זה החלק האחרון של הקינה הגדולה “מי האמין כי כמות נבל”, שקונן המחבר על עצמו לפני שהוציאוהו להורג. בראש הקינה יש רשימה בלשון זו: "קוננתי אותה יום א׳ כי אמרו לי כי היום הבא אחריו היו עתידים להרגני, אוי לי! יהי רצון שתהיה מיתתי כפרה לעוונותי ובבכי תמרורים בבלתי מחשבה והסתכלות לקחתי הקולמוס והייתי צועק וכותב. אשביע בה' אלהי ישראל שכל מי שתגיע לידו יעתיקנה ויקראנה וישלחנה לאחרים עד שתבא ליד קרובי העלובים. ורשום בה שמי משה רימוס, אוי לי״.

סַעֲרַת מָוֶת, שָׁבָץ אֲחָזַנִי,

לֹא אוּכַל לָנוּד עוֹד, כִּי שָׁלְחוּ לֵאמֹר

״מָחָר תָּמוּת״ – אוֹי לִי, עָנִי! –

״סָחוֹב וְהַשְׁלֵךְ, קְבוּרַת חֲמוֹר״.

סוֹעֲרָה וַעֲנִיָּה, אִמִּי, מַה תַּעֲשִׂי

עֵת אֲשֶׁר תַּגִּיעַ לָךְ הַשְּׁמוּעָה?

מַחְמַד עֵינִי, עֲטֶרֶת רֹאשִׁי,

תִּסְפְּדִי עָלַי בִּמְקוֹר דִּמְעָה.

סֻכָּתְךָ נָפְלָה, מַה תַּעֲשֶׂה, אָבִי?

מַה מְּאֹד רָעָה תְהִי זִקְנָתֶךָ!

אַחֲלַי תִּמְחַל לִי פִשְׁעִי וְחוֹבִי –

אִם לֹא כָרָאוּי כִּבַּדְתִּיךָ.

סְאוֹן סוֹאֵן בְּרַעַשׁ, שָׂטָן מְקַטְרֵג –

מָצָא בַעַל חוֹב לִגְבּוֹת חוֹבוֹ.

דְּעוּ מְיֻדָּעַי, כִּי לֹא אַהָרֵג

עַל עָווֹן גָּדוֹל עָוִיתִי בוֹ.

סַם הַמָּוֶת, אָמְרוּ, כִּי יָעַצְתִּי

לְהִנָּתֵן קֻבַּעַת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה

לַעֲרֵלִים מֵתוּ לֹא פָשַׁעְתִּי,

הִצְמִיתוּ חַיַּי בְּזֹאת הָעֲלִילָה.

סוֹד הַשֵּׁם לִירֵאָיו! לוּלֵי רַבִּי עֲקִיבָא

וַחֲבֵרָיו, כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלַי

בִּרְאוֹתִי מוֹתִי עַל לֹא סִבָּה –

אַךְ יְיָ הַצַּדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלַי.

שָׂח שַׂר הַצּוֹרֵר לְהַצִּיל רֹאשִׁי,

אִם כָּבוֹד אָמִיר לַעֲבֹד אֵלוֹ.

עֲנִיתִיו: טוֹב מוֹת גּוּפִי מִמּוֹת נַפְשִׁי,

חֶלְקִי – הַצּוּר הַחַי, וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ!

סְחִי וּמָאוֹס הוּשַׂם, כָּל רַגְלָם תִּרְמֹס,

כִּי מוֹת אַכְזְרִיּוּת אָז זַמּוּנִי.

מִי הֶאֱמִין זֹאת עַל מֹשֶׁה רֵימוֹס,

אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֹנִי!

סָר מַר הַמָּוֶת – אָמְנָם אוֹי לִי

עַל שִׁבְרִי! הָיִיתִי בְמִבְחַר חַיַּי

אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה יֶשׁ לִי

גַּבְרָא בְּכֹלָּא וְכָל מַאֲוַיַּי.

סוֹף דָּבָר: הַדִּין עָלַי אַצְדִּיק,

אֶתְוַדֶּה וְאֹמַר: ״אֲבָל חָטָאתִי!״

רָשַׁעְתִּי כִּי יְיָ הַצַּדִּיק

אָנָּא אֵל נָא, מְחַל אַשְׁמָתִי.

סְעָדֵנִי, צוּרִי, וּתְהִי כַפָּרָה

מִיתָתִי עַל עֲווֹנַי, וּכְנֶפֶשׁ מַאֲמִין

בִּצְרוֹר הַחַיִּים תִּהְיֶה צְרוּרָה

נַפְשִׁי אִתְּךָ לְקֵץ הַיָּמִין.

[מאִי מָיוֹרְקָה, חי בפָּלֶרמוֹ ונהרג שם בן כ"ד שנה סמוך לשנת 1430]

רְשׁוּת לְקַדִּישׁ

מֶלֶךְ עוֹלָם / אֲשֶׁר נֶעְלָם / שִׁיר וּתְהִלָּה / לְךָ יָאָתָה

בְּאֵימָה וּבְמוֹרָא / אֲסַפְּרָה / מַעֲשֶׂיךָ / אֲשֶׁר פָּעָלְתָּ

בָּרָאתָ / וְיָצַרְתָּ / בְּשֵׁשֶׁת יָמִים / כֹּל כִּלִּיתָ

הַשְּׁפָלִים / וְגַלְגַּלִים / וּשְׂכָלִים / בָּם כּוֹנָנְתָּ

טוּבְךָ יַתְמִידֵם / וְיַעֲמִידֵם / וְאֶת־כָּל־אֵלֶּה / יָדְךְ עָשָׂתָה

בְּךָ קַיָּמִים / צוּר עוֹלָמִים / אַתָּה הוּא / בָּרוּךְ אָתָּה

יִתְהַלֵּל שְׁמַהּ / דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא / לְעֵילָא וּלְעֵילָא / מִן־כָּל־בִּרְכָתָא.

שֶׁפַע טוּבוֹ / יַעֲבָר־בּוֹ / עַל־שְׂכָלִים / רֵאשִׁיתוֹ

וּמִשְּׂכָלִים / עַל־גַּלְגַּלִים / תַּעֲבֹר אֵת / הַשְׁפָּעָתוֹ

וְהַגַּלְגַּלִים / בְּעוֹלָם שְׁפָלִים / כִּי בְיָדָם אֵל / נָתַן מֶמְשַׁלְתּוֹ

וְהֵם עֲגֻלִּים / וּכְגִלְדֵּי בְצָלִים / זֶה בְּתוֹךְ זֶה / וְרוּחַ אֵין אִתּוֹ

וְכֻלָּם סוֹבֲבִים / וּבָהֶם כּוֹכָבִים / וּמְהַלֲלִים / כָּל־יוֹם אוֹתוֹ

וְזֶה מִסְפָּרָם / לְפִי סִדּוּרָם / תִּשְׁעָה הֵמָּה / מֵאוֹר עָשִׂיתָ.

הַגַּלְגַּל הָעֶלְיוֹן / בְּרוּם חֶבְיוֹן / הוּא עֲרָבוֹת / בָּחַר אוֹתוֹ

שְׁנֵים עָשָׂר / נְשִׂיאִים קָשַׁר / יַעֲקֹב שָׁם / חֲקוּקָה צוּרָתוֹ

שַׁבְּתַי וְצֶדֶק / יְחַזֵּק כָּל־בֶּדֶק / מַאֲדִים מוּל / מִלְחַמְתּוֹ

לַשֶּׁמֶשׁ שָׁם / אֹהֶל שָׂם / וְאֵין נִסְתָּר / מֵחַמָּתוֹ

וְגַם נֹגַהּ / אֲשֶׁר יִגַּהּ / וְכוֹכַב חַמָּה / בִּכְתִיבָתוֹ

וְהַלְּבָנָה / הִיא תַחְתּוֹנָה / תּוֹסִיף תִּגְרַע / בְּטוֹבָתָהּ.

רֹאשׁ וְשִׁלְטוֹן / הֵם בַּתַּחְתּוֹן / כִּי־כֵן רָצָה / בָּרוּךְ הוּא

חֹמֶר הָרִאשׁוֹן / הַתְחָלָה וְרִאשׁוֹן / אֶל־גֹּלֶם כֹּל / מֻרְכָּב הוּא

וּמִתְפָּעֵל / אֵינוֹ פוֹעֵל / כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת / סַפִּיר מַעֲשֵׂהוּ

כָּל־צוּרָה / מֶנּוּ נֶעְדָּרָה / וְהָאָרֶץ / הָיְתָה תֹהוּ

פּוֹשֵׁט צוּרָה / וְלוֹבֵשׁ צוּרָה / כִּי הַהֶעְדֵּר / דָּבֵק לוֹ הוּא

קִבֵּל צוּרוֹת / סְפוּרוֹת / הֵם הַיְסוֹדוֹת / אַתָּה יָצָרְתָּ.

מֵהַיְסוֹדוֹת / קַלּוֹת וּכְבֵדוֹת / נִפְעַל בְּחָמְרָם / פּוֹעֲלִים בְּצוּרָתָם

זַךְ עָב חָבֵר / אֵשׁ וַאֲוִיר / מַיִם וְעָפָר / הֵם אַרְבַּעְתָּם

טֶבַע הָאֵשׁ / חַם וְיָבֵשׁ / עֶלְיוֹן לְכֻלָּם / וּמַקִּיף אוֹתָם

הָאֲוִיר הַלַּח / הוּא חַם וְלַח / שְׁנֵי אֵלֶּה הֵם / עוֹלִים לְקַלּוּתָם

וּמַיִם נִבְעָם / קַר לַח טִבְעָם / וְעַל־אֶרֶץ / מוֹשְׁבוֹתָם

הַיַּבָּשָׁה / קָרָה וִיבֵשָׁה / וְעַל־בְּלִימָה / אוֹתָהּ תָּלִיתָ.

וְהַמֻּרְכָּבוֹת / הַמִּתְהַוּוֹת / מֵעֵרוּבָם / אַרְבָּעָה הֵם

הַדּוֹמָם / עַד תֻּמָם / וְהַצְּמָחִים / לְמִינֵהֶם

וּמַרְגִּישִׁים / בַּעֲלֵי חוּשִׁים / אֲשֶׁר בִּלְתִּי / מְדַבְּרִים הֵם

מַרְגִּישׁ מְדַבֵּר / אֲשֶׁר סוֹבֵר / בְּצֶלֶם אֱלֹהִים / עָשָׂה אֶתְהֶם

הוּא הָאָדָם / אֲשֶׁר בְּיָדָם / נָתַן הַכֹּל / וַיִּרְדוּ בָהֶם

וּבָחַרְתָּ אֶל / בְּיִשְׂרָאֵל / וְאֶת־תּוֹרָתְךָ / לָהֶם נָתַתָּ.

סֵתֶר וּמָגֵן / בַּעֲדָם הָגֵן / וּפְדֵה אוֹתָם / מִכָּל־צָרָה

לְמַעַן שִׁמְךָ / תְּכוֹנֵן עִירְךָ / וּתְקַבֵּץ שֶׂה / הַפְּזוּרָה

וְגַם תָּבִיא / הַנָּבִיא / אֱלִיָּהוּ / בִּבְשׂרָה

וְיָשִׁיב לֵבָב / הוֹלֵךְ שׁוֹבָב / לִפְנֵי בּוֹא יוֹם / אֵל הַנּוֹרָא

וְהַגּוֹאֵל / שַׁלַּח הוֹאֵל / בְּיָמֵינוּ / בִּמְּהֵרָה

תִּפְדֵּנוּ / וּתְקַבְּצֵנוּ / וּתְבִיאֵנוּ / אֶל־עִיר בָּחָרְתָּ.