לֹא אֶקְבֹּל, לֹא אֵבְךְּ, לֹא אֲשַׁוֵּעַ

כֶעָשָׁן הַכֹּל חוֹלֵף-עוֹבֵר.

שְׁטוּף זָהָב שֶׁל קַיִץ הַגֹּוֵעַ

לֹא אֶהְיֶה צָעִיר יוֹתֵר.

לֵב נְגוּעַ הַצִּנָּה, לַסַּעַר

לֹא תִפְעַם כְּמִלְפָנִים כָּעֵת,

וְאַדְמַת עֲצֵי לִבְנֶה בַּיַּעַר

לֹא תַשִׂיא יָחֵף בָּהּ לְשׁוֹטֵט – –

לֹא יִרְבּוּ מַאֲוַיִּים כְּקֶדֶם.

הֶהָיוּ חַיַּי חֲלוֹם נִרְאָה?

כְּמוֹ בְּיוֹם אָבִיב צָלוּל עִם שַׁחַר

עַל סוּס וָרֹד עָבַרְתִּי בִּדְהָרָה.

אַט נוֹטֶפֶת נְחֹשֶׁת הַשַּׁלֶּכֶת,

הֶבֶל, הֶבֶל פֹּה יְמֵי הַכֹּל.

אַךְ לָעַד הֲיִי לִי מְבֹרֶכֶת

מְנָת חֶלְקִי: לִפְרֹח וְלִבֹּל.

לשאר תרגומי רחל

בִּמְגוּרַת הַשִּׁפּוֹן עִם בֹּקֶר,

בְּהַזְהֵב טוּר חוֹצְלוֹת־הַקָּנִים,

כַּלְבָּה שְׁבִיעִיָּה הִמְלִיטָה,

שִׁבְעָה כְּלַבְלָבִים אַדְמוֹנִים.

עַד עֶרֶב אוֹתָם הִיא לִטֵּפָה,

לַטֵּף וְסָרוֹק בִּלְשׁוֹנָהּ,

וְקָלְחוּ, כִּי הִפְשִׁירוּ, מֵי שֶׁלֶג

מִתַּחַת כְּרֵשָׂהּ הַשְּׁחוּנָה.

וּבָעֶרֶב, בְּבוֹא תַּרְנְגֹלֶת

לָלוּן עַל מַדַּף־מוֹשָׁבָהּ,

נִכְנָס בִקְפִידָה בַּעְלַבַּיִת

וּבַשַּׂק שָׂם אֶת כָּל הַשִּׁבְעָה.

בַּשֶּׁלֶג מִתֵּל אֶל מִשְׁנֵהוּ

הִיא רָצָה לִרְדוֹף צְעָדָיו.

וְאָרְכוּ, וְאָרְכוּ אַדְווֹתֶיהָ

שֶׁל חֶלְקַת מֵי־נָהָר לֹא־גְלוּדָה.

וּבְשׁוּבָה מִשְׂתָּרְכָה בִּבְלִי כֹּחַ,

שָׂרֵךְ וְלָחוֹךְ זֵעָתָהּ,

לָה נִדְמָה כְּאֶחָד מִגּוּרֶיהָ

הַיָּרֵחַ מֵעַל הַבִּקְתָּה.

אֶל הַכְּחוֹל בַּמְּרוֹמִים הִבִּיטָה,

וְקוֹלָהּ תַּחְנוּנִים יִלֵּל,

וְיָרֵחַ דַּקִּיק הֶחֱלִיק לוֹ

וְנֶחְבָּא אֶל מֵעֵבֶר לַתֵּל.

וְחֶרֶשׁ – כִּי אֶבֶן זָרְקוּ לָהּ,

תַּחַת נֵתָח־בָּשָׂר, לְשַׁטּוֹת, –

כְּכוֹכְבֵי־הַזָּהָב אֶל הַשֶּׁלֶג

שְׁתֵּי עֵינַיִם נָשְׁרוּ כַּלְבִּיוֹת.

1

אִכָּרִים עֲלוּבִים, עֲלוּבִים!

וַדַּאי הֲיִיתֶם כְּעוּרִים,

וְגַם אֶת אֱלֹהִים יְרֵאתֶם וְאֶת יְוֵן כָּל בֹּץ.

הָהּ, אִלּוּ הָבֵן הֲבִינוֹתֶם,

כִּי בִּנְכֶם בְּרוּסִיָה

הַדָּגוּל בַּמְּשׁוֹרְרִים הוּא.

הֲלִבְּכֶם הוּא אֲשֶׁר לִשְׁלוֹם בִּנְכֶם כְּפוֹר לֹא נִתְעַטָּף,

בְּשַׁכְשְׁכוֹ אֶת רַגְלָיו הַיְחֵפוֹת בִּשְׁלוּלִיּוֹת הַסְּתָו?

וְעַתָּה יֵלֵךְ לוֹ חֲבוּשׁ־צִילִינְדְר,

בְּנַעֲלֵי־לַכָּה.

אַךְ חַי עוֹד בְּלִבּוֹ שַׁחַץ יָמִים עָבָרוּ

אֲשֶׁר לְפִרְחֲחֵי הַכְּפָר.

לְכָל פָּרָה אֲשֶׁר עַל שֶׁלֶט כָּל אִטְלִיז

יִשְׁתַּחֲוֶה אַפַּיִם בְּעוֹדוֹ מֵרָחוֹק.

וְעֶגְלַת־צָב כִּי יִפְגּוֹשׁ בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, –

וְעָלָה בְּאַפּוֹ רֵיחַ דֹּמֶן מִשְּׂדוֹת הַמּוֹלֶדֶת,

וְאָמַר לָשֵׂאת זְנַב כָּל סוּס

כִּנְשׂוֹא אֶת שֹׁבֶל בֶּגֶד־הַכְּלוּלוֹת.

2

בְּמַטְאַטְאִים לַחִים מְטָאֵט הַדֶּלֶף

גֶּלְלֵי עֲרָבִים עַל פְּנֵי כַּר וָגָן.

רַקְּקִי, הָרוּחַ, בְּטַרְפֵּי הָעֶלֶו –

כָּמוֹךְ גַּם אֲנִי חוּלִיגָן!

אָהַבְתִּי עֵת עֲצֵי יְעָרוֹת כְּחֻלִּים,

כִּשְׁוָרִים, צוֹעֲדֵי־עֲצַלְתַּיִם,

בִכְרֵשָׂם, הַנּוֹחֶרֶת בְּנַחַר עָלִים,

הַגְּזָעִים יְטַנְּפוּ עַד בִּרְכַּיִם.

הִנֵה הִנָּם עֲדָרַי הָאֲדֻמִּים!

מִי כָּמוֹנִי יַנְעִים לְזַמְּרָם!

אֶרְאֶה, אֶרְאֶה בִּלְחוֹךְ הַדִּמְדּוּמִים

עֲקֵבוֹת שֶׁל רַגְלֵי הָאָדָם.

רוּסְיָה שֶׁלִּי אַתְּ – רוּסִיָה שֶׁל עֵץ!

כָּרוֹזֵךְ וּפַיְּטָנֵךְ רַק אֲנִי הוּא!

יְגוֹן פֶּרֶא שִׁירַי, יְגוֹן אֵין־קֵץ

בְּמִנְתֵּךְ וְרִכְפֵּךְ הִרְוִיתִיהוּ.

הַתִּיזִי נָא, חֲצוֹת, כַּד־הַסַּהַר בַּדְּמִי,

בּוֹ אֶת חֲלֵב הַלִּבְנִים לִשְׁאֹב.

כְּאִלּוּ אָמַר לְחַנֵּק אֶת מִי

שְׂדֵה־עָלְמִין בְּכַפּוֹת הַצְּלוֹב.

פַּלָּצוּת שְׁחוֹרָה צוֹעֶנֶת עַל תְּלָמִים

מְרֵרַת גַּנָב לַגָּן תְּקַלֵּחַ.

רַק אֲנִי עַם־הָאָרֶץ, רוֹצֵחַ,

וְדַם גּוֹנֵב־סוּסִים הוּא דָמִי.

מִי רָאָה, אֵיךְ בַּלַּיְלָה יַרְתִּיחַ

צְבָא עֻזְרָדִים כָּבֵד וָרָב?

טוֹב לִי עִם לֵיל בִּשְׂדֵה־תְּכֵלֶת הָגִיחַ

אֵי־שָׁם וְסַכִּין בַּכָּף.

אָח, קָמֵל סְנֵה־רֹאשִׁי הֶעָנֵף,

מַנְגִּינוֹת בְּשִׁבְיָן אֲפָפוּנִי.

וְאַבְנֵי־רֵחַיִם שֶׁל פּוֹאֶמוֹת הָנֵף

בִּכְלוּא־הָרְגָשׁוֹת חֲבָשׁוּנִי.

אַךְ אַל תִּירָא נָא, רוּחַ סוֹרֵר!

רֹק לָבֶטַח שַׁלֶּכֶת בַּכָּר וּבַגָּן.

לֹא יִמְחֵנִי שְׁמִי הַמְפֹרָשׁ “מְשׁוֹרֵר”:

כָּמוֹךְ כָּמוֹנִי גַם בְּשִׁיר – חוּלִיגָן.

הַרְאִיתֶם,

אֵיךְ יָרוּץ עֲרָבוֹת, מְחֻתָּל

בְּתִמֹּרֶת אַגְמֵי הַמַּיִם,

וְיִנְחַר בְּנָחִיר מְפֻרְזָל

רְכוּב־הַבַּרְזֶל עַל כַּפַּיִם?

וְאַחֲרָיו

עַל דְּשָׁאִים לְמַכְבִּיר,

כְּמוֹ בְּחַג הַמֵּרוֹץ הַפָּרוּעַ,

רַגְלַיִם דַּקּוֹת אֶל רֹאשׁוֹ יַדְהִיר

סְיָח אֲדֹם־רַעֲמָה טָשׁ כְּרוּחַ.

פֶּתִי, פֶּתִי תָּמִים, רְחִימַאי,

נוּ לְאָן, אָן יָרוּץ־יַעְפֵּל עוֹד?

הַאֻמְנָם לֹא יֵדַע, כִּי הַסּוּס הַחַי

כְּבָר כָּרַע לִפְנֵי רֶכֶב־הַפֶּלֶד?

הַאֻמְנָם לֹא יֵדַע, כִּי אֶל שְׂדוֹת הָאֵין־זֹהַר

לֹא יַחְזִיר מֵרוֹצוֹ אֶת הַזְּמָן,

אֲשֶׁר בּוֹ שְׁתֵּי בָּנוֹת מִשְׂדוֹת־רוּס יְפוֹת־תֹּאַר

פֶּצֶ’נֶג בְּעַד סוּס נָתַן?

אַךְ שִׁנָּה הַגּוֹרָל הַמִּמְכָּר בִּגְלִילֵנוּ,

שֶׁשָּׁמַע קוֹל חֵרוּק וְנִנְעַר,

וּבְעַד אֶלֶף הַפּוּד שֶׁל הַסּוּס וְעוֹרֵהוּ

קוֹנִים בְּיָמֵינוּ קַטָּר.

סִתְוָנִית מְנַשֵּׁף הַיַּנְשׁוּף

עַל הֶשְׁכֵּם מֶרְחָבָיו שֶׁלַּדֶּרֶךְ.

קָדְקֳדִי – הַשַּׁלֶַּכֶת תָּשׁוּף,

וּמוּעָם הַזָּהָב בַּצַּמֶּרֶת.

קוֹל קוּ־הוּ עֲרָבוֹת מַעֲגִים,

עֶרֶב טוֹב, רְטִיטִית שֶׁהִכְחִילָה!

עוֹד מְעַט סַהַר נָח בַּשְּׁלָגִים

יִטָּמֵן בַּקְּוֻצּוֹת שֶׁהִדְלִילוּ.

עוֹד מְעַט בִּסְמַרְמֹרֶת אַשִּׁיר,

וְבְאָזְנַי כּוֹכְבֵי־לַחַן יָרֹנּוּ.

בִּלְעָדַי הַתִּשְׁחֹרֶת תָּשִׁיר,

לֹא שִׁירַי הַזְּקֵנִים יֶאֱזוֹנוּ.

שִׁיר חָדָשׁ מִשָּׂדוֹת יִשְׁתּוֹרֵר,

שְׁרוֹק חָדָשׁ בַּיְּעָרוֹת יְרַחֵשׁ עוֹד.

סִתְוָנִית רוּחַ בָּא וּמְנַשֵּׁר.

סִתְוָנִית הָעַלְוָה מְלַחֶשֶׁת.

הַב, גִ’ים, לְשֵׁם מַזָּל לִי אֶת כַּפְּךָ,

זוֹ כַּף שֶׁלֹּא רָאִיתִי עוֹד דֻּגְמָא לָהּ.

וּלְשֹׁךְ הָרוּחַ יַחַד נִנְבְּחָה

כְּנֶגֶד הַיָּרֵחַ שֶׁמִּלְמַעְלָה.

הַב, גִ’ים, לְשֵׁם מַזָּל לִי אֶת כַּפְּךָ.

אַל נָא בְּלִקּוּקִין, רְחִימָאִי,

הָבֵן עִמִּי לוּא כְּפַשְׁטוּת הַיֶּלֶד.

הֵן לֹא תֵדַע מַה פֵּשֶׁר הַחַיִּים,

וּבְכָל־זֹאת – מַה כְּדַאי לִחְיוֹת בַּחֶלֶד.

רַבְּךָ הוּא אִישׁ נִלְבָּב וּבַעַל־שֵׁם,

וּבְצֵל בֵּיתוֹ אוֹרְחִים רַבִּים יָבוֹאוּ,

וְכָל אֶחָד, אַגַּב חִיּוּךְ, זוֹמֵם

בְּצַמְרְךָ הַקְּטִיפָנִי לִנְגּוֹעַ.

יְפִי כְּלָבִים יָפִיתָ לְהַרְהִיב,

וְנֹעַם־חֵן לְרַחַשׁ אֱמוּנֶיךָ,

וְעַל כָּל אִישׁ, מִבְּלִי שָׁאוֹל אֶת פִּיו,

כִּידִיד שִׁכּוֹר, תַּשְׁפִּיעַ לִקּוּקֶיךָ.

גִּ’ים יַקִּירִי, שׁוֹנֶה הָיָה קְהָלָם

שֶׁל הָאוֹרְחִים – כָּהֵנָּה גַם כָּהֵנָּה,

אַךְ זוֹ, דְמוּמַת הָעֶצֶב מִכֻּלָּם,

לְפֶתַע, בְּמִקְרֶה, לֹא בָּאָה הֵנָּה?

הִיא בּוֹא תָבוֹא, רֵעִי, אַל תְּהַסֵּס עוֹד,

וּבְהֵעָדְרִי, אֶל מַבָּטָהּ כִּי תֵט,

בִּשְׁמִי שֶׁלִּי לַקֵּק יָדָהּ בְּחֶסֶד

עַל כָּל כֻּלִי – עַל חֵטְא וְעַל לֹא־חֵטְא.

(מִתּוֹךְ “מוֹסְקְבָה הַמַּרְזֵחִית”)

כֵּן, מָנוּי וְגָמוּר: אֵין שִׁיבָה עוֹד,

כִּי נָטַשְׁתִּי שַׁדְמוֹת אֲבוֹתָי.

הַתְּרָזוֹת בְּצַמֶּרֶת מֻגְבַּהַת

לֹא תוֹסֵפְנָה רַנֵּן מֵעָלָי.

בַּיִת מָךְ בִּלְעָדַי מָט לִכְרוֹעַ,

מֵת כַּלְבִּי הַיָּשִׁישׁ מִשֶּׁכְּבָר.

מִשָּׁמַיִם שָׂמוּנִי לִגְווֹעַ

בְּחוּצוֹת עֲקֻמִּים שֶׁל מוֹסְקְבָה.

מָה אֹהַב זוֹ קִרְיַת־אוֹגוֹתַיִם,

וַאֲפִילוּ בָּצְקָה וְכָמְשָׁה,

זוֹהִי אַסִיָה בַּת־עֲצַלְתַּיִם,

עַל פַּזֵּי כִּפּוֹתֶיהָ נוֹפְשָׁה.

וּבְהָאִיר מִמָּרוֹם הַיָּרֵחַ

(מַה מֵּאִיר הוּא… יִמַּח זִיווֹ!), –

שַׁח־קָדְקֹד בְּסִמְטָה אֶל מַרְזֵחַ

יִשָּׂאוּנִי רַגְלַי וְאָבוֹא.

מְהוּמָה פֹּה בַּגֹּב הַמְזַוֵּעַ,

אַךְ עַד בֹּקֶר, בְּתוֹךְ הַמְּהוּמָה,

אֶת שִׁירַי לְזוֹנוֹת אֲשַׁמֵּעַ,

עִם לִסְטִים יֵין־שָׂרָף אֶגְמַע.

כְּבָר יִתְכּוֹף לְבָבִי, יִנְקְפֵנִי,

וּדְבָרַי אֲשַׁחֵת כָּכָה־סְתָם:

"אִישׁ אוֹבֵד כְּמוֹכֶם הִנֵּנִי,

לַחֲזוֹר לֹא אֶצְלַח לְעוֹלָם."

בַּיִת מָךְ בִּלְעָדַי יֵט לִכְרוֹעַ,

מֵת כַּלְבִּי הַיָּשִׁישׁ מִשֶּׁכְּבָר.

מִשָּׁמַיִם שָׂמוּנִי לִגְווֹעַ

בְּחוּצוֹת עֲקֻמִּים שֶׁל מוֹסְקְבָה.

יֵשׁ בָּרֵעוּת שִׂמְחָה הוֹלֶלֶת,

עֲוִית שֶׁל רֶגֶשׁ מִסְתָּעֵר.

שַׁלְהֶבֶת־אֵשׁ הַגּוּף אוֹכֶלֶת

כְּנֵר־הַחֵלֶב הַבּוֹעֵר.

יָדֶיךָ הָב, יָדִיד מִנֹּעַר,–

כִּי כֵן הִסְכַּנְתִּי מֵעוֹדִי,

לְעֵת פְּרִידָה אֶטְלֵן לְטֹהַר

בְּקֶצֶף־כֶּתֶם קָדְקֳדִי.

אַח, טוֹלְיָא, טוֹלְיָא, הַאַתָּה הוּא,

אֵי פַּעַם הִיא, אֵי רֶגַע הוּא –

שׁוּב, כְּחָלָב, הִנֵּה קָפָאוּ

חוּגֵי עֵינַיִם, שֶׁעָמְדוּ.

שָׁלוֹם, שָׁלוֹם! בִּדְלוֹק הַסַּהַר,

הַעוֹד אֶזְכֶּה לְיוֹם גִּילִי?

מִכָּל בָּחוּר נוֹדָע־בַּשַּׁעַר

אַתָּה בִּלְבַד נָעַמְתָּ לִי.

אוּלַי אֵי־פַּעַם, בִּבְלִי דַעַת

עוֹד נִפָּגֵשׁ כְּמִיָּמִים,

אַךְ הַנְּשָׁמָה – אֲבוֹי! – גּוֹוַעַת

כָּאַהֲבָה וַעֲלוּמִים.

אַחֵר בְּךָ יִדְחֵנִי דֶחִי.

הֲמִשּׁוּם כָּךְ כְּהֵד מַתְאִים

עֲלֵי כְּתֵפַי עַכְשָׁיו בְּבֶכִי

אָזְנַי תִּטְפַּחְנָה כִּמְשׁוֹטִים.

שָׁלוֹם, שָׁלוֹם! בִּדְלוֹק הַסַּהַר

לֹא עוֹד אֶזְכֶּה לְיוֹם גִּילִי.

מִכָּל בָּחוּר יְדוּעַ סַעַר

אַתָּה בִּלְבַד נָעַמְתָּ לִי.

אוֹתָהּ סוּפָה עָבְרָה. עִם מְעַטִּים נוֹתַרְתִּי.

לְעֵת מִפְקַד רֵעוּת – מָה רַבּוּ אֵין־עוֹנִים.

אֶל אֶרֶץ שַׁכּוּלָה הַפַּעַם שׁוּב חָזַרְתִּי,

בָּה נֶעֱדַרְתִּי חֵת שָׁנִים.

אֶל מִי אֶקְרָא? לְמִי אוּכַל אַבִּיעַ

שִׂמְחַת הָעִצָּבוֹן עַל שֶׁעוֹדֶנִי חָי?

גַּם בֵית־הַטַּחֲנָה – כְּעוֹף־שֶׁל־עֵץ מַגְבִּיהַּ

כָּנָף אַחַת – שְׁתוּם־עַיִן לְפָנָי.

לֹא יַכִּירֵנִי אִישׁ בְּכָאן,

וְשֶׁזָּכְרוּ, – הַזְּמָן מִלֵּב הִשְׁכִּיחַ.

וְשָׁם, בִּמְקוֹם בֵּית־אַבָּא אָז שָׁכַן,

עַכְשָׁו אֲבַק־דְּרָכִים וַעֲרֵמָה שֶׁל פִּיחַ.

וְהַחַיִּים הוֹמִים.

סְבִיבַי שׁוֹקֵק הָעָם.

דְּמוּת פְּנֵי זָקֵן וְגַם צָעִיר חוֹלֶפֶת.

אַךְ אֵין מִי אֲבָרְכוֹ בַּהֲסָרַת מִצְנֶפֶת

וְלֹא אֶמְצָא מִקְלָט בְּעֵין־אָדָם.

וְהִרְהוּרִים בַּלֵּב יָהִימוּ כִּבְכַוֶּרֶת:

מוֹלֶדֶת מַהִי?

רַק חֲלוֹם הוֹזֶה?

הֵן פֹּה כִּמְעַט לַכֹּל דְּמוּתִי דְמוּת זָר קוֹדֶרֶת,

הָאֱלֹהִים יוֹדֵעַ, אֵי מִזֶּה.

וְזֶה אֲנִי!

אֲנִי, אֶזְרַח הַכְּפָר,

אֲשֶׁר זִכְרוֹ לָעַד בָּזֶה רַק יִוָּדֵעַ,

שֶׁבּוֹ כַּפְרִית יָלְדָה לְשֶׁעָבַר

פַּיְטָן רוּסִי מֻפְקָר וּמִתְפָּרֵעַ.

אַךְ קוֹל הַשֵּׂכֶל לְלִבִּי אוֹמֵר:

"נָא הֵרָגַע! עַל מָה חֻלְשַׁת הַדַּעַת?

הֵן רַק אוֹרָה הִיא זֹאת אֲשֶׁר לְדוֹר אַחֵר

מוּל מִשְׁכְּנוֹת הָאִכָּרִים נוֹגַהַת.

הִתְחַלְתָּ כְּבָר מְעַט לְהִקָּמֵל.

הַנֹּעַר פֹּה אַחֵר, וְשִׁירָתוֹ אַחֶרֶת.

אוּלַי תִּהְיֶה רוּחוֹ יוֹתֵר נוֹהֶרֶת; –

שׁוּב לֹא הַכְּפָר אִמּוֹ, כִּי אִם תֵּבֵל."

אֲבוֹי, אַרְצִי! אֲנִי כָּל כָּךְ מוּזָר.

יְבֹשֶׁת־אֹדֶם אֶל מִשְׁקַע־לֶחְיִי יוֹרֶדֶת.

לִי שְׂפַת אַחַי הָיְתָה כִּשְׂפַת עַם זָר,

כְּלֹעֲזִי נִהְיֵיתִי בַּמּוֹלֶדֶת.

הִנֵּה אֶרְאֶה:

כֻּנְּשׁוּ כִּלְבֵית־הַכְּנֶסֶת

אֶל בֵּית־הַוַּעַד אִכָּרֵי שַׁבָּת.

הֵם בְּשָׂפָה דְלוּחָה, אַף מְחֻסְפֶּסֶת,

אֶת חַיֵּיהֶם יָבִיאוּ בְּמִשְׁפָּט.

כְּבָר עֶרֶב. הַשְּׁקִיעָה מַרְעֶפֶת

מִזְהָב קָלוּשׁ עַל אֵפֶר הַשָּׂדוֹת.

בַּתְּעָלוֹת, כַּעֲגָלִים בָּרֶפֶת,

תָּקְעוּ תְּרָזוֹת רַגְלַיִם יְחֵפוֹת.

חַיָּל אָדֹם, אֲחוּז־תְּנוּמָה, פִּסֵּחַ,

בְּזִכְרוֹנוֹת יִקְמוֹט אֶת הַפָּנִים,

וְעַל בּוּדְיוֹנִי בְּרָב־עֵרֶךְ יְשׂוֹחֵחַ,

עַל פֶּרֶקוֹפּ כְּבָשׁוּהוּ אַדְמוֹנִים:

"אָכֵן, הַרְבֵּץ הִרְבַּצְנוּ בּוֹ אֲנַחְנוּ…

זֶה הַבּוּרְז’וּי… הַלָּז… אֲשֶׁר בִּקְרִים…"

נָשִׁים בְּאֵלֶם־אֹפֶל תֵּאָנַחְנָה,

שַׁרְעַפֵּיהֶם זָקְפוּ הַתִּדְהָרִים.

הִנֵה אַרְצִי!

עַל מָה, חֲזִיז וָרַעַם,

עַל אַחְוָתִי לָעָם תָּמִיד אֶרְעָשׁ!

לֹא תִדָּרֵשׁ פֹּה שִׁירָתִי הַפַּעַם,

וְיִתָּכֵן, כִּי גַם אֲנִי פֹּה לֹא נִדְרָשׁ.

לוּ כֵן יְהִי!

מִקְלַט חַיַּי, שָׁלוֹם!

זֶה שֵׁרוּתִי־מְעָט – גַּם הוּא יַרְוֵנִי נַחַת.

וְאִם שִׁירַי לֹא עוֹד יוּשְׁרוּ כַּיּוֹם, –

הֵן שַׁרְתִּי עֵת אַרְצִי עוֹד בְּחָלְיָה קוֹדַחַת.

לַכֹּל אַסְכִּים. לַכֹּל כְּשֶׁהִנֵּהוּ.

מוּכָן לֵילֵךְ בְּחַתְחַתֵּי שְׁבִילִים.

לְמַאי, אַף לְאוֹקְטוֹבֶּר זֶה לִבִּי אֶתְּנֵהוּ,

אַךְ לֹא אֶתֵּן לָנֶצַח אֶת נִבְלִי.

לֹא אֶמְסְרוֹ לַזָּר, וְאִם יָדִיד הוּא,

וְאִם אִשָּׁה, אוֹ אִמָּא, אוֹ אָחוֹת.

אַךְ לִי בִּלְבַד אֶת רֹן צְלִילָיו הִפְקִיד הוּא,

רַק לִי הִנְעִים עֶדְנַת הַמַנְגִּינוֹת.

הַנֹּעַר, פְּרַח! וְזֶה גוּפְךָ חַזְּקֵהוּ!

חַיֶּיךָ אֲחֵרִים, וּמִזְמוֹרְךָ אַחֵר.

אֲנִי אֵלֵךְ בּוֹדֵד אֶל גְּבוּל לֹא־אֲכִּירֵהוּ,

וְיִכָּנַע לָעַד הַלֵּב הַמִּסְתָּעֵר.

אַךְ גַּם אֲזַי,

עֵת עַד קַצְוֵי הַחֶלֶד

אֵיבַת עַמִּים תָּסוּף,

וְהַיָּגוֹן יָנוּס, –

בְּכָל מְאֹד־פַּיְּטָן

אוֹסִיף וַאֲהַלֵּל עוֹד

שִׁשִּׁית כַּדּוּר־עוֹלָם,

זוֹ שֵׁם קָצָר לָהּ: רוּס.

רוּסִיָה – צְלִיל־אֵימִים מֻפְלָא.

נִצַּת שִׁלְגִּית, לַבְנוּת צַמֶּרֶת.

וְאֵי־מִזֶּה הֲלוֹם נִקְלַע

זֶה שֶׁהִטִּיל בָּךְ אֶת הַמֶּרֶד?

גָּאוֹן מַחְמִיר! לֹא בְּהָדָר

הוּא אֶת לִבִּי צָלַח לָקַחַת,

רָכוּב עַל סוּס הוּא לֹא דָהַר

אֶל מוּל סוּפָה הַמִּתְלַקַּחַת.

בְּהֶנֶף־יָד הוּא לֹא עָרַף,

וְלֹא הֵנִיס רַגְלִים בְּסַעַר.

מִכָּל הַהֶרֶג לֹא אָהַב

אֶלָּא אֶת צֵיד הַשְּׂלָו בַּיַּעַר.

יֵשׁ דְּמוּת מֻסְכֶּמֶת שֶׁל גִּבּוֹר:

אֲפֵר שָׁחוֹר וּמַאֲכֶלֶת.

וְהוּא גָלַשׁ בְּיוֹם־שֶׁל־כְּפוֹר

עִם טַף זְבַלְגָּן עַל גַּב מִזְחֶלֶת.

וְלֹא גִדֵּל לוֹ שְׂעַר־בְּלֹרִית,

אֵלָיו נָשִׁים תִּתְמוֹגְגֶנָּה,

הוּא בְּקָרְחָה זַהֲרוּרִית

לָקַח תִּשְׁעָה קַבִּין שֶׁל צֶנַע.

בַּיְּשָׁן, פָּשׁוּט, רָצוּי וְנוֹחַ,

כִּסְפִינְכְּס נִצָּב מוּלִי הָאִישׁ,

וְלֹא אָבִין: בְּאֵיזֶה כֹּחַ

הוּא עַמּוּדֵי תֵּבֵל הִרְעִישׁ?

אַךְ הוּא הִרְעִישׁ…

הַצְלֵף הָרוּחַ, צְלוֹף וּבְעוֹט!

זַלְעֵף, הַסַּעַר הַמַּרְתִּיחַ!

מֵחֵלְכָּאֵי־הָעָם הָדִיחַ

חֶרְפַּת צִינוֹק וּכְנֵסִיוֹת.

*

הָיוּ יָמֵינוּ אַכְזָרִים.

אִלְּפוּנוּ מַר כַּפּוֹת־הָרֶשַׁע.

בִּשְׂדֵה־בָּכוּת שֶׁל אִכָּרִים

הַטַּפְסָרִים דֻּשְּׁנוּ בְּדֶשֶׁן.

*

הָהּ, צַחֲנָה! מִמְשַׁל הַצַּאר!

מִשְׁתִּים הָמוּ בְּאֶפֶס־בֹּשֶׁת,

וְשִׁלְטוֹנוֹ אָצִיל מָכַר

לְאֵיל הַהוֹן וְהַחֲרֹשֶׁת.

הָעָם נָמֵק. הָעָם יִחֵל

לְבִיאָתוֹ שֶׁל הַגּוֹאֵל. –

וְהוּא הוֹפִיעַ.

*

…עַכְשָׁיו הוּא מֵת.

אַל נִתְיַפֵּחַ!

בְּנוֹת־שִׁיר תִּמְאַסְנָה קוֹל־בָּכוּת.

מִגּוּשׁ הַנְּחשֶׁת הַנּוֹבֵחַ

סִלּוּד אַחְרוֹן הַדְּמִי פּוֹלֵחַ.

זֶה הַגּוֹאֵל כָּרַע לָמוּת.

כָּרַע לָמוּת. וְהַחַיִּים עוֹד,

שֶׁאַחֲרָיו נוֹתְרוּ לִחְיוֹת,

צְרִיכִים, עֵת שִׁטְפוֹנוֹת יָהִימוּ,

חַשֵּׁל הָאָרֶץ בִּפְלָדוֹת.

כִּי לֶנִין מֵת –

לָהֶם אַל תֹּאמֶר!

לִבָּם מִמָּוֶת לֹא יִפּוֹל.

*

בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר חֹמֶר

הֵם פְּעָלָיו יֵדְעוּ לִפְעוֹל.

הוּא הָיָה בְּנוֹ שֶׁל סְתָם פּוֹעֵל,

וּפָרָשַׁת־חַיָּיו – כַּמּוּת מְבֻטֶּלֶת.

וְלֹא הָיוּ לוֹ אֶלָּא שֵׁעָר שָׁחוֹר כַּלֵיל,

וְעֵינַיִם – עֲנָוָה וּתְכֵלֶת.

מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב אֶת בְּנוֹ לְכַלְכֵּל

יַעֲמְלוּ יְדֵי אַבָּא וְלֹא יִנָּפֵשׁוּ;

אַךְ הוּא יָשַׁב מְשׁוֹמֵם וּבָטֵל,

וַחֲבֵרִים הָיוּ לוֹ: חָתוּל וְיֵשׁוּ.

הֶחָתוּל הָיָה זָקֵן, כְּבַד־אָזְנַיִם,

לֹא עַכְבָּרִים, לֹא זְבוּבִים לֹא יִקְשׁוֹבוּ,

וְיֵשׁוּ יָשַׁב עַל זְרוֹעוֹתֶיהָ שֶׁל אֵם

וְהִבִּיט מֵהָאִיקוֹנִין אֶל יוֹנִים שֶׁבַּשֹּׁבֶךְ.

וַיְחִי לוֹ מַרְתִּין, וְאִישׁ לֹא יְדָעָהוּ,

וְרִשְׁרוּשׁ הַיָּמִים נְכָאִים – כִּטְרָפִים מִגֶּזַע.

וְרַק לִפְעָמִים אָבִיו־מוֹלִידוֹ לִמְּדָהוּ

עַל פַּת חֲרֵבָה לְזַמֵּר מַרְסֶלְיֶזָה.

"כִּי תִגְדַּל – אָמַר לוֹ – הֲלֹא תָבִין…

וְיָדַעְתָּ עַל שׁוּם־מָה כֹּה דַלּוֹנוּ!"

וּפְגוּמָה רָעֲדָה בְּיָדוֹ הַסַּכִּין

מֵעַל פַּת חֲרֵבָה שֶׁל לֶחֶם־הָעֹנִי.

אַךְ פִּתְאֹם מוּל חַלּוֹן

מְגֻלָּף –

רוּחוֹתַיִם הֵנִיפוּ

כָּנָף;

כְּגֵאוּת מֵי־אָבִיב

עֲדֵי שִׂיא –

הִבְקִיעַ הָעָם

הָרוּסִי…

מִשְׁאַג נַחְשׁוֹל,

רִנַּת סוּפוֹת.

מֵעֶלֶט כְּחוֹל –

עֵינֵי יְקוֹד.

אִבְחוֹת כָּנָף,

וּפְגוֹר וּפְגוֹר;

יִקְהוּ שִׁנָּיו

שֶׁלַּמָּגוֹר.

אַךְ רוֹם וְרוֹם,

אַךְ צְוָח וּצְוָח!

אֶל לֹעַ־תְּהוֹם

יוּבַל יְפַךְ…

פִּתְאֹם – נִצְנוּץ שֶׁל אֵשׁ הוּא…

וְקוֹל נָחוּשׁ נָבַח.

וְאַרְצָה יֶלֶד־יֵשׁוּ

מִמְּחִי כַּדּוּר צָנַח.

הַקְשִׁיבוּ:

לְנֵס־הַתְּחִיָּה אַל תּוֹחִילוּ!

גּוּפָתוֹ אֱלֵי קֶבֶר הִטִּילוּ…

הוּא נִטְמַן

בִּשְׁדֵה־מַרְס,

בַּחֲצַר־מָוֶת.

וּבַבַּיִת, נוֹתְרָה בּוֹ הָאֵם

שֶׁהוּא נְטָשׁוֹ מְשׁוֹמֵם

וְלֹא שָׁב עוֹד,

בַּחַלּוֹן מִתְבּוֹנֵן

הֶחָתוּל הַזָּקֵן

וְיָרֵחַ לוֹכֵד בְּכַפּוֹ…

זוֹחֵל לוֹ מַרְתִּין וְהוֹמֶה שָׁם:

"נְשָׁרִים שֶׁלִּי, הוֹ בְּנֵי־נֶשֶׁר,

בַּשְּׁבִי הֲלַכְתֶּם

בַּשִּׁבְיָה".

וּלְשׁוֹנוֹ לְחִכּוֹ דָבֵק לוֹ, דָבֵק,

וְאֵי־מִי שׁוֹנֵק לוֹ, אֵי־מִי חוֹנֵק,

וְיֶרִי שֶׁל אֵשׁ.

אַךְ בַּחוּץ מְרַנֵּן

וְגוֹעֵשׁ

וְדוֹעֵךְ, וְלוֹהֵב

כְּגַחֶלֶת,

הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ כִּצְלִיל־פֶּלֶד:

“רְרֶ־אֶס־פּוּ־וּ־בְּלִיקָה!”

שָׂא קוֹלְךָ, הַמְּשׁוֹרֵר,

וְזַמֵּר.

כִּי כָּחֹל הַמָּרוֹם

הַנּוֹהֵר.

גַּם הַיָּם מַאֲדִיר

מִזְמוֹרָיו.

כָּף־וָו הֵם הָיוּ,

כָּף־וָו.

כָּף־וָו אָז הָיָה

מִנְיָנָם.

קִבְרֵיהֶם לֹא יְכַס

חוֹל־הַיָּם.

שׁוּם אָדָם לֹא יִשְׁכַּח

אֶת הַטֶּבַח

בַּפַּרְסָה

הַמָּאתַיִם וָשֶׁבַע.

שָׁם מֵעֵבֶר לַיָּם

שָׁט עָנָן.

שׁוּר, עוֹלֶה מִן הַחוֹל

שָׁאוּמְיָן.

בַּיְשִׁימוֹן קוֹל שְׁלָדִים

מְנַקְּשִׁים.

וְעוֹד הֶנֶף זְרוֹעוֹת

חֲמִישִׁים,

וּמְנַעֶרֶת כָּל זְרוֹעַ

רָקָב.

וְכָף־וָו הֵם הָיוּ

כָף־וָו.

הַיְרוּיִים בְּחָזֶה,

בְּיָרֵךְ,

הֵם אוֹמְרִים:

"לְבַּאקוּ נְהַלֵּךְ

וְנִרְאֶה,

כָּל עוֹד שָׁט הֶעָנָן,

מַה חַיִּים שָׁם

בְּאַזֶרְבֵּיגָ’ן."

לֵיל כִּדְלַעַת

יִגְלוֹל יְרֵחוֹ.

יָם יִשָּׂא אֶת גַּלָּיו

אֱלֵי חוֹף.

לְעֵת לַיְלָה כָּזֶה

מוּל הַיָּם

גְּדוּד אַנְגְּלִים בִּירִיּוֹת

הֲרָגָם.

קוֹמוּנִיזְם –

הוּא נֵס־הַדְּרוֹרִים.

וְהָעָם כְּסוּפָה

נוֹהֲרִים.

עַל אִימְפֶּרִיָה קָמוּ

הַקְהֵל

קָמוּ יַחַד אִכָּר

וּפוֹעֵל.

שָׁם, בְּרוּסְיָה,

אֵימַת בֹּעֲזִים,

קָם אִילְאִיץ'

הַקַּנָּא בַּחֹזִים.

וְכָאן, בַּמִּזְרָח,

תַּלְמִידָיו –

כָּף־וָו הֵם הָיוּ,

כָּף־וָו.

אֶל־נָכוֹן הֵן נִזְכּוֹר,

לֹא נִשְׁכַּח

יְמֵי פֻּרְעָנוּת

בְּתַרְעַ"ח.

אֵיךְ אֵילֵי הָעוֹלָם

נִזְעֲקוּ,

אֵיךְ הִטִּיחוּ מַטָּח

עַל בַּאקוּ.

וַיִּכְבַּד לַקּוֹמוּנָה

הָעֹל.

וַתִּכְרַע הַגְּלִילָה

וַתִּפּוֹל.

אַךְ אָיְמָה שִׁבְעָתַיִם,

אַחִים,

הַבְּשׂוֹרָה עַל כָּף־וָו

רְצוּחִים.

אֶל חוֹלוֹת קְרַסְנוֹבוֹדְסְק

נְמוֹגִים

הוֹבִילוּם לַהוֹרֵג

הַהוֹרְגִים,

מִי בְּחֶרֶב

וּמִי בִּירִיּוֹת

הִטִּילוּם עַל צַהֶבֶת

חוֹלוֹת.

כָּף־וָו הֵם הָיוּ

בְּמִנְיָן.

חוֹל־צִיּוֹת קִבְרֵיהֶם

לֹא טָמָן.

שׁוּם אָדָם לֹא יִשְׁכַּח

אֶת הַטֶּבַח

בַּפַּרְסָה

הַמָּאתַיִם וָשֶׁבַע.

שָׁם מֵעֵבֶר לַיָּם

שָׁט עָנָן.

שׁוּר, עוֹלֶה מִן הַחוֹל

שָׁאוּמְיָן.

בַּיְשִׁימוֹן קוֹל שְׁלָדִים

מְנַקְּשִׁים.

וְעוֹד הֶנֶף זְרוֹעוֹת

חֲמִשִּׁים,

וְמְנַעֶרֶת כָּל זְרוֹעַ

רָקָב.

וְכָף־וָו הֵם הָיוּ,

כָּף־וָו.

*

כְּמוֹ חָוְרוּ הַמַּרְאוֹת

הַלֵּילִים.

כָּף־וָו עַל בַּאקוּ

הַצְּלָלִים.

מִנְיַן הַצְּלָלִים הוּא

כָּף־וָו.

עֲלֵיהֶם נְזַמֵּר

וְנִדְאָב.

לֹא הָרוּחַ הוֹמֶה,

לֹא עָנָן.

שְׁמַע דְּבָרִים שֶׁאוֹמֵר

שָׁאוּמְיָן:

"גַּ’פַּרִידְזֶה,

הֲטַחוּ עֵינַי:

שׁוּר־נָא, לֶחֶם יֹאכֵלוּ

בָּנַי!

נֵפְט – כִּדְמֵי אֲדָמָה

הַשְּׁחוֹרִים.

אֳנִיּוֹת מִסָּבִיב…

קַטָּרִים…

וְאֶל כָּל אֳנִיָּה

וְקַטָּר

הַכּוֹכָב הָאָדֹם

מְסֻמָּר!"

וַיֹּאמַר גַּ’פַּרִידְזֶה:

"אָמְנָם!

מְאֹד לַשּׁוֹמֵעַ

יִנְעָם.

מַשְׁמָע, הַפּוֹעֵל הוּא

כִּי עָז

אוֹחֵז בְּיָדָיו

אֶת קַוְקָז."

לֵיל כִּדְלַעַת

יִגְלוֹל יְרֵחוֹ.

יָם יִשָּׂא אֶת גַּלָּיו

אֱלֵי חוֹף.

לְעֵת לַיְלָה כָּזֶה

מוּל הַיָּם

גְּדוּד אַנְגְּלִים בִּירִיּוֹת

הֲרָגָם.

קוֹמוּנִיזְם –

הוּא נֵס־הַדְּרוֹרִים.

וְהָעָם כְּסוּפָה

נוֹהֲרִים.

עַל אִימְפֶּרִיָה קָמוּ

הַקְהֵל

קָמוּ יַחַד אִכָּר

וּפוֹעֵל.

שָׁם, בְּרוּסְיָה,

אֵימַת בֹּעֲזִים,

קָם אִילְאִיץ'

הַקַּנַּאי בַּחֹזִים.

וְכָאן, בַּמִּזְרָח,

תַּלְמִידָיו –

כָּף־וָו הֵם הָיוּ,

כָּף־וָו.

הַשָּׁמַיִם

הוֹלְכִים וּכְחֻלִּים.

וְגוֹוַעַת

שִׁיחַת הַצְּלָלִים.

מִי בַּלֵּב, מִי בַּצֶּדַע

נוֹרָה.

אַחְץ’־קוּיְמָא זוֹ דַרְכָּם

חֲזָרָה.

שָׁא קוֹלְךָ, הַמְּשׁוֹרֵר,

וְזַמֵּר.

מַה כָּחֹל הַמָּרוֹם

הַנּוֹהֵר…

גַּם הַיָּם מַאֲלִיף

מִזְמוֹרָיו –

כָּף־וָו הֵם הָיוּ,

כָּף־וָו.

סַהֲרוּת זְעֵפָה וְרוֹפֶסֶת

וְתוּגַת מִישׁוֹרִים לִבְלִי־סוֹף, –

זֹאת יָדְעָה בַּחְרוּתִי נַעֲלֶסֶת,

זֹאת קִלַּלְתִּי קַלֵּל וְאָהֹב.

בַּדְּרָכִים עֲרָבִים שֶׁהִקְמִילוּ,

קוֹל אוֹפַן בְּנִגּוּן עֲגָלָה…

אַךְ כַּיּוֹם לֹא אֹבֶה עוֹד, חָלִילָה,

לְהוֹסִיף וְלִשְׁמוֹעַ קוֹלָהּ.

לִבְקָתוֹת נַעֲשֵׂיתִי שְׁוֵה־רוּחַ,

נְקוּטוֹתִי בְּאֵשׁ־הַכִּירָה,

גַּם סוּפַת־הָאָבִיב לְתַפּוּחַ

לִי, מֵרִישׁ הַשָּׂדוֹת, לְזָרָא.

לֹא לְכָךְ בִּי נַפְשִׁי מְפַלֶּלֶת…

וּבִמְאוֹר הַלְּבָנָה הַמְשֻׁחָף

שָׁם, מֵעֵבֶר לְאֶבֶן וָפֶלֶד,

לִי עֱזוּז הַמּוֹלֶדֶת נִשְׁקָף.

רוּסְיָה, אֶרֶץ־שָׂדַי לִי! הָהּ, אַל נָא

תְּשָׂרְכִי בַּשָּׂדוֹת מַחְרַשְׁתֵּךְ.

צַפְצָפוֹת וּתְרָזוֹת תֶּאֱבַלְנָה

לְמַרְאֵה דַלּוּתֵךְ וּמְרוּדֵךְ.

מִי יֹאמַר, מֶה עָתִיד יְבוֹאֵנִי…

וְלִסְכּוֹן אֶל חָדָשׁ – הַאֵדָע?

אַךְ לִרְאוֹת בִּפְלָדוֹת מִי יִתְּנֵנִי,

אֶרֶץ רוּס הַדַּלָה, הַמְּרוּדָה.

וּלְמִשְׁמַע נְבִיחַת הַמָּנוֹעַ

בְּסוּפוֹת, הֲזָיוֹת אֵין־תִּכְלָה,

לֹא אֹבֶה עוֹד, חָלִילָה, לִשְׁמוֹעַ

קוֹל אוֹפַן בְּנִגּוּן עֲגָלָה.

אֲזַמֵּר, אֲזַמֵּר, אֲזַמֵּר,

לֹא אַרְנֶבֶת, לֹא עֵז אֲקַפֵּחַ.

אִם יֵשׁ מָה, שֶׁהַלֵּב יְצַעֵר,

אִם יֵשׁ מָה, שֶׁהַלֵּב יְשַׂמֵּחַ.

תַּפּוּחֵי־הַשִּׂמְחָה הֶאֱדִימוּ.

וּשְׁרֵקַת הַלִּסְטִים מַה נֹאהַב.

אַךְ הַסְּתָו, שֶׁחֲכַם־הַגַּנִים הוּא,

יְגַזֵּם אֶת רֹאשִׁי שֶׁצָּהַב.

שְׁבִיל אֶחָד בֹּאֲכָה גַן־הַשַּׁחַר,

שֵׁן אוֹקְטוֹבֶּר תִּנְגּוֹס בַּחֹרְשׁוֹת.

לְהָבִין אֶת הַכֹּל, לֹא לָקַחַת,

בָּא פַּיְּטָן אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת.

הוּא בָּא הֵנָּה נַשֵּׁק הַפָּרוֹת,

קוֹל חָצִיר הַנִּלְעָס לוּא יִשְׁמַע!

קְצוֹר לָעֹמֶק, חֶרְמֵשׁ הַזְּמִירוֹת!

שְׁפוֹךְ הַסֹּמֶק, עֻזְרַד הַחַמָּה.

טוֹב עִם צֶנֶן הַסְּתָו לְעֵת שַׁחַר

כְּתַפּוּחַ נַעֵר הַנְּשָׁמָה,

וְלִרְאוֹת, אֵיךְ פּוֹלֵחַ בַּנַחַל

כְּחוֹל־הַמַּיִם מַחְרֵשׁ הַחַמָּה.

טוֹב לִשְׁלוֹף מִן הַגּוּף וּלְהַפְקִיעַ

אֶת מַשְׂמֵר הַנִּגּוּן הַמְלַהֵט,

וּלְחַכּוֹת לְאוּשְׁפִּיז, שֶׁיַּגִּיעַ

עוֹטֶה לֹבֶן בִּגְדֵי־הַשַּׁבָּת.

אֲאַלֵּף לְבָבִי, עַד אֶחְכָּמָה

גּוֹן־עֻזְרָד בָּעֵינַיִם לִשְׁמוֹר,

בַּכִּילוּת רִגְשׁוֹתֶיךָ יֵחַמּוּ,

עֵת הַדְּלָף צַלְעוֹתֶיךָ יִשְׁבּוֹר.

פַּעְמוֹנֵי־כּוֹכָבִים מַה יָּהִימוּ

כָּל עָלֶה נֵר־בַּרְקַאי בַּמִּזְרָח.

לְאִישׁ לֹא אַנִּיחַ בּוֹא פְּנִימָה,

לְאִישׁ אֶת דַּלְתִּי לֹא אֶפְתַּח.

עֲרָבָה שֶׁל שֶׁלֶג. סַהַר חִוַּרְיָן.

תַּכְרִיכִין עוֹטֶפֶת הַמְּכוֹרָה דְנָן.

וְלִבְנִים בְּלֹבֶן. קוֹל הַסַּפְדָנִים.

מִי נָפַל כָּאן? מֵת הוּא? שֶׁמָּא זֶה אֲנִי?

הֱיֵה שָׁלוֹם, רֵעִי, שָׁלוֹם הֱיֵה נָא, ­–

בְּתוֹךְ לִבִּי אַתָּה כְּזֵכֶר לֹא־נִתָּשׁ.

זוֹ הַפְּרִידָה, שֶׁנִּגְזְרָה עָלֵינוּ,

הִיא עֲרֻבָּה, כִּי עוֹד יָבוֹא מִפְגָּשׁ.

הֱיֵה שָׁלוֹם, רֵעִי – בְּלִי לַחַץ־יָד, בְּאֵלֶם;

אַל הַעֲגֵם עֵינַיִם, אַל יֵאוּשׁ.

הַמָּוֶת – מַה חִדּוּשׁ בּוֹ בַּחַיִּים הָאֵלֶּה?

אֶפֶס, הַחַיִּים – גַּם הֵם אֵינָם חִדּוּשׁ.