָעוֹלָם; בלי קול סבב הוא.

וְאַתָּה תֵן תּוֹדָה וַעֲנֵה בִי! הֲלֹא רַק מְעַט מְאֹד נַעֲשָׂה כְפַעַם בְּפַעַם אַחֲרֵי כְּלוֹת שְׁאוֹנְךָ וַעֲשָׁנְךָ. מַה־בֶּצַע כִּי נֶהֶפְכָה עִיר וַתְּהִי לַחֲנוּטָה וְאִם מַצֶּבֶת־פֶּסֶל הָשְׁלְכָה בַבֹּץ!

וְאֶת הַמִּלָּה הַזֹּאת אָנֹכִי מַגִּיד לָכֶם, מְהָרְסֵי מַצְּבוֹת־פֶּסֶל! הֲלֹא זֶה רַק מַעֲשֵׂה־כֶסֶל לְהַשְׁלִיךְ מֶלַח אֶל הַיָּם וּמַצְבוֹת־פֶּסֶל אֶל הַבֹּץ.

בַּבֹּץ אֲשֶׁר לְבוּזְכֶם הָשְׁלְכָה מַצֶּבֶת־הַפֶּסֶל: וְאוּלָם הֲלֹא זֹאת חֻקָּה לָהּ, כִּי מִן הַבּוּז יַעֲלוּ שֵׁנִית חַיִּים וְיֹפִי רַעֲנָן!

וּבְהִתְעוֹרְרָה לִתְחִיָּה שֵׁנִית וְהָיוּ תָוֵי פָנֶיהָ יָפִים שִׁבְעָתַיִם, וְהָיוּ פְנֵי מַדִּיחָה־וְכֹאֶבֶת; וְחַי אֲנִי! אִם לֹא תַגִּישׁ אֶת־בִּרְכַת תּוֹדָתָהּ עַל דְּבַר הָרְסְכֶם אוֹתָה, הַמְּהָרְסִים!

וְזֹאת הָעֵצָה אֲשֶׁר אִיעָץ לִמְלָכִים וּלְבָתֵי־כְנֶסֶת וְלַכֹּל אֲשֶׁר חַלָּשׁ בְּרֹב שָׁנִים וְחַלָּשׁ בִּצְדָקָה –: הָבוּ נָא וְהָרְסוּ אֶתְכֶם! כִּי אָז תָּקוּמוּ שֵׁנִית לְחַיִּים חֲדָשִׁים, וְהָיְתָה עִמָּכֶם גַּם – צְדָקָה! –"

כָּכָה דִבַּרְתִּי בְאָזְנֵי כֶלֶב־הָאֵשׁ, וְהוּא לֹא נָתַן אוֹתִי לְכַלּות אֶת דְּבָרַי וַיִּגְעַשׁ וַיִּקְרָא: “בֵּתי־כְּנֶסֶת”! מַה־זֹּאת אֵפוֹא?

וַאֲנִי עָנִיתִי: "אָכֵן גַּם זֶה כְעֵין מְדִינָה, וְאַף אָמְנָם הַכּוֹזֶבֶת מִכֻּלָּן. וְאוּלָם דֹּם לְךָ, כֶּלֶב מִתְחַסֵּד! הֲלֹא אֵין זֶה כִּי־אִם יוֹדֵעַ אַתָּה הֵיטֵב אֶת בֶּן־מִינְךָ!

כָּמוֹךָ אַתָּה הָיְתָה גַם הַמְּדִינָה כֶלֶב מִתְחַסֵּד; כָּמוֹךָ אַתָּה אֹהֶבֶת גַּם הִיא לְדַבֵּר בְּעָשָׁן וּבִשְׁאָגָה, – לְבַעֲבוּר יַאֲמִינוּ לָהּ כָּמוֹךָ, כִּי דֹּבֶרֶת הִיא מִתּוֹךְ בֶּטֶן הַמַּעֲשִׂים.

כִּי חֲפֵצָה הַמְּדִינָה לִהְיוֹת בַּכֹּל הַחַיָּה הַנֶּחְשָׁבָה מִכָּל הַחַיּוֹת אֲשֶׁר עַל הָאֲדָמָה; וְאַף גַּם יֵשׁ רַבִּים אֲשֶׁר יַאֲמִינוּ לָהּ". –

וַיְהִי כַאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיְהִי כֶּלֶב־הָאֵשׁ כִּמְשֻׁגָּע מֵחֲמַת קִנְאָה. וַיִּצְעַק וַיֹּאמַר: "מָה אַתָּה דֹבֵר? הַנֶּחְשָׁבָה מִכָּל הַחַיּוֹת אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְגַם יֵשׁ אֲשֶׁר יַאֲמִינוּ לָהּ רַבִּים? וְקִיטוֹר רַב וְקוֹלוֹת נוֹרָאִים הִתְפָּרְצוּ מִתּוֹךְ לוֹעוֹ, עַד כִּי חָשַׁבְתִּי, כִּי יֵחָנֵק מֵרֹב קֶצֶף וְקִנְאָה.

וּבְאַחֲרִיתוֹ שָׁקַט וְגַם חָדַל לְהָפֵחַ; וַיְהִי כַאֲשֶׁר שָׁקַט, וָאֶשְׂחַק וָאֹמַר לוֹ:

“מִתְקַצֵּף אַתָּה כֶּלֶב־הָאֵשׁ”: וְזֶה אוֹת כִּי צָדַקְתִּי עָלֶיךָ!

וּלְמַעַן אַחֲזִיק בִּצְדָקָה, הָבָה וְאַגִּיד לְךָ דְּבַר כֶּלֶב־אֵשׁ שֵׁנִי: הֲלֹא זֶּה אֲשֶׁר יְדַבֵּר בֶּאֱמֶת מִלֵּב הָאֲדָמָה.

זָהָב יַשִּׁיב רוּחוֹ וְגִשְׁמֵי זָהָב: כָּכָה יַחְפֹּץ לִבּוֹ. בַּמֶּה נֶחְשָׁב לוֹ עוֹד אֵפֶר וְעָשָׁן וּבֹץ לֹהֵט!

שְׂחוֹק יַעֲטֹף מִלְּפָנָיו כְּמוֹ שְׁלַל־עָבִים צָבֻעַ: וְהוּא מְתַעֵב אֶת נַחֲרַת גְּרוֹנְךָ וְאֶת קִיאֲךָ וְאֶת זַעְפְּךָ אֲשֶׁר לִקְרָבֶיךָ!

וְאֶת זְהָבוֹ וְאֶת שְׂחוֹק־קוֹלוֹ – מִלֵּב הָאֲדָמָה הוּא לוֹקֵחַ אוֹתָם; וְאַתָּה שְׁמַע לְבַעֲבוּר תֵדָעֶנָּה: לֵב הָאֲדָמָה עָשׂוּי זָהָב ".

כִּשְׁמוֹעַ כֶּלֶב־הָאֵשׁ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, לֹא נָשָׂא עוֹד רוּחוֹ אוֹתוֹ לְהוֹסִיף שְׁמוֹעַ אֵלַי. אָז אָסַף זְנָבוֹ מֵרֹב כְּלִמָּתוֹ וּבְרִפְיוֹן רוּחַ וּבְקוֹל דְּמָמָה נָבַח: וֹי! וֹי! וַיְתַפֵּשׂ וַיֵּרֶד אֶל תּוֹךְ מְעָרָתוֹ. –

כָּכָה סִפֵּר סָרַתּוּסְטְרָא. וְתַלְמִידָיו לֹא שָׁמְעוּ לוֹ כִמְעָט, כִּי בָעֲרָה תְּשׁוּקָתָם, לִשְׁמוֹעַ אוֹתוֹ מְדַבֵּר עַל אַנְשֵׁי הָאֱנִיָּה וְעַל הַשְּׁפַנִּים וְעַל הָאִישׁ אֲשֶׁר הִתְעוֹפֵף.

וְסָרַתּוּסְטְרָא עָנָה: “מַה־פֵּשֶׁר הַדָּבָר הַזֶּה? הַאִם אֵפוֹא שֵׁד אָנֹכִי?”

וְאוּלָם אֵין זֶה כִּי־אִם הָיָה זֶה צִלִּי. הֲלֹא יְדַעְתֶּם אֶת דְּבַר הַנּוֹסֵעַ וְצִלּוֹ?

אֲבָל אַחַת בְּרוּרָה לִי: שׂוּמָה עָלַי לִכְבּוֹשׁ אוֹתוֹ וּלְהַקְטִין מְעַט מִדָּתוּ – פֶּן יַעֲשֶׂה לִי שֵׁם רָע".

וְשֵׁנִית הֵנִיד סָרַתּוּסְטְרָא בְרֹאשׁוֹ וַיְהִי כְּמִשְׁתּוֹמֵם: וְשֵׁנִית קָרָא: "מַה־פֶּשֶׁר הַדָּבָר הַזֶּה!

מַדּוּעַ זֶה קָרָא הַשֵּׁד: הִנֵּה בָא מוֹעֵד! הִנֵּה הַמּוֹעֵד הָאַחֲרוֹן!" –

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

נְבִיא הָאֱמֶת

"– וָאֵרֶא וְהִנֵּה יָגוֹן כָּבֵד יָרַד עַל בְּנֵי־הָאָדָם. גַּם הַנִּבְחָר בָּהֶם נִלְאָה אֶת מִפְעָלָיו.

כִּי הִנֵּה יָצְאָה תוֹרָה וְאַחֲרֶיהָ פָשְׁטָה אֱמוּנָה לֵאמֹר: הַכֹּל רֵיק, הַכֹּל מִשְׁפָּט אֶחָד לוֹ, הַכֹּל הָיָה!"

וּמִכָּל הַגְּבָעוֹת נִשְׁמָע הֵד הַקּוֹל: " הַכֹּל רֵיק, הַכֹּל מִשְׁפָּט אֶחָד לוֹ, הַכֹּל הָיָה!"

אָמְנָם קָצַרְנוּ אֶת קְצִירֵנוּ: אֲבָל לָמָה רָקַב כָּל פִּרְיֵנוּ וְלָמָה הָפַךְ צָהוֹב? מַה־נַּפֶל מֵעַל הַיָּרֵחַ הָרָע בַּלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן לָאָרֶץ?

לַשָּׁוְא הָיָה כָל עֲמָלֵנוּ, לָרוֹשׁ נֶהְפַּךְ יֵינֵנוּ, עַיִן רָעָה חָרְכָה אֶת שְׂדוֹתֵינוּ וְאֶת לִבּוֹתֵינוּ וַיִּצְהָבוּ.

יְבֵשִׁים הָיִינוּ כֻלָּנוּ, וּבִנְפוֹל אֵשׁ עָלֵינוּ וַנִּזָּרֶה כְּמוֹ אֵפֶר: – אָכֵן גַּם אֶת־הָאֵשׁ הֶלְאֵינוּ.

כָּל הַבְּאֵרוֹת סֻתְּמוּ לְפָנֵינוּ וְגַם הַיָּם נָס מִפָּנֵינוּ לָאָחוֹר. כָּל קַרְקָע מִתְמוֹטֵט, וְהַתְּהוֹם אֵינֶנּוּ בוֹלֵעַ!

“אֵי לָנוּ עוֹד יָם, אֲשֶׁר נוּכַל לִטְבּוֹעַ בּוֹ”: כָּכָה יִנָּשֵׂא קוֹל קִינָתֵנוּ מֵעַל פְּנֵי בִצּוֹת שְׁטוּחוֹת וָהָלְאָה!

חַי אֲנִי אִם לֹא נִלְאֵינוּ כְבָר לָמוּת; עוֹד עֵרִים אֲנַחְנוּ כִמְעָט וְעוֹד אֲנַחְנוּ מוֹסִיפִים לִחְיוֹת – בְּכִלְאֵי קְבָרִים!" –

כָּכָה שָׁמַע סָרַתּוּסְטְרָא קוֹל נְבִיא־אֱמֶת מְדַבֵּר, וּנְבוּאָתוֹ בָאָה אֶל לִבּוֹ וַתְּהַפְּכֵהוּ. וַיְהִי הוּא מִתְהַלֵּךְ בִּיגוֹנוֹ וְנִלְאָה, אָז הָיָה כְאַחַד מִן הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּהֶם דִּבֵּר הַנָּבִיא.

וְאֶל תַּלְמִידָיו אָמַר: "הֲלֹא זֶה רַק מְעַט עוֹד וּבָאוּ דִמְדוּמֵי בֵין־עַרְבַּיִם אֵלֶּה. אַלְלַי לִי! אֵיכָה אֲמַלֵּט לִי אֶת אוֹרִי מִשָּׁם וָהָלְאָה!

אֲשֶׁר לֹא יֵחָנֵק בְּתוֹךְ הַיָּגוֹן הַזֶּה! וּלְמַעַן אֲשֶׁר יִהְיֶה לְאוֹר לְעוֹלָמוֹת רְחוֹקִים וְאַף גַּם לְלֵילוֹת רְחוֹקִים!"

כָּכָה הִתְהַלֵּךְ סָרַתּוּסְטְרָא קֹדֵר בִּיגוֹנוֹ, מַיִם לֹא שָׁתָה וְלֶחֶם לֹא אָכַל וְלֹא הָיְתָה לוֹ מְנוּחָה וְגַם הֶחֱרִישׁ מִדַּבֵּר. אָז נָפְלָה עָלָיו תַּרְדֵּמָה גְדוֹלָה. וְתַלְמִידָיו יָשְׁבוּ מִסָּבִיב לוֹ וְלֹא יָשְׁנוּ בַלַּיְלָה וַיְחַכּוּ לוֹ בִדְאָגָה, לִרְאוֹת אִם יִיקַץ וְיָשׁוּב וִידַבֵּר וְרָפָא לוֹ מִיגוֹנוֹ.

וְזֶה הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר נָשָׂא סָרַתּוּסְטְרָא בַהֲקִיצוֹ; וְאוּלָם קוֹלוֹ בָא עַד לְאָזְנֵי תַלְמִידָיו כְּקוֹל מִמֶּרְחַקִּים רַבִּים:

"שִׁמְעוּ נָא אֶת הַחֲלוֹם אֲשֶׁר חָלַמְתִּי, רֵעַי, וַעֲזַרְתֶּם אַחֲרַי לִמְצֹא לוֹ פִתְרוֹן!

עוֹד חִידָה לִי הַחֲלוֹם הַזֶּה; עוֹד פִּתְרוֹנוֹ מִסְתַּתֵּר מִמֶּנִּי בְקִרְבּוֹ וּמִתְחַבֵּא וְעוֹד אֵינֶנּוּ מְרַחֵף מִמַּעַל לוֹ חָפְשִׁי בִּכְנָפָיו.

חָלַמְתִּי כִּי נוֹאַשְׁתִּי מִכָּל הַחַיִּים. לְשׁוֹמֵר־לַיְלָה וּלְשׁוֹמֵר־קְבָרִים הָיִיתִי וַאֲנִי יוֹשֵׁב עַל מְצוּדַת הָהָר אֲשֶׁר לַמָּוֶת.

וּבַמְּצוּדָה אֲשֶׁר מִלְּמַעְלָה שָׁמַרְתִּי אֶת אֲרוֹנוֹת־הַמֵּתִים: מְלֵאוֹת הָיוּ הַמַּהֲמוֹרוֹת הַלַּחוֹת אֶת אוֹתוֹת־הַשָּׁלָל הָאֵלֶּה. מֵאֲרוֹנוֹת זְכוּכִית הִבִּיטוּ אֵלַי פְּנֵי חַיִּים אֲשֶׁר הָכְרָעוּ.

וְרֵיחַ נְצָחִים מְלֵאֵי אָבָק עָלָה בְאַפִּי; וְנִשְׁמָתִי הִתְקַבְּצָה וְהִיא נִלְחֶצֶת וּמְלֵאֲתִי אָבָק. כִּי מִי יָכוֹל לִשְׁטוֹחַ שָׁם אֶת נִשְׁמָתוֹ לָרוּחַ!

וְנֹגַהּ חֲצוֹת־לַיַּלְהָ הָיָה עִמִּי תָמִיד, וּשְׁנִיָּה לוֹ רָבְצָה עַל־יָדוֹ הַבְּדִידָה, וְהַשְּׁלִישִׁי – דִּמְמַת מָוֶת מִתְיַפַּחַת: זֹה הָרָעָה מִכָּל רָעוֹתַי.

וּמַפְתְּחוֹת הָיוּ לִי אֲשֶׁר מָלְאוּ חֲלוּדָה מִכָּל הַמַּפְתְּחוֹת, וַאֲנִי יָדַעְתִּי לִפְתּוֹחַ בָּהֶם אֶת הַחוֹרֵק מִכָּל הַשְּׁעָרִים.

וּבִנְשׂוֹא הַשַּׁעַר אֶת דְּלָתָיו וְעָבַר הַקּוֹל כִּשְׁרִיקָה רָעָה וּמָרָה דֶּרֶךְ כָּל הָאוּלַמִּים הָאֲרֻכִּים: בְּזַעַף צָעָק הָעוֹף הַזֶּה, בְּלִי חֶמְדָּה הִתְעוֹרֵר.

וְאוּלָם נוֹרָא וְלוֹחֵץ שִׁבְעָתַיִם מִבָּרִאשׁוֹנָה הָיָה בְּשׁוּבוֹ וּבְהַחֲרִישׁוֹ וּבְשׁוּב הַדְּמָמָה לִהְיוֹת כְּבֵדָה, וַאֲנִי יוֹשֵׁב לְבָדָד בְּתֹוךְ דְּמָמָה זֹאת הַמְּלֵאָה תְכָכִים.

כָּכָה בָאָה וְחָלְפָה עָלַי הָעֵת – אִם רַק הָיְתָה כָּזֹאת לְעוֹלָמִים: כִּי מַה־זֹּאת עֵת אֲשֶׁר אֵדָעֶנָּה! – אָז בָּא הַדָּבָר אֲשֶׁר הֱעִירָנִי.

קוֹל מִתְדַּפֵּק נִשְׁמָע שָׁלֹש פְּעָמִים עַל־פְּנֵי הַשַּׁעַר, כִּרְעָמִים נִשְׁמָע, וְהַמַּהֲמוֹרוֹת הֵילִילוּ וְעָנוּ שָׁלֹש פְּעָמִים בְּהֵד קוֹלָם; אָז הָלַכְתִּי אֶל הַשָּׁעַר.

וָאֶקְרָא: אַלְפַּא! מִי זֶה נֹשֵׂא אֶת־אֶפְרוֹ אֶל הָהָר? אַלְפַּא, אַלְפַּא! מִי זֶה נֹשֵׂא אֶת־אֶפְרוֹ אֶל הָהָר?

וְאֶת כַּף הַמַּנְעוּל לָחַצְתִּי וַאֲנַשֵּׂא אֶת הַשַּׁעַר וָאֶעְמוֹל בּוֹ, וְאוּלָם גַּם עַד לְרֹחַב אֶצְבַּע לֹא נִפְתַּח הַשָּׁעַר.

אָז הִתִּיק רוּחַ סֹעֵר אֶת דַּלְתוֹת הַשַּׁעַר וַיִּפְתְּחֵן בְּחָזְקָה: בְּקוֹל שְׁרִיקָה וּדְפִיקָה וַחֲרִיקָה הִשְׁלִיךְ אֶל מוּל פָּנַי אָרוֹן שָׁחוֹר.

וּבְתוֹךְ הַשָּׁאוֹן וְהַחֲרִיקָה וְהַשְּׁרִיקָה נִשְׁבָּר הָאָרוֹן, וַיָּקֵא קוֹל־שְׂחוֹק כָּפוּל אֶלֶף.

וּמִתּוֹךְ אַלְפֵי מִפְלְצוֹת פְּנֵי יְלָדִים וּמַלְאָכִים וְיַנְשׁוּפִים וְלֵצִים וְצִפֳּרֵי קַיִץ גְּדוֹלִים כִּילָדִים עָלָה אֵלַי קוֹל הַשְּׂחוֹק וְהַלַּעַג וְהַשָּׁאוֹן.

וַאֲנִי נִבְהַלְתִּי נוֹרָאוֹת עַל הַמַּרְאֶה הַזֶּה, וָאֶפּוֹל עַל הָאָרֶץ וָאֶצְעַק מֵרֹב פַּלָּצוּת כַּאֲשֶׁר לֹא צָעַקְתִּי מֵעוֹדִי.

וְקוֹל צַעֲקָתִי זֶה הֱעִירָנִי: – אָז שָׁב אֵלַי רוּחִי. –"

כָּכָה סִפֵּר סָרַתּוּסְטְרָא אֶת־דְּבַר חֲלוֹמוֹ וַיַּחֲרֵשׁ, כִּי עוֹד נִבְצָר מִמֶּנּוּ פִּתְרוֹן חֲלוֹמוֹ. וְאוּלָם תַּלְמִידוֹ אֲשֶׁר אוֹתוֹ אָהַב מִכָּל תַּלְמִידָיו קָם בְּעוֹד רֶגַע וַיֶחֱזַק בְּיַד סָרַתּוּסְטְרָא וַיֹּאמַר:

"חַיֶּיךָ אַתָּה, סָרַתּוּסְטְרָא: זֶה פִתְרוֹן הַחֲלוֹם הַזֶּה!

הַאִם לֹא אַתָּה הוּא אֲשֶׁר הָיִיתָ הָרוּחַ הַסֹּעֵר וְהַשֹּׁרֵק, אֲשֶׁר יְפָרֵק שְׁעָרִים וּפוֹתֵחַ אֶת מְצוּדוֹת הַמָּוֶת?

הַאִם לֹא אַתָּה הוּא אֲשֶׁר הָיִיתָ הָאָרוֹן הַמָּלֵא רִשְׁעוֹת חַיִּים שׁוֹנוֹת וּמִפְלְצוֹת פְּנֵי מַלְאָכִים אֲשֶׁר לַחַיִּים?

אָכֵן כִּשְׂחוֹק־יְלָדִים כָּפוּל אֶלֶף יַעֲלֶה סָרַתּוּסְטְרָא וְיָבֹא אֶל־כָּל חַדְרֵי הַמָּוֶת, וְהוּא מְשַׂחֵק עַל שׁוֹמְרֵי הַלַּיְלָה וְעַל שׁוֹמְרֵי הַקְּבָרִים וְעַל־כָּל הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה הַמִּשְׁתַּקְשְׁקִים בְּמִפְתְּחוֹתֵיהֶם הַקּוֹדְרִים.

וּבִשְׂחוֹק־קוֹלְךָ תַּבְהִילֵם וְתַפִּילֵם: בִּהְיוֹתָם אֵין־אוֹנִים וּבְשׁוּבָם וְהִתְעוֹרְרוּ יוֹכִיחוּ אֶת תִּגְרַת יָדְךָ עֲלֵיהֶם.

וְגַם בְּבֹא דִמְדוּמֵי בֵּין־הָעַרְבַּיִם הָאֲרֻכִּים וִיגִיעַת־הַמָּוֶת, לֹא תִשְׁקַע מֵעַל־פְּנֵי שָׁמֵינוּ, אַתָּה הַמֵּלִיץ עַל הַחַיִּים!

כֹּכָבִים חֲדָשִׁים נָתַתָּ לָנוּ לִרְאוֹת וְחֶמְדּוֹת־לַיְלָה חֲדָשׁוֹת; חַי אֲנִי כִּי אֶת הַשְּׂחוֹק גַם הוּא מָתַחְתָּ עָלֵינוּ כְמוֹ אֹהֶל צָבוּעַ.

וְעַתָּה הִנֵּה יִבַּע תָּמִיד שְׂחוֹק יְלָדִים מִתּוֹךְ אֲרוֹנוֹת מֵתִים, וְרוּחַ גְּדוֹלָה הִנֵּה תֵרֵד עַתָּה תָמִיד עַל כָּל יְגִיעַת־מָוֶת: עַל־כָּל זֹאת הָיִיתָ אַתָּה בְנַפְשְׁךָ לָנוּ לְעָרֵב וְלִנְבִיא אֱמֶת!

אָכֵן אֶת אוֹיְבֶיךָ בְּנַפְשָׁם רָאִיתָ בַּחֲלוֹם: וְזֶה הָיָה לְךָ הַנּוֹרָא מִכָּל חֲלוֹמוֹתֶיךָ!

וְכַאֲשֶׁר הֱקִיצוֹתָ מִפְּנֵיהֶם וְרוּחֲךָ שָׁב אֵלֶיךָ, כָּכָה יָקִיצוּ נָא גַם הֵם מֵאֲלֵיהֶם – וְשָׁבוּ אֵלֶיךָ!" –

כָּכָה דִבֵּר תַּלְמִידוֹ, וְיִתְרָם נִדְחֲקוּ אֶל סָרַתּוּסְטְרָא וַיַּחְזְקוּ בְיָדוֹ וַיְדַבְּרוּ עַל לִבּוֹ, כִּי יָקוּם מִמִּטָּתוֹ וְיֶחְדַּל מִיגוֹנוֹ וְיָשׁוּב אֲלֵיהֶם. וְסָרַתּוּסְטְרָא יוֹשֵׁב עַל מִטָּתוֹ, וְעֵינוֹ הָיְתָה נָכְרִיָּה. וַיְהִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר שָׁב מֵאֶרֶץ נָכְרִיָּה מִקֵּץ יָמִים רַבִּים, וַיַּבֵּט אֶת תַּלְמִידָיו וַיִּבְחַן אֶת פְּנֵיהֶם; וְלֹא הִכִּיר אוֹתָם עוֹד. וַיְּהִי כַּאֲשֶׁר נָשְׂאוּ אוֹתוֹ וַיְקִימוּהוּ עַל רַגְלָיו, אָז נֶהֶפְּכָה עֵינוֹ פִתְאֹם בְּרֶגַע אֶחָד; אָז יָדַע פִּתְאֹם אֶת־כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, וַיַּעֲבֵר אֶת־כַּף יָדוֹ עַל זְקָנוֹ וַיְּדַבֵּר בְּקוֹל חָזָק לֵאמֹר:

"הָבָה אֵפוֹא וְנֵלְכָה! הֲלֹא עוֹד מוֹעֵד לִדְבָרֵינוּ אֵלֶּה; וְאַתֶּם, תַּלְמִידַי, עִמְלוּ נָא עַתָּה וְהָיְתָה לָנוּ בִּמְהֵרה אֲרוּחָה טוֹבָה לְאָכְלָה! כָּכָה אֲנִי אוֹמֵר לְהַרְצוֹת אֶת עֲוֹן הַחֲלוֹמוֹת הָרָעִים!

וּנְבִיא־הָאֱמֶת יֵשֵׁב נָא עַל יָדִי וְיֹאכַל וְיִשְׁתֶּה: חַי אֲנִי אִם לֹא אַרְאֶה לוֹ גַם יָם אֲשֶׁר בּוֹ יוּכַל לִטְבּוֹעַ!?

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא. וְאַחֲרֵי כֵן הֶאֱרִיךְ לְהַבִּיט בִּפְנֵי תַלְמִידוֹ אֲשֶׁר הָיָה לוֹ לְפוֹתֵר־חֲלוֹם וַיָּנָד בְּרֹאשׁוֹ. –

עַל הַגְּאֻלָּה

וַיְהִי הַיּוֹם וְסָרַתּוּסְטְרָא עָבַר אֶת הַגֶּשֶׁר הַגָּדוֹל וַיָּסֹבּוּ אוֹתוֹ עֲדַת דַּלִּים וּנְגוּעִים אֲשֶׁר מוּם בָּהֶם וְאֶחָד גִּבֵּן דִּבֵּר אֵלָיו לֵאמֹר:

“רְאֵה סָרַתּוּסְטְרָא! הִנֵּה הֵחֵל גַּם הָעָם לִשְׁמוֹעַ מִפִּיךָ תּוֹרָה וּלְהַאֲמִין בָּהּ; וְאוּלָם לְבַעֲבוּר יַאֲמִינוּ לְךָ בְּכָל לִבָּם עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת עוֹד גַּם אֶת־זֹאת – כִּי תִקְנֶה גַם אֶת לִבֵּנוּ אֲנַחְנוּ הַנְּגוּעִים וְאַנְשֵׁי מוּם! הִנֵּה פֹה לְפָנֶיךָ עֲדַת מֻכֵּי אֱלֹהִים כְּנַפְשְׁךָ שָׂבְעֲךָ, אֲשֶׁר בָּהֶם תִּמְצָא לְךָ יָדַיִם לַעֲשׂוֹת אֶת מִפְעָלֶיךָ דַיֶּךָ! אֶת הָעִוְרִים תְּרַפֵּא וְאֶת הַפִּסְחִים תָּרִיץ; וְזֶה אֲשֶׁר רַב מִדַּי לוֹ מֵאֲחוֹרָיו, וְחִסַּרְתָּ מִמֶּנּוּ מְעַט: – כָּכָה חָשַׁבְתִּי יִהְיֶה הַדֶּרֶךְ הַנָּכוֹן אֲשֶׁר בּוֹ תִטַּע אֱמוּנָה בְּלֵב הַנְּגוּעִים לְהַאֲמִין בְּסָרַתּוּסְטְרָא!”

וְסָרַתּוּסְטְרָא עָנָה אֶת הַדֹּבֵר בּוֹ לֵאמֹר: "כִּי יִקַּח אִישׁ מֵעִם הַגִּבֵּן אֶת גַּבְנוּנוֹ, וְלָקַה מִמֶּנּוּ אֶת רוּחוֹ – כָּכָה יוֹרֶה הָעָם. וְכִי יִתֵּן אִישׁ לָעִוֵּר אֶת עֵינָיו, וְהִרְבָּה זֶה לִרְאוֹת אֶת הָרָעוֹת אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה: וְאָז יְקַלֵּל אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר רִפֵּא אוֹתוֹ. וְכִי יָרִיץ אִישׁ אֶת הַפִּסֵּחַ, וְעָשָׂה הָאִישׁ הַזֶּה עִמּוֹ אֶת הַגְּדוֹלָה מִכָּל הָרָעוֹת כִּי גַם כָּל חַטְּאוֹתָיו יָרוּצוּ עִמּוֹ – כָּכָה יוֹרֶה הָעָם עַל־דְּבַר מֻכֵּי הָאֱלֹהִים. וְלָכֵן אֵפוֹא מַדּוּעַ זֶה לֹא יִלְמֹד סָרַתּוּסְטְרָא גַם מִפִּי הָעָם, אַחֲרֵי אֲשֶׁר לָמַד הָעָם תּוֹרָה מִפִּיו?

וְאוּלָם מֵאָז הֱיוֹתִי בְקֶרֶב בְּנֵי הָאָדָם זֶה לִי הַמְּעַט מֵאֲשֶׁר רָאִיתִי: “לָאִישׁ הָאֶחָד חֲסֵרָה הֶעָיִן וְלַשֵּׁנִי הָאֹזֶן וְלַשְּׁלִישִׁי הָרֶגֶל, וְיֵשׁ עוֹד אֲשֶׁר אָבַד לָהֶם לְשׁוֹנָם אוֹ אַפָּם אוֹ רֹאשָׁם”.

וַאֲנִי הֲלֹא רָאִיתִי וַאֲנִי רֹאֶה רָעָה רַבָּה מִזֹּאת וְתוֹעֵבָה רַבָּה, עַד כִּי נִבְצְרָה מִמֶּנִי לְדַבֵּר עַל־כֹּל וְעַל הַרְבֵּה מִמֶּנָּה לֹא חָפַצְתִּי אַף לְהַחֲרִישׁ: כִּי רָאִיתִי בְנֵי אָדָם אֲשֶׁר חָסְרוּ אֶת־כֹּל, וְרַק דָּבָר אֶחָד הָיָה לָהֶם רַב מִדַּי – אֲנָשִׁים אֲשֶׁר בְּשָׂרָם כֻּלּוֹ לֹא הָיָה בִלְתִּי־אִם עַיִן אַחַת גְּדוֹלָה אוֹ פֶּה גָדוֹל או­ בֶטֶן גְּדוֹלָה אוֹ יְצוּר אֶחָד גָּדוֹל מִכָּל יֶתֶר יְצוּרֵי הַבָּשָׂר. – בַּעֲלֵי־מוּם הֲפוּכִים אָנֹכִי קֹרֵא לָהֵמָּה.

וַאֲנִי בְּבֹאִי מִבְּדִידָתִי וּבְעָבְרִי בַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֶת הַגֶּשֶׁר הַזֶּה: אָז לֹא הֶאֱמַנְתִּי לַאֲשֶׁר תִּרְאֶינָה עֵינַי, וָאַבֵּט מִלְּפָנַי הֵיטֵב, וָאוֹסֵף וָאַבֵּט, וְאַחֲרֵי־כֵן קָרָאתִי: “הֲלֹא זֹאת אֹזֶן! גְּדוֹלָה כְתַבְנִית אִישׁ כֻּלּוֹ!” וְכַאֲשֶׁר הוֹסַפְתִּי וָאַבֵּט, אָז רָאִיתִי וְהִנֵּה נִסְחָב מֵאַחֲרֵי הָאֹזֶן עוֹד דְּבַר־מָה, וְהוּא קָטָן עַד לְחֻמְלָה וּמְעַט וְדַל מְאֹד. וְאָמְנָם יָשְׁבָה הָאֹזֶן הַגְּדוֹלָה וְהָעֲצוּמָה עַל פְּנֵי גִבְעוֹל קָטָן וְדַק, וְהַגִּבְעוֹל הַזֶּה הָיָה – אָדָם! וְאִם הָיָה אִישׁ אֲשֶׁר חָגַר קְנֵה־רֹאִים עַל עֵינָיו וְרָאָה לְפָנָיו גַּם תַּבְנִית פָּנִים דַּלִּים וּמְלֵאֵי קִנְאָה, וְאַף גַּם נְשָׁמָה קְטָנָה וּנְפוּחָה, אֲשֶׁר תָּנוּד אָנֶה וְאָנָה בְּרֹאשׁ הַגִּבְעוֹל. וְאוּלָם הָעָם אָמַר, כִּי לֹא רַק אָדָם הָאֹזֶן הַגְּדוֹלָה הַהִיא, כִּי־אִם אָדָם גָּדוֹל, אָדָם נִפְלָא. אָכֵן מֵעוֹדִי לֹא הֶאֱמַנְתִּי לָעָם מִדֵּי דַּבְּרוֹ עַל־דְּבַר אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים – וָאוֹסֵף לְהַאֲמִין, כִּי אֵין זֶה בִּלְתִּי־אִם בַּעַל־מוּם הָפוּךְ, אֲשֶׁר מִכָּל־הַדְּבָרִים נִתָּן לוֹ מְעַט וַאֲשֶׁר מִן־הַדָּבָר הָאֶחָד יֶשׁ לוֹ רַב מִדָּי".

וְכַאֲשֶׁר כִּלָּה סָרַתּוּסְטְרָא לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְאָזְנֵי הַגִּבֵּן וּבְאָזְנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיָה לָהֶם תָּמִיד לְפֶה וּלְמֵלִיץ, וַיִּפֶן בְּרוּחַ מָרָה מְאֹד אֶל תַּלְמִידָיו וַיֹּאמַר:

"אָמְנָם כֵּן הוּא, אַתֶּם רֵעַי! בְּהִתְהַלְּכִי בֵין בְּנֵי־אָדָם הִנְּנִי כְּמִתְהַלֵּךְ בֵּין שְׁבָרִים וּמַפְּלֵי־בָשָׂר אֲשֶׁר לָאָדָם!

וְזֶה הַנּוֹרָא לְעֵינַי: כִּי מוֹצֵא אֲנִי אֶת הָאָדָם רָצוּץ לִרְסִיסִים וּפָזוּר כְּמוֹ עַל פְּנֵי שְׂדֵה־מִלְחָמָה וּשְׂדֵה־שׁוֹחֲטִים.

וְאִם תִּתְמַלֵּט עֵינִי מִכָּל אֲשֶׁר־עַתָּה אֶל אֲשֶׁר הָיָה לְפָנִים, וּמָצְאָה תָמִיד כַדָּבָר הַזֶּה: שְׁבָרִים וִיצֻרֵי מַפְּלֵי בָּשָׁר וּמִקְרִים אַכְזָרִים – וְלֹא אָדָם!

כָּל־אֲשֶׁר עַתָּה וַאֲשֶׁר הָיָה לְפָנִים עַל הָאֲדָמָה – אַלְלַי רֵעַי! – הֲלֹא זֶה אֲשֶׁר אָנֹכִי לֹא אוּכַל שֵׂאתוֹ; וְגַם לִחְיוֹת לֹא יָדַעְתִּי, לוּלֵא רֹאֶה הָיִיתִי, אֲשֶׁר יִרְאֶה אֶת הַבָּא עוֹד.

רֹאֶה וּמְבַקֵּשׁ וּבֹרֵא וְעָתִיד וְגֶשֶׁר אֶל הֶעָתִיד – וְאַף גַּם בַּעַל־מוּם עַל יַד הַגֶּשֶׁר הַהוּא: אֶת־כָּל אֵלֶּה יַחְדָּו הָיָה סָרַתּוּסְטְרָא.

וְגַם אַתֶּם הֵן שְׁאַלְתֶּם אֶת נַפְשְׁכֶם פְּעָמִים הַרְבֵּה: “מַה לָּנוּ סָרַתּוּסְטְרָא!” וְכָמוֹנִי נְתַתֶּם לְנַפְשְׁכֶם תַּחַת מַעֲנֶה רַק שְׁאֵלוֹת.

הָאִישׁ מַבְטִיחַ הוּא? אוֹ מֵקִים דָּבָר? אִישׁ לוֹכֵד? אוֹ יוֹרֵשׁ? סְתָו? אוֹ מַחֲרֵשָׁה? רוֹפֵא? אוֹ מִתְרַפֵּא?

הַחוֹזֶה הוּא? אוֹ אִישׁ־אֱמֶת? גֹּאֵל? אוֹ כוֹבֵשׁ? טוֹב? אוֹ רָע?

מִתְהַלֵּךְ אָנֹכִי בֵין בְּנֵי־הָאָדָם כְּמִתְהַלֵּךְ בֵּין שִׁבְרֵי עָתִיד: זֶה הֶעָתִיד אֲשֶׁר אֲשׁוּרֵנוּ אָנֹכִי.

וְזֶה כָּל חֲזוֹנִי וְהֲגִיגִי: כִּי אֶחֱזֶה וַאֲכַנֵּס אֶת־כָּל אֲשֶׁר הָיָה שֶׁבֶר יְחִידָה וּמִקְרֶה אַכְזָרִי.

כִּי אֵיךְ זֶה נָשָׂאתִי לִהְיוֹת אָדָם, לוּלֵא יָדַעְתִּי כִּי חוֹזֶה הָאָדָם וּפוֹתֵר־חִידוֹת וְגוֹאֵל לְמִקְרֶה!

אֲשֶׁר יִגְאַל אֶת כָּל־עָבַר וְיַהֲפוֹךְ אֶת “כָּל־הָיָה” וְיַעֲשֶׂנּוּ לְ“כָכָה חָפַצְתִּי!” – הִנֵּה זֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה לִי גְאֻלָּה!

חֵפֶץ – זֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה שֵׁם הַגֹּאֵל הַנּוֹתֵן שְמָחוֹת: כָּכָה הוֹרֵיתִיכֶם, רֵעָי! וְעַתָּה הוֹסִיפוּ נָא עַל הַתּוֹרָה הַזֹּאת עוֹד זֶה: גַּם הַחֵפֶץ עוֹד נֶחְשָׁב לִי שָׁבוּי.

אֲשֶׁר יַחְפּוֹץ – יִגְאַל: אֲבָל מַה־שֵּׁם הַדָּבָר הַשָּׂם כְּבָלִים גַּם עַל יַד הַגֹּאֵל?

“אֲשֶׁר הָיָה”: זֶה שֵׁם הַדָּבָר אֲשֶׁר יִהְיֶה לַחֲרֹק־שִׁנַּיִם לְכָל חֵפֶץ וּלְתוּגָתוֹ הַחֲרִישִׁית. אֵין אוֹנִים הוּא בִפְנֵי הַדָּבָר אֲשֶׁר נַעֲשָׂה – עוֹמֵד הוּא וְרֹאֶה רַק רָע בְּכָל אֲשֶׁר עָבָר.

לֹא יוּכַל הַחֵפֶץ לְהָשִׁיב אֶת־זֶה אֲשֶׁר חָפֵץ; לֹא יוּכַל לְנַפֵּץ אֶת הָעֵת וְאֶת תְּשׁוּקַת הָעֵת – זֹאת הִיא הַתּוּגָה הַחֲרִישִׁית אֲשֶׁר לַחֵפֶץ.

אֲשֶׁר יַחְפּוֹץ – יִגְאַל: אֲבָל מַה הַדָּבָר אֲשֶׁר יַמְצִיא הַחֵפֶץ לוֹ בְנַפְשׁוֹ לְבַעֲבוּר תָּסוּר מִמֶּנּוּ תוּגָתוֹ וְיִלְעַג לְכִלְאוֹ?

לֶאֱוִיל יִהְיֶה כָל שָׁבוּי! בְּאִוֶּלֶת אוֹמֵר הַחֵפֶץ הַשָּׁבוּי לִגְאַל אֶת נַפְשׁוֹ.

כִּי לֹא תָשׁוּב הָעֵת בְּרוּצָה: הִנֵּה זֶה כָּל חֲמָתוֹ, “זֶה, אֲשֶׁר הָיָה” – כָּכָה תִּקָּרֵא הָאֶבֶן אֲשֶׁר יִבָּצֵר מִמֶּנּוּ לָגֹּל אוֹתָה.

וְכָכָה הוּא גוֹלֵל אֲבָנִים מֵרֹב חֵמָה וְרוּחַ מָרָה וְאֶת נִקְמָתוֹ הוּא נוֹתֵן בַּכֹּל אֲשֶׁר לֹא יָחוּשׁ כָּמוֹהוּ קֶצֶף וְרוּחַ מָרָה.

וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר זֶה הַגֹּאֵל – הַחֵפֶץ – יִהְיֶה לְמֵבִיא מַכְאוֹבִים: מִכָּל נֶפֶשׁ אֲשֶׁר יִבָּצֵר מִמֶּנָּה לִסְבּוֹל לוֹקֵחַ הוּא אֶת נִקְמָתוֹ תַּחַת אֲשֶׁר לֹא יוּכַל לָשׁוּב.

וְזֹאת לְבַדָּהּ הִיא הַנְּקָמָה: שִׂנְאַת הַחֵפֶץ לָעֵת וּלְ“כָל־הָיָה” אֲשֶׁר לָהּ.

אָכֵן אִוֶּלֶת גְּדוֹלָה שׁוֹכֶנֶת בְּחֶפְצֵנוּ. וְזֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה לִקְלָלָה לְכָל יְצוּר הָאָדָם, כִּי לָמְדָה הָאִוֶּלֶת הַזֹּאת גַּם אֶת דֶּרֶךְ הָרוּחַ!

אֶת רוּחַ הַנְּקָמָה: הִנֵּה זֹאת, רֵעַי, הָיְתָה עַד כֹּה מִבְחַר מַחֲשֶׁבֶת הָאָדָם; בַּאֲשֶׁר מַכְאוֹב שָׁם יִהְיֶה נָא גַם עֹנֶשׁ.

" עֹנֶשׁ " – הֲלֹא זֶה הַשֵּׁם אֲשֶׁר תִּקְרָא הַנְּקָמָה עַצְמָהּ לְנַפְשָׁה: בִּדְבַר־כָּזָב זֶה תִּתְחַסֵּד וְהָיְתָה כְבָרַת־לֵב.

וְיַעַן אֲשֶׁר כָּל הַמְּבַקֵּשׁ כֹּאֵב דַּיּוֹ עַל בִּלְתִּי יְכָלְתּוֹ לָשׁוּב וְלַחְפּוֹץ – לָכֵן כָּל חֵפֶץ וְכָל חַיִּים לֹא יִהְיוּ – בִּלְתִּי עֹנֶשׁ.

וְאָז הִתְגַּלְגֵּל עָב עַל פְּנֵי עָב וְיָרַד עַל הָרוּחַ: עַד כִּי בְאַחֲרִיתוֹ הִטִּיף הַשִּׁגָּעוֹן לֵאמֹר: “כָּל אֲשֶׁר־יֵשׁ יַחֲלוֹף – וְלָכֵן אוֹת הוּא כִּי מַגִּיעַ לוֹ לַחֲלוֹף.”

“וְזֶה לְבַדּוֹ יִהְיֶה לְישֶׁר, זֶה הַחֹק אֲשֶׁר לָעֵת, אֲשֶׁר אָכֹל תֹּאכַל אֶת בָּנֶיהָ”: כָּכָה הִטִּיף הַשִּׁגָּעוֹן.

"רַק בְּמִשְׁפָּט וּצְדָקָה עֲרוּכִים הַמַּעֲשִׂים וְהַכֹּל עָשׂוּי בְּישֶׁר וָעֹנֶשׁ. הוֹי מִי יִתֵּן גְּאֻלָּה מִמְּרוּצַת הַמַּעֲשִׂים וּמֵעֹנֶשׁ “הֱיוֹת”? – כָּכָה הִטִּיף הַשִּׁגָּעוֹן.

היש גְּאֻלָּה כל־עוד אשר יש ישר־נצח? הוי אבן אשר לא תגל היתה אבן זאת אשר ל“כל היה”: וגם הענשים היו לדבר־נצח!" כָּכָה הִטִּיף הַשִּׁגָּעוֹן.

"נִבְצְרָה לְכַחֵד מִן הָעוֹלָם מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשָׂה: כִּי אֵיךְ זֶה יִהְיֶה בִגְלַל הָעֹנֶשׁ לְלֹא- נַעֲשָׂה! אָכֵן זֶה לָנוּ הַנֶּצַח אֲשֶׁר לְעֹנֶשׁ “הֱיוֹת”. כִּי הֱיוֹתֵנוּ גַם הוּא יִהְיֶה תָמִיד לְמַעֲשֶׂה וּלְעֹנֶשׁ!

“עַד כִּי יָבוֹא הַיּוֹם אֲשֶׁר יִגְאַל הַחֵפֶץ אֶת נַפְשׁוֹ וְהָיָה הַחֵפֶץ לְלֹא־חֵפֶץ –” וְאַתֶּם אַחַי הֲלֹא יְדַעְתֶּם הֵיטֵב מְלִיצָה־חִידָה זֹאת אֲשֶׁר חִקְּרָה הַשִּׁגָּעוֹן.

וְאָנֹכִי הִנְהַגְתִּי אֶתְכֶם מִמְּלִיצוֹת־חִידוֹת אֵלֶּה וָהָלְאָה בְיוֹם לַמְּדִּי אֶתְכֶם לֵאמֹר: “הַחֵפֶץ הוּא הַבֹּרֵא”.

כָּל “אֲשֶׁר הָיָה” יִהְיֶה לְשֶׁבֶר וּלְחִידָה וּלְמִקְרֶה אַכְזָרִי – עַד כִּי יְדַבֵּר הַחֵפֶץ אֵלָיו: הִנֵּה כָכָה חָפָצְתִּי"!

– עַד כִּי יְדַבֵּר אֵלָיו הַחֵפֶץ הַבֹּרֵא: “הִנֵּה כָכָה אָנֹכִי חָפֵץ! הִנֵּה כָכָה אֶחְפּוֹץ!”

וְאוּלָם הֲדִבֵּר כְּבָר כָּכָה? וּמָתַי יִהְיֶה כַדָּבָר הַזֶּה? הַכְּבָר פֻּתַּח הַחֵפֶץ מִמּוֹסְרוֹת אִוַּלְתּוֹ?

אִם כְּבָר הָיָה הַחֵפֶץ לְגֹאֵל לְנַפְשׁוֹ וּלְמֵבִיא שְׂמָחוֹת? וְאִם הִשְׁכִּיחַ כְּבָר מִלִּבּוֹ אֶת רוּחַ הַנְּקָמָה וְאֶת כָּל חֲרֹק הַשִּׁנָּיִם?

וּמִי לִמֵּד אוֹתוֹ עֲשׂוֹת שָׁלוֹם אֶל הָעֵת וְגַם אֶת הַנִּשָּׂא מִכָּל מַעֲשֶׂה שָׁלוֹם?

שׂוּמָה עַל הַחֵפֶץ לַחְפּוֹץ אֶת הַנִּשָּׂא מִמַּעֲשֵׂה שָׁלוֹם, אֲשֶׁר הוּא הַחֵפֶץ אֶל הַכֹּחַ –: אֲבָל אֵיךְ יִהְיֶה כַדָּבָר הַזֶּה? מִי יְלַמֵּד אוֹתוֹ גַם אֶת הַדָּבָר לָשׁוּב וְלַחְפּוֹץ?"

– וּבְהַגִּיע סָרַתּוּסְטְרָא אֶל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיַּעֲמוֹד פִּתְאֹם מִדַּבֵּר וַיְהִי מַרְאֵהוּ כֻלּוֹ כְּמַרְאֵה אִישׁ אֲשֶׁר נִבְהָל מְאֹד מְאֹד. וַיְהִי הוּא מַבִּיט בְּעֵינַיִם מְלֵאוֹת פַּלָּצוּת עַל פְּנֵי תַלְמִידָיו וְעֵינוֹ נָקְבָה כְּמוֹ חֵץ אֶת כָּל־מַחְשְׁבוֹתָם וְאֶת־כָּל סִתְרֵי מְזִמּוֹתֵיהֶם. וְאוּלָם מִקֵּץ רֶגַע קָטָן שָׁב וַיְשַׂחֵק וַיָאֵר פָּנָיו וַיֹּאמַר:

“אָכֵן כָּבֵד מְאֹד לָשֶׁבֶת עִם בְּנֵי אָדָם יַחְדָּו, כִּי כָבֵד מְאֹד לְהַחֲרִישׁ. וְאַף־כִּי עַל אִישׁ־שְׂפָתַיִם הָאֹהֵב לְדַבֵּר”. ­–

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא. וְאוּלָם הַגִּבֵּן שָׁמַע אֶת־כָּל הַדְּבָרִים וַיְהִי מְכַסֶּה אֶת־פָּנָיו בְּכָל עֵת שָׁמְעוֹ, וּבְשָׁמְעו עַתָּה אֶת סָרַתּוּסְטְרָא מְשַׂחֵק וַיָּשָׁב וַיַּבֵּט כְּמִתְאַוֶּה וּבְנַחַת אָמַר:

אֲבָל מַדּוּעַ זֶה יְדַבֵּר סָרַתּוּסְטְרָא אֵלֵינוּ אַחֶרֶת מֵאֲשֶׁר יְדַבֵּר לְתַלְמִידָיו?"

וְסָרַתּוּסְטְרָא עָנָה: “מַה־יִפָּלֵא! אֶל גִּבְּנִים יֵשׁ לָנוּ הַצְּדָקָה לְדַבֵּר דִּבְרֵי גַּבְנוּנִים!”

וְהַגִּבֵּן עָנָה: "אָמֵן טוֹב הַדָּבָר! וְאֶל תַּלְמִידִים יֵשׁ לָנוּ הַצְּדָקָה לִהְיוֹת מְגַלֵּי־סוֹד מִבֵּית–הַתַּלְמוּד.

אֲבָל מַדּוּעַ זֶה יְדַבֵּר סָרַתּוּסְטְרָא אַחֶרֶת לְתַלְמִידָיו מֵאֲשֵׁר יְדַבֵּר – אֶל לִבּוֹ הוּא?" –

עַל חָכְמַת הָאָדָם

לֹא הַגֹּבַהּ – הַמּוֹרָד הוּא הַנּוֹרָא!

הַמּוֹרָד אֲשֶׁר מִשָּׁם פֹּרֶצֶת הָעַיִן לְמַטָּה וְהַיָּד תְּמַשֵּׁש לְמַעְלָה – אֲשֶׁר אָז יֻכֶּה הַלֵּב בְּתִמָּהוֹן בִּגְלַל חֶפְצוֹ הַכָּפוּל.

הֲתִמְצְאוּ רֵעַי אֶת הַחֵפֶץ הַכָּפוּל אֲשֶׁר גַּם לְלִבִּי אָנִי?

הֲלֹא זֶה הַמּוֹרָד אֲשֶׁר לִי אֲנִי וְזֹאת הַשּׁוֹאָה אֲשֶׁר לְנֶגְדִּי אָנִי: אֲשֶׁר פֹּרֶצֶת עֵינִי לַמָּרוֹם וְיָדִי מִתְאַמֶּצֶת לְהִתְחַזֵּק וּלְהִשָּׁעֵן – עַל פְּנֵי מַעֲמָקִים!

אֶל הָאָדָם מִדַּבֵּק חֶפְצִי, בִּכְבָלִים אֶתְקַשֵּׁר אֶל הָאָדָם, יַעַן כִּי רוּחִי מַסִּיעֵנִי בְּחָזְקָה אֶל הָאָדָם הָעֶלְיוֹן: כִּי שָׁמָה שֹׁאֵף חֶפְצִי הַשֵּׁנִי.

וּבַעֲבוּר זֹאת אֶחְיֶה כְּמוֹ עִוֵּר בֵּין בְּנֵי אָדָם, וּכְמוֹ לֹא יְדַעְתִּים: אֲשֶׁר לֹא תֹאבַד לְיָדִי הָאֱמוּנָה בִדְבַר מוּצָק.

לֹא יְדַעְתִּיכֶם, אַתֶּם בְּנֵי אָדָם: הִנֵּה זֹאת הַחֲשֵׁכָה הַמְּנַחֶמֶת פְּרוּשָׂה עַל סְבִיבִי מֵעֵת אֶל עֵת.

יוֹשֵׁב אֲנִי בִּמְבוֹא הַשַּׁעַר נָכוֹן לְכָל נָבָל וְשֹׁאֵל: מִי אִישׁ חָפֵץ לְרַמּוֹתֵנִי?

וְזֹאת לִי חָכְמַת־הָאָדָם הָרִאשׁוֹנָה: נוֹתֵן אָנֹּכִי אֶת בְּנֵי הָאָדָם לְרַמּוֹתֵנִי, לְמַעַן הֱיוֹתִי חָפְשִׁי מֵעֲמוֹד עַל הַמִּשְׁמָר תָּמִיד מִפְּנֵי אַנְשֵׁי מִרְמָה.

כִּי אֵיךְ זֶה הִצְלִיחַ הָאָדָם לִהְיוֹת עֹגֶן לְנֵטֶל מַשָּׂאִי, לוּ הָיְתָה שׂוּמָה עָלַי לַעֲמוֹד עַל הַמִּשְׁמָר מִפְּנֵי הָאָדָם! כִּי אָז עַל־נְקַלָּה יָבֹא הָרוּחַ וּנְטָלַנִי בְּחָזְקָה לְמַעְלָה וּמִשָּׁם וָהָלְאָה!

אָכֵן זֶה לִי כְרוּב הַסּוֹכֵך עַל גּוֹרָלִי: אֲשֶׁר אֵין לִי חֵפֶץ לָסֹךְ עָלַי.

מִי אֲשֶׁר יַחְפֹּץ לָשֶׁבֶת עִם הָאָדָם וְנַפְשׁוֹ לֹא תִתְעַלָּף בְּצָמָא – וְלָמַד הָאִישׁ הַזֶּה לִהְיוֹת שֹׁתֶה מִכָּל הַכּוֹסוֹת לְמִינֵיהֶן; וּמִי אֲשֶׁר יַחְפֹּץ לָשֶׁבֶת עִם הָאָדָם וְלִהְיוֹת טָהוֹר כְּבָרִאשֹׁנָה – וְלָמַד הָאִישׁ הַזֶּה לְהִתְרַחֵץ גַּם בְּמַיִם נִרְפָּשִׁים.

וְכֹה דִבַּרְתִּי מֵעֵת אֶל־עֵת אֶל לִבִּי, לְבַעֲבוּר נַחֵם אוֹתִי: הָבָה נָא, עוּרָה נָא, לֵב זָקֵן! אָסוֹן קָרְךָ: יְהִי נָא לְךָ כְּמוֹ הָיָה – אָשְׁרְךָ!

אָכֵן זֹאת לִי חָכְמַת־הָאָדָם הַשֵּׁנִית: אֵת הַפֹּתֵר אָכֹן שִׁבְעָתַיִם מֵחֻנִּי אֶת הַגֵּאִים.

הַאֵין פְּתַיּוּת אֲשֶׁר הִכְלַמְנוּהַ אִם לְכָל חֶזְיוֹנוֹת־תּוּגָה? וְאוּלָם אִם הִכְלַמְנוּ אֶת הַגָּאוֹן, וְיָצָא מִמֶּנּוּ דָבָר נִבְחָר שִׁבְעָתַיִם גַּם מִן הַגָּאוֹן.

לְבַעֲבוּר הַבֵּט בְּלֵב־טוֹב אֶל הַחַיִּים,שׂוּמָה הִיא, כִּי יְצַחֲקוּ לְפָנֵינוּ הֵיטֵב אֶת צְחוֹק־הַחַיִּים: וְאוּלָם לַמְּלָאכָה הַזֹּאת דְּרוּשִׁים לָנוּ מְצַחֲקִים טוֹבִים.

וּמְצַחֲקִים טוֹבִים עַל הַבָּמוֹת מָצָאתִי תָמִיד אֶת הַפֹּתִים: מְצַחֲקִים הֵם וְהֵם חֲפֵצִים כִּי יִרְבּוּ הַמַּבִּיטִים בָּהֶם מִדֵּי צָחֲקָם, –כָּל רוּחָם מָלֵא אֶת הַחֵפֶץ הַזֶּה.

מַעֲלִים הֵם אֶת נַפְשָׁם עַל הַבָּמוֹת, בֹּרְאִים הֵם אֶת נַפְשָׁם, בְּקִרְבָתָם אָהַבְתִּי תָמִיד לְהַבִּיט אֶל הַחַיִּים, – כִּי זֶה אֲשֶׁר יְרַפֵּא נֶפֶשׁ אִישׁ בִּהְיוֹתוֹ קְשֵׁה־רוּחַ.

לָכֵן אָחֹן אֶת הַפֹּתִים, כִּי רֹפְאִים הֵם לִי לִקְשִׁי־רוּחִי וּמְקַשְּׁרִים אוֹתִי אֶל הָאָדָם כִּמְקַשֵּׁר לַחֲזוֹן־מִשְׂחָק.

וְאַף גַּם זֹאת: מִי יָמֹד לָנוּ אֶת עֹמֶק כָּל הָעֲנָוָה אֲשֶׁר לְרוּחַ הַפֹּתֶה! לֵב טוֹב וְחוֹמֵל לוֹ בִּגְלַל עַנְוָתוֹ.

מִכֶּם הוּא חָפֵץ לִלְמוֹד אֶת אֱמוּנָתוֹ בְנַפְשׁוֹ הוּא; מַבֵּט עֵינְכֶם יִהְיֶה לוֹ לְמָזוֹן, אֶת הַתְּהִלָּה הוּא אוֹכֵל מֵעַל פְּנֵי כַּף יֶדְכֶם.

וְגַם לְכִזְבֵיכֶם עוֹד יַאֲמִין אִם תֵּיטִיבוּ לְכַזֵּב עַל אֹדוֹתָיו: כִּי בְמַעֲמַקָּיו יֵאָנַח לִבּוֹ: “מָה אָנֹכִי!”

וְאִם לָזֹאת נִקְרָא צְדָקָה נֶאֱמָנָה, אֲשֶׁר לֹא תֵדַע הַצְּדָקָה אֶת נַפְשָׁה, כִּי עַתָּה אֵין הַפֹּתֶה יוֹדֵעַ דָּבָר מִכָּל עַנְוָתוֹ! –

וְזֹאת לִי חָכְמַת־אָדָם הַשְּׁלִישִׁית אֲשֶׁר לִי: אֲשֶׁר לֹא יָנִיא אוֹתִי פַחְדְּכֶם מֵהַבִּיט אֶל הָרָעִים.

שָׂמַחְתִּי מְאֹד לִרְאוֹת אֶת הַנִּפְלָאוֹת, אֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ הַלֹּהֶטֶת יִחֲמָה וּבִקְּעָה אוֹתָן: נְמֵרִים וּתְמֵרִים וּנְחָשִׁים מִשְׁתַּקְשְׁקִים.

וְגַם בְּקֶרֶב הָאָדָם נִמְצָא זֶרַע יָפֶה אֲשֶׁר יֶחֱמַתּוּ שֶׁמֶשׁ לֹהֶטֶת וְרָעוֹת רַבּוֹת אֲשֶׁר יַפְלִיאוּ אוֹתָנוּ.

וְאוּלָם כַּאֲשֶׁר לֹא נֶחְשְׁבוּ חַכְמֵיכֶם לִי לַחֲכָמִים עַד־בְּלִי דַּי, כֵּן מָצָאתִי גַּם אֶת הָרִשְׁעָה וְהִנֵּה טוֹבָה הִיא מִשִּׁמְעָה. וּפְעָמִים רַבּוֹת שָׁאַלְתִּי בִּמְנוֹד רֹאשׁ: מַדּוּעַ זֶה עוֹד תִּשְׁתַּקְשְׁקוּ, אַתֶּם הַנְּחָשִׁים הַמִשְׁתַּקְשְׁקִים?

חַי אֲנִי, יֵשׁ עָתִיד גַּם לָרָע! עוֹד לֹא נִמְצָא לִבְנֵי אָדָם הַדָּרוֹם הַלֹּהֵט עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

אָכֵן רַב מִסְפַּר הַדְּבָרִים אֲשֶׁר נֶחְשְׁבוּ לָנוּ לְרָעוֹת נוֹרָאוֹת, וְהֵם רַק שְׁנֵים עָשָׂר זֶרֶת רָחְבָּם וְאָרְכָּם שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים! וְאוּלָם יֵשׁ יוֹם אֲשֶׁר צִפְעוֹנִים גְּדוֹלִים שִׁבְעָתַיִם מֵאֵלֶּה עוֹד יוּלְדוּ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.

כִּי לְבַעֲבוּר הֱיוֹת לָאָדָם הָעֶלְיוֹן גַּם הַצִּפְעוֹנִי הָרָאוּי לוֹ, הוּא הַצִּפְעוֹנִי הָעֶלְיוֹן, הֲלֹא לָזֹאת שׂוּמָה הִיא, כִּי עוֹד שֶׁמֶשׁ לֹהֶטֶת רַבָּה תִיקַד עַל־פְּנֵי יַעַר־קְדוּמִים אֲשֶׁר לַח!

עַד כִּי יֵהָפְכוּ בָּרִאשֹׁנָה חֲתוּלֵיכֶם הַפְּרָאִים וְהָיוּ לִנְמֵרִים וְעַד כִּי יֵהָפְכוּ בָּרִאשֹׁנָה צְפַרְדְּעֵי –הָרוֹשׁ אֲשֶׁר לָכֵם וְהָיוּ לְתַנִּינִים: לְבַעֲבוּר יִמְצָא לְפָנָיו הַצַּיָּד הַטּוֹב גַּם צַיִד טוֹב!

וְאַף אָמְנָם, אַתֶּם הַטּוֹבִים וְהַצַּדִּיקִים רַבּוֹת לִי לִלְעַג לָכֶם עַל־דְּבַר פַּחְדְכֶם מִפְּנֵי הַנֶּפֶשׁ הַלֵּזוּ אֲשֶׁר קָרְאוּ לָהּ עַד עַתָּה “שָׂטָן”!

הִנֵּה כָכָה נָכְרִיָּה נִשְׁמַתְכֶם לְכָל גָּדוֹל, עַד־כִּי נוֹרָא יֵחָשֵׁב לָכֶם הָאָדָם הָעֶלְיוֹן מֵרֹב טוּבוֹ!

וְאַתֶּם, הָחֲכָמִים וְהַיּוֹדְעִים, הֲלֹא תָנוּסוּ עַל נַפְשְׁכֶם מִפְּנֵי יְקוֹד שֶׁמֶשׁ הַדַּעַת, אֲשֶׁר בּוֹ יִרְחַץ הָאָדָם הָעֶלְיוֹן אֶת מַעֲרֻמָּיו בְּתַאֲוַת נֶפֶשׁ!

אַתֶּם בְּנֵי אָדָם הַנִּשָּׂאִים, אֲשֶׁר אֶתְכֶם הִבִּיטָה עֵינִי עַד כֹּה, הֲלֹא זֶה אִי־אֱמוּנָתִי בָכֶם וְזֶה לַעֲגִי הַמְּסֻתָּר: יוֹעֵץ אֲנִי אֶתְכֶם כִּי תִקְרְאוּ לָאָדָם הָעֶלְיוֹן אֲשֶׁר לִי – שָׂטָן!

אוֹי לִי כִּי שָׂבַעְתִּי אֶת הַנִּשָּׂאִים וְאֶת־הַטּוֹבִים הָאֵלֶּה: מֵרוּם גָּבְהָם נְטָלַתְנִי נַפְשִׁי לְמַעְלָה וְחוּצָה וּמִשָּׁם וָהָלְאָה וְעַד הָאָדָם הָעֶלְיוֹן!

חִיל אָחַז אוֹתִי בִרְאוֹתִי אֶת הַטּוֹבִים הָאֵלֶּה בְּמַעֲרֻמֵּיהֶם: אָז צָמְחוּ לִי כְנָפַיִם לָעוּף מִזֶּה עַד לַעֲתִידוֹת רְחוֹקִים.

לַעֲתִידוֹת רְחוֹקִים שִׁבְעָתַיִם וּלְפַאֲתֵי־דָרוֹם מְלֵאוֹת שִׁבְעָתַיִם רוּחוֹת דָּרוֹם, אֲשֶׁר לֹא יִרְאֶה כְמוֹהֶן יוֹצֵר גַּם בַּחֲלוֹמוֹ: אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם יִתְבּוֹשְׁשׁוּ כָּל אֱלֹהִים בִּרְאוֹתָם כִּי לְבוּשִׁים הֵמָּה!

וְאוּלָם בְּעוֹד תִּתְחַפְּשׂוּ בִלְבוּשִׁים חָפַצְתִּי לִהְיוֹת אִתְּכֶם, אַתֶּם הַקְּרוֹבִים וְאַנְשֵׁי דוֹרִי; וְכִי תִהְיוּ כְלוּלִים בְּהָדָר וּמְיֻפִּים וּמְכֻבָּדִים כְּתוֹר “הַטּוֹבִים וְהַצַּדִּיקִים”, –

וְכִי אֲנִי גַם אֲנִי אֶתְחַפֵּשׂ בִּלְבוּשׁ וְאֵשֵׁב בֵּינֵיכֶם – עַד כִּי לֹא אַכִּיר עוֹד אֶת נַפְשִׁי וְגַם לֹא אֶתְכֶם: הִנֵּה זֹאת לִי חָכְמַת הָאָדָם הָאַחֲרוֹנָה. –

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

הַדְּמָמָה הַחֲרִישִׁית

מַה־זֶּה נַעֲשָׂה בִי, רֵעַי? הִנֵּה אַתֶּם רֹאִים אוֹתִי נִפְעָם וְנִדְחָף וּמַקְשִׁיב עַל־אַפִּי וַחֲמָתִי וְנָכוֹן לָלֶכֶת – אוֹיָה, נָכוֹן אֲנִי לָלֶכֶת מֵעִמְּכֶם!

אָמְנָם כֵּן הוּא, רֵעַי. עוֹד הַפַּעַם שׂוּמָה עַל סָרַתּוּסְטְרָא לָבֹא אֶל בְּדִידָתוֹ; וְאוּלָם בְּאֵין־תְּשׁוּקָה יָשׁוּב הַפַּעַם הַדֹּב אֶל מְאוּרָתוֹ!

מַה־זֶּה נַעֲשָׂה בִי! מִי זֶה יְצַוֶּה עָלַי כָּזֹאת? אוֹיָה גְבִרְתִּי הַקֹּצֶפֶת שֹׁאֶלֶת מֵעִמִּי כָזֹאת וְהִיא הַדֹּבֶרֶת בִּי; הֲקָרָאתִי כְּבָר בְּאָזְנֵיכֶם בִּשְׁמָהּ?

אֶתְמוֹל לְעֵת עֶרֶב דִּבְּרָה אֵלַּי הַדְּמָמָה הַחֲרִישִׁית. זֶה שֵׁם גְּבִרְתִּי הַנּוֹרָאָה.

וְזֶה אֲשֶׁר הָיָה; – כִּי אֶת־כָּל הַנַּעֲשָׂה בִי אֲסַפֵּר בְּאָזְנֵיכֶם, וְלֹא תַקְשִׁיחוּ עוֹד אֶת לִבְּכֶם מִן הַהוֹלֵךְ פִּתְאֹם!

הַיְדַעְתֶּם אֶת חֶרְדַּת הָאִישׁ הַנּוֹטֶה לִישׁוֹן? –

עַד לִבְהוֹנוֹת רַגְלָיו יֶחְרַד, יַעַן כִּי יִשְׁמַט הַקַּרְקַע מִתַּחַת רַגְלָיו וְהַחֲלוֹם יָחֵל.

אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה אֲנִי מַגִּיד לָכֶם לְמָשָׁל. אֶתְמוֹל בְּתוֹךְ הַדְּמָמָה הַחֲרִישִׁית שָׁמַט הַקַּרְקַע מִתַּחַת לִי וְהַחֲלוֹם הֵחֵל.

הַקַּו הַמּוֹרֶה נֶעְתַּק מִמְּקוֹמוֹ, מוֹרֶה־הַשָּׁעוֹת אֲשֶׁר לְחַיַּי שָׁאַף רוּחַ; – מֵעוֹדִי לֹא שָׁמַעְתִּי דְּמָמָה אֲשֶר כָּזֹאת עַל סְבִיבִי, עַד כִּי נִבְהָל לִבִּי.

אָז יְדֻבָּר אֵלַי, וְקוֹל וְלֹא יִשָּׁמַע, לֵאמֹר: "הֲיָדַעְתָּ כָּזֹאת, סָרַתּוּסְטְרָא?! "

וַאֲנִי צָעַקְתִּי לְקוֹל הַדְּמָמָה הַזֶּה וְדָמִי חָלַף מִקֶּרֶב פָּנַי; וְאוּלָם הֶחֱשֵׁיתִי.

אָז יְדֻבָּר אֵלַי שֵׁנִית וְקוֹל וְלֹא יִשָּׁמַע, לֵאמֹר: “אָכֵן יָדַעְתָּ זֹאת, סָרַתּוּסְטְרָא' וְרַק דַּבֵּר לֹא תְדַבֵּר!” –

וַאֲנִי הָיִיתִי כִקְשֵׁה־עֹרֶף וְעָנִיתִי וְאָמַרְתִּי: “כֵּן הוּא, יְדַעְתִּיהָ, וְאוּלָם לֹא חָפַצְתִּי לְהַגִּידָהּ!”

אָז יְדֻבָּר אֵלַי עוֹד הַפַּעַם וְקוֹל לֹא יִשָּׁמַע לֵאמֹר: לֹא חָפַצְתָּ, סָרַתּוּסְטְרָא? הַאַף אָמְנָם אֱמֶת הַדָּבָר הַזֶּה? וְאוּלָם אַל נָא לְךָ הִתְחַבֵּא אֶל תּוֹךְ קְשִׁי־עָרְפֶּךָ!" –

וַאֲנִי בָכִיתִי וְחָרַדְתִּי כְמוֹ יֶלֶד וְאָמַרְתִּי: "אָכֵן חָפַצְתִּי, וְאוּלָם אֵיךְ אוּכַל כָּזֹאת! נַקֵּנִי נָא הַפַּעַם מִן הַדָּבָר הַזֶּה! גָדוֹל הוּא מִמֶּנִּי וּמִכֹּחִי!

אָז יְדֻבָּר אֵלַי עוֹד הַפַּעַם וְקוֹל לֹא יִשָּׁמַע לֵאמֹר: “מַה־בֶּצַע בְּנַפְשְׁךָ אַתָּה סָרַתּוּסְטְרָא! דַּבֵּר אֶת דְּבָרְךׂ וְהִתְפּוֹצֵץ!” –

וַאֲנִי עָנִיתִי וְאָמַרְתִּי: “אוֹי לִי, הַאִם זֶה דְבָרִי אֲנִי? מִי אָנֹכִי? מְחַכֶּה אֲנִי לַטּוֹב מִמֶּנִּי, אֲשֶׁר אֵינֶנִי שֹׁוֶה גַם כִּי אֶתְפּוֹצֵץ אֵלָיו”.

אָז יְדֻבָּר אֵלַי עוֹד הַפַּעַם וְקוֹל לֹא יִשָּׁמַע לֵאמֹר: “מַה־בֶּצַע בְּנַפְשְׁךָ אַתָּה? עוֹד לֹא הָיִיתָ לִי עָנָו לְמַדָּי. יֵשׁ לַעֲנָוָה עוֹר וְהוּא קָשֶׁה עַד־בְּלִי תַכְלִית”. –

וַאֲנִי עָנִיתִי וְאָמַרְתִּי: מַה־לֹּא נָשָׂא עוֹר עַנְוָתִי עַד עַתָּה! לְרֶגֶל גָּבְהִי אֲנִי מִתְגּוֹרֵר: עַד כַּמָּה יִגְבְּהוּ רָאשֵׁי־הָרַי? עוֹד אִישׁ לֹא הִגִּידָה לִי. וְאוּלָם יָדַעְתִּי הֵיטֵב אֶת עֲמָקָי".

אָז יְדֻבָּר אֵלַי עוֹד הַפַּעַם וְקוֹל לֹא יִשָּׁמַע לֵאמֹר: אִי לְךָ סָרַתּוּסְטְרָא! מִי אִישׁ אֲשֶׁר לוֹ לְהַעְתִּיק הָרִים, וְהֶעְתִּיק אִישׁ כָּזֶה גַם עֲמָקִים וּשְׁפֵלוֹת". –

וַאֲנִי עָנִיתִי וְאָמַרְתִּי: “עוֹד דְּבָרִי לֹא הֶעְתִּיק הָרִים וַאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לֹא הִשִּׂיג עוֹד אֶת הָאָדָם. אָמְנָם הָלַכְתִּי לִקְרַאת בְּנֵי הָאָדָם, וְאוּלָם לֹא בָאתִי עוֹד אֲלֵיהֶם”.

אָז יְדֻבָּר אֵלַי עוֹד הַפַּעַם וְקוֹל לֹא יִשָּׁמַע לֵאמֹר: “מִי אַתָּה כִּי תֵדַע אֶת אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה וְאֶת אֲשֶׁר לֹא יֵעָשֶׂה! גַּם הַטָּל נוֹפֵל עַל פְּנֵי הָעֵשֶׂב בִּהְיוֹת הַלַּיְלָה מָחֲרִישׁ וְדוּמָם כֻּלּוֹ”. –

וַאֲנִי עָנִיתִי וְאָמַרְתִּי: "אָכֵן לָעֲגוּ לִי בְּמָצְאִי אֶת דַּרְכִּי לְבָדִי וּבְלֶכְתִּי עָלָיו; וּבֶאֱמֶת הֲלֹא חָרְדוּ אָז רַגְלַי תַּחְתָּי.

וְכָכָה דִבְּרוּ אֵלַי: “שָׁכַחְתָּ אֶת הַדֶּרֶךְ, וְעַתָּה עוֹד מְעַט וְשָׁכַחְתָּ גַּם הֲלוֹךְ!”

אָז יְדֻבָּר אֵלַי עוֹד הַפַּעַם וְקוֹל לֹא יִשָּׁמַע לֵאמֹר: "מַה בֶּצַע בְּלַעֲגָם! אָדָם אַתָּה אֲשֶׁר שָׁכַחְתָּ שָׁמֹעַ, כִּי עַל כֵּן קוּם וְצַוֵּה!

הַאִם לֹא יָדַעְתָּ מִי הָאִישׁ הַדָּרוּשׁ לָרַבִּים מֵאֵין כָּמוֹהוּ: הֲלֹא הָאִישׁ הַמְּצַוֶּה גְדוֹלוֹת!

כָּבֵד לַעֲשׂוֹת גְדוֹלוֹת: וְאוּלָם כָּבֵד שִׁבְעָתַיִם לְצַוּוֹת גְדוֹלוֹת.

וְזֶה עֲוֹנְךָ אֲשֶׁר לֹא יְכֻפָּר: יֵשׁ לְךָ הַכֹּחַ, וְלִמְשׁוֹל אֵין אַתָּה חָפֵץ". –

וַאֲנִי עָנִיתִי וְאָמַרְתִּי: “חָסַרְתִּי אֶת קוֹל הָאֲרִי לְבַעֲבוּר צַוּוֹת”.

אָז יְדַבֵּר אֵלַי עוֹד הַפַּעַם, וְהַקּוֹל כְּקוֹל דְּמָמָה דַקָּה מְאֹד לֶאמֹר: " הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים בַּלָּאט הֵם הַמְּבִיאִים אֶת הַסְּעָרָה. מַחֲשָׁבוֹת הַהוֹלְכוֹת בְּרַגְלֵי־יוֹנִים הֵן הַנֹּהֲגוֹת אֶת הָעוֹלָם.

אִי לְךָ סָרַתּוּסְטְרָא! לֵךְ וְהָיִיתָ הַצֵּל לִפְנֵי זֶה אֲשֶׁר יָבֹא: כָּכָה תְצַוֶּה וּמִדֵּי צַוּוֹתְךָ תַּעֲבוֹר בָּרֹאשׁ." –

וַאֲנִי עָנִיתִי וְאָמַרְתִּי: “אָכֵן בּוֹשְׁתִּי”.

אָז יְדֻבָּר אֵלַי עוֹד הַפַּעַם וְקוֹל לֹא יִשָּׁמַע לֵאמֹר: כִּי עַתָּה שׁוּב וְהָיִיתָ לַיֶּלֶד וְהָיִיתָ בְּאֵין בּוּשָׁה.

עוֹד גְּאוֹן צְעִירָתְךָ חוֹפֵץ עָלֶיךָ, כִּי אִחֵר לָבוֹא מוֹעֵד צְעִירָתְךָ; וְאוּלָם מִי הֶחָפֵץ לִהְיוֹת לַיֶּלֶד וְנִצַּח זֶה גַּם אֶת צְעִירָתוֹ". –

וַאֲנִי הֶעֱמַקְתִּי לַחֲשׁוֹב מַחֲשָׁבוֹת וָאֶחְרַד חֲרָדָה גְדוֹלָה, וּבְאַחֲרִיתִי אָמַרְתִּי אֶת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי בָרִאשׁוֹנָה לֵאמֹר: “לֹא חָפַצְתִּי”.

אָז קָם שְׂחוֹק מִסָּבִיב לִי, אוֹיָה, מַה־קָּרַע הַשְּׂחוֹק הַזֶּה אֶת קְרָבַי וּמַה־שִּׁסַּע אֶת לִבִּי!

אָז יְדֻבָּר אֵלַי בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה לֵאמֹר: "אִי לְךָ סָרַתּוּסְטְרָא! פִּרְיְךָ בָּשֵׁל, אַךְ אַתָּה לֹא בָּשַׁלְתָּ עוֹד לְמַעַן פִּרְיֶךָ!

לָכֵן קוּם וְשׁוּב לִבְדִידָתְךָ עַד כִּי תֵהָפֵךְ וְהָיִיתָ רַךְ". –

וְעוֹד הַפַּעַם וְהִנֵּה שְׂחוֹק וְהַכֹּל גָּז, וְאַחֲרֵי כֵן קָמָה דְמָמָה מִסָּבִיב לִי וַתְּהִי כִדְמָמָה כְפוּלָה. וַאֲנִי שָׁכַבְתִּי עַל פְּנֵי הָאָרֶץ וְזֵעָתִי שָׁטְפָה מִכָּל יְצֻרָי.

– וְעַתָּה הִנֵּה שְׁמַעְתֶּם אֶת־כֹּל וּמַה הִגִּיעַ לִי כִּי אָשׁוּב לִבְדִידָתִי. לֹא כִחַדְתִּי מִכֶּם דָּבָר, רֵעַי.

וְאוּלָם גַּם אֶת־זֶה שְׁמַעְתֶּם מִפִּי וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר הָיָה הַמַּחֲרִישׁ מִכָּל הָאָדָם – וְגַם חָפֵץ לִהְיוֹתוֹ!

הוֹי רֵעַי! עוֹד רַבּוֹת לִי לְהַגִּיד לָכֶם, עוֹד רַבּוֹת לִי לָתֵת לָכֶם! מַדּוּעַ זֶה לֹא אֶתְּנֶנָּה? הֲכִילַי אָנֹכִי?" –

וּבְדַבֵּר סָרַתּוּסְטְרָא אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּפּוֹל עָלָיו יַד הַמַּכְאוֹב עִם קִרְבַת הִפָּרְדּוֹ מֵעַל רֵעָיו וַיֵּבְךְ בְּקוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָדַע אִישׁ לְנַחֲמוֹ. וּבִהְיוֹת הַלַּיְלָה, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ לְבַדּוֹ לְדַרְכּוֹ וַיַּעֲזוֹב אֶת רֵעָיו.

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

חֵלֶק שְׁלִישִׁי

מַבִּיטִים אַתֶּם לְמַעְלָה, כַּאֲשֶׁר תַּחְפְּצוּ בְּהִתְנַשְׂאֲכֶם

וַאֲנִי מַבִּיט לָאָרֶץ, יַעַן כִּי נִשָּׂא אֲנִי.

מִי בָכֶם יָכוֹל לְשַׂחֵק וְלִהְיוֹת נִשָּׂא גַם יָחַד?

הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲלֶה עַל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים, וְשָׂחַק זֶה לְכָל

שַׁעֲשֻׁעֵי־תוּגָה עִם מְצֻקּוֹת־תּוּגָה יָחַד".

סרתוסטרא,

על הקריאה והכתיבה

הַהוֹלֵךְ

כַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וְסָרַתּוּסְטְרָא עָבַר בְּדַרְכּוֹ אֶת כָּתֵף הָאִי וַיָּבֹא עִם עֲלוֹת הַבֹּקֶר עַד הַחֹף אֲשֶׁר מִנֶּגֶד: כִּי אָמַר לָרֶדֶת בָּאֳנִיָּה שָׁם. וְהַמִּפְרָץ מִפְרָץ טוֹב, אֲשֶׁר אוֹתוֹ חָמְדוּ גַם אֳנִיּוֹת נָכְרִיּוֹת לְהַשְׁלִיךְ בּוֹ אֶת־עָגְנָן, וַיְהִי הֵן לוֹקְחוֹת עִמָּהֶן אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ לַעֲלוֹת מֵאִיֵּי־הָעֵדֶן וְלַעֲבוֹר אֶת הַיָּם. וְסָרַתּוּסְטְרָא עָלָה אֶת הָהָר, וּמִדֵי לֶכְתּוֹ זָכַר אֶת־כָּל אָרְחוֹתָיו הָרַבִּים וְהַגַּלְמוּדִים אֲשֶׁר הִסְכִּין אֲלֵיהֶן מִנְּעֻרָיו, וַיִּזְכּוֹר אֶת רֻבֵּי הֶהָרִים וְאֶת כִּתְפֵי הֶהָרִים וְאֶת רָאשֵׁי הֶהָרִים אֲשֶׁר כְּבָר עָבַר אוֹתָם עַד עַתָּה.

וְאֶל לִבּוֹ אָמַר: עוֹבֵר־דֶּרֶךְ אָנֹכִי מֵעוֹדִי וְעֹלֵה־הָרִים. אֵין זֹאת כִּי לֹא אָהַבְתִּי מִישׁוֹר וְאַף לֹא אָהַבְתִּי לָשָׁבֶת יָמִים רַבִּים תַּחְתָּי.

וִיהִי נָא גוֹרָלִי אֲשֶׁר יִהְיֶה וְיָבֹא עָלַי אֲשֶׁר יָבֹא עוֹד, – וְהָיָה גַם זֶה רַק מַסָּע וַעֲלוֹת בֶּהָרִים: אָכֵן רַק מֵאֲשֶׁר בְּנַפְשׁוֹ יָבֹא עוֹד עַל הָאָדָם בְּאַחֲרִיתוֹ.

עָבְרָה הָעֵת אֲשֶׁר מִקְרֶה בָאֲנִי יוֹם יוֹם, וּמַה־יֵשׁ עוֹד לִקְרוֹתֵנִי, וְלֹא עָלָה כְבָר בְּחֶלְקִי!

הִנֵּה שׁוֹב יָשׁוּב אֵלַי וּבֹא יָבֹא בְאַחֲרִיתִי רַק זֶה אֲשֶׁר הָיָה עֶצֶם מֵעַצְמִי וּמְפֻזָּר יָמִים רַבִּים בַּנֵכָר בֵּין אַלְפֵי עִנְיָנִים וְקוֹרוֹת.

וְעוֹד גַּם זֶה יָדַעְתִּי: עוֹמֵד אָנֹכִי עַתָּה לִפְנֵי רֹאשׁ־הָהָר הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר נִשְׁאָר לְפָנַי עוֹד וַאֲשֶׁר נִמְנָע מִמֶּנִּי עַד כֹּה. אוֹי לִי כִּי אֶת הַכָּבֵד מִכָּל דְּרָכַי עָלַי לָלֶכֶת עַתָּה! אוֹי לִי כִּי אֶת הַגַּלְמוּד מִכָּל מַסָּעַי עָלַי לְהָחֵל עַתָּה!

אֲבָל מִי אִישׁ כְּגִילִי, וְלֹא יִמָּלֵט זֶה לָנֶצַח מִלִּפְנֵי יוֹם אֲשֶׁר כָּזֶה! יוֹם אֲשֶׁר יַגִּיד לוֹ: רַק עַתָּה אַתָּה הוֹלֵךְ אֶת־דֶּרֶךְ גָּדְלֶךָ! רֹאשׁ־הָר וּתְהוֹם – כָּל אֵלֶּה יִהְיוּ לְךָ לְדָבָר אֶחָד!

הוֹלֵךְ אַתָּה אֶת־דֶּרֶךְ גָּדְלֶךָ: וַאֲשֶׁר הָיָה עַד עַתָּה פַחְדְּךָ הָאַחֲרוֹן, זֶה יִהְיֶה לְךָ כָּעֵת מִקְלָטְךָ הָאַחֲרוֹן!

הוֹלֵךְ אַתָּה אֶת־דֶּרֶךְ גָּדְלֶךָ: וְכַאֲשֶׁר תֵּדַע כִּי אֵין דֶּרֶךְ עוֹד מֵאַחֲרֶיךָ, וְהָיָה לְךָ זֶה מִבְחַר אֹמֶץ רוּחֶךָ.

הוֹלֵךְ אַתָּה אֶת־דֶּרֶךְ גָּדְלֶךָ: וּפֹה לֹא יִתְגַּנֵּב עוֹד אִישׁ מֵאַחֲרֶיךָ! כַּף רַגְלְךָ בַּאֲשֶׁר הִיא שָׁם תִּמְחֶה מֵאַחֲרֶיךָ אֶת הַדֶּרֶךְ, וּמַמַּעַל לָהּ יִהְיֶה כָתוּב: אֵין מָבוֹא.

וְאִם יַחְסְרוּ לְךָ אָז כָּל הַסֻּלָּמוֹת, וְלָמַדְתָּ לַעֲלוֹת עַל קָדְקֹד רֹאשְׁךָ גַּם הוּא: כִּי אֵין זֶה תֹאמַר לַעֲלוֹת לְמַעְלָה וְכָזֹאת לֹא תַעֲשֶׂה?

עַל רֹאשְׁךָ אַתָּה וּמֵעַל לִבְּךָ וָהָלְאָה! גַם אֶת הָרַךְ בְךָ תַּהֲפוֹךְ עַתָּה לִהְיוֹת הַקָּשֶׁה בְךָ.

כָּל־אֲשֶׁר חָמַל אֶת נַפְשׁוֹ רַב מִדַּי וְהָיְתָה לוֹ חֶמְלָתוֹ זֹאת בְּאַחֲרִיתוֹ לְמַחֲלָה. בָּרוּךְ יִהְיֶה לְךָ כָּל־אֲשֶׁר יַקְשֶׁה אוֹתְךָ! אֵין אָנֹכִי מְשַׁבֵּחַ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִיא – זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ!

טוֹב לָאָדָם לִלְמוֹדלְהַעֲלִים עַיִן מִנַּפְשׁוֹ לְבַעֲבוּר רָאֹה הַרְבֵּה: – זֶה הַקָּשֶׁה דָרוּשׁ לְכָל עֹלֶה בֶהָרִים.

וּמִי אֲשֶׁר בְּעֵינָיו יַהֲרוֹס אֶל הַדַּעַת, וְלֹא יֵדַע הָאִישׁ הַזֶּה מִכָּל הַדְּבָרִים בִּלְתִּי־אִם אֶת פְּנֵיהֶם מִחוּץ!

וְאַתָּה סָרַתּוּסְטְרָא הֲלֹא חָפַצְתָּ לִרְאוֹת אֶת כָּל הַדְּבָרִים עַד הַיְּסוֹד בָּם עִם פְּנֵיהֶם וַאֲחוֹרֵיהֶם: לָכֵן עָלֶיךָ הִיא שׂוּמָה לַעֲלוֹת מִמַּעַל לְךָ וָהָלְאָה, – לְמַעְלָה, לַמָּרוֹם, עַד אֲשֶׁר גַם אֶת כֹּכָבֶיךָ תִּרְאֶה מִתַּחַת לְךָ!

וְאַף אָמְנָם כֵּן הוּא! כִּי אַשְׁפִּיל לְהַבִּיט עַל נַפְשִׁי וְגַם עַל כֹּכָבַי: אָז יִהְיֶה לִי זֶה לְרֹאשׁ־הָרִי, אָז יִהְיֶה לִי לְרֹאשׁ־הָרִי הָאַחֲרוֹן! –

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא אֶל לִבּוֹ מִדֵּי עֲלוֹתוֹ, וְהוּא מְנַחֵם אֶת לִבּוֹ בִמְשָׁלִים קָשִׁים, כִּי הָיָה לִבּוֹ כֹאֵב כַּאֲשֶׁר לֹא הָיָה מֵעוֹדוֹ. וּבְהַגִּיעוֹ עַד לִמְרוֹם כָּתֵף הָהָר, וַיַּרְא וְהִנֵּה הַיָּם אֲשֶׁר מִנֶּגֶד פָּרוּשׂ לְפָנָיו, אָז עָמַד תַּחְתָּיו דּוּמָם וַיַּחֲרֵשׁ עֵת רַבָּה. וְהַלָּיְלָה מִסָּבִיב קַר בִּמְרוֹמִים אֵלֶּה וּבָהִיר וְזָרוּעַ כֹּכָבִים.

וּבְאַחֲרִיתוֹ אָמַר אֶל־לִבּוֹ בְעֶצֶב: אָכֵן הִכַּרְתִּי אֶת־גּוֹרָלִי. הָבָה־נָא, נָכוֹן אָנֹכִי! הִנֵּה זֶה הֵחֵלָּה בְדִידָתִי הָאַחֲרוֹנָה!

אוֹי לִי, הִנֵּה הַיָּם הַשָּׁחוֹר וְהָאָבֵל הַזֶּה אֲשֶׁר מִתַּחְתָּי! אוֹי לִי, הִנֵּה הָעֲזוּבָה הַחֲשֵׁכָה וְהֶהָרָה הַזֹּאת! אוֹי לִי, אַתָּה גוֹרָלִי וְאַתָּה הַיָּם! אֲלֵיכֶם אָנֹכִי יוֹרֵד עַתָּה!

לִפְנֵי הָעֶלְיוֹן מִכָּל הָרַי אָנֹכִי עוֹמֵד פֹּה וְלִפְנֵי הָאָרֹךְ מִכָּל מַסָּעַי: לָכֵן עָלַי לָרֶדֶת עָמוֹק עָמוֹק, שִׁבְעָתַיִם מִכָּל־אֲשֶׁר יָרַדְתִּי מֵעוֹדִי:

• - עָמוֹק עָמוֹק אֶל תּוֹך הַכְּאֵב, שִׁבְעָתַיִם מִכָּל־אֲשֶׁר יָרַדְתִּי מֵעוֹדִי, וְעַד לְתוֹךְ הַשְּׁחוֹרָה מִכָּל הַתְּהוֹמוֹת! זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר חָפֵץ גוֹרָלִי: הָבָה נָא, נָכוֹן אָנֹכִי!

מִי הוֹלִיד אֶת־הֶהָרִים הַגְּבֹהִים? כָּכָה שָׁאַלְתִּי אֶת־נַפְשִׁי לְפָנִים. אָז דָּרַשְׁתִּי וְיָדַעְתִּי כִּי הַיָּם הוּא הַמּוֹלִיד אוֹתָם.

וּכְתוּבָה הַתְּעוּדָה הַזֹּאת בְּאַבְנֵיהֶם וּבְקִירוֹת רָאשֵׁיהֶם. רַק מֵעִמְקֵי מַעֲמַקִּים עֹלֶה הָעֶלְיוֹן עַד לִמְרוֹם עֲלִיּוֹתָיו. –

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא מִדֵּי הֱיוֹתוֹ עַל רֹאשׁ הָהָר אֲשֶׁר שָׁם הַקֹּר; וּבְבֹאוֹ עַד לִפְנֵי הַיָּם וְהוּא עוֹמֵד בֹּדֵד בֵּין הַסְּלָעִים, וַיְהִי עָיֵף מִדַּרְכּוֹ וּמְלֵא כִלְיוֹן־נֶפֶשׁ שִׁבְעָתַיִם מִבָּרִאשֹׁנָה.

אָז ידַבֵּר: עוֹד יְשֵׁן הַכֹּל וְגַם הַיָּם עוֹדוֹ יָשֵׁן. שְׁכוּרַת־שֵׁנָה וְנָכְרִיָּה מַבֶּטֶת עֵינוֹ אֵלָי.

וְאוּלָם רוּחַ אַפּוֹ חַם – אֶת־זֹאת אָחִישׁ בְּנַפְשִׁי. וְגַם אֶת־זֹאת חַשְׁתִּי בְּנַפְשִׁי כִּי חוֹלֵם הוּא. מִתְגּוֹלֵל הוּא בַחֲלוֹמוֹ עַל פְּנֵי כָרִים קָשׁוֹת.

הַטֵּה אָזְנְךָ וּשְׁמַע! מַה־מִּתְיַפֵּחַ הוּא מֵרֹב זִכְרוֹנוֹת רָעִים! – אוֹ הַאִם תִּקְוֹת רָעוֹת הֵן?

עִמֵּךְ אָנֹכִי בָעֶצֶב, אַתְּ הַחַיָּה הַקֹּדֶרֶת, וְעַל נַפְשִׁי חָרָה אַפִּי בִגְלָלֵךְ.

אוֹי לִי כִּי אֵין דַּי אוֹנִים לְיָדִי! חַי אֲנִי אִם לֹא בְכָל לִבִּי חָפַצְתִּי לִגְאָלֵךְ מֵחֲלוֹמוֹתַיִךְ הָרָעִים! –

וּבְדַבֵּר סָרַתּוּסְטְרָא אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשְׂחַק מַר בִּקְשִׁי רוּחוֹ עַל נַפְשׁוֹ. מַה־לְּךָ סָרַתּוּסְטְרָא! אָמַר – הַלְיָם אַתָּה אוֹמֵר לָשִׁיר נֶחָמָה?

אִי לְךָ סָרַתּוּסְטְרָא, אִי לְךָ כְּסִיל מְלֵא אַהֲבָה וּכְבַד אֱמוּנָה וּכְבַד בִּטָּחוֹן! וְאוּלָם כָּכָה הָיִיתָ תָּמִיד: תָּמִיד נִגַּשְׁתָּ גְלוּי־לֵב אֶל־כָּל נוֹרָא.

אֶת־כָּל חַיָּה רָעָה עוֹד סַלְסֵל תְּסַלְסֵל. מְעַט נִשְׁמַת רוּחַ חַמָּה, מְעַט מַגָּע רַךְ אֲשֶׁר לְכַף רַגְלָהּ: – וְאַתָּה נָכוֹן כָּרֶגַע לְאַהֲבָה אוֹתָה וּלְהִתְרַפֵּק עָלֶיהָ.

הָאַהֲבָה הִיא אֲסוֹן הַבֹּדֵד, הָאַהֲבָה לְכָל אֲשֶׁר רַק רוּחַ חַיִּים בְּאַפּוֹ! אָכֵן רַק לִשְׂחוֹק אֶהְיֶה בְאִוַּלְתִּי וּבְעַנְוָתִי אֲשֶׁר בְּאַהֲבָתִי! –

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא, וּבְדַבְּרוֹ שָׂחַק שֵׁנִית. אָז זָכַר אֶת רֵעָיו הָעֲזוּבִים, – וַיְהִי כְמוֹ חָטָא לָהֶם בְּמַחְשְׁבוֹתָיו, וַיִּקְצוֹף עַל מַחְשְׁבוֹתָיו. וּבְעוֹד רֶגַע וַיָּשָׁב הַמְּשַׂחֵק וַיֵּבְךְ: – מִקֶּצֶף וּמִכִּלְיוֹן־נֶפֶשׁ בָּכָה סָרַתּוּסְטְרָא מָרָה.

עַל הַמַּרְאָה וְהַחִידָה

א

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁמַע בֵּין אַנְשֵׁי הָאֳנִיָּה, אֲשֶׁר סָרַתּוּסְטְרָא נוֹסֵעַ גַּם הוּא – כִּי הָיָה אִישׁ אֲשֶׁר עָלָה עִמּוֹ יַחְדָּו מֵאִיֵּי־הָעֵדֶן לָרֶדֶת גַּם הוּא בָאֳנִיָּה – וַתָּקָם בָּהֶם תְּשׁוּקָה גְדוֹלָה עִם תּוֹחֶלֶת. וְאוּלָם סָרַתּוּסְטְרָא הֶחֱרִישׁ שְׁנֵי יָמִים וַיְהִי קַר וְחֵרֵשׁ מֵעֶצֶב וְלֹא עָנָה דָבָר גַּם עַל מַבָּטֵי־עֵינֵיהֶם וְגַם עַל שְׁאֵלוֹתֵיהֶם. וַיְהִי בְעֶרֵב יוֹם שֵׁנִי, אָז שָׁב וַיִּפְקַח אֶת־אָזְנָיו, וְרַק הַחֲרֵש הֶחֱרִישׁ עוֹד: כִּי דִבְרֵי נִפְלָאוֹת זָרוֹת עִם שׁוֹאוֹת פִּתְאֹם מָצְאוּ הָאָזְנַיִם לִשְׁמוֹעַ בָּאֳנִיָּה הַזֹּאת, אֲשֶׁר מִמֶּרְחַקִּים בָּאָה וּלְמֶרְחַקִּים רַבִּים שִׁבְעָתַיִם מוּעָדוֹת פָּנֶיהָ. וסָרַתּוּסְטְרָא הָיָה מֵעוֹדוֹ רֵעַ לְכָל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יַרְחִיקוּ לִנְסוֹעַ וַאֲשֶׁר לֹא יִחְיוּ בִלְתִּי־אִם בְּהַשְׁלִיכָם נַפְשָׁם מִנֶּגֶד. אָכֵן בְּאַחֲרִיתוֹ וַתִּפָּתַחְנָה פִתְאֹם שְׂפָתָיו גַּם הֵן מִדֵּי הַרְבּוֹתוֹ לִשְׁמוֹעַ וְקֶרַח לִבּוֹ נָמַס: – אָז פָּתַח אֶת־פִּיו וַיְדַבֵּר לֵאמֹר:

לָכֶם הַמְּחַפְּשִׂים אַמִּיצֵי הַלֵּב, לָכֶם הַמְּנַסִּים וּלְכָל אֵלֶּה אֲשֶׁר עִם מִפְרְשֵׂי תֹהוּ יָרְדוּ בָאֳנִיּוֹת בְּלֵב יַמִּים נוֹרָאִים, –

לָכֶם שְׁכוּרֵי הַחִידוֹת וַעֲלִיזֵי בֵינֹות־עַרְבַּיִם, אֲשֶׁר נִשְׁמַתְכֶם מוֹשֶׁכֶת אֶתְכֶם בִּזְמִירוֹת חֲלִילִים אֶל־כָּל תְּהוֹם מַתְעָה:

כִּי לֹא לְמַשֵּׁש אַתֶּם חֲפֵצִים בְּיַד־מְפַחֲדִים אַחֲרֵי כָל חוּט, וּבַאֲשֶׁר תּוּכְלוּ לָחוּד, שָׁם תְּתַעְבוּ לְהַחֲלִיט דָּבָר –

לָכֶם כֻּלְכֶם אֲסַפֵּר אֶת הַחִידָה אֲשֶׁר רָאִיתִי – מַרְאֶה הִיא אֲשֶׁר לַבֹּדֵד מִכָּל בֹּדֵד. –

קֹדֵר הָלַכְתִּי בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים בֵּין דִּמְדּוּמִים אֲשֶׁר מַרְאֵיהֶם כְּמַרְאֵה הַמֵּתִים, – קֹדֵר וּקְשֵׁה־לֵב וּשְׂפָתַי סְגֻרוֹת וּמְסֻגָּרוֹת. הֵן לֹא רַק שֶׁמֶש אַחַת שַׁקְעָה עָלָי.

וּמַסְלוּל עָלָה פֶרֶא בֵין אַבְנֵי חָצָץ, וְהוּא פְתַלְתּוֹל וְגַלְמוּד, אֲשֶׁר גַּם עֵשֶׂב וְגַם שִׂיחַ לֹא יִסָּפְחוּ עוֹד אֵלָיו: מַסְלוּל־הָרִים הוּא אֲשֶׁר הִתְפּוֹרֵר תַּחַת רַגְלִי הַמַּמְרָה.

אִלֵּם דָּרַכְתִּי עַל חַלֻּקֵּי אֲבָנִים אֲשֶׁר צָלְלוּ בְלַעֲגָם, אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר נָתְנָה לַמּוֹט רַגְלִי רָמַסְתִּי: כָּכָה הֶעְפִּילָה רַגְלִי לַעֲלוֹת מַעְלָה מָעְלָה.

מַעְלָה מָעְלָה: – לַמְרֹת הָרוּחַ אֲשֶׁר מָשַךְ אוֹתִי מַטָּה מָטָה וְעַד לְמַעֲמַקֵּי תְהוֹמוֹת, זֶה רוּחַ הַכְּבֵדוּת, זֶה שְׂטָנִי וְאוֹיְבִי מֵאָז.

מַעְלָה מָעְלָה: – אַף־כִּי יָשַׁב עָלַי זֶה אֲשֶׁר חֶצְיוֹ גַמָּד וְחֶצְיוֹ עֲטַלֵּף; נְכֵה־רַגְלַיִם יָשַׁב וְעֹשֵׂה נֵכִים; וְהוּא מַזִּיל עוֹפֶרֶת אֶל אָזְנִי וְנִטְפֵי מַחְשְׁבוֹת עוֹפֶרֶת אֶל תּוֹךְ לִבִּי.

"הוֹי סָרַתּוּסְטְרָא! הִפְטִיר חֶרֶשׁ מִלָּה אַחֲרֵי מִלָּה בְלַעֲגוֹ. אַתָּה אֶבֶן הַחֲכָמִים! אֶל עָל הִשְׁלַכְתָּ אֶת רוּחֲךָ לְבַדְּךָ, וְאוּלָם חֹק הוּא: כָּל־אֶבֶן מֻשְׁלֶכֶת – שׁוֹב תָּשׁוּב וְתִפּוֹל!

הוי סָרַתּוּסְטְרָא! אַתָּה אֶבֶן הַחֲכָמִים, אַתָּה אֶבֶן הַקֶּלַע, אַתָּה מְפֹצֵץ הַכֹּכָבִים! אֶת רוּחֲךָ לְבַדְּךָ הִשְׁלַכְתָּ אֶל עָל, – וְאוּלָם כָּל אֶבֶן מֻשְׁלֶכֶת – שׁוֹב תָּשׁוּב וְתִפּוֹל!

וְזֶה לְךָ עָנְשֶׁךָ: לָשֵׂאת אֶת נַפְשְׁךָ לְבַדְּךָ וְלִהְיוֹת נִרְגָּם בַּאֲבָנֶיךָ אַתָּה. אִי לְךָ, סָרַתּוּסְטְרָא! הֵן הִרְחַקְתָּ מְאֹד לְהַשְׁלִיךְ אֶת הָאֶבֶן – וְאוּלָם עָלֶיךָ תָּשׁוּב לִנְפּוֹל!"

וְאַחֲרֵי כֵן הֶחֱרִישׁ הַגַּמָּד וַיְהִי מַאֲרִיךְ בְּהַחֲרִישׁוֹ. וְאוּלָם דְבַר הַחֲרִישׁוֹ הָיָה לִי לְלַחַץ אֲשֶׁר לְחָצַנִּי מְאֹד; בְּשֶׁבֶת הַשְּׁנַיִם כָּכָה, וְהָיוּ גַלְמוּדִים שִׁבְעָתַיִם מִשֶּׁבֶת הָאֶחָד גַּלְמוּד!

עָלֹה עָלִיתִי, חָלֹם חָלַמְתִּי, חָשֹׁב חָשַׁבְתִּי – וְאוּלָם כָּל אֲשֶׁר מִסָּבִיב לִי לָחַץ אוֹתִי. לַחוֹלֶה נִמְשַׁלְתִּי אֲשֶׁר מַדְוֶה אַכְזָרִי הוֹגִיעָהוּ עַד לְהֵרָדֵם וַאֲשֶׁר חֲלוֹם אַכְזָרִי מִמֶּנּוּ שָׁב וַיְעִירֵהוּ מִתַּרְדֵּמָתוֹ. –

אָכֵן יֵשׁ בִּי דָבָר אֲשֶׁר פִּי יִקְרָא לוֹ אֹמֶץ־רוּחַ – וְהוּא אֲשֶׁר הֵמִית לִי תָמִיד אֶת כָּל קְשִׁי רוּחִי. אָז צִוָּה אֹמֶץ רוּחִי זֶה לַעֲמוֹד רֶגַע תַּחְתַּי וּלְדַבֵּר לֵאמֹר: “שִׁמְעָה נָא הַגַּמָּד! אַתָּה! אוֹ אָנֹכִי!” –

אֹמֶץ־הָרוּחַ הוּא הַנִּבְחָר מִכָּל הַמְּמוֹתְתִים, – אֹמֶץ־הָרוּחַ הַמִּשְׂתָּעֵר עַל אוֹיְבוֹ; אָכֵן יֵשׁ צְלִיל שַׁעֲשֻׁעִים בְּכָל דְּבַר הִשְׂתָּעֲרוּת.

וְהָאָדָם הוּא הָאַמִּיץ מִכָּל הַחַיוֹת: כִּי עַל כֵּן הִתְגַּבֵּר עַל כָּל חַיָּה. בִּצְלִיל שַׁעֲשֻׁעִים הִתְגַּבֵּר גַּם עַל כָּל מַדְוֶה – וּמַדְוֶה הָאָדָם הֲלֹא זֶה הֶעָמֹק מִכָּל הַמַּדְוִים.

אֹמֶץ־הָרוּחַ מְמוֹתֵת גַּם אֶת הַחַלְחָלָה אֲשֶׁר תֹּאחַז אֶת הָאָדָם מִדֵּי עָמְדוֹ עַל־פִּי תְהוֹמוֹת: וְאֵי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם לֹא יַעֲמֹד הָאָדָם עַל־פִּי תְהוֹמוֹת? הַאֵין רָאֹה גַם הוּא רַק – רָאֹה תְהוֹמוֹת?

אֹמֶץ־הָרוּחַ הוּא הַנִּבְחָר מִכָּל הַמְּמוֹתְתִים; אֹמֶץ־הָרוּחַ מְמוֹתֵת גַּם אֶת הַחֶמְלָה, וְהַחֶמְלָה הֲלֹא הָעֲמֻקָּה מִכָּל הַתְּהוֹמוֹת; כְּכָל אֲשֶׁר יַעֲמִיק הָאָדָם לְהַבִּיט אֶל תּוֹךְ הַחַיִּים כֵּן יַעֲמִיק לְהַבִּיט גַּם אֶל תּוֹךְ הַכְּאֵב.

וְאוּלָם אֹמֶץ הָרוּחַ הוּא הַנִּבְחָר מִכָּל הַמְּמוֹתְתִים, – אֹמֶץ הָרוּחַ הַמִּשְׂתָּעֵר עַל אוֹיְבוֹ; הוּא אֶת הַמָּוֶת גַּם הוּא, כִּי אָמֹר יֹאמַר: הֲלָזֶה יִקָּרֵא חַיִּים? הָבָה נָא! הָבָה עוֹד הַפָּעַם!"

וּבִדְבָרִים אֲשֶׁר כָּאֵלֶּה יֵשׁ צְלִיל שַׁעֲשֻעִים הַרְבֵּה. מִי אֲשֶׁר אָזְנַיִם לוֹ יִשְׁמָע. –

ב

“הֶבָה נָא, גַמָּד! קָרָאתִי. אֲנִי! אוֹ אַתָּה! וְאוּלָם אֲנִי הֶחָזָק מִשְּׁנֵינוּ–: אַתָּה טֶרֶם תֵּדַע אֶת מַחֲשַׁבְתִּי הָעֲמֻקָּה כַתְּהוֹם! אוֹתָה – הֵן לֹא יָכֹלְתָּ כִּי תְכִילֶנָּה!” –

אָז בָּא דָבָר אֲשֶׁר הֵקַל מֵעָלַי אֶת מַשָּׂאִי: קָפַץ הַגַמָּד, זֶה הַמִּתְאַוֶּה, מֵעַל שִׁכְִי וַיֵרֶד וַיִּרְבַּץ עַל פְּנֵי אֶבֶן מִמֻּלִי! וְאוּלָם הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַדְנוּ רָאִיתִי וְהִנֵּה שַׁעַר.

"רְאֵה נָא אֶת הַשַּׁעַר הַזֶּה, גַמָּד! הוֹסַפְתִּי לְדַבֵּר: הִנֵּה כֵפֶל פָּנִים לוֹ. הִנֵּה שְׁנֵי דְרָכִים מִתְלַכְּדִּים פֹּה יַחְדָּו – וְאוֹתָם לֹא עָבַר עוֹד אִישׁ עַד קְצֵיהֶם.

הִנֵּה הַדֶּרֶךְ הָאֶחָד הָאָרוֹךְ הַפּוֹנֶה לְאָחוֹר: מִדָּתוֹ נֶצַח. וְעוֹד זֶה גַם הַדֶּרֶךְ הַשֵּׁנִי הָאָרוֹךְ הַפּוֹנֶה מִזֶּה וָהָלְאָה נֶצַח שֵׁנִי הוּא.

וְהַדְּרָכִים הָאֵלֶּה צֹרְרִים אִישׁ לְאָחִיו, מִתְנַגְּחִים הֵם רֹאשׁ לְעֻמַּת רֹאשׁ: – וּפֹה עַל יַד הַשַּׁעַר הַזֶּה הִנּה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם יִתְלַכְּדוּ יַחְדָּו. וְשֵׁם הַשַּׁעַר כָּתוּב מִלְמַעְלָה: “רֶגַע”.

אֲבָל מִי אִישׁ אֲשֶׁר יֵלֵךְ עַל הַדֶּרֶךְ הָאֶחָד, הָלֹךְ וְהוֹסֵף הָלֹךְ וְהַרְחֵק הָלְאָה הָלְאָה: הַאִם תְדַמֶּה בְנַפְשְׁךָ, הַגַּמָּד, כִּי עַד עוֹלָם יָצֹרוּ הַדְּרָכִים הָאֵלֶּה אִישׁ לְאָחִיו?" –

“כָּל דְּבַר יָשָר יְכַזֵּב, הִפְטִיר הַגַּמָּד בִּשְׂפָתָיו בַּבּוּז. עֲקֻמָּה כָּל אֱמֶת וְהַזְּמָן גַּם הוּא – עָשׂוּי מַעֲגָל”.

"רַב לְךָ, אַתָּה רוּחַ הַכְּבֵדֻת! דִּבַּרְתִּי בְקֶצֶף, אַל נָא תָקֵל כָּכָה אֶת מַשָּׂאֲךָ אַתָּה! עוֹד מְעַט וְאֶעֶזְבָה אוֹתְךָ פֹּה בַאֲשֶׁר אַתָּה רוֹבֵץ, נְכֵה־רַגְלַיִם – וַאֲנִי הֲלֹא נְשָׂאתִיךָ גְּבוֹהָה!

רְאֵה נָא – הוֹסַפְתִּי לְדַבֵּר – אֶת הָרֶגַע הַזֶּה! מִן הַשַּׁעַר־הָרֶגַע הַזֶּה יוֹצֵא וְיוֹרֵד רְחוֹב נֶצַח, רְחוֹב אָרוֹךְ מְאֹד, הַפּוֹנֶה לָאָחוֹר: מֵאַחֲרֵינוּ רֹבֵץ הַנֶּצַח.

הַאֵין זֶה כִּי כָל עִנְיָן תַּחַת הַשֶּׁמֶש, אֲשֶׁר יָכוֹל לָרוּץ, כְּבָר רָץ אֶת דֶּרֶךְ הָרְחוֹב הַזֶּה? הַאֵין זֶה כִּי כָל עִנְיָן תַּחַת הַשֶּׁמֶש, אֲשֶׁר יָכוֹל לִהְיוֹת, כְּבָר הָיָה פַעַם אֶחָת וּכְבָר נַעֲשָׂה וּכְבָר חָלַף פֹּה?

וְאִם כָּל הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר תַּחַת הַשֶּׁמֶש כְּבָר הָיָה לְעוֹלָמִים: מָה אַתָּה חוֹשֵׁב, גַּמָּד, עַל דְּבַר הָרֶגַע הַזֶּה? הַאֵין זֶה כִּי גַם הַשַּׁעַר הַזֶּה כְבָר – הָיָה?

וְאִם לֹא קְשׁוּרִים כָּכָה בְקֶשֶר אַמִּיץ כָּל הָעִנְיָנִים: אֲשֶׁר יִמְשׁוֹךְ אַחֲרָיו הָרֶגַע הַזֶּה אֶת כָּל הָעִנְיָנִים הַבָּאִים? וּבְכֵן אֵפוֹא – – גַם אֶת נַפְשׁוֹ עַצְמוֹ?

כִּי כָל עִנְיָן תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, אֲשֶׁר יָכוֹל לָרוּץ, גַּם בָּרְחוֹב הָאָרוֹךְ הַזֶּה וְגַם מִזֶּה וָהָלְאָה, הֲלֹא שׂוּמָה עָלָיו כִּי עוֹד יָרוּץ בּוֹ בְבֹא עֵת! –

וְגַם הָעַכָּבִישׁ הָרֹמֵשׁ פֹּה לְאִטּוֹ לְאוֹר הַיָּרֵחַ וְגַם אוֹר הַיָּרֵחַ לְבַדּוֹ וְגַם אֲנִי וְגַם אַתָּה הָעוֹמְדִים פֹּה בַשַּׁעַר וּמִתְלַחֲשִׁים בְּקוֹל דְּמָמָה עַל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר בַּנֵּצַח – הַאֵין זֶה כִּי כֻלָּנוּ יַחְדָּו כְּבָר הָיִינוּ פֹּה?

וְגַם שׁוֹב נָשׁוּב עוֹד וְאֶל תּוֹךְ הָרְחוֹב הַשֵּׁנִי אֲשֶׁר פֹּה עוֹד נָרוּץ וּמִזֶּה וּלְנוֹכַח פָּנֵינוּ דֶּרֶךְ הָרְחוֹב הָאָרוֹךְ וְהָאָיוֹם הַזֶּה – הַאִם לֹא שׁוֹב נָשׁוּב תָּמִיד וּלְנֵצַח כָּכָה?" –

כָּכָה דִבַּרְתִּי בַלָּט וְאֶת קוֹלִי הִשְׁפַּלְתִּי הָלֹךְ וְהַשְׁפֵּל, כִּי יָרֵאתִי מִפְּנֵי מַחֲשַׁבְתִּי אָנֹכִי וּמִפְנֵי אֲחוֹרֵי מַחֲשַׁבְתִּי. אָז שָׁמַעְתִּי פִתְאֹם קוֹל כֶּלֶב אֲשֶׁר יֵילִיל מִקָּרוֹב.

הֲמֵעוֹדִי שָׁמַעְתִּי קוֹל כֶּלֶב אֲשֶׁר יֵילִיל כָּכָה? אָז רָצָה מַחֲשַׁבְתִּי לָאָחוֹר: אָמְנָם כֵּן! בְּעוֹדִי יֶלֶד, בְּשַׁחַר יְמֵי יַלְדוּתִי: – –

– אָז שָׁמַעְתִּי קוֹל כֶּלֶב בְּהֵילִילוֹ כָכָה. וגַם רָאֹה רְאִיתִיו, וְהוּא נַעֲוָה וּמִתְפַּלֵּץ וְרֹאשׁוֹ נָטוּי לְמַעְלָה, וּמִסָּבִיב לוֹ דִמְמַת חֲצִי הַלַּיְלָה, אֲשֶׁר יַאֲמִינוּ אָז גַּם הַכְּלָבִים בְּרוּחוֹת:

– עַד כִּי חֶמְלָה אֲחָזַתְנִי חֶמְלָה לְמַרְאֵהוּ. כִּי עָלָה הַיָּרֵחַ בִּמְלֹא אוֹרוֹ בְדִמְמַת מָוֶת מֵעַל־פְּנֵי הַבַּיִת, וַיַּעֲמוֹד וּמַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה לַבַּת־אֵשׁ עֲגֻלָּה; – דּוּמָם עָמַד מֵעַל־פְּנֵי הַגָּג הַשָּׁטוּחַ, כְּעוֹמֵד עַל־פְּנֵי נַחֲלָה נָכְרִיָּה: –

וְלַמַּרְאֶה הֶזֶּה נִבְהָל הַכֶּלֶב – כִּי מַאֲמִינִים הַכְּלָבִים בְּגַנָּבִים וּבְרוּחוֹת. וּבְשָׁמְעִי גַם עַתָּה קוֹל יְלָלָה אֲשֶׁר כָּזֹאת, תֹּאחֲזֵנִי חֶמְלָה גַם הַפָּעַם.

אַיֵּה אֵיפֹה הַגַּמָּד? אַיֵּה הַשַּעַר? אַיֵּה הָעַכָּבִישׁ? וְאֵי קוֹל הַמְּלַחֲשִׁים? – הַאִם רַק חָלַמְתִּי? וְאִם אַחֲרֵי כֵן הֲקִיצוֹתִי? – רְאֵה הִנֵּה בֵּין סְלָעִים פְּרָאִים אָנֹכִי עוֹמֵד פִּתְאֹם, בֹּדֵד וְשׁוֹמֵם בְּאוֹר יָרֵחַ שׁוֹמֵם.

וּפֹה הִנֵּה אָדָם שׁוֹכֵב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה! וּפֹה הִנֵּה גַם הַכֶּלֶב – וְהוּא מְדַלֵּג וְכֻלּוֹ נַעֲוָה וְנֹהֵם, – וְעַתָּה הִנֵּה הוּא רֹאֶה אוֹתִי בְּבֹאִי, – וְאָז יֵילִיל שֵׁנִית וְיִשְׁאַג. – הֲמֵעוֹדִי שָׁמַעְתִּי קוֹל כֶּלֶב קֹרֵא כָכָה לְעֶזְרָה?

וְאַף אָמְנָם הַמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאִיתִי עַתָּה לֹא רָאִיתִי כָמֹהוּ מֵעוֹדִי. רֹעֶה צָעִיר רָאִיתִי מִתְגּוֹלֵל בְמַכְאוֹבָיו, וְהוּא נֶחְנָק וּמִתְנוֹדֵד וְנַעֲוֵה פָנִים, וְנָחָש שָׁחוֹר וְכָבֵד יוֹצֵא וְתָלוּי מִפִּיו.

הֲמֵעוֹדִי רָאִיתִי בִפְנֵי אָדָם תּוֹעֵבָה רַבָּה וּזְוָעָה נוֹרָאָה כָכָה כְּכָל אֲשֶׁר רָאִיתִי הַפַּעַם? הַאִם יָשֵׁן? – וְאָז עָלָה הַנָּחָש בְּלוֹעוֹ וַיִּשָׁכֵהוּ וַיִּתְחַזֵּק עַל לְשׁוֹנוֹ עַד בִּלְתִּי הִפָּרֶד עוֹד!

וְיָדִי הִתִּיקָה אֶת הַנָּחָש, הָלֹךְ וְהַתֵּק הָלֹךְ וְהַתֵּק – וְלַשָּוְא! לֹא הִתִּיקָה יָדִי אֶת הַנָּחָש מִתּוֹךְ לוֹעוֹ. אָז קָרָאתִי בְקוֹל גָּדוֹל: "כִּי אַתָּה נְשׁוֹךְ בּוֹ! נְשׁוֹךְ בּוֹ!

מְלֹק רֹאשׁוֹ! נְשׁוֹךְ בּוֹ!" – כָּכָה הִתְפָּרֵץ קוֹל מִקִּרְבִּי, כִּי חֶרְדָּתִי וְשִׂנְאָתִי, תּוֹעֲבָתִי וְחֶמְלָתִי, כָּל הַטּוֹב וְכָל הָרַע אֲשֶׁר בִּי, כָּל אֵלֶּה יַחְדָּו נָתְנוּ אֶת הַקּוֹל הָאֶחָד הַזֶּה. –

וְאַתֶּם אַמִּיצֵי הַלֵּב אֲשֶׁר מִסָּבִיב, אַתֶּם הַמְּחַפְּשִׂים, אַתֶּם הַמְּנַסִּים, וְכָל אֵלֶּה אֲשֶׁר בְּמִפְרְשֵׂי תֹהוּ יָרְדוּ בָאֳנִיּוֹת בְיַמִּים אֲשֶׁר לֹא יֵחָקֵרוּ! אַתָּם עַלִיזֵי הַחִידוֹת!

חוּדוּ נָא לִי אֶת הַחִידָה אֲשֶׁר רָאִיתִי אָז, פִּתְרוּ נָא לִי אֶת הַמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאָה הַבֹּדֵד!

כִּי מַרְאֶה הָיָה לִי זֶה וְחָזוֹן: – מָה רָאִיתִי אֵפוֹא אָז בִּמְשַׁל הֶחָזוֹן? וּמִי זֶה אֲשֶׁר שׂוּמָה עָלָיו לָבֹא עוֹד בְּאַחֲרִית הַיָמִים?

מִי זֶה אֵפוֹא הָרֹעֶה אֲשֶׁר עָלָה הַנָּחָש אֶל לוֹעוֹ? וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר שׂוּמָה עָלָיו כִּי כָל הַקָּשֶׁה וְכָל הַשָּׁחוֹר יָבֹא אֶל לוֹעוֹ?

– וְאָמְנָם עָשָׂה הָרֹעֶה כְּכָל־אֲשֶׁר יָעַץ אוֹתוֹ קוֹל זַעֲקָתִי, וַיִּשֹּׁךְ בּוֹ, וְגַם הֵטִיב מְאֹד לִנְשׁוֹךְ! – מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה הַרְחֵק מְאֹד הֵקִיא אֶת רֹאשׁ הַנָּחָשׁ: – אָז הִתְעוֹדֵד וַיָּקָם.

וְלֹא רֹעֶה עוֹד וְלֹא אָדָם עוֹד, – כִּי אִם נֶהְפַּך כֻּלּוֹ וַיְהִי נָאוֹר פִּתְאֹם, וַיִּשְׂחָק! כָּכָה לֹא שָׂחַק עוֹד אִישׁ מֵעוֹלָם!

הוֹי אַחַי, קוֹל שְׂחוֹק שָׁמַעְתִּי אֲשֶׁר לֹא הָיָה שְׂחוֹק אָדָם, – – וּמִנִּי אָז אוֹכֵל בִּי צִמָּאוֹן, כִּלְיוֹן נֶפֶשׁ הוּא אֲשֶׁר לֹא יִדּוֹם.

כִּלְיוֹן נֶפֶשׁ אוֹכֵל בִּי לַשְּׂחוֹק הַהוּא: אוֹיָה אֵיךְ זֶה אוּכַל לָשֵׂאת אֶת חַיַּי עוֹד! וְאֵיךְ זֶה יָכֹלְתִּי כִי אֶשָּׂא עַתָּה אֶת מוֹתִי! –

כֹּהּ אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

עַל אשֶׁר הָאָדָם לַמְרוֹת רְצוֹנוֹ

וְסָרַתּוּסְטְרָא מְעַנֶּה אֶת־לִבּוֹ בְחִידוֹת וּמְרֹרוֹת כָּאֵלֶּה מִדֵּי עָבְרוֹ אֶת הַיָּם, וְאוּלָם כַּאֲשֶׁר הִרְחִיק דֶּרֶךְ אַרְבָּעָה יָמִים מֵאִיֵּי הָעֵדֶן וּמֵרֵעָיו, אָז הִתְאוֹשֵׁש וַיִּתְגַּבֵּר עַל־כָּל מַכְאוֹבוֹ –: בְּיַד רָמָה וּבְרַגְלַיִם חֲזָקוֹת עָמַד שֵׁנִית אֶל גּוֹרָלוֹ: אָז יְדַבֵּר סָרַתּוּסְטְרָא אֶל־לִבּוֹ הַצֹּהֵל לֵאמֹר:

הִנֵּה שֵׁנִית הָיִיתִי גַלְמוּד כִּי כָכָה חָפַצְתִּי לִהְיוֹת. גַּלְמוּד אָנֹכִי לְנוֹכַח שָׁמַיִם טְהֹרִים וּלְנוֹכַח יָם חָפְשִׁי – וְגַם הַפַּעַם הִנֵּה מִסָּבִיב לִי מוֹעֵד אַחַר־הַצָּהֳרָיִם.

לְמוֹעֵד אַחַר־הַצָּהֳרָיִם מָצָאתִי אֶת רֵעַי בַּפַּעַם הָרִאשֹׁנָה וּלְמוֹעֵד אַחַר־הַצָּהֳרָיִם גַּם בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה –: לְמוֹעֵד אֲשֶׁר הוֹלֵך כָּל־הָאוֹר הָלֹךְ וּמַחֲרִישׁ.

כִּי אֲשֶׁר נֶחְשַׁל עוֹד אַחֲרֵי הָאשֶׁר בַּחֲצִי הַדֶּרֶךְ בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ וּבִקֵּשׁ זֶה לוֹ לְמָלוֹן עַתָּה נְשָׁמָה מְאִירָה: מֵרֹב אשֶׁר הוֹלֵך כָּל־הָאוֹר הָלֹךְ וּמַחֲרִישׁ.

אִי לְךָ אַחַר־הַצָּהֳרַיִם אֲשֶׁר לְחַיָּי! לְפָנִים יָרַד גַּם אָשְׁרִי שֶׁלִי אֶל הָעֶמֶק, לְבַעֲבוּר בַּקֵּשׁ לוֹ מָלוֹן; אָז מָצָא לוֹ אֶת הַנְּשָׁמוֹת הַפְּתוּחוֹת הָאֵלֶּה הַשְּׂמֵחוֹת בְּבֹא לָהֶן אוֹרֵחַ.

אִי לְךָ אַחַר־הַצָּהֳרַיִם אֲשֶׁר לְחַיָּי! הֵן כָּל אֲשֶׁר לִי נָתַתִּי בְּעַד הַדָּבָר הָאֶחָד הַזֶּה: בְּעַד המַטַּעָּ הַחַי הַלָּז אֲשֶׁר לְמַחְשְׁבוֹתַי וּבְעַד אוֹר־הַבֹּקֶר הַלָּז אֲשֶׁר לְמִבְחַר תִּקְוָתִי!

רֵעִים בִּקֵּשׁ לְפָנִים הַבֹּרֵא לוֹ וּבָנִים לְתִקְוָתוֹ הוּא: וּרְאֵה נָא, כִּי לֹא יָכוֹל לִמְצֹא אוֹתָם זוּלָתִי אִם בְּעֶצֶם יָדו- יִבְרָאֵם לוֹ בָּרִאשֹׁנָה.

כִּי עַל־כֵּן אָנֹכִי עוֹמֵד אֵפוֹא בַחֲצִי מִפְעָלִי, מִדֵּי לֶכְתִּי אֶל בָּנַי וּמִדֵּי שׁוּבִי מֵעִמָּם; לְמַעַן בָּנָיו שׂוּמָה הִיא עַל סָרַתּוּסְטְרָא לְהַשְׁלִים בָּרִאשֹׁנָה אֶת בִּנְיַן נַפְשׁוֹ.

כִּי בְכָל מְאֹדוֹ אֹהֵב הָאָדָם רַק אֶת בְּנוֹ וְאֶת מִפְעָלוֹ, וּבַאֲשֶׁר יֵשׁ אַהֲבָה גְדוֹלָה לְעַצְמוֹ וּלִבְשָׂרוֹ שָׁם אוֹת הוּא לְהֵרָיוֹן: זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר מָצָאתִי אָנֹכִי.

עוֹד בָּנַי רַעֲנַנִּים בַּאֲבִיבָם הָרִאשׁוֹן וְהֵם שְׁתוּלִים קְרוֹבִים אִישׁ לְאָחִיו וְהָרוּחוֹת מְנִידִים אוֹתָם יַחְדָּו אֶת עֲצֵי גַנִּי אֵלֶּה וַעֲצֵי מִבְחַר אַדְמָתִי.

חַי אֲנִי, בִּמְקוֹם שָׁם שְׁתוּלִים עֵצִים כָּאֵלֶּה יַחְדָּו, שָׁם אִיֵּי הָעֵדֶן!

וְאוּלָם יֵשׁ יוֹם וַאֲנִי אוֹצִיאֵם מִן הָאָרֶץ וְאֶטַּע אֶת־כָּל אֶחָד בִּלְבַדּוֹ: לְמַעַן אֲשֶׁר יִלְמוֹד הֱיוֹת בֹּדֵד וּמַמְרֵה וְנִזְהָר.

וְקָשֶׁה יִהְיֶה וְנֶעְקָשׁ וְרַךְ לִנְטוֹת גַּם בְּקָשְׁיוֹ; כָּכָה יַעֲמוֹד לִי עַל שְׂפַת הַיָּם – מִגְדַל אוֹר חַי אֲשֶׁר אֵין אָדוֹן לְחַיָּיו.

וּבַאֲשֶׁר הַסְּעָרוֹת מְגִיחֹות אֶל הַיָם וּפִי הֶהָרִים שׁוֹתֶה מַיִם, שָׁם תִּהְיֶה לְכָל אִישׁ מֵהֶם מִשְׁמֶרֶת יוֹם וֹמִשְׁמֶרֶת לַיְלָה, לְמַעַן הִבָּחֵן וּלְמַעַן הַכִּיר אֶת נַפְשׁוֹ לְבַדּוֹ.

לְבַעֲבוּר יֻכָּר וְיִבָּחֵן אִם הוּא כָמוֹנִי וּמִבְּנֵי גִילִי, – אִם אָדוֹן הוּא לְרָצוֹן הַמַּאֲרִיך יָמִים וּמַחֲרִישׁ גַּם בְּדַבְּרוֹ וְנוֹתֵן לְאִישׁ שֶׁאֱלָתוֹ, כִּי כָכָה הוּא לוֹקֵחַ גַּם מִדֵּי תִתּוֹ.

– לְבַעֲבוּר יִהְיֶה בְאַחֲרִית הַיָּמִים לְרֵעַ לִי וּלְבֹרֵא וְחוֹגֵג יַחַד עִם סָרַתּוּסְטְרָא –: אִישׁ אֲשֶׁר יִכְתּוֹב אֶת חֶפְצִי עַל לוּחוֹתַי: אֲשֶׁר יֻשְׁלָם כָּל דָּבָר וְכָל עִנְיָן שִׁבְעָתַיִם כָּכָה.

וּלְמַעֲנוֹ וּלְמַעַן הַדּוֹמִים לוֹ שׂוּמָה עָלַי לְהַשְׁלִים אֶת נַפְשִׁי גַם אֲנִי: לָכֵן אֲנִי בוֹרֵחַ עַתָּה מִפְּנֵי אָשְׁרִי וּמִתְמַכֵּר לְכָל אָסוֹן – לְבַעֲבוּר בָּחֹן וּלְבַעֲבוּר הַכִּיר אֶת נַפְשִׁי גַם אֲנִי בַפַּעַם הָאֲחַרוֹנָה.

וְחַי אֲנִי אִם לֹא הָיָה כְבָר הַמּוֹעֵד הַנָּכוֹן אֲשֶׁר אֵלֵךְ; וְגַם הַצֵּל אֲשֶׁר לַהוֹלֵךְ וְגַם קֹצֶר הָרוּחַ וְגַם הַדְּמָמָה הַחֲרִישִׁית – כֻּלָּם עָנוּ וְאָמְרוּ לִי: “כְּבָר הִגִּיעַ הַמּוֹעֵד הַנָּכוֹן!”

הָרוּחַ נָשַׁב לִי בְעַד חֹר הַמַּנְעוּל וַיֹּאמֶר “בֹּא!”. הַדֶּלֶת הֶעֱרִימָה לִי וַתִּפָּתַח לִרְוָחָה וַתֹּאמֶר “לֵךְ!”.

וְאוּלָם רֻתֹּק רֻתַּקְתִּי אֶל הָאַהֲבָה לְבָנַי: הַתְּשׁוּקָה טָמְנָה לִי אֶת הַמּוֹקֵשׁ הַזֶּה, הַתְּשׁוּקָה לְאַַהֲבָה – אֲשֶׁר שָׁלָל אֶהְיֶה לְבָנַי אֲשֶׁר אַאֲבִיד נַפְשִׁי לָהֶם.

אִם רַק חָשֹׁק אֶחְשֹׁק – וְהָיָה גַּם זֶה לִי כְבָר הַאֲבִיד נַפְשִׁי. לִי אַתֶּם, בָּנַי! וּבַדָּבָר הַזֶּה יְהִי נָא כֹל בִּטָּחוֹן שָׁלֵם וְלֹא יִהְיֶה בוֹ שֶׁמֶץ תְּשׁוּקָה.

אֲבָל שֶׁמֶש אַהֲבָתִי רָבְצָה עָלַי בְּחֻמָּהּ, בּעְצֶםֶ עֲסִיסוֹ רֻתַּח סָרַתּוּסְטְרָא – אָז הִתְעוֹפְפוּ עָלַי צְלָלִים וּפִקְפּוּקִים.

לַקֶּרַח וְלַחֹרֶף הִתְאַוְּתָה נַפְשִׁי: “מִי יִתֵּן לִי קֶרַח וְחֹרֶף, אֲשֶׁר אֶחֱרוֹק וְאֶשְׁרוֹק שֵׁנִית!” כָּכָה נֶאֶנַחְתִּי – אָז עָלוּ מִלְפָנַי עַרְפְּלֵּי קֹר.

כָּל־עָבַר אֲשֶׁר לִי פָתַח אֶת קְבָרָיו, וְיֵשׁ אֲשֶׁר עָלָה מִשָּׁם כְּאֵב אֲשֶׁר נִקְבַּר חַי: – כִּי רַק הֶאֱרִיךְ לִישׁוֹן וַיְּהִי נֶחְבָּא בְתַכְרִיכֵי מֵתִים.

הִנֵּה כָכָה קָרָא אֵלַי בְּאוֹתוֹת כָּל דָּבָר מִסָּבִיב: “כְּבָר הִגִּיעַ הַמּוֹעֵד!” וַאֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי; עַד אִם רַעֲשָׁה בָאַחֲרוֹנָה גַם תְּהוֹמִי וּמַחֲשַׁבְתִּי נָשְׁכָה לִי.

הוֹי לִתְּהוֹם־מַחֲשַׁבְתִּי, אֲשֶׁר אַתְּ מַחֲשַׁבְתִּי שֶׁלִּי! מָתַי יִהְיֶה לִי הַכֹּחַ לִשְׁמוֹעַ אוֹתָךְ חֹתֶרֶת בִּי וְלֹא אֶחְרַד עוֹד?

עַד לְצַוָּארִי יַךְ לִבִּי בִי בְשָׁמְעִי אוֹתֵךְ חֹתֶרֶת! גַּם דִּמְמָתֵךְ עוֹד חוֹנֶקֶת אוֹתִי, אַתְּ הַדֹּמֶמֶת עַד לִתְהוֹם!

עוֹד לֹא זַדְתִּי לִקְרֹא לָךְ כִּי תַעֲלִי: רַב לִי כִי עִמִּי – נְשָּׂאתִיךְ! עוֹד לֹא חָזַקְתִּי לְמָדַי לְבַעֲבוּר הֱיוֹת לִי שְׁרִירוּת לֵב הָאַרְיֵה וּזְדוֹן רוּחוֹ!

גּםַ כָּבְדֵךְ לְבַדּוֹ כְבָר הָיָה לִי נוֹרָא עַד בְּלִי דַי. וְאוּלָם יוֹם יָבֹא וְאֶמְצָא גַם אֶת הַכֹּחַ וְגַם אֶת קוֹל הָאַרְיֵה, אֲשֶׁר יִקְרָא לָךְ לַעֲלוֹת!

וְהָיָה כִּי כָכָה אֶתְגַּבָּר עָלַי, וְהִתְאַמַּצְתִּי לְהִתְגַבֵּר גַּם מְעַט עוֹד מִזֶּה וָהָלְאָה; נִצָּחוֹן שָׁלֵם יִהְיֶה חוֹתָם הִשְׁתַּלְּמִי! –

וּבֵין כֹּה וָכֹה וַאֲנִי אֵתַע עַל פְּנֵי יַמִּים מְבַשְּׂרֵי שֹׁאָה; הַגּוֹרָל, זֶה מַחֲלִיק־לָשׁוֹן, מְשַׂחֵק אֵלַי; לְפָנִים וְלָאָחוֹר אַבִּיט – וְאַחֲרִית לֹא אַבִּיט עוֹד.

עוֹד לֹא בָא לִי רֶגַע מִלְחַמְתִּי הָאַחֲרֹנָה, – אוֹ הַאִם זֶה עַתָּה הוּא הוֹלֵךְ וּבָא? אָכֵן בִּיפִי רְמִיָּה מַבִּיטִים בִּי מִסָּבִיב הַיָּם וְהַחַיִּים!

הוֹי אַחַר־הַצָּהֳרַיִם אֲשֶׁר לְחַיָּי! הוֹי אשֶׁר לִפְנֵי עֶרֶב! הוֹי חֹף בְּלֵב יָם! הוֹי שָׁלוֹם בְּרֹב פִּקְפּוּקִים! עַד כַּמָּה אֲנִי מַבִּיט אֲלֵיכֶם בְּאֵין־אֱמוּנָה!

אָכֵן אֵין־אֱמוּנָה אֲנִי לְעֻמַּּת מִרְמַת יָפְיְכֶם! אֶל הָאֹהֵב נִמְשַׁלְתִּי, אֲשֶׁר בִּהְיוֹת הַשְּׂחוֹק רַךְ מִדַּי לֹא יַאֲמִין לוֹ. וְכַאֲשֶׁר יִדְחֹף, זֶה הַקַּנָּא, אֶת אֲהוּבָתוֹ מִלְפָנָיו וְהוּא עָנֹג גַּם מִדֵּי הַקְשׁוֹתוֹ אֶת־לִבּוֹ, – כֵּן אֶדְחֹף מִלְּפָנַי אֶת רֶגַע אָשְׁרִי.

בְּרַח לְךָ, רֶגַע אָשְׁרִי! בָא לִי טוּבְךָ עִמְּךָ לַמְרוֹת רְצוֹנִי! נָכוֹן אָנֹכִי פֹּה לִקְרַאת מַכְאוֹב עָמֹק – וְאַתָּה בָאתָ לִי לְלֹא מוֹעֵד.

בְּרַח לְךָ, רֶגַע אָשְׁרִי! טוֹב לְךָ כִּי תִבְחַר אֶת מְלוֹנְךָ שָׁם – בְּקֶרֶב בָּנַי! רַק מַהֵר וָלֵךְ! וְגַם בָּרְכֵם נָא בָּרֵךְ לִפְנֵי־עֶרֶב בְּאָשְׁרִי שֶׁלִי!

הִנֵּה הַלַּיְלָה הוֹלֵךְ וְקָרֵב: הַשֶּׁמֶש יוֹרֶדֶת. לֵךְ וַעֲבֹר – אָשְׁרִי –

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא. וַיְהִי הוּא מְחַכֶּה לַאֲסוֹנוֹ כָל הַלַּיְלָה, וְהוּא מְחַכֶּה לַשָּׁוְא: הָיָה הַלַּיְלָה בָהִיר וּמַחֲרִישׁ כַּאֲשֶׁר הָיָה בָרִאשֹׁנָה וְהָאשֶׁר בָּא אֵלָיו הָלֹךְ וְקָרֵב, הָלֹךְ וְקָרֵב. אַךְ בִהְיוֹת הַבֹּקֶר לַעֲלוֹת, וַיִּשְׂחַק סָרַתּוּסְטְרָא אֶל לִבּוֹ וּבְלַעֲגוֹ אָמַר: “הִנֵּה הָאשֶׁר רוֹדֵף אַחֲרָי. אָכֵן זֶה לִי, יַעַן כִּי אָנֹכִי לֹא רָדַפְתִּי מֵעוֹדִי אַחֲרֵי נָשִׁים. וְאוּלָם הָאשֶׁר הֲלֹא אִשָּׁה”.

לִפְנֵי עֲלוֹת הַשֶּׁמֶש

הוֹ רָקִיעַ מִמַּעַל לִי, אַתָּה הַטָּהוֹר! אַתָּה הֶעָמֹק! אַתָּה תְהוֹם־הָאוֹר! כִּי אַבִּיט אֵלֶּיךָ וְרָעַד בְּשָׂרִי מֵרֹב תְּשׁוּקוֹת אֱלֹהִים.

אֲשֶׁר אַשְׁלִיךְ נַפְשִׁי אֶל תּוֹךְ מְרוֹמֶיךָ – הִנֵּה זֶה לִי מַעֲמַקַי אֲנִי! אֲשֶׁר אֶסְתַּתֶּר בְּטָהֳרָתְךָ – הִנֵּה זֹאת תֻּמָּתִי אֲנִי!

בְּיָפְיוֹ מִתְכַּסֶּה אֱלֹהִים: הִנֵּה כֵן אַתָּה מַסְתִּיר אֶת כֹּכָבֶיךָ. אֵין אַתָּה דֹבֵר דָּבָר: הִנֵּה כֵן אַתָּה מְסַפֵּר אֶת חָכְמָתְךָ לִי.

אִלֵּם עַל פְּנֵי יָם הֹמֶה עָלִיתָ לִי הַיּוֹם, אַהֲבָתְךָ כִּלִמָּתְךָ מַטִּיפוֹת כְּבוֹד־אֱלֹהִים אֶל נִשְׁמָתִי הַהֹמִיָּה.

כִּי בָאתָ אֵלַי יָפֶה, בְעוֹדְךָ מִתְכַּסֶּה בְיָפְיְךָ, כִּי תְדַבֵּר אֵלַי אִלֵּם, בְּעוֹדְךָ גָּלוּי בְּחָכְמָתֶךָ:

וְאֵיךְ זֶה לֹא אַכִּיר כָּל הַכְּלִמָּה הַחֲבוּיָה בְּנִשְׁמָתֶךָ! לִפְנֵי שֶׁמֶש בָּאתָ אֵלַי הַבֹּדֵד מִכָּל בֹּדֵד.

רֵעִים אֲנַחְנוּ לְמִבָּרִאשֹׁנָה: צָרָה אַחַת וְרֹגֶז אֶחָד וּתְהוֹם אֶחָד לָנוּ גַם יַחַד; וְאַף גַּם הַשֶּׁמֶש לָנוּ הִיא יַחַד.

אֵין אֲנַחְנוּ דֹבְרִים אִישׁ לְאָחִיו, כִּי רַבּוֹת מִדַּי יָדַענוּ: – אִלְּמִים אֲנַחְנוּ מַבִּיטִים אִישׁ אֶל אָחִיו וּמְשַׂחֲקִים חֶרֶשׁ אִישׁ לְאָחִיו אֶת רֹב חָכְמָתֵנוּ.

הַאִם לֹא אַתָּה הָאוֹר אֲשֶׁר לְאִשִּׁי? הַאֵין לְךָ אַתָּה הַנְּשָׁמָה־הָאָחוֹת אֲשֶׁר לְבִינָתִי?

יַחְדָּו לָמַדְנוּ אֶת־כֹּל; יַחְדָּו לָמַדְנוּ לַעֲלוֹת מִמַּעַל לָנוּ עַד אֶל עַצְמֵנוּ וּלְשַׂחֵק בְּאֵין־עָבִים: –

– לְשַׂחֵק בְּאֵין־עָבִים לָאָרֶץ מִתּוֹךְ עֵינַיִם מְאִירוֹת וּמִמֶּרְחַקֵּי אֵין קֵץ, בְּעוֹד אֲשֶׁר מִתַּחַת לָנוּ יִתְאַבְּכוּ חֶזְקַת־יָד וְתַכְלִית וָפֶשַׁע כְּהִתְאַבֵּךְ גֶּשֶׁם.

וְאִם בָּדָד הָלַכְתִּי בַדֶּרֶךְ: לְמִי רָעֲבָה נַפְשִׁי בַלֵּילוֹת וּבִנְתִיבוֹת עֲקַלְקַלּוֹת? וְאִם עָלִיתִי הָרִים אֶת מִי בִקַּשְׁתִּי תָמִיד עַל הֶהָרִים, אִם לֹא אוֹתְךָ?

וְכָל לֶכְתִּי בַדֶּרֶךְ וְכָל עֲלוֹתִי בֶהָרִים: הֲלֹא רַק עֲצַת צָרָה וְעֶזְרַת רֶגַע הָיוּ אֵלֶּה לְאִישׁ לֹא־עָזוּר: – כִּי הִתְעוֹפֵף חָפֵץ כָּל חֶפְצִי בִי, רַק הִתְעוֹפֵף אֶל קִרְבֶּךָ!

וְאֶת מִי שָׂנֵאתִי מִכָּל, אִם לֹא אֶת הֶעָבִים הַנּוֹסְעִים וְאֶת כָּל אֲשֶׁר גֵּאַל אוֹתְךָ? וְאֶת שִׂנְאָתִי גַּם הִיא שָׂנֵאתִי עֵקֶב אֲשֶׁר גַּאֲלָה אוֹתְךָ!

עוֹיֵן אֲנִי אֶת הֶעָבִים הַנּוֹסְעִים – אֶת חֲתוּלֵי־טֶרֶף הַזֹּחֲלִים הָאֵלֶּה: יַעַן וּבְיַעַן הֵם לוֹקְחִים מֵעִמִּי וּמֵעִמְּךָ אֶת־אֲשֶׁר לָנוּ שְׁנֵינוּ יַחְדָּו – אֶת דִּבְרַת כֵּן וַעֲנוֹת אָמֵן עַד אֵין גְּבוּל וְתַכְלִית!

אֶת עוֹמְדֵי־בַתָּוֶךְ וְאֶת הַמִּתְעַרְבִים הָאֵלֶּה אֲנַחְנוּ עוֹיְנִים – אֶת הֶעָבִים הַנּוֹסְעִים הָאֵלֶּה: אֵלֶּה בַעֲלֵי הַמֶּחֲצָה וּמַחֲצִית הַמֶּחֲצָה, אֲשֶׁר בַרֵּך לֹא לָמְדוּ וַאֲשֶׁר גַּם קַלֵּל עַד הַיְּסוֹד אֵינָם יוֹדְעִים.

טוֹב לִי שֶׁבֶת בְּתוֹךְ גִּיגִית תַּחַת שָׁמַיִם סְגוּרִים וְנִבְחָר לִי שֶׁבֶת בְּלִי שָׁמַיִם בְּתוֹךְ הַתְּהוֹם, מֵרְאוֹת אוֹתְךָ, רְקִיעַ אוֹר, מְגֹאָל בְּעָבֵי־מַסָּע!

וּפְעָמִים רַבּוֹת הִתְאַוֵּיתִי לְהַדְבִּיק אוֹתָם בְּחַדּוּדֵי חוּטֵי זְהַב בָּרָק, לְמַעַן אֲשֶׁר אֶשְׂתָּעֵר כְּמוֹ רַעַם עַל בֶּטֶן סִירָם הַנָּפוּחַ וְאַף עָלֶיהָ כְמוֹ תֹף: –

וְהָיִיתִי לָהֶם לִמְתוֹפֵף אַכְזָרִי, יַעַן אֲשֶׁר גָּזְלוּ מִמֶּנִי אֶת אִמְרַת כֵּן וְאִמְרַת אָמֵן אֲשֶׁר לְךָ, אַתָּה הָרָקִיעַ מִמַּעַל לִי, אַתָּה הַטָּהוֹר, אַתָּה הַמֵּאִיר! אַתָּה תְהוֹם־הָאוֹר! – וְיַעַן אֲשֶׁר מִמְּךָ גָּזְלוּ אֶת־כֵּן וְאֶת־אָמֵן אֲשֶׁר לִי אֲנִי.

טוֹב לִי שִׁבְעָתַיִם שָׁאוֹן וְרַעַם וְקִלְלוֹת חֲזִיז מִמְּנוּחַת־חֲתוּלִים זֹאת הַזּוֹחֶלֶת וְהַפּוֹסֶחֶת עַל הַסְּעִפִּים; וְגַם בֵּין הָאָדָם שָׂנֵאתִי מִכָּל אֶת הוֹלְכֵי־לְאַט וְאֶת אַנְשֵׁי הַמֶּחֲצָה וּמַחֲצִית הַמֶּחֲצָה וְאֶת עָבֵי־הַמַּסָּע הַפּוֹסְחִים עַל הַסְּעִפִּים וְזוֹחֲלִים.

וּ“מִי אֲשֶׁר אֵינֶנוּ יוֹדֵעַ לְבָרֵךְ יִלְמוֹד לְקַלֵּל!” – הִנֵּה זֹאת הַתּוֹרָה הַבְּהִירָה אֲשֶׁר נָפְלָה מִתּוֹךְ שָׁמַיִם בְּהִירִים, הִנֵּה זֶה הַכֹּכָב אֲשֶׁר עֹלֶה לִי בִרְקִיעַ שָׁמַי גַּם בַּלֵּילוֹת אֲפֵלִים.

וַאֲנִי הִנְנִּי אִישׁ מְבָרֵךְ וְאוֹמֵר־כֵּן, אִם רַק אַתָּה לִי עַל סְבִיבִי, אַתָּה הַטָּהוֹר! אַתָּה הַמֵּאִיר! אַתָּה תְהוֹם הָאוֹר! – עוֹד אֶל כָּל הַתְּהוֹמוֹת אָנֹכִי נֹּשֵׂא אֶת אִמְרַת כֵּן שֶׁלִּי הַמְּבָרֶכֶת.

לִמְבָרֵךְ הָיִיתִי וּלְאוֹמֵר כֵּן: הִנֵּה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר נִלְחַמְתִּי עִם נַפְשִׁי יָמִים רַבִּים וְהָיִיתִי לְנִלְחָם, לְמַעַן אֲשֶׁר חָפְשִׁיּוֹת תִּהְיֶינָה יָדַי בְּבֹא מוֹעֵד וַאֲבָרֵךְ.

וְזֹאת לִי הַבְּרָכָה אֲשֶׁר לִי: כִּי יַעֲמוֹד כָּל אִישׁ מִמַּעַל לְכָל עִנְיָן וְהָיָה לוֹ לִרְקִיעַ שָׁמַיִם וְהָיָה לוֹ לְגַג עָגֹל וְהָיָה לוֹ לְכִפַּת תְּכֵלֶת וּלְמִבְטַח נֵצַח. אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר כָּכָה יְבָרֵךְ!

כִּי נִטְהָר וְהִתְקַדָּשׁ כָּל עִנְיָן בִּבְאֵר הַנֵּצַח וּמֵעֵבֶר לַטּוֹב וְלָרָע; וְטוֹב וָרָע גַּם הֵמָּה אֵינָם בִּלְתִּי אִם צְלָלִים מַפְרִידִים וּמְצוּקוֹת לַחוֹת וְעָבֵי־מַסָּע.

חַי אֲנִי אִם לֹא בְרָכָה הִיא וְלֹא גִדּוּפָה בְלַמְּדִי לֵאמֹר: “מִמַּעַל לְכָל־דָּבָר תְּלוּיִם שְׁמֵי מִקְרֶה, שְׁמֵי תֻמָּה, שְׁמֵי פֶתַע פִּתְאֹם, שְׁמֵי שְׁרִירוּת לֵב”.

" מִקְרֶה " – זֶה הוּא הַיַּחַשׂ הַקַּדְמוֹנִי אֲשֶׁר לְכָל הָעוֹלָם, וְאוֹתוֹ שַׁבְתִּי וְנָתַתִּי לְכָל דָּבָר אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ, כִּי גְאַלְתִּים מִן הָעַבְדּוּת מִתַּחַת יַד הַתַּכְלִית.

וְאֶת הַחֻפְשָׁה הַזֹּאת וְאֶת חֶדְוַת הַשָּׁמַיִם הַזֹּאת פָּרַשְׂתִּי כְמוֹ כִפַּת תְּכֵלֶת עַל פְּנֵי כָּל עִנְיָן מִמַּעַל, כִּי לִמַּדְתִּי, אֲשֶׁר מִמַּעַל לָהֶם וּבִלְעֲדֵיהֶם אֵין כָּל “חֵפֶץ נֶצַח” – חָפֵץ.

אֶת שְׁרִירוּת לֵב זֹאת וְאֶת־אִוֶּלֶת שִׁגָּעוֹן זֹאת הֲקִימוֹתִי תַחַת הַחֵפֶץ הַלָּז, כִּי לִמַּדְתִּי לֵאמֹר: "מִכָּל עִנְיָן נִבְצְרָה הָאַחַת – הַחָכְמָה.

אָכֵן מְעַט חָכְמָה, וְרַק דַּעַת מְעַט נָפֹץ מִכֹּכָב לְכֹכָב – הֲלֹא זֹאת הַמַּחְמֶצֶת הַמְּעַטָּה הַמְּהוּלָה אֶל כָּל דָּבָר וְעִנְיָן: לְמַעַן הַסִּכְלוּת מְהוּלָה מְעַט חָכְמָה בְּכָל דָּבָר וְעִנְיָן!

מְעַט חָכְמָה לֹא נִפְלְאָה מִמֶּנּוּ; וְאוּלָם אֶת זֹאת מָצָאתִי לָבֶטַח בְּכָל דָּבָר וְעִנְיָן: אֲשֶׁר טוֹב לָהֶם שִׁבְעָתַיִם לְחוֹלֵל – בְכַף רֶגֶל מִקְרֶה.

הוֹ הָרָקִיעַ מִמַּעַל לִי, אַתָּה הַטָּהוֹר! אַתָּה הַנִּשָּׂא! הֲלֹא זֹאת הִיא טָהֳרָתֶךָ, אֲשֶׁר זֶה עַכָּבִישׁ־הַחָכְמָה אֵין עִמְּךָ וְאֵין רֶשֶׁת עַכָּבִישׁ־הַחָכְמָה: – כִּי אַדְמַת־מָחוֹל אַתָּה לִי לְמִקְרֵי אֱלֹהִים, כִּי שֻׁלְחַן אֱלֹהִים אַתָּה לִי לְקֻבִּיּוֹת אֱלֹהִים וְלִמְשַׂחֲקֵי בַקֻּבִּיּוֹת! –

הֲפָנֶיךָ יַאֲדִימוּ? אִם אֶת אֲשֶׁר לֹא יְדֻבָּר דִּבַּרְתִּי? אִם גִדַּפְתִּי תַחַת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְבָרֵךְ?

אוֹ הַכְּלִמַּת שְׁנַיִם יַחְדָּו הִיא אֲשֶׁר הִלְהִיבָה אֶת פָּנֶיךָ? הַמְצַוֶּה אַתָּה אוֹתִי לָלֶכֶת וּלְהַחֲרִישׁ, יַעַן כִּי – הַיּוֹם הוֹלֵךְ וְקָרֵב עַתָּה?

עָמוֹק הָעוֹלָם: – וְעָמוֹק שִׁבְעָתַיִם מֵאֲשֶׁר חָשַׁב הַיּוֹם מֵאָז. לֹא לַכֹּל יֵש הַצְדָקָה לִהְיוֹת לוֹ דְבָרִים לִפְנֵי עֲלוֹת הַיּוֹם. וְאוּלָם הַיּוֹם הוֹלֵךְ וְקָרֵב: כִּי עַל כֵּן נִפָּרֵד נָא עַתָּה אִישׁ מֵעַל אָחִיו!

הוֹ רָקִיעַ מִמַּעַל לִי, אַתָּה הַנִּכְלָם! אַתָּה הַלּוֹהֵט! הוֹ אַתָּה אָשְׁרִי לִפְנֵי עֲלוֹת הַשֶּׁמֶש! הִנֵּה הַיּוֹם הוֹלֵךְ וְקָרַב: כִּי עַל כֵּן נִפָּרֶד־נָא עַתָּה אִישׁ מֵעַל אָחִיו! –

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא

עַל הַצְּדָקָה הַמַּקְטִינָה

א

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁב סָרַתּוּסְטְרָא לִהְיוֹת שֵׁנִית עַל הַיַּבָּשָׁה, אָז לֹא הָלַךְ יָשָׁר אֶל־עֵבֶר פְּנֵי הָרָיו וּמְעָרָתוֹ, כִּי אִם דְּרָכִים שׁוֹנוֹת הָלַךְ וּשְׁאֵלוֹת שׁוֹנוֹת שָׁאַל, וַיְהִי תָר אֶת הַמָּקוֹם לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ, כִּי עַל־כֵּן אָמַר עַל נַפְשׁוֹ בְלָצוֹן לֵאמֹר: “הִנֵּה נַחַל הִיא אֲשֶׁר יָשׁוּב לָבוֹא לִמְקוֹרוֹ בְרָב נַפְתּוּלִים!” – כִּי בִקְּשָׁה נַפְשׁוֹ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עִם הָאָדָם: הַגָדַל בֵּין כֹּה וָכֹה אִם קָטַן. וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּרְא וְהִנֵּה טוּר בָּתִים חֲדָשִׁים לְפָנָיו, וַיִּשְׁתָּאֶה וַיֹּאמֶר:

“מַה־פֵּשֶׁר הַבָּתִים הָאֵלֶּה?” חַי אֲנִי כִּי לֹא נְשָׁמָה גְדוֹלָה הֵקִימָה אוֹתָם לְבַעֲבוּר הֱיוֹתָם לָהּ לְמוֹפֵת!

הֲיֶלֶד סָכָל לָקַח אוֹתָם מִן הַצְּרוֹר אֲשֶׁר לְשַׁעֲשֻׁעָיו? מִי יִתֵּן וָבָא יֶלֶד שֵׁנִי וְהֵשִׁיב אוֹתָם אֶל תּוֹךְ צְרוֹרוֹ!

וְהַחֲדָרִים וְהַתָּאִים הָאֵלֶּה – הַבְנֵי־אָדָם יוּכְלוּ לָבֹא וְלָצֵאת בָּהֵם? אָכֵן חָשַׁבְתִּי כִּי עֲשׂוּיִם הֵם לְמַעַן פְּסִילֵי צַלְמֵי מֶשִׁי, אוֹ לְמַעַן חֲתוּלִים מְלַקְּקִים אֲשֶׁר נָכוֹנוּ לָתֵת אֶת בְּשָׂרָם גַּם הֵם לַמְלַקְּקִים".

וְסָרַתּוּסְטְרָא עָמַד וַיְהִי חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת. אָז יְדַבֵּר בְּעֶצֶב לֵאמֹר: "הִנֵּה כָל אֲשֶׁר לְפָנַי הוֹלֵךְ וְקָטֹן!

בְּכָל־אֲשֶׁר אַבִּיט אֶרְאֶה רַק שְׁעָרִים שְׁפָלִים: מִי אִישׁ אֲשֶׁר כָּמוֹנִי הֲלֹא עָבַר יַעֲבֹר אוֹתָם, וְאוּלָם שׂוּמָה תִהְיֶה עָלָיו – לְהִשְׁתּוֹחֵחַ!

הוֹי מָתַי יָבֹא הַיּוֹם אֲשֶׁר אָשׁוּב שֵׁנִית אֶל מוֹלַדְתִּי וְלֹא תִהְיֶה עוֹד שׂוּמָה עָלַי לְהִשְׁתּוֹחֵחַ – וְאַף כִּי לִפְנֵי הַקְּטַנִּים!" – וְסָרַתּוּסְטְרָא נֶאֱנַח וַיַּבֵּט לְמֶרְחַקִּים. –

בַּיּוֹם הַהוּא נָשָׂא סָרַתּוּסְטְרָא אֶת מַשָּׂאוֹ עַל הַצְּדָקָה הַמַּקְטִינָה.

ב

עֹבֵר אָנֹכִי בְקֶרֶב הָעָם הַזֶּה וְעֵינַי פְּקוּחוֹת: לֹא יֹאבוּ סְלוֹחַ לִי אֶת־אֲשֶׁר לֹא צָרָה עֵינִי בְצִדְקוֹתֵיהֶם.

נוֹשְׁכִים הֵם אוֹתִי, יַעַן כִּי אוֹמֵר אָנֹכִי אֲלֵיהֶם: לַאֲנָשִׁים קְטַנִּים דְּרוּשׁוֹת צְדָקוֹת – וְרַק כִּי יִקֶּש מִמֶּנִּי לְהָבִין כִּי אֲנָשִׁים קְטַנִּים דְּרוּשִׁים!

דֹּמֶה לְתַרְנְגֹל בְּחָצֵר נָכְרִיָּה, אֲשֶׁר גַּם הַתַּרְנְגֹלוֹת נוֹשְׁכוֹת אוֹתוֹ. וְאוּלָם בִּגְלַל זֶה אֵין לִבִּי רַע עֲלֵיהֶם.

נֹשֵׂא אָנֹכִי אוֹתָם כִּנְשׂוֹא כָל שַׁעֲרוּרָה קְטַנָּה; עָקוֹץ לִקְטַנִּים נֶחְשְׁבָה לִי לְחָכְמָה בַּעֲבוּר הַקִּפּוֹד.

מְדַבְּרִים הֵם כֻּלָּם בִּי בְּשִׁבְתָּם בָּעֶרֶב אֶל פְּנֵי הָאֵשׁ; הִנֵּה הֵם מְדַבְּרִים בִּי, וְאוּלָם אֵין אִישׁ מֵהֶם – חוֹשֵׁב עָלַי!

הִנֵּה זֶה מִשְׁפַּט הַדְּמָמָה הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר לָמַדְתִּי. שְׁאוֹנָם עַל סְבִיבִי יָשִׂים אַדֶּרֶת עַל פְּנֵי מַחְשְׁבוֹתַי.

שָׁאוֹן הֵם מַרְבִּים אִישׁ בְּאָזְנֵי אָחִיו לֵאמֹר: "מַה חֲפֵצָה הָעָב הַקֹּדֶרֶת הַזֹּאת מִמֶּנּוּ? הָבוּ נָא וְנִשָּׁמֵר לְנַפְשֵׁנוּ, פֶּן תָּבִיא עָלֵינוּ מַגֵּפָה!

וּבְאַחַד הַיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים וְאִשָּׁה אַחַת מִן הַנָּשִׁים הֵשִׁיבָה אָחוֹר בְּחָזְקָה אֶת בְּנָהּ הַיֶּלֶד מֵעָלַי בְּחָפְצוֹ לָסוּר אֵלַי, וַתִּצְעַק: “קְחוּ אֶת הַיְּלָדִים מִזֶּה! עֵינַיִם אֲשֶׁר כָּאֵלֶּה אוֹכְלוֹת נִשְׁמוֹת יְלָדִים”.

גּוֹנְחִים הֵם בְּעֵת דַּבְּרִי: אָכֵן חוֹשְׁבִים הֵמָּה כִי גָנוֹחַ וְהָיָה זֶה דְבַר־מַעֲנֶה עַל רוּחוֹת חֲזָקוֹת – אֵין הֵם מְבִינִים דָּבָר מִכָּל הַסְּעָרָה אֲשֶׁר לְאָשְׁרִי!

“עוֹד אֵין לָנוּ עֵת לְסָרַתּוּסְטְרָא” –כָּכָה הֵם עוֹנִים; אֲבָל מַה־בֶּצַע בָּעֵת אֲשֶׁר “עֵת אֵין לָהּ” לְסָרַתּוּסְטְרָא?

וְאַף כִּי בְהַלְּלָם אוֹתִי! – הֲאוּכַל וְאִישַׁן עַל פְּנֵי מַהֲלָלָם הֵמָּה? חֲגוֹרַת־קוֹצִים תְּהִלָּתָם לִי: גַּם אַחֲרֵי הֲסִירִי אוֹתָה עוֹד הִיא מַמְאִירָה.

וְגַם אֶת זֹאת לָמַדְתִּי בִהְיוֹתִי בֵינֵיהֶם: הַמְּהַלֵּל מִתְחַפֵּשׂ וְהָיָה כְמֵשִׁיב, וּבְאֶמֶת הוּא חָפֵץ כִּי יִרְבּוּ לָתֵת לוֹ!

שַׁאֲלוּ אֶת רַגְלִי אִם יָשָׁר בְּעֵינֶיהָ זֶה אֹרַח מַהֲלָלָם! אָכֵן לְפִי קוֹלוֹת וּצְלִילִים כָּאֵלֶּה גַּם רַקֵּד אֵין הִיא חֲפֵצָה וְגַם לֹא עָמֹד תַּחְתֶּיהָ.

אֶל הַצְּדָקָה הַקְּטַנָּה הֵם מוֹשְׁכִים וּמְהַלְּלִים אוֹתִי; אֶל צְלִילֵי הָאשֶׁר הַקָּטָן הֵם אוֹמְרִים לְהַדִּיחַ אֶת רַגְלִי.

עוֹבֵר אָנֹכִי בְקֶרֶב הָעָם הַזֶּה וְהָעֵיַנִים פְּקוּחוֹת: קָטְנוּ מֵאֲשֶׁר הָיוּ וְעוֹד הוֹלְכִים הֵם וּקְטַנִּים: – וְאוּלָם הֲלֹא זֹאת כָּל תּוֹרָתָם עַל דְּבַר הָאשֶׁר וְעַל דְּבַר הַצְּדָקָה!

כִּי הִנֵּה גַם בְּצִדְקָתָם אֵין הֵם הוֹלְכִים בִּגְדוֹלוֹת – יַעַן כִּי חֲפֵצִים הֵם לָשֶׁבֶת בְּשָׁלְוָה. וְאוּלָם עִם הַשַּׁלְוָה תִחְיֶה בַשָּׁלוֹם רַק צְדָקָה אֲשֶׁר אֵיֶנָּנה הוֹלֶכֶת בִּגְדוֹלוֹת.

אָכֵן עַל־פִּי דַרְכָּם מְלַמְּדִים גַּם הֵם צָעֹד וְגַם צָעֹד לְפָנִים: וְאוּלָם קֹרֵא אָנֹכִי לָזֹאת פָּסֹחַ אֲשֶׁר הֵם פֹּסְחִים. – לְנֶגֶף יִהְיוּ כָזֹאת לְכָל אִישׁ בִּהְיוֹתוֹ נֶחְפָּז לְדַרְכּוֹ.

וְיֵשׁ בָּהֶם אֲשֶׁר יֵלֵךְ לְפָנָיו וַאֲשֶׁר מִדֵּי לֶכְתּוֹ יַבִּיט לָאָחוֹר וְיַקְשֶׁה אֶת עָרְפּוֹ: בְּתַאֲוַת נֶפֶשׁ הִנְּנִי מִשְׂתָּעֵר לְעֻמַּת אִישׁ כָּזֶה בְדַרְכִּי מִדֵּי רוּצִי.

אַל נָא יְכַזְּבוּ רֶגֶל וְעֵינַיִם וְגַם אַל נָא יַכְזִיבוּ אִשָּׁה אֶת אֲחוֹתָהּ. וְאוּלָם מְלֶאכֶת דְּבַר הַכְּזָבִים נָפוֹצָה מְאֹד בֵּין הָאֲנָשִׁים הַקְּטַנִּים.

אֲחָדִים מֵהֶם חֲפֵצִים, וְאוּלָם רֻבָּם יֵחָפֵצוּ; אֲחָדִים מֵהֶם נֶאֱמָנִים, וְאוּלָם רֻבָּם רַק מְשַׂחֲקִים רָעִים עַל הַבָּמָה.

יֵשׁ בָּהֶם מְשַׂחֲקִים לַמְרוֹת דַּעֲתָּם וּמְשַׂחֲקִים לַמְרוֹת חֶפְצָם – וְהַנֶּאֱמָנִים מְעַטִּים מְאֹד, וְאַף כִּי הַמְּשַׂחֲקִים הַנֶּאֱמָנִים.

וְדַרְכֵי גֶבֶר מְעַטּוֹת פֹּה, כִּי עַל־כֵּן נֶהְפָכוֹת נְשֵׁיהֶם לִגְבָרִים. כִּי רַק מִי גֶבֶר בֶּאֱמֶת וְגָאַל זֶה בָאִשָּׁה – אֶת הָאִשָּׁה.

וְזֹאת הָרָעָה מִן הַחֲנֻפּוֹת אֲשֶׁר מָצָאתִי לָהֶם: כִּי גַם הַמְּצַוִּים מַחֲנִיפִים וְעֹשִׂים אֶת צִדְקוֹת הָעוֹבְדִים.

“אָנֹכִי עוֹבֵד, אַתָּה עוֹבֵד, הוּא עוֹבֵד” – כָּכָה מִתְפַּלֶּלֶת פֹּה גַם חֲנֻפַּת הַשַּׁלִּיט. אָכֵן אוֹי לָאָדָם, אִם הָאָדוֹן הָרִאשׁוֹן הוּא רַק הָעֶבֶד הָרִאשׁוֹן!

וְגַם עַד לְתוֹךְ חֲנֻפּוֹתֵיהֶם הִתְגַּנְבָה תַּאֲוַת הַדַּעַת אֲשֶׁר לְעֵיני; אָכֵן נִחַשְׁתִּי וּמָצָאתִי הֵיטֵב אֶת אֲשֶׁר־הַזְּבוּבִים אֲשֶׁר לָהֶם וְאֶת הֲמִיתָם מִסָּבִיב לְלוּחוֹת הַזְּכוּכִית בְּחַלּוֹנוֹת מוּאָרֵי שֶׁמֶשׁ.

כְּרוֹב הַטּוֹבָה כֵן רֹב רִפְיוֹן הָרוּחַ אֲשֶׁר אָנֹכִי רֹאֶה מִסָּבִיב. כְּרֹב הַיֹּשֶר וְהַחֶמְלָה כֵּן רֹב רִפְיוֹן הָרוּחַ.

עֲגֻלִּים וִישָׁרִים וְטוֹבִים הֵמָּה אִישׁ לְנֶגֶּד אָחִיו. כְּגַרְגְּרֵי חוֹל אֲשֶׁר עֲגֻלִּים וִישָׁרִים וְטוֹבִים יִהְיוּ לְנֶגֶד גַּרְגְּרֵי חוֹל.

הִתְרַפֵּק בְּרֹב הִסְתַּפְּקוּת עַל אשֶׁר קָטָן – הִנֵּה זֹאת לָהֶם “עֲנָוָה” וְגַם מִדֵּי עֲשׂוֹתָם כָּזֹאת וְהִנֵּה הֵם אֹרְבִים כְּבָר בַּעֲנָוָה לְאשֶׁר קָטָן חָדָשׁ.

וְזֹאת אֲשֶׁר הֵם חֲפֵצִים בְּסִכְלוּתָם יוֹתֵר מִכָּל: אֲשֶׁר רַק לֹא יַכְאִיב לָהֶם אִישׁ. וְכָכָה הֵם מְמַהֲרִים לְקַדֵּם פְּנֵי כָּל אִישׁ בַּשָּׁלוֹם וְשֹׁחֲרִים טוֹב לוֹ.

וְאוּלָם כָּל־זֶה רַק מֹרֶךְ לֵב, אִם כִּי “צְדָקָה” שְׁמוֹ. –

וְאִם יֵשׁ אֲשֶׁר יְדַבְּרוּ הָאֲנָשִׁים הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה קָשׁוֹת, הִנֵּה אָנֹכִי הוּא הַשּׁוֹמֵעַ כִּי רַק גְּרוֹנָם נָחַר; כָּל רוּחַ קַלָּה הַנּוֹשֶׁבֶת תְחַרְחֵר אֶת גְּרוֹנָם.

חֲכָמִים הֵם וּלְצִדְקוֹתֵיהֶם אֶצְבָּעוֹת חֲכָמוֹת. וְאוּלָם אֶגְרוֹפִים הֵמָּה חֲסֵרִים; אֵין אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם יוֹדְעוֹת לְהִסְתַּתֵּר תַּחַת אֶגְרוֹפִים.

לִצְדָקָה נֶחֱשָׁב בְּעֵינֵיהֶם כָּל־אֲשֶׁר יִתֵּן עֲנָוָה וְהִתְאַפְּקוּת: הִנֵּה כָכָה עָשׂוּ אֶת הַזְּאֵב לְכֶלֶב וְאֶת הָאָדָם בְּנַפְשׁוֹ עָשׂוּ לְמִבְחַר חַיַּת־הַבַּיִת אֲשֶׁר לָאָדָם.

“אֶת כִּסְאֵנוּ נָשִׂים בַּתָּוֶךְ – הִנֵּה זֹאת תַּגִּיד לִי גְנֵבַת שְׂחוֹקָם – כָּכָה נִהְיֶה רְחוֹקִים מֶרְחָק אֶחָד גַּם מִן הַלּוֹחֲמִים הַמֵּתִים וְגַם מִן הַחֲזִירִים הַמִּתְעַנְּגִים”.

וְאוּלָם כָּל זֹאת אֵינֶנָּה בִלְתִּי אִם – מִדַּת אַנְשֵׁי־בֵינַיִם, אִם כִּי קוֹרְאִים הֵמָּה לָהּ הַמִּדָּה הַנְּכוֹנָה.

ג

עוֹבֵר אָנֹכִי בְקָרֶב הָעָם הַזֶּה, וְיֵשׁ אֲשֶׁר אַפִּיל לִפְנֵיהֶם דָּבָר מִדְּבָרַי: וְאוּלָם הֵמָּה גַם קַחַת וְגַם לִשְׁמוֹר בְּלִבָּם אֵינָם יוֹדְעִים.

מִשְׁתָּאִים הֵם כִּי לֹא בָאתִי לְבַעֲבוּר קְרֹא חָמָס עַל תַּאֲוֹת וּמַעֲשֵׂי חָמָס; וְאוּלָם חַי אֲנִי כִּי גַם לְהַזְהִיר מִן הַגַּנָּבִים בַּשׁוּק לֹא בָאתִי!

מִשְׁתָּאִים הֵם כִּי לֹא בָאתִי לְחַדֵּד וּלְרַדֵּד אֶת חָכְמָתָם שִׁבְעָתַיִם כָּכָה: כְּמוֹ אֵין דַּי לָהֶם חֲכָמִים מִחֻכָּמִים עַד כֹּה, אֲשֶׁר קוֹלָם שׂרֵט בְּאָזְנַי כְּצִפֹּרֶן שָׁמִיר עַל לוּחַ אָבֶן!

וּבְקָרְאִי: “אֲרוּרִים יִהְיוּ הַשֵּׁדִים הַחֲרֵדִים אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם, עֵקֶב אֲשֶׁר אָהֲבוּ לְהֵילִיל וּלְהַכּוֹת כַּף אֶל כָּף וְלַעֲבוֹר תָּמִיד” –

וְקָרְאוּ הֵמָּה! “הִנֵּה רֶשָׁע סָרַתּוּסְטְרָא”.

וְעַל כֻּלָּם יִקְרְאוּ כָכָה מְלַמְּדֵיהֶם הַמְּלַמְּדִים לָהֶם אֶת תּוֹרַת הָעֲנָוָה –; וְלָכֵן הֵם הֵמָּה אֲשֶׁר אָהַבְתִּי מִכֹּל לִקְרֹא אֶל תּוֹךְ אָזְנִיהֶם: אָמְנָם כֵּן הוּא! אָנֹכִי הִנְּנִי סָרַתּוּסְטְרָא הָרָשָׁע!

הוֹי לְמוֹרֵי הָעֲנָוָה הַזֹּאת! שֹׁרְצִים הֵם כְּכִנִּים בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר שָׁם קְטַנּוֹת וּמַדְוִים וּשְׁחִין פּוֹרֵחַ, וְרַק גֹּעַל נַפְשִׁי יִמְנָעֵנִי מִזּוּר אוֹתָם.

כִּי עַל כֵּן זֶה הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר לִי בַּעֲבוּר אָזְנֵיהֶם הֵמָּה: אֲנִי הִנְּנִי סָרַתּוּסְטְרָא הָרָשָׁע, הָאוֹמֵר: “מִי רָשָׁע שִׁבְעָתַיִם מִמֶּנִּי, אֲשֶׁר אוּכַל לִשְׂמוֹחַ לִקְרַאת תּוֹרָתוֹ?”

אֲנִי הִנְּנִי סָרַתּוּסְטְרָא הָרָשָׁע: אַיֵּה אֶמְצָא אָדָם כְּגִילִי? – וְאֵלֶּה הִנֵּה בְּנֵי אָדָם כְּגִילִי: אֲשֶׁר יִתְּנוּ לְנַפְשָׁם אֶת חֶפְצָהּ הִיא וַאֲשֶׁר יָסִירוּ מִקִּרְבָּם אֶת־כָּל דְּבַר עֲנָוָה.

אֲנִי הִנְּנִי סָרַתּוּסְטְרָא הָרָשָׁע: עוֹד אָנֹכִי מְבַשֵּׁל לִי אֶת־כָּל מִקְרֶה בְסִירִי אֲנִי; וְרַק כַּאֲשֶׁר בָּשֵׁל הוּא כֻלּוֹ וְאָמַרְתִּי לוֹ: בָרוּךְ תִּהְיֶה לִי מַאֲכָלִי שֶׁלִי.

וְאַף אָמְנָם יֵשׁ אֲשֶׁר בָּא אֵלַי מִקְרֶה כְמוֹ מוֹשֵׁל – וְאוּלָם בְּקוֹל מוֹשֵׁל שִׁבְעָתַיִם כָּכָה דִבֵּר אֵלָיו חֶפְצִי אֲנִי וְכָרֶגַע וְהִנֵּה הוּא כוֹרֵעַ אַרְצָה וּמִתְחַנֵּן אֵלַי –

וּמִתְחַנֵּן אֵלַי לְבַעֲבוּר יִמְצָא מָלוֹן אֶצְלִי וָלֵב, וּבִשְׂפַת חֲלָקוֹת הוּא מְדַבֵּר עַל לִבִּי: “הַבִּיטָה נָא וּרְאֵה, סָרַתּוּסְטְרָא, הֲלֹא כָכָה יָבֹא רַק הָרֵעַ לָרֵעַ!” –

אֲבָל מַה אֲדַבֵּר פֹּה בִמְקוֹם אֵין לָאִישׁ אָזְנַיִם כָּמוֹנִי! – כִּי עַל כֵּן הָבוּ וְאֶקְרָא הַחוּצָה לֵאמֹר:

הוֹלְכִים אַתֶּם הָלֹךְ וּקְטַנִּים, אַתֶּם הָאֲנָשִׁים הַקְּטַנִּים! מִתְפּוֹרְרִים אַתֶּם הָלוֹךְ וְהִתְפּוֹרֵר, אַתֶּם שֹׁאֲפֵי הַשַּׁלְוָה! הוֹלְכִים אַתֶּם עוֹד מְעַט וְכָלִים –

– מִפְּנֵי צִדְקוֹתֵיכֶם הָרַבּוֹת וְהַקְּטַנּוֹת וּמִפְּנֵי חֲטָאֵיכֶם הָרַבִּים וְהַקְּטַנִּים וּמִפְּנֵי עַנְוַתְכֶם הָרַבָּה וְהַקְּטַנָּה!

חָמֹל רַב מִדַּי וּנְשׂא פָנִים רַב מִדַּי – הִנֵּה זֹאת אַדְמַת מַטָּעֲכֶם! וְאוּלָם לְבַעֲבוּר יִגְדַּל עֵץ הֲלֹא שׂוּמָה עָלָיו כִּי יַכֶּה שָׁרָשִׁים קָשִׁים מִסָּבִיב לִסְלָעִים קָשִׁים!

וְגַם אֲשֶׁר תֶּחְסְרוּ מֵעַשׂוֹת וְאָרַג זֶה אֶת אֶרֶג עֲתִיד כָּל הָאָדָם; גַם הָאֶפֶס אֲשֶׁר לָכֶם רֶשֶׁת עַכָּבִיש הוּא אוֹ עַכָּבִיש אֲשֶׁר יִחְיֶה מִדַּם הֶעָתִיד.

וּבְקַחְתְּכֶם וְהָיָה זֶה כִגְנֵבָה, אַתֶּם הַצַּדִּיקִים הַקְּטַנִּים; וְאוּלָם הֵן גַּם בֵּין נְבָלִים עוֹד יְדַבֵּר הַכָּבוֹד: “רַק כַּאֲשֶׁר נִבְצְרָה מִגְּזוֹל, שָׁב יִגְנוֹב הָאָדָם”.

“עוֹד יָבֹא יוֹם” – הִנֵּה גַּם זֹאת תּוֹרָה מִתּוֹרוֹת הָעֲנָוָה. וְאוּלָם רְאוּ הִנֵּה אָנֹכִי אוֹמֵר לָכֵם, אַתֶּם שֹׁאֲפֵי שַׁלְוָה: עוֹד יֵלֵךְ יוֹם וְעוֹד אַתֶּם גַּם אַתֶּם תֵּלְכוּ וּמְעַט!

הוֹי לוּ הֲסִירוֹתֶם מִקִּרְבְּכֶם אֶת־כָּל חֵפֶץ לְמֶחֱצָה וִהְיִיתֶם שְׁלֵמִים בְּדַעְתְּכֶם גַּם לָעַצְלוּת וְגַם לַמַּעֲשֶׂה!

הוֹי לוּ הֲבִינוֹתֶם אֶת דְּבָרִי אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לֵאמֹר: “עֲשׂוּ נַא אֶת־כָּל אֲשֶׁר תַּחְפְּצוּ – וְאוּלָם אֲנָשִׁים הֱיוּ אֲשֶׁר יְכוֹלִים לַחְפֹּץ!”

אֶהֱבוּ אֶת רַעֲכֶם כְּמוֹכֶם – וְאוּלָם אֲנָשִׁים הֱיוּ בָרִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר תֶּאֶהֱבוּ אֶתְכֶם בְּנַפְשְׁכֶם –

–אֲשֶׁר תֶּאֶהֱבוּ אֶתְכֶם בְּנַפְשְׁכֶם בְּכָל הָאַהֲבָה הַגְּדוֹלָה וַאֲשֶׁר תֶּאֶהֱבוּ בְּנַפְשְׁכֶם בְּכָל הַבּוּז הַגָּדוֹל!" כֹּה אוֹמֵר סָרַתּוּסְטְרָא הָרָשָׁע. –

אֲבָל מָה אֲדַבֵּר פֹּה בִמְקוֹם אֵין לָאִישׁ אָזְנַיִם כָּמוֹנִי! עוֹד הִקְדַמְתִּי לָבֹא פֹה יוֹם אֶחָד.

אָנֹכִי הוּא הָרָץ אֲשֶׁר הִקְדַמְתִּי לָרוּץ לְפָנַי אֲנִי בְקֶרֶב הָעָם הַזֶּה. אָנֹכִי הוּא הַתַּרְנְגֹל הַקֹּרֵא לְנַפְשׁוֹ פֹּה בְּתוֹךְ הַרְחוֹבוֹת הָאֲפֵלִים.

אֲבָל הִנֵּה יוֹמָם יָבֹא! וְגַם יוֹמִי אֲנִי יָבֹא! מִיּוֹם לְיוֹם יִקְטְנוּ, יִדּלַוּ,ּ יִבֹּלוּ, הוֹי עֵשֶׂב נוֹבֵל! הוֹי אַדְמַת מַטָּעִים נוֹבֶלֶת!

וְעוֹד מְעַט וְעָמְדוּ לְפָנַי כְּמוֹ חָצִיר יָבֵשׁ וַעֲרָבָה, וְגַם אָמְנָם יִהְיוּ לְמַשָּׂא עַל נַפְשָׁם הֵמָּה – וְשִׁבְעָתַיִם מֵאֲשֶׁר יַעַרְגוּ לְמַיִם, יַעַרְגוּ לְאֵשׁ!

אִי לְךָ יוֹם בָּרָק מְבֹרָךְ! אִי לְךָ סֵתֶר תַּעֲלוּמָה לִפְנֵי־צָהֳרַיִם! – עוֹד יָבֹא יוֹם אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה אוֹתָם לְלַבּוֹת אֵשׁ מִתְלַקְּחוֹת וּמִתְנַבְּאִים יִהְיוּ לִי עִם לְשׁוֹנוֹת לְהָבִים: –

וְהִתְנַבְּאוּ בְּבֹא הַיּוֹם בִּלְשׁוֹנוֹת לְהָבִים לֵאמֹר: הִנֵּה הוּא בָא, הִנֵּה הוּא בָא, הִנֵּה קָרֵב, זֶה מוֹעֵד צָהֳרַיִם הַגָּדוֹל!

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא

עַל הַר הַזֵּיתִים

אוֹרֵחַ רַע, הַחֹרֶף, יוֹשֵׁב לִי בְחֶדְרִי; עוֹד חַכְלִילוֹת יָדַי מִלַּחַץ יַד יְדִידוּתוֹ.

כִּבַּדְתִּי אוֹתוֹ, אֶת הָאוֹרֵחַ הָרָע הַזֶּה, וְאוּלָם בְּחֵפֶץ לֵב אָנֹכִי עוֹזֵב אוֹתוֹ לְנַפְשׁוֹ; בְּחֵפֶץ לֵב אָנֹכִי רָץ וּבוֹרֵחַ מִפָּנָיו וּמִי הַמֵּיטִיב לָרוּץ, וְנִמְלָט זֶה מִפָּנָיו!

בְּרַגְלַיִם חַמּוֹת וּבְמַחֲשָׁבוֹת חַמּוֹת אָנֹכִי רָץ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם הָרוּחוֹת שׁוֹקְטִים – אֶל פִּנַּת־הַשֶּׁמֶשׁ אֲשֶׁר לְהַר זֵיתָי.

אָז אֶשְׂחַק לְאוֹרְחִי הַקָּשֶׁה, וְאוּלָם לִבִּי טוֹב עָלָיו; כִּי עַל כֵּן הוּא מַשְׁמִיד מִבֵּיתִי אֶת הַזְּבוּבִים וּמֵקִים לִי לִדְמָמָה שָׁאוֹן קָטָן וָרָב.

כִּי אֵין אָזְנוֹ סוֹבֶלֶת בַּחֲפֹץ יַתּוּשׁ לְזַמֵּר, וְאַף כִּי שְׁנַיִם; גַּם אֶת הָרְחוֹב יַשֶּׂם, עַד אֲשֶׁר גַּם אוֹר הַיָּרֵחַ יֶחֱרַד בַּלַּיְלָה לָאָחוֹר.

אוֹרֵחַ קָשֶׁה הוּא, – וְאוּלָם כִּבַּדְתִּיו; וְרַק עָבֹד לֹא אֶעֱבוֹד כְּמִשְׁפַּט הַמְּפֻנָּקִים לֶאֱלִיל הָאֵשׁ עַב הַבֶּטֶן.

טוֹב לִי הִשְׁתַּקְשֵׁק מְעַט בְּשִׁנַי מֵעֲבֹד לֶאֱלִילִים! – הִנֵּה זֶה אֹרַח דַּרְכִּי, וּמִכֻּלָּם אֲתַעֵב אֶת כָּל אֱלִילֵי הָאֵשׁ הַמִּתְחַמְּמִים וּמִתְאַבְּכִים וְנִדָּפִים.

אֲשֶׁר אָהַבְתִּי, אָהַבְתִּי בַחֹרֶף שִׁבְעָתַים מִבַּקַּיִץ; שִׁבְעָתַים אֶלְעַג עַתָּה לְשׂנְאַי וּמֵעֹמֶק לִבִּי, מֵאָז שֶׁבֶת הַחֹרֶף בְּבֵיתִי.

וְחַי אֲנִי אִם לֹא מֵעֹמֶק לִבִּי – וְגַם כִּי אֶזְחַל לְהִתְחַבֵּא אֶל מִטָּתִי, עוֹד יִשְׂחַק וְיִתְהוֹלֵל אָשְׁרִי הַמִּתְחַבֵּא; עוֹד יִשְׂחַק חֲלוֹם־הַכְּזָבִים אֲשֶׁר לִי.

הֶאָנֹכִי – זוֹחֵל? מֵעוֹדִי וְעַד כֹּה לֹא זָחַלְתִּי מִפְּנֵי עֲצֻמִּים; וְאִם יֵשׁ כִּי כִזַּבְתִּי, הֵן מֵאַהֲבָה כִזַּבְתִּי. לָכֵן אָנֹכִי שָׂמֵחַ גַּם בְּמִטַּת־הַחֹרֶף.

מִטָּה דַלָּה מְחַמֶּמֶת אוֹתִי שִׁבְעָתַים מִמִּטָּה עֲשִׁירָה, כִּי שׁוֹמֵר אָנֹכִי בְקִנְאָה גְדוֹלָה עַל עָנְיִי – וּבַחֹרֶף הוּא שׁוֹמֵר לִי אֶת חַסְדוֹ שִׁבְעָתַים.

יוֹם יוֹם אֲנִי מֵחֵל אֶת מַעֲשַׂי בִּדְבַר זָדוֹן: אֶלְעַג לַחֹרֶף בַּהֲכִינִי לִי רַחֲצָה קָרָה – וְעַל כֵּן עָלַי זֹעֵף רֵעַ־בֵּיתִי הַקָּשֶׁה.

גַּם אֶקַּח בְּחֵפֶץ לֵב נֵר דּוֹנַג קָטָן וּבוֹ אֲחַטֵּט אוֹתוֹ מְעַט: אוֹ אָז יַנִּיחַ לִי אֶת רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם מִבֵּין דִּמְדוּמִים מְכֻסֵּי עֵין הָאֵפֶר.

וְשִׁבְעָתַים אֶתְהוֹלֵל בַּבֹּקֶר: בָּאַשְׁמֹרָה הָרִאשֹׁנָה בְצִלְצֵל הַדְּלִי אֶל הַבְּאֵר וְהַסּוּסִים צֹהֲלִים בְּחֻמָּם בְּתוֹךְ רְחוֹבוֹת קֹדְרִים: –

אָז אֲחַכֶּה בְכִלְיוֹן עֵינַיִם, כִּי יַעֲלֶה לִי רְקִיעַ אוֹר, רְקִיעַ חֹרֶף מְעֻטָּר זְקַן־שֶׁלֶג, זֶה הַשָּׂב וּלְבֶן הַקָּדְקֹד, –

– רְקִיעַ חֹרֶף, זֶה הַדּוֹמֵם, אֲשֶׁר לִפְעָמִים גַּם אֶת שִׁמְשׁוֹ עוֹד הַעֲלִים יַעֲלִים!

הֲמִמֶּנוּ לָמַדְתִּי אֶת הַדְּמָמָה הָאֲרֻכָּה וְהַמְּאִירָה? אוֹ אִם לָמַד הוּא מִמֶּנִּי? אוֹ הַאִישׁ אִישׁ בְּרָאָהּ לוֹ לְבַדּוֹ בַאֲשֶׁר הוּא?

רַב וּמְרֻבֶּה מְקוֹר כָּל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים. – מֵרֹב תְּשׁוּקָה מְקַפְּצִים כָּל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים וְהָעֲלִיזִים אֶל תּוֹךְ הֱיוֹתָם: וְאֵיךְ זֶה יַעֲשׂוּ כָזֹאת – רַק פַּעַם אֶחָת!

וְדָבָר טוֹב וְעָלֵז גַּם הַדְּמָמָה הָאֲרֻכָּה וְהַבֵּט כִּרְקִיעַ חֹרֶף מִתּוֹךְ פָּנִים מְאִירִים וּמְסֻבֵּי עֵינַיִם עֲגֻלּוֹת: –

וְהַעֲלִים כָּמוֹהוּ בִדְמָמָה אֶת שִׁמְשׁוֹ וְאֶת חֵפֶץ- שִׁמְשׁוֹ אֲשֶׁר לֹא יִכָּנַע מִפְּנֵי כָּל: חַי אֲנִי כִּי אֶת הַמְּלָאכָה הַזֹּאת וְאֶת זְדוֹן חֹרֶף זֶה לָמַדְתִּי הֵיטֵב!

מִבְחַר זְדוֹנִי וּמְלַאכְתִּי הוּא אֲשֶׁר לָמְדָה דִמְמָתִי, לְבִלְתִּי הִתְוַּדַּע עַל־פִּי דְמָמָה.

מִשְׁתַּקְשֵׁק אָנֹכִי בְּמִלִּים וּבְקֻבּיּוֹת, וְכָכָה אֲנִי מַשְׁלֶה אֶת הַשּׁוֹמְרִים נְשׂוּאֵי הַפָּנִים אֲשֶׁר לִי; מִיַּד כָּל הָאֹרְבִים הַקָּשִׁים הָאֵלֶּה עָלַי לְמַלֵּט אֶת חֶפְצִי וְאֶת תַּכְלִיתִי.

לְבִלְתִּי יַבִּיט אִישׁ אֶל תּוֹךְ יְסוֹדִי וְעַד קַרְקַע חֶפְצִי הָאַחֲרוֹן, – לָזֹאת בָּרָאתִי לִי אֶת הַדְּמָמָה הָאֲרֻכָּה וְהַמְּאִירָה.

יֵשׁ אֲשֶׁר רָאִיתִי חָכָם, וְהוּא הִתְכַּסָּה בְמַסְוֶה וְאֶת מֵימָיו דָּלַח, לְבִלְתִּי יַבִּיט אִישׁ אֶל קִרְבּוֹ וְאֶל אֲשֶׁר לוֹ.

אָז בָּאוּ אֵלָיו הַחֲכָמִים מִמֶּנּוּ חִסְרֵי הָאֱמוּנָה וּמְפַצְּחֵי הָאֱגוֹזִים: וְהוּא הוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן לָהֶם אֲשֶׁר דִּיְגוּ אֶת דָּגוֹ הַנִּסְתָּר שִׁבְעָתַיִם!

וְרַק הַבְּהִירִים, הָאַמִּיצִים, הַזַּכִּים – אֵלֶּה הֵמָּה לִי מִבְחַר הַדּוֹמְמִים הַמְּחֻכָּמִים: כִּי הִנֵּה יְסוֹדָם עָמוֹק אֲשֶׁר גַּם הַמַּיִם הַזַּכִּים שִׁבְעָתַיִם לֹא יְגַלּוּהוּ. –

הוֹי רְקִיעַ חֹרֶף דּוֹמֵם וּזְקַן שֶׁלֶג, הוֹי לְבֶן קָדְקֹד עֲגוּל עֵינַיִם מִמַּעַל לִי! הוֹי מוֹפֵת־שָׁמַיִם אֲשֶׁר לְנִשְׁמָתִי וּלְהוֹלֵלוּתָהּ!

וְאִם לֹא שׂוּמָה עָלָי לְהִסְתַּתֵּר, כְּאִישׁ אֲשֶׁר בָּלַע זָהָב לְבִלְתִּי רָטְּשָׁם לִי אֶת נִשְׁמָתִי?

אִם לֹא שׂוּמָה עָלַי לָצֵאת בְּקַבִּים, לְבִלְתִּי רְאוֹתָם אֶת רַגְלַי הָאֲרֻכּוֹת – כָּל אֵלֶּה בַעֲלֵי הַקִּנְאָה וְקַלֵּי הַבִּינָה אֲשֶׁר עַל סְבִיבִי?

כָּל אֵלֶּה הַנְּשָמוֹת הָעֲשֵׁנוֹת, הַמְּקֻמָּטוֹת, הַמְחֻמָּמוֹת, הַיְרַקְרַקּוֹת, הַזֹּעֲפוֹת – אֵיךְ זֶה תוּכַל קִנְאָתָם לָשֵׂאת אֶת אָשְׁרִי?

כִּי עַל כֵּן אָנֹכִי מַרְאֶה לָהֶם רַק אֶת הַקֶּרַה וְאֶת הַחֹרֶף עַל פְּנֵי גִּבְעוֹתַי, וְלֹא – כִּי עַל הָרִי עוֹד מִשְׂתָּרְגּוֹת כָּל חֲגֹרוֹת הַשֶּׁמֶשׁ מִסָּבִיב!

שׁוֹמְעִים הֵם רַק אֶת סַעֲרוֹת חָרְפִּי בְשָׁרְקָן, וְלֹא – כִּי נוֹסֵעַ אָנֹכִי גַם עַל פְּנֵי יַמִּים חַמִּים, כְּמוֹ רוּחוֹת דָּרוֹם חַמִּים וּכְבֵדִים וְעֹרְגִּים.

וְאַף גַּם חוֹמְלִים הֵם עָלַי בִּגְלַל מִקְרַי וּפְגָעַי: – וַאֲנִי הֲלֹא אֹמַר: “הַנִּיחוּ לְמִקְרֶה וְיָבֹא אֵלַי – תָּמִים הוּא כְמוֹ יֶלֶד!”

אֵיךְ יוּכְלוּ אֵפוֹא לָשֵׂאת אֶת אָשְׁרִי, לוּלֵא שַׂמְתִּי עַל פְּנֵי אָשְׁרִי פְגָעִים וְצָרוֹת־חֹרֶף וּמִצְנְפוֹת דֻּבֵּי קֶרַח וּמַעְטְפוֹת שְׁמֵי שֶׁלֶג!

– וְלוּלֵא חָמַלְתִּי עַל חֶמְלָתָם הֵמָּה: חֶמְלַת בַּעֲלֵי הַקִּנְאָה וְקַלֵּי הַבִּינָה הָאֵלֶּה!

– וְלוּלֵא נַאֱנַחְתִּי לִפְנֵיהֶם וְהִשְׁתַּקַּשְׁתִּי מִקֹּר וְנָתַתִּי אוֹתָם בְּאֹרֶךְ רוּחִי לְהַחְתִּילֵנִי בְחִתּוּלֵי חֶמְלָתָם!

הִנֵּה זֹאת חָכְמַת זְדוֹנִי וְחָכְמַת רְצוֹנִי אֲשֶׁר לְנִשְׁמָתִי. כִּי אֶת חָרְפָּהּ וְאֶת סַעֲרוֹת קָרְחָהּ אֵין הִיא מַסְתִּירָה; גַּם אֶת חַבֻּרוֹת־הַקֶּרַח אֲשֶׁר לָהּ אֵין הִיא מַסְתִּירָה.

לָאֶחָד תִּהְיֶה הַבְּדִידָה לְמִפְלָט אֲשֶׁר לַחוֹלֶה, וְלַשֵּׁנִי תִּהְיֶה הַבְּדִידָה לְמִפְלָט אֲשֶׁר מִפְּנֵי הַחוֹלִים.

יִשְׁמְעוּ נָא אוֹתִי בְהִשְׁתַּקְשְׁקִי וּבְהֵאָנְחִי מִקֹּר הַחֹרֶף – כָּל הַנְּבָלִים הַדַּלִּים וְצָרֵי עַיִן אֵלֶּה אֲשֶׁר עַל סְבִיבִי! בַּאֲנָחוֹת וּבְהִשְׁתַּקְשׁוֹת אֲשֶׁר כָּאֵלֶּה הֲלֹא אֶמָּלֵט עַל נַפְשִׁי מִפְּנֵי חַדְרֵיהֶם אֲשֶׁר הִשִּׂיקוּם בָּאֵשׁ.

יָנוּדוּ נָא לִי וְיֵאָנְחוּ עִמִּי עַל חַבֻּרוֹת־הַקֶּרַח אֲשֶׁר מְצָאוּנִי: “עוֹד מְעַט וְהוּא יִקְפָּא בְּקֶרַח הַדַּעַת!” – כָּכָה הֵם מִתְאוֹנְנִים.

וּבֵין כֹּה וָכֹה וַאֲנִי הִנְּנִי רָץ בְּרַגְלַיִם חַמּוֹת עַל פְּנֵי הַר־הַזֵּיתִים אֲשֶׁר לִי לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ; בְּפִנַּת הַשֶּׁמֶשׁ אֲשֶׁר לְהַר־זֵיתַי אֲנִי שָׁר וַאֲנִי לוֹעֵג לְכָל חֶמְלָה. –

כֹּה שָׁר סָרַתּוּסְטְרָא.

עַל אֵלֶּה אֲשֶׁר יַעַבְרוּ

וְסָרַתּוּסְטְרָא עֹבֵר לְאִטּוֹ בְקֶרֶב עָם רַב וְעַל פְּנֵי עָרִים רַבּוֹת, וַיָּשָׁב דֶּרֶךְ עֲקַלְקַלּוֹת אֶל הָרוֹ וְאֶל מְעָרָתוֹ. הוּא בָא לְתֻמּוֹ עַד הַשַּׁעַר לָעִיר הַגְּדוֹלָה, וֶאֱוִיל מִתְהוֹלֵל חָרַד לִקְרָאתוֹ וַיְפָרֵשׂ אֵלָיו בְּיָדָיו וַיִּשְׂתָּעֵר עָלָיו וַיִּגְדֹּר לְפָנָיו דַּרְכּוֹ. וְהָאֱוִיל הוּא אֲשֶׁר קָרָא לוֹ הָעָם “הַקֹּף אֲשֶׁר לסָרַתּוּסְטְרָא”, עֵקֶב אֲשֶׁר חִקָּה אֶת זֶה מְעַט בְּאֹרַח דַּבְּרוֹ וּבְגִזְרַת מִלָּיו וְגַם לָקַח לוֹ לִפְעָמִים מִמֶּנּוּ דְבָרִים מֵאוֹצַר חָכְמָתוֹ. וְהָאֱוִיל דִּבֵּר אֶל סָרַתּוּסְטְרָא לֵאמֹר:

"הִנֵּה פֹה, סָרַתּוּסְטְרָא, הָעִיר הַגְּדוֹלָה! פֹּה אֵין לְךָ לְבַקֵּשׁ דָּבָר וְיֵשׁ כִּי יֹאבַד לְךָ הַכֹּל פֹּה.

לָמָּה אָמַרְתָּ לַעֲבוֹר בַּבֹּץ הַזֶּה? חֲמָל נָא עַל רַגְלֶךָ!

יְרֹק עַל שַׁעַר הָעִיר – וָשׁוּב.

פֹּה הַשְּׁאוֹל לְמַחְשְׁבוֹת בֹּדֵד; פֹּה תְרֻתַּחְנָה מַחֲשָׁבוֹת גְּדֹלוֹת בְּעוֹדָן חַיּוֹת וּפֹה תְבֻשַּׁלְנָה עַד תִּקְטַנָּה.

פֹּה יִבֹּלוּ כָל הַהֶגְיוֹנוֹת הַגְּדוֹלִים; פֹּה רַק הַהֶגְיוֹנוֹת הַקְּטַנִּים מַהְגִּים וּמְצַפְצְפִים!

הַאֵין עֹלֶה בְאַפְּךָ רֵיחַ בָּתֵּי הַטֶּבַח עִם בָּתֵּי הַמְּבַשְּׁלוֹת לָרוּחַ? הַאֵין עֲשַׁן הָעִיר הַזֹּאת עֲשַׁן עֲנַן הָרוּחַ הַטָּבוּחַ?

הַאֵין אַתָּה רֹאֶה פֹה אֶת הַנְּשָׁמוֹת הַתְּלוּיוֹת כִּבְלוֹאֵי סְחָבוֹת סְרוּחִים וּמְגֹאָלִים? – וְעוֹד הֵמָּה לוֹקְחִים אֶת בְּלוֹאֵי הַסְּחָבוֹת הָאֵלֶּה לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כִּתְבֵי־עִתִּים!

הַאֵין אַתָּה שׁוֹמֵעַ פֹּה כִּי הָיָה הָרוּחַ לְצֶלְלֵי מִלִּים? רַק צֶלְלֵי גֶלְלֵי מִלִּים נִמְאָסוֹת מִתְפָּרְצִים הַחוּצָה! – וְעוֹד הֵמָּה לוֹקְחִים לַעֲשׂוֹת בְּגֶלְלֵי מִלִּים אֵלֶּה כִּתְבֵי־עִתִּים.

מַלְעִיבִים אִישׁ אֶת אָחִיו וְאֵינָם יוֹדְעִים עַד אָנָה! מַלְהִיבִים אִישׁ רֵעֵהוּ וְאֵינָם יוֹדְעִים לָמָּה! מַכִּים בְּפַח בַּרְזִלָּם, מְצַלְצְלִים בִּזְהָבָם!

קָרִים הֵם וּמְבַקְּשִׁים חֹם בְּמַיִם שְׂרוּפִים, נִלְהָבִים הֵם וּמְבַקְּשִׁים הִתְקָרֵר בְּרוּחוֹת קֹפְאִים; דֹּאֲבִים וְכֹאֲבִים כֻּלָּם מִפְּנֵי מִשְׁפַּט הַקָּהָל.

כָּל זִמָּה וְכָל מְזִמָּה פֹה בֵיתָן; וְאוּלָם יֵשׁ פֹּה גַם צַדִּיקִים, הֲלֹא הִיא צִדְקַת פְּקִידִים וּמְשָׁרְתִים: –

צִדְקַת פְּקִידִים בַּעֲלֵי אֶצְבָּעוֹת כּוֹתְבוֹת וּבַעֲלֵי הַבָּשָׂר הַקָּשֶׁה הַיּוֹדֵעַ שֶׁבֶת וְחַכּוֹת וּבְרוּכֵי “כֹכָבִים” עַל לוּחַ לִבָּם וּבְרוּכֵי בָנוֹת חִסְרוֹת שֵׁת וּמְמֻלָּאוֹת.

וְיֵשׁ פֹּה גַם חֲסִידִים רַבִּים וְגַם מַאֲמִינִים רַבִּים לוֹקְקֵי רֹק וְרֹקְקֵי שְׂחוֹק לִפְנֵי אֱלֹהֵי צְבָאוֹת.

כִּי “מִמָּרוֹם” יִטַּף “הַכֹּכָב” וְיִזַּל הָרֹק בְּחַסְדּוֹ; לַמָּרוֹם יִשְׁתּוֹקֵק כָּל לֵב אֲשֶׁר אֵין לוֹ “כֹּכָב” עוֹד.

יֵשׁ לַיָּרֵחַ “חָצֵר” וְיֵשׁ לֶ“חָצֶר” כֹּכָבִים וּכְסִילֵיהֶם: וְלָכֵן כָּל אֲשֶׁר יָבוֹא מִן הֶחָצֵר, לוֹ יִשְׁתַּחֲוֶה וְאוֹתוֹ יַעֲבוֹד הֲמוֹן הָעָם הַפּוֹשֵׁט יָד וַהֲמוֹן הַצַּדִּיקִים הַפּוֹשְׁטִים יָד.

“אָנֹכִי עוֹבֵד, אַתָּה עוֹבֵד, אֲנַחְנוּ עוֹבְדִים” – הִנֵּה כֵן יִשְׁתַּחֲווּ כָל הַצַּדִּיקִים הַמְּשָׁרְתִים וְכֵן יִשְּׂאוּ עֵינֵיהֶם אֶל הַמֹּשֵׁל: אוּלַי יָבֹא לָהֶם בְּאַחֲרִיתָם “הַכֹּכָב” אֲשֶׁר הֵם מְחַכִּים לוֹ וְיִדְבַּק אֶל לוּחַ לִבָּם הַצָּר!

וְאוּלָם הִנֵּה הַיָּרֵחַ הוֹלֵךְ סוֹבֵב אֶת כָּל אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְגַם הַמֹּשֵׁל הוֹלֵךְ סוֹבֵב אֶת כָּל אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: – סוֹבֵב הוּא אֶת הַזָּהָב אֲשֶׁר לַעֲדַת הַכְּנַעֲנִים.

וֵּאלֹהֵי הַצְּבָאוֹת אֵינֶּנּוּ אֱלֹהֵי רַצֵּי זָהָב; הַמּשֵׁל יְחַשֵּׁב דַּרְכּוֹ, וְאוּלָם הַכְּנַעֲנִי – יָכִין צַעֲדוֹ!

בְּשֵׁם כָּל הַמֵּאִיר וְהֶחָזָק וְהַטּוֹב אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ, סָרַתּוּסְטְרָא; יְרֹק עַל הָעִיר הַזֹּאת אֲשֶׁר לַכְּנַעֲנִים וָשׁוּב!

פֹּה נוֹזֵל כָּל הַדָּם עָצֵל וְכָבֵד וְנִגְרָשׁ בְּתוֹךְ כָּל הַגִּידִים: יְרֹק עַל הָעִיר הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה בִּלְתִּי אִם הָעֲרֵמָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר כָּל הַחֶלְאָה חוֹתֶרֶת אֵלֶיהָ!

יְרֹק עַל הָעִיר אֲשֶׁר לַנְּשָׁמוֹת הַנִּלְחָצוֹת וַאֲשֶׁר לַלִּבּוֹת הַצָּרִים וַאֲשֶׁר לָעֵינִַים הַחַדּוֹת וַאֲשֶׁר לָאֶצְבָּעוֹת הַמִּדַּבְּקוֹת –

– עַל הָעִיר אֲשֶׁר לְסָרָבִים וּלְעַזֵּי מֶצַח וְלִתְאֵבֵי כְתֹב וְלִתְאֵבֵי צְעֹק וַאֲשֶׁר לְרוֹדְפֵי כָבוֹד נִלְהָבִים –

– אֲשֶׁר שָׁם כָּל שָׂב וְכָל זָב וְכָל תַּאֲוָה וְכָל אֲשֶׁר לְרַאֲוָה וְכָל אֲשֶׁר נִבְאָשׁ וְכָל אֲשֶׁר רָקַב וְכָל אֲשֶׁר הִתְפָּרֵץ וַיְהִי לְחַבּוּרָה אַחַת וּגְדוֹלָה –.

– יְרֹק עַל הָעִיר הַגְּדוֹלָה וָשׁוּב!" – –

וְסָרַתּוּסְטְרָא לֹא נָתַן אֶת הָאֲוִיל הַמִּתְהוֹלֵל לְכַלּוֹת דְּבָרָיו וַיֶּאֱטַר עָלָיו אֶת פִּיו.

"חֲדַל לְךָ! צָעַק סָרַתּוּסְטְרָא, הִנֵּה זֶה כְבָר הָיוּ לִי לְגֹעַל גַּם דְּבָרְךָ וְגַם אֹרַח דַּבֶּרְךָ!

הֲלָזֹאת הֶאֱרַכְתָּ לָשֶׁבֶת עַל עֶבְרֵי פִּי הַבִּצָּה, כִּי הָיִיתָ גַּם אַתָּה לִצְפַרְדֵּעַ וּלְעַקְרָב?

"הַאִם לֹא יִזַּל גַּם בְּקֶרֶב גִּידֶיךָ זֶה דַם־הַבִּצָּה הֶעָצֵל וְהַנִּרְגָּשׁ, כִּי כָכָה אַתָּה מְקַרְקֵר וּמְנַאֵץ?

מַדּוּעַ לֹא הָלַכְתָּ הַיַּעֲרָה? אוֹ שִׂדַּדְתָּ אֶת הָאֲדָמָה? הַאֵין הַיָּם מָלֵא אִיִּים רַעֲנַנִּים?

בָּז אָנֹכִי לְבוּזְךָ, וְאִם הִזְהַרְתָּ אוֹתִי – לָמָּה לֹא הִזְהַרְתָּ אֶת נַפְשְׁךָ אַתָּה?

רַק מִן הָאַהֲבָה יָקוּם לִי בוּזִי וְגַם צִפּוֹרִי אֲשֶׁר יַזְהִירֵנִי – וְלֹא מִן הַבִּצָּה! –

הַקֹּף אֲשֶׁר לִי יִקְרְאוּ לְךָ, אַתָּה הָאֱוִיל הַמִּתְהוֹלֵל, וְאוּלָם אֲנִי הִנְנִי קֹרֵא לְךָ הַחֲזִיר הַחֹרֵק אֲשֶׁר לִי בְּרָב חֲרִיקוֹתֶיךָ שִׁחַתָּ לִי גַם תְּהִלָּתִי אֶת הָאֱוִילִים.

מַה שֹׁרֶשׁ הַדָּבָר כִּי הַחִלּוֹתָ לַחֲרֹק? הֲלֹא כִי חָסַרְתָּ אִישׁ אֲשֶׁר הֶחְנִיף לְךָ דַּיֶּךָ: – לָכֵן יָשַׁבְתָּ עַל פְּנֵי חֶלְאָתְךָ, לְבַעֲבוּר הֱיוֹת לְךָ סִבָּה לַחֲרֹק הַרְבֵּה, –

– לְבַעֲבוּר הֱיוֹת לְךָ סִבָּה לִנְקָמָה הַרְבֵּה! כָּל קִצְפְּךָ, הָאֱוִיל, הֲלֹא רַק הַנְּקָמָה, וַאֲנִי חִקַּרְתִּיךָ!

וְאוּלָם דְּבַר אִוַּלְתְּךָ אֲשֶׁר אַתָּה דֹבֵר יָרֵעַ לִי גַם בַּעֲשֶׁר תִּצְדַּק! לוּ יִצְדַּק דְּבָרִי מֵאָה פְעָמִים כָּכָה, הֲלֹא אַתָּה בְּדַבֶּרְךָ אוֹתוֹ תַעֲשֶׂה בוֹ – רָעָה תָמִיד!"

כָּכָה דִבֵּר סָרַתּוּסְטְרָא וְהוּא מַבִּיט עַל פְּנֵי הָעִיר הַגְּדוֹלָה וְנֶאֱנַח וּמַחֲרִישׁ עֵת רַבָּה. אַחַר כֵּן פָּתַח אֶת פִּיו שֵׁנִית וַיֹּאמַר:

גַּם הָעִיר הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת הָיְתָה לִי לְגֹעַל, וְלֹא רַק הָאֱוִיל הַזֶּה. גַּם אֶת שְׁנֵיהֶם לֹא אַשְׂכִּיל וְלֹא אַסְכִּיל עוֹד.

אִי לָךְ הָעִיר הַגְּדוֹלָה! – מִי יִתֵּן וְרָאִיתִי אֶת עַמּוּד הָאֵשׁ אֲשֶׁר יַבְעִיר אוֹתָה כָּלִיל!

כִּי הִנֵּה עַמּוּדֵי אֵשׁ יֵלְכוּ לִפְנֵי בֹא מוֹעֵד הַצָּהֳרַיִם הַגָּדוֹל. וְאוּלָם עוֹד לֹא בָא הַמּוֹעֵד וְלֹא יָצָא הַגּוֹרָל. –

אָכֵן זֹאת הַתּוֹרָה אָנֹכִי נוֹתֵן לְךָ, הָאֱוִיל. בְּטֶרֶם אֵלֵךְ: בַּאֲשֶׁר נִבְצְרָה מֵאָדָם כִּי יֶאֱהַב, שָׁם – יַעֲבוֹר! –

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא וַיַּעֲבוֹר עַל פְּנֵי הָאֱוִיל וְעַל פְּנֵי הָעִיר הַגְּדוֹלָה.

עַל הַבּוֹגְדִים

מָה אָבַל נָבַל כָּל אֲשֶׁר־הָיָה רַק זֶה עַתָּה עוֹד יָרֹק וְצָבוּעַ עַל פְּנֵי כַּר הַדֶּשֶׁא הַזֶּה! מָה רַב הָיָה דְּבַש הַתִּקְוָה אֲשֶׁר נָשָׂאתִי מִזֶּה אֶל כַּוָּרוֹתָי!

כָּל הַלְּבָבוֹת הָרַעֲנַנִּים הָאֵלֶּה כְבָר זָקְנוּ כֻלָּם – וְלֹא רַק אֲשֶׁר זָקְנוּ! כִּי הִנֵּה יְגֵעִים הָיוּ וַעֲיֵפִים וּמְבַקְּשֵׁי רְוָחָה – וְקֹרְאִים הֵמָּה לָזֹאת: “שַׁבְנוּ וְהָיִינוּ יְרֵאֵי אֱלֹהִים”?

עוֹד זֶה מְעַט וּרְאִיתִים בַּבֹּקֶר רָצִים הַחוּצָה וְרַגְלֵיהֶם נְכוֹנוֹת: וְאוּלָם רַגְלֵי בִּינָתָם עָיְפוּ, וְעַתָּה הֵם נוֹתְנִים דֹּפִי גַם בִּגְבוּרָתָם אֲשֶׁר בַּבֹּקֶר!

חַי אֲנִי אִם לֹא הָיוּ בָהֶם אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הֵרִימּו רַגְלֵיהֶם כִּמְרַקְּדִים וַאֲשֶׁר הַשְּׂחוֹק בְּתוֹרָתִי מָשַךְ אוֹתָם אַחֲרָיו: – וּפִתְאֹם שָׁבוּ לָאָחוֹר. זֶה עַתָּה רְאִיתִים וְהִנֵּה הֵם – כּוֹרְעִים עַל בֶּרֶךְ וּמִתְוַדִּים.

מִסָּבִיב לָאוֹר וָחֹפֶשׁ עוֹפְפוּ לְפָנִים כְּמוֹ יַתּוּשִׁים וּנְבִיאִים צְעִירִים. עַתָּה הֵם מַזְקִינִים – וַיִּהְיוּ פִתְאֹם לִמְבִינִים: עַתָּה רְאֵה הִנֵּה כֻלָּם עֲדַת מִתְחַסְּדִים וּמוֹרְדֵי אוֹר וְרוֹבְצֵי מֵאַחֲרֵי הַתַּנּוּרִים.

הֲנָפַל לִבָּם עֲלֵיהֶם עַל־דְּבַר אֲשֶׁר בָּלְעָה אוֹתִי הַבְּדִידָה כְמוֹ תַנִּין? אִם הֶאֱרִיכוּ לְחַכּוֹת חִנָּם בְּכִלְיוֹן אָזְנַיִם אֶל קוֹלִי וְאֶל קְרִיאוֹת חֲצוֹצְרוֹתַי וּתְרוּעוֹתָי?

אַלְלַי! רַק מְעַטִּים מְאֹד אֲשֶׁר יַעֲמוֹד בָּהֶם לִבָּם וְחֶדְוַת לִבָּם; וְאוֹתָם לֹא יַעֲזוֹב רוּחָם עַד עוֹלָם. וְאוּלָם יִתְרָם כֻּלָּם רַכֵּי לֵב.

יִתְרָם: הֲלֹא זֶה מַרְבִּית הָאָדָם, אַנְשֵׁי יוֹם יוֹם, הָעוֹדְפִים, הָרַבִּים וּמְרֻבִּים מִדַּי – כָּל אֵלֶּה רַכֵּי לֵב –

מִי הָאִישׁ כְּמִשְׁפָּטִי וּמָצְאוּ גַם אוֹתוֹ כְמִשְׁפַּט כָּל הַמּוֹצְאוֹת אוֹתִי, לֵאמֹר: אֲשֶׁר יִהְיוּ חֲבֵרָיו הָרִאשׁוֹנִים פִּגְרֵי מֵתִים וְלֵצִים.

וַחֲבֵרָיו אֲשֶׁר אַחֲרֵיהֶם יִהְיוּ – אֵלֶּה אֲשֶׁר קֹרָא לָהֶם מַאֲמִינָיו: עֵדָה הוֹמִיָּה, רַבַּת אַהֲבָה, רַבַּת פְּתַיּוּת וְרַבַּת תְּהִלַּת נְעָרִים.

מִי הָאִישׁ בֵּין אֲנָשִׁים כְּמִשְׁפָּטִי אַל נָא יִקְשׁוֹר אֶת לִבּוֹ אֶל הַמַּאֲמִינִים הָאֵלֶּה; וְזֶה אֲשֶׁר יוֹדֵעַ אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי הָאָדָם עִם פַּחֲזוּתָם וּמֹרֶךְ לִבָּם אַל נָא יַאֲמֵן בָּאֲבִיבִים וּבִנְאוֹת הַדֶּשֶׁא הַצְּבוּעִים הָאֵלֶּה.

לוּ יָכְלוּ הֱיוֹת לַאֲחֵרִים כִּי אָז גַּם אַחֶרֶת חָפֵצוּ. בַּעֲלֵי מֶחֱצָה וּמַחֲצִית הֵמָּה וּמַשְׁחִיתִים הֵם אֶת כָּל אֲשֶׁר שָׁלֵם. אֲשֶׁר יִבְּלוּ עָלִים בְּאַחֲרִיתָם – מִי זֶה יִתְאוֹנֵן עַל זֹאת!

תֵּן לָהֶם וְיִפְּלוּ, סָרַתּוּסְטְרָא, וְאַל תִּתְאוֹנֵן! הֲלֹא שִׁבְעָתַיִם תֵּיטִיב כִּי עוֹד הָפֵחַ תָּפֵחַ בָּהֶם רוּחוֹת מְסָעֲרוֹת, –

הָפֵחַ בֶּעָלִים הָאֵלֶּה, סָרַתּוּסְטְרָא, וְכָל הַנּוֹבֵל יְמַהֵר נָא לִנְפּוֹל מֵאַחֲרֶיךָ! –

ב

“שַׁבְנוּ וְהָיִינוּ יְרֵאֵי אֱלֹהִים” – כָּכָה מִתְוַדִּים הַבּוֹגְדִים הָאֵלֶּה; וְיֵשׁ בָּהֶם אֲשֶׁר גַּם לְהִתְוַדּוֹת לֹא יָקוּם בָּהֶם רוּחַ.

וְהֵם הֵמָּה אֲשֶׁר אַבִּיט אֶל תּוֹךְ עֵינֵיהֶם, – וְהֵם הֵמָּה אֲשֶׁר אַגִּיד לָהֶם עַל פְּנֵיהֶם וְעַל פְּנֵי אֹדֶם לְחָיֵיהֶם: אַתֶּם הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שַׁבְתֶּם וַתִּתְפַּלְלוּ!

אֲבָל חֶרְפָּה הִיא לְהִתְפַּלֵּל! לֹא לְכָל אָדָם חֶרְפָּה, כִּי אִם לִי וְלָךְ וּלְכָל אֲשֶׁר ישֶׁר בְּקָדְקָדוֹ. לְךָ חֶרְפָּה הִיא לְהִתְפַּלֵּל!

וְאָמְנָם יָדַעְתָּ זֹאת: רַק הַשָּׂטָן הַיָּרֵא וְהֶחָרֵד אֲשֶׁר בְּךָ, הָאֹהֵב מֹעַל יָדַיִם וְחֵַּבק יָדַיִם בַּחֵיק וּבַקֵּשׁ רְוָחָה בַכֹּל, רַק הוּא הַמֵּסִיתְךָ לֵאמֹר: “יֵשׁ אֱלֹהִים!”

וְאוּלָם בָּזֹאת הָיֹה הָיִיתָ לְאֶחָד מִמּוֹרְדֵי הָאוֹר, אֲשֶׁר הָאוֹר לֹא יִתֵּן לוֹ לְעוֹלָם מָנוֹחַ; כִּי עַל כֵּן שׂוּמָה עָלֶיךָ עַתָּה לְהַשְׁקִיעַ רֹאשְׁךָ יוֹם יוֹם בְּמַעֲמַקֵּי לַיְלָה וַעֲרָפֶל!

וְחַי אֲנִי אִם לֹא בָחַרְתָּ לְךָ אֶת הַמּוֹעֵד הַנָּכוֹן: כִּי זֶה עַתָּה הֵחֵלוּ הַיַּנְשׁוּפִים לְהִתְעוֹפֵף בַּחוּץ. הַמּוֹעֵד הַזֶּה הוּא הַנָּכוֹן לְכָל יְרֵאֵי אוֹר, מוֹעֵד עֶרֶב וּמֹועֵד שַׁבָּתוֹן – וַאֲשֶׁר רַק הָעָם הַזֶּה לֹא “יִשְׁבּוֹת” בּוֹ.

וַאֲנִי שְׁמַעְתִּים וַהֲרִיחוֹתִים: הִנֵּה בָא מוֹעֲדָם לָצֵאת לְצֵידָם וּלְתַהֲלוּכוֹתֵיהֶם, לֹא צֵיד גִּבּוֹרִים פֶּרֶא כִּי אִם צֵיד מִתְלַחֲשִׁים וּמִתְחַבְּאִים וְאֹרְבִים, צֵיד מִתְפַּלְּלִים בַּלָאט וּמִתְעַלְּלִים מְעָט. –

צֵיד חֲנֵפִים בַּעֲלֵי נֶפֶשׁ: כָּל מְצוּדוֹת עַכְבְּרֵי הַלֵּב הָעְמְדוּ עַתָּה שֵׁנִית! בַּאֲשֶׁר אָרִים יְרִיעָה שָׁם יֶחֱרַד לִקְרָאתִי זְבוּב־לַיְלָה קָטָן.

הֲבַחֲשֵׁכָה רָבַץ פֹּה עִם זְבוּב- לַיְלָה שֵׁנִי? כִּי בַכֹּל אָרִיחַ רֵיחַ עֵדוֹת קְטַנּוֹת מִתְחַבְּאוֹת, וּבַאֲשֶׁר תָּאִים קְטַנִּים, שָׁם גַּם עֲדַת בַּעֲלֵי תְפִלָּה וְרֵיחַ בַּעֲלֵי תְפִלָּה.

וְיוֹשְׁבִים הֵם בְּעַרְבֵי לֵילוֹת אֲרֻכִּים יַחְדָּו וּמְדַבְּרִים וְאוֹמְרִים: “הָבָה וְנָשׁוּבָה וְהָיִינוּ כִילָדִים וְאָמַרְנוּ " הוֹ, אֱלֹהִים הַנֶּחְמָד”! – וְהֵם נִשְׁחָתִים עַל פִּיהֶם וְעַל קִרְבָּם בְּרָב מַמְתַּקִּים אֲשֶׁר הֶאֱכִילוּם אוֹפֵיהֶם הַצַּדִּיקִים.

אוֹ יוֹשְׁבִים הֵם יוֹמָם אֶל פְּנֵי הַבִּצּוֹת וּמַשְׁלִיכִים חַכּוֹת. וּבְזֹאת יַחְשְׁבוּ כִּי מַעֲמִיקִים הֵם; אֲבָל מִי אִישׁ דָּג בִּמְקוֹם אֵין דָּגִים, גַּם שָׁטוּחַ לֹא אֶקְרָא לוֹ!

אוֹ לוֹמְדִים הֵם בְּעַנְוַת תֹּם לְנַגֵּן בְּנֵבֶל מִפִּי שָׁר בְּשִׁירִים אֲשֶׁר חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ לִתְפּוֹשׂ בְּשִׁירָיו לִבְבוֹת נָשִׁים צְעִירוֹת: – כִּי הָיוּ רַגְלָיו לְמַשָּׂא הַנָּשִׁים הַזְּקֵנוֹת וּתְהִלָּתָן.

אוֹ לוֹמְדִים הֵם אֵימֵי לְהָטִים מִפִּי מְלֻמָּד מְשֻׁגָּע מְעָט, הַמְּחַכֶּה בַחֲדָרִים אֲפֵלִים עַד בֹּא אֵלָיו הָרוּחוֹת – וְרוּחוֹ הוּא נִמְלָט מִמֶּנוּ!

אוֹ מַקְשִׁיבִים הֵם לַחֲלִיל מְנַגֵּן בֶּחָצֵר הַחוֹרֵק וְשׁוֹרֵק אֲשֶׁר מִפִּי רוּחוֹת קֹדְרִים לָמַד קוֹלוֹתָיו הַקֹּדְרִים, וְעַתָּה הוּא מְחַלֵּל לְפִי הָרוּחַ וּמְלַמֵּד בְּקוֹלוֹת קֹדְרִים לָלֶכֶת קְדֹרַנִּית.

וְיֵשׁ בָּהֶם אֲשֶׁר הָיוּ גַם לְשׁוֹמְרֵי לַיְלָה, וּבַלַּיְלָה הֵם מִתְהַלְּכִים אָנֶה וָאָנָה לְבַעֲבוּר עוֹרֵר עִנְיָנִים נוֹשָׁנִים אֲשֶׁר נִרְדְּמוּ זֶה כְבָר.

וְאֶתְמוֹל בַּלַּיְלָה שָׁמַעְתִּי עַל יַד חוֹמַת הַגַּן חֲמִשָּׁה עִנְיָנִים נוֹשָׁנִים כָּאֵלֶּה; מִפִּי שׁוֹמְרֵי לַיְלָה שְׁמַעְתִּים, וְהֵם זְקֵנִים וְקֹדְרִים וִיבֵשִׁים.

“אִם אָב הוּא – אֵין הוּא דֹאֵג לְבָנָיו דַּיָּם. אָכֵן הָאָבוֹת בִּבְנֵי אָדָם דֹּאֲגִים לִבְנֵיהֶם יוֹתֵר מִמֶּנּוּ!” –

“רַק הַזָּקֵן הִזְקִין מְאֹד וְאֵין הוּא דֹאֵג עוֹד לְבָנָיו בָרָב אוֹ בִמְעָט” – כָּכָה עָנָה שׁוֹמֵר הַלַּיְלָה הַשֵּׁנִי.

“הַאִם יֵשׁ לוֹ בָנִים? וְאִישׁ אֵין כִּי יוֹכִיחַ זֹאת, אִם הוּא לֹא יוֹכִיחֶנָּה! אָכֵן זֶה מֵאָז חָפַצְתִּי, כִּי יִתֵּן בְּאַחֲרִיתוֹ אוֹת נֶאֱמָן”.

“הַאוֹת נֶאֱמָן יִתֵּן? וְהוּא מֵעוֹדוֹ לֹא נִּסָּה לָתֵת אוֹתוֹת! נִפְלָא מִמֶּנּוּ לָתֵת אוֹתוֹת, וְרַק זֹאת כָּל מְלַאכְתוֹ, כִּי נַאֲמִין לוֹ!”

אָמְנָם כֵּן הוּא! רַק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה אֲשֶׁר יַאֲמִינוּ בוֹ. זֶה דֶרֶךְ זְקֵנִים מֵאָז – וְגַם אֲנַחְנוּ פֹה זֶה יִהְיֶה דַרְכֵּנוּ!" –

– כָּכָה דִבְּרוּ אִיש אֶל אָחִיו שְׁנֵי שׁוֹמְרֵי הַלַּיְלָה הַזְּקֵנִים יְרֵאֵי הָאוֹר, וְאַחַר כֵן תָּקְעוּ בְקַרְנֵיהֶם קְדֹרַנִּית. כָּכָה הָיָה הַמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאִיתִי תְמוֹל לְיַד חוֹמַת הַגָּן.

וּבְקִרְבִּי הִשְׂתָּעֵר עָלַי לִבִּי מֵרֹב שְׂחוֹק וַיֹּאמֶר לְהִתְפָּרֵץ וְלֹא יָדַע אָנָּה, וַיֵּרֵד וַיִּגַּע עַד קְרוּם הַבָּטֶן.

אָכֵן יָרֵאתִי כִּי כָכָה תִהְיֶה אַחֲרִיתִי אֲשֶׁר אֵחָנֵק מִשְּׁחוֹק לְמַרְאֵה חֲמוֹרִים מִשְׁתַּכְּרִים וּלְמִשְׁמַע שׁוֹמְרֵי לַיְלָה הַמְּפַקְפְּקִים פִּתְאֹם בֵּאלֹהִים.

הַאִם לֹא זֶה מִכְּבָר עָבְרוּ הַיָּמִים גַּם לְפִקְפּוּקִים כָּאֵלֶּה? מִי יְעוֹרֵר עוֹד כַּיּוֹם הַזֶּה עִנְיָנִים נוֹשָׁנִים וּשְׂבֵעֵי אֹפֶל כָּאֵלֶּה מִשְּׁנָתָם?

וֶאֱלֹהִים הַיְּשָׁנִים הֲלֹא זֶה כְבָר הָיְתָה לָהֶם אַחֲרִית: – וְחֵי אֲנִי כִּי אַחֲרִית טוֹבָה וּנְעִימָה הָיְתָה לָהֶם!

לֹא בְ“דִמְּדוּמִים” תַמּוּ הָאֱלֹהִים הָאֵלֶּה לַמָּוֶת – הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁקֶר! וְרַק זֶה אֱמֶת, כִּי הֵם מֵתוּ – מֵרֹב שְׂחוֹק!

וְהַדָּבָר הַזֶּה בָא וְהָיָה בַיּוֹם אֲשֶׁר יָצָא דְּבַר אֵין־אֱלֹהִים מִפִּי אַחַד הָאֵלִים אֲשֶׁר דִּבֵּר לֵאמֹר: “יֵשׁ אֱלֹהַ אֶחָד! לֹא יִהְיוּ לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי!”

– אֱלֹהִים זָקֵן, אֱלֹהֵי חֵמָּה וָקֶצֶף, אֵל קַנָּא הוּא, אֲשֶׁר דִּבֵּר כָּזֹאת בְּחָפְזוֹ: –

וְכָל הָאֵלִּים מִסָּבִיב שָׂחֲקוּ אָז וַיָּנוּעוּ כֻלָּם עַל כִּסְאוֹתֵיהֶם וַיִּקְרְאוּ: “הַאִם לֹא נִפְלְאוֹת אֱלֹהִים הוּא, כִּי יֵשׁ אֱלֹהִים וְאֵין אֵל?”

מִי אֲשֶׁר אָזְנַיִם לוֹ, יִשְׁמָע. –

כֹּה דִבֵּר סָרַתּוּסְטְרָא בָעִיר אֲשֶׁר אָהַב וַאֲשֶׁר קֹרָא לָהּ שֵׁם “הַפָּרָה הַצְּבוּעָה”, וּמִפֹּה עוֹד לוֹ רַק דֶּרֶךְ שְׁנֵי יָמִים עַד בּוֹאוֹ אֶל מְעָרָתוֹ וְאֶל חַיּוֹתָיו: וְרוּחוֹ בוֹ צֹהֶלֶת כָּל הַיּוֹם עַל דְּבַר קִרְבַת תְּשׁוּבָתוֹ. –

הַתְּשׁוּבָה

הוֹי הַבְּדִידָה, אַתְּ מוֹלַדְתִּי הַבְּדִידָה! הֶאֱרַכְתִּי לָשֶׁבֶת פֶּרֶא בְאֶרֶץ נָכְרִיָּה וּפְרוּעָה, אֲשֶׁר אוּכַל עַתָּה לָשׁוּב אֵלַיִך בְּאֵין דְּמָעוֹת!

וְעַתָּה שִׁלְחִי נָא אֶצְבָּעֵךְ וְאַיְּמִי עָלַי, כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הָאִמּוֹת, וְעַתָּה שַׂחֲקִי נָא אֵלַי, כַּאֲשֶׁר תִּשְׂחַקְנָה הָאִמּוֹת, וְעַתָּה דַּבְּרִי וְאִמְרִי: "מִי אֵפוֹא הָיָה זֶה, אֲשֶׁר בְּרוּחַ סֹעֵר נֶחְפָּז לְפָנִים מִזֶּה? –

"– אֲשֶׁר קָרָא מִדֵּי הִפָּרְדוֹ: הֶאֱרַכְתִּי לָשֶׁבֶת עִם הַבְּדִידָה, עַד כִּי שָׁכַחְתִּי הַחֲרֵשׁ! וְאֶת זֶה – הַאִם לָמַדְתָּ עַתָּה?

"אִי סָרַתּוּסְטְרָא! אֶת־הַכֹּל יָדַעְתִּי, וְכִי בְקֶרֶב הָרַבִּים הָיִיתָ עָזוּב שִׁבְעָתַיִם, אַתָּה הָאֶחָד, מִכֹּל אֲשֶׁר הָיִיתָ מֵאָז אֶצְלִי!

"כִּי שׁוֹנֶה הֱיוֹת עָזוּב מִהְיוֹת בֹּדֵד: אֶת זֶה – הֵן לָמַדְתָּ עַתָּה! וְכִי בְקֶרֶב בְּנֵי אָדָם תִּהְיֶה תָמִיד פֶּרֶא וְנָכְרִי!

"– פֶּרֶא וְנָכְרִי גַם בְּאַהֲבָתָם אוֹתְךָ; כִּי רֵאשִׁית לַכֹּל שֹׁאֲלִים הֵם לִהְיוֹת נִשְׁמָרִים לְנַפְשָׁם!

"וְאוּלָם פֹּה אַתָּה בְמוֹלַדְתְּךָ וּבְבֵיתֶךָ; פֹּה לֹא נִבְצְרָה מִמְּךָ מִלְּהַגִּיד אֶת כָּל לִבְּךָ וּמִלִּשְׁפּוֹךְ אֶת כָּל רַחֲשֶׁיךָ, וְאֵין נִכְלָם פֹּה מִפְּנֵי רִגְשׁוֹתָיו הַסְּתוּמִים עִם הָעֲקֻמִּים.

"פֹּה יִתְרַפֵּק כָּל עִנְיָן עַל אֲמָרֶיךָ וְהֶחֱלִיק לְךָ: כִּי חָפֵץ הוּא לְהִנָּשֵׂא עַל כְּתֵפֶיךָ. עִם כָּל מָשָׁל אַתָּה מִתְנַשֵּׂא פֹה לִקְרַאת כָּל דְּבַר אֱמֶת.

"יָשָׁר וּבְישֶׁר לֵב דַּבֵּר תְּדֵַּר פֹּה אֶל־כָּל סְבִיבֶיךָ, וְחַי אֲנִי אִם לֹא כְּמַהֲלָלִים יָבֹאוּ הַדְּבָרִים בְּאָזְנֵיהֶם. יַעַן כִּי יֵשׁ אִישׁ אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי כָל סְבִיבָיו – יְדַבֵּר יָשָׁר!

"אָכֵן שׁוֹנֶה מִזֶּה הֱיוֹת עָזוּב. וְאַתָּה הַעוֹד זָכַרְתָּ זֹאת, סָרַתּוּסְטְרָא? אָז בִּקְרֹא צִפּוֹרְךָ מִמַּעַל לְךָ, וְאַתָּה עָמַדְתָּ בַּיַּעַר פּוֹסֵחַ עַל הַסְּעִפִּים וְלֹא יָדַעְתָּ לְאָן, וְצֵאת וָבֹא לֹא יָדַעְתָּ וְקָרוֹב הָיִיתָ אֶל נִבְלַת פֶּגֶר: –

"– אָז כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ: תִּהְיֶינָה נָא חַיוֹתַי לִי לְמוֹרוֹת דֶּרֶךְ! שִׁבְעָתַיִם יִגְדַּל הָאֵיד בְּשִׁבְתֵּנוּ בְקֶרֶב בְּנֵי אָדָם מִשִּׁבְתֵּנוּ בְקֶרֶב חַיּוֹת: – אָז הָיִיתָ עָזוּב!

וְאִם עוֹד זָכַרְתָּ זֹאת, סָרַתּוּסְטְרָא? אָז בְּשִׁבְתְּךָ עַל פְּנֵי הָאִי אֲשֶׁר לָךְ, בְּאֵר יַיִּן הָיִיתָ בְּקֶרֶב כַּדִּים רֵיקֹות, נוֹתֵן הָיִיתָ וּמוֹסֵךְ, בְּקֶרֶב צְמֵאִים הָיִיתָ מַשְׁקֶה וּמוֹזֵג:

"– עַד יָשַׁבְתָּ בְּאַחֲרִיתְךָ אַתָּה לְבַדְךָ צָמֵא בֵּין שִׁכּוֹרִים וּבַלַּילָה נָהַמְתָּ: "אִם לֹא נִבְחַר קַחַת מִתֵּת? וְנִבְחַר גָּנֹב גַּם מִקַּחַת? – אָז הָיִיתָ עָזוּב!

וְאִם עוֹד זָכַרְתָּ זֹאת, סָרַתּוּסְטְרָא? אָז בְּבֹא עָלֶיךָ דִּמְמָתְךָ הַחֲרִישִׁית וַתְּגָרֵשׁ אוֹתְךָ מִפְּנֵי נַפְשְׁךָ אַתָּה וַתְּדַבֵּר אֵלֶיךָ בְּקוֹל מְלַחֵשׁ רָע: “דַּבֵּר אֶת־דְּבָרְךָ וְהִתְפּוֹצֵּץ!”

“– אָז כַּאֲשֶׁר הֵצֵרָה עָלֶיךָ אֶת־כָּל חַכּוֹתְךָ וְאֶת כָּל הַחֲרִישְׁךָ וְדִכְּאָה בְךָ אֶת רוּחֲךָ הַשָּׁפֵל: אָז הָיִיתָ עָזוּב!” –

הוֹי הַבְּדִידָה! אַת מוֹלַדְתִּי הַבְּדִידָה! מַה־טּוֹב וּמֶה עָנוֹג מְדַבֵּר אֵלַי קוֹלֵךְ!

לֹא נַחְקוֹר אִישׁ אֶת אָחִיו, לֹא נִתְאוֹנֵן אִישׁ בְּאָזְנֵי אָחִיו, כִּי אִם בְּלֵב פָּתוּחַ נֵלְכָה יַחְדָּו בְּעַד דְּלָתוֹת פְּתוּחוֹת.

כִּי פָתוּחַ הַכֹּל פֹּה וּבָהִיר; וְגַם הָרְגָעִים עָפִים פֹּה בְּרַגְלַיִם קַלּוֹת שִׁבְעָתַיִם. כִּי שִׁבְעָתַיִם תִּקֶּשׁ הָעֵת עָלֵינוּ בַחֲשֵׁכָה מֵאֲשֶׁר לְנוֹכַח הָאוֹר.

פֹּה נִפְתָּחִים לִקְרָאתִי כָרֶגַע כָּל דִּבְרֵי יֵשׁ וְכָל אֲרוֹנוֹת הֱיוֹת: כָּל־יֵשׁ חָפֵץ פֹּה לִהְיוֹת לְמִלָּה, כָּל־הֱיוֹת חָפֵץ פֹּה לִלְמֹד מִמֶּנִי לְדַבֵּר.

וְאוּלָם שָׁם בַּשֶּׁפֶל – כָּל הַדִּבֵּר לְחִנָּם! שָׁם הַטּוֹבָה מִכָּל חָכְמָה רַק שָׁכֹחַ וְעָבֹר: אֶת זֶה – לָמַדְתִּי עַתָּה!

כִּי מִי אֲשֶׁר חָפֵץ לְהָבִין אֶת־כָּל בִּבְנֵי אָדָם, עָלָיו הִיא שׂוּמָה לְמַשֵּׁש אֶת־כֹּל. וְאוּלָם טָהֲרוּ אֶצְבְּעוֹתַי מִדֵּי הַמְּלָאכָה הַזֹּאת.

וַאֲנִי גַם אֶת נִשְׁמַת אַפָּם לֹא אוּכַל עוֹד לִשְׁאַף! אוֹי לִי כִּי הֶאֱרַכְתִּי כָכָה לָשֶׁבֶת בְּקֶרֶב שְׁאוֹנָם וּבְתוֹךְ נִשְׁמַת אַפָּם הַמַּבְאִישָׁה!

הוֹי הַדְּמָמָה הַנֶּחְמָדָה אֲשֶׁר סְבִיבִי! הוֹ הָרֵיחוֹת הַטְּהוֹרִים אֲשֶׁר סְבִיבִי! מַה טָּהוֹר הָרוּחַ אֲשֶׁר תִּשְׁאַף הַדְּמָמָה הַזֹּאת מִתּוֹךְ מַעֲמַקֶּיהָ! מַה שּׁוֹמַעַת הִיא, זֹאת הַדְּמָמָה הַנֶּחְמָדָה!

וְאוּלָם שָׁם בַּשֶּׁפֶל – כֻּלָּם מְדַבְּרִים וְאֵין עוֹד שׁוֹמֵעַ. אִם בְּפַעֲמוֹנִים יָרִיעַ אִישׁ אֶת חָכְמָתוֹ הַחוּצָה, וְצִלְצְלוּ הַכְּנַעֲנִים בַשׁוּק בַּאֲגוֹרוֹתֵיהֶם עַד בִּלְתִּי תֵת לִשְׁמוֹעַ אוֹתָה.

כֻּלָּם מְדַבְּרִים שָׁם וְאֵין עוֹד יוֹדֵעַ לְהָבִין. הַכֹּל נוֹפֵל הַמַּיְמָה וְאֵין עוֹד דָּבָר אֲשֶׁר יִפּוֹל לְתוֹךְ בְּאֵרוֹת עֲמֻקּוֹת.

כֻּלָּם מְדַבְּרִים שָׁם וְאֵין עוֹד דָּבָר אֲשֶׁר יַצְלִיחַ וַאֲשֶׁר יָבֹא עַד קָצֵהוּ. כֻּלָּם דֹּגְרִים, וּמִי יַחְפּוֹץ עוֹד לָשֶׁבֶת דּוּמָם בַּקֵּן וּלְחַמֵּם בֵּיצִים?

כֻּלָּם מְדַבְּרִים שָׁם וְהַכֹּל יְרֻתָּח בִּדְבָרִים, וַאֲשֶׁר תְּמוֹל קָשֶׁה הָיָה מִן הַזְּמָן וְשִׁנּוֹ, הַיּוֹם הִנֵּה הוּא תָלוּי מִפִּיּוֹת אַנְשֵׁי הַיּוֹם מְפֻלָּח וְכָתוּת.

כֻּלָּם מְדַבְּרִים שָׁם וְהַכֹּל יִגָּלֶה, וַאֲשֶׁר הָיָה לְפָנִים סוֹד וּדְבַר סֵתֶר לִנְשָׁמוֹת עֲמֻקּוֹת, הַיּוֹם הִנֵּה הָיָה לְקִנְיָן לִמְחַצְצְרִים בַּשּׁוּק וְלִזְבוּבֵי יוֹם אֲחֵרִים.

הוֹי תְּבוּנַת הָאָדָם, אַתְּ הַזָּרָה! הוֹי הַשָּׁאוֹן אֲשֶׁר בַּחוּצוֹת הָאֲפֵלִים! עַתָּה אַתָּה רוֹבֵץ שֵׁנִית מֵאַחֲרָי – הַגָּדוֹל מִכָּל אֵידִי רוֹבֵץ עַתָּה מֵאַחֲרָי!

בּחֶמְלָתִי וּבַחֲנִינָתִי שָׁכֵן תָּמִיד הַגָּדוֹל מִכָּל אֵידִי; וְכָל אֲשֶׁר תְּכוּנַת אָדָם לוֹ חָפֵץ בְּחֶמְלָתֵנוּ וּבַחֲנִינָתֵנוּ אוֹתוֹ.

עִם דִּבְרֵי אֱמֶת עֲצוּרִים וְיַד־פְּתָאִים וְלֵב פְּתַיּוּת וְעָשִׁיר בְּרָב כְּזָבִים קְטַנִּים אֲשֶׁר לַחֶמְלָה – כָּכָה יָשַׁבְתִּי תָמִיד בְּקֶרֶב בְּנֵי הָאָדָם.

וּמִתְחַפֵּשׂ בַּאֲפֵר יָשַׁבְתִּי תָמִיד בְּקִרְבָּם וְנָכוֹן לְהִתְנַכֵּר אֵלַי לְבַעֲבוּר אוּכַל שְׂאֵת אוֹתָם וּבְכָל מְאֹדִי הַחִלּוֹתִי לְפַתּוֹת נַפְשִׁי לְהַאֲמִין לֵאמֹר: “פֶּתִי אַתָּה, אֲשֶׁר אֶת־בְּנֵי הָאָדָם אֵינְךָ יוֹדֵעַ!”

אֶת רוּחַ הָאָדָם נִשְׁכַּח מִדֵּי שִׁבְתֵּנוּ בְקֶרֶב הָאָדָם: יֵשׁ פֹּה פָּנִים רַב מִדַּי לִבְנֵי אָדָם, עַד כִּי לֹא יִסְכְּנוּ עוֹד פֹּה! – עֵינַיִם מַבִּיטוֹת אוֹ עֵינַיִם מַחֲלִיטוֹת לְמֵרָחוֹק!

וְאִם נִכְּרוּ אוֹתִי וְלֹא יְדָעוּנִי, אָז נָשָׂאתִי לָהֶם אֲנִי הַפֶּתִי וְחָמַלְתִּי אוֹתָם יוֹתֵר מִמֶּנִּי: הִסְכַּנְתִּי לִהְיוֹת קָשֶׁה אֵלַי וּפְעָמִים רַבּוֹת נִקַּמְתִּי מִנַּפְשִׁי אֶת נִקְמָתִי עַל־דְּבַר חֶמְלָתִי זֹאת.

פָּצוּעַ בְּפִיּוֹת זְבוּבֵי רוֹשׁ וְנָקוּב כְּמוֹ אֶבֶן מֵרֹב נִטְפֵי רֶשַׁע, כָּכָה יָשַׁבְתִּי בֵינֵיהֶם וְעוֹד נִסִּיתִי לְפַתּוֹת נַפְשִׁי לְהַאֲמִין לֵאמֹר: “תַּם וְנָקִי כָּל הַקָּטָן בְּרָב קָטְנוֹ!”

זוּלָתִי הַקֹּרְאִים לְנַפְשָׁם “הַטּוֹבִים”, אוֹתָם מָצָאתִי זְבוּבֵי רוֹשׁ לְפָנַי. עוֹקְצִים הֵם בְּרָב תֻּמָּתָם, מְכַזְּבִים הֵם בְּרָב תֻּמָּתָם – וְאֵיךְ זֶה יוּכְלוּ לִהְיוֹת תְּמִימִים עִמִּי!

מִי אֲשֶׁר יֵשֵׁב בְּתוֹךְ הַטּוֹבִים, אוֹתוֹ תְלַמֵּד הַחֶמְלָה לְכַזֵּב. הַחֶמְלָה תַכְבִּיד עַל הַנְּשָׁמוֹת הַחָפְשִׁיּוֹת אֶת הָרוּחַ מִסָּבִיב. כִּי סִכְלוּת הַטּוֹבִים אֵין לָהּ חֵקֶר.

הַסְתֵּר אֶת נַפְשִׁי וְאֶת עָשְׁרִי – אֶת זֶה לָמַדְתִּי בַשֶּׁפֶל: כִּי מָצָאתִי אֶת־כָּל אִישׁ עוֹד עָנִי בָרוּחַ. אָכֵן זֶה הָיָה הַכָּזָב אֲשֶׁר לְחֶמְלָתִי, כִּי יָדַעְתִּי עִם כָּל אִישׁ, –

– כִּי רָאִיתִי וַהֲרִיחוֹתִי עִם כָּל אִישׁ עַד מָה דַּי לוֹ הָרוּחַ וְעַד מָה לוֹ הָרוּחַ רַב מִדָּי!

חַכְמֵיהֶם הַיְבֵשִׁים: חֲכָמִים קָרָאתִי לָהֶם וְלֹא יְבֵשִׁים – כָּכָה לָמַדְתִּי לִבְלוֹעַ אֶת דִּבְרֵיהֶם. אֶת מְקַבְּרֵי־הַמֵּתִים אֲשֶׁר לָהֶם: חוֹקְרִים קָרָאתִי לָהֶם וּבוֹחֲנִים – כָּכָה לָמַדְתִּי לְהַחֲלִיף אֶת הַמִּלִּים.

וּמְקַבְּרֵי הַמֵּתִים רַק מַחֲלוֹת קָבְרוּ לָהֶם מִקְּבָרִים. מִתַּחַת לְעִיִּים עַתִּיקִים רוֹבְצִים רוּחוֹת רָעִים. אַל נָא לָנוּ לִשְׁגשׁ בַּטִּיט.

בִּנְחִירֵי תַאֲוָה אֲנִי שָׁב וְשֹׁאֵף חֻפְשַׁת הָרִים! נִפְדָּה עַתָּה אַפִּי מֵרֵיחוֹת תְּכוּנַת אָדָם!

רוּחוֹת אַמִּיצִים פּוֹגְעִים בִּי כְמוֹ יֵינוֹת אַמִּיצִים וְנִשְׁמָתִי מְזוֹרֶרֶת – מְזוֹרֶרֶת וְקֹרֵאת אֶל נַפְשִׁי בְצָהֳלָה: לִרְפוּאָה טוֹבָה!

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא

עַל שָׁלשׁ הָרָעוֹת

א

בַּחֲלוֹמִי, הוּא הָאַחֲרוֹן מֵחֲלוֹמוֹת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לִי, וַאֲנִי עוֹמֵד עַל פְּנֵי הַר; מִחוּץ לָעוֹלָם אֲנִי עוֹמֵד וּמַחֲזִיק מֹאזְנַיִם בְּיָדִי וְשׁוֹקֵל אֶת הָעוֹלָם.

הוֹי מַה קִדֵּם הַשַּׁחַר לַעֲלוֹת עָלַי הַיּוֹם! עַד לְהָעִירֵנִי לִהֵט אוֹתִי זֶה הַמְּקַנֵּא! קַנָּא הוּא תָמִיד עַל לַהֲטֵי חֲלוֹמוֹת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לִי. –

וְהָעוֹלָם נָכוֹן לְמִדָּה לְכָל אֲשֶׁר עִתּוֹ לְפָנָיו, טוֹב לְמִשְׁקָל לְכָל אֲשֶׁר יוֹדֵעַ לִשְׁקוֹל אוֹתוֹ הֵיטֵב, נֶחְמָד לְהִתְעוֹפֵף בּוֹ לְכָל אֲשֶׁר לוֹ כְנָפַיִם חֲזָקוֹת וְטוֹב לְחִידוֹת לְכָל אֲשֶׁר יִתְחַשָּׁב בִּמְפַצְּחֵי אֱגוֹזֵי אֱלֹהִים –: כָּכָה מָצָא חֲלוֹמִי אֶת הָעוֹלָם.

וַחֲלוֹמִי מַלָּח אַמִּיץ לֵב, חֶצְיוֹ אֳנִיָּה וְחֶצְיוֹ סְעָרָה, יוֹדֵעַ הוּא לַחֲשׁוֹת כִּזְבוּב קַיִץ, קְצַר רוּחַ הוּא כְדַיָּה בַשָּׁמַיִם. וְאוּלָם הַיּוֹם רַבּוּ אֹרֶךְ רוּחוֹ וְאֹרֶךְ עִתּוֹ לְבַעֲבוּר יִשְׁקוֹל!

הֶחָכְמָתִי דִבְּרָה עַל לִבּוֹ בַּסֵּתֶר, זֶה חָכְמַת יוֹמִי הָעֲלִיזָה וְהָעֵרָה, אֲשֶׁר לְכָל “הָעוֹלָמוֹת בְּאֵין קֵץ” תִּלְעַג? כִּי הִנֵּה הִיא אוֹמֶרֶת: “בַּאֲשֶׁר הַכֹּחַ שָׁם יִהְיֶה גַם הַמִּסְפָּר לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת; כֹּחַ לוֹ שִׁבְעָתָיִם”.

עַד מָה הִבִּיט חֲלוֹמִי בְּבִטְחָה אֶל הָעוֹלָם הַזֶּה הַנָּכוֹן לְקֵץ! לֹא תָאֵב הָיָה לַחֲדָשׁוֹת, לֹא תָאֵב לִישָׁנוֹת, לֹא יָרֵא הָיָה וְלֹא מְבַקֵּשׁ: –

– וּכְמוֹ נִתַּן תַּפּוּחַ מָלֵא עַל יָדִי, תַּפּוּחַ זָהָב אֲשֶׁר בָּשֵׁל וַאֲשֶׁר עוֹרוֹ קַר וְרַךְ כְּמֶשִׁי – כָּכָה נִתַּן הָעוֹלָם לִי –

– וּכְמוֹ קָרָא לִי עֵץ רְחַב עֲנָפִים וַחֲזַק חֵפֶץ וְגַם כָּפוּף בְּקָצֵהוּ לְבַעֲבוּר הֱיוֹתוֹ לְמִשְׁעֶנֶת וְגַם לַהֲדוֹם לְעָיֵף עֲלֵי דֶּרֶךְ: כָּכָה עָמַד הָעוֹלָם עַל פְּנֵי אִיִּי בְתוֹךְ הַיָּם:–

וּכְמוֹ הוֹשִׁיטוּ יָדַיִם עֲנֻגּוֹת אָרוֹן לִי, אָרוֹן וְהוּא פָתוּחַ אֱלֵי חֶדְוַת עֵינַיִם נִכְלָמוֹת וַחֲרֵדוֹת חֶרְדַּת כָּבוֹד: כָּכָה הָיָה הָעוֹלָם לִי: –

אֵין דֵּי חִידָה, עַד הַבְרִיחוֹ מֵעָלָיו אַהֲבַת בְּנֵי אָדָם, וְאֵין דֵּי פִּתְרוֹן, עַד יַשְׁנוֹ חָכְמַת אָדָם: כִּי־אִם עִנְיַן אָדָם נִבְחָר הָיָה הָעוֹלָם לִי, אֲשֶׁר כָּכָה מַרְבִּים לָתֵת בּוֹ דֹפִי!

מַה יְבָרֵךְ לִבִּי אֶת חֲלוֹם הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לִי, עַל כִּי כָכָה שָׁקַלְתִּי הַיּוֹם אֶת הָעוֹלָם! כְּמוֹ עִנְיַן־אָדָם נִבְחָר בָּא אֵלַי זֶה הַחֲלוֹם וְזֶה מְנַחֵם הַלְּבָבוֹת!

וּלְבַעֲבוּר עֲשׂוֹת יוֹמָם אֶת אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה בַלֵּילֹות וּלְבַעֲבוּר אֶלְמֹד וְאֲלַמֵּד עַל־פִּיו אֶת־כָּל הַטּוֹב אֲשֶׁר לוֹ: הִנֵּה אָנֹכִי מְמַהֵר עַתָּה לָתֵת עַל כַּפּוֹת הַמֹּאזְנַיִם אֶת שָׁלשׁ הַגְּדוֹלוֹת מִכָּל הָרָעוֹת וְאֶשְׁקוֹל אוֹתָן בְּמִשְׁקַל־אָדָם נִבְחָר. –

מִי אֲשֶׁר לִמֵּד לְבָרֵךְ גַּם לְקַלֵּל לִמֵּד: מִי הַשְּׁלשָׁה בְכָל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם אֲשֶׁר קֻלְּלוּ שִׁבְעָתַיִם? אוֹתָם אָשֵׂם נָא עַל כַּפּוֹת הַמֹּאזְנַיִם!

אַהֲבַת תַּעֲנֻגּוֹת, תַּאֲוַת מֶמְשָׁלָה וְאַהֲבַת אָדָם אֶת נַפְשׁוֹ: שָׁלשׁ אֵלֶּה קֻלְּלוּ עַד עַתָּה הֵיטֵב הֵיטֵב וְאֶת דִּבָּתָן הֵבִיאוּ רָעָה עִם כָּזָב: – אֶת אֵלֶּה אֶשְׁקֹל־נָא הֵיטֵב בְּמֹאזְנֵי אָדָם.

הָבוּ! הִנֵּה פֹה הָרִי בְתוֹךְ הַיָּם וּפֹה הִנֵּה הַיָּם: וָזֶה מִתְגּוֹלֵל אֵלַי וּמַחֲלִיק וּמַחֲנִיף, – זֶה הַכֶּלֶב הַנּוֹרָא, הַזָּקֵן וְהַנֶּאֱמָן עִם מֵאוֹת רָאשָׁיו אֲשֶׁר אָהַבְתִּי.

הָבוּ! פֹּה מִמַּעַל לַיָּם הַמִּתְגּוֹלֵל אַחֲזִיק בְמֹאזְנַיִם, וְגַם עֵד אֶבְחַר לִי, לְבַעֲבוּר יַבִּיט וְיִרְאֶה – אוֹתְךָ עֵץ הַבֹּדְדִים חֲזַק הָרֵיחַ וּכְבַד הַכִּפָּה אֲשֶׁר אָהַבְתִּי! –

אֵי זֶה הַגֶּשֶׁר אֲשֶׁר יַעֲבוֹר בּוֹ זֶה “עַתָּה” אֶל זֶה “לְפָנִים”? וּמַה הַכֹּחַ אֲשֶׁר עַל פִּיו יִתְאַמֵּץ הַנִּשָׂא אֶל הַשָּׁפָל? וּמִי יְצַוֶּה גַם עַל הַנִּשָּׂא – כִּי עוֹד יִצְמַח וְיַעֲלֶה? –

עַתָּה הִנֵּה עוֹמְדִים הַמֹּאזְנַיִם יְשָׁרִים וְדוֹמְמִים: שָׁלשׁ שְׁאֵלוֹת כְּבֵדוֹת הִטַּלְתִּי עַל פְּנֵי הַכַּף הָאַחַת וְשָׁלשׁ תְּשׁוּבוֹת כְּבֵדוֹת נֹשֵׂאת הַכַּף הַשֵּׁנִית.

ב

אַהֲבַת תַּעֲנֻגּוֹת – קוֹץ וְסִלּוֹן לְכָל בּוֹזֵי הַבָּשָׂר הַלְּבוּשִׁים שַׂק וּבְשֵׁם “עוֹלָם” הָיְתָה לִקְלָלָה בְּעֵינֵי כָל יוֹשְׁבֵי מֵאַחֲרֵי הָעוֹלָם. כִּי לוֹעֶגֶת וּמְצַחֶקֶת הִיא לְכָל חָכְמַת שָׁוְא וְתוֹרַת שָׁוְא.

אַהֲבַת תַּעֲנֻגּוֹת – אֵשׁ מְהַבְהֶבֶת לָאֲסַפְסוּף, אֲשֶׁר בָּהּ יִשָּׂרֵף, וְתַנּוּר רְחָבָה בֹעֶרֶת וּמְחַרְחֶרֶת לְכָל עֵץ רִקָּבוֹן וְכָל בְּלוֹאֵי סְחָבוֹת מַעֲלֵי צַחֲנָה.

אַהֲבַת תַּעֲנֻגּוֹת – תְּמִימָה וְחָפְשִׁית לְכָל לֵב חָפְשִׁי, נַחַת־גַּנִּים לָאֲדָמָה, שִׁפְעַת תּוֹדָה אֲשֶׁר יִשָּׂא הֶעָתִיד לְכָל אֲשֶׁר עַתָּה.

אַהֲבַת תַּעֲנֻגּוֹת – רוֹשׁ מָתוֹק רַק לָזֶה אֲשֶׁר נוֹבֵל, וְאוּלָם רִפְאוּת לֵב גְּדוֹלָה הִיא לְכָל חֵפֶץ־אֲרִי וְיֵין הַיֵּינוֹת הַמְּשֻׁמָּר בְּקִנְאָה גְדוֹלָה.

אַהֲבַת תַּעֲנֻגּוֹת – אשֶׁר עַל־פִּי מָשָׁל לְכָל אשֶׁר נִשְּׂגָב אֲשֶׁר יָבֹא וְלַנִּשְׂגָּבָה מִכָּל תִּקְוָה. כִּי לָרַבִּים הִיא נוֹתֶנֶת תִּקְוָה אֲשֶׁר יִתְחַתְּנוּ וְעוֹד יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר יִתְחַתְּנוּ, –

– לָרַבִּים אֲשֶׁר זָרִים אִישׁ לְאָחִיו שִׁבְעָתַיִם מֵאֲשֶׁר יִהְיֶה אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ: – וּמִי יוֹדֵעַ עַד הַיְסוֹד עַד כַּמָּה זָרִים אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ!

אַהֲבַת תַּעֲנֻגּוֹת –וְאוּלָם אֶבְנֶה נָא גְדֵרוֹת לְמַחְשְׁבוֹתַי וְאַף גַּם לְמִלַּי: פֶּן יִתְגַּנְּבוּ אֶל תּוֹךְ גַּנֵּי חֲזִירִים וּפוֹשְׁטִים! –

תַּאֲוַת מֶמְשָׁלָה – שֵׁבֶט לְהָבִים בְּיַד הַקָּשִׁים מִכָּל קְשֵׁי הַלֵּב; מוּסַר אַכְזָרִי אֲשֶׁר נָכוֹן לָאִישׁ הָאַכְזָר מִכָּל אַכְזָרִים; הַלֶּהָבָה הַקֹּדֶרֶת אֲשֶׁר לִמְדֹרוֹת אֵשׁ חַיּוֹת בַּעֲבוּר הַפּוֹשְׁעִים.

תַּאֲוַת מֶמְשָׁלָה – הַמַּעֲצֹרֶת הַצָּרָה אֲשֶׁר תּוּשַׂם בְּפִי כָּל הָעַמִּים עַרְלֵי הַלֵּב; הַלּוֹעֶגֶת הַמַּלְעִיגָה לְכָל צְדָקָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה נְכוֹנָה; הַרוֹכֶבֶת אֲשֶׁר תִּרְכַּב עַל כָּל סוּס וְעַל כָּל גַּאֲוָה.

תַּאֲוַת מֶמְשָׁלָה – זְוָעַת־אֲדָמָה אֲשֶׁר תְּנַפֵּץ אֶת־כָּל אֲשֶׁר רָקַב וַאֲשֶׁר תַּחֲשׁוֹף אוֹתוֹ; הַשּׁוֹבֶרֶת הַמִּתְגּוֹלֶלֶת וּמִתְנַפֶּלֶת וְעוֹנֶשֶׁת אֲשֶׁר לְכָל הַקְּבָרִים הַמּוּטָחִים טִיחַ; אוֹת־הַשְּׁאֵלָה הַמַּזְהִיר אֲשֶׁר עַל יַד כָּל תְּשׁוּבָה בְטֶרֶם מוֹעֵד.

תַּאֲוַת מֶמְשָׁלָה – אֲשֶׁר לְמַרְאֶיהָ שׁוֹרֵץ הָאָדָם וְזוֹחֵל וְעוֹבֵד עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ וְהָיָה שָׁפָל מִן הַנָּחָש וּמִן הַחֲזִיר: – עַד כִּי בְאַחֲרִיתוֹ יִצְעַק מִקֶּרֶב לִבּוֹ הַבּוּז הַגָּדוֹל –,

תַּאֲוַת מֶמְשָׁלָה – הַמְּלַמֶּדֶת הַנּוֹרָאָה אֲשֶר תְּלַמֵּד אֶת הַבּוּז הַגָּדוֹל, הַקֹּרֵאת לְעָרִים וְלַעֲשִׁירִים עַל פְּנֵיהֶם: “סוּר לְךָ מִזֶּה!” – עַד כִּי בְאַחֲרִיתָם יַעֲלֶה קוֹל הַצְּעָקָה מִקֶּרֶב לִבָּם הֵמָּה: “אָסוּר לִי מִזֶּה!”

תַּאֲוַת מֶמְשָׁלָה – וְאוּלָם עֹלָה הִיא וְלוֹקַחַת לֵב גַם עַד הַטְּהוֹרִים וְהַבֹּדְדִים וְעַד מְרוֹם הַגֹּבַהּ הַמּוֹצֵא שִׂפְקוֹ בְקִרְבּוֹ, וְהִיא לֹהֶטֶת כְּמוֹ אַהֲבָה אֲשֶׁר תְּתָו עַל פְּנֵי שְׁמֵי אֲדָמָה נְעִימוֹת אַרְגָּמָן לוֹקְחוֹת לֵב.

תַּאֲוַת מֶמְשָׁלָה: – אָכֵן מִי יִקְרָא לָזֶה תַאֲוָה, אִם הַנִּשְׂגָּב יִתְאַמֵּץ לְמַטָּה לְבַעֲבוּר הֱיוֹת לוֹ עֹז! חַי אֲנִי אִם יֵשׁ תַּאֲוָה וְתוֹעֵבָה בַחֵשֶׁק אֲשֶׁר כָּזֶה וּבִירִידָה אֲשֶׁר כָּזֹאת!

אֲשֶׁר מְרוֹם הַגֹּבַהּ הַבֹּדֵד לֹא יִהְיֶה בָדָד לָנֶצַח וְלֹא לָנֶצַח יִמְצָא שִׂפְקוֹ רַק בְּקִרְבּוֹ; אֲשֶׁר יָבֹא הָהָר אֶל הָעֵמֶק וְרוּחוֹת הַגֹּבַהּ אֶל הַמּוֹרְדוֹת: –

הוֹי מִי יִמְצָא אֶת הַשֵּׁם הַנָּכוֹן, אֶת שֵׁם הַקֹּדֶשׁ וְאֶת שֵׁם הַכָּבוֹד אֲשֶׁר לַתְּשׁוּקָה הַזֹּאת! “הַצְּדָקָה הַנּוֹתֶנֶת” – כָּכָה קָרָא סָרַתּוּסְטְרָא לְפָנִים שֵׁם לָזֶה אֲשֶׁר שֵׁם אֵין לוֹ.

וְאָז הָיָה גַם הַדָּבָר – וְחַי אֲנִי כִּי הָיָה כָזֶה בַפַּעַם הָרִאשֹׁנָה! – אֲשֶׁר בִּדְבָרוֹ הִלֵּל בַקָּהָל אֶת אַהֲבַת הָאָדָם לְנַפְשׁוֹ "זֹאת הָאַהֲבָה הַבְּרִיאָה וְהַמְּלֵאָה, הַנּוֹבַעַת מִקֶּרֶב נְשָׁמָה חֲזָקָה: –

– מִקֶּרֶב נְשָׁמָה חֲזָקָה, אֲשֶׁר חֵלֶק מִמֶּנָּה יִהְיֶה גַם הַבָּשָׂר הַנַּעֲלָה, זֶה הַיָּפֶה וְהַנִּשְׂגָּב וּמֵשִׁיב נֶפֶשׁ, אֲשֶׁר כָּל עִנְיָן מִסָּבִיב יִהְיֶה לוֹ לִרְאִי מְלֻטָּש:

– זֶה הַבָּשָׂר הֶעָנוֹג וְלוֹקֵחַ לֵב, זֶה הַמְּרַקֵּד אֲשֶׁר מְשָׁלוֹ וְתַמְצִיתוֹ הִיא הַנְּשָׁמָה הַשְּׂמֵחָה עַל נַפְשָׁהּ הִיא. שִׂמְחַת־נֶפֶשׁ אֲשֶׁר לִבְשָׂרִים וְלִגְשָׁמוֹת כָּאֵלֶּה תִקְרָא לְנַפְשָׁהּ "צְדָקָה.

בִּדְבָרֶיהָ עַל הַטּוֹב וְהָרָע תְּסוֹכֵךְ שִׂמְחַת־נֶפֶשׁ זֹאת לְנַפְשָׁהּ כְּמוֹ בַאֲשֵׁרוֹת קְדוֹשׁוֹת; בִּשְׁמוֹת אָשְׁרָהּ תַּבְרִיחַ מֵעָלֶיהָ אֶת כָּל נִקְלֶה.

אֶת כָּל רְפֵה־יָדַיִם תַּבְרִיחַ מֵעָלֶיהָ; כִּי כָכָה הִיא דֹבֶרֶת: רַע – זֶה רְפֵה־הַיָּדַיִם! נִקְלֶה יִהְיֶה בְעֵינֶיהָ כָּל הַדֹּאֵג תָּמִיד וְנֶאֱנָח תָּמִיד וּמִתְאוֹנֵן תָּמִיד וְגַם אֲשֶׁר יְלַקֵּט פֶּרֶט הַיִּתְרוֹנוֹת הַקְּטַנִּים.

וְגַם נִקְלָה בְעֵינֶיהָ כָּל חָכְמָה הֹגָה נְכָאִים: כִּי חַי אֲנִי, גַּם חָכְמָה יֵשׁ, אֲשֶׁר תִּפְרַח בַּחֲשֵׁכָה, חָכְמַת צֵל לַיְלָה הַמִּתְיַפַּחַת תָּמִיד וְאוֹמֶרֶת: “הַכֹּל הָבֶל!”

וְשָׁפָל בְּעֵינֶיהָ חֹסֶר־הָאֱמוּנָה הֶחָרֵד תָּמִיד וְכָל אֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ שְׁבוּעוֹת תַּחַת מַבָּטֵי עֵינַיִם וְתַחַת יָדַיִם: גַּם כָּל חָכְמָה אֲשֶׁר רַב מִדַּי לֹא תִתֵּן אֵמוּן בָּאִישׁ, כִּי זֶה דֶרֶךְ נְשָׁמוֹת רְפוֹת יָדַיִם.

וְשִׁבְעָתַיִם שָׁפָל בְּעֵינֶיהָ כָּל הַמִּתְרַצֶּה בִן־רֶגַע וּמִתְרַפֵּס לִפְנֵי כֹל כַּכֶּלֶב וּמִתְנַפֵּל כָּרֶגַע עַל גַבּוֹ וּמָלֵא תָמִיד עֲנָוָה; גַּם חָכְמָה יֵשׁ, אֲשֶׁר עִמָּהּ עֲנָוָה כָזֹאת וְדֶרֶךְ כֶּלֶב כָּזֶה, וְהִיא מִתְחַסֶּדֶת וּמִתְרַצָּה כָרֶגַע.

וְאוּלָם נִתְעָב שִׁבְעָתַיִם מִכָּל זֶה וְגַם לְזָרָא לָה כָּל אֲשֶׁר לֹא יְנַסֶּה לַעֲמוֹד עַל נַפְשׁוֹ; אֲשֶׁר יִבְלַע בִּנְעִימוֹת קִיא רוֹשׁ וּלְזוּת עֵינַיִם וְסוֹבֵל תָּמִיד וְסוֹבֵל הַכֹּל וּמוֹצֵא שִׂפְקוֹ בַכֹּל: כִּי זֶה דֶּרֶךְ עֲבָדִים.

אִם לְאֵלִים יִהְיֶה אִישׁ עֶבֶד וְסִיר רַחַץ לְאֵלִים וְאִם לִבְנֵי אָדָם וּלְמַחְשְׁבוֹת אָדָם תְּפֵלוֹת: עַל כָּל דֶּרֶךְ עֲבָדִים תִּירַק אֶת רֻקָּהּ זֹאת אַהֲבַת־נֶפֶשׁ הַנִּשָּׂאָה אֲשֶׁר יֶאֱהַב אָדָם אֶת נַפְשׁוֹ!

רַע – כָּכָה הִיא קֹרֵאת לְכָל אֲשֶר כָּתוּת וּמָעוּךְ וּכְבַד עַבְדּוּת, לְכָל נְלוֹזֵי הָעֵינַיִם בְּאֶפֶס בִּטְחָה וּלְכָל הַלְּבָבוֹת הַנִּלְחָצִים וּלְדֶרֶךְ שֶׁקֶר אֲשֶׁר לָאָדָם לְהִתְרַפֵּס תָּמִיד וּלְנַשֵּׁק בִּשְׂפָתַיִם רְחָבוֹת וְרָפוֹת.

וְחָכְמַת שָׁוְא: כָּכָה תִקְרָא לְכָל אֲשֶׁר יַעֲרִימוּ אֲנָשִׁים עֲבָדִים וּזְקֵנִים וַעֲיֵפִים; וְשִׁבְעָתַיִם כָּכָה לְכָל־סִכְלוּת הַכֹּהֲנִים הָרְשָׁעָה עִם שִׁגְעוֹתֶיהָ וְשִׁגְיוֹנוֹתֶיהָ!

וְחַכְמֵי שָׁוְא כָּל הַכֹּהֲנִים וַעֲיֵפֵי הָעוֹלָם וְכָל אֲשֶׁר מָלְאָה נִשְׁמָתוֹ דֶרֶךְ נָשִׁים וְדֶרֶךְ עֲבָדִים. אָכֵן עִוּוּ נַעֲוֵי לֵב אֵלֶּה אֶת אַהֲבַת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר יֶאֱהַב אָדָם אֶת נַפְשׁוֹ!

וַאֲשֶׁר עִוּוּ אֶת אַהֲבַת הַנֶּפֶשׁ – לָזֹאת קָרְאוּ צְדָקָה! וְשָׁכֹחַ אֶת נַפְשׁוֹ וְאֶת עַצְמוֹ – אֶת זֹאת שָׁאֲלוּ מִנַּפְשָׁם בִּצְדָקָה כָּל רְפֵי הַיָּדַיִם וְהָעַכָּבִישִׁים עֲיֵפֵי הָעוֹלָם!

וְאוּלָם הִנֵּה יוֹם בָּא עַל כָּל אֵלֶּה, הִנֵּה חֲדָשָׁה, הִנֵּה חֶרֶב הַמִּשְׁפָּט, הִנֵּה מוֹעֵד הַצָּהֳרַיִם הַגָּדוֹל – אֲשֶׁר יָאִיר הָאוֹר עַל כֹּל!

ואשר יאמר קדוש וברוך ל“אנכי” אשר בנפשו וברוכה האהבה אשר יאהב אדם את נפשו, חי אני כי בזה יאמר את אשר הוא יודע והיה לאיש דעת, כי ככה יאמר: "ראה הנה בא, הנה קרוב מוֹעֵד הַצָּהֳרַיִם הַגָּדוֹל! "

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא

עַל רוּחַ הַכְּבֵדוּת

א

פִּי הַמְּדַבֵּר – לָעָם נְתַתִּיו: קָשׁוֹת אֲדַבֵר וְכִלְבָבִי, רַב מִדַּי מִהְיוֹת דְבָרַי לְאַרְנְבוֹת הַמֶּשִׁי. וְזָר שִׁבְעָתַיִם יִהְיֶה דָּבָר בְאָזְנֵי כָּל דְּגֵי־הַדּיוֹ וְשׁוּעָלֵי הַנּוֹצָה.

יָדִי – יַד פֶּתִי: אוֹי לַשֻּׁלְחָנוֹת וְלַקִּירוֹת וּלְכָל דָּבָר אֲשֶׁר עוֹד בּוֹ מָקוֹם לְצַעֲצֻעֵי פֶתִי וּלְשַׁעֲשֻׁעֵי פֶתִי!

רַגְלִי – רֶגֶל סוּס; בָּהּ אֲדַלֵג וְאֶדְהַר עַל עֵצִים וְעַל אֲבָנִים, בַּשָּׂדוֹת וּבְעַרְבוֹת מִדְבָּר, וּתְרוּעַת שָׂטָן עִמִּי בְשֶׁטֶף מְרוּצָתִי.

בִּטְנִי – הֲבֶטֶן נֶשֶׁר הִיא? כִּי נֶחְמָד לָהּ מִכֹּל בְּשַׂר שֵׂיּוֹת. וְאָמְנָם אֵין זֹאת כִּי אִם בֶּטֶן בַעַל כָּנָף לִי.

קַל וּמְעַט אָכְלִי, שׁוֹקֵד אֲנִי וְרוּחִי בִי קְצָרָה לָעוּף וּלְהִתְעוֹפֵף תָּמִיד מִמְּקוֹמִי – זֶה דַרְכִּי מֵעוֹדִי, וְזֶה הֲלֹא דֶרֶךְ בַּעַל כְּנָפִַם!

בְּשַׁגָּם אָנֹכִי שׂוֹנֵא לְרוּחַ הַכְּבֵדוּת, וְזֶה הֲלֹא דֶּרֶךְ בַּעֲלֵי כְנָפַיִם: וְחַי אָנֹכִי כִּי שִׂנְאָתִי שִׂנְאַת נֶפֶשׁ, שִׂנְאַת מָוֶת, שִׂנְאַת בְּלִי תַכְלִית! עַד אָנָה לֹא עָפָה וְעַד מָה לֹא הִתְעוֹפְפָה כְבָר שִׂנְאָתִי!

וְעַל זֹאת יָכֹל יָכֹלְתִּי לָשֵׂאת אֶת מְשָׁלִי – וְגַם נָכוֹן אֲנִי לָשֵׂאת אוֹתוֹ; אִם אָמְנָם בָּדָד אֲנִי בַבַּיִת הָרֵיק, וְאִם אֶשָּׂא מְשָׁלִי – רַק בְּאָזְנַי אֶשָׂאֵהוּ.

יֵשׁ מוֹשְׁלֵי מָשָׁל אֲשֶׁר רַק בִּהְיוֹת הַבַּיִת מָלֵא וְהָפַךְ גְּרוֹנָם לִהְיוֹת רַךְ וְיָדָם תִּהְיֶה לְבַעֲלַת דְּבָרִים וְעֵינָם תָּפִיק חָכְמָה וְלִבָּם יֵעוֹר: – אֶל אֵלֶּה לֹא דָמִיתִי.

ב

מִי אֲשֶׁר יְלַמֵּד בְּאַחֲרִית הַיָּמִים אֶת בּנֵי הָאָדָם לָעוּף, וְהֶעְתִּיק הָאִישׁ הַזֶּה מִמְּקוֹמָן אֶת כָּל אַבְנֵי הַגְּבוּלִים; כָּל אַבְנֵי הַגְּבוּלִים תָּעוֹפְנָה אַחֲרָיו גַּם הֵן הַשָּׁמַיְמָה וְלָאֲדָמָה יִקְרָא שֵׁם חָדָשׁ – “הַקַּלָּה”.

מְמַהֶרֶת הַיַּעֲנָה לָעוּף מִכָּל סוּס, וְאוּלָם גַּם הִיא עוֹד תָּשִׂים בִּכְבֵדוּת אֶת רֹאשָׁה לְתוֹךְ הָאֲדָמָה הַכְּבֵדָה: כֵּן מִשְׁפַּט הָאָדָם אֲשֶׁר לָעוּף אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ.

כְּבֵדִים לוֹ הָאֲדָמָה וְהַחַיִּים – כִּי כָכָה יַחְפּוֹץ רוּחַ הַכְּבֵדוּת! וְאוּלָם מִי אֲשֶׁר יַחְפּוֹץ לִהְיוֹת קַל וְלִהְיוֹת לְצִפּוֹר, עָלָיו הִיא שׂוּמָה לְאַהֲבָה אֶת נַפְשׁוֹ: – זֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מוֹרֶה.

לֹא אַהֲבַת הַדֹּאֲבִים וְהַכֹּאֲבִים – כִּי גַם אַהֲבַת הָאָדָם אֶת נַפְשׁוֹ מַעֲלָה צַחֲנָה בְּמַחֲנֵה הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה!

שׂוּמָה עַל הָאָדָם לִלְמוֹד לְאַהֲבָה אֶת־נַפְשׁוֹ – זֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מוֹרֶה – וְהָאַהֲבָה אַהֲבָה שְׁלֵמָה וּבְרִיאָה: לְמַעַן אֲשֶׁר יוּכַל הָאָדָם לָגוּר עִם נַפְשׁוֹ וְלֹא יִדֹּד עוֹד לְמֶרְחַקִּים.

וּבִהְיוֹתוֹ נוֹדֵד לְמֶרְחַקִּים וְקָרָא לָזֶה שֵׁם " אַהֲבָה לְרֵעֵהוּ כָּמוֹהוּ"; בְּשֵׁם הַזֶּה הִרְבּוּ עַד כֹּה כְזָבִים וַחֲנֻפָּה דַיָּם, וּמִכֻּלָּם כִּזְבוּ וְהֶחֱנִיפוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר הָיוּ הֵמָּה לְמַשָּׂא כָבֵד עַל־כָּל הָעוֹלָם.

אָמְנָם לֹא לַיּוֹם הַזֶּה וְלֹא לְמָחָר הַחֹק, אֲשֶׁר יִלְמוֹד הָאָדָם לְאַהֲבָה אֶת נַפְשׁוֹ, כִּי־אִם מִכָּל כִּשְׁרוֹנוֹת הָאָדָם הוּא הֶעָמוֹק וְהֶעָרוּם וְהָאַחֲרוֹן וּמְלֵא אֹרֶךְ רוּחַ.

מִי אֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ דְבַר־מָה אֲשֶׁר הוּא קִנְיָנוֹ וְקִנְיַן נַפְשׁוֹ, וְהִסְתִּיר הָאִישׁ הַזֶּה אֶת שֶׁלוֹ בְקֶרֶב נַפְשׁוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב; מִכָּל הַמַּטְמוֹנִים חוֹפֵר הָאָדָם אֶת מַטְמוֹנוֹ שֶׁלוֹ רַק בָּאַחֲרוֹנָה, – כָּכָה יִפְעַל רוּחַ הַכְּבֵדוּת.

עוֹד בְּעֶרֶשׂ יַלְדוּתֵנוּ נוֹתְנִים עָלֵינוּ מִלִּים וַעֲרָכִים כְּבֵדִים; “טוֹב” וָ“רָע” – כָּכָה יִקָּרֵא הַמַּתָּן וְהַמֹּהַר הַזֶּה. בִּגְלָלָם יִסְלְחוּ לָנוּ אֶת עֲוֹנֵנוּ כִּי חַיִּים אֲנַחְנוּ.

וְזֶה אֲשֶׁר יִקְרְאוּ " הָבָה וְיָבֹאוּ הַיְּלָדִים אֵלֵינוּ!" לְמַעַן אֲשֶׁר יַאַסְרוּ עֲלֵיהֶם בְּעוֹדָם בְּשַׁחַר יַלְדּוּתָם לְאַהֲבָה אֶת נַפְשָׁם הֵמָּה: כָּכָה יִפְעַל רוּחַ הַכְּבֵדוּת.

וַאֲנַחְנוּ נֹשְׂאִים בֶּאֱמוּנָה עַל שִׁכְמֵנוּ הַקָּשֶׁה עַל פְּנֵי צְחִיחֵי הָרִים אֶת אֲשֶׁר הוּנָח עָלֵינוּ! וְהָיָה כַאֲשֶׁר תֵּרֵד מֵעָלֵינוּ הַזֵּעָה: וְעָנוּ וְאָמְרוּ לָנוּ: “אָכֵן כְּבֵדִים הַחַיִּים מִנְּשׂוֹא!”

וְאוּלָם רַק הָאָדָם כָּבֵד עַל נַפְשׁוֹ מִנְּשׂוֹא! וְזֶה רַק יַעַן אֲשֶׁר יִשָּׂא עַל שִׁכְמוֹ זָרוֹת רַבּוֹת. כְּמוֹ גָמָל הוּא כּוֹרֵעַ אָרְצָה וְחִכָּה עַד אֲשֶׁר יַעֲמִיסוּ עָלָיו מַעֲמָסָה גְדוֹלָה.

וְיוֹתֵר מִכֻּלָּם יַעֲשֶׂה כָכָה הָאָדָם הֶחָזָק לְמוּד מַשָּׂא וּמְלֵא יִרְאַת כָּבוֹד: מִלִּים וַעֲרָכִים זָרִים רַב מִדַּי הוּא מַעֲמִיס עַל נַפְשׁוֹ – אָז יֵחָשְׁבוּ הַחַיִּים בְּעֵינָיו לְמִדְבָּר!

וְחַי אֲנִי אִם לֹא כָבֵד לָאָדָם לָשֵׂאת רַבּוֹת גַּם מֵאֲשֶׁר לְנַפְשׁוֹ הוּא! וְהַרְבֵּה בְקֶרֶב הָאָדָם פְּנִימָה אֲשֶׁר מִשְׁפָּטוֹ כְּמִשְׁפַּט שֶׁרֶץ־הַקְּלִפָּה: מְתֹעָב וְחֲלַקְלַק וְקָשֶׁה מֵאֱחֹז בּוֹ, –

אֲשֶׁר קְלִפָּה יָפָה עִם צַעֲצֻעִים יָפִים תִּהְיֶה לוֹ לְמֵלִיץ. וְאוּלָם גַּם אֶת הַמְּלָאכָה הַזֹּאת עָלֵינוּ לִלְמוֹד: לִהְיוֹת לָנוּ קְלִפָּה עִם מַרְאֶה יָפֶה וְחָכְמָה עִוֶּרֶת!

וְגַם בָּזֹאת עוֹד רַבּוֹת עִם הָאָדָם אֲשֶׁר יַתְעוּ אוֹתָנוּ: כִּי יֵשׁ קְלִפָּה אֲשֶׁר תִּהְיֶה קַלָּה וַאֲבֵלָה וְהִיא קְלִפָּה הַרְבֵּה מִדָּי. יֵשׁ לֵב טוֹב הַרְבֵּה וְכֹח הַרְבֵּה אֲשֶׁר לֹא יֻכְּרוּ לָנֶצַח; מַטְעַמִּים נֶחְמָדִים רַבִּים לֹא יִמְצְאוּ טוֹעֵם!

וְהַנֶּחְמָדוֹת בַּנָּשִׁים יוֹדְעוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה: מְעַט מִשְׁמַן בָּשָׂר יוֹתֵר, מְעַט רָזוֹן יוֹתֵר – עַד כַּמָּה תָלוּי הַגּוֹרָל בִּמְעַט אֲשֶׁר כָּזֶה!

קָשֶׁה הָאָדָם מִלְּהִגָלוֹת וְשִׁבְעָתַיִם יִקֶּשׁ דְבַר הִגָּלוֹתוֹ לְנַפְשׁוֹ הוּא; יֵש אֲשֶׁר יְכַזֵּב הָרוּחַ בִּדְבַר הַנְּשָׁמָה. כָּכָה יִפְעַל רוּחַ הַכְּבֵדוּת.

וְאוּלָם זֶה גִלָּה אֶת נַפְשׁוֹ, אֲשֶׁר יֹאמַר: הִנֵּה זֶה טוּבִי אֲנִי וְזֹאת רָעָתִי אֲנִי; בָּזֹאת סָתַם אֶת פִּי הָעֲטַלֵף וְאֶת פִּי הַגַּמָּד הָאוֹמְרִים: “טוֹב לַכֹּל, רָע לַכֹּל”.

אָמְנָם גַּם אֵלֶּה לֹא אוּכַל כַּלְכֵּל, אֲשֶׁר כָּל־דָּבָר טוֹב בְּעֵינֵיהֶם וַאֲשֶׁר טוֹב בְּעֵינֵיהֶם הָעוֹלָם הַזֶּה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת. לָהֶם אֲנִי קֹרֵא: מוֹצְאִים סִפְקָם מֵאֵין כְּמוֹהֶם:

הוֹי לַמּוֹצְאִים סִפְקָם מֵאֵין כְּמוֹהֶם אֲשֶׁר כָּל־דָּבָר יִטְעַם לָהֶם: הַטַּעַם הַזֶּה אֵינֶנּוּ הַנִּבְחָר! שַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַלְּשׁוֹנוֹת וְאֶת הַקְּרָבַיִם הַמַּמְרִים וְהַבֹּרְרִים אֲשֶׁר לָמְדוּ לַעֲנוֹת “אָנֹכִי” וִ“יהִי” וְ“לֹא”.

וְאוּלָם לָעֹס אֶת־כָּל וְאַכֵּל אֶת־כָּל – זֶה אֹרַח לַחֲזִירִים! וְנָעֹר תָּמִיד “יְ־הִי” – אֶת־זֶה לָמַד רַק הַחֲמוֹר וּמִי אֲשֶׁר כָּמֹהוּ! –

הַצָּהֹב הֶעָמוֹק וְהָאָדוֹם הַלֹּהֵט: אֶת־זֶה רָצָה טַעֲמִי אֲנִי; דָּם הוּא מוֹסֵךְ לְתוֹךְ כָּל הַצְּבָעִים. וְאוּלָם מִי אֲשֶׁר יָטוּחַ אֶת־בֵּיתוֹ לָבָן וְהֵעִיד זֶה עַל נַפְשׁוֹ לְפָנַי כִּי נִשְׁמָתוֹ מוּטַחַת לָבָן.

אֵלֶּה מִזֶּה אֹהֲבִים אֶת הַחֲנוּטִים וְאֵלֶּה מִזֶּה אֶת הָרוּחוֹת הַתּוֹעוֹת וּשְׁנֵיהֶם שֹנְאִים לְכָל בָּשָׁר וּלְכָל דָּם – הוֹי מַה יִגְעַל טַעֲמִי אֶת־שְׁנֵיהֶם! כִּי אֹהֵב דָּם אָנֹכִי.

וְגַם שָׁם לֹא אֶחְפֹּץ שֶׁבֶת וְהִסְתּוֹפֵף בִּמְקוֹם כָּל אִישׁ יוֹרֵק וּמֵקִיא: זֶה לִי טַעֲמִי אֲנִי; נִבְחָר לִי שֶׁבֶת עִם גַּנָּבִים וְעִם מְחַלְּלֵי שְׁבוּעָה. אֵין אִישׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה זָהָב בּפִיו.

וּמִכָּל אֵלֶּה נִתְעָבִים לִי שִׁבְעָתַיִם כָּל הַמְּלַקְּקִים רֹק. וְהַנִּתְעָב מִכָּל חַיַּת הָאָדָם אֲשֶׁר מָצָאתִי, לוֹ קָרָאתִי מְלַקֵּק קְעָרוֹת עַל שֻׁלְחָנוֹת זָרִים: לֹא חָפֵץ זֶה לְאַהֲבָה וְעַל הָאַהֲבָה הוּא חָי.

וְאֻמְלָלִים אָנֹכִי קֹרֵא לְכָל־אֵלֶּה אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם רַק הַבְּחִירָה הָאַחַת: לִהְיוֹת חַיּוֹת רָעוֹת אוֹ לִהְיוֹת כּוֹבְשֵׁי חַיּוֹת רָעִים; בֵּינֵיהֶם לֹא חָפְצָה נַפְשִׁי לִבְנוֹת לִי סֻכּוֹת.

וְאֻמְלָלִים אָנֹכֵי קֹרֵא גַם לָאֵלֶּה אֲשֶׁר תָּמִיד שׂוּמָה עֲלֵיהֶם לְחַכּוֹת, – אוֹתָם יִגְעַל טַעֲמִי: כָּל לוֹקְחֵי מִסִּים וּכְנַעֲנִים וּמְלָכִים וְיֶתֶר שׁוֹמְרֵי הָאֲרָצוֹת וְשׁוֹמְרֵי הַחֲנֻיּוֹת.

חַי אֲנִי אִם לֹא לָמַדְתִּי גַם אֲנִי לְחַכּוֹת – וְעַד הַיְסוֹד לָמַדְתִּי; וְאוּלָם רַק לְחַכּוֹת לְנַפְשִׁי. וְיוֹתֵר מִכָּל לָמַדְתִּי עֲמוֹד וַהֲלוֹךְ וְרוּץ וְדַלֵּג וַעֲלוֹת וּרְקוֹד.

וְאוּלָם זֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מוֹרֶה: מִי הֶחָפֵץ לִלְמוֹד לָעוּף בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, שׂוּמָה עָלָיו לִלְמוֹד בָּרִאשֹׁנָה עֲמוֹד וַהֲלוֹך וְרוּץ וְדַלֵּג וַעֲלוֹת וּרְקוֹד: – לֹא בְּהִתְעוֹפֵף אִישׁ יִלְמדֹ לְהִתְעוֹפֵף!

בְּסוּלָמֵי־חֲבָלִים לָמַדְתִּי לַעֲלוֹת בְּחַלּוֹנוֹת שׁוֹנִים, בְּרַגְלַיִם קַלּוֹת דִּלַּגְתִּי וְעָלִיתִי לִמְרוֹם תְּרָנִים גְּבוֹהִים; שֶׁבֶת בְּרֹאשׁ תְּרָנִים גְּבוֹהִים אֲשֶׁר לַחָכְמָה נֶחְשָׁב בְּעֵינַי לְנַחַת לֹא מְעַטָּה, –

– כְּמוֹ לַבּוֹת־אֵשׁ קְטַנּוֹת מִתְלַקְּחוֹת בְּרֹאשׁ תְּרָנִים גְּבוֹהִים: אָכֵן קָטָן הָאוֹר, וְאוּלָם נֶחָמָה גְדוֹלָה הוּא לְיוֹרְדֵי יָם אוֹבְדֵי דֶרֶךְ וְלַאֲשֶׁר נִשְׁבְּרָה אֳנִיָּתָם! –

בִּדְרָכִים רַבּוֹת וּבִשְׁבִילִים שׁוֹנִים בָּאתִי עַד לַאֲמִתִּי: לֹא עַל סֻלָּם אֶחָד עָלִיתִי לַמָּרוֹם בְּעוֹד עֵינִי תֹעָה לַמֶּרְחָקִים.

וְלִנְתִיבוֹת דְּרָכִים שָׁאַלְתִּי תָמִיד בְּלִי חֵשֶׁק, – אֶת־זֹאת גָּעַל טַעֲמִי! נִבְחָר בְּעֵינַי שִׁבְעָתַיִם לִשְאַל בְּנַפְשִׁי וּלְנַסּוֹת בְּנַפְשִׁי אֶת נְתִיבוֹת הַדְּרָכִים.

כָּל לֶכְתִּי לֹא הָיָה בִּלְתִּי־אִם שְׁאֹל וְנַסֵּה, וְחַי אֲנִי כִּי גַם עֲנוֹת עַל שְׁאֵלָה אֲשֶׁר כָּזֹאת עָלֵינוּ לִלְמוֹד! וְאוּלָם זֶה הַדָּבָר לְפִי טַעֲמִי:

– לֹא טַעַם טוֹב וְלֹא טַעַם רָע, כִּי־אִם טַעֲמִי שֶׁלִי, אֲשֶׁר לֹא יֵבוֹשׁ בּוֹ וַאֲשֶׁר לֹא אַעֲלִים אוֹתוֹ.

“זֶה הִנֵּה דַרְכִּי שֶׁלִי – וְאוּלָם אַיֵּה דַרְכְּכֶם אַתֶּם?” כָּכָה עָנִיתִי אֶת־אֵלֶּה אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ לַ“דֶּרֶךְ”. כִּי דֶּרֶךְ אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ שֶׁלִי וְאֵינֶנּוּ שֶׁלָּכֶם כִּי־אִם דֶּרֶךְ בָּעוֹלָם – אָיִן!

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

עַל לוּחוֹת יְשָׁנִים וַחֲדָשִׁים

א

פֹּה אָנֹכִי יוֹשֵׁב וּמְחַכֵּה וּמִסָּבִיב לִי לוּחוֹת יְשָׁנִים שְׁבוּרִים וְגַם חֲדָשִׁים כְּתוּבִים עַד הַחֵצִי, מָתַי יַגִּיעַ יוֹמִי?

– זֶה יוֹם רִדְתִּי וְשָׁקְעִי: כִּי הִנֵּה עוֹד הַפַּעַם חָפַצְתִּי לָבוֹא אֶל בְּנֵי הָאָדָם.

וְלָזֹאת אָנֹכִי מְחַכֶּה פֹּה, לְמַעַן אֲשֶׁר יָבֹאוּ לִי בָּרִאשֹׁנָה הָאוֹתוֹת לְבַעֲבוּר אֵדַע כִּי יוֹמִי הוּא: – הֲלֹא הֵמָּה הָאֲרִי אֲשֶׁר יִשְׂחַק וַעֲדַת הַיּוֹנִים.

וְעַד כֹּה וָכֹה אֲדַבֵּר נָא אֶת דְּבָרַי בְּאָזְנַי אֲנִי, כְּאִישׁ אֲשֶׁר עִתּוֹ לְפָנָיו. הִנֵּה אֵין אִישׁ אֲשֶׁר יְסַפֵּר בְּאָזְנַי חֲדָשׁוֹת, כִּי עַתָּה אֲסַפְּרָה נָא בְּאָזְנַי אֲנִי לְבַדִּי. –

ב

וַאֲנִי בְּבֹאִי אֶל־בְּנֵי הָאָדָם מָצָאתִי אוֹתָם רוֹבְצִים עַל דִּמְיוֹן־שָׁוְא יָשָׁן: כֻּלָּם דִּמּוּ אֲשֶׁר יוֹדְעִים הֵם זֶה מֵאָז, מַה־טוֹב וּמָה רָע לָאָדָם.

וְעִנְיָן יָשָׁן וְיָגֵעַ נֶחְשְׁבוּ בְעֵינָיו כָּל הָאֲמָרוֹת עַל־דְּבַר הַצְּדָקָה; וּמִי אֲשֶׁר חָפֵץ לִישׁוֹן הֵיטֵב וּמִהֵר זֶה לִפְנֵי שְׁנָתוֹ לְדַבֵּר עוֹד עַל “טוֹב” וְעַל “רָע”.

וְאֶת־זֹאת הַשֵּׁנָה הִפְרַעְתִּי אֲנִי מִדֵּי הוֹרוֹתִי לֵאמֹר: מַה־טּוֹב וּמָה רָע אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ עוֹד: – זוּלָתִי הַבֹּרֵא!

– וְאוּלָם בֹּרֵא יִקָּרֵא רַק לָזֶה, אֲשֶׁר יִבְרָא לָאָדָם מַטָּרָה וְיִתֵּן לָאֲדָמָה אֶת תַּכְלִיתָהּ וְאֶת עֲתִידָהּ. הִנֵּה זֶה רַק בָּרֹא יִבְרָא, אֲשֶׁר יִהְיֶה דָבָר טוֹב וָרָע.

וַאֲנִי צִיוִּיתִים כִּי יַהַפְכוּ לָאָרֶץ אֶת־קַתַּדְרוֹתֵיהֶם וְאֶת כָּל־כִּסֵּא אֲשֶׁר רָבַץ עָלָיו זֶה דִמְיוֹן־שָׁוְא הַיָּשָׁן: וַאֲנִי צִיוִּיתִים כִּי יִשְׂחֲקוּ לְכָל מוֹרֵיהֶם מוֹרֵי הַצְּדָקָה הַגְּדוֹלִים וּלְכָל קְדוֹשֵׁיהֶם וְחוֹזֵיהֶם וְגֹאֲלֵיהֶם גֹּאֲלֵי הָעוֹלָם.

לְכָל חַכְמֵיהֶם הַקֹּדְרִים צִיוִּיתִים לִשְׂחוֹק וּלְכָל גֹּלָם שָׁחוֹר חֶרְדַּת כָּל־צִפּוֹר אֲשֶׁר נִתְלָה עַל עֵץ הַחַיִּים וַיְהִי מִשָּׁם לְמַזְהִיר.

אֶל פְּנֵי רְחוֹב הַקְּבָרִים הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר לָהֶם יָשַׁבְתִּי רֵעַ לְנִבְלוֹת פְּגָרִים וּלְעֵיטִים – וָאֶשְׂחַק לְכָל “לְפָנִים” אֲשֶׁר לָהֶם וְלִכְבוֹדוֹ אֲשֶׁר גָּלָה וְחָלָף.

וְחַי אֲנִי אִם לֹא כְמַטִּיף אוֹ כִמְשֻׁגָּע צָעַקְתִּי חָמָס וְקֶצֶף עַל כָּל גָּדְלָם וְכָל קָטְנָם – אֲשֶׁר כָּכָה קָטוֹן טוּבָם וַאֲשֶׁר כָּכָה קְטַנָּה רָעָתָם! – הִנֵּה כָּכָה שָׂחַקְתִּי.

הִנֵּה תְשׁוּקָתִי הַחֲכָמָה צָעֲקָה כָכָה וַתִּשְׂחַק מִקִּרְבִּי, אֲשֶׁר עַל־הָרִים נוֹלְדָה, חָכְמַת־פֶּרֶא! – זֹאת תְּשׁוּקָתִי הַגְּדוֹלָה רַחֲבַת כְּנָפַיִם סֹעֲרוֹת.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר הֶחֱזִיקַתְנִי בַכֹּחַ וַתִּמְשְׁכֵנִי מִזֶּה וָהָלְאָה וּמִזֶּה וָמָעְלָה וּמִזֶּה וְהַרְחֵק וַאֲנִי עוֹדִי מְשַׂחֵק: אָז עַפְתִּי בַחֲרָדָה, חֵץ הָיִיתִי, טְבוּל סַעֲרַת נֶפֶשׁ שְׁכוּרַת שֶׁמֶשׁ.

– מִזֶּה וְהַרְחֵק עַפְתִּי לְתוֹךְ עֲתִידוֹת רְחוֹקִים אֲשֶׁר לֹא נִבֵּא עוֹד לָהֶם כָּל־חֲלוֹם, לְתוֹךְ דְּרוֹמִים חַמִּים שִׁבְעָתַיִם אֲשֶׁר לֹא רָאָה עוֹד יוֹצֵר בַּחֲלוֹמוֹ: שָׁם בַּאֲשֶׁר אֵלִים מְרַקְּדִים וּבוֹשׁ יֵבוֹשׁוּ כִּי עוֹד הֵם לְבוּשִׁים בְּגָדִים: –

– כִּי שׂוּמָה עָלַי לְדַבֵּר עוֹד בִּמְשָׁלִים וְלִהְיוֹת צוֹלֵעַ וּכְבַד פֶּה כְמוֹ חוֹזֶה: וְחַי אֲנִי אִם לֹא בּוֹשׁ אֵבוֹשׁ כִּי עוֹד עָלַי לִהְיוֹת חוֹזֶה! –

בְּעוֹד אֲשֶׁר כָּל־הֱיוֹת נֶחְשָׁב בְּעֵינַי מְחוֹל אֵלִים וּשְׁרִירוּת לֵב אֵלִים וְכָל הָעוֹלָם פָּרוּעַ וְחָפְשִׁי מֵעֹל וְהוּא שָׁב לָעוּף אֶל תּוֹכוֹ: –

– וְאֵין כָּל ז­ֹאת בִּלְתִּי אִם מְנוּסַת נֶצַח וּבַקָּשַׁת נֶצַח אֲשֶׁר לְאֵלִים רַבִּים וּסְתִירַת עוֹלָם וַחֲזִירַת עוֹלָם וְהִתְחַבְּרוּת שֵׁנִית אֲשֶׁר לְאֵלִים רַבִּים: –

וַאֲשֶׁר כָּל הַזְּמָן נֶחְשָׁב לִי רַק לַעַג עֲדָנִים לִרְגָעִים, וַאֲשֶׁר הָאֹנֶס בְּעַצְמוֹ הָיָה רַק הַחֹפֶשׁ, וְהוּא מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בַּעֲדָנִים עַל לַהַב הַחֹפֶשׁ –:

אֲשֶר שָׁם שַׁבְתִּי וּמָצָאתִי גַם אֶת שְׂטָנִי הַקַּדְמוֹנִי שׂוֹנְאִי בְנֶפֶשׁ, אֶת רוּחַ הַכְּבֵדוּת וְאֶת־כָּל אֲשֶׁר בָּרָא זֶה: חֹזֶק־יָד וְחֹק וּמִצְוָה וְתַכְלִית וּמַטָּרָה וְחֵפֶץ וְטוֹב וָרָע: ­–

וְאִם לֹא שׂוּמָה הִיא, כִּי יֵשׁ לְעוֹלָמִים זֶה, אֲשֶׁר עָלֵינוּ לִרְקֹד עָלָיו וּמִמֶּנּוּ וָהָלְאָה? וְאִם לֹא שׂוּמָה הִיא, כִּי בַעֲבוּר הַקַּלִּים וְקַלֵּי הַקַּלִּים – יִהְיוּ עֲטַלֵּפִים וְגַמָּדִים כְּבֵדִים? –

ג

וְשָׁם הָיָה גַם הַדָּבָר אֲשֶׁר בַּדֶּרֶךְ בְּעָבְרִי לִקַּטְתִּי לִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֶת הַמִּלָּה “הָאָדָם הָעֶלְיוֹן” וְכִי עָשׂוּי הָאָדָם דָּבָר אֲשֶׁר עָלֵינוּ עוֹד לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו עַד הִכָּחַדוֹ.

– וְעָשׂוּי הָאָדָם גֶּשֶׁר וְלֹא תַכְלִית: אֲשֶׁר הַלֵּל יְהַלֵּל אֶת־נַפְשׁוֹ עַל דְּבַר צָהֳרָיו וְעַרְבּוֹ. יַעַן כִּי הֵם דֶּרֶךְ לְכֹכְבֵי שַׁחַר חֲדָשִׁים:

– זֹאת מִלַּת סָרַתּוּסְטְרָא עַל אֹדוֹת מוֹעֵד הַצָּהֳרַיִם הַגָּדוֹל וְכָל יֶתֶר הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תָּלִיתִי עַל פְּנֵי הָאָדָם כְּמוֹ כֹכְבֵי שַׁחַר חֲדָשִׁים לְבוּשֵׁי אַרְגָּמָן.

חַי אֲנִי כִּי גַם כֹּכָבִים חֲדָשִׁים נְתַתִּים לְהַבִּיט עִם לֵילוֹת חֲדָשִׁים; וְגַם עַל עָבִים וְעַל יוֹם וָלַיְלָה מָתַחְתִּי עוֹד אֶת הַשְּׂחוֹק כְּמוֹ אֹהֶל צָבוּעַ.

וָאוֹר אוֹתָם אֶת־כָּל אֲשֶׁר חָזִיתִי וַאֲשֶׁר הָגִיתִי אֲנִי: לַחֲזוֹת חָזוֹן אֶחָד וְלַהֲגוֹת מִן הַמְסִלָּה אֶת־כָּל אֲשֶׁר שֶׁבֶר בָּאָדָם וְחִידָה וּמִקְרֶה אַכְזָרִי, –

וּכְמוֹ חוֹזֶה וּפוֹתֵר חִידוֹת וְגֹאֵל מִמִּקְרֶה לִמַּדְתִּים לַעֲבוֹד לְמַעַן הֶעָתִיד, אֲשֶׁר מִדֵּי עָבְרָם יִגְאֲלוּ אֶת־כָּל אֲשֶׁר־הָיָה.

– אֲשֶׁר יִגְאֲלוּ אֶת־כָּל אֲשֶׁר עָבַר עַל הָאָדָם וְיָשׁוּבוּ לִיצוֹר שֵׁנִית אֶת “אֲשֶׁר הָיָה”, עַד כִּי יֹאמַר הַחֵפֶץ: “הֲלֹא זֶה אֲשֶׁר חָפַצְתִּי! וְזֶה אֲשֶׁר אֶחְפֹּץ” –"

– וְרַק לָזֹאת קָרָאתִי שֵׁם גְאֻלָּה, וְרַק לָזֹאת לִמַּדְתִּים לִקְרוֹא שֵׁם גְּאֻלָּה. –

וְעַתָּה הִנֵּה אָנֹכִי מְחַכֶּה לִגְאֻלָּתִי אֲנִי, – כִּי אֵרֵד אֲלֵיהֶם בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה.

כִּי עוֹד הַפַּעַם חָפַצְתִּי לָרֶדֶת אֶל בְּנֵי הָאָדָם: בֵּינֵיהֶם אֶחְפֹּץ לִשְׁקוֹעַ וּבְמוֹתִי לָתֵת לָהֶם אֶת הָעֲשִׁירָה מִכָּל מַתְּנוֹתַי!

כִּי אֶל דֶּרֶךְ הַשֶּׁמֶש לָמַדְתִּי מִדֵּי רִדְתָּה – דֶּרֶךְ הָעֲשִׁירָה הַזֹּאת הָעֲשִׁירָה מִכֹּל: זָהָב הִיא יוֹצֶקֶת אֶל תּוֹךְ הַיָּם מֵרֹב עשֶׁר אֲשֶׁר לֹא יֵחָקֵר, –

לְמַעַן אֲשֶׁר גַּם הַדַּל בְּדַיָּגִים עוֹד יָשׁוּט עִם מְשׁוֹטוֹ כְסוּי זָהָב כֻּלּוֹ! אֶת הַמַּרְאֶה הַזֶּה רָאִיִתי פַעַם אֶחָת וְעֵינַי לֹא שָׂבְעוּ דְמָעוֹת מֵרְאוֹת. – –

וּכְמוֹ שֶׁמֶשׁ חָפֵץ גַּם סָרַתּוּסְטְרָא לִשְׁקוֹעַ: וְעַתָּה הִנֵּה הוּא יוֹשֵׁב פֹּה וּמְחַכֶּה וּמִסָּבִיב לוֹ לוּחוֹת יְשָׁנִים שְׁבוּרִים וְגַם לוּחוֹת חֲדָשִׁים, – כְּתוּבִים עַד הַחֵצִי.

ד

רְאוּ הִנֵּה פֹה לוּחַ חָדָשׁ: – אֲבָל אֵי אֵיפֹה אַחַי אֲשֶׁר יִשְּׂאוּ אוֹתוֹ עִמִּי אֶל הָעֵמֶק וְאֶל תּוֹךְ לִבְבוֹת בָּשָׂר?

וָזֹאת אֲשֶׁר תִּדְרשׁ אַהֲבָתִי הַגְּדוֹלָה אֶל הָרְחוֹקִים: אַל תַּחֲמוֹל אֶת רַעֲךָ כָּמוֹךָ הַקָּרוֹב! עָשׂוּי הָאָדָם אֲשֶׁר עָלֵינוּ לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו עַד הִכָּחדֲוֹ.

וְיֵשׁ דְּרָכִים וָאֳרָחוֹת שׁוֹנִים אֲשֶׁר בָּם הִתְגַּבֵּר נִתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם: “הַדָּבָר הַזֶּה בְיָדְךָ נְתַתִּיו! וְאוּלָם רַק אִישׁ לֵץ יַחֲשׁוֹב: עָשׂוּי הָאָדָם גַּם לְקַפֵּץ עָלָיו”.

הִתְגַּבֵּר עַל נַפְשְׁךָ גַּם עוֹד בְּמַגָּעֲךָ וּבְמַשָּׂאֲךָ עִם רֵעֶךְ; וּמִשְׁפָּט אֲשֶׁר תּוֹכַל לִגְזוֹל לְךָ, אַל נָא תְחַכֶּה כִּי יִתְּנוּהוּ לָךְ! אֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֵין אָדָם בָּאָרֶץ יָכוֹל לְהָשִׁיב לְךָ. אֵין גְּמוּל עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

מִי אֲשֶׁר נִבְצְרָה מִמֶּנּוּ לִהְיוֹת לְנַפְשׁוֹ לִמְפַקֵּד יִהְיֶה נָא לְשׁוֹמֵעַ. וְיֵשׁ אִישׁ אֲשֶׁר יָכוֹל לְפַקֵּד לְנַפְשׁוֹ, וְרַק עוֹדוֹ חָסֵר אֲשֶׁר גַּם שָׁמֹעַ יוּכַל לְנַפְשׁוֹ!

ה

וְזֶה אֲשֶׁר יִדְרוֹשׁ אֹרַח נְשָׁמוֹת טְהוֹרוֹת: לֹא תַחְפּוֹצְנָה דָבָר חִנָּם, וּמְעַט מִכֹּל תַּחְפּוֹצְנָה חַיִּים חִנָּם.

וּמִי אִישׁ מִן הָאֲסַפְסוּף הֲלֹא חָפֵץ זֶה לִחְיוֹת חִנָּם; וְאוּלָם אֲנַחְנוּ כֻלָּנוּ אֲשֶׁר הַחַיִּים נִתְּנוּ לָנוּ, – חוֹקְרִים אֲנַחְנוּ לָדַעַת תָּמִיד, מֶה עָלֵינוּ לָתֵת תַּחְתֵּיהֶם!

ואמנם אלה המה דברי נגידים אשר יאמרו: “את אשר יתנו החיים לנו, אותו נשמור אנחנו בעד החיים!”

לא טוב לחפץ התענג, אם לא נתן גם אנחנו להתענג. וגם לא טוב – לחפץ להתענג!

תענוג ותם – הלא המה המסתתרים והמתחבאים מכל הדברים אשר על־פני האדמה: שינהם לא יחפצו כי יבקשו. אכן טוב בהיותם לנו – ואולם מזה שבעתים לבקש עון ומכאוב! –

ו

מי בנו בכור פטר רחם לאמו, ויקרב זה תמיד, ואנחנו, אחי, הלא כלנו בכורים.

דם כלנו ישפך על־פני מזבחות סתר; כלנו מקטרים וצלוים לאלילי צלמים קדמונים.

כל נתח טוב בנו עודו רך ומעט ימים: וזה אשר יעורר תאות חך זקנים. בשרנו ענג, עורנו עור שה – ואיך זה לא נעורר תאות כהני אלילים זקנים!

ובקרב נפשנו אנחנו עודו שוכן כהן האליל הזקן, אשר את־כל נתח טוב בנו יצלה לו למעדנים. הוי אחי, איך אפוא לא יהיו בכורים לקרבנות!

ואולם זה אשר ידרוש ארח נפשנו; ואני אהבתי את אלה אשר לא יחפצו להשמר. את השוקעים אנכי אהב בכל אהבתי: כי המה העוברים. –

ז

אֲשֶׁר יוּכְלוּ לִהְיוֹת אַנְשֵׁי אֱמֶת – מְעַטִּים! וְגַם זֶה, אֲשֶׁר יָכוֹל, אֵינֶנּוּ חָפֵץ לִהְיוֹתוֹ! וְיוֹתֵר מִכֻּלָּם אֵין טוֹבֵי הַלֵּב יְכוֹלִים לִהְיוֹתָם.

הוֹי הַטּוֹבִים הָאֵלֶּה! אֲנָשִׁים טוֹבִים לֹא יְדַבְּרוּ אֱמֶת לָנֶצַח; הָיֹה אִישׁ טוֹב כָּזֶה רַק מַחֲלָה הִיא לָרוּחַ.

הַטּוֹבִים הָאֵלֶּה – נַעְתָּרִים הֵם לְכָל אִישׁ וּלְכָל אִישׁ הֵם נִכְנָעִים. לִבָּם בָּם שׁוֹמֵעַ בְּדַבֵּר אִישׁ וּמְדַבֵּר אַחֲרָיו כָּמֹהוּ; יְסוֹדָם בָּם מַאֲזִין וּמַקְשִׁיב לַכֹּל, אֲבָל מִי אִישׁ אֲשֶׁר יַאֲזִין וְיַקְשִׁיב תָּמִיד, אֶל נַפְשׁוֹ הוּא לֹא יִשְׁמַע לָנֶצַח!

לְמַעַן אֲשֶׁר תִּוָּלֶד הָאֱמֶת הָאַחַת שׂוּמָה הִיא כִּי כָל אֲשֶׁר נֶחְשָׁב בְּעֵינֵי טוֹבֵי הַלֵּב לָרָע יְחֻבָּר יַחְדָּו: הוֹי אַחַי! אִם רְשַׁעְתֶּם דַּיֵּכֶם לְמַעַן אֱמֶת כָּזֹאת?

כִּי יְחָרֵף אִישׁ נַפְשׁוֹ לִשְקוֹל וְכִי יַאֲרִיךְ לְבִלְתִּי הַאֲמִין וְכִי יַעֲנֶה “לֹא” אַכְזָרִי וְכִי יִגְעַל אֶת־כֹּל וְכִי יִתֵּן אֶת מַאֲכַלְתּוֹ בַבָּשָׂר הַחַי – מַה־יַאַרְכוּ הַיָּמִים עַד כִּי יְחֻבָּר כָּל־זֶה! וְאוּלָם זֶה הַזֶּרַע אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ תִּוָּלֶד – הָאֱמֶת!

אֵצֶל יֵצֶר הַלֵּב הָרָע שִׂגְשֵׂג עַד כֹּה כָּל דַּעַת! שִׁבְּרוּ נָא לִי, שִׁבְּרוּ אַתֶּם הַיּוֹדְעִים, אֶת הַלּוּחוֹת הַיְשָׁנִים!

ח

כִּי תִהְיֶינָה קוֹרוֹת עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְכִי מַעֲקוֹת וִיצִיעוֹת תִּהְיֶינָה עַל פְּנֵי הַשֶּׁטֶף, אָז לֹא יַאֲמִינוּ לְאִישׁ בְּאָמְרוֹ: “הַכֹּל שׁוֹטֵף”.

אָז גַם הַסְּכָלִים יַעֲנוּ לוֹ אַחֶרֶת. "אֵיכָה תִהְיֶה כָזֹאת? יִצְעֲקוּ הַסְּכָלִים. הַאַף אָמְנָם שׁוֹטֵף הַכֹּל? וְהַקּוֹרוֹת וְהַיְצִיעֹות הֲלֹא מִמַּעַל לַשֶּׁטֶף!

מִמַּעַל לַשֶּׁטֶף מוּצָק הַכֹּל – כָּל הָעֲרָכִים וְכָל הָעִנְיָנִים, כָּל הַגְּשָׁרִים וְהַדִּמְיוֹנוֹת, כָּל הַ“טּוֹב” וְהָ“רָע”: הַכֹּל מוּצָק!" –

וְהָיָה בְבֹא, הַחֹרֶף, זֶה כּוֹבֵשׁ הַחַיּוֹת הַמַּכְנִיעַ אֶת הַשֶּׁטֶף, אָז יִלְמְדוּ גַם הָעֲרוּמִים לְבִלְתִּי הַאֲמִין, אָכֵן לֹא רַק הַסְּכָלִים יֹאְמרוּ אָז: " הַאַף אֵין זֹאת כִּי – הַכֹּל עוֹמֵד דּוּמָם?"

"הִנֵּה בֶאֱמֶת הַכֹּל עוֹמֵד דּוּמָם " – זֹאת תּוֹרַת חֹרֶף נֶאֱמָנָה, עִנְיָן טוֹב לְיָמִים אֵין חֵפֶץ בָּם, נֶחָמָה טוֹבָה לִישֵׁנֵי חֹרֶף וּלְרוֹבְצֵי מֵאַחֲרֵי הַתַּנּוֹרִים.

הִנֵּה בֶאֱמֶת הַכֹּל עוֹמֵד דּוּמָם – וְאוּלָם לְנֶגֶד הַתּוֹרָה הַזֹּאת מַטִּיף רוּחַ הַטָּל!

רוּחַ הַטָּל! – זֶה שׁוֹר פַּר אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פַּר לַחֲרוֹשׁ בּוֹ, כִּי־אִם שׁוֹר פַּר מִתְקַצֵּף וּמְחַבֵּל, אֲשֶׁר בְּקַרְנֵי קֶצֶף יְשַׁבֵּר קֶרַח! וְהַקֶּרַח – יְשַׁבֵּר מַעֲקוֹת!

אַחַי! הַאִם לֹא עַתָּה שׁוֹטֵף הַכֹּל? הַאִם לֹא כָל הַיְצִיעוֹת וְהַמַּעֲקוֹת נָפְלוּ הַמַּיְמָה? מִי זֶה יַחֲזִיק עוֹד בְּ“טוֹב” וּבְ“רָע”?

“אַלְלַי לָנוּ! אַשְׁרֵינוּ! רוּחַ הַטַּל סֹעֵר!” – כָּכָה הַטִּיפוּ נָא לִי, אַחַי, בְּתוֹךְ כָּל־רְחוֹבוֹת!

ט

יֵשׁ דִּמְיוֹן כּוֹזֵב עַתִּיק יָמִים וּשְׁמוֹ טוֹב וָרָע. בִּמְסִבַּת חַרְטֻמִּים וְחוֹזֵי בַכֹּכָבִים הִתְגַּלְגֵּל עַד עַתָּה הָאוֹפָן אֲשֶׁר לַדִּמְיוֹן הַכּוֹזֵב הַזֶּה.

לְפָנִים הֶאֱמִינוּ בְחַרְטֻמִּים וּבְחוֹזֵי בַכֹּכָבִים, וְלָכֵן הֶאֱמִינוּ כִּי “אֵין דָּבָר בִּלְתִּי” אִם גּוֹרָל מִן הַשָּׁמַיִם: כָּכָה עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת, יַעַן כִּי שׂוּמָה עָלֶיךָ!"

וְאַחֲרֵי כֵן נֶתְנוּ כָתֵף סֹרֶרֶת לְכָל הַחַרְטֻמִּים וְחוֹזֵי בַכֹּכָבִים, וְלָכֵן הֶאֱמִינוּ כִּי “אֵין דָּבָר בִּלְתִּי אִם חֹפֶשׁ: כָּכָה אַתָּה יָכוֹל, יַעַן כִּי כָּכָה אַתָּה חָפֵץ!”

אַחַי! עַל־דְּבַר הַכֹּכָבִים וְעַל־דְּבַר הֶעָתִיד לֹא יָדַע אִישׁ עַד פֹּה קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה, זוּלָתִי דִּמָּה דִמְּיוֹנוֹת. וְלָכֵן לֹא יָדַע אִישׁ עַד כֹּה קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה עַל־דְּבַר טוֹב וָרָע זוּלָתִי דִּמָּה דִמְיוֹנוֹת!

י

“לֹא תִגְזוֹל! לֹא תִרְצַח!” – רַק קְדוֹשִׁים הָיוּ לְפָנִים אֲמָרוֹת כָּאֵלֶּה; לְשִׁמְעָם כָּרְעוּ עַל בִּרְכַּיִם וְכָפְפוּ רֹאשׁ וְנָשְׁלוּ נְעָלִים מֵעַל כַּפּוֹת הָרַגְלַיִם.

וְאוּלָם הִנֵּה זֶה אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁאֵל אֶתְכֶם: אֵי הַיָּמִים אֲשֶׁר רַבּוּ בָם הַגּוֹזְלִים וְהַרוֹצְחִים כְּמוֹ אָז, בְּעוֹד קְדוֹשִׁים הָיוּ הָאֲמָרוֹת הָאֵלֶּה?

הֲיֵש עוֹד בַּחַיִּים דָבָר זוּלָתִי – גָזֹל וְרָצֹחַ? וּבִהְיוֹת דְּבָרִים כּמוֹ אֵלֶּה דִבְרֵי קֹדֶש הַאִם לֹא נִרְצְחָה בָזֹאת – הָאֱמֶת בְּנַפְשָׁהּ?

אוֹ הַאִם הַמָּוֶת הוּא אֲשֶׁר הִטִּיף אֶת הֶחָזוֹן הַזֶּה, וְהוּא אֲשֶׁר אָמַר קֹדֶשׁ לְכָל דָּבָר אֲשֶׁר עִרְעֵר וַאֲשֶׁר חִבֵּל אֶת־כָּל הַחַיִּים עַד הַיְסוֹד בָּם? – הוֹי אַחַי, שִׁבְּרוּ, שִׁבְּרוּ נָא לִי אֶת הַלּוּחוֹת הַיְשָׁנִים!

יא

הִנֵּה זֹאת חֶמְלָתִי עִם כֹּל אֲשֶׁר עָבַר: אֲשֶׁר אָנֹכִי רֹאֶה כִּי מָכוּר הוּא –

– מָכוּר לַחֶסֶד וְלָרוּחַ וְלַשִּׁגָּעוֹן אֲשֶׁר לְכָל דֹּר וָדֹּר, כִּי יִפְתֹּר כָּל דֹּר אֶת אֲשֶׁר־הָיָה עַד שִׂימוֹ אוֹתוֹ גֶּשֶׁר לְדִמְיוֹנוֹתָיו הוּא!

וְיֵשׁ אֲשֶׁר יָבֹא עָרִיץ אֲשֶׁר יָדוֹ חֲזָקָה אוֹ זֵד עָרוּם, וְזֶה יַטֶּה אֶת כָּל־עָבַר וִיאַלְצֶנּוּ לְפִי רוּחוֹ עַד הֱיוֹתוֹ לוֹ לְגֶשֶׁר וּלְאוֹת וְלִמְבַשֵּׂר וְלִקְרִיאַת תַּרְנְגֹל.

וְאוּלָם זֹאת הָרָעָה הַשְּׁנִיָּה וְחֶמְלָתִי הַשְּׁנִיָּה: – מִי אִישׁ מִן הֶהָמוֹן וְהִגִּיעוּ זִכְרוֹנוֹתָיו עַד אֲבִי אָבִיו – וְאוּלָם עִם אֲבִי אָבִיו תֶּחְדַּל הָעֵת מִהְיוֹת.

כָּכָה מָכוּר כָּל־עָבַר: כִּי יֵשׁ אֲשֶׁר יָבֹא יוֹם וְהָיָה הֶהָמוֹן לְאָדוֹן, אָז יַטְבִּיעַ בְּמֵימָיו אֶת־כָּל עֵת.

לָכֵן, אַחַי, דָּרוּשׁ לָנוּ יַחַשׂ חָדָשׁ, אֲשֶׁר אוֹיֵב יִהְיֶה לְכָל הָמוֹן וּלְכָל עָרִיץ חֲזַק יָד, וְעַל לוּחוֹת חֲדָשִׁים יִכְתּוֹב בִּכְתָב חָדָשׁ אֶת – שֵׁם “יַחַשׂ”.

בְּנֵי יַחַשׂ רַבִּים וּבְנֵי יַחַשׂ שׁוֹנִים דְּרוּשִׁים לָנוּ, לְבַעֲבוּר אֲשֶׁר יִהְיֶה יַחַשׂ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ! אוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לְפָנִים בְּמָשָׁל לֵאמֹר: “הִנֵּה זֹאת לָנוּ רוּחַ־אֱלֹהִים כִּי יֵשׁ אֵלִים וְאֵין אֵל!”

יב

הִנֵּה אָנֹכִי מְמַלֵּא אֶת יֶדְכֶם, אַחַי, וּמַקְדִישׁ אֶתְכֶם קֹדֶשׁ לְיַחַשׂ חָדָשׁ: מוֹלִידִים וּמְגַדְּלִים תִּהְיוּ לִי וּמַזְרִיעֵי זֶרַע הֶעָתִיד, –

– חַי אֲנִי לֹא לְיַחַשׂ אֲשֶׁר תִּקְנוּ אוֹתוֹ כִּכְנַעֲנִים וּבִזְהַב כְּנַעֲנִים: כִּי מְעַט עֵרֶךְ דָּבָר אֲשֶׁר מְחִיר לוֹ.

לֹא מֵאֲשֶׁר יְצָאתֶם יֵחָשֵׁב לָכֶם מֵעַתָּה לְכָבוֹד, כִּי־אִם לַאֲשֶׁר תֵּלֵכוּ! רְצוֹנְכֶם וְזה רַגְלְכֶם הַשֹּׁאֶפֶת לָצֵאת מִנַּפְשְׁכֶם וָהָלְאָה זֶה יִהְיֶה כְבוֹדְכֶם הֶחָדָשׁ!

חַי אֲנִי כִּי לֹא עֲבְדְּכֶם אֲשֶׁר עֲבַדְתֶּם אֶת אֶחָד הַקְּצִינִים – כִּי בַמָּה נֶחְשְׁבוּ עוֹד הַקְּצִינִים! – וְלֹא הֱיוֹתְכֶם לְחוֹמָה בְצוּרָה לְכָל עוֹמֵד לְבַעֲבוּר יַעֲמוֹד מוּצָק שִׁבְעָתַיִם כָּכָה!

לֹא כִּי הָיְתָה מִשְׁפַּחְתְּכֶם מִשְׁפַּחַת אַנְשֵׁי חָצֵר בְּחַצְרוֹת מַלְכוּת וְאַתֶּם לְמַדְתֶּם לִהְיוֹת צְבוּעִים כָּעַיִט הַצָּבוּעַ וְלַעֲמוֹד עַל רַגְלְכֶם יוֹם תָּמִים בְּתוּךְ נְחָלִים שְׁטוּחִים:

– כִּי הָבִין עֲמוֹד יֵחָשֵׁב לִצְדָקָה לְאַנְשֵׁי חָצֵר; וְכָל אַנְשֵׁי הֶחָצֶר מַאֲמִינִים כִּי הַגָּדוֹל מִתַּעֲנוּגוֹת חַיֵּי הָעוֹלָם – אֲשֶׁר יִהְיֶה לָהֶם מִשְׁפָּט לָשֶׁבֶת! –

וְלֹא כִּי רוּחַ אֲשֶׁר קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ הוֹלִיךְ אֶת אֲבוֹתֵיכֶם וַיְבִיאֵם לְאֶרֶץ חֶמְדָּה אֲשֶׁר בְּעֵינַי לֹא נֶחְשְׁבָה מֵעוֹדָה לְנֶחְמָדָה: כִּי־אִם לְאֶרֶץ אֲשֶׁר שָׁם יִצְמַח הָרָע מִכָּל הָעֵצִים, הוּא עֵץ הַצְּלָב – זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֵין בָּהּ דָּבָר אֲשֶׁר נֶחְמָד יִהְיֶה! –

– וְחַי אֲנִי אִם בְּכָל מָקוֹם, אֲשֶׁר הוֹלִיךְ “רוּחַ קָדוֹשׁ” כָּזֶה אֶת אַבִּירָיו אַחֲרָיו, לֹא עָבְרוּ לִפְנֵי הָעַזִּים הָאֵלֶּה בְרֹאשָׁם גַּם – עִזִּים וַאֲוָזִים וְעַזֵּי רֹאשׁ וְעַזֵּי מֶצַח! –

הוֹי אַחַי! אַל נָא לְאָחוֹר יַבֵּט עוֹד יַחְשְׂכֶם כִּי אִם לְפָנִים! נִדָּחִים תִּהְיוּ לִי מִכָּל אַרְצוֹת אָבוֹת וַאֲבוֹת אָבוֹת!

לֹא אֶרֶץ אָבוֹת כִּי אִם אֶרֶץ בָּנִים תְּאַהֲבוּ לִי: וְאַהֲבַתְכֶם זֹאת תִּהְיֶה יַחְשְׂכֶם הֶחָדָשׁ – בְּמֶרְחַקֵּי יַמִּים בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לֹא יֵחָקֵר! אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה יְבַקֵּשׁ נָא מְשׁוֹטְכֶם וְאֵלָיו יַחְתֹּר!

בִּבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם תְּתַקְּנוּ אֶת הַמְּעֻוָּת אֲשֶׁר הֱיִיתֶם אַתֶּם בָּנִים לַאֲבוֹתֵיכֶם: כָּכָה תִגְאֲלוּ אֶת כָּל־עָבַר! אֶת הַלּוּחַ הֶחָדָשׁ הַזֶּה אָנֹכִי מַצִּיג מִמַּעַל לָכֶם!

יג

"לָמָּה זֶה לָנוּ חַיִּים? הַכֹּל הֶבֶל. חַיִּים – זֶה דוּשׁ תֶּבֶן; חַיִּים – זֶה הִשָׂרֵף בָּאֵשׁ וְלֹא הִתְחַמֵּם! –

וְלַהַג עַתִּיק יָמִים זֶה עוֹד יֵחָשֵׁב גַּם עַתָּה לְ“חָכְמָה”; וְיַעַן אֲשֶׁר עַתִּיק יָמִים הוּא, כִּי עַל כֵּן נִכְבָּד הוּא שִׁבְעָתַיִם. גַּם הָרָקָב מַרְבֶּה יַחַשׂ. –

טוֹב לִילָדִים דַּבֵּר כָּכָה: יְרֵאִים הֵם אֶת הָאֵשׁ, כִּי נִכְווּ בָהּ! רַבָּה הַיַּלְדּוּת אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מוֹצְאִים בְּסִפְרֵי חָכְמָה עַתִּיקֵי הַיָּמִים.

וּמִי אֲשֶׁר “יָדוּשׁ תֶּבֶן” תָּמִיד, אֵין זֶה יִמְלָאֶנּוּ לִבּוֹ לָתֵת דֹּפִי בִמְלֶאכֶת הַדִּישָׁה! הֲלֹא טוֹב נַעֲשֶׂה כִּי נִסְתּוֹם פִּי סָכָל כָּזֶה!

אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה יוֹשְׁבִים אֶל הַשֻּׁלְחָן וְלֹא יָבִיאוּ עִמָּם דָּבָר, וְאַף לֹא רָעָב כְּמִשְׁפָּט: – וְעוֹד הֵמָּה מְחָרְפִים וּמַלְעִיגִים: " הַכֹּל הֶבֶל "!

וְאוּלָם אָכֹל הֵיטֵב וְשָׁתֹה הֵיטֵב – חַי אֲנִי, אַחַי אִם כִּשְׁרוֹן הֶבֶל הוּא! שַׁבְּרוּ לִי, אַחַי, שַׁבְּרוּ אֶת הַלּוּחוֹת אֲשֶׁר לְלֹא־עֲלִיזִים לָנֶצַח!

יד

“בְּעֵינֵי הַטָּהוֹר טָהוֹר כָּל דָּבָר” – כָּכָה יְדַבֵּר הָעָם. וְאוּלָם אָנֹכִי אוֹמֵר לָכֶם: " בְּעֵינֵי הַחֲזִיר חֲזִיר כָּל דָּבָר!"

וְלָכֵן כָּל הַהוֹזִים וּמוֹרִידֵי רֹאשׁ אֲשֶׁר גַּם לִבָּם יוֹרֵד בָּם מַטִּיפִים לֵאמֹר: " הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֵינֶנּוּ בִלְתִּי אִם חַיָּה מְלֵאַת צֹאָה".

כִּי כָל אֵלֶּה הֵמָּה טְמֵאֵי רוּחַ, וְשִׁבְעָתַיִם טָמְאוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר אֵין לָהֶם מַרְגֹּעַ בִּלְתִּי אִם בְּהַבִּיטָם עַל הָעוֹלָם מֵאֲחוֹרָיו – הֲלֹא הֵמָּה אַנְשֵׁי מֵאַחֲרֵי הָעוֹלָם!

וְלָהֶם אָנֹכִי מַגִּיד עַל פְּנֵיהֶם, אַף כִּי לֹא יָפִים הַדְּבָרִים לְשִׁמְעָם: בָּזֹאת דֹּמֶה הָעוֹלָם לָאָדָם, כִּי יֵשׁ אָחוֹר גַם לוֹ – זֶה הוּא אֱמֶת!

יֵשׁ בָּעוֹלָם צֹאָה הַרְבֵּה זֶה הוּא אֱמֶת! וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת אֵין עוֹד הָעוֹלָם חַיָּה מְלֵאַת צֹאָה!

אָכֵן רַבָּה הַחָכְמָה הַצְּפוּנָה בָזֶה, אֲשֶׁר יֵשׁ בָּעוֹלָם הַרְבֵּה הַמַּעֲלָה צַחֲנָה, וְאוּלָם כְּנָפַים וְכֹחַ מְעוֹפֵף בֹּרֵא הַגֹּעַל לְבַקֵּשׁ מַעֲיָנוֹת!

גַּם בַּנִּבְחָר מִכָּל נִבְחָר יֵשׁ עוֹד אֲשֶׁר יִהְיֶה לְגֹעַל, וְגַם הַנִּבְחָר מִכָּל נִבְחָר עוֹד עָשׂוּי אֲשֶׁר שׂוּמָה עָלֵינוּ לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו! –

הוֹי אַחַי! רַבָּה הַחָכְמָה הַצְּפוּנָה בָזֶה, אֲשֶׁר יֵשׁ בָּעוֹלָם צֹאָה הַרְבֵּה! –

טו

וַאֲמָרוֹת כָּאֵלֶּה שָׁמַעְתִּי מִפִּי אַנְשֵׁי מֵאַחֲרֵי הָעוֹלָם מְדַבְּרִים בִּצְדָקָה וּבְלֵב תָּמִים – אַף כִּי אֵין שֶׁקֶר וְאֵין חֲנֻפָּה יוֹתֵר מֵאֵלֶּה.

“תֵּן לְעוֹלָם וְהָיָה כַאֲשֶׁר הוּא! אַל נָא תָרֵם נֶגְדּוֹ גַם אֶת אֶצְבָּעֲךָ הַקְּטַנָּה!”

“תֵּן לְכָל אִישׁ וְחָנַק וְדָקַר וְשָׁחַט וְעָרַף אֶת בְּנֵי הָאָדָם כְּכָל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשׁוֹ: אַל נָא תָרֵם נֶגְדּוֹ גַם אֶת אֶצְבָּעֲךָ הַקְּטַנָּה! עֵקֶב אֲשֶׁר בָּזֹאת יִלְמְדוּ לִמְאַס אֶת הָעוֹלָם!”

וּתְבוּנָתְך גַּם אַתָּה – חַנֵּק לָהּ וּמְלוֹק אוֹתָה בְּיָדֶיךָ, כִּי הוּא תְבוּנָה בַת הָעוֹלָם הַזֶּה – וְכָכָה תִלְמֹד גַּם אַתָּה לִמְאַס אֶת הָעוֹלָם". –

טז

“כָּל אֲשֶׁר יַרְבֶּה לִלְמוֹד יִלְמַד לִשְׁכּוֹחַ אֶת־כָּל תַּאֲוָה עַזָּה” – כָּזֹאת מַפְטִירִים עַתָּה אִישׁ בְּאָזְנֵי רֵעֵהוּ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת הָאֲפֵלִים.

“הַחָכְמָה תְיַגַּע אֶת הָאָדָם; אֵין דָּבָר אֲשֶׁר שֹׁוֶה לָשׂוּם אֵלָיו לֵב; לֹא תַחְמוֹד!” – אֶת הַלּוּחַ הֶחָדָש הַזֶּה מָצָאתִי תָלוּי גַּם בְּרֹאשׁ שְׁוָקִים.

שַׁבְּרוּ נָא לִי, שַׁבְּרוּ אַחַי גַּם אֶת הַלּוּחַ הֶחָדָשׁ הַזֶּה! עֲיֵפֵי עוֹלָם תִּלּוּ אוֹתוֹ פֹה וּמַטִּיפֵי לַמָּוֶת וְאֵלֶּה הָאֹהֲבִים לִרְדּוֹת בַּשֵּׁבֶט: כִּי הִנֵּה גַם בָּזֹאת הֵם מַטִּיפִים לְעַבְדּוּת: –

יַעַן כִּי הֵרֵעוּ לִלְמוֹד וְאֶת הַטּוֹב לֹא לָמְדוּ וְקִדְּמוּ לִלְמוֹד וּמִהֲרוּ לִלְמוֹד לְלֹא עֵת וְיַעַן כִּי הֵרֵעוּ לֶאֱכוֹל – לָכֵן בָּאָה לָהֶם זֹאת הַבֶּטֶן הַכֹּאֶבֶת.

– כִּי רַק בֶּטֶן כֹּאֶבֶת כָּל רוּחָם, וְהוּא יָעַץ לָהֶם אֶת הַמָּוֶת! וְאַתֶּם אַחַי דְעוּ נָא: אֵין הָרוּחַ בִּלְתִּי אִם בֶּטֶן!

בְּאֵר תַּעֲנֻגּוֹת לָנוּ הַחַיִּים – וְאוּלָם מִי אֲשֶׁר תְּדַבֵּר בְּאָזְנוֹ בִטְנוֹ הַכֹּאֶבֶת אֵם כָּל עֹצֶב וְהָיָה לוֹ כָל הַמַּעֲיָנוֹת לָרוֹשׁ.

דַּעַת – תַּאֲוַת תַּעֲנֻגּוֹת הִיא לְאִישׁ אֲשֶׁר חֵפֶץ־אֲרָיוֹת לוֹ! אֲבָל מִי אֲשֶׁר עָיֵף בַּדֶּרֶךְ, וְהָיָה זֶה בְנַפְשׁוֹ לְ“חֵפֶץ” אֲשֶׁר מִשְׂחָק הוּא לַגַּלִּים.

וְזֶה אֹרַח כָּל הַחַלָּשִׁים בָּאָדָם: הוֹלְכִים הֵם הָלֹךְ וְאָבֹד בְּרֹאשׁ דַרְכֵּיהֶם, וּבְאַחֲרִיתָם עוֹד עֲיֵפָתָם תִּשְׁאַל: לָמָּה זֶה נוֹאֲלְנוּ מֵרֵאשִׁיתֵנוּ לָצֵאת עַל־דְּרָכִים! מַה־בֶּצַע בַּהֲלוֹךְ אִישׁ!"

וְלָהֶם יִנְעַם כִּי יוּטַף: “אֵין דָּבָר אֲשֶׁר שֹׁוֶה! חָלִילָה לָכֶם כִּי תַחְפְּצוּ!” וְאוּלָם בָּזֹאת הֲלֹא יוּטַף לְעַבְדּוּת.

אַחַי! הִנֵּה בָא סָרַתּוּסְטְרָא כְרוּחַ סֹעֵר עַז לְכָל עֲיֵפֵי דָרֶךְ; עוֹד הַחֲלִיק יַחֲלִיק עַל אַף רַבִּים עַד כִּי יְזוֹרְרוּ!

גַּם מִבַּעַד לַחוֹמוֹת עוֹד תִּשַּׁב נִשְׁמַת אַפִּי הֶחָפְשִׁית וְאֶל תּוֹךְ בָּתֵי מַאֲסוֹר וְאֶל אַף רוּחוֹת כְּלוּאִים!

כָּל חֵפֶץ יִגְאַל, כִּי חָפֹץ – זֶה בָרֹא: כָּכָה אָנֹכִי מוֹרֶה. וְרַק לְבַעֲבוּר תִּבְרְאוּ שׂוּמָה עֲלֵיכֶם לִלְמוֹד!

וְגַם אֶת הַדֶּרֶךְ לִלְמוֹד הֲלֹא רַק מִפִּי תִלְמְדוּ – אֶת הַדֶּרֶךְ לִלְמוֹד הֵיטֵב! – מִי אֲשֶׁר אָזְנַיִם לוֹ, יִשְׁמָע!

יז

הִנֵּה פֹה אֲנִי הַשַּׁיִט. אוּלַי מִזֶּה וָהָלְאָה עֹלֶה הַדֶּרֶךְ אֶל תּוֹךְ “אַיִן” הַגָּדוֹל. – אֲבָל מִי אִישׁ חָפֵץ לָרֶדֶת אֶל תּוֹךְ “אוּלַי” זֶה?

אֵין בָּכֶם אִישׁ אֲשֶׁר יַחְפּוֹץ לָרֶדֶת לְתוֹךְ אֳנִי הַמָּוֶת! וְלָמָּה זֶה אֵפוֹא תִּתְאַמְּרוּ כִּי עֲיֵפֵי עוֹלָם אַתֶּם?

עֲיֵפֵי עוֹלָם – וְעוֹד לֹא הֱיִיתֶם לְמִתְמַלְּטִים מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה! עוֹד מִתְאַוִּים מְצָאתִיכֶם תָּמִיד וּדְבֵקִּים בְּאַהֲבָה אַחֲרֵי הָאֲדָמָה וּדְבֵקִּים בְּאַהֲבָה גַם אַחֲרֵי עֲיֵפַת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תֹּאמְרוּ!

לֹא לַחִנָּם שְׂפַתְכֶם תְּלוּיָה עוֹד לָאָרֶץ: – מְעַט תַּאֲוַת הָאֲדָמָה עוֹד רוֹבֶצֶת עָלֶיהָ! וּבְתוֹךְ עֵינְכֶם – הַאִם לֹא מְעַט חֵשֶׁק הָאֲדָמָה עוֹד טוֹבֵל שָׁם?

הִנֵּה יֵשׁ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה יְצִירוֹת טוֹבוֹת רַבּוֹת, הַמּוֹעִילוֹת לָאֶחָד וּנְעִימוֹת לַשֵּׁנִי: לְמַעֲנָן יֵשׁ לָאָדָם לְאַהֲבָה אֶת הָאֲדָמָה.

וְיֵשׁ בֵּין הַיְצִירוֹת אֲשֶׁר מִשְׁפָּטָהּ כְּמִשְׁפַּט חֵיק אִשָּׁה: מוֹעִיל וְנָעִים יַחְדָּו.

וְאוּלָם אַתֶּם עֲיֵפֵי הָעוֹלָם, אַתֶּם עֲצֵלֵי הָאֲדָמָה, מִי יִתֵּן וְיֵחָבֵט בְּשַׂרְכֶם בְּשׁוֹטִים! יֵחָבֵט־נָא בְּשׁוֹטִים, עַד־כִּי תָשׁוֹבְנָה רַגְלֵיכֶם לִהְיוֹת מְהִירוֹת.

אִם לֹא חוֹלִים אַתֶּם וְזֵדִים שְׂבֵעֵי חַיִים, אֲשֶׁר הָאֲדָמָה הָיְתָה לָכֶם לְמַשָּׂא, כִּי־עַתָּה אַתֶּם עֲצֵלִים עֲרוּמֵי דַעַת וַחֲתוּלֵי־תַאֲוָה שׁוֹקְקִים וַחֲפֵצֵי לַקֵּק. וְאוּלָם־לֹא תַחְפְּצוּ לָשׁוּב וְלָרוּץ, כִּי־עַתָּה – רְדוּ לָכֶם וּכְלוּ!

אַל לָרוֹפֵא לַחְפּוֹץ רַפֵּא אֶת־אֲשֶׁר לֹא יֵרָפֵא לָנֶצַח: הִנֵּה כָכָה מוֹרֶה סָרַתּוּסְטְרָא: – כִּי־עַתָּה רְדוּ לָכֶם וּכְלוּ!

וְאוּלָם דָּרוּשׁ אֹמֶץ לֵב שִׁבְעָתַיִם לַעֲשׂוֹת אַחֲרִית מֵעֲשׂוֹת חֲרוּז חָדָשׁ: אֶת־זֹאת יוֹדְעִים כָּל הָרוֹפְאִים וְכוֹתְבֵי חֶזְיוֹנוֹת. –

יח

יֵשׁ לוּחוֹת, אַחַי, אֲשֶׁר בָּרְאָה אוֹתָם הָעֲיֵפָה וְלוּחוֹת אֲשֶׁר הָעַצְלוּת בָּרְאָה אוֹתָם, זֹאת הַמְּלֵאָה רְקַב עַצְלוּת: – אָכֵן דּוֹמִים דִּבְרֵיהֶם יַחַד, וְאוּלָם חֲפֵצִים הֵם כִּי יִשְׁמְעוּ אוֹתָם שׁוֹנִים.

רְאוּ וְהַבִּיטוּ נָא פֹה אֶת־זֶה אֲשֶׁר הִתְעַלֵּף בַּדֶּרֶךְ! רַק עוֹד כְּפֶשַׂע בֵּינוֹ וּבֵין מַטָרָתוֹ, וְהוּא בְרָב עֲיֵפָתוֹ רָבַץ פֹּה בְמֶרְיוֹ בְתוֹךְ הָאָבָק: – זֶה אַמִּיץ־הַלֵּב!

מֵרֹב עֲיֵפָה יִפְעַר פִּיו וְיִגְהַק עַל דַּרְכּוֹ וְעַל הָאֲדָמָה וְעַל מַטָּרָתוֹ וְעַל עֶצֶם נַפְשׁוֹ, וְגַם פֶּשַׂע אֶחָד לֹא יַחְפּוֹץ לְהוֹסִיף עוֹד: – זֶה אַמִּיץ הַלֵּב!

וְעַתָּה הִנֵּה מְלַהֶטֶת אוֹתוֹ הַשֶּׁמֶש וְהַכְּלָבִים מְלַקְּקִים אֶת זֵעָתוֹ: וְאוּלָם רוֹבֵץ הוּא פֹה בְמַרְיוֹ וְנִבְחָר בְּעֵינָיו לְהִתְעַלֵּף: –

לְהִתְעַלֵּף בְּעוֹד רַק כְּפֶשַׂע בֵּינוֹ וּבֵין מַטָרָתוֹ! חַי אֲנִי כִּי עוֹד בְּשַׂעֲרוֹתָיו תִּהְיֶה עֲלֵיכֶם שׂוּמָה לִמְשׁוֹךְ אוֹתוֹ אֶל תּוֹךְ שָׁמָיו: – אֶת הַגִּבּוֹר הַלָּזֶה!

וְאוּלָם טוֹב שִׁבְעָתַיִם כִּי תַעַזְבוּהוּ שׁוֹכֵב בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, עַד בֹּא אֵלָיו הַשֵּׁנָה, זֹאת הַמְּנַחֶמֶת, וְעַד הֱיוֹת סַעֲרַת הַמָּטָר הַמֵּשִׁיב נֶפֶשׁ בִּנְעִימוֹת קָרָתוֹ:

עִזְבוּהוּ נָא בַאֲשֶׁר הוּא שָׁם, עַד אֲשֶׁר יִיקַץ לִרְצוֹנוֹ וְעַד אֲשֶׁר בְּנַפְשׁוֹ יַשְׁלִיךְ מֵעָלָיו אֶת עֲיֵפָתוֹ וְאֶת־אֲשֶׁר לִמְּדָה הָעֲיֵפָה אוֹתוֹ לְדַבֵּר!

וְרַק זֹאת לָכֶם, אַחַי: כִּי תַבְרִיחוּ מֵעָלָיו אֶת הַכְּלָבִים, אֶת הַזּוֹחֲלִים הָעֲצֵלִים וְאֶת כָּל הַשֶּׁקֶץ הַפּוֹשֵׁט עָלָיו: –

– אֶת כָּל הַשֶּׁקֶץ הַפּוֹשֵׁט מִקֶּרֶב עֲדַת “הַמַּשְׂכִּילִים” אֲשֶׁר זֵעַת כָּל גִּבּוֹר תִּטְעַם לוֹ לְהִשְׁתַּכֵּר בָּהּ! –

יט

מַעְגָלִים אָנֹכִי עֹשֶׂה מִסָּבִיב לִי וּגְבוּלוֹת קְדוֹשִׁים; מִיּוֹם לְיוֹם יֵלֵךְ הָלֹךְ וּמְעַט מִסְפַּר הָעֹלִים עִמִּי עַל־פְּנֵי הֶהָרִים הַהוֹלְכִים הָלוֹךְ וְרוּם; בּוֹנֶה אָנֹכִי לִי הַר בְּתוֹךְ הֶהָרִים ההולכים הלך וקדוש.

וְאוּלָם בְּכָל אֲשֶׁר תַּעֲלוּ עִמִּי, אַחַי, הִשָּׁמְרוּ נָא לָכֶם פֶּן יַעֲלוּ עִמָּכֶם גַּם לוֹקְקֵי קְעָרוֹת עַל שֻׁלְחֲנוֹת זָרִים!

לוֹקְקֵי קְעָרוֹת – רֶמֶשׂ הוּא הַרֹמֵשׂ וְזוֹחֵל וְחָפֵץ הַשְׁמֵן בְּקֶרֶב צַלְעוֹתֵיכֶם הַנְּגוּעוֹת וְהַכֹּאֲבוֹת.

וְזֶה כִּשְׁרוֹנוֹ אֲשֶׁר נִתַּן לוֹ: כִּי לִבּוֹ יַגִּיד לוֹ תָמִיד אֵי נְשָׁמוֹת עוֹלוֹת אֲשֶׁר יָגְעוּ בַדֶּרֶךְ: בְּתוֹךְ כְּאֵבְכֶם וְעָצְבְּכֶם וּבְתוֹךְ כְּלִמַּתְכֶם הָרַכָּה יִבְנֶה אֶת־קִנּוֹ הַנִּמְאָס.

כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הַגִּבּוֹר לְחַלָּשׁ וְהַנָּדִיב יִהְיֶה רַךְ שִׁבְעָתַיִם – שָׁם יִבְנֶה אֶת־קִנּוֹ הַנִּמְאָס. בַּאֲשֶׁר יֵשׁ לַגָּדוֹל צְלָעוֹת קְטַנּוֹת וּנְגוּעוֹת שָׁם יַעֲשֶׂה הַמְּלַקֵּק קְעָרוֹת מִשְׁכָּן לוֹ.

מִי הָרָם מִכָּל יֵשׁ וּמִי הַדַּל בּוֹ? הַלּוֹקֵק קְעָרוֹת הוּא הַדַּל מִכֹּל; וְאוּלָם מִי הָרָם מִכָּל, וְכִלְכֵּל זֶה אֶת הַמְּרֻבִּים בְּלוֹקְקֵי הַקְּעָרוֹת.

זֹאת הַנְּשָׁמָה אֲשֶׁר לָהּ הַסֻּלָּם הָאָרֹךְ עַד לַשָּׁמַיִם וּמַגִּיעַ עַד לִתְהוֹמוֹת אָרֶץ – אֵיךְ זֶה לֹא יִרְבְּצוּ עָלֶיהָ רֻבֵּי לוֹקְקֵי הַקְּעָרוֹת? –

– הַגְּדוֹלָה מִכָּל הַנְּשָׁמוֹת, הַרְחוֹקָה בְּמַעְגְּלוֹתֶיהָ וּסְבוּכָה וּמְסֻבָּכָה בְרָב נְתִיבוֹתֶיהָ, זֹאת הַנֶּאֱנָסָה, אֲשֶׁר מֵרָב תַּאֲוָה תִתְנַפֵּל עַל כָּל מִקְרֶה: –

– הַנְּשָׁמָה הַהוֹיָה, אֲשֶׁר תִּטְבּוֹל בְּתוֹךְ אֲשֶׁר־יִהְיֶה, זֹאת בַּעֲלַת יֵשׁ, אֲשֶׁר תֶּחְשַׁק לְכָל חֵשֶׁק וּלְכָל חֵפֶץ: –

– זֹאת הַבֹּרַחַת, הַבֹּרַחַת מִפְּנֵי נַפְשָׁהּ וְשָׁבָה וּמֹצֵאת אֶת נַפְשָׁהּ בְּכָל אַפְסֵי מֶרְחַקִּים; זֹאת הַנְּשָׁמָה הַמְּחֻכָּמָה, אֲשֶׁר הַפְּתַיּוּת תְּדַבֵּר תָּמִיד עַל לִבָּהּ בְּרָב נְעִימוֹתֶיהָ: –

זֹאת רַבַּת הָאַהֲבָה, אֲשֶׁר כָּל עִנְיָן וְכָל דָּבָר יַטּוּ אֶל תּוֹכָהּ אֶת כָּל זִרְמוֹתֵיהֶם וַחֲלִיפוֹתֵיהֶם וַעֲלוֹתָם וְרִדְתָּם: – אֵיךְ זֶה לֹא יִהְיוּ לַנְּשָׁמָה הָרָמָה מִכֹּל גַּם לוֹקְקֵי הַקְּעָרוֹת הָרָעִים מִכֹּל?

כ

הֲאַכְזָר אָנֹכִי, אַחַי? אוּלָם רְאוּ אָנֹכִי אוֹמֵר: מִי אֲשֶׁר יִפּוֹל, אוֹתוֹ נִדְחָף־נָא גַם בְּיָדֵינוּ!

כָּל אֲשֶׁר עִמָּנוּ כַיּוֹם הַזֶּה נוֹפֵל וְאוֹבֵד – מִי יַחְפּוֹץ עוֹד לִתְמוֹךְ בּוֹ? אוּלָם אָנֹכִי הוּא הֶחָפֵץ – כִּי דָחֹף נִדְחוֹף אוֹתוֹ גַם בַּיָּדַיִם!

הֲיוֹדְעִים אַתֶּם אֶת הָעֹנֶג בְּהִתְגַּלְגֵּל אֲבָנִים לְתוֹךְ מַעֲמַקֵּי תְהוֹמוֹת? – הוֹי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לְיוֹם זֶה! הַבִּיטוּ נָא וּרְאוּ אֵיךְ הֵמָּה מִתְגַּלְגְּלִים לְתוֹךְ תְּהוֹמוֹתַי!

פַּתַח שְׂחוֹק אָנֹכִי, אַחַי, לְמַטִּיבִים מִמֶּנִּי לְשַׂחֵק! מוֹפֵת אָנֹכִי וּמָשָׁל! עֲשׂוּ כָמוֹנִי!

וַאֲשֶׁר לֹא תְלַמְּדוּ אוֹתוֹ לָעוּף, אוֹתוֹ לַמְּדוּ נָא – לְמַהֵר לִנְפּוֹל! –

כא

אָהַבְתִּי אֶת אַמִּיצֵי הַלֵּב. אָכֵן מְעַט לָאָדָם לִהְיוֹת חֶרֶב מִפְגָּע לַכֹּל – כִּי־אִם: פְּגַע וְדַע אֶת־מִי.

וְיֵשׁ כִּי אֹמֶץ לֵב שִׁבְעָתַיִם יִהְיֶה בָאִישׁ הַכּוֹבֵשׁ רוּחוֹ וְעוֹבֵר, לְמַעַן אֲשֶׁר אֶת נַפְשׁוֹ יַחְשׂוֹךְ לְאוֹיֵב נִכְבָּד שִׁבְעָתָיִם!

יְהִי נָא אוֹיבְכֶם אוֹיֵב אֲשֶׁר שָׂנֹא תִשְׂנְאוּ אוֹתוֹ וְלֹא אֲשֶׁר בּוּז תָבוּזוּ לוֹ; שׂוּמָה הִיא כִּי עַל אוֹיבְכֶם תִּהְיֶה גַאֲוַתְכֶם. הִנֵּה זֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר הוֹרֵיתִיכֶם זֶה מֵאָז.

לְאוֹיֵב נִכְבָּד שִׁבְעָתַיִם תַּחְשְׂכוּ אֶת נַפְשְׁכֶם, רֵעַי: לָכֵן שׂוּמָה עֲלֵיכֶם כִּי תַעַבְרוּ עַל רַבִּים, –

– וּמִכֻּלָּם שׂוּמָה עֲלֵיכֶם לַעֲבוֹר עַל אֲסַפְסוּף רַב, אֲשֶׁר יֶהֱמֶה וַאֲשֶׁר יִרְגַּשׁ בְּאָזְנְכֶם עַל דְּבַר עָם וְעַמִּים.

תִּהְיֶינָה נָא עֵינֵיכֶם טְהוֹרוֹת מִכָּל “בְּעַד” וּמִכָּל “נֶגֶד” אֲשֶׁר לָהֶם! יֵשׁ עִמָּם צְדָקָה הַרְבֵּה וְעַוְלָה הַרְבֵּה, וּמִי אֲשֶׁר יַבִּיט שָׁמָּה וְהִתְקַצָּף.

אִם רַק תַּבִּיטוּ – תָּנִיפוּ חֶרֶב! חֹבְרִים שְׁנַיִם אֵלֶּה אִישׁ אֶל אָחִיו! לָכֵן לְכוּ לָכֶם אֶל הַמְּעָרוֹת וְאֶת חַרְבְּכֶם תְּנוּ וְיָשְׁנָה אֶת שְׁנָתָהּ!

לְכוּ לְדַרְכְּכֶם אַתֶּם, וְעָם וְעַמִּים יֵלְכוּ נָא לְדַרְכֵּיהֶם הֵם! – דְּרָכִים אֲבֵלוֹת הֵן, אֲשֶׁר גַּם תִּקְוָה אַחַת לֹא תִבְרוֹק עֲלֵיהֶן בְּרַק אוֹר!

יִמְשָׁל לוֹ הַכְּנַעֲנִי בִּמְקוֹם אֲשֶׁר כָּל הַנּוֹצֵץ אֵינֶנּוּ בִלְתִּי אִם – זְהַב כְּנַעֲנִים! חָדְלָה הָעֵת לִהְיוֹת עֵת לִמְלָכִים! אֵת אֲשֶׁר יִקָּרֵא הַיּוֹם עָם אֵין לוֹ צְדָקָה לִהְיוֹת לוֹ מְלָכִים.

רְאוּ נָא אֵיךְ הָעַמִּים הָאֵלֶּה עוֹשִׂים גַּם הֵמָּה כְּמַעֲשֵׂי הַכְּנַעֲנִים: מְלַקְּטִים הֵם לָהֶם גַּם מִן הָאַשְׁפָּה אֶת־כָּל הַמֵּבִיא לָהֶם שָׂכָר מְעַט!

אוֹרְבִים הֵם אִישׁ לְאָחִיו, אוֹרְבִים הֵם אִישׁ לַאֲשֶׁר לְאָחִיו – וְלַדָּבָר הַזֶּה הֵם קֹרְאִים “שֶׁבֶת אַחִים יַחְדָּו”. הוֹי הָעֵת הַנִּפְלָאָה וְהָרְחוֹקָה, אֲשֶׁר אָמַר עָם לְנַפְשׁוֹ: חָפֵץ אָנֹכִי לִהְיוֹת לְעַמִּים – אָדוֹן!"

כִּי הִנֵּה, אַחַי, רַק לַנִּבְחָר יָאֲתָה לִמְשׁוֹל, וְגַם חָפֵץ לִמְשׁוֹל רַק הַנִּבְחָר! וּבַאֲשֶׁר נִשְׁמַע תּוֹרָה אַחֶרֶת, שָׁם – חָסֵר כָּל נִבְחָר.

כב

לוּ אֵלֶּה יִמְצְאוּ לֶחֶם חִנָּם, כִּי אָז עַל־מָה יִצְעֲקוּ עוֹד! – מִחְיָתָם – כָּל שִׂיחָתָם. וְלָכֵן טוֹב כִּי יִכְבַּד עֲלֵיהֶם מַשָּׂא חַיֵּיהֶם!

חַיּוֹת טֶרֶף הֵם: גַּם בַּ“עֲבוֹדָתָם” עוֹד תֻּכָּר תְּשׁוּקָתָם לִטְרֹף וְגַם בְּ“הִשְׂתַּכְּרָם” עוֹד תֻּכָּר מִרְמָתָם! לָכֵן טוֹב כִּי יִכְבַּד עֲלֵיהֶם מַשָּׂא חַיֵּיהֶם.

יִהְיוּ נָא אֵפוֹא לְחַיּוֹת טֶרֶף טוֹבוֹת מֵעַתָּה וְנִבְחָרוֹת מֵעַתָּה וַחֲכָמוֹת מֵעַתָּה וְדוֹמוֹת יוֹתֵר לָאָדָם: כִּי בְחִיר כָּל חַיְתוֹ טֶרֶף – הָאָדָם.

מִכָּל הַחַיּוֹת כְּבַר טָרַף הָאָדָם מֵאִשָּׁה אִשָּׁה אֶת כִּשְׁרוֹנוֹתֶיהָ: הִנֵּה כָּכָה כָבֵד עַל הָאָדָם מַשָּׂא הַחַיִּים שִׁבְעָתַיִם מִכָּל הַחַיּוֹת.

רַק עוֹד בַּעֲלֵי הַכַּנַף עוֹלִים עָלָיו. וְהָיָה אִם יִלְמֹד הָאָדָם לָעוּף גַּם הוּא – אַלְלַי, עַד אָנָה לִמְרוֹמִים לֹא תָעוּף – תְּשׁוּקַת טַרְפּוֹ?

כג

וְזֹאת אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹרֵשׁ מִן הָאִישׁ וּמִן הָאִשָּׁה: כִּי יִהְיֶה הָאִישׁ גִּבּוֹר לַמִּלְחָמָה וְהָאִשָּׁה גִבּוֹרָה לָלֶדֶת וּשְׁנֵיהֶם יַחְדָּו גִּבּוֹרִים יִהְיוּ לְרַקֵּד בְּכָל נַפְשָׁם וּמְאֹדָם.

וְאָרוּר הַיּוֹם אֲשֶׁר בּוֹ לֹא יְרַקְּדוּ לְכָל־הַמְּעַט פַּעַם אֶחָת! וְשֶׁקֶר כָּל אֱמֶת אֲשֶׁר לֹא יָרִיעַ עִמָּהּ שְׂחוֹק לְכָל־הַמְּעַט פַּעַם אֶחָת!

כד

וְאָרְשְׂכֶם לָכֶם אִשָּׁה – הִשָּׁמְרוּ נָא פֶּן תִּהְיֶה אֲרֶשֶׁת שְׂפָתַיִם רָעָה! כִּי הִנֵּה נֶחְפַּזְתֶּם לְאָרֵשׂ, וְהָיוּ צֶאֱצָאֵיכֶם – זְנוּנִים!

אָכֵן עוֹד טוֹבִים זְנוּנִים מִתְּאוּנִים וְהָפֵחַ אֳהָבִים מִכְּזָבִים! – הִנֵּה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבְּרָה אלַי אִשָּׁה: “אָמְנָם שָׁטִיתִי תַחַת בַּעֲלִי, וְאוּלָם שִׁבְתִּי בְּבֵית בַּעֲלִי עָשָׁה בָרִאשׁוֹנָה שֵׁטִים – בִּי”!

וְתָמִיד מָצָאתִי אֶת הָאִישׁ וְאֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר אֵינָם מַתְאִימִים הֵיטֵב, וְהִנֵּה הֵם נוֹקְמִים וְנוֹטְרִים מֵאֵין כְּמוֹהֶם; אֶת חֲמָתָם הֵם מַשְׁלִיכִים בְּכָל סְבִיבָם עַל־דְּבַר אֲשֶׁר אֵין הֵם פּוֹנִים עוֹד אִישׁ אִישׁ לְבַדּוֹ אֶל קָצֵהוּ הַבֹּדֵד.

לָכֵן זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר אֶשְׁאַל: יְדַבְּרוּ נָא הַיְשָׁרִים אִישׁ אֶל אָחִיו לֵאמֹר: “הִנֵּה אָהַבְנוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ – נִשְׁקוֹד נָא אֵפוֹא כִּי נֶאֱהַב אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ גַם מֵעַתָּה וָהָלְאָה! אוֹ הַאִם שְׁגוֹתֵנוּ בְאַהֲבָה הָיָה רַק מִשְׁגֶּה?” –

תְּנוּ לָנוּ מוֹעֵד וַחֲתֻנָּה קְטַנָּה, לְמַעַן נִרְאֶה אִם טוֹבִים אֲנַחְנוּ גַם לַחֲתוּנָה הַגְּדוֹלָה! כָּבֵד הַדָּבָר לִהְיוֹת תָּמִיד שְׁנַיִם יַחְדָּו!"

כָּכָה עֲצָתִי לְכָל הַיְשָׁרִים, וּמַה כָּל אַהֲבָתִי לָאָדָם הָעֶלְיוֹן וּלְכָל אֲשֶׁר יָבֹא עוֹד, לוּ אַחֶרֶת יָעַצְתִּי וְלוּ אַחֶרֶת דִּבַּרְתִּי!

לֹא רַק כִּי תִזְרְעוּ אֶת זַרְעֲכֶם מֵעַתָּה וָהָלְאָה, כִּי־אִם אֲשֶׁר תִּזְרְעוּ אוֹתוֹ גַם מִזֶּה וָמָעְלָה – רַק לָזֹאת, אַחַי, נִתַּן הַגַּן אֲשֶׁר לִבְרִית אִישׁ עִם אִשָּׁה!

כה

מִי אֲשֶׁר הִשְׂכִּיל לָדַעַת מְקוֹרוֹת רִאשׁוֹנִים, רְאוּ הִנֵּה שֹׁאֵל זֶה בְּאַחֲרִיתוֹ לְבַקֵּשׁ לוֹ גַם אֶת מַעְיְנוֹת הֶעָתִיד וּמְקוֹרוֹת חֲדָשִׁים. –

אַחַי! לֹא יַאַרְכוּ עוֹד הַיָּמִים אֲשֶׁר עַמִּים חֲדָשִׁים יָקֵרוּ וּמַעֲיָנוֹת חֲדָשִׁים יִרְעֲשׁוּ לְמַעֲמַקֵּי תְהוֹמוֹת חֲדָשִׁים.

כִּי הִנֵּה הָרַעַד בָּאֲדָמָה – זֶה אֲשֶׁר יְסַתֵּם בְּאֵרוֹת רַבּוֹת וּצְמֵאִים רַבִּים יִבְרָא; וְאוּלָם גַּם כֹּחַ פְּנִימִי וְתַעֲלֻמּוֹת רַבּוֹת אָז יִגָּלוּ.

הָרַעַד בָּאֲדָמָה יחשוף מַעְיְנוֹת חֲדָשִׁים. בְּרַעַד הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לָעַמִּים קַדְמוֹנִים יִפְרְצוּ מַעְיְנוֹת חֲדָשִׁים.

וּמִי הַקֹּרֵא אָז: "הִנֵּה פֹה בְאֵר לִצְמֵאִים רַבִּים, הִנֵּה פֹה לֵב לִכְמֵהִים רַבִּים, הִנֵּה פֹה חֵפֶץ לְמִפְעָלִים רַבִּים: – וְנֶאֱסַף עַל הָאִישׁ הַזֶּה עָם לֵאמֹר: הֲמוֹן מְנַסִּים רַבִּים.

וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר יְנַסּוּ שָׁם: כיִּ יַחְפְּצוּ לָדַעַת – מִי יָכֹל לְפַקֵּד וּמִי לִשְׁמוֹעַ! הוֹי עַד מָה יַאֲרִיכוּ שָׁם לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְיָעֵץ וְלָתֵת דֹּפִי וְלִלְמוֹד וְלָשׁוּב לְנַסּוֹת!

כָּל חֶבְרַת הָאָדָם אֵינֶנָּה בִּלְתִּי אִם מַסָּה אֲשֶׁר יְנַסּוּ בְנֵי הָאָדָם, – כָּכָה אָנֹכִי מוֹרֶה אֶתְכֶם; מְנַסִּים וּמְבַקְּשִׁים הֵם יָמִים רַבִּים – אֶת הַמְּפַקֵּד הֵם מְבַקְּשִׁים! –

– מַסָּה הִיא, אַחַי, וְלֹא "בְרִית כְּרוּתָה?! שַׁבְּרוּ; שַׁבְּרוּ נָא לִי מִלָּה זֹאת אֲשֶׁר לְרַכֵּי הַלֵּב וּלְאַנְשֵׁי מַחֲצִית וּמֶחֱצָה!

כו

אַחַי! מִבֶּטֶן מִי תֵצֵא הַשּׁוֹאָה הַגְּדוֹלָה הַצְּפוּיָה לְכָל עֲתִיד הָאָדָם? הַאִם לֹא מִבֶּטֶן הַטּוֹבִים וְהַצַּדִּיקִים? –

– כִּי הֵמָּה הֵם אֲשֶׁר יְדַבְּרוּ וַאֲשֶׁר יָחוּשׁוּּ גַם בְּלִבָּם לֵאמֹר: "זֶה־כְּבָר יָדַעְנוּ מַה טּוֹב וּמַה צֶּדֶק, וְגַם הִנֵּה יֵשׁ עִמָּנוּ כְבָר כָּל טוֹב וְכָל צֶדֶק – “אוֹי לָכֶם הַמְּבַקְּשִׁים עוֹד!”

וְאִם תִּרְבֶּה הָרָעָה אֲשֶׁר יָבִיאוּ עָלֵינוּ הָרָעִים: רָעַת הַטּוֹבִים הִיא הָרָעָה מֵכָּל הָרָעוֹת!

וְאִם תִּרְבֶּה הָרָעָה אֲשֶׁר יָבִיאוּ עָלֵינוּ מַלְשִׁינֵי הָעוֹלָם: רָעַת הַטּוֹבִים הִיא הָרָעָה מִכָּל הָרָעוֹת!

רַק אֶחָד הָיָה, אַחַי, אֲשֶׁר הִבִּיט אֶל לֵב הַטּוֹבִים וְהַצַּדִּיקִים, וְזֶה דִבֵּר לֵאמֹר: “רַק פְּרוּשִׁים הֵם” – וְאוּלָם אִישׁ לֹא הֵבִין אוֹתוֹ.

וְהַטּוֹבִים וְהַצַּדִּיקִים גַּם הֵמָּה לֹא הֵבִינוּ אוֹתוֹ: בִּינָתָם הָלְכָה שְׁבִי לִפְנֵי טוּבָם. אִוֶּלֶת הַטּוֹבִים חֲכָמָה עַד לְאֵין חֵקֶר.

אֲבָל זֹאת לָכֶם הָאֱמֶת: שׂוּמָה עַל הַטּוֹבִים לִהְיוֹת פְּרוּשִׁים – בְּאֵין לָהֶם דֶּרֶךְ אַחֶרֶת!

שׂוּמָה עַל הַטּוֹבִים לִתְלוֹת עַל הָעֵץ אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר יִבְרָא לְנַפְשׁוֹ אֶת צִדְקָתוֹ הוּא – זֹאת לָכֶם הָאֱמֶת!

וְזֶה לָכֶם הַשֵּׁנִי אֲשֶׁר גִּלָּה אֶת אַרְצָם, אֶת־אֶרֶץ הַטּוֹבִים וְהַצַּדִּיקִים וְאֶת־לִבָּם וְאֶת־אַדְמַת נַחֲלָתָם, הֲלֹא זֶה אֲשֶׁר שָׁאַל לֵאמֹר: “אֶת מִי הֵם שׂנְאִים מִכָּל?”

אֶת הָאִישׁ הַבֹּרֵא הֵם שׂנְאִים מִכָּל, הַשּׁוֹבֵר לוּחוֹת וַעֲרָכִים יְשָׁנִים; אֶת הַשּׁוֹבֵר – כִּי הוּא לָהֶם הָעוֹבֵר.

כִּי הִנֵּה הַטּוֹבִים לֹא יוּכְלוּ לִבְרוֹא! רֵאשִׁית הֵם תָּמִיד לְכָל אַחֲרִית: –

– תּוֹלִים הֵם עַל הָעֵץ אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר יִכְתּוֹב עֲרָכִים חֲדָשִׁים עַל לוּחוֹת חֲדָשִׁים, אֶת הֶעָתִיד הֵם מַקְרִיבִים קָרְבָּן לְנַפְשָׁם – תּוֹלִים הֵם עַל הָעֵץ אֶת־כָּל עֲתִיד הָאָדָם!

הוֹי הַטּוֹבִים! מֵאָז וּמֵעוֹלָם הָיוּ הֵמָּה רֵאשִׁית לְכָל אַחֲרִית. –

כז

אַחַי! הֲגַם אֶת־דְּבָרִי זֶה הֱבִינוֹתֶם? וְאֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי פַעַם עַל־דְּבַר “הָאָדָם הָאַחֲרוֹן?” – –

מִבֶּטֶן כִּי תֵצֵא הַגְּדוֹלָה מִן הַשּׁוֹאוֹת הַצְפוּיוֹת לְכָל עֲתִיד הָאָדָם? הַאִם לֹא מִבֶּטֶן הַטּוֹבִים וְהַצַּדִּיקִים?

שַׁבְּרוּ, שַׁבְּרוּ נָא לִי אֶת הַטּוֹבִים וְהַצַּדִּיקִים! – אַחַי, הֲגַם אֶת־דְּבָרִי זֶה הֱבִינוֹתֶם?

כח

הֲתָנוּסוּ מִלְּפָנַי? אִם הֶחֱרַדְתִּי אֶתְכֶם? אִם תִּרְעֲדוּ מִפְּנֵי דְבָרִי זֶה?

אַחַי! כַּאֲשֶׁר קָרָאתִי לָכֶם לָקוּם וּלְשַׁבֵּר אֶת הַטּוֹבִים וְאֶת הַלּוּחוֹת הַטּוֹבִים, הֲלֹא רַק אָז חָתַרְתִּי עִם הָאָדָם בָּאֳנִיָּתִי לִקְרַאת יַמּוֹ הַגָּדוֹל.

וְרַק זֶה־עַתָּה תָבֹא עָלָיו הַחֲרָדָה הַגְּדוֹלָה וְהֶחָזוּת הַגְּדוֹלָה מִסָּבִיב וְהַמַּחֲלָה הַגְּדוֹלָה וְגֹעַל הַנֶּפֶשׁ הַגָּדוֹל – זֹאת מַחֲלַת־יָם הַגְּדוֹלָה.

חֻפֵי שָׁוְא וּבַטּוּחוֹת שָׁוְא הוֹרוּכֶם הַטּוֹבִים; בְּכִזְבֵי הַטּוֹבִים נוֹלַדְתֶּם וְנִטְמַנְתֶּם. כָּל אֲשֶׁר מִסָּבִיב מָלֵא כְזָבִים וְשָׂטֵי רְהָבִים עַד הַיְסוֹד בּוֹ מִטַּעַם הַטּוֹבִים.

אֲבָל מִי אֲשֶׁר גִּלָּה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר קֹרָא לָהּ “הָאָדָם” וְגִלָּה זֶה גַם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר קֹרָא לָהּ “עֲתִיד הָאָדָם”. כִּי־עַתָּה קוּמוּ וֶהֱיוּ נָא לִי עוֹבְרֵי יַמִּים גִּבּוֹרֵי חַיִל וְאַרְכֵי רוּחַ!

בְּעוֹד מוֹעֵד לְכוּ נָא לִי קוֹמְמִיוּת, אַחַי, לִמְדוּ נָא לָלֶכֶת קוֹמְמִיוּת! הַיָּם הוֹלֵךְ וְסֹעֵר: וְיֵשׁ רַבִּים אֲשֶׁר יַחְפְּצוּ לָשׁוּב וּלְהִתְעוֹדֵד עִמָּכֶם.

הַיָּם הוֹלֵךְ וְסֹעֵר: וּבְתוֹך הַיָּם צָפוּן כָּל טוּבְכֶם. שְׂאוּ יְדֵיכֶם, שְׂאוּ נֵס, אַתֶּם לִבְבוֹת עוֹבְרֵי יַמִּים מֵאָז!

מַה־לָּכֶם אֶרֶץ־אָבוֹת! הִנֵּה שָׁמָּה חוֹתֵר מְשׁוֹטֵנוּ, חוֹתֵר הוּא אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם אֶרֶץ בְּנֵינוּ! אֶל הַמָּקוֹם הַהוּא נַחְתּוֹר בְּעוֹד אֲנַחְנוּ סֹעֲרִים שִׁבְעָתַיִם מִן הַיָּם וּבְעוֹד סֹעֶרֶת תְּשׁוּקַת נַפְשֵׁנוּ הַגְּדוֹלָה! –

כט

"מַדּוּעַ אַתָּה כָכָה קָשֶׁה – דִּבְּרָה גַחֶלֶת־הַמְבַשְּׁלוֹת אֶל הַשָּׁמִיר; הַאִם לֹא קְרוֹבִים אֲנַחְנוּ מְאֹד קִרְבַת־אַחִים אִישׁ לְאָחִיו? –

מַדּוּעַ אַתֶּם כָּכָה רַכִּים, אַחַי? כָּכָה אָנֹכִי שֹׁאֵל אֶתְכֶם: הַאֵין אַתֶּם – אַחִים לִי?

מַדּוּעַ אַתֶּם כָּכָה רַכִּים, כָּכָה דַכִּים וּמִתְרַצִּים אֶל־כֹּל? מַדּוּעַ כָּכָה רַב כַּחְשְׁכֶם וְהִתְכַּחְשְׁתֶם אֶל לִבְּכֶם? מַדּוּעַ כָּכָה מְעַט וְרַע מַרְאֵה הַגּוֹרָל בְּמַבַּט עֵינְכֶם?

וְאִם אֵין אַתֶּם חֲפֵצִים לִהְיוֹת גּוֹרָלוֹת וַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא יֵעָתְרוּ: אֵיךְ זֶה תוּכְלוּ לָקוּם עִמִּי – וְלָעוּף?

וְאִם לֹא יוּכַל קָשְׁיְכֶם לִבְרוֹק וּלְפָרֵק וְלִגְזוֹר: אֵיךְ זֶה תוּכְלוּ לָקוּם עִמִּי בְאַחֲרִית הַיָּמִים – וְלִבְרוֹא?

כִּי כָל הַבֹּרְאִים קָשִׁים. וְחַי אֲנִי אִם לֹא עֵדֶן הוּא לְנֶפֶשׁ אָדָם לָדַעַת, כִּי יַרְבִּיץ אֶת יָדָיו עַל פְּנֵי שְׁנוֹת אֲלָפִים כְהַרְבִּיץ עַל דּוֹנַג, –

– עֵדֶן הוּא לְנֶפֶשׁ אָדָם לִהְיוֹת יָדוֹ כוֹתֶבֶת עַל פְּנֵי חֵפֶץ שְׁנוֹת אֲלָפִים כִּכְתוֹב עַל פְּנֵי בַּרְזֶל עָשׁוֹת, – וְקָשֶׁה מִבַּרְזֶל עָשׁוֹת וְיָקָר שִׁבְעָתַיִם מִבַּרְזֶל עָשׁוֹת. רַק הַיָּקָר מִכֹּל זֶה הַקָּשֶׁה.

אֶת הַלּוּחַ הֶחָדָשׁ הַזֶּה הַצִּיבוּ נָא אַחַי מִמַּעַל לָכֶם: הֱיוּ נָא לְקָשִׁים! –

ל

הוֹי אַתָּה חֶפְצִי! אַתָּה מַנְהִיג כָּל צְרָכַי אַתָּה צָרְכִּי אֲנִי! שָׁמְרֵנִי נָא מִכָּל הַנִּצְחוֹנוֹת הַקְּטַנִּים!

אַתָּה מִשְׁלַחַת נִשְׁמָתִי, אֲשֶׁר לָךְ אֲנִי קֹרֵא גּוֹרָלִי! אַתָּה אֲשֶׁר מִמַּעַל לִי! אֲשֶׁר בְּקִרְבִּי! שָׁמְרֵנִי וְחָשְׂכֵנִי נָא לְגוֹרָל אֶחָד וְגָדוֹל!

וְאֶת גָּדְלְךָ הָאַחֲרוֹן, חֶפְצִי, חֲשׂוֹךְ לְךָ לָאַחֲרוֹנָה, – כִּי תִהְיֶה עַד־בִּלְתִּי־הֵעָתֵר מִדַּי נַצֶחְךָ! הוֹי מִי לֹא נָפַל שָׁדוּד לִפְנֵי נִצְחוֹנוֹ!

וְעֵין מִי לֹא עֻוְּרָה בְלֵיל־זֶה מָלֵא תִמָּהוֹןו! וְרֶגֶל מִי לֹא כָשְׁלָה וַתִּשְׁכַּח בַּנִּצָּחוֹן – עֲמוֹד!

– לְמַעַן אֲשֶׁר נָכוֹן אֶהְיֶה וּבָשֵׁל לְמוֹעֵד הַצָּהֳרַיִם הַגָּדוֹל: נָכוֹן וּבָשֵׁל כְּמוֹ בַּרְזֵל לוֹהֵט וּכְמוֹ עָב הֲרַת חֲזִיזִים וּכְמוֹ עֲטִין חָלָב מָלֵא: –

– נָכוֹן לִקְרַאת נַפְשִׁי אֲנִי וְלִקְרַאת חֶפְצִי הַטָּמוּן בְּמַעֲמַקִּים: קֶשֶׁת תְּאֵבָה לִקְרַאת חִצָּהּ, חֵץ תָּאֵב לִקְרַאת כֹּכָבוֹ: –

– כֹּכָב נָכוֹן וּבָשֵׁל בְּצָהֳרָיו וְלוֹהֵט וּמְפֻלָּח וְחָרֵד מֵחִצֵּי זָהָב שְׁנוּנִים: –

– וְשֶׁמֶשׁ וְחֵפֶץ שֶׁמֶשׁ כַּבִּיר אֲשֶׁר לֹא יֵעַתֵּר וַאֲשֶׁר נָכוֹן יִהְיֶה לְהַשְׁחִית בְּרֶגַע נַצְּחוֹ!

הוֹי חֶפְצִי, מַנְהִיג כָּל צְרָכַי, אַתָּה צָרְכִּי אֲנִי! חֲשׂוֹךְ נָא אוֹתִי לְנִצָּחוֹן אֶחָד וְגָדוֹל! – –

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא

הַמִּתְרַפֵּא

א

וַיְהִי בֹקֶר־יוֹם, רַק יָמִים אֲחָדִים אַחֲרֵי שׁוּב סָרַתּוּסְטְרָא אֶל הַמְּעָרָה, וְסָרַתּוּסְטְרָא הִתְפַּלָּץ מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ כִמְשֻׁגָּע וַיִּקְפּוֹץ וַיִּשְׁאַג בְּקוֹל, וַיְהִי כְאִישׁ אֲשֶׁר מָצָא עַל מִשְׁכָּבוֹ אִישׁ שֵׁנִי עוֹד אֲשֶׁר לֹא יַחְפּוֹץ לָקוּם. וְהַקּוֹל הָלַךְ הָלוֹךְ וְנוֹרָא, עַד כִּי חָרְדוּ אֵלָיו חַיּוֹתָיו אִשָּׁה מִקָּצֶהָ, וּמִכָּל הַמְּעָרוֹת וּמִכָּל הַחֲוָחִים מִסָּבִיב הַקְּרוֹבִים לִמְעָרַת סָרַתּוּסְטְרָא הִתְמַלֵּט כָּל חַי – כָּל הַמְּעוֹפֵף וְכָל הַשֹּׁרֵץ וְכָל הָרֹמֵשׂ וְכָל הַמְּנַתֵּר, כָּל אֲשֶׁר כְּנָפַיִם אוֹ אֲשֶׁר רַגְלַיִם אוֹ כְרָעַיִם לוֹ. וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֵּר סָרַתּוּסְטְרָא:

עֲלִי אֵלַי, מַחֲשָׁבָה מִנִּי תְהוֹם, עֲלִי מִמַּעֲמַקַּי! אֲנִי תַרְנְגֹלֵךְ וּפְנוֹת בָּקְרֵךְ, אַתְּ תּוֹלַעַת אֲחוּזַת שֵׁנָה! עֲלִי, עֲלִי כִּי לֹא יֶחְדַּל קוֹל קְרִיאָתִי עַד־אִם יְעִירֵךְ!

פַּתְחִי מוֹסְרוֹת אָזְנַיִךְ! שִׁמְעִי! כִּי חָפֵץ גַּם אֲנִי לִשְׁמוֹעַ! עֲלִי! עֲלִי! פֹּה לָנוּ רַעֲמֵי בָרָק לָרֹב אֲשֶׁר יְלַמְּדוּ גַם קְבָרִים לִשְׁמוֹעַ!

וּמְחִי אֶת הַשֵּׁנָה מֵעֵינַיִךְ וְאֶת־כָּל תִּמָּהוֹן וְאֶת־כָּל סַנְוֵרִים! גַּם בְּעֵינַיִךְ שִׁמְעִי אוֹתִי: רִפְאוּת תְּעָלָה קוֹלִי גַם לְעִוְּרִים מִבָּטֶן.

וְאִם רַק הָקִיץ תָּקִיץ, אָז מֵקִיץ תִּהְיֶה לִי עַד נֵצַח נְצָחִים. לֹא זֶה אֹרַח דַּרְכִּי לְעוֹרֵר אִמּוֹת זְקֵנוֹת מִשְּׁנָתָן, לְבַעֲבוּר אֲצַוֶּה אוֹתָן, כִּי – תּוֹסַפְנָה לִישׁוֹן!

מִתְעוֹרֶרֶת אַתְּ וּמִתְמוֹדֶדֶת וּמִתְלַחֶשֶׁת? עֲלִי, עֲלִי! לֹא הִתְלַחֵשׁ – כִּי־אִם תְּדַבְּרִי! סָרַתּוּסְטְרָא קֹרֵא לָךְ, אָנֹכִי סָרַתּוּסְטְרָא הָרָשָׁע!

אָנֹכִי סָרַתּוּסְטְרָא הַמֵּלִיץ עַל הַחַיִּים וּמֵלִיץ עַל הַמַּעְגָל הַסּוֹבֵב – וְלָךְ אֲנִי קֹרֵא, אַתְּ, מַחֲשַׁבְתִּי מִנִּי תְהוֹם!

אַשְׁרַי! הִנֵּה בָאָה אַתְּ – שׁוֹמֵעַ אָנֹכִי אוֹתָךְ! תְּהוֹמִי דֹבֶרֶת; אֶת־תְּהוֹמִי הָאַחֲרוֹנָה חָשַׂפְתִּי אֶל־פְּנֵי הָאוֹר!

אַשְׁרַי! בֹּאִי! תְּנִי יָד – – אוֹיָה! חִדְלִי! אוֹיָה, אוֹיָה! – – גֹּעַל, גֹּעַל, גֹּעַל – – – אַלְלַי לִי!

ב

כִּמְעַט כִּלָּה סָרַתּוּסְטְרָא לְדַבֵּר אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּפּוֹל אַרְצָה כְמֵת, וַיְהִי כְמֵת, וַיְהִי כְמֵת עֵת רַבָּה. וּבְשׁוּב רוּחוֹ אֵלָיו, וַיִּהְיוּ פָנָיו לְבָנִים וַיִּרְעֲדוּ כָּל עַצְמוֹתָיו וַיּוֹסֶף לִשְׁכַּב וַיִּזְהַם עֵת רַבָּה גַם אָכֹל וְגַם שָׁתֹה. כָּכָה עָבְרוּ עָלָיו שִׁבְעַת יָמִים. וְאוּלָם חַיּוֹתָיו לֹא עָזְבוּ אוֹתוֹ גַם יוֹמָם וְגַם לַיְלָה, זוּלָתִי הַנֶּשֶׁר אֲשֶׁר הִתְעוֹפֵף לִרְגָעִים לְמַעַן הָבֵא טֶרֶף. וְכָל־אֲשֶׁר הֵבִיא וְכָל־אֲשֶׁר טָרַף, אוֹתוֹ שָׂם לִפְנֵי סָרַתּוּסְטְרָא עַל מִשְׁכָּבוֹ: וַיְהִי סָרַתּוּסְטְרָא שׁוֹכֵב כֻּלּוֹ בֵּין גַּרְגְּרִים צְהֻבִּים וַאֲדֻמִּים וַעֲנָבִים וְתַפּוּחֵי שֹׁשָׁנִים וַעֲלֵי יֶרֶק נוֹתְנֵי רֵיחַ וְסִבְכֵי אֱגוֹזִים, וּלְרַגְלָיו נָכוֹנוּ שְׁתֵּי שׂיוֹת אֲשֶׁר אוֹתָן גָּזַל הַנֶּשֶׁר בַּעֲמָלוֹ הָרַב מִתּוֹךְ עֵדֶר רוֹעֵיהֶן.

וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי הִתְעוֹדֵד סָרַתּוּסְטְרָא עַל מִשְׁכָּבוֹ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ תַפּוּחַ שֹׁשָׁנִים וַיָרִיחַ בּוֹ, וַיִּיטַב רֵיחֹו בְעֵינָיו. אָז יָדְעוּ חַיּוֹתָיו כִּי בָא הַמּוֹעֵד לְדַבֵּר אֵלָיו.

וַתְּדַבֵּרְנָה אֵלָיו לֵאמֹר: הוֹי סָרַתּוּסְטְרָא! שִׁבְעַת יָמִים אַתָּה שׁוֹכֵב לְךָ פֹּה, וְעֵינֵיךָ כְּבֵדוֹת: הַאֵין עִם־לִבְּךָ לָקוּם עַתָּה וּלְהִתְיַצֵּב עַל רַגְלֶיךָ!

צֵא מִמְּעָרָתְךָ, כִּי הָאָרֶץ מְחַכָּה לְךָ כְּמוֹ גַן, הָרוּחַ מִתְרַפֵּק עַל רֵיחֹות טוֹבִים, וְאֵלֶיךָ הֵם שֹׁאֲפִים לָלֶכֶת; רַק אַחֲרֶיךָ יֹאמְרוּ כָּל הַנְּחָלִים לָרוּץ.

כָּל־עִנְיָן אֲשֶׁר תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ נִכְסָף אֵלֶיךָ, עֵקֶב אֲשֶׁר שִׁבְעַת יָמִים נֶעֱזַבְתָּ לְנַפְשֶׁךָ. צֵא נָא מִמְּעָרָתְךָ! כָּל־עִנְיָן אֲשֶׁר תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ מִתְאַוֶה לִהְיוֹת רֹפְאֶךָ!

הֲאִם דַּעַת חֲדָשָׁה נִבְקְעָה אֵלֶיךָ, וְהִיא חֲמֵצָה וּכְבֵדָה? כְּמוֹ מַחֲמֶצֶת רֹבֶצֶת פֹּה, וְנִשְׁמָתְךָ עָלְתָה וּבָצְקָה עַל כָּל גְדוֹתֶיהָ –"

וסָרַתּוּסְטְרָא עָנָה וַיּאמַר: – הוֹי חַיּוֹתַי! מִי יִתֵּן וְהִרְבֵּיתֶן כָּכָה לַהַג וְלֹא חֲדַלְתֶּן וַאֲנִי פֹה אֶשְׁמַע, כִּי לְמִשִׁיב־נֶפֶשׁ יִהְיֶה לִי לַהַגְכֶן. בַּאֲשֶׁר יַרְבּוּ לַהַג, שָׁם תִּהְיֶה לִי הָאָרֶץ כְּמוֹ גַן.

מַה נִבְחַר לָאָדָם כִּי יֵשׁ מִלִּים וְקוֹלוֹת! הַאִם לֹא יִהְיוּ מִלִּים וְקוֹלוֹת לִקְשָׁתוֹת בֶּעָנָן וּלְגִשְׁרֵי דִמְיוֹן בֵּין נִפְרְדֵי נֵצַח?

יֵשׁ לְכָל נְשַׁמַה עוֹלָם אַחֵר עוֹד; וּלְכָל נְשָׁמָה אֵין הַנְּשָׁמָה הַשֵּׁנִית בִּלְתִּי אִם חַיִּים מֵאַחֲרֵי עוֹלָם אַחֵר.

וּבֵין הַדּוֹמִים שִׁבְעָתַיִם אִישׁ אֶל־אָחִיו, שָׁם יְכַזֵּב הַדִּמְיוֹן שִׁבְעָתַיִם; כִּי אֶת הַקְּטַנָּה מִן הַתְּהוֹמוֹת, אוֹתָה קָשֶׁה לְגַשֵּׁר שִׁבְעָתַיִם.

וּלְנַפְשִׁי אֲנִי – אֵיךְ זֶה יִהְיֶה דָבָר חוּץ־מִמֶּנִּי? הִנֵּה אֵין כָּל חִצּוֹן: – וְאוּלָם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה נִשְׁכַּח לְמִשְׁמַע כָּל קוֹל – וּמַה נִּבְחָר לָאָדָם כִּי יִשְׁכַּח!

הַאִם לֹא נְתוּנִים לְכָל חֵפֶץ וּלְכָל עִנְיָן שֵׁמוֹת וְקוֹלוֹת, לְמַעַן אֲשֶׁר יוּכַל הָאָדָם לְהָשִׁיב בָּהֶם נַפְשׁוֹ? אָכֵן דִּמְיוֹן שָׁוְא וְיָפֶה מְאֹד – הַדִּבֵּר: בּוֹ יְרַקֵּד הָאָדָם וִידַלֵּג מֵעַל כָּל עִנְיָן וְחֵפֶץ וָהָלְאָה.

מַה־נִּבְחָר לָאָדָם כָּל הַדִּבֵּר וְכָל הַכָּזָב אֲשֶׁר לַקּוֹלוֹת! בַּקּוֹלוֹת תְּרַקֵּד נִשְׁמָתֵנוּ וּתְדַלֵּג מֵעַל הַקְּשָׁתוֹת בֶּעָנָן הַצְּבוּעוֹת. –

וְהַחַיּוֹת עָנוּ וְאָמְרוּ: – "הוֹי סָרַתּוּסְטְרָא! לְכָל אֵלֶּה אֲשֶׁר יֵחְשְבוּ כָּמוֹנוּ מְרַקְּדִים כָּל הַדְּבָרִים מֵאֲלֵיהֶם: בָּאִים הֵם, נוֹתְנִים יַד אִישׁ לְאָחִיו, מְשַׂחֲקִים, בּוֹרְחִים אִישׁ מִפְּנֵי אָחִיו – וְשָׁבִים.

הַכֹּל הוֹלֵךְ, הַכֹּל שָׁב; גִּלְגַּל “יֵשׁ” מִתְגַּלְגֵּל נֶצַח, הַכֹּל מֵת, הַכֹּל שָׁב לִפְרוֹחַ, שְׁנַת “יֵשׁ” סֹבֶבֶת נֶצַח.

הַכֹּל נִשְׁבָּר, הַכֹּל יְדֻבָּק חָדָשׁ; בֵּית “יֵשׁ” יִבָּנֶה בְּאֵין חֲלִיפוֹת נֵצַח, הַכֹּל נִפְרָד, הַכֹּל שָׁב וְנִפְגָּשׁ בַּשָּׁלוֹם; טַבַּעַת “יֵשׁ” נֶאֱמָנָה לָנֶצֵח.

בְּכָל רֶגַע מֵחֵל “יֵשׁ”; סָבִיב לְכָל “פֹּה” מִתְגַּלְגֵּל כַּדּוּר “שָׁם”. בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם שָׁם נְקֻדַּת הַתַּוֶּךְ. מְעֻקָּל הַנָּתִיב אֲשֶׁר לַנֵּצַח"? –

וְסָרַתּוּסְטְרָא שָׂחַק וַיֹּאמַר: – הוֹי אַתֶּם פְּתָאֵי־רֵעַי הַנֶּחְמָדִים, הוֹי אַתֶּם בַּעֲלֵי נְגִינוֹת הַגִּלְגוּלִים! מַה הֱטִיבוֹתֶם לָדַעַת אֶת כָּל הַנַּעֲשָׂה בָאָדָם בְּקֶרֶב שִׁבְעַת יָמִים: –

וְאֶת אֲשֶׁר זָחַל הַשֶּׁרֶץ הַנִּמְאָס אֶל תּוֹךְ לוֹעִי וַיְחַנְּקֵנִי אָז! וַאֲנִי נְשַׁכְתִּיו בְּשִׁנַּי וְהִתַּזְתִּי רֹאשׁוֹ מֵעָלָיו וַהֲקִיאוֹתִיו לְמֵרָחוֹק.

וְאַתֶּם – הַכְּבָר עֲשִׂיתֶם לָכֶם מִזֶּה נְגִינַת נֵבֶל חֲדָשָׁה?

וְאוּלָם רְאוּ הִנֵּה אָנֹכִי שׁוֹכֵב פֹּה וְעוֹדִי עָיֵף מִנְּשָׁכַי וּמֵהֲקִיאִי וְעוֹדִי חוֹלֶה מִגְּאֻלָּתִי אֲשֶׁר נִגְאָלְתִּי.

וְאַתֶּם הֲנִצַּבְתֶּם מֵרָחוֹק וּרְאִיתֶם בְּכָל אֵלֶּה? הוֹי חַיּוֹתַי! הָאַכְזְרִיּוֹת גַּם אַתֶּן? הַחֲפַצְתֶּן לְהִתְיַצֵּב מֵרָחוֹק וְלִרְאוֹת בִּכְאֵבִי הַגָּדוֹל, כְּמַעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאָדָם? וְהָאָדָם הֲלֹא הָאַכְזָרִי מִכָּל הַחַיּוֹת עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה!

שַׁעֲשׁוּעֵי חֶזְיוֹנוֹת־תּוּגָה וּמִלְחָמוֹת־שְׁוָרִים וּתְלָאֹת – אֵלֶּה הָיוּ עַד עַתָּה מִבְחַר תַּעֲנוּגָיו עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה; וְכַאֲשֶׁר בָּרָא לוֹ דִמְיוֹנוֹ אֶת הַשְּׁאוֹל, אָז הָיָה לוֹ זֶה – שָׁמַיִם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

כַּאֲשֶׁר יִצְעַק הָאָדָם הַגָּדוֹל, אָז יְמַהֵר הָאָדָם הַקָּטָן אֵלָיו וּלְשׁוֹנוֹ תְלוּיָה לוֹ מִתּוֹךְ פִּיו מֵרֹב תֶּאֲוָה; – לַדָּבָר הַזֶּה הוּא קֹרֵא “חֶמְלָה”.

הָאָדָם הַקָּטָן וּמְשֹׁרֵר־חוֹזֶה יוֹתֵר מִכֻּלָּם – מַה יִתְאוֹנֵן זֶה בִּדְבָרִים עַל הַחַיִּים! וְאוּלָם הַטּוּ אָזְנְכֶם וְשִׁמְעוּ הֵיטֵב וְגִלִּיתֶם גַּם אֶת קוֹל הַתַּעֲנֻגּוֹת אֲשֶׁר בְּתֹאֲנָתוֹ.

מִתְאוֹנְנֵי עַל חַיִּים כָּאֵלֶּה – אוֹתָם יַכְנִיעוּ הַחַיִּים בְּאַחַת מֵעֵינֵיהֶם. “הַאֲהַבְתַּנִּי”? תְּדַבֵּר אִשָּׁה זָרָה זֹאת בְּחֵן קוֹלָהּ; “וְאוּלָם חַכֵּה עוֹד מְעַט, כִּי אֵין עוֹד מוֹעֵד לִי בַּעֲבוּרְךָ”.

אַכְזָרִי הָאָדָם לְנַפְשׁוֹ מִכָּל הַחַיּוֹת עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וּבְכָל־אֲשֶׁר יְדַבְּרוּ בְּנֵי־הָאָדָם הַקֹּרְאִים לְנַפְשָׁם “חוֹטְאִים” וְ“נוֹשְׂאֵי צְלָב” וְ“מִתְוַדִּים עַל עָוֹן” הַטּוּ אָזְנְכֶם וְשִׁמְעוּ וְגַלּוֹתֶם גַּם אֶת קוֹל הַתַּעֲנֻגּוֹת אֲשֶׁר בְּכָל זַעֲקָתָם וְתֹאֲנָתָם!

וַאֲנִי גַם אֲנִי – הֲבִדְבָרִי חָפַצְתִּי לִהְיוֹת מִתְאוֹנֵן עַל הָאָדָם? הוֹי חַיּוֹתַי! הִנֵּה זֹאת אֲשֶׁר לָמַדְתִּי עַד כֹּה לְבַעֲבוּר אֵדַע: הָרָעָה הַמּוֹצֵאת אֶת הָאָדָם דְּרוּשָׁה לוֹ מִכָּל מִבְחַר טוֹבָתוֹ, –

כִּי מִבְחַר הַכֹּחַ וְאֶבֶן קָשָׁה תִהְיֶה הָרָעָה – לְכָל בֹּרֵא גְדוֹלוֹת; וְכִי שׂוּמָה הִיא אֲשֶׁר יִיטַב הָאָדָם וְגַם יֵרָע! –

לֹא זֶה עֵץ מְצֻקּוֹתַי אֲשֶׁר עָלָיו נִתְלֵיתִי, כִּי יָדֹעַ יָדַעְתִּי אֲשֶׁר רַע הָאָדָם – כִּי־אִם זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צָעַקְתִּי כַּאֲשֶׁר לֹא צָעַק עוֹד אָדָם מֵעוֹלָם:

גָּעֳלִי, כִּי רָעָתוֹ תִקְטַן כָּכָה! אַלְלַי כִּי טוֹבָתוֹ תִקְטַן כָּכָה!

גָּעֳלִי הַגָּדוֹל מִפְּנֵי הָאָדָם – זֶה חִנֵּק אוֹתִי וַיִּזְחַל אֶל תּוֹךְ לוֹעִי, אוֹ זֶה אֲשֶׁר נִבֵּא דֹבֵר־הָאֱמֶת: “הַכֹּל הֶבֶל! אֵין דָּבָר שֹׁוֶה! הַדַּעַת חוֹנֶקֶת!”

עֵת עֲרָפֶל אֲרֻכָּה עָבְרָה לְפָנַי צוֹלַעַת עַל יְרֵכָהּ; תּוּגָה יְגֵעָה לַמָּוֶת וּשְׁכוּרַת מָוֶת אֲשֶׁר דִּבְּרָה תָמִיד בְּפֶה מְפַהֵק.

“לָנֶצַח יֵלֵךְ וְיָשׁוּב הָאָדָם – זֶה הָאָדָם אֲשֶׁר הָיָה לְךָ לְמַשָּׂא, זֶה הָאָדָם הַקָּטָן” – כָּכָה פִהֲקָה תוּגָתִי וַתִּגְרֹר אֶת רַגְלָהּ אַחֲרֶיהָ וְלִישׁוֹן לֹא יְכוֹלָה.

לִמְעָרָה נֶהֶפְכָה לִי אַדְמַת הָאָדָם, לוּחַ־לִבָּהּ צָמַק, כִּי־אֲשֶׁר נִשְׁמַת חַיִּים בְּאַפּוֹ נֶהְפַּךְ וַיְהִי לִי לִרְקַב אָדָם וְלַעֲצָמוֹת וְעָבַר נוֹבֵל.

וְאַנְחָתִי יָשְׁבָה עַל כָּל קִבְרוֹת אָדָם וְלֹא יָכְלָה עוֹד לָקוּם; אַנְחָתִי וּשְׁאֵלָתִי נָהֲמָה וְחָנְקָה וּמָצְצָה וְזָעֲקָה יוֹמָם וָלַיְלָה:

– הוֹי הָאָדָם הוֹלֵך וְשָׁב לָנֶצַח! הָאָדָם הַקָּטָן הוֹלֵך וְשָׁב לָנֶצַח!" –

עֲרֻמִּים רָאִיתִי פַעַם אֶת שְׁנֵיהֶם – אֶת הַגָּדוֹל וְאֶת הַקָּטָן בָּאָדָם: וְהֵם דּוֹמִים רַב מִדַּי אִישׁ לְאָחִיו; רַב מִדַּי רָאִיתִי תְכוּנַת־אָדָם גַּם בַּגָּדוֹל!

וְגַם הַגָּדוֹל קָטָן רַב מִדַּי! – הִנֵּה זֶה הָיָה לִי גָעֳלִי מִפְּנֵי הָאָדָם! וְזֹאת תְּשׁוּבַת־נֵצַח אֲשֶׁר יָשׁוּב גַּם הַקָּטָן! – הִנֵּה זֶה הָיָה גָעֳלִי מִפְּנֵי כָּל יֵשׁ!

הוֹי גֹּעַל, גֹּעַל, גֹּעַל! – – כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא וַיֵּאָנַח וַיִּתְנוֹדֵד; כִּי זָכַר אֶת מַחֲלָתוֹ. אוּלָם חַיּוֹתָיו לֹא נְתָנוּהוּ לְדַבֵּר עוֹד.

"אַל נָא תוֹסֵף דַּבֵּר עוֹד, אַתָּה הַמִּתְרַפֵּא! – כָּכָה עָנוּ אוֹתוֹ חַיּוֹתָיו. כִּי־אִם צֵא מִזֶּה הַחוּצָה, אֲשֶׁר שָׁם מְחַכָּה לְךָ הָאָרֶץ כְּמוֹ גַן.

צֵא לְךָ אֶל הַשּׁשָׁנִים וְאֶל הַדְּבֹרִים וְאֶל עֲדַת הַיּוֹנִים, וּמִכֻּלָּן פְּנֵה לְךָ אֶל הַצִּפָּרִים, לְמַעַן אֲשֶׁר תִּלְמֹד מִפִּיהֶן לְזַמֵּר!

כִּי טוֹב לַמִּתְרַפֵּא זַמֵּר וְהַבָּרִיא דַבֵּר יְדַבֵּר. וְאִם יֵשׁ כִּי יַחְפּוֹץ גַּם הַבָּרִיא בִזְמִירוֹת, וְהָיוּ הַזְּמִירוֹת זְמִירוֹת אֲחֵרוֹת מֵאֲשֶׁר יַחְפּוֹץ הַמִּתְרַפֵּא.

וְסָרַתּוּסְטְרָא שָׂחַק לְחַיּוֹתָיו וַיַּעַן וַיֹּאמַר: – הוֹי אַתֶּם פְּתָאַי־רֵעַי הַנֶּחְמָדִים, הוֹי אַתֶּם בַּעֲלֵי נְגִינוֹת הַגִּלְגּוֹלִים! מַה הֱטִיבוֹתֶם לָדַעַת אֶת הַנֶּחָמָה אֲשֶׁר חִקַּרְתִּי לִי בְקֶרֶב שִׁבְעַת יָמִים.

כִּי עָלַי לָשׁוּב וּלְזַמֵּן – אֶת הַנֶּחָמָה הַזֹּאת חִקַּרְתִּי לִי וְאֶת הַרִפְאוּת הַלֵּזוּ; הֲגַם מִזֶּה תַעֲשׂוּ לָכֶם בִּמְהֵרָה נְגִינַת נֵבֶל חֲדָשָׁה? –

וְחַיּוֹתָיו קָרְאוּ גַם הַפַּעַם וַתֹּאמַרְנָה: "אַל נָא תוֹסֵף לְדַבֵּר עוֹד! נִבְחָר שִׁבְעָתַיִם, הַמִּתְרַפֵּא, כִּי הָכֵן תָּכִין לְךָ אַתָּה בָרִאשׁוֹנָה נֵבֶל; נֵבֶל חָדָשׁ תָּכִין לְךָ.

כִּי רְאֵה גַם רְאֵה, סָרַתּוּסְטְרָא: לְמַעַן זְמִירוֹתֶיךָ הַחֲדָשׁוֹת דְּרוּשִׁים לְךָ נְבָלִים חֲדָשִׁים.

הָרִיעַ נָא בִזְמִירוֹת, סָרַתּוּסְטְרָא, וְרַפֵּא בִזְמִירוֹת חֲדָשׁוֹת אֶת נִשְׁמָתְךָ: לְמַעַן אֲשֶׁר תִּשָּׂא אֶת גּוֹרָלְךָ הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר לֹא הָיָה עוֹד כָּמוֹהוּ גוֹרַל אָדָם לַגֹּדֶל!

כִּי הִנֵּה חַיּוֹתֶיךָ, סָרַתּוּסְטְרָא, יוֹדְעוֹת מִי אַתָּה וְאֶת אֲשֶׁר שׂוּמָה עָלֶיךָ לִהְיוֹת: רְאֵה הִנֵּה אַתָּה הַמּוֹרֶה אֲשֶׁר לִתְשׁוּבַת נֵצַח, – זֶה הוּא גוֹרָלְךָ אַתָּה!

וְיַעַן אֲשֶׁר שׂוּמָה עָלֶיךָ לִהְיוֹת הָרִאשׁוֹן לַתּוֹרָה הַזֹּאת, לָכֵן לֹא יִפָּלֵא כִּי הָיָה הַגּוֹרָל הַגָּדוֹל הַזֶּה גַם שׁוֹאַתְךָ הַגְּדוֹלָה וְגַם מַחֲלָתֶךָ!

רְאֵה הִנֵּה אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים אֶת אֲשֶׁר אַתָּה מוֹרֶה: – כִּי כָל הַדְּבָרִים וְכָל הָעִנְיָנִים אֲשֶׁר תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ שָׁבִים נֶצַח וַאֲנַחְנוּ עִמָּהֶם, וְכִי אֲנַחְנוּ כְבָר הָיִינוּ פֹּה פְּעָמִים נֶצַח וְכָל הַדְּבָרִים וְכָל הָעִנְיָנִים עִמָּנוּ.

הִנֵּה אַתָּה מוֹרֶה כִי יֵשׁ שְׁנַת־יֵשׁ גְּדוֹלָה, שָׁנָה גְדוֹלָה הִיא בְלִי רֵאשִׁית וּבְלִי אַחֲרִית, וּכְמִשְׁפַּט מוֹרֵה־שָׁעוֹת אֲשֶׁר לַחוֹל הִיא שָׁבָה כְפַעַם בְּפַעַם מֵחָדָשׁ, לְמַעַן אֲשֶׁר יִמְלְאוּ יָמֶיהָ מֵחָדָשׁ וְיִתַּמּוּ מֵחָדָשׁ: –

– עַד כִּי יִהְיֶה מִשְׁפָּט אֶחָד לְכָל הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה וְאִשָּׁה לַאֲחוֹתָהּ תִּדְמֵינָה בְּכָל גְּדוֹלָה וּבְכָל קְטַנָּה; – וְעַד כִּי יִהְיֶה מִשְׁפָּט אֶחָד גַּם לָנוּ כֻלָּנוּ בְּכָל שָׁנָה גְדוֹלָה וְאִישׁ לְאָחִיו נִדְמֶה בְכָל גְּדוֹלָה וּבְכָל קְטַנָּה.

וְלוּ אָמַרְתָּ לָמוּת, עַתָּה, סָרַתּוּסְטְרָא, כִּי עַתָּה יָדַעְנוּ גַם אֶת אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אָז אֶל נַפְשֶׁךָ: – וְאוּלָם רְאֵה הִנֵּה חַיּוֹתֶיךָ מִתְחַנְּנוֹת אֵלֶיךָ, אֲשֶׁר לֹא תָמוּת עוֹד!

כִּי אָז תְּדַבֵּר בְּאֶפֶס מָגוֹר וְגַם תִּשְׁאַף רוּחַ מֵרֹב נַחַת: כִּי מַשָּׂא כָבֵד וּמַחֲנָק גָּדוֹל יֻקַּח מֵעָלֶיךָ, אַתָּה אֶרֶךְ הָרוּחַ! –

"עַתָּה הִנֵּה אָנֹכִי מֵת וְחָדֵל – כָּכָה תְדַבֵּר: – וּבְעוֹד רֶגַע וְהָיִיתִי לְאַיִן. כַּנְּשָׁמָה כַּבָּשָׂר גַּם שְׁנֵיהֶם בְּנֵי מָוֶת.

וְאוּלָם קֶשֶׁר הַסִּבּוֹת שׁוּב יָשׁוּב, אֲשֶׁר בָּהֶן נֶאֱחַזְתִּי גַם אֲנִי, – וְזֶה יָשׁוּב וְיִבְרָאֵנִי! אֲנִי בְנַפְשִׁי הִנְּנִי אַחַת מִן הַסִּבּוֹת אֲשֶׁר לִתְשׁוּבַת נֵצַח.

שׁוֹב אָשׁוּב עִם הַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת וְעִם הָאֲדָמָה הַזֹּאת וְעִם הַנֶּשֶׁר הַזֶּה וְעִם הַנָּחָשׁ הַזֶּה –; לֹא לְחַיִּים חֲדָשִׁים אָשׁוּב אוֹ לְחַיִּים טוֹבִים מֵאֵלֶּה אוֹ לְחַיִּים דּוֹמִים לָאֵלֶּה:

– כִּי אִם שׁוֹב אָשׁוּב אֶל עֶצֶם הַחַיִּים הָאֵלֶּה כַּאֲשֶׁר הֵם, גַּם בְּכָל הַגְּדוֹלָה וְגַם בְּכָל הַקְּטַנָּה אֲשֶׁר לָהֶם, לְמַעַן אֲשֶׁר אָשׁוּב וְאוֹר שֵׁנִית אֶת תְּשׁוּבַת הַנֵּצַח אֲשֶׁר לְכָל הַדְּבָרִים וְכָל הָעִנְיָנִים, –

– לְמַעַן אֲשֶׁר אָשׁוּב וַאֲדַבֵּר אֶת דְּבָרִי שֵׁנִית עַל מוֹעֵד צָהֳרֵי־אֲדָמָה וְצָהֳרֵי־אָדָם הַגָּדוֹל וְאָשׁוּב וַאֲנַבֵּא לָאָדָם אֶת דְּבַר הָאָדָם הָעֶלְיוֹן.

הִנֵּה דִּבַּרְתִּי אֶת דְּבָרִי וְאֶל דְּבָרִי זֶה אֲנִי נִשְׁבָּר: כָּכָה יַחְפּוֹץ גּוֹרָלִי אֲשֶׁר מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם: – מִתְנַבֵּא גְּדוֹלוֹת אָנֹכִי וּכְמִתְנַבֵּא גְּדוֹלוֹת אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְכָלֶה!

וְעַתָּה הִנֵּה בָא הַיּוֹם אֲשֶׁר הַשּׁוֹקֵעַ יְבָרֵךְ אֶת נַפְשׁוֹ גַם הוּא. כָּכָה – יִתָּם סָרַתּוּסְטְרָא לִשְׁקוֹעַ." – –

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר דִּבְּרוּ הַחַיּוֹת אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתֵּאָלַמְנָה וַתְּחַכֶּינָה, אוּלַי יְדַבֵּר אֲלֵיהֶן סָרַתּוּסְטְרָא דָבָר; וְאוּלָם סָרַתּוּסְטְרָא לֹא שָׁמַע עוֹד בְּדַבְּרָן וְלֹא יָדַע כִּי הֶחֱרִישׁוּ: כִּי עוֹד הֵן מְדַבְּרוֹת בּוֹ וְהוּא שָׁכַב דּוּמָם וְעֵינָיו סְגוּרוֹת כְּמוֹ יָשֵׁן – וְהוּא לֹא יָשֵׁן, כּי־אִם שִׂיחַ וְשִׂיג הָיָה לוֹ עִם נִשְׁמָתוֹ.

וְהַנָּחָשׁ וְהַנֶּשֶׁר בִּרְאוֹתָם אוֹתוֹ מַחֲרִישׁ כָּכָה, וַיִּתְנוּ כָבוֹד לַדְּמָמָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר מִסָּבִיב לוֹ וַיִּתְגַּנְּּבוּ לָצֵאת.

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא

עַל כִּלְיוֹן הַנֶּפֶשׁ הַגָּדוֹל

הוֹי נִשְׁמָתִי! לִמַּדְתִּיךְ אֱמֹר “הַיּוֹם” כֶּאֱמֹר “לְפָנִים” וּ“בָרִאשׁוֹנָה” וְלִמַּדְתִּיךְ לָחֹל אֶת מְחוֹלֵךְ מֵעֵבֶר לְכָל “פֹּה” וְ“הֲלוֹם” וְ“שָׁם”.

הוֹי נִשְׁמָתִי! גְּאַלְתִּיךְ מִכָּל הַזָּוִיוֹת וְטִאטֵתִי מֵעָלַיִךְ אָבָק וְעַכָּבִישִׁים וַעֲרָפֶל.

הוֹי נִשְׁמָתִי! מָחִיתִי מֵעָלַיִךְ אֶת הַכְּלִמָּה הַקְּטַנָּה וְאֶת הַצְּדָקָה הָרוֹבֶצֶת בַּזָּוִית וּפִתִּיתִיךְ לַעֲמֹד עֲרֻמָּה לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ.

בִּסְעָרָה אֲשֶׁר יִקָּרֵא לָהּ “רוּחַ” נָשַׁבְתִּי עַל פְּנֵי יַמֵּךְ הַסֹּעֵר; אֶת־כָּל הֶעָבִים הִשַּׁבְתִּי מִשָּׁם וְחִנַּקְתִּי גַם אֶת הַמְּחַנֶּקֶת אֲשֶׁר יִקָּרֵא לָהּ “חֲטָאָה”.

הוֹי נִשְׁמָתִי! נָתַתִּי לָךְ אֶת הַמִּשְׁפָּט לֵאמֹר “לֹא” כַּאֲשֶׁר תֹּאַמר הַסְּעָרָה לֹא וְלֵאמֹר “כֵּן” כַּאֲשֶׁר יֹאמְרוּ הַשָּׁמַיִם הַגְּלוּיִם כֵּן: דּוּמָם כְּמוֹ אוֹר אַתְּ עוֹמֶדֶת וּבְתוֹךְ סְעָרוֹת אוֹמְרוֹת “לֹא” אַתְּ עוֹבֶרֶת עַתָּה.

הוֹי נִשְׁמָתִי! הֲשִׁיבוֹתִי אֵלַיִךְ אֶת הַחֻפְשָׁה אֲשֶׁר לָךְ עַל כָּל נִבְרָא וְעַל כָּל אֲשֶׁר לֹא נִבְרָא, וּמִי כָמוֹךְ יוֹדֵעַ אֶת חֶמְדַת הַתַּעֲנֻגּוֹת אֲשֶׁר בֶּעָתִיד?

הוֹי נִשְׁמָתִי! לִמַּדְתִּיךְ אֶת הַבּוּז אֲשֶׁר לֹא כְתוֹלַעַת זוֹחֶלֶת יָבוֹא, כִּי־אִם אֶת הַבּוּז הַגָּדוֹל הַבָּא מֵרֹב אַהֲבָה, הוּא הַבּוּז הַבָּז שִׁבְעָתַיִם בְּכָל־אֲשֶׁר הוּא אֹהֵב שִׁבְעָתַיִם.

הוֹי נִשְׁמָתִי! לִמַּדְתִּיךְ לְפַתּוֹת, עַד־כִּי פִתִּית אֶת־הַתְּהוֹמוֹת גַּם הֵן לִהְיוֹת שֹׁאֲפוֹת אֵלַיִךְ; כַּשֶּׁמֶשׁ הָיִית, אֲשֶׁר תְּפַתֶּה אֶת הַיָּם גַּם הוּא לִהְיוֹת שֹׁאֵף אֶל מְרוֹמֶיהָ.

הוֹי נִשְׁמָתִי! הֲסִירוֹתִי מֵעָלַיִךְ כָּל־שָׁמֹעַ וְכָל־כָּרֹעַ עַל בֶּרֶךְ וֶאֱמֹר אָדוֹן; וְלָךְ גַם אַתְּ קָרָאתִי שֵׁם “מַנְהִיג כָּל צְרָכַי” וְ“גוֹרָלִי”.

הוֹי נִשְׁמָתִי! שֵׁמוֹת חֲדָשִׁים קָרָאתִי לָךְ וְשַׁעֲשֻׁעִים צְבוּעִים נָתַתִּי לָךְ! “גּוֹרָל” קָרָאתִי לָךְ וְ“אוֹפַן הָאוֹפַנִּים” וְ“טַבּוּר הָעֵת” וּ“פַעֲמוֹן תְּכֵלֶת”.

הוֹי נִשְׁמָתִי! אֶת אַדְמַת מַטָּעַיִךְ הִשְׁקֵיתִי כָּל־חָכְמָה, אֶת־כָּל הַיֵּינוֹת הַחֲדָשִׁים וְאֶת- כָּל הַיֵּינוֹת הַיְּשָׁנִים וְהָעַזִּים אֲשֶׁר לַחָכְמָה מִקֶּדֶם קַדְמָתָהּ.

הוֹי נִשְׁמָתִי! אֶת־כָּל שֶׁמֶשׁ יָצַקְתִּי עָלַיִךְ וְאֶת־כָּל לַיְלָה וְאֶת־כָּל דְּמָמָה וְאֶת־כָּל כִּלְיון נֶפֶשׁ –: אָז עָלִית לִי כְמוֹ גֶפֶן פֹּרַחַת.

הוֹי נִשְׁמָתִי! כְּבֵדָה בַעֲתֶרֶת עָשְׁרֵךְ אַתְּ עוֹמֶדֶת פֹּה, גֶּפֶן עִם עֲטִינִים נְפוּחִים וְעִם עִנְבֵי זָהָב אֲדַמְדַּמִּים וַעֲמוּסִים. – עֲמוּסִים וְנִגָּשִׁים מֵרֹב אָשְׁרֵךְ וּמְחַכִּים מֵרֹב שֶׁפַע וְהֵם נִכְלָמִים גַּם עַל דְּבַר חַכּוֹתֵךְ.

הוֹי נִשְׁמָתִי! מִי עוֹד נְשָׁמָה כָמוֹךְ מְלֵאַת אַהֲבָה וּמִתְרַפֶּקֶת וְחוֹבֶקֶת! אֵי עָתִיד וְעָבַר דְּבֵקִים יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בָּךְ!

הוֹי נִשְׁמָתִי! אֶת־כָּל נָתַתִּי לָךְ, אֶת־כָּל יָדַי הֲרִיקוֹתִי רַק אֵלַיִךְ: – "וְעַתָּה – אַתְּ אוֹמֶרֶת לִי בִּשְׂחוֹק וּמְלֵאַת עֶצֶב: עַל מִי מֵאִתָּנוּ לָתֵת תּוֹדָה? –

– הַאֵין עַל הַנּוֹתֵן לָתֵת תּוֹדָה עֵקֶב אֲשֶׁר לָקַח הַלּוֹקֵחַ? הַאֵין נָתֹן תַּאֲוָה לַנֶּפֶשׁ? הַאֵין לָקֹחַ – חָמֹל?

הוֹי נִשְׁמָתִי! הֲבִינוֹתִי לִשְׂחוֹק עָצְבֵּךְ: הִנֵּה עֲתֶרֶת עָשְׁרֵךְ גַּם הִיא שׁוֹטַחַת יָדַיִם מְלֵאוֹת כִּלְיוֹן נֶפֶשׁ!

שִׁפְעָתֵךְ מַבִּיטָה עַל פְּנֵי יַמִּים סֹעֲרִים וּמְבַקֶּשֶׁת וּמְחַכָּה – זֶה כִלְיוֹן עֲתֶרֶת הַשִּׁפְעָה מִתּוֹךְ שְׁמֵי עֵינַיִךְ הַמְּשַׂחֲקוֹת!

וְחֵי אֲנִי, אַתְּ נִשְׁמָתִי, אִם יַבִּיט אִישׁ אֶת שְׂחוֹק שְׂפָתֵךְ וְלֹא יִמַּס מִפְּנֵי דְמָעוֹת! גַּם מַלְאָכִים יִמַּסּוּ מִפְּנֵי דְמָעוֹת עַל עֲתֶרֶת הַטּוֹב אֲשֶׁר בִּשְׁחוֹק שׂפָתֵךְ.

טוּבֵךְ וַעֲתֶרֶת טוּבֵךְ הוּא אֲשֶׁר לֹא יַחְפּוֹץ בְּהִתְאוֹנֵן וּבִבִכוֹת: וּבְכָל־זֶה, הוֹי נִשְׁמָתִי, כָּלָה שְׂחוֹק שְׂפָתֵךְ לִדְמָעוֹת וּפִיךְ הָרוֹעֵד כָּלָה לַאֲנָחוֹת.

“הַאִם כָּל־בְּכִי אֵינֶנּוּ – זְעָקָה? וְכָל זְעָקָה אֵינֶּנָּה – זַעֲקַת מִתְאוֹנֵן?” – כָּכָה אַתְּ דֹּבֶרֶת אֶל נַפְשֵׁךְ, וְלָכֵן, נִשְׁמָתִי, אַתְּ חֲפֵצָה שִׁבְעָתַיִם בְּשַׂחֲקֵךְ מִשָׁפְכֵךְ אֶת־כְּאֵבֵךְ.

– מִשָּׁפְכֵךְ בִּפְרָץ דְּמָעוֹת אֶת־כָּל כְּאֵבֵךְ עַל עֲתֶרֶת שִׁפְעָתֵךְ וְעַל כָּל חֵשֶׁק הַגֶּפֶן לְבוֹצְרִים וּלְמַזְמְרוֹת בּוֹצְרִים!

אָכֵן, נִשְׁמָתִי, אִם לֹא תַּחְפְּצִי לְבַכּוֹת וְלִשְׁפּוֹךְ אֶת־כָּל מְרִי רוּחֵךְ לְבוּשׁ הָאַרְגָּמָן, כִּי־עַתָּה עָלַיִךְ לְזַמֵּר! – רְאִי הִנֵּה גַם אָנֹכִי מְשַׂחֵק פֹּה בְנַבְּאִי לָךְ כָּזֹאת;

– זַמֵּר תְּזַמְּרִי וּבִזְמִירוֹת תָּרִיעִי, עַד־כִּי יַחֲרִישׁוּ אֵלַיִךְ כָּל הַיַּמִּים וְיַאֲזִינוּ לְקוֹל כִּלְיוֹן נַפְשֵׁךְ, –

– עַד כִּי סִירָה תְרַחֵף עַל פְּנֵי הַיַּמִּים הַמַּחֲרִישִׁים וּמְלֵאֵי כִלְיוֹן נֶפֶשׁ; פֶּלֶא־זָהָב יְרַחֵף שָׁם, אֲשֶׁר מִסָּבִיב לִזְהָבוֹ מְדַלֵּג כָּל־דָּבָר טוֹב וְרָע וְנִפְלָא: –

– גַּם חַיּוֹת גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת רַבּוֹת וְכָל־אֲשֶׁר לוֹ רַגְלַיִם נִפְלָאוֹת הַיּוֹדְעוֹת לָרוּץ עַל־פְּנֵי שְׁבִילֵי צִיצֵי תְכֵלֶת, –

– לָרוּץ אֶל מְקוֹם הַפֶּלֶא הַמֻּזְהָב, אֶל הַסִּירָה הֶחָפְשִׁית לְנַפְשָׁהּ וְלַאֲדוֹנָהּ: וָזֶה הֲלֹא הַבּוֹצֵר הַמְּחַכֶּה עִם הַמַּזְמֵרָה הָעֲשׂוּיָה שָׁמִיר –

– גֹּאֲלֵךְ הַגָּדוֹל, אַתְּ נִשְׁמָתִי, אֲשֶׁר שֵׁם אֵין לוֹ – – וַאֲשֶׁר רַק זְמִירוֹת דֹּרוֹת יָבוֹאוּ תִּמְצֶאנָה לוֹ שֵׁמוֹת! וְחֵי אֲנִי אִם לֹא עֹלֶה כְבָר מִמֵּך רֵיחַ הַזְּמִירוֹת הַבָּאוֹת –

– כְּבָר אַתְּ לֹהֶטֶת וְחֹלֶמֶת וּכְבָר אַתְּ שֹׁתָה בִצְמָאֵךְ מִכָּל בְּאֵרוֹת הַנֶּחָמָה הָעֲמֻקּוֹת וְהַשּׁוֹקְקוֹת וּכְבָר רֹבֵץ מְרִי רוּחֵךְ בְּתוֹךְ נְעִימוֹת הַזְּמִירוֹת הַבָּאוֹת! –

הוֹי נִשְׁמָתִי! רְאִי הִנֵּה נָתַתִּי לָךְ אֶת־כָּל וְגַם אֶת הָאַחֲרוֹנָה אֲשֶׁר־לִי וְאֶת־כָּל יָדַי הֲרִיקוֹתִי אֵלַיִך: – כִּי צִוִּיתִיךְ לְזַמֵּר: הִנֵּה זֹאת הָיְתָה הָאַחֲרוֹנָה אֲשֶׁר לִי!

כִּי צִוִּיתִיךְ לְזַמֵּר – וְאַתְּ דַּבְּרִי דַּבְּרִי נָא: עַל־מִי מִשְּׁנֵינוּ עַתָּה לָתֵת תּוֹדָה? וְאוּלָם טוֹב מִזֶּה: זַמְּרִי זַמְּרִי נָא לִי, אַתְּ נִשְׁמָתִי וְאוֹתִי תְנִי וְאוֹדֶה! –

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

שִׁיר הַמָּחוֹל הַשֵּׁנִי

א

"אֶל תּוֹךְ עֵינְכֶם הִבַּטְתִּי מִקָּרוֹב, הוֹי חַיִּים: זָהָב רָאִיתִי נוֹצֵץ בְּעֵין־הַלַּיְלָה אֲשֶׁר לָכֶם – וְלִבִּי עָמַד בִּי דֹּם מִתַּעֲנֻגּוֹת.

– סִירַת זָהָב רָאִיתִי נוֹצֶצֶת עַל־פְּנֵי מֵימֵי לַיְלָה, סִירַת־נוֹעַ עֲשׂוּיָה זָהָב צוֹלֶלֶת מְחוֹלֶלֶת וְשָׁבָה וְשֹׁאֶלֶת –

וְאֶל רַגְלִי הַחֲרֵדָה לִקְרַאת מָחוֹל שָׁלַחַתְּ מַבַּט עַיִן, מַבַּט־נוֹעַ מְצַחֵק וְשֹׁאֵל וּמִתְחַנֵן:

רַק פַּעֲמַיִם הֱנִיעוֹת אֶת מְנַעַנְעַיִךְ בְּיָדַיִם קְטַנּוֹת – וּכְבָר נָעָה רַגְלִי מֵרֹב חֶשְׁקַת מָחוֹל. –

עֲקֵבַי הִתְנַשְׂאוּ, בְּהוֹנוֹתַי הֶאֱזִינוּ לְזִמְרֵךְ וְקוֹלוֹתָיו. כִּי אֹזֶן הַמְּחוֹלֵל – בִּבְהוֹנוֹתָיו!

אֵלַיִךְ דִּלַּגְתִּי – אָז אָחוֹר נְסוּגוֹת מִפְּנֵי תְנוּדוֹתַי הַיָּפוֹת; וּלְעֻמָּתִי לִחֲכָה לְשׁוֹן שַׂעֲרוֹתַיִך הַמִּתְעוֹפְפוֹת וְעָפוֹת.

מֵעָלַיִךְ דָּלַגְתִּי וּמִפְּנֵי נְחָשַׁיִךְ – אָז הָפַכְתְּ אֵלַי פָּנִים וָאֵרֶא בְעֵינַיִךְ אֶת מַאֲוָיַיִךְ.

בְּעֵינַיִם עֲקֻמּוֹת לִמַּדְתְּ אוֹתִי לְעַקֵּשׁ דְּרָכִים; וְעַל פְּנֵי דְרָכִים נֶעֱקָשִׁים לָמְדָה רַגְלִי – תְכָכִים!

יְרֵאתִיךְ אַתְּ קְרוֹבָה וּמְקוֹרָבָה, אֲהַבְתִיךְ אַתְּ רְחוֹקָה וּמְרֻחָקָה; נוּסֵךְ יִמְשְׁכֵנִי וְקִרְבָתֵךְ תַּדִּיחֵנִי: – כֹּאֵב אָנֹכִי, וְאוּלָם לְמַעֲנֵךְ אֶשָּׂא בְחֵפֶץ לֵב כָּל מוּעָקָה!

קִרְבָתֵךְ מַבְעֶרֶת וְשְׂנְאָתֵךְ מַלְהֶבֶת, מְנוּסָתֵךְ אוֹסֶרֶת וּשְׂפַת לַעֲגֵךְ – מַרְהֶבֶת:

– מִי לֹא יִשְׂנָאֵךְ, אַתְּ הָאוֹסֶרֶת הַגְּדוֹלָה הַצֹּרֶרֶת: אַתְּ הַמְּצוֹדֶדֶת וְלוֹכֶדֶת וּמְבַקֶּשֶׁת וּמוֹצֵאת! מִי לֹא יֶאֱהָבֵךְ אַתְּ נְקִיָּה וּפוֹשַׁעַת, אַתְּ נֶחְפָּזָה וְנוֹסַעַת, אַתְּ מְהִירַת רוּחַ וְסִיר נָפוּחַ וּבָאָה וְיוֹצֵאת.

לְאָן תִּמְשְׁכִינִי עַתָּה, אַתְּ סֹרֶרֶת וְסוֹרֵרָה? וְעַתָּה אַתְּ בּוֹרַחַת מִלְּפָנַי, אַתְּ שׁוֹבֵבָה נְעִימָה וְשׁוֹכַחַת עַד־מְהֵרָה!

דִּלַּגְתִּי אַחֲרַיִךְ וָאֶעֱבוֹר עִמֵּךְ עַל־כָּל נָתִיב וּשְׁבִיל. אַיֵּךְ? תְּנִי יָד אוֹ אֶצְבַּע וְלֹא יֹאחֲזֵנִי חִיל!

פֹּה מְעָרוֹת וּסְבָכִים – הֲלֹא נִתְעֶה בַחֹשֶךְ וּבַנְּשָׁפִים! – עִמְדִי! הִתְיַצְּבִי רֶגַע! אִם לֹא תִרְאִי כִּי לִילִית וְיַנְשׁוּף פֹּה עָפִים?

הוֹי לִילִית, הוֹי יַנְשׁוּף! הַסְבָבוּנִי עֲדַת לֵצִים? – אַיֵּה אֲנַחְנוּ? מִפִּי כְלָבִים לָמַדְתְּ נָבֹחַ אֲשֶׁר רָעָה חֲפֵצִים.

בְּשִׁנַּיִם לְבָנוֹת וּקְטַנּוֹת תַּחְרְקִי עָלַי וּבְקֶצֶף גַּלִּים; עֵינַיִך הָרָעוֹת מְקַפְּצוֹת אֵלַי מִתּוֹךְ חֶמְדַּת הַתַּלְתַּלִּים!

כָּכָה אֲנַחְנוּ מְחוֹלְלִים עַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים. אָנֹכִי הַצַּיָּד – הֲתַחְפְּצִי לִהְיוֹת כַּלְבִּי אוֹ בַת יְעֵלִים נֶאֱמָנִים?

הִנֵּה פֹה אַתְּ לִימִינִי! חִישׁ־מַהֵר, הֵמְּחוֹלֶלֶת! – לְמַעְלָה! מִזֶּה וָמָעלָה! – אוֹיָה, הִנֵּה נָפַלְתִּי וְאַתְּ הַמַּפֶּלֶת!

הוֹי הַבִּיטִי בִי שׁוֹבֵבָה בְשָׁכְבִי פֹה וּבְהִתְחַנְּנִי אֵלַיִךְ. הַמַּלְאָךְ! מִי יִתֵּן וְאָרְחוֹת נֹעַם עוֹד עִמֵּךְ אֶתְהַלָּךְ!

– אָרְחוֹת אַהֲבָה לְבֵינוֹת שְׁלַל צִבְעֵי עֲרָבִים – אוֹ עַל יַד שְׂפַת הַיָּם אֲשֶׁר שָׁם יְפַזְּזוּ דָגִים מֻזְהָבִים!

הַעֲיֵפָה אַתְּ מְאֹד? – עַל זְרֹעוֹתַי אֶקָּחֵךְ וְאַתְּ אֶת זְרֹעוֹתַיִךְ קְפֹצִי! וְאִם צָמֵאת – הִנֵּה יֵשׁ עִמִּי דְבַר־מָה וְאוּלָם אַתְּ בּוֹ לֹא תַחְפֹּצִי! –

– הוֹי נָחָשׁ אָרוּר וּפוֹחֵז וּמְכַשֵׁפָה בְּבִצּוֹת יַמִּים! – לְאָן בָּרַחַתְּ? וְאוּלָם עַל־פָּנַי חַשְׁתִּי שְׁתֵּי בֶהָרוֹת מִיָּדֵךְ וּכְתָמִים אֲדַמְדַּמִּים.

אָכֵן נִלְאֵיתִי מִהְיוֹת תָּמִיד מְאַהֲבֵךְ הַסָּכָל וְהַנָּקִי! – הוֹי מְכַשֵׁפָה! אִם זִמַּרְתִּי לָךְ עַד כֹּה, עַתָּה אַתְּ אֵלַי תִּזְעָקִי!

לְפִי קוֹל שׁוֹטִי תְרַקְּדִי לִי עַתָּה וְתִזְעָקִי פֹה! – הַאִם לֹא שָׁכַחְתִּי אֶת הַשּׁוֹט? – לֹא!"

ב

אָז עָנוּ הַחַיִּים אוֹתִי לֵאמֹר וְאֶת אָזְנֵיהֶם הַנֶּחְמָדוֹת אָטְמוּ: "אַל לָךְ, סָרַתּוּסְטְרָא, סְפֹק כָּכָה נוֹרָאוֹת בְּשׁוֹטְךָ! הֲלֹא יָדַעְתָּ: הַשָּׁאוֹן רוֹצֵחַ מַחֲשָׁבוֹת, – וְעַתָּה זֶה הִנֵּה בָאוּ לִי מַחֲשָׁבוֹת עֲנֻגּוֹת. שְׁנֵינוּ פֹה הִנְנוּ אַל־טוֹבִים וְאַל־רָעִים. מֵעֵבֶר לַטּוֹב וְלָרָע נִמְצָא אֶת הָאִי וְאֶת הַכַּר הַיָּרוֹק אֲשֶׁר לָנוּ – אֲנַחְנוּ שְׁנֵינוּ לְבָדֵנוּ! כִּי עַל־כֵּן שׂוּמָה עָלֵינוּ לִהְיוֹת שְׁלֵמִים אִישׁ עִם אָחִיו!

וְאִם אֱמֶת הוּא כִי אֵין אֲנַחְנוּ אֹהֲבִים אִישׁ אָחִיו בְּכָל נַפְשֵׁנוּ – הֲלָזֹאת אֵפוֹא שׂוּמָה עָלֵינוּ כִי צָרֹר נִצְרוֹר אִישׁ לְאָחִיו אִם לֹא נֶאֱהַב אִישׁ לְאָחִיו בְּכָל נַפְשֵׁנוּ?

וְעַתָּה יָדַעְתָּ הֵיטֵב עַד־מָה לִבִּי טוֹב עָלֶיךָ, וּמִי יוֹדֵעַ אִם לֹא טוֹב הוּא עָלֶיךָ רַב מִדַּי. אָכֵן רַק זֶה שֹׁרֶשׁ הַדָּבָר כִּי רוּחַ קִנְאָה צְרָרַתְנִי עַל הָאִשָּׁה הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ לְךָ – עַל הַחָכְמָה. הוֹי חָכְמָה זְקֵנָה פְתַיָּה וּמְשֻׁגָּעָה!

וְאִם יָבֹא יוֹם וְחָכְמָתְךָ תִּבְרַח מִפָּנֶיךָ – אָז גַּם אַהֲבָתִי תְמַהֵר לִבְרוֹחַ מֵאַחֲרֶיךָ." –

וְאַחֲרֵי כֵן הִבִּיטוּ הַחַיִּים כֹּה וָכֹה עַל סְבִיבוֹתֵיהֶם בְּרָב־שַׂרְעַפֵּיהֶם וַיְדַבְּרוּ בְקוֹל דְּמָמָה לֵאמֹר: "הוֹי סָרַתּוּסְטְרָא, לֹא תָמִים לִבְּךָ עִמִּי כְּכָל אֲשֶׁר יָאֲתָה!

לֹא אֲהַבְתַּנִי כְּכָל אֲשֶׁר תְּדַבֵּר – וַאֲנִי יָדַעְתִּי מַחֲשַׁבְתְּךָ וְכִי חוֹשֵׁב אַתָּה לְעָזְבֵנִי מַהֵר.

הִנֵּה יֵשׁ פֹּה עִמָּנוּ פַעֲמוֹן הוֹמֶה, יָשָׁן וְכָבֵד מְאֹד מְאֹד. בַּלַּיְלָה הוּא נוֹתֵן קוֹל הֲמִיתוֹ עַד לְמַעֲלֵה מְעָרָתְךָ פֹּה: –

– וּבְשָׁמְעֲךָ אֶת־קוֹל הַפַּעֲמוֹן בַּחֲצִי הַלַּיְלָה בְּבַשְּׂרוֹ אֶת מוֹעֵד הָעֵת, אָז אַתָּה חוֹשֵׁב בֵּין אַחַת וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֶת הַמַּחֲשָׁבָה –

– אֶת הַמַּחֲשָׁבָה אַתָּה חוֹשֵׁב, סָרַתּוּסְטְרָא, כִּי עָזֹב תַּעַזְבֵנִי מַהֵר." –

“כֵּן הוּא, עָנִיתִי בְלִי חֵפֶץ, וְאוּלָם גַּם אַתְּ הֲלֹא יְדַעְתִּהָ –” וָאֶלְחַשׁ דָּבָר בְּאָזְנָהּ לְבֵינוֹת קְוֻצּוֹת שַׂעֲרוֹתֶיהָ הַצְּהֻבּוֹת הַסְּבוּכוֹת וְהַמְּסֻבָּכוֹת.

“הַאֶת־זֹאת יָדַעְתָּ, סָרַתּוּסְטְרָא? וְאֶת־זֹאת הֲלֹא אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ. – –”

וַאֲנַחְנוּ הִבַּטְנוּ אִישׁ אֶל פְּנֵי אָחִיו וַנַּשְׁקֵף עַל־פְּנֵי הַכַּר הַיָּרוֹק, אֲשֶׁר רוּחַ הָעֶרֶב הַקַּר חָלַף עָלָיו זֶה־עַתָּה, וַנֶּבְךְ יַחְדָּו. – וְאוּלָם בָּרֶגַע הַזֶּה יָקְרוּ לִי הַחַיִּים מִכָּל חָכְמָתִי. –

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא

ג

בֶּן־אָדָם, שְׁמַע!   אַחַת!

מַה־יְדַבֵּר חֲצוֹת־לַיְלָה הֶעָמוֹק, מַה?   שְׁתַּיִם!

יָשַׁנְתִּי, יָשַׁנְתִּי – שָׁלשׁ!

מֵחֲלוֹמִי הֶעָמוֹק פִּתְאֹם הִתְרוֹנַנְתִּי: – אַרְבַּע!

עָמוֹק הָעוֹלָם מִתְּהוֹם, חָמֵשׁ!

וְעָמוֹק מֵאֲשֶׁר חָשַׁב הַיּוֹם. שֵׁשׁ!

עָמוֹק בּוֹ הַכְּאֵב, – שֶׁבַע!

וְהַתַּעֲנוּג – עָמוֹק מִכְּאֵב הַלֵּב; שְׁמוֹנֶה!

הַכְּאֵב אוֹמֵר: גְּוַע! תֵּשַׁע!

אַךְ כָּל־תַּעֲנוּג יִשְׁאַל לוֹ חַיֵּי נְצָחִים "– עֶשֶׂר!

– מַעֲמַקֵּי מַעֲמַקֵּי חַיֵּי נְצָחִים!" אַחַת עֶשְׂרֵה!

שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה.

שִׁבְעַת הַחוֹתָמוֹת

(אוֹ: שִׁירַת־כֵּן וְאָמֵן)

א

אִם מַגִּיד עֲתִידוֹת אֲנִי וּמָלֵא אֶת רוּחַ הַנְּבוּאָה הַמִּתְהַלֵּךְ עַל נִיר גָּבוֹהַּ בֵּינוֹת לִשְׁנֵי יַמִּים, –

וּמִתְהַלֵּךְ כְּמוֹ עָב כָּבֵד בֵּין אֲשֶׁר־עָבַר וּבֵין אֲשֶׁר יִהְיֶה וְשׂוֹנֵא לְמוֹרְדוֹת נִלְחָצִים וּלְכָל אֲשֶׁר נֶחְשָׁל וּלְכָל אֲשֶׁר לֹא יֵדַע גַּם לָמוּת וְגַם לִחְיוֹת:

וְנָכוֹן לַבָּרָק מִבֶּטֶן הַחֹשֶךְ וּלְקֶרֶן הָאוֹר הַגֹּאֶלֶת, מְטֹעָן בְּרָקִים אֲשֶׁר יֹאמְרוּ “כֵן” וַאֲשֶׁר יִשְׂחֲקוּ “כֵן” וְנָכוֹן לְחִצְצֵי בְרָקִים מַגִּידֵי עֲתִידוֹת: –

– כִּי אַשְׁרֵי הָאִישׁ הַמְּטֹעָן כָּכָה! – חַי אֲנִי אִם הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲלֶה בְאַחֲרִית הַיָּמִים אֶת נֵר הֶעָתִיד לֹא תִהְיֶה שׂוּמָה עָלָיו לִהְיוֹת תָּלוּי כְּמוֹ עָב יָמִים רַבִּים עַל פְּנֵי הָרִים! –

וְאִם אֱמֶת כָּל הַדָּבָר הַזֶּה – כִּי אָז אֵפוֹא אֵיךְ לֹא תַעֲרוֹג נַפְשִׁי לְחַיֵי נְצָחִים וּלְטַבַּעַת הַטַּבַּעַת אֲשֶׁר לְיוֹם שִׂמְחַת לִבִּי – זוֹ טַבַּעַת תְּשׁוּבָתִי!

לֹא מָצָאתִי אִשָּׁה אֲשֶׁר חָפַצְתִּי כִּי מִמֶּנָּה אָקִים לִי זֶרַע, זוּלָתִי הָאִשָּׁה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָהַבְתִּי: כִּי אֲהַבְתִּיכֶם, הוֹי חַיֵּי נְצָחִים!

כִּי אֲהַבְתִּיכֶם, הוֹי חַיֵּי נְצָחִים!

ב

אִם יֵשׁ אֲשֶׁר שִׁבֵּר חֲרוֹן אַפִּי קְבָרִים וְהֶעְתִּיק אַבֱנֵי גְבוּלִים וְגִלְגֵּל לוּחוֹת נִשְׁבָּרִים וִישָׁנִים אֶל תּוֹךְ תְהוֹמוֹת תְּלוּיוֹת;

אִם יֵשׁ אֲשֶׁר לַעֲגִי נָפַח בְּמִלִּים בְּלוּיוֹת וְהִתְפַּזְּרוּ וּכְמוֹ מַטְאֲטֵא בָאתִי עַל כָּל עַכָּבִיש וּכְמוֹ רוּחַ מְסָעֵר עַל כָּל חַדְרֵי הַקְּבָרִים הַנּוֹשָׁנִים וּמְלֵאֵי רָקָב;

אִם יֵשׁ אֲשֶׁר יָשַׁבְתִּי בְמִצְהֲלוֹת גִּיל בִּמְקוֹם שָׁם אֵלִים יְשָׁנִים קְבוּרִים, וַאֲנִי מְבָרֵךְ אֶת הָעוֹלָם וְאֹהֵב אֶת הָעוֹלָם עַל־יַד מַצְבוֹת הַזִּכָּרוֹן אֲשֶׁר לְמַלְשִׁינֵי עוֹלָם יְשָׁנִים; –

– כִּי גַם אֶת בָּתֵּי־הַתְּפִלָּה וְקִבְרוֹת הָאֵלִים אָהַבְתִּי, אִם רַק הִבִּיטוּ הַשָּׁמַיִם טְהוֹרֵי הָעֵינַיִם מִבַּעַד לְגַגּוֹתֵיהֶם הַשְּׁבוּרִים; כְּמוֹ חָצִיר וּפְרָג אָדֹם אָהַבְתִּי לְהֵאָחֵז עַל־פְּנֵי בָתֵּי־תְפִלָּה שְׁבוּרִים –

וְאִם אֱמֶת כָּל הַדָּבָר הַזֶּה – כִּי אָז אֵפוֹא אֵיךְ לֹא תַעֲרוֹג נַפְשִׁי לְחַיֵּי נְצָחִים וּלְטַבַּעַת הַטַּבַּעַת אֲשֶׁר לְיוֹם שִׂמְחַת לִבִּי – זֹה טַּבַּעַת תְּשׁוּבָתִי!

לֹא מָצָאתִי אִשָּׁה אֲשֶׁר חָפַצְתִּי כִּי מִמֶּנָּה אָקִים לִי זֶרַע, זוּלָתִי הָאִשָּׁה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָהַבְתִּי: כִּי אֲהַבְתִּיכֶם, הוֹי חַיֵּי נְצָחִים!

כִּי אֲהַבְתִּיכֶם, הוֹי חַיֵּי נְצָחִים!

ג

אִם יֵשׁ אֲשֶׁר בָּא אֵלַי שֶׁמֶץ נִשְׁמַת רוּחַ מִן הָרוּחַ הַבֹּרֵא וּמִן הַכֹּחַ הַנֹּגֵשׂ גַּם בְּמִקְרֶה לָחֹל מְחוֹלוֹת־כֹּכָבִים;

אִם יֵשׁ אֲשֶׁר שִׂחַקְתִּי שְׂחוֹק בָּרָק בֹּרֵא, אֲשֶׁר רַעַם הַפְּעֻלָּה הַגָּדוֹל מִתְגַּלְגֵּל אַחֲרָיו בְּרָגְזוֹ וּבְכָל זֶה יִשְׁמַע לוֹ וְיֵצֵא אַחֲרָיו;

אִם יֵשׁ אֲשֶׁר יָשַׁבְתִּי אֶל שֻׁלְחַן אֱלֹהִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְעִם אֵלִים יַחְדָּו שִׂחַקְתִּי בְּקֻבִּיוֹת, עַד־כִּי פוֹר הִתְפּוֹרְרָה הָאֲדָמָה וַתִּשָּׁבֵר וַיִּתְאַבְּכוּ שִׁטְפֵי אֵשׁ; –

כִּי שֻׁלְחַן אֱלֹהִים הָאֲדָמָה וְהִיא רֹעֶדֶת כֻּלָּהּ מֵרֹב מִלִּים חֲדָשׁוֹת וּבֹרְאוֹת וּמִמַּפְּלֵי קֻבִּיּוֹת אֵלִים; –

וְאִם אֱמֶת כָּל הַדָּבָר הַזֶּה – כִּי אָז אֵפוֹא אֵיךְ לֹא תַעֲרוֹג נַפְשִׁי לְחַיֵּי נְצָחִים וּלְטַבַּעַת הַטַּבַּעַת אֲשֶׁר לְיוֹם שִׂמְחַת לִבִּי – זֹה טַּבַּעַת תְּשׁוּבָתִי!

לֹא מָצָאתִי אִשָּׁה אֲשֶׁר חָפַצְתִּי כִּי מִמֶּנָּה אָקִים לִי זֶרַע, זוּלָתִי הָאִשָּׁה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָהַבְתִּי: כִּי אֲהַבְתִּיכֶם, הוֹי חַיֵּי נְצָחִים!

כִּי אֲהַבְתִּיכֶם, הוֹי חַיֵּי נְצָחִים!

ד

אִם יֵשׁ אֲשֶׁר שָׁתִיתִי בְכָל פֶּה מִן הַכַּד הַמְּלֵאָה אֲשֶׁר בְּשָׂמִים וְתַעֲרוּבוֹת מְהוּלִים בָּהּ יַחְדָּו וְכָל הַסַּמִּים מְעֹרָבִים בָּהּ הֵיטֵב;

אִם יֵשׁ אֲשֶׁר מָזְגָה יָדִי אֶת הָרָחוֹק עִם הַקָּרוֹב וְאֵשׁ עִם רוּחַ וְתַעֲנוּג עִם צָרָה וְרַע עִם טוֹב;

אִם הָיִיתִי גַּם אֲנִי גַּרְגַּר מִן הַמֶּלַח הַגֹּאֵל הַלָּז, אֲשֶׁר בְּכֹחוֹ מִתְעָרְבִים כָּל הַסַּמִּים הֵיטֵב בְּכַד הַתַּעֲרוּבוֹת הַהִיא; –

כִּי הִנֵּה יֵשׁ מֶלַח הַמְּחַבֵּר טוֹב עִם רָע; וְגַם הָרָע מִכָּל רָע עוֹד כָּשֵׁר לַעֲשׂוֹתוֹ בֹּשֶׂם לִהְיוֹת עֵין הַכַּד מְלֵאָה; –

וְאִם אֱמֶת כָּל הַדָּבָר הַזֶּה – כִּי אָז אֵפוֹא אֵיךְ לֹא תַעֲרוֹג נַפְשִׁי לְחַיֵּי נְצָחִים וּלְטַבַּעַת הַטַּבַּעַת אֲשֶׁר לְיוֹם שִׂמְחַת לִבִּי – זֹה טַּבַּעַת תְּשׁוּבָתִי!

לֹא מָצָאתִי אִשָּׁה אֲשֶׁר חָפַצְתִּי כִּי מִמֶּנָּה אָקִים לִי זֶרַע, זוּלָתִי הָאִשָּׁה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָהַבְתִּי: כִּי אֲהַבְתִּיכֶם, הוֹי חַיֵּי נְצָחִים!

ה

אִם אָהַבְתִּי אֶת הַיָּם וְאֶת־כָּל דָּבָר אֲשֶׁר אֹרַח־יָם לוֹ וְשִׁבְעָתַיִם אֲהַבְתִּיו בְּרֶגַע קִצְפּוֹ אֲשֶׁר רוּחוֹ לֹא יִהְיֶה כְרוּחִי;

אִם יֵשׁ בִּי הַתַּאֲוָה הַמְּבַקֶּשֶׁת תָּמִיד, אֲשֶׁר מְשׁוֹטָהּ חוֹתֵר אַחַר כָּל־אֲשֶׁר לֹא יֵחָקֵרוּ, וְאִם יֵשׁ תַּאֲוַת עוֹבֵר־יָם בְּתַאֲוָתִי;

אִם יֵשׁ אֲשֶׁר קָרְאָה תְרוּעַת גִּילִי לֵאמֹר: הִנֵּה חָלַף הַחֹף – וְעַתָּה הִנֵּה נָפַל מֵעָלַי רַתּוֹק הַכְּבָלִים הָאַחֲרוֹן –

וַאֲשֶׁר אֵין לוֹ גְבוּל סֹעֵר עַתָּה מִסָּבִיב לִי וְעַד אַפְסֵי מֶרְחַקִּים נוֹצֵץ לְפָנַי הַמָּקוֹם וְהַזְּמָן. אַשְׁרֶיךָ אַשְׁרֶיךָ, אַתָּה הַלֵּב הַיָּשָׁן!"

וְאִם אֱמֶת כָּל הַדָּבָר הַזֶּה – כִּי אָז אֵפוֹא אֵיךְ לֹא תַעֲרוֹג נַפְשִׁי לְחַיֵּי נְצָחִים וּלְטַבַּעַת הַטַּבַּעַת אֲשֶׁר לְיוֹם שִׂמְחַת לִבִּי – זֹה טַּבַּעַת תְּשׁוּבָתִי!

לֹא מָצָאתִי אִשָּׁה אֲשֶׁר חָפַצְתִּי כִּי מִמֶּנָּה אָקִים לִי זֶרַע, זוּלָתִי הָאִשָּׁה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָהַבְתִּי: כִּי אֲהַבְתִּיכֶם, הוֹי חַיֵּי נְצָחִים!

ו

אִם צִדְקָתִי צִדְקַת מְחוֹלֵל וְאִם יֵשׁ אֲשֶׁר בִּשְׁתֵּי רַגְלַי דִּלַּגְתִּי לְתוֹךְ חֶדְוָה מְלֵאַת זְהַב אִזְמָרַגְדִּים;

אִם רִשְעָתִי רִשְׁעָה מְשַׂחֶקֶת אֲשֶׁר חָמְדָה לָשֶׁבֶת בֵּין עֲרֻגּוֹת שׁשַׁנִּים וְסִבְכֵי חֲבַצָּלוֹת;

– כִּי בַשְּׂחוֹק דָּבַק כָּל־הָרָע יַחַד, וְרַק כִּי נִקְדָּשׁ וַיִּטְהַר עַל פִּי הַנַּחַת אֲשֶׁר בּוֹ וּבְקִרְבּוֹ; –

אִם זֶה כָל שִׂיחִי וְכָל הֲגִיגִי, אֲשֶׁר כָּל־הַכָּבֵד יֵקֵל וְכָל הַבָּשָׂר יְחוֹלֵל וְכָל הָרוּחַ יִהְיֶה לְצִפּוֹר: וְחֵי אֲנִי אִם לֹא זֶה כָל שִׂיחִי וְכָל הֲגִיגִי! –

וְאִם אֱמֶת כָּל הַדָּבָר הַזֶּה – כִּי אָז אֵפוֹא אֵיךְ לֹא תַעֲרוֹג נַפְשִׁי לְחַיֵּי נְצָחִים וּלְטַבַּעַת הַטַּבַּעַת אֲשֶׁר לְיוֹם שִׂמְחַת לִבִּי – זֹה טַּבַּעַת תְּשׁוּבָתִי!

לֹא מָצָאתִי אִשָּׁה אֲשֶׁר חָפַצְתִּי כִּי מִמֶּנָּה אָקִים לִי זֶרַע, זוּלָתִי הָאִשָּׁה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָהַבְתִּי: כִּי אֲהַבְתִּיכֶם, הוֹי חַיֵּי נְצָחִים!

ז

אִם יֵשׁ אֲשֶׁר פָּרַשְׂתִּי מִמַּעַל לִי שְׁמֵי דְמָמָה וְעָשִׂיתִי לִי כְנָפַיִם לְהִתְעוֹפֵף בָּהֶן אֶל תּוֹךְ שָׁמַי אֵלֶּה;

אִם כְּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ שַׁטְתִּי בְמֶרְחַקֵּי אוֹר עֲמֻקִּים וְחָכְמַת־צִפֳּרִים אֲשֶׁר לְחֻפְשָׁתִי בָאָה לִי; –

וְזֶה אֲשֶׁר תְּדַבֵּר חָכְמַת הַצִּפֳּרִים לֵאמֹר: "רְאֵה הִנֵּה אֵין מַעַל וְאֵין תַּחַת! קוּם וְהִתְנוֹדֵד עַל סְבִיבֶיךָ וְחוּצָה וְלַאֲחוֹרֶיךָ, אַתָּה הַקַּל! זַמֵּר! אַל תּוֹסֵף עוֹד דַּבֵּר!

– הַאִם לֹא רַק לְמַעַן הַכְּבֵדִים נִבְרְאוּ הַמִּלִּים? הַאִם לֹא קֹבֶץ כְּזָבִים כָּל הַמִּלִּים לְמַעַן הַקַּל? זַמֵּר! אַל תּוֹסֵף עוֹד דַּבֵּר!" –

וְאִם אֱמֶת כָּל הַדָּבָר הַזֶּה – כִּי אָז אֵפוֹא אֵיךְ לֹא תַעֲרוֹג נַפְשִׁי לְחַיֵּי נְצָחִים וּלְטַבַּעַת הַטַּבַּעַת אֲשֶׁר לְיוֹם שִׂמְחַת לִבִּי – זֹה טַּבַּעַת תְּשׁוּבָתִי!

לֹא מָצָאתִי אִשָּׁה אֲשֶׁר חָפַצְתִּי כִּי מִמֶּנָּה אָקִים לִי זֶרַע, זוּלָתִי הָאִשָּׁה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָהַבְתִּי: כִּי אֲהַבְתִּיכֶם, הוֹי חַיֵּי נְצָחִים!

חֵלֶק רְבִיעִי וְאַחֲרוֹן

אֵי מַעֲשֵׂי סִכְלוּת גְּדוֹלִים מִן הַנַּעֲשִׂים בְּיַד הַחוֹמְלִים?

וְאֵי גָדְלוּ הַפְּגָעִים מִן הַפְּגָעִים אֲשֶׁר בָּרְאוּ מַעֲשֵׂי הַסִּכְלוּת אֲשֶׁר לַחוֹמְלִים?

הוֹי עַל הָאֹהֲבִים אֲשֶׁר אֵין עוֹד גֹּבַהּ לָהֶם מֵחֶמְלָתָם וָמָעְלָה!

הִנֵּה כֹה דִבֵּר פַּעַם אַחַת הַשָּׂטָן אֵלַי: “יֵש שְׁאוֹל גַּם לֵאלֹהִים: הֲלֹא זֹאת אַהֲבָתוֹ לִבְנֵי אָדָם”.

וְזֶה לֹא־כְבָר שְׁמַעְתִּיו מְדַבֵּר אֵלַי: "הָאֱלֹהִים מֵת; בְּחֶמְלָתוֹ עַל בְּנֵי הָאָדָם מֵת הָאֱלֹהִים ".

סרתוסטרא,

על החומלים

(חלק ב'.)

קָרְבַּן הַדְּבָשׁ

– וְעַל סָרַתּוּסְטְרָא עָבְרוּ יְרָחִים וְשָׁנִים חֲדָשִׁים וְהוּא לֹא הִתְבּוֹנֵן, וְרַק שַׂעֲרוֹתָיו הִלְבִּינוּ. וַיְּהִי הַיּוֹם וְהוּא יוֹשֵׁב עַל הָאֶבֶן אֲשֶׁר לִפְנֵי פֶתַח מְעָרָתוֹ וּמַבִּיט מַחֲרִישׁ לְמֵרָחוֹק – וְאוּלָם מִשָּׁם תַּבִּיט כָּל עַיִן אֶת הַיָּם וְעַל־פְּנֵי תְהוֹמוֹת אֵין חֵקֶר – אָז הִתְחָרְשׁוּ חַיּוֹתָיו וַתֵּלַכְנָה סָבִיב סָבִיב לוֹ כִבְדוֹת מַחֲשָׁבָה וְאַחֲרֵי כֵן הִתְיַצְּבוּ וַתַּעֲמוֹדְנָה לְפָנָיו.

וַתְּדַבֵּרְנָה הַחַיּוֹת לֵאמֹר: “אִי לְךָ, סָרַתּוּסְטְרָא! הַאֶל אָשְׁרְךָ אַתָּה יוֹשֵׁב פֹּה וּמְצַפֶּה?” וְסָרַתּוּסְטְרָא עָנָה וַיֹּאמַר: “מַה בֶּצַע בְּאָשְׁרִי! הִנֵּה חָדַלְתִּי מֵאָז מֵהֲגוֹת עוֹד בְּאָשְׁרִי וְאָנֹכִי הוֹגֶה רַק בְּמִפְעָלִי”. – וַתּוֹסַפְנָה הַחַיּוֹת וַתֹּאמַרְנָה: “הִנֵּה אַתָּה דֹבֵר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כְאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ עֲתֶרֶת כָּל־טוֹב. הַאֵין אַתָּה שׁוֹכֵב פֹּה בְיַם שְׁמֵי תְכֵלֶת כְּבַד אשֶׁר?” – וְסָרַתּוּסְטְרָא עָנָה וַיִּשְׂחַק: “הוֹי אַתֶּם לֵצִים וּפְתָאִים, מַה הֱטִיבוֹתָם לִבְחָר לָכֶם אֶת־מִשְׁלְכֶם: וְאוּלם הֵן גַּם אֶת־זֹאת יְדַעְתֶּם, כִּי אָשְׁרִי כָבֵד וְאֵינֶנּוּ כְגַל מַיִם נִדָּף: מֵאִיץ הוּא בִי וְאֵינֶנּוּ חָפֵץ לָסוּר מֵעָלַי, וְהָיָה מִשְׁפָּטוֹ כְמִשְׁפַּט זֶפֶת נִתָּכָה”. –

אָז הִתְחָרְשׁוּ חַיּוֹתָיו שֵׁנִית וַתֵּלַכְנָה סָבִיב סָבִיב לוֹ כִבְדוֹת מַחֲשָׁבָה וְאַחֲרֵי כֵן הִתְיַצְּבוּ שֵׁנִית לְפָנָיו וַתַּעֲמוֹדְנָה וַתְּדַבֵּרְנָה לֵאמֹר: “אִי לְךָ, סָרַתּוּסְטְרָא! הֲזֶה אֵפוֹא שֹׁרֶשׁ הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ מִיּוֹם אֶל יוֹם הָלֹךְ וְהַצְהִיב, הָלֹךְ וְהַשְׁחִיר, בְּעוֹד אֲשֶׁר שַׂעֲרוֹתֶיךָ יַלְבִּינוּ וְעֵינָן כְּעֵין הַפִּשְׁתָּה? רְאֵה הִנֵּה אַתָּה יוֹשֵׁב פֹּה בְּתוֹךְ זִפְתְּךָ!” – וְסָרַתּוּסְטְרָא שָׂחַק וַיְדַבֵּר לֵאמֹר: “מָה אַתֶּן דֹּבְרוֹת הַפַּעַם, חַיּוֹתַי! אָכֵן צְדַקְתֶּן: חָטָאתִי כִּי דִּבַּרְתִּי עַל דְּבַר הַזֶּפֶת. אֲשֶׁר מְצָאַנִּי, זֶה יִמְצָא אֶת כָּל פְּרִי אֲשֶׁר בָּשֵׁל. רַק הַדְּבָשׁ בְּקֶרֶב גִּידַי הוּא אֲשֶׁר הֵעִיב אֶת־דָּמִי וְאֶת נִשְׁמָתִי הָפַךְ לְמַחֲרִישָׁה”. – וְהַחָיּוֹת עָנוּ: “הִנֵּה כֵן דִּבַּרְתָּ סָרַתּוּסְטְרָא!” וַתִּלָּחַצְנָה אֵלָיו; “וְאוּלָם הַאֵין עִם לִבְּךָ הַיּוֹם לַעֲלוֹת עַל הַר נִשָּׂא? הִנֵּה צַח הָרוּחַ אֲשֶׁר מִסָּבִיב וּבְהַבִּיטְךָ מִשָּׁם אֶל הָאָרֶץ וְרָאִיתָ אוֹתָה הַיּוֹם פִּי שִׁבְעָה מִכָּל הַיָּמִים”. – וְסָרַתּוּסְטְרָא עָנָה וַיֹּאמַר: “מַה הֱטִיבוֹתָן לִיעָץ אוֹתִי הַיּוֹם וּלְדַבֵּר כִּלְבָבִי: אֶעֱלֶה נָא לִי עַל הָר נִשָּׁא! וְאוּלָם הִתְאַמֵּצְנָה נָא חַיּוֹתַי לְהָכִין לְפָנַי שָׁם דְּבָשׁ דַּיִּי, דְּבַשׁ־כִּכָּרִים יִהְיֶה, דְּבַשׁ־זָהָב, צָהוֹב וְלָבָן וְטוֹב וְצַח כַּקֶּרַח, כִּי יֵשׁ עִם לִבִּי לְהַקְרִיב שָׁם בִּמְרוֹם הָרִים אֶת קָרְבַּן־הַדְּבָשׁ”. –

וַיְהִי בִהְיוֹת סָרַתּוּסְטְרָא בִּמְרוֹם הָהָר וַיְשַׁלַּח מִלְפָנָיו אֶת חַיּוֹתָיו אֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרָיו עַד הֲלוֹם, וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי בֹדֵד הוּא עַתָּה לְנַפְשׁוֹ: – אָז שָׂחַק בְּכָל לִבּוֹ וַיַּבֵּט עַל סְבִיבָיו וַיֹּאמַר:

"הִנֵּה קָרָאתִי בְשֵׁם קָרְבָּן וְאָמַרְתִּי קָרְבַּן־דְּבָשׁ. וְאוּלָם רַק עָרְמָה הָיָה דְבָרִי זֶה וּפְתַיּוּת מוֹעִילָה! אָכֵן הִנֵּה אָנֹכִי עוֹמֵד עַתָּה בִמְרוֹם הָהָר וְאֵין מַעֲצוֹר עוֹד לְרוּחִי לְדַבֵּר אֶת־דְּבָרִי חָפְשִׁי לְרוּחִי שִׁבְעָתַיִם מִכָּל אֲשֶׁר יָכֹלְתִּי לְדַבֵּר בְּאָזְנֵי חַיּוֹת־בַּיִת אֲשֶׁר לְבֹדְדִים וּבְעוֹדִי בִמְעָרוֹת בֹּדְדִים.

מַה לִּי קָרְבָּן וּמִי לִי קָרְבָּן! רַק מְפַזֵּר אֲנִי אֶת אֲשֶׁר נִתָּן לִי, אָנֹכִי הַמְּפַזֵּר בְּאַלְפֵי חָפְנַיִם; וְאֵיךְ זֶה אֶקְרָא לָזֶה – הַקְרִיב!

וְכַאֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי לִי דְבָשׁ לֹא שָׁאַלְתִּי בִּלְתִּי אִם לִהְיוֹתוֹ לִי בָרוּת בְּרֹאשׁ חַכָּה: נֹפֶת צוּף וּמַחְמְאוֹת מֶתֶק, אֲשֶׁר יִשְׁתּוֹקֵק אֲלֵיהֶם גַּם הַדֹּב הַשּׁוֹקֵק וְכָל בַּעַל כָּנָף זוֹעֵם וּמַר רוּחַ:

– בָּרוּת־יְקוּשִׁים נִבְחָרָה, כַּאֲשֶׁר יִשְׁאַל לוֹ כָּל צַיָּד וְכָל מְצוֹדֵד דָּגִים. כִּי הִנֵּה הָיְתָה הָאָרֶץ בְּעֵינֵי כָל כְּמוֹ יַעַר חַיּוֹת עָבוֹת וְגִנַּת חֶמֶד תַּאֲוַת כָּל צַיָּד פֶּרֶא, וְאוּלָם בְּעֵינַי הָיְתָה כְמוֹ יָם גָּדוֹל וּמָלֵא וְרַב תְּהוֹם,

– יָם מָלֵא דָגִים צְבָעִים וְסַרְטָנִים, אֲשֶׁר אֲלֵיהֶם יִתְאַוּוּ גַם בְּנֵי אֵלִים, וְהָיוּ גַם הֵם לְדַיָּגִים וּלְמַשְׁלִיכֵי רֶשֶׁת: הִנֵּה כָכָה מָלְאָה הָאָרֶץ פְּלָאוֹת עִם גְּדוֹלוֹת וְעִם קְטַנּוֹת.

וְאַף כִּי אֶרֶץ הָאָדָם, זֶה יַם הָאָדָם: – אֶל־זֶה אָנֹכִי מַשְׁלִיךְ הַיּוֹם אֶת חַכַּת־הַזָּהָב אֲשֶׁר לִי וְאֶקְרָא: הֵעָלִי נָא, אַתְּ תְּהוֹם הָאָדָם!

הֵעָלִי נָא וַהֲקִיאִי אֵלַי אֶת דָּגַיִךְ וְאֶת סַרְטָנַיִךְ הַנּוֹצְצִים!

בְּמִבְחַר יְקוּשַׁי אָנֹכִי יוֹקֵשׁ לִי הַיּוֹם אֶת מִפְלְאוֹת דְּגֵי־אָדָם!

– אֶת־אָשְׁרִי אָנֹכִי מַשְׁלִיךְ הַיּוֹם אֶל־כָּל מֶרְחָק וְאֶל־כָּל מֶרְחָב, אֶל מִזְרָח וְצָהֳרַיִם וּמַעֲרָב, לְמַעַן אֶרְאֶה אִם לֹא יַעֲלוּ לִי דְגֵי אָדָם וְנוֹקְשׁוּ בְאָשְׁרִי וְנֶאֱחְזוּ בוֹ וְהִשְׂתָּעֲרוּ עָלָיו.

– עַד־אִם יִשְּׁכוּ אֶת רֹאשׁ וָוִי הַנִּסְתָּר וְעָלוּ עִמִּי אֶל שִׂיאִי אֲשֶׁר לִי – עֲמֻקֵּי תְהוֹם אֵלֶּה אֲשֶׁר בַּמַּעֲמָקִים יַעֲלוּ אֶל הָרָע מִכָּל מְצוֹדְדֵי דְגֵי אָדָם. כִּי הִנֵּה זֶה אָרְחִי וְזֶה מִשְׁפָּטִי מֵאָז וּמִרֵאשִׁית: מוֹשֵׁךְ אָנֹכִי וּמַעֲלֶה וְשׁוֹאֵב וּמוֹצִיא, אוֹמֵן אָנֹכִי וּמְאַמֵּן וְאָמָן, אֲשֶׁר לֹא חִנָּם דִּבֵּר לְפָנִים אֶל נַפְשׁוֹ: “הֱיֵה אֶת־אֲשֶׁר עָלֶיךָ לִהְיוֹת!”

וְעַל כֵּן אֵפוֹא יַעֲלוּ נָא בְנֵי הָאָדָם אֵלַי: כִּי עוֹד אָנֹכִי מְחַכֶּה אֶל הָאוֹתוֹת אֲשֶׁר יַגִּידוּ לִי, כִּי בָא מוֹעֵד לִי לִשְׁקוֹעַ; אֵינֶנִּי שׁוֹקֵעַ עוֹד בְּקֶרֶב אָדָם גַּם אֲנִי כְּכָל אֲשֶׁר שׂוּמָה עָלַי.

וְלָזֹאת אָנֹכִי מְחַכֶּה פֹה עַל פְּנֵי הָרִים נִשָּׂאִים מְלֵא עָרְמָה וְלַעַג, וַאֲנִי לֹא קְצַר רוּחַ וְלֹא אֶרֶךְ רוּחַ, וְרַק אִישׁ אֲשֶׁר גַּם אֶת אֹרֶךְ הָרוּחַ שָׁכַח – יַעַן כִּי חָדַל מִהְיוֹת לוֹ רוּחַ לְ“מַשָּׂא”.

כִּי הִנֵּה גוֹרָלִי מַנִּיחַ לִי מוֹעֵד דַּיִּי: – הַאֻמְנָם שְׁכָחַנִּי גוֹרָלִי? אוֹ הַאִם יוֹשֵׁב הוּא מֵאַחַר אֶבֶן גְּדוֹלָה בְתוֹךְ הַצֵּל וּמְצוֹדֵד זְבוּבִים?

וְחַי אֲנִי כִּי לִבִּי טוֹב עָלָיו עַל גּוֹרָלִי זֶה אֲשֶׁר מֵאָז וּלְעוֹלָם, עֵקֶב אֲשֶׁר לֹא יִגֹּשׂ בִּי וְלֹא יָאִיץ בִּי וּמוֹעֵד יַנִּיחַ לִי לְהוֹלְלוּת וּלְפַחֲזוּת: כִּי עַל כֵּן עָלִיתִי לִי הַיּוֹם עַל הָהָר הַגָּבוֹהַ הַזֶּה לָצוּד דָּגִים.

הֶעָלָה אָדָם מֵעוֹדוֹ עַל רֹאשׁ הָרִים לְבַעֲבוּר יָצוּד דָּגִים? וְלוּ גַם פְּתַיוּת הִיא אֲשֶׁר אָנֹכִי חָפֵץ וַאֲשֶׁר אָנֹכִי עֹשֶׂה פֹה בִמְרוֹם הָהָר: הִנֵּה נִבְחָר הוּא לִי שִׁבְעָתַיִם מִשֶּׁבֶת שָׁם בַּשֶּׁפֶל כְּמוֹ חוֹגֵג מֵרֹב חַכּוֹת וַאֲשֶׁר יֵהָפֵךְ שָׁם מַרְאֵה פָנַי יָרוֹק וְצָהוֹב – וַאֲשֶׁר אֶהְיֶה מְפַשֵּׂק שְׂפָתַיִם וְשֹׁאֵף חֵמוֹת מֵרֹב חַכּוֹת וַאֲשֶׁר אֶהְיֶה יְלֵיל סְעָרוֹת קָדוֹשׁ בְּתֹוךְ הָרִים וְאֶהְיֶה קְצַר רוּחַ, הַקֹּרֵא אֶל הָעֲמָקִּים מִתַּחַת: “שִׁמְעוּ לִי, פֶּן אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בְּשֵׁבֶט אֱלֹהִים!”

וְלֹא כִּי זֹעֵף אֲנִי עַל חוֹגְרֵי חֵמוֹת כָּאֵלֶּה! הֲלֹא טוֹבִים הֵם לִי לְבַעֲבוּר אֶשְׂחַק עֲלֵיהֶם! וְהֵם קִצְרֵי רוּחַ עַד לִמְאֹד – כָּל תֻּפֵּי הַסְּעָרָה הַגְּדוֹלִים הָאֵלֶּה, הַשֹּׁאֲפִים לְהוֹצִיא הַיּוֹם אֶת־כָּל רוּחָם אוֹ לִכְלוֹא אוֹתוֹ לְנֶצַח נְצָחִים!

ואוּלָם אֲנִי וְגוֹרָלִי – לֹא נְדַבֵּר אֶל “הַיּוֹם” וְלֹא נְדַבֵּר אֶל “לֹא לְנֵצַח נְצָחִים”: יֵשׁ לָנוּ אֹרֶךְ רוּחַ וּמוֹעֵד וּמוֹעֵד עֶלְיוֹן דַּיֵּנוּ לְבַעֲבוּר דַּבֵּר. כִּי יֵשׁ יוֹם אֲשֶׁר יָבוֹא וְלֹא יַעֲבוֹר.

מִי הוּא זֶה אֲשֶׁר יָבוֹא וְלֹא יַעֲבוֹר? הֲלֹא זֶה הַ“זָּר” הַגָּדוֹל אֲשֶׁר לָנוּ, זֹאת מַמְלֶכֶת הָאָדָם הַגְּדוֹלָה וְהַרְחוֹקָה, מַמְלֶכֶת סָרַתּוּסְטְרָא לְאַלְפֵי שָׁנִים – –

הֲיִרְחַק מְאֹד “רָחוֹק” אֲשֶׁר כָּזֶה? מַה לִי כִי אָשִׂים אֵלָיו לֵב! וְאוּלָם גַּם בְּרָחֲקוֹ מוּצָק הוּא לִי – וּבִשְׁתֵי רַגְלַי אָנֹכִי עוֹמֵד עַל הַיְּסוֹד הַזֶּה.

– עַל יְסוֹד נֵצַח, עַל־פְּנֵי אַבְנֵי עוֹלָם מוּצָקוֹת, עַל מְרוֹם הָהָר הַגָּבוֹהַ וְהַקָּשֶׁה הַזֶּה מֵאָז וּמֵעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּאִים אֵלָיו כָּל הָרוּחוֹת כְּבֹא אֶל פָּרָשַׁת הַדְּרָכִים וְשָׁאֲלוּ: אַיֵּה? וּמֵאָן? וּלְאָן?

פֹּה שַׂחֲקִי, שַׂחֲקִי אַתְּ פַּחֲזוּתִי הַבְּרִיאָה וְהַטּוֹבָה! מֵרֹאשׁ הָרִים הַשְׁלִיכִי אֶת שְׂחוֹק לַעֲגֵךְ הַנּוֹצֵץ! צוּדִי לִי בְּנוֹצְצֵךְ אֶת מִבְחַר דְּגֵי־אָדָם!

וְאֶת אֲשֶׁר לִי הוּא בְכָל הַיַּמִּים וְאֶת אֲשֶׁר לִי הוּא לְעַצְמִי וּלְנַפְשִׁי בְכָל דָּבָר וּבְכָל עִנְיָן – אוֹתוֹ דוּגִי לִי מִשָּׁם וְאוֹתוֹ הַעֲלִי נָא אֵלַי, כִּי אֵלָיו אֲנִי מְחַכֶּה – אֲנִי הָרָע מִכָּל מְצוֹדְדֵי הַדָּגִים.

רְדִי רְדִי, אַתְּ חַכָּתִי! רֵד, הַעֲמֵק, אַתָּה הַמּוֹקֵשׁ אֲשֶׁר לְאָשְׁרִי! הַרְעֵף אֶת טַלְךָ הַמָּתוֹק, אַתָּה דְבַשׁ לִבִּי! נִשְׁכִי, אַתְּ חַכָּתִי, אֶת בֶּטֶן כָּל הַיָּגוֹן הַקֹּדֵר!

רְדִי רְדִי אַתְּ עֵינִי! הוֹי מָה רַבִּים הַיַּמִּים אֲשֶׁר מִסָּבִיב לִי וּמֶה עֲצֻמִּים עֲתִידוֹת הָאָדָם כְּסוּיֵי הַדִּמְדּוּמִים! וּמִמַּעַל לִי – מָה רַבָּה הַדְּמָמָה עִם אֹדֶם הַשּׁשַׁנִּים! מֶה עֲצֻמָּה הַמְּנוּחָה פְדוּיַת כָּל עָב!

זַעֲקַת שֶׁבֶר

וַיְהִי מִמָּחֳרַת הַיּוֹם וְסָרַתּוּסְטְרָא יָשַׁב שֵׁנִית עַל אַבְנוֹ אֲשֶׁר לִפְנֵי פֶתַח הַמְּעָרָה, וְהַחַיּוֹת אֲשֶׁר עִמּוֹ פָשְׁטוּ עַל פְּנֵי חוּץ לְבַעֲבוּר הָבֵא טֶרֶף חָדָשׁ וְגַם – דְּבָש חָדָשׁ, כִּי אֶת הַדְּבָשׁ הַיָּשָׁן פּזֵּר סָרַתּוּסְטְרָא וַיְכַלֵּהוּ עַד הַקֹּרֶט הָאַחֲרוֹן, וַיְהִי הוּא יוֹשֵׁב וּבְיָדוֹ מַטֶּה וְצֵל תַּבְנִיתוֹ מְחֻקֶּה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְלִבּוֹ חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת – וְאוּלָם לֹא עַל נַפְשׁוֹ וְלֹא עַל צִלּוֹ הָיוּ מַחְשְׁבוֹתָיו – אָז הִתְפַּלָּץ פִּתְאֹם מִמְּקוֹמוֹ וַיִּרְגַּז תַּחְתָּיו, כִּי רָאָה עַל יַד צִלּוֹ וְהִנֵּה עוֹד צֵל שֵׁנִי. וַיְמַהֵר סָרַתּוּסְטְרָא וַיַּבֵּט עַל סְבִיבָיו וַיָּקֶם וַיַּרְא וְהִנֵּה לְפָנָיו נְבִיא הָאֱמֶת. וְהָאִישׁ הוּא אֲשֶׁר אוֹתוֹ הֶאֱכִיל וְאוֹתוֹ הִשְׁקָה עַל שֻׁלְחָנוֹ בְאַחַד הַיָּמִים, וְהוּא מְנַבֵּא אָז אֶת דְּבַר הָעֲיֵפָה הַגְּדוֹלָה וּמְלַמֵּד אֶת הַתּוֹרָה לֵאמֹר: “מִשְׁפָּט אֶחָד לַכֹּל, אֵין דָּבָר שֹׁוֶה, אֵין לָעוֹלָם תַּכְלִית, הַדַּעַת מְחַנֶּקֶת”. וְאוּלָם פְּנֵי הָאִישׁ שֻׁנּוּ מְאֹד מֵאָז וְעַד הַיּוֹם, וְכַאֲשֶׁר הִבִּיט סָרַתּוּסְטְרָא אֶל עֵינָיו, וַיִּבָּהֵל לִבּוֹ בּוֹ גַּם הַפַּעַם: כִּי הִנֵּה נְבוּאוֹת רָעוֹת וּבְרָקִים כְּעֵין הָאֵפֶר עוֹפְפוּ עַל פָּנָיו.

וּנְבִיא הָאֱמֶת הִבִּיט וַיָּבֶן אֶת הַנַּעֲשֶׂה בְּלֵב סָרַתּוּסְטְרָא, וַיִּעֲבֵר אֶת יֶדוֹ עַל פָּנָיו וַיְהִי כְאִישׁ אֲשֶׁר חָפֵץ לִמְחוֹת אֶת פָּנָיו; וְגַם סָרַתּוּסְטְרָא עָשָׂה כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה, אָז שָׁב אֲלֵיהֶם לִבָּם גַּם שְׁנֵיהֶם וַיִּתְחַזְּקוּ כִמְעָט, וַיִתְנוּ אֶת יָדָם אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וַיְּהִי לְאוֹת כִּי אוֹמְרִים הֵם לָשׁוּב וּלְחַדֵּשׁ אֶת בְּרִית שְׁלוֹמָם.

וְסָרַתּוּסְטְרָא אָמָר: “בָּרוּךְ אַתָּה לִי בְבֹאֶךָ, נְבִיא הָעֲיֵפָה הַגְּדוֹלָה! הֵן לֹא לַשָּׁוְא הָיִיתָ לִי בְאַחַד הַיָּמִים אוֹרֵחַ אֶל שֻׁלְחָנִי וְאוֹרֵחַ בְּבֵיתִי; אֱכֹל וּשְׁתֵה גַם הַיּוֹם בְּבֵיתִי, וּסְלַח נָא לִי אִם אִישׁ זָקֵן וְעָלֵז יֵשֵׁב עִמְּךָ אֶל הַשֻּׁלְחָן!” – וּנְבִיא הָאֱמֶת הִשְׁתָּאֶה אֵלָיו וַיַּעַן: הַאֻמְנָם אַתָּה זֶה הַזָּקֵן הֶעָלֵז? אָמְנָם הֱיֵה נָא, סָרַתּוּסְטְרָא, אֶת אֲשֶׁר תִּהְיֶה וְאֶת אֲשֶׁר תַּחְפּוֹץ לִהְיוֹת, וְאוּלָם דַּע לְךָ כִּי כְבָר מָלְאוּ יָמֶיךָ פֹּה בַמָּרוֹם – עוֹד מְעַט וְנָשְׂאָה אוֹתְךָ אֳנִיַּת־שֵׁיטְךָ מִתּוֹךְ יַבֶּשְׁתְּךָ זֹאת!" וְסָרַתּוּסְטְרָא שָׂחַק לִדְבָרָיו וַיִּקְרָא: “הַאֻמְנָם יָבֵשׁ לִי כָכָה?” וּנְבִיא הָאֱמֶת עָנָה: “הִנֵּה הַגַּלִּים אֲשֶׁר מִסָּבִיב לְהַרְךָ עוֹלִים הָלֹךְ וְעָלֹה, וְהֵם גַּלֵּי הַשֶּׁבֶר הַגָּדוֹל וְהַמְּצוּקָה הַגְּדוֹלָה; עוֹד מְעַט וְנָגְעוּ גַם אֶל אֳנִי־שֵׁיטְךָ וְנָשְׂאוּ אוֹתְךָ מִזֶּה”. וְסָרַתּוּסְטְרָא הֶחֱרִישׁ אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשְׁתּוֹמֵם מְאֹד. וּנְבִיא הָאֱמֶת הוֹסִיף וַיֹּאמַר: “הַאֵין אַתָּה שׁוֹמֵעַ עוֹד דָּבָר? אִם לֹא מִמַּעֲמַקִּים וְעַד הֲלוֹם הוֹלֵךְ וְעֹלֶה הַקּוֹל הַסֹּעֵר וְהַזֹּעֵף?” – וְסָרַתּוּסְטְרָא הֶחֱרִישׁ גַּם עַתָּה וְאֶת אָזְנוֹ הִטָּה לִשְׁמוֹעַ: אָז שָׁמַע קוֹל זַעֲקַת שֶׁבֶר גָּדוֹל וְרַב, אֲשֶׁר נָשְׂאוּ הַתְּהוֹמוֹת יַחְדָּו וַאֲשֶׁר נָתַן תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם. כִּי לֹא חָפֵץ אִישׁ מֵהֶם לְעָצְרוֹ עִמּוֹ – עֵקֶב אֲשֶׁר הָיָה קוֹלוֹ מַר מְאֹד.

וְסָרַתּוּסְטְרָא קָרָא בָאַחֲרוֹנָה: "הוֹי לְךָ הַנָּבִיא הָרַע! הֲלֹא זֹאת זַעֲקַת שֶׁבֶר, זַעֲקַת אָדָם הִיא, אֲשֶׁר תִּתְפָּרֵץ מִתּוֹךְ יָם שָׁחוֹר. וְאוּלָם מַה־זַעֲקַת שֶׁבֶר זֹאת כִּי תִגַּע אֶל לִבִּי! הִנֵּה הַפֶּשַׁע הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר חָשַׂכְתִּי אֶת נַפְשִׁי מִמֶּנּוּ עַד הַיּוֹם – הֲיָדַעְתָּ מַה־שְּׁמוֹ?

– חֶמְלָה! עָנָה נְבִיא הָאֱמֶת מִקֶּרֶב לֵב מָלֵא וַיִּשָּׂא אֶת שְׁתֵּי יָדָיו – הוֹי סָרַתּוּסְטְרָא! רְאֵה הִנֵּה בָאתִי לְבַעֲבוּר הַשִּׁיא אוֹתְךָ אֶל פִּשְׁעֲךָ הָאַחֲרוֹן!"

וְכִמְעַט נִשְׁמְעוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְקוֹל זַעֲקַת הַשֶּׁבֶר הִתְפָּרֵץ עוֹד הַפַּעַם וַיְהִי נוֹרָא וְגָדוֹל מִבָּרִאשֹׁנָה וְגַם קָרוֹב מִבָּרִאשֹׁנָה. וּנְבִיא הָאֱמֶת קָרָא: הֲשָׁמַעְתָּ סָרַתּוּסְטְרָא? הֲשָׁמַעְתָּ? הֲלֹא רַק לְמַעַנְךָ הַקּוֹל הַזֶּה וְרַק אֵלֶיךָ הוּא קֹרֵא: בֹּא, בֹּא, בֹּא, כִּי הַמּוֹעֵד הִגִּיעַ, הִגִּיעַ הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן!" –

וְסָרַתּוּסְטְרָא הֶחֱרִישׁ אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהוּא נִבְהָל וְנִבְעָת וְרַק בְּאַחֲרִיתוֹ שָׁאַל וַיְהִי כְפוֹסֵחַ עַל סְעִפִּים: מִי הוּא אֵפוֹא אֲשֶׁר יִקְרָא לִי שָׁם?

וּנְבִיא הָאֱמֶת עָנָה בְעֹז: “הֲלֹא יָדַעְתָּ, סָרַתּוּסְטְרָא! לָמָּה זֶה אַתָּה מִסְתַּתֵּר? הִנֵּה הוּא הָאָדָם הַנַּעֲלֶה הַצּוֹעֵק אֵלֶיךָ!”

וְסָרַתּוּסְטְרָא הִתְחַלְחֵל וַיִּצְעַק מֵרֹב יִרְאָה: הַאִם הָאָדָם הַנַּעֲלֶה? וְאוּלָם מַה זֶּה חָפֵץ זֶה? מַה זֶּה חָפֵץ זֶה? הִנֵּה הָאָדָם הַנַּעֲלֶה! וְאוּלָם מַה זֶּה חָפֵץ זֶה פֹה? – אָז הִתְכַּסָּה עוֹרוֹ זֵעָה.

וּנְבִיא הָאֱמֶת לֹא עָנָה דָבָר עַל יִרְאַת סָרַתּוּסְטְרָא, כִּי אִם הֶאֱזִין וַיִּשְׁמַע לְמַעֲמַקִּים, וַיְהִי כַאֲשֶׁר הֶאֱרִיךְ לְהַאֲזִין וְהַדְּמָמָה הָיְתָה כְבֵדָה וְלֹא שָׁמַע דָבָר, אָז הִפְנָה אֶת עֵינָיו שֵׁנִית לְסָרַתּוּסְטְרָא וַיַּרְא אוֹתוֹ וְהִנֵּה הוּא עוֹמֵד וְרוֹעֵד.

וַיַּעַן וַיֹּאמֶר בְּקוֹל עָצֵב: הוֹי סָרַתּוּסְטְרָא! חַי אֲנִי כִּי אֵין אַתָּה עוֹמֵד פֹּה כְּאִישׁ אֲשֶׁר אָשְׁרוֹ יַרְקִיד אוֹתוֹ; וְאוּלָם דַּע לְךָ כִּי רַקֵּד תְּרַקֵּד, וְלֹא תִּפּוֹל פֹּה אַרְצָה לְעֵינַי!

וְאוּלָם גַּם בְּרַקְּדְךָ פֹּה לְעֵינַי וּבְחוֹלֶלְךָ כְּנַפְשְׁךָ, אַל נָא יֹאמַר לִי אִישׁ: הִנֵּה הָאִישׁ הֶעָלֵז הָאַחֲרוֹן מְרַקֵּד פֹּה!"

רַק לְחִנָּם יָבֹא אִישׁ אֶל הַמְּרוֹמִים הָאֵלֶּה לְבַעֲבוּר בַּקֵּשׁ לוֹ פֹה אִישׁ כָּזֶה: רַק מְעָרוֹת יִמְצָא פֹה וּמִכְפְּלוֹת מְעָרוֹת וּמַחֲבוֹאִים לְמַעַן מִתְחַבְּאִים, וְאוּלָם לֹא יִמְצָא פֹה מְחִלּוֹת אשֶׁר וְחַדְרֵי מַטְמוֹנִים וְגִידֵי זְהַב אשֶׁר חֲדָשִׁים.

אשֶׁר – אֵיךְ זֶה יִמְצָא אִישׁ אֶת הָאשֶׁר אֵצֶל קְבוּרִים וּבוֹדְדִים כָּאֵלֶּה! הֶעָלַי לְבַקֵּשׁ אֶת הָאשֶׁר הָאַחֲרוֹן עַל פְּנֵי אִיֵּי עֵדֶן וּבְמֶרְחַקֵּי יַמִּים נִשְׁכָּחִים?

וְאוּלָם מִשְׁפָּט אֶחָד לַכֹּל, אֵין דָּבָר שֹׁוֶה, אֵין מוֹעִיל בְּבַקְּשֵׁנוּ, וְגַם אִיֵּי עֵדֶן אֵינָם עוֹד!" – –

כָּכָה נֶאֱנָח נְבִיא הָאֱמֶת, וְאוּלָם בְּתִתּוֹ אֶת קוֹל אַנְחָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה וַתְּחִי פִתְאֹם רוּחַ סָרַתּוּסְטְרָא וַיִּכּוֹן וַיֵּאוֹר לוֹ, וַיְּהִי פִתְאֹם כְּאִישׁ אֲשֶׁר מִמַּעֲמַקֵּי בוֹר עָלָה לִקְרַאת אוֹר, “לֹא! לֹא! וְשָׁלשׁ פְּעָמִים לֹא!” כָּכָה קָרָא בְקוֹל חָזָק וַיַּחֲלֵק אֶת זְקָנוֹ – הִנֵּה אֶת זֹאת יָדַעְתִּי שִׁבְעָתַיִם מִמֶּךָ! יֵשׁ עוֹד אִיֵּי עֵדֶן! הַחֲרֵשׁ מִזֶּה, אַתָּה שַׂק אֵבֶל מִתְיַפֵּחַ!

חֲדַל לְךָ מֵהַרְעִיף פֹּה כָזֶה, אַתָּה עֲנַן גֶּשֶׁם לִפְנֵי צָהֳרַיִם! הַאֵין אָנֹכִי כְבָר עוֹמֵד פֹּה לַח מֵרֹב תְּנוּאוֹתֶיךָ וְשָׁטוּף כְּמוֹ כֶּלֶב?

וְעַתָּה אֲנִי מִתְנוֹדֶד אָנֶה וְאָנָה וַאֲנִי בוֹרֵחַ מִפָּנֶיךָ, לְבַעֲבוּר אָשׁוּב וְאִיבָשׁ: וְאַתָּה אַל נָא יִפָּלֵא בְעֵינֶיךָ! הֲלָזֹאת אֵחָשֵׁב בְּעֵינֶיךָ לְאִישׁ מַקְלֶה אוֹרְחִים? וְאוּלָם הֲלֹא בְתוֹךְ גְבוּלִי אָנֹכִי!

וּבִדְבַר הָאָדָם הַנַּעֲלֶה אֲשֶׁר אָמַרְתָּ: הָבָה נָא, הִנְנִי וַאֲבַקְּשׁוֹ כָרֶגַע בְּתוֹךְ הַיְּעָרוֹת אֲשֶׁר פֹּה – כִּי הִנֵּה מִשָּׁם בָּאָה זַעֲקָתוֹ! וּמִי יוֹדֵעַ אִם לֹא חַיָּה רָעָה קָמָה עָלָיו שַׁם.

הִנֵּה הוּא בְתוֹךְ גְבוּלִי, וְלָכֵן כָּל רָעָה לֹא תִמְצָא אוֹתוֹ כִּי אָמְנָם יֵשׁ אִתִּי פֹה חַיּוֹת רָעוֹת רַבּוֹת". –

וּבְדַבֵּר סָרַתּוּסְטְרָא אֶת הַדְּבָרִים הָאִלֶּה וַיִּפֶן וַיֹּאמֶר לָלֶכֶת. וְאוּלָם נְבִיא־הָאֱמֶת עָנָה אוֹתוֹ וַיֹּאמֶר: אָכֵן עָרוּם אַתָּה, סָרַתּוּסְטְרָא!

יָדַעְתִּי כִּי חָפַצְתָּ לִהְיוֹת נָקִי מִמֶּנִּי! וְלָכֵן נִבְחָר לְךָ לָרוּץ אֶל תּוֹךְ הַיְעָרוֹת וְלֶאֱרַב לְחַיּוֹת רָעוֹת!

אֲבָל מַה יּוֹשִׂיעֲךָ כָּל זֶה? הֲלֹא כְבֹא הָעֶרֶב וְשַׁבְתָּ וּמְצָאתַנִּי פֹה; בְּתוֹךְ מְעָרָתְךָ זֹאת אֵשֵׁב וְהָיִיתִי אֶרֶךְ רוּחַ וְכָבֵד כְּמוֹ קוֹרָה – וַאֲחַכֶּה אֵלֶיךָ!"

וְסָרַתּוּסְטְרָא מִדֵּי לֶכְתּוֹ קָרָא גַם הוּא: "יְהִי כִדְבָרֶיךָ! וְאוּלָם כָּל אֲשֶׁר לִי פֹה בִמְעָרָתִי גַם לְךָ הוּא, אַתָּה אוֹרְחִי!

וְאִם יֵשׁ אֲשֶׁר גַּם דְּבַשׁ תִּמְצָא פֹה, וְלָקַקְתָּ אוֹתוֹ עַד תֹּם, אַתָּה הַדֹּב הַשּׁוֹקֵק, וְהִמְתַּקְתָּ בּוֹ אֶת נִשְׁמָתֶךָ! כִּי בְבֹא הָעֶרֶב וְהָיִינוּ שְׁנֵינוּ טוֹבֵי לֵב.

– טוֹבֵי לֵב וּשְׂמֵחִים כִּי עָבַר הַיּוֹם הַזֶּה! וּבְזַמְּרִי אֶת שִׁירַי וְהָיִיתָ לִי אַתָּה לְדֹב מְרַקֵּד.

הַאֵין אַתָּה מַאַמִין בָּזֶה? אִם מֵנִיד אַתָּה בְרֹאשְׁךָ? הָבָה נָא, הָבָה נָא, אַתָּה הַדֹּב הַזָּקֵן! וְאוּלָם דַּע לְךָ כִּי גַם אָנֹכִי – נְבִיא אֱמֶת".

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

דְּבָרִים עִם הַמְּלָכִים

א

וְסָרַתּוּסְטְרָא הוֹלֵךְ בְּהָרָיו וּבִיעָרָיו, עוֹד טֶרֶם יַרְחִיק מַהֲלַךְ שָׁעָה אַחַת וְהִנֵּה תְּכוּנָה נִפְלָאָה לִקְרָאתוֹ. כִּי עַל הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר עָלֶיהָ אָמַר לָרֶדֶת עַתָּה, בָאוּ שְׁנֵי מְלָכִים עֲדוּיִם עֲטָרוֹת וַחֲגֹרוֹת אַרְגָּמָן וּמְכֻסֵּי צְבָעִים כְּמוֹ עֵיטִים צְבוּעִים, וְהֵם נֹהֲגִים בִּידֵיהֶם חֲמוֹר עָמוּס מַשָּׂא. וְסָרַתּוּסְטְרָא הִשְׁתָּאֶה וַיֹּאמֶר אֶל לִבּוֹ: “מַה לַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וּלְאַדְמַת מֶמְשַׁלְתִּי פֹה?” וַיְמַהֵר וַיִּתְחַבֵּא אֶל־מִתַּחַת לְאַחַד הַשִּׂיחִים. וַיְהִי בְהַגִּיעַ הַמְּלָכִים עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הוּא שָׁם, אָז דִּבֵּר בַּחֲצִי־קוֹלוֹ וַיְהִי כִּמְדַבֵּר לְנַפְשׁוֹ וַיֹּאמַר: " אָכֵן נִפְלָא הַדָּבָר מְאֹד וּמִי יַגִּיד לִי אֶת פִּשְׁרוֹ? שְׁנֵי מְלָכִים אָנֹכִי רוֹאֶה וְרַק חֲמוֹר אֶחָד!"

וְהַמְּלָכִים עָמְדוּ תַחְתֵּיהֶם וַיִּשְׂחֲקוּ וַיַּבִּיטוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר מִשָּׁם בָּא הַקּוֹל, וְאַחֲרֵי כֵן שָׁבוּ וַיַּבִּיטוּ אִישׁ בִּפְנֵי אָחִיו, וְהַמֶּלֶך הַהוֹלֵךְ מִיָּמִין אָמַר: “אָכֵן יַחְשׁוֹב כָּזֹאת גַּם אִישׁ מִמֶּנּוּ, וְרַק לֹא יְדַבֵּר כָּזֹאת אִישׁ מִמֶּנּוּ גַם בִּשְׂפָתָיו”.

וְהַמֶּלֶךְ הַהוֹלֵךְ מִשְּׂמֹאל הֵנִיד בִּכְתֵפָיו וַיֹּאמַר: “אֵין־זֶה כִּי אִם רֹעֵה עִזִּים הוּא אוֹ בֹדֵד, אֲשֶׁר הֶאֱרִיךְ לָשֶׁבֶת בָּדָד בֵּין סְלָעִים וְעֵצִים. כִּי מִי אִישׁ רָחוֹק מֵחֶבְרַת אָדָם כֻּלּוֹ וְשָׁכַח זֶה אֶת הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת”.

וְהַמֶּלֶךְ הַשֵּׁנִי עָנָה בְלִי רָצוֹן וּבְרוּחַ מָרָה: "הִנֵּה הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת! וְאוּלָם מִפְּנֵי מָה אֲנַחְנוּ בֹרְחִים כַּיּוֹם הַזֶּה אִם לֹא מִפְּנֵי “הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת” וְאִם לֹא מִפְּנֵי “הַחֶבְרָה הַנַּעֲלָה”?

אָכֵן חַי אֲנִי אִם לֹא נִבְחָר שֶׁבֶת עִם בֹּדְדִים וְעִם רֹעֵי עִזִּים מִשֶּׁבֶת עִם אֲסַפְסוּפֵנוּ הַמָּלֵא תֹךְ וּרְמִיָּה וּכְסוּי זְהַב שָׁוְא וְקוֹרֵעַ בַּפּוּךְ עֵינָיו, – וְאַף כִּי קֹרֵא לְנַפְשׁוֹ " הַחֶבְרָה הַנַּעֲלָה ".

– וְאַף כִּי קֹרֵא לְנַפְשׁוֹ “יַחַשׂ”. וְאוּלָם כָּל־אֲשֶׁר שָׁם רְמִיָּה כֻלּוֹ וּבָאְשָׁה, וְשִׁבְעָתַיִם נִבְאַשׁ בּוֹ הַדָּם, עֵקֶב אֲשֶׁר מָלֵא הַדָּם חֳלָאִים רָעִים וּמְרֻבֵּי יָמִים וְעֵקֶב אֲשֶׁר רִפְּאוּהוּ רֹפְאִים וְהֵם רָעִים שִׁבְעָתַיִם.

וְגַם הָאִכָּר עוֹד נִבְחָר לִי עַתָּה מֵהֶם, וְהוּא בָּרִיא וְגַס וְעָרוּם וְקָשֶׁה וְעִקֵּשׁ: וְאוּלָם הֲלֹא זֶה הָאֹרַח הַנֶּחְשָׁב עַתָּה מִכָּל אֹרַח.

הָיָה עַתָּה הָאִכָּר הַנִּבְחָר מִכֹּל – כִּי אֹרַח אִכָּרִים יֵשׁ לוֹ עַתָּה מִשְׁפַּט הַבְּכוֹרָה! אָכֵן נְתוּנָה הַמֶּמְשָׁלָה בְיַד הָאֲסַפְסוּף – וַאֲנִי לֹא אֶתֵּן עוֹד לְהַשְׁלוֹת אֶת־נַפְשִׁי! אֲסַפְסוּף הֲלֹא זֶה אֹסֶף אַנְשֵׁי תַעֲרוּבוֹת שׁוֹנִים.

אַנְשֵׁי הַתַּעֲרוּבוֹת אֲשֶׁר לָאֲסַפְסוּף, כִּי בָהֶם הִתְעָרְבוּ כֻלָּם יַחְדָּו: נָבִיא וְנָבָל וְנָדִיב וִיהוּדִי וְכָל־בְּהֵמָה הַיּוֹצֵאת מִתֵּבַת נֹחַ.

הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת! כָּל־אֲשֶׁר לָנוּ מָלֵא רְמִיָּה וּבָאְשָׁה. אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ עוֹד כַּבֵּד: וּמִפְּנֵי זֶה אֲנַחְנוּ בֹרְחִים. רַק כְּלָבִים מְתֻקִּים וַחֲנֵפִים הֵם; אֶת עֲלֵי הַתְּמָרִים הֵם מְכַסִּים זָהָב.

וְזֶה לִי הַגֹּעַל אֲשֶׁר יִהְיֶה לִי לְמַחֲנָק, עֵקֶב אֲשֶׁר גַּם אֲנַחְנוּ הַמְּלָכִים הָיִינוּ לִרְמִיָּה: עֲדוּיִם וּכְסוּיִם וּמְצֻפִּים עֲדִי רָקָב מִימוֹת שְׁנוֹת אֲבוֹת אֲבוֹתֵינוּ; הָיִינוּ אֲגוֹרוֹת לָרֹאִי לִפְתָאִים וְלַעֲרוּמִים וּלְכָל־אֲשֶׁר עֹשִׂים מִקְנֶה וְקִנְיָן בְּתֹקֶף מֶמְשָׁלָה.

אֵין אֲנַחְנוּ רִאשֹׁנִים וְעָלֵינוּ שׂוּמָה לְהֵרָאוֹת כָּרִאשֹׁנִים: הִנֵּה זֶה דְבַר הַמִּרְמָה אֲשֶׁר כְּבָר הָיָה לָנוּ לְמַשָּׂא וּלְזָרָא.

מִפְּנֵי הָאֲסַפְסוּף בָּרַחְנוּ וּמִפְנֵי כָל הַצֹּעֲקִים וּמִפְנֵי תַרְבּוּת כָּל זְבוּבֵי הַכְּתִיבָה וּמִפְּנֵי הַצַּחֲנָה אֲשֶׁר לְאַנְשֵׁי הַחֲנֻיּוֹת וּמִפְּנֵי סַעֲרַת תַּאֲוַת הַכָּבוֹד וּמִפְּנֵי הָרֵיחַ הָרָע –: אִי לָאִישׁ הַיּוֹשֵׁב עִם הָאֲסַפְסוּף הַזֶּה,

– אִי לָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שׂוּמָה עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת הָרִאשֹׁנִים לָאֲסַפְסוּף הַזֶּה! גֹּעַל! גֹּעַל! גֹּעַל! מַה־בֶּצַע בָּנוּ הַמְּלָכִים!" –

וְהַמֶּלֶךְ הַהוֹלֵךְ מִשְּׂמֹאל עָנָה: “הִנֵּה נָפַל הַגֹּעַל עָלֶיךָ אָחִי הָאֻמְלָל. וְאוּלָם הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי יֵשׁ בָּזֶה אִישׁ הַשּׁוֹמֵעַ אוֹתָנוּ בְדַבְּרֵנוּ”.

וְסָרַתּוּסְטְרָא הִתְנַשֵּׂא פִתְאֹם מִמַּחֲבֹאוֹ, כִּי הִקְשִׁיב בְּאָזְנַיּם נְטוּיוֹת וּבְעֵינַיִם פְּקוּחוֹת אֶת־כָּל הַדְּבָרִים. וַיִּגַּשׁ אֶל הַמְּלָכִים וַיִּקְרָא:

"הָאִישׁ הַשּׁוֹמֵעַ אֶתְכֶם וַאֲשֶׁר בְּתַאֲוַת לֵב שָׁמַע – סָרַתּוּסְטְרָא שְׁמוֹ.

סָרַתּוּסְטְרָא אָנֹכִי, אֲשֶׁר כֹּה הָיָה דְבָרוֹ בְאַחַד הַיָּמִים: "מַה בֶּצַע בַּמֱלָכִים! וְעַתָּה שְׂאוּ נָא לִי אִם שָׂמַחְתִּי בְּשָׁמְעִי אֶתְכֶם הַיּוֹם מְדַבְּרִים אִישׁ אֶל אָחִיו: “מַה־בֶּצַע בָּנוּ הַמְּלָכִים!”

וְאוּלָם רְאוּ הִנֵּה פֹה אַדְמַת מֶמְשַׁלְתִּי וּמֶמְשַלְתִּי אָנִי. עֲנוּ אֵפוֹא וְאִמְרוּ: מָה אַתֶּם מְבַקְּשִׁים פֹּה עַל אַדְמַת מֶמְשַׁלְתִּי? אוֹ אוּלַי מְצָאתֵם אַתֶּם בַּדֶּרֶךְ בְּלֶכְתְּכֶם אֶת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְבַקֵּשֹ: אֶת הָאָדָם הַנַּעֲלֶה?"

וַיְהִי בִשְׁמוֹעַ הַמְּלָכִים אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיַּכּוּ בִידֵיהֶם עַל־לִבָּם וַיִּקְרְאוּ פֶה אֶחָד: "אָכֵן הֻכַּרְנוּ! בְּחֶרֶב דְּבָרְךָ זֶה אַתָּה מְרַצֵּץ אֶת עֲבִי חֶשְׁכַּת לְבָבֵנוּ: אָכֵן גִּלִּיתָ אֶת לַחֲצֵנוּ אֲשֶׁר יִלְחַץ אוֹתָנוּ, כִּי אָמְנָם הוֹלְכִים אֲנַחְנוּ עַתָּה לְבַעֲבוּר מְצֹא אֶת הָאָדָם הַנַּעֲלֶה –

– אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר נַעֲלֶה עָלֵינוּ: אִם־כִּי מְלָכִים אֲנַחְנוּ. אֵלַיו אֲנַחְנוּ מְבִיאִים אֶת הַחֲמוֹר הַזֶּה – וִיהִי נָא הָאָדָם הַנַּעֲלֶה גַּם הַמּשֶׁל הַנַּעֲלֶה אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה.

אָכֵן מִכָּל רָעוֹת הָאָדָם זֹאת הָרָעָה הַגְּדוֹלָה: אֲשֶׁר יִהְיוּ תַקִּיפֵי הָאָרֶץ גַּם הָרִאשֹׁנִים בִּבְנֵי אָדָם. כִּי זֶה שׁׁרֶש הַדָּבָר אֲשֶׁר הַכֹּל הוֹלֵךְ רְמִיָּה וְנֶעֱקָש וְרַע מְאֹד.

וְעוֹד גַּם אִם הֵמָּה הָאַחֲרֹנִים וְאִם חֵלֶק הַבְּהֵמָה רַב בָּם מֵחֵלֶק הָאָדָם: אָז יַעֲלֶה וְיִיקַר מִיּוֹם לְיוֹם הָאֲסַפְסוּף, עַד־כִּי בָאַחֲרִית תִּקְרָא צִדְקַת הָאֲסַפְסוּף: “רַק אֲנִי לְבַדִּי הִנְנִי צְדָקָה!” –

וְסָרַתּוּסְטְרָא קָרָא: "מָה אָנֹכִי שׁוֹמֵע? חָכְמָה רַבָּה כָזֹאת לֹא פִלַּלְתִּי בְפִי מְלָכִים, וְאָנֹכִי שָׂמֵחַ עָלֶיהָ עַד־כִּי חָשֹׁק חָשַׁקְתִּי לָשֵׂאת עָלֶיהָ אֶת מְשָׁלִי בַחֲרוּזִים: –

–וְלוּ גַם חֲרוּז אֲשֶׁר לֹא לְכָל אֹזֶן יִנְעָם. כִּי הִנֵּה זֶה לִי כְבָר אֲשֶׁר שָׁכַחְתִּי מִשּׂוּם לֵב לְאָזְנַיִם אֲרֻכּוֹת. הָבוּ נָא! הָבוּ אֵפֹא!

(וְאוּלָם פֹּה עָנָה גַם הַחֲמוֹר אֶת חֶלְקוֹ, כִּי אָמַר מְפֹרָשׁ וּבְלֵב רָע: “יְ־הִי”.)

לְפָנִים – בִּשְׁנַת אַחַת לַסְּפִירָה הַמְּסוּרָה –

דִּבְּרָה הַסִּבִּלָּה וְלֹא מִיַּיִן שְׁכוּרָה:

"אוֹיָה, הַכֹּל הוֹלֵך עֲקַלְקַלּוֹת וַחֲלַקְלַקּוֹת!

מֻטֶּה! מֻטֶּה! יוֹרֵד הָעוֹלָם עַד תְּהוֹם הַמַּעֲמַקּוֹת!

הָיְתָה רוֹמִי זוֹנָה לְפִצְעִי וְקֻבַּת זוֹנוֹת לִמְרוּדִי,

מֶלֶךְ רוֹמִי הָיָה לִבְהֵמָה וְגַם אֱלֹהִים – הָיָה יְהוּדִי!"

ב

וּבְדַבֵּר סָרַתּוּסְטְרָא אֶת הַחֲרוּזִים הָאֵלֶּה, וַיִּתְעַנְּגוּ עֲלֵיהֶם הַמְּלָכִים מְאֹד מְאֹד, וְהַמֶּלֶךְ הַהוֹלֵךְ מִיָּמִין אָמַר: "הוֹי סָרַתּוּסְטְרָא! מַה הֱטִיבוֹנוּ כִּי הָלַכְנוּ לְבַעֲבוּר רְאוֹת פָּנֶיךָ!

כִּי הִנֵּה מְשַׂנְאֶיךָ הֶרְאוּ אוֹתָנוּ אֶת תְּמוּנָתְךָ בַּמַּרְאָה אֲשֶׁר לָהֶם, וַיִּהְיוּ שָׁם פָּנֶיךָ פְּנֵי מִפְלֶצֶת שָׂטָן וּמְלֵא לַעַג, עַד־כִּי יָרֵאנוּ מִפָּנֶיךָ.

אֲבָל־מַה־בֶּצַע בָּזֶה! מִיּוֹם אֶל יוֹם עָלְתָה בְאָזְנֵינוּ אַחַת מֵאִמְרוֹתֶיךָ וַתְּבַתֵּק אָזְנֵינוּ וְלִבֵּנוּ. אָז אָמַרְנוּ: מַה־לָּנוּ וּלְמַרְאֵה פָנָיו!

שׂוּמָה עָלֵינוּ לִשְׁמוֹעַ אוֹתוֹ – אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר הוֹרָה: “אֶת הַשָּׁלוֹם אֶהֱבוּ כְמוֹ דֶרֶךְ לְמִלְחָמוֹת חֲדָשׁוֹת. וְאֶת הַשָּׁלוֹם הַקָּצָר אֶהֱבוּ מִן הָאָרוֹךֱ!”

לֹא דִבֵּר עוֹד אִישׁ דִּבְרֵי מִלְחָמָה כָמוֹהוּ, כִּי אָמַר: “מַה טּוֹב? כִּי יִהְיֶה אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל! הַמִּלְחָמָה הַטּוֹבָה הִיא הַמְּקַדֶּשֶׁת כָּל־דָּבָר וְכָל־עִנְיָן”.

הוֹי סָרַתּוּסְטְרָא! דַּם אֲבוֹתֵינוּ הִתְעוֹרֵר בָּנוּ בְעוֹרְקֵינוּ לְמִשְׁמַע דְּבָרִים כָּאֵלֶּה. הָיוּ כְמוֹ דִבְרֵי הָאָבִיב לַחֲבִיּוֹת יַיִן רַבּוֹת־יָמִים.

וּבְהִתְעוֹפֵף הַחֲרָבוֹת אִשָּׁה מוּל רְעוּתָהּ כְּמוֹ נְחָשִׁים טְלוּאֵי אַרְגָּמָן – אוֹ־אָז חָמְדוּ אֲבוֹתֵינוּ אֶת־הַחַיִּים! כָּל־שֶׁמֶשׁ שָׁלוֹם נֶחְשְׁבָה לָהֶם עֲצֵלָה וַאֲבֵלָה, וּבִהְיוֹת הַשָּׁלוֹם אָרוֹךְ, אָז הָיָה לָהֶם לְחֶרְפָּה.

אֵיכָה נֶאֶנְחוּ אֲבוֹתֵינוּ בִרְאוֹתָם עַל־פְּנֵי הַקִּיר חֲרָבוֹת לֹהֲטוֹת וִיבֵשׁוֹת! כְּמוֹהֶן צָמְאּו גַם הֵם לְמִלְחָמָה. כָּל־חֶרֶב בַּאֲשֶׁר הִיא שָׁם צְמֵאָה לְדָם וְלֹהֶטֶת מִתַּאֲוָה". – –

וַיְהִי בְּדַבֵּר הַמְּלָכִים כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְקִנְאָה גְדוֹלָה עַל־דְּבַר מְשׂוֹשׂ אֲבוֹתֵיהֶם וְאָשְׁרָם, וַתִּצְלַח עַל סָרַתּוּסְטְרָא הָרוּחַ לִלְעֹג מְעַט לְקִנְאָתָם; כִּי רָאָה אֶת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה הָעוֹמְדִים פֹּה לְפָנָיו עִם פְּנֵיהֶם הָעֲנֻגִּים וְעִם רֹב יְמֵיהֶם, וַיֵּדַע כִּי אֹהֲבֵי שָׁלוֹם הֵם בְּכָל־נַפְשָׁם וּבְכָל מְאֹדָם. אוּלָם סָרַתּוּסְטְרָא הִתְגַּבֵּר עַל תַּאֲוָתוֹ וַיֹּאמַר: "הָבוּ אֵפוֹא וַעֲלוּ! הִנֵּה פֹה הַדֶּרֶךְ הָעֹלָה אֶל הַמְּעָרָה אֲשֶׁר לסָרַתּוּסְטְרָא. וִיהִי נָא לַיּוֹם הַזֶּה עֶרֶב גָּדוֹל עוֹד! אֲבָל עַתָּה הִנֵּה זַעֲקַת שֶׁבֶר קֹרֵאת לֵי מֵעִמָּכֶם.

אָכֵן כָּבוֹד הוּא לִמְעָרָתִי, כִּי מְלָכִים יֵשְׁבוּ בָהּ וִיחַכּוּ; וְאוּלָם דְּעוּ לָכֶם כִּי חַכֵּה תְחַכּוּ הַרְבֵּה!

יְהִי אֵפוֹא אֲשֶׁר יִהְיֶה! אַחַת הִיא! אֵי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יַרְבּוּ לִלְמוֹד שָׁם חַכּוֹת מֵאֲשֶׁר בְּחַצְרוֹת מְלָכִים? כָּל צִדְקַת הַמְּלָכִים אֲשֶׁר עוֹד נִשְׁאָרָה לָהֶם – הַאִם לֹא יִקָּרֵא לָהּ הַיּוֹם: הַיְכֹלֶת לְחַכּוֹת?"

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

הָעֲלוּקָה

וְסָרַתּוּסְטְרָא מַעֲמִיק לַחֲשׁוֹב וְהוּא הוֹלֵךְ בַדֶּרֶךְ הָלֹךְ וְהַרְחֵק הָלֹךְ וְעָבֹר, וַיּעֲבוֹר עַל־פְּנֵי יְעָרוֹת וְעַל־פְּנֵי אַגְמֵי בִצּוֹת; וּכְמִשְׁפַּט אִישׁ אֲשֶׁר יַחֲשׁוֹב מַחֲשָׁבוֹת גְּדוֹלוֹת וְאֶל־אֲשֶׁר לְפָנָיו לֹא יִתְבּוֹנָן, כָּכָה חָשַׁב וְלֹא הִתְבּוֹנֵן גּםַ הוּא וַיִּדְרוֹךְ בְרַגְלוֹ עַל אִישׁ שׁוֹכֵב עַל הָאָרֶץ. אָז רָעַש פִּתְאֹם אֶל־מוּל פָּנָיו קוֹל זַעֲקַת אֲבוֹי וּשְׁתֵּי קְלָלוֹת וְעֶשְׂרִים חֲרָפוֹת קָשׁוֹת, וַיִּתְחַלְחַל סָרַתּוּסְטְרָא וַיָּנֶף אֶת מַקְלוֹ, וַיְהִי הוּא מַכֶּה אֶת הָאִישׁ נוֹסָפוֹת עַל אֲשׁר דָּרַךְ אוֹתוֹ. אֲבָל מִקֵּץ רֶגַע אֶחָד שָׁב אֵלָיו רוּחו- עִם בִּינָתוֹ וַיִּצְחַק אֶל אִוַּלְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה.

וְאֶל הָאִישׁ הָרָמוּס, אֲשֶׁר הִתְנַשֵּׂא בַּחֲמָתוֹ וַיֵּשֵׁב, אָמָר: "סְלַח נָא לִי! סְלַח וּשְׁמַע רֵאשִׁית אֶת הַמָּשָׁל אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹשֵׂא בְאָזְנֶיךָ:

כְּמוֹ עוֹבֵר אֹרַח אֲשֶׁר יַחֲשׁוֹב רְחוֹקוֹת וְלֹא יִתְבּוֹנָן וּבִרְחוֹב עָזוּב יִגֹּף בְּרַגְלוֹ אֶת גַּב הַכֶּלֶב הַיָּשֵׁן הַשּׁוֹכֵב בַּשֶּׁמֶשׁ:

– וּשְׁנֵיהֶם יִלָּפְתוּ פִתְאֹם וְאִישׁ עַל אָחִיו יִתְעוֹרֵר, כְּמוֹ שׂוֹנְאִים בַּנֶּפֶשׁ, וְגַם נִבְהָלִים שְׁנֵיהֶם עַד לַמָּוֶת: כָּכָה הָיָה גַם לָנוּ.

וּבְכָל־זֶה הֵן לֹא יֶחְסַר כִּמְעַט דָּבָר כִּי יְחַבְּקוּ שְׁנֵיהֶם אִישׁ אֶת אָחִיו, זֶה הַכֶּלֶב וְזֶה הַבֹּדֵד, כִּי שְׁנֵיהֶם הֲלֹא – בֹדְדִים!"

וְהָרָמוּס, אֲשֶׁר קִצְפּוֹ לֹא חָדַל עוֹד, צָעַק: "הֱיֵה אֲשֶׁר תִּהְיֶה! וְאוּלָם הַמְעַט לְךָ כִּי בְרַגְלְךָ רָמַסְתָּ אוֹתִי, כִּי תִרְמְסֵנִי זֶה־עַתָּה גַם בִּמְשָׁלְךָ!

וְאַתָּה הַבֵּט וּרְאֵה: הַאִם כֶּלֶב אָנֹכִי?" – וּבְדַבְּרוֹ הִתְנַשֵּׂא הַיּוֹשֵׁב וְאֶת זְרוֹעוֹ הָעֲרֻמָּה מָשָׁה מִן הַבֹּץ, כִּי שָׁכַב בְּרֵאשִׁיתוֹ סָרוּחַ עַל הָאָרֶץ וּמִתְחַבֵּא וּמִתְנַכֵּר כְּאִישׁ אֹרֵב לְחַיַּת הַבֹּץ.

"אֲבָל מַה זֶּה לְךָ! קָרָא סָרַתּוּסְטְרָא וַיִּבָּהֵל, כִּי רָאָה וְהִנֵּה זְרוֹעַ הָאִישׁ הָעֲרֻמָּה זָבָה דָם כֻּלָּהּ – “מַה־זֶּה קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ? הַאִם חַיָּה רָעָה נְשָׁכַתְךָ, הָאֻמְלָל?”

וְהַפָּצוּעַ שָׂחַק וְקִצְפּוֹ עוֹד טֶרֶם יָסוּר מִמֶּנּוּ וַיִּקְרָא: “מַה לְּךָ וְלִי!” וַיֹּאמֶר לַעֲבוֹר לְדַרְכּוֹ, וְאַחֲרֵי כֵן אָמָר: “פֹּה הִנְּנִי עַל פְּנֵי אַדְמָתִי וּבִגְבוּל מֶמְשַׁלְתִּי! יִשְׁאָלֵנִי מִי יִשְׁאַל, וְאוּלָם אֵין לִי חֵפֶץ לַעֲנוֹת דָּבָר לְאִישׁ סָכָל”.

וְסָרַתּוּסְטְרָא עֲצָרוֹ מִלֶּכֶת וַיַּעֲנֵהוּ בְחֶמְלָה: "אָכֵן שָׁגִיתָ! לֹא עַל־פְּנֵי אַדְמָתְךָ אַתָּה פֹה כִּי־אִם בִּגְבוּל מֶמְשָׁלְתִּי, וּבִגְבוּלִי זֶה לֹא תְאֻנֶּה רָעָה לְאִישׁ.

קְרָא לִי בְשֵׁמוֹת כְּכָל אֲשֶׁר תִּקְרָא, – וְאוּלָם דַּע לְךָ כִּי הִנְנִי אֶת־אֲשֶׁר עָלַי לִהְיוֹת. אָנֹכִי בְּפִי קֹרֵא לְנַפְשִׁי סָרַתּוּסְטְרָא.

וְעַתָּה הָבָה נָא! הִנֵּה פֹה עֹלָה הַדֶּרֶךְ עַד לִמְעָרַת סָרַתּוּסְטְרָא וְהִיא לֹא רְחוֹקָה: הַאֵין אֶת נַפְשְׁךָ לְהִתְרַפֶּא מִפְּצָעֶיךָ תַּחַת צֵל קוֹרָתִי?

לֹא טוֹבָה הָיְתָה מְנָת חֶלְקְךָ בַּחַיִּים, אַתָּה הָאֻמְלָל! בָּרִאשֹׁנָה נְשָׁכַתְךָ הַחַיָּה, וְאַחֲרֵי־כֵן – רְמָסְךָ הָאָדָם!" ––

אֲבָל כִּשְׁמוֹעַ הָרָמוּס אֶת הַשֵּׁם סָרַתּוּסְטְרָא וַיְהִי פִּתְאֹם לְאַחֵר. אָז קָרָא: "מַה זֶּה נַעֲשָׂה בִי הַיּוֹם! מִי נוֹגֵעַ עוֹד אֶל לִבִּי זוּלָתִי הָאִישׁ הָאֶחָד הַזֶּה, זוּלָתִי סָרַתּוּסְטְרָא, וְזוּלָתִי זֹאת הַחַיָּה הָאַחַת הַחַיָּה מִן הַדָּם, הִיא הָעֲלוּקָה?

בִּגְלַל הָעֲלוּקָה רָבַצְתִּי פֹה בַבֹּץ הַזֶּה כְמוֹ דַיָּג וּזְרוֹעִי הַפְּשׁוּטָה נְשׁוּכָה זֶה עֲשֶׂרֶת מוֹנִים, אָז בָּאָה הֲעָלוּקָה הַיָּפָה מִמֶּנָּה שִׁבְעָתַיִם וַתִּתְאַו לְדָמִי – הוּא סָרַתּוּסְטְרָא בְנַפְשׁוֹ!

הוֹי אשֶׁר! הוֹי פֶלֶא! בָּרוּךְ הַיּוֹם אֲשֶׁר הִשִּׁיאַנִּי אֶל הַבֹּץ הַזֶּה! בָּרוּךְ לִי הַכְּלִי הַחַי הַזֶּה הַמּוֹצֵץ דָּם, הַטּוֹב מִכָּל מוֹצְצֵי דַם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, בָּרוּךְ לִי סָרַתּוּסְטְרָא הָעֲלוּקָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר לָרוּחַ!" –

כֹּה אָמַר הָרָמוּס וְסָרַתּוּסְטְרָא שָׂמַח עַל דְּבָרָיו שִׁמְחָה גְדוֹלָה וְעַל יִרְאַת הַכָּבוֹד אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַחֲרֵי כֵן נָתַן לוֹ אֶת־יָדוֹ וַיִּשְׁאַל: "מִי אַתָּה אֵפוֹא? עוֹד רַבִּים הַדְּבָרִים בֵּין שְׁנֵינוּ אֲשֶׁר לְבָרֵר וּלְלַבֵּן; אָכֵן עוֹד מְעַט וְהָיָה ב־קֶר בָּרוּר וּבָהִיר כֻּלּוֹ.

וְהַנִּשְׁאָל עָנָה: "הַנֶּאֱמָן אָנֹכִי אֲשֶׁר לָרוּחַ, וּבִדְבָרִים אֲשֶׁר לָרוּחַ אֵין עוֹד כָּמוֹנִי עַז וְצַר וְקָשֶׁה, חוּץ מִן הָאִישׁ אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ לָמַדְתִּי אֶת כָּל זֶה – חוּץ מִסָּרַתּוּסְטְרָא.

נִבְחָר בְּעֵינֵי לְבִלְתִּי דַעַת דָּבָר מִדַּעַת דָבָר לְמֶחֱצָה! נִבְחָר בְּעֵינֵי הְיוֹת סָכָל לְפִי רוּחוֹ מִהְיוֹת חָכָם לְפִי בִינַת זָר! אָנֹכִי – יוֹרֵד עַד הַיְסוֹד:

– מַה־בֶּצַע אִם גָּדוֹל הוּא וְאִם קָטָן? אִם בֹּץ שְׁמוֹ וְאִם שָׁמַיִם? יְסוֹד כְּמִדַּת כַּף אִישׁ יִשְׂפּוֹק לִי – וְלוּ רַק יְסוֹד הוּא וְקַרְקָע!

– יְסוֹד כְּמִדַּת כַּף אִישׁ מָקוֹם הוּא אֲשֶׁר עָלָיו יְכַלּוּ אִישׁ לַעֲמוֹד בְּרַגְלָיו. בְּמַמְלֶכֶת הָאֵמוּן אֲשֶׁר לָדַעַת אֵין דָּבָר גָּדוֹל וְאֵין דָּבָר קָטָן".

וְסָרַתּוּסְטְרָא קָרָא: “הַאֵין אַתָּה אֵפוֹא הַחוֹקֵר אֲשֶׁר לָעֲלוּקָה? וְאַחֲרֵי הָעֲלוּקָה אַתָּה יוֹרֵד עַד יְסוֹד כָּל יְסוֹדוֹתֶיהָ, אַתָּה הַנֶּאֱמָן?”

וְהָרָמוּס עָנָה אוֹתוֹ: "הוֹי סָרַתּוּסְטְרָא! קָטֹנְתִּי מִכָּל־זּאת וְלֹא אֶעֱרוֹב אֶת־לִבִּי לִהְיוֹת כְּכַל אֲשֶׁר תֹּאמַר פֹּה!

וְאוּלָם אֶת אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹדֵעַ וְאָמָן אָנֹכִי לוֹ הֲלֹא זֶה מֹחַ הָעֲלוּקָה: – זֶה עוֹלָמִי אָנִי!

אֲבָל גַּם זֶה עוֹלָם! וְאַתָּה סְלַח כִּי נוֹתֵן אָנֹכִי דְבָרִים לְגַאֲוָתִי פֹה, כִּי יָדַעְתִּי אֲשֶׁר אֵין דּוֹמֶה לִי בַמִּקְצוֹעַ הַזֶּה. וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר אָמַרְתִּי: “פֹה הִנְנִי עַל־פְּנֵי אַדְמָתִי”.

זֶה לִי מֵאָז אֲשֶׁר אָנֹכִי דָבֵק אַחֲרֵי הָאֶחָד הַזֶּה, אַחֲרֵי הַמֹּחַ אֲשֶׁר לָעֲלוּקָה, וְלֹא תִשָּׁמֵט וְלֹא תֵחָלֵק עוֹד מִיָּדִי הָאֱמֶת הַחֲלַקְלַקָּה! פֹּה הִנְנִי בִגְבוּל מֶמְשַׁלְתִּי!

– כִּי עַל־כֵּן הִשְׁלַכְתִּי מֵעָלַי אֶת כָּל יֶתֶר הַדְּבָרִים וְלֹא יִגַּע עוֹד אֵלַי כָּל דָּבָר לְמִטּוֹב וְעַד רָע. אֵצֶל דַּעְתִּי רֹבֶצֶת יַד בְּיָד אִי־דַעְתִּי הַשְּׁחוֹרָה.

הָאֵמוּן אֲשֶׁר לְרוּחִי שֹׁאֵל מֵעִמִּי כִי אֶת הַדָּבָר הָאֶחָד אֵדַע עַד הַיְסוֹד וְלֹא אֵדַע אֶת־כֹּל; הָיוּ לִי לְגֹעַל כָּל אַנְשֵׁי הַמַּחֲצִית אֲשֶׁר לָרוּחַ וְכָל אַנְשֵׁי הָעֲרָפֶל וְכָל הַמְּרחֲפִים וְכָל הַהוֹזִים.

בַּאֲשֶׁר יֶחְדַּל אֵמוּן לִבִּי, שָׁם עִוֵּר אָנֹכִי וְשָׁם חָפֵץ אָנֹכִי, לִהְיוֹת עִוֵּר. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר אֶחְפּוֹץ לָדַעַת, שָׁם אָנֹכִי חָפֵץ בִּהְיוֹתִי נֶאֱמָן, לֵאמֹר: קָשֶׁה וְעַד וְצַר וְאַכְזָרִי וּבְאֵין נְטוֹת יָמִין אוֹ שְׂמֹאל.

כִּי אַתָּה סָרַתּוּסְטְרָא, דִּבַּרְתָּ פַּעַם לֵאמֹר: " רוּחַ – זֶה חַיִּים אֲשֶׁר בְּעֶצֶם יָדָם יִפְצְעוּ אֶת הַחַיִּים“, וְזֶה אֲשֶׁר הִשִּׁיאַנִּי אֵלֶיךָ וְאֶל תּוֹרָתֶךָ. חַי אֲנִי כִי רַק בְּעֶצֶם דָּמִי הִרְבֵּיתִי לִי אֶת עֶצֶם דַּעְתִּי!”

וְסָרַתּוּסְטְרָא אָמַר: " אָמְנָם רָאִיתִי בְךָ כִּי כֵן הוּא! – כִּי עוֹד הַדָּם זָב לָאָרֶץ מִתּוֹךְ הַזְּרוֹעַ הָעֲרֻמָּה אֲשֶׁר לָאִישׁ הַנֶּאֱמָן, יַעַן אֲשֶׁר עֲלוּקוֹת עָלוּ בָהּ וַיִּשְׁכוּ לָהּ.

הוֹי אַתָּה הָאָדָם הַנִּפְלָא, מָה רַבָּה הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יְלַמְּדֵנִי מַרְאֵה עֵינִי זֶה, לֵאמֹר אַתָּה! אֲבָל אֵין זֹאת כִּי לֹא אֶת הַכֹּל אוּכַל לָצֵקֵת לְךָ אֶל תּוֹךְ אָזְנֶיךָ הַנִּזְהָרוֹת!

הָבָה אֵפוֹא! נִפָּרֵד נָא פֹה אִישׁ מֵעַל אָחִיו! וְאוּלָם חָפְצָה נַפְשִׁי כִּי עוֹד אָשׁוּב וְאֶרְאֶךָ, רְאֵה הִנֵּה פֹּה עֹלָה הַדֶּרֶךְ אֶל מְעָרָתִי: הֱיֵה נָא לִי שָׁם לְאוֹרֵחַ אָהוּב הַלַּיְלָה הַזֶּה!

בְּכָל נַפְשִׁי חָפַצְתִּי לְגִמוֹל גַּם עִם בְּשָׂרְךָ אֶת הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ סָרַתּוּסְטְרָא בְרָמְסוֹ אוֹתְךָ בְּרַגְלָיו: בַּדָּבָר הַזֶּה כְבָר הָגִיתִי רַבּוֹת. וְאוּלָם עַתָּה רְאֵה הִנֵּה זַעֲקַת שֶׁבֶר קֹרֵאת לִי מִזֶּה וּמִמֶּךָ".

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

הַקּוֹסֵם

א

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נָטָה סָרַתּוּסְטְרָא בְדַרְכּוֹ מֵאַחֲרֵי אַחַד הַסְּלָעִים וַיַּעֲבוֹר אוֹתוֹ, וַיַּרְא וְהִנֵּה אִישׁ שׁוֹכֵב עַל אֵם הַדֶּרֶךְ מִתַּחַת, לֹא־הַרְחֵק מִמֶּנּוּ, וְהָאִישׁ מִתְפַּתֵּל בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו וּבְכָל יְצֻרֵי בְשָׂרוֹ כְמִשְׁתַּגֵּעַ, וְאַחֲרֵי כֵן יִתְנַפֵּל עַל בִּטְנוֹ אָרְצָה. וְסָרַתּוּסְטְרָא אָמַר בְּלִבּוֹ: “אֵין זֶה כִי־אִם הוּא הָאָדָם הַנַּעֲלֶה וּמִפִּיו בָּאָה זַעֲקַת הַשֶּׁבֶר. אֵרְדָה נָא וְאֶרְאֶה אִם יֵשׁ עוֹד בָּזֶה לְהוֹשִׁיעַ”. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָץ עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם הָאִישׁ שׁוֹכֵב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וַיַּרְא וְהִנֵּה הוּא אִישׁ זָקֵן רֹעֵד וְחָרֵד וְעֵינָיו קָמוֹת. וּבְכָל הֶעָמָל אֲשֶׁר עָמַל בּוֹ סָרַתּוּסְטְרָא לְעוֹדְדוֹ וְלַהֲקִימוֹ עַל רַגְלָיו וַיְהִי עֲמָלוֹ לָרִיק. וְהָאִישׁ הָיָה כְלֹא־רֹאֶה כִּי אִישׁ עוֹמֵד עָלָיו, וַיְהִי לְהֶפֶךְ, כִּי הִבִּיט עַל סְבִיבָיו כֹּה וָכֹּה כְּמִתְחַנֵּן וּמִשְׁפָּטוֹ מִשְׁפַּט אִישׁ עָזוּב מִכֹּל וְגַלְמוּד. אָז הִתְעַוֵּת וַיִּתְעַקֵּם וַיִּתְפַּתֵּל. וְאַחֲרֵי כֵן הֵחֵל לְהִתְיַפֵּחַ לֵאֹמר:

מִי יְחַמְּמֵנִי, מִי יֶאֱהָבֵנִי עוֹד?

תְּנוּ יָדַיִם לֹהֲטוֹת!

תְּנוּ מַחְתּוֹת גַּחֲלֵי לֵב!

סָרוּחַ וּמִתְעַוֵּת,

כְּנוֹטֶה לָמוּת אֲשֶׁר יְחַמְמוּ רַגְלָיו

וֶאֱחוּז פַּלָּצוֹת לֹא־יְדוּעוֹת

וּרְצוּץ חִצֵּי קֶרַח קֹפְאִים וְחַדִּים

וּמֻרְדָף מִפָּנֶיךָ, הוֹי רַעֲיוֹן!

זֶה אֲשֶׁר שֵׁם אֵין לוֹ! זֶה סָתוּם! זֶה נוֹרָא!

זֶה הַצַּיָּד מֵאַחֲרֵי הֶעָבִים!

וַהֲלוּם רַעַמְךָ אַתָּה,

זֶה אֲשֶׁר עֵינְךָ הַלּוֹעֶגֶת מַבֶּטֶת בִּי: –

כָּכָה אָנֹכִי שׁוֹכֵב

וּמִתְעַוֵּת וּמִתְפַּתֵּל וְכֹאֵב,

וּמְעֻנֶּה

בְכָל מַכְאוֹבֵי נֶצַח

תַּחַת יָדְךָ, אַתָּה הָאַכְזָרִי בַצַּיָּדִים,

אַתָּה אֵין־שֵׁם – אֱלֹהִים!

פְּגַע הֵיטֵב!

פְּגַע בִּי עוֹד הַפַּעַם!

בַּתֵּק, נַתֵּק לִבִּי זֶה!

לָמָה לְךָ זֶה עַנּוֹת

בְּחִצִּים אֲשֶׁר שִׁנֵּיהֶם קֵהוֹת?

לָמָּה לְךָ זֶה הַבֵּט

עַל מַדְוֵי אָדָם בְּלִי הֶרֶף

בְּעֵינֵי בְרַק־אֵל שְׂמֵחוֹת לְאֵיד?

לֹא הָמִית חָפַצְתָּ,

כִּי־אִם עַנּוֹת וְרַק עַנּוֹת?

לָמָּה לְךָ – עַנּוֹת אֹותִי,

אַתָּה אֱלֹהֵי אֵין שֵׁם הַשָּׂמֵחַ לְאֵיד?

אִי אִי לְךָ! מַה־תִּתְגַנֵּב אֵלַי?

מַה תַּחְפּוֹץ בִּי, הַגִּידָה,

בְּעֶצֶם חֲצוֹת לַיְלָה זֶה?

נִגַּשְׂתַּנִּי, לְחַצְתַּנִּי –

אִי לְךָ! מַה קָּרַבְתָּ אֵלַי!

גֵּשׁ הָלְאָה! גֵּשׁ הָלְאָה!

שׁוֹמֵעַ אַתָּה בְנָשְׁבִי רוּחִי

וּמַאֲזִין לְדֶפֶק לִבִּי,

אַתָּה הַקַּנָּא –

עַל מָה תְקַנֵּא?

גֵּשׁ הָלְאָה! גֵּשׁ הָלְאָה! לָמָּה לְךָ הַסֻּלָּם?

הֶחָפַצְתָּ בֹּא

אֶל תּוֹךְ לִבִּי פְנִימָה,

בֹּא אֶל תּוֹךְ מַחְשְׁבוֹתַי

הַנִּסְתָּרוֹת וְהַכְּמוּסוֹת?

אַתָּה חֲזַק מֵצַח, אֵין־שֵׁם – גַּנָּב!

מֶה חָפַצְתָּ לִגְנוֹב מִמֶּנִּי?

מֶה חָפַצְתָּ לְהַאֲזִין מִתַּעֲלוּמוֹתַי!

מֶה חָפַצְתָּ לִרְכוֹשׁ לְךָ מִמֶּנִּי בִמְצוּקוֹתֶיךָ,

אַתָּה הַמֵּצִיק!

אַתָּה – אֱלֹהִים־רַב־טַבָּחִים:

אוֹ הַאִם, כְּמוֹ כֶלֶב,

אֶתְרַפֵּס לְפָנֶיךָ?

כְּרֹעַ וְהִשְׁתַּחֲוֵה וְנִפְעָם עַד בְּלִי דַעַת

וְחָפֹז בִּזְנָבִי וְהָפֵחַ אַהֲבָה – אֵלֶיךָ?

לַשַּׁוְא! בַּתֵּק וְהוֹסֵף

אַתָּה הַמְּבַתֵּק הָאַכְזָרִי! לֹא,

לֹא כֶלֶב – כִּי רַק צֵידְךָ אָנִי,

אַתָּה הָאַכְזָרִי בַצַּיָּדִים!

הַגֵּא מִכָּל שְׁבוּיֶךָ אָנִי,

אַתָּה הַשּׁוֹדֵד מֵאַחֲרֵי הֶעָבִים!

וּבְכֵן יְהִי אַחֲרִית וּפְתַח פִּיךָ!

מָה אַתָּה חָפֵץ, אֹרֵב לְמוֹ דֶּרֶךְ, מִמֶּנִּי?

אַתָּה חֲבוּי בְּרָקִים! אֵין שֵׁם! הַגִּידָה,

מֶה חָפַצְתָּ אַתָּה אֵין־שֵׁם – אְלֹהִים? – –

הַאֻמְנָם? כֹּפֶר פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ? –

בַּמָּה יִהְיֶה כֹפֶר פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ זֶה?

הַרְבֵּה לְבַקֵּשׁ – כָּכָה יוֹעֶצֶת גַּאֲוָתִי!

הַמְעֵט לְדַבֵּר – כָּכָה יוֹעֶצֶת גַּאֲוָתִי הַשֵּׁנִית!

אִי לְךָ, אִי לְךָ!

הַאוֹתִי חָפַצְתָּ? אוֹתִי?

אוֹתִי – כֻּלִּי?…

אִי לְךָ, אִי לְךָ!

הַתְפַצְפֵּץ אוֹתִי, אַתָּה הַפֶּתִי,

וּתְרַטֵּשׁ אֶת־גַּאֲוָתִי?

תֵּן אַהֲבָה לִי – מִי יְחַמְּמֵנִי עוֹד?

מִי יֶאֱהָבֵנִי עוֹד? – תְּנוּ יָדַיִם לֹהֲטוֹת.

תְּנוּ מַחְתּוֹת גַּחֲלֵי לֵב,

תֵּן לִי, לַיָּחִיד מִכֹּל,

אֲשֶׁר הַקֶּרַח, זֶה קֶרַח שִׁבְעָתַיִם,

לִמְּדָהוּ הִשְׁתּוֹקֵק גַּם אֱלֵי אוֹיְבִים,

אֱלֵי אוֹיְבִים גַּם הֵם,

תֵּן, הוֹי תֵּן,

הָאַכְזָרִי מִכָּל אוֹיְבַי,

לִי – אֶת נַפְשְׁךָ אַתָּה! – –

הִנֵּה חָלַף עָבַר!

בָּרַח גַּם הוּא,

רֵעִי הָאַחֲרוֹן וְהָאֶחָד,

אוֹיְבִי הַגָּדוֹל,

אֵין־שֵׁם שֶׁלִי,

אֱלֹהִים־רַב־טַבָּחִים שֶׁלִי! –

לֹא! שׁוּבָה אֵלַי

עִם כָּל הֲמוֹן פְּגָעֶיךָ!

אֶל הָאַחֲרוֹן מִכָּל הַבֹּדְדִים

שׁוּבָה, שׁוּבָה!

כָּל נַחֲלֵי דִמְעוֹתַי שׁוֹטְפִים,

שׁוֹטְפִים אֵלֶיךָ!

וְלַבַּת לִבִּי הָאַחֲרוֹנָה –

אֵלֶיךָ הִיא לֹהֶטֶת:

שׁוּבָה אֵלַי,

הוֹי אֵלִי אֵין־שֵׁם! הוֹי מַכְאוֹבִי! הוֹי אָשְׁרִי – הָאַחֲרוֹן!

ב

וְסָרַתּוּסְטְרָא לֹא יָכוֹל עוֹד לְהִתְאַפֵּק וַיִּתְפֹּשׁ אֶת־מַקְלוֹ וַיַּךְ בְּכָל כֹּחוֹ אֶת הַמִּתְיַפֵּחַ וּבִשְׂחוֹק חֵמָה צָעַק אֵלָיו: "חֲדַל לְךָ, חֲדַל, אַתָּה הַלֵּץ! אַתָּה הַמְּחַקֵּה! אַתָּה הַמְּכַזֵּב עַד הַיְסוֹד בְּךָ! הִכַּרְתִּיךָ!

הִנְנִי וַאֲחַמֵם לְךָ אֶת רַגְלֶיךָ עַל־פִּי דַרְכִּי, אַתָּה הַקּוֹסֵם הָרָע! כִּי יָדַעְתִּי אֶת־הַמְּלָאכָה הֵיטֵב לָבוֹא אֶל אֲנָשִׁים כָּמוֹךָ – וּלְהַשִּׂיקָם"?

וְהָאִישׁ הַזָּקֵן הִשְׂתָּעֵר מִמְּקוֹמוֹ וַיִּקְרָא: "הֶרֶף מִמֶּנִּי, אַל נָא תוֹסֵף לְהַכּוֹתֵנִי, סָרַתּוּסְטְרָא! הֲלֹא רַק שְׂחוֹק עָשִׂיתִי לִי!

כָּזֹאת וְכָזֹאת אֲנִי עֹשֶׂה כְפַעַם בְּפַעַם בִּלְהָטַי; וְגַם אוֹתְךָ חָפַצְתִּי לְנַסּוֹת, וְעַל־כֵּן נָתַתִּי לְפָנֶיךָ אָת הַמַּסָּה הַזֹּאת! וְאוּלָם אַתָּה חֲקַרְתַּנִּי כָרֶגַע!

אֲבָל גַּם אַתָּה – נָתַתָּ לִי אֶת מַסָּתְךָ, אֲשֶׁר לֹא קְטַנָּה, לְמַעַן אֵדָעֶךָ: אָכֵן אִישׁ קָשֶׁה אַתָּה סָרַתּוּסְטְרָא הֶחָכָם! בְּיַד קָשָׁה אַתָּה מַכֶּה בְשֵבֶט אֲמִתְּךָ“, וּמַקְלְךָ מוֹצִיא מִפִּי בְחָזְקָה אֶת הָאֱמֶת הַזֹּאת!”

וְסָרַתּוּסְטְרָא עָנָה, וְהוּא עוֹד זֹעֵף וּמַבִּיט קְדֹרַנִּית: "אַל נָא בַחֲנֻפּוֹת, אַתָּה הַלֵּץ עַד הַיְסוֹד בְּךָ! כּוֹזֵב אַתָּה וְאֵיךְ תְדַבֵּר פֹּה – עַל הָאֱמֶת!

אַתָּה הַתֻּכִּי בַתֻּכִּיִּים, אַתָּה יַם הֲבָלִים, מַה הַמִּשְׂחָק אֲשֶׁר שִׂחַקְתָּ לְפָנַי, אַתָּה הַקּוֹסֵם הָרָע, וּבְמִי חָפַצְתָּ כִּי אַאֲמִין בְּהַחִלְךָ לִהִתְיַפֵּחַ בְּאָזְנַי – כְּכָל אֲשֶׁר עָשִׂיתָ?"

וְהָאִישׁ הַזָּקֵן עָנָה: "אֶת הַמִּתְעַנֶּה תַחַת יַד הָרוּחַ, אוֹתוֹ חָפַצְתִּי – לְחַקּוֹת לְעֵינֶיךָ: אַתָּה בְנַפְשְׁךָ בָּרָאתְ פַּעַם אֶת הַמִּלָּה הַזֹּאת –

– אֶת הַחוֹזֶה וְהַקּוֹסֵם אֲשֶׁר אֶת רוּחוֹ יְעוֹרֵר עַל נַפְשׁוֹ בְעַצְמוֹ, אֶת הַנֶּהְפָּך אֲשֶׁר קַר לוֹ בִגְלַל דַּעְתּוֹ הָרָעָה וּבִגְלַל רוּחוֹ הָרָעָה.

וְאַתָּה תֵן תּוֹדָה וְאַל תְּכַחֵד: הִנֵּה יָמִים רָבִּים עָבְרוּ גַם עָלֶיךָ סָרַתּוּסְטְרָא, עַד כִּי מָצָאתָ אֶת מִסְתְּרֵי לְהָטַי אֵלֶּה וְאֶת כְּזָבַי! הֲלֹא הֶאֱמַנְתָּ גַּם אַתָּה בְצָרָתִי, מִדֵּי הַחֲזִיקְךָ בִּשְׁתֵּי יָדֶיךָ בְּקָדְקֹד רֹאשׁי –

וַאֲנִי שְׁמַעְתִּיךָ דֹּאֵג: “אָכֵן הִמְעִיטוּ לְאַהֲבָה אוֹתוֹ, הִמְעִיטוּ לְאַהֲבָה אוֹתוֹ!” הִנֵּה כָכָה רִמִּיתִיךָ – וְעַל זֶה תָרֹן כָּל רָעָתִי בִי".

וְסָרַתּוּסְטְרָא עָנָה קָשׁוֹת: "אָכֵן גַּם נִזְהָרִים יוֹתֵר מִמֶּנִּי רִמִּיתָ. אָנֹכִי לֹא נִשְׁמַרְתִּי מֵעוֹדִי מִפְּנֵי אַנְשֵׁי רְמִיָּה, וְגַם שׂוּמָה עָלַי אֲשֶׁר לֹא אֶזָּהֵר; הִנֵּה כָכָה דֹרֵש גּוֹרָלִי.

וְאוּלָם אַתָּה – שׂוּמָה עָלֶיךָ לְרַמּוֹת: הִנֵּה זֶה אֲשֶׁר יְדַעְתִּיךָ! שׂוּמָה עָלֶיךָ לְדַבֵּר אַחַת בַּפֶּה וְאַחַת בַּלֵּב וְגַם שְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ וְאַרְבַּע בַּלֵּב! וְגַם אֶת־אֲשֶׁר הוֹדֵיתָ זֶה־עַתָּה בְמוֹ פִיךָ אֵינֶנּוּ לִי אֱמֶת לְמַדַּי וְגַם לֹא שֶׁקֶר לְמַדַּי!

אַתָּה הַמְּחַקֶּה הָרָע, אֲשֶׁר אַחֶרֶת לֹא תּוּכַל לַעֲשׂוֹת! הֵן גַּם אֶת מַחֲלָתְךָ עוֹד תִּמְשַׁךְ בַּשָּׁשַר בָּרֶגַע אֲשֶׁר תֵּרָאֶה לְעֵינֵי רוֹפְאֲךָ עָרוֹם.

כִּי עַל־כֵּן מָשַׁחְתָּ בַּשָּׁשַר זֶה־עַתָּה גַם אֶת כְּזָבְךָ לְפָנַי, בְדַבֶּרְךָ אֵלַי: “רַק שְׂחוֹק עָשִׂיתִי לִי!” אָכֵן גַּם אֱמָת וְגַם תָּם־לֵב יַחְדָּו הָיוּ בְמַעֲשֶׂיךָ, וְאַתָּה בֶאֱמֶת יֵשׁ בְּךָ מְעַט מֵאֲשֶׁר לַמִּתְעַנֶּה תַחַת יַד הָרוּחַ!

וַאֲנִי מָצָאתִי אֶת אֲשֶׁר עִמְךָ: הָיִיתָ לְקוֹסֵם לַכֹּל וְאֶת לִבָּם לָקַחְתָ בִּקְסָמֶיךָ, וְאוּלָם אַתָּה בְנַפְשְׁךָ לֹא נוֹתָר לְךָ כָּל שֶׁקֶר וְכָל עָרְמָה – עָרוֹם אַתָּה מִכָּל קֶסֶם לְנַפְשְׁךָ!

אֶת הַגֹּעַל קָצַרְתָּ לְךָ בְּיוֹם קָצִיר וְהוּא אֲמִתְּךָ הָאַחַת. אֵין עוֹד עִמְּךָ כָּל דְּבַר אֱמֶת זוּלָתִי פִיךָ, לֵאמֹר: הַגֹּעַל הַדָּבֵק אֶל פִּיךָ". – –

וְהַקּוֹסֵם הַזָּקֵן זָעַק פִּתְאֹם זְעָקָה גְדוֹלָה וְקוֹלוֹ מָלֵא מְרִי: “מִי אַתָּה אֵפוֹא! מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲרוֹב לִבּוֹ לְדַבֵּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֵלַי וַאֲנִי הַגָּדוֹל בִּבְנֵי הָאָדָם כַּיּוֹם הַזֶּה?” – וּבְדַבְּרוֹ הִתְעוֹפֵף בָּרָק יָרוֹק לְמַרְאֶה מִתּוֹךְ עֵינוֹ אֶל מוּל סָרַתּוּסְטְרָא. וְאוּלָם בְּעוֹד רֶגַע וְהוּא נֶהְפַּך פִּתְאֹם לְאַחֵר וַיְדַבֵּר בְּקוֹל נְכָאִים:

"הוֹי סָרַתּוּסְטְרָא, עַד־כַּמָּה יָגַעְתִּי! גֹּעַל יֹאחֲזֵנִי אֶל־כָּל מַעֲשֵׂי לְהָטַי. אֵינֶנִּי גָדוֹל – לָמַּה זֶה אֶתְחַפֵּשׂ! וְאוּלָם אַחַת הֲלֹא יָדַעְתָּ גַּם אַתָּה: – בִּקַּשְׁתִּי אֶת הַגֹּדֶל!

הִתְחַפַּשְׂתִּי וְהָיִיתִי לְאָדָם גָּדוֹל וְרַבִּים פִּתִּיתִי לְהַאֲמִין בִּי: וְאוּלָם הַכָּזָב הַזֶּה רַב הָיָה מִכֹּחִי וְאֵלָיו נִשְׁבַּרְתִּי.

הוֹי סָרַתּוּסְטְרָא, כָּל אֲשֶׁר בִּי כָזָב הוּא וָשֶׁקֶר; וְאוּלָם כִּי נִשְׁבַּרְתִּי – זֶה שִׁבְרִי אֱמֶת!" –

וְסָרַתּוּסְטְרָא עָנָה קְדֹרַנִּית וְעֵינַיו מַבִּיטוֹת אָרְצָה: "רַק כַּבֵּד יְכַבֶּדְךָ זֶה־בַקְּשְׁךָ גֹּדֶל, וְאוּלָם זֶה גַם אֲשֶׁר יָקוּם עָלֶיךָ לַעֲנוֹת בְּךָ. לֹא גָדוֹל אַתָּה.

אַתָּה הַקּוֹסֵם הַזָּקֵן וְהָרָע! הִנֵּה זֶה מִבְחַר יָשְׁרְךָ אֲשֶׁר כַּבֶּד אֲכַבֵּד בְּךָ, עֵקֶב אֲשֶׁר קַצְתָּ מִפָּנֶיךָ וְעֵקֶב אֲשֶׁר בְּמוֹ פִיךָ דִּבַּרְתָּ: אָכֵן אֵינֶנִּי גָדוֹל".

בָּזֶה אֲכַבֶּדְךָ וּבָזֶה מָצָאתִי בְךָ אֶת הַמִּתְעַנֶּה תַחַת יַד רוּחוֹ – וְלוּ רַק כְּהֶרֶף עַיִן וּכְצֵל עֹבֵר; וְאוּלָם בָּרֶגַע הָאֶחָד הַזֶּה הָיִיתָ – אֱמֶת.

וְעַתָּה הַגִּידָה נָא לִי – מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ פֹּה בְתֹוְך יְעָרַי וּבְתוֹךְ סְלָעַי אֲשֶׁר־לִי? וְאִם אָרַבְתָּ לִי לְמוֹ דֶּרֶךְ, מַה הַמַּסָּה אֲשֶׁר בִּקַּשְׁתָּ לְךָ מִמֶּנִּי?

– בַּמָּה אָמַרְתָּ לְנַסּוֹת אוֹתִי!" –

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא וְעֵינָיו רָבוּ בְרָקִים, וְהַקּוֹסֵם הַזָּקֵן הֶחֱרִישׁ רֶגַע וְאַחַר כֵּן אָמָר, הֲנַסֵּה נִסִּיתִיךָ? וַאֲנִי הֲלֹא רַק נִסִּיתִי – לְבַקֵּשׁ.

הוֹי סָרַתּוּסְטְרָא! אֶת אִישׁ הָאֱמֶת בִּקַּשְׁתִּי, אֶת הַיָּשָׁר, אֶת הַנֶּאֱמָן, אֶת הָאִישׁ בְּאֵין חֶשְׁבּוֹנוֹת, אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ כָּל הַצְּדָקוֹת, אֶת כְּלִי הַחָכְמָה, אֶת קְדוֹשׁ הַדַּעַת, אֶת הָאָדָם הַגָּדוֹל!

הַאִם לֹא יָדַעְתָּ כָּזֹאת, סָרַתּוּסְטְרָא? הֲלֹא בִּקַּשְׁתִּי אֶת סָרַתּוּסְטְרָא."

– וּדְמָמָה גְדוֹלָה קָמָה בֵין שְׁנֵיהֶם פִּתְאֹם, וְסָרַתּוּסְטְרָא שָׁקוּעַ בִּמְזִמּוֹתָיו וְהוּא עוֹמֵד וְעֵינָיו סְגוּרוֹת. אַחַר כֵּן שָׁב אֶל אִישׁ שִׂיחוֹ וַיֶּחְזַק בְּיַד הַקּוֹסֵם וַיְדַבֵּר אֵלָיו נְעִימוֹת וּמְלֵא מְזִמָּה:

"הָבָה אֵפוֹא! הִנֵּה פֹה הַדֶּרֶךְ עֹלָה וְשָׁם הַמְּעָרָה אֲשֶׁר לְסָרַתּוּסְטְרָא. עֲלֵה וּבַקֵּשׁ־לְךָ שָׁם אֶת־כָּל אֲשֶׁר חָפַצְתָּ לִמְצוֹא.

וּבַעֲצַת חַיּוֹתַי שְׁאַל, עֲצַת נִשְׁרִי וּנְחָשִׁי, וְהֵם יַעַזְרוּ עִמְּךָ לְבַקֵּשׁ. וְאוּלָם מְעָרָתִי גְדוֹלָה.

אָכֵן אֲנִי בְמוֹ עֵינַי – לֹא רָאִיתִי עוֹד אִישׁ גָּדוֹל. גַּם הַפְּקוּחָה מִכָּל הָעֵינַיִם טַחָה כַיּוֹם הַזֶּה מֵרְאוֹת אֶת הַגָּדוֹל. זֶה הַגְּבוּל לְמֶמְשֶׁלֶת הֶהָמוֹן.

הִנֵּה פֹה וְשָׁם כְּבָר רָאִיתִי אִישׁ מִתְמוֹדֵד וְנִפָּח, וְהָעָם קָרָא: “הִנֵּה אִישׁ גָּדוֹל!” וְאוּלָם מַה יּוֹעִילוּ כָל כְּלֵי־מַפֻּחַ! יַעֲבוֹר הָרוּחַ בְּאַחֲרִיתוֹ וְיֵצֵא.

בְּאַחֲרִיתָה תִּבָּקַע הַצְּפַרְדֵּעַ אֲשֶׁר נִפְּחָה, וְהָרוּחַ יַעֲבוֹר וְיֵצֵא. בָּרוּךְ הַדֹּקֵר חֲנִית בְּבֶטֶן אִישׁ אֲשֶׁר צָבָה – כִּי זֶה לָנוּ שַׁעֲשֻׁעַ נֶחְמָד מִקֹּצֶר רוּחַ. שִׁמְעוּ זֹאת, אַתֶּם הַנְּעָרִים!

הַיּוֹם הַזֶּה יוֹם לָאֲסַפְסוּף: מִי עוֹד יוֹדֵעַ כַּיּוֹם הַזֶּה מַה־גָּדוֹל וּמַה קָּטֹן! מִי זֶה יְבַקֵּשׁ עוֹד גֹּדֶל וְיִמְצָא! אוּלַי רַק הַסָּכָל לְבַדּוֹ: הַסָּכָל מְבַקֵּשׁ וּמוֹצֵא תָמִיד.

בְּנֵי אָדָם גְּדוֹלִים אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְךָ, אַתָּה הַסָּכָל אֲשֶׁר דַּרְכּוֹ זָר? מִי לִמֶּדְךָ כָּזֹאת? הֲזֶה לָנוּ עֵת לְדָבָר אֲשֶׁר כָּזֶה? הוֹי אַתָּה הַמְּבַקֵּשׁ הָרָע – מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְנַסּוֹתֵנִי גַם אוֹתִי?" –

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא וְלִבּוֹ מָלֵא נֶחָמָה וְהוּא מְשַׂחֵק, וַיָּקָם וַיֵּלֵךְ לְדַרְכּוֹ.

בְּאֵין עֲבוֹדָה

וְסָרַתּוּסְטְרָא כִּמְעַט נִמְלַט מִן הַקּוֹסֵם, וְהִנֵּה אִישׁ שֵׁנִי יוֹשֵׁב עַל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הוּא הוֹלֵךְ עָלֶיהָ, וְהָאִישׁ שָׁחוֹר וְאֶרֶךְ קוֹמָה וּפָנָיו לְבָנִים וְרָזִים; וַיִּחַר אַף סָרַתּוּסְטְרָא מְאֹד מְאֹד עַל הָאִישׁ הַזֶּה. וְאֶל לִבּוֹ אָמַר: "הִנֵּה פֹה יוֹשֵׁב הַיָּגוֹן וּמִתְכַּסֶּה בַאֲפֵר, וְאוּלָם חַי אֲנִי אִם אֵין זֶה מִן הַכֹּהֲנִים: אֲבָל מַה לָאֵלֶּה בִגְבוּלוֹת מֶמְשַׁלְתִּי?

אוֹי לִי! כִמְעַט נִמְלַטְתִּי עַל נַפְשִׁי מִן הַקּוֹסֵם הַלָּז וְהִנֵּה זֶה מְכַשֵׁף שֵׁנִי לִקְרָאתִי בַדֶּרֶךְ –

– יִדְעוֹנִי הוּא אוֹ עֹשֶׂה לְהָטִים אוֹ עֹשֶׂה מוֹפְתִים בְּחֶסֶד אֱלֹהִים אוֹ מלְשִׁין רָע עַל הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בְּשָׂרוֹ מָשׁוּחַ, וְשָׂטָן אַיִן אֲשֶׁר יִקַּח אוֹתוֹ!

אָכֵן בְּכָל־מָקוֹם אֲשֶׁר נִדְרָשׁ הַשָּׂטָן לָנוּ, שָׁם אֵינֶנּוּ: תָּמִיד וּבְכָל עֵת מְאַחֵר הַגַּמָּד הָאָרוּר הַזֶּה נְכֵה הָרַגְלַיִם!" –

וְסָרַתּוּסְטְרָא מְקַלֵּל כָּכָה בְלִבּוֹ בְקֹצֶר נַפְשׁוֹ וּמְבַקֵּשׁ עֵצָה לִפְסוֹחַ עַל הָאִישׁ הַשָּׁחוֹר וּלְהִמָּלֵט טֶרֶם יִרְאֵהוּ, וְאוּלָם אַחֶרֶת קָמָה וַתֶּהִי. כִּי בָרֶגַע הַהוּא נָשָׂא גַם הָאִישׁ הַיּוֹשֵׁב אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת סָרַתּוּסְטְרָא, וַיְהִי מַרְאֵה פָנָיו כְּאִישׁ אֲשֶׁר בָּא לוֹ אשֶׁר פִּתְאֹם, וַיָּגִיחַ מִמְקוֹמוֹ וַיֶּחֱרַד אֶל סָרַתּוּסְטְרָא.

וּבְגִשְׁתּוֹ קָרָא: הֱיֶה מִי תִהְיֶה, אַתָּה הַהוֹלֵךְ! אוּלָם הוֹשִׁיעָה נָא לַתּוֹעֶה, הוֹשִׁיעָה נָא לְאִישׁ זָקֵן וּמְבַקֵּשׁ, וְלֹא יִפּוֹל פֹּה בְרָעָה!

זָר לִי וְרָחוֹק הָעוֹלָם הַזֶּה, וְגַם חַיּוֹת רָעוֹת שָׁמַעְתִּי מֵילִילוֹת; וְזֶה אֲשֶׁר הָיָה עִם כֹּחוֹ לִהְיוֹת לִי פֹה לְמַחֲסֶה אֵינֶנּוּ גַם הוּא עוֹד.

בִּקַּשְׁתִּי אֶת הַצַּדִּיק הָאַחֲרוֹן, אֶת הָאִישׁ הַקָּדוֹשׁ וְהַבֹּדֵד, אֲשֶׁר בִּהְיוֹתוֹ בֹדֵד בְּיַעֲרוֹ לֹא שָׁמְעָה אָזְנוֹ דָבָר מִכָּל אֲשֶׁר יוֹדַעַת עַתָּה כָל־הָאָרֶץ".

וְסָרַתּוּסְטְרָא קָרָא: “מַה הַדָּבָר אֲשֶׁר כָּל הָאָרֶץ יוֹדַעַת עַתָּה – הַאִם זֶה אֵפוֹא כִּי אֵין עוֹד הָאֱלֹהִים הַיָּשָׁן חַי, אֲשֶׁר בּוֹ הֶאֱמִינוּ לְפָנִים כָּל בְּנֵי הָאָרֶץ?”

וְהָאִישׁ הַזָּקֵן עָנָה וַיֵּאָנֵחַ: "לָמָּה תִשְׁאַל וְאַתָּה יְדַעְתָּהּ! אֶת הָאֱלֹהִים הַיָּשָׁן הַזֶּה עָבַדְתִּי עַד רִגְעוֹ הָאַחֲרוֹן.

וְעַתָּה הִנֵּה נִשְׁאַרְתִּי בְאֵין עֲבֹדָה וּבְאֵין אָדוֹן, וּבְכָל־זֶה לֹא יָצָאתִי לְחָפְשִׁי, וְגַם אֵינֶנִּי עָלֵז עוֹד אַף רֶגַע אֶחָד זוּלָתִי רַק בְּזִכְרוֹנוֹתַי.

וְלָכֵן יָרַדְתִּי אֶל הֶהָרִים הָאֵלֶּה לְבַעֲבוּר אָשׁוּב וְאֶעֱשֶׂה לִי חַג, כַּאֲשֶׁר יָאֲתָה לְכֹהֵן־גָּדוֹל וְאָב לְמִקְדָּשׁ, כִּי דַע לְךָ: הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הָאַחֲרוֹן אָנֹכִי! – חַג אָמַרְתִּי לַעֲשׂוֹת לִי לְזִכְרוֹנוֹת קְדוֹשִׁים וְלַעֲבוֹדוֹת אֱלֹהִים.

וְעַתָּה הִנֵּה מֵת גַּם הוּא, זֶה הַצַּדִּיק מִכָּל צַדִּיקֵי הָאָרֶץ, זֶה קְדוֹשׁ הַיַּעַר, אֲשֶׁר עָבַד תָּמִיד אֶת אֱלֹהָיו מִדֵּי זַמְּרוֹ וּמִדֵּי הֲמוֹתוֹ.

וַאֲנִי בְמָצְאִי אֶת סֻכָּתוֹ לֹא מָצָאתִי אוֹתוֹ גַם הוּא – זוּלָתִי שְׁנֵי זְאֵבִים אֲשֶׁר הֵילִילוּ שָׁם עַל מוֹתוֹ – כִּי כָּל הַחַיּוֹת אֲהֵבוּהוּ. אָז בָּרַחְתִּי עַל נַפְשִׁי.

הַלְחִנָּם בָּאתִי אֵפוֹא אֶל הַיְעָרוֹת וְאֶל הֶהָרִים הָאֵלֶּה? אָז חָלַטְתִּי בְלִבִּי לְבַקֵּשׁ לִי אַחֵר: אֶת הַצַּדִּיק מִכָּל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֵינָם מַאֲמִינִים בֵּאלֹהִים – אֶת סָרַתּוּסְטְרָא!

כָּכָה דִבֵּר הַזָּקֵן וַיַּחְדוֹר בְּעֵינוֹ אֶל הָעוֹמֵד לְפָנָיו וְסָרַתּוּסְטְרָא אָחַז בְּכַף יַד הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַיִּתְבּוֹנֵן אֵלֶיהָ רְגָעִים אֲחָדִים וַיִּשְׁתָּאֶה אֵלֶיהָ.

וְאַחֲרֵי כֵן אָמַר: "הַבִּיטָה נָא וּרְאֵה, נְשׂוּא פָנִים, מַה יָפָה וּמָה אֲרֻכָּה כַף יָדֶךָ! הִנֵּה זֹאת כַּף יַד אִישׁ אֲשֶׁר חָלְקָה בְרָכוֹת תָּמִיד! וְעַתָּה הִנֵּה הִיא מַחֲזִיקָה בַכֹּחַ אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה מְבַקֵּשׁ: אוֹתִי – אֶת סָרַתּוּסְטְרָא.

אֲנִי הָאִישׁ – אֲנִי סָרַתּוּסְטְרָא אֵין־אֱלֹהִים הָאוֹמֵר: מִי אֵין־אֱלֹהִים יוֹתֵר מִמֶּנִּי, אֲשֶׁר אוּכַל עוֹד לִשְׂמוֹחַ עַל תּוֹרָתוֹ?"

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא וּבְעֵינָיו חָדָר לְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת וּלְכָל סִתְרֵי הַמַּחֲשָׁבוֹת אֲשֶׁר לַכֹּהֵן הַגָּדוֹל. וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הֶחֱרִישׁ רְגָעִים אֲחָדִים וְאַחֲרֵי כֵן אָמַר:

"מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר הִרְבָּה לְאַהֲבָה אוֹתוֹ מִכֹּל וְלִרְכוֹשׁ אוֹתוֹ מִכֹּל – וְהָיְתָה גַם אֲבֵדָתוֹ גְדוֹלָה וְרַבָּה מִכֹּל –:

– הַאֻמְנָם אֵין אָנֹכִי עַתָּה אֵין־אֱלֹהִים יוֹתֵר מִמֶּךָ? וְאוּלָם מִי זֶה יִשְׂמַח עַל זֶה!" –

וְסָרַתּוּסְטְרָא הֶעֱמִיק לַחֲשׁוֹב וַיְהִי מַחֲרִישׁ רְגָעִים אֲחָדִים, וְאַחֲרֵי כֵן שָׁאַל: "הַעַד רִגְעוֹ הָאַחֲרוֹן עֲבַדְתּוֹ? וְגַם אָמְנָם יָדַעְתָּ אֵיכָכָה מֵת? הַאֱמֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אוֹמְרִים, כִּי הַחֶמְלָה חִנְּקָה אוֹתוֹ.

– כִּי רָאָה אֶת הָאָדָם תָּלוּי עַל הַצְּלָב, וְרוּחוֹ קָצְרָה בוֹ מֵרְאוֹת אֲשֶׁר הָאַהֲבָה לָאָדָם הָיְתָה לוֹ לַשְּׁאוֹל וְאַחֲרֵי־כֵן גַּם לַמָּוֶת?" ––

וְהַכֹּהֵן הַזָּקֵן לֹא עָנָה דָּבָר כִּי־אִם הִבִּיט לָאָרֶץ נִכְלָם וְקוֹדֵר.

וְסָרַתּוּסְטְרָא חָשַׁב רְגָעִים אֲחָדִים וְלֹא חָדַל מֵהַבִּיט אֶל פְּנֵי הָאִישׁ הַזָּקֵן יָשָׁר אֶל תּוֹךְ עֵינֹו. וְאַחֲרֵי כֵן אָמַר: “הֶרֶף מִמֶּנּוּ! הֶרֶף מִמֶּנּוּ, כִּי מֵת. אָכֵן מְדַבֵּר אַתָּה רַק טוֹבוֹת עַל הַמֵּת, וְהִיא תְכַבֶּדְךָ, וְאוּלָם כָּמוֹנִי הֲלֹא יָדַעְתָּ גַּם אַתָּה אֶת אֲשֶׁר הָיָה וְכִי דְרָכִים נִפְלָאִים הָלָךְ”.

וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הִצְהִיל אֶת־פָּנָיו וַיִּקְרָא: "הֲלֹא רַק שָׁלשׁ עֵינַיִם אֲנַחְנוּ פֹה (כִּי הָיָה עִוֵּר בְּעֵינוֹ הָאַחַת), וְלָכֵן אַגִּידָה נָא אֶת כָּל לִבִּי: בִּדְבָרִים עַל אֹדוֹת הָאֱלֹהִים חָפְשִׁי אָנֹכִי בְמַחְשְׁבוֹתַי גַּם מִסָּרַתּוּסְטְרָא – וְאַף יֵשׁ לִי הַצְדָקָה לִהְיוֹת כָּכָה.

אַהֲבָתִי עָבְדָה אוֹתוֹ שָׁנִים רַבּוֹת וְחֶפְצִי נִכְנָע תָּמִיד מִלִּפְנֵי חֶפְצוֹ. וְאוּלָם מִי עֶבֶד חָרוּץ, וְיָדַע זֶה אֶת־כָּל אֲשֶׁר עִם אֲדוֹנוֹ, וְיֵשׁ כִּי יֵדַע גַּם אֶת הַנִּסְתָּר מֵאֲדוֹנוֹ בְנַפְשׁוֹ.

אֱלֹהֵי תַעֲלוּמוֹת הָיָה אֱלֹהִים זֶה וַיֶּאֱהַב סְתָרִים. אָכֵן גַּם בֵּן לֹא הוֹלִיד בִּלְתִּי אִם בְּלֶכְתּוֹ עֲקַלְקַלּוֹת. עַל פִּתְחֵי אֱמוּנַת דָּתוֹ נִצֶּבֶת הַזְּנוּת.

מִי אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ אֱלֹהֵי אַהֲבָה, לֹא יַחְשׁוֹב גְּדוֹלוֹת עַל־דְּבַר הָאַהֲבָה. הַאִם לֹא חָפֵץ אֱלֹהִים זֶה לִהְיוֹת גַּם לְשׁוֹפֵט? וְאוּלָם מִי אֲשֶׁר יֶאֱהַב – וְאָהַב זֶה מֵעֵבֶר לְשָׂכָר וּגְמוּל.

ואֱלֹהִים זֶה, אֲשֶׁר מֵאֶרֶץ הַקֶּדֶם בָּא, בְּעוֹדוֹ צָעִיר וַיְהִי אֵל קָשֶׁה וְנוֹקֵם וַיִּבֶן לוֹ שְׁאוֹל לְשִׂמְחַת נֶפֶשׁ אֲהוּבָיו.

וְאַחַר כֵּן בָּא בַיָּמִים וַיִּזְקַן וַיֵּרַךְ וַיֵּהָפֵךְ לְבַעַל חֶמְלָה, וַיִּדְמֶה יוֹתֵר לְאָב־זָקֵן מִהְיוֹתוֹ דֹמֶה לְאָב, וְיוֹתֵר מִזֶּה דָמָה לְאֵם זְקֵנָה כְפוּפָה וּמִתְנוֹדֶדֶת.

כָּכָה יָשַׁב נוֹבֵל כֻּלּוֹ בְפִנַּת תַּנּוּרוֹ וְלִבּוֹ דָאַב בּוֹ עַל רַגְלָּיו הָעֲיֵפוֹת וְנַפְשׁוֹ עָיְפָה לְעוֹלָם כֻּלּוֹ וְחֶפְצוֹ בוֹ עָיֵף גַּם הוּא, אָז בָּא הַיּוֹם וְהוּא נֶחֱנָק אֶל חֶמְלָתוֹ הַגְּדוֹלָה". ––

וְסָרַתּוּסְטְרָא קָרָא: "הַבְעֵינֶיךָ רָאִיתָ אֶת־כָּל זֹאת? אוֹ רַק דִּמִּיתָ כִּי כָכָה הַדָּבָר אוֹ כִי כָכָה הָיָה וְגַם – אַחֶרֶת הָיְתָה? כִּי הִנֵּה בְמוֹת אֵלִים וָמֵתוּ עַל־פִּי אָפְנֵי מָוֶת שׁוֹנִים!

וְאוּלָם יְהִי כֵן אוֹ כֵן, יְהִי אֲשֶׁר יְהִי, – הֲלֹא מֵת וְאֵינֶנּוּ! אָכֵן הָיָה תָמִיד לְזָרָא לְאָזְנַי וּלְעֵינַי – רָעָה מִזֹּאת לֹא אוֹבֶה לְדַבֵּר בּוֹ אַחֲרֵי מוֹתוֹ.

אָהַבְתִּי אֶת־כָּל אֲשֶׁר מַרְאֵהוּ בָהִיר וּדְבָרוֹ יָשָׁר; וְזֶה – הֲלֹא כָמוֹנִי יְדַעְתָּהּ, אַתָּה הַכֹּהֵן הַזָּקֵן: הָיָה בוֹ מֵאֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ גַם לְךָ אֹרַח־כֹּהֲנִים הָיָה לוֹ – וְלִדְבָרָיו הָיוּ תָמִיד פָּנִים שׁוֹנוֹת.

וְגַם סָתוּם הָיָה בִדְבָרָיו. לָמָּה קָצַף עָלֵינוּ חֲבוּר קֶצֶף זֶה, אִם הֱבִינוֹנוּ אֶת־דְּבָרָיו לֹא כְמַחְשְׁבוֹתָיו? לָמָּה לֹא דִבֵּר אֵלֵינוּ בְשָׂפָה בְרוּרָה?

וְאִם אֲשֵׁמוֹת בָּזֶה אָזְנֵינוּ – לָמָּה זֶה נָטַע לָנוּ אָזְנַיִם אֲשֶׁר לֹא יֵיטִיבוּ לִשְׁמוֹעַ? וְאִם טִיט יָוֵן בְּאָזְנֵינוּ – הֲלֹא תַגִּידוּ, מִי שָׂם אוֹתוֹ בְּאָזְנֵינוּ?

יוֹצֵר חֶרֶשׂ זֶה לֹא לָמַד הֵיטֵב אֶת־מְלַאכְתּוֹ, וְעַל־כֵּן פָּעֳלוֹ לֹא הִצְלִיחַ! אֲבָל כִּי נָקָם לָקַח מֵחַרְשֵׂי הַסִּירִים וּמִמַּעֲשֵׂי יָדָיו עַל־דְּבַר אֲשֶׁר לֹא הִצְלִיחוּ – הֲלֹא פֶשַׁע הוּא לְנֶגֶד הַטַּעַם הַטּוֹב.

כִּי יֵשׁ טַעַם טוֹב גַּם בֶּאֱמוּנָה וּבַדָּת – וָזֶה קָרָא: חֲדַל לְךָ מֵאֱלֹהִים כָּזֶה! נִבְחָר הֱיוֹת בְּאֵין אֱלֹהִים וְנִבְחָר לְאָדָם לְנַצֵּחַ עַל גּוֹרָלוֹ בְעֶצֶם יָדוֹ וְנִבְחָר הֱיוֹת סָכָל וְנִבְחָר הֱיוֹת לֵאלֹהִים בְּנַפְשׁוֹ!"

וְהַכֹּהֵן הַזָּקֵן קָרָא, וְאָזְנָיו הָיוּ קַשּׁוּבוֹת מְאֹד: " מָה אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ! אָכֵן אִי־אֱמוּנָה אֲשֶׁר כָּזֹאת, סָרַתּוּסְטְרָא, תַעֲשֶׂה אוֹתְךָ לְצַדִּיק שִׁבְעָתַיִם מֵאֲשֶׁר חָשַׁבְתָּ! הֲלֹא רַק אַחַד אֱלֹהִים הַיּוֹשֵׁב בְּקִרְבְּךָ הֱבִיאֲךָ עַד אִי־אֱמוּנָתֶךָ.

הַאִם לֹא צִדְקָתְךָ הִיא אֲשֶׁר הֱבִיאַתְךָ עַד הֲלוֹם לְבִלְתִּי הַאֲמִין עוֹד בֵּאלֹהִים? וְיִשְׁרָתְךָ בְּךָ עַד בְּלִי כָל מִדָּה הֲלֹא הִיא אֲשֶׁר תּוֹלִיכְךָ גַּם מֵעֵבֶר לַטּוֹב וְלָרָע!

רְאֵה נָא: מַה זֶּה יִבָּצֵר עוֹד מִמְּךָ? הִנֵּה לְךָ עֵינַיִם וְיָדַיִם וָפֶה, וְהֵם מֵאָז מִנֶּצַח נְכוֹנִים לְבָרֵךְ. הֵן לֹא בְיָד לְבַדָּהּ יְבָרֵךְ אִישׁ.

אָכֵן תֹּאמַר בְּפִיךָ: אֵין עוֹד כָּמוֹךָ אִישׁ אֵין־אֱלֹהִים, וְאוּלָם בְּקִרְבָתְךָ אָחוּשׁ בַּסֵּתֶר רֵיחַ קֹדֶשׁ, רֵיחַ נִיחוֹחַ, מְלֵא בְרָכוֹת; מַה טּוֹב לִי פֹה וּמַה נָּעִים לִי פֹה!

תֵּן נָא, סָרַתּוּסְטְרָא, וְאֶהְיֶה לְךָ לְאוֹרֵחַ וְלוּ רַק לַיְלָה אֶחָד! אֵין מָקוֹם עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יִיטַב לִי שָׁם מֵאֲשֶׁר אֶצְלֶךָ! –

וְסָרַתּוּסְטְרָא הִשְׁתָּאֶה מְאֹד וַיַּעַן: "אָמֵן, לוּ יְהִי כִדְבָרֶיךָ! הִנֵּה פֹה הַדֶּרֶךְ עֹלָה וְשָׁם מְעָרַת סָרַתּוּסְטְרָא.

בְּכָל־לִבִּי אָמַרְתִּי לְהַנְהִיגְךָ בְּעֶצֶם יָדִי עַד לִמְעוֹנִי, אַתָּה הַנִּכְבָּד, כִּי אָהַבְתִּי אֶת הָאֲנָשִׁים הַצַּדִּיקִים. וְאוּלָם קוֹל זַעֲקַת שֶׁבֶר קֹרֶא לִי עַתָּה לָלֶכֶת מֵעִמְּךָ מְהֵרָה.

בִּגְבוּל מֶמְשַׁלְתִּי לֹא יְאֻנֶּה לְאִישׁ רָע; חֹף טוֹב לַכֹּל מְעָרָתִי. וְיוֹתֵר מִכֹּל חָפַצְתִּי לָשׁוּב וּלְעוֹדֵד אֶת־כָּל נִכְאֶה וְלַהֲקִימוֹ עַל אֲדָמָה מוּצָקָה וְעַל רַגְלַיִם מוּצָקוֹת.

אֲבָל מִי זֶה יִקַּח מֵעַל שִׁכְמְךָ אֶת־רוּחַ תּוּגָתְךָ אַתָּה? רָפִיתִי מֵעֲשׂוֹת כָּזֹאת. הֵן רַב מִדַּי חַכֵּה תְּחַכֵּה עַד־כִּי יְעוֹרֵר לְךָ אִישׁ אֶת אֱלֹהֶיךָ.

כִּי הָאֲלֹהִים הַיָּשָׁן הַזֶּה אֵינֶנּוּ עוֹד בַּחַיִּים: מֵת אְלֹהִים זֶה עַד הַיְסוֹד בּוֹ". –

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

הַנִּמְאָס בִּבְנֵי אָדָם

וְרַגְלֵי סָרַתּוּסְטְרָא חָפְזוּ שֵׁנִית דֶּרֶךְ הָרִים וִיעָרוֹת וְעֵינָיו בִּקְּשׁוּ וְלֹא חָדְלוּ, וְאֶת־הָאִישׁ, אֲשֶׁר חָפְצוּ לִרְאוֹת, לֹא רָאוּ: אֶת־הַכְּאֵב הַגָּדוֹל אֲשֶׁר נָתַן אֶת־זַעֲקַת הַשֶּׁבֶר הַגְּדוֹלָה. אוּלָם בְּכָל־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַךְ עָלְזוּ כִלְיוֹתָיו בְּקִרְבּוֹ וַיְהִי מָלֵא תוֹדָה, וְאֶל־לִבּוֹ אָמַר: "מָה רַבּוּ הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים אֲשֶׁר נָתַן לִי הַיּוֹם הַזֶּה עֵקֶב הָרָעוֹת אֲשֶׁר בָּהֵן הֵחֵל! מַה נִפְלָאִים אַנְשֵׁי שִׂיחִי כֻלָּם אֲשֶׁר פָּגַעְתִּי הַיּוֹם!

יָמִים רַבִּים אֲגָרֵם עוֹד דִּבְרֵיהֶם כְּמוֹ גַרְגְּרִים טוֹבִים! עַד דַּק תִּטְחְנֵם שִׁנִּי וְתַגְרִיסֵם, עַד־יָזוֹבוּ כְמוֹ חָלָב לְתוֹךְ נִשְׁמָתִי!" –

וְהַדֶּרֶךְ אֲשָׁר הָלַךְ עָלֶיהָ סָרַתּוּסְטְרָא נָטְתָה שֵׁנִית מֵאַחֲרֵי אַחַד הַסְּלָעִים, אָז שֻׁנּוּ פִתְאֹם פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ מִסָּבִיב, וְהוּא בָא עַד אַדְמַת מֶמְשֶׁלֶת הַמָּוֶת. אָז הִבִּיט וַיַּרְא וְהִנֵּה מְצֻקֵּי סְלָעִים שְׁחוֹרִים וַאֲדֻמִּים עֹלִים הַשָּׁמַיְמָה וְאֵין חָצִיר וְאֵין עֵץ וְאֵין קוֹל צִפּוֹר עוֹד. כִּי הָיָה הַמָּקוֹם הַזֶּה מְקוֹם בִּקְעָה, אֲשֶׁר נִמְלְטוּ מִפָּנֶיהָ כָּל הַחַיּוֹת וְגַם הַטֹּרְפוֹת; וְרַק יֵשׁ אֲשֶׁר נְחָשִׁים בְּזוּיֵי מַרְאֶה וְעָבֵי גָחוֹן וִירוֹקִים בָּאוּ עַד הֲלוֹם לְעֵת זִקְנָתָם לְבַעֲבוּר יָמוּתוּ פֹה. לָכֵן קָרְאוּ הָרֹעִים לַבִּקְעָה הַזֹּאת: מוֹת־נְחָשִׁים.

וְסָרַתּוּסְטְרָא שָׁקַע בְּזִכָּרוֹן שָׁחוֹר, כִּי הָיָה פִתְאֹם עִם־לִבּוֹ, אֲשֶׁר כְּבָר עָמֹד עָמַד פַּעַם בַּבִּקְעָה הַזֹּאת, וְנֵטֶל מַשָּׂא כָּבֵד רָבַץ עַל מַחְשְׁבוֹתָיו. וַיְהִי הוּא מִתְנַהֵל פִּתְאֹם לְאִטּוֹ וּמֵרֶגַע לָרֶגַע לָאַט בְּלֶכְתּוֹ, עַד־כִּי עָמַד דּוּמָם. אָז נָשָׂא אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה דְבַר־מָה רוֹבֵץ עַל הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר תָּאֳרוֹ כְאָדָם וַאֲשֶׁר אָדָם אֵינֶנּוּ וַאֲשֶׁר אֵין עֲרוֹךְ לוֹ בִדְבָרִים. וּפִתְאֹם נָפְלָה עַל סָרַתּוּסְטְרָא הַכְּלִמָּה הַגְּדוֹלָה עַל־דְּבַר אֲשֶׁר רָאָה מַרְאֶה כָזֶה, וַיִּתְאַדֵּם עַד לְמַעֲלֵה שַׂעֲרוֹתָיו הַלְּבָנוֹת, וַיֶּפֶן אֶת עֵינוֹ מִשָּׁם וַיִּשָּׂא אֶת רַגְלָיו לְבַעֲבוּר עָזֹב אֶת הַמָּקוֹם הַנּוֹרָא הַזֶּה. אָז בָּאָה רוּחַ חַיִּים בַּמִּדְבָּר הַמֵּת הַזֶּה: מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה עָלָה הַקּוֹל. עַרְעֵר וְגַרְגֵּר, כְּקוֹל מַיִם רַבִּים בַּלַּיְלָה הַמְּעַרְעֲרִים וּמְגַרְגְּרִים בְּצִנּוֹרוֹת מַיִּם סְתוּמִים וְאַחַר כֵּן הָיָה הַקּוֹל לְקוֹל אָדָם וּלְדִבְרֵי אָדָם: – וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים:

“סָרַתּוּסְטְרָא, סָרַתּוּסְטְרָא! חוּדָה אֶת חִידָתִי! פְּתַח פִּיךָ וְהַגֵּד: מָה הַנְּקָמָה מִן הָעֵד הָרֹאֶה?”

עַד הֲלוֹם מְשַׁכְתִּיךָ, וּפֹה חָלָק הַקֶּרַח! הִשָׁמֶר נָא פֶּן תִּשָּׁבַרְנָה פֹה רַגְלֵי גַאֲוָתְךָ!

אָמַרְתָּ בְּלִבְּךָ: חָכַמְתִּי –אַתָּה סָרַתּוּסְטְרָא הַגֵּאֶה! כִּי־עַתָּה חוּדָה נָא אֶת חִידָתִי, אַתָּה הַמְּפַצֵּחַ אֱגוֹזִים קָשִׁים, – חוּדָה אֶת הַחִידָה אֲשֶׁר אֲנִי הִיא הַחִידָה! הַגִּידָה נָא: מִי אָנֹכִי?"

– וּבִשְׁמוֹעַ סָרַתּוּסְטְרָא אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה – הַיְדַעְתֶּם אֶת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה בְקֶרֶב לִבּוֹ? נָפְלָה עָלָיו יַד הַחֶמְלָה, וַיִּפּוֹל פִּתְאֹם מְלֹא קוֹמָתוֹ אַרְצָה כָאֵלָה אֲשֶׁר יָמִים רַבִּים עָמְדָה בִפְנֵי חוֹצְבֶיהָ וְלֹא נָעָה וְלֹא זָעָה, – וּפִתְאֹם רָעֲשָׁה לָאָרֶץ, נָפְלָה, רָבְצָה כֻלָּה בִּמְלֹא כָבְדָּהּ, לְחֶרְדַּת הָאֲנָשִׁים גַּם הֵם אֲשֶׁר אָמְרוּ לְהַפִּילָהּ. אוּלָם בְּעוֹד רֶגַע שָׁב וַיִּתְעוֹדֵד וַיָּקָם מֵעַל הָאֲדָמָה וַיַּעֲמוֹד וּפָנָיו הָיוּ קָשִׁים.

וְאַחַר כֵּן דִּבֵּר בְּקוֹל נְחוּשָׁה לֵאמֹר: "אָמְנָם הִכַּרְתִּיךָ: אַתָּה הוּא רוֹצֵחַ הָאֱלֹהִים! תְּנֵנִי וְאֵלֵךְ.

לֹא יָכֹלְתָּ נְשׂא אֶת־זֶה אֲשֶׁר רָאָה אוֹתְךָ – אֲשֶׁר תָּמִיד רָאָה אוֹתְךָ וְאֶת־כָּל כִּלְיוֹתֶיךָ עַד הַשֹּׁרֶשׁ, אַתָּה הַנִּמְאָס בִּבְנֵי אָדָם! לָכֵן נָקָם לָקַחְתָּ מִן הָעֵד הָרֹאֶה הַזֶּה!"

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיֹּאמֶר לְהִמָּלֵט. וְאוּלָם זֶה אֲשֶׁר אֵין עֲרוֹךְ לוֹ אָחַז אוֹתוֹ בִכְנַף שִׂמְלָתוֹ וַיָּשָׁב שֵׁנִית לְגַרְגֵּר בִּגְרוֹנוֹ וּלְבַקֵּשׁ לוֹ מִלִּים וְאַחַר־כֵּן צָעַק: “עֲמוֹד!”

–עֲמוֹד! אַל נָא תַעֲבוֹר מִזֶּה! אָכֵן חִקַּרְתִּיהָ וְיָדַעְתִּי עַתָּה אֶת הַגַּרְזֶן אֲשֶׁר הִפִּלְךָ אָרְצָה: אַשְׁרֶיךָ, סָרַתּוּסְטְרָא, כִּי שַׁבְתָּ וַתָּקָם!

יָדַעְתִּי הֵיטֵב: אַתָּה חִקַּרְתָּ אֶת נֶפֶשׁ הָאִישׁ אֲשֶׁר הֲמִיתוֹ – אֶת נֶפֶשׁ רוֹצֵחַ הָאֱלֹהִים. וְעַתָּה עֲמוֹד! שֵׁב נָא עַל יָדִי, כִּי לֹא רֵיק הוּא מִמֶּנִּו.

הֵן אֶל־מִי אָמַרְתִּי לָלֶכֶת, אִם לֹא אֵלֶיךָ? עֲמֹד וְשֵׁב נָא עִמִּי! וְאוּלָם אַל נָא תַּבֵּט אֶל פָּנַי! כַּבֵּד נָא־אֶת רֹעַ תָּאֳרִי!

רְדָפוּנִי – וְעַתָּה אַתָּה מְנוּסִי הָאַחֲרוֹן, לֹא בְשִׂנְאָתָם רְדָפוּנִי וְגַם לֹא עַל יְדֵי מַלְאֲכֵיהֶם הָאַכְזָרִים: – הֵן לְרָדְפָם רַק לָעַגְתִּי וָאֱהִי גֵא וְשָׂמֵחַ! –

הַאִם לֹא רָאוּ תָמִיד בְּרָכָה בְחַיֵּיהֶם רַק אֵלֶּה אֲשֶׁר רֻדְּפוּ הֵיטֵב? וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר לָמַד לְרַדֵּף הֵיטֵב וְלָמַד זֶה עַל־נְקַלָּה לִהְיוֹת הוֹלֵךְ אַחֲרֵי מִשְׁנֵהוּ – כִּי עַל־כֵּן הוּא מֵאַחֲרָיו! וְאוּלָם חֶמְלָתָם הִיא –

חֶמְלָתָם הִיא אֲשֶׁר מִפָּנֶיהָ אָנֹכִי בוֹרֵחַ וַאֲשֶׁר מִלְּפָנֶיהָ אָנֹכִי נִמְלָט אֵלֶּיךָ. הֱיֶה לִי מַחֲסֶה, סָרַתּוּסְטְרָא, אַתָּה מְנוּסִי הָאַחֲרוֹן, אַתָּה הַיָּחִיד אֲשֶׁר חִקַּרְתַּנִּי:

חִקַּרְתָּ אֶת נֶפֶשׁ הָאִישׁ אֲשֶׁר הֵמִית אוֹתוֹ. שְׁבָה פֹה עִמָּדִי! וְאִם יֵשׁ עִם לְבָבְךָ לָלֶכֶת, אַתָּה קְצַר־הָרוּחַ, אַל נָא תֵלֵךְ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּאתִי בָהּ. הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת רָעָה.

הֲתִתְאַנֵּף בִּי עַל־דְּבַר אֲשֶׁר הֶאֱרַכְתִּי לְדַבֵּר בְּךָ וּלְהַדְּבִּיר אוֹתְךָ? וְעַל־דְּבַר אֲשֶׁר הָיִיתִי לְךָ לְיוֹעֵץ? אֲבָל דַּע לְךָ, כִּי אָנֹכִי הוּא הַנִּמְאָס בִּבְנֵי אָדָם, – אֲשֶׁר לוֹ גַם הָרַגְלַיִם הַגְּדוֹלוֹת וְהַכְּבֵדוֹת מִכָּל־אִישׁ. בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר אָנֹכִי הָלַכְתִּי בוֹ, שָׁם הַדֶּרֶךְ רָעָה. אֶת־כָּל הַדְּרָכִים דָּרַכְתִּי עַד לְהָמִית וְעַד הַשְׁחִיתָן כָּלִיל.

וְאוּלָם כִּי עָבַרְתָּ עַל פָּנַי מַחֲרִישׁ וְכִי הֶאֱדִימוּ פָנֶיךָ בִּכְלִמָּתְךָ וַאֲנִי רָאִיתִי כָל־זֹאת: בָּזֹאת הִכַּרְתִּיךָ כִּי אַתָּה הוּא סָרַתּוּסְטְרָא.

לוּ הָיָה אַחֵר תַּחְתֶּיךָ, כִּי־אָז הַשְׁלֵךְ הִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ חֵיקִי אֶת נִדְבָתוֹ, אֶת הַחֶמְלָה אֲשֶׁר לוֹ, אִם בְּמַבַּט עֵינוֹ, וְאִם בְּאִמְרֵי־פִיו. וְאוּלָם לַדָּבָר הַזֶּה אֵינֶנִּי עָנִי דַיִּי – וְאֶת זֹאת חִקַּרְתָּ אַתָּה.

לַדָּבָר הַזֶּה עָשִׁיר אָנֹכִי רַב מִדַּי: עָשִׁיר בִּגְדוֹלוֹת, בְּנוֹרָאוֹת, בִּסְחִי וּמָאוֹס וּבְכָל אֲשֶׁר אֵין לוֹ עֲרוֹךְ בִדְבָרִים! כְּלִמָּתְךָ, סָרַתּוּסְטְרָא, הִיא אֲשֶׁר כִּבְּדָה אֹותִי!

בְּעוֹר בְּשָׂרִי נִמְלַטְתִּי מִפְּנֵי הֲמוֹן הַחוֹמְלִים – לְמַעַן אֶמְצָא אֶת הָאֶחָד וְהַיָּחִיד הַמּוֹרֶה כַיּוֹם הַזֶּה כִּי “אֵין חֶמְלָה בִלְתִּי־אִם עֹל וּמַשָּׂא” – לְמַעַן אֶמְצָא אוֹתְךָ סָרַתּוּסְטְרָא!

אִם חֶמְלַת אֱלֹהִים וְאִם חֶמְַת אָדָם: כָּל־חֶמְלָה אֵינֶנָּה בִלְתִּי־אִם לְמוֹקֵשׁ לְכָל־כִּלִמָּה, וְגַם לֹא חָפֵץ הושִׁיעַ נִבְחָר שִׁבְעָתַיִם מִן הַצְּדָקָה הַלֵּזוּ הַמִּתְרַפֶּקֶת עַל אִישׁ.

וְאוּלָם רַק הַחֶמְלָה הִיא אֲשֶׁר נֶחְשְׁבָה כַיּוֹם הַזֶּה לִצְדָקָה בְעֵינֵי כָּל הַקְּטַנִּים: כִּי אֵין לָהֶם יִרְאַת כָּבוֹד מִפְּנֵי אָסוֹן גָּדוֹל וּמִפְּנֵי סְחִי וּמָאוֹס גָּדוֹל וּמִפְּנֵי מוּם גָּדוֹל.

מֵעַל כָּל אֵלֶּה וָהָלְאָה אָנֹכִי מַבִּיט, כַּאֲשֶׁר יַבִּיט הַכֶּלֶב מֵעַל גַּבֵּי עֶדְרֵי צֹאן הוֹמִיּוֹת וָהָלְאָה. אֲנָשִׁים קְטַנִּים הֵם כְּסוּיֵי שֵׂיבָה וּלְבוּשֵׁי צֶמֶר וּלְבוּשֵׁי תֹם.

כַּאֲשֶׁר יַבִּיט הַשָּׁלָךְ בַּבּוּז מֵעַל לִנְחָלִים שְׁטוּחִים וָהָלְאָה וְרֹאשׁוֹ נָטוּי הַצִּדָּה, כֵּן אָנֹכִי מַבִּיט וָהָלְאָה עַל הֲמוֹנֵי הַגַּלִּים וְהַדַּלִּים וְהַנְּשָׁמוֹת הַקְּטַנּוֹת כְּסוּיוֹת שֵׂיבָה.

רַב מִדַּי נִתְּנָה הַצְּדָקָה לַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה, עַד־כִּי בְאַחֲרִיתָם נִתְּנָה לָהֶם גַם הַמֶּמְשָׁלָה – וְעַתָּה הֵם מְלַמְּדִים לֵאמֹר: “רַק לַאֲשֶׁר יֹאמְרוּ הַקְּטַנִּים טוֹב וְהָיָה זֶה טוֹב”.

וֶ“אֱמֶת” יִקָּרֵא הַיּוֹם לַאֲשֶׁר אָמַר הַמַּטִּיף אֲשֶׁר יָצָא גַם הוּא מִקֶּרֶב הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה; זֶה הַקָּדוֹשׁ הַזָּר וְזֶה הַמֵּלִיץ עַל הָאֲנָשִׁים הַקְּטַנִּים, אֲשֶׁר דִּבֵּר אֶל־נַפְשׁוֹ לֵאמֹר: “אָנֹכִי הוּא – הָאֱמֶת”.

חֲדַל־עֲנָוָה זֶה אֲשֶׁר נָטַע זֶה מֵאָז גַּאֲוָה זָרָה בְלֵב הָאֲנָשִׁים הַקְּטַנִּים – זֶה אֲשֶׁר לֹא־קְטַנָּה הָיְתָה שְׁגִיאָתוֹ מִדֵּי הוֹרוֹתוֹ לֵאמֹר: “אָנֹכִי הוּא – הָאֱמֶת”.

הֲיֵשׁ כִּי עָנָה אִישׁ לַחֲדַל־עֲנָוָה דְבָרִים רַכִּים מִדְּבָרֶיךָ? הֲלֹא אַתָּה הוּא, סָרַתּוּסְטְרָא, אֲשֶׁר עָבַרְתָּ עַל פָּנָיו וְאָמַרְתָּ: “לֹא, לֹא! וְשָׁלשׁ פְּעָמִים לֹא!”

וְאַתָּה הִזְהַרְתָּ מִפְּנֵי הַשְּׁגִיאָה הַזֹּאת, הָרִאשׁוֹן הָיִיתָ אֲשֶׁר הִזְהַרְתָּ מִפְּנֵי הַחֶמְלָה – לֹא אֶת כֻּלָּם וְלֹא אִישׁ כִּי־אִם אוֹתְךָ בְנַפְשְׁךָ הִזְהַרְתָּ וְאֶת הַדּוֹמִים אֵלֶיךָ.

נִכְלָם אַתָּה מִפְּנֵי הַכְּלִמָּה אֲשֶׁר לַכֹּאֵב הַגָּדוֹל – וְלָכֵן בְּדַבְּרְךָ אֶת דְּבָרֶיךָ לֵאמֹר: “מִן הַחֶמְלָה יוֹצֵאת עָב גְּדוֹלָה. וְאַתֶּם הִשָּׁמְרוּ לְנַפְשְׁכֶם, בְּנֵי אָדָם!”

וּבְהוֹרוֹתְךָ לֵאמֹר: “אֲנָשִׁים קָשִׁים כָּל הַבֹּרְאִים, כָּל־אַהֲבָה יוֹשֶׁבֶת מִמַּעַל לְחֶמְלָתָם”, אָז הִכַּרְתִּי, סָרַתּוּסְטְרָא, עַד־כַּמָּה אַתָּה מֵבִין אֶת אוֹתוֹת הָרוּחוֹת הַנּוֹשְׁבוֹת!

וְעַתָּה הַזְהֵר־נָא גַם אֶת נַפְשְׁךָ אַתָּה מִפְּנֵי חֶמ;לָתְךָ! כִּי הִנֵּה רַבִּים עַתָּה בַדֶּרֶךֱ הַבָּאִים אֵלֶיךָ: כֹּאֲבִים וּפוֹסְחֵי עַל־סְעִפִּים וְנוֹאָשִׁים וְנוֹפְלֵי בִמְצוּלוֹת וְקֹפְאִים מִקֶּרַח ­–

הִנְנִי מַזְהִיר אוֹתְךָ גַם מִפָּנָי. מָצָאתָ אֶת הַנִּבְחָרָה וְהָאַכְזְרִיָּה מִכָּל חִידוֹתַי: אוֹתִי מָצָאתָ וְאֶת־כָּל מַעֲלָלַי חִקַּרְתָּ. יוֹדֵעַ אָנֹכִי אֶת הַגַּרְזֶן הַמַּפִּילְךָ.

וְאוּלָם הוּא שׂוּמָה הָיְתָה עָלָיו לָמוּת: בְּעֵינַיִם הִבִּיט אֲשֶׁר רָאוּ אֶת כֹּל – רָאָה אֶת מַעֲמַקֵּי הָאָדָם וְאֶת כָּל מַצְפּוּנָיו, אֶת חֶרְפָּתוֹ הַמְּסֻתָּרָה וְאֶת סֶחְיוֹ הַנִּמְאָס.

וְחֶמְלָתוֹ לֹא יָדְעָה כְלִמָּה: אֶל כָּל פִּנּוֹתָיו הַנִּמְאָסוֹת הִתְגַנֵּב לָבוֹא. וְזֶה הַמִּתְאַוֶּה לְתַעֲלֻמּוֹת מֵאֵין כָּמוֹהוּ, זֶה רֹאשׁ הַחוֹדְרִים לְכָל מִקְצוֹעַ, זֶה רֹאשׁ הַחוֹמְלִים – שׂוּמָה הָיְתָה עָלָיו לָמוּת.

תָּמִיד רָאָה אוֹתִי. כִּי עַל־כֵּן חָפַצְתִּי נָקָם מִן הָעֵד הַזֶּה – אוֹ כִי לֹא אוֹסִיף לִחְיוֹת גַּם אָנִי.

אֱלֹהִים אֲשֶׁר רָאָה אֶת־כֹּל וְגַם אֶת הָאָדָם – אֱלֹהִים כָּזֶה מוֹת יוּמָת! לֹא יִשָּׂא הָאָדָם, כִּי עֵד כָּזֶה יִחְיֶה".

כֹּה אָמַר הַנִּמְאָס בִּבְנֵי אָדָם, וְסָרַתּוּסְטְרָא קָם וַיִּפֶן לָלֶכֶת כִּי קָרָה אֲחָזַתּוּ עַד יְסוֹד כָּל קְרָבָיו.

וְאֶל הַדֹּבֵר בּוֹ אָמַר: "הוֹי אְנוֹש אֵין עֲרוֹךְ לוֹ! הִנֵּה הִזְהַרְתַּנִּי מִפְּנֵי דַרְכְּךָ, וְלָכֵן אֶעֱשֶׂה נָא חֶסֶד עִמְּךָ גַּם אֲנִי אֲהַלֵּל אֶת־דַּרְכִּי אֵלֶיךָ רְאֵה הִנֵּה שָׁם הַדֶּרֶךְ הָעֹלָה לִמְעָרַת סָרַתּוּסְטְרָא. 183

וּמְעָרָתִי גְדוֹלָה וַעֲמֻקָּה וּפִנּוֹת לָהּ רַבּוֹת; גַּם הַמִּתְחַבֵּא מִכָּל הַמִּתְחַבְּאִים יִמְצָא שָׁם אֶת מַחֲבוֹאוֹ.

וְעַל יָדָהּ גַּם חֲוָחִים וּנְקִיקִים לְמֵאוֹת אֲשֶׁר יוּכַל לִשְׁרוֹץ שָׁם כָּל שׁוֹרֵץ וַאֲשֶׁר יָעוּף שָׁם כָּל מִתְעוֹפֵף וּתְנַתֵּר שָׁם כָּל הַחַיָּה הַמְּנַתֶּרֶת.

וְאַתָּה הַנִּדָּח, אֲשֶׁר רֵאשִׁית הִדַּחְתָּ אֶת־נַפְשְׁךָ אַתָּה, הַאֵין עִם לִבְּךָ לָשֶׁבֶת בֵּין בְּנֵי אָדָם וְעִם חֶמְלַת אָדָם? כִּי עַתָּה קוּם וַעֲשֵׂה כָמוֹנִי. כָּכָה תִלְמֹד גַּם מִמֶּנִּי דָבָר. רַק הָעֹשֶׂה – לוֹמֵד.

וְדִבַּרְתָּ רֵאשִׁית לְךָ וּבָרִאשֹׁנָה עִם חַיּוֹתַי! הַגֵּאָה מִכָּל חַיָּה וְהָעֲרוּמָה מִכָּל חַיָּה – הֲלֹא גַם לִשְׁנֵינוּ אֵין בָּאָרֶץ יוֹעֵץ טוֹב מֵהֶן!" –

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא וַיֵּלֶךְ לְדַרְכּוֹ, וְהוּא שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת וּמִתְנַהֵל לְאִטּוֹ שִׁבְעָתַיִם מִבָּרִאשֹׁנָה: כִּי רַבַּת שָׁאַל אֶת נַפְשׁו וְלֹא עַל־נְקַלָּה יָדַע לַעֲנוֹת.

וָזֶה אֲשֶׁר חָשַׁב בְּלִבּוֹ: "מַה דַּל הָאָדָם וּמַה נִמְאָס, מַה מְעַרְעֵר וּמְגַרְגֵּר וּמַה מָּלֵא כְלִמָּה נִסְתָּרָה!

הִנֵּה יֵשׁ אֲשֶׁר אוֹמֵרִים לִי, כִּי אוֹהֵב הָאָדָם אֶת נַפְשׁוֹ – אָכֵן עַד כַּמָּה תִגְדַּל הָאַהֲבָה הַזֹּאת לְנַפְשׁוֹ! הֲלֹא רַב הַבּוּז אֲשֶׁר יָבוּז לָהּ!

וְגַם הָאִישׁ הַלָּזֶה הֲלֹא רַק אֶת נַפְשׁוֹ אָהֵב מִדֵּי בְזוֹתוֹ אֶת נַפְשׁוֹ – אֹהֵב גָּדוֹל הוּא נֶחְשָׁב לִי וּבָז גָּדוֹל.

לֹא מָצָאתִי עַד כֹּה אִישׁ אֲשֶׁר בָּז אֶת נַפְשׁוֹ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ – וְאוּלָם גַּם זֶה גֹדֶל. הַאֵין זֶה אֵפוֹא כִּי הָיָה זֶה הָאִישׁ הַנַּעֲלֶה אֲשֶׁר אֶת קוֹל זַעֲקָתוֹ שָׁמַעְתִּי?

אָהַבְתִּי אֶת הַבָּזִים הַגְּדוֹלִים. הָיָה הָאָדָם דָּבָר אֲשֶׁר עָלֵינוּ לָעֹז וּלְהִתְגַּבֵּר עָלָיו עַד הִכָּחֲדוֹ". – –

הֶעָנִי לִרְצוֹנוֹ

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר עָזַב סָרַתּוּסְטְרָא אֶת הַנִּמְאָס בִּבְנֵי אָדָם, וַיֵּקַר לוֹ מְאֹד, וַיֵּדַע כִּי בֹּדֵד הוּא; כִּי קֹר רַב וַעֲזוּבָה גְדוֹלָה חָלְפוּ אֶת שְׂכִיּוֹת לִבּוֹ, וְלָכֵן קָרוּ יְצֻרֵי גֵווֹ מִבָּרִאשֹׁנָה. וְאוּלָם מִדֵּי הַרְחִיקוֹ לֶכֶת וּמִדֵּי עֲלוֹתו וּמִדֵּי הִתְנַשְּׂאוֹ וּמִדֵּי רִדְתּוֹ, וְהוּא עֹבֵר עַל שְׂדוֹת מִרְעֶה יָרָק וְעַל מִרְבַּץ אֲבָנִים פֶּרֶא, אֲשֶׁר שָׁקַק שָׁם לְפָנִים פֶּלֶג מַיִם עַד כִּי הֶחֱרִישׁ, – אָז חַם לוֹ פִתְאֹם וְעֶשְׁתּוֹנוֹתָיו מָלְאוּ נְעִימוֹת.

וְאֶת לִבּוֹ שָׁאַל: "מַה־זֶּה נַעֲשָׂה בִי? הִנֵּה צֵל חֹם וְצֵל חַיִּים מְשִׁיבִים עַתָּה אֶת־נַפְשִׁי; אֵין־זֶה כִּי לֹא רְחוֹקִים עוֹד אֵלֶּה מִמֶּנִּי.

מָעַטְתִּי פִּתְאֹם מִהְיוֹת גַּלְמוּד עוֹד; חֲבֵרִים וְאַחִים לֹא־נִרְאִים מִתְשׁוֹטְטִים עַל סְבִיבִי וְנִשְמַת אַפָּם הַחַמָּה נוֹגַעַת עַד נִשְׁמָתִי".

וְכַאֲשֶׁר תָּרוּ עֵינָיו מִסָּבִיב וְהֵן מְבַקְּשׁוֹת אֶת מְנַחֲמֵי עֲזוּבָתוֹ, וַיַּרְא וְהִנֵּה פָרוֹת עוֹמְדוֹת אֳשָּׁה אֵצֶל אֲחוֹתָה עַל רֹאשׁ גִּבְעָה, וַיָּבֶן כִּי הֵן הֵנָּה אֲשֶׁר חִמְּמוּ אֶת־לִבּוֹ בְקִרְבָתָן וּבְרֵיחָן. וְהַפָּרוֹת עוֹמְדוֹת וַתִּהְיֶינָה כְמַקְשִׁיבוֹת בְּקִנְאָה גְדוֹלָה לְדִבְרֵי אִישׁ מִדֵּי דַּבְּרוֹ אֲלֵיהֶן, וְלֹא הִתְבּוֹנְנוּ אֶל הַזָּר הַבָּא. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב סָרַתּוּסְטְרָא עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֵן שָׁם, אָז שָׁמַע מְפֹרָשׁ קוֹל אָדָם מְדַבֵּר בְּקֶרֶב עֲדַת הַפָּרוֹת, וְהַפָּרוֹת הִטּוּ כֻלָּן אֶת רָאשֵׁיהֶן אֶל הַדֹּבֵר וַתִּקְשַׁבְנָה.

אָז הִשְׂתָּעֵר סָרַתּוּסְטְרָא בַחֲמַת קִנְאָה אֶל הַמָּקוֹם הַהוּא וְאֶת הַבְּהֵמוֹת הֵעִיז הַצִּדָּה, כִּי יָרֵא פֶּן קָרָה אָסוֹן לָאִיש וְהַפָּרוֹת גַּם בְּחֶמְלָתָן לֹא תוּכַלְנָה לִהְיוֹת לוֹ לִתְשׁוּעָה גְּדוֹלָה. אוּלָם שָׁגָה סָרַתּוּסְטְרָא בְמַחֲשַׁבְתּוֹ, כִּי רָאָה אִישׁ יוֹשֵׁב עַל הָאָרֶץ וְהוּא כִמְדַבֵּר עַל לֵב הַפָּרוֹת אֲשֶׁר לֹא תֵחַתְּנָה וְלֹא תִירָאנָה מִלְּפָנָיו, וְהָאִישׁ אִישׁ־שָׁלוֹם נְבִיא הָרִים אֲשֶׁר מֵעֵינָיו יִטַּף טוּב לִבּוֹ, וְסָרַתּוּסְטְרָא קָרָא אֵלָיו וְהוּא מִשְׁתָּאֶה לוֹ: “מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ פֹּה?”

וְהָאִישׁ עָנָה: "מָה אֲנִי מְבַקֵּשׁ פֹּה? אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר גַּם אַתָּה מְבַקְּשׁוֹ, אַתָּה הַמַּרְגִּיז שָלוֹם! אֶת הָאשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ.

וְגַם זֹאת חָפַצְתִּי: אֲשֶׁר לָמֹד אֶלְמֹד מִן הַפָּרוֹת הָאֵלֶּה וְאַתָּה דַע לְךָ, כִּי זֶה כַחֲצִי הַבֹּקֶר אָנֹכִי מְדַבֵּר פֹּה עַל לִבָּן, וְעוֹד מְעַט וְהֵן אָמְרוּ לִפְתּוֹחַ פֶּה וְלַעֲנוֹת דָּבָר. לָמָּה־זֶה הִפְרַעְתָּ אוֹתָן פִּתְאֹם בְּבֹאֶךָ?

אִם לֹא נָשׁוּב גַם אֲנַחְנוּ בְאַחֲרִיתֵנוּ וְהָיִינוּ כַפָּרוֹת, לֹא נָבוֹא לָנֶצַח לְמַמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם. אָכֵן אַחַת עָלֵינוּ לִלְמוֹד מֵהֶן: לְהַעֲלוֹת גֵּרָה.

חַי אֲנִי: אִם יִמְצָא הָאָדָם לְנַפְשׁוֹ אֶת מְלֹא כָל הָעוֹלָם. וְאֶת הָאַחַת הַזֹּאת, אֶת הַמְּלָאכָה לְהַעֲלוֹת גֵּרָה, לֹא יִלְמוֹד: מַה יוֹעִיל לוֹ כָּל־עֲמָלוֹ! לֹא יָסוּר מִמֶּנּוּ יְגוֹנוֹ –

– יְגוֹנוֹ הַגָּדוֹל: גֹּעַל שְׁמוֹ, מִי אִישׁ כַּיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר לִבּוֹ וּפִיו וְעֵינָיו לֹא מָלְאוּ גֹּעַל! וְגַם אַתָּה, גַּם אַתָּה! וְאוּלָם הַבִּיטָה נָא אֶת הַפָּרוֹת הָאֵלֶּה!" –

כֹּה אָמַר נְבִיא הֶהָרִים וּבְכַלּוֹתוֹ נָשָׂא עֵינָיו אֶל סָרַתּוּסְטְרָא – כִּי הָיוּ עֵינָיו תְּלוּיוֹת עַד כֹּה בְאַהֲבָה אֶל הַפָּרוֹת: אָז נֶהְפַּךְ פִתְאֹם לְאַחֵר. “מִי זֶה הָאִישׁ אֲשֶׁר עִמּוֹ דִּבַּרְתִּי?” כֹּה קָרָא בַחֲרָדָה וַיִּקְפּוֹץ מִמְקוֹמוֹ.

“הֲלֹא זֶה הָאִישׁ חֲדַל הַגֹּעַל, הֲלֹא זֶה סָרַתּוּסְטְרָא הַמַּכְרִיעַ, אֲשֶׁר הִכְרִיעַ אֶת הַגֹּעַל הַגָּדוֹל, הֲלֹא זֹאת עֵינוֹ וְזֶה לֵב סָרַתּוּסְטְרָא!”

וּבְדַבְּרוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשַּׁק אֶת־יְדֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵלָיו דִּבֵּר וְעֵינָיו מָלְאוּ עַל גְּדוֹתֵיהֶן, וַיְהִי מִשְׁפָּטוֹ מִשְׁפַּט אִישׁ אֲשֶׁר כְּלִי חֶמְדָּה וּסְגֻלָּה יְקָרָה נָפְלוּ מִן הַשָּׁמַיִם אֶל־חֵיקוֹ פִּתְאֹם. וְהַפָּרוֹת רָאוּ אֶת כָּל־אֵלֶּה וַתִּשְׁתָּאֶינָה.

וְסָרַתּוּסְטְרָא עֲצָרוֹ מִדַּבֵּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּמֵהִתְרַפֵּק עָלָיו וַיֹּאמַר: "אַל נָא תְדַבֵּר בִּי, אַתָּה הַנִּפְלָא, אַתָּה הַנֶּחְמָד, כִּי אִם דַּבֵּר בָּרִאשֹׁנָה בְךָ וּבְנַפְשְׁךָ! הַאִם לֹא אַתָּה זֶה הֶעָנִי לִרְצוֹנוֹ, אֲשֶׁר הִשְׁלִיךְ פַּעַם מִלְפָנָיו אֶל־כָּל עָשְׁרוֹ הָרַב –

– אֲשֶׁר עָשְׁרוֹ וַאֲשֶׁר עֲדַת הָעֲשִׁירִים חָשַׁב לוֹ לְחֶרְפָּה וַיִּמָּלֵט אֶל הָעֲנִיִּים, לְבַעֲבוּר תִּתּוֹ לָהֶם אֶת־כָּל עֲתֶרֶת שִׁפְעָתוֹ וְאֶת לִבּוֹ? וַאֲשֶׁר הֵמָּה לֹא קִבְּלוּ אוֹתוֹ?

וְהֶעָנִי לִרְצוֹנוֹ עָנָה: “אֲשֶׁר הֵמָּה לֹא קִבְּלוּ אוֹתִי – וְאַתָּה הֲלֹא ידַעְתָּ אֶת כָּל־זֶה! אָז הָלַכְתִּי בְאַחֲרִיתִי אֶל הַבְּהֵמוֹת וְאֶל הַפָּרוֹת הָאֵלֶּה”.

וְסָרַתּוּסְטְרָא לֹא נָתַן אוֹתוֹ לְכַלּוֹת אֶת דְּבָרָיו וַיִּקְרָא: “הִנֵּה כֵן רָאִיתָ וְלָמַדְתָּ אֲשֶׁר כָּבֵד לָתֵת הֵיטֵב מִקַּחַת הֵיטֵב וְכִי מְלֶאכֶת אָמָן הִיא לָתֵת מַתָּן הֵיטֵב וְהוּא מַעֲשֵׂה לְהָטִים הָאַחֲרוֹן וּמָלֵא מְזִמָּה אֲשֶׁר לְלֵב טוֹב”.

וְהֶעָנִי לִרְצוֹנוֹ הוֹסִיף: "וְאַף־כִּי עַתָּה אֲשֶׁר כָּל שָׁפָל הִתְקוֹמֵם וַיִּמְרוֹד וַיְהִי נבְהָל וּגְבָהּ־עֵינַיִם עַל־פִּי דַרְכּוֹ – דֶּרֶךְ אֲסַפְסוּף.

וְאַתָּה הֲלֹא יָדַעְתָּ: בָּא יוֹם לְמֶרֶד הָאֲסַפְסוּף וּמֶרֶד הָעֲבָדִים הַגָּדוֹל וְהָרָע וְהָאָרוֹךְ וְהַמְּמֻשָּׁךְ, וְהוּא הוֹלֵךְ וְגָדוֹל, הוֹלֵךְ וְגָדוֹל מִיּוֹם אֶל יוֹם!

וְעַתָּה הִנֵּה כָל מַעֲשֶׂה טוֹב וְכָל מַתָּן קָטָן אֲשֶׁר יִנָּתֵן מַרְגִּיז אֶת הַשְּׁפָלִים – וְלָכֵן יִשָּׁמְרוּ נָא כָּל כִּבְדֵי הָעשֶׁר לְנַפְשׁוֹתֵיהֶם!

מִי אֲשֶׁר יַטִּיף כַּיּוֹם הַזֶּה נְטָפִים נְטָפִים מִתּוֹךְ גְּרוֹנוֹת צָרִים מִדַּי כְּמִשְׁפַּט בַּקְבּוּקִים רַחֲבֵי בֶטֶן: – הֲלֹא גְרוֹנוֹת אֲשֶׁר לְבַקְבּוּקִים כָּאֵלֶּה הַתִּיז נַתִּיז כַּיּוֹם הַזֶּה בְשִׂמְחַת נֶפֶשׁ!

תַּאֲוָה שֹׁאֶפֶת, קִנְאָה מְלֵאָה לַעֲנָה, נְקָמָה צָרָה, גַּאֲוַת אֲסַפְסוּף – כָּל־אֵלֶּה הִתְפָּרְצוּ וַתַּעֲלֵינָה אֶל־פָּנַי. חָדַל מִהְיוֹת אֱמֶת כִּי לָעֲנִיִּים חַיֵֹי הַנֶּצַח; נְתוּנָה מַמְלֶכֶת הַשָּׁמַים לַפָּרוֹת".

וְסָרַתּוּסְטְרָא אָמַר לְנַסּוֹת אוֹתוֹ וַיִּשְׁאַל: "מַדּוּעַ אֵפוֹא אֵינֶנָּה נְתוּנָה לָעֲשִׁירִים? וְאֶת הַפָּרוֹת עָצַר מֵהִתְרַפֵּק עַל אִישׁ הַשָּׁלוֹם.

וְהָאִישׁ עָנָה: לָמָּה זֶה אַתָּה מְנַסֶּה אוֹתִי? וְאַתָּה הֲלֹא יָדַעְתָּ אֶת הַדָּבָר שִׁבְעָתַיִם מִמֶּנִּי! מַה־זֶּה הֵנִיס אוֹתִי עַד לָעֲנִיִּים סָרַתּוּסְטְרָא? הַאִם לֹא הַגֹּעַל מִפְּנֵי עֲשִׁירֵינוּ?

– מִפְּנֵי פוֹשְׁעֵי הָעשֶׁר, אֲשֶׁר יְלַקְּטוּ לָהֶם אֶת־בִּצְעָם מֵעַל כָּל גַּל אַשְׁפָּה וְעֵינֵיהֶם קָרוֹת וּמַחְשְׁבוֹתֵיהֶם מְלֵאוֹת זִמָּה; מִפְּנֵי הָאֲסַפְסוּף הַלָּז, אֲשֶׁר עֹלָה צַחֲנָתוֹ עַד לַשָּׁמַיִם –

– מִפְּנֵי הֶהָמוֹן הָרָע הַזֶּה הֶעָשׂוּי רְמִיָּה וּמְצֻפֶּה זָהָב, אֲשֶׁר הָיוּ אֲבוֹתָיו חַבְרֵי גַנָּבִים אוֹ עֵיטִים עַל פְּגָרִים אוֹ מְלַקְּטֵי בְלוֹיֵי סְחָבוֹת, וַאֲשֶׁר בִּהְיוֹת לָהֶם דָּבָר עִם נָשִׁים וְהָיוּ עוֹשֵׂי־רְצוֹנָן וּמְרַדְּפֵי זִמָּה וְקַלִּים לִשְׁכּוֹחַ: – כִּי כֻלָּם כַּיּוֹם הַזֶּה אֵינָם רְחוֹקִים עוֹד מִן הַזּוֹנָה –

אֲסַפְסוּף מִמַּעַל וְאֲסַפְסוּף מִתַּחַת! מִי לָנוּ עוֹד כַּיּוֹם הַזֶּה “עָנִי” אוֹ “עָשִׁיר”! הִנֵּה שָׁכַחְתִּי מִדַּעַת עוֹד לְהַבְדִּיל בֵּינֵיהֶם – אָז נַסְתִּי עַל נַפְשִׁי וָאֶבְרַח, וָאוֹסֵף וָאֶבְרַח, עַד־כִּי בָאתִי אֶל הַפָּרוֹת הָאֵלֶּה."

כֹּה אָמַר אִישׁ הַשָּׁלוֹם וַיִּשֹׁם בְּחָזְקָה וַיִּתְכַּסֶּה זֵעָה בְדַבְּרוֹ, עַד־כִּי שָׁבוּ הַפָּרוֹת וַתִּשְׁתָּאֵינָה אֵלָיו. וְסָרַתּוּסְטְרָא עָמַד וַיַּבֵּט אֶל פָּנָיו וַיִּשְׂחַק מִדֵּי שָׁמְעוֹ אוֹתוֹ מְדַבֵּר קָשׁוֹת וַיָּנָד בְּרֹאשׁוֹ וַיַּחֲרֵשׁ.

רַק רֹדֶה אַתָּה בְנַפְשְׁךָ בְּפֶרֶקְ, אַתָּה נְבִיא הֶהָרִים, אִם תִּקַּח עִמְּךָ דְּבָרִים קָשִׁים כָּאֵלֶּה. גַּם פִּיךָ וְגַם עֵינְךָ קָטְנוּ מִכְּפִי מִדַּת הַקָּשׁוֹת הָאֵלֶּה וְלֹא יַגִּיעוּ אֲלֵיהֶן.

וְלֹא אֶשְׁגֶה כִי אֹמַר אֲשֶׁר גַּם בִּטְנְךָ קְטַנָּה מִכָּל־זֹאת: לְזָרָא לָהּ כָּל הִתְרַגֶּזְךָ וְשִׂנְאָתְךָ וַחֲמָתֶךָ. חֲפֵצָה בִטְנְךָ דְּבָרִים נְעִימִים מֵאֵלֶּה: אֵין אַתָּה מֵאֹהֲבֵי הַבָּשָׂר.

וְאִם לֹא שָׁגִיתִי הִנֵּה אַתָּה מֵאֹהֲבֵי הַצֶמַח, אִישׁ שָׁרָשִׁים אַתָּה. אוּלַי טוֹחֵן אַתָּה גַּרְגְּרִים; וְאוּלָם זֹאת הָאַחַת בְּרוּרָה בְעֵינַי, כִּי פוֹנֵה לִבְּךָ מֵאַחֲרֵי תַעֲנוּגוֹת הַבָּשָׂר וְאַתָּה אוֹהֵב דְּבָשׁ."

וְהֶעָנִי לִרְצוֹנוֹ שָׁאַף רוּחַ כִּי הוּקַל לוֹ וַיַּעַן: "אָכֵן הֱטִיבוֹתָ לְחָקְרֵנִי, אֹהֵב אָנֹכִי אֶת הַדְּבָש וְגַם גַּרְגְּרִים אָנֹכִי טוֹחֵן, כִּי בִּקַּשְׁתִּי לִי אֶת הַמָּתוֹק לַחֵךְ אֲשֶׁר מֵבִיא נִשְׁמַת רוֹחַ טְהוֹרָה:

– וְגַם אֵת אֲשֶׁר יַאֲרִיךְ לִהְיוֹת בִּקַּשְׁתִּי: כָּל אֲשֶׁר יִהְיֶה לִמְלֶאכֶת־יוֹם אוֹ לִמְלֶאכֶת־פֶּה לַעֲצֵלִים נְעִימִים וְלִמְבַלֵּי עוֹלָם.

אָכֵן יוֹתֵר מִכֻּלָּם הִצְלִיחוּ הַפָּרוֹת הָאֵלֶּה: בָרְאוּ לָהֶן אֶת הַמְּלָאכָה לְהַעֲלוֹת גֵּרָה וְלִרְבּוֹץ בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ. וְגַם נִשְׁמָרוֹת הֵן מִכָּל מַחֲשָׁבָה כְבֵדָה אֲשֶׁר תַּצְבֶּה אֶת הַלֵּב."

וְסָרַתּוּסְטְרָא אָמַר" "הָבָה אֵפוֹא! קוּם וָלֵךְ וְרָאִיתָ גַּם אֶת חַיּוֹתַי אֲשֶׁר לִי, אֶת נִשְׁרִי וְאֶת נְחָשִׁי – כִּי אֵין כְּמוֹהֶם כַּיּוֹם הַזֶּה עַל פְּנֵי כָל הָאֲדָמָה.

רְאֵה הִנֵּה שָׁם הַדֶּרֶךְ הָעוֹלָה לִמְעָרָתִי: הֱיֵה נָא הַלַּיְלָה הַזֶּה לָהּ לְאוֹרֵחַ. וְעִם חַיּוֹתַי דַּבֵּר־נָא עַל דְּבַר הָאשֶׁר אֲשֶׁר לַחַיּוֹת –

– עַד־כִּי אָשׁוּב לִמְעָרָתִי גַם אָנִי. כִּי קֹרֵאת לִי עַתָּה זַעֲקַת שֶׁבֶר לְמַהֵר לָלֶכֶת מֵעִמְּךָ. גַּם מָצֹא תִמְצָא בִמְעוֹנִי דְבָשׁ חָדָשׁ, זְהַב דְּבַש־כִּכָּרִים קַר כַּקֶּרַח. אוֹתוֹ אֱכֹל!

וְעַתָּה הִפָּרֵד־נָא חִישׁ מֵעַל פָּרוֹתֶיךָ, אַתָּה הַנִּפְלָא! אַתָּה הַנֶּחְמָד, אִם כִּי יָדַעְתִּי אֲשֶׁר יִכְבּד מִמְּךָ הַדָּבָר. אָכֵן הַטּוֹבוֹת הֵן מִכָּל רֵעֶיךָ וּמִמְּלַמְּדֶיךָ!" –

וְהֶעָנִי לִרְצוֹנוֹ חָלַט מִמֶּנּוּ וַיַּעַן: "מִלְבַד הָאֶחָד, אֲשֶׁר אוֹתוֹ אָהַבְתִּי גַם מֵהֶן. הֲלֹא אַתָּה סָרַתּוּסְטְרָא טוֹב וְנִבְחָר לִי שִׁבְעָתַיִם גַּם מִפָּרָה!

וְסָרַתּוּסְטְרָא קָרָא בִצְדִיָּה: “רַק קוּם וַעֲבֹר, קוּם וַעֲבֹר! אַתָּה הַפֶּה הָרָע הַמַּחֲלִיק לָשׁוֹן! לָמָּה אַתָּה מַשְׁחִיתֵנִי בִתְהִלָּתְךָ זֹאת וּבִדְבַשׁ חֲנֻפָּתֶךָ?”

“לֵךְ וַעֲבֹר, לֵךְ וַעֲבֹר מִמֶּנִּי!” קָרָא שֵׁנִית וַיָּנֶף אֶת מַקְלוֹ עַל הֶעָנִי הַמִּתְרַפֵּק עָלָיו, וְהֶעָנִי נָשָׂא אֶת רַגְלָיו וַיָּרָץ מִשָּׁם נִדְחָף וְנִבְהָל.

הַצֵּל

כִּמְעַט אֲשֶׁר חָלַף הֶעָנִי לִרְצוֹנוֹ וַיָּרָץ לְדַרְכּוֹ וְכִמְעַט אֲשֶׁר שָׁב סָרַתּוּסְטְרָא וַיְהִי בֹדֵד לְנַפְשׁוֹ, וַיִּשְׁמַע וְהִנֵּה זֶה קוֹל חָדָשׁ קֹרֵא מֵאַחֲרָיו: “עֲמוֹד, סָרַתּוּסְטְרָא!חַכֵּה נָא לִי! הֲלֹא זֶה אֲנִי, סָרַתּוּסְטְרָא, אֲנִי צִלֶּךָ!” אוּלָם סָרַתּוּסְטְרָא לֹא חִכָּה לוֹ, וַיִּמָּלֵא פִתְאֹם חֲמַת קֶצֶף עַל הַנּוֹגְשִׂים וְהַדּוֹחֲקִים הָרַבִּים אֲשֶׁר נִלְחֲצוּ לָבוֹא אֶל גְּבוּלוֹ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הָרָיו וַיִּקְרָא: "לְאָן הָלְכָה בְדִידָתִי?

רַבּוּ כָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי, מָלְאוּ הָרַי פִּתְאֹם הֲמוֹן תְּשׁוּאוֹת, חָדְלָה מַמְלַכְתִּי מִהְיוֹת עוֹד מַמְלֶכֶת הָעוֹלָם הַזֶּה וְיֵשׁ לִי חֵפֶץ עַתָּה בְהָרִים חֲדָשִׁים.

הֲצִלִּי זֶה קֹרֵא אֵלַי? מַה־בֶּצַע בְּצִלִּי! יָרוּץ נָא אַחֲרַי כְּאַוַּת נַפְשׁוֹ! וַאֲנִי גַם אֲנִי – אָרוּץ נָא לִי לְפָנָיו וְאֶבְרָח."

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא אֶל לִבּוֹ וַיִּתְעוֹדֵד וַיָּרָץ. אוּלָם זֶה אֲשֶׁר הָיָה מֵאַחֲרָיו רָץ אַחֲרָיו גַּם הוּא, וַיִּהְיוּ פִתְאֹם שְׁלשָׁה רָצִים אֲשֶׁר רָצוּ אִישׁ אַחֲרֵי אָחִיו: הֶעָנִי לִרְצוֹנוֹ רָץ בָּרִאשֹׁנָה וְאַחֲרָיו סָרַתּוּסְטְרָא וְהַשְּׁלִישִׁי וְהָאַחֲרוֹן הָיָה צִלּוֹ. עוֹד לֹא הִרְחִיקוּ לָרוּץ, וְסָרַתּוּסְטְרָא הִתְעַשֵּׁת פִּתְאֹם וַתָּשָׁב אֵלָיו בִּינָתוֹ וַיֵּדַע אֶת הַסִּכְלוּת אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה וַיָּסר מִקִּרְבּוֹ בְּפַעַם אַחַת אֶת־כָּל קִצְפּוֹ וְאֶת מֶרְיוֹ.

"מַה זֶּה הָיָה לִי! – קָרָא – הַאִם לֹא נַעֲשׂוּ זֶה מֵאָז כָּל מַעֲשֵׂי סִכְלוּת רַק בְּקֶרֶב עֲדָתֵנוּ, עֲדַת בֹּדְדִים וּקְדוֹשִׁים זְקֵנִים?

חֵי אֲנִי כִי סִכְלוּתִי הָלְכָה הָלוֹךְ וְגָדוֹל בְּקֶרֶב הֶהָרִים הָאֵלֶּה! וְעַתָּה הִנֵּה אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ קוֹל שַׁעֲטַת שֵׁש רַגְלֵי סְכָלִים מִשְׁתַּקְשְׁקוֹת אִשָּׁה אַחֲרֵי אֲחוֹתָה!

אֲבָל הַמִפְּנֵי צֵל יִירָא סָרַתּוּסְטְרָא? וְאַף גַּם אֲשֶׁר רָאִיתִי הֲלוֹם בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן וְהִנֵּה גַם רַגְלַיִם אֲרֻכּוֹת לוֹ מֵאֲשֶׁר לִי".

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא וַיִּשְׂחַק בְּעֵינָיו וּבְכָל קְרָבָיו וַיַּעֲמוּד תַּחְתָּיו וַיִּפֶן בְּפֶתַע פִּתְאֹם לַאֲחוֹרָיו – וּבִפְנוֹתוֹ הִפִּיל כִּמְעַט אַרְצָה אֶת הַבָּא אַחֲרָיו, אֶת צִלּוֹ, כִּי כָּכָה קָרַב אֵלָיו צִלּוֹ מִדֵּי לֶכְתּוֹ אַחֲרָיו עַל עֲקֵבָיו וְכָכָה דַל כֹּחוֹ. וְכַאֲשֶׁר בָּחַן אוֹתוֹ בְּעֵינָיו, וַיֶּחֱרַד צִלּוֹ מִפָּנָיו כַאֲּשֶׁר יֶחֱרַד אִישׁ מִפְּנֵי שֵׁד פִּתְאֹם: כִּי כָּכָה הָיָה דַק לְמַרְאֶה וְשָׁחוֹר וְנָבוּב וִיגַּע חַיִּים.

וסָרַתּוּסְטְרָא קָרָא בַחֲמַת רוּחַ: “מִי אַתָּה זֶה? מַה מַּעֲשֶׂיךָ פֹּה? וּמַדּוּעַ אַתָּה קֹרֵא לְנַפְשְׁךָ צִלִּי? אָמְנָם לֹא מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי!”

וְהַצֵּל עָנָה: "סְלַח נָא לִי עַל־כִּי הָיִיתִי לְךָ לְצֵל; וְאִם לֹא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, סָרַתּוּסְטְרָא הֲלֹא אֵין דָּבָר; מְשַׁבֵּחַ אֲנִי עַל הַדָּבָר הַזֶּה אוֹתְךָ וְאֶת טַעַמְךָ הַטּוֹב.

עֹבֵר אֹרַח אָנֹכִי, אֲשֶׁר הִרְבֵּיתִי מְאֹד לַעֲבֹור אַחֲרֶיךָ וְלֶאֱחוֹז בְּעִקְּבוֹתֶיךָ זֶה מֵאָז: תָּמִיד אָנֹכִי בַדֶּרֶךְ, וְאוּלָם אֵין לִי מַטָּרָה וְאֵין לִי בַיִת; עוֹד אַחַת מְעַט וְהָיִיתִי כַיְּהוּדִי הַנֹּדֵד לָנֶצַח, וְרַק כִּי לֹא נֶצַח אָנֹכִי וְלֹא יְהוּדִי.

הַלְעוֹלָם שׂוּמָה עָלַי לִהְיוֹת בַּדֶּרֶךְ? אִם גַּלְגַּל לִפְנֵי כָל רוּחַ וְנָע וְנָד וְנִדָּח? הוֹי אֲדָמָה, עֲגֻלָּה אַתְּ לִי רַב מִדָּי!

עַל פְּנֵי כָל מָקוֹם כְּבָר יָשַׁבְתִּי כְּאָבָק עָיֵף כְּבָר יָשַׁנְתִּי עַל פְּנֵי מַרְאוֹת עַל הַקִּירוֹת וְעַל פְּנֵי לוּחוֹת זְכוּכִית בַּחַלוֹנִים; הַכֹּל לוֹקֵחַ מֵעִמִּי וְאֵין נוֹתֵן לִי דָבָר, וְכָכָה דַקֹּתִי – וְעוֹד מְעַט וְהָיָה לִי מַרְאֵה צֵל.

וְאוּלָם אַחֲרֶיךָ, סָרַתּוּסְטְרָא, עַפְתִּי, וְשָׁאַפְתִּי כָל הַיָּמִים, וְגַם בְּהִסָּתְרִי מִפָּנֶיךָ הָיִיתִי לְךָ לְצִלְּךָ הַנִּבְחָר: בְּכָל־אֲשֶׁר יָשַׁבְתָּ, יָשַׁבְתִּי גַם אָנִי.

עִמְּךָ הָיִיתִי בְּכָל הָעוֹלָמוֹת הָרְחוֹקִים וְהַקָּרִים. כְּמוֹ שֵׁד אֲשֶׁר יָרוּץ לִרְצוֹנוֹ עַל פְּנֵי גַגּוֹת קֶרַח וָשֶׁלֶג.

עִמְּךָ שָׁאַפְתִּי אַחֲרֵי כָל דָּבָר אָסוּר וְאַחֲרֵי כָל רָע וְאַחֲרֵי כָל רָחוֹק, וְאִם יֵשׁ בִּי דָבָר אֲשֶׁר יֶחָשֵׁב לִי לִצְדָקָה, הֲלֹא רַק זֶה: כִּי לֹא יָרֵאתִי מִפְּנֵי כָל אִסָּר.

עִמְּךָ שִׁבַּרְתִּי אֶת־כָּל אֲשֶׁר הָיָה קָדוֹשׁ לְלִבִּי, כָּל־אַבְנֵי הַגְּבוּלִים וְכָל הַצְּלָמִים הִפַּלְתִּי לָאָרֶץ, אַחֲרֵי כָל תַּאֲוָה הֲרַת שׁוֹד רַצְתִּי – חַי אֲנִי אִם לֹא רַצְתִּי פַעַם עַל־פְּנֵי כָל פֶּשַׁע.

עִמְּךָ הִשְׁכַּחְתִּי מִלֵּב אֶת הָאֱמוּנָה בְמִלִּים וּבַעֲרָכִים וּבְשֵׁמוֹת גְּדוֹלִים. אִם יִתְפַּשֵּׁט הַשָּׂטָן אֶת עוֹרוֹ, הַאִם לֹא יִפּוֹל מִמֶּנּוּ גַם שְׁמוֹ? הֲלֹא גַם זֶה אֵינֶנּוּ בִלְתִּי־אִם עוֹר. אוּלַי אֵין הַשָּׂטָן גַּם הוּא בִּלְתִּי – עוֹר.

“אֵין כָּל דְּבַר־אֱמֶת וְהַכֹּל נִתָּן לַעֲשׂוֹת” – כָּכָה דִבַּרְתִּי אֶל נַפְשִׁי. אֶל־כָּל נַחֲלֵי מַיִם קָרִים הִתְנַפַּלְתִּי עַל רֹאשִׁי וְעַל־קְרָבַי. הוֹי, עַד כַּמָּה פְעָמִים עָמַדְתִּי כָכָה עָרוֹם וְאָדוֹם כְּסַרְטָן!

לְאָן פָּנָה כָל הַטּוֹב וְכָל הַכְּלִמָּה וְכָל הָאֱמוּנָה בַטּוֹבִים! לְאָן הָלַךְ הַתֹּם בִּלְבוּשׁ רְמִיָּה אֲשֶׁר הָיָה לִי מֵאָז, תֹּם הַטּוֹבִים וּכְזָבֵיהֶם הַיְּקָרִים:

אָכֵן רַב מִדַּי הָלַכְתִּי אַחֲרֵי הָאֱמֶת וְהָיִיתִי קָרוֹב לָהּ עַל שָׁרְשֵׁי רַגְלֶיהָ וּפִתְאֹם פָּסְחָה עַל רֹאשִׁי. וְיֵשׁ אֲשֶׁר חָשַׁבְתִּי כִּי מְכַזֵּב אֲנִי, וּפִתְאֹם וְהִנֵּה מָצָאתִי בָזֶה – אֶת הָאֱמֶת.

רַב מִדַּי גֻּלּוּ לִי פְנֵי כָל הַדְּבָרִים: וְעַתָּה אֵין הֵם נוֹגְעִים עוֹד אֶל לִבִִּי. אֵין כָּל דְּבַר חַי עוֹד אֲשֶׁר אֹהַב – וְאֵיךְ זֶה אֹהַב עוֹד אֶת נַפְשִׁי?

אֶחְיֶה נָא כְּכָל אֲשֶׁר אֶחְפּוֹץ אוֹ אֶחְדַּל כָּלִיל מִחְיוֹת": כָּכָה שָׁאַלְתִּי וְכָכָה יִשְׁאַל גַּם קְדוֹשׁ כָּל הַקְּדוֹשִׁים. אֲבָל אַלְלַי לִי! אַיֵּה לִי עוֹד – תַּאֲוָה?

אַיֵּה לִי – עוֹד מַטָּרָה? אַיֵּה חֹף אֲשֶׁר אֵלָיו יַחְתֹּר מְשׁוֹטִי שֶׁלִי?

אַיֵּה רוּחַ טוֹב? רַק הָאִישׁ אֲשֶׁר יֵדַע לְאָן הוּא נוֹסֵעַ, וְיָדַע זֶה גַם אֶת מִשְׁפַּט הָרוּחוֹת וְאִם טוֹב הוּא וְאִם הוּא לוֹ רוּחַ לַעֲבוֹר בּוֹ.

מַה זֶּה נוֹתָר עוֹד לִי? רַק לֵב עָיֵף וְנָבֵל, רַק חֵפֶץ נָע וָנָד, רַק כְּנָפַיִם מַשִּׁיקוֹת, וְרַק שֶׁלֶד נִשְׁבָּר.

זֶה בַקְּשִׁי לִי בַיִת – הֲיָדַעְתָּ, סָרַתּוּסְטְרָא, כִּי בַקְּשִׁי זֶה הָיָה לִי לְצָרַת־בַּיִת אֲשֶׁר תֹּאכְלֵנִי בְכָל־פֶּה?

אַיֵּה בֵיתִי שֶׁלִי? אֶת־זֶה אֶשְׁאַל וְאֶת־זֶה אֲבַקֵּשׁ וּבִקַּשְׁתִּי וְאֶת־זֶה לֹא מָצָאתִי. הוֹי נְדוּדֵי נֶצַח בְּכָל־מָקוֹם, הוֹי נְדוּדֵי נֶצַח בְּאֵין־מָקוֹם, הוֹי נְדוּדֵי חִנָּם – לָנֶצַח!"

כֹּה אָמַר הַצֵּל וּפְנֵי סָרַתּוּסְטְרָא אָרְכוּ לְמִשְׁמַע דְּבָרָיו, וְאַחֲרֵי כֵן דִּבֵּר בְּיָגוֹן: "אָכֵן צִלִּי אַתָּה!

הָרָעָה אֲשֶׁר נֶגֶד פָּנֶיךָ אֵינֶנָּה קְטַנָּה, אַתָּה רוּחַ חֻפְשָׁה וְעֹבֵר אֹרַח! רַע הָיָה יוֹמְךָ, וְאַתָּה הִזָּהֵר־נָא פֶּן יִהְיֶה עַרְבְּךָ רַע מִמֶּנּוּ שִׁבְעָתַיִם!

לְנוֹדְדִים כָּמוֹךָ יֵחָשֵׁב בְּאַחֲרִיתָם גַּם בֵּית־כֶּלֶא לִנְוֵה שָׁלוֹם. הֲרָאִיתָ פּוֹשְׁעִים יוֹשְׁבֵי בָתֵי כֶלֶא בִהְיוֹתָם יְשֵׁנִים? שְׁנַת מְנוּחָה הֵם יְשֵׁנִים, כִּי מִתְעַנְּגִים הֵם עַל מִבְטַחָם הֶחָדָשׁ.

הִשָּׁמֶר נָא לְנַפְשְׁךָ כִּי לֹא תַאַסְרְךָ בְּאַחֲרִיתְךָ אֱמוּנָה צָרָה אוֹ שִׁגָּעוֹן קָשֶׁה וְעָז! כִּי אוֹתְךָ יַדִּיחַ עַתָּה כָּל דָּבָר אֲשֶׁר צַר הוּא וּמוּצָק.

אָבְדָה מִמְךָ מַטָּרָתְךָ: אַלְלַי לְךָ אֵיךְ תִּתְיַחֵם וְאֵיךְ תִּתְנַחֵם אַחֲרֵי הָאֲבֵדָה הַזֹּאת? בָּזֹאת – אָבְדָה מִמְּךָ גַּם הַדָּרֶךְ! הוֹי, נוֹדֵד וּמְשׁוֹטֵט אֻמְלָל, הוֹי, זְבוּב קַיִץ עָיֵף! הֶחָפַצְתָּ מְקוֹם מְנוּחָה וּבַיִת בָּעֶרֶב הַזֶּה? כִּי עַתָּה קוּם וַעֲלֵה לְךָ אֶל מְעָרָתִי!

הִנֵּה שָׁם הַדֶּרֶךְ עֹלָה לִמְעָרָתִי, וְעַתָּה אֶחְפּוֹז נָא מֵעִמְּךָ וְאָנוּס עַל נַפְשִׁי, כִּי הִנֵּה כְמוֹ־צֵל כְּבָר רוֹבֵץ עָלַי.

אָרוּץ נָא לְבַדִּי עַד־אֲשֶׁר יֵאוֹר לִי מִסָּבִיב; וְלָזֶה אֵין לִי מוֹצָא, בִלְתִּי־אִם לְקַפֵּץ לְבַדִּי עַל רַגְלַי וְלַעֲלוֹז לְנַפְשִׁי עֵת רַבָּה. וְאוּלָם בָּעֶרֶב וְהָיָה בְּבֵיתִי – חַג לִמְרַקְּדִים!" –

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא.

בצהרים

סָרַתּוּסְטְרָא רָץ הָלוֹךְ וְרוּץ, וְלֹא יָסַף עוֹד לִפְגּוֹשׁ אִישׁ בְּדַרְכּוֹ, וַיְהִי בֹדֵד לְנַפְשׁוֹ; אָז מָצָא רַק אֶת־נַפְשׁוֹ, וַיָּשָׁב וַיִּמְצָא אוֹתָה מֵרֶגַע לְרֶגַע שֵׁנִית, וַיִּתְעַנֵּג עַל־בְּדִידָתוֹ וַיֵשְׁתְּ אוֹתָה בְּכָל פֶּה, וְהוּא חוֹשֵׁב בְּלִבּוֹ רַק מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת וּנְעִימוֹת שָׁעָה אַחֲרֵי שָׁעָה. ובְהַגִּיעַ מוֹעֵד הַצָּהֳרַיִם וְהַשֶּׁמֶש עָמַד יָשָׁר מִמַּעַל לְקָדְקֹד סָרַתּוּסְטְרָא, וַיַּעֲבֹר סָרַתּוּסְטְרָא עַל עֵץ זָקֵן וּמְעֻקָּם וּמְסֻבָּךְ, וְשָׁם גֶּפֶן אַדֶּרֶת עוֹמֶדֶת עַל־יַד הָעֵץ וְהִיא מִתְרַפֶּקֶת עָלָיו וְחוֹבֶקֶת אוֹתוֹ בִזְרוֹעוֹת אַהֲבָתָה וְהָעֵץ מִסְתַּתֵּר בֵּין שְׂרִיגֶיהָ. וּמִן הַגֶּפֶן תְּלוּיִם עֲנָבִים צְהֻבִּים אֲשֶׁר לֹא יִסָּפְרוּ מֵרֹב, וְהֵם עוֹלִים יָשָׁר לְנוֹכַח פְּנֵי הַהוֹלֵךְ. אָז תָּקְפָה תַאֲוָה אֶת נֶפֶשׁ סָרַתּוּסְטְרָא לְשַׁבֵּר אֶת צְמָאוֹ הַמְּעַט וְלִקְטוֹף לוֹ עֵנָב אֶחָד; וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁלַח אֶת־יָדוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת־מַחֲשַׁבְתּוֹ, וְהִנֵּה עוֹד תַּאֲוָה אַחַת גְּדוֹלָה מִן הָרִאשֹׁנָה תּוֹקֶפֶת אוֹתוֹ, וַיִּתְאַו לִשְׁכַּב אַרְצָה תַחַת הָעֵץ וְלִישׁוֹן בְּעֶצֶם מוֹעֵד הַצָּהֳרַיִם.

וְסָרַתּוּסְטְרָא עָשָׂה אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וַיִּשְׁכַּב עַל הָאָרֶץ, וּבְתוֹךְ הַדְּמָמָה וּבַעֲזוּבַת הַשִּׂיחַ הַצָּבוּעַ שָׁכַח מַהֵר אֶת צְמָאוֹ הַקָּטָן וַיֵּרָדֵם. כִּי אָמְנָם הֲלֹא זֶה מְשַׁל סָרַתּוּסְטְרָא מֵאָז: נָחוּץ הַדָּבָר הָאֶחָד מִמִּשְׁנֵהוּ. וּבְכָל־זֶה לֹא סָגַר סָרַתּוּסְטְרָא אֶת עֵינָיו: – כִּי לֹא שָׂבְעוּ עֵינָיו מֵהַבֵּט אֶת הָעֵץ וְאֶת עֲתֶרֶת אַהֲבַת הַגֶּפֶן וְהוּא מְהַלֵּל אוֹתָם בְּלִבּוֹ; וַיְהִי מִדֵּי הֵרָדְמוֹ וַיְדַבֵּר אֶל לִבּוֹ לֵאמֹר:

"הַס! הַס! הַאַף אֵין־זֶה כִּי הָיָה הָעוֹלָם פִּתְאֹם שָׁלֵם זֶה־עַתָּה? מַה־זֶּה הָיָה לִי?

כְּרוּחַ רַךְ אֲשֶׁר לֹא יֵרָאֶה וְהוּא מְרַקֵּד עַל פְּנֵי יַם חָלָק, קַל כְּנָפַיִם, כַּנּוֹצָה – קַל: כָּכָה – מְרַקֶּדֶת עָלַי שְׁנָתִי.

אֶת עֵיִני לֹא תִסְגּוֹר לִי וְאֶת נִשְׁמָתִי לֹא תְיַשֵּׁן. קַלָּה הִיא עַד לִמְאֹד, כְּמוֹ נוֹצָה קַלָּה הִיא.

מְדַבֶּרֶת הִיא עַל לִבִּי וְאָנֹכִי לֹא אֵדַע מָה, נוֹגַעַת הִיא בְיַד רַכָּה אֶל קְרָבַי וּבְכַף חֲלָקָה וּמְאִיצָה בִי. מְאִיצָה הִיא בִי אֲשֶׁר הִתְמוֹדֵד תִּתְמוֹדֵד נִשְׁמָתִי בִי וְתִשְׂתָּרֵעַ –:

– הוֹי מָה אֲרֻכָּה הָיְתָה בִי נִשְׁמָתִי הַנִּפְלָאָה וּמָה יְגֵעָה! הֲעֶרֶב יוֹם שְׁבִיעִי בָא לָהּ פִּתְאֹם בַּצָּהֳרַיִם? אִם הֶאֱרִיכָה לְהִתְהַלֵּךְ רַבּוֹת בִּנְעִימוֹתֶיהָ בֵּין כָּל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים אֲשֶׁר בָּשְׁלוּ?

מִשְׂתָּרַעַת הִיא לְאָרְכָּהּ, לְאָרְכָּהּ – וְהוֹלֶכֶת וּמַאֲרִיכָה! שׁוֹכֶבֶת הִיא דוּמָם, זֹאת נִשְׁמָתִי הַנִּפְלָאָה! רַבַּת כְּבָר טָעֲמָה מִכָּל־טוּב; זְהַב הַיָּגוֹן הַזֶּה רוֹבֵץ עָלֶיהָ כְמוּעָקָה וְהִיא פוֹשֶׂקֶת אֶת פִּיהָ.

כְּמוֹ אֳנִיָּה אֲשֶׁר שָׁבָה אֶל חֻפָּה הַשּׁוֹקֵט: – אֶל קְצֵה הָאֲדָמָה תִשָּׁעֵן, כִּי עָיְפָה מִן הַמַּסָּעוֹת הָאֲרֻכִּים וּמִן הַיַּמִּים אֲשֶׁר לֹא יְדוּעִים. הַאִם לֹא נֶאֱמָנָה הָאֲדָמָה שִׁבְעָתַיִם כָּכָה?

– כַּאֲשֶׁר תִּדְבַּק אֳנִיָּה אֲשֶׁר כָּזֹאת אֶל הָאֲדָמָה וְתִתְרַפֵּק עָלֶיהָ, אָז רַב לָהּ כִּי עַכָּבִישׁ יֶאֱרוֹג אֶת קוּרָיו מִן הַיַּבָּשָׁה וְעַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הִיא שָׁם. עֲבוֹתוֹת חֲזָקִים מֵאֵלֶּה לְמוֹתָר לָהּ –

– כָּאֳנִיָּה עֲיֵפָה אֲשֶׁר כָּזֹאת בְּחֻפָּהּ הַשּׁוֹקֵט, כָּכָה אָנוּחַ גַּם אֲנִי קָרוֹב אֶל הָאֲדָמָה וְנֶאֱמָן וּבָטוּחַ – וְאָנֹכִי מְחַכֶּה; בְּקוּרִים קַלִּים אָנֹכִי אָסוּר אֵלֶיהָ.

הוֹי אשֶׁר, הוֹי אשֶׁר! – הֲלָשִׁיר אַתְּ אוֹמֶרֶת, נִשְׁמָתִי? הִנֵּה אַתְּ רוֹבֶצֶת עַל פְּנֵי הַדֶּשֶׁא – וְאוּלָם הַמּוֹעֵד הַזֶּה מוֹעֵד סֵתֶר וְקָדוֹשׁ לָךְ, אֲשֶׁר לֹא יְחַלֵּל בּוֹ הָרֹעֶה עַל פִּי חֲלִילוֹ.

יְראִי אֶת הַמּוֹעֵד הַזֶּה וְהִוָּרְאִי! הִנֵּה חֹם צָהֳרַיִם רוֹבֵץ עַל פְּנֵי הַשָּׂדוֹת וְאַתְּ אַל נָא תָשִׁירִי! הַס מִפְּנֵי הָעוֹלָם אֲשֶׁר שָׁלֵם עַתָּה מִסָּבִיב!

אַל נָא תָשִׁירִי, אַתְּ כְּנַף רְנָנִים אֲשֶׁר עַל הַדֶּשֶׁא, אַתְּ נִשְׁמָתִי! גַּם הִתְלַחֵשׁ אַל תִּתְלַחֵשִׁי! רַק הַבִּיטִי – וָדֹמִי! גַּם מוֹעֵד הַצָּהֳרַיִם רַב־הַיָּמִים הַלָּזֶה יָשֵׁן עַתָּה אֶת שְׁנָתוֹ וּמֵנִיד אֶת פִּיו: הַאֵין זֶה כִּי שׁוֹתֶה הוּא עַתָּה נֵטֶף מִן הָאשֶׁר? –

נֵטֶף זָהָב וּמֻצְהָב וְרַב־יָמִים מִן הָאשֶׁר הַמֻּזְהָב אֲשֶׁר לְיַיִן מֻזְהָב? – כְּמוֹ צֵל עַל פָּנָיו יַחֲלוֹף, אָשְׁרוֹ הוּא אֲשֶׁר יְשַׂחֵק. כָּכָה – יְשַׂחֵק אֵל אֵלִים, הַס מִפָּנָיו כָּל הָעוֹלָם!

“הָאשֶׁר – מַה מְעַט אֲשֶׁר דָּרוּשׁ לָאשֶׁר!” כָּכָה דִּבַּרְתִּי לְפָנִים, וְדִמִּיתִי בְנַפְשִׁי כִּי חָכַמְתִּי. וְאוּלָם לֹא הָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בִלְתִּי אִם גִּדּוּפִים: אֶת־זֹאת לָמַדְתִּי עַתָּה. פְּתָאִים עֲרוּמִים מֵיטִיבִים לְדַבֵּר מִמֶּנִּי.

רַק הַמְּעַט וְהָרַךְ וְהַקַּל וְנִיד הַלְּטָאָה וְרוּחַ פֶּה וְרַחַשׁ קַל וְנִיד עַפְעָף – רַק הַמְּעַט יִתֵּן אֶת הָאשֶׁר הַנִּבְחָר. הָס!

– מַה זֶּה הָיָה לִי? הַט אָזְנְךָ וּשְׁמַע: הַאִם עוֹף הִתְעוֹפֵף הַזְּמָן וַיַּחֲלוֹף? הַאֵינֶנִּי נוֹפֵל? הַט אָזְנְךָ וּשְׁמַע: הַאִם לֹא נָפַלְתִּי אֶל בְּאֵר הַנֵּצַח?

– מַה זֶּה הָיָה לִי? הַסּוּ! אוֹיָה, הֲלִבִּי נִגָּף? הוֹי הִשָּׁבֵר, הִשָּׁבֵר נָא לִבִּי אַחֲרֵי אשֶׁר אֲשֶׁר כָּזֶה וְאַחֲרֵי מַגֵּפָה אֲשֶׁר כָּזֹאת!

– הַאֻמְנָם? אִם לֹא שָׁלֵם הָיָה רַק זֶה־עַתָּה כָּל־הָעוֹלָם? הַאִם לֹא עָגוֹל וּבָשֵׁל? הוֹי פְּרִי הַזָּהָב הֶעָגוֹל וְהַבָּשֵׁל – לְאָן הוּא מִתְעוֹפֵף? הָבָה וְאָרוּץ אַחֲרָיו! חִישׁ!

הַס –" (וּבָזֶה הִתְמוֹדֵד סָרַתּוּסְטְרָא וַיִּשְׂתָּרֵעַ וַיָּחָשׁ כִּי יָשֵׁן הוּא).

קוּם! – דִּבֵּר לְנַפְשׁוֹ – קוּם אַתָּה הַיָּשֵׁן, הַיָּשֵׁן בַּצָּהֳרַיִם, עוֹרְנָה, הִתְעוֹרַרְנָה אַתֶּן הָרַגְלַיִם הַכְּבֵדוֹת! הִנֵּה בָא מוֹעֵד, מוֹעֵד־אַחֲרוֹן הוּא, וְעוֹד הַדֶּרֶךְ רְחוֹקָה לְפָנַי –

הִנֵּה יְשַׁנְתֶּן אֶת שְׁנַתְכֶן – וְעַד מָתַי עוֹד? הֲלֹא זֶה כְבָר כַּחֲצִי הַנֶּצַח! עוּרָה נָא, הִתְעוֹרֵר נָא, אַתָּה לִבִּי הַזָּקֵן! עַד מָתַי לְךָ הִתְמוֹדֵד וְהִשְׂתָּרֵעַ אַחֲרֵי שֵׁנָה כָזֹאת עַד אִם – כַּלּוֹתְךָ לְהָקִיץ?"

(וְאוּלָם הִנֵּה זֶה שָׁב וַיֵּרָדֵם שֵׁנִית וְנִשְׁמָתוֹ רָבָה אֵלָיו וַתִּלָּחֵם בּוֹ וַתָּשָׁב לִשְׁכַּב) –הַנִּיחָה לִי! הַס! הַאִם לֹא הָיָה הָעוֹלָם רַק זֶה עַתָּה שָׁלֵם? אִי לְךָ כַּדּוּר זָהָב וְעָגוֹל!" –

וְסָרַתּוּסְטְרָא אָמַר: קוּמִי, אַתְּ הַגַּנֶּבֶת הַקְּטַנָּה, אַתְּ הַגַּנֶּבֶת בַּיּוֹם! הַאֻמְנָם? הַעוֹד לְךָ הִתְמוֹדֵד וְהִשְׂתָּרֵעַ וּפַהֵק וְהִתְיַפֵּחַ וְנָפֹל לְתוֹךְ בְּאֵרוֹת עֲמֻקּוֹת?

מִי זֹאת אַתְּ, נִשְׁמָתִי! (וּבָזֶה נִבְהָל, כִּי קֶרֶן אוֹר נָפְלָה בָרֶגַע הַזֶּה מִן הַשָּׁמַיִם עַל פָּנָיו).

"הוֹי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר מִמַּעַל לִי – קָרָא וַיֵּאָנֵחַ וַיִּתְעוֹדֵד וַיֵּשֵׁב – הֲמַבִּיטִים אַתֶּם עָלַי? "הַשְּׁמַעְתֶּם אֶת דִּבְרֵי נִשְׁמָתִי הַנִּפְלָאָה?

מָתַי תִּשְׁתּוּ אֶת נֵטֶף הַטַּל הַזֶּה, אֲשֶׁר נָפַל עַל כָּל עִנְיָן מֵעִנְיְנֵי הָאֲדָמָה. מָתַי תָּשׁתּוּ אֶת־הַנְּשָׁמָה הַנִּפְלָאָה הַזֹּאת –

מָתַי, הוֹי בְּאֵר הַנֵּצַח, הוֹי תְּהוֹם צָהֳרַיִם מְלֵאָה מוֹרָאוֹת צָהֳלָה, מָתַי תָּשׁוּב וְתִגְמְאִי אֶת נִשְׁמָתִי אֶל קִרְבֶּךְ?

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא וַיִּתְעוֹרֵר מֵרִבְצוֹ אֲשֶׁר תַּחַת הָעֵץ וַיְהִי כְמִתְעוֹרֵר מִשִּׁכָּרוֹן זָר: אָז רָאָה וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ עוֹד עוֹמֵד יָשָׁר מִמַּעַל לְקָדְקֹד רֹאשׁוֹ; וְהָיָה כָּל הַמִּתְבּוֹנֵן וְהֵבִין כי סָרַתּוּסְטְרָא לֹא הֶאֱרִיךְ אָז לִישֹׁן.

בִּרְכַּת שָׁלוֹם

וּבִנְטוֹת הַצָּהֳרַיִם מְאֹד שָׁב סָרַתּוּסְטְרָא אֶל מְעָרָתוֹ, אַחֲרֵי הַאֲרִיכוֹ לְבַקֵּשׁ חִנָּם אֶת אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ וְאַחֲרֵי שׁוּטוֹ בָאָרֶץ הֵנָה וַהֲלוֹם. הוּא בָּא עַד לִפְנֵי מְעָרָתוֹ, לֹא הִרְחִיק בִּלְתִּי אִם כְּעֶשְׂרִים צְעָדִים, וּדְבַר־פֶלֶא הִגִּיעַ אוֹתוֹ אֲשֶׁר לֹא פִלֵּל אֵלָיו בָּרֶגַע הַזֶּה אַף כִּמְעָט: כִּי שָׁמְעוּ אָזְנָיו עוֹד הַפַּעַם אֶת זַעֲקַת הַשֶּׁבֶר הַגְּדוֹלָה. וְגַם אָמְנָם נִפְלָא הָיָה הַדָּבָר: כִּי הַפַּעַם הַזֹּאת בָּא הַקּוֹל מִן הַמְּעָרָה אֲשֶׁר לוֹ. וְהַזְּעָקָה הָיְתָה זְעָקָה אֲרֻכָּה וְזָרָה וְרַבַּת קוֹלוֹת, וְסָרַתּוּסְטְרָא שָׁמַע וַיַּקְשֵׁב עַתָּה הֵיטֵב, וַיֵּדַע כִּי מִפִּיּוֹת רַבִּים יָצָא הַקּוֹל; וְאוּלָם מֵרָחוֹק נִשְׁמָע הַקּוֹל כַּקּוֹל הַיּוֹצֵא מִפִּי אֶחָד.

אָז יִשְׂתּעֵר סָרַתּוּסְטְרָא עַל מְעָרָתוֹ, וְהִנֵּה מַרְאֵה־עֵינַיִם נִפְלָא לְפָנָיו אַחֲרֵי מִשְׁמַע־הָאָזְנַיִם הַלָּז: כִּי יָשְׁבוּ שָׁם כֻּלָּם יַחְדָּו, כָּל־אֲשֶׁר פָּגַע בַּדֶּרֶךְ בַּיּוֹם הַהוּא: גַּם הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר מִיָּמִין וְגַם הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל וְגַם הַקּוֹסֵם הַזָּקֵן וְגַם הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְגַם הֶעָנִי לִרְצוֹנוֹ וְגַם הַצֵּל וְגַם נֶאֱמַן הָרוּחַ וְגַם הַנָּבֵיא הֶעָצֵב וְגַם הַחֲמוֹר; וְהַנִּמְאַס בִּבְנֵי אָדָם יָשַׁב גַּם הוּא וְהוּא שָׂם כֶּתֶר בְּרֹאשׁוֹ וַיַּחֲגוֹר בְּמָתְנָיו שְׁתֵּי חֲגוֹרוֹת אַרְגָּמָן כִּי אָהַב כְּכָל הַנִּמְאָסִים לְהִתְחַפֵּשׂ וּלְהִתְהַדֵּר תָּמִיד. וּבְתוֹךְ הָעֵדָה הָאֲבֵלָה הַזֹּאת עָמַד הַנֶּשֶׁר אֲשֶׁר לְסָרַתּוּסְטְרָא וְהוּא מִתְנוֹדֵד וְנוֹצָתוֹ זְקוּפָה, כִּי שׂוּמָה הָיְתָה עָלָיו לַעֲנוֹת עַל שְׁאֵלוֹת רַבּוֹת מִדַּי אֲשֶׁר אֵין לְגַאֲוָתוֹ עֲלֵיהֶן מַעֲנֶה, וְהַנָּחָשׁ הֶעָרוּם תָּלוּי עַל צַוָּארָיו.

וְסָרַתּוּסְטְרָא רָאָה אֶת כָּל־זֹאת וַיִּשְׁתּוֹמֵם מְאֹד, וְאַחֲרֵי כֵן בָּחַן בְּעַפְעַפָּיו אֶת־כָּל אִישׁ מֵאוֹרְחָיו וַיַּבֵּט אוֹתָם בְּפָנִים מְאִירִים וּבִתְשׁוּקַת מִתְאַוֶּה לָדַעַת וַיִּקְרָא אֶת־כָּל אֲשֶׁר בְּנִשְׁמָתָם וַיִּשְׁתּוֹמֵם שֵׁנִית. וְאוּלָם בֵּין כֹּה וָכֹה וְהַנֶּאֱסָפִים קָמוּ מִמּוֹשְׁבוֹתֵיהֶם וַיְחַכּוּ בְּיִרְאַת כָּבוֹד אֶל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם סָרַתּוּסְטְרָא, וְסָרַתּוּסְטְרָא פָּתַח אֶת־פִּיו וָזֶה אֲשֶׁר אָמַר:

"אַתֶּם הַנּוֹאָשִׁים, אַתֶּם הַנִּפְלָאִים! הַאַף אֵין זֹאת כִּי אֶת זַעֲקַתְכֶם שָׁמַעְתִּי? עַתָּה הִנֵּה יָדַעְתִּי אֶת הַמָּקוֹם לְבַקֵּשׁ לִי מִשָּׁם אֶת־אֲשֶׁר בִּקַּשְׁתִּי חִנָּם כָּל הַיּוֹם: אֶת הָאָדָם הַנַּעֲלֶה –:

– בְּתוֹךְ מְעָרָתִי הוּא יוֹשֵׁב, זֶה הָאָדָם הַנַּעֲלֶה! אֲבָל עַל מַה־זֶּה אֶשְׁתּוֹמֵם? הַאִם לֹא אֲנִי בְעֶצֶם יָדִי מְשַׁכְתִּיו עַד הֲלוֹם בְּקָרְבַּן הַדְּבָשׁ וּבַקְּרִיאוֹת הָעֲלִיזוֹת אֲשֶׁר לְאָשְׁרִי?

וַאֲנִי הִנֵּה זֹאת חָשַׁבְתִּי וְאוֹתָה אַגִּיד לָכֶם? אַתֶּם כֻּלְכֶם יַחְדָּו פֹּה לֹא תִצְלְחוּ לִהְיוֹת חֲבוּרָה טוֹבָה, כִּי בְשִׁבְתְּכֶם יַחְדָּו אִישׁ עִם אָחִיו, אַתֶּם זוֹעֲקֵי זַעֲקַת הַשֶּׁבֶר, וִהְיִיתֶם לְמַשָּׂא אִישׁ עַל אָחִיו. מִי יִתֵּן וּבָא אֶחָד –

אֶחָד אֲשֶׁר יָבִין לְלַמֵּד אֶתְכֶם לְשַׂחֵק, לֵץ עָלֵז וּפוֹחֵז וְטוֹב לֵב, מְרַקֵּד וְרוֹעֵה רוּחַ וּפֶרֶא אָדָם וּפֶתִי זָקֵן: – הַאִם לֹא תַחְשְׁבוּ גַּם אַתֶּם כָּכָה?

וְאַתֶּם סִלְחוּ נָא לִי, אַתֶּם הַנּוֹאָשִׁים, כִּי מְדַבֵּר אָנֹכִי בְאָזְנֵיכֶם דְּבָרִים קְטַנִּים וְקַלִּים כָּאֵלֶּה וְהֵם לֹא רְאוּיִם לְאוֹרְחִים נֶחֱשָׁבִים אֲשֶׁר כְּמוֹכֶם! וְאוּלָם אַתֶּם לֹא תִמְצְאוּ אֶת חִידָתִי לְהַגִּיד לִי מָה הַדָּבָר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת לִבִּי הוֹלְלוּת: –

– וְאַתֶּם הֵם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וּמַרְאֵה פְנֵיכֶם – וְאַתֶּם סִלְחוּ נָא לִי! כָּל אִישׁ וָאִישׁ יֵהָפֵךְ לְאַמִּיץ לֵב לְמַרְאֵה פְנֵי נוֹאָשׁ. דַּבֵּר עַל לֵב נוֹאָשׁ – זֶה דְּבַר הַגְּבוּרָה אֲשֶׁר יִמְצָא בְקֶרֶב נַפְשׁוֹ כָל אִישׁ.

גַּם לִי אֲנִי נְתַתֶּם אֶת הַגְּבוּרָה הַזֹּאת – מַתָּנָה טוֹבָה נְתַתֶּם לִי, אַתֶּם אוֹרְחַי הַנַּעֲלִים, מַתְּנַת אוֹרְחִים מִטּוּב לֵב! כִּי עַל כֵּן הָבוּ נָא וְלֹא תִקְצְפוּ עָלַי אִם אֶתֵּן לָכֶם עַתָּה גַם מֵאֲשֶׁר לִי.

הִנֵּה זֹאת פֹּה אַדְמָתִי וְאַדְמַת מֶמְשַׁלְתִּי: כָּל־אֲשֶׁר לִי פֹה יִהְיֶה נָא לָעֶרֶב הַזֶּה וְלַלַּיְלָה הַזֶּה גַם לָכֶם, חַיּוֹתַי תְּשָׁרַתְנָה אֶתְכֶם וּמְעָרָתִי תִהְיֶה לָכֶם לִיצוּעַ!

בְּבֵיתִי וּבִמְעוֹנִי לֹא יֹאמַר עוֹד אִישׁ: רַע לִי, וּבִגְבוּלוֹת אַדְמָתִי אֲסוֹכֵךְ עַל כָּל אִישׁ מִפְּנֵי חַיּוֹתַי הָרָעוֹת. וְזֹאת לָכֶם רֵאשִׁית אֲשֶׁר אָנֹכִי נוֹתֵן לָכֶם פֹּה: מִבְטַח עֹז!

וְזֹאת לָכֶם שֵׁנִית: אֶת אֶצְבָּעִי הַקְּטַנָּה. וְהָיָה כַאֲשֶׁר תִּהְיֶה ביֶדְכֶם זֹאת הַקְּטַנָּה וּלְקַחְתֶּם מַהֵר אֶת הַיָּד כֻּלָּה וְאֶת הַלֵּב גַּם הוּא! הָבוּ נָא, הָבוּ אַתֶּם אוֹרְחַי־קְרֻאַי, יְהִי בֹאֲכֶם בָּרוּךְ!"

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא וַיִּשְׂחַק מֵאַהֲבָה וּמֵהוֹלֵלוּת, וּקְרֻאָיו שָׁמְעוּ אֶת בִּרְכַּת־הַשָּׁלוֹם הַזֹּאת וַיִּשְׁתַּחוּ שֵׁנִית וַיִּדֹּמוּ בְיִרְאָה. אָז קָם הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר מִיָּמִין וַיַּעַן אֶת סָרַתּוּסְטְרָא בִשְׁמָם וַיְדַבֵּר לֵאמֹר:

"בְּמִנְהָגְךָ, סָרַתּוּסְטְרָא, וּבְמִשְׁפַּט מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה, מִדֵּי תִתְּךָ לָנוּ אֶת־יָדְךָ וְאֶת־שְׁלוֹמְךָ, הִכַּרְנוּךָ כִּי אַתָּה זֶה סָרַתּוּסְטְרָא. אֶת־נַפְשְׁךָ הִשְׁפַּלְתָּ לְעֵינֵינוּ; כִּמְעַט הִכְאַבְתָּ בָּזֹאת לְיִרְאָתֵנוּ –

– אֲבָל מִי עוֹד כָּמוֹךָ יוֹדֵעַ לְהַשְׁפִּיל נַפְשׁוֹ וּגְאוֹנוֹ לֹא יֶחְסַר? הִנֵּה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר יְעוֹדְדֵנוּ גַם אָנוּ וַאֲשֶׁר יִהְיֶה מַרְפֵּא לְעֵינֵינוּ וְלִלְבָבֵנוּ.

לְבַעֲבוּר רָאֹה אֶת הַמַּרְאֶה הַזֶּה נְכוֹנִים הָיִינוּ לַעֲלוֹת עַל הָרִים גְּבֹהִים שִׁבְעָתַיִם מִן הָהָר הַזֶּה. תְּאֵבֵי מַרְאוֹת הָיִינוּ, כִּי חָפַצְנוּ לִרְאוֹת אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יִתְּנוּ אוֹר לְעֵינַיִם כֵּהוֹת.

וְכִמְעַט בָּאנוּ וַיְהִי כָרֶגַע קֵץ לְזַעֲקַת כָּל שִׁבְרֵנוּ. לִבֵּנוּ פָתוּחַ וְחוּשֵׁנוּ יָשָׁר וְכָל־רוּחֵנוּ יַעֲלוֹץ בָּנוּ. עוֹד מְעַט וְרוּחֵנוּ יִתְהוֹלֵל וְיָלִיץ.

אֵין יָקָר עַל פְּנֵי כָּל הָאֲדָמָה, סָרַתּוּסְטְרָא, מֵרָצוֹן חָזָק וְנִשָּׂא: הִנֵּה זֶה הָעם הַנִּבְחַר מִכָּל עֵץ אֲשֶׁר יַעֲלֶה מִמֶּנָּה. עֵץ כָּזֶה יִהְיֶה לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ לְכָל־הָאָרֶץ מִסָּבִיב.

אֶל הַבְּרוֹשׁ דִּמִּיתִי אֶת־כָּל אֲשֶׁר כָּמוֹךָ יִצְמַח: גָּבוֹהָ וּמַחֲרִישׁ, קָשֶׁה וּבֹדֵד, קַל לְהִכּוֹף וְנָאֲוָה

– וְצַמַרְתּוֹ שׁוֹלַחַת פֹּארוֹת חֲזָקוֹת וִירוֹקוֹת אֶל תּוֹךְ גְבוּלוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, וְהָיָה כְשֹׁאֵל שְׁאֵלוֹת נִמְרָצוֹת אֶת־כָּל רוּחַ וְאֶת־כָּל סְעָרָה וְאֶת־כָּל אֲשֶׁר אֵיתָן עַל פְּנֵי פִסְגּוֹת גְּבֹהוֹת –

– וְנוֹתֵן תְּשׁוּבוֹת נִמְרָצוֹת, כְּמוֹ מְצַוֶּה וּכְמוֹ מְפַקֵּד אֲשֶׁר לוֹ הָעֹז: מִי יַעֲלֶה עַל הָרִים גְּבוֹהִים לְבַעֲבוּר רָאֹה עֵץ אֲשֶׁר כָּזֶה?

וְעֵצְךָ, סָרַתּוּסְטְרָא, יְשׁוֹבֵב גַּם אֶת נֶפֶשׁ הַקֹּדֵר וְאֶת כָּל לֹא־יִצְלָח; לְמַרְאֶיךָ יָבֹא שֶׁקֶט גַּם בְּלֵב הַנּוֹדֵד וְרָפָא לוֹ.

אָכֵן אֶל הַרְךָ וְאֶל עֵצְךְ תְּלוּיוֹת כַּיּוֹם הַזֶּה עֵינַיִם רַבּוֹת; תְּשׁוּקָה גְדוֹלָה הִתְעוֹרְרָה בְקֶרֶב כָּל הָאָרֶץ וְרַבִּים אֲשֶׁר שֹׁאֲלִים עַתָּה: מִי זֶה סָרַתּוּסְטְרָא?

וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר מָצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ לְבַעֲבוּר הַטִּיפְךָ לוֹ אֶל אָזְנוֹ אֶת שִׁירָתְךָ וְאֶת דִּבְשְׁךָ, כָּל הַמִּתְחַבְּאִים וְכָל הַבֹּדְדִים וְכָל הַנּוֹאָשִׁים, וּפָתְחוּ כֻלָּם אֶת־פִּיהֶם פִּתְאֹם וְדִבְּרוּ אֶל לִבָּם:

“הַעוֹד סָרַתּוּסְטְרָא חַי? מַה־כָּל הַחַיִּים וּמַה כָּל עִנְיָן תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ וּמַה כָּל הַמַּעֲשֶׂה. זוּלָתִי – אִם חָיֹה נִחְיֶה כְסָרַתּוּסְטְרָא!”

וְרַבִּים יִשְׁאֲלוּ: “מַדּוּעַ זֶה יְאַחֵר לָבֹא וְהוּא אֶת דְּבַר בֹּאוֹ בִשֵּׂר? הֲבָלְעָה אוֹתוֹ הַבְּדִידָה? אִם עָלֵינוּ לָבֹא אֵלָיו?”

אָז נֶעֶשְׂתָה חֲדָשָׁה כִּי הַבְּדִידָה גַם הִיא רֻכְּכָה וַתִּשָּׁבֵר; כְּקֶבֶר הָיְתָה אֲשֶׁר נִשְׁבָּר וְאֶת מֵתָיו לֹא יָכִיל עוֹד. אֶל־כָּל אֲשֶׁר נִשָּׂא עַיִן וְרָאִינוּ וְהִנֵּה מִתְעוֹרְרֵי מִקֶּבֶר.

וְהַגַּלִּים עֹלִים הָלֹךְ וְעָלֹה עַד לְשִׂיא הַרְךָ סָרַתּוּסְטְרָא. עַתָּה יִגְבַּהּ נָא שִׂיא הַרְךָ כְּכָל אֲשֶׁר יִגְבַּהּ, וְאוּלָם רַבִּים הִנֵּה עֹלִים אֵלֶיךָ וְלֹא יִרְפּוּ עוֹד: לֹא תוֹסִיף עוֹד אֳנִי שֵׁיטְךָ לָשֶׁבֶת עַל הַיַּבָּשָׁה.

וַאֲשֶׁר בָּאנוּ אֲנַחְנוּ הַנּוֹאָשִׁים אֶל מְעָרָתְךָ וְלֹא נֹאמַר עוֹד נוֹאָשׁ, הֲלֹא זֶה רַק אוֹת וְעֵדָה כִּי רַבִּים וְטוֹבִים מִמֶּנּוּ עֹלִים עוֹד וְהֵם כְּבָר בַּדֶּרֶךְ –

וְהוּא גַם הוּא עֹלֶה אֵלֶיךָ וְהוּא כְּבָר בַּדֶּרֶךְ, זֶה שְׂרִיד אֱלֹהִים הָאַחֲרוֹן בְּקֶרֶב בְּנֵי הָאָדָם: זֶה הֲמוֹן הָאָדָם עִם הַתְּשׁוּקָה הַגְּדוֹלָה וְעִם הַגֹּעַל הַגָּדוֹל וְעִם הַזָּרָא הַגְּדוֹלָה –

כָּל־אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יַחְפְּצוּ חַיִּים וְשָׁבוּ וְלָמְדוּ לְקַוּוֹת – אוֹ לָמֹד יִלְמְדוּ מִמְּךָ, סָרַתּוּסְטְרָא, אֶת הַתִּקְוָה הַגְּדוֹלָה!"

כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ מִיָּמִין וַיֶּחֱזַק בְּיַד סָרַתּוּסְטְרָא לְנַשֵּׁק לָהּ, וְסָרַתּוּסְטְרָא מִהֵר וַיַּעֲצוֹר אוֹתוֹ מֵעֲשׂוֹת וַיְהִי נִבְהַל וַיֵּט הַצִּדָּה, וְהוּא מַחֲרִישׁ כֻּלּוֹ וּמִשְׁפָּטוֹ פִּתְאֹם כְּמִשְׁפַּט אִישׁ אֲשֶׁר נַפְשׁוֹ תָּלִין בַּמֶּרְחַקִּים. אָכֵן בְּעוֹד רֶגַע וְהוּא שָב אֶל קְרֻאָיו וּמַבִּיט בָּהֶם בְּעֵינַיִם בְּהִירוֹת וּבֹחֲנוֹת וַיֹּאמַר:

“אַתֶּם אוֹרְחַי, אַתֶּם בְּנֵי הָאָדָם הַנַּעֲלִים, תְּנוּנִי נָא וַאֲדַבְּרָה בְאָזְנֵיכֶם הַפַּעַם גֶּרְמָנִית בְּרוּרָה: לֹא אֲלֵיכֶם חִכִּיתִי פֹה עַל הֶהָרִים הָאֵלֶּה”.

(“גֶּרְמָנִית וּבְרוּרָה? רַק יִשְׁמְרֵנוּ אֱלֹהִים!” כָּכָה קָרָא הַמֶּלֶךְ מִשְּׂמֹאל בִּדְמָמָה; “רֹאִים אֲנַחְנוּ כָרֶגַע כִּי אֵין חֲכַם אֶרֶץ הַקֶּדֶם הַלָּזֶה מַכִּיר אֶת הַגֶּרְמָנִים הַנֶּאֱמָנִים! אֵין זֶה כִּי הָיָה עִם לִבּוֹ לְהַגִּיד: " גֶּרְמָנִית וְקָשׁוֹת” – לוּ יִהְיֶה כַדָּבָר הַזֶּה! הֵן עַתָּה יִהְיֶה גַם זֶה לְפִי הַטַּעַם הַטּוֹב!")

וְסָרַתּוּסְטְרָא הוֹסִיף: "אוּלַי כֻּלְכֶם אַתֶּם פֹּה בְנֵי אָדָם נַעֲלִים, וְאוּלָם בְּעֵינַי – אֵינְכֶם נַעֲלִים וַחֲזָקִים דַּיֵּכֶם.

בְּעֵינַי – לֵאמֹר: בְּעֵינֵי הֶעָז וְהַקָּשֶׁה בִי, אֲשֶׁר עוֹדוֹ מַחֲרִישׁ, וַאֲשֶׁר לֹא לְעוֹלָם יַחֲרִישׁ. וְאִם גַּם הִתְחַבֵּר תִּתְחַבְּרוּ אֵלַי, הֵן לֹא תוּכְלוּ לִהְיוֹת לִי לְיַד יְמִינִי.

כִּי מִי אֲשֶׁר רַגְלָיו רָפוֹת וְרַכּוֹת כְּמוֹכֶם, הֲלֹא זֶה רֵאשִׁית חֶפְצוֹ גַם אִם יֵדַע וְגַם אִם יַעֲלִים אֶת הַדָּבָר מִנַּפְשׁוֹ, כִּי חָנֹן יְחוֹנְנוּ אוֹתוֹ.

וַאֲנִי אֶת יָדַי וְאֶת רַגְלַי לֹא אָחֹן, כִּי לֹא אָחֹן אֶת צִבְאוֹתַי; וְאֵיךְ זֶה תַצְלִיחוּ אַתֶּם לִהְיוֹת לִי לְצָבָא?

הֵן אֶת כָּל תִּפְאֶרֶת עֻזִּי עוֹד הַשְׁחִית אַשְׁחִית בִּגְלַלְכֶם. וְיֵשׁ בְּקִרְבְּכֶם אֲשֶׁר נָפֹל יִפּוֹל אַרְצָה כַּאֲשֶׁר רַק יִשְׁמַע צְלִיל הַקּוֹל הֶחָזָק אֲשֶׁר לְתֻפָּי.

גַּם לֹא יְפִיפִיתֶם דַּיֵּכֶם וְלֹא טוֹב תָּאְרְכֶם, וְאוּלָם אָנֹכִי הִנֵּה לוּחוֹת טְהוֹרִים אֲבַקֵּשׁ לִי לְתוֹרָתִי, אֲשֶׁר יַשְׁקִיפוּ מֵעֲלֵיהֶם פְּגֵי תוֹרָתִי זַכִּים וִישָׁרִים; עַל פְּנֵי עוֹרְכֶם יֵצֵא גַם מַרְאֵה־פָנַי מְעֻקָּל

יֵשׁ אֲשֶׁר רֵבֶץ מַעֲמָסָה יָעִיק עַל שִׁכְמְכֶם, עֹל זִכָּרוֹן יָשָׁן הוּא אֲשֶׁר יָעִיק עָלֶיהָ; יֵשׁ אֲשֶׁר אַחַד הַגַּמָּדִים הָרָעִים מִסְתַּתֵּר וְרוֹבֵץ בְּאַחַת מִפִּנּוֹתֵיכֶם. גַּם בָּכֶם עוֹד נִמְצָא אֲסַפְסוּף נִסְתָּר.

וְאִם גַּם נַעֲלִים אַתֶּם וּמִמַּעֲלֵה הַמַּדְרֵגָה, עוֹד רַבַּת בָּכֶם עֲקַלְקַלּוֹת וְעָקְבָה. אֵין עַל פְּנֵי כָּל הָאֲדָמָה גַם חָרַשׁ־בַּרְזֵל אֶחָד אֲשֶׁר הִצְלִיחַ יַצְלִיחַ לְרַדֵּד וּלְיַשֵּר אֶתְכֶם.

רַק גְּשָׁרִים אַתֶּם לִי: יָבֹאוּ נָא נַעֲלִים מִכֶּם וְיַעַבְרוּ עַל פְּנֵיכֶם! מַעֲלוֹת אַתֶּם לִי אֲשֶׁר יֵעָבֵר עֲלֵיכֶם, וְלָכֵן אַל נָא תִקְצְפוּ עַל אִישׁ אֲשֶׁר עַל פְּנֵיכֶם יַעֲלֶה לְשִׂיאוֹ אֲשֶׁר לוֹ!

יֵשׁ אֲשֶׁר מִזַּרְעֲכֶם יִצְמַח בֶּן נֶאֱמָן גַּם לִי וְיוֹרֵשׁ שָׁלֵם, וְאוּלָם רָחוֹק הַדָּבָר מִמֶּנִּי. אָכֵן אַתֶּם פֹּה כֻּלְכֶם אֵינְכֶם הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם יֻתַּן יְרוּשָׁתִי וּשְׁמִי.

לֹא לָכֶם אָנֹכִי מְחַכֶּה פֹּה בֶהָרִים הָאֵלֶּה וְלֹא עִמָּכֶם אֵרֵד מִזֶּה בַפַּעַם הָאַחֲרֹנָה. רַק אוֹתוֹת אַתֶּם לִי מְבַשְׂרֵי טוֹב, כִּי נַעֲלִים מִכֶּם הוֹלְכִים אֵלַי וּבָאִים אֵלַי וְהֵמָּה בַדֶּרֶךְ –

– לֹא אֲנָשִׁים עִם הַתְּשׁוּקָה הַגְּדוֹלָה וְעִם הַגֹּעַל הַגָּדוֹל וְעִם הַזָּרָא הַגְּדוֹלָה וְעִם כָּל זֶה אֲשֶׁר אַתֶּם קֹרְאִים לוֹ שְׂרִיד אֱלֹהִים –

– לֹא! לֹא! וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים לֹא! לַאֲחֵרִים אָנֹכִי מְחַכֶּה פֹה בֶהָרִים הָאֵלֶּה וּבִלְעֲדֵיהֶם לֹא אָרִים עוֹד אֶת רַגְלִי מִזֶּה –

– לְנַעֲלִים מִכֶּם וַחֲזָקִים וְגִבּוֹרִים וַעֲלִיזִים מִכֶּם, לַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר זְוִיּוֹתֵיהֶם יְשָׁרוֹת וּמְהֻקְצָעוֹת הֵיטֵב גַם בִּבְשָׂרָם וְגַם בְּנִשְׁמָתָם: אֲרָיוֹת מְשַׂחֲקִים יָבֹאוּ נָא!

הוֹי אֹרְחַי, הוֹי אַתֶּם הַנִּפְלָאִים! הַאִם לֹא שְׁמַעְתֶּם דָּבָר עַל אֹדוֹת בָּנַי? וְכִי בַדֶּרֶךְ הֵמָּה עַתָּה וְהֵם בָּאִים אֵלַי?

דַּבְּרוּ נָא בְאָזְנַי עַל דְּבַר גַּנַּי וְעַל אִיֵי עֲדָנַי וְעַל מִנְהָגִי הֶחָדָשׁ וְהַיָּפֶה אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹהֵג בּוֹ – מַדּוּעַ זֶה לֹא תְדַבְּרוּ עַל כָּל זֶה?

אֶת הַמַּתָּנָה הַזֹּאת, מַתְּנַת אוֹרְחִים, אָנֹכִי שֹׁאֵל מֵאַהֲבַתְכֶם, כִּי דַבֵּר תְדַבְּרוּ בְאָזְנַי עַל דְּבַר בָּנַי, בַּעֲבוּר זֶה הֶעֱשַׁרְתִּי בַּעֲבוּר זֶה רוֹשַׁשְתִּי: אֶת־מַה לֹא נָתַתִּי –

אֶת־מַה לֹא נָתַתִּי, וְרַק אֱשֶׁר הָיֹה יִהְיֶה לִיבֵן: הַבָּנִים הָאֵלֶּה, עֲצֵי הַחַיִּים הָאֵלֶּה, עֲצֵי חַיִּים אֲשֶׁר לִרְצוֹנִי וַאֲשֶׁר לְתִקְוָתִי הַנִּשָּׂאָה!"

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא וַיַּעֲצוֹר פִּתְאֹם בִּדְבָרָיו, כִּי תָקְפָה אוֹתוֹ פִתְאֹם תְּשׁוּקָתוֹ וְהוּא סָגַר אֶת עֵינָיו וְאֶת פִּיו מֵרֹב סַעֲרַת לִבּוֹ. וְגַם כָּל אוֹרְחָיו הֶחֱרִישׁוּ וַיַּעַמְדוּ דּוּמָם בִּרְעָדָה. וְרַק נְבִיא הָאֱמֶת הַזָּקֵן נָתַן אוֹתוֹת בְּיָדָיו וַיִּקְרוֹץ בְּעֵינָיו.

לֶחֶם הָעֶרֶב

וּנְבִיא הָאֱמֶת לֹא נָתַן עוֹד אֶת סָרַתּוּסְטְרָא וְאֶת אוֹרְחָיו לְכַלּוֹת אֶת בִּרְכַּת הַשָּלוֹם אֲשֶׁר נָשְׂאוּ בֵינֵיהֶם, וַיִּשְׂתָּעֵר מִקֶּרֶב כָּל רֵעָיו כְּאִישׁ אֲשֶׁר אֵין לוֹ מוֹעֵד לְשַׁחֵת אוֹתוֹ חִנָּם וַיֶּחֱזַק בְּיַד סָרַתּוּסְטְרָא וַיִּקְרָא: "הֲלֹא תִשְׁמַע, סָרַתּוּסְטְרָא! הִנֵּה הוֹרֵיתָנוּ בְמוֹ פִיךָ: נָחוּץ הַדָּבָר הָאֶחָד מִמִּשְׁנֵהוּ – וְלָכֵן הָבָה נָא וְיָדַעְתָּ, כִּי לִי נָחוּץ עַתָּה מִכָּל הַדְּבָרִים הַדָּבָר הָאֶחָד.

אֲדַבְּרָה נָא דָבָר נָכוֹן בָּרֶגַע הַנָּכוֹן: הַאִם לֹא קָרָאתָ לִי לֶאֱכוֹל עִמְּךָ הַיּוֹם לֶחֶם? וּפֹה הִנֵּה רַבִּים עוֹד עִמָּנוּ אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ לָלֶכֶת בַּדָּרֶךְ. הֱאָמַרְתָּ לְהַאֲכִילֵנוּ רַק מִלִּים?

הִנֵּה הִרְבֵּיתֶם כֻּלְכֶם פֹּה לִמְאֹד לְהַזְכִּיר אֶת הַמֵּתִים בְּקֶרַח וְאֶת הַמֵּתִים בְּשֶׁטֶף מַיִם וְאֶת הַמֵּתִים בַּחֲנִיקָה וְאֶת כָּל יֶתֶר הַפְּגָעִים אֲשֶׁר לָאָדָם; וְאוּלָם אֶת פִּגְעִי אֲנִי לֹא הִזְכִּיר אִישׁ, אֲשֶׁר יֵשׁ כִּי יָמוּת אִישׁ בְּרָעָב – "

(כֹּה דִבֵּר נְבִיא הָאֱמֶת, וְכִשְׁמוֹעַ חַיּוֹת סָרַתּוּסְטְרָא אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּבָּהֵלְנָה מְאֹד וַתִּבְרַחְנָה עַל נַפְשָׁן, כִּי רָאוּ וְהִנֵּה כָל אֲשֶׁר לָקְטוּ כָל הַיּוֹם לֹא יִשְׁפּוֹק לְכַלְכֵּל אַף אֶת נְבִיא הָאֱמֶת הָאֶחָד הַזֶּה).

וּנְבִיא הָאֱמֶת הוֹסִיף: "וְנוֹסַף עַל זֶה גַּם הַצָּמָא. כִּי אָמְנָם שָׁמַעְתִּי פֹה הֲמוֹן מַיִם מְפַכִּים, כְּמוֹ דִבְרֵי חָכְמָה פִכּוּ וְהֵם רַבִּים מְאֹד וּבְלִי הֶרֶף, וְאוּלָם אָנֹכִי – הֲלֹא יַיִן חָפַצְתִּי!

לֹא כָל אִישׁ מִמֶּנּוּ הָיָה כְמוֹ סָרַתּוּסְטְרָא אִישׁ שׁוֹתֶה מַיִם מֵרֶחֶם, וְגַם לֹא טוֹבִים מַיִם לַעֲיֵפִים וְנֶחֱשָׁלִים; לָנוּ פֹּה יָאֲתָה יַיִן – כִּי רַק זֶה יִתֵּן לָנוּ מַרְפֵּא פִתְאֹם וּתְעָלָה כָרֶגַע!"

וַיְהִי בִהְיוֹת כָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ נְבִיא הָאֱמֶת יַיִן, וַיִּתְעוֹרֵר גַּם הַמֶּלֶךְ מִשְּׂמֹאל, אֲשֶׁר הֶחֱרִישׁ כָּל־הָעֵת, וַיְהִי עִם לִבּוֹ גַם הוּא לִפְתוֹחַ אֶת־פִּיו. אָז אָמַר: “לְיַיִן דָּאַגְנוּ אֱנַחְנוּ, אֲנִי וְאָחִי הַמֶּלֶךְ מִיָּמִין: יֵשׁ עִמָּנוּ יַיִן לְמַכְבִּיר – חֲמוֹר עָמוּס כֻּלּוֹ יַיִן. לֹא חָסַרְנוּ דָּבָר עוֹד בִּלְתִּי־אִם לָחֶם”.

וְסָרַתּוּסְטְרָא נָתַן בִּשְׂחוֹק קוֹלוֹ וַיִּקְרָא: "הֲגַם לֶחֶם? הִנֶּה רַק הַלֶּחֶם הוּא אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ לְבֹדְדִים. וְאוּלָם לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם, כִּי־אִם גַּם עַל שֵׂיוֹת טוֹבוֹת – וְשֵׂיוֹת יֵשׁ לִי פֹה שְׁתַּיִם:

אוֹתָן נִשְׁחוֹט פֹּה עַד־מְהֵרָה וְנָשִׂים עֲלֵיהֶן בְּשָׂמִים וְשֶׁמֶן מֹר, כִּי כָכָה אָהַבְתִּי. וְגַם שָׁרָשִׁים וּפְרִי מְגָדִים לֹא יַחְסְרוּ לָנוּ, אֲשֶׁר יִטְעֲמוּ לְחֵךְ כָּל לוֹקֵק וּמִשְׁתּוֹקֵק, וְגַם אֱגוֹזִים וְעוֹד חִידֹות רַבּוֹת לְפַצֵּחַ אוֹתָם.

כָּכָה נַעֲשֶׂה לָנוּ מִשְׁתֶּה בִּן־רֶגַע. וְאוּלָם מִי אִישׁ מִכֶּם אֲשֶׁר יִתְאַוֶּה לֶאֱכוֹל וְהָיְתָה עָלָיו לַעֲזוֹר עִמָּנוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הָעֲבוֹדָה, וְגַם הַמְּלָכִים יַעַזְרוּ נָא עִמָּנוּ. כִּי אַתֶּם דְּעוּ לָכֶם אֲשֶׁר בְּצֵל קוֹרַת סָרַתּוּסְטְרָא לֹא יֵעָצֵל גַּם מֶלֶךְ מִהְיוֹת טַבָּח".

וְהָעֵצָה אֲשֶׁר יָעַץ סָרַתּוּסְטְרָא הָיְתָה כְלֵב הָאֲנָשִׁים כֻּלָּם יַחְדָּו, וְרַק הֶעָנִי לִרְצוֹנוֹ מָאַס בְּבָשָׂר וּבְיַיִן וּבִבְשָׂמִים מֵאֱכֹל אוֹתָם, וּבְלָצוֹן קָרָא:

"שִׁמְעוּ נָא לִי אֶת הַסּוֹבֵא וְהַזּוֹלֵל הַזֶּה, אֶת סָרַתּוּסְטְרָא! הֲלָזֹאת יָבֹאוּ בְנֵי הָאָדָם אֶל הַמְּעָרוֹת וְאֶל רָאשֵׁי הָרִים לְבַעֲבוּר אֱכֹל מִשְׁתִּים אֲשֶׁר כָּאֵלֶּה?

אָכֵן הֱבִינוֹתִי הַפַּעַם אֶת־אֲשֶׁר הוֹרָנוּ לְפָנִים סָרַתּוּסְטְרָא זֶה בְאָמְרוֹ: “בָּרוּךְ הָעֹנִי הַקָּטָן!” וְעַל מָה אָמַר לְהַעֲבִיר אֶת הָעֲנִיִּם מִן הָעוֹלָם".

וְסָרַתּוּסְטְרָא עָנָה אוֹתוֹ: "רְאֵה חַיִּים עַל־פִּי דַרְכְּךָ וֶהֱיֵה שָׂמֵחַ כָּמוֹנִי! הֱיֵה נֶאֱמָן לְחָקְךָ, אַתָּה הַנֶּחְמָד, טְחוֹן אֶת גַּרְגְּרֶיךָ וּשְׁתֵה אֶת מֵימֶיךָ וְהַלֵּל אֶת מַאֲכָלֶיךָ – וְלוּ רַק יִתְּנוּ שִׂמְחָה בְלִבֶּךָ!

חֹק אֲנִי רַק לָאֵלֶּה אֲשֶׁר כָּמֹנִי וְאֵינֶנִּי חֹק לַכֹּל. וְאוּלָם מִי אִישׁ אֲשֶׁר יַחְפּוֹץ לִהְיוֹת כָּמוֹנִי, שׂוּמָה עָלָיו לִהְיוֹת חֲזַק עֲצָמוֹת וְקַל בְּרַגְלָיו –

וְשָׂמֵחַ לִקְרַאת מִלְחָמָה וְלִקְרַאת מִשְׁתֶּה וְלֹא הוֹלֵךְ קְדוֹרָנִית וְלֹא יוֹסֵף בַּעַל חֲלוֹמוֹת וְנָכוֹן לִקְרַאת כָּל־קָשֶׁה כְּהוֹלֵךְ לִקְרַאת חַג וְכֻלּוֹ בָרִיא וְעָצוּם.

כָּל חֵלֶק נִבְחָר לִי הוּא וְלַאֲנָשַׁי – וְאִם לֹא יִתְנוּהוּ לָנוּ וּלְקַחְנוּהוּ בְחָזְקָה: אֶת מִבְחַר כָּל־נֵתַח, אֶת מִבְחַר תֹּאַר הַשָּׁמַיִם, אֶת מִבְחַר כָּל־רַעְיוֹן חָזָק וְאֶת מִבְחַר כָּל־אִשָּׁה יָפָה!" –

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא, וְהַמֶּלֶך מִיָּמִין עָנָה: "אָכֵן נִפְלָא הַדָּבָר הַזֶּה! מִי שָׁמַע מֵעוֹדוֹ דְּבָרִים אֲשֶׁר כָּאֵלֶּה מִפִּי חָכָם?

חַי אֲנִי אִם לֹא זֶה הַפֶּלֶא אֲשֶׁר בְּאִישׁ חָכָם, כִּי יֵשׁ לוֹ מִלְבַד כָּל־מַעֲלוֹת רוּחוֹ גַם חָכְמָה וְהוּא אֵינֶנּוּ חֲמוֹר".

כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ מִיָּמִין וַיִּשְׁתָּאֶה, וְהַחֲמוֹר שָׁמַע אֶת דְּבָרָיו וְהוּא מִתְמַרְמֵר וְגֹעֶה: “יְ־הִי”. וְזֶה הָיָה רֵאשִׁית הַמִּשְׁתֶּה הַגָּדוֹל אֲשֶׁר יִקְרְאוּ לוֹ

בְסִפְרֵי דִבְרֵי הַיָּמִים בְּשֵׁם “לֶחֶם הָעֶרֶב”, וּבִהְיוֹת הַמִּשְׁתֶּה לֹא דִבְּרוּ דָבָר זוּלָתִי עַל הָאָדָם הַנַּעֲלֶה.

עַל הָאָדָם הַנַּעֲלֶה

א

כִּי בָאתִי אֶל בְּנֵי הָאָדָם בַּפַעַם הָרִאשֹׁנָה, אָז עָשִׂיתִי אֶת סִכְלוּת הַבֹּדְדִים, זֹאת הַסִּכְלוּת הַגְּדוֹלָה, אֲשֶׁר יָרֹד יָרַדְתִּי אֶל הַשּׁוּק.

וַאֲנִי בְדַבְּרִי אֶל כֹּל לֹא דִבַּרְתִּי אֶל אִישׁ, וְלָכֵן בְּבֹא הָעֶרֶב וַיִּהְיוּ מְרַקְּדֵי עַל פִּי חֲבָלִים חֲבֵרַי וְנִבְלוֹת פְּגָרִים; וַאֲנִי גַם אֲנִי כִמְעַט הָיִיתִי לְנִבְלַת פֶּגֶר.

אָכֵן בִּהְיוֹת הַבֹּקֶר יוֹם שֵׁנִי וַתָּבֹא בִי אֱמֶת חֲדָשָׁה. אָז לָמַדְתִּי לְדַבֵּר לֵאמֹר: מַה־לִּי וְלַשּׁוּק וְלָאֲסַפְסוּף וְלֶהָמוֹן וְלִשְׁאוֹן הָמוֹן וּלְאָזְנֵי הָמוֹן אֲרֻכּוֹת!"

וְאַתֶּם בְּנֵי אָדָם הַנַּעֲלִים לִמְדוּ נָא מִמֶּנִּי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה: בַּשּׁוּק אֵין אִישׁ אֲשֶׁר יַאֲמִין בִּבְנֵי אָדָם נַעֲלִים. אִם חֲפַצְתֶּם לְדַבֵּר שָּם, לְכוּ וְדַבְּרוּ – וְאוּלָם הֶהָמוֹן יִקְרוֹץ בְּעֵינָיו וְיֹאמַר: “מִשְׁפָּט אֶחָד לְכֻלָּנוּ”.

“הַאַתֶּם בְּנֵי אָדָם הַנַּעֲלִים?” – כֹּה יְדַבֵּר הֶהָמוֹן וַאֲלֵיכֶם יִקְרוֹץ – אֵין בְּנֵי אָדָם נַעֲלִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה! רַק מִשְׁפָּט אֶחָד לָנוּ, הָאָדָם הוּא אָדָם; לִפְנֵי אֱלֹהִים – מִשְׁפָּט אֶחָד לְכֻלָּנוּ!"

לִפְנֵי אֱלֹהִים – וְאוּלָם מֵת הָאֱלֹהִים הַזֶּה, וְלִפְנֵי הֶהָמוֹן אַל נָא יִהְיֶה מִשְׁפָּט אֶחָד לְכֻלָּנוּ. חִדְלוּ לָכֶם, אַתֶּם בְּנֵי אָדָם הַנַּעֲלִים, מִן הַשּׁוּק!

ב

לִפְנֵי אֱלֹהִים – וְאוּלָם מֵת הָאֱלֹהִים הַזֶּה! הָאֱלֹהִים הַזֶּה, אַתֶּם בְּנֵי הָאָדָם הַנַּעֲלִים, הָיָה הַגָּדוֹל מִכָּל אָסוֹן אֲשֶׁר לְנֶגֶד פְּנֵיכֶם.

וּמֵאָז שָׁכְבוֹ בַקֶּבֶר שַׁבְתֶּם וְקַמְתֶּם לִתְחִיָּה. רַק עַתָּה בֹא יָבוֹא מוֹעֵד הַצָּהֳרַיִם הַגָּדוֹל וְרַק עַתָּה קוֹם יָקוּם הָאָדָם הַנַּעֲלֶה וְהָיָה – לְאָדוֹן.

אִם הֱבִינוֹתֶם אַחַי אֶת הַמִּלָּה הַזֹּאת? רְאוּ הִנֵּה נִבְהַלְתֶּם – הֶאָחַז לִבְּכֶם פַּלָּצוּת? אִם תְּהוֹם פָּעֲרָה לֹעַ לָכֶם? אִם כֶּלֶב הַשְּׁאוֹל פָּעַר אֶת־פִּיו לַחֲרוֹץ לָכֶם לְשׁוֹנוֹ?

הָבוּ נָא, עֲלוּ נָא, אַתֶּם בְּנֵי אָדָם הַנַּעֲלִים! רַק עַתָּה יָחוּל הָהָר וְיָלַד אֶת עֲתִידוֹת הָאָדָם. מֵת הָאֱלֹהִים. וְעַתָּה חָפַצְנוּ אֲנַחְנוּ – כִּי יִחְיֶה הָאָדָם הָעֶלְיוֹן!

ג

שָׁאֹל יִשְׁאֲלוּ הַדֹּאֲגִים לְיוֹם מָחָר: “אֵיךְ זֶה יִתְיַצָּב הָאָדָם וְיַעֲמוֹד לְדֹרוֹת?” וְאוּלָם סָרַתּוּסְטְרָא הוּא הָאֶחָד וְהָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר יִשְׁאַל: "אֵיךְ זֶה נָעֹז עַל הָאָדָם כִּי הִכָּחֵד יִכָּחֵד?

הָאָדָם הָעֶלְיוֹן קָרוֹב לִלְבָבִי; זֶה לִי רֵאשִׁית וְאֶחָד – וְלֹא הָאָדָם; לֹא הַקָּרוֹב לִי וְלֹא הֶעָנִי מִכֹּל וְלֹא הַכֹּאֵב מִכֹּל וְלֹא הַנִּבְחָר מִכֹּל.

הוֹי אַחַי! אֵת אֲשֶׁר אָהַבְתִּי בָאָדָם, הֲלֹא זֶה אֲשֶׁר הוּא עָשׂוּי מַעֲבָר וְעָשׂוּי לִשְׁקוֹע, וְגַם בָּכֶם מָצָאתִי הַרְבֵּה אֲשֶׁר יִתְּנֵנִי לְאַהֲבָה וּלְקַוּוֹת.

אֲשֶׁר בָּזֹה בְזִיתֶם, אַתֶּם בְּנֵי אָדָם הַנַּעֲלִים, וְנָתַן אוֹתִי זֶה לְקַוּוֹת. הַבָּזִים הַגְּדוֹלִים הֲלֹא הֵמָּה הַמְכַבְּדִים הַגְּדוֹלִים.

אֲשֶׁר נוֹאָשׁ נוֹאַשְׁתֶּם, וְהָיָה גַם זֶה בָּכֶם דָּבָר לְכַבֵּד אוֹתוֹ הַרְבֵּה. כִּי לֹא לְמַדְתֶּם לִהְיוֹת שִׁפְלֵי בֶרֶךְ; לֹא לְמַדְתֶּם אֶת הֶעָרְמוֹת הַקְּטַנּוֹת.

כִּי הִנֵּה כַיּוֹם הַזֶּה הָיוּ הָאֲנָשִׁים הַקְּטַנִּים לַאֲדוֹנֵי הַמָּקוֹם: כֻּלָּם יַטִּיפוּ לְשִפְלָה וְלַעֲנָוָה וּלְעָרְמָה וְלִיגִיעַ כַּפַּיִם וּלְרַחֲשֵׁי חֲנִינָה וּלְכָל “עוֹד יָבוֹא” הָאָרוֹךְ אֲשֶׁר לַצְּדָקוֹת הַקְּטַנּוֹת.

כָּל־אֲשֶׁר דַּרְכּוֹ דֶרֶךְ־נָשִׁים, כָּל־אֲשֶׁר שָׁרְשׁוֹ שֹׁרֶש עֲבָדִים, וְיוֹתֵר מִכֻּלָּם זֶה הָעֵרֶב הָרַב אֲשֶׁר לָאֲסַפְסוּף: כָּל־אֵלֶּה חֲפֵצִים כַּיּוֹם הַזֶּה לִהְיוֹת לַאֲדוֹנֵי כָל גּוֹרַל הָאָדָם – הוֹי גֹּעַל! גֹּעַל! גֹּעַל!

כָּל־אֵלֶּה שֹׁאֲלִים עֶרֶב וּבֹקֶר וְצָהֲרַיִם וְלֹא יִיעָפוּ לֵאמֹר: “אֵי זֶה הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יַאֲרִיךְ הָאָדָם לִחְיוֹת שִׁבְעָתַיִם כָּכָה וְעַל־נְקַלָּה וּבִנְעִימוֹת?” בָּזֹאת – הָיוּ לַאֲדוֹנֵי הַיּוֹם.

אֵת אֲדוֹנֵי הַיּוֹם הָאֵלֶּה הַכְרִיעוּ נָא לִי, אַחַי, עַד הִכָּחֲדָם; הָאֲנָשִׁים הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה הֵם הֵמָּה הַגְּדוֹלָה מִכָּל שׁוֹאָה אֲשֶׁר נֶגֶד פְּנֵי הָאָדָם הָעֶלְיוֹן!

אֶת הַצְּדָקוֹת הַקְּטַנּוֹת הַכְרִיעוּ נָא לִי, אַתֶּם בְּנֵי אָדָם הַנַּעֲלִים, וְאֶת הֶעָרְמוֹת הַקְּטַנּוֹת וְאֶת הַחֲנִינוֹת כְּגַרְגַּר חוֹל וְאֶת הֲמִית הַנְּמָלִים הָרוֹמְשׂוֹת וְאֶת הָרֹךְ עַד לְחֻמְלָה וְאֶת “אשֶׁר הָרַבִּים” –!

נִבְחָר לָכֶם שִׁבְעָתַיִם הִוָּאֵשׁ מֵהִכָּנֵעַ. אָכֵן אֲהַבְתִּיכֶם, אַתֶּם בְּנֵי אָדָם הַנַּעֲלִים, עֵקֶב אֲשֶׁר כַּיּוֹם הַזֶּה לֹא יְדַעְתֶּם לִחְיוֹת. הִנֵּה כָכָה אַתֶּם חַיִּים – אֶת מִבְחַר הַחַיִים!

ד

הֲיֵשׁ לָכֶם גְּבוּרָה? אִם לִבְּכֶם בָּכֶם אַמִּיץ? לֹא גְבוּרָה לְעֵינֵי עֵדִים, כִּי־אִם גְּבוּרַת בֹּדְדִים וּגְבוּרַת נְשָׁרִים, אֲשֶׁר גַּם אֱלֹהִים לֹא יָשִׂים עוֹד אֵלֶיהָ לֵב?

לִנְשָׁמוֹת קָרוֹת וּלְבִכְרֵי מִדְבָּר וּלְעִוְּרִים וּלְשִׁכּוֹרִים לֹא נִקְרָא אַמִּיצֵי לֵב. נָתוּן לֵב רַק לָאִישׁ אֲשֶׁר יִרְאָה לוֹ וּמִתְאַמֵּץ לְהַכְרִיעַ אֶת יִרְאָתוֹ; רַק הָרֹאֶה אֶת הַתְּהוֹם וְאֶת גַּאֲוָתוֹ לֹא יִזְנַח.

רַק הָרֹאֶה אֶת הַתְּהוֹם וְעֵינָיו עֵינֵי נְשָׁרִים – רַק הַתֹּפֵשׂ אֶת הַתְּהוֹם בְּצִפָּרְנֵי נֶשֶׁר, לוֹ נָתוּן אֹמֶץ לֵב. – – –

ה

“רַע הָאָדָם”– כָּכָה דִבְּרוּ אֵלַי כָּל הַחֲכָמִים, לְבַעֲבוּר נַחֲמֵנִי. הָהּ לוּ רַק אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר כַּיּוֹם הַזֶּה! כִּי הָרָע הֲלֹא זֶה מִבְחַר כֹּחַ הָאָדָם.

“שׂוּמָה עַל הָאָדָם לָלֶכֶת הָלוֹךְ וְטוֹב, הָלוֹךְ וָרָע” – כָּכָה לִמַּדְתִּי אָנֹכִי. דָּרוּשׁ הָרָע לְטוֹבַת הָאָדָם.

אוּלַי הָאִישׁ הַמַּטִּיף אֲשֶׁר הָיָה פַעַם לָאֲנָשִׁים הַקְּטַנִּים טוֹב עָשָׂה כִּי נָשָׂא וְכִי סָבַל אֶת עֲוֹן הָאָדָם – וְאוּלָם אָנֹכִי פֹה שָׂמֵחַ עַל הֶעֲוֹן הַגָּדוֹל, כִּי הוּא לִי הַנֶּחָמָה הַגְּדוֹלָה. –

וְאוּלָם לֹא עַל אָזְנַיִם אֲרֻכּוֹת יֵאָמְרוּ דְבָרִים כָּאֵלֶּה. לֹא כָל מִלָּה יָאֲתָה לְכָל־פֶּה. דְּבָרִים רְחוֹקִים וְנִבְחָרִים הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יִשְׁלְטוּ בָהֶם טַלְפֵּי הַצֹּאן!

 

ו

הַחֲשַׁבְתֶּם, בְּנֵי אָדָם הַנַּעֲלִים, כִּי בָאתִי לְמַעַן הֵיטִיב אֶת־אֲשֶׁר הֲרֵעוֹתֶם אַתֶּם?

אוֹ כִּי זֶה חֶפְצִי לְרַפֵּד לָכֶם יָצוּעַ, אַתֶּם הַכֹּאֲבִים, לְמַעַן תִּשְׁכְּבוּ לִרְוָחָה? אוֹ כִּי מִשְׁעוֹלִים חֲדָשִׁים וְקַלִּים אַרְאֶה אֶתְכֶם, אַתֶּם הַנָּעִים וְהַנָּדִים, אַתֶּם הַתּוֹעִים, אַתֶּם הַנְּלוֹזִים בַּדֶּרֶךְ?

לֹא, לֹא וְשָׁלשׁ פְּעָמִים לֹא! עוֹד רַבִּים וְטוֹבִים מִכֶּם לְעֵינֵיכֶם יֵלְכוּ הָלֹךְ וְאָבֹד – כִּי עוֹד רָעוֹת וְקָשׁוֹת שִׁבְעָתַיִם תִּקְרֶינָה אֶתְכֶם הָלֹךְ וְהוֹסֵף. רַק כָּכָה –

– רַק כָּכָה יִצְמַח הָאָדָם וְיַעֲלֶה לְמַעֲלָה, אֲשֶׁר שָׁם יִפְגָּעֵהוּ הַבָּרָק וִיפַצְפְּצֵהוּ, כִּי יִהְיֶה לְמַעְלָה דַיּוֹ לְמַעַן הַבָּרָק!

אֶל הַמְּעַט, אֶל הַמְּאֻחָר וְאֶל הָרָחוֹק אֶשָּׂא אֶת לִבִּי וְאֶת תְּשׁוּקָתִי: מַה לִּי וּלְצָרַתְכֶם הַקְּטַנָּה וְהָרַבָּה וְהַקְּצָרָה!

לֹא כְאַבְתֶּם עוֹד דַּיֵּכֶם! בִּכְאַבְכֶם כְּאַבְתֶּם רַק לְנַפְשְׁכֶם וְלֹא אֶל הָאָדָם. אָמְנָם מְכַזְּבִים תִּהְיוּ אִם תַּגִּידוּ אַחֶרֶת! אִישׁ מִכֶּם לֹא כָאַב עוֹד אֶל־כָּל אֲשֶׁר כָּאַבְתִּי אֲנִי. –

ז

לֹא יִשְׁפּוֹק לִי אֲשֶׁר הַבָּרָק לֹא יָרֵעַ עוֹד. לֹא הַצִּדָּה אַט אוֹתוֹ לְמַעַן יַעֲבוֹר. כִּי־אִם יִלְמַד־נָא לַעֲבוֹד אֶת עֲבוֹדָתוֹ – לְמַעֲנִי.

וֶזה־כְבָר מִתְקַבֶּצֶת בִּי חָכְמָתִי כְמוֹ עָב וְהִיא הוֹלֶכֶת הָלֹךְ וְקָדֹר, הָלֹךְ וְהַחֲרִישׁ. כָּכָה תַעֲשֶׂה כָּל־חָכְמָה אֲשֶׁר תֹּאמַר לְהוֹלִיד בְּרָקִים בְּבֹא עֵת לָהּ. –

לֹא חָפַצְתִּי לִהְיוֹת אוֹר לִבְנֵי אָדָם אֲשֶׁר כַּיּוֹם הַזֶּה וְלִהְיוֹת נִקְרָא בְּפִיהֶם אוֹר. אוֹתָם – חָפַצְתִּי לְהַכּוֹת בְּסַנְוֵרִים. עוּרָה הַבָּרָק אֲשֶׁר לְחָכְמָתִי! נַקֵּר לָהֶם אֶת עֵינֵיהֶם!

ח

אַל נָא תְבַקְּשׁוּ דָבָר אֲשֶׁר מִמַּעַל לִיכָלְתְּכֶם: תַּרְמִית רָעָה הִיא לִבְנֵי אָדָם כִּי יְבַקְּשׁוּ מִמַּעַל לִיכָלְתָּם.

וְאַף כִּי בְשָׁאֲלָם דְּבָרִים גְּדוֹלִים! כָּל עֹשֵׂי כֶסֶף רְמִיָּה וְכָל הַמִּתְחַפְּשִׂים הַנְּעִימִים הָאֵלֶּה רַק מְנִיאִים אֶת־לֵב הָעָם מֵהַאֲמִין עוֹד בִּדְבָרִים גְּדוֹלִים: –

עַד כִּי בְּאַחֲרִיתָם יִהְיוּ לְאַנְשֵׁי רְמִיָּה גַם לְנַפְשָׁם הֵמָּה וְלִנְלוֹזֵי עֵינַיִם וְלַאֲכוּלֵי תוֹלַעַת כְּסוּיֵי טִיחַ וְלַעֲטוּפֵי אַדְרוֹת מִלִּים חֲזָקוֹת אֲשֶׁר לַצְּדָקוֹת הַתְּלוּיוֹת אֶל־פְּנֵי חוּץ וַאֲשֶׁר לְמִפְעָלִים מְלֵאֵי שָׁוְא וְנֹגַהּ לָהֶם.

הִזָּהֲרוּ נָא עַל־כָּל־זֶּה לְנַפְשְׁכֶם, אַתֶּם בְּנֵי אָדָם הַנַּעֲלִים! אֵין דָּבָר יָקָר בַּיָּמִים הָאֵלֶּה וְרָחוֹק לִמְצֹא מִנִּקְיוֹן לֵב.

הַאִם לֹא יוֹם הָאֲסַפְסוּף הַיּוֹם הַזֶּה? וְהָאֲסַפְסוּף לֹא יָדַע מֵעוֹדוֹ מַה־גָּדוֹל וּמַה־קָּטֹן, מַה־יָּשָׁר וּמַה־נֶּאֱמָן; מְעֻקָּל הוּא בְתָם־לִבּוֹ וְנֵצַח יְכַזֵּב.

ט

חִסְרֵי אֱמוּנָה הֱיוּ נָא כַיּוֹם הַזֶּה, אַתֶּם בְּנֵי אָדָם הַנַּעֲלִים, אַתֶּם הַנִּלְבָּבִים! וְאֶת מִשְפְּטֵיכֶם וּמוֹפְתֵיכֶם הַסְתִּירוּ בְלִבְּכֶם! הַיּוֹם הַזֶּה יוֹם הוּא לָאֲסַפְסוּף.

אֶת אֲשֶׁר לָמַד הָאֲסַפְסוּף לְפָנִים לְהַאֲמִין בְּאֵין מִשְׁפָּטִים וּמוֹפְתִים, מִי זֶה יָכֹל לָבֹא עַתָּה בְמִשְׁפָּטִים וּבְמוֹפְתִים לְבַעֲבוּר הַפִּילוֹ?

וּבַשּׁוּק יוֹכִיחוּ עַתָּה רַק בִּרְמִיזוֹת וּבִקְרִיצוֹת עַיִן. בּרָב־מִשְׁפָּטִים וּבְרָב־מוֹפְתִים יֵהָפֵךְ אֲסַפְסוּף וְהָיָה לַחֲדַל־אֱמוּנָה.

וְאִם יֵשׁ אֲשֶׁר תָּעֹז לִפְעָמִים מְעַט אֱמֶת, אָז יְהִי נָא לָכֶם הַשֶּׂפֶק כְּבָרִאשׁוֹנָה וְאַל תַּאֲמִינוּ וְשַׁאֲלוּ: “מַה מִשְׁפַּט הַשְּׁגִיאָה כִּי כָכָה נִלְחֲמָה לָהּ?”

וְגַם מִן הַמְּלֻמָּדִים הִזָּהֲרוּ לְנַפְשְׁכֶם! שׂנְאִים הֵם לָכֶם, כִּי עֲקָרִים הֵמָּה. עֵינַיִם קָרוֹת וִיבֵשׁוֹת לָהֶם: כָּל עוֹף כָּנָף שׁוֹכֵב לְעֵינֵיהֶם מוּסַר נוֹצָתוֹ.

וְהֵמָּה מִתְפָּאֲרִים כִּי שַׁקֵּר לֹא יְשַׁקֵּרוּ – וְאוּלָם אֵין־אוֹנִים לְשַׁקֵּר אֵינֶנּוּ אַהֲבָה לָאֱמֶת. הִשָּׁמְרוּ לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם!

חֶסֶר קַדַּחַת אֵינֶנּוּ דַעַת! לֹא אַאֲמִין לָרוּחוֹת אֲשֶׁר מָלְאוּ קִפָּאוֹן. מִי אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ לְכַזֵּב, אֵינֶנּוּ יוֹדֵע מָה אֱמֶת.

י

אִם חֲפַצְתֶּם הִתְנַשֵּׂא, תִּהְיֶינָה נָא רַגְלֵיכֶם לָכֶם לְעֵזֶר! אַל נָא תִתְּנוּ לִנְשׂא אֶתְכֶם וְאַל נָא תֵשְׁבוּ עַל כִּתְפֵי זָרִים וְעַל רָאשֵׁי קָדְקֳדֵי זָרִים!

אֲבָל אַתָּה הַאִם לֹא עַל סוּס עָלִיתָ? אִם לֹא חִישׁ וְקַל אַתָּה רוֹכֵב רָכֹב וְעָלֹה אֶל מַטְּרָתֶךָ? – יְהִי כִדְבָרֶיךָ, רֵעִי! וְאוּלָם רַגְלֶךָ הַפִּסַּחַת הֲלֹא גַם הִיא יֶשְׁנָהּ עִמְּךָ פֹּה עַל פְּנֵי הַסּוּס כָּמוֹךָ!

וּבְבֹאֲךָ אֶל מַטְּרָתְךָ וּבְרִדְתְּךָ מֵעַל סוּסְךָ וְאַתָּה עוֹמֵד עַל מְרוֹם גָּבְהֲךָ, אַתָּה הָאָדָם הַנַּעֲלֶה, וְרָאִיתָ פִּתְאֹם כִּי כּוֹשֵׁל אַתָּה!

יא

אַתֶּם הַבֹּרְאִים, אַתֶּם בְּנֵי אָדָם הַנַּעֲלִים! הֲלֹא רַק בִּגְלַל הַיֶּלֶד אֲשֶׁר בְּתוֹךְ בִּטְנָהּ הָרָה הָאִשָּׁה.

וְאַתֶּם אַל נָא תִתְּנוּ לְהַשִּׁיא אֶתְכֶם וּלְפַתּוֹת אֶתְכֶם! כִּי מִי אֵפֹא קְרוֹבְכֶם הַקָּרוֹב לָכֶם מִכָּל? וְגַם אִם עָשׂה תַעֲשׂוּ דָבָר לְמַעַן רֵעֲכֶם “הַקָּרוֹב לָכֶם”, לֹא תִבְרְאוּ לְמַעֲנוֹ דָבָר!

שִׁכְחוּ נָא לִי אֶת־כָּל “לְמַעַן”, אַתֶּם הַבֹּרְאִים! הִנֵּה צִדְקַתְכֶם הִיא הַדּוֹרֶשֶׁת מֵעִמְּכֶם אֲשֶׁר לֹא תַעֲשׂוּ דָבָר “לְמַעַן” וּ“בִגְלַל” וְ“יַעַן” – לַמִּלִּים הַקְּטַנּוֹת הַמְּלֵאוֹת רְמִיָּה אִטְמוּ נָא אָזְנֵיכֶם.

זֶה “לְמַעַן הָרֵעַ הַקָּרוֹב” אֵינֶנּוּ בִלְתִּי־אִם צִדְקַת הָאֲנָשִׁים הַקְּטַנִּים; בְּפִיהֶם תִּמְצְאוּ תָמִיד “זֶה בְּעַד זֶה” וְ“כַף רוֹחֶצֶת כָּף” – וְאוּלָם אֵין לָהֶם צְדָקָה וְלֹא כֹּחַ לְתוֹעַלְתְּכֶם לְנַפְשְׁכֶם אַתֶּם!

וּבְתוֹעַלְתְּכֶם לְנַפְשְׁכֶם אַתֶּם, אַתֶּם הַבֹּרְאִים, צְפוּנָה כָל הַהִשְׁתַּמְרוּת וְכָל שִׂימַת הַלֵּב אֲשֶׁר לֶהָרָה! הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא רָאָה עוֹד אִישׁ בְּעֵינָיו, זֶה הַפְּרִי בְעוֹדוֹ בַבֶּטֶן, הֲלֹא הוּא הַשּׁוֹמֵר וְחוֹנֵן וּמְכַלְכֵּל אֶת־כָּל אַהֲבַתְכֶם!

וּבִמְקוֹם שָׁם כָּל אַהֲבַתְכֶם, בִּמְקוֹם הַיֶּלֶד, שָׁם גַּם כָּל צִדְקַתְכֶם! מִפְעַלְכֶם וּרְצוֹנְכֶם הוּא הוּא רֵעֲכֶם הַקָּרוֹב לָכֶם מִכָּל קָרוֹב; אַל נָא תִתְּנוּ לְהַשִּׁיא אֶתְכֵם בְּעֶרְכֵּי רְמִיָּה!

יב

אַתֶּם הַבֹּרְאִים, וְאַתֶּם בְּנֵי אָדָם הַנַּעֲלִים! מִי נֶפֶשׁ אֲשֶׁר עָלֶיהָ לָלֶדֶת, הֲלֹא תֶחֱלֶה, וּמִי אֲשֶׁר יָלְדָה, הֲלֹא תִטְמָא.

שַׁאֲלוּ אֶת הַנָּשִׁים: אֵין אִשָּׁה יוֹלֶדֶת, יַעַן כִּי תַעֲנֻגּוֹת הִיא לָהּ. רַק הַמַּכְאוֹב פּוֹתֵחַ פֶּה לְתַרְנְגֹלוֹת וּלִמְשׁוֹרְרִים כִּי צָעֹק יִצְעֲקוּ בַחֲבָלֵיהֶם.

אַתֶּם הַבֹּרְאִים! הֲלֹא רַבָּה בָכֶם הַטֻּמְאָה. וְלָכֵן שׂוּמָה עֲלֵיכֶם כִּי הָיֹה תִהְיוּ לְאִמּוֹת.

יֶלֶד חָדָשׁ יֻלָּד: מָה רַב הַסְּחִי אֲשֶׁר נוֹלָד עִמּוֹ יָחַד! הִבָּדְלוּ נָא, וּמִי אֲשֶׁר יָלַד, יָקוּם־נָא וְיִרְחַץ עַד־יִטְהָר!

יג

אַל נָא תַרְבּוּ הִצְטַדֵּק מִכְּפִי יְכָלְתְּכֶם, אַל נָא תִשְׁאֲלוּ מִנַּפְשְׁכֶם דָּבָר אֲשֶׁר נֶגֶד כָּל־הַנִּמְצָא!

לְכוּ נָא בְעִקְבוֹת הָרֶגֶל אֲשֶׁר גַּם צִדְקַת אֲבוֹתֵיכֶם כְּבָר דָּרְכָה בָהֶם! אֵיךְ זֶה תֹאמְרוּ לַעֲלוֹת לְמַעְלָה אִם לֹא יַעֲלֶה עִמְכֶם רְצוֹן אֲבוֹתֵיכֶם גַּם הוּא?

וְאוּלָם מִי אֲשֶׁר יַחְפּוֹץ לִהְיוֹת בְּכוֹר, רִאשׁוֹן לָרֶחֶם, יִשָּׁמֶר נָא אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה אַחֲרוֹן לָאַחֲרוֹנִים! וּבִמְקוֹם שָׁם פִּשְׁעֵי אֲבוֹתֵיכֶם, אַל נָא תְבַקְּשׁוּ לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים!

מִי אֲשֶׁר אֲבוֹתָיו רָעוּ נָשִׁים וְרָדְפוּ יֵינוֹת חֲזָקִים וַחֲזִירֵי יַעַר: מַה־בֶּצַע כִּי יִשְׁאַל מִנַּפְשׁוֹ הַצְנַע לֶכֶת?

הֲלֹא רַק לְסִכְלוּת תֵּחָשֵׁב לוֹ זֹאת! הֲלֹא רַב אִם אִישׁ כָּזֶה יִהְיֶה בַעַל רַק לְאִשָּׁה אַחַת אוֹ לִשְׁתַּיִם אוֹ לְשָׁלשׁ!

וְאִם גַּם יָקִים לוֹ בָתֵי נְזִירִים וְעַל דַּלְתוֹת בֵּיתוֹ יַחֲרוֹת: “פֹּה נָתִיב לַקָּדוֹשׁ” – וְאָמַרְתִּי אַחֲרֵי כָל־זֹאת: מַה־בֶּצַע בָּאֵלֶּה! הֲלֹא רַק סִכְלוּת הִיא!

וְאִם בֵּית־סֹהַר וּבֵית־מִקְלָט הֵקִים לְנַפְשׁוֹ – יְהִי הַשָּׁלוֹם עִמּוֹ! וְאוּלָם הַאֲמִין לֹא אַאֲמִין בָּזֶה.

בְּתוֹך הַבְּדִידָה יִצְמַח וְיָצִיץ רַק אֲשֶׁר הֵבִיא עִמּוֹ כָל־אִישׁ אֵלֶיהָ, וְגַם הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר בָּהּ. כִּי עַל כֵּן לֹא טוֹבָה לְרַבִּים הַבְּדִידָה.

הֲיֵשׁ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה דָבָר אֲשֶׁר נִמְאָס מִקָּדוֹשׁ בְּתוֹךְ מִדְבָּר? מִסָּבִיב לָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה רִקֵּד לֹא רַק הַשָּׂטָן – כִּי־אִם גַּם הַחֲזִיר.

יד

יְרֵאִים וְנִכְלָמִים וּכְבֵדִים, וּכְמוֹ נָמֵר אֲשֶׁר לֹא הִצְלִיחַ בְּקַפְּצוֹ עַל טַרְפּוֹ, כָּכָה רְאִיתִיכֶם פְּעָמִים רַבּוֹת, אַתֶּם בְּנֵי אָדָם הַנַּעֲלִים, בְּהִתְגַּנְּבְכֶם הַצִּדָּה. הֲלֹא רַק לֹא הִצְלַחְתֶּם פַּעַם אֶחָת בְּהַשְׁלִיכְכֶם גּוֹרַלְכֶם!

וְאוּלָם אַתֶּם, מַשְׁלִיכֵי הַקֻּבִּיּוֹת, מַה בֶּצַע בְּכָל־זֶה! אָכֵן לֹא לְמַדְתֶּם לְצַחֵק וּלְהִתְלוֹצֵץ, כְּכָל אֲשֶׁר יָאֲתָה לָאָדָם לְצַחֵק וּלְהִתְלוֹצֵץ! הַאֵין אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים פֹּה לְשֻׁלְחָן גָּדוֹל בְּמוֹשַׁב מְצַחֲקִים וְלֵצִים?

וְאִם יֵשׁ כִּי גָּדוֹל הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא הִצְלִיחַ בְּיֶדְכֶם – הַעַל זֹאת אֵפוֹא אַתֶּם אֲנָשִׁים לֹא יִצְלָחוּ? וְאִם הֱיִיתֶם אַתֶּם לְלֹא־יִצְלָחוּ – הַעַל זֹאת אֵפוֹא לֹא יִצְלַח הָאָדָם? וְאִם לֹא יִצְלַח הָאָדָם – הֲלֹא רַק טוֹבָה תְבוֹאֵנוּ בָּזֹאת! הֲלֹא רַק עָלֹה נַעֲלֶה!

טו

כְּכָל אֲשֶׁר נַעֲלֶה וּכְכָל אֲשֶׁר נִשְׂגָּב דָּבָר לְמִינוֹ, כֵּן יִמְעַט וְכֵן יִקְטַן לְהַצְלִיחַ. וְאַתֶּם בְּנֵי־אָדָם הַנַּעֲלִים, הַאֵין אַתֶּם כֻּלְכֶם פֹּה – אֲנָשִׁים לֹא יִצְלָחוּ?

שָׁלוֹם לָכֶם, מַה־בֶּצַע בְּכָל זֹאת! אָכֵן רַבִּים הַדְּבָרִים אֲשֶׁר עוֹד בֹּא יָבֹאוּ! לִמְדוּ נָא לְהִתְלוֹצֵץ בָּכֶם בְּנַפְשְׁכֶם כְּכָל־אֲשֶׁר יָאֲתָה לָאָדָם לְהִתְלוֹצֵץ!

מַה־יִפָּלֵא כִי הֱיִיתֶם לְלֹא־מַצְלִיחִים וּלְמַצְלִיחִים לְמֶחֱצָה, אַתֶּם הַשְּׁבוּרִים לְמֶחֱצָה! הַאִם לֹא יִפְרוֹץ וְלֹא יִגְעַשׁ בָּכֶם – עֲתִיד הָאָדָם?

הָרְחוֹקוֹת אֲשֶׁר לָאָדָם וַעֲמֻקּוֹתָיו וּמְרוֹמֵי כֹּכָבָיו וְכָל כֹּחוֹ הַכַּבִּיר: הַאִם כָּל־אֵלֶּה לֹא יִרְתְּחוּ יַחַד בְּתוֹךְ סִירְכֶם?

מַה־יִפָּלֵא כִי יֵשׁ אֲשֶׁר תִּשָׁבֵר אַחַת הַסִּירוֹת! לִמְדוּ נָא לְהִתְלוֹצֵץ בָּכֶם בְּנַפְשְׁכֶם כְּכָל־אֲשֶׁר יָאֲתָה לָאָדָם לְהִתְלוֹצֵץ! אָכֵן רַבִּים הַדְּבָרִים אֲשֶׁר עוֹד בֹּא יָבֹאוּ, אַתֶּם בְּנֵי־אָדָם הַנַּעֲלִים.

וְחַי אֲנִי, כִּי רַבִּים מֵהֶם כְּבָר הִצְלִיחוּ בְיָדֵנוּ! מָה עֲשִׁירָה אָדֲמָהָ הַזֹּאת בִּדְבָרִים טוֹבִים וּשְׁלֵמִים וּקְטַנִּים אֲשֶׁר הִצְלִיחוּ לָנוּ!

הַצִּיבוּ נָא מִסָּבִיב לָכֶם, אַתֶּם בְּנֵי־אָדָם הַנַּעֲלִים, דְּבָרִים טוֹבִים וּשְׁלֵמִים וּקְטַנִּים! זְהַב פִּרְיָם אֲשֶׁר בָּשֶׁל יְרַפֵּא אֶת הַלֵּב וְהַשָּׁלֵם יְלַמֵּד לְקַוּוֹת.

טז

מַה נֶּחְשָׁב עַד הַיּוֹם הַזֶּה לְגָדוֹל מִכָּל הַפְּשָׁעִים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה? הַאִם לֹא דְבַר הָאִישׁ אֲשֶׁר דִּבֵּר לֵאמֹר: “הוֹי לָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יְמַלְּאוּ פֹה שְׂחוֹק פִּיהֶם”?

אִם לֹא מָצָא סִבּוֹת דַּיּוֹ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה לְבַעֲבוּר יְמַלֵּא שְׂחוֹק פִּיו – כִּי אָז רַק לֹא הֵטִיב לְבַקֵּשׁ. גַּם יֶלֶד יִמְצָא פֹה סִבּוֹת דַּיּוֹ.

הָאִישׁ הַלָּז – לֹא אָהַב דַּיּוֹ; לוּלֵא הַדָּבָר הַזֶּה, כִּי־עַתָּה אָהֹב אָהַב גַּם אוֹתָנוּ הַנּוֹתְנִים בִּשְׂחוֹק פִּיהֶם! וְאוּלָם הָאִישׁ הַזֶּה שָׂנֵא אוֹתָנוּ וַיְחָרְפֵנוּ וַיְקַלְּלֵנוּ בִילָלוֹת וּבְפִיק שִׁנַּיִם.

הַאֵין עֵצָה אַחֶרֶת לְאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יֶאֱהַב בִּלְתִּי־אִם לְקַלֵּל כָּרֶגַע? הַדָּבָר הַזֶּה עֵד לִי כִּי טַעֲמוֹ הָיָה רָע. אֲבָל הֲלֹא כַדָּבָר הַזֶּה עָשׂה עָשָׂה זֶה הָאֵיתָן! מִן הָאֲסַפְסֻף עָלָה.

וְהוּא בְנַפְשׁוֹ לֹא אָהַב דַּיּוֹ – לוּלֵא הַדָּבָר הַזֶּה, כִּי־עַתָּה הִמְעִיט לְהִתְקַצֵּף עַל־דְּבַר אֲשֶׁר לֹא אָהֲבוּ אוֹתוֹ. כָּל אַהֲבָה גְדוֹלָה אֵינֶנָּה שֹׁאֶלֶת אַהֲבָה: – שֹׁאֶלֶת הִיא יוֹתֵר.

שְׂטוּ מֵעַל אֲנָשִׁים אֵיתָנִים כָּאֵלֶּה! רַק דֶּרֶךְ רָעָה וְחֹלָה הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת, דֶּרֶךְ הָאֲסַפְסֻף הִיא: מַבִּיטִים הֵמָּה בְרָעָה עַל הַחַיִּים! עַיִן רָעָה לָהֶם אֲשֶׁר רָעָה בָאֲדָמָה הַזֹּאת.

שְׂטוּ מֵעַל אֲנָשִׁים אֵיתָנִים כָּאֵלֶּה! רַגְלַיִם כְּבֵדוֹת לָהֶם וּלְבָבוֹת קוֹדְרִים: – אֵין הֵמָּה יוֹדְעִים לְרַקֵּד, וְאֵיךְ זֶה תֵקַל לָאֲנַשִׁים כָּאֵלֶּה הָאֲדָמָה!

יז

בְּאָרְחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת בָּאִים כָּל הָעִנְיָנִים וּקְרֵבִים אֶל מַטָּרָתָם. כְּמוֹ חֲתוּלִים יָכֹפוּ אֶת־גַּבָּם, יֶהֱמוּ בְנַפְשָׁם מִפְּנֵי אָשְׁרָם הַקָּרוֹב – כָּל הָעִנְיָנִים הַטּוֹבִים נוֹתְנִים בִּשְׂחוֹק פִּיהֶם.

צַעֲדֵי אִישׁ מַגִּידִים לַכֹּל, אִם כְּבָר צוֹעֵד הוּא בְּמַסְלוּלוֹ שֶׁלוֹ: הָבוּ וּרְאוּ אוֹתִי בְלֶכְתִּי! וְאוּלָם מִי אֲשֶׁר יִקְרַב אֶל מַטָּרָתוֹ הֲלֹא רַקֵּד יְרַקֵּד.

חַי אֲנִי כִי לֹא הָיִיתִי לְמַצֵּבָה וְכִי אֵינֶנִּי עוֹמֵד פֹּה מֻקְשֶׁה וְקֵהֶה וְכָבֵד כְּמוֹ עַמּוּד; אָהַבְתִּי מְרוּצַת חִפָּזוֹן.

וְאִם יֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה גַם בֹּץ וְיָגוֹן עָב, הֲלֹא הָאִישׁ אֲשֶׁר רַגְלָיו קַלּוֹת יָרוּץ עַל פְּנֵי טִיט וְהָלְאָה וִירַקֵּד כִּמְרַקֵּד עַל פְּנֵי קֶרַח חָלָק.

שְׂאוּ אֶת לִבְּכֶם לַמָּרוֹם אַחַי! לְמַעְלָה שְׂאוּ! וְגַם אֶת הָרַגְלַיִם אַל נָא תִשְׁכָּחוּ! שְׂאוּ גַם אֶת רַגְלֵיכֶם, אַתֶּם הַמְּרַקְּדִים הַחֲרוּצִים, וְעוֹד שִׁבְעָתַיִם כָּכָה: גַּם עַל־פְּנֵי קָדְקֹד רֹאשְׁכֶם עִמְדוּ נָא!

יח

וַעֲטֶרֶת מְשַׂחֲקִים זֹאת עֲטֶרֶת זֵר שׁשָׁנִים הִיא: בְּעֶצֶם יָדִי עִטַּרְתִּיהָ לִי לְרֹאשִׁי, בְּמוֹ פִי אָמַרְתִּי כִּי קָדוֹשׁ שְׂחוֹק פִּי. לֹא מָצָאתִי לִי אִישׁ שֵׁנִי גִבּוֹר דַּיּוֹ לַדָּבָר הַזֶּה.

סָרַתּוּסְטְרָא הַמְּרַקֵּד, סָרַתּוּסְטְרָא הַקַּל, אֲשֶׁר בִּכְנָפַיִם יִרְמוֹז וַאֲשֶׁר נָכוֹן תָּמִיד לְהִתְעוֹפֵף וַאֲשֶׁר בְּעֵינָיו יִקְרוֹץ לְכָל צִפּוֹר כָּנָף, נָכוֹן וְשָׁלֵם תָּמִיד, קַל וּמְפַזֵּז מֵרֹב עֲדָנִים: –

סָרַתּוּסְטְרָא נְבִיא הָאֱמֶת, סָרַתּוּסְטְרָא נְבִיא הַשְּׂחוֹק, לֹא קְצַר־רוּחַ וְלֹא אֵיתָן, כִּי־אִם אִישׁ אֲשֶׁר אֹהֵב לְקַפֵּץ וְגַם מִצַּד אֶל צָד; אֲנִי בְמוֹ יָדִי עִטַּרְתִּי לִי לְרֹאשִׁי אֶת הָעֲטֶרֶת הַזֹּאת!

יט

שְׂאוּ אֶת לִבְּכֶם לַמָּרוֹם אַחַי! לְמַעְלָה שְׂאוּ! וְגַם אֶת הָרַגְלַיִם אַל נָא תִשְׁכָּחוּ! שְׂאוּ גַם אֶת רַגְלֵיכֶם, אַתֶּם הַמְּרַקְּדִים הַחֲרוּצִים, וְעוֹד שִׁבְעָתַיִם כָּכָה: גַּם עַל־פְּנֵי קָדְקֹד רֹאשְׁכֶם עִמְדוּ נָא!

גַּם בִּגְבוּל הָאשֶׁר יֵשׁ אֲשֶׁר נִמְצָא בְהֵמוֹת כְּבֵדוֹת וְגַסֵּי רַגְלַיִם מֵרֵאשִׁיתָם. אָכֵן נִפְלָאִים הֵם בִּהְיוֹתָם מִתְאַמְּצִים תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁנְהָב, אֲשֶׁר יִתְאַמֵּץ לְהִתְיַצֵּב עַל־פְּנֵי קָדְקֹד רֹאשׁוֹ.

אָכֵן נִבְחָר הֱיוֹת מִתְהוֹלֵל מֵרֹב אשֶׁר מִהְיוֹת מִתְהוֹלֵל מֵרֹב אָסוֹן, נִבְחָר הֱיוֹת מְרַקֵּד גַּס מִהְיוֹת צוֹלֵעַ בְּלֶכְתּוֹ. כִּי־עַתָּה לִמְדוּ נָא מִמֶּנִּי אֶת חָכְמָתִי: גַם הָרָע מִכָּל הָעִנְיָנִים יֵשׁ־לוֹ שְׁנֵי עֲבָרִים טוֹבִים –

– גַּם הָרָע מִכָּל הָעִנְיָנִים יֵשׁ־לוֹ שְׁתֵּי רַגְלַיִם טוֹבוֹת לְרַקֵּד: כִּי עַתָּה לַמְּדוּ נָא לִי אֶת נַפְשְׁכֶם אַתֶּם, אַתֶּם בְּנֵי אָדָם הַנַּעֲלִים, לְהִתְיַצֵּב הָכֵן עַל רַגְלֵיכֶם הַיְשָׁרוֹת!

וְלִמְדוּ נָא לִשְׁכּוֹחַ אֶת אֲבַעֲבֻּעוֹת הַיָּגוֹן וְאֶת כָּל אָרְחוֹת הָעֶצֶב אֲשֶׁר לָאֲסַפְסֻף! אֲבֵלִים נֶחְשְׁבוּ לִי כַּיּוֹם הַזֶּה גַם הַלֵּצִים אֲשֶׁר לָאֲסַפְסֻף! וְאוּלָם הַיּוֹם הַזֶּה הֲלֹא יוֹם הָאֲסַפְסֻף.

כ

הֱיוּ נָא לִי כְמוֹ רוּחַ בְּגִיחוֹ מִמַּעֲרוֹת הָרָיו: עַל־פִּי חֲלִילוֹ אֲשֶׁר לוֹ יְרַקֵּד וְיַמִּים יִרְעֲשׁוּ וְיָחוּלוּ לְקוֹל צַעֲדֵי רַגְלָיו.

אֲשֶׁר יָשִׂים לַחֲמוֹרִים כְּנָפַיִם וְחָלָב יַרְדְּ מֵעֲטִינֵי לְבִיאוֹת; – בָּרוּךְ לִי הָרוּחַ הַטּוֹב וְהַזּוֹעֵף הַזֶּה, אֲשֶׁר כְּמוֹ סְעָרָה יָבֹא עַל כָּל אֲשֶׁר לַיּוֹם הַזֶּה וְעַל־כָּל אֲסַפְסֻף –

­– אֲשֶׁר עוֹיֵן אֶת־כָּל הַבַּרְקָנִים וְהַסִּלּוֹנִים: בָּרוּךְ יִהְיֶה לִי הָרוּחַ הַשּׁוֹבָב וְהַטּוֹב וְהַחָפְשִׁי הַזֶּה, הַמְּרַקֵּד עַל־פְּנֵי בִּצּוֹת וְעַל־כָּל יָגוֹן כִּמְרַקֵּד עַל נְאוֹת דֶּשֶׁא!

– אֲשֶׁר יִשְׂנָא אֶת־כָּל כַּלְבֵּי הָרָזוֹן אֲשֶׁר לָאֲסַפְסֻף וְאֶת כָּל הַשֶּׁרֶץ הַקּוֹדֵר אֲשֶׁר־לֹא יִצְלָח: בָּרוּךְ יִהְיֶה לִי הָרוּחַ הַזֶּה אֲשֶׁר לְכָל הָרוּחוֹת הֶחָפְשִׁים, בָּרוּךְ יִהְיֶה לִי הַסַּעַר הַמְּשַׂחֵק, אֲשֶׁר אָבָק יַשֵּב אֶל תּוֹךְ עֵינֵי כָל רֹאֶה שְׁחוֹר וּמֻכֵּה אָחוֹר!

אַתֶּם בְּנֵי הָאָדָם הַנַּעֲלִים! הִנֵּה זֹאת הָרָעָה מִכָּל רָעוֹתֵיכֶם, כִּי לֹא לְמַדְתֶּם לְרַקֵּד, כַּאֲשֶׁר שׂוּמָה עַל הָאָדָם לְרַקֵּד – מִמַּעַל לִבְשָׂרוֹ וָהָלְאָה! מַה־לִּי וְלָכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם אֲנָשִׁים לֹא־יִצְלָחוּ!

אָכֵן עוֹד רַבִּים הַדְּבָרִים אֲשֶׁר בֹּא יָבֹאוּ כִּי־עַתָּה לִמְדוּ נָא לְשַׂחֵק מִמַּעַל לָכֶם וָהָלְאָה! שְׂאוּ אֶת לִבְּכֶם, אַתֶּם הַמְּרַקְּדִים הַחֲרוּצִים לַמָּרוֹם! לְמַעְלָה שְׂאוּ! רַק אַל נָא תִּשְׁכְּחוּ אֶת הַשְּׂחוֹק הַצֹּהֵל!

עֲטֶרֶת מְשַׂחֲקִים זֹאת עֲטֶרֶת זֵר שׁשָׁנִים הִיא: לָכֶם, אַחַי, אָנֹכִי נוֹתֵן אֶת הָעֲטָרָה הַזֹּאת! לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי קֹדֶשׁ! – אַתֶּם בְּנֵי אָדָם הַנַּעֲלִים, לִמְדוּ נָא – לְשַׂחֵק!

שִׁיר הָרוּחַ הָרָעָה

א

וַיְהִי בִנְשׂוֹא סָרַתּוּסְטְרָא אֶת הָאֲמָרוֹת הָאֵלֶּה וְהוּא עוֹמֵד קָרוֹב אֶל פֶּתַח הַמְּעָרָה, וְהָיָה בְהַגִּיעוֹ אֶל דְּבָרָיו הָאַחֲרֹנִים, וַיִּתְגַּנֵּב מֵעִם אֹרְחָיו לָצֵאת וַיִּתְמַלֵּט הַחוּצָה לִרְגָעִים אֲחָדִים.

וּבְבֹאוֹ הַחוּצָה קָרָא: "הוֹי רֵיחוֹת טְהוֹרִים אֲשֶׁר עַל סְבִיבַי, הוֹי דִּמְמַת עֵדֶן אֲשֶׁר עַל סְבִיבַי! אַךְ אַיֵּה חַיּוֹתַי? בֹּאוּ, בֹּאוּ נָא אֵלַי, נִשְׁרִי וּנְחָשִׁי!

הַגֵּדְנָה לִי, חַיּוֹתַי: כָּל הָאֲנָשִׁים הַנַּעֲלִים הָאֵלֶּה כֻּלָּם – הַאֵין יֵשׁ כִּי רֵיחָם אֵינֶנּוּ צַח דַיּוֹ? הוֹי רֵיחוֹת טְהוֹרִים אֲשֶׁר עַל סְבִיבַי! רַק עַתָּה יָדַעְתִּי, מָה אֲהַבְתִּיכֶן, חַיּוֹתַי!

וְסָרַתּוּסְטְרָא הוֹסִיף וַיְדַבֵּר: “אֲהַבְתִּיכֶן, חַיּוֹתַי!” וְהַנֶּשֶׁר וְהַנַּחַשׁ נִלְחֲצוּ לָגֶשֶׁת אֵלָיו בְּשָׁמְעָם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשְׂאוּ אֵלָיו אֶת עֵינֵיהֶם. אָז הֶחֱרִישׁוּ שְׁלָשְׁתָּם וַיִּשְׁאֲפוּ וַיָּגִיחוּ אֶל קִרְבָּם אֶת הָרוּחַ הַצַּח אֲשֶׁר מִסָּבִיב. כִּי הָיָה הָרוּחַ אֲשֶׁר בַּחוּץ טוֹב שִׁבְעָתַיִם מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עִם בְּנֵי הָאָדָם הַנַּעֲלִים.

ב

וְסָרַתּוּסְטְרָא כִּמְעַט עָזַב אֶת מְעָרָתוֹ, וְהַקּוֹסֵם הַזָּקֵן קָם וַיַּבֵּט בְּעָרְמָה עַל סְבִיבָיו וַיֹּאמֶר: "הִנֵּה חָמַק!

וּבִן־רֶגַע, אַתֶּם בְּנֵי אָדָם הַנַּעֲלִים – הֲלֹא תִתְּנוּנִי כִּי אַחֲנִיף לָכֶם גַּם אֲנִי כָּמוֹהוּ וְאֶקְרָאֲכֶם בְּשֵׁם הַכָּבוֹד והַחֲנֻפָּה הַזֶּה – וּבִן רֶגַע רְאוּ הִנֵּה נוֹפֶלֶת עָלַי הָרוּחַ הָרָעָה, רוּחַ הַקְּסָמִים אֲשֶׁר לִי, זֶה שְׂטָנִי קְשֵׁה הָרוּחַ,

– אֲשֶׁר אוֹיֵב הוּא לְסָרַתּוּסְטְרָא זֶה בְּכָל לִבּוֹ, וְאַתֶּם סִלְחוּ נָא לוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּה! וְאוּלָם עַתָּה הִנֵּה חָפַץ זֶה לַעֲשׂוֹת לִפְנֵיכֶם בְּלַהֲטָיו, כִּי הָרֶגַע הַזֶּה רִגְעוֹ שֶׁלוֹ – וַאֲנִי רַק לַשָּׁוְא אֶלָחֵם אֶל הָרוּחַ הָרָע הַזֶּה.

אֶת־כֻּלְכֶם פֹּה עִם כָּל הַכָּבוֹד אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לְנַפְשְׁכֶם וְעִם אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ לְנַפְשְׁכֶם “הָרוּחוֹת הֶחָפְשִׁים” אוֹ “אַנְשֵׁי הָאֱמֶת” אוֹ “הַנֶּאֱמָנִים אֲשֶׁר לָרוּחַ” אוֹ “הַנִּגְאָלִים” אוֹ “הַמִּשְׁתוֹקְקִים הַגְּדוֹלִים” –

– אֶת־כֻּלְכֶם, אֲשֶׁר זֹאת מַחֲלַתְכֶם הִיא הַגֹּעַל הַגָּדוֹל כָּמוֹנִי אֲנִי וַאֲשֶׁר הָאֱלֹהִים הַיָּשָׁן מֵת עֲלֵיכֶם וֶאֱלֹהִים חָדָשׁ אֵינֶנּוּ עוֹד שׁוֹכֵב נָכוֹן לִפְנֵיכֶם בְּעַרְשׂוֹ וּבְחִתּוּלָיו – אֶת־כֻּלְכֶם פֹּה יַחְדָּו אוֹהֵב הָרוּחַ הָרָע אֲשֶׁר לִי וּשְׂטַן הַקֶּסֶם.

יְדַעְתִּיכֶם אַתֶּם בְּנֵי אָדָם הַנַּעֲלִים וִידַעְתִּיו גַּם אוֹתוֹ, וְגַם אֶת הֶעָרִיץ הַנֶּחְמָד הַזֶּה, אֶת סָרַתּוּסְטְרָא, יָדַעְתִּי, אֲשֶׁר אֲהַבְתִּיו לְנֶגֶד רְצוֹנִי: אָכֵן נֶחְשָׁב בְּעֵינַי לִפְעָמִים לְמַסְוֶה יָפֶה עַל פְּנֵי קָדוֹשׁ –

– וְלַאֲפֵר חָדָשׁ וְנִפְלָא עַל פְּנֵי מִתְחַפֵּשׂ, אֲשֶׁר חָשְׁקָה אֵלָיו נֶפֶש רוּחִי הָרָע, זֶה שְׂטָנִי קְשֵׁה הָרוּחַ: – אָהַבְתִּי אֶת סָרַתּוּסְטְרָא רַק בִּגְלַל הָרוּחַ הָרָע אֲשֶׁר לִי, כָּכָה אֶחְשְׁבָה לִפְעָמִים.

וְאוּלָם הִנֵּה זֶה נוֹפֵל עָלַי זֶה רוּחִי הָרָע, רוּחַ הַנְּכָאִים שְׂטַן דִּמְדּוּמֵי בֵּין־עַרְבַּיִם וְנוֹגֵשׂ בִּי, אָכֵן חַי אֲנִי, אַתֶּם בְּנֵי אָדָם הַנַּעֲלִים, כִּי מִתְאַוֶּה הוּא –

– פִּקְחוּ נָא אֶת עֵינֵיכֶם לִרְוָחָה! – מִתְאַוֶּה הוּא לָבוֹא עָרֹם, וַאֲנִי טֶרֶם אֵדַע אִם כְּזָכָר וְאִם כִּנְקֵבָה; אוּלָם בֹּא יָבֹא אֶל־נָכוֹן, נֹגֵשׁ הוּא בִי, אַלְלַי! פִּתְחוּ אֶת חוּשֵיכֶם!

הַיּוֹם הוֹלֵךְ וּפֹנֶה, הָעֶרֶב יוֹרֵד עַל־כָּל דָּבָר וְעַל־כָּל עִנְיָן. וְגַם עַל הַטּוֹבִים בְּכָל הַדְּבָרִים וְהַעִנְיָנִים, וְאַתֶּם שִׁמְעוּ נָא וּרְאוּ, אַתֶּם בְּנֵי אָדָם הַנַּעֲלִים, מַה־מִּשְׁפַּט הַשָּׂטָן הַזֶּה אֲשֶׁר יָבֹא, זֶה הָרוּחַ הָרָע אֲשֶׁר לָעֶרֶב, אִם אִישׁ הוּא וְאִם אִשָּׁה!"

כֹּה אָמַר הַקּוֹסֵם הַזָּקֵן, וַיַּבֵּט בְּעָרְמָה עַל סְבִיבָיו וְאַחַר כֵּן עוֹדֵד אֶת נִבְלוֹ.

ג

לְרוּחַ הַיּוֹם כִּי יָפוּחַ

כַּאֲשֶׁר נֶחָמַת הַטָּל

כְּבָר תִּרְעַף לָאָרֶץ,

וְרֹאֶה אַיִן וְאֵין שׁוֹמֵעַ –

כִּי נְעָלִים קַלּוֹת בְּרַגְלֵי הַמְּנַחֵם טָל,

כְּמִשְׁפַּט כָּל עַנְוֵי נֹחַם –:

הַתִזְכּוֹר עוֹד, אִם תִּזְכּוֹר, אַתָּה הַלֵּב הַלֹּהֵט,

אֵיךְ צָמֹא צָמֵאתָ אָז

לְדִמְעוֹת שָׁמַיִם וְלִרְעִיפֵי טָל,

אֲכוּל יְקוֹד וְעָיֵף צָמֵאתָ,

וְאָז עַל תַּלְמֵי דֶשֶׁא צְהֻבִּים

הִגִּיחוּ עָלֶיךָ מִבֵּינוֹת לָעֵצִים שְׁחוֹרִים,

מַבָּטֵי שֶׁמֶשׁ עֲרָבִים זֵדוֹנִים

מַבָּטֵי שֶׁמֶשׁ לֹהֲטִים מְנַקְּרֵי עַיִן וּשְׂמֵחִים לְאֵיד?

"הַאַתָּה בְחִיר הָאֱמֶת? אַתָּה? – כָּכָה לָעָגוּ?

לֹא! הֲלֹא רַק מֵלִיץ!

חַיָּה עֲרוּמָה וְטֹרֶפֶת וּמִתְחָדֶשֶׁת,

אֲשֶׁר כַּזֵּב תְּכַזֵּב,

אֲשֶׁר בְּדַעַת וּבְרָצוֹן כַּזֵּב תְּכַזֵּב:

שֹׁאֶפֶת לְשָׁלָל,

מִתְחַפֶּשֶׂת בִּשְׁלַל צְבָעִים,

וּלְנַפְשָׁהּ עַצְמָה מַסְוֶה,

וּלְנַפְשָׁה עַצְמָה שָׁלָל –

וָזֶה – בְחִיר הָאֱמֶת?

לֹא! הֲלֹא רַק פֶּתִי! הֲלֹא רַק מֵלִיץ!

רַק מְדַבֵּר שׁוֹנוֹת

מִתַּחַת לְמַסְוֵה־פְתָאִים רַק מְצַעֵק שׁוֹנוֹת

וּמְדַלֵּג עַל כִּזְבֵי גִשְׁרֵי־מִלִּים

מֵעַל לִקְשָׁתוֹת צְבֻעוֹת

בֵּינוֹת לִשְׁמֵי רְמִיָּה

וּבֵינוֹת לְאַדְמוֹת רְמִיָּה

מִתְשׁוֹטֵט וּמְרַחֵף, –

וְרַק פֶּתִי! וְרַק מֵלִיץ!

וָזֶה – בְחִיר הָאֱמֶת?

לֹא דוּמָם וּמוּצָק־וְחָלָק וְקַר

כְּאִישׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּך לְמַצֵּבָה

וְלַעַמּוּד אֱלֹהִים,

לֹא מֻצָּב לִפְנֵי הֵיכְלֵי קֹדֶשׁ,

כְּשׁוֹמֵר פִּתְחֵי חַצְרוֹת אֱלֹהִים:

לֹא! כִּי־אִם שׂנֵא לְמַצְּבוֹת־אֱמֶת כָּאֵלֶּה,

אֶזְרָח שִׁבְעָתַיִם בְּכָל מִדְבָּר מֵאֲשֶׁר לִפְנֵי הֵיכָל,

מְלֵא זְדוֹן חֲתוּלִים

מְקַפֵּץ בְּעַד כָּל חַלּוֹן

חִישׁ אֶל תּוֹךְ כָּל מִקְרֶה,

שֹׁאֵף אֶל־כָּל יַעַר אֵיתָנִים,

בְּתַאֲוַת כִּלְיוֹן נֶפֶשׁ שֹׁאֵף

אֲשֶׁר רַצְתָּ בְּתוֹךְ יַעֲרוֹת אֵיתָנִים

בֵּין חַיּוֹת טֹרְפוֹת צְבֻעוֹת…

מְלֵא כֹחַ תַּאֲוֹת וְצָבֻעַ וִיפֵה רַגְלַיִם

עִם שְׂפָתַיִם מִתְאַוּוֹת

טְעוּן לַעַג עֲדָנִים, עֲלוּקַת עֲדָנִים, צְמֵא דַם עֲדָנִים

וְטֹרֵף וּמִתְחָרֵשׁ וְשׁוֹחֵר לַטֶּרֶף רַצְתָּ: –

אוֹ כְמוֹ נֶשֶׁר, אֲשֶׁר הַאֲרִיךְ הֶאֱרִיךְ

לְהַבִּיט דּוּמָם אֶל תּוֹךְ תְּהוֹמוֹת,

תְּהוֹמוֹתָיו שֶׁלּוֹ: –

הוֹי, מַה מִּשְׂתָּרְגוֹת הֵנָּה עַד לְמַטָּה

וּמִתַּחַת וּמִבַּעַד

וְעַד לְמַעֲמָקִים עֲמֻקִּים הַהוֹלְכִים הָלֹךְ וְהַעֲמִיק! –

אוֹ־אָז

פִּתְאֹם בִּמְעוּף אֶחָד,

בְּמַשַּׁק כְּנָפַיִם אֶחָד,

יִתְנַפֵּל עַל שֵׂיוֹת,

בְּפֶתַע פִּתְאֹם וּבְרַעֲבוֹן נֶפֶשׁ,

עֹרֵג לְשֵׂיוֹת,

צֹרֵר לְנִשְׁמַת כָּל שֶׂה,

מְלֵא שֶׁצֶף קֶצֶף לְכָל־אֲשֶׁר מַרְאֵהוּ

מַרְאֵה כֶבֶשׂ וְעֵין כֶּבֶשׂ לוֹ וְצֶמֶר מְסֻלְסָל

וְצָחוֹר לְמַרְאֶה וּטְעוּן טוּב לֵב כִּבְשַׂת שֶׂה!

כָּכָה

כְּמִשְׁפַּט הַנֶּשֶׁר וּכְמוֹ נָמֵר

תִּהְיֶינָה תַאֲוֹת הַמֵּלִיץ,

תִּהְיֶינָה תַאֲוֹתֶיךָ אַתָּה מִתַּחַת לְאַלְפֵי מַסְווֹת

אַתָּה הַפֶּתִי! אַתָּה הַמֵּלִיץ!

אֲשֶׁר רָאֹה רָאִיתָ אֶת הָאָדָם

וְגַם אֱלֹהִים כְּמוֹ צֹאן –:

לִטְרוֹף אֱלֹהִים בְּקֶרֶב הָאָדָם

כְּמוֹ צֹאן בְּקֶרֶב הָאָדָם

וּלְשַׂחֵק מִדֵּי טָרֹף –

זֶה, זֶה לְךָ עֲדָנְךָ!

עֵדֶן נָמֵר וָנֶשֶׁר!

עֵדֶן פֶּתִי וּמֵלִיץ!" – –

לְרוּחַ הַיּוֹם כִּי יָפוּחַ

כַּאֲשֶׁר מַגַּל הַיָּרֵחַ

כְּבָר מִתְגַּנֵּב לְבֵינוֹת אַדְמוּמֵי אַרְגָּמָן

יָרוֹק וּמִתְקַנֵּא:

שׂנֵא לַיּוֹם,

וְעַל־כָּל צַעַד חֶרֶשׁ

יִקְצוֹר בְּמַגָּלוֹ טַרְפֵּי רְפִידוֹת שׁוֹשָׁנִים,

עַד נִפְלָם,

עַד נִפְלָם וְגָוְעָם חִוְּרִים לִקְרַאת לַיְלָה: –

כָּכָה נָפַלְתִּי לְפָנִים גַּם אָנִי

מִתּוֹךְ שִׁגְעוֹנִי לָאֱמֶת,

מִתּוֹךְ תַּאֲוֹתַי לַיּוֹם,

עָיֵף מִנִּי יוֹם וְחֹלֶה מִנִּי אוֹר,

וָאֵרֵד מַטָּה מַטָּה לִקְרַאת עֶרֶב וְלִקְרַאת צְלָלִים:

שְׂרוּף הָאֱמֶת הָאַחַת

וְצָמֵא:

– הֲתִזְכּוֹר עוֹד, אִם תִּזְכּוֹר, אַתָּה הַלֵּב הַלֹּהֵט,

מַה צָּמֵאתָ אָז? –

אֲשֶׁר נִדָּח אָנֹכִי

מֵעַל פְּנֵי כָּל אֱמֶת

וַאֲנִי רַק פֶּתִי!

רַק מֵלִיץ!

עַל הַדַּעַת

כֹּה זִמֵּר הַקּוֹסֵם, וְכָל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יָשְׁבוּ עִמּוֹ נִלְכְּדו וְלֹא יָדְעוּ כְמוֹ צִפֳּרֵי כָנָף בְּרֶשֶׁת תַּאֲוַת לִבּוֹ הַמְלֵאָה עָרְמָה וְרוּחַ נְכָאִים. וְרַק הַנֶּאֱמָן אֲשֶׁר לָרוּחַ לֹא נִלְכָּד גַּם הוּא, וַיָּקָם וַיִּגְזוֹל אֶת הַנֵּבֶל מִיַּד הַקּוֹסֵם וַיִּקְרָא: "הָבוּ רוּחַ! הָבוּ הֲלוֹם רוּחַ צַח! הָבוּ אֶת סָרַתּוּסְטְרָא הֲלוֹם! הֲלֹא אֶת הַמְּעָרָה הַזֹּאת אַתָּה הוֹפֵךְ לְמַחֲנָק וּלְרַעַל, אַתָּה הַקּוֹסֵם הָרָע וְהַזָּקֵן!

הוֹי לְכָל הָרוּחוֹת הֶחָפְשִׁים אֲשֶׁר לֹא יִזָּהֲרוּ מִפְּנֵי קוֹסְמִים כָּאֵלֶּה! בָּא הַקֵּץ לְחֻפְשָׁתָם: מוֹרֶה וּמַשִּׁיא אַתָּה לָשׁוּב לְבָתֵּי־כֶלֶא –

אַתָּה הַשָּׂטָן הַזָּקֵן וּנְכֵה הָרוּחַ, מִקִּינָתְךָ עֹלֶה צְלִיל חֲלִילְךָ הַמַּשִּׁיא, לָאֲנָשִׁים דָּמִיתָ אֲשֶׁר בְּהַלְּלָם אֶת הַצִּנְעָה קֹרְאִים הֵמָּה חֶרֶשׁ אֶל תַּעֲנֻגוֹת הַתַּאֲוָה!"

כֹּה אָמַר הַנֶּאֱמָן אֲשֶׁר לָרוּחַ, וְאוּלָם הַקּוֹסֵם הַזָּקֵן הִבִּיט עַל סְבִיבָיו וַיִּתְעַנֵּג עַל תִּפְאֶרֶת עֻזּוֹ אֲשֶׁר מָצָא לוֹ בָזֶה, וְלָכֵן בָּלַע בִּנְעִימוֹת אֶת הַמְּרוֹרִים אֲשֶׁר הִשְׁקָה אוֹתוֹ הַנֶּאֱמָן אֲשֶׁר לָרוּחַ, וּבְקוֹל צָנוּעַ וְעָנָו עָנָה: "שִׂים יָד לָפֶה, שִׁירִים טוֹבִים מְבַקְּשִׁים לָהֵם גַּם הֵד טוֹב, וְלָכֵן טוֹב כִּי אַחֲרֵי שִׁירִים טוֹבִים יַאֲרִיכוּ הַשּׁוֹמְעִים לְהַחֲרִישׁ.

וְכָכָה עֹשִׂים כֻּלָּם פֹּה, כָּל בְּנֵי אָדָם הַנַּעֲלִים, רַק אַתָּה אֵין זֶה כִּי לֹא הֱבִינוֹתָ מִכָּל שִׁירִי בִלְתִּי־אִם מְעָט. רַק מְעַט לְךָ בְּקִרְבְּךָ מֵ“רוּחַ הַקֶּסֶם”.

וְהַנֶּאֱמָן אֲשֶׁר לָרוּחַ עָנָה: "רַק מַגִּיד אַתָּה אֶת תְהִלָּתִי בָזֶה אֲשֶׁר הַפְרֵד הִפְרַדְתַּנִי מֵעָלֶיךָ. הִנְּנִי! וְאוּלָם אַתֶּם כֻּלְכֶם פֹּה – מָה אֲנִי רֹאֶה? עוֹד כֻּלְכֶם אַתֶּם יוֹשְׂבִים פֹּה וְעֵינֵיכֶם שְׁכוּרוֹת מִתַּאֲוֹת –:

אַתֶּם הָרוּחוֹת הֶחָפְשִׁים, לְאָן הָלְכָה חֻפְשַׁתְכֶם! כִּמְעַט רֹאֶה אֲנִי אֶתְכֶם כִּרְאוֹת פְּנֵי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ לְהַבִּיט בִּנְעָרוֹת עֲרֻמּוֹת וּרְשָׁעוֹת הַיּוֹצְאוֹת לְרַקֵּד: אָכֵן גַם נִשְׁמוֹתֵיכֶם בָּכֶם יָצְאוּ לְרַקֵּד!

אֵין־זֶה כִּי בָכֶם, אַתֶּם בְּנֵי־אָדָם הַנַּעֲלִים, טָמוּן מְעַט מֵהַרְבֵּה מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר לוֹ קֹרֵא הַקּוֹסֵם רוּחַ קְסָמָיו וְרוּחַ תַּעְתּוּעָיו הָרָע: – אֵין־זֶה כִּי שׁוֹנִים אֲנַחְנוּ אִישׁ מֵאָחִיו.

אָכֵן רַבּוֹת כְּבָר דִּבַּרְנוּ וְרַבּוֹת כְּבָר חָשַׁבְנוּ אִישׁ עִם אָחִיו יַחְדָּו בְּטֶרֶם יָשׁוּב סָרַתּוּסְטְרָא אֶל הַמְּעָרָה, לְבַעֲבוּר אֵדַע כִּי אָמְנָם שׁוֹנִים אֲנַחְנוּ.

וְגַם פֹּה לְמַעְלָה אֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים שׁוֹנוֹת אִישׁ לְעֶבְרוֹ, אַתֶּם וְאָנֹכִי. אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ לִי מִבְטָח, כִּי עַל־כֵּן בָּאתִי אֶל סָרַתּוּסְטְרָא. זֶה לִי עוֹד כַּיּוֹם הַזֶּה מִגְדַל עֹז וְרָצוֹן עָז –

– כַּיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יָנוּעַ כָּל־דָּבָר תַּחְתָּיו וְהָאֲדָמָה תִרְגַּז תַּחְתֶּיהָ. וְאוּלָם אַתֶּם כִּי אַבִּיט אֶת עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם מַרְאִים בָּזֶה, וְיָדַעְתִּי כִּמְעָט כִּי מְבַקְּשִׁים אַתֶּם לְהוֹסִיף לָכֶם רַק כִּשָׁלוֹן תַּחַת מִבְטָח –

– וּלְהוֹסִיף זְוָעָה וּלְהוֹסִיף פַּחַד שׁוֹאָה וּלְהוֹסִיף רַעַשׁ אֲדָמָה תָּאֲוָה נַפְשְׁכֶם – אֶת־זֹאת דִּמִיתִי עֲלֵיכֶם וְאַתֶּם סִלְחוּ לִי אֶת דְּבַר דִּמְיוֹנִי, אַתֶּם בְּנֵי־אָדָם הַנַּעֲלִים –

– תָּאֲוָה נַפְשְׁכֶם לְחַיִּים מְלֵאֵי פַחֲדֵי שׁוֹאָה רָעִים וּמָרִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי יָרֵא מִפְּנֵיכֶם יִרְאָה גְדוֹלָה, וּלְחַיֵּי חַיּוֹת טֹרְפוֹת וּלְיַעֲרוֹת־עַד וְלַמְעָרוֹת וּלְהָרִים תְּלוּלִים וּלְגֵיאָיוֹת מַתְעִים.

וְלֹא הַמּוֹלִיכִים אֶתְכֶם מִן הַשּׁוֹאָה מוֹצְאִים חֵן בְּעֵינֵיכֶם כִּי־אִם הַמּוֹלִיכִים אֶתְכֶם מִכָּל־דֶּרֶךְ סְלוּלָה וָהָלְאָה, הֲלֹא הֵם הַמַּתְעִים. וְאוּלָם אִם בֶּאְמֶת הַתַּאֲוֹת הָאֵלֶּה נְטוּעוֹת בָּכֶם, הֲלֹא דַרְכְּכֶם לֹא יִתָּכֵן.

כִּי־הִנֵּה הַיִּרְאָה – הֲלֹא זֶה הָרֶגֶשׁ הַמִּתְנַחֵל וְרִאשׁוֹן לִרְגָשִׁים אֲשֶׁר לָאָדָם; עַל־פִּי הַיִּרְאָה יְפֹרַשׁ כָּל־דָּבָר, גַּם הַחֵטְא הַמִּתְנַחֵל וְגַם הַצְּדָקָה הַמִּתְנַחֶלֶת. מִן הַיִּרְאָה עָלְתָה גַם צִדְקָתִי אֲנִי וּשְׁמָהּ: דַּעַת.

כִּי- הִנֵּה הַיִּרְאָה מִפְּנֵי הַחַיּוֹת הָרָעוֹת – אוֹתָהּ הֶאֱרִיכוּ זֶה מֵאָז לִנְטוֹעַ בְּלֵב הָאָדָם, וּבֵינֵיהֶן גַּם הַחַיָּה אֲשֶׁר הַסְתִּיר יַסְתִּיר הָאָדָם בְּעֶצֶם קִרְבּוֹ וַאֲשֶׁר מִפָּנֶיהָ יִירָא: – סָרַתּוּסְטְרָא קֹרַא לָהּ שֵׁם “הַבְּהֵמָה הַפְּנִימִית”.

יִרְאָה אֲרֻכָּה לְרַבַּת יָמִים הִיא, אֲשֶׁר בְּאַחֲרִיתָהּ לָבְשָׁה נְדִיבוֹת וַתְּהִי כֻלָּה רוּחַ וַתְּהִי כֻלָּה נִשְׁמַת רוּחַ – וְכַיּוֹם הַזֶּה, דִמִּיתִי קֹרְאִים לָהּ דַּעַת". –

כֹּה אָמַר הַנֶּאֱמָן אֲשֶׁר לָרוּחַ, וְסָרַתּוּסְטְרָא הִנֵּה שָׁב זֶה עַתָּה אֶל מְעָרָתוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת הַדְּבָרִים הָאַחֲרוֹנִים, אָז זָרַק מְלֹא הַכַּף שׁשַנִּים אֶל הַנֶּאֱמָן אֲשֶׁר לָרוּחַ וַיִּשְׂחַק עַל “דִּבְרֵי אֲמִתּוֹ” וַיִּקְרָא: "מַה זֶּה שָׁמַעְתִּי עַתָּה? חַי אֲנִי אִם לֹא דִמִּיתִי כִי פֶתִי אַתָּה אוֹ כִי אָנֹכִי פֶתִי. וְאוּלָם אֶת “אֲמִתְּךָ” זֹאת אָנֹכִי לוֹקֵחַ וְאֶהֱפֹךְ אוֹתָה עַל פָּנֶיהָ חִישׁ קַל וּבְאֶפֶס יָד.

כִּי הִנֵּה הַיִּרְאָה – הֲלֹא הִיא אֵינֶנָּה בִלְתִּי אִם מִקְרֶה לָנוּ. וְאוּלָם אֹמֶץ־רוּחַ עִם נוֹרָאוֹת וְנִפְלָאוֹת וְעִם תַּאֲוָה לַאֲשֶׁר לֹא־יָדוּעַ וְלַאֲשֶׁר לֹא־יֵעָשֶׂה הוּא הוּא אֲשֶׁר נֶחְשָׁב בְּעֵינַי לְרֵאשִׁית בְּתוֹלְדוֹת הָאָדָם.

אֶל הַטֹּרְפוֹת וְאַמִּיצוֹת הָרוּחַ בַּחַיוֹת לָמַד וַיְקַנֵּא בִּסְגֻלּוֹתֵיהֶן וַיִּגְזְלֵן מֵהֶן: וְרַק בָּזֹאת הָיָה – לְאָדָם.

וְאֹמֶץ הָרוּחַ הַלָּזֶה, אֲשֶׁר בְּאַחֲרִיתוֹ לָבַש נְדִיבוֹת וַיְהִי כֻלּוֹ רוּחַ וַיְהִי כֻלּוֹ נִשְׁמַת רוּחַ, זֶה אוֹמֶץ רוּחַ אָדָם עִם כַּנְפֵי נֶשֶׁר וְעִם חָכְמַת נָחָשׁ, זֶה דִמִּיתִי יִקָּרֵא הַיּוֹם – "

“סָרַתּוּסְטְרָא!” צָעֲקוּ כֻלָּם כָּל הַיּוֹשְׁבִים יַחְדָּו פֶּה אֶחָד וַיִּתְּנוּ קוֹל שְׂחוֹק גָּדוֹל – וַיְהִי כְמוֹ עָב כְּבֵדָה אֲשֶׁר גָּזָה וַתַּעֲבוֹר מֵעֲלֵיהֶם. וְגַם הַקּוֹסֵם שָׂחַק וַיֹּאמֶר בְּחָכְמָה: "הִנֵּה כֵן! חָלַף חָמַק גַּם הוּא, זֶה רוּחִי הָרָע!

הַאִם לֹא בְמוֹ פִי הִזְהַרְתִּיכֶם מִפָּנָיו ְאָמַרְתִּי: רַק בֵּן־תַּרְמִית הוּא וְרוּח כְּזָבִים וְתַעְתּוּעִים?

וְשִׁבְעָתַיִם יִתְעֶה מִדֵּי הֵרָאוֹתוֹ עָרֹם. אֲבָל מַה־פִּשְׁעִי אֲנִי כִי מָלֵא הוּא תְכָכִים! הֶאָנֹכִי בְרָאתִיו וְאִם אֶת הָעוֹלָם אֲנִי יָצַרְתִּי?

הָבוּ נָא וְנָשׁוּב וְנִהְיֶה שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי־לֵב! אָכֵן רֹאֶה אֲנִי כִי פְנֵי סָרַתּוּסְטְרָא זֹעֲפִים – הֲלֹא תִרְאוּ וְתַבִּיטוּ: אֵין־זֶה כִי לִבּוֹ רַע עָלַי –

– וְאוּלָם עוֹד טֶרֶם הַלַּיְלָה יָבֹא וְהוּא יָשׁוּב וְיִלְמוֹד לְאֶהֱבֵנִי וּלְהַלְּלֵנִי; הֵן לֹא יוּכַל זֶה לְהַאֲרִיךְ לִחְיוֹת אִם לֹא בַעֲשֹוֹתוֹ מַעֲשֵׂי סִכְלוּת כָּאֵלֶּה.

וְזֶה־אֹהֵב לְכָל שׂנְאָיו: אֶת הַמְּלָאכָה הַזֹּאת הוּא יוֹדֵעַ שִׁבְעָתַיִם מִכָּל אֲשֶׁר רָאִיתִי עַד הֲלוֹם. וְאוּלָם עַל הַדָּבָר הַזֶּה יִקַּח נָקָם – מֵעִם רֵעָיו!"

כֹּה אָמַר הַקּוֹסֵם הַזָּקֵן, וּבְנֵי אָדָם הַנַּעֲלִים שָׂמְחוּ עַל דְּבָרָיו, אָז הִתְעוֹרֵר סָרַתּוּסְטְרָא וַיֵּלֵךְ מֵאִישׁ לְאִישׁ טְעוּן זָדוֹן וְאַהֲבָה יַחַד וַיִּלְחוֹץ אֶת יְדֵי רֵעָיו, – וּכְמִשְׁפָּטוֹ כְּמִשְׁפַּט אִישׁ אֲשֶׁר עָלָיו לְהֵיטִיב בְּכָל־מָקוֹם אֶת אֲשֶׁר הֵרַע וּלְבַקֵּשׁ סְלִיחָה. וְאוּלָם כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא עַד פֶּתַח הַמְּעָרָה, וַיִּתְאַו פִּתְאֹם שֵׁנִית אֶל הָרוּחַ הַצַּח אֲשֶׁר בַּחוּץ וְאֶל חַיּוֹתָיו – וַיֹּאמֶר לְהִתְגַּנֵּב וּלְהִמָּלֵט שֵׁנִית.

בֵּין בְּנוֹת הַמִּדְבָּר

א

וְהַהֵלֶךְ אֲשֶׁר קָרָא לְנַפְשׁוֹ צֵל סָרַתּוּסְטְרָא צָעַק: אַל נָא תֵלֵדְ מִזֶּה! שְׁבָה נָא עִמָּנוּ פֹה – פֶּן תָּשׁוּב הָרוּחַ הָרָעָה לִנְפּוֹל עָלֵינוּ כְבָרִאשֹׁנָה.

הִנֵּה־זֶה הֶעֱבִיר הַקּוֹסֵם הַזָּקֵן עַל־פָּנֵינוּ אֶת כָּל־טוּבוֹ אֲשֶׁר לוֹ בְאוֹצַר רָעָתוֹ, וְאַתָּה רְאֵה כִי גַם הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הַטּוֹב וְהַצַּדִּיק אֲשֶׁר עִמָּנוּ פֹה כְבָר מִלֵּא אֶת עֵינָיו דְּמָעוֹת וּכְבָר שָׁב לָרֶדֶת בָּאֳנִיָּתוֹ שֵׁנִית אֶל הַיָּם אֲשֶׁר לִקְשִׁי הָרוּחַ.

וְהַמְּלָכִים הָאֵלֶּה גַם הֵם הֲלֹא בְעוֹדָם עִמָּנוּ מֵיטִיבִים הֵם אֶת־פְּנֵיהֶם: אֶת־זֹאת לָמְדוּ אֵלֶּה שִׁבְעָתַיִם מִכֻּלָּנוּ פֹה! וְאוּלָם לוּלֵא הָעֵדִים אֲשֶׁר פֹּה, כִּי עַתָּה, חַי אֲנִי, אִם לֹא הֵחֵל הַשִּׁיר הַיָּשָׁן –

– הַשִּׁיר הַיָּשָׁן אֲשֶׁר לֶעָבִים הַנּוֹסְעִים וַאֲשֶׁר לִקְשִׁי הָרוּחַ הַלַּח וַאֲשֶׁר לַשָּׁמַיִם הַמִּתְקַדְּרִים וַאֲשֶׁר לַשְּׁמָשׁוֹת הגנובים וַאֲשֶׁר לְרוּחוֹת הַסְּתָו הַמְּיַלְּלוֹת –

– הַשִּׁיר הַיָּשָׁן אֲשֶׁר לְיִלְלָתֵנוּ וּלְזַעֲקַת שִׁבְרֵנוּ! – שֵׁב נָא עִמָּנוּ פֹה, סָרַתּוּסְטְרָא, כִּי הִנֵּה פֹה עִמָּנוּ עֳנִי רַב וְרוּחַ־עֲרָבִים רַב וְעָנָן רַב וְרוּחַ שִׁמָּמוֹן רַב!

וְאַתָּה בְעוֹדְךָ יוֹשֵׁב עִמָּנוּ פֹה כִלְכַּלְתָּ אוֹתָנוּ מַאֲכַל־גְּבָרִים אֵיתָן עצמות: אַל־נָא תִתֵּן כִּי לְעֵת הֵאָכֵל הַמְּגָדִים אֲשֶׁר לְאַחַר הַמִּשְׁתֶּה תָשׁוֹבְנָה הָרוּחוֹת הָרַכּוֹת וְהַמְּרֻכָּכוֹת, רוּחוֹת־נָשִׁים, לִנְפּוֹל עָלֵינוּ!

אַתָּה לְבַדְּךָ וְאֵין זוּלָתְךָ תַּהֲפוֹךְ אֶת הָרוּחַ עַל סְבִיבֶיךָ וְהָיָה וְחָזָק וּבָהִיר! הֲמָצָאתִי מֵעוֹדִי עַל־פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ רוּחַ צַח כָּרוּחַ אֲשֶׁר עִמְּךָ פֹּה בִמְעָרָתְךָ?

אֲרָצוֹת רַבּוֹת רָאִיתִי, לָמַד אַפִּי לִבְחוֹן אֶת־כָּל הָרוּחוֹת לְמִינֵיהֶם! וְאוּלָם עִמְּךָ פֹּה יִשְׁאֲפוּ נְחִירַי אֶת הַגָּדוֹל בָּרוּחוֹת.

זוּלָתִי – זוּלָתִי – וְאַתָּה שָׂא לִי כִי אֶזְכּוֹר נִשְׁכָּחוֹת! שָׂא נָא כִי אֶזְכּוֹר שִׁיר לְאַחַר הַמִּשְׁתֶּה יָשָׁן נוֹשָׁן, אֲשֶׁר אוֹתוֹ שׁוֹרַרְתִּי פַעַם אֶחָת בֵּין בְּנוֹת הַמִּדְבָּר: –

– אֲשֶׁר הָיָה גַם עַל סְבִיבֵיהֶן רוּחַ טוֹב וָצַח, רוּחַ אֶרֶץ הַקֶּדֶם; כִּי שָׁם הָיִיתִי רָחוֹק שִׁבְעָתַיִם מֵאֶרֶץ אֵירֻפָּה הַיְשָׁנָה כְסוּיַת הֶעָבִים וְלַחָה וּקְשַׁת הָרוּחַ!

אָז אָהַבְתִּי נַעֲרוֹת אַרְצוֹת קֶדֶם וְעוֹד פַּאֲתֵי שְׁמֵי תְכֵלֶת אֲחֵרוֹת אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן לֹא רָבְצָה כָל עָב וְכָל מַחֲשָׁבָה.

וְאַתֶּם טֶרֶם תַּאֲמִינוּ עַד־מָה יָשְׁבוּ הַנְּעָרוֹת הָאֵלֶּה תַחְתֵּיהֶן בָּרֶגַע אֲשֶׁר לֹא יָצְאוּ בִמְחוֹלוֹת וְהֵן מְלֵאוֹת טוּב טַעַם וַעֲמֻקּוֹת, וְרַק מַחֲשָׁבוֹת לֹא חָשְׁבוּ, וַתִּהְיֶינָה כְמוֹ תַעֲלֻמּוֹת קְטַנּוֹת, וּכְמוֹ חִידוֹת עֲדוּיוֹת קְשׁוּרִים וּכְמוֹ אֱגוֹזִים אֲשֶׁר לְאַחַר הַמִּשְׁתֶּה –

– וְאַף אָמְנָם צְבֻעוֹת הָיוּ שְׁלַל צְבָעִים וְזָרוֹת, וְאוּלָם עָבִים לֹא הָיוּ לָהֵנָּה! חִידוֹת הָיוּ אֲשֶׁר הוּשָׂמוּ לְפָנֵינוּ; בִּגְלַל נְעָרוֹת כָּאֵלֶּה הָגִיתִי אָז מִלִּבִּי אֶת “מִזְמוֹר הַשִּׁיר אֲשֶׁר לְאַחַר הַמִּשְׁתֵּה”.

כֹּה אָמַר הַצֵּל הַהוֹלֵךְ, וְטֶרֶם עוֹד יַעֲנֶה אוֹתוֹ אִישׁ דָּבָר, וְהוּא תָפַשׂ אֶת נֵבֶל הַקּוֹסֵם וַיָּשֶׂם אֶת רַגְלָיו אִשָּׁה עַל אֲחוֹתָהּ וַיַּבֵּט בִּמְנוּחָה וּבִתְבוּנָה עַל סְבִיבָיו: – וְאוּלָם בִּנְחִירֵי אַפּוֹ שָׁאַף חֶרֶשׁ אֶת הָרוּחַ וּכְשׁוֹאֵל, וַיְהִי כְאִישׁ טוֹעֵם רוּחַ חָדָשׁ בַּאֲרָצוֹת חֲדָשׁוֹת. אַחַר כֵּן הֵחֵל לְזַמֵּר וְקוֹלוֹ הָיָה כְקוֹל שְׁאָגָה.

ב

הַמִּדְבָּר יִשְׂגֶּא: אָרוּר הַמַּשִּׂיג גְּבוּלוֹת מִדְבָּר!

– הִנֵּה כֵן! הַדְרַת קֹדֶשׁ!

הַדְרַת קֹדֶשׁ בֶּאֱמֶת!

פֵּתַח־דָּבָר נִכְבָּד!

הַדְרַת קֹדֶשׁ אַפְרִיקָנִית!

נִכְבָּד לְלָבִיא

אוֹ לְקֹף שֹׁאֵג מוּסָר –

אַךְ לֹא לָכֵן,

אַתֶּן רֵעוֹתַי הַנֶּחְמָדוֹת,

אֲשֶׁר מָצָאתִי בְעֵינֵיכֶן חֵן

לָשֶׁבֶת לְרַגְלֵיכֶן

בַּפַּעַם הָרִאשֹׁנָה,

אֲנִי הָאֵירֻפִּי תַחַת תְּמָרִים, סֶלָה.

אָכֵן נִפְלָא הַדָּבָר!

הִנֵּה אָנֹכִי יוֹשֵׁב פֹּה

קָרוֹב לַמִּדְבָּר וּכְמוֹ־כֵן רָחוֹק

מִן הַמִּדְבָּר הַשָּׁמֵם

וְעוֹד לֹא נְשַׁמּוֹתִי בָרַב אוֹ בִמְעַט:

כִּי נִבְלָע נִבְלַעְתִּי

בִּנְוַת־דֶּשֶׁא קְטַנָּה זֹאת –:

עֵקֶב אֲשֶׁר פִּיהָ הַנֶּחְמָד פָּעֲרָה

בָּרֶגַע הַהוּא בְּפַהֲקָה,

זֶה הַפֶּה הַנֶּחְמָד מִכָּל הַפּיּוֹת;

וַאֲנִי נָפַלְתִּי בוֹ

וְאֶל תּוֹכוֹ וְאֶל תַּחְתִּיתוֹ – וַאֲלֵיכֶן,

אַתֶּן הַנֶּחְמָדוֹת מִכָּל רֵעוֹתַי! סֶלָה.

אַשְׁרֵי הַתַּנִּין הַזֶּה, אַשְׁרֵיהוּ

כִּי כָכָה הֵיטִיב

עִם אוֹרְחוֹ – הֲלֹא הֲבִינוֹתֶן

אֶת־רִמְזִי זֶה הַמָּלֵא סִתְרֵי תוֹרָה!

אַשְׁרֵי כְרֵשׁוֹ,

כִּי כָכָה אֵפוֹא

הָיָה לְכֵרֵשׂ נְוַת־דֶּשֶׁא נֶחְמָדָה

כָּזֹאת – אַף כִּי הַאֲמִין לֹא אַאֲמִין בָּזֶה –

כִּי עַל־כֵּן מֵאֵירֻפָּה בָאתִי,

זֹאת חִסְרַת הָאֱמוּנָה שִׁבְעָתַיִם

מִכָּל הַנָּשִׁים הַמַּזְקִּינוֹת,

יְחַדֵּשׁ אֱלֹהִים לָהּ רוּחַ נָכוֹן!

אָמֵן!

הִנֵה אָנֹכִי יוֹשֵׁב פֹּה

בִנְוַת־דֶּשֶׁא קְטַנָּה זֹאת,

וְדָמִיתִי לִפְרִי תָמָר,

אָדוֹם וּמָתוֹק וּטְעוּן זָהָב וּמִתְאַוֶּה

לְשִׂפְתֵי נַעֲרָה עֲגֻלּוֹת,

וְשִׁבְעָתַיִם מֵהֶן לְשִׁנַּיִם טֹחֲנוֹת

יְקָרוֹת וּלְבָנוֹת וְכוֹרְתוֹת

אֲשֶׁר לְנַעֲרָה – כִּי הִנֵּה לָאֵלֶּה

יַעֲרוֹג לֵב כָּל־הַתְּמָרִים הַלֹּהֲטִים. סֶלָה.

לִפְרִי הַדָּרוֹם הַזֶּה

דִּמִּיתִי, דִּמִּיתִי לִמְאֹד,

וַאֲנִי שׁוֹכֵב פֹּה

מוּקַף וּמְשָׁעֳשָׁע

הֲמוֹת זְבוּבֵי־אָבִיב קְטַנִּים

וְגַם הֲמוֹת שְׁאֵלוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת

קְטַנּוֹת שִׁבְעָתַיִם

וּמְלֵאוֹת פְּתַיּוּת וּמְלֵאוֹת פֶּשַׁע –

מוּקַף אֶתְכֶן

אַתֶּן חֲתוּלֵי־נְעָרוֹת

אִלְּמוֹת וּמְבִינוֹת לְמֵרָחוֹק,

דֻּדוּ וְזֻלֵּיכָה,

– שְׁטוּף־אוּרִים וְתֻמִּים: אֲשֶׁר אַשְׁקִיעַ

בְמִלָּה מָרְכֶּבֶת זֹאת רְגָשִׁים רַבִּים:

(יִסְלַח לִי אֱלֹהִים

לְחֵטְא הַלָּשׁוֹן הַזֶּה!)

– כָּכָה אֵשֵׁב וְאֶשְׁאַף הָרוּחַ הַצַּח

רוּחַ גַּן עֵדֶן כֻּלּוֹ,

רוּחַ קַל וּבָהִיר וֶאֱחוּז זָהָב

הָרוּחַ הַטּוֹב אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ

לֹא יָרַד עוֹד מֵעַל־פְּנֵי יָרֵחַ

הֲמִקְרֶה הוּא,

וְאִם בְּזָדוֹן נַעֲשָׂה?

כִּדְבַר־אֲשֶׁר יְסַפְּרוּ הַמְּלִיצִים הַקַּדְמוֹנִים

וְאוּלָם אֲנִי פֹה חֲדַל־הָאֱמוּנָה

מֵאֵירֻפָּה,

זֹאת חִסְרַת הָאֱמוּנָה שִׁבְעָתַיִם

מִכָּל הַנָּשִׁים הַמַּזְקִּינוֹת,

יְחַדֵּשׁ אֱלֹהִים לָהּ רוּחַ נָכוֹן!

אָמֵן!

אֶת הַנֶּחְמָד בָּרוּחוֹת הַזֶּה אֶשְׁתֶּה

בִּנְחִירַיִם נְפוּחִים כְּמוֹ גְּבִיעִים

בְּאֵין עָתִיד וּבְאֵין זִכְרוֹנוֹת;

כָּכָה אֲנִי יוֹשֵׁב פֹּה,

אַתֶּן רֵעוֹתַי הַנֶּחְמָדוֹת,

וְאַבֵּט אֶל כַּפַת־הַתָּמָר

בָּרֶגַע אֲשֶׁר הִיא, כְמוֹ מְחוֹלֶלֶת

מִתְנוֹדֶדֶת וּמִתְעוֹדֶדֶת וּמְרַקֶּדֶת –

עַד כִּי כָּל־הָרֹאֶה וְעָשָׂה כָמוֹהָ!

כמו מְחוֹלֶלֶת, שֶׁלְּפִי רְאוֹת עֵינַי

כְּבָר הֶאֱרִיכָה, הֶאֱרִיכָה רַב מִדַּי,

לְהִתְיַצֵּב בְּלִי הֶרֶף עַל רַגְלָהּ הָאַחַת?

– עַד כִּי שָׁכְחָה, לְפִי רְאוֹת עֵינַי,

אֶת רַגְלָהּ הַשֵּׁנִית!

רַק לַשָּׁוְא

בִּקַּשְׁתִּי אֶת הַנִּפְקָד8ה,

אֶת עֱדִי הַתֹּאֲמִים

זֹאת הָרֶגֶל הַשֵּׁנִית –

בְּקִרְבַת סְבִיבֵי הַקֹּדֶשׁ

אֲשֶׁר לְחַנְפֵי כַנְפֵי עַנְפֵי שִׂמְלָתָהּ

הַנֶּחְמָדִים וְהַנֶּאֱהָבִים.

אָכֵן אִם אַתֶּן, רֵעוֹתַי הַנֶּחְמָדוֹת,

תַּחְפּוֹצְנָה לְהַאֲמִין לִי, כִּי־עַתָּה הַאֲמֵנָה:

אָבְדָה, הָרֶגֶל מִמֶּנָּה!

אָבְדָה, חָמְקָה!

לָנֶצַח חָמְקָה!

זֹאת הָרֶגֶל הַשֵּׁנִית!

צַר לִי עַל הָרֶגֶל הַשֵּׁנִית הַנֶּחְמָדָה הַזֹּאת!

אַיֵּה הִיא וְאֵי תֶאֱבַל בָּדָד עַתָּה,

זֹאת הָרֶגֶל הָעֲזוּבָה?

אוֹ אוּלַי נָמוֹגָה בְרָב פַּחְדָהּ מִפְנֵי

לָבִיא טֹרֵף,

זֹעֵף וּלְבוּש רַעֲמָה צְהֻבָּה? אוֹ כְבָר הִיא

מְטֹרָפָה הֵיטֵב וּמְכֻרְסָמָה –

הוֹי שֶׁבֶר, אַלְלַי! אַלְלַי! מְכֻרְסָמָה! סֶלָה.

אַל נָא תִּבְכּוּ לִי,

לְבָבוֹת רַכִּים

ַל נָא תִּבְכּוּ לִי, אַתֶּם

לְבָבוֹת־תְּמָרִים! דַדֵּי חָלָב!

אַתֶּם כִּיסֵי־לֵב

אֲשֶׁר לְעֵץ מָתוֹק!

אַל נָא תוֹסִיפִי לִבְכּוֹת,

דֻּדּוּ חִוְּרַת הַפָּנִים!

הֱיִי לְאִישׁ, זֻלֵּיכָה! וְיִתְאַמֵּץ נָא בָךְ לִבֵּךְ!

– אוֹ הֲיֵשׁ כִּי תוֹעִיל בָּזֶה

רִפְאוּת תְּעָלָה

מְשׁוֹבֶבֶת נֶפֶשׁ?

אוֹ – פִתְגָם מָשׁוּחַ מִשְׁחַת קֹדֶשׁ?

אוֹ מָשָׁל נִשָּׂא בְהַדְרַת קֹדֶשׁ? –

הִנֵּה־כֵן! עֲלִי הַדְרַת קֹדֶשׁ!

הַדְרַת צְעָקָה! הַדְרַת בְּנֵי אֵירֻפָּה?

פְּחֵה נָא, שׁוּב וּפְחֵה

מַפּוּחַ הַצְּדָקָה!

הִנֵּה־כֵן!

עוֹד הַפַּעַם שָׁאֹג,

שָׁאֹג שַׁאֲגַת מוּסָר!

שַׁאֲגַת מוּסָר לָבִיא

בְאָזְנֵי בְנוֹת הַמִּדְבָּר!

– כִּי יִלְלַת־צְדָקָה,

אַתֶּן הַנְּעָרוֹת הַנֶּחְמָדוֹת,

נִבְחֲרָה

מִכָּל חֹם אַהֲבַת בְּנֵי אֵירֻפָּה, מִכָּל חֹם רַעֲבוֹן בְּנֵי אֵירֻפָּה!

וְעַתָּה כְבָר אֲנִי עוֹמֵד

אֲנִי יְלִיד אֵירֻפָּה

מִבְּלִי יְכֹלֶת עֲשׂוֹת אַחֶרֶת, כֵּן יַעֲזָר־לִי אֱלֹהִים!

אָמֵן!

 

הַמִּדְבָּר יִשְׁגֶּא: אָרוּר הַמַּשִּׂיג גְּבוּלוֹת מִדְבָּר?

הַמִּתְעוֹרְרִים

א

וּבִכְלוֹת שִׁיר הַצֵּל הַהוֹלֵךְ, וַתִּמָּלֵא הַמְּעָרָה בְפַּעַם אֶחָת שָׁאוֹן וּשְׂחוֹק רָב. אָז יְדַבְּרוּ כָּל הַקְּרֻאִים כֻּלָּם יַחְדָּו כְּמוֹ אֶחָד, וְגַם אֶת הַחֲמוֹר לָבְשָׁה הָרוּחַ וְלֹא הוֹסִיף עוֹד גַּם הוּא לְהַחֲרִישׁ. וְעַל סָרַתּוּסְטְרָא נָפְלָה פִתְאֹם רוּחַ זָרָא מְעַט עִם לַעַג לְנֶגֶד אוֹרְחָיו, וְאוּלָם בְּקֶרֶב לִבּוֹ שָׂמַח עַל עֲלִיזוֹתֵיהֶם; כִּי הָיוּ אֵלֶּה לוֹ רַק אוֹת טוֹב אֲשֶׁר יָבֹא כְפַעַם בְּפַעַם לִפְנֵי הַמַּרְפֵּא. אָז הִתְגַּנֵּב לָצֵאת הַחוּצָה וַיְדַבֵּר אֶל חַיּוֹתָיו וַיִּקְרָא:

"לְאָן הָלַךְ פִּתְאֹם כָּל־שִׁבְרָם? – כֹּה קָרָא, וְאוּלָם כָּרֶגַע שָׁאַף רוּחַ גַּם הוּא מֵרָגְזוֹ הַמְּעַט – רַק אֵין־זֹאת כִּי בְצֵל קוֹרָתִי שָׁכְחוּ מַהֵר אֶת זַעֲקַת כָּל שִׁבְרָם!

– אָכֵן צַר לִי כִּי לֹא שָׁכְחוּ אֶת קוֹל הַזְּעָקָה גַם הִיא אֲשֶׁר הֵם זֹעֲקִים כָּכָה" – וְסָרַתּוּסְטְרָא אָטַם אֶת אָזְנָיו, כִּי בָרֶגַע הַזֶּה הִתְעָרֵב גַּם קוֹל “יְ־הִי” אֲשֶׁר לַחֲמוֹר עִם שְׁאוֹן הַצָּהֳלָה אֲשֶׁר לִבְנֵי־אָדָם הַנַּעֲלִים וַיְהִי לְפֶלֶא.

וְאַחֲרֵי כֵן הוֹסִיף שֵׁנִית: "אָכֵן עֲלִיזִים הֵמָּה! וּמִי יוֹדֵעַ אִם לֹא עֲלִיזִים הֵם רַק עַל־פִּי כֹחִי אָנִי; וְאוּלָם אִם לָמְדוּ מִמֶּנִּי לְשַׂחֵק, לֹא שְׂחוֹק־קוֹלִי הוּא זֶה אֲשֶׁר לָמָדוּ.

אֲבָל יְהִי־נָא אֲשֶׁר יִהְיֶה! הֲלֹא כֻלָּם אֲנָשִׁים זְקֵנִים; מִתְרַפְּאִים הֵם מֵחָלְיָם עַל־פִּי דַרְכָּם וּמְשַׂחֲקִים הֵם עַל־פִּי דַרְכָּם, כְּבָר שָׁמְעוּ אָזְנַי רָעוֹת מֵאֵלֶּה וְלֹא צָלְלוּ לְקוֹלָן.

וְאוּלָם הַיּוֹם הַזֶּה יוֹם תִּפְאֶרֶת עֹז לִי! הִנֵּה כְבָר הוֹלֵךְ וּפוֹנֶה, כְּבָר חוֹלֵף וּבוֹרֵחַ גַם רוּחַ הַכְּבֵדֻת, זֶה שׂנְאִי בַנֶּפֶשׁ! הִנֵּה כֵן נוֹטֶה הַיּוֹם הַזֶּה לְאַחֲרִית טוֹבָה, אֲשֶׁר רֵאשִׁיתוֹ הָיְתָה רָעָה וּכְבֵדָה כָכָה!

וּלְאַחֲרִיתוֹ הִנֵּה נוֹטֶה הַיּוֹם הַזֶּה. עוֹד מְעט וּבָא הָעֶרֶב: מֵעֵבֶר לַיָּם הוּא רוֹכֵב וּבָא, זֶה הָרוֹכֵב הַקַּל! הִנֵּה הוּא מִתְנוֹדֵד, זֶה הַנֶּחְמָד, זֶה הַשָּׂב, בְּכָרֵי־סוּסו- הַמְּרֻפָּדוּת אַרְגָּמָן!

וְהַשָּׁמַים מַבִּיטִים וְהֵם בְּהִירִים וְהָאָרֶץ רֹבֶצֶת מִתַּחַת וְהִיא עֲמֻקָּה! – הוֹי אַתֶּם כָּל הַנִּפְלָאִים, אֲשֶׁר בָּאתֶם אֵלַי, הֲלֹא טוֹב הִסְתּוֹפֵף בְּצֵל קוֹרָתִי!"

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא. וְקוֹל הַזְּעָקָה וְהַצָּהֳלָה אֲשֶׁר לִבְנֵי הָאָדָם הַנַּעֲלִים נִשְׁמָע שֵׁנִית מִן הַמְּעָרָה. אָז יְדַבֵּר סָרַתּוּסְטְרָא שֵׁנִית:

"טָעֲמוּ מִן הַבָּרוּת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי לָהֶם בְּפִי חַכָּתִי, וְעַתָּה הִנֵּה בָרוּתִי עֹשֶׂה אֶת פְּעֻלָּתָה בֶּאֱמוּנָה; סָר גַּם מֵעֲלֵיהֶם זֶה שׂנְאָם בַּנֶּפֶשׁ, זֶה רוּחַ הַכְּבֵדֻת, וְהִנֵּה הֵם מְלַמְּדִים אֶת שְׂפָתֵיהֶם לְשַׂחֵק גַּם הֵם. אוֹ הַאִם לֹא הֱטִיבוֹתִי לִשְׁמוֹעַ!

מַאֲכַל הַגְּבָרִים אֲשֶׁר לִי, זֶה מְשָׁלִי הַמָּלֵא לֵחַ וְאוֹן, פֹּעֵל אֶת פְּעֻלָּתוֹ בֶאֱמוּנָה: חַי אֲנִי כִי לֹא כִלְכַּלְתִּים בְּזֵרוֹעִים מְפִיחֵי בֶטֶן, כִּי אִם בְּמַאֲכַל אַנְשֵׁי מִלְחָמָה וּבְמַאֲכַל גִּבּוֹרִים: תְּשׁוּקוֹת חֲדָשׁוֹת עוֹרַרְתִּי בְּלִבָּם.

תִּקְוֹת חֲדָשׁוֹת סֹעֲרוֹת בִּזְרוֹעוֹתֵיהֶם וּבְרַגְלֵיהֶם וְלִבָּם בָּהֶם מִשְׂתָּרֵעַ. מִלִּים חֲדָשׁוֹת הֵם מוֹצְאִים, וְעוֹד מְעַט וּמָלֵא רוּחָם גַם מִצְהֲלוֹת הוֹלֵלוּת.

אָמְנָם לֹא לִילָדִים מַאֲכָל כָּזֶה וְלֹא לְנָשִׁים שׁוֹקְקוֹת זְקֵנוֹת וּצְעִירוֹת. לָאֵלֶּה מְדַבְּרִים בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת לִתְפּוֹשׂ אוֹתָן בִּמְעֵיהֶם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּן; לֹא לָהֶן אָנֹכִי רוֹפֵא וּמוֹרֶה.

הִנֵּה סָר הַגֹּעַל מֵעִם בְּנֵי הָאָדָם הַנַּעֲלִים הָאֵלֶּה, וָזֹאת הֲלֹא תִפְאֶרֶת עֻזִּי אָנִי. עַל פְּנֵי אַדְמַת מֶמְשַׁלְתִּי הָיוּ לַאֲנָשִׁים הוֹלְכֵי בֶטַח, סָרָה הַכְּלִמָּה הַמְּלֵאָה פְתַיּוּת, וְהִנֵּה הֵם שׁוֹפְכִים אֶת לִבָּם.

שׁוֹפְכִים הֵם אֶת לִבָּם, שָׁבִים אֲלֵיהֶם רְגָעִים טוֹבִים. חוֹגְגִים הֵם וּמַעֲלִים גֵּרָה, – רָחַש לִבָּם תּוֹדָה.

וָזֶה לִי הַטּוֹב מִכָּל הָאוֹתוֹת: רָחַש לִבָּם תּוֹדָה. אכן לֹא יַאַרְכוּ עוֹד הַיָּמִים וְהֵם יֶהֱגוּ לָהֶם מִלִּבָּם חַגִּים וְיַצִּיבוּ מַצְבוֹת זִכָּרוֹן לְשִׂמְחוֹתֵיהֶם הַקַּדְמוֹנִיּוֹת.

אֲנָשִׁים מִתְרַפְּאִים הֵם! כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא וַיַּעֲלוֹז בְּלִבּוֹ וַיַּבֵּט הַחוּצָה; וְחַיּוֹתָיו גַּם הֵן נִלְחֲצוּ אֵלָיו וַתִּתֵּנָה כָבוֹד לְאָשְׁרוֹ וּלִדִמְמָתוֹ.

ב

וּפִתְאֹם חָרְדָה־אֹזֶן סָרַתּוּסְטְרָא: כִּי הַמְּעָרָה אֲשֶׁר מָלְאָה עַד כֹּה שָׁאוֹן וּשְׂחוֹק רָב קָמָה בְּפֶתַע פִּתְאֹם לִדְמָמָה; – וְאַפּוֹ הֵרִיחַ עֲתַר עֲנַן רֵיחַ נִיחוֹחַ וּקְטֹרֶת לְבוֹנָה, וַיְהִי כְרֵיחַ יְקוֹד זְמוֹרוֹת בְּרוֹשׁ.

וְסָרַתּוּסְטְרָא שֹׁאֵל אֶת נַפְשׁוֹ: "מַה־זֶּה הָיָה פִתְאֹם? מַה הֵם עֹשִׂים שָׁם? וַיִּתְגַּנֵּב אֶל פֶּתַח הַמְּעָרָה, לְבַעֲבוּר יִרְאֶה אֶת אוֹרְחָיו בְּעֵינָיו וְאִישׁ לֹא יִרְאֵהוּ. וְהִנֵּה פֶלֶא עַל־פְּנֵי פֶלֶא! אֶת־אֲשֶׁר לֹא פִלֵּל רָאוּ עֵינָיו!

“אָכֵן שָׁבוּ כֻלָּם וַיִּהְיוּ לְיִרְאֵי אֱלֹהִים, מִתְפַּלְּלִים הֵם, רַק מְשֻׁגָּעִים הֵמָּה!” – קָרָא וַיִּשְׁתּוֹמֵם בְּלִי חֹק. וְכַאֲשֶׁר אָמַר כֵּן הָיָה: כָּל בְּנֵי־הָאָדָם הַנַּעֲלִים הָאֵלֶּה, שְׁנֵי הַמְּלָכִים וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אֲשֵׁר בְּאֵין עֲבוֹדָה וְהַקּוֹסֵם הָרָע וְהֶעָנִי לִרְצוֹנוֹ וְהַצֵּל הַהוֹלֵךְ וּנְבִיא הָאֱמֶת הַזָּקֵן וְהַנֶּאֱמָן אֲשֶׁר לָרוּחַ וְהַנִּמְאָס בִּבְנֵי אָדָם: כֻּלָּם כְּמוֹ יְלָדִים וּכְמוֹ נָשִׁים זְקֵנוֹת וּמַאֲמִינוֹת כָּרְעוּ עַל בִּרְכֵּיהֶם וַיִּהְיוּ עוֹבְדִים אֶל הַחֲמוֹר. בָּרֶגַע הַהוּא וְהַנִּמְאָס בִּבְנֵי אָדָם הֵחֵל לְגַרְגֵּר בִּגְרוֹנוֹ וְלִנְחוֹר בְּאַפּוֹ, וַיְהִי כְּחָפֵץ לְדַבֵּר אֵת־אֲשֶׁר לֹא יְדֻבָּר, עַד־כִּי מָצָא בְאַחֲרִיתוֹ אֶת הַמִּלִּים אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ, וְהִנֵּה הִיא תְחִנָּה זָרָה וּמְלֵאָה יִרְאַת אֱלֹהִים, לְבַעֲבוּר הַלֵּל לַחֲמוֹר אֲשֶׁר הִקְטִירוּ לוֹ, וְאֵלֶּה דִבְרֵי הַתְּחִנָּה:

אָמֵן! תְּהִלָּה וְתִפְאֶרֶת וְחָכְמָה וְתוֹדָה וְכָבוֹד וְעֹז לֶאֱלֹהֵינוּ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם!

– וְהַחֲמוֹר עֹנֶה אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה “יְ־הִי”.

אֶת סִבְלֵנוּ הוּא נָשָׂא, לְעֶבֶד הָיָה לָנוּ, וְהוּא נַעֲנֶה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו וְלֹא יֹאמַר לָנֶצַח לֹא, וּמִי אֲשֶׁר יֶאֱהַב אֱלֹהָיו יוֹכִיחוֹ.

– וְהַחֲמוֹר עֹנֶה אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה “יְ־הִי”.

לֹא יְדַבֵּר דָּבָר, זוּלָתִי רַק בְּאָמְרוֹ אֶל הָעוֹלָם כְּפַעַם בְּפַעַם יְהִי; כָּכָה יְתַנֶּה תְהִלַּת עוֹלָמוֹ. הִנֵּה זֹאת חָכְמָתוֹ כִּי דָבָר לֹא יְדַבֵּר; כָּכָה יִשָּׁמֵר לְנַפְשׁוֹ מִדַּבֵּר אָוֶן.

– וְהַחֲמוֹר עֹנֶה אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה “יְ־הִי”.

לֹא תֹאַר לוֹ וְלֹא הָדָר, צֶבַע עוֹרוֹ שֵׂיבָה וּבָה יַעֲטוֹף צִדְקָתוֹ, אִם רוּחַ בּוֹ, יַחֲבִיאֵהוּ; וְאוּלָם כָּל־אִישׁ יַאֲמִין בְּאָזְנָיו הָאֲרֻכּוֹת.

– וְהַחֲמוֹר עֹנֶה אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה “יְ־הִי”.

אָכֵן עֲמֻקָּה חָכְמָתוֹ. כִּי עַל־כֵּן אָזְנַיִם לוֹ אֲרֻכּוֹת וְהוּא יֹאמַר תָּמִיד יְהִי וְלֹא יֹאמַר לָנֶצַח לֹא! הַאִם לֹא בָרָא אֶת הָעוֹלָם בְּצַלְמוֹ, אֲשֶׁר יִהְיֶה נִבְעָר כָּמוֹהוּ?

– וְהַחֲמוֹר עֹנֶה אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה “יְ־הִי”.

הוֹלֵךְ אַתָּה יְשָׁרוֹת וַעֲקַלְקַלּוֹת: מַה־לְּךָ וְלַדָּבָר אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ בְנֵי הָאָדָם קֹרְאִים לוֹ יָשָׁר אוֹ מְעֻקָּל? מֵעֶבֶר לַטּוֹב וְלָרָע נְתוּנָה מֶמְשַׁלְתְּךָ. רַק מֵרֹב תֻּמְּךָ לֹא תֵדַע מַה זֶּה תֹם.

– וְהַחֲמוֹר עֹנֶה אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה “יְ־הִי”.

אִישׁ לֹא תְגָרֵשׁ מֵעַל פָּנֶיךָ, גַּם לֹא עֲנִיִּם וְגַם לֹא מְלָכִים. אֶת הַיְּלָדִים אַתָּה קֹרֵא לָבוֹא אֵלֶיךָ, וְאִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים תַּעֲנֶה בְאִוַּלְתְּךָ יְ־הִי".

– וְהַחֲמוֹר עֹנֶה אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה “יְ־הִי”.

אֹהֵב אַתָּה אֲתוֹנוֹת וְגַם תְּאֵנִים חֲנוּטוֹת; אֵין אַתָּה מֹאֵס בְּמַאֲכָל טוֹב. גַּם הַדַּרְדָּר קָרוֹב לְלִבְּךָ, אִם רָעֵב אַתָּה. אֵין זֹאת כִּי חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבֶּךָ.

– וְהַחֲמוֹר עֹנֶה אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה “יְ־הִי”.

חַג הַחֲמוֹרִים

א

וּבְהַגִּיעַ הַתְּחִנָּה עַד הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֹא יָכֹל עוֹד סָרַתּוּסְטְרָא לְהִתְאַפֵּק וַיִּצְעַק גַּם הוּא “יְ־הִי” וְקוֹלוֹ חָזָק שִׁבְעָתַיִם מִקּוֹל הַחֲמוֹר, וַיָּגִיחַ בְּפֶתַע פִּתְאֹם אֶל תּוֹךְ מַחֲנֶה אוֹרְחָיו אֲשֶׁר הִשְׁתַּגָּעוּ. אָז יִקְרָא “מָה אַתֶּם עֹשִׂים פֹּה, בְּנֵי אָדָם?” וְאֶת הַמִּתְפַּלְּלִים נָתַק בְּחָזְקָה וַיְקִימֵם מֵעַל הַקַּרְקָע – "אוֹיָה! לוּ רָאֲתָה אֶתְכֶם עֵין אַחֵר פֹה מִלְּבַד סָרַתּוּסְטְרָא!

הֲלֹא יַאֲמִין כָּל רֹאֶה כִּי הֱיִיתֶם בֶּאְמוּנַתְכֶם הַחֲדָשָׁה לְרָעִים מִכָּל מְגַדְּפֵי אֱלֹהִים אֲשֶׁר הָיוּ מֵאָז וּמֵעוֹלָם וּלְנָשִׁים זְקֵנוֹת וּפְתַיּוֹת.

וְגַם אַתָּה פֹה, הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְהַזָּקֵן, אֵיךְ זֶה יָאֲתָה הַדָּבָר לְךָ וּלְרוּחֲךָ כִּי כָכָה אַתָּה עוֹבֵד פֹּה לַחֲמוֹר וְהוּא הָיָה לְךָ לֵאלֹהִים?" –

וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עָנָה: "שָׂא נָא לִי, סָרַתּוּסְטְרָא, הַפַּעַם! וְאוּלָם בִּדְבָרִים אֲשֶׁר לָאֱלֹהִים חָכַמְתִּי גַם מִמֶּךָ. לָכֵן דַּע לְךָ אֵפֹא, כִּי כָכָה יָאֲתָה!

נִבְחָר עֲבֹד אֱלֹהִים בְּצֶלֶם אֲשֶׁר כָּזֶה מִבִּלְתִּי עָבְדוֹ בְכָל־צֶלֶם אֲשֶׁר יִהְיֶה! שִׂים נָא אֶת הַפִּתְגָּם הַזֶּה אֶל לִבְּךָ וַחֲקוֹר אוֹתוֹ, אַתָּה רֵעִי הַנַּעֲלֶה, אוֹ־אָז תִּמְצָא עַל־נְקַלָּה כִּי יֵשׁ חָכְמָה בְפִתְגָּם אֲשֶׁר כָּזֶה.

וָזֶה אֲשֶׁר לִמֵּד כִּי “אֵין אֱלֹהִים בִּלְתִּי־אִם רוּחַ” – הֲלֹא מִכָּל הַהוֹלְכִים לְפָנָיו הוֹלִיךְ זֶה בְּפַעַם אֶחָת וּבִצְעָדָה יְשָׁרָה – עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר לְאֵין־אֱמוּנָה: תּוֹרָה אֲשֶׁר כָּזֹאת לֹא עַל נְקַלָּה תְּתֻקָּן!

לִבִּי הַזָּקֵן מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר מֵרֹב שִׂמְחָה עַל־דְּבַר אֲשֶׁר יֵשׁ עוֹד עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה דָבָר לְהִשְׁתַּחֲוֹת אֵלָיו. שָׂא נָא, סָרַתּוּסְטְרָא, עַל הַדָּבָר הַזֶּה לְלֵב־כֹּהֵן גָּדוֹל זָקֵן וְתָמִים!" –

– וְאַתָּה! קָרָא סָרַתּוּסְטְרָא אֶל הַצֵּל הַהוֹלֵךְ – הַאַתָּה זֶה אֲשֶׁר קָרָאתָ לְנַפְשְׁךָ רוּחַ חָפְשִׁי וַאֲשֶׁר הֶאֱמַנְתָּ כִּי רוּחַ חָפְשִׁי אַתָּה? מַה־לְּךָ וּמִי לְךָ פִּתְאֹם פֹּה כִּי בָחַרְתָּ לְךָ עֲבוֹדַת אֱלִילִים וַעֲבוֹדַת נְזִירֵי כֹהֲנִים?

הֲלֹא רָעָה דַּרְכְּךָ פֹּה שִׁבְעָתַיִם מִהְיוֹתָה לִפְנֵי נַעֲרוֹתֶיךָ הַחַטָּאוֹת וְהָאֲדֻמּוֹת, אַתָּה הַמַּאֲמִין הֶחָדָשׁ וְהָרָע!"

וְהַצֵּל הַהוֹלֵךְ עָנָה: "כֵּן דִּבַּרְתָּ, רָעָה הִיא לְמַדָּי: וְאוּלָם לֹא בִי הֶעָוֹן! הָאֱלֹהִים הַיָּשָׁן עוֹדוֹ חַי, סָרַתּוּסְטְרָא, אִם תֹּאבֶה וְאִם תְּמָאֵן.

וְהַנִּמְאָס בִּבְנֵי אָדָם אָשֵׁם בְּכָל זֶה: הוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר עוֹרֵר אוֹתוֹ שֵׁנִית לַחַיִּים. וְאִם יֹאמַר־לָנוּ, כִּי הוּא אֲשֶׁר מוֹתֵת אוֹתוֹ לְפָנִים, אָז דַע לְךָ, כִּי נֶחְשָׁב הַמָּוֶת בְּעֵינֵי הָאֵלִים רַק לֶאֱמוּנָה רֵיקָה".

– וְאַתָּה, קָרָא סָרַתּוּסְטְרָא, אַתָּה הַקּוֹסֵם הַזָּקֵן וְהָרָע, הַגֵּד, מֶה עָשִׂיתָ! מִי זֶה יַאֲמִין עוֹד לְךָ בְּדֹר הַחֹפֶשׁ הַזֶּה, אִם אַתָּה הוּא הַמַּאֲמִין בַּחֲמוֹרֵי־אֱלֹהִים כָּאֵלֶּה?

הֵן הִסְכַּלְתַּ לַעֲשׂוֹת – אֲבָל אֵיךְ יָכוֹלְתָּ, אַתָּה הֶחָכָם, לַעֲשׂוֹת סִכְלוּת אֲשֶׁר כָּזֹאת?"

וְהַקּוֹסֵם הֶחָכָם עָנָה: “הוֹי, סָרַתּוּסְטְרָא, צָדַקְתָּ, כִּי אָמְנָם סִכְלוּת עָשִׂיתִי – וְאוּלָם דַע לְךָ כִּי בְלֵב כָּבֵד עֲשִׂיתִיהָ”.

– וְאַתָּה גַם אַתָּה, קָרָא סָרַתּוּסְטְרָא אֶל הַנֶּאֱמָן אֲשֶׁר לָרוּחַ, הִתְבּוֹנֵן נָא אֶל אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ וְשִׁים אֶת־אֶצְבָּעֲךָ לְמוֹ אַפְּךָ! הַאֵין בָּזֶה דָבָר אֲשֶׁר יִהְיֶה לְזָרָא לְאַפְּךָ? אִם אֵין רוּחֲךָ טָהוֹר מִדַּי הִתְפַּלֵּל כָּכָה וּמִדֵּי כַּלְכֵּל אֶת הָאֵד הָעֹלֶה מִקֶּרֶב עֲדַת הַכּוֹרְעִים וְהַמִּשְׁתַּחֲוִים הָאֵלֶּה?"

וְהַנֶּאֱמָן אֲשֶׁר לָרוּחַ שָׂם אֶת אֶצְבָּעוֹ לְמוֹ אַפּוֹ וַיַּעַן: "אָכֵן יֵשׁ דָּבָר בֶּחָזוֹן הַזֶּה, אֲשֶׁר גַּם לָקֹחַ יִקַּח אֶת לִבִּי.

אוּלָם לֹא טוֹב לִי לְהַאֲמִין בֵּאֱלֹהִים, וְאוּלָם בַּצֶּלֶם הַזֶּה קָרוֹב הוּא לִי לְהַאֲמִין בּוֹ שִׁבְעָתַיִם מִכָּל אֱלֹהִים אֲחֵרִים.

רַק אֱל־הֵי נֶצַח הָאֱלֹהִים – כָּכָה יֹאְמרוּ חֲסִידָיו. אָכֵן מִי אֲשֶׁר עִתּוֹ בְיָדוֹ כָּמוֹהוּ, לֹא יָחִישׁ וְלֹא יְמַהֵר בַּעֲשׂותוֹ. לְאַט לְאַט וּבְסִכְלוּת מְעַט יַעֲשֶׂה אֶת מַעֲשָׂיו: כָּכָה יָבֹא אֱלֹהִים כָּזֶה אֱלֵי מַטָּרָה טוֹבָה.

וּמִי אֲשֶׁר עֲתֶרֶת רוּחַ לוֹ, הֲלֹא יֵשׁ כִּי בְעֶצֶם נַפְשׁוֹ יִשְׁאַל לְהִוָּקֵשׁ בְּאִוָּלְתּוֹ וּבְסִכְלוּתוֹ. הִתְבּוֹנֵן נָא אֶל נַפְשְׁךָ אַתָּה סָרַתּוּסְטְרָא!

אַתָּה בְנַפְשְׁךָ חַי אֲנִי אִם לֹא יָכֹל יָכֹלְתָּ לִהְיוֹת גַּם אַתָּה בְאַחֲרִיתְךָ לַחֲמוֹר מֵרֹב שִׁפְעַת חָכְמָה.

הַאִם לֹא בְתַאֲוַת נֶפֶשׁ יִבְחַר חָכָם גָּדוֹל לָלֶכֶת אָרְחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת? כָּזֹאת יְאַלְּפֵנוּ מַרְאֵה הָעֵינַיִם, סָרַתּוּסְטְרָא – מַרְאֵה עֵינֵיךָ אַתָּה!

– וְסָרַתּוּסְטְרָא פָנָה אֶל הַנִּמְאָס בִּבְנֵי אָדָם, אֲשֶׁר כָּרַע עוֹד עַל הָאָרֶץ וְיָדוֹ שְׁלוּחָה אֶל הַחֲמוֹר (כִּי הִקְרִיב לוֹ אֶשְׁכָּר יַיִן), וַיִּקְרָא: וְאַתָּה הָאַחֲרוֹן! הַגִּידָה נָא, אַתָּה אֲשֶׁר־לֹא יֵחָקֵר, מֶה עָשִׂיתָ?

רֹאֶה אֲנִי כִי נֶהְפַּכְתָּ: עֵינְךָ לֹהֶטֶת, אַדֶּרֶת כָּל־נִשְׂגָּב עֲטוּיָה עַל רֹעַ תָּאָרְךָ: הַגִּידָה מֶה עָשִׂיתָ?

הָאֱמֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר יֹאְמרוּ עָלֶיךָ פֹּה כִי שַׁבְתָּ וְעוֹרַרְתָּ אוֹתוֹ? לָמָּה עָשִׂיתָ כַּדָּבָר הַזֶּה? הַאִם לֹא בִצְדָקָה הוּמָת וַיָּעֳבָר מִן הָעוֹלָם?

וְגַם אַתָּה בְנַפְשְׁךָ הֲלֹא נֶחְשַׁבְתָּ בְּעֵינַי ְּמִתְעוֹרֵר: מֶה עָשִׂיתָ? לָמָּה נֶהְפַּכְתָּ אַתָּה? לָמָּה שַׁבְתָּ אַתָּה? הַגִּידָה אַתָּה אֲשֶׁר־לֹא יֵחָקֵר!"

וְהַנִּמְאָס בִּבְנֵי אָדָם עָנָה: אִי לְךָ, סָרַתּוּסְטְרָא! רַק לֵץ אַתָּה!

אִם הָאֱלֹהִים הַלָּז עוֹדוֹ חַי וְאִם שָׁב לַחַיִּים וְאִם מֵת בְּלִי שׁוּב – מִי מִשְּׁנֵינוּ יֵיטִיב לָדַעַת אֶת כָּל־זֶה? הֲלֹא תַעֲנֶה, סָרַתּוּסְטְרָא!

וְאוּלָם אַחַת יָדַעְתִּי – וּמִמְּךָ, סָרַתּוּסְטְרָא, לְמַדְתִּיהָ לְפָנִים: – מִי אֲשֶׁר יַחְפּוֹץ לְמוֹתֵת עַד הַיְסוֹד, רַק שַׂחֵק יְשַׂחֵק.

“לֹא בְקֶצֶף כִּי־אִם בִּצְחוֹק מוֹת נָמִית – כָּכָה לִמַּדְתָּנוּ לְפָנִים. אִי לְךָ, סָרַתּוּסְטְרָא, אַתָּה הַנִּסְתָּר, אַתָּה הַמְּמוֹתֵת בִּבְלִי קֶצֶף, אַתָּה הַקָּדוֹשׁ הַנּוֹרָא – הֲלֹא רַק לֵץ אַתָּה!”

ב

וּבְעוֹד סָרַתּוּסְטְרָא מִשְׁתּוֹמֵם עַל־כָּל דִּבְרֵי הַלֵּצִים הָאֵלֶּה, וַיִּתְעוֹדֵד וַיְמַהֵר שֵׁנִית אֶל פֶּתַח מְעָרָתוֹ, וְאֶל אוֹרְחָיו פָּנָה וַיִּקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל:

הוֹי אַתֶּם זֵדִים עֲרוּמִים, פּוֹחֲזִים וְעֹשֵׂי לְהָטִים כֻּלְּכֶם! לָמָּה אַתֶּם מִתְחַפְּשִׂים וּמִתְחַבְּאִים מִלְּפָנַי!

מַה פִּזֵּז לֵב כָּל אִישׁ מִכֶּם מֵרֹב שִׂמְחָה וְזָדוֹן, כִּי שַׁבְתֶּם וִיכוֹלְתֶּם לִהְיוֹת רֶגַע כְּמוֹ יְלָדִים קְטַנִּים, לְהִתְחַסֵּד וּלְהִתַּמֵּם –

– כִּי שַׁבְתֶּם וִיכוֹלְתֶּם רֶגַע אֶחָד לַעֲשׂוֹת אֶת אֲשֶׁר עֹשִׂים הַיְּלָדִים, לְהִתְפַּלֵּל וּלְהַכּוֹת כַּף אֶל כַּף וּלְצַפְצֵף “אֱלֹהֵינוּ הַטּוֹב”!

וְאוּלָם הַנִּיחוּ לִי אֶת חֲדַר הַיְלָדִים הַזֶּה, זֹאת מְעָרָתִי אָנִי, אֲשֶׁר שָׁם מִשְׁכַּן הַיּוֹם לְשַׁכֵּן שָׁם כָּל מַעֲשֵׂי יַלְדּוּת. שַׁבְּרוּ נָא בַחוּץ אֶת־כָּל רַעֲבוֹן הוֹלֵלוּת הַיְלָדִים הַגָּדוֹל אֲשֶׁר לָכֶם וְאֶת־כָּל שְׁאוֹן לִבְּכֶם!

אָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר וַאֲנִי שְׁכַחְתִּיו: אִם לֹא תִהְיוּ כַיְלָדִים הֵן בֹּא לֹא תָבֹאוּ אֶל מַמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם הַזֹּאת (וְסָרַתּוּסְטְרָא הוֹרָה בְיָדוֹ לְמָעְלָה).

וְאוּלָם הֲלֹא אֵין אֲנַחְנוּ חֲפֵצִים עוֹד כַּיּוֹם הַזֶּה לָבוֹא אֶל מַמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם: לִגְבָרִים הָיִינוּ – וְכָכָה אֲנַחְנוּ חֲפֵצִים אֶת מַמְלֶכֶת הָאֲדָמָה".

ג

וְסָרַתּוּסְטְרָא פָתַח אֶת־פִּיו שֵׁנִית לְדַבֵּר, וַיֹּאמֶר:

"הוֹי אַתֶּם רֵעַי הַחֲדָשִׁים, אַתֶּם הַנִּפְלָאִים, אַתֶּם בְּנֵי אָדָם הַנַּעֲלִים, מַה חָמַד לִבִּי אֶתְכֶם –

מֵאָז שַׁבְתֶּם וִהְיִיתֶם עֲלִיזִים! הֲלֹא כֻלְּכֶם צַצְתֶּם וּפְרַחְתֶּם; וְיֵשׁ כִּי אֲדַמֶּה אֲשֶׁר לִפְרָחִים כְּמוֹכֶם טוֹבִים חַגִּים חֲדָשִׁים –

– וְטוֹבָה סִכְלוּת מְעַטָּה וְהוֹלֵלוּת: אִם עֲבוֹדַת אֱלֹהִים וְחַג חֲמוֹרִים וְאִם אִישׁ זָקֵן וְעָלֵז אֲשֶׁר שְׁמוֹ סָרַתּוּסְטְרָא הַפֶּתִי וְאִם רוּחַ מְסָעֵר אֲשֶׁר יְסָעֵר מְעַט אֶת נִשְׁמַתְכֶם לְהָאִיר אוֹתָה.

אַל נָא תִשְׁכְּחוּ אֶת הַלַּיְלָה הַזֶּה וְאֶת חַג הַחֲמוֹרִים הַזֶּה, אַתֶּם בְּנֵי אָדָם הַנַּעֲלִים, אוֹתוֹ בְרָאתֶם תַּחַת צֵל קוֹרָתִי, וְזֶה לִי אוֹת לְטוֹב; דְּבָרִים כָּאֵלֶּה יִבְרְאוּ רַק אֲנָשִׁים מִתְרַפְּאִים מֵחָלְיָם!

וְאִם תָּשׁוּבוּ לָחֹג אוֹתוֹ, אֶת חַג הַחֲמוֹרִים הַזֶּה, חֹגוּ נָא אוֹתוֹ בִגְלַלְכֶם וְחֹגוּ אוֹתוֹ גַם בִּגְלָלִי וּלְזִכְרִי אָנִי!"

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא

שִׁיר הַשִּׁכָּרוֹן

א

בֵּין כֹּה וָכֹה וְהָאֲנָשִׁים כֻּלָּם, אֶחָד אַחַר הָאֶחָד, יָצְאוּ הַחוּצָה וְאֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה הַצַּח וּמָלֵא סוֹד, וְסָרַתּוּסְטְרָא נֹהֵג אֶת הַנִּמְאָס בִּבְנֵי אָדָם בְּעֶצֶם יָדוֹ, לְבַעֲבוּר הַרְאוֹת אוֹתוֹ אֶת מַמְלֶכֶת הַלַּיְלָה וְאֶת הַיָּרֵחַ הֶעָגוֹל וְהַגָּדוֹל וְאֶת כֶּסֶף מִפְרְצֵי הַמַּיִם אֲשֶׁר עַל־יַד מְעָרָתוֹ. אָז עָמְדוּ מַחֲרישִׁים אִישׁ עַל־יַד אָחִיו, וְהֵם כֻּלָּם אֲנָשִׁים זְקֵנִים, וְלִבָּם בָּם מָלֵא נֶחָמָה וָעֹז

וְהֵמָּה מָשְׁתָּאִים וּמִשְׁתּוֹמְמִים עַל־דְּבַר אֲשֶׁר כָּכָה טוֹב לָהֶם עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה; וְסֵתֶר תַּעֲלֻמּוֹת הַלַּיְלָה הָלַךְ הָלוֹךְ וְקָרֵב וַיִּגַּע אֶל לִבָּם. אָז שָׁב סָרַתּוּסְטְרָא וַיִּצְחַק בְּלִבּוֹ וַיַּחֲשׁוֹב: “הוֹי מַה טֹּבוּ בְּנֵי אָדָם הַנַּעֲלִים הָאֵלֶּה בְעֵינַי!” – וְאוּלָם בִּשְׂפָתָיו לֹא דִבֵּר אֶת הַדְּבָרִים, כִּי נָתַן כָּבוֹד לְאָשְׁרָם וּלְדִמְמָתָם. –

אָז בָּא דָבָר אֲשֶׁר הָיָה נִפְלָא מִכָּל הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר לְיוֹם פְּלָאוֹת זֶה: כִּי הַנִּמְאָס בִּבְנֵי אָדָם הֵחֵל שֵׁנִית וּבְפַעַם הָאַחֲרוֹנָה לְגַרְגֵּר בִּגְרוֹנוֹ וְלִנְשׁוֹם בְּאַפּוֹ, וַיְהִי כַּאֲשֶׁר מָצָא אֶת הַמִּלָּה הַנְּכוֹנָה אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ אָז יָצְאָה עַל שְׂפָתָיו שְׁאֵלָה בְהִירָה וּבְרוּרָה, טוֹבָה וַעֲמֻקָּה וְזַכָּה, וְהָיָה כָּל הַשּוֹמְעִים אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אוֹתָה וַיֶּחֱרַד לִבָּם בָּם לְשִׁמְעָהּ.

וָזֶה אֲשֶׁר דִּבֵּר: "אַתֶּם כֻּלְּכֶם פֹּה רֵעַי! הַאֵין גַּם מַחֲשַׁבְתְּכֶם כָּמוֹנִי? הִנֵּה הַיּוֹם הָאֶחָד הַזֶּה – וּבִגְלָלוֹ אָנֹכִי שָׂמֵחַ בַּפַּעַם הָרִאשֹׁנָה כִּי חָיִיתִי אֶת־כָּל יְמֵי חַיַּי.

וְגַם עֵדוּתִי הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת עוֹד קְטַנָּה לִי. אָכֵן יֵשׁ שָׂכָר לָאָדָם לִחְיוֹת עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה: יוֹם אֶחָד וְחַג אֶחָד עִם סָרַתּוּסְטְרָא יַחַד לִמְּדַנִּי לְאַהֲבָה אֶת הָאֲדָמָה.

“הַאֵלֶּה הֵם – הַחַיִּים?” כָּכָה חָפַצְתִּי לְדַבֵּר אֶל הַמָּוֶת. "כִּי־עַתָּה אֵפוֹא הָבוּ נָא! הָבוּ נָא עוֹד הַפַּעַם!

רֵעַי, הַאֵין גַּם מַחֲשַׁבְתְּכֶם כָּמוֹנִי? הַאִם לֹא תַחְפְּצוּ כָּמוֹנִי לְדַבֵּר אֶל הַמָּוֶת: " הַאֵלֶּה הֵם – הַחַיִּים? כִּי־עַתָּה הָבוּ נָא לְמַעַן סָרַתּוּסְטְרָא! הָבוּ נָא עוֹד הַפַּעַם!" – – –

כֹּה אָמַר הַנִּמְאָס בִּבְנֵי אָדָם – וּמֹועד חֲצִי הַלַּיְלָה הִקְרִיב. וּמָה אַתֶּם חוֹשְׁבִים כִּי בָא אָז וְהָיָה? – כִּמְעַט שָׁמְעוּ בְּנֵי אָדָם הַנַּעֲלִים אֶת־דְּבַר הַשְּׁאֵלָה הַהִיא, וַיֵדְעוּ פִתְאֹם בְּנַפְשָׁם כִּי נֶהֶפְּכוּ כֻּלָּם וְכִי הִתְרַפְּאוּ מֵחָלְיָם וְגַם יָדְעוּ מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר מִיָּדוֹ בָאָה לָהֶם כָּל־זֹאת: אָז הִשְׂתָּעֲרוּ עַל סָרַתּוּסְטְרָא בְתוֹדָה רַבָּה וּבְיִרְאַת כָּבוֹד וַיִּתְרַפְּקוּ עָלָיו וַיִּשְּׁקוּ אֶת־יָדָיו אִישׁ אִישׁ לְפִי דַּרְכּוֹ, וַיִּהְיוּ אֵלֶּה מִפֹּה מְשַׂחֲקִים וְאֵלֶּה מִפֹּה בוֹכִים. וְהַקּוֹסֵם הַזָּקֵן רִקֵּד מֵרֹב שִׂמְחָה; וְאָמְנָם יֵשׁ אֲשֶׁר מְסַפְּרִים כִּי מְלָאוֹ אָז הַיַּיִן הַמָּתוֹק, וְאוּלָם אֵין־זֶה כִי שִׁבְעָתַיִם מִזֶּה מְלָּאוּהוּ אָז הַחַיִּים הַמְּתוּקִים וְכָל עָמָל נָס מִמֶּנּוּ. וְיֵשׁ אֲשֶׁר מְסַפְּרִים, כִּי גַּם הַחֲמוֹר רִקֵּד, כִּי לֹא לְחִנָּם הִשְׁקָה אוֹתוֹ הַנִּמְאָס בִּבְנֵי אָדָם יַיִן. וְאוּלַי אֱמֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אוֹ אוּלַי הָיוּ הַדְּבָרִים אֲחֵרִים כֻּלָּם; וְאִם גַּם אֱמֶת כִּי לֹא רִקֵּד הַחֲמוֹר בַּלַּיְלָה הַהוּא, הֲלֹא נִפְלָאוֹת אֲחֵרוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת נַעֲשׂוּ אָז וְהֵן גְּדוֹלוֹת שִׁבְעָתַיִם מִנִּפְלָאוֹת חֲמוֹר מְרַקֵּד. וּבְכֵן יְהִי נָא כִמְשַׁל סָרַתּוּסְטְרָא הַמְּדַבֵּר כְּפַעַם בְּפַעַם לֵאמֹר: “מַה־בֶּצַע בְּכָל זֶה!”

ב

וְסָרַתּוּסְטְרָא עָמַד וַיְהִי כְשִכּוֹר בְּכָל הָעֵת אֲשֶׁר עָשָׂה הַנִּמְאָס בִּבְנֵי אָדָם אֶת מַעֲשָׂיו: אוֹר עֵינָיו כָּבָה וּלְשׁוֹנוֹ כָבְדָה וְרַגְלָיו פָּקוּ. וּמִי אִישׁ אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת מִשְׁפַּט הַמַּחֲשָׁבוֹת אֲשֶׁר סָעֲרוּ בְנִשְׁמַת סָרַתּוּסְטְרָא בִּרְגָעִים הָאֵלֶּה? אָכֵן הָיָה לְמַרְאֵה־עֵינַיִם כְּמוֹ אִישׁ אֲשֶׁר רוּחוֹ סָר לְאָחוֹר וַאֲשֶׁר נֶחְפָּז לְפָנִים וַאֲשֶׁר הָיָה בְמֶרְחַקִּים רַבִּים וּכְמוֹ “עַל נִיר גָּבוֹהַ בֵּינֹות לִשְׁנֵי יַמִּים – כַּכָּתוּב – וּמִתְהַלֵּך כְּמוֹ עָב כָּבֵד בֵּין אֲשֶׁר־עָבַר וּבֵין אֲשֶׁר־יִהְיֶה”. וְאוּלָם מְעַט מְעַט וּבְעוֹד אֲשֶׁר בְּנֵי אָדָם הַנַּעֲלִים תָּמְכוּ בוֹ בִזְרוֹעוֹתֵיהֶם שָׁב אֵלָיו רוּחוֹ וַיַּעֲצוֹר בְּמוֹ יָדָיו בְּעַד הַמִּתְרַפְּקִים וּבְעַד הַנִּלְחָצִים אֵלָיו וּבְעַד הַדֹּאֲגִים לוֹ; וְאוּלָם דָּבָר לֹא דִבֵּר. וּפִתְאֹם הִפְנָה אֶת־רֹאשׁוֹ בְחִפָּזוֹן כְּאִישׁ אֲשֶׁר שָׁמַע דָּבָר וְאַחַר־כֵּן שָׂם אֶצְבָּעוֹ לְמוֹ פִיו וַיֹּאמֶר: “בֹּאוּ!”

וְכָרֶגַע וַתְּהִי מִסָּבִיב דְּמָמָה חֲרִישִׁית; וְאוּלָם מִמַּעֲמַקִּים נִשְׁמָע בַּלָּאט צְלִיל קוֹל פַּעֲמוֹן. וְסָרַתּוּסְטְרָא הִקְשִׁיב מְאֹד, וְכֵן עָשׂוּ גַם בְּנֵי אָדָם הַנַּעֲלִים, וְאַחַר־כֵּן שָׂם שֵׁנִית אֶת־אֶצְבָּעוֹ לְמוֹ פִיו וַיְדַבֵּר שֵׁנִית לֵאמֹר: “בֹּאוּ! בֹּאוּ! הִנֵּה חֲצוֹת הַלַּיְלָה הוֹלֵךְ וְקָרֵב!” וְקוֹלוֹ נֶהְפַּךְ וַיְהִי לְאַחֵר. וְאוּלָם בְּכָל־זֶה לֹא מָשׁ מִמְּקוֹמוֹ. וְהַדְּמָמָה הָלְכָה הָלוֹךְ וּגְדוֹלָה, הָלוֹךְ וַחֲרִישִׁית, וְכָל־אֲשֶׁר מִסָּבִיב הִקְשִׁיב, גַּם הַחֲמוֹר וְגַם חַיּוֹת הַכָּבוֹד אֲשֶׁר לְסָרַתּוּסְטְרָא, הֵם הַנֶּשֶׁר וְהַנָּחָשׁ, וְגַם הַמְּעָרָה אֲשֶׁר לְסָרַתּוּסְטְרָא וְגַם הַיָּרֵחַ הַקַּר וְהַגָּדוֹל וְהַלַּיְלָה גַּם הוּא. וְסָרַתּוּסְטְרָא שָׂם בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית אֶת אֶצְבָּעוֹ לְמוֹ פִיו וַיֹּאמֶר:

"בֹּאוּ! בֹּאוּ! הָבוּ עַתָּה וּנְהַלֵּךְ! הִנֵּה בָא הָרַגַע, הָבוּ עַתָּה וּנְהַלֵּךְ אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה!

ג

אתם בְּנֵי־אָדָם הַנַּעֲלִים! הִנֵּה חֲצוֹת הַלַּיְלָה הוֹלֵךְ וָבָא: הָבוּ וְאַגִּידָה בְאָזְנֵיכֶם דָּבָר, אֲשֶׁר הִגִּיד אוֹתוֹ הַפַּעֲמוֹן הַיָּשָׁן הַלָּז בְּאָזְנַי גַּם אָנִי –

– מַה־חֶרֶשׁ, מַה־נּוֹרָא וּמָה־לוֹקֵחַ לֵב! כְּכָל־אֲשֶׁר דִּבֵּר אוֹתוֹ אֵלַי זֶה הַפַּעֲמוֹן אֲשֶׁר לַחֲצוֹת־הַלַּיְלָה, שֶׁמּוֹצְאוֹתָיו רַבּוּ שִׁבְעָתַיִם מִכָּל הַמּוֹצְאוֹת אֶת אַחַד הָאָדָם:

– כִּי עוֹד הַלְמוּת הַכְּאֵב אֲשֶׁר בְּלֵב אֲבוֹת אֲבוֹתֵיכֶם סָפַר בְּמִסְפָּר – אוֹיָה! אוֹיָה! מַה יִתְיַפֵּחַ עַתָּה! מַה יִצְחַק עַתָּה בַחֲלוֹמוֹ! – זֶה חֲצוֹת־הַלַּיְלָה הֶעָמוֹק מִכָּל עָמוֹק וְקַדְמוֹנִי!

הַס! הַס! הִנֵּה יִשָּׁמַע עַתָּה דָבָר אֲשֶׁר יוֹמָם שׂוּמָה עָלָיו לְהַחֲרִישׁ, וְרַק עַתָּה כְשֹׁךְ רוּחַ הַיּוֹם וּכְשֹׁךְ גַם כָּל הַשָּׁאוֹן אֲשֶׁר לְלִבְּכֶם –

– עַתָּה הוּא נוֹתֵן קוֹלוֹ, עַתָּה הוּא נִשְׁמָע, עַתָּה הוּא מִתְגַּנֵּב לָבוֹא אֶל תּוֹךְ נִשְׁמוֹת הַמְּקִיצִים בַּלָּיְלָה. אוֹיָה! אוֹיָה! מַה־יִּתְיַפֵּחַ עַתָּה! מַה־יִּצְחַק עַתָּה בַחֲלוֹמוֹ!

– הַאֵין אַתָּה שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ מְדַבֵּר אֵלֶּיךָ חֶרֶשׁ וְנוֹרָא וְלוֹקֵחַ לֵב, זֶה חֲצוֹת הַלַּיְלָה הֶעָמוֹק מִכָּל עָמוֹק וְקַדְמוֹנִי?

בֶּן־אָדָם, שְׁמַע!

ד

אַַלְלַי לִי! לְאָן חָלַף הַזְּמָן? הַאִם לֹא נָפַלְתִּי לְתוֹךְ בְּאֵרוֹת עֲמֻקּוֹת? הָעוֹלָם יָשֵׁן –

אוֹיָה! אוֹיָה! הַכֶּלֶב בּוֹכֶה, הַיָּרֵחַ מֵאִיר. טוֹב לִי לָמוּת, לָמוּת, מֵהַגִּיד לָכֶם אֶת אֲשֶׁר לֵב־חֲצוֹת־הַלַּיְלָה אֲשֶׁר לִי מְחַשֵּׁב עַתָּה.

הִנֵּה מַתִּי. הַכֹּל חָלַף. הוֹי הָעַכָּבִישׁ! מָה אַתָּה אוֹרֵג עָלַי? הַדָּם חָפָצְתָ? אוֹיָה! אוֹיָה! הַטַּל יוֹרֵד, הָרֶגַע בָּא –

הָרֶגַע אֲשֶׁר קֹר יְבוֹאֵנִי וְקִפָּאוֹן וַאֲשֶׁר יִשְׁאַל וְיִשְׁאַל וְיִשְׁאַל: "מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר עָמַד בּוֹ לִבּוֹ לְכָל־הַדָּבָר הַזֶּה?

– מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה אָדוֹן לָאֲדָמָה? מִי־זֶה יַחְפּוֹץ לְצַוּוֹת לֵאמֹר: כָּכָה עֲלֵיכֶם לָרוּץ אֶת דַּרְכְּכֶם, אַתֶּם הַנְחָלִים הַגְּדוֹלִים עִם הַקְּטַנִּים!"

– הָרֶגַע הוֹלֵךְ וְקָרֵב; הוֹי אָדָם: הוֹי הָאָדָם הַנַּעֲלֶה, שְׁמַע! הֲלֹא רַק לְאָזְנַיִם חַדּוֹת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הֲלֹא רַק לְאָזְנֶיךָ אַתָּה מַה־יְדַבֵּר חֲצוֹת לַיְלָה הֶעָמוֹק, מַה?

ה

הִנֵּה אֶנָּשֵׂא, הִנֵּה נִשְׁמָתִי מְרַקֶּדֶת. הוֹי מְלֶאכֶת הַיּוֹם! הוֹי מְלֶאכֶת הַיּוֹם! מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה אָדוֹן לָאֲדָמָה?

הַיָּרֵחַ קַר, הָרוּחַ מַחֲרִישׁ. אוֹיָה! אוֹיָה! הַכְּבָר הִתְרוֹמַמְתֶּם דַּיֵּכֶם לָעוּף? הִנֵּה אַתֶּם מְרַקְּדִים: וְאוּלָם רֶגֶל אֵינֶנָּה כָנָף.

אַתֶּם הַמְּרַקְּדִים הַחֲרוּצִים, הִנֵּה עָרְבָה כָל־שִׂמְחָה: נֶהְפַּך הַיַּיִן לִשְׁמָרִים, הָיְתָה הַכּוֹס לְקֻבַּעַת, הַקְּבָרִים מִתְלַחֲשִׁים.

לֹא הִתְרוֹמַמְתֶּם דַּיֵּכֶם לָעוּף: וְעַתָּה מִתְלַחֲשִׁים הַקְּבָרִים לֵאמֹר: “גַּאֲלוּ נָא אֶת הַמֵּתִים! לָמָה יֶאֱרַךְ כָּכָה הַלַּיְלָה? הַאִם לֹא יִנְסוֹך עָלֵינוּ הַיָּרֵחַ רוּחַ שִׁכָּרוֹן?”

אַתֶּם בְּנֵי אָדָם הַנַּעֲלִים, גַּאֲלוּ נָא אֶת הַקְּבָרִים, עוֹרְרוּ אֶת הַפגרים! אוֹיָה, לָמָּה זֶה תַחְפּוֹר עוֹד הַתּוֹלַעַת? הִנֵּה קָרוֹב הָרֶגַע, הִנֵּה קָרוֹב הָרֶגַע לָבוֹא –

הַפַּעֲמוֹן הוֹמֶה, הַלֵּב רוֹעֵשׁ עוֹד, תּוֹלַעַת־הָעֵץ חוֹפֶרֶת עוֹד, זֹאת תּוֹלַעַת הַלֵּב. אוֹיָה! אוֹיָה! עָמוֹק הָעוֹלָם מִתְּהוֹם!

ו

עֻגָּב מָתוֹק! עֻגָּב מָתוֹק! אָהַבְתִּי אֶת צְלִיל קוֹלְךָ, צְלִיל קוֹל אֲנָקָה נְסוּךְ שִׁכָּרוֹן אֲשֶׁר לָךְ! – כְּמוֹ מִמֶּרְחַקִּים רַבִּים יַעֲלֶה אֵלַי קוֹלְךָ, הַרְחֵק הַרְחֵק, מִתּוֹךְ נַהֲרֵי נַחֲלֵי הָאַהֲבָה!

אַתָּה הַפַּעֲמוֹן הַיָּשָׁן, אַתָּה הָעֻגָּב הַמָּתוֹק! כָּל כְּאֵב לְמִינוֹ קָרַע קֶרַע בְּלִבְּךָ, כְּאֵב אָב, כְּאֵב־אֲבוֹת, כְּאֵב־אֲבוֹת אָבוֹת; עַתָּה פֻתַּח דְּבָרְךָ וַיְהִי בָשֵׁל –

– בָּשֵׁל כְְּמוֹ בָצִיר מֻזְהָב וּכְמוֹ אַחַר־צָהֳרַיִם וּכְמוֹ לֵב־הַבְּדִידָה אֲשֶׁר לִי – וְעַתָּה אַתָּה מְדַבֵּר: הָעוֹלָם גַּם הוּא פֻתַּח וַיְהִי בָשֵׁל, הָעֵנָב הִתְאַדָּם –

וְעַתָּה הוּא שֹׁאֵל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת, לָמוּת מֵרֹב אשֶׁר.

הוֹי אַתֶּם, בְּנֵי אָדָם הַנַּעֲלִים. הַאִם לֹא תָרִיחוּ אֶת הָרֵיחַ הַזֶּה? הִנֵּה רֵיחַ נוֹבֵעַ חֶרֶשׁ עַד הֲלוֹם –

– בֶּשֶׂם הַנֵּצַח וְרֵיחוֹ, רֵיחַ יַיִּן מֻזְהָב אָדוֹם וּנְעִים שֹׁשָנִים מְלֵא אשֶׁר יָשָׁן –

– אשֶׁר מוֹת־חֲצוֹת־לַיְלָה נְסוּךְ שִׁכָּרוֹן, אֲשֶׁר יְזַמֵּר: עָמוֹק הָעוֹלָם מִתְּהוֹם, וְעָמוֹק מֵאֲשֶׁר חָשַׁב הַיּוֹם!

ז

הֶרֶף מִמֶּנִּי! הֶרֶף מִמֶּנִּי! טָהוֹר אֲנִי מִהְיוֹת לְךָ, אַל נָא תִגַּע בִּי! הַאִם לֹא הָיָה זֶה־עַתָּה הָעוֹלָם שָׁלֵם?

טָהוֹר עוֹרִי מִהְיוֹת לְמַגָּע לְיָדֶיךָ. הֶרֶף מִמֶּנִּי, אַתָּה הַיּוֹם הֶעָכוֹר וְהַתָּפֵל וְהַנֶּאֱלַח! הַאִם חֲצוֹת הַלַּיְלָה אֵינֶנּוּ בָהִיר מִמֶּךָ?

רַק הַטְּהוֹרִים יִהְיוּ אֲדוֹנֵי הָאֲדָמָה, רַק הַזָּרִים עַד־בִּלְתִּי הִוָּדֵעַ, רַק הָאַמִּיצִים, רַק נִשְׁמוֹת חֲצוֹת־הַלַּיְלָה, כִּי בְהִירִים הֵמָּה וַעֲמֻקִּים מִכָּל יוֹם.

הוֹי יוֹם! הַמְגַּשֵּׁשׁ אַתָּה אַחֲרַי? הַאַחֲרֵי אָשְׁרִי אַתָּה מְמַשֵּׁשׁ? הֶעָשִׁיר אֲנִי בְעֵינֶיךָ, אִם בּוֹדֵד, אִם מַטְמוֹן וְאִם מִכְרֵה זָהָב?

הוֹי עוֹלָם! הַאוֹתִי חָפַצְתָּ? הֲבֶן־עוֹלָם אֲנִי לְךָ? אִם אִישׁ־שָׁמַיִם? וְאִם אִישׁ אֱלֹהִים? הוֹי יוֹם וְהוֹי עוֹלָם! מָה אַתֶּם תְּפֵלִים –

– תִּהְיֶינָה נָא יְדֵיכֶם חֲרוּצוֹת שִׁבְעָתַיִם, תִּפְשׂוּ נָא לָכֶם אשֶׁר עָמוֹק שִׁבְעָתַיִם וְאָסוֹן עָמוֹק שִׁבְעָתַיִם, תִּפְשׂוּ לָכֶם אֵל, אַךְ רַק אַל נָא תִתְפְּשׂוּ אוֹתִי:

– אֲסוֹנִי וְגַם אָשְׁרִי עֲמֻקִּים, אַתָּה הַיּוֹם הַנִּפְלָא, וְאוּלָם אֵינֶנִּי אֵל וְאֵינֶנִּי שְׁאוֹל אֲשֶׁר לָאֵל: עָמוֹק בּוֹ הַכְּאֵב.

ח

כְּאֵב אֵלִים עָמוֹק שִׁבְעָתַיִם, אַתָּה הָעוֹלָם הַנִּפְלָא, שְׁלַח יָדְךָ וּתְפוֹשׂ לְךָ כְּאֵב אֱלֹהִים וְלֹא אוֹתִי! מָה אָנִי! רַק עֻגָּב מָתוֹק נְסוּךְ שִׁכָּרוֹן –

– רַק עֻגָּב חֲצוֹת־לַיְלָה, רַק פַּעֲמוֹן אֲנָקָה אֲשֶׁר אִישׁ לֹא יְבִינוֹ, וַאֲשֶׁר שׂוּמָה עָלָיו לְדַבֵּר בְּאָזְנֵי חֵרְשִׁים, אַתֶּם בְּנֵי אָדָם הַנַּעֲלִים, כִּי אֵין אַתֶּם מְבִינִים אוֹתִי!

חָלַף! חָלַף! – הוֹי נֹעַר! הוֹי מוֹעֵד־צָהֳרַיִם! הוֹי חֲצוֹת־לַיְלָה! וְעַתָּה הִנֵּה בָא עֶרֶב וְלַיְלָה וַחֲצוֹת־לַיְלָה – הַכֶּלֶב בּוֹכֶה, הָרוּחַ –

– הַאֵין הָרוּחַ כֶּלֶב! הִנֵּה הוּא מְיַבֵּב, הנה הִנֵּה הוּא נוֹבֵחַ, הִנֵּה הוּא בוֹכֶה. אוֹיָה: אוֹיָה! מַה הוּא מִתְיַפֵּחַ עַתָּה! מַה הוּא מְצַחֵק, מַה הוּא שֹׁאֵף וְנוֹשֵׁם בִּכְבֵדוּת, זֶה חֲצוֹת־הַלַּיְלָה!

וְעַתָּה הִנֵּה הוּא מְדַבֵּר פִּתְאֹם בְּרוּחַ שׁוֹקֶטֶת, זֶה הַמֵּלִיץ הַשִּכּוֹר! הַאֻמְנָם הֶאֱרִיךְ עַד סוּר שִׁכְרוֹנוֹ? אִם הֶאֱרִיךְ עַד הִתְרוֹנְנוֹ כֻלּוֹ? אִם שָׁב וַיַּעַל גֵּרָה?

– אֶת כְּאֵבוֹ יִגָּר, בַּחֲלוֹמוֹ יִגָּר, זֶה חֲצוֹת־לַיְלָה הֶעָמוֹק וְהַקַּדְמוֹנִי, וְשִׁבְעָתַיִם מִזֶּה יִגָּר אֶת תַּעֲנוּגוֹ, כִּי גַם בִּהְיוֹת הַכְּאֵב עָמוֹק מְאֹד, הַתַּעֲנוּג עָמוֹק מִכְּאֵב הַלֵּב.

ט

גֶּפֶן אַתָּה לִי! עַל־מָה אַתָּה מְהַלְּלֵנִי? וַאֲנִי הֲלֹא זְמַרְתִּיךָ! אַכְזָר אָנֹכִי, וְעַתָּה אַתָּה זָב דָּם: מָה אַתָּה מְהַלֵּל אֶת אַכְזְרִיּוּתִי נְסוּכַת הַשִּׁכָּרוֹן?

“כָּל־אֲשֶׁר שָׁלֵם, כָּל־אֲשֶׁר בָּשֵׁל – הוֹלֵךְ לָמוּת!” כֵּן דִּבַּרְתָּ. בְּרוּכָה, בְּרוּכָה אַתְּ הַמַּזְמֵרָה! וְאוּלָם כָּל־אֲשֶׁר לֹא בָשֵׁל חָפֵץ חַיִּים: הוֹי כְּאֵב!

הַכְּאֵב אוֹמֵר: “גְּוַע! הֶרֶף הַכְּאֵב!” וְאוּלָם כָּל־אֲשֶׁר כֹּאֵב חָפֵץ חַיִּים, עַד הֱיוֹתוֹ בָשֵׁל וְעָלֵז וְנִכְסָף –

– נִכְסָף לְכָל־רָחוֹק וּלְכָל־נַעֲלֶה וּלְכָל־מֵאִיר. “יוֹרְשִׁים חָפַצְתִּי – כֹּה יֹאמַר כָּל־אֲשֶׁר כֹּאֵב – בָּנִים חָפַצְתִּי, לֹא אוֹתִי חָפַצְתִּי” –

וְאוּלָם הַתַּעֲנוּג לֹא יַחְפּוֹץ יוֹרְשִׁים וְלֹא בָנִים – הַתַּעֲנוּג חָפֵץ רַק אֶת נַפְשׁוֹ; חָפֵץ נֵצַח, חָפֵץ לָשׁוּב, חָפֵץ הֱיוֹת־כָּל־דֹמֶה־נֵצַח.

הַכְּאֵב אוֹמֵר: “הִשָּׁבֵר וְזוּב דָּם, אַתָּה הַלֵּב! לְכִי, אַתְּ הָרֶגֶל! עוּפִי, אַתְּ הַכָּנָף! הִנַּשֵׂא, הַכְּאֵב!” – עֲלֵה אֵפוֹא! הֵעָלֵה. הוֹי לִבִּי הַיָּשָׁן! הַכְּאֵב אוֹמֵר: “גְּוַע!”

י

אַתֶּם בְּנֵי־אָדָם הַנַּעֲלִים, מַה תְּדַמּוּ לָכֶם? הַנְּבִיא אֱמֶת אָנֹכִי! אִם חוֹלֵם חֲלוֹמוֹת? אִם שִׁכּוֹר? אִם פּוֹתֵר חֲלוֹמוֹת? אִם פַּעֲמוֹן חֲצוֹת־לַיְלָה?

אִם אֵגֶל טָל? אִם אֵד וְרֵיחַ אֲשֶׁר לְנֵצַח? הַאִם לֹא שְׁמַעְתֶּם אוֹתִי? הַאִם לֹא הֲרִיחוֹתֶם אוֹתִי? הִנֵּה זֶה־עַתָּה נֶהְפַּךְ הָעוֹלָם וַיְהִי שָׁלֵם; גַּם חֲצוֹת־לַיְלָה הָיָה צָהֳרַיִם –

גַּם הַכְּאֵב הָיָה תַעֲנוּג, גַּם קְלָלָה בְרָכָה, גַּם לַיְלָה שֶׁמֶשׁ – לְכוּ לָכֶם אוֹ שִׁמְעוּ וּבְעוּ: גַּם חָכָם פֶּתִי.

הַאֲמַרְתֶּם מֵעוֹדְכֶם לַתַּעֲנוּג “כֵּן”? הוֹי רֵעַי, כִּי־אָז אֲמַרְתֶּם “כֵּן” גַּם לְכָל־כְּאֵב. כָּל־עִנְיָן תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ אָחוּז וְקָשׁוּר וְעוֹרֵג אִישׁ לְאָחִיו –

– אִם חֲפַצְתֶּם מֵעוֹדְכֶם כִּי הַפַּעַם הָאַחַת תִּהְיֶה פַּעֲמַיִם. אִם דִּבַּרְתֶּם מֵעוֹדְכֶם: “מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵי, אשֶׁר! חִישׁ, הָרֶגַע!” כִּי־אָז חֲפַצְתֶּם אֲשֶׁר הַכֹּל יָשׁוּב!

– הַכֹּל יָשׁוּב שֵׁנִית, הַכֹּל נֵצַח, הַכֹּל אָחוּז וְקָשׁוּר וְעוֹרֵג אִישׁ לְאָחִיו – כָּכָה אֲהַבְתֶּם אֶת הָעוֹלָם.

– אַתֶּם בְּנֵי הַנֵּצַח אֲהַבְתֶּם אוֹתוֹ נֶצַח וּבְכָל־עֵת: וְגַם לַכְּאֵב אֲמַרְתֶּם: גְּוַע וְאַחֲרֵי כֵן שׁוּב שֵׁנִית! כִּי כָּל־תַּעֲנוּג יִשְׁאַל לוֹ – חַיֵּי נְצָחִים!

יא

כָּל־תַּעֲנוּג יִשְׁאַל לוֹ – חַיֵּי נְצָחִים אֲשֶׁר לְכָל־עִנְיָן: יִשְׁאַל לוֹ דְבָשׁ, יִשְׁאַל לוֹ שְׁמָרִים, יִשְׁאַל לוֹ חֲצוֹת־לַיְלָה נְסוּךְ שִׁכָּרוֹן, יִשְׁאַל לוֹ קְבָרִים, יִשְׁאַל לוֹ נֶחָמַת דִּמְעוֹת קְבָרִים, יִשְׁאַל לוֹ אֹדֶם עֶרֶב מֻזְהָב –

– מָה לֹא יִשְׁאַל הַתַּעֲנוּג לְנַפְשׁוֹ! צָמֵא הוּא וְנִלְבָּב וְרָעֵב וְנוֹרָא וּמַחֲרִישׁ שִׁבְעָתַיִם מִכָּל כְּאֵב; אֶת־נַפְשׁוֹ הוּא שֹׁאֵל, אֶת־קִרְבּוֹ הוּא נוֹשֵׁךְ, טַבַּעַת הָרָצוֹן סוֹבֶבֶת בּוֹ –

– חָפֵץ הוּא אַהֲבָה, חָפֵץ שִׂנְאָה, עָשִׁיר הוּא רַב מִדַּי, מַתָּנוֹת יִתֵּן, יְהָבוֹ יַשְׁלִיךְ הַחוּצָה, עַל הַפְּתָחִים יִשְׁאַל כִּי יֻקַּח לְאִישׁ, בִּרְכַּת תּוֹדָה יִתֵּן לַאֲשֶׁר יִקַּח אוֹתוֹ, חָפֵץ הוּא כִי יִשְׂנְאֻהוּ –

– עָשִׁיר הַתַּעֲנוּג עַד־כִּי צָמֵא הוּא לַכְּאֵב, לַשְּׂאוֹל, לַשִּׂנְאָה, לַחֶרְפָּה, לְכָל־אֲשֶׁר מוּם בּוֹ, לְעוֹלָם – כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה הֲלֹא יְדַעְתֶּם אוֹתוֹ!

אַתֶּם בְּנֵי־אָדָם הַנַּעֲלִים! אֲלֵיכֶם הוּא עֹרֵג, זֶה הַתַּעֲנוּג, הַשּׁוֹבָב וְגַם הַנָּעִים – עֹרֵג הוּא לִכְאֵבְכֶם, אַתֶּם לֹא־מַצְלִיחִים! לְלֹא־מַצְלִיחִים יַעֲרוֹג כָּל־תַּעֲנוּג נֶצַח.

כִּי כָל־תַּעֲנוּג חָפֵץ אֶת נַפְשׁוֹ – כִּי עַל־כֵּן חָפֵץ הוּא גַּם כְּאֵב לֵב! הוֹי אשֶׁר, הוֹי כְּאֵב! הִשָּׁבֵר, הַלֵּב, אַתֶּם בְּנֵי־אָדָם הַנַּעֲלִים, לִמְדוּ נָא אֶת־זֶה וּדְעוּ: הַתַּעֲנוּג יִשְׁאַל לוֹ חַיֵּי נְצָחִים –

– הַתַּעֲנוּג יִשְׁאַל לוֹ חַיֵּי נְצָחִים אֲשֶׁר לְכָל־דָּבָר, מַעֲמַקֵּי, מַעֲמַקֵּי חַיֵּי נְצָחִים!

 

יב

הַלְמַדְתֶּם אֵפוֹא אֶת־שִׁירִי? הֲחַדְתֶּם אֶת שְׁאֵלָתוֹ? הֵעָלוּ! הֵרוֹמוּ, אַתֶּם בְּנֵי־אָדָם הַנַּעֲלִים! שִׁירוּ נָא לִי אֵפוֹא אֶת שִׁיר הַמַּקְהֵלִים אֲשֶׁר לִי!

שִׁירוּ נָא לִי אֵפוֹא בְמוֹ פִיכֶם אֶת־הַשִּׁיר אֲשֶׁר שְׁמוֹ “עוֹד הַפַּעַם” וַאֲשֶׁר רַעֲיוֹנוֹ, “לְנֵצַח נְצָחִים” – שִׁירוּ נָא אַתֶּם בְּנֵי־אָדָם הַנַּעֲלִים אֶת שִׁיר הַמַּקְהֵלִים אֲשֶׁר לְסָרַתּוּסְטְרָא!

בֶּן אָדָם, שְׁמַע!

מַה יְדַבֵּר חֲצוֹת־לַיְלָה הֶעָמוֹק, מַה?

"יָשַׁנְתִּי, יָשַׁנְתִּי –

"מֵחֲלוֹמִי הֶעָמוֹק פִּתְאֹם הִתְרוֹנַנְתִּי: –

"עָמוֹק הָעוֹלָם מִתְּהוֹם,

"וְעָמוֹק מֵאֲשֶׁר חָשַׁב הַיּוֹם

"עָמוֹק בּוֹ הַכְּאֵב –

"וְהַתַּעֲנוּג – עָמוֹק מִכְּאֵב הַלֵּב:

"הַכְּאֵב אוֹמֵר: גְּוַע!

“אַךְ כָּל־תַּעֲנוּג יִשְׁאַל לוֹ חַיֵּי נְצָחִים –”

" מַעֲמַקֵּי, מַעֲמַקֵּי חַיֵּי נְצָחִים"

 

הָאוֹת

וַיְהִי בַבֹּקֶר אַחֲרֵי הַלַּיְלָה הַזֶּה וְסָרַתּוּסְטְרָא הִשְׂתָּעֵר מֵעַל־מִשְׁכָּבוֹ וַיַּחֲגוֹר אֶת־מָתְנָיו וַיֵּצֵא מִמְּעָרָתוֹ, וְהוּא לֹהֵט וְחָזָק כְּשֶׁמֶשׁ־בֹּקֶר הַיּוֹצֵא מֵאַחֲרֵי הָרִים אֲפֵלִים.

וְהוּא מְדַבֵּר כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר לְפָנִים פַּעַם אֶחָת לֵאמֹר: "אַתָּה הַכֹּכָב הַגָּדוֹל! אַתָּה עֵין הָאשֶׁר הָעֲמֻקָּה! גַּם אָשְׁרְךָ כְּלֹא־הָיָה, לוּלֵא אֵלֶּה אֲשֶׁר לָהֶם אַתָּה מֵאִיר!

וְאִם הֵמָּה עוֹדָם סְרוּחִים בְּחַדְרֵיהֶם בְּעוֹד אֲשֶׁר אַתָּה כְבָר בָּאתָ וְאֶת מַתְּנוֹתֶיךָ אַתָּה נוֹתֵן וּמְפַזֵּר: מַה־תּקְצוֹף כְּלִמָּתְךָ הַגֵּאָה עַל־כָּל זֹאת!

הָבָה הִנֵּה הֵם יְשֵׁנִים עוֹד, אֵלֶּה בְּנֵי־אָדָם הַנַּעֲלִים וַאֲנִי עֵר; לֹא אֵלֶּה לִי אֵפוֹא רֵעִים מַקְבִּילִים! לֹא לָהֶם יִחַלְתִּי פֹה בְהָרַי אֵלֶּה.

אֵצֵא נָא לְפָעֳלִי וּלְיוֹמִי. וְאוּלָם הֵם לֹא יָבִינוּ מָה הָאוֹתוֹת אֲשֶׁר לְבָקְרִי; צַעֲדִי – לֹא לָהֶם הָיָה לְקוֹל מְעוֹרֵר:

עוֹד הֵם יְשֵׁנִים בִּמְעָרָתִי, עוֹד חֲלוֹמָם שׁוֹתֶה מִשִּׁירַי הַשְּׁכוּרִים. וְאוּלָם אֶת הָאֹזֶן אֲשֶׁר תַּאֲזִין לִי – אֶת הָאֹזֶן הַמַּקְשִׁיבָה יַחְסְרוּ יְצֻרֵי בְשָׂרָם."

– אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִבֵּר סָרַתּוּסְטְרָא אֶל לִבּוֹ מִדֵּי עֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ. אָז הִבִּיט הַשָּׁמַיְמָה כְּשׁוֹאֵל, כִּי שָׁמַע מִמַּעְלָה אֶת הַקּוֹל הָעַז אֲשֶׁר לְנִשְׁרוֹ. "הָבָה! – קָרָא הַשָּׁמַיְמָה – כָּכָה יָשָׁר וְכָכָה יַאֲתָה לִי. הִנֵּה עֵרוֹת חַיּוֹתַי, כִי עֵר גּםַ אָנִי.

נִשְׁרִי עֵר וְנוֹתֵן כָּמוֹנִי כָּבוֹד לַשֶּׁמֶשׁ. בְּפַרְסוֹת נֶשֶׁר הוּא טֹרֵף אֶת הָאוֹר הֶחָדָשׁ. אַתֶּן לִי חַיּוֹתַי הַמַּקְבִּילוֹת; אֶתְכֶן אָהַבְתִּי.

וְאוּלָם עוֹד חָסַרְתִּי אֶת בְּנֵי־הָאָדָם הַמַּקְבִּילִים!" –

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא; וּפִתְאֹם וְהִנֵּה קוֹל בַּמָּרוֹם כְּקוֹל מַחֲנֵה צִפֳּרִים אֲשֶׁר לֹא יִסָּפְרוּ מֵרֹב וְהֵם מִתְעוֹפְפִים וּמִתְגּוֹדְדִים סָבִיב סָבִיב – וַהֲמוֹן מַשַּׁק הַכְּנָפַיִם מִסָּבִיב לְרֹאשׁוֹ גָּדוֹל וְחָזָק עַד־כִּי סָגַר אֶת עֵינָיו. וְאַף אָמְנָם יָרַד עָלָיו כְּמוֹ עָב, הוּא עָב אֲשֶׁר כְּחִצִּים יָבוֹא וְנִתָּכִים עַל־פְּנֵי אוֹיֵב. וְאוּלָם הָיָה הָעָב רַק עָב אַהֲבָה וּכְמוֹ נִתָּךְ עַל רֹאשׁוֹ רֵעַ חָדָשׁ.

“מַה־זֶּה נַעֲשָׂה עִמִּי?” חָשַׁב סָרַתּוּסְטְרָא בְלִבּוֹ הַמִּשְׁתּוֹמֵם וַיִּצְנַח לְאִטּוֹ עַל הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר עִם פֶּתַח מְעָרָתוֹ. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִסָּה לְגַשֵּׁש בְּיָדָיו מִסָּבִיב לוֹ מִמַּעַל לוֹ וּמִתַּחַת לוֹ לְבַעֲבוּר עָצֹר בְּעַד בַּעֲלֵי־הַכָּנָף, הַמִּתְרַפְּקִים עָלָיו, אָז בָּאוּ לוֹ נִפְלָאוֹת עוֹד גְּדוֹלוֹת שִׁבְעָתַיִם: כִּי אָחֲזָה יָדוֹ פִתְאֹם בִּסְבָךְ־שְׂעָרוֹת עַב וְחַם, וּבָרֶגַע הַהוּא וְהִנֵּה גַם קוֹל שְׁאָגָה עֹלֶה בְאָזְנָיו – שַׁאֲגַת אַרְיֵה אֲרֻכָּה וְרַכָּה.

וְסָרַתּוּסְטְרָא אָמַר: “הִנֵּה הָאוֹת הוֹלֵךְ וּבָא” וְלִבּוֹ נֶהְפַּךְ. וְאָמְנָם כְּשׁוּב הָאוֹת לִהְיוֹת בָּהִיר, וַיַּרְא וְהִנֵּה חַיָּה עֲצֻמָּה וּצְהֻבָּה רוֹבֶצֶת לְרַגְלָיו וְאֶת רֹאשָׁה שָׂמָה עַל־בִּרְכָּיו וַתִּתְרַפֵּק עָלָיו וְלֹא הִרְפְּתָה מִמֶּנּוּ מֵרֹב אַהֲבָה, וַתְּהִי כְּמוֹ כֶלֶב אֲשֶׁר שָׁב וַיִּמְצָא אֶת אֲדוֹנוֹ הָרִאשׁוֹן. וְאוּלָם גַּם הַיּוֹנִים לֹא הִמְעִיטוּ בְקִנְאַת אַהֲבָתָם מִן הָאַרְיֵה; וְהָיָה כְפַעַם בְּפַעַם בְּהִתְעוֹפֵף יוֹנָה קַלָּה עַל־פְּנֵי אַף הָאֲרִי, אָז יָנִיעַ הָאֲרִי אֶת רֹאשׁוֹ וְהוּא מִשְׁתָּאֶה וּמְשַׂחֵק.

וּלְמַרְאֵה כָּל־זֹאת לֹא דִבֵּר סָרַתּוּסְטְרָא בִּלְתִּי־אִם אֶת הַדָּבָר הָאֶחַד לֵאמֹר: "הִנֵּה בָנַי קְרוֹבִים, הִנֵּה בָנַי " – וְאַחַר כֵּן הֶחֱרִישׁ. וְאוּלָם לִבּוֹ פֻתַּח וּמֵעֵינָיו נָטְפוּ דְמָעוֹת וַתֵּרַדְנָה עַל כַּפוֹת יָדָיו. וְהוּא לֹא שָׂם לֵב עוֹד לְכָל־דָּבָר וַיֵּשֵׁב וְלֹא יָדַע מָה וְלֹא נָע וְלֹא עָצַר עוֹד בְּעַד הַחַיּוֹת. וְהַיּוֹנִים הִתְעוֹפְפוּ הֵנָּה וַהֲלוֹם וַתֵּשַׁבְנָה עַל כְּתֵפָיו וַתִּתְרַפֵּקְנָה עַל שַׂעֲרוֹתָיו הַלְּבָנוֹת וְלֹא עָיְפוּ מֵהִתְרַפֵּק וּמֵעֲלֹז. וְהָאַרְיֵה הֶחָזָק לָקַק בְּלִי הֶרֶף אֶת־דִּמְעוֹתָיו אֲשֶׁר יָרְדוּ עַל כַּפוֹת יְדֵי סָרַתּוּסְטְרָא וַיִּשְׁאַג וַיֶּהֲמֶה רַכּוֹת. כָּכָה עָשׂוּ הַחַיּוֹת. –

וְהַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֶאֱרִיכוּ עֵת רַבָּה וְאוּלַי רַק עֵת קְצָרָה, כִּי בֶאֱמֶת אֵין עֵת לִדְבָרִים כָּאֵלֶּה עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה. – בֵּין כֹּה וָכֹה וּבְּנֵי־הָאָדָם הַנַּעֲלִים אֲשֶׁר בִּמְעָרַת סָרַתּוּסְטְרָא הֵקִיצוּ, אָז הִתְכּוֹנְנוּ יַחְדָּו לִהְיוֹת לְמַסָּע אֶחָד, לְבַעֲבוּר צֵאת לִקְרַאת סָרַתּוּסְטְרָא לְבָרֵךְ אוֹתוֹ בִּרְכַּת בֹּקֶר. כִּי רָאוּ בַהֲקִיצָם וְהִנֵּה אֵין עוֹד סָרַתּוּסְטְרָא בְתוֹכָם. וַיְהִי בְצֵאתָם אֶת הַמְּעָרָה וְקוֹל שַׁעֲטַת צַעֲדֵי רַגְלֵיהֶם עוֹבֵר לִפְנֵיהֶם, וְהָאַרְיֵה נִלְפָּת פִּתְאֹם בְּחָזְקָה וַיִּפֶן בִּן־רֶגַע מִסָּרַתּוּסְטְרָא וַיָּגִיחַ בְּקוֹל שְׁאָגָה גְּדוֹלָה לְעֻמַּת הַמְּעָרָה; וּבְּנֵי־הָאָדָם הַנַּעֲלִים כְּשָׁמְעָם אֶת קוֹל הַשְּׁאָגָה וַיִּזְעֲקוּ כֻּלָּם קוֹל זְעָקָה גְדוֹלָה פֶה אֶחָד וַיָּנוּסוּ וַיֵּעָלְמוּ כָרֶגַע.

וְסָרַתּוּסְטְרָא כֻלּוֹ נִפְעָם וּמִשְׁוֹמֵם וַיִּתְנַשֵּׂא מֵעַל מְקוֹמוֹ וַיַּבֵּט עַל סְבִיבָו וַיַּעֲמוֹד מִשְׁתָּאֶה וַיִּשְׁאַל אֶת לִבּוֹ וַיִּתְבּוֹנֵן – וַיְהִי לְבַדּוֹ. אָז שָׁאַל בַּלָּאט: “מַה־זֶּה שָׁמַעְתִּי? מַה־זֶּה נַעֲשָׂה עִמִּי זֶה־עַתָּה?”

וְכָרֶגַע שָׁב אֵלָיו רוּחַ זִכְרוֹנוֹ וַיָּבֶן פתאם אֶת־כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה מֵאָז הֱיוֹת תְּמוֹל וְעַד הַיּוֹם. אָז אָמַר וַיַּחֲלֵק בְּיָדוֹ אֶת־זְקָנוֹ: "הֲלֹא פֹה הָאֶבֶן, הֲלֹא עָלֶיהָ יָשַׁבְתִּי אֶתְמוֹל בַּבֹּקֶר, וּפֹה נִגַּשׁ אֵלַי נְבִיא הָאֱמֶת וּפֹה שָׁמַעְתִּי בָרִאשׁוֹנָה אֶת קוֹל הַזְּעָקָה, אֲשֶׁר שְׁמַעְתִּיו גַּם זֶה עַתָּה, אֶת קוֹל זַעֲקַת הַשֶּׁבֶר הַגָּדוֹל.

הוֹי אַתֶּם בְּנֵי־אָדָם הַנַּעֲלִים, הֲלֹא זֶה הָיָה שִׁבְרְכֶם אַתֶּם אֲשֶׁר נִבֵּא אוֹתוֹ לִי אֶתְמוֹל בַּבֹּקֶר נְבִיא הָאֱמֶת הַזָּקֵן –

– אֶל שִׁבְרְכֶם חָפֵץ לְהַשִּׂיא אוֹתִי וּלְנַסּוֹתֵנִי: הוֹי סָרַתּוּסְטְרָא – דִּבֵּר אֵלַי – הִנֵּה אָנֹכִי בָא, לְבַעֲבוּר הַשִּׁיא אוֹתְךָ אֶל פִּשְׁעֲךָ הָאַחֲרוֹן. וְסָרַתּוּסְטְרָא קָרָא: "אֶל פִּשְׁעִי הָאַחֲרוֹן? וַיִּשְׂחַק וַיִּתְקַצֵּף עַל הַמִּלָּה אֲשֶׁר בְּמוֹ פִיו דִּבְּרָה. “מַה־זֶּה נִשְׁאָר לִי עוֹד אִם לֹא פִּשְׁעִי הָאַחֲרוֹן?”

וְסָרַתּוּסְטְרָא נִשְׁקַע שֵׁנִית אֶל תּוֹכוֹ וַיָּשָׁב וַיֵּשֶׁב עַל הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה וַיַּעֲמֵק לַחֲשׁוֹב. אָכֵן פִּתְאֹם הִשְׂתָּעֵר מִמְּקוֹמוֹ –

וּבְקוֹל זְעָקָה קָרָא: "הַחֶמְלָה! זֹאת הַחֶמְלָה עַל הָאָדָם הַנַּעֲלֶה! וּפָנָיו נֶהֶפְכוּ וַיִּהְיוּ לְבַרְזֶל. "הִנֵּה כֵן: הַדָּבָר הַזֶּה – הֲלֹא בָא יוֹמוֹ! מַכְאוֹבִי עִם חֶמְלָתִי – מַה־יִתְּנוּ וּמַה־יוֹסִיפוּ? הַאשֶׁר אֲבַקֵּשׁ? הֲלֹא רַק אֶת־פָּעֳלִי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ!

הָבָה! הִנֵּה בָא הָאַרְיֵה, בָּנַי קְרוֹבִים, סָרַתּוּסְטְרָא בָשֵׁל, רִגְעִי הִגִּיעַ: – הִנֵּה הַבֹּקֶר בָּקְרִי אָנִי, יוֹמִי אָנִי הִגִּיעַ: עֲלֵה, עֲלֵה אַתָּה מוֹעֵד־הַצָּהֳרַיִם הַגָּדוֹל!" – –

כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא וַיַּעֲזוֹב אֶת מְעָרָתוֹ. וְהוּא לֹהֵט וְחָזָק כְּשֶׁמֶשׁ־בֹּקֶר הַיּוֹצֵא מֵאַחֲרֵי הָרִים אֲפֵלִים.

קֵץ כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא

יוֹ[נֵי] סַן מַרְקוֹ שׁוּב אֶחֱזֵיה

שׁוֹקֵט הַכִּכָּר לִפְנֵי צָהֳרֵי יוֹם

בִּקְרִירָה נְעִימָה שִׁירַי אֶשְׁלָחָה

כְּלַהֲקַת יוֹנִים אֶל תְּכֵלֶת רוֹם

וְאַחֲזִירֵם בִּנְעִימָה

עוֹד חָרוּז לִתְלוֹת בַּנִּצָּה

אַשְׁרַי! אַשְׁרַי!