לִסְטֶפַן ה.

לְזֵכֶר הַפְּגִּישָׁה בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶש וּלְרַגְלֵי הָרֵי הַלְּבָנוֹן

פֶּרֶק רִאשׁוֹן

וַיָּבוֹאוּ הַגּוֹלִים אֶל אַדְמַת סִבִּיר, וַיִּבְחֲרוּ לָהֶם מָקוֹם נִרְחָב וַיִּבְנוּ לָהֶם בֵּית־עֵצִים, לְמַעַן יִתְגּוֹרְרוּ בּוֹ יַחְדָּיו בְּשָׁלוֹם וּבְאַהֲבַת אַחִים; וְהֵמָּה הָיוּ כְּאֶלֶף אִישׁ שׁוֹנִים לְמַעַמְדוֹתָם. וְהַשִּׁלְטוֹן סִפֵּק לָהֶם נָשִׁים לְמַעַן יִשָּׂאוּן, כִּי עַל כֵּן נֶאֱמַר בִּכְתָב הַשִּׁלּוּחַ, כִּי שְׁלוּחִים הֵם לְיַשֵּׁב אֶת הָאָרֶץ.

יָמִים מְעַטִּים גָּדוֹל הָיָה הַסֵּדֶר בְּתוֹכָם וְגָדוֹל הָיָה הָעֶצֶב, כִּי עַל כֵּן לֹא יָכְלוּ לִשְׁכּוֹחַ כִּי גּוֹלִים הֵם וְלֹא יוּכְלוּ לִרְאוֹת עוֹד אֶת הַמּוֹלֶדֶת, בִּלְתִּי אִם בִּרְצוֹת הָאֱלוֹהַּ.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לִבְנוֹת אֶת הַבַּיִת וַיִּפְנוּ אִישׁ אִישׁ אֶל עֲבוֹדָתוֹ, לְבַד מִן הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בִּקְּשׁוּ לְהִקָּרֵא חֲכָמִים וְלֹא שָׁלְחוּ יָדָם בְּכָל מְלָאכָה, בְּאָמְרָם: הִנֵּה בִּגְאֻלַּת הַמּוֹלֶדֶת אָנוּ הוֹגִים, – וַיִּרְאוּ יוֹם אֶחָד לַהֲקָה גְּדוֹלָה שֶׁל צִפֳּרִים שְׁחוֹרוֹת טָסָה וּבָאָה מִצָּפוֹן. וְאַחֲרֵי הַצִּפֳּרִים נִרְאָה כְּעֵין מַחֲנֶה וּכְמוֹ מַעְגָּל, וּמִזְחָלוֹת רְתוּמוֹת לִכְלָבִים, וְעֵדֶר אַיְּלֵי צָפוֹן מְסֹעֲפֵי הַקַּרְנַיִם, וַאֲנָשִׁים עַל מַחֲלִיקַיִם נוֹשְׂאֵי רְמָחִים; וְזֶה הָיָה כָּל הָעָם הַסִּבִּרִי. וּבְרֹאשָׁם הָלַךְ מֶלֶךְ הָעָם, וְהוּא גַּם הַכֹּמֶר, לָבוּשׁ לְפִי מִנְהַג הַמָּקוֹם פַּרְווֹת וְאַלְמֻגִּים, וְעַל רֹאשׁוֹ זֵר נְחָשִׁים חֲנוּטִים בִּמְקוֹם כֶּתֶר.

וְהַשַּׁלִּיט הַהוּא, בְּהִתְקָרְבוֹ אֶל עֲדַת הַגּוֹלִים, דִּבֵּר אֲלֵיהֶם בִּלְשׁוֹן אַרְצָם לֵאמוֹר: בְּרוּכִים הַבָּאִים! הִנֵּה אֲנִי יָדַעְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם שֶׁלָּכֶם, אֻמְלָלִים אַף הֵמָּה, גַּם רָאִיתִי אוֹתָם חַיִּים בְּיִרְאַת אֱלֹהִים וּמֵתִים בְּלַחֲשָׁם: מוֹלֶדֶת! מוֹלֶדֶת!

עַל־כֵּן רוֹצֶה אֲנִי לִהְיוֹת לָכֶם לְיָדִיד וְלִכְרוֹת בְּרִית בֵּינֵיכֶם וּבֵין עַמִּי שֶׁלִּי, לְמַעַן תִּמָּצְאוּ עַל אֲדָמָה הַשְּׂמֵחָה לְבוֹאֲכֶם וְתֵשְׁבוּ בְּאַרְצָם שֶׁל דּוֹרְשֵׁי טוֹבַתְכֶם. וּמֵאֲבוֹתֵיכֶם אֵין עוֹד אִישׁ בַּחַיִּים, זוּלָתִי הָאֶחָד שֶׁכְּבָר זָקֵן הוּא וְנוֹטֶה לִי חָסֶד. וּמִשְׁכָּנוֹ הַרְחֵק מִפֹּה בְּבִקְתָּה בּוֹדֶדֶת. אִם תִּרְצוּ כִּי יִהְיֶה יְדִיד אֲבוֹתֵיכֶם מוֹרֵה דֶרֶךְ לָכֶם, הִשָּׁאֵר אֶשָּׁאֵר עִמָּכֶם וְאֶת עַמִּי שֶׁלִּי אֶעֱזוֹבָה, כִּי עַל כֵּן אֲמֵלָלִים אַתֶּם מֵהֵמָּה. וַיּוֹסֶף הַזָּקֵן הַהוּא לְדַבֵּר עוֹד, וַיְכַבְּדוּהוּ וַיְבַקְּשׁוּהוּ לָבוֹא אֶל סֻכָּתָם.

וַיִּכְרְתוּ בְּרִית עִם הָעָם הָסִּבִּירִי, וְהֵמָּה יָצְּאוּ לִמְקוֹמוֹתֵיהֶם וַיָּשׁוּבוּ לָגוּר בִּכְפָרֵיהֶם אֲשֶׁר בַּשָּׁלֶג; וּמֶלֶךְ הָעָם נִשְׁאַר עִם הַגּוֹלִים לְנַחֲמָם. וַיְּתְפַּלְּאוּ לְחָכְמָתוֹ וַיֹּאמֵרוּ: אָכֵן, בְּוַדַּאי מֵאֲבוֹתֵינוּ קְנָאָהּ, וּדְבָרָיו מִפִּי זְקֵנֵינוּ שָׁמָע. וַיִּקְרְאוּ לוֹ שָׁמָן, כִּי כֵן יִקְרָא הָעָם הַסִּבִּירִי לִמְלָכָיו וּכְמָרָיו, וְהֵמָּה מְכַשְּׁפִים.

פֶּרֶק שֵׁנִי

וּבְהִתְבּוֹנֵן שָׁמָן אֶל לֵב הָאֲסַפְסוּף הַהוּא מִן הַגּוֹלִים, וַיֹּאמֶר אֶל נַפְשׁוֹ: אָכֵן, לֹא מָצָאתִי בָּזֶה אֲשֶׁר בִּקַּשְׁתִּי. הִנֵּה לִבּוֹתָם רוֹפְפִים, וַעֲתִידִים הֵם לְהַנִּיחַ לָעֶצֶב לְהַכְנִיעָם.

טוֹבִים יָכְלוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה לִהְיוֹת בָּאשֶׁר, וְאוּלָם הָעֱנוּת תַּהַפְכֵם לַאֲנָשִׁים רָעִים וּמַזִּיקִים. מֶה עָשִׂיתָ לָהֶם, אֱלֹהִים? הַאִם אֵינְךָ נוֹתֵן לְכָל פֶּרַח לִפְרוֹחַ וְלִנְבּוֹל בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ הָאֲדָמָה וְהַחַיִּים תּוֹאֲמִים לוֹ? וְלָמָּה זֶּה יֹאבְדוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה?

אֶבְחֲרָה לִי אֵפוֹא אֶחָד מֵהֶם לְאַהֲבָה אוֹתוֹ כְּבֵן לִי, וּבְמוֹתִי אֶמְסוֹר לוֹ אֶת מַשָּׂאִי שֶׁלִּי, וּמַשָּׂא גָּדוֹל מֵאֲשֶׁר יוּכְלוּ לָשֵׂאת הָאֲחֵרִים; לְמַעַן תִּהְיֶה בּוֹ הַכַּפָּרָה. וְהֶרְאֵיתִי לוֹ אֶת כָּל פִּגְעֵי הָאֲדָמָה הַזֹּאת, וְאַחֲרֵי־כֵן אֶעֶזְבֶנּוּ בַּאֲפֵלָה גְּדוֹלָה וְנֵטֶל הַמַּחֲשָׁבָה וְהַגַּעְגּוּעִים עַל לִבּוֹ.

וּבְדַבְּרוֹ כֵּן אֶל לִבּוֹ קָרָא אֵלָיו עֶלֶם אֶחָד וּשְׁמוֹ אַנְהֶלִי, וּבְסָמְכוֹ יָדָיו עָלָיו מָסַךְ בְּתוֹכוֹ אַהֲבָה נִלְבֶּבֶת אֶל בְּנֵי הָאָדָם וְרַחֲמִים.

וּבִפְנוֹתוֹ אֶל הָעֵדָה אָמַר: אֵלְכָה מִפֹּה עִם הָעֶלֶם הַזֶּה, לְמַעַן הַרְאוֹתוֹ דְּבָרִים רַבִּים מַכְאִיבִים, וְאַתֶּם לְבַדְּכֶם תִּשָּׁאֵרוּ, וּלְמַדְתֶּם לָשֵׂאת רָעָב וָעֹנִי וָעֶצֶב.

וְאוּלָם הַחֲזִיקוּ בַּתִּקְוָה, כִּי מִכֶּם תַּעֲבוֹר הַתִּקְוָה אֶל הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וּתְחַיֶּה אוֹתָם; וְאִם בָּכֶם תָּמוּת הַתִּקְוָה, וְהָיוּ הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים כָּאֲנָשִׁים הַמֵּתִים. וְהַדָּבָר אֲשֶׁר עָלָיו מַחְשַׁבְתְּכֶם בּוֹא יָבוֹא, וְרַבָּה תִּהְיֶה הַשִּׂמְחָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה בַּיּוֹם הַהוּא שֶׁל הַתְּחִיָּה. וְאַתֶּם תִּשְׁכְּבוּ בְּקִבְרוֹתֵיכֶם וּמִכְסוֹת אֲרוֹנוֹתֵיכֶם רְקוּבִים יִהְיוּ מֵעֲלֵיכֶם; וְאוּלָם קִבְרוֹתֵיכֶם קְדוֹשִׁים יִהְיוּ, וֵאלֹהִים יַפְנֶה מֵעֲלֵיכֶם אֶת הָרִמָּה וְהִלְבִּישְׁכֶם הַדְרַת כָּבוֹד שֶׁל מֵתִים. וְיָפִים תִּהְיוּ.

כַּאֲבוֹתֵיכֶם שֶׁלָּכֶם, הַשּׁוֹכְנִים בַּקְּבָרִים; כִּי הַבִּיטוּ נָא וּרְאוּ כָּל גֻּלְגֹּלֶת שֶׁלָּהֶם: אֵינָהּ חוֹרֶקֶת שֵׁן וְאֵינָהּ סוֹבֶלֶת, וְאַךְ שְׁקֵטָה הִיא וְנִרְאֵית כְּאוֹמֶרֶת: יָפֶה פָּעַלְתִּי.

הַשְׁגִּיחוּ עַל עַצְמְכֶם, כִּי עַל כֵּן מְשׁוּלִים אַתֶּם לַאֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ; וְהַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם יִהְיוּ רוֹאִים אֶתְכֶם. הִנֵּה הָיִיתִי מְגַלֶּה לָכֶם אֶת הַסּוֹד, לָמָּה נִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲחָדִים הוֹלְכוֹת אֶל הַשֶּׁמֶשׁ, וְנִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים מִתְרַחֲקוֹת מִן הַשֶּׁמֶשׁ אֶל כּוֹכָבִים אֲפֵלִים, וְאוּלָם לֹא תָּבִינוּ לִי. אוֹמֵר הָיִיתִי לָכֶם, לְשֵׁם מָה אַתֶּם חַיִּים וּלְשֵׁם מָה נוֹלָדוֹת מִילְיוֹנִים נְשָׁמוֹת חֲדָשׁוֹת, וּלְאֵיזוֹ תַּכְלִית נִתַּן הַגּוּף: אַךְ לֹא תַּשִּׂיגוּ אֲמָרָי!

אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, הֱיוּ שְׁקֵטִים, לֹא לְיוֹם הַמָּחֳרָת, כִּי אִם לַיּוֹם שֶׁיִּהְיֶה הַמָּחֳרַת לְמוֹתְכֶם.

וְרָעָה הִיא מָחֳרַת הַחַיִּים מִמָּחֳרַת הַמָּוֶת. אִם כִּי לֹא כֵן יַחַשְׁבוּ אַנְשֵׁי הַנְּבָלָה וּקְטַנֵּי הַלֵּב.

וַיֹּאמְרוּ הֲמוֹנֵי הָאֲסַפְסוּף אֶל שָׁמָן: וְכִי מִי נָתַן לְךָ הַשִּׁלְטוֹן לְדַבֵּר עַל הַחַיִּים וְעַל הַמָּוֶת? הִנֵּה יֵשׁ לָנוּ כְּמָרִים בְּתוֹכֵנוּ, וְלָהֶם נָתוּן דְּבַר הָאֱלֹהִים.

וְעַל זֶה הֵשִׁיב לָהֶם שָׁמָן: הַשְׁמַעְתֶּם עַל מֹשֶה וְעַל הַמּוֹפְתִים אֲשֶׁר עָשָׂה? אֲנִי הִנְנִי מֹשֶה בְּתוֹךְ הָעָם הַסִּבִּרִי, וּמוֹפְתִים עָשִׂיתִי נוֹרָאִים יוֹתֵר מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר עָשָׂה הוּא לִפְנֵי דוֹרוֹת.

הַאִם לֹא יָצָא מַלְאָךְ מִן הַזֹּהַר הַצְּפוֹנִי עֵת קָרָאתִי לוֹ מִתּוֹךְ הַלֶּהָבוֹת? שַׁאֲלוּ נָא אֶת עַמִּי.

עַל פִּי דְבָרַי הָפַךְ הַשֶּׁלֶג הַזֶּה לְדָם. וְהַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת כַּפֶּחָם הִשְׁחִירָה; כִּי הַרְבֵּה יֶשׁ־בִּי מִן הָאֱלֹהִים.

אַךְ אַל־נָא תְּנַסּוּ אוֹתִי בְּאוֹתוֹת; כִּי עַל כֵּן עַם עַתִּיק אַתֶּם, וּלְהָשִׁיב אֶתְכֶם לַחַיִּים נֵס הוּא. עַל הַדָּבָר הַזֶּה הִתְחַנְּנוּ לֵאלֹהִים.

לְמַעַן יְחַיֶּה אֶתְכֶם, אוֹמֵר אֲנִי, וְהוֹצִיאֲכֶם מִתִּלֵּי הַקְּבָרִים, וְעָשָׂה אֶתְכֶם לְעַם אֲשֶׁר בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה הוּא מוּשָׂם בַּעֲרִיסָה וּמְחֻתָּל; לְמַעַן יִגְדַּל יָשָׁר וְלֹא מְעֻוָּת בְּגוּפוֹ. כָּךְ אָמַר שָׁמָן; וְלֹא הֵעֵזּוּ הַגּוֹלִים לַהֲשִׁיבוֹ דָּבָר; אַךְ הִבְטִיחוּ לִשְׁמוֹר אֶת הַבְּרִית עִם הָעָם הַסִּבִּירִי.

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי

וְהִנֵּה פַּעַם בַּלַּיְלָה הֵעִיר שָׁמָן אֶת אַנְהֶלִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אַל תִּישַׁן, וּבוֹאָה עִמִּי, כִּי עַל כֵּן דְּבָרִים נִכְבָּדִים יֶשְׁנָם בַּמִּדְבָּר.

וּבְכֵן, בַּעֲטוֹתוֹ לְבוּשׁ לָבָן הָלַךְ אַנְהֶלִי אַחֲרֵי הַזָּקֵן, וַיֵּלְכוּ לְנֹגַהּ הַכּוֹכָבִים.

עוֹד לֹא הִרְחִיקוּ לָלֶכֶת וְהֵמָּה רָאוּ מַחֲנֶה גָּדוֹל שֶׁל יְלָדִים קְטַנִּים וּנְעָרִים צְעִירִים מָגְלִים לְסִבִּיר, וְהֵם נָחִים לְיַד מְדוּרָה.

וּבְאֶמְצַע הָעֵדָה הַקְּטַנָּה יָשַׁב כֹּמֶר פְּרָבוֹ־סְלָבִי עַל סוּס טָטָרִי, וּשְׁנֵי סַלִּים מְלֵאִים כִּכְּרוֹת לֶחֶם תְּלוּיִים בְּאֻכָּפוֹ. וְהוּא הֵחֵל לְלַמֵּד אֶת הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים הָהֵמָּה עַל פִּי הָאֱמוּנָה הַחֲדָשָׁה הָרוּסִית וְעַל פִּי סֵפֶר הָעִקָּרִים הֶחָדָשׁ. וַיִּשְׁאַל אֶת הַיְלָדִים דָּבָר אֲשֶׁר לֹא כֵן, וְהַנְּעָרִים הֵשִׁיבוּ לוֹ בְּהִתְחַנְּפָם אֵלָיו, כִּי עַל כֵּן הָיוּ לוֹ בְּצִדֵּי הָאֻכָּף סַלִּים מְלֵאִים כִּכְּרוֹת לֶחֶם וְיָכוֹל הָיָה לְהַאֲכִיל אוֹתָם; וְהֵם הָיוּ רְעֵבִים.

וּבְכֵן, בִּפְנוֹתוֹ אֶל אַנְהֶלִי אָמַר שָׁמָן: הַגִּידָה! הַאִם לֹא הִגְדִּישׁ אֶת הַסְּאָה הַכֹּמֶר הַלָּזֶה, בְּזָרְעוֹ אֶת הַזֶּרַע הָרָע וּבְגָאֲלוֹ אֶת טֹהַר נִשְׁמָתָם שֶׁל הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה? הִנֵּה כְּבָר שָׁכְחוּ לִבְכּוֹת לְזֵכֶר אִמּוֹתֵיהֶם שֶׁלָּהֶם, וּפֹה הֵם מִתְרַצִּים אֶל הַלֶּחֶם כְּגוּרֵי כְּלָבִים קְטַנִּים; וּמְנַבְּחִים דְּבָרִים רָעִים, אֲשֶׁר כְּנֶגֶד הַדָּת הֵמָּה.

בְּאָמְרָם כִּי הַצַּאר הוּא רֹאשׁ הָאֱמוּנָה, וְכִי בּוֹ נִמְצָא הָאֱלֹהִים, וְלֹא יִתָּכֵן כִּי הוּא יְצַוֶּה דָּבָר אֲשֶׁר הוּא נֶגֶד רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וַאֲפִלּוּ יְצַוֶּה לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים הַנִּרְאִים כְּמַעֲשֵׂי פֶּשַׁע, כִּי עַל כֵּן רוּחַ הַקֹּדֶשׁ נִמְצֵאת בּוֹ. עַל כֵּן אוֹרִיד עַל הַכֹּמֶר הַזֶּה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם, לְמַעַן תִּשְׂרְפֶנּוּ, וְהֶאֱבַדְתִּי אוֹתוֹ לְעֵינֵי הַיְלָדִים.

וְאַךְ הוֹצִיא שָׁמָן מִפִּיו אֶת דְּבַר הַקְּלָלָה, הֻצַּת הַכֹּמֶר הַהוּא אֲשֶׁר עַל הַסּוּס, וַיֵּצְאוּ מִתּוֹךְ חָזֵהוּ לֶהָבוֹת וַיִּתְלַכְּדוּ בָּאֲוִיר מֵעַל לְרֹאשׁוֹ.

וְהַסּוּס הַנִּבְעָת הֵחֵל לְשֵׂאתוֹ עַל פְּנֵי הָעֲרָבָה, וְהוּא בּוֹעֵר; וְאַחֲרֵי כֵן הִתְנַעֵר הַסּוּס וַיַּשְׁלֵךְ מֵעָלָיו אֶת הַפֶּחָם, אֲשֶׁר נִשְׁאַר יָשׁוּב עַל הָאֻכָּף עַד תֹּם הַשְּׂרֵפָה. וְהִנֵּה עַל הָאֵפֶר הַהוּא שֶׁל הָאִישׁ הִתְהַלְּכוּ נִיצוֹצוֹת… כְּאוֹתָם הַשְּׁבִיבִים הַמְהַלְּכִים עַל פְּנֵי הַנְּיָר הַשָּׂרוּף, הַלֵּךְ וְתָעֹה וְהִתְפַּזֵּר לַעֲבָרִים שׁוֹנִים.

וּבְהִתְקָרֵב שָׁמָן אֶל הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים אָמַר: אַל תִּירָאוּ, הָאֱלֹהִים אִתְּכֶם.

הָאֵשׁ הִבְהִילַתְכֶם כְּגוֹזָלִים יְשֵׁנִים, וְאוּלָם נִרְדַּמְתֶּם בַּבַּיִת הַבּוֹעֵר בָּאֵשׁ, וְגוּפוֹתֵיכֶם כְּבָר הִתְחִילוּ קְמֵלִים. וְהַיְלָדִים הָהֵם הוֹשִׁיטוּ אֶת יְדֵיהֶם אֶל הַזָּקֵן בְּאָמְרָם: הַיָּשִׁישׁ, קַח אוֹתָנוּ עִמְּךָ!

וַיֹּאמֶר שָׁמָן: אָנָה אוֹלִיךְ אֶתְכֶם? הִנֵּה אֲנִי הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַמָּוְתָה; הֲתִרְצוּ כִּי אֶקָּחֲכֶם וְאַחְבִּיאֲכֶם מִתַּחַת לְאַדַּרְתִּי, וְאֶשְׁפּוֹךְ אֶתְכֶם מִכְּנַף בִּגְדִּי לִפְנֵי אֲדֹנָי אֱלֹהִים?

וַיַּעֲנוּ לוֹ הַיְלָדִים: קַח אוֹתָנוּ וְהוֹלִיכֵנוּ בִּדְרָכִים נִרְחָבוֹת עַד אֶל אִמָּהוֹתֵינוּ.

וְכֻלָּם הֵחֵלּוּ צוֹעֲקִים בְּגַאֲוָה רַבָּה: פּוֹלָנִים אֲנָחְנוּ; הוֹלִיכָה אוֹתָנוּ בַּחֲזָרָה אֶל הַמּוֹלֶדֶת וְאֶל אִמָּהוֹתֵינוּ שֶׁלָּנוּ! – עַד כִּי הֵחֵל שָׁמָן בּוֹכֶה וְשׂוֹחֵק…

וְלֹא יָכֹל לָלֶכֶת מִשָּׁם, כִּי יֶלֶד אֶחָד קָטָן נִרְדַּם לוֹ עַל אַדַּרְתּוֹ, עַל כְּנַף הָאַדֶּרֶת, עֵת הָיָה מְדַבֵּר. וּבְבוֹא הַקּוֹזָקִים הִבִּיטוּ בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת עַל הַמַּעֲשֶׂה הַהוּא אֲשֶׁר נַעֲשָׂה; וַיָּחֵלּוּ לְגָרֵשׁ אֶת הַיְלָדִים מֵעַל הָאֲנָשִׁים הַזָּרִים, וְאוּלָם לֹא הֵעֵזּוּ לְהַכּוֹת אַף אֶחָד מֵהֶם, בְּזָכְרָם אֶת הָאֵשׁ הַהִיא.

פֶּרֶק רְבִיעִי

וַיַּעֲבוֹר שָׁמָן עִם אַנְהֶלִי בְּדַרְכֵי סִבִּיר הַשּׁוֹמְמוֹת, אֶל מְקוֹם בָּתֵי־הַכֶּלֶא.

וַיִּרְאוּ אֶת פְּנֵיהֶם שֶׁל אֲסִירִים אֲחָדִים, אֲשֶׁר הִבִּיטוּ מִבַּעַד לַשְּׂבָכוֹת אֶל הַשָּׁמַיִם הַנּוּגִים וְהַחִוְרִים.

וּלְיַד אֶחָד מִבָּתֵּי־הַכֶּלֶא הָאֵלֶּה פָּגְשׁוּ אֲנָשִׁים נוֹשְׂאֵי אֲרוֹנוֹת מֵתִים, וַיַּעְצוֹר שָׁמָן בַּעֲדָם וַיְצַוֶּה לָהֶם לִפְתּוֹחַ. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הוּסְרוּ הַמִּכְסִים מֵעַל הָאֲרוֹנוֹת וַיִּזְדַּעֲזַע אַנְהֶלִי, בִּרְאוֹתוֹ כִּי הַמֵּתִים שַׁלְשְׁלָאוֹתֵיהֶם עוֹדָן עֲלֵיהֶם, וַיֹּאמֶר: הוֹי שָׁמָן, הִנֵּה הָהֵם מְפַחֲדִים, פֶּן יָקוּמוּ הַמְעֻנִּים הָאֵלֶּה לִתְחִיָּה.

הָעִירָה נָא אֶחָד מֵהֶם, כִּי עַל כֵּן כֹּחַ לְךָ לַעֲשׂוֹת מוֹפְתִים; הָעִירָה נָא אֶת הַזָּקֵן הַזָּה, אֲשֶׁר זְקָנוֹ זְקַן שֵׂיבָה וּשְׂעָרוֹ לָבָן: בַּאֲשֶׁר נִדְמֶה לִי כִּי יְדַעְתִּיו בְּעוֹדוֹ בַּחַיִּים.

וְשָׁמָן הִבִּיט בְּזַעַף וַיֹּאמֵר: וּמָה אֵפוֹא? הִנֵּה אֲשִׁיבֶנּוּ לִתְחִיָּה, וְאַתָּה תָּשׁוּב וּתְמִיתוֹ. אָכֵן, גַּם פַּעֲמַיִם אֲחַיֶּנּוּ, וּפַעֲמַיִם יָבוֹא עָלָיו הַמָּוֶת מִיָּדֶךָ.

אַךְ יְהִי כַּאֲשֶׁר בִּקַּשְׁתָּ; לְמַעַן תֵּדַע כִּי הַמָּוֶת שׁוֹמֵר עָלֵינוּ מִפְּנֵי הָעִצְּבוֹנוֹת אֲשֶׁר כְּבָר יָצְאוּ בַּדֶּרֶךְ אֵלֵינוּ, וַיִּמְצְאוּ אוֹתָנוּ מֵתִים.

וּבְדַבְּרוֹ כָּכָה הִבִּיט שָׁמָן אֶל הַזָּקֵן אֲשֶׁר בָּאָרוֹן וַיֹּאמֶר: קוּמָה! וְהַגְּוִיָּה הַכְּבוּלָה בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת הִתְרוֹמְמָה וַתֵּשֶׁב, וַתַּבֶּט עַל הָאֲנָשִׁים כְּאָדָם יָשֵׁן.

וּבְהַכִּירוֹ אוֹתוֹ בָּרֶגַע הַהוּא אָמַר אַנְהֶלִי: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, הָאָדָם הָאַדִּיר לְפָנִים בְּעֵצָה וְאֶחָד מִן הַנְּבוֹנִים בְּיוֹתֵר.

מָה אֵפוֹא הֱבִיאֲךָ בְּבֵית־הַסֹּהַר לְכָךְ שֶׁתִּהְיֶה מִשְׁתַּטֵּחַ לִפְנֵי הַשִּׁלְטוֹן וְתִמְסוֹר אֶת הַהוֹדָאָה בָּאַשְׁמָה הַהִיא, אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ עָלֶיהָ?

מִפְּנֵי מָה הִתְכַּחַשְׁתָּ אֶל לִבְּךָ שֶׁלְּךְ וְאֶל עֲבָרְךָ שֶׁלְּךָ?

הַאִם בְּעִנּוּיִים נָטְלוּ מִמְּךָ אֶת הַשֵּׂכֶל וְגַם אֶת הַזִּכָּרוֹן? מַה זֶּה עָשִׂיתָ!

הֲרֵעוֹתָ לָנוּ; כִּי עַל כֵּן כַּיּוֹם הַזֶּה אֲנָשִׁים זָרִים אוֹמְרִים לָנוּ: הִנֵּה מַנְהִיגֵיכֶם מִתְכַּחֲשִׁים וְהוֹפְכִים לְבָבָם מִן הָעָם, וְרַק קְטַנֵּי הָאָדָם עוֹמְדִים בְּנֶאֱמָנוּתָם.

הָעֲמִידָה הַנֶּאֱמָנָה הַזֹּאת שֶׁל הַקְּטַנִּים אֵינָהּ אֵפוֹא כִּי אִם עַקְשָׁנוּת, בְּעוֹד הָאֲנָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים בָּעָם מוֹדִים בְּטָעוּתָם שֶׁלָּהֶם אַף בְּלִי הֱיוֹתָם מְצַפִּים לִסְלִיחָה.

וְכַאֲשֶׁר אָמַר זֹאת אַנְהֶלִי קָרָה כְּדִבְרֵי שָׁמָן, כִּי נֶאֱנַק הַזָּקֵן הַמּוּשַׁב לִתְחִיָּה וַיָּמָת בַּשֵּׁנִית.

וַיֹּאמֶר שָׁמָן: הָרַגְתָּ אוֹתוֹ, אַנְהֶלִי, בַּאֲשֶׁר חָזַרְתָּ בְּאָזְנָיו עַל דִּבּוֹת בְּנֵי אָדָם וְדִבְרֵי עֲלִילָה, אֲשֶׁר לֹא יְדָעָם לִפְנֵי מוֹתוֹ.

אַךְ הִנֵּה אָקִים אוֹתוֹ לִתְחִיָּה פַּעַם שְׁנִיָּה, וְאַתָּה הִשָּׁמֵר לְךָ בַּל תָּבִיא עָלָיו אֶת הַמָּוֶת שֵׁנִית.

וּבְאָמְרוֹ זֹאת הֵעִיר אֶת הַמֵּת, וַיִּתְרוֹמֵם הָאִישׁ הַהוּא בַּאֲרוֹן הַמֵּתִים וְהַדְּמָעוֹת נִגָּרוֹת מֵעַפְעַפָּיו הַפְּקוּחִים.

וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַנְהֶלִי: סְלַח נָא, כִּי לֹא יָדַעְתִּי אֲשֶׁר דִּבְרֵי דִּבָּה וַעֲלִילָה אֲנִי אוֹמֶר. הִנֵּה רָאִיתִי אוֹתְךָ בְּמוֹעֶצֶת הָעָם עִם אָחִיךָ שֶׁלְּךָ, וְרָאִיתִי אֶת שְׁנֵי רָאשֵׁיכֶם תָּמִיד בְּיַחַד, וּבְלָבְנָם דּוֹמִים לִשְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה הַיּוֹרְדִים יַחְדָּו עַל הַדֹּחַן.

כִּי אָמְנָם כִּשְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה טָסִים הֲיִיתֶם וְיוֹרְדִים עַל תֵּבַת הַהַצָּעוֹת, וּמְקַלְּפִים הֲיִיתֶם וּמְבָרְרִים אֶת גַּרְעִינוֹ שֶׁל הַחֹק, וְעַל הַמּוֹץ שֶׁהִנַּחְתֶּם הָיוּ מִתְכַּנְּסִים וְיוֹרְדִים הָאַנְקוֹרִים הַקְּטַנִּים, בְּצַפְצְפָם עַל הַדְּבָרִים פְּחוּתֵי הָעֵרֶךְ.

וּסְלַח עַל אֲשֶׁר אֲנִי מְדַמֶּה אֶתְכֶם לְצִפֳּרֵי הַשָּׁמַיִם וְלִיצוּרִים קַלֵּי עֵרֶךְ; אַךְ לֹבֶן רָאשֵׁיכֶם וּפַשְׁטוּתְכֶם דּוֹרְשִׁים זֹאת.

הוֹי הָאֻמְלָלִים! הִנֵּה הָאֶחָד בְּקִבְרוֹת סִבִּיר מְבַקֵּשׁ לוֹ מָנוֹחַ, וְהָאַחֵר שׁוֹכֵן כָּבוֹד מִתַּחַת לִוְרָדֶיהָ וּבְרוֹשֶׁיהָ שֶׁל הַסֵּינָה. בְּנֵי הַיּוֹנָה הַמִּסְכֵּנִים, גַּם בְּחַיֵּיהֶם נִפְרְדוּ וְגַם בְּמוֹתָם!

וּבְשָׁמְעוֹ אֶת הַמִּלִּים הָאֵלֶּה צָעַק הַמּוּשָׁב לִתְחִיָּה: הוֹי אָחִי! – וַיִּצְנַח בָּאָרוֹן אָחוֹרָה, וַיָּמָת.

וְשָׁמָן אָמַר אֶל אַנְהֶלִי: לָמָּה זֶּה הִגַּדְתָּ לוֹ עַל מוֹת אָחִיו? הִנֵּה בְּעוֹד רֶגַע הָיָה הַדָּבָר נוֹדָע לוֹ מֵאֵת הָאֱלֹהִים, וְהָיָה נִפְגָּשׁ עִם אָחִיו הָאָהוּב בְּנוֹפֵי הַשָּׁמַיִם.

אַךְ הַנַּעֲשָׂה אֵין לְהָשִׁיב! יְכַסּוּ נָא אֶת הָאֲרוֹנוֹת הָאֵלֶּה וּנְשָׂאוּם אֶל בֵּית הַקְּבָרוֹת. וְאַתָּה אַל נָא תּוֹסֶף עוֹד לְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי לְהָשִׁיב אֶל הַחַיִּים אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר יְשֵׁנִים הֵמָּה וְנָחִים.

פֶּרֶק חֲמִישִׁי

וְכָכָה עָרְכוּ שָׁמָן וְאַנְהֶלִי עִמּוֹ אֶת נְדוּדֵיהֶם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הָעֲצוּבָה וְעַל פְּנֵי דְּרָכִים שׁוֹמְמוֹת, וּמִתַּחַת לְיַעֲרוֹתֶיהָ הָרוֹעֲשִׁים שֶׁל סִבִּיר; וּבְפָגְשָׁם אֲנָשִׁים יְדוּעֵי סֵבֶל, וַיְעוֹדְדוּם.

וְהִנֵּה עֶרֶב אֶחָד עָבְרוּ עַל־יַד אֲגַם מַיִם שׁוֹקְטִים וְעוֹמְדִים, אֲשֶׁר עַל גְּדוֹתָיו עַרְבוֹת בָּכוּת אֲחָדוֹת וּמְעַט עֲצֵי אֹרֶן. וְשָׁמָן, בִּרְאוֹתוֹ דְּגִיגִים מְקַפְּצִים וְעוֹלִים לְמַעְלָה מוּל זֹהַר הָעֶרֶב, וַיֹּאמֶר: הִנֵּה אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַלַּבְנוּנִית הַזֹּאת, אֲשֶׁר הִתְעוֹפְפָה בָּאֲוִיר וְשׁוּב טָבְעָה.

וְעַתָּה הִיא מְסַפֶּרֶת לְאַחְיוֹתֶיהָ בְּתַחְתִּית הָאֲגָם כִּי רָאֲתָה אֶת הַשָּׁמַיִם, וּמְסַפֶּרֶת עַל הַשָּׁמַיִם דְּבָרִים מוּזָרִים, לְמַעַן יִגְדַּל כְּבוֹדָהּ וְתִרְבֶּה תּהִלָּתָהּ בֵּין יֶתֶר הַדְּגִיגִים.

וּבְשָׁמְעָם אֶת הַסִּפּוּרִים עַל הַשָּׁמַיִם יַפְלִיגוּ לִשְׂחוֹת אֶל תּוֹךְ הָרֶשֶׁת, וּלְמָחָר יִהְיוּ נִמְכָּרִים בַּשּׁוּק.

הַאִם אֵין זֶה מוּסַר הַשְׂכֵּל לְכָל אֵלֶּה הַנּוֹהֲרִים סִיעוֹת סִיעוֹת אַחֲרֵי אֲנָשִׁים הַמְסַפְּרִים עַל אֱלֹהִים וְעַל הַשָּׁמַיִם, וְכָךְ הֵם מַפְקִירִים עַצְמָם לְהִתָּפֵס בְּרִשְׁתוֹת בְּנֵי אָדָם וְלִהְיוֹת נִמְכָּרִים?

וְרָעָה חוֹלָה הִיא, אוֹמֵר אֲנִי, הַמָּרָה הַשְּׁחוֹרָה וְהָעַצְבוּת וְהַהִשְׁתַּקְּעוּת הַיְתֵרָה בְּעִנְיְנֵי הַנְּשָׁמָה.

כִּי עַל כֵּן שְׁתַּיִם הֵן הָעַצְבֻיּוֹת: הָאַחַת הַבָּאָה מֵעֹצֶר כֹּחַ, וְהָאַחֶרֶת הַבָּאָה מֵרִפְיוֹן. הָרִאשׁוֹנָה כְּנָפַיִם הִיא לָאֲנָשִׁים הַגְּבוֹהִים, וְהַשְּׁנִיָּה אֶבֶן הִיא לָאֲנָשִׁים הַטּוֹבְעִים.

וְאוֹמֵר אֲנִי לְךָ זֹאת, כִּי עַל כֵּן נִכְנָע אַתָּה לָעֶצֶב וּמְאַבֵּד אֶת הַתִּקְוָה.

וּבְדַבְּרָם כָּכָה פָּגְשׁוּ בְּדַרְכָּם עֵדָה שֶׁל סִבִּירָאִים, הָעוֹמְדִים וְשׁוֹלִים דָּגִים מִן הָאֲגָם. וְהַדַּיָּגִים הָהֵמָּה, בִּרְאוֹתָם אֶת שָׁמָן, רָצוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ: מַלְכֵּנוּ שֶׁלָּנוּ! עֲזַבְתָּנוּ לְמַעַן זָרִים, וְעַתָּה עֲצֵבִים אֲנַחְנוּ, כִּי אֵין אָנוּ רוֹאִים אוֹתְךָ בְּתוֹכֵנוּ.

הִשָּׁאֵר־נָא אִתָּנוּ הַלַּיְלָה הַזֶּה, וְעָרַכְנוּ אֲרוּחַת עֶרֶב וְהִצַּעְנוּ לְךָ מִשְׁכָּב בְּסִירָה.

יָשַׁב אֵפוֹא שָׁמָן עַל הָאֲדָמָה, וּנְשֵׁי הַדַּיָּגִים וְיַלְדֵיהֶם הִקִּיפוּהוּ וַיִּשְׁאָלוּהוּ שְׁאֵלוֹת מִשְּׁאֵלוֹת שׁוֹנוֹת, וְשָׁמָן עָנָה עַל כֻּלָּן בְּבַת שְׂחוֹק, כִּי הָיוּ הַשְּׁאֵלוֹת קַלּוֹת עֵרֶךְ. אַךְ אַחֲרֵי אֲרוּחַת הָעֶרֶב, עֵת קָם הַיָּרֵחַ וּפָרַשׂ אֶת אוֹרוֹ עַל חֶלְקַת הַמַּיִם, כִּמְסִלָּה שֶׁל זָהָב לַדָּרוֹם, הֵחֵלוּ הַנָּשִׁים וְהַיְלָדִים לְדַבֵּר בְּיֶתֶר עַצְבוּת, לֵאמוֹר: הִנֵּה עֲזַבְתָּנוּ! וְאֵין אַתָּה עוֹשֶׂה עוֹד אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים בְּתוֹכֵנוּ.

הַחִילּוֹנוּ אֵפוֹא לְהַטִּיל סְפֵקוֹת בְּדִבְרֵי אֱמוּנָה, וְאָנוּ מְסֻפָּקִים אֲפִלּוּ אִם יֵשׁ בְּתוֹכֵנוּ נְשָׁמָה כָּלְשֶׁהִי.

וְשָׁמָן חִיֵּךְ עַל כָּל זֶה וְאָמַר: הֲתִרְצוּ כִּי אַרְאֶה לָכֶם נְשָׁמָה וּרְאִיתֶם אוֹתָהּ בְּעֵינֵיכֶם?

וְכָל הַיְלָדִים וְהַנָּשִׁים קָרְאוּ יַחַד בְּקוֹל: רוֹצִים אֲנַחְנוּ! עֲשֵׂה זֹאת!

וּבְכֵן, בִּפְנוֹתוֹ אֶל אַנְהֶלִי אָמַר שָׁמָן: וּמָה אֶעֱשֶׂה לַעֲדַת הַבָּרַדּוֹת הַזֹּאת? הֲתֹאבֶה כִי אַרְדִּימְךָ וְאֶקְרָא לְנִשְׁמָתְךָ כִּי תֵצֵא מִן הַגּוּף, לְמַעַן יִרְאוּהָ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה?

וְאַנְהֶלִי עָנָה לֵאמוֹר: עֲשֵׂה נָא כַּטּוֹב בְּעֵינֶיך כִּי בְיָדְךָ אָנִי. וְשָׁמָן קָרָא לְיֶלֶד מִתּוֹךְ הָעֵדָה וַיּוֹשִׁיבוֹ עַל חָזֵהוּ שֶׁל אַנְהֶלִי, אֲשֶׁר שָׁכַב כְּאָדָם הַשּׁוֹכֵב לִישׁוֹן, וַיֹּאמַר אֶל הַיֶּלֶד הַקָּטָן הַהוּא:

הִנֵּה, שִׂים נָא אֶת כַּפּוֹת יָדֶיךָ הַקְּטַנּוֹת עַל מֵצַח הָעֶלֶם הַזֶּה וּקְרָא לוֹ שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשֵּׁם אַנְהֶלִי!

וַיִּקֶר הַדָּבָר, כִּי לִקְרִיאַת הַיֶּלֶד יָצָא מִתּוֹךְ אַנְהֶלִּי רוּחַ יְפֵה קוֹמָה וְרַב גְּוָנִים, וּכְנָפַיִם צְחוֹרוֹת לוֹ בַּכְּתֵפַיִם.

וּבִרְאוֹת הַמַּלְאָךְ כִּי חָפְשִׁי הוּא, וַיֵּלֶךְ עַל פְּנֵי הַמַּיִם, עַל פְּנֵי הַמְּסִלָּה שֶׁל נֹגַהּ הַיָּרֵחַ, וַיִּתְרַחֵק דָּרוֹמָה.

וְכַאֲשֶׁר כְּבָר הִרְחִיק הָרוּחַ לָלֶכֶת וַיְהִי בְּלֵב הָאֲגָם, צִוָּה שָׁמָן עַל הַיֶּלֶד הַהוּא לִקְרוֹא לַנְּשָׁמָה כִּי תָשׁוּב. וַיִּפֶן הָרוּחַ הַזּוֹהֵר אָחוֹרָה לְקוֹל קְרִיאַת הַיָּלֶד, וַיְהִי חוֹזֵר בַּעֲצַלְתַּיִם עַל פְּנֵי אַדְוַת הַזָּהָב, בְּגָרְרוֹ עַל פָּנֶיהָ אֶת קְצוֹת הַכְּנָפַיִם הַשְּׁמוּטוֹת בְּעֶצֶב.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר צִוָּה לוֹ שָׁמָן לָשׁוּב וּלְהִכָּנֵס בְּגוּף הָאָדָם, וַיֵּאָנַח כְּנֵבֶל מְנֻפָּץ וַיִּזְדַּעֲזֵעַ; וְאוּלָם צִיֵּת. וּבְהִתְעוֹרֵר אַנְהֶלִי הִתְיַשֵּׁב וַיִּשְׁאַל מַה קָּרָה בּוֹ.

וַיַּעֲנוּ לוֹ הַדַּיָּגִים: אֲדוֹנֵנוּ! רָאִינוּ אֶת נִשְׁמָתְךָ, וַאֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים מִמְּךָ: הֱיֵה לָנוּ לְמֶלֶךְ! כִּי עַל כֵּן גַּם מַלְכֵי סִין לֹא יַעֲטוּ זֹהַר רַב יוֹתֵר מִן הַזֹּהַר אֲשֶׁר רָאִינוּ עֲטוּיָה בּוֹ הַנְּשָׁמָה הַנִּמְצֵאת בְּגוּפֶךָ.

וְלֹא רָאִינוּ דָּבָר בָּהִיר וְזוֹהֵר יוֹתֵר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, זוּלַת הַשֶּׁמֶשׁ; וְלֹא דָּבָר מִתְנוֹצֵץ יוֹתֵר, מִלְּבַד הַכּוֹכָבִים, אֲשֶׁר כְּחֻלִּים הֵמָּה וּוְרֻדִּים.

וּכְנָפַיִם כָּאֵלֶּה אֵין גַּם לַבַּרְבּוּרִים, הַטָּסִים וְעוֹבְרִים בְּחֹדֶשׁ מַאי מֵעַל לְאַדְמָתֵנוּ. וְהִרְגַּשְׁנוּ אֲפִלּוּ רֵיחַ; כְּרֵיחָם שֶׁל אֶלֶף צִיצִים וּכְנִיחוחַ הַזִּיוָנִית.

וְכִשְׁמוֹעַ זֹאת אַנְהֶלִי פָּנָה אֶל שָׁמָן וַיֹּאמַר: הַאִם אֱמֶת הַדָּבָר? – וְשָׁמָן אָמַר: אָכֵן, אֱמֶת הַדָּבָר – מַלְאָךְ נֶאֱחַז בְּךָ וְדָבַק בְּגוּפֶךָ.

מָה אֵפוֹא, שָׁאַל אַנְהֶלִי, עָשְׂתָה נִשְׁמָתִי בִּהְיוֹתָהּ חָפְשִׁיָּה? אֱמוֹר נָא לִי, כִּי אֵינֶנִּי זוֹכֵר.

וַיַּעַן לוֹ שָׁמָן: הִנֵּה, הִיא הָלְכָה בִּשְׁבִיל הַפָּז הַזֶּה, הַפָּרוּשׂ עַל פְּנֵי הַמַּיִם מֵאוֹר הַיָּרֵחַ, וַתְּהִי בּוֹרַחַת אֶל הָעֵבֶר הַהוּא, כְּאָדָם הַנֶּחְפָּז לַדָּרֶךְ.

וּלְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הַאֵלֶּה הִרְכִּין אַנְהֶלִי אֶת רֹאשׁוֹ, וּבְשָׁקְעוֹ בְּמַחֲשָׁבוֹת הִתְחִיל בּוֹכֶה וַיֹּאמַר: הִנֵּה בִּקְּשָׁה נִשְׁמָתִי לָשׁוּב אֶל הַמּוֹלֶדֶת.

פֶּרֶק שִׁשִּׁי

וְאַחֲרֵי הַרְגִּיעַ שָׁמָן אֶת הַבְּכִי בְּאַנְהֶלִי עָזְבוּ אֶת הַדַּיָּגִים וַיֵּלְכוּ הַמִּדְבָּרָה.

וְהַיָּרֵחַ עוֹד גָּבוֹהַּ הָיָה עֵת נִכְנְסוּ אֶל בִּקְתָּתוֹ שֶׁל אִישׁ זָקֵן. וְהוּא קִבֵּל אֶת פְּנֵי שָׁמָן כְּקַבֵּל פְּנֵי רֵעַ מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים. וְזֶה הָיָה אֶחָד מִן הַגּוֹלִים מִבַּאר… הָאַחֲרוֹן מֵהֶם.

וּבִקְתָּתוֹ מוּצֶלֶת הָיְתָה בְּתַפּוּחָה רַחֲבַת־נוֹף וּמְלֵאָה קִנֵּי יוֹנִים וְרוֹנֶנֶת מִשֶּׁפַע צִפֳּרִים, וּמְבֻדֶּדֶת הָיְתָה וּשְׁקֵטָה. וַיָּגֶשׁ הַזָּקֵן הַהוּא לִפְנֵי הָאוֹרְחִים כַּד בְּדִיל, כִּכְּרוֹת לֶחֶם וְתַפּוּחִים אֲדֻמִּים, וְאַחֲרֵי כֵן פָּתַח כְּדַרְכּוֹ בְּשִׂיחָה עַל הַיָּמִים שֶׁהָיוּ וְעַל אֲנָשִׁים שֶׁכְּבָר מֵתִים הֵם.

וְאוּלָם מְאוּמָה לֹא יָדַע מִכָּךְ, אֲשֶׁר קָם דּוֹר חָדָשׁ בְּאֶרֶץ הַפּוֹלָנִים וְאַבִּירִים הָיוּ חֲדָשִׁים, וְגַם מְעֻנִּים חֲדָשִׁים; אַף לֹא רָצָה לָדַעַת עַל כָּךְ, בִּהְיוֹתוֹ אִישׁ הֶעָבָר.

וְלֹא הָיָה בּוֹ עוֹד כָּל זִכָּרוֹן, זוּלַת זִכְרוֹן הַדְּבָרִים אֲשֶׁר קָרוּהוּ בִּהְיוֹתוֹ צָעִיר; וְאוּלָם עַל יוֹם אֶתְמוֹל לֹא יָדַע דָּבָר וְעַל יוֹם הַמָּחָר לֹא חָשָׁב.

וּמִחְיָתוֹ הָיְתָה מִן הַתּוֹלֵעָה הַנִּקְרֵאת תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי; מִמֶּנָּה שִׁלֵּם מִסִּים לַצַּאר, וְהַיּוֹם הַהוּא הָיָה יוֹם פִּרְעוֹן הַמֶּכֶס.

וּכְשָׁעָה אַחֲרֵי כֵן נֶעֶצְרָה עֲגָלָה לִפְנֵי הַבִּקְתָּה וְנִכְנַס הַמּוֹכֵס, וּבִשְׁתוֹתוֹ לִרְוָיָה מִן הַכַּד תָּבַע אֶת הַמַּגִּיעַ לוֹ. וְהָאִישׁ הַזָּקֵן הַהוּא הִתְפָּרֵק מִכָּל יֶשׁ־לוֹ, לְמַעַן יַסְפִּיק לְשַׁלֵּם אֶת הַמַּס וּלְהַעֲשִׁיר אֶת הָעֶבֶד הַזֶּה.

וּבְקַחְתּוֹ הַכֹּל יָצָא הַמּוֹכֵס מִן הַבִּקְתָּה וַיֹּאמֶר: הִנֵּה יֵשׁ לְךָ תַּפּוּחָה עֲמוּסָה פֵּרוֹת, וְחַיָּב אֲנִי לָקַחַת מִמֶּנָּה מַעֲשֵׂר. וּבְאָמְרוֹ זֹאת צִוָּה לִמְשָׁרְתָיו לְנַעֵר אֶת הָעֵץ הַזָּקֵן הֶעָנֵף, וְשָׁמָן אָמַר אֶל אַנְהֶלִי:

לֵךְ וַעֲמוֹד מִתַּחַת לַתַּפּוּחָה, וְדָבָר אַל תֹּאמַר לְאֵלֶּה הַמְנַעֲרִים אֶת הָעֵץ, עַד אֲשׁר תִּגָּלֶה יַד הָאֱלֹהִים. הָלַךְ אֵפוֹא אַנְהֶלִי וְעָמַד מִתַּחַת לִמְטַר הַתַּפּוּחִים הָאֲדֻמִּים, כַּעֲמוֹד אָדָם שׁוֹקֵט.

וְהִנֵּה הַתַּפּוּחָה הִתְכַּסְּתָה זֹהַר גָּדוֹל, וְהַפֵּרוֹת אֲשֶׁר עָלֶיהָ הָפְכוּ כּוֹכָבִים, וַיִּתְנוֹצְצוּ מְאֹד וְלֹא הוֹסִיפוּ לִנְפּוֹל. וְהַיּוֹנִים הַנָּמוֹת הִתְעוֹרֵרוּ, בְּדַמּוֹתָן כִּי כְּבָר הִגִּיעָה שְׁעַת הַבֹּקֶר, וַתְּצַחְצַחְנָה אֶת נוֹצוֹתֵיהֶן וַתִּתְעוֹפַפְנָה אֶל הָאֲוִיר הַוָּרֹד.

וְהַנְּהָרָה הַזֹּאת הִבְהִילָה אֶת הַמּוֹכְסִים, וַיַּשְׁאִירוּ אֶת כָּל הַמַּס וַיָּנוּסוּ בְּפַחַד, וַיַּעֲלוּ עַל הָעֲגָלָה וַיִּסְעוּ לְדַרְכָּם. וְשָׁמָן קָרָא לְאַנְהֶלִי וַיֹּאמֶר: נֵלְכָה מִפֹּה! כִּי עַל כֵּן יִשְׁאַל אוֹתָנוּ בַּעַל הַבִּקְתָּה, בְּאֵיזֶה כֹּחַ וְשִׁלְטוֹן אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים זֹאת; וְהַדָּבָר הַזֶּה סוֹד הוּא, וּמַשְׁמָעוּת הַכּוֹכָבִים הָאֵלֶּה תַּעֲלוּמָה הִיא.

וּבְדַבְּרוֹ כָּךְ הִתְעַטֵּף בְּאַפְלוּלִית עִם אַנְהֶלִי וַיֵּצֵאוּ.

פֶּרֶק שְׁבִיעִי

וַיֹּאמֶר שָׁמָן: הִנֵּה, לֹא נוֹסִיפָה עוֹד לְהַרְאוֹת אוֹתוֹת, אַף לֹא אֶת הַכֹּחַ הָאֱלֹהִי הַנִּמְצָא בְּתוֹכֵנוּ, אַךְ בָּכוֹ נִבְכֶּה; כִּי הִגַּעְנוּ אֶל אֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֵינָם רוֹאִים אֶת הַשֶּׁמֶשׁ.

וְגַם תּוֹרַת מוּסָר אֵין רָאוּי לְלַמְּדָם, כִּי רַב יֶתֶר לִמְּדָם הָאָסוֹן; אַף תִּקְוָה לֹא נִהְיֶה מְעוֹרְרִים בָּהֶם, כִּי לֹא יַאֲמִינוּ. בִּפְקֻדַּת הַשִּׁלּוּחַ אֲשֶׁר נִגְזְרָה עֲלֵיהֶם הָיָה כָּתוּב: לְעוֹלָם!

הִנֵּה הֵם, הַמִּכְרוֹת שֶׁל סִבִּיר!

צְעַד פֹּה בִּזְהִירוּת, כִּי מְרֻצֶּפֶת הָאֲדָמָה הַזֹּאת בְּנֵי אָדָם יְשֵׁנִים. הֲתִשְׁמַע? הִנֵּה הֵם נוֹשְׁמִים בְּקוֹל רָם, וַאֲחָדִים מֵהֶם נֶאֱנָקִים וּמְמַלְמְלִים מִתּוֹךְ שֵׁנָה:

הָאֶחָד עַל אִמּוֹ שֶׁלּוֹ, הָאַחֵר עַל אַחְיוֹתָיו וְאֶחָיו, וְהַשְּׁלִישִׁי עַל בֵּיתוֹ וְעַל הַהִיא אֲשֶׁר אָהַב בְּכָל לִבּוֹ, וְעַל תַּלְמֵי הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר בָּהֶם קָדְתָה הַקָּמָה לְפָנָיו כְּלִפְנֵי אֲדוֹנֶיהָ. וּמְאֻשָּׁרִים הֵם עַתָּה בַּחֲלוֹמָם. וְאוּלָם הֵם יִתְעוֹרְרוּ מִשְּׁנָתָם.

בְּמִכְרוֹת אֲחֵרִים מְיַלְּלִים אַנְשֵׁי פֶּשַׁע; וְאוּלָם הַמִּכְרֶה הַלָּזֶה הוּא רַק קֶבֶר לִבְנֵי הַמּוֹלֶדֶת וּמָלֵא הוּא דּוּמִיָּה. שַׁלְשֶׁלֶת הַמִּצְטַלְצֶלֶת פֹּה קוֹלָהּ קוֹל עָצוּב, וְשׁוֹנִים הַהֵדִים הַמִּתְהַדְּדִים בַּקִּמְרוֹן, וְאֶחָד מֵהֶם אוֹמֵר: צַר לִי עֲלֵיכֶם.

וּבְעוֹד שָׁמָן מְדַבֵּר בְּחֶמְלָה, נִכְנְסוּ שׁוֹמְרִים וְחַיָּלִים וּפַנָּסִים בִּידֵיהֶם, לְהָעִיר אֶת הַיְשֵׁנִים לְצֵאתָם לָעֲבוֹדָה. קָמוּ אֵפוֹא כֻּלָּם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וַיִּתְעוֹרֵרוּ, וַיֵּלְכוּ כִּכְבָשִׂים וְרָאשֵׁיהֶם מֻרְכָּנִים, זוּלַת הָאֶחָד אֲשֶׁר לֹא קָם, כִּי מֵת בִּשְׁנָתוֹ.

וּבְכֵן, נִגַּשׁ אַנְהֶלִי אֶל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אֶל הָעֲבוֹדָה וְהַפַּטִּישִׁים בִּידֵיהֶם, וַיִּשְׁאַל אֶחָד מֵהֶם בְּקוֹל לַחַשׁ, מִי הָיָה הַמֵּת הַזֶּה וְאֵיזוֹ מַחֲלָה שָׂמָה קֵץ לְחַיָּיו.

וְעַל כָּךְ עָנָה לוֹ הָאַסִּיר הַחִוֵּר: הָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה שׁוֹאֵל עָלָיו כֹּמֶר הָיָה וַאֲנִי יְדַעְתִּיו; וְהוּא הָיָה הַכֹּהֵן הַמְוַדֶּה אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת יְלָדַי בַּמּוֹלֶדֶת.

וּבְהַגִּיעַ הַמִּלְחָמָה עָלָה עַל הַסּוּס וְהַצְּלָב בְּיָדוֹ וְרַגְלָיו יְחֵפוֹת; וּבְהִנָּתֵךְ הָאֵשׁ וַיַּעֲמוֹד לִפְנֵי הַטּוּרִים וַיִּקְרָא בְּקוֹל: בְּעַד הַמוֹלֶדֶת!… בְּעַד הַמּוֹלֶדֶת! וַיִּקְרָא לוֹ הַבִּישׁוֹף, וַיַּסְגִּירֵהוּ בְּיַד הַתַּלְיָנִים; אַךְ לִפְנֵי כֵן הֵסִיר מִמֶּנּוּ בְּכִכַּר הָעִיר אֶת הַהַקְדָּשָׁה, וַיִּצְנַח שֵׁבֶט הָרוֹעִים מִיָּדוֹ, וַיִּתְעַלָּף.

וְהַתַּלְיָנִים הֶחֶזִיקוּ בְּאִישׁ הָאֱלֹהִים, וַיִּדְחָקוּהוּ אֶל תּוֹךְ אַדֶּרֶת פּוֹשְׁעִים צָרָה וַיִּסְגְּרוּהוּ בְּתוֹכָה בִּכְבֵדוּת, כִּי כְּבַד בָּשָׂר הָיָה הָאִישׁ הַהוּא, וַיַּעֲמוֹד בְּלֹא נִיעַ, כְּדָבָר אֲשֶׁר אֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים.

וּבְכֵן הֶעֱבִירוּהוּ אֶל הַמִּכְרֶה, וְהוּא הֶעֱמִיד פָּנִים כִּי טוֹב עָלָיו לִבּוֹ; וְאוּלָם אֲנִי רָאִיתִי כִּי חִוֵּר הוּא וְעָצֵב.

וֶהוּא נִכְנַע לַיֵּאוּשׁ, וַיְהִי הוֹלֵךְ וְיָבֵשׁ כְּעֵץ זָקֵן.

וּבְגִשְׁתִּי אֵלָיו פַּעַם אָמַרְתִּי: בְּשֵׁם אֱלֹהִים! לָמָּה תְּכַלֶּה אֶת נַפְשֶׁךָ? וְהוּא אָמַר לִי בְסוֹד גָּדוֹל, כְּאָדָם אֲשֶׁר אֵין נְכוֹנָה בְּרוּחוֹ: שָׁכַחְתִּי אֶת הַמִּלּוֹת שֶׁל “אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם”… וּבְאַיְּמוֹ עָלַי בְּאֶצְבַּע, לְמַעַן אֶשְׁתּוֹק, פָּנָה וַיֵּלֶךְ.

וּפַעַם רָאִיתִי בָּאַפְלוּלִית, וְהִנֵּה הוּא לוֹקֵחַ עוֹפֶרֶת רְקוּבָה וְאֶת הָרַעַל הַזֶּה הוּא בּולֵעַ.

וְאַחֲרֵי יָמִים אֲחָדִים עָלְתָה בְּפָנָיו אַדְמוּמִית כְּאֹדֶם הַלְּבֵנָה, וּבְשָׂרוֹ דֻּלְדַּל וְנִשְׁמַט עַל עַצְמוֹתָיו כַּיְרִיעָה הַמְרֻטֶּבֶת שֶׁל אֹהֶל, וְאוּלָם עֵינַיִם הָיוּ לוֹ מִתְנוֹצְצוֹת. וְכַיּוֹם לֹא אֵדְעָה אֵיכָכָה מֵת, כִּי הִנֵּה יָשַׁנְתִּי עַל יָדוֹ וְלֹא שְׁמַעְתִּיו אֲפִלּוּ נֶאֱנָח.

וְאִם יֵשׁ לָכֶם לֵב, נוּדוּ לוֹ, כִּי מַכִּיר אֲנִי אוֹתוֹ, וְאָדָם יָשָׁר הָיָה.

וְאַנְהֶלִי פָּנָה אֶל שָׁמָן וַיֹּאמַר: מִתְאַבֵּד לָדַעַת הָיָה הָאִישׁ.

אַךְ שָׁמָן כִּסָּה אֶת עֵינָיו, וּבַהֲרִימוֹ צְרוֹר עוֹפֶרֶת מִן הָאֲדָמָה אָמַר: הָעוֹפֶרֶת הַזֹּאת הִיא הָרוֹצַחַת וְהַיּוֹעֶצֶת הָרָעָה, כִּי עַל כֵּן אָמְרָה: קַח וֶאֱכוֹל מִמֶּנִּי, אֲנִי הַקֵּץ וְהַשַּלְוָה.

הָעוֹפֶרֶת הַזֹּאת נוֹכֶלֶת הִיא, כִּי הִתְרָאֲתָה לִפְנֵי הָאָדָם כֵּאלֹהוּת, אֲשֶׁר הִיא לְבַדָּהּ תָּשִׂים קֵץ לַיִּסּוּרִים וְלָנֶצַח תַּשְׁקִיט אֶת הַלֵּב.

וְאָרוּר הָאִישׁ הַנּוֹפֵל אַרְצָה לִפְנֵי הַסְּעָרָה הַקְּטַנָּה בְּיוֹתֵר וְנִשְׁבָּר, בְּדוֹמֶה לְעַמּוּד מְנֻפָּץ.

וְאוּלָם לִפְנֵי רוּחוֹת סְעָרָה חֲזָקִים גַּם לָכֶם מֻתָּר לִנְפּוֹל… וַאֲנָשִׁים יִהְיוּ נָדִים לָכֶם.

מָה אֵפוֹא! הֲיִמְנְעוּ מִכֶּם בֵּית קְבָרוֹת מְקֻדָּשׁ? וּמִי הַיּוֹדֵעַ מַה הִיא הַשֵּׁנָה בַּקֶּבֶר הַבִּלְתִּי מְקֻדָּשׁ?

אָמְנָם כֵּן, טוֹב יוֹתֵר לָמוּת בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַקְּטַנָּה שֶׁל יְלָדִים וּנְכָדִים, הָעוֹמְדִים מִסָּבִיב וּבוֹכִים…

וְטוֹב לְהַבִּיט בְּהִתְלַבְלֵב הָעֵצִים בָּאָבִיב וְלֵהָנוֹת מִשָּׁעָה שְׁלֵוָה.

וּבְדַבֵּר שָׁמָן אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִקִּיפוּהוּ הַחֵלְכָּאִים בְּמַעְגָּל וַיֹּאמְרוּ: יָפֶה אַתָּה מַטִּיף, אִישׁ הַלֵּבָב אַתָּה, וְאוּלַי שָׁלוּחַ מֵאֱלֹהִים.

וּבְכֵן, דַּע אֵפוֹא כִּי לִפְנֵי יָמִים חֲמִשָּׁה נָפַל סֶלַע וַיַּחֲסוֹם בְּמַפָּלְתּוֹ אֶת אַחַד הַמִּסְדְּרוֹנוֹת, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר עָבְדוּ בּוֹ זָקֵן אֶחָד עִם חֲמֵשֶׁת בָּנָיו, וְהַמַּשְׁגִּיחִים מְמָאֲנִים לְנַפֵּץ אֶת הַסֶּלַע בַּאֲבַק שְׂרֵפָה, בְּאָמְרָם: עֲבוֹדָה מְמֻשֶּׁכֶת הִיא, מוּטָב שֶׁיָּמוּתוּ.

וַאֲנַחְנוּ עוֹמְדִים בְּכָל יוֹם לִפְנֵי הַסֶּלַע, לִשְׁמוֹעַ אִם חַיִּים עוֹדָם; וְאוּלָם אֵין כָּל קוֹל נִשְׁמָע בַּמְּעָרָה, וְאַף לֹא אֲנָקָה.

וְאִם אִישׁ אֱלֹהִים אַתָּה, גֹּל נָא אֶת הָאֶבֶן הַזֹּאת; אוּלַי חַי עוֹד הָאָב אוֹ אַחַד הַבָּנִים.

עֲשֵׂה נָא לְמִצְעָר מַעֲשֶׂה שֶׁיַּפְלִיא אֶת תַּלְיָנֵינוּ, בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה לַחָפְשִׁי, כִּי עַל כֵּן עֲתִידִים הֵם לִגְווֹעַ בָּרָעָב.

הֵבִיאוּ אֵפוֹא אֶת שָׁמָן אֶל הַסֶּלַע הַהוּא וַתִּשְׂתָּרֵר דּוּמִיָּה גְּדוֹלָה; וְשָׁמָן נָשָׂא אֶת עֵינָיו לַמָּרוֹם וַיִּתְפַּלֵּל.

וַתֵּצֵא רוּחַ מִתַּחַת לָאֲדָמָה, וַתַּהֲפוֹךְ אֶת הַסֶּלַע, עַד כִּי נִפְתַּח פִּיר אָפֵל וְעָמֹק, וְאִישׁ לֹא הֵעֵז לָרֶדֶת בּוֹ הָרִאשׁוֹן.

וּבְכֵן, לָקַח שָׁמָן אֶת הַפָּנָס וַיִּכָּנֵס אֶל הַבּוֹר וַיֵּלֵךְ עַל פְּנֵי הָאֲבָנִים הַמְנֻפָּצוֹת, וְאַחֲרָיו הִלְּכוּ אַנְהֶלִי וְהָאַסִּירִים. וְנוֹרָא הָיָה הַמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאוּ! כִּי הִנֵּה עַל גְּוִיָּתוֹ שֶׁל צְעִיר הַבָּנִים רָבַץ הָאָב כְּמוֹ כֶּלֶב הַמַּטִּיל כַּפּוֹתָיו עַל עֶצֶם וְכֻלּוֹ הוּא זוֹעֵם.

וְעֵינָיו הַפְּקוּחוֹת שֶׁל הָאָב הִתְנוֹצְצוּ כִּזְכוּכִית, וְאַרְבַּעַת הַמֵּתִים הָאֲחֵרִים שָׁכְבוּ בְּסָמוּךְ, מֻטָּלִים זֶה עַל זֶה. וּבְהַבִּיטוֹ עֲלֵיהֶם אָמַר שָׁמָן: מַה זֹּאת עָשִׂיתִי? הִנֵּה הָאָב חַי, וְהַבָּנִים כְּבָר שָׁבְקוּ חַיִּים. לָמָּה זֶּה הִתְפַּלָּלְתִּי? וּבְאָמְרוֹ זֹאת יָצָא מִן הַבּוֹר, וּמַחֲצִית הֶהָמוֹן הָלְכוּ אַחֲרָיו.

פֶּרֶק שְׁמִינִי

וּבְעָבְרָם לְדַרְכָּם הָלְאָה רָאוּ אֲנָשִׁים רַבִּים חִוְרֵי פָּנִים וּמְעֻנִּים, אֲשֶׁר שְׁמוֹתֵיהֶם יְדוּעִים הָיוּ בַּמּוֹלֶדֶת.

וָיָּבוֹאוּ אֶל אֲגָם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָאֲדָמָה, וַיִּפְסְעוּ עַל גְּדוֹת הַמַּיִם הָאֲפֵלִים, אֲשֶׁר לֹא נָעוּ וְלֹא זָעוּ, וּזְהֻבִּים הָיוּ פֹּה וָשָׁם מֵאוֹר הָעֲשָׁשִׁיּוֹת.

וַיֹּאמַר שָׁמָן: הַאִם זֶה יָם הַכִּנֶּרֶת אֲשֶׁר לַפּוֹלָנִים?

וְהָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה דַּיָּגֵי הָאָסוֹן הֵמָּה?

וְאֶחָד מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר יָשְׁבוּ עֲצוּבִים עַל גְּדוֹת הָאֲגָם הַשָּׁחוֹר הַזֶּה וּפָנָיו אֲחוּזֵי הִרְהוּרִים עָנָה וְאָמַר: נוֹתְנִים לָנוּ לָנוּחַ, כִּי יוֹם הוּלֶדֶת הַמֶּלֶךְ הַיּוֹם הַזֶּה, וְיוֹם מְנוּחָה הוּא.

עַל כֵּן מִתְיַשְּׁבִים אֲנַחְנוּ עַל שְׂפַת הַמַּיִם הָאֲפֵלִים, לִשְׁקוֹעַ בְּהִרְהוּרִים וְלַחֲשׁוֹב מַחֲשָׁבוֹת וְלָנוּחַ; כִּי לִבּוֹתֵינוּ מְיֻגָּעִים רַב יֶתֶר מִגּוּפֵינוּ.

וְהִנֵּה זֶה מִקָּרוֹב אָבַד לָנוּ נְבִיאֵנוּ, אֲשֶׁר הַסֶּלַע הַזֶּה הָיָה הַמָּקוֹם הָאָהוּב עָלָיו וְהַמַּיִם הָאֵלֶּה הָיוּ חֲבִיבִים עָלָיו. וְהוּא הָיָה אָדָם חִוֵּר פָּנִים וְעֵינַיִם הָיוּ לוֹ תְּכֻלּוֹת וְגוּפוֹ מֻרְזֶה הָיָה וּמָלֵא לַהַט אֵשׁ.

וְהִנֵּה לִפְנֵי כְשֶׁבַע שָׁנִים אָחֲזָה בּוֹ לַיְלָה אֶחָד רוּחַ הַנְּבוּאָה, וְהוּא חָשׁ אֶת רְעִי’דַת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הָיְתָה בַּמּוֹלֶדֶת, וַיְסַפֵּר לָנוּ מֶשֶׁךְ כָּל הַלַּיְלָה אֶת אֲשֶׁר רָאָה, וְהוּא צוֹחֵק וּבוֹכֶה.

וְרַק לִפְנוֹת בֹּקֶר נֶעֱצַב וַיִּצְעַק: הִנֵּה קָמוּ לִתְחִיָּה, אַךְ אֵינֶם יְכוֹלִים לָגֹל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל הַקֶּבֶר. – וּבְאָמְרוֹ זֹאת נָפַל וָמֵת. וַאֲנַחְנוּ הִצְַּבְנוּ לוֹ פֹּה אֶת צְלָב הָעֵץ הַזֶּה. וְכִשְׁנָתַיִם יָמִים אַחֲרֵי כֵן סִפְּרוּ לָנוּ הַגּוֹלִים הַחֲדָשִׁים אֶת אֲשֶׁר קָרָה, וַאֲנַחְנוּ סָפַרְנוּ אֶת הַלֵּילוֹת וְיָדַעְנוּ כִּי הַנָּבִיא הַהוּא דִּבְרֵי אֱמֶת אָמַר לָנוּ, וּבְכֵן, רָצִינוּ לְכַבְּדוֹ, אַךְ כְּבָר הָיָה שׁוֹכֵן עָפָר.

מְכַבְּדִים אָנוּ אֵפוֹא אֶת הַצְּלָב הַזֶּה, וְאֵין אָנוּ אוֹמְרִים עוֹד: הָאִישׁ הַקָּבוּר תַּחְתָּיו אִישׁ מְשֻגָּע הָיָה וּמְטֹרָף וְרָאוּי לְלַעַג. וּבְכֵן, מַה תֹּאמְרוּ לְכָך?…

וּבִפְנוֹתוֹ אֶל אַנְהֶלִי פָּתַח שָׁמָן וְאָמַר: לָמָּה שָׁקַעְתָּ כָּל כָּךְ בְּמַחֲשָׁבוֹת עַל הָאֲגָם הַשָּׁחוֹר הַזֶּה, אֲשֶׁר מִדִּמְעוֹת בְּנֵי אָדָם הוּא? הַאִם עַל הַנָּבִיא הַהוּא תְּסֻבֶּינָה מַחְשְׁבוֹתֶיךָ, אוֹ עַל עַצְמֶךָ?

וּבְעֵת דַּבְּרוֹ, נִתְפַּשֵּׁט הֵד גָּדוֹל מֵהִתְפּוֹצְצוּת שֶׁל מוֹקֵשׁ וְחָזָר וְהִדְהֵד מֵעַל לָרָאשִׁים, וְהוּא מַכֶּה כְּפַעֲמוֹן אֲשֶׁר מִתַּחַת לָאֲדָמָה. וַיֹּאמַר שָׁמָן: הִנֵּה זֹאת הִיא הַצַּלְצֵלָה לְזֵכֶר הַנָּבִיא הַמֵּת! הִנֵּה זֹאת הִיא תְּפִלַּת הָאַזְכָּרָה לְאֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יִרְאוּ שָׁמֶשׁ. הָבָה נִתְפַּלֵּלָה.

וּבְנָשְׂאוֹ עֵינָיו אָמַר: אֱלֹהִים! אֱלֹהִים! מִתְחַנְנִים אֲנַחְנוּ, כִּי יִהְיֶה עִנּוּיֵנוּ כַּפָּרָה לָנוּ.

וְלֹא נִהְיֶה מַפְצִירִים בְּךָ עוֹד כִּי תָשִׁיב אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לְעֵינֵינוּ וְאֶת הָאֲוֵר לְחָזֵינוּ שֶׁלָּנוּ, כִּי עַל כֵּן יוֹדְעִים אָנוּ כִּי דִינֵנוּ נִגְזַר מִלְּפָנֶיךָ… וְאוּלָם הַנּוֹלָדִים הַחֲדָשִׁים חַפִּים הֵם מִפֶּשַׁע. רַחֵם נָא, אֱלֹהִים!

וּסְלַח לָנוּ כִּי בְּעֶצֶב עוֹמְסִים אָנוּ אֶת הַצְּלָב, וְאֵין אָנוּ שְׂמֵחִים כַּמְעֻנִּים הַמֵּתִים עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ, כִּי עַל כֵּן לֹא אָמַרְתָּ, אִם עִנּוּיֵינוּ שֶׁלָּנוּ יִהְיוּ נֶחְשָׁבִים לָנוּ כְּקָרְבָּן: אַךְ אֱמוֹר נָא, וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ.

בַּאֲשֶר מָה הֵם הַחַיִּים, כִּי נִהְיֶה מִצְטַעֲרִים עֲלֵיהֶם? הַאִם מַלְאָךְ טוֹב הוּא הַמַּלְאָךְ הָעוֹזְבֵנוּ בִּשְׁעַת הַמִּיתָה? חֻמּוֹ שֶׁל הַדָּם הוּא אֵשׁ הַקָּרְבָּן, וְהַקָּרְבָּן הַמַּאֲוַיִּים הֵם.

מְאֻשָּׁרִים אֵלֶּה, הַיְכוֹלִים לְהַקְרִיב אֶת עַצְמָם לְמַעַן הָעָם. וְהַמִּסְכֵּנִים אָמְרוּ עַל כָּךְ: הִנֵּה אֱמֶת דּוֹבֵר הָאִישׁ הַזֶּה; כִּי עַל כֵּן אֻמְלָלָה יוֹתֵר מֵאִתָּנוּ הִיא הָאִשָּׁה הַזֹּאת, אֲשֶׁר הָלְכָה אַחֲרֵי בַּעֲלָהּ שֶׁלָּהּ, וְהִיא מִתְעַנָּה לְמַעַן לִבּוֹ שֶׁל אָדָם.

בּוֹאוּ! וְנַרְאֶה לָכֶם אֶת הַבּוֹר הָרָטֹב, אֲשֶׁר בּוֹ חַיָּה הַמְעֻנָּה הַזֹּאת עִם הַבָּעַל.

גְּבֶרֶת גְּדוֹלָה וּנְסִיכָה הָיְתָה, וְעַתָּה הִיא כִּמְשָׁרֶתֶת לִפְנֵי פּוֹשֵׁט יָד.

וּבִלְתִּי רָאוּי לְרַחֲמִים הוּא הָאִישׁ, אֲשֶׁר דָּבְקָה בּוֹ לְאַהֲבָה אוֹתוֹ; כִּי בְּכָרְעוֹ בֶּרֶךְ לִפְנֵי הַקֵּיסָר הִתְחַנֵּן עַל חַיָּיו, וְהַהוּא נְתָנָם לוֹ בְּזִלְזוּל.

וּבְדַבְּרָם כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִגִּיעוּ אֶל קִיר הַחוֹמָה, וּמִבַּעַד לַסְּבָכָה נִרְאוּ לָהֶם הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה הַזֹּאת. וְהָאִשָּׁה כָּרְעָה לִפְנֵי בַּעֲלָהּ, וּבִקְעָרָה מְלֵאַת מַיִם מְרַחֶצֶת הָיְתָה אֶת רַגְלָיו; כִּי חָזַר מִן הָעֲבוֹדָה כְּפוֹעֵל שְׂכִיר יוֹם.

וְהַמַּיִם בַּקְּעָרָה הֶאְדִּימוּ מִדָּמוֹ, וְהָאִשָּׁה לֹא בָּחֲלָה בְּבַעֲלָהּ וּבַדָּם, וְהִיא צְעִירָה הָיְתָה וְיָפָה כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁמַיִם. וְאֵלֶּה שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הָיוּ מֵאַנְשֵׁי הַקֵּיסָר.

פֶּרֶק תְּשִׁיעִי

וְכַאֲשֶׁר כְּבָר עָמַד שָׁמָן לָצֵאת עִם אַנְהֶלִי אֶל אוֹר הַכּוֹכָבִים. אחֲרֵי אֲשֶׁר עוֹדֵד אֲחָדִים מִן הָאַסִּירִים, שָׁמַע לְפֶתַע קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל בְּאֶחָד מִן הַמִּסְדְּרוֹנוֹת. וַיִּפֶן אֶל אַחַד הַהוֹלְכִים אַחֲרָיו וַיִּשְׁאָלֵהוּ: מַה זֶּה יָכוֹל לִהְיוֹת, אוֹתוֹ מַשַּׁק הַבַּרְזֶל וְקוֹל הַמַּהֲלֻמּוֹת? וְהָאַסִּיר הֵשִׁיב לוֹ: מְיַסְּרִים הֵם אֶחָד מֵאִתָּנוּ.

בְוַדַּאי אֶת הַהוּא הַיָּשִׁישׁ, אֲשֶׁר תְּמוֹל הוּא מֵאֵן לַעֲבוֹד בִּגְלַל חַג הָאֱלֹהִים, מְרִיצִים עַתָּה בֵּין שַׁלְשְלָאוֹת.

וּבִפְנוֹתוֹ עִם אַנְהֶלִי אֶל מְקוֹם הָעִנּוּי רָאוּ בַּפְּרוֹזְדוֹר שְׁתֵי שׁוּרוֹת אֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים וְשַׁלְשְלָאוֹת בִּידֵיהֶם, כָּל אֶחָד בַּעֲמִידָה שֶׁל אָדָם הַמּוּכָן לְהַכּוֹת וְלִפְגּוֹעַ.

וְאַחַר כָּךְ רָאוּ חַיָּלִים שְׁנַיִם מִתְקַדְּמִים וְהוֹלְכִים וַעֲשָׁשִׁיּוֹת בִּידֵיהֶם, וּבָאֶמְצַע נִסְחָב מֵאַחֲרֵיהֶם אָדָם מְעֻרְטָל עַד לַחֲגוֹרָה וְזָקָן לוֹ אָפֹר.

וּבְכָל צַעַד, כַּאֲשֶׁר הִתְקָרֵב, נִשְׁמְעָה פְּגִיעַת הַשַּׁלְשֶׁלֶת בַּגּוּף, וְעוֹד קוֹל נוֹסָף, הוּא הֵד הַפְּגִיעָה הַבּוֹקֵעַ מִתּוֹךְ חָזֵהוּ הָרָזֶה שֶׁל הַיָּשִׁישׁ הַמֻּלְקֶה.

וְאוּלָם בְּשָׁעָה שֶׁנִּמְצָא כְּבָר בְּקָצֶהָ שֶׁל דֶּרֶךְ הָעֳנָשִׁים, וְלֹא נוֹתְרוּ לוֹ עוֹד כִּי אִם צְעָדִים עֲשָׂרָה אוֹ מְעַט יוֹתֵר, שָׁמַע אַנְהֶלִי שְׁתֵּי מַכּוֹת רָפוֹת יוֹתֵר, כְּאִלּוּ בָּאוּ מִידֵי אֲנָשִׁים שֶׁיֵּשׁ רַחֲמִים בְּלִבָּם.

וְאוּלָם הַיָּשִׁישׁ, בְּקַבְּלוֹ אֶת הַמַּלְקוֹת הָאֵלֶּה הַשְּׁתַּיִם, נָפַל אֲחוֹרָנִית עַל הָאָרֶץ וַיָּמֹת.

וּשְׁנֵי הָעֲלָמִים, אֲשֶׁר פָּגְעוּ בַּיָּשִׁישׁ בְּרַחֲמִים, נָפְלוּ עַל זְרוֹעוֹתָיו וַיִּשְׁכְּבוּ עַל הַגְּוִיָּה וַיִּקְרְאוּ הָאֶחָד עִם הָאַחֵר: הוֹ אָבִי שֶׁלִּי!…

וְשָׁמָן פָּנָה לַאֲחוֹרָיו, וּבְשִׂימוֹ אֶת עֵינוֹ עַל אַנְהֶלִי כִּסָּה אֶת רֹאשׁוֹ בִּכְנַף בִּגְדּוֹ.

וַיְצַו לְרוּחוֹת הַשָּׁמַיִם לְהוֹצִיא אוֹתָם מִשָּׁם, וּבְפָקְחוֹ אֶת הָעֵינַיִם רָאָה אַנְהֶלִי שֶׁלֶג וְכוֹכָבִים.

וַיְהִי לִבּוֹ בָּטוּחַ, כִּי הַמַּרְאֶה בַּמִּכְרֶה אַךְ חֲלוֹם הָיָה, כִּי עַל כֵּן לֹא יָדַע אֵיךְ יָצָא מִתּוֹכוֹ.

פֶּרֶק עֲשִׂירִי

וְהִנֵּה הַגּוֹלִים הָהֵמָּה אֲשֶר בַּצְּרִיף בְּתוֹךְ הַשֶּׁלֶג, בְּהֵעָדֵר מֵהֶם שָׁמָן הִתְחִילוּ מְרִיבִים בֵּינֵיהֵם וַיִּתְבַּדְּלוּ לְשָׁלֹשׁ עֵדוֹת; וְכָל אַחַת מֵהֶן דָּאֲגָה לִגְאֻלַת הַמּוֹלֶדֶת.

וּבְכֵן, בְּרֹאשׁ הָעֵדָה הָרִאשׁוֹנָה עָמַד הָרוֹזֵן אַסְכִּיר, אֲשֶׁר עָמַד לְצַד אַלֶּה הָעֲתִידִים לְהִתְלַבֵּשׁ בִּמְעִילֵי הַפּוֹלָנִים הָעַתִּיקִים וּלְכַנּוֹת עַצְמָם שְׁליַאכְטָה, כְּמוֹ בָאוּ מֵחָדָשׁ עִם לְיָאךְ אֶל הָאָרֶץ הַשּׁוֹמֵמָה.

וְהָעֵדָה הַשְּׁנִיָּה עָמַד בְּרֹאשָׁה חַיָּל דַּל־בָּשָׂר בְּשֵׁם אַסְקַרְטַבֶּלָא, וְהוּא רָצָה לְחַלֵּק אֶת הָאֲדָמָה וּלְהַכְרִיז עַל שִׁחְרוּר הָאִכָּרִים וְעַל שִׁוְיוֹן הַשְּׁליַאכְטָה עִם עַם הַיְּהוּדִים וְהַצּוֹעֲנִים.

וְהָעֵדָה הַשְּׁלִישִׁית עָמַד בְּרֹאשָׁהּ כֹּמֶר בְּשֵׁם בּוֹנִיפַט, אֲשֶׁר רָצָה לִגְאֹל אֶת הַמּוֹלֶדֶת בִּתְפִלָּה, וְלִגְאֻלַּת הָאָרֶץ מָצָא אֶת הַדֶּרֶךְ הָאַחַת, לָלֶכֶת וְלָמוּת בְּלִי לְהִתְגּוֹנֵן, כַּמְּעֻנִּים הַקְּדוֹשִׁים.

וְשָׁלֹשׁ הָעֵדוֹת הָאֵלֶּה הֵחֵלּוּ אֵפוֹא לִהְיוֹת חֲלוּקוֹת בֵּינֵיהֶן בְּרוּחָן, וַתִּהְיֶינָה מְרִיבוֹת בְּעִנְיַן הָעִקָּרִים.

וְהִנֵּה הָעֵדָה הַשְּׁנִיָּה הַהִיא, בְּהִתְחַמְּשָׁהּ בְּקַרְדֻּמּוֹת, יָצְאָה אֶל הַשָּׂדֶה וְאִיְּמָה כִּי הָעֵדָה הָרִאשׁוֹנָה יִוָּדַע לָהּ אֵיזֶהוּ הַדָּם אֲשֶׁר לָהּ, וְלָעֵדָה הָאַחֶרֶת יִנָּתֵן הַדָּבָר אֲשֶׁר אוֹתוֹ הֵם מְבַקְּשִׁים: מוֹת קְדוֹשִׁים מְעֻנִּים.

אַךְ בְּטֶרֶם הִגִּיעוּ לִידֵי קְרָב, וְהַיְצָרִים כְּבָר הָיוּ מְחֻמָּמִים, הֻסְכַּם עַל פִּי עֲצָתוֹ שֶׁל אֶחָד מִבְּנֵי הָעֵדָה הַשְּׁלִישִׁית, כִּי תֻכְרַע הַמַּחֲלֹקֶת בְּמִשְׁפַּט הָאֱלֹהִים.

וַיֹאמַר אֲלֵיהֶם הַיּוֹעֵץ הַהוּא: הָבָה נָקִימָה שְׁלוֹשָׁה צְלָבִים, בְּדוֹמֶה לְמַעֲשֵׂה הַצְּלִיבָה שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ שֶׁלָּנוּ, וְעַל שְׁלוֹשֶׁת עֲצֵי הַצְּלָב הָאֵלֶּה נוֹקִיעַ אֶחָד אֶחָד מִן הַחֲבֵרִים הַיּוֹתֵר חֲזָקִים מִכָּל עֵדָה; וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יוֹסִיף לִחְיוֹת יוֹתֵר מֶרֵעָיו, הוּא יִהְיֶה הַמְנַצֵּחַ.

וּבַאֲשֶׁר חוּשֵׁי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הָיוּ כְּשִׁכּוֹרִים מִיַּין, נִמְצְאוּ שְׁלוֹשָׁה אַבִּירִים, אֲשֶׁר לְמַעַן אֱמוּנָתָם מוּכָנִים הָיוּ לָמוּת וְלִהְיוֹת מֻצְלָבִים בְּדוֹמֶה לְיֵשׁוּעַ הָאָדוֹן לִפְנֵי דוֹרוֹת רַבִּים. הִצִּיבוּ אֵפוֹא שְׁלוֹשָׁה צְלָבִים מִן הָעֵצִים הַיּוֹתֵר גְּבוֹהִים אֲשֶׁר הָיוּ בָּאָרֶץ הַהִיא, וַיֵּצְאוּ שְׁלוֹשֶׁת מְבַקְּשֵׁי הָעִנּוּיִים, אֶחָד אֶחָד מִכָּל עֵדָה; אָכֵן, לֹא נִבְחָרִים עַל פִּי הַגּוֹרָל, כִּי אִם מִתְנַדְּבִים מֵרְצוֹנָם. וְלֹא מַנְהִיגֵי הָעֵדוֹת הָיוּ אֵלֶּה, כִּי אִם אֲחָדִים מִקְּטַנֵּי הָאָדָם.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִצִּיבוּ חָרָשֵׁי הָעֵצִים אֶת הַצְּלָבִים עַל גִּבְעָה גְּבוֹהָה כְּסוּיַת שֶׁלֶג, נִשְׁמַע קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם כְּמוֹ רוּחַ סְעָרָה, וַיִּשְׁאַל: – מַה זֹּאת אַתֶּם עוֹשִׂים? – אַךְ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה לֹא נִבְהָלוּ:

וַיּוֹקִיעוּ עַל הַצְּלָבִים אֶת הָאֲנָשִׁים הָהֵם הַמְטֹרָפִים, וַיַּצְמִידוּ אֶת כַּפּוֹת יְדֵיהֶם בְּמַסְמְרִים; וְזַה אֲשֶׁר הָיָה מִיָּמִין צָעַק: שִׁוְיוֹן! וְזֶה אֲשֶׁר הָיָה מִשְּׂמֹאל צָעַק: דָּם! וְאוּלָם זֶה אֲשֶׁר הָיָה בַּתָּוֶךְ אָמַר: אֱמוּנָה!

וְהַהֲמוֹנִים עָמְדוּ דּוֹמְמִים מִתַּחַת לַצְּלָבִים, מַחֲרִישִׁים לָדַעַת מַה יִּקְרֶה, וּבָזֹאת מְצָאָם הַלַּיְלָה נִצָּבִים בַשֶּׁלֶג, וַתְּהִי אֲפֵלָה גְּדוֹלָה וּשְׁתִיקָה נוֹרָאָה.

עַד אֲשֶׁר בַּחֲצִי הַלַּיְלָה פָּשַׁט הַזֹּהַר הַצְּפוֹנִי עַל כָּל מַחֲצִית הַשָּׁמַיִם, וְחַרְבוֹת אֵשׁ בָּקְעוּ מִתּוֹכוֹ; וְהַכֹּל הָפַךְ אָדֹם, וְגַם הַצְּלָבִים הָאֵלֶּה עִם הַמְעֻנִּים.

בַּשָּׁעָה הַהִיא אָפַף פַּחַד פִּתְאֹם אֶת הֶהָמוֹן, וַיֹּאמְרוּ:

הֲרֵעוֹנוּ לַעֲשׂוֹת. הַאִם יָשָׁר וְנָכוֹן הוּא, כִּי לְמַעַן אֱמוּנָתֵנוּ אָנוּ יִהְיוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה גּוֹוְעִים עַל לֹא עָווֹן?

וַיֶּחֶרְדוּ הַפְּלַגּוֹת, בְּאָמְרָם אֶל עַצְמָם: הִנֵּה הֵם מֵתִים וְאֵין תְּלוּנָה בְּפִיהֶם.

וַיּאמְרוּ אֶל אֵלֶּה אֲשֶׁר הָיוּ מוּקָעִים: הֲתֹאבוּ כִּי נוֹרִדְכֶם? – אַךְ הַלָּלוּ לֹא אָמְרוּ דָּבָר, בִּהְיוֹתָם כְּבָר מֵתִים.

וּבִרְאוֹת זֹאת הַסִּיעוֹת הִתְפַּזְּרוּ מְלֵאֵי פַּחַד וּבְעָתָה, וּבֵין כָּל הַנִּמְלָטִים לֹא נִמְצָא אֶחָד אֲשֶׁר הִפְנָה רֹאשׁוֹ לְהַבִּיט אֶל הַמֵּתִים הַמְעֻנִּים. זֹהַר הַשַּׁחַר הֶאְדִּימָם, וַיִּשָּׁאֲרוּ לְבַדָּם. וּבָעֵת הַהִיא חָזְרוּ שָׁמָן עִם אַנְהֶלִי מִנְּדוּדֵיהֶם מִתַּחַת לִפְנֵי הָאֲדָמָה, וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ בִּרְאוֹתָם עַל רֶקַע הַשָּׁמַיִם הַבּוֹעֲרִים בָּאֵשׁ שְׁלוֹשָׁה צְלָבִים שְׁחוֹרִים, וַיֹּאמְרוּ בְּפַחַד: מַה זֶּה קָרָה?

וּבְהִתְקָרְבָם עוֹד אֲחָזָתַם אֵימָה בִּרְאוֹתָם עַל הַצְּלָבִים אֶת גּוּפוֹת הַמֵּתִים, וַיַּכִּירוּ בָּהֶם אֲנָשִׁים יְדוּעִים לָהֶם; שָׁמָן הִתְיַשֵּׁב אֵפוֹא מִתַּחַת לַצְּלָבִים וַיֵּבְךְּ…

וּבְקוּמוֹ אָמַר אֶל אַנְהֶלִי: הִנֵּה רוּחַ אְלֹהִים הוֹדִיעַ לִי חַטָּאתוֹ שֶׁל הָעָם הַזֶּה, וְיוֹדֵעַ אֲנִי לָמָּה הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה נִצְלָבוּ; אַךְ לְמַעַן לֹא תָבוֹא עַל הַגְּוִיּוֹת הָאֵלֶּה חֶרְפָּה נוֹסֶפֶת, הָבָה נוֹרִידֵן וְנִשָּׂאֵן אֶל בֵּית הַקְּבָרוֹת.

וּתְהִי מְנוּחָתָן שְׁלֵמָה בָּאֲדָמָה, כִּי עַל כֵּן בְּמַחֲשָׁבָה טוֹבָה הָלְכוּ לִקְרַאת הַמָּוֶת, וְלֹא יֵחָשֵׁב לָהֶם הַדָּבָר הַזֶּה לְחַטָּאָה וּלְדֵרָאוֹן, כִּי אִם לְכַפָּרַת עָווֹן. הַצְּלָב טִהֵר אוֹתָם.

וּבְאָמְרָם זֹאת הוֹרִידוּ אֶת שְׁלֹשׁ הַגְּוִיּוֹת, אֲשֶׁר קָפְאוּ עַל הַצְּלָבִים, וַיִּשָּׂאוּן אֶל קִבְרוֹת הַגּוֹלִים מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים.

פֶּרֶק אַחַד עָשָׂר

וְכַאֲשֶׁר הִתְקָרְבוּ אֶל בִּית הַקְּבָרוֹת שָׁמַע אַנְהֶלִי אֶת אִלְיַת הַקְּבָרִים הַמִּתְאוֹנְנִים וּכְמוֹ תְלוּנַת הֶעָפָר וְהָאֵפֶר עַל אֱלוֹהַּ. וְאוּלָם עֵת נִשְּׂאוּ הָאֲנָקוֹת מַעְלָה מַעְלָה, קָם הַמַּלְאָךְ הַיּוֹשֵׁב בְּרֹאשׁ הַגִּבְעָה וַיְנַפְנֵף בִּכְנָפָיו וַיַּשְׁתִּיקֵן.

וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים עָשָׂה כַּדָּבָר הַזֶּה, כִּי שָׁלשׁ פְּעָמִים נָתְנוּ הַקְּבָרִים אֶת קוֹלָם בִּבְכִיָּה.

וַיִּשְׁאַל אַנְהֶלִי אֶת שָׁמָן, מִי הוּא הַמַּלְאָךְ הַזֶּה, אֲשֶׁר כְּנָפָיו צְחוֹרוֹת וְכוֹכָב נוּגֶה נוֹגֵהַּ בִּשְׂעָרוֹ, וּמַה כֹּחוֹ לְהַרְגִּיעַ אֶת הַקְּבָרִים?.

אַךְ הַיָּשִׁישׁ לֹא עָנָה לוֹ דָּבָר: כִּי עַל כֵּן הָיָה גּוֹרֵף שֶׁלֶג וּמְכַסֶּה אֶת גְּוִיּוֹת הַמֵּתִים, וְטָרוּד הָיָה בַּעֲבוֹדָתוֹ.

וּבְהִתְקָרֵב אַנְהֶלִי אֶל הַמַּלְאָךְ הַהוּא וְהִבִּיט בּוֹ, וַיִּפּוֹל כְּאָדָם אֲשֶׁר אֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים.

וַיְהִי כְּכַלּוֹת שָׁמָן אֶת מְלֶאכֶת הַקְּבוּרָה וַיְּבַקֵּשׁ אֶת אַנְהֶלִי בְּעֵינָיו, וּבַאֲשֶׁר לֹא רָאָהוּ בְּשׁוּם מָקוֹם פָּנָה לַעֲלוֹת אֶל הַגִּבְעָה.

וּבְמָצְאוֹ אֶת גּוּפוֹ שֶׁל אַנְהֶלִי נִתְקַל בּוֹ וַיִּזְעַק זַעֲקַת כְּאֵב: אַךְ בְּהַכִּירוֹ כִּי חַי הָעֶלֶם – וַיִּשְׂמָח.

וַיֹּאחַז אוֹתוֹ בְּיָדוֹ וַיֹּאמַר: קוּמָה! עוֹד לֹא הִגִיעָה עֵת הַמְּנוּחָה.

וּבְקוּמוֹ הִתְבּונֵן אַנְהֶלִי מִסָּבִיב, וַיַּרְכֵּן רֹאשׁוֹ מִפְנֵי שָׁמָן כְּאָדָם מִתְבַּיֵּשׁ, וַיֹּאמֶר: הִנֵּה רָאִיתִי מַלְאָךְ הַדּוֹמֶה לְאוֹתָהּ הָאִשָּׁה, אֲשֶׁר אָהַבְתִּי בְּכָל נִשְׁמָתִי בִּהְיוֹתִי עוֹד יָלֶד.

וְאָהוֹב אֲהַבְתִּיהָ בְּכָל טֹהַר לִבִּי; עַל כֵּן יְצִיפוּנִי דְּמָעוֹת עֵת אֶחֱשׁוֹב עָלֶיהָ וְעַל יְמֵי נְעוּרָי.

כִּי הִנֵּה הָיִיתִי עַל יָדָהּ כְּצִפּוֹר מְבֻיֶּתֶת אֲשֶׁר עוֹדֶנָּה מְפַחֶדֶת; וְלֹא לָקַחְתִּי לוּ גַם נְשִׁיקָה יְחִידָה מִשְּׂפָתֶיהָ – אַלְמֻגִּים, אִם כִּי קָרוֹב הָיִיתִי אֵלֶיהָ; וּכְמוֹ יוֹן, אוֹמֵר אֲנִי הַיּוֹשֵׁב זְרוֹעַ נַעֲרָה.

וְכַיּוֹם הַזֶּה כָּל זֶה חֲלוֹם הוּא. הִנֵּה שְׁמֵי הַתְּכֶלֶת וְכוֹכְבֵי צַחַר מַבִּיטִים עָלַי: הַאֻמְנָם הַכּוֹכָבִים הָאֵלֶּה הֵם, שֶׁרָאוּנִי צָעִיר וּמְאֻשָּׁר?

וְלָמָּה לֹּא תָקוּם סְעָרָה, אֲשֶׁר תַּשִּׁיבֵנִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְתִשָּׂאֵנִי אֶל מְחוֹז הַשַּׁלְוָה? לָמָּה זֶּה חַי אָנוֹכִי?

הִנֵּה שַׂעֲרָה אַחַת אֵין עוֹד בְּרֹאשִׁי מִן הַשְּׂעָרוֹת שֶׁהָיוּ לְפָנִים, וְגַם הָעֲצָמוֹת בְּגוּפִי הִתְחַדָּשׁוּ, אַךְ זָכוֹר עוֹד אֶזְכּוֹר אֶת הַכֹּל.

וְאֵין בָּרַדָּה אַחַת הַמִּתְעוֹפֶפֶת בָּאֲוִיר, אֲשֶׁר לֹא תִישַׁן לַיְלָה אֶחָד מֵחַיֶּיהָ בְּקֵן רוֹגֵע; אַךְ אוֹתִי שָׁכַח אֱלֹהִים. עַל כֵּן נַפְשִׁי מְבַקֶּשֶׁת לָמוּת.

בַּאֲשֶׁר נִדְמֶה לִי, כִּי עֵת אֶהְיֶה מֵת אֱלֹהִים בְּעַצְמוֹ יִנָּחֵם עַל אֲשֶׁר עוֹלֵל לִי, בְּחָשְׁבוֹ כִּי הִנֵּה לֹא אִוָּלֵד שֵׁנִית.

כִּי עַל כֵּן לְהִוָּלֵד אֵין זֹאת לָקוּם לִתְחִיָּה. אֲרוֹן הַמֵּתִים יְשִׁיבֵנוּ, וְאוּלָם לֹא יַבִּיט בָּנוּ כְּאֵם.

עַתָּה הֵנֵּה עָצוּב לִי, כִּי רָאִיתִי אֶת הַמַּלְאָךְ הַהוּא, וְטוֹב הָיָה לוּ מַתִּי בְּיוֹם אֶתְמוֹל.

וְשָׁמָן הִתְבּוֹנֵן בַּכּוֹכָבִים וַיֹּאמֶר: אָכֵן, כַּאֲשֶׁר הָיוּ רַבִּים לְפָנִים הָאֲנָשִׁים אֲחוּזֵי הַשֵּׁדִים, כֵּן רַבִּים הַיּוֹם הָאֲחוּזִים מַלְאָכִים טְהוֹרִים.

מָה אֵפוֹא אֶעֱשֶׂה? הִנֵה אֲגָרֵשׁ אֶת כָּל הָרוּחוֹת הָאֵלֶּה מִן הַגּוּפִים, וְהִרְשֵׁיתִי לָמוֹ כִּי יִכָּנְסוּ בַּחֲבַצְּלוֹת הַמַּיִם וְיִתְעוֹפְפוּ אֶל הַכּוֹכָבִים הַוְּרֻדִּים וְיִשְׁכְּנוּ בְּכָל דָּבָר הַיָּפֶה מִכֹּל, וְעָזְבוּ אֶת בִּנֵי הָאָדָם.

וְעַתָּה, הַאִם יודֵעַ אַתָּה מִי הוּא הַמַּלְאָךְ הַלָּזֶה הֶעָצוּב בִּשְׂדֵה הַקְּבָרוֹת? הִנֵּה הוּא נִקְרָא אֵלוֹאֶה, וְהוּא נוֹלַד מִדִּמְעַת הַמָּשִׁיחַ בְּגֻלְגָלְתָּא, מִן הַדִּמְעָה הַהִיא אֲשֶׁר שָׁפַךְ עַל הָעַמִּים.

וּבְמָקוֹם אַחֵר כָּתוּב עַל הַמַּלְאָכָה הַזֹּאת, נֶכְדָּתָהּ שֶׁל מִרְיָם הָעַלְמָה, כִּי הִיא חָטְאָה בְּחֶמְלָתָהּ עַל עִנּוּיֵי הַכְּרוּבִים הָאֲפֵלִים, וַתֹּאהַב אֶחָד מֵהֶם וַתָּעָף אַחֲרָיו אֶל הָאֹפֶל.

וְעַתָּה הִיא מְגֹרֶשֶׁת וְגוֹלָה, כַּאֲשֶׁר אַתֶּם גּוֹלִים וּמְגֹרָשִׁים, וַתְּחַבֵּב אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וְהִיא שׁוֹמֶרֶת אֶת תִּלֵּיהֶם, בְּאָמְרָהּ לָעֲצָמוֹת: אַל נָא תִּתְלוֹנְנוּ, אַךְ יִשְׁנוּ שְׁנַתְכֶם!

וְהִיא מְגָרֶשֶַת אֶת אַיְּלֵי הַצָּפוֹן עֵת יָבוֹאוּ לִשְׁלוֹף אֶת הָאֵזוֹב מִתַּחַת לְרָאשֵׁי הַמֵּתִים, וְהִיא הָרוֹעָה לְאַיְּלֵי הַצָּפוֹן. הִתְרַגֵּל אֵלֶיהָ בְּעוֹדְךָ בַּחַיִּים, כִּי עַל כֵּן הִיא תִּהְיֶה צוֹעֶדֶת עַל תֵּל קִבְרְךָ לִבְרַק הַיָּרֵחַ; הַסְכֵּן אֶל קוֹלָהּ, לְבַעֲבוּר לֹא תִּתְעוֹרֵר בְּעֵת תִּהְיֶה הִיא מְדַבֶּרֶת.

אָכֵן, לְאֵלֶּה אֲשֶׁר עֲצוּבִים הֵמָּה הָאָרֶץ הַזֹּאת יָפָה הִיא וְלֹא שׁוֹמֵמָה; בַּאֲשֶׁר אֵין הַשֶּׁלֶג מְלַכְלֵךְ פֹּה אֶת כַּנְפֵי הַמַּלְאָכִים, וְהַכּוֹכָבִים הָאֵלֶּה מְלַכְלֵךְ פֹּה אֶת כַּנְפֵי הַמַּלְאָכִים, וְהַכּוֹכָבִים הָאֵלֶּה יָפִים עֵד מְאֹד.

הִנֵּה בָּאִים בִּמְעוּפָם הַשְּׁחָפִים וּבוֹנִים אֶת קִנֵּיהֶם. וְאוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה בְּלֹא לַחֲשׁוֹב כִּי יֶשְׁנָהּ אֵיזוֹ מוֹלֶדֶת יָפָה יוֹתֵר. כָּךְ דִּבֵּר, וְהֵנִיף אַחַת מִן הַגֻּלְגָּלוֹת הָהֵן, אֲשֶׁר הָיוּ מֻטָּלוֹת חֲשׂוּפוֹת; וּבָה הָיְתָה מִשְׁפָּחָה שֶׁל אֶפְרוֹחִים פְּעוּטִים. וְהֵם הוֹצִיאוּ רָאשֵׁיהֶם מִבַּעַד לַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיוּ בּוֹ עֵינֵי הָאָדם, וְגֻלְגֹּלֶת הָאִישׁ הַיָּשֵׁן מְלֵאָה הָיְתָה דְּאָגָה בּוֹכִיָּה. וַיִּקַּח אוֹתָהּ אֶנְהֶלִי בְּרֻגְזָה וַיַּשְׁלִיכֶנָּה אַרְצָה, לֵאמוֹר: הָלְאָה מִזֶּה, הַמִּקְדָּשׁ הַמְחֻלָּל!

וְלֶהָבָה יָצְאָה מִן הָאֲדָמָה וַתַּעֲמוֹד לְפָנָיו כִּדְמוּת אָדָם וּבִלְבוּשׁ הַבִּישׁוֹפִים, עִם הַמִּגְבַּעַת וְהַצְּלָב עַל הָרֹאשׁ, וְהַכֹּל אֵשׁ לוֹהֶטֶת.

וַיֹֹאמַר בִּזְוָעָה גְּדוֹלָה: הִנֵּה בָּאתֶם לְהַחֲרִיד אֶת הַמֵּתִים; הַאִם לֹא דַי לַגְּוִיּוֹת אֲשֶׁר יִהְיוּ רוּחוֹת הַסּוֹעָה עֲלֵיהֶן וְהַנְּשִׁיָּה?

יָדַי שֶׁלִּי בָּצְעוּ אֶת לֶחֶם הַקֹּדֶשׁ, וְעַתַָּה אֲרִימֵן מֵעֲלֵיכֶם וַאֲקַלֶּלְכֶם לֵאמוֹר: אֲרוּרִים תִּהְיוּ, מַרְגִּיזֵי הַקְּבָרִים!

הֲכִי לֹא דַי סָבַלְתִּי בְּשִׁבְתִּי עַל כִּסְאִי וּבְהִשָּׁעֲנִי עַל שֵׁבֶט הָרוֹעִים הַבִּישׁוֹפִי, בְּהִתְפַּלְּלִי בְּעַד הָאָרֶץ אֲשֶׁר נוֹעֲדָה לְאָבְדָן, כְּאִישׁ אֲשֶׁר נִגְזַר דִּינוֹ?

כַּאֲשֶׁר הוֹצִיא קִמְבַּר אֶת סִבִּיר וְהֶעֱמִידוֹ חִוֵּר לִפְנֵי הַסֵּים, לֵאמוֹר: הִנֵּה יֶשְׁנוֹ צְלָב – הֲכִי לֹא יָצָאתִי לַגּוֹלָה כְּאִישׁ טָהוֹר? מִי אֵפוֹא יָבוֹא בְּטַעֲנָה עָלַי וְעַל קִבְרִי? הִנֵּה מַתִּי אַף שְׁכֵחוּנִי; וּמָה עוֹד תִּדְרְשׁוּ מִבְּנֵי אָדָם אֲשֶׁר מֵתוּ?

הֲרוֹאִים אַתֶּם אֶת הָאֲדָמָה הַצְּחוֹרָה הַזֹּאת? אֲנִי גַּרְתִּי פֹּה; הֲרוֹאִים אַתֶּם אֶת הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה? אֲנִי חָיִיתִי עִמָּהֶן. וְזֹאת הִיא עַצְמִי שֶׁלִּי, הָעֶצֶם הַזֹּאת הַמִּתְפּוֹרֶרֶת. אֲנָשִׁים כִּבְּדוּהָ לְפָנִים, וְעוֹד יוֹתֵר מֻקְדָּם נָשְׁקָה לָהּ אִמִּי שֶׁלִּי, וְכַיּוֹם הַזֶּה בַּת־שַׁחַף קָלְעָה לָּה קֵן בַּגֻּלְגֹּלֶת הַזֹּאת וְהִיא גָּרָה בָּהּ; הַנִּיחוּ אֵפוֹא אַתֶּם לָעוֹף הַלָּבָן שֶׁל אֱלֹהִים.

אֲנִי הִכַּרְתִּי אֶת אֵם אִמּוֹ, אַיֵּה הִיא? אַיֵּה הֵם הַיַּשְׁלוּגִים אֲשֶׁר הָיוּ בָּאִים בְּמָעוּף לַעֲדוֹת בְּשַׁרְשְׁרוֹת וֶרֶד אֶת הָעֵצִים הַיְבֵשִׁים שֶׁל סִבִּיר, לְמַעַן אַעֲלֶה בְּזִכְרוֹנִי אֶת עֲצֵי הַתַּפּוּחַ בְּאַדְמַת הַמּוֹלֶדֶת? כָּכָה הִתְאוֹֹנֵן, וְאַנְהֶלִי בִּקֵשׁ מִמֶּנּוּ סְלִיחָה עַל הָעֶלְבּוֹן אֲשֶׁר עָלַב אֶת עֶצֶם גֻּלְגָּלְתּוֹ, לֵאמוֹר: הִנֵּה אֲנִי בָּא בְּקָרוֹב לִשְׁכַּב עִמָּכֶם, אַל נָא תְּקַלְּלֵנִי.

אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, כִּי מִתְעַצֵּב אַתָּה עַל חִלּוּל עֶצַם גֻּלְגָּלְתֶּךָ… הַאִם מִקְדָּשׁ הוּא זֶה, הַמָּלֵא הֲמֻלַּת צִּפֳּרִים? אַךְ יְהִי נָא כֵן, כַּאֲשֶׁר יָשָׁר בְּעֵינֵי אֱלֹהִים. וְלא אֹמַר לְךָ, מֶה עָלָה לוֹ לְשֵׁם הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלְּךָ, כִּי לֹא הָיִיתָ יָכוֹל לְהֵרָדֵם אִם כִּי מֵת אַתָּה, וְהָיִיתָ מִתְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי הָעוֹלָם וְנֶאֱנָק.

וְעַתָּה חֲדַל נָא לִהְיוֹת פָּנָס עַל קֶבֶר עַצְמֶךָ, וְהָסֵר מֵעָלֶיךָ אֶת מַעֲטֵה הָאֵשׁ, וְהִתְפַּשֵּׁט מִן הַלֶּהָבוֹת. וּבְדַבְּרוֹ זֹאת שָׁקַע הָרוּחַ בַּשָּׁלֶג, וַיְהִי חשֶׁךְ כַּאֲשֶׁר כָּבָה.

וַיָּרָץ אַחֲרָיו אַנְהֶלִי וַיִּקְרָא: הַגִּידָה נָא לִי שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, הַנָּחִים פֹּה עַל יָדֶךָ. וְכַאֲשֶׁר אַךְ אָמַר זׂאת שָׁמַע מִתַּחַת לָאֲדָמָה, בַּקוֹל אֲשֶׁר הָיָה בְּתוֹךְ הָאֵשׁ, שׁוּרָה אֲרֻכָּה שֶׁל שֵׁמוֹת אֲשֶׁר כְּבָר נִשְׁכָּחוּ.

וְשָׁמָן הֵעִיר אֶת אַנְהֶלִי וַיֹּאמֶר: הָבָה נָשׁוּבָה אֶל בְּנֵי הָאָדָם, כִּי עַל כֵּן הַקְּבָרִים הִגִּידוּ לָנוּ אֶת צְפוּנוֹתֵיהֶם. וַיֵּרְדוּ מֵעַל גִּבְעַת הַקְּבָרוֹת, וַיִּתְפַּלָּלוּ.

פֶּרֶק שְׁנֵים עָשָׂר

וַיְהִי בְּהִתְקָרְבָם אֶל בֵּית הַגּוֹלִים וַיִּשְׁמְעוּ הֲמֻלָּה גְּדוֹלָה וּצְחוֹק, וְשָׁאוֹן וְקוֹל קִשְׁקוּשׁ גְּבִיעִים וְשִׁירִים נֶאֱלָחִים; וְשָׁמָן נֶעֱמַד מִתַּחַת לַחַלּוֹנוֹת וַיַּקְשֵׁב, בְּטֶרֶם נִכְנַס אֶל מְאוּרַת הָאָסוֹן הַזֹּאת.

וְכַאֲשֶׁר נִרְאָה בְּתוֹךְ הֶהָמוֹן נִשְׁתַּתְּקוּ כֻּלָּם; כִּי עַל כֵּן הִכִּירוּ אֶת הֶחָזָק בֵּאלֹהִים וְלֹא הֵהִינוּ לְהִתְקַלֵּס בּוֹ. וְשָׁמָן נָשָׂא אֶת עֵינָיו הַנּוֹצְצוֹת וַיָּחֶל לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, וְהוּא מִתְלַהֵב בְּעִצְּבוֹנוֹ.

מַה זֹּאת עֲשִׂיתֶם, אָמַר, בְּאֵין אָנוֹכִי עִמָּכֶם? רָאִיתִי אֶת גִּבְעַת הַגֻּלְגֹּלֶת אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם. אוֹיָה לָכֶם!

וַאֲנִי לֹא אֶשָּׁאֵר עִמָּכֶם, וְאַךְ הַדָּבָר אֲשֶׁר אֹמַר לָכֶם הוּא יִשָּׁאֵר עִמָּכֶם. אֲרוּרִים תִּהְיוּ, אַנְשֵׁי רִיב וּמָדוֹן.

הַסּוּפוֹת תְּפַזֵּרְנָה אֶת זַרְעֵי הָאַלּוֹנִים וִיפִיצוּם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, אַךְ אֲרוּרוֹת תִּהְיֶינָה הַסּוּפוֹת שֶׁתִּשֶּׂאנָה דִּבּוּרֵיכֶם וּמוֹעֲצוֹתֵיכֶם אֶל אֶרֶץ הַמּוֹלֶדֶת. מוֹת תָּמוּתוּ.

הוֹלֵךְ וְקָרֵב הַיּוֹם הַגָּדוֹל, וְאִישׁ מִכֶּם לֹא יִחְיֶה עַד עַרְבּוֹ שֶׁל הַיּוֹם הַהוּא. הוֹלֵךְ וְקָרֵב יוֹם סִבִּיר וְשֶׁמֶשׁ הָאֲבַדּוֹן. לָמָּה לֹּא שְׁמַעְתֶּם לַעֲצָתִי וְלֹא חֲיִיתֶם בְּשָׁלוֹם, בְּרֵעוּת וּבְאַהֲבַת אַחִים, כַּיָּאֶה לַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם מוֹלֶדֶת? הִנֵּה הִכְלַמְתֶּם אֶת עַמְמֵי הָאֲדָמָה הַזֹּאת, וּבִרְמָחִים בִּידֵיהֶם הֵם עוֹמְדִים וְאוֹרְבִים לָכֶם; וְכַלְבֵיהֶם אַף הֵם אוֹרְבִים לִטְרוֹף מִי מִכֶּם.

וְכִי פָּגַשׁ פַּעַם מִי מִכֶּם אוֹסְטִיָּקִי וְנָהַג בּוֹ מִנְהַג חִבָּה וּכְדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם? אָכֵן, לְיַד כֶּלֶב לֹא עָבַר אִישׁ מִכֶּם בְּלִי לִפְגּוֹעַ בּוֹ בָּרֶגֶל כִּבְנָחָשׁ. הוֹי, אֲנָשִׁים בְּלִי זִכָּרוֹן וּבְלִי לֵב! עַל כֵּן תָּקוּם הַשֶּׁמֶשׁ, וְיוֹם הִיא תָּבִיא אֲשֶׁר נוֹרָא הוּא מֵאֹפֶל, וּדְמָמָה אֲיֻמָּה מִסְּעָרוֹת עַל הַיָּם, כִּי עַל כֵּן תִּהְיוּ חֲרֵדִים מִפְנֵי עַצְמְכֶם.

וְהַשֶּׁלֶג הַזֶּה יִהְיֶה לְיָם, וְגַלָּיו יְרֻקִּים יִהְיוּ, וּבֵיתְכֶם יִהְיֶה לִסְפִינָה נִטְרֶפֶת.

לִטְשׁוּ אֶת קַרְדֻּמֵּיכֶם, כִּי יִדָּרְשׁוּ לָכֶם; וְאִישׁ מִכֶּם הַיּוֹדֵעַ לַהֲרוֹג, אָדָם מוֹעִיל הוּא.

הוֹלֵךְ וְקָרֵב חַג הַפַּסְחָא, וּצְלָב אָדֹם תִּכְתְּבוּ עַל דַּלְתוֹת שַׁעֲרֵיכֶם, אַךְ בְּדָמוֹ שֶׁל מִי? אָכֵן לֹא בְּדַם הַכֶּבֶשׂ.

וּבְדַבֵּר שָׁמָן אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲחָדִים מֵהֶם נִבְהָלוּ; אַךְ אֶחָד מִן הַשִּׁכּוֹרִים תָּפַס כַּד חֹמֶר וַיַּשְׁלִיכֵהוּ בַּנָבִיא, וּשְׂעָרוֹ הֶאְדִּים מִדָּם.

בָּאָחֳזוֹ אֵפוֹא בַּקַּרְדֹּם בִּקֵּשׁ אַנְהֶלִי לְהִנָּקֵם, אוּלָם שָׁמָן עָצַר בַּעֲדוֹ וַיֹּאמֶר: הַאֲרֶךְ נָא אַפֶּךָ!

כָּל אֲשֶׁר יָשׁוּב הֵנָּה בְּעוֹד שָׁנָה בָּכוֹ יִבְכֶּה עֲלֵיהֶם; לָמָּה אֵפוֹא תִּנָּקֵם מֵאֵלֶּה, אֲשֶׁר מָחָר יִהְיוּ כְּחֵפֶץ הָרָאוּי לְרַחֲמִים? אֱלֹהִים, אַל נָא תַּעֲנִישֵׁם.

מָה אֵפוֹא אַגִּיד לְךָ? הִנֵּה הַמָּוֶת יִהְיֶה מְדַבֵּר בַּעֲדִי וִימַלֵּא אֶת מְקוֹמִי. אֲנִי אָהַבְתִּי אוֹתְךָ.

כִּי טָהוֹר הָיִיתָ כַּחֲבַצֶּלֶת, הַלּוֹקַחַת מִן הַמַּיִם אֶת הֶעָלִים וְאֶת הַגְּוָנִים הַתְּמִמִים, וְכִי הָיִיתָ טוֹב לִי כְּבֵן.

אַל נָא תִּתְעַצֵּב עַד יוֹם מוֹתְךָ עַל אָבְדַּן מוֹלַדְתֶּךָ וְאַל נָא תִּבְכֶּה לַמַּחֲשָׁבָה כִּי לֹא תִּרְאֶנָּה; הַכֹּל חֲלוֹם עָצוּב אֶחָד.

וַיְהִי בְּדַבֵּר שָׁמָן אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיִּשְׁמַע אַנְהֶלִי קוֹל צְעִידָה עַל הַשֶּׁלֶג, וַיֹּאמֶר: הַהוֹלֵךְ וּבָא בֶּן־אָדָם? אוֹ הַמָּוֶת הוּא הַצּוֹעֵד בְּקוֹל?

אַךְזֶה הָיָה אַיָּל, וְהוּא הִתְיַצֵּב לִמְרַאֲשׁוֹת אֲדוֹנָיו הַהוֹלֵךְ לָמוּת וְעֵינָיו הַתְּמֵהוֹת נִתְמַלְּאוּ דְּמָעוֹת גְּדוֹלוֹת; וַיִּפֶן מִמֶּנּוּ שָׁמָן וַיֵּבְךְּ.

וְאַחֲרֵי רֶגַע נִגַּש אֵלָיו אַנְהֶלִי וַיֹּאחָזֵהוּ בְּיָדוֹ, וַיָּחָשׁ כִּי מֵתָה הִיא.

וַיַּטְמֵן אֶת הַזָּקֵן בַּשֶּׁלֶג, וּבִפְנוֹתוֹ אֶל הָאִשָּׁה אָמַר:

הֲתִרְצִי לקָחַת אוֹתִי לְאָח לָךְ? בּוֹאִי נָא עִמִּי. וְהִיא נָפְלָה אֶל רַגְלָיו, וַתֹּאמֶר: מַלְאָכִי שֶׁלִּי!

וַיָּקֵם אוֹתָהּ אַנְהֶלִי מִן הָאֲדָמָה, וַיִּפְנוּ שְׁנֵיהֶם צָפוֹנָה, וְאַחֲרֵיהֶם הָלְכוּ הָאַיָּלִים שֶׁל שָׁמָן, וַיֵּדְעוּ כִּי אַחֲרֵי אֲדוֹנֵיהֶם הַחֲדָשִׁים הֵם הוֹלְכִים.

וְאוּלָם אַנְהֶלִי הֶחֱרִישׁ, כִּי הָיָה לִבּוֹ מָלֵא דְּמָעוֹת וּכְאֵב.

פֶּרֶק שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר

יָצְאוּ אֵפוֹא אֶנְהֶלִי עִם הָאִשָּׁה הַהִיא וְעִם הָאַיָּלִים שֶׁל שָׁמָן אֶל הַיְשִׁימוֹן הַצְּפוֹנִי הָרָחוֹק, וּבְמָצְאָם בִּקְתָּה רֵיקָה חֲצוּבָה בַּקֶּרַח, וַיֵּשְׁבוּ בְּתוֹכָהּ.

וְאַחֲרֵי יָמִים מְעַטִּים שֶׁל חַיִּים בִּשְׁנַיִם הִסְכִּין אַנְהֶלִי לִקְרוֹא בְּשֵׁם אָחוֹת אֶת הָאִשָּׁה הַפּוֹשַׁעַת הַזֹּאת הַחוֹזֶרֶת בִּתְשׁוּבָה.

וְהִיא הָיְתָה לוֹ מְשָׁרֶתֶת וְהָיְתָה מַצִּיעָה לוֹ אֶת מִשְׁכָּבוֹ בְּעָלִים, גַּם חָלְבָה אֶת הָאַיָּלוֹת לְעֵת עֶרֶב, וּבַבֹּקֶר שְׁלָחָתָן לַמִּרְעֶה.

וּמִתְּפִלָּה מַתְמֶדֶת נַעֲשָׂה לִבָּהּ מָלֵא דֶּמַע, עִצְּבוֹנוֹת וְתִקְווֹת תְּכֻלּוֹת, וְגוּפָה עָטָה אוֹר וַיִּיף.

וְעֵינֶיהָ הִתְנוֹצְצוּ בְּזֹהַר מֻפְלָא וּבְבִטָחוֹן בֵּאלֹהִים; וְשַׂעֲרוֹתֶיהָ צִמְּחוּ אֲרֻכּוֹת מְאֹד וַתִּדְמֶינָה לְשַׂלְמָה רְחָבָה בְּעֵת הִתְעַטְּפָהּ בָּהֶן, אַף דָּמוּ לְאֹהֳלוֹ שֶׁל הֵלֶךְ נוֹדֵד.

וַיִּתְמַהּ אַנְהֶלִי, כִּי שְׁלֵוָה הִיא לִקְרַאת הֶעָתִיד, אַחֲרֵי אֲשֶׁר לְפָנִים פָּשְׁעָה פֶּשַׁע גָּדוֹל, וְיָדֶיהָ גַּם בְּדָם הָיוּ מְגֹאָלוֹת. וַיִּתְמַהּ עַל תְּלוּנָתָהּ, כִּי מִצְעָרָה הָיְתָה וּמִתְחַטְּאָה כִּבְכִי תִּינוֹק תָּמִים, בְּעֵת הִתְקַנְּאָהּ בְּצִפֳּרֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר כְּנָפַיִם לָהֶן, וּבִרְאוֹתָהּ אֶת הַשַּׁלְדָּגִים הַלְּבָנִים נוֹדְדִים מוּל שֶׁמֶשׁ הַפָּז וְצוֹלְלִים בְּקַרְנֶיהָ.

וַתְּהִי יְרֵאָה לְהִתְגָּאֵל בְּמִלִּים אֲשֶׁר לֹא טְהוֹרוֹת הֵן, בְּאָמִרָהּ: הִנֵּה שְׁנַיִם אֲנַחְנוּ בַּיְשִׁימוֹן הַאַדִּיר הַזֶּה, וּבְכֵן אֱלֹהִים בְּוַדַּאי שׁוֹמֵעַ אוֹתָנוּ וּמַבִּיט אֵלֵינוּ; וְאִם דְּבָרִים טוֹבִים וּנְכוֹחִים נְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, הוּא לֹא יַעֲזוֹב אוֹתָנוּ. וְהִנֵּה בָּא יוֹם סִבִּיר, וְהַשֶּׁמֶשׁ לֹא שָׁקַע, וַיְהִי רָץ בַּשָּׁמַיִם כְּסוּס הַמִּתְחָרֶה בַּזִּירָה, אֲשֶׁר רַעְמָתוֹ לֶהָבָה וּמִצְחוֹ לָבָן. וְהָאוֹר הַנּוֹרָא לֹא פָּסַק וְלֹא חָדַל, וְקוֹל נֵפֶץ הַקְּרָחִים נִשְׁמַע כְּקוֹל אֱלֹהִים הָעוֹנֶה מִמְּרוֹמִים לִבְנֵי הָאָדָם הָעֲלוּבִים וְהָעֲזוּבִים.

וְהָעֶצֶב הַמְמֻשָּׁךְ וְהַגַּעְגּוּעִים קֵרְבוּ אֶת מוֹתָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַגּוֹלָה הַהִיא, וַתִּשְׁכַּב עַל יְצוּעַ הֶעָלִים בֵּין אַיְּלוֹתֶיהָ, לְמַעַן תָּמוּת בֵּינֵיהֶן.

וַתָּבוֹא עֵת שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ; כִּי עַל כֵּן לִפְנֵי יָמִים לֹא רַבִּים הֵחֵלּוּ הַלֵּילוֹת בְּאַדְּמַת סִּבִּיר, וְהַשֶּׁמֶשׁ נִשְׁאֲרָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִתַּחַת לָאָרֶץ.

בְּהַפְנוֹתָהּ אֵפוֹא אֶל אַנְהֶלִי אֶת עֵינֶיהָ־סַפִּירִים מוּצָפוֹת דְּמָעוֹת גְּדוֹלוֹת, אָמְרָה אֶלֶּנַּאי: אָהוֹב אֲהַבְתִּיךָ, אָחִי שֶׁלִּי, וְעַתָּה אֲנִי עוֹזֶבֶת אוֹתְךָ.

וּבְהַגִּידָהּ לוֹ אַיֵּה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ יַטְמִינָהּ, וְכִי מִתַּחַת לָאֹרֶן אֲשֶׁר בַּנִּקְרָה הָעֲגוּמָה תִּשְׁתּוֹקֵק לָנוּחַ, אָמְרָה: וּמָה אֵפוֹא אֶהְיֶה אֲנִי אַחַר הַמָּוֶת?

הִנֵּה הָיִיתִי רוֹצָה לִהְיוֹת כְּאַחַד הַיְצוּרִים הַחַיִּים בְּקִרבָתֶךָ, אַנְהֶלי, וְלוּ גַם עַכָּבִישׁ קָטָן אֲשֶׁר נָעִים הוּא לָאַסִּיר וְעַל פְּנֵי קֶרֶן שֶׁמֶשׁ מוּפֶזֶת הוּא יוֹרֵד לֶאֱכוֹל מִתּוֹךְ כַּפּוֹ.

נִקְשׁוֹר אֲנִי נִקְשַׁרְתִּי אֵלֶיךָ כְּאָחוֹת וּכְאֵם לָךְ, וְיוֹתֵר עוֹד מִזֶּה. אַךְ הַקֶּבֶר שָׂם קֵץ לַכֹּל.

אַל נָא תִּשְׁכַּח אוֹתי – כִּי מִי זֶה יִזְכְּרֵנִי אַחַר מוֹתִי, אוּלַי רַק הָאַיָּלָה אֲשֶׁר חֲלַבְתִּיהָ בְּעוֹד עֵינַי זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת.

אִם יוֹדֵעַ אַתָּה לְאָן הוֹלְכִים בְּנֵי הָאָדָם אַחֲרֵי מוֹתָם, אָנָּא הַגִּידָה לִי, כִּי חֲרֵדָה אֲנִי, אִם כִּי בֵּאלֹהִים אֶבְטָחָה.

הִנֵּה אָעוּפָה אֶל אֵזוֹר מוֹלַדְתֶּךָ, וְאֶרְאֶה אֶת בֵּיתְךָ, אֶת מְשָׁרְתֶיךָ וְאֶת הוֹרֶיךָ, אִם בַּחַיִּים הֵם עֲדֶנָּה.

וְאַף אֶת הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ עָמַד עֶרֶשׂ יַלְדוּתֶךָ, וַעֲרִיסָתְךָ הַקְּטַנָּה לְפָנִים.

אַתָּה תֹּאמַר, כִּי מַחְשָׁבוֹת נִבְעָרוֹת הֵן אֵלֶּה, וְכִי הָאָדָם אַחַר מוֹתוֹ לֹא יָעוּף… וּמַה בְּכָך! אִם בַּמַּחְשָׁבָה הַמָּוֶת יוֹתֵר יָפֶה הוּא.

וְעַתָּה הַבֵּט וּרְאֵה, מֵעַל לְמִשְׁכָּבִי שִׁמְשַׁת הַקֶּרַח אֲדֻמָּה הִיא מִשָּׁמֶשׁ, עִם שְׁתַּיִם כְּנָפַיִם שֶׁל קַרְנֵי אוֹר; הַאֵין זֶה מַלְאָךְ זָהֹב הַנִּצָּב מֵעָלַי?

הָאַיָּלוֹת מְשַׁלְּפוֹת אֶת הָאֵזוֹב מִתַּחַת לְמִשְׁכָּבִי ובְאָכְלָן הֵן לוֹחֲכוֹת אֶת יְצוּעַ הַמָּוֶת… אַיְּלוֹתַי הַמִּסְכֵּנוֹת, הִנֵּה אֲנִי נִפְרֶדֶת מִכֶּן.

וְעַתָּה אֶשָּׂא עֵינַי אֶל מַלְכַּת הַשָּׁמַיִם וְאֶתְפַּלֵּל אֵלֶיהָ. הֵחֵלָּה אֵפוֹא הַגּוֹוַעַת לֵאמוֹר אֶת דִּבְרֵי הַתְּחִנָּה אֶל אֵם הַמָּשִׁיחַ, וַיְהִי בְּאָמְרָהּ: “שׁוֹשַׁנַּת הַזָּהָב!” – וַתִּגְוַע.

וּלְאוֹת וּמוֹפֵת נָפְלָה שׁוֹשַׁנָּה רַעֲנַנָּה עַל שָׁדֶיהָ הַצְּחוֹרִים שֶׁל הַמֵּתָה, וַתְּהִי מוּטֶלֶת עֲלֵיהֶם, וּבַבּוֹר נָדַף מִמֶּנָּה רֵיחַ שׁוֹשַׁנִּים חָרִיף.

לֹא הֵעֵז אֵפוֹא אֶנְהֶלִי לָגַעַת בִּגְוִיַּת הַמֵּתָה וְאַף לֹא לְשַׂכֵּל אֶת יָדֶיהָ אֲשֶׁר הָיוּ שְׁלוּחוֹת, וַיֵּשֵׁב בִּפְאַת הַמִּטָּה וַיֵּבְךְּ.

וְהִנֵּה כַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה נִשְׁמְעָה אִוְשָׁה גְּדוֹלָה, וְאַנְהֶלִי חָשַׁב כִּי הָאַיָּלִים מְאַוְּשִׁים בְּאָכְלָם אֶת הָאֵזוֹב מִתַּחַת לִיצוּעַ הַמָּוֶת; וְאוּלָם אַחֶרֶת הָיְתָה הַנְּסִבָּה.

כְּעָנָן נֶעֶצְרוּ רוּחוֹת אֲפֵלִים מֵעַל לַבּוֹר, בְּצָחֳקָם בְּקוֹל רָם, וּפָנִים אֲפֵלוֹת נִרְאוּ מִבַּעַד לְכִפַּת הַקֶּרַח הַמְסֻדֶּקֶת, וְהֵמָּה צוֹעֲקִים: שֶׁלָּנוּ הִיא!

אֲבָל הַשּׁוֹשַׁנָּה הַהִיא הַנִּפְלָאָה הִצְמִיחָה כַּנְפֵי יוֹנָה וַתָּעָף לְמַעְלָה, וַתַּשְׁקֵף עֲלֵיהֶם בְּעֵינֵי מַלְאָךְ קָטָן וָתָם. וְהָרוּחוֹת הָאֲפֵלִים הָהֵם וַעֲנָנָם הִתְנַשְּׂאוּ מֵעַל לַקִּמְרוֹן, בְּצָרְחָם בָּאֲוִיר הָאָפֵל קְלָלוֹת עֲגוּמוֹת, וַתָּשָׁב הַדְּמָמָה לִהְיוֹת כַּיָּאוּת לְמָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּחַ בּוֹ מֵת.

וְאוּלָם כְּשָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת אַחַר חֲצוֹת הַלַּיְלָה שָׁמַע אַנְהֶלִי קוֹל דּוֹפֵק עַל הַדֶּלֶת, אֲשֶׁר הָיְתָה גּוּשׁ קֶרַח, וּבְגָלְלוֹ אֶת הַגּוּשׁ מִמְּקוֹמוֹ יָצָא אֶל אוֹר הַיָּרֶחַ.

וַיַּרְא אֶת הַמַּלְאָךְ הַהוּא, אֲשֶׁר הִזְכִּיר לוֹ אֶת הָאַהֲבָה לְאִשָּׁה וְאֶת אַהֲבָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה עֲלֵי אֲדָמוֹת; וַיַּרְכֵּן אֶת רֹאשׁוֹ לְפָנָיו וַיַּעֲמוֹד דּוֹמֵם.

וַתֹּאמֶר אֵלָיו אֵלוֹאֶה: הוֹצִיאָה נָא אֵלַי אֶת אֲחוֹתְךָ הַמֵּתָה, אֲנִי אֶקָּחֶנָּה וְאֶקְבְּרֶהָ בְּרַחֲמִים; שֶׁלִּי הִיא.

וַיֵּלֶךְ אַנְהֶלִי וַיֵּרֶד אֶל הַבּוֹר, וּבְקַחְתּוֹ אֶת הַגְּוִיָּה עַל יָדָיו הוֹצִיאָהּ וַיַּנִּיחֶנָהּ עַל הַשֶּׁלֶג לִפְנֵי הַמַּלְאָכָה.

וְאֵלוֹאֶה כָּרְעָה לִפְנֵי הַיְשֵׁנָה וְהִצִּיעָה מִתַּחְתֶּיהָ מִשְׁנֵי הָעֲבָרִים אֶת קְצוֹת כְּנָפֶיהָ הַבַּרְבּוּרִיּוֹת וַתְּקַשְּׁרֵן מִתַּחַת לַמֵּתָה. וּבִהְיוֹת כְּנָפֶיהָ מְלֵאוֹת בַּגְּוִיָּה קָמָה בְּאוֹר הַיָּרֵחַ וַתֵּלֶךְ לְדַרְכָּהּ.

וּבְזֹאת שָׁב אַנְהֶלִי אֶל הַבּוֹר הָרֵיק, וּבְהַעֲבִירוֹ עֵינָיו עַל הַקִּירוֹת נֶאֱנַק מִכְּאֵב, כִּי לֹא הָיְתָה עוֹד עִמּוֹ.

פֶּרֶק אַרְבָּעָה עָשָׂר

וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא, בְּהָחֵל הָאֲדָמָה לִנְטוֹת מִן הַשֶּׁמֶשׁ וְהִיא נִרְדֶּמֶת בַּמַּחֲשַׁכִּים, קָרָא יִיָ שְׁנֵי כְּרוּבֵי נֵצַח לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ, וַיֹּאמֶר: לְכוּ וְשׁוּטוּ עַל פְּנֵי מִישׁוֹר סִבִּיר.

וּבְהַבִּיטָם בְּאוֹר אֲדֹנָי הֵבִינוּ הַמַּלְאָכִים לִרְצוֹן הָאֱלֹהִים, וַיֵּרְדוּ אֶל הָאָרֶץ הַמְעֻרְפֶּלֶת, בְּהַסְתִּירַם אֶת זָהֳרָם בְּתוֹכָם.

וַיָּבוֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיְתָה שָׁם בִּקְתַּת הַמְשֻׁלָּחִים, אַךְ לֹא מָצְאוּ שָׂרִיד מִמֶּנָּה, כִּי עַל כֵּן הַסּוּפָה הִפִּילַתָּהּ וַתַּהַרְסֶנָּה.

ןּמִן הָאֶלֶף הַהוּא נִשְׁאֲרוּ כַּעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים חִוְרִים וְנוֹרָאִים בְּתָאֳרם.

וּבִהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם הַמַּלְאָכִים וַיִּרְאוּ אוֹתָם עַל יַד מַעֲרָכָה גְּדוֹלָה שֶׁל עֵצִים, וּפֶגֶר אָדָם מוּטָל עָלֶיהָ.

וַיִּזְדַּעְזְעוּ וַיֹּאמְרוּ: הוֹי בְּנֵי אָדָם, מַה זֹּאת עוֹשִׂים אַתֶּם? הַאִם לֶאלֹהֵי הַשְּׁאוֹל הוּא הַקָּרְבָּן הַזֶּה?

וַיַּעַן לָהֶם עַל זֹאת הַזָּקֵן בָּאֲנָשִׁים: אֱמֶת הַדָּבָר, כִּי קָרְבָּנֵנוּ פֶּגֶר הוּא, וְהָאֵל אֲשֶׁר יִרְצֶנוּ הָרָעָב הוּא.

הִשְׁלַטְנוּ מִשְׁטַר־שִׁוְיוֹן בְּכָל עֲדָתֵנוּ, וְהַשּׁוֹלֵט בָּנוּ הָיָה הַגּוֹרָל, לֹא אֶחָד מֵאֲדוֹנֵי הָאָרֶץ וְלֹא מְלָכִים. וּמָה אֵפוֹא הָיִינוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת לְמֵעֵינוּ וּלְקַן הַנְּשָׁרִים אֲשֶׁר כִּרְסְמוּ לָנוּ אֶת הַמֵּעַיִם?

הֲזָכַר אוֹתָנוּ אֱלֹהִים? הֲנָתַן לָנוּ לָמוּת בְּמוֹלַדְתֵּנוּ, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר בָּהּ נוֹלַדְנוּ? לֹא! כִּי עַם שֶׁל קֵינִים עֲשָׂאָנוּ וְעַם שֶׁל אוֹכְלֵי בְּשַׂר־עַצְמָם… אָרוּר יִהְיֶה! כָּכָה דִּבֵּר הָאִישׁ הַהוּא, וַיִּמַּח אֶת פִּיהוּ, אֲשֶׁר דָּם חַי הָיָה עָלָיו! וְעַל כָּךְ עָנוּ הַמַּלְאָכִים:

שׁוּבוּ מִדַּרְכְּכֶם, אָמְרוּ, וּבַקְּשׁוּ אֶת אֱלֹהִים! פֶּן נַרְאֶה לָכֶם אֶת אוֹת זַעֲמוֹ, הָאוֹת הַהוּא עַצְמוֹ אֲשֶׁר הָיָה לְפָנִים אוֹת הַסְּלִיחָה.

וַיִּצְחֲקוּ בְּקוֹל רָם הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, כִּי לֹא יָדְעוּ אֲשֶׁר עִם מַלְאָכִים דִּּבֵּרוּ, וַיֹּאמְרוּ: וּמַה הוּא הָאוֹת הַזֶּה?

וּבְהוֹשִׁיטָם אֶת יָדָם הוֹרוּ הַמַּלְאָכִים עַל קֶשֶׁת גְּדוֹלָה, אֲשֶׁר עָבְרָה בִּמְרוּצָה וְהִשְׂתָּרְעָה עַל מַחֲצִית הַשָּׁמַיִם הַמְעֻנָּנִים, וַיֹּאמְרוּ: הִנֵּה זֶה הוּא.

וְאֵימָה גְּדוֹלָה אָחֲזָה בְּאוֹכְלֵי הָאָדָם הָאֵלֶּה לְמַרְאֵה הַדָּבָר הַיָּפֶה וְהַנּוֹצֵץ כָּל כָּךְ, אֲשֶׁר עֲשָׂאוֹ אֱלֹהִים לְאוֹת זַעֲמוֹ.

וּפִיּוֹתֵיהֶם פְּעוּרִים הָיוּ, וּלְשׁוֹנוֹתֵיהֶם שְׁחוֹרוֹת כְּפֶחָם, וְעֵינֵיהֶם אֲשֶׁר כִּזְכוּכִית הָיוּ לֹא נָעוּ וְלֹא סָרוּ מֵעַל גַּוֹנֵי הַשָּׁמָיִם.

וּבְהִשְׁתָּאוּתָם בִּטְּאוּ אֶת שֵׁם הַמָּשִׁיחַ וַיִּפְּלוּ מֵתִים.

פֶרֶק חֲמִשָּׁה עָשָׂר

וּבְעֶצֶם הַיּוֹם הַהוּא לִפְנֵי עֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ יָשָׁב אַנְהֶלִי עַל גּוּשׁ קֶרַח בְּמָקוֹם שׁוֹמֵם, וַיַּרְא שְׁנֵי עֲלָמִים הוֹלְכִים וּקְרֵבִים אֵלָיו.

וּבָרוּחַ הַקְּלִילָה אֲשֶׁר נָשְׁבָה מֵהֶם הִרְגִּישׁ כִּי מֵאֱלֹהִים נִשְׁלָחוּ, וַיְצַפֶּה לָדַעַת בַּמֶּה יִתְבַּשֵּׂר מֵהֶם, וְהוּא פִּלֵּל כִּי בַּמָּוֶת.

וְכַאֲשֶׁר בֵּרְכוּהוּ לְשָׁלוֹם כְּדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם, אָמַר:

הִכַּרְתִּיכֶם, וְאַל נָא תִּתְעַלֵּמוּ; מַלְאָכִים אַתֶּם.

הַאִם לְעוֹדְדֵנִי אַתֶּם בָּאִים? אוֹ לָרִיב עִם הָעֶצֶב, אֲשֶׁר לָמַד בִּבְדִידוּתוֹ לִשְׁתּוֹק?

וַיּאמְרוּ לוֹ הָעֲלָמִים הָאֵלֶּה: הִנֵּה בָּאנוּ לבַשֶּׂרְךָ, כִּי שִׁמְשׁוֹ שֶׁל הַיּוֹם הַזֶּה עוֹד יָקוּם, אַךְ שִׁמְשׁוֹ שֶׁל יוֹם מָחָר לֹא יֵרָאֶה עוֹד מֵעַל לָאֲדָמָה.

בָּאנוּ לְבַשֶּׂרְךָ חֲשֵׁכָה שֶׁל חֹרֶף, וּגְדוֹלָה עוֹד מִזֹּאת אֲשֶׁר יָדְעוּ בְּנֵי אָדָם מֵעוֹלָם: בְּדִידוּת בַּמַּחֲשַׁכִּים.

בָּאנוּ לְבַשֶּׂרְךָ, כִּי אַחֶיךָ מֵתוּ בָּזֶה אַחַר זֶה, בְּאָכְלָם פִּגְרֵיהֶם וּבִהְיוֹתָם מְטֹרָפִים מִדַּם אָדָם, וְאַתָּה הָאַחֲרוֹן הִנֶּךָ.

וְהִנְנוּ אוֹתָם הַמַּלְאָכִים עַצְמָם, אֲשֶׁר בָּאנוּ לִפְנֵי דוֹרוֹת אֶל בִּקְתָּתוֹ שֶׁל הָעַגְלָן וַיִּתְיַשְּׁבוּ לְיַד שֻׁלְחָנוֹ, בְּצֵל הַתְּרָזוֹת הָרֵיחָנִיּוֹת.

לְכוּ נָא! וְאִמְרוּ לֵאלֹהִים, כִּי אִם קָרְבַּן נְשָׁמָה יֵרָצֶה, מָסוֹר אֶמְסוֹר אֶת נִשְׁמָתִי, וְאַשְׁלִים כִּי תָמוּת.

עַצְבוּת כָּל כָּךְ גְּדוֹלָה שׁוֹכֶנֶת בְּלִבִּי, עַד כִּי אוֹרוֹת הַמַּלְאָכִים לֶעָתִיד לָבוֹא נַעְתָּרִים הֵם לִי, וּשְׁוֵה נֶפֶשׁ אֲנִי לְחַיֵּי נֵצַח, אַף עָיֵף וְיָגֵעַ אֲנִי וְרוֹצֶה לְהֵרָדֵם לָעַד.

וְאִם כִּי יוֹדֵעַ הָאֱלֹהִים, כִּי טָהוֹר אֲנִי בְּנִשְׁמָתִי וְלֹא נִכְתַּמְתִּי בְּכָל עָווֹן אֲשֶׁר חֵטְא הוּא – הִנֵּה אִמְרוּ לוֹ, כִּי אִם יִרְצֶה אֶת נִשְׁמָתִי לְקָרְבָּן לוֹ… הִנְנִי וְאֶתְּנֶנָּה.

וַיַּפְסִיקוּהוּ הַמַּלְאָכִים בְּדַבְּרוֹ, וַיֹּאמְרוֹ: אֶת נַפְשְׁךָ אַתָּה קוֹבֵעַ… אֲשֶׁר יִדְרוֹשׁ הָאָדָם יִגָּזֵר עָלָיו.

וְכִי יוֹדֵעַ אַתָּה, אִם אֵין תְּלוּיִים בִּמְנוּחַת נַפְשְׁךָ חַיֵּי אָדָם, וְאוּלַי חַיֵּיהֶם וְגוֹרָלָם שֶׁל מִילְיוֹנִים?

אוּלַי נִבְחַרְתָּ לִהְיוֹת קָרְבָּן שָׁקֵט, וְלָמָּה תֹּאבֶה לַהֲפוֹךְ לְרַעַם אַדִּיר וְלִהְיוֹת מֻשְׁלָךְ אֶל הַחֹשֶׁךְ לְהַפְחָדַת הָאֲסַפְסוּף?

וַיִּכָּנַע אַנְהֶלִי וַיֹּאמַר: הַמַּלְאָכִים, מַחֲלוּ לִי! נָשָׂאתִי קוֹלִי, וְכַנְפֵי רַעֲיוֹנִי נְשָׂאוּנִי אֶל עָל.

אֶהְיֶה אֵפוֹא סוֹבֵל כְּמִקֹּדֶם: הִנֵּה שְׂפַת מוֹלַדְתִּי וּלְשׁוֹן הָאָדָם תִּשָּׁאֵר בִּי כְּנֵבֶל אֲשֶׁר נִתְּקוּ מֵיתָרָיו…

וְכִי אֶל מִי אֲדַבֵּר?…

הָאֲפֵלָה תִּהְיֶה רֵעָתִי וְאַרְצִי, וְעֵינַי כַּשְּׁפָחוֹת הַחֲדֵלוֹת לַעֲבוֹד מֵחֶסְרוֹן הַשֶּׁמֶן בִּמְנוֹרַת הָעֶרֶב.

וּמַבָּטַי כַּיּוֹנִים הַמְעוֹפְפוֹת בַּלַּיְלָה, הַנֶּחְבָּטוֹת בְּעֵצִים וּסְלָעִים בְּחָזָן הַנִּבְהָל.

מַעְגְּלֵי לְהָבִים יִוָּלְדוּ בְּמֹחִי וְעָמְדוּ לִפְנֵי עֵינַי כִּמְשָׁרְתִים נֶאֱמָנִים, הַמְהַלְּכִים לִפְנֵי אֲדוֹנָם וּפַנָּסִים בִּידֵיהֶם.

וְאוֹשִׁיטָה יָדַי בָּאֲפֵלָה, לָצוּד אֶחָד מִכִּתְמֵי הַלֶּהָבָה, כְּאָדָם טְרוּף דַּעַת.

אַךְ זַוְעוֹת הָאֲדָמָה הֵן כְּאָיִן, צַעֲרִי עַל הַמּוֹלֶדֶת אָיֹּם יוֹתֵר. וּמָה אֶעֱשֶׂה?

הוֹ! תְּנוּ לִי כֹּחַ שֶׁל מִלְיוֹן בְּנֵי אָדָם, וְאַחַר כָּךְ עִנּוּיָם שֶׁל מִילְיוֹן מֵאֵלֶּה, אֲשֶׁר בַּשְּׁאוֹל הֵם.

לָמָּה זֶּה טִלְטַלְתִּי אֶת נַפְשִׁי וְהִתְעַנֵּיתִי לְמַעַן דָּבָר אֲשֶׁר שִׁגָּעוֹן הוּא? לָמָּה לֹּא חָיִיתִי בְּשַׁלְוָה?

הִשְׁלַכְתִּי אֶת נַפְשִׁי אֶל נְהַר הַשּׁוֹאָה וּמִשְׁבָּרוֹ נְשָׂאַנִי הַרְחֵק, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד – לְעוֹלָם.

וַיּוֹסִיפוּ הַמַּלְאָכִים לְהַפְסִיק דְּבָרוֹ וַיֹּאמְרוּ: הִנֵּה פַּעַם נָשָׂאתָ קוֹלְךָ עַד לְגִדּוּף נֶגֶד נִשְׁמָתְךָ, וְעַתָּה תְּחָרֵף אֶת הָרָצוֹן הַטּוֹב אֲשֶׁר הָיָה בְּךָ בְּעֵת הִתְנַדֶּבְךָ לַמּוֹלֶדֶת.

הַאֻמְנָם יֵשׁ רוּחַ רָעָה בַּלְּבָבוֹת הַיּוֹתֵר טְהוֹרִים שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם, וְהִיא הַמְעַרְבֶּבֶת אוֹתָם וּמַשְׁלִיכָה מֵעֵבֶר לִגְבוּל הַטּוֹב?

אָנוּ מַזְהִירִים אוֹתְךָ אֵפוֹא כִּרְצוֹן הָאֱלֹהִים, כִּי בְּעוֹד שָׁעוֹת לֹא רַבּוֹת תָּמוּת… עַל כֵּן הֱיֵה שָׁקֵט יוֹתֵר.

וְכִשְׁמוֹעַ זֹאת אֵנְהֶלִי הִרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ וַיִּכָּנַע לִרְצוֹן הָאֱלֹהִים. וְהַמַּלְאָכִים הָלְכוּ לְדַרְכָּם.

פֶּרֶק שִׁשָּׁה עָשָׂר

וּבְהִשָּׁאֲרוֹ לְבַדּוֹ קָרָא אַנְהֶלִי בְּקוֹל עָצוּב: וּבְכֵן, בָּא הַקֵּץ! מַה זֶּה פָּעַלְתִּי עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה? הֶהָיָה זֶה חֲלוֹם?

וּבְעוֹד אַנְהֶלִי מְהַרְהֵר בְּסוֹדוֹת הֶעָתִיד הֶאֱדִימוּ הַשָּׁמַיִם וַיִּבָּקַע הַשֶּׁמֶשׁ בְּכָל הֲדָרוֹ, וּבְעָמְדוֹ עַל חוּג הָאָרֶץ לֹא הִתְרוֹמֵם, וַיְהִי אָדֹם כָּאֵשׁ.

וַיִּשְׂמְחוּ בַּיּוֹם הַקָּצָר עוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם וְהַשְּׁחָפִים הַצְּחוֹרִים, אֲשֶׁר צִוָּה אוֹתָם אֱלֹהִים לָנוּס מִפְּנֵי הַחֹשֶׁךְ, וּבַהֲמוֹנִים גְּדוֹלִים הִתְעוֹפְפוּ וְנֶאֱנָקוּ.

וַיַּבֵּט אַנְהֶלִי אֲלֵיהֶם וַיִּקְרָא: לְאָן תָּעוּפוּ, אַתֶּם הַשְּׁחָפִים?

וְהוּא דִּמָּה, כִּי בְּאֶנְקַת הַצִּפֳּרִים שָׁמַע קוֹל הָעוֹנֶה לוֹ: אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתְּךָ עָפִים אָנוּ!

הֲתֹאמַר לָנוּ לִדְרוֹשׁ בִּשְׁלוֹם אֵיזֶה אָדָם? אוֹ לָשֶׁבֶת עַל אֵיזֶה בַּיִת אֲשֶׁר אָהוּב הוּא עָלֶיךָ וּלְשׁוֹרֵר לוֹ בַּלַּיְלָה אֶת שִׁיר הָאָסוֹן?

לְמַעַן תִּתְעוֹרֵר אִמְּךָ, אוֹ מִי מִשְּׁאֵרֵי בְּשָׂרְךָ, וְיָחֵלּוּ לִבְכּוֹת בַּחֲשֵׁכָה נִבְעָתִים:

בְּחָשְׁבָם עַל הַבֵּן, אֲשֶׁר אֲכָלַתְהוּ אֶרֶץ הַקְּבָרוֹת, וְעַל הָאָח, אֲשֶׁר בְּלָעוֹ רֹעַ הַמַּזָּל.

כָּזֶה הָיָה קוֹל הָעוֹפוֹת, וַיִּפָּקַע הַלֵּבָב בְּאַנְהֶלִי, וַיִּפּוֹל.

וְהַשֶּׁמֶשׁ צָלַל מִתַּחַת לָאֲדָמָה, וְרַק הָעוֹפוֹת הַמַּגְבִּיהִים לָעוּף לְמַעְלָה לְמַעְלָה הָיוּ מוּאָרִים עוֹד עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַסַּפִּיר, כְּשַׁרְשְׁרוֹת שׁוֹשַׁנִּים צְחוֹרוֹת הַמִּתְעוֹפְפוֹת אֶל הַדָּרוֹם.

וְאַנְהֶלִי הָיָה מֵת.

פֶּרֶק שִׁבְעָה עָשָׂר

וּבָאֲפֵלָה אֲשֶׁר הָיְתָה אַחֲרֵי כֵן נִתְבַּהֵר הַזֹּהַר הַדְּרוֹמִי הַגָּדוֹל וְתַבְעֵרַת הֶעָבִים.

וְיָרֵחַ יָגֵעַ יָרַד אֶל בֵּין לַהֲבוֹת הָרְקִיעִים, כְּמוֹ יוֹן לָבָן הַיּוֹרֵד לְעֵת עֶרֶב עַל בִּקְתָּה שֶׁאֲדֻמָּה הִיא מִשְּׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ.

אֶלוֹאֶה יָשְׁבָה לְיַד גְּוִיַּת הַמֵּת, וְהַכּוֹכָב הַנּוּגֶה עַל שַׂעֲרוֹתֶיהָ הַפְּרוּשׂוֹת.

וְהִנֵּה לְפֶתַע יָצָא מִן הַזֹּהַר הַמְלֹהָב פָּרָשׁ רָכוּב עַל סוּסוֹ, חָמוּשׁ כֻּלּוֹ, וְהוּא טָס בִּדְהָרָה אֲיֻמָּה.

שֶׁלֶג הִלֵּךְ לְפָנָיו וְלִפְנֵי חֲזֵה סוּסוֹ, כְּגַל מַקְצִיף לִפְנֵי סִירָה.

וּבְיַד הַפָּרָשׁ הָיָה נֵס, וְעַל הַנֵּס בָּעֲרוּ שָׁלוֹשׁ אוֹתִיּוֹת אֵשׁ.

וּבְהַגִּיעַ הַפָּרָשׁ בְּטוּסוֹ עַד מֵעַל לַגְּוִיָּה קָרָא, בְּקוֹל רַעַם: פֹּה הָיָה אִישׁ־צָבָא, יָקוּם נָא!

יַעֲלֶה נָא וְיֵשֵׁב עַל הַסּוּס, וַאֲנִי אֶשָּׂאֶנּוּ מָהִיר מִסּוּפָה, אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ יִתְעַלֵּז בָּאֵשׁ.

כִּי הִנֵּה הָעַמִּים קָמִים לִתְחִיָּה! הִנֵּה בִּפְגָרִים מְרֻצָּפִים כְּבִישֵׁי הֶעָרִים! וְהִנֵּה יַד הָעָם עַל הָעֶלְיוֹנָה!

עַל נְהָרוֹת אֲדֻמֵּי־דָם וְעַל גְּזֻזְטְרָאוֹת הָאַרְמוֹנוֹת נִצָּבִים מְלָכִים חִוְּרֵי־פָּנִים, בְּהַחֲזִיקָם עַל חֲזֵיהֶם מַעֲטֵה הָאַרְגָּמָן, לְכַסּוֹת הֶחָזֶה מִכַּדּוּר הַשּׁוֹרֵק וּמִפְּנֵי הַסּוּפָה שֶׁל נִקְמַת הָאָדָם.

כִּתְרֵיהֶם מִתְעוֹפְפִים מֵרָאשֵׁיהֶם כְּנִשְׁרֵי הַשָּׁמַיִם וְגֻלְגָּלוֹת הַמְּלָכִים מְגֻלּוֹת הֵן.

וֵאלֹהִים רוֹמֶה בְּרָקִים עַל רָאשֵׁי שֵׂיבָה וְעַל מְצָחִים שֶׁנֶּחְשְׂפוּ מִכֶּתֶר.

כָּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בּוֹ יָקוּם וְיַעֲמוֹד! יָקוּם וְיִחְיֶה! כִּי הִגִּיעָה עֵת הַחַיִּים לִבְנֵי אָדָם חֲזָקִים.

כָּכָה דִּבֵּר הַפָּרָשׁ, וְאֵלוֹאֶה בְּקוּמָהּ מֵעַל הַגְּוִיָּה אָמְרָה: הַפָּרָשׁ, אַל נָא תְּעִירֵהוּ, כִּי יָשֵׁן הוּא.

הוּא הָיָה מְיֹעָד לְקָרְבָּן, וְאַף לְקָרְבַּן הַלֵּב. הַפָּרָשׁ, טוּס הָלְאָה, אַל נָא תְּעִירֵהוּ.

עָלַי הָאַחֲרָיוּת בְּחֶלְקָהּ, עַל אֲשֶׁר לֹא הָיָה לִבּוֹ טָהוֹר כְּמַעְיָן יַהֲלֻמִּי וְרֵיחָנִי כַּחֲבַצָּלוֹת בָּאָבִיב.

הַגְּוִיָּה הַזֹּאת שֶׁלִּי הִיא, וְגַם הַלֵּב הַזֶּה שֶׁלִּי הָיָה. הַפָּרָשׁ, סוּסְךָ רוֹקֵעַ וְאָץ לִדְהוֹר, טוּס הָלְאָה!

וַיָּעָף פָּרַשׁ־הָאֵשׁ הַהוּא בְּשָׁאוֹן, כִּשְׁאוֹן סְעָרָה גְּדוֹלָה; וְאֵלוֹאֶה הִתְיַשְּׁבָה לְיַד גְּוִיַּת הַמֵּת.

וַתְּהִי שְׂמֵחָה כִּי לֹא נֵעוֹר לִבּוֹ לְקוֹל הַפָּרָשׁ וְכִי מָצָא מְנוּחָה.

זֶה שָׁלֹש פְּעָמִים פָּז הֶחֱלִיף יָרֵחַ,

לְמִיּוֹם פּה עֲלֵי חוֹל נָטִיתִי יְרִיעֹתַי.

בֵין שְׁדֵי רַעְיָתִי לָן יוֹנֵק פּוֹרֵחַ;

וּשְׁלשֶׁת בָּנַי יַחַד עִם שְׁלֹש בְּנוֹתַי –

מִשְפָּחָה שְׁלֵמָה, – פֹּד תַמּוּ גָוָעוּ –

אַחֲרַי לַיְשימוֹן הַלָּזֶה מָשָׁכוּ.

וְגְמַלּים תּשְעָה בָּאֵפֶר¹ שָם רָעוּ

יוֹמָם בַּגְּבָעוֹת הַשִיחִים לָחָכוּ.

וְלָעֶרֶב כַּזֵּר פּה רָבְצוּ סְבִיבוֹתַי

בִּמְקוֹם שְׁבִיבֵי אֵשׁ זֶּה כַּמָּה דָעָכוּ.

מַיִם בְּכַדֵּיהֶן הֵבִיאוּ נַעֲרוֹתַי,

בָּנַי בִּעֲרוּ אֵשׁ וּמְדוּרָה עָרָכוּ,

וְרַעְיָתִי, בְּחָלְצָהּ לַיּוֹנֵק שָׁדֶיהָ,

סְעֻדַּת הָעֶרֶב שָׁם בִּשְּׁלָה בְיָדֶיהָ…

עַתָּה הֵם שׁוֹכְבִים כֻּלָהַם בַּקֶּבֶר,

שֶׁשָׁמָּה יִצְהַל מוּל קַרְנֵי הַשֶּׁמֶש,

בְּכִפַּת “הַזָּקֵן”² עִם חַלְלֵי הַדֶּבֶר.

וַאֲנִי שָׁב גַּלְמוּד – הוֹ שׁוֹאָה וָאָמֶשׁ! –

אַחֲרֵי בַּלוֹתִי בְּמַכְאוֹבַי הָרָעִים

זֶה פְּעָמִים שָׁלש פּה מְאָיוֹת³ אַרְבָּעִים,

לְמִיוֹם בְּאַפַּדְנִי, בִּירִיעוֹת בַּד צָחַר,

פָּרַץ שַֹר קֶטֶב וְאַפּוֹ עָלַי יָחַר.

מִי יֵדַע מַכְאוֹב בִּלְבָבִי אֶצְפּוֹנָה,

וּבְקֶרֶב עָמק כִּליוֹתַי יְפַלֵּחַ?

אֶל אַרְצִי אָשוּב, אֶל בֵּיתִי לְבָנוֹנָה.

אֶתְרוֹג מִדְבָּרִי, בַחֲצֵרי צוֹמֵחַ,

ישְאַל בִּדְאָגָה: אֵי, זָקֵן בָּנֶיךָ?

וּפְרָחִים, בְּנוֹתַי בַּחְצֵרִי שָׁתָלוּ,

יִשְאֲלוּ גַם הֵמָּה: אֵי, זָקֵן, בְּנוֹתֶיךָ?

גַּם עָבֵי תְכֵלֶת בַּלְּבָנוֹן יִשְׁאָלוּ:

לְרַעְיָתִי לְבָנַי לִבְנוֹתַי וְלִשְׁלוֹמָם.

וְהֵמָּה בַכִּפָּה כְּבָר מָצְאוּ אֶת מְקוֹמָם,

בְּכִפַּת הַזָּקֵן, הָאֲיֻמָּה בַּקְבָרִים.

כָּל הֵד בַּגְּבָעוֹת, כָּל בַּת־קוֹל בַּיְּעָרִים,

כָּל שְׁכֵנַי יִשְאֲלוּ, פֶּה אֶחָד כֻּלָּמוֹ:

הֲשָלוֹם פּה שַׁבְתָּ? מָה אָשִׁיב אוֹתָמוֹ?

- - -

בָּאתִי כּוֹנַנְתִּי בֵּין חוֹלוֹת מְעוֹנָתִי,

וָאַבְרִיךְ גְמַלַּי מִדַּרְכָּם לָנוּחַ.

עוֹף כָּנָף נִקְבַּץ מִסָּבִיב לְסֻכָּתִי,

וְעוֹלָלִי – כְּתַבְנִית בֶּן אֵלִים עַל לוּחַ –

בְּיָדָיו הָרַכּוֹת לוֹ חִלֵּק מַתָּנוֹת

שָׁם פֶּלֶג קטָן נוֹבֵעַ בַּנַחַת,

מִמֶּנוּ שָבָה הַצְעִירָה בַבָּנוֹת,

זְקוּפָה כַקָּנֶה עַל רֹאשָׁהּ צַפַּחַת,

וְאֶל הַאָח נִגְּשָה בִשְֹחוֹק עַל שְֹפָתֶיהָ,

וַתַּז מִכַּדַּה עַל שְׁלשֶׁת אַחֶיהָ.

הַבְּכוֹר קָם פִּתְאֹם, בַּת עֵינוֹ לָהָטָה,

וַיַחֲטֹף הַכַּד בְּיָדוֹ הָרוֹעֶדֶת,

“יִגְמְלֵךְ אֵל” – קָרָא – תַּגְמולָיְכִי עָתָּה.

שְׁתֹה אֶתְאַו כְּכֶלֶב, בְּחֻבִּי אֵשׁ יוֹקֶדֶת!

כִּמְעַט הֵגִיחַ הַמַּיִם אֶל פִּיהוּ,

כְּתֹמֶר גָּדוּעַ פֹּה כָרַע לְרַגְלָיִם.

לְעֶזְרָתוֹ חַשְׁתִּי, אַךְ כְּבָר מֵת מְצָאתִיהוּ

אַחְיוֹתָיו אָמְרוּ לְנַשְּׁקֵהוּ שְֹפָתָיִם,

“אַל תִּגְּעוּ”! בְרָגְזָה בִּבְנוֹתַי גָּעָרְתִּי.

נָשָֹאתִי מֵתִי וְלַשּׁוֹמְרִים הִסְגָּרְתִּי.

וּבְמַשְֹרְקוֹת בַּרְזֶל מִיָּדַי לְקָחוּהוּ,

וְיַחַד עִם נְגוּעֵי הַדֶּבֶר קְבָרוּהוּ.

מִלֵּיל חֲרָדוֹת זֶה וּפְגָעָיו הָרָעִים

שֵׁנִית לִי מִנּוּ יְמֵי הַסְגֵּר אַרְבָּעִים.

בַּלַּיְלָה הַהוּא, לֵיל זְוָעָה וָפַחד,

גַּם בְּנוֹתַי חָפְנָה וְאֱמוּנָה גָוָעוּ

אַךְ דּוּמָם מֵתוּ עַל משְׁכָּבָן יַחַד,

וְכָל שֶׁמֶץ מְאוּמָה אָזְנַי לֹא שָׁמָעוּ,

אִם אָמְנָם בְּלֵיל זֶה מִדְאָבָה, מֵעֹנִי,

עַל בְּכוֹרִי, כִּי מֵת, עֵינִי לֹא סֻגָּרָה,

גַּם אִמָּן בְּמוֹתָן לֹא יָדְעָה כָמוֹנִי,

אַף כִּי גַם שְׁנָתָהּ מֵעֵינָה עָבָרָה

מוּמְתֵי הַנֶּגֶף, לְמַעֲצֵבָה שָׁכָבוּ,

בְּנוֹתַי הַחֲמוּדוֹת כַּכָּחְלִית⁴ הוֹרִיקוּ,

שׁוֹמְרַי בַּבֹּקֶר מֵאָהֳלִי סָחָבוּ.

יְצָאוּנוּ וְאֵינָן, לָלֶכֶת הִרְחִיקוּ.

וּכְמִשְׁפַּט נְעָרוֹת מְגֻדָּלוֹת לְהוֹרֵיהֶן,

כִּבְּדוּ הַבַּיִת בִּקְוֻצּוֹת רָאשֵׁיהֶן.

הֲתִרְאֶה שָׁם שֶמֶשׁ עַל תְּכֵלֶת שָׁמָיִם,

תָּמִיד שָׁם תִּזְרַח מִבֵּינוֹת לַתְּמָרִים,

וְתָמִיד שָם תִּשְׁקַע מִתַּחַת לַשְּׁפָיִם?

וְשָמַיִם תָּמִיד מֵעֲנָנָה מְטֹהָרִים?

אֲנִי אָז דִּמִּיתִי – לֹא אֵדַע אֵיכָכָה –

כּי לֹא זֹה שֶׁמֶשׁ מִזָּהָב נוֹצֶצֶת,

שֶׁאוֹרָהּ אֶתְמוֹל עֲלֵי תֵבֵל שָׁפָכָה,

כִּי בְעֵינַי דָּמְתָה אֶל שֶׁמֶשׁ-מִפְלֶצֶת;

וְשָׁמַיִם בְּאָבְדַן מוֹלַדְתִּי חָזָיוּ,

בִּשְׁלֹשֶׁת יְלָדַי, כִּי בָאָם הַקָּרֶץ,

בַּעֲרָפֶל מְעֻבֶּה, בְּשַֹק אָדֹם כָּסָיוּ,

מִכַּרְמִיל⁵ שֶׁמֶשׁ, מֵאֵדֵי הָאָרֶץ –

בַּעֲדָם יָגֹרְתִּי, אֵיךְ תְּפִלָה תַבְקִיעַ

אֶל אֱלוֹהַּ, סָךְ לוֹ בֶעָנָן רָקִיעַ.

כֹּה בַעֲצַלְתַּיִם יְמֵי עָשֹוֹר חָלָפוּ

שְֹרִידֵי צֶאֱצָאַי עוֹד חָיוּ אַרְבַּעְתָם

צָרוֹת לֵב אִשְתִּי וּכְאֵבֶיהָ רָפוּ

וְהָעוֹלָל הָרַךְ, הַקָּטָן בִּשְׁבַעְתָּם,

הָיָה – וְלֹא חָשַב לְהִכָּמֵש כַּפָּרַח.

שָאַפְתִּי רוּחַ, הֶאֱמַנְתִּי הַפָּעַם,

כִי אֵל בִּי אָנַף, מִנְחָתִי עוֹד יָרַח,

וּבְקַחְתּוֹ שְׁלשׁה, לֹא יִקַּח כֻּלָּהַם.

וְאֵיךְ אָיֹם כִּשְאוֹל הָיָה לִי הָרֶגַע,

פִּתְאֹם בִּצְעִירִי תָּו מָוֶת כִּי שַׁרְתּי,

אַךְ מִצְעָר הָיָה בְרֵאשִׁיתוֹ הַנֶּגַע,

וְאִיש לֹא הִכִּירוֹ, אֲנִי אָבִיו, הִכַּרְתִּי.

הוֹ בְּנִי! איכָכָה כְּבַת-עֵינִי נְצַרְתִיהוּ!

אֵיךְ דָמוּ מַרְאָיו אֶל בְּכוֹרִי, אָחִיהוּ,

כָּמֹהוּ פָנָיו הַמְאִירִים חָוָרוּ,

אַחַר הֶאְדִּימוּ, וְאַרְגָּמָן כִּסָּמוֹ.

שׁוּרוּ נָא פָנָיו! אֵיכָכָה חֲבַרְבָּרוּ⁶

כְּתָמִים יְרָקְרַקִים שֶׁמִּסְפָּר אֵין לָמוֹ.

הוֹ! מָוֶת בְּאָהֳלִי, קוֹל גָדוֹל קָרָאתִי;

וְאֶת בְּנִי אֶל גְּמַלִּי הַחוּצָה נָשָֹאתִי

לְמַעַן שָם מָוֶת עַד תֻּמּוֹ יִרְעֶנּוּ,

וּלְבִלְתִּי בְעָנְיוֹ עֵין אִמּוֹ תְּשׁוּרֶנּוּ.

לְיַד הַגּוֵעַ עַל בִּרְכַּי כָּרַעְתִּי

עִם גְּמַלִּי יַחְדָּו, וּמָרָה שִׁוַעְתִּי:

מִי יִתֵּן וְנִרְפָּא, מִי יִתְנֵנִי וְחָיָה,

אוֹ כְנֵפֶל טָמוּן מַדּוּעַ לֹא הָיָה.

מֵעַל לַתְּמָרִים הוֹפִיעַ הַסַּהַר,

בְּלִי חֶמְלָה הִבִּיט בִּגְוֹעַ הַנַּעַר.

חֲמָסִי לֹא יִמַּח מִלְּבָבִי לָנֶצַח,

אֵיךְ הִבִּיט שַאֲנָן וּבְעַצְמוֹתַי רֶצַח,

כְּגָוְעוֹ בִּזְרוֹעַי, בִּזְרוֹעוֹת הוֹרֵהוּ.

לְשָֹרְפו עַל מוֹקְדִי לָאֵפֶר אָמָרְתִּי.

אַךְ כִמְעַט אָחֲזָה לֶהָבָה בְמַעֲטֵהוּ,

תָּפַשְֹתּי בְמֵתִי וְלַשּׁוֹמְרִים הסְגָּרְתִּי:

מְקַבְּרִים, כּשְחוֹר תָּאֳרָם, עַצְמוֹתָיו,

גַּם טוֹב לוֹ שָׁמָּה בְצַד אֶחָיו וְאַחְיוֹתָיו.

מִנִּי יוֹם מוֹתוֹ, כְּהִשָּׁנוֹת הַפְּגָעִים;

שָבוּ מִנּוֹ לִי יְמֵי הַסְגֵּר אַרְבָּעִים.

תַּחַת רִשְפֵּי שֵמֶש כַּדַּם מַרְאֵהוּ

בְּאָהֳלִי הַמָּלֵא אֵד־קֶטֶב וְצַלְמָוֶת,

מִבְּלִי דַבֵּר דָּבָר אִיש אֶל רֵעֵהוּ.

כַּמֵּתִים יָשַׁבְנוּ, לְהַטְעוֹת הַמָּוֶת,

וְלִגְנוֹב גַּם דַּעַת הָאֱלֹהִים מִמָּעַל,

אוּלַי מָט מַשְׁחִית, וּמְחַבֵּל עוֹד אָיִן.

אָכֵן שָב! הוֹ שָׁב מְרַצֵּחַ־בְּלִיָּעַל.

בְּלִי לֵב מְצָאָנוּ. בְּלִי דִמְעָה בָּעָיִן,

כִּמְשֻׁתָּק וְעֻלְפֶּה לְמָסַּת צָרָה חֲדָשָׁה,

כְּאוֹמֵר יִקְחוּ נָא גַם הַכּל שָׁמָיִם.

לְמות בְּני הַשְּׁלִישִי אִם רוּחִי נִרְעָשָה

צוּר הָיָה לְבָבִי עַפְעַפַּי בְלִי מָיִם,

כִּי כְבָר לִי הָיְתָה הַוָּתִי כַלָּחֶם.

כֹה גָוַע לְעֵינַי הַשְּׁלִישִי לָרָחֶם.

בְּחַיָּיו לֹא כְיֶתֶר הַבָּנִים אֲהַבְנוּהוּ,

בְּמוֹתוֹ לֹא כִּבְכוֹת אֶת אֶחָיו בְּכִינוּהוּ.

אַךְ אֱלֹהִים הִטָּה אֶת חַסְדוֹ לַנָּעַר,

בִּמְנוּחָה גָוַע בְּלִי מַכְאוֹב וְצָעַר

דַעְתּוֹ לוֹ בֻלְּעָה. עֵת נָכוֹן לַצֶּלַע.

גָּוַע וַיִקְפַּא כַּקֶּרַח בַּסֶּלַע.

אַךְ פָּנָיו לְמַרְאֵה פַלָּצוּת הוּצָקוּ.

כְּלוֹעֵג לַדְּמָעוֹת, תִּזַּלְנָה עֵינֵינוּ

כְּשׁוֹאֵף בַּנֶּפֶש, כִּי פָנָיו יוּחָקוּ

בְּלִבּוֹת הָאֶבֶן, וּלְהַרְגִּיז רוּחֵנוּ,

וּבְזִכְרוֹן הוֹרָיו לְהִשָּׁאֵר עוֹלָמִים

בְּקוֹל קוֹרֵא: אֲרוּרִים אַתֶּם כָּל הַיָּמִים.

כְּגָוְעוֹ דִמִּיתִי – אוֹי, לְנֶפֶשׁ נוֹאָשָׁה –

אִם לֹא יָחֹן אֵל אֶת שְׁאֵרִית נַחֲלָתִי.

אָז יְנוֹפֵף מָוֶת אֶת חַרְבּוֹ הַקָּשָׁה

עַל יַלְדִּי הָרַךְ יִקַּח אֶת רַעְיָתִי,

אַחַר אֶל יוֹצְרִי יְשַׁלְּחֵנִי גַם־אָנִי.

בִּתִּי! זֹאת לִבִּי לַחֲשֹׁב לֹא עָרַבְתִּי,

עָלֶיהָ רֶגַע מָגוֹר לֹא בִּעֲתָנִי,

הִיא מָלְאָה חַיים, זֹה בִתִּי אָהַבְתִּי –

זְרִיזַה, עַלּיזָה, פּוֹרְחָה כַּחֲבַצָּלֶת.

בְּחֵפֶץ כַפֶּיהָ חֹם רֹאשִׁי הֵקֵרָה,

בְּגָמְרָהּ רִקְמָתָהּ, פִּזְּזָה כָּאַיָּלֶת

וְסָבִיב לָאֲרָזִים עַל דֶּשֶׁא כִּרְכֵּרָה.

כְּעַכָּבִישׁ חָרוּץ עַל מְלַאכְתָּה שָקָדָה,

חֲגוֹרָה מַזְהֶרֶת זֹאת, יָפָה וְנֶחְמָדָה,

הַבֵּט, גַּם אוֹתָהּ בְּיָדֶיהָ עָשָֹתָה –

בְּכֶתֶם שְׂעַר רֹאשָׁהּ, בִּירַקְרַק מִקְלָעוֹת,

בְּרֹב־חֵן עֵינֶיהָ הַנּוּגוֹת כִּסָּתָה,

כְּשׁוֹשַׁנָּה מִתּוֹךְ אוֹר שֶׁמֶשׁ וּדְמָעוֹת,

בְּעֵינַי רְאִיתִיהָ. הִיא הָיְתָה לִי גְבֶרֶת

מוֹשְלָה בְכָל בֵּיתִי, וּכְמַלְאָךְ מוֹשִׁיעַ.

כָּל יֶלֶד בְּעַרְשֹוֹ כְבַת-עֵינָהּ נוֹצֶרֶת,

בִּמְקוֹם שָׁם בִּכְיָה, שָׁם מְהֵרָה תוֹפִיעַ,

לְכָל פִּיד בָּאָנוּ, אִתָּנוּ בָכָתָה

וְדִמְעוֹת כֻּלָּנוּ בִשְֹעָרָה מָחָתָה.

כֹּה עֲשָֹרָה יָמִים מְמֻשָּׁכִים חָלָפוּ,

– דֵּי עֵת לַקֶּטֶב כּוֹכָבִים לִפְרוֹחַ –

וַעֲשָֹרָה אֲחֵרִים עוֹד לִנְקוֹף יָסָפוּ,

וְתִקְוָה בִּלְבָבִי הֵחֵלָה לִזְרוֹחַ.

חָדְלָה אֶנְקַת אֵם עַל בָּנִים יְצָאוּנוּ,

גַּם יָמִים שְׁלֹשִים כֵּן למְנוֹת הִשְׁלַמְתִּי,

וּשְכֵחַ זִכְרוֹן כָל צָרוֹת מְצָאוּנוּ,

לַיְלָה בְלִי כֹחַ עַל עַרְשִֹי נִרְדַּמְתִּי.

בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה שְׁתֵּי בְנוֹתַי בִּקְּרוּנִי

וַעֲנָנִים קַלִּים לְמַעֲטֵיהֶן לָבָשׁוּ.

חֲבוּקוֹת יַד נִגְּשׁוּ וּבְפִיהֶן בֵּרְכוּנִי,

וְשָׁלוֹם מִקֶּבֶר שִֹפְתֵיהֶן רָחָשׁוּ.

בְּעֵינַיִם נוֹצְצוֹת, שֶׁשָׁקְטוּ בְּחוֹרֵיהֶן,

כּוֹנְנוּ עַל יֶתֶר מְתֵי אָהֳלִי מַבָּטָן,

לְאַט צָעֲדוּ, דּוּמָם, הֵשַחוּ רָאשֵׁיהֶן

עַל מִטַת אִמָּן וְעֲרִישַֹת הַקָּטָן.

אַחַר עַל אֲחוֹתָן, עַל בִּתִּי יָפָתִי,

יְדֵיהֶן הַיְבֵשׁוֹת, הַמֵּתוֹת הִנִּיחוּ,

בְּזַעַם עַל בְּנוֹתַי הֱקִיצוֹתִי מִשְׁנָתִי,

וּשְֹפָתַי “חַטְפָה!” בְּקוֹל אָיֹם הֵגִיחוּ.

בַּלָּאט כַּצִּפּוֹר חָרְדָה אֶל מִטָתִי,

נָפְלָה עַל צַוָּארִי בִּתִּי יְחִידָתִי.

קוֹל לִבָּהּ דּוֹפֵק עַל לִבִּי שָׁמַעְתִּי,

וּמַשְֹאַת נַפְשִׁי כִּי חַיָּה יָדַעְתִּי.

אַךְ בְּיוֹם הַמָּחֳרָת הָרַעַם הֲלָמַנִּי,

בִּתִּי!!! אַךְ לָמָּה בְפִידִי אֶשְתָּרָעָה,

גַּם זֹאת הַיַּלְדָה הַמָּוֶת קְבָעַנִי,

גַּם זֹאת יְחִידָתִי עַל זְרוֹעִי גָוָעָה.

לָעַד לֹא יִזַּח רֶגַע זֶה מִלְּבָבִי,

עֵת מְצָרֵי מָוֶת קְרָבֶיהָ פִּרְפֵּרוּ,

“הַצִּילָה!” – קָרְאָה – “הַצִּילָה הוֹ אָבִי”,

נְכָאֶיהָ לִבִּי לִבְתָרִים בִּתֵּרוּ.

וּבְעֵת צֵאת נַפְשָׁהּ, עוֹד אָדְמוּ שְֹפָתֶיהָ,

כְּשׁוֹשַׁנָּה בְאִבָּהּ, כּי תְפַתַּח עָלֶיהָ.

יָפָה וּנְעִימָה בְחַיֶּיהָ הָיָתָה,

וּלְמַלְאָךְ בְּיָפְיָהּ גַּם בְּמוֹתָהּ דָּמָתָה.

הַשׁוֹמְרִים בָּאוּ, צַעֲרָם לִי לְהַבִּיעַ,

וְאֶת גְּוִיַּת מֵתִי מִלְפָנַי לְהַסִּיעַ.

אַךְ עָשֹּוּ מִדְחֶה: בְּהַשְׁלִיכָם הַחוֹחַ,

בּעֶצֶם הֶחָזֶה הַמּוּצָק פָּגָעוּ.

פֹּה – אַל לָּךְ אֵלִי זֶה לָמוֹ לִשְׁכּוֹחַ –

פֹּה לְעֵינַי בְּשָֹרָה הַיָּפֶה קָרָעוּ,

יְבַקְּשׁוּ כָּמוֹנִי מָוֶת וְלֹא יִמְצָאוּ.

וְאֶת בִּתִּי יָדַי אֶל קֶבֶר נָשָֹאוּ.

כִּשְׁלֹשָׁה יָמִים בְּאָהֳלִי, בַּמִּקְצעַ,

כְּבוּל עֵץ שָׁם יָשְבָה רַעְיָתִי בְּלִי נעַ,

פָּנֶיהָ כְּכַרְכּם, פּוֹכֶרֶת יָדֶיהָ.

גַּם פְּנֵי הַיֶּלֶד הִלְבִּינוּ נָפָלוּ.

חֲלֵב אִמּוֹ אָזַל, הוֹבִישׁ מְקוֹר שָׁדֶּיהָ,

כָּל הַיּוֹם לְבִכְיוֹ אָזְנֵינוּ צָלְלוּ.

וְהָעֲרָבָה הַזֹּאת לְעֵינֶיךָ תּוֹפִיעַ –

כִּי בָנִים אֵין לְךָ שָׁם טְמוּנִים בַּמָּוֶת –

לְכַר חֶמֶד יָרק, שֶׁכֻּלּוֹ יָרִיעַ.

לִי הָיְתָה כְעֵמֶק עָכֹר, כְּגֵיא צַלְמָּוֶת.

בְּגַלֵּי חוֹל אֵלֶּה וּבְרַחֲבֵי הָעֲרָבָה

יַד מָוֶת בָּנַי לִשְאוֹלָה סָחָבָה.

שָׁמָּה עַל כֵּפִים מִשְׁבָּרִים ימְחָאוּ.

בְּאָזְנֶיךָ הֶמְיָה, בְּאָזְנַי יְלֵיל ישָֹּאוּ.

וְגַלִּים בַּסְּעָרָה, עֵת אָחוֹר יָשְׁלָכוּ,

בְּאָזְנֶיךָ יִלְחָשׁוּ, בְּאָזְנַי מַר יצְרָחוּ.

יוֹם יוֹם, עֵת מִנְחַת הָעֶרֶב תַּגִּיעַ,

קוֹל מַזִּין⁷ אֶשְׁמַע וּקְרִיאַת⁸ הַגֶּבֶר,

כְּחוֹמֵל עַל עָנִי, מִתְעוֹרֵר עַל שֶׁבֶר,

וּבְקוֹל עִצָּבוֹן רִנָּתוֹ יַשְׁמִיעַ,

וּמֵרֹאש גַּל חוֹל יִקְרָא מִגָּבוֹהַּ,

וְלְאָב הָאֻמְלָל יְבַשֵֹּר גְבוּרוֹת אֱלוֹהַּ,

יְהִי שִׁמְךָ בָּרוּךְ, הוֹ אֵלִי לָנֶצַח,

עַל עָרִים בָּאֵשׁ תָּבִיא שׁוֹד וָקֶרֶץ,

בְּרַעַשׁ וּזְוָעָה תַרְגִּיז מוֹסְדֵי אֶרֶץ,

תִּשְׁלַח בִּי דֶבֶר, יְשַכְּלֵנִי בָרֶצַח,

אַתָּה מֵחֵיק אֵם פְּרִי בֶטֶן לוֹקֵחַ,

שִׁמְךָ, אֵל כַּבִּיר, בִּרְעָדָה אֲשַבֵּחַ.

כָּל בְּרִיאָה מַרְאֵה פְנֵי אָדָם מַרְאֶהָ

הֵחֵלָה לַהֲפוֹךְ מִמֶּנִי פָנֶיהָ.

וִירִיעוֹת אָהֳלִי – יְדֵי בְנוֹתַי אָרָגוּ –

מִרְסִיסֵי לַיְלָה שָׁחֲרוּ הִתְמוֹלָלוּ,

נִקְרְעוּ רוֹפָפוּ, מִמִּסְגְּרוֹת חָרָגוּ,

וַיִּהְיוּ כְרָקָב, כְּתַכְרִיכִים שֶׁבָּלוּ

כְּמוֹ רוּחוֹת רָעוֹת עַל אָהֳלִי רָבָצוּ.

לְפָנִים עוֹף כָּנָף בַּהֲמֻלָּה וּבְקוֹלוֹת

סְבִיבָיו לַבְּקָרִים בֶּהָמוֹן נִקְבָּצוּ,

לְלַקֵּט פֵּרוּרִים, לְהִתְרַחֵץ בַּחוֹלוֹת;

לְמִיּוֹם צֶאֱצָאַי לְהֵעָדֵר הֵחֵלוּ,

לָטוּש עֲלֵי אֹכֶל לְהֵרָאוֹת חָדֵלוּ.

הַבְלוּיֵי אָהֳלִּי כֹה מִלְּאוּם אֵימַתָה,

אוֹ מַרְאֵה פָנַי כִּי קִבְּצוּ עֵיפָתָה?

לֹא צִפּוֹר אַחַת בִּמְחוֹלוֹת יָצָאָה

רָאִיתִי וְנַפְשִי לֶעָפָר דֻכָּאָה.

חֲמִשָּׁה יָמִים מִמּוֹת בִּתִּי עָבָרוּ,

וַיִּגְעַשׁ הַיָּם, מִשְבָּרָיו נִסְעָרוּ,

הַשֶּׁמֶשׁ קַדְרוּת לִלְבוּשָׁה עָטָתָה,

וַעֲנָנָה כְבֵדָה פְנֵי שַׁחַק כִּסָּתָה.

וְלֵיל חֹשֶׁךְ אָתָא, לֵיל שוֹאָה נוֹרָאָה,

מִתּוֹכָהּ אֶרֶץ לְאוֹר בָּרָק נִבֶּטֶת,

עוֹד אוֹתָה אַחוּשׁ גַּם אֶרְאֶה וְאֶשְׁמָעָה.

סְחִיפִיהָ⁹ אֶשְׁמע נָוִי בְּשׁוּט חוֹבֶטֶת,

תְּשֻאוֹת סֻכָּתִי כִּי רוֹעַ תֵּרוֹעַ

מִמַּעַל לְרֹאשִׁי כִמְלוּנָה תנועַ,

אֲדֻמָּה מִבְּרָקִים, מֵאֵשׁ מִתְלַקַּחַת,

לֶהָבוֹת יָקִיא הַשָֹטָן מִשַּׁחַת,

מִתּוֹךְ הַסְּעָרָה אָז הַכֵּר דִּמִּיתִי

בָּנַי הַמֵּתִים, כִּי חֻצָה יִצְעָקוּ,

כֻּלָּם יְיֵלִילוּ, בְּדוּמִיָּה יֶאֱנָקוּ,

וְלִרְאוֹת וּלְהַקְשִׁיב כָּל חוּשַׁי נָטִיתִי,

וָאֳחַשְּׁבָה בְלִבִּי בִדְאָבָה וָשָׁבֶר

מָה רַבּוּ מְצוּקוֹת צֶאֱצָאַי בַּקָּבֶר.

פִּתְאֹם – וּמָוֶת הִתְגַּנֵּב הַפָּעַם,

וְחֶרֶשׁ אֶל מִפְרְשֵֹי סֻכָּתִי הִבְקִיעַ –

פִּתְאֹם, בִּשְׁאוֹנוֹ כִי הָלַם הָרָעַם,

בְּכִי דְמָמָה דַקָּה הַיֶּלֶד הִשְׁמִיעַ.

בִּכְיוֹ מִלְּאַנִי פַלָּצוּת וָפַחַד,

וַאֲנִי וְרַעְיָתִי מִהַרְנוּ גַם יַחַד

לָטוּשׁ אֶל עֶרֶשֹ עוֹלָלִי יָנוּחַ

קֹול בִּכְיוֹ כִמְעַט בְּלִי נִשְׁמַע שָׁמוֹע,

אַךְ לָנוֹ נִדְמָה כְקוֹל נִשָֹּא וְגָבוֹהַּ,

כִּנְהִי תַמְרוּרִים, קוֹלּ מַרְגִּיז כָּל רוּחַ,

כְּקוֹל פּוֹרֵץ וְיוֹצֵא מֵעִמְקֵי מֵעָיִם,

קוֹל נֶפֶש מְבִינָה וּזְעוּמַת שָׁמָים.

כַּהֲלוּמֵי רַעַם נִדְהָמִים הָיִינוּ,

וּכְאוֹבְדֵי עֵצוֹת כָּל תִּקְוָה נָשִׁינוּ.

מְגוּרַת לִבֵּנוּ הָהּ! בָּאָה וְנִהְיָתָה,

הוּא מֵת בַּמַּחֲלָה כָל יְלָדַי כּלָּתָה,

נֶאֱסַף אֶל אֶחָיו וַיֵּלֶךְ לְעוֹלָמוֹ

הָאַחֲרוֹן בְּבָנַי, הָאָהוּב בְּכֻלָּמוֹ.

בְּלִי חֶמְלָה חֲטָפוֹ הַמָּוֶת מִמֶּנוּ.

לֹא יִחְיֶה וְלּא יִגְדַּל וּלְאִישׁ לֹא יֶהִי

עֵיני וְעֵין בֵּיתִי לֹא תָשׁוּב תְּשוּרֶנוּ.

לֹא יָשׁוּב לְעוֹלָם – הוֹ צָרָה וָנֶהִי

גָּז לַיְלָה אָרֹך הֵאִירוּ פְנֵי חֶלֶד

וְאָנֹכִי וְאִשְׁתּי יָשַׁבְנוּ נֶאֱלָמִים

וּבְעַרְשֹוֹ שָׁכַב לְפָנֵינוּ הַיֶּלֶד,

בִּמְנוּחַת אֵימָה, בִּמְנוּחַת עוֹלָמִים.

בְּנַפְשִי אָז חַשְׁתִּי, עֵת שׁוּרִי מַרְאֵהוּ,

אִתִּי כָל יָמַי לוּ נִשְׁאָר גֵּוֵהוּ

כִּדְמוּתוֹ עַתָּה – בְּלִי נְשָׁמָה וָרוּחַ –

אָז לִי מִמַּחֲצִית מַכְאוֹבַי יָנוּחַ.

אַךְ אֶת עַצְמוֹתָיו, לֹא שׁוֹמְרֵי הַדֶּבֶר

גַּם לֹא יְדֵי אָבִיו הֵבִיאוּ אֶל קֶבֶר,

וְעֵת שַׁעֲרֵי מָוֶת לַמֶּרְחָב נִפְתָּחוּ

בּיַד אִמּוֹ שְֹרִידָיו לָנֶצַח הֻנָּחוּ.

כְּשִׁבְתִּי אֶת אִשְׁתִּי תּוֹךְ אָהֳלִי שֶׁשָּׁאָה,

תַּחַת הִתְקָרֵב בַּצָּר הִתְרוֹעֵעַ,

דְּאָבָה שֶּׁכָּכָה קְרָבֵינוּ קָרָעָה,

אַרְסָהּ בְּלִבֵּנוּ הֵחֵלָה לְפַעְפֵּעַ,

– לוּ עַתָּה יַד אֵל מִמֶּנוּ תְנַקֵּנוּ –

הַתּוּגָה כִמְעַט אֶל אֵיבָה דָמָתָה,

וּכְרוּחַ רָעָה הִתְיַצְּבָה בֵינֵינוּ,

כְּזָרִים הָיִינוּ בוֹדְדִים בַּצָּרָתָה,

בְּלִי דַבֵּר דָּבָר אִישׁ לְעֶבְרוֹ נְסוּגוֹנוּ.

כִּי מָה הַשִֹּיחָה לְשֹוֹחֵחַ יָכֹלוּ

בְּאָהֳלָם הַשָמֵם שְׁתֵּי נְפָשׁוֹת כָּמוֹנוּ,

אָב וָאֵם יַחְדָּו שֶׁבְּנֵיהֶם שָכלוּ?

הַשֶּׁמֶשׁ בְּחֻמָּה אֲדַמְדֶּמֶת יָצָאָה,

בִּמְקוֹם שָׁם תִּשְׁקַע בְּכָל עֶרֶב שָׁקָעָה,

כְּלַפִּיד אֵשׁ שֹוֹרֵף, שַׁלְהֶבֶת בּוֹעָרֶת,

כֹּה הָיָה הָאוֹר לִקְשֵי יוֹם זוֹרֵחַ.

וְדּומִיָּה שְלֵמָה בְאָהֳלֵנוּ שוֹרָרֶת.

בִּלְתִּי אִם עַכְבָּר קָפַץ עֲלֵי יָרֵחַ,

חָדַל כָּל קֶשֶׁב, קוֹל שָאוֹן אוֹ נְכָאִים,

וּבְכֵן הִגַּעְנוּ לִקֵץ יָמִים אַרְבָּעִים.

תַּמּוּ יְמֵי הַסְגֵּר. הָרוֹפְאִים חִיש בָּאוּ,

וְעֵינָם פָּנֵינוּ הַנּוּגוֹת בָּדָקָהּ.

רְאִיּתִים כִּי עָלַי תָּמְהוּ, הִתְפַּלָּאוּ

קוֹמָתִי נכְפְּפָה וְשֵֹיבָה בִי זָרָקָה.

מִנְדוּדֵי שֵׁנָה, מִתְּלָאָה מִצָּרָה

פְּנֵי אִשְׁתִּי לְשַׁעֲוָה לְקֶרֶן כַּרְכּם¹⁰ דָּמוּ,

זֵר שֵֹיבָה לְרֹאשָׁהּ כַּצֶּפֶת, כַּעֲטָרָה

וְכִלְבֵנָה שְֹרוּפָה מַרְאֶיהָ אָדָמוּ.

בַּת עֵינָהּ זִיקוֹת וּבְרָקִים יָרָתָה,

כְּיוֹצֵא אֶל שֶׁמֶשׁ מֵחֶשְׁכַּת עֵיפָתָה.

הָרוֹפְאִים נִקְּפוּ קִשְׁרֵי אֶצְּבְּעוֹתֵינוּ,

מְקוֹם גִּלְדֵי דֶבֶר רִאשׁוֹנָה יְדֻבָּקוּ.

אֲנִי בָרִיא! אוּלָם הַאֵמוּן תִּתֵּנוּ?

כִּי אֲנִי שֶׁשְֹפָתַי כָּל מֵתַי נָשָׁקוּ,

שָׁלֵם יָצָאתִי מִמְּמוֹתֵי מַגֵּפָה,

וְרַעְיָתִי שֶׁגַם בְּחֶצְיָם לֹא נָגָעָה,

פִּתְאֹם בְּיָדֶיהָ עַל לִבָּהּ תּוֹפֵפָה,

חָוְרָה, וּבְאֶנְקַת חָלָל פֹּה כָרָעָה.

גְּוִיַּת רַעְיָתִי עַל זְרוֹעַי נָטַלְתִּי,

אַךְ כִּמְעַט אוֹתָהּ אֶל אָהֳלִי הֲבִיאוֹתִי,

וּכְרֶגַע גַּם אֲנִי לָאָרֶץ נָפַלְתִּי,

וּלְיָמִים אַרְבָּעִים שַׁבְתִּי, הֱקִיצוֹתִי.

אִשְׁתִּי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ מֶנּוּ לֹא כִחֵדָה,

כִּי מִקֶּבֶר בְּנָהּ דָּבָר לְזִכָּרוֹן חִמֵּדָה

צִיץ גּוּשׁ עָפָר אוֹ אֶבֶן נוֹצֶצֶת

שְׁתַּיִם שָׁלֹש שְֹעָרוֹת לַעֲנֹד בְּרֹאשָׁהּ עֲטָרוֹת

הִנֵה פֹּה לַיֶּלֶד הַמֵּת זִכָּרוֹן

הַבֵּט סֶמֶל זֶה שֶׁאָחַז בְּיָדֵהוּ.

שֵֹעָר צָהֹב זֶה קֹדֶשׁ הוּא לְכֻלָּנוּ,

מִקֶּבֶר הַמֵּת לֻקָּח, מֵרֹאשׁוֹ מִשְֹרִידָיו,

כִּי מָצְאָה הָאֵם הַנַּעֲנָה לָהּ כֹּחַ

בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה אֶת אֲרנוֹ לִפְתוֹחַ,

וּבְמָצְאָהּ יְצִירָיו הָרַכִּים רַעֲנַנִים

חִבְּקָה וַתְּנַשֶּׁק שִֹפְתוֹתָיו שׁוֹשַנִים

שְֹרִידִים מֵאַדְמַת הַזָּקֵן גֻנָּבוּ,

נֶפֶש רַעְיָתִי לִשְׁאֹלָה סָחָבוּ

וִידִידוּת נַפְשִׁי מִמֶנִי לָקָחוּ.

- - -

גִּבְעַת הַחוֹלות אֶת פִּיהָ פָּעָרָה

לְקַבֵּל אֶת אִשְׁתִּי שֶׁבְּחֵיקָהּ קֻבָּרָה.

וַאֲנִי הַכּוֹרָה שַׁבְתִּי הַקֻּבָּתָה,

כְּמוֹרְדֵי אוֹר יוֹמָם הִטָּמֵן בְּעֵיפָתָה.

שֶׁמֶשׁ בַּשְּׁחָקִים עֵינִי לֹא רָאָתָה.

וְאוֹתִי בָעֲרָבָה עֵין אִישׁ לֹא חָזָתָה.

כְּזָקֵן אֵין בִּינָה וּכְעוֹלָל הָייתִי,

כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה, כָּל פָּנִים נָשִׁיתִי

בִּלְתִּי פְנֵי מֵתַי, נוֹרָאוֹת הוֹרִיקוּ,

מוּמְתֵי הַנֶּגָף, זוֹ נָדְדוּ הִרְחִיקוּ,

בַּיּוֹם הַבָּהִיר, בַּלַּיְלָה הָאָפֵל

אַךְ הֵמָּה אִתִּי בְּאָהֳלִי הִתְרוֹעָעוּ,

שֹוֹחַחְתִּי עִמָּם דִּמְיוֹנוֹת שָוְא וְתָפֵל,

רְפָאִים מִקֶּבֶר עִמָּדִי הִשְתָּעוּ.

וּכְמִקְרֶה מוּזָר לֹא אַחַת יִקְרֵנִי,

וּכְהֶמְיַת יְלָדַי אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ.

מֵרַעְיוֹן רוּחִי הַמְשׁוֹמֵם יְעִירֵנִי

קוֹל יִלְלַת תַּנִּים מַחֲרִיד וּמְזַעְזֵעַ –

עַל פִּגְרֵי אָדָם בָּעֶרֶב יָצָאוּ,

וְעַל טַרְפָּם מִסְפֵּד בּקוֹל בּוֹכִים יִשָּׂאוּ.

אַחַר – כַּנָּחָשׁ שֶׁקָּפָא מִקֶּרַח –

יָמִים וּשְׁבֻעוֹת נָגוֹזוּ חָלָפוּ,

כָּל כְּאֵב וְכָל מַרְאֶה חָדַלְתִּי מִלָּחוּש.

וָאֱהִי קַר כַּצוּר וּמִקְשֶׁה כַּנָּחוּש,

אַךְ פַּעַם אַחַת – חֶסֶד אֵל לִי זָרַח –

פְּנֵי בְרִיאָהּ חַיָּה אֶל אָהֳלִי נִשְׁקָפוּ,

לֹא מַרְאֵה אָדָם בְּסֻכָּתִי הוֹפִיעַ,

אַךְ קָדְקֹד גְמַלִּי בְחֶבְרָתוֹ חָיִיתִי,

בְּפָנִים שֶׁל חֶמְלָה בִי עֵינָיו הִטְבִּיעַ,

עַד – כִּי כַיֶלֶד בִּמְרִירוּת בָּכִיתִי.

כֹּה לִי אַרְבָּעִים יְמֵי עֶצֶב נִמְלָאוּ,

אָתָיוּ מְבַקְּרִים, וּדְרוֹר לִי קָרָאוּ.

מַר הָיָה חֻפְּשִׁי גַּם קָשָׁה פְּרִידָתִי,

כִּי כְבָר הִסְכַּנְתִּי עִם חֶשְׁכַּת סֻכָּתִי.

בְּזַעֲוָה וּתְלָאָה, בְּרוֹב אוֹנִים יָגַעְתִּי

מֵיתְרֵי אהֳלִי וִיתֵדוֹתָיו לְהַסִּיעַ,

אוֹתָם – הו אֵלִי – אֶת חָשְׁכִּי הַגִּיהַּ! –

לְפָנִים עִם בָּנַי בַּחוֹל פֹּה תָקַעְתִּי.

גַּלְמוּד אָנֹכִי, קוּמָה נָא וַעֲזוֹרָה!

וְאוּלַי יוֹתֵר מִשֶּׁכֹּחַ אֶעֱצוֹרָה

יְרִיעוֹתַי אֵלֶּה בְקוֹל תּוּגָה יַשְׁמִיעוּ,

אֶת הַכּל רָאוּ יָדְעוּ גַם יוֹדִיעוּ,

אִם לֹא דְמוּת עֹנִי וּדְאָבָה לָהֵנָה?

אַל תִּירָא מָוֶת הַבִּיטָה וּרְאֵה נָא!

גַּע בָּם! אַל מַגַּע הַמָּוֶת יְחתָּךָ,

הִנֵּה אַתָּה בְרִי, בַּר בִּטְנִי אֵינֶךָ.

אַךְ אַל נָא – מַהֲרָה, הִמָּלְטָה לְנַפְשֶׁךָ,

יְרִיעוֹת אֵלֶּה יְמַלְּאוּ כָל נֶפֶשׁ זְוָעָה.

מִיתַת הַנֶּגֶף הִיא מִיתָה נוֹרָאָה,

בַּתְּחִלָּה תֶּחְדַּל מֵהַכִּיר אַחֶיךָ,

אַחַר בַּקֶּרֶב תֹּאכַלְךָ קַדַּחַת…

כָּל אֵלֶּה בְּאִשְתִּי וְצֶאֱצָאַי חָזִיתִי,

בִּנְפָשׁוֹת שְׁמוֹנֶה כֹה מֵתוּ לַשַּחַת

בִּשְלֹשָה יְרָחִים פֹּה בְצָרָה בִּלִּיתִי.

בְּתִשְׁעַת גְּמַלִּים טְעוּנִים יָצֹא יָצָאתִי

בִּשְמוֹנַת רֵקִים, רְאֵה שַׁבְתִּי וָבָאתִי.

מִלְּבַד אֱלֹהַי וּמְקוֹם קִבְרוֹת מַחֲמַדַּי

אַךְ דֶּרֶךְ עוֹלַם – שָם הִשְׁאִיר לִי שַדַּי.