פֶּרַח בְּכֹתֶל מְנוֹקָק / אלפרד לורד טניסון, תרגם אברהם רגלסון

© כל הזכויות על התרגום שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

פֶּרַח בְּכֹתֶל מְנוֹקָק,

קְטַפְתִּיךָ מִנִּי נְקִיק

וְהִנֵּה, עַל שָׁרְשְׁךָ וְכֻלְּךָ,

אוֹתְךָ בְּיָדִי אַחֲזִיק.

קְטֹן-פְּרָחִים, וְלוּ בַּנְתִּי מַה הִנֶּךָּ,

שֹׁרֶשׁ וְכֹל, וְכֹל בַּכֹּל, תֻּמָּם –

כִּי-עַתָּה יָדַעְתִּי

מָה-אֵל וּמֶה-אָדָם.

בּימֵי פְּרִיחַת הַחֲבַצֶּלֶת

כְּלִילַת הַצַּחַר הַזּוֹהֵר,

הֵבִיא צְבִיָּה צְחוֹרָה לוֹרְד רוֹֽנַלְד

לְבַת־דּוֹדוֹ – הַלֵּדִי קְלֵר.

לְלֹא תּוּגָה נִפְרַד הַצֶּמֶד.

הֵן עֲתִידָם יָפֶה כָּל־כָּךְ:

הֵם אֲרוּסִים; מָחָר בַּבֹּקֶר –

חַג הַכְּלוּלוֹת הַמְבֹרָךְ.

"בִּי לֹא חָשָׁק בִּגְלַל הַתֹּאַר

אוֹ בְּתִקְוָה לְהִתְעַשֵּׁר;

בְּלֵב וָנֶפֶשׁ יֹאהֲבֵנִי" –

חָשְׁבָה בְּגִיל הַלֵּדִי קְלֵר.

– “מִי זֶה הָיָה?” – קָרְאָה עֲלִיסָה,

הִיא הָאוֹמֶנֶת הַקְּשִישָׁה.

– "זֶה בֶּן־דּוֹדִי; מָחָר בַּבֹּקֶר

הוּא יִשָּׂאֵנִי לְאִשָּׁה".

– “תּוֹדָה לָאֵל!” – אָמְרָה עֲלִיסָה –

"פִּתְרוֹן צוֹדֵק הוּא בְּיוֹתֵר:

הֵן הַיּוֹרֵשׁ הִנּוֹ לוֹרְד רוֹנַלְד –

כִּי אַתְּ אֵינֵךְ הַלֵּדִי קְלֵר!"

– "הַאִם בִּצְחוֹק הוֹצֵאת, אוֹמֶנֶת,

מִפִּיךְ דִּבּוּר כָּל־כָּךְ שְׁטוּתִי?"

– “חַי אֱלוֹהִים!” – עָנְתָה עֲלִיסָה:

"דְּבָרַי – אֱמֶת הֵם: אַתְּ – בִּתִּי!

בַּת־הָרוֹזֵן שֶׁהֵינַקְתִּיהָ –

פִּתְאֹם הוֹצִיאָה נִשְׁמָתָהּ;

אָז כְּבִתִּי, בִּשְׁמֵךְ, קְבַרְתִּיהָ –

וְחִישׁ שַׂמְתִּיךְ אֶל מִטָּתָהּ".

– "אִם זֶה נָכוֹן, הָיָה זֶה עָוֶל –

וְהוּא, לוֹרְד רוֹנַלְד, הַסּוֹבֵל:

זְמַן רַב נִמְנַע עִזְבוֹן הָעשֶׁר

מִן הָאָצִיל בִּבְנֵי־תֵבֵל!"

– “שִׁמְרִי הַסּוֹד!” – אָמְרָה עֲלִיסָה.

"הֵן הַדָּבָר לֹא יַכְשִׁילוֹ:

לִכְשֶׁתִּהְיוּ אִשָּׁה וּבַעַל,

כָּל מַה שֶּׁלָּךְ – יִהְיֶה שֶׁלּוֹ!"

– "לֹא! אִם נוֹלַדְתִּי כְּבַת־עֹנִי,

אַגִּיד אֱמֶת, לֹא אֲשַׁקֵּר!

מִצַּוָּארִי מִיָּד אָסִירָה

זֵר־הַפְּנִינִים שֶׁל לֵדִי קְלֶר".

– “חַכִּי!” – הִפְצִירָה הָאוֹמֶנֶת –

“שִׁמְרִי סוֹדֵךְ עַד בּוֹא הַזְּמַן!”

– "לֹא! אַךְ עַתָּה אֶלְמַד לָדַעַת

אִם לֵב־הַגֶּבֶר נֶאֱמָן".

– “אַל תֵּחָפְזִי!” – בִּקְשָׁה עֲלִיסָה –

“הֲרֵי שְׁמוּרָה לוֹ מְלוֹא הַזְכוּת”.

– "כֵּן – וְהַיּוֹם עוֹד אֶמְסְרֶנָּה,

אַף אִם יִהְיֶה עָלַי לָמוּת!"

– "אִם כֵּן, בִּתִּי, נַשְּׁקִינִי פַּעַם!

חָטָאתִי חֵטְא לְמַעֲנֵךְ".

– "הוֹ אִמָּא, אִמָּא, אַל תֵּבוֹשִׁי!

אֲנִי סוֹלַחַת עֲווֹנֵךְ.

בְּלֵב שָׁלֵם אֶשַּׁק לָךְ אִמָּא!

רַק רֶגֶשׁ־אֵם אוֹתָךְ הֶחְטִיא.

עַתָּה יָדֵךְ עָלַי הַנִּיחִי:

בָּרְכִינִי, אִמָּא, בְּלֶכְתִּי!

שִׂמְלָה פְּשׁוּטָה לָבְשָׁה עָלֶיהָ –

כִּי לֹא הָיְתָה עוֹד לֵדִי קְלֶר –

וְכָךְ הָלְכָה עַל פְּנֵי הָעֵמֶק;

רַק וֶרֶד־נוֹי רֹאשָׁהּ פֵּאֵר.

וְהַצְּבִיָּה – מַתְּנַת לוֹרְד רוֹנַלְד –

פִּתְאֹם זִנְּקָה מִמְּקוֹם רִבְצָהּ.

בְּהִתְרַפְּקָהּ עַל בַּת־הַחֶמֶד,

בְּעִקְּבוֹתֶיהָ הִיא קִפְּצָה.

לוֹרְד רוֹנַלְד אָץ אֶל הָאוֹרַחַת:

"הוֹ, לֵדִי קְלֶר, מָה אַתְּ עוֹשָׂה?

מַדּוּעַ אַתְּ – פְּאֵר הָאָרֶץ –

לָבַשְׁתְּ שִׂמְלָה כַּפְרִית גַּסָּה?"

– "לְבוּשׁ בַּת־כְּפָר פְּשׁוּטָה לָבַשְׁתִּי,

כִּי הוּא הוֹלֵם אוֹתִי יוֹתֵר:

דַּע כִּי נוֹלַדְתִּי לִבְנֵי־עֹנִי

וְכִי אֵינֶנִּי לֵדִי קְלֶר!"

– "אַל תְּשַׁטִּי בִּי בִּדְבָרַיִךְ,

אֲהוּבָתִי הַחֲמוּדָה!

אַל תְּהַתְּלִי!" – בִּקֵּשׁ לוֹרְד רוֹנַלְד –

“אֵינִי מֵבִין אֶת הַחִידָה!”

הִיא לֹא הִשְׁפִּילָה אֶת עֵינֶיהָ

כְּנִכְלָמָה אוֹ מִסְכֵּנָה;

בְּרֹאשׁ זָקוּף, גֵּאָה, סִפְּרָה לוֹ

אֶת סִפּוּרָהּ שֶׁל הַזְּקֵנָה.

צָחַק לוֹרְד רוֹנַלְד וְנָשַׁק לָהּ.

“חַכִּי” – אָמַר הוּא לָהּ – "חַכִּי:

אִם לֹא הָיְתָה לָךְ זְכוּת־יוֹרֶשֶׁת,

הֲרֵי אֲנִי – יוֹרֵשׁ חֻקִּי;

אִם לֹא הָיְתָה לָךְ זְכוּת לַתֹּאַר,

דִּינֵךְ פָּשׁוּט הוּא בְּיוֹתֵר:

מָחָר נָחֹג אֶת כְּלוּלוֹתֵינוּ –

וְאָז תִּהְיִי הַלֵּדִי קְלֶר!"

דְּמָעוֹת, דְמָעוֹת בְּטֵלוֹת, לֹא מוּבָנוֹת לִי,

מֵעִמְקֵי־רָזִים דִּמְעוֹת יֵאוּשׁ אֱלֹהִי,

מִתְרוֹמְמוֹת בַּלֵּב, בָּעַיִן נִקְווֹת הֵן,

עֵת נַבִּיט אֱלֵי שְׂדוֹת־הַבָּצִיר, וְגִילָם פָּז,

וְזָכַרְנוּ יָמִים עָבְרוּ, אֵינָם עוֹד.

חֲדָשִׁים כְּזֹהַר מַשְׁכִּים עֲלֵי מִפְרַשׂ־צְחוֹר

שֶׁל סְפִינָה מַעֲלָה יְדִידֵינוּ מִנִּי־שְׁאוֹל,

וְנוּגִים כְּזֹהַר אַחֲרוֹן מַאְדִּים עַל אֳנִי

שׁוֹקַעַת עִם כָּל שֶׁאָהַבְנוּ בְּקַצְוֵי־יָם;

כֹּה נוּגִים, כֹּה חֲדָשִׁים – יָמִים אֵינָם עוֹד.

הוֹי, נוּגִים וּמוּזָרִים כְּצִפְצוּף סָפֵק־עֵר

שֶׁל צִפֳּרִים, בְּאַפְלוּלִית שַׁחַר־קַיִץ, בָּא

לְאָזְנֵי גוֹסֵס, עֵת לְעֵינַיִם גּוֹסְסוֹת

הַחַלוֹן יַהֲפֹךְ אַט רִבּוּעַ מְטֻשְׁטַשׁ־אוֹר;

כֹּה נוּגִים, כֹּה מוּזָרִים – יָמִים אֵינָם עוֹד.

יְקָרִים כְּזִכְרוֹן נְשִׁיקוֹת קְדוֹשׁוֹת אַחֲרֵי מוֹת,

מְתוּקִים כְּמוֹ לְדִמְיוֹן־נוֹאָש שִׂפְתֵי־צוּף,

שֶׁהֵן לְאַחֵר; וַעֲמֻקִּים כְּאַהֲבָה,

כְּאַהֲבָה רִאשׁוֹנָה, וְשִׁגְעוֹן־צַעֲרָם עָז;

הָהּ מָוֶת שֶׁבַחַיִּים, יָמִים אֵינָם עוֹד.