וְאַתָּה בֶּן אָדָם כִי תִשְׁאַל:

מָה אֱמוּנָתְךָ כִּי אֵדָע?

מַהוּ חָקַקְתָּ עַל לוּחַ,

הָעַמּוּד הִצַּבְתְָּ לְעֵדָה?

מַאֲמִין אָנֹכִי בֶּן אָדָם:

עֲתִידִי יְרוֹמֵם עֲבֱרִי;

עַמִּי עִם סִפְרוֹ עַל אַרְצִי

מָחָר יָשִׁיבוּ הֲדָרִי!

כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר רוּחָם טֹהָרָה וּלְבָבָם קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים,

אֲשֶׁר נִשְמָתָם לָהּ טָבְלָה טְבִילוֹת אַרְבָּעִים בַּפֶּלֶג

וְלִפְנֵי הֲעִיזָם הַמַּחֲנֶה בִּדְחִילוּ-וּרְחִימוּ הִתְקַדָּשׁוּ –

אֵלֶּה הַשָּׂדֶה יֵלֵכוּ!

רִבֲבוֹת חֲרָבוֹת, כִּידוֹנִים, רִבֲבוֹת חִצֵּי לִגְיוֹנוֹת –

לָהֶם לֹא יְאֻנֶּה הָרָע כִּי לֹא יִפְּלוּ בַּקְּרָב;

כְּרִכְבֵי הָאֵשׁ הַגְּאֵיוֹנִים הַמְּשַׂחֲקִים לְחִצֵּי הַקֶּשֶׁת

וְאֵיתָן כִּנְפִילֵי שָׁמַיִם הַלּוֹעֲגִים לְחֶתֶף הַקֶּטֶל –

יַעַמְדוּ בְמִלְחֶמֶת אֱלֹהִים!

וְכָל אֵלֶּה אֲשֶׁר רוּחָם נִטְמָאָה וּלְבָבָם הִתְמַכֵּר לַתֹּהוּ

בּוֹ צָמַח צִיץ בּוֹגְדִים לָעֵקֶר וְרָדוּ אֱלִילִים בְּקִרְבּוֹ

הַמַּטִּים בְּחִירַי מִבֵּית-אֵל, הָאוֹמְרִים אֵין בָּנוּ קָדוֹשׁ –

אֵלֶּה אַל יֵלְכוּ בַּקְּרָב!

רַק יַרְכִּיב יַד אוֹיֵב קַשְׁתּוֹ וְעָף חֵץ רִאשׁוֹן לַלֵּבָב

וּפָלַח וּפָלַח עַד הַשְׁחִית לְבַב עוֹבֵד אֵל נֵכָר!

חֵילוֹת הַצָּר וְהַשָּׂטָן יֶהֶרְסוּ בָם רַבִּים

וְנָפְלָה הַחֶרֶב מָגִנָּם וְשִׂיא מִבְצְרֵיהֶם יִתְעַרְעָר –

כִּי יִפְּלוּ בְּיוֹם הַצְּבָאוֹת!..

וְהָיָה אַחֲרֵי הָרַעַשׁ וְהָיָה בִּתְקוֹעַ הַשּׁוֹפָר

לַמַּחֲנוֹת כֻּלָּהַם עִם שֶׁמֶש, בַּנֶּשֶׁף אַחֲרֵי הַהֲרֵגָה;

וְהָיָה אַחֲרֵי הָרַעַשׁ, וְהָיָה בִּתְקֹעַ הַשּׁוֹפָר

לִתְרוּעַת נִצָּחוֹן וּמָעוֹז, לַמִּסְפָּר הַנִּתָּן לַמֵּתִים –

וְהָיָה אַחֲרֵי הַהֲרֵגָה כִּי תִפְשֹׁט אֶת מַדֵּי הֶחָלָל

וּמָצָאתָ מִתַּחְתָּם גִּלּוּלִים –

וְיָדַעְתָּ פֵּשֶׁר מַפַּלְתּוֹ, שַׁלָּמָּה נָפַל הֶחָלָל:

יַעַן אֵל נָקָם פָּקַד עַל עֵינוֹ בוֹגֶדֶת וּטְמֵאָה

לִבְּלִי רָאֹה תִרְאֶה בִּתְשׁוּעַת עַמּוֹ הַגְּדוֹלָה!

כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר רוּחָם טֹהָרָה וּלְבָבָם קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים,

אֲשֶׁר נִשְמָתָם לָהּ טָבְלָה טְבִילוֹת אַרְבָּעִים בַּפֶּלֶג

וְלִפְנֵי הֲעִיזָם הַמַּחֲנֶה בִּדְחִילוּ-וּרְחִימוּ הִתְקַדָּשׁוּ –

אֵלֶּה הַשָּׂדֶה יֵלֵכוּ!

רִבֲבוֹת חֲרָבוֹת, כִּידוֹנִים, רִבֲבוֹת חִצֵּי לִגְיוֹנוֹת –

לָהֶם לֹא יְאֻנֶּה הָרָע כִּי לֹא יִפְּלוּ בַּקְּרָב;

כְּרִכְבֵי הָאֵשׁ הַגְּאֵיוֹנִים הַמְּשַׂחֲקִים לְחִצֵּי הַקֶּשֶׁת

וְאֵיתָן כִּנְפִילֵי שָׁמַיִם הַלּוֹעֲגִים לְחֶתֶף הַקֶּטֶל –

יַעַמְדוּ בְמִלְחֶמֶת אֱלֹהִים!

וְכָל אֵלֶּה אֲשֶׁר רוּחָם נִטְמָאָה וּלְבָבָם הִתְמַכֵּר לַתֹּהוּ

בּוֹ צָמַח צִיץ בּוֹגְדִים לָעֵקֶר וְרָדוּ אֱלִילִים בְּקִרְבּוֹ

הַמַּטִּים בְּחִירַי מִבֵּית-אֵל, הָאוֹמְרִים אֵין בָּנוּ קָדוֹשׁ –

אֵלֶּה אַל יֵלְכוּ בַּקְּרָב!

רַק יַרְכִּיב יַד אוֹיֵב קַשְׁתּוֹ וְעָף חֵץ רִאשׁוֹן לַלֵּבָב

וּפָלַח וּפָלַח עַד הַשְׁחִית לְבַב עוֹבֵד אֵל נֵכָר!

חֵילוֹת הַצָּר וְהַשָּׂטָן יֶהֶרְסוּ בָם רַבִּים

וְנָפְלָה הַחֶרֶב מָגִנָּם וְשִׂיא מִבְצְרֵיהֶם יִתְעַרְעָר –

כִּי יִפְּלוּ בְּיוֹם הַצְּבָאוֹת!..

וְהָיָה אַחֲרֵי הָרַעַשׁ וְהָיָה בִּתְקוֹעַ הַשּׁוֹפָר

לַמַּחֲנוֹת כֻּלָּהַם עִם שֶׁמֶש, בַּנֶּשֶׁף אַחֲרֵי הַהֲרֵגָה;

וְהָיָה אַחֲרֵי הָרַעַשׁ, וְהָיָה בִּתְקֹעַ הַשּׁוֹפָר

לִתְרוּעַת נִצָּחוֹן וּמָעוֹז, לַמִּסְפָּר הַנִּתָּן לַמֵּתִים –

וְהָיָה אַחֲרֵי הַהֲרֵגָה כִּי תִפְשֹׁט אֶת מַדֵּי הֶחָלָל

וּמָצָאתָ מִתַּחְתָּם גִּלּוּלִים –

וְיָדַעְתָּ פֵּשֶׁר מַפַּלְתּוֹ, שַׁלָּמָּה נָפַל הֶחָלָל:

יַעַן אֵל נָקָם פָּקַד עַל עֵינוֹ בוֹגֶדֶת וּטְמֵאָה

לִבְּלִי רָאֹה תִרְאֶה בִּתְשׁוּעַת עַמּוֹ הַגְּדוֹלָה!

• מיה קיסרי