הַקְדָּמָה קְטַנָּה    🔗

יֵשׁ אוֹמְרִים, כִּי בְּסִפּוּרַי אֵין מִלַּת אֱמֶת! הַלָּלוּ אוֹמְרִים, כִּי כָּל כַּוָּנַת סִפּוּרֵי הִיא רַק לְעוֹרֵר צְחוֹק. דְּבָרִים כָּאֵלֶה מַרְגִּיזִים אוֹתִּי מְאֹד. כִּי כָּל סִפּוּרֵי מַסָּעַי הֵם אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ. וְלֹא נָחָה דַעְתִּי עַד שֶּׁקִּבַּלְתִּי תְּעוּדָה כְּתוּבָה וַחֲתוּמָה בִידֵי רַבּוֹתֵינוּ הַגְּדוֹלִים, רַבָּה בַּר בַּר חָנָה וְגוּלִיבֶר וְסִינְדְּבַּד וְאַלָדִין, הַנּוֹסְעִים אַנְשֵׁי-הַשֵּׁם, וְהֵם מְעִידִים, כִּי אֵין אַף שֶׁמֶץ גֻּזְמָה בְּכָל סִפּוּרַי. וּמֵעַתָּה אֲקַוֶּה, כִּי יֵדְעוּ כָּל קוֹרְאַי וְשׁוֹמְעַי, שֶׁאֲנֵי, בָּרוֹן מוּנְכְהַאוּזֶן, אֵינֶנִּי דוֹבֵר שְׁקָרִים חָלִילָה, וִיקַבְּלוּ אֶת דְּבָרַי כְּמוֹ שֶׁנֶּאֶמְרוּ, בְּישֶׁר וּבְתָם-לֵבָב. אָמֵן, כֵּן יֶהִי רָצוֹן!

 

רֵאשִׁית מַסָּעַי בָּאָרֶץ    🔗

בְּעוֹדִי נַעַר קָטָן, הִגַּדְתִּי לְאָבִי, שֶׁרְצוֹנִי לִרְאוֹת אֶת הָעוֹלָם. אָבִי הִרְבָּה לִנְסֹעַ בָּאָרֶץ, אַךְ לִי לֹא נָתַן לִנְסֹעַ לְשׁוּם מָקוֹם.

דִּבַּרְתִי אֶל דּוֹדִי, אֲחִי אִמִּי. הוּא אֲהֵבַנִי, וּלְבַקָּשָׁתִי, לָקַח דְּבָרִים עִם אָבִי, לֵאמֹר: “מוּנְכְהַאוּזֶן הוּא יֶלֶד טוֹב וְאַמִּיץ-לֵב. אָבִי יוֹשֵׁב בְּצֵילוֹן, וְהוּא הִזְמִינַנִי לָבוֹא אֵלָיו. תֵּן לַנַּעַר לְנְסֹעַ אִתִּי לְצֵילוֹן”.

לָאַחֲרוֹנָה נֶעְתַּר אָבִי לְבַקָּשָׁתִי.

 

עֵצִים בִּמְרוֹמִים    🔗

הִפְלַגְנוּ בָּאֳנִיָּה מֵאַמְשְׂטֶרְדַּם, וּבְיָדֵנוּ אִגְּרוֹת מֵאֵת מֶלֶךְ הוֹלַנְד.

דָּבָר מוּזָר קָרָה בְּעֵת נְסִיעָתֵנוּ. בָּאנוּ לְחוֹף אִי אֶחָד, וְנִשְׁאַרְנוּ שָׁם יָמִים מִסְפָּר, לִקְנוֹת לָנוּ מָזוֹן וּלְמַלֵּא אֶת חָבִיוֹתֵינוּ מַיִם חַיִּים. פִּתְאֹם נָשְׁבָה רוּחַ עַזָּה. הָרוּחַ עָקְרָה עֵצִים גְּדוֹלִים וְהֵעִיפָה אוֹתָם לַמָּרוֹם. הָעֵצִים נִשְּׂאוּ בְּגֹבַה כֹּה רַב, עַד שֶׁהָיוּ בְּעֵינֵינוּ כְּנוֹצוֹת זְעִירוֹת. הֵם הִתְרוֹמְמוּ לְגֹבַהּ חָמֵשׁ פַּרְסָאוֹת. בְּעוֹד שָׁעָה קַלָּה שָׁכְכָה הָרוּחַ, וְכָל הָעֵצִים הָעֲקוּרִים שָׁבוּ וְנָפְלוּ אַרְצָה. הֵם נָפְלוּ בְּדִיּוּק בִּמְקוֹם שָׁם צָמְחוּ קֹדֶם. כָּל עֵץ וָעֵץ שָׁב וְדָבַק בְּשָׁרָשָׁיו. כָּל הָעֵצִים עָמְדוּ עַל מְקוֹמָם כְּבַתְּחִלָּה – חוּץ מֵעֵץ אֶחָד. זָקֵן אֶחָד וְאִשְׁתּו קָטְפוּ תַּפּוּחִים מִן הָעֵץ בְּעֵת שֶׁהֵחֵלָּה הַסְּעָרָה. מִפְּנֵי כֹּבֶד הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה נָפַל הָעֵץ עַל צִדּוֹ.

מֶלֶךְ הָאִי יָצָא מֵאַרְמוֹנוֹ, לִרְאוֹת בָּעֵצִים הַנּוֹפְלִים מִמְּרוֹמִים. הָעֵץ הָאַחֲרוֹן נָפַל עַל הַמֶּלֶךְ וַהֲרָגוֹ. אַנְשֵׁי הָאִי שָׁמְחוּ מְאֹד לְמוֹתוֹ, כִּי הָיָה רָשָׁע מְרֻשָּׁע. הֵם הוֹדוּ לַזָּקֵן וּלְאִשְׁתּוֹ, קָשְׁרוּ כְּתָרִים בְּרָאשֵׁיהֶם וְהִמְלִיכוּ אוֹתָם עַל הָאִי.

 

אֲנִי יוֹצֵא לְצַיִד    🔗

לְאַחַר שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת הִגַּעְנוּ לְצֵילוֹן. אַנְשֵׁי הָאִי קִבְּלוּ אוֹתָנוּ בִּידִידוּת וְהֶרְאוּ לָנוּ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר עִנְיָן בּוֹ.

יוֹם אֶחָד הִזְמִינַנִי אִישׁ עָשִׁיר לָצֵאת אִתּוֹ לְצַיִּד. הָיָה זֶה אָדָם גָּבַהּ-קוֹמָה, וְלוֹ רַגְלַיִם אֲרֻכּוֹת וּמְהִירוֹת. הִגַּעְנוּ לְיַעַר אֶחָד. הוּא נִכְנַס לַעֲבִי הַיַּעַר, אַךְ אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי בְּקָצֵהוּ כִּי הָיְתָה הֲלִיכָתוֹ מְהִירָה מִדַּי וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהַשִּׂיגוֹ.

הַיַּעַר הָיָה קָרוֹב לְנָהָר גָּדוֹל. עָמַדְתִּי וְהִבַּטְתִּי אֶל מֵימָיו, וּפִתְאֹם שָׁמַעְתִּי קוֹל נַהַם. הִפְנֵיתִי אֶת רֹאשִׁי וְרָאִיתִי אַרְיֵה גָּדוֹל. הָאַרְיֵה אָמַר לִטְרֹף אוֹתִי. הוּא הִתְקָרֵב אֵלִי יוֹתֵר וְיוֹתֵר! הָיָה אִתִּי רַק בָּרָד בְּרוֹבִי – בָּרָד שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ לְצֵיד צִפֳּרִים. בְּבָרָד כָּזֶה אִי אֶפְשָׁר לַהֲרֹג אַרְיֵה. אַךְ אֲנִי יָרִיתִי בָּאַרְיֵה. הוּא לֹא נִבְהַל: הוֹסִיף לְהִתְקָרֵב אֵלִי! עוֹד רֶגַע וְיִטְרְפֵנִי!

פָּנִיתִי אֲחוֹרַנִּית וְאָמַרְתִּי לִבְרֹחַ.

אֲזַי הִבַּטְתִּי עַל הַנָּהָר וְרָאִיתִי – תַּנִּין גָּדוֹל! הַתַּנִּין פָּעַר אֶת פִּיו לְבָלְעֵנִי. וּמֵעֵבֶר מִזֶּה הָיָה הָאַרְיֵה מוּכָן לְזַנֵּק אֵלַי.

נָפַלְתִּי אַפַּיִם אַרְצָה מֵרֹב פַּחַד. אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, שֶׁעַתָּה יִתְנַפֵּל עָלַי הָאַרְיֵה וְיִשְּׁכֵנִי בְּעָרְפִּי – אוֹ הַתַּנִּין יִתְפֹּשׂ אֶת רַגְלִי בְּמַלְתְעוֹתָיו. אַךְ לֹא כֵן הָיָה!…

 

הָרַגְתִּי שְׁתֵּי חַיּוֹת בְּבַת אֶחָת    🔗

פִּתְאֹם שָׁמַעְתִּי קוֹל רַעַשׁ אָיֹם. קוֹל אָיֹם כָּזֶה עוֹד לֹא שָׁמַעְתִּי מֵעוֹלָם. אַךְ מִיָּד נוֹדַע לִי פֵּשֶׁר הַדָּבָר.

בַּתְּחִלָּה יָרֵאתִי לְהָרִים אֶת רֹאשִׁי וְלִרְאוֹת אֶת הַנַּעֲשֶׂה. אַךְ בִּמְהֵרָה הִבְלַגְתִּי עַל פַּחְדִּי וְהִבַּטְתִּי עַל סְבִיבוֹתַי.

הָאַרְיֵה זִנֵּק. הַתַּנִּין פָּעַר אֶת פִּיו. אֲנִי נָפַלְתִּי בְּרֶגַע שֶׁזִּנֵּק הָאַרְיֵה. עַל כֵּן קָפַץ הָאַרְיֵה יָשָׁר לְתוֹךְ פִּי הַתַּנִּין. רָאִיתִי אֶת רֹאשׁ הָאַרְיֵה בְּפִי הַתַּנִּין, אַךְ גּוּפוֹ נִשְׁאַר מִבַּחוּץ. הַתַּנִּין לֹא יָכֹל לְהַתִּיז אֶת רֹאשׁ הָאַרְיֵה. הָאַרְיֵה לֹא יָכֹל לְהוֹצִיא אֶת רֹאשׁוֹ מִפִּי הַתַּנִּין.

חִישׁ קַל הִתַּזְתִּי אֶת רֹאשׁ הָאַרְיֵה. יָרִיתִי כַּדּוּר-בָּרָד לְעֵין הַתַּנִּין. אֲנִי לְבַדִּי הָרַגְתִּי שְׁתֵּי חַיּוֹת. יְדִידִי שָׁב מִן הַיַּעַר לְחַפְּשֵׂנִי. הוּא הִתְפַּלֵּא מְאֹד לִגְבוּרָתִי.

וְכֹה אָמַר אֵלַי: "אַךְ נַעַר אַתָּה – וַתַּהֲרֹג אַרְיֵה עִם תַּנִּין! וּבְרוֹבְךָ רַק בָּרָד לְצֵיד צִפֳּרִים! אֵין כָּמוֹךָ מוּנְכְהַאוּזֶן!

 

לֵיל חֹרֶף בְּרוּסְיָה    🔗

בַּחֹרֶף נָסַעְתִּי לְרוּסְיָה. יוֹם אֶחָד רָכַבְתִּי עַל סוּס מִן הָעִיר, בָּהּ הִתְאַכְסַנְתִּי, לָעִיר הַקְּרוֹבָה. נָפַל שֶׁלֶג. הַשֶּׁלֶג כִּסָּה אֶת כָּל הַדְּרָכִים. נָסַעְתִּי וְנָסַעְתִּי וְלֹא רָאִיתִי כָּל בַּית וְכָל עֵץ, וְרַק שֶׁלֶג מִכָּל עֲבָרִים.

הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה, וַאֲנִי תָּעִיתִי בַּדֶּרֶךְ.

“אַיֵּה אָלוּן הַלַּיְלָה?” אָמַרְתִּי בְּלִבִּי. “אֵין בַּית וְאֵין עֵץ, אַף אֶבֶן אֵין לְהַנִּיחַ עָלֶיהָ אֶת רֹאשִׁי”.

אֲזַי רָאִיתִי אֵיזֶה דָבָר זָעִיר, מְבַצְבֵּץ מִתּוֹךְ הַשֶּׁלֶג, וּמַרְאֵהוּ כְּשִׂיחַ קָטָן, שְׁתֵּי אַמּוֹת גָּבְהוּ. שָׂמְתִּי חֵלֶק מֵהָאֻכָּף סָבִיב לַשִּׂיחַ, לְבַל יוּכַל סוּסִי לִבְרֹחַ בַּלַּיְלָה.

הִשְׁתַּטַּחְתִּי עַל פְּנֵי הַשֶּׁלֶג וְנִרְדַּמְתִּי. יָשַׁנְתִּי כָּל הַלַּיְלָה. הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה בְּקוּמִי מִשְּׁנָתִי – וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי לְמַרְאֵה עֵינַי. רָאִיתִי וְהִנֵּה בְּתוֹךְ הָעִיר הִנֵּנִי. שָׁכַבְתִּי לְיַד בֵּית-תְּפִלָּה רָם וְנִשָּׂא.

חִפַּשְׂתִּי אֶת סוּסִי וְלֹא מְצָאתִיהוּ. אַךְ קוֹל צַהֲלָתוֹ שָׁמַעְתִּי. קוֹלוֹ הִגִּיעַ אֵלַי מִמָּרוֹם, כְּמוֹ מִן הַשָּׁמַיִם.

נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי לְמַעְלָה – וָאֵרֶא אֶת סוּסִי, וְהִנֵּה הוּא קָשׁוּר לְרֹאשׁ הַמִּגְדָּל שֶׁל בֵּית-הַתְּפִלָה!

עַתָּה הֲבִינוֹתִי הַכֹּל. הַשֶּׁלֶג כִּסָּה אֶת כָּל הָעִיר. רַק רֹאשׁ הַמִּגְדָּל שֶׁל בֵּית-הַתְפִלָה נִשְׁאַר מָעַל לַשֶּׁלֶג. בַּלַּיְלָה נָשְׁבָה רוּחַ חַמָּה וְהַשֶּׁלֶג נָמַס כֻּלּוֹ. סוּסִי נִשְׁאַר קָשׁוּר בְּרֹאשׁ הַמִּגְדָּל, וַאֲנִי גָּלַשְׁתִּי עִם הַשֶּׁלֶג הַנָּמֵס לְמִרְצֶפֶת הָרְחוֹב.

מֶה עָשִׂיתִי?

לָקַחְתִּי אֶת רוֹבִי; יָרִיתִי בִּזְהִירוּת רַבָּה. (הַאִם סִפַּרְתִּי לָכֶם שֶאֲנִי מֵיטִיב לִירוֹת?) פּוֹצַצְתִּי אֶת הָאֻכָּף בַּכַּדּוּר. הַסּוּס נָפַל לְתוֹךְ הָרְחוֹב, וַאֲפִילו לֹא נִשְׂרַט.

עָלִיתִי עַל גַּבּוּ וְרָכַבְתִּי חֲזָרָה לָעִיר שֶׁמִּמֶּנָּה בָּאתִי.

 

זְאֵב מוֹשֵׁךְ בְּמִגְרָרָה    🔗

רֹב אַנְשֵׁי רוּסְיָה נוֹסְעִים בְּמִגְרָרוֹת בִּימֵי הַחֹרֶף. קָנִיתִי לִי מִגְרָרָה וְסוּסִי מָשַׁךְ בָּהּ. הִמְשַׁכְתִּי אֶת מַסָּעַי בַּמִּגְרָרָה. יוֹם אֶחָד יָצָאתִי בָּהּ לְפֶּטֶרְסְבּוּרְג הַבִּירָה.

הִגַּעְתִּי לְיַעַר גָּדוֹל. בְּנָסְעִי דֶּרֶך הַיַּעַר, רָאִיתִי זְאֵב רָץ אַחֲרַי. הַזְּאֵב הָיָה רָעַב. הוּא בִּקֵּשׁ לִטְרֹף אֶת סוּסִי. הוּא רָץ בִּמְהִירוּת רַבָּה. הַסּוּס עָף כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת. אַךְ קַלּוּ רַגְלֵי הַזְּאֵב מֵרַגְלֵי הַסּוּס! אֲנִי שָׁכַחְתִּי אֶת רוֹבִי בַּבַּיִת וָלֹא יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת דָּבָר. הִשְׁתַּטַּחְתִּי בְּתוֹךְ הַמִּגְרָרָה. עוֹד מְעַט קָט וְהִשִּׂיג הַזְּאֵב אֶת סוּסִי הַמִּסְכֵּן.

לָאַחֲרוֹנָה קָפַץ הַזְּאֵב! הוּא דִּלֵג עָלַי, הִתְנַפֵּל עַל סוּסִי וְתָקַע אֶת שִׁנָּיו בְּעָרְפּוֹ. הַסּוּס דָּהַר הָלְאָה כִּמְטֹרָף. הַזְּאֵב תָּקַע אֶת שִׁנָּיו בְּגוּפוֹ וְאָכַל אֶת בְּשָׂרוֹ בְּכָל פֶּה.

קַמְתִּי וְעָמַדְתִּי בְּתוֹךְ הַמִּגְרָרָה. הִצְלַפְתִּי בַּשּׁוֹט בְּכָל כֹּחִי! פֶּגֶר סוּסִי נָפַל אַרְצָה, אַךְ הַזְּאֵב הוֹסִיף לָרוּץ הָלְאָה. כִּי בְּשָׁעָה שֶׁנָּפַל הַסּוּס, נָפַל אֻכָּפוֹ וּמוֹשְׁכוֹתָיו עַל גַּבֵּי הַזְּאֵב. הַזְּאֵב רָץ הַלְאָה, וּמָשַׁךְ אֶת הַמִּגְרָרָה אַחֲרָיו.

וְכָכָה הֱבִיאַנִי הַזְּאֵב לְפֶטֶרְסְבּוּרְג הַבִּירָה.

הָיוּ אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ כִּי אָמְנָם כֵּן הָיָה, אַךְ הַלָּלוּ לֹא רָאוּ אֶת הַזְּאֵב הָרָתוּם לְמִגְרֵרְתִּי!

 

מַעֲשֶׂה בְּעוֹר-שׁוּעָל    🔗

יוֹם אֶחָד יָצָאתִי לָצוּד צַיִד בְּיַעַר מִחוּץ לָעִיר וְרָאִיתִי שׁוּעָל שָׁחוֹר וְיָפֶה. עוֹרוֹ הָיָה חָלָק וָטוֹב. חָפַצְתִּי לִתְפֹּר לִי מְעִיל מֵעוֹר הַשּׁוּעָל. לֹא חָפַצְתִּי לִנְקֹב חוֹר בְּעוֹרוֹ. יָדַעְתִּי, שֶׁאִם אִירֶה בּוֹ כַּדּוּר, יִקֹּב הַכַּדּוּר אֶת הָעוֹר. חָפַצְתִּי לַהֲרֹג אֶת הַשּׁוּעָל, אַךְ לֹא לִנְקֹב אֶת הָעוֹר.

מֶה עָשִׂיתִי?

הָיָה אִתִּי מַחַט אָרֹךְ וְכָבֵד. שַׂמְתִּי אֶת הַמַּחַט בִּקְנֵה הָרוֹבֶה. בִּרְאוֹתִי אֶת הַשּׁוּעָל מִתְקָרֵב אֶל עֵץ, יָרִיתִי בִּזְנָבוֹ. הַמַּחַט נָקַב אֶת הַזָּנָב וְנִתְקַע בָּעֵץ. הַשּׁוּעָל לֹא יָכֹל לְהִמָּלֵט, כִּי נֶאֱחַז זְנָבוֹ בָּעֵץ.

בָּאתִי חֶרֶשׁ מֵאֲחוֹרֵי הָעֵץ. יָרִיתִי מֵרוֹבִי כַּדּוּר אֶחָד מֵאֲחוֹרֵי אֹזֶן הַשּׁוּעָל (אַךְ לֹא פָּגַעְתִּי בּוֹ) וְקָרָאתִי בַּקּוֹל: “חָה!” הַשּׁוּעָל נִבְהַל, וּמֵרֹב אֵימָה וָּפַחַד קָפַץ מִתּוֹךְ עוֹרוֹ.

מִיָד הֲרִימוֹתִי אֶת הָעוֹר, עוֹר-שׁוּעָל שָׁחוֹר וְטוֹב, לְלֹא נֶקֶב וּלְלֹא חוֹר – חוּץ מֵחוֹר קְטַנְטַן, שֶׁנָּקַב הַמַּחַט בַּזָּנָב.

 

הַפִּיל וְעֵץ הַמַּנְגּוֹ    🔗

יוֹם אֶחָד יָצָאתִי לָצוּד צַיִד בְּהֹדּוּ. הוֹצֵאתִי אֶת כָּל הַבָּרָד שֶׁהָיָה אִתִּי. נִשְׁאַר לִי מְעַט אָבָק-שְׂרֵפָה. הָלַכְתִּי דֶּרֶך הַיַּעַר וְאָכַלְתִּי מִפְּרִי הַמַּנְגּוֹ.

וְהִנֵּה בָּא לִקְרָאתִי פִּיל גָּדוֹל – פִּיל נֶהְדָר.

מִהַרְתִּי לָשִׂים אָבָק שְׂרֵפָה בִּקְנֵה רוֹבִי. מֵאַיִן בָּרָד, שַׂמְתִּי אֶת חַרְצַן פְּרִי הַמַּנְגּוֹ בַּקָּנֶה. יָרִיתִי בַּפִּיל. הַיְרִיָּה פָּגְעָה בְּפִיל, בֵּין שְׁתֵּי עֵינָיו. הִפִּיל עָמַד, אַךְ לֹא נָפַל. עָמַד רֶגַע כְּנִדְהָם, אַחֵר נָשָׂא רַגְלָיו וְיִבְרַח.

כַּעֲבֹר שָׁנִים מִסְפָּר בָּאתִי לְהֹדּוּ בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה, לְבַקֵּר אֶת יְדִידַי. יָצָאתִי לָצוּד צַיִד בַּיַּעַר הַהוּא. בָּאתִי לַמָּקוֹם הַהוּא. בְּלֶכְתִּי, שָׁמַעְתִּי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל. פָּנִיתִי לְעֵבֶר הַקּוֹל וְרָאִיתִי פִּיל גָּדוֹל, וְעֵץ-מַנְגּוֹ עָנֵף צוֹמֵחַ לוֹ בֵּין שְׁתֵּי עֵינָיו. וְעַל הַקַּרְקַע סָבִיב לוֹ פֵּרוֹת נָאִים וּמְתוּקִים לָרֹב, שֶׁנָּשְׁרוּ מִן הָעֵץ.

אִם לֹא תַאֲמִינוּ לְסִפּוּרִי, תּוּכְלוּ לִשְׁאֹל אֶת פִּי הָרַגָ’ה, הוּא הַמֶּלֶךְ הַמּוֹלֵךְ בְּמִתְיָקוֹטָה, כִּי גַּם הוּא רָאָה אֶת עֵץ הַמַּנְגּוֹ בֵּין עֵינַי הַפִּיל. הָרַגָ’ה מֵת לִפְנֵי שָׁנִים אֲחָדוֹת – אַךְ סִפּוּרִי נָכוֹן מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד סוֹפוֹ. – וְכֵן תּוּכְלוּ לִשְׁאֹל אֶת פִּי יְדִידִי הַטּוֹב מַר סְמִית הַיּוֹשֵׁב בְּאַסְיָה.

 

כַּלְבִּי הַנֶּאֱמָן    🔗

פְּעָמִים רַבּוֹת הָיִיתִי בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה, אַךְ מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם נִצַּלְתִּי, כִּי יָדַעְתִּי אֶת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָלַי לַעֲשׁוֹתוֹ, וְיָדַעְתִּי אֵיךְ לַעֲשׁוֹתוֹ. אָדָם שֶׁנִּשְׁקֶפֶת לוֹ סַכָּנָּה לִפְעָמִים תְּכוּפוֹת, צָרִיךְ אַרְבָּעָה דְּבָרִים, וְאֵלֶּה הֵם:

1. שֵׂכֶל טוֹב.

2. רוֹבֶה מְשֻׁבָּח.

3. כֶּלֶב נֶאֱמָן.

4. סוּס מָהִיר.

כָּל אָדָם הַחַי חַיֵּי סַכָּנָה חַיָּב לָשֵׁאת אִתּוֹ רוֹבֶה טוֹב וְלָדַעַת, אֵיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ. צָרִיךְ הוּא סוּס מָהִיר וְכֶלֶב נֶאֱמָן. כְּבָר סִפַּרְתִּי לָכֶם, שֶׁהִנְנִי קַלָּע נִפְלָא. עַתָּה אֲסַפֵּר לָכֶם עַל כַּלְבִּי וְעַל סוּסִי.

עוֹד לֹא קָם בָּעוֹלָם כֶּלֶב כְּכַלְבִּי. מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי כֶּלֶב נֶאֱמָן וּמָהִיר כָּמוֹהוּ. בַּתְּחִלָּה הָיוּ לוֹ רַגְלַיִם אֲרֻכּוֹת. אַךְ הוּא רָץ כֹּה מַהֵר, וְעָבַר מֶרְחַקִּים כֹּה גְּדוֹלִים, וְרַגְלָיו קָצְרוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִיּוֹם לְיוֹם; אַךְ הוּא עוֹדֶנוּ כֹּה נָבוֹן וְכֹה מָהִיר וְכֹה נֶאֱמָן, וְעוֹדֶנוּ מְשָׂרֵת אוֹתִי בֶּאֱמוּנָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה – אַף כִּי רַגְלָיו קָצְרוּ מְאֹד מֵרֹב רִיצָה.

 

סוּסִי הָאַבִּיר    🔗

אֶת סוּסִי קִבַּלְתִּי בְּמַתָּנָה. הָבָה אֲסַפֵּר לָכֶם, אֵיךְ קִבַּלְתִּיהוּ.

בָּאתִי לְבַקֵּר אֶת יְדִידִי הַיָקָר הַנָּסִיךְ פְּשׁוֹבּוֹסְקִי. יָשַׁבְתִּי עִם הַגְּבִירוֹת בְּחֶדֶר אֶחָד בְּקוֹמַת-הַבַּיִת הָעֶלְיוֹנָה. כָּל הַשַּׂרִים עָמְדוּ בֶּחָצֵר וְהִבִּטוּ בְּסוּס צָעִיר, שֶׁהוּבָא זֶה עַתָּה מִן הַכְּפָר. שָׁמַעְתִּי קוֹל קְרִיאוֹת וּצְעָקוֹת. אִישׁ לֹא יָכֹל לַעֲלוֹת וְלִרְכֹּב עַל הַסּוּס; אִישׁ לֹא יָכֹל אֲפִילו לְהִתְקָרֵב אֵלָיו. הַשָּׁרִים לֹא יָדְעוּ מָה לַעֲשׂוֹת.

עַל כֵּן יָרַדְתִּי אֲנִי לֶחָצֵר.

קָמְתִּי וְעָלִיתִי עַל גַּבֵּי הַסּוּס. הַסּוּס הִתְפַּלֵּא מְאֹד לְאֹמֶץ-לִבִּי; אַךְ אֲנִי נָהַגְתִּי בּוֹ בִּנְּעִימוּת, וְגַם לָמַדְתִּי רְכִיבָה מִיַּלְדוּתִי. בִּמְהֵרָה עָשָׂה הַסּוּס כָּל חֶפְצִי. הַגְּבִירוּת הִבִּיטוּ בִּי מִן הַחַלּוֹנוֹת, אַךְ לֹא רָאוּנִי יָפֶה. הֵן אָמְרוּ לָרֶדֶת לֶחָצֵר וְלִרְאוֹת בִּרְכִיבָתִי. אַךְ אֲנִי קָרָאתִי אֲלֵיהֶן: “אֶל תֵּרַדְנָה לְמַטָּה, כִּי אֲנִי אֶעֱלֶה לְמַעֲלָה!”

רָכַבְתִּי עַל הַסּוּס מֶרְחָק רַב מִן הַבַּיִת. אֲזַי דָּהַרְתִּי חֲזָרָה בִּמְהִירוּת הַבָּזָק. בְּהִתְקָרְבִי לַבַּיִת, אִלַּצְתִּי אֶת הַסּוּס לִקְפֹּץ. הוּא קָפַץ בְּעַד הַחַלּוֹן לַחֲדַר הַגְּבִירוֹת. אֲזַי הוֹלַכְתִּי אוֹתוֹ שָׁלשׁ פְּעָמִים לְאֹרֶךְ הַקִּירוֹת מִסָּבִיב. אַחֲרֵי-כֵן הֶעֱלֵיתִי אוֹתוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן, אֲזַי יָרַד וְיָשַׁב יָפֶה יָפֶה עַל אַחַד הַכִּסְּאוֹת. אַחֲרֵי-כֵן הֲרִימוֹתִי אֶת כַּף רַגְלוֹ, וְהוּא הוֹשִׁיטָהּ לְכָל אַחַת מִן הַגְּבִירוֹת, בְּנִמּוּס רַב, כַּאֲשֶׁר יוֹשִׁיטוּ הַשָּׂרִים אֶת יָדָם לַגְּבִירוֹת. אֲזַי קָפַץ בְּעַד הַחַלּוֹן חָזְרָה לֶחָצֵר.

הַנָּסִיךְ שָׂמַח מְאֹד לְמַרְאֵה הַפֶּלֶא הַזֶּה וְנָתַן לִי אֶת הַסּוּס בַּמַּתָּנָה.

 

אֲנִי יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה    🔗

יָצָאתִי בְּרֹאשׁ פְּלֻגַּת פָּרָשִׁים לַמַּעֲרָכָה, בִּימֵי מִלְחֶמֶת רוּסְיָה נֶגֶד בּוֹלוֹנִיָּה. בַּמַּעֲרָכָה הָרִאשׁוֹנָה הַהִיא הָיִיתִי בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה, כִּי אָז לֹא יָדַעְתִּי עוֹד, מָה רַבָּה מְהִירוּת סוּסִי בִּמְרוּצָתוֹ. הָבָה אֲסַפֵּר לָכֶם כָּל קוֹרוֹתַי בַּמַּעֲרָכָה הַהִיא.

אֲנַחְנוּ נִצַּחְנוּ בְּמַעֲרָכָה, וְהַבּוֹלוֹנִים בָּרְחוּ לְעֵבֶר הָעִיר. אֲנִי רָדַפְתִּי אַחֲרֵיהֶם וְהִגַּעְתִּי אֶל חוֹמַת הָעִיר. בְּתוֹךְ הַחוֹמָה הָיָה שַׁעַר גָּדוֹל וְכַבֵד. הַשַּׁעַר הַזֶּה לֹא נִפְתָּח כְּיֶתֶר הַשְּׁעָרִים כִּי מְשָׁכוּהוּ לְמַעֲלָה וּלְמַטָּה בַּחֲבָלִים. הַבּוֹלוֹנִים רָאוּנִי בְּבוֹאִי וְהוֹרִידוּ אֶת הַשַּׁעַר לְמַטָּה. אַךְ אֲנִי עָבַרְתִּי בַּפֶּתַח בְּטֶרֶם יִפּוֹל הַשַּׁעַר עַל רֹאשִׁי. שָׁמַעְתִּי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל מֵאֲחוֹרַי בְּשָׁעָה שֶׁנָּפַל הַשַּׁעַר.

רָכַבְתִּי לְתוֹךְ הָעִיר וְרָאִיתִי אֶת הַבּוֹלוֹנִים בּוֹרְחִים בַּשַּׁעַר מֵהָעֵבֶר הַשֵּׁנִי. כָּל אַנְשַׁי נִשְׁאֲרוּ מִחוּץ לְחוֹמַת הָעִיר. לְבַדִּי עָמַדְתִּי בְּתוֹכָהּ.

אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “אֶעֱמֹד וַאֲחַכֶּה לְבוֹא אֲנָשַי”.

סוּסִי צָמֵא וָאוֹלִיכֵהוּ אֶל שֹׁקֶת אַחַת.

הוּא שָׁתָה וְשָׁתָה. חָשַׁבְתִּי כִּי לְעוֹלָם לֹא יֶחְדַּל לִשְׁתּוֹת.

חִכִּיתִי זְמַן רַב, אַךְ סוּסִי הוֹסִיף לִשְׁתּוֹת.

הִבַּטְתִּי עַל סְבִיבוֹתַי, לִרְאוֹת אִם אֲנָשַׁי בָּאִים וְאָז נוֹדַע לִי, מַדוּעַ הִרְבָּה כֹּה הַסּוּס לִשְׁתּוֹת.

הַשַּׁעַר הַגָּדוֹל וְהַכָּבֵד קָצַץ, בְּנָפְלוֹ, אֶת הֶחֵלֶק הָאֲחוֹרִי שֶׁל סוּסִי. בִּשְׁתוֹתוֹ, נִשְׁפְּכוּ הַמַּיִם כֻּלָּם מֵאֲחוֹרָיו.

הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי שֶׁל סוּסִי נִשְׁאַר מִחוּץ לַחוֹמָה.

אֲנָשַׁי בָּאוּ. הֵם רָאוּ אֶת הַחֵלֶק הָאֲחוֹרִי שֶׁל הַסּוּס וְיָדְעוּ כִּי סוּסִי הוּא. לְקָחוּהוּ וֶהֱבִיאוּהוּ אֵלַי. הוֹצֵאתִי חוּט וָמַחַט מִיַּלְקוּטִי וְאִחִיתִי אֶת שְׁנֵי חֶלְקֵי הַסּוּס לְאֶחָד. מֵאָז הוֹסִיף לְשָׁרְתֵנִי כְּקֹדֶם.

 

אֵיךְ מַעֲבִירִים עֲגָלָה בְּדֶרֶךְ צָרָה    🔗

בִּמְהֵרָה נִגְמְרָה הַמִּלְחָמָה.

יָצָאתִי לְדֶרֶךְ, לָשׁוּב אֶל מוֹלַדְתִּי.

הָיָה חֹרֶף קַר מְאֹד – הַקַּר בְּכָל הָחֳרָפִים אֲשֶׁר יָדַעְתִּי בְּיָמַי. נָסַעְתִּי בָּעֲגָלָה. הַדֶּרֶךְ הָיְתָה צָרָה מְאֹד. פָּחַדְתִּי פֶּן תָּבוֹא לִקְרָאתֵנוּ עֲגָלָה שְׁנִיָּה בַּדֶּרֶךְ. לֹא הָיָה מָקוֹם לַעֲגָלָה שְׁנִיָּה לַעֲבֹר בָּהּ. עַל כֵּן צִוִּיתִי אֶת מְשָׁרְתִי לִתְקֹעַ בְּשׁוֹפָרוֹ.

הַמְּשָׁרֵת תָּקַע בְּשׁוֹפָרוֹ, תָּקַע וְתָקַע, אַךְ הַשּׁוֹפָר לֹא הִשְׁמִיעַ קוֹל. לֹא הִשְׁמִיעַ אַף צְלִיל אֶחָד.

מַדּוּעַ נֶאֱלַם הַשּׁוֹפָר? הָיָה זֶה שׁוֹפָר מְצֻּיָּן. תָּמִיד תָּקַע כַּהֲלָכָה, תְּקִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, מַחֲרִישׁוֹת אָזְנַיִם. לֹא יָדַעְנוּ, מֶה הָיָה לוֹ.

מְשָׁרְתִי נָפַח בּוֹ בְּכָל כֹּחוֹ, אַךְ הַשּׁוֹפָר נֶאֱלָם דֹּם.

בִּמְהֵרָה בָּאָה לִקְרָאתֵנוּ עֲגָלָה שְׁנִיָּה. לֹא יָכֹלְנוּ לַעֲבֹר הָלְאָה. יָצָאתִי מֵעֶגְלָתִי. שְׁתֵּי הָעֲגָלוֹת עָמְדוּ זוֹ מוּל זוֹ בַּדֶּרֶךְ. הַדֶּרֶךְ הַצָּרָה עָבְרָה בֵּין שְׁנֵי סְלָעִים גְּבֹהִים. לֹא יָכֹלְנוּ לַעֲבֹר.

(הַאִם סִפַּרְתִּי לָכֶם, מֶה חָזָק הִנְנִי? זְרוֹעוֹתַי חֲזָקוֹת מְאֹד, וְיָכוֹל אֲנִי לְהָרִים מַשָּׁאוֹת כְּבֵדִים מְאֹד).

הִתַּרְתִּי אֶת הַסּוּסִים מֵעֶגְלָתִי. אֲזַי גָּחַנְתִּי מִתַּחַת לַעֲגָלָה וַהֲרִימוֹתִיהָ עַל גַּבִּי. קָפַצְתִּי וְעָלִיתִי בַּסֶּלַע – וְהָעֲגָלָה עַל גַּבִּי, כְּמוּבָן. הָלַכְתִּי עַל פְּנֵי הַסֶּלַע עַד אֲשֶׁר עָבַרְתִּי אֶת הָעֲגָלָה הַשְּׁנִיָּה. אֲזַי קָפַצְתִּי חֲזָרָה לְדֶרֶךְ הַמֶּלֶך.

עַתָּה לָקַחְתִּי אֶת שְׁנֵי הַסּוּסִים. אֶת הַסּוּס הָאֶחָד לָקַחְתִּי תַחַת זְרוֹעִי הַיְּמָנִית, וְאֶת הַסּוּס הַשֵּׁנִי תַחַת זְרוֹעִי הַשְּׂמָאלִית. קָפַצְתִּי וְעָלִיתִי בַּסֶּלַע. הָלַכְתִּי עַל פְּנֵי הַסֶּלַע. אַז קָפַצְתִּי חֲזָרָה לְדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ.

בְּאֹפֶן כָּזֶה עָבַרְנוּ אֶת הָעֲגָלָה הַשְּׁנִיָּה וְהִמְשַׁכְנוּ אֶת נְסִיעָתֵנוּ.

 

הַקּוֹל הַקּוֹפֵא    🔗

בְּבוֹא הַלַּיְלָה הִדְלַקְנוּ מְדוּרָה. הַקֹּר עוֹד הָיָה חָזָק מְאֹד. מְשָׁרְתִי הִנִּיחַ אֶת שׁוֹפָרוֹ עַל הַקַּרְקַע לְיַד הַמְּדוּרָה.

הִתְחַלְנוּ לֶאֶכֹל.

בָּאֶמְצַע הָאֲכִילָה שָׁמַעְנוּ קוֹל שׁוֹפָר. הַתְּקִיעוֹת בָּאוּ מִפִּי הַשּׁוֹפָר, בְּאֵין אִישׁ תּוֹקֵעַ בּוֹ. אִישׁ לֹא נָגַע בּוֹ, אַךְ הַתְּקִיעוֹת הָיוּ צְלוּלוֹת וּבְרוּרוֹת.

אֲזַי יָדַעְתִּי מֶה הָיָה לַשּׁוֹפָר.

סִפַּרְתִּי לָכֶם, שֶׁהַחֹרֶף הַהוּא הָיָה קַר מְאֹד. כַּאֲשֶׁר תָּקַע מְשָׁרְתִי בְּשׁוֹפָרוֹ, קָפְאוּ הַתְּקִיעוֹת בְּתוֹךְ הַשּׁוֹפָר. עַתָּה שָׂם מְשָׁרְתִי אֶת הַשּׁוֹפָר לְיַד הַמְּדוּרָה. הָאֵשׁ חִמְּמָה אֶת הַשּׁוֹפָר, וְכָל הַתְּקִיעוֹת נָמַסּוּ וְהִשְׁתַּפְּכוּ הַחוּצָה.

כָּל יֶתֶר יְמֵי נְסִיעָתֵנוּ צִוִּיתִי אֶת מְשָׁרְתִי לִתְקֹעַ בְּשׁוֹפָרוֹ שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי כָּל אֲרֻחָה. אֲזַי שָׂם אֶת הַשּׁוֹפָר לְיַד הַמְּדוּרָה. וְכָל שְׁעַת אֲכִילָתֵנוּ הִשְׁמִיעָנוּ הַשּׁוֹפָר תְּקִיעוֹת וּתְרוּעוֹת לְהַפְלִיא.

 

אֲנִי חוֹצֶה אֶת הָאוּקְיָנוֹס    🔗

יָרַדְתִּי בָּאֳנִיָּה אַנְגְּלִית בִּנְמַל פּוֹרְטְסְמוּת.

נְסִיעָתֵנוּ עָבְרָה עָלֵינוּ בְּשָׁלוֹם עַד אֲשֶׁר הִתְקָרַבְנוּ לְחוֹפֵי אֲמֵרִיקָה. יוֹם אֶחָד נִפְגְּעָה הָאֳנִיָּה בִּדְבַר-מָה וְלֹא יָדַעְנוּ מָה. אַחַד הַמַּלָּחִים קָשַׁר מִפְרָשִׂים בְּרֹאשׁ הַתֹּרֶן. הוּא הוּעַף בַּאֲוִיר מֶרְחַק חֲצִי הַפַּרְסָה. אַךְ הוּא לֹא נֶהֱרַג. כִּי בְּשָׁעָה שֶׁעָף בַּאֲוִיר, עָבְרָה עַל יָדוֹ צִפּוֹר-יָם גְּדוֹלָה. הוּא תָּפַס אֶת הַצִּפּוֹר בְּרַגְלֶיהָ, וְהִיא נָשְׂאָה אוֹתוֹ וְהֶחֱזִירַתְהוּ בְּשָׁלוֹם אֶל סִפּוּן הָאֳנִיָּה.

פִּתְאֹם נֶעֶצְרָה הָאֳנִיָּה. הָיִיתִי אָז בְּתָאִי. הָשְׁלַכְתִּי לְמַעְלָה אֶל תִּקְרַת הַתָּא. רֹאשִׁי פָּגַע בְּרִצְפַּת הַתָּא אֲשֶׁר מֵעַל לִי. הַמַּכָּה הָיְתָה חֲזָקָה מְאֹד, וּמֵעָצְמַת הַמַּכָּה נִתְקַע רָאשִׁי בְּגוּפִי וְשָׁקַע בֵּין כְּתֵפַי. אַךְ רַב-הַחוֹבֵל וְאַרְבָּעָה מֵאֲנָשָׁיו מָשְׁכוּ בְּאָזְנַי עַד אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ אֶת רֹאשִׁי מִתּוֹךְ גּוּפִי וֶהֱשִׁיבוּהוּ לִמְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן. אָזְנַי כָּאֲבוּ מְעַט, אַךְ בַּמְּהֵרָה שַׁבְתִּי לְאֵיתָנֵי.

(הַאִם כְּבָר סִפַּרְתִּי לָכֶם, שֶׁרֹאשִׁי קָשֶׁה כְּבַרְזֶל?)

הָאֳנִיָּה לֹא פָּגְעָה בְּסֶלַע מִתַּחַת לַמַּיִם. הִיא פָּגְעָה בְּדָג גָּדוֹל מְאֹד. פָּגְעָה יָשָׁר בְּחָטְמוֹ. הַדָּג כָּעַס מְאֹד וְהִכָּה בָּאֳנִיָּה בִּזְנָבוֹ.

הַדָּג נָקַב חוֹר בְּכֹתֶל הָאֳנִיָּה, בִּזְנָבוֹ הַחַד. רָאִיתִי אֶת מֵי הַיָּם זוֹרְמִים בְּעַד הַחוֹר. גָּמַרְתִּי אֹמֶר לַעְצֹר בַּמַּיִם! לַעְצֹר בָּהֶם תֵּכֶף וּמִיָּד.

מֶה עָשִׂיתִי? יָשַּׁבְתִּי עַל הַחוֹר.

יָשַׁבְתִּי עַד שֶׁבָּא נַגָּר מֵאַנְשֵׁי הָאֳנִיָּה וְסָתַם אֶת הַחוֹר בִּפְקָק גָּדוֹל. אֲזַי שַׁבְתִּי בִּמְנוּחָה אֶל תָּאִי.

 

אֲמֵרִיקַאִי דוֹבֵר שְׁקָרִים    🔗

נִזְדַּמֵּן לִי בַּאֲמֵרִיקָה אָדָם אֶחָד, שֶׁקָּרָא לְעַצְמוֹ בִּשְׁמִי! הוּא קָרָא לְעַצְמוֹ בְּשֵׁם הַבָּרוֹן מוּנְכְהַאוּזֶן, וְכָל דְּבָרָיו שֶׁקֶר וְכָזָב! דְּבָרָיו הִכְעִיסוּנִי מְאֹד, כִּי אֵינֶנִּי סוֹבֵל אֶת הַשַּׁקְרָנִים.

הָבָה אֲסַפֵּר לְכָם סִפּוּרִים אֲחָדִים, שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּי הָאִישׁ הַהוּא.

הוּא סִפֵּר לִי, כִּי בְּאֲמֵרִיקָה יֵשׁ בַּית וּבוֹ מֵאָה חֲדָרִים זֶה עַל גַּבֵּי זֶה. וְזֶה לֹא יִתָּכֵן, כְּמוּבָן.

הוּא אָמַר, כִּי בְּאֲמֵרִיקָה יֵשׁ עֲגָלוֹת, הַמְּהַלְּכוֹת בְּלֹא סוּסִים; כֵּן אָמַר, כִּי יְדִידוֹ, מַר פוֹרְד, עוֹשֶׂה מֵאָה עֲגָלוֹת-בְּלֹא-סוּסִים בְּיוֹם אֶחָד. וְזֶה לֹא יִתָּכֵן, כְּמוּבָן.

הוּא אָמַר, כִּי הוּא יָכוֹל לְשַׁדֵּר אֶת קוֹלוֹ בָּאֲוִיר, וּמֵאוֹת אֲנָשִׁים יְכוֹלִים לְשָׁמְעוֹ בְּבָתֵּיהֶם. הוּא אָמַר, כִּי הָאֲנָשִׁים יוֹשְׁבִים בְּבָתֵּיהֶם, בְּמֶרְחָק רַב מִמֶּנוּ וְשׁוֹמְעִים כָּל דִּבּוּר הַיּוֹצֵא מִפִּיו. וְזֶה בְּוַדַּאי לֹא יִתָּכֵן.

הוּא אָמַר, כִּי בְּאֲמֵרִיקָה יֵשׁ דָּגָן הַרְבֵּה, וְהָאִכָּרִים מְצֻוִּים לִשְׂרֹף חֶלֶק מִמֶּנּוּ – וְיֵשׁ אֲנָשִׁים רְעֵבִים לְלֶחֶם. וְזֶה לֹא יִתָּכֵן.

הוּא אָמַר – אַךְ לֹא אוֹסִיף לְהַלְאוֹת אֶתְכֶם בְדִבְרֵי שְׁטוּת.

 

לֶחֶם וּמַיִם בְּמִצְרַיִם    🔗

הִרְוַחְתִּי מָמוֹן הַרְבֵּה בְּאֲמֵרִיקָה, בְּלֶכְתִּי מֵעִיר לְעִיר וּמִכְּפָר לִכְפָר, לְסַפֵּר לָאֲנָשִׁים עַל מַסָּעַי וְהַרְפַּתְקְאוֹתַי. כֻּלָּם הֶאֱמִינוּ לִי. כָּל הָאֲמֵרִיקָאִים מַאֲמִינִים בְּסִפּוּרֵי-נִפְלָאוֹת כָּאֵלֶּה.

מֵאָמֵרִיקָה נָסַעְתִּי לְמִצְרַיִם. שָׂכַרְתִּי לִי סִירַת-מִפְרָשׂ וְהִפְלַגְתִּי בַּיְּאוֹר הַגָּדוֹל, הוּא הַנִּילוּס.

הַלֹּא שְׁמַעְתֶּם, כִּי מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה גֵאִים מֵימֵי הַנִּילוּס וְהוּא עוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו וּמֵצִיף אֶת כָּל הַיַּבֶּשֶׁת.

כֵּן הָיָה עֵת הִפְלַגְתִּי בְּסִירָתִי. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּסּוּ הַמַּיִם אֶת פְּנֵי הָאֶרֶץ וְלֹא רָאִיתִי עוֹד דָּבָר מִסָּבִיב, רַק מַיִם וּמַיִם. וּבַיּוֹם הַחֲמִישִׁי נֶאֶחְזָה סִירָתִי בְּצַמֶּרֶת עֵץ אֶחָד.

לֹא יָכֹלְנוּ לָזוּז מִמְּקוֹמֵנוּ.

וְהִנֵּה נָשְׁבָה רוּחַ חֲזָקָה, וְהַסִּירָה נֶהֶפְּכָה עַל צִדָּה. הַמַּיִם זָרְמוּ לְתוֹךְ הַסִּירָה וְהִיא שָׁקְעָה בַּמְּצוּלוֹת. כֻּלָּנוּ נִצַּלְנוּ (שִׁשָּׁה גְבָרִים וּשְׁנֵי נְעָרִים הָיִינוּ), כִּי נֶאֱחַזְנוּ בְּעַנְפֵי הָעֵץ.

יָשַׁבְנוּ בְּרֹאשׁ הָעֵץ שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים. הָיָה זֶה עֵץ-הַלֶּחֶם. צָמְחוּ עָלָיו פֵּרוֹת גְּדוֹלִים כְּכִכְּרוֹת לֶחֶם. מַיִם לֹא חָסְרוּ לָנוּ, כְּמּוּבָן. עַל כֵּן לֹא רָעַבְנוּ וְלֹא צָמֵאנוּ.

אֲזַי הֵחֵל הַשֶּׁפֶל. מָצָאנוּ אֶת סִירָתֵנוּ מִתַּחַת לָעֵץ, אַךְ לֹא יָכֹלְנוּ לְהַפְלִיג בָּהּ, כִּי נִמְצֵאנוּ בְּמֶרְחַק מֵאָה פַּרְסָאוֹת מִשְּׂפַת הַיְּאוֹר. עַל כֵּן הָלַכְנוּ בְּרֶגֶל לָעִיר הַקְּרוֹבָה, הִיא אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה.

 

הַתּוֹתָח הַגָּדוֹל בְּגִבְּרַלְטָר    🔗

הַמִּשְׁקֶפֶת הִיא מִין צִנּוֹר אָרֹךְ וּזְכוּכִיּוֹת בְּתוֹכָה. אִם מִשְׁקֶפֶת בְּיַד אִישׁ, יוּכַל לִרְאוֹת בָּהּ דְּבָרִים מִמֶּרְחָק רַב. הָיְתָה לִי מִשְׁקֶפֶת נָאָה מְאֹד, שֶׁקָּנִיתִי בְּלוֹנְדוֹן.

מִמִּצְרַיִם נָסַעְתִּי לְגִבְּרַלְטָר, שָׁם נִלְחֲמוּ הַצָּרְפָתִים בָּאַנְגְּלִים.

שָׁם פָּגַשְׁתִּי אֶת יְדִידִי הַטּוֹב, הַגֶּנֶרַל אֶלְיוֹט (גֶּנֶרַל הוּא שַׂר צָבָא, הַמּוֹלִיךְ אֶת חַיָּלָיו לַקְּרָב). הֶרְאֵיתִי לַגֶּנֶרַל אֶלְיוֹט אֶת מִשְׁקַפְתִּי, וְהִיא מָצְאָה חֵן בְעֵינָיו מְאֹד.

הִבַּטְתִּי בְּמִשְׁקַּפְתִּי לְעֵבֶר הַצָּרְפַתִּים וְרָאִיתִי, כִּי הַצָּרְפַתִּים מִתְכּוֹנְנִים לִירוֹת בָּנוּ מִתּוֹתָח גָּדוֹל. הִבַּטְתִּי שֵׁנִית וְרָאִיתִי, כִּי הַפְּגָז, הוּא הַכַּדּוּר הַגָּדוֹל שֶׁל הַתּוֹתָח, יִפֹּל בְּדִיּוּק, בִּמְקוֹם שָׁם עוֹמְדִים שְׁנֵינוּ.

אָמַרְתִּי לַגֶּנֶרַל: “שְׁמַע, גֶּנֶרַל, הַפְּגָז מִן הַתּוֹתָח הַצָּרְפַתִּי הַגָּדוֹל יִפֹּל בְּמָקוֹם זֶה בְּדִיּוּק. הֲתַעֲשֶׂה כְּכָל אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ?”

“כֵּן,” אָמַר הַגֶּנֶרַל.

“הָבֵא אֵפוֹא אֶת גְּדוֹל תּוֹתָחֶיךָ לַמָּקוֹם הַזֶּה”.

הַתּוֹתָח הוּבָא מִיָּד.

נִגַּשְׁתִּי אֶל הַתּוֹתָח וְקָלַעְתִּי בִּזְהִירוּת אֶל הַתּוֹתָח הַצָּרְפַתִּי.

הִבַּטְתִּי בְּמִשְׁקַפְתִּי אֶל הַחַיָּלִים הַצָּרְפַתִּים. בְּרֶגַע שֶׁרָאִיתִי אֶת הַצָּרְפַתִּים יוֹרִים מִתּוֹתָחָם, צִוִּיתִי לִירוֹת מִתּוֹתָחֵנוּ. שְׁנֵי הַפְּגָזִים נִפְגְּשׁוּ בַּחֲצִי הַדֶּרֶךְ. תּוֹתָחֵנוּ הָיָה גָּדוֹל מִן הַתּוֹתָח הַצָּרְפַתִּי. עַל כֵּן נֶהְדַּף הַפְּגָז הַצָּרְפַתִּי אֲחוֹרַנִּית. הַפְּגָז נֶהְדַף אֶל קֶלַע הַתּוֹתָח הַצָּרְפַתִּי, נִכְנַס פְּנִימָה וְיָצָא מֵעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי. בְּדַרְכּוֹ פָּגַע בְּשָׁלשׁ אֳנִיּוֹת בַּיָּם. לָאַחֲרוֹנָה חָדַר לְבֵית אִישׁ עָנִי בְּאַפְרִיקָה, מֵעֵבֶר לַיָּם וּפָגַע בְּחֹטֶם הַמִּסְכֵּן.

חָטְמוֹ נִשְׂרַט, אַךְ הָאִישׁ לֹא נֶהֱרַג, וְהוּא חַי וְקַיָּם בְּאַפְרִיקָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

 

שָׁלשׁ מֵאוֹת דֻּבִּים    🔗

הִפְלַגְתִּי עִם רַב-הַחוֹבֵל פִּיפְּס אֶל הַצִּיר הַצְּפוֹנִי (זֶהוּ מָקוֹם בַּצָּפוֹן הָרָחוֹק, שָׁם יוֹרֵד שֶׁלֶג יוֹמָם וָלַיְלָה, וְהַקֹּר אָיֹם וְנוֹרָא!). בַּצָּפוֹן יֵשׁ הַרְבֵּה דֻּבִּים לְבָנִים. לְבָנִים הֵם כַּשֶּׁלֶג וְחַיִּים בְּתוֹךְ הַשֶּׁלֶג.

יוֹם אֶחָד יָצָאתִי לָצוּד דֻּבִּים לְבָנִים. רָאִיתִי שֵׁנִי דֻּבִּים נֶאֱבָקִים אוֹ מְשַׂחֲקִים זֶה עִם זֶה. קָרַבְתִּי אֲלֵיהֶם וְאָמַרְתִּי לִירוֹת בָּהֶם מֵרוֹבִי. בְּרֶגַע שֶׁהֲרִימוֹתִי אֶת הָרוֹבֶה, מָעֲדָה רַגְלִי בַּשֶּׁלֶג וַאֲנִי נָפַלְתִּי. רֹאשִׁי נִפְגַּע בִּנְצִיב-קֶרַח קָשֶׁה. אַחֲרֵי-כֵן לֹא יָדַעְתִּי דָּבָר וְשָׁכַבְתִּי עַל הַשֶּׁלֶג כְּאַחַד הַמֵּתִים.

לָאַחֲרוֹנָה פָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי. רָאִיתִי דֹּב לָבָן גָּדוֹל, אוֹחֵז אֶת שׁוּלֵי מְעִילִי בְּשִׁנָּיו. הוּא נִסָּה לִמְשֹׁךְ אוֹתִי אַחֲרָיו. נִסָּה לִסְחֹב אוֹתִי לִמְאוּרָתוֹ וּלְטָרְפֵנִי.

חִישׁ קַל הֲרִימוֹתִי אֶת רוֹבִי (זֶה הָיָה עוֹד בְּיָדִי) וְיָרִיתִי בַּדֹּב.

לְקוֹל הַיְרִיָּה בָּאוּ שְׁלשׁ מֵאוֹת דֻּבִּים לְבָנִים אֲחֵרִים בִּמְרוּצָה עַל פְּנֵי הַשֶּׁלֶג.

הָיִיתִי בְּסַכָּנָה גְדוֹלָה. לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְמַהְמֵהַּ אַף רֶגַע אֶחָד.

פָּשַׁטְתִּי אֶת עוֹר הַדֹּב הַמֵּת וְהִתְעַטַּפְתִּי בּוֹ.

שְׁלשׁ מֵאוֹת הַדֻּבִּים הַלְּבָנִים קָרְבוּ אֵלַי, וְהֵחֵלּוּ לַהֲרִיחֵנִי. רֵיחַ עוֹר-הַדֹּב עָלָה בְּאַפָּם וַיַּחְשְׁבוּנִי לְדֹב. עַל כֵּן לֹא פָּגְעוּ בִּי וְהֵחֵלּוּ לְשַׂחֵק סָבִיב לִי.

אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “עַתָּה אוּכַל לִתְפֹּשׂ הַרְבֵּה דֻּבִּים לְבָנִים. אֶקַּח אֶת עוֹרוֹת הַדֻּבִּים הַבַּיְתָה וַאֲחַלְּקֵם בֵּין יְדִידַי”.

קָרַבְתִּי אֶל אַחַד הַדֻּבִּים וְהָרַגְתִּי אוֹתוֹ בְּסַכִּינִי. קָרַבְתִּי אֶל הַשֵּׁנִי וְהָרַגְתִּי גַּם אוֹתוֹ בְּסַכִּינִי. כָכָה הָרַגְתִּי שְׁלשׁ מֵאוֹת דֻּבִּים לְבָנִים.

בְּשׁוּבִי לְאֵירֹפָּה נָתַתִּי לְכָל יְדִידַי עוֹרוֹת דֻּבִּים לְבָנִים בַּמַּתָּנָה.

 

צֵיד פַּסְיוֹנִים בַּיָּם    🔗

טוֹב שֶׁבָּעוֹפוֹת הַפַּסְיוֹן, וּבְשָׁרוֹ עָרֵב לָחֵךְ. בְּשַׂר פַּסְיוֹנִים עָרֵב לְחִכִּי מִבְּשַׂר כָּל עוֹף אַחֵר.

יָמִים רַבִּים נָסַעְנוּ בָּאֳנִיָּה מִן הַצִּיר הַצְּפוֹנִי חֲזָרָה לְאֵרֹפָּה. אָכַלְנוּ דָגִים מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, בֹּקֶר, צָהֳרָיִם וָעֶרֶב. אֲנִי אֵינֶנִּי אוֹכֵל דָּגִים בְּרָצוֹן. חָשְׁקָה נַפְשִׁי בִּבְשַׂר פַּסְיוֹנִים.

כַּלִּבִּי מִצְטַיֵּן בְּחוּשׁ-הָרֵיחַ שֶׁלּוֹ. רֵיחַ עוֹפוֹת בָּא בְּאַפָּיו מִמֶּרְחַקִּים. רֵיחַ פַּסְיוֹנִים בָּא בְּאַפָּיו מֵעֵבֶר לַיָּם. כֶּלֶב נִפְלָא! רֵיחַ עוֹף כִּי יָבוֹא בְּאַפָּיו, מִיָד הוּא רָץ אֵלַי וּמַרְאֵה לִי מְקוֹם הָעוֹף אַיֵּהוּ.

יוֹם אֶחָד בָּאֳנִיָּה, רָץ כַּלְבִּי אֵלַי וְנִסָּה לְהַרְאוֹת לִי, שֶׁבָּא רֵיחַ פַּסְיוֹנִים בְּאַפָּיו.

לֹא הֶאֱמַנְתִּי לוֹ. כִּי רְחוֹקִים הָיִינוּ מִן הַיַּבֶּשֶׁת.

אַךְ הַכֶּלֶב בָּא בַּשְּׁנִיָּה – וּבַשְּׁלִישִׁית.

אֲזַי אָמַרְתִּי לְרַב-הַחוֹבֵל: “חוֹשֵׁב אֲנִי, כִּי יֵשׁ פַּסְיוֹנִים בְּקִרְבָתֵנוּ. כַּלְבִּי בָּטוּחַ בָּזֶה. וְכַלְבִּי אֵינְנּוּ טוֹעֶה מֵעוֹלָם. יָכוֹל הוּא לְהָרִיחַ רֵיחַ הָעוֹף מִמֶּרְחָק רַב”.

רַב-הַחוֹבֵל צָחַק לִדְבָרַי.

“אֵין פֹּה כָּל עוֹפוֹת”, אָמַר לִי. “הַיַּבֶּשֶׁת רְחוֹקָה מִפֹּה. אָנוּ נִמְצָאִים בְּמֶרְחַק מֵאוֹת מִילִין מִכָּל אֶרֶץ שֶׁהִיא, אַךְ הִנֵּה דָּג גָּדוֹל בָּאֵ מֵאֲחוֹרֵי הָאֳנִיָּה. הַבֵּט וּרְאֵה!”.

הִבַּטְתִּי וְרָאִיתִי דָּג גָּדוֹל מְאֹד, מִתְקָרֵב לָאֳנִיָּה מֵאֲחוֹרֵיהָ. הָיָה זֶה כָּרִישׁ, דָּג אוֹכֵל אָדָם.

רַב-הַחוֹבֵל אָמַר: “נִתְפֹּשׂ אֶת הַכָּרִישׁ”.

הוּא קָרָא לַאֲנָשָׁיו, וְהֵם תָּפְשׂוּ אֶת הַכָּרִישׁ. הֵם הֶעֱלוּ אֶת הַכָּרִישׁ הַמֵּת אֶל הַסִּפּוּן. אֲזַי חָתְכוּ אֶת בִּטְנוֹ, לִפְשֹׁט אֶת עוֹרוֹ מֵעָלָיו. בְּפָתְחָם אֶת בֶּטֶן הַכָּרִישׁ, מָצְאוּ שְׁנֵי פַּסְיוֹנִים בְּתוֹךְ מֵעָיו. הַפַּסְיוֹנִים הָיוּ חַיִים, כִּי הַכָּרִישׁ לֹא נָשַׁךְ אוֹתָם.

וְאֵין זֶה סוֹף הַמַּעֲשֶׂה.

הַפַּסְיוֹנִית הִטִּילָה בֵּיצִים בְּתוֹךְ מְעֵי הַכָּרִישׁ. אַרְבַּע בֵּיצִים הָיוּ. לְמָחֳרָת הַיּוֹם נִתְבַּקְּעוּ הַבֵּיצִים וְיָצְאוּ אַרְבָּעָה אֶפְרוֹחִים. וְכָכָה הָיוּ לָנוּ שִׁשָּׁה פַּסְיוֹנִים.

רַב-הַחוֹבֵל אָמַר אֵלַי:

“אֲדוֹנִי הַבָּרוֹן, אֵין כְּכַלְבְּךָ בַּכְּלָבִים. הוּא סִפֵּר לָנוּ אֶת הָאֱמֶת”.

עָנִיתִי וְאָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי רַב-הַחוֹבֵל, כַּלְבִּי וַאֲנִי מְסַפְּרִים רַק אֶת הָאֱמֶת”.

 

בְּלוֹנְדוֹן הַבִּירָה    🔗

בָּאתִי לְלוֹנְדוֹן הַבִּירָה יוֹם-קַיִץ אֶחָד, בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם.

עָלִיתִי עַל הַחוֹף וְטִיַּלְתִּי לְאֹרֶךְ שְׂפַת הַנָּהָר. הִגַּעְתִּי לְהַר, וְעָלָיו תּוֹתָחִים. הָיָה יוֹם חַם וּבִקַּשְׁתִּי מְקוֹם צֵל. לֹא הָיוּ כָּל עֵצִים בַּסְּבִיבָה. יָדַעְתִּי, כִּי מִן הַתּוֹתָחִים הָאֵלֶּה יוֹרִים רַק בְּעֵת שֶׁהַמֶּלֶךְ, אוֹ אָדָם גָּדוֹל אַחֵר, בָּא לְעִיר-הַבִּירָה. עַל כֵּן נִכְנַסְתִּי לְתוֹךְ אַחַד הַתּוֹתָחִים. בִּמְהֵרָה נִרְדַּמְתִּי.

חָשַׁבְתִּי, כִּי אֵין יוֹדֵעַ אֶת דְּבַר בּוֹאִי. אַךְ אִישׁ אֶחָד רָאָה אֶת אֳנִיָּתֵנוּ בְּשׁוּטָה עַל פְּנֵי הַתֵּמְזָה. נִתְּנָה פְּקֻדָּה לְקַבֵּל אֶת פָּנַי בְּכָבוֹד, כְּאַחַד הַמְּלָכִים; כִּי שֵׁמַע מַסָּעַי וְהַרְפַּתְקָאוֹתַי הִגִּיעַ גַּם לְאַנְגְּלִיָּה.

בִּרְאוֹת הַחַיָּלִים עַל הָהָר, כִּי בָאָה אֳנִיָּתֵנוּ, רָצוּ מִיָּד אֶל הַתּוֹתָחִים. הֵם יָרוּ מִכָּל הַתּוֹתָחִים בְּבַת אַחַת.

אֲנִי נִקְלַעְתִּי מִן הַתּוֹתָח לְעֵבֶר הַנָּהָר וְנָפַלְתִּי עַל הַדֶּשֶׁא מֵעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי. הַדֶּשֶׁא הָיָה עָמֹק וָרַךְ, וְלֹא נִפְגַּעְתִּי כְּלָל וּכְלָל.

יָרַדְתִּי בְּסִירָה קְטַנָּה וְשַׁבְתִּי אֶל הָאֳנִיָּה.

 

הַגְּבוּרָה הַגְּדוֹלָה מִכָּל גְּבוּרוֹת    🔗

לְיַד הָאֳנִיָּה מָצָאתִי אֶת מֶלֶךְ אַנְגְּלִיָּה וְכָל שָׂרֵי הַמְּדִינָה. הֵם בָּאוּ כֻּלָּם יַחַד לְקַבֵּל אֶת פָּנַי.

דְּגָלִים הוּנְפוּ בָּרְחוֹבוֹת, וְכָל הָעָם עָלָה עַל גַּגּוֹת הַבָּתִּים לִרְאוֹת אוֹתִי רוֹכֵב עַל סוּסִי בְּרֹאשׁ הַתַּהֲלוּכָה.

בַצָּהֳרַיִם סָעַדְתִּי בָּאַרְמוֹן עִם הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו הַגְּדוֹלִים וְשָׂרוֹתָיו הַיְפֵהפִיּוֹת. וּלְאַחַר הַסְּעֻדָּה טִיַּלְתִּי בְּגַן הָאַרְמוֹן. טִיַּלְתִּי עִם יְדִידָתִי הַטּוֹבָה, הַנְּסִיכָה נִיחוֹחִיָּה.

“הַגִּידָה לִי,” אָמְרָה הַנְּסִיכָה, “בִּימֵי מַסָּעֵיךָ הָרַבִּים, מָה יָפֶה מִכֹּל יֹפִי רָאִיתָ? מָה גְּבוּרָה מִכָּל גְּבוּרוֹת עָשִׂיתָ?”

עָנִיתִי וְאָמַרְתִּי לָהּ: “הַיָּפָה מִכָּל יֹפִי הִנֵּה הִיא עוֹמֶדֶת לִימִינִי, וְהַגְּבוּרָה הַגְּדוֹלָה בְּכָל גְבוּרוֹתַי הִיא – לְבַקֵּשׁ מֵאִתָּהּ לְהִנָּשֵׂא לִי לְאִשָּׁה”.