יצירות שלא כונסו

בשם אלהים הרחמן והרחום 1

בְּשֵׁם אֲדוֹן הַנֶּפֶשׁ וְהַשֵּׂכֶל, / נִשְׂגָּב מֵהֶם לֹא יַעֲלֶה עַל לֵב,

בְּשֵׁם אֲדוֹן הַשֵּׁם וְהַמָּקוֹם, / הַזָּן אוֹתָנוּ וּמוֹרֵה־הַדֶּרֶךְ,

אֲדוֹן גַּלְגַּל רָקִיעַ וְשַׁבְּתַאי, / אֲדוֹן יָרֵחַ, נֹגַהּ וְחַמָּה,

נִשְׂגָּב מֵאוֹת וּמִמַּחֲשָׁבָה, / נוֹתֵן צוּרָה לַחֹמֶר הָאָצִיל.

עֵינֶיךָ לֹא תִּרְאֶינָה הַיּוֹצֵר, / אַל תַּאֲשִׁים בָּזֹאת אֶת רוֹאוֹתֶיךָ.

כָּל־מַחְשָׁבָה אֵלָיו אוֹבֶדֶת דֶּרֶךְ, / כִּי נַעֲלֶה מִשֵּׁם וּמִמָּקוֹם הוּא.

מִלִּים, כְּכָל אֲשֶׁר יִרְבּוּ, אֵלָיו / הַנֶּפֶשׁ וְהַשֵּׂכֶל לֹא יַגִּיעוּ.

הַשֵּׂכֶל כְּבַקְּשׁוֹ מִלִּים אֵלָיו, / אוֹתָן יִבְחַר אֲשֶׁר רָאוּ עֵינָיו.

אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ לְשַׁבְּחוֹ כְּמוֹ, / אַךְ אֵין אַתָּה פָּטוּר מִקְשֹׁר מָתְנֶיךָ.

הַנְּשָׁמָה וְהַתְּבוּנָה שׁוֹקֵל הוּא, / וְאֵיךְ תָּכֵלְנָה אֵלֶּה גְּדֻלָּתוֹ?

בַּכְּלִי הַזֶּה, בַּשֵּׂכֶל וּבַנֶּפֶשׁ, / אֵיךְ לְהַלֵּל תּוּכַל אֶת הַבּוֹרֵא?

נִתְבַּעְתָּ לְהוֹדוֹת בְּקִיּוּמוֹ, / וְלַחֲשׂךְ מִלִּים רֵיקוֹת מִתֹּכֶן.

הֱיֵה עַבְדּוֹ, מִמְחַפְּשֵׂי הַדֶּרֶךְ, / וּשְׁמֹר אֶת מִצְווֹתָיו בֶּאֱמוּנָה.

הַיְדִיעָה הִיא כֹּחַ לָאָדָם, / בָּהּ לֵב זָקֵן חוֹזֵר אֶל עֲלוּמָיו2.

עַל מַה־מֵּעֵבֶר אַל תַּכְבִּיר מִלִּים, / לֹא יַשִּׂיגוּהוּ מַשִּׂיגֵי שְׂכָלִים.


נאום בשבח התבונה3

עַתָּה, אֵי, אִישׁ נָבוֹן, הִגִּיעַ זְמַן / לֵאמֹר דְּבָרִים בְּשֶׁבַח הַתְּבוּנָה.

גַּלֵּה אֶת הַצָּפוּן בְּשִׂכְלְךָ / כִּי יְשׁוֹבֵב הָאֹזֶן הַשּׁוֹמַעַת.

הוּא הַגְּדוֹלָה בְּכָל מַתְּנוֹת יַזְדָּן,4 / שִׁבְחוֹ בְּנֶאֱמָנוּתוֹ לַיּשֶׁר.

הוּא מוֹרֵה־דֶרֶךְ וּפוֹתֵחַ לֵב, / וְיַנְחֲךָ בִּשְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת.

מִמֶּנּוּ עָצְבְּךָ וְשִׂמְחָתְךָ, / מְקוֹר הַשֶּׁפַע הוּא וְהַמַּחְסוֹר.

שֵׂכֶל אָפֵל וְנֶפֶשׁ מְאִירָה, / גַּם רֶגַע אשֶׁר יַחַד לֹא יָדְעוּ.

מַה שָּׂח הַמְמַשֵּׁל נְבוֹן הַדַּעַת, / אֲשֶׁר לְמוֹצָא־פִיו יִשְׂמַח חָכָם?

אָמַר הָאִישׁ: 'הַמִּתְנַכֵּר לַשֵּׂכֶל, / פּוֹצֵעַ אֶת לִבּוֹ בַּמַּעֲשֶׂה.

הַנְּבוֹנִים קוֹרְאִים לוֹ “מְשֻׁגָּע”, / קְרוֹבָיו אוֹמְרִים: “אֵינֶנּוּ מִשֶּׁלָּנוּ!” '

בַּשֵּׂכֶל טוֹב בִּשְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת, / שֵׂכֶל פָּגוּם – רַגְלַיִם בִּכְבָלִים;

הַשֵּׂכֶל – עֵין הַנֶּפֶשׁ5. בְּלִי עֵינַיִם – / עָצוּב מַסָּעֲךָ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.

הַשֵּׂכֶל, דַּע, רִאשׁוֹן הַנִּבְרָאִים – / שׁוֹמֵר הַנֶּפֶשׁ הוּא, וְלוֹ תּוֹדָה.

תּוֹדָה לָעַיִן, לַלָּשׁוֹן, לָאֹזֶן; / דַּרְכָּן לְךָ יָבוֹאוּ טוֹב וָרָע –

מִי לְהַלֵּל יַרְהִיב חָכְמָה וָנֶפֶשׁ? / וְאִם אַרְהִיב – מִי יַאֲזִין אֵלַי?

אִם הַמִּלִּים חַסְרוֹת־אוֹנִים בָּזֶה, / תֵּן דַּעְתְּךָ לִמְלֶאכֶת הַבְּרִיאָה.

אוֹתְךָ בָּרָא רִבּוֹן הַמַּעֲשִׂים / לַחְקֹר הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת.

יִהְיֶה הַשֵּׂכֶל אֲדוֹנְךָ תָּמִיד, / לְהַרְחִיקְךָ מִכָּל דָּבָר אָסוּר.

כִּדְבַר הַחֲכָמִים עֲשֵׂה דַּרְכֶּךָ. / צֵא לָעוֹלָם וּלְמַד מִכָּל אָדָם.

אִם תִּקָּרֶה לְסוֹד הַחֲכָמִים, / אַל תֵּרָדֵם, וְקַח מֵהֶם מוּסָר.

אִם תְּגַלֶּה עַנְפֵי הַדַּעַת שָׁם, / דַּע, רֶדֶת לֹא תַּצְלִיחַ עַד שָׁרְשָׁם.


נאום על בריאת העולם6

רֵאשִׁית לַכֹּל עָלֶיךָ לְהַכִּיר / אוֹצַר הַיְסוֹדוֹת הָרִאשׁוֹנִים,

אֲשֶׁר יַזְדָּן בָּרָא כְּיֵשׁ מֵאַיִן, / לְמַעַן תֵּרָאֶה כָּל יְכָלְתּוֹ.

וְהַיְסוֹדוֹת הֲלֹא הֵם אַרְבָּעָה, / בְּרָאָם בְּלִי־זְמַן וּבְלִי־עָמָל.

אֵשׁ מְאִירָה הִתְרוֹמְמָה מֵעַל / עָפָר אָפֵל, בֵּין מַיִם וַאֲוִיר.

תְּחִלָּה פָּרְצָה הָאֵשׁ מֵהַתְּנוּעָה, / וּמֵהַחֹם הֵגִיחָה הַיַּבֶּשֶׁת.

מֵהַתְּנוּחָה נָשַׁב הַקֹּר הָעָז, / וּבְעִקְּבוֹתָיו הִגִּיעָה הַלַּחוּת.

עִם הוֹפָעַת הַיְסוֹדוֹת, הוּנְחוּ / שָׁתוֹת לִמְלוֹן־הַדֶּרֶךְ הָעֲרָאי.7

הֵם זֶה לָזֶה חָבְרוּ וְהִתְאַחְדוּ, / וְהַבְּרוּאִים לְמִינֵיהֶם הוֹפִיעוּ.

כִּפַּת־הַשַּׁחַק הַסּוֹבֶבֶת צָצָה, / וְיוֹם־יוֹם מְחַדֶּשֶׁת אֶת פְּלָאֶיהָ.

שִׁבְעַת כּוֹכְבֵי־הַלֶּכֶת אֲדוֹנִים / הָיוּ לִשְׁנֵים־עָשָׂר הַמַּזָּלוֹת.

בָּהֶם מִטּוֹב עַד רַע תִּמְצָא הָעַיִן, / אֲשֶׁר יוֹדַעַת שְׂפַת הַגּוֹרָלוֹת.

הַגַּלְגַּלִּים הָיוּ לַאֲחָדִים, / כְּהִקָּשְׁרָם יָצְאוּ בְּמַסְלוּלָם.

הוֹפִיעוּ יָם, יַבֶּשֶׁת, כַּר וָעֵמֶק – / הֵאִירָה אֶרֶץ כִּמְנוֹרָה דּוֹלֶקֶת.

זִנֵּק הָהָר, פָּרְצוּ הַנְּהָרוֹת, / וְהָעֵצִים זָקְפוּ אֲמִירֵיהֶם.

לָאָרֶץ לֹא הָיָה מָקוֹם נִכְבָּד, / תָּפְשָׂה מָקוֹם אָפֵל, מֶרְכָּז שָׁחוֹר.

הַכּוֹכָבִים הִפְלִיאוּ בְּזִיוָם, / וּמֵאוֹרָם אָצְלוּ לָאֲדָמָה.

עָלְתָה הָאֵשׁ וְשָׁכְכוּ הַמַּיִם, / יָצָא הַשֶּׁמֶשׁ סְבִיב כַּדּוּר־הָאָרֶץ.

הָעֵשֶׂב לְמִינוֹ וְכֵן הָעֵץ / הֵרִימוּ רֹאשׁ בְּתֹקֶף הַגְּזֵרָה.

גְּדֵלִים הֵם בַּמָּקוֹם. זוֹ יְכָלְתָּם, / אֵינָם נָעִים כַּחַי לַעֲבָרִים.

כְּהִבָּרֵא אַחַר־כֵּן הַחַיּוֹת, / הָיוּ הֵם לְבָרוֹת לְשִׁנֵּיהֶן.

מַה מְבַקְּשׁוֹת חַיּוֹת מֵהַחַיִּים? / מָזוֹן, שֵׁנָה, מַרְגּוֹעַ – זֶה הַכֹּל.

מֵאֵין לָשׁוֹן וָשֵׂכֶל לְהָגוּת / דַּיָּן בָּעֵשֶׂב וּבַבַּרְקָנִים.

אֵינָן יוֹדְעוֹת תַּכְלִית הַמַּעֲשִׂים, / וְאֵין יַזְדָּן דּוֹרֵשׁ מֵהֶן תּוֹדָה.

אֱלֹהַּ כֹּל־יוֹדֵעַ וְצַדִּיק, / מַעְלִים אֵינֶנּוּ מֵאָדָם הַדַּעַת.

כֹּה נִגְמְרָה מְלֶאכֶת הָעוֹלָם, / אַךְ אִישׁ לֹא בָּא עַד סֵתֶר הַנֶּעְלָם.


נאום על בריאת האדם

אַחַר הָאָרֶץ הָאָדָם הוֹפִיעַ, / מַפְתֵּחַ הַכְּבָלִים הַנְּעוּלִים.

רֹאשׁוֹ מוּרָם אֶל־עָל כִּבְרוֹשׁ גָּבֹהַּ, / יוֹדֵעַ שִׂיחַ וְנִשְׁמָע לַשֵּׂכֶל.

חֲסִיד הַהִגָּיוֹן וְהַחָכְמָה, / וְהַחַיָּה עוֹשָׂה אֶת רְצוֹנוֹ.

עֵינֶיךָ שִׂים בּוֹ בִּתְבוּנָה לְרֶגַע: / מַה פֵּשֶׁר הַדָּבָר לִהְיוֹת אָדָם?

אוּלַי תִּמְצָא אוֹתוֹ חֲסַר־תַּכְלִית, / וְאֵין סְגֻלָּה טוֹבָה לִמְצֹא בּוֹ כְּלָל?

אוֹתְךָ רָקְחוּ מִשְּׁנֵי הָעוֹלָמוֹת / לְגַדֶּלְךָ בַּתָּוֶךְ, בֵּין שְׁנֵיהֶם.8

רִאשׁוֹן בַּבְּרִיאָה וְאַחֲרוֹן / בַּסֵּדֶר9. אַל תָּקֵל בְּעֶרְכְּךָ.

שָׁמַעְתִּי גַּם דֵּעוֹת שׁוֹנוֹת מֵאֵלֶּה, / אַךְ מִי יוֹדֵעַ סוֹד בּוֹרֵא־עוֹלָם?

שִׂים־לֵב וְהִתְבּוֹנֵן בְּאַחְרִיתְךָ, / וְאִם תִּמְצָא דָּבָר, בְּחַר בַּטּוֹב.

יִהְיֶה עָמָל תָּמִיד מְנָת חֶלְקֶךָ, / כִּי הַחָכְמָה שָׁוָה כָּל מַאֲמָץ.

אִם מִצָּרוֹת לְהִשָּׁמֵר אָבִיתָ, / לִנְצֹר רֹאשְׁךָ מֵרֶשֶׁת הָאָסוֹן,

חָפְשִׁי מֵרַע בִּשְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת, / וְחֵן לָשֵׂאת גַּם בְּעֵינֵי יַזְדָּן,

הַבֵּט אֶל הַכִּפָּה הַסּוֹבְבָה, / אֲשֶׁר כְּאֵב וָיֶשַׁע בִּכְנָפָהּ.

זוֹרֵם הַזְּמַן, אֵינֶנּוּ מִתְכַּלֶּה, / נִשְׁחָק אֵינֶנּוּ בְּעָמָל וָסֵבֶל.

מָנוֹחַ לֹא יֵדַע בִּמְרוּצָתוֹ, / לֹא עֲיֵפוּת כָּמוֹנוּ, בְּנֵי־אָדָם.

מִמֶּנּוּ, דַּע, שִׁפְעָה וְאַהֲבָה, / הַטּוֹב וָרַע אֶצְלוֹ לְרַאֲוָה.


נאום על בריאת השמש

עֻצַּב רָקִיעַ מִכַּדְכֹּד אָדֹם. / לֹא מֵאֲוִיר, עָפָר, עָשָׁן וָמַיִם.

בַּאֲבוּקוֹת וּבִמְנוֹרוֹת רַבּוֹת / מוּאָר, כְּגַן בְּחַג רֹאשׁ־הַשָּׁנָה10.

בּוֹ אֶבֶן־חֵן זוֹהֶרֶת וְסוֹבֶבֶת, / אֲשֶׁר מִמֶּנָּה הָאוֹרָה בַּיּוֹם.

כָּל בֹּקֶר כְּמָגֵן זָהָב מַבְרִיק / הִיא מְרִימָה רֹאשָׁהּ מֵהַמִּזְרָח,

וַאֲדָמָה לוֹבֶשֶׁת סוּת־אוֹרָהּ, / הוֹלֵךְ וְאוֹר הַחֶלֶד הָאָפֵל.

כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ אֶל הַמַּעֲרָב, / מוֹצִיא רֹאשׁוֹ הַלַּיְלָה בַּמִּזְרָח.

לְסֵרוּגִין עוֹשִׂים הֵם אֶת דַּרְכָּם, / וְאֵין מַסְלוּל יָשָׁר כְּמַסְלוּלָם.

אַתְּ, שֶׁמֶשׁ־אוֹר, בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, / זַכִּינִי־נָא בְּקֶרֶן אוֹ בִּשְׁתַּיִם.


על בריאת הירח

הוּכַן מָאוֹר לַלַּיְלָה הָאָפֵל, / בַּל יְשַׁמֵּשׁ לְךָ סִתְרָה לַחֵטְא.

שְׁתֵּי יְמָמוֹת מַסְתִּיר הוּא אֶת פָּנָיו, / נִדְמֶה כְּאִלּוּ סִבּוּבוֹ נִפְסָק.

אַחַר־כֵּן צַר, חִוֵּר־פָּנִים מוֹפִיעַ, / כָּפוּף כְּאִישׁ בְּצַעַר אַהֲבָה.

וְכַאֲשֶׁר הָעַיִן מַשְׁגִּיחָה / בּוֹ מֵרָחוֹק, הוּא מִתְחַמֵּק מִמֶּנָּה.

בַּלַּיְלָה אַחֲרָיו יוּטַב מַרְאֵהוּ, / וְתִגָּלֶה לְךָ אוֹרָה נוֹסֶפֶת.

בְּתוֹךְ שְׁבוּעָיִם יִתְמַלֵּא עַד תֹּם, / אַחַר־כֵּן יַחֲזֹר לְרֵאשִׁיתוֹ.

כָּל־לַיְלָה הוּא הוֹלֵךְ וּמִתְמַעֵט, / וּמִתְקָרֵב לַשֶּׁמֶשׁ הַקּוֹרֶנֶת.

כָּזֶה בָּרָא אוֹתוֹ הָאֱלֹהִים, / וְכֹה הָיֹה יִהְיֶה לְעוֹלָמִים.


בשבח הנביא וחבריו. 11

הַדַּעַת וְהַדָּת – יְשׁוּעָתְךָ, / חַפֵּשׂ הַדֶּרֶךְ אֶל הַגְּאֻלָּה

אִם לֹא רָצִיתָ לְצַעֵר לִבְּךָ, / כִּי לֹא יִהְיֶה אֻמְלָל לְעוֹלָמִים,

בַּקֵּשׁ נָתִיב לְאֹמֶר־הַנָּבִיא, / וּשְׁטֹף לִבְּךָ מֵחשֶׁךְ בְּמֵימָיו,

וּמָה אָמַר אֲדוֹן הַהִתְגַּלּוּת, / נְגִיד הָאִסּוּרִים וְהַמִּצְווֹת.

אַחֲרֵי הַנָּבִיא, הַשֶּׁמֶשׁ לֹא / הֵאִיר עַל אִישׁ כְּעַל אַבּוּ־בַּכְּר.

עֻמַר עָשָׂה לְדַת־מֻחַמַּד שֵׁם, / פֵּאֵר אֶת הָעוֹלָם כְּגַן־אָבִיב.

אַחַר שְׁנֵי אֵלֶּה חַי כַּלִיף עֻתְמָן, / אֲדוֹן הָעֲנָוָה, אַבִּיר הַדָּת

הַבָּא – עַלִי, הוּא בַּעַל הַבְּתוּלָה12, / אוֹתוֹ הִלֵּל בְּצֶדֶק הַנָּבִיא:

‘אֲנִי – עִיר הַחָכְמָה, עַלִי – הַשַּׁעַר.’ / הִנֵּה כָּזֶה דְּבַר הַנָּבִיא אֵלֵינוּ.

אֲנִי מֵעִיד כִּי בְּדַבְּרוֹ סוֹדוֹ, / כְּמוֹ שָׁמְעוּ אָזְנַי אֶת הֵד קוֹלוֹ.

דַּע, כִּי עַלִי וְיֶתֶר חֲבֵרָיו / הֵם מַנִּיחֵי אָשְׁיוֹת הָאֱמוּנָה.

כַּשֶּׁמֶשׁ – הַנָּבִיא, הֵם – מַזָּלָיו; / הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה – הַהַתְאָמָה.

אֲנִי עֶבֶד מִשְׁפַּחַת הַנָּבִיא, / מְבָרֵךְ אֲבַק רַגְלֵי־עַלִי.

הִנֵּה דַּרְכִּי וְלֹא אָסוּר מִמֶּנָּה, / דֵּעָה אַחֶרֶת – לֹא מֵעִנְיָנִי.

חָכָם אֶחָד דִּמָּה אֶת הָעוֹלָם / לְיָם סוֹעֵר, מַכֶּה גַּלִּים בָּרוּחַ13,

בּוֹ כְּשִׁבְעִים סְפִינוֹת עוֹשׂוֹת דַּרְכָּן, / וְכָל הָמִּפְרָשִׂים בָּהֶן נִמְתָּחוּ.

סְפִינָה אַחַת צֻיְּדָה כְּמוֹ כַּלָּה, / וְהִיא יָפָה כְּעִין הַתַּרְנְגוֹל,

בָּהּ הַנָּבִיא מֻחַמַּד וְעַלִי / וּבְנֵי בֵּית־הַנָּבִיא וּבְנֵי שְׁלִיחָיו.

כִּרְאוֹת אוֹתוֹ חָכָם אֶת פְּנֵי הַיָּם, / כִּי אֵין לוֹ סוֹף לָרֹחַק וְלָעֹמֶק,

כִּי הַגַּלִּים יַכּוּ בָּם בְּלִי־רַחֵם / וְאִישׁ לֹא יִנָּצֵל מֵהֶם, חָשַׁב:

'אִם יַחַד עִם מֻחַמַּד וְעַלִי / אֶטְבַּע, שְׁנֵי מְלַוִּים מְצֻיָּנִים לִי;

וְאֶל־נָכוֹן מִשַּׁחַת יַצִּילֵנִי / אֲדוֹן הַכֵּס, הַכֶּתֶר וְהַדֶּגֶל,

אֲדוֹן הַנְּחָלִים, הַדְּבַשׁ, הַיַּיִן, / בּוֹרֵא הַמַּעְיָנוֹת וְהֶחָלָב'.

אִם לָעוֹלָם־הַבָּא פּוֹנוֹת עֵינֶיךָ, / קָרוֹב אֶל הַנָּבִיא שֵׁב וּלְעַלִי.

וְאִם אָסוֹן יִקְרֶךָ, בִּי תֵּן דֹּפִי, / כִּי זוֹ אֱמוּנָתִי וְזוֹ דַּרְכִּי.

בָּהֶן נוֹלַדְתִּי וּבָהֶן אָמוּת – / אָבָק אֲנִי עַל מִנְעֲלֵי חַיְדַּר.14

אִם אֶל הַחֵטְא יִמְשָׁכְךָ לִבְּךָ, / הוּא אוֹיִבְךָ עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה.

שׂוֹנֵא עַלִי – מַמְזֵר וּבֵן בְּלִי־אָב, / וֶאֱלֹהִים בָּאֵשׁ יִשְׂרֹף גּוּפוֹ.

כָּל־הָעוֹיֵן אֶת עַלִי בִּלְבָבוֹ – / הֲיֵשׁ נִתְעָב מִמֶּנּוּ בָּעוֹלָם?

בְּעוֹלָמֵנוּ הִשָּׁמֵר לְךָ, / וְאַל־תָּסוּר מִדֶּרֶךְ יְשָׁרִים.

אִם תִּלָּוֶה אֶל הַטּוֹבִים בָּאָרֶץ, / סוֹפְךָ כִּי אֶל־הַטּוֹב תִּטֶּה גַּם אָֽֽתָּה.

מִלִּים בָּזֹאת הִכְבַּרְתִּי לְמַדַּי. / בְּאֵין לָהֶן תִּכְלָה, אוֹדִיעַ: דַּי!


על חיבור ספר המלכים

אֲנִי עוֹמֵד לִפְתֹּחַ בַּסִּפּוּר, / וְהָרָאוּי לְהֵאָמֵר – אָמוּר.

עַל מָה אָשִׁיר וְלֹא הוּשַׁר עֲדֶנָּה, / וּבְגַן הַדַּעַת נֶאֱסַף הַכֹּל.

אַף־כִּי מָקוֹם עַל עֵץ־הַפְּרִי לִי אַיִן, / וּמִתְיַמֵּר אֵינֶנִּי לַעֲלוֹת בּוֹ,

אִישׁ הַסָּר אֶל תַּחַת עֵץ גָּבֹהַּ, / צִלּוֹ מַחְסֶה עַל רֹאשׁוֹ סוֹכֵךְ,

אוּלַי אֶמְצָא גַּם אָנֹכִי הַדַּל / מְקוֹם כָּבוֹד בְּסֵתֶר עֲנָפָיו.

בְּסֵפֶר־הַמְּלָכִים הַמְהֻלָּל / אַשְׁאִיר לִי יָד וָזֵכֶר בָּעוֹלָם.

אִם נְצוּרוֹת וְתַהְפּוּכוֹת תִּרְאֶה, / לֹא אַגָּדוֹת אִתִּי, דִּבְרֵי בַּדִּים,

חוֹתַם־אֱמֶת בַּסִּפּוּרִים טָבוּעַ, / אַף־כִּי לָבְשׁוּ גַּם סֵמֶל וּמָשָׁל.

הָיְתָה מְגִלַּת־סֵפֶר עַתִּיקָה, / וְהַגָּדוֹת מִן הֶעָבָר רַבּוֹת בָּהּ.

נָפוֹצָה בֵּין הַמּוּבַּדִּים15 כֻּלָּם, / וּלְכָל חָכָם רַק יְרִיעָה מִמֶּנָּה.

קָם פַּהְלַוָן מִזֶּרַע דִּהְקָנִים, / אַמִּיץ, דָּגוּל, חָכָם וְאִישׁ לֵבָב,

חוֹקֵר תַּעֲלוּמוֹת יָמִים עָבָרוּ, / אוֹסֵף הַמָּסוֹרוֹת אֲשֶׁר אָבְדוּ,

מִכָּל מָחוֹז הִזְמִין מוּבַּד זָקֵן / לְהַחֲיוֹת פַּתְשֶׁגֶן כָּל־הַסֵּפֶר.

הוּא שְׁאָלָם קוֹרוֹת הַשַּׁלִּיטִים, / אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם אֲשֶׁר שָׁפַר חֶלְקָם,

אֵיךְ פַּעַם בְּהָדָר מָשְׁלוּ בָּאָרֶץ / וְלָנוּ הִשְׁאִירוּהָ עֲלוּבָה.

אֵיכָה בָּא סוֹף לְמַזָּלָם הַטּוֹב / וְלִימֵיהֶם הַנּוֹעָזִים בַּקְּרָב.

אֶחָד־אֶחָד סִפְּרוּ לוֹ הַזְּקֵנִים / תּוֹלְדוֹת מַלְכֵי אִירָן וְהָעוֹלָם,

וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע אֶת דִּבְרֵיהֶם,/ תִּכֵּן חִבּוּר הַסֵּפֶר הַנּוֹדָע.

בָּזֶה הֵקִים לוֹ יַד־עוֹלָם בַּשַּׁעַר, / שִׁבְחוֹ וּשְׁמוֹ בְּפִי זָקֵן וָנַעַר.


קורות המשורר דקיקי16

כְּצֵאת בָּאָרֶץ שֵׁמַע סִפּוּרַיו / מִפִּי הַקַּרְיָנִים אֶל הַקָּהָל,

הִסְכִּית לָהֶם הָעָם בְּלֵב נָכוֹן, / מַה גַּם הָאֲצִילִים, הַחֲכָמִים.

הוֹפִיעַ עוּל־יָמִים דּוֹבֵר צַחוֹת, / נַפְשׁוֹ זוֹהֶרֶת, אִמְרָתוֹ צְרוּפָה.

"לְבָתֵּי־שִׁיר אָבִיא הַסֵּפֶר! – שָׂח, / וַחֲרוּזָיו שִׂמְּחוּ לְבַב אֱנוֹשׁ.

בַּעֲלוּמָיו דָּבַק בּוֹ נֹהַג רַע, / וְהוּא נִלְחַם בּוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו.

מַלְאַךְ־הַמָּוֶת בָּא עָלָיו כְּחֶתֶף, / וְעַל רֹאשׁוֹ הִלְבִּישׁ קוֹבַע שָׁחוֹר.

נַפְשׁוֹ שִׁעְבֵּד לְטֶבַע מְעֻוָּת, / וְלֹא יָדַע מַה צְּחוֹק בִּימֵי חֶלְדּוֹ.

פִּתְאֹם פָּנָה לוֹ עֹרֶף הַמַּזָּל, / נָפַל חָלָל מִזְּרֹעַ עֶבֶד רַע.

הָלַךְ הָאִישׁ וְלֹא נִשְׁלַם הַסֵּפֶר, / כֹּה מַזָּלוֹ הָעֵר נִרְדַּם לָעַד.

הָרַחֲמָן, מְחַל לַעֲווֹנוֹ, / וּשְׁמֹר לוֹ בַּתְּחִיָּה מָקוֹם נִכְבָּד.


על הנחת היסוד לספר

נַפְשִׁי הַמְּאִירָה מֵעִם רֵעִי / פָּנְתָה אֲזַי אֶל מֶלֶךְ־הָעוֹלָם.

אָמַרְתִּי: ‘אִם אַשִּׂיג אֶת כְּתַב־הַיָּד, / אֶת סִפּוּרָיו אַבִּיעַ בִּלְשׁוֹנִי.’

רַבּוֹת חָקַרְתִּי אֲנָשִׁים שׁוֹנִים, / יָרֵא מִתַּהְפּוּכוֹת גוֹרָל סוֹבֵב17,

אַךְ אִם לֹא אַאֲרִיךְ יָמִים גַּם אָנִי, / אוֹרִישׁ מְגִלּוֹתַי לְאִישׁ אַחֵר.

וְעוֹד, אֵין אוֹצָרִי לִי נֶאֱמָן, / גַּם אֵין בַּשּׁוּק מְחִיר לַעֲמָלִי.

וְהַתְּקוּפָה – שְׁנוֹת מִלְחָמוֹת תְּכוּפוֹת, / יָמִים קָשִׁים לְבַעֲלֵי יָזְמָה.18

עָבְרוּ יָמִים. עוֹדֶנִּי מִתְמַהְמֵהַּ, / וַחֲרוּזַי נוֹצֵר מֵעֵין רוֹאִים.

מוֹצֵא אֵינֶנִּי אִישׁ מַתְאִים, אֲשֶׁר / יוּכַל לָקַחַת חֵלֶק בַּמִּפְעָל.

מַאֲמָרִים יָפִים מַה־טּוֹב לַנֶּפֶשׁ? / אוֹתָם מְהַלְּלִים זָקֵן וָנַעַר.

לוּלֵא נִתְּנָה שְׂפָתֵנוּ מִיַּזְדָּן, / אֵיךְ לָנוּ הַנָּבִיא הֶרְאָה הַדֶּרֶךְ?

הָיָה לִי בְּעִירִי יָדִיד יָקָר, / תֹּאמַר: אַךְ עוֹר אֶחָד הָיָה לִשְׁנֵינוּ.

אָמַר אֵלַי: 'מְגַמָּתְךָ בְּרוּכָה; / אַתָּה נִמְשָׁךְ תָּמִיד אֶל הַמֻּבְחָר.

הִנֵּה אוֹתוֹ כְּתָב פַּהְלַוִי הֶעְתַּקְתִּי, / וּלְךָ אֶתְּנֶנּוּ אִם לֹא תָּנִיחֵהוּ.

אַתָּה בַּעַל לָשׁוֹן, אָדָם צָעִיר, / וְכֹחֲךָ בְּפַּהְלַוִית גָּדוֹל.

הַרְצֵה בְּשִׁיר תּוֹלְדוֹת מַלְכֵי אִירָן, / בָּזֹאת תִּנְחַל כָּבוֹד מֵהַגְּדוֹלִים.'

כַּהֲבִיאוֹ הַסֵּפֶר הַנִּפְלָא, / הֵאִירָה נִשְׁמָתִי הָאֲפֵלָה.


בשבח אבו מנצור בן מחמד19

כַּעֲשׂוֹתִי בִּמְלֶאכֶת הַחִבּוּר, / מִמֶּנִּי לֹא־הַרְחֵק גָּר שׁוֹעַ־גֵּא.

צָעִיר מִגֶּזַע גִּבּוֹרִים הָיָה, / נָבוֹן, זָהִיר וְנִשְׁמָתוֹ זוֹהֶרֶת.

חֲכַם־עֵצָה הָיָה, מַצְנִיעַ לֶכֶת, / שִׂיחוֹ בְּנַחַת וְקוֹלוֹ נָעִים.

שָֹׁאַל אוֹתִי: "מָה אֶעֱשֶׂה אֲנִי, / כִּי נַפְשְׁךָ תַּקְדִּישׁ לַיְצִירָה?

אֲשֶׁר אוּכַל, אִיגַע לַעֲשׂוֹתוֹ, / וְעָנְיְךָ לֹא אֲגַלֶּה לְאִישׁ."

שְׁמָרַנִי כְּתַפּוּחַ רַעֲנָן / בַּל תַּבְהִילֵנִי סַעֲרַת פִּתְאֹם.

בְּעֵזֶר אִישׁ דָּגוּל זֶה וְאָצִיל / מֵהֶעָפָר עָלִיתִי עַד שַׁבְּתַאי.

זָהָב וָכֶסֶף בְּעֵינָיו אָבָק, / אַךְ בִּגְדֻלָּה מָצָא כָּבוֹד וָזֹהַר.

הוּא לֹא הוֹקִיר מַתְּנוֹת תֵּבֵל נִפְסֶדֶת, / אָצִיל הָיָה, שָׁמַר לִי אֱמוּנִים.

אָבַד לָעָם הַשַּׂר הַמְהֻלָּל, / כִּבְרוֹשׁ גָּבֹהַּ בְּסוּפָה בַּגַּן.

אֵין אוֹת מִמֶּנּוּ אִם הוּא חַי אוֹ מֵת, / בִּזְרוֹעַ מְרֵעִים נִכְחַד הָאִישׁ.

אֲבוֹי לַחֲלָצָיו וּלְאַבְנֵטוֹ, / אֲבוֹי לְתִפְאַרְתּוֹ וּלְקוֹמָתוֹ!

בְּמוֹת רֵעִי אָפְסָה תִּקְוָה מִלֵּב, / רוֹעֶדֶת נִשְׁמָתִי כַּעֲרָבָה.

אֲנִי נִזְכָּר עַתָּה בַּעֲצָתוֹ, / וּמִמִּרְמָה מַפְנֶה נַפְשִׁי לַיֹּשֶׁר.

אָמַר אֵלַי: ‘כְּכַלּוֹתְךָ הַסֵּפֶר, / מְסֹר אוֹתוֹ לִידֵי הַשַּׁהְרְיָר.’

לִבִּי מָצָא מַרְגּוֹעַ בִּדְבָרָיו, / נַפְשִׁי שָׂמְחָה בָּהֶם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה.

בְּסֵפֶר זֶה אֲנִי יָדִי שׁוֹלֵחַ, / בְּשֵׁם הַשָּׁהּ הַגֵּא וְהַמְנַצֵּחַ,

אֲדוֹן הַכֶּתֶר וַאֲדוֹן הַכֵּס, / אִישׁ הַמַּזָּל הָעֵר וְהַצָּלֵחַ.


בשבח הסלטאן מחמוד20

מֵאָז בָּרָא אֱלֹהַּ אֶת הָאָרֶץ, / שַׁלִּיט כָּמוֹהוּ לֹא רָאוּ עֵינַיִם.

כִּתְרוֹ מֵעַל כִּסְאוֹ דּוֹמֶה לְשֶׁמֶשׁ, / מֵאִיר הָאָרֶץ כְּשֶׁנְהָב בָּהִיר.

אֵיכָה תֹּאמַר: ‘הַשֶּׁמֶשׁ – שֶׁמֶשׁ הִיא’, / אִם אוֹר יוֹתֵר מִמֶּנּוּ בָּעוֹלָם.

אַבּוּל־קָסִם, הַשָּׁהּ בַּר־הַמַּזָּל, / שָׂם אֶת כִּסְאוֹ מֵעַל עֲטֶרֶת שֶׁמֶשׁ.

מִקְּצֵה מִזְרָח עַד מַעֲרָב אוֹרוֹ, / בְּזָהֳרוֹ נִגְלָה מִכְרֵה זָהָב.

כּוֹכַב חַיַּי הַמִּתְנַמְנֵם נֵעוֹר, / מַחֲשָׁבוֹת רַבּוֹת בְּתוֹךְ מֹחִי.

הֵבַנְתִּי: עֵת לָשֵׂאת דְּבָרִי הִגִּיעָה, / כִּי מַזָּלִי חִדֵּשׁ אֶת נְעוּרָיו.

בְּהִרְהוּרִים עַל מֶלֶךְ־הָעוֹלָם, / וּבִשְׁבָחִים עַל שִׂפְתוֹתַי נִרְדַּמְתִּי.

לִבִּי כַּאֲבוּקָה בָּאֲפֵלָה, / פָּתוּחַ הוּא, אִם כִּי נָצוּר הַפֶּה.

כָּזֹאת רָאָה רוּחִי בַּחֲלוֹמִי: / לַפִּיד בּוֹעֵר עָלָה מִמְּצוּלוֹת.

כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה הַחֲשֵׁכִים / מֵהַלַּפִּיד כְּיַהֲלוֹם הִבְהִיקוּ.

לְשֵׁשׁ מָשְׁזָר הָיָה כָּל הַמִּישׁוֹר, / עָלָיו כִּסֵּא מִשְּׁבוֹ נִגְלָה לָעַיִן.

עַל הַכִּסֵּא יָשַׁב נָסִיךְ כְּסַהַר, / וְכֶתֶר עַל רֹאשׁוֹ בִּמְקוֹם קוֹבַע.

שׁוּרוֹת צְבָאוֹ כִּשְׁנֵי מִילִין לָאֹרֶךְ, / וּמִשְּׂמֹאלוֹ כִּשְׁבַע־מֵאוֹת פִּילִים.

שַׂר לְפָנָיו טָהֹר נִצָּב הָכֵן, / מוֹרֵה־הַשָּׁהּ בַּצֶּדֶק וּבַדָּת.

רֹאשִׁי עָלַי סְחַרְחַר מִזָּהֳרוֹ, / מֵעֹז פִּילָיו, מִשֶּׁפַע לוֹחֲמָיו.

וְכַאֲשֶׁר הֲדַר פָּנָיו רָאִיתִי, / שָׁאַלְתִּי אֶת אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם הָהֵם:

‘הֲסַהַר וְשָׁמַיִם פֹּה, אוֹ כֵּס / וְכֶתֶר, צְבָא־שָׁמַיִם אוֹ צָבָא?’

עָנָה אֶחָד: ‘זֶה מֶלֶךְ רוּם וְהֹדּוּ, / מִנִּי קַנּוּג’ וְעַד לִשְׂפַת הַסִּנְד.21

יוֹשְׁבֵי אִירָן וְתּוּר הֵם עֲבָדָיו, / בַּעֲצָתוֹ וּבְמִצְוָתוֹ חַיִּים.

אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה פֵּאֵר בְּצֶדֶק. / כְּכַלּוֹתוֹ, שָׂם כֶּתֶר עַל רֹאשׁוֹ.

הַשָּׁהַנְשָׁהּ מַחְמוּד, אֲדוֹן־עוֹלָם, / יָבִיא זְאֵב וְכֶבֶשׂ אֶל הַמַּיִם.

מִנִּי קַשְׁמִיר וְעַד חוֹפֵי יַם־סִין / הַמְּלָכִים מְהַלְּלִים אֶת שְׁמוֹ.

כִּינֹק הָעוֹלָלִים חֲלֵב אִמָּם, / בָּעֲרִיסָה, הַשֵּׁם “מַחְמוּד” הִבִּיעוּ.

אַתָּה גַּם־כֵּן שַׁבְּחֵהוּ, זֶה כֹּחֶךָ, / וּבוֹ שִׁמְךָ הַטּוֹב יִנּוֹן לָעַד.

אֵין אִישׁ מֵסֵב רֹאשׁוֹ מִפְּקֻדָּתוֹ, / וְאֵין מֵעֵז אִישׁ לְהָפֵר בְּרִיתוֹ'.

כַּהֲקִיצִי, מִמְּקוֹמִי קָפַצְתִּי, / וְכֹה זְמַן רַב עָמַדְתִּי בַּחשֶׁךְ.

הַלֵּל קָרָאתִי עַל הַשַּׁהְרְיָר; / נַפְשִׁי שָׁפַכְתִּי, לֹא דַּרְכְּמוֹנִים.

אָמַרְתִּי לִי: 'זֶה פֵּשֶׁר הַחֲלוֹם, / כִּי בָּעוֹלָם תְּהִלָּתוֹ בְּרוּכָה.

חוֹבַת הַמְשׁוֹרֵר לֵאמֹר הַלֵּל, / לְכֵס וּלְכֶתֶר וּלְמַזָּל מֵאִיר'.

מִזָּהֳרוֹ הָאָרֶץ גַּן פּוֹרֵחַ, / עָבִים בַּשַּׁחַק וּצְבָעִים בָּאָרֶץ.

מֵהֶעָבִים הַגֶּשֶׁם בְּעִתּוֹ, / וְהָעוֹלָם דּוֹמֶה לְגַן אִרַם.22

כָּל טוּב אִירָן מִצִּדְקָתוֹ הוּא לָנוּ, / בְּכָל מְקוֹם יִשּׁוּב רַק שְׁמוֹ נִזְכָּר.

בְּמִשְׁתָּאוֹת – רָקִיעַ נֶאֱמָן, / בְּמִלְחָמָה – שָׂרָף חַד־צִפָּרְנַיִם.23

בַּגּוּף – פִּיל עַז, בַּנֶּפֶשׁ – גַּבְרִיאֵל,/ בַּכַּף – עָנָן מַמְטִיר, בַּלֵּב – הַנִּיל,

בְּכַעֲסוֹ – מַזָּל שׁוֹחֵר־אֵידוֹ / הוּא בְּעֵינָיו כְּמוֹ דִּינָר עָלוּב.

גֵּאֶה אֵינֶנּוּ בְּאוֹצָר וּבְכֶתֶר, / אֵין קְרָב וָיֶגַע מַקְדִּירִים רוּחוֹ.

כָּל חֲנִיכָיו מִבְּנֵי הָאֲצִילִים / וּמֵהָעֲבָדִים יְפֵי־הַנֶּפֶשׁ,

הֵם אֲהוּבִים עַל מֶלֶךְ הַמְּלָכִים / וּמָתְנֵיהֶם חָגְרוּ לִפְקֻדָּתוֹ.

לְכָל אֶחָד מָחוֹז וָכֶתֶר, / וּשְׁמוֹ נִזְכָּר בְּסֵפֶר הָרְשִׁימוֹת.

רִאשׁוֹן בָּהֶם אָחִיו, צָעִיר מִמֶּנּוּ, / אַךְ בִּגְבוּרָה אֵין מִתְחָרֶה לָאִישׁ.

חַיִּים טוֹבִים לַחֲסִידֵי נָצִר, / שְׂמֵחִים חוֹסִים בְּצֵל אֲדוֹן־הַזְּמָן.

הָאִישׁ אֲשֶׁר אָבִיו נָצִר אַל־דִּין, / מֵעַל כִּסְאוֹ כֶּתֶר־כִּימָה זוֹרֵחַ.

אֲדוֹן הָאֹמֶץ וְהַתּוּשִׁיָּה הוּא, / וּבוֹ שְׂמֵחִים כָּל נְסִיכֵי הָאָרֶץ.

הַבָּא בַּתּוֹר הֲלֹא הוּא שַׂר צְבָא־טוּס, / הַבָּז לָאֲרָיוֹת בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב.

הוּא מְנַדֵּב הַכֶּסֶף הַנִּרְכָּשׁ, / בָּזֹאת רוֹכֵשׁ הוּא לוֹ כָּבוֹד גָּדוֹל.

מוֹרֶה לָעָם הַדֶּרֶךְ לֶאֱלֹהִים, / דּוֹאֵג לְרֹאשׁ הַמֶּלֶךְ וּלְכִתְרוֹ.

תֵּבֵל בְּלִי רֹאשׁ וָכֶתֶר אַל תִּהְיֶה. / יִהְיֶה מַלְכָּהּ שָׂמֵחַ עַד עוֹלָם,

תָּמִיד בָּרִיא בַּגּוּף, עִם כֵּס וָכֶתֶר, / חָפְשִׁי מִכְּאֵב וָצַעַר – בַּר־מַזָּל.

עַתָּה אָשׁוּב אֶל עֶצֶם הַיְצִירָה, / סֵפֶר תּוֹלְדוֹת נוֹשְׂאֵי הָעֲטָרָה.


א. כַּיוּמַרְת: שלושים שנה מלך

גדולת כיומרת וקנאת אהרימן

מַה שָּׂח אִישׁ־הַשְּׂפָתַיִם הַדִּהְקָן? / מִי רִאשׁוֹנָה חָשַׁב עַל עֲטָרָה?

לָרִאשׁוֹנָה מִי עַל רֹאשׁוֹ שָׂם כֶּתֶר? / הֲיֵשׁ עוֹד זֵכֶר לַיָּמִים הָהֵם?

אוּלַי לָקַח הַבֵּן מִפִּי הָאָב, / הָאָב מִפִּי הַסָּב, דּוֹר אַחַר דּוֹר,

וְיַשְׁמִיעֵנוּ מִי שֵׁם שָׁהּ בָּחַר לוֹ, / וְהִתְעַלָּה עַל כָּל אַבִּיר וָשׁוֹעַ.

אָמַר חוֹקֵר הַסֵּפֶר הָעַתִּיק, / אֲשֶׁר קוֹרוֹת הַגִּבּוֹרִים שְׁמוּרוֹת בּוֹ:

‘כִּסֵּא וָכֶתֶר כַּיוּמַרְת חִדֵּשׁ, / וְהוּא מָלַךְ לָרִאשׁוֹנָה בָּאָרֶץ’.24

כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בְּמַזַּל טָלֶה25, / לָבְשָׁה הָאָרֶץ זֹהַר, חֹק וָנֹגַהּ.

מִמַּזָּלָהּ הִגְבִּירָה אֶת אוֹרָהּ, / וְהָעוֹלָם חִדֵּשׁ אֶת נְעוּרָיו.

הָיָה אֲדוֹן הָאָרֶץ כַּיוּמַרְת, / וּלְמִשְׁכָּנוֹ תְּחִלָּה אִוָּה לוֹ הָר.

מִשָּׁם עָלָה לַכֵּס וְלִגְדֻלָּה; / הוּא וְרֵעָיו עָטוּ עוֹר הַנָּמֵר.

מִמֶּנּוּ פֶּטֶר הָאֻמָּנֻיּוֹת, / כִּי אַךְ חָדָשׁ הַלְּבוּשׁ, חָדָשׁ הַלֶּחֶם.

שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה מָלַךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, / הִרְעִיף טוּבוֹ מֵעַל כִּסְאוֹ כַּשֶּׁמֶשׁ.

מֵעַל כִּסֵּא הַשָּׁהַנְשָׁהּ הֵאִיר / כְּסַהַר בִּמְלוֹאוֹ מִבְּרוֹשׁ תָּמִיר.

חַיַּת־הַטֶּרֶף וְחַיַּת־הַבַּיִת / רָאוּהוּ וְהִרְגִּיעוּ לְיָדוֹ.

הִשְׁתַּחֲווּ לִפְנֵי כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ, / צוֹפִים בְּזִיו אָשְׁרוֹ וּבְזָהֳרוֹ.

הָאֲנָשִׁים נִגְּשׁוּ, כָּרְעוּ בִּרְכַּיִם, / קִבְּלוּ מִמֶּנּוּ עֹל תּוֹרָה וָדָת.

הָיָה לַמֶּלֶךְ בֵּן יְפֵה־מַרְאֶה, / רַב־פְּעָלִים, רוֹדֵף־כָּבוֹד כָּמוֹהוּ,

בְּכָל דְּרָכָיו מַצְלִיחַ, סִיָמַךּ שְׁמוֹ.26 / הָיְתָה נַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְּנֶפֶשׁ בְּנוֹ.

מִדֵּי שׁוּרוֹ אֶת בְּנוֹ בֵּרַךְ עוֹלָם, / כִּי חֹטֶר גֶּזַע נוֹשֵׂא־פְּרִי הָיָה.

אוּלָם בְּסֵתֶר לְבָבוֹ בָּכָה, / כִּי יוֹם יָרֵא בּוֹ יִפָּרֵד מִמֶּנּוּ.

חָלְפוּ שָׁנִים בְּאֵין אָסוֹן וָפֶגַע, / מַזַּל הַשַּׁהְרְיָר הוֹסִיף לִזְרֹחַ.

צַר לֹא הָיָה לְסִיָמַךּ בָּאָרֶץ, / זוּלַת בַּסֵּתֶר אַהְרִימַן הַזֵּד.27

קִנֵּא בּוֹ הַשָּׂטָן חוֹרֵשׁ־הָרָע, / זָמַם הַפַּעַם לְהַגְבִּיר כֹּחוֹ.

הָיָה לוֹ בֵּן דּוֹמֶה לִזְאֵב טוֹרֵף, / וּבִצְבָאוֹ הָרַב גָּדַל רָהְבּוֹ.

בֶּן אַהְרִימַן אָסַף צָבָא כָּבֵד, / לִדְרשׁ אֶת כֵּס וְכֶתֶר הַכַּיִים.28

עַל בֶּן־שֵׁדִים זֶה הָעוֹלָם קָדַר, / מֵהַצְלָחַת הַשָּׁהּ וְסִיָמַךּ.

לְכָל אֶחָד גִּלָּה אֶת מִשְׁאַלְתּוֹ, / וְלַהֲגוֹ מִלֵּא אֶת הָעוֹלָם.

אֶל אֹזֶן כַּיוּמַרְת גֻּנַּב גַּם־כֵּן, / כִּי לְכִסְאוֹ טוֹעֵן שׁוֹחֵר־הָרָע.

בִּדְמוּת מַלְאָךְ בָּא יוֹם אֶחָד סֻרוּשׁ / אֶל סִיָמַךּ עוֹטֵה־עוֹר־הַנָּמֵר,29

גִּלָּה אָזְנוֹ, וְלִפְרָטָיו, מָה אֵיד / חוֹרֵשׁ עָלָיו וְעַל אָבִיו הַשֵּׁד.


סיאמךּ נרצח בידי הדיו

כִּשְׁמֹעַ סִיָמַךּ הַהֲכָנוֹת, / אֲשֶׁר עוֹשֶׂה אוֹיְבֵהוּ הַטָּמֵא,

רָתַח לֶב בֶּן־הַשָּׁהּ בַּחֲמָתוֹ, / אָסַף צָבָא רַב וּפָקַח אָזְנָיו.

עָטָה עָלָיו אֶת עוֹר הַבַּרְדְּלָס, / כִּי הַשִּׁרְיוֹן טֶרֶם יִהְיֶה בָּאָרֶץ,30

יָצָא לִקְרַאת הַשֵּׁד שׁוֹאֵף־הַקְּרָב, / כְּהִמָּצְאוֹ אֶל מוּל צְבָא־הָאוֹיֵב.

חָשׂוּף בָּא סִיָמַךּ אֶל הַשָּׂדֶה / וְאַהְרִימַן הָלַךְ עִמּוֹ בַּקְּרָב.

בַּטֹּפֶר הַטָּמֵא הִכָּה הַשֵּׁד, / חָצָה קוֹמַת־הָעֶלֶם הַגְּבוֹהָה,

הִפִּיל גּוּפַת הַבֵּן אֶל הֶעָפָר, / וְכִלְיוֹתָיו תָּלַשׁ בְּצִפָּרְנָיו.

בְּיַד־נָבָל אָבַד יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר, / וְאֶת הָעָם הִשְׁאִיר בְּלֹא נָגִיד.

כִּשְׁמֹעַ כַּיוּמַרְת כִּי בְּנוֹ נָפַל, / חָשַׁךְ עָלָיו מִצַּעַר הָעוֹלָם.

צוֹעֵק מָרָה יָרַד מֵעַל כִּסְאוֹ / וּבְצִפָּרְנָיו קָרַע אֶת בְּשַׂר־גּוּפוֹ.

שְׁתֵּי לְחָיָיו בְּדָם, לִבּוֹ אָבֵל, / קָדַר עָלָיו הַיּוֹם, עָגְמָה נַפְשׁוֹ.

כָּל הַצָּבָא, בּוֹכֶה עָלָיו מָרָה, / נִצְלָה בְּאֵשׁ הַדְּוַי וְהַמִּסְפֵּד,

הִשְׁמִיעַ צְעָקָה בַּאֲנָחוֹת, / וְשׁוּרוֹתָיו עָרַךְ לִפְנֵי הַשַּׁעַר.

הַתִּלְבּוֹשׁוֹת תְּפוּרוֹת בְּצֶבַע שְׁבוֹ, / דִּמְעָה בָּעַיִן, כְּלִימוֹן הַלֶּחִי.

חַיַּת הַבָּר, הַבַּיִת וְהָעוֹף / בְּהִי וּבְהֶגֶה נָהֲרוּ לָהָר.

קָהָל זָרַם בְּעֶצֶב וּבִדְוַי, / וְהָאָבָק עָטָה אֶת הָאַרְמוֹן.

שָׁנָה תְּמִימָה יָשַׁב הַשָּׁהּ בָּאֵבֶל, / עַד בּוֹא אֵלָיו צַו־אֱלֹהִים קָדוֹשׁ

בְּפִי סֻרוּשׁ מַשְׁמִיעַ הַבְּשׂוֹרָה: / 'אַל־בֶּכֶה עוֹד, וְשׁוּב לְבִינָתְךָ.

הַסְכֵּת לַעֲצָתִי, הַזְעֵק צָבָא, / וְהַעֲלֶה מֵהֲמוֹנוֹ אָבָק.

קְרָא דְּרוֹר לָאֲדָמָה מִדִּיו31 מַשְׁחִית, / וְלִלְבָבְךָ קְרָא דְּרוֹר מִמַּשְׂטֵמָה.'

הַכַּי הַמְהֻלָּל נָשָׂא רֹאשׁוֹ / אֶל־עָל, חוֹרֵשׁ רָעָה עַל הָעַוָּל.

קָרָא יַזְדָּן בִּשְׁמוֹ הַנַּעֲלֶה, / שָׁפַךְ דְּמָעוֹת מֵעַפְעַפֵּי עֵינָיו;

נִבְהָל לִנְקֹם אֶת דַּם בְּנוֹ הַמָּנוֹחַ, / יוֹמָם וָלַיְלָה לֹא מָצָא מָנוֹחַ.


הושנג וכּיומרת יוצאים למלחמה בדיו השחור

לְסִיָמַךּ בֵּן מְבֹרָךְ הָיָה, / יוֹשֵׁב רִאשׁוֹנָה בְּמַלְכוּת סָבוֹ,

וְשֵׁם אָדָם־הַמַּעֲלָה – הוּשַׁנְג, / וְהוּא, תֹּאמַר, כְּלִיל מַעַשׂ וְחָכְמָה.

נָטַע בְּלֵב הַנֶּכֶד כַּיוּמַרְת / אֶת זֵכֶר בְּנוֹ אֲשֶׁר נִכְרַת בְּלִי־עֵת.

בִּמְקוֹם לִבְנוֹ, חָלַק שְׁבָחִים לַנֶּכֶד, / הִפְלָה לְטוֹב עַל כָּל אָדָם אַחֵר.

עוֹדוֹ הוֹגֶה נָקָם וּמִלְחָמָה, / קָרָא אֶת הַמּוּרָם־מֵעַם הוּשַׁנְג,

גִּלָּה לוֹ מֵחָדָשׁ צְפוּנוֹת לִבּוֹ, / אֶת הַסּוֹדוֹת אֲשֶׁר שָׁמַר בַּסֵּתֶר,

וְכֹה אָמַר: אֲנִי עוֹרֵךְ צְבָאִי, / וּבִמְהֵרָה אָרִיעַ מִלְחָמָה.

אַתָּה, הוּשַׁנְג, תֵּלֵךְ בְּרֹאשׁ הַחַיִל, / וּכְהֵאָסְפִי תִּירַשׁ אֶת מְקוֹמִי'.


כְּרוּבִים, כְּפִירִים וּפַנְתֵּרִים הִזְעִיק, / מֵהַטּוֹרְפִים – נָמֵר אַכְזָר וּזְאֵב,

צְבָא מַלְאָכִים, חַיּוֹת וּמֵהָעוֹף, / וּמַצְבִּיאָם – שִׁרְיוֹן וְאֹמֶץ לוֹ.

עָמַד הוּשַׁנְג בְּרֹאשׁ גְּדוּדֵי הַחַיִל, / וְכַּיוּמַרְת פָּנָה לַמְאַסֵּף.

לוֹבֵשׁ אֵימָה וָפַחַד בָּא הַשֵּׁד, / עִלְעֵל אָבָק אָפֹר עַד לַשָּׁמַיִם,

אוּלָם מִשַּׁאֲגַת חַיַּת הַטֶּרֶף / עָטַף לְנֹכַח מֶלֶךְ־הָעוֹלָם.

הִשְׂתָּעֲרוּ הַמַּחֲנוֹת הַשְּׁנַיִם, / וְהַשֵּׁדִים עָיְפוּ מֵהַחַיּוֹת.

הוּשַׁנְג שָׁלַח כַּפּוֹת־יָדָיו כְּשַׁחַל, / הֵצַר עוֹלָם הַשַּׁחַץ הַנִּתְעָב.

כְּפָתוֹ מֵרֹאשׁ עַד רֶגֶל בִּרְצוּעָה, / כָּרַת הָרֹאשׁ אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ אַיִן;

הִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ מִרְמָס תַּחַת רַגְלָיו, / בִּקַּע חָזֵהוּ, וְהַקְּרָב שָׁבַת.

וְכַּיוּמַרְת, אַחַר אוֹתוֹ נָקָם / אֲשֶׁר יָזַם, מָלְאוּ יָמָיו לָמוּת.

הוּא נֶאֱסַף, וְהָעוֹלָם יָתַם. / רְאֵה, מִי עוֹד זוֹכֶה פֹּה לְכָבוֹד?

הִדְבִּיר תַּחְתָּיו תֵּבֵל מַטְעָה, זָכָה / לְהַצְלָחָה, אַךְ לֹא אָכַל טוּבָהּ.

הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ – כְּאַגָּדָה, / לַטּוֹב וְגַם לָרַע אֵין עֲמִידָה.


ב. הוּשַׁנְג: ארבעים שנה מלך

הושנג עולה למלוך ומטפח את האומנויות

הוּשַׁנְג נְבוֹן־הַלֵּב וְהַיָּשָׁר / שָׂם כֶּתֶר כַּיוּמַרְת עַל קָדְקֳדוֹ.32

מָלַךְ בָּאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה, / מֹחוֹ מָלֵא חָכְמָה, לִבּוֹ – צְדָקָה.

בִּמְקוֹם־שִׁבְתּוֹ הָרָם, אֲשֶׁר בָּחַר, / מֵעַל כִּסֵּא־הַשָּׁהּ הִצְהִיר לֵאמֹר33:

'אֲנִי אֲדוֹן שִׁבְעַת הָאֲזוֹרִים, / בְּכָל מָקוֹם מַכְרִיעַ וּמְצַוֶּה.

בְּצַו יַזְדָּן, מַנְחִיל הַנִּצְחוֹנוֹת, / כּוֹנַנְתִּי צֶדֶק, נְדִיבוּת וָישֶׁר.'

כָּל הָעוֹלָם הָפַךְ מְקוֹם־מוֹשָׁב, / וּפְנֵי תֵּבֵל כֻּסּוּ אֱמֶת וָצֶדֶק.34

אֶבֶן טוֹבָה נָפְלָה לְכַף יָדוֹ35: / בְּחָכְמָתוֹ הִפְרִיד בַּרְזֶל מֵאֶבֶן.

צָבַר בַּרְזֶל כָּחֹל, יָקָר מֵהוֹן, / אֲשֶׁר אוֹתוֹ הֵפִיק מִתּוֹךְ הַסֶּלַע.

לָמַד הַנַּפָּחוּת, וּבָהּ עִצֵּב / אַלּוֹת וּמַשּׂוֹרִים וְקַרְדֻּמּוֹת.

בָּא תּוֹר תִּכְנוּן הַמַּיִם: הֶעֱלָם / מֵהַיְאוֹר, וְהַמִּישׁוֹר שָׂמַח;

הוֹבִיל בַּאֲפִיקִים וּבִתְעָלוֹת, / וּבְזָהֳרוֹ הֵקֵל עַל הָאָדָם.

אַחַר אֲשֶׁר הִשְׂכִּיל אֶת הָאָדָם / לַחְרשׁ תְּלָמִים, לִזְרֹעַ וְלִקְצֹר,

הֵכִין כָּל־אִישׁ בְּמוֹ יָדָיו לַחְמוֹ; / עָמַל קָשֶׁה, אֲבָל הִכִּיר כֹּחוֹ.

בְּטֶרֶם יַעֲשֶׂה הוּשַׁנְג אֶת אֵלֶּה, / אָכַל אָדָם מִפְּרִי־הָעֵץ בִּלְבַד.

אַךְ לֹא שָׁלְמָה מְלֶאכֶת הָאָדָם, / כִּי לְמַעֲרוּמָיו לְבוּשׁ־עָלִים.

כֵּן חַי סָבוֹ הַמֶּלֶךְ כַּיוּמַרְת; / רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ יִרְאַת־הָאֱלֹהִים.

הָיְתָה הָאֵשׁ יְפַת־הַצֶּבַע אָז / כְּאֶבֶן בְּמִקְדַּשׁ־הָעֲרָבִים.

הוּשַׁנְג הֵפִיק אוֹתָהּ מִסֶּלַע־הָר, / וְאֶת אוֹרָהּ הֵפִיץ בְּכָל אֲתָר.


הושנג מקדש את החג סדה

וַיְהִי הַיּוֹם וּמֶלֶךְ־הָעוֹלָם / יָצָא עִם חֶבֶר מְלַוָּיו לָהָר.

נִגְלָה־לוֹ מֵרָחוֹק יְצוּר אָרֹךְ, / שָׁחוֹר, כֵּהֶה בַּגּוּף, מְהִיר תְּנוּעָה.

עֵינָיו בָּרֹאשׁ כִּשְׁנֵי מַעַיְנֵי־דָם, / מֵהֶבֶל פִּיו הִקְדִּירוּ פְּנֵי־תֵבֵל.

הוּשַׁנְג בָּחַן בְּשֵׂכֶל תְּנוּעוֹתָיו, / תָּפַשׂ גּוּשׁ־סֶלַע וְיָצָא לַקְּרָב.

הִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ בְּכֹחַ־אֵיתָנִים, / אַךְ הַנָּחָשׁ נִתַּר לַאֲחוֹרָיו.

פָּגְעָה הָאֶבֶן בִּגְדוֹלָה מִמֶּנָּה, / וְנִשְׁבְּרוּ הַשְּׁתַּיִם לִרְסִיסִים.

נִיצוֹץ נִתַּז מִשְּׁתֵּי הָאֲבָנִים,/ אָדַם מִמֶּנּוּ לֶב־הַצּוּר כָּאֵשׁ.

נִצַּל הָרַהַב, אַךְ מִמִּסְתָּרֶיהָ, / הוֹפִיעָה מֵהָאֲבָנִים הָאֵשׁ.

אֲשֶׁר יַכֶּה בַּרְזֶל בְּחַלָּמִישׁ, / יוֹצִיא מֵהֶם בַּהַקָּשָׁה אוֹרָה.

הוּשַׁנְג הוֹדָה לְאֵל־בּוֹרֵא־עוֹלָם, / וּפִיו מִלֵּא שְׁבָחִים וְהוֹדָיָה,

כִּי אֶת הָאֵשׁ שָׁלַח בְּמַתָּנָה, / שָׂמָהּ ‘מִזְרָח’ בַּעֲבוֹדַת־הַקֹּדֶשׁ,36

וְכֹה אָמַר: ‘הָאוֹר הוּא מֵאלֹהִים, / עַל־כֵּן, אִם חֲכָמִים אַתֶּם, עִבְדוּהוּ!’


הָעֶרֶב בָּא. הָאֵשׁ דָּלְקָה כְּהָר, / עָמְדוּ סְבִיבָהּ הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו.

קָרָא עֲצֶרֶת וְעָשָׂה מִשְׁתֶּה, / וְהַמִּשְׁתֶּה־הֶחָג קֹרָא סַדֶה,37

הוּא זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה הוּשַׁנְג; / יִרְבּוּ כָּמוֹהוּ מְלָכִים בָּאָרֶץ.

בַּהִתְיַשְּׁבוּת שִׂמַּח אֶת הָעוֹלָם, / וְלִבְרָכָה הָיָה בְּפִי הַכֹּל.

בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְהוֹד הַכַּי38, / מֵעֵז־הָרִים, חַיּוֹת־הַבָּר וָעַיִר,

אֶת הַבָּקָר, הַצֹּאן וְהַחֲמוֹר / הִפְרִיד לָעֲבוֹדָה וְלַמּוֹעִיל.

בְּחָכְמָתוֹ אָמַר הַשַּׁהְרְיָר: / 'הַפְרוּם זוּגוֹת־זוּגוֹת לְהַרְבּוֹתָם.

בָּהֶם עִבְדוּ, מֵהֶם הִזּוֹנוּ; / וּמִסֵּיכֶם לַאֲדוֹנְכֶם הָרִימוּ.'

חַיּוֹת יְפוֹת־פַּרְוָה מְשׁוֹטְטוֹת / הָרַג, וְאֶת עוֹרוֹתֵיהֶן פָּשַׁט:

שׁוּעָל שׁוֹמֵר־עַל־חֹם, סְנָאִי וָחֹלֶד, / סַמּוּר אֲשֶׁר שַׂעֲרוֹתָיו רַכּוֹת.

הִנֵּה כִּי־כֵן, אֶת עוֹר חַיַּת הַיַּעַר / עוֹטָה קוֹמַת־אָדָם נִבְרָא בְּצֶלֶם.


הוּשַׁנְג נָתַן, פִּזֵּר וְהִתְעַנֵּג; / כְּהֵאָסְפוֹ רַק שְׁמוֹ הַטּוֹב הָיָה לוֹ.

הַרְבֵּה עָמָל נָשָׂא בִּימֵי חֶלְדּוֹ / מִדְּאָגוֹת אֵין־סְפוֹר וּמֵעָרְמָה.

כְּכָל אֲשֶׁר אָרְכָה תְּקוּפַת הָאשֶׁר / גָּדְלָה הָאֲבֵדָה בְּהֵאָסְפוֹ.

מֵאֵן לָתֵת לוֹ הַגּוֹרָל אָרְכָּה, / וְשָׁהּ הוּשַׁנְג נְבוֹן־הַדַּעַת מֵת.

הָאָרֶץ גַּם אֵלֶיךָ תִּתְנַכֵּר, / תַּסְתִּיר פָּנֶיהָ וּבְרִיתָהּ תָּפֵר.


ג. טַהְמוּרַת: שלושים שנה מלך

טהמורת עולה למלוך, ממציא עוד אומניות, מכניע את הדיוים ומת

הָיָה לוֹ בֵּן חָכָם לְשָׁהּ הוּשַׁנְג, / הוּא טַהְמוּרַת מַכְנִיעַ הַדִּיוִים.39

עָלָה לָשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא אָבִיו, / אָזַר אֶת חֲלָצָיו עוֹצֵר־הָעָם.

מִיָּד כִּנֵּס אֶת כֹּהֲנֵי צְבָאוֹ, / בַּחֲלָקוֹת הִרְבָּה דְּבָרִים וְשָׂח:

'הַיּוֹם רָאוּי אֲנִי לְכֵס־מַלְכוּת, / לְכֶתֶר, לְקוֹבַע וּלְאַלָּה.

בְּחָכְמָתִי אֶשְׁטֹף תֵּבֵל מֵרֶשַׁע, / מְרוֹם־הָהָר אָשִׂים אֶת מִשְׁכָּנִי.

אַשְׁבִּית מַעַלְלֵי דִּיוִים רָעִים, / אֶהְיֶה אֲדוֹן־הָאָרֶץ, אֵין בִּלְתִּי.

אֲשֶׁר יִהְיֶה לְעֵזֶר לָאָדָם, / אוֹצִיא לָאוֹר, אַתִּיר מֵאֲזִקִּים'.

אַחַר גֻּזּוֹ הָאַיִל וְהַצֹּאן, / הֵחֵלוּ אֲנָשִׁים לִטְווֹת חוּטִים.

לִמְּדָם בְּדֵי־עָמָל לִתְפֹּר בְּגָדִים, / הֶרְאָם הַאֹפֶן לֶאֱרֹג שְׁטִיחִים.

לַבְּהֵמָה הַמְשׁוֹטֶטֶת פֶּרֶא / נָתַן חָצִיר וְשַׁחַת וּשְׂעוֹרָה.

בָּחַן חַיּוֹת־הַטֶּרֶף הַזְּרִיזוֹת, / מֵהֶן בָּחַר הַתַּן וְהַפַּנְתֵּר.

קִבְּצָם בְּתַחְבּוּלוֹת עָרְמָה מֵהַר / וַעֲרָבָה, וְהוֹלִיכָם בַּשֶּׁבִי.

מֵהָעוֹפוֹת אָסַף הַמּוֹעִילִים, / כַּבַּז וְכַתַּחְמָס גֵּאֶה־הָרֹאשׁ,

אוֹתָם אִלֵּף מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ. / הָאֲנָשִׁים רָאוּ וְהִתְפַּלְאוּ.

טַהְמוּרַת צִוָּה לִנְהֹג בָּהֶם יָפֶה / וַאֲלֵיהֶם לִפְנוֹת בְּקוֹל נָעִים.

הוּא גַּם לִמֵּד אֶת הַשֶּׂכְוִי בִּינָה, / לִקְרֹא לְקוֹל־הַתֹּף עִם בֹּקֶר־אוֹר.

הַכֹּל אָסַף וְלָאָדָם הֵבִיא, / וְכָל נִסְתָּר מֵבִיא בְּרָכָה בָּחַר.

אָמַר לָעָם: 'שַׁבְּחוּ אֶת אֱלֹהִים, / בְּקוֹל־תּוֹדָה הַשְׂגִיאוּ פָּעֳלוֹ.

כִּי הִמְשִׁילָנוּ עַל חַיַּת־הַבָּר, / זַמְּרוּ לוֹ, כִּי הוֹרָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ'.

הָיָה לוֹ שַׂר טָהֹר לְטַהְמוּרַת, / אִישׁ תַּם, יְרֵא־אִיזַד וְסָר־מֵרָע.

שַׁיְדָּסְפּ שְׁמוֹ, וְשִׁמְעוֹ יָצָא בָּאָרֶץ, / רַק לַטּוֹב נָכוֹנוּ צְעָדָיו.

יוֹמָם נָצַר שְׂפָתָיו מִלֶּחֶם־חֹק, / וְלַיְלָה – הִתְיַצֵּב לִפְנֵי אֱלֹהַּ.

לֵב כָּל אֶחָד רָחַש לוֹ יְדִידוּת, / תְּפִלָּה יוֹמָם וָלַיְלָה – מִנְהָגוֹ.

לַשָּׁהּ הָיָה מִשְׁעֶנֶת גּוֹרָלוֹ, / אוּלָם לִבְנֵי־עַוְלָה – כְּבָלִים וָרֶסֶן.

הִנְחָה רַגְלָיו בְּמַעַגְלֵי הַטּוֹב, / דָּאַג בְּישֶׁר לְמַעֲמָדוֹ.

הָלַךְ הַשָּׁהּ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, / קָרַן מִמֶּנּוּ זֹהַר אֱלֹהִים.

בָּא וְאָסַר אֶת הַשָּׂטָן בְּלַחַשׁ, / בְּעוֹד הוּא עַל סוּסוֹ קַל־הָרַגְלַיִם.

מֵעֵת לְעֵת הִתְקִין אֶת אֻכָּפוֹ / וּבְמַסָּעוֹת יָצָא לָתוּר הָאָרֶץ.

רָאוּ שֵׁדֵי־הַשַּׁחַץ מַעֲשָׂיו / וְנֶהֶפְכוּ פְּנֵיהֶם לְיֵרָקוֹן.

הִתְקָהֲלוּ כְּחוֹל־הַיָּם לָרֹב / לְפַנּוֹתוֹ מֵעַל כִּסֵּא־הַפָּז.

כְּהִוָּדַע לְטַהְמוּרַת חֶפְצָם, / חָרָה אַפּוֹ וְתָכְנִיתָם הֵפֵר.

בְּזֹהַר־הַמְּלוּכָה חָגַר מָתְנָיו, / וְהֶעֱמִיס אַלָּה כְּבֵדָה עַל שֶׁכֶם.

כָּל הַדִּיוִים וְהַמְכַשְּׁפִים הִתְקִיפוּ, / בַּהֲמוֹנָם הִשְׂתָּעֲרוּ עָלָיו,

וְלִפְנֵיהֶם פּוֹסֵעַ דִּיו שָׁחוֹר, / בְּקוֹל עַנּוֹת־גְּבוּרָה מַרְקִיעַ שַׁחַק.

חָשַׁךְ הַיּוֹם, הָאֲדָמָה הִקְדִּירָה, / הֻכּוּ בְּסַנְוֵרִים שְׁתֵּי הָעֵינַיִם.

בָּא טַהְמוּרַת הַמְבֹרָךְ, חָגַר / מָתְנָיו לַמִּלְחָמָה וְלַנָּקָם.

מִזֶּה, הָאֵשׁ וְהֶבֶל הַדִּיוִים, / מִזֶּה, בָּרֵי־הַלֵּב, אַנְשֵׁי הַמֶּלֶךְ.

מִיָּד פָּתַח בַּקְּרָב עִם הַדִּיוִים, / וְלֹא אָרַךְ זְמַן רָב הַמַּאֲבָק.

רֻבָּם לָקַח בַּשְּׁבִי בְּהַשְׁבָּעוֹת, / וְאֶת יִתְרָם הִכְרִיעַ בָּאַלָּה.40

מֻכִּים וַעֲיֵפִים הִדְּסוּ אַחֲרָיו, / מִתְחַנְּנִים לָחוּס עַל חַיֵּיהֶם:

‘אַל תַּהַרְגֶנּוּ וּנְלַמֶּדְךָ סוֹד, / תַּעֲלוּמוֹת חָכְמָה אֲשֶׁר יוֹעִילוּ’.

נָהַג הַמֶּלֶךְ עִמָּהֶם בְּחֶסֶד, / לְמַעַן יְגַלּוּ לוֹ נִסְתָּרוֹת.41

הָאֱסוּרִים הוּסְרוּ מִיצוּרֵיהֶם, / וְהֵם כְּרֶגַע בָּאוּ בִּבְרִיתוֹ.

הֵבִיאוּ הַדִּיוִים תַּגְלִית הַכְּתָב, / וְאֶת רוּחוֹ הֵאִירוּ בַּמַּדָּע.

שְׁלשִׁים כְּתָבִים לִמְּדוּהוּ, לֹא אֶחָד, / כְּמוֹ רוֹמִית, פַּרְסִית וַעֲרָבִית,42

וּכְמוֹ סֻגְֹדִּית, סִינִית וּפַּהְלַוִית43, / לְהַעֲלוֹת כָּל יְדִיעָה בִּכְתָב.

שְׁלשִׁים שָׁנָה פָּעַל אֲדוֹן־הָאָרֶץ, / וְלֹא הִגְדִּיל אִישׁ לְגַלּוֹת כָּמוֹהוּ.

כְּבוֹא יוֹמוֹ הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ, / וַעֲמָלוֹ הָיָה לוֹ יָד־וָשֵׁם.

תֵּבֵל בּוֹגֶדֶת! לָמָּה תְּגַדְּלִי / אֲשֶׁר אָמַרְתְּ לִגְדֹּעַ בְּאִבּוֹ?

אַתְּ מְרוֹמֶמֶת אִישׁ עַד דֹּק שָׁמַיִם, / וּמַשְׁפִּילָה לְפֶתַע עַד עָפָר.


ד. גַ’מְשִׁיד: שמונה מאות שנה מלך

גדולת ג’משיד ונפילתו

גַ’מְשִׁיד הַמְהֻלָּל בֶּן טַהְמוּרַת, / מָלֵא עֲצַת־אָבִיו חָגַר מָתְנָיו,44

עָלָה עַל כֵּס הַשָּׁהּ הַמְבֹרָךְ / וְשָׂם הַכֶּתֶר עַל רֹאשׁוֹ כַּחֹק.

חָגַר מָתְנָיו בְּזֹהַר הַמְּלוּכָה, / וּלְמִשְׁמַעְתּוֹ סָרָה תֵּבֵל כֻּלָּהּ.

נָח הָעוֹלָם מֵרִיב וּמִמָּדוֹן / עוֹשִׂים דְּבָרוֹ דִּיוִים, עוֹפוֹת, פֵיוֹת.

בָּרָק נוֹסָף הוֹפִיעַ בָּעוֹלָם, / וְהַכִּסֵּא הוּאַר בַּהֲדָרוֹ.

‘עָלַי’ – אָמַר – 'הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. / אֲנִי גַּם שַׁהְרְיָר וְגַם מוּבַּד,45

אֲנִי מוֹנֵעַ אֲנָשִׁים מֵרָע, / סוֹלֵל הַדֶּרֶךְ אֶל הַנְּהָרָה'.

תְּחִלָּה שָׁלַח יָדָיו אֶל כְּלֵי־הַנֶּשֶׁק, / הֵפִיחַ תַּאֲוַת הַתְּהִלָּה.

בְּזָהֳרוֹ רִכֵּךְ אֶת הַבַּרְזֶל, / הֵכִין קְסָדוֹת, צִנָּה וְסוֹחֵרָה,

מְעִיל־שִׁרְיוֹן וּמָגִנֵּי־סוּסִים. / נַפְשׁוֹ הַמְּאִירָה הִמְצִיאָה אֵלֶּה.

עָמַל בָּהֵמָּה חֲמִשִּׁים שָׁנָה, / מִלֵּא בָּהֶם גְּנָזָיו עַל גְּדוֹתֵיהֶם.

עוֹד חֲמִשִּׁים שָׁנָה דָּאַג לִלְבוּשׁ / לְעֵת שָׁלוֹם־וְיַיִן וְלִקְרָב.

מִחוּט פִּשְׁתִּים, שֵׂעָר וָמֶשִׁי / אָרַג בַּדֵּי רִקְמָה, כַּרְפַּס וָצֶמֶר.

לִמֵּד אֶת נְתִינָיו לִטְווֹת חוּטִים, / וְעֵרֶב לְהוֹבִיל בִּשְׁתִי־מַסֶּכֶת.

אַחַר הָאֲרִיגָה לָמְדוּ מִמֶּנּוּ / מְלֶאכֶת הַכְּבִיסָה וְהַתְּפִירָה.


עַתָּה תִּכֵּן הַמֶּלֶךְ חֲדָשָׁה, / שָׂמְחוּ עָלֶיהָ הוּא וּבְנֵי דּוֹרוֹ:

קִבֵּץ הָאֻמָּנִים לַאֲגֻדּוֹת, / וְזֶה אָרַךְ עוֹד חֲמִשִּׁים שָׁנָה.46

הָאֲנָשִׁים יִרְאֵי־הָאֱלֹהִים, / אֲשֶׁר לָהֶם קָרָאנוּ כֹּהֲנִים,

הִבְדִּיל מִיֶּתֶר הֲמוֹנֵי־הָעָם / וְהִשְׁכִּינָם לְמַעְלָה בֶּהָרִים –

לַעֲבוֹדַת אִיזַד זְמַנָּם יַקְדִּישׁוּ, / שְׁחוּחִים לִפְנֵי אֲדוֹן־עוֹלָם נָאוֹר.

מִצַּד שֵׁנִי, הָעֲרוּכִים־שׁוּרוֹת / יָצְרוּ אֶת מַעֲמַד הַנִּסָּרִים.

עִמּוֹ נִמְנוּ הָאֲרָיוֹת בַּקְּרָב, / פְּאֵר הַחַיִל וְהַמַּמְלָכָה.

תּוֹדוֹת לָהֶם הַכֶּתֶר בִּמְקוֹמוֹ / וְהַגְּבוּרָה הִיא תְּרוּמָתָם בָּאָרֶץ.

קְבוּצָה שְׁלִישִׁית הַכֵּר – אֶת הַיּוֹגְבִים, / אֲשֶׁר אֵין אִישׁ אֲסִיר־תּוֹדָה לָהֶם.

טוֹרְחִים לִזְרֹעַ וְקוֹצְרִים קְצִירָם, / אַךְ אֵין נוֹגֵשׂ בַּאֲרוּחוֹתֵיהֶם.

דַּל לְבוּשָׁם, אַךְ מִפְּקֻדּוֹת חָפְשִׁים, / אֵין אָזְנֵיהֶם שׁוֹמְעוֹת קוֹל צְחוֹק וָלַעַג.

חָפְשִׁים עוֹבְדִים הֵם אֶת הָאֲדָמָה / וּבְנֵי־חוֹרִין מִצַּר וּמִמָּדוֹן.

מַה שָּׂח אוֹתוֹ אָדָם־הַמַּעְלָה? / ‘עַצְלוּת עוֹשָׂה אֶת רַם־הַיַּחַשׂ עֶבֶד’.

הַמַּעֲמָד הַבָּא, הָאֻמָּנִים, / גַּאֲוָתָם עַל פֹּעַל כַּפֵּיהֶם.

עֲבוֹדָתָם מְלֶאכֶת־מַחֲשֶׁבֶת, / לָכֵן לִבָּם מָלֵא מַחֲשָׁבוֹת.


בָּזֶה בִּלָּה גַ’מְשִׁיד כַּחֲמִשִּׁים / שָׁנָה, וְהֶעֱנִיק בְּרָכָה הַרְבֵּה.

לְכָל אֶחָד יָעַד תַּפְקִיד מַתְאִים / בָּאָרֶץ, וְהִנְחָה אֶת צְעָדָיו,

עַד כָּל אֶחָד הֵבִין אֶת חִן־עֶרְכּוֹ, / עַד הַבְחִינוֹ בֵּין תֶּבֶן וּבֵין בָּר.

צִוָּה אֶת בְּנֵי־הַשַּׁחַץ הַטְּמֵאִים / עֲפַר־הָאֲדָמָה לָבֹל בְּמַיִם.

כִּרְאוֹת הָאֲנָשִׁים אֶת הַצָּפוּן / בַּטִּיט, לִבְּנוּ מִמֶּנּוּ לְבֵנִים.

בָּנוּ קִירוֹת מֵאֶבֶן וּמִגֶּבֶס, / וַעֲלֵיהֶם מְלֶאכֶת הַנְדָּסָה,

כְּמִקְוָאוֹת וּבִנְיָנִים גְּבוֹהִים, / כְּאַרְמוֹנוֹת אֲשֶׁר הֵם גַּם מַחְסֶה.


שָׁנִים בִּקֵּשׁ בַּסֶּלַע אַבְנֵי־חֵן / וְאוֹר לַחְשֹף בְּמַחֲבוֹאֵיהֶן.

בַּסּוֹף מָצְאָה יָדוֹ מִבְחָר יָפֶה: / כַּדְכֹּד וָאֹדֶם, כֶּסֶף וְזָהָב.

בְּתַחְבּוּלוֹת הֵפִיק מִצּוּר כָּל־אֵלֶּה, / וּמַפְתְּחוֹת לְמַנְעוּלִים הָיוּ.

דָּבָר נוֹסָף עָשָׂה: רָקַח בְּשָׂמִים, / אֲשֶׁר בְּנִיחוֹחָם חָשַׁק אָדָם,

כְּמוֹ עִנְבָּר, כָּפוּר וּמֻשְׁק נָקִי, / וּכְמוֹ אָהָל וּמֵי־וְרָדִים צְלוּלִים.

מָצָא צֳרִי לְכָל מַדְוֶה וָחֹלִי, / הַשַּׁעַר לַבְּרִיאוּת וְלָאָסוֹן.

גַ’מְשִׁיד גִּלָּה אֶת הַצְּפוּנוֹת כֻּלָּן / וְלָעוֹלָם לֹא בָּא חוֹקֵר כָּמוֹהוּ.

בָּאֳנִיָּה הִפְלִיג עַל־פְּנֵי הַיָּם, / כְּמַהֲרוֹ מֵחוֹף אֶל חוֹף שֵׁנִי.

בָּזֹאת עָמַל יוֹבֵל שָׁנִים נוֹסָף, / וְלֹא נֶעְלַם דָּבָר מֵחָכְמָתוֹ.


אַחַר אֲשֶׁר גִּלָּה גַ’מְשִׁיד כָּל־אֵלֶּה / לָבַשׁ גֵּאוּת וְלֹא הִבְחִין בְּאִישׁ.

כַּעֲשׂוֹתוֹ לוֹ שֵׁם בְּפָעֳלוֹ, / נָשָׂא נַפְשׁוֹ עוֹד לְהַגְבִּיהַּ שֶׁבֶת.

צִוָּה לִבְנוֹת כִּסֵּא לְתִפְאָרָה / עִם אֲבָנִים טוֹבוֹת בְּשֶׁפַע בּוֹ,

וְהַדִּיוִים, סָרִים לְמִשְׁמַעְתּוֹ, / נוֹסְקִים אִתּוֹ מִן הַמִּישׁוֹר שָׁמַיְמָה.

כַּשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת בָּאֲוִיר, / יָשַׁב הַשָּׁהּ הַמְצַוֶּה בַּכֵּס.

כָּל הָעוֹלָם נִקְהַל לִפְנֵי כִּסְאוֹ, / מִתְפַּעֲלִים מִזֹּהַר מַזָּלוֹ.

עַל רֹאשׁ גַ’מְשִׁיד הִרְעִיפוּ יְקָרוֹת, / נַוּ־רוּז קָרְאוּ לַיּוֹם, רֹאשׁ־הַשָּׁנָה:47

הַיּוֹם – הֻרְמֻז, הַחֹדֶשׁ – פַרְוַדִין, / יוֹם שַׁבָּתוֹן מִיֶּגַע וּמֵרִיב.48

גְּדוֹלֵי הָאָרֶץ הִתְקַשְׁטוּ לֶחָג, / בִּלּוּ זְמַנָּם בְּיַיִן וּבְשִׁירָה.

וְכֹה הַיּוֹם הָמְאֻשָּׁר מֵאָז / שָׁמוּר לְזֵכֶר מֶלֶךְ זֶה עַד־הֵנָּה.

שִׁשָּׁה יוֹבְלוֹת אָרַךְ הַמַּעֲשֶׂה / וּמֵת עֲדַיִן לֹא נִרְאָה בָּאָרֶץ.49

דִּיוִים כַּעֲבָדִים חָגְרוּ מָתְנַיִם / וְאֵין יוֹדֵעַ מֶה עָמָל וָיֶגַע.

לְצַו גַ’מְשִׁיד הָעָם מַטֶּה אָזְנַיִם, / מֵרֹב שִׂמְחָה מָלְאָה שִׁירָה תֵּבֵל.


חָלְפוּ שָׁנִים רַבּוֹת בְּדֶרֶךְ זוֹ, / וְזֹהַר הַמַּלְכוּת נָתַן אוֹרוֹ.

נָח הָעוֹלָם בִּזְכוּת הַמְאֻשָּׁר. / כָּל־פַּעַם מִיַּזְדָּן בְּשׂוֹרָה הִגִּיעָה.

אַחַר עֲבֹר בְּכֹה מִסְפָּר שָׁנִים, / רָאָה הָעָם רַק אֶת הַטּוֹב בַּשָּׁהּ.

תֵּבֵל כֻּלָּה עָמְדָה לְשֵׁרוּתוֹ, / וְהוּא יוֹשֵׁב וְעַל פָּנָיו הַזֹּהַר.

אַךְ יוֹם אֶחָד כְּהַרְהֲרוֹ בַּכֵּס, / זוּלַת עַצְמוֹ חָדַל לִרְאוֹת עוֹד אִישׁ.

עוֹבֵד־הָאֱלֹהִים לָבַשׁ גֵּאוּת, / וּכְפוּי־טוֹבָה שָׁעָה מֵעִם בּוֹרְאוֹ.

גַ’מְשִׁיד כִּנֵּס אֶת נִכְבְּדֵי צְבָאוֹ / וְהֶאֱרִיךְ לָשׁוֹן בְּאָזְנֵיהֶם.

הִנֵּה כָּזֹאת הִשְׁמִיעַ לַזְּקֵנִים: / 'אֲנִי מוֹקִיר בָּאָרֶץ רַק אוֹתִי.

כָּל מַעֲלָה טוֹבָה אֲנִי גִּלִּיתִי, / וְלֹא רָאָה הַכֵּס עוֹד שָׁהּ כָּמוֹנִי.

תֵּבֵל דַּלָּה מִלֵּאתִי הוֹן וָעשֶׁר, / וְהָעוֹלָם סוֹבֵב בְּמִצְוָתִי.

מָזוֹן, שֵׁנָה וָנוּחַ – מַתְּנוֹתַי הֵם, / כָּל מִשְׁאָלָה וּבֶגֶד – מֵאִתִּי הֵם.

לִי מְלוּכָה, לִי כֶּתֶר וּגְדֻלָּה, / וּמִי יֹאמַר כִּי עוֹד אָדוֹן בִּלְתִּי?

צֳרִי רָקַחְתִּי לְנִגְעֵי־אָדָם, / בַּל יִפָּגַע מִמַּחֲלָה וָמָוֶת.

מִי זוּלָתִי מָנַע מֵאִישׁ מוֹתוֹ, / וּמִי נוֹשֵׂא עוֹד כֶּתֶר מִלְּבַדִּי?

תְּבוּנָה וָנֶפֶשׁ – מִנְחָתִי לָכֶם, / כָּל מִתְכַּחֵשׁ לִי הוּא בֶּן אַהְרִימַן.

אַחַר אֲשֶׁר אֲנִי עָשִׂיתִי זֹאת, / קִרְאוּ לִי מֵעַתָּה “בּוֹרֵא־עוֹלָם”.'


הַכֹּהֲנִים הִרְכִּינוּ רָאשֵׁיהֶם, / אִישׁ לֹא הֵעֵז לִשְׁאֹל: ‘מַדּוּעַ? אֵיךְ?’

לְפֶתַע סָר מֵעַל רֹאשׁוֹ הַזֹּהַר, / וְדִבּוּרִים בְּלִי סוֹף מָלְאָה תֵּבֵל.50

הָאֲנָשִׁים הִפְנוּ עָרְפָּם לַשָּׁהּ / וְלֹא נִשְׁאַר אִתּוֹ שׁוֹחֵר־כָּבוֹד.

עֶשְׂרִים שָׁנָה וְעוֹד שָׁלשׁ עָמְדָה / חֲצַר הַשָּׁהּ רֵיקָה מִלּוֹחֲמִים.

הִרְהִיב גַ’מְשִׁיד לְהִדָּמוֹת לָאֵל, / עַל־כֵּן נִשְׁבַּר וּמַעֲשֵׂהוּ תַּם.


מֵלִיץ דָּגוּל וּבַעַל־זֹהַר שָׂח: / 'אִם שָׁהּ אַתָּה, הַצְנַע לִבְּךָ כְּעֶבֶד.

הַמִּתְפָּרֵץ מִפְּנֵי הָאֱלֹהִים, / פּוֹתֵחַ אֶת נַפְשׁוֹ לַחֲרָדוֹת.

עַל גַ’ם קָדְרָה חַמָּה בַּצָּהֳרַיִם / וְזֹהַר הַמַּלְכוּת הָלַךְ וָפָג.

לַשָּׁוְא עֵינָיו הִזִּילוּ דֶּמַע־דָּם, / לַשָּׁוְא בִּקֵּשׁ סְלִיחָה מֵהַבּוֹרֵא:

עָלָה הַזֹּהַר וְאֵינֶנּוּ עוֹד, / תַּחְתָּיו הוֹפִיעַ פַּחַד הַבָּאוֹת.


המעשה בצֹחָךּ ובאביו

בְּאֵלֶּה הַיָּמִים חַי בֶּן־אָדָם / מִפָּרָשֵׁי הָרֹמַח בַּמִּדְבָּר.51

הָיָה הַשּׁוֹעַ שָׁהּ וְגַם אִישׁ טוֹב, / עוֹבֵד־יַזְדָּן בַּאֲנָחוֹת קָרוֹת.

וְשֵׁם הָאִישׁ הַמְעֻלֶּה מִרְדָּס, / בְּצִדְקָתוֹ – רִאשׁוֹן בַּמַּעֲלָה.

וַעֲדָרִים נוֹתְנֵי־חָלָב לָאִישׁ, / כְּאֶלֶף רֹאשׁ מִכָּל הוֹלֵךְ־עַל־אַרְבַּע:

עִזִּים, גְּמַלִּים וְכֵן כְּבָשִׂים לָרֹב / מָסַר בִּידֵי רוֹעִים מַאֲמִינִים,

נֶאֱמָנִים, וְכֵן פָּרוֹת־חָלָב, / סוּסִים קַלֵּי־רַגְלַיִם, אֲצִילִים.

אֲשֶׁר חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ לִשְׁתּוֹת חָלָב, / הוֹשִׁיט כַּפּוֹ וּבוֹ רִוָּה צְמָאוֹ.

הָיָה לוֹ בֵּן לִירֵא־שָׁמַיִם זֶה, / אֲשֶׁר לִבּוֹ פָּנוּי מֵאַהֲבָה.

וְשֵׁם אוֹתוֹ גִּבּוֹר נוֹעָז – צַׂחָּךּ, /אַמִּיץ הָיָה, קַל־דַּעַת וְסוֹרֵר.52

אָכֵן קָרְאוּ לוֹ גַם־כֵּן בִּיוַרַסְפּ, / בַּשֵּׁם הַזֶּה כִּנּוּהוּ אֲבוֹתֵינוּ.

‘בִּיוַר’ בְּפַּהְלַוִית הוּא שֵׁם־מִסְפָּר, / בִּלְשׁוֹן דָּרִי ‘עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים’,53

לֵאמֹר: סוּסִים, רִתְמוֹת־זָהָב לָהֶם, / הָיוּ לוֹ רְבָבָה. מִזֶּה הַשֵּׁם.

רֻבָּם בְּאֻכְּפֵיהֶם יוֹמָם־וָלַיְלָה, / מֵרֹב־מִסְפָּר וְלֹא מִפַּחַד־קְרָב.


בֹּקֶר אֶחָד הוֹפִיעַ הַשָּׂטָן, / כְּאִישׁ צַדִּיק תָּמִים שׁוֹחֵר־שָׁלוֹם.

מָשַׁךְ אֶת לֵב הַבֵּן מִדֶּרֶךְ־טוֹב, / וְזֶה הִטָּה לוֹ אֹזֶן קַשּׁוּבָה.

מָצְאוּ דִּבְרֵי הַבָּא חֵן בְּעֵינָיו, / כִּי לֹא עָמַד עַל טִיב מַעֲלָלָיו.

מָסַר לוֹ אֶת שִׂכְלוֹ, לִבּוֹ, נַפְשׁוֹ, / וְכֹה זָרָה אָבָק עַל קָדְקֳדוֹ.

כִּרְאוֹת אִבְּלִיס כִּי אֶת לִבּוֹ לָקַח / בְּסִפּוּרָיו, שָׂמַח שִׂמְחָה גְּדוֹלָה.

שִׂיחוֹת נָאוֹת שׂוֹחַח עִם בֶּן־מִרְדָּס, / עַד־אִם רוֹקֵן מֹחוֹ מִשֵּׂכֶל טוֹב.

אָמַר לוֹ הַשָּׂטָן: ‘מִלִּים הַרְבֵּה לִי, / אֲשֶׁר סוֹדָן, בִּלְתִּי, אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ.’

קָרָא הַנַּעַר: ‘אַל־נָא תַּחֲשֶׁה, / לַמְּדֵנִי תּוֹרָתְךָ, אִישׁ־מַעֲלָה!’

אָמַר הַשֵּׁד: רֵאשִׁית־כֹּל הַבְטָחָה, / אַחַר־כֵּן אֲגַלֶּה לְךָ רָזַי.'

הָעֶלֶם הַתָּמִים נֵאוֹת לַבְּרִית, / וְגַם נִשְׁבַּע כִּרְצוֹן אִבְּלִיס לֵאמֹר:54

‘חָלִילָה־לִי אִם אֲגַלֶּה הַסּוֹד, / וְכָל אֲשֶׁר תַּגִּיד לִי אֶעֱשֶׂה.’

אָמַר לוֹ הַשָּׂטָן: מַדּוּעַ־זֶה / יִהְיֶה מוֹשֵׁל בָּאָרֶץ זוּלָתְךָ?

הֲשָׁוְא יוֹרֵשׁ כָּמוֹךָ לְאָבִיךָ? / הַסְכֵּת אֵפוֹא וּשְׁמַע לַעֲצָתִי.

אָרְכוּ מִדַּי יְמֵי חַיֵּי אָבִיךָ, / וּבְאֶפֶס מַעֲשֶׂה כָּלוֹת שְׁנוֹתֶיךָ.

הִגִּיעָה עֵת לָרֶשֶׁת אֶת כִּסְאוֹ, / כִּי מְקוֹמוֹ יָאֶה לְךָ בָּאָרֶץ.

אִם בְּקוֹלִי תִּשְׁמַע וְתַאֲמִין, / אַתָּה תִּהְיֶה הַמֶּלֶךְ בָּעוֹלָם.'

כְּתֵת צֹחָךּ דַּעְתּוֹ עַל הַדְּבָרִים, / נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עַל דַּם אָבִיו,

וְכֹה עָנָה לוֹ: ‘זֶה לֹא יִתָּכֵן. / אֱמֹר אֲשֶׁר תֹּאמַר, אֲבָל לֹא זֹאת!’

אָמַר הַשֵּׁד: 'אִם מְמָאֵן אַתָּה, / אַתָּה מֵפֵר בְּרִיתֵנוּ הַכְּרוּתָה.

בְּצַוָּארְךָ חֶרְפַּת שְׁבוּעָה וּבְרִית, / וְהַכָּבוֹד יָנוּחַ עַל אָבִיךָ.'

רֹאשׁ הָעַרְבִי נִלְכַּד בַּעֲנִיבָה, / וְהוּא בָּחַר לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ,

וְכֹה אָמַר: ‘גַּלֵּה לִי תָּכְנִיתְךָ, / וָלֹא, אַפְנֶה רֹאשִׁי מֵעֲצָתְךָ.’

שָׂח אַהְרִימַן: 'אַצִּיעַ תַּחְבּוּלָה, / אֲשֶׁר רֹאשְׁךָ תַּגְבִּיהַּ עַד רָקִיעַ.

אַתָּה בַּמַּעֲשֶׂה שִׂים כַּף עַל פֶּה. / אֵינֶנִּי מְבַקֵּשׁ עֶזְרָה מִמֶּךָּ

אֶת הַשּׂוּמָה אֲנִי נוֹטֵל עָלַי. / אַתָּה רַק חֶרֶב־הַמִּלִּים נְצֹר.'


הָיָה לַשַּׁהְרְיָר בַּחֲצֵרוֹ / גַּן־שׁוֹשַׁנִּים הַמְשַׂמֵּחַ לֵב.

כָּל שַׁחַר־יוֹם קָם אִישׁ־הַמַּעֲלָה / הֵכִין עַצְמוֹ לַעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ:

רָחַץ בְּשָׂרוֹ וְחַף רֹאשׁוֹ בַּסֵּתֶר, / וְעֶבֶד אֵין עִמּוֹ לָשֵׂאת מָאוֹר.

הַדִּיו הַנַּעֲוֶה בִּזְדוֹן לִבּוֹ / כָּרָה בַּדֶּרֶךְ שַׁחַת עֲמֻקָּה,

אוֹתָהּ כִּסָּה אִבְּלִיס הַמְעַוֵּל / בְּמַעֲטֶה חָצִיר וְהִתְעַלֵּם.

הַלַּיְלָה בָּא וְרֹאשׁ הָעֲרָבִים / שׁוֹחֵר הַתְּהִלָּה פָּנָה לַגַּן.

כְּהַגִּיעוֹ אֶל עֵשֶׂב הַשּׁוּחָה, / מוֹטֵט בְּבַת־אַחַת מַזַּל הַשָּׁהּ:

צָנַח לַבּוֹר וּמִפְרַקְתּוֹ שָׁבַר. / מֵת אִישׁ־הַמַּעֲלָה, עוֹבֵד־יַזְדָּן.

בְּטוֹב וּבְרַע הַשּׁוֹעַ לֹא הִשְׁמִיעַ / לִבְנוֹ הַנַּעַר גְּעָרָה קָרָה.

נָשׂא נָשָׂא אוֹתוֹ עַל זְרוֹעוֹתָיו, /עָלָיו שָׂמַח וְלֹא חָסַךְ כָּל הוֹן.

אוּלָם הַבֵּן הָרָע וְהַסּוֹרֵר / לֹא שָׂשׂ לִקְרַאת הַקֶּשֶׁר עִם אָבִיו,

וְאַף נָתַן יָדוֹ לְרֶצַח אָב. / מִפִּי חָכָם אֶחָד שָׁמַעְתִּי זֹאת:

'הַבֵּן, אַף אִם אַרְיֵה אַכְזָר גָּדַל, / הוּא לֹא יָהִין לִשְׁפֹּךְ אֶת דְּמֵי אָבִיו.

וְאִם אָמְנָם קָרָה דָּבָר כָּזֶה, / אֶת הַסִּבָּה תִּמְצָא בְּחֵיק הָאֵם.'


צֹחָךּ בֶּן־הַבְּלִיַעַל הַשָּׁפָל / תָּפַשׂ בְּעָרְמָתוֹ אֶת כֵּס אָבִיו,

שָׂם עַל רֹאשׁוֹ אֶת כֶּתֶר הָעַרְבִים / וְהֶעֱנִיק לָעָם מִטּוֹב עַד רָע.

וְהַשָּׂטָן, כְּהַשִּׂיגוֹ אֶת זֹאת, / זָמַם עַתָּה דָּבָר חָדָשׁ, אַחֵר.

שָׂח אֶל צֹחָךּ : 'כְּסָמְכְךָ עָלַי, / מָצָאתָ בִּי כָּל מִשְׁאֲלוֹת־לִבֶּךָ.

בְּדֶרֶךְ זוֹ, אִם בְּרִית תִּכְרֹת אִתִּי, / וְלֹא תָּסוּר יָמִין וּשְׂמֹאל מִמֶּנָּה,

אַדְבִּיר תַּחְתֶּיךָ הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, / חַיָּה, דָּגָה וְעוֹף – שֶׁלְּךָ יִהְיוּ.'

אַחַר אָמְרוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, / יָזַם תָּכְנִית שׁוֹנָה, הַפְלֵא וָפֶלֶא.

בִּן־רֶגַע מִתּוֹכוֹ הִגִּיחַ עֶלֶם / נְעִים־שִׂיחָה, יְפֵה קוֹמָה וָתֹאַר.

הִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵי צֹחָּךּ אַפַּיִם, / וְנֹפֶת תַּחַת לְשׁוֹנוֹ, אָמַר:

אִם־נָא מָצָאתִי בְּעֵינֶיךָ חֵן, / אֲנִי אַשַּׁף־מִטְבָּח נוֹדָע־לְשֵׁם.'

כִּשְׁמֹעַ זֹאת צֹחָּךּ הֵאִיר פָּנִים / וְהִפְקִידוֹ עַל בֵּית־הַמְבַשְּׁלִים,

וְהַוָּזִיר הַכֹּל־יָכוֹל נָתַן לוֹ / אֶת הַמַּפְתֵּחַ לַאֲסַם הַשָּׁהּ.

וְהַמַּאֲכָלִים עוֹד מְעַטִּים, / לֹא נִתְכְּנוּ עֲדַיִן מִן הַחַי.

מָזוֹן הֻגַּשׁ לַכֹּל מֵהַצּוֹמֵחַ, / מִכָּל אֲשֶׁר הוֹצִיאָה אֲדָמָה.


עָלָה עַל לֵב אִבְּלִיס הַנַּעֲוֶה / רַעְיוֹן הַהֶרֶג בַּחַיָּה, הַזֶּבַח.55

מִבְּשַׂר הָעוֹף וּמֵהַבְּהֵמָה / הִגִּישׁ לוֹ מַטְעַמִּים אֶחָר־אֶחָד,

וּכְאֶת הַלַּיִשׁ גַּם הִשְׁקָהוּ דָּם, / לַעֲשׂוֹתוֹ עַז־רוּחַ וְאַכְזָר.

אֲשֶׁר דָּרַשׁ צֹחָּךּ, עָשָׂה מִיָּד, / נָתַן לִבּוֹ מַשְׁכּוֹן לִפְקֻדָּתוֹ.

תְּחִלָּה הִגִּישׁ חֶלְמוֹן בֵּיצִים צָהֹב, / לִשְׁמֹר עַל כֹּחוֹתָיו, לְהַבְרִיאוֹ.

צֹחָּךּ שִׁבַּח אֶת הַמַּטְעָם כִּי טוֹב, / וְנֶהֱנָה מֵהַמַּעֲדַנִּים.

אָמַר אִבְּלִיס הַמְאַחֵז עֵינַיִם: / 'חֲיֵה לָעַד, מַלְכִּי, בְּרֹאשׁ מוּרָם.

מָחָר אָכִין לְךָ מַטְעָם חָדָשׁ, / וְלֹא תֹּאבֶה עוֹד לֶחֶם זוּלָתוֹ.'

יָצָא, וְכָל הַלַּיְלָה תָּר בַּלֵּב, / מַה מַּאֲכָל יָכִין לַמָּחֳרָת.

וְכַאֲשֶׁר עָלָה הַיּוֹם בַּשַּׁחַק / וְהֶעֱלָה אֶת יַהֲלוֹם הָאוֹר,

הֵכִין לוֹ מִקּוֹרֵא וּמִפַּסְיוֹן / מַטְעָם חָדָשׁ וּבָא מָלֵא תִּקְוָה.

שָׁהּ־הָעַרְבִים טָעַם מֵהַשֻּׁלְחָן, / וּבְסִכְלוּתוֹ נִשְׁבָּה לְאָהֳבוֹ.

בְּיוֹם שְׁלִישִׁי הִגִּישׁ מִתַּרְנְגוֹל / וּמִכִּבְשָׂה נָזִיד רַב טְעָמִים,

וּבָרְבִיעִי עָרַךְ אֶת הַשֻּׁלְחָן / כָּל מַעֲשֵׂי־תַּנּוּר מִבְּשַׂר הָעֵגֶל.

גַּם זְעַפְרָן הִגִּישׁ וּמֵי־וְרָדִים / וְיַיִן מְשֻׁמָּר וּמֻשְׁק נָקִי.


צֹחָךּ אָכַל מִכָּל הַמַּטְעַמִּים / וְהִשְׁתָּאָה לְאָמָּנוּת הָאִישׁ.

אָמַר אֵלָיו: 'בַּקֵּשׁ דָּבָר מִמֶּנִּי, / וְאֵין דָּבָר אֲשֶׁר אֶמְנַע מִמֶּךָּ.

בֵּרְכָהוּ הַטַּבָּח: 'אַי, שַׁהְרְיָר! / חֲיֵה בְּאשֶׁר כָּל יְמֵי חֶלְדֶּךָ.

לִבִּי יוֹצֵא מֵאַהֲבָה אֵלֶיךָ, / מְזוֹן נַפְשִׁי תָּלוּי בְּאוֹר־פָּנֶיךָ.

שֶׁאֱלָתִי גְּדוֹלָה מֵעִם הַמֶּלֶךְ, / וְאִם־כִּי רַק טַבָּח אֲנִי, לֹא שׁוֹעַ,

הַנַּח לִי לְנַשֵּׁק אֶת קְצוֹת כְּתֵפֶיךָ, / וּלְהַחֲלִיק פָּנֶיךָ וְעֵינֶיךָ.'

צֹחָךּ, אֲשֶׁר חָשַׁב כִּי רַק קְטַנָּה, / דָּבָר קַל־עֶרֶךְ, מְבַקֵּשׁ הָעֶלֶם,

עָנָה: ‘שֶׁאֱלָתְךָ הִנֵּה נִתֶּנֶת, / אִם אַךְ כָּבוֹד יוֹסִיף זֶה לְשִׁמְךָ’.

מִיָּד פָּקַד הַשָּׁהּ, וְהַשָּׂטָן, / כְּמוֹ אִשְׁתּוֹ, נָשַׁק לוֹ עַל כְּתֵפָיו.

אַךְ נְשָׁקוֹ, נֶעְלַם הַשֵּׁד מֵעַיִן – / כְּפֶלֶא זֶה אִישׁ לֹא רָאָה עֲדַיִן:

נָחָשׁ שָׁחוֹר מִכָּל כָּתֵף צָמַח לוֹ. / נִבְהַל צֹחָךּ, פָּנָה לַעֲבָרִים,

כִּכְלוֹת הַכֹּל כְּרָתָם מֵעַל כְּתֵפָיו. / אַךְ אַל תֵּצֵא, שׁוֹמֵעַ, מִכֵּלֶיךָ,

כְּעַנְפֵי־עֵץ שְׁנֵי נְחָשִׁים שְׁחוֹרִים / צָמְחוּ מֵהַכְּתֵפַיִם בַּשֵּׁנִית.

הִזְעִיק צֹחָךּ רוֹפְאָיו הַחֲכָמִים, / אֶחָד־אֶחָד חִוּוּ לוֹ אֶת דַּעְתָּם.

נָקְטוּ בְּתַחְבּוּלוֹת קְסָמִים רַבּוֹת, / וְלֹא מָצְאוּ מָזוֹר לְמַכְאוֹבוֹ.


אִבְּלִיס בִּלְבוּשׁ רוֹפֵא מִהֵר גַּם־כֵּן, / נִגַּשׁ לַמֶּלֶךְ בְּחָכְמָה וְשָׂח:

'אֲשֶׁר קָרְךָ הָיָה צָפוּי מֵרֹאשׁ. / הַשְּׁנַיִם כִּי צָמְחוּ אַל יִגָּדְעוּ.

הָכֵן לָהֶם בָּרוּת וְיֶרָגְעוּ, / אֵין אֲרוּכָה אַחֶרֶת לַמַּכָּה.

הַאֲכִילֵם בְּמֹחַ בֶּן־אָדָם, / אוּלַי יָמוּתוּ כֵּן מֵאֲלֵיהֶם.'

רְאֵה אֶת הַשָּׂטָן וְאֶת תְּכָכָיו, / לְאָן חוֹתֵר הַשֵּׁד בְּדִבּוּרָיו:

אוּלַי בַּמִּסְתָּרִים תָּכְנִית תִּכֵּן, / מֵהָאָדָם הָאָרֶץ לְרוֹקֵן?


גורל ג’משיד נחרץ

אַחַר כֵּן קָמוּ מְהוּמוֹת בָּאָרֶץ, / מָדוֹן וָרִיב פָּשְׁטוּ לַעֲבָרִים.

הָיָה לְחשֶׁךְ לַיְלָה אוֹר־הַיּוֹם, / קִשְׁרֵי הַבְּרִית עִם שָׁהּ גַ’מְשִׁיד הֻתְּרוּ.

הִלַּת אִיזַד עָלָיו, קָדַר אוֹרָהּ, / אֶת מְקוֹמָהּ יָרְשׁוּ כָּזָב וָכֶסֶף.

בְּכָל מָקוֹם הוֹפִיעַ שָׁהּ חָדָשׁ, / מֵעֲבָרִים נִגְלוּ דּוֹרְשֵׁי שְׂרָרָה.

הַמִּלְחָמָה עָשְׂתָה שַׁמּוֹת בַּשַּׁעַר, / בְּאַהֲבַת גַ’מְשִׁיד מָאַס הַלֵּב.

אָז מֵאִירָן יָצָא צָבָא מָהִיר / וְאֶל הָעֲרָבִים עָשָׂה דַּרְכּוֹ.

לָקְחָה אָזְנָם כִּי שָׁם שׁוֹכֵן נָסִיךְ / מַטִּיל אֵימָה, אֲשֶׁר לוֹ פְּנֵי מִפְלֶצֶת.

שָׂרֵי אִירָן, הַמְחַפְּשִׂים נָגִיד, / הִפְנוּ פְּנֵיהֶם בְּיַחַד אֶל צֹחָךּ.

בֵּרְכוּהוּ כַּיָּאֶה לְשַׁהְרְיָר / וְהִכְרִיזוּהוּ מֶלֶךְ עַל אִירָן.

צֹחָךּ הָרַהַב, מְמַהֵר כְּרוּחַ, / בָּא לְאִירָן וְשָׂם עָלָיו הַכֶּתֶר.

מֵהָעַרְבִים וּמֵאִירָן בָּחַר / צְבָא־גִּבּוֹרִים מִכָּל הַמְּחוֹזוֹת.

אִתָּם יָצָא לִכְבּשׁ קִרְיַת גַ’מְשִׁיד, / הֵצֵר דַּרְכּוֹ, סָגַר עָלָיו טַבַּעַת.

כִּנְטוֹת מַזַּל הַשָּׁהּ גַ’מְשִׁיד לִשְׁקֹעַ, / דָּחַק רַגְלָיו הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ.

הָלַךְ הַשָּׁהּ, מָסַר אֶת הַכִּסֵּא, / הַכֶּתֶר, הָאוֹצָר וְהַצָּבָא,

וְנֶעֱלַם, כִּי עוֹלָמוֹ חָשַׁךְ. / הִשְׁאִיר לַזָּר כִּסֵּא וַעֲטָרָה.

מֵאָה שָׁנָה נֶחְבָּא מֵעֵין רוֹאֶה; / אִישׁ לֹא יָדַע מְקוֹם מַחֲבוֹאוֹ.

כִּמְלֹאת מֵאָה שָׁנָה לְהֵעָלְמוֹ, / נִגְלָה גַ’מְשִׁיד שֵׁנִית עַל שְׂפַת יַם־סִין.

צֹחָךּ תְּפָשׂוֹ לְפֶתַע בְּכַפָּיו, / וּבְלִי לָתֵת לוֹ זְמַן לַהֲפוּגָה,

נִסֵּר אוֹתוֹ לִשְׁנַיִם חֲצָאִים, / וְהָעוֹלָם פָּדָה מֵאֵימָתוֹ.56

זְמָן רַב בָּרַח מֵהֶבֶל הַשָּׂרָף, / אַךְ לֹא אָרְכוּ יְמֵי הַהַצָּלָה.

מַלְכוּת גַ’מְשִׁיד וְזָהֳרוֹ נָגוֹזוּ, / מַזַּל הַשָּׁהּ גְּרָפָם כְּקַשׁ צָהֹב.

מִי לְפָנָיו יָשַׁב עַל הַכִּסֵּא, / וּמִי חֶלְקוֹ שָׁפַר עָלָיו יוֹתֵר?

גַ’מְשִׁיד זָכָה בִּשְׁבַע מֵאוֹת שָׁנָה / וְהִתְנַסָּה בְּאשֶׁר וּבִדְוַי.


מַה בֶּצַע בְּשָׁנִים רַבּוֹת כָּל־כָּךְ, / אִם אֵין תֵּבֵל פּוֹתַחַת סוֹדוֹתֶיהָ?57

דְּבַשׁ וְחָלָב מַאֲכִילָה הַיּוֹם,/ כֵּן נְעִימוֹת תַּשְׁמִיעַ בְּאָזְנֶיךָ.

וּמָה תֹּאמַר לָזֹאת? ‘חָשְׁקָה נַפְשָׁהּ בִּי! / אוֹמְרוֹת פָּנֶיהָ אַהֲבָה אֵלַי.’

אַתָּה, שָׂמֵחַ לִקְרָאתָהּ, תַּחְנִיף לָהּ, / אַף תְּגַלֶּה תַּעֲלוּמוֹת לִבֶּךָ.

הִיא כִּבְיָכוֹל מִשְׂחָק תָּמִים הוֹצִיאָה, / אַךְ מִמַּכְאוֹב יִצְבֶּה לִבְּךָ בְּדָם.

מָאַסְתִּי בַּפֻּנְדָּק וּבִפְגָעָיו, / מַלְּטֵנִי־נָא, אֱלֹהַּ, מִנְּגָעָיו.


ה. צֹחָךּ: אלף שנים מלך

הליכות צֹחָךּ

אַחַר עֲלוֹת צֹחָךּ עַל כֵּס אִירָן, / יָשַׁב עָלָיו כְּשָׁהּ אֶלֶף שָׁנָה.

כָּל הָעוֹלָם נִשְׁמַע לְמִצְוָתוֹ, / וְכֹה חָלְפוּ שָׁנִים אַחַר שָׁנִים.

סִדְרֵי הַחֲכָמִים – כְּלֹא הָיוּ, / וְהַכְּשָׁפִים פָּשְׁטוּ בְּרֹאשׁ חוּצוֹת.

הַמַּעֲלָה – כְּלִמָּה, הַכֶּסֶף – עֶרֶךְ, / נֶעְלַם הַיּשֶׁר וּפָשַׁט הָאָוֶן.

יַד־הַדִּיוִים הָאֲרֻכָּה בַּכֹּל, / וְאֵין הַטּוֹב נִזְכַּר עוֹד, רַק בְּסוֹד.

שְׁתֵּי עֲלָמוֹת רַכּוֹת מִבֵּית גַ’מְשִׁיד, / הָרוֹעֲדוֹת כַּעֲרָבָה, הוּבְאוּ.

שְׁתֵּיהֶן הָיוּ אַחְיוֹת הַשָּׁהּ גַ’מְשִׁיד, / וּבֵין כָּל יֶתֶר הַנָּשִׁים – כְּכֶתֶר.

בָּרְעוּלוֹת – אַחַת הִיא שַׁהְרְנָז, / וְהַשְּׁנִיָּה כְּסַהַר – אַרְנַוָז.

הוּבְאוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ־הַמִּפְלֶצֶת, / וְהָשְׁלְכוּ לְשֵׁבֶט אוֹ לְחֶסֶד.

לִמְּדָן הַמֶּלֶךְ נַחַשׁ וּכְשָׁפִים, / גִּדְּלָן בְּמַעֲשֵׂי מִרְמָה וָשֶׁקֶר.

מָה עוֹד יָכוֹל זֶה לְאַלְּפָן, אִם לֹא / שְׁפִיכוּת־דָּמִים וְהַצָּתָה וָשֹׁד?


שְׁנֵי עֲלָמִים רַעֲנַנִּים כָּל עֶרֶב, / אֶחָד מִבְּנֵי־הָעָם, אֶחָד אָצִיל,

הֵבִיא טַבַּח הַמֶּלֶךְ לָאַרְמוֹן, / וַאֲרוּחָה הֵכִין מֵהֶם לַשָּׁהּ.

שָׁחַט, הוֹצִיא הַמֹּחַ מֵהָרֹאשׁ, / וְטֶרֶף הִגִּישׁוֹ לַצִּפְעוֹנִים.

הָיוּ בַּמְּדִינָה אָז שְׁנֵי פָּרְסִים / בָּרֵי לֵבָב מִגֶּזַע אֲצִילִים,

שֵׁם הָאֶחָד אַרְמָֽֽיִל הֶחָסִיד, / וְהַשֵּׁנִי – גַּרְמָֽֽיִל הָרוֹאֶה.

עֶרֶב אֶחָד וּבֵין הַבַּחוּרִים / נָסַבָּה הַשִּׂיחָה מִדָּא וְהָא

עַל זְדוֹן לֵבַב הַמֶּלֶךְ, עַל צְבָאוֹ / וְעַל מַעֲדַנָּיו הָאַכְזָרִים.

אָמַר אֶחָד: 'נַגִּיעַ אֶל הַשָּׁהּ, / וּבַבִּשּׁוּל נַצִּיעַ עֶזְרָתֵנוּ.

אַחַר־כֵּן יַחַד נַעֲרֹךְ תָּכְנִית, / וְנַעֲרִים בְּתַחְבּוּלוֹת עָלָיו.

אוּלַי יוֹם־יוֹם מִשְּׁנֵי הַנִּטְבָּחִים / נַצְלִיחַ לְהַצִּיל קָרְבָּן אֶחָד.'

הָלְכוּ וּבַבִּשּׁוּל הֶרְאוּ כֹּחָם, / וּמַטְעַמִּים הֵכִינוּ לְמַכְבִּיר.

וְאֶל מִטְבַּח הַמֶּלֶךְ הִתְקַבְּלוּ / שְׁנֵי הַפִּקְחִים, אֲשֶׁר שָׂמְחוּ בַּסֵּתֶר.

הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לִשְׁפֹּךְ הַדָּם, / לִשְׁלֹחַ יָד בְּנֶפֶשׁ הַתְּמִימִים.

תָּפְשׂוּ הַתַּלְיָנִים בְּרִשְׁעָתָם / שְׁנֵי בַּחוּרִים הַמּוּעָדִים לַהֶרֶג,

וְהִשְׁלִיכוּם לִפְנֵי הַטַּבָּחִים, / אַפַּיִם אַרְצָה הִטִּילוּם מִלְּמַעְלָה.

הַטַּבָּחִים, כְּבֵדָם נִכְמַר בִּכְאֵב, / עַל קָרְבְּנוֹת מַלְכָּם בָּכוּ בְּדָם.

הִבִּיטוּ זֶה בָּזֶה מִתְרָעֲמִים / וְכוֹאֲבִים הָעָוֶל עַל לֹא אָוֶן,

וְשַׁחֲטוּ אַחַד הָעֲלָמִים, / כִּי, אוֹיָה, לֹא מָצְאוּ פִּתְרוֹן אַחֵר.

הֵפִיקוּ מֹחַ מִגֻּלְגֹּלֶת כֶּבֶשׂ, / וְעִרְבְּבוּ בַּמֹּחַ הַיָּקָר.

הִתִּירוּ אֶת הָעֶלֶם הַשֵּׁנִי, / וְהִזְהִירוּהוּ: 'רוּץ וְהִסָּתֵר!

אִישׁ אַל יִמְצָאֲךָ בְּעִיר נוֹשֶׁבֶת – / הָרִים וַעֲרָבָה נַחַלָתְךָ!'

בִּמְקוֹם רֹאשׁוֹ, מֵרֹאשׁ שָׁוֶה פְּרוּטָה / הוּכַן מָזוֹן לְנַחֲשֵׁי הַשָּׁהּ.


שְׁלשִׁים בָּחוּר כָּל חֹדֶשׁ הֶחֱיוּ, / וְהִבְרִיחוּם הַרְחֵק לָעֲרָבָה.

וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעוּ לְמָאתַיִם, / אִישׁ לֹא יָדַע עֲדַיִן מִי וּמָה הֵם.

שָׁלְחוּ לָהֶם מַצִּילֵיהֶם עִזִּים / לְכַלְכְּלָם בְּגָלוּתָם קָשָׁה.

מֵחַלְצֵיהֶם יָצְאוּ שִׁבְטֵי כֻּרְדִּים, / עֲדַיִן לֹא שָׁמְעוּ מָה עִיר־מוֹשָׁב.58

אָהֳלֵיהֶם אֲרִיג שְׂעַר־גְּמַלִּים / וְאֵין יִרְאַת שָׁמַיִם בְּלִבָּם.

הָיָה לַמֶּלֶךְ אֹרַח עָרִיצִים, / וְכַאֲשֶׁר עָלָה עַל לְבָבוֹ,

הִזְמִין אֵלָיו לוֹחֵם וַהֲרָגוֹ / בְּתֹאֲנָה: ‘מָרִיתָ בַּדִּיוִים!’

כָּל בַּת־טוֹבִים יָפָה וּטְהוֹרָה / סְפוּנָה בִּפְנִים, הַרְחֵק מִדִּבּוּרִים,

הָפַךְ אָמָה לְשִׁמּוּשׁוֹ בִּלְבַד, / חִלֵּל כָּל חֹק־מַלְכוּת, מִנְהָג וָדָת.


צֹחָךּ רואה בחלומו את פרידון

עוֹד אַרְבָּעִים שָׁנָה לִחְיוֹת נוֹתְרוּ לוֹ. / עַתָּה רְאֵה־נָא, מַה יַּזְדָּן אִנָּה לוֹ.

בְּאַרְמוֹנוֹ הַשָּׁהּ אַחַר חֲצוֹת / יָשֵׁן עִם אַרְנַוָז יְפַת־הַתֹּאַר.

בַּחֲלוֹמוֹ לְפֶתַע לוֹחֲמִים / שְׁלשָׁה מִגֶּזַע מְלָכִים הוֹפִיעוּ:

שְׁנֵי עֲנָקִים וְעֶלֶם בֵּינֵיהֶם, / קוֹמָה כִּבְרוֹשׁ לוֹ, זֹהַר בַּפָּנִים,

חוֹגֵר אַבְנֵט מַלְכוּת, צוֹעֵד בְּהוֹד / וּבְכַף־יָדוֹ אַלָּה, לָהּ רֹאשׁ תְּאוֹ.

כְּרֶגַע הִשְׂתָּעֵר וּבְרֹאשׁ־הַפָּר / הִנְחִית מַכָּה נִצַּחַת עַל רֹאשׁוֹ.

מִיָּד הוֹצִיא הָעֶלֶם רְצוּעָה, /הָאֲרֻכָּה מֵרֹאשׁ וְעַד כַּף־רֶגֶל,

כָּבַל יָדָיו לַאֲחוֹרָיו כְּאֶבֶן, / וְצַוָּארוֹ נָתַן בַּעֲנִיבָה.

כּוֹאֵב, דּוֹאֵג, נִכְלָם וְנֶאֱנָח, / בְּעוֹד עָפָר וְשַׁחַק עַל רֹאשׁוֹ,

עַד הַגִּיעָם לְדַמָוַנְד הָהָר / סְחָבָהוּ בִּמְרוּצָה קֳבָל הָעָם.

עִוֵּת גּוּפוֹ מִסֵּבֶל הַנָּבָל, / כְּמוֹ נִקְרַע מִפַּחַד הַכָּבֵד.


צָרַח בַּחֲלוֹמוֹ עַד כִּי הִרְעִיד / אֶת הָאַרְמוֹן עַל עַמּוּדָיו מֵאָה.

קָפְצוּ מִיצוּעֵיהֶן יְפוֹת־הַתֹּאַר / לְצַעֲקַת הַשָּׁהּ הַמְהֻלָּל

הֵקִיצָה אַרְנַוָז וְכֹה אָמְרָה: / 'שָׁהּ, מֶה הָיָה לְךָ? הַגֵּד בְּסוֹד.

הֵן בֵּין כָּתְלֵי בֵּיתְךָ יָשַׁנְתָּ בֶּטַח. / הַגֵּד לִי מָה רָאִיתָ? מַה קָּרְךָ?

כָּל הָעוֹלָם עוֹמֵד לִפְקֻדָּתְךָ; / חַיּוֹת, דִּיוִים וְלוֹחֲמִים – שׁוֹמְרֶיךָ.

שֶׁבָע אַרְצוֹת־תֵּבֵל בְּמַלְכוּתְךָ, / מִקְּצֵה יָרֵחַ עַד לְגַב הַדָּג.

מַה זֶּה הֶחֱרִידְךָ מִמְּקוֹמְךָ? / עֲנֵנִי־נָא, אֲדוֹן הַמַּמְלָכָה.'


עָנָה הַשָּׁהּ לַמְּאִירָה כַּשֶּׁמֶשׁ: / 'חֲלוֹם זֶה יִשָּׁמֵר כְּסוֹד כָּמוּס.

כָּל הַשּׁוֹמֵעַ מָה הָרְאֵיתִי לַיְלָה / יָנוּד לִי בִּלְבָבוֹ כְּנוּד לַמֵּת.'

הֵשִׁיבָה אַרְנַוָז לַשָּׁהּ לֵאמֹר: / 'אִם לֹא תַּצְפִּין מִמֶּנִּי אֶת הָרָז

לֹא פַּסָּה תּוּשִׁיָּה לְחַלֶּצְךָ, / כִּי אֵין מַכָּה אֲשֶׁר תְּרוּפָה לָהּ אַיִן.'

נֵאוֹת צַֹחָּךּ לִפְתֹּחַ סְגוֹר־לִבּוֹ, / הֵשִׂיחַ חֲלוֹמוֹ בְּאֵין מַעְצוֹר.

אָמְרָה לוֹ אַרְנַוָז יְפַת־הַתֹּאַר: / 'אַל תִּתְמַהְמַהּ בְּאֶפֶס יָד וָמַעַשׂ.

כֵּס מַלְכוּתְךָ חוֹתַם זְמַנֵּנוּ הוּא, / וּמַזָּלְךָ הַטּוֹב מֵאִיר עוֹלָם.

הֵן כָּל הָאָרֶץ תַּחַת חוֹתָמְךָ, / חַיָּה וָעוֹף, דִּיוִים וּמַלְאָכִים.

הַקְהֵל מֵחֲכָמֶיךָ בַּמְּחוֹזוֹת / הוֹבְרֵי־שָׁמַיִם וְהַמּוּבַּדִּים,

סַפֵּר לָהֶם אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה, / חָקְרֵם הֵיטֵב וְהַסּוֹדוֹת גַּלֵּה.

הַשְׁגַּח, יַד מִי מוּרֶמֶת עַל חַיֶּיךָ, / הֲיַד יְלוּד אִשָּׁה, מַלְאָךְ אוֹ דִּיו?

כְּגַלּוֹתְךָ אֶת הַתְּרוּפָה, פְּעַל, / וְאַל חִנָּם תִּירָא מֵאִישׁ־הַוּוֹת.'

הַמֶּלֶךְ הַמֵּרַע חָיְתָה נַפְשׁוֹ / מֵהַדְּבָרִים בְּפִי יְפַת־הַתֹּאַר.59

תֵּבֵל בַּלַּיְלָה כְּנוֹצַת עוֹרֵב, / אַךְ שֶׁמֶשׁ מֵהָהָר רֹאשָׁהּ הוֹצִיאָה,

תֹּאמַר, פִּזְּרָה בִּתְכֵלֶת הָרָקִיעַ / אַבְנֵי־כַּדְכֹּד חִוְרוֹת לְתִפְאָרָה.

הַשָּׁהּ אָסַף אֶת כֹּהֲנָיו יוֹדְעֵי / הַסּוֹד, הַחֲכָמִים וְהָעֵרִים,

מִכָּל הַמַּמְלָכָה, לִפְנֵי כִּסְאוֹ, / וַחֲלוֹמוֹ, מַכְאִיב כְּבֵדוֹ, סִפֵּר.

קְרָאָם וְאֶל מָקוֹם אֶחָד נִקְהֲלוּ / וְלִכְאֵבוֹ בִּקֵּשׁ מֵהֶם צֳרִי.

אָמַר: 'דַּבְּרוּ וְחִישׁ עוּצוּ עֵצָה, / פַּנּוּ לַנֶּפֶשׁ דֶּרֶךְ אֶל הָאוֹר.

גַּלּוּ מִלַּת מַפְתֵּחַ אֶל הַסּוֹד, / הַטּוֹב אוֹ רַע אִנָּה לִי הַגּוֹרָל?

הַאִם דַּרְכִּי הִגִּיעָה לְקִצָּהּ, / וּלְמִי יִהְיוּ כִּסֵּא וְכֶתֶר וְאַבְנֵט?60

אִם תְּגַלּוּ לִי אֶת הַסּוֹד – מוּטָב, / וָלֹא – תַּעְטוּ קָלוֹן עַל רָאשֵׁיכֶם.'

הַכֹּהֲנִים, יָבְשׁוּ שִׂפְתוֹתֵיהֶם, / לְחָיֵיהֶם חִוְרוֹת, אָמְרוּ בַּלֵּב:

'בְּישֶׁר אִם נָשִׁיב מַה פֹּה יִקְרֶה, / מַהֵר יָבוֹא דָּמֵנוּ בְּרָאשֵׁינוּ,

וְאִם דְּבַר־שֶׁקֶר בְּאָזְנָיו נַשְׁמִיעַ, / לֹא טוֹב מִזֶּה תִּהְיֶה מְנָת חֶלְקֵנוּ.'


שְׁלשָׁה יָמִים טִכְּסוּ עֵצָה בְּלֶי־הֶרֶף, / אִישׁ לֹא הִרְהִיב עֹז לְגַלּוֹת דָּבָר,

וּבָרְבִיעִי הַמֶּלֶךְ לֹא עָצַר / עוֹד בְּרוּחוֹ, וּבְכַעֲסוֹ קָרָא:

‘אוֹ תִּתָּלוּ חַיִּים פֹּה עַל־הָעֵץ, / אוֹ תַּחְשְׂפוּ אֶת תַּעֲלֻמָּתִי.’

הוֹרִידוּ רֹאשׁ רוֹאֵי־הָעֲתִידוֹת, / לִבָּם קָרוּעַ, דָּם בְּדִמְעָתָם.

הָיָה בֵּין הַהוֹבְרִים הַחֲכָמִים / אִישׁ תּוּשִׁיָּה, נְבוֹן־לֵב וְיָשָׁר,

אִישׁ־רוּחַ עַד אֲשֶׁר קֹרָא זִירַךּ, / וּבֵין הַמּוּבַּדִּים צוֹעֵד בָּרֹאשׁ.61

עָגַם לִבּוֹ, אוּלָם בְּלֹא מוֹרָא / יָצָא לִפְנֵי צֹחָךּ , פָּתַח אֶת פִּיו

וְכֹה אָמַר: 'חֲדַל לְהֵאָנֵחַ! / הֵן הָאָדָם מֵבִיא מֵרֶחֶם מָוֶת.

גַּם לְפָנֶיךָ שַׁלִּיטִים הָיוּ, / וּפֵאֲרוֹ כִּסְאוֹת הָאַדִּירִים.

בְּחַיֵּיהֶם רָאוּ שִׂמְחָה וָצַעַר / וְנֶאֶסְפוּ כְּבוֹא יוֹמָם לִשְׁקֹעַ.

גַּם אִם חוֹמַת־בַּרְזֶל בְּצוּרָה אַתָּה, / שָׁמַיִם יִשְׁחֲקוּךָ, לֹא תַּעְצֹר.

כֵּס־מַלְכוּתְךָ יִירַשׁ אָדָם אַחֵר, / וּמַזָּלְךָ יוֹרִיד אֶל הֶעָפָר.

שְׁמוֹ פַרִידוּן, וְהוּא עָתִיד לִהְיוֹת / לָאֲדָמָה שָׁמַיִם לְתִפְאֶרֶת.62

אֲבָל מַצְבִּיא זֶה לֹא נוֹצַר עֲדֶנָּה, / לֹא עֵת לִירֹא אוֹתוֹ וּלְהֵאָנֵחַ.

כְּהִוָּלְדוֹ לָאֵם הַנִּכְבָּדָה, / יִשְׂגֶּה מְאֹד וּפְרִי יִתֵּן כְּעֵץ.

כְּהִתְבַּגְּרוֹ יָרִים רֹאשׁוֹ עַד סַהַר, / יִשְׁאַף לְכֵס, לְכֶתֶר וּלְאַבְנֵט.

בְּקוֹמָתוֹ יִגְדַּל כִּבְרוֹשׁ תָּמִיר, / אַלַּת מַתֶּכֶת יַעֲמֹס עַל שֶׁכֶם.

עַל קָדְקָדְךָ בּכֹחַ יַנְחִיתֶנָּה, / וְיִסְחָבְךָ כָּבוּל מִזְּבוּל לָרְחוֹב.'


אָמַר צֹחָךּ, הַמֶּלֶךְ הַטָּמֵא: / ‘מַה לּוֹ עָלַי? מַדּוּעַ יִכְבְּלֵנִי?’

עָנָהוּ הָאַמִּיץ: 'הֲלֹא חָכַמְתָּ, / הֲיֵשׁ עוֹשֶׂה רָעָה בְּלִי תּוֹאֲנָה?

אַתָּה תִּשְׁלַח יָדְךָ בְּמוֹלִידוֹ, / עַל פֶּצַע זֶה יִטֹּר לְךָ נָקָם.

וְעוֹד: פָּרָה אַחַת, שְׁמָהּ בַּרְמָיֶה, / תִּהְיֶה מֵינֶקֶת לְשׁוֹחֵר הַכֶּתֶר.

גַּם אֶת דָּמָהּ בְּחַרְבְּךָ תַּגִּיר – / עַל אֵלֶּה אַלָּתוֹ יָנִיף עָלֶיךָ'.

כִּשְׁמֹעַ זֹאת צֹחָךּ , פָּקַח אָזְנַיִם / וּמִכִּסְאוֹ נָפַל חֲסַר־דֵּעָה.

אִישׁ הַמּוֹפֵת מֵעִם הַכֵּס הָרָם / פָּנָה אָחוֹר מִפַּחַד הָאָסוֹן.

אוּלָם הַשָּׁהּ, כְּשׁוּב אֵלָיו רוּחוֹ, / עָלָה שֵׁנִית עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ,

וְלֹא חָדַל מִתּוּר בְּכָל הָאָרֶץ / אַחַר עִקְּבוֹת הַיֶּלֶד פַרִידוּן.

לֹא מְנוּחָה, שֵׁנָה אוֹ מַאֲכָל, / כִּי אוֹר יוֹמוֹ חָשַׁךְ כְּמוֹ כָּחָל.


הולדת פרידון

חָלְפוּ שָׁנִים רַבּוֹת, וְהַדָּבָר / אוֹתוֹ יָרֵא צֹחָךּ הִנֵּה זֶה בָּא.

כִּי פַרִידוּן בַּר־הַמַּזָּל נוֹלַד, / אֹרַח חָדָשׁ בָּא לָעוֹלָם עִמּוֹ.

גָּדַל כִּבְרוֹשׁ הַמִּתַּמֵּר אֶל־עָל, / וְזֹהַר הַמַּלְכוּת קָרַן מִמֶּנּוּ.

הִלַּת גַ’מְשִׁיד נָחָה עַל הַגִּבּוֹר, / דָּמָה הָעוּל לַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת.

הוּא בָּא כְּגֶשֶׁם נְדָבָה לָאָרֶץ, / לַנֶּפֶשׁ הַצְּמֵאָה הָיָה כְּדַעַת.

חָזַר לְרֵאשִׁיתוֹ גַּלְגַּל שָׁמַיִם, / לְפַרִידוּן רוֹחֵשׁ הוּא אַהֲבָה.

פָּרָה אַחַת, קְרָאוּהָ בַּרְמָיֶה, / הָיְתָה הַמִּצְטַיֶּנֶת בַּפָּרוֹת.

בִּשְׁלַל צְבָעִים נוֹלְדָה, כְּמוֹ טַוָּס, / כָּל שַׂעֲרָה שׁוֹנָה מֵחֲבֶרְתָּהּ.

הִתְקָהֲלוּ סְבִיבָהּ הַחֲכָמִים, / הוֹבְרֵי־שָׁמַיִם וְהַמּוּבַּדִּים,

כִּי מֵעוֹלָם אִישׁ לֹא רָאָה כָּמוֹהָ, / גַּם לֹא שָׁמַע מִפִּי חוֹקְרִים זְקֵנִים.

צֹחָךּ מִלֵּא עוֹלָם בַּחֲקִירוֹת, / סָבַב בְּכָל הָאָרֶץ לְמָצְאָהּ.

עַתָּה, אָבְּתִּין אַב־פַרִידוּן הָיָה, / וְהַנָּבָל הֵצַר אֶת צְעָדָיו.

נָדַד אָבְּתִּין רָחוֹק מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ, / אֲבָל נָפַל פִּתְאֹם בְּפַח הַלַּיִשׁ.

שׁוֹמְרֵי צֹחָךּ , הַמֶּלֶךְ הַטָּמֵא, / יוֹם לֹא־עָבוֹת פָּגְעוּ בּוֹ בְּדַרְכָּם.

כְּבָלוּהוּ כְּפַנְתֵּר, לַשָּׁהּ הֵבִיאוּ, / וְזֶה מִבְּלִי רַחֵם הִכָּהוּ נֶפֶשׁ.

כִּרְאוֹת אֵם־פַרִידוּן הָחֲכָמָה / מָה רַע קָרָה לְבַעֲלָה אָבְּתִּין –

הָיָה שְׁמָהּ פִרָנַךּ, אִשָּׁה כְּבוּדָה, / לִבָּהּ מָלֵא בְּאַהֲבָה לִבְנָהּ –

פְּצוּעָה בְּחֵץ גּוֹרָל וְסוֹעֲרָה / רָצָה וּבָאָה בּוֹכִיָּה לָאָחוּ,

שָׁם רָעֲתָה הַפָּרָה בַּרְמָיֶה, / אֲשֶׁר הָיְתָה עֲדִי בִּפְנֵי עַצְמָהּ.

פָּנְתָה אֶל הָרוֹעֶה בְּתַחְנוּנִים, / הִמְטִירָה דָּם וָדֶמַע עַל חָזֶהָ,

אָמְרָה: 'אֱסֹף תִּינוֹק זֶה אֶל בֵּיתְךָ, / וְתֵן מִקְלָט לוֹ עַד תָּבוֹא עִתּוֹ.

כְּאָב קָחֵהוּ מִזְּרוֹעוֹת אִמּוֹ, / חֲלֵב אוֹתָהּ פָּרָה יָפָה הַשְׁקֵהוּ,

וְאִם שָׂכָר רָצִיתָ, קַח נַפְשִׁי, / וְאֶעֱרֹב בָּהּ לְמִשְׁאֲלוֹתֶיךָ.'

רוֹעֶה הָאָחוּ וּפָרָה יָפָה זֹאת / הֵשִׁיב לַנֶּפֶשׁ הַתַּמָּה לֵאמֹר:

‘לִפְנֵי הַיֶּלֶד אֶעֱמֹד כְּעֶבֶד, / וַעֲצוֹתַיִךְ אֲקַבֵּל עָלַי.’

מָסְרָה לוֹ פִרָנַךּ אֶת תִּינוֹקָהּ, / וְלֹא חָסְכָה עֵצוֹת רַבּוֹת מִמֶּנּוּ.


שָׁלוֹשׁ שָׁנִים כְּאָב מֵהֶחָלָב / הִשְׁקָהוּ מַצִּילוֹ חֲכַם הַלֵּב.

צֹחָךּ בֵּינְתַיִם לֹא שָׁבַת מִדְּרשׁ, / מִלֵּא אֶת הָעוֹלָם בַּחֲקִירוֹת.

פִּתְאֹם הִגִּיעָה פִרָנַךּ לָאָחוּ, / וְלָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן אָמְרָה:

'עָלָה עַל לְבָבִי רַעְיוֹן נִפְלָא, / אֵלָיו בַּשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר הִגַּעְתִּי.

עֵת לַעֲשׂוֹת, וְרַק אַחַת הַדֶּרֶךְ, / כִּי הַתִּינוֹק וְנִשְׁמָתִי אֶחָד הֵם.

אֶשָּׂא רַגְלַי מֵאֶרֶץ הַכְּשָׁפִים / וְעִם יַלְדִּי אֶפְנֶה אֶל הִנְדּוּסְתָּן.

אָנוּס וְאֵעָלֵם מֵעֵין רוֹאִים, / וַאֲבִיאֶנּוּ אֶל הָהָר אַלְבֻּרְז.'63

הֵבִיאָה אֶת יַלְדָּהּ כְּרָץ מָהִיר / וּכְאַיִל פֶּרֶא אֶל מְרוֹם הָהָר.

עַל זֶה הָהָר שָׁכַן אָדָם חָסִיד / אֲשֶׁר נִזַּר מִכָּל עִסְקֵי תֵּבֵל.

אָמְרָה לוֹ פִרָנַךּ: 'יְרֵא־שָׁמַיִם, / כַּאֲבֵלָה הִגַּעְתִּי מֵאִירָן,

אַךְ דַּע לְךָ, כִּי זֶה בְּנִי הַיָּקָר / נוֹעַד לִהְיוֹת רֹאשׁ וְרִאשׁוֹן בָּעָם.

יַתִּיז אֶת רֹאשׁ צֹחָךּ , וְאֶת כִּתְרוֹ / וְאַבְנֵטוֹ יַשְׁלִיךְ אֶל הֶעָפָר.

אַתָּה, שׂוּמָה עָלֶיךָ לְשָׁמְרוֹ, / וּכְאָב מָסוּר לִדְאֹג לְחַיָּתוֹ.'

הָאִישׁ הַטּוֹב קִבֵּל אֶת בְּנָהּ מִמֶּנָּה, / לֹא הוֹצִיאוֹ לָרוּחַ הַקָּרָה.

אַךְ יוֹם אֶחָד וְשֵׁמַע הַפָּרָה, / הַחֹרֶשׁ וְהַכַּר בָּא אֶל צֹחָךּ .

בַּחֲרוֹנוֹ מִהֵר כְּפִיל יָחוּם, / שָׁחַט אֶת הַפָּרָה הָאֲצִילָה64

עִם הַבָּקָר אֲשֶׁר רָאוּ עֵינָיו, / וְלֹא הוֹתִיר נֶפֶשׁ חַיָּה בָּאָחוּ.

מִשָּׁם מִהֵר לָבוֹא לִמְעוֹן הַיֶּלֶד, / בְּחִפּוּשָׂיו הָפַךְ בּוֹ כָּל פִּנָּה.

בַּסּוֹף זוֹעֵם שָׁלַח בּוֹ אֵשׁ אוֹכֶלֶת, / וְהַטִּירָה הָיְתָה לְעִי מַפֹּלֶת.


פרידון שואל את אמו למוצאו

כִּמְלֹאת לַנַּעַר שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה, / יָרַד מֵהַר אַלְבֻּרְז לָעֲרָבָה.

בָּא אֶל אִמּוֹ וַחֲקָרָה לֵאמֹר: / 'גַּלִּי לִי אֶת הַסּוֹד מִצְּפוּנוֹתָיו,

הֲלֹא תַּגִּידִי: מִי הָיָה אָבִי? / הַאִם אֲנִי מִזֶּרַע מְיֻחָס?

כִּי מָה אַגִּיד בְּרֹאשׁ עֲצֶרֶת־עָם? / סַפְּרִי סִפּוּר־אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ.'

עָנְתָה לוֹ פִרָנַךּ: 'אַי, צְמֵא כָּבוֹד, / שְׁאַל וּשְׁאַל, כִּי לֹא אַעְלִים דָּבָר.

דַּע, נַעֲרִי, כִּי עַל אַדְמַת אִירָן / הָיָה אָדָם אֶחָד וּשְׁמוֹ אָבְּתִּין.

מִזֶּרַע מְלָכִים הָיָה, אִישׁ עֵר; / נְבוֹן־דָּבָר הָיָה, גִּבּוֹר בְּלִי־דֹפִי.

מִגֶּזַע טַהְמוּרַת הוּא נֵצֶר חַי, / אֲשֶׁר יָדַע שַׁלְשֶׁלֶת אֲבוֹתָיו.

אָב טוֹב הָיָה וּבַעַל נֶאֱמָן, / מֵאָז אֵינֶנּוּ עוֹלָמִי חָשַׁךְ.

צֹחָךּ , עוֹבֵד הַדִּיו וְהַכְּשָׁפִים, / שָׁלַח יָדוֹ אֵלֶיךָ לְהָרְגֶךָ.

אוֹתְךָ גִּדַּלְתִּי בְּמַחֲבוֹאִים, / כַּמָּה יָמִים קָשִׁים עָבְרוּ עָלַי!

אוּלָם אָבִיךָ, אִישׁ־הַמַּעֲלָה, / מָסַר נַפְשׁוֹ הָעֲדִינָה עָלֶיךָ.

מִתּוֹךְ כִּתְפֵי צֹחָךּ שְׁנֵי נְחָשִׁים / צָמְחוּ וּבְתוֹךְ אִירָן עָשׂוּ כָּלָה.

מֵרֹאשׁ אָבִיךָ אֶת מֹחוֹ רוֹקְנוּ, / מַטְעָם הֵכִינוּ לַצְּפָעִים הָאֵלֶּה.

אֲנִי אִתְּךָ נִמְלַטְתִּי לָאָחוּ, / אֲשֶׁר אֵלָיו אִישׁ לֹא נָתַן דַּעְתּוֹ.

פָּרָה רָאִיתִי כְּאָבִיב פּוֹרֵחַ, / מֵרֹאשׁ עַד רֶגֶל צֶבַע וּתְמוּנָה.

מוּלָהּ שׁוֹמְרָהּ יָשַׁב עַל עֲקֵבָיו / וְהִתְבּוֹנֵן בָּהּ כְּבִפְנֵי מַלְכָּה.

אֶצְלוֹ הִפְקַדְתִּיךָ לְמִשְׁמֶרֶת, / וְהוּא כְּאָב אִמֶּצְךָ אֶל חָזֵהוּ.

מִשַּׁד הַבְּהֵמָה הַמְנֻמֶּרֶת / הִנֵּה זֶה קַמְתָּ כְּתַנִּין אַמִּיץ.

אֲבָל עַל הַפָּרָה וְעַל הַכַּר / הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה לַשַּׁהְרְיָר,

נִמְלַטְנוּ בְּחָפְזָה מֵהַחֹרְשָׁה, / אִירָן עָזַבְנוּ, מִשְׁפָּחָה וָבַיִת.

הוּא בָּא, אֶת הַמֵּינֶקֶת הַכְּבוּדָה, / הַנְּעִימָה בִּבְלִי־לָשׁוֹן, הָרַג.

הֵרִים אָבָק עַד שֶׁמֶשׁ מֵאִירָן / וַעֲשָׂאָהּ לְאֵפֶר וְעָפָר.'

עָלָה חֲרוֹן־אַף פַרִידוּן לָזֹאת, / דִּבְרֵי אִמּוֹ הִסְעִירוּ אֶת נַפְשׁוֹ.

לִבּוֹ נִמְלָא כְּאֵב, רֹאשׁוֹ – שִׂנְאָה, / חָרַשׁ הַכַּעַס קֶמֶט בֵּין גְּבִינָיו.

הֵשִׁיב לָהּ פַרִידוּן לֵאמֹר: 'בַּלַּיִשׁ, / גָּדַל הָאֹמֶץ עִם הַמַּעֲשֶׂה.

עַתָּה, כְּצֵאת חוֹבֵר הַחֲבָרִים / לְפָעֳלוֹ, עָלַי לִתְפֹּשׂ בַּחֶרֶב.

בְּשֵׁם יַזְדָּן וּבְמִצְוָתוֹ אֵלֵךְ, / וּזְבוּל צֹחָךּ אָשִׂים עָפָר וָאֵפֶר'.

אָמְרָה הָאֵם: 'רַעְיוֹן לֹא־טוֹב הוּא זֶה, / לֹא תַּעֲמֹד אֶחָד בִּפְנֵי עוֹלָם.

לַשָּׁהּ צֹחָךּ כִּסֵּא מַלְכוּת וָכֶתֶר, / וְהַצָּבָא עָרוּךְ לִפְקֻדָּתוֹ.

יִרְצֶה וּמֵאָה אֶלֶף אִישׁ יָבוֹאוּ / מִכָּל מָחוֹז וְיַחְגְּרוּ מָתְנַיִם.

הַדֶּרֶךְ לְנָקָם שׁוֹנָה מִזּוֹ, / אַל תִּסְתַּכֵּל בְּעַיִן צְעִירָה.

אֲשֶׁר טָעַם מִיֵּין הַנְּעוּרִים / בִּלְבַד, זוּלַת עַצְמוֹ רוֹאֶה אֵינֶנּוּ,

בְּשִׁכְרוֹנוֹ מַפְנֶה רֹאשׁוֹ לַהֶבֶל. / וּמִי יִתֵּן יוֹמְךָ גִּילָה וָאשֶׁר.

זָכְרָה עֲצַת אִמְּךָ, בְּנִי, וְתָנוּחַ; / דִּבְרֵי הָאַחֵרִים – בַּדִּים וָרוּחַ.'


המעשה בצֹחָךּ ובנפח כּאוה

שֵׁם פַרִידוּן בִּלְבַד עַל שִׂפְתוֹתָיו / נָשָׂא הַשָּׁהּ צֹחָךּ יוֹמָם וָלַיְלָה.

קוֹמַת גּוּפוֹ מִפַּחַד שָׁחֲחָה, / כִּי פַרִידוּן הִלֵּךְ עָלָיו אֵימִים.

יוֹם לֹא־עָבוֹת יָשַׁב בְּכֵס הַשֵּׁן, / וְעַל רֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת־שְׁבוֹ זוֹהֶרֶת.

אֶת נִכְבַּדֵּי הַמְּחוֹזוֹת כֻּלָּם / הִזְעִיק, כִּי יָד יִתְּנוּ לַמְּלוּכָה.

אֶל מוּבַּדָּיו פָּנָה וְכֹה אָמַר: / 'אַי, אֲנָשִׁים דְּגוּלִים וַחֲכָמִים!

דְּעוּ, בַּמִּסְתָּרִים אוֹרֵב לִי צַר, / וְהַדָּבָר לַחֲכָמִים יָדוּעַ.

אָמְנָם צָעִיר הוּא, אַךְ לֹא רֹאשׁ אָקֵל בּוֹ, / יָרֵא אֲנִי מֵהַמַּזָּל הָרַע.

לָכֵן חַיִל כָּבֵד מִזֶּה נָחוּץ לִי: / מֵאֲנָשִׁים, דִּיוִים וּמִשֵּׁדוֹת.

אַזְעִיק אֵפוֹא לַמְּשִׂימָה צָבָא / מִבְּנֵי־אָדָם וּמִשֵּׁדִים גַּם יַחַד.

אַתֶּם הֱיוּ־נָא בְּדַעְתִּי הַפַּעַם, / כִּי בַּדָּבָר הַזֶּה אֵין לִי מָנוֹחַ.

עַתָּה חַבְּרוּ מִנְשָׁר לְעַם אִירָן: / "אַךְ זֶרַע טוֹב זוֹרֵעַ מַצְבִּיאֵנוּ.

דִּבְרֵי אֱמֶת עַל לְשׁוֹנוֹ תָּמִיד. / יָשָׁר הוֹלֵךְ וְצֶדֶק לֹא עִוֵּת."'

מִפַּחַד הַמַּצְבִּיא עָנוּ אָמֵן, / לַהַצָּעָה נֵאוֹתוּ פֶּה אֶחָד,

וּבִמְגִלַּת־הָרַהַב הַכְּפוּיָה / בַּחֲתִימָה הֵעִידוּ שָׂב וָנַעַר.


פֶּתַע־פִּתְאֹם עָלְתָה מֵהָאַרְמוֹן / שַׁוְעַת אָדָם קוֹרֵא חָמָס בְּקוֹל.

מִיָּד קֹרָא הַמִּתְיַסֵּר לַשָּׁהּ,/ לִפְנֵי אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם בַּמּוֹעָצָה.

פָּנָה אֵלָיו נִכְבָּד אֶחָד בְּכַעַס: / ‘אֱמֹר־נָא לָנוּ, מִי הָיָה עוֹשְׁקֶךָ?’

סָפַק הָאִישׁ כַּפַּיִם עַל רֹאשׁוֹ, / וְאֶל הַשָּׁהּ צָעַק: 'אֲנִי כָּוֶה!

אֵלֶיךָ רַצְתִּי וְתוֹבֵעַ צֶדֶק. / אֲנִי גּוֹנֵחַ מִתִּגְרַת יָדֶיךָ.

אִם צֶדֶק מִשְׁפָּטְךָ וּמַעֲשֶׂיךָ, / יִגְדַּל, אַי, מֶלֶךְ, כּחֲךָ לָעַד.

אוּלָם אַתָּה עָשִׂיתָ לִי עַוְלָה, / סַכִּין בַּלֵּב תָּקַעְתָּ לְתָמִיד.

אִם תָּם אַתָּה אִתִּי, עַוְלָה מָאַסְתָּ, / מַדּוּעַ אֶל יַלְדִּי תִּשְׁלַח יָדְךָ?

שְׁמוֹנָה־עָשָׂר בָּנִים הָיוּ לִי פַּעַם, / עַתָּה נוֹתַר לִי רַק אֶחָד מֵהֶם.

רַחֵם־נָא עַל יַלְדִּי, עַל יְחִידִי, / וְלֹא יִבְעַר כְּבֵדִי וּבְלִי חָשָׂךְ.

מַלְכִּי, אֱמֹר־נָא לִי בַּמֶּה חֶטְאִי, / כִּי תִּרְדְּפֵנִי עַל לֹא אָוֶן בִּי?

רְאֵה עָנְיִי, רַבַּת שָׂבְעָה נַפְשִׁי, / עָמָל וָפֶגַע אַל תָּסֵב לִי עוֹד.

אוֹתִי כָּפַף הַזְּמַן מֵרֹב שָׁנִים, / לִבִּי בְּאֵין תִּקְוָה, רֹאשִׁי דַּוָּי.

נָגוֹזוּ עֲלוּמַי וְאֵין לִי בֵּן, / וְאֵין עוֹד בָּעוֹלָם קָרוֹב כְּבֵן.

מִדּוֹת לָעָוֶל: תָּוֶךְ וְקָצֶה. / גַּם זֹאת: לָעָוֶל תּוֹאֲנָה וָטַעַם.

מַה תּוֹאֲנָה מָצָאתָ לְעָשְׁקֵנִי, / כִּי תַּחֲשֹׁב עָלַי רָעָה תָּמִיד.

אֲנִי חָרַשׁ־בַּרְזֶל, לֹא אִישׁ מַזִּיק, / וְאֵשׁ אוֹכֶלֶת עַל רֹאשִׁי הִשְׁלַכְתָּ.

מֶלֶךְ אַתָּה, אִם־כִּי נִרְאֶה כְּרַהַב, / עֲשֵׂה־נָא צֶדֶק עִמָּדִי הַפַּעַם.

אִם אֲזוֹרִים שִׁבְעָה בְּמַלְכוּתְךָ, / אוֹתִי בָּחַרְתָּ לְעָמָל וּלְסֵבֶל?

דִּין וּדְבָרִים פֹּה לְפָנֵינוּ, שָׁהּ; / יִשְׁמַע עוֹלָם – יֻכֶּה בְּתִמָּהוֹן.

אֵיךְ עַל־פִּי חֶשְׁבּוֹנְךָ הַמְעֻוָּת / תּוֹר בְּנִי לְהִשָּׁחֵט הִנֵּה זֶה בָּא?

אֵיךְ תְּכַלְכֵּל אֶת נַחֲשֵׁי כְּתֵפֶיךָ / בְּמֹחַ בְּנִי לְפִי רְצוֹן הָעָם?'


צֹחָךּ פָּקַח עֵינַיִם לִרְוָחָה, / כִּי לֹא פִּלֵּל לְדִבּוּרִים כָּאֵלֶּה.

מִיָּד הֵשִׁיבוּ לְכָוֶה אֶת בְּנוֹ, / בִּקְּשׁוּ לִקְנוֹת אֶת לְבָבוֹ בָּזֹאת,

אַךְ תַּחַת הַטּוֹבָה דָּרַשׁ הַשָּׁהּ, / כִּי יָד יִתֵּן כָּוֶה לַקּוֹל־קוֹרֵא.

כִּקְרֹא כָּוֶה אֶת כָּל חַוַּת־הַדַּעַת, / פָּנָה כְּרֶגַע אֶל זִקְנֵי הָעָם,

וְכֹה צָעַק: 'אַי, עֲבָדִים לַדִּיו! / שְׁכַחְתֶּם כָּלָה יִרְאַת הָאֱלֹהִים.

כֻּלְכֶם שַׂמְתֶּם פְּנֵיכֶם לַגֵּיהִנּוֹם, / כִּי מְכַרְתֶּם לִבּוֹתֵיכֶם לַזֵּד.

לֹא עֵד אֲנִי לְחַוַּת־דַּעַת זוֹ, / כִּי לִי דֵּעָה אַחֶרֶת עַל הַמֶּלֶךְ.'

הִרְעִים, קָפַץ רוֹעֵד מִמְּקוֹמוֹ, / קָרַע אֶת הַמִּנְשָׁר, דָּרַךְ עָלָיו.

הַיֶּלֶד הַיָּקָר רָץ לְפָנָיו, / צוֹעֵק מִהֵר מִן הָאַרְמוֹן לָרְחוֹב.


דִּבְרֵי חָנֵף הִשְׁמִיעוּ הַשָּׂרִים: / 'אַי, מֶלֶךְ מְהֻלָּל בְּכָל הָאָרֶץ!

הָרוּחַ הַקָּרָה אַל עֹז תַּרְהִיב / לִנְגֹּעַ בְּרֹאשְׁךָ בְּיוֹם הַקְּרָב.

כָּוֶה זֶה, אֵיךְ מַשְׁמִיעַ עֶלְבּוֹנוֹת, / כְּמוֹ דִּין וּדְבָרִים לוֹ עִם שָׁוִים?

אֶת עֲצוּמַת הַבְּרִית אִתְּךָ קָרַע, / מָרָה בְּךָ וְסָר מִמִּצְוָתְךָ.

שׁוֹחֵר נָקָם עָזַב אֶת הָאוּלָם, / תֹּאמַר: “בִּבְרִית עִם פַרִידוּן הָאִישׁ!”

דָּבָר חָמוּר מִזֶּה עֲדַיִן לֹא / רָאִינוּ, וְנִדְהַמְנוּ לְמַרְאֵהוּ.'

עָנָה הַשָּׁהּ מִבְּלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ: / 'הַיּוֹם מִמֶּנִּי נִפְלָאוֹת תִּשְׁמָעוּ.

הֵן רַק הוֹפִיעַ בָּאוּלָם כָּוֶה, / וְאֶת תְּרוּעַת קוֹלוֹ שָׁמְעוּ אָזְנַי,

נִדְמֶה הָיָה: בֵּינִי וּבֵין הָאִישׁ / מֵהָאַרְמוֹן קָם הַר־בַּרְזֶל גָּבֹהַּ.

בְּעֵת סָפְקוֹ כַּפַּיִם עַל הָרֹאשׁ, / לֹא יֵאָמֵן, נִקְרַע פִּתְאֹם לִבִּי.

הֲיֵשׁ יוֹדֵעַ מַה יַּגִּיד מָחָר? / צְפוּנוֹת שָׁמַיִם סוֹד כָּמוּס לַכֹּל.'


כְּצֵאת כָּוֶה מֵעִם הַשַּׁהְרְיָר, / נִקְהַל סְבִיבוֹ בַּשּׁוּק הֲמוֹן הָעָם.

הָאִישׁ נָתַן בְּקוֹל, צָעַק חָמָס, / קָרַא אֶת הַקָּהָל לִתְבֹּעַ צֶדֶק.

הָעוֹר, אֲשֶׁר לַהֲגַנַּת רַגְלָיו / לוֹבֵשׁ נַפָּח מַכֶּה בְּפַטִּישׁוֹ,

חִבֵּר כָּוֶה אֶל קְצֵה כִּידוֹן אָרֹךְ, / וְהָאָבָק בַּשּׁוּק עָלָה שָׁמַיְמָה.

הַנֵּס בַּכַּף, הִפְסִיעַ וְצָעַק: / 'עוֹבְדֵי־יַזְדָּן מְהֻלָּלִים, הַקְשִׁיבוּ!

אֲשֶׁר נַפְשׁוֹ בְּנֶפֶשׁ פַרִידוּן, / יוֹצִיא רֹאשׁוֹ מֵעֲנִיבַת צֹחָךּ ,

יֵלֵךְ וְיִלָּוֶה עַל פַרִידוּן, / כִּי רַק בְּסֵתֶר תִּפְאַרְתּוֹ נָנוּחַ.

עֲלוּ מִפֹּה כִּי עֶבֶד הַשָּׂטָן הוּא, / וּבְתוֹךְ לִבּוֹ שׂוֹנֵא אֶת הַבּוֹרֵא.'

הִנֵּה כִי־כֵן הִבְדִּיל הָעוֹר הַדַּל / בֵּין הָאוֹיְבִים וּבֵין הָאוֹהֲבִים.


כָּוֶה נוֹשֵׂא־הַנֵּס הָלַךְ בָּרֹאשׁ / וְגַיִס לֹא קָטָן נִקְבַּץ עָלָיו.

עַל פַרִידוּן, עַל מְקוֹמוֹ, שָׁמַע, / עַל־כֵּן עַתָּה נָשָׂא רַגְלָיו אֵלָיו,

בָּא אֶל חֲצַר הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ. / כְּהוֹפִיעוֹ הֵרִיעוּ לִקְרָאתוֹ.

כִּרְאוֹת הַשָּׁהּ הָעוֹר עַל הַכִּידוֹן, / מָצָא בַּמַּעֲשֶׂה אוֹת לְטוֹבָה.

קִשְּׁטוֹ בְּשֵׁשׁ־מָשְׁזָר תּוֹצֶרֶת רוּם / וּבִתְמוּנָה מִשְּׁבוֹ עַל רֶקַע פָּז.

סֵמֶל־בְּרָכָה עָשָׂהוּ פַרִידוּן, / וְהֵנִיפוֹ מֵעַל רֹאשׁוֹ כְּסַהַר.

עָלָיו הוֹסִיף סְרָטִים בִּשְׁלַל־צְבָעִים, / ‘דֶּגֶל־כָּוֶה’ קֹרָא לְדוֹר וָדוֹר.

מֵאָז כָּל שָׁהּ חָדָשׁ בַּעֲלוֹתוֹ / עַל כֵּס אָבִיו, לָשִׂים עָלָיו הַכֶּתֶר,

עַל זֶה עוֹר־הַנַּפָּח חֲסַר־הָעֶרֶךְ / הוֹסִיף עֲדִי חָדָשׁ לְפָאֲרוֹ.

בְּשֵׁשׁ מָשְׁזָר וּבְמֶשִׁי מְנֻמָּר / הָפַךְ כֹּה דֶּגֶל הַנַּפָּח כָּוֶה,

לִהְיוֹת כְּשֶׁמֶשׁ בְּחֶשְׁכַּת הַלַּיְלָה, / וְהוּא תִּקְוַת לֵב הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

עַד כֹּה וָכֹה סָבַב כַּדּוּר־הָאָרֶץ, / וְהֶעָתִיד עוֹד לוּט בַּעֲרָפֶל.

כִּרְאוֹת אָז פַרִידוּן אֶת הָעוֹלָם / הוֹלֵךְ וְנֶחֱרָב לִפְנֵי צֹחָךּ ,

חָגַר מָתְנָיו, חָבַשׁ קוֹבַע נְחשֶׁת, / וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי אִמּוֹ לֵאמֹר:

'אֲנִי יוֹצֵא לַקְּרָב, הִתְפַּלְּלִי / וְאַל תַּרְפִּי עַד בּוֹא הַנִּצָּחוֹן.

נִשְׂגָּב בּוֹרֵא־עוֹלָם מֵהָעוֹלָם, / בְּטוֹב וּבְרַע פִּרְשִׂי אֵלָיו כַּפַּיִם.'

הִזִּילָה פִרָנַךּ דְּמָעוֹת חַמּוֹת, / בְּדַם לִבָּהּ קָרְאָה אֶל אֱלֹהִים,

וְכֹה אָמְרָה: 'אֶת בְּנִי, בֶּן חֲסוּתִי, / אֲנִי, יַזְדָּן, מוֹסֶרֶת לְיָדֶיךָ.

שָׁמְרֵהוּ מִתִּגְרַת הַמְּרֵעִים, / וּגְאַל אֶת הָעוֹלָם מֵהַפְּתָאִים.'


חִישׁ פַרִידוּן נִגַּשׁ לַהֲכָנוֹת, / אֲבָל נָצַר לָשׁוֹן, שְׁמָרָן בְּסוֹד.

הָיוּ לְפַרִידוּן אַחִים עוֹד שְׁנַיִם, / וְהֵם גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ בְּשָׁנִים.

אֶחָד מֵהֶם, שְׁמוֹ כַּיָנוּשׁ הָיָה, / וְהַשֵּנִי בַּשְּׁנַיִם – פֻּרְמָיֶה.

אֶל שְׁנֵי אֶחָיו שָׂח פַרִידוּן לֵאמֹר: / 'חֲיוּ בְּאשֶׁר, אַי, אַנְשֵׁי לֵבָב!

גַּלְגַּל שָׁמַיִם מְבַשֵּׂר טוֹבוֹת: / עֲטֶרֶת הַמַּלְכוּת שָׁבָה אֵלֵינוּ.

הֲבִיאוּ אֶת טוֹבֵי הֶחָרָשִׁים, / אַלָּה יָצוּרוּ לִי כִּבְדַּת מִשְׁקָל.'

הוּא אַךְ אָמַר וְהָאַחִים יָצְאוּ / אֶל שׁוּק הַחָרָשִׁים אֲשֶׁר בָּעִיר.

הָאֻמָּנִים הַשּׁוֹחֲרִים כָּבוֹד / שָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל פַרִידוּן וּבָאוּ.

הַשַּׁאֲפָן אָחַז חִישׁ בְּמָחוֹג / וְלִפְנֵיהֶם צִיֵּר תְּמוּנַת אַלָּה.

לְעֵינֵיהֶם בָּאֲדָמָה צִיֵּר / אַלָּה, אֲשֶׁר רֹאשׁ־פָּר לָהּ בְּקָצֶהָ.

הַנַּפָּחִים פָּנוּ לְפָעֳלָם / וְכַאֲשֶׁר כִּלּוּ אֶת מְלַאכְתָּם,

הֵבִיאוּ הָאַלָּה לִפְנֵי הַשָּׁהּ, / וְהִיא הֵאִירָה כַּחַמָּה לְמַעְלָה.

שָׂשׂ פַרִידוּן לְמַעֲשֶׂה יָדָם, / נָתַן לָהֶם גְּלִימוֹת, זָהָב וָכֶסֶף,

וְגַם עוֹרֵר בָּהֶם תִּקְווֹת טוֹבוֹת – / מִשְׂרוֹת הִבְטִיחַ לֶעָתִיד לֵאמֹר:

'אַחַר אֲשֶׁר אַכְנִיעַ אֶת הָרַהַב, / אֶרְחַץ אֶת צַוָּארְכֶם מֵהָאָבָק,

עוֹלָם אָבִיא אֶל צֶדֶק מִשְׁפָּטַי, / וְשֵׁם שׁוֹפֵט־הָאָרֶץ עַל שְׂפָתַי.'


רידון יוצא לקרב עם צֹחָךּ

הִגְבִּיהַּ פַרִידוּן רֹאשׁוֹ עַד שֶׁמֶשׁ, / חָגַר אֶת אַבְנֵטוֹ לִנְקַם אָבִיו.

טוֹב־לֵב יָצָא בְּיוֹם כֻרְדָּד, אֲשֶׁר / מַזָּלוֹ טוֹב וְאוֹתוֹתָיו – בְּרָכָה.65

צְבָאוֹ נִקְהַל בְּשַׁעַר חֲצֵרוֹ, / וְכֵס הַשָּׁהּ נָגַע בָּעֲנָנִים.

פִּילִים רָמֵי־צַוָּאר, עִמָּם שְׁוָרִים, / הוֹבִילוּ לַצָּבָא צֵידָה וְטַעַן.

עָמְדוּ לְיַד הַמֶּלֶךְ שְׁנֵי אֶחָיו, / כְּמוֹ קְטַנִּים מִמֶּנּוּ וּכְרֵעִים.

מִהֵר מִתַּחֲנָה אֶל תַּחֲנָה,/ הָרֹאשׁ מָלֵא נָקָם, הַלֵּב – מִשְׁפָּט.

בְּסוּסֵיהֶם הָעַרְבִיִּים הִגִּיעוּ / לִמְקוֹם מוֹשַׁב עוֹבְדֵי הָאֱלֹהִים.

חָנָה הַמֶּלֶךְ שָׁם בֵּין הַטּוֹבִים, / וַאֲלֵיהֶם שָׁלַח דִּבְרֵי בְּרָכָה.


כְּרֶדֶת לַיְלָה בָּא אֶחָד מֵהֶם, / כְּאִישׁ שָׁלוֹם הוֹפִיעַ חֲגִיגִית.

בְּמֻשְׁק שַׂעֲרוֹתָיו עַד הָרַגְלַיִם, / וְהַפָּנִים כִּפְנֵי עַלְמוֹת הָעֵדֶן.

אֵין־זֹאת כִּי־אִם סֻרוּשׁ בָּא מֵהָעֵדֶן, / לְהוֹרוֹתוֹ מַה טּוֹב וּמַהוּ רָע.66

אֶל הַמַּנְהִיג הִגִּיעַ כְּמַלְאָךְ / וּבַחֲשַׁאי לִמְּדוֹ כְּשָׁפִים וָנַחַשׁ,

לִמְצֹא מַפְתֵּחַ לְמַנְעוּל וּבְרִיחַ, / וּבְלַחַשׁ לְגַלּוֹת לַכֹּל צְפוּנוֹת.

הֵבִין הַמֶּלֶךְ כִּי הוּא שְׁלִיחַ אֵל, / לֹא שְׁלִיחַ אַהְרִימַן לְהַכְשִׁילוֹ.

פָּנָיו מִגִּיל כֻּסּוּ בְּאַרְגְּוָן, / לִרְאוֹת אוֹתוֹ וּמַזָּלוֹ פּוֹרְחִים.

הַטַּבָּחִים הֵכִינוּ אֲרוּחָה, / שֻׁלְחַן כָּל־טוּב עָרְכוּ לַנִּכְבָּדִים,

וּפַרִידוּן אַחַר שְׁתוֹתוֹ הַיַּיִן, / כָּבַד עָלָיו רֹאשׁוֹ וְסָר לִישֹׁן.

כִּרְאוֹת אֶחָיו בִּרְכַּת אִיזַד עָלָיו, / כִּי כּוֹכָבוֹ וּמַזָּלוֹ עֵרִים,

קָשְׁרוּ הַשְּׁנַיִם קֶשֶׁר מְרֵעִים / לְהַאֲבִיד אֶת פַרִידוּן מֵאֶרֶץ.


מֵעֲלֵיהֶם הָיָה שָׁם הַר תָּלוּל, / אֶחָיו עָשׂוּ דַּרְכָּם בְּאֵין רוֹאֶה.

לְמַרְגְּלוֹת הָהָר יָשֵׁן הַשָּׁהּ, / וַאֲפֵלָה מִזְּמַן כִּסְּתָה הַגַּיְא.

הַמְּרֵעִים הֶעְפִּילוּ אֶל הָהָר, / וְאִישׁ לְמַטָּה לֹא יָדַע אָרְחָם.

אַחַר עָקְרָם צוּק־סֶלַע בַּמָּרוֹם, / לִמְחֹץ בּוֹ רֹאשׁ הַמֶּלֶךְ בְּאַחַת,

הֵם גִּלְגְּלוּהוּ בַּמִּדְרוֹן מִלְּמַעְלָה / לִפְגֹּעַ בְּמֵזִיד בַּנָּם לְמַטָּה.

בְּמַאֲמַר־יַזְדָּן הִעִיר הַסֶּלַע / הַמִּדַּרְדֵּר אֶת פַרִידוּן מִשְּׁנָת.

בְּלַחַשׁ־קֶסֶם אֶת הַצּוּק עָצַר, / וְלֹא זָז עוֹד מִמְּקוֹמוֹ כְּפֶשַׂע.

הֵבִינוּ הָאַחִים כִּי מִיַּזְדָּן הוּא, / וְאֵין לָרַע וְלָעַוְלָה שְׁלִיטָה בּוֹ.

הַשָּׁהּ קָשַׁר אֶת אַבְנֵטוֹ לַדֶּרֶךְ, / נָצַר אֶת פִּיו וְלֹא גִּלָּה דָּבָר.

נוֹסֵעַ הוּא וּבְרֹאשׁ צְבָאוֹ כָּוֶה, / מִמְּקוֹמוֹ בְּרֹאשׁ מוּרָם פּוֹסֵעַ,

נוֹשֵׂא בָּרוּם אֶת דֶּגֶל הַנַּפָּח, / וּמֵעַתָּה הוּא נֵס הַמְּלוּכָה.

לִנְהַר אַרְוַנְד עָשָׂה הַשָּׁהּ דַּרְכּוֹ / כְּאִישׁ בְּחִפּוּשִׂים אַחַר הַכֶּתֶר.67

אִם לֹא יָדַעְתָּ פַּהְלַוִית קְדוּמָה, / “חִדֶּקֶל” הוּא בְּפִי הָעֲרָבִים.

עַל שְׂפַת נְהַר־חִדֶּקֶל, בְּבַגְדָּד, / עָשָׂה הַמֶּלֶךְ חֲנִיָּה נוֹסֶפֶת.68


כְּהַגִּיעוֹ קָרוֹב אֶל הַנָּהָר, / דָּרַשׁ בִּשְׁלוֹם הַסַּפָּנִים לֵאמֹר:

‘כָּל הַסְּפִינוֹת וְהַסִּירוֹת מִיָּד / אֶל עֵבֶר הַנָּהָר מִזֶּה הֲבִיאוּ.’

לָעֲרָבִי אָמַר הַמְנַצֵּחַ: / 'אֶת הַסְּפִינוֹת הוֹצֵא מִיָּד לַדֶּרֶךְ,

לְהַעֲבִיר אֶת לוֹחֲמַי מִפֹּה /לְצַד שֵׁנִי, וְאַל תּוֹתִיר פֹּה אִישׁ.

שׁוֹמֵר הַמַּיִם לֹא הֵבִיא כְּלֵי שַׁיִט, / הוּא גַּם לֹא בָּא כְּאֹמֶר פַרִידוּן,

וּתְשׁוּבָתוֹ הָיְתָה: 'שַׁלִּיט הָאָרֶץ /פָּקַד עָלַי בַּסֵּתֶר וְאָמַר:

“אַל תַּעֲבִיר עַל פְּנֵי הַמַּיִם אִישׁ / בְּלִי רִשְׁיוֹנִי וּבְלִי חֲתִימָתִי.”'

כִּשְׁמֹעַ פַרִידוּן, חָרָה אַפּוֹ, / אַךְ בְּלִי מוֹרָא מֵעֹמֶק הַנָּהָר,

שִׁנֵּס מִיָּד מָתְנָיו הָאֲצִילִים, / וְעַל סוּסוֹ לֵב־הָאֲרִי יָשַׁב.

שׁוֹחֵר נָקָם וְשָׂשׂ לַמִּלְחָמָה, / הִטִּיל סוּסוֹ הָאֲדַמְדַּם לַמַּיִם.

חָגְרוּ גַּם לוֹחֲמָיו אֶת מָתְנֵיהֶם / וּבְעִקְּבוֹתָיו יָרְדוּ אֶל הַנָּהָר.

בְּקוֹל הֵידָד עַל־גַּב קַלֵּי הָרֶגֶל / טָבְלוּ עִם אֻכְּפֵיהֶם בְּתוֹךְ הַמַּיִם,

רַק רָאשֵׁיהֶם כְּבַחֲלוֹם נָעִים / עַל סוּסֵיהֶם הַמִּתְקַדְּמִים לְמַטָּה.

הַגּוּף בַּמַּיִם, הַצַּוָּאר לְמַעְלָה, / כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ הַקּוֹרֵעַ חשֶׁךְ.

עָלוּ לַחוֹף בְּרֹאשׁ מָלֵא נָקָם, / וְשָׂמוּ אֶת פְּנֵיהֶם לִירוּשָׁלַיִם. 69

וִירוּשָׁלַיִם בְּפַרְסִית־בֵּינַיִם, / בְּפַּהְלַוִית, הֲלֹא הִיא גַּנְגִּ־דִּזְ’הוּכְתּ.

בַּעֲרָבִית קוֹרְאִים לָהּ ‘עִיר־הַקֹּדֶשׁ’, / וְשָׁם בָּנָה צֹחָךּ אֶת אַרְמוֹנוֹ.

כְּהִתְקָרְבָם מֵהַמִּדְבָּר לָעִיר, / אֲשֶׁר אוֹתָהּ בְּמַסָּעָם בִּקְּשׁוּ,

וְכִהְיוֹתָם מֶרְחַק פַּרְסָה מִמֶּנָּה, / הִשְׁגִּיחַ פַרִידוּן בָּהּ בְּאַרְמוֹן,

הַמִּתְנַשֵּׂא גָּבֹהַּ מִשַּׁבְּתַאי, / לַחְמֹס רוֹצֶה הוּא אֶת הַכּוֹכָבִים.

מֵאִיר הַזְּבוּל כְּנֹגַהּ בַּשָּׁמַיִם, / שׁוֹרִים חֶדְוָה עָלָיו, שַׁלְוָה וָנֹעַם.

אַךְ פַרִידוּן יָדַע, כִּי לְפָנָיו / מִשְׁכַּן הָרַהַב, זְבוּל גְּדֻלָּה וָיֹפִי.

אֶל עֲמִיתָיו אָמַר: 'אֲשֶׁר בָּנָה / מִנִּי עָפָר כֵּהֶה הֵיכָל נִשָּׂא כָּזֶה,

אֲנִי חוֹשֵׁשׁ, כִּי לָעוֹלָם אֶצְלוֹ / שָׁמוּר סוֹד לֹא יָדוּעַ, רָז כָּמוּס.

עַל־כֵּן מוּטָב כִּי נְמַהֵר לַקְּרָב / וּבַמָּקוֹם הַזֶּה לֹא נִתְמַהְמֵהַּ.'

אָחַז בְּאַלָּתוֹ כְּבֵדָה, רֹאשׁ־פָּר,/ הֵאִיץ בַּסּוּס, שִׁחְרֵר אֶת מוֹשְׁכוֹתָיו,

תֹּאמַר: ‘זוֹ אֵשׁ לַאֲמִתָּהּ דוֹלֶקֶת / לִפְנֵי שׁוֹמְרֵי אַרְמוֹן הַשַּׁהְרְיָר!’

בַּאַלָּתוֹ מֵעַל אֻכַּף סוּסוֹ, / נִדְמֶה הוּא מְגוֹלֵל הָאֲדָמָה.

רָכוּב פָּרַץ אֶל הָאַרְמוֹן הָעֶלֶם / חֲסַר־הַנִּסָּיוֹן אַךְ הַנּוֹעָז.

נָסוֹגוּ הַשּׁוֹמְרִים מְבֹהָלִים, / וּפַרִידוּן הוֹדָה לֶאֱלֹהִים.


פרידון נפגש עם אחיות ג’משיד

אֶת צֶלֶם הַכְּשָׁפִים, אֲשֶׁר הֵקִים / צֹחָךּ וְהֶעֱלָהוּ עַד שָׁמַיִם,

הִפִּיל מִלְּמַעְלָה אֶל הָאֲדָמָה, / כִּי לַאֲדוֹן־עוֹלָם זֶה לֹא הוּקַם.

בְּרֹאשׁ־הַפָּר אֲשֶׁר לְאַלָּתוֹ / הִכָּה עַל רֹאשׁ כָּל אִישׁ בָּא בְּדַרְכּוֹ.

עַל רֹאשׁ הַמְכַשְּׁפִים הַנּוֹדָעִים, / אֲשֶׁר הִסְתּוֹפְפוּ בְּתוֹךְ הַזְּבוּל,

הִפְלִיא אֶת מַכּוֹתָיו כְּבֵדוֹת, / עַד הַגִּיעוֹ אֶל כֵּס עוֹבֵד הַנַּחַשׁ,

עַתָּה דָּרְכוּ רַגְלָיו עַל כֵּס צֹחָךּ , / מָצָא הַכֶּתֶר וְיָשַׁב לִמְלֹךְ.

חִפְּשׂוּ בְּאַרְמוֹנוֹ בְּכָל מָקוֹם, / אוּלָם מִמֶּנּוּ אֵין סִימָן וָזֵכֶר.

מֵאֲחוֹרֵי פָּרֹכֶת הַהַרְמוֹן / הוֹצִיא שְׁחוֹרוֹת־הָעַיִן הַזּוֹרְחוֹת.

תְּחִלָּה צִוָּה לִרְחֹץ גּוּפוֹתֵיהֶן, / אַחַר שָׁטַף נַפְשׁוֹתֵיהֶן מִצַּעַר.

הֶרְאָה הַדֶּרֶךְ לֵאלֹהִים קָדוֹשׁ, / וְטִהֲרָן מִסְּחִי וּמֵעָווֹן,

כִּי בֵּין עוֹבְדֵי הָאֱלִילִים שָׁכְנוּ, / אוֹבְדוֹת עֵצָה הָיוּ כְּשִׁכּוֹרוֹת.

אַחְיוֹת אֲדוֹן־הָאָרֶץ גַּם שָׁפְכוּ / טַל־דָּם מִנַּרְקִיסֵי רוֹאוֹתֵיהֶן.

פָּתְחוּ דְּבָרִים אֶל פַרִידוּן לֵאמֹר: / 'יָמֶיךָ יֶאֶרְכוּ עַד בְּלוֹת תֵּבֵל.

מַה הַמַּזָּל הֵבֵאתָ, אִישׁ מַזָּל? / הַפְּרִי וְהֶעָנָף מֵאֵיזֶה עֵץ,

כִּי עַד יְצוּעַ הַלָּבִיא הִגַּעְתָּ, / אֶל הֶעָרִיץ וְעַז־הַנֶּפֶשׁ בָּאתָ?

כַּמָּה תְּלָאוֹת וּפֻרְעָנוּת בָּאוּנוּ / מֵאַהְרַמַן שֶׁבִּכְתֵפָיו צְפָעִים!

כַּמָּה הֵרַע זֶה לָנוּ בָּעוֹלָם / בְּמַעֲשֵׂי כְּשָׁפָיו חַסְרֵי־הַשַּׁחַר!

עַד הֵנָּה לֹא רָאִינוּ בָּאַרְמוֹן / אִישׁ־מַעֲלָה מַשְׁלִיךְ נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד,

אֲשֶׁר יִשָּׂא נַפְשׁוֹ אֶל הַכִּסֵּא, / יֹאמַר לָרֶשֶׁת אֶת מְקוֹם הַמֶּלֶךְ.'


שָׂח פַרִידוּן: 'לֹא כֶּתֶר אוֹ מַזָּל / הֵם נַחֲלָה לְאִישׁ לְעוֹלָמִים.

אֲנִי יוֹרֵשׁ אָבְּתִּין הַמְהֻלָּל, / אוֹתוֹ הֶגְלָה צֹחָךּ מִגְּבוּל אִירָן,

וַהֲרָגוֹ בַּסּוֹף. שׁוֹחֵר נָקָם / נָשָׂאתִי אֶת רַגְלַי אֶל כֵּס צֹחָךּ .

הַפָּרָה בַּרְמָיֶה, זוֹ מֵינִקְתִּי, / הַמִּצְטַיֶּנֶת בְּיָפְיָהּ הָרַב –

מַה הַטּוֹבָה צָמְחָה לְאִישׁ־הַזְּרוֹעַ,/ כִּי רְצָחָהּ בְּלִי־דִין, אֶת הָאִלֶּמֶת.70

אֲנִי חָגוּר לַקְּרָב, לֹא מִתְחַמֵּק, / מָלֵא חֵמָה יָצָאתִי מֵאִירָן,

בְּאַלָּתִי רָאשֵׁהוּ לְרוֹצֵץ – / לֹא מְחִילָה אוֹ אַהֲבָה אִתִּי.'

כִּשְׁמֹעַ אַרְנַוָּז דִּבְרֵי הַבָּא,/ הֵבִינָה מַה צָּפוּן בּוֹ בֶּעָתִיד:

'אָכֵן הַמֶּלֶךְ פַרִידוּן אַתָּה,/ אֲשֶׁר יַשְׁמִיד אֶת כִּשּׁוּפֵי הַשֶּׁקֶר.

אַיֵּה חָכְמַת צֹחָךּ בִּפְנֵי יָדְךָ, / חָגַרְתָּ עֹז לִקְרֹא לָאָרֶץ דְּרוֹר.

אֲנִי וַאֲחוֹתִי בְּנוֹת־מֶלֶךְ שְׁתֵּינוּ, / וְנַעֲנֵינוּ לוֹ מִפַּחַד מָוֶת.

יוֹם־יוֹם עִם נְחָשִׁים לִשְׁכַּב, לָקוּם! / הַאֵין מִדָּה לַצַּעַר, שַׁהְרְיָר?'

שָׂח פַרִידוּן לָאֲחָיוֹת לֵאמֹר: / 'אִם בִּי שָׁמַיִם יִנְהֲגוּ בְּצֶדֶק,

אֶכְרֹת רַגְלֵי הָרַהַב מֵעָמְדָן, / וַאֲטַהֵר הָאָרֶץ מִטֻּמְאָה.

אוּלָם אַתֶּן דִּבְרֵי אֱמֶת הַגֵּדְנָה: / אַיֵּה אוֹתוֹ נָבָל דּוֹמֶה לְרַהַב?'


גִּלּוּ יְפוֹת־הַתֹּאַר אֶת הַסּוֹד. / חָשְׁבוּ: ‘אוּלַי סוֹף־סוֹף יָבוֹא קִצּוֹ.’

אָמְרוּ: 'הָאִישׁ נָסַע לְהִנְדּוּסְתָּן, / לִכְפּוֹת עָלֶיהָ נַחַשׁ וּכְשָׁפִים.

צֹחָךּ כָּרַת אֶלֶף רָאשֵׁי־אָדָם / חַפִּים, מִפַּחַד מַזָּלוֹ הָרָע.

חוֹזֶה אֶחָד נִבֵּא לוֹ לְפָנִים: / "יֵשׁ יוֹם, הָאָרֶץ תִּפָּטֵר מִמֶּךָּ,

אָז פַרִידוּן יִירַשׁ אֶת כִּסְאֲךָ / וְאָשְׁרְךָ בְּדֶרֶךְ זוֹ יִבֹּל.'

בּוֹעֶרֶת חֲמָתוֹ עַל הֶחָזוּת / וְהַחַיִּים לוֹ לְמַעֲמָסָה.

דַּם בְּהֵמָה, נָשִׁים וַאֲנָשִׁים / בְּלֹא רַחֵם שׁוֹפֵךְ הוּא לְמִקְוֶה,

וּבוֹ, אוֹמְרִים, רוֹחֵץ הוּא גּוּף וָרֹאשׁ, / דְּבַר הַהוֹבְרִים וּנְבוּאָתָם לִסְתֹּר.

הַצִּפְעוֹנִים עַל שְׁתֵּי כְּתֵפָיו, פְּלִיאָה, / אֵינָם נוֹתְנִים מָנוֹחַ לְנַפְשׁוֹ.

מִמְּדִינָה אֶל מְדִינָה סוֹבֵב הוּא / וּמִנְּחָשָׁיו הָאֲפֵלִים בּוֹרֵחַ.

הִנֵּה מַגִּיעַ זְמַן שׁוּבוֹ הַבַּיְתָה, / אַף כִּי מָקוֹם פָּנוּי לוֹ אֵין עוֹד פֹּה.'

כֵּן בְּנוֹת־הַחֵן הַכְּאוּבוֹת סִפְּרוּ./ הִטָּה הַשָּׁהּ אָזְנַיִם קַשּׁוּבוֹת.


המעשה בפרידון ופקידו של צֹחָךּ

כְּצֵאת צֹחָךּ אֶת הַמְּדִינָה, הִשְׁאִיר / בַּבַּיִת אִישׁ עָשִׁיר מָסוּר כְּעֶבֶד.

הִפְקִיד אוֹתוֹ עַל כֵּס וְעַל אוֹצָר, / כִּי הִתְפַּעֵל מִנֶּאֱמָנוּתוֹ.

קֹרָא בַּשֵּׁם כֻּנְדְרַוּ, ‘הַמִּתְמַהְמֵהַּ’, / כִּי לֹא נִדְחַף לְהִלָּחֵם בָּעָוֶל.

נִבְהָל אֶל הָאַרְמוֹן, בָּא וְרָאָה / אָדָם חָדָשׁ נוֹשֵׂא שָׁם אֶת הַכֶּתֶר.

זֶה עַל כִּסֵּא הַשָּׁהּ יָשַׁב נִנּוֹחַ, / כִּבְרוֹשׁ תָּמִיר עַל אֲמִירוֹ יָרֵחַ.

מִצַּד אֶחָד כְּבְרוֹשׁ רָם שַׁהְרְנָז, / מִצַּד שֵׁנִי כַּסַּהַר אַרְנַוָז.

הַמְּבוֹאוֹת הָמוּ מִלּוֹחֲמִים, / וַחֲמוּשִׁים עָמְדוּ לִפְנֵי הַשַּׁעַר.

כֻּנְדְרַוּ מִבְּלִי לִתְמֹהַּ אוֹ לִשְׁאֹל, / חָלַק כָּבוֹד, נָפַל אַפַּיִם אַרְצָה,

וְשָׂח אֶל פַרִידוּן: 'אַי שַׁהְרְיָר, / חֲיֵה לָעַד, כָּל עוֹד יִהְיֶה הַזְּמָן.

בְּרוּכָה תִּהְיֶה יְשִׁיבָתְךָ בְּזֹהַר, / כִּי שָׁהַנְשָׁהּ רָאוּי לִשְׁמוֹ אַתָּה.

תִּמְשֹׁל בְּכָל שִׁבְעַת הָאֲזוֹרִים, / רֹאשְׁךָ יָרוּם מֵעַנְנֵי הַגֶּשֶׁם.'

צִוָּהוּ פַרִידוּן אֵלָיו לָגֶשֶׁת, / וְזֶה מִכָּל אֲשֶׁר יָדַע גִּלָּה לוֹ.

וְעוֹד צִוָּהוּ הַגִּבּוֹר לֵאמֹר: / 'מְצָא אֶת הַכֵּלִים לַאֲרוּחָה.

הָבֵא שֵׁכָר, קְרָא לִמְנַגְּנִים, מְזֹג / גְּבִיעִים, עֲרֹךְ שֻׁלְחָן כְּיַד הַמֶּלֶךְ.

אֲשֶׁר יוּכַל לְהִלָּווֹת בְּשִׁיר, / יָסַב לִי נַחַת בְּמִשְׁתֵּה הַיַּיִן.

אֱסֹף אֵלַי אֶת נִכְבְּדֵי הָעִיר / הָרְאוּיִים לִשְׂמֹחַ בְּאָשְׁרִי.'

הַמֶּלֶךְ אַךְ כִּלָּה אֶת מִשְׁאַלְתּוֹ, / וּכְבָר נֶחְפַּז כֻּנְדְרַוּ לַעֲשׂוֹתָהּ.

הֵבִיא תִּירוֹשׁ נוֹצֵץ, גַּם מְנַגְּנִים / וְנִכְבָּדִים מִגֶּזַע מְיֻחָס.

בְּשִׁיר וּבְיַיִן פַרִידוּן חָגַג / אֶת הַמִּשְׁתֶּה בַּלַּיְלָה כַּמִּשְׁפָּט.


בַּשַּׁחַר, טֶרֶם יוֹם, חָמַק כֻּנְדְרַוּ / מִפַרִידוּן הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ,

עָלָה אֻכַּף סוּסוֹ קַל־הָרַגְלַיִם / וְהִדְהִירוֹ לְמַחֲנֵה צֹחָךּ .

הוּא בָּא לִפְנֵי מַלְכּוֹ, וְהוֹדִיעוֹ / הַחֲדָשׁוֹת רָאָה וְגַם שָׁמַע.

כָּזֹאת אָמַר: 'אַי, מֶלֶךְ הַגֵּאִים! / הָאוֹת לְאָבְדָּנְךָ הִנֵּה זֶה בָּא.

שְׁלשָׁה גְּבָרִים גֵּאִים עִם חַיִל רַב / פָּלְשׁוּ מֵאֶרֶץ נָכְרִיָּה אֵלֵינוּ,

וְהַקָּטָן בַּשְּׁלִישִׁיָּה הַזֹּאת / תָּמִיר כִּבְרוֹשׁ הוּא, וּפָנָיו פְּנֵי־מֶלֶךְ.

קָטָן בְּגִיל, אַךְ בְּחָכְמָה גָּדוֹל / וְעַל אֶחָיו עוֹלֶה עַד אֵין עֲרֹךְ.

אַלָּה כְּבֶקַע סֶלַע בְּכַפּוֹ, / הִיא מַזְהִירָה בְּקֶרֶב הֶהָמוֹן.

רָכוּב הִגִּיעַ אֶל אוּלַם הַכֶּתֶר, / וּשְׁנֵי הָאֲצִילִים לִשְׁנֵי צִדָּיו.

כְּהַגִּיעוֹ יָשַׁב עַל כֵּס הַכַּי, / הִשְׁמִיד לוּחוֹת כְּשָׁפֶיךָ וּשְׁקָרֶיךָ.

כָּל הַמִּסְתּוֹפְפִים בְּאַרְמוֹנְךָ / מִבְּנֵי הַבַּיִת אוֹ מֵהַדִּיוִים,

הִתִּיז אֶת רָאשֵׁיהֶם מֵאֻכָּפוֹ, / וְדָם וּמֹחַ זֶה בָּזֶה עִרְבֵּב.'


הֵעִיר צֹחָךּ : ‘כֵּן דֶּרֶךְ הָעוֹלָם; / אוֹרֵחַ בָּא, טוֹב כִּי יִשְׁתַּעְשַׁע.’

עָנָה סוֹכֵן הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: / 'אוֹרֵחַ זֶה בָּא בְּאַלַּת רֹאשׁ־פָּר!

בְּרֹב חֻצְפָּה יוֹשֵׁב הוּא בְּבֵיתְךָ, / גָּזַל אַבְנֵט וָכֶתֶר וּכְבוֹדְךָ.

הִתְנַהֲגוּת הָאִישׁ כְּפוּיַת־טוֹבָה. / אִם בְּעֵינֶיךָ הוּא אוֹרֵחַ, מַה טּוֹב.'

אָמַר אֵלָיו צֹחָךּ : ‘אַל תְּקוֹנֵן. / קָרוּא עַז־נֶפֶשׁ מְבַשֵּׂר טוֹבוֹת.’

הֵשִׁיב כֻּנְדְרַוּ לַשָּׁהּ וְכֹה אָמַר: / 'שָׁמַעְתִּי כֵּן, אַךְ שְׁמַע אֶת תְּשׁוּבָתִי.

הָאִישׁ הַמְהֻלָּל אִם קְרוּאֲךָ, / מַה מְבַקֵּשׁ הוּא שָׁם בְּהַרְמוֹנְךָ?

כִּי רְאִיתִיו תּוֹמֵךְ אַחְיוֹת גַ’מְשִׁיד, / נוֹעָץ בָּן בִּגְדוֹלוֹת כְּבִקְטַנּוֹת.

יָדוֹ אַחַת עַל לֶחִי שַׁהְרְנָז / וְהַשְּנִיּה עַל שִׂפְתֵי פִּי אַרְנַוָז.

בְּאֹפֶל לַיְלָה עוֹד מַרְחִיק הוּא לֶכֶת, / לִמְרַאֲשׁוֹת הוּא שָׂם כַּר־מֻשְׁק נוֹדֵף,

וְהוּא צַמּוֹת הַיְרֵחִים הַשְּׁנַיִם, / אֲשֶׁר תָּמִיד חָשַׁקְתָּ נִיחוֹחָן.'

צֹחָךּ רוֹגֵז כְּמוֹ זְאֵב טוֹרֵף, / כְּשָׁמְעוֹ כֵּן בִּקֵּשׁ נַפְשׁוֹ לָמוּת.

בְּקוֹל נִחַר קְלָלוֹת מְתֹעָבוֹת / שָׁפַךְ בַּחֲרוֹנוֹ עַל הַמִּסְכֵּן,

וְכֹה אָמַר לוֹ: ‘לְעוֹלָם וָעֶד / לֹא תִּהְיֶה עוֹד בֶּן־מֶשֶׁק חֲצֵרִי.’

הֵשִׁיב סוֹכֵן הַבַּיִת וְאָמַר: / 'הַפַּעַם בְּדֵעָה אֲנִי, מַלְכִּי:

אַחַר אֲשֶׁר בְּחֹסֶר־כֹּל נִשְׁאַרְתָּ, / אֵיךְ לִי תִּשְׁמֹר מִשְׂרַת מוֹשֵׁל בָּעִיר?

אִם חֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בַּכֵּס, / תַּפְקִיד נִכְבָּד לָתֵת לִי אֵיךְ תּוּכַל?

מֵהַכִּסֵּא, כְּשַׂעֲרָה מִתּוֹךְ / בָּצֵק, הָרְחַקְתָּ, תּוּשִׁיָּה גַּלֵּה!

הֵן לוּ פָּעַלְתָּ, שָׁהּ, בְּעוֹד מוֹעֵד, / מִנַּפְשְׁךָ מָנַעְתָּ אֶת הָאֵיד.'


פרידון אוסר את צֹחָךּ

צֹחָךּ , לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, / נִסְעַר כֻּלּוֹ וְשָׂם פָּנָיו לִפְעֹל.

צִוָּה כְּרֶגַע בָּאֻכָּף לָתֵת / סוּסוֹ קַל־הָרַגְלַיִם, חַד־הָעַיִן,

בְּרֹאשׁ צָבָא כָּבֵד מִהֵר לָצֵאת, / עִם הַדִּיוִים וְכָל הַגִּבּוֹרִים.

וְכִרְאוֹתוֹ, בַּדֶּרֶךְ עוֹד, זְבוּלוֹ / עַל גַּגּוֹתָיו, הָגָה רֹאשׁוֹ נָקָם.

כְּהִוָּדַע בּוֹאוֹ לְפַרִידוּן, / יָצָא צְבָאוֹ לְדֶרֶךְ־וְלֹא־דֶרֶךְ.

מִסּוּסֵיהֶם קָפְצוּ לָאֲדָמָה, / וְנֶאֶחְזוּ שָׁם בַּמָּקוֹם הַצַּר.

הָמוּ הַשְּׁעָרִים וְהַגַּגּוֹת / מֵאֶזְרָחִים הַמִּשְׁתַּתְּפִים בַּקְּרָב.

אַהֲדָתָם לְפַרִידוּן הַפַּעַם, / וְזַעֲמָם עַל עָרִיצוּת צֹחָךּ .

מֵהַחוֹמוֹת הִמְטִירוּ לְבֵנִים, / מֵהַגַּגּוֹת חִצִּים וַאֲבָנִים,

כְּמוֹ בָּרָד מֵעֲנָנִים כֵּהִים, / וְלֹא נִשְׁאַר בָּרְחוֹב מָקוֹם בָּטוּחַ.

בְּתוֹךְ הָעִיר כָּל בֶּן־אָדָם צָעִיר / וְכָל זָקֵן הַמְנֻסֶּה בַּקְּרָב,

יָצָא לְהִלָּווֹת עַל פַרִידוּן / וּמִכִּשְׁפֵי צֹחָךּ מָשְׁכוּ יָדַיִם.

מִקּוֹל הַלּוֹחֲמִים רוֹעֵד הָהָר, / הָאֲדָמָה שְׁסוּעָה פַּרְסוֹת סוּסִים.

אֲבַק הַקְּרָב כִּסָּה אֶת הָרָאשִׁים, / וְכִידוֹנִים פָּצְעוּ לִבּוֹת הָאֶבֶן.

מִתּוֹךְ מִקְדַּשׁ הָאֵשׁ עָלְתָה קְרִיאָה: / 'לוּ עַל כִּסֵּא הַשָּׁהּ רָבְצָה חַיָּה,

זָקֵן וָנַעַר לְצַוָּה נִשְׁמַעְנוּ, / וּמִדְּבָרָהּ לֹא סַרְנוּ עַד אֶחָד.

אַךְ אֶת צֹחָךּ עַל הַכִּסֵּא מָאַסְנוּ, / תֵּעַבְנוּ אֶת הָרַהַב הַטָּמֵא!'

הָאֶזְרָחִים וְהַצָּבָא הָיוּ / לַאֲחָדִים, כְּהַר בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב.

הָעִיר הַמַּבְהִיקָה כֻּסְּתָה אָבָק / וְהַחַמָּה הָפְכָה כָּחוֹל כֵּהֶה.


צֹחָךּ בְּקִנְאָתוֹ חִפֵּשׂ מוֹצָא: / מֵהַצָּבָא חָמַק אֶל הָאַרְמוֹן.

עָטָה בַּרְזֶל מֵרֶגֶל וְעַד רֹאשׁ, / בַּל יַכִּירֶנּוּ אִישׁ מֵהֶהָמוֹן.

עָלָה מִיָּד עַל הָאַרְמוֹן הָרָם, / בַּכַּף פְּלָצוּר שִׁשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ.

רָאָה אֶת שַׁהְרְנָז שְׁחוֹרַת הָעַיִן, / מְלֵאַת כְּשָׁפִים עִם פַרִידוּן עוֹגֶבֶת.

פָּנֶיהָ – יוֹם, וְצַמּוֹתֶיהָ – לַיְלָה, / פְּתוּחוֹת שְׂפָתֶיהָ לְגַדֵּף צֹחָךּ .

הֵבִין צֹחָךּ כִּי מִיַּזְדָּן הוּא זֶה, / וְכִי אֵין הַצָּלָה מִידֵי הָרָע.

בְּתוֹךְ מֹחוֹ עַלְתָה אֵשׁ הַקִּנְאָה, / הִשְׁלִיךְ אֶת קְצֵה הַחֶבֶל לֶחָצֵר.

שָׁכַח כִּסֵּא־מַלְכוּת, חַיִּים טוֹבִים, / וְהֶחֱלִיק לְמַטָּה מִן הַגַּג.

מַהֵר שָׁלַף אֶת פִּגְיוֹנוֹ מִתַּעַר, / שָׁמַר סוֹדוֹ וְלֹא גִּלָּה אֶת שְׁמוֹ.

אָחַז בְּכַף יָדוֹ נִצַּב הַחֶרֶב, /צָמֵא לְדַם נָשָׁיו יְפוֹת־הַתֹּאַר.

אַךְ זֶה הִצִּיב רַגְלָיו עַל הָרִצְפָּה, / בָּא פַרִידוּן כְּרוּחַ סְעָרָה,

וּבָאַלָּה עִם רֹאשׁ־הַפָּר הִכָּה / עַל רֹאשׁ צֹחָךּ וְקוֹבָעוֹ מָעַךְ.

בְּחִפָּזוֹן בָּא הַמַּלְאָךְ סֻרוּשׁ, / עָצַר בּוֹ וְאָמַר: 'יוֹמוֹ לֹא בָּא.

אֶת הַנִּכְנָע אֱסֹר מִיָּד כְּאֶבֶן, / וּסְחֹב לִתְהוֹם צָרָה בֵּין שְׁנֵי הָרִים.

קָשְׁרֵהוּ אֶל הַסֶּלַע הַתָּלוּל / וְלֹא יַגִּיעוּ אֲנָשָׁיו אֵלָיו'.


כִּשְׁמֹעַ פַרִידוּן, לֹא הִתְמַהְמַהּ, / הֵכִין אֶת פְּלָצוּרוֹ מֵעוֹר אַרְיֵה,

קָשַׁר יָדָיו בְּכֹחַ אֶל מָתְנָיו, / עַד כִּי פִּיל פֶּרֶא לֹא יַתִּיר הַקֶּשֶׁר.

עַתָּה יָשַׁב בְּכֵס הַפָּז שֶׁל זֶה, / בִּטֵּל אֶת מִנְהָגָיו הַנְּלוֹזִים,

וְכֹה צִוָּה בַּשַּׁעַר לְהַכְרִיז: / 'אַי, אַנְשֵׁי־שֵׁם עִם זֹהַר וְחָכְמָה.

לֹא טוֹב הֱיוֹת עוֹד נֶשֶׁק בִּידֵיכֶם, / בּוֹ תְּבַקְּשׁוּ לָכֶם כָּבוֹד וָשֵׁם.

לֹא טוֹב כִּי הַחַיָּל וְהָאֻמָּן, / תִּהְיֶה לָהֶם תַּכְלִית אַחַת לַשְּׁנַיִם.71

אֶחָד חָרָשׁ, שֵׁנִי מֵנִיף אַלָּה, / וְכָל אֶחָד עוֹשֶׂה אֶת מְלַאכְתּוֹ.

עוֹשֶׂה אֶחָד מְלֶאכֶת זוּלָתוֹ – / יוֹרֵד עַל פְּנֵי הָאָרֶץ אֵינְמָנוֹחַ.

הַמֶּלֶךְ הַטָּמֵא – בַּאֲזִקִּים, / עוֹד הָעוֹלָם רוֹעֵד מִמַּעֲשָׂיו.

אֹרֶךְ־יָמִים יִהְיֶה לָכֶם וָאשֶׁר, / לְכוּ וּפְנוּ לַעֲמַלְכֶם בְּנַחַת.'


הַתּוֹשָׁבִים שָׁמְעוּ בְּקוֹל הַשָּׁהּ, / אָדָם הַתּוּשִׁיָּה וְהַמִּדּוֹת.

אַחַר־כָּךְ כָּל אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם בָּעִיר, / אֲשֶׁר לָהֶם זָהָב וְאוֹצָרוֹת,

הִגִּיעוּ בְּשִׂמְחָה, בְּמַתָּנוֹת / וּבְלֵב נָכוֹן, לִשְׁמֹעַ מִצְווֹתָיו.

הַמֶּלֶךְ הֶחָכָם מָשַׁל בְּנֹעַם, / לְכָל אֶחָד הוֹעִיד אֶת מְקוֹמוֹ,

נָתַן עֵצוֹת, גַּם לֹא חָשַׂךְ שְׁבָחִים, / וְלֹא שָׁכַח עִם זֹאת אֶת הַבּוֹרֵא.

לִפְנֵי צֵאתָם אָמַר: 'זֶה מִשְׁכָּנִי, / וְזֶה כּוֹכַב נַחֲלַתְכֶם זוֹרֵחַ.

יַזְדָּן קָדוֹשׁ בָּחַר בִּי מֵהָעָם / וּמֵאַלְבֻּרְז עַד הֵנָּה הֱבִיאַנִי

לִגְאֹל אֶת הָעוֹלָם מִכַּף הָרַהַב, / בְּזָהֳרִי לְהַצִּילְכֶם מִמֶּנּוּ.72

נוֹתֵן הַטּוֹב עָשָׂה עִמָּנוּ חֶסֶד, / עַל כֵּן נֵלְכָה־נָא בִּדְרָכָיו תָּמִיד.73

אֲנִי אֲדוֹן תֵּבֵל וְכָל יוֹשְׁבֶיהָ, / וְלֹא אֵשֵׁב רַק בְּמָקוֹם אֶחָד.

לוּלֵי כֵּן פֹּה יָשַׁבְתִּי כָּל הָעֵת, / פֹּה מְבַלֶּה אִתְּכֶם שָׁנִים רַבּוֹת.'

הָאֲצִילִים נָשְׁקוּ הָאֲדָמָה, / וְקוֹל תֻּפִּים עָלָה מֵהֶחָצֵר.

תּוֹשָׁבֵי הָעִיר הִבִּיטוּ בָּאַרְמוֹן, / חֵרְפוּ הָאִישׁ אֲשֶׁר יוֹמוֹ קָצָר:

‘הוֹצִיאוּ אֶת הָרַהַב אֶל הָרְחוֹב, / וּבַפְּלָצוּר עִקְדוּהוּ כַּיָּאֶה לוֹ!’

צְבָא פַרִידוּן עָזַב אָז אֶת הָעִיר, / וְלֹא לָקַח בָּעשֶׁר חֵלֶק שָׁם,

זוּלַת צֹחָךּ , אֲשֶׁר בַּאֲזִקִּים / עַל גַּב גָּמָל לְחֶרְפָּתוֹ הוּבַל,

וְכֹה עָשׂוּ הַדֶּרֶךְ אֶל שִׁירְכְוָן. / כְּשָׁמְעֲךָ זֹאת קְרָא תֵּבֵל “בָּלָה”.

יָמִים רַבִּים עָשׂוּ דַּרְכָּם בָּהָר / וּבַמִּישׁוֹר, וְעוֹד רַבָּה הַדֶּרֶךְ.

וְכֹה צֹחָךּ , כָּבוּל בְּחֹזֶק־יָד, / הוּבַל בִּידֵי בַּר־הַמַּזָּל שִׁירְכְוָנָה.

אוֹתוֹ הֵבִיא אֶל תּוֹכְכֵי הָהָר, / וּלִתְלוֹתוֹ אָמַר, הָרֹאשׁ לְמַטָּה.

פִּתְאֹם הוֹפִיעַ הַמַּלְאָךְ סֻרוּשׁ, / נִגַּשׁ וּבְאֹזֶן פַרִידוּן לָחַשׁ:

'אֶת הַשָּׁבוּי קַח אֶל הַר דַּמָוַנְד, / גַּם עֲרָבִים מִסְפָּר, אַךְ לֹא עַם רַב.

קַח רַק אֶת אֵלֶּה הַדְּרוּשִׁים לְךָ / לְעֵת צָרָה, אִם זוֹ תָּבוֹא עָלֶיךָ.'

הִסִּיעַ אֶת צֹחָךּ מַהֵר כְּרָץ, / וַאֲסָרוֹ אֶל דַּמָוַנְד הָהָר.

כְּהוֹסִיפוֹ כְּבָלִים עַל הַכְּבָלִים, / בְּאֵין צָרָה צְרוּרָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ,

הֻשְׁלַךְ גְּאוֹן צֹחָךּ אֶל הֶעָפָר, / וְהָעוֹלָם נִגְאַל מֵרָעָתוֹ.

הוּא נֶעֱקַר מִבְּנֵי בֵּיתוֹ וּבְנֵי / בְּרִיתוֹ, וְרַק כְּבָלִים בָּהָר חֶלְקוֹ.

שָׁם פַרִידוּן בָּחַר נָקִיק עָמֹק / בּוֹ אֵין לִרְאוֹת אֶת תַּחְתִּיתוֹ לְמַטָּה.

תָּקַע בּוֹ מַסְמֵרִים כְּבֵדִים / אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר זֶה לֹא שִׁעֵר.

יָדָיו קָשַׁר לְמַטָּה אֶל הַסֶּלַע, / כִּי יִשָּׁאֵר בְּיִסּוּרִים זְמַן רַב.

בְּאֹפֶן זֶה, תָּלוּי שָׁם עַל בְּלִימָה, / הִגִּיר אֶת דַּם לִבּוֹ לָאֲדָמָה.


בּוֹא, אַל נַפְקִיר עוֹלָם לָרְשָׁעִים, / לַטּוֹב בִּלְבַד נִשְׁלַח־נָא אֶת יָדֵנוּ74.

גַּם טוֹב וָרַע אֵינָם עוֹמְדִים לָעַד, / אוּלָם הַטּוֹב נִשְׁמָר בְּזִכְרוֹנֵנוּ.

אוֹצָר וָכֶסֶף אוֹ אַרְמוֹן נִשָּׂא / אֵינָם קִנְיָן קַיָּם, עוֹמֵד לָעַד.

רַק הַמִּלָּה – מַצֶּבֶת זִכָּרוֹן, / אַל רֹאשׁ תָּקֵל בְּאֹמֶר וּדְבָרִים.

שָׁהּ פַרִידוּן מַלְאָךְ פֹּה לֹא הָיָה, / וְלֹא נָלוֹשׁ מִמֻּשְׁק וּמֵעִנְבָר.

צְדָקָה וָחֶסֶד, אֵין נִשְׂגָב מֵהֶם; / עֲשֵׂם אַתָּה – וּפַרִידוּן אַתָּה.

שָׁהּ פַרִידוּן לָרִאשׁוֹנָה טִהֵר / מְלֶאכֶת הַבּוֹרֵא מֵחֵטְא וָרֶשַׁע.

דָּבָר חָשׁוּב רִאשׁוֹן – כְּבִילַת צֹחָךּ , / הַלֹּא־טָהוֹר, הַמִּתְכַּחֵשׁ לַצֶּדֶק.

שֵׁנִית, נָקַם אֶת מוֹת אָבִיו, אָבְּתִין, / וְהִתְחַבֵּב עַל כָּל בָּאֵי־עוֹלָם.

שְׁלִישִׁית, טִהֵר הָאָרֶץ מֵחַסְרֵי / דֵּעָה, וּמִידֵיהֶם שָׁלַח לָהּ פְּדוּת.

תֵּבֵל עוֹיֶנֶת וְרָעַת לֵבָב, / אֲשֶׁר אַתְּ מְגַדֶּלֶת אַתְּ קוֹטֶלֶת.

אָכֵן עַתָּה אַיֵּהוּ פַרִידוּן, / אֲשֶׁר הִדִּיחַ אֶת צֹחָךּ הַשָּׂב?

חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה מָלַךְ הַשָּׁהּ, / בַּסּוֹף הָלַךְ וְאַרְמוֹנוֹ נָטַשׁ.

יָצָא מִפֹּה אֶל הָעוֹלָם הַבָּא, / וַאֲנָחוֹת בִּלְבַד הָיוּ חֶלְקוֹ.

כֻּלָּנוּ כֵּן, גָּדוֹל וְגַם קָטָן, / כִּבְשָׂה בָּעֵדֶר, אוֹ רוֹעֶה הָעָם.


ו. פַרִידוּן: חמש מאות שנה מלך

פרידון עולה למלוך

כִּמְצֹא חֶפְצוֹ בָּאָרֶץ פַרִידוּן / וְלֹא נִמְצָא עוֹד מִתְחָרֶה לַכֶּתֶר,

הִזְמִין אֶל דְּבִיר הַמַּמְלָכָה,/ כְּדַת כַּיִים, כִּסֵּא וַעֲטָרָה,

וּבָאֶחָד בְּמִהְר75, יוֹם הַמַּזָּל,/ שָׂם עַל רֹאשׁוֹ אֶת כֶּתֶר הַמְּלוּכָה.

יוֹשְׁבֵי־תֵבֵל שַׁאֲנַנִּים מֵרַע, / עָלוּ כֻּלָּם עַל דֶּרֶךְ אֱלֹהִים;

מָנְעוּ לִבָּם מֵרִיב וּמִמָּדוֹן, / עָלְזוּ בְּחַג־הָאָרֶץ הֶחָדָשׁ. [5]

יָשְׁבוּ הַחֲכָמִים בְּלֵב שָׂמֵחַ, / וְכָל אֶחָד כּוֹס יַיִן בְּכַפּוֹ.

נוֹצֵץ הַיַּיִן, פְּנֵי הַשָּׁהּ קוֹרְנוֹת, / וְהָעוֹלָם כַּסַּהַר הֶחָדָשׁ.

בְּצַו הַשָּׁהּ הִדְלִיקוּ זִקּוּקִים, / שָׂרְפוּ עִנְבָּר עִם זְעַפְרָן לָרֹב.

הִנֵּה כִּי־כֵן הִנְהִיג אֶת מִהְרְגָן76,/ אֶת חַג הַשַּׁבָּתוֹן וְהַמִּשְׁתֶּה.

זִכְרוֹ כַּיּוֹם הוּא שֵׁם הַחֹדֶשׁ מִהְר,/ וּבוֹ שׁוֹבֵת אָדָם מֵעֲמָלוֹ. [10]

חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה מָלַךְ הַשָּׁהּ,/ וְלֹא הִפְקִיר אַף יוֹם אֶחָד לַחֵטְא.

אַךְ לֹא לָנֶצַח חֹסֶן, נַעֲרִי. / אַל תִּכָּנַע לַיֵּצֶר וְלַצַּעַר,

כִּי הָעוֹלָם אֵינֶנּוּ רְכוּשְׁךָ, / וְאֵין הָאשֶׁר מַאֲרִיךְ יָמִים.


וּפִרָנַךּ עֲדֶנָּה לֹא שָׁמְעָה, / כִּי בְּנָהּ הָיָה לְמֶלֶךְ הָעוֹלָם,

אוֹ כִּי צֹחָךּ פִּנָּה אֶת הַכִּסֵּא / וּבָא הַקֵּץ לְשִׁלְטוֹנוֹ בָּאָרֶץ. [15]

כְּהִוָּדַע לָהּ דְּבַר הַהַצְלָחָה, / כִּי בְּנָהּ נוֹשֵׂא הַכֶּתֶר עַל רֹאשׁוֹ,

בֵּרְכָה אֱלֹהַּ, רָחֲצָה גּוּפָהּ, / לִפְנֵי יַזְדָּן הִשְׁתַּחְוְתָה אַפַּיִם;

נָגְעָה בַּמֵּצַח בַּאֲבַק הַזְּבוּל, / וְעֶלְבּוֹנוֹת הֵטִיחָה בְּצַֹחָּךּ.

הַלֵּל וָשֶׁבַח לַבּוֹרֵא הִשְׁמִיעָה / עַל הַמִּפְנֶה הַטּוֹב שֶׁבַּגּוֹרָל.

אֲזַי לַעֲנִיֵּי הַמַּמְלָכָה,/ אֲשֶׁר אֶת רֹעַ־מַזָּלָם הִסְתִּירוּ, [20]

הִגִּישָׁה עֶזְרָתָהּ מַתַּן בַּסֵּתֶר,/ שָׁמְרָה סוֹדָם וְלֹא גִּלְּתָה סוֹדָהּ.

שִׁבְעָה יָמִים חִלְּקָה מֵרְכוּשָׁהּ,/ עַד פַּסּוּ עֲנִיִּים בַּמְּדִינָה.

וְעוֹד שָׁבוּעַ לְמִשְׁתֶּה הִקְדִּישָׁה, / כֵּרָה לַנְּסִיכִים גְּאֵי־הָרֹאשׁ.

עָרְכָה אֶת אַפַּדְנָהּ כְּגַן פּוֹרֵחַ / וּבוֹ הַנִּכְבָּדִים הָיוּ אוֹרְחֶיהָ.

עַתָּה הָאוֹצָרוֹת אֲשֶׁר אָסְפָה / מִסֵּתֶר הַמַּחֲבוֹאִים הוֹצִיאָה. [25]

פָּתְחָה בָּתֵּי גְּנָזֶיהָ לִרְוָחָה, / וְכָל עָשְׁרָהּ הֶחְלִיטָה לְחַלֵּק.

נְדִיבוּתָהּ עָבְרָה מִדָּה וּגְבוּל – / מֵאָז בְּנָהּ שָׁהּ, הַכֶּסֶף לֹא נֶחְשָׁב עוֹד.

לֹא חָסָה עַל בְּגָדִים וְאַבְנֵי־חֵן, / עַל רַמָּכִים רִתְמוֹתֵיהֶם זָהָב,

עַל שִׁרְיוֹנִים, קְסָדוֹת וַחֲנִיתוֹת, / עַל חֲרָבוֹת, כְּתָרִים וְאַבְנֵטִים.

אֶת רְכוּשָׁהּ הִטְעִינָה עַל גְּמַלִּים, / וְהִפְנְתָה לִבָּהּ אֶל אֱלֹהִים. [30]

אֶת כָּל עָשְׁרָהּ שָׁלְחָה הָאֵם לַבֵּן / בְּתִשְׁבָּחוֹת מְצֹרָפוֹת לַשַּׁי.

כִּרְאוֹת הַמֶּלֶךְ אֶת הַמַּתָּנוֹת, / קִבְּלָן וְהֶחֱזִיר בְּרָכָה לָאֵם.


גְּדוֹלֵי צְבָאוֹ שָׁמְעוּ דְּבַר נִצְחוֹנוֹ, / וּמִהֲרוּ אֶל אֲדוֹנָם לֵאמֹר:

'עוֹבֵד יַזְדָּן וּמֶלֶךְ מְנַצֵּחַ! / בָּרוּךְ יַזְדָּן וּבִרְכָתוֹ עָלֶיךָ.

יִגְדַּל מִיּוֹם לְיוֹם אוֹר מַזָּלְךָ / וְאוֹר מַזַּל עוֹשֵׂי הָרַע יִדְעַךְ. [35]

יַרְבּוּ שָׁמַיִם אֶת נִצְחוֹנוֹתֶיךָ, / וְאַל תֶּחְסַר דָּבָר לְעוֹלָמִים.'

הַמְנֻסִּים בָּעָם אֶחָד־אֶחָד / אֶל פַרִידוּן מִכָּל פִּנָּה הִגִּיעוּ,

וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, זָהָב וָכֶסֶף / שָׁפְכוּ בְּלֵב נָדִיב עַל כֵּס הַמֶּלֶךְ.

הַנְּסִיכִים מִכָּל הַמְּחוֹזוֹת / נִצְּבוּ אַף הֵם בַּשַּׁעַר בְּשׁוּרָה,

אָמְרוּ הַלֵּל וָשֶׁבַח לַבּוֹרֵא, / בֵּרְכוּ כִּסֵּא וָכֶתֶר וְחוֹתָם, [40]

פָּרְשׂוּ אֶת כַּפֵּיהֶם אֶל הַשָּׁמַיִם, / וּבִתְפִלָּה בִּקְּשׁוּ עָלָיו לֵאמֹר:

‘תִּשְׂמַח תָּמִיד בְּגוֹרָלְךָ הַטּוֹב, / וּפְרִי תִּשָּׂא, מַלְכֵּנוּ, עַד עוֹלָם.’

יָצָא הַמֶּלֶךְ לְסוֹבֵב בָּאָרֶץ, / לַחְקֹר אֶת הַנִּגְלוֹת וְהַצְּפוּנוֹת,

וְלֹא פָּסַח עַל מַעֲשֵׂה עַוְלָה, / וְעַל שְׂדֵה־בוּר אֲשֶׁר עָמַד שׁוֹמֵם.

קָשַׁר יְדֵי עַוְלָה בְּחֶבֶל־נֹעַם, / בַּדֶּרֶךְ הַיָּפָה לַמְּלָכִים; [45]

הָפַךְ אֶת הָעוֹלָם לִכְמוֹ גַּן־עֵדֶן, / וְתַחַת עֵשֶׂב־בָּר – בְּרוֹשִׁים וּוֶרֶד.

תָּר בְּאָמֻל, לְתַּמִישֶׁה הִגִּיעַ, / בָּנָה מִשְׁכָּן בַּחֹרֶשׁ הַנּוֹדָע.

כַּיּוֹם נִקְרָא מְקוֹם מוֹשָׁב זֶה כּוּס, / וְאֵין לוֹ לַמָּקוֹם עוֹד שֵׁם יִחוּס.


פרידון שולח את ג’נדל לתימן

מֵאָז נָגוֹזוּ חֲמִשִּׁים שָׁנָה. / שְׁלשָׁה בָּנִים נוֹלְדוּ לְפַרִידוּן.

כָּל הַשְּׁלשָׁה שִׂמְּחוּ לֵב אֲבִיהֶם, / אַף רְאוּיִים הָיוּ לְכֶתֶר־פָּז. [50]

קוֹמָה כִּבְרוֹשׁ וְכָאָבִיב פְּנֵיהֶם, / בְּכָל תְּנוּעָה וְקַו דָּמוּ לָאָב.

שְׁנֵי הַבְּכִירִים נוֹלְדוּ לְשַׁהְרְנָז, / שְׁלִישִׁי – לִיפַת־הַתֹּאַר אַרְנַוָז.

לָהֶם עֲדֶנָּה לֹא קָרָא שֵׁמוֹת, / אַף כִּי לִגְבֹּר יָכְלוּ כְּבָר עַל פִּילִים.

וַיְהִי הַיּוֹם, כִּרְאוֹת הַשָּׁהַנְשָׁהּ / כִּי כְּבָר יָפִים הֵם לְכִסֵּא וּלְכֶתֶר,

קָרָא אֵלָיו מִבֵּין אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם / אֶת הַנִּכְבָּד וְהֶחָכָם בָּהֶם, [55]

אֶת הַמַּצְבִּיא אֲשֶׁר קֹרָא גַ’נְדַּל, / הַנֶּאֱמָן בְּכָל דָּבָר לַשָּׁהּ,

וְכֹה אָמַר: "סֹב בָּעוֹלָם וּבְחַר / שָׁלשׁ בָּנוֹת מִזֶּרַע אֲצִילִים,

הַמַּתְאִימוֹת בְּיֹפִי לְבָנַי,/ הָרְאוּיוֹת לָבוֹא בִּבְרִית אִתִּי.

בָּנוֹת אֲשֶׁר עֲדֶנָּה לֹא שֵׁמוֹת לָהֶן, / לְבַל יוּכַל אִישׁ לְקָרְאָן בְּקוֹל;

שָׁלשׁ מֵאֵם אַחַת וְאָב אֶחָד, / בְּנוֹת־מֶלֶךְ טְהוֹרוֹת, יְפוֹת־פָּנִים; [60]

קוֹמָה שָׁוָה לָהֵנָּה וּמַרְאֶה,/ עַד לֹא נֵדַע לִקְבֹּעַ מִי הִיא מִי."


גַ’נְדַּל שָׁמַע מִשְׁאֶלֶת אֲדוֹנוֹ / וּבְחֵפֶץ־לֵב נִרְתַּם לַמְּשִׂימָה.

הָיָה לוֹ מֹחַ צַח וְלֵב חָכָם, / לָשׁוֹן רַכָּה וַהֲלִיכוֹת יָפוֹת.

וּבְכֵן יָצָא מֵעִם הַשָּׁהּ לַדֶּרֶךְ, / אִתּוֹ רֵעִים מִסְפָּר דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמוֹ.

יַחְדָּו עָזְבוּ גְּבוּלוֹת הַמַּמְלָכָה, / לַחְקֹר, לִשְׁאֹל, וְעַל־הַכֹּל לִשְׁמֹעַ. [65]

הֵם סָבְבוּ בַּמְּדִינוֹת אֲשֶׁר / לְמַלְכֵיהֶן בָּנוֹת בַּהַרְמוֹנוֹת.

גַ’נְדַּל חָקַר בַּסֵּתֶר רָזֵיהֶן, / שָׁמַע מַה שֵּׁם יָצָא לָהֶן בָּאָרֶץ,

אוּלָם עַד־הֵנָּה לֹא מָצָא אָצִיל, / אֲשֶׁר יַתְאִים לַבְּרִית עִם פַרִידוּן.

גַ’נְדַּל טְהָר הַלֵּב וְהֶחָכָם / הִרְחִיק נְדֹד עַד סַרְו, אֲדוֹן תֵּימָן.

אֶצְלוֹ מָצָא אֶת כָּל אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ: / שָׁלשׁ בָּנוֹת יָפוֹת כִּדְבַר הַשָּׁהּ. [70]

לוֹבֵשׁ הָדָר הוֹפִיעַ אֵצֶל סַרְו, / צָעַד כְּמוֹ פַּסְיוֹן לִקְרַאת שׁוֹשָׁן.

נָשַׁק לָאֲדָמָה, בִּקֵּשׁ חַסְדּוֹ, / וְהֶעֱרִיף עָלָיו בְּרָכוֹת לֵאמֹר:

‘חֲיֵה לָעַד, אֲדוֹן אָצִיל וָגֵא, / יַזְהִירוּ עַד כֵּסְךָ וְכִתְרְךָ!’

עָנָה לוֹ סַרְו, אֲדוֹן תֵּימָן, וְשָׂח: / 'תְּהִלָּתְךָ תִּהְיֶה בְּפִי כָּל־אִישׁ.

מַה פְּקֻדָּתְךָ, אוֹ מַה מַּלְאֲכוּתְךָ? / הֲצִיר אַתָּה אוֹ אֲדוֹנוֹ הָרָם?' [75]


עָנָה גַ’נְדַּל: "בָּרוּךְ תִּהְיֶה לָעַד, / וְיַד הָרֶשַׁע אַל תִּגַּע בְּךָ!

מִנִּי אִירָן שְׁפַל־רוּחַ כְּעַכּוּ"ם / הֵבֵאתִי מַלְאֲכוּת אֶל שָׁהּ תֵּימָן.

הַמֶּלֶךְ פַרִידוּן דּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמְךָ. / אַתָּה שׁוֹאֵל מַה מַּעֲשִׂי – אַגִּיד:

בְּרָכוֹת לְךָ מִמֶּנּוּ, וַאֲשֶׁר / קָטָן אֵינֶנּוּ – בְּעֵינָיו גָּדוֹל הוּא.

אָמַר: "הַגֵּד לְשָׁהּ תֵּימָן: בַּשֵּׂם / כֵּסְךָ כָּל־עוֹד הַמֻּשְׁק נוֹתֵן רֵיחוֹ. [80]

חָפְשִׁי מִדְּאָגוֹת תִּמְלֹךְ תָּמִיד; / תָּפֹצְנָה הֵן, וְאוֹצָרְךָ יִפְרֹץ.

וּמִי יִתֵּן, אַי, מֶלֶךְ בְּנֵי עֲרָב, / וְכוֹכָבְךָ יָאִיר תָּמִיד עָלֶיךָ.

כִּי מַה מָּתוֹק מִיֶּלֶד וְחַיִּים? / אֵין בָּעוֹלָם דָּבָר יָקָר מֵהֶם.

אֵין בָּעוֹלָם דָּבָר מָתוֹק מִיֶּלֶד, / אֵין בְּרִית טוֹבָה כַּבְּרִית עִם זַרְעֲךָ.

אִם אִישׁ בָּאָרֶץ לוֹ שָׁלשׁ עֵינַיִם, / אֲנִי הָאִישׁ וְהַבָּנִים עֵינַי. [85]

דַּע, שָׁהּ, הֵם יְקָרִים לִי מֵעֵינַיִם, / וְכָל אֲשֶׁר רָאָם אֲסִיר־תּוֹדָה לִי.

מַה שָּׂח הַמְמַשֵּׁל חֲכַם־הַלֵּב / כְּהַמְשִׁילוֹ הַקֶּשֶׁר הַיָּפֶה?

‘קוֹשֵׁר אֵינֶנִּי קֶשֶׁר יְדִידוּת / זוּלָֽתִי עִם אָדָם נִכְבָּד מִמֶּנִּי.’

חָכָם הַמְבַקֵּשׁ אֶת הַמִּבְחוֹר, / יִמְצָא אֶת יְדִידָיו בֵּין הַשָּׁוִים לוֹ,

בְּעוֹד אֶזְרָח שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ. / הַמֶּלֶךְ בְּלִי צָבָא בַּמֶּה נֶחְשָׁב הוּא? [90]

לִי מַמְלָכָה נוֹשֶׁבֶת, גַּם אוֹצָר, / אַנְשֵׁי צָבָא וּזְרוֹעַ נְטוּיָה,

שְׁלשָׁה בָּנִים יָפִים לְכֵס וּלְכֶתֶר, / בְּנֵי־דַּעַת חֲכָמִים וּמֻכְשָׁרִים.

אֵין מִשְׁאָלָה, אוֹ דְּבַר־חֶמְדָה יָקָר, / אֲשֶׁר תִּקְצַר יָדָם לְהַשִּׂיגוֹ.

וְלַשְּׁלשָׁה, אֶל סֵתֶר מְעוֹנָם, / שָׁלשׁ נָשִׁים, בְּנוֹת אֲצִילִים, בִּקַּשְׁתִּי.

לִי יְדִיעוֹת מִמְרַגְּלַי עָלֶיךָ – / לָכֵן אֲנִי נֶחְפָּז לָבוֹא אֵלֶיךָ – [95]

כִּי בְּהַרְמוֹן־הָרְעוּלוֹת לְךָ, / שׁוֹחֵר כָּבוֹד, שָׁלשׁ בָּנוֹת זַכּוֹת,

אֲשֶׁר שֵׁמוֹת עֲדַיִן אֵין לָהֶן, / וַעֲלֵיהֶן שָׂמַחְתִּי כְּשָׁמְעִי.

וְגַם אֲנַחְנוּ, כַּיָּאֶה לָהֶם, / שֵׁם לֹא נָתַנּוּ לִילִידֵי הַיַּחַשׂ.

הָבָה אֶת שְׁנֵי מִינֵי אַבְנֵי־הַחֵן / אֵלֶּה בְּאֵלֶּה נְעָרֵב הַפַּעַם,

שָׁלשׁ בָּנוֹת וּבַחוּרִים שְׁלשָׁה, / הַמַּתְאִימִים הַלָּלוּ לְהַלָּלוּ." [100]

זוֹ הַשְּׁלִיחוּת אֲשֶׁר הִטִּיל עָלַי, / חֲשֹׁב עָלֶיהָ וּתְשׁוּבָה הוֹדַע לִי.'


כִּשְׁמֹעַ שָׁהּ תֵּימָן הַמַּלְאֲכוּת, / נָבְלוּ פָּנָיו כְּמוֹ יַסְמִין עָקוּר.

אָמַר בַּלֵּב: 'אִם לִמְרַאשׁוֹתַי / עֵינַי לֹא תֶּחֱזֶינָה אֶת בְּנוֹתַי,

מְאוֹר יוֹמִי יִקְדַּר כְּאֹפֶל לַיְלָה. / אַךְ לֹא אָשִׁיב דָּבָר, אֶנְצֹר שְׂפָתַי.

פָּתוּחַ לִפְנֵיהֶן כָּל רָז וָסוֹד, / בְּכָל דָּבָר חָשׁוּב הֵן רֵעוֹתַי. [105]

לֹא אֵחָפֵז בְּמַעֲנֶה הַפַּעַם / וְאִוָּעֵד עִם יוֹעֲצַי תְּחִלָּה.'

לִשְׁלִיחַ פַרִידוּן הִקְצָה מִשְׁכָּן, / וְהִתְפַּנָּה לָדוּן בַּהַצָּעָה.

אוּלָם־הַכֵּס צִוָּה לִסְגֹּר עָלָיו, / יָשַׁב דּוֹאֵג, צָלַל בְּמַחְשָׁבוֹת.

מִבֵּין קְצִינָיו נוֹשְׂאֵי הַחֲנִיתוֹת / קָרָא אֵלָיו שָׂרָיו הַמְנֻסִּים,

וּדְבַר סוֹדוֹ גִּלָּה לְאָזְנֵיהֶם, / סִפֵּר רָזוֹ וְלֹא הִסְתִּיר דָּבָר: [110]

'מִבְּרִית הַנִּשּׂוּאִים לִי בָּעוֹלָם / בָּנוֹת שָׁלשׁ, וְהֵן מְאוֹר עֵינַי,

וּפַרִידוּן שִׁגֵּר אֵלַי שָׁלִיחַ, / לִפְרֹשׂ בְּחֶנֶף רֶשֶׁת לְרַגְלַי,

לִגְזֹל מִמֶּנִּי אֶת בָּבוֹת־עֵינַי. / עַל זֹאת לְהִוָּעֵץ אֶתְּכֶם קָרָאתִי.

אָמַר שְׁלִיחוֹ: "כָּזֹאת אָמַר מַלְכִּי: / שְׁלשָׁה בָּנִים מְפָאֲרִים כִּסְאִי.

הֵם מִתְאַוִּים לִבְרִית עִמְּךָ וְעִם / בְּנוֹתֶיךָ הַמְצֹעֲפוֹת־פָּנִים.'" [115]

אִם “כֵּן!” אֹמַר, וְאֵין לִבִּי לָזֹאת, / הֲיִתָּכֵן כִּי מֶלֶךְ יְשַׁקֵּר?

אָכֵן, אִם אֵעָנֶה לְמִשְׁאַלְתּוֹ, / יִבְעַר לִבִּי וְדִמְעוֹתַי תִּזַּלְנָה.

אוּלָם אִם אֶת פָּנָיו אָשִׁיב רֵיקָם, / יָרֵא לִבִּי מִזַּעַם עֶלְבּוֹנוֹ.

כִּי אֵין זֶה הֲתוּלִים לְהִתְגָּרוֹת / בְּמֶלֶךְ הָעוֹלָם – נָקָם יִדְרשׁ.

עוֹבְרֵי־דְּרָכִים שָׁמְעוּ כְּבָר עַל הַסֵּבֶל, / אֲשֶׁר מָצָא אֶת שָׁהּ צַ˚חָּךּ מִמֶּנּוּ. [120]

מַה דַּעְתְּכֶם אַתֶּם עַל הַדָּבָר? / עֲנוּנִי בְּלִי כָּחָל וּבְלִי סָרָק."


שָׂרָיו הַמְנֻסִּים, הָאַמִּיצִים, / פָּתְחוּ אֶחָד־אֶחָד אֶת שִׂפְתֵיהֶם:

'אֵין זֶה מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֵי כֻּלָּנוּ, / כִּי כָּל מַשָּׁב מַטֶּה אוֹתְךָ מִדֶּרֶךְ.

אִם פַרִידוּן הוּא שַׁהְרְיָר גָּדוֹל, / לֹא עֲבָדִים בַּעֲגִילִים אֲנַחְנוּ.

לֵאמֹר אֱמֶת, גַּם אִם נִסְבֹּל, דַּרְכֵּנוּ, / מוֹשְׁכוֹת רוֹכְבִים וְכִידוֹנִים דָּתֵנוּ. [125]

נָשִׁית בַּחֶרֶב אֲדָמָה לְגַת, / וְהָאֲוִיר בַּחֲנִיתוֹת – שְׂדֵה־סוּף.

אִם שְׁלשׁ בְּנוֹתֶיךָ יְקָרוֹת לְךָ, / פְּתַח שַׁעַר הָאוֹצָר וּסְגֹר אֶת פִּיךָ.

אוּלָם אִם תַּחְבּוּלַת־עָרְמָה בִּקַּשְׁתָּ, / אֲבָל יָרֵאתָ אֶת הַשָּׁהַנְשָׁהּ,

הַרְבֵּה אֶת דְּרִישׁוֹתֶיךָ תְּמוּרָתָן, / כִּי לֹא יָשׁוּב הַמַּעֲשֶׂה שֵׁנִית.'

לַנֶּאֱמַר הִטָּה אָזְנוֹ הַמֶּלֶךְ, / אַךְ לֹא הִשְׂכִּיל לִמְצֹא בּוֹ רֹאשׁ וָרֶגֶל. [130]


מלך תימן מחזיר תשובה לג’נדל

אֵלָיו קָרָא אֶת הַשָּׁלִיחַ סַרְו, / וְהֶאֱרִיךְ עִמּוֹ בְּדִבּוּרִים

לֵאמֹר: 'נָתִין אֲנִי לְמַלְכְּךָ, / וְכָל מַה יְּצַוֵּנִי אֲמַלֵּא.

אֱמֹר־נָא לוֹ: "אַף כִּי מְאֹד גָּדַלְתָּ, / בָּנֶיךָ יְקָרִים לְךָ מְאֹד.

בֵּן לְאָבִיו הַשָּׁהּ – אוֹצָר יָקָר, / יוֹתֵר מִזֶּה, לִֽוְיַת־חֵן לַכִּסֵּא.

אֲנִי נוֹתֵן לְךָ שֶׁאֱלָתְךָ, / לָמַדְתִּי מִילָדַי לַהֲבִינְךָ. [135]

לוּ שְׁתֵּי עֵינַי מֵעַבְדְּךָ דָּרַשְׁתָּ, / אוֹ אֶת אַדְמַת־תֵּימָן וְאֶת כִּסְאָהּ,

הָיוּ לִי אֵלֶּה בְּעֵינַי פָּחוֹת / מִלֹּא־לִרְאוֹת בְּנוֹתַי לְעוֹלָמִים.

אַךְ אִם עַל דַּעְתְּךָ עוֹמֵד אַתָּה, / אֵינֶנִּי זָז כִּי אִם בִּפְקֻדָּתְךָ.

בְּצַו הַמֶּלֶךְ פַרִידוּן, שָׁלשׁ / בְּנוֹתַי תֵּצֶאנָה מִקִּשְׁרָן אִתִּי.

מָתַי אֶרְאֶה אֶת שְׁלשֶׁת הַבָּנִים / הַמְּאִירִים כֵּסְךָ וְכִתְרְךָ? [140]

יָבוֹאוּ הַמְאֻשָּׁרִים אֵלַי, / יָאִירוּ אֶת נַפְשִׁי הָאֲפֵלָה.

לִבִּי יָגִיל בִּי לִרְאוֹתָם אֶצְלִי, / לִתְהוֹת עַל תּוּשִׁיַּת נַפְשׁוֹתֵיהֶם.

אַחַר כֵּן אֶת מְאוֹרוֹתַי שָׁלשׁ / אֶמְסֹר לָהֶם כַּדָּת וְכַמִּנְהָג.

אִם צֶדֶק מְגַמַּת פְּנֵיהֶם וְישֶׁר, / לִבְרִית אִתָּם אוֹשִׁיט לָהֶם כַּפַּי.

כְּהִמָּלֵא הַחֵפֶץ לִרְאוֹתָם, / אֶשְׁלַח אוֹתָם בַּחֲזָרָה אֵלֶיךָ."' [145]


גַ’נְדַּל הִקְשִׁיב לְמַעֲנֵה הַשָּׁהּ. / כְּכַלּוֹתוֹ, נָשַׁק אֶת הַכִּסֵּא,

וּבִבְרָכוֹת עָזַב אֶת הָאַרְמוֹן / לָשׁוּב אֶל מֶלֶך־הָעוֹלָם, שׁוֹלְחוֹ.

כְּהַגִּיעוֹ מַהֵר אֶל פַרִידוּן, / סִפֵּר לוֹ מָה אָמַר וּמַה שָּׁמַע.

קָרָא הָאָב לִשְׁלשֶׁת הַבָּנִים / וְאֶת סוֹדוֹ, דְּבַר מַלְאֲכוּת גַ’נְדַּל

וְתָכְנִיתוֹ, גִּלָּה בְּאָזְנֵיהֶם. / סִפֵּר הַכֹּל וְלֹא כִּסָּה דָּבָר. [150]

אָמַר לָהֶם: "זֶה סַרְו, נְגִיד תֵּימָן, / הוּא מֶלֶךְ עַם גָּדוֹל, בְּרוֹשׁ אֶרֶךְ־צֵל.77

מֵאַבְנֵי־חֵן שְׁלֵמוֹת שָׁלשׁ בְּנוֹתָיו; / בְּאֵין בָּנִים, בָּנוֹת הֵן עֲטַרְתּוֹ.

לוּ כְּמוֹתָן מָצָא סֻרוּשׁ אִשָּׁה, / הָיָה נוֹפֵל אַפַּיִם לְפָנֶיהָ.78

מֵאֲבִיהֶן דְּרַשְׁתִּין בַּעֲבוּרְכֶם, / וּכְבָר עָרַכְתִּי כָּל הַהֲכָנוֹת.

עַתָּה אֵלָיו לִנְסֹעַ נִדְרַשְׁתֶּם. / בְּכָל דָּבָר חַשְּׁבוּ מַעֲשֵׂיכֶם. [155]

הֱיוּ שָׁם אֲדִיבִים אַף נְבוֹנִים,/ וְלִדְבָרָיו הַטּוּ אֶת אָזְנֵיכֶם.

עַל מוֹצָא פִּיו עֲנוּ בַּחֲלָקוֹת; / אִם יִמָּלֵךְ בָּכֶם – עוּצוּ עֵצָה,

כִּי כָּל אֲשֶׁר גָּדַל לִהְיוֹת פָּדְשָׁהּ, / שׂוּמָה עָלָיו לִהְיוֹת אָדָם בְּלִי־דֹפִי,

אִישׁ־שְׂפָתַיִם, טָהוֹר, שׁוֹמֵר דָּתוֹ, / צוֹפֶה בַּעֲתִידוֹת לְמֵרָחוֹק,

דּוֹבֵר אֱמֶת, מַשְׁמִיעַ מֵישָׁרִים, / שׁוֹחֵר חָכְמָה וּבָז לְהוֹן וָעשֶׁר. [160]

שִׁמְעוּ וְאַל תִּטּוּ מֵאִמְרֵי־פִי. / אִם תַּעֲשׂוּ כַּעֲצָתִי – תַּצְלִיחוּ.

מֶלֶךְ תֵּימָן – פִּקֵּחַ וְעָרוּם, / אֵין כְּמוֹתוֹ בְּכָל הָאֲנָשִׁים:

אִישׁ־שְׂפָתַיִם טָהוֹר וְלֵב מֵאִיר, / רָאוּי לְשֶׁבַח בֵּין הַהֲמוֹנִים;

גָּדוֹל הוּא אוֹצָרוֹ וְגַם צְבָאוֹ, / וְלוֹ חָכְמָה וְתוּשִׁיָּה וְכֶתֶר.

אַל יִתְפֶּשְׂכֶם הָאִישׁ בְּחֻלְשַׁתְכֶם, / פֶּן יִלְכָּדְכֶם בְּעָרְמָתוֹ בְּרֶשֶׁת. [165]

בְּיוֹם רִאשׁוֹן סַרְו יַעֲרֹךְ מִשְׁתֶּה / וְיוֹשִׁיבְכֶם כָּבוֹד בְּרֹאשׁ קְרוּאָיו.

שָׁלשׁ יָפוֹת כְּגַן־אָבִיב יָבִיא, / מְלֵאוֹת הָדָר וְצֶבַע וְנִיחוֹחַ,

וְיוֹשִׁיבֵן אֶצְלוֹ בְּכֵס־הַמֶּלֶךְ – / שָׁלשׁ שְׁמָשׁוֹת, גְּבוֹהוֹת כְּמוֹ בְּרוֹשִׁים,

דּוֹמוֹת בְּתֹאַר וּבְקוֹמָה, וְלֹא / תַּבְחִין בֵּין הַגְּדוֹלָה וְהַקְּטַנָּה.

מֵהַשָּׁלשׁ הַצְּעִירָה תָּבוֹא / בָּרֹאשׁ, וְהַבְּכִירָה – אַחֲרוֹנָה; [170]

אֶת הַקְּטַנָּה יוֹשִׁיב לְיַד הַבְּכוֹר, / וְהַבְּכִירָה לְיַד צְעִיר בָּנַי;

הַבֵּינוֹנִים יוֹשִׁיב זֶה עַל־יַד זֶה. / דְּעוּ כָּל זֹאת מֵרֹאשׁ, וְלֹא תִּמְעָדוּ.

הוּא יִשְׁאַלְכֶם: "מִבֵּין הָאֲחָיוֹת, / לְדַעְתְּכֶם אֵיזוֹ הִיא הַבְּכִירָה,

הַבֵּינוֹנִית בָּהֶן וְהַקְּטַנָּה?" / שׂוּמָה יִהְיֶה לִקְרֹא אוֹתָן בִּשְׁמָן.

עֲנוּ: "הַצְּעִירָה הִגְבִּיהָה שֶׁבֶת, / וְהַגְּדוֹלָה אֵינֶנָּה בִּמְקוֹמָהּ, [175]

הַבֵּינוֹנִית בִּלְבַד מָצְאָה כִּסְאָהּ, / וְשָׁוְא יָגַעְתָּ לְהַכְשִׁיל אוֹרְחֶיךָ."'

שְׁלשֶׁת הָאֲצִילִים הַטְּהוֹרִים / שָׂמוּ לִבָּם לְהַזְהָרוֹת הָאָב.

מְצֻיָּדִים בְּדַעַת וּבְעֵצָה, / יָצְאוּ מֵעִם הַמֶּלֶךְ וְכִסְאוֹ.

הֲיִפָּלֵא כִּי הַחָכְמָה חֶלְקָם, / אִם פַרִידוּן – הָאָב וְגַם מַלְכָּם.


בני פרידון יוצאים אל שאה תימן

הָלְכוּ שְׁלָשְׁתָּם וְנֶעֶרְכוּ לַדֶּרֶךְ, / וּמוּבַּדִּים מִסְפָּר לָקְחוּ אִתָּם. [180]

יָצְאוּ עִם הַצָּבָא, עִם כָּל אַנְשֵׁי / הַשֵּׁם הַזּוֹהֲרִים כְּמוֹ שָׁמַיִם.

כִּשְׁמֹעַ סַרְו אֶת דְּבַר בּוֹאָם אֵלָיו, / עָרַךְ צְבָאוֹ כְּמוֹ נוֹצוֹת טַוָּס.

שָׁלַח צָבָא גָּדוֹל אֶל הַבָּאִים, / בְּנֵי־אֲצִילִים זָרִים וְגַם קְרוֹבִים.

הִגִּיעוּ שְׁלשֶׁת הַשּׁוֹעִים תֵּימָֽנָה / וְלִקְרָאתָם יָצְאוּ אִישׁ וְאִשָּׁה.

הִרְעִיפוּ אַבְנֵי־חֵן עִם זְעַפְרָן / עַל רָאשֵׁיהֶם וְמֻשְׁק מָהוּל בְּיַיִן. [185]

כִּסּוּ בָּהֶם צַוְּארֵי הָרַמָּכִים, / וְדִינָרִים פִּזְּרוּ לְרַגְלֵיהֶם.

אֶת הָאַרְמוֹן קִשְּׁטוּ כְּגַן־הָעֵדֶן, / אֶת לְבֵנָיו צִפּוּ זָהָב וָכֶסֶף,

אֶת קִירוֹתָיו בְּשֵׁשׁ־מָשְׁזָר מֵרוּם, 79 / תּוֹכוֹ מִלְּאוּ טוּב כָּל הַמְּדִינוֹת.

אֶת הָאוֹרְחִים הֵבִיא אֶל אַרְמוֹנוֹ. / עִם בֹּקֶר אוֹר הֵעֵז הָאִישׁ פָּנִים:

שָׁלשׁ בָּנוֹת, כִּדְבַר שָׁהּ פַרִידוּן, / הִכְנִיס מַצְבִּיא תֵּימָן אֶל הָאוּלָם, [190]

וְכָל אַחַת מֵהֶן כַּלְּבָנָה. / הֵן סִנְוְרוּ כָּל עַיִן צוֹפִיָּה.

יָשְׁבוּ בְּנוֹתָיו לְפִי אוֹתוֹ הַסֵּדֶר / אֲשֶׁר עָלָיו הִצְבִּיעַ פַרִידוּן.

מִשְּׁלשֶׁת הַבָּנִים פָּנָה לַבְּכוֹר: / 'מִכּוֹכָבַי אֵי־זוֹ הַצְּעִירָה,

אֵי־זוֹ הַבֵּינוֹנִית וְהַבְּכִירָה? / וּבְכֵן הַרְאוּ־נָא כֹּחֲכֶם בָּזֹאת.'


עָנוּ כְּפִי אֲשֶׁר לָמְדוּ מֵרֹאשׁ, / וְעַפְעַפֵּי כֹּחוֹ תָּפְרוּ כְּרֶגַע. [195]

נִדְהַם הַמֶּלֶךְ לְמִשְׁמַע אָזְנָיו, / וְכָל הֲמוֹן הַגִּבּוֹרִים אִתּוֹ.

הֵבִין הַשָּׁהּ הַמְהֻלָּל מִיָּד, / כִּי זוֹ תַּחְבּוּלָתוֹ עָלְתָה בַּתֹּהוּ.

‘אָכֵן!’ אָנַח, וְלַצָּעִיר נָתַן / אֶת הַקְּטַנָּה, וְהַבְּכִירָה – לַבְּכוֹר.

הַתָּכְנִיּוֹת הִשִּׂיגוּ תַּכְלִיתָן, / הַהַבְטָחָה הָיְתָה לִבְרִית־כְּלוּלוֹת.

סְמוּקוֹת פָּנִים מִבּשֶׁת אֲבִיהֶן / עָזְבוּ הַנְּסִיכוֹת אֶת הָאוּלָם. [200]

אֶל מְעוֹנָן פָּסְעוּ קוֹרְנוֹת, פּוֹרְחוֹת, / וְעַל שִׂפְתוֹתֵיהֶן־שָׁנִי – בְּרָכוֹת.


סרו מנסה את בני פרידון בכשפים

סַרְו, רֹאשׁ הָעֲרָבִים, מֶלֶךְ תֵּימָן, / הִזְמִין שֵׁכָר וַחֲבֵרִים לְיַיִן.

לְקוֹל צְלִילֵי הַמְנַגְּנִים שׂוֹחַח, / וְלֹא חָדַל מִשְּׁתוֹת עַד צֵאת הַיּוֹם.

בְּנֵי פַרִידוּן, הַחֲתָנִים, שָׁתוּ / אִתּוֹ רַק לִכְבוֹדוֹ וְלֹא הוֹסִיפוּ.

כִּגְבֹר הַיַּיִן עַל תְּבוּנַת אָדָם, / וְעֵת מָנוֹחַ וְשֵׁנָה הִגִּיעָה, [205]

צִוָּה לְיַד בְּרֵכַת מֵי־הַוְּרָדִים / בַּגַּן סַפּוֹת־מַרְגּוֹעַ לְהַצִּיעַ.

תַּחַת עֵצִים הַמְּפִיצִים נִיחוֹחַ / יָשְׁנוּ הַנְּסִיכִים בְּנֵי־הַמַּזָּל.

אֲדוֹן עֲרָב, הַמֶּלֶךְ רַב־הַמָּג, / זָמַם לִפְתֹּחַ בִּכְשָׁפִים בַּסֵּתֶר.

בְּאֵין־רוֹאִים עָזַב אֶת גַּן־וְרָדָיו, / לְהֵעָרֵךְ לִמְלֶאכֶת הַקְּסָמִים.

הֵפִיחַ קֹר וְרוּחַ חֲזָקָה / לַהֲמִיתָם עַל מִשְׁכָּבָם בִּכְפוֹר. [210]

הִקְפִּיא הַקֹּר הָעַז מִישׁוֹר וָהָר, / עַד־כִּי שֻׁתְּקוּ עוֹרְבִים בִּמְעוּפָם.

בְּנֵי פַרִידוּן, אָמַן הַלְּחָשִׁים, 80 / קָפְצוּ מִמִּשְׁכָּבָם מִגַּל הַקֹּר,

וּבְחֶסֶד־אֵל וּבְתוּשִׁיַּת עַצְמָם, / בְּנַחַשׁ מְלָכִים וּבִגְבוּרָה,

עָצְרוּ אֶת הַקָּרָה וֶהֱסִיטוּהָ / בְּטֶרֶם זוֹ פָּגְעָה בָּם לְרָעָה.


הַשֶּׁמֶשׁ אַךְ הֵרִים רֹאשׁוֹ / מֵעַל הָהָר, מִהֵר סַרְו הַסַּקְרָן [215]

אֶל שְׁלשֶׁת חֲתָנָיו הָאֲצִילִים / לִרְאוֹת אֶת לֶחְיֵיהֶם כְּחֻלּוֹת,

גּוּפוֹתֵיהֶם קְפוּאוֹת, חֶפְצָם מוּפָר, / וּשְׁלשׁ בְּנוֹתָיו שֵׁנִית בְּהַרְמוֹנוֹ.

כֹּה לִרְאוֹתָם קִוָּה, אַךְ הַחַמָּה / וְהַיָּרֵחַ לֹא אָבוּ אֶת זֹאת:

מָצָא אֶת הַשְּׁלשָׁה כַּיְּרֵחִים / עוֹלִים לָשֶׁבֶת עַל כִּסְאוֹתֵיהֶם.

כִּרְאוֹת סַרְו כִּי קְסָמָיו עָלוּ בַּתֹּהוּ, / כִּי לֹא הֵאִיר לוֹ הַמַּזָּל פָּנִים, [220]

קָרָא אֶת מְלִיאַת הַמּוֹעָצָה, / וְהַשָּׂרִים הִגִּיעוּ לָאַרְמוֹן.

אֶת דֶּלֶת אוֹצָרוֹ פָּתַח, וְזֶה, / אֲשֶׁר שָׁנִים נִשְׁמַר בְּסוֹד, חָשַׂף.

אֶת שְׁלשׁ בְּנוֹתָיו טוֹבוֹת־הַחֵן כָּעֵדֶן / (בְּרוֹשׁ כְּמוֹתָן אִישׁ לֹא נָטַע בָּאָרֶץ),

אֲשֶׁר לָדַעַת לֹא לָמְדוּ מַה יֶּגַע, / זוּלַת הַיֶּגַע בִּקְלִיעַת צַמּוֹת,

אֶת שְׁלשׁ יְפוֹת־הַתֹּאַר בִּכְתָרִים / מָסַר לִשְׁלשֶׁת גִּבּוֹרֵי־הַחַיִל. [225]


בְּקִנְאָתוֹ אָמַר הַשָּׁהּ בַּלֵּב: / 'אֵין פַרִידוּן אָשֵׁם בְּצָרָתִי.

אֲנִי אָשֵׁם כִּי לֹא נוֹלְדוּ בָּנִים לִי, / כִּי רַק בָּנוֹת חָזוּ אוֹר מִזַּרְעִי.

אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנוֹת לוֹ אַיִן, / הָאִישׁ, אֲשֶׁר בָּנוֹת לוֹ, בִּישׁ־מַזָּל הוּא.'81

אֶל יוֹעֲצָיו הַמּוּבַּדִּים שָׂח סַרְו: / "יָאוֹת יְפוֹת־הַתֹּאַר לִמְלָכִים.

אַתֶּם עֵדַי, כִּי אֶת עֵינַי שָׁלשׁ / אֲנִי מוֹסֵר לָהֶם כְּדָת וָדִין, [230]

לְמַעַן כְּבָבַת עֵינָם יִהְיוּ, / וּכְמוֹ נַפְשָׁם תִּהְיֶינָה לְלִבָּם.'

כָּזֹאת הִכְרִיז, וְנֵדֶה רַב טָעַן / עַל גַּב גְּמַלִּים גְּבוֹהִים וַחֲזָקִים.

בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת תֵּימָן נוֹצֶצֶת, / אַפִּירְיוֹנִים אֶחָד אַחַר שֵׁנִי.

תִּינוֹק אִם יִוָּלֵד כְּדַת אָבוֹת, / יָקָר לְלֵב הוֹרָיו, אִם יֶלֶד אִם יַלְדָּה82.

הַמּוֹשָׁבִים עַל גַּב נָאקוֹת גְּדוֹלוֹת / קְשׁוּרִים וַעֲרוּכִים יָפֶה, [235]

מְצֻיָּדִים בְּשִׁמְשִׁיּוֹת וּבְעשֶׁר. / הַשָּׁהּ, אַחַר עָרְכוֹ הַכֹּל, נִפְרַד.

הַשַּׁיָּרָה מִסַּרְו יָצְאָה לַדֶּרֶךְ / בְּלֵב מוּסָב אֶל פַרִידוּן הַמֶּלֶךְ.


פרידון מנסה את בניו

כִּשְׁמֹעַ פַרִידוּן הַחֲדָשָׁה / עַל שׁוּב בָּנָיו, יָצָא לְעֻמָּתָם.

אִוְּתָה נַפְשׁוֹ לָדַעַת מַה טִּיבָם, / וְקֵץ לָשִׂים לַחֲשָׁשׁוֹת לִבּוֹ.

לָבַשׁ הַשָּׁהּ צוּרַת נָחָשׁ־בָּרִיחַ, / אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ כְּפִיר לֹא יִנָּצֵל, [240]

צוֹרֵחַ וְרוֹתֵחַ וְקוֹצֵף, / וּמִלּוֹעוֹ שַׁלְהֶבֶת־אֵשׁ נִשֶּׁפֶת.

וְכִרְאוֹתוֹ אֶת הַשְּׁלשָׁה קְרֵבִים / בְּתוֹךְ אָבָק כְּמוֹ הָרִים כֵּהִים,

הֵרִים אָבָק אַף הוּא וְסֵעֲרוֹ, / וְהָעוֹלָם הִדְהֵד בְּשַׁאֲגּוֹ.

מִהֵר וּבָא לִפְנֵי הַבֵּן הַבְּכוֹר, / אִישׁ־אֶשְׁכּוֹלוֹת וְכֶתֶר לְרֹאשׁוֹ.

אָמַר הַבֵּן: ‘לְהֵאָבֵק עִם רַהַב / אִוֶּלֶת הִיא לְכָל אָדָם בַּר־דַּעַת.’ [245]

מִיָּד נָשָׂא רַגְלָיו וְהִתְמַלֵּט. / פָּנָה הַמֶּלֶךְ אֶל אָחִיו בַּתּוֹר.

כִּרְאוֹת אוֹתוֹ הַבֵּן הַבֵּינוֹנִי, / דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ, צָעַד לְעֻמָּתוֹ,

וְכֹה אָמַר: ‘אִם קְרָב מְנָת חֶלְקִי, / אַחַת הִיא לִי אִם כְּפִיר וְאִם פָּרָשׁ.’

כְּבוֹא צְעִיר בָּנָיו אֶל הַמָּקוֹם, / וְכִרְאוֹתוֹ הָרַהַב בְּדַרְכּוֹ,

קָרָא אֵלָיו: 'חֲזֹר עַל עִקְּבוֹתֶיךָ! / מַה לְּנָמֵר בְּדֶרֶךְ לְבָאִים? [250]

אִם שֵׁמַע פַרִידוּן לְאָזְנְךָ / הִגִּיעַ, אַל תָּשִׂישׂ לַתַּחֲרוּת.

שְׁלָשְׁתֵּנוּ מִזַּרְעוֹ, בָּנָיו אֲנַחְנוּ, / נוֹשְׂאִים אַלּוֹת כְּבֵדוֹת, שָׂשִׂים לַקְּרָב.

אִם מִדַּרְכֵּנוּ לֹא תָּסוּר הַצִּדָּה, / כָּבוֹד מִמֶּנּוּ לֹא תִּנְחַל הַפַּעַם.'

שָׁמַע זֹאת פַרִידוּן הַמְבֹרָךְ, / עָמַד עַל טִיב בָּנָיו וְהִתְעַלֵּם.

מִיָּד הוֹפִיעַ שׁוּב בִּדְמוּת הָאָב, / עַל פִּי כְּלָלֵי הַטֶּכֶס וְהַדָּת [255]

לְקוֹל תֻּפִּים וְעִם פִּילֵי־עֲנָק / וְעִם אַלַּת רֹאשׁ־פָּר בְּכַף־יָדוֹ.

שָׂרֵי־צְבָאוֹ נִצְּבוּ מֵאֲחוֹרָיו, / וְהָעוֹלָם הִקְשִׁיב לִפְקֻדָּתוֹ.


כִּרְאוֹת הַנְּסִיכִים אֶת פְּנֵי הַשָּׁהּ, / יָרְדוּ מִסּוּסֵיהֶם לָאֲדָמָה,

הָלְכוּ אֵלָיו, נָשְׁקוּ אֶת הֶעָפָר, / תְּמֵהִים אֶל קוֹל הַתֹּף וְהַפִּילִים.

הָאָב אָחַז בְּכַפֵּיהֶם, בֵּרְכָם / אֶחָד־אֶחָד, וְכָל בֵּן כְּעֶרְכּוֹ. [260]

כְּהַגִּיעָם מִשָּׁם אֶל הָאַרְמוֹן, / פָּנָה לְהִתְיַחֵד עִם הַבּוֹרֵא.

הִרְבָּה בִּרְכוֹת־תּוֹדָה לֶאֱלֹהִים, / נוֹתֵן הַטּוֹב וָרַע בְּמַזָּלוֹ.

קָרָא אֵלָיו אֶת שְׁלשֶׁת הַבָּנִים, / וְהוֹשִׁיבָם בְּכֵס הַתִּפְאָרָה.

אָמַר: 'הָרַהַב הָאָיֹם, אֲשֶׁר / עָמַד לִשְׂרֹף תֵּבֵל, אֲנִי הָיִיתִי.

רָצִיתִי לְנַסּוֹת אֶת גְּבוּרַתְכֶם. / כְּהַכִּירִי, חָזַרְתִּי מְאֻשָּׁר. [265]

כָּעֵת אֶתֵּן לָכֶם שֵׁמוֹת יָפִים / וְכַיָּאֶה לְשַׁהְרְיָר נָבוֹן.

אַתָּה הַבְּכוֹר וְסַלְם יִקְרְאוּךָ. / לוּ תִּתְמַלֶּאנָה כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ.83

בִּפְנֵי הָרַהַב לִשְׁלוֹמְךָ דָּאַגְתָּ, / לֹא הִתְמַהְמַהְתָּ מִלְּהִמָּלֵט.

אַמִּיץ, הַבָּז לַפִּיל וְלָאַרְיֵה, / קְרָאֵהוּ מְטֹרָף וְלֹא גִבּוֹר.

הַבֵּינוֹנִי, אֲשֶׁר גִּלָּה עֹז־נֶפֶשׁ / וּגְבוּרָתוֹ עָלְתָה כְּלֶהָבָה, [270]

לוֹ תּוּר אֶקְרָא, כִּי הוּא אַרְיֵה אַמִּיץ, / אֲשֶׁר גַּם פִּיל אַדִּיר לֹא יַכְנִיעֵהוּ.

מוֹפֵת לְאֹמֶץ בְּעָמְדוֹ הָיָה, / וְלֵב חַלָּשׁ יָפֶה לְכֵס אֵינֶנּוּ.

צְעִיר־בָּנַי הוּא אִישׁ כָּבוֹד וּקְרָב, / מָהִיר וְגַם נֵחַן בְּאֹרֶךְ־רוּחַ.

בָּחַר בַּתָּוֶךְ, בֵּין אָבָק וָאֵשׁ, / הַדֶּרֶךְ הַיָּפָה לַחֲכָמִים.

אַמִּיץ, צָעִיר וְגַם חָכָם הָעֶלֶם, / וּבָעוֹלָם אֵין כְּמוֹתוֹ לְשֶׁבַח. [275]

וּבְכֵן יָאֶה לָזֶה הַשֵּׁם אִירַג'. / תִּהְיֶה הַהַצְלָחָה מְנָת חֶלְקוֹ.

בַּהַתְחָלָה הָיָה כְּמוֹ אַרְיֵה, / בִּגְבֹר הַלַּחַץ גְּבוּרָתוֹ גָּבְרָה.

אֲנִי פּוֹתֵחַ אֶת שְׂפָתַי עַתָּה / לִקְרֹא שֵׁמוֹת לִיפֵהפִיּוֹת־עֲרָב."


לְאֵשֶׁת סַלְם הוּא קָרָא אָרְזוּי, / לְאֵשֶׁת תּוּר קָרָא מָהּ־אָזָדֶה,84

לְאֵשֶׁת בְּנוֹ אִירַג' קָרָא סַהִי,85 / זוֹ בְּיָפְיָהּ הֵעִיבָה עַל סֻהִיל. [280]

אֲזַי הֵבִיא אֶת סֵפֶר הַשָּׁמַיִם, / אֲשֶׁר כָּתַב חוֹזֶה בַּכּוֹכָבִים.

יְרִיעוֹתָיו פָּרַשׂ לִפְנֵי עֵינָיו, / לִקְרֹא גּוֹרַל בָּנָיו הַנּוֹדָעִים.

לְסַלְם לֹא מָצָא סִימָן אַחֵר / בִּלְתִּי־אִם צֶדֶק בְּמַזַּל קַשָּׁת.

וּמַה נִּרְשַׁם לְתּוּר הַמְבֹרָךְ? / – נִכְנַס הַשֶּׁמֶשׁ בְּמַזַּל אַרְיֵה.

אַךְ כְּהַגִּיעַ תּוֹר תַּצְפִּית אִירַג', / מָצָא יָרֵחַ בְּמַזַּל סַרְטָן, [285]

וּבוֹ גִּלָּה אוֹתוֹת, כִּי מַאֲבָק / וּפֻרְעָנוּת יִפְּלוּ בְּגוֹרָלוֹ.

הָיָה הַשָּׁהּ מָדְאָג מֵהֶחָזוּת, / וְנֶאֱנַח מֵעֹמֶק כִּלְיוֹתָיו.

הֵבִין כִּי אֶת אִירַג' עוֹיְנִים שָׁמַיִם, / וְאַהֲבָה וָחֶסֶד לֹא יִמְצָא בָּם.

הַשָּׁהּ, בְּהַרְהֲרוֹ בָּעֲתִידוֹת, / נִמְלָא לִבּוֹ פְּחָדִים וַחֲשָׁדוֹת.


פרידון מחלק את העולם בין בניו

כַּחֲשׂף הַמֶּלֶךְ אֶת הַנִּסְתָּרוֹת, / לְמַלְכֻיּוֹת שָׁלשׁ חָצָה הָאָרֶץ: [290]

כָוַר וְרוּם – אַחַת, תּוּרָן וְסִין – / שְׁנִיָּה, שְׁלִישִׁית – אִירָן וְהַמִּדְבָּר.86

בָּרִאשׁוֹנָה זָכַר בְּכוֹרוֹ, אֶת סַלְם; / נָתַן לוֹ רוּם וְכָל הַמַּעֲרָב.

בִּרְצוֹן הַשָּׁהּ אָסַף צָבָא גָּדוֹל, / וּבְרֹאשׁ צְבָאוֹ יָצָא מְבוֹא־הַשֶּׁמֶשׁ.

בְּרֹב־פְּאֵר עָלָה שָׁם עַל כִּסְאוֹ, / וְגַם נִקְרָא ‘שַׁלִּיט הַמַּעֲרָב’.

לְתּוּר הִנְחִיל אֶת מֶרְחֲבֵי תּוּרָן, / מִנָּהוּ מֶלֶךְ הַתֻּרְכִּים וְסִין. [295]

צָבָא נָתַן גַּם לוֹ הַשָּׁהַנְשָׁהּ, / וְעִם צְבָאוֹ יָצָא מִיָּד לַדֶּרֶךְ.

כְּהַגִּיעוֹ עָלָה עַל הַכִּסֵּא, / חָגַר מָתְנָיו לִמְלֹךְ, פָּתַח יָדָיו.

שׁוֹעָיו כִּסּוּהוּ אֲבָנִים טוֹבוֹת, / בֵּרְכוּהוּ וְכִנּוּהוּ שָׁהּ־תּוּרָן.

אַךְ בְּהַגִּיעַ תּוֹר צְעִיר בָּנָיו, / אִירַג', נָגִיד שָׂמָהוּ עַל אִירָן

וּמֶלֶךְ עַל עַרְבוֹת תּוֹפְשֵׂי־הָרֹמַח. / הוֹרִישׁ לוֹ אֶת הַכֶּתֶר וְהַכֵּס. [300]

נָתַן לוֹ, כִּי מָצָא אוֹתוֹ רָאוּי / לַכֵּס, לַכֶּתֶר, לַחוֹתָם, לַחֶרֶב.

רָאשֵׁי הָעָם, הַמְּבִינִים לַלֵּב, / כִּנּוּהוּ בְּיִרְאָה ‘אֲדוֹן אִירָן’.

כֵּן כָּל אֶחָד יָשַׁב בִּמְדִינָתוֹ, / שָׁהּ לְעַצְמוֹ, שָׂמֵחַ בִּמְנָתוֹ.


סלם מקנא באירג'

עָבְרוּ שָׁנִים. גָּמַל רְצוֹן שָׁמַיִם, / סוֹדָם הַלּוּט – הִגִּיעַ מוֹעֲדוֹ.

הַשָּׁהּ נְבוֹן־הַלֵּב בָּא בַּיָּמִים, / גַּן הָאָבִיב עָטָה אָבָק אָפֹר. [305]

כֵּן דֶּרֶךְ כָּל בָּשָׂר, גַּם בֶּן־הַחַיִל / הוֹלֵךְ וְנֶחֱלָשׁ וְשָׁח אֶל קֶבֶר.

וְהַבָּנִים, כְּהִזְדַּקֵּן הָאָב, / קִנְאָה אוֹכֶלֶת שִׂעֲרָה רוּחָם.

עָקָה בָּנְתָה בֵּיתָהּ בְּלֵב הַבְּכוֹר, / עַד כִּי שִׁנָּה טַעְמוֹ, הֹגָה מִדֶּרֶךְ.

לִבּוֹ טוֹבֵעַ בְּתַאֲוָתוֹ, / יָשַׁב חוֹרֵשׁ רָעָה עִם יוֹעֲצָיו.

הַחֲלֻקָּה, בָּהּ הַצָּעִיר זָכָה / בְּכֵס הַפָּז, 87 הָיְתָה לוֹ לִצְנִינִים. [310]

קִמְטֵי־קִנְאָה חָרְשׁוּ חֶלְקַת הַמֵּצַח. / אֶל מֶלֶךְ סִין גָּמַר לִשְׁלֹחַ צִיר,

לֵאמֹר לוֹ כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ. / וּבְכֵן שִׁגֵּר רוֹכֵב גְּמַלִּים אֶל תּוּר,

וְזוֹ הַמַּלְאֲכוּת אֲשֶׁר בְּפִיו: / 'חֲיֵה בְּטוּב וְהַאֲרֵךְ יָמִים.

שִׂים אֶל לִבְּךָ, אֲדוֹן תּוּרָן וְסִין, / אָבִינוּ אֵיךְ עִוֵּת אֶת בְּחִירָתוֹ!

אָמְנָם כִּבְרוֹשׁ הוּא, אַךְ נַפְשׁוֹ שְׁפָלָה, / מָצָא לְטוֹב לִפְגֹּעַ בִּי וּבְךָ. [315]

הַטֵּה לִי אֹזֶן קַשּׁוּבָה, אָחִי, / וּבְחַן דְּבָרִים אֲשֶׁר עוֹד לֹא נִשְׁמָעוּ.

שְׁלשָׁה אַחִים לְאָב אֶחָד הָיִינוּ, / אֶת הַקָּטֹן הִגְבִּיהַּ מִכֻּלָּנוּ.

אֲנִי גָּדוֹל בְּדַעַת וּבְשָׁנִים, / וְלַחוֹתָם אֲנִי רִאשׁוֹן בַּתּוֹר.

אִם כֵּס וָכֶתֶר הֶעֱבִיר מִמֶּנִּי, / לְמִי הֵם מַתְאִימִים, אִם לֹא לְךָ?

מִן הָרָאוּי כִּי שְׁנֵינוּ נִזְדַּעֵף / עַל הָעַוְלָה אֲשֶׁר עוֹלֵל אָבִינוּ. [320]

אִירָן וּמִישׁוֹרֵי עֲרָב נָתַן / בִּידֵי אִירַג', וְלִי כָוַר וְרוּם.

לְךָ הוֹרִישׁ אַדְמוֹת תּוּרָן וְסִין. / הִנֵּה כִּי־כֵן צְעִיר בָּנָיו – הַמֶּלֶךְ!

לֹא עוֹד אֶשָּׂא הַחֲלֻקָּה הַזֹּאת, / אֵין־זֹאת כִּי־אִם חֲסַר־בִּינָה אָבִינוּ.'


בִּכְרָה קַלָּה הִסִּיעָה אֶת הַצִּיר / בְּלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ אֶל תּוּרָן.

עַד מְהֵרָה עָמַד לִפְנֵי מוֹשְׁלָהּ / וּדְבַר אָחִיו הֵבִיא לוֹ כִּלְשׁוֹנוֹ. [325]

כִּשְׁמֹעַ תּוּר דְּבָרָיו הָאֲפֵלִים, / נֵעוֹר כְּלַיִשׁ, חֲמָתוֹ בּוֹעֶרֶת,

וּתְשׁוּבָתוֹ הָיְתָה: 'חֲזֹר לְסַלְם / וְכֹה הַגִּידָה לְאָחִי בִּשְׁמִי:

"רַק יְלָדִים חַסְרֵי־בִּינָה הָיִינוּ, / בְּהַעֲרִים עָלֵינוּ פַרִידוּן.

הָעֵץ אֲשֶׁר נָטַע נוֹשֵׂא פְּרִי־דָם, / וְעַלְוָתוֹ כֻּלָּהּ נוֹטֶפֶת רַעַל.

טוֹב נַעֲשֶׂה אִם נִוָּעֵד בְּעוֹד / מוֹעֵד לַנְחוֹת אֶת צְעָדֵינוּ."' [330]

לָשִׁית עֵצָה וְלַעֲרֹךְ צָבָא / הִבְהִיל אֶל תּוּר אָחִיו אֶת מַלְאָכוֹ.

נָסִיךְ חֲלַק־לָשׁוֹן וְאִישׁ־דְּבָרִים / שָׁלַח בְּמַעֲנֶה אֶל סַלְם תּוּר,

וְכֹה צִוָּה צִירוֹ: 'הַגֵּד בִּשְׁמִי: / "אַי, שָׁהּ נְבוֹן־לֵבָב וּמְהֻלָּל!

בִּמְקוֹם גְּדוּלָה נָחַלְנוּ רְמִיָּה. / קָצְרָה לָשֵׂאת זֹאת רוּחַ הַגִּבּוֹר.

אַל שְׁהִיּוֹת בַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, / עֵת לַעֲשׂוֹת, הַהַמְתָּנָה – אִוֶּלֶת."' [335]

הָאִישׁ, כַּהֲבִיאוֹ אֶת הַתְּשׁוּבָה, / גִּלָּה אֶת פְּנֵי הָרָז הָרְעוּלִים.

מִקְּצוֹת הָאָרֶץ בָּאוּ הָאַחִים, / וּבָחֲשׁוּ בַּסֵּתֶר דְּבַשׁ בְּרַעַל.

הִמְתִּיקוּ סוֹד יוֹמָם וָלַיְלָה יַחַד / בַּנִּסְתָּרוֹת וּבַנִּגְלוֹת בְּלִי־פַּחַד.


מובד במלאכות סלם ותּור אל פרידון

מָצְאוּ מוּבַּד צְלוּל־דַּעַת, אִישׁ־פָּנִים, / וְהוּא עָרוּם וּבַעַל תּוּשִׁיָּה.

כְּפַנּוֹתָם הַבַּיִת מִזָּרִים, / גִּלּוּ צְפוּנוֹתֵיהֶם בְּאֵין עוֹצֵר. [340]

פָּתַח פִּיו סַלְם הַסּוֹרֵר רִאשׁוֹן, / רָחַץ עֵינָיו מֵאֹדֶם הַבּוּשָׁה,

וְשָׂח אֶל הַשָּׁלִיחַ: "צֵא לַדֶּרֶךְ, / אַל רוּחַ יַדְבִּיקְךָ וְאַל אָבָק.

מַהֵר לְפַרִידוּן כְּרוּחַ סַעַר, / וְאַל תָּסוּר מִמְּגַמַּת פָּנֶיךָ.

כְּבוֹאֲךָ לִפְנֵי כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ, / שְׁאַל לִשְׁלוֹם הַשָּׁהַנְשָׁהּ בִּשְׁמֵנוּ,

וְכֹה אֱמֹר: "טוֹבָה יִרְאַת שָׁמַיִם / גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְגַם בַּבָּא. [345]

עוּלֵי יָמִים קוֹוִים לִימֵי זִקְנָה, / אֲבָל שֵׂיבָה לְמָה עוֹד תְּקַוֶּה?

הַמַּאֲרִיךְ בְּבַיִת זֶה לָשֶׁבֶת / מִיּוֹם לְיוֹם הוֹלֵךְ וְצַר הַבַּיִת.

יַזְדָּן הִנְחִיל לְךָ הַכֹּל מִכֹּל, / מִשֶּׁמֶשׁ אוֹר וְעַד אָבָק אָפֹר,

אֲבָל אַתָּה בְּבַעֶתְךָ הָרוּחַ, / לִבְּךָ לֹא שַׂמְתָּ אֶל מִצְוַת אֱלֹהַּ.

תַּחַת אֹרַח־מִישׁוֹר עָוֶל בָּחַרְתָּ, / כִּי הָעוֹלָם חִלַּקְתָּ לֹא בְּישֶׁר. [350]

שְׁלשָׁה בְּנֵי־חַיִל חֲכָמִים לְךָ, / לֹא נְעָרִים וְנִבְעָרִים מִדַּעַת.

לֹא טוֹב אֶחָד בָּהֶם מִשְּׁאָר אֶחָיו, / וְלָמָּה לְאֶחָד יִקְדּוּ הַשְּׁנַיִם?

אֶחָד לְמַלְתְּעוֹת דְּרָקוֹן הִשְׁלַכְתָּ, / שֵׁנִי רוֹמַמְתָּ עַד עָבֵי שָׁמַיִם,

וְהַשְּׁלִישִׁי נָשָׂאתָ עַל כַּפַּיִם, / עֵינֶיךָ אוֹרוּ לְמַרְאֵה פָּנָיו.

בְּאָב וּבְאֵם פְּחוּתִים אֵינֶנּוּ מֶנּוּ – / הַאֵין יָאִים לְכֵס מַלְכוּת שְׁלָשְׁתֵּנוּ? [355]

שׁוֹפֵט הָאָרֶץ הַמַּגְבִּיהַּ שֶׁבֶת, / כָּבוֹד וָשֶׁבַח אַל יִנְחַל צִדְקֶךָ!

מִתַּלְתַּלֵּי אִירַג' הָסֵר הַכֶּתֶר, / וְהַכִּסֵּא פַּנֵּה לַטּוֹב מִמֶּנּוּ.

פִּנָּה הַקְצֵה לוֹ רְחוֹקָה מִמֶּךָּ, / יִחְיֶה כָּמוֹנוּ אֵין־יְקָר בַּסֵּתֶר,

וָלֹא, בְּפָרָשֵׁי תּוּרָן נָבוֹא, / וּבְסוּסֵי־רוּם הַשּׁוֹאֲפִים לַקְּרָב.

צָבָא אַדִּיר יֵצֵא לְפָעֳלוֹ, / יַכֶּה אִירַג' וּצְבָא־אִירָן גַּם יַחַד."' [360]


כִּשְׁמֹעַ הַמּוּבַּד עַזּוּת הַמֶּסֶר, / נָשַׁק לָאָרֶץ וּפָנָה לָלֶכֶת.

מַהֵר יָשַׁב בְּאֻכָּפוֹ, וְקַל / נִשָּׂא כְּלֶהָבָה בְּכַף הָרוּחַ.

עוֹד מֵרָחוֹק, כְּהַגִּיעוֹ, נִגְלָה / לָאִישׁ אַפֶּדֶן פַרִידוּן הָרָם.

רֹאשׁוֹ נָגַע בְּעַנְנֵי רָקִיעַ, / רָחְבּוֹ – מֵהַר אֶל הַר הִגִּיעַ.

יָשְׁבוּ שָׂרִים בְּשַׁעֲרֵי הַקֶּרֶת, / הַנִּכְבָּדִים – מֵאֲחוֹרֵי פַּרְגּוֹד. [365]

מִצַּד אֶחָד פַּנְתֵּר וּכְפִיר כְּבוּלִים, / מִצַּד שֵׁנִי פִּילֵי הַמִּלְחָמָה.

לָקְחוּ אָזְנָיו שְׁאוֹן הַלּוֹחֲמִים, / הֲמִית הָמוֹן כְּנַהֲמַת כְּפִירִים.

חָשַׁב: ‘אֵין זֹאת כִּי אִם שַׂרְפֵי־שָׁמַיִם, / וְלֹא טִירַת־מַלְכוּת עַל אֲדָמוֹת.’

רָאָהוּ הַשּׁוֹעֵר הָעֵר קָרֵב, / הוֹדִיעַ לְאַרְמוֹן הַשָּׁהּ לֵאמֹר:

‘מִמֶּרְחַקִּים שָׁלִיחַ בָּא אֵלֵינוּ, / וְהוּא חָכָם, אִישׁ־הֲלִיכוֹת וָתֹאַר.’ [370]

בְּצַו מַלְכוּת הוּבָא הַזָּר לַדְּבִיר, / וְהַפַּרְגּוֹד הֻסַּח מִכֵּס הַמֶּלֶךְ.

כִּרְאוֹת הַבָּא אֶת זֹהַר פַרִידוּן, / מָלְאוּ בּוֹ שְׁתֵּי עֵינָיו וְכָל לִבּוֹ.

קוֹמָה כִּבְרוֹשׁ, פָּנִים זוֹרְחוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ, / שֵׂעָר לָבָן וְאֹדֶם לְחָיַיִם,

שְׂפָתַיִם מְחַיְּכוֹת, מַבָּט צָנוּעַ, / וְהַלָּשׁוֹן מְלֵאָה בְּרָכוֹת וָנֹעַם.

כִּרְאוֹת כָּל זֹאת הָאִישׁ, נָפַל אַפַּיִם, / וְהָרִצְפָּה כִּסָּה בִּנְשִׁיקוֹת־פִּיו. [375]

צִוּוֹ הַשָּׁהּ לָקוּם מִמְּקוֹמוֹ, / וְכַיָּאֶה לְצִיר אִתּוֹ לָשֶׁבֶת.

אַחַר כֵּן שְׁאָלוֹ לִשְׁלוֹם בָּנָיו, / הַאִם לִבָּם שָׂמֵחַ וּבְרִיאִים הֵם.

וְעוֹד שָׁאַל: ‘הַדֶּרֶךְ בַּמִּדְבָּר, / הַאִם קָשְׁתָה בָּהָר וּבַבִּקְעָה?’

עָנָהוּ הַמּוּבַּד: 'פַּדְשָׁהּ גָּדוֹל, / תִּכּוֹן תִּפְאֶרֶת כִּסְאֲךָ לָעַד!

הָאֲצִילִים, שָׁאַלְתָּ לִשְׁלוֹמָם, / חַיִּים לְאוֹר שִׁמְךָ וְכִרְצוֹנְךָ. [380]

אֲנִי הָעֶבֶד לֹא רָאוּי לְךָ, / מִסְכֵּן אֲנִי וְלֹא טָהוֹר דַּיִּי.

דְּבָרִים קָשִׁים הֵבֵאתִי אֶל הַמֶּלֶךְ, / שׁוֹלְחַי אַנְשֵׁי חָרוֹן. אֲנִי נָקִי.

אִם פִּי תַּתִּיר, אֶפְתַּח וַאֲגַלֶּה / דִּבְרֵי הַצְּעִירִים הַנִּבְעָרִים.'

‘דַּבֵּר בְּלִי מֹרֶךְ!’ – שָׂח הַשַּׁהְרְיָר, / וְזֶה – דִּבְרֵי שׁוֹלְחָיו עַד־תֹּם מָסַר.


פרידון עונה לבניו

שָׁהּ פַרִידוּן הִטָּה אָזְנוֹ לִשְׁמֹעַ, / וַחֲרוֹנוֹ עָלָה בּוֹ לְהַשְׁחִית. [385]

כְּתֹם דִּבְרֵי הַצִּיר, עָנָה לֵאמֹר: / 'מוּבַּד אִישׁ־דַּעַת, אַל־נָא תִּתְחַטֵּא.

עֵינַיִם לִי לִרְאוֹת וְגַם אָזְנַיִם, / וּכְבָר נָתַתִּי אֶת לִבִּי לָזֹאת.

אֱמֹר לִשְׁנֵי בָּנַי הַסּוֹרְרִים, / הַמְּרֵעִים מֵחֶבֶר אַהְרִימַן:

"גִּלִּיתִי צַלְמְכֶם בְּלֹא־שָׂרָק, / אֲשֶׁר הִשְׁמַעְתֶּם־לִי יָאֶה לָכֶם.

בְּרָאשֵׁיכֶם, אִם לֹא שָׁאַר דָּבָר / מִכָּל אֲשֶׁר הוֹרֵיתִיכֶם לָדַעַת, [390]

וְזֵכֶר אֵין עוֹד לְיִרְאַת שָׁמַיִם – / מַה פֶּלֶא תִּנְהֲגוּ כִּבְנֵי בְּלִיַּעַל?

הָיָה כַּזֶּפֶת פַּעַם שְׂעָרִי, / פָּנַי כַּסַּהַר, קוֹמָתִי כַּבְּרוֹשׁ,

אֲבָל גַּלְגַּל שָׁמַיִם, הוּא בִּלְבַד, / סוֹבֵב כְּאָז וְלֹא שִׁנָּה נָתִיב.

הַזְּמַן יָכֹף סוֹף־סוֹף גַּם גַּבֵּיכֶם, / רַק הוּא עַצְמוֹ לֹא יַעֲמֹד בַּדֶּרֶךְ.

נִשְׁבַּעְתִּי בְּיַזְדָּן הַנֶּעֱרָץ, / בַּשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹהֶרֶת וּבָאָרֶץ, [395]

בַּכֵּס, בַּכֶּתֶר וּבַלְּבָנָה, / בָּכֶם אִם הִתְאַנַּפְתִי מֵעוֹדִי.

הַחֲכָמִים וְהַהוֹבְרִים שָׁאַלְתִּי, / בַּמּוּבַּדִּים הַנּוֹדָעִים נוֹעַצְתִּי,

וְלֹא בְּחִפָּזוֹן גָּמַרְתִּי אֹמֶר / אֵיכָה בְּצֶדֶק אֲחַלֵּק הָאָרֶץ.

אַךְ מֵישָׁרִים הָיְתָה מְגַמָּתִי, / לֹא מַעֲשֵׂה מִרְמָה מִכֹּל וָכֹל.

יִרְאַת־שָׁמַיִם הִדְרִיכַתְנִי אֹמֶן, / וְהַיָּשָׁר לְבַד הָיָה מַשָּׂא־נַפְשִׁי. [400]

מֵאָז נִתַּתִּי מֶלֶךְ בָּעוֹלָם, / בְּאַחְוָתוֹ וּבִשְׁלוֹמוֹ הָגִיתִי.

אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: ‘לְכָל אַחַת / מִשְּׁלשׁ עֵינַי אוֹרִישׁ מַלְכוּת נוֹשֶׁבֶת.’

אִם אַהְרִימַן הֵסִיר לִבְּכֶם מִמֶּנִּי / לָלֶכֶת בִּדְרָכִים עֲקַלְקַלּוֹת,

שִׁקְלוּ הֵיטֵב וְשִׂימוּ עַל לִבְּכֶם – / הֲזֶה דּוֹרֵשׁ מִכֶּם בּוֹרֵא־עוֹלָם?

אֹמַר לָכֶם דָּבָר, שִׁמְעוּ הֵיטֵב: / “אֲשֶׁר אַתָּה זוֹרֵעַ, זֶה תִּקְֹצר.” [405]

מוֹרֵה־דַרְכִּי רָגִיל הָיָה לֵאמֹר: / “רַק הָעוֹלָם הַבָּא קַיָּם לָעַד.”

עַל כֵּס־הַשֵּׂכֶל יִצְרְכֶם עָלָה. / מַדּוּעַ חֲבַרְתֶּם כֹּה לַשָּׂטָן?

חוֹשֵשְׁנִי, כִּי בְּצִפָּרְנֵי הַשַּׁחַץ / נַפְשׁוֹתֵיכֶם לֹא תַּעֲצֹרְנָה כֹּחַ.

לֹא יֶאֶרְכוּ יְמֵי חַיַּי בָּאָרֶץ, / וְאֵין עִתִּי עוֹד לְשִׂנְאָה וָרִיב.

עַל כֵּן הַטּוּ־נָא אֹזֶן לְדִבְרֵי זָקֵן, / אֲבִי שְׁלשֶׁת בָּנָיו הָאֲצִילִים. [410]

כְּהִטָּהֵר הַלֵּב מִתַּאֲוָה, / אַחַת הִיא לָאָדָם עָפָר אוֹ עשֶׁר.

אָדָם מוֹכֵר אָחִיו תְּמוּרַת עָפָר, / לְהִקָּרֵא טָהֹר רָאוּי אֵינֶנּוּ.

כְּבָר לֹא אַחַת רָאִינוּ כְּמוֹכֶם, / אַךְ לֹא תִּהְיֶה שִׂמְחָה בְּדוֹמֵיכֶם.

עַתָּה, כְּיָדְעֲכֶם, מֵאֱלֹהִים / הַשִּׂיגוּ גְּאֻלָּה בְּיוֹם־הַדִּין.

צֵידָה הָכִינוּ בְּעָמָל בָּזֶה / וְאֶת הַסֵּבֶל תְּקַצְּרוּ בַּבָּא.' [415]

כִּשְׁמֹעַ הַמּוּבַּד נְאוּם הַשָּׁהּ, / הִשְׁתַּחֲוָה, נָשַׁק לָאֲדָמָה,

עָזַב אֶת הָאוּלָם, כִּידִיד הָרוּחַ / נֶחְפַּז לַדֶּרֶךְ כִּלְעֻמַּת שֶׁבָּא.


כְּצֵאת הַצִּיר מֵאֵצֶל פַרִידוּן, / יָשַׁב הַשָּׁהּ לַחְשׂף אֶת הַצָּפוּן.

מִיָּד קָרָא לְבֶן־זְקוּנָיו אִירַג', / לְהַזְהִירוֹ מֵהֶעָתִיד לָבוֹא:

'אַחֶיךָ מְבַקְּשִׁים אֶת נַפְשְׁךָ, / וְנוֹעֲדוּ לְמִלְחָמָה עָלֵינוּ, [420]

כִּי זֶה חֶלְקָם מֵאֵת הַכּוֹכָבִים: / שְׂמֵחִים הֵם עַל כָּל מַעֲשֵׂה עַוְלָה.

וְעוֹד, אַדְמוֹתֵיהֶם אֶרֶץ גְּזֵרָה, / מְקוֹם מִשְׁכָּן לָרֶשַׁע וְלַפַּחַד.

כָּל־עוֹד נוֹצֵץ הַכֶּתֶר עַל רֹאשְׁךָ, / אָחִיךָ אָח לְךָ, יָדִיד – הָרֵעַ.

אַךְ תֶּחֶוְרוּ, אַתָּה וְהַחוֹתָם, / יִשְׂטֶה כָּל אָח וָרֵעַ מֵעָלֶיךָ.

כָּל הַמַּצִּיעַ אַהֲבָה לַחֶרֶב, / מַפְקִיר רֹאשׁוֹ לְמִלְחָמָה וּלְבוּז. [425]

אַחַר אֲשֶׁר מִשְּׁנֵי קַצְוֵי תֵּבֵל / הוֹדִיעוּ לִי אַחֶיךָ אַוָּתָם,

אִם מִלְחָמָה אָמַרְתָּ לֶאֱסֹר, / פְּתַח אוֹצָרְךָ וְהַעֲמֵס מִטְעָן.

הָרֵק רִאשׁוֹן הַכּוֹס עִם בֹּקֶר־אוֹר, / וָלֹא – הֵם יִגְמְאוּהָ רִאשׁוֹנָה.

אַל תְּחַפֵּשׂ לְךָ בֶּן־בְּרִית וָרֵעַ, / כִּי בְּנֵי־בְּרִיתְךָ הֵם שְׁנַיִם: תֹּם וָצֶדֶק."


אִירַג' אֲצִיל־הָרוּחַ הִתְבּוֹנֵן / בִּפְנֵי אָבִיו הַטּוֹב וְהַדָּגוּל, [430]

וְכֹה אָמַר: 'אָבִי וְאַלּוּפִי, / גַּלְגַּל הַזְּמַן סוֹבֵב וְאֵין עוֹצֵר.88

כָּרוּחַ הַחוֹלֶפֶת הֵם חַיֵּינוּ – / הַאִם אָדָם נָבוֹן יִרְגַּז עַל אֵלֶּה?

הַלְּחָיַיִם הַפּוֹרְחוֹת תִּבֹּלְנָה, / הַנֶּפֶשׁ הַזּוֹהֶרֶת תַּאֲפִיל.

בַּהַתְחָלָה – אוֹצָר, בַּסּוֹף – מֵצָר, / וּכְבָר יוֹצְאִים מֵהַפֻּנְדָּק לָעַד.89

עָפָר – עַרְשֵׂנוּ, וְכָרֵנוּ – אֶבֶן. / מַדּוּעַ עֵץ אֶטַּע בַּגַּן הַיּוֹם, [435]

אֲשֶׁר רַק דָּם יָמֹצּוּ שָׁרָשָׁיו, / וּפֵרוֹתָיו יִהְיוּ מַצָּה וָרִיב?

שָׁהִים הַרְבֵּה, נוֹשְׂאֵי־חוֹתָם כָּמוֹנוּ, / רָאָה וְאַף יִרְאֶה עוֹד הָעוֹלָם,

אוּלָם הָאֲדוֹנִים עוֹנְדֵי הַכֶּתֶר, / לֹא זֹאת הָיְתָה דַּרְכָּם, נָקָם מָאָסוּ.

אִם רַק תַּרְשֶׁה, מַלְכִּי וַאֲדוֹנִי, / יַנְחוּם רַגְלַי בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר.

אֵין חֵפֶץ לִי בְּכֶתֶר וּבְכִסֵּא, / בְּלֹא צָבָא אָחוּשׁ אֶל בְּנֵי־אָבִי, [440]

וְכֹה אַגִּיד: "אֵי, גִּבּוֹרֵי־הַחַיִל, / אַחַי הַיְקָרִים לִי כְּנַפְשִׁי!

כִּבְשׁוּ חָרוֹן וְאַל בֵּינֵינוּ חֶרֶב, / כִּי לֹא יָאֶה כֵּן לְיִרְאֵי שָׁמַיִם.

כָּל מַאֲוַיֵּיכֶם עוֹלַם־הַיּוֹם. / זִכְרוּ גּוֹרַל גַ’מְשִׁיד וּמַעֲשָׂיו,

וְאֵיךְ בַּסּוֹף עָבַר מִן הָעוֹלָם. / אַיֵּה נִזְרוֹ, כִּסְאוֹ וְאַבְנֵטוֹ?

לָכֶם וְלִי צָפוּי אוֹתוֹ הַסּוֹף – / הַאִם נַחְלֹק אֶת גּוֹרָלוֹ הַמָּר? [445]

אֲנִי רוֹצֶה לִקְנוֹת לִבּוֹתֵיכֶם – / הַאִם נָקָם אֶמְצָא לִי טוֹב מִזֶּה?"'


עָנָה וְשָׂח הַמֶּלֶךְ: 'בֵּן חָכָם! / אַתָּה לְחַג וְהֵם לְמִלְחָמָה.

אֵיךְ לֹא זָכַרְתִּי, כִּי מֵפִיץ אוֹרוֹ / יָרֵחַ בַּשְּׁחָקִים וְאֵין תָּמֵהַּ.

יָפִים דְּבָרֶיךָ וְנָאִים לְךָ, / כִּי בְּלִי חֶשְׁבּוֹן אָהַבְתָּ בְּנֵי אָבִיךָ.

אֲבָל פִּקֵּחַ לֹא יַפְקִיר רֹאשׁוֹ / לְמַלְתְּעוֹת תַּנִּין עַל אֵם הַדֶּרֶךְ; [450]

כִּי מַה יִּמְצָא מַשְׁלִיךְ נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד, / אִם לֹא הַהֶבֶל הַשּׂוֹרֵף בְּרַעַל?

אַךְ אִם נֶחֱרָצָה הִיא מֵאִתְּךָ, / לֹא אַחֲזִיק בְּךָ, יָקוּם דְּבָרְךָ.

בְּחַר לַמַּסָּע בְּנֵי־לְוָיָה מִסְפָּר, / מִבֵּין הַלּוֹחֲמִים אַנְשֵׁי־הַחַיִל,

וְאָנֹכִי, אָמְנָם בְּלֵב דּוֹאֵג, / אֶשְׁלַח מִכְתַּב שָׁלוֹם לִשְׁנֵי אַחֶיךָ.

אוּלַי תַּצְלִיחַ בְּמַסָּעֲךָ, / וְשׁוּב תִּחַד נַפְשִׁי כְּבוֹאֲךָ.' [455]


אירג' נוסע אל אחיו

כָּתַב אֲדוֹן־הָאָרֶץ אֶל בָּנָיו, / אֶל שָׁהּ כָוַר וְאֶל מוֹשֵׁל תּוּרָן.

פָּתַח דְּבָרוֹ בְּשֶׁבַח הַבּוֹרֵא / הַחַי וְהַקַּיָּם לָעַד, אָמַר:

'אִגֶּרֶת זֹאת, נוֹשֵׂאת עֵצָה טוֹבָה, / פּוֹנָה לִשְׁתֵּי שְׁמָשׁוֹת בְּרוּם־שָׁמַיִם,

לִשְׁנֵי בְּנֵי חַיִל, מְלָכִים שְׁקוּלִים, / אֶחָד בַּמַּעֲרָב, שֵׁנִי בְּסִין,

מֵעִם אָדָם יוֹדֵעַ הָעוֹלָם, / מֵבִין בַּנִּסְתָּרוֹת וּבַנִּגְלוֹת, [460]

תּוֹפֵשׂ אַלָּה כְּבֵדָה, אָמַּן הַחֶרֶב, / מוֹסִיף מִזָּהֳרוֹ לָעֲטָרוֹת,

הוֹפֵךְ לְחשֶׁךְ־לַיְלָה יוֹם בָּהִיר, / פּוֹתֵחַ גִּֽנְזֵי פַּחַד וְתִקְוָה,

עָמָל וָיֶגַע קַלּוּ עַל שִׁכְמוֹ, / וְהַתִּפְאֶרֶת בּוֹ גִּלְּתָה פָּנֶיהָ.

אֵין חֵפֶץ לִי בְּכִתְרֵיכֶם, בָּנַי, / וְאוֹצָרוֹת וְאַרְמוֹנוֹת שָׂבַעְתִּי.

מִכָּל עֲמַל חַיַּי אַךְ זֹאת בִּקַּשְׁתִּי, / כִּי יְלָדַי יִחְיוּ בְּאַהֲבָה. [465]

אִירַג', אֲשֶׁר אַתֶּם רוֹדְפִים בְּלִי־שַׁחַר, / כִּי לֹא פָּגַע בְּאִישׁ מִכֶּם עַד כֹּה,

בָּא אֲלֵיכֶם לְשַׁחֶרְכֶם שָׁלוֹם / וְאַף לְהִתְעַנֵּג עַל מַרְאֲכֶם.

לְמַעַנְכֶם יָרַד מִכֵּס הַשָּׁהּ, / צַעַד יָאֶה לַאֲצִילֵי הַנֶּפֶשׁ,

הֶחֱלִיפוֹ אֵין־אֹמֶר בְּאֻכָּף, / וּבָא לְשָׁרֶתְכֶם בֶּאֱמוּנָה.

כִּי צְעִירְכֶם הוּא בְּשָׁנִים, בָּנַי, / רָאוּי לְאַהֲבָה הוּא וּלְעֶדְנָה. [470]

קַבְּלוּ פָּנָיו בְּנֹעַם וּבִיקָר, / וְכַאֲשֶׁר טִפַּחְתִּיכֶם טַפְּחוּהוּ.

אַחַר שִׁבְתּוֹ אִתְּכֶם יָמִים מִסְפָּר, / הַחֲזִירוּהוּ בְּכָבוֹד אֵלַי.'


נֶחְתַּם הַסֵּפֶר בְּחוֹתַם הַמֶּלֶךְ, / וְהַנָּסִיךְ אִירַג' יָצָא לַדֶּרֶךְ.

אִתּוֹ זְקֵנִים גַּם צְעִירִים מִסְפָּר, / כְּאֹרַח נְסִיכִים, כְּדֵי כָּבוֹד.

מִבְּלִי לָדַעַת מְזִמַּת אֶחָיו / קָרַב אֲצִיל־הַנֶּפֶשׁ אֲלֵיהֶם, [475]

וְהֵם, אַחַר שָׁמְעָם בּוֹאוֹ, יָצְאוּ / בְּחַיִל רַב לְקַבָּלַת פָּנָיו.

כְּהֵרָאוֹת פָּנָיו הָאוֹהֲבוֹת / בְּלֵב כָּבֵד בֵּרְכוּהוּ, קְדוֹרָנִית.

הוּא שׁוֹֽחֵר־טוֹב וְהֵם חוֹרְשִׁים רָעָה, / וְדִבּוּרָם טָבוּל בְּאֶרֶס הַקִּנְאָה.

לְרִיב – הַשְּׁנַיִם הוּא – לְאַהֲבָה. / פָּנוּ יַחְדָּו אֶל עֵבֶר הָאַרְמוֹן.

כִּרְאוֹת אַנְשֵׁי חֵיל־סַלְם זִיו אִירַג', / כִּי אֵין כָּמוֹהוּ לְכִסֵּא וּלְכֶתֶר, [480]

נִמְלָא לִבָּם אֵלָיו בְּאַהֲבָה, / כָּבַשׁ מַרְאֵהוּ אֶת עֵינֵי צוֹפָיו.

הַפָּרָשִׁים זוּגוֹת־זוּגוֹת נִקְהָלוּ, / שִׁבְּחוּ בְּהֵחָבֵא שְׁמוֹ וְאָמְרוּ:

"הוּא, לֹא אַחֵר, יִהְיֶה פַּדְשָׁהּ תֵּבֵל, / כִּי לוֹ בִּלְבַד יָאִים כִּסֵּא וָכֶתֶר.'

לְמֵרָחוֹק צוֹתֵת לַלּוֹחֲמִים / הָאָח הַבְּכוֹר, רֹאשׁוֹ כָּבֵד עָלָיו.


חֲסַר־מָנוֹחַ שָׁב לְאָהֳלוֹ, / כְּבֵדוֹ צְבֵה־דָם, מִצְחוֹ חָרוּשׁ קְמָטִים. [485]

הַנּוֹכְחִים שִׁלַּח מֵעַל פָּנָיו, / נוֹתַר עִם תּוּר וְעִם הַיּוֹעֲצִים.

פָּתְחוּ בְּשִׂיחַ רַב־פָּנִים וָאֹפֶן / עַל מַעֲמַד הַמֶּלֶךְ, טִיב הַכֶּתֶר.

בַּסּוֹף עָנָה הַבְּכוֹר וְכֹה אָמַר: / 'מַדּוּעַ זֶה קְבוּצוֹת־קְבוּצוֹת צְבָאֵנוּ?

כְּצַעֲדֵנוּ עִם אִירַג' אַפַּדְֽנָה, / הֲשַׂמְתָּ לֵב אֱלֵי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ?

לְכָל אֲשֶׁר יִפְנוּ הַלּוֹחֲמִים, / אֶת עֵינֵיהֶם מִמֶּנּוּ לֹא יָסִירוּ. [490]

אַחֵר הָיָה צְבָאֵנוּ בְּצֵאתוֹ, / עַתָּה אַחֵר הוּא לְאַחַר שׁוּבוֹ.

אִירַג' הִשְׁבִּית אֶת מְנוּחַת לִבִּי, / דַּאֲגָתִי הוֹלֶכֶת וּגְדֵלָה.

שְׁנֵי צִבְאוֹתֵינוּ מִשְׁתָּאִים לַפֶּלֶא, / וְלֹא יִתְּנוּ יְקָר לְשָׁהּ בִּלְתּוֹ.

אִם לֹא נִתְלשׁ אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, / לֹא נַאֲרִיךְ יָמִים עַל כִּסְאוֹתֵינוּ.'

גָּמְרוּ וְקָמוּ מִמּוֹעֲצָתָם, / אַךְ נָדְדָה מֵעֵינֵיהֶם שְׁנָתָם. [495]


אירג' נרצח בידי אחיו

כְּהַאֲפִיר הַבֹּקֶר, כְּהֵרוֹם / צְעִיף הָאֲפֵלָה מֵעַל הַשֶּׁמֶשׁ,

גָּמְרוּ חַסְרֵי־הַדַּעַת, תּוּר וְסַלְם, / לִשְׁטֹף אֶת עֵינֵיהֶם מִכָּל בּוּשָׁה.

קוֹמְמִיּוּת קְשׁוּחִים נָשְׂאוּ הַשְּׁנַיִם / פַּעֲמֵיהֶם אֶל אֹהֶל אֲחִיהֶם.

אִירַג' שָׁמַע בּוֹאָם, מִהֵר נִכְחָם, / בֵּרְכָם בְּאַהֲבָה וכַיָּאֶה.

כַּהֲבִיאָם אֶל סֵתֶר אָהֳלוֹ, / הֵחֵל מִיָּד הַ’לָּמָּה' וּ’מַדּוּעַ', [500]

וְתּוּר אָמַר:'אַתָּה צְעִיר שְׁלָשְׁתֵּנוּ, / אֵיכָה עָנַדְתָּ כֶּתֶר הַבְּכוֹרָה?

בְּעוֹד לְךָ אִירָן וְכֵס אָבוֹת, / אֲנִי חוֹגֵר מָתְנַיִם בְּתּוּרָן.

אַתָּה עַל הָאוֹצָר וְעַל הַכֶּתֶר, / וְסַלְם, בְּכוֹר, גּוֹלֶה בַּמַּעֲרָב.

אֲדוֹן הָאָרֶץ, כְּחַלְּקוֹ תֵּבֵל, / כָּל חִבָּתוֹ גִּלָּה לְבֶן־זְקוּנָיו!'


אִירַג' הִסְכִּית לְטַעֲנוֹת אָחִיו. / כְּכַלּוֹתוֹ עָנָה טְהָר־הַלֵּב: [505]

'אַלּוּף נִכְבָּד הַמְבַקֵּשׁ לוֹ שֵׁם! / בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם, כִּי בּוֹ טָמוּן הָאשֶׁר.

חָפֵץ אֵינֶנִּי לֹא כִּסֵּא, לֹא כֶּתֶר, / לֹא שֵׁם גָּדוֹל וְלֹא צִבְאוֹת אִירָן.

לִבִּי לֹא לְאִירָן, כָוַר אוֹ סִין, / לֹא לַמְּלוּכָה וְלֹא לַאֲרָצוֹת.

אִם מְלוּכָה פִּרְיָהּ קִנְאָה אוֹכֶלֶת, / מָאַסְתִּי בָּהּ, יָקָר מִדַּי מִכְרָהּ.

גַּם אִם תַּגְבִּיהוּ עַד עָבֵי שָׁמַיִם, / תִּהְיֶה אַךְ אֶבֶן מַרְאֲשׁוֹתֵיכֶם. [510]

כִּסֵּא אִירָן הוֹעִיד אָבִינוּ לִי, / אֲבָל שָׂבַעְתִּי כְּבָר לָשֶׁבֶת.

אֲנִי מוֹסֵר לָכֶם חוֹתָם וָכֶתֶר, / וְאַל תִּטְּרוּ אֵיבָה לִי וְנָקָם.

לֹא מְדָנִים לִי עִמָּכֶם וָרִיב, / וְלֹא אִחַלְתִּי דְּאָבָה לְאִישׁ.

לֹא אֲבַקֵּשׁ דָּבָר לְצַעֶרְכֶם, / גַּם אִם אֶגְלֶה הַרְחֵק מִמַּבַּטְכֶם.

בְּנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי לֹא הָלַכְתִּי, / כִּי אַהֲבַת אָדָם אֱמוּנָתִי.' [515]

שׁוֹמַעַת אֹזֶן תּוּר דִּבְרֵי אָחִיו, / אֲבָל הַלֵּב אָטוּם, בְּלִי מַעֲנֶה.

דִּבְרֵי אִירַג' אַךְ הֶעֱלוּ אַפּוֹ, / לֹא נָעֲמָה לוֹ רוּחַ הַשָּׁלוֹם.

בַּחֲמָתוֹ קָפַץ מִמְּקוֹמוֹ, / בַּחֲרָפוֹת נָטַשׁ מְקוֹם שִׁבְתּוֹ,

וּמִשְׂתָּעֵר כְּמוֹ חַיָּה רָעָה / תָּפַשׂ כִּסֵּא הַפָּז כְּבַד־הַמִּשְׁקָל

לְהַנְחִיתוֹ עַל רֹאשׁ נוֹשֵׂא הַכֶּתֶר. / אִירַג' הִפְצִיר בּוֹ לְחֻנּוֹ, אָמַר: [520]

'הֲלֹא תִּירָא יַזְדָּן, וְלֹא תֵּבוֹשׁ / בִּפְנֵי אָבִיךָ? זֶהוּ רְצוֹנְךָ?

אַל תַּהַרְגֵנִי וְתִשְׁפֹּךְ דָּמִי, / כִּי יוֹם יָבוֹא וְיִדָּרֵשׁ מִמֶּךָּ.

אִם תֵּהָפֵךְ לְאִישׁ־דָּמִים אַכְזָר, / אַחַר הַמַּעֲשֶׂה לֹא תְּחַיֵּנִי.

עַל אֲדִיבוּת וְעַל שִׁתּוּף צֻוֵּינוּ, / לִשְׁמֹר חַיֵּינוּ, וְאַתָּם נוֹטְלָם?

אֲפִלּוּ נְמָלָה נוֹשֵׂאת גַּרְגֵּר / אֵין לְצַעֵר, כִּי נְשָׁמָה גַּם לָהּ. [525]

הַקְצֵה פִּנָּה לִי בְּקַצְוֵי תֵּבֵל, / אֶטְרַח בַּסֵּתֶר כְּאַחַד הָעָם.

אֵיךְ תֶּאֱזֹר אַבְנֵט בְּדַם אָחִיךָ, / לְהַעֲלוֹת בָּאֵשׁ לְבַב אָבִינוּ?

עוֹלָם רָצִיתָ – קַח, אַךְ אַל תִּרְצַח, / וְאַל תָּפֵר מִצְוַת הָאֱלֹהִים.'

שׁוֹמֵעַ תּוּר, אֲבָל עוֹנֶה אֵינֶנּוּ, / לִבּוֹ הוֹמֶה כְּדוּד, רֹאשׁוֹ עָשָׁן.

פִּתְאֹם שָׁלַף פִּגְיוֹן מִן הַנָּדָן, / וְאֶת אָחִיו עָטַף בִּכְסוּת דָּמִים. [530]

חָדַר הַלַּהַב הַמַּבְהִיק כַּמַּיִם / אֶל בֵּין צַלְעוֹת חָזֵהוּ הָאָצִיל.

כִּבְרוֹשׁ תָּמִיר, הַמִּתְנוֹסֵס אֶל־עָל, / קָרַס אִירַג' וְלֹא הוֹסִיף עוֹד קוּם.

הַדָּם שָׁטַף אֶת פְּנֵי הָאַרְגָּמָן, / נָפַח נַפְשׁוֹ הָעֶלֶם הַדָּגוּל.

הֵנִיף הַחֶרֶב הַלּוֹהֶבֶת תּוּר, / וְרֹאשׁ עָטוּר הִתִּיז מִגּוּף הַפִּיל.


תֵּבֵל בּוֹגֶדֶת, תְּמוֹל חָלַצְתְּ לוֹ שַׁד, / וּכְבֵן חוֹרֵג הִפְקַרְתְּ אוֹתוֹ הַיּוֹם. [535]

פְּלִיאָה, בַּסֵּתֶר מִי הֵם חֲסִידַיִךְ, / אֲבָל עַל הַנִּגְלֶה בּוֹכָה הָעַיִן!

וְגַם אַתָּה, אָדָם אוֹבֵד־עֵצוֹת / אֲשֶׁר רַבּוֹת הִכְאִיב לוֹ הָעוֹלָם,

שִׂנְאָה בַּנֶּפֶשׁ אִם תִּצְמַח פִּתְאֹם, / לְמַד מִשְּׁנֵי הַחַטָּאִים מוּסָר.

מָשַׁח תּוּר רֹאשׁ אִירַג' כָּפוּר, עִנְבָּר / וָמֻשְׁק, שְׁלָחוֹ אֶל פַרִידוּן, אָבִיו,

וְכֹה צִוָּה לֵאמֹר: 'הִנֵּה הָרֹאשׁ, / אֲשֶׁר הוֹעַדְתָּ לַעֲטָרָה, [540]

וְהַכְתִּירֵהוּ כַּאֲשֶׁר חָפַצְתָּ – / עֵץ הַכַּיִים עַתִּיר־הַצֵּל גָּדוּעַ.'

הַמְּרֵעִים יָצְאוּ בְּלֵב עָכוּר, / לְסִין נוֹסֵעַ תּוּר, לְרוּם – הַבְּכוֹר.


פרידון שומע על רצח אירג'

לְשׁוּב אִירַג' הוֹחִיל הַשָּׁהּ הַשָּׂב, / וּפָרָשָׁיו אִתּוֹ וְכָל שׁוֹעָיו.

אַךְ בְּהַגִּיעַ הַמּוֹעֵד הַמַּר, / בְּשׂוֹרַת הַמָּוֶת אֵיךְ יָרְדָה עָלָיו?

עֲטֶרֶת פָּז מְשֻׁבָּצָה פְּנִינִים / שְׁמוּרָה אִתּוֹ וְכִסֵּא־שְׁבוֹ פָּנוּי. [545]

הָעָם עָרוּךְ לְקַבָּלַת פָּנָיו, / הֵכִין שֵׁכָר הַרְבֵּה, שָׁרִים וָנֵבֶל.

פִּילִים בַּדֶּרֶךְ, תֹּף וַחֲלִילִים. / בְּקִשּׁוּטִים עִטְּרוּ אֶת כָּל הַחֶבֶל.

עוֹד מְצַפִּים הַשָּׁהּ וְהַצָּבָא, / וּמֵהָאֹפֶק עַב־אָבָק הוֹפִיעַ.

גָּמָל דּוֹהֵר קָרֵב וּבָא כְּרוּחַ, / עָלָיו רָכוּב פָּרָשׁ עוֹטֶה קַדְרוּת.

בְּקוֹל מִסְפֵּד צָנַח מֵהַגָּמָל, / בִּשְׁתֵּי יָדָיו תֵּבַת זָהָב נוֹצֶצֶת, [550]

וּבַתֵּבָה הַזֹּאת, בְּאֶמְצָעָהּ, / נָח רֹאשׁ אִירַג' עָטוּף בְּמֶשִׁי צַח.

אוֹתָהּ הִגִּישׁ בִּבְכִי קוֹרֵעַ לֵב / לְפַרִידוּן הַמְיַחֵל לִבְנוֹ.

הֵרִימוּ הַמִּכְסֶה, כִּי לֹא אָבוּ / לְהַאֲמִין לִדְבַר הַמְבַשֵּׂר.

הֵסִיר הַמֶּלֶךְ עֲטִיפַת הַמֶּשִׁי, / וְרֹאשׁ אִירַג' כָּרוּת נִגְלָה לָעָיִן.

נָפַל לָאָרֶץ מִסּוּסוֹ הַשָּׁהּ, / הַלּוֹחֲמִים קָרְעוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם. [555]

קָדְרוּ פָּנִים, הִלְבִּינוּ הָעֵינַיִם – / מִי הֶעֱלָה עַל לֵב מַרְאֶה כָּזֶה?

כְּשׁוּב בְּאֹפֶן זֶה יוֹרֵשׁ־הָעֶצֶר, / חָזַר מִקַּבָּלַת פָּנָיו הַחַיִל,

דְּגָלָיו קְרוּעִים וַהֲפוּכִים תֻּפָּיו, / לֶחְיֵי הַגִּבּוֹרִים כְּמֹו הָבְנֶה.

שְׁחוֹרִים תֻּפֵּי־הַיָּד וְהַפִּילִים, / וְצֶבַע חֶרֶת עַל הָרַמָּכִים.

הַשָּׁהּ צוֹעֵד בָּרֶגֶל עִם צְבָאוֹ, / הַנִּכְבָּדִים נֶאֱנָחִים מִצַּעַר, [560]

זוֹרִים עָפָר עַל רָאשֵׁיהֶם בְּאֵבֶל, / מִתְגּוֹדְדִים, סוֹפְדִים לוֹ לָאָצִיל.


אַל תִּשָּׁעֵן עַל אַהֲבַת תֵּבֵל. / הַתְצַפֶּה מִקֶּשֶׁת כִּי תִּישַׁר?

אַף בַּשָּׁמַיִם אַל תִּתֵּן אֵמוּן. / אֲשֶׁר נָתְנוּ הַיּוֹם, מָחָר יִקְּחוּ.

אִם בְּתֵבֵל תִּמְאַס – תָּאִיר פָּנִים; / אַךְ אִם רֵעוּת בִּקַּשְׁתָּ – תַּסְתִּירֵן.

לַעֲצָתִי הַקְשִׁיבָה, בֶּן־אָדָם: / גְּמֹל אֶת לִבְּךָ מֵאַהֲבַת הַחֶלֶד. [565]

בַּאֲנָחוֹת – הַשָּׁהּ, בְּחִיל – הַחַיִל. / אֶל גַּן אִירַג' פּוֹסֵעַ הַמַּסָּע,

אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בִּימֵי שִׂמְחָה / הָמָה לִפְנֵי־כֵן מִמִּשְׁתֵּי שָׁהִים.

נִכְנַס בּוֹ פַרִידוּן בּוֹכֶה מָרָה, / נוֹשֵׂא אֶת רֹאשׁ הָעֶלֶם עַל חָזֵהוּ.

נָתַן עֵינוֹ בְּכֵס יוֹרֵשׁ־הָעֶצֶר, / וּמְצָאוֹ שׁוֹמֵם בְּלִי בְּעָלִים.

הִבִּיט בַּבְּרוֹשׁ הָרָם וּבַבְּרֵכָה, / בָּעֲרָבָה וּבְשִׂיחַ־הַפְּרָחִים. [570]

עָפָר שָׁחוֹר זָרָה עַל הַכִּסֵּא, / וִילֵל הָעָם עָלָה עַד לְשַׁבְּתַאי.

קָרָא ‘אוֹיָה!’, מָרַט אֶת שְׂעָרוֹ, / וּמִתְגּוֹדֵד קָרַע אֶת עוֹר פָּנָיו.

אֵזוֹר־דָּמִים כָּרַךְ סְבִיב חֲלָצָיו, / וַאֲבוּקָה הִשְׁלִיךְ בִּזְבוּל אִירַג'.

גָּדַע בְּרוֹשֵׁי הַגַּן, עָקַר פְּרָחָיו, / עָצַם עֵינָיו בִּפְנֵי גִּילָה וָאוֹר.

חוֹבֵק גֻּלְגֹּלֶת בְּנוֹ בִּזְרוֹעוֹתָיו, / הִפְנָה רֹאשׁוֹ הַשָּׂב אֶל הַבּוֹרֵא, [575]

וְכֹה קָרָא: 'דַּיַּן אֱמֶת וָצֶדֶק! / רְאֵה אֶת הַשָּׁדוּד, הַחַף מִפֶּשַׁע.

הָרֹאשׁ אֲשֶׁר עֹרַף הִנֵּהוּ פֹּה, / גּוּפוֹ הָשְׁלָךְ לְמַלְתְּעוֹת כְּפִירִים.

שְׂרֹף לֵב בָּנַי, הַנְּבָלִים הַשְּׁנַיִם, / וְאַל יָאִיר יוֹמָם לְעוֹלָמִים.

צָרְבָה כִּלְיוֹתֵיהֶם בְּיִסּוּרִים, / עַד־כִּי חַיַּת־הַבָּר תְּרַחֲמֵם.

בּוֹרֵא־עוֹלָם, מַלֵּא שֶׁאֱלָתִי / וְהַאֲרֵךְ בְּחַסְדְּךָ יָמַי, [580]

עַד־כִּי מִזֶּרַע בְּנִי יָקוּם בֶּן־חַיִל, / אֲשֶׁר יַחְגֹּר לַחֲלָצָיו נָקָם,

וּכְעָרְפָם אֶת רֹאשׁ הַחַף מִפֶּשַׁע, / יַעְרֹף זֶה אֶת רָאשֵׁי הַמְּרֵעִים.

רַק כְּשׁוּרִי אֶת רָאשֵׁיהֶם כְּרוּתִים, / אֶמְצָא דֳּמִי בְּחֵיק הָאֲדָמָה.'


בְּאֹפֶן זֶה קוֹנֵן מָרָה זְמַן רַב, / עַד־כִּי גָּדַל הָעֵשֶׂב עַד חָזֵהוּ.

הָיְתָה הָאֲדָמָה עַרְשׂוֹ, כָּרוֹ. / עֵינָיו הַבְּהִירוֹת – אוֹרָן כָּבָה. [585]

סָגַר דַּלְתוֹת זְבוּלוֹ, אַךְ פִּיו פָּתוּחַ; / בְּמַר־נַפְשׁוֹ קוֹנֵן: 'לוֹחֵם וְעֶלֶם!

לְאִישׁ מֵאֲבוֹתֶיךָ לֹא קָרָה / כְּכָל אֲשֶׁר בְּחֶלְקְךָ נָפַל.

בְּנֵכֶל אַהְרִימַן הִתִּיז רֹאשְׁךָ, / וְתַכְרִיכֶיךָ – לֹעַ אֲרָיוֹת.'

הַבֶּכֶה, הַקִּינוֹת וְהַגְּנִיחוֹת / הֵעִירוּ מִשְּׁנָתָהּ חַיַּת הַבָּר.

בְּכָל הָאֲרָצוֹת, בְּכָל מָקוֹם, / אִישׁ וְאִשָּׁה הִתְגּוֹדְדוּ בָּאֵבֶל. [590]

כָּל לֵב דַּוַּי, מָלְאָה דְּמָעוֹת כָּל־עַיִן, / הַדְּאָגָה גְּדוֹלָה וְרַב הַסֵּבֶל.

עוֹבְרִים יָמִים בִּשְׁכוֹל וּבְעַצָּבֶת, / וְהַחַיִּים – עָדִיף מֵהֶם הַמָּוֶת.


לאירג' נולדת בת

בֹּקֶר אֶחָד, אַחַר יָמִים מִסְפָּר, / קָם פַרִידוּן לָתוּר הַרְמוֹן אִירַג'.

סִיֵּר הַשָּׁהּ בְּכָל מְבוֹאוֹתָיו, / בֵּין הַנָּשִׁים הַמְּאִירוֹת כַּסַּהַר,

וּבוֹ מָצָא אָמָה יְפַת־מַרְאֶה, / וְשֵׁם אוֹתָהּ אָמָה מָהּ־אָפַרִיד. 90 [595]

אוֹתָהּ אִירַג' אָהַב מְאֹד, וְהִיא, / בִּרְצוֹן יַזְדָּן, הָרְתָה לוֹ בְּחַיָּיו.

נָשְׂאָה יְפַת־הַתֹּאַר בְּחֻבָּהּ / פְּרִי־בֶּטֶן, וְעָלָיו שָׂמַח הַשָּׁהּ.

בָּהּ פַרִידוּן שָׂם מִבְטָחוֹ, כִּי בֵּן / תֵּלֵד אֲשֶׁר יִקֹּם אֶת דַּם אָבִיו.

אוּלָם כִּמְלֹאת תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, / יָלְדָה יְפַת־הַתֹּאַר בַּת, לֹא בֵּן.

תּוֹחֶלֶת פַרִידוּן הָיְתָה לַשָּׁוְא, / אַךְ הוּא גִּדְּלָהּ בְּעשֶׁר וּבְשִׂמְחָה. [600]

הָיְתָה מְשׂוֹשׂ אִמָּהּ וְכָל רוֹאֶיהָ, / גָּדְלָה בָּרָה וְקוֹמָתָהּ זְקוּפָה.

כְּצִבְעוֹנִים פּוֹרְחִים שְׁתֵּי לְחָיֶיהָ, / דָּמְתָה מֵרֹאשׁ עַד רֶגֶל לְאָבִיהָ.

וְכַאֲשְֶׁר הִגִּיעָה לְפִרְקָהּ – / פָּנִים לָהּ כְּכִימָה, שֵׂעָר כְּזֶפֶת –

בָּחַר סָבָהּ לְאִישׁ לָהּ אֶת פַּשַׁנְג, / וְהֵשִׂיאָם צוֹפֶה אֶל הַבָּאוֹת.

פַּשַׁנְג הָיָה אַחְיַן הַשַׁהְרְיָר, / אֶחָד מִיַּקִּירֵי הַמַּמְלָכָה, [605]

גִּבּוֹר מִזֶּרַע פָּדְשָׁהּ גַ’מְשִׁיד, / רָאוּי לְכֶתֶר וּלְכִסֵּא־מַלְכוּת.

לָזֶה הוֹעִיד אֶת כֶּתֶר־הַנָּשִׁים. / וְשׁוּב חָלְפוּ יָמִים וָחֳדָשִׁים.


הולדת מנוצ’יהר

עַתָּה שִׂים לֵב לַפֶּלֶא, כִּי כְּסֹב / הַסַּהַר תֵּשַׁע פְּעָמִים בַּשַּׁחַק,91

יָלְדָה מָהּ־אָפַרִיד יְפַת־הַתֹּאַר / נָסִיךְ רָאוּי לְכֶתֶר וּלְכִסֵּא.

מִיָּד לֻקַּח מֵעִם הָאֵם הַיֶּלֶד, / לַהֲבִיאוֹ לִפְנֵי הַשַּׁהְרְיָר. [610]

אָמַר נוֹשְׂאוֹ: ‘רְאֵה, אֲדוֹן הַכֶּתֶר, / אִירַג’ חָדָשׁ הִגִּיחַ לָעוֹלָם!'

פְּנֵי מְחַלֵּק־הָאָרֶץ נָהֲרוּ. / ‘אֵין זֹאת’ – תֹּאמַר – ‘כִּי־אִם אִירַג’ לֹא מֵת!'

הַשָּׁהּ אִמֵּץ אֶת הָעוֹלָל לַלֵּב, / הִלֵּל אֶת הַבּוֹרֵא וְכֹה אָמַר:

"לוּ שָׁב כְּמִלְּפָנִים מְאוֹר עֵינַי, / וֶאֱלֹהִים הֶרְאַנִי פְּנֵי הַיֶּלֶד!'

וֶאֱלֹהִים, שׁוֹמֵעַ הַתְּפִלּוֹת, / פָּקַח שֵׁנִית עֵינָיו הָאֲפֵלוֹת. [615]

כִּקְרֹעַ אוֹר הַיּוֹם אֶת אִישׁוֹנָיו, / הִבִּיט בַּיֶּלֶד הַזּוֹהֵר וְשָׂח:

‘בָּרוּךְ הַיּוֹם הַזֶּה לְעוֹלָמִים, / יִקַּח הָאֹפֶל מְשַׂנְּאֵי נַפְשֵׁנוּ!’

הִגְבִּיהַּ גְּבִיעַ־יַיִן מְפֹאָר, / וְשֵׁם קָרָא לַיֶּלֶד מַנוּצִ’הְר.92

אָמַר: ‘מֵאֵם וְאָב בָּרֵי לֵבָב / עָנָף יָפֶה יָנִיב פְּרִי־הִלּוּלִים.’


גִּדֵּל הַמֶּלֶךְ פַרִידוּן נִינוֹ, / שָׁמַר עָלָיו בַּל בּוֹ תִּגַּע הָרוּחַ. [620]

נָשָׂא אוֹתוֹ הָעֶבֶד עַל כַּפַּיִם, / בַּל יִתְהַלֵּךְ עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה.

דָּרְכוּ כַּפּוֹת רַגְלָיו עַל מֻשְׁק נָקִי, / וְעַל רֹאשׁוֹ הֵצֵלָּה שִׁמְשִׁיָּה.

גָּדַל הַיֶּלֶד וְהָיָה לְנַעַר; / נָטוּ לוֹ חֶסֶד כּוֹכָבִים בַּשַּׁחַק.

הַשָּׁהּ, אֲשֶׁר חִדֵּשׁ אֶת עֲלוּמָיו, / אָמַן הַנַּעַר לְכִסֵּא וּלְכֶתֶר.

כְּשׁוּב שִׂמְחַת לִבּוֹ עִם אוֹר עֵינָיו, / כִּפְרֹשׂ כְּנָפֶיהָ תְּהִלַּת הַנֶּכֶד, [625]

נָתַן כֵּס־פָּז לוֹ וְאַלָּה כְּבֵדָה, / וְכֶתֶר־שְׁבוֹ יָפֶה לְשַׁלִּיטִים,

מַפְתֵּחַ לַזָּהָב וְלַפְּנִינִים, / כִּסְאוֹת וַעֲנָקִים וְקוֹבָעִים,

גִּדְרָה רַבַּת־גְּוָנִים מִשֵּׁשׁ־מָשְׁזָר, / וְאֹהָלִים תּוֹכָהּ מֵעוֹר נָמֵר;

סוּסֵי־עֲרָב, רִתְמוֹתֵיהֶם זָהָב, / וְחַרְבוֹת־הֹדּוּ בִּנְדָנֵי־זָהָב.

כָּתְנוֹת שַׁרְשֶׁרֶת וּקְסָדוֹת הוֹצִיאוּ, / וְשִׁרְיוֹנִים מֵרוּם וְאַבְזָמִים; [630]

קְשָׁתוֹת מִצָּ’ץ', חִצִּים מִצַּפְצָפָה, / צִנּוֹת מִסִּין וַחֲנִיתוֹת שָׂדֶה.

מִכָּל הַהוֹן אֲשֶׁר בְּאוֹצְרוֹתָיו, / עֲמַל־שָׁנִים עִקֵּשׁ, יְבוּל דּוֹרוֹת,

נָתַן לַנֶּכֶד בְּשִׂמְחָה הַסָּב, / כִּי אֲהֵבוֹ וְכִי יָאִים לוֹ אֵלֶּה.


עֶרֶב אֶחָד קָרָא לְמַצְבִּיאָיו, / לְיוֹעֲצָיו וּלְנִכְבַּדֵּי הָעָם.

צִוָּה וְנִקְהֲלוּ לִפְנֵי מַלְכָּם, / בְּלֵב שׁוֹאֵף נָקָם הִגִּיעוּ שָׁם. [635]

הַנִּקְהָלִים הֵרִיעוּ לַנָּסִיךְ, / מַרְגָּלִיּוֹת הִמְטִירוּ עַל כִּסְאוֹ.

בָּא חַג חָדָשׁ וְשַׁחַר יוֹם גָּדוֹל / וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ בָּעוֹלָם.

צָבְאוּ עָלָיו קָרַן, נֵצֶר כָּוֶה, / הַשַּׂר שִׁירוּי, הַלַּיִשׁ הַזּוֹעֵם,

גַּרְשָׁסְפּ תּוֹפֵשׂ־הַחֶרֶב הַגֵּאֶה, / סָם־נַרִימָן הַמְהֻלָּל בָּעָם,

קֻבָּד, כִּשְׁוָד, הָעֲטוּרִים זָהָב, / וְאַחֵרִים – מִשְׁעֶנֶת הָעוֹלָם. [640]

סִדּוּר שׁוּרוֹת הַלּוֹחֲמִים הֻשְׁלַם, / גָּבַהּ רֹאשׁ מַנוּצִ’הְר מֵעַל כֻּלָּם.


שמע מנוצ’יהר מגיע לסלם ולתּור

כְּבוֹא לְתּוּר וּלְסַלְם הַיְדִיעָה, / כִּי שׁוּב זָרְחָה עֲטֶרֶת אֲבִיהֶם,

חָרַד מְאֹד לְבַב הַמְּרֵעִים / לְכוֹכָבָם בַּשַּׁחַק פֶּן יִכְבֶּה.

וּבְכֵן יָשְׁבוּ וְנוֹעֲצוּ יַחְדָּו, / וְאוֹר הַיּוֹם חָשַׁךְ בַּעֲבוּרָם.

לִמְנֹעַ הָאָסוֹן הַמִּתְקָרֵב, / הָרוּ הַפַּעַם תַּחְבּוּלַת עָרְמָה: [645]

שָׁלִיחַ יִשְׁלְחוּ אֶל אֲבִיהֶם, / יַפְצִירוּ חֲנִינָה, כִּי אֵין מוֹצָא.

בָּרוּ לָהֶם חָכָם מֵאַנְשֵׁיהֶם, / צִיר מְנֻסֶּה וְלוֹ חֶלְקַת לָשׁוֹן.

לָאִישׁ נְבוֹן־הַלֵּב וְהַצָּנוּעַ, / סִפְּרוּ הַכֹּל, הִרְבּוּ תַּחֲנוּנִים.

מִיָּד פָּתְחוּ דַּלְתוֹת אוֹצַר כָוַר, / וְכִרְאוֹתָם אֵימַת הַנְּפִילָה,

הוֹצִיאוּ כֶּתֶר פָּז מַרְהִיב עֵינַיִם, / אֶל הַמַּסָּע חָבְשׁוּ אֶת הַפִּילִים, [650]

וַעֲגָלוֹת עָמְסוּ אַלְוִי וָמֻשְׁק, / אֲרִיג־רִקְמָה, כְּסָפִים, פַּרְווֹת וָמֶשִׁי.

עִם הַפִּילִים הָעֲמוּסִים כָּל־טוּב / עָמְדוּ לָלֶכֶת מִכָוַר אִירָנָה.

שׁוֹעֵי תּוּרָן וְרוּם בִּקְּשׁוּ אַף הֵם / בְּמַתָּנוֹת לִקְנוֹת אֶת לֵב הַמֶּלֶךְ.

נִצְבַּר הָעשֶׁר עַד בְּלִי־דַי בַּשַּׁעַר. / וְהַמַּלְאָךְ עָרוּךְ לָצֵאת לַדֶּרֶךְ.


לְפַרִידוּן הֵבִיאוּ שְׁלִיחוּתָם, / דְּבָרָם פָּתְחוּ בְּשֵׁם אֲדוֹן־הָאָרֶץ: [655]

'יִחְיֶה הַמֶּלֶךְ הַגִּבּוֹר לָעַד, / כִּי מֵאלֹהִים לוֹ כֶּתֶר וְתִפְאֶרֶת;

יִפְרַח רֹאשׁוֹ, גּוּפוֹ אֵיתָן יִהְיֶה, / תָּרוּם רוּחוֹ עַד תְּכֵלֶת הַשְָּׁמַיִם.

בְּמַלְאֲכוּת בָּנֶיךָ־עֲבָדֶיךָ / אֶל אַרְמוֹנְךָ הָרָם הִנֵּה הִגַּעְתִּי.

דַּע, כִּי בָּנֶיךָ הַחוֹטְאִים הַשְּׁנַיִם / נוֹתְנִים קוֹלָם בִּבְכִי מֵרֹב כְּלִמָּה.

בְּלֵב נִשְׁבָּר, מָלֵא בַּחֲרָטָה, / רַק דֶּרֶךְ מְבַקְּשִׁים אֶל הַסְּלִיחָה. [660]

אֵין מְעִזִּים להֵרָאוֹת אֵלֶיךָ, / פֶּן לֹא תֹּאבֶה לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵיהֶם.

וּמָה אוֹמְרִים הַשְּׁנַיִם? הֵם אוֹמְרִים: / "אֲשֶׁר בָּחַר בַּחֵטְא יִשָּׂא בָּעֹנֶשׁ,

בְּיִסּוּרֵי מַצְפּוּן וּבִדְאָגָה / יִחְיֶה כָּמוֹנוּ, פָּדְשָׁהּ רָם־יַחַשׂ.

בְּסֵפֶר הַגּוֹרָל וּבְמִצְוָתוֹ / כְּתוּבִים וַחֲתוּמִים כָּל מַעֲשֵׂינוּ.

אַרְיוֹת־אֵימָה וְגַם נָחָשׁ בָּרִיחַ / אֵינָם חָפְשִׁים מֵרֶשֶׁת הַגּוֹרָל. [665]

וְעוֹד: הַדִּיו הַלֹּא־טָהוֹר הָגָה / לִבֵּנוּ מִיִּרְאַת הָאֱלֹהִים.

הַשַּׁחַץ הִשְׂתָּרֵר עַל רְצוֹנֵנוּ, / וְשָׂם אֶת מִשְׁכָּנוֹ בְּתוֹךְ מֹחֵנוּ.

עַתָּה נוֹשְׂאִים אֲנַחְנוּ אֶת עֵינֵינוּ / אֵלֶיךָ, כִּי תִּשָּׂא לַעֲווֹנֵנוּ.

אַף אִם עָוִינוּ וְגָדוֹל חֶטְאֵנוּ, / כַּפֵּר־נָא לָנוּ, מֶלֶךְ, כִּי נוֹאַלְנוּ.

וְעוֹד: רְצוֹן שְָׁמַיִם זֶה הָיָה, / מִמֶּנּוּ אֲבָדוֹן אוֹ הַצָּלָה. [670]

וְשׁוּב: אָשֵׁם הַדִּיו הַמְזֻמָּן / לַחְגֹּר מָתְנָיו לְכָל עָווֹן וָפֶשַׁע.

וְהָיָה אִם תִּסְלַח לַעֲבָדֶיךָ, / וְתַאֲמִין בִּתְשׁוּבָתֵנוּ אֹמֶן,

שָׁלְחָה אֶת מַנוּצִ’הְר עִם חַיִל רַב; / יוֹצֵאת נַפְשֵׁנוּ לִרְאוֹתוֹ פָּנִים.

כַּעֲבָדִים נִהְיֶה לוֹ לְעוֹלָם. / הַאִם לְךָ עֵצָה טוֹבָה מִזּוֹ?

הָעֵץ אֲשֶׁר צָמַח מֵהֶחָרוֹן, / הַרְשֵׁה לְרָחֳצוֹ בְּדִמְעוֹתֵינוּ. [675]

נָחוּשׁ אֵלָיו בִּבְכִי וּבְעָמָל, / נַצִּיעַ כֶּתֶר כַּאֲשֶׁר יִגְדַּל."'


פרידון מקבל את מלאכות סלם ותּור

הַצִּיר, בּוֹחֵן בַּלֵּב דִּבְרֵי שׁוֹלְחָיו, / מִבְּלִי לִמְצֹא בָּהֶם לֹא רֹאשׁ, לֹא רֶגֶל,

עִם הַפִּילִים ועִם הַמַּתָּנוֹת / עָשָׂה דַּרְכּוֹ אֶל פַרִידוּן הַמֶּלֶךְ.

כִּשְׁמֹעַ פַרִידוּן דְּבַר־בּוֹא הַצִּיר, / צִוָּה אֶת עֲבָדָיו לְהַעֲטוֹת

אֶת הַכִּסֵּא אֵטוּן רִקְמָה מֵרוּם, / אַף לְהָכִין עֲטֶרֶת הַכַּיִים. [680]

יָשַׁב הַמֶּלֶךְ עַל כִּסְאוֹ הָרָם, / דָּמָה לִבְרוֹשׁ, עָלָיו נִשְׁעָן יָרֵחַ;

לוֹ כֶּתֶר וַעֲנָק וַעֲגִילִים, / כִּי־כֵן יָאֶה לְמֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ.

עָטוּר בְּנֵזֶר פָּז וּמְאֻשָּׁר / יָשַׁב לִימִין־הַמֶּלֶךְ מַנוּצִ’הְר.

עָמְדוּ שׁוֹעֵי־אִירָן בִּשְׁתֵּי שׁוּרוֹת / מֵרֹאשׁ עַד רֶגֶל בְּרִקְמַת זָהָב,

אַלּוֹת וְאַבְנְטֵי זָהָב לָהֶם. / הִזְהִיר בְּעֵין־הַשְֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָם! [685]

קְשׁוּרִים כְּפִירִים וּפַנְתֵּרִים מִצַּד / אֶחָד, לְעֻמָּתָם – פִּילֵי הַקְּרָב.

מֵהָאַרְמוֹן נִכְנַס שָׁפּוּר בֶּן־חַיִל, / הֵבִיא אֶת הַשָּׁלִיחַ לָאוּלָם:

וּכְמוֹ עָבַר הַצִּיר אֶת הַמִּפְתָּן, /מִהֵר לִצְעֹד אֶל עֵבֶר הַכִּסֵּא.

כְּהַגִּיעוֹ קָרוֹב אֶל פַרִידוּן, / וְכִרְאוֹתוֹ כִּסְאוֹ הָרָם, כִּתְרוֹ,

הִרְכִּין רֹאשׁוֹ מִלְּמַעְלָה בְּכָבוֹד, / הִשְׁתַּחֲוָה, נָגַע בָּאֲדָמָה. [690]

הַמֶּלֶךְ הָאָצִיל, אֲדוֹן־הָאָרֶץ, / בִּקְּשׁוֹ לָשֶׁבֶת בְּכִסֵּא זָהָב.


פָּתַח מַלְאַךְ בָּנָיו בְּתִשְׁבָּחוֹת: / 'אַי, תְּהִלַּת הַכֶּתֶר וְהַכֵּס!

גַּן־שׁוֹשַׁנִּים הָאָרֶץ לְרַגְלֶיךָ, / וּמַזָּלְךָ מֵאִיר אֶת עִדָּנֵנוּ.

אֲנַחְנוּ עֲבָדִים לַאֲבָקְךָ, / חַיֵּינוּ וְאָשְׁרֵנוּ בְּכַפֶּיךָ.'

הַתִּשְׁבָּחוֹת הֵאִירוּ פְּנֵי הַשָּׁהּ, / בְּעוֹד הַצִּיר, הָאִישׁ חֲכַם־הַלֵּב, [695]

רוֹחֵשׁ לוֹ אַהֲבָה, פָּתַח שְׂפָתָיו / וּמֶלֶךְ־הָעוֹלָם הִטָּה לוֹ אֹזֶן.

חָזַר הַצִּיר עַל לַהַג הַפּוֹשְׁעִים, / אַךְ לְהַסְתִּיר טָרַח אֶת הָאֱמֶת.

גּוֹלֵל הַחֲרָטָה עַל מַעֲשָׂם, / וְהָרָצוֹן לִרְאוֹת אֶת שְׁאֵרָם;

כִּי יַחְגְּרוּ כַּעֲבָדִים מָתְנַיִם, / יִתְּנוּ לוֹ כֶּתֶר וְכִסֵּא מַלְכוּת,

לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ דַּם אִירַג' אָבִיו / בְּאַבְנֵי־חֵן, בְּשֵׁשׁ־מָשְׁזָר, בְּכֶסֶף.93 [700]

הַצִּיר דִּבֵּר וּפַרִידוּן הִקְשִׁיב, / וְכַמַּפְתֵּחַ לַמַּנְעוּל הֵשִׁיב.


פרידון עונה לבניו

כִּשְׁמֹעַ פַרִידוּן אֲדוֹן־הָאָרֶץ / אֶת מַלְאֲכוּת בָּנָיו הַנַּעֲוִים,

עָנָה לָאִישׁ דְּבָרִים עַל אָפְנֵיהֶם: / 'הַאִם אָמַרְתָּ לְהַחְשִׁיךְ הַשֶּׁמֶשׁ?

סִתְרֵי לִבּוֹת בָּנַי הַנְּלוֹזִים / גְּלוּיִים כְּשֶׁמֶשׁ־אוֹר בַּצָּהֳרַיִם.

שָׁמַעְתִּי אֶת דְּבָרֶיךָ עַד תֻּמָּם, / עַתָּה הַסְכֵּת וּשְׁמַע תְּשׁוּבָה מִמֶּנִּי. [705]

אֱמֹר לָהֶם לִבְנֵי בְּלִי־בשֶׁת אֵלֶּה, / הַחֲשׂוּפִים מֵאַהֲבָה וָצֶדֶק,

כִּי לֹא יוֹעִיל לָהֶם דִּבּוּר עָרוּם, / כִּי לִי גַּם לִי לֵאמֹר לָהֶם דָּבָר:

"אִם אַהֲבָה לְמַנוּצִ’הְר רוֹחֵשׁ / לִבְּכֶם, אַיֵּה גּוּפַת אִירַג' סָבוֹ?

לֹעַ חַיַּת־הַטֶּרֶף הֶחְבִּיאָהּ, / רֹאשׁוֹ לְתוֹךְ תֵּבָה צָרָה שַׂמְתֶּם.

אַחַר הִפָּטֶרְכֶם מִבְּנִי אִירַג', / אַתֶּם צְמֵאִים לְדַם נֶכְדּוֹ הַפַּעַם. [710]

בְּרֹאשׁ צָבָא בִּלְבַד תִּרְאוּ אוֹתוֹ, / וְעַל רֹאשׁוֹ קוֹבַע פְּלָדָה נוֹצֵץ,

אַלָּה בַּכַּף וְנֵס כָּוֶה עָלָיו. / פַּרְסוֹת־סוּסָיו תַּשְׁחֵרְנָה אֲדָמָה.

עִמּוֹ יָבוֹאוּ צְמֵא־הַקְּרָב קָרַן, / שָׁפּוּר, פַּחַד־אוֹיְבָיו, וּפָרָשָׁיו,

וְלִימִינוֹ שִׁידוּשׁ, לוֹחֵם מָהִיר, / וְהַמַּדְבִּיר כְּפִירִים הַשַּׂר שִׁירוּי,

וְתַּלִימָן וְסַרְו, אֲדוֹן תֵּימָן, / שְׁנֵיהֶם בְּרֹאשׁ הַחַיִל לְפַקְּדוֹ. [715]

הָעֵץ, אֲשֶׁר גָּדַל בִּנְקַם־אִירַג', / נַשְׁקֶה עָלָיו וּפֵרוֹתָיו בְּדָם.

דָחֹה נִדְחָה הַמַּעֲשֶׂה עַד הֵנָּה, / כִּי לֹא נִרְאָה הַזְּמַן נוֹטֶה לָזֹאת,

וְלִי, לַאֲבִיכֶם, הֵן לֹא יָאֶה, / כִּי אֶלָּחֵם בָּכֶם בְּמוֹ יָדַי.

עַתָּה יָצָא הַחֹטֶר מִן הַגֶּזַע, 94 / אֲשֶׁר כְּרַתֶּם בְּקִנְאַתְכֶם שְׁפָלָה,

וְהוּא יִפֹּל כַּכְּפִיר עַל מַחַנְכֶם, / לִנְקֹם חַיֵּי אִירַג' יַחְגֹּר מָתְנַיִם. [720]

יָבוֹא עִם מְלַוָּיו הַנּוֹדָעִים / כְּסָם בֶּן נַרִימָן, גַּרְשָׁסְפּ בֶּן גַ’ם.

צְבָאוֹ, אֲשֶׁר מֵהַר אֶל הַר יַגִּיעַ, / יַדְבִּיר הָאָרֶץ תַּחַת פַּרְסוֹתָיו.

אֲשֶׁר שַׂחְתֶּם: יִרְחַץ הַשָּׁהּ לִבּוֹ / מֵהַנָּקָם, והֶעָווֹן יִשָּׂא,

כִּי־כֹה גָּזְרוּ עָלֵינוּ הַשָּׁמַיִם / וַעֲרָפֶל חִתֵּל אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ –

שָׁמַעְתִּי אֶת בַּקָּשַׁתְכֶם מִרְמָה, / וּתְשׁוּבָתִי בִּדְבַר הַמְמַשֵּׁל: [725]

זוֹרְעֵי עַוְלָה וָרֶשַׁע, לֹא יָגִילוּ / לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בַּבָּא.

אַתֶּם אוֹמְרִים, אִיזַד כִּפֵּר לָכֶם – / וְלָמָּה זֶה מִדַּם אִירַג' תִּירָאוּ?

אֲשֶׁר לוֹ לֵב חָכָם, אַף אִם חָטָא, / לַעֲווֹנוֹ, בְּבוֹא הַיּוֹם, סְלִיחָה.

הֲלֹא תֵּבוֹשׁוּ מֵאֲדוֹן הַכֹּל? / לִבְּכֶם שָׁחוֹר וּדְבַשׁ עַל לְשׁוֹנְכֶם.

דִּין אֱמֶת יְצָרֶפְכֶם בְּכוּר / הַיִּסּוּרִים בִּשְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת. 95 [730]

דָּבָר אַחֵר: עַל־גַּב פִּילֵי עֲנָק / שְׁלַחְתֶּם לִי כֵּס־שֶׁנְהָב וְכֶתֶר־שְׁבוֹ

וְאַרְנָקִים מְלֵאִים יַהֲלוֹמִים, / לִשְׁטֹף דַּם בְּנִי, לִשְׁכֹּחַ הַנָּקָם.

הֲרֹאשׁ נָסִיךְ אֶמְכֹּר בִּמְחִיר זָהָב? / תְּחִלָּה יֹאבְדוּ־נָא כֶּתֶר, כֵּס וָזֹהַר!

אֲשֶׁר יִסְחַר בְּרֹאשׁ שֶׁאֵין עֲרֹךְ לוֹ, / גָּרוּעַ הוּא מִצֶּאֱצָא הָרַהַב.

עוֹד תַּעֲבֹר בָּאָרֶץ הָרִנָּה: / ‘זָקֵן הָאָב וּמְחִיר נָקַב לַבֵּן!’ [735]

רַק לְמוֹתָר לִי כָּל מַתְּנוֹתֵיכֶם. / אַךְ לָמָּה זֶה אַכְבִּיר מִלִּים לָרִיק?

הָאָב הַשָּׂב לֹא יְפַתַּח אַבְנֵט / כָּל־עוֹד הוּא חַי וְלֹא לָקַח נָקָם."

שֵׂחָם שָׁמַעְתִּי, זֶה גַּם מַעֲנִי. / קַח מִלּוֹתַי וְצֵא מַהֵר לַדֶּרֶךְ.'


כִּשְׁמֹעַ הַשָּׁלִיחַ דְּבַר הַשָּׁהּ / וּכִרְאוֹתוֹ נִינוֹ הַמְאַיֵּם,

קָפַץ מִמְּקוֹמוֹ חִוֵּר פָּנִים, / וְחִישׁ־מַהֵר עָלָה אֻכַּף סוּסוֹ. [740]

כָּל הָעוֹמֵד לָבוֹא רָאָה הָאִישׁ / אֲצִיל הַנֶּפֶשׁ בְּעֵינֵי רוּחוֹ:

גַּלְגַּל שָׁמַיִם הַסּוֹבֵב הָאָרֶץ / מַקְדִּיר אֶת פְּנֵי שׁוֹלְחָיו, פְּנֵי תּוּר וְסַלְם.

זוֹכֵר דִּבְרֵי הַשָּׁהּ, בְּלֵב חָרֵד, / מִהֵר לָשׁוּב כְּרוּחַ סְעָרָה.

עַל גְּבוּל כָוַר בִּקְצֵה הַמַּעֲרָב / רָאָה בָּעֵמֶק אֹהֶל לְתִפְאֶרֶת.

כְּהַגִּיעוֹ לָאֹהֶל הֶהָדוּר / הִכִּיר אֶת שָׁהּ כָוַר יוֹשֵׁב בִּפְנִים. [745]

הָיָה מִמֶּשִׁי מְצֻיָּר הָאֹהֶל, / וּמִסָּבִיב לוֹ אֹהָלִים הַרְבֵּה.

יָשְׁבוּ בּוֹ הָאַחִים, הִמְתִּיקוּ סוֹד, / וְכַאֲשֶׁר הוֹדִיעוּ דְּבַר שׁוּבוֹ,

יָצָא אֵלָיו הַשַּׂר־עַל־הָאוּלָם / לַהֲבִיאוֹ לִפְנֵי הַשַּׁהְרְיָר.

כְּהִכָּנְסוֹ, הֻגַּשׁ לוֹ כַּר לָשֶׁבֶת / וְשָׁאֲלוּ אֶת פִּיו, אֵיךְ מַנוּצִ’הְר.

בִּקְּשׁוּ לִשְׁמֹעַ כָּל אֲשֶׁר נוֹדַע לוֹ / עַל כֵּס הַמַּמְלָכָה וְעַל הַכֶּתֶר; [750]

עַל פַרִידוּן וְעַל צְבָאוֹ, / עַל לוֹחֲמָיו וְעַל מְדִינָתוֹ,

וּמַה צָּפוּי מֵהַגּוֹרָל לָעֶלֶם, / הַאִם מֵאִיר פָּנִים לְמַנוּצִ’הְר?

מִי הַגְּדוֹלִים וּמִי הַיּוֹעֲצִים, / מָה רַב עָשְׁרוֹ וּמִי עַל הָאוֹצָר?


עָנָה שְׁלִיחָם: 'אָבִיב זוֹרֵחַ לֹא / רָאָה אֲשֶׁר רָאָה אוּלַם־הַשָּׁהּ.

כִּי זֶה – אָבִיב עָלֵז בְּגַן־הָעֵדֶן. / רִצְפָּתוֹ עִנְבָּר, כָּל אֶבֶן – פָּז. [755]

הַגַּג עַל אַרְמוֹנוֹ הוּא כַּשָּׁמַיִם. / נִבָּט הָעֵדֶן מֵחִיּוּךְ פָּנָיו.

אֵין הַר שָׁוֶה לְטִירָתוֹ בְּגֹבַהּ, / וְאֵין פַּרְדֵּס כְּרֹחַב הַכִּכָּר.

כְּהַגִּיעִי אֶל הָאַרְמוֹן רָאִיתִי: / רֹאשׁוֹ מַמְתִּיק סוֹד עִם הַכּוֹכָבִים.

מִצַּד אֶחָד פִּילִים, מִצַּד שֵׁנִי / כְּפִירִים. כָּל הָעוֹלָם תַּחַת כִּסְאוֹ.

עַל הַפִּילִים אַפִּרְיֹונֵי זָהָב / וַעֲנָקֵי פְּנִינִים עַל הַכְּפִירִים. [760]

נוֹשְׂאֵי תֻּפִּים לִפְנֵי פִּילֵי הַשָּׁהּ, / וַחֲצוֹצְרוֹת הֵרִיעוּ בְּקוֹלָן.

תֹּאמַר: “כָּל הַמִּגְרָשׁ רוֹגֵשׁ, / צוֹעֶקֶת אֲדָמָה אֶל הַשָּׁמַיִם.”

נִגַּשְׁתִּי אֶל הַשָּׁהּ נְעִים־הַסֵּבֶר / וְכִסֵּא שְׁבוֹ נִשָּׂא רָאוּ עֵינַי.

רָאִיתִי שַׁהְרְיָר כְּמוֹ יָרֵחַ, / עַל שֵׂיבָתוֹ עֲטֶרֶת אֳדָמִים.

פָּנָיו כְּוֶרֶד, כְּכָפוּר רֹאשׁוֹ, / לִבּוֹ נָדִיב וְדִבּוּרוֹ עָדִין. [765]

הוּא פַּחַד לָעוֹלָם וְגַם תִּקְוָה – / אֵין זֹאת כִּי־אִם קָם לִתְחִיָּה גַ’מְשִׁיד.

וּמַנוּצִ’הְר כִּבְרוֹשׁ זָקוּף אִתּוֹ, / דָּמָה לְטַהְמוּרַת מַדְבִּיר הַדִּיו.

יָשַׁב לִימִין הַסָּב, עַד כִּי תֹּאמַר, / כִּי לֵב אֶחָד לָעֶלֶם וְלַשָּׁהּ.

עָמְדוּ שָׁם גְּדָל־הַנַּפָּחִים כָּוֶה / וּבְנוֹ הַמְהֻלָּל בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב,

אֲשֶׁר קֹרָא קָרַן, פַּחַד אוֹיְבָיו, / עַל מִשְׁמַרְתּוֹ תָּמִיד וְלֹא יִישַׁן. [770]

שָׁם סַרְו, מֶלֶךְ תֵּימָן, יוֹעֵץ הַשָּׁהּ, / גַּרְשָׁסְפּ הָעַז אֲשֶׁר עַל הָאוֹצָר.

וְהָאוֹצָר אֵין גְּבוּל לָעשֶׁר בּוֹ, / לֹא רָאֲתָה כָּמוֹהוּ עֵין אָדָם.

סְבִיב הָאַרְמוֹן בִּשְׁתֵּי שׁוּרוֹת צָבָא – / קַסְדוֹת זָהָב, אַלּוֹת זָהָב לַחַיִל.

לִפְנֵי הַלּוֹחֲמִים שָׂרִים כְּמוֹ / קָרַן נֵצֶר כָּוֶה הַמְנֻסֶּה,

וְגִבּוֹרִים כְּמוֹ שִׁירוּי הַלַּיִשׁ / וּכְמוֹ שָׁפּוּר הָעַז, הַפִּיל בַּקְּרָב. [775]

כְּצֵאת פִּילֵי־הַקְּרָב לְקוֹל הַתֹּף / תִּקְדַּר הָאָרֶץ כְּהָבְנֶה שָׁחוֹר.

מֵרֹב הֲמוֹן סוּסִים וַאֲנָשִׁים / יִהְיֶה הָעֵמֶק הַר, הָהָר לְעֵמֶק.

כָּל־לֵב מָלֵא נָקָם, קְמָטִים – כָּל מֵצַח; / קָצְרָה רוּחָם לְאוֹת הַמִּלְחָמָה.'

עַל זֶה הוֹסִיף מִכָּל אֲשֶׁר רָאָה, / וְכָל אֲשֶׁר שָׁמַע מִפַרִידוּן.


נֶעְכַּר לְבַב הַמְּרֵעִים מִפַּחַד, / פְּנֵיהֶם הִקְדִּירוּ כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה. [780]

יָשְׁבוּ וְנוֹעֲצוּ שׁוּב זֶה בָּזֶה, / וְלֹא יָדְעוּ לִמְצֹא לֹא רֹאשׁ, לֹא רֶגֶל.

פָּנָה אֶל סַלְם תּוּר וְכֹה אָמַר: / 'הַקֵּץ לָאשֶׁר וְלַמַּרְגֵּעָה.

אִם נְחַכֶּה כִּי גּוּר הָאֲרָיוֹת / יִגְדַּל בְּאֹמֶץ וְנִיבָיו יִצְמָחוּ,

וּפַרִידוּן יִהְיֶה מוֹרֵה דַּרְכּוֹ, / הַאִם יֶחְסַר דָּבָר מִהְיוֹת אִישׁ־שֵׁם?

בְּהִוָּעֵץ הַנֶּכֶד בְּסָבוֹ, / תֵּרֵד עָלֵינוּ הַשּׁוֹאָה כְּחֶתֶף. [785]

הָבָה נַקְדִּים תְּרוּפָה לְמַכָּתָם / וְנַעֲרֹךְ לְמִלְחָמָה צְבָאֵנוּ.'

הַפָּרָשִׁים יָצְאוּ לִקְרֹא לַדֶּגֶל / אֶת הַצָּבָא מִסִּין וּמֵכָוַר.

רָגַשׁ הָעָם בְּכָל מִשְׁכְּנוֹתָיו / וְשָׂם פָּנָיו אֶל עֵבֶר אֲדוֹנָיו.

כַּחוֹל עַל שְׂפַת הַיָּם נִזְעַק הַחַיִל, / אַךְ כּוֹכָבוֹ חָוַר וְדַל אוֹרוֹ.

שְׁנֵי הַצְּבָאוֹת יָצְאוּ אֶל גְּבוּל אִירָן / בְּקוֹבָעִים וּבִמְעִילֵי שִׁרְיוֹן; [790]

פִּילִים אִתָּם, צֵידָה לְמִלְחָמָה, / וְהָרוֹצְחִים לִבָּם לַנְּקָמָה.


פרידון שולח את מנוצ’יהר לקרב

כִּשְׁמֹעַ פַרִידוּן כִּי צְבָא בָּנָיו / עָבַר אֶת מַעְבְּרוֹת נְהַר גַ’יְחוּן,

צִוָּה אֶת מַנוּצִ’הְר בְּרֹאשׁ צְבָאוֹ / מֵהַקִּרְיָה לָצֵאת אֶל הַשָּׂדֶה,

וְכֹה אָמַר הַכַּי הַמְנֻסֶּה: / 'אָדָם צָעִיר, אִם לִגְדוֹלוֹת נוֹצַר,

יִלְכֹּד כִּבְשַׂת־הָרִים מֻפְתַּעַת, / בְּעוֹד אוֹרְבִים לָהּ לַיִשׁ וְצַיָּד; [795]

בְּאֹרֶךְ־רוּחַ, בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת / יָבִיא אַרְיֵה בּוֹטֵחַ אֶל הָרֶשֶׁת.

אוּלָם אִם רַע מַעֲלָלִים הָאִישׁ, / יָמָיו יִתַּמּוּ בְּצִירִים וּבְצַעַר.

אֲנִי רַק אֲחַסֵּם אֶת בַּרְזִלִּי, / וְאֶפָּרַע בַּמְּרֵעִים הָאֵלֶּה.'

עָנָהוּ מַנוּצִ’הְר: 'אַי, שָׁהּ דָּגוּל! / מִי יִתְיַצֵּב אִתְּךָ לַמִּלְחָמָה,

אִם לֹא חָרַץ גּוֹרָל אֶת אָבְדָּנוֹ, / וְלֹא הִפְקִיר גּוּפוֹ וְנִשְׁמָתוֹ? [800]

אֲנִי לוֹבֵשׁ מִיָּד שִׁרְיוֹן רוּמִי, / מֵחֲלָצַי לֹא אֲפַתַּח קְשָׁרָיו,

וּבְבַקָּשַׁת נָקָם בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב, / עַד הַחַמָּה אָרִים אֲבַק צְבָאִי.

רוֹאֶה אֵינֶנִּי בַּמִּישׁוֹר לוֹחֵם / אֲשֶׁר יֹאבֶה לְהִלָּחֵם אִתִּי'.

צִוָּה אֵפוֹא קָרַן, נֵצֶר כָּוֶה, / מֵהַקִּרְיָה לָצֵאת אֶל הַמִּישׁוֹר,

אִתּוֹ לָקַחַת אָהֳלֵי־מַטֶּה / וְאֶת הַדֶּגֶל, נֵס הַמַּמְלָכָה. [805]


גְּדוּדִים־גְּדוּדִים זָרְמוּ עַל אֲזֵנָם, / וְגַלֵּיהֶם כִּסּוּ כָּל הַר וָעֵמֶק.

אֲבַק פְּרָסוֹת הָפַךְ אוֹר־יוֹם לְלַיְלָה, / אָכֵן תֹּאמַר: ‘עֵיפָה לָבַשׁ הַשֶּׁמֶשׁ!’

מֵהַצָּבָא עָלָה שָׁאוֹן גָּדוֹל, / וְהַקּוֹלוֹת חֵרְשׁוּ אֶת הָאָזְנַיִם.

צָנְפוּ בָּאַף סוּסֵי הַפָּרָשִׁים, / גָּבַר קוֹלָם עַל רַעַשׁ הַתֻּפִּים.

זוּגוֹת פָּסְעוּ פִּילֵי־הַמִּלְחָמָה / שְׁתֵּי פַּרְסָאוֹת מֵהַמַּטֶּה לָאֹרֶךְ. [810]

מֵהֶם שִׁשִּׁים נוֹשְׂאִים אַפִּרְיוֹנִים / מְשֻׁבָּצִים בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת,

כִּשְׁלשׁ מֵאוֹת מֵהֶם עוֹמְשִׂים צֵידָה, / הַנּוֹתָרִים לְהַתְקָפָה נוֹעָדוּ.

הֵם חֲבוּשִׁים שִׁרְיוֹן אָרָד נוֹצֵץ, / רַק עֵינֵיהֶם גְּלוּיוֹת, דְּרוּכוֹת לַקְּרָב.

הָאֹהָלִים וְהַצָּבָא הוּצְאוּ / מִתַּמִישֶׁה אֶל מֶרְחֲבֵי תּוּרָן.

בָּרֹאשׁ רָכַב קָרַן שׁוֹחֵר־נָקָם / וּשְׁלשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רוֹכְבִים אִתּוֹ. [815]

כֻּלָּם עוֹטֵי־שִׁרְיוֹן מְהֻלָּלִים, / נוֹשְׂאִים אַלּוֹת כְּבֵדוֹת בְּאֻכְּפֵיהֶם.

כֻּלָּם אַמִּיצֵי־לֵב כַּאֲרָיוֹת, / חָגְרוּ מָתְנַיִם דַּם אִירַג' לִנְקֹם.

דֶּגֶל־כָּוֶה מוּנָף מֵעֲלֵיהֶם, / וּבִידֵיהֶם חַרְבוֹתֵיהֶם פְּלָדָה.


עֵת מַנוּצִ’הְר עִם גֵּו־הַפִּיל, קָרַן, / אָצִים עָזְבוּ אֶת יַעַר נָרַוַן,

עָבַר עַל פְּנֵי צְבָאוֹ הָרַב הַשָּׁהּ, / וַעֲרָכָהוּ בַּמִּישׁוֹר לַקְּרָב. [820]

גַּרְשָׁסְפּ הוּשַׂם בִּשְׂמֹאל הַמַּעֲרָךְ, / וּבִימִינוֹ נִצְּבוּ קֻבָּד וְסָם –

שׁוּרוֹתֵיהֶם יָצְאוּ אֶל הַשָּׂדֶה. / אָז מַנוּצִ’הְר וְסַרְו עָמְדוּ בַּתָּוֶךְ.

זָרַח יוֹרֵשׁ־הָעֶצֶר בֵּין קְצִינָיו / כְּסַהַר אוֹ כְּשֶׁמֶשׁ עַל רֹאשׁ הָר.

הַמְפַקֵּד קָרַן וְהַשָּׂרִים / כְּסָם שָׁלְפוּ חַרְבוֹתֵיהֶם מִתַּעַר.

עַל הֶחָלוּץ פָּקַד קֻבָּד, אִישׁ־שֵׁם; / בְּנֵי תַּלִימָן שָׁמְרוּ בַּמְאַסֵּף. [825]

עָרוּךְ הַחַיִל כְּכַלָּה לַקְּרָב, / הָאֲרָיוֹת דְּרוּכִים לְקוֹל הַתֹּף.


בֵּין כֹּה וָכֹה נוֹדַע לְתּוּר וּלְסַלְם, / כִּי צְבָא אִירָן עָרוּךְ לַמִּלְחָמָה,

עָזַב הַחֹרֶשׁ, בָּא אֶל הַמִּישׁוֹר, / וְקֶצֶף הַנָּקָם עַל שִׂפְתוֹתָיו.

יָצְאוּ שְׁנֵי הָרוֹצְחִים עִם חַיִל רַב, / וְרָאשֵׁיהֶם אַף הֵם מְלֵאִים נָקָם.

הֵחִישׁוּ מַסָּעָם לִשְׂדֵה־הַקְּרָב, / גַּבָּם הָאָלָנִים וְהַנָּהָר. [830]

פָּגַע בָּהֶם קֻבָּד, סַיַּר קָרַן. / רָאָהוּ תּוּר לְמֵרָחוֹק, קָרָא

וְכֹה אָמַר: 'מַהֵר אֶל מַנוּצִ’הְר, / אֱמֹר לוֹ: "שָׁהּ צָעִיר, אַי, בֶּן בְּלִי אָב!

אֵיכָה טוֹעֵן אַתָּה לְכֵס וּלְכֶתֶר, / אִם בַּת בִּלְבַד הוֹלִיד אִירַג‘?"’

עָנָה קֻבָּד: 'אָכֵן אֶמְסֹר דְּבָרְךָ, / וְכַאֲשֶׁר הֵטִיחָה לְשׁוֹנְךָ.

אוּלָם מִלֶּיךָ, אִם שֵׁנִית תִּשְׁקֹל, / וְיִוָּעֵץ לִבְּךָ בְּבִינָתְךָ, [835]

עוֹד תִּנָּחֵם עַל גֹּדֶל חֻצְפָּתְךָ / וְתִבָּהֵל מִזֶּה אֲשֶׁר הִשְׁמַעְתָּ.

לֹא אֶתְפַּלֵּא אִם גַּם חַיּוֹת הַטֶּרֶף / לְגוֹרָלְךָ תִּבְכֶּינָה יוֹם וָלַיְלָה.

מִיַּעַר נָרַוַן וְעַד גְּבוּל סִין / חוֹנֶה צְבָאֵנוּ הַדּוֹרֵשׁ נָקָם.

הֵן כְּשׁוּרְכֶם אֶת לַהַט חַרְבוֹתֵינוּ / וְזֹהַר דֶּגֶל הַנַּפָּח כָּוֶה,

יִסְמַר בְּשַׂרְכֶם וְיִקָּרַע לִבְּכֶם, / וְלֹא תַּבְחִינוּ בֵּין גִּבְעָה לְעֵמֶק.' [840]


נִפְעָם חָזַר קֻבָּד אֶל מַנוּצִ’הְר / וְשָׂח לוֹ אֶת דִּבְרֵי הַשָּׂשׂ לַקְּרָב.

אַךְ מַנוּצִ’הְר צָחַק וְכֹה אָמַר: / 'אֱוִיל וְלֹא אִישׁ־דַּעַת הָאוֹמֵר כֵּן.

הַלֵּל לְמֶלֶךְ שְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת, / אֲשֶׁר גָּלוּי כָּל סֵתֶר לְפָנָיו.

יוֹדֵעַ הוּא, וּפַרִידוּן עֵדִי, / כִּי מוֹצָאִי מִזְּרַע סָבִי אִירַג'.

עַתָּה גִּזְעִי וְיַחֲשִׂי אוֹכִיחַ / קֳבָל עַם וְעֵדָה בִּשְׂדֵה־הַקָּטֶל. [845]

בֶּאֱלֹהִים בּוֹרֵא הַמְּאוֹרוֹת, / אִם לֹא אַרְאֶה לוֹ נַחַת אֶזְרוֹעִי.

בְּטֶרֶם עַפְעַפָּיו יָנִיד הָאִישׁ, / יִרְאֶה צְבָאוֹ רֹאשׁוֹ עָרוּף מִגֵּו.

אֶקֹּם בּוֹ דַּם אִירַג' אֲבִי־זְקֵנִי, / וּמַמְלַכְתּוֹ אָשִׂים עִיֵּי מַפֹּלֶת!'

עַד־כֹּה הֵכִין מִשְׁתֶּה כְּיַד הַמֶּלֶךְ. / יָשְׁבוּ, שָׁתוּ לְקוֹל מֵיתָר וָזֶמֶר.


מנוצ’יהר מתקיף את צבא תּור

הַיּוֹם עוֹטֵה־הָאוֹר לָבַשׁ סוּת־חשֶׁךְ, / וְהַשּׁוֹמְרִים פָּשְׁטוּ סְבִיב הַמִּישׁוֹר. [850]

קָרַן גֵּו־פִּיל וְסַרְו, נְסִיךְ תֵּימָן, / חָפְזוּ לָבוֹא אֶל מְקוֹמָם בָּרֹאשׁ,

וּבְקוֹל־קוֹרֵא פָּנוּ אֶל הַצָּבָא / לֵאמֹר: 'כְּפִירֵי־אָדָם וְאַנְשֵׁי־שֵׁם!

הַקְּרָב אֲשֶׁר אַתֶּם אוֹסְרִים הַיּוֹם / הוּא קְרָב בְּאַהְרִימַן שׂוֹנֵא אֱלֹהַּ.

אַתֶּם בְּהַשְׁגָחַת בּוֹרֵא־עוֹלָם / חִגְרוּ מָתְנַיִם וּפִקְחוּ עֵינַיִם.

אֲשֶׁר יִפֹּל בַּמִּלְחָמָה הַזֹּאת / יִירַשׁ גַּן־עֵדֶן, חֲטָאָיו יַלְבִּינוּ; [855]

וְזֶה אֲשֶׁר יִשְׁפֹּךְ דַּם סִין וְרוּם / וְיַעֲזֹר לִכְבּשׁ אֶת אַדְמָתָם,

הַתְּהִלָּה תִּהְיֶה מְנָת חֶלְקוֹ, / וְזֹהַר מוּבַּדִּים יִנְחַל לָעַד.

הַשָּׁהּ יִתֵּן לוֹ כֶּתֶר וְכִסֵּא, / שַׂר־הַצָּבָא – זָהָב, אֱלֹהַּ – אשֶׁר.

הַבֹּקֶר אַךְ יָגִיחַ מֵהָאֹפֶל / וְיִתְגַּלֶּה הַשֶּׁמֶש הַזּוֹהֵר,

חִגְרוּ כֻּלְּכֶם מָתְנַיִם בִּגְבוּרָה, / אַלָּה הָנִיפוּ וְשִׁלְפוּ הַחֶרֶב. [860]

יִתְפֹּשׂ כָּל אִישׁ מִכֶּם אֶת מְקוֹמוֹ, / וְאַל בָּכֶם יַקְדִּים אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ.'

שָׂרֵי אִירָן הָאַמִּיצִים יָצְאוּ / לִפְנֵי יוֹרֵשׁ־הָעֶצֶר הַגִּבּוֹר,

וְכֹה אָמְרוּ: 'אֲנַחְנוּ עֲבָדֶיךָ, / הֲלֹא בְּחַסְדְּךָ חַיִּים אֲנַחְנוּ.

אִם תְּצַוֵּנוּ נַהֲפֹךְ כְּרֶגַע / אֶת כָּל הָאָרֶץ לְגַ’יחוּן־דָּמִים.'

אַחַר כֵּן שָׁבוּ אֶל אָהֳלֵיהֶם / בְּלֵב שׁוֹחֵר נָקָם וּמַשְׂטֵמָה. [865]


וְכַאֲשֶׁר נִבְקַע הַשַּׁחַר־אוֹר / מֵאֲפֵלַת הַלַּיְלָה הַשָּׁחוֹר,

קָם מַנוּצִ’הְר מֵהַמֶּרְכָּז, עוֹטֶה / שִׁרְיוֹן, חַרְבּוֹ שְׁלוּפָה, חוֹבֵשׁ קַסְדָּה.

הַלּוֹחֲמִים הֵרִיעוּ לִכְבוֹדוֹ, / כִּידוֹנֵיהֶם הֵנִיפוּ עַד עָבִים.

חֵמָה בַּלֵּב וַחֲרוּשִׁים פְּנֵיהֶם, / בְּסוּסֵיהֶם הָאֲדָמָה גּוֹלֵלוּ.

מֶרְכָּז אֵיתָן וּשְׁנַיִם אֲגַפִּים – / כַּהֲלָכָה עָרַךְ אֶת שׁוּרוֹתָיו.96 [870]

הָיְתָה הָאָרֶץ כִּסְפִינָה בַּיָּם. / אָכֵן תֹּאמַר: ‘נֶחְפֶּזֶת זוֹ לִטְבֹּעַ!’

עַל גַּב הַפִּיל הֻטְּלָה גֻּלַּת הַקְּרָב. / נָעָה הָאֲדָמָה כִּנְהַר הַנִּיל.

לִפְנֵי פִּילֵי הַקְּרָב הַתַּפָּפִים / הִרְעִימוּ כִּכְפִירִים בְּזַעֲמָם.

נִדְמֶה כִּי חַג – תָּקְעוּ הַשּׁוֹפָרוֹת, / הַחֲצוֹצְרוֹת הֵרִיעוּ בְּקוֹלָן.

כִּשְׁנֵי הָרִים הִפְסִיעוּ הַצְּבָאוֹת, / תְּרוּעָה עָלְתָה מִשְּׁנֵי הַמַּחֲנוֹת. [875]

יְאוֹרֵי־דָּם שָׁטְפוּ אֶת הַמִּדְבָּר. / תֹּאמַר: ‘הָאֲדָמָה גַּן צִבְעוֹנִים.’

רַגְלֵי הַפִּיל, דָּמוּ עַמּוּֽדֵי־נֹפֶךְ, / הִתְבּוֹסְסוּ בְּדַם הָעֲרוּפִים.

צָעַד רַב־כֹּחַ מַנוּצִ’הְר בָּרֹאשׁ, / כִּי אַהֲבָה רָחַשׁ לוֹ הַמַּזָּל.

כֹּה נִלְחֲמוּ עַד לַיְלָה רֹאשׁ הֵרִים, / וְזֹהַר הַחַמָּה נֶעְלַם בָּאֹפֶק.

הַזְּמַן עוֹמֵד אֵינֶנּוּ בְּעֵינוֹ: / הַיּוֹם הוּא צוּף וּדְבַשׁ, מָחָר – סַם־רַעַל. [880]

סָעַר לֵב תּוּר וְסַלְם מֵרֻגְזָה. / צִפּוּ לְהַתְקָפַת־פִּתְאֹם בַּלַּיְלָה,

וְכַאֲשֶׁר לִתְקֹף לֹא אָץ הַשָּׁהּ, / הֶחְלִיטוּ לֹא לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה.


מנוצ’יהר הורג את תּור

יוֹם הָאוֹרָה עָבַר מַחֲצִיתוֹ, / וְעוֹד חֲמַת הַשְּׁנַיִם בָּם בּוֹעֶרֶת.

עוֹדָם יוֹשְׁבִים, מַעֲמִיקִים עֵצָה, / עַד כִּי הִגִּיעוּ לְדֵעָה אַחַת:

‘נִפֹּל אֲנַחְנוּ עַל אִירָן בַּחשֶׁךְ / וְעֵמֶק וּמִישׁוֹר נִשְׁטֹף בְּדָם!’ [885]

אַךְ רַד הַלַּיְלָה וּפָנָה הַיּוֹם, / וְצֵל מִלֵּא עוֹלָם בַּאֲפֵלָה,

עָרְכוּ צְבָאָם הַמְּרֵעִים הַשְּׁנַיִם / לָהֹם פִּתְאֹם הַמַּחֲנֶה הַנָּם.

בַּנַּעֲשֶׂה הִשְׁגִּיחוּ הַשּׁוֹמְרִים, / וּמִהֲרוּ אֶל מַנוּצִ’הְר הַנָּח,

לְהוֹדִיעוֹ מִכָּל הַמִּתְרַחֵשׁ, / כִּי יַעֲרֹךְ צְבָאוֹ בְּעוֹד מוֹעֵד.

כִּשְׁמֹעַ מַנוּצִ’הְר הַהוֹדָעָה, / טִכֵּס אַף הוּא בְּעָרְמָתוֹ עֵצָה. [890]

צְבָאוֹ הִפְקִיד בִּידֵי הַשַּׂר קָרַן, / וּמַאֲרָב בָּחַר מוּל מַאֲרָב.

בְּרֹאשׁ שְׁלשִׁים אֶלֶף מִבֵּין אַנְשֵׁי / הַשֵּׁם הָאַמִּיצִים, שׁוֹלְפֵי־הַחֶרֶב,

מָצָא מָקוֹם מַתְאִים לְמַאֲרָב / לַפָּרָשִׁים הַשּׁוֹחֲרִים לַקְּרָב.

תּוּר בָּא עָטוּף בַּאֲפֵלַת הַלַּיְלָה, / אִתּוֹ מֵאָה אֶלֶף חוֹגְרֵי מָתְנַיִם,

לְהַתְקָפַת הַפֶּתַע מוּכָנִים / כִּידוֹנֵיהֶם הֵרִימוּ עַד עָבִים. [895]

כְּהִתְקָרְבוֹ אֶל מַחֲנֵה אִירָן, / מָצָא אוֹתוֹ עָרוּךְ וְעַל דְּגָלָיו.

הֵבִין כִּי אֵין מָנוֹס מִמִּלְחָמָה. / תְּרוּעוֹת פָּרְצוּ מִלֵּב הַלּוֹחֲמִים,

אֲבַק הַפָּרָשִׁים הָפַךְ עָנָן, / וְהַפְּלָדָה הִתִּיזָה נִיצוֹצוֹת.

כְּיַהֲלוֹם זוֹרֵחַ הָאֲוִיר, / נִדְמֶה הָיָה: הָאֲדָמָה לוֹהֶטֶת.

הַחֲרָבוֹת יָרְדוּ עַל הָרָאשִׁים, / הָרוּחַ וְהָאֵשׁ עָלוּ לָעָב. [900]


גָּח מַנוּצִ’הְר מִמַּחֲבוֹא עַל תּוּר, / וּצְבָא תּוּרָן בָּא בֵּין הַמְּצָרִים.

הִפְנָה סוּסוֹ הַצִּדָּה תּוּר וְנָס, / וְהַצָּבָא הֵרִים קוֹל ‘אוֹי! אֲבוֹי!’

עוֹקֵב אַחַר דּוֹדוֹ אָץ מַנוּצִ’הְר, / שׁוֹחֵר־נָקָם הִדְבִּיק אֶת הַבּוֹרֵחַ,

וּמֵרָחוֹק קָרָא אֶל הַמֵּרַע: / 'עֲמֹד, אַי, אִישׁ־עַוְלָה שׁוֹחֵר מָדוֹן!

רָאשֵׁי חַפִּים מִכָּל עָווֹן כָּרַתָּ / וְהָעוֹלָם דּוֹרֵשׁ נָקָם מִמֶּךָּ.' [905]

בְּעֹרֶף תּוּר תָּקַע אֶת חֹד הָרֹמַח, / וְחֶרֶב תּוּר צָנְחָה בְּצִלְצַל־קוֹל.

אֶת הַנּוֹטֶה לִפֹּל תָּפַשׂ בְּכֹחַ / וּמֵאֻכָּף הִשְׁלִיךְ אֶל הֶעָפָר.

בּוֹ בַּמָּקוֹם עָרַף הָרֹאשׁ מִגֵּו, / אֲשֶׁר יִהְיֶה לְטֶרֶף לַחַיָּה.

לַמַּחֲנֶה שָׁב מֵהָעֲלִילָה, / הוֹגֶה בַּעֲלִיָּה וּבִנְפִילָה.


מנוצ’יהר מבשר את נצחונו לפרידון

לְפַרִידוּן שָׁלַח הַנִּין מִכְתָּב, / תֵּאֵר בּוֹ תַּהְפּוּכוֹת הַמִּלְחָמָה. [910]

פָּתַח דְּבָרוֹ בְּשֶׁבַח הַבּוֹרֵא / הַטּוֹב וְהַטָּהוֹר וְהַצַּדִּיק:

'הַלֵּל לְמַצִּילֵנוּ, לְיַזְדָּן, / כִּי אֵין תּוֹמֵךְ כָּמוֹהוּ בְּצָרָה,

מְנַחֲמֵנוּ וְמוֹרֵה דַּרְכֵּנוּ. / הַנֶּצַח לוֹ וְלֹא יִמַּר לָעַד.

הַלֵּל לְפַרִידוּן אֲצִיל הַנֶּפֶשׁ, / אֲדוֹן הָעֲטָרָה וְהָאַלָּה,

מָגֵן הַחֹק, הָאֱמוּנָה, הַזֹּהַר, / אֲדוֹן הַכֶּתֶר וְכִסֵּא הַמֶּלֶךְ. [915]

זֶה מַזָּלְךָ הַטּוֹב – מְקוֹר הַצֶּדֶק, / הַתִּפְאָרָה וְזֹהַר הַכִּסֵּא.

בְּזָהָרְךָ הִגַּעְנוּ לְתּוּרָן / וְאֶת צְבָאֵנוּ לַשָּׂדֶה הוֹצֵאנוּ.

שְׁלשָׁה קְרָבוֹת בִּשְׁנֵי יָמִים לָחַמְנוּ, / מַכִּים בְּאוֹר הַיּוֹם, מַכִּים בַּחשֶׁךְ.

נִסִּינוּ כָּל דַּרְכֵי הַמִּלְחָמָה, / גַּם מַאֲרָב כְּנֶגֶד מַאֲרָב.

לָקְחָה אָזְנִי, כִּי תּוּר בְּיֵאוּשׁוֹ / בָּחַר עָרְמָה, לְהַתְקִיפֵנוּ לַיְלָה, [920]

וּמַאֲרָב הֵכַנְתִּי בְּגַבּוֹ. / וְלוֹ הִשְׁאַרְתִּי רַק אֲוִיר בַּכַּף.

מִשְׂדֵה־הַקְּרָב הִפְנָה פָּנָיו לִבְרֹחַ, / רָדַפְתִּי אַחֲרָיו וְהִשַּׂגְתִּיו.

בְּכִידוֹנִי הִבְקַעְתִּי שִׁרְיוֹנוֹ, / וּמֵאֻכָּף לָאָרֶץ הִפַּלְתִּיו.

צָנַח לָאָרֶץ כְּנָחָשׁ־בָּרִיחַ,97 / וְאֶת רֹאשׁוֹ הִתַּזְתִּי מִגּוּפוֹ.

הִנֵּהוּ לְפָנֶיךָ, וּמָתְנַי / חָגַרְתִּי לַעֲלוֹת עַתָּה עַל סַלְם. [925]

כָּזֹאת עָשָׂה אָז תּוּר בְּרֹאשׁ אִירַג', / הִשְׁלִיךְ בְּבוּז אֶל תּוֹךְ תֵּבַת זָהָב,

וְלֹא יָדַע רַחֵם וְלֹא יָדַע בּוּשָׁה. / בִּרְצוֹן בּוֹרֵא הָאָרֶץ הִשַּׂגְתִּיו.

מִתּוֹךְ גּוּפוֹ עָקַרְתִּי נִשְׁמָתוֹ, / הֵשַׁמְתִּי מַמְלַכְתּוֹ וּמִשְׁכָּנוֹ.'

כָּזֹאת כָּתַב לְפַרִידוּן נִינוֹ, / שָׁלַח דְּבָרוֹ בְּרָץ מָהִיר כְּרוּחַ.

זֶה כְּצֵאתוֹ אָדְמוּ פָּנָיו מִבּשֶׁת, / דְּמָעוֹת לְפַרִידוּן עֵינָיו הִזִּילוּ – [930]

אֵיכָה גֻּלְגֹּלֶת מֶלֶךְ סִין, הַבֵּן, / יָבִיא לִפְנֵי פָּדְשָׁהּ־אִירָן, הָאָב!

יִהְיֶה הַבֵּן נָבָל בַּנְּבָלִים – / מִי אָב, וְלֹא יֵמַר עַל בְּנוֹ הַמֵּת.

אַךְ תּוּר הָיָה עָמוּס עָווֹן כָּבֵד, / וְהַנּוֹקֵם הָיָה צָעִיר נוֹעָז.

צִיר מַנוּצִ’הְר נִגַּשׁ בְּבִטָּחוֹן / וְשָׂם גֻּלְגֹּלֶת תּוּר לִפְנֵי אָבִיו.

הַשָּׁהּ פָּרַשׂ כַּפַּיִם, וְהֶעְתִּיר / לְהַצְלָחַת הַנֶּכֶד מַנוּצִ’הְר. [935]


קארן כובש את מצודת אלאן

שֵׁמַע לִקּוּי הַלְּבָנָה, מוֹת תּוּר / בִּשְׂדֵה־הַמִּלְחָמָה, נוֹדַע לְסַלְם.

מֵאֲחוֹרָיו הִרְקִיעָה מְצוּדָה, / רֹאשָׁהּ נוֹגֵעַ בְּכִפַּת הַתְּכֵלֶת.

אֶל הַטִּירָה הַזֹּאת גָּמַר לָנוּס, / לִמְצֹא מִקְלָט עַד יַעֲבֹר הַזַּעַם.

הֵבִין זֹאת מַנוּצִ’הְר וְכֹה אָמַר: / 'אִם סַלְם יִתְחַמֵּק מִשְּׂדֵה־הַקְּרָב,

יָחוּשׁ לִמְצֹא מִפְלָט לוֹ בְּאַלָן. 98 / שׂוּמָה עָלֵינוּ לְעָצְרוֹ בַּדֶּרֶךְ. [940]

אִם יַשִּׂיגֶנּוּ, אֶת מְצַד־הַמַּיִם, / לֹא יַעַקְרֶנּוּ אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ,

כִּי הַמִּבְצָר רֹאשׁוֹ בָּעֲנָנִים / וּמַסָּדוֹ בְּעֹמֶק מְצוּלָה,

בּוֹ מַחְסְנֵי צֵידָה וְאוֹצָרוֹת; / כַּנְפֵי הֻמָי מְגוֹנְנוֹת עָלָיו. 99

לֹא אֶתְמַהְמַהּ מִצֵּאת לַמְּשִׂימָה, / אַפְעִיל מוֹשְׁכוֹת וְאַרְכּוֹפוֹת גַּם יַחַד.'

אֲשֶׁר חָשַׁב הִבִּיעַ לְקָרַן, / כִּי זֶה הָיָה אִישׁ אֱמוּנִים וָסוֹד. [945]

קָרַן הִקְשִׁיב לְמַנוּצִ’הְר רַב־קֶשֶׁב, / וְכֹה עָנָה: 'נְסִיךְ צְדָקָה וָחֶסֶד!

אִם לַקָּטָן מִבֵּין הַלּוֹחֲמִים / יוֹאִיל לָתֵת צָבָא גָּדוֹל דַּיּוֹ,

אֶתְפֹּשׂ הַדֶּרֶךְ הָאַחַת, אֲשֶׁר / הַשַּׁעַר לִנְסִיגָה הִיא אוֹ לַקְּרָב.

לָזֹאת בִּקַּשְׁתִּי שְׁתַּיִם מִשְּׁלָלְךָ: / אֶת דֶּגֶל תּוּר וְטַבַּעְתּוֹ־חוֹתָם.

בְּתַחְבּוּלוֹת עָרְמָה אוֹמֵר אֲנִי / עִם הַצָּבָא לַחְדֹּר אֶל הַמִּבְצָר. [950]

בִּשְׁעוֹת הַלַּיְלָה נַחֲמֹק מִפֹּה. / בֵּינְתַיִם אִישׁ אֶת לְשׁוֹנוֹ יִנְצֹר.'


בָּחַר לוֹ שֵׁשֶׁת אֲלָפִים חַיָּל / הַמְנֻסִּים בִּשְׂדוֹת־מַעֲרָכָה,

וּכְרֶדֶת לַיְלָה כְּהָבְנֶה שָׁחוֹר, / קָשְׁרוּ אֶת הַתֻּפִּים אֶל הַפִּילִים,

וְכָל הַגִּבּוֹרִים, שָׂשִׂים לַקְּרָב, / שָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל עֵבֶר הַנָּהָר.

קָרַן הִפְקִיד צְבָאוֹ בִּידֵי שִׁירוּי / וְשָׂח: 'אֲנִי עוֹמֵד לְהִתְחַפֵּשׂ, [955]

אֶלְבַּשׁ בִּגְדֵי שָׁלִיחַ בָּא מִתּוּר, / וְלַשּׁוֹמֵר אַרְאֶה אֶת חוֹתָמוֹ.

כְּהִכָּנְסִי אָנִיף דִּגְלִי לְאוֹת, / וְאֶת חַרְבִּי הַמַּבְהִיקָה אֶשְׁלֹף.

אַתֶּם אָז שִׂימוּ אֶל הַחֵל פְּנֵיכֶם, / וּכְמוֹ אֶקְרַאֲכֶם – עֲלוּ וּתְקֹפוּ.'

אֶת הַצָּבָא הִשְׁאִיר לְיַד הַמַּיִם / בִּידֵי שִׁירוּי מַדְבִּיר־הָאֲרָיוֹת,

וְאָץ אֶל הַמִּבְצָר. כְּהַגִּיעוֹ / הֶרְאָה אֶת הַטַּבַּעַת לַנָּצִיב, [960]

וְכֹה אָמַר: 'שְׁלָחַנִי תּוּר אֵלֶיךָ, / אָסַר עָלַי לְהִנָּפֵשׁ בַּדֶּרֶךְ,

אָמַר לִי: "רוּץ אֶל הַנָּצִיב, אֱמֹר לוֹ: / אַל נַחַת וְשׁוּבָה יוֹמָם וָלַיְלָה!

שַׁתְּפוּ מַעֲשֵׂיכֶם בְּטוֹב וּבְרַע, / שִׁמְרוּ יָפֶה עַל הַמֻּצָּב וְעוּרוּ.

וְהָיָה אִם נֵס מַנוּצִ’הְר יוֹפִיעַ, / וְלַמִּבְצָר עִמּוֹ צְבָאוֹ יַגִּיעַ,

אִמְצוּ כּוֹחוֹת וְזֶה לָזֶה עִזְרוּ, / וּמִן הַקְּרָב תֵּצְאוּ בְּיָד רָמָה."' [965]


כִּשְׁמֹעַ הַנָּצִיב דִּבְרֵי הַבָּא, / וְכִרְאוֹתוֹ טַבַּעַת הַחוֹתָם,

פָּתַח מִיָּד הַדֶּלֶת לִרְוָחָה, / עִוֵּר לַמִּסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֶיהָ.

שִׂים לֵב לִמְשַׁל אוֹתוֹ דִּהְקָן זָקֵן: / 'בּוֹרֵא הַלֵּב רַק הוּא רָזָיו יוֹדֵעַ.

צֻוִּינוּ לְמַלֵּא אֶת תַּפְקִידֵינוּ, / וּלְהוֹסִיף מַחֲשָׁבָה לַמַּעַשׂ.

בְּטוֹב וּבְרַע, כְּכָל אֲשֶׁר יִקְרֶה, / מֵחוֹבָתֵנוּ לְחַוּוֹת דַּעְתֵּנוּ.' [970]

קְצִין הַמֻּצָּב וּצְמֵא הַקְּרָב קָרַן / שָׂמוּ יַחְדָּו פְּנֵיהֶם אֶל הַחוֹמָה,

אֶחָד עָרוּם וְהַשֵּׁנִי תָּמִים. / אַף־כִּי כְּבָר הִתְנַסָּה בְּתַחְבּוּלוֹת,

עִם זָר כָּרַת רֵעוּת. בְּאִוַּלְתּוֹ / הִפְקִיר רֹאשׁוֹ וְהַמִּבְצָר לָרוּחַ.

לִבְנוֹ, נָמֵר בַּקְּרָב אַף הוּא, אָמַר: / 'אַי, בְּנִי, אִישׁ אֶשְׁכּוֹלוֹת וּזְרִיז־יָדַיִם!

אַל תַּעֲשֶׂה דָּבָר מִבְּלִי לְהַכִּירוֹ, / חָקְרֵהוּ בַּתְּחִלָּה וּבְחַן עַד תֹּם. [975]

דִּבְרֵי הַמֶּתֶק מִשִּׂפְתֵי נָכְרִי, / בִּפְרָט בִּימֵי חֵרוּם וּמִלְחָמָה,

חֲקֹר הֵיטֵב וְהִזָּהֵר מִפַּח. / בְּחַן כָּל מִקְרֶה חָדָשׁ עַד תַּכְלִיתוֹ,

כִּי גַּם מַצְבִּיא נָבוֹן עָלוּל לִפְסֹחַ / עַל פְּרָט חָשׁוּב מִבְּלִי בּוֹ לְהַשְׁגִּיחַ;

זְדוֹן־לֵב אוֹיְבוֹ יֵשׁ יִסָּתֵר מִמֶּנּוּ, / וּמִבְצָרוֹ יַפְקִיר לַסְּעָרוֹת.'


עִם בֹּקֶר־אוֹר מִהֵר קָרַן אִישׁ־קְרָב, / וְדֶגֶל תּוּר הֵנִיף כִּמְלֹא יָרֵחַ. [980]

קְרִיאַת־הַקְּרָב הִשְׁמִיעַ לְשִׁירוּי, / אוֹתֵת לַלּוֹחֲמִים גְּאֵי־הָרֹאשׁ.

כִּרְאוֹת שִׁירוּי אֶת דֶּגֶל הַכַּיִים, / שָׂם אֶת פָּנָיו אֶל עֵבֶר הַמַּצְבִּיא.

פָּרַץ בְּכֹחַ שַׁעַר הַמִּבְצָר, / וּבְדָם הִכְתִיר רָאשֵׁי הַמְּגִנִּים.

קָרַן מִזֶּה, מִצַּד שֵׁנִי שִׁירוּי, / לְמַעְלָה אֵשׁ־שְׁלָחִים, לְמַטָּה – יָם.

כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ צָהֳרֵי הַיּוֹם, / מֵהַמִּבְצָר שָׁם לֹא נוֹתַר כָּל זֵכֶר. [985]

עָשָׁן תִּרְאֶה, רֹאשׁוֹ בָּעֲנָנִים. / לֹא עוֹד מְצָד וְלֹא סְפִינוֹת בַּמַּיִם,

רַק אֵשׁ זוֹרַחַת וּמַשַׁב הָרוּחַ; / קְרִיאַת עֶזְרָה וְרֵעַ מְנַצְּחִים.

כְּרֶדֶת הַחַמָּה מִמְּרוֹמָה, / מָצְאָה, בִּמְקוֹם מִבְצָר, מִישׁוֹר שׁוֹמֵם.

שְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף חֲלָלִים עָלָיו, / עָשָׁן שָׁחוֹר עוֹלֶה וּמִתַּמֵּר.

שְׁחוֹרָה כַּזֶּפֶת מְצוּלַת הַיָּם, / וּפְנֵי הֶחֳרָבָה – שִׁבֹּלֶת־דָּם. [990]


כּאכּוי, נכד צחָךּ, מתקיף

קָרַן צְמֵא־הַנָּקָם אֶת מְקוֹמוֹ / עָזַב, וּבָא אֶל מַנוּצִ’הְר הַשָּׁהּ.

תֵּאֵר לַנֶּעֱרָץ אֶת מַעֲשָׂיו / וְתַהְפּוּכוֹת הַמַּאֲבָק בַּצָּר.

הֵאִיר פָּנִים הַשָּׁהּ, בֵּרְכוֹ וְשָׂח: / 'לוּ עַד עוֹלָם תֹּאחַז אַלָּה וָרֶסֶן!

אַחַר צֵאתְךָ צָבָא עָרוּךְ הוֹפִיעַ / נָהוּג בִּידֵי גִּבּוֹר שׁוֹאֵף נָקָם.

נֶכֶד צַחָךּ הוּא, שְׁמוֹ

כָּכּוּי, שָׁמַעְתִּי, / דָּם לֹא טָהוֹר קוֹלֵחַ בְּעוֹרְקָיו. [995]

בְּמֵאָה אֶלֶף נֶפֶשׁ בָּא עָלֵינוּ, / בְּפָרָשִׁים גֵּאִים, מְהֻלָּלִים,

וְלֹא מְעַט הָרַג בַּאֲנָשַׁי, / אֲשֶׁר בּוֹ נִלְחֲמוּ כַּאֲרָיוֹת.

עַתָּה לִתְקֹף גָּמַר שׁוּב סַלְם אֹמֶר, / גַּנְגִּ־דִּזְ' הוּכְתּ שָׁלְחָה לוֹ עֶזְרָתָהּ.

אוֹמְרִים: כָּכּוּי – דִּיו־מִלְחָמָה, בִּשְׂדֵה־ / הַקְּרָב – אֵין־פַּחַד, אֵיתָנָה זְרוֹעוֹ.

עַד הֵנָּה לֹא נִקְרָה לִי בַּשָּׂדֶה, / וּבָאֵלֶּה לֹא הִתְנַסֵּיתִי בּוֹ. [1000]

הַפַּעַם כְּבוֹאוֹ לִתְקֹף אוֹתָנוּ, / אֶבְחַן כֹּחוֹ וּמִשְׁקָלוֹ אֵדַע.'


עָנָה קָרַן לוֹ וְאָמַר: 'אַי, שָׁהּ! / מִי יִתְיַצֵּב אִתְּךָ בִּשְּׂדֵה־הַקְּרָב?

אִם בֶּן תַּחֲרוּתְךָ יִהְיֶה נָמֵר, / הֵן שֵׁמַע הַפְּגִישָׁה עוֹרוֹ יַבְקִיעַ.

אֱמֹר־נָא לִי: כָּכּוּי זֶה מִיהוּ, מַהוּ? / מִי הַגִּבּוֹר אֲשֶׁר יִשְׁוֶה לְךָ?

בְּלֵב חָכָם וּבְרֹאשׁ צָלוּל וָעֵר / אַפְעִיל הַפַּעַם תַּחְבּוּלַת עָרְמָה, [1005]

וּמִגַּנְגִּ־דִּזְ’הוּכְתּ בִּגְבוּלוֹתֵינוּ / לֹא עוֹד לוֹחֵם יוֹפִיעַ כְּכָּכּוּי.'

אָמַר לוֹ מַנוּצִ’הְר הַמְהֻלָּל: / 'חֲסֹךְ הַפַּעַם צַעַר מִלִּבְּךָ.

אָכֵן הַרְבֵּה עָמַלְתָּ וְעָיַפְתָּ / בְּהַסָּעַת צְבָאֵנוּ וּבְנָקָם.

תּוֹרִי לְהִלָּחֵם הִנֵּה הִגִּיעַ. / אַתָּה, גִּבּוֹר בֶּן־חַיִל, תִּנָּפֵשׁ.'

עוֹדָם דּוֹבְרִים וּמֵהַמַּחֲנֶה / עָלָה קוֹל חֲצוֹצְרוֹת וַחֲלִילִים. [1010]

אֲבַק פַּרְסוֹת סוּסִים לְקוֹל הַתֹּף / הִשְׁחִיר אֲוִיר וּפְנֵי הָאֲדָמָה.

תֹּאמַר: ‘אַךְ נְשָׁמָה לַחֲרָבוֹת, / לַכִּידוֹנִים וְלָאַלּוֹת – לָשׁוֹן.’

עָלָה שָׁאוֹן וָרֵעַ ‘הֵא!’ וְ’קַח!' / חִצִּים כִּכְנַף רָחָם הִשְׁחִירוּ שַׁחַק.

דָּבְקָה מִדָּם הַכַּף אֶל הַנִּצָּב / וְהֶעָבִים הִרְעִיפוּ גֶּשֶׁם דָּם.

תֹּאמַר: ‘הָאֲדָמָה מַכָּה גַּלִּים / הַמַּעְפִּילִים אֶל מְרוֹמֵי רָקִיעַ!’ [1015]


הַשָּׂר כָּכּוּי הִרְעִים בְּקוֹל אַדִּיר, / וְלַשָּׂדֶה פָּרַץ כְּדִיו שָׂעִיר.

אַךְ מַנוּצִ’הְר עָמַד לוֹ בְּדַרְכּוֹ, / וְחֶרֶב־הֹדּוּ בְּכַפּוֹ נוֹצֶצֶת.

שְׁנֵיהֶם הֵרִיעוּ בְּקוֹלָם, עַד כִּי / הִרְעִידוּ הֶהָרִים וְהַצְּבָאוֹת.

נִדְמֶה: פִּילִים מִשְׁתּוֹלְלִים חָגְרוּ / מָתְנַיִם, וּלְנָקָם שָׁלְחוּ יָדַיִם.

כִּידוֹן פָּגַע בַּחֲגוֹרַת הַשָּׁהּ, / הִרְעִיד רֹאשׁוֹ וְקוֹבָעוֹ עִמּוֹ. [1020]

שִׁרְיוֹן הַכַּי נִקְרַע עַד לָאַבְנֵט, / בְּעַד הַקֶּרַע יְרֵכוֹ נֶחְשָֽׂפָה.

הָלַם בַּחֶרֶב מַנוּצִ’הְר אַף הוּא, / וּמִן הַגַּב הִבְקִיעַ הַשִּׁרְיוֹן.

כָּל־עוֹד זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹהֶרֶת / וְלֹא עָבְרָה אֶת צֹהַר הָרָקִיעַ,

נִטַּשׁ הַקְּרָב בֵּין שְׁנֵי הַנְּמֵרִים, / אָבָק שָׁחוֹר בּוֹלֵל בַּדָּם הַחַם.

אוּלָם כִּנְטוֹת חַמָּה לְהַעֲרִיב, / עָצְמַת־הַקְּרָב הָלְכָה וְשָׁכְכָה. [1025]

לֵב מַנוּצִ’הְר מָאַס בַּמַּאֲבָק: / הִדֵּק אֶת אַרְכּוֹפָיו, שָׁלַח כַּפּוֹ,

עַל נְקַלָּה תָּפַשׂ אַבְנֵט כָּכּוּי,100 / אֶת הָעֲנָק הֵנִיף מֵהָאֻכָּף,

הִשְׁלִיךְ פָּצוּעַ אֶל הַחוֹל הַחַם, / וְלַהֲבוֹ הִטְבִּיעַ בְּחָזֵהוּ.

הָעֲרָבִי בְּשֶׁל מִזְגּוֹ נָפַל,101 / בְּרֶחֶם־אֵם נוֹעַד לוֹ הַגּוֹרָל.


סלם בורח ונהרג בידי מנוצ’יהר

בְּמוֹת כָּכּוּי נָפְלָה מִשְׁעֶנֶת רוּם; / אֲדוֹן הַמַּעֲרָב שִׁנָּה דַּרְכּוֹ. [1030]

רֹאשׁוֹ שׁוֹחֵר־הָרִיב זָנַח נָקָם, / בִּקֵּשׁ לִמְצֹא מִפְלָט בַּמְּצוּדָה.

אֲבָל בְּהַגִּיעוֹ לִשְׂפַת הַמַּיִם, / זֵכֶר מַעְבֹּרֶת עֵץ שָׁם לֹא מָצָא.

מֵאֲחוֹרָיו צְבָא מַנוּצִ’הְר דּוֹלֵק, / סוֹעֵר וּמִשְׂתָּעֵר יָצָא לַדֶּרֶךְ.

מְלֵאָה פְּצוּעִים וַהֲרוּגִים הַדֶּרֶךְ, / עַד־כִּי קָשְׁתָה עַל הַבּוֹרְחִים לָנוּס.

הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ שׁוֹחֵר נָקָם / יָשַׁב עַל רַמָּכוֹ קַל־הָרַגְלַיִם, [1035]

הִתִּיר אֶת מָגִנּוֹ כְּבַד הַמִּשְׁקָל / וְהִדְהִירוֹ אֱלֵי אֲבַק אוֹיְבוֹ.

כְּהַגִּיעוֹ קָרוֹב אֶל מֶלֶךְ רוּם, / קָרָא אֵלָיו: 'עֲמֹד, נָבָל טָמֵא!

בִּגְלַל הָעֲטָרָה רָצַחְתָּ אָח – / הַמְצָאתָהּ? עַד לְמָתַי תִּבְרַח?

הִנֵּה, אַי, שָׁהּ, הֵבֵאתִי כֵּס וָכֶתֶר, / הָעֵץ גָּדַעְתָּ שׁוּב נוֹתֵן פִּרְיוֹ.

מִנֵּזֶר הַגְּדֻלָּה אַל תַּעֲרֹק, / כִּסֵּא חָדָשׁ הֵכִין לְךָ סָבִי. [1040]

הֵנִיב יְבוּל הָעֵץ אֲשֶׁר נָטַעְתָּ, / בּוֹא וְאָסְפֵהוּ אֶל חֵיקְךָ עַתָּה.

אִם חוֹחַ הוּא – אוֹתוֹ טִפְּחוּ יָדֶיךָ, / אִם מֶשִׁי רַךְ – אַתָּה הַבַּד אָרַגְתָּ.'


עוֹדוֹ דּוֹבֵר, הִדְהִיר אֶת רַמָּכוֹ. / עַד מְהֵרָה הִשִּׂיג אֶת הַבּוֹרֵחַ,

הֵנִיף חַרְבּוֹ, הִכָּהוּ עַל עָרְפּוֹ, / וְאֶת גּוּפוֹ שִׁסֵּף לִשְׁנַיִם חֲצָאִים.

צִוָּה נוֹשֵׂא־כֵּלָיו לִכְרֹת רֹאשׁוֹ, / וְעַל כִּידוֹן אוֹתוֹ מוּקָע לָשֵׂאת. [1045]

רָאוּ הַלּוֹחֲמִים וְהִתְפַּלְּאוּ / לְעֹז רוּחוֹ וּלְכֹחַ זְרוֹעוֹתָיו.

דָּמָה צְבָא סַלְם עֵדֶר מְפֻזָּר / לַעֲבָרִים בְּיוֹם סוּפַת שְׁלָגִים.

קְבוּצוֹת־קְבוּצוֹת תָּעוּ הָעֲרִיקִים / עַל פְּנֵי מִישׁוֹר, הָרִים וְגֵיאָיוֹת.

אָדָם חָכָם, בְּהִיר מַחֲשָׁבָה, / אֲשֶׁר שִׂיחוֹ עַל לְשׁוֹנוֹ עָרֵב,

שָׁלְחוּ אֶל מַנוּצִ’הְר הַמְנַצֵּחַ / לִפְרֹשׂ כַּפַּיִם וְלֵאמֹר בִּשְׁמָם: [1050]

'כֻּלָּנוּ עֲבָדֶיךָ, לֹא נִדְרֹךְ / בָּאָרֶץ בִּלְתִּי אִם בִּפְקֻדָּתְךָ.

בֵּינֵינוּ בַּעֲלֵי בָּקָר וָצֹאן / וּבַעֲלֵי שָׂדוֹת וְאַרְמוֹנוֹת.

הַמִּלְחָמָה לֹא אָנוּ בָּהּ בָּחַרְנוּ, / לָלֶכֶת נֶאֱלַצְנוּ בִּפְקֻדַּת הַשָּׁהּ.

כְּחַיָּלִים לִשְׂדֵה־הַקְּרָב הִגַּעְנוּ, / לֹא מִשִּׂנְאָה וְתַאֲוַת־נָקָם.

מֵרֶגַע זֶה אֲנַחְנוּ עֲבָדֶיךָ, / וּמַרְכִּינִים רָאשֵׁינוּ לְצַוֶּיךָ. [1055]

נָקָם, חָלִילָה, אִם תִּדְרשׁ וָדָם, / לַעֲצָרְךָ, מַצְבִּיא, לֹא בְּכֹחֵנוּ.

שָׂרֵינוּ עַד אֶחָד הִנֵּה בָּאִים, / חַפִּים מִכָּל אָשָׁם הֵם לְפָנֶיךָ.

עֲשֵׂה כָּל הָעוֹלֶה עַל רוּחֲךָ, / אַתָּה מוֹשֵׁל בַּנְּפָשׁוֹת הָאֵלֶּה.'


אָמַר דְּבָרוֹ הָאִישׁ חֲכַם־הַלֵּב / וּמַנוּצִ’הְר מָפְתָּע הִטָּה לוֹ אֹזֶן,

וְכֹה עָנָה: 'חֲמַת־נָקָם אַשְׁלִיךְ / אֶל הֶעָפָר וַאֲרוֹמֵם אֶת שְׁמִי. [1060]

דָּבָר אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מִיַּזְדָּן, / מֵאַהְרִימַן הוּא בָּא וְחֵטְא עִמּוֹ.

הַחַטָּאִים יָגוּרוּ מִפָּנַי, / וְהַדִּיוִים יִשְׂאוּ אֶת רָעָתָם.

עַתָּה שְׁמָעוּנִי: אִם אוֹיְבַי עוֹדְכֶם, / וְאִם בְּנֵי־בְּרִית דּוֹרְשֵׁי טוּבִי,

אַחַר הַנִּצָּחוֹן מִידֵי אִיזַד – / סְלִיחָה לַחַף־מֵחֵטְא וְלָאָשֵׁם!

בָּא יוֹם הַצֶּדֶק, וְהָעָוֶל תָּם. / רָאשֵׁי הָאֲצִילִים בְּטוּחִים מֵהֶרֶג. [1065]

בַּקְּשׁוּ אַךְ יְדִידוּת וְאַהֲבָה, / פַּתְּחוּ חֲגוֹר־הַקְּרָב מֵעֲלֵיכֶם.

הֱיוּ בְּנֵי־דַעַת טְהוֹרִים בַּדָּת, / בְּרִיאִים בַּגּוּף, מִחוּץ לַנְּקָמָה.

תִּהְיֶה הָאָרֶץ, בָּהּ אַתֶּם גָּרִים, / אֲשֶׁר תִּהְיֶה, תּוּרָן אוֹ סִין אוֹ רוּם,

יִשְׁכֹּן הָאשֶׁר בִּמְעוֹנוֹתֵיכֶם, / נַפְשׁוֹתֵיכֶם בִּנְווֹתֵיכֶם יַזְהִירוּ.'


קְצִינֵי אִירָן קָרְאוּ הַלֵּל וָשֶׁבַח / לְמַצְבִּיאָם הַתָּם וְהַיָּשָׁר. [1070]

מִנְשָׁר יָצָא מֵאֹהֶל מַנוּצִ’הְר: / 'פַּהְלַוָנִים102 דְּגוּלִים וַחֲכָמִים!

לֹא עוֹד תַּגִּירוּ דַּם אָדָם לָרִיק, / כּוֹכַב זֵדִים וְעָרִיצִים דָּעַךְ.'

הַלּוֹחֲמִים צְמֵאֵי־הַקְּרָב מִסִּין / בְּהַכְנָעָה נָפְלוּ אַפַּיִם אַרְצָה.

כָּל כְּלֵי נִשְׁקָם וְצִיּוּדָם הָרַב / אֶל בֶּן־פַּשַׁנְג הֵבִיאוּ בְּיִרְאָה.

קְבוּצוֹת־קְבוּצוֹת הוֹפִיעוּ לְפָנָיו, / וְהַר גָּדוֹל הֵקִימוּ לְרַגְלָיו. [1075]

הִנִּיחוּ שִׁרְיוֹנִים, לוּחוֹת מָגֵן, / קְסָדוֹת, אַלּוֹת וַחֲרָבוֹת מֵהֹדּוּ.

הַשָּׁהּ הִסְבִּיר פָּנִים מֵעַל כִּסְאוֹ, / וְהוֹשִׁיבָם אִישׁ־אִישׁ כְּיַחֲשׂוֹ.


מנוצ’יהר שולח את ראש סלם לפרידון

מַלְאָךְ בֶּן־חַיִל הַגִּבּוֹר שָׁלַח, / וְאֶל יָדָיו נָתַן רֹאשׁ שָׁהּ כָוַר.

הוֹסִיף אִגֶּרֶת אֶל סָבוֹ וּבָהּ / הַתַּחְבּוּלוֹת וּמַהֲלַךְ הַקְּרָב.

רֵאשִׁית־דָּבָר פֵּאֵר אֶת הַבּוֹרֵא, / אַחַר־כֵּן אֶת הַשָּׁהּ הַמְהֻלָּל: [1080]

'הַשֶּׁבַח לַאֲדוֹן הַנִּצְחוֹנוֹת! / לוֹ הַכָּבוֹד, הַזֹּהַר וְהַחֹסֶן.

הַטּוֹב וְגַם הָרַע הֵם מִיָּדוֹ, / וְלוֹ תְּרוּפָה לְכָל מַדְוֶה וָחֹלִי.

עַתָּה בִּרְכַּת אִיזַד עַל פַרִידוּן, / הַמֶּלֶךְ הֶחָכָם וְהָאַמִּיץ,

אֲשֶׁר מִלְּטָנוּ מִכַּבְלֵי הָרֶשַׁע. / בִּינָה לַשָּׁהּ וְזֹהַר אֱלֹהִים.

חָזִינוּ נְקָמָה בְּרוֹֽכְבֵי־סִין, / עָרַכְנוּ מַאֲרָב לְחַיֵּיהֶם, [1085]

בְּכֹחֲךָ מִשְּׁנֵי הַמְּרֵעִים, / אֲשֶׁר שָׁפְכוּ אֶת דַּם אִירַג' סָבֵנוּ,

הִתַּזְנוּ רָאשֵׁיהֶם בְּחַרְבוֹתֵינוּ, / וּבַפְּלָדָה חִטֵּאנוּ פְּנֵי הָאָרֶץ.

אַחַר אִגֶּרֶת זוֹ אָבוֹא כְּרוּחַ, / וַאֲסַפֵּר מִכָּל אֲשֶׁר קָרָנוּ.'

אֶל הַמִּבְצָר שָׁלַח שׁוּב אֶת שִׁירוּי, / הָאִישׁ הַמְנֻסֶּה וְהַנּוֹעָז,

וְכֹה אָמַר לוֹ: 'בְּדֹק אֶת הַשָּׁלָל, / וּבְחַר מִמֶּנּוּ כַּהֲבָנָתְךָ. [1090]

אֶת כָּל הָרְכוּשׁ עֲמֹשׂ עַל גַּב גְּמַלִּים, / וַהֲבִיאֵהוּ לְאַרְמוֹן הַשָּׁהּ.'

צִוָּה תֻּפֵּי־נְחשֶׁת וּקְרָנוֹת / לָצֵאת לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה הַנָּע,

וְאֶת צְבָאוֹ הִסִּיעַ מֵהַיָּם, / מֵהַמִּבְצָר אֶל עֵבֶר פַרִידוּן.


כְּהֵרָאוֹת הַנִּין בְּתַּמִישֶׁה / מִהֵר הַמֶּלֶךְ לְקַבֵּל פָּנָיו.

קוֹל שׁוֹפָרוֹת עָלָה בְּעַד הַשַּׁעַר, / וְהַצָּבָא צָעַד לִקְרַאת הַבָּא. [1095]

כָּל הַפִּילִים נָשְׂאוּ כִּסְאוֹת מִשְּׁבוֹ / בְּצַו הַשָּׁהּ בֶּן־הַמַּזָּל הָעֵר.

וְאַפִּרְיוֹן הֵכִין עָשׂוּי זָהָב / וְשֵׁשׁ־מָשְׁזָר מִסִּין וְאַבְנֵי־חֵן.

אִתּוֹ דְּגָלִים בְּכָל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת: / צָהֹב, תּוֹלַע וּתְכֵלֶת־הָעוֹלָם.

מִיָּם גִּילָן, כְּמוֹ עָנָן שָׁחוֹר, / לִמְצַד סָרִי מִהֵר צְבָא פַרִידוּן.

מוֹשְׁכוֹת וְאַבְנֵטִים וּמָגִנִּים / לוֹ מִזָּהָב וְאַרְכּוֹפִים מִכֶּסֶף. [1100]

עִם אוֹצָרוֹת, פִּילִים וּכְלֵי־חֶמְדָּה / מִהֵר הַשָּׁהּ לִקְרַאת נִינוֹ הַבָּא.

כִּקְרֹב גִּבּוֹר־הַחַיִל אֶל הַשָּׁהּ, / עָשָׂה הַלָּה שְׁאָר דַּרְכּוֹ בָּרֶגֶל.

גַּם אַנְשֵׁי־גִיל בַּעֲנָקֵי זָהָב, / בְּקוֹבְעֵיהֶם שְׁחוֹרִים עָשׂוּ כָּמוֹהוּ.

מֵאֲחוֹרֵי הַמֶּלֶךְ צָעֲדוּ / הָאִירָנִים כַּאֲרָיוֹת גֵּאִים.

לִפְנֵי הַחַיִל נָעוּ הַפִּילִים, / אַחֲרֵיהֶם בַּסַּךְ – הַלּוֹחֲמִים. [1105]


כְּהֵרָאוֹת נֵס פַרִידוּן בַּדֶּרֶךְ, / עָרַךְ צְבָא־מַנוּצִ’הְר אֶת שׁוּרוֹתָיו.

יָרַד מֵאֻכָּפוֹ יוֹרֵשׁ־הָעֶצֶר, / וְהוּא כְּעֵץ צָעִיר מֵנִיב אֶת בִּכּוּרָיו.

נָפַל אַפַּיִם אַרְצָה וּבֵרַךְ / אֶת עֲטַרְתּוֹ, כִּסְאוֹ וְחוֹתָמוֹ.

נִשְּׁקוֹ הַשָּׁהּ, לִטֵּף כַּפּוֹ בְּרֹךְ, / צִוָּהוּ לַעֲלוֹת עַל רַמָּכוֹ.

כְּהַגִּיעָם אֶל הַמָּקוֹם שִׁגֵּר / הַשָּׁהּ אֶל סָם לֵאמֹר: ‘עֲלֵה וּבוֹא!’ [1110]

כִּי לֹא מִכְּבָר שָׁב סָם מֵהִנְדּוּסְתָּן / מִמִּלְחָמָה בִּצְבָא הַמְכַשְּׁפִים.103

הֵבִיא הַרְבֵּה חֶפְצֵי־סְגֻלָּה וָפָז / מִבְּלִי אֲשֶׁר פִּלֵּל לָזֹאת הַשָּׁהּ,

פְּנִינִים וְדִינָרִים לַאֲלָפִים, / אֲשֶׁר חַשָּׁב לֹא יִסְפְּרֵם מֵרֹב.

כִּקְרֹב הַבָּא אֶל מֶלֶךְ־הָעוֹלָם, / בֵּרַךְ אֶת הַזָּקֵן וְאֶת הָעֶלֶם.


כִּרְאוֹת הַמֶּלֶךְ אֶת הַפַּהְלַוָן, / קְרָאוֹ לָשֶׁבֶת עַל יָדוֹ וְשָׂח: [1115]

'אֲנִי מַפְקִיד נִינִי זֶה בְּיָדֶיךָ, / כִּי עוֹד מְעַט אֶשְׁכַּב עִם אֲבוֹתַי.

הֱיֵה בְּעֶזְרָתוֹ בְּכָל דְּרָכָיו, / וְאַל יִפֹּל בִּשְׁאָר־רוּחוֹ מִמֶּךָּ.'

אָחַז בְּכַף־יַד מַנוּצִ’הְר, נִינוֹ, / וְשָׂם אוֹתָהּ בְּכַף הַפַּהְלַוָן.

עֵינָיו נָשָׂא שָׁמַיְמָה בְּיִרְאָה / וְשָׂח: 'רִבּוֹן עוֹלָם, שׁוֹפֵט רַב־חֶסֶד!

אַתָּה אָמַרְתָּ: “צֶדֶק מִשְׁפָּטִי. / אֲנִי פּוֹדֶה עָשׁוּק מִיַּד עוֹשְׁקֵהוּ.” [1120]

הֱיֵה סִתְרִי וּמִשְׁעָנִי בַּצַּר לִי; / הַכֶּתֶר מִיָּדְךָ וְהַחוֹתָם.

מִשְׁאֲלוֹתַי מִלֵּאתָ עַד תֻּמָּן. / קָחֵנִי־נָא אֶל הָעוֹלָם הַבָּא,

עוֹלָם יָפֶה מִזֶּה. בָּזֶה, בַּצַּר, / נָקְטָה נַפְשִׁי לְהִתְמַהְמֵהַּ עוֹד.'

הַשַּׂר שִׁירוּי עִם הַשָּׁלָל הָרַב / בֵּין כֹּה וָכֹה הִגִּיעַ לָאַרְמוֹן;

הַפָּדִשָּׁהּ חִלְּקוֹ בֵּין הַצָּבָא. / יוֹמַיִם נִשְׁאֲרוּ מֵחֹדֶשׁ מִהְר, [1125]

עֵת פַרִידוּן צִוָּה אֶת מַנוּצִ’הְר / לָשֶׁבֶת עַל כִּסְאוֹ בְּקוֹבָעוֹ.

בְּמוֹ יָדָיו הִכְתִּיר אֶת רֹאשׁ נִינוֹ, / עֵצוֹת טוֹבוֹת הִשְׁמִיעַ בְּאָזְנוֹ.


מות פרידון

אַחַר כָּל זֹאת מָלְאוּ יְמֵי הַשָּׁהּ, / עֵץ־הַכַּיִים הָרָם נָבְלוּ עָלָיו,

נוֹטֶה לִנְטשׁ הַנֵּזֶר וְהַכֵּס, / שָׂם לְפָנָיו אֶת שְׁלשֶׁת הָרָאשִׁים,

וּמְמָרֵר בִּבְכִי וְנֶאֱנָח, / מִבְּלִי לִמְצֹא מָנוֹחַ לְנַפְשׁוֹ, [1130]

קוֹנֵן בְּלִי הֶרֶף עֲלֵיהֶם, / וְכֹה קָרָא הַשָּׁהּ הַמְהֻלָּל:

'חָשַׁךְ יוֹמִי בְּאֵין אִתִּי בָּנַי, / אֲשֶׁר שִׂמְּחוּ לִבִּי וְגַם הִכְאִיבוּ.

בְּזוּיִים נָפְלוּ חָלָל בַּחֲרוֹנִי / לִמְשׂוֹשׂ שׂוֹנְאַי וְלִמְגִנַּת נַפְשִׁי.

עַל רָעָתָם וְעַל מַעֲשֵׂיהֶם / הַמֻּשְׁחָתִים הָעֹנֶשׁ מְצָאָם.

כִּי לֹא אָבוּ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלִי, / קָדְרָה הָאָרֶץ עַל שְׁלָשְׁתָּם גַּם יַחַד.' [1135]

בְּלֵב דָוֶה וּבִדְמָעוֹת זוֹלְגוֹת / כִּלָּה שְׁאָר יָמָיו עַד בּוֹא קִצּוֹ.

מֵת פַרִידוּן, אַךְ שְׁמוֹ, זָכוּר לַטּוֹב, / נִשְׁאַר עִמָּנוּ וְיִנּוֹן לָעַד.

מוֹפֵת הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר הָיָה, / וְגַם בַּצַּר לוֹ לֹא נִגְרַע צִדְקוֹ.

עַתָּה שָׁהּ מַנוּצִ’הְר עָנַד הַכֶּתֶר, / וְעַל מָתְנָיו חָגַר אַבְנֵט דָּמִים.

כְּדֶרֶךְ מְלָכִים הֵקִים לוֹ יָד, / חֶלְקוֹ זָהָב אָדֹם, חֶלְקוֹ כָּחֹל. [1140]

עַל כִּסֵּא־שֵׁן הוֹשִׁיבוּ אֶת הַמֵּת / וְעַל רֹאשׁוֹ תָּלוּ עֲטֶרֶת־שְׁבוֹ.

שׁוֹעֵי־הָעָם נִגְּשׁוּ אֶחָד־אֶחָד, / חָלְקוּ כָּבוֹד וְנִפְרְדוּ כַּדָּת.

בַּסּוֹף נִנְעַל הַשַּׁעַר עַל הַשָּׁהּ, / אָדָם דָּגוּל עָזַב עוֹלַם הַשֶּׁפֶל.

שִׁבְעָה יָמִים כָּאַב לֵב מַנוּצִ’הְר, / עֵינָיו מָלְאוּ דְּמָעוֹת, פָּנָיו חָוְרוּ.

שִׁבְעָה יָמִים אָבַל הַשַּׁהְרְיָר, / עִמּוֹ אָבְלוּ הָעִיר וְהַבָּזָר. [1145]


תֵּבֵל, כֻּלֵּךְ אַךְ הֲתוּלִים וָהֶבֶל. / אָדָם בֶּן־דַּעַת לֹא יִשְׂמַח עָלַיִךְ.

תְּחִלָּה אַתְּ מְפַנֶּקֶת כָּל אֶחָד, / אַחַר־כֵּן, בְּמֻקְדָּם אוֹ בִּמְאֻחָר,

כַּחְשֹׁק נַפְשֵׁךְ הַפִּקָּדוֹן לָקַחַת, / מָה עֶרֶךְ אִם עָפָר וְאִם אַלְמֹג הוּא?

אִם שַׁהְרְיָר אַתָּה וְאִם נָתִין – / יַד־הָעוֹלָם נְשִׁימָתְךָ קוֹטַעַת.

הַדְּאָגוֹת וְהַשְּׂמָחוֹת – חֲלוֹם. / אַל תְּצַפֶּה לְעוֹלָמִים לִחְיוֹת. [1150]

אַשְׁרֵי אָדָם, בֵּין מֶלֶךְ וּבֵין עֶבֶד, / אִם יָד וָשֵׁם לַטּוֹב הוּא וְלַחֶסֶד.


ז. מַנוּצִ’הְר

פתיחה נאום הכתר

שִׁבְעָה יָמִים בְּבֶכֶה וּבְמִסְפֵּד / אָבַל הָעָם עַל פַרִידוּן הַמֵּת, [v.129]

וּבַשְּׁמִינִי בָּא מַנוּצִ’הְר הַשָּׁהּ, / וְעַל רֹאשׁוֹ שָׂם כֶּתֶר הַכַּיִים.

כְּשָׁפִים כָּבַל בְּתַחְבּוּלוֹת עָרְמָה, / מָלַךְ בִּיקָר שָׁנִים שִׁשִּׁים כִּפְלַיִם.

הַגִּבּוֹרִים מִכָּל הָאֲרָצוֹת / תְּהִלָּתוֹ וּגְבוּרָתוֹ הִשְׁמִיעוּ.

אַחַר שִׂימוֹ הַכֶּתֶר עַל רֹאשׁוֹ, / הוֹדִיעַ בְּאָזְנֵי יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל [5]

בְּשׂוֹרַת הַצֶּדֶק, הַגְּבוּרָה, הַדָּת, / הַטָּהֳרָה, הַטּוֹב וְהַחָכְמָה.

אָמַר: 'אֲנִי בְּכֵס גַּלְגַּל־שָׁמַיִם / גַּם זַעַם קְרָב, גַּם אַהֲבָה וָצֶדֶק.104

הָאֲדָמָה – עַבְדִּי, רֵעִי – רָקִיעַ, / רָאשֵׁי נוֹשְׂאֵי־הָעֲטָרוֹת – שְׁלָלִי.

לִי דַּת יַזְדָּן וְזֹהַר תִּפְאַרְתּוֹ, / אֲנִי מוֹשֵׁל בַּטּוֹב וּבָאָסוֹן,

אֲנִי שׁוֹחֵר נָקָם בְּאֹפֶל לַיְלָה, / אַךְ אָנֹכִי גַּם אֵשׁ־בַּרְזִין לוֹהֶטֶת.105 [10]

לִי חֶרֶב־שָׁהּ וְנַעֲלֵי־זָהָב, / אֲנִי נוֹשֵׂא נֵס־הַנָּפַּח כָּוֶה.

אֲנִי מַדְלִיק הָעֲנָנִים בְּחֶרֶב, / אֵינֶנִּי מְרַחֵם עַל אִישׁ בַּקְּרָב.

לְעֵת מִשְׁתֶּה אֲנִי נָדִיב כְּגֶשֶׁם, / בְּאֻכָּפִי נְשִׁימָתִי שַׁלְהֶבֶת.106

אֲנִי כּוֹרֵת יְדֵי הַחַטָּאִים, / הוֹפֵךְ הָאָרֶץ לְרִקְמַת דָּמִים;

מֵנִיף אַלָּה, מַשְׂגִּיא הָעֲטָרָה / מִכֵּס שֶׁנְהָב מֵאִיר הַמַּמְלָכָה [15] [v.130]

לַמְרוֹת כָּל אֵלֶּה עֶבֶד אָנֹכִי, / מִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל־בּוֹרֵא־עוֹלָם.

נַכֶּה־נָא עַל פָּנֵינוּ וְנִבְכֶּה, / תָּסֹבְנָה שִׂיחוֹתֵינוּ עַל יַזְדָּן.

מִמֶּנּוּ כֵּס וָכֶתֶר וְצָבָא, / לוֹ הַתּוֹדָה, וּבוֹ אֶמְצָא מַחְסֶה.

אֲנִי הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ פַרִידוּן. / סָבִי, זָקֵן הָיָה, אֲנִי צָעִיר.

הָאִישׁ אֲשֶׁר בִּמְדִינוֹתֵינוּ שֶׁבַע / זוֹנֵחַ אֶת הַדָּת וְסָר מִטּוֹב, [20]

אֲשֶׁר מֵסֵב עָמָל לַעֲנִיִּים, / מֵקֵל בַּאֲבוֹתָיו וּבִקְרוֹבָיו,

מֵרִים רֹאשׁוֹ בְּגַאֲוָה מֵעשֶׁר / וּמִתְאַנֶּה חִנָּם לַחֵלְכָּאִים,

הוּא בְּעֵינַי גַָּרוּעַ מִכּוֹפֵר, / וְנַעֲוֵה־לֵבָב מֵאַהְרַמַן.

יוֹדֵעַ דָּת וָדִין, אַךְ מְפֵרָם, / קִלְלַת יַזְדָּן עָלָיו וְקִלְלָתִי,

אֶתְפֹּשׂ בַּכַּף אֶת חֶרֶב הַנָּקָם / וְאַחֲרִיב אֶת כָּל מְדִינָתוֹ.' [25]


אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה / בֵּרְכוּהוּ מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק:

"סָבְךָ הַמְבֹרָךְ, אַי, מֶלֶךְ טוֹב, / לִמֶּדְךָ הֲלִיכוֹת כִּסֵּא וָכֶתֶר.

יִהְיוּ לָעַד כִּסְאוֹ הָרָם, כִּתְרוֹ / וְזֹהַר מוּבַּדָּיו מְנָת חֶלְקֶךָ.

לִפְקֻדָּתְךָ תָּמִיד לִבּוֹת כֻּלָּנוּ, / וְנַפְשׁוֹתֵינוּ נְכוֹנוֹת עִמְּךָ.'


קָם סָם, גִּבּוֹר הָאָרֶץ, עַל רַגְלָיו, / וְשָׂח אֶל מַנוּצִ’הְר: 'שׁוֹפֵט צַדִּיק! [30] [v.131]

מִכָּל הַמְּלָכִים רָאוּ עֵינַי, / אַתָּה יָשָׁר וָטוֹב וַאֲכַבֶּדְךָ.

אַתָּה יוֹצֵא מַלְכֵי אִירָן מֵאָז, / וּבְחִיר כְּפִירִים וְאַמִּיצִים אַתָּה.

גּוּפְךָ וְנִשְׁמָתְךָ יִשְׁמֹר יַזְדָּן, / יִשְׂמַח לִבְּךָ וּמַזָּלְךָ יַצְלִיחַ.

אַתָּה מַזְכִּיר לִי הַיָּמִים מִכְּבָר / וְכִסְאֲךָ סִתְרָה לִי בַּצָּרָה.

אַתָּה אַרְיֵה אֵיתָן בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב, / וְשֶׁמֶשׁ מַזְהִירָה בְּמִשְׁתָּאוֹת. [35]

מָקוֹם וּזְמַן יִהְיוּ אֲבַק רַגְלֶיךָ, 107 / כִּסֵּא־הַשְּׁבוֹ יִהְיֶה מְקוֹם שִׁבְתֶּךָ.

כְּטַהֶרְךָ הָאֲדָמָה בַּחֶרֶב, / שֵׁב וּבַלֵּה בַּנְּעִימִים יָמֶיךָ.

מִלְחֲמוֹתֶיךָ מֵעַתָּה שֶׁלָּנוּ, / לְךָ הַכֵּס, הַכּוֹס וְהַמִּשְׁתֶּה.

גַּם אֲבוֹתַי נִמְנוּ עִם גִּבּוֹרִים, / מִשְׁעֶנֶת הַגְּדוֹלִים וְהַשָּׁהִים;

מֵאָז גַּרְשָׁסְפּ עַד נַרִימָן / הָיוּ שָׂרֵי־צָבָא, תּוֹפְשֵׂי־אַלָּה. [40]

אָנוּעַ בָּעוֹלָם, וּבִכְבָלִים / אָבִיא מִבֵּין אוֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ.

לִי תֹּאַר פַּהְלַוָן נָתַן סָבְךָ, / בַּעֲצָתְךָ וּבְחַסְדְּךָ חָכַמְתִּי.'

הַשַּׁהְרְיָר הֵשִׁיב לוֹ תִּשְׁבָּחוֹת / וּמַתָּנוֹת נָתַן מֵאוֹצָרוֹ.

סָם בֶּן־נַיְרַם יָצָא מֵעִם הַשָּׁהּ, / עִמּוֹ הַגִּבּוֹרִים אַנְשֵׁי־צְבָאוֹ,

וְאֶל בֵּיתוֹ לָנוּחַ שָׂם פָּנָיו, / בְּעוֹד תֵּבֵל עָלְתָה עַל דֶּרֶךְ־טוֹב.


הולדת זאל

עַתָּה סִפּוּר נוֹסָף, מָלֵא פְּלָאוֹת, / אֶחְרֹז מֵהַגָּדַת קְדוּמִים נִשְׁכַּחַת.

הַסְכֵּת וּשְׁמַע וְשִׂים אֶל לְבָבְךָ, / אֵיךְ הַגּוֹרָל הֵתֵל בְּסָם נַיְרַם.

חֲשׂוּךְ־בָּנִים הָיָה הַשּׁוֹעַ סָם, / לִבּוֹ צוֹפֶה לְרַחֲמֵי שָׁמַיִם. [v.132]

יְפַת־מַרְאֶה שָׁכְנָה בְּהַרְמוֹנוֹ, / וְרֻדִּים פָּנֶיהָ, תַּלְתַּלֶּיהָ מֻשְׁק,108

מֵרַחֲמָהּ צִפָּה לְבֵן זָכָר, / כִּי זוֹ, אֲשֶׁר דָּמְתָה לַלְּבָנָה, [50]

הָרְתָה לְסָם, וּכְבָר מָלְאוּ יָמֶיהָ, / מִכֹּבֶד הַמַּשָּׂא לָאָה גֵּוָהּ.

מִקֵּץ יָמִים הַרְבֵּה יָלְדָה לוֹ בֵּן; / הָיָה הָרַךְ מֵאִיר עוֹלָם כְּשֶׁמֶשׁ.

אָמְנָם יְפֵה־פָנִים הָיָה כַּשֶּׁמֶשׁ, / אַךְ לְבָנוֹת הָיוּ שַׂעֲרוֹתָיו.

כְּהִוָּלְדּוֹ לָאֵם כָּזֶה, מָנְעוּ / אֶת הַשְּׁמוּעָה מִסָּם שִׁבְעָה יָמִים.

נְשׁוֹת הַפַּהְלַוָן הַמְהֻלָּל / שָׁפְכוּ דְּמָעוֹת לִפְנֵי מִטַּת הַיֶּלֶד. [55]

אִישׁ לֹא הֵהִין לָבוֹא עִם הַבְּשׂוֹרָה, / כִּי בֶּן־שֵׂיבָה יָלְדָה לוֹ הָאִשָּׁה.

אָמָה אַחַת עַזָּה כַּלְּבִיאָה / הִרְהִיבָה עֹז לָגֶשֶׁת אֶל הָאָב,

לְהוֹדִיעוֹ עַל הַמַּצָּב כְּמוֹ. / פָּתְחָה אֶת פִּיהָ בְּהַלֵּל לֵאמֹר:

'יָמִים טוֹבִים יָבוֹאוּ עַל רֹאשְׁךָ, / וְיֵעָקְרוּ מִשֹּׁרֶשׁ מְשַׂנְּאֶיךָ.

אֲשֶׁר בִּקַּשְׁתָּ מֵאלֹהִים, קִבַּלְתָּ, / וְלַאֲשֶׁר צִפִּיתָ, בָּא לְךָ. [60]

מֵאֲחוֹרֵי פָּרֹכֶת הַרְמוֹנְךָ / יָלְדָה לְךָ יְפַת־הַתֹּאַר בֵּן.

נִכָּר בּוֹ פַּהְלַוָן טְהָר־לֵבָב, / מֵאֹמֶץ גּוּר־אַרְיֵה תִּמְצָא בַּיֶּלֶד.

גּוּפוֹ כְּכֶסֶף, לְחָיָיו כָּעֵדֶן, / לֹא תְּגַלֶּה בּוֹ דֹּפִי אוֹ מִגְרַעַת,

זוּלַת אֶחָד, כִּי שְׂעָרוֹ כְּשֶׁלֶג. / כָּזֶה הָיָה רְצוֹן הָאֱלֹהִים.

שְׂמַח, אֲדוֹנִי, בְּחֶלְקְךָ הַטּוֹב, / וְאַל תִּלְבַּשׁ קַדְרוּת וּדְאָגָה.' [65]


סָם הַפָּרָשׁ יָרַד מֵעַל כִּסְאוֹ / וְשָׂם אֶת פְּעָמָיו אֶל הַהַרְמוֹן.

מָצָא תִּינוֹק לְבֶן־שֵׂעָר אָצִיל, / אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא רָאָה עֲדֶנָּה:

שְׂעַר גּוּפוֹ וּשְׂעַר רֹאשׁוֹ כַּשֶּׁלֶג, / אַךְ לְחָיָיו אֲדַמְדַּמּוֹת, יָפוֹת. [v.133]

כִּרְאוֹת הָאָב אֶת עוֹלְלוֹ הַשָּׂב, / קָדְרוּ עָלָיו בְּבַת־אַחַת שָׁמָיו.

נַפְשׁוֹ יָרְעָה לוֹ פֶּן יַאֲשִׁימוּהוּ, / כִּי הֶעֱוָה וְסָר מִדֶּרֶךְ ישֶׁר. [70]

אֶל הַשָּׁמַיִם אָז נָשָׂא עֵינָיו / חִלָּה אֶת פְּנֵי אֱלֹהַּ וְאָמַר:

'אַתָּה אֲשֶׁר שָׂגַבְתָּ מֵעָווֹן, / וְכָל הַטּוֹב אַךְ בִּרְצוֹנְךָ פּוֹעֵל,

אִם־נָא חָטָאתִי חֵטְא כָּבֵד מִנְּשׂא, / וּבְלֹא יוֹדְעִים בְּאַהְרַמַן תָּמַכְתִּי,

הַטֵּה־נָא אֹזֶן לְתַחֲנוּנַי, / וּסְלַח לַעֲווֹנִי שֶׁבְּאֵין רוֹאִים.

מִבּשֶׁת־הַפָּנִים נַפְשִׁי נֶעְכֶּרֶת, / סוֹעֵר דָּמִי הַחַם בְּתוֹךְ עוֹרְקַי, [75]

בִּגְלַל הַיֶּלֶד הַדּוֹמֶה לְדִיו: / עֵינָיו שְׁחוֹרוֹת אַךְ שְׂעָרוֹ יַסְמִין!

בְּבוֹא הָאֲצִילִים לִשְׁאֹל שְׁלוֹמִי / יִרְאוּ אֶת הַתִּינוֹק בִּישׁ־הַמַּזָּל,

וְיִשְׁאֲלוּנִי מִי הוּא בֶּן־הַדִּיו – / אִם “בַּרְדְּלָס” אָשִׁיב, אוֹ “רוּחַ־יַעַר”?109

כָּל נְסִיכֵי הָאָרֶץ יִצְחֲקוּ לִי / עַל דְּבַר הַיֶּלֶד בְּגָלוּי וּבְסֵתֶר.

מֵרֹב בּוּשָׁה אֶטּשׁ אַדְמַת אִירָן, / וְלֹא אַזְכִּיר עוֹד לְטוֹבָה אַרְצָהּ.' [80]

דִּבֵּר בְּרֹגֶז רַב, הִפְנָה פָּנָיו / וּמִשְׁפַָּטִים דִּבֵּר עִם גּוֹרָלוֹ.

בַּסּוֹף צִוָּה כִּי הַתִּינוֹק יֻקַּח / וְיָעֳבַר לְאֶרֶץ רְחוֹקָה.


קָרוֹב לַשֶּׁמֶשׁ, מִיִּשּׁוּב הַרְחֵק, / הַר מִתְנוֹסֵס עָצוּם וּשְׁמוֹ אַלְבֻּרְז.

בִּמְרוֹם הָהָר הַזֶּה, מָקוֹם נִסְתָּר / מֵעַיִן, הַצִּפּוֹר סִימֻרְגֹ קִנֵּנָה.110

שָׁם שָׂמוּ אֶת הַיֶּלֶד וְחָזְרוּ; / וְשָׁם עָבְרוּ עָלָיו שָׁנִים רַבּוֹת. [85]

כֹּה בֶּן־הַשּׁוֹעַ לֹא לָמַד דָּבָר, / וְלֹא הִבְחִין בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן.

הָאָב מָנַע אַהֲבָתוֹ מִמֶּנּוּ, / אוּלָם הַזָּן־הַכֹּל הוּא אֲסָפוֹ.

פִּתְגָּם הִשְׁמִיעָה לְבִיאָה אַחַת, / כַּהֲנִיקָה גּוּרָהּ בַּחֲלָבָהּ: [v.134]

'לוּ דַּם לִבִּי לָתֵת לְךָ נִדְרַשְׁתִּי, / שָׂכָר מִמֶּךָּ לֹא דָּרַשְׁתִּי, בְּנִי.

כִּי לִי חַיַּי אַתָּה, כְּמוֹ לִבִּי, / הוּא יִשְָּׁבֵר אִם תִּפָּרֵד מִמֶּנִּי.' [90]


יוֹמָם וָלַיְלָה בְּלִי מַחְסֶה וָסֵתֶר / שָׁכַב הַיֶּלֶד הַפָּעוּט בַּחוּץ.

תְּחִלָּה מָצַץ אֶת קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתָיו, / אַחַר מֵרַר בַּבֶּכִי וְצָרַח.

סִימֻרְגֹ, כִּרְעֹב הָאֶפְרוֹחִים, חָגָה / מֵעַל הַקֵּן עִם טֶרֶף כְּדַרְכָּהּ,

הִשְׁגִיחָה בַּתִּינוֹק צוֹרֵחַ מַר, / מֻטָּל חָשׂוּף עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

עַרְשׂוֹ מִסֶּלַע, מֵינִקְתּוֹ – עָפָר, / גּוּפוֹ עֵרוֹם, שְׂפָתָיו צְמֵאוֹת חָלָב. [95]

עָפָר כֵּהֶה, עָגוּם עַל סְבִיבוֹתָיו, / וְשֶׁמֶשׁ צָהֳרַיִם עַל רֹאשׁוֹ.

לוּ נְמֵרִים טוֹרְפִים הָיוּ הוֹרָיו, / מָצְאוּ מַחְסֶה לוֹ מִקַּרְנֵי חַמָּה.

סִימֻרְגֹ, לַגּוֹזָלִים דּוֹאֶגֶת, / הֶחְלִיטָה לֹא לִטְרֹף אֶת הָעוֹלָל.

מֵהֶעָבִים יָרְדָה וּבְצִפָּרְנֶיהָ / אוֹתוֹ הֵרִימָה מֵהַצּוּר הַחַם,

וְהִסִּיעַתּוּ אֶל הָהָר אַלְבֻּרְז, / אֲשֶׁר עָלָיו בָּנְתָה קִנָּהּ בָּאֶבֶן. [100]

נָשְׂאָה אוֹתוֹ כְּטֶרֶף לִקְטַנֶּיהָ, / מִבְּלִי לָשִׂים לִבָּהּ לִצְרִיחוֹתָיו.

רִחֵם עָלָיו יַזְדָּן הַזָּן־הַכֹּל, / וְגוֹרָלוֹ הַטּוֹב קָבַע מֵרֹאשׁ.

סִימֻרְגֹ וְגוֹזָלֶיהָ אַךְ הִבִּיטוּ / בַּיֶּלֶד הַשּׁוֹפֵךְ דְּמָעוֹת שֶׁל דָּם, [v.135]

הִתְפַּעֲלוּ מִחֵן יְפִי־פָּנָיו, / וּבִלְבָבָם לוֹ אַהֲבָה רָחָשׁוּ.

הִגִּישׁוּ לוֹ מֵהַבָּשָׂר הָרַךְ, / וּבְאֵין חָלָב מָצַץ מִמֶּנּוּ דָּם. [105]


זְמַן רַב יָשַׁב בְקַן סִימֻרְגֹ הַיֶּלֶד, / גָּדַל בְּסוֹד, הַרְחֵק מֵעֵין אָדָם.

וְכַאֲשֶׁר גָּדַל, הָיָה לְנַעַר, / עָבְרָה עַל פְּנֵי הָהָר אוֹרְחָה אַחַת,

רָאוּ בַּקֵּן אָדָם כִּבְרוֹשׁ אָצִיל, / חָזֵהוּ – הַר מָכְסָף, מָתְנָיו – קְנֵה־סוּף.

הַחֲדָשָׁה נָפוֹצָה בָּעוֹלָם, / כִּי טוֹב וְרַע לֹא יִסָּתְרוּ אַף פַּעַם,

וְגַם אֶל סָם הִגִּיעוּ הַדְּבָרִים / עַל קַן סִימֻרְגֹ וְעֶלֶם הֶהָרִים. [110]


סאם רואה את בנו בחלום

בְּלֵב כּוֹאֵב נִרְדַּם בַּלַּיְלָה סָם, / סָר וְזוֹעֵף עַל תַּהְפּוּכוֹת הַזְּמָן.

בַּחֲלוֹמוֹ רָאָה פָּרָשׁ דּוֹהֵר / עַל סוּס עַרְבִי מָהִיר וּבָא מֵהֹדּוּ.

וְהַפָּרָשׁ הַגֵּא, אִישׁ־מַעֲלָה / וּבַעַל נִימוּסִים, נִגַּשׁ בִּיקָר,

וְלֹו הֵבִיא בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת מִבְּנוֹ, / עֲנַף גִּזְעוֹ הָרָם וְהַפּוֹרֶה.

כַּהֲקִיצוֹ קָרָא לְמוּבַּדָּיו / לִבְחֹן אֶת הַדָּבָר מִכָּל צְדָדָיו. [115]

רֵאשִׁית סִפֵּר אֶת חֲלוֹמוֹ כְּמוֹ, / הוֹסִיף עָלָיו שְׁמוּעַת הַשַּׁיָּרָה.

בַּסּוֹף פָּנָה אֶל יוֹעֲצָיו לִשְׁאֹל: / 'הֲיַעֲלֶה עַל רוּחֲכֶם לַחְשֹׁב,

כִּי חַי הַיֶּלֶד עַד הַיּוֹם הַזֶּה, / לֹא מֵת מֵחֹרֶף אוֹ מֵחֹרֶב קַיִץ?'


כָּל הַנֶּאֱסָפִים, זָקֵן וָנַעַר, / פָּתְחוּ שְׂפָתַיִם וְעָנוּ לֵאמֹר: [v.136]

'הַבּוֹעֲטִים בְּחֶסֶד אֱלֹהִים, / מָשׂוֹשׂ שׁוֹבֵת בְּמִשְׁכְּנוֹתֵיהֶם. [120]

הָאֲרָיוֹת בַּסֶּלַע וּבַחוֹל, / הַתַּנִּינִים וְהַדָּגִים בַּמַּיִם

טוֹרְחִים לִמְצֹא מָזוֹן לְזַרְעֵיהֶם, / גַּם מְבָרְכִים יַזְדָּן עַל רֹב טוּבוֹ.

אוּלָם אַתָּה שָׁבַרְתָּ אֶת הַבְּרִית, / וְיַלְדְּךָ, עַל לֹא עָווֹן, נָטַשְׁתָּ

בְּשֶׁל רֹאשׁוֹ הַשָּׂב, חֶרְפַּת אָבִיו, / וְהוּא בּוּשָׁה לִיצוּר טָהוֹר אֵינֶנּוּ.

אַל רֹאשׁ תָּקֵל לֵאמֹר “אֵינֶנּוּ חַי”, / הַתְחֵל בְּחִפּוּשִׂים וְאַל תַּרְפֶּה, [125]

כִּי אִם יַזְדָּן רוֹצֶה בִּיקַר אָדָם, / מִקֹּר וּמִשָּׁרָב הוּא לֹא יֹאבַד.

פְּנֵה אֶל יַזְדָּן עַתָּה בַּחֲרָטָה, / כִּי הוּא נוֹתֵן הַטּוֹב, מוֹרֵה הַדֶּרֶךְ.'


לְמָחֳרַת הַיּוֹם בַּאֲנָחוֹת / יָצָא הַפַּהְלַוָן אֶל הַר אַלְבֻּרְז.

כְּרֶדֶת אֹפֶל לַיְלָה, עֵת שֵׁנָה, / לֹא מְנוּחָה מָצָא, רַק אֵינְמָנוֹחַ.

בַּחֲלוֹמוֹ רָאָה עַל הָרֵי הֹדּוּ / דֶּגֶל מוּרָם הַמִּתְנַפְנֵף בָּרוּחַ. [130]

צָעִיר יְפֵה פָּנִים נִגְלָה בָּאֹפֶק, / וְאַחֲרָיו צָבָא כָּבֵד וָרָב.

לִשְׂמֹאל הַמְפַקֵּד רָכַב מוּבַּד, / וְלִימִינוֹ – חָכָם נְשׂוּא פָּנִים.

אֶחָד מִשְּׁנַיִם אֵלֶּה בָּא אֶל סָם, / וּפִיו פָּתַח בְּשֵׂחַ קַר111 לֵאמֹר:

'אִישׁ אֵין מַעְצוֹר וּטְמֵא מַחֲשָׁבוֹת! / יִרְאַת שָׁמַיִם מִלִּבְּךָ מָחִיתָ!

אִם לְבִנְךָ אָמָה־צִפּוֹר – דַּיֶּךָּ, / מָה עֶרֶךְ עוֹד לְתֹאַר פַּהְלַוָן?

[135]

אִם מוּם הוּא בָּאָדָם שֵׂעָר לָבָן, / הֵן גַּם רֹאשְׁךָ וְגַם זְקָנְךָ שֵׂיבָה!

יַזְדָּן נָתַן לְךָ מִטּוּב הָאָרֶץ, / וּבְחֶטְאֲךָ דָּחִיתָ רֹב טוּבוֹ. [v.137]

הַאִם תָּסוּר מֵאֱלֹהִים קָדוֹשׁ, / כִּי צִבְעֲךָ אַתָּה יוֹם־יוֹם דּוֹהֶה?

אַתָּה אָמְנָם מָאַסְתָּ בְּבִנְךָ, / אֲבָל הָרַחֲמָן מְכַלְכְּלוֹ,

וְאֵין אָמָה טוֹבָה יוֹתֵר מִמֶּנּוּ. / אַךְ מַה לְּךָ, אַי, סָם, וּלְאַהֲבָה?' [140]


עוֹדוֹ יָשֵׁן נָתַן סָם בְּקוֹלוֹ, / כְּמוֹ אַרְיֵה זוֹעֵף נִתְפָּשׂ בָּרֶשֶׁת.

כַּהֲקִיצוֹ נִבְהַל מֵהַחֲלוֹם – / בּוֹ נֶחְשָׂפִים רָזֵי גּוֹרָל סְתוּמִים.

מִיָּד קָרָא אֵלָיו אֶת חֲכָמָיו, / וְאֶת קְצִינָיו צִוָּה עֲלוֹת אֻכָּף.

מַהֵר הִגִּיעַ אֶל פִּסְגַּת הָהָר / לִפְתֹּחַ בְּחִפּוּשׂ אַחַר הַבֵּן.

וְזֶה הָהָר נוֹגֵעַ בְּכִימָה, / נִדְמֶה לְךָ: ‘אוֹסֵף שָׁם כּוֹכָבִים.’ [145]

עַל קָדְקָדוֹ שׁוֹכֵן קַן־נְשָׁרִים, / אֲשֶׁר יָרֵא אֵינֶנּוּ מִשַּׁבְּתַאי.

הַסָּמוֹכוֹת מֵעֵץ הָבְנֶה וְעֵץ / אַלְמֹג, מְחֻזָּקוֹת בְּעֵץ אַלְוַי.

בְּקַן־טְרָשִׁים זֶה סָם הִבִּיט נִדְהָם / וּבַצִּפּוֹר הַמַּלְכוּתִית עָלָיו.

מִבְנֶה קוֹדֵר נוֹגֵעַ בְּכוֹכָב, / לֹא מֵעָפָר, לֹא בַּעֲמַל כַּפַּיִם.

עָמַד בּוֹ עֶלֶם הַדּוֹמֶה לְסָם, / וְסָם צוֹפֶה בּוֹ כְּסֻבּוֹ בַּקֵּן. [150]

נָפַל אַפַּיִם סָם, נָשַׁק הַסֶּלַע, / וְלֵאלֹהִים נָשָׂא הַלֵּל וָשֶׁבַח,

כִּי עוֹף כָּזֶה בָּרָא לִשְׁכֹּן בָּהָר, / וּמוֹשָׁבוֹ הִגְבִּיהַּ עַד כִּימָה.

קָרָא לֵאמֹר: ‘שׁוֹפֵט אֱמֶת וָצֶדֶק! / אַתָּה נִשָּׂא וְכֹל־יָכוֹל וָעַד.’


סָם תָּר אַחַר נָתִיב עוֹלֶה לְמַעְלָה, / אֲשֶׁר חַיּוֹת הַטֶּרֶף וְהַבָּר דּוֹרְכוֹת בּוֹ.

הִקִּיף הָהָר, נָתַן תּוֹדָה לָאֵל, / אַךְ דֶּרֶךְ לֹא מָצָא לְמַעֲבָר. [155]

אָמַר: 'יַזְדָּן גָּבֹהַּ מִמָּקוֹם, / מִקֶּשֶׁת בֶּעָנָן וּמֵהַשֶּׁמֶשׁ!

לְךָ אֲנִי מִשְׁתַּחֲוֶה אַפַּיִם, / שׁוֹפֵךְ שִׂיחִי מִפַּחַד לְפָנֶיךָ. [v.138]

אִם מִזַּרְעִי הַנַּעַר וְטָהֹר הוּא, / וְלֹא מִזֶּרַע אַהְרַמַן הָרַע,

חֲמֹל עַל הַחוֹטֵא הַזֶּה, עָלַי, / וְהוֹבִילֵנִי אֶל הַקֵּן בָּהָר.'

כַּהֲשִׂיחוֹ בַּסֵּתֶר רָז לִבּוֹ, / נֶעְתַּר יַזְדָּן וּתְפִלָּתוֹ רָצָה. [160]


סִימֻרְגֹ עָקְבָה אַחַר הָאִישׁ הַזָּר / מֵרֹאשׁ הָהָר לְמַעְלָה וְהֵבִינָה,

כִּי כָּל הַטֹּרַח בַּעֲבוּר הַנַּעַר, / וְלֹא מֵאַהֲבָה אֵלֶיהָ הוּא.

אָמְרָה סִימֻרְגֹ אֶל חֲנִיכָהּ, בֶּן־סָם: / 'אַתָּה אֲשֶׁר בְּקַן־צִפּוֹר נֻסֵּיתָ,

אוֹתְךָ גִּדַּלְתִּי כְּאָמָה אוֹהֶבֶת, / וְכָל אֲשֶׁר לְךָ מִמֶּנִּי בָּא.

לְךָ קָרָאתִי בַּכִּנּוּי דַּסְתָּן, / כִּי בְּמִרְמָה נָהַג בְּךָ אָבִיךָ. [165]

בְּשֵׁם זֶה, כְּשׁוּבְךָ אֶל מְקוֹמְךָ, / צַוֵּה כִּי יְכַנְּךָ מוֹרֵה־דַרְכֶּךָ.112

אָבִיךָ – סָם, גִּבּוֹר מֵאֵין כָּמוֹהוּ, / דָּגוּל מִכָּל הַנְּסִיכִים בַּחֶלֶד,

לָהָר הַזֶּה בָּא לְבַקֵּשׁ אֶת בְּנוֹ./ הִנֵּה זָכִיתָ לְכָבוֹד גָּדוֹל.

עַתָּה אָרִים אוֹתְךָ בְּצִפָּרְנַי / וְאוֹרִידְךָ אֵלָיו מִפֹּה בְּלִי פֶּגַע.'


שָׁמַע הַנַּעַר אֶת דִּבְרֵי סִימֻרְגֹ, / עֵינָיו מָלְאוּ דְּמָעוֹת, לִבּוֹ – עַצְבוּת. [170]

עַד הֵנָּה לֹא רָאָה צוּרַת אָדָם, / אַךְ מִסִּימֻרְגֹ לָמַד לְשׁוֹן וָשִׂיחַ.113

דִּבֵּר בְּנִיב שֶׁלָּהּ הַמְיֻחָד / בְּשֵׂכֶל רַב וּבְיֶדַע הֶעָבָר.

קָנָה לְשׁוֹן חָכְמָה וְתוּשִׁיָּה, / יָדַע לְהִתְפַּלֵּל לֶאֱלֹהִים.

שִׂים לֵב אֶל מַעֲנֵהוּ לַצִּפּוֹר: / 'אוּלַי, סִימֻרְגֹ, הָיִיתִי לְזָרָא לָךְ?

קִנֵּךְ בַּעֲבוּרִי כִּסֵּא מַלְכוּת, / כְּנָפַיִךְ לִי הַכֶּתֶר הַזּוֹהֵר. [175]

אַחַר יַזְדָּן אֲנִי מוֹדֶה רַק לָךְ, / כִּי אַתְּ בִּלְבַד הֵקַלְתְּ עָלַי סִבְלִי. [v.139]

עָנְתָה סִימֻרְגֹ: 'כְּבוֹא הַיּוֹם וְכֵס / מַלְכוּת תִּרְאֶה וַהֲלִיכוֹת חָצֵר,

אוּלַי תָּבוּז לַקֵּן, כִּי לֹא נֶחְשַׁב עוֹד, / אַל תְּסָרֵב לְגוֹרָלְךָ, נַסֵּהוּ.

לֹא מֵאֵיבָה אֲנִי מַרְחִיקַתְךָ, / כִּי מַעֲבִירַתְךָ לִזְבוּל מַלְכוּת.

לוּ פֹּה נִשְׁאַרְתָּ עִמָּדִי, אֻשַּׁרְתִּי, / אַךְ עֲבוּרְךָ מוּטָב כִּי נִפָּרֵד. [180]

הִנֵּה נוֹצָה אַחַת שֶׁלִּי לְאוֹת, / כִּי תִּתְלוֹנֵן בְּסֵתֶר זָהֳרִי.

אִם בְּנֵי בְּלִיַּעַל יְבַקְּשׁוּ נַפְשֶׁךָ, / אוֹ יִתְאַנּוּ לְךָ מִטּוֹב עַד רָע,

הַשְׁלֵךְ אֶת נוֹצָתִי אֶל תּוֹךְ הָאֵשׁ, / וְזָהֳרִי יִפְרֹשׂ כְּנָפוֹ עָלֶיךָ,

כִּי טִפַּחְתִּיךָ תַּחַת נוֹצוֹתַי, / עִם גּוֹזָלַי בְּיַחַד גִּדַּלְתִּיךָ.

הִנֵּה מִיָּד אָבוֹא כְּעָב שָׁחוֹר / וְאוֹרִידְךָ שָׁלֵם לְיַד אָבִיךָ. [185]

אַל תִּשָּׁכַח אַהֲבָתִי אֵלֶיךָ, / כִּי הִיא שׁוֹבֶרֶת לְבָבִי הַפַּעַם.'


כֹּה נִחֲמָה. אַחַר אוֹתוֹ הֵרִימָה, / מִשָּׁם הִסִּיעָה אֶל הָעֲנָנִים,

וְנָחֲתָה לִפְנֵי אָבִיו לְמַטָּה. / שְׂעַר הָעֶלֶם עַד חָזֶה הִגִּיעַ,

פִּיל בְּקוֹמָה וְכָאָבִיב פָּנָיו. / כִּרְאוֹת אוֹתוֹ אָבִיו פָּרַץ בְּבֶכִי.

מִיָּד הִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵי סִימֻרְגֹ, / וּבִשְׁבָחִים פָּנָה וְשָׂח אֵלֶיהָ: [190]

'מַלְכַּת הַצִּפֳּרִים! שׁוֹפֵט עֶלְיוֹן / נָתַן לָךְ כֹּחַ וְכִשְׁרוֹן וָעֹז,

כִּי תְּחַזְּקִי יְדֵי חֲסַר־הַיֶּשַׁע, / וּבְטוּב־לִבֵּךְ עָלִית עַל צַדִּיקִים.

יִחְיוּ בְּצַעַר כָּל דּוֹרְשֵׁי נַפְשֵׁךְ, / חִזְקִי, אִמְצִי וְאַל יִפֹּל רוּחֵךְ.'


כְּכַלּוֹתוֹ הִתְעוֹפְפָה לָהָר / בְּעוֹד עֵינֵי סָם וּצְבָאוֹ עָלֶיהָ.

עַתָּה בָּחַן אֶת בְּנוֹ מֵרֹאשׁ עַד רֶגֶל / אַף מְצָאוֹ מַתְאִים לְכֵס וּלְכֶתֶר: [195]

חֲזֵה אַרְיֵה אַדִּיר וּפְנֵי חַמָּה, / לֵב גִּבּוֹרִים וְכַף תּוֹפְשֵׂי הַחֶרֶב; [v.140]

עֵינַיִם – זֶפֶת, רִיסֵיהֶן כְּשֶׁלֶג, / שְׂפָתַיִם וּלְחָיַיִם כְּכַדְכֹּד.

זוּלַת הַשְּׂעָרוֹת הַלְּבָנוֹת / שׁוּם דֹּפִי לֹא תִּמְצָא בּוֹ אוֹ חֶסְרוֹן.

לֶב־סָם הָפַךְ לְעֵדֶן מְאֻשָּׁר, / קוֹלוֹ נָשָׂא בְּתִשְׁבָּחוֹת וְשָׂח:

'בְּנִי, אַל תִּטֹּר אֵיבָה לְמוֹלִידְךָ. / אֲשֶׁר עָבַר, שְׁכַח וְיֵחַם לִבְּךָ. [200]

אֲנִי הָעֶבֶד הַנִּרְצָע לְיָהּ, / אַחַר שׁוּבְךָ לִזְרוֹעוֹתַי שֵׁנִית,

נִשְׁבָּע בֶּאֱלֹהִים בּוֹרֵא־הַכֹּל, / כִּי לְעוֹלָם לֹא עוֹד אֶכְעַס עָלֶיךָ.

מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ אֲמַלֵּא כֻּלָּן; / אֲשֶׁר תֹּאבֶה, מִטּוֹב עַד רַע, יָקוּם.'


הִלְבִּישׁ אֶת בְּנוֹ אַדֶּרֶת פַּהְלַוָן / וְשָׂם פָּנָיו לְמַרְגְּלוֹת הָהָר.

כְּרִדְתָּם אֶל הַמִּישׁוֹר, בָּחַר / לָעֶלֶם סוּס מָהִיר וְסוּת מַלְכוּת. [205]

עַתָּה קָרָא לוֹ שֵׁם, הוּא זָלִזַר, / אוּלָם דַּסְתָּן קֹרָא בְּפִי סִימֻרְגֹ.

כָּל צְבָא אִירָן אֶל הַפָּרָשׁ הִגִּיעַ, / בְּלֵב פָּתוּחַ וְשָׂמֵחַ בָּאוּ,

מְתוֹפְפִים הִגִּיעוּ בְּפִילִים, / וְהָאָבָק עָלָה כֵּהֶה שָׁחוֹר.

תְּרוּעַת קְרָנוֹת וְרַעַם הַתֻּפִּים, / קוֹל מְצִלּוֹת וּצְלִיל פַּעֲמוֹנִים.

הַפָּרָשִׁים הֵרִיעוּ בְּקוֹלָם, / וְעַלִּיזִים יָצְאוּ בְּשִׁיר לַדֶּרֶךְ. [210]

שְׂמֵחִים הִגִּיעוּ לִמְבוֹאוֹת הָעִיר, / וְעִמָּהֶם עוֹד פַּהְלַוָן צָעִיר.


מנוצ’יהר שומע על מעשה סם וזלזר

הַחֲדָשָׁה הִגִּיעָה מִזָּבֻּל: / ‘סָם שָׁב מֵהַר אַלְבֻּרְז בְּנִצָּחוֹן!’

שָׂמַח עָלֶיהָ מַנוּצִ’הְר הַשָּׁהּ, / וְלֹא חָדַל מִקְּרֹא בְּשֵׁם יַזְדָּן.

הָיוּ לַמֶּלֶךְ שְׁנֵי בָּנִים דְּגוּלִים, / אַמִּיצֵי־לֵב, עִמָּם יִרְאָה וָזֹהַר. [v.141]

אֶחָד נַוּדַֹר שְׁמוֹ, הַשֵּׁנִי – זַרַסְפּ, / וּבַשָּׂדֶה שְׁנֵיהֶם – אָדַֹר־גֻּשַׁסְפּ. [215]

צִוָּה אֶת בְּנוֹ הַמְהֻלָּל נַוּדַֹר: / 'מַהֵר אֶל סָם, אַבִּיר הַפָּרָשִׁים,

וְשִׂים עֵינֶיךָ בְּיַלְדוֹ דַּסְתָּן, / אֲשֶׁר גָּדַל בְּקַן־צִפּוֹר נִשְׁכָּח.

בָּרֵךְ אוֹתוֹ בִּשְׁמִי, בְּשֵׁם הַשָּׁהּ, / עַל הַשִּׂמְחָה אֲשֶׁר פָּקְדָה לִבּוֹ.

בַּקֵּשׁ אוֹתוֹ לָבוֹא לִפְנֵי כִּסְאִי, / לְהַשְׁמִיעֵנִי דְּבַר הַמַּעֲשֶׂה,

וְיַחֲזֹר מִמֶּנִּי אֶל זָבֻּל / כְּעֶבֶד נֶאֱמָן וּבַעַל בְּרִית.' [220]


נַוּדַֹר, כְּהַגִּיעוֹ עַד בֶּן נַיְרַם, / רָאָה שָׁם אֶת הַשּׁוֹעַ הַצָּעִיר.

סָם הַפָּרָשׁ יָרַד מֵעַל סוּסוֹ, / הוּא וְנַוּדַֹר חִבְּקוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ.

שָׁאַל מַה שְּׁלוֹם הַשָּׁהּ וְלוֹחֲמָיו, / נַוּדַֹר הֵבִיא מֵהֶם דְּרִישׁוֹת שָׁלוֹם.

סָם, כְּשָׁמְעוֹ פְּקֻדַּת שָׁהּ־מַנוּצִ’הְר, / אֲסִיר תּוֹדָה נָשַׁק לָאֲדָמָה,

וּבְלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ שָׂם פָּנָיו / אֶל דְּבִיר הַמֶּלֶךְ כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ. [225]

אִתּוֹ עַל פִּיל זָכָר בְּנוֹ זָלִזַר / עָשָׂה דַּרְכּוֹ אַף הוּא אֶל הֶחָצֵר.

כְּהַגִּיעָם קָרוֹב עִם הַצָּבָא, / יָצָא הַמֶּלֶךְ לְקַבֵּל פְּנֵיהֶם.

כִּרְאוֹת הַבָּא אֶת דֶּגֶל מַנוּצִ’הְר, / יָרַד מֵעַל סוּסוֹ, הִמְשִׁיךְ בָּרֶגֶל.

כְּהִפָּגְשָׁם, הִשְׁתַּחֲוָה וְשָׂח: / ‘רְאֵה חַיִּים טוֹבִים, תָּאִיר נַפְשֶׁךָ!’

אֶת בַּר־הַלֵּב, אֶת עֶבֶד אֱלֹהִים, / בִּקֵּשׁ הַשָּׁהּ לָשֶׁבֶת בָּאֻכָּף, [230]

וְלָאַרְמוֹן הֵחִישׁוּ צְעָדָם / אַחַר נוֹשֵׂא הַכֶּתֶר וְיוֹרְשׁוֹ.


עָלָה הַשָּׁהּ שָׂמֵחַ עַל כִּסְאוֹ, / וְעַל רֹאשׁוֹ שָׂם כֶּתֶר הַכַּיִים.

בְּלֵב בָּהִיר, שְׂמֵחִים יָשְׁבוּ, מִצַּד / אֶחָד קָרַן, וְסָם מִצַּד שֵׁנִי לוֹ.

תּוֹר זָל לָבוֹא לִפְנֵי הַשָּׁהּ הִגִּיעַ, / קוֹבַע זָהָב לוֹ וְאַלַּת זָהָב.

נָחָהוּ שַׂר־הַטֶּכֶס כְּבוֹאוֹ, / הֻכָּה הַשָּׁהּ בְּתִמָּהוֹן גָּדוֹל [235] [v.142]

לְקוֹמָתוֹ וְלַהֲדַר פָּנָיו; / תֹּאמַר: ‘מִשְׁכַּן שַׁלְוָה וְאַהֲבָה הוּא!’

פָּתַח הַשָּׁהּ וְכֹה אָמַר לְסָם: / 'שָׁמְרֵהוּ כְּעֵינְךָ בַּעֲבוּרִי,

וְאַל תַּכְאִיב לוֹ עוֹד לְעוֹלָמִים. / רְאֵה־בוֹ נַחַת כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ,

כִּי לוֹ כַּפּוֹת אַרְיֵה וְזֹהַר מֶלֶךְ, / לֵב נְבוֹנִים לוֹ וּבִינַת זְקֵנִים.

לַמֵּד אוֹתוֹ חָכְמַת הַמִּלְחָמָה / וַהֲלִיכוֹת שׁוֹעִים בְּמִשְׁתָּאוֹת, [240]

כִּי לֹא רָאָה זוּלַת צִפּוֹר וָקֵן – / מִנַּיִן הֲלִיכוֹת חָצֵר לַנַּעַר?'


כָּל מַעֲשֶׂה סִימֻרְגֹ בָּהָר הָרָם, / אֵיכָה הָשְׁפַּל בֶּן־אֲצִילִים יָקָר

לִהְיוֹת מָשְׁלָךְ הַרְחֵק מֵעֵין אָדָם, / שְׁנָתוֹ בַּקֵּן, אָכְלוֹ הַדַּל, סִתְרוֹ –

הַכֹּל בַּכֹּל סִפֵּר לוֹ סָם. הוֹסִיף: / 'סָבַב רָקִיעַ עַל רֹאשִׁי שָׁנִים,

עַד כִּי פָּשְׁטָה בָּאָרֶץ הָרִנָּה / עַל בְּנִי הַחַי וְאוֹמַנְתּוֹ סִימֻרְגֹ. [245]

בְּצַו אֲדוֹן־עוֹלָם רַגְלִי נִשְׁלַחְתִּי / אֶל מִדְרוֹנוֹת אַלְבֻּרְז – מָקוֹם לֹא קַל!

מָצָאתִי הַר – רֹאשׁוֹ בָּעֲנָנִים, / תֹּאמַר: “אִי צֹר בְּיַם גְּבָעוֹת.”

הַקֵּן בָּהָר כְּמוֹ אַרְמוֹן גָּבֹהַּ, / אוּלָם אֵלָיו הַדֶּרֶךְ חֲסוּמָה.

בְּתוֹךְ הַקֵּן הַגּוֹזָלִים וְזָל, / תֹּאמַר: “אֶחָד מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה!”

נִיחוֹחַ אַהֲבָה בִּנְשִׁימָתוֹ, / הַמַּחְשָׁבָה עָלָיו שִׂמְּחָה לִבִּי. [250]

סָבַבְתִּי בְּרִיצָה הָהָר לֹא פַּעַם, / וְלֹא מָצָאתִי דֶּרֶךְ לַפִּסְגָּה.

לְרֵיחַ הַנִּדָּח כָּלָה אַפִּי, / מִיקוֹד הַלֵּב כָּמְהָה נַפְשִׁי לִבְרֹחַ.

בַּסֵּתֶר אֶל שׁוֹפֵט־הָאָרֶץ שַׂחְתִּי: / "מְקוֹר הַכֹּל וְלֹא חָסֵר דָּבָר!

לְכָל מָקוֹם הִגִּיעוּ אוֹתוֹתֶיךָ, / וְלֹא יִסֹּב הַשַּׁחַק בִּלְעָדֶיךָ.

אֲנִי אַךְ עֶבֶד, וְלִבִּי חוֹטֵא / בִּפְנֵי אֲדוֹן יָרֵחַ וְחַמָּה. [255]

קִוִּיתִי לְכַפָּרָתְךָ, אֵלִי; / בְּךָ, וְאֵין אַחֵר, יְשׁוּעָתִי.

זֶה בְּנִי, אֲשֶׁר צִפּוֹר הֶאֱכִילַתּוּ, / אֲשֶׁר בַּאֲנָחוֹת גָּדַל וּבְסֵבֶל,

בִּמְקוֹם סוּת־מֶשִׁי עוֹר חַיָּה לָבַשׁ, / וְתַחַת שַׁד חָלָב מָצַץ בָּשָׂר,

הַחֲזִירֵהוּ לִי. הַרְאֵה לִי דֶּרֶךְ, / וְסֵבֶל זֶה קַצֵּר־נָא בְּטוּבְךָ.

עַל מוּם־אַהֲבָתִי אַל תְּיַסְּרֵנִי, / בְּחַסְדְּךָ הָאֵר אֶת לְבָבִי." [260]

יַזְדָּן הִטָּה אָזְנוֹ לִתְפִלָּתִי, / וּמִשְׁאַלְתִּי קָמָה וְנִהְיְתָה.

סִימֻרְגֹ הִתְרוֹמְמָה עַד הֶעָנָן, / וְחָגָה עַל רֹאשִׁי הַהֲפַכְפַּךְ.

אַחַר־כֵּן נָחֲתָה כְּעָב אָבִיב, / וְזָל צָמוּד אֵלֶיהָ עַל חָזֶהָ.

נִיחוֹחַ מֻשְׁק מִלֵּא אֶת הָאֲוִיר, / וּשְׁתֵּי עֵינַי וּשְׁתֵּי שְׂפָתַי יָבְשׁוּ.

מִפַּחַד הַצִּפּוֹר, מִכִּסּוּפִים / לִבְנִי, קָפָא שִׂכְלִי, אָבְדוּ חוּשַׁי. [265]

סִימֻרְגֹ אֶת זָל הֵבִיאָה לְפָנַי, / כְּמוֹ אָמָה אוֹהֶבֶת עוֹלָלָהּ.

שְׂפָתַי פָּתְחוּ בְּשֶׁבַח וְהַלֵּל. / רְאֵה: כָּבוֹד חָלַקְתִּי לַצִּפּוֹר!

זוֹ בְּנִי הִשְׁאִירָה וְהִתְעוֹפְפָה – / מִצַּו אֱלֹהַּ לֹא יֶחְמַק יְצוּר.

הִנֵּה בְּנִי לְפָנֶיךָ, שָׁהּ עוֹלָם. / הַנִּסְתָּרוֹת עַתָּה גְּלוּיוֹת כֻּלָּן.'


זאל חוזר לזאבּוליסתּאן

צִוָּה הַמֶּלֶךְ אֶת הַמּוּבַּדִּים, / אֶת הַהוֹבְרִים וּשְׁאָר הַחֲכָמִים [270] [v.144]

לִמְצֹא בְּחָכְמָתָם כּוֹכַב הַבֵּן, / וְעַל יָדָיו אֶת גּוֹרָלוֹ לָדַעַת:

‘מַה טּוֹב אוֹ רַע צָפוּי לוֹ בַּחַיִּים, / בְּשִׂיא הַצְלָחָתוֹ לְמַה יַּגִּיעַ?’

הַמּוּבַּדִּים וְהַהוֹבְרִים מָצְאוּ / אֶת הַכּוֹכָב, קָרְאוּ בּוֹ אוֹתוֹתָיו,

וְכֹה אָמְרוּ: 'אַי, שָׁהּ נוֹשֵׂא הַכֶּתֶר! / חֲיֵה בְּאשֶׁר לְעוֹלָם וָעֶד.

בֵּן זֶה יִהְיֶה גִּבּוֹר נוֹדָע בָּאָרֶץ, / פָּרָשׁ דָּגוּל, אַמִּיץ, חֲכַם לֵבָב.' [275]


כִּשְׁמֹעַ מַנוּצִ’הְר אֶת הַדְּבָרִים, / שָׂמַח. וְסָם נָשַׁם שׁוּב לִרְוָחָה.

מַתְּנַת כָּבוֹד הֵכִין הַשָּׁהּ לַבָּא, / אֲשֶׁר הוֹסִיפָה לְנוֹתְנָהּ יְקָר:

סוּסֵי־עֲרָב בְּרִתְמָתָם־זָהָב, / וְחַרְבוֹת הֹדּוּ בִּנְדָנֵי זָהָב;

רִקְמָה, פַּרְווֹת־בִּיבָר וְאַבְנֵי חֵן, / שְׁטִיחִים הַרְבֵּה מְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת,

וַעֲלָמִים עוֹטֵי כַּרְפַּס מֵרוּם, / אָחוּז בְּחַבְלֵי בּוּץ וְאַרְגָּמָן; [280]

צַלְּחוֹת בָּרֶקֶת וּגְבִיעִים מִשְּׁבוֹ, / וְעוֹד חֶפְצֵי זָהָב אָדֹם וָכֶסֶף,

מְמֻלָּאִים בְּמֻשְׁק וּבִזְעַפְרָן – / כָּל זֶה הֵבִיאוּ מְשָׁרְתֵי הַשָּׁהּ.

גַּם שִׁרְיוֹנִים וְקוֹבָעִים הֵבִיאוּ, / אַלּוֹת, קְשָׁתוֹת, חִצִּים וְכִידוֹנִים;

כִּסֵּא עָשׂוּי מִשְּׁבוֹ וְכֶתֶר פָּז, / חוֹתָם עִם אֹדֶם וְאַבְנֵט זָהָב.

לָזֶה הוֹסִיף מִכְתָּב רְצוּף שְׁבָחִים, / וּבוֹ הוֹעִיד לְסָם לְנַחֲלָה [285]

אֶת כָּל כָּבֻּל, דַּנְבַּר וּמָי בְּהֹדּוּ, / מִמֵּי נְהַר הַסִּנְד וְעַד יַם סִין.

וּמִזָּבֻּלִסְתָּן וְעַד נְהַר הַבֻּסְתּ – / כַּמְקֻבָּל, הַכֹּל נִרְשַׁם כַּחוֹק. [v.145]

הוּכַן יִפּוּי־הַכֹּחַ וְהַלְּבוּשׁ, / וְסוּס הוּבָא עֲבוּר הַפַּהְלַוָן.

אַחַר כָּל אֵלֶּה קָם סָם הַפָּרָשׁ / וְשָׂח: 'מֶלֶךְ דָּגוּל עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט!

מֵהַדָּגִים וְעַד גַּלְגַּל יָרֵחַ / כָּמוֹךָ מֶלֶךְ כֶּתֶר לֹא נָשָׂא. [290]

אַהֲבָתְךָ, טוּבְךָ, תּוּשִׁיָּתְךָ / וְחָכְמָתְךָ הֵם אשֶׁר בְּנֵי־זְמַנְּךָ.

לְהוֹן וָעשֶׁר בּוּז תָּבוּז עֵינְךָ – / יִנּוֹן שִׁמְךָ אַחַר כָּל שֵׁם בָּאָרֶץ.'

כְּכַלּוֹתוֹ נָשַׁק לְכֵס הַשָּׁהּ. / עַתָּה אֶל גַּב הַפִּיל נִקְשַׁר הַתֹּף,

וְהָאֹרְחָה יָצְאָה זָבֻּלִסְתָּנָה. / מֵעִיר וּכְפָר צִפּוּ לוֹ בְּרָכְבוֹ.

כְּהַגִּיעוֹ לִגְבוּל נִימְרוּז,114 פָּשְׁטָה / הַחֲדָשָׁה, כִּי הַמֵּאִיר עוֹלָם

הִגִּיעַ בִּתְשׁוּרוֹת וּבְכֶתֶר פָּז / עִם נִשְׁתְּוָן וְעִם אַבְנֵט זָהָב.

סִיסְתָּן קֻשְּׁטָה כְּעֵדֶן, אַדְמָתָהּ / אַךְ מֻשְׁק, לִבְנֵי בָּתֶּיהָ מִזָּהָב.

מֻשְׁק וְכַרְכֹּם עִם דִּינָרִים לָרֹב / וְדַרְכּוֹנִים בְּאֵין מִסְפָּר נִשְׁפָּכוּ.

שִׂמְחָה אַחַת גְּדוֹלָה הָיְתָה לַכֹּל, / חַג לַגְּדוֹלִים וְלַקְּטַנִּים בָּאָרֶץ.

הַנְּסִיכִים הַשּׁוֹחֲרִים כָּבוֹד / יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ לְבָרֵךְ בּוֹאוֹ: [300]

‘וּמִי יִתֵּן וְצַעֲדֵי בִּנְךָ, / הָעֶלֶם, לְלִבְּךָ יָבִיאוּ אשֶׁר!’

עוֹדָם קוֹרְאִים הַלֵּל לַפַּהְלַוָן / שָׁפְכוּ עַל זָל זָהָב וְאַבְנֵי־חֵן.

אָכֵן הוּכְנָה מַתָּת לְכָל נִכְבָּד, / הַכֹּל לְפִי עֶרְכּוֹ וְחָכְמָתוֹ,

אִם זוֹ מִשְׂרָה רָמָה, אִם סְתָם מִנְחָה – / גַּם לֹא תִּקְוָה אַחַת הִשְׁתּוֹחֲחָה.


סם מנחיל לזאל נסיכות

אַחַר כָּל זֹאת לִמֵּד הָאָב אֶת בְּנוֹ / מִדּוֹת שָׁהִים וַהֲלִיכוֹת חָצֵר. [305]

קָרָא לַמְנֻסִּים בַּמְּדִינָה, / אִתָּם נָשָׂא וְגַם נָתַן הַרְבֵּה. [v.146]

לַחֲכָמִים הַנּוֹדָעִים אָמַר: / 'אַי, מוּבַּדִּים נְבוֹנֵי־לֵב, דְּגוּלִים!

הַשָּׁהּ בְּחָכְמָתוֹ פָּקַד עָלַי, / לָצֵאת מִיָּד אֶל גְּבוּל מָזַנְדַּרָן

לְהִלָּחֵם שָׁם בַּכַּרְגְּסָרִים, / וְעִמָּדִי צָבָא כָּבֵד וָרָב.

אִתְּכֶם יֵשֵׁב בְּנִי זָל, אֲשֶׁר הוּא לִי / שֻׁתָּף בְּדַם כְּבֵדוֹ וּבְנִשְׁמָתוֹ. [310]

בִּימֵי הָעֲלוּמִים וְהָעַזּוּת / מִשְׁפָּט קָדוּם חָרַצְתִּי מְעֻוָּת:

אֶת בְּנִי אֲשֶׁר נָתַן לִי בְּחַסְדּוֹ / יַזְדָּן, בְּלִי דַּעַת אֶת עֶרְכּוֹ הִדַּחְתִּי.

סִימֻרְגֹ הָאֲצִילָה אוֹתוֹ אָסְפָה. / יַזְדָּן לֹא בָּז לָרַךְ הַנֶּעֱזָב.

אֲשֶׁר אֲנִי זָנַחְתִּי וְתִעַבְתִּי, / צִפּוֹר כָּנָף מָצְאָה בֹּו כְּלִי חֶמְדָּה.

כְּבוֹא יוֹם הַסְּלִיחָה וְהַתְּשׁוּבָה, / הֶחֱזִירוֹ הָרַחֲמָן אֵלַי. [315]

הַקְשִׁיבוּ לוֹ כְּהַקְשִׁיבְכֶם אֵלַי, / כִּי בָּא־כֹּחִי יִהְיֶה בְּהֵעָדְרִי.

אֲנִי מוֹסֵר אוֹתוֹ לְלִמּוּדִים, / נַפְשׁוֹ הָאִירוּ בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת.

כַּבְּדוּ אוֹתוֹ וּתְנוּ לוֹ עֲצַתְכֶם, / לַמְּדוּהוּ דֶּרֶךְ־אֶרֶץ וְחָכְמָה,

כִּי אָנֹכִי בְּרֹאשׁ צָבָא גָּדוֹל / בְּצַו הַשָּׁהּ יוֹצֵא עַל הָאוֹיֵב.'

אֶל בְּנוֹ הִפְנָה פָּנָיו וְכֹה אָמַר: /'הֱיֵה נָדִיב, צַדִּיק, וּרְדֹף שָׁלוֹם. [320]

דַּע, כִּי זָבֻּלִסְתָּן מוֹלַדְתְּךָ / וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּפְקֻדָּתְךָ.

עֲשֵׂה בֵּיתְךָ יָפֶה וְטוֹב יוֹתֵר, / מְאֻשָּׁרִים יוֹתֵר – לִבּוֹת רֵעֶיךָ.

הַמַּפְתְּחוֹת אֶל הָאוֹצָר הִנֵּה הֵם, / אֶשְׂמַח אוֹ אֵעָצֵב בְּמַעֲשֶׂיךָ.

אֲשֶׁר לִבְּךָ הָאוֹר דּוֹרֵשׁ מִמֶּךָּ, / בְּמִלְחָמָה אוֹ בְּמִשְׁתֶּה, עֲשֵׂה.'

לְסָם אָבִיו עָנָה הָעֶלֶם זָל: / 'הַאִם אוּכַל לִחְיוֹת פֹּה כִּדְבָרֶיךָ? [325]

אִם מֵאִמּוֹ אֵי־מִי נוֹלַד עִם מוּם, / אֲנִי הָאִישׁ וּבְצֶדֶק אֲקוֹנֵן. [v.147]

עַתָּה, אָבִי, כִּי בָּא שָׁלוֹם בֵּינֵינוּ, / אַל תַּרְחִיקֵנִי עוֹד מֵעַל פָּנֶיךָ.

כַּחֲסוֹתִי תַּחַת כַּנְפֵי סִימֻרְגֹ, / מוֹצֵץ דָּם נָא וּמִתְפַּלֵּשׁ בַּחוֹל,

רֵעִים מָצָאתִי בֵּין הַגּוֹזָלִים, / בַּקֵּן נֶחְשַׁבְתִּי לְאֶחָד מֵהֶם.

כָּעֵת רָחוֹק אֲנִי מֵאֲמָתִי, / כָּזֹאת מִנָּה לִי הַגּוֹרָל הָרָע. [330]

מֵהַוְּרָדִים הוֹתִיר אֶת הַקּוֹצִים, / אַךְ לֹא אָרִיב עַל זֹאת עִם הַבּוֹרֵא.'


עָנָה לוֹ: 'דְּאָגָה בְּלֵב אָדָם, / יְשִׂיחֶנָּה. אֲשֶׁר רָצִיתָ – שִׂיחָה!

הוֹבְרֵי־שָׁמַיִם מַכְרִיזִים עָלֶיךָ / אוֹתוֹת טוֹבִים מֵעַל הַכּוֹכָבִים,

כִּי פֹּה תִּמְצָא מְקוֹם־מְנוּחָתְךָ, / וּפֹה תַּשִּׂיג צָבָא וַעֲטָרָה.

אַל תַּעֲקֹף אֶת צַו הָאֱלֹהִים, / סְבִיבְךָ הָפִיצָה אַהֲבָה וָנֹעַם. [335]

עַתָּה אֱסֹף־נָא צֶוֶת פָּרָשִׁים / לַחֲצֵרְךָ, אַנְשֵׁי־מַדָּע טוֹבִים.

לְמַד מֵהֶם, הַקְשֵׁב לְחָכְמָתָם, / כִּי בַּמַּדָּע אוֹרָה וָגִיל תִּמְצָא.

הַתְמֵד בְּמִשְׁתָּאוֹת וּבִנְדִיבוּת, / וְאַל תַּרְפֶּה מִצֶּדֶק וֶאֱמֶת.'

שָׂח וְהִרְעִימוּ הַתֻּפִּים, הָיְתָה / הָאֲדָמָה – בַּרְזֶל, הָבְנֶה – הַשַּׁחַק.

קוֹל מְצִלּוֹת וּצְלִיל פַּעֲמוֹנִים / עָלוּ מִמִּסְדְּרוֹנוֹת הַשַּׁהְרְיָר. [340]

סָם שָׂם אֶת פְּעָמָיו לַמִּלְחָמָה / עִם גִּבּוֹרָיו הַשּׁוֹאֲפִים לַקְּרָב. [v.148]

שְׁתֵּי תַּחֲנוֹת עָשָׂה גַּם זָל אִתּוֹ, / לִרְאוֹת אָבִיו מוֹבִיל אֶת הַצָּבָא.

בַּסּוֹף חִבֵּק סָם בְּנוֹ בִּזְרוֹעוֹתָיו, / וּבְכִי עָצוּר פָּרַץ מִגְּרוֹן שְׁנֵיהֶם.

עֵינֵי הַבֵּן מָלְאוּ דְּמָעוֹת מָרוֹת, / עַל לְחָיָיו נִשְׁפַּךְ דַּם לְבָבוֹ.

לָשׁוּב צִוָּהוּ סָם בְּלֵב שָׂמֵחַ / אֶל הַכִּסֵּא בַּזְּבוּל וְאֶל הַכֶּתֶר. [345]


דַּסְתָּן חָזַר מָלֵא מַחֲשָׁבוֹת – / אֵיךְ מְרֻצֶּה יִחְיֶה בְּלֹא אָבִיו?

יָשַׁב עַל כֵּס הַשֵּׁן הַמְהֻלָּל, / שָׂם עַל רֹאשׁוֹ הַכֶּתֶר הַמַּזְהִיר,

לָקַח אֶת הָאַלָּה עִם רֹאשׁ־הַפָּר, / שַׂהֲרוֹנוֹ, צְמִידוֹ וְאַבְנֵטוֹ,

וּלְמוּבַּדָּיו קָרָא מִכָּל זָבֻּל / לַחְקֹר הַכֹּל וְעַל הַכֹּל לָשִׂיחַ.

הוֹבְרֵי־שָׁמַיִם וְחַכְמֵי־הַדָּת, / גַּם פָּרָשִׁים יוֹדְעֵי נָקָם וּקְרָב, [350]

אָרְחוּ יוֹמָם וָלַיְלָה לוֹ, נָתְנוּ / דַּעְתָּם עַל כָּל גְּדוֹלָה וְכָל קְטַנָּה.

וְזָל גָּדַל בְּדַעַת וּבְחָכְמָה, / עַד כִּי תֹּאמַר: ‘מַזְהִיר כְּמוֹ כּוֹכָב!’

הִרְבָּה דֵּעָה, בִּינָה וְתוּשִׁיָּה, / וְלֹא הָיָה שֵׁנִי לוֹ בָּעוֹלָם.

רְכִיבָתוֹ הָיְתָה הַפְלֵא וָפֶלֶא, / עַד־כִּי סִפְּרוּ עָלֶיהָ אַגָּדוֹת.

כְּהוֹפִיעוֹ צָבָא עָלָיו הָעָם, / הִפְלִיא יָפְיוֹ כָּל גֶּבֶר וְאִשָּׁה. [355]

הַמֻּשְׁק נִדַּף מִתַּלְתַּלֵּי הָעֹפֶר, / אֲשֶׁר חִוְרִים הָיוּ כְּעֵין הַכֹּפֶר.


הגדת זאל ורודאבה

זאל מבקר אצל מהראבּ בכּאבּול

בְּיוֹם מִן־הַיָּמִים גָּמַר זָל אֹמֶר / לָשׁוּט בַּמַּמְלָכָה וּלְהִתְהַלֵּךְ בָּהּ.

לָקַח אֶת גִּבּוֹרָיו בָּרֵי־הַלֵּב, / נֶאֱמָנָיו בֶּאֱמוּנָה וָדַעַת, [v.149]

וְשָׂם אִתָּם פָּנָיו אֶל עֵבֶר הֹדּוּ / דֶּרֶךְ כָּבֻּל, דַּנְבַּר וּמַרְגֹ וּמָי.

כָּל חֲנִיָּה הִצִּיבוּ לוֹ כִּסְאוֹ, / וְעוּד וְיַיִן וּמְנַגְּנִים הוֹפִיעוּ. [360]

פָּתְחוּ אֶת הָאוֹצָר, כָּל דְּאָגָה / הִדִּיחוּ, כַּנָּהוּג בִּמְלוֹן אוֹרְחִים.

עָזְבוּ זָבֻּל בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה /וְעַלִּיזִים הִגִּיעוּ אֶל כָּבֻּל.

מָלַךְ שָׁם שָׁהּ וּשְׁמוֹ הָיָה מִהְרָבּ, / גִּבּוֹר הָיָה, מַצְלִיחַ וְעָשִׁיר.

בְּקוֹמָתוֹ דָּמָה לִבְרוֹשׁ אָצִיל, / פָּנָיו – אָבִיב, בְּצַעֲדוֹ – פַּסְיוֹן.

לֵב חֲכָמִים לוֹ וּבִינַת זְקֵנִים, / כִּתְפֵי גִּבּוֹר וְדַעַת כֹּהֲנִים. [365]

צַֹחָּךּ הָעֲרָבִי – מֵאֲבוֹתָיו, / וְכָל אַדְמַת כָּבֻּל נַחֲלָתוֹ.

כָּל הַשָּׁנִים הֵרִים מַשְׂאֵת לְסָם, / כִּי לֹא עָמַד בִּפְנֵי תִּגְרַת יָדוֹ.

וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע עַל בּוֹא דַּסְתָּן / יָצָא הַשְׁכֵּם, לִפְנֵי עֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ,

עִם כֶּסֶף וְסוּסִים בְּאֻכְּפֵיהֶם / וַעֲלָמִים, שְׂכִיּוֹת־חֶמְדָּה לָרֹב,

דִּינְרֵי־פָּז, כַּדְכֻּדִּים, מֻשְׁק וְעִנְבָּר, / רִקְמוֹת זָהָב, פַּרְווֹת־בִּיבָר וָמֶשִׁי, [370]

עֲנָק – תְּמוּנָה מֵאַבְנֵי־חֵן עָלָיו – / וְכֶתֶר מְשֻׁבָּץ יַהֲלוֹמִים.

שָׂרָיו נִלְווּ אֵלָיו וּמְקֹרָבָיו, / וְגַם צְבָאוֹ יָצָא עִמּוֹ לַדֶּרֶךְ.

כְּבוֹא הַיְדִיעָה אֶל זָל בֶּן־סָם, / כִּי שָׁהּ כָּבֻּל בַּהֲדָרוֹ קָרֵב,

מִהֵר זָל לִקְרָאתוֹ, הֵאִיר פָּנִים / וְכַיָּאֶה חָלַק כָּבוֹד לַשָּׁהּ.

כְּהִתְבָּרְכָם חָזְרוּ אֶל כֵּס הַשְּׁבוֹ / בְּלֵב פָּתוּחַ לְרֵעוּת וּלְיַיִן. [375]

עָרְכוּ שֻׁלְחָן יָאֶה לְאַלּוּפִים, / וְלַשֻּׁלְחָן יָשְׁבוּ בְּלֵב שָׂמֵחַ.

גְבִיעִים וְיַיִן הַמַּשְׁקִים הֵבִיאוּ, / בְּעוֹד מִהְרָבּ עוֹקֵב אַחַר בֶּן־סָם.

הוּא הִתְעַנֵּג עַל חֵן הֲלִיכוֹתָיו, / הַלְמוּת לִבּוֹ גָּבְרָה בְּמַעֲשֵׂהוּ.

יְדִיעוֹתָיו וְחָכְמָתוֹ הִפְלִיאוּ, / עַד כִּי קָרָא: ‘הַאֵין הוּא בֶּן־אַלְמָוֶת?’ [v.150]

כְּקוּם הַשָּׁהּ מִהְרָבּ, הִשְׁגִּיחַ זָל / בְּכֹחַ זְרוֹעוֹתָיו וּבְקוֹמָתוֹ, [380]

וְכֹה אָמַר אֶל מְפַקְּדֵי צְבָאוֹ: / 'הֲיֵשׁ קוֹשֵׁר אַבְנֵט יָפֶה מִמֶּנּוּ?

בְּתֹאַר וּבְקוֹמָה אָדָם אֵינֶנּוּ, / כָּל אִישׁ יַגִּיד כִּי אֵין לוֹ מִתְחָרֶה.'


קָצִין אֶחָד מִבֵּין הָאַלּוּפִים / פָּנָה אֶל זָל וְכֹה אָמַר אֵלָיו:

'מֵאֲחוֹרֵי פַּרְגּוֹד נָשָׁיו לוֹ בַּת, / אֲשֶׁר מֵהַחַמָּה יָפוֹת פָּנֶיהָ.

כְּשֵׁן־הַפִּיל גּוּפָהּ מֵרֹאשׁ עַד רֶגֶל, / קוֹמָה – אָשׁוּר, כְּעֵדֶן – לְחָיֶיהָ.

שְׁנֵי פְּלָצוּרֵי־הַמֻּשְׁק מֵעַל כְּתֵפֶיהָ, / טַבְּעוֹתֵיהֶם כָּפְתוּ אֶת קַרְסֻלֶּיהָ.

לֶחְיָהּ – נִצַּת רִמּוֹן, זְרָעָיו – שְׂפָתֶיהָ, / שְׁנֵי גַּרְעִינֵי רִמּוֹן – פִּטְמוֹת שָׁדֶיהָ.

שְׁנֵי נַרְקִיסִים בְּגַן הַשָּׁהּ – עֵינֶיהָ, / עַפְעַפֵּיהֶן – נוֹצוֹת מִכְּנַף עוֹרֵב.

שְׁתֵּי גַּבּוֹתֶיהָ כְּקַשְׁתוֹת טַרָז, / שְׁחוֹרוֹת מְבֻשָּׂמוֹת בְּמֻשְׁק נָקִי.

אִם סַהַר תְּבַקֵּשׁ – רְאֵה פָּנֶיהָ, / אִם רֵיחַ מֻשְׁק – אֵין טוֹב מִשְּׂעָרָהּ.

מֵרֹאשׁ וְעַד כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ – עֵדֶן: / יִפְעָה וְנֹעַם, מַנְגִּינָה וָקֶסֶם.'

תְּשׁוּקָה הִתְעוֹרְרָה בְּלֵב הָעֶלֶם, / וְהַשַּׁלְוָה וְהַתְּבוּנָה נָדָדוּ.

אָמַר בַּלֵּב: ‘אִם כֹּה יָפֶה הָאָב, / הֲיִפָּלֵא כִּי כֹּה יָפָה הַבַּת?’


בָּא לַיְלָה. זָל שָׁקַע בְּהִרְהוּרִים, / לִבּוֹ עָצוּב יוֹצֵא לַלֹּא־נִרְאֵית. [v.151]

כִּנְחוֹת עַל רֹאשׁ הָהָר חֶרֶב הַשֶּׁמֶשׁ, / וְהָעוֹלָם הִבְהִיק כְּעֵין הַבְּדֹלַח,

פָּתַח דַּסְתָּן פָּרֹכֶת הָאוּלָם / לַגִּבּוֹרִים, נְדַן זָהָב לָהֶם,

אֲשֶׁר אַךְ זֶה הִגִּיעוּ לְבָרְכוֹ. / עוֹד הַגְּדוֹלִים חוֹבְשִׁים אֶת סוּסֵיהֶם,

הִגִּיעַ גַּם מִהְרָבּ, אֲדוֹן כָּבֻּל, / אֶל אֹהֶל זָלִזַר, אֲדוֹן זָבֻּל.

כְּהַגִּיעוֹ קָרוֹב אֶל הָאוּלָם, / שָׁמַע בַּפֶּתַח צַו: ‘פַּנּוּ הַדֶּרֶךְ!’

הִפְסִיעַ אֶל הַפַּהְלַוָן מִהְרָבּ, / דָּמָה לְעֵץ נוֹשֵׂא פְּרִי רַעֲנָן. [400]

שָׂמַח לֶב־זָל, הֵאִיר אֵלָיו פָּנִים, / וְהוֹשִׁיבוֹ בְּרֹאשׁ אוֹרְחָיו. אָמַר:

‘שְׁאַל אֲשֶׁר תִּשְׁאַל, לְךָ אֶתְּנֶנּוּ: / כִּסֵּא אוֹ כֶּתֶר, חֶרֶב אוֹ חוֹתָם.’

עָנָה מִהְרָבּ: 'נָסִיךְ גִּבּוֹר וָגֵא, / אֲשֶׁר צַוּוֹ הוּא חוֹק לִבְנֵי עַמּוֹ!

לִי מִשְׁאָלָה אַחַת בַּזְּמַן הַזֶּה, / וְלֹא יִכְבַּד עָלֶיךָ לְמַלְּאָהּ.

כַּבְּדֵנִי־נָא וּבוֹאָה אֶל בֵּיתִי. / נַפְשִׁי תִּזְרַח כְּשֶׁמֶשׁ מְאִירָה.' [405]

עָנָהוּ זָל לֵאמֹר: 'לֹא יִתָּכֵן. / אֵין חֲצֵרְךָ מָקוֹם בַּעֲבוּרִי.

אָבִי סָם לֹא יַשְׁלִים עִם בִּקּוּרִי, / וְגַם הַמֶּלֶךְ, כַּאֲשֶׁר יִשְׁמַע,

כִּי יַיִן לְשָׁכְרָה שָׁתִינוּ יַחַד, / וְעִם כּוֹפְרִים אָרַחְתִּי לַשֻּׁלְחָן.

כָּל מִשְׁאָלָה אַחֶרֶת אֲמַלֵּא, / וּמְאֻשָּׁר אֶהְיֶה לִרְאוֹת פָּנֶיךְ.'

כִּשְׁמֹעַ זֹאת מִהְרָבּ, שִׁבְּחוֹ בְּפִיו, / אַךְ בְּלִבּוֹ קָרָא אֶת זָל טָמֵא. [410]

בְּרֹב הָדָר יָצָא לִפְנֵי כִּסְאוֹ, / וְלֹא חָסַךְ בְּרָכוֹת לְמַזָּלוֹ.

כִּרְאוֹת אוֹתוֹ דַּסְתָּן בַּהֲדָרוֹ, / שִׁבְּחָהוּ כְּיָאֶה לְאִישׁ דָּגוּל.

עַד אָז אִישׁ לֹא הִשְׁגִּיחַ בְּמִהְרָבּ, / הַנּוֹכְחִים חָשְׁבוּ אוֹתוֹ לְדִיו. [v.152]

דָּתוֹ וּמָסָרְתּוֹ שׁוֹנוֹת הָיוּ, / עַל כֵּן נָצְרוּ פִּיהֶם מִלְּשַׁבְּחוֹ,

אַךְ כְּשָׁמְעָם אֶת זָל הַפַּהְלַוָן / נוֹשֵׂא דִּבְרֵי הַעֲרָצָה לָאִישׁ, [415]

הִתְחִילוּ הַשָּׂרִים הַנּוֹדָעִים / וְכָל גְּדוֹלֵי הָאָרֶץ לְהַלֵּל

אֶת קוֹמָתוֹ, מְאוֹר פָּנָיו, מַרְאֵהוּ, / הֲלִיכוֹתָיו, כָּשְׁרוֹ, תּוּשִׁיָּתוֹ.


וְזָל בֵּינְתַיִם נִטְרְפָה דַּעְתּוֹ. / הָאַהֲבָה הִשְׂתָּרְרָה עָלָיו.

מַצְבִּיא עַרְבִי נָבוֹן וְרַב חָכְמָה / עַל כְּגוֹן זֶה הִמְשִׁיל מָשָׁל לֵאמֹר:

'כָּל עוֹד בִּי נְשָׁמָה – סוּסִי רֵעִי, / הַשַּׁחַק הַסּוֹבֵב עָלַי – מַחְסִי. [420]

אֲנִי תָּעֵב נָשִׁים לְבַל אֶחְלַשׁ, / וּבַל בֵּין חֲכָמִים יָבוּזוּ לִי.'

מֵרֹב מַחֲשָׁבוֹת חָלָה לֶב־זָל / וּתְשׁוּקָתוֹ לַבַּת גָּבְרָה כָּל רֶגַע.

יָרֹא יָרֵא מִפְּנֵי לְזוּת שְׂפָתַיִם, / לְבַל יוֹצִיאוּ דִּבָּתוֹ רָעָה.

כֹּה סָבְבוּ שָׁמַיִם עַל רֹאשׁוֹ, / בְּעוֹד אֶל רוּדָבֶּה כָּלְתָה נַפְשׁוֹ.


רודאבּה נועצת באמהותיה

בֹּקֶר אֶחָד, עִם דִּמְדּוּמֵי הַשַּׁחַר, / עָזַב מִהְרָבּ אֶת מוֹשָׁבוֹ בַּדְּבִיר, [425]

וְשָׂם אֶת פְּעָמָיו אֶל הַהַרְמוֹן. / מָצָא שְׁמָשׁוֹת בּוֹ שְׁתַּיִם זוֹהֲרוֹת.

אַחַת הִיא רוּדָבֶּה יְפַת־הַתֹּאַר, / וְהַשְּׁנִיָּה – סִינְדֻּכְתּ הַנְּבוֹנָה.

מְלֻבָּשׁוֹת כְּגַן אָבִיב פּוֹרֵחַ, / שְׁתֵּיהֶן אוֹמְרוֹת נִיחוֹחַ, צֶבַע, יֹפִי.

עָמַד וְהִתְפַּעֵל מֵרוּדָבֶּה, / וּמִיַּזְדָּן בִּקֵּשׁ בְּרָכוֹת עָלֶיהָ.

רָאָה עֵץ־בְּרוֹשׁ, בַּאֲמִירוֹ יָרֵחַ. / עַל תַּלְתַּלֶּיהָ כֶּתֶר מֵעִנְבָּר. [430] [v.153]

מְקֻשָּׁטָה בְּאַבְנֵי־חֵן וּבְמֶשִׁי, / דּוֹמָה לָעֵדֶן הַמָּלֵא כָּל טוּב.

פָּנְתָה סִינְדֻּכְתּ אֶל בַּעֲלָהּ מִהְרָבּ, / פָּתְחָה שְׂפָתַיִם אֲדֻמּוֹת וְשָׂחָה:

'אֵיךְ בִּקּוּרְךָ וְהַפְּגִישָׁה עִם זָל? / תִּקְצַר־נָא יַד הָרַע לְהַשִּׂיגְךָ.

מָה אֹרַח בֶּן־שֵׂיבָה זֶה וְטִיבוֹ? / הַאִם יָאֶה לוֹ כֵּס־שָׁהִים אוֹ קֵן?

הֲבֶן־תַּרְבּוּת הוּא, אִישׁ הַמַּעֲלָה, / הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ גִּבּוֹרֵי־הַחַיִל?' [435]


עָנָה מִהְרָבּ לֵאמֹר: 'סִינְדֻּכְתּ יְפַת / פָּנִים וּבַעֲלַת שְׁדֵי כֶּסֶף!

מִכָּל הַלּוֹחֲמִים בְּעוֹלָמֵנוּ / אִישׁ לֹא יַשְׂכִּיל לִצְעֹד בְּעִקְּבוֹתָיו.

אַבִּיר כָּמוֹהוּ, וּמוֹשְׁכוֹת בַּכַּף / כְּכַף־יָדוֹ, אַף בִּתְמוּנָה לֹא תֵּרֶא.

לוֹ לֵב אַרְיֵה זוֹעֵם וְכֹחַ פִּיל, / וּשְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדָיו כִּנְהַר הַנִּיל.

מֵעַל כִּסְאוֹ הוּא מְפַזֵּר זָהָב, / אוּלָם בַּקְּרָב הוּא מְפַזֵּר רָאשִׁים. [440]

פָּנָיו אֲדַמְדַּמִּים כִּכְלִיל־הַחֹרֶשׁ, / צָעִיר וְעֵר, גַּם גּוֹרָלוֹ צָעִיר.

בִּשְׂדֵה־נָקָם – כְּמוֹ תַּנִּין נוֹרָא, / וּבָאֻכָּף – רַהַב חַד־צִפָּרְנַיִם.

בַּקְּרָב צוֹבֵעַ הֶעָפָר בְּדָם, / שׁוֹלֵף חַרְבּוֹ הַמַּבְהִיקָה בְּאֹמֶץ.

זוּלַת מוּם הֱיוֹתוֹ לְבֶן־שֵׂעָר, / רוֹאֵי־מוּמִים בּוֹ לֹא מָצְאוּ עוֹד דֹּפִי.

אַךְ לֹבֶן שְׂעָרוֹ הוֹלֵם מַרְאֵהוּ. / עָלָיו תֹּאמַר: “מַכְנִיעַ לְבָבוֹת!” [445]


כִּשְׁמֹעַ רוּדָבֶּה אֶת הַדְּבָרִים, / אוֹרוּ פָּנֶיהָ כְּנִצַּת רִמּוֹן.

אֵשׁ־אַהֲבָה מִלְּאָה לִבָּהּ, לֹא בָּא / אֶל פִּיהָ אֹכֶל, לֹא יָדְעָה מַרְגּוֹעַ.

כִּתְפֹשׂ הַתַּאֲוָה מְקוֹם הַשֵּׂכֶל, / שֻׁנּוּ הֲלִיכוֹתֶיהָ וְטִבְעָהּ.

אֱמֶת בְּפִי אוֹתוֹ יוֹעֵץ עַתִּיק: / 'בִּפְנֵי נָשִׁים גְּבָרִים אַל תְּשַׁבֵּחַ. [v.154]

לֵב הָאִשָּׁה – מִשְׁכָּן לְדִיו מֵרֵעַ, / אַתָּה תִּרְמֹז וְהִיא תִּמְצָא הַדֶּרֶךְ.'

חָמֵשׁ שְׁפָחוֹת תּוֹרָנִיּוֹת הָיוּ לָהּ, / אָמוֹת נֶאֱמָנוֹת וְאוֹהֲבוֹת.

אֶל הֶחָמֵשׁ פָּנְתָה וְכֹה אָמְרָה: / 'לָכֶן, בְּנוֹת־לְוָיָה נֶאֱמָנוֹת,

הַמְשָׁרְתוֹת אוֹתִי בְּאַהֲבָה, / אֲנִי עוֹמֶדֶת לְגַלּוֹת דְּבַר־סוֹד.

חֲמִשְׁתְּכֶן הַקְשֵׁבְנָה וְהָבֵנָּה – / מַזָּל־טוֹב יְלַוְּכֶן כָּל יְמֵיכֶן! –

כִּי לְבָבִי כְּיָם סוֹעֵר בְּעֹז, / אֲשֶׁר גַּלָּיו עוֹלִים עַד הַשָּׁמַיִם. [455]

דָּבְקָה נַפְשִׁי בְּזָל, וְלֹא אוּכַל / אַף בִּשְׁנָתִי לְהִנָּתֵק מִמֶּנּוּ.

חָפַצְתִּי בּוֹ וּתְשׁוּקָתִי אֵלָיו, / פָּנָיו שִׁוִּיתִי לְנֶגְדִּי תָּמִיד.

עֲזֹרְנָה לְלִבִּי וּלְנִשְׁמָתִי / לִמְצֹא לָהֶם מָנוֹחַ מִסִּבְלִי.

אֵין אִישׁ סוֹדִי יוֹדֵעַ זוּלַתְכֶן, / כִּי רֵעוֹתַי הַטְּהוֹרוֹת אַתֶּן.'


תָּמְהוּ הָאֲמָהוֹת, אָמְרוּ בַּלֵּב: / ‘בַּת הַגִּבּוֹר אֵינֶנָּה כַּשּׁוּרָה!’ [460]

כְּמוֹ דִּיוִים קָפְצוּ מִמְּקוֹמָן / וּמַעֲנֶה עַל לְשׁוֹנָן לֵאמֹר:

'אַי, נֵזֶר כָּל גְּבִירוֹת הַמַּמְלָכָה / וּבַת דְּגוּלָה בֵּין כָּל הַנְּסִיכוֹת!

תְּהִלָּתֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד סִין, / וּבַהַרְמוֹן זוֹהֶרֶת כַּחוֹתָם.

אֵין בְּרוֹשׁ בַּגַּן בְּקוֹמָתוֹ כָּמוֹךְ, / עוֹלֶה אוֹר־לְחָיַיִךְ עַל כִּימָה;

תְּמוּנַת פָּנַיִךְ נִשְׁלְחָה אֶל מָי, / קַנּוּג' וְאֶל אֲדוֹן־הַמַּעֲרָב. [465]

הֲלֹא תֵּבוֹשִׁי בִּשְׁרִירוּת לִבֵּךְ / וְתַעֲטִי קָלוֹן עַל רֹאשׁ אָבִיךְ?

אוֹתוֹ אֲשֶׁר אָבִיו הִרְחִיק בְּבוּז, / רוֹצָה אַתְּ לְחַבֵּק בִּזְרוֹעוֹתַיִךְ? [v.155]

אֶת זֶה אֲשֶׁר צִפּוֹר גִּדְּלָה בָּהָר, / וְהוּא לְלַעַג בְּעֵינֵי הָעָם?

הַאִם יָלְדָה כְּבָר אֵם תִּינוֹק שֵׂיבָה? / הֲמִכָּזֶה יִהְיוּ צֶאֱצָאַיִךְ?

שְׂפָתַיִם אֲדֻמּוֹת וְשֵׂעָר – מֻשְׁק, / פְּלִיאָה אִם יַחְשְׁקוּ שִׂפְתֵי זָקֵן. [470]

כָּל הָעוֹלָם רוֹחֵשׁ לָךְ אַהֲבָה, / וּתְמוּנָתֵךְ בְּכָל הָאַרְמוֹנוֹת.

הַשֶּׁמֶשׁ בִּכְבוֹדוֹ מֵהָרָקִיעַ / הָרְבִיעִי יֵרֵד לִהְיוֹת אִישֵׁךְ.'


כִּשְׁמֹעַ רוּדָבֶּה אֶת דִּבְרֵיהֶן, / הִתְלַהֲטָה נַפְשָׁהּ כְּאֵשׁ בָּרוּחַ.

קוֹל צְעָקָה בְּאָזְנֵיהֶן הֵרִימָה, / בְּכַעַס הִפְנְתָה מֵהֶן פָּנֶיהָ.

הִקְדִּירָה מֵצַח וְעָצְמָה עֵינַיִם, / עִוְּתָה אֶת גַּבּוֹתֶיהָ בְּחֵמָה, [475]

וְכֹה אָמְרָה: 'לַשָּׁוְא הַתְקָפַתְכֶן, / וְדִבּוּרְכֶן הָרֵיק אַךְ לְמוֹתָר.

אִם בְּכוֹכָב זוֹהֵר דָּבְקָה נַפְשִׁי, / אֵיךְ תְּאֻשַּׁר בְּאוֹר הַלְּבָנָה?

אוֹכְלֵי הַטִּיט לֹא יִסְתַּכְּלוּ בְּוֶרֶד, / וְגַם אִם וֶרֶד נַעֲלֶה מִטִּיט.

אִם חֹמֶץ אֲרוּכָה לְמַכָּתֵךְ, / מִדְּבַשׁ מָתוֹק הַסֵּבֶל לֹא יָפוּג.

קֵיסָר רוֹצָה אֵינֶנִּי, לֹא פַּגְֹפוּר, / וְלֹא נָסִיךְ מִנְּסִיכֵי אִירָן. [480]

דַּסְתָּן בֶּן־סָם הוּא גֶּבֶר כְּעֶרְכִּי, / אַרְיֵה הוּא בִּכְתֵפָיו וּבְצַוָּארוֹ.

אִם בְּעֵינֵי הָעָם הוּא שָׂב אוֹ עֶלֶם – / אֵין זֶה מַדְרִיךְ אֶת מְנוּחַת נַפְשִׁי.

אִישׁ לֹא יוּכַל לָרֶשֶׁת מְקוֹמוֹ, / אִישׁ לְפָנַי בִּלְתּוֹ אַל יִזָּכֵר.

אוֹתוֹ מֵרֹאשׁ, מִבְּלִי לִרְאוֹת, בָּחַרְתִּי, / מֵהַשְּׁמִיעָה בִּלְבַד רָצִיתִי בּוֹ.

אַהֲבָתִי אֵינֶנָּה אֶל יָפְיוֹ, / מִדּוֹת בִּקַּשְׁתִּי וּמָצָאתִי בּוֹ.' [485]


הָעֲלָמוֹת הִקְשִׁיבוּ לְסוֹדָהּ, / אַךְ כְּשָׁמְעָן הַנֶּפֶשׁ הַפְּצוּעָה,

קָרְאוּ בְּקוֹל: 'אֲנַחְנוּ שִׁפְחוֹתַיִךְ, / אוֹהֲבוֹתַיִךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם. [v.156]

עַתָּה צַוִּי עָלֵינוּ אֶת דְּבָרֵךְ, / וְרַק טוֹבָה תִּצְמַח מִפְּקֻדָּתֵךְ.'

אַחַת מֵהֶן אָמְרָה: 'אַי, בְּרוֹשׁ תָּמִיר! / הַשְׁגִּיחִי בַּל יֵדַע עוֹד אִישׁ סוֹדֵךְ.

מֵאָה אֶלֶף נִהְיֶה כַּפָּרָתֵךְ, / חָכְמַת אֱלֹהַּ בְּעֶזְרֵךְ תִּהְיֶה. [490]

אִם מֵאִתָּנוּ תִּדְרְשִׁי כִּשּׁוּף, / לִתְפֹּר עֵינַיִם בְּעָרְמָה וּבְלַחַשׁ,

נָעוּף כְּרֶגַע כְּצִפּוֹר קוֹסְמִים, / לְעֶזְרָתֵךְ נָרוּץ כְּאַיָּלוֹת.

נָבִיא אֶת הַדָּגוּל אֵלַיִךְ, סַהַר, / וְנַנִּיחֶנּוּ לְמַרְגְּלוֹתַיִךְ.'

אֶת פִּיהָ רוּדָבֶּה מִלְּאָה בִּצְחוֹק, / אֶל אַמְהוֹתֶיהָ הִפְנְתָה פָּנֶיהָ.

וְכֹה אָמְרָה: 'אִם לַתִּקְוָה תַּכְלִית, / עֵץ־פְּרִי מַגְבִּיהַּ אֲמִירוֹ טְעוּ.

עָלָיו כָּל יוֹם יַבְשִׁילוּ כַּדְכֻּדִּים, / וְהַחָכְמָה תִּשָּׂא פְּרִי־מְגָדִים.'


אמהות רודאבּה הולכות לראות את זאלזר

הָאֲמָהוֹת, כֻּלָּן בְּלֹא מָזוֹר, / יָצְאוּ לִמְצֹא תְּרוּפָה בַּעֲבוּרָהּ.

לָבְשׁוּ רִקְמַת־כַּרְפַּס תּוֹצֶרֶת רוּם, / תַּלְתַּלֵּיהֶן קִשְּׁטוּ בְּשׁוֹשַׁנִּים,

וּכְמוֹ אָבִיב רַב צֶבַע וְנִיחוֹחַ / יָרְדוּ אֶל הַנָּהָר לִשְׂפַת הַמַּיִם.

הָיָה אָז פַרְוַדִין, חֹדֶשׁ רִאשׁוֹן. / צְבָא זָל חָנָה עַל הַגָּדָה מִזֶּה, [500]

הָעֲלָמוֹת פָּסְעוּ בְּעֵבֶר הַנָּהָר, / וְשִׂיחָתָן קוֹרוֹת דַּסְתָּן בֶּן־סָם.

לְאֹרֶךְ הַגָּדָה אָסְפוּ פְּרָחִים; / פְּרָחִים בִּלְחָיֵיהֶן וּבְחֵיקֵיהֶן.

עוֹדָן נָעוֹת לְאֹרֶךְ הַנָּהָר, / הִגִּיעוּ נֹכַח אֹהֶל הַנָּסִיךְ.

הִשְׁגִיחַ זָל בָּהֶן מֵעַל כִּסְאוֹ, / שָׁאַל: ‘הָעֲלָמוֹת הָאֵלֶּה מִי הֵן?’

עָנָהוּ הַנִּשְׁאָל וְכֹה אָמַר: / 'מִזְּבוּל מִהְרָבּ, הַנֶּפֶשׁ הַזּוֹהֶרֶת, [505] [v.157]

שָׁלְחָה יְפַת־הַתֹּאַר מִכָּבֻּל / אֶל גַּן הַשּׁוֹשַׁנִּים אֶת אַמְהוֹתֶיהָ.'


כִּשְׁמֹעַ זָל דְּבָרוֹ, נָע לְבָבוֹ. / עַד מְהֵרָה יָרַד מֵעַל כִּסְאוֹ,

וּצְמֵא־חַיִּים בְּיַחַד עִם עַבְדּוֹ / פָּסַע אַף הוּא לְאֹרֶךְ הַנָּהָר.

כְּהַגִּיעוֹ אֶל מוּל הָאֲמָהוֹת, / בִּקֵּשׁ לוֹ קֶשֶׁת, וְהֵרִים רֹאשׁוֹ

לָתוּר אַחַר צִפּוֹר, לִמְצֹא לוֹ צַיִד. / אֲגַמִּיּוֹת רָאָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם. [510]

הַנַּעַר הַתֻּרְכִּי עִגֵּן לוֹ קֶשֶׁת / וּנְתָנָהּ בִּשְׂמֹאל הַפַּהְלַוָן.

זָל בִּקְרִיאָה הִבְהִיל צִפּוֹר שׂוֹחָה / וְחֵץ יָרָה בָּהּ כְּהִתְרוֹמְמָה.

הַחֵץ פָּגַע וְהִפִּילָהּ לְמַטָּה; / דָּמָהּ נִגָּר, אָדְמוּ בּוֹ פְּנֵי הַמַּיִם.

אָמַר אֶל הַתֻּרְכִּי: ‘חֲצֵה הַזֶּרֶם, / וּתְפֹס לִי אֶת הָעוֹף שְׁמוּט־הַכְּנָפַיִם.’

צָלַח הָעֶלֶם בְּסִירָה הַמַּיִם, / וְאֶל הָאֲמָהוֹת נָשָׂא רַגְלַיִם. [515]

נִגְּשָׁה אֵלָיו אַחַת מִיפוֹת־הַתֹּאַר, / וְשָׁאֲלָה לְזָל שׁוֹחֵר־הַשֵּׁם:

'אוֹתוֹ גִּבּוֹר גֵּו־פִּיל וְלֶב־אַרְיֵה, / מַה בֶּן־אָדָם הוּא, מֶלֶךְ אֵיזֶה עָם?

בִּפְנֵי מֵיטִיב לִקְלֹעַ כְּמוֹתוֹ, / מִי יִתְיַצֵּב בִּשְׂדֵה־הַמִּלְחָמָה?

פָּרָשׁ יָפֶה מִמֶּנּוּ לֹא רָאִינוּ, / וְאֵין מוֹרֶה בְּקֶשֶׁת טוֹב מִמֶּנּוּ.'

הָעֶבֶד הַנָּאֶה נָשַׁךְ שְׂפָתָיו / וְשָׂח: 'אַל תְּדַבְּרִי כֵּן בְּשָׁהֵנוּ.

הֲלֹא הוּא שָׁהּ נִימְרוּז, בֶּן־סָם, / בְּפִי הַמְּלָכִים קֹרָא דַּסְתָּן.

פָּרָשׁ כָּמוֹהוּ לֹא רָאוּ שָׁמַיִם, / וְעוֹד כָּמוֹהוּ לֹא יִרְאֶה הַזְּמָן.'

הָאֲמָהוֹת עָנוּ בִּצְחוֹק לַנַּעַר, / וְכֹה אָמְרוּ: 'אַל תְּדַבֵּר כָּזֹאת,

כִּי לְמִהְרָבּ יָרֵחַ בָּאַרְמוֹן, / וְהִיא בְּרֹאשׁ גְּדוֹלָה מֵאֲדוֹנְךָ. [v.158]

בְּגֹבַהּ – עֵץ אָשׁוּר, שֶׁנְהָב בְּצֶבַע, / עֲטֶרֶת־מֻשְׁק לָרֹאשׁ – יְצוּר נִפְלָא. [525]

עֵינֶיהָ – נַרְקִיסִים, גַּבּוֹתֵיהֶן – / קְשָׁתוֹת, וְהָעַמּוּד תַּחְתָּן סוּף־כֶּסֶף.

הַפֶּה קָטָן וְצַר כְּלֵב דַכָּא, / קְצוֹת תַּלְתַּלֶּיהָ – כְּטַבְּעוֹת צְמִידִים.

חֲלוֹם בְּאִישׁוֹנֶיהָ וּבָרָק, / מֻשְׁק – שְׂעָרָהּ, וְצִבְעוֹנִים – לֶחְיָהּ.

נַפְשָׁהּ נוֹשֶׁמֶת דֶּרֶךְ שִׂפְתוֹתֶיהָ, / הִיא בָּעוֹלָם יָרֵחַ אֵין שֵׁנִי לוֹ.

הִגַּעְנוּ הֵנָּה מִכָּבֻּלִיסְתָּן / לְהִפָּגֵשׁ עִם שָׁהּ זָבֻּלִיסְתָּן, [530]

לְשִׂפְתוֹתֵי גְּבִירְתֵּנוּ רוּדָבֶּה / לִמְצֹא בֶּן־זוּג בְּאֹדֶם פִּי־דַּסְתָּן,

כִּי אֵין כְּרוּדָבֶּה יָפָה לְזָל, / לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה וְלִגְבִירָה.'


כִּשְׁמֹעַ הַתֻּרְכִּי מַלְאֲכוּתָן, / הֶאְדִּימוּ לְחָיָיו מִדִּבְרֵיהֶן.

אָמַר הָעֶבֶד אֶל יְפַת־הַתֹּאַר: / 'בֶּן־זוּג יָפֶה הַשֶּׁמֶשׁ לַיָּרֵחַ.

כִּרְצוֹת תֵּבֵל בִּבְרִית הַמִּשְׁפָּחוֹת / לֵב כָּל אָדָם מִשְׁכָּן לְאַהֲבָה; [535]

וְכַאֲשֶׁר תִּרְצֶה לִשְׁבֹּר הַקֶּשֶׁר, / תַּפְרִיד מִיָּד בֶּן־זוּג מִבַּת־זוּגוֹ.

סָמוּי הַקֶּשֶׁר, אַךְ גָּלוּי הַקֶּרַע, / וְזֶה כֵּן זֶה שָׁכִיחַ בָּעוֹלָם.

אִישׁ־לֵב אֲשֶׁר בַּת־זוּג לוֹ לֹא לָקַח, / חֶלְקוֹ שָׁלוֹם, אֵין פֶּרֶץ אוֹ צְוָחָה;

וְיַעַן מִזַּרְעֵהוּ בַּת לוֹ אַיִן, / לֹא יֵאָלֵץ לִשְׁמֹעַ עֶלְבּוֹנוֹת.

אַךְ כְּבָר אָמַר הַבַּז לְבַת־זוּגוֹ: / "הֵן כְּפָרְשֵׂךְ כְּנָפַיִם עַל בֵּיצַיִךְ, [540]

מֵהֶן אִם יִבָּקְעוּ זְכָרִים בִּלְבַד, / הָהּ, דּוֹר עָקָר יָקוּם מִבֵּית־אָבִיךְ."'


כְּשׁוּב מֵהֶן הָעֶלֶם הַצּוֹחֵק, / שָׁאַל אוֹתוֹ בֶּן־סָם הַמְהֻלָּל: [v.159]

‘מָה אֵלֶּה הִשְׁמִיעוּךָ, כִּי בִּצְחוֹק / גִּלִּיתָ אֶת שִׁנֶּיךָ הַצְּחוֹרוֹת?’

אֲשֶׁר שָׁמַע, סִפֵּר לַפַּהְלַוָן, / וְזֶה לִבּוֹ הִצְעִיר מֵרֹב שִׂמְחָה.

שָׂח זָלִזַר לָעֶבֶד הַנָּאֶה: / 'שׁוּב אֶל הָאֲמָהוֹת, אֱמֹר לָהֵן: [545]

"אַל תַּעֲזֹבְנָה גַּן הַשּׁוֹשַׁנִּים, / אוּלַי תִּקְטֹפְנָה גַּם יַהֲלוֹמִים.

אַל תַּחֲזֹרְנָה לָאַרְמוֹן בְּטֶרֶם / אֶמְסֹר לָכֶן אֶת שְׁלִיחוּתִי בַּסֵּתֶר."'

הִזְמִין זָל כֶּסֶף, פָּז וְאַבְנֵי־חֵן, / רִקְמוֹת זָהָב וָמֶשִׁי יְקָרוֹת,

וְכֹה צִוָּה: ‘מִסְרוּם לָעֲלָמוֹת. / אַל תְּגַלּוּ לְאִישׁ וְאַל תֵּרָֽאוּ.’

אֶת הַכְּבוּדָה הֵבִיאוּ אֶל חֲמֵשׁ / הָעֲלָמוֹת בַּאֲמָרִים חַמִּים, [550]

מָסְרוּ הַכֶּסֶף וְהָאֲבָנִים / מִזָּלִזַר בֶּן־סָם הַפַּהְלַוָן.

אָמְרָה אַחַת מִבֵּין הָאֲמָהוֹת: / 'לֹא יִשָּׁמֵר דְּבַר־סֵתֶר מֵרָכִיל,

בִּלְתִּי אִם בָּאוּ בְּסוֹדוֹ רַק שְׁנַיִם; / שְׁלשָׁה – אֵין סוֹד, וְאַרְבָּעָה – הָמוֹן הֵם.

אִם סוֹד לְךָ, אַי, אִישׁ־עֵצָה חָכָם, / סַפְּרֵהוּ לָנוּ בִּכְבוֹדְךָ אַתָּה.'

אַחַר צֵאתוֹ אָמְרוּ הָאֲמָהוֹת: / 'הִנֵּה כִּי־כֵן נִלְכַּד הַכְּפִיר בָּרֶשֶׁת. [555]

מִשְׁאֶלֶת רוּדָבֶּה וְחֵפֶץ זָל / עוֹמְדִים לְהִפָּגֵשׁ. אוֹת לְטוֹבָה!'


בֵּינָתַיִם שְׁחוֹר־הָעַיִן, שְׁלִיחַ זָל / וְיוֹעֲצוֹ בְּאַהֲבָה, חָזַר,

הֵבִיא לַאֲדוֹנָיו אֶת הַדְּבָרִים, / אֲשֶׁר שָׁמַע מִפִּי יְפוֹת־הַתֹּאַר.

אָץ הָאַלּוּף אֶל גַּן הַשּׁוֹשַׁנִּים / עַל שְׂפַת הַמַּיִם, אֶל עַלְמוֹת כָּבֻּל.

יְפוֹת טַרָז וְרֻדּוֹת הַלְּחָיַיִם / נִגְּשׁוּ לַבָּא, הִשְׁתַּחֲווּ בִּיקָר. [560] [v.160]

חָקַר אוֹתָן בֶּן־סָם חָקֹר הֵיטֵב, / מַה צֶּלֶם רוּדָבֶּה, מַה קּוֹמָתָהּ,

מַה דִּבּוּרָהּ, שִׂכְלָהּ וַעֲצָתָהּ – / הַאִם תּוֹאֶמֶת לוֹ בִּסְגֻלּוֹתֶיהָ:

'סַפֵּרְנָה מִקְּטַנָּה וְעַד גְּדוֹלָה, / אַל תְּנַסֶּינָה כֹּחֲכֶן בַּשֶּׁקֶר.

אִם דְּבַר־אֱמֶת אֶמְצָא עַל שִׂפְתֵיכֶן, / תָּבֹאנָה עַל שְׂכַרְכֶן וְעַל כְּבוֹדְכֶן.

אוּלָם אִם תִּוָּדַע לִי תַּרְמִיתְכֶן, / פִּיל אֲשַׁלַּח בָּכֶן לְרָמְסְכֶן.' [565]


הָאֲמָהוֹת הֶאְדִּימוּ כְּתוֹלָע, / לִפְנֵי הַשָּׁהּ נָשְׁקוּ הָאֲדָמָה.

אַחַת מֵהֶן, הַצְּעִירָה בָּהֶן, / הָאַמִּיצָה וְאֵשֶׁת־הַשְּׂפָתַיִם,

פָּתְחָה אֶת פִּיהָ: 'אֵין עוֹד בָּעוֹלָם / נָסִיךְ יְלוּד־אִשָּׁה אֲשֶׁר יִשְׁוֶה

בִּיפִי־מַרְאֵהוּ, בְּקוֹמָה, בְּיֶדַע, / בְּטֹהַר לֵב וּבִתְבוּנָה לְזָל;

כֵּן אֵין דּוֹמֶה לְךָ פָּרָשׁ אַמִּיץ, / גִּבּוֹר כְּשַׁחַל וְנִשָּׂא כְּהָר. [570]

גַּם אֵין יְפַת־פָּנִים כְּרוּדָבֶּה, / זֶה בְּרוֹשׁ הַכֶּסֶף בְּצִבְעֵי הַקֶּשֶׁת.

מֵרֹאשׁ עַד רֶגֶל וֶרֶד וְיַסְמִין, / כִּבְרוֹשׁ, עָלָיו כּוֹכַב תֵּימָן זוֹרֵחַ.

אָכֵן תֹּאמַר: “עִנְבָּר שַׂעֲרוֹתֶיהָ, / עַל לְחָיֶיהָ יַיִן מְשַׁכֵּר.”

מִקָּדְקֳדָהּ וְעַד הָאֲדָמָה / גָּלְשׁוּ עַל פְּנֵי־וְרָדֶיהָ צַמּוֹתֶיהָ,

מְבֻשָּׂמוֹת בְּמֻשְׁק וּבְעִנְבָּר; / גּוּפָהּ זוֹהֵר בְּאֹדֶם וּבְכַדְכֹּד. [575]

הַתַּלְתַּלִּים סְבִיבָהּ כְּמוֹ שִׁרְיוֹן, / וַעֲרוּכִים טַבַּעַת בְּטַבַּעַת;

אֵלָה כָּמוֹהָ לֹא תִּרְאֶה בְּסִין, / יָרֵחַ וְכִימָה יִשְׁתַּחֲווּ לָהּ.'


שַׂר־צְבָא זָבֻּל פָּנָה אֶל הָאָמָה / בַּאֲמָרִים נָאִים וּבְנֹעַם־קוֹל:

'עַתָּה אִמְרִי־נָא, מַה הַתַּחְבּוּלָה / הַנְּכוֹנָה לִמְצֹא נָתִיב אֵלֶיהָ? [v.161]

אַהֲבָתִי עוֹבֶרֶת עַל גְּדוֹתֶיהָ, / כָּל כִּסּוּפַי – לִרְאוֹת הֲדַר פָּנֶיהָ.' [580]

עָנְתָה הַצְּעִירָה: 'צַוֵּה אֵלֵינוּ, / וְלָאַרְמוֹן, לַבְּרוֹשׁ נָחִישׁ הַצַּעַד,

לָהּ נְסַפֵּר, כְּכָל אֲשֶׁר נוּכַל, / עַל זֶה הַפַּהְלַוָן הַמְבֹרָךְ,

עַל חָכְמָתוֹ, מַרְאֵהוּ, דִּבּוּרוֹ / וְאוֹר־נַפְשׁוֹ – דִּבְרֵי אֱמֶת בִּלְבַד.

אֶת רֹאשׁ הַמֻּשְׁק נָבִיא לְתוֹךְ הָרֶשֶׁת, / נָחִישׁ אֶת שִׂפְתוֹתֶיהָ אֶל שְׂפָתֶיךָ.

מַהֵר מִפֹּה עִם פְּלָצוּרְךָ בַּכַּף / אֶל צְרִיחַ הָאַרְמוֹן, מִבְצַר מִהְרָבּ, [585]

וּתְלֵה הָעֲנִיבָה בְּזִיז הָעֹפֶל. / כְּפִיר־אֲרָיוֹת יִשְׂמַח לִלְכֹּד עָפְרָה.

מִשָּׁם הַבֵּט אִם הִיא כְּשָׁאָלְךָ. / שְׁמַע בְּקוֹלֵנוּ וְיִיטַב לְךָ.'


האמהות חוזרות אל רודבּה

הָאֲמָהוֹת הָלְכוּ וְזָל חָזַר. / אָרַךְ הַלַּיְלָה כְּשָׁנָה תְּמִימָה.

הִגִּיעוּ הַיָּפוֹת אֶל הָאַרְמוֹן, / בִּידֵי כֻּלָּן שְׁנֵי גִּבְעוֹלֵי וְרָדִים.

הִשְׁגִּיחַ הַשּׁוֹעֵר, הִקְשָׁה לִבּוֹ, / עָשָׂה אֶת לְשׁוֹנוֹ כְּדָרְבוֹנוֹת: [590]

‘הֲזֶה הַזְּמַן לְהֵעָדֵר מִבַּיִת, / וּבְאֶפֶס מַעֲשֶׂה לָשׁוּט בַּחוּץ?’

הַנְּעָרוֹת כִּסּוּ מְבוּכָתָן, / מִמְּקוֹמָן קָפְצוּ וְכֹה עָנוּ:

'הַיּוֹם הַזֶּה דּוֹמֶה לַאֲחֵרִים. /הַדִּיו אֵינֶנּוּ מְשׁוֹטֵט בַּגַּן.

אָבִיב הִגִּיעַ – וְרָדִים אָסַפְנוּ, / וְגִבְעוֹלֵי יָקִינְטוֹנִים קָטַפְנוּ.' [v.162]

שׁוֹמֵר הַשַּׁעַר שָׂח: 'זֹאת לֹא שָׁעָה / לַהֲבָלִים כָּאֵלֶּה. שֵׂמְנָה לֵב, [595]

כִּי זָל נִצָּב בְּשַׁעֲרֵי כָּבֻּל / וְצִבְאוֹתָיו חוֹנִים עַל אַדְמָתָהּ.

הַאִם לֹא רְאִיתֶן, כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ / מִהְרָבּ רָכוּב יוֹצֵא מֵהָאַרְמוֹן?

כָּל־יוֹם הָלֹךְ וָשׁוּב עוֹשֶׂה הַדֶּרֶךְ, / כִּי לִידִידִים הָיוּ בֶּן־סָם וְהוּא.

אִם יִרְאֲכֶן כֹּה עִם פְּרָחִים בַּיָּד, / יַפִּיל אֶתְכֶן אֶל הֶעָפָר מִכַּעַס.'


אֵלוֹת טַרָז הִגִּיעוּ לָאַרְמוֹן, / לְאוֹר הַסַּהַר נוֹעֲצוּ בַּסֵּתֶר: [600]

‘שֶׁמֶשׁ כָּמוֹהוּ מִי רָאָה? שֵׂעָר – / שֵׂיבָה, וְשׁוֹשַׁנִּים – הַלְּחָיַיִם!’

לֵב רוּדָבֶּה דָּלַק בְּאַהֲבָה / מִצִּפִּיָּה לִרְאוֹת אֶת הָאוֹרֵחַ.

הַכֶּסֶף וְהָעֲדָיִים הִנִּיחוּ, / וְרוּדָבֶּה לֹא נִלְאֲתָה לִשְׁאֹל:

‘אֵיךְ הַפְּגִישָׁה הָיְתָה עִם זָל בֶּן־סָם? / הַאִם שָׁוִים תְּהִלָּתוֹ וּשְׁמוֹ?’

לְרוּדָבֶּה, הַתְּאֵבָה לָדַעַת, / עָנוּ יְפוֹת־הַתֹּאַר וְאָמְרוּ: [605]

'זָל זֶה הוּא הַגָּדוֹל בַּפָּרָשִׁים, / אֵין כְּמוֹתוֹ בַּהֲלִיכוֹת וּבְנֹעַם.

כִּבְרוֹשׁ גָּבֹהַּ הַבָּחוּר הַזֶּה, / וְלוֹ הָדָר וְזֹהַר הַמְּלוּכָה.

לוֹ צֶבַע, רֵיחַ, עֹרֶף וְקוֹמָה; / מָתְנָיו צָרוֹת, אַךְ הֶחָזֶה רָחָב.

עֵינָיו כִּשְׁנַיִם נַרְקִיסִים אוֹרִים, / שְׂפָתָיו – פְּנִינִים, הַלְּחָיַיִם – דָּם.

כַּפָּיו וּזְרוֹעוֹתָיו כְּשֶׁל לָבִיא; / עָרוּם עִם לֵב מוּבַּד וְזִיו שָׁהִים. [610]

אָמְנָם לְבֶן־שֵׂעָר, רֹאשׁוֹ שֵׂיבָה, / וְזֶהוּ מוּם, אַךְ אֵין בָּזֶה קָלוֹן.

שֵׂעַר פָּנָיו – כְּשַׁרְשְׁרוֹת שִׁרְיָה, / תַּלְתַּלֵּי־כֶּסֶף עַל מַצַּע שָׁנִי.

אֵין זֹאת כִּי תִּקְרְאִי: “כֹּה תִּיף לָעַד! / וְכָל מוֹתָר אַךְ לְמַחְסוֹר יִהְיֶה.”

עוֹרַרְנוּ בּוֹ תִּקְוָה לִרְאוֹת פָּנַיִךְ, / וְהוּא צוֹפֶה לָזֹאת בְּקֹצֶר־רוּחַ. [v.163]

עוּצִי עֵצָה לַהֲבִיאוֹ אֵלַיִךְ, / הַגִּידִי לָנוּ, מַהִי תְּשׁוּבָתֵךְ.' [615]


עָנְתָה הַמְּשׁוּלָה לִבְרוֹשׁ תָּמִיר: / 'בָּרִאשׁוֹנָה סִפַּרְתְּ סִפּוּר אַחֵר.

זָל זֶה, אֲשֶׁר צִפּוֹר גִּדְּלָה בַּקֵּן, / הָיָה חִוֵּר־פָּנִים וּלְבֶן־שֵׂעָר.

עַתָּה פָּנָיו כְּפֶרַח אַרְגָּמָן, / יָפֶה, גָּבֹהַּ הוּא וּפַּהְלַוָן!

הֲכֹה גַּם פֵּאַרְתּוּנִי לְפָנָיו, / וְעוֹד שָׂכָר דְּרַשְׁתֶּן לְלַהַגְכֶן?'

דִּבְּרָה וְחִיּוּכִים מָלְאוּ שְׂפָתֶיהָ, / כְּרִמּוֹנִים מְלֵאִים שְׁתֵּי לְחָיֶיהָ. [620]

בַּסּוֹף צִוְּתָה הַגְּבֶרֶת אֲמָתָהּ / לֵאמֹר: 'בַּבֹּקֶר מַהֲרִי מִפֹּה,

שְׂאִי רַגְלַיִךְ בִּבְשׂוֹרָה אֵלָיו, / תֹּאמְרִי דְּבָרִי, וּמַה בְּפִיו תִּשְׁמָעִי.

אִמְרִי: “מִשְׁאַלְתְּךָ קְרֵבָה. הִכּוֹן / לִרְאוֹת הַלְּבָנָה בְּמִלּוּאָהּ.”'

עָנְתָה לַגְּבֶרֶת אֲמָתָהּ וְכֹה / אָמְרָה: 'עַתָּה הִכּוֹנִי לַבָּאוֹת.

כִּי אֱלֹהִים שָׁמַע בְּקוֹל לִבֵּךְ / וְאשֶׁר לָךְ הוֹעִיד כִּרְאוֹת עֵינַיִךְ.' [625]


הֵחֵלָּה רוּדָבֶּה בַּהֲכָנוֹת, / אֲבָל שָׁמְרָה סוֹדָהּ מִפְּנֵי קְרוֹבֶיהָ.

אֲגַף הָיָה לָהּ כְּאָבִיב פּוֹרֵחַ, / וּבוֹ תְּמוּנוֹת אַנְשֵׁי הַמַּעְלָה.

בְּרִקְמוֹת־סִין קִשְּׁטוּ אֶת הַקִּירוֹת, / וּבְקַעֲרוֹת־זָהָב לְתִפְאָרָה.

עִנְבָּר וּמֻשְׁק וְיַיִן עִרְבְּבוּ / וּשְׁבוֹ וְאִזְמָרַגְדְּ פִּזְּרוּ סָבִיב.

הוּבְאוּ סִגָּלִיּוֹת וְצִבְעוֹנִים, / וְרָדִים וְנַרְקִיסִים וְיַסְמִינִים. [630]

כָּל הַגְּבִיעִים הָיוּ זָהָב וּשְׁבוֹ, / וּמֵי וְרָדִים צְלוּלִים בְּשִׁקּוּיָם.

מִתּוֹךְ מְעוֹן הַבַּת יְפַת־הַתֹּאַר / עָלָה עַד שֶׁמֶשׁ רֵיחַ הַנִּיחוֹחַ. [v.164]


זאל יוצא אל רודבּה

כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ יָמָּה, נַעֲלוּ / הַשַּׁעַר וְהוֹצִיאוּ הַמַּפְתֵּחַ.

אַחַת הַעֲלָמוֹת יָצְאָה אֶל זָל / עִם הַבְּשׂוֹרָה:‘הַכֹּל הוּכַן כְּבָר, בּוֹאָה!’

שַׂר־הַצָּבָא יָצָא אֶל הָאַרְמוֹן / כְּאִישׁ הַמִּשְׁתּוֹקֵק אֶל בַּת־זוּגוֹ. [635]

עָלְתָה שְׁחוֹרַת־הָעַיִן עַל הַגַּג, / וְנִדְמְתָה לִבְרוֹשׁ, עַל אֲמִירוֹ יָרֵחַ.

וְכַאֲשֶׁר לְמֵרָחוֹק דַּסְתָּן / נִגְלָה לְרוּדָבֶּה הָאֲצִילָה,

פָּתְחָה שִׂפְתֵי־הָאֹדֶם וְקָרְאָה: / 'בָּרוּךְ הַבָּא, פָּרָשׁ אַמִּיץ־לֵבָב!

בִּרְכַּת בּוֹרֵא־עוֹלָם תָּבוֹא עָלֶיךָ, / גַּלְגַּל־הַמַּזָּלוֹת תִּדְרֹךְ רַגְלֶךָ.

תִּשְׂמַח נַעֲרָתִי, אָכֵן אַתָּה / מֵרֶגֶל וְעַד רֹאשׁ כְּדִבְרָתָהּ. [640]

הַהֲלִיכָה מֵאָהָלְךָ בָּרֶגֶל / אֶל הָאַרְמוֹן הֲלֹא עִיְּפַתְךָ?'


כִּשְׁמֹעַ זָל קוֹלָהּ מֵהַחוֹמָה, / וּכִרְאוֹתוֹ אֶת הַיָּפָה כַּשֶּׁמֶשׁ

הוֹפְכָה הַגַּג לְיַהֲלוֹם זוֹרֵחַ, / וְהָאָבָק מַבְהִיק בְּאוֹר פָּנֶיהָ,

עָנָה לֵאמֹר: 'יָפָה כַּלְּבָנָה! / בִּרְכַּת שָׁמַיִם עַל רֹאשֵׁךְ תִּשְׁכֹּן!

כַּמָּה לֵילוֹת, עֵינַי בַּכּוֹכָבִים, / קָרָאתִי אֶל יַזְדָּן בְּכִסּוּפַי, [645]

תְּפִלָּה נָשָׂאתִי לַאֲדוֹן־עוֹלָם, / כִּי לִי יַרְאֶה בַּסֵּתֶר אֶת פָּנַיִךְ.

כָּעֵת אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלֵךְ / וְדִבּוּרֵךְ הַמְשׁוֹבֵב הַנֶּפֶשׁ.

הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ, לָמָּה / עַל הַחוֹמָה אַתְּ וַאֲנִי לְמַטָּה?'

יְפַת־הַתֹּאַר כְּשָׁמְעָה דְּבָרוֹ, / הֵסִירָה צְעִיפָהּ מֵעַל רֹאשָׁהּ, [v.165]

וּמֵהַבְּרוֹשׁ שָׁלְחָה פְּלָצוּר־נִיחוֹחַ, / כָּמוֹהוּ אִישׁ לִקְלֹעַ לֹא יוּכַל; [650]

נָחָשׁ אַחַר נָחָשׁ עַל צַוָּארָהּ, / טַבַּעַת בְּטַבַּעַת הוּא הָיָה.

הִיא שִׁלְשְׁלָה אֶת צַמָּתָהּ מֵעַל, / וְזוֹ הִגִּיעָה מַטָּה לַקַּרְקַע.

אָז רוּדָבֶּה קָרְאָה מֵהַחוֹמָה: / 'אַי, פַּהְלַוָן מִגֶּזַע גִּבּוֹרִים!

עַתָּה מַהֵר וּקְשֹׁר בָּהּ אֶת מָתְנֶיךָ, / גַּלֵּה חֲזֵה־הַכְּפִיר וּזְרוֹעוֹתֶיךָ.

אֱחֹז בְּתַלְתַּלַּי הָעֲבֻתִּים, / אֲשֶׁר בַּעֲבוּרְךָ הִנֵּה שִׁחְרַרְתִּי.' [655]


הִבִּיט בָּהּ זָלִזַר, בִּיפַת־הַתֹּאַר, / וְהִתְפַּלֵּא לַדִּבּוּרִים הָאֵלֶּה.

נָגַע בְּצַמּוֹתֶיהָ בִּנְשִׁיקוֹת, / אוֹתָן שָׁמְעָה לְמַעְלָה הָעַלְמָה.

קָרָא בְּקוֹל: 'כָּזֹאת לֹא יִתָּכֵן! / בְּיוֹם אַכְאִיב לָךְ, שֶׁמֶשׁ אַל תִּזְרַח.

מוּטָב יָד בְּנַפְשִׁי אֶשְׁלַח, / וְאֶל לִבִּי חֹד־רֹמַח אֲכַוֵּן!'

הוֹרִיד אֶת פְּלָצוּרוֹ, עָנַב קָצֵהוּ / וְהִטִּילוֹ, מִבְּלִי לִנְשֹׁם, לְמַעְלָה.

זֶה נֶאֱחַז בְּשֵׁן הַמַּעֲקֶה, / וְזָל עָלָה בּוֹ בִּנְשִׁימָה אַחַת.

כִּדְרֹךְ כַּף־רֶגֶל זָל עַל גַּג הָעֹפֶל, / אָצָה יְפַת־הַתֹּאַר אֶל הַבָּא,

תָּפְשָׂה אֶת כַּף־יָדוֹ בְּכַף־יָדָהּ, / וְשִׁכּוֹרִים מֵאַהֲבָה סוֹעֶרֶת

יָרְדוּ לְאַט הַשְּׁנַיִם יָד בְּיָד / מֵעַל הַגַּג בְּמַדְרְגוֹת הַבַּחַן.

אֶל מְעוֹנָהּ הַמְעֻטָּר בְּפָז, / אֶל דְּבִיר נָאֶה לְכֵס־מַלְכוּת הִגִּיעוּ, [665] [v.166]

אֶל עֵדֶן־נְהָרָה עָרוּךְ כָּל יֹפִי, / שְׁפָחוֹת בּוֹ לִפְנֵיהֶם לִפְקֻדָּתָם.


דַּסְתָּן נִדְהַם מִזֹּהַר רוּדָבֶּה, / מִשְּׂעָרָהּ, פָּנֶיהָ וְחִנָּהּ.

נָאוּ צְמִידֶיהָ, עֲגִילֵי אָזְנֶיהָ; / הָרְקָמוֹת כְּגַן־אָבִיב פּוֹרֵחַ.

שְׁנֵי צִבְעוֹנִים בַּעֲרוּגוֹת פָּנֶיהָ, / מִקְלַעַת עֲבֻתָּה מַחְלְפוֹתֶיהָ.

כָּמוֹהָ זָל בְּזֹהַר מְלָכִים / יָשַׁב לְיַד הַסַּהַר בְּהָדָר. [670]

בַּחֲגוֹרָה פִּגְיוֹן עַל הֶחָזֶה, / וְנֵזֶר עַל הָרֹאשׁ – כַּדְכֹּד וָאֹדֶם.

מֵהִסְתַּכֵּל בּוֹ רוּדָבֶּה לֹא זָזָה, / הִבִּיטָה מִן הַצַּד וּבִגְנֵבָה

אֶל צַוָּארוֹ הָעַז וּזְרוֹעוֹתָיו, / אֲשֶׁר תַּחְתָּן סְלָעִים כְּדַרְדָּרִים.

כְּכָל אֲשֶׁר הוֹסִיפָה לְהַבִּיט, / הָלַךְ לִבָּהּ הַחַם וְהִתְלַהֵט.

הָיוּ שָׁם נְשִׁיקוֹת וְחִבּוּקִים – / הַאִם רָאִיתָ כְּפִיר אָדִישׁ לְעַיִר? [675]

שָׂח הַמַּצְבִּיא אֶל הַיָּפָה כְּסַהַר: / 'אַי, בְּרוֹשׁ חֲזֵה־הַכֶּסֶף, מֻשְׁק נוֹדֶפֶת!

כִּשְׁמֹעַ מַנוּצִ’הְר אַהֲבָתֵנוּ, / יִרְגַּז עָלֵינוּ, לֹא יַשְׁלִים עִמָּהּ.

גַּם סָם בֶּן־נַרִימָן יָרִים קוֹלוֹ, / יִסְפֹּק כַּפַּיִם וִידַבֵּר רְתֵת.

מוּטָב יִקַּח לִי נְשָׁמָה וָגוּף, / נָכוֹן אֲנִי לִלְבּשׁ גַּם תַּכְרִיכִים,

אַךְ בֵּאלֹהִים נִשְׁבַּעְתִּי: עַד עוֹלָם / לֹא אֶתְכַּחֵשׁ לֶאֱמוּנַי אֵלַיִךְ. [680]

כַּחֲסִידָיו אֶפְרֹשׂ אֵלָיו כַּפַּיִם / וְאֶתְחַנֵּן וַאֲהַלֵּל אֶת שְׁמוֹ,

כִּי מִלִבּוֹת הַשָּׁהּ וְסָם יִשְׁטֹף / הַכַּעַס, הָאֵיבָה וְהַמָּדוֹן.

אוּלַי יִשְׁמַע קוֹלִי וְיֵרָצֶה, / וְאֵרַשְׂתִּיךְ קֳבָל עָם וְעֵדָה.' [v.167]

עָנְתָה לוֹ רוּדָבֶּה: 'גַּם אָנֹכִי / אֶשָּׂא תְּפִלָּה לֶאֱלֹהִים חַיִּים,

כִּי זוּלָתְךָ עָלַי אָדוֹן לֹא יֶהִי; / יַזְדָּן עֵדִי, כִּי לֹא יִמְשֹׁל בִּי אִישׁ

זוּלַת גִּבּוֹר הָאָרֶץ זָלִזַר, / אֲשֶׁר לוֹ כֶּתֶר וְאוֹצָר וָשֵׁם.'


הָאַהֲבָה הָלְכָה וְגָאֲתָה, / הַתַּאֲוָה גָּדְלָה, רָחַק הַשֵּׂכֶל.

הַזְּמַן עָבַר כֹּה עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר, / עַד הִשָּׁמַע קוֹל הַתֻּפִּים בַּשַּׁעַר.

עַתָּה נִפְרַד דַּסְתָּן מֵהַיָּרֵחַ; / חִבֵּק גּוּפָהּ, הָיוּ כִּשְׁתִי וָעֵרֶב.

רִיסֵי רוֹאוֹתֵיהֶם מָלְאוּ דְּמָעוֹת, / וּבִלְשׁוֹנָם קָרְאוּ אֶל הַחַמָּה: [690]

‘אַי, זֹהַר הָעוֹלָם! רַק רֶגַע עוֹד, / אַל תֵּחָפְזִי עָלֵינוּ לְהוֹפִיעַ.’

דַּסְתָּן תָּלָה הַחֶבֶל בַּחוֹמָה, / וּמֵהַגַּג יָרַד לָאֲדָמָה.


זאל נועץ במובּדים בעניין רודאבּה

כִּזְרֹחַ הַחַמָּה מֵעַל הָהָר, / חָפְזוּ הַגִּבּוֹרִים אֶל הַמִּסְדָּר,

וּבִרְאוֹתָם אֶת פְּנֵי הַפַּהְלַוָן, / בֵּרְכוּהוּ וְיָצְאוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ.

אַלּוּף נִימְרוּז שָׁלַח אָז כָּרוֹזוֹ / לִקְרֹא אֶת חֲכָמָיו הַנְּבוֹנִים. [695]

וְכַאֲשֶׁר מוֹרָיו הַכֹּהֲנִים / וְהַשָׂרִים, שׁוֹעָיו גְּאֵי־הָרֹאשׁ

וְכָל אַנְשֵׁי־הָרוּחַ הַגְּדוֹלִים, / הִגִּיעוּ בְּרָצוֹן לִפְנֵי קוֹרְאָם,

פָּתַח דַּסְתָּן שְׂפָתָיו הַצּוֹחֲקוֹת / בְּלֵב שָׂמֵחַ וּבְלָשׁוֹן נֶחְפֶּזֶת.

תְּחִלָּה חָלַק כָּבוֹד לְאֵל עֶלְיוֹן, / אַחַר כֵּן אֶת שׁוֹמְעָיו עוֹרֵר לֵאמֹר:

'יִרְחַשׁ לִבֵּנוּ פַּחַד וְתִקְוָה / אֶל הַשּׁוֹפֵט אֶת הָעוֹלָם בְּחֶסֶד! [700]

אֲדוֹן גַּלְגַּל הַשֶּׁמֶשׁ וְהַסַּהַר, / מוֹרֵה הַדֶּרֶךְ אֶל אֱמֶת וָצֶדֶק, [v.168]

טוֹב לְהַלֵּל אֶת שְׁמוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה / וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת לוֹ בְּיִרְאָה.

הוּא מְסוֹבֵב כַּדּוּר הָאֲדָמָה, / צֶדֶק דְּבָרוֹ בִּשְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת.

מֵבִיא הַגֶּשֶׁם וּמוֹרִיד הַטַּל, / מִמֶּנּוּ פְּרִי עַל שָׂרִיגֵי הַגֶּפֶן.

לַנְּעוּרִים מִמֶּנּוּ צֶבַע, רֵיחַ, / וְלַזִּקְנָה – קַדְרוּת־פָּנִים וָעֶצֶב. [705]

אֵין אִישׁ אֲשֶׁר יָסוּר מִפְּקֻדָּתוֹ, / בִּלְתּוֹ הַנְּמָלָה לֹא תְּהַלֵּךְ.

הוּא מְקַיֵּם חַיִּים בְּזִוּוּגִים, / כִּי לֹא רָאִינוּ מִיחִידִים רִבּוּי.

אֶחָד הוּא הַבּוֹרֵא וְאֵין בִּלְתּוֹ, / לוֹ אֵין שֻׁתָּף, בַּת־זוּג, יָדִיד אוֹ רֵעַ;

אֲשֶׁר בָּרָא – בָּרָא זוּגוֹת־זוּגוֹת, / אֶת הַנִּגְלֶה הוֹצִיא מֵהַנִּסְתָּר.

הַכֹּל נוֹעַד מֵרֹאשׁ מֵהַשָּׁמַיִם, / וְכֹה יִהְיֶה כִּי זוֹהִי הַתָּכְנִית. [710]

פְּאֵר כָּל הַיְצִירָה הוּא הָאָדָם, / מִמֶּנּוּ עֶרֶךְ לִשְׂכִיּוֹת חֶמְדָּה.

לוּלֵא הָרְבִיָּה וְהַפְּרִיָּה / הָיְתָה הָאָרֶץ עֲקָרָה כָּאֶבֶן.

וְעוֹד, אָדָם צָעִיר בְּלֹא אִשָּׁה / יַצִּיב אֵינֶנּוּ בֶּאֱמוּנָתוֹ.

שְׁלִישִׁית, גַּם זֶרַע נִכְבְּדֵי תֵּבֵל / בְּלֹא בַּת־זוּג כֹּחוֹ הוֹלֵךְ וָדַל.

מַה טּוֹב לְפַּהְלַוָן נְשׂוּא־פָּנִים / מִשְּׂמֹחַ עַל בָּנִים וּבְנֵי בָּנִים? [715]

בְּבוֹא הַיּוֹם הַמַּר לְהֵאָסֵף, / בִּבְנוֹ יִפְתַּח חַיָּיו הַחֲדָשִׁים.

שְׁמוֹ בָּעוֹלָם יִנּוֹן אַחֲרָיו. יַגִּידוּ: / “זֶה בֶּן דַּסְתָּן, וְזֶה מִזֶּרַע סָם!”

כֹּה יִשָּׁמְרוּ הַכֶּתֶר וְהַכֵּס, / וְיַעֲבֹר הַשֵּׁם מִדּוֹר אֶל דּוֹר.

כָּל הָאָמוּר לְמַעְלָה – בִּי אָמוּר, / בְּנַרְקִיסֵי גַּנִּי וּבְשׁוֹשַׁנַּי.

לִבִּי אָבַד, שִׂכְלִי פָּנָה לִי עֹרֶף, / מַה הָעֵצָה אֲשֶׁר תָּעוּצוּ לִי? [720] [v.169]

לֹא הִתְאוֹנַנְתִּי כָּל־עוֹד לֹא נִפְגַּעְתִּי, / אוּלָם עַתָּה נִסְעֶרֶת נִשְׁמָתִי.

אַרְמוֹן מִהְרָבּ יָקָר לִי כְּבֵיתִי, / אַרְצוֹ וּמֶרְחָבֶיהָ לִי שָׁמַיִם.

בְּבַת סִינְדֻּכְתּ מָצָא לִבִּי מַרְגּוֹעַ – / הֲגַם אָבִי יִשְׂמַח בְּשִׂמְחָתִי?

וְכַאֲשֶׁר יִשְׁמַע זֹאת מַנוּצִ’הְר, / הֲלֹא יַחְשֹׁב זֹאת כֶּשֶׁל־נְעוּרִים?

שָׂרִים וּפְשׁוּטֵי־עָם בְּהִנָּשְׂאָם / הוֹלְכִים אַחַר הַדָּת וְהַמָּסֹרֶת. [725]

הַחֲכָמִים הֵם בְּדֵעָה אַחַת, / כִּי זֶהוּ צַו הַדָּת וְלֹא בּוּשָׁה.

מַה דַּעְתְּכֶם אַתֶּם, אַי, מוּבַּדִּים, / רוֹאֵי־הָעֲתִידוֹת הַחֲכָמִים?'


נָצְרוּ אֶת לְשׁוֹנָם הַכֹּהֲנִים, / קָפְצוּ פִּיהֶם וְלֹא אָמְרוּ דָּבָר,

כִּי זֶה מִהְרָבּ מִזֶּרַע צַֹחָּךּ הָיָה, / וְנֶפֶשׁ מַנוּצִ’הְר נָקְעָה מִמֶּנּוּ.

אִישׁ לֹא נִסָּה לִפְתֹּחַ אֶת שְׂפָתָיו, / כִּי מִי שָׁמַע עַל מֶסֶךְ דְּבַשׁ וָרַעַל? [730]

הִרְגִּיז הָאֵלֶם הַזּוֹעֵק אֶת זָל, / אַךְ תֵּכֶף הֶעֱלָה תָּכְנִית שְׁנִיָּה:

'יָדַעְתִּי כִּי תִּרְצוּ בַּחֲקִירָה, / וּבְתָכְנִיתִי תִּתְּנוּ מִיָּד כָּל־דֹּפִי.

אֲשֶׁר בָּחַר לִפְעֹל כִּנְטוֹת לִבּוֹ, / יַסְכִּין לַנְּזִיפוֹת הָעֲתִידוֹת.

אַךְ אִם בַּעֲצַתְכֶם תַּנְחוּנִי דֶּרֶךְ, / וּמֵרַגְלַי תָּסִירוּ הַכְּבָלִים,

אֵיטִיב לָכֶם יוֹתֵר מִכָּל אֲשֶׁר / הֵיטִיב אִישׁ לְפָנַי עִם נְתִינָיו. [735]

בְּצִדְקָתִי וּבִנְדִיבוּת־נַפְשִׁי / אֶשְׁמֹר אֶתְכֶם מִכָּל רָעָה חוֹלָה.'


הַמּוּבַּדִּים עָרְכוּ אֶת תְּשׁוּבָתָם / וְאִחֲלוּ לוֹ הַצְלָחָה וָאשֶׁר.

אָמְרוּ: 'אָמְנָם אֲנַחְנוּ עֲבָדֶיךָ, / אַךְ מִתְפַּלְּאִים מְאֹד לְדֵעוֹתֶיךָ. [v.170]

מִי בֶּן־טוֹבִים וּמִי בּוּז־מִשְׁפָּחוֹת? / אֵין הָאִשָּׁה נוֹפֶלֶת מֵהַשָּׁהּ.

אָמְנָם מִהְרָבּ לֹא מֵאוֹתָהּ דַּרְגָּה, / כִּי חֹטֶר הוּא מִגֶּזַע רְהָבִים115 [740]

וְצֶאֱצָא צַֹחָּךּ, שַׁלִּיט עֲרָב, / אֲבָל גָּדוֹל, גִּבּוֹר וְגַם עָשִׁיר.

חַבֵּר אִגֶּרֶת אֶל אָבִיךָ סָם, / כְּכָל אֲשֶׁר תִּמְצָא לִכְתֹּב אֵלָיו.

גָדַלְתָּ וְחָכַמְתָּ מֵאִתָּנוּ, / שְׁקוּלוֹת מַחְשְׁבוֹתֶיךָ מִשֶּׁלָּנוּ.

אוּלַי יַסְכִּים גַּם סָם לִכְתֹּב לַשָּׁהּ / בְּרוּחַ הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָבִיתָ,

כִּי מַנוּצִ’הְר לֹא יְסָרֵב לְסָם, / וְהַמּוֹקְשִׁים יוּסְרוּ כִּבְמִקְסָם.' [745]


זאל כותב לסאם ומסביר לו את המצב

דַּסְתָּן קָרָא אֵלָיו סוֹפֵר מָהִיר, / וּבְפָנָיו שָׁפַךְ עָקַת נַפְשׁוֹ.

מִכְתָּב בִּקֵּשׁ לִכְתֹּב אֶל סָם אָבִיו, / וּבוֹ תִּקְוָה, בְּשׂוֹרָה, דְּרִישַׁת שָׁלוֹם.

תְּחִלָּה חָלַק כָּבוֹד, הַלֵּל וָשֶׁבַח / לְאֵל־בּוֹרֵא־עוֹלָם, שׁוֹפֵט הָאָרֶץ:

'מִמֶּנּוּ הַשִּׂמְחָה, מִמֶּנּוּ כֹּחַ, / בּוֹרֵא חַמָּה, מַאְדִּים וָנֹגַהּ הוּא.

אֲדוֹן הַיֵּשׁ הוּא וַאֲדוֹן הָאַיִן, / כֻּלָּנוּ עֲבָדָיו וְהוּא אֶחָד. [750]

יִשְׁלַח בְּרָכָה עַל רֹאשׁ בֶּן־נַרִימָן, / אָמַּן הַחֶרֶב, הָאַלָּה, הַקֶּשֶׁת,

סוּסוֹ שׁוֹעֵט בְּתוֹךְ עֲנַן אָבָק, / נִזּוֹן הָעַיִט מִפִּגְרֵי חַרְבּוֹ;

הַמְסָעֵר אֶת שְׂדֵה־הַמַּעְרָכָה, / וְדָם שׁוֹפֵךְ מֵעֲנָנִים שְׁחוֹרִים. [v.171]

מוֹשִׁיט כְּתָרִים וְאַבְנְטֵי זָהָב, / מוֹשִׁיב שָׁהִים עַל כִּסְאוֹת פָּז וּשְׁבוֹ.

נִצְחוֹנוֹתָיו אֵינָם יוֹדְעִים מַעְצוֹר, / תְּהִלָּתוֹ יָצְאָה בְּכָל הָאָרֶץ. [755]

אֵין עוֹד פָּרָשׁ גִּבּוֹר בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב / כְּסָם בֶּן־נַרִימָן, וְלֹא יִהְיֶה.

אֲנִי, הַבֵּן, לוֹ עֶבֶד נֶאֱמָן, / מָלְאָה הַנֶּפֶשׁ אַהֲבָה אֵלָיו.

עֵינָיו רָאוּ אִמִּי אֵיךְ יְלָדַתְנִי, / אֵיךְ מִשָּׁמַיִם הַצָּרוֹת יָרָדוּ.

אָבִי לָבַשׁ פַּרְווֹת־חֶמְדָּה וָמֶשִׁי, / אוֹתִי סִימֻרְגֹ הִסִּיעָה אֶל הַר־הִנְד.

לָרַךְ וְאֵין־אוֹנִים הֵבִיאָה טֶרֶף, / הָיִיתִי לְאֶחָד מִגּוֹזָלֶיהָ. [760]

עוֹרִי נִצְרַב בְּרוּחַ הֶהָרִים, / עִתִּים אָבָק סָמִיךְ כִּסָּה עֵינַי.

הַכֹּל קָרְאוּ אוֹתִי ‘בֶּן־סָם’, אַךְ סָם / יָשַׁב בַּכֵּס וְאָנֹכִי בַּקֵּן.

יַזְדָּן בְּחָכְמָתוֹ קָבַע מֵרֹאשׁ / הַדֶּרֶךְ אֶעֱבֹר בָּהּ עַד הֲלוֹם,

וּמִפְּקֻדַּת יַזְדָּן אִישׁ לֹא יַחְמֹק, / גַּם אִם יִסַּק עַד סֵתֶר עָב בַּשַּׁחַק,

וּבַשִּׁנַּיִם כִּידוֹנִי יִשְׁבֹּר, / וּבְרַעַם־קוֹל יִקְרַע עוֹר אֲרָיוֹת. [765]

הוּא עֶבֶד אֱלֹהִים וּמִצְוָתוֹ, / גַּם אִם שִׁנָּיו הֵם סַדָּנֵי פְּלָדָה.

דָּבָר קָרָה, אֲשֶׁר שָׁבַר לִבִּי / גַּם לֹא אוּכַל סַפְּרֶנּוּ קֳבָל־עָם.

גַּם אָב קָשׁוּחַ וְאַכְזָר כְּרַהַב / מַקְשִׁיב לְסוֹד יַלְדּוֹ, מַטֶּה לוֹ אֹזֶן.

אֲנִי שׁוֹפֵךְ דְּמָעוֹת עַל בַּת מִהְרָבּ, / נִשְׂרָף בְּאֵשׁ הָאַהֲבָה אֵלֶיהָ.

הַכּוֹכָבִים בָּאֲפֵלָה רֵעַי, / לִבִּי מַכֶּה גַּלִּים כְּיָם סוֹעֵר. [770]

אוֹבֵד עֵצוֹת אֲנִי וְאֵין־אוֹנִים, / וְכָל יוֹדְעַי עָלַי יַזִּילוּ דֶּמַע.

לַמְרוֹת כָּל הַצָּרוֹת אֲשֶׁר בָּאוּנִי, / לֹא אֶעֱשֶׂה דָּבָר בְּלִי פְּקֻדָּתְךָ.

מַה תְּצַוֶּה עָלַי, אֲדוֹן־הָאָרֶץ? / מַלֵּט נַפְשִׁי מִכְּאֵב וּמֵעָקָה. [v.172]

עֲצַת הַמּוּבַּדִּים הָיְתָה לֵאמֹר: / “אֶת הַפְּנִינָה בַּסֵּתֶר אַל תִּשְׁמֹר!”

הַאִם תָּפֵר הַבְטָחָתְךָ אֵלַי? / אוּלַי תֵּאוֹת לִפְעֹל בַּעֲבוּרִי, [775]

כִּי לְאִשָּׁה, בְּרֹב טוּבְךָ, אֶשָּׂא / אֶת בַּת מִהְרָבּ כַּחוֹק וְכַמִּנְהָג?

הַאִם שָׁכַח הָאָב הַצְהָרָתוֹ, / כְּהַחֲזִיר יַזְדָּן אֵלָיו יַלְדּוֹ?

כָּזֹאת הִכְרִיז בִּפְנֵי עַם וְעֵדָה / כְּשׁוּב בְּנוֹ הַגּוֹלֶה מֵהַר אַלְבֻּרְז:

“פָּנֶיךָ נֶצַח לֹא אָשִׁיב רֵיקָם.” / הִנֵּה מוֹעֵד הַפֵּרָעוֹן הִגִּיעַ.'


פָּרָשׁ מָהִיר כְּאֵשׁ אָדַֹר־גַּשַׁסְפּ / יָצָא רָכוּב אֶל סָם עִם סוּס נוֹסָף. [780]

אָמַר דַּסְתָּן: 'סוּסְךָ אִם יְפַגֵּר, / פּוּגָה אַל תְּבַקֵּשׁ מִכֹּל וָכֹל;

עַל סוּס שֵׁנִי עֲלֵה מִיָּד וְסַע, / וְכֹה עַד בּוֹאֲךָ לִפְנֵי כֵּס־סָם.'

צִיר זָלִזַר יָצָא כְּמוֹ אָבָק / עַל גַּב רַמָּךְ לָבָן עָשׂוּי פְּלָדָה.

כְּהַגִּיעוֹ אֶל הַכַּרְגְּסָרִים, / רָאָהוּ מֵרָחוֹק אֲבִי דַּסְתָּן,

אֲשֶׁר סָבַב אוֹתָהּ שָׁעָה בָּהָר, / מֵרִיץ כְּלָבִים אַחַר חַיַּת הַבָּר. [785]

אָמַר סָם לִידִידָיו, אֶל מְלַוָּיו, / הַפָּרָשִׁים הַמְנֻסִּים בַּקְּרָב:

'הִנֵּה זֶה בָּא שָׁלִיחַ מִכָּבֻּל, / תַּחְתָּיו סוּס זָבֻּלִי לָבָן מֵעֶשֶׁת.

אֵין זֹאת כִּי שְׁלִיחַ זָל הוּא הַקָּרֵב, / וּמַה בְּפִיו מִיָּד נֵדַע כֻּלָּנוּ.

מִזָּל, וּמֵהַשָּׁהּ וּמֵאִירָן, / רוֹצִים אֲנַחְנוּ חֲדָשׁוֹת לִשְׁמֹעַ.'


עַד כֹּה וָכֹה בָּא לְפָנָיו הָרָץ, / בַּיָּד מִכְתָּב מֵהַגִּבּוֹר דַּסְתָּן. [790]

הַבָּא צָנַח, נָשַׁק לָאֲדָמָה, / וְשָׂם תּוֹדָה לְאֵל־בּוֹרֵא־עוֹלָם.

שָׁאַל אָז סָם וְגַם קִבֵּל אִגֶּרֶת, / וְעוֹד הוֹסִיף עָלֶיהָ הַמַּלְאָךְ.

מַצְבִּיא אִירָן שָׁבַר אֶת הַחוֹתָם, / כְּרִדְתּוֹ מֵרֹאשׁ הָהָר הָרָם. [v.173]

אֶחָד־אֶחָד קָרָא דִּבְרֵי דַּסְתָּן, / עָצַר וְהֶחֱוִיר מֵרֹב פְּלִיאָה,

כִּי מִשְׁאָלָה כָּזֹאת לֹא נָעֲמָה לוֹ, / וְלֹא תֵּאֵר כֵּן בְּנוֹ בְּדִמְיוֹנוֹ. [795]

עָנָה סָם וְאָמַר: 'הִנֵּה נִגְלֹה / נִגְלָה סוֹף־סוֹף טִבְעוֹ הָאֲמִתִּי,

אִם אוֹמַנְתּוֹ צִפּוֹר־הָרִים הָיְתָה, / מַה מְצַפֶּה הַלֵּב מֵהַגּוֹרָל?'


כְּשׁוּב סָם מֵהַצַּיִד אֶל בֵּיתוֹ, / שָׁקַע זְמַן רַב בְּהִרְהוּרִים כְּבֵדִים,

וְשָׂח: 'הֵן אִם אֹמַר “חֲדַל מִזֹּאת, / לֹא בְּחָכְמָה הוּא וּלְמוֹרַת רוּחִי”,

גַּם בְּעֵינֵי אֱלֹהַּ וְאָדָם / אוֹפִיעַ כְּמֵפֵר שְׁבוּעָה וּבְרִית. [800]

וְאִם אַגִּיד “יָפָה מִשְׁאַלְתְּךָ, / עֲשֵׂה, דַּסְתָּן בְּנִי, כְּאַוַּת נַפְשֶׁךָ”,

חֹטֶר דִּיוִים וַהֲלִיכוֹת עוֹף־פֶּרֶא – / מַה פְּרִי יִתְּנוּ, בָּנִים וּבְנֵי בָּנִים?'

בְּרֹאשׁ סְחַרְחַר וּבְלֵב דַּוַּי עָלָיו / שָׁכַב לִישֹׁן וְלֹא מָצָא מַרְגּוֹעַ.

כְּכָל אֲשֶׁר תִּכְבַּד הַמְּשִׂימָה, / יִכְבַּד הַלֵּב וְהֶעָמָל יִרְבֶּה.

אֵין סוֹד אֲשֶׁר לֹא יִתְגַּלֶּה לַכֹּל, / אִם כֹּה אָבָה יַזְדָּן הַכֹּל־יָכוֹל. [805]


סאם נועץ במובּדים בענין זאל

כַּהֲקִיצוֹ יָשַׁב לַמּוֹעָצָה / עִם מוּבַּדָּיו וְעִם הַחֲכָמִים,

גִּלָּה דָּבָר בְּאֹזֶן הַהוֹבְרִים, / וְכֹה אָמַר:'בַּמֶּה זֶה יִגָּמֵר?

שְׁנֵי יְסוֹדוֹת זָרִים, כְּאֵשׁ וּמַיִם, / הֲלֹא יִצְמַח מִזִּוּוּגָם אָסוֹן?

הֵן רַק בְּיוֹם־הַדִּין יִתַּם כָּלִיל / הַקְּרָב בֵּין פַרִידוּן וּבֵין צַֹחָּךּ!

חַפְּשׂוּ בַּכּוֹכָבִים וּתְנוּ עֵצָה, / הַצְבִּיעוּ בְּצִפֹּרֶן עַל הָאוֹת.' [810]

חוֹזֵי הַעֲתִידוֹת, לִמְצֹא הַסּוֹד, / חָקְרוּ אֶת הַשָּׁמַיִם יוֹם אָרֹךְ, [v.174]

בַּסּוֹף שְׂמֵחִים נִגְּשׁוּ אֶל שׁוֹאֲלָם, / כִּי הֲפָכִים בְּמַזָּלוֹ הִשְׁלִימוּ,

וְכֹה אָמַר אֶחָד מִן הַרוֹאִים: / 'אַי, פַּהְלַוָן חוֹגֵר אַבְנֵט זָהָב!

עַל זָל וּבַת־מִהְרָבּ בְּשׂוֹרָה בְּפִינוּ: / עוֹמְדִים הַמְעֻלִּים לָבוֹא בִּבְרִית,

וּמִשְּׁנֵיהֶם יוּלַד גִּבּוֹר רַב־כֹּחַ / אֲשֶׁר יַחְגֹּר מָתְנָיו בִּזְרוֹעַ־עֹז, [815]

אֶת הָעוֹלָם יַדְבִּיר תַּחְתָּיו בַּחֶרֶב, / וְכֶתֶר הַשָּׁהִים עַד עָב יַגְבִּיהַּ.

יִגְדַּע רַגְלֵי חוֹרְשֵׁי־הַמְּזִמּוֹת, / וְלֹא יַשְׁאִיר לָהֶם פִּנָּה וָסֵתֶר.

הַסַּגְסָרִים וּבְנֵי מָזַנְדַּרָן / יַשְׁמִיד, בְּאַלָּתוֹ תִּטְהַר הָאָרֶץ.

צְפוּיוֹת מִמֶּנּוּ לְתּוּרָן צָרוֹת, / אַךְ לְאִירָן טוֹבוֹת בִּלְבַד תִּצְמַחְנָה.

בַּחֲסוּתוֹ יִישְׁנוּ הַחֲרֵדִים, / יִסְגֹּר דַּלְתוֹת הָרִיב וְהָאָסוֹן. [820]

בְּלֵב הָאִירָנִים תִּקְוָה יָפִיחַ, / בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת יָבִיא לַנִּכְבָּדִים.

רַגְלֵי הַסּוּס, אֲשֶׁר יַדְהִיר לַקְּרָב, / תִּדְרֹכְנָה עַל רָאשֵׁי הַנְּמֵרִים.

הַמַּמְלָכָה תִּשְׂגֶּה בִּימֵי חַיָּיו, / זְמַנּוֹ יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ בֵּין הַשָּׁהִים.

אִירָן וְרוּם וְהֹדּוּ תַּחֲרֹתְנָה / שְׁמוֹ הַגָּדוֹל עַל פְּנֵי חוֹתְמוֹתֵיהֶן.'


כִּשְׁמֹעַ סָם דִּבְרֵי הַנְּבוּאָה, / חִיֵּךְ אֶל הַדּוֹבֵר וְלִמְבָרְכָיו, [825]

וְהֶעֱנִיק לָהֶם זָהָב וָכֶסֶף / עַל הַבְּשׂוֹרָה הַמַּרְגִּיעָה נַפְשׁוֹ.

קָרָא אֶת שְׁלִיחַ זָל עֲלוֹת אֵלָיו, / שׂוֹחַח אִתּוֹ רַבּוֹת, בַּסּוֹף אָמַר:

'דַּבֵּר בַּעֲדִינוּת עִם בְּנִי, אֱמֹר לוֹ: / "מִשְׁאַלְתְּךָ אֵינֶנָּה נְבוֹנָה,

אַךְ כְּבָר נָתַתִּי הַבְטָחָה לְךָ – / לֹא אֶתְנַכֵּר לָהּ, לֹא אָפֵר דְּבָרִי.

לָכֵן מִפֹּה אֲנִי יוֹצֵא עִם שַׁחַר, / וְעִם צְבָאִי נוֹסֵעַ לְאִירָן. [830] [v.175]

לִשְׁמֹעַ אֶת פְּקֻדַּת הַשַּׁהְרְיָר / עַל פִּי רְצוֹן אֲדוֹן־הַמַּעֲשִׂים."'

לִשְׁלִיחַ זָל נָתַן זָהָב וָכֶסֶף, / וְכֹה אָמַר לוֹ: ‘אַל עוֹד תִּתְמַהְמֵהַּ!’

כְּהִפָּרְדוֹ עָרַךְ צְבָאוֹ לַדֶּרֶךְ, / שָׂרֵי צְבָאוֹ שָׂמְחוּ עַל הַדָּבָר.

כָּבְלוּ אֶלֶף כַּרְגְּסָרִים שְׁבוּיִים / וְהוֹבִילוּם לְחֶרְפָּתָם בָּרֶגֶל.

אַחַר עֲבֹר כִּשְׁנֵי שְׁלִישֵׁי הַלַּיְלָה, / קוֹל הָרוֹכְבִים עָלָה מֵהַמִּישׁוֹר [835]

לְקוֹל הַחֲצוֹצְרוֹת וְהַתֻּפִּים, / אֲשֶׁר בָּקְעוּ מֵאֹהֶל הַפָּרָשׁ.

עִם שַׁחַר יוֹם שָׂם סָם אֶת פְּעָמָיו / אֶל גְּבוּל אִירָן בְּדֶרֶךְ דַּהִסְתָּן.


עַד כֹּה וָכֹה הִגִּיעַ שְׁלִיחַ סָם / אֶל זָל בְּמַזָּל טוֹב וְכִמְנַצֵּחַ.

כְּהִתְיַצְּבוֹ, מָסַר אֶת הַמִּכְתָּב, / וְזָל שָׁמַע מִפִּיו אֶת הַבְּשׂוֹרָה,

וּשְׂבַע־רָצוֹן הוֹדָה לֶאֱלֹהִים / עַל מַזָּלוֹ הַטּוֹב וְעַל הַחֶסֶד. [840]

פָּתַח יָדוֹ לַעֲנִיֵּי הָעָם, / וּנְדִיבוּתוֹ גִּלָּה לִמְקֹרָבָיו.

הַרְבֵּה בְּרָכוֹת אִחֵל לְסָם הַטּוֹב / עַל מַעֲנֵהוּ הַנּוֹטֶה לוֹ חֶסֶד.

לֹא מְנוּחָה וְלֹא שֵׁנָה בַּלַּיְלָה, / לֹא מְנַגְּנִים דָּרַשׁ וְלֹא תִּירוֹשׁ,

כָּלְתָה, יָצְאָה נַפְשׁוֹ אֶל רוּדָבֶּה, / וְלֹא דִּבֵּר דָּבָר זוּלָֽתִי בָּהּ.


הידיעה על רודאבּה מגיעה לאזני סינדכתּ

בֵּין הַמַּצְבִּיא לְרוּדָבֶּה תִּוְּכָה / אִשָּׁה אַחַת, אֲשֶׁר עָרַב שִׂיחָהּ, [845]

שְׁלוֹמוֹת הֵבִיאָה אֶל הַפַּהְלַוָן, / וּמֵהַפַּהְלַוָן לְרוּדָבֶּה.

שַׂר־הַצָּבָא דַּסְתָּן קְרָאָהּ אֵלָיו, / וַאֲרֻכּוֹת שׂוֹחַח עִמָּהּ בַּסֵּתֶר,

בַּסּוֹף אָמַר: 'צְאִי אֶל רוּדָבֶּה, / וְכֹה אִמְרִי בִּשְׁמִי: "יֶרַח רֹאשׁ־חֹדֶשׁ!

כְּבוֹא אָדָם אֶל בֵּין הַמְּצָרִים, / מָצֹא יִמְצָא מַפְתֵּחַ לַמֶּרְחָב. [v.176]

שְׁלִיחִי חָזַר מִיָּד מִסָּם אָבִי, / וּבְפִיו בְּשׂוֹרָה טוֹבָה וּמַרְנִינָה. [850]

סָם הֶאֱרִיךְ בְּדִבּוּרִים, שָׁמַע, / הִרְהֵר, בַּסּוֹף נָתַן אֶת בִּרְכָתוֹ."'

לָזֹאת הוֹסִיף אִגֶּרֶת סָם אָבִיו, / אוֹתָהּ הִפְקִיד בִּידֵי הַמְקַשֶּׁרֶת,

אֲשֶׁר חָזְרָה כְּרוּחַ אֶל גְּבִרְתָּהּ / לִמְסֹר הַחֲדָשָׁה הַמְשַׂמַּחַת.

יְפַת־הַתֹּאַר דַּרְכּוֹנִים הִרְעִיפָה, / בְּכֵס־הַפָּז הַמְעֻטָּר הוֹשִׁיבָה,

נָתְנָה לַמְתַוֶּכֶת מַעֲרֶכֶת / בְּגָדִים עַל הַבְּשׂוֹרָה הַמַּרְנִינָה. [855]

צָנִיף הֵבִיאָה מַעֲשֵׂה־חוֹשֵׁב / הַשְּׁתִי וָעֵרֶב לֹא נִרְאוּ עָלָיו,

וְהָרְקָמוֹת בּוֹ מִכַּדְכֹּד וָפָז, / הַפָּז נֶחְבָּא מֵרֹב יַהֲלוֹמִים;

זוּג טַבָּעוֹת הוֹסִיפָה יְקָרוֹת, / הַמְּאִירוֹת כְּצֶדֶק בַּשָּׁמַיִם,

וְאֶל דַּסְתָּן שָׁלְחָה עִם הָאִשָּׁה / בְּהַבְטָחוֹת הַרְבֵּה וּבִבְרָכוֹת.


כְּצֵאת הַשַּׁגְרִירָה מֵהַהַרְמוֹן, / הִשְׁגִּיחָה בָּהּ סִינְדֻּכְתּ, אֵם רוּדָבֶּה, [860]

וּבְקוֹל קָרְאָה: 'מֵאַיִן אַתְּ? דַּבְּרִי, / וְאַל תִּתְכַּחֲשִׁי לִשְׁאֵלָתִי.

מֵעֵת לְעֵת אַתְּ עַל פָּנַי עוֹבֶרֶת, / וּכְמוֹ אֵינֵךְ רוֹאַתְנִי בָּאַרְמוֹן.

אַתְּ מְעוֹרֶרֶת בְּלִבִּי חֲשָׁד. / הַגִּידִי לִי: הֲיֶתֶר אַתְּ, אוֹ קֶשֶׁת?"

מִפַּחַד הֶחֱוִירָה הָאִשָּׁה, / נָפְלָה אַפַּיִם וְנָשְׁקָה הָאֲדָמָה. [v.177]

אָמְרָה: 'אֲנִי אַךְ עֲלוּבַת־חַיִּים, / הַמּוֹצִיאָה לַחְמָהּ מִכָּל הַבָּא. [865]

אֲנִי הוֹלֶכֶת אֶל בָּתֵּי־שׁוֹעִים, / בְּגָדִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת מוֹכֶרֶת.

וְרוּדָבֶּה בִּקְּשָׁה לִקְנוֹת מִמֶּנִּי / יַהֲלוֹמִים וַעֲדָיֵי נָשִׁים.

הֵבֵאתִי לָהּ צָנִיף עֲטוּר זָהָב / וְגַם טַבַּעַת, בָּהּ אַבְנֵי־מַלְכוּת.'

אָמְרָה סִינְדֻּכְתּ: ‘הַרְאִים־נָא לִי,/ וַחֲמָתִי תָּסִירִי מִלִּבִּי.’

‘כְּבָר נְתַתִּים לְרוּדָבֶּה’ – אָמְרָה – / ‘זֶה לֹא הַכֹּל, אָבִיא סְחוֹרָה נוֹסֶפֶת.’

אָמְרָה סִינְדֻּכְתּ: ‘הַרְאִינִי תְּמוּרָתָם, / וּדְרוֹר קִרְאִי לַנֶּפֶשׁ הַכְּבוּלָה.’

‘אָמְרָה הַגְּבֶרֶת: “אֲשַׁלֵּם מָחָר, / אַל תִּדְרְשִׁי מִכְרָם עַד אַשִּׂיגֶנּוּ.”’


סִינְדֻּכְתּ הֵבִינָה כִּי מִרְמָה בְּפִיהּ, / גָּמְרָה אֹמֶר לִנְהֹג בָּהּ כְּעֶרְכָּהּ.

חִפְּשָׂה בְּשַׁרְווּלֶיהָ הָרְחָבִים, / וְהַכָּזָב נִגְלָה מִיָּד לָעַיִן.

כִּרְאוֹת סִינְדֻּכְתּ הַבֶּגֶד, שַׁי בִּתָּהּ,/ וְאֶת טַבַּעַת הַיַּהֲלוֹמִים, [875]

חָרָה אַפָּהּ, תָּפְשָׂה בְּצַמּוֹתֶיהָ, / שָׁמְטָה גּוּפָהּ, וְהִשְׁלִיכַתָּהּ עַל פָּנֶיהָ.

בְּכַעֲסָהּ וּבְרֹב דַּאֲגָתָהּ / גְּרָרַתָּהּ לְבָשְׁתָּהּ עַל הָרִצְפָּה. [v.178]

בַּסּוֹף קָשְׁרָה אוֹתָהּ בַּאֲסוּרִים, / הִכְּתָה בַּכַּף וּבָעֲטָה בָּרֶגֶל,

וְנִכְנְסָה אֶל הָאַרְמוֹן בְּכַעַס, / כְּלִמָּה לוֹבֶשֶׁת, כְּאוּבָה, דּוֹאֶגֶת.


הִתְבּוֹדְדָה בְּאַפַּדְנָהּ, דַּעְתָּהּ / מֵרֹב־מַחְשְׁבוֹתֶיהָ הִסְתַּתְּרָה. [880]

צִוְּתָה בִּתָּהּ לָבוֹא מִיָּד אֵלֶיהָ, / בְּלִי רַחֲמִים סָטְרָה עַל לְחָיֶיהָ,

וּשְׁנֵי וְרָדֶיהָ בְּמֵימֵי הַנַּרְקִיסִים/ שָׁטְפָה, עַד כִּי הִזְהִירוּ בְּאוֹרָן.116

אֶל רוּדָבֶּה אָמְרָה: 'בַּת־אֲצִילִים! / בִּמְקוֹם כִּסֵּא מַלְכוּת בָּחַרְתְּ לָךְ בּוֹר.

מִכָּל אֲשֶׁר לִמַּדְתִּיךְ בַּסֵּתֶר / כְּבַגָּלוּי, מַה בְּלִבֵּךְ נִשְׁאַר?

אֵיכָה הָיִית לְבַת־עַוְלָה, יָרֵחַ? / כָּל הַסּוֹדוֹת גַּלִּי לִפְנֵי אִמֵּךְ! [885]

אִשָּׁה זוֹ מִי שָׁלַח הָלֹךְ וָשׁוּב, / לְצֹרֶךְ מַה הִגִּיעָה זוֹ אֵלַיִךְ?

מַה זֶּה? וּמִי הָאִישׁ, אֲשֶׁר צָנִיף / זֶה וְטַבַּעַת זוֹ לוֹ נוֹעֲדוּ?

מֵהָאוֹצָר, הַכֶּתֶר הָעַרְבִי, / נֶזֶק וָרֶוַח לֹא מְעַט בָּאוּנוּ.

הַשְׁמוֹ הַטּוֹב תּוֹצִיאִי אֶל הָרוּחַ? / אַל בַּת כָּמוֹךְ תֵּלֵד אֵם לְעוֹלָם!'


בּוֹשָׁה בִּפְנֵי אִמָּהּ, אֶת מַבָּטָהּ / הֵסֵבָּה רוּדָבֶּה לַאֲחוֹרֶיהָ. [890]

דְּמָעוֹת חַמּוֹת נִגְּרוּ מִנַּרְקִיסֶיהָ, / קִשְּׁטוּ בְּדַם־שָׁנִי אֶת לְחָיֶיהָ.

עָנְתָה הַבַּת: 'אִמִּי הַחֲכָמָה! / הָאַהֲבָה צָדַתְנִי בְּרִשְׁתָּהּ.

אַךְ אִלּוּלֵא תְּחִלָּה יְלַדְתִּינִי, / לֹא טוֹב וְגַם לֹא רָע צָמְחוּ מִמֶּנִּי.

מַצְבִּיא זָבֻּל נִקְרָה פֹּה לְכָּבֻּל, / אַהֲבָתוֹ הֵפִיחָה בִּי אִשִּׁי.

רַבָּה מוּעֶקֶת לְבָבִי, בּוֹכָה / אֲנִי בַּמִּסְתָּרִים כְּבַגָּלוּי. [895]

אֵין בִּלְעָדָיו חַיִּים לִי, אֵין עוֹלָם / שָׁקוּל כְּנֶגֶד שַׂעֲרָה שֶׁלּוֹ.

כְּבָר הוּא רָאַנִי וְיָשַׁבְנוּ יַחַד, / וּבְרִית כָּרַתְנוּ, בְּיָדוֹ יָדִי. [v.179]

אֲנַחְנוּ אַךְ רָאִינוּ זֶה אֶת זֶה, / וְאֵשׁ פָּרְצָה בֵּינֵינוּ מְלַהֶטֶת.

יָצָא שָׁלִיחַ מֵהַבֵּן אֶל סָם, / וּכְבָר קִבֵּל דַּסְתָּן אֶת הַתְּשׁוּבָה.

תְּחִלָּה הִסֵּס וְנֶעֱצַב אֶל לֵב, / אַךְ כְּשָׁמְעוֹ אֶת הַדְּבָרִים כְּמוֹ, [900]

נָתַן לִשְׁלִיחַ־בְּנוֹ אֶשְׁכָּר יָקָר. / וּכְבָר קָרָאתִי גַּם אֶת מַעֲנֵהוּ.

בְּעֵזֶר הָאִשָּׁה, אֲשֶׁר טִלְטַלְתְּ / בְּשַׂעֲרָהּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

מִכְתָּב הֵבִיאָה מִדַּסְתָּן אֵלַי, / וְזֶה הַבֶּגֶד תְּשׁוּבָתִי הָיָה.'


סִינְדֻּכְתּ אָבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתֶיהָ, אַךְ / שָׂמְחָה לְנִשּׂוּאֵי בִּתָּהּ עִם זָל,

וְכֹה הֵגִיבָה: 'לֹא דָּבָר קָטָן הוּא. / גִּבּוֹר כְּמוֹ דַּסְתָּן נָדִיר בָּאָרֶץ. [905]

גָּדוֹל וּבֶן אֲדוֹן אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם, / נָבוֹן וּבַעַל נֶפֶשׁ מַזְהִירָה.

לוֹ כָּל הַמַּעֲלוֹת, אוּלָם דָּפְיוֹ / שָׁקוּל כְּנֶגֶד כָּל יִתְרוֹנוֹתָיו.

מֶלֶךְ אִירָן יִזְעַף עַל הַדָּבָר, / וּמִכָּבֻּל אָבָק יָרִים עַד שֶׁמֶשׁ.

לֹא לְרָצוֹן לוֹ, כִּי מִמִּשְׁפַּחְתֵּנוּ / יָשִׂים אִישׁ רֶגֶל בְּאַרְכּוֹף אֻכָּף.'

סִינְדֻּכְתּ שִׁלְּחָה אֶת הָאִשָּׁה חָפְשִׁית, / הֵאִירָה לָהּ פָּנִים כְּמִתְחָרֶטֶת,

וְכֹה אָמְרָה: 'אִשָּׁה חַכְמַת לֵבָב! / תִּהְיֶינָה שִׂפְתוֹתַיִךְ נְצוּרוֹת,

אַל תִּתְפַּתִּי לֵאמֹר דָּבָר בָּזֹאת, / הַטְמִינִי פֹּה סוֹדֵנוּ בֶּעָפָר.'

סִינְדֻּכְתּ הָבֵן הֵבִינָה, כִּי בִּתָּהּ / לֹא תִּשָּׁמַע לְאִישׁ בָּאַהֲבָה,

וּבְכֵן דּוֹאֶגֶת סָרָה אֶל חַדְרָהּ, / תֹּאמַר: עוֹד רֶגַע יִפָּקַע עוֹרָהּ.


מעשה־בתו מגיע לאזני מהראבּ

כְּשׁוּב מִהְרָבּ הַבַּיְתָה מְאֻשָּׁר, / כִּי זָל גִּלָּה לוֹ תְּשׂוּמֶת־לֵב רַבָּה, [915] [v.180]

מָצָא שָׁם אֶת סִינְדֻּכְתּ שׁוֹכֶבֶת, / חִוְרוֹת פָּנֶיהָ וְלִבָּהּ נוֹאָשׁ.

שָׁאַל לֵאמֹר: ‘סַפְּרִי לִי מַה קָּרָה? / קוֹמְלִים מַדּוּעַ שְׁנֵי עֲלֵי וְרָדַיִךְ?’

עָנְתָה לְבַעֲלָהּ וְכֹה אָמְרָה: / 'דַּעְתִּי נָתַתִּי לֹא שָׁעָה קַלָּה

אֶל הָאוֹצָר וּשְׂכִיּוֹתָיו־חֶמְדָּה, / אֶל רַמָּכֵי־עֲרָב בְּאֻכְּפֵיהֶם,

אֶל הָאַרְמוֹן וְגַן־הַשּׁוֹשַׁנִּים, / אֶל יְדִידֵינוּ מְשַׂמְּחֵי־הַלֵּב, [920]

אֶל עֲבָדֵינוּ מְשָׁרְתֵי צְבָאֵנוּ, / אֶל כֵּס הַמַּמְלָכָה וְאֶל הַכֶּתֶר,

אֶל קוֹמָתֵנוּ־בְּרוֹשׁ וּלְתָאֳרֵנוּ, / לִידִיעָתֵנוּ, שְׁמֵנוּ וְדַרְכֵּנוּ.

קָרוֹב הַיּוֹם וְיַחַלְפוּ כְּצֵל / כְּבוֹדֵנוּ, הֲדָרֵנוּ וְיָשְׁרֵנוּ;

כָּל רְכוּשֵׁנוּ הָאוֹיֵב יִירַשׁ, / וְהֶעָמָל הָרַב יִשָּׂא הָרוּחַ –

מִכָּל־זֶה לָנוּ אַךְ אֲרוֹן מֵתִים. / אֲנַחְנוּ עֵץ נָטַעְנוּ וְהִשְׁקֵינוּ, [925]

אֲבָל פִּרְיוֹ, בִּמְקוֹם תְּרוּפָה אַךְ רַעַל, / תָּלִינוּ בּוֹ כִּתְרֵנוּ וְעָשְׁרֵנוּ,

וּכְמוֹ גָּבַהּ עַד שֶׁמֶשׁ וְהֵצֵל, / נִשְׁמַט רֹאשׁוֹ פִּתְאֹם לָאֲדָמָה.

זוֹ אַחֲרִית דַּרְכֵּנוּ וְסוֹפָהּ – / מָתַי וְאֵיךְ נִמְצָא לַלֵּב מַרְגּוֹעַ?'


עָנָה מִהְרָבּ: 'מִלַּיִךְ חֲדָשׁוֹת, / אַךְ הַסִּפּוּר עַצְמוֹ עַתִּיק יָמִים.

בִּמְלוֹן־אוֹרְחִים זֶה לָנוּ זֶה הָאֹרַח: / אֶחָד יוֹרֵשׁ קָלוֹן, שֵׁנִי – אַךְ נַחַת;117 [930]

אֶחָד נִכְנָס וְהַשֵּׁנִי יוֹצֵא, / וּמִי אֵינֶנּוּ בָּא אֶל תּוֹךְ הָרֶשֶׁת?

לַמּוּעָקָה הַצַּעַר לֹא יוֹעִיל, / לֹא תִּלָּחֵם פֹּה בְּשׁוֹפֵט הָאָרֶץ.'

אָמְרָה סִינְדֻּכְתּ: 'לוּ אִישׁ חָכָם הָיִיתָ, / רָאֹה רָאִיתָ אֶת דְּבָרַי אַחֶרֶת. [v.181]

אֵיךְ מִפָּנֶיךָ לְהַסְתִּיר יָכֹלְתִּי / דְּבַר־סוֹד וּמַעֲשִׂים כְּבֵדִים כָּאֵלֶּה?

מוּבַּד אֶחָד חָכָם וּבְרוּךְ־גּוֹרָל / הֵשִׂיחַ אֶת מְשַׁל־הָעֵץ לִבְנוֹ. [935]

אֲנִי מִמֶּנּוּ הַמָּשָׁל שָׁאַלְתִּי / לַהֲבִינְךָ אֶת פֵּשֶׁר סִפּוּרִי.'

הוֹרִידָה רֹאשׁ, קוֹמַת־הַבְּרוֹשׁ כּוֹפֵפָה, / בְּטַל־הַנַּרְקִיסִים רִוְּתָה וְרָדֶיהָ,

וְכֹה אָמְרָה: 'חֲכַם־לֵב! לוּ שָׁמַיִם / לֹא סוֹבְבוּ בְּדֶרֶךְ זוֹ עָלֵינוּ!

דַּע: זָל פָּרַשׂ רִשְׁתּוֹ בַּמִּסְתָּרִים / עַל רוּדָבֶּה מִכָּל הָעֲבָרִים.

הֵסִיר לִבָּהּ מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר. / עַתָּה עָלֵינוּ לְבַקֵּשׁ תְּרוּפָה. [940]

הִשְׁמַעְתִּי עֲצוֹתַי לָהּ בְּלִי מוֹעִיל, / לִבָּה עִוֵּר, פָּנֶיהָ צְהֻבּוֹת.'


כִּשְׁמֹעַ הַדְּבָרִים מִהְרָבּ, קָפַץ / מִמְּקוֹמוֹ, תָּפַס נִצַּב הַחֶרֶב,

וּבְעוֹד גּוּפוֹ רוֹעֵד, פָּנָיו קוֹדְרִים, / כְּבֵדוֹ צְבֵה־דָם, נְשִׁימָתוֹ קָרָה,

קָרָא לֵאמֹר: ‘מֵרוּדָבֶּה דָּמָהּ / אַגִּיר מִיָּד עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה.’

כִּרְאוֹת סִינְדֻּכְתּ כִּי־כֵן, קָפְצָה אַף הִיא, / חִבְּקָה מָתְנָיו סָבִיב כְּבָאַבְנֵט, [945]

וְכֹה אָמְרָה: 'מֵאֲמָתְךָ כָּעֵת / מִשְׁפָּט אֶחָד עוֹד שְׁמַע, הַטֵּה לָהּ אֹזֶן.

אַחַר־כֵּן תַּעֲשֶׂה כִּרְאוּת עֵינֶיךָ, / כְּכָל אֲשֶׁר לִבְּךָ יִיעַץ לְךָ.'

מִהְרָבּ נִעֵר אוֹתָהּ מֵעַל גּוּפוֹ, / הֵרִיעַ בְּקוֹלוֹ כְּפִיל שׁוֹטֶה,

לֵאמֹר: 'כַּהֲגִיחָה מִתּוֹךְ רַחְמֵךְ, / מַדּוּעַ לֹא עָרַפְתִּי אֶת רֹאשָׁהּ,

וְלֹא הָלַכְתִּי בְּדַרְכֵי סָבִי. / עַתָּה הֵכִינָה לִי תַּרְמִית כָּזֹאת. [950]

בֵּן, אִם סוֹרֵר הוּא וְעִוָּה דַּרְכּוֹ, / לֹא בֵּן עוֹד יֵחָשֵׁב, כִּי אִם מַמְזֵר.

נָמֵר אֲשֶׁר נָכוֹנוּ צִפָּרְנָיו, / נָשָׂא בָּזֹאת אֶת מְשָׁלוֹ לֵאמֹר:

"הַקְּרָב – מַשָּׂא נַפְשִׁי, וְטֶבַע זֶה / נָחַלְתִּי מֵאָבִי, וְכֵן גַּם הוּא. [v.182]

מִדּוֹת הָאָב יָפוֹת לַצֶּאֱצָא, / וְאוֹיָה אִם הוֹלְכוֹת וּפוֹחֲתוֹת."

כָּבוֹד וָפַחַד לֹא יָרוּצוּ יַחַד. / מַדּוּעַ תִּמְנְעִינִי מֵהַקְּרָב? [955]

אִם סָם וּמַנוּצִ’הְר הַגִּבּוֹרִים / יַשִּׂיגוּ תּוֹאֲנָה לָרִיב עִמָּנוּ,

עָשָׁן יָרוּם עַד שֶׁמֶשׁ מִכָּבֻּל, / וְלֹא תֵּדַע עוֹד זֶרַע וְקָצִיר.'


אָמְרָה סִינְדֻּכְתּ: 'אַי, פַּהְלַוָן אִישׁ־שֵׁם! / אַל תְּדַבֵּר בְּלַהֲגֵי־שָׂפָה.

לְסָם מִכְּבָר יָדוּעַ הַדָּבָר, / הַרְחֵק אֵפוֹא הַפַּחַד מִלִּבְּךָ.

מֵהַכַּרְגְּסָרִים חָזַר עַל כֵּן, / וְהַדָּבָר גָּלוּי, אֵינֶנּוּ סוֹד.' [960]

עָנָה מִהְרָבּ: 'יָפָה כַּלְּבָנָה! / אַל־נָא תְּסוֹבְבִינִי בְּמִרְמָה,

כִּי מִי חָכָם וְיַחֲשֹׁב: הָרוּחַ / נִשְׁמַעַת לָאָבָק וְלֹא לְהֶפֶךְ?

לֹא נֶעֱצַבְתִּי עַל הַמַּעֲשֶׂה,/ לוּלֵי פָּחַדְתִּי מִבּוֹא אָסוֹן.

חָתָן אָצִיל וָטוֹב מִזָּל אֵינֶנּוּ, / יָדוּעַ לַגָּדוֹל וְלַקָּטָן הוּא.

וְכִי מִי מֵאַהְוָז עַד קַנְדַּהָר / רוֹצֶה אֵינֶנּוּ בְּקִרְבָה עִם סָם?' [965]

אָמְרָה סִינְדֻּכְתּ: 'אָצִיל רָם־יַחַשׂ! / אַל אֶדָּרֵשׁ לַשֶּׁקֶר עַד עוֹלָם.

הֵן אֲסוֹנְךָ, מִהְרָבּ, הוּא אֲסוֹנִי, / וּכְאֵב־לִבְּךָ הוּא גַּם דַּאֲבוֹנִי.

אֲשֶׁר אָמַרְתִּי – קשְׁט דִּבְרֵי אֱמֶת. / בַּהַתְחָלָה הָיוּ לִי חֲשָׁדוֹת,

לָכֵן אוֹתִי מָצָאתָ אֻמְלָלָה, / שׁוֹכֶבֶת עֲצוּבָה הַרְחֵק מִגִּיל.

אָכֵן אִם כֹּה נִגְזַר לִהְיוֹת, אֵין פֶּלֶא / כִּי רַבּוּ שַׂרְעַפַּי הַמְּעִיקִים. [970]

שָׂשׂ פַרִידוּן בְּסַרְו הַתֵּימָנִי, / דַּסְתָּן גַּם־כֵּן בָּחַר בְּדֶרֶךְ זֹאת.

מֵאֵשׁ וָמַיִם, מֵעָפָר וָרוּחַ / הִבְהִיקוּ פְּנֵי הָאָרֶץ הַכֵּהוֹת.'


אִגֶּרֶת־סָם וּתְשׁוּבָתוֹ מָסְרָה לוֹ, / וְכֹה אָמְרָה: 'הִנֵּה מִשְׁאַלְתְּךָ. [v.183]

כִּהְיוֹת זָרִים מְקֹרָבֶיךָ, פְּנֵי / אוֹיְבֶיךָ יַאֲפִילוּ מִקִּנְאָה.'

מִהְרָבּ הָלַךְ אַחַר עֲצַת סִינְדֻּכְתּ, / אַף כִּי לִבּוֹ סָעַר עוֹד מִנָּקָם. [975]

עַתָּה פָּנָה אֵלֶיהָ וּפָקַד: / ‘אֶת רוּדָבֶּה הָבִיאִי־נָא אֵלַי!’

סִינְדֻּכְתּ מִפַּחַד בַּעֲלָהּ הַכְּפִיר, / לְבַל יִשְׁלַח בְּרוּדָבֶּה יָדוֹ,

אָמְרָה: 'רֵאשִׁית־כֹּל הִשָּׁבְעָה־נָא לִי, / כִּי תְּשִׁיבֶנָּה לִי שְׁלֵמָה בַּגּוּף,

וְכִי כָּבֻּלִסְתָּן לֹא תִּתְרוֹקֵן / מִגַּן־וְרָדֶיהָ הַדּוֹמֶה לָעֵדֶן.'

מִהְרָבּ נִשְׁבַּע, וּבִקְסָמֶיהָ הִיא / שָׁטְפָה לִבּוֹ מֵהִרְהוּרֵי נָקָם. [980]

שׁוֹחֵר הַתְּהִלָּה הִבְטִיחַ לָהּ, / כִּי לֹא יָמִיט אָסוֹן עַל רוּדָבֶּה,

וְכֹה אָמַר: ‘הַשְׁגִּיחִי־נָא, אִשָּׁה! / הַשָּׁהּ יַחְרֹק עָלֵינוּ בְּשִׁנָּיו.’


סִינְדֻּכְתּ הִקְשִׁיבָה לְדִבְרֵי מִהְרָבּ, / כְּכַלּוֹתוֹ הִשְׁתַּחְוְתָה אַפַּיִם.

כְּשֶׁמֶשׁ מַפְצִיעָה עִם שַׁחַר יוֹם, / בְּלֵב שָׂמֵחַ אָצָה אֶל בִּתָּהּ

לְהוֹדִיעָהּ: 'הַשַּׁחַל הַטּוֹרֵף / הֵסִיר אֶת צִפָּרְנָיו מִגַּב הָעַיִר. [985]

פִּרְקִי אֶת עֲדָיַיִךְ מֵעָלַיִךְ, / וּמַהֲרִי בְּבֶכֶה אֶל אָבִיךְ.'

אָמְרָה הַבַּת: 'מָה רַע בַּעֲדַיִים? / מַדּוּעַ אֲחַסֵּר נַפְשִׁי מִטּוֹב?

אֲנִי בַּת־מֶלֶךְ וְכַלַּת בֶּן־סָם, / מַדּוּעַ שִׂמְחָתִי אֶשְׁמֹר בְּסוֹד?'


הִיא בָּאָה אֶל אָבִיהָ מַזְהִירָה, / טוֹבַעַת בְּזָהָב וּבְאַבְנֵי־חֵן.

כִּרְאוֹת אוֹתָהּ הָאָב, עָמַד נִדְהָם, / וְשָׂם תּוֹדָה לְאֵל־בּוֹרֵא־עוֹלָם. [990] [v.184]

הָיְתָה גַּן־עֵדֶן מְעֻטָּר מַרְאוֹת, / וְנוֹהֲרָה כְּשֶׁמֶשׁ בָּאָבִיב.

פָּנָה אֵלֶיהָ: 'רֵיקָה מִדַּעַת! / מִי בֵּין הָאֲצִילִים בָּעָם יֵאוֹת

כִּי תִּנָּשֵׂא לְאַהְרַמַן מַלְאָךְ? / אַל כֶּתֶר לָךְ וְאַל חוֹתַם טַבַּעַת!

לוֹכֵד־פְּתָנִים מִגְּבוּל קָחְטָן, אֲשֶׁר / יַכְרִיז עַצְמוֹ רַב־מָג, דִּינוֹ חֵץ־מָוֶת.'118

כִּשְׁמֹעַ רוּדָבֶּה דִּבְרֵי אָבִיהָ, / הֶאְדִּימוּ לְחָיֶיהָ כַּתּוֹלָע. [995]

רִיסֶיהָ הַשְּׁחוֹרִים עַל נַרְקִיסֶיהָ / הָעֲצוּבִים בְּלִי נְשִׁימָה הוֹרִידָה.

לְבַב הָאָב עֲדַיִן לֹא נִרְגַּע, / עוֹד הִשְׁתּוֹלֵל כְּמוֹ נָמֵר זוֹעֵם.

הַנְּבוֹכָה פָּנְתָה אֶל חֲדָרֶיהָ / בְּדַם עֵינֶיהָ הַמַּכְתִּים פָּנֶיהָ.

הַשְּׁתַּיִם בְּיַזְדָּן בִּקְּשׁוּ מִפְלָט, / הָאֵם חַכְמַת־הַמַּעַשׂ וְהַבַּת.


מנוצ’יהר שומע מעשה זאל ורודאבּה

אֶל מַנוּצִ’הְר הִגִּיעוּ הַשְּׁמוּעוֹת / עַל שָׁהּ כָּבֻּל וְעַל זָל רַב־הַכֹּחַ, [1000]

עַל בְּרִית מִהְרָבּ וְאַהֲבַת בֶּן־סָם, / וְעַל הַשֹּׁנִי בְּיִחוּשׂ הַשְּׁנַיִם.

לִפְנֵי כִּסֵּא הַמֶּלֶךְ הַדָּגוּל / חָקְרוּ בַּמַּעֲשֶׂה הַמּוּבַּדִּים.

אָמַר הַשַּׁהְרְיָר אֶל הַהוֹבְרִים: / 'יָמִים קָשִׁים עוֹמְדִים לָבוֹא עָלֵינוּ,

כְּהוֹצִיאִי אִירָן מִצִּפָּרְנֵי / נָמֵר וּכְפִיר בִּקְרָב אוֹ בְּעֵצָה.119

אָמְנָם טֹאַט צַֹחָּךּ מִן הָעוֹלָם, / אַךְ עוֹד זַרְעוֹ פּוֹרֵחַ בְּכָּבֻּל. [1005]

אַל־נָא נִתֵּן כִּי אַהֲבַת דַּסְתָּן / חַיִּים תָּפִיחַ בְּעָנָף יָבֵשׁ. [v.185]

מִזֶּרַע זָל בֶּן־סָם וּבַת מִהְרָבּ, / אִם חֶרֶב תִּשָּׁלֵף מֵהַנָּדָן,

מִצַּד אֶחָד יְסוֹד נָכְרִי יִהְיֶה בּוֹ, / וְאֵיךְ צֳרִי וָרוֹשׁ יָדוּרוּ יַחַד?

וְאִם כּחוֹ יִינַק מִשַּׁד אִמּוֹ, / בְּתָכְנִיּוֹת זָדוֹן יִמְלָא רֹאשׁוֹ:

בְּשָׁאֲפוֹ לַכֶּתֶר וְלַכֵּס / צַר וּמָצוֹק יָבִיא בִּגְבוּלוֹתֵינוּ. [1010]

עַל אֵלֶּה, חֲכָמִים, מַה תְּשׁוּבַתְכֶם? / הַנְחוּנִי־נָא בַּעֲצַתְכֶם טוֹבָה.'


הַמּוּבַּדִּים פָּתְחוּ בְּתִשְׁבָּחוֹת, / קָרְאוּ לוֹ ‘שָׁהּ טְהָר־הָאֱמוּנָה’,

וְכֹה אָמְרוּ: 'חָכַמְתָּ מִכֻּלָּנוּ, / לְךָ הַכֹּחַ לְהַשְׁלִים חֶפְצֶךְ.

תִּהְיֶה־נָא הַחָכְמָה מוֹרַת־דַּרְכֶּךָ, / וְהִיא גַּם רַהַב מִשְׁתּוֹלֵל תָּצוּד.'

כִּשְׁמֹעַ מַנוּצִ’הְר אֶת דִּבְרֵיהֶם, / נִמְלַךְ לִבּוֹ עָלָיו לִמְצֹא עֵצָה. [1015]

אֶת בְּנֹו נַוּדַֹר קָרָא לְהִתְיַצֵּב / עִם נִכְבָּדָיו וְעִם גְּדוֹלָיו, וְשָׂח:

'מַהֵר אֶל סָם, אֶל הַפָּרָשׁ הַגֵּא, / וּשְׁאַל: “מַה פְּנֵי הַהֲכָנוֹת לַקְּרָב?”

הוֹסֵף לֵאמֹר: “אֵלֵינוּ סוּר בַּדֶּרֶךְ, / וְאֶל בֵּיתְךָ תָּשׁוּב מֵחֲצֵרֵנוּ.”'

נַוּדַֹר יָצָא מֵעִם אָבִיו הַשָּׁהּ, / וְשָׂם פָּנָיו אֶל עֵבֶר הַפָּרָשׁ.

כְּהִוָּדַע בּוֹאוֹ לְסָם־נַיְרַם, / יָצָא לִפְגּשׁ אֶת בֶּן הַשַּׁהְרְיָר. [1020]

כָּל הַפַּהְלַוָנִים יָצְאוּ אִתּוֹ / עִם פִּילֵיהֶם וְתֻפֵּיהֶם אִתָּם,

עַד הַגִּיעָם, נַוּדַֹר הַמְהֻלָּל / וְכָל גְּדוֹלָיו, לִפְנֵי פָּרַשׁ אִירָן.

כְּהִפָּגְשָׁם בֵּרְכוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, / הַגִּבּוֹרִים אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה. [v.186]

נַוּדַֹר מָסַר אֶת מַלְאֲכוּת אָבִיו, / וְסָם קָרְנוּ פָּנָיו לִקְרַאת הַבָּא.

עָנָה לוֹ סָם: ‘פְּקֻדַּת־הַשָּׁהּ לִי חֹק, / וְלִרְאוֹתוֹ תִּשְׂמַח נַפְשִׁי מְאֹד.’ [1025]


אוֹתוֹ יוֹם הִתְאָרְחוּ בְּאֹהֶל סָם. / הַחֲבוּרָה בִּלְּתָה בַּנְּעִימִים.

עָרְכוּ שֻׁלְחָן, הֵרִימוּ הַגְּבִיעִים, / תְּחִלָּה לִכְבוֹד הַמֶּלֶךְ מַנוּצִ’הְר,

אַחַר־כֵּן לְחַיֵּי נַוּדַֹר וְסָם / וְהַשָּׂרִים, מִבְּלִי לִשְׁכֹּחַ אִישׁ.

הַלַּיְלָה הָאָרֹךְ עָבַר בְּגִיל, / אַךְ כְּגַלּוֹת הַשֶּׁמֶשׁ אֶת רָזָיו,

עָלָה קוֹל רַעַם הַתֻּפִּים בַּשַּׁעַר, / וְהָרוֹכְבִים פָּרְשׂוּ אֶת כַּנְפֵיהֶם, [1030]

וְאֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ מַנוּצִ’הְר, / כַּמְצֻוִּים, נָשְׂאוּ אֶת רַגְלֵיהֶם.

כִּשְׁמֹעַ מַנוּצִ’הְר בְּשׂוֹרַת צֵאתָם, / עָרַךְ אֶת הָאַרְמוֹן לִקְרַאת בּוֹאָם.

רָגְשָׁה סָרִי וְסָאֲנָה אָמֻל / כְּיָם הַמְסָעֵר גַּלִּים אֶל־עָל.

יָצְאוּ מִשָּׁם נוֹשְׂאֵי הַכִּידוֹנִים / בַּחֲנִיתוֹת כְּבֵדוֹת וּבְשִׁרְיוֹנִים,

צָבָא הַמִּתְפָּרֵשׂ מֵהַר אֶל הַר, / מָגֵן וָשֶׁלֶט בְּצָהֹב וָאֹדֶם. [1035]

תֻּפִּים וַחֲצוֹצְרוֹת וְצֶלְצְלִים, / סוּסֵי־עֲרָב, פִּילִים וְהָאוֹצָר –

בְּדֶרֶךְ זוֹ וּבְדֶגֶל צְבָא אִירָן / יָצְאוּ חוֹצֵץ לִקְרַאת סָם בֶּן־נַיְרַם.


סאם מגיע אל מנוצ’יהר

וְסָם, כְּהַגִּיעוֹ אֶל הֶחָצֵר, / יָרַד מֵעַל סוּסוֹ, צָעַד בָּרֶגֶל.

כְּהִגָּלוֹת הַשָּׁהּ, אֲדוֹן הָאָרֶץ, / נָשַׁק לָאֲדָמָה וּבָא אֵלָיו.

יָרַד הַשָּׁהּ מֵעַל כִּסֵּא־הַשֵּׁן / בַּכֶּתֶר הַמַּבְהִיק בְּכַדְכֻּדָּיו, [1040]

וְהוֹשִׁיבוֹ עַל הַכִּסֵּא אֶצְלוֹ / בִּמְאוֹר־פָּנִים וּבִבְרָכוֹת כַּדָּת, [v.187]

שָׁאַל עַל הַכַּרְגְּסָרִים וְעַל / דִּיוֵי־הַשַּׁחַת בְּמָזַנְדַּרָן.120

מִדְּאָגָה הִרְבָּה לִשְׁאֹל הַשָּׁהּ, / וְהַמַּצְבִּיא עָנָה לוֹ עַל הַכֹּל

וְשָׂח: 'חֲיֵה בְּאשֶׁר, שָׁהּ, לָעַד. / תִּקְצַר יַד מְזִמַּת אוֹיְבֵי־נַפְשֶׁךָ.

שׁוֹטַטְתִּי בְּאֶרֶץ הַדִּיוִים. / לֹא דִּיוִים הֵם, כִּי אֲרָיוֹת בַּקְּרָב! [1045]

קַלֵּי רַגְלַיִם מִסּוּסֵי עֲרָב, / וְאַמִּיצִים מִלּוֹחֲמֵי אִירָן.

צְבָאָם, אֲשֶׁר קֹרָא בַּשֵּׁם סַגְסָר, / דָּמוּ לַנְּמֵרִים בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב;

אַךְ כְּשָׁמְעָם אֶת דְּבַר בּוֹאִי נָדַמּוּ, / מֵהַשְּׁמוּעָה בִּלְבַד רוֹקַן מֹחָם.

הֵקִימוּ צְעָקָה גְּדוֹלָה בָּעִיר, / בְּבֶהָלָה עָזְבוּ אֶת חוֹמוֹתֶיהָ.

צְבָא־לוֹחֲמִים כָּבֵד מִהֵר לָהָר, / הֵרִים אָבָק עַד אֵין לִרְאוֹת אוֹר־יוֹם. [1050]

כֻּלָּם צְמֵאֵי־נָקָם צָבְאוּ עָלֵינוּ / מִשְׁתּוֹמְמִים, מְמַהֲרִים לַקְּרָב.

נָפְלָה אֵימָה גְּדוֹלָה עַל לוֹחֲמַי; / תָּמַהְתִּי, אֵיךְ אָרִים אֶת הַמַּשָּׂא?

חָרָה אַפִּי בִּי לְהַשְׁחִית אֲזַי, / נָתַתִּי בְּקוֹלִי עַל הַתּוֹקְפִים,

הֵנַפְתִּי אַלָּתִי, אֲשֶׁר שָׁקְלָה / מַן שְׁלשׁ־מֵאוֹת, וְאֶת סוּסִי דִּרְבַּנְתִּי.

פָּרַצְתִּי וְרוֹצַצְתִּי רָאשֵׁיהֶם / וּבְאֵימָתִי רוֹקַנְתִּי אֶת מֹחָם. [1055]

הָיָה שָׁם נֶכֶד סַלְם הֶעָצוּם, / יָצָא לְעֻמָּתִי כְּמוֹ זְאֵב.

וְשֵׁם שׁוֹחֵר־הַתְּהִלָּה כַּרְכּוּי, / יְפֵה־פָּנִים וּזְקוּף־קוֹמָה כִּבְרוֹשׁ.

מִצַּד אִמּוֹ זָרַם בּוֹ דַּם צַֹחָּךּ, / זִלְזֵל בָּאֲצִילִים וּבְרָאשֵׁיהֶם. [v.188]

צְבָאוֹ כַּנְּמָלִים וְכָאַרְבֶּה / כִּסָּה אֶת הַמִּישׁוֹר: אֵין הַר וָעֵמֶק!

כְּהִתְאַבֵּךְ אֲבַק כָּל זֶה הַחַיִל, / הִצְהִיבוּ פְּנֵי הַלּוֹחֲמִים מִפַּחַד.121 [1060]

אָז אַלָּתִי הֵנַפְתִּי הַכְּבֵדָה / וְאֶת צְבָאֵנוּ אַחֲרַי הִסַּעְתִּי.

נָתַתִּי בְּקוֹלִי, וְלָאוֹיֵב / כָּבְדָה כְּאֶבֶן־רֶכֶב כָּל הָאָרֶץ.

מִיָּד אָזַר צְבָאֵנוּ חֲלָצָיו, / וּמְאֻשָּׁשׁ יָצָא לַמִּלְחָמָה.

כַּרְכּוּי שָׁמַע אֶת צַעֲקַת הַקְּרָב / וְאַלָּתִי רוֹעֶצֶת הָרָאשִׁים,

מִהֵר אֵלַי כַּפִּיל הַמִּשְׁתּוֹלֵל / לְהִתְרָאוֹת פָּנִים בִּפְלָצוּרוֹ, [1065]

לָתֵת רֹאשִׁי בַּעֲנִיבַת הַחֶבֶל. / מֵהַמִּכְמוֹר בְּעוֹד מוֹעֵד חָמַקְתִּי.

אֶת קֶשֶׁת הַכַּיִים בַּכַּף תָּפַשְׂתִּי, / חִצֵּי־אָשׁוּר חֻדָּם פְּלָדָה שָׁלַפְתִּי,

כְּנֶשֶׁר טָשׂ דִּרְבַּנְתִּי אֶת סוּסִי, / וְהַחִצִּים עָלָיו כְּאֵשׁ הִמְטַרְתִּי.

דִּמִּיתִי בְּנַפְשִׁי: רֹאשׁוֹ סַדָּן, / וְקוֹבָעוֹ סֻמַּר אֵלָיו בְּכֹחַ.

אֲבָל שֵׁנִית נִגְלָה אֵלַי כְּפִיל, / וְחֶרֶב הֹדּוּ בְּכַפּוֹ מוּנֶפֶת. [1070]

חָשַׁבְתִּי, שַׁהְרְיָר, כִּי הֶהָרִים / וְנַפְשֵׁיהֶם נָשְׂאוּ אֵלָיו כַּפַּיִם.

הוּא מְמַהֵר, אֲנִי כְּמִתְמַהְמֵהַּ, / נִמְנָע מִצֵּאת עַד יִתְקָרֵב אֵלַי.

אוּלָם כְּהִשְׂתָּעֵר גִּבּוֹר־הֶחָיִל, / מֵעַל סוּסִי הוֹשַׁטְתִּי אֶת כַּפִּי.

בַּחֲגוֹרַת־אַמִּיץ־הַלֵּב תָּפַשְׂתִּי, / כְּשַׁחַל עֲקַרְתִּיו מֵאֻכָּפוֹ,

וְהִשְׁלַכְתִּיו עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה / בְּכֹחַ, עַד־כִּי עַצְמוֹתָיו נִשְׁבָּרוּ. [1075]

כִּנְפֹל מַצְבִּיא שׂוֹנְאֵינוּ בְּחֶרְפָּה, / פָּנוּ שָׂרֵי־צְבָאוֹ אֵלֵינוּ עֹרֶף.

בָּעֵמֶק וּבָהָר לָעֲבָרִים / שְׂרִידֵי־צָבָא פֻּזְּרוּ בַּהֲמוֹנִים. [v.189]

רַגְלִים וּפָרָשִׁים, שְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף / מֵתִים נִגְלוּ אַחַר־כֵּן בַּסְּפִירָה;

הוֹסֵף עַל אֵלֶּה אֶת הָאֶזְרָחִים, / עַד אֲלָפִים תַּגִּיעַ שְׁלשׁ מֵאוֹת.

כִּי מַה גְּבוּרַת חוֹרֵשׁ רָעָה עָלֶיךָ / בִּפְנֵי חוֹגֵר מָתְנָיו לִפְנֵי כִּסְאֶךָ?' [1080]


כִּשְׁמֹעַ מַנוּצִ’הְר נְאוּם הַשַּׂר, / הִגְבִּיהַּ עֲטַרְתּוֹ עַד הַיָּרֵחַ.

עָשָׂה מִשְׁתֶּה גָּדוֹל וְשָׂשׂ לִרְאוֹת / אֶת הָעוֹלָם נָקִי מִבְּנֵי־עַוְלָה.

מַהֵר חָלַף הַלַּיְלָה בְּשֵׁכָר / וּבִשְׁבָחִים לְסָם גִּבּוֹר־הֶחָיִל.

כְּצֵאת הַיּוֹם, פָּתְחוּ אוּלַם־הַכֶּתֶר, / וּלְקַבָּלַת־פָּנִים יָשַׁב הַשָּׁהּ.

אֶל מַנוּצִ’הְר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל, / הִגִּיעַ הַמַּצְבִּיא סָם רַב־הַכֹּחַ, [1085]

הִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵי הַשַּׁהְרְיָר, / וְעַל מִהְרָבּ וְזָל עָמַד לָשִׂיחַ,

אַךְ שָׁהּ הָאָרֶץ הִקְדִּימוֹ בָּזֹאת, / דִּבֵּר אֵלָיו רְתֵת, שִׁלַּח אַפּוֹ בּוֹ,

וְכֹה אָמַר אֶל סָם, שׁוֹחֵר־פָּנָיו: / 'עֲקֹר עִם נְסִיכֶיךָ הַדְּגוּלִים,

כָּל אַרְמוֹנוֹת מִהְרָבּ בְּהִנְדּוּסְתָּן, / הַבְעֵר בָּאֵשׁ, וּשְׂרֹף אֶת כָּל כָּבֻּל.

אַל יִמָּלֵט מֵחוֹמוֹתֶיהָ אִישׁ, / כִּי הַפָּלִיט הוּא צֶאֱצָא הָרַהַב. [1090]

מִהְרָבּ עָלוּל לַסְעִיר אֶת הָעוֹלָם, / וּלְזַעֲזֵעַ שַׁלְוָתוֹ בַּקְּרָב.

אֶת כָּל מְקֹרָבָיו וּבְנֵי־בְּרִיתוֹ / הַנִּכְבָּדִים וּנֶאֶמְנֵי לִבּוֹ,

וְכֵן צֶאֱצָאָיו יוֹצְאֵי זַרְעוֹ, / אֲשֶׁר קְרוֹבֵי הַמְכַשֵּׁף צַֹחָּךּ הֵם, [v.190]

כְּרֹת רָאשֵׁיהֶם וְאֶת הָאֲדָמָה / טַהֵר מִבְּנֵי צַֹחָּךּ וּבְנֵי־בְּרִיתָם.'

עָלָה עָשָׁן בְּאַף הַשָּׁהַנְשָׁהּ, / וְסָם פָּחַד לִפְתֹּחַ אֶת שְׂפָתָיו. [1095]

וּבְכֵן נָשַׁק כִּסְאוֹ, שִׁפְשֵׁף פָּנִים / בְּטַבַּעְתּוֹ אֲשֶׁר עַל אֶצְבָּעוֹ,

וְכֹה עָנָה: ‘כְּמִצְוָתְךָ אֶפְעַל, / וְכַעַסְךָ מֵעַל לִבְּךָ אָסִיר!’

עַתָּה כְּרוּחַ, מְלַוָּיו אִתּוֹ, / רָכוּב יָצָא לַדֶּרֶךְ אֶל בֵּיתוֹ.


סאם יוצא לקרב עם מהראבּ

עֲצַת הַשָּׁהַנְשָׁהּ וְהַמַּצְבִּיא / הִגִּיעָה אֶל אָזְנֵי מִהְרָבּ וְזָל.

הָיְתָה הָעִיר כָּבֻּל כְּמֶרְקָחָה, / וּמֵאַרְמוֹן מִהְרָבּ עָלָה שָׁאוֹן. [1100]

סִינְדֻּכְתּ, מִהְרָבּ וְרוּדָבֶּה עוֹדָם / בּוֹכִים עַל חַיֵּיהֶם וְעַל עָשְׁרָם,

יָצָא דַּסְתָּן בְּרַעַשׁ מִכָּבֻּל, / שְׂפָתוֹ שְׁמוּטָה אֲבָל רֹאשׁוֹ מוּרָם,

וְכֹה אָמַר: 'גַּם רַהַב, כְּבוֹאוֹ / לִשְׂרֹף אֶת הָעוֹלָם בְּהֶבֶל־פִּיו,

אִם בְּכָּבֻּלִסְתָּן יֹאבֶה לִפְגֹּעַ, / עָלָיו תְּחִלָּה לְהֵאָבֵק עִמִּי.'

בְּשַׂרְעַפִּים בַּלֵּב, מִלִּים בָּרֹאשׁ, / כְּבֵדוֹ צָבֶה מִדָּם יָצָא אֶל סָם.


כְּהִוָּדַע לְסָם אַמִּיץ־הַלֵּב / לֵאמֹר: ‘שָׁב מִדַּרְכּוֹ גּוּר־הָאַרְיֵה’,

הֵקִים אֶת לוֹחֲמָיו מִמְּקוֹמָם / וַעֲרָכָם עַל דֶּגֶל פַרִידוּן,

אַחֲרֵיהֶם פִּילָיו הָעֲטוּרִים / בְּדִגְלוֹנִים בְּכָל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת.

לְקַבָּלַת פְּנֵי זָל הִכּוּ בַּתֹּף, / וְהַמַּצְבִּיא בְּרֹאשׁ צְבָאוֹ הוֹפִיעַ. [v.191]

כִּרְאוֹת דַּסְתָּן אֶת פְּנֵי אָבִיו, צָנַח / מֵעַל סוּסוֹ, עָשָׂה דַּרְכּוֹ בָּרֶגֶל. [1110]

כָּזֹאת עָשׂוּ גְּדוֹלֵי שְׁנֵי הַצְּבָאוֹת, / כָּל בַּעַל כֶּתֶר וְכָל שׁוֹחֲרוֹ.

זָל הָאַמִּיץ נָשַׁק הָאֲדָמָה, / וְעִם אָבִיו חָטַף שִׂיחָה קְצָרָה.

עָלָה שׁוּב עַל סוּסוֹ הָעַרְמוֹנִי, / וְהִתְנוֹצֵץ כְּהַר זָהָב גָּבֹהַּ.

כָּל הַגְּדוֹלִים הוֹפִיעוּ לְפָנָיו, / וְדוֹאֲגִים מִצְטַעֲרִים הִבִּיעוּ:

‘נִפְגַּע אָבִיךָ, גַּם כּוֹעֵס עָלֶיךָ. / בַּקֵּשׁ סְלִיחָה וְאַל עוֹד תִּתְעַקֵּשׁ.’ [1115]

וְהַתְּשׁוּבָה הָיְתָה: 'יָרֵא אֵינֶנִּי. / סוֹף הָאָדָם עֲפַר הָאֲדָמָה.

אָבִי, אִם בַּעַל־נֶפֶשׁ וְחָכָם הוּא, / יָשִׂיחַ אֶת אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ.

וְאִם יִשְׁפֹּךְ חֲרוֹן אַפּוֹ עָלַי, / יִשְׁפֹּךְ דְּמָעוֹת אַחַר־כֵּן מִבּוּשָׁה.'


בְּמַצַּב־רוּחַ טוֹב וּבְלֵב פָּתוּחַ / נָסְעוּ עַד הַגִּיעָם אֶל הָאַרְמוֹן.

סָם הַפָּרָשׁ צָנַח מֵעַל סוּסוֹ, / וּזְמַן הִקְדִּישׁ לָשִׂיחַ עִם דַּסְתָּן. [1120]

הַבֵּן נִגַּשׁ אֶל מוֹלִידוֹ בִּיקָר, / נָשַׁק הָאֲדָמָה, פָּרַשׂ כַּפָּיו,

חָלַק לְסָם כָּבוֹד וְתִשְׁבָּחוֹת, / בְּטַל הַנַּרְקִיסִים הִשְׁקָה פָּנָיו,122

וְכֹה אָמַר: 'יִשְׂמַח לִבְּךָ וָעֶד! / צֶדֶק תִּרְדֹּף, עַבְדּוֹ תִּהְיֶה תָּמִיד.

הֵן חַרְבְּךָ יַהֲלוֹמִים שׂוֹרֶפֶת, / הָאֲדָמָה בּוֹכָה בְּיוֹם הַקְּרָב.

אֶל הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר פּוֹנֶה סוּסְךָ, / עַל אוֹיִבְךָ הַבֶּהָלָה נוֹחֶתֶת. [1125]

מָקוֹם, חָזוּ בּוֹ סַעַר־אַלָּתְךָ, / עָלָיו צְבָאָם לֹא יַעַרְכוּ שָׁמַיִם.

הָאָרֶץ יְרֻקָּה בְּצִדְקָתְךָ, / וְהַחָכְמָה גְּדֵלָה מִשָּׁרָשֶׁיךָ. [v.192]

הָאֲנָשִׁים שְׂמֵחִים בְּיָשְׁרְךָ, / מָקוֹם וּזְמַן יִירְשׁוּהוּ מִיָּדֶיךָ.

לֹא־כֵן אֲנִי. מְאוּם לִי לֹא הוֹרַשְׁתָּ, / אַף כִּי יָדוּעַ כִּי קְרוֹבְךָ אָנֹֽכִי.

אוֹתִי גִּדְּלָה צִפּוֹר בִּמְזוֹן־עָפָר, / וְלֹא יָדַעְתִּי מְרִיבָה עִם אִישׁ! [1130]

לְמִי חָטָאתִי וְעַל מָה אָשַׁמְתִּי, / כִּי תִּשְׂטְמֵנִי וְתִטֹּר אֵיבָה לִי,

הַאִם עַל כִּי סָם הַגִּבּוֹר אָבִי? / הַאֵין מוֹצָא זֶה מְכֻבָּד דַּיּוֹ?

כַּהֲגִיחִי מֵרֶחֶם עֲזַבְתַּנִי, / אַחַר גֵּוְךָ הִשְׁלַכְתָּ בֶּהָרִים.

אֶת הַיּוֹלֶדֶת בִּכְאֵבָהּ דָּחִיתָ, / וְהַנּוֹלָד מָסַרְתָּ לְזָרִים.

לֹא שַׁד־חָלָב רָאִיתִי, לֹא עַרְסָל, / וְלֹא הָיָה לִי כָּל זִכְרוֹן קְרוֹבִים. [1035]

לָהָר שָׁלַחְתָּ וְכַזָּר נָטַשְׁתָּ, / לִבִּי מֵעֹנֶג וְעֶדְנָה הִדַּרְתָּ.

תִּגָּר קָרָאתָ עַל בּוֹרֵא־עוֹלָם, / כִּי מִי יָצַר שָׁחוֹר וְגַם לָבָן?

אַךְ הַבּוֹרֵא זָנַנִי בְּחַסְדּוֹ, / וְשָׂם עֵינוֹ עָלַי בְּרַחֲמָיו.

עַתָּה גְּבוּרָה וְחֶרֶב־גִּבּוֹרִים לִי, / וְגַם יָדִיד כְּמוֹ נְסִיךְ כָּבֻּל,

וְלוֹ כִּסֵּא וָכֶתֶר וְאַלָּה, / חָכְמָה, חוֹתָם וְנֵזֶר אֲדוֹנִים. [1140]

עָצַרְתִּי בְּכָּבֻּל בִּפְקֻדָּתְךָ, / נִשְׁמָע לַעֲצָתְךָ וּלְחוֹבָתִי.

אָמַרְתָּ: “לֹא אַכְאִיב לְךָ וָעֶד! / הָעֵץ אֲשֶׁר תִּטְּעֶנּוּ אֱטַפְּחֶנּוּ.”

הֲמַתְּנָתְךָ הִיא מִמָּזַנְדַּרָן? / הֲלַהֲרֹס בֵּיתִי וְשִׂמְחָתִי,123

מִהַרְתָּ לַעֲזֹב אֶת כַּרְגַּסָר? / הֲזֶה הַצֶּדֶק הַשָּׁמוּר לַבֵּן?

הִנֵּה אֲנִי עוֹמֵד לְעֻמָּתְךָ, / גּוּפִי הַחַי אֶשְׁכָּר לְכַעַסְךָ – [1045]

בַּתְּרֵנִי־נָא לַחֲצָאִים בַּחֶרֶב, / וְאַל סָרָה תָּשִׂיחַ בְּכָּבֻּל. [v.193]

עֲשֵׂה כְּחֶפְצְךָ, אֲנִי עַבְדֶּךָ, / אַךְ שֶׁבֶר לְכָּבֻּל הוּא גַּם שִׁבְרִי.'


מַצְבִּיא אִירָן הִטָּה אָזְנוֹ אֶל בְּנוֹ. / כְּכַלּוֹתוֹ, כָּפַף אֶת צַוָּארוֹ,

וְכֹה אָמַר: 'אָכֵן צָדַקְתָּ, בְּנִי, / וְהַלָּשׁוֹן בְּפִיךָ עֵד־אֱמֶת הִיא.

לְךָ עוֹלַלְתִּי עָוֶל מְשַׁוֵּעַ, / וְלֵב אוֹיְבֵנוּ בְּכִסְלִי שִׂמַּחְתִּי. [1150]

אַתָּה גִּלִּיתָ לִי אֶת תְּשׁוּקָתְךָ, / וְלֹא בְּצֶדֶק הִרְגַּזְתִּיךָ אָנִי.

אַךְ אַל בְּחָפְזְךָ. אֶמְצָא תְּרוּפָה, / וּמְהֵרָה תָּבוֹא שֶׁאֱלָתְךָ.

מִכְתָּב אֲנִי שׁוֹלֵחַ אֶל הַשָּׁהּ, / וְהַשָּׁלִיחַ, בְּנִי הַטּוֹב, אַתָּה.

כִּרְאוֹת אוֹתְךָ הַשָּׁהּ וּסְגֻלּוֹתֶיךָ, / לֹא יְבַקֵּשׁ עוֹד לְהָרַע לְךָ.

אַזְכִּיר אֶת הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר / יַטּוּ נַפְשׁוֹ וְגַם לִבּוֹ לְחֶסֶד. [1155]

וְאִם הַשָּׁהּ יֵצֵא לְעֶזְרָתֵנוּ, / כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ תִּתְמַלֶּאנָה.

הַכְּפִיר עוֹשֶׂה אֶת מְלַאכְתּוֹ בְּכֹחַ, / בְּכָל מָקוֹם וּזְמַן יִמְצָא לוֹ טֶרֶף.'

זָל אָז נָפַל אַפַּיִם לְפָנָיו, / וְתִשְׁבָּחוֹת הִשְׁמִיעַ בְּאָזְנָיו.


זאל יוצא במלאכות אל מנוצ’הר

סוֹפֵר מָהִיר הוֹשִׁיבוּ סָם וָזָל, / וַאֲרֻכּוֹת אֶת עִנְיָנָם הֵשִׂיחוּ. [v.194]

פָּתַח סָם מִכְתָּבוֹ בְּשֶׁבַח־יָהּ, / אֲשֶׁר הָיָה, הֹוֶה וְגַם יִהְיֶה: [1160]

'מִמֶּנּוּ טוֹב וָרָע וְיֵשׁ וָאַיִן. / אִיזַד אֶחָד וַעֲבָדָיו כֻּלָּנוּ.124

אֲשֶׁר עוֹלֶה עַל לְבָבוֹ – גּוֹרָל הוּא, / וּמַהֲלַךְ־שָׁמַיִם בְּיָדָיו.

אֲדוֹן שַׁבְּתַאי, יָרֵח וְחַמָּה הוּא, / וּבִרְכָתוֹ עַל מַנוּצִ’הְר הַשָּׁהּ.

מַלְכִּי! בַּקְּרָב אַתָּה שׂוֹרֵף כְּרַעַל, / בְּמִשְׁתָּאוֹת – מֵאִיר פָּנִים כְּסַהַר.125

בְּאַלָּתְךָ פּוֹתֵחַ שְׁעָרִים, / וּמַעֲנִיק שָׁלָל לַלּוֹחֲמִים. [1165]

אַתָּה נוֹשֵׂא נֵס פַרִידוּן בַּקְּרָב, / מַכְנִיעַ נְמֵרִים גֵּאִים בַּחֶרֶב.

מֵהֹלֶם אַלָּתְךָ כָּל הַר גָּבֹהַּ / אָבָק מִתַּחַת לְפַרְסוֹת סוּסְךָ.

לִבְּךָ טָהֹר, אֱמוּנָתְךָ זַכָּה; / כִּבְשָׂה וּזְאֵב הֵבֵאתָ אֶל הַשֹּׁקֶת.

אֲנִי נָכוֹן לְעָבְדְּךָ תָּמִיד, / וּכְבָר שְׁנוֹתַי מֵאָה הֵן וְעֶשְׂרִים.

אֲבַק כָּפוּר יָרַד עַל שְׂעָרִי – הִנֵּה הַכֶּתֶר לִי הִגִּישָׁה שֶׁמֶשׁ! [1170]

מָתְנַי חָגַרְתִּי בִּגְבוּרָה כְּעֶבֶד, / וּקְרָב עָרַכְתִּי עִם הַמְכַשְּׁפִים.

פָּרָשׁ, אָמַּן הַסּוּס וּקְרַב־הַשְּׁנַיִם; / כָּמוֹנִי בָּעוֹלָם אִישׁ לֹא רָאָה.

כַּהֲרִימִי אֶת אַלָּתִי כְּבֵדָה, / דָּהָה זִיו גִּבּוֹרֵי מָזַנְדַּרָן.

לוּ כְּאַחַד הָעָם נוֹלַדְתִּי, / וְלֹא מֵעַל גְּאֵי־הָרֹאשׁ גָּבַהְתִּי,

כִּי אָז הָרַהַב מִנְּהַר כַּשַׁף / הָפַךְ אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְקֶצֶף. [1175]

הָיְתָה מִדַּת אָרְכּוֹ – מֵעִיר לְעִיר, / וְרֹחַב גּוּפָתוֹ – מֵהַר לְהַר.

הִפִּיל אֵימָה עַל־כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל, / עָמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר יוֹמָם וָלַיְלָה.

מִצִּפֳּרֵי־כָּנָף רוֹקְנוּ שָׁמַיִם, / וּפְנֵי הָאֲדָמָה – מֵחַיְתוֹ טֶרֶף. [v.195]

בְּהֶבֶל־פִּיו חָרַךְ נוֹצוֹת הַנֶּשֶׁר, / בְּרַעֲלוֹ דָּלְקָה תַּחְתָּיו הָאָרֶץ.

תַּנִּינֵי־יָם מָשָׁה מֵהַצּוּלָה, / וְעָזְנִיּוֹת שָׁאַף מֵהָאֲוִיר. [1180]

רוֹקְנָה וְנֶעֶזְבָה תֵּבֵל כֻּלָּהּ / מֵהָאָדָם וּמֵחַיַּת הָאָרֶץ.

רָאִיתִי כִּי אֵין אִישׁ אַחֵר, אֲשֶׁר / יַרְהִיב עֹז בְּנַפְשׁוֹ לָגַעַת בּוֹ,

וּבְכֹחַ אֵל עֶלְיוֹן, יַזְדָּן קָדוֹשׁ, / לִבִּי נִעַרְתִּי מֵאֵימָה וָפַחַד;

בִּשְׁמוֹ חָגַרְתִּי חֲלָצַי בְּעֹז, / יָשַׁבְתִּי עַל סוּסִי, הַפִּיל בַּקְּרָב,

בַּצַּד אַלָּה, הַקֶּשֶׁת עַל זְרוֹעִי, / וְהַמָּגֵן תָּלוּי עַל צַוָּארִי, [1185]

וּכַתַּנִּין יָצָאתִי לִקְרָאתוֹ. / לִי יָד זְרִיזָה, לוֹ נְשִׁימָה שׂוֹרֶפֶת.

בֵּרְכַנִי כָּל אֶזְרָח, אֲשֶׁר רָאָנִי / מֵרִים אֶת הָאַלָּה עַל הַמִּפְלֶצֶת.

אֵלָיו קָרַבְתִּי, וְהִנֵּה הוּא הָר! / סוֹחֵב שַׂעֲרוֹתָיו כִּפְלָצוּרִים.

לָשׁוֹן חָרַץ – אִילָן אֲשֶׁר נֶחְרַךְ, / הַפֶּה פָּתוּחַ, לִסְתוֹתָיו נָעוֹת,

שְׁתֵּי הָעֵינַיִם – בְּאֵרוֹת עִם דָּם. / רָאָנִי וְשָׁאַג וּבָא בְּזַעַם. [1190]

חָשַׁבְתִּי בְּלִבִּי: אֵין זֹאת כִּי־אִם / שַׁלְהֶבֶת־אֵשׁ בּוֹעֶרֶת בְּחֻבּוֹ.

נָע הָעוֹלָם לִפְנֵי עֵינַי כַּיָּם, / עָשָׁן תִּמֵּר לַעֲנָנִים שְׁחוֹרִים.

שַׁאֲגוֹתָיו הִרְעִידוּ כָּל הָאָרֶץ, / מֵרַעֲלוֹ הָיְתָה כְּמוֹ יַם־סִין.

עָלָיו בְּקוֹל נָתַתִּי כְּלָבִיא, / וְכַעֲשׂוֹת לוֹחֵם אַמִּיץ לֵבָב,

הוֹצֵאתִי חֵץ אָשׁוּר, רֹאשׁ־יַהֲלוֹם לוֹ, / וּשְׁלַחְתִּיו כְּרֶגַע בְּקַשְׁתִּי. [1195]

אֶל לֹעַ הַמִּפְלֶצֶת כִּוַּנְתִּיו, / אֶת לְשׁוֹנוֹ לִתְפֹּר בּוֹ אֶל גְּרוֹנוֹ.

וְכַאֲשֶׁר סֻמַּר בּוֹ צַד אֶחָד, / נִשְׁאַר הָמוּם וְהַלָּשׁוֹן בַּחוּץ.

מִיָּד יָרִיתִי חֵץ שֵׁנִי אֶל פִּיו, / אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ הִתְעַוֵּת הָרַהַב.

גַּם חֵץ שְׁלִישִׁי שָׁלַחְתִּי אֶל לֹעוֹ, / וְדָם רוֹתֵחַ מִכְּבֵדוֹ פָּרַץ.

אָז הֱבִיאַנִי בֵּין הַמְּצָרִים, / מִיָּד הוֹרַדְתִּי אַלָּתִי, רֹאשׁ־פָּר, [1200] [v.196]

וּבְכֹחַ אֱלֹהִים, אֲדוֹן־עוֹלָם, / הִזְנַקְתִּי אֶת סוּסִי מִמְּקוֹמוֹ,

וְעַל רֹאשׁוֹ בְּחֹזֶק־יָד הִכִּיתִי, / תֹּאמַר: הָרִים הִמְטִירוּ הַשָּׁמַיִם!

שָׁבַרְתִּי אֶת רֹאשׁוֹ, כְּרֹאשׁ הַפִּיל, / וְרַעֲלוֹ נִשְׁפַּךְ כִּנְהַר הַנִּיל.

מִמַּכָּתִי הָאֵיתָנָה לֹא קָם עוֹד, / מֹחוֹ מִלֵּא הָעֵמֶק עַד הָהָר,

וְהַכַּשַׁף הָפַךְ לְיָם מָרָה. / שָׁלוֹם יָרַד עַל הָעוֹלָם וָרֹגַע. [1205]

כָּל הַפְּסָגוֹת כֻּסּוּ בַּאֲנָשִׁים, / אֲשֶׁר בֵּרְכוּנִי עַל הַנִּצָּחוֹן.

תֵּבֵל כֻּלָּהּ עָקְבָה אַחַר קְרָב זֶה, / כִּי רַהַב זֶה אָסוֹן כָּבֵד הָיָה.

כִּנּוּנִי “סָם־מַכָּה־אַחַת” עַל זֹאת, / שָׁפְכוּ עָלַי יַהֲלוֹמִים לָרֹב.

בְּגֵו מַבְרִיק מֵרֹב זֵעָה חָזַרְתִּי, / חָשׂוּף מִשִּׁרְיוֹנִי הַמְהֻלָּל.

שִׁרְיוֹן סוּסִי אַף הוּא אָבַד בַּקְּרָב, / מֵרַעַל הַתַּנִּין זְמַן רַב חָלִיתִי. [1210]

שָׁנִים בַּחֶבֶל לֹא עָלָה יְבוּל, / בִּלְתִּי־אִם אֵפֶר־דַּרְדָּרִים שָׂרוּף.

אִם אֲסַפֵּר אֵיךְ בְּדִיוִים נִלְחַמְתִּי, / מֵאֹרֶךְ הַמִּכְתָּב תִּיעַף לִשְׁמֹעַ.

בָּזֶה וּבַמִּקְרִים הָאֲחֵרִים / רָאשֵׁי שָׂרִים רָמַסְתִּי בְּרַגְלַי.

לְכָל מָקוֹם אֵלָיו סוּסִי הִדְהַרְתִּי, / קָרָאתִי דְּרוֹר מִצִּפָּרְנֵי טוֹרֵף.

שָׁנִים רַבּוֹת מֵאָז אֻכָּף זֶה לִי / כִּסֵּא מַלְכוּת, וְרַמָּכִי – אַרְצִי. [1215]

כָּל כַּרְגַּסָר וְכָל מָזַנְדַּרָן / זוֹ אַלָּתִי הֵבִיאָה בִּבְרִיתְךָ.

לְנִצְחוֹנְךָ וּלְאָשְׁרְךָ דָּאַגְתִּי, / וְלֹא הִזְכַּרְתִּי נַחֲלָה אוֹ בַּיִת.

עַתָּה הָעֹרֶף, הַנָּטוּי וָגֵא, / וּמַכָּתִי, מוֹחֶצֶת הָרָאשִׁים,

אֵינָם לְצַעֲרִי כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם, / נָפַל חָזִי וְשָׁחֲחוּ מָתְנַי. [v.197]

פְּלָצוּר שִׁשִּׁים אַמָּה הִטַּלְתִּי פַּעַם, / אֲבָל הַזְּמַן כָּבַל אֶת זְרוֹעוֹתַי. [1220]

עַתָּה מָסַרְתִּי תַּפְקִידִי לְזָל, / וְאֵין כָּמוֹהוּ לְאַבְנֵט וּלְחֶרֶב.

כָּמוֹנִי בִּזְמַנִּי יַשְׁמִיד אוֹיְבֵינוּ, / סְגֻלּוֹת נַפְשׁוֹ יָאִירוּ אֶת פָּנֶיךָ.

תְּשׁוּקָה אַחַת נִסְתֶּרֶת בְּלִבּוֹ, / אֶת אִשּׁוּרָהּ בָּא לְבַקֵּשׁ מִמֶּךָּ.

טוֹבָה הַמִּשְׁאָלָה גַּם בְּעֵינֵי / יַזְדָּן, אֲשֶׁר הַטּוֹב בִּבְרִית עִמּוֹ.

לֹא נַעֲשֶׂה דָּבָר בְּלִי רְצוֹנְךָ, / כִּי לֹא יִהְיֶה הָעֶבֶד שְׁלוּחַ־רֶסֶן. [1225]

הַהַבְטָחָה אֲשֶׁר לְזָל נָתַתִּי, / הֲלֹא הִיא יְדוּעָה לְךָ, מַלְכִּי.

קֳבָל עַם וְעֵדָה אוֹתָהּ נָתַתִּי, / אַחַר הֲשִׁיבוֹתִיו מֵהַר אַלְבֻּרְז.

לֹא עוֹד אָשִׁיב פָּנָיו רֵיקָם לָעַד, / וְהוּא בִּתְשׁוּקָתוֹ פָּנָה אֵלַי.

עָקוּב בְּדָם בָּא וּמְכֻסֶּה אָבָק, / רָצוּץ הִגִּיעַ וְאָמַר אֵלַי:

“תְּלֵה עַל הָעֵץ אֶת אֶזְרְחֵי אָמֻל / לִפְנֵי אֲשֶׁר תָּרִיעַ עַל כָּבֻּל.” [1230]

אַךְ אִם חֲנִיךְ־צִפּוֹר שָׁכֵן בָּהָר, / הַרְחֵק מֵאֲנָשִׁים וּמִמּוֹשָׁב,

רָאָה יָרֵחַ בְּכָּבֻּלִסְתָּן, / דּוֹמֶה לִבְרוֹשׁ תָּמִיר בְּגַן וְרָדִים,

מַה פֶּלֶא כִּי הֻכָּה בְּתִמָּהוֹן? / הֲיַעֲנִישׁ אוֹתוֹ הַשָּׁהּ עַל זֹאת?

כֹּה מִתְעַנֶּה הוּא בְּאַהֲבָתוֹ, / עַד־כִּי יְרַחֲמֵהוּ כָּל רוֹאֵהוּ.

רַבַּת שָׂבְעָה נַפְשׁוֹ בְּאֵין אָשָׁם, / לָכֵן הִבְטַחְתִּי כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ. [1235]

עַתָּה שְׁלַחְתִּיו בְּלֵב כָּבֵד אֵלֶיךָ, / וְכַאֲשֶׁר יָבוֹא לִפְנֵי כִּסְאֶךָ,

נְהַג בְּחֶסֶד כְּיָאֶה לְמֶלֶךְ. / אַךְ מִי אֲנִי לְלַמֶּדְךָ בִּינָה?

זָל בֵּן יָחִיד לִי, וְשֵׁנִי לִי אָיִן / לְנַחֲמֵנִי וְלָשֵׂאת בַּסֵּבֶל.

מִסָּם בֶּן־נַרִימָן עַל שָׁהּ תֵּבֵל / אֶלֶף בְּרָכוֹת, עָלָיו וְעַל שָׂרָיו.' [v.198]


כְּהֵחָתֵם הַסֵּפֶר הַכָּתוּב, / לָקַח אוֹתוֹ דַּסְתָּן, קָם מִכִּסְאוֹ, [1240]

מִהֵר אֶל רַמָּכוֹ, עָלָה אֻכָּף, / וּלְקוֹל הַחֲצוֹצְרוֹת יָצָא לַדֶּרֶךְ.

נִלְווּ אֵלָיו כָּל גִּבּוֹרֵי־הַחַיִל, / מְמַהֲרִים בְּגִיל אֶל כֵּס הַשָּׁהּ.

עוֹד זֶה נוֹסֵעַ מִכָּבֻּלִסְתָּן, / בִּלָּה אָבִיו בַּטּוֹב בַּגֻּלִסְתָּן.


מהראבּ כועס על סינדוכתּ

כְּהִוָּדַע דְּבַר מַנוּצִ’הְר וְסָם, / נִסְעַר מִהְרָבּ שׁוֹמֵר גְּבוּלוֹת כָּבֻּל.

קָרָא אִשְׁתּוֹ סִינְדֻּכְתּ, וַחֲמָתוֹ / עַל רוּדָבֶּה בִּתּוֹ שָׁפַךְ עָלֶיהָ. [1245]

אָמַר: 'חָזָק מִמֶּנִּי מַנוּצִ’הְר, / עַל־כֵּן אַחַת הַדֶּרֶךְ לְפָנַי:

דָּמֵךְ וְדַם בִּתֵּךְ טְמֵאַת־הַגּוּף / קֳבָל עַם וְעֵדָה אַגִּיר בָּחֶרֶב,

אוּלַי בְּקָרְבַּנְכֶן אֲדוֹן אִירָן / יִכְבּשׁ הַכַּעַס וְתִשְׁקֹט הָאָרֶץ.

מִי יִתְיַצֵּב בִּפְנֵי רַב־כֹּחַ סָם? / מִי כֹּבֶד אַלָּתוֹ יוּכַל לָשֵׂאת?'

כִּשְׁמֹעַ זֹאת סִינְדֻּכְתּ כָּרְעָה אַפַּיִם, / אַךְ לְבָבָהּ הָגָה מַחֲשָׁבוֹת. [1250]

כְּהֶרֶף־עַיִן תַּחְבּוּלָה מָצְאָה, / כִּי חֲכָמָה הָיְתָה, רַבַּת־עֵצָה.

מִיָּד צִלְּבָה אֶת זְרוֹעוֹתֶיהָ, קָמָה, / וְכֹה אָמְרָה אֶל הַדּוֹמֶה לַשֶּׁמֶשׁ:

'דָּבָר קָצָר בְּפִי – שְׁמָעֵנִי־נָא, / אַחַר־כֵּן תַּעֲשֶׂה כִּרְאוּת עֵינֶיךָ. [v.199]

אִם הוֹן לְךָ לִקְנוֹת חַיִּים, נַדְּבֵהוּ, / כִּי לַיְלָה זֶה הֲרֵה גּוֹרָל הִנֵּהוּ.

אָמְנָם הַלַּיְלָה, תְּדַמֶּה, אָרֹךְ, / אַךְ גַּם הַחשֶׁךְ יַחֲלֹף מַהֵר, [1255]

תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, יוֹם יָקוּם, תִּנְהַר / הָאָרֶץ כְּטַבַּעַת בַּדַּכְשָׁן'.126

עָנָה מִהְרָבּ: 'רַק אַל־נָא תַּאֲרִיכִי / בְּסִפּוּרֵי נָשִׁים לַלּוֹחֲמִים.

אִם אֲרוּכָה מָצָאת, גַּלִּי סוֹדֵךְ, / וָלֹא, הִכּוֹנִי לְשִׂמְלָה מִדָּם.'


אָמְרָה סִינְדֻּכְתּ: 'אַי, אַלּוּפִי הַגֵּא! / אַגִּיד דָּבָר אֲשֶׁר יַחְשׂךְ דָּמִי.

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת לְבַקֵּר אֶת סָם, / וְאֶת חַרְבּוֹ לִשְׁלֹף מִתַּעֲרוֹ – [1260]

בְּדִבְרֵי־נֹעַם לְכַפֵּר פָּנָיו, / כִּי אֵין כַּשֵּׂכֶל לְבַשֵּׁל מִלִּים.

עֲמַל־הַנֶּפֶשׁ יִדָּרֵשׁ מִמֶּנִּי, / שְׂכִיּוֹת־חֶמְדָּה לְמַתָּנָה – מִמֶּךָּ.'

עָנָה מִהְרָבּ: 'הִנֵּה לָךְ הַמַּפְתֵּחַ, / יִהְיֶה־נָא הָאוֹצָר כַּפָּרָתֵנוּ.

סוּסִים, כִּסְאוֹת וַעֲבָדִים הָכִינִי, / וּצְאִי עִם אַמְהוֹתַיךְ לְדַרְכֵּךְ.

אוּלַי כָּבֻּל לֹא תַּעֲלֶה בָּאֵשׁ, / וְכַאֲשֶׁר נָבְלָה תִּפְרַח שֵׁנִית.' [1265]

הֵעִירָה לוֹ סִינְדֻּכְתּ וְכֹה אָמְרָה: / 'הַבּוּז לָעשֶׁר אִם חַיִּים בָּחַרְתָּ.

בְּעוֹד אֲנִי דּוֹאֶגֶת לִתְרוּפָה, / אַל־נָא תַּכְבִּיד עַל רוּדָבֶּה בִּתֵּנוּ.

אשֶׁר בִּתֵּנוּ הוּא מַשָּׂא נַפְשִׁי, / הַבְטַח כִּי לֹא תִּגַּע בָּהּ לְרָעָה.

אֵינֶנִּי מְבַקֶּשֶׁת עַל נַפְשִׁי, / דַּאֲגָּתִי וּמַעְיָנַי אַךְ לָהּ.'


תְּחִלָּה אוֹתוֹ הִשְׁבִּיעָה בְּאָלָה, / אַחַר יָצְאָה לִקְרַאת הַסַּכָּנָה. [1270]

קִשְּׁטָה גּוּפָהּ בְּשֵׁשׁ מָשְׁזָר בְּפָז, / וְאֶת רֹאשָׁהּ – בְּדַר וּבְאִזְמוֹרַד.

בִּנְדִיבוּתוֹ הוֹצִיא מֵאוֹצָרוֹ / מִהְרָבּ דִּינְרֵי־זָהָב שְׁלשׁ מֵאוֹת אֶלֶף,

שְׁלשִׁים סוּסִים יוֹצְאֵי עֲרָב וּפָּרְס / עַל רִתְמָתָם הָעֲטוּרָה בְּכֶסֶף, [v.200]

וַעֲבָדִים שִׁשִּׁים בַּעֲנָקִים, / וְכָל אֶחָד גָּבִיעַ בְּכַפּוֹ,

מָלֵא כָּפוּר וּמֻשְׁק, כַּדְכֹּד וּפָז / וּשְׁבוֹ וַאֲבָנִים טוֹבוֹת לָרֹב; [1275]

מֵאָה נָאקוֹת אֲדַמְדַּמּוֹת שֵׂעָר, / מֵאָה פִּרְדוֹת־מַשָּׂא צוֹפוֹת לַדֶּרֶךְ,

גַּם כֶּתֶר מְשֻׁבָּץ אַבְנֵי מַלְכוּת, / צְמִידִים וַעֲנָקִים וַעֲגִילִים,

וְכֵס דּוֹמֶה לְשַׁחַק, מְשֻׁקָּד / בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת לְמִינֵיהֶן,

עֶשְׂרִים אַמּוֹת מַמְלַכְתִּיּוֹת רָחְבּוֹ, / גָּבְהוֹ – קוֹמַת פָּרָשׁ מוּרָם מֵעָם,

וְעוֹד מֵהֹדּוּ אַרְבָּעָה פִּילִים / לְהַסָּעַת מִטְעַן הָאֲצִילִים. [1280]


סאם מנעים לסינדוכתּ את ביקורה

אַחַר שָׁלְחָה אֹרְחַת הַמַּתָּנוֹת, / יָשְׁבָה בְּאֻכָּפָהּ כְּאֵשׁ אָדַֹר127

בִּלְבוּשׁ לוֹחֵם, קוֹבַע רוּמִי לָרֹאשׁ, / וְעַל סוּסָהּ הַקַּל יָצְאָה לַדֶּרֶךְ.

כְּהַגִּיעָה אֶל סָם, לַחֲצֵרוֹ, / בְּלִי לְגַלּוֹת אֶת שְׁמָהּ וּמִשְׁפַּחְתָּהּ,

דָּרְשָׁה מֵהַשּׁוֹמֵר לְהִתְיַצֵּב / לִפְנֵי הַפַּהְלַוָן, וְכֹה לֵאמֹר לוֹ:

'שָׁלִיחַ בָּא כְּרוּחַ בַּמִּדְבָּר / אֶל סָם, מַצְבִּיא אִירָן, גִּבּוֹר זָבֻּל. [1285]

בְּמַלְאֲכוּת מִהְרָבּ, שַׁלִּיט כָּבֻּל, / הִגִּיעַ הֵנָּה אֶל כּוֹבֵשׁ הָאָרֶץ.'

מִהֵר אֶל סָם־נַיְרַם שׁוֹמֵר הַשַּׁעַר, / וְשָׁב עִם הַזְמָנָה לְרֵאָיוֹן.

יָרְדָה סִינְדֻּכְתּ מֵאֻכָּפָהּ הָרָם, / וּמִהֲרָה לְהִתְיַצֵּב בַּדְּבִיר.

נָשְׁקָה לָאֲדָמָה בְּתִשְׁבָּחוֹת / לְשָׁהּ אִירָן וּלְנִכְבַּדֵּי הָאָרֶץ. [v.201]

אֹרְחַת הַמַּתָּנוֹת, הָעֲבָדִים / וְהַפִּילִים, אָרְכָּהּ עַד שְׁנֵי מִילִין. [1290]

הַכֹּל, דָּבָר־דָּבָר, מָסְרָה לְסָם,/ וְזֶה רֹאשׁוֹ הָיָה עָלָיו סְחַרְחַר.

שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת יָשַׁב, /כַּפָּיו עַל הֶחָזֶה, הָרֹאשׁ מוּרָד:

'הֲבְמָקוֹם, בּוֹ עשֶׁר רַב כָּזֶה, / נוֹטְלִים הַמַּלְאֲכוּת עַל שְׁכֶם אִשָּׁה?

אִם כָּל דִּבְרֵי־הַחֵפֶץ אֲקַבֵּל, / מִמֶּנִּי יִפָּגַע רוֹעֵה הָעָם,

וְאִם אָשִׁיב רֵיקָם אֶת פְּנֵי מִהְרָבּ, / יִקְדַּר הַיּוֹם עַל זָל וְיֵעָלֵב. [1295]

כְּמוֹ סִימֻרְגֹ מִמֶּנִּי יִתְעוֹפֵף – / מַה מַּעֲנֶה אָשִׁיב לוֹ כִּי יַקְשֶׁה?'

הֵרִים רֹאשׁוֹ וְשָׂח: 'חֵֶפְצֵי הָעֶרֶךְ, / הָעֲבָדִים, פִּילֵי הַמַּשָּׂאוֹת,

הָבִיאוּ אֶל גִּזְבַּר דַּסְתָּן כְּשַׁי / מֵאֵצֶל הַיָּרֵחַ בְּכָּבֻּל'.


כִּרְאוֹת סוֹף־סוֹף סִינְדֻּכְתּ יְפַת־הַתֹּאַר, / כִּי סָם־נַיְרַם רָצָה אֶת מַתְּנוֹתֶיהָ,

יָדְעָה כִּי הַמַּזָּל הֵאִיר פָּנִים לָהּ, / וְשָׂשָׂה לְהַשְׁמִיעַ אֲמָרֶיהָ. [1300]

שָׁלשׁ יְפֵהפִיּוֹת הָיוּ אִתָּהּ, / נָאוֹת כְּיַסְמִינִים, תְּמִירוֹת כִּבְרוֹשׁ,

וְכָל אַחַת גָּבִיעַ בְּכַפָּהּ / מָלֵא פְּנִינִים, אִזְמוֹרַדִּים וּשְׁבוֹ,

אוֹתָם שָׁפְכוּ לִפְנֵי מַצְבִּיא זָבֻּל / וְעִרְבְּבוּם לַעֲרֵמָה אַחַת.

כְּכַלּוֹתָן מְלֶאכֶת הָאֶשְׁכָּר, / כְּהִוָּתֵר סִינְדֻּכְתּ וָסָם לְבַד,

פָּתְחָה סִינְדֻּכְתּ אֶת פִּיהָ וְאָמְרָה: / 'בַּעֲצוֹתֶיךָ הַזָּקֵן מַצְעִיר, [1305]

שָׂבִים לוֹמְדִים חָכְמָה מֵאֲמָרֶיךָ, / וּבָהּ יָאִירוּ אֲפֵלַת הָאָרֶץ. [v.202]

בְּחוֹתָמְךָ יַד הָרָשָׁע כָּבַלְתָּ, / בַּחֶרֶב דֶּרֶךְ אֱלֹהִים פָּתַחְתָּ.

אִם עוֹד נוֹתַר אָשֵׁם, הֲלֹא מִהְרָבּ הוּא,/ וְעַפְעַפָּיו מְלֵאִים בְּדַם לִבּוֹ.

כָּל הַחַפִּים מֵאָוֶן מֶה חָטְאוּ, / אִם כָּל כָּבֻּל אַתָּה מַגִּיר לַחֶרֶב?

הַתּוֹשָׁבִים חַיִּים לְמַעַנְךָ, / וַעֲבָדִים הֵם לַעֲפַר רַגְלֶיךָ. [1310]

יְרֵא יַזְדָּן, בּוֹרֵא חָכְמָה וָכֹחַ, / תּוֹלֶה הַשֶּׁמֶשׁ וּמֵאִיר אֶת נֹגַהּ.

יַזְדָּן אֵינֶנּוּ מְצַפֶּה מִמֶּךָּ, / כִּי דָּם נָקִי לִשְׁפֹּךְ תַּחְגֹּר מָתְנֶיךָ.'


אָמַר לָהּ הַגִּבּוֹר: 'עֲנִינִי עַל / שְׁאֵלוֹתַי, וְאַל־נָא בְּמִרְמָה.

הֲמֵאַמְהוֹת מִהְרָבּ אַתְּ אוֹ אִשְׁתּוֹ? / וְזֹאת בִּתּוֹ, אַיֵּה רָאָהּ בְּנִי זָל?

פָּנֶיהָ תַּאֲרִי, שַׂעֲרוֹתֶיהָ, / שִׂכְלָהּ וְהֶרְגֵּלֶיהָ, כִּי אֶשְׁפֹּט. [1315]

מַה קּוֹמָתָהּ, הַשְׂכָּלָתָהּ, מַרְאֶהָ? / סַפְּרִי עַד תֹּם מִכָּל אֲשֶׁר יָדַעַתְּ.'

הֵשִׁיבָה לוֹ סִינְדֻּכְתּ: 'אַי, פַּהְלַוָן, / רֹאשׁ הַפַּהְלַוָנִים וּמִשְׁעַנְתָּם!

רֵאשִׁית־כֹּל הִשָּׁבְעָה לִי בְּאָלָה, / אֲשֶׁר הָאֲדָמָה תִּרְעַד מִמֶּנָּה,

כִּי לֹא תָּבוֹא עָלַי רָעָה מִמֶּךָּ, / וְלֹא עַל יַקִּירַי בַּאֲשֶׁר הֵם.

אַרְמוֹן לִי וְאַפֶּדֶן מְגוּרִים, / אוֹצָר לִי וּקְרוֹבִים גִּבּוֹרֵי־חָיִל. [1320]

אִם תִּשָּׁבַע, עַל כָּל אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ, / אָשִׁיב לְךָ לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ,

וְאוֹצְרוֹתֵינוּ בְּכָּבֻּלִסְתָּן / אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ לְזָבֻּלִסְתָּן.' [v.203]


לָקַח סָם אֶת כַּפָּהּ בְּתוֹךְ כַּפּוֹ, / וּבְאָלָה נִשְׁבַּע לָהּ וּבִבְרִית.

כִּשְׁמֹעַ הָאִשָּׁה אֶת שְׁבוּעָתוֹ, / דִּבּוּר יָשָׁר וְהַבְטָחָה כֵּנָה,

נָשְׁקָה לָאֲדָמָה. אַחַר־כֵּן קָמָה / וַאֲמִתָּהּ גִּלְּתָה לוֹ בְּלִי כָּחָל: [1325]

'אֲנִי, מַצְבִּיא גָּדוֹל, מִבֵּית צַֹחָּךּ / וְאֵשֶׁת אִישׁ־הַמַּעְלָה מִהְרָבּ.

אֲנִי אֵם רוּדָבֶּה יְפַת־הַתֹּאַר, / אֲשֶׁר לְבַב דַּסְתָּן יוֹצֵא אֵלֶיהָ.

אֲנַחְנוּ וּקְרוֹבֵינוּ כָּל הַלַּיְלָה, / מִבּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר,

עָלֶיךָ וְעַל זָל וְעַל מַלְכֵּנוּ / תְּפִלָּה נָשָׂאנוּ לְיַזְדָּן קָדוֹשׁ.

הִגַּעְתִּי הֵנָּה חֶפְצְךָ לִשְׁמֹעַ, / מִי בְּכָּבֻּל אוֹיֵב, אוֹהֵב לְךָ. [1330]

אִם אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ וְנִקְלִים, / לֹא רְאוּיִים לְדַעְתְּךָ לִמְלֹךְ,

אֲנִי פֹּה לְפָנֶיךָ עֲצוּבָה – / הֲרֹג אוֹ כְּבֹל אֶת נְלוֹזֵי הַדֶּרֶךְ.

אַךְ אַל תִּשְׂרֹף אֶת הַזַּכִּים מֵחֵטְא, / וַעֲלֵיהֶם אַל תַּחְשִׁיךְ הַיּוֹם.'


כִּשְׁמֹעַ הַמַּצְבִּיא אֶת אֲמָרֶיהָ, / גִּלָּה בָּהּ נֶפֶשׁ מְאִירָה וָדַעַת,

פָּנִים – אָבִיב, קוֹמָה – כִּבְרוֹשׁ תָּמִיר, / מָתְנַיִם – סוּף, פַּסְיוֹן בַּהֲלִיכָה, [1335]

וְכֹה אָמַר: 'הַבְטָחָתִי תָּקוּם, / וְגַם אִם תַּעֲלֶה לִי בְּחַיַּי.

אַתְּ בְּכָּבֻּל וְכָל קְרוֹבַיִךְ בָּהּ / תִּחְיוּ שְׁלֵמִים בַּגּוּף, שְׂמֵחִים בַּנֶּפֶשׁ.

וְכֵן אֲנִי נוֹתֵן יָדִי לְזָל / לְנִשּׂוּאָיו עִם רוּדָבֶּה בִּתֵּךְ.

אָמְנָם מוֹצָא מִשְׁפַּחְתְּכֶם שׁוֹנֶה, / לְכֵס וּלְכֶתֶר מַתְאִימִים אַתֶּם.

עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ, וְלֹא נֵבוֹשׁ בּוֹ; / לֹא נִלָּחֵם בְּאֹמֶר הַבּוֹרֵא, [1340]

הַמְחַדֵּשׁ כָּל־יוֹם כִּרְאוּת עֵינָיו, / עַד כִּי בְּפֶה פָּעוּר נִקְרָא: אֲהָהּ!

אֶחָד מוּרָם אֶל־עָל, שֵׁנִי מָשְׁפָּל; / אֶחָד בְּאשֶׁר, וְשֵׁנִי בְּפַחַד, [v.204]

אֶחָד לִבּוֹ פּוֹרֵחַ מִשִּׁפְעָה, / וְהַשֵּׁנִי גּוֹוֵעַ מִמַּחְסוֹר.

תַּכְלִית שְׁנֵיהֶם עֲפַר הָאֲדָמָה, / הוּא הַיְסוֹד אֵלָיו יָשׁוּב הַכֹּל.

עַתָּה אָבוֹא לְנַחֲמֵךְ, אִשָּׁה, / וְדִמְעוֹתַיִךְ הַמָּרוֹת אֶמְחֶה. [1345]

כִּי כְּבָר מִכְתָּב נוֹגֵעַ אֶל הַלֵּב / כָּתַבְתִּי אֶל מַלְכֵּנוּ הַדָּגוּל.

אֶל מַנוּצִ’הְר יָצָא עִמּוֹ גַּם זָל, / הוּא לֹא נָסַע, כִּי־אִם פָּרַשׂ כְּנָפַיִם!

יָשַׁב בְּאֻכָּפוֹ וְלֹא רָאָהוּ, / פַּרְסוֹת סוּסוֹ בַּדֶּרֶךְ לֹא נָגָעוּ.

הַשָּׁהּ יָשִׁיב לְזָל בְּאוֹר פָּנִים, / יֵאוֹת לְמִשְׁאַלְתּוֹ וְיָד יִתֵּן לוֹ,

כִּי לֵב חֲנִיךְ־הַצִּפָּרִים אָבַד, / מֵרֹב דְּמָעוֹת טוֹבֵעַ בְּבִיצָה.

לֵב הָעַלְמָה אֵלָיו אִם כְּלִבּוֹ, / אָכֵן כְּבָר הִסְתַּתְּרָה בִּינַת שְׁנֵיהֶם.

עִזְרִי־נָא לִי לִרְאוֹת אֶת בַּת הָרַהַב, / וְגַן פְּרָחִים אֶתֵּן לָךְ מְחִירוֹ.

אוּלַי יִשְׁבֶּה מַרְאֶהָ אֶת לִבִּי, / וְחֵן יִשְּׂאוּ פָּנֶיהָ בְּעֵינַי.'


עָנְתָה סִינְדֻּכְתּ: 'אִם תְּשַׂמַּח, מַצְבִּיא, / אֶת שִׁפְחָתְךָ וְאֶת נַפְשָׁהּ תָּאִיר,

וּלִזְבוּלָהּ תָּבוֹא עַל אַדְמוֹנְךָ,128 / אָשִׂים רָאשִׁי בַּשַּׁחַק הַגָּבֹהַּ.

אִם אֶל כָּבֻּל יָבוֹא כָּמוֹךָ שָׁהּ, / נַגִּישׁ אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ.'

חִיּוּךְ מָלְאוּ שִׂפְתֵי הָאִישׁ, וְכָל / הַכַּעַס וְהַמַּשְׂטֵמָה חָלְפוּ.

הֵאִיר פָּנִים סָם הָאַמִּיץ וְשָׂח: / 'אַל תְּעַנִּי נַפְשֵׁךְ בְּשַׂרְעַפִּים,

שְׁאֵלָתֵךְ הִנֵּה תָּקוּם מַהֵר.' / כִּשְׁמֹעַ זֹאת סִינְדֻּכְתּ בִּקְּשָׁה רְשׁוּת,

הִשְׁתַּחְוְתָה, פָּנֶיהָ כְּכַדְכֹּד, / וְהָאוּלָם עָזְבָה בְּלֵב שָׂמֵחַ. [1360]

מִיָּד שָׁלְחָה שָׁלִיחַ קַל־רַגְלַיִם / עִם הַבְּשׂוֹרָה אֶל בַּעֲלָהּ מִהְרָבּ: [v.205]

'הַקֵּץ לַדְּאָגָה וְלַפְּחָדִים! / שְׂמַח, אֲדוֹנִי, הִכּוֹן לְבוֹא אוֹרֵחַ.

הִנֵּה נֶחְפֶּזֶת גַּם אֲנִי לָצֵאת, / בִּנְסִיעָתִי לֹא אֶתְעַכֵּב בַּדֶּרֶךְ.'


בַּיּוֹם הַבָּא כִּזְרֹחַ הַחַמָּה, / כְּהִתְנַעֵר תֵּבֵל מֵהַשֵּׁנָה,

נָשְׂאָה סִינְדֻּכְתּ הָאֲצִילָה שֵׁנִית / רַגְלֶיהָ אֶל מַצְבִּיא אִירָן, אֶל סָם. [1365]

הִיא נִכְנְסָה אֶל הָאוּלָם זוֹהֶרֶת, / וְכַיָּרֵחַ בֵּין הַכּוֹכָבִים,

נִגְּשָׁה אֶל סָם, וְהִשְׁתַּחְוְתָה אַפַּיִם, / וְשׂוֹחֲחָה אִתּוֹ זְמַן־רַב בְּנֹעַם.

בַּסּוֹף בִּקְּשָׁה רְשׁוּת לָשׁוּב הַבַּיְתָה, / לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי אֲדוֹן כָּבֻּל,

לֵאמֹר לוֹ דְּבַר הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה, / לְהֵעָרֵךְ לִקְרַאת בּוֹא הָאוֹרֵחַ.

עָנָה לָהּ: ‘שׁוּבִי אֶל מִהְרָבּ אִישֵׁךְ, / סַפְּרִי לוֹ כָּל אֲשֶׁר רָאוּ עֵינַיִךְ.’ [1370]

מַתְּנוֹת־כָּבוֹד הִזְמִין הַמְאָרֵחַ, / אֶת הַמֻּבְחָר מֵהָאוֹצָר הֵבִיאוּ

בְּעַד מִהְרָבּ, בְּעַד סִינְדֻּכְתּ, בְּעַד / בִּתָּם הָרְאוּיָה לְאַהֲבָה.

סָם הֶעֱנִיק לָהֶם מִקִּנְיָנָיו / אֶת כָּל הָרְכוּשׁ אֲשֶׁר לוֹ בְּכָּבֻּל:

גַּנִּים וְאַרְמוֹנוֹת, מִזְרָע וִיבוּל, / פָּרוֹת חוֹלְבוֹת, בְּגָדִים וּמַרְבַדִּים.

כְּכַלּוֹתוֹ, אָחַז בְּכַף סִינְדֻּכְתּ, / אִשֵּׁר אֶת שְׁבוּעָתוֹ וְכֹה אָמַר: [1375]

‘חִזְרִי בְּלֵב שָׂמֵחַ לְכָּבֻּל, / אַל תֵּרָתְעִי מֵרֹעַ מְרֵעִים.’

חִוֶּרֶת־הַפָּנִים פָּרְחָה כְּוֶרֶד, / וּבַמַּזָּל הַטּוֹב יָצְאָה לַדֶּרֶךְ.


זל בא עם מכתב סאם אל מנוצ’יהר

הַטֵּה אָזְנַיִם לַדְּבָרִים, אֵיךְ זָל / אֶל מַנוּצִ’הְר הַמְבֹרָךְ הִגִּיעַ.

כְּבוֹא הַחֲדָשָׁה אֶל שָׁהּ אִירָן, / כִּי זָל בֶּן־סָם שׁוֹעֵט אֵלָיו בַּדֶּרֶךְ, [v.206]

שָׁלַח לְעֻמָּתוֹ כָּל נִכְבַּדָּיו, / אֶת כָּל שָׂרֵי צְבָאוֹ גְּאֵי־הָרֹאשׁ. [1380]

דַּסְתָּן הִגִּיעַ אֶל חֲצַר הַשָּׁהּ, / וְהַשּׁוֹמְרִים פָּתְחוּ מַהֵר הַשַּׁעַר.

כְּהִגָּלוֹת לְעֵינֵי־זָל הַכֵּס, / נָפַל אַפַּיִם אַרְצָה בְּהַלֵּל,

וְלֹא הֵרִים פָּנָיו מֵהֶעָפָר. / נָתַן לִבּוֹ אֵלָיו הַשַּׁהְרְיָר,

צִוָּה לִמְחוֹת אֶת הָאָבָק מֵעַל / פָּנָיו וַעֲלֵיהֶן לִזְרֹק מֵי־מֻשְׁק.

כְּגֶשֶׁת זָל אֶל הַכִּסֵּא הָרָם, / שָׁאַל אֶת פִּיו הַשָּׁהּ הַנַּעֲלֶה: [1385]

‘הַנְּסִיעָה, אַי, פַּהְלַוָן רָם יַחַשׂ, / בַּחוֹל הַנָּע בָּרוּחַ, אֵיךְ עָבְרָה?’

‘בְּזָהָרְךָ’ – עָנָה – ‘עָלְתָה יָפֶה. / אַתָּה הָפַכְתָּ יְגִיעָה לְעֹנֶג’.


הַשָּׁהּ לָקַח מִכְתָּב הַפַּהְלַוָן, / קְרָאוֹ, שָׂמַח בּוֹ וְנַפְשׁוֹ הֵאִירָה.

כְּכַלּוֹתוֹ לִקְרֹא, עָנָה לֵאמֹר: / 'אָמְנָם הִכְאַבְתָּ לְלִבִּי הַרְבֵּה,

אֲבָל בִּזְכוּת אָבִיךָ סָם, אֲשֶׁר / כָּתַב אֵלַי בְּרֹב עֶדְנָה וָצַעַר, [1390]

אַף כִּי לִבִּי שָׁלֵם עִם זֶה אֵינֶנּוּ, / אַל דְּאָגָה, הַסְכָּמָתִי נָתַתִּי.

מִשְׁאַלְתְּךָ תָּקוּם בְּעֶזְרָתִי, / כִּי הִיא לְךָ רֵאשִׁית וְאַחֲרִית.

אַתָּה תֵּשֵׁב יָמִים מִסְפָּר אֶצְלִי, / וְאָנֹכִי אָעוּץ עֵצָה בֵּינְתַיִם.'

הַטַּבָּחִים שֻׁלְחַן זָהָב עָרְכוּ, / אֵלָיו יָשְׁבוּ הַשָּׁהַנְשָׁהּ וְזָל.

הַשָּׁהּ קָרָא לְכָל הַגִּבּוֹרִים / לְהִלָּווֹת עִמָּם אֶל הַכֵּרָה. [1395]

אֶת הַשֻּׁלְחָן, כְּכַלּוֹתָם, עָזְבוּ, / וּבָאוּ אֶל אוּלָם הַמִּשְׁתָּאוֹת.

אַחַר שְׁתוֹתוֹ דַּיּוֹ יָצָא דַּסְתָּן, / יָשַׁב בְּאֻכָּפוֹ הַמְעֻטָּר,

וְכָל הַלַּיְלָה עַל סוּסוֹ שׁוֹטֵט / בְּלֵב הוֹגֶה וּבְפֶה נוֹצֵר מִלִּים.

עִם אוֹר הַבֹּקֶר בָּא חֲגוּר מָתְנַיִם / לִפְנֵי כִּסֵּא הַשָּׁהּ הַמְנַצֵּחַ.

שָׁהּ־הָעוֹלָם בֵּרְכוֹ כְּהִכָּנְסוֹ, / וְכֵן בֵּרְכוֹ בְּסֵתֶר לְבָבוֹ. [1400] [v.207]


הַשָּׁהּ צִוָּה אֶת הַהוֹבְרִים בַּשַּׁחַק, / הַכֹּהֲנִים וְכָל הַחֲכָמִים,

לְהִוָּעֵד לִפְנֵי הַכֵּס הָרָם, / לַחְקֹר תַּעֲלוּמַת יָמִים יָבוֹאוּ.

אָז נוֹעֲדוּ וּבְלִי לַחְסֹךְ עָמָל / בִּקְּשׁוּ בַּשַּׁחַק סוֹד הַכּוֹכָבִים.

שְׁלשָׁה יָמִים יָגְעוּ בְּלִי חָשָׂךְ / וְהִתְהַלְּכוּ עִם הַלּוּחוֹת בַּכָּף. 129

בַּסּוֹף פָּתְחוּ פִּיהֶם וְכֹה אָמְרוּ: / 'חָקַרְנוּ הַגַּלְגַּל הַמִּסְתּוֹבֵב, [1405]

וְכֹה כָּתוּב בַּכּוֹכָבִים מָצָאנוּ: / "הַנַּחַל הַצָּלוּל זוֹרֵם בְּכֹחַ.

מִבַּת מִהְרָבּ וְזָלִזַר בֶּן־סָם / לוֹחֵם אַדִּיר וּמְהֻלָּל יָקוּם.

שָׁנִים רַבּוֹת תִּפֹּלְנָה בְּחֶלְקוֹ, / גַּם כֹּחַ עֲנָקִים וְשֵׁם וָזֹהַר,

גַּם אֹמֶץ־לֵב, חָכְמָה וָעֹרֶף. / בַּקְּרָב וּבַמִּשְׁתֶּה אִישׁ לֹא יִדְמֶה לוֹ,

וּבַאֲשֶׁר רַעְמַת סוּסוֹ תּוֹפִיעַ, / מִבֶּהָלָה יִיבַשׁ כְּבֵד אִישׁ־רִיבוֹ. [1410]

הַנֶּשֶׁר לֹא יָחוּג מֵעַל רֹאשׁוֹ, / לַנְּסִיכִים יָבוּז בַּמִּלְחָמָה.

קוֹמַת־עֲנָק תִּהְיֶה לוֹ וְעָצְמָה, / אַרְיֵה יִתְפֹּשׂ בַּעֲנִיבַת הַחֶבֶל.130

עַיִר־פֶּרֶא יִצְלֶה לַאֲרוּחָה, / תִּבְכֶּה הָרוּחַ מֵאִבְחַת חַרְבּוֹ.

יַחְגֹּר מָתְנָיו לִפְנֵי מַלְכֵי אִירָן, 131 / לַפָּרָשִׁים בַּקְּרָב יִהְיֶה מִשְׁעָן.'

אָמַר הַשָּׁהּ הַגֵּא: ‘הִנֵּה הָרְאֵינוּ! / אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ סוֹד יִהְיֶה בֵּינֵינוּ.’ [1415]


המובּדים חוקרים את זאל

עַתָּה קָרָא הַשַּׁהְרְיָר אֶת זָל / לַחְקֹר צְפוּנוֹת לִבּוֹ עַד תַּכְלִיתָן. [v.208]

עֵרִים יָשְׁבוּ אִתּוֹ הַחֲכָמִים, / הַמּוּבַּדִּים הַנּוֹדָעִים בְּשֵׁם,

וּבְחָנוּהוּ בְּנוֹשְׂאִים הַרְבֵּה, / סִתְרֵי דְּבָרִים מֵאֲחוֹרֵי פַּרְגּוֹד.

מוּבַּד אֶחָד נִכְבָּד פָּתַח אֶת פִּיו / אֶל זָל חֲכַם־הַלֵּב וְחָד לֵאמֹר:

'מָה הֵם אוֹתָם תְּרֵיסָר בְּרוֹשִׁים תְּמִירִים, / רַעֲנַנִּים, זְקוּפִים וְזוֹהֲרִים, 132[1420]

אֲשֶׁר לְכָל אֶחָד שְׁלשִׁים עָנָף, / וּמִסְפָּרָם בְּפָרְס יַצִּיב תָּמִיד?'

מוּבַד אַחֵר שָׁאַל: 'אַי, עֶלֶם גֵּא! / מָה הֵם שְׁנֵי הַסּוּסִים קַלֵּי־הָרֶגֶל –

אֶחָד מֵהֶם שָׁחוֹר כְּזֶפֶת־יָם, / וְהַשֵּׁנִי בָּהִיר, מַבְהִיק כִּבְדֹלַח;

הֵם דּוֹהֲרִים, מְמַהֲרִים שְׁנֵיהֶם, / וְאֵין אֶחָד מַשִּׂיג אֶת זוּלָתוֹ?'

שְׁלִישִׁי שָׁאַל: 'שְׁלשִׁים הַפָּרָשִׁים, / אֲשֶׁר רוֹכְבִים לִפְנֵי הַשַּׁהְרְיָר, [1425]

כְּהַבִּיטְךָ יֶחְסַר בָּהֶם אֶחָד; / כְּסָפְרְךָ תִּמְנֶה שְׁלשִׁים – מָה הֵמָּה?'

וְהָרְבִיעִי שָׁאַל: 'הָאָחוּ מַהוּ, / אֲשֶׁר בּוֹ נְחָלִים וְעֵשֶׂב רַב,

וְהָעֲנָק, חֶרְמֵשׁ חַד בְּכַפּוֹ, / הַבָּא לִקְצֹר בָּאָחוּ בִּפְרָאוּת

כָּל רַעֲנָן וְכָל יָבֵשׁ גַּם יַחַד, / וְאִם תִּפְתַּח אֶת פִּיךָ לֹא יַקְשִׁיב?'

חָד עוֹד אֶחָד: 'מָה הֵמָּה שְׁנֵי בְּרוֹשִׁים / זְקוּפִים כְּמוֹ סוּפִים עַל חוֹף הַיָּם,

צִפּוֹר בָּם מְקַנֶּנֶת נִפְלָאָה, / בְּזֶה – בַּבֹּקֶר, וּבָזֶה – בָּעֶרֶב?

קְמֵלִים עֲלֵי הָעֵץ בְּעוֹפְפָה, / וְשׁוּב יוֹרִיקוּ בְּשִׁבְתָּהּ עָלָיו.

מִשְּׁנֵי הָאִילָנוֹת לָכֵן אֶחָד, / רָטֹב תָּמִיד וְהַשֵּׁנִי נוֹבֵל.' [v.209]

שָׁאַל מוּבַּד שִׁשִּׁי לֵאמֹר: 'עַל רֹאשׁ / הָהָר מָצָאתִי עִיר־חוֹמָה נִשְׁכַּחַת,

אַךְ תּוֹשָׁבֵי הָעִיר נָטְשׁוּ חוֹמָה / וּבָחֲרוּ מִישׁוֹר לָשֶׁבֶת בּוֹ. [1435]

הֵקִימוּ בִּנְיָנִים, רֹאשָׁם בָּעָב, / חָיוּ בָּם מְלָכִים וַעֲבָדִים.

לָעִיר הַחֲדָשָׁה אֵין זֵכֶר עוֹד, / אִישׁ לֹא רָשַׁם בְּסֵפֶר קוֹרוֹתֶיהָ,

אַךְ יוֹם אֶחָד תִּרְעַשׁ פִּתְאֹם הָאָרֶץ, / וְכָל הָעֵמֶק יֵעָלֵם מֵעַיִן.

לְפֶתַע שׁוּב לָעִיר תִּכְמַהּ הַנֶּפֶשׁ, / וְשׁוּב יָקִיצוּ כָּל זִכְרוֹנוֹתֶיהָ.

עַתָּה חֲקֹר אֶת פֵּשֶׁר הַמִּלִּים, / וּפִתְרוֹנָן גַּלֵּה לַחֲכָמִים. [1440]

אִם עַד חִקְרָן תָּבוֹא, פִּשְׁרָן תָּבִין, / מִטִּיט וָרֶפֶשׁ מֻשְׁק נָקִי תָּכִין.'


תשובות זאל למובּדים

זְמַן־מָה שָׁקַע זָל בְּמַחֲשָׁבוֹת, / אַךְ חִישׁ הֵרִים כָּנָף, פָּרַשׂ נוֹצָה,

וּפִיו פָּתַח בְּמַעֲנֶה לְכָל / הַשְּׁאֵלוֹת, וְלֹא הֶחְסִיר דָּבָר.

תְּחִלָּה פָּתַר חִידַת הָאִילָנוֹת, / אֲשֶׁר לְכָל אֶחָד שְׁלשִׁים עָנָף:

'שְׁנֵים־עָשָׂר יְרֵחִים בְּכָל שָׁנָה, / וְכָל יָרֵחַ – שָׁהּ חָדָשׁ כַּחוֹק. [1445]

כְּתוֹם שְׁלשִׁים, מַהֲלָכוֹ יִתַּם. / בְּאֹפֶן זֶה סוֹבֵב גַּלְגַּל הַזְּמָן.

אֲשֶׁר אַתָּה אָמַרְתָּ: שְׁנֵי סוּסִים / הַמַּזְהִירִים כְּאֵשׁ אָדַֹר גֻּשַׁסְפּ,

לָבָן וְגַם שָׁחוֹר – שְׁנֵיהֶם הַזְּמָן. / שְׁנֵיהֶם דּוֹלְקִים אֶחָד אַחַר שֵׁנִי,

יוֹמָם וָלַיְלָה הֵם חוֹלְפִים עָלֵינוּ, / מוֹנִים אֶת נְשִׁימוֹת גַּלְגַּל־רָקִיעַ,

וְלֹא יַשִּׂיגוּ זֶה אֶת זֶה לָעַד, / רָצִים כְּעֵז הַבָּר לִפְנֵי הַכֶּלֶב. [1450]

שְׁלשִׁים הַפָּרָשִׁים אֲשֶׁר אָמַרְתָּ, / הַמִּתְקַדְּמִים לִפְנֵי מַלְכָּם בְּסֵדֶר, [v.210]

אַךְ פְּעָמִים אֶחָד מֵהֶם חָסֵר, / וְכָרָגִיל שְׁלשִׁים הֵם בַּמִּנְיָן –

הוּלֶדֶת הַיָּרֵחַ בָּם הָבֵן, / כִּי־כֵן צִוָּה בּוֹרֵא־הָעוֹלָמוֹת.

לָזֶה קָרָאנוּ חֶסֶר־הַיָּרֵחַ, / לַיְלָה אֶחָד חָסֵר מִזְּמַן לִזְמָן.

מִתַּעַר אִם נִשְׁלֹף אֶת פֵּשֶׁר שְׁנֵי / הָאִילָנוֹת וְהַצִּפּוֹר, נִמְצָא [1455]

כִּי מִמַּזַּל טָלֶה וְעַד מֹאזְנַיִם, / הַחֵלֶק הַכֵּהֶה נִסְתָּר מִמֶּנּוּ,

רַק בְּמַזָּל דָּגִים מוֹפִיעַ שׁוּב / וַאֲפֵלָה וָחשֶׁךְ יַבְהִילוּנוּ.

הָאִילָנוֹת הֵם שְׁתֵּי כַּפּוֹת שָׁמַיִם, / אַחַת שְׂמֵחָה וְהַשְּׁנִיָּה קוֹדֶרֶת;

וְהַצִּפּוֹר – הַשֶּׁמֶשׁ הַסּוֹבֶבֶת, / מִמֶּנָּה לָעוֹלָם תִּקְוָה וָפַחַד.

אַתָּה, הַבָּא: הָעִיר עַל רֹאשׁ הָהָר / הִיא הָעוֹלָם הַבָּא, חֶשְׁבּוֹן נַפְשֵׁנוּ, [1460]

וְזוֹ לְמַטָּה – הָעוֹלָם הַזֶּה, / מְלוֹן־אוֹרְחִים אֲשֶׁר בּוֹ חִיל וָנֹעַם,

וּבוֹ מוֹנִים אֶת נְשִׁימוֹת אַפֵּנוּ. / יֵשׁ – עָל נָרוּם, וְיֵשׁ – נִשְׁפַּל כָּעֵשֶׂב.

יֵשׁ סְעָרָה קָמָה אוֹ רַעַשׁ אֶרֶץ, / מֵאֲדָמָה פּוֹרֶצֶת אֲנָחָה,

אֶת עֲמָלֵנוּ אָז עוֹזְבִים אֲנַחְנוּ, / וּמִתְדַּפְּקִים עַל שַׁעַר עִיר־הָהָר.

פְּרִי יְגִיעֵנוּ אִישׁ אַחֵר יֹאכַל, / וְגַם אֶצְלוֹ לֹא יַאֲרִיךְ יָמִים. [1465]

כֹּה מֵעוֹלָם, מִבְּרֵאשִׁית, הָיָה, / וְכֹה אָמְנָם יִהְיֶה לְעוֹלָמִים,

אַךְ אִם בְּשֵׁם טוֹב נִצְטַיֵּד הַיּוֹם, / תִּזְכֶּה נַפְשֵׁנוּ בְּכָבוֹד מָחָר.

אִם תַּאֲוָה נִזְרַע וּנְעַוֵּת, / כְּצֵאת הַנֶּפֶשׁ יִתְגַּלּוּ מִשְׁגֶיהָ. [v.211]

אִם אַרְמוֹנֵנוּ עַד שַׁבְּתַאי יִגְבַּהּ, / בְּתַכְרִיכִים בִּלְבַד נֵצֵא לַדֶּרֶךְ.

כִּחְפוֹת עָפָר פָּנֵינוּ וּלְבֵנִים, / חֲתַת בְּכָל מָקוֹם, חִיל וּדְאָגָה. [1470]

הָאִישׁ בָּאָחוּ עִם חֶרְמֵשׁ בַּכַּף, / הַמְהַלֵּךְ אֵימִים עַל כָּל לֵבָב,

עַל הָרָטֹב וְהַנוֹבֵל גַּם יַחַד, / חֵרֵשׁ לְכָל תְּחִנָּה אוֹ בַּקָּשָׁה,

הָעֵשֶׂב – אָנוּ, וְהַזְּמַן קוֹצֵר, / מַבְחִין אֵינֶנּוּ בֵּין סָבָא וָנֶכֶד,

בֵּין נַעַר וְזָקֵן, אִשָּׁה וָטַף – / הַטֶּרֶף הַנִּקְרֶה לוֹ צוֹד יָצוּד.

כָּזֶה הַסֵּדֶר, טֶבַע הָעוֹלָם: / אָדָם יְלוּד־אִשָּׁה נוֹלַד לָמוּת. [1475]

בְּדֶלֶת זוֹ נִכְנָס, בַּהִיא יוֹצֵא, / הַזְּמַן הָאָץ נְשִׁימוֹתָיו סוֹפֵר.'


זאל חושף מעלותיו לפני מנוצ’יהר

אַחַר פְּתֹר זָל אֶת הַחִידוֹת כֻּלָּן, / שָׂשׂ לֵב הַשָּׁהּ וְצָהֲלוּ פָּנָיו.

הַנּוֹכְחִים הֵרִיעוּ לִכְבוֹדוֹ, / ‘הֵידָד!’ קָרָא הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ,

וְלַעֲרֹךְ צִוָּה אֶת הָאוּלָם, / כְּמוֹ יָרֵחַ בַּחֲצִי הַחֹדֶשׁ.

שָׁתוּ שֵׁכָר עַד הֶחֱשִׁיךְ הַיּוֹם, / עַד כִּי הָיוּ כֻּלָּם הֲלוּמֵי־יַיִן. [1480]

כְּכַלּוֹתָם בִּקְּשׁוּ אֶת סוּסֵיהֶם, / בַּחֲבוּרָה עָזְבוּ מִשְׁכַּן הַשָּׁהּ,

כְּטוֹב לִבָּם בַּיַּיִן צָעֲדוּ / וְאָחֲזוּ אֶחָד בְּכַף רֵעֵהוּ.


הִפְצִיעַ אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ מֵהָהָר, / הַגִּבּוֹרִים אַךְ זֶה הֵרִימוּ רֹאשׁ.

חֲגוּר־מָתְנַיִם בָּא דַּסְתָּן בֶּן־חַיִל / לִפְנֵי הַמְאָרֵחַ כְּלָבִיא, [v.212]

מִמֶּנּוּ לְבַקֵּשׁ הֶתֵּר מַלְכוּת / לָשׁוּב אֶל סָם אָבִיו, הַפַּהְלַוָן. [1485]

לְמַנוּצִ’הְר אָמַר: 'מַלְכִּי הַטּוֹב! / אֲנִי נִכְסָף לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי אָבִי.

מֵאָז נָשַׁקְתִּי כֵּס־הַשֵּׁן הַזֶּה, / הוּאַר לִבִּי בַּזֹּהַר וּבַכֶּתֶר.'

עָנָה הַשָּׁהּ: 'אַי, עֶלֶם גִּבּוֹר־חַיִל! / כַּבְּדֵנוּ־נָא בְּיוֹם אֶחָד נוֹסָף.

לְבַת מִהְרָבּ הָרֵיחָנִית אַתָּה / נֶחְפָּז, וְלֹא לְסָם־נַיְרַם, אָבִיךָ.'

צִוָּה צְבָאוֹ לָצֵאת אֶל הַמִּגְרָשׁ / בַּחֲצוֹצְרוֹת וּבִמְצִלּוֹת מֵהֹדּוּ. [1490]

יָצְאוּ הַגִּבּוֹרִים בְּלֵב שָׂמֵחַ, / בְּקֶשֶׁת, בְּכִידוֹן וּבָאַלָּה.

פָּתְחוּ אֶת הַמִּשְׂחָק בְּחֵץ וּבְקֶשֶׁת / הִצִּיבוּ מַטָּרוֹת כִּבְתַּחֲרוּת.

הַפָּרָשִׁים הֶרְאוּ כֹּחָם בַּסּוּס, / בַּחֶרֶב, בָּאַלָּה וּבַכִּידוֹן.

שָׁהּ־הָעוֹלָם מֵעַל כִּסְאוֹ הָרָם / עָקַב אַחַר כִּשְׁרוֹן הַלּוֹחֲמִים.

בְּזָל הִשְׁגִּיחַ דְּהָרָה כָּזֹאת, / אֲשֶׁר כָּמוֹהָ לֹא מָצָא בְּאִישׁ. [1495]

אַלּוֹן עַתִּיק־יָמִים וְרַב־שָׁנִים / גָּדַל בְּתוֹךְ מִגְרַשׁ הַמִּשְׂחָקִים.

דַּסְתָּן בֶּן־סָם תָּפַשׂ בַּכַּף קַשְׁתּוֹ, / הִדְהִיר הָרֶכֶשׁ וְהִגְדִּיל אֶת שְׁמוֹ,

כִּי בְּכֹחוֹ הָרַב פִּלַח הַחֵץ / הַמַּלְכוּתִי אֶת גֶּזַע הָאִילָן.

מָגִנֵּיהֶם תָּפְשׂוּ נוֹשְׂאֵי־כִּידוֹן, / וְסָבְבוּ בַּחֲנִיתוֹת כְּבֵדוֹת.

דַּסְתָּן אָז מָגִנִּים מִסְפָּר דָּרַשׁ. / דִּרְבֵּן סוּסוֹ, הֵרִים אֶת צַוָּארוֹ, [1500]

זָרַק הַקֶּשֶׁת וְתָפַשׂ כִּידוֹן, / וְבוֹ בִּצַּע תַּרְגִיל מֵאֵין כָּמוֹהוּ:

שְׁלשָׁה מָגִֽנֵּי־לֶבֶד חֲסִינִים / הִבְקִיעַ וְהִשְׁלִיךְ בְּבוּז הַצִּדָּה.


לְנִכְבַּדָּיו שָׂח מֶלֶךְ־הָעוֹלָם: / 'מִגִּבּוֹרֵינוּ מִי בּוֹ יִתְחָרֶה? [v.213]

הֲיִמָּצֵא לוֹחֵם, אֲשֶׁר יָעוּט / עַל אִישׁ מֵרִים אָבָק בְּחֵץ וּבְרֹמַח?'

הַמִּתְחָרִים חָגְרוּ אֶת כְּלֵי זֵינָם, / הַלֵּב זוֹעֵם, קְלָלָה עַל הַשְּׂפָתַיִם. [1505]

לַמַּאֲבָק הֵאִיצוּ בַּסּוּסִים, / כִּוְּנוּ כִּידוֹנֵיהֶם, רָאשֵׁי־פְּלָדָה.

דַּסְתָּן דִּרְבֵּן סוּסוֹ, הֵרִים אָבָק, / וְכַאֲשֶׁר קָרְבוּ הַמַּחֲנוֹת,

שָׂם עַיִן בְּפָרָשׁ מֵיטִיב לִרְכֹּב, / לוֹחֵם גֵּאֶה, מָהִיר וּבַעַל־שֵׁם,

וְהִשְׂתָּעֵר עָלָיו כְּהֶרֶף־עַיִן. / פָּנָה לוֹ עֹרֶף הַלּוֹחֵם לָנוּס.

הֵגִיחַ זָל מֵהָאָבָק כִּכְפִיר, / הִדְבִּיק אוֹתוֹ, תָּפַשׂ בְּאַבְנֵטוֹ, [1510]

וּלְחֶרְפָּתוֹ הֵרִים מֵהָאֻכָּף. / הִדְהִים אֶת הַצָּבָא וְאֶת הַשָּׁהּ.

הָאֲצִילִים גְּאֵי־הָרֹאשׁ קָרְאוּ: / ‘אִישׁ לֹא רָאָה לוֹחֵם גִּבּוֹר כָּמוֹהוּ!’

שָׂח מַנוּצִ’הְר: 'הָעֶלֶם הַגִּבּוֹר / וְהַנּוֹעָז, תַּזְהִיר נַפְשׁוֹ לָעַד –

אֲשֶׁר יִרְהַב לָבוֹא עִמּוֹ בַּקְּרָב / תִּלְבַּשׁ אִמּוֹ בְּגָדִים כְּחֻלִּים לְאֵבֶל.

כָּמוֹהוּ לֹא תֵּלַדְנָה לְבִיאוֹת, / בִּגְבוּרָתוֹ בֵּין תַּנִּינִים יֵחָֽשֵׁב. [1515]

אַשְׁרֵי סָם הַפָּרָשׁ, אֲשֶׁר לוֹ יָד / כָּזֶה וָזֵכֶר אַחֲרָיו בָּאָרֶץ'.

הַשָּׁהּ נָשָׂא שִׁבְחוֹ וְלֹא חָדַל, / וְכֵן הַלּוֹחֲמִים הָאַדִּירִים.


עַתָּה שָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל הָאַרְמוֹן, / חוֹגְרֵי־מָתְנַיִם בָּאוּ, בִּקְסָדוֹת.

מַלְבּוּשׁ מַלְכוּת הֵכִין שָׁהּ־הָעוֹלָם, / כָּמוֹהוּ לֹא רָאוּ הַנְּסִיכִים;

וְכֶתֶר וְכִסֵּא זָהָב הֵכִין, / וְאֶצְעָדוֹת וַעֲנָקֵי זָהָב, [1520]

בִּגְדֵי־הָדָר וַחֲגוֹרוֹת, סוּסִים / וַעֲבָדִים וּשְׁאָר שְׂכִיּוֹת־חֶמְדָּה.

כָּל זֶה לְזָל הוֹעִיד הַשַׁהְרְיָר, / וְזָל נָשַׁק לַאֲדָמָה בִּיקָר.


מכתב־תשובה ממנוצ’יהר לסאם

מִכְתַּב תְּשׁוּבָה כָּתַב לְסָם הַשָּׁהּ, / וְתִתְפַּלֵּא, דְּבָרִים מְשַׂמְּחֵי־לֵב. [v.214]

'גִּבּוֹר אַמִּיץ וּמְהֻלָּל מְאֹד, / גְּדָל עֲלִילָה וְנִצְחוֹנוֹת כַּכְּפִיר!

כָּמוֹךָ לֹא רָאָה גַּלְגַּל־שָׁמַיִם / בַּקְּרָב, בַּמִּשְׁתָּאוֹת וּבָעֵצָה. [1525]

בִּנְךָ הַמְבֹרָךְ, זָל הַגִּבּוֹר, / אֲשֶׁר כֹּחוֹ הִדְהִים גַּם לְבָאִים

בְּאֹמֶץ, בְּמִדּוֹת וּבִגְבוּרָה, / וּשְׁמוֹ יִנּוֹן לָעַד וְלֹא יֹאבַד,

בָּא, וְאַחַר שָׁמְעִי שֶׁאֱלָתוֹ, / עֶרְגַּת נַפְשׁוֹ וּמַחְשְׁבוֹת רוּחוֹ,

מִלֵּאתִי מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ בַּכֹּל, / וְגַם הִנְעַמְתִּי לוֹ יָמִים מִסְפָּר.

לָבִיא, אֲשֶׁר טַרְפּוֹ בַּרְדְּלָסִים, / אֶת מִי יוֹלִיד, אִם לֹא אַרְיֵה לוֹחֵם? [1530]

שְׁלַחְתִּיו בְּלֵב שָׂמֵחַ לְשָׁלוֹם, / יִרְחַק מִמֶּנּוּ כָּל חוֹרֵשׁ רָעָה.'


דַּסְתָּן יָצָא הַחוּצָה מְאֻשָּׁר, / בְּרֹאשׁ מוּרָם מֵעַל הַלּוֹחֲמִים.

כְּרֶגַע צִיר שִׁגֵּר אֶל סָם לֵאמֹר: / 'יָצָאתִי מֵהַשָּׁהּ בְּלֵב שָׂמֵחַ.

עִם כִּסֵּא־שֵׁן וָכֶתֶר, עִם בִּגְדֵי / מַלְכוּת וְאֶצְעָדוֹת וַעֲנָקִים.

עַתָּה, אָבִי הַמְהֻלָּל בָּאָרֶץ, / אֲנִי נֶחְפָּז אֵלֶיךָ, יַקִּירִי.' [1535]

הַפַּהְלַוָן שָׂמַח לִשְׁמֹעַ כֵּן, / רֹאשׁוֹ הַשָּׂב הִצְעִיר בּוֹ מֵחָדָשׁ.

הוּא לֹא בּוֹשֵׁשׁ לִשְׁלֹחַ אֶל מִהְרָבּ / פָּרָשׁ זָהִיר לְהוֹדִיעוֹ כְּמוֹ,

אֶת אֵרוּחוֹ בְּבֵית הַשַּׁהְרְיָר, / וְכָל הָאשֶׁר הֶעֱנִיקוּ לוֹ, [v.215]

וְכֹה סִיֵּם: ‘בְּשׁוּב אֵלַי דַּסְתָּן, / נֵצֵא לִרְאוֹת פָּנֶיךָ כַּיָּאֶה.’

הָרָץ יָצָא כְּרוּחַ אֶל כָּבֻּל, / וְשָׁהּ כָּבֻּל שָׁמַע הַחֲדָשָׁה. [1540]


שִׂמְחָה גְּדוֹלָה שָׂמַח מִהְרָבּ לַבְּרִית, / אֲשֶׁר כָּרַת עִם שֶׁמֶשׁ שְׂדוֹת זָבֻּל.

רָאשֵׁי זְקֵנִים הִצְעִירוּ לְשִׁמְעָהּ, / יוֹשְׁבֵי צַלְמָוֶת קָמוּ לִתְחִיָּה.

הוּבְאוּ שָׁרִים עִם מְנַגְּנִים, תֹּאמַר: / ‘עָבְרוּ הַנְּפָשׁוֹת עַל גְּדוֹתֵיהֶן!’

מִהְרָבּ, כְּטוֹב עָלָיו לִבּוֹ מְאֹד, / קָרָא אֵלָיו בִּמְאוֹר־פָּנִים וּבְנֹעַם

אֶת רַעְיָתוֹ הָאֲצִילָה סִינְדֻּכְתּ. / הַרְבֵּה שְׁבָחִים הִשְׁמִיעַ בְּאָזְנֶיהָ, [1545]

וְכֹה אָמַר: 'אִשְׁתִּי הַנְּבוֹנָה! / שִׂכְלֵךְ הֵאִיר אֶת אֹפֶל מִשְׁכָּנֵנוּ.

תָּלִית עֵינֵךְ בְּחֹטֶר מְיֻחָשׂ, / אֲשֶׁר הַמְּלָכִים יִשְׁתַּחֲווּ לוֹ.

יָדֵךְ הָיְתָה בַכֹּל מֵהַתְחָלָה, / לָכֵן עָלַיִךְ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר.

הַכֶּתֶר, הַכִּסֵּא וְהָאוֹצָר / לִפְקֻדָּתֵךְ תָּמִיד, אִם אַךְ תִּרְצִי בָּם.'


כִּשְׁמֹעַ זֹאת סִינְדֻּכְתּ, חָזְרָה / וּבָאָה לְהוֹדִיעַ לְבִתָּהּ, [1550]

כִּי בִּמְהֵרָה תּוּכַל לִרְאוֹת אֶת זָל. / הוֹסִיפָה: 'בְּחִירָתֵךְ עָלְתָה יָפֶה!

אִשָּׁה וְגֶבֶר אוֹהֲבִים בְּלִי דֹּפִי / יָרִימוּ רֹאשׁ וְלֹא יִירְאוּ רָכִיל.

אֶל מִשְׁאַלְתֵּךְ חָתַר לִבֵּךְ מַהֵר, / וְכָל אֲשֶׁר בִּקַּשְׁתְּ הִנֵּה זֶה בָּא.'

עָנְתָה לָהּ רוּדָבֶּה: 'גְּבִירָה וָאֵם! / אַתְּ רְאוּיָה לְכָל הַלֵּל וָשֶׁבַח.

עֲפַר רַגְלֵךְ אָשִׂים כְּכַר לָרֹאשׁ, / וַאֲכַוֵּן דָּתִי בְּלִמּוּדַיִךְ. [1555]

תִּרְחַק מִמֵּךְ עֵין־אַהְרִימַן רָעָה, / תִּהְיֶה נַפְשֵׁךְ בֵּית־וַעַד לִשְׁמָחוֹת.'


סִינְדֻּכְתּ שָׁמְעָה שִׁבְחֵי בִּתָּהּ, / וְסָרָה לְקַשֵּׁט אֶת הָאַרְמוֹן.

עָרְכָה אֶת הָאוּלָם כְּגַן־הָעֵדֶן / הֵבִיאָה יַיִן וְעִנְבָּר וָמֻשְׁק. [v.216]

פָּרְשׂוּ שְׁטִיחִים שְׁזוּרֵי תְּמוּנוֹת זָהָב, / מֵהֶן מְשֻׁבָּצוֹת אִזְמָרַגְדִּים,

וַאֲחֵרוֹת – פְּנִינִים גְּדוֹלוֹת, יָפוֹת, / וְכָל פְּנִינָה צְלוּלָה כְּנֵטֶף מַיִם. [1560]

כִּסֵּא זָהָב הִצִּיבָה בָּאוּלָם / עַל פִּי הַסֵּדֶר הַנָּהוּג בְּסִין.

כָּל הַתְּמוּנוֹת – מֵאֲבָנִים טוֹבוֹת, / וּבֵין הָאֲבָנִים חִתּוּכֵי־עֵץ.

כַּרְעֵי הַכֵּס מְשֻׁבָּצִים כַּדְכֹּד, / כֵּס־מְלָכִים הָיָה, הָדוּר מְאֹד.

אֶת רוּדָבֶּה קִשְּׁטָה כְּגַן־הָעֵדֶן, / אִפְּרָה אוֹתָהּ בְּקֶסֶם לְתִפְאֶרֶת,

הוֹשִׁיבָה בַּחֲדַר הַצִּיּוּרִים, / וְאִישׁ אֵלֶיהָ לֹא נָתְנָה לָגֶשֶׁת. [1565]

כָּבֻּלִסְתָּן כֻּלָּהּ עֻטְּרָה הָדָר – / צְבָעִים, רֵיחוֹת, שְׂכִיּוֹת חֶמְדָּה וָזֹהַר.

גַּם הַפִּילִים קֻשְּׁטוּ – אֶת גַּבֵּיהֶם / כִּסּוּ בְּשֵׁשׁ־מָשְׁזָר תּוֹצֶרֶת רוּם.

עַל הַפִּילִים הוֹשִׁיבוּ מְנַגְּנִים, / וּלְרָאשֵׁיהֶם עָנְדוּ כִּתְרֵי זָהָב.

הֵכִינוּ קַבָּלָה כְּיַד הַמֶּלֶךְ, / כָּל עֶבֶד בָּהּ יָדַע מַה מַעֲשֵׂהוּ.

זָרוּ אַבְקַת עִנְבָּר וּמֻשְׁק בַּכֹּל, / פָּרְשׂוּ פַּרְווֹת וּמֶשִׁי לָאוֹרְחִים, [1570]

שָׁפְכוּ זָהָב וְיַיִן בְּלִי מִדָּה, / וּבְמֵי וְרָדִים הִשְׁקוּ הָאֲדָמָה.


זאל מגיע אל סאם

דַּסְתָּן עָשָׂה דַּרְכּוֹ בְּחִפָּזוֹן / כְּעוֹף־כָּנָף אוֹ כִּסְפִינָה בַּיָּם.

הָאֲנָשִׁים שָׁמְעוּ עַל מַסָּעוֹ, / וְלִקְרָאתוֹ יָצְאוּ בְּרֹב פְּאֵר.

קְרִיאוֹת עָלוּ מֵהָאַרְמוֹן לֵאמֹר: / ‘שָׁב זָלִזַר בְּרוּךְ־הָעֵצָה הַבַּיְתָה!’

סָם הַגִּבּוֹר קִדֵּם פָּנָיו, חִבְּקוֹ, / הֶחֱזִיקוֹ בְּאשֶׁר עַל חָזֵהוּ. [1575]

כְּהַרְפּוֹתוֹ, נָפַל אַפַּיִם זָלִזַר, / אַחַר סִפֵּר מִכָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ. [v.217]

יָשַׁב סָם בְּכִסְאוֹ הַמְפֹאָר / עִם יְחִידוֹ שָׂמֵחַ וְטוֹב־לֵב.

פָּתַח אִתּוֹ בְּשֵׂחַ עַל סִינְדֻּכְתּ, / וּמְחַיֵּךְ בַּסֵּתֶר, בִּלְבָבוֹ,

אָמַר: 'הִגִּיעַ מִכָּבֻּל מַלְאָךְ, / וְהַמַּלְאָךְ אִשָּׁה, וּשְׁמָהּ סִינְדֻּכְתּ.

בִּקְּשָׁה שְׁבוּעָה מִמֶּנִּי, וּנְתַתִּיהָ, / כִּי לְעוֹלָם לֹא אֶהִי יְרִיבָהּ. [1580]

שׂוֹחַחְנוּ אֲרֻכּוֹת עַל עִנְיָנֵנוּ, / וְלָהּ הִבְטַחְתִּי כָּל אֲשֶׁר דָּרְשָׁה.

רֵאשִׁית, כִּי שָׁהּ־זָבֻּלִסְתָּן הַבָּא / יִהְיֶה בֶּן־זוּג לַסַּהַר בְּכָּבֻּל.

שֵׁנִית, כִּי בּוֹא נָבוֹא לְהִתְאָרֵחַ, / וַאֲרוּכָה נָבִיא לַיִּסּוּרִים.

עַתָּה שָׁלִיחַ בָּא לְהוֹדִיעֵנִי: / “הַכֹּל מוּכָן בִּשְׁלַל צְבָעִים וָרֵיחַ!”

מַה מַּעֲנֶה נִתֵּן לָרָץ בַּפֶּתַח, / וּמַה נּוֹדִיעַ לְמִהְרָבּ רָם־יַחַשׂ?' [1585]


כִּשְׁמֹעַ זָל בֶּן־סָם דִּבְרֵי אָבִיו, / הִסְמִיק מֵרֹב שִׂמְחָה מֵרֹאשׁ עַד רֶגֶל,

וְכֹה אָמַר: 'אַי, פַּהְלַוָן דָּגוּל! / אִם טוֹב עָלֶיךָ, שְׁלַח־נָא צְבָאֲךָ,

וּבְעִקְּבוֹתָיו נָרִימָה פְּעָמֵינוּ, / אַף נְשׂוֹחֵחַ עַל אֵלֶּה הַדְּבָרִים.'

הִבִּיט הָאָב בּוֹ וְחִיֵּךְ קַלּוֹת, / הַבְחֵן הִבְחִין בְּגֹדֶל תְּשׁוּקָתוֹ.

כָּל מַעְיָנָיו הָיוּ בְּרוּדָבֶּה, / וְלַיְלָה נָדְדָה שְׁנָתוֹ מִמֶּנּוּ. [1590]

כְּהַגִּיעָם, צִוָּה הַכּוֹת בַּתֹּף / וְאָהֳלֵי הַמַּחֲנֶה לִתְקֹעַ.

רוֹכֵב גְּמַלִּים אַמִּיץ בָּחַר אָז סָם, / וְאֶל אַרְמוֹן מִהְרָבּ שְׁלָחוֹ לֵאמֹר:

‘הַמְפַקֵּד עוֹשֶׂה דַּרְכּוֹ אֵלֶיךָ / עִם זָל, פִּילִים וְעִם צָבָא הַרְבֵּה.’


אֶל שָׁהּ כָּבֻּל הִגִּיעַ הַמַּלְאָךְ / וְשָׂח כְּכָל אֲשֶׁר צֻוָּה לֵאמֹר:

שִׂמְחָה גְּדוֹלָה קָפְצָה עַל שָׁהּ כָּבֻּל / וּפְנֵי מִהְרָבּ הֶאְדִּימוּ כַּתּוֹלָע. [1595] [v.218]

תָּקַע בַּחֲצוֹצְרוֹת, הִכָּה בַּתֹּף, / עָרַךְ צְבָאוֹ כְּעֵין הַתַּרְנְגוֹל;

פִּילִים גְּדוֹלִים וּמְנַגְּנִים זְרִיזִים / הָפְכוּ אֶת כָּל הָאֲדָמָה לְעֵדֶן.

מֵרֹב דְּגָלִים בִּשְׁלַל־צְבָעִים מַרְהִיב, / כְּמוֹ אָדֹם, יָרֹק, צָהֹב, סָגֹל,

מִקּוֹל הַחֲצוֹצְרוֹת, הַחֲלִילִים, / הַמְּצִלּוֹת וְרַעַם הַתֻּפִּים,

לֵאמֹר תּוּכַל: ‘אוּלַי זֶה חַג גָּדוֹל, / יוֹם אַחֲרוֹן בַּדִּין אוֹ הַתְּחִיָּה!’ [1600]

מִהְרָבּ רָכַב עַד כִּי הוֹפִיעַ סָם. / עַתָּה צָנַח וְהִתְנַהֵל בָּרֶגֶל.

כְּהִפָּגְשָׁם חִבְּקוֹ סָם עַל חָזֵהוּ, / שָׁאַל אוֹתוֹ עַל תַּהְפּוּכוֹת הַזְּמָן.

מִהְרָבּ הִתְחִיל דְּבָרוֹ בְּתִשְׁבָּחוֹת / לְסָם הָאָב וּלְזָלִזַר הַבֵּן,

עָלָה שׁוּב עַל סוּסוֹ קַל־הָרַגְלַיִם, / דּוֹמֶה לְסַהַר רָם מֵעַל רֹאשׁ הָר,

וְכֶתֶר־פָּז נוֹצֵץ, הַמְשֻׁבָּץ / אַבְנֵי חֶמְדָּה, שָׂם עַל קָדְקֹד דַּסְתָּן. [1605]

שְׂמֵחִים, שָׁרִים הִגִּיעוּ אֶל כָּבֻּל, / מְשׂוֹחֲחִים עַל הַקּוֹרוֹת עָבָרוּ.

הָעִיר הָמְתָה בִּשְׂאוֹן הַצֶּלְצְלִים, / בְּרַעַשׁ נְבָלִים וַחֲצוֹצְרוֹת,

תֹּאמַר: ‘גַּגּוֹת, דְּלָתוֹת אוֹמְרִים שִׁירָה! / אָכֵן זְמַנִּים הִגִּיעוּ חֲדָשִׁים!’

רַעְמוֹת הָרַמָּכִים וְצַוְארֵיהֶם, / כֻּלָּם בְּמֻשְׁק וּבִזְעַפְרָן נִמְשָׁחוּ.

עַתָּה סִינְדֻּכְתּ עִם אַמְהוֹתֶיהָ בָּאוּ, / חוֹגְרוֹת־מָתְנַיִם שְׁלשׁ מֵאוֹת שְׁפָחוֹת,

וְכָל אַחַת מֵהֶן נוֹשֵׂאת בַּכַּף / גְּבִיעַ זָהָב מָלֵא פְּנִינִים וָמֻשְׁק.

כֻּלָּן בֵּרְכוּ אֶת סָם, וּבַגְּבִיעִים / שָׁפְכוּ אֶת הַפְּנִינִים עַל הָאוֹרֵחַ.

כָּל אִישׁ אֲשֶׁר הִגִּיעַ לַמִּשְׁתֶּה, / זָכָה בְּחֵלֶק מֵחֶפְצֵי־הַחֵן.


חִיֵּךְ סָם אֶל סִינְדֻּכְתּ וְכֹה אָמַר: / ‘כַּמָּה תַּסְתִּירִי אֶת בִּתֵּךְ מִמֶּנּוּ?’ [v.219]

עָנְתָה סִינְדֻּכְתּ: ‘מַה פְּרָס הֵכַנְתָּ לִי, / אִם שֶׁמֶשׁ בְּהָדָר לִרְאוֹת רָצִיתָ?’ [1615]

עָנָה סָם לַשּׁוֹאֶלֶת וְאָמַר: / 'בַּקְשִׁי מִמֶּנִּי כָּל אֲשֶׁר אָבִית,

אֶת הַכִּסֵּא, הַכֶּתֶר, הָאוֹצָר, / אוֹ אֶרֶץ, כָּל אֲשֶׁר לִי לָךְ יִהְיֶה.'

הֵם סָרוּ לְאוּלָם הַצִּיּוּרִים, / אֲשֶׁר אָבִיב פּוֹרֵחַ בּוֹ תָּמִיד,

וְשָׁם רָאָה אֶת פְּנֵי יְפַת־הַתֹּאַר. / נִדְהָם עָמַד הָאִישׁ מִזִּיו מַרְאֶהָ,

פָּתַח עָלֶיהָ לִרְוָחָה עֵינָיו, / וְלֹא מָצָא מִלִּים לְהַלְּלָהּ. [1620]

אוּלָם מִיָּד הִצִּיעַ לְמִהְרָבּ / לִכְרֹת הַבְּרִית כַּנֹּהַג וְכַדִּין.


בַּכֵּס הוֹשִׁיבוּ אֶת הָאוֹהֲבִים / וַעֲלֵיהֶם שָׁפְכוּ אָכָט וָאֹדֶם.

נִזְרָהּ – מִכֶּתֶם מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב, / נִזְרוֹ עָטוּר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת.

מִהְרָבּ הוֹצִיא אָז גִּלָּיוֹן, וּבוֹ / קָרָא אֶת רְשִׁימַת חֶפְצֵי־הָעֶרֶךְ133

אֲשֶׁר מֵאוֹצָרוֹ, אָכֵן תֹּאמַר: / ‘יוֹתֵר מִזֶּה הָאֹזֶן לֹא תִּקְלֹט.’ [1625]

כִּרְאוֹת אֶת אֵלֶּה סָם, יָשַׁב נִדְהָם, / וּבְתִמְהוֹנוֹ קָרָא בְּשֵׁם יַזְדָּן.

מִשָּׁם יָצְאוּ לִמְקוֹם מִשְׁתֵּה־הַיַּיִן, / בִּלּוּ שִׁבְעָה יָמִים הַכּוֹס בַּכַּף.

הָעִיר כֻּלָּהּ מָלְאָה שְׁאוֹן שׁוֹכְרִים, / וְהָאַרְמוֹן דָּמָה לְגַן־הָעֵדֶן.

שָׁבוּעַ לֹא יָשְׁנוּ יוֹמָם וָלַיְלָה / דַּסְתָּן וְהַיָּרֵחַ רוּדָבֶּה. [v.220]

מֵהָאוּלָם עָבְרוּ אֶל הָאַרְמוֹן / וְשָׁבוּעוֹת שְׁלשָׁה בִּלּוּ בַּטּוֹב, [1630]

בְּעוֹד עוֹנְדֵי צְמִידִים, גְּדוֹלֵי עוֹלָם, / עָמְדוּ לִפְנֵי הַפֶּתַח בְּשׁוּרָה.

בְּסוֹף הַחֹדֶשׁ סָם עָזַב כָּבֻּל, / וְשָׂם פָּנָיו כְּרוּחַ אֶל סִיסְתָּן.

אַחַר צֵאתוֹ נִשְׁאַר בְּנוֹ זָלִזַר / שָׁבוּעַ עוֹד לִשְׂמֹחַ בְּכָּבֻּל.

הֵכִין סוּסִים וְכַר, וְאַפִּירְיוֹן / בּוֹ לְהוֹשִׁיב אֶת רוּדָבֶּה בַּדֶּרֶךְ.

עַתָּה סִינְדֻּכְתּ, מִהְרָבּ וְהַקְּרוֹבִים / יָצְאוּ לְהִתְאָרֵחַ בְּסִיסְתָּן. [1635]

הָלְכוּ בְּלֵב שָׂמֵחַ, וּפִיהֶם / מָלֵא בְּרָכוֹת וָשֶׁבַח לַבּוֹרֵא,

וּכִמְנַצְּחִים הִגִּיעוּ לְנִימְרוּז; / צָהַל קוֹלָם וְנָהֲרוּ פְּנֵיהֶם.

תּוֹר סָם הִגִּיעַ לַעֲרֹךְ מִשְׁתֶּה, / וּבוֹ שְׁלשָׁה יָמִים שָׁכְרוּ בְּלִי הֶרֶף.

סִינְדֻּכְתּ הוֹסִיפָה שֶׁבֶת בְּנִימְרוּז, / מִהְרָבּ וְלוֹחֲמָיו חָזְרוּ כָּבֻּלָּה.


אָז סָם מָסַר אֶת הַשִּׁלְטוֹן לְזָל, / וְאֶת צְבָאוֹ, כִּרְצוֹן הַכּוֹכָבִים, [1640]

הוֹצִיא לַקְּרָב עִם הַכַּרְגְּסָרִים, / וְהַדְּגָלִים שְׂמֵחִים הֵרִימוּ רֹאשׁ.

אָמַר לִבְנוֹ: 'זוֹ כַּרְגַּסָר, שֶׁלִּי הִיא, / אַךְ לֵב הַתּוֹשָׁבִים לֹא עִמָּדִי.

שָׁהּ מַנוּצִ’הְר נָתַן לִי אֶת הָאָרֶץ. / “קָחֶנָּה וֶאֱכֹל פִּרְיָהּ,” אָמַר.

אֲנִי חוֹשֵׁשׁ לְמֶרֶד בְּנֵי־עַוְלָה. / רֵאשִׁית־כֹּל מִדִּיוֵי מָזַנְדַּרָן. [v.221]

אֲנִי מוֹסֵר לְךָ, יוֹרְשִׁי, כִּסְאִי, / כִּתְרִי הַמְבֹרָךְ וְהַשַּׁרְבִיט.' [1645]

קָם ‘סָם־מַכָּה־אַחַת’,134 וּבִמְקוֹמוֹ / עָלָה דַּסְתָּן שָׂמֵחַ וְטוֹב־לֵב.

כְּשֶׁבֶת רוּדָבֶּה עִם זָלִזַר, / הִכְתִיר רֹאשָׁהּ בְּנֵזֶר־פָּז יָקָר.


הולדת רוסתּם

עָבְרוּ יָמִים לֹא מְרֻבִּים מֵאָז, / וְרוּדָבֶּה, הַבְּרוֹשׁ הַגֵּא, הָרְתָה.

קָמַל אֲבִיב הַנֶּפֶשׁ הַפּוֹרַחַת, / וְנֶחֱלָה לִבָּהּ מִדְּאָגָה,

כִּי רַב־מִדּוֹת הָיָה הַהֵרָיוֹן, / וְרוּדָבֶּה בָּכְתָה בְּדֶמַע־דָּם. [1650]

שָׁמְנָה הַבֶּטֶן וְהַגּוּף כָּבַד, / אָבַד הָאֹדֶם, הַפָּנִים חָוָרוּ.

אִמָּהּ פָּנְתָה אֵלֶיהָ וְאָמְרָה: / ‘מַה־לָּךְ, נַפְשִׁי, כִּי־כֹה נָפְלוּ פָּנַיִךְ?’

עָנְתָה: 'יוֹמָם וָלַיְלָה אָנֹכִי / בְּלֹא מִלִּים זוֹעֶקֶת לְעֶזְרָה,

שְׁנָתִי נוֹדֶדֶת וַאֲנִי נוֹבֶלֶת. / הַגִּידִי לִי: הַעוֹד חַיָּה הִנֵּנִי?

קָרוֹב וְלֹא רָחוֹק הַיּוֹם, אַךְ הוּא / יִהְיֶה לֹא יוֹם לִדְתִּי, כִּי אִם מוֹתִי. [1655]


חָלְפוּ תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה קָשִׁים, / מָנוֹחַ לֹא יָדְעָה וְלֹא שֵׁנָה.

‘אָכֵן’ – תֹּאמַר – ‘עוֹרָהּ שַׂק־אֲבָנִים’, / אוֹ הוּא מָלֵא בַּרְזֶל עָשׁוֹת כָּבֵד.'

יוֹם לֹא־עָבוֹת כָּשְׁלָה וְהִתְעַלְּפָה, / הֵקִימוּ צְעָקָה בִּדְבִיר דַּסְתָּן.

סִינְדֻּכְתּ מְבֹהָלָה שָׂרְטָה פָּנֶיהָ, / תָּלְשָׁה שֵׂעָר שָׁחוֹר נוֹדֵף מַר־דְּרוֹר, [v.222]

הַיְדִיעָה הִשִּׂיגָה גַּם אֶת זָל: / ‘נָבְלָה עַלְוַת הַבְּרוֹשׁ הַמִּתַּמֵּר!’ [1660]

לִמְרַאֲשׁוֹת אִשְׁתּוֹ הִגִּיעַ חִישׁ, / דְּמָעוֹת עַל לְחָיָיו, כְּבֵדוֹ פָּצוּעַ.

הָאֲמָהוֹת תָּלְשׁוּ אֶת שְׂעָרָן, / הָרֹאשׁ גָּלוּי וְהַפָּנִים בְּדֶמַע.

לְפֶתַע צָץ רַעְיוֹן בְּלֵב דַּסְתָּן, / אֲשֶׁר יָקֵל עָלָיו בְּצָרָתוֹ.

עָלְתָה בְּזִכְרוֹנוֹ נוֹצַת סִימֻרְגֹ. / אֶת הַבְּשׂוֹרָה הוֹדִיעַ לְסִינְדֻּכְתּ.


הֵבִיאוּ מַחֲתָה, הִדְלִיק בָּהּ אֵשׁ, / וּמֵאוֹתָהּ נוֹצָה שָׂרַף מִצְעָר. [1665]

לְאַט־לְאַט קָדְרוּ פְּנֵי הַשָּׁמַיִם, / וְהַצִּפּוֹר הַהֲדוּרָה הוֹפִיעָה.

כְּמוֹ עָנָן מַמְטִיר פְּנִינִים יָרְדָה, / הֲרַק פְּנִינִים? – לַנְּשָׁמָה מַרְגּוֹעַ.

נָפַל אַפַּיִם אַרְצָה לְפָנֶיהָ, / בֵּרַךְ אֶת הַצִּפּוֹר וְהִלְּלָהּ.

פָּתְחָה סִימֻרְגֹ: 'מַה פֵּשֶׁר הַקְּרִיאָה, / וּמַה הַדֶּמַע בְּעֵינֵי הַכְּפִיר?

מִיפַת־הַתֹּאַר עִם חֲזֵה הַכֶּסֶף / בֶּן יִוָּלֵד לְךָ נוֹדָע בָּאָרֶץ. [1670]

עֲפַר רַגְלָיו יִשְּׁקוּ הָאֲרָיוֹת, / עָנָן יִירָא עֲבֹר מֵעַל רֹאשׁוֹ.

קוֹלוֹ יַבְקִיעַ עוֹר הַבַּרְדְּלָס, / מֵחַלְחָלָה יִלְעַס אֶת כַּפּוֹתָיו.

לֵב לוֹחֲמִים עַזִּים אוֹכְלֵי פְּלָדָה, / אֲשֶׁר יִרְאוּ אֶת אַלָּתוֹ נוֹחֶתֶת,

אֶת צַוָּארוֹ, חָזֵהוּ וּכְתֵפָיו, / בַּהֲרִיעוֹ בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב – יִמַּס.

בְּכַעֲסוֹ יִהְיֶה אַרְיֵה טוֹרֵף, / אַךְ בְּעֵצָה וּבְדַעַת – סָם אֵיתָן; [1675]

בְּקוֹמָתוֹ – בְּרוֹשׁ, בְּכֹחַ – פִּיל, / וְאֶבֶן־יָד יִידֶה עַד שְׁנֵי מִילִין.

לֹא יִוָּלֵד בְּדֶרֶךְ כָּל בָּשָׂר, / כָּזֶה רְצוֹן יַזְדָּן, נוֹתֵן הַטּוֹב. [v.223]

הָכֵן פִּגְיוֹן פְּלָדָה חַד וּמַבְהִיק, / מְצָא אָדָם זָרִיז, נְבוֹן כְּשָׁפִים.

שַׁכֵּר בְּיַיִן חַי אֶת הַיּוֹלֶדֶת, / הַפַּחַד לְגָרֵשׁ וְהַסָּפֵק.

אָז יַעֲשֶׂה הָאִישׁ אֶת הַנִּתּוּחַ: / יִפְתַּח בַּלַּהַב בֶּטֶן הַיָּרֵחַ, [1680]

וּמִמְּעֵי הָאֵם הַשִּׁכּוֹרָה, / בְּטֶרֶם אֶת נַפְשָׁהּ תֵּדַע מִיַּיִן,

וּבְעוֹד הִיא מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָהּ, / יוֹצִיא אֶת גּוּר הָאֲרָיוֹת מֵרֶחֶם

וּבְחוּט יִתְפֹּר שֵׁנִית שִׂפְתֵי הַפֶּצַע. / הַרְחֵק מוֹרָא וָעֶצֶב מִלִּבְּךָ.

עֵשֶׂב, אֲשֶׁר אֹמַר, עַרְבֵּב בְּמֻשְׁק / וּבֶחָלָב, יַבֵּשׁ הַתַּעֲרֹבֶת,

נַקֵּה וּמְרַח הַפֶּצַע הַטָּרִי, / וְשִׂים עָלֶיהָ עַיִן כִּי תָּקִיץ, [1685]

שַׁפְשֵׁף הַפֶּצַע בְּנוֹצָה שֶׁלִּי, / צִלָּהּ יָבִיא בְּרָכָה לָהּ וְגֵהָה.

אַל תֵּעָצֵב אֵפוֹא, שְׂמַח בְּחֶלְקֶךָ, / וְתֵן תּוֹדָה לְאֵל־בּוֹרֵא־עוֹלָם,

כִּי הוּא נָתַן לְךָ אִילָן אָצִיל / אֲשֶׁר כָּל יוֹם יַפְרִיחַ מַזָּלְךָ.

אַל דְּאָגָה! אָכֵן הָעֵץ יִפְרַח, / וּפְרִי יִשָּׂא אֲשֶׁר בּוֹ תִּשְׁתַּבֵּחַ.'


אָמְרָה וּמִכְּנָפָהּ מָרְטָה נוֹצָה, / בִּיעָף הִפִּילָה וְנָסְקָה שָׁמַיִם. [1690]

אָץ זָלִזַר, תָּפַשׂ אֶת הַנּוֹצָה, / וְכַאֲשֶׁר אָמְרָה – פְּלִיאָה! – עָשָׂה.

בְּעוֹד הַכֹּל צוֹפִים בַּמְּלָאכָה, / בּוֹכָה כָּל עַיִן וּפְצוּעָה כָּל נֶפֶשׁ,

עֵינֵי סִינְדֻּכְתּ הִגִּירוּ דָּם, קָרְאָה: / ‘אֵיךְ הָעוֹלָל יָגִיחַ מִן הַצַּד?’

מוּבַּד אֶחָד הוֹפִיעַ זְרִיז־כַּפַּיִם, / שִׁכֵּר אֶת רוּדָבֶּה יְפַת־הַתֹּאַר,

הִבְקִיעַ בְּלִי כְּאֵב בְּשַׂר הַיָּרֵחַ, / סוֹבֵב גֻּלְגֹּלֶת הַוָּלָד לַצַּד, [1695] [v.224]

וְהוֹצִיאוֹ שָׁלֵם וְחַי הַחוּצָה – / פֶּלֶא אֲשֶׁר אִישׁ לֹא רָאָה כָּמוֹהוּ.

יָצָא תִּינוֹק גִּבּוֹר כְּמוֹ אַרְיֵה, / גָּבֹהַּ בְּקוֹמָה וִיפֵה מַרְאֶה.

הִבִּיטוּ וְתָמְהוּ אִישׁ וְאִשָּׁה, / כִּי לֹא רָאוּ וָלָד עָצוּם כָּמוֹהוּ.

הָאֵם יָשְׁנָה וְלֹא הֵקִיצָה יוֹם / וְלַיְלָה, שִׁכּוֹרָה עוֹד מֵהַיַּיִן.

עַתָּה תָּפְרוּ בֵּינְתַיִם אֶת הַפֶּצַע, / וּבַתְּרוּפָה שִׁכְּכוּ אֶת הַכְּאֵב. [1700]

כַּהֲקִיצָה בַּסּוֹף, וְאֶל סִינְדֻּכְתּ / פָּנְתָה בְּדִבּוּרִים יְפַת־הַתֹּאַר,

שָׁפְכוּ עָלֶיהָ אֲבָנִים טוֹבוֹת, / וְשָׁרוּ לַבּוֹרֵא פִּרְקֵי תְּפִלָּה.

אֶת הַתִּינוֹק הֵבִיאוּ לְפָנֶיהָ / וּכְמוֹ עָלֶיהָ נִדְלְקוּ שָׁמַיִם.


בְּיוֹם רִאשׁוֹן הָיָה כְּבֶן שָׁנָה, / זֵר שׁוֹשַׁנִּים וְצִבְעוֹנִים גַּם יַחַד.

יְפַת־הַתֹּאַר צָחֲקָה מֵאשֶׁר, / מָצְאָה בַּיֶּלֶד זֹהַר מְלָכִים. [1705]

שְׂמֵחָה קָרְאָה: ‘הַקֵּץ לַסֵּבֶל, תַּם!’ / וְלַתִּינוֹק קָרְאוּ בַּשֵּׁם רֻסְתַּם.

צִוּוּ לִתְפֹּר בֻּבָּה גְּדוֹלָה מִמֶּשִׁי / בְּצֶלֶם גּוּר־הָאֲרָיוֹת הָרַךְ.

תּוֹכָהּ מִלְּאוּ בְּשַׂעֲרוֹת סַמּוּר, / צִיְּרוּ נֹגַהּ וְשֶׁמֶשׁ בִּלְחָיֶיהָ,

עַל זְרוֹעוֹתֶיהָ מִפְלְצוֹת אֵימָה, / וְצִפָּרְנֵי לָבִיא לְכַפּוֹתֶיהָ.

מִתַּחַת לִזְרוֹעָהּ נָשְׂאָה כִּידוֹן, / בְּכַף יָמִין אַלָּה, בַּשְּׂמֹאל – מוֹשְׁכוֹת. [1710]

אוֹתָהּ הוֹשִׁיבוּ עַל רַמָּךְ כָּתֹם, / וַעֲבָדִים שֵׁרְתוּהָ כְּפָרָשׁ. [v.225]

כְּהֵעָשׂוֹת הַמְּלָאכָה כֻּלָּהּ / כַּהֲלָכָה, וּכְפִי אֲשֶׁר אָמַרְנוּ,

שָׁלְחוּ רוֹכֵב גְּמַלִּים מָהִיר; חִלְּקוּ / כְּסָפִים לְבַעֲלֵי הַתַּפְקִידִים.

בַּסּוֹף לָקְחוּ אֶת בָּבוּאַת רֻסְתַּם / לַהֲבִיאָהּ לְהַרְאוֹתָהּ לְסָם.

מִשְׁתִּים עָרְכוּ בְּכָל חֶלְקֵי הָאָרֶץ, / מִקְצֵה כָּבֻּל וְעַד זָבֻּלִסְתָּן; [1715]

כָּל הַמִּישׁוֹר הָמָה חָלִיל וָיָיִן, / בְּכָל פִּנָּה – מֵאָה קִשּׁוּֽטֵי־חַג.

בְּתוֹךְ כָּבֻּל מִהְרָבּ הַמְאֻשָּׁר / חִלֵּק דִּינְרֵי זָהָב לַעֲנִיִּים.

בְּתוֹךְ זָבֻּל יָשְׁבוּ הַחוֹגְגִים / לְיַד הַשֻּׁלְחָנוֹת הָעֲרוּכִים,

קָטָן וָשַׂר, עָשִׁיר וָרָשׁ יַחְדָּו, / מְעֹרָבִים יָשְׁבוּ כִּשְׁתִי בָּעֵרֶב.

דְּיוֹקַן רֻסְתַּם, עוּל־הַיָּמִים הָרַךְ, / הוּבָא אֶל בֶּן־נַיְרַם, פָּרָשׁ אִירָן. [1720]

בִּידֵי שָׁלִיחַ מְיֻחָד הוּבָא. / הִבִּיט בּוֹ סָם וְנָהֲרוּ פָּנָיו.

סָמַר שְׂעַר רֹאשׁוֹ וְכֹה אָמַר: / 'בֻּבַּת הַמֶּשִׁי מַזְכִּירָה אוֹתִי!

רֻסְתַּם, אִם הוּא עַצְמוֹ חֲצִי מִמֶּנָּה, / רַגְלָיו בָּאָרֶץ וְרֹאשׁוֹ בַּשַּׁחַק.'

עָצַר אֶת הַשָּׁלִיחַ לְשִׂיחָה, / וְדַרְכּוֹנִים כִּסָּהוּ עַד צַוָּאר.

קוֹל הַתֻּפִּים עָלָה מֵהַמִּגְרָשׁ, / אוֹתוֹ עָרַךְ כְּעֵין הַתַּרְנְגוֹל. [1725]

גַּם בְּמָזַנְדַּרָן וּבִמְדִינַת / סַגְסָר צִוָּה פְּאֵר וְחַג וָזֶמֶר.

שָׁלַח שָׁרוֹת, יֵינוֹת וּמְנַגְּנִים / וְהֶעֱנִיק לְכָל דּוֹרֵשׁ כְּסָפִים. [v.226]


מִקֵּץ שִׁבְעָה יָמִים תְּמִימִים אַחַר / הַמַּעֲשֶׂה, יָשַׁב הַמְהֻלָּל

לִכְתֹּב אִגֶּרֶת־מַעֲנֶה לִבְנוֹ, / סְדוּרָה כְּדֶשֶׁא בְּגַנֵּי הָעֵדֶן.

פָּתַח בְּשֶׁבַח הַבּוֹרֵא יַזְדָּן / עַל הַשְּׂמָחוֹת אֲשֶׁר הִרְעִיף עָלָיו, [1730]

אַחֲרֵי־כֵן הִלֵּל אֶת זָלִזַר, / אָמַּן הַחֶרֶב, הָאַלָּה, הַחֵץ.

בַּסּוֹף הִגִּיעַ לְבֻבַּת הַמֶּשִׁי, / אֲשֶׁר קוֹמַת כְּפִירִים לָהּ לְתִפְאֶרֶת,

וְכֹה צִוָּה: 'עָלָיו שִׁמְרוּ כְּעַל / בָּבַת הָעַיִן, בַּל תִּפְגַּע בּוֹ רוּחַ.

יָמִים וְגַם לֵילוֹת תְּפִלָּה נָשָׂאתִי, / אֶל הַבּוֹרֵא בַּסֵּתֶר הִתְפַּלַּלְתִּי,

כִּי הַמַּזָּל יַרְאֵנִי בֵּן מִמֶּךָּ, / מִזַּרְעֲךָ, דּוֹמֶה לַסָּב – אֵלַי. [1735]

עַתָּה, אַחַר אֲשֶׁר יִשַּׁרְנוּ גַּב, / לֹא נְבַקֵּשׁ דָּבָר זוּלַת חַיִּים.'


כְּרוּחַ מְהִירָה בָּא הַמַּלְאָךְ / אֶל זָל הַמְאֻשָּׁר וְהַקּוֹרֵן,

סִפֵּר לוֹ אֵיךְ שָׂמַח עַל בְּנוֹ הַסָּב, / וְאֵיךְ פֵּאֵר אֶת שְׁמוֹ אוֹתוֹ אִישׁ־שֵׁם.

הִנִּיחַ לְפָנָיו אֶת הָאִגֶּרֶת, / וַעֲצָתוֹ מָסַר לוֹ בְּעַל־פֶּה.

כִּשְׁמֹעַ זָל דְּבָרָיו הָעֲדִינִים, / שָׂמַח טְהָר הַמֹּחַ וְהַלֵּב. [1740]

שִׂמְחָה נוֹסֶפֶת עַל שִׂמְחָה קוֹדֶמֶת / הֵרִימוּ צַוָּארוֹ עַד דֹּק שָׁמַיִם.

הִנֵּה כִּי־כֵן קָרָה אֲשֶׁר נִגְזַר, / גִּלְּתָה תֵּבֵל רָזֶיהָ הַכְּמוּסִים.

מֵעֶשֶׂר מֵינִיקוֹת יָנַק הַיֶּלֶד, / כִּי הֶחָלָב מְקוֹר חַיִּים וָכֹחַ.

וְכַאֲשֶׁר נִגְמַל מֵהֶחָלָב, / הָיוּ בָּשָׂר וָלֶחֶם מְזוֹנוֹ.

הוּא הָאֶחָד אָכַל כַּחֲמִשָּׁה, / תַּאֲבוֹנוֹ הִדְהִים אֶת מַכָּרָיו. [1745]

כִּהְיוֹת רֻסְתַּם שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת לְגֹבַהּ, / דָּמָה בְּקוֹמָתוֹ לִבְרוֹשׁ אָצִיל [v.227]

אוֹ לְכוֹכָב מַגִּיהַּ בַּשָּׁמַיִם. / הַכֹּל הִבִּיטוּ בּוֹ מִתְפַּעֲלִים.

‘אֵין־זֹאת’ – תֹּאמַר – ‘כִּי סָם שֵׁנִי הָיָה / בְּגֹבַהּ, בְּמַרְאֶה וּבְתוּשִׁיָּה.’


סאם בא לראות את רוסתּם

וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעָה הַבְּשׂוֹרָה / לְסָם, כִּי בֶּן דַּסְתָּן גָּדַל כְּשַׁחַל,

כִּי אִישׁ בַּחֶלֶד יֶלֶד־כְּפִיר, גִּבּוֹר / נָכוֹן לִקְרָב כָּמוֹהוּ, לֹא רָאָה, [1750]

נָע לְבָבוֹ וְעַל רוּחוֹ עָלְתָה / מַחֲשָׁבָה לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הַיֶּלֶד.

עַל הַצָּבָא הִפְקִיד אַחַד שָׂרָיו, / וְלוֹ עַצְמוֹ בָּחַר בְּנֵי לְוָיָה.

נִמְשָׁךְ בְּאַהֲבָה אֶל בְּנוֹ דַּסְתָּן, / יָצָא לַדֶּרֶךְ אֶל זָבֻּלִסְתָּן.


כְּהִוָּדַע לְזָל דְּבַר צֵאת אָבִיו, / כִּסָּה הָאָרֶץ בִּצְבָאוֹ הָרָב.

הוּא וּמִהְרָבּ חוֹתְנוֹ, אֲדוֹן כָּבֻּל, / הִשְׁכִּימוּ לְקַדֵּם אֶת פְּנֵי הַבָּא. [1755]

אֶת הַכַּדּוּר הִטִּיל אֶל הַגָּבִיעַ, 135 / וְקוֹל תְּרוּעָה עָלָה מֵעֲבָרִים.

צְבָא זָל כִּסָּה אֶת הַמִּישׁוֹר בֵּין הַר / לְהַר בְּמָגִנִּים בִּשְׁלַל צְבָעִים.

סוּסֵי־עֲרָב וְהַפִּילִים צָהָלוּ, / קוֹלָם נִשָּׂא לַחֲמִשָּׁה מִילִין.

מֵהַפִּילִים אֶחָד עָצוּם קֻשַּׁט, / וְכֵס זָהָב הִרְכִּיבוּ עַל גַּבּוֹ.

בַּכֵּס הוֹשִׁיבוּ אֶת רֻסְתַּם הַבְּרוֹשׁ, / וּמֶה עָצְמוּ כְּתֵפָיו וְצַוָּארוֹ! [1760]

חֲגוּר מָתְנַיִם, לְרֹאשֵׁהוּ כֶּתֶר, / קֶשֶׁת בַּכַּף וּמִלְּפָנָיו מָגֵן –

כִּרְאוֹת אוֹתוֹ לְמֵרָחוֹק סָבוֹ, / עָרַךְ צְבָאוֹ בִּשְׁנֵי צִדֵּי הַדֶּרֶךְ. [v.228]

יָרְדוּ מֵהַסּוּסִים מִהְרָבּ וְזָל / וְהַזְּקֵנִים, הַנִּכְבָּדִים בָּעָם.

אֶחָד־אֶחָד הִשְׁתַּחֲווּ אַפַּיִם / בְּעוֹד פִּיהֶם מָלֵא הַלֵּל לְסָם.

כִּרְאוֹת הַסָּב נֶכְדּוֹ, אֶת צַוָּארוֹ / וְאֶת כְּתֵפָיו, פָּרְחוּ פָּנָיו כְּוֶרֶד. [1765]

חִיֵּךְ בְּלֵב שָׂמֵחַ כִּרְאוֹתוֹ / גּוּר־הָאַרְיֵה רוֹכֵב עַל גַּב הַפִּיל.

אָז הֱבִיאוֹ בְּרֶמֶז לְפָנָיו, / סָקַר אוֹתוֹ בַּכֶּתֶר וּבַכֵּס,

וְכֹה בֵּרַךְ נֶכְדּוֹ: ‘אַרְיֵה גִּבּוֹר! / יִהְיֶה הָאשֶׁר חֶלְקְךָ תָּמִיד.’

רֻסְתַּם נָשַׁק כֵּס סָם, וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא, / בֵּרַךְ סָבוֹ בְּדֶרֶךְ חֲדָשָׁה.

‘מַצְבִּיא־תֵּבֵל’ – אָמַר – "חֲיֵה בְּאשֶׁר. / אֲנִי הַנֵּצֶר וְאַתָּה שָׁרְשִׁי. [1770]

עֶבֶד גִּבּוֹר־הַחַיִל סָם אֲנִי, / אַךְ לֹא נוֹלַדְתִּי לְשֵׁנָה וּלְיַיִן.

שְׁאֵלָתִי רַמָּךְ, קוֹבַע וָנֶשֶׁק. / אֶת בִּרְכוֹתַי אֶשְׁלַח בְּחֵץ וּבְקֶשֶׁת.

רָאשֵׁי אוֹיְבַי אֶרְמֹס בְּפַרְסוֹתַי / בִּרְצוֹן יַזְדָּן גָּדוֹל, שׁוֹפֵט הָאָרֶץ.

פָּנַי, אוֹמְרִים לִי, מַזְכִּירִים פָּנֶיךָ. / הֲגַם כִּגְבוּרָתְךָ גַּם גְּבוּרָתִי?'

כְּאָמְרוֹ כֵּן צָנַח מֵעַל הַפִּיל, / וְהַמַּצְבִּיא תָּפַשׂ כַּף־יַד נֶכְדּוֹ,

נָשַׁק עַל שְׂעָרוֹ וְעַל עֵינָיו, / בְּעוֹד הַפִּיל בְּאֶפֶס מַעֲשֶׂה.

עַתָּה שָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל הָאַרְמוֹן, / וְשׂוֹחֲחוּ מְאֻשָּׁשִׁים בַּדֶּרֶךְ.

בְּכָל הָאוּלָמוֹת הִצִּיב כִּסְאוֹת / זָהָב. אָכְלוּ, שִׂמְּחוּ לִבָּם בְּיַיִן. [v.229]

חֹדֶשׁ יָמִים עָבַר בְּבַטָּלָה / מִבְּלִי לַחְגֹּר מָתְנַיִם לְעָמָל.

שָׁתוּ שֵׁכָר לְקוֹל זִמְרָה וָנֵבֶל, / וְשׂוֹחֲחוּ יַחְדָּו בְּלֵב שָׂמֵחַ. [1780]

דַּסְתָּן תָּפַשׂ פִּנָּה אַחַת; רֻסְתַּם, / אַלָּה כְּבֵדָה בַּיָּד, פִּנָּה שְׁנִיָּה;

עַל הַכִּסֵּא מִמּוּל הִרְגִּיעַ סָם, / הִשְׁמִיט נוֹצַת הַנֶּשֶׁר מִכִּתְרוֹ.

יָשַׁב מֻקְסָם וּמִשְׁתּוֹמֵם לַנֶּכֶד, / וְכָל הַזְּמַן קָרָא בְּשֵׁם יַזְדָּן:

'בְּאֵלֶּה הַכְּתֵפַיִם, הַצַּוָּאר / וְהֶחָזֶה, בִּכְמוֹ קְנֵה־סוּף מָתְנַיִם,

בִּשְׁתֵּי רַגְלַיִם כְּכַרְעֵי גָּמָל, / בְּלֵב אַרְיֵה וּבְכֹחַ נְמֵרִים, [1785]

בַּזֹּהַר הַקּוֹרֵן מִיפִי פָּנָיו – / אֵין בָּעוֹלָם דּוֹמֶה בַּגִּבּוֹרִים.'

וּלְזָל אָמַר: 'אִם עַד מֵאָה דּוֹרוֹת / תִּשְׁאַל, אִישׁ לֹא שָׁמַע כִּי בְּנִתּוּחַ

יוּצָא תִּינוֹק מֵרֶחֶם הוֹרָתוֹ, / בָּרִיא וְתָם כְּפִי אֲשֶׁר הוּצָא.

אֶלֶף בְּרָכוֹת מַגִּיעוֹת לְסִימֻרְגֹ, / כִּי אַךְ יַזְדָּן הֶרְאָה לָהּ אֶת הַדֶּרֶךְ.

הָבָה נִשְׁתֶּה בְּנַחַת “לְחַיִּים”, / נִשְׁטֹף בְּיַיִן דַּאֲגַת נַפְשֵׁנוּ. [1790]

כִּי הָעוֹלָם פֻּנְדָּק בְּצַד הַדֶּרֶךְ, / זְקֵנִים יוֹצְאִים וַחֲדָשִׁים בָּאִים.'


נָתְנוּ בַּכּוֹס עֵינָם עַד הִשְׁתַּכְּרוּ, / שָׁתוּ לְחַיֵּי זָל וְהַמַּצְבִּיא.

מִהְרָבּ הִרְבָּה לִשְׁתּוֹת, וְלֹא רָאָה / עוֹד אִישׁ לִפְנֵי עֵינָיו זוּלַת עַצְמוֹ.

הֵרִיעַ: 'מַה־לִּי זָל, וּמַה־לִּי סָם? / וּמַה הַשָּׁהּ, הַכֶּתֶר וְהַזֹּהַר?

אֲנִי, רֻסְתַּם וְרַמָּכִי שַׁבְּדִיז – / וְאֵין עָנָן אֲשֶׁר יַקְדִּיר שָׁמֵינוּ. [1795]

כְּקֶדֶם אֲחַדֵּשׁ אָרְחוֹת צַֹחָּךּ, / וּמֻשְׁק נָקִי אָשִׂים אָבָק רַגְלַי.

אֵלְכָה־נָא וְאָכִין אֶת כְּלֵי־הַזַּיִן.' / לְשׁוֹן בְּדִיחָה נָקַט וּדְבַר לָצוֹן. [v.230]

דַּסְתָּן וָסָם מִלְּאוּ פִּיהֶם בִּצְחוֹק, / כִּי זֶה מִהְרָבּ שִׂמַּח לִבּוֹתֵיהֶם.


מִקֵּץ חֹדֶשׁ יָמִים גָּמַר סָם אֹמֶר / לָשׁוּב אֶל אַפַּדְנוֹ הַמְהֻלָּל.

כְּצֵאת צְבָאוֹ עִם שַׁחַר לְדַרְכּוֹ, / לִוָּהוּ זָל בְּנוֹ תַּחֲנָה אַחַת. [1800]

נָסַע עִמּוֹ עַל גַּב הַפִּיל רֻסְתַּם, / לְהִפָּרֵד גַּם־כֵּן מֵעִם סָבוֹ.

אָמַר לְזָל אָבִיהוּ סָם: 'שְׁמַע, בְּנִי, / לַעֲצָתִי: הֱיֵה יָשָׁר הוֹלֵךְ,

וּלִפְקֻדַּת הַשָּׁהּ כַּוֵּן לִבֶּךָ. / טוֹבָה חָכְמָה מֵהוֹן וָעשֶׁר רַב,

מְנַע מֵרַע רַגְלֶיךָ כָּל יָמֶיךָ, / וְאַל תָּסוּר מִדֶּרֶךְ אֱלֹהִים,

אִישׁ בָּעוֹלָם לֹא יַאֲרִיךְ לָעַד. / שַׁוֵּה לְנֶגְדְּךָ דָּבָר אֶחָד: [1805]

אַשְׁרֵי אָדָם בַּר־לֵב, יָשָׁר הוֹלֵךְ. / זֹאת עֲצָתִי וְאַל תָּסוּר מִמֶּנָּה.

אֲנִי מַרְגִּישׁ וְגַם יוֹדֵעַ, כִּי / יוֹמִי קָרוֹב לָבוֹא, לֹא יְאַחֵר.'

מִשְּׁנֵי בָּנָיו נִפְרַד וְכֹה אָמַר: / ‘מֵעֲצָתִי אַל תִּתְעַלְּמוּ, בָּנַי!’

מֵעַל פִּילָיו תָּקְעוּ בַּחֲצוֹצְרוֹת, / עָלָה שָׁמַיְמָה קוֹל פַּעֲמוֹנִים.

פָּרָשׁ אִירָן שׁוֹחֵר הָאַהֲבָה / נָשָׂא אֶת פְּעָמָיו לַמַּעֲרָב. [1810]

לִוּוּהוּ שְׁנֵי צֶאֱצָאָיו בְּדֶמַע, / אַךְ עֲצוֹתָיו שָׁמְרוּ עִמָּם בַּלֵּב,

לִוּוּהוּ תַּחֲנוֹת שָׁלשׁ וְשָׁבוּ, / וְסָם הִמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ הָאֲרֻכָּה.

עַתָּה מִשָּׁם שַׂר־הַצָּבָא דַּסְתָּן, / צְבָאוֹ הִסִּיעַ לְעִירוֹ סִיסְתָּן.

עִם בְּנוֹ הַכְּפִיר עוּל־הַיָּמִים, / מִזְרָק בַּכַּף, בִּלָּה בַּנְּעִימִים. [v.231]


רוסתּם הורג את הפיל הלבן

פַּעַם אַחַת אַחַר שִׁבְתָּם בַּגַּן, / כְּהֵיטִיבָם לִבּוֹתֵיהֶם בַּיַּיִן [1815]

לְקוֹל מֵיתְרֵי־הַנֵּבֶל הַהוֹמִים, / עִם יְדִידִים טוֹבִים, יְדוּעֵי־שֵׁם,

שׁוֹתִים שֵׁכָר אָדֹם בִּגְבִיעֵי־בְּדֹלַח, / עַד כִּי רֹאשָׁם עַל צַוָּארָם סְחַרְחַר,

פָּנָה זָל אֶל רֻסְתַּם וְכֹה אָמַר: / 'בְּנִי הָאָצִיל וְהַזּוֹהֵר כַּשֶּׁמֶשׁ!

הָכֵן בִּגְדֵי כָּבוֹד לְגִבּוֹרֶיךָ, / סוּסִים לְלוֹחֲמֶיךָ הַגֵּאִים.'

רֻסְתַּם חִלֵּק זָהָב וַחֲפָצִים / וְכֵן סוּסֵי עֲרָב עַל רִתְמָתָם. [1820]

שְׂכִיּוֹת־חֶמְדָה חִלֵּק גַּם בֵּין הָעָם, / כָּל אִישׁ וְאִישׁ שָׁב עִם אֶשְׁכָּר הַבַּיְתָה.

עָיֵף סָר זָלִזַר אֶל הַהַרְמוֹן, / מִשְׁכַּן נָשָׁיו כַּדָּת וְכַמִּנְהָג,

וְתַּהַמְתַּן, רֹאשׁוֹ סוֹבֵב עָלָיו, / צָעַד אֶל מִשְׁכָּנוֹ, חֲדַר־שְׁנָתוֹ.


עוֹד הוּא אָפוּף חַבְלֵי־שֵׁנָה כְּבֵדִים, / וְקוֹל קוֹרֵא הֵעִיר אוֹתוֹ בַּפֶּתַח:

‘פִּיל מַצְבִּיאֵנוּ הַלָּבָן נִתֵּק / כְּבָלָיו וּמְאַיֵּם עַל תּוֹשָׁבֵינוּ!’ [1825]

כִּשְׁמֹעַ תַּהַמְתַּן אֶת הַקְּרִיאָה, / קָם נֶאֱזָר בְּאֹמֶץ וּגְבוּרָה,

תָּפַשׂ אַלַּת־סָבוֹ הָאַדִּירָה, / וּבָהּ מִהֵר עֲשׂוֹת דַּרְכּוֹ הַחוּצָה.

הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עַל הַמִּפְתָּן / עִכְּבוּהוּ בְּלֶכְתּוֹ וְכֹה אָמְרוּ:

'אֲנַחְנוּ יְרֵאִים מִמַּצְבִּיאֵנוּ / לִפְתֹּחַ לְפָנֶיךָ אֶת הַשַּׁעַר.

אָפֵל הַלַּיְלָה וְהַפִּיל חָפְשִׁי, / אֵיךְ יָד נִתֵּן חַיֶּיךָ לְסַכֵּן?' [1830] [v.232]

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים כָּעַס רֻסְתַּם, / הִכָּה עַל רֹאשׁ הָאִישׁ הַמְדַבֵּר,

עַד כִּי רֹאשׁוֹ הָיָה עָלָיו סְחַרְחַר. / וְכַאֲשֶׁר הִפְנָה כַּפּוֹ אֶל הַשְּׁאָר,

נָסוּ הַלָּלוּ מִגִּבּוֹר־הֶחָיִל. / הַנֶּחֱרָץ הִגִּיעַ אֶל הַדֶּלֶת,

הִכָּה בְּאַלָּתוֹ בַּשַּׁרְשְׁרוֹת / וּבַבָּרִיחַ, וּשְׁבָרָם כְּקַשׁ.

כְּרוּחַ סְעָרָה פָּרַץ הַחוּצָה, / אַלָּה עַל הַכָּתֵף, נָקָם בָּרֹאש', [1835]

וְאֶל הַפִּיל עֲנַק־הַגֵּו מִהֵר, / הַמְאַיֵּם וְהַנוֹהֵם כַּנִּיל.


הִבִּיט וְהַר שׁוֹאֵג רָאוּ עֵינָיו, / הָאֲדָמָה תַּחְתָּיו כְּדוּד רוֹתֵחַ.

אֶת לוֹחֲמָיו מָצָא מְפֻזָּרִים / כְּעֵדֶר רְחֵלִים מִפְּנֵי זְאֵב.

רֻסְתַּם נָתַן בְּקוֹל כְּמוֹ אַרְיֵה, / וּבְלִי מוֹרָא הֵחִישׁ אֶת צְעָדָיו.

כִּרְאוֹת אוֹתוֹ הַפִּיל הַמִּשְׁתּוֹלֵל, / הָרַס אֵלָיו כְּהַר לְהַתְקָפָה, [1840]

הֵרִים אֶת חַרְטֻמּוֹ עַל הַקָּרֵב, / לְהַכּוֹתוֹ מַכָּה אַחַת נִצַּחַת,

אוּלָם רֻסְתַּם הִקְדִּים בְּאַלָּתוֹ, / הָלַם בּוֹ וְשִׁנָּה אֶת צוּרָתוֹ.

הִרְעִיד הַר בִּיסֻתּוּן מֵהַמַּכָּה, / כָּרַע תַּחְתָּיו מִסְכֵּן וְאֵין־אוֹנִים.

מוֹטֵט הַפִּיל הַמִּשְׁתּוֹלֵל וּמֵת, / וְתַהַמְתַּן חָזַר אֶל יְצוּעוּ.


יָשֵׁן הָעֶלֶם, כַּאֲשֶׁר עָלְתָה / חַמָּה עִם פְּנֵי כּוֹבֶשֶׁת לְבָבוֹת, [1845]

וּלְזָל הִגִּיעָה הַבְּשׂוֹרָה, אֵיךְ בְּנוֹ / רֻסְתַּם נִלְחַם בַּפִּיל הַמִּתְהוֹלֵל,

אֵיךְ בָּאַלָּה שָׁבַר אֶת צַוָּארוֹ, / וְלֶעָפָר הִשְׁלִיךְ אֶת גּוּפָתוֹ.

כִּשְׁמֹעַ זָל אֶת הַסִּפּוּר כֻּלּוֹ, / מֵהַתְחָלָה וְעַד הַסּוֹף, אָמַר:

'חֲבָל עָלָיו, עַל הָעֲנָק, הַפִּיל, / אֲשֶׁר שַׁאֲגָתוֹ כִּשְׁאוֹן הַנִּיל.

בַּקְּרָב לֹא־פַּעַם פִּיל זֶה מִשְׁתּוֹלֵל / שָׁבַר בְּהַתְקָפָה צִבְאוֹת אוֹיֵב. [1850] [v.233]

לַמְרוֹת נִצְחוֹנוֹתָיו הַנּוֹדָעִים, / גָּבַר עָלָיו צֶאֱצָאִי רֻסְתַּם.'


דַּסְתָּן קָרָא אֵלָיו אֶת תַּהַמְתַּן, / נָשַׁק לוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְעַל יָדָיו,

וְכֹה אָמַר: 'גּוּר אֲרָיוֹת גִּבּוֹר! / גָּדְלוּ כְּבָר צִפָּרְנֶיךָ וְאָמַצְתָּ,

יַלְדוּת דּוֹמָה לְיַלְדוּתְךָ אֵינֶנָּה, / בְּזֹהַר, בְּקוֹמָה וּבִגְבוּרָה.

אוּלָם לִפְנֵי אֲשֶׁר תְּהִלָּתְךָ / כְּנָפַיִם תַּעֲשֶׂה וְתִכְבָּלְךָ, [1855]

לִנְקֹם דַּם נַרִימָן חֲגֹר מָתְנַיִם / וְהֵחָפֵז לָצֵאת אֶל הַר סִפַּנְד.

תִּרְאֶה מִבְצָר, רֹאשׁוֹ בַּעֲנָנִים, / עָלָיו הַנֶּשֶׁר לֹא יִפְרֹשׂ כְּנָפַיִם.

חוֹמָה לוֹ, פַּרְסָאוֹת אַרְבַּע לָאֹרֶךְ, / וּפַרְסָאוֹת אַרְבַּע לָרֹחַב לָהּ,

מָלֵא הוּא מַיִם, יֶרֶק וְזָהָב, / וַאֲנָשִׁים בּוֹ וּבְהֵמָה רַבָּה.

עֵצִים הַרְבֵּה שָׁם וּמִזְרָע וָגֶפֶן, / אִישׁ לֹא רָאָה אֲתָר יָפֶה כָּזֶה. [1860]

יַזְדָּן בֵּרְכוֹ בְּבַעֲלֵי מִקְצוֹעַ / וּבְאִילָנוֹת נוֹשְׂאֵי פְּרִי לְמִינֵהוּ.

דֶּרֶךְ אַחַת הוֹבִילָה אֶל הַשַּׁעַר, / אֲשֶׁר קַשְׁתּוֹ נוֹגַעַת בַּשָּׁמַיִם.

נַיְרַם, נוֹשֵׂא כַּדּוּר הַמַּצְבִּיאִים, / שָׂם פְּעָמָיו לִכְבּשׁ אֶת הַמִּבְצָר

עוֹד בִּפְקֻדַּת הַמֶּלֶךְ פַרִידוּן, / בְּדֶרֶךְ בָּהּ אִישׁ לְפָנָיו לֹא בָּא.

יוֹמָם וָלַיְלָה הִתְחוֹלֵל הַקְּרָב, / בְּתַחְבּוּלוֹת עָרְמָה וּבִגְבוּרָה. [1865]

נִטַּשׁ הַקְּרָב לְמַעְלָה מִשָּׁנָה. / מָצוֹר שָׂם נַרִימָן עַל הַחוֹמָה,

עַד יוֹם אֶחָד פָּגְעָה בּוֹ אֶבֶן־קֶלַע, / וְהַגִּבּוֹר נָפַח אֶת נִשְׁמָתוֹ.

צְבָאוֹ בְּאֵין־רוֹעֶה נִלְחַם לַשָּׁוְא, / מוּבָס חָזַר אֶל פַרִידוּן הַגֵּא.

כְּהִוָּדַע הַמַּעֲשֶׂה לְסָם, / כִּי נַרִימָן הָעַז שָׂבַע קְרָבוֹת, [v.234]

שָׁאַג הַבֵּן הַמְקוֹנֵן כִּכְפִיר, / וְאַנְחוֹתָיו מִלְּאוּ אֶת הָעוֹלָם. [1870]

שִׁבְעָה יָמִים אָבַל עַל מוֹת אָבִיו. / כְּתֹם הָאֵבֶל לוֹחֲמָיו עָרַךְ,

אֶל הַמִּבְצָר שֵׁנִית צְבָאוֹ הִסִּיעַ, / וּבוֹ כִּסָּה מִדְבָּר וַעֲרָבָה.

בָּהָר בִּלָּה שָׁנִים וָחֳדָשִׁים, / וְלֹא מָצָא אֶל הַמִּבְצָר מָבוֹא.

מִשַּׁעַר הַמִּבְצָר אִישׁ לֹא יָצָא, / וְכֵן אֵלָיו לַחְדֹּר אִישׁ לֹא הִצְלִיחַ.

אַף אִם סָגוּר יִהְיֶה שָׁנָה וָחֹדֶשׁ, / בּוֹ לֹא יֶחְסַר אֲפִלּוּ קַשׁ אֶחָד. [1875]

סָם הִתְיָאֵשׁ בַּסּוֹף וְשָׁב הַבַּיְתָה / מִבְּלִי לִנְקֹם אֶת דַּם אָבִיו נַיְרַם.

עַתָּה, יַלְדִּי, הִנֵּה תּוֹרְךָ הִגִּיעַ; / בְּתַחְבּוּלוֹת תַּסִּיעַ צְבָאֲךָ.

בְּלֵב שָׂמֵחַ צֵא עִם שַׁיָּרָה, / וּרְאֵה בַּל יְגַלּוּךָ הַשּׁוֹמְרִים.

וְכַאֲשֶׁר תִּכְבּשׁ אֶת הַר־סִפַּנְד, / עֲקֹר אֶת בְּנֵי־הַחֲמָסִים מִשֹּׁרֶשׁ?

כָּל עוֹד אֵינְךָ יָדוּעַ בָּעוֹלָם, / אוּלַי תַּצְלִיחַ בְּמַסָּעֲךָ.' [1880]


עָנָה רֻסְתַּם: ‘לִפְקֻדָּתְךָ אֲנִי, / וּלְפִצְעֲךָ אָבִיא גַּם אֲרוּכָה.’

אָמַר לוֹ זָל: 'אַי, עֶלֶם גְּדָל עֵצָה! / הַטֵּה־נָא אֹזֶן לַאֲשֶׁר אַגִּיד:

לְבַשׁ־נָא כְּתֹנֶת נֶהָגֵי־גְּמַלִּים, / כַּנֵּס גְּמַלִּים כְּדֵי אֹרְחָה, עָרְכֵם,

וְצַו לְהַעֲמִיס עֲלֵיהֶם מֶלַח. / אֲבָל דְּאַג כִּי אִישׁ לֹא יַכִּירְךָ.

הַמֶּלַח בַּמִּבְצָר מִצְרָךְ יָקָר, / אֵין בּוֹ בַּמִּבְצָר סְחוֹרָה טוֹבָה מִמֶּנּוּ. [1885]

אָמְנָם גְּדוֹלָה הָעִיר מֵעַל הַשַּׁעַר, / אַךְ מְזוֹנָהּ תָּפֵל, פִּתָּהּ בְּלִי מֶלַח,

וְכַאֲשֶׁר יַבְחִינוּ בַּמִּטְעָן, / פָּנִים יָאִירוּ שׁוֹעַ וְקָטָן.'


רוסתּם יוצא להר־סיפּנד

שָׁמַע רֻסְתַּם, וּמַסָּעוֹ עָרַךְ / גַּם לְמִסְחָר וְגַם לְמִלְחָמָה.

הִטְמִין בַּמֶּלַח הָאַלָּה, אֲשֶׁר / נִלְחַם בָּהּ סָם, אִישׁ זְרוֹעַ וְקוֹמָה.

מִלּוֹחֲמָיו לָקַח עִמּוֹ לַדֶּרֶךְ / אַנְשֵׁי־עֵצָה וְגִבּוֹרִים בַּקְּרָב. [1890]

גַּם כְּלֵי־זֵינָם הִסְתִּיר הַפַּהְלַוָן / הַמְהֻלָּל בְּמִטְעֲנֵי הַמֶּלַח.

בְּבַת־צְחוֹק עַל שְׂפָתָיו לַתַּחְבּוּלָה / מִהֵר עִם מַשָּׂאוֹ אֶל הַר־סִפַּנְד.

עוֹדוֹ מַעְפִּיל, רָאָהוּ הַשּׁוֹמֵר. / אֶל מְפַקְּדוֹ מִהֵר וְכֹה סִפֵּר:

'בַּמַּעֲלֶה צוֹעֶדֶת שַׁיָּרָה, / גְּמַלִּים הַרְבֵּה בָּהּ עַל נֶהָגֵיהֶם.

אִם תִּשְׁאֲלֵנִי מַה מַּעֲשֵׂיהֶם, / אַגִּיד לְךָ: הֵם סוֹחֲרִים בְּמֶלַח.' [1895]

הַמְפַקֵּד שָׁלַח מִיָּד מַלְאָךְ, / לִתְהוֹת עַל טִיב הַשַּׁיָּרָה וְשָׂח:

‘צֵא וַחֲקֹר מַה הַסְּחוֹרָה אִתָּם, / וְשׁוּב לְהוֹדִיעֵנִי תּוֹצָאוֹת.’

יָרַד הַצִּיר מִשַּׁעַר הַמִּבְצָר, / כְּמוֹ אָבָק לִפְנֵי רֻסְתַּם הוֹפִיעַ,

וְכֹה אָמַר: 'אֲדוֹן הַשַּׁיָּרָה! / הַגִּידָה מַה מַּשָּׂא עוֹמְשִׂים גְּמַלֶּיךָ?

אֶל מְפַקְּדִי אָשׁוּב וְאוֹדִיעֵהוּ, / וְגַם אֶשְׁמַע אֶת תְּשׁוּבָתוֹ אֵלֶיךָ." [1900]

עָנָה רֻסְתַּם לָאִישׁ וְכֹה אָמַר: / 'חֲזֹר אֶל שׁוֹלְחֲךָ הַמְהֻלָּל,

אֱמֹר לוֹ, כִּי בְּשִׂיחָתְךָ אִתָּנוּ / מָצָאתָ בְּמִטְעַן גְּמַלֵּינוּ מֶלַח.'

שָׁמַע זֹאת הַשָּׁלִיחַ וְחָזַר / אֶל מְפַקְּדוֹ גְּאֵה־הָרֹאשׁ וְשָׂח:

‘הַשַּׁיָּרָה כְּפִי אֲשֶׁר שִׁעַרְתִּי, / אָכֵן נוֹשֵׂאת עִמָּהּ אַךְ נֵטֶל מֶלַח.’


כִּשְׁמֹעַ הַנָּצִיב, קָם מִכִּסְאוֹ, / שִׂמְחָה בַּלֵּב וּשְׂחוֹק עַל שִׂפְתוֹתָיו, [1905]

צִוָּה לִפְתֹּחַ שַׁעַר הַמִּבְצָר / לִפְנֵי הַשַּׁיָּרָה הַמִּתְקָרֶבֶת.

כִּשְׁמֹעַ זֹאת רֻסְתַּם שׁוֹחֵר־הַקְּרָב / הִסִּיעַ אֲנָשָׁיו אֶל הַחוֹמָה.

כְּהַגִּיעוֹ אַחַר עָמָל לַפֶּתַח, / קִבְּלוּ פָּנָיו מִבְּלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ.

רֻסְתַּם נִגַּשׁ אֶל מְפַקֵּד הָעִיר, / נָפַל אַפַּיִם אַרְצָה בְּהַלֵּל,

שַׂק מֶלַח שַׁי הִנִּיחַ לְפָנָיו, / וְתִשְׁבָּחוֹת חִלֵּק לְכָל אֶחָד. [1910] [v.236]

אָמַר הַמְפַקֵּד: 'חֲיֵה לָעַד! / הֱיֵה־נָא שֶׁמֶשׁ לָנוּ וְיָרֵחַ.

קִבַּלְתִּי מַתְּנָתְךָ בְּרָב תּוֹדָה, / אַי, עֶלֶם טוֹב־לֵבָב, עוֹבֵד יַזְדָּן.'

רֻסְתַּם הָעֶלֶם אָז נִכְנַס לַשּׁוּק, / וְאַחֲרָיו שַׁיֶּרֶת הַגְּמַלִּים.

מֵעֲבָרִים נִצַּב עָלָיו הָמוֹן, / אִישׁ וְאִשָּׁה לָרֹב, זָקֵן וָיֶלֶד.

אֶחָד נָתַן שִׂמְלָה, אֶחָד זָהָב, / מִבְּלִי לַחְשֹׁד בַּבָּא קָנוּ הַמֶּלַח. [1915]


כְּבוֹא הַלַּיְלָה עַל מִבְצָר סִפַּנְד, / רֻסְתַּם זְרִיז הַכַּפַּיִם, וְעִמּוֹ

כָּל נוֹעָזָיו הָעֲרוּכִים לַקְּרָב, / שָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל עֵבֶר הַנָּצִיב.

כְּהִוָּדַע לְקוֹעַ הַטִּירָה / תַּרְמִית רֻסְתַּם, תָּקַף אוֹתוֹ בְּכֹחַ.

אַךְ תַּהַמְתַּן הִקְדִּים מַכַּת־אַלָּה, / וְרֹאשׁ עָטוּר צָנַח אֶל הֶעָפָר.

יוֹשְׁבֵי הַמְּצוּדָה לַקְּרָב נִזְעָקוּ, / וּמִהֲרוּ לַחְסֹם בְּעַד הַצָּר. [1920]

הַחֲרָבוֹת בָּאֲפֵלָה הִבְהִיקוּ, / הָאֲדָמָה אָדְמָה מִדָּם כְּאֹדֶם.

מִדַּם הַחֲלָלִים הָמוּ גַּלִּים, / תֹּאמַר: ‘הִבְקִיעַ שַׁחַר מִשָּׁמַיִם!’

בַּחֶרֶב, בָּאַלָּה וּבַפְּלָצוּר / הִשְׁמִיד רֻסְתַּם אֶת כָּל שָׂרֵי סִפַּנְד,

וְכַאֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ מֵחָדָשׁ זָרְחָה,/ וְהָעוֹלָם הֵאִירָה עַד כִּימָה,

מִכָּל חֵיל־הַמַּצָּב אִישׁ לֹא נוֹתַר, / אֲשֶׁר לְהִתְיַצֵּב יוּכַל בַּקְּרָב. [1925]

אַנְשֵׁי רֻסְתַּם פָּשְׁטוּ בְּכָל פִּנָּה, / וְלֹא הוֹתִירוּ אִישׁ בֵּין הַחַיִּים.

עוֹד תַּהַמְתַּן סוֹבֵב בִּפְנִים הָעֹפֶל, / רָאָה בַּחוּן עָשׂוּי מֵאֶבֶן־צֹר.

דֶּלֶת בַּרְזֶל מָנְעָה אֶת כְּנִיסָתוֹ. / חָרָשׁ אָמָּן קְבָעָהּ, חִזֵּק בְּרִיחֶיהָ.

אֲבָל רֻסְתַּם הִכָּה בָּהּ בָּאַלָּה, / שְׁבָרָהּ וּבַעֲדָהּ פָּרַץ הַחַדְרָה.

מָצָא בִּפְנִים חֲדַר־כִּפָּה גָּבֹהַּ / מָלֵא מִפֶּה לְפֶה דִּינְרֵי זָהָב. [1930] [v.237]

עָמַד תָּמֵהַּ לְמַרְאֵה עֵינָיו, / מֵרֹב פְּלִיאָה נָשַׁךְ אֶת שִׂפְתוֹתָיו.

אֶל גִּבּוֹרָיו גְּאֵי־הָרֹאשׁ קָרָא: / 'מִי מַעֲלֶה כָּזֹאת עַל לְבָבוֹ?

הֵן לֹא הוֹתִיר זָהָב בָּאֲדָמָה, / וְלֹא פְּנִינִים וְאַלְמֻגִּים בַּיָּם,

כִּי נֶאֶסְפוּ מִכָּל הַמְּצוּלוֹת, / וּפֹה בּוֹרְקִים בַּעֲרֵמוֹת גְּדוֹלוֹת.'


רוסתּם מודיע את נצחונו במכתב לזאל

מִכְתָב כָּתַב רֻסְתַּם אֶל זָל אָבִיו / עַל מַעֲשָׂיו וּמַהֲלַךְ הַקְּרָב: [1935]

'אֶפְתַּח שְׂפָתַי בְּשֶׁבַח הַבּוֹרֵא, / אֲדוֹן הַנְּמָלָה וְהַנָּחָשׁ,136

אֲדוֹן חַמָּה וְנֹגַהּ וּמַאְדִּים, / אֲדוֹן שָׁמַיִם סוֹבְבִים תָּמִיד.137

יִשְׁלַח בְּרָכָה עַל זָלִזַלר אָבִי, / גִּבּוֹר זָבֻּל, אֲשֶׁר דּוֹמֶה־לוֹ אַיִן:

מִפְלַט הַלּוֹחֲמִים, הוּא גַּב אִירָן, / מֵנִיף אֶת נֵס כָּוֶה עַד כּוֹכָבִים,

מַמְלִיךְ שָׁהִים וּמַחֲרִים כִּסְאוֹת, / וּפְקֻדּוֹתָיו עַד שֶׁמֶש וְיָרֵחַ. [1940]

בְּמִצְוָתְךָ לְהַר־סִפַּנְד הִגַּעְתִּי, / וְהוּא עָצוּם, רֹאשׁוֹ תּוֹמֵךְ שְׁחָקִים.

מַעְפִּיל עוֹדֶנִּי בְּמִדְרוֹן הָהָר, / שָׁלַח בְּרָכָה נְצִיב הַמְּצוּדָה,

וּבְרִשְׁיוֹנוֹ נִכְנַסְנוּ לַמִּבְצָר. / הַמַּעֲשִׂים קָרוּ כְּמוֹ צִפִּיתִי.

זְמַן רַב לֹא הִתְמַהְמַהְנוּ בְּתוֹכוֹ, / עִם חֲשֵׁכָה בְּהַתְקָפָה פָּתַחְנוּ. [v.238]

הִרְבֵּינוּ חֲלָלִים וְגַם פְּצוּעִים, / רַבִּים הִשְׁלִיכוּ אֶת נִשְׁקָם לִבְרֹחַ. [1945]

מָצָאתִי אֲלָפִים חֲמֵשׁ מֵאוֹת / כִּכְּרֵי זָהָב וָכֶסֶף לַסּוֹחֵר.

מַחֲלָצוֹת אָסַפְתִּי וּשְׁטִיחִים, / שְׂכִיּוֹת־חֶמְדָּה וּרְכוּשׁ יָקָר מְאֹד,

כְּבֻדָּה אֲשֶׁר לֹא תִּסָּפֵר מֵרֹב, / אִם גַּם יָמִים וָחֳדָשִׁים יִמְנוּהָ.

עַתָּה, אָבִי, מַה תְּצַוֵּנִי עוֹד? / הַזְהִירָה וְהַצְלַח בְּכָל דְּרָכֶיךָ.'


הָרָץ מִהֵר כְּרוּחַ סְעָרָה, / מָסַר לַפַּהְלַוָן אֶת הָאִגֶּרֶת. [1950]

כִּקְרֹא זָל אֶת אִגֶּרֶת בְּנוֹ, אָמַר: / ‘תָּבוֹא בְּרָכָה עַל רֹאשׁ הַמְהֻלָּל.’

מֵהַבְּשׂוֹרָה קָרַן דַּסְתָּן בֶּן־סָם, / תֹּאמַר: ‘אָכֵן הִצְעִיר הָאִישׁ שָׁנִים!’

מִכְתַּב־תְּשׁוּבָה שָׁלַח הָאָב לַבֵּן / וּבוֹ עָמַד עַל כָּל הָעִנְיָנִים.

פָּתַח דְּבָרוֹ בְּשֶׁבַח הַבּוֹרֵא, / וְהֶאֱרִיךְ: 'אוֹתוֹ מִכְתָּב יָקָר,

אֲשֶׁר נִכְתַּב בְּמַזָּל־טוֹב, קָרָאתִי, / וּמִשִּׂמְחָה רוֹקֵד בִּי לְבָבִי. [1955]

הַקְּרָב אֲשֶׁר נִטַּשׁ הוֹלֵם לְךָ. / עוֹדְךָ יֶלֶד, אַךְ מַעַשְׂךָ גָּדוֹל.

אַתָּה הֵאַרְתָּ נֶפֶשׁ נַרִימָן, / וְכָל אוֹיְבָיו שָׂרַפְתָּ בְּאִשְּׁךָ.

גְּמַלִּים לַאֲלָפִים שָׁלַחְתִּי כְּבָר / אֵלֶיךָ, לְהַסִּיעַ הַמִּטְעָן.

כְּקָרְאֲךָ דְּבָרִי מַהֵר וְשׁוּב, / כִּי בְּלִי פָּנֶיךָ אֵין חַיַּי חַיִּים.

טְעַן אֶת הַגְּמַלִּים מִן הַמֻּבְחָר, / שְׁלַח אֵשׁ נָקָם בַּמְּצוּדָה וְשׁוּב.' [1960]


כִּקְרֹא רֻסְתַּם אִגֶּרֶת זָל אֵלָיו, / קָפְצָה עָלָיו שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד.

מֵהַשָּׁלָל הָרָב אֲשֶׁר אָסַף / בָּחַר טַבְּעוֹת־חוֹתָם וַחֲרָבוֹת, [v.239]

קְסָדוֹת וְאַבְנֵי־חֵן טוֹבוֹת לְכֶתֶר, / אֲרִיגֵי־סִין, רִקְמַת־תְּמוּנוֹת בְּמֶשִׁי –

כָּל אֵלֶּה בְּאוֹרְחַת־גְּמַלִּים גְּדוֹלָה / שִׁגֵּר אֶל זָל אָבִיו, גִּבּוֹר אִירָן.

אֶת הַמִּבְצָר כַּמְצֻוֶּה שָׂרַף, / וַעֲשָׁנוֹ הִרְקִיעַ לַשְּׁחָקִים. [1965]

מִשָּׁם בְּגַעְגּוּעִים וּבְלֵב שָׂמֵחַ / שָׂם פְּעָמָיו לַדֶּרֶךְ כְּסוּפָה.

כְּהִוָּדַע לְזָל, אֲדוֹן נִימְרוּז, / כִּי הַגִּבּוֹר, אוֹר־הָעוֹלָם, קָרֵב,

עָרַךְ לוֹ קַבָּלַת־פָּנִים כָּל רֹבַע, / וְהָרְחוֹבוֹת קֻשְּׁטוּ לִקְרַאת בּוֹאוֹ.

עָלְתָה תְּרוּעָה גְּדוֹלָה, הִשְׁמִיעוּ קוֹל / הַחֲצוֹצְרוֹת וְהַפַּעֲמוֹנִים.

רֻסְתַּם עָשָׂה דַּרְכּוֹ בְּקֹצֶר־רוּחַ / וּלְבֵית דַּסְתָּן הִגִּיעַ בְנִימְרוּז. [1970]

מִיָּד מִהֵר אֶל רוּדָבֶּה אִמּוֹ, / הִשְׁתַּחֲוָה אַפַּיִם לְפָנֶיהָ.

נָשְׁקָה זוֹ צַוָּארוֹ וְאֶת חָזֵהוּ, / הִבִּיטָה בּוֹ וְגַם שִׁבְּחָה מַרְאֵהוּ.

בָּא תּוֹר הָאָב: חִבֵּק אֶת יַקִּירוֹ, / וּמַתָּנוֹת הִשְׁפִּיעַ עַל עִירוֹ.


מכתב זל אל סאם

אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַמַּרְנִינָה לְסָם /הוֹדִיעַ בְּנוֹ הַמְהֻלָּל בִּכְתָב,

וּבַמִּכְתָּב לֹא הֶחֱסִיר דָּבָר / מֵהַגִּבּוֹר הַשָּׂב וְהֶחָכָם. [1975]

עִם הַמִּכְתָּב שָׁלַח מַתְּנוֹת בְּרָכָה / לָאָב גַם לִשְׁאָר יוֹשְׁבֵי הַבַּיִת.

כְּבוֹא הָרָץ עִם הַמִּכְתָּב אֶל סָם, / פָּרְחוּ פָּנָיו מֵאשֶׁר כְּשׁוֹשָׁן.

טוֹב לֵב עָרַךְ מִשְׁתֶּה, כְּמוֹ אָבִיב / שָׂמֵחַ, הַגִּבּוֹר הַמְהֻלָּל.

לָרָץ נָתַן בְּגָדִים וְסוּס, מִמֶּנּוּ / לֹא שָׂבַע לִשְׁמֹעַ עַל רֻסְתַּם. [v.240]

מִכְתַּב־תְּשׁוּבָה הֵכִין אֶל בְּנוֹ, זָלִזַר / גְּאֵה־הָרֹאשׁ, וּבֵין הַיֶּתֶר שָׂח: [1980]

'אֵינֶנִּי מִתְפַּלֵּא וּמִשְׁתּוֹמֵם, / כִּי לֵב אַמִּיץ לְגוּר־הָאֲרָיוֹת.

גּוּר־אֲרָיוֹת אֲשֶׁר אַךְ־זֶה נוֹלַד, / אִם יְאַמְצֶנּוּ לְבֵיתוֹ מוּבַּד,

בֵּין אֲנָשִׁים יִגְדַּל בְּאֵין צְוָחָה, / כָּל עוֹד לוֹ לֹא צָמְחוּ נִיבֵי הַטֶּרֶף,

גַּם אִם דַּד לְבִיאָה אֶל פִּיו לֹא בָּא, / בַּסּוֹף יָשׁוּב אֶל טֶבַע מוֹלִידוֹ.

אֵינֶנִּי מִתְפַּלֵּא לְתַּהַמְתַּן, / גִּבּוֹר אַמִּיץ הוּא כְּאָבִיו דַּסְתָּן. [1985]

לֹא יַעַבְרוּ שָׁנִים וְיִתְחַזֵּק, / אֶצְלוֹ מַחְסֶה אָז יְבַקְּשׁוּ כְּפִירִים.'

חָתַם אֶת הָאִגֶּרֶת הַכְּתוּבָה, / קָרָא לָרָץ לָצֵאת לַמַּלְאֲכוּת.

הָרָץ נָשָּׂא אֶת פְּעָמָיו אֶל זָל, / עִמּוֹ מַתְּנַת הַשָּׂר וְהָאִגֶּרֶת.

עָלַץ לְבַב הַפַּהְלַוָן, חָיְתָה / נַפְשׁוֹ מִכָּל אֲשֶׁר פָּעַל הַנַּעַר.

עוֹלָם כֻּלּוֹ תָּלָה בּוֹ תִּקְווֹתָיו, / מִנִּי הָאָרֶץ עַד מַזַּל טָלֶה. [1990]


עַתָּה חַיָּב אֲנִי עוֹד לְהַשְׁמִיעַ / אֶת צַוָּאַת הַמֶּלֶךְ הַמּוֹשִׁיעַ,

מָה הָעֵצָה נָתַן לִבְנוֹ נַוּדַֹר, / לִפְנֵי עָזְבוֹ הַכֵּס וְהֶהָדָר.


צוואת מנוצי’הר לבנו

כִּמְלֹאת לַשָּׁהּ שָׁנִים שִׁשִּׁים כִּפְלַיִם, / הִתְקִין עַצְמוֹ לָצֵאת מֵהָעוֹלָם.

הִגִּיעוּ הַחוֹזִים בַּכּוֹכָבִים, / וּבַחֲנוּ בַּשַּׁחַק עֲתִידוֹ.

רָאוּ כִּי יוֹם־הַמָּוֶת לֹא רָחוֹק, / עֵת לַעֲקֹר מֵהָעוֹלָם הַזֶּה. [1995]

נָתְנוּ דַּעְתָּם עַל זֶה הַיּוֹם הַמַּר, / אֲשֶׁר הַזֹּהַר בּוֹ יִדְעַךְ, וְשָׂחוּ:

'הַיּוֹם לָצֵאת אֶל הָעוֹלָם הַבָּא, / אוּלַי לִפְנֵי יַזְדָּן לָשֶׁבֶת, בָּא.

עֵת לְהַשְׁלִים דְּבָרִים אֲשֶׁר הִזְנַחְתָּ, / אַל יִתְפָּשְׂךָ הַמָּוֶת לֹא־מוּכָן. [v.241]

הַמִּשְׁאָלוֹת כֻּלָּן לֹא תִּתְגַּשֵּׁמְנָה, / עֵת לְהָשִׁיב גּוּפְךָ אֶל הֶעָפָר.138

כִּשְׁמֹעַ מַנוּצִ’הְר דִּבְרֵי חוֹזָיו, / שִׁנָּה סִדְרֵי חַיָּיו בַּחֲצֵרוֹ. [2000]

אָסַף אֶת מוּבַּדָּיו וְיוֹעֲצָיו, / וְכָל סוֹדוֹת לִבּוֹ גִּלָּה לָהֶם.

קָרָא אֵלָיו אֶת הַנָּסִיךְ נַוּדַֹר, / וְאֶל אָזְנָיו הִשְׁמִיעַ עֲצָתוֹ:

'כֵּס מֶלֶךְ, מַהוּ? – הֲבָלִים וָתֹהוּ. / רָאוּי אֵינֶנּוּ לִתְשׂוּמַת־הַלֵּב.

זֶה מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אֲנִי / קוֹשֵׁר מָתְנַיִם לְעָמָל וּלְצַעַר.

שִׂמְחָה וָאשֶׁר לֹא מְעַט מָצָאתִי, / כְּהִתְהַלְּכִי לִפְנֵי הַשָּׁהּ, זְקֵנִי. [2005]

בְּזֹהַר פַרִידוּן מָתְנַי חָגַרְתִּי, / בַּעֲצָתוֹ הֶפְסֵד הָפַכְתִּי רֶוַח.

מִסַּלְם וּמִתּוּר נָקָם לָקַחְתִּי, / נִקְמַת סָבִי אִירַג', יִנּוֹן זִכְרוֹ.

מִבְּנֵי־עַוְלָה טִאטֵאתִי הָעוֹלָם, / עָרִים בָּנִיתִי, מִבְצָרִים הַרְבֵּה,

וְאִם תִּשְׁאַל: “הַאֵלֶּה הֵם חַיִּים?” / דַּע, הַחֶשְׁבּוֹן נִסְתָּר מֵעֵין־אָדָם.

אִילָן נוֹשֵׂא פְּרִי וְעָלִים מָרִים, / הַאִם לֹא טוֹב הַמָּוֶת מֵחַיָּיו? [2010]

עַתָּה אַחַר עָמָל וּמַתְלָאָה / אֲנִי מוֹסֵר לְךָ אוֹצָר וָכֶתֶר. [v.242]

וּכְמוֹ מִפַרִידוּן קִבַּלְתִּי אָנִי, / קַבֵּל אַתָּה מִמֶּנִּי כֵּס אָבוֹת.

דַּע, נְעוּרֶיךָ וְגוּפְךָ יִתַּמּוּ, / וְתַעֲבֹר לְאֶרֶץ חֲדָשָׁה.

הַמַּעֲשִׂים בִּלְבַד יִשָּׁאֲרוּ, / וְזִכְרְךָ בָּהֶם יִחְיֶה שָׁנִים.

הַתְּהִלָּה תִּהְיֶה מַשָּׂא נַפְשֶׁךָ, / בְּטֹהַר הַמּוֹצָא גַּם טֹהַר דָּת.139 [2015]

אַל תַּעֲזֹב אֶת דַּת הָאֱלֹהִים, / כִּי בְּדָתוֹ תִּמְצָא עֵצָה טוֹבָה.

הִנֵּה יָמִים בָּאִים עִם חֲדָשׁוֹת, / נָבִיא יוֹפִיעַ וּבְשׂוֹרָה בְּפִיו.

הוּא יִתְגַּלֶּה אֵלֵינוּ מִמִּזְרָח, / אַל תְּמַהֵר לָבוֹא עִמּוֹ בְּרִיב.

לֵךְ אַחֲרָיו, דָּתוֹ הִיא דַּת יַזְדָּן, / הֲגֵה בְּתוֹרָתוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה.

אַל עוֹד תָּסוּר מִדֶּרֶךְ אֱלֹהִים, / כִּי הוּא בִּלְבַד מְקוֹר הַטּוֹב וָרָע.140 [2020]

לֹא יֶאֱרַךְ הַיּוֹם וּצְבָא־תֻּרְכִּים / יוֹשִׁיב עַל כִּסְאֲךָ אֶת צוֹרְרֵנוּ.

עוֹד לְפָנֶיךָ נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים, / זְאֵב תִּהְיֶה, גַּם כֶּבֶשׂ – לִפְעָמִים.

כָּל הַצָּרוֹת מִבֶּן־פַּשַׁנְג תָּבֹאנָה, / כָּל מְצוּקָה וָפֶגַע – מִתּוּרָן.

בְּנִי, כִּי תִּדְבַּק אֵלֶיךָ הָרָעָה, / דַּסְתָּן וָסָם לְעֶזְרָתְךָ יָחוּשׁוּ.

הַחֹטֶר הֶחָדָשׁ, אֲשֶׁר אַךְ־זֶה / יָצָא מִגֶּזַע זָל וְסָם־נַיְרַם, [2025]

בְּפַרְסוֹתָיו יַרְעִיד אַדְמַת תּוּרָן, / בְּהוֹפִיעוֹ לִנְקֹם אֶת נִקְמָתְךָ.'


כִּלָּה דְּבָרוֹ, וְדִמְעוֹתָיו נִגְּרוּ. / אוֹתוֹ בִּכָּה מָרָה נַוּדַֹר יוֹרְשׁוֹ.

מִבְּלִי לָדַעַת חֹלִי כָּל יָמָיו, / וְלֹא מַדְוֶה מַתִּישׁ כּוֹחוֹת אָדָם,

עָצַם עַתָּה עֵינָיו הַמְּאִירוֹת, / וּבִנְשִׁיפָה קָרָה נָפַח נַפְשׁוֹ.

כֹּה נֶאֱסַף אֶל אֲבוֹתָיו הַשָּׁהּ, / וּשְׁמוֹ הַטּוֹב לָעַד לֹא יִשָּׁכַח. [2030]


ח. נַוּד֗ר: שבע שנים מלך

נוּדֹר עולה על כסא המלכות

כְּתֹם יְמֵי הָאֵבֶל עַל הָאָב,/ כִּתְרוֹ נַוּדַ֗ר הִגְבִּיהַּ עַד שַׁבְּתַאי.

בְּכֵס אָבִיו קִבֵּל קְהַל דּוֹרְשָׁיו,/ וְדִינָרִים חִלֵּק בֵּין לוֹחֲמָיו.

גְּדוֹלֵי אִירָן לִפְנֵי כִּסְאוֹ הָרָם /אֶחָד־אֶחָד נָפְלוּ אַפַּיִם אַרְצָה,

וְכֹה אָמְרוּ: ‘אֲנַחְנוּ עֲבָדֶיךָ,/ מָלֵא לִבֵּנוּ אַהֲבָה אֵלֶיךָ.’


אַךְ לֹא עָבְרוּ בְּכֹה יָמִים רַבִּים,/ וְלֵב הַשַּׁהְרְיָר עִוֵּת דַּרְכּוֹ.

עָלְתָה קִינָה מִכָּל קַצְוֵי הָאָרֶץ,/ רָאשִׁים הִלְבִּינוּ מִתִּגְרַת יָדוֹ.

אָרְחוֹת־אָבִיו הַיְשָׁרוֹת זָנַח,/ הִכְבִּיד עַל חֲכָמִים וּמוּבַּדִּים.

קָצָה נַפְשׁוֹ בְּכָל מִדָּה טוֹבָה,/ לִבּוֹ הָפַךְ לְעֶבֶד בֶּצַע־כֶּסֶף.

רָאשֵׁי בֵּית־אָב נִהְיוּ אַנְשֵׁי־צָבָא, /הָאַמִּיצִים נָשְׂאוּ לִבָּם לַכֶּתֶר.


כְּהִשָּׁמַע הַצְּעָקָה בָּאָרֶץ,/ וְהַעוֹלָם הִכָּה גַּלִּים כַּיָּם,

נִבְהַל הַשַׁהְרְיָר נְלוֹז־הַדֶּרֶךְ,/ וּלְסָם וּלְזָל שָׁלַח מִכְתָּב חָתוּם,

וְסָם אָז בְּסַגְסָר, מָזַנְדַּרָן./ תְּחִלָּה קָרָא בְּשֵׁם בּוֹרֵא־עוֹלָם,

אֲדוֹן מַאְדִּים וְנֹגַהּ וְחַמָּה,/ בּוֹרֵא הַפִּיל וְגַם הַנְּמָלָה:

'הֵן אֵין דָּבָר לְמַעְלָה מִכֹּחוֹ,/ פְּקוּחָה עֵינוֹ גַּם עַל אֵזוֹב בַּקִּיר.

הַכֹּל שָׁוֶה לִפְנֵי הַכֹּל־יָכוֹל,/ אִם הַדָּבָר גָּדוֹל וְאִם קָטָן.

עַתָּה, אֲדוֹן יָרֵחַ וְחַמָּה,/ רַחֵם עַל נֶפֶשׁ מַנוּצִ’הְר אָבִי,

אֲשֶׁר אָצַל לַכֶּתֶר מִזִּיווֹ,/ וְאַחֲרָיו הוֹרִישׁ לִי אֶת הַכֵּס.

הַרְעֵף בְּרָכָה עַל סָם גִּבּוֹר־הֶחָיִל /כְּגֶשֶׁם הַיּוֹרֵד מֵעֲנָנִים.

מַצְבִּיא גָּדוֹל, אֲשֶׁר רָאָה עוֹלָם,/ לוֹחֵם גֵּאֶה, נִכְבָּד בַּגִּבּוֹרִים!

יִפְרַח לִבְּךָ וְחָכְמָתְךָ תִּרְבֶּה,/ וְאַל תֵּדַע כְּאֵב אוֹ דְּאָגָה.

אוּלַי שָׁמַעְתָּ כְּבָר, אֲדוֹן־הָאָרֶץ,/ אֶת הַנִּגְלוֹת וְאֶת הַנִּסְתָּרוֹת?

לִפְנֵי עֲצֹם אָבִי אֶת עַפְעַפָּיו /דִּבֵּר הַרְבֵּה עָלֶיךָ, סָם־נַיְרַם,

כִּי גַּב לִי נֶאֱמָן יִהְיֶה הָאִישׁ,/ אֲשֶׁר כְּשַׂר־צָבָא וְגַם כְּרֵעַ

שׁוֹמֵר הַמְּדִינָה הָיָה לַשָּׁהּ,/ מֵאִיר כִּסֵּא הַמֶּלֶךְ וְהַכֶּתֶר.

עַתָּה הַמַּמְלָכָה כְּמֶרְקָחָה,/ וְהַצָּרוֹת לֹא בָּאוּ עַד תֻּמָּן.

אִם לֹא תֹּאחַז בַּחֶרֶב הַנּוֹקֶמֶת,/ הָאָרֶץ תְּרוֹקֵן מִכֵּס וָכֶתֶר.'


וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ הַמִּכְתָּב / אֶל סָם, אָנַח זֶה אֲנָחָה קָרָה.

כִּקְרֹא הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר הַשֶּׂכְוִי,/ הִרְעִים בְּשַׁעַר הָאַרְמוֹן הַתֹּף.

בְּכַּרְגַּסָר גִּיֵּס צָבָא גָּדוֹל,/ אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ יָם יָרוֹק יֵבוֹשׁ.

כְּהוֹפִיעוֹ בִּגְבוּל אִירָן, יָצְאוּ /הַנִּכְבָּדִים לִפְגּשׁ אוֹתוֹ בַּדֶּרֶךְ.

בָּרֶגֶל בָּאוּ אֶל אַמִּיץ־הַלֵּב, /וְשׂוֹחֲחוּ עַל כָּל אֲשֶׁר קָרָה.

עַל תַּהְפּוּכוֹת נַוּדַ֗ר הִרְבּוּ מִלִּים / עִם הַמַּצְבִּיא הַמְהֻלָּל, הָרָם,

עַל מַעֲשָׂיו הַמַּחְפִּירִים, לֵאמֹר: / 'עָזֹב עָזַב אֶת דֶּרֶךְ אֲבוֹתָיו.

הָאָרֶץ בִּגְלָלוֹ הָפְכָה מִדְבָּר,/ וּמַזָּלוֹ, הָעֵר תָּמִיד, נִרְדַּם.

בְּדֶרֶךְ הַחָכְמָה הוֹלֵךְ אֵינֶנּוּ,/ וְזֹהַר אֱלֹהִים רָחַק מִמֶּנּוּ.

הַאִם לֹא טוֹב, כִּי סָם הַפַּהְלַוָן / יֵשֵׁב בְּנֶפֶשׁ מֵאִירָה תַּחְתָּיו?

כָּל הָעוֹלָם יִפְרַח בְּמַזָּלוֹ,/ אִם כֵּס וָכֶתֶר בְּיָדוֹ נַפְקִיד.

לַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ שׁוֹמְרֵי פְּקֻדָּה / נִהְיֶה, וַעֲבָדִים בְּלֵב וּבַנֶפֶשׁ.'


עָנָה סָם הַפָּרָשׁ וְכֹה אָמַר:/ 'הַאִם יֵאוֹת לָזֹאת שׁוֹפֵט־הָאָרֶץ?

מִי כְּנַוּדַ֗ר מִזֶּרַע הַכַּיִים?/ הוּא עַל כִּסְאוֹ חוֹגֵר אַבְנֵט כַּחֹק.

הֶאָנֹכִי אֶפְגַּע בַּמַּמְלָכָה?/ חָלִילָה־לִי! וְאַל אֶשְׁמַע כָּזֹאת.

לְמִי מֵהַשָּׂרִים עַזּוּת־הַמֵּצַח / לֵאמֹר אֶת זֹאת קֳבָל עַם וְעֵדָה?

לוּ בַּת שָׁהּ־מַנוּצִ’הְר, לֹא בֵּן, / יָשְׁבָה עִם כֶּתֶר עַל הַכֵּס הַזֶּה,141

לְהִתְפַּלֵּשׁ בַּעֲפָרָהּ הִגַּעְתִּי,/ וְאֶת עֵינַי שִׂמַּחְתִּי בְּצַלְמָהּ.

אוּלַי סָטָה מִדֶּרֶךְ אֲבוֹתָיו,/ אוּלָם לֹא יַאֲרִיךְ יָמִים בְּכֹה.

חָלוּד אֵינֶנּוּ הַבַּרְזֶל עַד תֹּם – / שִׁיּוּף לֹא־רַב יָשִׁיב לוֹ אֶת בְּרָקוֹ.

אֶת זָהֳרוֹ מִקֶּדֶם אֲחַדֵּשׁ,/ וְלֵב הָעָם אָשִׁיב לְאָהֳבוֹ.

אֲבַק הַמֶּלֶךְ מַנוּצִ’הְר – כִּסְאִי,/ עִקְּבוֹת רַמַּךְ יוֹרְשׁוֹ – כִּתְרִי יִהְיֶה.

אֶקַּח אִתּוֹ דְּבָרִים, עֵצָה אַצִּיעַ,/ וְהַשָּׁמַיִם שׁוּב פָּנִים יָאִירוּ.

אַתֶּם, הִנָּחֲמוּ עַל דִּבְרֵיכֶם,/ חַדְּשׁוּ בְּרִיתְכֶם עִם מַלְכְּכֶם כְּקֶדֶם.

אִם לֹא יָחֹן אֶתְכֶם עוֹשֵׂה־שָׁמַיִם,/ וְאַהֲבָה לֹא יִגְמָלְכֶם נַוּדַ֗ר,

בְּעוֹלָמֵנוּ יִרְדָּפְכֶם אַפּוֹ,/ וּבָעוֹלָם הַבָּא תִּירְשׁוּ אֵשׁ־תֹּפֶת.'142


שׁוֹעֵי־אִירָן חָזְרוּ מִדִּבְרֵיהֶם,/ וְעִם נַוּדַ֗ר קִדְּשׁוּ בְּרִיתָם שֵׁנִית.

בְּצַעַד זֶה הֵבִיא הַמְהֻלָּל / עַל הָעוֹלָם אָבִיב צָעִיר פּוֹרֵחַ.

כְּהִתְיַצֵּב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ סָם,/ כְּהִשְׁתַּחֲווֹתוֹ אַפַּיִם אַרְצָה,

מִהֵר נַוּדַ֗ר לָרֶדֶת מִכִּסְאוֹ,/ חִבֵּק אֶת הַמַּצְבִּיא בִּזְרוֹעוֹתָיו,

בֵּרַךְ בּוֹאוֹ וְהֶחֱלִיק לָשׁוֹן,/ וְהוֹשִׁיבָהוּ בְּכִסֵּא מוּלוֹ.

נַוּדַ֗ר עָשָׂה מִשְׁתֶּה כְּיַד הַמֶּלֶךְ,/ שִׁבְעָה יָמִים בִּלּוּ בְּשִׁיר וּבְיַיִן.

שָׂרֵי אִירָן הִבִּיעוּ חֲרָטָה,/ וְנָהֲגוּ כָּבוֹד וְהַכְנָעָה.

מִכָּל מָחוֹז הִגִּיעוּ הַמִּסִּים /מִפַּחַד ‘הַמָּהִיר לִכְעֹס’, מִסָּם.

נַוּדַ֗ר קָרַן מֵעַל כִּסְאוֹ הָרָם,/ מַרְגּוֹעַ בְּבֵיתוֹ, שָׁלוֹם בָּאָרֶץ.


בֹּקֶר אֶחָד בָּא סָם לִפְנֵי הַשָּׁהּ / לִשְׁאֹל רְשׁוּת לָשׁוּב אֶל אַרְמוֹנוֹ.

אָז גַּם פָּתַח אֶת דֶּלֶת הָעֵצָה,/ לְהוֹרוֹתוֹ אֶת לֶקַח הַקּוֹרוֹת.

עַל פַרִידוּן דִּבֵּר וְעַל הוּשַׁנְג,/ עַל מַנוּצִ’הְר, תִּפְאֶרֶת הַכִּסֵּא –

צֶדֶק רָדְפוּ וּמַעֲשִׂים טוֹבִים,/ וְלֹא שָׁעוּ אֶל הֲבָלִים וָרִיק.

כֹּה הֶחֱזִיר אֶת לֵב נַוּדַ֗ר לַטּוֹב,/ וְכַאֲשֶׁר לִמְּדָהוּ,כֵּן עָשָׂה:

אֶת לֵב הַנִּכְבָּדִים הֵשִׁיב אֵלָיו,/ עִם תַּם וְעִם נָלוֹז נָהַג בְּנֹעַם.

כְּהַשְׁלִימוֹ דְּבָרוֹ אֶל שָׁהּ־הָעָם / וְאֶל הַנִּכְבָּדִים גְּאֵי־הָרֹאשׁ,

מֵעִם נַוּדַ֗ר יָצָא עִם מַתְּנוֹתָיו,/ כְּמוֹ כִּסֵּא מַלְכוּת, חוֹתָם וָכֶתֶר,

סוּסִים בְּרִתְמוֹת־פָּז וַעֲלָמִים / וּשְׁנֵי גְּבִיעִים מְלֵאִים פְּנִינִים וָכֶתֶם.

עַתָּה יָצָא סָם לְמָזַנְדַּרָן,/ צְבָאוֹ הָרַב כִּסָּה אֶת הַמִּישׁוֹר.

חָלְפוּ יָמִים, אַךְ לְנַוּדַ֗ר בֵּינְתַיִם / שָׁלוֹם וָנֹעַם לֹא מִנּוּ שָׁמַיִם.


פשנג שומע על מות מנוצ’יהר

דְּבַר הֵאָסֵף הַמֶּלֶךְ מַנוּצִ’הְר /אֶל אֲבוֹתָיו נִשְׁמַע גַּם בְּתּוּרָן.

הַכִּשְׁלוֹנוֹת, אֲשֶׁר נָחַל נַוּדַ֗ר בְּנוֹ,/ נוֹדְעוּ כֻּלָּם גַּם לִמְבַקְּשֵׁי נַפְשׁוֹ.

כִּשְׁמֹעַ זֹאת פַּשַׁנְג, אֲדוֹן תּוּרָן,/ גָּמַר לָצֵאת עָלָיו לְמִלְחָמָה.

הִרְבָּה לָשִׂיחַ עַל אָבִיו, זָדְשֵׁם,/ גַּם נֶאֱנַח בְּהַזְכִּירוֹ אֶת תּוּר.

דִבֵּר עַל מַנוּצִ’הְר, כִּסְאוֹ, צְבָאוֹ,/ עַל הַמַּצְבִּיא וְעַל הַמְּדִינוֹת.

וְיוֹם אֶחָד אָסַף אֶת נְצִיבֵי / מְחוֹזוֹתָיו וְאֶת שָׂרֵי צְבָאוֹ,

כְּמוֹ אַגְֹרִיר, בָּרְמָן וְגַרְסִיוַז, / וְלוֹחֲמִים כְּמוֹ כַּלְבָּד הַכְּפִיר,

וְהָאַלּוּף וִיסֶה זְרִיז הַיָּדַיִם,/ אֲשֶׁר פִּקֵּד עַל כָּל חֵילוֹת פַּשַׁנְג;

אֶת בְּנוֹ אַפְרָסִיָבּ גִּבּוֹר־הַחַיִל / קָרָא גַּם־כֵּן, וְזֶה מִהֵר לָבוֹא.

אֶל הַבָּאִים דִּבֵּר עַל תּוּר וְסַלְם:/ 'אַל עוֹד נַסְתִּיר אֶת יֵצֶר הַנָּקָם.

אֲשֶׁר לוֹ מֹחַ בְּרֹאשׁוֹ יוֹדֵעַ,/ עֲדַיִן לֹא נֶעְלַם מִזִּכְרוֹנוֹ,

מַה לָּנוּ עוֹלְלוּ הָאִירָנִים,/ וְאֵיךְ תָּמִיד הֵצֵרוּ אֶת רַגְלֵינוּ.

יוֹם הַנָּקָם וְהַשִּׁלֵּם הִגִּיעַ,/ מִדַּם עֵינֵינוּ עֵת לִרְחֹץ פָּנֵינוּ.

מַה בְּלִבְּכֶם וּמָה עַל לְשׁוֹנְכֶם?/ לַעֲצַתְכֶם הַחֲכָמָה צִפִּיתִי.'


דִּבְרֵי הָאָב הִסְעִירוּ מֹחַ בְּנוֹ,/ רֹאשׁ הַנָּסִיךְ הָמָה מִקֹצֶר־רוּחַ.

בְּלֵב מָלֵא שִׂנְאָה, חֲגוּר מָתְנַיִם,/ פָּתַח שְׂפָתָיו וְכֹה אָמַר הַשּׁוֹעַ:

'אֲנִי כָּשֵׁר לִקְרַב הָאֲרָיוֹת,/ נוֹפֵל אֵינֶנִּי מִמַּצְבִּיא אִירָן.

לוּ בִּזְמַנּוֹ שָׁלַף חַרְבּוֹ זָדְשַׁם,/ מֵהָעוֹלָם מָנַע חֶרְפָּה וָבוּז.

לוּ לְנָקָם חָגַר מָתְנָיו בַּזְּמָן,/ שַׁלִּיט אִירָן הָיִיתָ וּמַלְכָּהּ.

אֲשֶׁר סָבִי הוֹתִיר לִי לֹא עָשׂוּי / בְּבַקָּשַׁת נָקָם וּבְמִלְחָמָה,

לִי וּלְחַרְבִּי הַמְּלָאכָה לִגְמֹר,/ כִּי מְהוּמָה וָמֶרֶד מְנָתִי.'

פַּשַׁנְג הוֹחִיל לַקְּרָב בְּקֹצֶר־רוּחַ,/ וּכִרְאוֹתוֹ אֶת בְּנוֹ אַפְרָסִיָבּ –

קוֹמַת־עֲנָק, חֲזֵה אַרְיֵה, עֹז פִּיל / לוֹ צֵל מֵעִיב עוֹלָם עַל פְּנֵי מִילִין,

לָשׁוֹן חַדָּה בַּפֶּה, אוֹכְּלָה כְּחֶרֶב, / לֵבָב כַּיָּם, וּכְמוֹ עָנָן – כַּפַּיִם,143

צִוָּהוּ לְהָרִים אֶת נֵס הַקְּרָב,/ וְעִם צְבָאוֹ לָשִׂים פָּנָיו אִירָנָה.

נָגִיד, אֲשֶׁר לוֹ בֵּן נְשׂוּא־פָּנִים,/ יָרִים רֹאשׁוֹ עַד שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ,

כִּי אַחֲרֵי מוֹתוֹ יִירַשׁ כִּסְאֹ,/ וְשֵׁם הָאָב יִגְדַּל בְּחֵיק הַבֵּן.


מֵעִם פַּשַׁנְג יָצָא אַפְרָסִיָבּ,/ לִבּוֹ מָלֵא נָקָם וְקֹצֶר־רוּחַ.

פָּתַח אֶת דֶּלֶת גֵּנֶז אֲבוֹתָיו / וְהֶעֱנִיק לַלּוֹחֲמִים כָּל־טוּב.

כִּהְיוֹת הַכֹּל מוּכָן לָצֵאת לַדֶּרֶךְ,/ נִרְגָּשׁ בָּא אַגְֹרִירַת יוֹעֵץ הַשָּׁהּ,

מָלֵא מַחֲשָׁבוֹת בָּא אֶל אָבִיו,/ כִּי אִישׁ הוֹגֶה הָיָה, שׁוֹחֵר אֱמֶת,

וְכֹה אָמַר: 'אָבִי הַמְנֻסֶּה! / בֵּין הַתֻּרְכִּים אַתָּה מוּרָם מֵעָם.

אָמְנָם אֵין מַנוּצִ’הְר עוֹד לְאִירָן,/ אַךְ רֹאשׁ צְבָאָהּ עַתָּה סָם בֶּן־נַיְרַם,

וְעִמָּדוֹ קָרַן שׁוֹאֵף־קְרָבוֹת,/ כִּשְׁוָד, וְעוֹד רַבִּים יְדוּעֵי־שֵׁם.

יָדַעְתָּ מַה קָּרָה לְתּוּר וּלְסַלְם / מִידֵי אוֹתוֹ זְאֵב שׁוֹלֵף הַחֶרֶב,

אוּלָם סָבִי זָדְשַׁם, מַצְבִּיא תּוּרָן,/ אֲשֶׁר בְּקוֹבָעוֹ נָגַע בַּסַּהַר,

לֹא שָׂח עַל מִלְחָמָה כָּזֹאת אֵי־פַּעַם,/ וְלֹא הִכְתִּיב נָקָם בִּזְמַן שָׁלוֹם.

נֵיטִיב עָשׂה אִם לֹא נִקְשֹׁר הַקֶּשֶׁר,/ כִּי בְּמִרְדֵּנוּ נְסַחְרֵר הָאָרֶץ.'


עָנָה לִבְנוֹ פַּשַׁנְג וְכֹה אָמַר:/ 'אַפְרָסִיָבּ תַּנִּין אַמִּיץ בַּקְּרָב,

הוּא כְּלָבִיא בַּצַּיִד עָט לַטֶּרֶף,/ הוּא פִּיל זוֹעֵם בִּשְׂדֵה־הַמַּעְרָכָה.

נֶכֶד, אֲשֶׁר נִקְמַת סָבוֹ שׁוֹכֵחַ,/ אַל תִּקְרְאֶנּוּ בֶּן־חוֹרִין, אָצִיל.

שׂוּמָה עָלֶיךָ, בְּנִי, לַחְגֹּר מָתְנֶיךָ,/ וּלְהִלָּווֹת עָלָיו בַּעֲצָתְךָ.

כְּהֵעָלֵם קִפְלֵי הָעֲנָנִים,/ אַחַר רְווֹת מִגֶּשֶׁם הַמִּדְבָּר,

וְהַר וָעֵמֶק יִתְכַּסּוּ מִרְעֶה,/ עַד הַצַּוָּאר יַגִּיעוּ הַצְּמָחִים,

וּשְׂדוֹת מִזְרָע יוֹרִיקוּ מִסָּבִיב,/ אָז בַּמִּישׁוֹר נְטֵה אֶת אָהָלְךָ,

וּבְלֵב שָׂמֵחַ עַל וְרָדִים וָיֶרֶק / הַסַּע אֶת צְבָאֲךָ אֱלֵי אָמֻל.

אֶת דַּהִסְתָּן דְּרֹס בְּפַרְסוֹת סוּסֶיךָ,/ וּצְבַע בְּדָם אָדֹם אֶת כָּל מֵימֶיהָ.

מִשָּׁם צְמֵא קְרָב הֵגִיחַ מַנוּצִ’הְר / לִנְקםֹ נִקְמַת אֲבִי־זְקֵנוּ בְּתּוּר.

מִשָּׁם צְבָאוֹ, כְּמוֹ עָנָן שָׁחוֹר,/ לִשְׂדֵה־הַקְּרָב הִסִּיעַ אָז עָלֵינוּ.

נָפַל בְּחֶלְקְךָ, בְּנִי, לְהָרִים/ עֲנַן אָבָק מֵרָאשֵׁיהֶם שָׁמַיְמָה.

מִשְׂגַּב צִבְאוֹת אִירָן הָיָה הָאִישׁ,/ הָדָר הוֹסִיף לַכֶּתֶר וְלַכֵּס,

אַךְ מַנוּצִ’הְר אֵינֶנּוּ עוֹד, אַל פַּחַד./ כַּיּוֹם אֵינָם שָׁוִים עוֹד חֹפֶן חוֹל.

אֵין פַּחַד בְּלִבִּי מִפְּנֵי נַוּדַ֗ר,/ כִּי הוּא אַךְ עֶלֶם, לֹא נֻסָּה בַּחֶרֶב.

קָרַן יִהְיֶה הַפַּעַם אִישׁ רִיבְךָ,/ וְאַחֲרָיו, לוֹחֵם שֵׁנִי, גַּרְשָׁסְפּ.

אֲנִי תִּקְוָה כִּי זְרוֹעֲךָ תִּמְצָא/ לִגְבֹּר עַל שְׁנֵי גְּאֵי־הָרֹאשׁ הָאֵלֶּה,

אֶת נֶפֶשׁ אֲבוֹתֵינוּ תְּשַׂמַּח,/ וְלֵב אוֹיְבֵינוּ תְּמַלֵּא יְקוֹד.'

עָנָה לִצְמֵא הַקְּרָב, לָאָב, אַגְֹרִיר:/ ‘דַּם מְשַׂנְּאֵינוּ בִּנְחָלִים אַגִּיר.’


אפראסיאב פולש לאדמת אירן

כִּהְיוֹת הָעֵמֶק צִבְעוֹנִי כְּמֶשִׁי,/ חָגְרוּ הַתּוּרָנִים אֶת מָתְנֵיהֶם.

צָבָא עָלָה מִסִּין וּמִתּוּרָן,/ אִתּוֹ נוֹשְׂאֵי־אַלָּה מֵהַמִּזְרָח,

צָבָא גָדוֹל בְּאֵין אֶמְצַע וָסוֹף./ מַזַּל נַוּדַ֗ר זָקֵן וְנָס לֵחוֹ.

אַפְרָסִיָבּ קָרַב אֶל הַגַּ’יְחוּן,/ וְהַשְּׁמוּעָה הִגִּיעָה עַד נַוּדַ֗ר.

מִיָּד עָזַב אַרְמוֹן הַמְּלוּכָה,/ וְעִם חֵילוֹ יָצָא אֶל הַמִּישׁוֹר.

עוֹשֶׂה דַּרְכּוֹ אֶל עֵבֶר דַּהִסְתָּן,/ קָרַן, מַצְבִּיא שׁוֹחֵר־קְרָבוֹת, בָּרֹאשׁ,

וְהוּא, הַשָּׁהַנְשָׁהּ בְּעִקְּבוֹתָיו, / וְהָרִנָּה עָבְרָה בְּכָל הָאָרֶץ.

כְּבוֹא צִבְאוֹת אִירָן אֶל דַּהִסְתָּן / כִּסָּה אֲבַק הַדֶּרֶךְ עֵין הַשֶּׁמֶשׁ.

אֹהֶל נַוּדַ֗ר הוּקַם מוּל הַמֵּצָד,/ וְהַמַּצְבִּיא עָרַךְ אֶת שׁוּרוֹתָיו.

כְּכַלּוֹתָם הַהֲכָנוֹת לַקְּרָב / לֹא־עוֹד חִכּוּ זְמַן רַב אֵין־מַעַשׂ.

אַפְרָסִיָבּ, אֲשֶׁר אָז בְּאַרְמָן,/ בָּחַר מִגִּבּוֹרָיו אֶת הַשָּׂרִים,

אֶת שַׁמָסָס וְכַזַרְוָן הַשְּׁנַיִם,/ הִקְצָה לָהֶם כִּשְׁלשֶׁת אֲלָפִים

מִפָּרָשֵׁי צְבָאוֹ הַנִּבְחָרִים,/ וַעֲרוּכִים, מְצֻיָּדִים לַקְּרָב,

שְׁלָחָם לְפַאֲתֵי זָבֻּלִסְתָּן,/ נָקָם לָקַחַת מִדַּסְתָּן בֶּן־סָם.

לָקְחָה אָזְנוֹ: ‘מֵת סָם בֶּן־נַרִימָן,/ וְזָל עָמֵל בַּהֲכָנַת הַקֶּבֶר.’

מִיָּד עָלַץ לְבַב אַפְרָסִיָבּ,/ רָאֹה רָאָה כִּי מַזָּלוֹ הֵקִיץ. 145


עַתָּה שָׂם פְּעָמָיו אֶל דַּהִסְתָּן,/ וּמוּל נַוּדַ֗ר תָּקַע אֶת אָהֳלָיו.

אַי, מִי יוּכַל לִסְפֹּר אֶת לוֹחֲמָיו?/ סְפֹר אֶלֶף פְּעָמִים אַרְבַּע מֵאוֹת!

תֹּאמַר: ‘רוֹתְחִים הַחוֹל וְהֶעָפָר,/ כָּל הַמֶּרְחָב – חֲגָבִים וּנְמָלִים.’

לְשָׁהּ נַוּדַ֗ר בִּלְבַד חֵיל־פָּרָשִׁים / וּמֵאָה אַרְבָּעִים אֶלֶף חַיָּל.

אֶת הַצָּבָא סָקַר אַפְרָסִיָבּ,/ וְאֶל אָבִיו רוֹכֵב־גְּמַלִּים שָׁלַח

בְּאֹפֶל לַיְלָה וּבְיָדוֹ אִגֶּרֶת:/ 'לְטוֹב הוֹחַלְנוּ? הוּא בְּהֶשֵּׂג־יָד!

כָּל צְבָא נַוּדַ֗ר אַךְ טֶרֶף קַל יִהְיֶה / בַּצַּיִד הַקָּרוֹב לְשַׁעְשְׁעֵנוּ.

דָּבָר שֵׁנִי, סָם, מְלַוֵּה הַשָּׁהּ,/ לֹא יִשְׁתַּתֵּף בַּמִּלְחָמָה הַפַּעַם.

פָּחַדְתִּי רַק מִמֶּנּוּ בְּאִירָן./ כְּהֵאָסְפוֹ, שְׁעַת־הַגְּמוּל הִגִּיעָה.

עָמֵל בַּהֲכָנַת הַקֶּבֶר זָל,/ לֹא רֹאשׁ וָרֶגֶל לוֹ לְמִלְחָמָה.

וְשַׁמָסָס הֲרֵיהוּ בְּנִימְרוּז, / יוֹשֵׁב וְכֶתֶר עַל רֹאשׁוֹ זוֹרֵחַ.

דָּבָר בְּמוֹעֲדוֹ – מַה־טּוֹב! מַה־טּוֹב /לְהִוָּעֵץ בַּחֲכָמִים־רֵעִים.

שְׁעַת־הַכּשֶׁר מְחַכָּה אֵינֶנָּה,/ אִם לֹא תָּעוּט עָלֶיהָ, תַּחֲמֹק!'

פָּרַשׂ כָּנָף הַבֶּכֶר הַמָּהִיר,/ אֶל שָׁהּ תּוּרָן, הַשֶּׁמֶשׁ הַמֵּאִיר.


קובּאד נלחם בבּארמאן ונופל בקרב

הֵרִים הַשַׁחַר רֹאשׁ מֵעַל הָהָר,/ כְּבוֹא חֲלוּץ תּוּרָן אֶל דַּהִסְתָּן.

מֶרְחַק שְׁתֵּי פַּרְסָאוֹת בִּלְבַד הִפְרִיד/ בֵּין הַצְּבָאוֹת הָעֲרוּכִים לַקְּרָב.

תֻּרְכִּי אֶחָד יָדוּעַ, שְׁמוֹ בָּרְמָן,/ אֲשֶׁר הִבְהִיל לֹא פַּעַם יְשֵׁנִים,144

קָרַב אֶל מַחֲנֵה אִירָן בַּסֵּתֶר,/ סָקַר אֶת אָהֳלֵי הַשָּׁהּ נַוּדַ֗ר,

חָזַר אֶל מְפַקֵּד צִבְאוֹת תּוּרָן,/ גִּלָּה לוֹ כָּל אֲשֶׁר רָאוּ עֵינָיו,

וְכֹה אָמַר אֶל אַפְרָסִיָבּ בַּסּוֹף:/ 'יִתְרוֹנוֹתֵינוּ עַד מָתַי נַסְתִּיר?

אִם טוֹב עָלֶיךָ הַדָּבָר, כַּכְּפִיר /אֵצֵא לַקְּרָב עִם הֶהָמוֹן הַזֶּה.

יִרְאוּ־נָא אֶת כֹּחִי וּגְבוּרָתִי,/ כִּי אֵין שֵׁנִי כָּמוֹנִי בָּעוֹלָם.'

אָמַר לוֹ אַגְֹרִירַת חֲכַם־הַלֵּב:/ 'אִם לְבָּרְמָן יִצְמַח מִזֶּה אָסוֹן,

לֵב מְגִנֵּי גְּבוּלֵנוּ יִשָּׁבֵר,/ וְלוֹחֲמֵינוּ יִלְבְּשׁוּ קַדְרוּת.

מוּטָב אָדָם אֵין־שֵׁם תִּשְׁלַח נֶגְדּוֹ,/ וָלֹא, נִשֹּׁךְ אַחַר־כֵּן אֶת שְׂפָתֵינוּ.'

קְמָטִים חָרְשׁוּ אֶת פְּנֵי אַפְרָסִיָבּ, / דִּבְרֵי אָחִיו שָׁבְרוּ גְּאוֹן לִבּוֹ.

עַל־כֵּן מַקְדִּיר פָּנִים שָׂח אֶל בָּרְמָן:/ 'עֲטֵה שִׁרְיוֹנְךָ וּדְרֹךְ קַשְׁתֶּךָ!

אַתָּה תִּגְבַּר עַל כָּל הָעָם הַזֶּה,/ וְאָנוּ לֹא נִכְסֹס אֶת צִפָּרְנֵינוּ.'


בָּרְמָן יָצָא לִשְׂדֵה־הַמַּעְרָכָה,/ אֶל עֵבֶר בֶּן־כָּוֶה קָרָא בְּקוֹל:

‘מִצְּבָא נַוּדַ֗ר הַמְהֻלָּל אֶת מִי / תִּשְׁלַח לְהִתְיַצֵּב אִתִּי בַּקְּרָב?’

קָרַן הִבִּיט בָּאֲנָשִׁים סָבִיב, / עֵינָיו תָּרוֹת לִמְצֹא אִישׁ שָׂשׂ לַקְּרָב.

אִישׁ לֹא יָצָא חוֹצֵץ לְהִתְנַדֵּב,/ חוּץ מִקֻּבָּד, הַשָּׂב אַמִּיץ־הַלֵּב.

כָּעַס קָרַן, הַשָּׂר חֲכַם־הַלֵּב,/ דִּבְרֵי אָחִיו הִרְתִּיחוּ אֶת דָּמוֹ,

עַד נִדְחְקוּ דִּמְעוֹת עֵינָיו הַחוּצָה./ אָכֵן הָיָה עַל מָה לְהִתְרַגֵּז:

הֲתַחַת כָּל הַצְּעִירִים, זָקֵן/ יִשָּׂא בְּנֵטֶל הַמַּעֲרָכָה?

עָטַף לְבַב קָרַן עַל־דְּבַר קֻבָּד,/ קֳבָל הַלּוֹחֲמִים פָּתַח לֵאמֹר:

'אַתָּה הִגַּעְתָּ כְּבָר לְגִיל, אֲשֶׁר/ בּוֹ גִּבּוֹרִים מוֹשְׁכִים יָדָם מִקְּרָב,

וְעוֹד עִם אִישׁ כְּמוֹ בָּרְמָן, אָדָם/ צָעִיר אַךְ מְנֻסֶּה וּמְאֻשָּׁר,

פָּרָשׁ אֲשֶׁר לוֹ לֵב אַרְיֵה כּוֹעֵס,/ וְאֶת רֹאשׁוֹ הִגְבִּיהַּ עַד חַמָּה.

אַתָּה מַצְבִּיא־כָּבוֹד בְּצִבְאוֹתֵינוּ,/ וַעֲצָתְךָ מִשְׁעַן הַשָּׁהַנְשָׁהּ.

אִם שְׂעָרְךָ הַשָּׂב יַאְדִּים מִדָּם,/ יַלְבִּינוּ פְּנֵי צְבָאֵנוּ מִבּוּשָׁה.'

הַסְכֵּת וּשְׁמַע, מַה לַּלּוֹחֵם קָרַן /עָנָה אָחִיו קֳבָל קְצִינֵי אִירָן.

כָּזֹאת אָמַר קֻבָּד בְּמַעֲנֵהוּ:/ 'דַּי וְהוֹתֵר נָתְנוּ לִי הַשָּׁמַיִם.

הַגּוּף, אָחִי הַטּוֹב, נוֹעַד לָמוּת,/ אַךְ כָּל־עוֹד חַי, הוּא לְשִׁרְיוֹן וָחֶרֶב.

מִמַנוּצִ’הְר וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה / אֶל הַמֵּצַר נִקְלַעְתִּי לֹא אַחַת.

אֵין אִישׁ עוֹלֶה חַיִּים אֶל הַשָּׁמַיִם,/ אָדָם – חַיָּה, וְהַצַּיָּד – הַמָּוֶת.

אֶחָד נוֹפֵל לְפֶתַע בַּשָּׂדֶה / בְסַעֲרַת הַקְּרָב בֵּין הַצְּבָאוֹת,

רֹאשׁוֹ מֻתָּז בְּחֶרֶב מִתְהַפֶּכֶת,/ גּוּפוֹ טֶרֶף לָעַיִט וְלַשַּׁחַל,

וְהַשֵּׁנִי מֵת בַּמִּטָּה בַּזְּמָן,/ אַךְ כָּל אֶחָד אָנוּס לָצֵאת מִפֹּה.

אִם בָּא יוֹמִי לָצֵאת מִן הָעוֹלָם,/ יָבוֹא אָחִי תַּחְתַּי בְּעֹז וּבְכֹחַ.

כְּרוּ קֶבֶר מְלָכִים לִי, יָד הָקִימוּ, /וְהַזְכִּירוּנִי־נָא בְּאַהֲבָה.

תְּנוּ בְּכָפוּר רֹאשִׁי, וּבְמֵי וְרָדִים / גּוּפִי הַשְׁכִּיבוּ לִמְנוּחַת עוֹלָם.

עִזְבוּנִי לְנַפְשִׁי וְהֵרָגְעוּ,/ וְשִׂימוּ בְּיַזְדָּן מִבְטַחֲכֶם.'

אָמַר דְּבָרוֹ, תָּפַשׂ כִּידוֹן בַּכַּף,/ וְלַשָּׂדֶה מִהֵר כְּפִיל אַדִּיר.


אֶל אִישׁ הַמִּלְחָמָה קָרָא בָּרְמָן:/ 'בִּישׁ־מַזָּלְךָ הֵבִיא רֹאשְׁךָ אֵלַי.

עֲשׂה הֵיטַבְתָּ לוּלֵא בָּאתָ הֵנָּה,/ כִּי הַמַּזָּל פֹּה יִלָּחֵם בְּךָ.'

הֵשִׁיב דְּבָרוֹ קֻבָּד וְכֹה אָמַר:/ 'מִן הַשָּׁמַיִם כְּבָר חֶלְקִי קִבַּלְתִּי.

אָדָם, כְּבוֹא זְמַנּוֹ, בּוֹ בַּמָּקוֹם/ יָמוּת. הַזְּמַן לֹא בָּא בִּזְמַן לֹא־לוֹ.'145

אָמַר, דִּרְבֵּן סוּסוֹ שַׁבְּדִיז, וְלֹא /נָתַן פּוּגָה לַלֵּב הַשָּׂשׂ לַקְּרָב.

מִשַּׁחַר־יוֹם עַד הַצְּלָלִים בָּעֶרֶב/ נִסּוּ כֹּחָם הַשְּׁנַיִם זֶה עִם זֶה.

בַּסּוֹף גָּבַר בָּרְמָן. בְּדָהֳרוֹ/ עַל הַמִּגְרָשׁ עָבַר עַל פְּנֵי קֻבָּד,

אֶת חֲנִיתוֹ שָׁלַח בַּחֲלָצָיו,/ הִבְקִיעַ אַבְנֵטוֹ עַד כִּלְיוֹתָיו.

בָּרֹאשׁ לְמַטָּה מִסּוּסוֹ צָנַח,/ נָפַל אַרְיֵה זָקֵן, מַצְבִּיא מַזְהִיר.

אֲלֵי אַפְרָסִיבּ מִהֵר בָּרְמָן,/ שְׁתֵּי לְחָיָיו פּוֹרְחוֹת מִגַּאֲוָה.

לְבוּשׁ־כָּבוֹד נָתַן לוֹ מְפַקְּדוֹ,/ כָּמוֹהוּ לֹא רָאָה לֹא שַׂר, לֹא עֶבֶד.


כִּנְפֹל קֻבָּד הוֹצִיא קָרַן שׁוֹחֵר / הַקְּרָב אֶת כָּל צְבָאוֹ לְהַתְקָפָה.

שְׁנֵי הַצְּבָאוֹת דָּמוּ לִשְׁנֵי יַמִּים / בְּסִין, תֹּאמַר: ‘נָעָה הָאֲדָמָה!’

דָּהַר וּבָא אֶל הַשָּׂדֶה קָרַן,/ מִצַּד שֵׁנִי בָּא גַּרְסִיוַז גֵּו־פִּיל.

צְנֵפַת סוּסִים, אֲבַק פַּרְסוֹתֵיהֶם / כִּסָּה אֶת עֵין הַשֶּׁמֶשׁ וְהַסַּהַר.

הַחֲרָבוֹת בִּבְרַק יַהֲלוֹמִים,/ הַכִּידוֹנִים רָוִים מִדָּם זוֹהֵר,

הִבְהִיקוּ בָּאָבָק כְּבֶעָנָן,/ דַּרְכּוֹ הַשֶּׁמֶשׁ מְטַפְטֵף שָׁשַׁר.

הִרְעִיד הַתֹּף אֶת הֶעָבִים בְּעֹז,/ וְרוֹעֲפוֹת שָׂרָף הַחֲרָבוֹת.

לְכָל מָקוֹם אֲשֶׁר קָרַן הִגִּיעַ,/ הִבְרִיק פִּלְדּוֹ כְּאֵשׁ אָדַֹר־גֻּשַׁסְפּ.

‘אֵין זֹאת’, תֹּאמַר, ‘כִּי אַלְמֻגִּים זוֹרֵעַ,/ לֹא אַלְמֻגִּים, כִּי נְפָשׁוֹת חַיּוֹת.’

כִּרְאוֹת זֹאת שָׁהּ תּוּרָן, דִּרְבֵּן סוּסוֹ, / וְעִם צְבָאוֹ יָצָא לְהַתְקָפָה.

הַקְּרָב נִטַּשׁ בְּתַאֲוַת נָקָם / עַד רֶדֶת לַיְלָה עַל הַנִּלְחָמִים.

עִם חֲשֵׁכָה אָסַף קָרַן צְבָאוֹ / וְהוֹבִילוֹ אֶל עֵבֶר דַּהִסְתָּן.


בְּלֵב שָׁבוּר עַל מוֹת אָחִיו קֻבָּד,/ בָּא שְׁחוֹחַ וְעָיֵף לִפְנֵי נַוּדַ֗ר.

כִּרְאוֹת אוֹתוֹ הַשָּׁהּ, נִגְּרוּ דְּמָעוֹת / מֵעַפְעַפָּיו הָעֲיֵפִים וְשָׂח:

'מִמּוֹת סָם בֶּן־נַיְרַם הַמְהֻלָּל, / לֹא הִתְאַבְּלָה נַפְשִׁי כְּמוֹ הַפַּעַם.

תַּזְהִיר כְּשֶׁמֶשׁ־אוֹר נִשְׁמַת קֻבָּד,/ וּפָעֳלוֹ הַטּוֹב יִנּוֹן לָעַד!'

עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ: הַיּוֹם – שִׂמְחָה,/ וְאֵבֶל לְמָחָר. תַּקִּיף הַמָּוֶת.

הַקֶּבֶר הוּא הָעֲרִיסָה, אֲשֶׁר/ נָשׁוּב אֵלֶיהָ לִמְנוּחַת עוֹלָם.'

אָמַר קָרַן: 'מִיּוֹם הוּלַדְתִּי / לוֹחֵם הָיִיתִי וְנַפְשִׁי חֵרַפְתִּי.

שָׁהּ פַרִידוּן שָׂם עַל רֹאשִׁי קוֹבַע,/ לִנְקֹם שְׁלָחַנִי בְּרוֹצְחֵי אִירַג'.

חֲגוֹרָתִי עֲדַיִן לֹא פִּתַּחְתִּי,/ וְלֹא הִנַּחְתִּי מִכַּפִּי הַחֶרֶב.

אָחִי חֲכַם־הַלֵּב נָפַל חָלָל,/ גַּם אָנֹכִי בַּחֶרֶב אֵאָסֵף.

אַךְ שְׂמַח, כִּי בֶּן־פַּשַׁנְג מוֹבִיל / צְבָאוֹ לַקְּרָב עָלֶיךָ וְעָלַי.

אַחַר אֲשֶׁר עָיְפוּ רֹב לוֹחֲמָיו,/ קָרָא לְחֵיל־הַמִּלּוּאִים לָבוֹא.

הוּא אַךְ רָאַנִי עִם אַלָּה רֹאשׁ־פָּר, /מִהֵר לִתְקֹף אוֹתִי בְּשֶׁצֶף קֶצֶף.

עָלָיו אָסַרְתִּי מִלְחָמָה גַּם אָנִי,/ וְעַיִן בְּעַיִן מוּלוֹ נִצַּבְתִּי.

אַךְ הוּא עָשָׂה בַּחֲבָרִים נֶגְדִּי,/ וְאוֹר עֵינַי הִכָּה בְּסַנְוֵרִים.

בָּא לַיְלָה, חֲשֵׁכָה כִּסְּתָה תֵּבֵל,/ זְרוֹעִי עָיְפָה מֵהֹלֶם הַמַּכּוֹת.

לֵאמֹר יָכֹלְתִּי: ‘סוֹף כָּל בָּשָׂר בָּא!’ / עָנָן כִּסָּה אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה.

אֻלַּצְנוּ לַעֲזֹב אֶת הַשָּׂדֶה,/ בַּחֲשֵׁכָה עָמַדְנוּ מֵרָחוֹק.'

וּבְכֵן נָפְשׁוּ הַמַּחֲנוֹת בַּלָּאט,/ וְשָׁבוּ לַשָּׂדֶה לְמָחֳרָת.


אפראסיאבּ נלחם בנוּדֹר בשנית

שׁוּרוֹת־שׁוּרוֹת יָצְאוּ הָאִירָנִים / וְכַמִּשְׁפָּט בִּקְּרָב בֵּין מְלָכִים.

הִרְעִימוּ הַתֻּפִּים וְהַקְּרָנוֹת,/ תִּשְׁאַל: ‘הַאֵין הָאָרֶץ מִתְמוֹטֶטֶת?’

כִּרְאוֹת אַפְרָסִיָבּ אֶת הַצָּבָא,/ עָרַךְ מִמּוּל אֶת שׁוּרוֹתָיו אַף הוּא.

אֲבַק הַפָּרָשִׁים כִּסָּה עוֹלָם,/ ‘אֵין־זֹאת’– תֹּאמַר–’כִּי נֶחְבְּאָה הַשֶּׁמֶשׁ!’

שָׁאוֹן עָלָה מִשְּׁנֵי הַמַּחֲנוֹת,/ וְלֹא תַּבְחִין בֵּין הַר וּבֵין מִישׁוֹר.

הַהֲמוֹנִים הִתְקִיפוּ זֶה אֶת זֶה,/ וּכְמוֹ נָהָר זוֹרֵם נִגַּר הַדָּם.

בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר קָרַן הוֹפִיעַ,/ הֵצִיף אֶת הַשָּׂדֶה בְּדַם תּוּרָן.

וּבְכָל מָקוֹם, עָלָיו אַפְרָסִיָבּ / הֵרִים אָבָק, הֵצִיף בְּדַם אִירָן.

בַּסּוֹף נַוּדַ֗ר מֵהַמֶּרְכָּז הִגִּיעַ,/ שׁוֹאֵף נָקָם בָּא עַל אַפְרָסִיָבּ.

הֵם נִלְחֲמוּ כִּידוֹן אֶל מוּל כִּידוֹן,/ וְחֹד אֶחָד נָגַע בְּחֹד שֵׁנִי.

כֹּה נְחָשִׁים לֹא נִפְתְּלוּ אֵי־פַּעַם,/ וְאֵיךְ כֹּה זֶה בָּזֶה שָׁהִים נִלְחָמוּ?

כֹּה נִלְחֲמוּ בְּכֹחַ עַד הַלַּיְלָה,/ וּבֶן־פַּשַׁנְג יָצָא בְּיָד רָמָה.

מִלּוֹחֲמֵי אִירָן נָפְלוּ יוֹתֵר,/ וְלַתֻּרְכִּים הִגִּיעוּ מִלּוּאִים.

הָאִירָנִים מֵאֵין־אוֹנִים נָסוֹגוּ,/ וּבַמִּישׁוֹר עָזְבוּ אָהֳלֵיהֶם.


נַוּדַ֗ר מִדְּאָגָה דָּאַב לִבּוֹ,/ כִּי בְּרַק כִּתְרוֹ הוּעַם מֵעַב־אָבָק.

כִּשְׁקֹעַ אַט שְׁאוֹן תֻּפֵּי־הַקְּרָב,/ שָׁלַח עַבְדּוֹ לִקְרֹא אֵלָיו אֶת טוּס.

בָּא טוּס עִם גֻּסְתַּהַם נֶאֱנָחִים,/ רוּחָם עָטְפָה וְתָאֳרָם חָשַׁךְ.

אָמַר נַוּדַ֗ר: ‘מַה טִּיב מוֹרַת הָרוּחַ?’ / כְּבֵדוֹ צָבָה מִדָּם, שְׂפָתָיו אָנְחוּ,

דִּבֵּר הַרְבֵּה וְגַם הִזִּיל דִּמְעָה / בְּהַזְכִּירוֹ אֶת נְבוּאַת אָבִיו,

אֲשֶׁר חָזָה: 'מִסִּין וּמִתּוּרָן / עוֹמֵד לָבוֹא צָבָא אֶל גְּבוּל אִירָן.

הוּא לִלְבָבְךָ יָסֵב כְּאֵב וָצַעַר,/ וְעַל שׁוּרוֹת חֵילְךָ יָמִיט שׁוֹאָה.'

הוֹסִיף נַוּדַ֗ר: 'דִּבְרֵי אָבִי קָמִים,/ שְׁעַת גְּאֵי־הָרֹאשׁ הִנֵּה הִגִּיעָה!

מִי בְּתוֹלְדוֹת הַגִּבּוֹרִים קָרָא,/ כִּי אִישׁ יָבִיא צָבָא גָּדוֹל כָּזֶה?

צְאוּ מִיָּד לְפָּרְס, וְהַנָּשִׁים/ מִשָּׁם הוֹצִיאוּ בְּלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ.

קָחוּן וַהֲבִיאוּן בַּגֵּיאָיוֹת / לִמְצֹא מִקְלָט בְּמִדְרוֹנוֹת אַלְבֻּרְז.

עַתָּה אֶל עֵבֶר סִפָּהָן לְכוּ,/ מִצְּבָאֲכֶם שִׁמְרוּ צֵאתְכֶם בְּסוֹד,

כִּי זֶה עָלוּל אֶת לְבָבָם לִשְׁבֹּר,/ וּפֶצַע זֶה יִהְיֶה נוֹסָף עַל פֶּצַע.

מִזֶּרַע פַרִידוּן, אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם/ מִכָּל הֲמוֹן הָעָם, נַפְשָׁם יַצִּילוּ.

יַזְדָּן יוֹדֵעַ אִם עוֹד נִתְרָאֶה,/ הַלַּיְלָה לָנוּ טֹרַח אַחֲרוֹן.

שַׁגְּרוּ יוֹמָם וָלַיְלָה סַיָּרִים /לָתוּר בַּמִּתְרַחֵשׁ סָבִיב בָּאָרֶץ.

אִם יְדִיעוֹת רָעוֹת מֵהַשָּׂדֶה/ יָבִיאוּ: ‘זֹהַר הַפָּדְשָׁהּ דָּעַךְ!’

אַל תְּעַנּוּ נַפְשׁוֹתֵיכֶם הַרְבֵּה,/ כִּי־כֹה הָיָה מֵאָז וְכֹה יִהְיֶה:

הַזְּמַן מַשְׁפִּיל אֶחָד עַד לְעָפָר,/ וּבְנֵזֶר מְלָכִים מַכְתִּיר שֵׁנִי.

מָוֶת בַּקְּרָב אוֹ בַּמִּטָּה – אַחַת הִיא:/ רְתֵת לְפֶתַע, וּמְנוּחַת עוֹלָם.'

הַשַּׁהְרְיָר חִבֵּק אֶת שְׁנֵי בָּנָיו,/ וְדֶמַע־דָּם נָטַף מֵעַפְעַפָּיו.

יָצְאוּ הַשְּׁנַיִם מִלִּפְנֵי נַוּדַ֗ר,/ וְזֶה, לִבּוֹ כָּבֵד עָלָיו, נִשְׁאַר.


נודר נלחם באפראסיאב בשלישית

יוֹמַיִם נָח עוֹד צְבָא הַשַּׁהְרְיָר,/ וּבַשְּׁלִישִׁי, כִּזְרֹחַ הַחַמָּה,

הַהַמְתָּנָה הִגִּיעָה אֶל קִצָּהּ,/ וְעַל אַפּוֹ אֻלַּץ לְהִלָּחֵם.

אַפְרָסִיָבּ עָלָה עַל צְבָא נַוּדַ֗ר,/ וְהִשְׂתָּעֵר עָלָיו כְּיָם סוֹעֵר.

קְרִיאַת־הַקְּרָב יָצְאָה בַּמַּחֲנֶה,/ תְּרוּעַת קְרָנוֹת וּצְלִיל פַּעֲמוֹנִים.

לִפְנֵי חֲצַר הַשָּׁהּ תֻּפִּים הִרְעִימוּ,/ הַלּוֹחֲמִים חָבְשׁוּ קַסְדּוֹתֵיהֶם.

בְּאֹהֶל בֶּן־פַּשַׁנְג גִּבּוֹר־הַחַיִל / אִישׁ לֹא חָשַׁב עַל מְנוּחָה וּשְׁנָת.

בִּשְׁעוֹת הַחֲשֵׁכָה עָרְכוּ צְבָאָם,/ וַחֲרָבוֹת וַחֲנִיתוֹת הִשְׁחִיזוּ.

הָאֲדָמָה כֻּסְּתָה מֵהַר לְהַר / לוֹבְשֵׁי־שִׁרְיוֹן נוֹשְׂאֵי אַלּוֹת כְּבֵדוֹת.

אֵין הַר נִרְאֶה, לֹא עֵמֶק וּמִישׁוֹר,/ מִיָּם אֶל יָם שׁוּרוֹת הַלּוֹחֲמִים.

קָרַן עָרַךְ מֶרְכַּז צִבְאוֹת אִירָן / לְיַד הַמֶּלֶךְ, מִשְׁעַנְתּוֹ הָיָה.

אֲגַף שְׂמָאלִי נִמְסַר לְתַּלִימַן,/ וְעַל יָמִין הָפְקַד שָׁפּוּר ‘אֵין־פַּחַד’.

מִשַּׁחַר יוֹם עַד בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ יָמָּה,/ הָרִים, מִישׁוֹר וְעֵמֶק נֶעֶלְמוּ.

לֵאמֹר תּוּכַל: ‘הִצְעִיר לְבַב הַחֶרֶב./ הָאָרֶץ תַּחַת הַפְּרָסוֹת גּוֹנַחַת.’

כְּהַאֲפִיל הַכִּידוֹנִים עוֹלָם,/ קָרְבָה מַפֶּלֶת שָׁהּ נַוּדַ֗ר וּבָאָה.

מַזַּל נַוּדַ֗ר הָלַךְ וְהֶחֱשִׁיךְ,/ וְהַתֻּרְכִּים הוֹסִיפוּ אוֹן וָאֹמֶץ.

שׁוּרוֹת שָׁפּוּר ‘אֵין־פַּחַד’ הָבְקְעוּ,/ וּלְכָל הָעֲבָרִים כַּמּוֹץ נָפוֹצוּ.

שָׁפּוּר עַצְמוֹ נִלְחַם עַד הִפָּגְעוֹ,/ מַזַּל אִירָן הִפְנָה פָּנָיו מִמֶּנּוּ.

אַנְשֵׁי־שֵׁם אֲלָפִים נָפְלוּ חָלָל,/ אוֹ נִפְצְעוּ קָשֶׁה בַּמַּעְרָכָה.

רָאוּ הַשָּׁהּ וּמַצְבִּיאוֹ קָרַן,/ כִּי אֵין הַכּוֹכָבִים אִתָּם בַּקְּרָב,

וּמֵחוֹגְרֵי תּוּרָן צְמֵאֵי הַדָּם / נָשְׂאוּ אֶת רַגְלֵיהֶם אֶל דַּהִסְתָּן,

וּפֹה מָצְאוּ מַחְסֶה בֵּין הַחוֹמוֹת,/ מְנֻתָּקִים, בְּלִי־דֶּרֶךְ לָעוֹלָם.

הַקְּרָב נִטַּשׁ יוֹמָם וָלַיְלָה עַל/ הַמַּעֲבָר הַצַּר אֶל הַמִּבְצָר.

כְּהִתְבַּצֵּר נַוּדַ֗ר בַּמְּצוּדָה,/ בְּאֵין לַפָּרָשִׁים כְּנִיסָה אֵלֶיהָ,

אָסַף מַצְבִּיא תּוּרָן גְּדוּד לוֹחֲמִים,/ לְהַסִּיעָם בַּאֲפֵלַת הַלַּיְלָה.

נִזְכַּר בְּאִישׁ אֲשֶׁר יָצָא לוֹ שֵׁם,/ בְּכֻּרוּכָן, יוֹצֵא יְרֵךְ וִיסֶה,

עָלָיו פָּקַד עִם חַיִל זֶה בַּלַּיְלָה,/ לָצֵאת אֶל פָּרְס בְּדֶרֶךְ הַמִּדְבָּר,

כִּי שָׁם הִתְגּוֹרְרוּ הָאִירָנִים,/ וּבְעֵת צָרָה בָּרְחוּ לְבָתֵיהֶם.


כִּשְׁמֹעַ קָרַן, כִּי אַפְרָסִיָבּ / שָׁלַח חֵיל פָּרָשִׁים לְפָּרְס בַּלַּיְלָה,

עָמְדוּ לִבּוֹ וְשִׁרְיוֹנוֹ לִפְקֹעַ. / מִהֵר אֶל כֵּס הַשָּׁהּ כְּמוֹ נָמֵר,

וְשָׂח: 'אַפְרָסִיָבּ, חֶרְפַּת אָדָם, / רְאֵה, מַה מְעוֹלֵל לְשָׁהּ אִירָן!

אֶל הַנָּשִׁים, הָרְעוּלוֹת־פָּנִים, / שָׁלַח צָבָא לְהוֹבִילָן בַּשֶּׁבִי.

אִם עַל בֵּית־הַנָּשִׁים יָשִׂים יָדוֹ,/ אָסוֹן יָבִיא עַל גִּבּוֹרֵי צְבָאֵנוּ.

נַסְתִּיר רָאשֵׁינוּ מִכְּלִמָּה וָבוּז./ צַוֵּה אֶת כֻרוּכָן לִתְקֹף מִיָּד,

וּבִרְשׁוּתְךָ, שָׁהּ בַּר־מַזָּל, אָרוּץ/ וְאֶעְצֹר בְּעַד שׁוֹחֵר־הָרָע.

לְךָ צֵידָה, נָהָר, וְלוֹחֲמִים / מִשְׁתַּחֲוִים לְךָ בְּאַהֲבָה.

חַכֵּה לִי פֹּה וְאַל־נָא דְּאָגָה,/ עַל נְקַלָּה תָּגֵן עַל הַמִּבְצָר.

וּבְכֵן נְהַג כְּדֶרֶךְ אֲרָיוֹת,/ כִּי אֹמֶץ־לֵב יָאֶה לְשַׁהְרְיָר.'

עָנָה נַוּדַ֗ר:' אֵין עֲצָתְךָ טוֹבָה./ אֵין מְפַקֵּד כָּמוֹךָ לִצְבָאֵנוּ.

לְהַצָּלַת בָּתֵינוּ וּנְשׁוֹתֵינוּ / יָצְאוּ כְּבָר טוּס וְגֻסְתַּהַם בָּנַי.

מְמַהֲרִים יַגִּיעוּ שָׁם בַּזְּמַן,/ אֲשֶׁר נָטַלְתִּי עֲלֵיהֶם, יָקִימוּ.'


הַגִּבּוֹרִים גְּאֵי־הָרֹאשׁ הַשְּׁנַיִם /שָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל חֶדֶר הָאוֹרְחִים.

פֹּה נָחוּ מֵעֲמַל הַמִּלְחָמָה / שָׁתוּ יַיִן לְהָפִיג הַצַּעַר.

כִּהְיוֹת נַוּדַ֗ר הֲלוּם שֵׁכָר, שָׁכַב / בְּלֵב הוֹגֶה נָקָם עַל יְצוּעוֹ.

הַמְפַקְּדִים הָאַמִּיצִים,תּוֹהִים/ עַל הַמַּצָּב, עָזְבוּ אֶת הַמָּקוֹם,

וְנוֹעֲדוּ עִם מַצְבִּיאָם קָרַן,/ וְעֵינֵיהֶם כְּמוֹ עֲנַן אָבִיב.146

אַחַר דִּיּוּן בְּכָל הַהַצָּעוֹת / הָיוּ הַנּוֹכְחִים תְּמִימֵי־דֵעִים

לֵאמֹר: 'אַחַת הַדֶּרֶךְ לְפָנֵינוּ,/ וְהִיא: לְהֵחָלֵץ לְיֶשַׁע פָּרְס,

וְלֹא, הָרְעוּלוֹת תֵּלַכְנָה שְׁבִי / לִפְנֵי שׂוֹנְאֵינוּ הַדּוֹרְשִׁים נָקָם.

נָשֵׁינוּ וִילָדֵינוּ בְּכַבְלֵי/ תֻּרְכִּים – הֲיַעֲמֹד בָּזֶה לִבֵּנוּ?

מִי עוֹד יֹאבֶה לָשֵׂאת כִּידוֹן,/ וּמִי יֵדַע שָׁלֵו, יִמְצָא מָנוֹחַ?'

שִׁידוּשׁ, כִּשְׁוָד וְהַמַּצְבִּיא קָרַן / יָשְׁבוּ יַחְדָּו וְנוֹעֲצוּ רַבּוֹת.

אַחַר חֲצוֹת עָלוּ עַל סוּסֵיהֶם,/ וַעֲרוּכִים הוֹחִילוּ לַמַּסָּע.

קָרַן אַמִּיץ־הַלֵּב נָתַן הָאוֹת,/ וְהַצָּבָא יָצָא בְּסֵתֶר לַיְלָה.

עִם שַׁחַר־יוֹם בְּלֵב כָּבֵד הִגִּיעוּ/ אֶל הַמִּבְצָר אֲשֶׁר כֻּנָּה ‘לָבָן’;

וּבַמִּבְצָר יָשַׁב אָז גֻּזְ’דַּהַם /עִם חֵיל־מַצָּב עֵר וְאַמִּיץ.

בַּחוּץ חָנָה בָּרְמָן עִם חַיִל רָב,/ וְלוֹ פִּילִים וּפָרָשִׁים בַּדֶּרֶךְ.

קָרַן שׁוֹחֵר־הַקְּרָב שָׁמַר אֵיבָה / לָאִישׁ הַזֶּה עַל דַּם אָחִיו קֻבָּד.

עַתָּה הֵכִין נִשְׁקו וְלוֹחֲמָיו / לַהַתְקָפָה הָעֲתִידָה לָבוֹא.

דַּרְכּוֹ עָשָׂה אֶל עֵבֶר פָּרְס בַּסֵּתֶר,/ וְעִמָּדוֹ הַלּוֹחֲמִים כֻּלָּם.

דְּבַר מַסָּעוֹ הִגִּיעַ אֶל בָּרְמָן,/ וּכְמוֹ אַרְיֵה הִגִּיחַ לִקְרָאתוֹ.

כִּרְאוֹת קָרַן מִבַּעַד לָאָבָק / אֶת שׁוֹפֵךְ דַּם־אָחִיו קָרֵב וּבָא,

הָרַס כְּשַׁחַל אֶל הַמִּשְׂתָּעֵר,/ וְלֹא נָתַן לוֹ זְמַן לְהִתְאוֹשֵׁשׁ.

קָרַן קָרָא יַזְדָּן לְעֶזְרָתוֹ,/ בְּדָהֳרוֹ קָרַב אֶל שְׂנוּא נַפְשׁוֹ,

חֹד כִּידוֹנוֹ תָּקַע בַּחֲגוֹרָה,/ וְהֶעֱמִיק אֶל הַבָּשָׂר הַחַי.

מֵהָאֻכָּף צָנַח בָּרֹאשׁ לְמַטָּה,/ וּשְׁמֵי בָּרְמָן חָשְׁכוּ לְעוֹלָמִים.

בְּמוֹת הַשַּׂר נִשְׁבַּר לְבַב צְבָאוֹ,/ נָפוֹצוּ גִּבּוֹרָיו לַעֲבָרִים.

קָרַן מִהֵר אֶל פָּרְס, וְאַחֲרָיו / צְבָאוֹ הַמְהֻלָּל וּצְמֵא הַקְּרָב.


נודֹר נופל בשׁבי אפראסיאבּ

כִּשְׁמֹעַ שָׁהּ־ נַוּדַ֗ר דְּבַר צֵאת קָרַן,/ מִהֵר לָשֵׂאת רַגְלָיו בְּעִקְּבוֹתָיו.

לְהִנָּצֵל מִיּוֹם נִמְהָר נִמְלַט,/ פֶּן יִרְמְסֶנּוּ הַגּוֹרָל תַּחְתָּיו.

וְשָׂם פָּנָיו אֶל עֵבֶר הַמִּדְבָּר./ שָׁמַע אַפְרָסִיָבּ אֶת הַדָּבָר,

מִיָּד אָסַף צָבָא, וּכְמוֹ אַרְיֵה / דָּהַר לְהַשִּׂיגוֹ בְּעוֹד מוֹעֵד.

כְּהַדְבִּיקוֹ אֶת שָׁהּ אִירָן, מָצָא/ אֶת הַבּוֹרֵחַ גַּם נָכוֹן לַקְּרָב.

מִשְׁאֶלֶת לְבָבוֹ הָיְתָה אַחַת,/ וְהִיא: לִכְרֹת אֶת רֹאשׁ נוֹשֵׂא הַכֶּתֶר.

הֵם סָבְבוּ בִּקְרַב דָּמִים אַכְזָר / מֵחֲשֵׁכָה וְעַד הַצָּהֳרַיִם.

מֵהָאָבָק הִשְׁחִירוּ הַשָּׁמַיִם,/ בַּסּוֹף נִשְׁבַּר נַוּדַ֗ר, נִתְפַּשׂ חַיִּים

עִם אֶלֶף וּמָאתַיִם לוֹחֲמִים./ לֵאמֹר תּוּכַל: ‘פֻּנּוּ מֵהָעוֹלָם!’

הָיוּ אֲשֶׁר בַּצַּר נִסּוּ לִבְרֹחַ,/ אַךְ נֶאֶחְזוּ בְּרֶשֶׁת הָאָסוֹן.

אַפְרָסִיָבּ שָׂמָם בַּאֲזִקִּים,/ וְהוֹבִילָם בְּיַחַד עִם הַשָּׁהּ.

גַּם אִם תֵּשֵׁב בְּסוֹד עִם הָרָקִיעַ,/ אַךְ עֶבֶד תִּשָּׁאֵר לְמַעְגָּלוֹ.

הוּא הַחוֹנֵן גְּדֻלָּה, כִּסֵּא וָכֶתֶר,/ וְהַמַּנְחִיל יֵאוּשׁ וְקִיקָלוֹן.

הַיּוֹם – שׂוֹנֵא, לְמָחֳרָת – יָדִיד,/ פַּעַם קְלִפָּה, וּפַעַם הַגַּרְעִין.

כִּי הָעוֹלָם, עוֹשֶׂה הַלְּהָטִים,/ יֵשׁ יַפְתִּיעֵנוּ בְּלַהֲטוּטָיו.

רֹאשְׁךָ, אִם גַּם יָרוּם עַד הֶעָנָן,/ סוֹפוֹ עָפָר וַאֲפֵלַת הַקֶּבֶר.


אַפְרָסִיָבּ צִוָּה: 'בַּמְּעָרוֹת /וּבֶהָרִים, בַּיָּם וּבַמִּדְבָּר

חַפְּשׂוּ לִי אֶת קָרַן שׁוֹחֵר־הַקְּרָב,/ בַּל יַחֲמֹק מִתַּחַת לְיָדֵינוּ.'

אַךְ כַּאֲשֶׁר שָׁמַע כִּי כְּבָר עָקַר / רַגְלָיו לְהַצָּלַת נְשׁוֹת אִירָן,

חָרָה אַפּוֹ בּוֹ וְצִוָּה לֵאמֹר:/ 'מִבְּלִי לְהִתְבּוֹשֵׁשׁ יֵצֵא בָּרְמָן

כְּמוֹ אַרְיֵה אַחַר קָרַן צְמֵא־קְרָב,/ וְיִתְפְּשֶׂנּוּ וִיבִיאֶנּוּ הֵנָּה!'

אַךְ כַּאֲשֶׁר סִפְּרוּ לוֹ מָה עוֹלֵל/ זֶה לְבָּרְמָן, כִּי הִפִּילוֹ חָלָל,

עָגְמָה נַפְשׁוֹ וְלֹא יָדַע מָנוֹחַ,/ מָאַס בַּלֶּחֶם וּשְׁנָתוֹ נָדָדָה.

אָז אֶל וִיסֶה הַמְהֻלָּל פָּנָה,/ וְכֹה אָמַר:'בְּמוֹת בִּנְךָ, חֲזַק!

הֲלֹא בְּצֵאת קָרַן אֶל הַשָּׂדֶה,/ גַּם נְמֵרִים נָסִים מִכִּידוֹנוֹ.

צֵא לְבַקֵּשׁ נִקְמַת בִּנְךָ הַגֵּא,/ וְקַח צָבָא אֲשֶׁר לֹא יִנָּגֵף.'


ויסה מוצא את גופת בנו

וִיסֶה, שַׂר־צְבָא חֵילוֹת תּוּרָן,/ יָצָא עִם מַחֲנֶה שׁוֹאֵף נָקָם.

אוּלָם בְּטֶרֶם אֶת קָרַן יַדְבִּיק,/ מָצָא בַּדֶּרֶךְ אֲהוּבוֹ חָלָל,

דִּגְלוּ קָרוּעַ, הֲפוּכִים תֻּפָּיו,/ וְתַכְרִיכָיו – תּוֹלָע וְצִבְעוֹנִים!

עִמּוֹ מִצְּבָא תּוּרָן עוֹד לוֹחֲמִים/ הַרְבֵּה מִתְגּוֹלְלִים פְּגָרִים בַּדֶּרֶךְ.

כִּרְאוֹת זֹאת וִיסֶה, קָדַר מִצְחוֹ,/ נִדְמֶה: ‘לִבּוֹ עוֹמֵד לְהִקָּרֵעַ.’

בְּעוֹד דְּמָעוֹת נוֹזְלוֹת מֵעַפְעַפָּיו,/ דָּלַק אַחַר קָרַן בַּחֲמָתוֹ

כְּזֶרֶם מַיִם הַיּוֹרֵד לָעֵמֶק,/ זוֹרֵעַ בְּדַרְכּוֹ אָבְדָּן וָהֶרֶג.


דְּבַר צֵאת וִיסֶה הִגִּיעַ אֶל קָרַן/ לֵאמֹר: ‘הוּא בָּא זוֹהֵר וְכִמְנַצֵּחַ.’

כְּרֶגַע אֶל נִימְרוּז שָׁלַח רוֹכְבִים,/ וְהוּא כְּשֶׁמֶשׁ אָץ בְּעִקְּבוֹתָם.

כְּהַגִּיעוֹ לָעֲרָבָה מִפָּרְס,/ אָבָק עוֹלֶה נִגְלָה לוֹ מִשְּׂמֹאלוֹ,

וּבָאָבָק הוֹפִיעַ נֵס שָׁחוֹר,/ וְאַחֲרָיו וִיסֶה, שַׂר־צְבָא תּוּרָן.

שְׁנֵי הַצְּבָאוֹת עָרְכוּ שׁוּרוֹתֵיהֶם,/ וְנִפְגְּשׁוּ בִּשְׂדֵה־הַמַּעְרָכָה.

אָז מִמֶּרְכַּז צְבָאוֹ קָרָא וִיסֶה:/ 'נָשָׂא הָרוּחַ הוֹד כִּסֵּא וָכֶתֶר.

הָאָרֶץ, מִקַּנּוּג' וְעַד כָּבֻּל /וּמִגַֹזְנִין וְעַד זָבֻּלִסְתָּן,

הִיא בְּיָדֵינוּ, וּתְמוּנַת כִּסְאֵנוּ/ הֲלֹא הִיא עַל קִירוֹת הֵיכְלוֹתֵיכֶם.

אַיֵּה אוֹמֵר אַתָּה לִמְצֹא מִקְלָט,/ וּמַלְכְּכֶם נַוּדַ֗ר כְּבָר בְּיָדֵינוּ?'


ענָהָ קָרַן לֵאמֹר: 'אֲנִי, קָרַן,/ שׁוֹלֵחַ אֶת שְׁטִיחַי עַל פְּנֵי הַמַּיִם.

לֹא פַּחַד אוֹ דִּבּוּר רֵיק הֱבִיאַנִי/ אֶל מוּל בִּנְךָ, כִּי יֵצֶר הַנָּקָם.

וְכַאֲשֶׁר נָשַׁמְתִּי לִרְוָחָה/ בִּנְפֹל בִּנְךָ, אֶנְשֹׁם גַּם בְּמוֹתְךָ.

עוֹד אֲלַמֶּדְךָ מַה גְּבוּרָה וָכֹחַ,/ כִּי טוֹב מִמֶּנִּי לֹא תִּמְצָא בָּזֶה.'

אֶת סוּסֵיהֶם הִזְנִיקוּ מֵעָמְדָם /לְקוֹל הַחֲצוֹצְרוֹת בִּתְרוּעָתָן.

אָבָק תִּמֵּר מִשְּׂמֹאל וּמִיָּמִין,/ הִקְדִּירוּ פְּנֵי שָׁמַיִם וְיָרֵחַ.

הִשְׂתָּעֲרוּ בְּזַעַם זֶה עַל זֶה,/ וּכְמוֹ נָהָר זוֹרֵם שָׁפְכוּ דָּמָם.

קָרַן צְמֵא־דָם פָּגַע בְּמִתְחָרֵהוּ,/ וְזֶה בַּצַּר לוֹ שָׁב לַאֲחוֹרָיו.

בַּסּוֹף בָּרַח מֵהַמַּעְרָכָה,/ אֲשֶׁר נָפְלוּ בָּהּ גִּבּוֹרִים הַרְבֵּה.

אוּלָם כְּבוֹא הַשֶּׁבֶר, לֹא רָדַף / קָרַן צְמֵא־קְרָב אַחַר וִיסֶה הַנָּס.

מֻכֶּה חָזַר וִיסֶה אֶל אֲדוֹנָיו,/ דְּמָעוֹת עַל בְּנוֹ הַמֵּת מָלְאוּ עֵינָיו.


התקפת שמאסאס וכזרואן על זאבוליסתאן

צְבָא שַׁמָסָס, מֵעֲתוּדוֹת אַרְמָן, /עָשָׂה דַּרְכּוֹ אֶל גְּבוּל זָבֻּלִסְתָּן.

שָׂרָם, אַחַר עָבְרָם אֶת הַגַּ’יְחוּן,/ הִדְהִיר אֶת פָּרָשָׁיו לִקְרַאת סִיסְתָּן.

וְכַזַרְוָן עִם שְׁלשִׁים אֶלֶף אִישׁ / מִנִּבְחֲרֵי נוֹשְׂאֵי־הַחֲרָבוֹת,

עֵרִים עָשׂוּ דַּרְכָּם אֶל הַהִירְמַנְד,/ בּוֹטְחִים בַּחֲרָבוֹת וּבָאַלּוֹת.

בְּגוּרָבֶּה זָל, מִתְאַבֵּל וְסָר, / בָּנָה אָז נֶפֶשׁ לְאָבִיו הַמֵּת.

בְּתוֹךְ הָעִיר חָנָה מִהְרָבּ חוֹתְנוֹ/ הָעֵר וְהָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד.

מִהְרָבּ שִׁגֵּר שָׁלִיחַ, אִישׁ שְׂפָתַיִם,/ אֶל שַׁמָסָס, מַצְבִּיא אַפְרָסִיָבּ.

כְּהַגִּיעוֹ אֶל אֹהֶל הַמַּטֶּה,/ מָסַר בְּרָכוֹת מֵאֵת שׁוֹלְחוֹ וְשָׂח:

'אֲדוֹן צִבְאוֹת תּוּרָן חֲכַם־הַלֵּב/ יִשָּׂא לָעַד הַכֶּתֶר עַל רֹאשׁוֹ.

יוֹצֵא יְרֵךְ צַֹחָּךּ הָעֲרָבִי / אֲנִי, וְאֵין לִבִּי עִם הַפָּדְשָׁהּ.

בִּבְרִית פָּדִיתִי אֶת נַפְשִׁי מִמֶּנּוּ,/ כִּי לֹא מָצָאתִי תַּחְבּוּלָה אַחֶרֶת.

כָּעֵת אֲנִי יוֹשֵׁב בְּבֵית דַּסְתָּן,/ וְכָל זָבֻּלִסְתָּן הִיא בְּיָדִי.

בְּצֵאת מֵאַרְמוֹנוֹ הַמִּתְאַבֵּל / לִקְבֹּר אֶת סָם אָבִיהוּ וְלִסְפֹּד לוֹ,

הָיָה אֶבְלוֹ לִי לְשִׂמְחָה בַּלֵּב./ לָכֵן לֹא עוֹד אֶרְאֶה פָּנָיו לָעַד.

הַרְשֵׁה־לִי, אַי, פַּהְלַוָן בֶּן־שֵׁם,/ בְּעֶזְרָתְךָ רוֹכֵב גְּמַלִּים מָהִיר,

אָדָם נָבוֹן, זָרִיז וְאִישׁ שְׂפָתַיִם,/ אֶל הַמַּצְבִּיא אַפְרָסִיָבּ לִשְׁלֹחַ,

אִם לְפָנָיו אֶחְשׂף אֶת צְפוּנוֹתַי,/ אוּלַי לֹא יֶאֶרְכוּ עוֹד הַדְּבָרִים.

אֶשְׁלַח לוֹ שַׁי כְּדֶרֶךְ הָעוֹלָם,/ מִלְּבַד הַמַּס כַּדָּת וְכַמִּשְׁפָּט.

וְאִם יוֹדִיעַ: ‘בּוֹא אֵלַי, מִהְרָבּ!’,/ לִפְנֵי כִּסְאוֹ כְּעֶבֶד אֶתְיַצֵּב,

אֶת שַׁרְבִיטִי אַפְקִיד אָז בְּיָדָיו,/ וּבְשִׂמְחָתוֹ יִשְׂמַח גַּם לְבָבִי.

לֹא אַלְאֲךָ עוֹד, פַּהְלַוָן נִכְבָּד,/ וְרַק אֶשְׁלַח לְךָ תְּשׁוּרָה יָפָה.'


מִצַּד אֶחָד קָשַׁר לֵב שַׁמָסָס,/ מִצַּד שֵׁנִי בָּחַר בְּתַחְבּוּלָה.

רוֹכֵב־גְּמַלִּים שָׁלַח אֶל זָל וְשָׂח:/ 'עוּף כְּצִפּוֹר, אַמֵּץ כַּנְפֵי־נוֹצָה,

סַפֵּר לְזָל מִכָּל אֲשֶׁר רָאִיתָ,/ אֱמֹר: ‘אַל תְּגָרֵד רֹאשְׁךָ וּבוֹא!’

כִּי שְׁנַיִם מְפַקְּדִים פֹּה בַּמִּישׁוֹר/ עִם צְבָא תּוּרָן, הַשְּׁנַיִם נְמֵרִים.

אוּלָם כַּחֲנוֹתָם עַל הַהִירְמַנְד,/ בְּדִינָרִים אֶת רַגְלֵיהֶם כָּבַלְתִּי.

אִם תִּתְמַהְמַהּ לִשְׁאֹף אֲוִיר לְרֶגַע,/ יַשִּׂיגוּ מְשַׂנְּאֵינוּ כָּל חֶפְצָם.'

אֶל זָל הָרָץ הִגִּיעַ כְּאָבָק./ כִּשְׁמֹעַ זָל דְּבָרוֹ, לִבּוֹ נִדְלַק.


זאל בא לעזרת מהראבּ

אֶל הַגִּבּוֹר מִהְרָבּ שָׂם זָל פָּנָיו,/ מִהֵר עִם לוֹחֲמִים שָׂשִׂים לַקְּרָב.

כִּרְאוֹת זָל אֶת מִהְרָבּ עוֹמֵד אֵיתָן / עַל שְׁתֵּי רַגְלָיו וְתוּשִׁיָּה עִמּוֹ,

חָשַׁב: ‘מִמִּי אֲנַחְנוּ יְרֵאִים?/ וּמַה־לִּי כַזַרְוָן? רַק חֹפֶן חוֹל!’

וְאֶל מִהְרָבּ אָמַר:'אַי, אִישׁ־עֵצָה,/ הַמְנֻסֶּה בְּכָל הַמַּעֲשִׂים,

עַתָּה אֵלֵךְ בַּאֲפֵלַת הַלַּיְלָה, /מַהֲלֻמָּה אַנְחִית בְּעַד הַדָּם.

יִוָּכְחוּ שׂוֹנְאֵינוּ כִּי חָזַרְתִּי,/ וַאֲחָרֵף נַפְשִׁי לִנְקֹם נָקָם.'

הַקֶּשֶׁת הַכְּבֵדָה תָּלָה עַל שֶׁכֶם,/ וְהַחִצִּים כַּעֲנָפִים בַּתֶּלִי.

הוּא תָּר מְקוֹם מִפְקֶדֶת הָאוֹיֵב,/ וְאֶת חִצָּיו, בְּדֶרֶךְ הָרָקִיעַ,

יָרָה שְׁלשָׁה לַעֲבָרִים שְׁלשָׁה,/ וַהֲמֻלַּת הַקְּרָב פָּשְׁטָה סָבִיב.

כְּהִתְאַסֵּף הַלּוֹחֲמִים בַּבֹּקֶר,/ הִשְׁגִּיחוּ בַּחִצִּים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.

אָמְרוּ: ‘חִצֵּי דַּסְתָּן הֵם, זֶהוּ זֶה!/ אֵין זוּלָתוֹ יוֹרֶה חִצִּים כָּאֵלֶּה.’

שָׂח שַׁמָסָס: 'אַי, כַזַרְוָן, לָבִיא,/ לוּלֵא רַשְׁלָן הָיִיתָ כְּמַצְבִּיא.

לֹא נַעֲנֵיתָ לְתַרְמִית מִהְרָבּ,/ וְלֹא הִדְאִיג אוֹתְךָ עַתָּה זָל זֶה.'

עָנָהוּ כַזַרְוָן: 'הוּא רַק אֶחָד./ לֹא מִבַּרְזֶל גּוּפוֹ, לֹא אַהְרַמַן הוּא.

אַל דְּאָגָה, אַתָּה לֹא תִּלָּחֵם בּוֹ,/ הִנֵּה אֲנִי יוֹצֵא עִמּוֹ בַּקְּרָב.'

עָבְרָה הַשֶּׁמֶשׁ צָהֳרֵי רָקִיעַ,/ וְהַתֻּפִּים בָּעֵמֶק לֹא נָדַמּוּ.

בְּתוֹךְ הָעִיר תֻּפִּים וַחֲצוֹצְרוֹת,/ קוֹל מְצִלּוֹת וּצְלִיל פַּעֲמוֹנִים!

חָש זָלִזַר לִתְפֹּשׂ בִּכְלֵי־זֵינוֹ,/ וְכָאָבָק עָלָה עַל רַמָּכוֹ.

הַפָּרָשִׁים חִכּוּ בְּאֻכְּפֵיהֶם,/ בָּרֹאשׁ נָקָם, וּבַגְּבִינִים קְמָטִים.

דַּסְתָּן הוֹבִיל צְבָאוֹ אֶל הַמִּישׁוֹר,/ הָאֹהָלִים וְהַפִּילִים אִתּוֹ.

פָּנִים אֶל פָּנִים הַצְּבָאוֹת נִפְגָּשׁוּ,/ וְהָאָבָק תִּמֵר כְּהַר שָׁחוֹר.

אָץ כַזַרְוָן, אַלָּה לוֹ וּמָגֵן,/ וְהִשְׂתָּעֵר עַל זָל בְּשֶׁצֶף קֶצֶף,

הִכָּהוּ עַל חָזֵהוּ בָּאַלָּה,/ קָרַע אֶת שִׁרְיוֹנוֹ הַמְהֻלָּל.

נָסוֹג מַצְבִּיא זָבֻּלִסְתָּן, אִתּוֹ/ נָסוֹגוּ פָּרָשֵׁי כָּבֻּלִסְתָּן.

שִׁרְיוֹן בַּרְזֶל לָבַשׁ זָל הָאַמִּיץ,/ וּכְמוֹ אַרְיֵה שָׁב לַמַּעֲרָכָה:

בַּכַּף אַלַּת־אָבִיו הַנּוֹדָעָה,/ רֹאשׁוֹ הוֹגֶה נָקָם, גּוֹאֶה דָּמוֹ.

וְכַזַרְוָן אַף הוּא הוֹגֶה נָקָם,/ וּכְמוֹ אַרְיֵה הֵרִיעַ בְּצֵאתוֹ.

דַּסְתָּן אַךְ הֶעֱלָה אֲבַק סוּסוֹ,/ וְכַזַרְוָן יָצָא לְעֻמָּתוֹ.

כְּהִתְנַגֵּשׁ בֶּן־סָם בְּכַזַרְוָן,/ הֵרִיעַ בְּקוֹלוֹ, הֵרִים אַלָּה

וְהִנְחִיתָה עַל רֹאשׁ שַׂר־צְבָא תּוּרָן,/ וּבְדָם צָבַע אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה.


כִּצְנֹחַ כַזַרְוָן, דָּרַךְ עָלָיו,/ וְעִם צְבָאוֹ מִהֵר זָל לַמִּישׁוֹר.

עַתָּה קָרָא שַׁמָסָס לַקְּרָב,/ אַךְ זֶה מֵאֵן, דָּמוֹ לֹא הִתְחַמֵּם.

אָז בָּאָבָק הִשְׁגִּיחַ בְּכַּלְבָּד,/ וְאַלָּתוֹ תְּלוּיָה לוֹ עַל כְּתֵפוֹ.

כִּרְאוֹת כַּלְבָּד אֶת זָל, אַלָּה בַּכַּף,/ נִסָּה לְהֵעָלֵם מֵאִישׁוֹנָיו,

אַךְ זָל עִגֵּן קַשְׁתּוֹ, דָּרַךְ הַיֶּתֶר,/ וּבִזְרִיזוּת שָׁלַח בּוֹ חֵץ שָׁנוּן.

הַחֵץ פָּגַע בַּחֲגוֹרַת־כַּלְבָּד,/ הָעֲשׂוּיָה טַבְּעוֹת פְּלָדָה קָשָׁה,

וְאֶת מָתְנָיו סִמֵּר אֶל הָאֻכָּף./ לִבּוֹת אַנְשֵׁי צְבָאוֹ עָלוּ בָּאֵשׁ.

בִּנְפֹל בַּקְּרָב שְׁנֵי גִּבּוֹרֵי־הֶחָיִל,/ נָמֵס לֵב שַׁמָסָס, פָּנָיו הִצְהִיבוּ.

הוּא וּצְבָאוֹ עָרְקוּ מֵהַשָּׂדֶה,/ וְכִכְבָשִׂים בְּיוֹם מָטָר נָפוֹצוּ

מִפְּנֵי אַנְשֵׁי הַחַיִל מִזָבֻּל,/ וּמִמִּהְרָבּ אֲדוֹן כָּבֻּלִסְתָּן.

הַרְבֵּה תֻּרְכִּים נָפְלוּ בַּמַּעְרָכָה,/ כְּאִלּוּ צַר הוּא הָעוֹלָם לַכֹּל.

אֶל בֶּן־פַּשַׁנְג בָּרְחוּ הַנִּצּוֹלִים,/ שִׁלְטָם מָעוּךְ וַחֲגוֹרָם שָׁבוּר.


אֶל הַמִּדְבָּר הִגִּיעַ שַׁמָסָס,/ אַךְ פֹּה פָּגַע בְּבֶן־כָּוֶה, קָרַן.

עַתָּה חָזַר מֵרְדֹף אֶת צְבָא וִיסֶה, / אֲשֶׁר אֶת יַקִּירוֹ הָרַג בְּלִי־קשִׁי.

שְׁנֵי הַצְּבָאוֹת בַּדֶּרֶךְ נִפְגְּשׁוּ,/ וְעִמָּהֶם קָרַן וְשַׁמָסָס.

קָרַן יָדַע כְּבָר מִי הַלּוֹחֲמִים,/ וְלָמָּה מִזָּבֻּלִסְתָּן נָסוֹגוּ.

תָּקַע בַּחֲצוֹצְרוֹת, חָסַם הַדֶּרֶךְ/ וְהַצְּבָאוֹת הִשְׂתָּעֲרוּ לַקְּרָב.

אֶל לוֹחֲמָיו פָּנָה קָרַן לֵאמֹר:/ אַי, נְפָשׁוֹת דְּגוּלוֹת וְאַנְשֵׁי־שֵׁם!

צְאוּ, הִלָּחֲמוּ בְּכִידוֹנִים,/ וְהַכְרִיעוּם לַמָּוֶת בְּלִי רַחֵם.'

הַפָּרָשִׁים תָּפְשׂוּ בַּכִּידוֹנִים,/ וּכְמוֹ פִּילִים מִשְׁתּוֹלְלִים הֵרִיעוּ.

מִישׁוֹר הַקְּרָב דָּמָה לְסֹבֶךְ־סוּף,/ הַכִּידוֹנִים כִּסּוּ אֶת עֵין הַשֶּׁמֶשׁ.

קָרַן הִשְׁמִיד אֶת יֶתֶר הַתֻּרְכִּים,/ הָרַג וְהִשְׁלִיכָם עַל פְּנֵי הַדֶּרֶךְ;

לֹא חָס עַל הַשְּׁבוּיִים וְהַפְּצוּעִים,/ וַאֲבָקָם שִׁלַּח אֶל רוּם הַשֶּׁמֶשׁ,

נָס שַׁמָסָס עִם לוֹחֲמִים מִסְפָּר,/ מִשְּׂדֵה־הַקְּרָב בְּעוֹד מוֹעֵד עָקַר.


אפראסיאב הורג את נודר

אֶל שָׁהּ תּוּרָן הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה,/ כִּי הִתְרוֹקֵן עוֹלָם מִגִּבּוֹרָיו.

בָּעַר לִבּוֹ בּוֹ בְּמַכְאוֹב וּבְצַעַר;/ שְׁתֵּי לְחָיָיו רָטְבוּ בְּדֶמַע־דָּם,

אָמַר: 'הַשָּׁהּ נַוּדַֹר הָלַךְ בַּשֶּׁבִי,/ וְאַלּוּפַי מִתְגּוֹלְלִים כַּדֹּמֶן.

מַה הָעֵצָה? הַאִם אֶשְׁפֹּךְ דָּמוֹ, / וּמֵחָדָשׁ אָפִיחַ נְקָמוֹת?'

חֲרוֹן אַפּוֹ עָלָה:‘נַוּדַ֗ר אַיֵּהוּ?/ לֹא יִנָּקֶה בְּמוֹת עָלַי וִיסֶה!’

אֶל הֶתַּלְיָן קָרָא אָז: ‘הֲבִיאֵהוּ,/ וַאֲלַמְּדֵהוּ דַּת הַמִּלְחָמָה!’


כִּשְׁמֹעַ שָׁהּ נַוּדַ֗ר אֶת הַבְּשׂוֹרָה,/ הֵבִין כִּי כָּלוּ הַקִּצִּים כֻּלָּם.

הָמוֹן פָּרוּעַ, מְצַעֵק בְּקוֹל,/ נָשָׂא רַגְלָיו אֶל אֹהֶל שָׁהּ אִירָן.

מִיָּד קָשְׁרוּ אֶת זְרוֹעוֹתָיו כְּסֶלַע,/ וְלַתַּנִּין הֵבִיאוּ הָאַכְזָר.

בְּעֶלְבּוֹנוֹת וּבְקֶלֶס הוֹצִיאוּהוּ,/ גְּלוּי־רֹאשׁ, יְחַף־רַגְלַיִם וְאֵין־יֶשַׁע.

קְצַר־רוּחַ הַגִּבּוֹר אַפְרָסִיָבּ / שָׁלַח מַבָּט בְּשָׁהַנְשָׁהּ אִירָן.

כְּהִתְקָרֵב נַוּדַ֗ר,פָּתַח אֶת פִּיו / וְרִיב־אָבוֹת יָשָׁן נוֹשָׁן הִזְכִּיר לוֹ.

הִתְחִיל בְּתּוּר וְסַלְם, וּבִזָּה / אֶת זֹהַר הַשָּׁהִים וּכְבוֹד הַכֶּתֶר.

אָמַר: ‘עַתָּה תִּשָּׂא אֶת הֶעָווֹן!’ / בַּחֲמָתוֹ הֵרִיק חַרְבּוֹ מִתַּעַר,

הִכָּה עַל צַוָּארוֹ, הִתִּיז רֹאשׁוֹ, / וְאֶת גּוּפוֹ הִשְׁלִיךְ אֶל הֶעָפָר.

הִנֵּה כִּי־כֵן פַּס זֵכֶר מַנוּצִ’הְר, / וְעַם אִירָן שָׁכַל כִּסֵּא וָכֶתֶר.

אַי, אִישׁ חֲכַם־לֵבָב וְרַב־תְּבוּנָה,/ אַל תִּתְעַטֵּף בִּצְעִיף תַּאֲוָתְךָ,

כִּי הַכִּסֵּא רָאָה רַבִּים כָּמוֹךָ./ אֶל הַמּוֹצְאוֹת אוֹתָם הַטֵּה אָזְנֶיךָ.

אִם לַמָּקוֹם, אֵלָיו מִהַרְתָּ, בָּאתָ,/ וְאֶת חֶמְדַּת מִשְׁאַלְתְּךָ הִשַּׂגְתָּ,

מַה תְּצַפֶּה מֵהֶעָפָר, אִם שׁוּב/ תָּשׁוּב אֵלָיו מָחָר־מָחֳרָתַיִם?

הֵם סָחֲבוּ אֶת יֶתֶר הַשְּׁבוּיִים,/ הַמְבַקְשִּׁים עַל חַיֵּיהֶם לַשָּׁוְא.

כִּרְאוֹת זֹאת אַגְֹרִירַת יְפֵה הַנֶּפֶשׁ,/ צָבָה לִבּוֹ מֵרֹגֶז וּמִצַּעַר.

חָשׁ אֶל אַפְרָסִיָבּ בְּתַחֲנוּן,/ וּמִתְרָעֵם קָרָא אֵלָיו לֵאמֹר:

'בְּנֵי־חַיִל אֲצִילִים וּפָרָשִׁים/ לֹא חֲמוּשִׁים, וְלֹא בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב,

כִּי־אִם שְׁבוּיִים חַסְרֵי מָגֵן לִקְטֹל,/ אַךְ נְבָלָה הִיא, לֹא כָּבוֹד לַשָּׁהּ.

חָלִילָה אִם תַּכְתִּים בְּדָם כַּפֶּיךָ!/ שָׁלְחֵם אֵלַי חַיִּים בֶּאֱסוּרִים,

אֶכְלָא אֶת הַשְּׁבוּיִים בְּבֵית־הַבּוֹר,/ וַעֲלֵיהֶם אָשִׂים מִשְׁמָר כָּבֵד.

בְּבֵית־הַכֶּלֶא יִלְמְדוּ הַלֶּקַח./ רְחַץ כַּפֶּיךָ, אַל עוֹד תַּהֲרֹג בָּם.'

שָׁמַע אַפְרָסִיָבּ אֶת אַנְחוֹתָיו,/ וְהֶעֱנִיק לָהֶם אֶת חַיֵּיהֶם.

צִוָּה לְהוֹבִילָם לָעִיר סָרִי/ בְּעֹל־בַּרְזֶל מַחְפִּיר וּבִכְבָלִים.

עַתָּה עָרַךְ צְבָאוֹ וְאָץ לַדֶּרֶךְ,/ גּוֹלֵל הָאֲדָמָה תַּחַת סוּסָיו.

מִדַּהִסְתָּן שָׂם פְּעָמָיו אֶל רַי,/ דִּרְבֵּן סוּסָיו בְּלִי־הֶרֶף אֵין־רַחֵם.

בְּרַי עָנַד אֶת כֶּתֶר הַכַּיִים,/ גְּנָזָיו פָּתַח וְדִינָרִים חִלֵּק.

יָשַׁב לִמְלֹךְ עַל מֶרְחֲבֵי אִירָן,/ בָּרֹאשׁ – מַצָּה וָרִיב, בַּלֵּב – נָקָם.


השמועות על מות נוד֗ר מגיעות אל זאל

כִּשְׁמֹעַ גֻּסְתַּהַם וְטוּס לֵאמֹר:/ 'חָשַׁךְ הַזֹּהַר, זִיו הַמַּמְלָכָה,

נוֹשֵׂא הַכֶּתֶר נֶעֱרַף בְּבוּז,/ רֹאשֵׁהוּ בְּעָפָר, וְזֶהוּ זֶה!',

תָּלְשׁוּ אֶת שְׂעָרָם, שָׂרְטוּ פְּנֵיהֶם,/ תַּאֲנִיָּה עָלְתָה עַד הַשָּׁמַיִם.

שׁוֹעֵי אִירָן קָרְעוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם/ וְעַל רֹאשָׁם זָרוּ אָבָק אָפֹר.

הַשְּׁנַיִם שָׂמוּ אֶת פְּנֵיהֶם זָבֻּלָּה,/ בְּעוֹד לִבָּם לַשַּׁהְרְיָר הַמֵּת.

אֶל זָל הָלְכוּ בְּעֶצֶב וּבִכְאֵב,/ אָבָק עַל רָאשֵׁיהֶם, דָּם בָּעֵינַיִם,

קָרְאוּ:' אַי, שָׁהּ נַוּדַ֗ר אָצִיל וְגֵא,/ גִּבּוֹר אַמִּיץ־לֵב וְשׁוֹפֵט צַדִּיק,

שׁוֹמֵר אִירָן, מִשְׁעֶנֶת הַשָּׂרִים!/ אַי, שָׁהַנְשָׁהּ וּמֶלֶךְ־הָעוֹלָם!

כֶּתֶר עָפָר עַתָּה מְנָת־חֶלְקֶךָ,/ הָאֲדָמָה אֶת רֵיחֲךָ נוֹשֶׁמֶת.

הָעֲשָׂבִים וְהַצְּמָחִים סָבִיב,/ רֹאשָׁם הוֹרִידוּ בְּבוּשָׁה מִשֶּׁמֶשׁ;

בְּעוֹד אֲנַחְנוּ צֶדֶק מְבַקְּשִׁים,/ הַלָּלוּ עַל אָבִינוּ מִתְאַבְּלִים.

מִזֶּרַע פַרִידוּן הָיָה. הָיְתָה / הָאָרֶץ עֶבֶד לְפַרְסוֹת סוּסוֹ,

בְּלֹא־בוּשָׁה עָרְפוּ רֹאשׁוֹ הַגֵּא/ וְאֶת רָאשֵׁי כָּל הַנִּלְוִים עָלָיו.

הָבָה נָרִיק אֶת לַהַב חַרְבוֹתֵינוּ /לִדְרשׁ נָקָם הַשָּׁהּ מִצּוֹרְרֵינוּ.

לִבְשׁוּ אֵפוֹא שִׁרְיוֹן, וְהַשִּׂנְאָה/ הַנּוֹשָׁנָה שׁוּב נְחַיֶּה כְּקֶדֶם.

בְּצַעַר זֶה עִמָּנוּ הַשָּׁמַיִם,/ הַמַּמְטִירִים דִּמְעוֹת־דָּם עַל הַמֵּת.

מַלְּאוּ אַתֶּם אֶת עֵינֵיכֶם בְּדָם,/ בִּגְדֵי־הֶחָג פִּשְׁטוּ מֵעֲלֵיכֶם.

בִּנְקַם שָׁהִים מַה טּוֹב כִּי הָעֵינַיִם/ בָּכֹה תִּבְכֶּינָה וְהַלֵּב יִרְגַּז.'


הֲמוֹן הָעָם בָּכָה וְנֶאֱנַח,/ נִדְמֶה כְּאִלּוּ אָחֲזָה בּוֹ אֵשׁ.

דַּסְתָּן קָרַע בְּגָדָיו הַהֲדוּרִים,/ בַּאֲנָקוֹת יָשַׁב עַל הֶעָפָר,

וְכֹה סָפַד בְּקוֹל: 'עַד יוֹם־הַדִּין /לֹא תַּחְזֹר חַרְבִּי לְתַעֲרָהּ.

הָרֶכֶשׁ הַלָּבָן יִהְיֶה כִּסְאִי,/ וְכִידוֹנִי הַחַד – עֵצִי לְצֵל.

מִדְרַךְ רַגְלִי הָאַרְכּוֹפָה תִּהְיֶה,/ וְקוֹבָעִי – הַכֶּתֶר לְרֹאשִׁי.

בָּרִיב הַזֶּה מָנוֹחַ לֹא אֵדַע,/ אֵין נַחַל הַדּוֹמֶה לִנְהַר־עֵינַי.147

וּלְוַאי שֶׁנֶּפֶשׁ מֶלֶךְ־הָעוֹלָם / תָּאִיר בָּעֵדֶן בֵּין הַנִּבְחָרִים.

לָכֶם, רֵעַי, יִתֵּן בּוֹרֵא־הָאָרֶץ / לֵבָב נָכוֹן וֶאֱמוּנָה גְּדוֹלָה.

מֵרֶחֶם־אֵם נוֹעַדְנוּ לֶעָפָר,/ נָכֹף־נָא הַצַּוָּאר בְּבוֹא יוֹמֵנוּ.'


כְּצֵאת הַלּוֹחֲמִים לַנְּקָמָה,/ הִגִּיעָה לְסָרִי הַיְדִיעָה:

'הָאִירָנִים בַּדֶּרֶךְ לַנָּקָם! / רוֹכְבֵי גְּמַלִּים יָצְאוּ לַעֲבָרִים.

צָבָא כְּחוֹל הַיָּם נִזְעַק לְזָל,/ מִמְּנוּחָה וּמִשְּׂמָחוֹת נִפְרָדוּ,'

לֹא סָעֲדוּ לִבָּם וְלֹא יָשְׁנוּ – / אֵימַת אַפְרָסִיָבּ הִדְרִיכָתָם.

בַּצַּר שִׁגְּרוּ אֶל אַגְרִירַת מִשְׁלַחַת:/ 'מַצְבִּיא זָכוּר לְטוֹב וּנְדִיב הַנֶּפֶשׁ!

אֶחָד־אֶחָד, כֻּלָּנוּ, עֲבָדֶיךָ. / חַיִּים אֲנַחְנוּ עוֹד בְּאֹמֶר־פִּיךָ.

הֲלֹא יָדַעְתָּ: בְּזָבֻּלִסְתָּן /יוֹשֵׁב זָל בְּבֵיתוֹ עִם שָׁהּ כָּבֻּל.

שָׂרִים כְּמוֹ כַרָּד וּכְמוֹ כִּשְׁוָד, /אוֹ כְּבַּרְזִין וּכְמוֹ קָרַן צְמֵא־קְרָב,

לָהֶם יָדַיִם אֲרֻכּוֹת מְאֹד,/ וְלֹא יַנִּיחוּ אֶת אִירָן לַזָּר.

אַךְ כַּאֲשֶׁר יָבוֹאוּ לוֹחֲמֵינוּ,/ וּלְעֵינָיו יַפְעִילוּ רָמְחֵיהֶם,

חֲרוֹן אַפְרָסִיָבּ אָז יַעֲלֶה / וּבִשְׁבוּיָיו יִנְהַג בְּקֹצֶר־רוּחַ.

רָאשֵׁי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּלִי אָשָׁם/ יַפִּיל אֶל הֶעָפָר בְּשֶׁל הַכֶּתֶר.

אִם אַגְֹרִירַת חֲכַם־הַלֵּב יֵאוֹת/ כְּבָלֵינוּ לְהָסִיר מֵעַל רַגְלֵינוּ,

נָפוּץ לַעֲבָרִים בְּכָל הָאָרֶץ,/ וּשְׁמוֹ הַטּוֹב יִהְיֶה עַל שִׂפְתוֹתֵינוּ,

תְּהִלָּתוֹ בִּפְנֵי גְּדוֹלִים נַשְׁמִיעַ,/ וְנִתְפַּלֵּל לְמַעֲנוֹ תָּמִיד.'


עָנָה לָהֶם אַגְֹרִירַת חֲכַם־הַלֵּב:/ 'לְצָרַתְכֶם לֹא זוֹהִי הַתְּרוּפָה.

כָּכָה נוֹהֵג יָרִיב בִּשְׂנוּא־נַפְשׁוֹ./ לֵב הָרָשָׁע אַרְתִּיחַ בְּלִי מַעְצוֹר.

אֶבְחַר בְּדֶרֶךְ חֲדָשָׁה, אֲשֶר/ אָחִי בָּהּ לֹא יִמְצָא עִלָּה לָרִיב.

אִם זָל שׁוֹחֵר־קְרָבוֹת יָבוֹא מִיָּד/ עִם פָּרָשָׁיו לְהִלָּחֵם אִתָּנוּ,

כַּהֲבִיאוֹ הַחַיִל אֶל סָרִי,/ אֶתְכֶם כֻּלְּכֶם אַסְגִּיר אָז לְיָדָיו,

אָמֻל אֶטּשׁ וְלֹא אָבוֹא בַּקְּרָב. / לְהַצִּילְכֶם אֶלְבַּשׁ כְּלִמָּה וָבוּז.'

שָׂרֵי אִירָן, אַחַר שָׁמְעָם דְּבָרוֹ,/ נָפְלוּ אַפַּיִם אַרְצָה לְפָנָיו.

כְּכַלּוֹתָם דְּבָרָם וְהַהַלֵּל,/ שָׁלְחוּ מִיָּד שָׁלִיחַ מִסָּרִי.

אֶל זָל בֶּן־סָם הִגִּיעַ הַמַּלְאָךְ,/ עִמּוֹ בְּשׂוֹרָה מִגִּבּוֹרֵי אִירָן

לֵאמֹר: 'יַזְדָּן נָהַג בְּחֶסֶד בָּנוּ./ לְאַגְֹרִירַת, אֲשֶׁר הוּא יְדִידֵנוּ,

הִבְטַחְנוּ הַבְטָחָה נֶאֱמָנָה /עַל דַּעַת כָּל שָׂרֵינוּ וּבִשְׁמָם:

אִם זָלִזַר עִם שְׁנַיִם פָּרָשִׁים/ יָבוֹא לְהִתְיַצֵּב אִתּוֹ בַּקְּרָב,

אַגְֹרִירַת הַדָּגוּל וְהַיָּשָׁר / צְבָאוֹ יַסִּיעַ מֵאָמֻל לְרַי,

וְכֹה אוּלַי מִצִּפָּרְנֵי הָרַהַב /מִנְיָן מֵאֲנָשֵׁינוּ יִנָּצֵל.'


הָרָץ הִגִּיעַ לְזָבֻּלִסְתָּן,/ וְאָץ לִמְסֹר הַחֲדָשׁוֹת לְזָל.

דַּסְתָּן אָסַף שָׂרָיו וְנִכְבָּדָיו,/ גִּלָּה לָהֶם אֶת דְּבַר הַמַּלְאֲכוּת,

וְעוֹד הוֹסִיף אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:/ 'רֵעַי, נִמְרֵי־הַקְּרָב, אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם!

מִי בָּנוּ הַלּוֹחֵם אֲצִיל־הַנֶּפֶשׁ,/ אֲשֶׁר לִבּוֹ אָפֵל מֵאֹמֶץ רַב,

יַחְגֹּר מָתְנָיו לָצֵאת לִקְרַב־בֵּינַיִם,/ אֶת צַוָּארוֹ הַגֵּא יָרִים עַד שֶׁמֶשׁ!'

טָפַח כִּשְׁוָד עַל הֶחָזֶה וְשָׂח:/ ‘לְמַעֲשֶׂה צוֹדֵק – אֲנִי נָכוֹן!’

בֵּרְכוֹ זָל הַדָּגוּל: ‘חֲיֵה בְּנֹעַם/ כָּל־עוֹד יִהְיוּ שָׁנִים וָחֳדָשִׁים.’

צְבָא לוֹחֲמִים שׁוֹחֵר קְרָבוֹת /הִרְחִיב הַצַּעַד מִזָּבֻּל אָמֻלָּה.

וְכִהְיוֹתָם שְׁתֵּי תַּחֲנוֹת בַּדֶּרֶךְ,/ הִגִּיעַ דְּבַר צֵאתָם לְאַגְֹרִירַת.

מִיָּד הִכָּה בַּתֹּף, הוֹצִיא צְבָאוֹ/ וְהַשְּׁבוּיִים הִנִּיחַ בְּסָרִי,

וְכַאֲשֶׁר כִּשְׁוָד הִגִּיעַ לְסָרִי,/ מָצָא מַפְתֵּחַ לַכְּבוּלִים בַּשַּׁעַר.

לְכָל אָסִיר הִגִּישׁ רַמָּךְ חָבוּשׁ,/ וּמֵאָמֻל חָפְזוּ לָבוֹא זָבֻּלָּה.


כְּהִוָּדַע לְזָל, פָּרָשׁ אִירָן,/ כִּי מַלְאֲכוּת כִּשְׁוָד עָלְתָה יָפֶה,

חִלֵּק אוֹצָר מָלֵא לָעֲנִיִּים,/ וְשִׂמְלָתוֹ מָסַר לַמְבַשֵּׂר.

כְּשׁוּב כִּשְׁוָד עִם הַשְּׁבוּיִים זָבֻּלָּה,/ יָצָא זָל לְקַבֵּל פְּנֵיהֶם כַּדָּת.

תְּחִלָּה בָּכָה הַשַּׂר עַל הַשְּׁבוּיִים,/ אֲשֶׁר סָבְלוּ בְּצִפָּרְנֵי הַכְּפִיר,

אַחַר־כֵּן מַר בָּכָה, פָּרַע רֹאשׁוֹ/ עַל מוֹת מַלְכּוֹ הַמְהֻלָּל נַוּדַ֗ר.

אֶת הַשָּׁבִים הוֹבִיל בִּיקָר הָעִירָה,/ וְהוֹשִׁיבָם בְּאַרְמְנוֹת פְּאֵר.

נָהַג בָּהֶם כְּמוֹ בִּימֵי נַוּדַ֗ר, / וְלֹא חָסְרוּ לֹא כֶּתֶר וְלֹא כֵּס.

מֵאוֹצָרוֹ חִלֵּק כְּיַד הַמֶּלֶךְ,/ סִפֵּק כָּל־טוּב לַשּׁוֹעַ וְלַהֵלֶךְ.


רצח אגרירת בידי אחיו

הַמַּעֲשֶׂה, כִּי אַגְֹרִירַת עָזַב/ אָמֻל וְשָׁב לְרַי נוֹדַע לַכַּי.

שָׁאַל הַשָּׁהּ: 'מַדּוּעַ זֹאת עָשִׂיתָ,/ כִּי לַעֲנָה בְּכוֹס הַדְּבַשׁ מָסַכְתָּ?

הֲלֹא צִוִּיתִי:‘הוֹצִיאֵם לַהֶרֶג!/ לִשְׁמֹר עַל חַיֵּיהֶם – לֹא מֵחָכְמָה הוּא?’

רֹאשׁ הַלּוֹחֵם לֹא לַמַּדָּע נוֹעַד,/ תְּהִלָּתוֹ יִמְצָא בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב.

לוֹחֵם לֹא יְהַלֵּךְ בִּנְתִיב הַדַּעַת,/ כִּי דַּעַת וְנָקָם אֵין לְעָרֵב.'

עָנָה לוֹ אַגְֹרִירַת: 'מְעַט צְנִיעוּת / וּקְצָת דְּמָעוֹת דָּבָר הֵם בְּעִתּוֹ.

אִם בְּיָדְךָ הַכֹּחַ וְהָעֹז, / יְרֵא יַזְדָּן וּבְחַר בְּדֶרֶךְ חֶסֶד,

כִּי כֵּס וָכֶתֶר כְּבָר רָאוּ כָּמוֹךָ,/ וְלֹא יִהְיוּ לָעַד נַחֲלָתֶךָ.'

אַפְרָסִיָבּ שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים,/ אַךְ לֹא מָצָא בָּהֶם כָּל הִגָּיוֹן.

הַהוּא חָכָם, וְזֶה בּוֹעֵר כָּאֵשׁ./ הֲיֵשׁ שָׂפָה בֵּין דִּיו וּבֵין אוֹהֵב?

הַשָּׁהּ זָעַם כַּפִּיל הַמִּשְׁתּוֹלֵל,/ וּבִתְשׁוּבָה שָׁלַח כַּפּוֹ לַחֶרֶב.

מָתְנִי אָחִיו הַתָּם חָצָה לִשְׁנַיִם, / וְהַצַּדִּיק לָעַד עָצַם עֵינַיִם.


דְּבַר רֶצַח אַגְֹרִירַת הַמְהֻלָּל / הִגִּיעַ לְאָזְנֵי דַּסְתָּן. אָמַר:

‘לֹא יְאַחֵר הַיּוֹם וּמַזָּלוֹ / יֶחְשַׁךְ עָלָיו וְיִתְמוֹטֵט כִּסְאוֹ.’

קָשַׁר הַתֹּף, תָּקַע בַּחֲצוֹצְרוֹת,/ עָרַךְ שׁוּרוֹת כְּעֵין־הַתַּרְנְגוֹל,

וְחִישׁ נָשָׂא רַגְלָיו אֶל עֵבֶר פָּרְס./ זוֹעֵף רָכַב, בְּלֵב מָלֵא נָקָם.

מִיָּם עַד יָם הִגִּיעוּ לוֹחֲמָיו,/ וַאֲבָקָם כִּסָּה אֶת עֵין־הַשֶּׁמֶשׁ.

כִּשְׁמֹעַ שָׁהּ אַפְרָסִיָבּ, כִּי זָל / עוֹמֵד לָבוֹא עָלָיו בְּמִלְחָמָה,

הִסִּיעַ אֲנָשָׁיו אֶל כְוָר־רַי,/ חָנָה שָׁם וְהֵכִין צְבָאוֹ לַקְּרָב.

הַמַּאֲבָק נִטַּשׁ יוֹמָם וָלַיְלָה,/ תֹּאמַר: ‘לָאָרֶץ צֶבַע רַק אֶחָד!’

נָפְלוּ חָלָל מִשְּׁנֵי הַמַּחֲנוֹת / אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם צְמֵאֵי הַמִּלְחָמָה.

עָבְרוּ שְׁבוּעַיִם בִּקְרָבוֹת אֵין־נַחַת,/ עַד־כִּי עָיְפוּ רַגְלִים וּפָרָשִׁים גַּם יַחַד.


ט. זַוּ בֶּן טַהְמָאסְפּ: חמש שנים מלך

זוּ נבחר לשאהנשה

בַּלַּיְלָה זָל יָשַׁב לְעֵת שֵׁנָה, / וְהֶאֱרִיךְ שִׂיחוֹ בְּבֶן־פַּשַׁנְג.

בְּלוֹחֲמָיו אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם דִּבֵּר, / בַּמְפַקְּדִים וּבָרֵעִים, וְשָׂח:

'וְגַם אִם הַמַּזָּל הֵאִיר פָּנִים / לְגִבּוֹרֵינוּ הַדְּגוּלִים בָּעָם,

חָסַרְנוּ שָׁהּ מִזֶּרַע מְלָכִים, / אֲשֶׁר אִתּוֹ שְׁמוּרִים קוֹרוֹת יָמֵינוּ.

דּוֹמֶה צָבָא לָאֳנִיָּה בַּיָּם, / וְכֵס הַשָּׁהּ – לְרוּחַ וּלְמִפְרָשׂ. [5]

וּלְוַאי לְטוּס וּלְגֻסְתַּהַם הַזֹּהַר! / שָׂרֵי־צָבָא וְגִבּוֹרִים דַּיֵּנוּ,

אֲבָל הֵם חֲסֵרִים חָכְמָה וָהוֹד, / גַּם הַטּוֹבִים אֵינָם טוֹבִים לִמְלֹךְ,

אֵינָם יָפִים לַכֶּתֶר וְלַכֵּס. / אֶל מֶלֶךְ בֶּן־מַזָּל כָּלְתָה נַפְשֵׁנוּ,

אֲשֶׁר עָלָיו הֲדַר יַזְדָּן יִשְׁרֶה, / וּבִדְבָרָיו זוֹרַחַת הַחָכְמָה.'


מִזֶּרַע פַרִידוּן חִפְּשׂוּ נָסִיךְ, / אֲשֶׁר יַתְאִים לְכֵס־הַשָּׁהּ הָרָם, [10]

וְלֹא מָצְאוּ זוּלַת זַוּ בֶּן טַהְמָסְפּ, / אֲשֶׁר לוֹ כֹּחַ וּתְבוּנַת כַּיִּים.

יָצְאוּ קָרַן, מוּבַּד, נְצִיב־הַגְּבוּל, / גַּם מְלַוִּים אַמִּיצֵי־לֵב לָרֹב,

עִם הַבְּשׂוֹרָה מִזָּל אֶל זַוּ לֵאמֹר: / 'עֲטֶרֶת פַרִידוּן אַתָּה תִּירַשׁ!

דַּסְתָּן בֶּן־סָם וּצְבָא־אִירָן כֻּלּוֹ / אוֹתְךָ הִכְרִיזוּ מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם.'

בְּיוֹם מַזָּל עָלָה בֶּן־הַמַּזָּל / עַל הַכִּסֵּא הָרָם וְהַנִּשָּׂא.148 [15]

הַנִּכְבָּדִים וְהַדְּגוּלִים שִׁבְּחוּהוּ / וּמַתָּנוֹת הַרְבֵּה עָלָיו הִרְעִיפוּ.

חָמֵשׁ שָׁנִים מָלַךְ מֵעַל כִּסְאוֹ, / וְגַם דַּסְתָּן חָלַק לוֹ כְּבוֹד שָׁהִים.

זָקֵן הָיָה הָאִישׁ, אֲבָל חָכָם. / בְּצִדְקָתוֹ הִפְרִיחַ הָעוֹלָם.

אֶת הַצָּבָא הוֹלִיךְ בְּדֶרֶךְ טוֹב, / כִּי עִם יַזְדָּן קָדוֹשׁ יָשַׁב בְּסוֹד.

אִישׁ לֹא הֵעֵז לִשְׁדֹּד אוֹ לַהֲרֹג, / וּדְקוּרֵי־חֶרֶב תַּמּוּ מִן הָאָרֶץ. [20]

גַּם זֶה קָרָה: רָעָב פָּרַץ בָּאָרֶץ, / הָאֲדָמָה יָבְשָׁה, קָמְלוּ צְמָחֶיהָ,

עָצְרוּ טַלָּם וְגִשְׁמֵיהֶם שָׁמַיִם / וּפַת הַלֶּחֶם נִמְכְּרָה בְּפָז.

וְעוֹד: זֶה חֳדָשִׁים שְׁנֵי הַצְּבָאוֹת / בִּקְרָב נִמְשָׁךְ הִתְקִיפוּ זֶה אֶת זֶה.

יוֹם־יוֹם נִטְּשָׁה מַעֲרָכָה כְּבֵדָה, / וְכַיָּאֶה לְלוֹחֲמִים קְשֵׁי־עֹרֶף.

אַךְ מֵרָעָב וָצוֹם כָּשַׁל כֹּחָם, / וְלֹא נִשְׁאַר בָּהֶם לֹא שְׁתִי, לֹא עֵרֶב. [25]

בַּסּוֹף פָּתְחוּ בְּשִׂיחַ וְהִסְכִּימוּ: / ‘בְּאַשְׁמָתֵנוּ בָּא גּוֹרָל זֶה לָנוּ.’

מִשְּׁנֵי הָעֲבָרִים עָלְתָה בְּכִיָּה. / שָׁלִיחַ בָּא אֶל זַוּ וְכֹה אָמַר:

'בִּמְלוֹן־אוֹרְחִים עֲרַאי זֶה אֵין מְנָת / חֶלְקֵנוּ אֶלָּא דְּאָגָה וָסֵבֶל.

הָבָה וְנִתְחַלֵּק בָּאֲדָמוֹת, / אַף נְדַבֵּר שָׁלוֹם אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ.'


הַגִּבּוֹרִים עָיְפוּ מִמִּלְחָמָה / וְנֶחְלְשׁוּ כָּלִיל מֵהָרָעָב. [30]

הַנִּכְבָּדִים אָבוּ לַהַצָּעָה, / כִּי הַשִּׂנְאָה הַנּוֹשָׁנָה שָׁכָֽכָה.

וּבְכֵן חִלְּקוּ אֶת הָעוֹלָם בְּצֶדֶק, / וְכָל הַמַּתְלָאוֹת לֹא נִזְכְּרוּ עוֹד.

מֵהַגַּ’יְחוּן עַד פַּאֲתֵי תּוּרָן, / הַחֵלֶק מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק,

מִשָּׁם וְהָלְאָה עַד כֻתָּן וָסִין / יִהְיֶה לְנַחֲלָה לָאִירָנִים.

אַךְ מֵאַדְמַת כַרְגָּהּ וְהָלְאָה – לֹא / יִהְיֶה לְזָל כָּל נַחֲלָה וָחֵלֶק. [35]

גַּם הַתֻּרְכִּים לֹא יֶחֱצוּ גְּבוּל זֶה. / הִנֵּה כִּי־כֵן חִלְּקוּ אֶת הָעוֹלָם.

הַשָּׁהּ הוֹבִיל צְבָאוֹ אֶל עֵבֶר פָּרְס; / זָקֵן הָיָה, אַךְ הָעוֹלָם חֻדַּשׁ;

וְזָל שָׂם פְּעָמָיו זָבֻּלִסְתָּנָה. / הַהֲמוֹנִים הֵרִיעוּ לִשְׁנֵיהֶם.


קוֹל רְעָמִים וָגֶשֶׁם בֶּהָרִים, / הָאֲדָמָה לָבְשָׁה צְבָעִים וָרֵיחַ;

עֵצִים גְּדֵלִים וּמַיִם מְפַכִּים, / דּוֹמָה הִיא לְכַלָּה בַּהֲדָרָהּ. [40]

בְּאֵין אִישׁ זֶה לָזֶה נָמֵר טוֹרֵף, / גַּם הַמַּזָּל מֵאִיר פָּנִים לַכֹּל.

אֶת נְסִיכָיו אָסַף הַמֶּלֶךְ זַוּ, / וְלֵאלֹהִים עָרַךְ עִמָּם תְּפִלָּה.

נֶעְלַם הָעֹנִי, וְהַשֶּׁפַע בָּא, / אֲשֶׁר אֵלָיו בִּידֵי יַזְדָּן מַפְתֵּחַ.

הַחֲגִיגוֹת פָּשְׁטוּ בַּמְּדִינָה, / בְּרִיב וּבִקְלָלוֹת נָקְעָה הַנֶּפֶשׁ.

חָמֵשׁ שָׁנִים מְאֻשָּׁרוֹת חָלְפוּ, / וְלֹא שָׁמַעְנוּ עַל עָמָל וָאָוֶן. [45]

בַּסּוֹף שָׂבְעָה תֵּבֵל צְדָקָה וָחֶסֶד, / וְנִכְסְפָה לָשׁוּב אֶל עוֹר הַכְּפִיר.

כִּמְלֹאת לְזַוּ שְׁמוֹנִים וְשֵׁשׁ שָׁנִים, / חָוַר הַמֶּלֶךְ הַדּוֹמֶה לְשֶׁמֶשׁ,

מַזַּל הָאִירָנִים שָׁקַע, וְזַוּ, / צַדִּיק תָּמִים, שָׁכַב עִם אֲבוֹתָיו.


י. גַּרְשָׁאסְפּ: תשע שנים מלך

גרשאספּ עולה למלוך, אפראסיאבּ פולש לאיראן

הָיָה לְזַוּ יוֹרֵשׁ, לוֹחֵם עַז־נֶפֶשׁ, / אָבִיו הַשָּׁהּ קְרָאוֹ בְּשֵׁם גַּרְשָׁסְפּ.

הַבֵּן עָלָה עַל כֵּס־אָבִיו הָרָם, / וְעַל רֹאשׁוֹ שָׂם כֶּתֶר הַמְּלוּכָה.

עַל הַכִּסֵּא יָשַׁב אַחַר אָבִיו, / וּבֶהָדָר מָלַךְ עַל הָעוֹלָם.

הַחֲדָשָׁה הִגִּיעָה לַתֻּרְכִּים / לֵאמֹר: ‘מֵת זַוּ וְאֵין לַכֶּתֶר שָׁהּ!’

קְרִיאַת הַקְּרָב אַפְרָסִיָבּ הִשְׁמִיעַ, / וָאֳנִיּוֹת הֵשִׁיט אֶל כְוָרִ־רַי. [5]

אִישׁ לֹא הֵבִיא בְּרָכָה לוֹ מִפַּשַׁנְג, / אֲשֶׁר לִבּוֹ מָלֵא שִׂנְאָה וָכַעַס.

פַּשַׁנְג דַּעְתּוֹ הֵסִיחַ מֵהַכֶּתֶר, / מִדְּאָבָה לְאַגְֹרִירַת יַלְדּוֹ.

הוּא לֹא הִפְנָה רֹאשׁוֹ אֶל הָרוֹצֵחַ / וּבְרַק חַרְבּוֹ נִכְתַּם בַּחֲלוּדָה.

שְׁלִיחִים שָׁלַח אֵלָיו אַפְרָסִיָבּ, / אֲבָל פַּשַׁנְג מֵאֵן לִרְאוֹת פְּנֵיהֶם,

וְכֹה אָמַר: 'לוּ הַכִּסֵּא בָּחַר, / רַק אַגְֹרִירַת מָלַךְ וְלֹא אַתָּה. [10]

שָׁפַכְתָּ דַּם אָחִיךָ עַל לֹא־אָוֶן, / וּמֵאֵימַת חֲנִיךְ־צִפּוֹר בָּרַחְתָּ.

אוֹתְךָ לַקְּרָב שָׁלַחְתִּי בָּאוֹיֵב, / אוּלָם אַתָּה חָצַבְתָּ בְּאָחִיךָ.

בְּרִיתִי אִתְּךָ לֹא אֲחַדֵּשׁ לָעַד, / וְאַל עוֹד תֵּרָאֶה בַּחֲצֵרִי.'

כָּאֵלֶּה אָז הָיוּ פְּנֵי הַדְּבָרִים, / עַד עֵץ־הָרַעַל אֶת פִּרְיוֹ נָשָׂא.

אוֹתָהּ שָׁנָה שָׁבַק חַיִּים גַּרְשָׁסְפּ, / וְשׁוּב פָּשַׁט הָרֶשַׁע בָּעוֹלָם. [15]

נָפוֹצָה הַשְּׁמוּעָה הַחֲדָשָׁה, / כִּי כֵּס הַשָּׁהַנְשָׁהּ פָּנוּי מִמֶּלֶךְ,

וְהַפְּקֻדָּה הִגִּיעָה מִפַּשַׁנְג, / נָפְלָה עַל רֹאשׁ אַפְרָסִיָבּ כְּאֶבֶן:

‘עֲבֹר עִם צְבָאֲךָ אֶת הַגַּ’יְחוּן, / אַל תְּבוֹשֵׁשׁ, פֶּן יַקְדִּימְךָ אַחֵר.’

צָבָא גָּדוֹל הִזְעִיק אַפְרָסִיָבּ / בֵּין הַגַּ’יְחוּן עַד חֶבֶל סַפַּנְגָ’בּ,

עַד כִּי תֹאמַר: ‘הָאֲדָמָה שָׁמַיִם, / וּמַמְטִירוֹת הַחֲרָבוֹת רָאשִׁים.’ [20]

גְּדוּדִים־גְּדוּדִים הִגִּיעַ הַצָּבָא/ הַמְהֻלָּל אֶל הַמַּעֲרָכָה.

דְּבַר הַמַּסָּע הִגִּיעַ אֶל אִירָן: / ‘תּוֹבֵעַ בֶּן־פַּשַׁנְג כִּסֵּא וָכֶתֶר!’

כְּהִתְפַּנּוֹת כִּסֵּא אִירָן מִמֶּלֶךְ, / הַנֶּחָמָה לֹא נִרְאֲתָה בָּעָיִן.

כָּל מִשְׁכְּנוֹת הָאִירָנִים רָגְשׁוּ, / הַצְּעָקוֹת עָלוּ מֵעֲבָרִים.

מִשְׁלַחַת נִכְבָּדִים יָצְאָה זָבֻּלָּה, / דִּבְרֵי רִיבוֹת פָּשְׁטוּ בְּכָל הָאָרֶץ. [25]

אֶל זָל דִּבְּרוּ עַזּוּת: 'בְּיָד רַכָּה / אֶת עוֹלָמֵנוּ מַחֲזִיק אַתָּה.

אַחֲרֵי סָם, מֵאָז אוֹתוֹ יָרַשְׁתָּ, / לֹא מְצָאָנוּ יוֹם בָּהִיר אֶחָד.

אַחַר מוֹת־זַוּ עָלָה לִמְלֹךְ גַּרְשָׁסְפּ, / קָצְרוּ זְרוֹעוֹת הָרֶשַׁע בְּיָמָיו.

עַתָּה, בְּמוֹת גַּרְשָׁסְפּ הַמְנֻסֶּה, / אֵין מֶלֶךְ לָעוֹלָם וְאֵין מַצְבִּיא.

צָבָא עָבַר אֶת הַגַּ’יְחוּן אֵלֵינוּ, / וּבָאָבָק הִסְתִּיר אֶת עֵין הַשֶּׁמֶשׁ. [30]

אִם לַעֲזֹר תּוּכַל, עֲלֵה וּפְעַל, / אַפְרָסִיָבּ עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ.


לַמְפַקְּדִים שָׂח זָלִזַר לֵאמֹר: / 'מֵאָז חָגַרְתִּי אֶת מָתְנַי לַקְּרָב,

אֵין עוֹד פָּרָשׁ כָּמוֹנִי בָּאֻכָּף; / אִישׁ לֹא יָנִיף חַרְבִּי וְאַלָּתִי.

כְּדַרְבְּנִי צַלְעוֹת סוּסִי, בִּמְקוֹם / מוֹשְׁכוֹת, זְנַב רֶכֶשׁ אִישׁ־רִיבִי רָאִיתִי.

יוֹמָם וָלַיְלָה בַּשָּׂדֶה בִּלִּיתִי, / וּמִשֵּׂיבָה וּבַטָּלָה יָרֵאתִי. [35]

עַתָּה, לְעֵת זִקְנָה, כָּפוּף גַּבִּי, / וְאֵין חַרְבִּי נוֹצֶצֶת בְּכַפִּי.

אוּלָם אֲנִי מוֹדֶה לְאֵל עֶלְיוֹן, / כִּי מִגִּזְעִי יָצָא חֹטֶר אֵיתָן,

אֲשֶׁר רֹאשׁוֹ נוֹגֵעַ בַּשָּׁמַיִם. / לְמַה יַּגִּיעַ כַּאֲשֶׁר יִגְדַּל?

הֵן כְּבָר עַתָּה זָקוּף רֻסְתַּם כִּבְרוֹשׁ. / אָכֵן יָאֶה לוֹ כֶּתֶר הַגְּדֻלָּה.

עַתָּה חָסֵר עוֹד רֶכֶשׁ מִלְחָמָה. / אוֹתָם סוּסֵי־עֲרָב אֵינָם יָאִים לוֹ. [40]

יָאֶה לוֹ סוּס אַבִּיר דּוֹמֶה לְפִיל. / עֶדְרֵי סוּסִים מֵעֲבָרִים אָעִיז,

אֶקְרָא לִבְנִי וְאֶשְׁאֲלָה אֶת פִּיו: / "הַאִם נָכוֹן אַתָּה בְּלֵב שָׁלֵם

וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה לַחְגֹּר מָתְנֶיךָ / וּלְהִנָּקֵם מִצֶּאֱצָא זָדְשַׁם?"


אַנְשֵׁי אִירָן, אַחַר שָׁמְעָם דְּבָרוֹ, / שָׂמַח לִבָּם וְנָהֲרוּ פְּנֵיהֶם.

דַּסְתָּן אָסַף מֵעֲבָרִים רוֹכְבִים, / לַפָּרָשִׁים הֵכִין צֵידָה וָנֶשֶׁק, [45]

וְאֶל רֻסְתַּם אָמַר: 'אַי, בְּנִי, הַפִּיל! / רֹאשְׁךָ מוּרָם מֵעַל רָאשֵׁי הָעָם.

עָמָל וְיֶגַע רַב עוֹד לְפָנֵינוּ, / אֲשֶׁר שְׁנָתְךָ וְשַׁלְוָתְךָ יָפֵרוּ.

אָמְנָם צָעִיר אַתָּה מִצֵּאת לַקְּרָב, / אַךְ אֵין מָנוֹס, לֹא עֵת מִשְׁתֶּה הִיא לָנוּ.

עוֹד רֵיחַ הֶחָלָב עַל שִׂפְתוֹתֶיךָ, / עוֹד מְבַקֵּשׁ לִבְּךָ שְׂמָחוֹת וָנֹעַם,

וְאֵיךְ אֶשְׁלַחֲךָ אֶל הַשָּׂדֶה / לְהִתְיַצֵּב בִּפְנֵי הָאֲרָיוֹת? [50]

מַה דַּעְתְּךָ וּמַהִי תְּשׁוּבָתְךָ? / יִהְיוּ גְּדֻלָּה וָאשֶׁר מְלַוֶּיךָ.'


עָנָה רֻסְתַּם וְכֹה אָמַר לְזָל: / 'נָסִיךְ אָצִיל וּמְהֻלָּל בָּאָרֶץ!

שָׁכַחְתָּ אֶל־נָכוֹן אֵיכָה גִּלִּיתִי / אֶת עֹז־הַנֶּפֶשׁ לְעֵינֵי הָעָם.

הֲלֹא שָׁמַעְתָּ עַל הָהָר סִפַּנְד, / וְעַל הַפִּיל הַמִּשְׁתּוֹלֵל בַּחוּץ?

אִם אֵרָתַע הַיּוֹם מִבֶּן־פַּשַׁנְג, / הֲלֹא צְבָעַי וְנִיחוֹחִי יִמָּֽרוּ. 55

עַתָּה הַזְּמַן לִתְקֹף בַּמִּלְחָמָה, / וְלֹא הָעֵת לִבְרֹחַ בְּחֶרְפָּה.

הַגֶּבֶר נֶאֱבָק בַּאֲרָיוֹת, / שׁוֹחֵר־קְרָבוֹת, רוֹדֵף כָּבוֹד וָשֵׁם,

לֹא־כֵן נָשִׁים, הַשֶּׁבַח לֹא לָהֶן. / דַּרְכָּן לִישׁוֹן הַרְבֵּה וְלֶאֱכֹל.'

אָמַר לוֹ זָל: 'יַלְדִּי אַמִּיץ־הַלֵּב, / רִאשׁוֹן בַּגִּבּוֹרִים וְגַב הֶחָיִל!

כְּסַפֶּרְךָ עַל הַר סִפַּנְד וְעַל / הַפִּיל הַמִּשְׁתּוֹלֵל, עָלַץ לִבִּי. [60]

הֵן אִם עַל־נְקַלָּה נִצַּחְתָּ אָז, / לָמָּה אִירָא מִקְּרָב אֲשֶׁר יָבוֹא?

בְּכָל זֹאת, בְּנִי רֻסְתַּם, אַפְרָסִיָבּ / מַדִּיד שְׁנָתִי בַּאֲפֵלַת הַלַּיְלָה.

כִּי אֵיךְ אֶשְׁלַחֲךָ לְעֻמָּתוֹ, / וְהוּא לוֹחֵם וָתִיק, שׁוֹחֵר קְרָבוֹת?

אַתָּה זְמַנְּךָ עוֹד לִצְלִילֵי הַנֵּבֶל, / לְמִשְׁתָּאוֹת וּלְסִפּוּרֵי גְּבוּרָה,

עֲדַיִן לֹא בְּגִיל הַמִּלְחָמָה, / לַהֲרָמַת אָבָק עַד הַיָּרֵחַ.' [65]


עָנָה רֻסְתַּם לְזָל אָבִיו לֵאמֹר: / 'לְיַיִן וּלְמָנוֹחַ לֹא נוֹלַדְתִּי.

הַאֵין עָרְפִּי וּזְרוֹעוֹתַי הָאֵלֶּה / בִּזְבּוּז כֹּחוֹת עַל עֹנֶג וְשֵׁנָה?

הַקְּרָב אֵינֶנּוּ שַׁעֲשׁוּעַ קַל, / אַךְ מַזָּלִי יִהְיֶה לִי בְּעֶזְרִי.

עֲקֹב אַחַר כָּשְׁרִי בַּקְּרָב הַבָּא, / כִּדְרֹךְ פַּרְסוֹת סוּסִי בְּדַּם שׂוֹנְאַי.

בְּתוֹךְ כַּפִּי אֲנִי נוֹשֵׂא עָנָן, / לוֹ צֶבַע מַיִם, אַךְ מַמְטִיר דָּמִים. [70]

הוּא לִפְעָמִים מַתִּיז גַּם נִיצוֹצוֹת / וּבְגֻלָּתוֹ גֻּלְגֹּלֶת־פִּיל מוֹחֵץ.

בַּעֲטוֹתִי שִׁרְיוֹן עַל הֶחָזֶה / הַזְּמַן עַצְמוֹ יָרֵא מֵאַשְׁפָּתִי.

חוֹמוֹת אֲשֶׁר תִּרְאֶינָה צַוָּארִי, / כְּתֵפַי, חָזִי וְהֹלֶם אַלָּתִי,

לְחִשְׁבוֹנוֹת וּלְמַרְגֵּמוֹת תִּצְחַקְנָה, / לִשְׁמִירָתָן לֹא יְבַקְּשׁוּ הֶגְמוֹן.

כְּהִתְקַדְּמִי בְּכִידוֹנִי בַּקְּרָב, / יַאְדִּימוּ הַסְּלָעִים עַד לִבָּתָם. [75]

הָבוּ לִי סוּס גָּבֹהַּ כְּאַלְבֻּרְז, / וַאֲבִיאוֹ בַּעֲנִיבַת פְּלָצוּר.

חָזָק יִהְיֶה, מַבְרִיק בַּקְּרָב כָּמוֹנִי, / וְכֹחַ־סֵבֶל לוֹ בְּמַסָּעוֹת.

הַב־לִי אַלָּה כְּבֵדָה כְּסֶלַע־הַר, / כִּי יִתְגָּרוּ בִּי גִּבּוֹרֵי תּוּרָן.

אַף כִּי לְבַד אֵלֵךְ עִמָּם בַּקְּרָב, / בַּעֲנָנִי אַמְטִיר דְָּמָם כַּמַּיִם.'


הָאָב נִפְעַם כֹּה לְמִשְׁמַע אָזְנָיו, / עַד־כִּי תֹּאמַר:‘זֶה, נִשְׁמָתוֹ פּוֹרַחַת!’ [80]

בְּמַעֲנֶה אָמַר דַּסְתָּן בֶּן־סָם: / 'אַי, בְּנִי, שְׂבַע הַמַּרְגּוֹעַ וְהַיַּיִן!

אָבִיא לְךָ אַלָּת סָבְךָ הַמֵּת, / אֲשֶׁר הִיא לִי מַזְכֶּרֶת מֵאָבִי,

וּבָהּ בְּכֹחֲךָ תַּפִּיל גַם פִּיל. / חֲיֵה לָנֶצַח פַּהְלַוָן אָצִיל!'

עַתָּה צִוָּה עַבְדּוֹ: 'אַלַּת אָבִי, / אֲשֶׁר לָחַם בָּהּ בְּמָזַנְדַּרָן,

הָבֵא מִיָּד לִבְנִי גִּבּוֹר־הֶחָיִל, / יָבִיא כְּלָיָה עַל מְשַׂנְּאֵינוּ. [85]

מִשָּׁהּ גַּרְשָׁסְפּ עָבְרָה זוֹ הָאַלָּה / מֵאָב אֶל אָב עַד סָם הַמְהֻלָּל.'

כִּרְאוֹת רֻסְתַּם אַלַּת סָבוֹ, קָפְצָה / עָלָיו שִׂמְחָה גְּדוֹלָה, שְׂפָתָיו חִיְּכוּ,

וְהוּא בֵּרַךְ אֶת זָלִזַר אָבִיו / לֵאמֹר: 'אַי, פַּהְלַוָן כָּל הָעוֹלָם!

עַתָּה חָסֵר אֲנִי עוֹד סוּס אַבִּיר, / לָשֵׂאת אֶת זָהֳרִי וַהֲדָרִי.'

מִדְּבַר רֻסְתַּם רָוָה נַחַת דַּסְתָּן. / מֵעֵת לְעֵת קָרָא בְּשֵׁם יַזְדָּן. [90]


רוסתּם לוכד את רכש

עֶדְרֵי סוּסִים מֵרַחֲבֵי זָבֻּל / וּמִמִּרְעֵי כָּבֻּל הֵעִיז דַּסְתָּן.

כֻּלָּם בַּתּוֹר הוּבְלוּ לִפְנֵי רֻסְתַּם, / וְהַכָּרוֹז הוֹדִיעַ בְּעָלָיו.

כָּל סוּס אֲשֶׁר הוּבָא, לָחַץ רֻסְתַּם / בְּכֹחַ עַל גַּבּוֹ בְּאֶגְרוֹפוֹ,

וְגַב הַסּוּס כּוֹפַף מֵרֹב אוֹנוֹ, / כְּרֵסוֹ הִגִּיעָה עַד לָאֲדָמָה.

כֹּה לְפָנָיו עָבְרוּ עֶדְרֵי סוּסִים / מִמְּקוֹמוֹת וּבִצְבָעִים שׁוֹנִים. [95]

פִּתְאֹם חָלְפָה סוּסָה קַלָּה כִּצְבִי, / חָזֶהָ כְּלִכְפִיר, קְצָרוֹת רַגְלֶיהָ,

כִּשְׁתַּיִם חֲרָבוֹת חַדּוֹת אָזְנֶיהָ, / עָרְפָּהּ בָּרִיא וַעֲדִינִים מָתְנֶיהָ.

סְיָח בְּגָבְהָהּ הִפְסִיעַ אַחֲרֶיהָ, / חָזֵהוּ וְשֵׁתוֹ כְּשֶׁל הָאֵם.

עֵינָיו שְׁחוֹרוֹת, אָדֹם־בָּרֹד עוֹרוֹ, / הָאֲשָׁכִים שְׁחוֹרִים, פַּרְסוֹת – פְּלָדָה.

יְפֵה־מַרְאֶה כְּמוֹ תְּמוּנַת אָמָּן, / וּמְנֻמָּר כַּעֲרוּגַת פְּרָחִים. [100]

מַבָּט חוֹדֵר לוֹ, הַמַּבְחִין בַּלַּיְלָה / בִּנְתִיב הַנְּמָלָה עַד שְׁנֵי מִילִין.

לְכֹחַ – פִּיל אַדִּיר, גָּמָל לְגֹבַהּ, / לְאֹמֶץ – לְבִיאָה מִבִּיסֻתּוּן.


כִּרְאוֹת רֻסְתַּם אֶת הַסּוּסָה חוֹלֶפֶת, / הִשְׁגִּיחַ גַּם בַּסְּיָח עִם גּוּף־הַפִּיל.

מִפְּלָצוּרוֹ הֵכִין לוֹ עֲנִיבָה / לָצוּד בָּהּ אֶת הַסְּיָח מִתּוֹךְ הָעֵדֶר,

אַךְ אֶל רֻסְתַּם פָּנָה רוֹעֶה זָקֵן: / ‘הַנַּח נָסִיךְ, סוּס זֶה! הוּא שֶׁל אַחֵר.’

שָׁאַל רֻסְתַּם: ‘לְמִי הַסּוּס הַזֶּה? / שְׁתֵּי יְרֵכָיו פְּנוּיוֹת מִכָּל מִכְוָה.’

עָנָהוּ הַזָּקֵן: 'אַל תְּחַפֵּשׂ מִכְוָה. / הַסִּפּוּרִים רַבִּים וְגַם שׁוֹנִים.

בְּפִינוּ רַכְשׁ קֹרָא. אָדֹם־בָּרֹד הוּא, / יָפֶה כַּמַּיִם וּמַזְהִיר כָּאֵשׁ.

מִי בְּעָלָיו, אָכֵן נִסְתָּר מִמֶּנִּי, / לַסּוּס קָרָאנוּ “רַכְשׁ־רֻסְתַּם” וְזֶהוּ.

שָׁלשׁ שָׁנִים מֵאָז בָּא בָּאֻכָּף, / כָּל הַגְּדוֹלִים הִשְׁגִּיחוּ בְּטִיבוֹ, [110]

אַךְ כַּאֲשֶׁר אִמּוֹ רוֹאָה פְּלָצוּר, / הִיא בְּהוּלָה לַקְּרָב כַּלְּבִיאָה.

יוֹדְעִים אֵינֶנּוּ, פַּהְלַוָן אָצִיל, / מַה־סּוֹד כָּמוּס נֶחְבָּא מֵאֲחוֹרֵי זֶה.

אַךְ הִזָּהֵר, אָדָם חֲכַם־לֵבָב, / אַל תִּתְגָּרֶה בָּרַהַב־הַסּוּסָה,

כִּי זֹאת, בְּזַעַם־חֲרוֹנָהּ הָעַז, / תִּקְרַע עוֹר נְמֵרִים וְלֵב כְּפִירִים.'


רֻסְתַּם, אַחַר שָׁמְעוֹ אֶת הַסִּפּוּר, / וַהֲבִינוֹ אֶת הַזָּקֵן כְּמוֹ, [115]

אֶת פְּלָצוּרוֹ הַמַּלְכוּתִי הִשְׁלִיךְ / עַל רֹאשׁ הַסְּיָח, וֶהֱבִיאוֹ בַּחֶבֶל.

הִשְׂתָּעֲרָה אִמּוֹ כְּפִיל זוֹעֵם, / עָמְדָה בַּחֲמָתָהּ לִמְלֹק רֹאשׁוֹ.

הִרְעִים רֻסְתַּם עָלֶיהָ כְּלָבִיא, / וּמִקּוֹלוֹ מֻפְתַּעַת נִבְהֲלָה.

מִיָּד הוֹרִיד מַכָּה עַל צַוָּארָהּ, / וְהִפִּילָהּ בְּבַת־אַחַת לָאָרֶץ.

חִישׁ הַסּוּסָה הִתְאוֹשְׁשָׁה וְקָמָה, / אַךְ אֶל הָעֵדֶר שָׂמָה פְּעָמֶיהָ, [120]

בְּעוֹד רֻסְתַּם, נִשְׁעָן עַל יְרֵכָיו, / מוֹשֵׁךְ אֵלָיו אֶת הַנִּלְכָּד בַּחֶבֶל.

בַּסּוֹף הוֹשִׁיט כַּפּוֹ הָאַדִּירָה, / וּבָהּ לָחַץ הַגַּב הָאֲדַמְדַּם.

אוּלָם הַגַּב לַלַּחַץ לֹא נִכְנַע, / לֵאמֹר יָכֹלְתָּ: ‘לֹא נוֹגֵעַ לוֹ!’

אָמַר בַּלֵּב: ‘יָאֶה רַמָּךְ זֶה לִי! / עַתָּה אֶגַּשׁ לַמְּלָאכָה עַצְמָהּ.’

רֻסְתַּם עָלָה מַהֵר עַל גַּב הַסּוּס, / וְהָאָדֹם־בָּרֹד סָבַב עִמּוֹ כְּרוּחַ. [125]

רֻסְתַּם שָׁאַל אֶת הָרוֹעֶה: ‘הָרַהַב, / מַה מְּחִירוֹ? אוֹ מִיהוּ הַיּוֹדֵעַ?’

עָנָה לוֹ זֶה: 'אִם תַּהַמְתַּן אַתָּה, / בּוֹ תְּשַׁנֶּה אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה.

מְחִיר שַׁדְמוֹת אִירָן הוּא וִיבוּלָן, / וּבוֹ תִּגְאַל אֶת הָעוֹלָם מֵרֶשַׁע.'


רֻסְתַּם צָחַק מֵאשֶׁר וְקָרָא: / ‘בָּרוּךְ יַזְדָּן הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב!’

מִיָּד חָבַשׁ אֶת רַכְשׁ בְּאֻכָּפוֹ, / וּכְבָר רֹאשׁוֹ הוֹגֶה נָקָם וּקְרָב. [130]

רִפָּה בְּפִיו הָרֶסֶן, כִּי יִדְהַר, / מָצָא בּוֹ אֹמֶץ, אֲצִילוּת וָכֹחַ,

לָשֵׂאת עָלָיו רוֹכֵב רְחַב־חָזֶה / עַל שִׁרְיוֹנוֹ וְעַל כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ.

עֶרְכּוֹ עָלָה – בַּלַּיְלָה הַבָּהִיר / הִקְטִירוּ קְטֹרֶת לְשָׁמְרוֹ מִפֶּגַע.

יָמִין וּשְׂמֹאל שֶׁלּוֹ, תֹּאמַר: ‘כְּשָׁפִים!’ / בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב הָיָה מָהִיר כִּצְבִי.

הַלְּסָתוֹת רַכּוֹת, הַקֶּצֶף קַל, / הַשֵּׁת עָגֹל, צוֹעֵד יָפֶה, פִּקֵּחַ. [135]

לֶב־זָל שָׂמַח כְּמוֹ אָבִיב פּוֹרֵחַ / עַל רַכְשׁ וְעַל רוֹכְבוֹ הַמְבֹרָךְ.

פָּתַח אֶת אוֹצָרוֹ וְדִינָרִים / חִלֵּק, וְלֹא חָשַׁב עַל רְכוּשׁוֹ־מָחָר.

בַּסּוֹף הִטִּיל כַּדּוּר אֶל הַגָּבִיעַ, / וְרַעֲמוֹ עַד שְׁנֵי מִילִין הִגִּיעַ.


זאל מסיע צבאו על אפראסיאבּ

שְׁאוֹן תֻּפִּים וְתֵקַע חֲצוֹצְרוֹת, / שַׁעַט פִּילִים וְקֹול פַּעֲמוֹנִים.

יוֹם הַתְּחִיָּה הִגִּיעַ אֶל זָבֻּל, / אֶל הַמֵּתִים קוֹרֵאת הָאָרֶץ: ‘קוּמוּ!’ [140]

צְבָא אֲרָיוֹת עָזַב אֶת הַקִּרְיָה; / כָּל הַיָּדַיִם עֲקֻבּוֹת מִדָּם.

בְּרֹאשׁ הַמַּחֲנֶה רָכַב רֻסְתַּם, / וְאַחֲרָיו נָסְעוּ הַוָּתִיקִים.

צְבָאוֹ כִּסָּה מִישׁוֹר וְגַיְא וָהָר, / עַד לֹא נוֹתַר מָקוֹם לִכְנַף הָעוֹף.

הִרְעִימוּ הַתֻּפִּים בְּכָל מָקוֹם, / מֵרֹב אָבָק לִרְאוֹת אֵין יָד אוֹ רֶגֶל.

בִּפְרֹחַ גַּן־הַשּׁוֹשַׁנִּים הִסִּיעַ / דַּסְתָּן אֶת כָּל הֶחָיִל מִזָּבֻּל. [145]


כִּשְׁמֹעַ זֹאת אַפְרָסִיָבּ עַל זָל, / קָם מֵאָכְלוֹ, נוּחוֹ וּמִשְּׁנָתוֹ,

וְעִם צְבָאוֹ יָצָא לִכְוָרִ־רַי, / אֶל הַכִּכָּר אֲשֶׁר עַל יַד הַמַּיִם.

בָּעֵת הַהִיא בְּדֶרֶךְ הַמִּדְבָּר / בָּא מֵאִירָן גַּם זָל אֶל שְׂדֵה־הַקְּרָב.

שְׁתֵּי פַּרְסָאוֹת הִפְרִידוּ בֵּין הַשְּׁנַיִם. / הַשַּׂר כִּנֵּס אֶת וָתִיקֵי צְבָאוֹ,

וְכֹה אָמַר: 'הַקְשִׁיבוּ, נְבוֹנִים, / גִּבּוֹרֵי־חַיִל מְנֻסִּים בַּקְּרָב! [150]

אָמְנָם עָרַכְנוּ פֹּה צָבָא גָּדוֹל, / וּמְגַמָּתֵנוּ צֶדֶק וּרְוָחָה,

אֲבָל בְּלִי מֶלֶךְ אֵין עֵצָה אַחַת, / כָּל מַעַשׂ – רֵיק, וְהַצָּבָא בְּלִי רֹאשׁ.

כְּשֶׁבֶת זַוּ עַל הַכִּסֵּא הָרָם, / הוֹפִיעַ שׁוּב הַזֹּהַר בָּעוֹלָם.

נַכְתִּיר מֶלֶךְ מִזֶּרַע מְלָכִים, / וְהוּא יִשָּׂא בְּעֹל הַמַּמְלָכָה.

מוּבַּד נָתַן לִי בִּזְמַנּוֹ הָאוֹת / לְשָׁהּ עִם זֹהַר וְאַלַּת כַּיִים. [155]

נִין פַרִידוּן הָאִישׁ וּשְׁמוֹ קֻבָּד, / גִּבּוֹר צַדִּיק וְעַל הַכֹּל נִכְבָּד.


רוסתּם מביא את כּי־קובּאד מהר אלבּורז

אֶל בְּנוֹ רֻסְתַּם אָמַר זָל הַדָּגוּל: / 'קַח אַלָּתְךָ, הָרֵם אֶת צַוָּארְךָ,

וּמַהֲרָה וְסַע אֶל הַר אַלְבֻּרְז / עִם גְּדוּד צָבָא עָרוּךְ וּמְאֻחָד,

וְתֵן כָּבוֹד לְכַּי־קֻבָּד כַּדָּת, / אֲבָל אַל תִּתְמַהְמַהּ אֶצְלוֹ זְמַן רַב.

שְׁבוּעַיִם לְהָלֹךְ וָשׁוּב דַּיֶּךָ. / דְּהַר יוֹמָם וָלַיְלָה, אַל תָּנוּחַ. [160]

אֱמֹר לוֹ: 'הַצָּבָא רוֹצֶה בְּךָ, / הֵכִין לְךָ אֶת הַכִּסֵּא לִמְלֹךְ.

אֵין בִּלְעָדֶיךָ אִישׁ יָפֶה לַכֶּתֶר, / וְזוּלָתְךָ אֵין לָנוּ עוֹד מוֹשִׁיעַ.'

כִּשְׁמֹעַ תַּהַמְתַּן דִּבְרֵי אָבִיו, / טִאטֵא בְּעַפְעַפָּיו אֶת הָרִצְפָּה,149

עָלָה כְּרֶגַע בְּשִׂמְחָה עַל רַכְשׁ, / וְשָׂם אֶת פְּעָמָיו אֶל כַּי־קֻבָּד.

סַיֶּרֶת תּוּרָנִים הָיְתָה בַּדֶּרֶךְ, / הִשִּׂיג אוֹתָהּ גִּבּוֹר שׁוּרוֹת אִירָן. [165]

כְּרוּחַ הִשְׂתָּעֵר עִם גִּבּוֹרָיו / וְהָאַלָּה עִם רֹאשׁ־הַפָּר בַּכַּף.

הוּא הִתְרוֹמֵם, הֵנִיף אֶת הָאַלָּה, / הֵרִיעַ וְהִכָּה בָּהּ בְּחֵמָה.

הַתּוּרָנִים, נָע לְבָבָם מִפַּחַד. / זְרוֹעוֹ הִפִּילָה חֲלָלִים הַרְבֵּה.

תְּחִלָּה נִסּוּ לְהַתְקִיפוֹ בְּכֹחַ, / בַּסּוֹף בָּרְחוּ מֵהַמַּעֲרָכָה,

נָשְׂאוּ רַגְלַיִם אֶל אַפְרָסִיָבּ / בְּלֵב כּוֹאֵב וּבִדְמָעוֹת בָּעַיִן. [170]

שָׁלַח לִקְרֹא אֶת הַגִּבּוֹר קֻלוּן, / תֻּרְכִּי נוֹעָז, פִּקֵּח וְעָרוּם;

אָמַר לוֹ: 'בְּחַר לְךָ גְּדוּד פָּרָשִׁים / וּמַהֲרָה אֶל זְבוּל הַשַּׁהְרְיָר.

הֱיֵה אַמִּיץ, חָכָם וְגַם זָהִיר; / הַשְׁגַּח הֵיטֵב, וְעֵר הֱיֵה תָּמִיד,

כִּי בְּנֵי אִירָן הֵם רַמָּאִים, / לְפֶתַע יִתְנַפְּלוּ עַל מֻצָּבֶיךָ.' [175]

קֻלוּן יָצָא מֵעִם אַפְרָסִיָבּ / עִם אֲנָשִׁים הַמִּתְמַצְּאִים בַּשֶּׁטַח,

עִם לוֹחֲמִים וְעִם פִּילִים עַזִּים, / לִסְגֹּר בִּפְנֵי אוֹיְבֵי תּוּרָן הַדֶּרֶךְ.


מֵעֵבֶר זֶה רֻסְתַּם אַמִּיץ־הַלֵּב / עָשָׂה דַּרְכּוֹ אֶל שָׁהּ אַדְמַת אִירָן.

פַּרְסָה אַחַת לִפְנֵי הָהָר אַלְבֻּרְז / מָקוֹם נִגְלָה לוֹ, תַּאֲוָה לָעַיִן.

הַרְבֵּה עֵצִים וּמַיִם מְפַכִּים, / מָקוֹם יָפֶה לַצְּעִירִים לְנֹפֶשׁ. [180]

כִּסֵּא עָמַד לְיַד יוּבָל זוֹרֵם, / עָלָיו הִזּוּ מֵי שׁוֹשַׁנִּים וָמֻשְׁק.

עֶלֶם יָפֶה, כִּבְמִלּוּאוֹ יָרֵחַ, / עַל הַכִּסֵּא בַּצֵּל יָשַׁב בְּנַחַת.

רַבִּים מִנִּכְבַּדֵּי הָעָם סְבִיבוֹ / חָגְרוּ מָתְנַיִם, כְּמִנְהַג גְּדוֹלִים.

נִדְמוּ לְפָמַלְיָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, / יָפָה כָּעֵדֶן בִּתְמוּנָה וּבְצֶבַע.

כְּהַשְׁגִּיחָם בְּתַּהַמְתַּן בַּדֶּרֶךְ, / יָצְאוּ בְּיַחַד לְקַבֵּל פָּנָיו. [185]

אָמְרוּ: 'אַי, פַּהְלַוָן נוֹדָע בָּאָרֶץ! / אַל תַּעֲבֹר כְּזָר פֹּה עַל פָּנֵינוּ.

אִרְחוּ עִמָּנוּ וּנְאָרַחֲכֶם. / רְדוּ אֵלֵינוּ לְבַקָּשָׁתֵנוּ,

יַחְדָּו נָרִים גְּבִיעֵינוּ בְּשִׂמְחָה, / וְלִכְבוֹדְךָ נִשְׁתֶּה, הַמְהֻלָּל.'


עָנָה רֻסְתַּם בֶּן־זָל וְכֹה אָמַר: / 'אַי, אֲנָשִׁים בְּנֵי־שֵׁם גְּאֵי־הָרֹאשׁ!

אֲנִי נֶחְפָּז לְהַר אַלְבֻּרְז הַפַּעַם, / וּמְשִׂימָתִי גְּדוֹלָה וְנִכְבָּדָה.

אָבִי אָסַר עָלַי לְהִתְמַהְמֵהַּ, / כִּי לְפָנַי עוֹד עֲבוֹדָה רַבָּה.

עַל גְּבוּל אִירָן חוֹנִים עַתָּה שׂוֹנְאֶיהָ, / קִינוֹת וָאֵבֶל בְּמִשְׁכְּנוֹתֶיהָ.

כִּסֵּא אִירָן יָתוֹם מִשַּׁהְרְיָר – / זְמַנִּי פָּנוּי אֵינֶנּוּ לְשֵׁכָר.'

עָנוּ לוֹ וְאָמְרוּ: 'גִּבּוֹר בֶּן־חַיִל! / אִם אֶל אַלְבֻּרְז פָּנֶיךָ מוּעָדוֹת,

אָנָא, שׁוֹחֵר־כָּבוֹד, הַגִּידָה לָנוּ, / מִי שָׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר אוֹתוֹ בִּקַּשְׁתָּ? [195]

אֲנַחְנוּ פֹּה, הַמֵּיטִיבִים לִבֵּנוּ, / הֲלֹא מִפָּרָשֵׁי הַחֶבֶל אָנוּ.

לָכֶם אוּלַי נִהְיֶה פֹּה מוֹרֵי־דֶרֶךְ, / וְעִמָּכֶם בַּסּוֹף גַּם נִתְרוֹעֵעַ.'

עָנָה רֻסְתַּם לַמְבַקְּשִׁים פָּנָיו: / 'מַלְכֵּנוּ שָׁם, אָדָם טְהָר לֵבָב.

לְגֵא־הָרֹאשׁ קוֹרְאִים שָׁם כַּי־קֻבָּד, / מִזֶּרַע פַרִידוּן הוּא הַדָּגוּל.

הַרְאוּנִי אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הָאִישׁ, / אִם יֵשׁ בָּכֶם אָדָם יוֹדֵעַ זֹאת.' [200]

פָּתַח אֶת פִּיו רֹאשׁ גִּבּוֹרֵי־הֶחָיִל: / 'אֲנִי יוֹדֵעַ כָּל אֲשֶׁר בִּקַּשְׁתָּ.

אִם תְּכַבֵּד בֵּיתִי בְּבוֹאֲךָ, / וְאֶת נַפְשִׁי תָּאִיר בְּזִיו פָּנֶיךָ,

אַגִּיד לְךָ כָּל סִימָנֵי קֻבָּד, / שִׁבְתּוֹ, קוּמוֹ, אָפְיוֹ וּמִדּוֹתָיו.'


כִּשְׁמֹעַ תַּהַמְתַּן דִּבְרֵי הָאִישׁ, / צָנַח מֵעַל סוּסוֹ מִבְּלִי דַּבֵּר עוֹד.

מִהֵר לָגֶשֶׁת אֶל שְׂפַת הַנָּהָר, / אֶל הַיּוֹשְׁבִים בַּחֹרֶשׁ הַמֵּצֵל. [205]

יָשַׁב שָׁם עֶלֶם עַל כִּסֵּא זָהָב, / תָּפַשׂ בְּיַד רֻסְתַּם בְּכַף אַחַת,

וּבַשְּׁנִיָּה – כּוֹס יַיִן מְשֻׁבָּח / לִכְבוֹד גְּדוֹלֵי אִירָן הָאֲצִילִים.

עַתָּה מִלֵּא גָּבִיעַ לְרֻסְתַּם, / וְכֹה אָמַר אֵלָיו: 'גִּבּוֹר אִישׁ־שֵׁם!

עִקְּבוֹת קֻבָּד אַתָּה דּוֹרֵשׁ מִמֶּנִּי, / אוּלָם אֶת שְׁמוֹ מִמִּי שָׁמְעוּ אָזְנֶיךָ?'

עָנָה רֻסְתַּם: 'בְּמַלְאֲכוּת דַּסְתָּן / אֲנִי מֵבִיא אֵלָיו בְּשׂוֹרַת שִׂמְחָה. [210]

כִּסֵּא הוֹעִידוּ לוֹ גְּדוֹלֵי אִירָן, / וּבָחֲרוּ בּוֹ פֶּה אֶחָד לְשָׁהּ.

אָבִי, רֹאשׁ אַלּוּפֵי אִירָן, אֲשֶׁר / יָדוּעַ בָּעוֹלָם כְּזָלִזַר,

צִוַּנִי: "מַהֲרָה אֶל הַר אַלְבֻּרְז, / שָׁם אֶת קֻבָּד תִּמְצָא וַאֲנָשָׁיו.

חֲלֹק כָּבוֹד לַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ, / אַךְ אַל שָׁם תִּתְעַכֵּב אֶצְלוֹ לָנוּחַ.

אֱמֹר לוֹ: בָּחֲרוּ בְּךָ שָׂרֵינוּ, / וְכֶתֶר הַשָּׁהִים לְךָ הוֹעִידוּ." [215]

אִם יְדִיעוֹת לְךָ עַל זֶה הָאִישׁ, / סַפֵּר וַאֲחִישֵׁהוּ אֶל הַכֶּתֶר.'


חִיֵּךְ הָעֶלֶם לְדִבְרֵי רֻסְתַּם, / וְכֹה אָמַר: 'אַי, פַּהְלַוָן אַמִּיץ!

אֲנִי קֻבָּד מִזֶּרַע פַרִידוּן, / וַאֲבוֹתַי בִּשְׁמוֹתֵיהֶם יָדַעְתִּי.'

כִּשְׁמֹעַ כֵּן רֻסְתַּם, הֵשַׁח רֹאשׁוֹ, / יָרַד שָׁחוּחַ מִכִּסֵּא הַפָּז,

וְשָׂח: 'אַי, מֶלֶךְ כָּל מַלְכֵי הָאָרֶץ, / מִשְׂגַּב הָאַמִּיצִים וְהַשּׁוֹעִים! [220]

מֵעַל כִּסֵּא אִירָן יָקוּם דְּבָרְךָ, / פִּילִים פְּרָאִים תַּחְזִיק בְּרִשְׁתְּךָ.

עַל כֵּס הַמְּלוּכָה מְקוֹם שִׁבְתֶּךָ, / הָדָר וָזֹהַר עַל רֹאשְׁךָ יִשְׁרוּ.

דְּרִישַׁת שָׁלוֹם אֲנִי מֵבִיא לַשָּׁהּ / מִזָּל, גִּבּוֹר־הַחַיִל, הַמַּצְבִּיא.

מַלְכִּי! אִם תְּצַוֶּה אֶת עַבְדְּךָ, / אֶפְתַּח כַּבְלֵי שְׂפָתַי לֵאמֹר דְּבָרִי.'

קֻבָּד אַמִּיץ־הַלֵּב קָם מִכִּסְאוֹ, / מַקְשִׁיב רַב־קֶשֶׁב לְדִבְרֵי הַבָּא, [225]

בְּעוֹד רֻסְתַּם מַתִּיר אֶת לְשׁוֹנוֹ, / וְשָׂח אֶת מַלְאֲכוּת אָבִיו כְּמוֹ.

הָעֶלֶם, כְּשָׁמְעוֹ אֶת הַבְּשׂוֹרָה, / נָע בְּחָזֵהוּ לְבָבוֹ מִגִּיל.

‘הָבִיאוּ לִי’ – אָמַר נִפְעָם – ‘כּוֹס יַיִן!’ / כַּהֲבִיאָם הִגִּישׁ אוֹתָהּ לְפִיו.

גַּם תַּהַמְתָּן שָׁתָה מְלֹא הַכּוֹס / לִכְבוֹד קֻבָּד הַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר.

שָׂמַח מְאֹד לִרְאוֹת פָּנָיו, וְשָׂח: / 'לְפַרִידוּן הַמְהֻלָּל דָּמִיתָ. [230]

אַל בִּלְעָדֶיךָ יִתְקַיֵּם עוֹלָם, / לֹא כֶּתֶר־כַּי וְלֹא כִּסֵּא מַלְכוּת!'

עָלוּ קוֹלוֹת זִמְרָה מְגֻוָּנִים, / הָעֶצֶב פַּס וְהַשִּׂמְחָה גָּדְלָה.


אָמַר הַשָּׁהְנְשָׁהּ לַמְסֻבִּים: / 'בַּחֲלוֹמִי, עַל מִשְׁכָּבִי בַּלַּיְלָה,

רָאִיתִי שְׁנֵי בַּזִּים צְחוֹרִים נוֹשְׂאִים / כֶּתֶר־מַלְכוּת מֵאִיר כְּעֵין הַשֶּׁמֶשׁ,

עָפִים וּמַגִּיעִים אֵלַי בְּחֵן, / וּמַכְתִּירִים רֹאשִׁי בְּזֶה הַכֶּתֶר. [235]

כַּהֲקִיצִי נִמְלָא לִבִּי תִּקְוָה, / כִּי לֹא לַשָּׁוְא חָלַמְתִּי אֶת הַנֵּזֶר.

לָכֵן עָרַכְתִּי לִי חֲצַר מַלְכוּת, / אֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה עַל שְׂפַת־הַמַּיִם.

הִנֵּה אַתָּה, רֻסְתַּם, זוּג הַבַּזִּים, / וְהַבְּשׂוֹרָה בְּפִיךָ הִיא הַכֶּתֶר.'

כִּשְׁמֹעַ תַּהַמְתַּן חֲלוֹם קֻבָּד, / קָרְנוּ פָּנָיו מִגִּיל כִּפְנֵי הַסַּהַר,

וְכֹה אָמַר אֶל הֶעָתִיד לִמְלֹךְ: / 'הָיָה בַּחֲלוֹמְךָ דְּבַר נְבוּאָה. [240]

עַתָּה קוּם וְיַחְדָּו נֵצֵא אִירָנָה, / נָחִישׁ עֶזְרָה לְלוֹחֲמֵינוּ שָׁם.'


מִמְּקוֹמוֹ קָם כַּי־קֻבָּד כָּאֵשׁ, / עָלָה עַל רַמָּכוֹ אֲדֹם־הָעוֹר.

מָתְנָיו חָגַר גַם תַּהַמְתַּן כְּרוּחַ, / וְעִם קֻבָּד יָצָא מִיָּד לַדֶּרֶךְ.

יוֹמָם וָלַיְלָה לֹא חָדְלוּ מִדְּהֹר, / עַד נִתְקְלוּ בְּסַיָּרֵי תּוּרָן.

קֻלוּן, כְּהִוָּדַע לוֹ דְּבַר בּוֹאָם, / יָצָא לַחְסֹם הַדֶּרֶךְ בִּפְנֵיהֶם. [245]

כִּרְאוֹת הַמֶּלֶךְ אֶת הַנַּעֲשֶׂה, / הִצִּיעַ לַעֲרֹךְ אֶת שׁוּרוֹתָיו,

אַךְ תַּהַמְתַּן אָמַר לוֹ: 'שַׁהְרְיָר! / קְרָב זֶה אֵינֶנּוּ לִכְבוֹדְךָ.

אֲנִי, רַכְשׁ, הַשִּׁרְיוֹן וְהָאַלָּה – / מִי יַעֲמֹד בִּפְנֵי כֹּחִי הָרַב?

אֹמֶץ־לִבִּי וּזְרוֹעוֹתַי – דַּיֵּנִי, / לְעֶזְרָתִי רַק בְּאִיזַד אַפְגִּיעַ.

בַּיָּד הַזֹּאת וּבָאַדְמוֹן תַּחְתַּי, / מִי עֹז יַרְהִיב לָצֵאת עָלַי בַּחֶרֶב?' [250 ]

אָמַר, וּמִמְּקוֹמוֹ הִדְהִיר אֶת רַכְשׁ, / וּבְמַכָּתוֹ בִּתֵּר פָּרָשׁ רִאשׁוֹן;

שֵׁנִי תָּפַשׂ וְהִטִּילוֹ בַּבָּא, / וְאֶת מֹחוֹ שָׁפַךְ מִנְּחִירָיו.

אֶחָד־אֶחָד עָקְרוּ כַּפּוֹת יָדָיו, / רוֹכְבִים וְהִשְׁלִיכוּם לָאֲדָמָה.

בְּכֹחַ הִטִּילָם אֶל הֶעָפָר, / שָׁבַר גַּבָּם וְגֻלְגָּלְתָּם רוֹצֵץ.

כִּרְאוֹת קֻלוּן אֶת תַּהַמְתַּן הַדִּיו, / אַלָּה בַּכַּף, פְּלָצוּר עַל הָאֻכָּף, [255]

הִתְקִיף אוֹתוֹ כְּרוּחַ בַּמִּדְבָּר, / וּבַכִּידוֹן פָּגַע בְּשִׁרְיוֹנוֹ.

רֻסְתַּם שָׁלַח יָדוֹ אֶל הַכִּידוֹן, / דָּבָר אֲשֶׁר הִפְתִּיעַ אֶת קֻלוּן,

הוֹצִיא כְּהֶרֶף עַיִן מִכַּפּוֹ, / וּבְקוֹל כְּרַעַם בֶּהָרִים נָעַץ בּוֹ

אֶת הַכִּידוֹן, מֵאֻכָּפוֹ הֵרִים, / וְאֶת קַתּוֹ הִשְׁעִין בָּאֲדָמָה.

דָּמָה קֻלוּן לְעוֹף עַל הַשִּׁפּוּד, / רָאוּהוּ כָּל הַלּוֹחֲמִים סָבִיב. [260]

בַּסּוֹף הִפִּיל אֶת קָרְבָּנוֹ רֻסְתַּם, / וּבְפַרְסוֹתָיו דָּרַס אוֹתוֹ לַמָּוֶת.

רוֹכְבֵי תּוּרָן הִפְנוּ פָּנִים לָנוּס, / וְאֶת קֻלוּן הִשְׁאִירוּ בַּשָּׂדֶה.

כָּל צְבָא קֻלוּן בָּרַח מִפְּנֵי רֻסְתַּם, / וּמַזָּלוֹ הֻכָּה מַכָּה נִצַּחַת.


רֻסְתַּם עָבַר שׁוּרַת הַסַּיָּרִים, / וְכַסּוּפָה מִהֵר אֶל הַגְּבָעוֹת.

לְיַד מִרְעֶה דָּשֵׁן וְנַחַל מַיִם / צָנַח הַפַּהְלַוָן מֵאֻכָּפוֹ, [265]

כָּל־עוֹד הַחשֶׁךְ לֹא דָּחַק הָאוֹר, / עָרַךְ רֻסְתַּם אֶת הוֹפָעַת קֻבָּד:

תִּלְבּשֶׁת פַּהְלַוָן הֵכִין לַבָּא, / רַמָּךְ אָצִיל וְכֶתֶר מְלָכִים.

כְּרֶדֶת עַל הָעִיר הַחֲשֵׁכָה, / יָצָא רֻסְתַּם עִם שָׁהּ אַרְצוֹת אִירָן;

עָשׂוּ דַּרְכָּם בַּסֵּתֶר, אֵין דּוֹבֵר, / וּבָאוּ אֶל בֵּית זָלִזַר בַּלַּיְלָה.

שִׁבְעָה יָמִים יָשְׁבוּ בַּמּוֹעָצָה / הַמּוּבַּדִּים וְהַפַּהְלַוָנִים,

הִסְכִּימוּ פֶּה אֶחָד, כִּי שָׁהַנְשָׁהּ / כְּמוֹ קֻבָּד אֵינֶנּוּ בָּעוֹלָם.

שִׁבְעָה יָמִים בִּלּוּ הַנִּכְבָּדִים / בְּמִשְׁתָּאוֹת לִכְבוֹד הַשָּׁהּ קֻבָּד,

וּבַשְּׁמִינִי קִשְּׁטוּ הָעֲזָרָה, / וְעַל הַכֵּס תָּלוּ הָעֲטָרָה.


יא. כַּי־קוּבָּאד: מאה שנה מלך

כי־קובּאד עולה למלוך ונלחם בתּוראנים

עַל כֵּס הַשָּׁהַנְשָׁהּ עָלָה קֻבָּד, / וְכֶתֶר הַיַּהֲלוֹמִים עָנַד.

מִכָּל קַצְוֵי הָאָרֶץ אַנְשֵׁי־שֵׁם / כְּזָלִזַר, קָרַן צְמֵא־קְרָב, כִּשְׁוָד,

כַרָּד אוֹ כְּבַּרְזִין רַב־כֹּחַ, בָּאוּ, / וְאַֽבְנֵי־חֵן שָׁפְכוּ עַל רֹאשׁ הַמֶּלֶךְ.

הֵם גַּם אָמְרוּ: ‘אַי, שַׁהְרְיָר חָדָשׁ, / הִכּוֹן לְמִלְחָמָה בַּתּוּרָנִים.’

כִּשְׁמֹעַ כַּי־קֻבָּד אֶת דִּבְרֵיהֶם, / סָקַר שׁוּרוֹת צְבָאוֹ וַעֲרָכָן, [5]

וְהִסִּיעָן לְמָחֳרַת הַיּוֹם / בְּקוֹל תְּרוּעָה גְּדוֹלָה אֶל הַשָּׂדֶה.

רֻסְתַּם אָזַר אַף הוּא אֶת כְּלֵי־זֵינוֹ, / סוּסוֹ הֵרִים אָבָק כְּפִיל זוֹעֵם.

הָאִירָנִים עָרְכוּ אֶת גְּדוּדֵיהֶם, / וּמָתְנֵיהֶם חָגְרוּ לִשְׁפֹּךְ דָּמִים.

אֲגַף אֶחָד הָפְקַד בִּידֵי מִהְרָבּ, / אֲגַף שֵׁנִי נִמְסַר לְגֻסְתַּהַם,

וּבַמֶּרְכָּז פִּקְּדוּ קָרַן צְמֵא־קְרָב / וְהַשּׁוֹבֵר־צְבָאוֹת כִּשְׁוָד הָעַז. [10]

רֻסְתַּם חָנָה לִפְנֵי כָּל הַצָּבָא, / וְעַל יָדוֹ כָּל גִּבּוֹרֵי־הֶחָיִל.

מֵאֲחוֹרָיו עִם כַּי־קֻבָּד – דַּסְתָּן, / יָמִין לַפִּיד אוֹחֶזֶת, שְׂמֹאל – סוּפָה.

לִפְנֵי הַמַּעֲרָךְ דֶּגֶל־כָּוֶה, / וְהָעוֹלָם אָדֹם, צָהֹב, סָגֹל.

הָאָרֶץ כִּסְפִינָה עַל־פְּנֵי יַם־סִין, / הַמִּטַּלְטֶלֶת בֵּין גַּלִּים גּוֹאִים.

הַמָּגִנִּים כִּסּוּ מִישׁוֹר וָעֵמֶק, / הַחֲרָבוֹת הִזְהִירוּ כִּמְנוֹרוֹת. [15]

הָאֲדָמָה כֻּלָּהּ הָיְתָה יַם־זֶפֶת, / דָּלְקוּ בּוֹ אֲבוּקוֹת לַאֲלָפִים.

תֹּאמַר: ‘תּוֹעָה הַשֶּׁמֶשׁ מִקְּרִיאוֹת / הַלּוֹחֲמִים וְקוֹל הַחֲצוֹצְרוֹת.’


הַמַּחֲנוֹת הִתְקִיפוּ זֶה אֶת זֶה, / הַלּוֹחֲמִים לֹא יִסָּפְרוּ מֵרֹב.

קָרַן גְּאֵה־הָרֹאשׁ בְּכָל סִבּוּב / הִכְרִיעַ עֲשָׂרָה רָמֵי־צַוָּאר.

פַּעַם פָּנָה יָמִינָה, פַּעַם שְׂמֹאלָה, / וְלֹא שָׂבַע מִנְּקָמָה וָהֶרֶג. [20]

בָּא הָאַמִּיץ אֶל תּוֹךְ מֶרְכַּז הַחַיִל / כְּמוֹ אַרְיֵה הַמְשַׁחֵר לַטֶּרֶף.

בַּחֶרֶב, בָּאַלָּה וּבַכִּידוֹן / חָצַב בְּלִי־חוּס בְּגִבּוֹרֵי תּוּרָן.

הַר נֶעֱרַם מֵחַלְלֵי קָרַן, / וְהַתֻּרְכִּים הָאַמִּיצִים נִבְהָלוּ.

כִּרְאוֹת פִּתְאֹם קָרַן אֶת שַׁמָסָס, / מֵרִיעַ כְּלָבִיא שׁוֹאֵג לַקְּרָב,

זֵרֵז סוּסוֹ וּבָא אֵלָיו כְּרוּחַ, / חַרְבּוֹ הַמַּבְרִיקָה שָׁלַף מִתַּעַר, [25]

וְעַל רֹאשׁוֹ הִנְחִית אֶת לַהֲבָהּ, / קָרָא: ‘אֲנִי קָרַן הַמְהֻלָּל!’

רֹאשׁוֹ לְמַטָּה שַׁמָסָס צָנַח, / וּבַמָּקוֹם אֶת נִשְׁמָתוֹ נָפַח.

זֶה דֶּרֶךְ הַמַּזָּל הַמִּתְכַּחֵשׁ: / עָקֹם כְּקֶשֶׁת אוֹ יָשָׁר כְּחֵץ.


רוסתּם נלחם באפראסיאבּ

כִּרְאוֹת רֻסְתַּם אֶת עֲלִילוֹת קָרַן, / דַּרְכּוֹ בַּמִּלְחָמָה וּגְבוּרָתוֹ,

בָּא אֶל אָבִיו, זָל, וְשָׁאַל אֶת פִּיו: / 'הַגִּידָה לִי, אַבִּיר הָאַבִּירִים, [30]

זֶה אִישׁ־הַזְּרוֹעַ, בֶּן־פַּשַׁנְג הָרַע, / אַיֵּהוּ בַּמַּעֲרָכָה הַיּוֹם?

מַה לְּבוּשׁוֹ? אַיֵּה מוּנָף דִּגְלוֹ? / הַאֵין הוּא הַסָּגֹל הַמִּתְנוֹפֵף?

אוֹתוֹ הַיּוֹם בַּחֲגוֹרָה אֶתְפֹּשֹ / וַאֲבִיאוֹ נִגְרָר עַל הַפָּנִים.'

עָנָה לוֹ זָל: 'הַטֵּה־לִי אֹזֶן, בְּנִי, / וְאַל תּוֹלִיךְ אֶת נַפְשְׁךָ שׁוֹלָל,

כִּי הַתֻּרְכִּי הַהוּא בַּקְּרָב הוּא רַהַב / נוֹשֵׁף אֵשׁ, וּבְנָקָם – עֲנַן אָסוֹן. [35]

דִּגְלוֹ שָׁחוֹר וְשִׁרְיוֹנוֹ שָׁחוֹר, / בַּרְזֶל הַשַּׁרְווּלִים וְהַקַּסְדָּה,

וְהַבַּרְזֶל, פִּרְחֵי־זָהָב עָלָיו. / נוֹצָה שְׁחוֹרָה תְּקוּעָה בְּקוֹבָעוֹ.

מִמֶּנּוּ שְׁמֹר אֶת נַפְשְׁךָ הַרְבֵּה, / הוּא אִישׁ אַמִּיץ וּמַזָּלוֹ צוֹלֵחַ.'

עָנָה רֻסְתַּם לֵאמֹר: 'אַי, פַּהְלַוָן, / אַל דְּאָגָה וַחֲרָדָה לַבֵּן.

בּוֹרֵא־הָאָרֶץ בְּעֶזְרִי יִהְיֶה, / כְּתֵפַיִם, לֵב וָחֶרֶב – מִבְצָרִי.' [40]


הַשִּׂיחַ תַּם. לְקוֹל הַחֲצוֹצְרוֹת / דִּרְבֵּן אֶת רַכְשׁ, פַּרְסוֹת רַגְלָיו מִפְּלִיז,

וּבִדְהָרָה, מֵרִיעַ כְּאַרְיֵה, / קָרַב וּבָא עַד מַחֲנֵה תּוּרָן.

אַפְרָסִיָבּ הִשְׁגִּיחַ בַּקָּרֵב, / וְהִתְפַּלֵּא לַנַּעַר הַפָּרָשׁ.

שָׁאַל אֶת אֲנָשָׁיו: 'מִי רַהַב זֶה, / אֲשֶׁר אַךְ זֶה נִתֵּק אֶת אֲזִקָּיו?

מַכִּיר אֵינֶנִּי לֹא אוֹתוֹ, לֹא שְׁמוֹ.' / עָנָה פָּרָשׁ: 'זֶה בֶּן־דַּסְתָּן בֶּן־סָם. [45]

הֲלֹא תִּרְאֶה אַלַּת סָבוֹ אִתּוֹ? / צָעִיר הַמְבַקֵּשׁ לוֹ שֵׁם עוֹלָם!'

לִפְנֵי צְבָאוֹ יָצָא אַפְרָסִיָבּ / כָּאֳנִיָּה עַל־פְּנֵי גַּלֵּי הַיָּם.

כִּרְאוֹת אוֹתוֹ רֻסְתַּם הֵאִיץ בַּסּוּס, / וְאַלָּתוֹ הִנִּיחַ עַל כְּתֵפוֹ.

אוּלָם כְּהִתְקָרְבוֹ, כְּמוֹ חָזַר בּוֹ, / תָּלָה אֶת הַכְּבֵדָה בְּאֻכָּפוֹ,

שָׁלַח כַּפּוֹ, תָּפַשׂ בְּאַבְנֵטוֹ,/ וֶהֱרִימוֹ מִמּוֹשָׁבוֹ לְמַעְלָה. [50]

רָצָה לַהֲבִיאוֹ לִפְנֵי קֻבָּד, / מוֹפֵת לַתּוֹצָאוֹת בְּיוֹם רִאשׁוֹן,

אַךְ לֹא עָמַד אַבְנֵט שַׂר־צְבָא תּוּרָן / בִּפְנֵי כָּבְדּוֹ וְחֹזֶק יַד רֻסְתַּם.

פִּתְאֹם נִתַּק, אַפְרָסִיָבּ נִשְׁמַט. / בִּן־רֶגַע הִקִּיפוּהוּ פָּרָשָׁיו,

וְהַמַּצְבִּיא חָמַק מִכַּף רֻסְתַּם, / אֲשֶׁר נָשַׁךְ אֶת גַּב כַּפּוֹ וְשָׂח:

‘חֲבַל! לוּ תַּחַת בֵּית־שֶׁחְיוֹ תְּפַסְתִּיו, / בִּמְקוֹם לִתְפֹּס אוֹתוֹ בַּחֲגוֹרָה!’ [55]


צִלְצוּל פַּעֲמוֹנִים מִגַּב הַפִּיל / וְקוֹל תֻּפִּים עַד לְמֶרְחַק מִילִין

הֵבִיאוּ לְקֻבָּד אֶת הַבְּשׂוֹרָה: / 'רֻסְתַּם הִבְקִיעַ אֶת מֶרְכַּז אוֹיְבֵנוּ,

הִגִּיעַ עַד מַצְבִּיא חֵילוֹת תּוּרָן. / נִשְׁמַט הַדֶּגֶל, אֵין עוֹד לִרְאוֹתוֹ,

כִּי בָּאַבְנֵט תְּפָסוֹ וְהִפִּילוֹ, / הֵילִילוּ הַתֻּרְכִּים מִדְּאָגָה.

חִישׁ הִקִּיפוּהוּ פָּרָשָׁיו, / וְהִסִּיעוּהוּ לְמָקוֹם בָּטוּחַ. [60]

מַצְבִּיא תּוּרָן הַמְנֻצָּח, אַחַר / הִתְאוֹשְׁשׁוֹ, מָצָא לוֹ סוּס קַל־רֶגֶל,

נִשָּׂא עָלָיו נָטַשׁ אֶת לוֹחֲמָיו, / וּבְדֶרֶךְ הַמִּדְבָּר עָרַק לְבָד.'


כִּשְׁמֹעַ כַּי־קֻבָּד הַחֲדָשׁוֹת, / צִוָּה צְבָאוֹ לָצֵאת אֶל הַשָּׂדֶה.

לִפֹּל בְּבַת־אַחַת עַל צְבָא תּוּרָן, / וְלַעֲקֹר אוֹתוֹ מִשָּׁרָשָׁיו.

מִמְּקוֹמוֹ יָצָא קֻבָּד כָּאֵשׁ, / גָּעַשׁ צְבָאוֹ כְּיָם בְּיוֹם סוּפָה. [65]

מִצַּד שֵׁנִי מִהְרָבּ הַכְּפִיר וְזָל / עָשׂוּ דַּרְכָּם לִקְרַאת הַקְּרָב הַבָּא.

עָלָה מֵהַשָּׂדֶה קוֹל ‘הַא’ וְ’קַח' / לְקוֹל הַחֲרָבוֹת וְהַחִצִּים.

הָרֹאשׁ הָיָה סְחַרְחַר מֵהַמַּכּוֹת / עַל הַקְּסָדוֹת וּמָגִנֵּי הַפָּז,

תֹּאמַר: ‘עָנָן עָלָה מִן הַקָּצֶה, / וּבִצְנוֹבָר צוֹבֵעַ פְּרִי־הָדָר.’150

הַדָּם הָרַב יָרַד עַד לַדָּגִים, / וְהָאָבָק נִשָּׂא עַד הַיָּרֵחַ. 151[70]

מֵהֹלֶם הַפְּרָסוֹת בָּאֲדָמָה, / שֵׁשׁ אֲרָצוֹת נוֹתְרוּ, נוֹסַף רָקִיעַ.152

דַּסְתָּן עָקַב אַחַר רֻסְתַּם בְּכוֹרוֹ, / הַמְהֻלָּל בְּכֹחוֹתָיו וּבְזֹהַר.

חַי לְבָבוֹ וְנָהֲרוּ פָּנָיו, / לִרְאוֹת אֶת בְּנוֹ מַפְלִיא אֶת מַכּוֹתָיו:

שָׁבַר רָאשִׁים, בִּתֵּר גּוּפוֹת לִשְׁנַיִם, / קָשַׁר חָזֶה, רַגְלַיִם וְיָדַיִם:

שִׁשִּׁים מֵאָה וְאֶלֶף גִּבּוֹרִים / הָרַג בַּהַתְקָפָה הָרִאשׁוֹנָה! [75]

נָסוֹגוּ הַתֻּרְכִּים מִפְּנֵי צָרָם, / וְרַגְלֵיהֶם נָשְׂאוּ אֱלֵי דָּמְגָֹן.

מִשָּׁם שָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל הַגַּ’יְחוּן / בְּרֹגֶז רַב וּבִלְבָבוֹת פְּצוּעִים,

נִשְׁקָם שָׁבוּר וְאַבְנֵטָם קָרוּעַ; / לֹא תֹּף וַחֲצוֹצְרָה, לֹא רֹאשׁ וָרֶגֶל.


שָׂרֵי אִירָן וְאַלּוּפֵי צְבָאָהּ / חָזְרוּ מֵרְדֹף אֶל אֹהֶל כַּי־קֻבָּד.

כָּל בּוֹזְזֵי הָאוֹצָרוֹת עָיְפוּ / מִשּׁוֹד וּמֶאֱסֹף תֻּרְכִּים בַּשֶּׁבִי. [80]

הַלּוֹחֲמִים חָזְרוּ לַמַּחֲנֶה, / וְעַל שְׂפָתָם הַלֵּל לַשָּׁהַנְשָׁהּ.

רֻסְתַּם אַף הוּא יָצָא מִיָּד / לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי שַׁלִּיט אִירָן.

מִצַּד אֶחָד הוֹשִׁיב הַשָּׁהּ אֶת זָל, / מִצַּד שֵׁנִי – אֶת בְּנוֹ הַמְהֻלָּל.


אפראסיאבּ סר לבית אביו

כְּנוּס אַפְרָסִיָבּ מִפְּנֵי רֻסְתַּם, / עָבַר לִשְׂפַת הַמַּיִם הַשְּׁנִיָּה.

שִׁבְעָה יָמִים חָנָה שָׁם עַל הַחוֹף, / וּבַשְּׁמִינִי, נִרְגָּז וּמִתְמַרְמֵר, [85]

יָצָא לְמִשְׁכְּנוֹת אָבִיו פַּשַׁנְג, / בְּפִיו קְלָלָה, אֲבָל יָדָיו קְצָרוֹת.

כְּהַגִּיעוֹ אָמַר: 'אַי, שָׁהּ דָּגוּל! / דָּרַשְׁתָּ קְרָב, וְזֶה הָיָה מִשְׁגֶּה.

בָּזֶה הֵפַרְתָּ בְּרִית קְדוֹשָׁה עִם שָׁהּ, / וְלֹא רָאִינוּ כֹּה בְּקַדְמוֹנֵינוּ.

זֶרַע אִירַג' עוֹד מְטַמֵּא הָאָרֶץ; / מֵרוֹשׁ וָרַעַל לֹא תִּצְמַח תְּרוּפָה.

בְּמוֹת אֶחָד מֵהֶם, שֵׁנִי מוֹפִיעַ; / תֵּבֵל לֹא נִשְׁאֲרָה בְּלִי בְּעָלִים. [90]

עַתָּה עָנַד קֻבָּד־כַּי אֶת הַכֶּתֶר / וְלַנָּקָם פָּתַח שׁוּב אֶת הַשַּׁעַר.

פָּרָשׁ חָדָשׁ מִזֶּרַע סָם נִגְלָה, / אֲשֶׁר דַּסְתָּן קְרָאוֹ בְּשֵׁם רֻסְתַּם.

הוּא בָּא אֶל הַשָּׂדֶה כְּמוֹ תַּנִּין, / תֹּאמַר: “עוֹלָם יִשְׂרֹף בִּנְשִׁיפָתוֹ!”

הוּא הִשְׂתָּעֵר בָּהָר וּבַמִּדְרוֹן, / בַּחֶרֶב, בָּאַלָּה וּבָאַרְכּוֹף.

אֶת הָאֲוִיר מִלֵּא בְּמַכּוֹתָיו, / וּגְבוּרָתִי כְּאַיִן וּכְאֶפֶס. [95]

אֶת מַעֲרַךְ צְבָאִי שָׁבַר כְּרֶגַע, / אִישׁ לֹא צִפָּה לִרְאוֹת פֶּלֶא כָּזֶה.

כְּהַשְׁגִּיחוֹ בַּדֶּגֶל הַשָּׁחוֹר, / הִנִּיחַ אַלָּתוֹ עַל אֻכָּפוֹ,

תָּפַשׂ בְּאַבְנֵטִי וֶהֱרִימַנִי / מֵהָאֻכָּף כְּאִלּוּ אֵין מִשְׁקָל לִי,

אַךְ אַבְנֵטִי וְהַקְּשָׁרִים פָּקְעוּ, / וּמִכַּפּוֹ נָפַלְתִּי לְרַגְלָיו.

בְּכֹחַ – לֹא יִשְׁוֶה לוֹ גַּם לָבִיא, / רַגְלָיו בָּאֲדָמָה, רֹאשׁוֹ בָּעָב. [100]

סְבָבוּנִי פָּרָשַׁי בְּעוֹד מוֹעֵד, / וְהִצִּילוּנִי מֵאֵימַת הָהָר.153

אַתָּה יוֹדֵעַ אֹמֶץ־לְבָבִי, / כֹּחִי, עֲלִילוֹתַי וּמִדּוֹתַי,

אַךְ בְּיָדוֹ אֲנִי רַק סִיב עָלוּב. / יְצוּר זֶה הַפְתָּעָה הוּא בְּעֵינַי:

רָאִיתִי פִּיל וְלוֹ כַּפּוֹת אַרְיֵה; / אָבְדָה חָכְמָה, וְשָׁוְא תָּכְנִית וִיקָר.

מוֹשְׁכוֹת פִּילוֹ הַמִּשְׁתּוֹלֵל הִרְפָּה, / וְגַיְא, מִישׁוֹר וָגֶבַע הֵם אַחַת לוֹ. [105]

הֵן אֶלֶף וְיוֹתֵר מַכּוֹת אַלָּה / יָרְדוּ עַל קוֹבָעוֹ הַמְהֻלָּל,

לֵאמֹר תּוּכַל: “הָאִישׁ עָשׂוּי פְּלָדָה, / מִפְּלִיז עִצְּבוּהוּ וּמִצּוּר קָשֶׁה.”

מַה בְּפָנָיו הַיָּם, וּמַה הָהָר? / מַה כְּפִיר טוֹרֵף וּמַהוּ פִּיל תּוֹקֵף?

הוּא מִשְׂתָּעֵר כְּמוֹ יוֹצֵא לְצַיִד, / וְכָל הַקְּרָב הוּא אַךְ מִשְׂחָק לָעֶלֶם.

לוּ כֹּחַ זֶה הָיָה לְסָם נַיְרַם, / אַף לֹא תֻּרְכִּי לוֹחֵם אֶחָד נִשְׁאַר. [110]

דַּע, אֵין פִּתְרוֹן אַחֵר זוּלַת שָׁלוֹם, / כִּי בְּפָנָיו לֹא יַעֲמֹד כֹּחֶךָ.

אָמְנָם אֲנִי מִשְׁעֶנֶת צְבָאֲךָ, / וּמִפְלָטְךָ אֲנִי בְּעֵת צָרָה,

אוּלָם לִלְחֹם בּוֹ יִבָּצֵר מִמֶּנִּי. / לֵךְ קַח עֵצָה וּכְרֹת עִמּוֹ שָׁלוֹם.

הַנַּחֲלָה, אֲשֶׁר אָז פַרִידוּן / הַשָּׁהּ מָסַר לְתּוּר אַמִּיץ־הַלֵּב,

בַּחֲלוּקָה הַחֲדָשָׁה קִבַּלְנוּ. / אַל תְּחַיֶּה מָדוֹן יָשָׁן לַשָּׁוְא. [115]

אִם נַעֲבֹר הַגְּבוּל לַמִּלְחָמָה, / לֵב הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נַכְעִיס עָלֵינוּ.

דַּע, טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מִשְּׁמוּעָה,/ כִּי בֶּטֶן הַשְּׁמוּעָה רֵיקָה תָּמִיד.

לְךָ נִדְמֵית הַמִּלְחָמָה מִשְׂחָק, / אַךְ לִצְבָאֵנוּ – כִּי הִרְחַקְנוּ לֶכֶת.

אַל עוֹד תִּדְחֶה אֶת עֲבוֹדַת הַיּוֹם, / כִּי מִי יוֹדֵעַ מַה יֵּלֵד מָחָר.

גַּן הַוְּרָדִים הַיּוֹם עוֹדוֹ פּוֹרֵחַ, / אוּלָם מָחָר, הֲיַעַמְדוּ פְּרָחָיו? [120]

שִׂים־לֵב לָעשֶׁר: רְתָמוֹת מִפָּז, / וְקוֹבָעִים וּמָגִנִּים מִפָּז;

סוּסֵי־עֲרָב עִם מְתָגִים מִפָּז, / וְחַרְבוֹת־הֹדּוּ בִּנְדָנִים מִפָּז.

יוֹתֵר מִזֶּה! שִׂים־לֵב לְגִבּוֹרֵינוּ, / אֲשֶׁר אוֹתָם הִכְרִיעָה הַסּוּפָה:

הַלּוֹחֲמִים כַּלְבָּד, בָּרְמָן הָעַז, / צַיַּד הַלְּבָאִים הָאַדִּירִים.

וְכַזַרְוָן, אֲשֶׁר שְׁבָרוֹ דַּסְתָּן, / בְּהַרְאוֹתוֹ כֹּחוֹ בְּאַלָּתוֹ, [125]

וְשַׁמָסָס, מִשְׁעֶנֶת לוֹחֲמֵינוּ, / אֲשֶׁר קָרַן בִּתְּקוֹ בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב.

מִלְּבַד אַנְשֵׁי־שֵׁם הָאֵלֶּה, עוֹד / עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים נָפְלוּ בַּקְּרָב.

יוֹתֵר מִזֶּה: נִשְׁבַּר גְּאוֹן קַרְנֵנוּ, / וְהוּא מַכָּה אֲשֶׁר לֹא תֵּרָפֵא.

פָּנֶיךָ אַל תָּסֵב הַיּוֹם מִמֶּנִּי, / כִּי אַגְֹרִירַת הַמְהֻלָּל רָצַחְתִּי,

הַטּוֹב וָרַע יִשְׁמֹר לִי הַמַּזָּל, / וְיִפָּרַע מִמֶּנִּי יוֹם־מָחָר. [130]

כִּי בָּאוּ כְּבָר אֵלַי גְּאֵי־הָרֹאשׁ, / מֵאֵלֶּה הַנּוֹשְׂאִים אִתָּם דְּגָלִים,

וְהִשְׁמִיעוּנִי מַה קָּרָה בֵּינְתַיִם, / אַחַר בָּרְחִי בְּרֹגֶז וּבְחֶרְפָּה.

אַל נְדַבֵּר עַתָּה עַל הֶעָבָר, / חֲתֹר אֶל הַשָּׁלוֹם עִם כַּי־קֻבָּד.

אִם דַּעְתְּךָ אַחֶרֶת, מֵאַרְבַּע / כַּנְפוֹת הָאָרֶץ יַקִּיפוּנוּ חִישׁ:

מִצַּד אֶחָד רֻסְתַּם, אֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ / בִּקְּרָב אִתּוֹ יִפֹּל בְּזָהֳרוֹ;

מִצַּד שֵׁנִי קָרַן שׁוֹחֵר־הַקְּרָב, / אֲשֶׁר יָדַע רַק נִצְחוֹנוֹת עַד הֵנָּה;

מִצַּד שְׁלִישִׁי אוּלַי כִּשְׁוָד יָבוֹא, / אֲשֶׁר שָׁבָה אֶת מְגִנֵּי אָמֻל;

וּבָרְבִיעִי – אֲדוֹן כָּבֻּל, מִהְרָבּ, / מַצְבִּיא עִם זֹהַר וְעִם שֵׂכֶל רַב.'


פשנג מבקש שלום מכּי־קובּאד

מֶלֶךְ תּוּרָן, עֵינָיו מְלֵאוֹת דְּמָעוֹת, / עָמַד תָּמֵהּ עַל אַפְרָסִיָבּ.

דְּבָרִים תְּמִימִים הִשְׁמִיעַ בְּאָזְנָיו, / כְּאִלּוּ צֶדֶק כָּל מַשְׂאַת נַפְשׁוֹ. [140]

אוּלָם מִבֵּין שָׂרָיו בָּחַר אִישׁ־דַּעַת, / וְאֶל אִירָן שְׁלָחָהוּ כַּמִּשְׁפָּט.

מִכְתָּב כָּתַב יָפֶה כְּמוֹ אַרְתַּנְג, / בְּעִטּוּרִים וּבִצְבָעִים, לֵאמֹר:154

'בְּשֵׁם אֲדוֹן הַשֶּׁמֶשׁ וְהַסַּהַר, / אֲשֶׁר בֵּרְכָנוּ בְּכִשְׁרוֹן הַשֶּׁבַח!

יִשְׁלַח שָׁלוֹם עַל נֶפֶשׁ פַרִידוּן, / אֲשֶׁר זָרַעְנוּ שְׁתִי וָעֵרֶב – מֶנְּהוּ.

שְׁמָעֵנִי, כַּי־קֻבָּד הַמְהֻלָּל! / חָכְמַת שָׁהִים אַגִּיד וְשִׂיחַ צֶדֶק. [145]

תּוּר עַל אִירַג' אָחִיו הַמְבֹרָךְ / הֵבִיא אָסוֹן בְּשֶׁל כִּסֵּא וָכֶתֶר.

בִּגְלַל זֹאת, הָבָה וְנֹאמַר הַפַּעַם, / אַל עוֹד תִּהְיֶה בֵּינֵינוּ מְרִיבָה.

אִם דַּם אִירַג' צָעַק מֵהֶעָפָר, / דָּם זֶה אָצִיל נִקַּם כְּבָר שִׁבְעָתַיִם.

אֲשֶׁר הִצִּיעַ פַרִידוּן מֵרֹאשׁ, / עָשָׂה לְמַעַן חֲלֻקָּה צוֹדֶקֶת.

הָבָה וּנְקַיֵּם צַוָּאָתוֹ, / וְלֹא נָסוּר מִדֶּרֶךְ אֲבוֹתֵינוּ. [150]

מִנִּי כַרְגָּה עַד עֵבֶר־הַנָּהָר, 155 / אֲשֶׁר שָׁם הַגַּ’יְחוּן עוֹשֶׂה דַּרְכּוֹ,

נַחֲלָתֵנוּ הִיא בַּצַּוָּאָה. / אִירַג' אֲפִלּוּ לֹא חָשַׁב עָלֶיהָ.

חֶבֶל אִירַג' הָיָה אַדְמַת אִירָן, / מִפַרִידוּן נִתְּנָה לוֹ בִּבְרָכָה.

אִם נֶחֱצֶה לְמִלְחָמָה גְּבוּלֵנוּ, / לֵב הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נַרְגִּיז עָלֵינוּ.

תַּכֶּינָה הָאַלּוֹת, יַזְדָּן יִכְעַס, / וְנִנָּזֵק בִּשְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת. [155]

כְּמוֹ הוֹעִיד אָז פַרִידוּן לְסַלְם, / לְתּוּר, אַף לְאִירַג', צְעִיר בָּנָיו,

שׁוּב נְחַלֵּק, וְאַל נָקָם בֵּינֵינוּ, / כִּי כְּבָר שָׂבְעָה הָאָרֶץ חֲמָתֵנוּ.

רֹאשׁ זָל הַשָּׂב הָפַךְ לָבָן כְּשֶׁלֶג, / מִדַּם בָּנֵינוּ הֶעָפָר – שָׁשַׁר,

וְהֵן אָדָם בַּסּוֹף מַשְׁאִיר הַכֹּל, / מִלְּבַד חֶלְקַת־שָׂדֶה בְּמִדּוֹתָיו,

אוֹתָן חָמֵשׁ אַמּוֹת אַדְמַת קִבְרוֹ / וְתַכְרִיכָיו הַלְּבָנִים עָלָיו. [160]

שְׁאָר הַמִּשְׁאָלוֹת אַךְ סֵבֶל הֵן, / סִבָּה לְרֹגֶז בִּמְלוֹנֵנוּ זֶה.

אִם כַּי־קֻבָּד יַרְגִּיעַ וְיִשְׁלַו, / וְחַכְמֵיכֶם מִצֶּדֶק לֹא יָסוּרוּ,

לֹא יַחֲלֹם אִישׁ לַחֲצוֹת גַ’יְחוּן, / אִירָן תֵּשֵׁב רַק בַּגָּדָה מִזֶּה.

אוּלַי עִם הַשָּׁלוֹם וּבִרְכָתוֹ / תִּשְׂמַחְנָה שְׁתֵּי הַמַּמְלָכוֹת גַּם יַחַד.'


הַשָּׁהּ פַּשַׁנְג הִטְבִּיעַ חוֹתָמוֹ / עַל הָאִגֶּרֶת וּשְׁלָחָה אִירָנָה [165]

עִם אַבְנֵי־חֵן, כְּתָרִים, כִּסְאוֹת זָהָב / וַעֲלָמוֹת בְּאַבְנְטֵי זָהָב,

סוּסֵי עֲרָב בְּרִתְמָתָם זָהָב / וְחַֽרְבוֹת הֹדּוּ בִּנְדָנִים מִכֶּסֶף.

אֶל כַּי־קֻבָּד הִגִּיעַ הַמַּלְאָךְ, / מָסַר הַמַּלְאֲכוּת וְהָאִגֶּרֶת.

קֻבָּד, אַחַר קָרְאוֹ אֶת הַדְּבָרִים, / מִכְתַּב־תְּשׁוּבָה אָרֹךְ שָׁלַח לֵאמֹר:

'אֲנַחְנוּ לֹא פָּתַחְנוּ בַּתִּגְרָה, / אַפְרָסִיָבּ שָׁלַח צְבָאוֹ עָלֵינוּ. [170]

הָעָוֶל הָרִאשׁוֹן יָצָא מִתּוּר, / אֲשֶׁר מָנַע מִכֶּתֶר אֶת אִירַג',

כַּיּוֹם אַפְרָסִיָבּ, יוֹרֵשׁ־הָעֶצֶר, / חָצָה אֶת הַנָּהָר לִפְלשׁ אִירָנָה.

הֵן לַאֲשֶׁר עוֹלַל לַשָּׁהּ נַוּדַֹר, / חַיּוֹת הַטֶּרֶף וְהַבָּר נִדְהָֽמוּ.

הַמַּעֲשֶׂה בְּאַגְֹרִירַת אָחִיו / יָאֶה בְּרִשְׁעָתוֹ לְבֶן־בְּלִי־שֵׁם.

אַךְ אִם עַל אֵלֶּה מִתְחָרֵט אַתָּה, / וְאֶת הַבְּרִית מִקֶּדֶם תְּחַדֵּשׁ, [175]

אַף כִּי מִכֶּם לְהִנָּקֵם יָכֹלְתִּי, / עָרוּךְ לְכָל צָרָה בִּמְלוֹן־אוֹרְחִים זֶה,

לָכֶם אֶמְסֹר אֶת עֵבֶר הַנָּהָר, / אוּלַי יִמְצָא בָּזֶה בִּנְךָ מָנוֹחַ.'


כְּתַב־אֲמָנָה חָדָשׁ עָרַךְ הַשָּׁהּ, / וְעֵץ נָטַע בְּגַן תְּהִלָּתוֹ.

הָרָץ יָצָא דָּחוּף כְּמוֹ נָמֵר, / הֵבִיא הָאִגֶּרֶת אֶל פַּשַׁנְג.

פַּשַׁנְג הִטְעִין מִיָּד אֶת מַשָּׂאוֹ, / וּבִצְבָאוֹ הֵרִים אָבָק עַד שַׁחַק. [180]

אֶת זֶרֶם הַגַּ’יְחוּן חָצָה כְּרוּחַ, / וְהַבְּשׂוֹרָה הִגִּיעָה אֶל קֻבָּד.

עַל זֹאת עָלַץ לְבַב הַשַּׁהְרְיָר, / כִּי יְרִיבוֹ נָסוֹג בְּלִי מִלְחָמָה.

אָמַר אֵלָיו רֻסְתָּם: 'אַי, שָׁהַנְשָׁהּ! / אַל תְּבַקֵּשׁ שָׁלוֹם בַּמִּלְחָמָה.

מָנוֹחַ לָנוּ לֹא נָתְנוּ מֵאָז, / רַק אַלָּתִי אֵלֵינוּ הֱבִיאָתַם.'

עָנָה לוֹ כַּי־קֻבָּד וְכֹה אָמַר: /'מַכִּיר אֵינֶנִּי נֶכֶס טוֹב מִצֶּדֶק. [185]

נִין פַרִידוּן הַמְבֹרָךְ, פַּשַׁנְג, / שָׂבַע קְרָבוֹת, עַל כֵּן מָאַס בָּהֶם.

חָכָם, אֲשֶׁר עֵינַיִם לוֹ לִרְאוֹת, / לֹא יְדוּנֵנוּ עוֹד לְכַף חוֹבָה:

הָאָרֶץ מִזָּבֻּל עַד סִנְד לְךָ / נָתַתִּי בְּהַרְמָן כָּתוּב עַל מֶשִׁי,

גַּם כֶּתֶר וְכִסֵּא נִימְרוּז לְךָ הֵם. / לֵךְ, וְאוֹרְךָ יַגִּיהַּ הָעוֹלָם.

אוּלָם כָּבֻּל הַנַּח בִּידֵי מִהְרָבּ. / שְׁמֹר כִּידוֹנְךָ בְּכוֹנְנוּת מַתְמֶדֶת. [190]

כָּל־עוֹד שָׁהִים בָּאָרֶץ, אַף כִּי זוֹ / רַבָּה, הַמִּלְחָמוֹת בָּהּ לֹא תִּתַּמְנָה.'


תְּשׁוּרוֹת לָרֹב הֵכִין אֲדוֹן־הָעָם, / וְהוֹעִידָן לְזָל וּלְתַּהַמְתַּן.

אֶת רֹאשׁ רֻסְתַּם עִטֵּר בְּכֶתֶר־פָּז / וּסְבִיב מָתְנָיו קָשַׁר אַבְנֵט זָהָב.

עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת מָסַר לָאִישׁ, / וְזֶה, לְאוֹת תּוֹדָה, נָפַל אַפַּיִם.

אָמַר לוֹ כַּי־קֻבָּד הַמְבֹרָךְ: / 'דְּעֶה, אֵין עֶרֶךְ לַכִּסֵּא בְּלִי זָל. [195]

תַּלְתַּל שֶׁלּוֹ – כְּנֶגֶד הָעוֹלָם! / כִּי הוּא הָאַחֲרוֹן בָּעֲנָקִים.'

אַפִּרְיוֹנִים מְשֻׁבָּצִים בִּשְׁבוֹ / בָּהִיר כַּמַּיִם וּרְקוּמֵי זָהָב,

עַל חֲמִשָּׁה גְּמַלִּים הִטְעִינוּ, / וְגַם אוֹצָר אֲשֶׁר אִישׁ לֹא סָפַר,

וּלְבוּשׁ מַלְכוּת רְקוּם חוּטֵי זָהָב / וַחֲגוֹרָה וְכֶתֶר־אֳדָמִים,

כָּל־זֶה אֶל זָלִזַר שָׁלַח לֵאמֹר: / 'רָאוּי אַתָּה לְשַׁי גָּדוֹל מִזֶּה. [200]

אִם אַאֲרִיךְ בָּאָרֶץ, לֹא תִּפֹּל / גַּם לֹא אַחַת מִכָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ.'

גַּם לְקָרַן שׁוֹחֵר־הַמִּלְחָמָה, / גַּם לְכִּשְׁוָד, כַרָּד, בַּרְזִין, פּוּלָד,

הִגִּישׁ בְּגָדִים בְּשֶׁפַע כַּמִּנְהָג, / אִישׁ כְּעֶרְכּוֹ קִבֵּל אֶת הַמַּגִּיעַ.

כְּסָפִים חִלֵּק מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב, / לְכָל נִבְחָר – קוֹבַע, אַבְנֵט אוֹ חֶרֶב.


כּי־קובּאד יוצא לאיצטכר בפּארס

כִּכְלוֹת הַכֹּל יָצָא מִשָּׁם לְפָּרְס, / כִּי בָּהּ הָיָה מַפְתֵּחַ אוֹצָרוֹ. [205]

בִּירַת אִירָן הָיְתָה אֲזַי אִצְטַכְר, / מוֹרֶשֶׁת הַכַּיִים וְתִפְאַרְתָּם.

אִירָן הֵסֵבָּה אֶל הַשָּׁהּ פָּנֶיהָ, / וְהוּא נָשָׂא הַכֶּתֶר לִרְצוֹנָהּ.

קֻבָּד עָלָה לַכֵּס, וּמֵעָלָיו / מָלַךְ בְּצֶדֶק וּבְחָכְמָה כַּדָּת.

אֶל מְפַקְּדָיו פָּנָה וְכֹה אָמַר: / 'לִי כָּל הָאָרֶץ עַד לִקְצוֹת שָׁמַיִם.

הַפִּיל אִם יִלָּחֵם בִּזְבוּב, / עֶלְבּוֹן לָאֱמוּנָה הוּא וְלַצֶּדֶק. [210]

כָּל מִשְׁאַלְתִּי בְּעוֹלָמֵנוּ – ישֶׁר, / וְכַעַס־אֱלֹהִים מֵמִיט אָסוֹן.

שָׁלוֹם הֵבֵאתִי בְּעָמָל וּבְישֶׁר, / וַאֲדָמָה וּמַיִם – אוֹצָרִי.

מַלְכֵי הָאָרֶץ הֵם יוֹצְאֵי צְבָאִי, / אַךְ לִי אֶזְרָח וְאִישׁ צָבָא שָׁוִים.

כֻּלְּכֶם בַּקְּשׁוּ מַחְסֶה בְּצֵל יַזְדָּן, / וְהַחָכְמָה תִּשְׁמֹר אֶתְכֶם מִדֹּפִי.

אִכְלוּ פְּרִי עֲמַלְכֶם, נַדְּבוּ לַדַּל, / וּתְנוּ תּוֹדָה עַל כַּף־הַנַּחַת – לִי. [215]

אִם בֵּינֵיכֶם חַסְרֵי מַחְסֶה וָלֶחֶם, / כִּי לֹא מָצְאוּ מִחְיָה בַּעֲבוֹדָה,

יֹאכְלוּ הַמִּסְכֵּנִים מִשֻּׁלְחָנִי, / וְיִמָּצְאוּ תַּחַת קוֹרַת גַּגִּי.'


קֻבָּד עִם לוֹחֲמָיו סָבַב בָּאָרֶץ, / לִרְאוֹת הַנַּעֲשֶׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ.

עֶשֶׂר שָׁנִים שׁוֹטֵט עִם מְלַוָּיו, / עָשָׂה הַטּוֹב לְעֵין־כֹּל וּבַסֵּתֶר.

הַכַּי בָּנָה הַרְבֵּה עָרִים שְׂמֵחוֹת, / וּמִסָּבִיב לְרַי – מֵאָה כְּפָרִים. [220]

כְּהַשִּׂיגוֹ הַזְּמַן, בִּקְרֹב יוֹמוֹ / לָמוּת, שָׂם פְּעָמָיו לָשׁוּב אֶל פָּרְס.

פֹּה עַל כִּסְאוֹ יָשַׁב עִם מוּבַּדָּיו, / עִם הַהוֹבְרִים וְעִם הַחֲכָמִים.

גַּם אֶת שָׂרֵי צְבָאוֹ קָרָא אֵלָיו, / וּכְהַבִּיטוֹ בָּהֶם בְּלֵב פָּצוּעַ,

סִפֵּר לָהֶם עַל הַגְּדוֹלִים, אֲשֶׁר / אֵינָם עוֹד, אַךְ מַעֲשֵׂיהֶם עוֹמְדִים.


מֵאָה שָׁנִים מְאֻשָּׁרוֹת חָלְפוּ כֹּה – / הַאִם רָאִיתָ עוֹד כָּמוֹהוּ מֶלֶךְ? [225]

יַזְדָּן בֵּרְכוֹ בְּאַרְבָּעָה בָּנִים, / הָיוּ לוֹ יָד וָזֵכֶר בָּעוֹלָם.

רִאשׁוֹן בָּהֶם כָּוֻס הַמְפֹאָר, / שֵׁנִי – אָרַשׁ, שְׁלִישִׁי הָיָה פַּשִׁין,

וְהָרְבִיעִי בָּהֵמָּה – כַּי־אַרְמִין. / הֵם צָעֲדוּ בְּרֶגֶל מַצְלִיחָה.

מִקֵּץ מֵאָה שָׁנָה בְּכֵס וּבְכֶתֶר / שִׁנָּה מַזַּל קֻבָּד מַהֲלָכוֹ.

כִּרְאוֹת קֻבָּד כִּי כְּבָר מָלְאוּ יָמָיו, / וְכִי עָלֵהוּ עוֹד מְעַט יִבֹּל, [230]

קָרָא אֵלָיו אֶת כַּי־כָּוֻס בְּכוֹרוֹ, / שׂוֹחַח אִתּוֹ עַל צֶדֶק וּנְדִיבוּת,

וְכֹה אָמַר: 'אָרַזְתִּי חֲפָצַי, / הוֹצֵא אֶת אַרְגָּזִי וְשֵׁב תַּחְתַּי,

אַף כִּי נִדְמֶה לִי: מֵהָהָר אַלְבֻּרְז / אַךְ זֶה עַתָּה עִם מְלַוַּי הִגַּעְתִּי.

מַזָּל אַכְזָר, בְּלִי אַזְהָרָה יִטְּשֶׁךָּ. / עוֹבְדָיו – פְּתָאִים, לִבָּם צָפוּן מִשֵּׂכֶל.

צַדִּיק תָּמִים וּבַר לֵבָב אִם תֶּהִי, / שְׂכָרְךָ יַגִּיעַ בָּעוֹלָם הַבָּא. [235]

אַךְ אִם תִּפֹּל בְּפַח תַּאֲווֹתֶיךָ, / שְׁלֹף חַרְבְּךָ בְּעוֹד מוֹעֵד מִתַּעַר,

שְׁלַח יָד בְּנַפְשְׁךָ בְּלַהֲבָהּ, / וְלָאוֹיֵב עָזְבֶנָּה יְרֵשָׁה.

מָרִים כְּלַעֲנָה יִהְיוּ חַיֶּיךָ, / וּבָעוֹלָם הַבָּא – תָּפְתֶּה יוֹקֵד.'156

אָמַר אֶת זֹאת, וְהָעוֹלָם עָזַב, / בָּחַר אָרוֹן לוֹ תַּחַת הָאַרְמוֹן.

זֶה דֶּרֶךְ הָעוֹלָם וּמִשְׁפָּטוֹ: / מֵבִיא מֵהֶעָפָר, מַחְזִיר לָרוּחַ. [240]

שָׁלְמוּ תּוֹלְדוֹת הַמֶּלֶךְ כַּי־קֻבָּד, / וְתוֹר קוֹרוֹת כָּוֻס הִנֵּה זֶה בָּא.


יב. כַּי־כָּאוֻס: מאה וחמישים שנה מלך

כי־כאוס עולה על כסא־המלכות, ונפתה לפלוש למאזנדראן

עֵץ־פְּרִי, אֲשֶׁר גָּדַל יָפֶה בַּגַּן, / אִם תִּתְקְפֵהוּ מַחֲלָה קָשָׁה,

וְעַלְוָתוֹ תִּבֹּל, יֶחְלַשׁ גִּזְעוֹ, / וַאֲמִירוֹ יִכֹּף לָאֲדָמָה,

כְּהִכָּרֵת הָעֵץ מִשָּׁרָשָׁיו, / יֵשׁ שֶׁיַּצְמִיחַ חֹטֶר רַעֲנָן, [v.316]

וְזֶה יִלְבַּשׁ עָלִים, יִפְרַח שֵׁנִית, / וַאֲבִיבוֹ יִזְרַח שׁוּב כִּמְנוֹרָה.

אִם נֵצֶר רַע יִגְדַּל מִשֹּׁרֶשׁ טוֹב, / אַל בְּאַפְּךָ בַּשֹּׁרֶשׁ הַבָּרִיא. [5]

הָאָב, בְּהַשְׁאִירוֹ עוֹלָם לַבֵּן, / אַחַר חָשְׂפוֹ לוֹ כָּל הַנִּסְתָּרוֹת,

אִם זֶה יָבוּז לִכְבוֹד אָבִיו וּשְׁמוֹ, / אַל תִּקְרְאֵהוּ בֵּן, קָרְאֵהוּ זָר.

אֲשֶׁר יָסוּר מִדֶּרֶךְ אֲבוֹתָיו, / כָּל הָרָעוֹת תָּבֹאנָה עַל רֹאשׁוֹ.

זֶה הַמִּשְׁפָּט פֹּה, בְּפֻנְדַּק־דְּרָכִים157 / יָשָׁן, בּוֹ לֹא תַּבְחִין בֵּין רֹאשׁ לְרֶגֶל.

הָאִישׁ הַסָּר מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, / טוֹב יַעֲשֶׂה אִם יְפַנֶּה כִּסְאוֹ. [10]

עַתָּה הַסְכֵּת לַשָּׂב חֲכַם־הַלֵּב, / וּמוֹצָא־פִיו נְצֹר בַּזִּכָּרוֹן.


כָּוֻס עָלָה עַל כֵּס אָבִיו קֻבָּד, / וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ הִשְׁתַּחֲוָה לוֹ.

כְּבֻדָּה רַבָּה מָצָא בְּאוֹצְרוֹתָיו, / וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ – נִכְנַע כְּעֶבֶד.

בְּמַחְרוֹזוֹת, כִּסְאוֹת וַעֲגִילִים, / בְּכִתְרֵי־פָּז, תְּמוּנוֹת וְאַבְנֵי־חֵן,

בְּרַמָּכִים עִם רְעָמוֹת מְלֵאוֹת, / דּוֹמֶה לוֹ לֹא הָיָה עוֹד בָּעוֹלָם. [15]

בֹּקֶר אֶחָד יָשַׁב בְּגַן־פְּרָחָיו, / וְעִם רֵעָיו הֵיטִיב לִבּוֹ בְּיַיִן.

עַל כֵּס זָהָב, אֲשֶׁר רַגְלָיו מִבְּדֹלַח, / יָשַׁב אֲדוֹן אִירָן עִם נִכְבָּדָיו,

וְעִמָּהֶם שׂוֹחַח עַל הָא וְדָא, / בְּעִנְיָנִים גְּדוֹלִים כְּבִקְטַנִּים.

אָמַר כָּוֻס: 'מִי מֶלֶךְ, הַכָּשֵׁר / לַכֶּתֶר וְלַכֵּס יוֹתֵר מִמֶּנִּי?

הַמְּלוּכָה יָאָה לִי, לָהּ נוֹלַדְתִּי, / אִישׁ לֹא יִרְהַב לִבּוֹ לְהִתְחָרוֹת בִּי.' [20]

גָּמַע מִן הַגָּבִיעַ בְּדַבְּרוֹ, / וְהַשָּׂרִים הִקְשִׁיבוּ נְבוֹכִים.


עוֹדוֹ דּוֹבֵר, וְדִיו בִּדְמוּת זַמָּר / נִגַּשׁ אֶל שַׂר־הַטֶּכֶס וְאָמַר:

'מִמְּדִינַת מָזַנְדַּרָן אֲנִי, / פּוֹרֵט־עַל־נֵבֶל בַּעַל שֵׁם בָּאָרֶץ.

אִם שָׁהּ־אִירָן יֵאוֹת קוֹלִי לִשְׁמֹעַ, / פָּתְחָה־לִי אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל כִּסְאוֹ.' [v.317]

בָּא שַׂר־הַטֶּכֶס הֶהָדוּר לִפְנֵי / הַשַּׁהְרְיָר, הִשְׁתַּחֲוָה בִּיקָר [25]

וְכֹה הוֹדִיעַ: ‘מְנַגֵּן בַּפֶּתַח, / פּוֹרֵט עַל נֵבֶל, וּצְלִילָיו – עֶדְנָה.’

צִוָּה הַשָּׁהּ לַהֲבִיאוֹ אֵלָיו, / וּלְהוֹשִׁיבוֹ בֵּין יֶתֶר מְנַגְּנָיו.

הַדִּיוֹ נִכְנַס, כּוֹנֵן מֵיתְרֵי הַנֵּבֶל, / וּבְאָזְנֵי הַשָּׁהּ שִׁירוֹ הִשְׁמִיעַ:

'מָזַנְדַּרָן אַרְצִי, יִנּוֹן זִכְרֵךְ, / הֲיִי תָּמִיד נוֹשֶׁבֶת וּפוֹרַחַת.

וְרָדִים בְּבֻסְתָּנַיִךְ, בְּהָרַיִךְ, / יָקִינְטוֹנִים וְצִבְעוֹנִים גַּם יַחַד. [30]

צַח אֲוִירֵךְ וְאַדְמָתֵךְ – שְׁלַל צֶבַע: / לֹא חַם, לֹא קַר מִדַּי, תָּמִיד אָבִיב;

זָמִיר מַשְׁמִיעַ סִלְסוּלָיו בַּגַּן, / וְעַל הַגֶּבַע מְקַפֵּץ לוֹ צְבִי.

אֵינָם נָחִים מֵחִפּוּשִׂים לְרֶגַע, / אַף כִּי כָּל הַשָּׁנָה צְבָעִים וָרֵיחַ,

תֹּאמַר: "בַּנְּהָרוֹת מֵי־שׁוֹשַׁנִּים, / הַנֶּפֶשׁ מִתְמוֹגֶגֶת בְּנִיחוֹחַ.

בְּדַי, בַּהְמַן, אָדַֹר וּפַרְוַדִין158 / הַאֲדָמָה לוֹבֶשֶׁת יְקָרוֹת. [35]

בַּזִּים עָטִים עַל צַיִד בַּשָּׂדוֹת, / מְצַחֲקוֹת שִׂפְתֵי הַנְּהָרוֹת.

הַחֲבָלִים כֻּלָּם מְקֻשָּׁטִים / בְּרִקְמַת־מֶשִׁי, דִּינָרִים וָשֵׁשׁ;

הָאֲמָהוֹת נָעוֹת כֶּאֱלִילוֹת, / בְּאַבְנְטֵי־זָהָב – אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם.

אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ גָּר בְּזֶה הַחֶבֶל, / לֹא יִשָּׁמֵר מִסֵּבֶל וּמֵאֵבֶל."'


כִּשְׁמֹעַ כַּי־כָּוֻס דִּבְרֵי הַשִּׁיר, / עָלְתָה מַחֲשָׁבָה עַל לְבָבוֹ. [40]

הַלֵּב שׁוֹחֵר־הַקְּרָב גָּמַר הָאֹמֶר / לָצֵאת עִם לוֹחֲמָיו מָזַנְדַּרָנָה.

וּבְכֵן פָּנָה אֶל גִּבּוֹרָיו וְשָׂח: / 'אֲנַחְנוּ לִבּוֹתֵינוּ לְמִשְׁתִּים.

אִם בְּעַצְלוּת יִבְחַר אַמִּיץ־הַלֵּב, / לֹא יַעֲזֹב מַרְגּוֹעַ, שׂבַע, בַּיִת.

אֲנִי נֵצֶר קֻבָּד, צַֹחָּךִ וְגַ’ם, / גָּדוֹל בְּזֹהַר, בְּמַזָּל וּבְיַחַשׂ.

עַל אֲבוֹתַי, רָאשֵׁי־עַמִּים צְמֵאִים / לַעֲלִילוֹת, חָפַצְתִּי לַעֲלוֹת. [45]

הַנִּכְבָּדִים הִקְשִׁיבוּ לִדְבָרָיו, / אֲבָל אִישׁ לֹא פָּתַח אֶת פִּיו בְּשֶׁבַח.

פְּנֵיהֶם הִצְהִיבוּ וּמָלְאוּ קְמָטִים, / אִישׁ לֹא אָבָה לִתְקֹף אֶת הַדִּיוִים.

הֵם נִמְנְעוּ לֵאמֹר דַּאֲגָתָם, / רַק אֲנָחוֹת קָרוֹת מִלְּאוּ פִּיהֶם.

שָׂרִים כְּטוּס, גּוּדַרְז, כִּשְׁוָד, כַרָּד, / וּכְמוֹ גֻּרְגִּין, בַּהְרָם וְגִיו, אָמְרוּ:

אֲנַחְנוּ הַקְּטַנִּים, בְּלִי פְּקֻדָּתְךָ / לֹא נַעֲשֶׂה צַעַד אֶחָד בָּאָרֶץ.' [50]


אַחַר־כֵּן נִפְגְּשׁוּ לְבֵין עַצְמָם, / וְשׂוֹחֲחוּ עַל הָעוֹמֵד לִקְרוֹת.

הֵשִׂיחוּ לְבָבָם וְכֹה אָמְרוּ: / 'מַה פֶּגַע לָנוּ הַגּוֹרָל הוֹעִיד?

אִם יִזָּכֵר הַשָּׁהּ בַּתָּכְנִיּוֹת, / אֲשֶׁר הִבִּיעַ בִּשְׁתוֹתוֹ שֵׁכָר,159

יָבוֹא עָלֵינוּ כִּלָּיוֹן חָרוּץ, / אִירָן תִּשֹּׁם בְּאֵין יְבוּל וָמָיִם.

גַ’מְשִׁיד מָלַךְ בְּכֶתֶר וּבְחוֹתָם, / הִקְשִׁיבוּ לוֹ צִפּוֹר, פֵיָה וָדִיו, [55]

וְלֹא הִזְכִּיר מָזַנְדַּרָן אַף פַּעַם, / נִמְנַע מִקְּרֹא תִּגָּר עַל הַדִּיוִים.

גַּם פַרִידוּן, שָׁהּ תּוּשִׁיָּה וָדַעַת, / לֹא הֶעֱלָה רַעְיוֹן זֶה עַל לִבּוֹ.

הֵן לוּ נִתַּן הָיָה לְהַשִּׂיגוֹ / בְּמַעֲשִׂים, בְּשֵׁם אוֹ בְּאוֹצָר,

כְּבָר מַנוּצִ’הְר עָשָׂהוּ לְפָנֵינוּ, / וְלֹא רִסֵּן מִשְׁאֶלֶת לְבָבוֹ.

הָבָה נִמְצָא תְּרוּפָה אֵיךְ לְהָסִיר / מֵעַל אִירָן אֶת הָרָעָה הַזֹּאת.' [60]

נָשָׂא דְּבָרוֹ אָז טוּס וְכֹה אָמַר: / 'שָׂרִים אַמִּיצֵי־לֵב יוֹדְעֵי־קְרָבוֹת! [v.319]

תְּרוּפָה אַחַת עֲדַיִן לֹא הִזְכַּרְנוּ, / קָשָׁה אֵינֶנָּה, הָבָה נְנַסֶּנָּה.

רוֹכֵב־גְּמַלִּים מָהִיר נִשְׁלַח אֶל זָל, / נִדְרשׁ כִּי בּוֹא יָבוֹא מִיָּד, לֵאמֹר:

“רֹאשְׁךָ אִם מְזֹהָם, אַל תַּחְפְּפֶנּוּ; / אַמֵּץ מֹחֶךָ וְהַרְאֵה פָּנֶיךָ.”

אוּלַי יֵאוֹת בֶּן־סָם, וַעֲצָתֵנוּ / בִּפְנֵי הַשָּׁהּ עִקֵּשׁ־הַלֵּב יַצִּיעַ. [65]

יֹאמַר לוֹ: “אַהְרַמַן יָזַם כָּל זֹאת, / אַל תִּכָּנֵס בְּשַׁעַר הַדִּיוִים!”

אוּלַי יָשׁוּב מִתָּכְנִיתוֹ, וָלֹא — / הַקֵּץ לַעֲלִיּוֹת וְלִירִידוֹת.'


שָׁקְלוּ בְּכֹבֶד־רֹאשׁ הַהַצָּעָה, / וְצִיר, רוֹכֵב בִּכְרָה קַלָּה, הֵרִיצוּ.

הָרָץ עָשָׂה הַדֶּרֶךְ אֶל נִימְרוּז. / כְּהַגִּיעוֹ אֶל זָל, מְאוֹר־תֵּבֵל,

מָסַר לוֹ מַלְאֲכוּת אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם, / לֵאמֹר: 'דַּסְתָּן בֶּן־סָם, אִישׁ־שֵׁם רָם־יַחַשׂ! [70]

מִקְרֶה מוּזָר קָרָנוּ, אֵין דּוֹמֶה לוֹ, / אֲשֶׁר הוּא נַעֲלֶה מִבִּינָתֵנוּ;

אִם לֹא תַּחְגֹּר אַבְנֵט וְלֹא תָּבוֹא, / לֹא יִשָּׁאֵר פֹּה אִישׁ, שָׂדֶה, אוֹ בַּיִת.

בְּלֵב הַשָּׁהּ עָלָה רַעְיוֹן מוּזָר, / אֵין זֹאת כִּי אַהְרַמַן יָזַם הַפֶּגַע.

בְּעשֶׁר אֲבוֹתָיו, אֲשֶׁר נִצְבַּר / עַד הֵנָּה בְּעָמָל כֹּה רַב, לֹא דַּי לוֹ,

אוֹצָר בְּלֹא־עָמָל עִם לְבָבוֹ, / אֶל כֵּס מָזַנְדַּרָן נוֹשֵׂא נַפְשׁוֹ. [75]

אַל תִּתְעַכֵּב לְהִתְגָּרֵד בָּרֹאשׁ, / פֶּן הוּא עַד כֹּה וָכֹה יֵצֵא לַדֶּרֶךְ,

וְהֶעָמָל, אֲשֶׁר נָשָׂאתָ בּוֹ, / כְּחָגְרְךָ מָתְנֶיךָ עִם רֻסְתַּם

כַּאֲרָיוֹת הָרְעֵבִים לַטֶּרֶף, / לְמַעַן כַּי־קֻבָּד, יַפְקִיר לָרוּחַ. [v.320]

עַתָּה הַכֹּל רַק רוּחַ לְפָנָיו. / הַשָּׁהַנְשָׁהּ שׁוֹגֶה בְּדִמְיוֹנוֹת.'


כִּשְׁמֹעַ זָל, כִּי עֵץ־אִירָן הַגֵּא / עָלָיו קְמֵלִים, קָדַר עָלָיו הַיּוֹם [80]

וְכֹה אָמַר: 'כָּוֻס־כַּי קְשֵׁה־הָעֹרֶף / בְּקֹר וּבְחֹם עֲדַיִן לֹא נֻסָּה.

יוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא הָרָם בְּנַחַת, / עָלָיו חָגִים יָרֵחַ וְחַמָּה.

זֵכֶר חַרְבּוֹ, בְּמַחְשָׁבָה בִּלְבָד, / מַרְעִיד לְבַב כָּל נַעַר וְזָקֵן –

הֲתִתְפַּלֵּא אִם הוּא יַכְבִּיד אָזְנוֹ? / הֲלֹא אִם לֹא יֵאוֹת לִי, אֶפָּגַע.

מִצַּד שֵׁנִי, אִם רֹאשׁ אָקֵל בָּזֶה, / דַּעְתִּי אַסִּיחַ מֵהַסַּכָּנָה, [85]

בּוֹרֵא־עוֹלָם לֹא יְנַקֵּנִי נֵצַח, / גַּם לֹא הַשָּׁהּ וְגִבּוֹרֵי אִירָן.

אֵצֵא אֵפוֹא, אַצִּיעַ עֲצָתִי. / אִם בְּקוֹלִי יִשְׁמַע כָּוֻס, אַשְׁרָיו,

אַךְ אִם יַקְשֶׁה עָרְפּוֹ, פְּתוּחָה הַדֶּרֶךְ. / רֻסְתַּם עִם הַצָּבָא יוֹחִיל לִי פֹּה.'


לֵיל שִׁמּוּרִים הָיָה לוֹ זֶה הַלַּיְלָה. / וְכַאֲשֶׁר גִּלָּה כִּתְרוֹ הַשֶּׁמֶשׁ,

חָגַר מָתְנָיו וְיַחַד עִם גְּדוֹלָיו / שָׂם פְּעָמָיו אֶל פָּרְס, מוֹשַׁב הַשָּׁהּ. [90]

עַל דְּבַר צֵאתוֹ שָׁמְעוּ הַגִּבּוֹרִים / גּוּדַרְז וְטוּס, בַּהְרָם, גֻּרְגִּין וָגִיו,

לֵאמֹר: ‘דַּסְתָּן מַגִּיעַ לְאִירָן, / וּכְבָר הַדֶּגֶל מִתְנוֹפֵף בָּאֹפֶק.’

מִיָּד חָבְשׁוּ אֶת קוֹבְעֵיהֶם־הָדָר / וְאָצוּ לְקַבֵּל פְּנֵי הָאוֹרֵחַ.

כְּהִתְקָרֵב דַּסְתָּן בֶּן־סָם דַּיּוֹ, / צָנְחוּּ מִסּוּסֵיהֶם לָאֲדָמָה,

בֵּרְכוּ בּוֹאוֹ, וּבְלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ / נָשְׂאוּ אֶת רַגְלֵיהֶם אֶל כַּי־כָּוֻס. [95]

אָמַר בַּדֶּרֶךְ טוּס: 'גִּבּוֹר אָצִיל! / בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה הִרְחַבְתָּ צַעַד.

לְמַעֲנֵנוּ, נִכְבַּדֵּי אִירָן, / בִּמְקוֹם מָנוֹחַ טֹרַח־רַב בָּחַרְתָּ. [v.321]

כֻּלָּנוּ מְבַקְּשִׁים אֶת טוֹבָתְךָ, / וּמִתְגָּאִים בְּזֹהַר נִזְרְךָ.'

לַמְפַקְּדִים בְּמַעֲנֶה שָׂח זָל: / 'הָאִישׁ אֲשֶׁר שְׁחָקוּהו הַשָּׁנִים,

אִם בְּחָכְמַת זְקֵנִים יַשְׁלִים דַּרְכּוֹ, / יִרְאֶה בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂי יָדָיו. [100]

אַל־נָא נִמְנַע מִמֶּנּוּ עֲצָתֵנוּ, / כִּי סַם־חַיִּים הִיא לַנִּבְעָר מִדַּעַת.

אִם מֵעֵצָה טוֹבָה יַפְנֶה פָּנִים, / הַחֲרָטָה תִּהְיֶה מְנָת חֶלְקוֹ.'

עָנוּ בְּקוֹל שָׂרָיו: ‘אִתְּךָ אֲנַחְנוּ! / בַּעֲצָתְךָ נֵלֵךְ עַד קְצֵה תֵּבֵל.’

כֻּלָּם, לֵבָב אֶחָד, יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ, / אֶל הַכִּסֵּא הָרָם וְאֶל הַמֶּלֶךְ.


זאל מביא עצתו לכּאוס

דַּסְתָּן רָכַב בָּרֹאשׁ, וְאַחֲרָיו / גְּדוֹלֵי אִירָן בְּאַבְנְטֵי־זָהָב. [105]

כִּרְאוֹת דַּסְתָּן בֶּן־סָם אֶת כַּי־כָּוֻס, / נִשְׁעָן עַל מוֹשָׁבוֹ בְּלֵב שָׂמֵחַ,

פָּרַשׂ כַּפָּיו, הוֹרִיד רֹאשׁוֹ הַגֵּא, / נִגַּשׁ אֶל כֵּס־הַמֶּלֶךְ הַנִּשָּׂא

וְכֹה אָמַר: 'אֲדוֹן הָאֲרָצוֹת, / מֶלֶךְ גָּדוֹל מִכָּל הַמְּלָכִים!

כִּסֵּא וָכֶתֶר לֹא רָאוּ כָּמוֹךָ, / וְלֹא שָׁמְעוּ עַל כְּמוֹתְךָ שָׁמַיִם.

אשֶׁר וְנִצָּחוֹן יִהְיוּ חֶלְקְךָ, / יִמְלָא לִבְּךָ חָכְמָה, רֹאשְׁךָ – מִשְׁפָּט.' [110]

הַכַּי קִבֵּל אֶת זָל בְּרֹב כָּבוֹד, / וְהוֹשִׁיבוֹ עַל הַכִּסֵּא מוּלוֹ,

שָׁאַל אֶת פִּיו לְטֹרַח הַמַּסָּע, / לִשְׁלוֹם קְצִינָיו וְתַּהַמְתַּן הַגֵּא. [v.322]

עָנָה דַּסְתָּן לַשָּׁהּ וְכֹה אָמַר: / 'חֲיֵה בְּאשֶׁר, מֶלֶךְ מְנַצֵּחַ!

בְּגוֹרָלְךָ אָשְׁרֵנוּ וְאוֹרֵנוּ, / בְּזֹהַר כִּסְאֲךָ גַּאֲוָתֵנוּ.'


אַחַר נוּחוֹ מְעַט נָשָׂא דְּבָרוֹ, / וּדְרוֹר קָרָא לְרַחֲשֵׁי לִבּוֹ: [115]

'אַי, פָּדִשָׁהּ תֵּבֵל וְיוֹשְׁבֵי־בָהּ! / לְךָ יָאִים כִּסֵּא־מַלְכוּת וָכֶתֶר.

שָׁמַעְתִּי חֲדָשָׁה כִּבְדַת מִשְׁקָל: / מָזַנְדַּרָן הִיא מְגַמַּת פָּנֶיךָ!

הָיוּ כְּבָר לְפָנֶיךָ מְלָכִים, / אוּלָם בְּדֶרֶךְ זוֹ אִישׁ לֹא בָּחַר. [v.323]

עָלַי, הַשָּׂב, עָבְרוּ יָמִים רַבִּים, / רַבּוֹת שָׁמַיִם סָבְבוּ הָאָרֶץ.

שָׁהּ מַנוּצִ’הְר עָזַב אֶת הָעוֹלָם, / וְאוֹצָרוֹת וְאַרְמוֹנוֹת הִשְׁאִיר. [120]

עָשׂוּ כֵּן זַוּ, נַוּדַֹר וְכַּי־קֻבָּד; / שָׂרֵי־צָבָא הַרְבֵּה בִּזִכְרוֹנֵנוּ,

אֲשֶׁר אַלּוֹת כְּבֵדוֹת בְּכַפֵּיהֶם – / מָזַנְדַּרָן לֹא הֶעֱלוּ עַל לֵב.

מוֹשֶׁבֶת הַדִּיוִים וְהַקּוֹסְמִים הִיא, / כּוֹבְלִים הֵם בִּקְמֵיעוֹת וּבִכְשָׁפִים,

וְלֹא נִמְצָא מַתִּיר אֱסוּרֵיהֶם – / הַאֲנָשִׁים וְהוֹן תַּפְקִיר לָרוּחַ?

אוֹתָם, מַלְכִּי, בַּחֶרֶב לֹא תַּכְרִיעַ, / וְלֹא תַּשִּׂיג בְּעשֶׁר וּבְמַדָּע. [125]

לֹא כְּבוֹד־מַלְכוּת הוּא זֶה לָבוֹא לְשָׁם / וְאַף לֹא הַמַּחֲשָׁבָה לָלֶכֶת.

אַל תֶּחֱצֶה עִם צְבָאֲךָ גְּבוּלָם, / אֵין שָׁהּ אֲשֶׁר חָשַׁב זֹאת לְנָכוֹן.

אָמְנָם קוֹדְמֶיךָ לֹא גָּדְלוּ כָּמוֹךָ, / אֲבָל עַבְדֵי יַזְדָּן הָיוּ גַּם הֵם.

בְּדַם שָׂרִים וְאַנְשֵׁי־שֵׁם רַבִּים / אַל תְּגַדֵּל אִילָן לְמוֹתָרוֹת.

עָלֵהוּ וּפִרְיוֹ קְלָלָה בָּהֶם, / וְלֹא מָסֹרֶת־מְלָכִים מֵאָז.' [130]

הֵשִׁיב כָּוֻס לְזָל וְכֹה אָמַר: / "דַּאֲגָתְךָ אָמְנָם הִיא לְרוּחִי,

אֲבָל אֲנִי עוֹלֶה עַל פַרִידוּן / וְגַ’ם בְּזֹהַר, הוֹן וּבִגְבוּרָה,

וְגַם עַל מַנוּצִ’הְר וְכַּי־קֻבָּד, / אֲשֶׁר מָזַנְדַּרָן אַף לֹא הִזְכִּירוּ.

צְבָאִי, לִבִּי וְאוֹצָרִי גְּדוֹלִים / יוֹתֵר, וְהָעוֹלָם – תַּחַת חַרְבִּי.

בְּחַרְבְּךָ אֶת הָעוֹלָם הִבְקַעְתָּ, / מַדּוּעַ כֵּן לֹא אֶעֱשֶׂה אָנֹכִי? [135]

אֵלֵךְ, מָזַנְדַּרָן אֶלְכֹּד בְּרֶשֶׁת, / וּכְבוֹד חַרְבִּי וּשְׁמִי אַגְדִּיל בָּאָרֶץ.

אָשִׂים מַשְׂאֵת עָלֶיהָ וּמִסִּים, / אוֹ לֹא אוֹתִיר פָּלִיט וָזֵכֶר בָּהּ.

דִּיוִים גַּם מְכַשְּׁפִים יוֹשְׁבִים בַּחֶבֶל. / נִבְזִים הֵם, בְּנֵי בְּלִיַּעַל בְּעֵינַי, [v.324]

וְעוֹד מְעַט תִּשְׁמַע הַחֲדָשָׁה, / כִּי מֵאָרְחָם וּמֵרִבְעָם נִפְטַרְנוּ.

אַתָּה וְתַּהַמְתַּן שׁוֹמְרֵי אִירָן / תִּהְיוּ בְּהֵעָדְרִי. חִזְקוּ וְעוּרוּ. [140]

בּוֹרֵא־עוֹלָם יָחוּשׁ לְעֶזְרָתִי, / וּמֶלֶךְ הַדִּיוִים יִהְיֶה צֵידִי.

אִם לֹא תֵּצֵא לַמִּלְחָמָה / לֹא תַּאֲרִיךְ יָמִים עַל הַכִּסֵּא.'


כִּשְׁמֹעַ זָל אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, / מָצָא בָּהֶם אַךְ תֹּהוּ וְאָמַר:

'אַתָּה הַשָּׁהּ, וְאָנוּ עֲבָדֶיךָ, / הַמְּסוּרִים לְךָ בְּלֵב וָנֶפֶשׁ.

אִם צֶדֶק תְּדַבֵּר וְאִם דְּבַר־אָוֶן, / בִּפְקֻדָּתְךָ נֵלֵךְ וּבָהּ נִנְשֹׁם, [145]

אוּלָם בְּנִקָּיוֹן כַּפַּי רָחַצְתִּי, / אֲשֶׁר עִם לְבָבִי הִנֵּה הֵשַׂחְתִּי.

גּוּפְךָ לִפְדוֹת מִמָּוֶת לֹא תוּכַל, / עֵינֵי גּוֹרָל בְּמַחַט לֹא תִּתְפֹּר,

וּמֵרָעָב לֹא תִּגָּמֵל בְּצוֹם – / גַּם גִּבּוֹרִים אֵינָם חָפְשִׁים מֵאֵלֶּה.

וּמִי יִתֵּן תָּאִיר פָּנִים הָאָרֶץ, / וַעֲצָתִי לְךָ אַךְ לְמוֹתָר:

לִבְּךָ עַל מַעֲשֶׂיךָ לֹא יַכֶּךָּ, / יַזְהִיר תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה וּבְצֶדֶק. [150]


מַהֵר נִפְרַד דַּסְתָּן מִכַּי־כָּוֻס, / רוּחוֹ סָרָה, כִּי הִתְפַּתָּה לָבוֹא.

יָצָא מֵעִם הַשָּׁהּ בְּלֵב כָּבֵד, / חָשְׁכוּ חַמָּה וָסַהַר בְּעֵינָיו.

אִתּוֹ יָצְאוּ שָׂרָיו הַנּוֹעָזִים, / כְּמוֹ גּוּדַרְז וְטוּס, בַּהְרָם וָגִיו.

לְזָל הִבִּיעַ גִּיו: 'מֵאֱלֹהִים, / מוֹרֵה־דַּרְכֵּנוּ, מְבַקֵּשׁ אֲנִי

לִמְצֹא מָקוֹם אֲשֶׁר לְכַּי־כָּוֻס / אֵין יָד בּוֹ, כִּי הוּא לְמוֹרַת רוּחִי. [155]

אַל־נָא תֵּדַע קִנְאָה, מַחְסוֹר וָמָוֶת, / תִּהְיֶה יָדְךָ בְּעֹרֶף אוֹיִבְךָ.

בְּכָל מָקוֹם, אֲשֶׁר אֵלָיו הִגַּעְנוּ, / שָׁמַעְנוּ בְּשִׂמְחָה תְּהִלָּתְךָ. [v.325]

אַחַר יַזְדָּן, בּוֹרֵא־הָעוֹלָמוֹת, / אַתָּה תִּקְוַת אִירָן וְתוֹשָׁבֶיהָ.

אַתָּה נָשָׂאתָ בֶּעָמָל הָרַב, / וְדֶרֶךְ אֲרֻכָּה קָשָׁה עָבַרְתָּ.'

נִרְגָּשׁ חִבֵּק אֶת מְלַוָּיו דַּסְתָּן, / וְהִתְכּוֹנֵן לַדֶּרֶךְ אֶל סִיסְתָּן. [160]


כּאוס יוצא למאזנדראן

אַחַר צֵאת זָלִזַר אֶת הַבִּירָה, / נָשָׂא רַגְלָיו עִם גִּבּוֹרָיו זָבֻּלָּה.

צִוָּה כָּוֻס אֶת טוּס וְאֶת גּוּדַרְז / עֲרֹךְ צְבָאָם לִקְרַאת מָזַנְדַּרָן.

כְּאוֹר הַבֹּקֶר, יַחַד עִם כָּוֻס, / הֵרִימוּ רָאשֵׁיהֶם לָצֵאת לַדֶּרֶךְ.

בִּידֵי מִילָד הִפְקִיד הַשָּׁהּ אִירָן, / מַפְתֵּחַ הֶחָצֵר וְהַחוֹתָם,

וְכֹה אָמַר: 'אִם הָאוֹיֵב יוֹפִיעַ, / אַל תְּמַהֵר לִשְׁלֹף אֶת חַרְבְּךָ. [165]

בְּעֵת צָרָה פְּנֵה אֶל רֻסְתַּם וָזָל, / גַּב־הַצָּבָא הֵם וַהֲדַר־הַכֵּס.'

לְמָחֳרַת הַיּוֹם לְקוֹל תֻּפִּים / הִסִּיעוּ אֶת צְבָאָם גּוּדַרְז וְטוּס.

כָּוֻס, מְאוֹר־אִירָן, הָלַךְ בָּרֹאשׁ, / כִּסְאוֹ הִצִּיב לִפְנֵי הַר אִסְפַּרוּז,

מָקוֹם, אֲשֶׁר בּוֹ לֹא מֵצִיק הַשֶּׁמֶשׁ, / בָּחַר לָנוּחַ וְלִישֹׁן בַּלַּיְלָה.

בְּמִשְׁכְּנוֹת דִּיוֵי מָזַנְדַּרָן / אֵימָה גְּדוֹלָה נָפְלָה עַל יוֹשְׁבֵיהֶם. [170]


הַשָּׁהּ פָּרַשׂ אֲרִיג־רִקְמָה רָחָב, / נִיחוֹחַ־יַיִן טוֹב מִלֵּא אֶת הָאֲוִיר.

כָּל הַפַּהְלַוָנִים הַנִּכְבָּדִים / יָשְׁבוּ לְיַד כִּסֵּא הַשָּׁהַנְשָׁהּ, [v.326]

בִּלּוּ בַּנְּעִימִים שְׁעוֹת הַלַּיְלָה. / כַּהֲקִיצָם לְמָחֳרַת הַיּוֹם,

שׁוּב נֶאֶסְפוּ לִפְנֵי כִּסֵּא הַכַּי / חוֹגְרֵי מָתְנַיִם וְחוֹבְשֵׁי קְסָדוֹת.

הַשַּׁהְרְיָר פָּנָה אֶל גִּיו וְשָׂח: / 'אַלְפַּיִם אִישׁ רְאֵה בְּלוֹחֲמֵינוּ, [175]

אֲשֶׁר נָכוֹנוּ בְּאַלּוֹת כְּבֵדוֹת / לַבְקִיעַ דֶּרֶךְ בְּמָזַנְדַּרָן.

זָקֵן וָנַעַר אִם תִּמְצָא בַּדֶּרֶךְ, / אַל תְּחַיֶּה בָּהֶם כָּל נְשָׁמָה.

מְקוֹם מוֹשָׁב אֲשֶׁר תִּרְאֶה, שָׂרְפֵהוּ, / הֲפֹךְ אֶת אוֹר־יוֹמָם לַאֲפֵלָה.

בְּטֶרֶם לַדִּיוִים הַחֲדָשָׁה / תַּגִּיעַ, תְּטֹהַר מֵהֶם הָאָרֶץ.'


חָגַר מָתְנַיִם גִּיו, וּמִצְּבָאוֹ / בָּחַר אַלְפַּיִם לוֹחֲמִים טוֹבִים, [180]

וְאֶל מָזַנְדַּרָן נָשָׂא רַגְלָיו, / מַמְטִיר בְּאַלָּתוֹ, מַכֶּה בַּחֶרֶב.

נָשִׁים, זְקֵנִים תּוֹמְכֵי־מַטֶּה – / כֻּלָּם אָכְלָה הַחֶרֶב הַנּוֹקֶמֶת.

בָּזַז עָרִים, שָׂרַף מְגוּרֵיהֶם, / בִּמְקוֹם תְּרוּפָה הִשְׁקָם קֻבַּעַת רַעַל.

מָצָא גַּן־עֵדֶן בְּדַרְכּוֹ וְעִיר בּוֹ: / הָעִיר מָלְאָה בְּמַנְעֲמֵי תֵּבֵל.

בְּכָל רְחוֹב וּבַיִת עֲבָדִים / פָּגַשׁ עִם עֲנָקִים וַעֲגִילִים, [185]

וּבִשְׁפָחוֹת עִם נְזָרִים לָרֹאשׁ, / עִם פְּנֵי־יָרֵחַ מְאִירֵי עֵינַיִם.

הָעשֶׁר הִתְגּוֹלֵל בְּרֹאשׁ חוּצוֹת, / פֹּה אֲבָנִים טוֹבוֹת, שָׁם פָּז וָכֶסֶף.

הַבְּהֵמָה סוֹבֶבֶת בְּלִי מְחִיר, / אָכֵן תֹּאמַר: ‘אַךְ עֵדֶן הַמָּקוֹם!’

הַיְדִיעָה עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה / הַמְבֹרָךְ הִגִּיעָה אֶל כָּוֻס,

אָמַר: 'בָּרוּךְ הָאִישׁ אֲשֶׁר גִּלָּה: / "מָזַנְדַּרָן בַּת־זוּג נָאָה לָעֵדֶן, [190] [v.327]

וְהִיא מִקְדָּשׁ לֶאֱלִילוֹת הַזִּיו,/ הָעֲדוּיוֹת זֵרֵי־וְרָדִים וָמֶשִׁי.

יְפוֹת־הַתֹּאַר, מְשׁוּחוֹת פְּנֵיהֶן / בִּידֵי רִצְֹוָן בְּפֶרַח הָרִמּוֹן."'

הָאִירָנִים עָשׂוּ שַׁמּוֹת, וְרַק / מִקֵּץ שִׁבְעָה יָמִים חָדְלוּ מֵהֶרֶס.

כִּשְׁמֹעַ זֹאת עוֹצֵר מָזַנְדַּרָן, / דָּוָה לִבּוֹ, רֹאשׁוֹ כָּבַד עָלָיו.

מִבֵּין דִּיוָיו בָּא לְפָנָיו סַנְגֶ’ה, / אֲשֶׁר עָגְמָה עָלָיו נַפְשׁוֹ מְאֹד. [195]

פָּנָה אֵלָיו הַמֶּלֶךְ: מַהֲרָה/ אֶל דִּיו סַפִּיד כָּרוּחַ הַסּוֹבֶבֶת,160

אֱמֹר לוֹ: "לְמָזַנְדַּרָן פָּלַשׁ / צָבָא כָּבֵד מֵעֵבֶר גְּבוּל אִירָן.

עָרֵי מָזַנְדַּרָן הִבְעִיר בָּאֵשׁ, / אֵשׁ הַנָּקָם הֵפִיחַ מֵחָדָשׁ.

כָּוֻס, כּוֹבֵשׁ הָאָרֶץ, מַנְהִיגָם, / עִם לוֹחֲמִים הִגִּיעַ צְעִירִים.

אִם לֹא תָּבוֹא מִיָּד לְעֶזְרָתֵנוּ, / לֹא יִשָּׁאֵר אִישׁ חַי בִּמְדִינָתֵנוּ."' [200]


כִּשְׁמֹעַ דְּבַר הַמַּלְאֲכוּת סַנְגֶ’ה, / יָצָא מַהֵר כְּרוּחַ אֶל הַדִּיו.

כְּהִתְיַצְּבוֹ לִפְנֵי גְּאֵה־הָרֹאשׁ, / סִפֵּר לוֹ דְּבַר הַמַּלְאֲכוּת כְּמוֹ.

תְּשׁוּבַת הַדִּיו לְבֶן־הַגֵּו הָיְתָה: / 'מִמַּזָּלְךָ הַטּוֹב אַל תִּוָּאֵשׁ,

הִנֵּה אָבוֹאָה עִם צָבָא כָּבֵד, / וַאֲגַדַּע רַגְלָיו מֵאַדְמָתֵנוּ.'

אָמַר וְקָם מִמּוֹשָׁבוֹ כְּהַר, / רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ עַד מְרוֹם שָׁמַיִם. [205]

בָּא לַיְלָה, עָב כִּסָּה אֶת צְבָא אִירָן, / וּפְנֵי עוֹלָם הִשְׁחִירוּ כְּכוּשִׁי. [v.328]

תֹּאמַר: 'אֶת הָעוֹלָם צִפָּה יַם־זֶפֶת, / פָּנָה זִיווֹ וּמְאוֹרוֹ נֶעְלַם.

הַדִּיו פָּרַשׂ עַל רָאשֵׁיהֶם עָשָׁן, / וְעֵינֵיהֶם הִכָּה בְּסַנְוֵרִים. [v.329]

הִמְטִיר בְּרַד אֲבָנִים וַחֲנִיתוֹת, / וּצְבָא אִירָן נָפוֹץ לַעֲבָרִים.

מֵהֶם לֹא מְעַטִּים, בְּלֵב נִשְׁבָּר / מִשִּׁגְעוֹנוֹת כָּוֻס, חָזְרוּ אִירָנָה. [210]

עָבַר הַלַּיְלָה וְעָלָה הַיּוֹם, / וְטֶרֶם נִפְקְחוּ עֵינֵי הַשָּׁהּ.

עִוְרִים הָיוּ מַרְבִּית הַלּוֹחֲמִים, / וְהַשָּׂרִים אֲשֶׁר אִתּוֹ זָעָמוּ.

צְבָאוֹ נִשְׁבָּה וְאוֹצָרוֹ בּוֹזַז, / מַזַּל־הַמֶּלֶךְ נָס לֵיחוֹ מִזֹּקֶן.

הַמַּעֲשֶׂה אַל יִשָּׁכַח חָלִילָה, / אֲשֶׁר קָרָה הוּא פֶּלֶא עַל כָּל פֶּלֶא.

כִּרְאוֹת כָּוֻס אֶת הַתְּבוּסָה, אָמַר: / 'יוֹעֵץ נָבוֹן יָקָר מִכָּל אוֹצָר. [215]

חֲבָל כִּי לֹא שָׁמַעְתִּי בַּעֲצַת / דַּסְתָּן, וּבִשְׁרִירוּת לִבִּי הָלַכְתִּי.'


שִׁבְעָה יָמִים חָלְפוּ בְּעִנּוּיִים, / עֵינָיו לִרְאוֹת לֹא נִפְקְחוּ עֲדֶנָּה,

וּבַשְּׁמִינִי הִרְעִים עָלָיו הַדִּיו / לֵאמֹר: 'אַי, שָׁהּ־אֵין־פְּרִי כָּעֲרָבָה!

לִהְיוֹת אָבִיתָ מֶלֶךְ עַל הַכֹּל, / חָשַׁקְתָּ בְּמִרְעֵה מָזַנְדַּרָן.

חָשַׁבְתָּ: כֹּחֲךָ כְּכֹחַ פִּיל, / לֹא תִּכָּנַע לְאִישׁ לְעוֹלָמִים. [220]

לְכֵס אִירָן “דַּיֵּנִי” לֹא אָמַרְתָּ, / וְהַחָכְמָה בְּדֶרֶךְ זוֹ בִּזִּיתָ.

הַרְבֵּה שְׁבוּיִים לָקַחְתָּ בְּאַרְצֵנוּ, / הַרְבֵּה הָרַגְתָּ בְּאַלָּה כְּבֵדָה.

אוּלַי עָלַי עֲדַיִן לֹא שָׁמַעְתָּ, / חֵרֵשׁ יָשַׁבְתָּ עַל כִּסֵּא הַמֶּלֶךְ. [v.330]

עַתָּה הִנֵּה תּוֹצְאוֹת מַאֲוָיֶיךָ, / אַתָּה אוֹכֵל אֶת פְּרִי מַעֲלָלֶיךָ.'

מֵהַדִּיוִים, הָאָמָּנִים בַּחֶרֶב, / בָּחַר אַנְשֵׁי־צָבָא שְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף, [225]

וְהִפְקִידָם לִשְׁמֹר עַל הַשְּׁבוּיִים, / אוֹתָם הִשְׁפִּילוּ וְדִכְּאוּ בְּלִי־חוּס.

צֵידָה הִקְצִיב לָהֶם – אֵיפַת רָזוֹן / קְטַנָּה, לְחַיּוֹתָם מִיּוֹם לְיוֹם,

בְּעוֹד אוֹצְרוֹת הַשָּׁהּ וְהַצָּבָא, / כְּתָרִים, כִּסְאוֹת וַאֲבָנִים טוֹבוֹת

מִכָּל אֲשֶׁר מָצָא, הַכֹּל בַּכֹּל, / מָסַר לִידֵי מַצְבִּיא מָזַנְדַּרָן,

אַרְזַ’נְג, וְשָׂח: 'קַח אֵלֶּה אֶל הַשָּׁהּ, / אֱמֹר: "בְּאַהְרִימַן אַל דֹּפִי עוֹד. [230]

עָשִׂיתִי כָּל אֲשֶׁר בִּקַּשְׁתָּ מֶנִּי: / אֶת בְּנֵי־אִירָן דִּכֵּאתִי עַד עָפָר.

מַלְכָּם הַגֵּא וְכָל אֲצִילֵיהֶם / אוֹר שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ לֹא יִרְאוּ עוֹד.

בְּהֶרֶג לֹא אִיַּמְתִּי, לְלַמְּדוֹ / לַבְחִין בֵּין שְׁמֵי־מָרוֹם לְבוֹר עָמֹק.

בַּאֲנָחוֹת וּבְמִסְכֵּנוּת יֶחְכַּם, / אוּלָם אִישׁ לֹא יַטֶּה אֵלָיו עוֹד אֹזֶן."'

אַרְזַ’נְג, אַחַר שָׁמְעוֹ נְאוּם הַדִּיו, / שָׂם פְּעָמָיו אֶל שָׁהּ מָזַנְדַּרָן, [235] [v.331]

וְעִמָּדוֹ צְבָאוֹ וְהַכְּבֻדָּה, / שְׁבוּיִים לָרֹב, סוּסִים בְּאֻכְּפֵיהֶם.

דִּיו סַפִּיד, כְּתֹם הַמְּלָאכָה, / יָצָא אֶל מְעוֹנוֹ מַזְהִיר כַּשֶּׁמֶשׁ.

כָּוֻס בִּשְׁבִי מָזַנְדַּרָן יָשַׁב/ וְשָׂח: ‘אֲשֶׁר קָרָה – בִּי הָאָשָׁם.’


מלאכות כּי־כּאוס לזאל ולרוסתּם

הַשָּׁהּ כָּוֻס, לִבּוֹ דָּוֶה עָלָיו, / הֵרִיץ לוֹחֵם מָהִיר כְּמוֹ צִפּוֹר,

עוֹשֶׂה דַּרְכּוֹ זָבֻּלָּה אֶל דַּסְתָּן, / דּוֹהֵר כְּמוֹ עָשָׁן, וּבְפִיו לֵאמֹר: [240]

'רְאֵה, מַה מַּזָּלִי הָרַע עוֹלֵל לִי: / רֹאשִׁי, כִּסֵא וָכֶתֶר – בְּעָפָר!

צְבָאִי הַמְהֻלָּל וְאוֹצָרִי, / הָעֲרוּכִים כְּמוֹ וְרָדִים בַּגַּן,

כֻּלּוֹ מָסְרוּ שָׁמַיִם לַדִּיוִים; / תֹּאמַר: “הַכֹּל בַּכֹּל נָשָׂא הָרוּחַ.”

כָּהוּ עֵינַי וְגוֹרָלִי סְחַרְחַר, / וַהֲפוּכִים הַכֶּתֶר וְהַכֵּס.

אֲנִי אָחוּז בְּצִפָּרְנֵי הַדִּיו, / וּמִגּוּפִי עוֹקֵר הוּא נִשְׁמָתִי. [245]

אֲנִי נִזְכָּר כָּעֵת בַּעֲצָתְךָ, / וּמִכְּבֵדִי עוֹלוֹת אַנְחוֹת־קָרָה.

בְּאִוַּלְתִּי אָטַמְתִּי אֶת אָזְנַי, / וְהַצָּרָה לֹא אֵחֲרָה לָבוֹא.

אִם לֹא תַּחְגֹּר מָתְנֶיךָ לְחַלְּצֵנִי, / יֹאבַד הַכֹּל, הָרֶוַח וְהַקֶּרֶן!'


הָרָץ עָזַב מָזַנְדַּרָן מַהֵר, / כְּמוֹ צִפּוֹר־כָּנָף וּכְמוֹ עָשָׁן.

כְּהַגִּיעוֹ לִפְנֵי כִּסֵּא דַּסְתָּן, / סִפֵּר אֲשֶׁר רָאָה וְגַם שָׁמַע. [250]

כִּשְׁמֹעַ זָל הַחֲדָשׁוֹת, פָּקַע / עוֹרוֹ, אַךְ לֹא גִּלָּה מִזֶּה לְאִישׁ.

בְּדִמְיוֹנוֹ תֵּאֵר אֶת הַצָּרוֹת, / אֲשֶׁר עוֹמְדוֹת לָבוֹא עוֹד עַל הַשָּׁהּ, [v.332]

וְאֶל רֻסְתַּם אָמַר דַּסְתָּן בֶּן־סָם: / 'אִם בַּנָּדָן הַחֶרֶב – קִצְרַת־יָד הִיא.

לֹא עוֹד שַׁעֲשׁוּעִים וְיַיִן לָנוּ, / נֵצֵא מִיָּד לְהַצָּלַת הַכֶּתֶר.

הַשָּׁהּ חוֹנֶה בְּהֶבֶל הַדְּרָקוֹן, / תְּלָאוֹת רַבּוֹת בִּפְנֵי הָאִירָנִים. [255]

לָכֵן, רֻסְתַּם, חֲבשׁ רַמָּכְךָ, / וּשְׁלֹף אֶת חַרְבְּךָ לִדְרשׁ נָקָם.

יַזְדָּן, הַמְפַרְנֵס וְזָן הַכֹּל, / הוּא בְּרָאֲךָ יָאֶה לַזְּמַן הַזֶּה.

נוֹלַדְתָּ לְמַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה, / לִי כְּבָר מָלְאוּ מָאתַיִם וְיוֹתֵר.

בְּפֹעַל זֶה, בְּהַצָּלַת הַשָּׁהּ, / שֵׁם תַּעֲשֶׂה לְךָ גָּדוֹל בָּאָרֶץ.

אַל בְּעַצְלוּת וּבִנְשִׁימָה אִטִּית / תִּגַּשׁ לִמְלֶאכֶת הַשָּׂטָן הַזֹּאת. [260]

עֲטֵה עָלֶיךָ אֶת עוֹר הַנָּמֵר, / וּמֵהָגוּת וּשְׁנָת נַעֵר רֹאשְׁךָ.

הָאִישׁ אֲשֶׁר רָאָה אֶת כִּידוֹנְךָ, / הַאִם יִמְצָא מָנוֹחַ לְנַפְשׁוֹ?

אִם תִּלָּחֵם בְּיָם, יוּמַר לְדָם, / מִתְּרוּעָתְךָ הַר יֵהָפֵךְ מִישׁוֹר.

לֵךְ וְאַבֵּד תִּקְוַת הַשַּׂר אַרְזַ’נְג / וְדִיו־סַפִּיד, וְשִׂמְחָתָם הָפֵר.

רְעַץ צַוַּאר שָׁלִיט מָזַנְדַּרָן / וְשִׁדְרָתוֹ בְּאַלָּתְךָ כְּבֵדָה.' [265]


אָמַר רֻסְתַּם: ‘הַדֶּרֶךְ אֲרֻכָּה, / וְלֹא יָדַעְתִּי אֵיךְ עָלַי לָלֶכֶת.’ [v.333]

עָנָה לוֹ זָל אָבִיו וְכֹה אָמַר: / 'שְׁתַּיִם דְּרָכִים לְשָׁם, שְׁתֵּיהֶן קָשׁוֹת.

אַחַת, כָּוֻס הָלַךְ בָּהּ, אֲרֻכָּה, / וְהַשְּׁנִיָּה כְּמַהֲלַךְ שְׁבוּעַיִם,

בָּהּ אֲרָיוֹת, דִּיוִים וַעֲרָפֶל, / אֲשֶׁר יַכֶּה בְּסַנְוֵרִים עֵינֶיךָ.

בְּחַר בַּקְּרוֹבָה וּרְאֵה נִפְלְאוֹתֶיהָ, / כִּי עֶזְרָתְךָ תָּבוֹא מֵהַבּוֹרֵא. [270]

אָמְנָם הִיא מְעַיֶּפֶת, אַךְ קְצָרָה, / וְרַכְשׁ הַמְבֹרָךְ יִגְבַּר עָלֶיהָ.

אַפִּיל אֶת תְּחִנָּתִי לִפְנֵי יַזְדָּן / מִבּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר,

כִּי שׁוּב אֶרְאֶה חָזְךָ וְצַוָּארְךָ, / אֶת אַלָּתְךָ, כַּפֶּיךָ וְרֹאשְׁךָ.

אַךְ אִם יַזְדָּן, אֲדוֹן הָאֲדוֹנִים, / הֶחְלִיט לִמְסֹר אוֹתְךָ לִידֵי הַדִּיו,

מִי אִישׁ יוּכַל אֶת הַדָּבָר לִמְנֹעַ? / כְּפִי אֲשֶׁר הוֹעִיד לְךָ, תִּחְיֶה. [275]

אָמְנָם לָנֶצַח לֹא יִחְיֶה אָדָם, / יִשְׁבֹּק חַיִּים גַּם מַאֲרִיךְ־יָמִים,

וְגַם אָדָם, אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ שֵׁם, / יָבוֹא יוֹמוֹ לָמוּת, אַל תֵּעָצֵב.'


עָנָה רֻסְתַּם לְזָל וְכֹה אָמַר: / 'אֲנִי חוֹגֵר מָתְנַי לִפְקֻדָּתְךָ,

אַךְ מֵרָצוֹן לִצְעֹד לַגֵּיהִנּוֹם, / חָכְמַת זְקֵנִים וְנִכְבָּדִים אֵינֶנָּה.

רַק בֶּן־אָדָם, אֲשֶׁר תִּעֵב חַיִּים, / יָשִׂישׂ לָצֵאת לִקְרַאת אַרְיֵה טוֹרֵף. [280]

אֲנִי חוֹגֵר מָתְנַיִם וְיוֹצֵא, / אַךְ לְעֶזְרַת יַזְדָּן בִּלְבַד קִוִּיתִי.

אַקְרִיב עֲבוּר מַלְכֵּנוּ גּוּף וָנֶפֶשׁ, / וַאֲשַׁבֵּר קְמֵיעוֹת הַמְכַשְּׁפִים.

הָאִירָנִים אֲשֶׁר חַיִים עֲדֶנָּה, / אָשִׁיב אַבְנְטֵיהֶם לְמָתְנֵיהֶם.

לֹא יִוָּתְרוּ אַרְזַ’נְג וְדִיו־לָבָן / וְלֹא סַנְגֶ’ה, פּוּלָד־גַֹנְדִּי וָבִּיד.

נִשְׁבַּעְתִּי בָּאֶחָד וְאֵין בִּלְתּוֹ, / כִּי לֹא יָסִיר רֻסְתַּם רַגְלָיו מֵרַכְשׁ, [285] [v.334]

כָּל־עוֹד לֹא יִכָּבְלוּ יְדֵי אַרְזַ’נְג, / וְלֹא יוּבַל בְּחֶבֶל עַל צַוָּאר,

כָּל־עוֹד רַכְשׁ לֹא יַרְעִיד הָאֲדָמָה, / וְרֹאשׁ פּוּלָד לֹא יִתְגּוֹלֵל תַּחְתָּיו.'


רֻסְתַּם עָטָה שִׁרְיוֹן עוֹר־הַנָּמֵר, / וְזָל עָמַד לְהִתְפַּלֵּל עָלָיו.

עַתָּה עָלָה עַל רַכְשׁ, סוּסוֹ־הַפִּיל, / בְּלֵב בּוֹטֵחַ וּבְפָנִים קוֹרְנוֹת.

אִמּוֹ הִגִּיעָה וְדוֹמְעוֹת עֵינֶיהָ, / דַּסְתָּן אַף הוּא בָּכָה מָרָה עַל בְּנוֹ. [290]

אָמְרָה הָאֵם, אֲשֶׁר לָהּ פְּנֵי יָרֵחַ, / אֶל בְּנָהּ רֻסְתַּם: 'אַתָּה יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ,

וְאֶת אִמְּךָ אַתָּה מַשְׁאִיר דּוֹאֶגֶת – / מַה מְקַוֶּה אַתָּה מֵאֱלֹהִים?'

עָנָה: 'אִמִּי, דּוֹרֶשֶׁת טוֹבָתִי! / לֹא בִּשְׁרִירוּת לִבּוֹ הוֹלֵךְ רֻסְתַּם,

כִּי מִיַּזְדָּן הוּא וּמִמַּזָּלִי. / הַפְקִידִי אֶת חַיַּי בִּידֵי אֱלֹהַּ.'

לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ בָּא הָעָם, / כִּי מִי יוֹדֵעַ אִם שֵׁנִית יִרְאֶנּוּ? [295]

הַזְּמַן חוֹלֵף מַהֵר, וְהֶחָכָם, / רִגְעֵי יְמֵי־חַיָּיו סוֹפֵר אֵינֶנּוּ.

אִם פֶּגַע רַע מְנוּחָתְךָ עָכַר, / מִמֶּנּוּ, דַּע, הָאָרֶץ תִּיף מָחָר.


שֶׁבַע עֲלִילוֹת רוּסְתַּם

עלילה ראשונה: רכש נלחם באריה

רֻסְתַּם, גִּבּוֹר נִימְרוּז, נִפְרַד מֵעִם / אָבִיו הַמְהֻלָּל, מְאוֹר הָאָרֶץ. [v.335]

מֶרְחַק יוֹמַיִם בִּימָמָה עָבַר, / בַּעֲשׂוֹתוֹ לֵילוֹת כְּמוֹ יָמִים.

מָנוֹחַ לֹא נָתַן לְרַכְשׁ סוּסוֹ / לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ וּבְחֶשְׁכַּת הַלַּיְלָה. [300]

כְּהֵחָלְשׁוֹ מִצּוֹם וּמִיגִיעָה, / הִגִּיעַ לְמִישׁוֹר רוֹחֵשׁ פְּרָאִים161.

רֻסְתַּם דִּרְבֵּן בְּקַרְסֻלָּיו אֶת רַכְשׁ, / וְזֶה הִשִּׂיג אֶת הֶעָרוֹד הַנָּס.

אֵין בְּהֵמָה אֲשֶׁר תָּנוּס מֵחֶבֶל / רֻסְתַּם וּמֵרַגְלֵי סוּסוֹ הַקַּל.

הַכְּפִיר162 הִטִּיל אֶת עֲנִיבַת הַחֶבֶל / וְרֹאשׁ הָעַיִר הָאַמִּיץ הֵבִיא בָּהּ.

בְּעֹקֶץ חֵץ הִצִּית אֵשׁ בִּמְדוּרָה / מִדַּרְדָּרִים, קָנִים וַעֲנָפִים, [305]

וּבִשְׁאֵרִית כֹּחוֹ הֵכִין הָעַיִר, / וְעַל הָאֵשׁ צָלָהוּ לְאָכְלָה.

בְּשָׂרוֹ אָכַל וְעַצְמוֹתָיו הִשְׁלִיךְ. / הָעַיִר גַּם שֻׁלְחָן הָיָה, גַּם סִיר.

רֻסְתַּם פִּתַּח אֶת רֶסֶן רַמָּכוֹ, / וְשִׁחְרְרוֹ חָפְשִׁי לִרְעוֹת בָּאָחוּ.

לוֹ לְעַצְמוֹ הֵכִין מִסּוּף יָצוּעַ, / עָלָיו נִרְדַּם בָּטוּחַ בַּבָּאוֹת.


בְּאָחוּ זֶה מִרְבַּץ־כְּפִירִים הָיָה, / וְלֹא הֵעֵז שָׁם פִּיל לִכְסֹחַ סוּף. [310]

עָבְרָה בֵּינְתַיִם אַשְׁמוּרָה אַחַת. / אַרְיֵה נִגַּשׁ בְּאֹמֶץ אֶל רֻסְתַּם, [v.336]

רָאָה בֵּין הַקָּנִים עֲנָק יָשֵׁן, / וּמֵעָלָיו רַמָּךְ נִרְגָּז, אֶת רַכְשׁ.

אָמַר בַּלֵּב: ‘תְּחִלָּה אֶפְגַּע בַּסּוּס, / אַחַר־כֵּן, אִם אֶרְצֶה, אֶטְרֹף הָאִישׁ.’

אֶל הָרַמָּךְ בָּא בִּקְפִיצָה הַלַּיִשׁ, / אַךְ רַכְשׁ סוֹעֵר כְּלֶהָבָה חַיָּה,

הֵרִים קַדְמִיּוֹתָיו, הִכָּה בָּהֶן / עַל קָדְקֳדוֹ, תָּקַע שִׁנָּיו בַּגַּב, [315]

וַאֲבָרָיו רִסֵּק בָּאֲדָמָה. / בְּלֹא כְּשָׁפִים גָּבַר עַל הַחַיָּה.

רֻסְתַּם, אַחַר נוּחוֹ, הֵקִיץ פִּתְאֹם / וְעַל יָדוֹ רָאָה נִבְלַת אַרְיֵה.

אָמַר לַסּוּס: 'אַי, רַכְשׁ חֲסַר־דֵּעָה! / מִי זֶה צִוְּךָ לְהִלָּחֵם בְּלַיִשׁ?

לוּ בְּשִׁנָּיו וּבְצִפָּרְנָיו נִטְרַפְתָּ, / אוֹתִי, שׁוֹחֵר־הַקְּרָב, וּכְלֵי זֵינִי,

הַקֶּשֶׁת, הַפְּלָצוּר וְהָאַלָּה, / אֵיךְ הֶחֱזַרְתָּ אֶל מָזַנְדַּרָן? [320]

אִלּוּ אוֹתִי הֵעַרְתָּ מִשְּׁנָתִי / הַמְּתוּקָה, הַקְּרָב בַּכְּפִיר קִצַּרְתִּי.'

אָמַר וְשׁוּב נִרְדַּם וְנָח זְמַן רַב / רֻסְתַּם, גִּבּוֹר־הַחַיִל הָאַמִּיץ.

וְכַאֲשֶׁר זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ שׁוּב / עַל הַגְּבָעוֹת הָאֲפֵלוֹת, הֵקִיץ,

נִגֵּב אֶת רַכְשׁ, שָׂם אֻכָּפוֹ עָלָיו, / וְאֶל יַזְדָּן הַטּוֹב נָשָׂא תְּפִלָּה.


עלילה שניה: רוסתּם מגלה מעיין

הָיְתָה הַדֶּרֶךְ לְפָנָיו קָשָׁה / לְמַעֲבָר, בְּעוֹד רֹאשׁוֹ סְחַרְחַר: [325]

מִדְבָּר צִחֵה־צָמָא וְחֹם כָּבֵד, / צִפּוֹר חוֹלֶפֶת חֲתִיכוֹת תִּהְיֶה.

הִתְלַהֲטוּ מִישׁוֹר וַעֲרָבָה, / תֹּאמַר: ‘דְּלֵקָה בָּהֵמָּה מְטַיֶּלֶת!’ [v.337]

רַגְלֵי הַסּוּס כָּבְדוּ, וּלְשׁוֹן רוֹכְבוֹ / מֵחֹם וּמִצָּמָא דָּבְקָה לַחֵךְ.

רֻסְתַּם, כִּידוֹן בְּכַף יָדוֹ, צָעַד / לְיַד סוּסוֹ בָּרֶגֶל כְּשִׁכּוֹר.

בְּאֵין לִמְצֹא מַחְסֶה וְהַצָּלָה, / פָּנָה אֶל הַשָּׁמַיִם בִּתְפִלָּה, [330]

וְכֹה אָמַר:'יַזְדָּן שׁוֹפֵט צַדִּיק! / הָעִנּוּיִים הָאֵלֶּה מִיָּדְךָ הֵם.

אִם נֶהֱנֶה אַתָּה מִמַּכְאוֹבִי, / אוֹת כִּי מָלְאוּ גְּנָזַי פֹּה בָּעוֹלָם.163

רַגְלַי אֲנִי נוֹשֵׂא פֹּה בְּתִקְוָה, / כִּי הַצָּלָה יָבִיא יַזְדָּן לַשָּׁהּ,

וּדְרוֹר יִקְרָא אֲדוֹן־הָעוֹלָמִים / לָאִירָנִים מִצִּפָּרְנֵי הַדִּיו.

אָכֵן חָטְאוּ, אַךְ עֲווֹנָם נָשְׂאוּ, / כִּי עֲבָדֶיךָ וְעוֹבְדֶיךָ הֵמָּה.' [335]


כִּלָּה דְּבָרוֹ רֻסְתַּם אַדִּיר־הַגֵּו, / וּמִצָּמָא כָּשַׁל וְהִתְעַלֵּף. [v.338]

נָפַל הָאִישׁ עַל הֶעָפָר הַחַם, / וְהַלָּשׁוֹן בְּפִיו צְחִיחָה, סְדוּקָה.

פִּתְאֹם חָלְפָה כִּבְשָׂה טוֹבַת מַרְאֶה / עַל־פְּנֵי רֻסְתַּם, אֲשֶׁר פָּקַח עֵינַיִם.

מַחֲשָׁבָה עָלְתָה עַל לְבָבוֹ: / 'זֶה מַעְיָנָהּ, אַיֵּהוּ מְקוֹמוֹ?

אָכֵן חַסְדֵּי יַזְדָּן בַּמְּרוֹמִים / עַד מַזָּלִי בָּאָרֶץ מַגִּיעִים.' [340]

בְּכֹחַ הַבּוֹרֵא קָם עַל רַגְלָיו, / בְּיַד יָמִין תָּפַשׂ נִצַּב הַחֶרֶב,

בְּיָד שְׁנִיָּה אָחַז מוֹשְׁכוֹת הַסּוּס, / וְאָץ אַחַר הַכֶּבֶשׂ הַפּוֹסֵעַ,

עַד כִּי נִגְלָה לוֹ הַמַּעְיָן, אֲשֶׁר / אֵלָיו בְּרֹאשׁ מוּרָם הוֹבִיל הַכֶּבֶשׂ.

רֻסְתַּם הִפְנָה פָּנָיו אֶל הַשָּׁמַיִם, / וְכֹה אָמַר: 'שׁוֹפֵט אֱמֶת וָצֶדֶק!

כִּבְשָׂה זוֹ לֹא הִשְׁאִירָה עֲקֵבוֹת – / אָכֵן כִּבְשַׂת בָּשָׂר וָדָם אֵינֶנָּה.' [345]


בְּבוֹאֲךָ לְבֵין הַמְּצָרִים, / זוּלַת יַזְדָּן אֵין אֵל לְמוֹשָׁעוֹת.

הַסָּר מֵהָאֶחָד וְהַטָּהֹר, / לִבּוֹ צָפוּן מִשֵּׂכֶל, אֵין חָכְמָה בּוֹ.

רֻסְתַּם בֵּרַךְ אֶת הַכִּבְשָׂה164 וְשָׂח: / 'וּמִי יִתֵּן וְלֹא תֵּדְעִי כָּל פֶּגַע,

מִרְעֵךְ בָּעֵמֶק וּבָהָר יִשְׁמַן, / וְהַנָּמֵר אַל יַעֲלֵךְ עַל לֵב.

דּוֹרֵךְ הַקֶּשֶׁת לְצוּדֵךְ בַּחֵץ, / תִּכְהֶה עֵינוֹ וְתִשָּׁבֵר קַשְׁתּוֹ, [350]

כִּי עַל יָדַיִךְ בַּחַיִּים נִשְׁאַרְתִּי, / לוּלֵי אַתְּ, נֶחֱשַׁבְתִּי בַּמֵּתִים.

עַתָּה אֵינֶנִּי לֹא בְּפִי הָרַהַב, / וְלֹא בְּצִפָּרְנֵי הַזְּאֵבִים.

קִרְעֵי בְּגָדַי לֹא יְשַׁמְּשׁוּ מוֹפֵת / בִּידֵי אוֹיְבֵי נַפְשִׁי לְמַפַּלְתִּי.'


רֻסְתַּם, כְּכַלּוֹתוֹ אֶת הַשְּׁבָחִים, / הֵסִיר מֵעַל גַּב רַכְשׁ אֶת הָאֻכָּף, [v.339]

רָחַץ גּוּפוֹ בְּמַיִם נְקִיִּים, / וְזֶה הִבְהִיק כְּשֶׁמֶשׁ בַּשָּׁמַיִם. [355]

אַחַר רַוּוֹת רֻסְתַּם אֶת צִמְאוֹנוֹ, / מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ חִצִּים לְצַיִד.

מִיָּד הִפִּיל עָרוֹד גָּדוֹל כְּפִיל, / פָּשַׁט עוֹרוֹ, דָּחָה אֶת הַקְּרָבַיִם,

שְׁטָפוֹ בְּמַיִם, וּבָאֵשׁ צָלָהוּ / בִּמְדוּרָה אֲשֶׁר הִבְעִיר כַּשֶּׁמֶשׁ.

אַחַר כָּל זֶה יָשַׁב לַאֲרוּחָה; /בָּאֶצְבָּעוֹת פִּצַּח הָעֲצָמוֹת.

אַחַר שָׂבְעוֹ הָלַךְ אֶל הַמַּעְיָן, / רִוָּה צְמָאוֹ וְהִתְכּוֹנֵן לִישֹׁן. [360]

לִפְנֵי שָׁכְבוֹ הִזְהִיר אֶת רַכְשׁ שֵׁנִית: / 'אַל תִּתְיַדֵּד וְאַל תִּשְׂרֶה עִם אִישׁ.

וְאִם אוֹיֵב יוֹפִיעַ, רוּץ אֵלַי; / אַל בְּדִיוִים וּבִכְפִירִים תִּלְחַם.'

נִרְדַּם רֻסְתַּם, נוֹצֵר שְׂפָתַיִם נָח הוּא,/ וְרַכְשׁ עַד לַחֲצוֹת שׁוֹטֵט בָּאָחוּ.


עלילה שלישית: רוסתּם נלחם בדרקון

מֵהַמִּדְבָּר פִּתְאֹם דְּרָקוֹן הִגִּיחַ, / אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ פִּיל לֹא יִנָּצֵל.

בַּדֶּרֶךְ שָׂם לוֹ אֶת מְקוֹם רִבְצוֹ, / מֵאֵימָתוֹ גַּם דִּיו שָׁם לֹא עָבַר. [365]

בָּא וּמָצָא אֶת צְמֵא־הָעֲלִילָה / יָשֵׁן, וְעַל יָדוֹ רַמָּךְ רוֹגֵז.

הָגָה בַּלֵּב: ‘מָה אָנֹכִי רוֹאֶה? / מִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה הֵהִין לָנוּחַ?’

אִישׁ לְפָנָיו, לֹא דִּיו, לֹא כְּפִיר, / עֹז לֹא הִרְהִיב לִמְצֹא שָׁם מַעֲבָר,

כִּי כָּל הַבָּא אֵלָיו לֹא יִנָּצֵל / מִצִּפָּרְנֵי הָרַהַב הַזּוֹעֵף.

רֵאשִׁית־כֹּל שָׂם פָּנָיו אֶל עֵבֶר רַכְשׁ. / מִהֵר הַסּוּס אֶל הַדּוֹאֵג לַכֶּתֶר, [370] [v.340]

רָקַע בְּפַרְסוֹתָיו בָּאֲדָמָה, / נִעְנַע זְנָבוֹ, צָנַף צְנֵפָה גְּדוֹלָה.

רֻסְתַּם הֵקִיץ מִתְּנוּמָתוֹ, וְקָם / בְּרֹאשׁ מָלֵא מַחֲשָׁבוֹת וּקְרָב.

הִבִּיט אֶל הַמִּדְבָּר סָבִיב־סָבִיב, / וְלֹא רָאָה דָּבָר, לֹא אִישׁ, לֹא רַהַב.

שָׁפַךְ אֶת חֲמָתוֹ עַל רַמָּכוֹ, / כִּי הֱעִירוֹ פִּתְאֹם בְּלִי־שַׁחַר.


כְּהֵרָדְמוֹ בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה, / מֵאֲפֵלָה הוֹפִיעָה הַמִּפְלֶצֶת. [375]

לִמְרַאֲשׁוֹת רֻסְתַּם מִהֵר הַסּוּס,/ חָפַר בִּנְחשֶׁת פַּרְסוֹתָיו בָּאֶבֶן.

רֻסְתַּם הַנָּם שְׁנָתוֹ הֵקִיץ שֵׁנִית,/ פָּנָיו הֶאֱדִּימוּ כִּוְרָדִים מִכַּעַס.

סָקַר שֵׁנִית אֶת הַמִּדְבָּר סָבִיב, / וְגַם הַפַּעַם לֹא רָאָה דָּבָר.

נָזַף בְּרַכְשׁ וְכֹה אָמַר אֵלָיו: / 'אֵינְךָ סוֹבֵל אֶת אֲפֵלַת הַלַּיְלָה,

עַל־כֵּן רֹאשִׁי מָנַעְתָּ מִמְּנוּחָה, / לַהֲעִירֵנִי אַצְתָּ בְּלִי כָּל צֹרֶךְ. [380]

אִם שׁוּב תָּרִיעַ פֹּה כִּבְיוֹם־הַדִּין, / אַתִּיז רֹאשְׁךָ בַּחֶרֶב הַחַדָּה.

אֵלֵךְ בָּרֶגֶל אֶל מָזַנְדַּרָן, / אֶשָּׂא עָלַי אַלָּה, קוֹבַע וָחֶרֶב.

אָמַרְתִּי: “אִם אַרְיֵה יָבוֹא עָלֶיךָ, / אַל תִּלָּחֵם, אָבוֹא לְעֶזְרָתְךָ.”

אַךְ לֹא אָמַרְתִּי: “הֲעִירֵנִי לַיְלָה.” / חַכֵּה לִי עַד אָנוּחַ וְאִיקָץ.'


בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית נִרְדַּם בֶּן־זָל, / וְעַל גּוּפוֹ מְעִיל עוֹר־הַנָּמֵר. [385]

הִרְעִים בְּקוֹל הָרַהַב הַנּוֹרָא, / תֹּאמַר: ‘נְשִׁיפָתוֹ הִבְעִירָה אֵשׁ!’

כְּרֶגַע רַכְשׁ עָזַב אֶת הַמִּרְעֶה, / אַךְ לֹא הֵעֵז אֶל אֲדוֹנוֹ לָגֶשֶׁת.

לִבּוֹ נִקְרַע בִּמְבוּכָתוֹ לִשְׁנַיִם: / מֵהַדְּרָקוֹן יָרֵא וּמֵרֻסְתַּם.

אוּלָם בַּסּוֹף, מֵאַהֲבַת רֻסְתַּם, / כְּרוּחַ בָּא לִפְנֵי גִּבּוֹר־הַחַיִל,

צָהַל בְּקוֹל, גָּעַשׁ, חָפַר עָפָר, / הָאֲדָמָה פּוֹרֵר בְּפַרְסוֹתָיו. [390] [v.341]

וְגַם הַפַּעַם, כְּהָקִיץ בֶּן־זָל, / כָּעַס עַל רַמָּכוֹ הַמְמֻשְׁמָע.

אוּלָם רָצָה הַפַּעַם הַבּוֹרֵא, / כִּי הַגִּבּוֹר יַשְׁגִּיחַ בַּמִּפְלֶצֶת.

וְכַאֲשֶׁר רָאָה בָּעֲרָפֶל / דְּמוּתָהּ, מִהֵר לִשְׁלֹף חַרְבּוֹ מִתַּעַר,

הִרְעִים כְּמוֹ עָנָן בְּיוֹם אָבִיב, / וְאֶת הָאֲדָמָה מִלֵּא אֵשׁ־קְרָב.

קָרָא אֶל הַדְּרָקוֹן: 'אֱמֹר שִׁמְךָ. / תֵּבֵל כְּרֶגַע תִּתְנַכֵּר לְךָ, [395]

אוּלָם זְכוּתְךָ לִדְרשׁ, כִּי נִשְׁמָתְךָ / לֹא תַּעֲזֹב בְּלִי־שֵׁם גּוּפְךָ הַמֵּת.'


עָנָה לוֹ הַדְּרָקוֹן הַנֶּאֱלָח: / 'מִצִּפָּרְנַי אִישׁ לֹא נִצַּל עֲדֶנָּה.

מֵאוֹת שָׁנִים מִישׁוֹר זֶה קִנְיָנִי, / וְגַם שָׁמָיו בַּמְּרוֹמִים חֶלְקִי.

לֹא יַחֲלֹף הַנֶּשֶׁר עַל רֹאשִׁי, / וְלֹא כּוֹכָב יִרְאֵנִי בַּחֲלוֹם.'

הוֹסִיף הָרַהַב: ‘מַה שִּׁמְךָ אַתָּה? / בָּכֹה תִּבְכֶּה יוֹלַדְתְּךָ עָלֶיךָ.’ [400]

עָנָה גִּבּוֹר־הַחַיִל וְאָמַר: / 'רֻסְתַּם בֶּן־זָל אֲנִי וְנֶכֶד סָם,

אֶחָד שָׁקוּל כְּנֶגֶד חַיִל רַב, / בְּרַכְשׁ סוּסִי רוֹקֵעַ אֶת הָאָרֶץ.

מִיָּד תִּרְאֶה אֶת אָמָּנוּת הַקְּרָב, / רֹאשְׁךָ בִּמְחִי אַפִּיל אֶל הֶעָפָר.'

אַךְ הַדְּרָקוֹן לֹא סָג מֵאִיּוּמֵי / רֻסְתַּם הַפִּיל, וְהִשְׂתָּעֵר בְּכֹחַ.

כִּרְאוֹת הַסּוּס אֶת כָּל כֹּחוֹ הָרַב, / וְאֵיךְ עוֹלֶה הוּא עַל מַנְחִיל־הַכֶּתֶר, [405]

שָׁפַף אָזְנָיו אָחוֹר, נִכְנַס לַקְּרָב, / בְּחוֹתְכוֹתָיו נָשַׁךְ כִּתְפֵי הָרַהַב,

קָרַע עוֹרוֹ כְּמוֹ אַרְיֵה טוֹרֵף, / עַד כִּי תָּמַהּ עָלָיו הַפַּהְלַוָן.

הִכָּה רֻסְתַּם, הִתִּיז רֹאשׁוֹ בַּחֶרֶב / וְאֶת דָּמוֹ הִגִּיר כְּמוֹ נָהָר.

כִּסָּה פִּגְרוֹ אֶת כָּל הָאֲדָמָה, / פָּרַץ הַדָּם כְּמִמַּעְיָן שׁוֹפֵעַ.


כִּרְאוֹת רֻסְתַּם אֶת הַדְּרָקוֹן רוֹגֵשׁ, / אֶת צַוָּארוֹ, לֹעוֹ וּנְשִׁיפָתוֹ, [410] [v.342]

אֶת כָּל הָעֵמֶק מִסְתַּתֵּר תַּחְתָּיו, / וְלֶעָפָר דָּמוֹ הַחַם זוֹרֵם,

עָמַד נִדְהָם וּמִשְׁתּוֹמֵם לַפֶּלֶא, / וְתוֹדָתוֹ הִפְנָה אֶל הַבּוֹרֵא.

יָרַד לַמַּיִם רֹאשׁ וָגוּף לִרְחֹץ, / בִּקֵּשׁ בְּשֵׁם יַזְדָּן לִכְבּשׁ הָאָרֶץ.

כַּעֲלוֹתוֹ אָמַר: 'שׁוֹפֵט צַדִּיק! / אַתָּה נָתַתָּ לִי חָכְמָה וָכֹחַ.

מַה־לִּי אַרְיֵה וְדִיו וּמַה־לִּי פִּיל? / מַה־לִּי מִדְבַּר צִיָּה, אוֹ יָם כָּחֹל? [415]

חוֹרְשֵׁי־רָעָה הַרְבֵּה אוֹ רַק מְעַט, / בִּפְנֵי־תִּגְרַת יָדַי הֵם לִי אַחַת.'


עלילה רביעית: רוסתּם הורג את המכשפה

כְּכַלּוֹתוֹ הַהוֹדָיָה לָאֵל, / חָבַשׁ אֶת רַכְשׁ יְפֵה הַלְּחָיַיִם,

יָשַׁב בְּאֻכָּפוֹ, וּמְמַהֵר / לִמְעוֹן הַמְכַשְּׁפִים יָצָא לַדֶּרֶךְ.

הָיְתָה הַדֶּרֶךְ אֲרֻכָּה, קָשָׁה. / וְכַעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ לַעֲרֹב,

נִגְלוּ עֵצִים וָעֵשֶׂב, צֵל וּמַיִם – / מָקוֹם לַאֲנָשִׁים בַּאֲבִיבָם. [420]

הָיָה מַעְיָן צָלוּל כְּעֵין פַּסְיוֹן, / אַגָּן זָהָב מָלֵא שֵׁכָר הָיָה שָׁם,

כִּבְשָׂה צְלוּיָה, עָלֶיהָ לֶחֶם, מֶלַח, / וּמַטְעַמֵּי מִרְקַחַת מִסְּבִיבָהּ.

רֻסְתַּם צָנַח, הִתִּיר אֶת הָאֻכָּף, / וְשָׂשׂ עַל הַבָּשָׂר וְעַל הַלֶּחֶם.

הָיְתָה זוֹ אֲרוּחַת קוֹסְמִים, אוּלָם / קוֹלוֹ, כְּהַגִּיעוֹ, אוֹתָם הִבְרִיחַ. [v.343]

רֻסְתַּם יָשַׁב בַּצֵּל לִפְנֵי הָעַיִן, / מָצָא שָׁם כּוֹס מְלֵאָה שֵׁכָר, [425]

וּלְיַד הַיַּיִן – נֵבֶל מְעֻטָּר. / כְּבֵית־מִשְׁתִּים נִרְאָה לוֹ הַמָּקוֹם.

רֻסְתַּם הֵרִים אֶת כְּלֵי־הַנְּגִינָה, / נָגַע קַלּוֹת בַּמֵּיתָרִים וְשָׁר:

'אַךְ נָע וָנָד רֻסְתַּם וְאִישׁ אֻמְלָל, / שִׂמְחָה – מְנָת חֶלְקוֹ אֵינֶנָּה כְּלָל.

לוֹ כָּל מִגְרָשׁ שְׂדֵה מִלְחָמָה וּקְרָב, / מִדְבָּר וְהָר – גַּנֵּי שַׁעֲשׁוּעָיו.

אִם קְרָב בְּדִיו־לָבָן וְאִם בְּרַהַב, / בְּאֵין מָנוֹס מֵהֶם, שָׁלַף הַלַּהַב. [430]

גָּבִיעַ מִתְנוֹצֵץ, וְרָדִים – נִיחוֹחַ, / לֹא הֶעֱנִיק לוֹ הַגּוֹרָל, רַק כֹּחַ.

תָּמִיד אוֹיֵב: אִם לֹא תַּנִּין קָמוֹ, / נָמֵר בַּדֶּרֶךְ מְבַקֵּשׁ דָּמוֹ.'


מִלּוֹת הַזֶּמֶר וְהַקּוֹל הָרָם / הִגִּיעוּ אֶל אָזְנֵי הַיִּדְעוֹנִית.

קִשְּׁטָה אֶת לְחָיֶיהָ כְּאָבִיב, / אַף־כִּי הָיְתָה זְקֵנָה אַף מְכֹעֶרֶת,

נִצְּבָה לִפְנֵי רֻסְתַּם נוֹדֶפֶת־מֹר, / יָשְׁבָה אֶצְלוֹ וְשָׁאֲלָה שְׁלוֹמוֹ. [435]

רֻסְתַּם נָשָׂא תְּפִלָּה לְאֵל עֶלְיוֹן, / פֵּאֵר אֶת שְׁמוֹ וְגַם תּוֹדָה הִבִּיעַ,

כִּי בַּמִּדְבָּר מָצָא שֻׁלְחָן עָרוּךְ, / שֵׁכָר, מוֹזֶגֶת צְעִירָה וָנֵבֶל.

יָדֹעַ לֹא יָדַע, כִּי בִּצְבָעֶיהָ / שָׂטָן מַסְתִּיר פָּנָיו הַמֻּשְׁחָתִים.

כּוֹס־יַיִן שָׂם רֻסְתַּם בְּכַף יָדָהּ, / וְאֶת יַזְדָּן בֵּרַךְ, מְקוֹר הַשֶּׁפַע.

אַךְ כַּאֲשֶׁר הִזְכִּיר אֶת שֵׁם אֱלֹהַּ, / קָדְרוּ פְּנֵי הַקּוֹסֶמֶת כְּעָנָן, [440]

בְּתוֹךְ נַפְשָׁהּ הִיא תִּעֲבָה יַזְדָּן, / וְשֶׁבַח־אֵל הָיָה לָהּ לְזָרָא.

שָׁמְעָה אֶת שֵׁם יַזְדָּן וְהֶאֱפִירָה. / כִּרְאוֹת אֶת כִּעוּרָהּ הָרַב רֻסְתַּם,

הִשְׁלִיךְ כְּרוּחַ עֲנִיבַת הַחֶבֶל, / וּבָהּ לָכַד אֶת רֹאשׁ הַיִּדְעוֹנִית.

עַתָּה שָׁאַל: ‘אִמְרִי הַפַּעַם מִי אַתְּ? / חִשְׂפִי מַרְאַיִךְ בְּלִי כָּחָל וָמֹר.’

לְפֶתַע נִגְלְתָה לוֹ יְשִׁישָׁה, / פָּנֶיהָ קְמָטִים – רֵיחַ רַע נוֹדֶפֶת. [445]

גּוּפָהּ חָצָה בַּחֶרֶב בְּחֵמָה, / לֵב הַמְכַשֵּׁפוֹת מִלֵּא אֵימָה. [v.344]


עלילה חמישית: רוסתּם לוקח בשבי את אולאד

וְשׁוּב הֵרִים אֶת פְּעָמָיו לַדֶּרֶךְ / הָאִישׁ שׁוֹחֵר הַחֲדָשׁוֹת רֻסְתַּם.

מִהֵר לִרְכֹּב, וְאֶל מָקוֹם הִגִּיעַ, / אֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ בּוֹ מַסְתִּיר פָּנִים.

בּוֹ חֲשֵׁכָה כִּפְנֵי כּוּשִׁי שְׁחוֹרוֹת; / בַּשַּׁחַק אֵין כּוֹכָב וְאֵין יָרֵחַ.

אֵין זֹאת כִּי־אִם הַשֶּׁמֶשׁ בִּכְבָלִים, / הַכּוֹכָבִים בַּעֲנִיבוֹת פְּלָצוּר. [450]

רֻסְתַּם הִרְפָּה מוֹשְׁכוֹת סוּסוֹ הָרָץ, / וְלֹא רָאָה לֹא גֶּבַע, לֹא נָהָר.

אַחַר צֵאתוֹ מִתּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה, / נִגְלָה שָׂדֶה לוֹ – מֶשִׁי מְצֻיָּר!

עוֹלָם זָקֵן חִדֵּשׁ אֶת נְעוּרָיו, / כֻּלּוֹ יָרֹק, זוֹרְמִים בּוֹ נְחָלִים.

בִּגְדֵי רֻסְתַּם נָטְפוּ זֵעָה כַּמַּיִם, / גּוּפוֹ כָּמַהּ לְנוּחַ וּלְשֵׁנָה.

פָּשַׁט עוֹר־הַנָּמֵר מֵעַל חָזֵהוּ, / הֵסִיר אֶת קוֹבָעוֹ הַמְיֻזָּע, [455]

וְשָׂם שְׁנֵיהֶם בַּשֶּׁמֶשׁ לְיַבְּשָׁם / לִפְנֵי שָׁכְבוֹ לְהַחֲלִיף כֹּחוֹת.

מִבֵּין שִׁנֵּי הַסּוּס הוֹצִיא הָרֶסֶן, / וְשִׁחְרְרוֹ לִרְעוֹת בִּשְׂדֵה הַיֶּרֶק.

כְּהִתְיַבְּשָׁם לָבַשׁ עוֹר־הַנָּמֵר / חָבַשׁ קוֹבַע וְהִשְׂתָּרַע בָּעֵשֶׂב.


כִּרְאוֹת אֶת רַכְשׁ בַּיֶּרֶק הַשּׁוֹמֵר, / נָתַן עָלָיו בְּקוֹל וְרָץ אֵלָיו.

כְּהַגִּיעוֹ אֶל תַּהַמְתַּן הַנָּם, / הִכָּהוּ בְּמַטֵּהוּ עַל רַגְלָיו, [460]

וְכֹה קָרָא אֶל גֵּו־הַפִּיל רֻסְתַּם, / אֲשֶׁר הֵקִיץ בֵּינְתַיִם: 'אַהְרִימַן!

אֵיכָה תִּרְעֶה סוּסְךָ בִּשְׂדֵה־תְּבוּאָה, / אֲשֶׁר בּוֹ לֹא עָמַלְתָּ מֵעוֹלָם?'

רֻסְתַּם חֲכַם־הַלֵּב, אֲשֶׁר נִפְגַּע, / תָּפַשׂ אֶת הַשּׁוֹמֵר בִּשְׁתֵּי אָזְנָיו,

סִבֵּב אוֹתָן וַעֲקָרָן מִשֹּׁרֶשׁ, / מִבְּלִי לֵאמֹר דָּבָר מִטּוֹב עַד רַע.

הֵרִים שׁוֹמֵר־הַנִּיר בִּדְלֵי אָזְנָיו, / צוֹרֵחַ מִמַּכְאוֹב וּמִשְׁתּוֹמֵם. [465] [v.345]

הָיָה אַוּלָד מוֹשֵׁל אוֹתוֹ הַחֶבֶל, / צָעִיר אַמִּיץ, רַב־כֹּחַ מְהֻלָּל.

רָץ הַשּׁוֹמֵר אֵלָיו זוֹעֵק מָרָה, / רֹאשׁוֹ, יָדָיו וּשְׁתֵּי אָזְנָיו בְּדָם:

'נִקְרָה לִי אִישׁ דּוֹמֶה לְדִיו שָׁחוֹר, / שִׁרְיוֹן לוֹ – עוֹר נָמֵר, קוֹבַע – בַּרְזֶל.

אֵין זֹאת כִּי אַהְרִימַן מֵרֹאשׁ עַד רֶגֶל, / אוֹ רַהַב שָׁם נִרְדָּם בְּשִׁרְיוֹנוֹ.

נִסִּיתִי לְגָרֵשׁ מִן הַשָּׂדֶה /אֶת רַמָּכוֹ, אַךְ זֹאת מָנַע מִמֶּנִּי. [470]

מִבְּלִי לֵאמֹר דָּבָר קָפַץ אֵלַי, / תָּלַשׁ אָזְנַי וְשׁוּב שָׁכַב לִישֹׁן.'


אַוּלָד אֲזַי בִּלָּה זְמַנּוֹ בְּצַיִד / עִם אֲצִילִים מִסְפָּר בְּנֵי־לְוָיָה.

הוּא הֶאֱזִין לִדְבַר שׁוֹמֵר הַנִּיר, / וְגַם הִשְׁגִּיחַ בְּעִקְּבוֹת הַכְּפִיר.

בְּיַחַד עִם הַנִּכְבָּדִים הִפְנָה / אֶת רַמָּכוֹ בַּאֲשׁוּרֵי רֻסְתַּם,

לִמְצֹא אֶת הָאָדָם וּמַה טִּיבוֹ, / וְלָמָּה הִתְאַכְזֵר כֹּה בַּשּׁוֹמֵר? [475]

כִּקְרֹב אַוּלָד אֶל הַשּׁוֹחֵר קְרָבוֹת, / שָׂם תַּהַמְתַּן פָּנָיו אֶל עֵבֶר רַכְשׁ,

יָשַׁב בְּאֻכָּפוֹ, שָׁלַף חַרְבּוֹ / מִתַּעֲרָהּ, וּבָא כְּעָב רוֹעֵם.

כְּהִפָּגְשָׁם פָּנִים אֶל מוּל פָּנִים, / גִּלָּה אִישׁ לְרֵעֵהוּ אֶת סוֹדוֹ.

רִאשׁוֹן בָּהֶם שָׁאַל אַוּלָד: 'מַה שְּׁמֶךָ, / וּמִי הַמֶּלֶךְ הַמֵּגֵן עָלֶיךָ?

לִמְצֹא מִצַּד זֶה דֶּרֶךְ־מַעֲבָר / אֶל הַדִּיוִים, נִשְׂגָּב מִכֹּחֲךָ. [480]

אֵיכָה סוּסְךָ לִשְׂדֵה־תְּבוּאָה שָׁלַחְתָּ, / וְעוֹד אָזְנֵי שׁוֹמֵר־הַנִּיר תָּלַשְׁתָּ?

עַתָּה אַקְדִּיר עָלֶיךָ עוֹלָמְךָ, / קוֹבַעֲךָ אַשְׁלִיךְ אֶל הֶעָפָר.'


עָנָה רֻסְתַּם וְכֹה אָמַר לוֹ: 'שְׁמִי / עָנָן, אִם לֶעָנָן כַּפּוֹת אַרְיֵה, [v.346]

וַחֲנִיתוֹת וַחֲרָבוֹת פִּרְיוֹ, / וְגֻלְגְּלוֹת בְּנֵי־חַיִל עַל חָזֵהוּ.

בְּשָׁמְעֲךָ אֶת שְׁמִי הָאֲמִתִּי מִפִּי, / נִשְׁמַת־אַפְּךָ וְדַם־לִבְּךָ יִקְפָּאוּ. [485]

הֲטֶרֶם שֵׁמַע קֶשֶׁת גֵּו־הַפִּיל / וּפְלָצוּרוֹ הִגִּיעַ לְאָזְנֶיךָ?

אִמּוֹת אֲשֶׁר יָלְדוּ בָּנִים כָּמוֹךָ, / אֲנַחְנוּ מְכַנִּים “מְקוֹנְנוֹת”.

בַּהַתְקָפָה עָלַי אַתָּה דּוֹמֶה / לְשׁוֹפֵךְ אֱגוֹזִים עַל כִּפַּת־בַּיִת.'

שָׁלַף אֶת תַּנִּינוֹ מִתַּעֲרוֹ, 165 / אֶת פְּלָצוּרוֹ תָּלָה בְּאֻכָּפוֹ,

וּבָא כְּמוֹ אַרְיֵה בֵּין הַכְּבָשִׂים, / הוֹרֵג בַּחֶרֶב כָּל נִקְרֶה בַּדֶּרֶךְ. [490]

שְׁתֵּי גֻּלְגָּלוֹת עָרַף בְּכָל מַכָּה, / גָּדַע בִּמְחִי כְּמוֹ בְּמִסְפָּרַיִם.

רָאשֵׁי הַנִּכְבָּדִים הִתְגּוֹלְלוּ / כְּמוֹ אָבָק מִתַּחַת לָרַגְלַיִם.

הַפַּהְלַוָן שָׁבַר צָבָא שָׁלֵם, / הַכֹּל בָּרְחוּ בְּנֶפֶשׁ אֲבֵלָה,

וְהִתְפַּזְּרוּ בָּהָר, בַּגֵּאָיוֹת, / וַאֲבָקָם מִלֵּא מִישׁוֹר וָעֵמֶק.

רֻסְתַּם, הַפִּיל הַמִּשְׁתּוֹלֵל, שִׁשִּׁים / טַבְּעוֹת פְּלָצוּר עַל זְרוֹעַ, אָץ קָדִימָה. [495]

כִּקְרֹב הַסּוּס אֶל הַתֻּרְכִּי אַוּלָד, / הֶחְשִׁיךְ הַיּוֹם לַמִּתְעַתֵּד לִמְלֹךְ.

רֻסְתַּם הִטִּיל הַחֶבֶל הָאָרֹךְ, / וְאֶת הַגֵּא הֵבִיא בָּעֲנִיבָה.

יָרַד מֵעַל סוּסוֹ, קָשַׁר יָדָיו, / דְחָפוֹ לִפְנֵי הַסּוּס, עָלָה שֵׁנִית,

וְכֹה אָמַר: 'אִם דְּבַר אֱמֶת בְּפִיךָ, / וְדֹפִי לֹא אֶמְצָא מֵרֹאשׁ עַד רֶגֶל;

וְאִם אֶת רֵבֶץ דִּיו־לָבָן תַּרְאֵנִי, / וְאֶת מְקוֹם פּוּלָד־גַֹנְדִּי וּבִּיד, [500]

וְהַמָּקוֹם אָסוּר בּוֹ כַּי־כָּוֻס, / אֲשֶׁר פָּתַח הַדֶּרֶךְ לַצָּרוֹת;

אִם הָאֱמֶת תַּחְשׂף לִפְנֵי עֵינַי, / וְלֹא תִּבְגֹּד בָּהּ לְדַבֵּר מִרְמָה, [v.347]

מִשָּׁהּ מָזַנְדַּרָן אֶקַּח כִּתְרוֹ, / כִּסְאוֹ וְאַלָּתוֹ הָאַדִּירָה,

וּלְךָ אֶתְּנֵם; אַתָּה תִּמְלֹךְ בָּאָרֶץ. / כָּל זֶה אִם קשְׁט דִּבְרֵי אֱמֶת בְּפִיךָ.

כִּי אִם תִּבְחַר לְשׁוֹן מִרְמָה וָכַחַשׁ, / דָּמְךָ אַגִּיר לָאָרֶץ מֵעֵינֶיךָ.' [505]


עָנָה אַוּלָד וְשָׂח: 'כְּבשׁ כַּעַסְךָ, / וּפְקַח־נָא זֹאת הַפַּעַם אֶת עֵינֶיךָ.

אַל יָד תִּשְׁלַח לָקַחַת אֶת נַפְשִׁי, / וְאֶעֱנֶה עַל כָּל שְׁאֵלוֹתֶיךָ.

אַרְאֶה לְךָ מְקוֹם הַשָּׁהּ כָּוֻס, / הָעִיר וְהַדְּרָכִים אַחַת־אַחַת.

אַרְאֶה אֶת רֵבֶץ בִּיד וְדִיו־לָבָן, / אִם תְּגַלֶּה לִי זִיק תִּקְוָה טוֹבָה.

וּבְכֵן, בְּרוּךְ־צַעַד, עַד לְכַּי־כָּוֻס / מֵאָה פַּרְסָה הַדֶּרֶךְ מִתְמַשֶּׁכֶת, [510]

וְאֶל הַדִּיו מִשָּׁם – מֵאָה נוֹסֶפֶת. / קָשָׁה הַדֶּרֶךְ וְרָעָה מְאֹד,

עוֹבֶרֶת בֵּין הָרִים, מָקוֹם מַבְהִיל, / אֲשֶׁר עָלָיו גַּם נֶשֶׁר לֹא יָעוּף.

בֵּין הַשְּׁאָר שָׁם מְעָרַת פְּלָאִים, / גָּדְלָהּ אִישׁ לֹא מָדַד וְלֹא יִמְדֹּד.

שְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף דִּיוִים־לוֹחֲמִים / שׁוֹמְרִים בַּלַּיְלָה עַל פִּסְגַּת הָהָר.

פּוּלָד־גַֹנְדִּי הוּא מְפַקְּדָם הַגֵּא, / הַסַּיָּרִים סַנְגֶ’ה וּבִּיד אִתּוֹ. [515]

אֲדוֹן כָּל הַדִּיוִים הוּא דִּיו־לָבָן, / מִמֶּנּוּ רוֹעֲדִים גַּם הֶהָרִים.

עֲנָק הוּא בְּגוּפוֹ, דּוֹמֶה לְהַר, / כְּתֵפַיִם וְצַוָּאר – קְשָׁרִים עֲשֶׂרֶת.

לַמְרוֹת כַּפּוֹת יָדֶיךָ וְסוּסְךָ, / לַמְרוֹת הַחֶרֶב, הָאַלָּה, הַקֶּשֶׁת,

וְעַל אַף קוֹמָתְךָ וְתָקְפְּךָ, / אַל תַּהֲרֹס לָבוֹא בִּקְרָב בַּדִּיו.

מִדְבַּר סְלָעִים, אֲשֶׁר בּוֹ אַיָּלוֹת / לֹא תַּעֲבֹרְנָה, לְפָנֶיךָ עוֹד. [520]

מִשָּׁם תַּגִּיעַ אֶל נָהָר זוֹרֵם, / אֲשֶׁר רָחְבּוֹ יוֹתֵר מִשְּׁתֵּי פַּרְסוֹת. [v.348]

עָלָיו הַדִּיו הַמְמֻנֶּה שׁוֹמֵר, / וְהַדִּיוִים כֻּלָּם בִּפְקֻדָּתוֹ.

מִשָּׁם, מוֹשַׁב בֻּזְגּוּשׁ, עַד נַרְמְפָּי166 – / מֶרְחָק גָּדוֹל כִּשְׁלשׁ מֵאוֹת פַּרְסָה;

וְכָל הַדֶּרֶךְ עַד מָזַנְדַּרָן / קָשָׁה וּמְעַיֶּפֶת בְּאָרְכָּהּ.

כְּאֶלֶף אֲלָפִים רוֹכְבֵי־סוּסִים / מְפֻזָּרִים עַל פְּנֵי הַמַּמְלָכָה. [525]

נִשְׁקָם וְהַשָּׂכָר כָּאֵלֶּה שָׁם, / עַד כִּי אֵין אִישׁ אֲשֶׁר קָצְרָה נַפְשׁוֹ.

לָהֶם פִּילֵי־קְרָב אֶלֶף וּמָאתַיִם, / וְאֵין מָקוֹם פָּנוּי מֵהֶם בָּעִיר.

אַתָּה אֶחָד, וְאִם גַּם מִבַּרְזֶל, / יִשְׁחָקְךָ הַשָּׂטָן בְּשׁוּפִינָיו.'


צָחַק רֻסְתַּם בֶּן־זָל וְכֹה אָמַר: / 'אִם לְצִדִּי אַתָּה יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ,

מִיָּד תִּרְאֶה מַה יְעוֹלֵל גֵּו־פִּיל, / אֶחָד לְבַד מוּל כָּל הֲמוֹן־הָעָם, [530]

בְּכֹחַ אֵל, אֲדוֹן־הַנִּצְחוֹנוֹת, / בְּמַזָּלִי, חִצַּי וּבְכִשְׁרוֹנִי.

הֵם רַק יִרְאוּ חָזִי וְצַוָּארִי, / וְאַלָּתִי בִּשְׂדֵה־הַמִּלְחָמָה,

עוֹרָם יִפְקַע, רַגְלָם תִּכְרַע מִפַּחַד, / וְלֹא יַבְחִינוּ בֵּין מֵיתָר לְקֶשֶׁת.

וּבְכֵן הַרְאֵנִי אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל כָּוֻס. / אַל תַּעֲמֹד בָּטֵל, וְשָׂא רַגְלֶיךָ.'

אָמַר, עָלָה עַל רַכְשׁ בְּלֵב שָׂמֵחַ, / וְעַל יָדוֹ אַוּלָד דּוֹהֵר כָּרוּחַ. [535]


רֻסְתַּם לֹא נָח בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה, / עַד הַגִּיעוֹ אֶל אִסְפַּרוּז הָהָר,

אֶל הַמָּקוֹם אֵלָיו נִקְרָה כָּוֻס, / וְהַצָּרוֹת מֵהַדִּיוִים בָּאוּהוּ.

אַחַר חֲצוֹת, בַּלַּיְלָה הָאָפֵל, / פָּרְצוּ מֵהַמִּישׁוֹר קוֹלוֹת קְרִיאָה.

אִשִּׁים הֵאִירוּ בְּמָזַנְדַּרָן, / בְּכָל מָקוֹם הִבְהִיקוּ אֲבוּקוֹת.

שָׁאַל רֻסְתַּם אֶת מְלַוֵּהוּ: 'מַה זֶּה? / מֶה הָאִשִּׁים מִשְּׂמֹאל וּמִיָּמִין? [540]

עָנָה אַוּלָד:'הַשַּׁעַר לַבִּירָה פֹּה, / מַרְבִּית הַלַּיְלָה אֵין הֵם יְשֵׁנִים.

הַדִּיו אַרְזַ’נְג מַטִּיל שָׁם חִתַּתּוֹ, / מַשְׁמִיעַ יְלָלוֹת וַאֲנָחוֹת.' [v.349]

רֻסְתַּם שׁוֹחֵר־הַקְּרָב שָׁכַב לִישֹׁן, / וְכַאֲשֶׁר גִּלְּתָה חַמָּה פָּנֶיהָ,

קָשַׁר בְּכֹחַ אֶת אַוּלָד אֶל עֵץ / בְּחֶבֶל פְּלָצוּרוֹ הַמִּתְנוֹפֵף,

אַלַּת סָבוֹ תָּלָה לְיַד הַבֶּרֶךְ, / וְתַחְבּוּלוֹת מָלֵא יָצָא לַדֶּרֶךְ. [545]


עלילה שישית: רוסתּם נלחם בדיו־ארז’נג

קוֹבַע מַלְכוּת עַל תַּלְתַּלֵּי רֹאשׁוֹ, / עוֹר־הַנָּמֵר סְפוּג־יֶזַע עַל חָזֵהוּ,

שָׂם פְּעָמָיו אֶל הַמַּצְבִּיא אַרְזַ’נְג. / וְכַאֲשֶׁר בָּא אֶל הַמַּחֲנֶה,

הֵרִיעַ בְּפִתְאֹם בְּקוֹל, תֹּאמַר: / ‘הַנְּהָרוֹת וְהֶהָרִים נָמוֹטוּ!’

כִּשְׁמֹעַ דִּיו אַרְזַ’נְג אֶת הַתְּרוּעָה, / קָפַץ מִיָּד מֵאָהֳלוֹ הַחוּצָה.

הִשְׁגִּיחַ בּוֹ רֻסְתַּם, דִּרְבֵּן סוּסוֹ, / וּבָא עָלָיו כְּאֵשׁ אָדַֹר־גֻּשַׁסְפּ. [550]

תָּפַשׂ רֹאשׁוֹ, אָזְנָיו וְצַוָּארוֹ, / וּכְמוֹ אַרְיֵה קְרָעָם מֵעַל גּוּפוֹ.

אֶת רֹאשׁ הַדִּיו, אֲשֶׁר דָּמוֹ נִגָּר, / הִשְׁלִיךְ לַצַּד, אֶל עֵבֶר הֶהָמוֹן.

הִשְׁגִּיחוּ הַדִּיוִים בְּאַלָּתוֹ, / וּפַלָּצוּת קָרְעָה לִבּוֹתֵיהֶם.

נָשׁוּ שָׂדֶה וָנִיר, יְבוּל וּבַיִת, / וְאָב דָּרַךְ עַל בְּנוֹ בִּמְנוּסָתָם.


רֻסְתַּם שָׁלַף אֶת חֶרֶב הַנָּקָם, / וּדְרוֹר קָרָא לָעָם מֵהַדִּיוִים. [555]

וְכַאֲשֶׁר פָּנְתָה חַמָּה לִשְׁקֹעַ, / בָּא בִּדְהָרָה אֶל אִסְפַּרוּז הָהָר.

הֵסִיר אֶת הַפְּלָצוּר מִידֵי אַוּלָד, / וּבְצֵל אִילָן יָשַׁב אִתּוֹ לָשִׂיחַ.

שָׁאַל מִמֶּנּוּ סִימָנֵי הַדֶּרֶךְ / לָעִיר, אֲשֶׁר בָּהּ כַּי־כָּוֻס כָּלוּא. [v.350]

אַחַר שָׁמְעוֹ, יָצָא כְּהֶרֶף־עַיִן, / וּמַדְרִיכוֹ רָץ לְפָנָיו בָּרֶגֶל.

מַכְתִּיר הַמְּלָכִים נִכְנַס לָעִיר, / וְרַכְשׁ הִשְׁמִיעַ צָהֳלָה כְּרַעַם. [560]

כִּשְׁמֹעַ כַּי־כָּוֻס אֶת הַצְּנִיפָה, / הֵבִין כִּי נְצוּרוֹת מִתְרַחֲשׁוֹת.

אֶל לוֹחֲמָיו פָּנָה וְכֹה אָמַר: / 'הֵקִיץ הַקֵּץ עַל רֹעַ הַמַּזָּל.

צְנִיפַת רַמָּךְ רֻסְתַּם לָקְחָה אָזְנִי, / חָיְתָה נַפְשִׁי בִּי מֵהַצָּהֳלָה.

בִּימֵי קֻבָּד צָנַף הַסּוּס אוֹתָהּ / צְנִיפָה בַּקְּרָב עִם מֶלֶךְ הַתֻּרְכִּים.'

הִתְלַחֲשׁוּ לְבֵינֵיהֶם שָׂרָיו: / 'הַשָּׁהּ בְּשֶׁל כְּבָלָיו עָיְפָה רוּחוֹ, [565]

אָבְדוּ חוּשָׁיו, שִׂכְלוֹ וְזָהֳרוֹ. / כְּמוֹ מִתּוֹךְ שֵׁנָה הוּא מְמַלֵּל.

מַה לַּעֲשׂוֹת נוּכַל בַּאֲזִקִּים? / פָּנָה אֵלֵינוּ עֹרֶף הַמַּזָּל.'

פֶּתַע פִּתְאֹם הוֹפִיעַ לֹא צָפוּי / גִּבּוֹר אִירָן שׁוֹחֵר־הַקְּרָב רֻסְתַּם.

כְּהִתְיַצְּבוֹ, הַפִּיל, לִפְנֵי כָּוֻס, / אוֹתוֹ הִקִּיפוּ כָּל גְּאֵי־הָרֹאשׁ.

גּוּדַרְז וְטוּס וְגִיו אַמִּיץ־הַלֵּב, / שִׁידוּשׁ, בַּהְרָם הַכְּפִיר וְגֻסְתַּהַם. [570]

הַבָּא פָּרַץ בִּבְכִי, הִשְׁתַּחֲוָה, / שָׁאַל לִשְׁלוֹם הַמֶּלֶךְ וְסִבְלוֹ.

נִפְעָם חִבְּקוֹ כָּוֻס־כַּי עַל חָזֵהוּ, / שָׁאַל לְזָל וְלַעֲמַל הַדֶּרֶךְ,

בַּסּוֹף אָמַר אֵלָיו: 'הָבָה נַסְתִּיר / אֶת רַכְשׁ מֵעֵין הַמְכַשְּׁפִים הָאֵלֶּה.

אִם יִוָּדַע לְמֶלֶךְ הַדִּיוִים, / כִּי דִּיו־אַרְזַ’נְג פִּנָּה אֶת מְקוֹמוֹ,

וְכִי רֻסְתַּם נִצָּב לִימִין כָּוֻס, / כָּל הַדִּיוִים הַנּוֹרָאִים יֻזְעָקוּ, [575]

הָאָרֶץ תִּמָּלֵא גְּדוּדֵי דִּיוִים, / וְכָל הַטֹּרַח יַעֲלֶה בַּתֹּהוּ.

מְצָא עַתָּה אֶל דִּיו־סַפִּיד הַדֶּרֶךְ, / נַסֵּה אֵלָיו בַּקֶּשֶׁת וּבַחֶרֶב,

אוּלַי יַזְדָּן יָבוֹא לְעֶזְרָתְךָ, / וְהַקּוֹסְמִים יִתַּמּוּ מִן הָאָרֶץ. [v.351]

שִׁבְעָה הָרִים בַּדֶּרֶךְ לְפָנֶיךָ, / בְּכָל מָקוֹם גְּדוּדֵי דִּיוִים אוֹרְבִים.

בַּסּוֹף תָּבוֹא אֶל מְעָרָה בָּהָר, / אֵימָה וָפַחַד, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי. [580]

הַמַּעֲבָר חָסוּם בְּלוֹחֲמִים / הָעֲרוּכִים לַקְּרָב כַּנְּמֵרִים.

שָׁם דִּיו־לָבָן, פַּחַד מָזַנְדַּרָן / וְתִקְוָתָהּ, שׁוֹכֵן בַּמְּעָרָה.

אִם תַּהַרְגֶנּוּ, תְּבֹרָךְ לָעַד, / כִּי הוּא מַצְבִּיא הַחַיִל וְעֻזּוֹ.

עֵינֵי רוֹכְבַי הֻכּוּ בְּסַנְוֵרִים, / וְגַם אֲנִי בַּחשֶׁךְ מִתְהַלֵּךְ.

רוֹפְאַי, אֲשֶׁר בָּדְקוּ, הִמְלִיצוּ עַל / צֳרִי מִדַּם הַדִּיו אוֹ מִמֹּחוֹ. [585]

כִּי כֹּה אָמַר חֲכַם הָרְפוּאָה: / "מִדִּיו־סַפִּיד אִם דָּם שָׁלשׁ טִפּוֹת,

כְּמוֹ דְּמָעוֹת, תַּזְלִיף אֶל בַּת־הָעַיִן, / יֵצֵא הָאֹפֶל יַחַד עִם הַדָּם."'


רֻסְתַּם הַפִּיל עָרַךְ כֵּלָיו לַקְּרָב. / לִפְנֵי צֵאתוֹ פָּנָה לָאִירָנִים,

וְכֹה אָמַר לָהֶם: 'הֱיוּ עֵרִים! / אֶל דִּיו־לָבָן אֲנִי נוֹשֵׂא רַגְלַי,

וְהוּא פִּיל־קְרָב עָרוּם אֵין כְּמוֹתוֹ, / וְלוֹ צָבָא גָּדוֹל, עָצוּם וָרָב. [590]

אִם הוּא אוֹתִי יִלְכֹּד בָּעֲנִיבָה, / צְפוּיִים לָכֶם יְמֵי חֶרְפָּה רַבִּים;

אַךְ אִם אֲדוֹן הַשֶּׁמֶשׁ בְּעֶזְרִי, / וְכוֹכָבִי בַּשַּׁחַק לֹא יִבְגֹּד בִּי,

לְכֵס וּלְכֶתֶר שׁוּב תִּזְכֶּה אַרְצֵנוּ, / פְּרִי־הִלּוּלִים יָנִיב שֵׁנִית עֵצֵנוּ.'


עלילה שביעית: רוסתּם הורג את דיו־לבן

רֻסְתַּם קָשַׁר אֶת אַבְנֵטוֹ בְּכֹחַ, / וְיַחַד עִם אַוּלָד, מוֹרֵה דַּרְכּוֹ,

יָצָא בְּלֵב מָלֵא נָקָם וּקְרָב, / וְאֶת סוּסוֹ, אֶת רַכְשׁ, הִדְהִיר כְּרוּחַ. [595] [v.352]

עַל רַכְשׁ עָבַר שִׁבְעַת הָרְכָסִים, / וּבָא עַד הַדִּיוִים הַנּוֹרָאִים

לְיַד הַמְּעָרָה הַתְּהוֹמִית. / כִּרְאוֹת רֻסְתַּם אֶת הַשּׁוֹמְרִים עָלֶיהָ,

שָׂח אֶל אַוּלָד: 'עַל כָּל שְׁאֵלוֹתַי / בְּישֶׁר עֲנִיתַנִי, בְּלִי מִרְמָה.

עַתָּה, כִּי בָּאָה הַשָּׁעָה לִפְעֹל, / הַרְאֵה הַדֶּרֶךְ וְגַלֵּה הַסּוֹד.'

עָנָה אַוּלָד: 'בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם / שׁוֹכְבִים דִּיוֵי מָזַנְדַּרָן לִישֹׁן – [600]

אָז תַּדְבִּירֵם, בִּרְצוֹן יַזְדָּן, תַּחְתֶּיךָ. / עַתָּה חַכֵּה־נָא עַד תָּרוּם הַשֶּׁמֶשׁ,

וְלֹא תִּפְגּשׁ דִּיוִים בְּאֻכְּפֵיהֶם, / זוּלַת רוֹכְבִים מִסְפָּר עַל הַמִּשְׁמָר.

אִם יַעֲזָרְךָ אֵל־הַנִּצְחוֹנוֹת, / תִּהְיֶה יָדְךָ בְּעֹרֶף אוֹיִבְךָ.'

רֻסְתַּם לֹא אָץ לָלֶכֶת, וְחִכָּה / עַד תַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ אֶל רוּמָהּ.

תְּחִלָּה, רֹאשׁ וְרַגְלַיִם, אֶת אַוּלָד / קָשַׁר בַּחֶבֶל, וְעָלָה עַל רַכְשׁ, [605]

אַחַר שָׁלַף אֶת תַּנִּינוֹ מִתַּעַר, / הֵרִיעַ לְהוֹדִיעַ שְׁמוֹ כְּרַעַם.

בֵּין הַדִּיוִים כְּמוֹ אָבָק הִגִּיעַ, / וּבְלַהֲבוֹ הִתִּיז רָאשִׁים אֵין־סְפוֹר.

אִישׁ לֹא יָצָא בַּחֶרֶב לְעָצְרוֹ, / אוֹ לְבַקֵּשׁ אִתּוֹ כָּבוֹד וָשֵׁם.


מִשָּׁם, כְּשֶׁמֶשׁ מְאִירָה, הִדְהִיר / אֶת רַמָּכוֹ אֶל עֵבֶר דִּיו־סַפִּיד.

הִגִּיעַ לִמְחִלָּה דּוֹמָה לַתֹּפֶת, / וּבָהּ קִיטוֹר וַאֲפֵלָה כְּלַיְלָה. [610]

יָרַד, הַחֶרֶב בְּכַפּוֹ, אַךְ אֵין / מָקוֹם לִקְרָב וְאֵין מָקוֹם לָסֶגֶת.

שִׁפְשֵׁף רִיסָיו, אִמֵּץ אֶת רוֹאוֹתָיו / לִמְצֹא בָּעֲרָפֶל אֶת שְׂנוּא נַפְשׁוֹ. [v.353]

פִּתְאֹם מִתּוֹךְ הָאֵד נִגְלָה לוֹ הַר, / הַמְמַלֵּא חֲלַל הַמְּעָרָה:

פָּנָיו שְׁחוֹרוֹת וְהַשֵּׂעָר לָבָן, / מִפְלֶצֶת אַדִּירָה בִּמְמַדֶּיהָ.

רֻסְתַּם מָצָא אֶת דִּיו־סַפִּיד יָשֵׁן, / וְלֹא אָבָה לְהַפְתִּיעוֹ בְּכֹה. [615]

תְּחִלָּה שָׁאַג כְּמוֹ נָמֵר זוֹעֵף, / וְכַאֲשֶׁר הֵקִיץ, פָּתַח בַּקְּרָב.

הַדִּיו תָּקַף אוֹתוֹ כְּהַר שָׁחוֹר / עוֹטֶה בַּרְזֶל, קַסְדָּה וְשַׁרְווּלִים.

מִמְּקוֹמוֹ עָקַר אֶבֶן־רֵיחַיִם, / וּכְמוֹ עָשָׁן עָלָה עַל תַּהַמְתַּן.

אֵימָה גְּדוֹלָה נָפְלָה עַל גֵּו־הַפִּיל: / ‘אֵין זֹאת כִּי־אִם שְׁעַת מַסָּה הִגִּיעָה!’

רֻסְתַּם הִזְעִיף כְּשַׁחַל מִשְׁתּוֹלֵל, / וְאֶת חַרְבּוֹ הִנְחִית בַּדִּיו הַקָּם. [620]

בְּכָל כֹּחוֹ הָרַב מֵהָעֲנָק / לִכְרֹת הִצְלִיחַ יָד אַחַת וָרֶגֶל.

פָּצוּעַ נֶאֱבַק הַדִּיו בַּבָּא, / כְּפִיל רָם־רֹאשׁ בִּכְפִיר מְהִיר־חֵמָה.

בְּיָד אַחַת נִלְחָם עִם הַגִּבּוֹר, / וְכָל הַמְּעָרָה הָפַךְ לְתֹהוּ.

לָפַת צַוַּאר רֻסְתַּם וְאֶת חָזֵהוּ, / אִמֵּץ כֹּחוֹ לְהַכְרִיעוֹ תַּחְתָּיו.

בָּשָׂר קָרְעוּ אֶחָד מֵהַשֵּׁנִי, / הָאֲדָמָה כֻּסְּתָה בְּוַרְדֵי־דָם. [625]

אָמַר רֻסְתַּם בַּלֵּב: ‘אִם חַי אֵצֵא, / אֶחְיֶה לָעַד וְלֹא יוּכַל לִי אִישׁ.’

לְעֻמָּתוֹ אָמַר הַדִּיו בַּלֵּב: / 'לֹא לִי עוֹד הַחַיִּים הַמְּתוּקִים.

בַּקְּרָב עִם הַדְּרָקוֹן, גַּם אִם אַצִּיל / חַיַּי, אֵצֵא מִזֶּה בְּשֵׁן וָעַיִן.

לֹא שַׂר גָּדוֹל וְלֹא אֶזְרָח נִכְבָּד / כָּבוֹד יִתֵּן לִי בְּמָזַנְדַּרָן.'

הִנֵּה כִּי־כֵן נָשָׂא הַדִּיו דְּבָרוֹ, / וּבְדֶרֶךְ זוֹ עוֹדֵד אֶת לְבָבוֹ. [630]

בֵּינְתַיִם נֶאֶבְקוּ אִישׁ בְּרֵעֵהוּ, / זֵעָה וָדָם נִגְּרוּ מֵהֶם בְּלִי־הֶרֶף.

בְּיֶשַׁע אֵל, בּוֹרֵא הַנְּפָשׁוֹת, / נִלְחַם רֻסְתַּם כּוֹאֵב וּצְמֵא נָקָם. [v.354]

בַּסּוֹף אָזַר אֶת שְׁאֵרִית כֹּחוֹ, / תָּקַף אֶת הַשִּׁקּוּץ בַּחֲמָתוֹ,

שָׁלַח כַּפָּיו, הֵרִים אוֹתוֹ בָּרֹאשׁ / וּבַצַּוָּאר, וְהִשְׁלִיכוֹ תַּחְתָּיו.

כִּכְפִיר זוֹעֵם הִטִּיל לָאֲדָמָה, / וּמִגּוּפוֹ הֵפִיחַ נִשְׁמָתוֹ. [635]

רֻסְתַּם שָׁלַף פִּגְיוֹן, תָּקַע בַּלֵּב, / וְאֶת כְּבֵדוֹ עָקַר מִכִּלְיוֹתָיו.

נִבְלַת גּוּפוֹ מִלְּאָה אֶת הַנָּקִיק, / וְהָעוֹלָם נֶהְפַּךְ לְיָם אָדֹם.


עַתָּה פִּתַּח אֶת אֱסוּרֵי אַוּלָד, / וּפְלָצוּרוֹ תָּלָה עַל הָאֻכָּף.

אֶת כְּבֵד הַדִּיו נָתַן לוֹ לְשֵׂאתוֹ, / וְשָׂם אֶת פְּעָמָיו אֶל כַּי־כָּוֻס.

אָמַר אַוּלָד בַּדֶּרֶךְ: 'אַי, לָבִיא! / אַתָּה הִכְנַעְתָּ הָעוֹלָם תַּחְתֶּיךָ. [640] [v.355]

עִקְּבוֹת כְּבָלֶיךָ עוֹד הֵם בִּבְשָׂרִי, / בֶּאֱסוּרֶיךָ עוֹד מְעַט נִשְׁבַּרְתִּי.

אַתָּה הִבְטַחְתָּ לִי דָּבָר גָּדוֹל, / הָעֵת הִגִּיעָה לְקַיֵּם דְּבָרְךָ.

הֲפָרַת־בְּרִית אֵינֶנָּה לִכְבוֹדְךָ, 167 / כִּי כֹּחַ כְּפִיר לְךָ וְזֹהַר מֶלֶךְ.'

עָנָה רֻסְתַּם: 'מָזַנְדַּרָן כֻּלָּהּ / אֲנִי מוֹסֵר לְךָ לְנַחֲלָה.

אַךְ לְפָנַי עוֹד מְלָאכָה רַבָּה, / וַעֲלִיּוֹת גַּם יְרִידוֹת תָּבֹאנָה. [645]

אֶת שָׁהּ מָזַנְדַּרָן עָלַי לִנְתּשׁ / מֵהַכִּסֵּא וּלְהַשְׁלִיכוֹ לַבּוֹר.

כְּאֶלֶף אֲלָפִים רָאשֵׁי דִּיוִים־ / קוֹסְמִים עָלַי בַּחֶרֶב לְהַתִּיז,

לִפְנֵי דָּרְכִי עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, / אוּלָם הַבְטָחָתִי לְךָ אֶשְׁמֹר.'


הַפַּהְלַוָן, הַשַּׁחַל הַדָּגוּל, / סוֹף־סוֹף הִגִּיעַ אֶל מִשְׁכַּן כָּוֻס.

הַלּוֹחֲמִים הוֹדִיעוּ בְּשִׂמְחָה: / ‘שָׁב שַׂר־צְבָאֵנוּ הַמֵּאִיר עוֹלָם!’ [650]

הֵם נִקְהֲלוּ וְהִלְּלוּ אֶת שְׁמוֹ, / כָּבוֹד חָלְקוּ לַבָּא עַד בְּלִי מִדָּה.

אָמַר רֻסְתַּם: 'אַי, שָׁהּ שׁוֹחֵר־חָכְמָה! / שְׂמַח בְּחֶלְקֶךָ, בַּמֵּתִים אוֹיְבֶיךָ.

לֵב דִּיו־סַפִּיד בִּתַּקְתִּי וְשִׁתַּקְתִּי, / אֵין לְמַלְכּוֹ מַה לְּקַוּוֹת מִמֶּנּוּ. [v.356]

מִתּוֹךְ קְרָבָיו עָקַרְתִּי אֶת כְּבֵדוֹ, / וּמֵעַתָּה אֲנִי לִפְקֻדָּתְךָ.'

בֵּרְכוֹ הַשָּׁהּ כָּוֻס וְכֹה אָמַר: / 'קוֹבַע וְלוֹחֲמִים אַל בִּלְעָדֶיךָ. [655]

אֵין מַה לֵּאמֹר עַל אֵם גִּבּוֹר כָּמוֹךָ, / זוּלַת הַלֵּל וְתִשְׁבָּחוֹת אֵין־סְפוֹר.

אֶלֶף בְּרָכוֹת עַל רֹאשׁ אָבִיךָ זָל / וְעַל אַדְמַת זָבֻּל, נַחֲלָתוֹ,

כִּי אִישׁ אַמִּיץ כָּמוֹךָ בָּהּ גָּדַל, / וְהַתְּקוּפָה לֹא רָאֲתָה דּוֹמֶךָּ.

אַךְ גּוֹרָלִי יָפֶה מִכָּל אַחֵר, / כִּי פִּיל הוֹרֵג כְּפִירִים הוּא בֶּן־בְּרִיתִי.'

כִּלָּה שְׁבָחָיו הַמֶּלֶךְ וְהוֹסִיף: / 'אַי, תַּהַמְתַּן בֶּן־חַיִל מְבֹרָךְ! [660]

עַתָּה מִדַּם הַדִּיו שִׂים עַל עֵינַי / וְעַל עֵינֵי הָעָם אֲשֶׁר אִתִּי.

אוּלַי יִהְיֶה יַזְדָּן בְּעֶזְרְךָ, / וְשׁוּב נִזְכֶּה לִרְאוֹת אֶת צַלְמְךָ.'

וּכְמוֹ מָשְׁחוּ רִיסֵי הַשָּׁהּ בַּדָּם, / הֵאִירוּ אִישׁוֹנָיו שֵׁנִית כַּשֶּׁמֶשׁ.


עַתָּה הֵבִיאוּ כִּסֵּא־שֵׁן לַמֶּלֶךְ, / וּמֵעָלָיו תָּלוּ עֲטֶרֶת שֵׁן.

כָּוֻס עָלָה עַל כֵּס מָזַנְדַּרָן / עִם תַּהַמְתַּן וּשְׁאָר אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם, [665]

כְּטוּס וּפַרִיבֻּרְז, גּוּדַרְז וָגִיו, / כְּמוֹ רֻהָּם, גֻּרְגִּין וּכְמוֹ בַּהְרָם.

שִׁבְעָה יָמִים עָרַךְ הַשָּׁהּ כָּוֻס / מִשְׁתֶּה גָּדוֹל בְּנֵבֶל וּבְשֵׁכָר,

וּבַשְּׁמִינִי עָלוּ עַל סוּסֵיהֶם / כָּל שׁוֹחֲרֵי־הַמַּעַשׂ הַגֵּאִים,

הֵנִיפוּ אֶת רָאשֵׁי אַלּוֹתֵיהֶם, / וְהִתְפַּזְּרוּ עַל פְּנֵי מָזַנְדַּרָן.

בְּצַו הַכַּי עָבְרוּ בַּמְּדִינָה / כְּאֵשׁ אֲשֶׁר הֻצְּתָה בְּסוּף יָבֵשׁ. [670]

בְּחֹד חַרְבוֹתֵיהֶם הִבְעִירוּ אֵשׁ, / וְהֶעֱלוּ בְּלֶהָבוֹת הָאָרֶץ.

מְכַשֵּׁפוֹת הָרְגוּ בְּלֹא־מִסְפָּר, / וּמִדָּמָן נִקְוָה נָהָר זוֹרֵם. [v.357]

בַּסּוֹף, כְּהַחֲשִׁיךְ הַיּוֹם, יָשְׁבוּ / הַגִּבּוֹרִים לָנוּחַ מֵהַקֶּטֶל.

בְּאָזְנֵיהֶם הִשְׁמִיעַ כַּי־כָּוֻס: / 'כְּפָעֳלָם הֲשִׁיבוֹתֶם לָהֶם.

כְּרֹעַ מַעֲלָלֵיהֶם – גְּמוּלָם, / אוּלָם הִגִּיעָה עֵת לַחְדֹּל מֵהֶרֶג. [675]

עַתָּה הָבָה נִמְצָא רוֹכֵב נָבוֹן, / מַבְחִין בֵּין שְׁהִיָּה וּבֵין זְרִיזוּת,

אֲשֶׁר יֵצֵא אֶל שָׁהּ מָזַנְדַּרָן, / יוֹרֵהוּ דַּעַת וְיַחְכִּים לִבּוֹ.'

הָיוּ הַכֹּל תְּמִימֵי דֵּעִים בָּזֹאת, / רֻסְתַּם גִּבּוֹר־הַחַיִל וְשָׂרָיו,

אֶל מֶלֶךְ הַדִּיוִים לִכְתֹּב אִגֶּרֶת, / אֲשֶׁר תָּאִיר הַנֶּפֶשׁ הַנִּבְעֶרֶת.


כּאוס כותב אל שאה מאזנדראן

מִכְתָּב עַל מֶשִׁי מְשֻׁבָּח, לָבָן, / בּוֹ הַזְהָרָה נִרְמֶזֶת, גַּם תִּקְוָה, [680]

כָּתַב סוֹפֵר חָכָם בִּכְתָב יָפֶה, / אִישׁ הַיּוֹדֵעַ מַה מָּאוּס, מַה טּוֹב.

הִתְחִיל בְּשֶׁבַח אֱלֹהֵי־עוֹלָם, / מְקוֹר הַטּוֹב וְכָל הַמַּעֲלוֹת:

'בּוֹרֵא שָׁמַיִם, אֶרֶץ וְחָכְמָה, / מַצְמִיחַ אַהֲבָה וּמַשְׂטֵמָה,

לִמְּדָנוּ לְהַבְחִין בֵּין טוֹב לְרַע, / אַף מְסוֹבֵב יָרֵחַ וְחַמָּה.

הַסְכֵּת וּשְׁמַע: אִם נֶאֱמָן אַתָּה / לַצֶּדֶק וְלַדָּת, הַלֵּל תִּמְצָא; [685] [v.358]

אֲבָל אִם דֶּרֶךְ חֲטָאִים תִּבְחַר, / תֵּרֵד קְלָלָה עָלֶיךָ מִשָּׁמַיִם.

אִם אֱלֹהִים צַדִּיק, יָשָׁר הוֹלֵךְ, / מַדּוּעַ לֹא נֵלֵךְ בְּאָרְחוֹתָיו?

רְאֵה אֵיךְ הֶעֱלָה מֵהַדִּיוִים / וְהַקּוֹסְמִים אָבָק עַל פִּשְׁעֵיהֶם.

אִם כְּבָר שָׁמַעְתָּ מֶה עָלָה לָהֶם, / וְנַפְשְׁךָ וְשִׂכְלְךָ – מוֹרֶיךָ,

רֵד תֵּכֶף מִכִּסֵּא מָזַנְדַּרָן,/ וּבוֹא כְּמוֹ נָתִין לַחֲצֵרִי. [690]

אוּלָם אִם בַּכִּסֵּא מְאֹד אָבִיתָ, / וְכֹחַ אֵין לְךָ לְהִלָּחֵם בִּי,

אַחַת הַדֶּרֶךְ לְפָנֶיךָ, שָׁהּ: / שַׁלֵּם הַמַּס אֲשֶׁר יוּשַׂם עָלֶיךָ,168

וָלֹא, כְּשֶׁל אַרְזַ’נְג וְדִיו־סַפִּיד / יִהְיֶה סוֹפְךָ, וּבְלִי עִתְּךָ תָּסוּף.'


כְּכַלּוֹתוֹ לִכְתֹב אֶת הַאִגֶּרֶת, / שָׂם חוֹתָמוֹ הַשָּׁהּ, אַלְוִי וָמֻשְׁק,

קָרָא אֵלָיו אֶת הַגִּבּוֹר פַרְהָד, / אֶת הָאַלָּה הָעֲשׂוּיָה פְּלָדָה, [695]

אֶחָד מִבֵּין גְּדוֹלֵי הַמְּדִינָה, / אֲשֶׁר עֲדַיִן לֹא נָשָׂא בָּעֹל,

וְכֹה אָמַר לוֹ: ‘שָׂא אֶת עֲצָתִי / לַדִּיו הַמִּתְהַלֵּךְ חָפְשִׁי בָּאָרֶץ.’

כִּשְׁמֹעַ אֶת פְּקֻדַּת־כָּוֻס פַרְהָד, / הִשְׁתַּחֲוָה וְשָׂם אֶת פְּעָמָיו

אֶל מְדִינַת הַנַּרְמְפָּי, וְהֵם / הַפָּרָשִׁים הַלּוֹעֲסִים בַּרְזֶל.169

כֻּנּוּ מֵאָז בָּאָרֶץ ‘נַרְמְפָּי’ / עַל כַּף־רַגְלָם הָעֲשׂוּיָה עוֹר רַךְ. [700]

בִּמְדִינָתָם חַי שָׁהּ מָזַנְדַּרָן / בֵּין אַמִּיצֵי־הַלֵּב וְהַגֵּאִים.

פַרְהָד שִׁגֵּר שָׁלִיחַ לְפָנָיו, / לְהוֹדִיעוֹ עַל בּוֹא הַמַּלְאֲכוּת.

כִּשְׁמֹעַ שָׁהּ מָזַנְדַּרָן מִפִּי הָרָץ, / כִּי צִיר מִכַּי־כָּוֻס קָרֵב וּבָא,

אָסַף צָבָא כָּבֵד מִלּוֹחֲמָיו, / אַרְיוֹת מָזַנְדַּרָן הָאַמִּיצִים,

אֲשֶׁר אוֹתָם בָּחַר אֶחָד־אֶחָד, / לַפְגִּין כֹּחוֹ בְּקַבָּלַת פָּנָיו, [705] [v.359]

וַאֲלֵיהֶם אָמַר: 'הַיּוֹם נִלְמַד / מַה הַהֶבְדֵּל בֵּין בֶּן־אָדָם לְדִיו.

לְכוּ בְּדֶרֶךְ הַנָּמֵר: תִּפְשׂוּ / אֶת רֹאשׁ הַיִּדְעוֹנִים בַּצִּפָּרְנַיִם.'


יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ בְּפָנִים קוֹדְרוֹת, / וְתָכְנִיתָם אָכֵן עָלְתָה בַּתֹּהוּ.

כְּהַגִּיעָם לִפְנֵי פַרְהָד, תָּפַשׂ / אֶחָד מִגִּבּוֹרֵי מָזַנְדַּרָן

בְּכַף־פַרְהָד, לָחַץ אוֹתָהּ בְּכֹחַ, / הִכְאִיב עַד עַצְמוֹתָיו וְעַד רַגְלָיו, [710]

אַךְ פְּנֵי פַרְהָד שָׁמְרוּ עַל קֹר־רוּחוֹ, / לֹא הֶחֱוִירוּ מִכְּאֵב עָצוּר.

הוֹבִילוּ אֶת פַרְהָד לִפְנֵי מַלְכָּם, / וְזֶה שָׁאַל לִשְׁלוֹם הַשָּׁהּ, לַדֶּרֶךְ.

אֶת הַמִּכְתָּב מָסַר לִידֵי סוֹפֵר, / וְעַל מִשְׁיוֹ הִזָּה זֶה מֻשְׁק וְיַיִן.

קָרָא אֶת הָאִגֶּרֶת הַמּוּבַּד, / וּפְנֵי שׁוֹחֵר־הַקְּרָב חָשְׁכוּ מִשְּׁחוֹר,

אַךְ כְּשָׁמְעוֹ גּוֹרַל הַדִּיו סַפִּיד, / הִרְתִּית לִבּוֹ וְדָם מָלְאוּ עֵינָיו. [715]

אָמַר בַּלֵּב: 'כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ יָמָּה, / מֵבִיא הַלַּיְלָה מְנוּחָה וּשְׁנָת,

אַךְ תַּהַמְתַּן מַדִּיד שְׁנַת־הָעוֹלָם / מִדְּאָגָה לִשְׁמוֹ הַמְהֻלָּל.'


הַשָּׁהּ אָבַל עַל מוֹת אַרְזַ’נְג וּבִּיד, / עַל בֶּן גַֹנְדִּי, פּוּלָד, וְעַל הַדִּיו,

וְכַאֲשֶׁר כִּלָּה לִקְרֹא הַכְּתָב, / הֵצִיפוּ אֶת עֵינָיו דְּמָעוֹת מָרוֹת.

שְׁלשָׁה יָמִים אֵרַח אֶת הַמַּלְאָךְ / בֵּין יְדִידָיו וְנִכְבַּדֵּי הָעָם, [720]

וּבָרְבִיעִי אָמַר: 'שׁוּב אֶל הַמֶּלֶךְ, / הָרַךְ עוֹד בְּשָׁנִים וּבְחָכְמָה,

וְכֹה אֱמֹר לוֹ, לְכָּוֻס, בִּשְׁמִי: / "הַאִם הַיַּיִן פֹּה אֶמְהַל בְּמַיִם?

הֲלִי תֹּאמַר: כֵּסְךָ וְאַדְמָתְךָ / נְטשׁ, וּבוֹא לָדוּר בַּחֲצֵרִי? [v.360]

וַחֲצֵרִי הָדוּר מֵאַרְמוֹנְךָ. / לִי אֶלֶף אֲלָפִים אַנְשֵׁי צָבָא,

לְכָל אֲשֶׁר יָשִׂימוּ אֶת פְּנֵיהֶם, / שָׁם לֹא יוֹתִירוּ סֶלַע, צֶבַע, רֵיחַ. [725]

הִכּוֹן לַקְּרָב וְאַל בַּנְּעִימִים, / כִּי אָנֹכִי עוֹרֵךְ אֶת שׁוּרוֹתַי.

חֵיל אֲרָיוֹת אָבִיא, וְרָאשֵׁיכֶם / אַפְתִּיעַ בִּשְׁנַתְכֶם הָעֲרֵבָה.

לִי אֶלֶף וּמָאתַיִם פִּילֵי־קְרָב, / בְּעוֹד בַּחֲצֵרְךָ אֵין אַף אֶחָד.

אָבָק אָפֵל אָרִים בְּכָל אִירָן, / וְלֹא יֻכְּרוּ הָרִים מִגֵּיאָיוֹת."'


פַרְהָד הִקְשִׁיב דּוּמָם לִנְאוּם הָרַהַב, / לַגַּאֲוָה, לַזַּעַם הֶעָצוּר, [730]

וּמוֹשְׁכוֹתָיו הִפְנָה אֶל שָׁהּ אִירָן, / מִפִּיו לִשְׁמֹעַ מַעֲנֶה לַצַּר.

כְּהַגִּיעוֹ, קָרַע מָסַךְ הַסּוֹד – / סִפֵּר כָּל מָה רָאָה, כָּל מַה שָּׁמַע.

הוֹסִיף: 'מַלְכָּם גָּבֹהַּ עַד שָׁמַיִם, / שְׁאִיפוֹתָיו אֵינָן פָּחוֹת מִזֶּה.

הוּא לֹא אָבָה לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרַי, / כָּל הָעוֹלָם מֵאֶפַע בְּעֵינָיו.'

כָּוֻס קָרָא אֶת תַּהַמְתַּן, וְכָל / דִּבְרֵי פַרְהָד הִשְׁמִיעַ בְּאָזְנָיו. [735]

עָנָה לַמֶּלֶךְ גֵּו־הַפִּיל רֻסְתַּם: / 'אֲנִי אֶגְאַל עַמֵּנוּ מֵחֶרְפָּה.

אָבִיא אֵלָיו אֶת תְּשׁוּבָתִי הַזֹּאת: / “אֲנִי שׁוֹלֵף חַרְבִּי מִתַּעֲרָהּ!”

יֵצֵא מִכְתָּב עַז וְחָרִיף כְּחֶרֶב, / וּמַלְאֲכוּת – כְּמוֹ עָנָן רוֹעֵם.

אֲנִי אֶהְיֶה מַלְאָכְךָ אֵלָיו, / אַךְ כְּדַבְּרִי, דָּמָם אַגִּיר כַּמַּיִם. [v.361]

עָנָה כָּוֻס הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: / 'חוֹתָם וָכֶתֶר בְּאוֹרְךָ יַזְהִירוּ. [740]

אַתָּה שָׁלִיחַ וְנָמֵר אַמִּיץ, / אַתָּה לָבִיא גֵּאֶה בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב.'


הַשָּׁהּ צִוָּה לִקְרֹא סוֹפֵר מָהִיר. / רֹאשׁ־חֵץ עָשָׂה זֶה נוֹצָתוֹ,

וְכֹה כָּתַב: 'דִּבּוּר כְּדִבּוּרְךָ / הוּא רֵיק, הוֹלֵם אֵינֶנּוּ אִישׁ חָכָם.

אִם תְּרוֹקֵן מִגַּאֲוָה רֹאשְׁךָ, / לִפְקֻדָּתִי כְּעֶבֶד תִּשָּׁמֵעַ.

אֲבָל אִם תְּמָאֵן, צָבָא גָּדוֹל / מִיָּם עַד יָם לַמִּלְחָמָה אַסִּיעַ, [745]

וְרוּחַ דִּיו־לָבָן צְבוֹעִים יִקְרָא / לָלֹק אֶת מֹחֲךָ בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב.'


רוסתּם יוצא במלאכות אל שאה מאזנדראן

הַשָּׁהּ חָתַם אֶת הַמִּכְתָּב, וּצְמֵא / מַעֲלָלִים יָצָא רֻסְתַּם לַדֶּרֶךְ.

אֶת אַלָּתוֹ הִטִּיל עַל הָאֻכָּף / כְּהַגִּיעוֹ אֶל גְּבוּל מָזַנְדַּרָן.

לְשָׁהּ מָזַנְדַּרָן נוֹדַע לֵאמֹר: / 'כָּוֻס שִׁגֵּר שָׁלִיחַ עִם מִכְתָּב. [v.362]

וְהַשָּׁלִיחַ כְּאַרְיֵה זוֹעֵף, / נוֹשֵׂא פְּלָצוּר שִׁשִּׁים לוֹ טַבָּעוֹת. [750]

תַּחְתָּיו רַמָּךְ אַדִּיר וְקַל־רַגְלַיִם, / תֹּאמַר: “אַךְ פִּיל זוֹעֵם קָרֵב וּבָא!”'

כִּשְׁמֹעַ שָׁהּ מָזַנְדַּרָן כָּזֹאת, / בָּחַר מֵאֲנָשָׁיו קְצִינֵי צָבָא,

צִוָּם לַחְגֹּר מָתְנַיִם, לְקַדֵּם / פְּנֵי כְּפִיר־הָאֲרָיוֹת הַמִּתְקָרֵב.

צָבָא עָרוּךְ כְּמוֹ אָבִיב פּוֹרֵחַ / יָצָא לִקְרַאת הָאִישׁ הַמְהֻלָּל.

כִּרְאוֹת אוֹתָם רֻסְתַּם לְמֵרָחוֹק, / הִשְׁגִּיחַ מִקָּרוֹב בְּעֵץ עָנֵף. [755]

תָּפַשׂ בִּשְׁנַיִם מֵהָעֲנָפִים, / סוֹבֵב אוֹתָם בְּכֹחַ עַל גִּזְעָם,

וְאֶת הָעֵץ עָקַר עַל שָׁרָשָׁיו / מֵאֲדָמָה מִבְּלִי לְהִפָּגֵעַ.

כְּמוֹ כִּידוֹן הֵרִים אוֹתוֹ בַּכַּף, / וְהַצָּבָא הַבָּא נִדְהַם לַפֶּלֶא,

כִּי כְּקָרְבוֹ הִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ בָּהֶם, / וּפָרָשִׁים הַרְבֵּה הִפִּיל תַּחְתָּיו.

אֶחָד מִבֵּין גְּדוֹלֵי מָזַנְדַּרָן, / פָּרָשׁ גִּבּוֹר וְשַׂר־צָבָא דָּגוּל, [760]

תָּפַשׂ בְּכַף רֻסְתַּם לְלָחֲצָהּ, / וּלְבַזּוֹתוֹ בְּמִבְחֲנֵי הַסֵּבֶל.

צָחַק בֶּן־זָל הַפִּיל לַמַּעֲשֶׂה, / בְּעוֹד הָעָם מוֹחִיל לַתּוֹצָאוֹת.

כְּצַחֲקוֹ מָחַץ אֶת כַּף הָאִישׁ, / וּמִפָּנָיו סָחַט כָּל אוֹר וָצֶבַע.

נָשְׁתָה גְּבוּרַת הָאִישׁ הַמִּתְיַמֵּר, / וּמֵאֻכָּף סוּסוֹ צָנַח תַּחְתָּיו.

מִיָּד בָּא רָץ אֶל שָׁהּ מָזַנְדַּרָן, / וְכָל אֲשֶׁר רָאוּ עֵינָיו סִפֵּר. [765]


הָיָה פָּרָשׁ אֶחָד וְכַּלָהוּר שְׁמוֹ, / תְּהִלָּתוֹ מָלְאָה מָזַנְדַּרָן.

טִבְעוֹ דָּמָה לְטֶבַע הַנָּמֵר, / וּמִשְׁאַלְתּוֹ הָיְתָה אַחַת – שְׂדֵה־קְרָב.

הַשָּׁהּ רָחַשׁ כָּבוֹד לוֹ עַד שָׁמַיִם. / קְרָאוֹ לָצֵאת לִקְרַאת הַצִּיר רֻסְתַּם,

וְכֹה אָמַר לוֹ: 'לֵךְ אֶל הַשָּׁלִיחַ, / וְלָנוּ שׁוּב גַלֵּה כִּשְׁרוֹנוֹתֶיךָ. [v.363]

לֵךְ וְכַסֵּה פָּנָיו כְּלִמָּה וָבשֶׁת, / וּמֵעֵינָיו הוֹרֵד דְּמָעוֹת חַמּוֹת.' [770]

בָּא כַּלָהוּר כְּמוֹ לָבִיא זוֹעֵם / לִפְנֵי כּוֹבֵשׁ תֵּבֵל, גִּבּוֹר־הֶחָיִל,

שָׁאַל שְׁלוֹמוֹ כְּמוֹ נָמֵר כּוֹעֵס, / וּזְעוּם־פָּנִים הוֹשִׁיט לוֹ יְמִינוֹ.

אַת כַּף הַפִּיל הַגֵּא לָחַץ בְּכֹחַ, / וְזוֹ הִכְחִילָה בְּכַפּוֹ מִלַּחַץ.

רֻסְתַּם, כְּמוֹ לֹא הוּא, פָּנָיו שְׁלֵווֹת, / כְּמוֹ בְּמַלְאֲכוּת בָּא מֵהַשֶּׁמֶשׁ,

לָחַץ כַּף כַּלָהוּר הַמּוּשָׁטָה, / וְצִפָּרְנָיו הִשִּׁיר, כְּעֵץ – עָלָיו. [775]

בָּא כַּלָהוּר בְּכַף תְּלוּיָה בְּלִי־עוֹר, / בְּלִי צִפָּרְנַיִם וּסְחוּטַת גִּידִים,

לִפְנֵי הַשָּׁהּ, הֶרְאָה לוֹ וְאָמַר: / 'אֵיךְ אֲכַסֶּה עַל כְּאֵבִי מִמֶּךָּ?

לְךָ, מַלְכִּי, יָאֶה שָׁלוֹם מִקְּרָב. / שְׂמַח בַּחַיִּים וְאַל תָּצֵר לַלֵּב.

לֹא תַּעֲמֹד בִּפְנֵי הַפַּהְלַוָן. / אִם אַךְ יֵאוֹת, שַׁלֵּם לוֹ אֶת הַמַּס.

נִמְסֹר אוֹתוֹ כְּכֹפֶר אַדְמָתֵנוּ, / וּבוֹ נִשָּׂא גְּדוֹלִים וְגַם קְטַנִּים, [780]

וְכֹה הַנֵּטֶל הַכָּבֵד יֵקַל, / וְלֹא נַפְקִיר גַּחֶלֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ.'


עַד כֹה וָכֹה הוֹפִיעַ תַּהַמְתַּן / לִפְנֵי הַשָּׁהּ כְּפִיל מַפִּיל אֵימָה.

הוֹשִׁיב אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ לְיָדוֹ, / שָׁאַל לִשְׁלוֹם כָּוֻס וּשְׁלוֹם צְבָאוֹ.

חָקַר קְשָׁיֵי הַדֶּרֶךְ, הָעוֹבֶרֶת / בָּעֵמֶק וּבָהָר, בַּסּוֹף אָמַר:

‘אֵין־זֹאת כִּי־אִם רֻסְתַּם בֶּן־זָל אַתָּה, / כִּי זְרוֹעוֹתֶיךָ וְחָזְךָ אַךְ לוֹ.’ [785]

עָנָה רֻסְתַּם לֵאמֹר: 'אֲנִי עַבְדּוֹ, / אִם אַךְ רָאוּי אֲנִי לִהְיוֹת לוֹ עֶבֶד.

כִּי בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר הוּא בּוֹ, מָה אָנִי? / הוּא פַּהְלַוָן, פָּרָשׁ וְגִבּוֹר־חַיִל.'

הַמְהֻלָּל הִגִּישׁ אֶת הַמִּכְתָּב, / אִגֶּרֶת הַרְפַּתְקָן אֶל שָׁהּ קְשֵׁה־עֹרֶף, [v.364]

וְכֹה אָמַר: ‘נוֹשֵׂאת פֵּרוֹת הַחֶרֶב, / רָאשֵׁי גֵּאִים נוֹשֵׂאת הִיא בְּחֵיקָהּ.’


כִּשְׁמֹעַ שָׁהּ מָזַנְדַּרָן דְּבָרוֹ, / נִמְלָא חֵמָה. קָרָא אֶת הַמִּכְתָּב, [790]

וּמִתְפַּלֵּא אָמַר: 'הַפִּטְפּוּטִים / וּלְשׁוֹן הַתַּהְפּוּכוֹת – מַה תַּכְלִיתָם?

אֱמֹר לַמֶּלֶךְ: "שָׁהּ אִירָן אַתָּה. / אַף־כִּי לֶב־כְּפִיר לְךָ וְצִפָּרְנָיו, [v.365]

פֹּה אָנֹכִי הַמֶּלֶךְ, עִם צָבָא, / יוֹשֵׁב עַל כֵּס זָהָב, נוֹשֵׂא הַכֶּתֶר.

אוֹתִי בְּלִי־שַׁחַר לְהָבִיא אֵלֶיךָ, / אֵינֶנּוּ כַּמִּשְׁפָּט וְלֹא כַּדָּת.

עֲצֹר, וְכֵס גְּדוֹלֵינוּ אַל תַּחְמֹד, / כִּי רַק קָלוֹן תִּנְחַל בְּאַוָּתְךָ. [795]

לִגְבוּל אִירָן הַפְנֵה אֶת מוֹשְׁכוֹתֶיךָ, / וָלֹא, כִּידוֹן שָׁחוּט יָבִיא יוֹמְךָ.

אִם אֶת צְבָאִי מִמְּקוֹמוֹ אַסִּיעַ, / לֹא עוֹד תַּבְחִין עֵינְךָ בֵּין רֹאשׁ לְרֶגֶל.

חֲסַר־דֵּעָה, הִגַּעְתָּ לִמְשׁוּגָה; / נְהַג בְּשֵׂכֶל וְהַנַּח הַקֶּשֶׁת.

כִּי אִם בִּשְׂדֵה־הַקֶּטֶל נִפָּגֵשׁ, / אֵשׁ גְּבוּרָתְךָ וְדִבּוּרְךָ תִּדְעַךְ."'


רֻסְתַּם נָתַן דַּעְתּוֹ עַל הַכִּסֵּא, / עַל הַצָּבָא וְהַפַּהְלַוָנִים, [800]

וְלֹא יָכֹל הָיָה לָשֵׂאת דְּבָרוֹ, / כִּי הִתְחַמֵּץ לִבּוֹ בְּעֶלְבּוֹנוֹ.

הַשָּׁהּ הֵכִין לְבוּשׁ־מַלְכוּת יָקָר, / וְהִגִּישׁוֹ לְתַּהַמְתַּן כְּשַׁי, [v.366]

אַךְ תַּהַמְתַּן דָּחָה אֶת הָאֶשְׁכָּר, / וְלֹא לָקַח מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל.

זוֹעֵף יָרַד מֵעַל כִּסֵּא הַשָּׁהּ, / וְעוֹלָמוֹ טָבַע בַּחֲשֵׁכָה.

רֻסְתַּם עָזַב בִּירַת מָזַנְדַּרָן, / רֹאשׁוֹ כָּבֵד עָלָיו יָצָא לַדֶּרֶךְ. [805]

אֶל שָׁהּ אִירָן הִגִּיעַ חֲזָרָה / בְּלֵב מָלֵא נָקָם וְדָם רוֹתֵחַ,

וְכָל אֲשֶׁר רָאָה וְגַם שָׁמַע / בִּשְׁלִיחוּתוֹ, גִּלָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.

בַּסּוֹף הוֹסִיף וְשָׂח: 'אַל דְּאָגָה! / אֱמַץ וְהֵעָרֵךְ לְמִלְחָמָה.

כָּל הַדִּיוִים הָאַמִּיצִים הָאֵלֶּה, / הֵם בְּעֵינַי אַךְ עֲלוּבֵי־חַיִּים,

אֵינָם שָׁוִים אֶצְלִי גַּרְגֵּר עָפָר, / וְאַשְׁמִידֵם בְּאַלָּתִי כְּרֶגַע.' [810]


כּאוס נלחם בשאה מאזנדראן

כְּצֵאת רֻסְתַּם מִגְּבוּל מָזַנְדַּרָן, / פָּתַח מַלְכָּהּ בַּהֲכָנוֹת לַקְּרָב.

אֶת אֹהָלָיו הוֹצִיא מֵהַבִּירָה, / וְאֶת צְבָאוֹ הִסִּיעַ אֶל הָעֵמֶק.

אֲבַק הַפָּרָשִׁים עָלָה שָׁמַיְמָה, / וְכֶעָנָן כִּסָּה אֶת עֵין הַשֶּׁמֶשׁ,

עַד אֵין לִרְאוֹת לֹא הַר, מִישׁוֹר אוֹ עֵמֶק, / אֲשֶׁר עָיְפוּ מֵרֶגֶל הַפִּילִים.

צְבָא הַדִּיוִים מִהֵר וְנָע כְּרוּחַ, / מִבְּלִי לָנוּחַ, לְהַרְוִיחַ זְמָן. [815] [v.367]

כְּהִוָּדַע לְכַּי־כָּוֻס, כִּי צְבָא / מָזַנְדַּרָן הִנֵּה קָרֵב וּבָא,

פָּקַד רֵאשִׁית־כֹּל עַל רֻסְתַּם בֶּן־זָל / לַחְגֹּר מָתְנַיִם לַמַּעֲרָכָה.

אֶל טוּס וְאֶל גּוּדַרְז, יוֹצֵא כִּשְׁוָד, / אֶל גִּיו וְאֶל גֻּרְגִּין הָאֲצִילִים

צִוָּה עֲרֹךְ צְבָאָם וּלְצַיְּדוֹ / בְּכִידוֹנִים חַדִּים וּבְמָגִנִּים.

עַל הַמִּישׁוֹר הֵקִימוּ מַחֲנֶה / לַשַּׁהְרְיָר וְגַם לַמְפַקְּדִים. [820]

טוּס בֶּן נַוּדַֹר פִּקֵּד מִצַּד יָמִין, / וּתְרוּעָתוֹ מִלְּאָה אֶת הֶהָרִים.

גּוּדַרְז בְּיַחַד עִם כִּשְׁוָד פִּקְּדוּ / עַל שְׂמֹאל, וְהַגְּבָעוֹת כֻּסּוּ בַּרְזֶל.

כָּוֻס,הַשָּׁהּ, פִּקֵּד עַל הַמֶּרְכָּז, / מֵעֲבָרִים הִגִּיעוּ לוֹחֲמָיו.

בְּרֹאשׁ כֻּלָּם עָמַד רֻסְתָּם גֵּו־פִּיל, / הַסֶּלַע הָאֵיתָן בַּמִּלְחָמָה.


גִּבּוֹר מִגִּבּוֹרֵי מָזַנְדַּרָן, / אֲשֶׁר אֶת אַלָּתוֹ הֵרִים עַד שַׁחַק, [825]

ג’וּיָא שְׁמוֹ, וְכִשְׁמוֹ סוֹעֵר הָאִישׁ,/ מֵנִיף־אַלָּה וְאִישׁ־שְׂפָתַיִם יַחַד,170

בִּרְשׁוּת מַלְכּוֹ, אֲדוֹן מָזַנְדַּרָן, / מִהֵר לְהִתְיַצֵּב בִּפְנֵי כָּוֻס.

שִׁרְיוֹן גּוּפוֹ הִזְהִיר עָלָיו כַּשֶּׁמֶשׁ, / וּבְרַק חַרְבּוֹ חָרַךְ הָאֲדָמָה.

קוֹרֵא בְּקוֹל בָּא בֵּין הָאִירָנִים, / הִדְהֵד קוֹלוֹ בָּהָר וּבַמִּישׁוֹר

לֵאמֹר: ‘רַק אִישׁ מֵרִים אָבָק מִמַּיִם, / יוּכַל לְהִתְגָּרוֹת בִּי מִלְחָמָה!’ [830]

אִישׁ לֹא הֵעֵז הָלֹךְ אִתּוֹ בַּקְּרָב, / תֹּאמַר: ‘אֵין דָּם נוֹזֵל בְּעוֹרְקֵיהֶם!’

הִרְעִים בְּקוֹל הַשַּׁהְרְיָר וְשָׂח: / 'אַתֶּם, הַגִּבּוֹרִים, מַה זֶּה קָרְכֶם, [v.368]

כִּי מֵהַדִּיו לִבּוֹתֵיכֶם נָבוֹכוּ, / וּמִקּוֹלוֹ הִקְדִּירוּ כֹּה פְּנֵיכֶם?'


נָצְרוּ שְׂפָתַיִם גִּבּוֹרֵי־הֶחָיִל, / חִוְרִים מִפַּחַד לֹא עָנוּ דָּבָר,

זוּלַת רֻסְתַּם, אֲשֶׁר דִּרְבֵּן סוּסוֹ, / הֵרִים אֶת כִּידוֹנוֹ אֶל הַשָּׁמַיִם, [835]

וְכֹה אָמַר: ‘הַרְשֵׁה־נָא לִי, מַלְכִּי, / לָצֵאת לִקְרַאת הַדִּיו הַמִּתְאַמֵּר.’

עָנָה כָּוֻס: 'יִהְיֶה זֶה תַּפְקִידְךָ, / אִישׁ מֵאִירָן לֹא יַחְמְדֶנּוּ לוֹ.

לֵךְ וְיַזְדָּן יִהְיֶה בְּעֶזְרְךָ, / דִּיוִים וּמְכַשֵּׁפוֹת יִהְיוּ צֵידֶךָ.'

רֻסְתַּם הֵאִיץ בַּסּוּס מִמְּקוֹמוֹ, / וְכִידוֹנוֹ בַּכַּף מֵעַל רֹאשׁוֹ,

לִשְׂדֵה־הַקְּרָב נִכְנַס כְּפִיל זוֹעֵף, / נָמֵר תַּחְתָּיו וְרַהַב בְּכַפּוֹ. [840]

דָּהַר סָבִיב וְהֶעֱלָה אָבָק, / צַעֲקָתוֹ הִרְעִידָה אֶת הָעֵמֶק.

‘אַי, בֶּן־בְּלִיַּעַל’ – אֶל ג’וּיָא קָרָא – / 'שִׁמְךָ נִפְקַד מִגִּבּוֹרֵי־הֶחָיִל.

אַתָּה זָקוּק עַתָּה לְרַחֲמִים, / לֹא עֵת שָׁלוֹם אוֹ מְנוּחָה הַפַּעַם.

יוֹלַדְתְּךָ, אֲשֶׁר גִּדְּלָה אוֹתְךָ / בְּאַהֲבָה רַבָּה, הִיא תְּבַכֶּךָּ.'

עָנָה ג’וּיָא: 'אַל יִתְהַלֵּל חוֹגֵר! / וְדַע: חֶרֶב ג’וּיָא רָאשִׁים קוֹצֶרֶת. [845]

לֹא כְּבֵד אִמִּי, רַק כְּבֵד אִמְּךָ יִדְאַב, / כִּי תְּבַכֶּה אוֹתְךָ וְשִׁרְיוֹנְךָ.'


כִּשְׁמֹעַ תַּהַמְתַּן דִּבְרֵי ג’וּיָא, / הֵרִיעַ בְּקוֹלוֹ, הוֹדִיעַ שְׁמוֹ,

וְהִשְׂתָּעֵר עָלָיו כְּהַר שׁוֹעֵט. / הַקְּרָב אִתּוֹ הִקְדִּיר אֶת לֵב ג’וּיָא,

וּבְכֵן דִּרְבֵּן סוּסוֹ וְסָר הַצִּדָּה, / מֵאֵן לְהִתְחָרוֹת בְּתַּהַמְתַּן.

רֻסְתַּם רָדַף אַחֲרָיו כְּמוֹ אָבָק, / וְאֶת רָמְחוֹ כִּוֵּן אֶל אַבְנֵטוֹ. [850]

הִכָּה בְּשִׁרְיוֹנוֹ וּבִמְעִילוֹ, / וּרְצוּעוֹתָיו וְהַקְּשָׁרִים הָבְקָעוּ. [v.369]

מֵאֻכָּפוֹ סְחָבוֹ וֶהֱרִימוֹ, / וּכְמוֹ צִפּוֹר עַל הַשִּׁפּוּד סִבְּבוֹ,

וְהִשְׁלִיכוֹ לְמַטָּה לֶעָפָר, / קָרוּעַ הַשִּׁרְיוֹן וְדָם בְּפִיו.171

דִּיוֵי מָזַנְדַּרָן הַגִּבּוֹרִים / רָאוּ, וְנִדְהֲמוּ לַמַּעֲשֶׂה.

נָפַל לֵב הַצָּבָא, פְּנֵיהֶם הִצְהִיבוּ. / הַמַּעֲלָל הָיָה שִׂיחַת הַכֹּל. [855]


כִּרְאוֹת שַׁלִּיט מָזַנְדַּרָן כִּי־כֵן,/ צִוָּה אֶל כָּל הַחַיִל מִקָּצֶה לֵאמֹר:

‘הָרִימוּ מֵצַח וּפִתְחוּ בַּקְּרָב, / כְּדֶרֶךְ נְמֵרִים עַזֵּי פָּנִים.’

בְּבַת־אַחַת שָׁלְפוּ חַרְבוֹתֵיהֶם, / וְהַצְּבָאוֹת הִשְׂתָּעֲרוּ בְּזַעַם.

הַחֲצוֹצְרוֹת וְהַתֻּפִּים נִשְׁמָעוּ, / הִשְׁחִיר רָקִיעַ וְהָבְנֶה – הָאָרֶץ.

כְּמוֹ בָּרָק מַבְהִיק בְּעָב שָׁחוֹר – / זִיקֵי הַחֲרָבוֹת וְהָאַלּוֹת. [860]

גּוֹן־הָאֲוִיר הִכְחִיל, הִשְׁחִיר, הֶאְדִּים / מִכִּידוֹנִים לָרֹב וּמִדְּגָלִים.

מִשֶּׁוַע הַדִּיוִים, מֵהָאָבָק, / מִקּוֹל תֻּפֵּי הַקְּרָב וְהַפְּרָסוֹת,

תָּמְהוּ הָרִים וַאֲדָמָה נִקְרָֽעָה. / אִישׁ לֹא רָאָה עֲדַיִן קְרָב כָּזֶה.

הַלְמוּת אַלּוֹת, חִצִּים וַחֲרָבוֹת; / כָּל הַמִּישׁוֹר – אֲגַם מִדַּם אָדָם. [v.370]

הָאֲדָמָה דָּמְתָה לְיָם שֶׁל זֶפֶת, / אֲשֶׁר גַּלָּיו אַלּוֹת וַחֲרָבוֹת. [865]

סוּסִים הִפְלִיגוּ כִּסְפִינוֹת בַּמַּיִם / לֵאמֹר תּוּכַל: ‘מְמַהֲרוֹת לִטְבֹּעַ!’

מַכּוֹת יָרְדוּ עַל הַקְּסָדוֹת בְּלִי־הֶרֶף, / כִּבְרוּחַ־סְתָו עַזָּה עֲלֵי שַׁלֶּכֶת.


שִׁבְעָה יָמִים פָּנִים אֶל מוּל פָּנִים / נִטַּשׁ הַקְּרָב הָעַז בֵּין הַצְּבָאוֹת,

וּבַשְּׁמִינִי הֵסִיר מֵעַל רֹאשׁוֹ / הַשָּׁהּ כָּוֻס עֲטֶרֶת הַכַּיִים,

וּבָא לִפְנֵי אֲדוֹן הָאֲדוֹנִים, / מוֹרֵה הַדֶּרֶךְ, בִּדְמָעוֹת חַמּוֹת, [870]

נָפַל אַפַּיִם אַרְצָה בִּתְפִלָּה, / וְכֹה אָמַר: 'שׁוֹפֵט אֱמֶת וָצֶדֶק,

בּוֹרֵא הַיַּבָּשׁוֹת וְהַיַּמִּים! / עַל הַדִּיוִים הַנּוֹרָאִים הָאֵלֶּה, [v.371]

עַל הַכּוֹפְרִים אֱצֹל לִי נִצָּחוֹן, / וּבִי חַדֵּשׁ אֶת זֹהַר הַמְּלוּכָה.'

כְּכַלּוֹתוֹ חָבַשׁ אֶת קוֹבָעוֹ, / וְשָׁב אֶל הַצָּבָא הַמְהֻלָּל.

פָּרְצָה קְרִיאָה, תְּרוּעַת קְרָנוֹת נִשְׁמָעָה, / נָע צְבָא אִירָן מִמְּקוֹמוֹ כְּהַר.

כָּוֻס צִוָּה אֶת גִּיו וְטוּס לָקַחַת / אֶת הַתֻּפִּים לִפְנֵי הַלּוֹחֲמִים.

גּוּדַרְז, עִמּוֹ זַנְגֶּה בֶּן שָׁוַרָן, / רֻהָּם, גֻּרְגִּין, שְׁנֵיהֶם צְמֵאֵי קְרָבוֹת,

וְגֻרָזֶה, חֲזִיר־הַבָּר בַּקְּרָב, 172 / אֲשֶׁר דִּגְלוֹ שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת אָרְכּוֹ,

עִמּוֹ פַרְהָד, כַרָּד, בַּרְזִין וְגִיו, / בַּהְרָם הַגֵּא וְגֻסְתַּהַם הָעַז –

כֻּלָּם שֵׁנִית צְמֵאֵי נָקָם וּגְמוּל, / מְמַהֲרִים, לִשְׂדֵה־הַקְּרָב הִגִּיעוּ. [880]

רֻסְתַּם מִן הַמֶּרְכָּז תָּקַף רִאשׁוֹן, / שָׁטַף הָאֲדָמָה בְּדַם אוֹיְבָיו.

בְּצַד יָמִין גּוּדַרְז, אִתּוֹ כִּשְׁוָד, / מִטְעָן הֵבִיאוּ, נֶשֶׁק וְתֻפִּים,

אַךְ מִיָּמִין וְעַד אֲגַף הַשְּׂמֹאל, / כִּזְאֵב בָּעֵדֶר גִּיו עָשָׂה שַׁמּוֹת.

מֵאוֹר הַשַּׁחַר עַד שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ / זָרַם הַדָּם בְּיוּבָלִים גּוֹאִים.

אָפְסָה בּוּשָׁה וְאַהֲבָה, עָט זַעַם, / וְהַשָּׁמַיִם מַמְטִירִים אַלּוֹת. [885]

הַחֲלָלִים חָבְרוּ לַעֲרֵמוֹת, / וְזִהֲמוּ אֶת הַצְּמָחִים בְּמֹחַ.

הַחֲצוֹצְרוֹת וְהַתֻּפִּים הִרְעִימוּ; / צוֹפָה חַמָּה בְּעַד צְעִיף הָבְנֶה.


אֶל עֵבֶר שָׁהּ דִּיוֵי מָזַנְדַּרָן / יָצָא רֻסְתַּם גֵּו־פִּיל עִם חַיִל רַב.

הַשָּׁהּ זְמַן־מָה עָצַר בְּעַד הַבָּא, / נִשְׁאַר אֵיתָן, לֹא נָע מִשְּׂדֵה־הַקְּרָב.

הוּא עִם פִּילֵי־הַקְּרָב וְהַדִּיוִים / בְּבַת־אַחַת הָרְסוּ לַמַּאֲבָק. [890] [v.372]

שָׁלְפוּ חַרְבוֹתֵיהֶם, תָּפְשׂוּ אַלּוֹת / שְׁנֵי הַצְּבָאוֹת, וְזֶה בָּזֶה נִלְחָמוּ.

אָז צְמֵא־הָעֲלִילָה רֻסְתַּם בֵּרַךְ / יַזְדָּן, מָסַר אֶת כִּידוֹנוֹ לַנַּעַר,

מָלֵא חֵמָה הֵנִיף אֶת אַלָּתוֹ / וּבִצְעָקָה זִעְזַע אֶת הָאֲוִיר.

מֵרֵעַ הַמַּכְנִיעַ־מַצְבִּיאִים / אָבַד לֵב הַדִּיוִים וְחָכְמָתָם.

פֻּזְּרוּ כַּמּוֹץ בָּרוּחַ הַפִּילִים, / הַחֲלָלִים נִרְאוּ עַל־פְּנֵי מִילִין. [895]

רֻסְתַּם דָּרַשׁ שֵׁנִית אֶת כִּידוֹנוֹ, / וְשָׂם פָּנָיו אֶל שָׁהּ מָזַנְדַּרָן.

שְׁנֵיהֶם הֵרִיעוּ בְּקוֹלָם כְּרַעַם, / רֻסְתַּם גֵּו־פִּיל וְשָׁהּ הַמְכַשְּׁפִים.

כִּרְאוֹת הַשָּׁהּ כִּידוֹן הַפַּהְלַוָן, / פָּג עֹז רוּחוֹ וְלֹא עָצַר עוֹד כֹּחַ.

אוּלָם רֻסְתַּם, רוֹתֵחַ בְּנָקָם, / נָתַן בְּקוֹל כִּכְפִיר שׁוֹאֵג לַטֶּרֶף,

שָׁלַח אֶת הַכִּידוֹן בַּחֲגוֹרַת הַשָּׁהּ, / וְשִׁרְיוֹנוֹ עַד הַבָּשָׂר הִבְקִיעַ. [900] [v.373]

אַךְ בִּכְשָׁפָיו הָפַךְ הַשָּׁהּ לְסֶלַע / לְעֵין הָאִירָנִים הַמִּתְפַּלְּאִים.

רֻסְתַּם אַף הוּא עָמַד נִדְהָם לַפֶּלֶא, / וְכִידוֹנוֹ הַחַד הֵשִׁיב אֶל שֶׁכֶם.


אֶל הַמָּקוֹם הִגִּיעוּ כַּי־כָּוֻס, / פִּילָיו, תֻּפָּיו, הַדֶּגֶל וּצְבָאוֹ.

שָׁאַל כָּוֻס: ‘רֻסְתַּם, מוּרָם מֵעָם! / מַה זֶּה קָרְךָ, כִּי הִתְמַהְמַהְתָּ כֹּה?’

עָנָה בֶּן־זָל: 'הַקְּרָב הָיָה כָּבֵד, / אַךְ הַמַּזָּל הֵאִיר לִי אֶת פָּנָיו. [905]

אוֹתִי רָאָה שַׁלִּיט מָזַנְדַּרָן / נוֹשֵׂא לַקְּרָב אַלָּה כְּבֵדָה עַל שֶׁכֶם.

לְרַכְשׁ נָתַתִּי דְּרוֹר, מוֹשְׁכוֹת רִפִּיתִי, / וּבַכִּידוֹן הִכִּיתִי בְּמָתְנָיו.

חָשַׁבְתִּי כִּי יִפֹּל בָּרֹאשׁ לְמַטָּה, / מֵהָאֻכָּף יִצְנַח אֶל הֶעָפָר,

אַךְ כִּרְאוֹתְךָ הָפַךְ גּוּפוֹ לְסֶלַע, / וְכֹחַ כִּידוֹנִי עָלָה בַּתֹּהוּ.

אֶל שְׂדֵה־הַקְּרָב אָבִיא אוֹתוֹ שֵׁנִית, / אוּלַי יָשׁוּב לִהְיוֹת בָּשָׂר וָדָם.' [910]

כָּוֻס צִוָּה הַסֶּלַע לְהַסִּיעַ / מִמְּקוֹמוֹ אֶל פֶּתַח אָהֳלוֹ.

הַגִּבּוֹרִים מִצְּבָא אִירָן נִסּוּ / אֶחָד־אֶחָד הַסֶּלַע לְהָנִיעַ.

לַשָּׁוְא, כִּי לֹא עָמַד לָהֶם הַכֹּחַ / מִשָּׁם אֶת שָׁהּ־הָאֶבֶן לְהָזִיז.

אָז אֶת כַּפֹּו עָלָיו שָׂם גֵּו־הַפִּיל, / עָמַד הַפַּעַם לוֹ כֹּחוֹ הָרַב.

הֵרִים לְמַעְלָה אֶת הַצּוּק־הַשָּׁהּ, / עַד כִּי הַכֹּל עָצְרוּ נְשִׁימָתָם. [915]

הַסֶּלַע עַל כְּתֵפוֹ, צָעַד רֻסְתַּם / לְקוֹל תְּרוּעַת הָעָם מֵאֲחוֹרָיו.

קָרְאוּ הַלֵּל וְתִשְׁבָּחוֹת לְיָהּ, / וְעַל רֻסְתַּם שָׁפְכוּ פְּנִינִים וּפָז.


לִפְנֵי פַּרְגּוֹד הַשָּׁהּ הֵבִיא הַצּוּק, / וְהִשְׁלִיכוֹ קֳבָל הָאִירָנִים, [v.374]

לֵאמֹר: 'אוֹ תִּגָּלֶה פֹּה לְעֵינֵינוּ, / וְתַעֲזֹב שְׁקָרֶיךָ וּכְשָׁפֶיךָ,

אוֹ בְּחַרְבִּי וּבְכַשִּׁילִי אֲנִי / אוֹתְךָ פֹּה מְבַקֵּעַ לִפְלָחִים.' [920]

עַתָּה הָפַךְ הַצּוּק לַעֲרָפֶל, / וּבוֹ הַשָּׁהּ עוֹטֶה שִׁרְיוֹן הוֹפִיעַ.

רֻסְתַּם תָּפַשׂ אֶת כַּף יָדוֹ בְּכֹחַ, / צוֹחֵק הוֹבִיל אוֹתוֹ אֶל כַּי־כָּוֻס

וְכֹה אָמַר: ‘הֵבֵאתִי שֶׁבֶר־הַר! / מִפַּחַד קַרְדֻּמִי אָפֵס כֹּחוֹ.’

כָּוֻס הִבִּיט עַל שָׁהּ מָזַנְדַּרָן, / וְלֹא מָצָא אוֹתוֹ יָפֶה לְכֶתֶר.

אַרְכָן הָיָה, פָּנִִים לוֹ מְאוּסִים, / נִיבִים וְרֹאשׁ כְּשֶׁל חֲזִיר־הַבָּר. [925]

כָּוֻס נִזְכַּר בַּסֵּבֶל הַיָּשָׁן, / מִלֵּב פָּצוּעַ נֶאֱנַח קָרוֹת.

אֶל הַתַּלְיָן פָּנָה לְהוֹצִיאוֹ, / וְלִנְתָחִים בַּחֶרֶב לְבַתְּרוֹ.

רֻסְתַּם תָּפַשׂ בִּזְקַן הַמְעוֹנֵן, / סְחָבוֹ וְהוֹצִיאוֹ מֵעַל פָּנָיו,

וּבִפְקֻדַּת הַשָּׁהּ הַמְהֻלָּל / בִּתְּרוּהוּ, כַּיָּאֶה לוֹ, לִנְתָחִים.


לַמַּחֲנֶה שָׁלַח כָּוֻס צָבָא, / אֲשֶׁר אָסַף אֶת הָרְכוּשׁ הָרַב: [930]

כִּסְאוֹת, כִּתְרֵי־זָהָב וְאַבְנֵטִים, / סוּסִים וְנֶשֶׁק וְיַהֲלוֹמִים,

בְּכָל מָקוֹם אָסְפוּ בָּעֳמָרִים. / הַלּוֹחֲמִים הִגִּיעוּ בִּקְבוּצוֹת,

וְכָל אֶחָד קִבֵּל כְּמַעֲשֵׂהוּ. / אֲשֶׁר פָּעַל יוֹתֵר, קִבֵּל יוֹתֵר.

מֵהַדִּיוִים הָהֵם, אֲשֶׁר נוֹדְעוּ / בְּרִשְׁעָתָם וְהִתְעַמְּרוּ בָּעָם,

צִוָּה לִכְרֹת אֶת רָאשֵׁיהֶם בַּחֶרֶב, / וּלְהַשְׁלִיכָם כַּדֹּמֶן בַּשָּׂדֶה. [935]

אַחַר כָּל אֵלֶּה בָּא אֶל הַמִּזְבֵּחַ, / וְאֶל שׁוֹפֵט עֶלְיוֹן נָשָׂא תְּפִלָּה:

'בּוֹרֵא־עוֹלָם, שׁוֹפֵט אֱמֶת וָצֶדֶק, / הִנֵּה מִלֵּאתָ כָּל מִשְׁאֲלוֹתַי. [v.374]

אַתָּה הִכְנַעְתָּ הַדִּיוִים תַּחְתַּי; / חִדַּשְׁתָּ נְעוּרֵי רֹאשׁ מַזָּלִי.'

שִׁבְעָה יָמִים שָׁכַב לִפְנֵי יַזְדָּן / בְּתַחְנוּנִים וְהִתְפַּלֵּשׁ בַּחוֹל,

וּבַשְּׁמִינִי פָּתַח אֶת אוֹצָרוֹ, / וְהֶעֱנִיק לְכָל דּוֹרֵשׁ צָרְכּוֹ. [940 ]

שִׁבְעָה יָמִים טָרַח בַּחֲלוּקָה / הַזֹּאת, עַד לֹא חָסַר לְאִישׁ דָּבָר.

עַתָּה שִׁבְעָה יָמִים עָשָׂה מִשְׁתֶּה: / הִזְמִין שֵׁכָר, גְּבִיעֵי כַּדְכֹּד וּבְדֹלַח.

גָּבִיעַ בְּכַפּוֹ בִּלָּה בְּנֹעַם, / וּמוֹשָׁבוֹ עוֹד בְּמָזַנְדַּרָן.


כָּוֻס עָלָה עַל כִּֽסֵּא מַלְכוּתוֹ, / וְכֹה אָמַר לְתַּהַמְתַּן הַגֵּא:

'אַי, פַּהְלַוָן תֵּבֵל כֻּלָּהּ, רֻסְתַּם! / בְּכָל מָקוֹם גִּלִּיתָ גְּבוּרָתְךָ. [945]

אַתָּה הֶחֱזַרְתַּנִי אֶל כִּסְאִי. / יָאִיר לִבְּךָ בֶּאֱמוּנָה וָחֹק.'

עָנָה רֻסְתַּם לַשָּׁהּ וְכֹה אָמַר: / 'כָּל אִישׁ וָאִישׁ וּסְגֻלּוֹתָיו עִמּוֹ.

כָּל מַעֲשַׂי, שָׁהּ, הֵם בִּזְכוּת אַוּלָד, / אֲשֶׁר הוֹרַנִי דֶּרֶךְ נְכוֹנָה.

אֶל כֵּס מָזַנְדַּרָן נַפְשׁוֹ נוֹשֵׂא הוּא, / וּכְבָר אוֹתוֹ לַנֶּאֱמָן הִבְטַחְתִּי.

צַיְּדֵהוּ בְּשִׂמְלַת־מַלְכוּת נָאָה / וּבְסֵפֶר לְעֵדוּת בְּחוֹתָמְךָ, [950]

כִּי הוּא יִהְיֶה שָׁהּ בְּמָזַנְדַּרָן, / וְיַעַבְדוּהוֹ כָּל אַנְשֵׁי־הַחַיִל.'

כִּשְׁמֹעַ כַּי־כָּוֻס דִּבְרֵי עַבְדּוֹ, / נָתַן הַסְכָּמָתוֹ בְּכַף יָדוֹ.

אָסַף אֶת מְפַקְּדֵי הַמְּדִינָה / וְשָׂח בְּשֶׁבַח הַגִּבּוֹר אַוּלָד.

הוֹשִׁיב אוֹתוֹ עַל כֵּס מָזַנַּדַרָן / וְשָׂם פָּנָיו אֶל פָּרְס בִּירַת אִירָן. [v.376]


כּאוס חוזר לאיראן ונפרד מרוסתּם

כְּשׁוּב כָּוֻס־כַּי אֶל אַדְמַת אִירָן, / מֵרֹב אֲבַק־צְבָאוֹ נֶעְלַם עוֹלָם. [955]

רִגְשַׁת הָעָם הִגִּיעָה עַד הַשֶּׁמֶשׁ, / נָשִׁים וַאֲנָשִׁים שָׂמְחוּ בְּקוֹל.

הַתּוֹשָׁבִים קִשְּׁטוּ אֶת הֶעָרִים, / בְּכָל מָקוֹם שֵׁכָר, שִׁירָה וָנֵבֶל.

נָסִיךְ צָעִיר הֵבִיא אָבִיב צָעִיר, / סַהַר חָדָשׁ הִגִּיהַּ מֵאִירָן.

אַחַר שִׁבְתּוֹ שָׂמַח כִּמְנַצֵּחַ, / פָּתַח דַּלְתוֹת גְּנָזָיו הָעַתִּיקִים,

הוֹשִׁיב בַּפֶּתַח אֶת הַשַּׁלָּמִים, / וְדִינָרִים חִלְּקוּ כְּיַד הַמֶּלֶךְ. [960]

שָׁאוֹן בְּפֶתַח גֵּו־הַפִּיל רֻסְתַּם. / מִשָּׁם גְּדוֹלֵי אִירָן מְאֻשָּׁרִים

יָצְאוּ יַחְדָּו, לְהִתְיַצֵּב בַּחַג / לִפְנֵי כִּסֵּא כָּוֻס הַמְהֻלָּל.

רֻסְתַּם בְּקוֹבָעוֹ הַמְפֹאָר / בָּא וְיָשַׁב בַּכֵּס לְיַד הַשָּׁהּ.


עוֹדָם יוֹשְׁבִים, הִשְׁמִיעַ בְּאָזְנָיו / שֶׁאֱלָתוֹ לָשׁוּב אֶל זָל אָבִיו.

כָּוֻס, אֲסִיר תּוֹדָה לְתַּהַמְתַּן / וְכַמִּשְׁפָּט, הֵכִין מַתְּנַת פְּרִידָה: [965]

כִּסֵּא עָטוּר בִּשְׁבוֹ, רָאשֵׁי תְּיָשִׁים לוֹ, / כֶּתֶר מַלְכוּת בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת;

אֲרִיג זָהָב בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת יָקָר, / שַׁרְשֶׁרֶת מְהֻדֶּרֶת וְצָמִיד;

מֵאָה, עִם פְּנֵי־יָרֵחַ, עֲלָמִים, / וַעֲלָמוֹת מֵאָה בְּמֻשְׁק וּבְמֶשִׁי;

מֵאָה סוּסֵי עֲרָב בְּרִתְמוֹת־פָּז, / מֵאָה פְּרָדוֹת שְׁחוֹרוֹת בְּמִתְגֵי־פָּז.

כֻּלָּם נוֹשְׂאִים רִקְמָה וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר / מֵרוּם, אִירָן וְסִין הָרְחוֹקָה, [970]

גַּם אַרְנָקִים מֵאָה עִם דִּינָרִים, / צְבָעִים, בְּשָׂמִים – כְּבֻדָּה רַבָּה מְאֹד.

אֲגַן־כַּדְכֹּד מָלֵא אָהָל נָקִי, / וּגְבִיעַ־שְׁבוֹ מָלֵא מֵי־שׁוֹשַׁנִּים;

כְּמוֹ־כֵן מְגִלָּה כְּתוּבָה עַל מֶשִׁי / בִּדְיוֹ מָהוּל בְּמֻשְׁק עִנְבָּר וּבְיַיִן,

וּבָהּ צִוָּה לוֹ, לַמֵּאִיר עוֹלָם, / וּמֵחָדָשׁ, אֶת מְדִינַת נִימְרוּז. [v.377]

וְכֹה הֻבְטַח בַּצַּו, כִּי עַל כֵּס זֶה / לֹא יַעֲלֶה אִישׁ זוּלָתוֹ בְּכֶתֶר. [975]

עַתָּה בֵּרְכוֹ הַשָּׁהּ וְכֹה אָמַר: / 'אַל שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ בִּלְעָדֶיךָ!

יִהְיֶה לֵב גִּבּוֹרֵינוּ חַם אֵלֶיךָ, / צְנִיעוּת, עֶדְנָה וָרֹךְ תֵּדַע נַפְשֶׁךָ.'

קָפַץ רֻסְתַּם, נָשַׁק כִּסֵּא הַשָּׁהּ, / וְסָר לַהֲכָנוֹת וְלַמִּטְעָן.

שָׁאוֹן עָלָה מִמִּגְרְשֵׁי הָעִיר, / הַכֹּל שָׂמְחוּ בְּגִיל רֻסְתַּם הַשָּׁב:

תָּלוּ זֵרִים לְקוֹל פַּעֲמוֹנִים, / תֻּפִּים הוֹמִים וַחֲצוֹצְרוֹת תּוֹקְעוֹת. [980]


רֻסְתַּם חָזַר אֶל זָל, וְשָׁהּ אִירָן / הֵאִיר הָאָרֶץ בְּחֻקִּים וּבְצֶדֶק.

כְּשׁוּב כָּוֻס מִגְּבוּל מָזַנְדַּרָן, / חִלֵּק אֶת הַמִּשְׂרוֹת בֵּין הַשָּׂרִים.

אֶת טוּס מִנָּה כְּשַׂר־צְבָאוֹ, וְכֹה / אָמַר אֵלָיו: ‘אַתָּה הֲדֹף כָּל רַע.’

בִּידֵי גּוּדַרְז הִפְקִיד אֶת אִיצְפַהָן, / נָתַן לוֹ כֵּס וָכֶתֶר עַל הַחֶבֶל.

כִּכְלוֹת־הַכֹּל שִׂמַּח לִבּוֹ בַּיַּיִן, / מָלַךְ בְּאֹמֶץ וּבְשִׁקּוּל הַדַּעַת. [985]

עָרַף הָרֶשַׁע בְּגַרְזֶן הַצֶּדֶק, / אִישׁ עַל לִבּוֹ לֹא הֶעֱלָה הַמָּוֶת.

מָלְאָה הָאָרֶץ יֶרֶק, טַל וּמַיִם, / וַעֲרוּכָה הָיְתָה כְּגַן אִרַם.

פָּרְחוּ הַיּשֶׁר, הָאֵמוּן, הָאשֶׁר, / וִידֵי אִבְּלִיס הַנַּעֲוֶה כְּבוּלוֹת.

נָפוֹצָה הַשְּׁמוּעָה: ‘כָּוֻס הוֹצִיא / כִּסֵּא וָכֶתֶר מִמָּזַנְדַּרָן!’

הִשְׁתּוֹמְמוּ הַכֹּל וְגַם שָׂמְחוּ, / כִּי כַּי־כָּוֻס הִשִּׂיג גְּדוּלָה כָּזֹאת. [990] [v.378]

נֶאֱמָנָיו הֵבִיאוּ מַתָּנוֹת, / חִכּוּ בַּתּוֹר לָבוֹא לִפְנֵי הַשָּׁהּ.

כָּל הָעוֹלָם קֻשַּׁט כְּגַן־הָעֵדֶן / וְהִתְמַלֵּא בְּצֶדֶק וּבְעשֶׁר.

שָׁמַעְתָּ מִלְחֲמוֹת מָזַנְדַּרָן, / עַתָּה שְׁמַע מִלְחֲמוֹת הָמָוַרָן.


יב. כַּי־כָּאוֻס: מאה וחמישים שנה מלך

כי־כאוס עולה על כסא־המלכות, ונפתה לפלוש למאזנדראן

עֵץ־פְּרִי, אֲשֶׁר גָּדַל יָפֶה בַּגַּן, / אִם תִּתְקְפֵהוּ מַחֲלָה קָשָׁה,

וְעַלְוָתוֹ תִּבֹּל, יֶחְלַשׁ גִּזְעוֹ, / וַאֲמִירוֹ יִכֹּף לָאֲדָמָה,

כְּהִכָּרֵת הָעֵץ מִשָּׁרָשָׁיו, / יֵשׁ שֶׁיַּצְמִיחַ חֹטֶר רַעֲנָן, [v.316]

וְזֶה יִלְבַּשׁ עָלִים, יִפְרַח שֵׁנִית, / וַאֲבִיבוֹ יִזְרַח שׁוּב כִּמְנוֹרָה.

אִם נֵצֶר רַע יִגְדַּל מִשֹּׁרֶשׁ טוֹב, / אַל בְּאַפְּךָ בַּשֹּׁרֶשׁ הַבָּרִיא. [5]

הָאָב, בְּהַשְׁאִירוֹ עוֹלָם לַבֵּן, / אַחַר חָשְׂפוֹ לוֹ כָּל הַנִּסְתָּרוֹת,

אִם זֶה יָבוּז לִכְבוֹד אָבִיו וּשְׁמוֹ, / אַל תִּקְרְאֵהוּ בֵּן, קָרְאֵהוּ זָר.

אֲשֶׁר יָסוּר מִדֶּרֶךְ אֲבוֹתָיו, / כָּל הָרָעוֹת תָּבֹאנָה עַל רֹאשׁוֹ.

זֶה הַמִּשְׁפָּט פֹּה, בְּפֻנְדַּק־דְּרָכִים173 / יָשָׁן, בּוֹ לֹא תַּבְחִין בֵּין רֹאשׁ לְרֶגֶל.

הָאִישׁ הַסָּר מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, / טוֹב יַעֲשֶׂה אִם יְפַנֶּה כִּסְאוֹ. [10]

עַתָּה הַסְכֵּת לַשָּׂב חֲכַם־הַלֵּב, / וּמוֹצָא־פִיו נְצֹר בַּזִּכָּרוֹן.


כָּוֻס עָלָה עַל כֵּס אָבִיו קֻבָּד, / וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ הִשְׁתַּחֲוָה לוֹ.

כְּבֻדָּה רַבָּה מָצָא בְּאוֹצְרוֹתָיו, / וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ – נִכְנַע כְּעֶבֶד.

בְּמַחְרוֹזוֹת, כִּסְאוֹת וַעֲגִילִים, / בְּכִתְרֵי־פָּז, תְּמוּנוֹת וְאַבְנֵי־חֵן,

בְּרַמָּכִים עִם רְעָמוֹת מְלֵאוֹת, / דּוֹמֶה לוֹ לֹא הָיָה עוֹד בָּעוֹלָם. [15]

בֹּקֶר אֶחָד יָשַׁב בְּגַן־פְּרָחָיו, / וְעִם רֵעָיו הֵיטִיב לִבּוֹ בְּיַיִן.

עַל כֵּס זָהָב, אֲשֶׁר רַגְלָיו מִבְּדֹלַח, / יָשַׁב אֲדוֹן אִירָן עִם נִכְבָּדָיו,

וְעִמָּהֶם שׂוֹחַח עַל הָא וְדָא, / בְּעִנְיָנִים גְּדוֹלִים כְּבִקְטַנִּים.

אָמַר כָּוֻס: 'מִי מֶלֶךְ, הַכָּשֵׁר / לַכֶּתֶר וְלַכֵּס יוֹתֵר מִמֶּנִּי?

הַמְּלוּכָה יָאָה לִי, לָהּ נוֹלַדְתִּי, / אִישׁ לֹא יִרְהַב לִבּוֹ לְהִתְחָרוֹת בִּי.' [20]

גָּמַע מִן הַגָּבִיעַ בְּדַבְּרוֹ, / וְהַשָּׂרִים הִקְשִׁיבוּ נְבוֹכִים.


עוֹדוֹ דּוֹבֵר, וְדִיו בִּדְמוּת זַמָּר / נִגַּשׁ אֶל שַׂר־הַטֶּכֶס וְאָמַר:

'מִמְּדִינַת מָזַנְדַּרָן אֲנִי, / פּוֹרֵט־עַל־נֵבֶל בַּעַל שֵׁם בָּאָרֶץ.

אִם שָׁהּ־אִירָן יֵאוֹת קוֹלִי לִשְׁמֹעַ, / פָּתְחָה־לִי אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל כִּסְאוֹ.' [v.317]

בָּא שַׂר־הַטֶּכֶס הֶהָדוּר לִפְנֵי / הַשַּׁהְרְיָר, הִשְׁתַּחֲוָה בִּיקָר [25]

וְכֹה הוֹדִיעַ: ‘מְנַגֵּן בַּפֶּתַח, / פּוֹרֵט עַל נֵבֶל, וּצְלִילָיו – עֶדְנָה.’

צִוָּה הַשָּׁהּ לַהֲבִיאוֹ אֵלָיו, / וּלְהוֹשִׁיבוֹ בֵּין יֶתֶר מְנַגְּנָיו.

הַדִּיוֹ נִכְנַס, כּוֹנֵן מֵיתְרֵי הַנֵּבֶל, / וּבְאָזְנֵי הַשָּׁהּ שִׁירוֹ הִשְׁמִיעַ:

'מָזַנְדַּרָן אַרְצִי, יִנּוֹן זִכְרֵךְ, / הֲיִי תָּמִיד נוֹשֶׁבֶת וּפוֹרַחַת.

וְרָדִים בְּבֻסְתָּנַיִךְ, בְּהָרַיִךְ, / יָקִינְטוֹנִים וְצִבְעוֹנִים גַּם יַחַד. [30]

צַח אֲוִירֵךְ וְאַדְמָתֵךְ – שְׁלַל צֶבַע: / לֹא חַם, לֹא קַר מִדַּי, תָּמִיד אָבִיב;

זָמִיר מַשְׁמִיעַ סִלְסוּלָיו בַּגַּן, / וְעַל הַגֶּבַע מְקַפֵּץ לוֹ צְבִי.

אֵינָם נָחִים מֵחִפּוּשִׂים לְרֶגַע, / אַף כִּי כָּל הַשָּׁנָה צְבָעִים וָרֵיחַ,

תֹּאמַר: "בַּנְּהָרוֹת מֵי־שׁוֹשַׁנִּים, / הַנֶּפֶשׁ מִתְמוֹגֶגֶת בְּנִיחוֹחַ.

בְּדַי, בַּהְמַן, אָדַֹר וּפַרְוַדִין174 / הַאֲדָמָה לוֹבֶשֶׁת יְקָרוֹת. [35]

בַּזִּים עָטִים עַל צַיִד בַּשָּׂדוֹת, / מְצַחֲקוֹת שִׂפְתֵי הַנְּהָרוֹת.

הַחֲבָלִים כֻּלָּם מְקֻשָּׁטִים / בְּרִקְמַת־מֶשִׁי, דִּינָרִים וָשֵׁשׁ;

הָאֲמָהוֹת נָעוֹת כֶּאֱלִילוֹת, / בְּאַבְנְטֵי־זָהָב – אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם.

אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ גָּר בְּזֶה הַחֶבֶל, / לֹא יִשָּׁמֵר מִסֵּבֶל וּמֵאֵבֶל."'


כִּשְׁמֹעַ כַּי־כָּוֻס דִּבְרֵי הַשִּׁיר, / עָלְתָה מַחֲשָׁבָה עַל לְבָבוֹ. [40]

הַלֵּב שׁוֹחֵר־הַקְּרָב גָּמַר הָאֹמֶר / לָצֵאת עִם לוֹחֲמָיו מָזַנְדַּרָנָה.

וּבְכֵן פָּנָה אֶל גִּבּוֹרָיו וְשָׂח: / 'אֲנַחְנוּ לִבּוֹתֵינוּ לְמִשְׁתִּים.

אִם בְּעַצְלוּת יִבְחַר אַמִּיץ־הַלֵּב, / לֹא יַעֲזֹב מַרְגּוֹעַ, שׂבַע, בַּיִת.

אֲנִי נֵצֶר קֻבָּד, צַֹחָּךִ וְגַ’ם, / גָּדוֹל בְּזֹהַר, בְּמַזָּל וּבְיַחַשׂ.

עַל אֲבוֹתַי, רָאשֵׁי־עַמִּים צְמֵאִים / לַעֲלִילוֹת, חָפַצְתִּי לַעֲלוֹת. [45]

הַנִּכְבָּדִים הִקְשִׁיבוּ לִדְבָרָיו, / אֲבָל אִישׁ לֹא פָּתַח אֶת פִּיו בְּשֶׁבַח.

פְּנֵיהֶם הִצְהִיבוּ וּמָלְאוּ קְמָטִים, / אִישׁ לֹא אָבָה לִתְקֹף אֶת הַדִּיוִים.

הֵם נִמְנְעוּ לֵאמֹר דַּאֲגָתָם, / רַק אֲנָחוֹת קָרוֹת מִלְּאוּ פִּיהֶם.

שָׂרִים כְּטוּס, גּוּדַרְז, כִּשְׁוָד, כַרָּד, / וּכְמוֹ גֻּרְגִּין, בַּהְרָם וְגִיו, אָמְרוּ:

אֲנַחְנוּ הַקְּטַנִּים, בְּלִי פְּקֻדָּתְךָ / לֹא נַעֲשֶׂה צַעַד אֶחָד בָּאָרֶץ.' [50]


אַחַר־כֵּן נִפְגְּשׁוּ לְבֵין עַצְמָם, / וְשׂוֹחֲחוּ עַל הָעוֹמֵד לִקְרוֹת.

הֵשִׂיחוּ לְבָבָם וְכֹה אָמְרוּ: / 'מַה פֶּגַע לָנוּ הַגּוֹרָל הוֹעִיד?

אִם יִזָּכֵר הַשָּׁהּ בַּתָּכְנִיּוֹת, / אֲשֶׁר הִבִּיעַ בִּשְׁתוֹתוֹ שֵׁכָר,175

יָבוֹא עָלֵינוּ כִּלָּיוֹן חָרוּץ, / אִירָן תִּשֹּׁם בְּאֵין יְבוּל וָמָיִם.

גַ’מְשִׁיד מָלַךְ בְּכֶתֶר וּבְחוֹתָם, / הִקְשִׁיבוּ לוֹ צִפּוֹר, פֵיָה וָדִיו, [55]

וְלֹא הִזְכִּיר מָזַנְדַּרָן אַף פַּעַם, / נִמְנַע מִקְּרֹא תִּגָּר עַל הַדִּיוִים.

גַּם פַרִידוּן, שָׁהּ תּוּשִׁיָּה וָדַעַת, / לֹא הֶעֱלָה רַעְיוֹן זֶה עַל לִבּוֹ.

הֵן לוּ נִתַּן הָיָה לְהַשִּׂיגוֹ / בְּמַעֲשִׂים, בְּשֵׁם אוֹ בְּאוֹצָר,

כְּבָר מַנוּצִ’הְר עָשָׂהוּ לְפָנֵינוּ, / וְלֹא רִסֵּן מִשְׁאֶלֶת לְבָבוֹ.

הָבָה נִמְצָא תְּרוּפָה אֵיךְ לְהָסִיר / מֵעַל אִירָן אֶת הָרָעָה הַזֹּאת.' [60]

נָשָׂא דְּבָרוֹ אָז טוּס וְכֹה אָמַר: / 'שָׂרִים אַמִּיצֵי־לֵב יוֹדְעֵי־קְרָבוֹת! [v.319]

תְּרוּפָה אַחַת עֲדַיִן לֹא הִזְכַּרְנוּ, / קָשָׁה אֵינֶנָּה, הָבָה נְנַסֶּנָּה.

רוֹכֵב־גְּמַלִּים מָהִיר נִשְׁלַח אֶל זָל, / נִדְרשׁ כִּי בּוֹא יָבוֹא מִיָּד, לֵאמֹר:

“רֹאשְׁךָ אִם מְזֹהָם, אַל תַּחְפְּפֶנּוּ; / אַמֵּץ מֹחֶךָ וְהַרְאֵה פָּנֶיךָ.”

אוּלַי יֵאוֹת בֶּן־סָם, וַעֲצָתֵנוּ / בִּפְנֵי הַשָּׁהּ עִקֵּשׁ־הַלֵּב יַצִּיעַ. [65]

יֹאמַר לוֹ: “אַהְרַמַן יָזַם כָּל זֹאת, / אַל תִּכָּנֵס בְּשַׁעַר הַדִּיוִים!”

אוּלַי יָשׁוּב מִתָּכְנִיתוֹ, וָלֹא — / הַקֵּץ לַעֲלִיּוֹת וְלִירִידוֹת.'


שָׁקְלוּ בְּכֹבֶד־רֹאשׁ הַהַצָּעָה, / וְצִיר, רוֹכֵב בִּכְרָה קַלָּה, הֵרִיצוּ.

הָרָץ עָשָׂה הַדֶּרֶךְ אֶל נִימְרוּז. / כְּהַגִּיעוֹ אֶל זָל, מְאוֹר־תֵּבֵל,

מָסַר לוֹ מַלְאֲכוּת אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם, / לֵאמֹר: 'דַּסְתָּן בֶּן־סָם, אִישׁ־שֵׁם רָם־יַחַשׂ! [70]

מִקְרֶה מוּזָר קָרָנוּ, אֵין דּוֹמֶה לוֹ, / אֲשֶׁר הוּא נַעֲלֶה מִבִּינָתֵנוּ;

אִם לֹא תַּחְגֹּר אַבְנֵט וְלֹא תָּבוֹא, / לֹא יִשָּׁאֵר פֹּה אִישׁ, שָׂדֶה, אוֹ בַּיִת.

בְּלֵב הַשָּׁהּ עָלָה רַעְיוֹן מוּזָר, / אֵין זֹאת כִּי אַהְרַמַן יָזַם הַפֶּגַע.

בְּעשֶׁר אֲבוֹתָיו, אֲשֶׁר נִצְבַּר / עַד הֵנָּה בְּעָמָל כֹּה רַב, לֹא דַּי לוֹ,

אוֹצָר בְּלֹא־עָמָל עִם לְבָבוֹ, / אֶל כֵּס מָזַנְדַּרָן נוֹשֵׂא נַפְשׁוֹ. [75]

אַל תִּתְעַכֵּב לְהִתְגָּרֵד בָּרֹאשׁ, / פֶּן הוּא עַד כֹּה וָכֹה יֵצֵא לַדֶּרֶךְ,

וְהֶעָמָל, אֲשֶׁר נָשָׂאתָ בּוֹ, / כְּחָגְרְךָ מָתְנֶיךָ עִם רֻסְתַּם

כַּאֲרָיוֹת הָרְעֵבִים לַטֶּרֶף, / לְמַעַן כַּי־קֻבָּד, יַפְקִיר לָרוּחַ. [v.320]

עַתָּה הַכֹּל רַק רוּחַ לְפָנָיו. / הַשָּׁהַנְשָׁהּ שׁוֹגֶה בְּדִמְיוֹנוֹת.'


כִּשְׁמֹעַ זָל, כִּי עֵץ־אִירָן הַגֵּא / עָלָיו קְמֵלִים, קָדַר עָלָיו הַיּוֹם [80]

וְכֹה אָמַר: 'כָּוֻס־כַּי קְשֵׁה־הָעֹרֶף / בְּקֹר וּבְחֹם עֲדַיִן לֹא נֻסָּה.

יוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא הָרָם בְּנַחַת, / עָלָיו חָגִים יָרֵחַ וְחַמָּה.

זֵכֶר חַרְבּוֹ, בְּמַחְשָׁבָה בִּלְבָד, / מַרְעִיד לְבַב כָּל נַעַר וְזָקֵן –

הֲתִתְפַּלֵּא אִם הוּא יַכְבִּיד אָזְנוֹ? / הֲלֹא אִם לֹא יֵאוֹת לִי, אֶפָּגַע.

מִצַּד שֵׁנִי, אִם רֹאשׁ אָקֵל בָּזֶה, / דַּעְתִּי אַסִּיחַ מֵהַסַּכָּנָה, [85]

בּוֹרֵא־עוֹלָם לֹא יְנַקֵּנִי נֵצַח, / גַּם לֹא הַשָּׁהּ וְגִבּוֹרֵי אִירָן.

אֵצֵא אֵפוֹא, אַצִּיעַ עֲצָתִי. / אִם בְּקוֹלִי יִשְׁמַע כָּוֻס, אַשְׁרָיו,

אַךְ אִם יַקְשֶׁה עָרְפּוֹ, פְּתוּחָה הַדֶּרֶךְ. / רֻסְתַּם עִם הַצָּבָא יוֹחִיל לִי פֹּה.'


לֵיל שִׁמּוּרִים הָיָה לוֹ זֶה הַלַּיְלָה. / וְכַאֲשֶׁר גִּלָּה כִּתְרוֹ הַשֶּׁמֶשׁ,

חָגַר מָתְנָיו וְיַחַד עִם גְּדוֹלָיו / שָׂם פְּעָמָיו אֶל פָּרְס, מוֹשַׁב הַשָּׁהּ. [90]

עַל דְּבַר צֵאתוֹ שָׁמְעוּ הַגִּבּוֹרִים / גּוּדַרְז וְטוּס, בַּהְרָם, גֻּרְגִּין וָגִיו,

לֵאמֹר: ‘דַּסְתָּן מַגִּיעַ לְאִירָן, / וּכְבָר הַדֶּגֶל מִתְנוֹפֵף בָּאֹפֶק.’

מִיָּד חָבְשׁוּ אֶת קוֹבְעֵיהֶם־הָדָר / וְאָצוּ לְקַבֵּל פְּנֵי הָאוֹרֵחַ.

כְּהִתְקָרֵב דַּסְתָּן בֶּן־סָם דַּיּוֹ, / צָנְחוּּ מִסּוּסֵיהֶם לָאֲדָמָה,

בֵּרְכוּ בּוֹאוֹ, וּבְלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ / נָשְׂאוּ אֶת רַגְלֵיהֶם אֶל כַּי־כָּוֻס. [95]

אָמַר בַּדֶּרֶךְ טוּס: 'גִּבּוֹר אָצִיל! / בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה הִרְחַבְתָּ צַעַד.

לְמַעֲנֵנוּ, נִכְבַּדֵּי אִירָן, / בִּמְקוֹם מָנוֹחַ טֹרַח־רַב בָּחַרְתָּ. [v.321]

כֻּלָּנוּ מְבַקְּשִׁים אֶת טוֹבָתְךָ, / וּמִתְגָּאִים בְּזֹהַר נִזְרְךָ.'

לַמְפַקְּדִים בְּמַעֲנֶה שָׂח זָל: / 'הָאִישׁ אֲשֶׁר שְׁחָקוּהו הַשָּׁנִים,

אִם בְּחָכְמַת זְקֵנִים יַשְׁלִים דַּרְכּוֹ, / יִרְאֶה בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂי יָדָיו. [100]

אַל־נָא נִמְנַע מִמֶּנּוּ עֲצָתֵנוּ, / כִּי סַם־חַיִּים הִיא לַנִּבְעָר מִדַּעַת.

אִם מֵעֵצָה טוֹבָה יַפְנֶה פָּנִים, / הַחֲרָטָה תִּהְיֶה מְנָת חֶלְקוֹ.'

עָנוּ בְּקוֹל שָׂרָיו: ‘אִתְּךָ אֲנַחְנוּ! / בַּעֲצָתְךָ נֵלֵךְ עַד קְצֵה תֵּבֵל.’

כֻּלָּם, לֵבָב אֶחָד, יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ, / אֶל הַכִּסֵּא הָרָם וְאֶל הַמֶּלֶךְ.


זאל מביא עצתו לכּאוס

דַּסְתָּן רָכַב בָּרֹאשׁ, וְאַחֲרָיו / גְּדוֹלֵי אִירָן בְּאַבְנְטֵי־זָהָב. [105]

כִּרְאוֹת דַּסְתָּן בֶּן־סָם אֶת כַּי־כָּוֻס, / נִשְׁעָן עַל מוֹשָׁבוֹ בְּלֵב שָׂמֵחַ,

פָּרַשׂ כַּפָּיו, הוֹרִיד רֹאשׁוֹ הַגֵּא, / נִגַּשׁ אֶל כֵּס־הַמֶּלֶךְ הַנִּשָּׂא

וְכֹה אָמַר: 'אֲדוֹן הָאֲרָצוֹת, / מֶלֶךְ גָּדוֹל מִכָּל הַמְּלָכִים!

כִּסֵּא וָכֶתֶר לֹא רָאוּ כָּמוֹךָ, / וְלֹא שָׁמְעוּ עַל כְּמוֹתְךָ שָׁמַיִם.

אשֶׁר וְנִצָּחוֹן יִהְיוּ חֶלְקְךָ, / יִמְלָא לִבְּךָ חָכְמָה, רֹאשְׁךָ – מִשְׁפָּט.' [110]

הַכַּי קִבֵּל אֶת זָל בְּרֹב כָּבוֹד, / וְהוֹשִׁיבוֹ עַל הַכִּסֵּא מוּלוֹ,

שָׁאַל אֶת פִּיו לְטֹרַח הַמַּסָּע, / לִשְׁלוֹם קְצִינָיו וְתַּהַמְתַּן הַגֵּא. [v.322]

עָנָה דַּסְתָּן לַשָּׁהּ וְכֹה אָמַר: / 'חֲיֵה בְּאשֶׁר, מֶלֶךְ מְנַצֵּחַ!

בְּגוֹרָלְךָ אָשְׁרֵנוּ וְאוֹרֵנוּ, / בְּזֹהַר כִּסְאֲךָ גַּאֲוָתֵנוּ.'


אַחַר נוּחוֹ מְעַט נָשָׂא דְּבָרוֹ, / וּדְרוֹר קָרָא לְרַחֲשֵׁי לִבּוֹ: [115]

'אַי, פָּדִשָׁהּ תֵּבֵל וְיוֹשְׁבֵי־בָהּ! / לְךָ יָאִים כִּסֵּא־מַלְכוּת וָכֶתֶר.

שָׁמַעְתִּי חֲדָשָׁה כִּבְדַת מִשְׁקָל: / מָזַנְדַּרָן הִיא מְגַמַּת פָּנֶיךָ!

הָיוּ כְּבָר לְפָנֶיךָ מְלָכִים, / אוּלָם בְּדֶרֶךְ זוֹ אִישׁ לֹא בָּחַר. [v.323]

עָלַי, הַשָּׂב, עָבְרוּ יָמִים רַבִּים, / רַבּוֹת שָׁמַיִם סָבְבוּ הָאָרֶץ.

שָׁהּ מַנוּצִ’הְר עָזַב אֶת הָעוֹלָם, / וְאוֹצָרוֹת וְאַרְמוֹנוֹת הִשְׁאִיר. [120]

עָשׂוּ כֵּן זַוּ, נַוּדַֹר וְכַּי־קֻבָּד; / שָׂרֵי־צָבָא הַרְבֵּה בִּזִכְרוֹנֵנוּ,

אֲשֶׁר אַלּוֹת כְּבֵדוֹת בְּכַפֵּיהֶם – / מָזַנְדַּרָן לֹא הֶעֱלוּ עַל לֵב.

מוֹשֶׁבֶת הַדִּיוִים וְהַקּוֹסְמִים הִיא, / כּוֹבְלִים הֵם בִּקְמֵיעוֹת וּבִכְשָׁפִים,

וְלֹא נִמְצָא מַתִּיר אֱסוּרֵיהֶם – / הַאֲנָשִׁים וְהוֹן תַּפְקִיר לָרוּחַ?

אוֹתָם, מַלְכִּי, בַּחֶרֶב לֹא תַּכְרִיעַ, / וְלֹא תַּשִּׂיג בְּעשֶׁר וּבְמַדָּע. [125]

לֹא כְּבוֹד־מַלְכוּת הוּא זֶה לָבוֹא לְשָׁם / וְאַף לֹא הַמַּחֲשָׁבָה לָלֶכֶת.

אַל תֶּחֱצֶה עִם צְבָאֲךָ גְּבוּלָם, / אֵין שָׁהּ אֲשֶׁר חָשַׁב זֹאת לְנָכוֹן.

אָמְנָם קוֹדְמֶיךָ לֹא גָּדְלוּ כָּמוֹךָ, / אֲבָל עַבְדֵי יַזְדָּן הָיוּ גַּם הֵם.

בְּדַם שָׂרִים וְאַנְשֵׁי־שֵׁם רַבִּים / אַל תְּגַדֵּל אִילָן לְמוֹתָרוֹת.

עָלֵהוּ וּפִרְיוֹ קְלָלָה בָּהֶם, / וְלֹא מָסֹרֶת־מְלָכִים מֵאָז.' [130]

הֵשִׁיב כָּוֻס לְזָל וְכֹה אָמַר: / "דַּאֲגָתְךָ אָמְנָם הִיא לְרוּחִי,

אֲבָל אֲנִי עוֹלֶה עַל פַרִידוּן / וְגַ’ם בְּזֹהַר, הוֹן וּבִגְבוּרָה,

וְגַם עַל מַנוּצִ’הְר וְכַּי־קֻבָּד, / אֲשֶׁר מָזַנְדַּרָן אַף לֹא הִזְכִּירוּ.

צְבָאִי, לִבִּי וְאוֹצָרִי גְּדוֹלִים / יוֹתֵר, וְהָעוֹלָם – תַּחַת חַרְבִּי.

בְּחַרְבְּךָ אֶת הָעוֹלָם הִבְקַעְתָּ, / מַדּוּעַ כֵּן לֹא אֶעֱשֶׂה אָנֹכִי? [135]

אֵלֵךְ, מָזַנְדַּרָן אֶלְכֹּד בְּרֶשֶׁת, / וּכְבוֹד חַרְבִּי וּשְׁמִי אַגְדִּיל בָּאָרֶץ.

אָשִׂים מַשְׂאֵת עָלֶיהָ וּמִסִּים, / אוֹ לֹא אוֹתִיר פָּלִיט וָזֵכֶר בָּהּ.

דִּיוִים גַּם מְכַשְּׁפִים יוֹשְׁבִים בַּחֶבֶל. / נִבְזִים הֵם, בְּנֵי בְּלִיַּעַל בְּעֵינַי, [v.324]

וְעוֹד מְעַט תִּשְׁמַע הַחֲדָשָׁה, / כִּי מֵאָרְחָם וּמֵרִבְעָם נִפְטַרְנוּ.

אַתָּה וְתַּהַמְתַּן שׁוֹמְרֵי אִירָן / תִּהְיוּ בְּהֵעָדְרִי. חִזְקוּ וְעוּרוּ. [140]

בּוֹרֵא־עוֹלָם יָחוּשׁ לְעֶזְרָתִי, / וּמֶלֶךְ הַדִּיוִים יִהְיֶה צֵידִי.

אִם לֹא תֵּצֵא לַמִּלְחָמָה / לֹא תַּאֲרִיךְ יָמִים עַל הַכִּסֵּא.'


כִּשְׁמֹעַ זָל אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, / מָצָא בָּהֶם אַךְ תֹּהוּ וְאָמַר:

'אַתָּה הַשָּׁהּ, וְאָנוּ עֲבָדֶיךָ, / הַמְּסוּרִים לְךָ בְּלֵב וָנֶפֶשׁ.

אִם צֶדֶק תְּדַבֵּר וְאִם דְּבַר־אָוֶן, / בִּפְקֻדָּתְךָ נֵלֵךְ וּבָהּ נִנְשֹׁם, [145]

אוּלָם בְּנִקָּיוֹן כַּפַּי רָחַצְתִּי, / אֲשֶׁר עִם לְבָבִי הִנֵּה הֵשַׂחְתִּי.

גּוּפְךָ לִפְדוֹת מִמָּוֶת לֹא תוּכַל, / עֵינֵי גּוֹרָל בְּמַחַט לֹא תִּתְפֹּר,

וּמֵרָעָב לֹא תִּגָּמֵל בְּצוֹם – / גַּם גִּבּוֹרִים אֵינָם חָפְשִׁים מֵאֵלֶּה.

וּמִי יִתֵּן תָּאִיר פָּנִים הָאָרֶץ, / וַעֲצָתִי לְךָ אַךְ לְמוֹתָר:

לִבְּךָ עַל מַעֲשֶׂיךָ לֹא יַכֶּךָּ, / יַזְהִיר תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה וּבְצֶדֶק. [150]


מַהֵר נִפְרַד דַּסְתָּן מִכַּי־כָּוֻס, / רוּחוֹ סָרָה, כִּי הִתְפַּתָּה לָבוֹא.

יָצָא מֵעִם הַשָּׁהּ בְּלֵב כָּבֵד, / חָשְׁכוּ חַמָּה וָסַהַר בְּעֵינָיו.

אִתּוֹ יָצְאוּ שָׂרָיו הַנּוֹעָזִים, / כְּמוֹ גּוּדַרְז וְטוּס, בַּהְרָם וָגִיו.

לְזָל הִבִּיעַ גִּיו: 'מֵאֱלֹהִים, / מוֹרֵה־דַּרְכֵּנוּ, מְבַקֵּשׁ אֲנִי

לִמְצֹא מָקוֹם אֲשֶׁר לְכַּי־כָּוֻס / אֵין יָד בּוֹ, כִּי הוּא לְמוֹרַת רוּחִי. [155]

אַל־נָא תֵּדַע קִנְאָה, מַחְסוֹר וָמָוֶת, / תִּהְיֶה יָדְךָ בְּעֹרֶף אוֹיִבְךָ.

בְּכָל מָקוֹם, אֲשֶׁר אֵלָיו הִגַּעְנוּ, / שָׁמַעְנוּ בְּשִׂמְחָה תְּהִלָּתְךָ. [v.325]

אַחַר יַזְדָּן, בּוֹרֵא־הָעוֹלָמוֹת, / אַתָּה תִּקְוַת אִירָן וְתוֹשָׁבֶיהָ.

אַתָּה נָשָׂאתָ בֶּעָמָל הָרַב, / וְדֶרֶךְ אֲרֻכָּה קָשָׁה עָבַרְתָּ.'

נִרְגָּשׁ חִבֵּק אֶת מְלַוָּיו דַּסְתָּן, / וְהִתְכּוֹנֵן לַדֶּרֶךְ אֶל סִיסְתָּן. [160]


כּאוס יוצא למאזנדראן

אַחַר צֵאת זָלִזַר אֶת הַבִּירָה, / נָשָׂא רַגְלָיו עִם גִּבּוֹרָיו זָבֻּלָּה.

צִוָּה כָּוֻס אֶת טוּס וְאֶת גּוּדַרְז / עֲרֹךְ צְבָאָם לִקְרַאת מָזַנְדַּרָן.

כְּאוֹר הַבֹּקֶר, יַחַד עִם כָּוֻס, / הֵרִימוּ רָאשֵׁיהֶם לָצֵאת לַדֶּרֶךְ.

בִּידֵי מִילָד הִפְקִיד הַשָּׁהּ אִירָן, / מַפְתֵּחַ הֶחָצֵר וְהַחוֹתָם,

וְכֹה אָמַר: 'אִם הָאוֹיֵב יוֹפִיעַ, / אַל תְּמַהֵר לִשְׁלֹף אֶת חַרְבְּךָ. [165]

בְּעֵת צָרָה פְּנֵה אֶל רֻסְתַּם וָזָל, / גַּב־הַצָּבָא הֵם וַהֲדַר־הַכֵּס.'

לְמָחֳרַת הַיּוֹם לְקוֹל תֻּפִּים / הִסִּיעוּ אֶת צְבָאָם גּוּדַרְז וְטוּס.

כָּוֻס, מְאוֹר־אִירָן, הָלַךְ בָּרֹאשׁ, / כִּסְאוֹ הִצִּיב לִפְנֵי הַר אִסְפַּרוּז,

מָקוֹם, אֲשֶׁר בּוֹ לֹא מֵצִיק הַשֶּׁמֶשׁ, / בָּחַר לָנוּחַ וְלִישֹׁן בַּלַּיְלָה.

בְּמִשְׁכְּנוֹת דִּיוֵי מָזַנְדַּרָן / אֵימָה גְּדוֹלָה נָפְלָה עַל יוֹשְׁבֵיהֶם. [170]


הַשָּׁהּ פָּרַשׂ אֲרִיג־רִקְמָה רָחָב, / נִיחוֹחַ־יַיִן טוֹב מִלֵּא אֶת הָאֲוִיר.

כָּל הַפַּהְלַוָנִים הַנִּכְבָּדִים / יָשְׁבוּ לְיַד כִּסֵּא הַשָּׁהַנְשָׁהּ, [v.326]

בִּלּוּ בַּנְּעִימִים שְׁעוֹת הַלַּיְלָה. / כַּהֲקִיצָם לְמָחֳרַת הַיּוֹם,

שׁוּב נֶאֶסְפוּ לִפְנֵי כִּסֵּא הַכַּי / חוֹגְרֵי מָתְנַיִם וְחוֹבְשֵׁי קְסָדוֹת.

הַשַּׁהְרְיָר פָּנָה אֶל גִּיו וְשָׂח: / 'אַלְפַּיִם אִישׁ רְאֵה בְּלוֹחֲמֵינוּ, [175]

אֲשֶׁר נָכוֹנוּ בְּאַלּוֹת כְּבֵדוֹת / לַבְקִיעַ דֶּרֶךְ בְּמָזַנְדַּרָן.

זָקֵן וָנַעַר אִם תִּמְצָא בַּדֶּרֶךְ, / אַל תְּחַיֶּה בָּהֶם כָּל נְשָׁמָה.

מְקוֹם מוֹשָׁב אֲשֶׁר תִּרְאֶה, שָׂרְפֵהוּ, / הֲפֹךְ אֶת אוֹר־יוֹמָם לַאֲפֵלָה.

בְּטֶרֶם לַדִּיוִים הַחֲדָשָׁה / תַּגִּיעַ, תְּטֹהַר מֵהֶם הָאָרֶץ.'


חָגַר מָתְנַיִם גִּיו, וּמִצְּבָאוֹ / בָּחַר אַלְפַּיִם לוֹחֲמִים טוֹבִים, [180]

וְאֶל מָזַנְדַּרָן נָשָׂא רַגְלָיו, / מַמְטִיר בְּאַלָּתוֹ, מַכֶּה בַּחֶרֶב.

נָשִׁים, זְקֵנִים תּוֹמְכֵי־מַטֶּה – / כֻּלָּם אָכְלָה הַחֶרֶב הַנּוֹקֶמֶת.

בָּזַז עָרִים, שָׂרַף מְגוּרֵיהֶם, / בִּמְקוֹם תְּרוּפָה הִשְׁקָם קֻבַּעַת רַעַל.

מָצָא גַּן־עֵדֶן בְּדַרְכּוֹ וְעִיר בּוֹ: / הָעִיר מָלְאָה בְּמַנְעֲמֵי תֵּבֵל.

בְּכָל רְחוֹב וּבַיִת עֲבָדִים / פָּגַשׁ עִם עֲנָקִים וַעֲגִילִים, [185]

וּבִשְׁפָחוֹת עִם נְזָרִים לָרֹאשׁ, / עִם פְּנֵי־יָרֵחַ מְאִירֵי עֵינַיִם.

הָעשֶׁר הִתְגּוֹלֵל בְּרֹאשׁ חוּצוֹת, / פֹּה אֲבָנִים טוֹבוֹת, שָׁם פָּז וָכֶסֶף.

הַבְּהֵמָה סוֹבֶבֶת בְּלִי מְחִיר, / אָכֵן תֹּאמַר: ‘אַךְ עֵדֶן הַמָּקוֹם!’

הַיְדִיעָה עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה / הַמְבֹרָךְ הִגִּיעָה אֶל כָּוֻס,

אָמַר: 'בָּרוּךְ הָאִישׁ אֲשֶׁר גִּלָּה: / "מָזַנְדַּרָן בַּת־זוּג נָאָה לָעֵדֶן, [190] [v.327]

וְהִיא מִקְדָּשׁ לֶאֱלִילוֹת הַזִּיו,/ הָעֲדוּיוֹת זֵרֵי־וְרָדִים וָמֶשִׁי.

יְפוֹת־הַתֹּאַר, מְשׁוּחוֹת פְּנֵיהֶן / בִּידֵי רִצְֹוָן בְּפֶרַח הָרִמּוֹן."'

הָאִירָנִים עָשׂוּ שַׁמּוֹת, וְרַק / מִקֵּץ שִׁבְעָה יָמִים חָדְלוּ מֵהֶרֶס.


כִּשְׁמֹעַ זֹאת עוֹצֵר מָזַנְדַּרָן, / דָּוָה לִבּוֹ, רֹאשׁוֹ כָּבַד עָלָיו.

מִבֵּין דִּיוָיו בָּא לְפָנָיו סַנְגֶ’ה, / אֲשֶׁר עָגְמָה עָלָיו נַפְשׁוֹ מְאֹד. [195]

פָּנָה אֵלָיו הַמֶּלֶךְ: מַהֲרָה/ אֶל דִּיו סַפִּיד כָּרוּחַ הַסּוֹבֶבֶת,176

אֱמֹר לוֹ: "לְמָזַנְדַּרָן פָּלַשׁ / צָבָא כָּבֵד מֵעֵבֶר גְּבוּל אִירָן.

עָרֵי מָזַנְדַּרָן הִבְעִיר בָּאֵשׁ, / אֵשׁ הַנָּקָם הֵפִיחַ מֵחָדָשׁ.

כָּוֻס, כּוֹבֵשׁ הָאָרֶץ, מַנְהִיגָם, / עִם לוֹחֲמִים הִגִּיעַ צְעִירִים.

אִם לֹא תָּבוֹא מִיָּד לְעֶזְרָתֵנוּ, / לֹא יִשָּׁאֵר אִישׁ חַי בִּמְדִינָתֵנוּ."' [200]


כִּשְׁמֹעַ דְּבַר הַמַּלְאֲכוּת סַנְגֶ’ה, / יָצָא מַהֵר כְּרוּחַ אֶל הַדִּיו.

כְּהִתְיַצְּבוֹ לִפְנֵי גְּאֵה־הָרֹאשׁ, / סִפֵּר לוֹ דְּבַר הַמַּלְאֲכוּת כְּמוֹ.

תְּשׁוּבַת הַדִּיו לְבֶן־הַגֵּו הָיְתָה: / 'מִמַּזָּלְךָ הַטּוֹב אַל תִּוָּאֵשׁ,

הִנֵּה אָבוֹאָה עִם צָבָא כָּבֵד, / וַאֲגַדַּע רַגְלָיו מֵאַדְמָתֵנוּ.'

אָמַר וְקָם מִמּוֹשָׁבוֹ כְּהַר, / רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ עַד מְרוֹם שָׁמַיִם. [205]

בָּא לַיְלָה, עָב כִּסָּה אֶת צְבָא אִירָן, / וּפְנֵי עוֹלָם הִשְׁחִירוּ כְּכוּשִׁי. [v.328]

תֹּאמַר: 'אֶת הָעוֹלָם צִפָּה יַם־זֶפֶת, / פָּנָה זִיווֹ וּמְאוֹרוֹ נֶעְלַם.

הַדִּיו פָּרַשׂ עַל רָאשֵׁיהֶם עָשָׁן, / וְעֵינֵיהֶם הִכָּה בְּסַנְוֵרִים. [v.329]

הִמְטִיר בְּרַד אֲבָנִים וַחֲנִיתוֹת, / וּצְבָא אִירָן נָפוֹץ לַעֲבָרִים.

מֵהֶם לֹא מְעַטִּים, בְּלֵב נִשְׁבָּר / מִשִּׁגְעוֹנוֹת כָּוֻס, חָזְרוּ אִירָנָה. [210]

עָבַר הַלַּיְלָה וְעָלָה הַיּוֹם, / וְטֶרֶם נִפְקְחוּ עֵינֵי הַשָּׁהּ.

עִוְרִים הָיוּ מַרְבִּית הַלּוֹחֲמִים, / וְהַשָּׂרִים אֲשֶׁר אִתּוֹ זָעָמוּ.

צְבָאוֹ נִשְׁבָּה וְאוֹצָרוֹ בּוֹזַז, / מַזַּל־הַמֶּלֶךְ נָס לֵיחוֹ מִזֹּקֶן.

הַמַּעֲשֶׂה אַל יִשָּׁכַח חָלִילָה, / אֲשֶׁר קָרָה הוּא פֶּלֶא עַל כָּל פֶּלֶא.

כִּרְאוֹת כָּוֻס אֶת הַתְּבוּסָה, אָמַר: / 'יוֹעֵץ נָבוֹן יָקָר מִכָּל אוֹצָר. [215]

חֲבָל כִּי לֹא שָׁמַעְתִּי בַּעֲצַת / דַּסְתָּן, וּבִשְׁרִירוּת לִבִּי הָלַכְתִּי.'


שִׁבְעָה יָמִים חָלְפוּ בְּעִנּוּיִים, / עֵינָיו לִרְאוֹת לֹא נִפְקְחוּ עֲדֶנָּה,

וּבַשְּׁמִינִי הִרְעִים עָלָיו הַדִּיו / לֵאמֹר: 'אַי, שָׁהּ־אֵין־פְּרִי כָּעֲרָבָה!

לִהְיוֹת אָבִיתָ מֶלֶךְ עַל הַכֹּל, / חָשַׁקְתָּ בְּמִרְעֵה מָזַנְדַּרָן.

חָשַׁבְתָּ: כֹּחֲךָ כְּכֹחַ פִּיל, / לֹא תִּכָּנַע לְאִישׁ לְעוֹלָמִים. [220]

לְכֵס אִירָן “דַּיֵּנִי” לֹא אָמַרְתָּ, / וְהַחָכְמָה בְּדֶרֶךְ זוֹ בִּזִּיתָ.

הַרְבֵּה שְׁבוּיִים לָקַחְתָּ בְּאַרְצֵנוּ, / הַרְבֵּה הָרַגְתָּ בְּאַלָּה כְּבֵדָה.

אוּלַי עָלַי עֲדַיִן לֹא שָׁמַעְתָּ, / חֵרֵשׁ יָשַׁבְתָּ עַל כִּסֵּא הַמֶּלֶךְ. [v.330]

עַתָּה הִנֵּה תּוֹצְאוֹת מַאֲוָיֶיךָ, / אַתָּה אוֹכֵל אֶת פְּרִי מַעֲלָלֶיךָ.'

מֵהַדִּיוִים, הָאָמָּנִים בַּחֶרֶב, / בָּחַר אַנְשֵׁי־צָבָא שְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף, [225]

וְהִפְקִידָם לִשְׁמֹר עַל הַשְּׁבוּיִים, / אוֹתָם הִשְׁפִּילוּ וְדִכְּאוּ בְּלִי־חוּס.

צֵידָה הִקְצִיב לָהֶם – אֵיפַת רָזוֹן / קְטַנָּה, לְחַיּוֹתָם מִיּוֹם לְיוֹם,

בְּעוֹד אוֹצְרוֹת הַשָּׁהּ וְהַצָּבָא, / כְּתָרִים, כִּסְאוֹת וַאֲבָנִים טוֹבוֹת

מִכָּל אֲשֶׁר מָצָא, הַכֹּל בַּכֹּל, / מָסַר לִידֵי מַצְבִּיא מָזַנְדַּרָן,

אַרְזַ’נְג, וְשָׂח: 'קַח אֵלֶּה אֶל הַשָּׁהּ, / אֱמֹר: "בְּאַהְרִימַן אַל דֹּפִי עוֹד. [230]

עָשִׂיתִי כָּל אֲשֶׁר בִּקַּשְׁתָּ מֶנִּי: / אֶת בְּנֵי־אִירָן דִּכֵּאתִי עַד עָפָר.

מַלְכָּם הַגֵּא וְכָל אֲצִילֵיהֶם / אוֹר שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ לֹא יִרְאוּ עוֹד.

בְּהֶרֶג לֹא אִיַּמְתִּי, לְלַמְּדוֹ / לַבְחִין בֵּין שְׁמֵי־מָרוֹם לְבוֹר עָמֹק.

בַּאֲנָחוֹת וּבְמִסְכֵּנוּת יֶחְכַּם, / אוּלָם אִישׁ לֹא יַטֶּה אֵלָיו עוֹד אֹזֶן."'

אַרְזַ’נְג, אַחַר שָׁמְעוֹ נְאוּם הַדִּיו, / שָׂם פְּעָמָיו אֶל שָׁהּ מָזַנְדַּרָן, [235] [v.331]

וְעִמָּדוֹ צְבָאוֹ וְהַכְּבֻדָּה, / שְׁבוּיִים לָרֹב, סוּסִים בְּאֻכְּפֵיהֶם.

דִּיו סַפִּיד, כְּתֹם הַמְּלָאכָה, / יָצָא אֶל מְעוֹנוֹ מַזְהִיר כַּשֶּׁמֶשׁ.

כָּוֻס בִּשְׁבִי מָזַנְדַּרָן יָשַׁב/ וְשָׂח: ‘אֲשֶׁר קָרָה – בִּי הָאָשָׁם.’


מלאכות כּי־כּאוס לזאל ולרוסתּם

הַשָּׁהּ כָּוֻס, לִבּוֹ דָּוֶה עָלָיו, / הֵרִיץ לוֹחֵם מָהִיר כְּמוֹ צִפּוֹר,

עוֹשֶׂה דַּרְכּוֹ זָבֻּלָּה אֶל דַּסְתָּן, / דּוֹהֵר כְּמוֹ עָשָׁן, וּבְפִיו לֵאמֹר: [240]

'רְאֵה, מַה מַּזָּלִי הָרַע עוֹלֵל לִי: / רֹאשִׁי, כִּסֵא וָכֶתֶר – בְּעָפָר!

צְבָאִי הַמְהֻלָּל וְאוֹצָרִי, / הָעֲרוּכִים כְּמוֹ וְרָדִים בַּגַּן,

כֻּלּוֹ מָסְרוּ שָׁמַיִם לַדִּיוִים; / תֹּאמַר: “הַכֹּל בַּכֹּל נָשָׂא הָרוּחַ.”

כָּהוּ עֵינַי וְגוֹרָלִי סְחַרְחַר, / וַהֲפוּכִים הַכֶּתֶר וְהַכֵּס.

אֲנִי אָחוּז בְּצִפָּרְנֵי הַדִּיו, / וּמִגּוּפִי עוֹקֵר הוּא נִשְׁמָתִי. [245]

אֲנִי נִזְכָּר כָּעֵת בַּעֲצָתְךָ, / וּמִכְּבֵדִי עוֹלוֹת אַנְחוֹת־קָרָה.

בְּאִוַּלְתִּי אָטַמְתִּי אֶת אָזְנַי, / וְהַצָּרָה לֹא אֵחֲרָה לָבוֹא.

אִם לֹא תַּחְגֹּר מָתְנֶיךָ לְחַלְּצֵנִי, / יֹאבַד הַכֹּל, הָרֶוַח וְהַקֶּרֶן!'


הָרָץ עָזַב מָזַנְדַּרָן מַהֵר, / כְּמוֹ צִפּוֹר־כָּנָף וּכְמוֹ עָשָׁן.

כְּהַגִּיעוֹ לִפְנֵי כִּסֵּא דַּסְתָּן, / סִפֵּר אֲשֶׁר רָאָה וְגַם שָׁמַע. [250]

כִּשְׁמֹעַ זָל הַחֲדָשׁוֹת, פָּקַע / עוֹרוֹ, אַךְ לֹא גִּלָּה מִזֶּה לְאִישׁ.

בְּדִמְיוֹנוֹ תֵּאֵר אֶת הַצָּרוֹת, / אֲשֶׁר עוֹמְדוֹת לָבוֹא עוֹד עַל הַשָּׁהּ, [v.332]

וְאֶל רֻסְתַּם אָמַר דַּסְתָּן בֶּן־סָם: / 'אִם בַּנָּדָן הַחֶרֶב – קִצְרַת־יָד הִיא.

לֹא עוֹד שַׁעֲשׁוּעִים וְיַיִן לָנוּ, / נֵצֵא מִיָּד לְהַצָּלַת הַכֶּתֶר.

הַשָּׁהּ חוֹנֶה בְּהֶבֶל הַדְּרָקוֹן, / תְּלָאוֹת רַבּוֹת בִּפְנֵי הָאִירָנִים. [255]

לָכֵן, רֻסְתַּם, חֲבשׁ רַמָּכְךָ, / וּשְׁלֹף אֶת חַרְבְּךָ לִדְרשׁ נָקָם.

יַזְדָּן, הַמְפַרְנֵס וְזָן הַכֹּל, / הוּא בְּרָאֲךָ יָאֶה לַזְּמַן הַזֶּה.

נוֹלַדְתָּ לְמַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה, / לִי כְּבָר מָלְאוּ מָאתַיִם וְיוֹתֵר.

בְּפֹעַל זֶה, בְּהַצָּלַת הַשָּׁהּ, / שֵׁם תַּעֲשֶׂה לְךָ גָּדוֹל בָּאָרֶץ.

אַל בְּעַצְלוּת וּבִנְשִׁימָה אִטִּית / תִּגַּשׁ לִמְלֶאכֶת הַשָּׂטָן הַזֹּאת. [260]

עֲטֵה עָלֶיךָ אֶת עוֹר הַנָּמֵר, / וּמֵהָגוּת וּשְׁנָת נַעֵר רֹאשְׁךָ.

הָאִישׁ אֲשֶׁר רָאָה אֶת כִּידוֹנְךָ, / הַאִם יִמְצָא מָנוֹחַ לְנַפְשׁוֹ?

אִם תִּלָּחֵם בְּיָם, יוּמַר לְדָם, / מִתְּרוּעָתְךָ הַר יֵהָפֵךְ מִישׁוֹר.

לֵךְ וְאַבֵּד תִּקְוַת הַשַּׂר אַרְזַ’נְג / וְדִיו־סַפִּיד, וְשִׂמְחָתָם הָפֵר.

רְעַץ צַוַּאר שָׁלִיט מָזַנְדַּרָן / וְשִׁדְרָתוֹ בְּאַלָּתְךָ כְּבֵדָה.' [265]


אָמַר רֻסְתַּם: ‘הַדֶּרֶךְ אֲרֻכָּה, / וְלֹא יָדַעְתִּי אֵיךְ עָלַי לָלֶכֶת.’ [v.333]

עָנָה לוֹ זָל אָבִיו וְכֹה אָמַר: / 'שְׁתַּיִם דְּרָכִים לְשָׁם, שְׁתֵּיהֶן קָשׁוֹת.

אַחַת, כָּוֻס הָלַךְ בָּהּ, אֲרֻכָּה, / וְהַשְּׁנִיָּה כְּמַהֲלַךְ שְׁבוּעַיִם,

בָּהּ אֲרָיוֹת, דִּיוִים וַעֲרָפֶל, / אֲשֶׁר יַכֶּה בְּסַנְוֵרִים עֵינֶיךָ.

בְּחַר בַּקְּרוֹבָה וּרְאֵה נִפְלְאוֹתֶיהָ, / כִּי עֶזְרָתְךָ תָּבוֹא מֵהַבּוֹרֵא. [270]

אָמְנָם הִיא מְעַיֶּפֶת, אַךְ קְצָרָה, / וְרַכְשׁ הַמְבֹרָךְ יִגְבַּר עָלֶיהָ.

אַפִּיל אֶת תְּחִנָּתִי לִפְנֵי יַזְדָּן / מִבּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר,

כִּי שׁוּב אֶרְאֶה חָזְךָ וְצַוָּארְךָ, / אֶת אַלָּתְךָ, כַּפֶּיךָ וְרֹאשְׁךָ.

אַךְ אִם יַזְדָּן, אֲדוֹן הָאֲדוֹנִים, / הֶחְלִיט לִמְסֹר אוֹתְךָ לִידֵי הַדִּיו,

מִי אִישׁ יוּכַל אֶת הַדָּבָר לִמְנֹעַ? / כְּפִי אֲשֶׁר הוֹעִיד לְךָ, תִּחְיֶה. [275]

אָמְנָם לָנֶצַח לֹא יִחְיֶה אָדָם, / יִשְׁבֹּק חַיִּים גַּם מַאֲרִיךְ־יָמִים,

וְגַם אָדָם, אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ שֵׁם, / יָבוֹא יוֹמוֹ לָמוּת, אַל תֵּעָצֵב.'


עָנָה רֻסְתַּם לְזָל וְכֹה אָמַר: / 'אֲנִי חוֹגֵר מָתְנַי לִפְקֻדָּתְךָ,

אַךְ מֵרָצוֹן לִצְעֹד לַגֵּיהִנּוֹם, / חָכְמַת זְקֵנִים וְנִכְבָּדִים אֵינֶנָּה.

רַק בֶּן־אָדָם, אֲשֶׁר תִּעֵב חַיִּים, / יָשִׂישׂ לָצֵאת לִקְרַאת אַרְיֵה טוֹרֵף. [280]

אֲנִי חוֹגֵר מָתְנַיִם וְיוֹצֵא, / אַךְ לְעֶזְרַת יַזְדָּן בִּלְבַד קִוִּיתִי.

אַקְרִיב עֲבוּר מַלְכֵּנוּ גּוּף וָנֶפֶשׁ, / וַאֲשַׁבֵּר קְמֵיעוֹת הַמְכַשְּׁפִים.

הָאִירָנִים אֲשֶׁר חַיִים עֲדֶנָּה, / אָשִׁיב אַבְנְטֵיהֶם לְמָתְנֵיהֶם.

לֹא יִוָּתְרוּ אַרְזַ’נְג וְדִיו־לָבָן / וְלֹא סַנְגֶ’ה, פּוּלָד־גַֹנְדִּי וָבִּיד.

נִשְׁבַּעְתִּי בָּאֶחָד וְאֵין בִּלְתּוֹ, / כִּי לֹא יָסִיר רֻסְתַּם רַגְלָיו מֵרַכְשׁ, [285] [v.334]

כָּל־עוֹד לֹא יִכָּבְלוּ יְדֵי אַרְזַ’נְג, / וְלֹא יוּבַל בְּחֶבֶל עַל צַוָּאר,

כָּל־עוֹד רַכְשׁ לֹא יַרְעִיד הָאֲדָמָה, / וְרֹאשׁ פּוּלָד לֹא יִתְגּוֹלֵל תַּחְתָּיו.'


רֻסְתַּם עָטָה שִׁרְיוֹן עוֹר־הַנָּמֵר, / וְזָל עָמַד לְהִתְפַּלֵּל עָלָיו.

עַתָּה עָלָה עַל רַכְשׁ, סוּסוֹ־הַפִּיל, / בְּלֵב בּוֹטֵחַ וּבְפָנִים קוֹרְנוֹת.

אִמּוֹ הִגִּיעָה וְדוֹמְעוֹת עֵינֶיהָ, / דַּסְתָּן אַף הוּא בָּכָה מָרָה עַל בְּנוֹ. [290]

אָמְרָה הָאֵם, אֲשֶׁר לָהּ פְּנֵי יָרֵחַ, / אֶל בְּנָהּ רֻסְתַּם: 'אַתָּה יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ,

וְאֶת אִמְּךָ אַתָּה מַשְׁאִיר דּוֹאֶגֶת – / מַה מְקַוֶּה אַתָּה מֵאֱלֹהִים?'

עָנָה: 'אִמִּי, דּוֹרֶשֶׁת טוֹבָתִי! / לֹא בִּשְׁרִירוּת לִבּוֹ הוֹלֵךְ רֻסְתַּם,

כִּי מִיַּזְדָּן הוּא וּמִמַּזָּלִי. / הַפְקִידִי אֶת חַיַּי בִּידֵי אֱלֹהַּ.'

לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ בָּא הָעָם, / כִּי מִי יוֹדֵעַ אִם שֵׁנִית יִרְאֶנּוּ? [295]

הַזְּמַן חוֹלֵף מַהֵר, וְהֶחָכָם, / רִגְעֵי יְמֵי־חַיָּיו סוֹפֵר אֵינֶנּוּ.

אִם פֶּגַע רַע מְנוּחָתְךָ עָכַר, / מִמֶּנּוּ, דַּע, הָאָרֶץ תִּיף מָחָר.


שֶׁבַע עֲלִילוֹת רוּסְתַּם

עלילה ראשונה: רכש נלחם באריה

רֻסְתַּם, גִּבּוֹר נִימְרוּז, נִפְרַד מֵעִם / אָבִיו הַמְהֻלָּל, מְאוֹר הָאָרֶץ. [v.335]

מֶרְחַק יוֹמַיִם בִּימָמָה עָבַר, / בַּעֲשׂוֹתוֹ לֵילוֹת כְּמוֹ יָמִים.

מָנוֹחַ לֹא נָתַן לְרַכְשׁ סוּסוֹ / לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ וּבְחֶשְׁכַּת הַלַּיְלָה. [300]

כְּהֵחָלְשׁוֹ מִצּוֹם וּמִיגִיעָה, / הִגִּיעַ לְמִישׁוֹר רוֹחֵשׁ פְּרָאִים177.

רֻסְתַּם דִּרְבֵּן בְּקַרְסֻלָּיו אֶת רַכְשׁ, / וְזֶה הִשִּׂיג אֶת הֶעָרוֹד הַנָּס.

אֵין בְּהֵמָה אֲשֶׁר תָּנוּס מֵחֶבֶל / רֻסְתַּם וּמֵרַגְלֵי סוּסוֹ הַקַּל.

הַכְּפִיר178 הִטִּיל אֶת עֲנִיבַת הַחֶבֶל / וְרֹאשׁ הָעַיִר הָאַמִּיץ הֵבִיא בָּהּ.

בְּעֹקֶץ חֵץ הִצִּית אֵשׁ בִּמְדוּרָה / מִדַּרְדָּרִים, קָנִים וַעֲנָפִים, [305]

וּבִשְׁאֵרִית כֹּחוֹ הֵכִין הָעַיִר, / וְעַל הָאֵשׁ צָלָהוּ לְאָכְלָה.

בְּשָׂרוֹ אָכַל וְעַצְמוֹתָיו הִשְׁלִיךְ. / הָעַיִר גַּם שֻׁלְחָן הָיָה, גַּם סִיר.

רֻסְתַּם פִּתַּח אֶת רֶסֶן רַמָּכוֹ, / וְשִׁחְרְרוֹ חָפְשִׁי לִרְעוֹת בָּאָחוּ.

לוֹ לְעַצְמוֹ הֵכִין מִסּוּף יָצוּעַ, / עָלָיו נִרְדַּם בָּטוּחַ בַּבָּאוֹת.

בְּאָחוּ זֶה מִרְבַּץ־כְּפִירִים הָיָה, / וְלֹא הֵעֵז שָׁם פִּיל לִכְסֹחַ סוּף. [310]

עָבְרָה בֵּינְתַיִם אַשְׁמוּרָה אַחַת. / אַרְיֵה נִגַּשׁ בְּאֹמֶץ אֶל רֻסְתַּם, [v.336]

רָאָה בֵּין הַקָּנִים עֲנָק יָשֵׁן, / וּמֵעָלָיו רַמָּךְ נִרְגָּז, אֶת רַכְשׁ.

אָמַר בַּלֵּב: ‘תְּחִלָּה אֶפְגַּע בַּסּוּס, / אַחַר־כֵּן, אִם אֶרְצֶה, אֶטְרֹף הָאִישׁ.’

אֶל הָרַמָּךְ בָּא בִּקְפִיצָה הַלַּיִשׁ, / אַךְ רַכְשׁ סוֹעֵר כְּלֶהָבָה חַיָּה,

הֵרִים קַדְמִיּוֹתָיו, הִכָּה בָּהֶן / עַל קָדְקֳדוֹ, תָּקַע שִׁנָּיו בַּגַּב, [315]

וַאֲבָרָיו רִסֵּק בָּאֲדָמָה. / בְּלֹא כְּשָׁפִים גָּבַר עַל הַחַיָּה.

רֻסְתַּם, אַחַר נוּחוֹ, הֵקִיץ פִּתְאֹם / וְעַל יָדוֹ רָאָה נִבְלַת אַרְיֵה.

אָמַר לַסּוּס: 'אַי, רַכְשׁ חֲסַר־דֵּעָה! / מִי זֶה צִוְּךָ לְהִלָּחֵם בְּלַיִשׁ?

לוּ בְּשִׁנָּיו וּבְצִפָּרְנָיו נִטְרַפְתָּ, / אוֹתִי, שׁוֹחֵר־הַקְּרָב, וּכְלֵי זֵינִי,

הַקֶּשֶׁת, הַפְּלָצוּר וְהָאַלָּה, / אֵיךְ הֶחֱזַרְתָּ אֶל מָזַנְדַּרָן? [320]

אִלּוּ אוֹתִי הֵעַרְתָּ מִשְּׁנָתִי / הַמְּתוּקָה, הַקְּרָב בַּכְּפִיר קִצַּרְתִּי.'

אָמַר וְשׁוּב נִרְדַּם וְנָח זְמַן רַב / רֻסְתַּם, גִּבּוֹר־הַחַיִל הָאַמִּיץ.

וְכַאֲשֶׁר זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ שׁוּב / עַל הַגְּבָעוֹת הָאֲפֵלוֹת, הֵקִיץ,

נִגֵּב אֶת רַכְשׁ, שָׂם אֻכָּפוֹ עָלָיו, / וְאֶל יַזְדָּן הַטּוֹב נָשָׂא תְּפִלָּה.


עלילה שניה: רוסתּם מגלה מעיין

הָיְתָה הַדֶּרֶךְ לְפָנָיו קָשָׁה / לְמַעֲבָר, בְּעוֹד רֹאשׁוֹ סְחַרְחַר: [325]

מִדְבָּר צִחֵה־צָמָא וְחֹם כָּבֵד, / צִפּוֹר חוֹלֶפֶת חֲתִיכוֹת תִּהְיֶה.

הִתְלַהֲטוּ מִישׁוֹר וַעֲרָבָה, / תֹּאמַר: ‘דְּלֵקָה בָּהֵמָּה מְטַיֶּלֶת!’ [v.337]

רַגְלֵי הַסּוּס כָּבְדוּ, וּלְשׁוֹן רוֹכְבוֹ / מֵחֹם וּמִצָּמָא דָּבְקָה לַחֵךְ.

רֻסְתַּם, כִּידוֹן בְּכַף יָדוֹ, צָעַד / לְיַד סוּסוֹ בָּרֶגֶל כְּשִׁכּוֹר.

בְּאֵין לִמְצֹא מַחְסֶה וְהַצָּלָה, / פָּנָה אֶל הַשָּׁמַיִם בִּתְפִלָּה, [330]

וְכֹה אָמַר:'יַזְדָּן שׁוֹפֵט צַדִּיק! / הָעִנּוּיִים הָאֵלֶּה מִיָּדְךָ הֵם.

אִם נֶהֱנֶה אַתָּה מִמַּכְאוֹבִי, / אוֹת כִּי מָלְאוּ גְּנָזַי פֹּה בָּעוֹלָם.179

רַגְלַי אֲנִי נוֹשֵׂא פֹּה בְּתִקְוָה, / כִּי הַצָּלָה יָבִיא יַזְדָּן לַשָּׁהּ,

וּדְרוֹר יִקְרָא אֲדוֹן־הָעוֹלָמִים / לָאִירָנִים מִצִּפָּרְנֵי הַדִּיו.

אָכֵן חָטְאוּ, אַךְ עֲווֹנָם נָשְׂאוּ, / כִּי עֲבָדֶיךָ וְעוֹבְדֶיךָ הֵמָּה.' [335]

כִּלָּה דְּבָרוֹ רֻסְתַּם אַדִּיר־הַגֵּו, / וּמִצָּמָא כָּשַׁל וְהִתְעַלֵּף. [v.338]

נָפַל הָאִישׁ עַל הֶעָפָר הַחַם, / וְהַלָּשׁוֹן בְּפִיו צְחִיחָה, סְדוּקָה.

פִּתְאֹם חָלְפָה כִּבְשָׂה טוֹבַת מַרְאֶה / עַל־פְּנֵי רֻסְתַּם, אֲשֶׁר פָּקַח עֵינַיִם.

מַחֲשָׁבָה עָלְתָה עַל לְבָבוֹ: / 'זֶה מַעְיָנָהּ, אַיֵּהוּ מְקוֹמוֹ?

אָכֵן חַסְדֵּי יַזְדָּן בַּמְּרוֹמִים / עַד מַזָּלִי בָּאָרֶץ מַגִּיעִים.' [340]

בְּכֹחַ הַבּוֹרֵא קָם עַל רַגְלָיו, / בְּיַד יָמִין תָּפַשׂ נִצַּב הַחֶרֶב,

בְּיָד שְׁנִיָּה אָחַז מוֹשְׁכוֹת הַסּוּס, / וְאָץ אַחַר הַכֶּבֶשׂ הַפּוֹסֵעַ,

עַד כִּי נִגְלָה לוֹ הַמַּעְיָן, אֲשֶׁר / אֵלָיו בְּרֹאשׁ מוּרָם הוֹבִיל הַכֶּבֶשׂ.

רֻסְתַּם הִפְנָה פָּנָיו אֶל הַשָּׁמַיִם, / וְכֹה אָמַר: 'שׁוֹפֵט אֱמֶת וָצֶדֶק!

כִּבְשָׂה זוֹ לֹא הִשְׁאִירָה עֲקֵבוֹת – / אָכֵן כִּבְשַׂת בָּשָׂר וָדָם אֵינֶנָּה.' [345]

בְּבוֹאֲךָ לְבֵין הַמְּצָרִים, / זוּלַת יַזְדָּן אֵין אֵל לְמוֹשָׁעוֹת.

הַסָּר מֵהָאֶחָד וְהַטָּהֹר, / לִבּוֹ צָפוּן מִשֵּׂכֶל, אֵין חָכְמָה בּוֹ.

רֻסְתַּם בֵּרַךְ אֶת הַכִּבְשָׂה180 וְשָׂח: / 'וּמִי יִתֵּן וְלֹא תֵּדְעִי כָּל פֶּגַע,

מִרְעֵךְ בָּעֵמֶק וּבָהָר יִשְׁמַן, / וְהַנָּמֵר אַל יַעֲלֵךְ עַל לֵב.

דּוֹרֵךְ הַקֶּשֶׁת לְצוּדֵךְ בַּחֵץ, / תִּכְהֶה עֵינוֹ וְתִשָּׁבֵר קַשְׁתּוֹ, [350]

כִּי עַל יָדַיִךְ בַּחַיִּים נִשְׁאַרְתִּי, / לוּלֵי אַתְּ, נֶחֱשַׁבְתִּי בַּמֵּתִים.

עַתָּה אֵינֶנִּי לֹא בְּפִי הָרַהַב, / וְלֹא בְּצִפָּרְנֵי הַזְּאֵבִים.

קִרְעֵי בְּגָדַי לֹא יְשַׁמְּשׁוּ מוֹפֵת / בִּידֵי אוֹיְבֵי נַפְשִׁי לְמַפַּלְתִּי.'

רֻסְתַּם, כְּכַלּוֹתוֹ אֶת הַשְּׁבָחִים, / הֵסִיר מֵעַל גַּב רַכְשׁ אֶת הָאֻכָּף, [v.339]

רָחַץ גּוּפוֹ בְּמַיִם נְקִיִּים, / וְזֶה הִבְהִיק כְּשֶׁמֶשׁ בַּשָּׁמַיִם. [355]

אַחַר רַוּוֹת רֻסְתַּם אֶת צִמְאוֹנוֹ, / מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ חִצִּים לְצַיִד.

מִיָּד הִפִּיל עָרוֹד גָּדוֹל כְּפִיל, / פָּשַׁט עוֹרוֹ, דָּחָה אֶת הַקְּרָבַיִם,

שְׁטָפוֹ בְּמַיִם, וּבָאֵשׁ צָלָהוּ / בִּמְדוּרָה אֲשֶׁר הִבְעִיר כַּשֶּׁמֶשׁ.

אַחַר כָּל זֶה יָשַׁב לַאֲרוּחָה; /בָּאֶצְבָּעוֹת פִּצַּח הָעֲצָמוֹת.

אַחַר שָׂבְעוֹ הָלַךְ אֶל הַמַּעְיָן, / רִוָּה צְמָאוֹ וְהִתְכּוֹנֵן לִישֹׁן. [360]

לִפְנֵי שָׁכְבוֹ הִזְהִיר אֶת רַכְשׁ שֵׁנִית: / 'אַל תִּתְיַדֵּד וְאַל תִּשְׂרֶה עִם אִישׁ.

וְאִם אוֹיֵב יוֹפִיעַ, רוּץ אֵלַי; / אַל בְּדִיוִים וּבִכְפִירִים תִּלְחַם.'

נִרְדַּם רֻסְתַּם, נוֹצֵר שְׂפָתַיִם נָח הוּא,/ וְרַכְשׁ עַד לַחֲצוֹת שׁוֹטֵט בָּאָחוּ.


עלילה שלישית: רוסתּם נלחם בדרקון

מֵהַמִּדְבָּר פִּתְאֹם דְּרָקוֹן הִגִּיחַ, / אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ פִּיל לֹא יִנָּצֵל.

בַּדֶּרֶךְ שָׂם לוֹ אֶת מְקוֹם רִבְצוֹ, / מֵאֵימָתוֹ גַּם דִּיו שָׁם לֹא עָבַר. [365]

בָּא וּמָצָא אֶת צְמֵא־הָעֲלִילָה / יָשֵׁן, וְעַל יָדוֹ רַמָּךְ רוֹגֵז.

הָגָה בַּלֵּב: ‘מָה אָנֹכִי רוֹאֶה? / מִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה הֵהִין לָנוּחַ?’

אִישׁ לְפָנָיו, לֹא דִּיו, לֹא כְּפִיר, / עֹז לֹא הִרְהִיב לִמְצֹא שָׁם מַעֲבָר,

כִּי כָּל הַבָּא אֵלָיו לֹא יִנָּצֵל / מִצִּפָּרְנֵי הָרַהַב הַזּוֹעֵף.

רֵאשִׁית־כֹּל שָׂם פָּנָיו אֶל עֵבֶר רַכְשׁ. / מִהֵר הַסּוּס אֶל הַדּוֹאֵג לַכֶּתֶר, [370] [v.340]

רָקַע בְּפַרְסוֹתָיו בָּאֲדָמָה, / נִעְנַע זְנָבוֹ, צָנַף צְנֵפָה גְּדוֹלָה.

רֻסְתַּם הֵקִיץ מִתְּנוּמָתוֹ, וְקָם / בְּרֹאשׁ מָלֵא מַחֲשָׁבוֹת וּקְרָב.

הִבִּיט אֶל הַמִּדְבָּר סָבִיב־סָבִיב, / וְלֹא רָאָה דָּבָר, לֹא אִישׁ, לֹא רַהַב.

שָׁפַךְ אֶת חֲמָתוֹ עַל רַמָּכוֹ, / כִּי הֱעִירוֹ פִּתְאֹם בְּלִי־שַׁחַר.

כְּהֵרָדְמוֹ בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה, / מֵאֲפֵלָה הוֹפִיעָה הַמִּפְלֶצֶת. [375]

לִמְרַאֲשׁוֹת רֻסְתַּם מִהֵר הַסּוּס,/ חָפַר בִּנְחשֶׁת פַּרְסוֹתָיו בָּאֶבֶן.

רֻסְתַּם הַנָּם שְׁנָתוֹ הֵקִיץ שֵׁנִית,/ פָּנָיו הֶאֱדִּימוּ כִּוְרָדִים מִכַּעַס.

סָקַר שֵׁנִית אֶת הַמִּדְבָּר סָבִיב, / וְגַם הַפַּעַם לֹא רָאָה דָּבָר.

נָזַף בְּרַכְשׁ וְכֹה אָמַר אֵלָיו: / 'אֵינְךָ סוֹבֵל אֶת אֲפֵלַת הַלַּיְלָה,

עַל־כֵּן רֹאשִׁי מָנַעְתָּ מִמְּנוּחָה, / לַהֲעִירֵנִי אַצְתָּ בְּלִי כָּל צֹרֶךְ. [380]

אִם שׁוּב תָּרִיעַ פֹּה כִּבְיוֹם־הַדִּין, / אַתִּיז רֹאשְׁךָ בַּחֶרֶב הַחַדָּה.

אֵלֵךְ בָּרֶגֶל אֶל מָזַנְדַּרָן, / אֶשָּׂא עָלַי אַלָּה, קוֹבַע וָחֶרֶב.

אָמַרְתִּי: “אִם אַרְיֵה יָבוֹא עָלֶיךָ, / אַל תִּלָּחֵם, אָבוֹא לְעֶזְרָתְךָ.”

אַךְ לֹא אָמַרְתִּי: “הֲעִירֵנִי לַיְלָה.” / חַכֵּה לִי עַד אָנוּחַ וְאִיקָץ.'

בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית נִרְדַּם בֶּן־זָל, / וְעַל גּוּפוֹ מְעִיל עוֹר־הַנָּמֵר. [385]

הִרְעִים בְּקוֹל הָרַהַב הַנּוֹרָא, / תֹּאמַר: ‘נְשִׁיפָתוֹ הִבְעִירָה אֵשׁ!’

כְּרֶגַע רַכְשׁ עָזַב אֶת הַמִּרְעֶה, / אַךְ לֹא הֵעֵז אֶל אֲדוֹנוֹ לָגֶשֶׁת.

לִבּוֹ נִקְרַע בִּמְבוּכָתוֹ לִשְׁנַיִם: / מֵהַדְּרָקוֹן יָרֵא וּמֵרֻסְתַּם.

אוּלָם בַּסּוֹף, מֵאַהֲבַת רֻסְתַּם, / כְּרוּחַ בָּא לִפְנֵי גִּבּוֹר־הַחַיִל,

צָהַל בְּקוֹל, גָּעַשׁ, חָפַר עָפָר, / הָאֲדָמָה פּוֹרֵר בְּפַרְסוֹתָיו. [390] [v.341]

וְגַם הַפַּעַם, כְּהָקִיץ בֶּן־זָל, / כָּעַס עַל רַמָּכוֹ הַמְמֻשְׁמָע.

אוּלָם רָצָה הַפַּעַם הַבּוֹרֵא, / כִּי הַגִּבּוֹר יַשְׁגִּיחַ בַּמִּפְלֶצֶת.

וְכַאֲשֶׁר רָאָה בָּעֲרָפֶל / דְּמוּתָהּ, מִהֵר לִשְׁלֹף חַרְבּוֹ מִתַּעַר,

הִרְעִים כְּמוֹ עָנָן בְּיוֹם אָבִיב, / וְאֶת הָאֲדָמָה מִלֵּא אֵשׁ־קְרָב.

קָרָא אֶל הַדְּרָקוֹן: 'אֱמֹר שִׁמְךָ. / תֵּבֵל כְּרֶגַע תִּתְנַכֵּר לְךָ, [395]

אוּלָם זְכוּתְךָ לִדְרשׁ, כִּי נִשְׁמָתְךָ / לֹא תַּעֲזֹב בְּלִי־שֵׁם גּוּפְךָ הַמֵּת.'

עָנָה לוֹ הַדְּרָקוֹן הַנֶּאֱלָח: / 'מִצִּפָּרְנַי אִישׁ לֹא נִצַּל עֲדֶנָּה.

מֵאוֹת שָׁנִים מִישׁוֹר זֶה קִנְיָנִי, / וְגַם שָׁמָיו בַּמְּרוֹמִים חֶלְקִי.

לֹא יַחֲלֹף הַנֶּשֶׁר עַל רֹאשִׁי, / וְלֹא כּוֹכָב יִרְאֵנִי בַּחֲלוֹם.'

הוֹסִיף הָרַהַב: ‘מַה שִּׁמְךָ אַתָּה? / בָּכֹה תִּבְכֶּה יוֹלַדְתְּךָ עָלֶיךָ.’ [400]

עָנָה גִּבּוֹר־הַחַיִל וְאָמַר: / 'רֻסְתַּם בֶּן־זָל אֲנִי וְנֶכֶד סָם,

אֶחָד שָׁקוּל כְּנֶגֶד חַיִל רַב, / בְּרַכְשׁ סוּסִי רוֹקֵעַ אֶת הָאָרֶץ.

מִיָּד תִּרְאֶה אֶת אָמָּנוּת הַקְּרָב, / רֹאשְׁךָ בִּמְחִי אַפִּיל אֶל הֶעָפָר.'

אַךְ הַדְּרָקוֹן לֹא סָג מֵאִיּוּמֵי / רֻסְתַּם הַפִּיל, וְהִשְׂתָּעֵר בְּכֹחַ.

כִּרְאוֹת הַסּוּס אֶת כָּל כֹּחוֹ הָרַב, / וְאֵיךְ עוֹלֶה הוּא עַל מַנְחִיל־הַכֶּתֶר, [405]

שָׁפַף אָזְנָיו אָחוֹר, נִכְנַס לַקְּרָב, / בְּחוֹתְכוֹתָיו נָשַׁךְ כִּתְפֵי הָרַהַב,

קָרַע עוֹרוֹ כְּמוֹ אַרְיֵה טוֹרֵף, / עַד כִּי תָּמַהּ עָלָיו הַפַּהְלַוָן.

הִכָּה רֻסְתַּם, הִתִּיז רֹאשׁוֹ בַּחֶרֶב / וְאֶת דָּמוֹ הִגִּיר כְּמוֹ נָהָר.

כִּסָּה פִּגְרוֹ אֶת כָּל הָאֲדָמָה, / פָּרַץ הַדָּם כְּמִמַּעְיָן שׁוֹפֵעַ.

כִּרְאוֹת רֻסְתַּם אֶת הַדְּרָקוֹן רוֹגֵשׁ, / אֶת צַוָּארוֹ, לֹעוֹ וּנְשִׁיפָתוֹ, [410] [v.342]

אֶת כָּל הָעֵמֶק מִסְתַּתֵּר תַּחְתָּיו, / וְלֶעָפָר דָּמוֹ הַחַם זוֹרֵם,

עָמַד נִדְהָם וּמִשְׁתּוֹמֵם לַפֶּלֶא, / וְתוֹדָתוֹ הִפְנָה אֶל הַבּוֹרֵא.

יָרַד לַמַּיִם רֹאשׁ וָגוּף לִרְחֹץ, / בִּקֵּשׁ בְּשֵׁם יַזְדָּן לִכְבּשׁ הָאָרֶץ.תָה לוֹ יְשִׁישָׁ

כַּעֲלוֹתוֹ אָמַר: 'שׁוֹפֵט צַדִּיק! / אַתָּה נָתַתָּ לִי חָכְמָה וָכֹחַ.

מַה־לִּי אַרְיֵה וְדִיו וּמַה־לִּי פִּיל? / מַה־לִּי מִדְבַּר צִיָּה, אוֹ יָם כָּחֹל? [415]

חוֹרְשֵׁי־רָעָה הַרְבֵּה אוֹ רַק מְעַט, / בִּפְנֵי־תִּגְרַת יָדַי הֵם לִי אַחַת.'


עלילה רביעית: רוסתּם הורג את המכשפה

כְּכַלּוֹתוֹ הַהוֹדָיָה לָאֵל, / חָבַשׁ אֶת רַכְשׁ יְפֵה הַלְּחָיַיִם,

יָשַׁב בְּאֻכָּפוֹ, וּמְמַהֵר / לִמְעוֹן הַמְכַשְּׁפִים יָצָא לַדֶּרֶךְ.

הָיְתָה הַדֶּרֶךְ אֲרֻכָּה, קָשָׁה. / וְכַעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ לַעֲרֹב,

נִגְלוּ עֵצִים וָעֵשֶׂב, צֵל וּמַיִם – / מָקוֹם לַאֲנָשִׁים בַּאֲבִיבָם. [420]

הָיָה מַעְיָן צָלוּל כְּעֵין פַּסְיוֹן, / אַגָּן זָהָב מָלֵא שֵׁכָר הָיָה שָׁם,

כִּבְשָׂה צְלוּיָה, עָלֶיהָ לֶחֶם, מֶלַח, / וּמַטְעַמֵּי מִרְקַחַת מִסְּבִיבָהּ.

רֻסְתַּם צָנַח, הִתִּיר אֶת הָאֻכָּף, / וְשָׂשׂ עַל הַבָּשָׂר וְעַל הַלֶּחֶם.

הָיְתָה זוֹ אֲרוּחַת קוֹסְמִים, אוּלָם / קוֹלוֹ, כְּהַגִּיעוֹ, אוֹתָם הִבְרִיחַ. [v.343]

רֻסְתַּם יָשַׁב בַּצֵּל לִפְנֵי הָעַיִן, / מָצָא שָׁם כּוֹס מְלֵאָה שֵׁכָר, [425]

וּלְיַד הַיַּיִן – נֵבֶל מְעֻטָּר. / כְּבֵית־מִשְׁתִּים נִרְאָה לוֹ הַמָּקוֹם.

רֻסְתַּם הֵרִים אֶת כְּלֵי־הַנְּגִינָה, / נָגַע קַלּוֹת בַּמֵּיתָרִים וְשָׁר:

'אַךְ נָע וָנָד רֻסְתַּם וְאִישׁ אֻמְלָל, / שִׂמְחָה – מְנָת חֶלְקוֹ אֵינֶנָּה כְּלָל.

לוֹ כָּל מִגְרָשׁ שְׂדֵה מִלְחָמָה וּקְרָב, / מִדְבָּר וְהָר – גַּנֵּי שַׁעֲשׁוּעָיו.

אִם קְרָב בְּדִיו־לָבָן וְאִם בְּרַהַב, / בְּאֵין מָנוֹס מֵהֶם, שָׁלַף הַלַּהַב. [430]

גָּבִיעַ מִתְנוֹצֵץ, וְרָדִים – נִיחוֹחַ, / לֹא הֶעֱנִיק לוֹ הַגּוֹרָל, רַק כֹּחַ.

תָּמִיד אוֹיֵב: אִם לֹא תַּנִּין קָמוֹ, / נָמֵר בַּדֶּרֶךְ מְבַקֵּשׁ דָּמוֹ.'

מִלּוֹת הַזֶּמֶר וְהַקּוֹל הָרָם / הִגִּיעוּ אֶל אָזְנֵי הַיִּדְעוֹנִית.

קִשְּׁטָה אֶת לְחָיֶיהָ כְּאָבִיב, / אַף־כִּי הָיְתָה זְקֵנָה אַף מְכֹעֶרֶת,

נִצְּבָה לִפְנֵי רֻסְתַּם נוֹדֶפֶת־מֹר, / יָשְׁבָה אֶצְלוֹ וְשָׁאֲלָה שְׁלוֹמוֹ. [435]

רֻסְתַּם נָשָׂא תְּפִלָּה לְאֵל עֶלְיוֹן, / פֵּאֵר אֶת שְׁמוֹ וְגַם תּוֹדָה הִבִּיעַ,

כִּי בַּמִּדְבָּר מָצָא שֻׁלְחָן עָרוּךְ, / שֵׁכָר, מוֹזֶגֶת צְעִירָה וָנֵבֶל.

יָדֹעַ לֹא יָדַע, כִּי בִּצְבָעֶיהָ / שָׂטָן מַסְתִּיר פָּנָיו הַמֻּשְׁחָתִים.

כּוֹס־יַיִן שָׂם רֻסְתַּם בְּכַף יָדָהּ, / וְאֶת יַזְדָּן בֵּרַךְ, מְקוֹר הַשֶּׁפַע.

אַךְ כַּאֲשֶׁר הִזְכִּיר אֶת שֵׁם אֱלֹהַּ, / קָדְרוּ פְּנֵי הַקּוֹסֶמֶת כְּעָנָן, [440]

בְּתוֹךְ נַפְשָׁהּ הִיא תִּעֲבָה יַזְדָּן, / וְשֶׁבַח־אֵל הָיָה לָהּ לְזָרָא.

שָׁמְעָה אֶת שֵׁם יַזְדָּן וְהֶאֱפִירָה. / כִּרְאוֹת אֶת כִּעוּרָהּ הָרַב רֻסְתַּם,

הִשְׁלִיךְ כְּרוּחַ עֲנִיבַת הַחֶבֶל, / וּבָהּ לָכַד אֶת רֹאשׁ הַיִּדְעוֹנִית.

עַתָּה שָׁאַל: ‘אִמְרִי הַפַּעַם מִי אַתְּ? / חִשְׂפִי מַרְאַיִךְ בְּלִי כָּחָל וָמֹר.’

לְפֶתַע נִגְלְתָה לוֹ יְשִׁישָׁה, / פָּנֶיהָ קְמָטִים – רֵיחַ רַע נוֹדֶפֶת. [445]

גּוּפָהּ חָצָה בַּחֶרֶב בְּחֵמָה, / לֵב הַמְכַשֵּׁפוֹת מִלֵּא אֵימָה. [v.344]


עלילה חמישית: רוסתּם לוקח בשבי את אולאד

וְשׁוּב הֵרִים אֶת פְּעָמָיו לַדֶּרֶךְ / הָאִישׁ שׁוֹחֵר הַחֲדָשׁוֹת רֻסְתַּם.

מִהֵר לִרְכֹּב, וְאֶל מָקוֹם הִגִּיעַ, / אֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ בּוֹ מַסְתִּיר פָּנִים.

בּוֹ חֲשֵׁכָה כִּפְנֵי כּוּשִׁי שְׁחוֹרוֹת; / בַּשַּׁחַק אֵין כּוֹכָב וְאֵין יָרֵחַ.

אֵין זֹאת כִּי־אִם הַשֶּׁמֶשׁ בִּכְבָלִים, / הַכּוֹכָבִים בַּעֲנִיבוֹת פְּלָצוּר. [450]

רֻסְתַּם הִרְפָּה מוֹשְׁכוֹת סוּסוֹ הָרָץ, / וְלֹא רָאָה לֹא גֶּבַע, לֹא נָהָר.

אַחַר צֵאתוֹ מִתּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה, / נִגְלָה שָׂדֶה לוֹ – מֶשִׁי מְצֻיָּר!

עוֹלָם זָקֵן חִדֵּשׁ אֶת נְעוּרָיו, / כֻּלּוֹ יָרֹק, זוֹרְמִים בּוֹ נְחָלִים.

בִּגְדֵי רֻסְתַּם נָטְפוּ זֵעָה כַּמַּיִם, / גּוּפוֹ כָּמַהּ לְנוּחַ וּלְשֵׁנָה.

פָּשַׁט עוֹר־הַנָּמֵר מֵעַל חָזֵהוּ, / הֵסִיר אֶת קוֹבָעוֹ הַמְיֻזָּע, [455]

וְשָׂם שְׁנֵיהֶם בַּשֶּׁמֶשׁ לְיַבְּשָׁם / לִפְנֵי שָׁכְבוֹ לְהַחֲלִיף כֹּחוֹת.

מִבֵּין שִׁנֵּי הַסּוּס הוֹצִיא הָרֶסֶן, / וְשִׁחְרְרוֹ לִרְעוֹת בִּשְׂדֵה הַיֶּרֶק.

כְּהִתְיַבְּשָׁם לָבַשׁ עוֹר־הַנָּמֵר / חָבַשׁ קוֹבַע וְהִשְׂתָּרַע בָּעֵשֶׂב.

כִּרְאוֹת אֶת רַכְשׁ בַּיֶּרֶק הַשּׁוֹמֵר, / נָתַן עָלָיו בְּקוֹל וְרָץ אֵלָיו.

כְּהַגִּיעוֹ אֶל תַּהַמְתַּן הַנָּם, / הִכָּהוּ בְּמַטֵּהוּ עַל רַגְלָיו, [460]

וְכֹה קָרָא אֶל גֵּו־הַפִּיל רֻסְתַּם, / אֲשֶׁר הֵקִיץ בֵּינְתַיִם: 'אַהְרִימַן!

אֵיכָה תִּרְעֶה סוּסְךָ בִּשְׂדֵה־תְּבוּאָה, / אֲשֶׁר בּוֹ לֹא עָמַלְתָּ מֵעוֹלָם?'

רֻסְתַּם חֲכַם־הַלֵּב, אֲשֶׁר נִפְגַּע, / תָּפַשׂ אֶת הַשּׁוֹמֵר בִּשְׁתֵּי אָזְנָיו,

סִבֵּב אוֹתָן וַעֲקָרָן מִשֹּׁרֶשׁ, / מִבְּלִי לֵאמֹר דָּבָר מִטּוֹב עַד רַע.

הֵרִים שׁוֹמֵר־הַנִּיר בִּדְלֵי אָזְנָיו, / צוֹרֵחַ מִמַּכְאוֹב וּמִשְׁתּוֹמֵם. [465] [v.345]

הָיָה אַוּלָד מוֹשֵׁל אוֹתוֹ הַחֶבֶל, / צָעִיר אַמִּיץ, רַב־כֹּחַ מְהֻלָּל.

רָץ הַשּׁוֹמֵר אֵלָיו זוֹעֵק מָרָה, / רֹאשׁוֹ, יָדָיו וּשְׁתֵּי אָזְנָיו בְּדָם:

'נִקְרָה לִי אִישׁ דּוֹמֶה לְדִיו שָׁחוֹר, / שִׁרְיוֹן לוֹ – עוֹר נָמֵר, קוֹבַע – בַּרְזֶל.

אֵין זֹאת כִּי אַהְרִימַן מֵרֹאשׁ עַד רֶגֶל, / אוֹ רַהַב שָׁם נִרְדָּם בְּשִׁרְיוֹנוֹ.

נִסִּיתִי לְגָרֵשׁ מִן הַשָּׂדֶה /אֶת רַמָּכוֹ, אַךְ זֹאת מָנַע מִמֶּנִּי. [470]

מִבְּלִי לֵאמֹר דָּבָר קָפַץ אֵלַי, / תָּלַשׁ אָזְנַי וְשׁוּב שָׁכַב לִישֹׁן.'

אַוּלָד אֲזַי בִּלָּה זְמַנּוֹ בְּצַיִד / עִם אֲצִילִים מִסְפָּר בְּנֵי־לְוָיָה.

הוּא הֶאֱזִין לִדְבַר שׁוֹמֵר הַנִּיר, / וְגַם הִשְׁגִּיחַ בְּעִקְּבוֹת הַכְּפִיר.

בְּיַחַד עִם הַנִּכְבָּדִים הִפְנָה / אֶת רַמָּכוֹ בַּאֲשׁוּרֵי רֻסְתַּם,

לִמְצֹא אֶת הָאָדָם וּמַה טִּיבוֹ, / וְלָמָּה הִתְאַכְזֵר כֹּה בַּשּׁוֹמֵר? [475]

כִּקְרֹב אַוּלָד אֶל הַשּׁוֹחֵר קְרָבוֹת, / שָׂם תַּהַמְתַּן פָּנָיו אֶל עֵבֶר רַכְשׁ,

יָשַׁב בְּאֻכָּפוֹ, שָׁלַף חַרְבּוֹ / מִתַּעֲרָהּ, וּבָא כְּעָב רוֹעֵם.

כְּהִפָּגְשָׁם פָּנִים אֶל מוּל פָּנִים, / גִּלָּה אִישׁ לְרֵעֵהוּ אֶת סוֹדוֹ.

רִאשׁוֹן בָּהֶם שָׁאַל אַוּלָד: 'מַה שְּׁמֶךָ, / וּמִי הַמֶּלֶךְ הַמֵּגֵן עָלֶיךָ?

לִמְצֹא מִצַּד זֶה דֶּרֶךְ־מַעֲבָר / אֶל הַדִּיוִים, נִשְׂגָּב מִכֹּחֲךָ. [480]

אֵיכָה סוּסְךָ לִשְׂדֵה־תְּבוּאָה שָׁלַחְתָּ, / וְעוֹד אָזְנֵי שׁוֹמֵר־הַנִּיר תָּלַשְׁתָּ?

עַתָּה אַקְדִּיר עָלֶיךָ עוֹלָמְךָ, / קוֹבַעֲךָ אַשְׁלִיךְ אֶל הֶעָפָר.'

עָנָה רֻסְתַּם וְכֹה אָמַר לוֹ: 'שְׁמִי / עָנָן, אִם לֶעָנָן כַּפּוֹת אַרְיֵה, [v.346]

וַחֲנִיתוֹת וַחֲרָבוֹת פִּרְיוֹ, / וְגֻלְגְּלוֹת בְּנֵי־חַיִל עַל חָזֵהוּ.

בְּשָׁמְעֲךָ אֶת שְׁמִי הָאֲמִתִּי מִפִּי, / נִשְׁמַת־אַפְּךָ וְדַם־לִבְּךָ יִקְפָּאוּ. [485]

הֲטֶרֶם שֵׁמַע קֶשֶׁת גֵּו־הַפִּיל / וּפְלָצוּרוֹ הִגִּיעַ לְאָזְנֶיךָ?

אִמּוֹת אֲשֶׁר יָלְדוּ בָּנִים כָּמוֹךָ, / אֲנַחְנוּ מְכַנִּים “מְקוֹנְנוֹת”.

בַּהַתְקָפָה עָלַי אַתָּה דּוֹמֶה / לְשׁוֹפֵךְ אֱגוֹזִים עַל כִּפַּת־בַּיִת.'

שָׁלַף אֶת תַּנִּינוֹ מִתַּעֲרוֹ, 181 / אֶת פְּלָצוּרוֹ תָּלָה בְּאֻכָּפוֹ,

וּבָא כְּמוֹ אַרְיֵה בֵּין הַכְּבָשִׂים, / הוֹרֵג בַּחֶרֶב כָּל נִקְרֶה בַּדֶּרֶךְ. [490]

שְׁתֵּי גֻּלְגָּלוֹת עָרַף בְּכָל מַכָּה, / גָּדַע בִּמְחִי כְּמוֹ בְּמִסְפָּרַיִם.

רָאשֵׁי הַנִּכְבָּדִים הִתְגּוֹלְלוּ / כְּמוֹ אָבָק מִתַּחַת לָרַגְלַיִם.

הַפַּהְלַוָן שָׁבַר צָבָא שָׁלֵם, / הַכֹּל בָּרְחוּ בְּנֶפֶשׁ אֲבֵלָה,

וְהִתְפַּזְּרוּ בָּהָר, בַּגֵּאָיוֹת, / וַאֲבָקָם מִלֵּא מִישׁוֹר וָעֵמֶק.

רֻסְתַּם, הַפִּיל הַמִּשְׁתּוֹלֵל, שִׁשִּׁים / טַבְּעוֹת פְּלָצוּר עַל זְרוֹעַ, אָץ קָדִימָה. [495]

כִּקְרֹב הַסּוּס אֶל הַתֻּרְכִּי אַוּלָד, / הֶחְשִׁיךְ הַיּוֹם לַמִּתְעַתֵּד לִמְלֹךְ.

רֻסְתַּם הִטִּיל הַחֶבֶל הָאָרֹךְ, / וְאֶת הַגֵּא הֵבִיא בָּעֲנִיבָה.

יָרַד מֵעַל סוּסוֹ, קָשַׁר יָדָיו, / דְחָפוֹ לִפְנֵי הַסּוּס, עָלָה שֵׁנִית,

וְכֹה אָמַר: 'אִם דְּבַר אֱמֶת בְּפִיךָ, / וְדֹפִי לֹא אֶמְצָא מֵרֹאשׁ עַד רֶגֶל;

וְאִם אֶת רֵבֶץ דִּיו־לָבָן תַּרְאֵנִי, / וְאֶת מְקוֹם פּוּלָד־גַֹנְדִּי וּבִּיד, [500]

וְהַמָּקוֹם אָסוּר בּוֹ כַּי־כָּוֻס, / אֲשֶׁר פָּתַח הַדֶּרֶךְ לַצָּרוֹת;

אִם הָאֱמֶת תַּחְשׂף לִפְנֵי עֵינַי, / וְלֹא תִּבְגֹּד בָּהּ לְדַבֵּר מִרְמָה, [v.347]

מִשָּׁהּ מָזַנְדַּרָן אֶקַּח כִּתְרוֹ, / כִּסְאוֹ וְאַלָּתוֹ הָאַדִּירָה,

וּלְךָ אֶתְּנֵם; אַתָּה תִּמְלֹךְ בָּאָרֶץ. / כָּל זֶה אִם קשְׁט דִּבְרֵי אֱמֶת בְּפִיךָ.

כִּי אִם תִּבְחַר לְשׁוֹן מִרְמָה וָכַחַשׁ, / דָּמְךָ אַגִּיר לָאָרֶץ מֵעֵינֶיךָ.' [505]

עָנָה אַוּלָד וְשָׂח: 'כְּבשׁ כַּעַסְךָ, / וּפְקַח־נָא זֹאת הַפַּעַם אֶת עֵינֶיךָ.

אַל יָד תִּשְׁלַח לָקַחַת אֶת נַפְשִׁי, / וְאֶעֱנֶה עַל כָּל שְׁאֵלוֹתֶיךָ.

אַרְאֶה לְךָ מְקוֹם הַשָּׁהּ כָּוֻס, / הָעִיר וְהַדְּרָכִים אַחַת־אַחַת.

אַרְאֶה אֶת רֵבֶץ בִּיד וְדִיו־לָבָן, / אִם תְּגַלֶּה לִי זִיק תִּקְוָה טוֹבָה.

וּבְכֵן, בְּרוּךְ־צַעַד, עַד לְכַּי־כָּוֻס / מֵאָה פַּרְסָה הַדֶּרֶךְ מִתְמַשֶּׁכֶת, [510]

וְאֶל הַדִּיו מִשָּׁם – מֵאָה נוֹסֶפֶת. / קָשָׁה הַדֶּרֶךְ וְרָעָה מְאֹד,

עוֹבֶרֶת בֵּין הָרִים, מָקוֹם מַבְהִיל, / אֲשֶׁר עָלָיו גַּם נֶשֶׁר לֹא יָעוּף.

בֵּין הַשְּׁאָר שָׁם מְעָרַת פְּלָאִים, / גָּדְלָהּ אִישׁ לֹא מָדַד וְלֹא יִמְדֹּד.

שְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף דִּיוִים־לוֹחֲמִים / שׁוֹמְרִים בַּלַּיְלָה עַל פִּסְגַּת הָהָר.

פּוּלָד־גַֹנְדִּי הוּא מְפַקְּדָם הַגֵּא, / הַסַּיָּרִים סַנְגֶ’ה וּבִּיד אִתּוֹ. [515]

אֲדוֹן כָּל הַדִּיוִים הוּא דִּיו־לָבָן, / מִמֶּנּוּ רוֹעֲדִים גַּם הֶהָרִים.

עֲנָק הוּא בְּגוּפוֹ, דּוֹמֶה לְהַר, / כְּתֵפַיִם וְצַוָּאר – קְשָׁרִים עֲשֶׂרֶת.

לַמְרוֹת כַּפּוֹת יָדֶיךָ וְסוּסְךָ, / לַמְרוֹת הַחֶרֶב, הָאַלָּה, הַקֶּשֶׁת,

וְעַל אַף קוֹמָתְךָ וְתָקְפְּךָ, / אַל תַּהֲרֹס לָבוֹא בִּקְרָב בַּדִּיו.

מִדְבַּר סְלָעִים, אֲשֶׁר בּוֹ אַיָּלוֹת / לֹא תַּעֲבֹרְנָה, לְפָנֶיךָ עוֹד. [520]

מִשָּׁם תַּגִּיעַ אֶל נָהָר זוֹרֵם, / אֲשֶׁר רָחְבּוֹ יוֹתֵר מִשְּׁתֵּי פַּרְסוֹת. [v.348]

עָלָיו הַדִּיו הַמְמֻנֶּה שׁוֹמֵר, / וְהַדִּיוִים כֻּלָּם בִּפְקֻדָּתוֹ.

מִשָּׁם, מוֹשַׁב בֻּזְגּוּשׁ, עַד נַרְמְפָּי182 – / מֶרְחָק גָּדוֹל כִּשְׁלשׁ מֵאוֹת פַּרְסָה;

וְכָל הַדֶּרֶךְ עַד מָזַנְדַּרָן / קָשָׁה וּמְעַיֶּפֶת בְּאָרְכָּהּ.

כְּאֶלֶף אֲלָפִים רוֹכְבֵי־סוּסִים / מְפֻזָּרִים עַל פְּנֵי הַמַּמְלָכָה. [525]

נִשְׁקָם וְהַשָּׂכָר כָּאֵלֶּה שָׁם, / עַד כִּי אֵין אִישׁ אֲשֶׁר קָצְרָה נַפְשׁוֹ.

לָהֶם פִּילֵי־קְרָב אֶלֶף וּמָאתַיִם, / וְאֵין מָקוֹם פָּנוּי מֵהֶם בָּעִיר.

אַתָּה אֶחָד, וְאִם גַּם מִבַּרְזֶל, / יִשְׁחָקְךָ הַשָּׂטָן בְּשׁוּפִינָיו.'

צָחַק רֻסְתַּם בֶּן־זָל וְכֹה אָמַר: / 'אִם לְצִדִּי אַתָּה יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ,

מִיָּד תִּרְאֶה מַה יְעוֹלֵל גֵּו־פִּיל, / אֶחָד לְבַד מוּל כָּל הֲמוֹן־הָעָם, [530]

בְּכֹחַ אֵל, אֲדוֹן־הַנִּצְחוֹנוֹת, / בְּמַזָּלִי, חִצַּי וּבְכִשְׁרוֹנִי.

הֵם רַק יִרְאוּ חָזִי וְצַוָּארִי, / וְאַלָּתִי בִּשְׂדֵה־הַמִּלְחָמָה,

עוֹרָם יִפְקַע, רַגְלָם תִּכְרַע מִפַּחַד, / וְלֹא יַבְחִינוּ בֵּין מֵיתָר לְקֶשֶׁת.

וּבְכֵן הַרְאֵנִי אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל כָּוֻס. / אַל תַּעֲמֹד בָּטֵל, וְשָׂא רַגְלֶיךָ.'

אָמַר, עָלָה עַל רַכְשׁ בְּלֵב שָׂמֵחַ, / וְעַל יָדוֹ אַוּלָד דּוֹהֵר כָּרוּחַ. [535]

רֻסְתַּם לֹא נָח בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה, / עַד הַגִּיעוֹ אֶל אִסְפַּרוּז הָהָר,

אֶל הַמָּקוֹם אֵלָיו נִקְרָה כָּוֻס, / וְהַצָּרוֹת מֵהַדִּיוִים בָּאוּהוּ.

אַחַר חֲצוֹת, בַּלַּיְלָה הָאָפֵל, / פָּרְצוּ מֵהַמִּישׁוֹר קוֹלוֹת קְרִיאָה.

אִשִּׁים הֵאִירוּ בְּמָזַנְדַּרָן, / בְּכָל מָקוֹם הִבְהִיקוּ אֲבוּקוֹת.

שָׁאַל רֻסְתַּם אֶת מְלַוֵּהוּ: 'מַה זֶּה? / מֶה הָאִשִּׁים מִשְּׂמֹאל וּמִיָּמִין? [540]

עָנָה אַוּלָד:'הַשַּׁעַר לַבִּירָה פֹּה, / מַרְבִּית הַלַּיְלָה אֵין הֵם יְשֵׁנִים.

הַדִּיו אַרְזַ’נְג מַטִּיל שָׁם חִתַּתּוֹ, / מַשְׁמִיעַ יְלָלוֹת וַאֲנָחוֹת.' [v.349]

רֻסְתַּם שׁוֹחֵר־הַקְּרָב שָׁכַב לִישֹׁן, / וְכַאֲשֶׁר גִּלְּתָה חַמָּה פָּנֶיהָ,

קָשַׁר בְּכֹחַ אֶת אַוּלָד אֶל עֵץ / בְּחֶבֶל פְּלָצוּרוֹ הַמִּתְנוֹפֵף,

אַלַּת סָבוֹ תָּלָה לְיַד הַבֶּרֶךְ, / וְתַחְבּוּלוֹת מָלֵא יָצָא לַדֶּרֶךְ. [545]


עלילה שישית: רוסתּם נלחם בדיו־ארז’נג

קוֹבַע מַלְכוּת עַל תַּלְתַּלֵּי רֹאשׁוֹ, / עוֹר־הַנָּמֵר סְפוּג־יֶזַע עַל חָזֵהוּ,

שָׂם פְּעָמָיו אֶל הַמַּצְבִּיא אַרְזַ’נְג. / וְכַאֲשֶׁר בָּא אֶל הַמַּחֲנֶה,

הֵרִיעַ בְּפִתְאֹם בְּקוֹל, תֹּאמַר: / ‘הַנְּהָרוֹת וְהֶהָרִים נָמוֹטוּ!’

כִּשְׁמֹעַ דִּיו אַרְזַ’נְג אֶת הַתְּרוּעָה, / קָפַץ מִיָּד מֵאָהֳלוֹ הַחוּצָה.

הִשְׁגִּיחַ בּוֹ רֻסְתַּם, דִּרְבֵּן סוּסוֹ, / וּבָא עָלָיו כְּאֵשׁ אָדַֹר־גֻּשַׁסְפּ. [550]

תָּפַשׂ רֹאשׁוֹ, אָזְנָיו וְצַוָּארוֹ, / וּכְמוֹ אַרְיֵה קְרָעָם מֵעַל גּוּפוֹ.

אֶת רֹאשׁ הַדִּיו, אֲשֶׁר דָּמוֹ נִגָּר, / הִשְׁלִיךְ לַצַּד, אֶל עֵבֶר הֶהָמוֹן.

הִשְׁגִּיחוּ הַדִּיוִים בְּאַלָּתוֹ, / וּפַלָּצוּת קָרְעָה לִבּוֹתֵיהֶם.

נָשׁוּ שָׂדֶה וָנִיר, יְבוּל וּבַיִת, / וְאָב דָּרַךְ עַל בְּנוֹ בִּמְנוּסָתָם.

רֻסְתַּם שָׁלַף אֶת חֶרֶב הַנָּקָם, / וּדְרוֹר קָרָא לָעָם מֵהַדִּיוִים. [555]

וְכַאֲשֶׁר פָּנְתָה חַמָּה לִשְׁקֹעַ, / בָּא בִּדְהָרָה אֶל אִסְפַּרוּז הָהָר.

הֵסִיר אֶת הַפְּלָצוּר מִידֵי אַוּלָד, / וּבְצֵל אִילָן יָשַׁב אִתּוֹ לָשִׂיחַ.

שָׁאַל מִמֶּנּוּ סִימָנֵי הַדֶּרֶךְ / לָעִיר, אֲשֶׁר בָּהּ כַּי־כָּוֻס כָּלוּא. [v.350]

אַחַר שָׁמְעוֹ, יָצָא כְּהֶרֶף־עַיִן, / וּמַדְרִיכוֹ רָץ לְפָנָיו בָּרֶגֶל.

מַכְתִּיר הַמְּלָכִים נִכְנַס לָעִיר, / וְרַכְשׁ הִשְׁמִיעַ צָהֳלָה כְּרַעַם. [560]

כִּשְׁמֹעַ כַּי־כָּוֻס אֶת הַצְּנִיפָה, / הֵבִין כִּי נְצוּרוֹת מִתְרַחֲשׁוֹת.

אֶל לוֹחֲמָיו פָּנָה וְכֹה אָמַר: / 'הֵקִיץ הַקֵּץ עַל רֹעַ הַמַּזָּל.

צְנִיפַת רַמָּךְ רֻסְתַּם לָקְחָה אָזְנִי, / חָיְתָה נַפְשִׁי בִּי מֵהַצָּהֳלָה.

בִּימֵי קֻבָּד צָנַף הַסּוּס אוֹתָהּ / צְנִיפָה בַּקְּרָב עִם מֶלֶךְ הַתֻּרְכִּים.'

הִתְלַחֲשׁוּ לְבֵינֵיהֶם שָׂרָיו: / 'הַשָּׁהּ בְּשֶׁל כְּבָלָיו עָיְפָה רוּחוֹ, [565]

אָבְדוּ חוּשָׁיו, שִׂכְלוֹ וְזָהֳרוֹ. / כְּמוֹ מִתּוֹךְ שֵׁנָה הוּא מְמַלֵּל.

מַה לַּעֲשׂוֹת נוּכַל בַּאֲזִקִּים? / פָּנָה אֵלֵינוּ עֹרֶף הַמַּזָּל.'

פֶּתַע פִּתְאֹם הוֹפִיעַ לֹא צָפוּי / גִּבּוֹר אִירָן שׁוֹחֵר־הַקְּרָב רֻסְתַּם.

כְּהִתְיַצְּבוֹ, הַפִּיל, לִפְנֵי כָּוֻס, / אוֹתוֹ הִקִּיפוּ כָּל גְּאֵי־הָרֹאשׁ.

גּוּדַרְז וְטוּס וְגִיו אַמִּיץ־הַלֵּב, / שִׁידוּשׁ, בַּהְרָם הַכְּפִיר וְגֻסְתַּהַם. [570]

הַבָּא פָּרַץ בִּבְכִי, הִשְׁתַּחֲוָה, / שָׁאַל לִשְׁלוֹם הַמֶּלֶךְ וְסִבְלוֹ.

נִפְעָם חִבְּקוֹ כָּוֻס־כַּי עַל חָזֵהוּ, / שָׁאַל לְזָל וְלַעֲמַל הַדֶּרֶךְ,

בַּסּוֹף אָמַר אֵלָיו: 'הָבָה נַסְתִּיר / אֶת רַכְשׁ מֵעֵין הַמְכַשְּׁפִים הָאֵלֶּה.

אִם יִוָּדַע לְמֶלֶךְ הַדִּיוִים, / כִּי דִּיו־אַרְזַ’נְג פִּנָּה אֶת מְקוֹמוֹ,

וְכִי רֻסְתַּם נִצָּב לִימִין כָּוֻס, / כָּל הַדִּיוִים הַנּוֹרָאִים יֻזְעָקוּ, [575]

הָאָרֶץ תִּמָּלֵא גְּדוּדֵי דִּיוִים, / וְכָל הַטֹּרַח יַעֲלֶה בַּתֹּהוּ.

מְצָא עַתָּה אֶל דִּיו־סַפִּיד הַדֶּרֶךְ, / נַסֵּה אֵלָיו בַּקֶּשֶׁת וּבַחֶרֶב,

אוּלַי יַזְדָּן יָבוֹא לְעֶזְרָתְךָ, / וְהַקּוֹסְמִים יִתַּמּוּ מִן הָאָרֶץ. [v.351]

שִׁבְעָה הָרִים בַּדֶּרֶךְ לְפָנֶיךָ, / בְּכָל מָקוֹם גְּדוּדֵי דִּיוִים אוֹרְבִים.

בַּסּוֹף תָּבוֹא אֶל מְעָרָה בָּהָר, / אֵימָה וָפַחַד, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי. [580]

הַמַּעֲבָר חָסוּם בְּלוֹחֲמִים / הָעֲרוּכִים לַקְּרָב כַּנְּמֵרִים.

שָׁם דִּיו־לָבָן, פַּחַד מָזַנְדַּרָן / וְתִקְוָתָהּ, שׁוֹכֵן בַּמְּעָרָה.

אִם תַּהַרְגֶנּוּ, תְּבֹרָךְ לָעַד, / כִּי הוּא מַצְבִּיא הַחַיִל וְעֻזּוֹ.

עֵינֵי רוֹכְבַי הֻכּוּ בְּסַנְוֵרִים, / וְגַם אֲנִי בַּחשֶׁךְ מִתְהַלֵּךְ.

רוֹפְאַי, אֲשֶׁר בָּדְקוּ, הִמְלִיצוּ עַל / צֳרִי מִדַּם הַדִּיו אוֹ מִמֹּחוֹ. [585]

כִּי כֹּה אָמַר חֲכַם הָרְפוּאָה: / "מִדִּיו־סַפִּיד אִם דָּם שָׁלשׁ טִפּוֹת,

כְּמוֹ דְּמָעוֹת, תַּזְלִיף אֶל בַּת־הָעַיִן, / יֵצֵא הָאֹפֶל יַחַד עִם הַדָּם."'

רֻסְתַּם הַפִּיל עָרַךְ כֵּלָיו לַקְּרָב. / לִפְנֵי צֵאתוֹ פָּנָה לָאִירָנִים,

וְכֹה אָמַר לָהֶם: 'הֱיוּ עֵרִים! / אֶל דִּיו־לָבָן אֲנִי נוֹשֵׂא רַגְלַי,

וְהוּא פִּיל־קְרָב עָרוּם אֵין כְּמוֹתוֹ, / וְלוֹ צָבָא גָּדוֹל, עָצוּם וָרָב. [590]

אִם הוּא אוֹתִי יִלְכֹּד בָּעֲנִיבָה, / צְפוּיִים לָכֶם יְמֵי חֶרְפָּה רַבִּים;

אַךְ אִם אֲדוֹן הַשֶּׁמֶשׁ בְּעֶזְרִי, / וְכוֹכָבִי בַּשַּׁחַק לֹא יִבְגֹּד בִּי,

לְכֵס וּלְכֶתֶר שׁוּב תִּזְכֶּה אַרְצֵנוּ, / פְּרִי־הִלּוּלִים יָנִיב שֵׁנִית עֵצֵנוּ.'


עלילה שביעית: רוסתּם הורג את דיו־לבן

רֻסְתַּם קָשַׁר אֶת אַבְנֵטוֹ בְּכֹחַ, / וְיַחַד עִם אַוּלָד, מוֹרֵה דַּרְכּוֹ,

יָצָא בְּלֵב מָלֵא נָקָם וּקְרָב, / וְאֶת סוּסוֹ, אֶת רַכְשׁ, הִדְהִיר כְּרוּחַ. [595] [v.352]

עַל רַכְשׁ עָבַר שִׁבְעַת הָרְכָסִים, / וּבָא עַד הַדִּיוִים הַנּוֹרָאִים

לְיַד הַמְּעָרָה הַתְּהוֹמִית. / כִּרְאוֹת רֻסְתַּם אֶת הַשּׁוֹמְרִים עָלֶיהָ,

שָׂח אֶל אַוּלָד: 'עַל כָּל שְׁאֵלוֹתַי / בְּישֶׁר עֲנִיתַנִי, בְּלִי מִרְמָה.

עַתָּה, כִּי בָּאָה הַשָּׁעָה לִפְעֹל, / הַרְאֵה הַדֶּרֶךְ וְגַלֵּה הַסּוֹד.'

עָנָה אַוּלָד: 'בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם / שׁוֹכְבִים דִּיוֵי מָזַנְדַּרָן לִישֹׁן – [600]

אָז תַּדְבִּירֵם, בִּרְצוֹן יַזְדָּן, תַּחְתֶּיךָ. / עַתָּה חַכֵּה־נָא עַד תָּרוּם הַשֶּׁמֶשׁ,

וְלֹא תִּפְגּשׁ דִּיוִים בְּאֻכְּפֵיהֶם, / זוּלַת רוֹכְבִים מִסְפָּר עַל הַמִּשְׁמָר.

אִם יַעֲזָרְךָ אֵל־הַנִּצְחוֹנוֹת, / תִּהְיֶה יָדְךָ בְּעֹרֶף אוֹיִבְךָ.'

רֻסְתַּם לֹא אָץ לָלֶכֶת, וְחִכָּה / עַד תַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ אֶל רוּמָהּ.

תְּחִלָּה, רֹאשׁ וְרַגְלַיִם, אֶת אַוּלָד / קָשַׁר בַּחֶבֶל, וְעָלָה עַל רַכְשׁ, [605]

אַחַר שָׁלַף אֶת תַּנִּינוֹ מִתַּעַר, / הֵרִיעַ לְהוֹדִיעַ שְׁמוֹ כְּרַעַם.

בֵּין הַדִּיוִים כְּמוֹ אָבָק הִגִּיעַ, / וּבְלַהֲבוֹ הִתִּיז רָאשִׁים אֵין־סְפוֹר.

אִישׁ לֹא יָצָא בַּחֶרֶב לְעָצְרוֹ, / אוֹ לְבַקֵּשׁ אִתּוֹ כָּבוֹד וָשֵׁם.


מִשָּׁם, כְּשֶׁמֶשׁ מְאִירָה, הִדְהִיר / אֶת רַמָּכוֹ אֶל עֵבֶר דִּיו־סַפִּיד.

הִגִּיעַ לִמְחִלָּה דּוֹמָה לַתֹּפֶת, / וּבָהּ קִיטוֹר וַאֲפֵלָה כְּלַיְלָה. [610]

יָרַד, הַחֶרֶב בְּכַפּוֹ, אַךְ אֵין / מָקוֹם לִקְרָב וְאֵין מָקוֹם לָסֶגֶת.

שִׁפְשֵׁף רִיסָיו, אִמֵּץ אֶת רוֹאוֹתָיו / לִמְצֹא בָּעֲרָפֶל אֶת שְׂנוּא נַפְשׁוֹ. [v.353]

פִּתְאֹם מִתּוֹךְ הָאֵד נִגְלָה לוֹ הַר, / הַמְמַלֵּא חֲלַל הַמְּעָרָה:

פָּנָיו שְׁחוֹרוֹת וְהַשֵּׂעָר לָבָן, / מִפְלֶצֶת אַדִּירָה בִּמְמַדֶּיהָ.

רֻסְתַּם מָצָא אֶת דִּיו־סַפִּיד יָשֵׁן, / וְלֹא אָבָה לְהַפְתִּיעוֹ בְּכֹה. [615]

תְּחִלָּה שָׁאַג כְּמוֹ נָמֵר זוֹעֵף, / וְכַאֲשֶׁר הֵקִיץ, פָּתַח בַּקְּרָב.

הַדִּיו תָּקַף אוֹתוֹ כְּהַר שָׁחוֹר / עוֹטֶה בַּרְזֶל, קַסְדָּה וְשַׁרְווּלִים.

מִמְּקוֹמוֹ עָקַר אֶבֶן־רֵיחַיִם, / וּכְמוֹ עָשָׁן עָלָה עַל תַּהַמְתַּן.

אֵימָה גְּדוֹלָה נָפְלָה עַל גֵּו־הַפִּיל: / ‘אֵין זֹאת כִּי־אִם שְׁעַת מַסָּה הִגִּיעָה!’

רֻסְתַּם הִזְעִיף כְּשַׁחַל מִשְׁתּוֹלֵל, / וְאֶת חַרְבּוֹ הִנְחִית בַּדִּיו הַקָּם. [620]

בְּכָל כֹּחוֹ הָרַב מֵהָעֲנָק / לִכְרֹת הִצְלִיחַ יָד אַחַת וָרֶגֶל.

פָּצוּעַ נֶאֱבַק הַדִּיו בַּבָּא, / כְּפִיל רָם־רֹאשׁ בִּכְפִיר מְהִיר־חֵמָה.

בְּיָד אַחַת נִלְחָם עִם הַגִּבּוֹר, / וְכָל הַמְּעָרָה הָפַךְ לְתֹהוּ.

לָפַת צַוַּאר רֻסְתַּם וְאֶת חָזֵהוּ, / אִמֵּץ כֹּחוֹ לְהַכְרִיעוֹ תַּחְתָּיו.

בָּשָׂר קָרְעוּ אֶחָד מֵהַשֵּׁנִי, / הָאֲדָמָה כֻּסְּתָה בְּוַרְדֵי־דָם. [625]

אָמַר רֻסְתַּם בַּלֵּב: ‘אִם חַי אֵצֵא, / אֶחְיֶה לָעַד וְלֹא יוּכַל לִי אִישׁ.’

לְעֻמָּתוֹ אָמַר הַדִּיו בַּלֵּב: / 'לֹא לִי עוֹד הַחַיִּים הַמְּתוּקִים.

בַּקְּרָב עִם הַדְּרָקוֹן, גַּם אִם אַצִּיל / חַיַּי, אֵצֵא מִזֶּה בְּשֵׁן וָעַיִן.

לֹא שַׂר גָּדוֹל וְלֹא אֶזְרָח נִכְבָּד / כָּבוֹד יִתֵּן לִי בְּמָזַנְדַּרָן.'

הִנֵּה כִּי־כֵן נָשָׂא הַדִּיו דְּבָרוֹ, / וּבְדֶרֶךְ זוֹ עוֹדֵד אֶת לְבָבוֹ. [630]

בֵּינְתַיִם נֶאֶבְקוּ אִישׁ בְּרֵעֵהוּ, / זֵעָה וָדָם נִגְּרוּ מֵהֶם בְּלִי־הֶרֶף.

בְּיֶשַׁע אֵל, בּוֹרֵא הַנְּפָשׁוֹת, / נִלְחַם רֻסְתַּם כּוֹאֵב וּצְמֵא נָקָם. [v.354]

בַּסּוֹף אָזַר אֶת שְׁאֵרִית כֹּחוֹ, / תָּקַף אֶת הַשִּׁקּוּץ בַּחֲמָתוֹ,

שָׁלַח כַּפָּיו, הֵרִים אוֹתוֹ בָּרֹאשׁ / וּבַצַּוָּאר, וְהִשְׁלִיכוֹ תַּחְתָּיו.

כִּכְפִיר זוֹעֵם הִטִּיל לָאֲדָמָה, / וּמִגּוּפוֹ הֵפִיחַ נִשְׁמָתוֹ. [635]

רֻסְתַּם שָׁלַף פִּגְיוֹן, תָּקַע בַּלֵּב, / וְאֶת כְּבֵדוֹ עָקַר מִכִּלְיוֹתָיו.

נִבְלַת גּוּפוֹ מִלְּאָה אֶת הַנָּקִיק, / וְהָעוֹלָם נֶהְפַּךְ לְיָם אָדֹם.

עַתָּה פִּתַּח אֶת אֱסוּרֵי אַוּלָד, / וּפְלָצוּרוֹ תָּלָה עַל הָאֻכָּף.

אֶת כְּבֵד הַדִּיו נָתַן לוֹ לְשֵׂאתוֹ, / וְשָׂם אֶת פְּעָמָיו אֶל כַּי־כָּוֻס.

אָמַר אַוּלָד בַּדֶּרֶךְ: 'אַי, לָבִיא! / אַתָּה הִכְנַעְתָּ הָעוֹלָם תַּחְתֶּיךָ. [640] [v.355]

עִקְּבוֹת כְּבָלֶיךָ עוֹד הֵם בִּבְשָׂרִי, / בֶּאֱסוּרֶיךָ עוֹד מְעַט נִשְׁבַּרְתִּי.

אַתָּה הִבְטַחְתָּ לִי דָּבָר גָּדוֹל, / הָעֵת הִגִּיעָה לְקַיֵּם דְּבָרְךָ.

הֲפָרַת־בְּרִית אֵינֶנָּה לִכְבוֹדְךָ, 183 / כִּי כֹּחַ כְּפִיר לְךָ וְזֹהַר מֶלֶךְ.'

עָנָה רֻסְתַּם: 'מָזַנְדַּרָן כֻּלָּהּ / אֲנִי מוֹסֵר לְךָ לְנַחֲלָה.

אַךְ לְפָנַי עוֹד מְלָאכָה רַבָּה, / וַעֲלִיּוֹת גַּם יְרִידוֹת תָּבֹאנָה. [645]

אֶת שָׁהּ מָזַנְדַּרָן עָלַי לִנְתּשׁ / מֵהַכִּסֵּא וּלְהַשְׁלִיכוֹ לַבּוֹר.

כְּאֶלֶף אֲלָפִים רָאשֵׁי דִּיוִים־ / קוֹסְמִים עָלַי בַּחֶרֶב לְהַתִּיז,

לִפְנֵי דָּרְכִי עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, / אוּלָם הַבְטָחָתִי לְךָ אֶשְׁמֹר.'

הַפַּהְלַוָן, הַשַּׁחַל הַדָּגוּל, / סוֹף־סוֹף הִגִּיעַ אֶל מִשְׁכַּן כָּוֻס.

הַלּוֹחֲמִים הוֹדִיעוּ בְּשִׂמְחָה: / ‘שָׁב שַׂר־צְבָאֵנוּ הַמֵּאִיר עוֹלָם!’ [650]

הֵם נִקְהֲלוּ וְהִלְּלוּ אֶת שְׁמוֹ, / כָּבוֹד חָלְקוּ לַבָּא עַד בְּלִי מִדָּה.

אָמַר רֻסְתַּם: 'אַי, שָׁהּ שׁוֹחֵר־חָכְמָה! / שְׂמַח בְּחֶלְקֶךָ, בַּמֵּתִים אוֹיְבֶיךָ.

לֵב דִּיו־סַפִּיד בִּתַּקְתִּי וְשִׁתַּקְתִּי, / אֵין לְמַלְכּוֹ מַה לְּקַוּוֹת מִמֶּנּוּ. [v.356]

מִתּוֹךְ קְרָבָיו עָקַרְתִּי אֶת כְּבֵדוֹ, / וּמֵעַתָּה אֲנִי לִפְקֻדָּתְךָ.'

בֵּרְכוֹ הַשָּׁהּ כָּוֻס וְכֹה אָמַר: / 'קוֹבַע וְלוֹחֲמִים אַל בִּלְעָדֶיךָ. [655]

אֵין מַה לֵּאמֹר עַל אֵם גִּבּוֹר כָּמוֹךָ, / זוּלַת הַלֵּל וְתִשְׁבָּחוֹת אֵין־סְפוֹר.

אֶלֶף בְּרָכוֹת עַל רֹאשׁ אָבִיךָ זָל / וְעַל אַדְמַת זָבֻּל, נַחֲלָתוֹ,

כִּי אִישׁ אַמִּיץ כָּמוֹךָ בָּהּ גָּדַל, / וְהַתְּקוּפָה לֹא רָאֲתָה דּוֹמֶךָּ.

אַךְ גּוֹרָלִי יָפֶה מִכָּל אַחֵר, / כִּי פִּיל הוֹרֵג כְּפִירִים הוּא בֶּן־בְּרִיתִי.'

כִּלָּה שְׁבָחָיו הַמֶּלֶךְ וְהוֹסִיף: / 'אַי, תַּהַמְתַּן בֶּן־חַיִל מְבֹרָךְ! [660]

עַתָּה מִדַּם הַדִּיו שִׂים עַל עֵינַי / וְעַל עֵינֵי הָעָם אֲשֶׁר אִתִּי.

אוּלַי יִהְיֶה יַזְדָּן בְּעֶזְרְךָ, / וְשׁוּב נִזְכֶּה לִרְאוֹת אֶת צַלְמְךָ.'

וּכְמוֹ מָשְׁחוּ רִיסֵי הַשָּׁהּ בַּדָּם, / הֵאִירוּ אִישׁוֹנָיו שֵׁנִית כַּשֶּׁמֶשׁ.


עַתָּה הֵבִיאוּ כִּסֵּא־שֵׁן לַמֶּלֶךְ, / וּמֵעָלָיו תָּלוּ עֲטֶרֶת שֵׁן.

כָּוֻס עָלָה עַל כֵּס מָזַנְדַּרָן / עִם תַּהַמְתַּן וּשְׁאָר אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם, [665]

כְּטוּס וּפַרִיבֻּרְז, גּוּדַרְז וָגִיו, / כְּמוֹ רֻהָּם, גֻּרְגִּין וּכְמוֹ בַּהְרָם.

שִׁבְעָה יָמִים עָרַךְ הַשָּׁהּ כָּוֻס / מִשְׁתֶּה גָּדוֹל בְּנֵבֶל וּבְשֵׁכָר,

וּבַשְּׁמִינִי עָלוּ עַל סוּסֵיהֶם / כָּל שׁוֹחֲרֵי־הַמַּעַשׂ הַגֵּאִים,

הֵנִיפוּ אֶת רָאשֵׁי אַלּוֹתֵיהֶם, / וְהִתְפַּזְּרוּ עַל פְּנֵי מָזַנְדַּרָן.

בְּצַו הַכַּי עָבְרוּ בַּמְּדִינָה / כְּאֵשׁ אֲשֶׁר הֻצְּתָה בְּסוּף יָבֵשׁ. [670]

בְּחֹד חַרְבוֹתֵיהֶם הִבְעִירוּ אֵשׁ, / וְהֶעֱלוּ בְּלֶהָבוֹת הָאָרֶץ.

מְכַשֵּׁפוֹת הָרְגוּ בְּלֹא־מִסְפָּר, / וּמִדָּמָן נִקְוָה נָהָר זוֹרֵם. [v.357]

בַּסּוֹף, כְּהַחֲשִׁיךְ הַיּוֹם, יָשְׁבוּ / הַגִּבּוֹרִים לָנוּחַ מֵהַקֶּטֶל.

בְּאָזְנֵיהֶם הִשְׁמִיעַ כַּי־כָּוֻס: / 'כְּפָעֳלָם הֲשִׁיבוֹתֶם לָהֶם.

כְּרֹעַ מַעֲלָלֵיהֶם – גְּמוּלָם, / אוּלָם הִגִּיעָה עֵת לַחְדֹּל מֵהֶרֶג. [675]

עַתָּה הָבָה נִמְצָא רוֹכֵב נָבוֹן, / מַבְחִין בֵּין שְׁהִיָּה וּבֵין זְרִיזוּת,

אֲשֶׁר יֵצֵא אֶל שָׁהּ מָזַנְדַּרָן, / יוֹרֵהוּ דַּעַת וְיַחְכִּים לִבּוֹ.'

הָיוּ הַכֹּל תְּמִימֵי דֵּעִים בָּזֹאת, / רֻסְתַּם גִּבּוֹר־הַחַיִל וְשָׂרָיו,

אֶל מֶלֶךְ הַדִּיוִים לִכְתֹּב אִגֶּרֶת, / אֲשֶׁר תָּאִיר הַנֶּפֶשׁ הַנִּבְעֶרֶת.


כּאוס כותב אל שאה מאזנדראן

מִכְתָּב עַל מֶשִׁי מְשֻׁבָּח, לָבָן, / בּוֹ הַזְהָרָה נִרְמֶזֶת, גַּם תִּקְוָה, [680]

כָּתַב סוֹפֵר חָכָם בִּכְתָב יָפֶה, / אִישׁ הַיּוֹדֵעַ מַה מָּאוּס, מַה טּוֹב.

הִתְחִיל בְּשֶׁבַח אֱלֹהֵי־עוֹלָם, / מְקוֹר הַטּוֹב וְכָל הַמַּעֲלוֹת:

'בּוֹרֵא שָׁמַיִם, אֶרֶץ וְחָכְמָה, / מַצְמִיחַ אַהֲבָה וּמַשְׂטֵמָה,

לִמְּדָנוּ לְהַבְחִין בֵּין טוֹב לְרַע, / אַף מְסוֹבֵב יָרֵחַ וְחַמָּה.

הַסְכֵּת וּשְׁמַע: אִם נֶאֱמָן אַתָּה / לַצֶּדֶק וְלַדָּת, הַלֵּל תִּמְצָא; [685] [v.358]

אֲבָל אִם דֶּרֶךְ חֲטָאִים תִּבְחַר, / תֵּרֵד קְלָלָה עָלֶיךָ מִשָּׁמַיִם.

אִם אֱלֹהִים צַדִּיק, יָשָׁר הוֹלֵךְ, / מַדּוּעַ לֹא נֵלֵךְ בְּאָרְחוֹתָיו?

רְאֵה אֵיךְ הֶעֱלָה מֵהַדִּיוִים / וְהַקּוֹסְמִים אָבָק עַל פִּשְׁעֵיהֶם.

אִם כְּבָר שָׁמַעְתָּ מֶה עָלָה לָהֶם, / וְנַפְשְׁךָ וְשִׂכְלְךָ – מוֹרֶיךָ,

רֵד תֵּכֶף מִכִּסֵּא מָזַנְדַּרָן,/ וּבוֹא כְּמוֹ נָתִין לַחֲצֵרִי. [690]

אוּלָם אִם בַּכִּסֵּא מְאֹד אָבִיתָ, / וְכֹחַ אֵין לְךָ לְהִלָּחֵם בִּי,

אַחַת הַדֶּרֶךְ לְפָנֶיךָ, שָׁהּ: / שַׁלֵּם הַמַּס אֲשֶׁר יוּשַׂם עָלֶיךָ,184

וָלֹא, כְּשֶׁל אַרְזַ’נְג וְדִיו־סַפִּיד / יִהְיֶה סוֹפְךָ, וּבְלִי עִתְּךָ תָּסוּף.'


כְּכַלּוֹתוֹ לִכְתֹב אֶת הַאִגֶּרֶת, / שָׂם חוֹתָמוֹ הַשָּׁהּ, אַלְוִי וָמֻשְׁק,

קָרָא אֵלָיו אֶת הַגִּבּוֹר פַרְהָד, / אֶת הָאַלָּה הָעֲשׂוּיָה פְּלָדָה, [695]

אֶחָד מִבֵּין גְּדוֹלֵי הַמְּדִינָה, / אֲשֶׁר עֲדַיִן לֹא נָשָׂא בָּעֹל,

וְכֹה אָמַר לוֹ: ‘שָׂא אֶת עֲצָתִי / לַדִּיו הַמִּתְהַלֵּךְ חָפְשִׁי בָּאָרֶץ.’

כִּשְׁמֹעַ אֶת פְּקֻדַּת־כָּוֻס פַרְהָד, / הִשְׁתַּחֲוָה וְשָׂם אֶת פְּעָמָיו

אֶל מְדִינַת הַנַּרְמְפָּי, וְהֵם / הַפָּרָשִׁים הַלּוֹעֲסִים בַּרְזֶל.185

כֻּנּוּ מֵאָז בָּאָרֶץ ‘נַרְמְפָּי’ / עַל כַּף־רַגְלָם הָעֲשׂוּיָה עוֹר רַךְ. [700]

בִּמְדִינָתָם חַי שָׁהּ מָזַנְדַּרָן / בֵּין אַמִּיצֵי־הַלֵּב וְהַגֵּאִים.

פַרְהָד שִׁגֵּר שָׁלִיחַ לְפָנָיו, / לְהוֹדִיעוֹ עַל בּוֹא הַמַּלְאֲכוּת.

כִּשְׁמֹעַ שָׁהּ מָזַנְדַּרָן מִפִּי הָרָץ, / כִּי צִיר מִכַּי־כָּוֻס קָרֵב וּבָא,

אָסַף צָבָא כָּבֵד מִלּוֹחֲמָיו, / אַרְיוֹת מָזַנְדַּרָן הָאַמִּיצִים,

אֲשֶׁר אוֹתָם בָּחַר אֶחָד־אֶחָד, / לַפְגִּין כֹּחוֹ בְּקַבָּלַת פָּנָיו, [705] [v.359]

וַאֲלֵיהֶם אָמַר: 'הַיּוֹם נִלְמַד / מַה הַהֶבְדֵּל בֵּין בֶּן־אָדָם לְדִיו.

לְכוּ בְּדֶרֶךְ הַנָּמֵר: תִּפְשׂוּ / אֶת רֹאשׁ הַיִּדְעוֹנִים בַּצִּפָּרְנַיִם.'


יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ בְּפָנִים קוֹדְרוֹת, / וְתָכְנִיתָם אָכֵן עָלְתָה בַּתֹּהוּ.

כְּהַגִּיעָם לִפְנֵי פַרְהָד, תָּפַשׂ / אֶחָד מִגִּבּוֹרֵי מָזַנְדַּרָן

בְּכַף־פַרְהָד, לָחַץ אוֹתָהּ בְּכֹחַ, / הִכְאִיב עַד עַצְמוֹתָיו וְעַד רַגְלָיו, [710]

אַךְ פְּנֵי פַרְהָד שָׁמְרוּ עַל קֹר־רוּחוֹ, / לֹא הֶחֱוִירוּ מִכְּאֵב עָצוּר.

הוֹבִילוּ אֶת פַרְהָד לִפְנֵי מַלְכָּם, / וְזֶה שָׁאַל לִשְׁלוֹם הַשָּׁהּ, לַדֶּרֶךְ.

אֶת הַמִּכְתָּב מָסַר לִידֵי סוֹפֵר, / וְעַל מִשְׁיוֹ הִזָּה זֶה מֻשְׁק וְיַיִן.

קָרָא אֶת הָאִגֶּרֶת הַמּוּבַּד, / וּפְנֵי שׁוֹחֵר־הַקְּרָב חָשְׁכוּ מִשְּׁחוֹר,

אַךְ כְּשָׁמְעוֹ גּוֹרַל הַדִּיו סַפִּיד, / הִרְתִּית לִבּוֹ וְדָם מָלְאוּ עֵינָיו. [715]

אָמַר בַּלֵּב: 'כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ יָמָּה, / מֵבִיא הַלַּיְלָה מְנוּחָה וּשְׁנָת,

אַךְ תַּהַמְתַּן מַדִּיד שְׁנַת־הָעוֹלָם / מִדְּאָגָה לִשְׁמוֹ הַמְהֻלָּל.'


הַשָּׁהּ אָבַל עַל מוֹת אַרְזַ’נְג וּבִּיד, / עַל בֶּן גַֹנְדִּי, פּוּלָד, וְעַל הַדִּיו,

וְכַאֲשֶׁר כִּלָּה לִקְרֹא הַכְּתָב, / הֵצִיפוּ אֶת עֵינָיו דְּמָעוֹת מָרוֹת.

שְׁלשָׁה יָמִים אֵרַח אֶת הַמַּלְאָךְ / בֵּין יְדִידָיו וְנִכְבַּדֵּי הָעָם, [720]

וּבָרְבִיעִי אָמַר: 'שׁוּב אֶל הַמֶּלֶךְ, / הָרַךְ עוֹד בְּשָׁנִים וּבְחָכְמָה,

וְכֹה אֱמֹר לוֹ, לְכָּוֻס, בִּשְׁמִי: / "הַאִם הַיַּיִן פֹּה אֶמְהַל בְּמַיִם?

הֲלִי תֹּאמַר: כֵּסְךָ וְאַדְמָתְךָ / נְטשׁ, וּבוֹא לָדוּר בַּחֲצֵרִי? [v.360]

וַחֲצֵרִי הָדוּר מֵאַרְמוֹנְךָ. / לִי אֶלֶף אֲלָפִים אַנְשֵׁי צָבָא,

לְכָל אֲשֶׁר יָשִׂימוּ אֶת פְּנֵיהֶם, / שָׁם לֹא יוֹתִירוּ סֶלַע, צֶבַע, רֵיחַ. [725]

הִכּוֹן לַקְּרָב וְאַל בַּנְּעִימִים, / כִּי אָנֹכִי עוֹרֵךְ אֶת שׁוּרוֹתַי.

חֵיל אֲרָיוֹת אָבִיא, וְרָאשֵׁיכֶם / אַפְתִּיעַ בִּשְׁנַתְכֶם הָעֲרֵבָה.

לִי אֶלֶף וּמָאתַיִם פִּילֵי־קְרָב, / בְּעוֹד בַּחֲצֵרְךָ אֵין אַף אֶחָד.

אָבָק אָפֵל אָרִים בְּכָל אִירָן, / וְלֹא יֻכְּרוּ הָרִים מִגֵּיאָיוֹת."'


פַרְהָד הִקְשִׁיב דּוּמָם לִנְאוּם הָרַהַב, / לַגַּאֲוָה, לַזַּעַם הֶעָצוּר, [730]

וּמוֹשְׁכוֹתָיו הִפְנָה אֶל שָׁהּ אִירָן, / מִפִּיו לִשְׁמֹעַ מַעֲנֶה לַצַּר.

כְּהַגִּיעוֹ, קָרַע מָסַךְ הַסּוֹד – / סִפֵּר כָּל מָה רָאָה, כָּל מַה שָּׁמַע.

הוֹסִיף: 'מַלְכָּם גָּבֹהַּ עַד שָׁמַיִם, / שְׁאִיפוֹתָיו אֵינָן פָּחוֹת מִזֶּה.

הוּא לֹא אָבָה לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרַי, / כָּל הָעוֹלָם מֵאֶפַע בְּעֵינָיו.'

כָּוֻס קָרָא אֶת תַּהַמְתַּן, וְכָל / דִּבְרֵי פַרְהָד הִשְׁמִיעַ בְּאָזְנָיו. [735]

עָנָה לַמֶּלֶךְ גֵּו־הַפִּיל רֻסְתַּם: / 'אֲנִי אֶגְאַל עַמֵּנוּ מֵחֶרְפָּה.

אָבִיא אֵלָיו אֶת תְּשׁוּבָתִי הַזֹּאת: / “אֲנִי שׁוֹלֵף חַרְבִּי מִתַּעֲרָהּ!”

יֵצֵא מִכְתָּב עַז וְחָרִיף כְּחֶרֶב, / וּמַלְאֲכוּת – כְּמוֹ עָנָן רוֹעֵם.

אֲנִי אֶהְיֶה מַלְאָכְךָ אֵלָיו, / אַךְ כְּדַבְּרִי, דָּמָם אַגִּיר כַּמַּיִם. [v.361]

עָנָה כָּוֻס הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: / 'חוֹתָם וָכֶתֶר בְּאוֹרְךָ יַזְהִירוּ. [740]

אַתָּה שָׁלִיחַ וְנָמֵר אַמִּיץ, / אַתָּה לָבִיא גֵּאֶה בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב.'


הַשָּׁהּ צִוָּה לִקְרֹא סוֹפֵר מָהִיר. / רֹאשׁ־חֵץ עָשָׂה זֶה נוֹצָתוֹ,

וְכֹה כָּתַב: 'דִּבּוּר כְּדִבּוּרְךָ / הוּא רֵיק, הוֹלֵם אֵינֶנּוּ אִישׁ חָכָם.

אִם תְּרוֹקֵן מִגַּאֲוָה רֹאשְׁךָ, / לִפְקֻדָּתִי כְּעֶבֶד תִּשָּׁמֵעַ.

אֲבָל אִם תְּמָאֵן, צָבָא גָּדוֹל / מִיָּם עַד יָם לַמִּלְחָמָה אַסִּיעַ, [745]

וְרוּחַ דִּיו־לָבָן צְבוֹעִים יִקְרָא / לָלֹק אֶת מֹחֲךָ בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב.'


רוסתּם יוצא במלאכות אל שאה מאזנדראן

הַשָּׁהּ חָתַם אֶת הַמִּכְתָּב, וּצְמֵא / מַעֲלָלִים יָצָא רֻסְתַּם לַדֶּרֶךְ.

אֶת אַלָּתוֹ הִטִּיל עַל הָאֻכָּף / כְּהַגִּיעוֹ אֶל גְּבוּל מָזַנְדַּרָן.

לְשָׁהּ מָזַנְדַּרָן נוֹדַע לֵאמֹר: / 'כָּוֻס שִׁגֵּר שָׁלִיחַ עִם מִכְתָּב. [v.362]

וְהַשָּׁלִיחַ כְּאַרְיֵה זוֹעֵף, / נוֹשֵׂא פְּלָצוּר שִׁשִּׁים לוֹ טַבָּעוֹת. [750]

תַּחְתָּיו רַמָּךְ אַדִּיר וְקַל־רַגְלַיִם, / תֹּאמַר: “אַךְ פִּיל זוֹעֵם קָרֵב וּבָא!”'

כִּשְׁמֹעַ שָׁהּ מָזַנְדַּרָן כָּזֹאת, / בָּחַר מֵאֲנָשָׁיו קְצִינֵי צָבָא,

צִוָּם לַחְגֹּר מָתְנַיִם, לְקַדֵּם / פְּנֵי כְּפִיר־הָאֲרָיוֹת הַמִּתְקָרֵב.

צָבָא עָרוּךְ כְּמוֹ אָבִיב פּוֹרֵחַ / יָצָא לִקְרַאת הָאִישׁ הַמְהֻלָּל.

כִּרְאוֹת אוֹתָם רֻסְתַּם לְמֵרָחוֹק, / הִשְׁגִּיחַ מִקָּרוֹב בְּעֵץ עָנֵף. [755]

תָּפַשׂ בִּשְׁנַיִם מֵהָעֲנָפִים, / סוֹבֵב אוֹתָם בְּכֹחַ עַל גִּזְעָם,

וְאֶת הָעֵץ עָקַר עַל שָׁרָשָׁיו / מֵאֲדָמָה מִבְּלִי לְהִפָּגֵעַ.

כְּמוֹ כִּידוֹן הֵרִים אוֹתוֹ בַּכַּף, / וְהַצָּבָא הַבָּא נִדְהַם לַפֶּלֶא,

כִּי כְּקָרְבוֹ הִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ בָּהֶם, / וּפָרָשִׁים הַרְבֵּה הִפִּיל תַּחְתָּיו.

אֶחָד מִבֵּין גְּדוֹלֵי מָזַנְדַּרָן, / פָּרָשׁ גִּבּוֹר וְשַׂר־צָבָא דָּגוּל, [760]

תָּפַשׂ בְּכַף רֻסְתַּם לְלָחֲצָהּ, / וּלְבַזּוֹתוֹ בְּמִבְחֲנֵי הַסֵּבֶל.

צָחַק בֶּן־זָל הַפִּיל לַמַּעֲשֶׂה, / בְּעוֹד הָעָם מוֹחִיל לַתּוֹצָאוֹת.

כְּצַחֲקוֹ מָחַץ אֶת כַּף הָאִישׁ, / וּמִפָּנָיו סָחַט כָּל אוֹר וָצֶבַע.

נָשְׁתָה גְּבוּרַת הָאִישׁ הַמִּתְיַמֵּר, / וּמֵאֻכָּף סוּסוֹ צָנַח תַּחְתָּיו.

מִיָּד בָּא רָץ אֶל שָׁהּ מָזַנְדַּרָן, / וְכָל אֲשֶׁר רָאוּ עֵינָיו סִפֵּר. [765]


הָיָה פָּרָשׁ אֶחָד וְכַּלָהוּר שְׁמוֹ, / תְּהִלָּתוֹ מָלְאָה מָזַנְדַּרָן.

טִבְעוֹ דָּמָה לְטֶבַע הַנָּמֵר, / וּמִשְׁאַלְתּוֹ הָיְתָה אַחַת – שְׂדֵה־קְרָב.

הַשָּׁהּ רָחַשׁ כָּבוֹד לוֹ עַד שָׁמַיִם. / קְרָאוֹ לָצֵאת לִקְרַאת הַצִּיר רֻסְתַּם,

וְכֹה אָמַר לוֹ: 'לֵךְ אֶל הַשָּׁלִיחַ, / וְלָנוּ שׁוּב גַלֵּה כִּשְׁרוֹנוֹתֶיךָ. [v.363]

לֵךְ וְכַסֵּה פָּנָיו כְּלִמָּה וָבשֶׁת, / וּמֵעֵינָיו הוֹרֵד דְּמָעוֹת חַמּוֹת.' [770]

בָּא כַּלָהוּר כְּמוֹ לָבִיא זוֹעֵם / לִפְנֵי כּוֹבֵשׁ תֵּבֵל, גִּבּוֹר־הֶחָיִל,

שָׁאַל שְׁלוֹמוֹ כְּמוֹ נָמֵר כּוֹעֵס, / וּזְעוּם־פָּנִים הוֹשִׁיט לוֹ יְמִינוֹ.

אַת כַּף הַפִּיל הַגֵּא לָחַץ בְּכֹחַ, / וְזוֹ הִכְחִילָה בְּכַפּוֹ מִלַּחַץ.

רֻסְתַּם, כְּמוֹ לֹא הוּא, פָּנָיו שְׁלֵווֹת, / כְּמוֹ בְּמַלְאֲכוּת בָּא מֵהַשֶּׁמֶשׁ,

לָחַץ כַּף כַּלָהוּר הַמּוּשָׁטָה, / וְצִפָּרְנָיו הִשִּׁיר, כְּעֵץ – עָלָיו. [775]

בָּא כַּלָהוּר בְּכַף תְּלוּיָה בְּלִי־עוֹר, / בְּלִי צִפָּרְנַיִם וּסְחוּטַת גִּידִים,

לִפְנֵי הַשָּׁהּ, הֶרְאָה לוֹ וְאָמַר: / 'אֵיךְ אֲכַסֶּה עַל כְּאֵבִי מִמֶּךָּ?

לְךָ, מַלְכִּי, יָאֶה שָׁלוֹם מִקְּרָב. / שְׂמַח בַּחַיִּים וְאַל תָּצֵר לַלֵּב.

לֹא תַּעֲמֹד בִּפְנֵי הַפַּהְלַוָן. / אִם אַךְ יֵאוֹת, שַׁלֵּם לוֹ אֶת הַמַּס.

נִמְסֹר אוֹתוֹ כְּכֹפֶר אַדְמָתֵנוּ, / וּבוֹ נִשָּׂא גְּדוֹלִים וְגַם קְטַנִּים, [780]

וְכֹה הַנֵּטֶל הַכָּבֵד יֵקַל, / וְלֹא נַפְקִיר גַּחֶלֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ.'


עַד כֹה וָכֹה הוֹפִיעַ תַּהַמְתַּן / לִפְנֵי הַשָּׁהּ כְּפִיל מַפִּיל אֵימָה.

הוֹשִׁיב אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ לְיָדוֹ, / שָׁאַל לִשְׁלוֹם כָּוֻס וּשְׁלוֹם צְבָאוֹ.

חָקַר קְשָׁיֵי הַדֶּרֶךְ, הָעוֹבֶרֶת / בָּעֵמֶק וּבָהָר, בַּסּוֹף אָמַר:

‘אֵין־זֹאת כִּי־אִם רֻסְתַּם בֶּן־זָל אַתָּה, / כִּי זְרוֹעוֹתֶיךָ וְחָזְךָ אַךְ לוֹ.’ [785]

עָנָה רֻסְתַּם לֵאמֹר: 'אֲנִי עַבְדּוֹ, / אִם אַךְ רָאוּי אֲנִי לִהְיוֹת לוֹ עֶבֶד.

כִּי בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר הוּא בּוֹ, מָה אָנִי? / הוּא פַּהְלַוָן, פָּרָשׁ וְגִבּוֹר־חַיִל.'

הַמְהֻלָּל הִגִּישׁ אֶת הַמִּכְתָּב, / אִגֶּרֶת הַרְפַּתְקָן אֶל שָׁהּ קְשֵׁה־עֹרֶף, [v.364]

וְכֹה אָמַר: ‘נוֹשֵׂאת פֵּרוֹת הַחֶרֶב, / רָאשֵׁי גֵּאִים נוֹשֵׂאת הִיא בְּחֵיקָהּ.’


כִּשְׁמֹעַ שָׁהּ מָזַנְדַּרָן דְּבָרוֹ, / נִמְלָא חֵמָה. קָרָא אֶת הַמִּכְתָּב, [790]

וּמִתְפַּלֵּא אָמַר: 'הַפִּטְפּוּטִים / וּלְשׁוֹן הַתַּהְפּוּכוֹת – מַה תַּכְלִיתָם?

אֱמֹר לַמֶּלֶךְ: "שָׁהּ אִירָן אַתָּה. / אַף־כִּי לֶב־כְּפִיר לְךָ וְצִפָּרְנָיו, [v.365]

פֹּה אָנֹכִי הַמֶּלֶךְ, עִם צָבָא, / יוֹשֵׁב עַל כֵּס זָהָב, נוֹשֵׂא הַכֶּתֶר.

אוֹתִי בְּלִי־שַׁחַר לְהָבִיא אֵלֶיךָ, / אֵינֶנּוּ כַּמִּשְׁפָּט וְלֹא כַּדָּת.

עֲצֹר, וְכֵס גְּדוֹלֵינוּ אַל תַּחְמֹד, / כִּי רַק קָלוֹן תִּנְחַל בְּאַוָּתְךָ. [795]

לִגְבוּל אִירָן הַפְנֵה אֶת מוֹשְׁכוֹתֶיךָ, / וָלֹא, כִּידוֹן שָׁחוּט יָבִיא יוֹמְךָ.

אִם אֶת צְבָאִי מִמְּקוֹמוֹ אַסִּיעַ, / לֹא עוֹד תַּבְחִין עֵינְךָ בֵּין רֹאשׁ לְרֶגֶל.

חֲסַר־דֵּעָה, הִגַּעְתָּ לִמְשׁוּגָה; / נְהַג בְּשֵׂכֶל וְהַנַּח הַקֶּשֶׁת.

כִּי אִם בִּשְׂדֵה־הַקֶּטֶל נִפָּגֵשׁ, / אֵשׁ גְּבוּרָתְךָ וְדִבּוּרְךָ תִּדְעַךְ."'


רֻסְתַּם נָתַן דַּעְתּוֹ עַל הַכִּסֵּא, / עַל הַצָּבָא וְהַפַּהְלַוָנִים, [800]

וְלֹא יָכֹל הָיָה לָשֵׂאת דְּבָרוֹ, / כִּי הִתְחַמֵּץ לִבּוֹ בְּעֶלְבּוֹנוֹ.

הַשָּׁהּ הֵכִין לְבוּשׁ־מַלְכוּת יָקָר, / וְהִגִּישׁוֹ לְתַּהַמְתַּן כְּשַׁי, [v.366]

אַךְ תַּהַמְתַּן דָּחָה אֶת הָאֶשְׁכָּר, / וְלֹא לָקַח מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל.

זוֹעֵף יָרַד מֵעַל כִּסֵּא הַשָּׁהּ, / וְעוֹלָמוֹ טָבַע בַּחֲשֵׁכָה.

רֻסְתַּם עָזַב בִּירַת מָזַנְדַּרָן, / רֹאשׁוֹ כָּבֵד עָלָיו יָצָא לַדֶּרֶךְ. [805]

אֶל שָׁהּ אִירָן הִגִּיעַ חֲזָרָה / בְּלֵב מָלֵא נָקָם וְדָם רוֹתֵחַ,

וְכָל אֲשֶׁר רָאָה וְגַם שָׁמַע / בִּשְׁלִיחוּתוֹ, גִּלָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.

בַּסּוֹף הוֹסִיף וְשָׂח: 'אַל דְּאָגָה! / אֱמַץ וְהֵעָרֵךְ לְמִלְחָמָה.

כָּל הַדִּיוִים הָאַמִּיצִים הָאֵלֶּה, / הֵם בְּעֵינַי אַךְ עֲלוּבֵי־חַיִּים,

אֵינָם שָׁוִים אֶצְלִי גַּרְגֵּר עָפָר, / וְאַשְׁמִידֵם בְּאַלָּתִי כְּרֶגַע.' [810]


כּאוס נלחם בשאה מאזנדראן

כְּצֵאת רֻסְתַּם מִגְּבוּל מָזַנְדַּרָן, / פָּתַח מַלְכָּהּ בַּהֲכָנוֹת לַקְּרָב.

אֶת אֹהָלָיו הוֹצִיא מֵהַבִּירָה, / וְאֶת צְבָאוֹ הִסִּיעַ אֶל הָעֵמֶק.

אֲבַק הַפָּרָשִׁים עָלָה שָׁמַיְמָה, / וְכֶעָנָן כִּסָּה אֶת עֵין הַשֶּׁמֶשׁ,

עַד אֵין לִרְאוֹת לֹא הַר, מִישׁוֹר אוֹ עֵמֶק, / אֲשֶׁר עָיְפוּ מֵרֶגֶל הַפִּילִים.

צְבָא הַדִּיוִים מִהֵר וְנָע כְּרוּחַ, / מִבְּלִי לָנוּחַ, לְהַרְוִיחַ זְמָן. [815] [v.367]

כְּהִוָּדַע לְכַּי־כָּוֻס, כִּי צְבָא / מָזַנְדַּרָן הִנֵּה קָרֵב וּבָא,

פָּקַד רֵאשִׁית־כֹּל עַל רֻסְתַּם בֶּן־זָל / לַחְגֹּר מָתְנַיִם לַמַּעֲרָכָה.

אֶל טוּס וְאֶל גּוּדַרְז, יוֹצֵא כִּשְׁוָד, / אֶל גִּיו וְאֶל גֻּרְגִּין הָאֲצִילִים

צִוָּה עֲרֹךְ צְבָאָם וּלְצַיְּדוֹ / בְּכִידוֹנִים חַדִּים וּבְמָגִנִּים.

עַל הַמִּישׁוֹר הֵקִימוּ מַחֲנֶה / לַשַּׁהְרְיָר וְגַם לַמְפַקְּדִים. [820]

טוּס בֶּן נַוּדַֹר פִּקֵּד מִצַּד יָמִין, / וּתְרוּעָתוֹ מִלְּאָה אֶת הֶהָרִים.

גּוּדַרְז בְּיַחַד עִם כִּשְׁוָד פִּקְּדוּ / עַל שְׂמֹאל, וְהַגְּבָעוֹת כֻּסּוּ בַּרְזֶל.

כָּוֻס,הַשָּׁהּ, פִּקֵּד עַל הַמֶּרְכָּז, / מֵעֲבָרִים הִגִּיעוּ לוֹחֲמָיו.

בְּרֹאשׁ כֻּלָּם עָמַד רֻסְתָּם גֵּו־פִּיל, / הַסֶּלַע הָאֵיתָן בַּמִּלְחָמָה.


גִּבּוֹר מִגִּבּוֹרֵי מָזַנְדַּרָן, / אֲשֶׁר אֶת אַלָּתוֹ הֵרִים עַד שַׁחַק, [825]

ג’וּיָא שְׁמוֹ, וְכִשְׁמוֹ סוֹעֵר הָאִישׁ,/ מֵנִיף־אַלָּה וְאִישׁ־שְׂפָתַיִם יַחַד,186

בִּרְשׁוּת מַלְכּוֹ, אֲדוֹן מָזַנְדַּרָן, / מִהֵר לְהִתְיַצֵּב בִּפְנֵי כָּוֻס.

שִׁרְיוֹן גּוּפוֹ הִזְהִיר עָלָיו כַּשֶּׁמֶשׁ, / וּבְרַק חַרְבּוֹ חָרַךְ הָאֲדָמָה.

קוֹרֵא בְּקוֹל בָּא בֵּין הָאִירָנִים, / הִדְהֵד קוֹלוֹ בָּהָר וּבַמִּישׁוֹר

לֵאמֹר: ‘רַק אִישׁ מֵרִים אָבָק מִמַּיִם, / יוּכַל לְהִתְגָּרוֹת בִּי מִלְחָמָה!’ [830]

אִישׁ לֹא הֵעֵז הָלֹךְ אִתּוֹ בַּקְּרָב, / תֹּאמַר: ‘אֵין דָּם נוֹזֵל בְּעוֹרְקֵיהֶם!’

הִרְעִים בְּקוֹל הַשַּׁהְרְיָר וְשָׂח: / 'אַתֶּם, הַגִּבּוֹרִים, מַה זֶּה קָרְכֶם, [v.368]

כִּי מֵהַדִּיו לִבּוֹתֵיכֶם נָבוֹכוּ, / וּמִקּוֹלוֹ הִקְדִּירוּ כֹּה פְּנֵיכֶם?'


נָצְרוּ שְׂפָתַיִם גִּבּוֹרֵי־הֶחָיִל, / חִוְרִים מִפַּחַד לֹא עָנוּ דָּבָר,

זוּלַת רֻסְתַּם, אֲשֶׁר דִּרְבֵּן סוּסוֹ, / הֵרִים אֶת כִּידוֹנוֹ אֶל הַשָּׁמַיִם, [835]

וְכֹה אָמַר: ‘הַרְשֵׁה־נָא לִי, מַלְכִּי, / לָצֵאת לִקְרַאת הַדִּיו הַמִּתְאַמֵּר.’

עָנָה כָּוֻס: 'יִהְיֶה זֶה תַּפְקִידְךָ, / אִישׁ מֵאִירָן לֹא יַחְמְדֶנּוּ לוֹ.

לֵךְ וְיַזְדָּן יִהְיֶה בְּעֶזְרְךָ, / דִּיוִים וּמְכַשֵּׁפוֹת יִהְיוּ צֵידֶךָ.'

רֻסְתַּם הֵאִיץ בַּסּוּס מִמְּקוֹמוֹ, / וְכִידוֹנוֹ בַּכַּף מֵעַל רֹאשׁוֹ,

לִשְׂדֵה־הַקְּרָב נִכְנַס כְּפִיל זוֹעֵף, / נָמֵר תַּחְתָּיו וְרַהַב בְּכַפּוֹ. [840]

דָּהַר סָבִיב וְהֶעֱלָה אָבָק, / צַעֲקָתוֹ הִרְעִידָה אֶת הָעֵמֶק.

‘אַי, בֶּן־בְּלִיַּעַל’ – אֶל ג’וּיָא קָרָא – / 'שִׁמְךָ נִפְקַד מִגִּבּוֹרֵי־הֶחָיִל.

אַתָּה זָקוּק עַתָּה לְרַחֲמִים, / לֹא עֵת שָׁלוֹם אוֹ מְנוּחָה הַפַּעַם.

יוֹלַדְתְּךָ, אֲשֶׁר גִּדְּלָה אוֹתְךָ / בְּאַהֲבָה רַבָּה, הִיא תְּבַכֶּךָּ.'

עָנָה ג’וּיָא: 'אַל יִתְהַלֵּל חוֹגֵר! / וְדַע: חֶרֶב ג’וּיָא רָאשִׁים קוֹצֶרֶת. [845]

לֹא כְּבֵד אִמִּי, רַק כְּבֵד אִמְּךָ יִדְאַב, / כִּי תְּבַכֶּה אוֹתְךָ וְשִׁרְיוֹנְךָ.'


כִּשְׁמֹעַ תַּהַמְתַּן דִּבְרֵי ג’וּיָא, / הֵרִיעַ בְּקוֹלוֹ, הוֹדִיעַ שְׁמוֹ,

וְהִשְׂתָּעֵר עָלָיו כְּהַר שׁוֹעֵט. / הַקְּרָב אִתּוֹ הִקְדִּיר אֶת לֵב ג’וּיָא,

וּבְכֵן דִּרְבֵּן סוּסוֹ וְסָר הַצִּדָּה, / מֵאֵן לְהִתְחָרוֹת בְּתַּהַמְתַּן.

רֻסְתַּם רָדַף אַחֲרָיו כְּמוֹ אָבָק, / וְאֶת רָמְחוֹ כִּוֵּן אֶל אַבְנֵטוֹ. [850]

הִכָּה בְּשִׁרְיוֹנוֹ וּבִמְעִילוֹ, / וּרְצוּעוֹתָיו וְהַקְּשָׁרִים הָבְקָעוּ. [v.369]

מֵאֻכָּפוֹ סְחָבוֹ וֶהֱרִימוֹ, / וּכְמוֹ צִפּוֹר עַל הַשִּׁפּוּד סִבְּבוֹ,

וְהִשְׁלִיכוֹ לְמַטָּה לֶעָפָר, / קָרוּעַ הַשִּׁרְיוֹן וְדָם בְּפִיו.187

דִּיוֵי מָזַנְדַּרָן הַגִּבּוֹרִים / רָאוּ, וְנִדְהֲמוּ לַמַּעֲשֶׂה.

נָפַל לֵב הַצָּבָא, פְּנֵיהֶם הִצְהִיבוּ. / הַמַּעֲלָל הָיָה שִׂיחַת הַכֹּל. [855]


כִּרְאוֹת שַׁלִּיט מָזַנְדַּרָן כִּי־כֵן,/ צִוָּה אֶל כָּל הַחַיִל מִקָּצֶה לֵאמֹר:

‘הָרִימוּ מֵצַח וּפִתְחוּ בַּקְּרָב, / כְּדֶרֶךְ נְמֵרִים עַזֵּי פָּנִים.’

בְּבַת־אַחַת שָׁלְפוּ חַרְבוֹתֵיהֶם, / וְהַצְּבָאוֹת הִשְׂתָּעֲרוּ בְּזַעַם.

הַחֲצוֹצְרוֹת וְהַתֻּפִּים נִשְׁמָעוּ, / הִשְׁחִיר רָקִיעַ וְהָבְנֶה – הָאָרֶץ.

כְּמוֹ בָּרָק מַבְהִיק בְּעָב שָׁחוֹר – / זִיקֵי הַחֲרָבוֹת וְהָאַלּוֹת. [860]

גּוֹן־הָאֲוִיר הִכְחִיל, הִשְׁחִיר, הֶאְדִּים / מִכִּידוֹנִים לָרֹב וּמִדְּגָלִים.

מִשֶּׁוַע הַדִּיוִים, מֵהָאָבָק, / מִקּוֹל תֻּפֵּי הַקְּרָב וְהַפְּרָסוֹת,

תָּמְהוּ הָרִים וַאֲדָמָה נִקְרָֽעָה. / אִישׁ לֹא רָאָה עֲדַיִן קְרָב כָּזֶה.

הַלְמוּת אַלּוֹת, חִצִּים וַחֲרָבוֹת; / כָּל הַמִּישׁוֹר – אֲגַם מִדַּם אָדָם. [v.370]

הָאֲדָמָה דָּמְתָה לְיָם שֶׁל זֶפֶת, / אֲשֶׁר גַּלָּיו אַלּוֹת וַחֲרָבוֹת. [865]

סוּסִים הִפְלִיגוּ כִּסְפִינוֹת בַּמַּיִם / לֵאמֹר תּוּכַל: ‘מְמַהֲרוֹת לִטְבֹּעַ!’

מַכּוֹת יָרְדוּ עַל הַקְּסָדוֹת בְּלִי־הֶרֶף, / כִּבְרוּחַ־סְתָו עַזָּה עֲלֵי שַׁלֶּכֶת.


שִׁבְעָה יָמִים פָּנִים אֶל מוּל פָּנִים / נִטַּשׁ הַקְּרָב הָעַז בֵּין הַצְּבָאוֹת,

וּבַשְּׁמִינִי הֵסִיר מֵעַל רֹאשׁוֹ / הַשָּׁהּ כָּוֻס עֲטֶרֶת הַכַּיִים,

וּבָא לִפְנֵי אֲדוֹן הָאֲדוֹנִים, / מוֹרֵה הַדֶּרֶךְ, בִּדְמָעוֹת חַמּוֹת, [870]

נָפַל אַפַּיִם אַרְצָה בִּתְפִלָּה, / וְכֹה אָמַר: 'שׁוֹפֵט אֱמֶת וָצֶדֶק,

בּוֹרֵא הַיַּבָּשׁוֹת וְהַיַּמִּים! / עַל הַדִּיוִים הַנּוֹרָאִים הָאֵלֶּה, [v.371]

עַל הַכּוֹפְרִים אֱצֹל לִי נִצָּחוֹן, / וּבִי חַדֵּשׁ אֶת זֹהַר הַמְּלוּכָה.'

כְּכַלּוֹתוֹ חָבַשׁ אֶת קוֹבָעוֹ, / וְשָׁב אֶל הַצָּבָא הַמְהֻלָּל.

פָּרְצָה קְרִיאָה, תְּרוּעַת קְרָנוֹת נִשְׁמָעָה, / נָע צְבָא אִירָן מִמְּקוֹמוֹ כְּהַר.

כָּוֻס צִוָּה אֶת גִּיו וְטוּס לָקַחַת / אֶת הַתֻּפִּים לִפְנֵי הַלּוֹחֲמִים.

גּוּדַרְז, עִמּוֹ זַנְגֶּה בֶּן שָׁוַרָן, / רֻהָּם, גֻּרְגִּין, שְׁנֵיהֶם צְמֵאֵי קְרָבוֹת,

וְגֻרָזֶה, חֲזִיר־הַבָּר בַּקְּרָב, 188 / אֲשֶׁר דִּגְלוֹ שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת אָרְכּוֹ,

עִמּוֹ פַרְהָד, כַרָּד, בַּרְזִין וְגִיו, / בַּהְרָם הַגֵּא וְגֻסְתַּהַם הָעַז –

כֻּלָּם שֵׁנִית צְמֵאֵי נָקָם וּגְמוּל, / מְמַהֲרִים, לִשְׂדֵה־הַקְּרָב הִגִּיעוּ. [880]

רֻסְתַּם מִן הַמֶּרְכָּז תָּקַף רִאשׁוֹן, / שָׁטַף הָאֲדָמָה בְּדַם אוֹיְבָיו.

בְּצַד יָמִין גּוּדַרְז, אִתּוֹ כִּשְׁוָד, / מִטְעָן הֵבִיאוּ, נֶשֶׁק וְתֻפִּים,

אַךְ מִיָּמִין וְעַד אֲגַף הַשְּׂמֹאל, / כִּזְאֵב בָּעֵדֶר גִּיו עָשָׂה שַׁמּוֹת.

מֵאוֹר הַשַּׁחַר עַד שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ / זָרַם הַדָּם בְּיוּבָלִים גּוֹאִים.

אָפְסָה בּוּשָׁה וְאַהֲבָה, עָט זַעַם, / וְהַשָּׁמַיִם מַמְטִירִים אַלּוֹת. [885]

הַחֲלָלִים חָבְרוּ לַעֲרֵמוֹת, / וְזִהֲמוּ אֶת הַצְּמָחִים בְּמֹחַ.

הַחֲצוֹצְרוֹת וְהַתֻּפִּים הִרְעִימוּ; / צוֹפָה חַמָּה בְּעַד צְעִיף הָבְנֶה.


אֶל עֵבֶר שָׁהּ דִּיוֵי מָזַנְדַּרָן / יָצָא רֻסְתַּם גֵּו־פִּיל עִם חַיִל רַב.

הַשָּׁהּ זְמַן־מָה עָצַר בְּעַד הַבָּא, / נִשְׁאַר אֵיתָן, לֹא נָע מִשְּׂדֵה־הַקְּרָב.

הוּא עִם פִּילֵי־הַקְּרָב וְהַדִּיוִים / בְּבַת־אַחַת הָרְסוּ לַמַּאֲבָק. [890] [v.372]

שָׁלְפוּ חַרְבוֹתֵיהֶם, תָּפְשׂוּ אַלּוֹת / שְׁנֵי הַצְּבָאוֹת, וְזֶה בָּזֶה נִלְחָמוּ.

אָז צְמֵא־הָעֲלִילָה רֻסְתַּם בֵּרַךְ / יַזְדָּן, מָסַר אֶת כִּידוֹנוֹ לַנַּעַר,

מָלֵא חֵמָה הֵנִיף אֶת אַלָּתוֹ / וּבִצְעָקָה זִעְזַע אֶת הָאֲוִיר.

מֵרֵעַ הַמַּכְנִיעַ־מַצְבִּיאִים / אָבַד לֵב הַדִּיוִים וְחָכְמָתָם.

פֻּזְּרוּ כַּמּוֹץ בָּרוּחַ הַפִּילִים, / הַחֲלָלִים נִרְאוּ עַל־פְּנֵי מִילִין. [895]

רֻסְתַּם דָּרַשׁ שֵׁנִית אֶת כִּידוֹנוֹ, / וְשָׂם פָּנָיו אֶל שָׁהּ מָזַנְדַּרָן.

שְׁנֵיהֶם הֵרִיעוּ בְּקוֹלָם כְּרַעַם, / רֻסְתַּם גֵּו־פִּיל וְשָׁהּ הַמְכַשְּׁפִים.

כִּרְאוֹת הַשָּׁהּ כִּידוֹן הַפַּהְלַוָן, / פָּג עֹז רוּחוֹ וְלֹא עָצַר עוֹד כֹּחַ.

אוּלָם רֻסְתַּם, רוֹתֵחַ בְּנָקָם, / נָתַן בְּקוֹל כִּכְפִיר שׁוֹאֵג לַטֶּרֶף,

שָׁלַח אֶת הַכִּידוֹן בַּחֲגוֹרַת הַשָּׁהּ, / וְשִׁרְיוֹנוֹ עַד הַבָּשָׂר הִבְקִיעַ. [900] [v.373]

אַךְ בִּכְשָׁפָיו הָפַךְ הַשָּׁהּ לְסֶלַע / לְעֵין הָאִירָנִים הַמִּתְפַּלְּאִים.

רֻסְתַּם אַף הוּא עָמַד נִדְהָם לַפֶּלֶא, / וְכִידוֹנוֹ הַחַד הֵשִׁיב אֶל שֶׁכֶם.


אֶל הַמָּקוֹם הִגִּיעוּ כַּי־כָּוֻס, / פִּילָיו, תֻּפָּיו, הַדֶּגֶל וּצְבָאוֹ.

שָׁאַל כָּוֻס: ‘רֻסְתַּם, מוּרָם מֵעָם! / מַה זֶּה קָרְךָ, כִּי הִתְמַהְמַהְתָּ כֹּה?’

עָנָה בֶּן־זָל: 'הַקְּרָב הָיָה כָּבֵד, / אַךְ הַמַּזָּל הֵאִיר לִי אֶת פָּנָיו. [905]

אוֹתִי רָאָה שַׁלִּיט מָזַנְדַּרָן / נוֹשֵׂא לַקְּרָב אַלָּה כְּבֵדָה עַל שֶׁכֶם.

לְרַכְשׁ נָתַתִּי דְּרוֹר, מוֹשְׁכוֹת רִפִּיתִי, / וּבַכִּידוֹן הִכִּיתִי בְּמָתְנָיו.

חָשַׁבְתִּי כִּי יִפֹּל בָּרֹאשׁ לְמַטָּה, / מֵהָאֻכָּף יִצְנַח אֶל הֶעָפָר,

אַךְ כִּרְאוֹתְךָ הָפַךְ גּוּפוֹ לְסֶלַע, / וְכֹחַ כִּידוֹנִי עָלָה בַּתֹּהוּ.

אֶל שְׂדֵה־הַקְּרָב אָבִיא אוֹתוֹ שֵׁנִית, / אוּלַי יָשׁוּב לִהְיוֹת בָּשָׂר וָדָם.' [910]

כָּוֻס צִוָּה הַסֶּלַע לְהַסִּיעַ / מִמְּקוֹמוֹ אֶל פֶּתַח אָהֳלוֹ.

הַגִּבּוֹרִים מִצְּבָא אִירָן נִסּוּ / אֶחָד־אֶחָד הַסֶּלַע לְהָנִיעַ.

לַשָּׁוְא, כִּי לֹא עָמַד לָהֶם הַכֹּחַ / מִשָּׁם אֶת שָׁהּ־הָאֶבֶן לְהָזִיז.

אָז אֶת כַּפֹּו עָלָיו שָׂם גֵּו־הַפִּיל, / עָמַד הַפַּעַם לוֹ כֹּחוֹ הָרַב.

הֵרִים לְמַעְלָה אֶת הַצּוּק־הַשָּׁהּ, / עַד כִּי הַכֹּל עָצְרוּ נְשִׁימָתָם. [915]

הַסֶּלַע עַל כְּתֵפוֹ, צָעַד רֻסְתַּם / לְקוֹל תְּרוּעַת הָעָם מֵאֲחוֹרָיו.

קָרְאוּ הַלֵּל וְתִשְׁבָּחוֹת לְיָהּ, / וְעַל רֻסְתַּם שָׁפְכוּ פְּנִינִים וּפָז.


לִפְנֵי פַּרְגּוֹד הַשָּׁהּ הֵבִיא הַצּוּק, / וְהִשְׁלִיכוֹ קֳבָל הָאִירָנִים, [v.374]

לֵאמֹר: 'אוֹ תִּגָּלֶה פֹּה לְעֵינֵינוּ, / וְתַעֲזֹב שְׁקָרֶיךָ וּכְשָׁפֶיךָ,

אוֹ בְּחַרְבִּי וּבְכַשִּׁילִי אֲנִי / אוֹתְךָ פֹּה מְבַקֵּעַ לִפְלָחִים.' [920]

עַתָּה הָפַךְ הַצּוּק לַעֲרָפֶל, / וּבוֹ הַשָּׁהּ עוֹטֶה שִׁרְיוֹן הוֹפִיעַ.

רֻסְתַּם תָּפַשׂ אֶת כַּף יָדוֹ בְּכֹחַ, / צוֹחֵק הוֹבִיל אוֹתוֹ אֶל כַּי־כָּוֻס

וְכֹה אָמַר: ‘הֵבֵאתִי שֶׁבֶר־הַר! / מִפַּחַד קַרְדֻּמִי אָפֵס כֹּחוֹ.’

כָּוֻס הִבִּיט עַל שָׁהּ מָזַנְדַּרָן, / וְלֹא מָצָא אוֹתוֹ יָפֶה לְכֶתֶר.

אַרְכָן הָיָה, פָּנִִים לוֹ מְאוּסִים, / נִיבִים וְרֹאשׁ כְּשֶׁל חֲזִיר־הַבָּר. [925]

כָּוֻס נִזְכַּר בַּסֵּבֶל הַיָּשָׁן, / מִלֵּב פָּצוּעַ נֶאֱנַח קָרוֹת.

אֶל הַתַּלְיָן פָּנָה לְהוֹצִיאוֹ, / וְלִנְתָחִים בַּחֶרֶב לְבַתְּרוֹ.

רֻסְתַּם תָּפַשׂ בִּזְקַן הַמְעוֹנֵן, / סְחָבוֹ וְהוֹצִיאוֹ מֵעַל פָּנָיו,

וּבִפְקֻדַּת הַשָּׁהּ הַמְהֻלָּל / בִּתְּרוּהוּ, כַּיָּאֶה לוֹ, לִנְתָחִים.


לַמַּחֲנֶה שָׁלַח כָּוֻס צָבָא, / אֲשֶׁר אָסַף אֶת הָרְכוּשׁ הָרַב: [930]

כִּסְאוֹת, כִּתְרֵי־זָהָב וְאַבְנֵטִים, / סוּסִים וְנֶשֶׁק וְיַהֲלוֹמִים,

בְּכָל מָקוֹם אָסְפוּ בָּעֳמָרִים. / הַלּוֹחֲמִים הִגִּיעוּ בִּקְבוּצוֹת,

וְכָל אֶחָד קִבֵּל כְּמַעֲשֵׂהוּ. / אֲשֶׁר פָּעַל יוֹתֵר, קִבֵּל יוֹתֵר.

מֵהַדִּיוִים הָהֵם, אֲשֶׁר נוֹדְעוּ / בְּרִשְׁעָתָם וְהִתְעַמְּרוּ בָּעָם,

צִוָּה לִכְרֹת אֶת רָאשֵׁיהֶם בַּחֶרֶב, / וּלְהַשְׁלִיכָם כַּדֹּמֶן בַּשָּׂדֶה. [935]

אַחַר כָּל אֵלֶּה בָּא אֶל הַמִּזְבֵּחַ, / וְאֶל שׁוֹפֵט עֶלְיוֹן נָשָׂא תְּפִלָּה:

'בּוֹרֵא־עוֹלָם, שׁוֹפֵט אֱמֶת וָצֶדֶק, / הִנֵּה מִלֵּאתָ כָּל מִשְׁאֲלוֹתַי. [v.374]

אַתָּה הִכְנַעְתָּ הַדִּיוִים תַּחְתַּי; / חִדַּשְׁתָּ נְעוּרֵי רֹאשׁ מַזָּלִי.'

שִׁבְעָה יָמִים שָׁכַב לִפְנֵי יַזְדָּן / בְּתַחְנוּנִים וְהִתְפַּלֵּשׁ בַּחוֹל,

וּבַשְּׁמִינִי פָּתַח אֶת אוֹצָרוֹ, / וְהֶעֱנִיק לְכָל דּוֹרֵשׁ צָרְכּוֹ. [940 ]

שִׁבְעָה יָמִים טָרַח בַּחֲלוּקָה / הַזֹּאת, עַד לֹא חָסַר לְאִישׁ דָּבָר.

עַתָּה שִׁבְעָה יָמִים עָשָׂה מִשְׁתֶּה: / הִזְמִין שֵׁכָר, גְּבִיעֵי כַּדְכֹּד וּבְדֹלַח.

גָּבִיעַ בְּכַפּוֹ בִּלָּה בְּנֹעַם, / וּמוֹשָׁבוֹ עוֹד בְּמָזַנְדַּרָן.


כָּוֻס עָלָה עַל כִּֽסֵּא מַלְכוּתוֹ, / וְכֹה אָמַר לְתַּהַמְתַּן הַגֵּא:

'אַי, פַּהְלַוָן תֵּבֵל כֻּלָּהּ, רֻסְתַּם! / בְּכָל מָקוֹם גִּלִּיתָ גְּבוּרָתְךָ. [945]

אַתָּה הֶחֱזַרְתַּנִי אֶל כִּסְאִי. / יָאִיר לִבְּךָ בֶּאֱמוּנָה וָחֹק.'

עָנָה רֻסְתַּם לַשָּׁהּ וְכֹה אָמַר: / 'כָּל אִישׁ וָאִישׁ וּסְגֻלּוֹתָיו עִמּוֹ.

כָּל מַעֲשַׂי, שָׁהּ, הֵם בִּזְכוּת אַוּלָד, / אֲשֶׁר הוֹרַנִי דֶּרֶךְ נְכוֹנָה.

אֶל כֵּס מָזַנְדַּרָן נַפְשׁוֹ נוֹשֵׂא הוּא, / וּכְבָר אוֹתוֹ לַנֶּאֱמָן הִבְטַחְתִּי.

צַיְּדֵהוּ בְּשִׂמְלַת־מַלְכוּת נָאָה / וּבְסֵפֶר לְעֵדוּת בְּחוֹתָמְךָ, [950]

כִּי הוּא יִהְיֶה שָׁהּ בְּמָזַנְדַּרָן, / וְיַעַבְדוּהוֹ כָּל אַנְשֵׁי־הַחַיִל.'

כִּשְׁמֹעַ כַּי־כָּוֻס דִּבְרֵי עַבְדּוֹ, / נָתַן הַסְכָּמָתוֹ בְּכַף יָדוֹ.

אָסַף אֶת מְפַקְּדֵי הַמְּדִינָה / וְשָׂח בְּשֶׁבַח הַגִּבּוֹר אַוּלָד.

הוֹשִׁיב אוֹתוֹ עַל כֵּס מָזַנַּדַרָן / וְשָׂם פָּנָיו אֶל פָּרְס בִּירַת אִירָן. [v.376]


כּאוס חוזר לאיראן ונפרד מרוסתּם

כְּשׁוּב כָּוֻס־כַּי אֶל אַדְמַת אִירָן, / מֵרֹב אֲבַק־צְבָאוֹ נֶעְלַם עוֹלָם. [955]

רִגְשַׁת הָעָם הִגִּיעָה עַד הַשֶּׁמֶשׁ, / נָשִׁים וַאֲנָשִׁים שָׂמְחוּ בְּקוֹל.

הַתּוֹשָׁבִים קִשְּׁטוּ אֶת הֶעָרִים, / בְּכָל מָקוֹם שֵׁכָר, שִׁירָה וָנֵבֶל.

נָסִיךְ צָעִיר הֵבִיא אָבִיב צָעִיר, / סַהַר חָדָשׁ הִגִּיהַּ מֵאִירָן.

אַחַר שִׁבְתּוֹ שָׂמַח כִּמְנַצֵּחַ, / פָּתַח דַּלְתוֹת גְּנָזָיו הָעַתִּיקִים,

הוֹשִׁיב בַּפֶּתַח אֶת הַשַּׁלָּמִים, / וְדִינָרִים חִלְּקוּ כְּיַד הַמֶּלֶךְ. [960]

שָׁאוֹן בְּפֶתַח גֵּו־הַפִּיל רֻסְתַּם. / מִשָּׁם גְּדוֹלֵי אִירָן מְאֻשָּׁרִים

יָצְאוּ יַחְדָּו, לְהִתְיַצֵּב בַּחַג / לִפְנֵי כִּסֵּא כָּוֻס הַמְהֻלָּל.

רֻסְתַּם בְּקוֹבָעוֹ הַמְפֹאָר / בָּא וְיָשַׁב בַּכֵּס לְיַד הַשָּׁהּ.


עוֹדָם יוֹשְׁבִים, הִשְׁמִיעַ בְּאָזְנָיו / שֶׁאֱלָתוֹ לָשׁוּב אֶל זָל אָבִיו.

כָּוֻס, אֲסִיר תּוֹדָה לְתַּהַמְתַּן / וְכַמִּשְׁפָּט, הֵכִין מַתְּנַת פְּרִידָה: [965]

כִּסֵּא עָטוּר בִּשְׁבוֹ, רָאשֵׁי תְּיָשִׁים לוֹ, / כֶּתֶר מַלְכוּת בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת;

אֲרִיג זָהָב בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת יָקָר, / שַׁרְשֶׁרֶת מְהֻדֶּרֶת וְצָמִיד;

מֵאָה, עִם פְּנֵי־יָרֵחַ, עֲלָמִים, / וַעֲלָמוֹת מֵאָה בְּמֻשְׁק וּבְמֶשִׁי;

מֵאָה סוּסֵי עֲרָב בְּרִתְמוֹת־פָּז, / מֵאָה פְּרָדוֹת שְׁחוֹרוֹת בְּמִתְגֵי־פָּז.

כֻּלָּם נוֹשְׂאִים רִקְמָה וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר / מֵרוּם, אִירָן וְסִין הָרְחוֹקָה, [970]

גַּם אַרְנָקִים מֵאָה עִם דִּינָרִים, / צְבָעִים, בְּשָׂמִים – כְּבֻדָּה רַבָּה מְאֹד.

אֲגַן־כַּדְכֹּד מָלֵא אָהָל נָקִי, / וּגְבִיעַ־שְׁבוֹ מָלֵא מֵי־שׁוֹשַׁנִּים;

כְּמוֹ־כֵן מְגִלָּה כְּתוּבָה עַל מֶשִׁי / בִּדְיוֹ מָהוּל בְּמֻשְׁק עִנְבָּר וּבְיַיִן,

וּבָהּ צִוָּה לוֹ, לַמֵּאִיר עוֹלָם, / וּמֵחָדָשׁ, אֶת מְדִינַת נִימְרוּז. [v.377]

וְכֹה הֻבְטַח בַּצַּו, כִּי עַל כֵּס זֶה / לֹא יַעֲלֶה אִישׁ זוּלָתוֹ בְּכֶתֶר. [975]

עַתָּה בֵּרְכוֹ הַשָּׁהּ וְכֹה אָמַר: / 'אַל שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ בִּלְעָדֶיךָ!

יִהְיֶה לֵב גִּבּוֹרֵינוּ חַם אֵלֶיךָ, / צְנִיעוּת, עֶדְנָה וָרֹךְ תֵּדַע נַפְשֶׁךָ.'

קָפַץ רֻסְתַּם, נָשַׁק כִּסֵּא הַשָּׁהּ, / וְסָר לַהֲכָנוֹת וְלַמִּטְעָן.

שָׁאוֹן עָלָה מִמִּגְרְשֵׁי הָעִיר, / הַכֹּל שָׂמְחוּ בְּגִיל רֻסְתַּם הַשָּׁב:

תָּלוּ זֵרִים לְקוֹל פַּעֲמוֹנִים, / תֻּפִּים הוֹמִים וַחֲצוֹצְרוֹת תּוֹקְעוֹת. [980]


רֻסְתַּם חָזַר אֶל זָל, וְשָׁהּ אִירָן / הֵאִיר הָאָרֶץ בְּחֻקִּים וּבְצֶדֶק.

כְּשׁוּב כָּוֻס מִגְּבוּל מָזַנְדַּרָן, / חִלֵּק אֶת הַמִּשְׂרוֹת בֵּין הַשָּׂרִים.

אֶת טוּס מִנָּה כְּשַׂר־צְבָאוֹ, וְכֹה / אָמַר אֵלָיו: ‘אַתָּה הֲדֹף כָּל רַע.’

בִּידֵי גּוּדַרְז הִפְקִיד אֶת אִיצְפַהָן, / נָתַן לוֹ כֵּס וָכֶתֶר עַל הַחֶבֶל.

כִּכְלוֹת־הַכֹּל שִׂמַּח לִבּוֹ בַּיַּיִן, / מָלַךְ בְּאֹמֶץ וּבְשִׁקּוּל הַדַּעַת. [985]

עָרַף הָרֶשַׁע בְּגַרְזֶן הַצֶּדֶק, / אִישׁ עַל לִבּוֹ לֹא הֶעֱלָה הַמָּוֶת.

מָלְאָה הָאָרֶץ יֶרֶק, טַל וּמַיִם, / וַעֲרוּכָה הָיְתָה כְּגַן אִרַם.

פָּרְחוּ הַיּשֶׁר, הָאֵמוּן, הָאשֶׁר, / וִידֵי אִבְּלִיס הַנַּעֲוֶה כְּבוּלוֹת.

נָפוֹצָה הַשְּׁמוּעָה: ‘כָּוֻס הוֹצִיא / כִּסֵּא וָכֶתֶר מִמָּזַנְדַּרָן!’

הִשְׁתּוֹמְמוּ הַכֹּל וְגַם שָׂמְחוּ, / כִּי כַּי־כָּוֻס הִשִּׂיג גְּדוּלָה כָּזֹאת. [990] [v.378]

נֶאֱמָנָיו הֵבִיאוּ מַתָּנוֹת, / חִכּוּ בַּתּוֹר לָבוֹא לִפְנֵי הַשָּׁהּ.

כָּל הָעוֹלָם קֻשַּׁט כְּגַן־הָעֵדֶן / וְהִתְמַלֵּא בְּצֶדֶק וּבְעשֶׁר.

שָׁמַעְתָּ מִלְחֲמוֹת מָזַנְדַּרָן, / עַתָּה שְׁמַע מִלְחֲמוֹת הָמָוַרָן.


יב. ב. עֲלִילוֹת כַּי־כָּוֻס בִּמְדִינַת בַּרְבַּרִסְתָּאן וְסִפּוּרִים אֲחֵרִים

כּאוס נלחם במלך האמאוראן

קִבַּלְנוּ זֹאת מִפִּי הַמּוּבַּדִּים / וּמִכִּתְבֵי אוֹתוֹ דִהְקָן זָקֵן, [v.379]

כִּי כַּי־כָּוֻס גָּמַר בַּלֵּב הָאֹמֶר, / לָתוּר בָּאָרֶץ וְלַחְקֹר דְּרָכֶיהָ.

עָזַב אִירָן, בָּא אֶל תּוּרָן וָסִין, / מִשָּׁם עָבַר אֶל מֶרְחֲבֵי מַכְּרָן,

וּמִמַּכְּרָן יָצָא לִמְחוֹז זִרִהּ. / אִישׁ לֹא חָגַר מָתְנָיו לְהִלָּחֵם בּוֹ.

כָּל הַמּוֹשְׁלִים שִׁלְּמוּ אֶת מִסֵּיהֶם, / שׁוֹר לֹא נִסָּה כֹּחוֹ עִם הָאַרְיֵה. [5]

מִשָּׁם עִם חַיִל רַב בָּא אֶל בַּרְבַּר, / שׁוֹחֵר כִּבּוּשׁ, בְּכֶתֶר עַל הָרֹאשׁ.

מֶלֶךְ בַּרְבַּרִסְתָּן עָרַךְ צְבָאוֹ,189 / הַפַּעַם הַמַּזָּל שִׁנָּה צְבָעָיו.

צָבָא הִגִּיעַ מִבַּרְבַּר לַקְּרָב, / אֲשֶׁר הֵפֵר מִשְׁתֵּה צִבְאוֹת אִירָן.

אִישׁ לֹא רָאָה יָדַיִם וּמוֹשְׁכוֹת, / מֵרֹב אָבָק נִסְתַּר צְבָא הַפִּילִים.

הַבַּרְבַּרִים תָּקְפוּ שׁוּרוֹת־שׁוּרוֹת, / כְּמוֹ גַּלִּים בָּאִים מִיָּם סוֹעֵר. [10]


כִּרְאוֹת גּוּדַרְז אֶת הָעוֹלָם בְּכֹה, / הוֹרִיד מֵהָאֻכָּף אַלָּה כְּבֵדָה,

דִּרְבֵּן סוּסוֹ עִם אֶלֶף לוֹחֲמִים, / וּבְכִידוֹנִים הַמַּבְקִיעִים שִׁרְיוֹן [v.380]

תָּקַף וְגַם שָׁבַר אֶת הַמֶּרְכָּז. / מֵאֲחוֹרָיו מִהֵר לִתְקֹף הַשָּׁהּ,

תֹּאמַר: ‘בְּתוֹךְ בַּרְבַּר אִישׁ לֹא נוֹתַר / מִפָּרָשֶׁיהָ הַנּוֹשְׂאִים כִּידוֹן!’

זִקְנֵי בַּרְבַּרִסְתָּן הַנִּכְבָּדִים, / אַחַר עֲבֹר סוּפַת הַמִּלְחָמָה, [15]

בָּאוּ לִפְנֵי הַשָּׁהּ הַמְנַצֵּחַ, / וּבְלֵב שָׁבוּר בִּקְּשׁוּ סְלִיחָה, לֵאמֹר:

'אֲנַחְנוּ עֲבָדֶיךָ וּמְשָׁרְתֶיךָ, / לְמַס עוֹבֵד מַטִּים אֶת צַוָּארֵינוּ.

בִּמְקוֹם דַּרְכְּמוֹנִים, יַהֲלוֹמִים / וּפָז נִתֵּן, וְגִזְבָּרְךָ יִשְׂמַח.'

סָלַח כָּוֻס־כַּי וְהֵאִיר פָּנִים, / לִמְּדָם חֻקִּים טוֹבִים וַחֲדָשִׁים.

כְּכַלּוֹתוֹ, לְקוֹל פַּעֲמוֹנִים / וְצֶלְצְלִים וְלִתְרוּעַת קְרָנוֹת, [20]

עָזַב אֶת מְדִינַת בַּרְבַּרִסְתָּן / לָלֶכֶת אֶל הַר־קָף בַּמַּעֲרָב. [v.381]

כְּהִוָּדַע בָּאָרֶץ דְּבַר בּוֹאוֹ, / יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ לְקַדֵּם פָּנָיו

הַנִּכְבָּדִים בָּעָם וְהַשָּׂרִים, / וְעַל רֹאשָׁם הִטִּילוּ מַס עוֹבֵד.

הָאֲנָשִׁים מִלְּאוּ אֶת רְצוֹנוֹ, / וּבְכֵן עָבַר בָּאָרֶץ בְּשָׁלוֹם.

עַתָּה הִסִּיעַ אֶת צְבָאוֹ זָבֻּלָּה / לְהִתְאָרֵחַ אֵצֶל תַּהַמְתַּן. [25]

פֹּה בְּנִימְרוּז בִּלָּה חֹדֶשׁ יָמִים, / בְּיַיִן, שִׁיר וּבְצֵיד חַיָּה וָעוֹף.


חָלַף זְמַן לֹא כַּבִּיר בַּנְּעִימִים,/ וּבְגַן הַשּׁוֹשַׁנִּים הוֹפִיעַ חוֹחַ.

לְהִתְנַסּוֹת בְּטוֹב וּבְרַע – חֶלְקֵנוּ, / הָעֲלִיָּה צוֹפֶנֶת נְפִילָה.

הַכֹּל הָלַךְ לְמֵישָׁרִים כַּדָּת, / פִּתְאֹם נוֹדַע לוֹ קֶשֶׁר הָעַרְבִים.

נָסִיךְ אֶחָד עָשִׁיר וְשַׁאֲפָן / הֵנִיף בְּשָׁם נֵס מֶרֶד וּבְמִצְרַיִם. [30]

הָעָם מָרָה בַּכַּי, פָּנָה לוֹ עֹרֶף, / וְכָל מָרוּת דָּחָה בִּשְׁתֵּי יָדַיִם.

כְּבוֹא הַחֲדָשָׁה לַשַּׁהְרְיָר, / כִּי בָּא לוֹ מִתְחָרֶה עַל הַשִּׁלְטוֹן,

הִכָּה בַּתֹּף, נִפְרַד מֵעִם נִימְרוּז, / וּבְלֵב עָלֵז וְקַל יָצָא לַדֶּרֶךְ.

צְבָאוֹ עַל מָגִנָּיו כָּתַב אֶת שְׁמוֹ, / הַחֲרָבוֹת נָעוּ בִּנְדָנֵיהֶן.

מֵהַמִּישׁוֹר צְבָאוֹ הִסִּיעַ יָמָּה, / מִבְּלִי אֲשֶׁר יָדַע זֹאת הָאוֹיֵב. [35]

סְפִינוֹת אֵין־סְפוֹר בָּנָה וְרַפְסוֹדוֹת, / לְהַעֲבִיר בָּהֶן אֶת לוֹחֲמָיו.


כְּאֶלֶף פַּרְסָאוֹת עָשׂוּ בַּיָּם, / לְפִי הַצְּעָדִים בַּיַּבָּשָׁה,

וּבָאוּ עַד אֵם שְׁלשׁ הַמְּדִינוֹת, / לְהַחֲזִיר הַכֶּתֶר לְיָשְׁנוֹ. [v.382]

מִשְּׂמֹאל מִצְרַיִם, מִיָּמִין בַּרְבַּר; / הַיָּם בֵּינָם לְבֵין מְבֻקָּשָׁם,

הָמָוַרָן, אֲשֶׁר הִיא לִפְנֵיהֶם. / לְכָל הַמְּדִינוֹת צָבָא כָּבֵד. [40]

הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה לַמְּדִינוֹת: / ‘כָּוֻס עוֹלֶה עָלֵינוּ מֵהַיָּם!’

הִסְכִּימוּ מַלְכֵיהֶן לְבֵינֵיהֶם / לְהִפָּגֵשׁ בְּיַחַד בְּבַּרְבַּר.

רַבִּים מִסְּפֹר הָיוּ הַלּוֹחֲמִים, / הִגִּיעוּ אֶל בַּרְבַּר בַּהֲמוֹנִים.

צָבָא נִזְעַק, אֲשֶׁר מִפַּרְסוֹתָיו / עָיְפוּ הַיָּם, הָהָר וְהַמִּישׁוֹר.

מָקוֹם פָּנוּי לְלַיִשׁ לֹא נוֹתַר, / חֲזִיר הַבָּר שָׁם לֹא מָצָא עוֹד דֶּרֶךְ. [45]

בַּסֶּלַע הַנָּמֵר, הַדָּג בַּמַּיִם, / וּבָאֲוִיר הַנֶּשֶׁר וְהָעָב

חִפְּשׂוּ נָתִיב, אַךְ מַה נָּתִיב מָצְאָה / חַיַּת הַטֶּרֶף בַּמָּקוֹם הַהוּא?

כְּהַעֲלוֹת כָּוֻס צְבָאוֹ עַל־פְּנֵי / הַיַּבָּשָׁה, זוֹ נֶעֶלְמָה מֵעַיִן.

‘תֵּבֵל’ – תֹּאמַר – ‘שִׁרְיוֹן וְסוֹחֵרָה, / הַכּוֹכָבִים מֵחֹד־כִּידוֹן הֵאִירוּ.’

מֵרֹב קוֹבְעֵי־זָהָב וּמָגִנִּים / וְקַרְדֻּמִּים הַנִּשָּׂאִים עַל שֶׁכֶם, [50]

תֹּאמַר: ‘הָאֲדָמָה זָהָב נוֹזֵל, / הַחֲרָבוֹת הִמְטִירוּ נְפָשׁוֹת!’

מֵהָאָבָק אָדְמוּ פְּנֵי הַשָּׁמַיִם, / הָאֲדָמָה הִשְׁחִירָה כְּהָבְנֶה.

מִתֵּקַע הַקְּרָנוֹת הָרִים נִשְׁבָּרוּ, / שָׁקְעוּ פְּנֵי הַקַּרְקַע מִכֹּבֶד־סוּס.

קוֹל מְצִלְתַּיִם בְּבַּרְבַּרִסְתָּן, / תֹּאמַר: ‘הָיְתָה מַחְנֶה צָבָא אֶחָד.’


כְּהִשָּׁמַע קוֹל תֹּף בִּצְבָא אִירָן, / יָצְאוּ חוֹצֵץ בַּהְרָם, גֻּרְגִּין וְטוּס, [55]

וּמֵאֲגַף גּוּדַרְז, צֶאְצָא כִּשְׁוָד, / הוֹפִיעוּ גִּיו, אָחִיו שִׁידוּשׁ, פַרְהָד.

בְּרַעַל חֹד־כִּידוֹנֵיהֶם הִטְבִּילוּ, / רִפּוּ מוֹשְׁכוֹת, וּדְרוֹר קָרְאוּ לַסּוּס. [v.383]

הַפָּרָשִׁים שָׁחוּ עַל אֻכְּפֵיהֶם, / הֵרִיעוּ וְקַרְדֻּמֵּיהֶם הִנְחִיתוּ,

תֹּאמַר: ‘אֵין זֹאת כִּי־אִם מִכְרֵה בַּרְזֶל / וָאֶבֶן, אוֹ צָנְחוּ שָׁמַיִם אַרְצָה.’

כָּוֻס מִהֵר לָבוֹא אֶל הַמֶּרְכָּז, / צָבָא נִלְחָם שָׁם בְּצָבָא בְּעֹז, [60]

עַד־כִּי חָשְׁכוּ עֵינֵי הָאֲנָשִׁים. / שָׁשַׁר זוֹהֵר יָרַד עַל אֶבֶן־תְּכֵלֶת,

תֹּאמַר: ‘שָׁמַיִם מַמְטִירִים בָּרָד, / וְצִבְעוֹנִים פָּרְחוּ בֵּין הַסְּלָעִים.’

עֵינֵי הַכִּידוֹנִים הֵפִיקוּ אֵשׁ, / הָאֲדָמָה דָּמְתָה לְיָם שֶׁל דָּם.


שְׁלשׁ בְּנוֹת־הַבְּרִית הֻכּוּ מַכָּה נִצַּחַת, / עַד לֹא הִבְחִינוּ בֵּין אֶמְצַע לְסוֹף.

מַצְבִּיא הָמָוַרָן הָיָה רִאשׁוֹן, / אֲשֶׁר הִשְׁלִיךְ חַרְבּוֹ וְאַלָּתוֹ. [65] [v.384]

נִדְכָּא בִּקֵּשׁ מִכַּי־כָּוֻס מַחְסֶה, / הֵבִין כִּי יוֹם אָסוֹן הַיּוֹם הַהוּא.

נִשְׁבַּע כִּי מְדִינַת הָמָוַרָן / מַס תְּשַׁלֵּם וּמַעֲשֵׂר כָּבֵד.

סוּסִים, כִּסְאוֹת וְקוֹבָעִים וָנֶשֶׁק / יִשְׁלַח מַשְׂאֵת אֶל שָׁהּ אִירָן בִּתְנַאי:

אַחַר שַׁלְּמוֹ הַמַּס וְהַכְּבֻדָּה / יוֹצִיא כָּוֻס צְבָאוֹ מֵאַדְמָתוֹ.

כָּוֻס הִקְשִׁיב לַהַצָּעָה רַב־קֶשֶׁב, / וְכֹה עָנָה עָלֶיהָ לַמַּעְתִּיר: [70]

‘אִם לֹא כִּסְאִי וַעֲטַרְתִּי תַּחְמֹדוּ, / בַּחֲסוּתִי תַּרְגִּיעוּ בְּשָׁלוֹם.’


שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב חָזַר כָּוֻס / עִם בְּנֵי־הַחַיִל אֶל הַמַּחֲנֶה,

וּמֵהָמָוַרָן שָׁלִיחַ בָּא, / וְעִמָּדוֹ אוֹצָר שָׁלֵם וָנֶשֶׁק,

אִזְמָרַגְדִּים וַאֲבָנִים שׁוֹנוֹת, / וְכֹה אָמַר: 'שׁוֹפֵט אֱמֶת וָצֶדֶק!

כֻּלָּנוּ עֲבָדֶיךָ וַעֲפַר / רַגְלֶיךָ, מִקָּטָן וְעַד גָּדוֹל. [75]

תִּהְיֶה יָדְךָ בְּעֹרֶף אוֹיִבְךָ, / וּמַזָּלוֹ יִשַּׁח עַד הֶעָפָר.'

כְּכַלּוֹתוֹ, נָשַׁק לָאֲדָמָה, / וְשָׂם פָּנָיו אֶל אִישׁ־הַחַיִל טוּס,

הֵבִיא זָהָב, מִבְחַר אַבְנֵי־יִקְרַת, / וְהֶעֱנִיק לְכָל אֶחָד מַתָּת.


כּאוס מבקש משאה האמאוראן את סודאבּה בתו לאשה

אָמַר פָּרָשׁ אֶחָד אֶל כַּי־כָּוֻס: / 'לְשָׁהּ הָמָוַרָן בַּת בַּהַרְמוֹן,

יָפָה גִּזְרַת־גֵּוָהּ מִבְּרוֹשׁ תָּמִיר, / וְעַל רֹאשָׁהּ עֲטֶרֶת מֻשְׁק שְׁחוֹרָה; [80]

לָשׁוֹן לָהּ – חֶרֶב, וּשְׂפָתַיִם – דְּבַשׁ, / קוֹמָה גְּבוֹהָה, צַמּוֹת כִּפְלָצוּרִים.

לוֹבֶשֶׁת צִבְעוֹנִים כִּבְגַן־הָעֵדֶן, / כְּשֶׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת בָּאָבִיב. [v.385]

יָאֶה לַשָּׁהּ, כִּי לְאִשָּׁה יִקַּח / יָרֵחַ בְּיָפְיָהּ וְלֹא אַחֶרֶת.'

זָע לֵב כָּוֻס, וְכֹה עָנָה לָאִישׁ: / 'טוֹבָה מֵאֵין כָּמוֹהָ עֲצָתְךָ!

אוֹתָהּ מֵאֵת אָבִיהָ אֲבַקֵּשׁ, / כִּי יְפָאֵר דְּיוֹקְנָהּ אֶת הַרְמוֹנִי.' [85]


הַשָּׁהּ בָּחַר מִבְּנֵי־לְוָיָתוֹ / אָדָם פִּקֵּחַ וְחוֹקֵר־חָכְמָה,

אָצִיל בְּמוֹצָאוֹ וּמְיֻשָּׁב, / וְצֵאת צִוָּהוּ אֶל הָמָוַרָן.

אָמַר לוֹ: 'קְנֵה לִי אֶת לְבַב הַשָּׁהּ, / הַטֵּה רוּחוֹ אֵלַי בְּשִׂיחַ רַךְ,

וְכֹה בִּשְׁמִי אֱמֹר לוֹ: "בְּרִית אִתִּי / דּוֹרְשִׁים הַנְּסִיכִים בְּכָל הָאָרֶץ,

כִּי מִכִּתְרִי הַזֹּהַר לַחַמָּה, / וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ – הֲדוֹם כִּסְאִי. [90]

אֲשֶׁר חוֹסֶה אֵינֶנּוּ בְּצִלִּי, / מָנוֹחַ לֹא יִמְצָא לְכַף רַגְלוֹ.

עַתָּה חָפֵץ אֲנִי בִּבְרִית אִתְּךָ, / וּפְנֵי שָׁלוֹם לִרְחֹץ בְּאַהֲבָה.

לְךָ מֵעֵבֶר לַפָּרֹכֶת בַּת, / שָׁמַעְתִּי כִּי יָפָה הִיא לְכִסְאִי –

צָחוֹת פָּנֶיהָ וְטָהוֹר גּוּפָהּ; / שִׁבְחָהּ בְּפִי כָּל־אִישׁ בְּכָל מָקוֹם.

שׁוֹאֵל כָּוֻס־כַּי חֲתָנְךָ לִהְיוֹת, / אָכֵן נוֹטָה לְךָ הַשֶּׁמֶשׁ חֶסֶד."' [95]


הָלַךְ אִישׁ־הַשְּׂפָתַיִם הַפִּקֵּחַ, / וּבָא לִפְנֵי אֲדוֹן הָמָוַרָן.

עָרַךְ אֶת נְאוּמוֹ לִקְנוֹת לִבּוֹ, / יִפָּה דְּבָרָיו בְּקֶסֶם עַל שְׂפָתָיו,

מָסַר בִּרְכַּת כָּוֻס, דְּרִישַׁת שְׁלוֹמוֹ, / וְהֶאֱרִיךְ בְּתֹכֶן הַשְּׁלִיחוּת.

כִּשְׁמֹעַ שָׁהּ הָמָוַרָן דְּבָרוֹ, / עָטַף לִבּוֹ, רֹאשׁוֹ כָּבֵד עָלָיו.

שָׂח אֶל נַפְשׁוֹ: 'אָמְנָם הוּא פָּדִשָׁהּ, / וְנִשְׁמָעִים צַוָּיו בְּכָל הָאָרֶץ, [100]

אַךְ בַּת לִי בָּעוֹלָם אַחַת, רַק זֹאת, / וְהִיא לִי יְקָרָה מֵהַחַיִּים.

אִם אֶת הַצִּיר אֶדְחֶה וְאַעֲלִיב, / לֹא אֶתְחַזֵּק, לֹא אֶעֱמֹד בַּקְּרָב.

טוֹב כִּי אֶעְצֹם עֵינַי מִצָּרָתִי, / וְכַעֲסִי אַכְנִיעַ בְּלִבִּי.' [v.386]

וּבְכֵן אָמַר אֶל בַּעַל הַלָּשׁוֹן: / 'לַמִּשְׁאָלָה אֵין הַתְחָלָה וָסוֹף.

בִּשְׁתֵּי שְׂכִיּוֹת־חֶמְדָּה חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ, / וְעוֹד אַחַת, שְׁלִישִׁית, מַכִּיר אֵינֶנִּי. [105]

הָעשֶׁר הוּא כֹּחִי וּמִשְׁעַנְתִּי, / אֲבָל בִּתִּי – כִּתְרִי וְתִפְאַרְתִּי!

אִם יִקָּחֶנָּה שָׁהַנְשָׁהּ אִירָן, / יֹאבַד לִבִּי כְּהִפָּרְדָהּ מִמֶּנִּי.

בְּכָל זֹאת לֹא אָסוּר מִמִּצְוָתוֹ, / וְאֶמְסְרֶנָּה לוֹ כִּדְרִישָׁתוֹ.'


עַצְבוּת יָרְדָה עָלָיו. קָרָא אֵלָיו / אֶת סוּדָבֶּה, סִפֵּר לָהּ עַל כָּוֻס,

וְכֹה אָמַר: 'מֵהַנָּסִיךְ הַגֵּא, / הַמְבֹרָךְ בְּכָל חֶמְדָּה גְּנוּזָה, [110]

בָּא צִיר שָׁלוּחַ, אִישׁ נְעִים־שְׂפָתַיִם, / אִגֶּרֶת בְּכַפּוֹ רַבַּת־עִנְיָן,

וּבָהּ דּוֹרֵשׁ מִמֶּנִּי, עַל אַפִּי, / לַפְקִיר אֶת שַׁלְוָתִי וְאֶת שְׁנָתִי.

מַה אַתְּ אוֹמֶרֶת? מַה דַּעְתֵּךְ, בִּתִּי / הַחֲכָמָה, וּמַהוּ רְצוֹנֵךְ?'

עָנְתָה לוֹ סוּדָבֶּה:'אִם אֵין מָנוֹס / מִזֶּה, חֲבַל לְהִתְעַצֵּב אֶל לֵב.

כָּל שַׁהְרְיָר מֵאָז וּמֵעוֹלָם / שָׂדֶה וִיבוּל דָּרַשׁ מִבְּנֵי בְּרִיתוֹ. [115]

בִּבְרִית אִתּוֹ מַדּוּעַ תֶּאֱבַל, / כָּל אִישׁ אַחֵר יַחְשֹׁב זֹאת לְשִׂמְחָה.'

הָבֵן הֵבִין אֲדוֹן הָמָוַרָן, / כִּי הַדָּבָר לְרוּחַ סוּדָבֶּה,

וּבְכֵן קָרָא אֵלָיו אֶת צִיר הַשָּׁהּ, / וְהוֹשִׁיבוֹ בְּרֹאשׁ כָּל נִכְבָּדָיו.


הַשָּׁהּ וְהַשַּׁגְרִיר כָּרְתוּ הַבְּרִית / כְּדָת אוֹתָם יָמִים וּכְמִשְׁפָּטָם.

שַׁלִּיט הָמָוַרָן שִׁבְעָה יָמִים / הֵכִין עִם נִכְבָּדָיו אֶת הַנָּדָן. [120]

בְּלֵב כָּבֵד שָׁלַח כִּשְׁלשׁ מֵאוֹת / שְׁפָחוֹת וְאַרְבָּעִים אַפִּרְיוֹנִים, [v.387]

אֶלֶף גְּמַלִּים, פְּרָדוֹת וְרֶכֶשׁ אֶלֶף, / עוֹמְשִׂים אֲרִיג רִקְמָה וְדִינָרִים.

מֵהַכִּסְאוֹת גָּלְשׁוּ קִפְלֵי רִקְמָה. / הַחַיָּלִים נִצְּבוּ בְּתוֹר אָרֹךְ.

הָאַפִּרְיוֹן שֶׁלַּכַּלָּה עֻטַּר, / וְאוֹצָרָהּ נִשָּׂא מֵאֲחוֹרֶיהָ.

מִשְׁמָר צְבָאִי קֻשַּׁט יָפֶה, כָּעֵדֶן, / תֹּאמַר: ‘הָאָרֶץ – עֲרוּגַת פְּרָחִים!’ [125]

כִּקְרֹב אֶל כַּי־כָּוֻס אֹרְחַת־הַנֵּדֶה / הַמְשַׂמַּחַת לֵב, וְהַמִּשְׁמָר,

יָצָא מִתּוֹךְ הָאַפִּרְיוֹן יָרֵחַ, / הָדוּר כְּשָׁהּ חָדָשׁ עַל כֵּס־מַלְכוּת:

צַמּוֹת גּוֹלְשׁוֹת בְּמֻשְׁק עַל פְּנֵי־וְרָדִים, / וַעֲגִילִים תְּלוּיִים עַל לְחָיַיִם.

שְׂפָתַיִם – אֹדֶם, נַרְקִיסִים – עֵינַיִם, / גַּבּוֹת – קְשָׁתוֹת מִשְּׁנֵי צִדֵּי הָאַף.

נָבוֹךְ הִבִּיט כָּוֻס בְּסוּדָבֶּה, / וּמִתְפַּעֵל קָרָא בְּשֵׁם יַזְדָּן. [130]

כְּשׁוּב רוּחוֹ, אָסַף אֶת מוּבַּדָּיו / וַחֲכָמָיו לְהִוָּעֵץ בָּהֶם.

אַחַר מָצְאָם אֶת סוּדָבֶּה יָאָה לוֹ, / קִדֵּשׁ חֶפְצוֹ כַּדָּת וְכַמִּשְׁפָּט.

אָמַר: ‘אַךְ רְאִיתִיךְ בָּאַפִּרְיוֹן, / יָדַעְתִּי כִּי כָּבוֹד בָּךְ לַהַרְמוֹן.’


שאה האמאוראן לוקח את כּאוס בשבי

עָטַף לְבַב מֶלֶךְ הָמָוַרָן, / וַאֲרוּכָה בִּקֵּשׁ לְצָרָתוֹ.

מִקֵּץ שִׁבְעָה יָמִים, הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר, / שִׁגֵּר מַלְאָךְ אֶל כַּי־כָּוֻס לֵאמֹר: [135]

'אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב לִרְאוֹת פָּנֵינוּ, / יָבוֹא לְהִתְאָרֵחַ בְּבֵיתֵנוּ.

תּוֹשְׁבֵי הָמָוַרָן יִהְיוּ גֵּאִים / לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הַשָּׁהּ הַמְפֹאָר.'

בְּדֶרֶךְ זוֹ אָמַר לִטְמֹן לוֹ פַּח. / אִישׁ־מְזִמּוֹת הָיָה, וּבְכֵן חָשַׁב [v.388]

לִתְפֹּשׂ בִּתּוֹ וְאֶת הַמַּמְלָכָה, / אַף לְחַלֵּץ רֹאשׁוֹ מֵעֹל הַמַּס.

הֵבִינָה סוּדָבֶּה, כִּי לְאָבִיהָ / לַסְּעוּדָה תָּכְנִית־זָדוֹן בָּרֹאשׁ, [140]

אָמְרָה לְבַעֲלָהּ: 'רַעְיוֹן פָּסוּל! / אַל תִּתְפַּתֶּה אֶצְלוֹ לְהִתְאָרֵחַ,

כִּי בַּכֵּרָה יִפְתַּח אִתְּךָ בְּרִיב, / וּבְלִי סִבָּה יָשִׂים כַּפּוֹ עָלֶיךָ.

הַתּוֹאֲנָה הַזֹּאת הִיא בִּגְלָלִי, / אַתָּה אַל אַחֲרָיו תֵּלֵךְ שׁוֹלָל.'


כָּוֻס הֵקֵל רֹאשׁ בְּדִבְרֵי אִשְׁתּוֹ, / לֹא הֶחֱשִׁיב גְּבוּרַת הָמָוַרָן.

יָצָא עִם גִּבּוֹרָיו וְלוֹחֲמָיו / לְהִתְאָרֵחַ אֵצֶל שָׁהּ הָאָרֶץ. [145]

הָיְתָה לַשָּׁהּ שָׁם עִיר, וּשְׁמָהּ שָׁהֶה; / יָפָה הָיְתָה לְמִשְׁתָּאוֹת וָעֹנֶג.

בָּעִיר הַזֹּאת אִוָּה מָקוֹם לָשֶׁבֶת, / וּפֵאֲרָהּ בְּכָל שְׂכִיּוֹת הָאָרֶץ.

כִּקְרֹב כָּוֻס־כַּי אֶל שָׁהֶה, / יָצָא הָעָם בַּשַּׁעַר לְבָרְכוֹ.

פִּזְּרוּ פְּנִינִים וּמֻשְׁק לִפְנֵי סוּסוֹ, / וּבָלְלוּ עִנְבָּר עִם זְעַפְרָן.

בָּעִיר קוֹלוֹת תְּרוּעָה, זִמְרָה וָנֵבֶל / הִתְרוֹנְנוּ בִּשְׁתִי וָעֵרֶב יַחַד. [150]

כִּרְאוֹת אוֹתוֹ אֲדוֹן הָמָוַרָן, / יָצָא אֵלָיו בָּרֶגֶל עִם שָׂרָיו.

מֵהָאוּלָם וְעַד לִפְנֵי הַשַּׁעַר / פִּזְּרוּ פְּנִינִים, זָהָב וְכַדְכֻּדִּים.

בְּקַעֲרוֹת זָהָב זָרוּ אוֹתָם, / שָׁפְכוּ עַל הָרָאשִׁים עִנְבָּר וּמֻשְׁק.

אֶל הָאַרְמוֹן הֵבִיא כִּסֵּא זָהָב, / עָלָיו יָשַׁב כָּוֻס בְּלֵב שָׂמֵחַ.

שִׁבְעָה יָמִים בִּלָּה בְּכוֹס בַּכַּף, / נָעַם לוֹ הַמָּקוֹם, שִׂמַּח לִבּוֹ [155]

יוֹמָם וָלַיְלָה לְפָנָיו כְּעֶבֶד / חָגַר מָתְנַיִם שָׁהּ הָמָוַרָן,

גַּם הַצָּבָא חָגַר אֶת חֲלָצָיו / לָשֵׂאת בְּרָכָה מֵאֵת הָאִירָנִים. [v.389]

בְּדֶרֶךְ זוֹ חָדְלוּ הַחֲשָׁדוֹת, / וְכָל אֶחָד חָשׁ בִּטָּחוֹן וָרֹגַע.


מִקֵּץ שִׁבְעָה יָמִים אָמְרוּ לָקוּם, / לְהֵעָרֵךְ לִקְרַאת שׁוּבָם הַבַּיְתָה.

קְצִינֵי בַּרְבַּרִסְתָּן הָיוּ בְּסוֹד / הַמְּזִמָּה, וּכְבָר הָיוּ בַּדֶּרֶךְ. [160]

מַסָּע גְּדוּדֵי בַּרְבַּר הָמָוַרָנָה / שִׂמַּח לְבַב הַשָּׁהּ הַמְאָרֵחַ.

קוֹל חֲצוֹצְרוֹת וְהַתְקָפַת פִּתְאֹם / הִפְתִּיעוּ אֶת הָאִירָנִים בַּלַּיְלָה.

נִשְׁבֹּה נִשְׁבָּה כָּוֻס, וְעִמָּדוֹ / הַגִּבּוֹרִים גּוּדַרְז וְגִיו וְטוּס,

גֻּרְגִּין בֶּן־גִּיו, זַנְגֶּה בֶּן־שָׁוַרָן / וְכָל הַלּוֹחֲמִים אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם.

אָסְרוּ אוֹתָם בָּאֲזִקִּים כְּבֵדִים, / וְכֵס הַשָּׁהּ וְזָהֳרוֹ נִזְנָחוּ. [165]

הַמַּעֲמִיק לִרְאוֹת, מַה הוּא אוֹמֵר / עַל מַעֲשֵׂה־הַנְּבָלָה הַזֶּה?

אִם אֵין הָאִישׁ לְךָ שְׁאֵר־בָּשָׂר, / אַל בּוֹ תִּבְטַח יוֹתֵר מֵהַמִּדָּה.

יֵשׁ גַּם קָרוֹב יִפְנֶה אֵלֶיךָ עֹרֶף, / וּבְרִית הָאַהֲבָה יָשִׂים לְאַל.

אִם אֶת הָאַהֲבָה לִבְחֹן אָבִיתָ, / נַסֵּה אוֹתָהּ בְּאשֶׁר וּבְצָרָה.

אִם אֵין הָאִישׁ אָדָם כְּעֶרְכְּךָ, / תַּפְחִית קִנְאָה אַהֲבָתוֹ אֵלֶיךָ. [170]

כֵּן דֶּרֶךְ הָעוֹלָם הָעֲקַלְקַל, / כָּל רוּחַ תְּסִיטוֹ מִמְּקוֹמוֹ.


כְּהֵאָסֵר כָּוֻס בְּעִוְרוֹנוֹ, / מַטְּרַת הָמָוַרָן הֻשְּׂגָה כָּלִיל.

הָיָה שָׁם הַר אֲשֶׁר רֹאשׁוֹ בָּעָב, / אוֹתוֹ הֵרִים יַזְדָּן מִמְּצוּלוֹת,

עַל פִּסְגָּתוֹ שָׁכַן מִבְצָר. ‘אֵין זֹאת’ – / תֹּאמַר – ‘כִּי הַשָּׁמַיִם עַל חָזֵהוּ.’

אֶל הַמִּבְצָר הַזֶּה נִשְׁלַח כָּוֻס / בְּיַחַד עִם גּוּדַרְז וְגִיו וְטוּס. [175]

גַּם יֶתֶר מְפַקְּדֵי כָּוֻס הִשְׁלִיךְ / שַׁלִּיט הָמָוַרָן אֶל הַמִּבְצָר,

וְאֶלֶף לוֹחֲמִים עָלָיו מִשְׁמָר, / כֻּלָּם גִּבּוֹרֵי־חַיִל שׁוֹלְפֵי־חֶרֶב. [v.390]

כָּל מַחֲנֵה כָּוֻס נָתַן לְבַז, / אֶת הָאוֹצָר חִלֵּק בֵּין נִכְבָּדָיו.

נָשִׁים מְצֹעָפוֹת בִּשְׁתֵּי שׁוּרוֹת, / וְאַפִּרְיוֹן עִם וִילוֹנוֹת אִתָּן,

לְהַחֲזִיר אֶת סוּדָבֶּה הִגִּיעוּ, / וּבְרַגְלֵיהֶן רָמְסוּ אֶת אָהֳלָהּ. [180]


כִּרְאוֹת הַנְּסִיכָה אֶת הַבָּאוֹת, / קָרְעָה אֶת שִׂמְלָתָהּ הַמַּלְכוּתִית,

שָׁלְחָה אֶצְבְּעוֹתֶיהָ בַּשֵּׂעָר, / שָׂרְטָה בְּצִפָּרְנֶיהָ לְחָיֶיהָ,

וְכֹה קָרְאָה: 'אוֹתָם כְּבָלִים וּכְאֵב / אֵינָם כָּבוֹד גָּדוֹל לְכוֹבְלֵיהֶם.

מַדּוּעַ לֹא בִּקְרָב כְּבַלְתֶּם אוֹתוֹ, / בִּלְבוּשׁ שִׁרְיוֹן וְעַל אֻכַּף סוּסוֹ,

לְעֵת אִישִׁים כְּגִיו, גּוּדַרְז וְטוּס / קָרְעוּ לִבּוֹתֵיכֶם בְּתֻפֵּיהֶם? [185]

כִּסֵּא־זָהָב הָפַךְ לְמַאֲרָב, / וּבְרִית קְדוֹשָׁה בֵּינֵינוּ טִמֵּאתֶם!'

לָעֲבָדִים ‘כְּלָבִים’ קָרְאָה בְּזַעַם, / יַסְמִין־עוֹרָהּ הָכְתַּם בְּאֹדֶם דָּם.

הִיא צָעֲקָה: 'לֹא אֶפָּרֵד מִמֶּנּוּ, / גַּם אִם אוֹתוֹ תַּסְתִּירוּ בֶּעָפָר!

אִם כַּי־כָּוֻס נָדוֹן לַאֲזִקִּים, / לִי, הַחַפָּה מִפֶּשַׁע, רֹאשׁ הַתִּיזוּ!'

כְּהִוָּדַע דְּבָרֶיהָ לְאָבִיהָ, / נִמְלָא רֹאשׁוֹ חֵמָה, צָבָה כְּבֵדוֹ, [190]

וְלַמִּבְצָר שְׁלָחָהּ אֶל בַּעֲלָהּ, / שׁוֹתֶתֶת דַּם־פָּנִים, פְּצוּעָה בַּלֵּב.

שְׁלִיחוֹ הָיְתָה, יָשְׁבָה לִפְנֵי הַשָּׁהּ, / מְנַחַמְתּוֹ בְּכָל שָׁעָה קָשָׁה.


אפראסיאבּ פולש לאדמת איראן

כָּוֻס צְמֵא־עֲלִילָה יָשַׁב כָּבוּל, / בְּעוֹד צְבָאוֹ עוֹשֶׂה דַּרְכּוֹ אִירָנָה

בָּאֳנִיּוֹת וּבִסְפִינוֹת בַּיָּם, / וּמֵהַחוֹף בְּדֶרֶךְ הַמִּדְבָּר.

כְּשׁוּב הַחַיִל אֶל אַדְמַת אִירָן, / עָבְרָה רִנָּה בְּכָל הַמְּדִינָה: [195] [v.391]

‘הַבְּרוֹשׁ הַמִּתַּמֵּר בַּגַּן נֶעְלַם, / וְכֵס הַשָּׁהַנְשָׁהּ הָרָם נָמוֹט!’

בְּאֵין הַמֶּלֶךְ עַל כִּסֵּא הַפָּז, / הוֹפִיעוּ טוֹעֲנִים הַרְבֵּה לַכֶּתֶר.

צְבָאוֹת כְּבֵדִים פָּלְשׁוּ מֵעֲבָרִים: / תֻּרְכִּים, נוֹשְׂאֵי־כִּידוֹן מֵהַמִּדְבָּר;

צָבָא גָּדוֹל הוֹבִיל אַפְרָסִיָבּ, / אַחַר זָנְחוֹ מִשְׁתִּים, שֵׁנָה וָנֹעַם.

מִכָּל רוּחוֹת אִירָן עָלוּ תְּרוּעוֹת, / וְהָעוֹלָם הָפַךְ לִשְׂדֵה־קְרָבוֹת. [200]

אַפְרָסִיָבּ מֵהַמֶּרְכָּז הוֹפִיעַ, / וְכַסּוּפָה תָּקַף אֶת צְבָא עֲרָב.

הַקְּרָב נִטַּשׁ שָׁם חֳדָשִׁים שְׁלשָׁה, / הַרְבֵּה רָאשִׁים נָפְלוּ בְּעַד הַכֶּתֶר.

הָעֲרָבִים הֻכּוּ מַכָּה נִצַּחַת, / וְכָל הֶשֵּׂגֵיהֶם עָלוּ בַּתֹּהוּ.

שַׁלִּיט תּוּרָן פָּשַׁט עַל פְּנֵי אִירָן, / וְכָל עַמָּהּ הָיָה לְמַס עוֹבֵד.

כָּזֶה הַנֹּהַג בְּפֻנְדַּק הַדֶּרֶךְ: / קָשָׁה כַּשְּׁאוֹל קִנְאָה – עָמָל וּכְאֵב! [205]

בַּסּוֹף גַּם טוֹב וְרַע חוֹלְפִים כַּצֵּל. / צַיָּד – הַמָּוֶת, וְהַצַּיִד – אָנוּ.


בְּאֵין עֵצָה רָגְשׁוּ הַלּוֹחֲמִים, / חָשַׁךְ מִשְּׁחוֹר עוֹלָם הָאִירָנִים. [v.392]

רֻבָּם נָשְׂאוּ רַגְלַיִם אֶל זָבֻּל, / בְּבַקָּשָׁה הִגִּיעוּ אֶל דַּסְתָּן:

‘מִקְלָט בְּעֵת צָרָה – הֱיֵה־נָא לָנוּ, / כִּי זֹהַר כַּי־כָּוֻס כָּבָה, אֵינֶנּוּ.’

הוֹסִיפוּ וְאָמְרוּ: 'רַע מַזָּלֵנוּ, / אֲנַחְנוּ בְּרָעָה גְּדוֹלָה הַיּוֹם. [210]

אוֹי לְאִירָן, כִּי לְשַׁמָּה הָיְתָה, / מִרְבָּץ לַאֲרָיוֹת וְלִנְמֵרִים.

הָיֹה הָיְתָה מִשְׁכָּן לְפָרָשִׁים, / מוֹשַׁב תִּפְאֶרֶת לְשַׁהְרְיָרִים;

עַתָּה מְקוֹם צָרוֹת וְרַעַל הִיא, / וְרֵבֶץ צִפָּרְנֵי־דְּרָקוֹן חַדּוֹת.

עַתָּה הַב נְטַכֵּס עֵצָה טוֹבָה, / וּפְדוּת נָבִיא לַנֶּפֶשׁ מִמַּכְאוֹב.

אֲשֶׁר חֲלֵב הַנְּמֵרָה אָכְלוֹ, / הוּא לָנוּ יַעֲמֹד בְּעֵת צָרָה. [215]

הָבָה נִשְׁלַח אֶל תַּהַמְתַּן מַלְאָךְ, / אָדָם חָכָם, יָאֶה לַתְּעוּדָה.'


אַחַד הַמּוּבַּדִּים נִדְחַף לָצֵאת, / וּבָא אֶל בֶּן־דַּסְתָּן שׁוֹחֵר־הַקְּרָב.

מִיָּד סִפֵּר מִכָּל אֲשֶׁר יָדַע. / רֻסְתָּם נִפְעָם מִכָּל אֲשֶׁר שָׁמַע,

הִזִּיל דְּמָעוֹת חַמּוֹת מֵעַפְעַפָּיו / בְּלֵב סְחַרְחַר וּבְנֶפֶשׁ כְּאוּבָה,

וְכֹה עָנָה: 'אֲנִי וְלוֹחֲמַי / מִיָּד חוֹגְרִים מָתְנַיִם לְנָקָם. [220]

תְּחִלָּה אֶשְׁמַע דָּבָר עַל כַּי־כָּוֻס, / אַחַר־כֵּן אֲטַאטֵא אֶת הַתֻּרְכִּים.'

מִיָּד שִׁגֵּר לָעֲבָרִים שְׁלִיחִים / בְּנֵי־חַיִל לְהַזְעִיק לַמִּלְחָמָה.

מֵהֹדּוּ, מִזָּבֻּל וּמִכָּבֻּל / הִגִּיעוּ לוֹחֲמִים לִקְרִיאָתוֹ. [v.393]

תְּרוּעַת קְרָנוֹת וְקוֹל פַּעֲמוֹנִים / עָלוּ בְּרַחֲבֵי הַמַּמְלָכָה.

לְבַב רֻסְתַּם סָעַר כְּלֶהָבָה, / וְכַסּוּפָה הִסִּיעַ הַצָּבָא. [225]


רוסתּם שולח הודעה לשאה האמאוראן

שָׁלִיחַ מְנֻסֶּה וְגַם זָהִיר / שָׁלַח רֻסְתַּם אֶל כַּי־כָּוֻס לֵאמֹר:

'אֲנִי קָרֵב וּבָא עִם חַיִל רַב / לְמִלְחָמָה בְּשָׁהּ הָמָוַרָן.

יִשְׂמַח לִבְּךָ וְאַל עוֹד תֵּעָצֵב, / כִּי כְּבָר עָבַרְתִּי אֶל שַׁדְמוֹת תֵּימָן.'

בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת שִׁגֵּר/ רֻסְתַּם מִכְתָּב אֶל שָׁהּ הָמָוַרָן,

עָרוּךְ בְּרוּחַ מִלְחָמָה וָכַעַס, / בְּדִבּוּרִים עַל קְרָב, אַלָּה וָחֶרֶב: [230]

'לְשַׁהְרְיָר אִירָן טָמַנְתָּ פַּח, / וּבְרִית שָׁלוֹם וֶאֱמוּנִים הֵפַרְתָּ.

גִּבּוֹר אֵינֶנּוּ מַעֲרִים בַּקְּרָב, / בְּדֶרֶךְ אַמִּיצֵי־לֵבָב מָאַסְתָּ.

הַלָּלוּ לֹא יָשִׂימוּ מַאֲרָב, / אֲפִילוּ לְבָבָם מָלֵא נָקָם. [v.394]

אוּלָם אִם דְּרוֹר לְכַּי־כָּוֻס תִּקְרָא, / מִצִּפָּרְנֵי הָרַהַב תִּנָּצֵל,

וָלֹא, הִכּוֹן לְמִלְחָמָה אִתִּי, / מִשְׁקַל כַּפַּי עַל צַוָּארְךָ תָּחוּשׁ. [235]

מִפִּי הַנְּסִיכִים הֲלֹא שָׁמַעְתָּ, / אֵיכָה נִלְחַמְתִּי בְּמָזַנְדַּרָן,

אֵיךְ קְרָב אָסַרְתִּי עַל פּוּלָד וּבִּיד, / וּמַה לַּדִּיו לְבֶן־הָרֹאשׁ עוֹלַלְתִּי.'

כְּהֵחָתֵם הַמְּגִלָּה כַּדָּת, / יָצָא עִמָּהּ מַלְאַךְ רֻסְתַּם כְּרוּחַ.


הָרָץ עָשָׂה דַּרְכּוֹ. כְּהַגִּיעוֹ / לִפְנֵי הַשָּׁהּ מָסַר אֶת הָאִגֶּרֶת.

כִּקְרֹא שַׁלִּיט הָמָוַרָן הַמֶּסֶר, / נִדְהַם לִשְׁמֹעַ אֶת עַזּוּת הַמֵּצַח. [240]

כְּכַלּוֹתוֹ לִשְׁמֹעַ וְלִקְרֹא, / חָשְׁכוּ עֵינָיו, הָיָה רֹאשׁוֹ סְחַרְחַר.

בַּסּוֹף עָנָה לְתַּהַמְתַּן: 'כָּוֻס / לֹא יַעֲלֶה שֵׁנִית לְמִלְחָמָה.

אוּלָם אַתָּה, כְּבוֹאֲךָ בַּרְבַּרָה, / יִפְנוּ אָחוֹר מִפַּחַד־פָּרָשֶׁיךָ

וְכֶלֶא וּכְבָלִים גַּם חֶלְקְךָ / יִהְיוּ. אִם זֶה אֲשֶׁר אָבִיתָ,

אָבוֹא לַקְּרָב אִתְּךָ עִם לוֹחֲמַי, / כַּמְקֻבָּל עָלֵינוּ וְעָלֶיךָ.' [245] [v.395]

כִּשְׁמֹעַ הַמַּלְאָךְ דִּבְרֵי הַשָּׁהּ, / הִשְׁתַּחֲוָה וְשָׁב אֶל תַּהַמְתַּן,

מָסַר נְאוּם הַמֶּלֶךְ וְהוֹסִיף: / 'חֲסַר־דֵּעָה הָאִישׁ, בֶּן־זוּג לַדִּיו.

לֹא לָעִנְיָן הָיָה הַמַּעֲנֶה, / כִּי אַהְרַמַן מִלֵּא לִבּוֹ עָשָׁן.'

כִּשְׁמֹעַ גֵּו־הַפִּיל תְּשׁוּבַת הַשָּׁהּ, / אָסַף שָׂרֵי־צְבָאוֹ הַגִּבּוֹרִים,

תָּקַע בַּחֲצוֹצְרוֹת, וְהַמַסָּע, / רֻסְתַּם עַל רַכְשׁ בָּרֹאשׁ, יָצָא לַדֶּרֶךְ. [250 ]

לַמִּלְחָמָה יָרְדוּ בָּאֳנִיּוֹת, / בַּיַּבָּשָׁה אִטִּית הָיְתָה הַדֶּרֶךְ.

צְבָאוֹ הִסִּיעַ אֶל הָמָוַרָן / בָּאֳנִיּוֹת גְּדוֹלוֹת אַף בְּסִירוֹת.

לִשְׁדֹד וְלַהֲרֹג נִכְסַף הַחַיִל, / וְרַחֲמִים אַךְ זָרוּ לְלִבּוֹ.


וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה / אֶל שָׁהּ תֵּימָן,190 כִּי־בָּא רֻסְתַּם צְמֵא־רִיב,

וְיֵאָלֵץ לָצֵאת עִמּוֹ בַּקְּרָב, / כִּי לֹא עוֹד עֵת מָנוֹחַ וּמַרְגּוֹעַ, [255] [v.396]

חָרָה אַפּוֹ. עָלְתָה תְּרוּעַת הַקְּרָב, / וְהָעוֹלָם נָכוֹן לְשֹׁד וָרֶצַח.

כְּצֵאת הַשָּׁהּ עִם לוֹחֲמָיו בַּשַּׁעַר, / הִשְׁחִיר הַיּוֹם בְּעֵינֵיהֶם כְּלַיְלָה.

מִקּוֹל פַּעֲמוֹנִים וַחֲצוֹצְרוֹת / תֹּאמַר: ‘עוֹמְדִים לְהִתְמוֹטֵט שָׁמַיִם!’

יָמִין וּשְׂמֹאל עָרְכוּ שׁוּרוֹתֵיהֶם, / כְּפִירִים הִזְמִינוּ זֶה אֶת זֶה לַקְּרָב.

רֻסְתַּם גֵּו־פִּיל קָרָא: ‘אֶל הַשָּׂדֶה / אֵצֵא מִבְּלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ עוֹד!’ [260]

וּבְכֵן לָבַשׁ שִׁרְיוֹן הַמִּלְחָמָה, / יָשַׁב בְּאֻכָּפוֹ עַל רַכְשׁ סוּסוֹ,

עַל שֶׁכֶם שָׂם אֶת אַלָּתוֹ כְּבֵדָה, / וְכַסּוּפָה יָצָא לִפְנֵי הַצַּר.

כִּרְאוֹת אוֹיְבָיו חָזֵהוּ הָאַדִּיר, / אֶת צַוָּארוֹ וְאַלָּתוֹ בַּכַּף,

‘נִשְׁמוֹתֵיהֶם’ – תֹּאמַר – ‘פָּרְחוּ מִפַּחַד’, / וְהִתְפַּזְרוּ לְכָל הָעֲבָרִים.

בּוֹרְחִים מִפְּנֵי רֻסְתַּם וּמִצְּבָאוֹ / הִגִּיעוּ לִמְבוֹאוֹת הָמָוַרָן. [265]


הַשָּׁהּ נוֹעַד עִם יוֹעֲצָיו, קָרָא / אֵלָיו שְׁנֵי לוֹחֲמִים עוּלֵי־יָמִים,

צִוָּם לָצֵאת כְּרוּחַ בַּמִּדְבָּר / אֶל שַׁלִּיטֵי מִצְרַיִם וּבַּרְבַּר.

בִּידֵי כָּל אִישׁ מֵהֶם נָתַן מִכְתָּב, / וּבוֹ נִכְתַּב בִּכְאֵב וּבְדָם לֵאמֹר:

'בֵּין אַרְצוֹתֵינוּ הַמֶּרְחָק לֹא רַב, / גּוֹרָל אֶחָד צָפוּי לְךָ וְלָנוּ. [v.397]

אִם נַעֲשֶׂה כֻּלָּנוּ יָד אַחַת, / אֵינֶנִּי מְפַחֵד מִקְּרַב רֻסְתַּם. [270]

וָלֹא, אִישׁ בְּפָנָיו לֹא יַעֲמֹד,/ כִּי אֲרֻכָּה לְכָל צַד יַד הָרֶשַׁע.'


כְּבוֹא הַמִּכְתָּבִים לִתְעוּדָתָם, / כִּי תַּהַמְתַּן מוֹבִיל צָבָא לַקְּרָב,

מָלְאוּ הַלְּבָבוֹת אֵימָה גְּדוֹלָה, / וּשְׁתֵּי הַמְּדִינוֹת עָרְכוּ צְבָאָן.

הֵם שָׂמוּ אֶת פְּנֵיהֶם הָמָוַרָנָה, / מִישׁוֹר הָפַךְ לְהַר מֵרֹב אָדָם.

שׁוּרוֹתֵיהֶם כִּסּוּ פְּנֵי אֲדָמָה, / בַּאֲבָקָם הָרַב נֶעְלַם יָרֵחַ. [275]

כִּרְאוֹת רֻסְתַּם כִּי אֵלֶּה הַדְּבָרִים, / אֶל שָׁהּ אִירָן שָׁלַח בְּסוֹד לֵאמֹר:

'שְׁלשָׁה שָׁהִים בְּרֹאשׁ צִבְאוֹתֵיהֶם / חָבְרוּ עָלֵינוּ וּבָאִים יַחְדָּו,

אוּלָם רַק אֶתְרָאֶה אִתָּם פָּנִים, / וְלֹא יַבְחִינוּ עוֹד בֵּין רֹאשׁ לְרֶגֶל.

שְׁמֹר נַפְשְׁךָ לְבִלְתִּי הִפָּגַע; / מֵאֲנָשִׁים רָעִים תֵּצֵא רָעָה.

אִם תִּפָּגַע, חָלִילָה, גַּם כִּסֵּא / בַּרְבַּרִסְתָּן בַּעֲבוּרִי מֵאֶפַע.' [280]


עָנָה כָּוֻס: 'אַל תֵּעָצֵב לָזֹאת. / הָאֲדָמָה לֹא נִפְרְשָׂה רַק לִי.

כֵּן הוּא: כָּל־עוֹד שָׁמַיִם סוֹבְבִים / בָּא צוּף עִם רוֹשׁ, אֵיבָה עִם אַהֲבָה.

שֵׁנִית, יַזְדָּן הוּא יְדִידִי, סִתְרִי, / אַהֲבָתוֹ אֵלַי הִיא מִבְצָרִי.

דַּרְבֵּן אֶת רַכְשׁ סוּסְךָ וּקְרָא לוֹ דְּרוֹר, / כּוֹנֵן אֶת כִּידוֹנְךָ מֵעַל אָזְנָיו,

וּמֵאוֹיְבֵינוּ חַי אַל יִוָּתֵר / אֶחָד, לֹא בְּגָלוּי וְלֹא בַּסֵּתֶר.' [285]


כִּשְׁמֹעַ תַּהַמְתַּן דִּבְרֵי הַשָּׁהּ, / חָגַר מָתְנָיו וְשָׂם פָּנָיו לַקְּרָב. [v.398]

זֵרֵז אֶת רַמָּכוֹ קַל־הָרַגְלַיִם, / וְתָר לוֹ מִתְחָרֶה אִישׁ כְּעֶרְכּוֹ.

אֶל מוּל שׁוּרַת הַלּוֹחֲמִים הִגִּיעַ, / וּמַבָּטוֹ שָׁלַח אֶל יְרִיבָיו.

צִפָּה לְגִבּוֹרִים אַמִּיצֵי־לֵב, / רַבִּים אוֹ מְעַטִּים, יֵצְאוּ חוֹצֵץ.

אוּלָם אִישׁ לֹא אָבָה לְהִלָּחֵם בּוֹ, / וּבִמְקוֹמוֹ חִכָּה רֻסְתַּם לַשָּׁוְא! [290]

יָרְדָה חַמָּה אֶל יְצוּעָהּ בַּיָּם, / וְלַיְלָה בָּא אָפֵל לִשְׁכֹּן סָבִיב.

רֻסְתַּם גֵּו־פִּיל גְּאֵה־הָרֹאשׁ פָּנָה / לַאֲחוֹרָיו וְשָׁב לַמַּחֲנֶה,

עַל מִשְׁכָּבוֹ עָלָה לְהִנָּפֵשׁ. / לְמָחֳרָת, כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ שׁוּב,

מִמְּקוֹמוֹ מִהֵר לִשְׂדֵה־הַקְּרָב, / וְגִבּוֹרֵי־הֶחָיִל – אַחֲרָיו.


רוסתּם נלחם בשלושה מלכים ומשחרר את כּאוס משביו

לְמָחֳרָת עָרְכוּ צִבְאוֹתֵיהֶם, / וְזֶה מוּל זֶה הֵנִיפוּ הַדְּגָלִים. [295]

רֻסְתַּם, כְּהוֹפִיעוֹ עִם מְפַקְּדָיו, / מָצָא שְׁלשָׁה שָׁהִים, שְׁלשָׁה צְבָאוֹת.

אֶל לוֹחֲמָיו גְּאֵי־הָרֹאשׁ אָמַר: / 'פִּקְחוּ הַיּוֹם עַפְעַפֵּיכֶם לִרְאוֹת,

עִקְּבוּ אַחַר מוֹשְׁכוֹת וְרַעֲמָה, / כַּוְּנוּ יָפֶה חֻדֵּי כִּידוֹנֵיכֶם.

מֵאָה מֵרוֹכְבֵיהֶם אוֹ מֵאָה אֶלֶף, / מַה יַּהֲלֹךְ מִמֶּנִּי? לִי אַחַת הִיא!

אִם בְּעֶזְרִי יִהְיֶה יַזְדָּן קָדוֹשׁ, / רָאשֵׁי אוֹיְבַי אַשְׁלִיךְ אֶל הֶעָפָר.' [300]


הַמְּלָכִים מִצַּד שֵׁנִי יָשְׁבוּ / עַל פִּילֵיהֶם, צְבָאָם כִּשְׁנֵי מִילִין. [v.399]

מֵאָה וְעוֹד שִׁשִּׁים פִּילִים שָׁלְחָה / בַּרְבַּר, רוֹגְשִׁים וְנִרְגָּזִים כְּנִיל.

הָמָוַרָן שָׁלְחָה מֵאָה פִּילִים גְּדוֹלִים / וְלוֹחֲמִים לָרֹב עַד שְׁנֵי מִילִין.

צִבְאוֹת מִצְרַיִם נֶעֶרְכוּ אַף הֵם; / שְׁחוֹרִים שָׁמַיִם, אֲדָמָה אֵינֶנָּה.

‘אֵין זֹאת’, תֹּאמַר, ‘כָּל הָעוֹלָם בַּרְזֶל’, / אוֹ ‘הַר אַלְבֻּרְז עָטָה שִׁרְיוֹן פְּלָדָה.’ [305]

מֵעַל הַמַּצְבִּיאִים הִתְנַפְנְפוּ / דְּגָלִים סְגֻלִּים, כְּתֻמִּים וַאֲדֻמִּים.

הַצְּעָקוֹת הִרְעִידוּ הֶהָרִים, / עָיְפָה הָאֲדָמָה מֵהַפְּרָסוֹת.

לִבּוֹת הָאֲרָיוֹת בִּכְאֵב נִקְרָעוּ, / הַנְּשָׁרִים הִשִּׁירוּ נוֹצָתָם,

הָעֲנָנִים נָמוֹגוּ בָּאֲוִיר – / מִי לַעֲמֹד יוּכַל בִּפְנֵי כָּל אֵלֶּה?

הָאִירָנִים, צְמֵאֵי נָקָם וָרִיב, / עָרְכוּ אֲגַפֵּיהֶם יָמִין וּשְׂמֹאל. [310]

הִסִּיעַ גֻּרָזֶה אֲגַף יָמִין, / הוּא גַּם הוֹבִיל אֶת הַמִּטְעָן הָרַב.

פִּקֵּד עַל שְׂמֹאל הַשַּׁחַל זַוָרֶה, / הַמְהֻלָּל וְהָאַמִּיץ כְּרַהַב.

עַל הַמֶּרְכָּז פִּקֵּד רֻסְתַּם בֶּן־זָל, / וּפְלָצוּרוֹ תָּלָה בְּאֻכָּפוֹ.


עַתָּה צִוָּה לִתְקֹעַ בַּקְּרָנוֹת, / וְהַצָּבָא נָסַע מִמְּקוֹמוֹ. [v.400]

הִבְהִיקוּ רְמָחִים וַחֲרָבוֹת, / תֹּאמַר: ‘זָרְעוּ שָׁמַיִם צִבְעוֹנִים!’ [315]

לְכָל מָקוֹם אֲשֶׁר הִגִּיעַ רַכְשׁ, / תֹּאמַר: 'שִׁלַּח אֶת הָעוֹלָם בָּאֵשׁ!

כָּל הַמִּישׁוֹר כְּזַם, אָפִיק לְדָם,191 / וְלֹא שָׂדֶה לַעֲלִילוֹת רֻסְתַּם.'

מִתְגּוֹלְלִים רָאשִׁים בְּקוֹבְעֵיהֶם, / מְעִילֵי־קְרָב פְּזוּרִים בַּגֵּיאָיוֹת.

רֻסְתַּם דִּרְבֵּן אֶת רַכְשׁ, עָבַר עַל־פְּנֵי / פְּשׁוּטֵי הָעָם, נִזְהַר מִשְּׁפֹךְ דָּמָם.

תָּקַף בַּחֲרוֹנוֹ אֶת מֶלֶךְ שָׁם,192 / וּפְלָצוּרוֹ הִשְׁלִיךְ עָלָיו כְּרוּחַ. [320]

הֵבִיא מָתְנָיו בַּעֲנִיבָה. תֹּאמַר: / ‘הָעֲנִיבָה חוֹנֶקֶת אֶת מָתְנָיו.’

מֵאֻכָּפוֹ הֵעִיף אוֹתוֹ לְמַעְלָה, / כִּבְמַטֶּה כַּדּוּר־מִשְׂחָק שָׁלוּחַ,193

וְהִפִּילוֹ. בַּהְרָם קָשַׁר יָדָיו; / וְעוֹד שִׁשִּׁים אִתּוֹ מִמְפַקְּדָיו.

הָהָר וְהַמִּישׁוֹר הוּצְפוּ בְּדַם / הַהֲרוּגִים מִשְּׁנֵי הַמַּחֲנוֹת.

שַׁלִּיט בַּרְבַּרִסְתָּן, עִם אַרְבָּעִים / קְצִינִים, נִשְׁבָּה אַף הוּא בִּידֵי גֻּרָז. [325]


כִּרְאוֹת שַׁלִּיט הָמָוַרָן אֶת כָּל / הַהֲרוּגִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה,

אֶת הַפְּצוּעִים מִתְבּוֹסְסִים בְּדָם, / אֶת כָּל הָאֲסוּרִים בַּאֲזִקִּים,

וְאֶת רֻסְתַּם בְּחֶרֶב בְּכַפּוֹ, / מֵכִין בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב אֶת יוֹם־הַדִּין,

הֵבִין כִּי יוֹם זֶה יוֹם שׁוֹאָה וָשֶׁבֶר, / וְאָץ לִשְׁאֹל מִמֶּנּוּ חֲנִינָה,

תְּמוּרַת כָּוֻס־כַּי וְשָׂרֵי־צְבָאוֹ, / אֲשֶׁר יָשִׁיב לוֹ מֵהָמָוַרָן. [330]

לְהַחֲזִיר הִבְטִיחַ הָאוֹצָר, / הָעֲבָדִים וְאַבְנְטֵי־הַפָּז.

עַל זֶה הֶחְלִיטוּ וְהִסְכִּימוּ, / וּשְׁלשֶׁת הַצְּבָאוֹת יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ.

שָׁב שָׁהּ הָמָוַרָן לִמְדִינָתוֹ, / אָסַף אֶת יוֹעֲצָיו הַחֲכָמִים,

שָׁלַח לִקְרֹא אֵלָיו אֶת כַּי־כָּוֻס, / וְכֵס־הַמֶּלֶךְ הֶחֱזִיר כַּדָּת.


כְּצֵאת כָּוֻס מֵהַמִּבְצָר, עָזְבוּ / אִתּוֹ גַּם גִּיו, גּוּדַרְז, רֻהַּם וְטוּס. [335]

אוֹצְרוֹת שְׁלשֶׁת הַמְּלָכִים, נִשְׁקָם, / מַאֲהָלֵי צְבָאָם, כִּסְאוֹת, כְּתָרִים,

מִלְּבַד שְׂכִיּוֹת־חֶמְדָּה אֲשֶׁר מָצָא, / אָסַף כָּוֻס עֲבוּר אוֹצַר אִירָן. [v.402]

עַתָּה, זוֹהֵר כַּשֶּׁמֶשׁ, לְהָכִין / צִוָּה מִמֶּשִׁי אַפִּרְיוֹן זָהָב,

בּוֹ כֶּתֶר אֳדָמִים וְכֵס מִשְּׁבוֹ, / וִילוֹן כֵּהֶה שָׁזוּר בַּאֲבָנִים,

וְשָׂם אוֹתוֹ עַל סוּס מְהִיר־רַגְלַיִם, / אֲשֶׁר רִסְנוֹ אַף הוּא עָטוּר זָהָב. [340]

מֵעֵץ אַלְוִי בָּנָה הָאַפִּרְיוֹן, / וּבִגְוָנִים שׁוֹנִים הָאֲבָנִים.

שָׂח לְאִשְׁתּוֹ: ‘שְׁבִי וּפָנִים הַסְתִּירִי, / כַּשֶּׁמֶשׁ אֲחוֹרֵי הָאָרֶץ לַיְלָה.’

רֻסְתַּם הוֹצִיא צְבָאוֹ לַמַּחֲנֶה, / חֶלְקוֹ בּוֹ לְהַבְטִיחַ בָּעוֹלָם.

אֶל צְבָא אִירָן נוֹסְפוּ רוֹכְבֵי בַּרְבַּר, / מִצְרַיִם וְתֵימָן כְּמֵאָה אֶלֶף.

עַתָּה מָנָה צְבָאוֹ שְׁלשׁ מֵאוֹת אֶלֶף / עוֹטֵי שִׁרְיוֹן, נוֹשְׂאֵי אַלָּה וָחֶרֶב. [345]


מלאכות כּאוס לקיסר רום ולאפראסיאבּ

פָּרָשׁ קַל־רֶגֶל, מְגוֹלֵל דְּרָכִים, / יָצָא מֵעִם כָּוֻס־כַּי אֶל קֵיסָר194 [v.403]

לֵאמֹר: 'מִבְּנֵי הַמַּעֲלָה בְּרוּם / שָׁלְחָה אֵלַי מִפָּרָשֶׁיךָ חֶבֶר,

אֲשֶׁר אִתִּי יָתוּרוּ בָּעוֹלָם, / וְחֶבְרָתָם תָּאִיר אֶת נִשְׁמָתִי.

יִהְיוּ־נָא אָמָּנֵי מוֹשְׁכוֹת וָרֶסֶן, / וְחֶרֶב וּמָגֵן מִשְׁלַח יָדָם.

יֵאוֹתוּ אַחֲרַי כְּמוֹ עִוְרִים / לָלֶכֶת, לְהַשְׁלִיךְ נַפְשָׁם מִנֶּגֶד.' [350]

בֵּין כֹּה וָכֹה הִגִּיעוּ מִתֵּימָן / אֶל פָּרָשֵׁי עֲרָב הַחֲדָשׁוֹת,

מַה לְּמִצְרַיִם וּלְבַּרְבַּר עוֹלֵל / רֻסְתַּם, וּמַה קָּרָה לְמַלְכֵיהֶן.

מִיָּד מָצְאוּ פָּרָשׁ אַמִּיץ לֵבָב, / רוֹכֵב אָמַּן־מוֹשְׁכוֹת נוֹשֵׂא כִּידוֹן,

וּבְעֵט סוֹפְרִים עַל מֶשִׁי צַח כָּתְבוּ / אִגֶּרֶת־מְלָכִים בִּיקָר לֵאמֹר:

'אֲנַחְנוּ עֲבָדִים נֶאֱמָנִים / לַשָּׁהּ וְנִשְׁמָעִים לְמִצְווֹתָיו. [355]

כְּבוֹא מֵהַכַּרְגְּסָרִים צָבָא / לִדְרשׁ אֶת כֵּס הַמֶּלֶךְ הַנָּאוֹר,

כָּאַב מְאֹד לִבֵּנוּ הָאוֹהֵב, / כִּי הֶעֱלוּ עַל לֵב רַעְיוֹן כָּזֶה.

כִּדְרשׁ אַפְרָסִיָבּ אֶת כִּסְאֲךָ / (וּמִי יִתֵּן לֹא יַחֲלֹם זֹאת אִישׁ!),

אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם, שׁוֹלְפֵי הַחֶרֶב בָּנוּ, / אֶל שְׂדֵה־הַמַּעְרָכָה מִיָּד הִגִּיעוּ,

בַּכִּידוֹנִים הָאֲרֻכִּים בַּכַּף / מְנוּחָתוֹ הָפַכְנוּ לְמָרוֹר. [360] [v.404]

נָפְלוּ הַרְבֵּה מֵהֶם וּמֵאִתָּנוּ, / הַזְּמַן הֵאִיר וְגַם הִקְדִּיר פָּנִים.

עַתָּה הִגִּיעָה הַבְּשׂוֹרָה אֵלֵינוּ, / כִּי שׁוּב הִגִּיהַּ זֹהַר הַכַּיִים.

בְּעָזְבְךָ בַּרְבַּר וּבְבוֹאֲךָ / אֵלֵינוּ, שׁוּב נַכְתִּיף אֶת כִּידוֹנֵינוּ,

הַכַּר מֵהַר אֶל הַר נִשְׁטֹף בְּדָם, / וְנַהֲפֹךְ עוֹלָם לִנְהַר גַ’יְחוּן.'


הָרָץ יָצָא, זֵרֵז אֶת בְּהֶמְתּוֹ, / וְשָׂם אֶת פְּעָמָיו בַּרְבַּרִסְתָּנָה. [365]

אֶל שָׁהּ אִירָן הִגִּיעָה הָאִגֶּרֶת, / הָעֲרוּכָה בְּטַעַם נְבוֹנִים.

כָּוֻס שָׂמַח לְשֵׁמַע הַכָּתוּב, / וְאֶל אַפְרָסִיָבּ שָׁלַח לֵאמֹר:

'עֲצֹר בְּךָ, וְאֶת אִירָן עֲזֹב! / מָלְאוּ רָאשֵׁינוּ לַהַג שִׂפְתוֹתֶיךָ.

שְׂמַח בִּמְדִינַת תּוּרָן מְנָת חֶלְקֶךָ, / וְלָמָּה זֶה תּוֹשִׁיט כַּפְּךָ לְעָוֶל?

אַל תְּבַקֵּשׁ הַרְבֵּה וּבְלִי כָּל צֹרֶךְ, / בְּעִקְּבוֹתָיו יָבוֹאוּ שֹׁד וָשֶׁבֶר. [370]

שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ – אַשְׁרָיו וְטוֹב לוֹ. / לְאַט לְךָ וְחוּסָה עַל עוֹרְךָ.

הַאִם אֵינְךָ יוֹדֵעַ, כִּי אִירָן / שִׁבְתִּי, וְהָעוֹלָם תַּחַת יָדִי?

נָמֵר טוֹרֵף, גַּם אִם אַמִּיץ, רַב כֹּחַ, / לֹא יִתְיַצֵּב בִּפְנֵי אַרְיֵה זוֹעֵם.'


אֶת הַמִּכְתָּב, חָתוּם בְּטַבַּעְתּוֹ, / מָסַר כָּוֻס בִּידֵי פָּרָשׁ אָצִיל.

לָקַח הַלָּה אֶת מְגִלַּת הַכְּתָב, / וּבְלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ אָץ לַדֶּרֶךְ. [375]

כְּהַגִּיעוֹ אֶל שָׁהּ תּוּרָן וָסִין, / נָשַׁק לָאֲדָמָה, בֵּרַךְ כַּדָּת.

אַחַר דִּבְרֵי הַשֶּׁבַח בְּעַל־פֶּה, / מָסַר אֶת הָאִגֶּרֶת לְיָדָיו.

כִּקְרֹא אַפְרָסִיָבּ אֶת הַמִּכְתָּב, / נִמְלָא רֹאשׁוֹ נָקָם, לִבּוֹ – חֵמָה.

מִיָּד שָׁלַח תְּשׁוּבָה: 'דְּבָרֶיךָ אֵלֶּה / יָפִים לַאֲנָשִׁים נִקְלִים בִּלְבַד.

אַתָּה אָכֵן אִם בְּאִירָן דַּיֶּךָּ, / לָמָּה פָּלַשְׁתָּ לְהָמָוַרָן? [380]

הִנֵּה הִגַּעְתִּי וְעָרַכְתִּי קְרָב, / וְאֶת דִּגְלִי הַמִּתְנוֹסֵס הֵנַפְתִּי,

כִּי לִי אִירָן מִשְּׁנַיִם טְעָמִים, / לָכֵן הַטֵּה־נָא לָאֱמֶת אָזְנֶיךָ.

אִירָן כֻּלָּהּ נַחֲלָתִי מִבֶּטֶן, / כִּי תּוּר בֶּן פַרִידוּן – אָבִי־זְקֵנִי.

שֵׁנִית, אַךְ זֶה עַתָּה מֵאַדְמָתָהּ / טִאטֵאתִי הַפּוֹלְשִׁים הָעַרְבִיִּים.

אֲנִי עוֹרֵף רָאשֵׁי הָרִים בַּחֶרֶב, / גַּם נְשָׁרִים מוֹרִיד מֵעֲנָנִים.' [385]

כְּצֵאת הָרָץ, צִיֵּד אֶת לוֹחֲמָיו / בַּחֲרָבוֹת, חִצִּים וּבְכִידוֹנִים,

וְאַחֲרָיו, לִקְרַאת הַשָּׁהּ כָּוֻס, / מִהֵר לָבוֹא אַפְרָסִיָבּ עַצְמוֹ.


כִּשְׁמֹעַ אֶת הַמַּעֲנֶה כָּוֻס, / עָרַךְ גַּם הוּא אֶת לוֹחֲמָיו לַקְּרָב,

וּמִבַּרְבַּר הִגִּיעַ לַעֲרָב, / עִמּוֹ צָבָא בְּלִי קֵצֶה וְאֶמְצַע.

לִקְרָב זֶה נֶעֱרַךְ אַפְרָסִיָבּ, / אָבָק הֵרִים מִמַּיִם אֶל שָׁמַיִם. [390]

מָלְאָה הָאָרֶץ קוֹל תְּרוּעָה וָתֹף; / הָאֲדָמָה – בַּרְזֶל, הָבְנֶה – הַשַּׁחַק.

מִמַּחַץ קַרְדֻּמּוֹת, שְׁרִיקוֹת הַיֶּתֶר, / הֵצִיף הַדָּם אֶת שְׂדֵה־הַמַּעְרָכָה. [v.407]

רֻסְתַּם הֵרִיעַ בַּמֶּרְכָּז כְּרַעַם, / וְלִקְרָעִים עָשָׂה אֶת צְבָא אוֹיְבוֹ.

מַזַּל חֵילוֹת תּוּרָן וְסִין נִרְדַּם / בְּעֶצֶם הַמַּעֲרָכָה הַזֹּאת.

אַפְרָסִיָבּ, מַבִּיט לַמִּתְרַחֵשׁ, / רָתַח בְּלִי אֵשׁ, כְּמוֹ תִּירוֹשׁ, מִזַּעַם. [395]

קָרָא בְּקוֹל: 'אַתֶּם, אַנְשֵׁי־הַחַיִל, / הָאֲרָיוֹת הַנִּבְחָרִים, אַיְּכֶם?

אֶתְכֶם שָׁנִים לְעֵת צָרָה כָּזֹאת / כִּלְכַּלְתִּי וְגִדַּלְתִּי בְּחֵיקִי,

כִּי בְּאוֹיְבַי תַּרְאוּ אֶת כֹּחֲכֶם, / וּמוּל הָעֲרָבִים תֵּצְאוּ בַּחֶרֶב.

חִזְקוּ, הָבִיאוּ צַוַּארְכֶם בְּעֹל הַקְּרָב, / וְאֶת עוֹלַם הַשַּׁהְרְיָר הָצֵרוּ.

שַׁסְּפוּ אֶת גִּבּוֹרָיו בַּחֲרָבוֹת, / וְרָאשֵׁיהֶם הַיְהִירִים הַתִּיזוּ, [400]

וְרֹאשׁ לַכֹּל אֶת הַסַּגְזִי רֻסְתַּם,195 / אֲשֶׁר הֶאְדִּים שָׁמַיִם בְּחַרְבּוֹ.

אוּלַי רֹאשׁוֹ בַּעֲנִיבַת פְּלָצוּר / תִּתְּנוּ, וּבִכְבָלִים אוֹתוֹ תָּבִיאוּ.

לָאִישׁ, אֲשֶׁר יַצְלִיחַ לְהַפִּיל / אֶת הַנָּמֵר מֵהָאֻכָּף לָאָרֶץ,

מַלְכוּת אֶתֵּן, סוֹכֵךְ וְאֶת בִּתִּי. / גַּם תֹּאַר אִסְפַּהְבַּד יִשָּׂא מִמֶּנִּי.196

אָשִׂים אוֹתוֹ אֲדוֹן אִירָן כֻּלָּהּ, / אֲרוֹמְמֶנּוּ עַד גַּלְגַּל שָׁמַיִם.' [405]


כִּשְׁמֹעַ הַתֻּרְכִּים אֶת תּוֹכַחְתּוֹ, / הָרְסוּ כְּאִישׁ אֶחָד אֶל שְׂדֵה־הַקְּרָב.

אוּלָם הָאִירָנִים, אַלּוֹת כְּבֵדוֹת / בְּכַפֵּיהֶם, הוֹפִיעוּ בַּמִּישׁוֹר.

בַּתּוּרָנִים הִפִּילוּ חֲלָלִים, / אֲשֶׁר כִּסּוּ שָׂדֶה, נָהָר וָהָר. [v.408]

מַרְבִּית הַתּוּרָנִים נִסְפּוּ בַּקְּרָב, / מִדָּם הָיְתָה הָאֲדָמָה לְטִיט.

מַזַּל הַתּוּרָנִים נָטָה לִישֹׁן, / אַפְרָסִיָבּ בָּרַח מִפְּנֵי רֻסְתַּם. [410]

עִם חֵיל גֹוּרָן מִהֵר לְהִמָּלֵט; / קִוָּה לְנִצָּחוֹן, הִשִּׂיג אָסוֹן.

רָאֹה רָאָה כִּי פַּסָּה כָּל תִּקְוָה, / וּמִגֹוּרָן הִפְסִיעַ לְתּוּרָן.

מֵרַב צְבָאוֹ נָפַל בַּמִּלְחָמָה – / לֹא דְּבַשׁ מָצָא, רַק רוֹשׁ וְלַעֲנָה.


כּאוס מארגן את העולם

אֶל פָּרְס חָזְרוּ כָּוֻס וַאֲנָשָׁיו, / וְתוֹר זָהָב הִגִּיעַ לָעוֹלָם.

פֵּאֵר כִּסְאוֹ בְּצֶדֶק וֶאֱמֶת, / לְמִשְׁתָּאוֹת פָּתַח אֶת שְׁעָרָיו. [415]

מוֹשְׁלִים שָׁלַח לְכָל הַמְּחוֹזוֹת, / אַנְשֵׁי־לֵבָב, פַּהְלַוָנִים דְּגוּלִים,

אֶל מַרְו וְנִשָׁפּוּר, הַרִי וּבַּלְךְ, / אִתָּם צָבָא לְכָל הָעֲבָרִים.

מָלְאָה הָאָרֶץ צֶדֶק וּמִשְׁפָּט, / אֵין הַזְּאֵב לוֹטֵשׁ עֵינָיו בַּכֶּבֶשׂ.

הָאוֹצָרוֹת, הַזֹּהַר וְהַיֹּפִי / קָנוּ לֵב אֲנָשִׁים, דִּיוִים, פֶּרִים.197

הַכֹּל שָׂמְחוּ לְהִשָּׁמַע לַכַּי, / נוֹשְׂאֵי־כְּתָרִים יָצְאוּ בְּצִבְאוֹתָיו. [420]

אֶת תַּהַמְתַּן מִנָּה מַצְבִּיא עֶלְיוֹן, / כִּי לוֹ הֵן חָב אֶת מַזָּלוֹ הַטּוֹב.

מָקוֹם מַתְאִים בָּחַר בְּהַר אַלְבֻּרְז, / בּוֹ הֶעֱבִיד אֶת הַדִּיוִים בְּפָרֶךְ.

צִוָּם בְּמַכּוּשִׁים עֲקֹר סְלָעִים, / וּשְׁנֵי בָּתִּים מְרֻוָּחִים לִבְנוֹת לוֹ.

חָצַב אֻרְוָה גְּדוֹלָה בְּתוֹךְ הָאֶבֶן, / צוּר עַמּוּדֶיהָ וּפְלָדָה וָוֶיהָ.

שִׁכֵּן בָּהּ אֶת סוּסֵי הַמִּלְחָמָה, / גְּמַלִּים לְאַפִּרְיוֹן אוֹ לִרְכִיבָה. [425] [v.409]

בֵּית מְגוּרִים יָפֶה הֵקִים מִבְּדֹלַח, / אֲשֶׁר שֻׁבַּץ כֻּלּוֹ אִזְמָרַגְדִּים.

הָיָה זֶה בַּיִת לְשַׁעֲשׁוּעִים, / וְלֹא חָסַר דָּבָר מִטּוּב הָאָרֶץ.

הֵבִיא כִּפָּה הָעֲשׂוּיָה אָנֵךְ, / תַּחְתָּהּ שָׁכְנוּ בְּחִירֵי הַמּוּבַּדִּים.

מָקוֹם הֵכִין לְבַעֲלֵי הַשֵּׁם, / כִּי הַחָכְמָה תִּשְׁכֹּן שָׁם עַד עוֹלָם.

שְׁנֵי מַחְסָנִים לְנֶשֶׁק וּלְצִיּוּד / צִוָּה לִבְנוֹת מִכֶּסֶף בְּלִי סִיגִים. [430]

אַרְמוֹן זָהָב הֵקִים לָשֶׁבֶת בּוֹ, / אֲשֶׁר גָּבְהוֹ שִׁשִּׁים אַמָּה כִּפְלַיִם,

וּבְקִירוֹתָיו מְשֻׁבָּצוֹת תְּמוּנוֹת. / הוּא לֹא חָסַךְ יַהֲלוֹמִים לַבַּיִת.

אַרְמוֹן לְטַעֲמוֹ בָּנָה הָאִישׁ, / וְלֹא חָסַר דָּבָר שָׁם לְעוֹלָם.

לֹא חֹם תַּמּוּז בִּפְנִים, לֹא קֹר טֵבֵת, / בּוֹ הָאֲוִיר עִנְבָּר, הַגֶּשֶׁם – יַיִן.

אָבִיב נִמְשָׁךְ אֶחָד כָּל הַשָּׁנִים, / הַשּׁוֹשַׁנִּים כְּסֹמֶק נְעָרוֹת. [435]

רֹאשׁ הָעוֹלָם שָׁקַע בִּשְׁנָת וָרֹגַע, / מִצֶּדֶק הַמּוֹרֶה וְרֹב טוּבוֹ.

הַלֵּב רָחוֹק מִצַּעַר וּמִסֵּבֶל, / כִּי הַדִּיוִים סִפְּקוּ צָרְכֵי הַכֹּל, 198

טָרְחוּ תָּמִיד בְּצַו הַשַּׁהְרְיָר, / וְנֶאֶנְחוּ עַל גּוֹרָלָם הַמַּר.


השטן מדיח את כּאוס, וכּאוס ממריא לשמים

בֹּקֶר אֶחָד, בְּלִי יְדִיעַת הַשָּׁהּ, / קָרָא אִבְּלִיס לַאֲסֵפַת דִּיוָיו,

וְכֹה אָמַר לָהֶם: 'מְשִׂימָתֵנוּ / יוֹם־יוֹם לִטְרֹחַ בַּעֲבוּר הַשָּׁהּ. [440]

הָבוּ לִי דִּיו זָרִיז וּמְמֻלָּח, / דִּיו הַיּוֹדֵעַ הֲלִיכוֹת עוֹלָם, [v.410]

אֲשֶׁר יָסִיט אֶת כַּי־כָּוֻס מִדֶּרֶךְ, / וַעֲמָלֵנוּ יְקַצֵּר בָּזֹאת –

יַפְנֶה רֹאשׁוֹ מֵעִם יַזְדָּן טָהוֹר, / וְעַל זִיו־זָהֳרוֹ יִשְׁפֹּךְ עָפָר.'

שָׁמְעוּ זֹאת הַדִּיוִים וְנֶאֶלְמוּ, / מִפַּחַד כַּי־כָּוֻס קָפְצוּ פִּיהֶם.

אַךְ דִּיו אֶחָד שָׁפָל קָם וְאָמַר: / 'תַּפְקִיד נִכְבָּד עָדִין זֶה שִׂים עָלַי. [445]

אַטֵּה לִבּוֹ מִדַּת הָאֱלֹהִים. / אִישׁ לֹא יֵיטִיב לַעֲשׂוֹתוֹ כָּמוֹנִי.'


הוּא הִתְחַפֵּשׂ לְעֶלֶם בֶּן־טוֹבִים, / לְאִישׁ־לָשׁוֹן וַהֲלִיכוֹת נָאוֹת,

וְחָל עַד כִּי הַשָּׁהּ הַמְהֻלָּל / יֵצֵא מִמּוֹשָׁבוֹ בָּעִיר לְצַיִד.

אָז בָּא לְעֻמָּתוֹ, הִשְׁתַּחֲוָה, / זֵר שׁוֹשַׁנִּים גָּדוֹל הִגִּישׁ לַכַּי,

וְכֹה אָמַר: 'תִּפְאֶרֶת הַמְּלוּכָה / אֲשֶׁר עָלֶיךָ – מְקוֹמָהּ בַּשַּׁחַק! [450]

אַתָּה עַל פְּנֵי הָאָרֶץ הָרוֹעֶה, / הָאֲצִילִים וְהַשָּׂרִים – כְּבָשֶׂיךָ.

אוּלָם דָּבָר אֶחָד עוֹדְךָ חָסֵר / לְיָד, לְשֵׁם עוֹלָם וּלְזֵכֶר עַד,

וְהוּא: הַשֶּׁמֶשׁ מַצְפִּינָה מִמֶּךָּ / סוֹד שְׁקִיעָתָהּ וְסֵתֶר זְרִיחָתָהּ.

אֵינְךָ יוֹדֵעַ לָמָּה יוֹם וָלַיְלָה, / מַה הַיָּרֵחַ, אֵיךְ סוֹבֵב רָקִיעַ?

כָּבַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, / וְעֵת לִלְכֹּד שָׁמַיִם בְּרִשְׁתֶּךָ.' [455]

הַדִּיו הֵסִיר אֶת לֵב הַשָּׁהּ מִדֶּרֶךְ, / נַפְשׁוֹ מֵרֹב מַחֲשָׁבוֹת נָבוֹכָה.

אָמַר בַּלֵּב: ‘אָכֵן, פָּנִים יָפוֹת / גִּלּוּ לִי הַשָּׁמַיִם בְּסֻבָּם.’

הוּא לֹא יָדַע, כִּי אֵין סֻלָּם בַּשַּׁחַק; / הַכּוֹכָבִים רַבִּים, יַזְדָּן – אֶחָד.

הַכֹּל חַסְרֵי־אוֹנִים בִּפְנֵי צַוָּיו / בַּקְּרָב, בַּמֶּרִי וּבַמַּגֵפָה. [v.411]

בּוֹרֵא־עוֹלָם מְאוּם חָסֵר אֵינֶנּוּ, / לְמַעַנְךָ בָּרָא שָׁמַיִם, אֶרֶץ. [460]


הַשָּׁהּ שָׁקַע בְּהִרְהוּרִים: אֵיכָה / יוּכַל לָעוּף בְּאֵין לְאִישׁ כְּנָפַיִם?

שָׁאַל אֶת הַחוֹקְרִים: ‘מֵאַדְמָתֵנוּ / מָה הַמֶּרְחָק עַד לְמַזַּל יָרֵחַ?’

הוּא הֶאֱזִין לְשִׂיחַ הַהוֹבְרִים, / בַּסּוֹף בָּחַר בְּתַחְבּוּלַת כָּזָב.

שָׁלַח אֶת צַיָּדָיו לִפְשֹׁט בָּהָר / אֶל קֵן בְּנֵי־נֶשֶׁר בִּשְׁנָתָם בַּלַּיְלָה,

מִמֶּנּוּ גּוֹזָלִים מִסְפָּר לָקַחַת / וּלְגַדֵּל אֶחָד־אֶחָד בְּבַיִת. [465]

אָכֵן אוֹתָם גִּדְּלוּ שָׁנָה וָחֹדֶשׁ / בְּצִפֳּרִים, בְּכֶבֶשׂ וּבְכַבָּב.

כְּהִתְחַזְּקָם בַּסּוֹף כַּאֲרָיוֹת, / וּבִמְעוּפָם לָשֵׂאת יָכְלוּ כְּבָשִׂים,

עָשָׂה כָּוֻס כִּסֵּא מֵעֵץ אָהָל, / אֶת מוֹשָׁבוֹ צִפָּה רַצֵּי זָהָב,

וְכִידוֹנִים חִבֵּר אֶל פִּינוֹתָיו, / כְּחֵלֶק מִתָּכְנִית הַמְּשִׂימָה.

עַל כָּל כִּידוֹן הוֹקִיעַ נֵתַח כֶּבֶשׂ, / הַכֹּל כְּהַמְצָאַת דִּמְיוֹן רוּחוֹ. [470]

הֵבִיא אָז אַרְבָּעָה מִנְּשָׁרָיו, / וְאֶל הַכֵּס קְשָׁרָם קָשֹׁר הֵיטֵב.

עַתָּה עָלָה עַל הַמּוֹשָׁב הַשָּׁהּ, / וּגְבִיעַ יַיִן שָׂמוּ לְפָנָיו.

כִּרְעֹב הַנְּשָׁרִים הַמְּהִירִים, / פָּרְשׂוּ כְּנָפַיִם לְהַשִּׂיג הַכֶּבֶשׂ,

אֶת הַכִּסֵּא מֵאֲדָמָה הֵרִימוּ, / הִמְרִיאוּ מַעְלָה עַד לָעֲנָנִים.

הַנְּשָׁרִים חָתְרוּ בְּכָל כֹּחָם / אֶל הַבָּשָׂר הַמִּתְרַחֵק עִמָּם. [475]


שָׁמַעְתִּי, כִּי כָּוֻס נָסַק שָׁמַיְמָה, / לְהִתְרוֹמֵם מֵעַל הַמַּלְאָכִים.

דֵּעָה שְׁנִיָּה: כָּוֻס עָלָה שָׁמַיְמָה, / לְהִלָּחֵם בָּהֶם בְּחֵץ וּבְקֶשֶׁת.

הַסִּפּוּרִים רַבִּים, אַף מְשֻׁנִּים, / רַק הַנָּבוֹן יוֹדֵעַ אֶת הַסּוֹד.

זְמַן רַב עָפוּ. בַּסּוֹף עָמְדוּ / מֵהִתְרוֹמֵם, כְּכָל עַבְדֵּי הַיֵּצֶר.

הַצִּפֳּרִים אָפֵס כֹּחָן מֵעוּף, / מְאֻכְזָבוֹת אָסְפוּ אֶת כַּנְפֵיהֶן, [480] [v.412]

וּמִמָּרוֹם יָרְדוּ הָרֹאשׁ לְמַטָּה / עִם כֵּס הַמֶּלֶךְ וְהַכִּידוֹנִים.

מֵעַל חֹרְשָׁה הִגִּיעוּ בְּנָפְלָם, / לְיַד אָמֻל בְּסִין, וְשָׁם צָנְחוּ.

בְּנֵס נִצַּל הַשָּׁהּ. חָס הַגּוֹרָל / עַל כַּי־כָּוֻס בִּגְלַל תַּכְלִית נִסְתֶּרֶת.

עוֹד סִיָוֻשׁ עָמַד לְהִוָּלֵד, / עַל כֵּן נִגְזַר עָלָיו לִחְיוֹת זְמַן רַב.

בִּמְקוֹם לָשֶׁבֶת בְּכִסְאוֹ בַּזֹהַר, / הָיְתָה מְנָת־חֶלְקוֹ הַחֲרָטָה. [485]

עָצוּב שָׁהָה בַּחֹרֶשׁ וְנִכְלָם, / נוֹשֵׂא תְּפִלָּה אֶל מֶלֶךְ־הָעוֹלָם.


רוסתּם מחזיר את כּאוס

בְּעוֹד הַשָּׁהּ מַכֶּה עַל חֵטְא בַּחֹרֶשׁ, / חִפְּשׂוֹ צְבָאוֹ בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת.

כִּשְׁמֹעַ גִּיו, רֻסְתַּם וְטוּס, אַיֵּהוּ, / יָצְאוּ בְּתֹף וּבְחַיִל לְאָסְפוֹ.

אָמַר גּוּדַרְז הַשָּׂב אֶל תַּהַמְתַּן: / 'מֵאָז אִמִּי אוֹתִי חָלָב הֵנִיקָה,

רָאִיתִי בָּעוֹלָם כְּתָרִים, כִּסְאוֹת, / שָׁהִים גְּדוֹלֵי־עוֹלָם וּבְנֵי־מַזָּל, [490]

אַךְ לֹא רָאִיתִי בֵּין גְּדוֹלֵי־עוֹלָם / וּבֵין קְטַנָּיו עִקֵּשׁ כְּכַּי־כָּוֻס.

לֹא אֱמוּנָה וְלֹא מַחֲשָׁבָה בּוֹ, / לִבּוֹ לֹא בִּמְקוֹמוֹ וְלֹא רֹאשׁוֹ.

אֵין זֹאת כִּי אֵין לוֹ מֹחַ בַּקָּדְקֹד – / רַעְיוֹן צָלוּל אֶחָד בּוֹ לֹא תִּמְצָא.

אִישׁ לְפָנָיו לֹא הֶעֱלָה עַל לֵב, / לְהִתְעוֹפֵף אֶל מְרוֹמֵי הַשַּׁחַק.

בְּשִׁגָּעוֹן נוֹהֵג, כָּל רוּחַ מְצוּיָה / תַּסִּיעַ אֶת רַגְלָיו מִמְּקוֹמוֹ.' [495] [v.413]


הַנִּכְבָּדִים הִגִּיעוּ אֶל כָּוֻס, / וּבְלִי מַעְצוֹר גִּנּוּ אוֹתוֹ בְּכַעַס.

אָמַר גּוּדַרְז: 'רַק בֵּית־מְשֻׁגָּעִים / הוּא מְקוֹמְךָ, וְלֹא אַרְמוֹן בָּעִיר.

אֶת כִּסְאֲךָ פִּנִּיתָ לְאוֹיְבֵנוּ, / וּלְאִישׁ שִׁגְעוֹנוֹתֶיךָ לֹא גִּלִּיתָ.

בְּפַח נָפַלְתָּ פְּעָמִים שָׁלשׁ, / וְלֹא הֶחְכַּמְתָּ מֵהַנִּסָּיוֹן.

צָבָא הוֹבַלְתָּ לְמָזַנְדַּרָן, / וּרְאֵה, מָה הַצָּרָה עָלָיו הֵבֵאתָ? [500]

עוֹד: הִתְאָרַחְתָּ אֵצֶל אוֹיִבְךָ, / אֱלִיל הָיִיתָ וְהָפַכְתָּ עֶבֶד.199

עַל מִי, זוּלַת יַזְדָּן קָדוֹשׁ, עַל מִי / בַּחֶלֶד לֹא נָפְלָה אֵימַת חַרְבֶּךָ?

בְּמִלְחָמוֹת כָּבַשְׁתָּ כָּל הָאָרֶץ, / אוּלָם מִיָּד חָשַׁקְתָּ בַּשָּׁמַיִם.

אַךְ זֶה עַתָּה דָּבָר אֶחָד הִשַּׂגְתָּ, / וּכְבָר אַתָּה בִּקְרָב עַל הַשֵּׁנִי.

שִׂים לֵב כַּמָּה צָרוֹת לְךָ עוֹלַלְתָּ, / וְאֵיךְ רַק בְּנִסִּים מֵהֶן נִצַּלְתָּ. [505]

עָלֶיךָ מֵהַיּוֹם יַגִּיד הָעָם: / "הַשָּׁהּ כָּוֻס עָלָה אֶל הַשָּׁמַיִם,

לִרְאוֹת אֶת הַיָּרֵחַ וְהַשֶּׁמֶשׁ, / וְשָׁם לִסְפֹּר אֶת צְבָא הַכּוֹכָבִים."

עֲשֵׂה כַּמְּלָכִים הַחֲכָמִים, / עוֹשֵׂי הַחֶסֶד וְדוֹרְשֵׁי הַטּוֹב:

אַל תְּשַׁחֵר דָּבָר זוּלַת יַזְדָּן. / עֲבֹד אוֹתוֹ תָּמִיד בְּטוֹב וּבְרָע.'


כָּוֻס הָפְתַּע לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים, / בּוֹשׁ מִגּוּדַרְז וּמֵאַנְשֵׁי־הַשֵּׁם, [510]

עָנָה וְכֹה הִבִּיעַ: 'מֵעֵצָה/ טוֹבָה לַצֶּדֶק לֹא תִּצְמַח רָעָה.

דְּבָרֶיךָ נְכוֹנִים גַּם נְבוֹנִים, / אֲנִי נִחָם עַל מַעֲשֵׂי הַכֶּסֶל.'

הַשָּׁהּ, רוּחוֹ סָרָה, שׁוֹפֵךְ דְּמָעוֹת, / נָשָׂא תְּפִלָּה לְאֵל־בּוֹרֵא־עוֹלָם;

מַכֶּה עַל חֵטְא, פָּצוּעַ בִּלְבָבוֹ, / עָלָה לָאַפִּרְיוֹן לָשׁוּב הַבַּיְתָה.

כְּהַגִּיעוֹ אֶל כִּֽסֵּא מַלְכוּתוֹ, / רוּחוֹ אֵלָיו לֹא שָׁבָה מִכְּלִמָּה. [515]

אַרְבָּֽעִים־יוֹם לֹא בָּא אֶל הָאוּלָם, / עָמַד לִפְנֵי אֱלֹהַּ עַל רַגְלָיו. [v.414]

הוּא בּוֹשׁ לָצֵאת מִדֶּלֶת הָאַרְמוֹן. / ‘עוֹרוֹ’ – תֹּאמַר – ‘עוֹמֵד לְהִתְפַּקֵּעַ.’

שָׁפַךְ דְּמָעוֹת רוֹתְחוֹת בְּתַחֲנוּן, / לִמְצֹא בֶּאֱלֹהִים מוֹרֵה דַּרְכּוֹ.

נִכְלָם מֵאֲנָשָׁיו עָטַף לִבּוֹ, / בִּטֵּל שְׂמָחוֹת וְקַבָּלוֹת־פָּנִים.

שָׁב מִדַּרְכּוֹ: יָשַׁב בְּתַעֲנִית, / וְעשֶׁר רַב חִלֵּק לְכַפָּרָה. [520]

שִׁפְשֵׁף אֶת לְחָיָיו בָּאֲדָמָה / בִּתְפִלָּתוֹ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים.

מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם וּבֶכֶה רַב, / סָלַח לוֹ אֱלֹהִים תַּעֲלוּלָיו.

צְבָאוֹ הַמְפֻזָּר בַּעֲבָרִים / אָסַף לִפְנֵי הַשַּׁעַר מֵחָדָשׁ.

הַזֹּהַר שׁוּב יָרַד עַל פְּנֵי כָּוֻס, / תַּעֲנִיתוֹ הֵנִיבָה פְּרִי יָפֶה.

שֵׁנִית יָשַׁב בַּכֵּס בָּעֲטָרָה, / וְאוֹצָרוֹ פָּתוּחַ לַצָּבָא. [525]

סֵדֶר חָדָשׁ הִצִּיעַ לָעוֹלָם, / וְאוֹר הֵבִיא לְכָל יְלוּד אִשָּׁה.

כְּשֵׁשׁ־מָשְׁזָר זוֹהֵר עוֹלָם בְּצֶדֶק / וְעַל כִּסְאוֹ הַשָּׁהַנְשָׁהּ זוֹרֵחַ.

מוֹשְׁלֵי הַמְּדִינוֹת בָּאָרֶץ, / אֲשֶׁר עַל רָאשֵׁיהֶם נוֹשְׂאִים כְּתָרִים,

הִגִּיעוּ לַחֲצַר הַשַּׁהְרְיָר, / וְשׁוּב בַּעֲנָוָה חִדְּשׁוּ הַבְּרִית.

זְמַנִּים טוֹבִים חָזְרוּ כְּבַתְּחִלָּה, / אֵמוּן וְאַהֲבָה רָכַשׁ הַכֶּתֶר. [530]

הַנְּסִיכִים הוֹדוּ בְּמַלְכוּתוֹ, / הָיוּ לַעֲבָדָיו וּלִמְשָׁרְתָיו.

מֵעַל כִּסֵּא יַהֲלוֹמִים מָלַךְ, / אַלַּת רֹאשׁ־פָּר לוֹ, כֶּתֶר וְחוֹתָם.


הִנֵּה סִפַּרְתִּי כָּל אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי, / וְאֵין לְאִישׁ דָּבָר עוֹד לְהוֹסִיף.

כָּאֵלֶּה עֲלִילוֹת כָּוֻס הָיוּ, / וַעֲלִילוֹת רֻסְתַּם מַצְבִּיא אִירָן.

כִּמְלֹךְ הַשָּׁהּ בְּצֶדֶק וּבְיִשְׁרָה, / אֵין פֶּרֶץ, וּלְמוֹתַר מַצִּיל מוֹשִׁיעַ. [535]

כָּוֻס לָמַד מַה צֶּדֶק וְטָפֵל, / וְכִי יְמֵי חֶלְדֵּנוּ רוּחַ צֵל.


קְרַב שִׁבְעַת הַגִּבּוֹרִים

רוסתּם ושבעת הגיבורים פולשים לשדות אפראסיאבּ

הַמַּאֲבָק בַּמָּוֶת – קְרָב אָבוּד. / בּוֹא קַח מוּסָר מֵעֲלִילוֹת רֻסְתַּם.

מַה שָּׂח אוֹתוֹ זַמָּר אַמִּיץ לֵבָב, / אֲשֶׁר נִלְחַם בִּכְפִיר וְגַם יָכֹל לוֹ?

'אִם בֵּין גְּדוֹלִים לְהִמָּנוֹת אָבִיתָ, / וְחַרְבְּךָ לִשְׁטֹף בְּדַם צָרְךָ,

אַל תִּתְחַמֵּק מִפֻּרְעָנוּת וָסֵבֶל, / כְּבוֹא מוֹעֵד הַנִּסָּיוֹן בַּקְּרָב. [540]

כִּי אִם יוֹמְךָ יַגִּיעַ, לֹא יָשׁוּב / עַל עֲקֵבָיו, אִם תִּזָּהֵר אוֹ לֹא.

הַמָּוֶת אִם לְנֶגְדְּךָ תָּמִיד, / לְךָ יָבוּזוּ אַמִּיצֵי־הַלֵּב.

הַדָּת וְהַחָכְמָה, דַּעְתָּן אַחֶרֶת, / אַךְ מוּסָרָן מִפְגָּע בַּמִּלְחָמָה.'

מֵעֲלִילוֹת רֻסְתַּם שׁוֹאֵף קְרָבוֹת / סִפּוּר נִפְלָא הַפַּעַם עִמָּדִי. [v.416]

שָׁמַעְתִּי, יוֹם אֶחָד גִּבּוֹר אִירָן / עָשָׂה מִשְׁתֶּה גָּדוֹל לַעֲמִיתָיו [545]

בָּעִיר הַנּוֹדָעָה בְּשֵׁם נַוַנְד, / אֲשֶׁר בָּהּ אַרְמוֹנוֹת־פְּאֵר גְּבוֹהִים.

הָאֵשׁ בַּרְזִין כַּיּוֹם בְּמִקְדָשָׁהּ /דּוֹלֶקֶת, וּשְׁמוּרָה לַכֹּהֲנִים.

גְּדוֹלֵי אִירָן הִגִּיעוּ לַמָּקוֹם, / פַּהְלַוָנִים וְאַלּוּפֵי צָבָא

כְּטוּס וּכְמוֹ גּוּדַרְז, יוֹצֵא כִּשְׁוָד, / וּכְמוֹ בַּהְרָם וְגִיו הָאֲצִילִים.

אִתָּם גֻּרְגִּין, זַנְגֶּה בֶּן שָׁוַרָן, / כַרָּד וְגֻסְתַּהַם נוֹשְׂאֵי־הַקְּרָב, [550]

בַּרְזִין גֵּא־הַצַּוָּאר שׁוֹלֵף הַחֶרֶב, / וְגֻרָזֶה פְּאֵר הַחֲבוּרָה.

לְכָל אֶחָד מֵהֶם בְּנֵי־לְוָיָה, / צְבָא גִּבּוֹרִים דְּגוּלִים וְנוֹדָעִים.

לֹא נָח הַצֶּוֶת וּבִלָּה זְמַנּוֹ / בְּחֵץ, בְּפּוֹלוֹ, בְּשֵׁכָר וּבְצַיִד.


אַחַר עֲבֹר יָמִים מִסְפָּר בְּכֹה, / כְּהֵיטִיבָם לִבָּם בְּשִׁיר וּבְיַיִן,

שָׂח גִּיו בְּשִׁכְרוֹנוֹ אֶל הַמַּצְבִּיא / רֻסְתַּם לֵאמֹר: 'גִּבּוֹר דָּגוּל, אִישׁ־שֵׁם! [555]

אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ לָצֵאת לְצַיִד, / וּכְמוֹ נָמֵר לִדְלֹק אַחַר הַחַי,

אֵין טוֹב לָזֶה מִשְּׂדֵה אַפְרָסִיָבּ. / שָׁם נְכַסֶּה אֶת זֹהַר פְּנֵי־הַשֶּׁמֶשׁ

בְּעַב אֲבַק־סוּסֵינוּ, בְּבַזֵּינוּ / וּבְיַעַר כִּידוֹנֵינוּ הַשְּׁלוּחִים.

נִדְהַר אַחַר פְּרָאִים בְּרַמָּכֵינוּ, / וַאֲרָיוֹת נָשִׂים בַּעֲבוֹתוֹת,

עַד צֵאת הַיּוֹם חֲזִירֵי־בָּר נַפִּיל / בַּחֲנִיתוֹת, וּפַסְיוֹנִים – בְּבַז. [560]

בְּמִישׁוֹרֵי תּוּרָן נַפְלִיא בְּצַיִד, / עַד יְפָאֵר אֶת שְׁמֵנוּ בָּעוֹלָם.' [v.417]

עָנָה רֻסְתַּם: 'יִתֵּן עוֹלָם חֶפְצֶךָ, / וִיהִי הַטּוֹב, כִּכְלוֹת הַכֹּל, חֶלְקֶךָ.

נֵצֵא עִם שַׁחַר לְעַרְבוֹת תּוּרָן, / וְלֹא נִיעַף מֵרְדֹף אַחַר הַצַּיִד.'

הָיוּ הַגִּבּוֹרִים תְּמִימֵי־דֵעִים, / כִּי אֵין לְאִישׁ תָּכְנִית טוֹבָה מִזּוֹ.


לְמָחֳרַת־הַיּוֹם הִשְׁכִּימוּ קוּם, / וְנֶעֶרְכוּ לָצֵאת אֶל הַשָּׂדֶה [565]

עִם נְמֵרִים, בַּזִּים וְעִם חֻפּוֹת, / מְמַהֲרִים חוֹצֵץ לִנְהַר הַשַּׁהְד –

שָׁם מֶרְחֲבֵי הַשָּׁהּ אַפְרָסִיָבּ. / מִצַּד אֶחָד הָרִים, מִמּוּל – הַמַּיִם.

בְּעֵבֶר־הַנָּהָר סַרַכְס שׁוֹכֶנֶת, / וּבַמִּישׁוֹר עֶדְרֵי צְבָאִים וָצֹאן.

הַצַּיָּדִים תָּקְעוּ אָהֳלֵיהֶם. / הָאַיָּלִים מֵרֹב אָדָם נָבוֹכוּ,

מֵאֲרָיוֹת הַחֶבֶל הִתְרוֹקֵן, / הַצִּפֳּרִים הִתְעוֹפְפוּ מִפַּחַד. [570]

תִּלִּים מֵהַחַיָּה הַמּוּמָתָה / וְהַפְּצוּעָה שָׁם נֶעֶרְמוּ לָרֹב.

חָלְפוּ יָמִים בַּעֲלִיצוּת סוֹאֶנֶת, / וְהַשְּׂפָתַיִם לֹא חָדְלוּ מִצְּחֹק. [v.418]

שִׁבְעָה יָמִים בִּלּוּ בַּנְּעִימִים, / בַּלֵּב אוֹרָה וְלֹא חָסֵר הַמָּזֶג,

וּבַשְּׁמִינִי בַּבֹּקֶר בָּא רֻסְתַּם, / וְעִם שָׂרֵי צְבָאוֹ נוֹעַץ בָּאֹהֶל.

אָמַר אֶל אַלּוּפָיו הַנּוֹדָעִים, / אֶל הַגְּדוֹלִים, שָׂרָיו גְּאֵי־הָרֹאשׁ: [575]

'בְּטוּחַנִי כִּי אַפְרָסִיָבּ שָׁמַע / עָלֵינוּ פֹּה וְעַל כָּל מַעֲשֵׂינוּ.

טוֹב כִּי אוֹתוֹ רַמַּאי שׁוֹחֵר רָעָה / לֹא יִוָּעֵד עִם עֲמִיתָיו־שָׂרָיו,

וְלֹא יַחְלִיט לָבוֹא וּלְהָצֵר / עַל נְמֵרֵינוּ בְּמִישׁוֹר הַצַּיִד. [v.419]

נַצִּיב שׁוֹמֵר בַּדֶּרֶךְ שָׁם לְמַטָּה, / בְּעוֹד מוֹעֵד יַשְׁגִּיחַ בְּאוֹיְבֵנוּ,

וְיוֹדִיעֵנוּ דְּבַר בּוֹאוֹ עָלֵינוּ, / וּבְבֶהָלַת־פִּתְאֹם לֹא יִמְצָאֵנוּ." [580]

כְּרֶגַע גֻּרָזֶה מִזֶּרַע גִּיו / חָגַר מָתְנָיו לָצֵאת לַמְּשִׂימָה.

אָכֵן בִּפְנֵי שׁוֹמֵר מֻצְלָח כָּמוֹהוּ / כָּל תַּחְבּוּלַת אוֹיֵב לֹא תַּעֲמֹד.

וְהָרֵעִים שְׂמֵחִים חָזְרוּ לַצַּיִד, / דַּעְתָּם הִסִּיחוּ מִן הַמִּלְחָמָה.


שְׁמוּעַת הַצַּיִד אֶל אַפְרָסִיָבּ / בִּשְׁעוֹת הַלַּיְלָה, עֵת שֵׁנָה, הִגִּיעָה.

מִיָּד הִזְעִיק אֵלָיו שָׂרֵי צְבָאוֹ, / הִרְבָּה בַּעֲלִילוֹת רֻסְתַּם לָשִׂיחַ, [585]

וּבָרֵעִים, שִׁבְעַת הַפָּרָשִׁים, / אֲשֶׁר כֻּלָּם כַּאֲרָיוֹת עַזִּים.

אֶל מְפַקְּדָיו אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם אָמַר: / 'אַל נִתְמַהְמַהּ בְּאֶפֶס מַעֲשֶׂה.

שׂוּמָה עָלֵינוּ תַּחְבּוּלָה לִמְצֹא, / וּכְבָר הָעֵת לָצֵאת לְהַתְקָפָה.

אִלּוּ שִׁבְעַת הָאַלּוּפִים שָׁבִינוּ, / רַגְלֵי כָּוֻס הֵצַרְנוּ בָּעוֹלָם.

הָבָה, נוֹפִיעַ שָׁם כְּצַיָּדִים, / פֶּתַע־פִּתְאֹם נַפְלִיא בָּם מַכּוֹתֵינוּ.' [590]

בָּחַר שְׁלשִׁים אֶלֶף מְלֻמְּדֵי חֶרֶב / מִבֵּין הַמִּצְטַיְּנִים בַּקְּרָב, וְשָׂח:

‘מִנְעוּ אֶת רַגְלֵיכֶם מִמְּסִלָּה, / חִפְזוּ וְאַל תִּישְׁנוּ יוֹמָם וָלַיְלָה.’ [v.420]

עַד מְהֵרָה יָצְאוּ הַגִּבּוֹרִים / אֶל הַמִּדְבָּר, פְּנֵיהֶם לְמִלְחָמָה.

לְכָל הָעֲבָרִים שָׁלַח צָבָא, / לַחְסֹם אֶת כָּל דַּרְכֵי הַנְּסִיגָה.


כְּהַגִּיעָם לִשְׂדֵה־הַצַּיִד חֶרֶשׁ, / בְּקֹצֶר־רוּחַ, שׁוֹחֲרֵי־נָקָם, [595]

הִרְגִּישׁ בָּם גֻּרָזֶה: צָבָא כָּבֵד / קָרֵב וּבָא כְּמוֹ עָנָן שָׁחוֹר.

רָאָה אָבָק עוֹלֶה מֵהַמִּישׁוֹר / וְנֵס תּוּרָן נִשְׁקָף מֵעַרְפִלּוֹ.

כְּרוּחַ סְעָרָה שָׁב גֻּרָזֶה, / וּקְרִיאָתוֹ פָּשְׁטָה בַּעֲרָבָה.

הוּא בָּא לִמְקוֹם הַצַּיִד, וּמָצָא / רֻסְתַּם עִם מְלַוָּיו שׁוֹתִים שֵׁכָר.

מִיָּד קָרָא בְּקוֹל: 'רֻסְתַּם לֶב־לַיִשׁ! / הַקֵּץ לַהִלּוּלָה וְעֵת לָשׁוּב, [600]

כִּי חַיִל כְּאַרְבֶּה קָרֵב וּבָא, / וְלֹא תַּבְחִין בֵּין הַר וָעֵמֶק עוֹד.

דֶּגֶל אַפְרָסִיָבּ הַמְעַוֵּל / נִבָּט בְּעַד עַב־הָאָבָק כְּשֶׁמֶשׁ!'


רֻסְתַּם צוֹחֵק בְּקוֹל הֵשִׁיב לֵאמֹר: / 'מַזַּל הַמִּלְחָמָה כַּיּוֹם אִתָּנוּ.

הַאִם נִפְחַד מִמֶּלֶךְ הַתֻּרְכִּים / וּמֵאֲבַק רוֹכְבֵי אַדְמַת תּוּרָן?

גְּדוּדָיו אֵינָם עוֹלִים עַל מֵאָה אֶלֶף / עוֹטֵי־שִׁרְיוֹן, תּוֹפְשֵׂי מוֹשְׁכוֹת וָחֶרֶב. [605]

לוּ לְבַדִּי נִשְׁאַרְתִּי בַּשָּׂדֶה, / רַק רַכְשׁ אִתִּי, אַלָּה וְשִׁרְיוֹנִי,

לֹא הִדְאִיגוּנִי לֹא אַפְרָסִיָבּ / וְלֹא גְּדוּדֵי חֵילוֹ בַּהֲמוֹנָיו.

בַּקְּרָב אִם יִתְיַצֵּב אֶחָד שֶׁלָּנוּ, / כָּל חֵיל תּוּרָן כְּקֹמֶץ בְּפָנָיו.

תִּגְרָה כָּזֹאת – הִנֵּה אֲשֶׁר בִּקַּשְׁתִּי! / אֵין צֹרֶךְ לִי בְּעֵזֶר מֵאִירָן.

שִׁבְעָה אֲנַחְנוּ פָּרָשִׁים בְּנֵי־חַיִל / מְלֻמְּדֵי־חֶרֶב נוֹדָעִים בָּאָרֶץ, [610]

וּמֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְעַד אַלְפַּיִם / רוֹכְבִים נוֹשְׂאֵי־חֲנִית לְכָל גִּבּוֹר.

מֶלְצָר, גֶּשׁ הֵנָּה וּמַלֵּא הַכּוֹס / בְּיֵין זָבֻּלִסְתָּן עַד לִשְׂפָתָהּ.'

מָזַג לוֹ מִן הַיַּיִן הַמֶּלְצָר, / וְתַּהַמְתַּן, שִׂמְחָה קָפְצָה עָלָיו,

הֵרִים אֶת הַגָּבִיעַ הַנּוֹצֵץ, / וְרֵאשִׁית כֹּל זָכַר אֶת כַּי־כָּוֻס.

אָמַר: ‘יִגְדַּל וְיִשְׁתַּבַּח מַלְכֵּנוּ, / וְיַעֲמֹד לוֹ לֵחַ עֲלוּמָיו!’ [615]

הִשְׁתַּחֲוָה וְשׁוּב הֵרִים כּוֹסוֹ. / קָרָא: ‘גָּבִיעַ זֶה לְחַיֵּי טוּס!’

הַמְפַקְּדִים אָז קָמוּ מִשִּׁבְתָּם, / וְאֶל רֻסְתַּם עָרְכוּ בַּקָּשָׁתָם:

'הוֹאֵל־נָא פְּטֹר אוֹתָנוּ מִשֵּׁכָר. / אִבְּלִיס לֹא יִתְחָרֶה אִתְּךָ בְּיַיִן.

אֵין אִישׁ בֵּינֵינוּ יִתְגַּבֵּר עָלֶיךָ, / אִם בְּאַלָּה וְאִם בִּגְבִיעַ־מֶזֶג.'

רֻסְתַּם מִזְרָק נוֹצֵץ בְּיֵין זָבֻּל / גָּמַע עַד־תֹּם לְזַוָרֶה אָחִיו. [620]

מִלֵּא אֶת הַגָּבִיעַ זַוָרֶה, / בֵּרַךְ אֶת כַּי־כָּוֻס, אֲדוֹן־הָאֶָרֶץ,

הִשְׁתַּחֲוָה אַפַּיִם וְשָׁתָה. / שִׁבְּחָהוּ תַּהַמְתַּן וְכֹה אָמַר:

‘כֵּן אָח שׁוֹתֶה מִגְּבִיעַ אָח בָּכִיר. / אָכֵן סְאָה כָּזֹאת יִגְמָא אַךְ כְּפִיר.’


רוסתּם נלחם בתּוראנים

שָׂח גִּיו אַחַר־כֵּן אֶל רֻסְתַּם לֵאמֹר: / 'פְּאֵר מַלְכֵּנוּ וְגַאֲוָתֵנוּ!

אֵלֵךְ וַאֲנַתֵּק נְתִיבָתוֹ, / וְלֹא יֶחְצֶה אַפְרָסִיָבּ בַּמַּיִם. [625]

אֶתְפֹּשׂ אֶת רֹאשׁ הַגֶּשֶׁר, וְאֶחְסֹם / מִצַּד זֶה אֶת הַמַּעֲבָר אֵלֵינוּ,

עַד תֵּעָרְכוּ בְּלִי־בֶּהָלָה לַקְּרָב. / הַקֵּץ לַיַּיִן וְלַחֲגִיגָה!' [v.422]

עָלָה אֻכַּף סוּסוֹ, מִהֵר לַגֶּשֶׁר, / תָּלָה הַיֶּתֶר בְּקַצְוֵי הַקֶּשֶׁת.

אוּלָם כְּהַגִּיעוֹ לְרֹאשׁ הַגֶּשֶׁר, / מָצָא כְּבָר שָׁם אֶת דֶּגֶל הֶעָרִיץ;

מֶלֶךְ תּוּרָן רוֹכֵב לִפְנֵי צְבָאוֹ, / וְהוּא בְּעֵבֶר הַנָּהָר מִזֶּה. [630]

רֻסְתַּם עָטָה מִיָּד עוֹר הַנָּמֵר, / זִנֵּק עַל רַכְשׁ אֲשֶׁר דָּמָה לְפִיל,

וּכְמוֹ תַּנִּין מֵרִיעַ בְּתָקְפוֹ / דָּהַר לִקְרַאת שׁוּרוֹת הַתּוּרָנִים.

וְכַאֲשֶׁר אַפְרָסִיָבּ רָאָהוּ, / חָלַשׁ גּוּפוֹ וְלֹא יָדַע נַפְשׁוֹ.

זְרוֹעוֹת, צַוָּאר, כְּתֵפַיִם וְאַלָּה / כָּאֵלֶּה מִי רָאָה? אֵימָה וָפַחַד!

גּוּדַרְז וְטוּס הַמְּטִילִים חֲנִית, / גֻּרְגִּין וְגִיו הָאָמָּנִים לִרְכֹּב, [635]

בַּהְרָם הָעֵר, זַנְגֶּה אַמִּיץ־הַלֵּב, / בַּרְזִין לֹא־חַת וְהַפָּרָשׁ פַרְהָד,

עִמָּם חֵיל הָרוֹכְבִים, בְּכַפֵּיהֶם / כִּידוֹן וָחֶרֶב מִתּוֹצֶרֶת הֹדּוּ,

פָּרְצוּ פִּתְאֹם אֶל הַמַּעֲרָכָה, / הִשְׂתָּעֲרוּ כְּפַנְתֵּרִים מִיַּעַר.

דָּמָה גִּיו לַיִשׁ מְשַׁחֵר לְעֹפֶר, / אֲשֶׁר גָּזְלוּ מִצִּפָּרְנָיו הַטֶּרֶף.

אֶת אַלָּתוֹ הִרְקִיד עַל רֹאשׁ אוֹיְבָיו, / וְלֹא אֶחָד מוֹטֵט בְּמַכָּתוֹ. [640]

הַרְבֵּה נָפְלוּ מִנִּכְבְּדֵי תּוּרָן, / כִּי הַמַּזָּל הֵסִיר פָּנָיו מֵהֶם.

בָּרְחוּ מִגִּיו הַלּוֹחֲמִים מִסִּין, / נָבוֹךְ גַּם שַׁהְרְיָר אַדְמוֹת תּוּרָן.

מַהֵר דָּפַק סוּסוֹ בְּמוֹשְׁכוֹתָיו, / וּבְכַעֲסוֹ גָּמַר לְהִשְׂתָּעֵר.


כִּרְאוֹת אוֹתוֹ רֻסְתַּם, שָׂם אַלָּתוֹ / עַל שֶׁכֶם וּמָשַׁךְ אֶת הַמּוֹשְׁכוֹת.

חוֹצֵץ יָצָא לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה / בְּשַׁאֲגַת אַרְיֵה הֶחָשׁ לְטֶרֶף. [645]

אַחְרָיו רָכַב גּוּדַרְז בְּשִׁרְיוֹנוֹ, / אִתּוֹ בַּכַּף אַלַּת־פְּלָדָה כְּבֵדָה.

אַחֲרֵיהֶם שְׁאָר הַלּוֹחֲמִים, / בַּיָּד קְשָׁתוֹת, אַלּוֹת וַחֲרָבוֹת.

כְּהַחֲשִׁיךְ עֵינֵי הַתּוּרָנִים, / וְרֹאשׁ רֻסְתַּם נָגַע בָּעֲנָנִים,

פָּנָה הַמֶּלֶךְ אֶל פִּירָן־וִיסֶה / וְשָׂח: 'נָסִיךְ חָכָם וְשׁוֹחֵר־טוֹב!

אַתָּה הַמְהֻלָּל בָּאֲרָיוֹת, / לוֹחֵם וָתִיק הַמְנֻסֶּה בַּקְּרָב! [650]

תְּפֹשׂ בַּמּוֹשְׁכוֹת כְּרוּחַ סְעָרָה / וְטַאֲטֵא שׂוֹנְאֵינוּ מִשְּׂדוֹתֵינוּ.

וְאִם תִּגְבַּר, אִירָן לְךָ תִּהְיֶה. / לְךָ גּוּף פִּיל וְצִפָּרְנֵי לָבִיא.'

פִּירָן שָׁמַע דְּרִישַׁת אַפְרָסִיָבּ / וּמִלְּפָנָיו מִהֵר לָצֵאת כְּרוּחַ.

בְּיַחַד עִם עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים / תֻּרְכִּים, בְּנֵי־חַיִל, אֱמוּנִים בַּחֶרֶב,

עָלָה כְּאֵשׁ אוֹכֶלֶת עַל רֻסְתַּם, / כִּי בּוֹ, אַךְ בּוֹ, תּוֹצְאוֹת הַמִּלְחָמָה. [655]

רֻסְתַּם הֶעֱלָה קֶצֶף עַל שְׂפָתָיו, / וּכְמוֹ גָּנַב הַזֹּהַר מֵהַשֶּׁמֶשׁ.

הֵרִיץ אֶת רַכְשׁ, הֵרִיעַ בְּקוֹלוֹ, / עַד כִּי הִסְעִיר שִׁבֹּלֶת הַנָּהָר.

בְּסֵתֶר מָגִנּוֹ, חַרְבּוֹ בַּכַּף, / הִפִּיל מֵרַב מִבְחוֹר־הַלּוֹחֲמִים.

מַצְבִּיא תּוּרָן רָאָה זֹאת מֵרָחוֹק, / וְשָׂח אֶל מְפַקְּדָיו הַנּוֹדָעִים:

'אִם יֶאֱרַךְ הַקְּרָב עַד צֵאת הַיּוֹם, / בֵּין קְשֵׁי־הָעֹרֶף אַמִּיצֵי־הַלֵּב [660]

לֹא יִשָּׁאֵר אֶחָד מֵאֲנָשֵׁינוּ. / אִם בְּחָכְמָה – נִטּשׁ אֶת הַשָּׂדֶה.

לִתְקֹף אֶת גִּבּוֹרֵי אִירָן יָצָאנוּ, / חָשַׁבְנוּ אֲרָיוֹת בַּקְּרָב אֲנַחְנוּ.

לֹא אֲרָיוֹת רוֹאֵנִי – שׁוּעָלִים / מִשְּׂדֵה־הַקְּרָב נָסִים מְבֹהָלִים.'


פּילסם נלחם באירנים

הָיָה בֵּין הַתֻּרְכִּים גִּבּוֹר בֶּן־חַיִל / מִגֶּזַע מְלָכִים וּשְׁמוֹ פִּילְסַם.

אָבִיו הָיָה וִיסֶה הַמְבֹרָךְ, / אָחִיו – פִּירָן, אָדָם־הַמַּעֲלָה. [665]

בְּכָל אִירָן וּבְכָל תּוּרָן זוּלַת / רֻסְתַּם מְתַחֲרֶה לוֹ לֹא נִמְצָא.

וּכְמוֹ שָׁמַע פִּילְסַם תְּלוּנַת מַלְכּוֹ, / הִקְדִּיר חֲרוֹן־אַפּוֹ קִמְטֵי־מִצְחוֹ.

מִהֵר בִּן־רֶגַע אֶל אַפְרָסִיָבּ, / רֹאשׁוֹ הוֹגֶה נָקָם, לִבּוֹ – קְצַר־רוּחַ,

וְכֹה אָמַר: 'הַאֵין אֲנִי צְעִיר / הַלּוֹחֲמִים וְהָאַמִּיץ בָּהֶם?

אָבָק פּוֹרֵחַ לְפָנַי גַּם טוּס / אַמִּיץ־הַלֵּב, גַּם גִּיו גִּבּוֹר־הֶחָיִל, [670]

וְכֵן בַּהְרָם, זַנְגֶּה בֶּן שָׁוַרָן, / וְגֻרָזֶה אַבִּיר הַלּוֹחֲמִים.

צַוֵּה, מַלְכִּי, וְכַלָּבִיא אָבוֹא / בֵּין גִּבּוֹרֵי אִירָן הָאַמִּיצִים,

אֶת רָאשֵׁיהֶם אַתִּיז מֵעֲלֵיהֶם, / וְסַהֲרָם אָשִׂים בְּאֹפֶל־עָב.

כִּתְרֵי הַמְפַקְּדִים אָשִׂים עָפָר, / וְרָאשֵׁיהֶם אֶכְרֹת בְּחֶרֶב־קְרָב.'

עָנָה הַשָּׁהּ: 'בֶּן־חַיִל מְהֻלָּל! / יִהְיֶה הַנִּצָּחוֹן מְנָת־חֶלְקֶךָ. [675]

מִלְחֶמֶת קֹדֶשׁ הִיא, שַׁנֵּס מָתְנֶיךָ, / וְתַחֲזֹר בְּכֶתֶר תְּהִלָּה.'


כִּשְׁמֹעַ פִּילְסַם אֶת דִּבְרֵי הַשָּׁהּ, / הֵרִיעַ בְּקוֹלוֹ כְּדוּד נְחשֶׁת. [v.427]

כְּמוֹ אָבָק דָּהַר אֶל לֵב הַצָּר, / מַכֶּה עַל שְׂמֹאל וְעַל יָמִין בְּלִי־הֶרֶף.

כְּרוּחַ סְעָרָה בָּא עַל גֻּרְגִּין, / בְּשַׁאֲגַת לָבִיא הָעָט עַל טֶרֶף.

מַכָּה הִנְחִית עַל רֹאשׁ הַסּוּס בַּחֶרֶב, / וְהִפִּילוֹ בְּיִסּוּרִים לָאָרֶץ. [680]

רָאָהוּ גֻּסְתַּהַם לִמּוּד הַקְּרָב, / זִנֵּק מִמְּקוֹמוֹ כְּלֶהָבָה,

תָּקַף אֶת הַתֻּרְכִּי כִּכְפִיר זוֹעֵם, / וְנֶאֱבַק בָּאֵשׁ הַמְלַהֶטֶת.

רָמְחוֹ כִּוֵּן לַחֲגוֹרַת פִּילְסַם, / אַךְ לֹא חָדַר בְּעַד הַחִבּוּרִים.

פִּתְאֹם רָאָה רָמְחוֹ שָׁבוּר בַּכַּף, / וְהִשְׁלִיכוֹ כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ.

כִּרְאוֹת פִּילְסַם כִּי־כֵן, הֵנִיף חַרְבּוֹ, / הֵאִיץ סוּסוֹ, וּבְלֵב מָלֵא חֵמָה [685]

הוֹרִיד עַל קוֹבָעוֹ מַהֲלֻמָּה, / וְזֶה מֵעַל רֹאשׁוֹ עָף כְּכַדּוּר.

בְּלִי רֹמַח וְקוֹבַע, חֲסַר־אוֹנִים / נִשְׁאַר בִּשְׂדֵה־הַקֶּטֶל גֻּסְתַּהַם.


זַנְגֶּה בֶּן שָׁוַרָן מִפְּאַת יָמִין / רָאָה אֶת מַאֲבַק הַנּוֹעָזִים,

וְנֶחֱלַץ לְעֵזֶר גֻּסְתַּהַם, / אֲשֶׁר עָמַד אוֹבֵד עֵצוֹת וָיֶשַׁע.

קִדֵּם פָּנָיו בְּהַתְקָפָה הָרַהַב, / קָרַב אֵלָיו, פִּגְיוֹן הֹדּוּ בַּכַּף. [690]

בִּמְחִי אֶחָד בִּתֵּק שִׁרְיוֹן הַסּוּס, / וְהִפִּילוֹ רֹאשׁוֹ אֶל הֶעָפָר.

נָפַל זַנְגֶּה גַּם הוּא, אַךְ הִתְאוֹשֵׁשׁ, / קָם וְהִדֵּק אֶת כְּתֹנֶת הַשַּׁרְשָׁה.

בָּרֶגֶל הִשְׂתָּעֵר עַל יְרִיבוֹ, / וְנֶאֱחַז בּוֹ כְּאַרְיֵה בַּטֶּרֶף.

אָבָק כֵּהֶה מִתַּחַת רַגְלֵיהֶם / עָלָה בִּשְׂדֵה הַמַּאֲבָק הַמַּר.


מִלֵּב הַמַּעֲרָךְ הִשְׁגִּיחַ גִּיו, / כִּי הָעוֹלָם חָשַׁךְ עַל עֲמִיתָיו. [695]

נָתַן קוֹלוֹ כְּרַעַם בֶּהָרִים, / וְחָשׁ כִּכְפִיר לוֹחֵם לִשְׂדֵה־הַקְּרָב,

לְהַצָּלַת כָּל שְׁלשֶׁת יְדִידָיו. / בְּאַרְבָּעָה נִלְחַם עַתָּה פִּילְסַם.

שָׁקֵט כְּמוֹ מִקֹּדֶם, לֹא נִרְעָשׁ, / עָמַד בַּקְּרָב בֵּין גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל,

אִם בְּאַלָּה כְּבֵדָה וְאִם בְּחֶרֶב, / עַד כִּי עָיְפוּ יְדֵי הַלּוֹחֲמִים.

כִּרְאוֹת פִּירָן, מִלֵּב צִבְאוֹת תּוּרָן, / כִּי בְּצָרָה אָחִיו בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב, [700]

מִהֵר לְעֶזְרָתוֹ כְּהֶרֶף־עַיִן, / צוֹעֵק בְּקוֹל רוֹתֵחַ וּמֵרִיעַ,

וְכֹה קָרָא אֶל גִּיו: 'גִּבּוֹר בֶּן־חַיִל! / אֵיךְ לֹא תֵּבוֹשׁוּ פֹּה בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב

לִתְקֹף לוֹחֵם כִּכְפִיר, אֲבָל אֶחָד, / אַתֶּם אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם אַרְבַּעַתְכֶם?'

אָמַר וְהִשְׂתָּעֵר עַל הַגֵּאִים, / וְעַב־אָבָק עָלָה מִן הַשָּׂדֶה.


מִצַּד אַחֵר רֻסְתַּם, כְּמוֹ אַרְיֵה, / פָּרַץ אֶל לֵב הַחַיִל הָאַמִּיץ, [705]

בַּחֶרֶב הַחַדָּה וּבָאַלָּה / שִׁכֵּל שָׂרֵי־צָבָא הַרְבֵּה בַּדֶּרֶךְ.

רָאָה פִּילְסַם אֶת הֶעָלוּל לִקְרוֹת, / וּמֵהָרַהַב הַקָּרֵב בָּרַח.

מֵהָאַלּוֹת הַמּוֹחֲצוֹת, אֲשֶׁר / בִּידֵי שָׂרֵי אִירָן הַגִּבּוֹרִים,

הִתְגּוֹלְלוּ גְּוִיּוֹת הַתּוּרָנִים / בַּעֲרֵמוֹת הַמַּגִּיעוֹת עַד סַהַר.

אַפְרָסִיָבּ, מָדְאָג בַּנַּעֲשֶׂה, / הִשְׁמִיעַ אֲנָחָה קָרָה, כְּבֵדָה, [710]

וְכֹה קָרָא: 'אַיֵּה אַלְכּוּס עַתָּה? / לְהִלָּחֵם בִּקֵּשׁ בַּאֲרָיוֹת,

לְעֵת מִשְׁתֶּה קָרָא אֶת גִּיו לַקְּרָב, / וְהִתְפָּאֵר לִגְבֹּר גַּם עַל רֻסְתַּם.

לְהִתְגָּרוֹת אָבָה בְּכָל אִירָן! / אַיֵּה עַתָּה הַלַּהַט וְהָאֹמֶץ?'


דִּבְרֵי מַצְבִּיא תּוּרָן וְתַכְלִיתָם / הִגִּיעוּ לְאָזְנֵי אַלְכּוּס כְּרֶגַע.

מִיָּד דִּרְבֵּן שְׁחוֹרוֹ קַל־הָרַגְלַיִם, / וּמִשְׁתּוֹקֵק לִרְחֹץ כַּפָּיו בְּדָם, [715]

הִגִּיעַ אֶל מֶרְכַּז הַמַּעֲרָךְ, / כְּרוּחַ הִתְיַצֵּב לִפְנֵי הַשָּׁהּ,

וְכֹה קָרָא: 'אִישׁ־מִלְחָמָה אֲנִי, / אֲרִי־אֵימָה הַמְצַפֶּה לְאוֹת.

צַוֵּה, אַי,שַׁהְרְיָר, וְאֶשְׂתָּעֵר / עַל מְשַׂנְּאֵינוּ אֵלֶּה בְּגַפִּי.'

כִּשְׁמֹעַ שָׁהּ תּוּרָן אֶת מִשְׁאַלְתּוֹ, / עָנָהוּ: ‘בְּרָה לְךָ שָׂרִים מִסְפָּר!’

יָצְאוּ אִתּוֹ מֵחֵיל הַפָּרָשִׁים / יוֹתֵר מֵאֶלֶף לוֹחֲמִים בְּנֵי־חַיִל, [720]

וַחֲנִיתוֹת זוֹרְעוֹת־רָאשִׁים עִמָּם, / הַזּוֹהֲרוֹת כְּצֶדֶק אוֹ כְּנֹגַהּ.


כְּהַגִּיעוֹ לִפְנֵי שׁוּרוֹת אִירָן, / מֵעִיב בַּאֲבָקוֹ אֶת עֵין־הַשֶּׁמֶשׁ,

נִקְרָה לוֹ זַוָרֶה שׁוֹאֵף־קְרָבוֹת, / מִיָּד נָשָׂא רַגְלַיִם לְעֶבְרוֹ;

חָשַׁב בְּחֶפְזוֹנוֹ, כִּי לְפָנָיו / רֻסְתַּם בֶּן־זָל מִזֶּרַע נָרִימָן.

נִלְחַם בּוֹ זַוָרֶה, וְנֶאֱבַק / בְּכִידוֹנוֹ כְּמוֹ לָבִיא זוֹעֵף. [725]

נִשְׁבַּר לְפֶתַע הַכִּידוֹן לִשְׁנַיִם, / וְזַוָרֶה נִבְהַל מֵאִישׁ רִיבוֹ.

שָׁלַח יָדוֹ, שָׁלַף חַרְבּוֹ מִתַּעַר, / וְעַב־אָבָק כִּסָּה אֶת הָעוֹלָם.

הַחֲרָבוֹת נֻפְּצוּ פִּתְאֹם אַף הֵן. / תָּפְשׂוּ הַשְּׁנַיִם בְּאַלּוֹת כְּבֵדוֹת.

הִנְחִית אַלְכּוּס אַלָּה דּוֹמָה לְהַר, / וְזַוָרֶה סְחַרְחַר רָפְתָה רוּחוֹ.

מֵהַמַּכָּה עָלַף בְּאֻכָּפוֹ, / קָרַס תַּחְתָּיו לָאָרֶץ וְנָדַם. [730]

אַלְכּוּס קָפַץ אֵלָיו מֵעַל סוּסוֹ, / וּכְבָר עָמַד לִכְרֹת רֹאשׁוֹ בַּחֶרֶב.

רָאָה רֻסְתַּם אֶת יַקִּירוֹ בְּכֹה, / וְהִשְׂתָּעֵר כְּלֶהָבָה דּוֹלֶקֶת.

זוֹעֵם הֵרִיעַ עַל אַלְכּוּס בְּקוֹל, / עַד־כִּי קָפְאָה הַחֶרֶב בְכַפּוֹ.


כִּשְׁמֹעַ נַהֲמַת־רֻסְתַּם אַלְכּוּס, / לִבּוֹ נִגְלָה מִבַּעַד לְעוֹרוֹ. [v.430]

מַהֵר הִטִּיל עַצְמוֹ עַל הָאֻכָּף, / וּגְבוּרָתוֹ נָשְׁתָה כְּלֹא הָיְתָה. [735]

קָרָא רֻסְתַּם: ‘אַמִּיץ אַתָּה וְעַז, / בְּטֶרֶם יִפְגָּשְׁךָ לָבִיא דּוֹרֵס.’

וְזַוָרֶה, פָּגוּעַ בְּגוּפוֹ, / עָלָה אֻכַּף סוּסוֹ בְּלֵב כּוֹאֵב.

אַלְכּוּס נִלְחַם בְּגֵו־הַפִּיל, נִדְמֶה: / עוֹטֵף אֶת אֻכָּפוֹ בְּתַכְרִיכִים.

פָּגַע בָּרֹמַח בְּמָתְנָיו פִּתְאֹם, / אַךְ הַשִּׁרְיוֹן עָצַר אֶת לַהֲבוֹ.

עַתָּה רֻסְתַּם הִכָּה עַל רֹאשׁ אַלְכּוּס, / וּבְדַם כְּבֵדוֹ טָבַל אֶת קוֹבָעוֹ. [740]

בָּרֹמַח הֵרִימוֹ מֵאֻכָּפוֹ / קֳבָל שְׁנֵי הַצְּבָאוֹת הַמִּתְפַּלְּאִים,

וְהִטִּילוֹ לָאֲדָמָה כְּסֶלַע. / מוֹרָא נָפַל עַל לוֹחֲמֵי תּוּרָן.

הִשְׂתָּעֲרוּ בְּעִקְּבוֹתָיו שִׁבְעַת / הַנּוֹעָזִים בַּחֶרֶב כִּלְבָאִים,

אַחֲרֵיהֶם שְׁאָר הַלּוֹחֲמִים, / אַלּוֹתֵיהֶם כְּבֵדוֹת עַל כִּתְפֵיהֶם.


אַפְרָסִיָבּ, צוֹפֶה וּמִשְׁתּוֹמֵם, / תָּר בְּלִבּוֹ לְרֶגַע מַצָּבוֹ. [745]

שָׁעָה אֶל מְפַקְּדָיו וְכֹה אָמַר: / 'הוֹלֵךְ גּוֹבֵר עָלֵינוּ שְׂנוּא־נַפְשֵׁנוּ.

הִשְׂתָּעֲרוּ־נָא, נְמֵרִים בַּקְּרָב, / בְּאֹרֶךְ־רוּחַ הִתְיַצְּבוּ בַּפָּרֶץ.'

שָׁמְעוּ הַלּוֹחֲמִים דִּבְרֵי מַלְכָּם, / וְאֶל רֻסְתַּם יַחְדָּו שָׂמוּ פְּנֵיהֶם.

כִּרְאוֹת זֹאת תַּהַמְתַּן וְנוֹעָזָיו, / יָצְאוּ חוֹצֵץ לְעֻמָּתָם כְּרוּחַ,

וְכֹה הֵבִיסוּ אֶת הַתּוּרָנִים, / עַד אֵין עוֹד לְהַבְחִין בֵּין רֹאשׁ לְרֶגֶל. [750]

נָפְלוּ חָלָל שָׁם לוֹחֲמִים אֵין־סְפוֹר, / וְהַמִּישׁוֹר הֶאְדִּים עַד לִקְצוֹתָיו.

הִתְגּוֹלְלוּ בְּכָל מָקוֹם הַרְבֵּה / גְּוִיּוֹת בְּלִי־רֹאשׁ, רָאשִׁים בְּלֹא גְּוִיּוֹת,

עַד אֵין מָקוֹם פָּנוּי מֵהֶם לָנוּחַ, / וְדֶרֶךְ לֹא תִּמְצָא עוֹד, בָּהּ לָנוּעַ.


אפראסיאבּ בורח משדה־הקרב

כִּרְאוֹת הַשָּׁהּ כִּי מַפַּלְתּוֹ נִצַּחַת, / הִפְנָה רֹאשׁוֹ מֵהַמַּעֲרָכָה,

דָּפַק אֶת רַמָּכוֹ בְּמוֹשְׁכוֹתָיו, / וּכְמוֹ עָנָן שָׁחוֹר יָצָא לַדֶּרֶךְ. [755]

רֻסְתַּם דִּרְבֵּן אֶת רַכְשׁ, וּמְמַהֵר / דָּלַק אַחַר הַמֶּלֶךְ הַלּוֹחֵם.

אָמַר אֶל רַכְשׁ: 'אַי, יְדִידִי הַטּוֹב! / דְּהַר וְאַל תִּרְפֶּה בַּמִּלְחָמָה.

מֵעַל גַּבְּךָ אוֹצִיא אֶת נִשְׁמָתוֹ, / וְהַמִּישׁוֹר אָשִׂים אַלְמֹג בַּדָּם.'

הֵחִישׁ רַכְשׁ צְעָדָיו כְּאֵשׁ דּוֹלֶקֶת, / תֹּאמַר: ‘צָמְחוּ לוֹ מִצִּדָּיו כְּנָפַיִם.’

מֵאֻכָּפוֹ הִתִּיר רֻסְתַּם פְּלָצוּר, / וְהִשְׁלִיכוֹ לִתְפֹּשׂ בּוֹ אֶת הַנָּס. [760]

נָפְלָה הָעֲנִיבָה עַל הַקַּסְדָּה, / אֲבָל הַשָּׁהּ הִטָּה אֶת צַוָּארוֹ,

וְגַם הַסּוּס תַּחְתָּיו קַל־הָרַגְלַיִם / פָּנָה לַצַּד כְּלֶהָבָה בָּרוּחַ.

פָּנָיו שְׁטוּפוֹת זֵעָה וּפִיו נִחָר / נִצַּל הַמֶּלֶךְ מֵהָעֲנִיבָה,

אִתּוֹ מַחֲרִישִׁים, נִשְׁקָם שָׁבוּר / שְׁאָר רוֹכְבָיו וְרוּחַ אֵין בָּהֶם.

הַשָּׁהּ אַפְרָסִיָבּ מִהֵר כְּרוּחַ, / עַד חֲצוֹתוֹ אֶת זֶרֶם הַגַּ’יְחוּן. [765]

בְּפַחֵי־נֶפֶשׁ שָׁב וּבְחֹסֶר־כֹּל, / קִוָּה לִדְבַשׁ, וְרוֹשׁ־פְּתָנִים מָצָא.

מִכָּל גְּדוּדָיו הַמַּתְאִימִים לִקְרָב,/ שְׁלשָׁה בִּלְבַד חָזְרוּ לַמַּחֲנֶה.

הַנּוֹתָרִים פְּגָרִים, פְּצוּעִים קָשֶׁה, / אוֹ כִּשְׁבוּיִים יָצְאוּ לִפְנֵי הַצָּר.


כִּסְאוֹת־שָׁהִים, כְּתָרִים וְאוֹצָרוֹת, / שְׁלָחִים, בְּגָדִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת,

סוּסֵי־עֲרָב, מוֹשְׁכוֹתֵיהֶם זָהָב, / קְסָדוֹת וּפִגְיוֹנוֹת בִּנְדָנֵי־פָּז – [770]

כָּל אֵלֶּה, וְהַרְבֵּה כְּבֻדָּה נוֹסֶפֶת, / הִשְׁאִירוּ הַתֻּרְכִּים לָאִירָנִים.

הָאִירָנִים אָסְפוּ אֶת הַמַּלְקוֹחַ, / שְׂמֵחִים לָשׁוּב מִשְּׂדֵה־הַמַּעְרָכָה.

הֵם לֹא רָדְפוּ אַחַר הַנִּמְלָטִים, / לֹא בָּזְזוּ אֶת הַנּוֹפְלִים בַּקְּרָב.

אֶת הַסּוּסִים לָקְחוּ וְהַשָּׁלָל, / חָזְרוּ מְאֻשָּׁרִים לִמְקוֹם הַצַּיִד.

מִכְתָּב עָרְכוּ אֶל כַּי־כָּוֻס מַלְכָּם, / וּבוֹ פֵּרְטוּ הַצַּיִד וְהַקְּרָב, [775]

כִּי מֵהַנּוֹעָזִים אִישׁ לֹא אָבַד, / רַק זַוָרֶה הֻפַּל מֵהָאֻכָּף.

שְׁבוּעַיִם עוֹד בִּלּוּ הָאֲצִילִים / בְּמֶרְחֲבֵי הַצַּיִד עִם רֻסְתַּם,

וּבַשְּׁלִישִׁי יָצְאוּ אֶל הֶחָצֵר, / לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הַשָּׁהּ וַעֲטַרְתּוֹ.


אָכֵן עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג, / חוֹגֵג אֶחָד וְנֶאֱנָק שֵׁנִי,

אַךְ גַּם הָאשֶׁר גַּם הַסֵּבֶל – רוּחַ, / וְלָמָּה זֶה יִשָּׂא חָכָם הַנֵּטֶל? [780]

יָמִים־נָגוֹזוּ שָׁר זַמַּר־הָעָם; / הֵדָם דָּמַם, וְגַם הַזֶּמֶר תַּם.


יב.ג. הַגָּדַת סֻהְרָאבּ

פתיחה

עַתָּה הַסְכֵּת לִקְרַב רֻסְתַּם־סֻהְרָבּ. / רַבּוֹת לָקְחוּ אָזְנֶיךָ, שְׁמַע גַּם זֶה.

סִפּוּר הוּא הַמּוֹרִיד דִּמְעָה מֵעַיִן, / וְעַל רֻסְתַּם כָּל לֵב אָצִיל מַסְעִיר.

אוּלָם אִם פֶּתַע סְעָרָה תִּפְרֹץ, / וְלֶעָפָר תַּפִּיל תַּפּוּחַ בֹּסֶר,

הֲבַת־עַוְלָה נִקְרָא לָהּ אוֹ בָּרָה? / הַאִם מִרְשַׁעַת הִיא? אוּלַי צַדֶּקֶת?

הַמָּוֶת, אִם הוּא צֶדֶק, מַה הוּא עָוֶל, / וּמָה הָאֲנָחוֹת וְהַקִּינוֹת? [5]

הַסּוֹד כָּמוּס וְלֹא תָּבוֹא אֵלָיו, / וְלֹא תָּצִיץ מֵעֵבֶר לַפַּרְגּוֹד,

בִּלְתִּי־אִם תַּעֲבֹר מִפְתַּן הַשַּׁעַר, / וְדַלְתוֹתָיו לֹא תִּפָּתַחְנָה עוֹד.

אוּלַי שָׁמוּר מָקוֹם שָׁם טוֹב מִזֶּה, / אוּלַי תַּרְגִּיעַ בָּעוֹלָם הַבָּא.

הַמָּוֶת אִם יַזְנִיחַ תַּפְקִידוֹ, / הָאָרֶץ לֹא תָּכִיל זָקֵן וָנַעַר.

הָאֵשׁ בְּהָאִירָה גַּם מְלַחֶכֶת, / אַל תִּתְפַּלֵּא עָלֶיהָ כִּי חוֹרֶכֶת. 10]

דוֹלֶקֶת הִיא כָּל־עוֹד בָּהּ דֶּלֶק יֵשׁ, / כְּשֹׁרֶשׁ עֵץ עַתִּיק מַצְמִיחַ נֵצֶר.

מַשַּׁב הַמָּוֶת לֶהָבָה אוֹכֶלֶת, / נִרְתָּע אֵינֶנּוּ מִזָּקֵן וָיֶלֶד.

אֵיךְ יָעֲלֹז בָּחוּר, וְהַזִּקְנָה / לֹא הִיא בִּלְבַד שׁוֹקֶדֶת עַל קִצֵּנוּ.

פֹּה לֹא מָקוֹם לִשְׁהוֹת, כִּי־אִם לָלֶכֶת, / הַמָּוֶת בָּא בְּמַלְאֲכוּת יַזְדָּן.

דַּע, צֶדֶק הוּא וְלֹא עַוְלָה, וּבְכֵן / מַה כָּל הָרַעַשׁ וְהַצְּעָקָה? [15]

צָבָא בָּאָרֶץ לְזָקֵן וּלְנַעַר, / וְזֶה, דַּע, כְּלָל גָּדוֹל בָּאֱמוּנָה.

אִם אוֹר הַדָּת יָאִיר אֶת רוּחֲךָ, / לְךָ נָאָה שְׁתִיקָה, כִּי עֶבֶד אָתָּה.

תְּפִלָּה וַעֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים / הֵן עֲרֻבָּה טוֹבָה לְיוֹם־הַדִּין.

בְּלִי פַּחַד תַּעֲמֹד לִפְנֵי יַזְדָּן, / אִם אֶת הַדִּיו הָרַע לֹא הִתְרוֹעַעְתָּ.

שְׁקֹד בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּכְעָבְרְךָ / לַבָּא, תִּנְחַל מַרְגּוֹעַ וְשָׁלוֹם. [20]

עַתָּה אַגִּידָה הַגָּדַת סֻרְהָבּ, / הַבֵּן הַהוּא אֲשֶׁר נִלְחַם בָּאָב.


רוסתּם יוצא לציד

סִפּוּר־מָסֹרֶת הַדִּהְקָן הִשְׁמִיעַ, / אוֹתוֹ עַתָּה כִּדְבַר־שִׁירָה אַבִּיעַ.

הִנֵּה כָּזֹאת לָקַח מִפִּי מוּבַּד: / הַבֹּקֶר אַךְ הִפְצִיעַ, קָם רֻסְתַּם

וּבְלֵב דָּוֶה עָמַד לָצֵאת לְצַיִד. / אָזַר חֲגוֹר, מִלֵּא אַשְׁפָּה חִצִּים,

נִגַּשׁ אֶל רַכְשׁ סוּסוֹ, עָלָה עָלָיו / וְהִדְהִירוֹ, אֶת הַדּוֹמֶה לְפִיל, 25]

מִמְּקוֹמוֹ אֶל עֵבֶר גְּבוּל תּוּרָן, / דּוֹמֶה לְלַיִשׁ מְשַׁחֵר לַטֶּרֶף.

כְּהַגִּיעוֹ קָרוֹב לִגְבוּל תּוּרָן, / רָאָה מִישׁוֹר מָלֵא בַּעֲרוֹדִים.

אוֹרוּ לָזֹאת פְּנֵי הַמַּכְתִּיר כַּיִים, / צָחַק, דִּרְבֵּן אֶת רַכְשׁ בְּאַרְכּוֹפָיו,

וְעַיִר־פֶּרֶא לֹא אֶחָד הִפִּיל / בְּקֶשֶׁת, בְּאַלָּה וּבִפְלָצוּר.

מֵעֲנָפִים, קוֹצִים וּמִקָּנִים / הֵכִין לוֹ מְדוּרָה, וְהִבְעִירָהּ. 30]

עוֹדוֹ מֵפִיחַ בָּהּ הַלֶּהָבָה, /מָצָא עָנָף לַעֲשׂוֹתוֹ שִׁפּוּד,

עָלָיו שִׁפֵּד עֲרוֹד־מִדּוֹת, זָכָר, / וֶהֱרִימוֹ כְּמוֹ נוֹצָה קַלָּה.

צָלָהוּ, נְתָחִים קָרַע מִמֶּנּוּ, / וּמֵחַ עַצְמוֹתָיו מָצַץ עַד תֹּם.

שָׁכַב לִישֹׁן, מֵעֲמָלוֹ לָנוּחַ, / וְרַכְשׁ רוֹעֶה לוֹ, מְלַחֵךְ בָּאָחוּ.


אֹרְחַת תֻּרְכִּים, שִׁבְעָה־שְׁמוֹנָה רוֹכְבִים, / עָבְרָה אוֹתָהּ שָׁעָה בִּשְׂדֵה־הַצַּיִד.

הִשְׁגִּיחוּ בְּעִקְּבוֹת רַמָּךְ בַּדֶּשֶׁא, / וְאַחֲרָיו יָצְאוּ עִם שְׂפַת הַנַּחַל.

כִּי מְצָאוּהוּ, הִקִּיפוּהוּ חֶרֶשׁ, / אָצִים לָשִׂים עַל צַוָּארוֹ אַפְסָר.

מֵעֲבָרִים עָטוּ הַפָּרָשִׁים, / לִלְכֹּד רֹאשׁוֹ בַּעֲנִיבוֹתֵיהֶם.

אַךְ רַכְשׁ, כְּהַשְׁגִּיחוֹ בַּפְּלָצוּרִים, / כִּכְפִיר טוֹרֵף הִשְׁמִיעַ צָהֳלָה,

בְּפַרְסוֹתָיו הִפִּיל לָאָרֶץ שְׁנַיִם, / וּמִשְּׁלִישִׁי מָלַק רֹאשׁוֹ בְּפִיו. [40]

שְׁלשָׁה תֻּרְכִּים נִסְפּוּ מֵהָאֹרְחָה, / וְרֹאשׁ הַסּוּס לֹא־בָּא בַּעֲנִיבָה.

מֵעֲבָרִים הוֹסִיפוּ לְהַשְׁלִיךְ / אֶת חַבְלֵיהֶם, עַד צַוָּארוֹ נִתְפַּשׂ.

לָקְחוּ וְהִבְהִילוּהוּ אֶל הָעִיר, / וְכָל אֶחָד מֵהֶם דָּרַשׁ חֶלְקוֹ בּוֹ.


הֵקִיץ מִתְּנוּמָתוֹ הָעֲרֵבָה / רֻסְתַּם, וְתָר לִמְצֹא נֶאֱמָנוֹ.

סָקַר אֶת הַמִּרְעֶה הָלֹךְ וָשׁוֹב, / וְלֹא רָאָה אֶת רַכְשׁ בְּשׁוּם מָקוֹם. [45]

דָּאַג רֻסְתַּם, כִּי לֹא מָצָא סוּסוֹ, / נָבוֹךְ מִהֵר אֶל סַמַנְגָּן הָעִיר.

אָמַר: "בָּרֶגֶל מְמַהֵר אֲנִי, / אָנָה אֶבְרַח מִבּשֶׁת הַפָּנִים?

חוֹגֵר מָתְנַיִם, בְּאַלָּה וּבְתֶלִי, / עָמוּס קוֹבַע וְעוֹר־נָמֵר וָחֶרֶב,

אֵיכָכָה אֶעֱבֹר אֶת הַמִּדְבָּר, / אוֹ אֵאָבֵק עִם מְשַׂנְּאֵי נַפְשִׁי?

יַגִּידוּ הַתֻּרְכִּים: “גָּנְבוּ סוּסוֹ. / אֵין זֹאת כִּי אִם נִרְדַּם רֻסְתַּם כְּמֵת!” [50]

עַתָּה אָנוּס אֲנִי לִצְעֹד אֵין־כֹּחַ, / וְצַעֲרִי לָשֵׂאת פֹּה לְבַדִּי.

בְּאֵין בְּרֵרָה אֶקְשֹׁר אַבְנֵט וָנֶשֶׁק, / אוּלַי אֶמְצָא אֵי־שָׁם אֶת עִקְּבוֹתָיו."

וְכֹה עָשָׂה דַּרְכּוֹ דּוֹאֵג כּוֹאֵב, / הַגּוּף עָמוּס, בְּעִנּוּיִים הַלֵּב.


רוסתּם בא לסמנגאן העיר

כִּקְרֹב רֻסְתַּם לְסַמַנְגָּאן הָעִיר, / כְּבָר בָּאָה הַבְּשׂוֹרָה אֶל כֵּס הַשָּׁהּ:

“מַכְתִּיר הַמְּלָכִים קָרֵב בָּרֶגֶל, / כִּי רַכְשׁ בָּרַח מִמֶּנּוּ בְּצֵידוֹ.” 55]

יָצְאוּ שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ לִקְרָאתוֹ, / כָּל אִישׁ מֵהֵמָּה כֶּתֶר בְּרֹאשׁוֹ.

רָאוּהוּ וְאָמְרוּ: “הֲזֶה רֻסְתַּם, / אוֹ אִם הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה עִם שַׁחַר?”

אֵלָיו מִהֵר בָּרֶגֶל שָׁהּ הָעִיר, / אִתּוֹ מִשְׁמַר צָבָא לְלַוּוֹתוֹ,

וְכֹה אָמַר אֶל תַּהַמְתַּן הַבָּא /"מִי עֹז יַרְהִיב לִפְגּשׁ אוֹתְךָ בַּקְּרָב?

בָּעִיר הַזֹּאת כֻּלָּנוּ יְדִידֶיךָ, / עוֹמְדִים לִפְקֻדָּתְךָ וּלְדַעְתְּךָ. 60]

גּוּפֵנוּ וּרְכוּשֵׁנוּ לִרְשׁוּתְךָ; / נַפְשׁוֹת שָׂרַי וְרָאשֵׁיהֶם לְךָ הֵם."


כִּרְאוֹת רֻסְתַּם, כִּי הַדִּבָרִים כֵּנִים, / וְכִי לֹא נֶאֶמְרוּ בְּלֵב וְלֵב,

עָנָה לוֹ וְאָמַר: "סוּסִי בַּכַּר / זְמַן רַב רָעָה בְּאֵין אַפְסָר וָרֶסֶן.

עַתָּה עִקְּבוֹת רַגְלָיו אֶל סַמַנְגָּן / הָעִיר מִסּוּף הַנַּחַל מוֹבִילִים.

אִם תָּשִׁיבוֹ, אַכִּיר לְךָ טוֹבָה, / וְגַם אֶפְדֶּנּוּ כְּעֶרְכּוֹ מִמֶּךָּ. 65]

אַךְ אִם רַכְשִׁי אָבַד וְיֵעָלֵם, / רָאשֵׁי שָׂרִים הַרְבֵּה פֹּה יִכָּרְתוּ."

אָמַר אֵלָיו הַשָּׁהּ:"נָסִיךְ דָּגוּל! / אִישׁ לֹא יָעֵז לִפְגַֹּע בִּרְכוּשְׁךָ.

הֱיֵה אוֹרְחֵנוּ, רַק אַל בֶּהָלָה – / מִשְׁאַלְתְּךָ תָּבוֹא כְּחֶפְצְךָ.

הַלַּיְלָה נְשַׂמַּח לִבְּךָ בְּיַיִן, / וּדְרוֹר נִקְרָא לוֹ מִסָּפֵק וָצַעַר.

חָפְזָה וְכַעַס מַכְשֵׁלָה לָאִישׁ; / נָחָשׁ תּוֹצִיא בְּנֹעַם מֵחוֹרוֹ. [70]

אֶת רַכְשׁ, רַמַּךְ רֻסְתַּם הַמְהֻלָּל, / אִישׁ לֹא יוּכַל לְהַעֲלִים זְמַן רָב.

חִישׁ נְגַלֶּנּוּ וְנַחֲזִירֶנּוּ, / אַי, אִישׁ נִכְבָּד וּבַעַל נִסָּיוֹן."


דִּבְרֵי הַשָּׁהּ שִׂמְּחוּ אֶת תַּהַמְתַּן / וְאֶת נַפְשׁוֹ פִּנּוּ מִדְּאָגָה.

הִסְכִּים לָלֶכֶת אֶל אַרְמוֹן הַשָּׁהּ, / לָזֹאת שָׂמַח לְבַב הַמְאָרֵחַ.

הִשְׁכִּין אוֹתוֹ בְּאַרְמוֹנוֹ, וְעַל / רַגְלָיו עָמַד כְּעֶבֶד לְפָנָיו. [75]

קָרָא שָׂרָיו וְאֶת שׁוֹעֵי הָעִיר / אִתּוֹ לָשֶׁבֶת יַחַד בְּשִׂמְחָה.

צִוָּה אֶת טַבָּחָיו עֲרֹךְ שֻׁלְחָן / וּמַטְעַמִּים לִפְנֵי הַגִּבּוֹרִים.

יָשְׁבוּ בְּיַחַד עִם יוֹדְעֵי נַגֵּן, / לִמְנֹעַ מֵרֻסְתַּם מָרָה שְׁחוֹרָה.

יְפֵהפִיּוֹת טַרָז שְׁחוֹרוֹת עֵינַיִם / הִגִּישׁוּ יַיִן, נְגִינָה וָזֶמֶר.

אַחַר שְׁתוֹתוֹ, וְכִנְטוֹתוֹ לִשְׁכַּב, / עָזַב רֻסְתַּם מְקוֹם שִׁבְתּוֹ, וּבָא [80]

אֶל חֶדֶר הַשֵּׁנָה וְהַמַּרְגּוֹעַ, / הַמְבֻשָּׂם בְּמֻשְׁק וּבְמֵי־נִיחוֹחַ.


תּהמינה, בת מלך סמנגאן, מבקרת את רוסתּם

אַחַר חֲצוֹת הַלַּיְלָה הָאָפֵל, / כְּאוֹר כּוֹכַב־הַשַּׁחַר בַּשָּׁמַיִם,

הֵקִיץ רֻסְתַּם מִלַּחַשׁ קוֹל מוּזָר. / אַט נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת אֶל חַדְרוֹ,

אָמָה, נֵר מְבֻשָּׂם בְּכַף יָדָהּ, / נִגְּשָׁה בִּיקָר לִיצוּעַ הַשִּׁכּוֹר,

וְאַחֲרֶיהָ נַעֲרָה־יָרֵחַ, / זוֹהֶרֶת כַּחַמָּה וּמֹר נוֹדֶפֶת. [85]

קְשָׁתוֹת – שְׁתֵּי גַּבּוֹתֶיהָ, צַמּוֹתֶיהָ – / שְׁנֵי פְּלָצוּרִים, וְקוֹמָתָהּ כִּבְרוֹשׁ.

שְׁתֵּי לְחָיֶיהָ – כְּבָרְקוֹת תֵּימָן, / וּפֶה קָטָן כְּלֵב אוֹהֵב נִכְמָר.

נַפְשָׁהּ אַךְ רוּחַ, וְגוּפָהּ אַךְ נֶפֶשׁ. / אָכֵן תֹּאמַר: “אֵינֶנָּה בַּת הָאָרֶץ.”

רֻסְתַּם לֶב־הָאֲרִי הִבִּיט נָבוֹךְ. / אַחַר אֲשֶׁר בֵּרַךְ אֶת הַבּוֹרֵא,

שָׁאַל: "מַה שְּׁמֵךְ? מַה מְחַפֶּשֶׂת אַתְּ / בָּאֲפֵלָה, וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ? [90]


פָּתְחָה הַנַּעֲרָה: "שְׁמִי תַּהְמִינֶה. / אֲנִי נִקְרַעַת לִגְזָרִים מִצַּעַר.

אֲנִי בַּת מֶלֶךְ סַמַנְגָּן, וְנֵצֶר / מִגֶּזַע נְמֵרִים וַאֲרָיוֹת.

עַל פְּנֵי הָאָרֶץ בַּעַל לֹא מָצָאתִי, / מְעַט כָּמוֹנִי תַּחַת הַשָּׁמַיִם.

אִישׁ לֹא רָאַנִי חוּצָה לַפַּרְגּוֹד, / וְלֹא שָׁמַע נָכְרִי אֶת צְלִיל קוֹלִי.

כּמוֹ בְּאַגָּדָה, מִכָּל אֶחָד, / שָׁמַעְתִּי סִפּוּרִים הַרְבֵּה עָלֶיךָ, [95]

כִּי דִּיו, נָמֵר, תַּנִּין וָשַׁחַל / כְּאַיִן הֵם בִּפְנֵי תִּגְרַת יָדְךָ.

אַתָּה יָחִיד בַּלַּיְלָה, בְּלִי לָפוּשׁ, / מֵעֵז לָנוּעַ בִּגְבוּלוֹת תּוּרָן,

עַיִר־פֶּרֶא צָלִיתָ בְּגַפְּךָ, / מֵחַרְבְּךָ צוֹוֵחַ הָאֲוִיר.

לֵב הָאַרְיֵה וְעוֹר הַבַּרְדְּלָס / פָּקְעוּ, כַּהֲנִיפְךָ אֶת אַלָּתְךָ.

כִּרְאוֹת הַנֶּשֶׁר חַרְבְּךָ שְׁלוּפָה, / לֹא יַרְהִיב־עֹז לָרֶדֶת עַל טַרְפּוֹ. [100]

כְּפִירִים נוֹשְׂאִים צַלְּקוֹת עֲנִיבָתְךָ, / מִפַּחַד כִּידוֹנְךָ מַזִּיל עָב דָּם.

שָׁמַעְתִּי אֵלֶּה סִפּוּרִים עָלֶיךָ, / תְּמֵהָה נָשַׁכְתִּי אֶת שְׂפָתַי לֹא פַּעַם.

נִכְסַפְתִּי לְחָזְךָ וְלִכְתֵפֶיךָ, / וֶאֱלֹהִים הֱבִיאֲךָ אֵלֵינוּ.

אִם רַק תֵּאוֹת – לְךָ אֲנִי עַתָּה, / אֲנִי אֲשֶׁר לֹא עוֹף אוֹ דָּג רָאוּנִי.

רֵאשִׁית־דָּבָר כָּלְתָה נַפְשִׁי אֵלֶיךָ, / וְאֶת שִׂכְלִי הִקְרַבְתִּי לְיִצְרִי. [105]

שֵׁנִית, קִוִּיתִי, כִּי יַזְדָּן הַטּוֹב / יַנִּיחַ יֶלֶד בְּחֵיקִי מִמֶּךָּ,

אוּלַי יִהְיֶה גִּבּוֹר וְעַז כָּמוֹךָ, / חֶלְקוֹ שַׁבְּתַאי וְשֶׁמֶשׁ בַּשָּׁמַיִם.

שְׁלִישִׁית, אֶת רַכְשׁ סוּסְךָ אָשִׁיב אֵלֶיךָ, / וְסַמַנְגָּן אַנִּיחַ לְרַגְלֶיךָ."


אֶת זֹאת הִגִּידָה הַדּוֹמָה לְסַהַר, / וְתַּהַמְתַּן הִקְשִׁיב לַאֲמָרֶיהָ.

כִּרְאוֹת רֻסְתַּם אֶת כְּלִיל יְפִי פָּנֶיהָ, / כִּי לָהּ גַּם חֵלֶק בַּחָכְמוֹת כֻּלָּן, [110]

וְכִי לָהּ יְדִיעוֹת טוֹבוֹת מֵרַכְשׁ, / הֵבִין כִּי לְטוֹבָה נָפַל דָּבָר.

מִיָּד שָׁלַח מוּבַּד, אִישׁ תּוּשִׁיָּה / וְדַעַת, לְבַקְּשָׁהּ מֵאֵת אָבִיהָ.

כִּשְׁמֹעַ זֹאת הַשָּׁהּ, שָׂמַח מְאֹד, / דָּמָה לִבְרוֹשׁ חָפְשִׁי מַרְקִיעַ עָל.

אֶת תַּהְמִינֶה בִּתּוֹ מִגֵּן לִידֵי / הַפַּהְלַוָן כַּדָּת וְכַמִּנְהָג,

בַּעֲצָתוֹ שֶׁל זֶה וּבִרְשׁוּתוֹ / עָרַךְ בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה הַבְּרִית. [115]

כִּמְסֹר הַשָּׁהּ לַפַּהְלַוָן בִּתּוֹ, / עָלְזוּ וְחָגְרוּ גִּיל זָקֵן וָנַעַר.

בְּנֵי סַמַנְגָּן פָּרְצוּ בְּצָהֳלָה / וּבִבְרָכוֹת עַל רֹאשׁ הַפַּהְלַוָן:

“יָרֵחַַ זֶה יָבִיא עָלֶיךָ אשֶׁר, / וְכָל שׂוֹנְאֶיךָ יֵעָקְרוּ מִשֹּׁרֶשׁ.”


כְּבוֹא רֻסְתַּם וְרַעְיָתוֹ בְּסוֹד, / עָבַר הַלַּיְלָה עֲלֵיהֶם מַהֵר,

אוּלָם כִּזְרֹחַ שֶׁמֶשׁ בַּמָּרוֹם, / הֶחְלִיט לִזְנֹחַ פְּלָצוּרָהּ־נִיחוֹחַ. [120]

רֻסְתַּם עָנַד עַל אֶזְרוֹעוֹ צָמִיד, / קָמֵעַ מְהֻלָּל בְּכָל הָאָרֶץ.

אוֹתוֹ הוֹשִׁיט לְתַּהְמִינֶה וְשָׂח: / "קְחִיהוּ! אִם בַּת לָךְ יַעֲנִיק מַזָּל,

קִשְׁרִי אֶת הַצָּמִיד אֶל צַמּוֹתֶיהָ / בְּיוֹם בּוֹ הַמַּזָּל יָאִיר פָּנִים;

אוּלָם אִם בֵּן הַכּוֹכָבִים יוֹעִידוּ, / עִנְדִיהוּ עַל זְרוֹעוֹ, מַזְכֶּרֶת אָב.

בְּקוֹמָתוֹ כְּסָם נַיְרַם יִגְדַּל, / בְּטִיב וּבְאֹמֶץ כַּרִימָן יִהְיֶה. [125]

יוֹרִיד עַקָּב דּוֹאֶה מֵהֶעָנָן, / לֹא תְּלַהֵט הַשֶּׁמֶשׁ עַל רֹאשׁוֹ."

בִּלָּה עִם הַיָּרֵחַ כָּל הַלַּיְלָה, / מִלִּים הַרְבֵּה הִשְׁמִיעַ בְּאָזְנֶיהָ.

אַךְ כְּהַעְפִּיל הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרֵחַ, / לִשְׁפֹּךְ אוֹרוֹ עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה,

כְּהִפָּרְדוֹ, אִמְּצָה אֶל הֶחָזֶה, / נָשַׁק עַל שְׁתֵּי עֵינֶיהָ וְרֹאשָׁהּ. –

פָּנְתָה מִמֶּנּוּ הַיָּפָה בְּדֶמַע, / לִהְיוֹת הַדְּוַי לָהּ בַּעַל מֵעַתָּה. [130]

הַשָּׁהּ הַמְהֻלָּל בָּא אֶל רֻסְתַּם, / תְּחִלָּה שָׁאַל הַאִם עָרְבָה שְׁנָתוֹ,

אַחַר מָסַר בְּשׂוֹרָה טוֹבָה עַל רַכְשׁ. / עָלַץ לְבַב מַכְתִּיר הָעֲטָרוֹת,

לִטֵּף סוּסוֹ, הִטִּיל עָלָיו אֻכָּף, / קוֹרֵן מֵרַכְשׁ, אֲסִיר תּוֹדָהּ לַשָּׁהּ.

מִשָּׁם כְּרוּחַ שָׂם פָּנָיו סִיסְתָּנָה, / הַמַּעֲשֶׂה חָרוּת בְּזִכְרוֹנוֹ.

מִשָּׁם זָבֻּלָּה פְּעָמָיו הֵחִישׁ, / אַךְ עַל מִקְרֵהוּ לא דִּבֵּר עִם אִישׁ. [135]


תּהמינה יולדת את סוהראבּ

עָבְרוּ תִּשְׁעַת יַרְחֵי הַהֵרָיוֹן, / וּבֵן נוֹלַד זוֹרֵחַ כַּיָּרֵחַ.

לַחְשֹׁב יָכֹלְתָּ כִּי רֻסְתַּם גֵּו־פִּיל הוּא, / אוֹ סָם הַלַּיִשׁ, אוֹ נַיְרַם אָבִיו.

כְּאוֹר חִיּוּךְ רִאשׁוֹן עַל שִׂפְתוֹתָיו, / קָרְאָה לוֹ תַּהְמִינֶה בַּשֵּׁם סֻהְרָבּ.

בֶּן חֹדֶשׁ עוֹד – נִרְאָה כְּבֶן שָׁנָה, / חָזֵהוּ כַּחֲזֵה רֻסְתַּם בֶּן־זָל.

בְּגִיל שָׁלשׁ יָצָא אֶל הַזִּירָה, / בְּגִיל חָמֵשׁ כְּבָר לֹא יָדַע מַה פַּחַד, [140]

בֶּן עֶשֶׂר – לֹא נִמְצָא בָּאָרֶץ אִישׁ, / אֲשֶׁר יָעֵז לָצֵאת אִתּוֹ בִּקְרָב.

בָּא לְאִמּוֹ, חָקַר אוֹתָהּ וְשָׂח: /"הַגִּידִי לִי אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ.

הִנֵּה גָּדוֹל אֲנִי מִבְּנֵי גִּילִי, / רֹאשִׁי יַגִּיעַ עוֹד מְעַט לָעָב.

מִי אֲבוֹתַי, וּמַהוּ מוֹצָאִי? /לַשּׁוֹאֲלִים “בֶּן מִי?”, מָה אֶעֲנֶה?

אִם לֹא תָּשִׁיבִי עַל שְׁאֵלָתִי, / לֹא אֲנִיחֵךְ בֵּין הַחַיִּים בַּחֶלֶד." [145]

עָנְתָה לוֹ תַּהְמִינֶה:"הַטֵּה לִי אֹזֶן, / וְנַפְשְׁךָ תִּשְׂמַח, אַךְ אַל בְּכֹחַ!

אַתָּה בֶּן הַגִּבּוֹר, הַפִּיל רֻסְתַּם, / מִזֶּרַע זָל וְסָם וְנַרִימָן.

לָכֵן רֹאשְׁךָ גָּבֹהַּ מִשָּׁמַיִם. / חֹטֶר אַתָּה מִגֶּזַע מְהֻלָּל.

מֵאָז יָצַר יַזְדָּן אֶת הָעוֹלָם, / לֹא קָם פָּרָשׁ בָּאָרֶץ כְּרֻסְתַּם.

פָּרָשׁ כְּסָם תֵּבֵל לֹא רָאֲתָה, / בּוֹ גַּם שָׁמַיִם לֹא יָהִינוּ גַּעַת." [150]

מֵעִם רֻסְתַּם הַשָּׂשׂ לַקְּרָב, מִכְתָּב / הֵבִיאָה מִגִּנְזָהּ וְהֶרְאֲתָה לוֹ.

וְעוֹד הוֹצִיאָה אֲדֻמִּים שְׁלשָׁה / וַחֲרִיטִים שְׁלשָׁה מְלֵאִים זָהָב,

אוֹתָם שָׁלַח הָאָב מִגְּבוּל אִירָן / לַבֵּן, כְּהִוָּלְדוֹ, עִם הוֹרָאָה:

“הַשְׁגַּח עַל אֵלֶּה וְשָׁמְרֵם הֵיטֵב, / כִּי מֵאָבִיךָ הֵם, בְּנִי הָאָצִיל.”

לָזֶה הוֹסִיפָה עוֹד: "אַפְרָסִיָבּ, / חָלִילָה לוֹ לָדַעַת שֶׁמֶץ מֶנְהוּ. [155]

שׂוֹנֵא יָדוּעַ הוּא לְתַּהַמְתַּן, / וְהוּא עִלַּת כָּל אֵבֶל בְּתּוּרָן.

וּלְוַאי שֶׁלֹּא יִדְרשׁ נָקָם מִמֶּךָּ, / מֵרִיב בָּאָב לֹא יַהֲרֹג אֶת בְּנוֹ.

וְעוֹד, אָבִיךָ אִם יִשְׁמַע עָלֶיךָ, / כִּי כְּבָר פָּרָשׁ אַמִּיץ וְגֵא אַתָּה,

יִקְרָאֲךָ לָבוֹא אֵלָיו, חָלִילָה, / וְלֵב אִמְּךָ אָז יִקָּרַע מִצַּעַר."


עָנָה סֻהְרָבּ: "מִי בָּעוֹלָם יִשְׁמֹר / דָּבָר גָּדוֹל כָּזֶה כְּסוֹד כָּמוּס? [160]

גְּדוֹלֵי הַלּוֹחֲמִים מֵהֶעָבָר / הִשְׁמִיעוּ לָעוֹלָם עֲלִילוֹתָיו.

אִם בֶּן לוֹחֵם אָצִיל כָּמוֹהוּ אָנִי, / מַה זְּכוּת לָךְ לְהַעְלִים אֶת זֹאת מִמֶּנִּי.

הִנֵּה אֲנִי אוֹסֵף מִגִּבּוֹרֵי / תּוּרָן צָבָא כָּבֵד כְּחוֹל הַיָּם,

וְאַחֲרִיד אֶת כַּי־כָּוֻס מִכֵּס, / וַאֲגָרֵשׁ אֶת טוּס מִגְּבוּל אִירָן.

לֹא גִּיו אַשְׁאִיר, גֻּרְגִּין וְלֹא גּוּדַרְז, / לֹא גֻּסְתַּהַם וְלֹא בַּהְרָם הָעַז. [165]

אוֹצָר וָכֶתֶר לְרֻסְתַּם אֶתֵּן, / וְאוֹשִׁיבוֹ עַל כֵּס הַשָּׁהּ כָּוֻס.

מִשְּׂדוֹת אִירָן אָשׁוּב לִגְבוּל תּוּרָן, / קְרָב יִנָּטֵשׁ בֵּינִי וּבֵין מַלְכָּהּ.

אֶקַּח בְּכֹחַ כֵּס אַפְרָסִיָבּ, / וְכִידוֹנִי אַגְבִּיהַּ מֵחַמָּה.

כְּשַׁחַל אֶלָּחֵם וּכָאַרְיֵה, / עַד אוֹשִׁיבֵךְ מַלְכָּה לְצַד אִישֵׁךְ.

אִם בֶּן רֻסְתַּם אֲנִי, וְהוּא אָבִי, / מִי עוֹד יִמְלֹךְ בָּאָרֶץ זוּלָתֵנוּ? [170]

אִם שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ מְאִירִים, / בַּתְּכֵלֶת מַה

הַכּוֹכָבִים עֵרִים?"


סוהראבּ בוחר לו סוס

סֻהְרָבּ אַמִּיץ־הַלֵּב הוֹסִיף לֵאמֹר: / "קָרוֹב הַיּוֹם וְיִגָּלֶה כֹּחִי.

וּלְמַעַן כֵּן בִּקַּשְׁתִּי סוּס קַל־רֶגֶל, / פַּרְסוֹת בַּרְזֶל לוֹ מְפָרְקוֹת סְלָעִים,

חָזָק כְּפִיל וּכַצִּפּוֹר מָהִיר, / כְּדָג בַּמַּיִם וְכַצְּבִי בַּכַּר,

אֲשֶׁר יִשָּׂא גּוּפִי וְצַוָּארִי / עִם אַלָּתִי וְקַרְדֻּמִּי כְּבֵדִים. [175]

הֵן לֹא אֵצֵא לַמִּלְחָמָה בָּרֶגֶל / לְהִתְרָאוֹת פָּנִים עִם אִישׁ רִיבִי."

כִּשְׁמֹעַ תַּהְמִינֶה כָּזֹאת מִבְּנָהּ, / הֵרִימָה רֹאשׁ עַד שֶׁמֶשׁ מְאִירָה.

צִוְּתָה רוֹעֵי סוּסֶיהָ לְכַנֵּס / אֶת כָּל הָעֲדָרִים חִישׁ כְּעָשָׁן.

מֵהֶם סֻהְרָבּ יִבְחַר לוֹ בְּכַפּוֹ / רַמָּךְ, אֲשֶׁר עָלָיו יֵשֵׁב בַּקְּרָב.

כָּל הַסּוּסִים, אֲשֶׁר בַּעֲדָרִים / רָעוּ חָפְשִׁים בָּהָר וּבַמִּישׁוֹר, [180]

הִבְהִילוּ אֶל הָעִיר, וַאֲלֵיהֶם, / פְּלָצוּר בַּיָּד, יָצָא סֻהְרָבּ הַכְּפִיר.

כָּל סוּס חָסוֹן וְרַב־מִדּוֹת כִּי־בָא, / הִשְׁלִיךְ עַל צַוָּארוֹ פְּלָצוּר הָעוֹר,

וּלְנַסּוֹתוֹ שָׂם עַל גַּבּוֹ כַּפּוֹ, / אֲבָל הַסּוּס קָרַס לָאֲדָמָה.

הַרְבֵּה סוּסִים יָפִים שָׁבְרָה יָדוֹ, / וְלֹא מָצָא רַמָּךְ רָאוּי לִשְׁמוֹ.

כִּי לֹא הִתְאִים לוֹ אַף אֶחָד מֵהֶם, / עָגַם לֵב הַגִּבּוֹר שׁוֹחֵר הַשֵּׁם. [185]

בַּסּוֹף לוֹחֵם אֶחָד מֵהַקָּהָל / נִגַּשׁ אֶל גֵּו־הַפִּיל וְכֹה אָמַר:

"לִי סְיָח מִזֶּרַע רַכְשׁ הַמְהֻלָּל, / חָזָק כְּלַיִשׁ וּמָהִיר כְּרוּחַ,

בֶּן־סוּס דּוֹמֶה לְהַר דּוֹהֵר בָּעֵמֶק, / וּבַמִּדְבָּר – כְּעוֹף פּוֹרֵשׂ כְּנָפַיִם.

הֲלִיכָתוֹ כְּשֶׁמֶשׁ בָּרָקִיעַ, / אִישׁ לֹא רָאָה רַמָּךְ מָהִיר כָּמוֹהוּ.

מִשַּׁעֲטוֹ רוֹעֵד הַלִּוְיָתָן, / זִנּוּק כְמוֹ בָּרָק, נִשָּׂא כְּהַר, [190]

כַּדָּג וְכַטַּבְלָן בַּאֲגַמִּים, / וְכָעוֹרֵב עַל פְּנֵי הָרְכָסִים.

בָּעֲרָבָה כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת עָף, / רוֹדֵף אַחַר אוֹיְבוֹ וּמַשִּׂיגוֹ."


שָׂמַח סֻהְרָבּ לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים, / צָחַק בְּקוֹל וְזָהֳרוּ פָּנָיו.

רַמָּךְ לָבָן יְפֵה־מַרְאֶה הוּבָא / לִפְנֵי סֻהְרָבּ מִבְּלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ.

נִסָּה אוֹתוֹ בְּכָל כֹּחוֹ, וְלֹא / יָכוֹל לוֹ. זֶה רַמָּךְ רָאוּי לִשְׁמוֹ! [195]

הֶחְמִיא לַסּוּס, לִטְּפוֹ, חָבַשׁ אֻכָּף, / וְנֵצֶר תַּהַמְתַּן עָלָה לִרְכֹּב.

בְּאֻכָּפוֹ דָּמָה לְבִּיסֻתּוּן, / וְכִידוֹנוֹ בַּכַּף כְּמוֹ עַמּוּד.

אָמַר סֻהְרָבּ בְּקוֹל תְּרוּעָה: "עַתָּה, / כִּהְיוֹת תַּחְתַּי הַסּוּס קִוִּיתִי לוֹ,

אֵצֵא עָלָיו מִיָּד לְפָעֳלִי / וְיוֹם כָּוֻס אָעִיב כַּעֲרָפֶל."

אַחַר אָמְרוֹ כֵּן שָׁב אֶל הָאַרְמוֹן, / לַהֲכָנוֹת הַקְּרָב בָּאִירָנִים. [200]


מֵעֲבָרִים הִגִּיעוּ הֲמוֹנִים / אֶל רָם־הַיַּחַשׂ וְאָמַּן הַחֶרֶב.

לִפְנֵי סָבוֹ הוֹפִיעַ הַצָּעִיר, / וּרְשׁוּת בִּקֵּשׁ וְעֵזֶר לַמַּסָּע.

אָמַר: “נַפְשִׁי נִכְסֶפֶת לְאִירָן, / לִרְאוֹת אֶת מוֹלִידִי הַמְהֻלָּל.”

כִּשְׁמֹעַ מֶלֶךְ סַמַנְגָּן כָּזֹאת, / הִשְׁפִּיעַ עַל נֶכְדּוֹ צִיּוּד לָרֹב:

כְּתָרִים, כִּסְאוֹת, קְסָדוֹת וְאַבְנֵטִים, / סוּסִים, גְּמַלִּים, זָהָב וְאַבְנֵי־חֵן,

בְּגָדִים מֵרוּם וְנֶשֶׁק לַלּוֹחֵם. / הָיָה סֻהְרָבּ כְּפֶלֶא בְּעֵינָיו,

וּבְכֵן פָּתַח יָדוֹ לִפְנֵי הָעֶלֶם, / כְּדַת שָׁהִים צִיְּדוֹ מֵרֹאשׁ עַד רֶגֶל.


אפראסיאבּ שולח לסוהראבּ את בּארמאן והומאן

בֵּין כֹּה וָכֹה שָׁמַע אַפְרָסִיָבּ: / "סֻהְרָבּ הֵשִׁיט אֶת סְפִינָתוֹ בַּמַּיִם.

אֵלָיו אָסַף צָבָא עָצוּם וָרַב, / וְרֹאשׁ הֵרִים כִּבְרוֹשׁ בַּמִּדְשָׁאָה.

עוֹד רֵיחַ הֶחָלָב נוֹדֵף מִפִּיו, / וּכְבָר נָתַן דַּעְתּוֹ עַל חֵץ וָחֶרֶב. [210]

הֵרִיק חַרְבּוֹ לִשְׁטֹף אֶת הָעוֹלָם, / וְכָל חֶפְצוֹ לִלְחֹם בְּכַי־כָּוֻס.

בְּפִקּוּדוֹ צָבָא כָּבֵד וָרַב, / וְאֵין הוּא סָר עוֹד לְמִשְׁמַעַת אִישׁ.

לֹא נַאֲרִיךְ בְּדִבּוּרִים: עוֹלֶה / הַבֵּן בְּמִדּוֹתָיו עַל אֲבוֹתָיו."


אַפְרָסִיָבּ שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים, / וּמִשִּׂמְחָה לָזֹאת פָּרַץ בִּצְחוֹק.

מִבֵּין שָׂרֵי־צְבָאוֹ הָאַמִּיצִים, / הַמְּנִיפִים אַלּוֹת כִּבְדוֹת מִשְׁקָל, [215]

בָּחַר לוֹ אֶת הוּמָן וְאֶת בָּרְמָן, / אֲשֶׁר כְּפִירִים הֵם, רִאשׁוֹנִים לַקְּרָב;

לִפְקֻדָּתָם נָתַן שְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף / בְּנֵי־חַיִל נִבְחָרִים וְאַמִּיצִים,

וְכֹה אָמַר: "עָשׂוּ־נָא בְּעָרְמָה, / וְהַדָּבָר אַל יִוָּדַע לְאִישׁ.

אַל יְגַלֶּה הָאָב אֶת בְּנוֹ עַל פִּי / כָּל קֶשֶׁר נֶפֶשׁ, אַהֲבָה אוֹ גֶּזַע.

כְּהִפָּגְשָׁם פָּנִים אֱלֵי פָּנִים, / רֻסְתַּם בְּלִי כָּל סָפֵק יָשִׂישׂ לַקְּרָב. [220]

יָכוֹל כִּי תַּהַמְתַּן, אֲכוּל שָׁנִים, / יִפֹּל חָלָל מִידֵי אוֹתוֹ אִישׁ־לַיִשׁ.

אֲזַי, בְּאֵין רֻסְתַּם, נִתְפֹּשׂ אִירָן, / וְהָעוֹלָם נָצֵר לִפְנֵי כָּוֻס.

בַּסּוֹף גַּם אֶת סֻהְרָבּ תַּשִּׂיג יָדֵנוּ, / וְלַיְלָה נִקְשְׁרֶנּוּ בַּשֵּׁנָה.

אַךְ אִם יִפֹּל סֻהְרָבּ מִיַּד אָבִיו, / לֵב הַגִּבּוֹר יִבְעַר עֲדֵי אוֹבֵד."


הַמַּצְבִּיאִים הָעֲרוּמִים הַשְּׁנַיִם / יָצְאוּ לְהִלָּווֹת עַל צְבָא סֻהְרָבּ, [225]

עִם שַׁי הַמֶּלֶךְ: עֲשָׂרָה סוּסִים / וַעֲשָׂרָה פְּרָדִים עוֹמְשִׂים כָּל טוּב,

כִּסֵּא מִשְּׁבוֹ וְכֶתֶר אֳדָמִים, / הֲדוֹם מִשֵּׁן וְכֶתֶר בָּרָקוֹת.

מִכְתָּב גַּם־כֵּן, מַחְנִיף בַּחֲלָקוֹת, / שָׁלַח לָעֶלֶם הַדָּגוּל לֵאמֹר:

"אִם עַל כִּסֵּא אִירָן תָּשִׂים כַּפְּךָ, / תָּבִיא שָׁלוֹם וְאשֶׁר לָעוֹלָם.

מִגְּבוּל זֶה עַד הַהוּא קְצָרָה הַדֶּרֶךְ, / אִירָן, תּוּרָן וְסַמַנְגָּן אַחַת הֵן. [230]

אֲנִי צָבָא לְךָ שׁוֹלֵחַ דַּי, / שֵׁב בַּכִּסֵּא, שִׂים עַל רֹאשְׁךָ הַכֶּתֶר.

אֵין מַצְבִּיאִים אַמִּיצֵי־לֵב כְּמוֹ / הוּמָן וּכְמוֹ בָּרְמָן בְּכָל תּוּרָן.

אֲנִי מַעֲמִידָם לִפְקֻדָּתְךָ, / יִהְיוּ שְׁנֵיהֶם זְמַן־מָה אִתְּךָ, אוֹרְחֶיךָ.

אִם קְרָב תִּבְחַר, יִלָּחֲמוּ לְךָ, / וְעִמָּהֶם תָּצֵר עוֹלַם אוֹיְבֶיךָ."

מִכְתַּב הַשָּׁהּ וּמַתְּנוֹתָיו עִמָּם, / יָצְאוּ עִם הַסּוּסִים וְהַפְּרָדִים. [235]


כִּשְׁמֹעַ דְּבַר בּוֹאָם סֻהְרָבּ, / חָגַר מָתְנָיו לִקְרַאת הָאַלּוּפִים

וְעִם סָבוֹ יָצָא מַהֵר כְּרוּחַ. / כְּהוֹפִיעָם עִם חַיִל רַב, שָׂמַח.

כִּרְאוֹת הוּמָן כְּתֵפָיו וְצַוָּארוֹ, / עָמַד נִדְהָם וְהִתְפַּלֵּא לַנַּעַר.

מָסַר לוֹ אֶת מִכְתַּב הַשַּׁהְרְיָר, / אֶת מַתְּנוֹתָיו, סוּסָיו וְהַפְּרָדִים.

הַמְפַקְּדִים הָעֲרוּמִים הַשְּׁנַיִם / מָסְרוּ גַּם דְּבַר הַמֶּלֶךְ בְּעַל־פֶּה. [240]

כִּקְרֹא חוֹמֵד־תֵּבֵל אֶת הַמִּכְתָּב, / מִמְּקוֹמוֹ הִסִּיעַ חִישׁ צְבָאוֹ,

הִכָּה בַּתֹּף וְשָׂם פָּנָיו לַדֶּרֶךְ. / צָבָא וַהֲמֻלָּה מִלְּאוּ עוֹלָם.

בִּפְנֵי צָבָא כָּזֶה מִי יַעֲמֹד? / לֹא אֲרָיוֹת וְגַם לֹא תַּנִּינִים.

כְּאֵשׁ אוֹכֶלֶת הַנּוֹשֵׂאת אָבְדָּן, / דָּהַר מַסַּע סֻהְרָבּ לִגְבוּל אִירָן.


סוהראבּ צר על הטירה הלבנה

הָיְתָה טִירָה כִנּוּהָ “לְבָנָה”, / וְהִיא תִּקְוַת אִירָן וּמִשְׂגַּבָּהּ. [245]

פָּקַד עָלֶיהָ הַפָּרָשׁ הֻגִ’יר, / וָתִיק רַב־כֹּחַ, אִישׁ אַלָּה וָחֵץ.

גַּם גֻּזְ’דַּהַם יָשַׁב בָּהּ, לֹא צָעִיר, / אֲבָל לוֹחֵם נוֹעָז וְגִבּוֹר־חַיִל,

וְכֵן בִּתּוֹ, רוֹכֶבֶת מְצֻיֶּנֶת, / תַּחְבּוּלָנִית, גֵּאָה וְנוֹדָעָה.

כִּקְרֹב סֻהְרָבּ אֶל הַמָּעוֹז הַזֶּה, / הִשְׁגִּיחַ בּוֹ הֻגִ’יר אַמִּיץ־הַלֵּב.

זֶה עַל סוּסוֹ עָלָה כְּמוֹ אָבָק, / וְאָץ מֵהַמִּבְצָר לִשְׂדֵה־הַקְּרָב. [250]

כִּרְאוֹת אוֹתוֹ סֻהְרָבּ הַשָּׂשׂ לַקְּרָב, / שָׁלַף אֶת חֶרֶב הַנָּקָם בְּכַעַס.

מִשּׁוּרוֹתָיו יָצָא חוֹצֵץ כְּרוּחַ, / וְכֹה קָרָא: "מַשְׁלִיךְ נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד!

הַבְּגַפְּךָ, שׁוֹטֶה, תָּבוֹא לַקְּרָב? / שֵׁב בָּאֻכָּף וּבַמּוֹשְׁכוֹת עֲצֹר!

הַגִּידָה לִי שִׁמְךָ וְשֵׁם אָבִיךָ, / הֲלֹא אִמְּךָ תֹּאבֶה לְבַכּוֹתְךָ."

עָנָה הֻגִ’יר וְכֹה אָמַר: "בְּלֹם פִּיךָ! / לְעָצְרְךָ אַצְלִיחַ בְּגַפִּי. [255]

אֲנִי הֻגִ’יר עַז־נֶפֶשׁ, הַמַּצְבִּיא, / רֹאשְׁךָ הַגֵּא אָסִיר מֵעַל גּוּפְךָ,

וְאֶשְלְחֶנוּ לַחֲצַר כָּוֻס, / אַךְ אֶת גֵּוְךָ אַשְׁלִיךְ אֶל הָעֵיטִים".


כִּשְׁמֹעַ כֵּן סֻהְרָבּ מִפִּי הֻגִ’יר, / פָּרַץ בִּצְחוֹק וְשָׂם פָּנָיו לַקְּרָב.

כִּידוֹנֵיהֶם הֵטִילוּ זֶה בָּזֶה, / עַד לֹא תַּבְחִין הָעַיִן בֵּין הַשְּׁנַיִם.

סֻהְרָבּ הַפִּיל הָעַז עַל רַמָּכוֹ, / הָהָר הַמְמַהֵר, תָּקַף כְּאֵשׁ. [260]

חֲנִית הֻגִ’יר פָּגְעָה בַּחֲגוֹרָה, / אַךְ לֹא הִצְלִיחָה לַחֲדֹר לִפְנִים.

סֻהְרָבּ הַכְּפִיר הָדַף אֶת הַחֲנִית, / וּבְקַת רָמְחוֹ הִכָּהוּ בְּמָתְנָיו.

אַחַר הֵרִים אוֹתוֹ כְּמוֹ אֲוִיר, / וּכְמוֹ אֵין הַדָּבָר נוֹגֵעַ לוֹ,

הֵטִיל כְּסֶלַע־הַר לָאֲדָמָה / אוֹיְבוֹ, אֲשֶׁר לֹא קָם בּוֹ רוּחַ עוֹד.

סֻהְרָבּ צָנַח, כָּרַע עַל גּוּף הֻגִ’יר, / וְלַעֲרֹף אָבָה רֹאשׁוֹ בַּחֶרֶב. [265]

הֻגִ’יר נִפְתַּל, פָּנָה לְצַד יָמִין, / וּכְהִנָּצְלוֹ בִּקֵּשׁ מִקְלָט וָחֶסֶד.

סֻהְרָבּ הִרְפָּה מִמֶּנּוּ, חֲנָנוֹ, / וּכְטוֹב לִבּוֹ הִשִּׂיא לוֹ גַּם עֵצוֹת.

שׁוֹחֵר־הַקְּרָב קְשָׁרָהוּ בִּכְבָלִים, / וְאֶל הוּמָן שְׁלָחוֹ, לַמַּחֲנֶה.

כְּהִוָּדַע גּוֹרַל הֻגִ’יר בַּמְּצָד, / כִּי הוּא נִלְקַח בַּשֶּׁבִי בִּכְבָלִים,

אִישׁ וְאִשָּׁה הֵרִימוּ קוֹל עַנּוֹת: / “הֻגִ’יר אָבַד בַּקְּרָב, אֵינֶנּוּ עוֹד!” [270]


סוהראבּ לחם בגורד־אפריד

כְּהִתְבַּשֵּׂר בַּת גֻּזְ’דַּהַם בַּמְּצָד, / כִּי מָטָה יַד הֻגִ’יר, שָׂרָם, בַּקְּרָב,

עָגְמָה נַפְשָׁה, הִשְׁמִיעָה צְעָקָה / וַאֲנָחָה קָרָה פָּרְצָה מִפִּיהָ.

וְהִיא, מִכָּל פָּרָשׁ אֵינָהּ נוֹפֶלֶת, / גִּלְּתָה כֹּחָהּ בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב לֹא־פַעַם.

הָיָה שֵׁם הָעַלְמָה גֻּרְד־אָפַרִיד, / אִישׁ לֹא רָאָה לוֹחֶמֶת כְּמוֹתָהּ.

מַפֶּלֶת מְפַקְּדָהּ עֶלְבּוֹן הָיָה לָהּ, / שְׂפָתֶיהָ צִבְעוֹנִים הָפְכוּ חֶלְמִית. [275]

בְּחִפָּזוֹן, מִבְּלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ, / לָבְשָׁה שִׁרְיוֹן־הַפָּרָשִׁים עָלֶיהָ,

וּמִתַּחְתָּיו הֶחְבִּיאָה צַמּוֹתֶיהָ, / וְקוֹבַע־קְרָב מֵרוּם חָבְשָׁה לָרֹאשׁ.

חִישׁ כִּלְבִיאָה יָרְדָה מֵהַטִּירָה, / אַבְנֵט לַמֹּתֶן, סוּס מָהִיר תַּחְתֶּיהָ.

לִפְנֵי הַחַיִל בָּאָה כְּאָבָק, / כְּרַעַם בַּגַּלְגַּל קָראָה בְּקוֹל:

"מַה חַיִל זֶה, וּמִי הוּא מְפַקְּדוֹ? / מִבֵּין הַלּוֹחֲמִים מִי שָׂשׂ לַקְּרָב? [280]

מִי יִתְנַסֶּה אִתִּי בִּקְרַב בֵּינַיִם, / וְכַתַּנִּין יִתְקֹף אוֹתִי בְּעזֹ?"


מִבֵּין הַלּוֹחֲמִים גְּאֵי־הָרֹאשׁ /לֹא נַעֲנָה וְלֹא יָצָא אַף אִישׁ.

כִּרְאוֹת אוֹתָהּ מַדְבִּיר הָאֲרָיוֹת / סֻהְרָבּ, חִיֵּךְ וְאֶת שְׂפָתָיו נָשַׁךְ.

חָמַד לָצוֹן: “לֹא לְחִנָּם לִי חֶרֶב, / שׁוּב בָּא עָרוֹד לְהִלָּכֵד בָּרֶשֶׁת.”

מַהֵר לָבַשׁ אֶת מְעִילוֹ כְּרוּחַ, / חָבַשׁ קַסְדָּה מְלֶאכֶת סִין לָרֹאשׁ, [285]

וּבָא סוֹעֵר לִפְנֵי גֻּרְד־אָפַרִיד. / כְּהַשְׁגִּיחָהּ בּוֹ בַּת רוֹמֶה־הַחֶבֶל,

דָּרְכָה קַשְׁתָּהּ, הִרְחִיבָה אֶת חָזָהּ, / וְלֹא הוֹתִירָה מַעֲבָר לְנֶשֶׁר.

שִׁפְעַת חִצִּים הִמְטִירָה עַל סֻהְרָבּ, / נָקְטָה קְרַב פָּרָשִׁים, יָמִין וּשְׂמֹאל.

הִבִּיט סֻהְרָבּ, כְּלִמָּה כִּסְּתָה פָּנָיו, / הֵיטֵב חָרָה לוֹ וּמִהֵר אֵלֶיהָ.

אֶת מָגִנּוֹ הֵרִים למַחֲסֶה, / וְשָׂם פָּנָיו אֶל הַשָּׂשָׂה לַקְּרָב. [290]

כִּרְאוֹת גֻּרְד־אָפַרִיד, כִּי מִתְחָרֶהָ / עוֹמֵד כְּאֵשׁ לְהִשְׂתָּעֵר עָלֶיהָ,

תָּלְתָה קַשְׁתָּהּ בּמֵיתָרָהּ עַל זְרוֹעַ, / וְאֶת סוּסָהּ הֵרִימָה עַד עָבִים,

אֶת כִּידוֹנָהּ כִּוְּנָה אֶל הַפָּרָשׁ, / אוֹתוֹ הִפְעִילָה וּמוֹשְׁכוֹת סוּסָהּ.

סֻהְרָבּ חָרָה אַפּוֹ, וְכַנָּמֵר / בִּקֵּשׁ לוֹ תַּחְבּוּלָה בַּמַּאֲבָק.

הִפְנָה מוֹשְׁכוֹת הַסּוּס, זִקְּפוֹ שָׁמַיְמָה, / בָּא בִּזְרִיזוּת שַׁלְהֶבֶת אֵשׁ־הַקֹּדֶשׁ, [295]

הֵנִיף אֶת כִּידוֹנוֹ נוֹשֵׂא הַמָּוֶת, / לְהַנְחִיתוֹ בְּגַב גֻּרְד־אָפַרִיד.

פָּגַע עֻקְצוֹ בַּחֲגוֹרַת מָתְנֶיהָ, / קָרַע מִסְפָּר שְׁכָבוֹת מִשִּׁרְיוֹנָהּ.

מֵאֻכָּפָהּ הָדַף אוֹתָהּ כְּמוֹ / כַּדּוּר, אֲשֶׁר מַחְבֵּט מָהִיר הֵעִיף.

עוֹדֶנָּה נֶאֱבֶקֶת בָּאֻכָּף, / שָׁלְפָה פִּגְיוֹן חַד מֵחֲגוֹרָתָהּ,

אֶת הַכִּידוֹן גִּדְּעָה לַחֲצָאִים, / חָזְרָה לְאֻכָּפָהּ, אָבָק הֵקִימָה. [300]

בְּאֵין נַפְשָׁהּ לַקְּרָב עוֹד עִם הַזָּר, / פָּנְתָה לוֹ עֹרֶף וְחָמְקָה מִמֶּנּוּ.

סֻהְרָבּ רִפָּה אֶת רֶסֶן דְּרָקוֹנוֹ, / בְּכַעֲסוֹ הִשְׁבִּית אֶת הָאוֹרָה.

בַּהֲרִיעוֹ עָלֶיהָ רְדָפָהּ, / וּכְהַשִּׂיגוֹ שָׁמַט אֶת קוֹבָעָהּ.

כָּל שְׂעָרָהּ פָרַץ מִמַּחֲבוֹא, / בְּעוֹד פָּנֶיהָ זָהֲרוּ כַּשֶּׁמֶשׁ.


הֵבִין סֻהְרָבּ כִּי נַעֲרָה מוּלוֹ, / וְכִי יָאֶה לְרֹאשׁ־שֵׂעָר זֶה נֵזֶר. [305]

קָרָא תָּמֵהַּ לְמַרְאֵה עֵינָיו: / "לָאִירָנִים אִם עֲלָמוֹת כָּאֵלֶּה,

כִּי אָז בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב הַפָּרָשִׁים / יַפְרִיחוּ פֹּה אָבָק עַד לֶעָבִים!"

הִתִּיר אֶת פְּלָצוּרוֹ מֵרְצוּעוֹתָיו, / הִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ עָלֶיהָ וּקְשָׁרָהּ.

הִזְהִיר לֵאמֹר: "אַל תְּנַסִּי לִבְרֹחַ. / מַה לָּך, יָרֵחַ, פֹּה בִשְׂדֵה־הַקְּרָב?

עָרוֹד כָּמוֹךְ עַד הֵנָּה לֹא לָכַדְתִּי, / לָנוּס הַפַּעַם אַל תִּיגְעִי לָרִיק." [310]

גִּלְּתָה פָּנִים גֻּרְד־אָפַרִיד לָעֶלֶם, / כִּי לֹא מָצְאָה לָהּ תַּחְבּוּלָה אַחֶרֶת.

הִצְבִּיעָה עַל פָּנֶיהָ וְאָמְרָה: / "גִּבּוֹר, וּבֵין הַגִּבּוֹרִים אַרְיֵה!

שְׁנֵי הַצְּבָאוֹת אָרְבוּ לַקְּרָב בֵּינֵינוּ, / רָאוּ דַּרְכֵּנוּ בְּאַלָּה וּבְחֶרֶב.

כְּהֵחָשֵׂף פָּנַי וְשַׂעֲרִי, / הַלּוֹחֲמִים יִתְלוֹצְצוּ לֵאמֹר:

“בִּשְׂדֵה־הַמִּלְחָמָה, בִּקְרָב עִם בַּת, / הֵרִים הַזָּר אָבָק לַעֲנָנִים!” [315]

אַל לָנוּ לְהַמְשִׁיךְ בַּמַּאֲבָק, / כִּי רַק חֶרְפָּה תִּנְחַל מִּקְּרָב בֵּינֵינוּ.

מוּטָב נִשְׁמֹר אֶת הַדָּבָר בֵּינֵינוּ – / מַצְבִּיא חָכָם שׁוֹקֵל הַתּוֹצָאוֹת –

וְתִנָּצֵל מִלַּעַג בִּגְלָלִי, / אֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ שְׂנֵי הַמַּחֲנוֹת.

בּוֹא וְתִהְיֶה אָדוֹן בִּמְצוּדָתֵנוּ. / וּבְשָׁלוֹם – מַה צֹּרֶךְ בִּקְרָבוֹת?

הַמְּצוּדָה, עָשְׁרָהּ וְהַמִּשְׁמָר / לִפְקֻדָּתְךָ יִהְיוּ אִם רַק תִּרְצֶה." [320]


כְּהַרְאוֹתָהּ פָּנֶיהָ לְסֻהְרָבּ, / מַרְגָּלִיּוֹת גִּלּוּ פִּתְחֵי שְׂפָתֶיהָ.

הָיְתָה כְּגַן פְּרָחִים בְּתוֹךְ הָעֵדֶן, / כָּמוֹהָ בְּרוֹשׁ אִישׁ לֹא גִּדֵּל עֲדַיִן.

עֵינַיִם – אַיָּלִים, גַּבּוֹת – קְשָׁתוֹת, / תֹּאמַר עָלֶיהָ: “זֹאת פּוֹרַחַת עַד!”

אָמַר סֻהְרָבּ: "שִׁמְרִי מוֹצָא שְׂפָתַיִךְ, / הֲלֹא רָאִית כֹּחִי בַּמִלְחָמָה.

אַל תִּבְטְחִי בְּחוֹמוֹתַיִךְ אֵלֶּה, / אֵינָן גְּבוֹהוֹת מֵרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם. [325]

בְּאַלָּתִי אָשִׂים אוֹתָן עִיִּים, / וְלֹא יִפְגַּע כִּידוֹן בְּצַוָּארִי."

גֻּרְד־אָפַרִיד פָּנְתָה לַאֲחוֹרֶיהָ, / דָּפְקָה סוּסָהּ לְעֵבֶר הַמִּבְצָר,

וְעִמָּדָהּ עַל רַמָּכוֹ סֻהְרָבּ. / בָּא גֻּזְ’דַּהַם לְעֻמָּתָהּ בַּשַּׁעַר,

הַדֶּלֶת נִפְתְּחָה, וְהָעַלְמָה / פְּצוּעָה, כְּבוּלָה חָמְקָה בְּעַד הַפֶּתַח.

מִיָּד נִנְעַל הַשַּׁעַר אַחֲרֶיהָ, / דּוֹאֵג כָּל לֵב, בּוֹכָה בְּדָם כָּל עַיִן. [330]

עַל צַעַר גֻּרְד־אָפַרִיד וְהֻגִ’יר / כּוֹאֶבֶת נֶפֶשׁ כָּל זָקֵן וָנַעַר.


אֶל הָעַלְמָה בָּא גֻּזְ’דַּהַם אָבִיהָ, / עִם לוֹחֲמָיו אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם נִגַּשׁ

וְשָׂח: "אַי, לְבִיאָה יְפַת הַנֶּפֶשׁ! / לֵב הַקָּהָל חָרֵד לְגוֹרָלֵךְ.

תְּשׁוּקַת הַקְּרָב קִרְבֵּךְ וְעָרְמָתֵךְ / הִנְחִילוּ לָנוּ גַּאֲוָה וְאשֶׁר.

הַשֶּׁבַח לֵאלֹהִים, כִּי אִישׁ רִיבֵךְ /לֹא הֲרָגֵךְ, וְשַׁבְתְּ חַיָּה אֵלֵינוּ." [335]

פָּרְצָה בִּצְחוֹק עַלִּיז הַנַּעֲרָה, / וְאֶל הַחֵל יָצְאוּ לִרְאוֹת אוֹיְבָהּ.

וְכִרְאוֹתָהּ סֻהְרָבּ בְּאֻכָּפוֹ, / קָרְאָה אֵלָיו: "לוֹחֵם מִגְּבוּל תּוּרָן!

מַה כָּל הַטֹּרַח? שׁוּב לַמַּחֲנֶה, / וְאַל תָּבוֹא לְהִלָּחֵם עוֹד בָּנוּ."


עָנָה סֻהְרָבּ: "יְפַת־פָּנִים, נִשְׁבַּעְתִּי / בְּכֵס וּבְכֶתֶר, בְּחַמָּה וּבְסַהַר,

אִם חוֹמוֹתַיִךְ לֹא אָשִׂים עָפָר. / אוּלָם אוֹתָךְ, זֵדָה, אֶקַּח בַּשְּׁבִי. [340]

כְּהִתְפַּתְּלֵךְ אֵין־יֶשַׁע בִּכְבָלִים, / תִּנָּחֲמִי עַל אֲמָרַיִךְ הֶבֶל.

אֲבָל הַחֲרָטָה לָךְ לֹא תּוֹעִיל / כִּמְחֹץ שָׁמַיִם נֵזֶר קוֹבָעֵך.

אַיֵּה הַהַבְטָחָה אֲשֶׁר נָתַתְּ?" / גֻּרְד־אָפַרִיד, לְשֵׁמַע תְּלוּנָתוֹ,

פָּרְצָה בִּצְחוֹק, וְכֹה אָמְרָה בְּכַחַשׁ: / "אֵין בַּת אִירָן נִשֵּׂאת לְבֶן תּוּרָן.

אֲשֶׁר אֵלַי, אָבָה כֹּה הַגּוֹרָל, / וְאַל־נָא תֵּעָצֵב אֶל לְבָבְךָ. [345]

הַאִם אַתָּה גִּבּוֹר מִבְּנֵי תּוּרָן? / לְךָ גַּם בֵּין גְּדוֹלִים יִתְּנוּ כָּבוֹד!

בְּכֹחַ, בְּצַוָּאר וּבִזְרוֹעוֹת / אֵין מִתְחָרֶה לְךָ בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב.

אַךְ אִם תַּגִּיעַ הַבְּשׂוֹרָה לַשָּׁהּ, / כִּי אִישׁ תֻּרְכִּי קָרֵב בְּרֹאשׁ צְבָאוֹ,

יָחוּשׁ לָבוֹא עִם מַצְבִּיאוֹ רֻסְתַּם, / וּבִפְנֵי זֶה לֹא תַּעַמְדוּ בַּפֶּרֶץ.

חֵילְךָ יוּבַס, וְעַל רֹאשְׁךָ הַגֵּא / תָּמִיט אָסוֹן לֹא יְתֹאַר כְּמוֹ. [350]

חֲבָל עַל עֹרֶף וּכְתֵפַיִם אֵלֶּה, / כִּי לְבָרוֹת יִהְיוּ לַנְּמֵרִים.

אַל תִּשָּׁעֵן עַל חֹסֶן זְרוֹעֲךָ, / פֶּן פַּר פּוֹתֶה יִרְעֶה עַל קִבְרְךָ.

יִיטַב לְךָ אִם תְּצַוֶּה הַפַּעַם, / כִּי גִּבּוֹרֶיךָ לְתּוּרָן יָשׁוּבוּ."


שָׁמַע סֻהְרָבּ דְּבָרֶיהָ וְנִכְלַם, / כִּי בְּלִי עָמָל אָמַר לִכְבּשׁ מִבְצָר.

לְמַרְגְּלוֹת הַמְּצוּדָה, לְמַטָּה, / הָיוּ שָׂדוֹת סָבִיב, שְׂדוֹת בַּר וּפְרִי. [355]

לְשֹׁד מָסַר הָאָרֶץ וִיבוּלָהּ. / פִּתְאֹם רָחַץ יְדֵי־עַוְלָה וְשָׂח:

"הַיּוֹם הַזֶּה אֵינֶנּוּ יוֹם מַזָּל, / מֵהִלָּחֵם קְצָרוֹת עַתָּה יָדֵינוּ.

עִם בֹּקֶר־אוֹר נַסְעִיר אָבָק הַחֵל, / וּבֶהָלָה נָבִיא אֶל הַמָּקוֹם."

כְּאָמְרוֹ כֵּן פָּנָה לַאֲחוֹרָיו, / לָשׁוּב אֶל מְקוֹמוֹ וְאֶל שָׂרָיו.


גוז’דהם כותב איגרת לכּאוס

אַך־זֶה פָּנָה מִשָּׁם סֻהְרָבּ לָלֶכֶת, / וְגֻּזְ’דַּהַם הַשָּׂב הִזְעִיק סוֹפֵר, [360]

לִכְתֹּב אִגֶּרֶת אֶל הַשָּׁהּ כָּוֻס, / וּלְהַפְקִידָהּ בִּידֵי רוֹכֵב מָהִיר.

פָּתַח בְּשֶׁבַח מֶלֶךְ הַמְּלָכִים, / אַחַר עָבַר לְתַהְפּּכוֹת הַיּוֹם:

"צָבָא כָּבֵד הִנֵּה זֶה בָּא עָלֵינוּ, / כֻּלּוֹ מִגִּבּוֹרִים שָׂשִׂים לַקְּרָב.

בְּרֹאשׁ הַחַיִל פַּהְלַוָן נוֹסֵעַ, / אֲשֶׁר שְׁנוֹתָיו עוֹד לֹא אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה.

בְּקוֹמָתוֹ נִשָּׂא מִבְּרוֹשׁ תָּמִיר, / קוֹרְנוֹת פָּנָיו כְּשֶׁמֶשׁ צָהֳרַיִם. [365]

חָזֵהוּ כַּחֲזֵה אַרְיֵה, אַלָּה / וְיָד כָּאֵלֶּה בְּאִירָן לְמִי עוֹד?

בַּהֲרִיקוֹ הַחֶרֶב, יִתְבּוֹשֵׁשׁ / לְהִתְגָּרוֹת בַּיָּם וּבֶהָרִים.

כַּהֲרִיעוֹ – הָרַעַם יֵאָלֵם; / כְּהֵרָאוֹת זְרוֹעוֹ, תֵּבוֹשׁ כָּל חֶרֶב.

לֹא בְּתּוּרָן וְגַם לֹא בְּאִירָן / תִּמְצָא אָדָם כָּמוֹהוּ, יִתְחָרֶה בּוֹ.

סֻהְרָבּ זֶה שְׁמוֹ, לוֹחֵם אַמִּיץ לְבָב, / לֹא חַת מִפְּנֵי דִּיוִים וּמִפִּילִים. [370]

לֵאמֹר תּוּכַל: “רֻסְתַּם הוּא, לֹא אַחֵר, / אוֹ לְפָחוֹת מִזֶּרַע נַרִימָן!”

חָגַר מָתְנָיו הֻגִ’יר גִּבּוֹר־הַחַיִל, / עָלָה עַל רַמָּכוֹ קַל־הָרַגְלַיִם,

לְהִתְרָאוֹת פָּנִים עִם הַפָּרָשׁ, / אוּלָם בְּאֻכָּפוֹ נִבְצַר מִמֶּנּוּ

לְהַחֲזִיק אַף לֹא כְּהֶרֶף עַיִן, / אוֹ מֶשֶׁךְ הָרִיחָה מֵאַף לַמֹּחַ.

סֻהְרָבּ שָׁמַט אוֹתוֹ מֵהָאֻכָּף, / וּלְתִמְהוֹנֵנוּ לֹא כָּרַת רֹאשׁוֹ. [375]

הֻגִ’יר נִצַּל, אַךְ הוֹלִיכָהוּ שֶׁבִי, / פָּגוּעַ בְּגוּפוֹ וּבְנִשְׁמָתוֹ.

רָאִיתִי כְּבָר תֻּרְכִּים בְּנֵי־שֵׁם, / אַךְ עַל פָּרָשׁ כָּמוֹהוּ לֹא שָׁמַעְתִּי.

אִישׁ מֵאִתָּנוּ אַל יִפֹּל, חָלִילָה, / בֵּין הַשּׁוּרוֹת אֶל תּוֹךְ כַּפּוֹת יָדָיו.

רוֹצֶה אֵינֶנִּי, כִּי אֵי־מִי, גַּם אִם / מִצֹּר הוּא, יִתְיַצֵּב אִתּוֹ בַּקְּרָב.

לָאֲדָמָה יֵצַר עַל זֶה הָהָר, / אֲשֶׁר אוֹתוֹ יִתְקֹף בְּיוֹם הַקְּרָב. [380]

אִם תְּחַכֶּה, וְלֹא תִּשְׁלַח צָבָא, / וְלֹא תָּשִׁיב לַזָּר בְּמַאֲרָב,

הֲדַר אִירָן יִגּוֹז כְּלֹא הָיָה, / וְחֹד חַרְבּוֹ יִפְתִּיעַ הָעוֹלָם.

כֹּחֵנוּ לֹא עִמָּנוּ. הוּא הַכֹּחַ, / וְלֹא יוֹשִׁיט אִישׁ יָד לִתְפֹּשׂ יָדוֹ.

אִישׁ לֹא רָאָה פָּרָשׁ זָרִיז כָּמוֹהוּ, / לֵאמֹר יָכֹלְתָּ: “סָם הָאִישׁ, וְזֶהוּ!”

לֹא נַעֲמֹד בִּפְנֵי לוֹחֵם כָּזֶה, / בִּפְנֵי אַלָּה וְכַף וְאֹמֶץ אֵלֶּה. [385]

מַזַּל הַגִּבּוֹרִים נוֹטֶה לִישֹׁן, / וּגְדֻלָּתוֹ תַּרְקִיעַ עַד שָׁמַיִם.

אֲנַחְנוּ צוֹרְרִים הַכֹּל הַלַּיְלָה, / לִפְנִים הַמְּדִינָה שָׂמִים פָּנֵינו.

אָכֵן, אִם נִתְמַהְמֵהַּ וְלֹא נִבְרַח / מֵאֲבַדּוֹן, דָּבָר לֹא יַצִילֵנוּ.

כִּי הַחוֹמָה הַזֹּאת לֹא תַּעַצְרֶנּוּ, / וְכַאֲשֶׁר יִתְקֹף, גַּם כְּפִיר יִסּוֹג."

חָתַם אֶת הָאִגֶּרֶת גֻּזְ’דַּהַם, / קָרָא לָרָץ וְכֹה צִוָּה אוֹתוֹ: [390]

“מַחַר הַשְׁכֵּם, עִם דִּמְדּוּמֵי הַשַּׁחַר, / בְּאֵין רוֹאֶה חֲמֹק מִן הַמִּבְצָר.”

אַחַר שָׁלְחוֹ אֶת הַמִּכְתָּב לַמֶּלֶךְ, / פָּתַח בְּהֲכָנַת צְבָאוֹ לַדֶּרֶךְ.


סוהראבּ נכנס למצודה הלבנה

הַשֶּׁמֶשׁ אַךְ הֵאִירָה הַפְּסָגוֹת, / חָגְרוּ הַתּוּרָנִים אֶת אֲזֵנָם,

וּמַצְבִּיאָם סֻהְרָבּ, כִּידוֹן בַּכַּף, / עָלָה אֻכַּף סוּסוֹ מְהִיר־הָרֶגֶל.

לִכְבּשׁ אֶת הַמִּבְצָר עַל לוֹחֲמָיו, / וְאֶת כֻּלָּם כְּעֵדֶר צֹאן לִקְשֹׁר. [395]

כְּהַגִּיעוֹ וּבְלִי לִרְאוֹת שָׁם אִישׁ, / הִשְׁמִיעַ שְׁאָגָה כִּכְפִיר זוֹעֵם.

סֻהְרָבּ נִכְנַס אֶל שַׁעַר הַמִּבְצָר, / וְלֹא מָצָא בִּפְנִים אָדָם חָשׁוּב.

עִם גֻּזְ’דַּהַם בַּחֲשֵׁכָה נָסוֹגוּ / הַפָּרָשִׁים וְכָל שׁוֹמְרֵי הָעִיר.

מִתַּחַת לַחוֹמָה הוֹבִילָה דֶּרֶךְ, / אֲשֶׁר עָלֶיהָ לֹא יָדַע אוֹיֵב.

כִּפְלֹשׁ סֻהְרָבּ וַאֲנָשָׁיו לִפְנִים / הַחֵל, אֶת גֻּזְ’דַּהַם כְּבָר לֹא מָצָא. [400]

הָאֶזְרָחִים אֲשֶׁר שָׁם נִשְׁאֲרוּ, / הָאֲשֵׁמִים וְהַחַפִּים מֵחֵטְא,

לִפְקֻדָּתוֹ הִגִּיעוּ עַד אֶחָד, / מִתְחַנְּנִים כֻּלָּם עַל חַיֵּיהֶם.

סֻהְרָבּ שָׁוְא אֶת גֻּרְד־אָפַרִיד בִּקֵּשׁ, / לִבּוֹ בָּחַר בְּרִית אַהֲבָה אִתָּהּ.

אָמַר בַּלֵּב:“אוֹיָה לִי אֲמֵלָל! / הַסַּהַר הִסְתַּתֵּר בָּעֲנָנִים!”


כְּבוֹא אִגֶּרֶת גֻּזְ’דַּהַם לַכַּי, / עָגַם לִבּוֹ לְשֵׁמַע הָרָעָה. [405]

מִיָּד כִּנֵּס אֶת מְפַקְּדֵי צְבָאוֹ / לְהַשְׁמִיעָם סִפּוּר הַחֲדָשׁוֹת.

יָשְׁבוּ עִם שָׁהּ אִירָן וְנוֹעֲצוּ / יַחְדָּו גְּדוֹלֵי צְבָאוֹ, צָעִיר וָשָׂב,

כְּטוּס הַגֵּא, וּבֶן־כִּשְׁוָד, גּוּדַרְז, / כְּגִיו, גֻּרְגִּין, בַּהְרָם וּכְמוֹ פַרְהָד.

בְּאָזְנֵיהֶם קָרָא אֶת הַמִּכְתָּב, / תֵּאֵר הַכֹּל, לֹא הֶחֱסִיר דָּבָר.

בַּסּוֹף אָמַר אֶל הַקְּרוּאִים בְּסוֹד: / "הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה – סִפּוּר אָרֹךְ. [410]

אִם כֹּה כּוֹתֵב אֵלֵינוּ גֻּזְ’דַּהַם, / אֲנִי חָרֵד מְאֹד, נַפְשִׁי דּוֹאֶגֶת.

מַה נַּעֲשֶׂה, מַה הַתְּרוּפָה לַנֶּגַע? / מִי יִתְחָרֶה בּוֹ בֵּין הָאִירָנִים?"

הָיוּ הַנּוֹעָצִים תְּמִימֵי דֵּעִים, / כִּי גִּיו יֵצֵא זָבֻּלָּה לְרֻסְתַּם,

יוֹדִיעַ לוֹ אֶת דַּאֲגַת לִבָּם, / כִּי חִיל אָחַז אֶת כֵּס הַמַּמְלָכָה;

יַזְמִין אוֹתוֹ לִשְׂדֵה־הַקְּרָב הַזֶּה, / כִּי הוּא מִשְׂגַּב אִירָן וּמִבְטָחָהּ. [415]

וּבְכֵן יָשַׁב הַשָּׁהּ עִם הַסּוֹפֵר, / אֶת חֵפֶץ אִישׁ־הַזְּרוֹעַ לְהָפֵר.


כּאוס כותב אל רוסתּם ומזמינו מזאבּולסתּאן

הִכְתִּיב כָּוֻס־כַּי לָאוֹחֵז בָּעֵט / אִגֶּרֶת לְרֻסְתַּם הַמְהֻלָּל.

פָּתַח בְּשֶׁבַח הַגִּבּוֹר לֵאמֹר: / "יִשְׂמַח לִבְּךָ וְנַפְשְׁךָ תַּזְהִיר!

דַּע, כִּי מִגְּבוּל תּוּרָן אֵלֵינוּ בָּא / מַצְבִּיא עִם חַיִל רַב לִתְקֹף אוֹתָנוּ,

וּכְבָר פָּלַשׁ צְבָאוֹ לִמְצוּדָתֵנוּ / וְאֶל הַחַיִל הַנָּסוֹג פָּנָיו. [420]

גִּבּוֹר דָּגוּל הוּא וְלוֹחֵם עַז־נֶפֶשׁ, / חָזָק בַּגּוּף כְּפִּיל, אַמִּיץ כְּלַיִשׁ.

אֵין בְּאִירָן גִּבּוֹר לְהִלָּחֵם בּוֹ, / וְרַק אַתָּה תָּעִיב אֶת זָהֳרוֹ,

כִּי בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ אִישׁ מִלְּבַדֶּךָ, / בְּכָל מִקְרֶה, כָּמוֹךָ אֵין מוֹשִׁיעַ.

אַתָּה מִשְׁעֶנֶת גִּבּוֹרֵי אִירָן, / כַּפּוֹת וְכֹחַ אֲרָיוֹת לְךָ.

כָּבַשְׁתָּ מְדִינַת מָזַנְדַּרָן, / כְּבָלַי נִתַּקְתָּ בְּהָמָוַרָן. [425]

מֵאַלָּתְךָ בּוֹכָה חַמָּה בַּשַּׁחַק, / מֵחַרְבְּךָ מַאְדִּים נִכְוֶה בְּאֵשׁ.

אֲבַק פַּרְסוֹת סוּסְךָ אָפֵל מִנִּיל, / מִכֹּחֲךָ יִבָּהֲלוּ פִּילִים.

אַתָּה מַשְׁלִיךְ פְּלָצוּר עַל אֲרָיוֹת, / וְכִידוֹנְךָ מַטִּיל חֻרְבָּן בָּהָר.

בְּכָל צָרָה אַתָּה מַחְסֶה לָעָם, / עָלֶיךָ תִּפְאַרְתֵּנוּ וּכְבוֹדֵנוּ.

שׁוּב לְפָנֵינוּ פֻּרְעָנוּת קָשָׁה, / מִדְּאָגָה לָזֹאת לִבִּי דַּוַּי. [430]

יָשְׁבוּ כָּל יוֹעֲצַי הַגִּבּוֹרִים, / אִגֶּרֶת גֻּזְ’דַּהַם קָרָאנוּ יַחַד,

וּפֶה־אֶחָד הַלּוֹחֲמִים הִסְכִּימוּ, / כִּי גִּיו רַם־יַחַשׂ יְשַׁחֵר פָּנֶיךָ,

אִתּוֹ יָבִיא אִגֶּרֶת זֹאת אֵלֶיךָ, / לְלַמְֶדְךָ מִטּוֹב עַד רַע אֶצְלֵנוּ.

כְּקָרְאֲךָ, אִם יוֹם אֲזַי אוֹ לַיְלָה, / שְׂפָתֶיךָ אַל תִּפְתַּח בְּדִבּוּרִים;

אִם פֶּרַח בְּכַפְּךָ, אַל תְּרִיחֶנּוּ. / פְּעַל כְּרֶגַע וְגַלֵּה פָּנֶיךָ. [435]

אִם מִזָּבֻּל עִם פָּרָשֶׁיךָ לֹא / תָּבוֹא, וְלֹא תַּשְׁמִיעַ קְרִיאַת־קְרָב,

אִישׁ זוּלָתְךָ, דְּבַר גֻּזְ’דַּהַם יוכִיחַ, / לֹא יַעֲמֹד בִּפְנֵי כֹּחוֹ הָרַב."


כָּוֻס, כְּהַטְבִּיעוֹ אֶת הַחוֹתָם, / מָסַר מִיָּד אֶת הַמִּכְתָּב לְגִיו,

וְכֹה אָמַר אֵלָיו: "עֲלֵה וּדְהַר! / בְּמוֹשְׁכוֹתֶיךָ אֶת סוּסְךָ זָרֵז,

וְכַאֲשֶׁר תַּגִּיעַ אֶל רֻסְתַּם, / אַל בְּזָבֻּל תָּפוּשׁ וְאַל תִּישַׁן. [440]

אִם לַיְלָה בָּאתּ, צֵא אִתּוֹ עִם שַׁחַר. / אֱמֹר לוֹ זֹאת: "הַמִּלְחָמָה בַּשַּׁעַר!

אִם לֹא תָּבוֹא בַּזְַמן, אוֹתוֹ לוֹחֵם / קוֹטֵל קָנִים אֵינֶנּוּ בְּעֵינֵינוּ."

מִמֶּנּוּ גִּיו לָקַח אֶת הַמִּכְתָּב – / לֹא שְׁנָת נָתַן לְעַפְעַפָּיו, לֹא נוּחַ.

וְלַיְלָה וְיוֹמָם מִהֵר כְּרוּחַ, / אֶל פִּיו לֹא בָּאוּ לֹא לֶחֶם, לֹא מַיִם.

כְּהַגִּיעוֹ לְפַאֲתֵי זָבֻּל, / הוֹדִיעַ לְדַסְתָּן שׁוֹמֵר הַדֶּרֶךְ: [445]

“פָּרָשׁ קָרֵב אֵלֵינוּ מֵאִירָן, / אָץ כְּאָבָק עַל רֶכֶשׁ קַל־רַגְלַיִם!”

אֵלָיו יָצָא רֻסְתַּם עִם חַיִל רַב, / אִתּוֹ שָׂרִים, קְסָדוֹת לְרָאשֵׁיהֶם.

גִּיו וּקְצִינָיו, קָטָן וְגַם גָּדוֹל, / יָרְדוּ מִסּוּסֵיהֶם לִצְעֹד בָּרֶגֶל.

מֵעַל סוּסוֹ יָרַד הַמְהֻלָּל, / שָׁאַל לִשְׁלוֹם אִירָן וּשְׁלוֹם מַלְכָּהּ.

מִשָׁם עָשׂוּ דַּרְכָּם אֶל הָאַרְמוֹן, / זְמַן־מָה שָׁהוּ שָׁם, הֶחֱלִיפוּ כֹּחַ. [450]

רֵאשִׁית הִגִּישׁ אֶת הַמִּכְתָּב, אַחַר / סִפֵּר כָּל מַה שָּׁמַע אוֹדוֹת סֻהְרָבּ,

לֹא הֶחֱסִיר דָּבָר מִטּוֹב עַד רַע, / גַּם מַתָּנוֹת אֲשֶׁר הֵבִיא מָסַר.

רֻסְתַּם הִקְשִׁיב, קָרָא אֶת הַמִּכְתָּב, / חִיֵּך, וּמִתְפַּלֵּא אָמַר לְגִיו:

"לוֹחֵם מַזְכִּיר אֶת סָם מִן הַגְּדוֹלִים, / סָם הַפָּרָשׁ הוֹפִיעַ בָּעוֹלָם!

לוּ אִירָנִי הָיָה, לֹא הִשְׁתּוֹמַמְתִּי, / אַךְ אִם תֻּרְכִּי הוּא, מִי רָאָה כָּזֹאת? [455]

אִישׁ לֹא אָמַר מֵאַיִן בָּא הָעֶלֶם, / וְאֵיךְ אֵדַע מֵאַיִן הַדָּגוּל?

בַּת מֶלֶךְ סַמַנְגָּן יָלְדָה לִי בֵּן, / אַךְ הוּא עֲדַיִן יֶלֶד, עוּל־יָמִים,

מֵבִין אֵינֶנּוּ, הַיָּקָר, מַה קְּרָב, / מָתַי לִתְקֹף, מָתַי לְהִתְמַהְמֵהַּ.

שָׁלַחְתִּי לוֹ, אַף לְאִמּוֹ, זָהָב / וְאַבְנֵי־חֵן הַרְבֵּה בִּידֵי פְּלוֹנִי.

תְּשׁוּבַת הָאֵם אֵלַי הָיְתָה לֵאמֹר: /"עֲדַיִן בְּנֵנוּ לֹא גָּדַל דַּיּוֹ. [460]

חָלָב עַל פִּיו, אַךְ כְּבָר שׁוֹתֶה תִּירוֹשׁ; / אָכֵן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ שָׂשׂ־לַקְּרָב.

קָרוֹב הַיּוֹם וְיִשְׂתָּעֵר כְּלַיִשׁ, / יַתִּיז רָאשֵׁי שָׂרֵי־צָבָא הַרְבֵּה."

אֲשֶׁר סִפַּרְתָּ לָנוּ,פַּהְלַוָן, / כִּי בָּא לְהִלָּחֵם בָּאִירָנִים,

כִּי אֶת הֻגִ’יר הִפִּיל מֵעַל סוּסוֹ, / וְכִי קְשָׁרוֹ בְּחֶבֶל פְּלָצוּרוֹ –

דָּבָר כָּזֶה נִבְצָר מִגּוּר־כְּפִירִים / לַעֲשׂוֹתוֹ, אַף כִּי עַז־רוּחַ הוּא. [465]

בּוֹא, גִּיו, נֵלֵךְ עַתָּה אֶל הָאַרְמוֹן, / לִמְעוֹן סִיסְתָּן שְׂמֵחִים נָרִים רַגְלֵינוּ.

נִבְחַן אֶת הַתָּכְנִית כֻּלָּהּ בְּנַחַת, / וּמִי הוּא הַתֻּרְכִּי הַמְבֹרָךְ."


אֶל תּוֹךְ אַרְמוֹן דַּסְתָּן, אָבִיו, נִכְנַס / הַפַּהְלַוָן רֻסְתַּם גְּאֵה־הָרֹאשׁ.

אִתּוֹ אֶל דְּבִיר נַיְרַם בָּא גִּיו הַצִּיר, / יָשְׁבוּ זְמַן רַב שָׁם, דְּאָגָה שָׁכָחוּ.

שָׁנָה גִּיו וּבֵרֵךְ אֶת הַמַּצְבִּיא: /"אַי, פַּהְלַוָן תֵּבֵל, לוֹחֵם רַב־כֹּחַ! [470]

לְךָ יַזְהִירוּ כֶּתֶר וְכִסֵּא, / אַי, בֶּן־מַזָּל וּפְאֵר הָעֲטָרָה!

הַשָּׁהּ כָּוֻס צִוָּמִי וְאָמַר: / "כְּבוֹאֲךָ זָבֻּלָּה אַל תִּישַׁן שָׁם.

אִם לַיְלָה בָּאתָ, שׁוּב לְמָחֳרָת, / פֶּן תַּקְדִּימֵנוּ בֶּהָלַת הַקְּרָב."

עַתָּה, גִּבּוֹר דָּגוּל וּמְהֻלָּל, / הָעֵת הִגִּיעָה לְמַהֵר אִירָנָה."

עָנָה רֻסְתַּם לֵאמֹר: "אַל דְּאָגָה! / כִּכְלוֹת הַכֹּל נִהְיֶה אָבָק פּוֹרֵחַ. [475]

הַיּוֹם נֵשֵׁב פֹּה וּנְשַׂמַּח לִבֵּנוּ, / נִשְׁכַּח אֶת כַּי־כָּוֻס וְלוֹחֲמִים.

שְׂפָתֵינוּ הַצְּמֵאוֹת נַרְטִיב בְּיַיִן, / וְיוֹם אֶחָד נִשּׂם פֹּה לִרְוָחָה,

אַחַר כֵּן נְמַהֵר לִמְקוֹם הַשָּׁהּ, / וּלְלוֹחֲמֵי אִירָן נַרְאֶה הַדֶּרֶךְ.

אִם מַזָּלִי הַטּוֹב עוֹדֶנּוּ עֵר, / יַנְחֵנִי אֶל הַנִּצָּחוֹן בְּלִי קֹשִׁי.

בִּגְאוֹת הַיָּם, לְעֵת סוּפָה גּוֹבֶרֶת, / בַּחוֹף כָּל אֵשׁ דּוֹלֶקֶת נֶחֱנֶקֶת. [480]

מִמֶּרְחָקִים אַךְ יֵרָאֶה נִסִּי, / יֵרַךְ לְבַב הָעֶלֶם בְּמִשְׁתֵּהוּ.

אֲפִלּוּ אִם יִדְמֶה לְתַּהַמְתַּן, / אַלּוּף הַחֶרֶב וְאַלַּת הַקְּרָב,

אוֹ אִם לְסָם דּוֹמֶה הוּא, לַפָּרָשׁ / אַמִּיץ־הַלֵּב, הָעַז וְהֶחָכָם,

לֹא יְמַהֵר אֶל הַמַּעֲרָכָה. / הַחִפָּזוֹן אַךְ לְמוֹתָר הוּא לָנוּ."


כּוֹסוֹת מְלֵאוֹת הֵרִימוּ בִּידֵיהֶם / לִכְבוֹד כָּוֻס וְזָל וְהִשְׁתַּכְּרוּ. [485]

לַמָחֳרָת, בַּבֹּקֶר, מִתְנוֹדֵד / בָּא תַּהַמְתַּן לְהֵעָרֵך לַדֶּרֶךְ,

אוּלָם שִׁכּוֹר נִשְׁאַר גַּם זֶה הַיּוֹם, / וְגַם בַּיּוֹם הַבָּא שָׁכַח לָלֶכֶת.

בְּמִצְוָתוֹ הֵבִיאוּ טַבָּחָיו / שֻׁלְחָן עָרוּךְ כָּל מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ.

אַחַר הָאֲרוּחָה עָרְכוּ מִשְׁתֶּה, / הִזְמִינוּ יַיִן, עוּד וְזַמָּרִים.

כְּיוֹם אֶתְמוֹל עָבַר גַּם זֶה הַיּוֹם. / עָרַךְ מִשְׁתֶּה נוֹסָף כִּפְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ. [490]

בְּיוֹם שְׁלִישִׁי הֵבִיא שֵׁכָר עִם בֹּקֶר, / וְכַּי־כָּוֻס כְּמוֹ הוּסַר מִלֵּב.

בַּיּוֹם הָרְבִיעִי אָזַר גִּיו עֹז, / וְכֹה אָמַר אֶל הַמַּצְבִּיא הַגֵּא:

"כָּוֻס מְהִיר־חֵמָה וְלֹא חָכָם, / הַמַּעֲשֶׂה לֹא דְּבַר־לָצוֹן הוּא לוֹ.

הָיָה קְצַר־רוּחַ וְדָאַג רַבּוֹת, / נִזַּר מִלֶּחֶם וּשְׁנָתוֹ נָדָדָה.

אִם נַאֲרִיךְ פֹּה בְּזָבֻּלִסְתָּן, / נָבִיא אֶת כַּי־כָּוֻס בֵּין הַמְּצָרִים. [495]

הַכַּעַס יַעֲכִיר אֶת בִּינָתוֹ / וּכְלִמָּתוֹ מִמֶּנּוּ יְבַקֵּשׁ."

אָמַר רֻסְתַּם: “אַל תְּהַרְהֵר בָּזֶה. / אִישׁ בָּעוֹלָם לֹא יִתְרַגֵּז עָלַי.”

רֻסְתַּם צִוָּה לָשִׂים אֻכָּף עַל רַכְשׁ / וְהַקְּרָנוֹת הֵרִיעוּ בְּקוֹלָן.

כִּשְׁמֹעַ פָּרָשֵׁי זָבֻּל הָרֵעַ, / בָּא כָּל אֶחָד בְּקוֹבַע וּבְשִׁרְיוֹן.

מֵהֶם עָרַךְ צָבָא לְתִפְאָרָה, / וּלִמְפַקְּדוֹ מִנָּה אֶת זַוָרֶה. [500]


כּאוס כועס על רוסתּם

עוֹד הוּא בַּדֶּרֶךְ יוֹם לִפְנֵי בּוֹאוֹ, / שָׁלַח כָּוֻס־כַּי לְקַבֵּל פָּנָיו

אֶת טוּס וְאֶת גּוּדַרְז יוֹצֵא יְרֵךְ־ / כִּשְׁוָד, לִפְנֵי הָרַמָּכִים בָּרֶגֶל.

יָרַד רֻסְתַּם מֵרַמָּכוֹ אַף הוּא, / בֵּרְכוּהוּ הַבָּאִים וְהוּא אוֹתָם.

נָשְׂאוּ פַּעֲמֵיהֶם אֶל הֶחָצֵר / בְּלֵב שָׂמֵחַ וְשׁוֹחֵר רֵעוּת.

כְּהַגִּיעָם בֵּרְכוּ אֶת כַּי־כָּוֻס, / אֲבָל כָּוֻס מָלֵא חֵמָה שָׁתַק. [505]

יָשַׁב זוֹעֵף, מִצְחוֹ חָרוּשׁ קְמָטִים, / דּוֹמֶה לִכְפִיר מִיַּעַר בְּזַעְפּוֹ.

פֶּתַע פִּתְאֹם נָתַן קוֹלוֹ עַל גִּיו, / מָחָה בּוּשָׁה מִשְּׁתֵּי עֵינָיו וְשָׂח:

"בַּמֶּה נֶחְשָׁב רֻסְתַּם וּמִי הוּא זֶה, / כִּי פִּי הִמְרָה וְאֶת בְּרִיתִי הֵפֵר?

לוּ חֶרֶב בְּיָדִי, לְעֵינֵיכֶם / רֹאשׁוֹ הִתַּזְתִּי כְּלִימוֹן מֵעֵץ.

תָּפְסֵהוּ, הוֹקִיעֵהוּ חַי עַל עֵץ, / וְאַל אָזְנַי עָלָיו תִּשְׁמַעְנָה עוֹד." [510]


לֵב־גִּיו הֻכָּה קָשׁוֹת, נִדְהָם שָׁאַל: / “הַאִם תֹּאמַר לִפְגֹּעַ בְּרֻסְתַּם?”

חָרָה לַשָּׁהּ עַל גִּיו וְעַל רֻסְתַּם, / וְהַקָּהָל הִבִּיט וְכֵן תָּמַהּ.

כָּוֻס פָּנָה אֶל טוּס וְכֹה גָּזַר: / “לֵךְ וְהוֹקַע שְׁנֵיהֶם חַיִּים עַל עֵץ!”

מִמְּקוֹמוֹ קָם כַּי־כָּוֻס זוֹעֵף, / בּוֹעֵר כְּאֵשׁ אוֹכֶלֶת סוּף יָבֵשׁ.

וְטוּס, לְהַפְתָּעַת הַלּוֹחֲמִים, / נִגַּשׁ וּזְרוֹעַ תַּהַמְתַּן אָחַז. [515]

יָכוֹל בִּקֵּשׁ לְהַרְחִיקוֹ מִשָּׁם, / רַק תַּחְבּוּלָה עַד יַעֲבֹר הַזַּעַם.

חָרָה אַף תַּהַמְתַּן בַּשָּׁהּ וְשָׂח: / "אַל תְּלַבֶּה הָאֵשׁ בְּתוֹךְ חָזְךָ!

מִיּוֹם לְיוֹם רָעִים מַעֲלָלֶיךָ. / אָכֵן לְכֵס וּלְכֶתֶר לֹא נוֹצַרְתָּ.

אוֹתוֹ תֻּרְכִּי, אוֹתוֹ הוֹקַע חַיִּים, / וַחֲמָתְךָ עַל רֹאשׁ אוֹיְבֶיךָ שְׁפֹךְ!

יוֹשְׁבֵי מָזַנְדַּרָן, סַגְסָר וְרוּם, / בְּנֵי סִין מִצְרַיִם וְהָמָוַרָן, [520]

כֻּלָּם אַךְ עֲבָדִים לִפְנֵי סוּסִי, / כִּי נִפְגְּעֵי קַשְׁתִּי הֵם וְחַרְבִּי.

הֵן בְּכֹחִי אַתָּה, כָּוֻס עוֹד חַי, / וּמֶה עָלַי שָׁפַכְתָּ חֲמָתְךָ?"


אָמַר וּבְחֹזֶק־יָד הָלַם אֶת טוּס, / תֹּאמַר, פִּיל מִשְׁתּוֹלֵל הִנְחִית מַכָּה.

מְלֹא־קוֹמָה נָפַל לָאָרֶץ טוּס. / עַל הַמּוּטָל עֻלְפֶּה פָּסַח רֻסְתַּם,

יָצָא, עָלָה עַל רַכְשׁ וְכֹה קָרָא: /"אֲנִי מַדְבִּיר כְּפִירִים, מַכְתִּיר שָׁהִים, [525]

וּמִי הוּא כַּי־כָּוֻס בַּחֲמָתִי, / אוֹ טוּס מִי, כִּי יָהִינוּ גַּעַת בִּי?

כֹּחִי, נִצְחוֹנוֹתַי – מֵהַבּוֹרֵא, / לֹא מִכָּוֻס וְלֹא מֵהַצָּבָא.

הָאֲדָמָה – עַבְדִּי, וְרַכְשׁ – כִּסְאִי, / אַלָּה וְקוֹבָעִי – חוֹתָם וָכֶתֶר.200

חֹד־כִּידוֹנִי וְאַלָּתִי – רֵעַי, / לִבִּי וּשְׁתֵּי זְרוֹעַי – שַׁהְרְיָרִי.

אֲנִי מַגִּיהַּ לַיְלָה בְּחַרְבִּי, / בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב רָאשֵׁי אוֹיְבַי זוֹרֵע. [530]

מַה יִּרְדְּפֵנִי? לֹא עַבְדּוֹ אֲנִי. / אֲנִי אַךְ עֶבֶד אֱלֹהִים לְבַד.

הַלּוֹחֲמִים בִּקְּשׁוּ לְהַמְלִיכֵנִי, / לְהוֹשִׁיבֵנִי עַל כִּסֵּא אִירָן,

וְאָנֹכִי סֵרַבְתִּי, אֱמוּנִים / שָׁמַרְתִּי לַמָּסֹרֶת וְלַחֹק.

לוּ נַעֲנֵיתִי לְכִסֵּא וּלְכֶתֶר, / מַזָּל וְגֹדֶל לֹא הָיוּ לְךָ.

אֲנִי רָאוּי לְכָל אֲשֶׁר אָמַרְתָּ, / וְלַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר גָּמַלְתָּ לִי. [535]

אֶת כַּי־קֻבָּד מֵהַר אַלְבֻּרְז, אֲשֶׁר / שָׁם חַי נִשְׁכָּח מִלֵּב וּבְמִסְכֵּנוּת,

הֵבֵאתִי בְּכֹחִי לִגְבוּל אִירָן, / כִּי אָז אַבְנֵט וָחֶרֶב לֹא חָגַרְתָּ,

וְלֹא מָצָאתָ עֹז בְּנַפְשְׁךָ, / לֵאמֹר נֶאָצָתְךָ לְנֵצֶר סָם."


לָאִירָנִים אָמַר: "יָבוֹא סֻהְרָבּ / וְלֹא יַשְׁאִיר מִכֶּם זָקֵן וָיֶלֶד. [540]

וַעֲצָתִי: יִדְאַג אִישׁ לְנַפְשׁוֹ, / יַצִּיל חַיָּיו בְּשֵׂכֶל וּבְעָרְמָה.

אוֹתִי לֹא תִּמְצְאוּ עוֹד בְּאִירָן. / לָכֶם הָאָרֶץ, לִי מְעוּף הַנֶּשֶׁר!"

דִּרְבֵּן סוּסוֹ וְהִתְרַחֵק מֵהֶם, / עוֹרוֹ, תֹּאמַר, עוֹמֵד לְהִתְפַּקֵּעַ.

הַלּוֹחֲמִים, כְּצֹאן בְּלֹא רוֹעֶה, / אָבְדָה מֵהֶם עֵצָה, רוּחָם נָפְלָה.

וְאֶל גּוּדַרְז אָמְרוּ: "אַתָּה הָאִישׁ, / לְךָ הַכּשֶׁר לְאַחוֹת שְׁבָרִים. [545]

אִם אַךְ תִּקַּח דְּבָרִים עִם הַמַּצְבִּיא, / מָצֹא תִּמְצָא הַדֶּרֶךְ אֶל לִבּוֹ.

לֵךְ אֶל הַמֶּלֶךְ הֶחָסֵר דֵּעָה, / דַּבֵּר אִתּוֹ וְאַל תַּרְפֶּה מִמֶּנּוּ,

שַׁדְּלוֹ בְּחֹנֶף וְהַכְבֵּר מִלִּים, / וּמַזָּלֵנוּ הָאָבוּד תָּשִׁיב."


יָשְׁבוּ וְנוֹעֲצוּ כֻּלָּם בְּיַחַד / גְּדוֹלֵי אִירָן, אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה,

כְּגִיו, גּוּדַרְז וְהָאַרְיֵה בַּהְרָם, / וּכְמוֹ רֻהָּם, גֻּרְגִּין אַמִּיץ־הַלֵּב, [550]

וְזֶה עִם זֶה הָיוּ תְּמִימֵי דֵּעִים: / "לֵב גִּבּוֹרֵינוּ לֹא נֶחְשָׁב לַשָּׁהּ.

מֵאָז רֻסְתַּם, גִּבּוֹר הַגִּבּוֹרִים, / הֵשִׁיב לְכַּי־כָּוֻס אֶת נִשְׁמָתוֹ,

כִּמְצֹא אוֹתוֹ תְּלָאָה בְּעֵת צָרָה, / אִישׁ זוּלָתוֹ לֹא חָשׁ לְעֶזְרָתוֹ.

בִּגְבֹר דִּיוֵי מָזַנְדַּרָן עָלֵינוּ, / וְעִם הַשָּׁהּ כְּבוּלִים הָלַכְנוּ שֶׁבִי,

נָטַל רֻסְתַּם הַסַּכָּנוֹת עָלָיו, / וּכְבֵד הַדִּיו הַמִּשְׁתּוֹלֵל עָקַר. [555]

הוֹשִׁיב אֶת כַּי־כָּוֻס עַל כֵּס הַשָּׁהּ, / לַחְלֹק כָּבוֹד לוֹ כַּיָּאֶה לְמֶלֶךְ.

וְעוֹד פַּעַם בְּהָמָוַרָן, / שָׁם הִתְעַנָּה בְּרַתּוּקוֹת בַּרְזֶל,

שָׁהִים הַרְבֵּה הָרַג לְהַצִּילוֹ, / וְלֹא בִּקֵּשׁ מָנוֹחַ לְרַגְלָיו.

שׁוּב הֱבִיאוֹ אֶל הַכִּסֵּא לִמְלֹךְ, / וּפֹה חָלַק כָּבוֹד לוֹ כַּיָּאֶה.

אִם גְּמוּל כָּל אֵלֶּה הוֹקָעָה עַל עֵץ, / אֵין דֶּרֶךְ לָנוּ, רַק לְהִפָּרֵד. [560]

עֵת לַעֲשׂוֹת וְלֹא לְהִתְמַהְמֵהַּ, / כָּל יוֹם חוֹלֵף מֵצֵר אֶת מַזָּלֵנוּ."


הָלַךְ אַלּוּף גּוּדַרְז, יוֹצֵא־כִּשְׁוָד, / מִהֵר הִגִּיעַ אֶל הַשָּׁהּ כָּוֻס,

וְכֹה אָמַר: "רֻסְתַּם זֶה מֶה עָשָׂה, / כִּי הֲרִימוֹתָ הָאָבָק הַיּוֹם?

הַכְּבָר שָׁכַחְתָּ אֶת הָמָוַרָן /וּמַעֲשֵׂה דִּיוֵי מָזַנְדַּרָן,

כִּי לִתְלוֹתוֹ חַיִּים עַל עֵץ צִוִּיתָ? / דִּבְרֵי־זָדוֹן אֵינָם יָפִים לְמֶלֶךְ. [565]

אִם יַעַזְבֵנוּ וְיָבוֹא הַחַיִל / עִם הַמַּצְבִּיא, אֲשֶׁר דָּמָה לִזְאֵב,

אֶת מִי תִּשְׁלַח אֵלָיו אֶל הַשָּׂדֶה, / לִשְׁפֹּךְ עָלָיו עָפָר אָפֹר בַּקְּרָב?

זֶה גֻּזְ’דַּהַם, וְאֵין מַכִּיר כָּמוֹהוּ / גָּדוֹל וְגַם קָטָן בְּלוֹחֲמֶיךָ,

הֵעִיד לֵאמֹר: "אַל אִישׁ מִפָּרָשֵׁינוּ / יַצִּיעַ קְרָב עִם הַתֻּרְכִּי הַזֶּה.

אִם יַעֲשֶׂה כָּזֹאת וְלֹא רֻסְתַּם הוּא, /יֹאמְרוּ עָלָיו כִּי אַךְ חֲסַר־דֵּעִים הוּא." [570]


הַשָּׁהּ, אַחַר שָׁמְעוֹ הַתּוֹכֵחָה, / הֵבִין כִּי הַצְּדָקָה עִם בֶּן־כִּשְׁוָד.

הוּא הִתְחָרֵט עַל כָּל דִּבְרֵי הַהֶבֶל, / אֲשֶׁר הִשְׁמִיעַ בַּחֲרוֹן אַפּוֹ,

וְכֹה עָנָה לוֹ: /"מֵישָׁרִים דִּבַּרְתָּ! / מַה־טּוֹב עֵצָה לִשְׁמֹעַ מִזְּקֵנִים.

יָפָה חָכְמָה לְנֵזֶר מְלָכִים, / וְחִפָּזוֹן וָכַעַס מַכְזִיבִים.

שׂוּמָה עָלֶיךָ אֶל רֻסְתַּם לָלֶכֶת, / אֵלָיו בְּנֹעַם לְנַסּוֹת דְּבָרִים; [575]

כִּי יְנַעֵר רֹאשׁוֹ מִפַּחֲזִי, / הַבְטַח לוֹ אֶת אַהֲבָתִי אֵלָיו.

לֵךְ הֲבִיאֵהוּ הֵנָּה בַּשֵּׁנִית, / וְשׁוּב תָּאוֹר נַפְשִׁי הָאֲפֵלָה."


דָּחוּף יָצָא גּוּדַרְז מֵעִם הַשָּׁהּ, / וְשָׂם פָּנָיו אֶל הַגִּבּוֹר רֻסְתַּם.

אוֹתוֹ לִוּוּ שָׂרֵי־צָבָא, אֲשֶׁר / עָשׂוּ דַּרְכָּם אַחַר הַפַּהְלַוָן.

רֻסְתַּם נִגְלָה לָהֶם לְמֵרָחוֹק / בַּדֶּרֶךְ אֶל זָבֻּל. חִישׁ הִדְבִּיקוּהוּ, [580]

וּבִבְרָכָה פָּתְחוּ פִּיהֶם לֵאמֹר: / "תִּחְיֶה לָעַד וְנַפְשְׁךָ תִּזְרַח.

עוֹלָם יָנוּחַ לְמַרְגְּלוֹתֶיךָ, / עַל כִּסְאֲךָ תֵּשֵׁב לְעוֹלָמִים.

אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי כָּוֻס אֵין־מֹחַ, / מָהִיר לִכְעוֹס וְדִבּוּרוֹ פָּרוּץ.

אֲבָל עַל מוֹצָא־פִיו גַּם מִתְחָרֵט, / וּמִתְפַּיֵּס בְּרוּחַ נְדִיבָה.

אִם בְּמִלִּים הִכְלִים אוֹתְךָ הַמֶּלֶךְ, / הָאִירָנִים בַּמֶּה חָטְאוּ לְךָ, [585]

כִּי תַּעֲזֹב בַּחֲרוֹנְךָ הָעִיר, / וְזִיו פָּנֶיךָ הַבְּרוּכִים תַּסְתִּיר?

הַשָּׁהּ, לִבּוֹ מַכֵּהוּ עַל דְּבָרָיו, / נוֹשֵׁךְ כַּפּוֹת יָדָיו בְּצַעֲרוֹ."


עַל אֵלֶּה הַדְּבָרִים עָנָה רֻסְתַּם: / "מַה מְצַפֶּה אֲנִי מִכַּי־כָּוֻס?

כִּסְאִי – אֻכָּף, וַעֲטַרְתִּי – קוֹבַע, / סוּתִי – שִׁרְיוֹן, וּמָוֶת מַטְּרָתִי,

מַה־לִּי, מִי־לִי, כָּוֻס? – חֹפֶן עָפָר! / מֵחֲמָתוֹ מַדּוּעַ אֶתְחַלְחַל? [590]

אוֹתָן מִלִּים קָשׁוֹת, אֲשֶׁר בָּהֶן / הִכְלִים הַשָּׁהּ פָּנַי – הַהֵן שְׂכָרִי,

כִּי מִכְּבָלָיו לַחֹפֶשׁ הוֹצֵאתִיו, / וְהֶחְזַרְתִּיו לַכֶּתֶר וְלַכֵּס?

הִכִּיתִי אֶת דִּיוֵי מָזַנְדַּרָן, / נִלְחַמְתִּי בַּשַּׁלִּיט הָמָוַרָן,

וּכִרְאוֹתִי כָּוֻס בְּכַף אוֹיְבוֹ, / מֵאֲזִקִּים וָסֵבֶל גְּאַלְתִּיו.

רֹאשִׁי שָׂבַע אוֹתוֹ וְכֵן לִבִּי, / זוּלַת יַזְדָּן יָרֵא אֵינֶנִּי אִישׁ." [595]


כִּשְׁפֹךְ רֻסְתַּם מְרִי שִׂיחוֹ עַד תֹּם, / פָּנָה גּוּדַרְז אֶל גֵּו־הַפִּיל וְשָׂח:

"הַשָּׁהּ וְלוֹחֲמָיו הָאַבִּירִים / חוֹשְׁדִים בְּךָ, כִּי הַסִּבָּה שׁוֹנָה,

כִּי גֵּא־הָרֹאשׁ נִבְהַל מֵהַתֻּרְכִּי. / בַּסֵּתֶר הֵם מִתְלַחֲשִׁים לֵאמֹר:

"אֲשֶׁר שָׁמַע אֶת דּוּחַ גֻּזְ’דַּהַם, / יִבְרַח מִפֹּה כָּל עוֹד בּוֹ נְשָׁמָה.

כִּי אִם נָפַל הַפַּחַד עַל רֻסְתַּם, / מַה יְחַכּוּ כָּמוֹנִי וְכָמוֹךָ?" [600]

חֲרוֹן הַמֶּלֶךְ וְהָרִיב, רוֹאֶה / אֲנִי, שִׂיחַת הַכֹּל הֵם בֶּחָצֵר,

וְאֵין מַרְפִּים מֵהַגִּבּוֹר סֻהְרָבּ. / אַל תִּתְנַכֵּר הַפַּעַם לְמַלְכֵּנוּ.

שִׁמְךָ הַנַּעֲרָץ סוֹבֵב עוֹלָם, / אַל תַּאֲפִיל עָלָיו בִּנְסִיגָתְךָ.

בְּעֵת צָרָה לִצְבָא אִירָן וָרוּם / אַל כֵּס וָכֶתֶר יִקְדְּרוּ לַשָּׁוְא.

חֶרְפָּה נָפְלָה עָלֵינוּ מִתּוּרָן, / אֵיךְ אִישׁ טְהָר־דָּת יַעֲמֹד מִנֶּגֶד?" [605]


רֻסְתַּם הִקְשִׁיב רַב־קֶשֶׁב לְגוּדַרְז / וּמִשְׁתּוֹמֵם לְגִלּוּיָיו קָרָא:

"אִם לְבָבִי יִפֹּל עָלַי מִפַּחַד, / אֶבְחַר אָז לְעָקְרֶנּוּ מֵחָזִי.

אַּתָּה יָדַעְתָּ: לֹא מִקְּרָב בָּרַחְתִּי, / כִּי־אִם מֵעֶלְבּוֹנוֹת הַשַּׁהְרְיָר."

עַתָּה בֹּרַר כַּשֶּׁמֶשׁ לְרֻסְתַּם, / כִּי לֹא־יוּכַל לְהִתְנַכֵּר לַכֵּס.

נִרְתָּע מִפַּחַד הַכְּלִמָּה עָצַר, / וּבְרֹאשׁ מוּרָם חָזַר עַל עִקְּבוֹתָיו. [610]

כִּרְאוֹת כָּוֻס אֶת הַפָּרָשׁ קָרֵב, / קָם לִקְרָאתוֹ וְהִתְחַטֵּא לֵאמֹר:

"נוֹטֶה לִבִּי לְכַעַס מִלֵּדָה, / כִּי זֶה צוֹמֵחַ מַה נָּטַע יַזְדָּן.

בִּגְלַל הַצַּר הַלֹא צָפוּי מֵרֹאשׁ, / חָלַשׁ לִבִּי כְּסַהַר רֹאשׁ־הַחֹדֶשׁ.

אוֹתְךָ הִזְמַנְתִּי כִּתְרוּפָה, אֲבָל / כְּאַחֶרְךָ עָלָה בִּי כַּעֲסִי.

הָלַכְתִּי בִּשְׁרִירוּת לִבִּי אִתְּךָ, / אוּלָם נִחַמְתִּי וְעָפָר עַל פִּי." [615]


עָנָה רֻסְתַּם: "אַתָּה אֲדוֹן־הָאָרֶץ / וְאָנוּ עֲבָדִים. דְּבָרְךָ הוּא חֹק.

אֲנִי נָתִין קָטָן לְיַד הַשַּׁעַר, / אִם עוֹד רָצִיתָ בִּי לְשָׁרֶתְךָ.

עַתָּה חָזַרְתִּי – מַהִי פְּקֻדָּתְךָ? / אַתָּה כּוֹבֵשׁ עוֹלָם, אֲנִי עֲבְדֶּךָ."

עָנָה כָּוֻס לֵאמֹר: "אַי, פַּהְלַוָן! / יִשְׁרֶה הָאוֹר עַל נַפְשְׁךָ תָּמִיד.

הַיּוֹם מוּטָב נִכְרֶה כֵּרָה גְּדוֹלָה, / וּמָחֳרָת נֵרֵד לִשְׂדֵה־הַקְּרָב." [620] 201


מִיָּד הוּכַן אוּלָם הַמִּשְׁתָּאוֹת, / דָּמָה לְגַן פּוֹרֵחַ בָּאָבִיב.

הִזְמִינוּ אֶת הַנִּכְבָּדִים בָּעָם, / פִּזְּרוּ יַהֲלוֹמִים לְשַׁעֲשׁוּעַ.

לְקוֹל מֵיתָר וְתֵקַע חֲצוֹצְרוֹת, / יְפֵהפִיּוֹת נִצְּבוּ לִפְנֵי הַשָּׁהּ.

שָׁתוּ שֵׁכָר וְיַיִן עַד חֲצוֹת / לְזֵכֶר עֲלִילוֹת אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם,

שָׁתֹה שָׁתוּ עַד הִתְעַרְפֵּל עוֹלָם, / עַד לֵב הַנִּכְבָּדִים נָבוֹךְ מִיַּיִן. [625]

כְּהִשְׁתַּכְּרָם יָצְאוּ לִשְׁנַת מַרְגּוֹעַ, / עַד יַעֲבֹר הַלַּיְלָה הַיָּגֵעַ.


כּאוס ורוסתּם מסיעים צבאם

כִּקְרֹעַ שֶׁמֶשׁ אֶת צְעִיף הָאֹפֶל, / וּכְהוֹפִיעוֹ מִבַּעַד לַפַּרְגּוֹד,

צִוָּה כָּוֻס אֶת גִּיו וְטוּס, שָׂרָיו, / לִקְשֹׁר אֶת הַתֻּפִּים אֶל גַּב הַפִּיל.

פָּתַח אֶת אוֹצָרוֹ, נִפֵּק צֵידָה, / הִרְכִּיב צְבָאוֹ וּמַשָּׂאוֹ הִטְעִין.

מַצְבִּיא עִם מֵאָה אֶלֶף פָּרָשִׁים, / לוֹבְשֵׁי־שִׁרְיוֹן לַמַּחֲנֶה הִגִּיעוּ. [630]

בַּדֶּרֶךְ מֵהָעִיר אֶל הַשָּׂדֶה / הִשְׁחִיר אֲבַק סוּסָיו אֶת הָאֲוִיר.

לְאֹרֶךְ שְׁנֵי מִילִין אֶת אֹהָלָיו / תָּקַע, הִלְבִּישׁ תֵּבֵל פְּרָסוֹת, פִּילִים.

הָבְנֶה – הָאָרֶץ, הָאֲוִיר כָּחֹל, / מֵרַעַם הַתֻּפִּים רוֹעֵד הָעֵמֶק.

מִתַּחֲנָה לְתַחֲנָה צוֹעֵד / הַחַיִל, פְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הֶאֱפִילוּ.

מִבַּעַד לָאָבָק, חֲנִית וָרֹמַח / רוֹשְׁפִים כְּאֵשׁ בְּעַד פַּרְגּוֹד אָפִיל. [635]

מִשְּׁלַל צִבְעֵי דְּגָלִים וְכִידוֹנִים, / מִמָּגִנֵּי וְנַעֲלֵי זָהָב,

תֹּאמַר: “יָרַד עֲנַן־הָבְנֶה שָׁחוֹר, / וְהוּא מַמְטִיר פִּרְחֵי תּוֹיָה לְמַטָּה.”

אֵין הָעוֹלָם מַבְחִין בֵּין יוֹם לְלַיְלָה, / לֵאמֹר תּוּכַל: “אֵין יָם וְאֵין שָׁמַיִם!”

כֹּה צָעֲדוּ וּבָאוּ לַמְּצוּדָה, / בַּהֲמוֹנָם כִּסּוּ עָפָר וָסֶלַע.


קְרִיאַת שׁוֹמֵר עָלְתָה מֵהַמִּצְפֶּה, / הִזְהִירָה אֶת סֻהְרָבּ: “צָבָא קָרֵב!” [640]

כִּשְׁמֹעַ כֵּן סֻהְרָבּ, עָלָה מִיָּד / עַל הַחוֹמָה לִסְקֹר אֶת הַבָּאִים.

פֹּה לְהוּמָן הִצְבִּיעַ עַל הַחַיִל, / עַם רַב אֲשֶׁר לְלוֹחֲמָיו אֵין סוֹף.

כִּרְאוֹת הוּמָן אוֹתוֹ לְמֵרָחוֹק, / חָרַד לִבּוֹ וּנְשִׁימָתוֹ עָצַר.

עוֹדֵד אוֹתוֹ סֻהְרָבּ אַמִּיץ־הַלֵּב: / "מְחֵה־נָא דְּאָגָה מִקֶּרֶב לֵב.

לֹא יִמָּצֵא בַּחַיִל הֶעָצוּם / לוֹחֵם אֶחָד נוֹשֵׂא אַלָּה כְּבֵדָה, [645]

לְהִתְרָאוֹת אִתִּי בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב, / גַּם אִם בְּנֵי־בְרִית לוֹ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ.

מָלְאָה תֵּבֵל בְּלוֹחֲמִים וּבְנֶשֶׁק, / אַךְ אֵין אֲנִי מַכִּיר אָדָם בִּשְׁמוֹ.

אֲנִי נִשְׁבָּע פֹּה בְּאַפְרָסִיָבּ: / בִּקְעָה זֹאת אֶהֱפֹךְ אֲגַם דָּמִים!"

בְּלֵב שָׂמֵחַ, לֹא נוֹפֵל בָּרוּחַ, / יָרַד סֻהְרָבּ מֵהַחוֹמָה לְמַטָּה.

מֵהַשּׁוֹכְרִים שָׁאַל מִזְרָק מָלֵא, / וְלֹא נִרְעַשׁ מִמִּלְחָמָה בַּשַּׁעַר. [650]

הָאִירָנִים אֶת מַאֲהַל מַלְכָּם / הֵקִימוּ בַּמִּישׁוֹר לִפְנֵי הַחֵל.

מֵרֹב אָדָם וָאֹהֶל לֹא נִשְׁאַר / מָקוֹם פָּנוּי בָּעֵמֶק וּבָהָר.


רוסתּם הורג את ז’נדה־רזם

כְּהֵחָבֵא הַשֶּׁמֶשׁ מֵרוֹאֶיהָ, / וְלַיְלָה בְּסוּתוֹ כִּסָּה פְּנֵי־יוֹם,

בָּא תַּהַמְתַּן לִפְנֵי מַלְכּוֹ כָּוֻס, / חֲגוּר־מָתְנַיִם וְשׁוֹאֵף נָקָם,

וְכֹה אָמַר: "הַרְשֵׁה־נָא לִי הַפַּעַם, / לָצֵאת מֵפֹּה בִּבְלִי קוֹבַע וָנֶשֶׁק, [655]

אֶרְאֶה־נָא מִי אוֹתוֹ אַלּוּף חָדָשׁ, / מַה שֵּׁם שָׂרָיו וּמִיהוּ הַמַּצְבִּיא."

עָנָה לוֹ כַּי־כָּוֻס: "יָאֶה לְךָ. / תִּזְרַח רוּחֶךָ וְיִישַׁר כֹּחֶךָ!

יִשְׁמֹר יַזְדָּן עָלֶיךָ, וִימַלֵּא / מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ וְהַבְטָחוֹתֶיךָ."

רֻסְתַּם לָבַשׁ בִּגְדֵי תֻּרְכִּי עָלָיו, / וּבָא עַד הַמִּבְצָר בְּהֵחָבֵא.

כְּהַגִּיעוֹ לַמְּצוּדָה, לָקְחָה / אָזְנוֹ שְׁאוֹן תֻּרְכִּים וְקוֹל עַנּוֹת. [660]

אַמִּיץ־הַלֵּב חָמַק לִפְנִים הַשַּׁעַר, / כִּכְפִיר טוֹרֵף, אוֹרֵב לְאַיָּלוֹת.

אֶחָד־אֶחָד בָּחַן אֶת הַשָּׂרִים, / מִגִּיל פָּרְחוּ פָּנָיו כְּשׁוֹשַׁנִּים.


כְּשִׂים סֻהְרָבּ לַמִּלְחָמָה פָּנָיו, / כִּהְיוֹת שְׁעַת צֵאתוֹ קְרוֹבָה לָבוֹא,

קָרְאָה אִמּוֹ אֵלֶיהָ אֶת זַ’נְדֶּה־רַזְם, / כִּי אֶת רֻסְתַּם רָאָה כְּבָר בְּמִשְׁתֶּה.

בֶּן מֶלֶךְ סַמַנְגָּן הָיָה זַ’נְדֶּה, / וְדוֹד סֻהְרָבּ הַמְהֻלָּל הָיָה. [665]

אָמְרָה לוֹ תַּהְמִינֶה: "גִּבּוֹר דָּגוּל! / לַוֵּה־נָא אֶת הָעֶלֶם הַצָּעִיר,

וְכַאֲשֶׁר יַגִּיעַ אֶל אִירָן / וְיִפָּגֵשׁ עִם שָׁהּ הַגִּבּוֹרִים,

כִּי יִתְנַגְּשׁוּ הַמַּחֲנוֹת בַּקְּרָב, / הַרְאֵה לְיַקִּירִי אֶת מוֹלִידוֹ."

כְּהִגָּלוֹת סֻהְרָבּ לְתַּהַמְתַּן / מֵסֵב בְּיַיִן, לִימִינוֹ זַ’נְדֶּה

וּלִשְׂמֹאלוֹ הוּמָן, פָּרָשׁ אַמִּיץ, / וְגַם בָּרְמָן, הַלַּיִשׁ הַנּוֹדָע, [670]

תֹּאמַר: מִלֵּא סֻהְרָבּ אֶת כָּל הַכֵּס, / בְּקוֹמָתוֹ דָּמָה לִבְרוֹשׁ מֻשְׁקֶה.

שְׁתֵּי זְרוֹעוֹתָיו דָּמוּ כַּרְעֵי גָּמָל, / חָזֵהוּ כְּלִכְפִיר, פָּנָיו כְּדָם.

מֵאָה מִגִּבּוֹרָיו יוֹשְׁבִים סְבִיבוֹ, / עוּלֵי־יָמִים גֵּאִים כַּאֲרָיוֹת,

וַעֲבָדִים שִׁשִּׁים, צְמִידִים לָהֶם, / לִפְנֵי הַכֵּס הָרָם, מַרְנִין הַלֵּב.

כֻּלָּם אֶחָד־אֶחָד מְהַלְּלִים / הוֹדוֹ, גָּבְהוֹ, חַרְבּוֹ וְחוֹתָמוֹ. [675]


בְּמֶרְחַק־מָה מֵהַמָּקוֹם הַהוּא / עָקַב אַחַר הַלּוֹחֲמִים רֻסְתַּם.

בְּשֶׁל סִבָּה טוֹבָה יָצָא זַ’נְדֶּה. / פִּתְאֹם נִצַּב, תֹּאמַר, מוּל בְּרוֹשׁ גָּבֹהַּ,

דּוֹמֶה לוֹ לֹא הָיָה בִּצְבָא תּוּרָן. / תְּפָשׂוֹ בִּצְבַת כַּפָּיו הַחֲזָקוֹת

וַחֲקָרוֹ: “הַגִּידָה מִי אַתָּה? / צֵא אֶל הָאוֹר, הַרְאֵנִי אֶת פָּנֶיךָ!”

אֶגְרוֹף רֻסְתַּם הָלַם צַוַּאר זַ’נְדֶּה, / וְנִשְׁמָתוֹ עָזְבָה אֶת מִשְׁכָּנָהּ. [680]

שׁוֹכֵב זַ’נְדֶּה, גּוּף בְּלִי רוּחַ חַיִּים, / וּקְרָבוֹתָיו, מִשְׁתָּיו עָבְרוּ וְתַמּוּ.


סֻהְרָבּ חִכָּה זְמַן רַב לְשׁוּב זַ’נְדֶּה, / אוּלָם דּוֹדוֹ הַכְּפִיר לֹא שָׁב עֲדֶנָּה.

הִתְחִיל לִשְׁאֹל עָלָיו, לְאָן יָצָא, / כִּי מְקוֹמוֹ עָמַד פָּנוּי מִמֶּנּוּ.

מָצְאוּ אוֹתוֹ מֻטָּל בְּלֹא כָּבוֹד, / פָּטוּר מִמִּשְׁתָּאוֹת וּמִקְּרָבוֹת.

הַפָּרָשִׁים חָזְרוּ מְקוֹנְנִים, / וַאֲבֵלִים בִּכְאֵב־לִבָּם הָרַב. [685]

אָמְרוּ: “דּוֹדְךָ זַ’נְדֶּה אֵינֶנּוּ עוֹד! / הַקֵּץ לַמִּשְׁתָּאוֹת וְלַקְּרָבוֹת!”

כִּשְׁמֹעַ כֵּן סֻהְרָבּ, קָפַץ מַהֵר, / וְרָץ לִמְקוֹם זַ’נְדֶּה כְּמוֹ עָשָׁן

עִם מְשָׁרְתִים, נֵרוֹת וְזַמָּרִים, / אַךְ מְצָאוֹ שָׂרוּעַ בְּלִי חַיִּים.

נִדְהָם מִשֹּׁד־פִּתְאֹם וְגַם נָבוֹךְ, / אָסַף מִיָּד שָׂרָיו וְיוֹעֲצָיו,

וַאֲלֵיהֶם נָשָׂא דְּבָרוֹ לֵאמֹר: / "אַי, גִּבּוֹרִים בַּקְּרָב וַחֲכָמִים! [690]

לֹא עֵת שֵׁנָה אוֹ מְנוּחָה הַלַּיְלָה, / עֵת לְהַשְׁחִיז רָאשֵׁי כִּידוֹנֵיכֶם.

זְאֵב פָּרַץ בַּסֵּתֶר אֶל הָעֵדֶר, / וְלֹא מָצָא רוֹעָיו וְכַלְבֵיהֶם.

מִבֵּין הָאַלּוּפִים תָּפַשׂ שָׁם אַיִל, / וְהִפִּילוֹ חָלָל בְּלֹא כָּבוֹד.

אוּלָם אִם יוֹשִׁיעֵנִי הַבּוֹרֵא, / יִרְקַע סוּסִי בְּפַרְסוֹתָיו הָאָרֶץ,

אֶת פְּלָצוּרִי אוֹרִיד מֵהָאֻכָּף, / וּמֵהָאִירָנִים אֶקֹּם מוֹת זַ’נְד." [695]

סֻהְרָבּ חָזַר לָשֶׁבֶת בִּמְקוֹמוֹ, / גַּם הֶחֱזִיר אֶת נִכְבָּדָיו וְשָׂח:

“אָכֵן פָּנוּי בַּכֵּס מוֹשַׁב זַ’נְדֶּה, / אַךְ לֹא שָׂבְעָה נַפְשִׁי מִשְׁתֶּה וָיַיִן.”


כְּשׁוּב רֻסְתַּם בַּדֶּרֶךְ אֶל הַשָּׁהּ, / עָמַד עַל מִשְׁמַרְתּוֹ בַּלַּיְלָה גִּיו.

כִּרְאוֹת בַּדֶּרֶךְ גִּיו אֶת גֵּו־הַפִּיל, / שָׁלַח כַּפּוֹ לִשְׁלֹף חַרְבּוֹ מִתַּעַר.

נָתַן עָלָיו בְּקוֹל כְּפִיל שִׁכּוֹר, / כִּסָּה רֹאשׁוֹ בְּמָגִנּוֹ לַקְּרָב, [700]

אֲבָל רֻסְתַּם יָדַע, כִּי מִצְּבָאָם / בְּלַיְלָה זֶה שׁוֹמֵר בַּדֶּרֶךְ גִּיו,

צָחַק וְהֶחֱזִיר לוֹ בִּקְרִיאָה. / וְהַשּׁוֹמֵר, אֲשֶׁר הִכִּיר קוֹלוֹ,

מִהֵר אֵלָיו בָּרֶגֶל וְאָמַר: / "גִּבּוֹר עַז־נֶפֶשׁ הַשּׁוֹחֵר נָקָם!

מֵאַיִן זֶה בַּחשֶׁךְ וּבָרֶגֶל? / פָּתַח גִּבּוֹר־הַחַיִל אֶת שְׂפָתָיו,

וּלְגִיו סִפֵּר אֶת הַרְפַּתְקַת הַלַּיְלָה, / בְּאֵיזֶה אִישׁ־אַרְיֵה נִתְקַל בַּדֶּרֶךְ. [705]

גִּיו הַדָּגוּל שִׁבְּחוֹ וְכֹה אָמַר: / “אַל סוּס תֶּחְסַר וְאַל אַלָּה וָרֶסֶן!”

רֻסְתַּם נִכְנַס לְאֹהֶל כַּי־כָּוֻס, / סִפֵּר עַל הַתֻּרְכִּים וּמִשְׁתֵּיהֶם,

וְעַל סֻהְרָבּ, גָּבְהוֹ וַהֲדָרוֹ, / עַל זְרוֹעוֹתָיו, חָזֵהוּ וְרַגְלָיו:

“כָּאֵלֶּה לֹא גִּדְּלָה תּוּרָן” – אָמַר – / "בְּקוֹמָתוֹ זָקוּף כִּבְרוֹשׁ נִשָּׂא.

לוֹחֵם כָּמוֹהוּ אֵין גַּם בְּאִירָן, / לֵאמֹר תּוּכַל: “רָאִיתִי שָׁם אֶת סָם!” [710]

עַל הַכּוֹתוֹ אֶת זַ’נְד בְּצַוָּארוֹ, / אָמַר: “לִקְרָב וּלְיַיִן לֹא חָזַר.”

כּוֹסוֹת בַּיָּד לְקוֹל הָעוּד שׂוֹחָחוּ, / וְאַחֲרֵי־כֵן אֶת צְבָאָם עָרָכוּ.


סוהראבּ שואל את שמות מפקדי איראן מהוג’יר

כְּהָרִים שֶׁמֶשׁ מָגִנּוֹ זָהָב, / הֵרִים רֹאשׁוֹ גַּם הַמַּזָּל בַּשַּׁחַק.

סֻהְרָבּ לָבַשׁ אֶת מְעִילוֹ לַקְּרָב, / וְעַל סוּסוֹ שָׁחוֹר עָלָה לִרְכֹּב.

חֶרֶב הָדִּית לָרֹחַב עַל חָזֵהוּ, / קוֹבַע מַלְכוּת נוֹצֵץ עַל תַּלְתַּלָּיו, [715]

בַּצַּד פְּלָצוּר, שִׁשִּׁים לוֹ טַבָּעוֹת, / וַחֲמוּרִים פָּנָיו וְזוֹעֲפִים.

תָּר וּמָצָא מְקוֹם תַּצְפִּית גָּבֹהַּ, / לִסְקֹר מִמֶּנּוּ מַעַרְכוֹת אִירָן.

אֵלָיו צִוָּה לִקְרֹא שְׁבוּיוֹ הֻגִ’יר, / וְכֹה אָמַר: "הַחֵץ יָשָׁר דַּרְכּוֹ!

בְּכָל דָּבָר, הֻגִ’יר, פְּעַל בְּישֶׁר, / וְכֹה תִּמְנַע אָסוֹן מִנַּפְשְׁךָ.

דָּבָר אֲשֶׁר אֶשְׁאַל, עֲנֵה אֱמֶת. / אַל תְּעַוֵּת עֵצָה וְאַל עָרְמָה. [720]

אִם מִיָּדִי לָצֵאת חָפְשִׁי חָפַצְתָּ, / וְגַם לִזְכּוֹת בִּיקָר הָעָם כֻּלּוֹ,

עַל אַלּוּפֵי אִירָן, אֲשֶׁר אֶשְׁאַל, / הַגֵּד, וְאַל תָּסוּר מִדֶּרֶךְ ישֶׁר.

אֶתֵּן לְךָ אוֹצָר מָלֵא, וּבוֹ / הַרְבֵּה בִּגְדֵי־כָבוֹד וְחֶפְצֵי־עֶרֶךְ,

אֲבָל אִם לִלְשׁוֹנְךָ תַּצְמִיד עָרְמָה, / כְּבָלִים וָשֶׁבִי מְנָתְךָ תִּהְיֶה."

עָנָה הֻגִ’יר וְכֹה אָמַר: "אַי, שָׁהּ! / אֲשֶׁר תִּשְׁאַל אוֹתִי עַל צְבָא אִירָן, [725]

אַגִּיד לְךָ מִכָּל אֲשֶׁר יָדַעְתִּי, / כִּי לָמָּה זֶה אֶבְחַר לְשׁוֹן מִרְמָה?

אַתָּה תִּרְאֶה כִּי ישֶׁר נְתִיבִי, / לֹא יַעֲלֶה דְּבַר־שֶׁקֶר עַל דַּעְתִּי.

אוֹמְרִים: הַטּוֹב בַּמִּקְצוֹעוֹת הוּא ישֶׁר, / וְאֵין דָּבָר גָּרוּעַ מֵעָרְמָה."


אָמָר סֻהְרָבּ: "אֲנִי אֶשְׁאַל אֶת פִּיךָ / עַל־דְּבַר הַשָּׁהּ, הָעָם וְהַקְּצִינִים,

עַל־דְּבַר אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם בְּאַרְצְךָ, / כְּטוּס, כְּגִיו וּכְמוֹ אָבִיו גּוּדַרְז, [730]

אוֹ מִי בַּהְרָם וּמִי רֻסְתַּם הַגֵּא. / עַל כָּל אֲשֶׁר אַצְבִּיעַ, שְׁמוֹ הוֹדַע לִי!

הִנֵּה הַמַּאֲהָל הַסַּסְגּוֹנִי, / וּבוֹ הָאֹהָלִים מֵעוֹר נָמֵר:

מֵאָה פִּילִים גְּדוֹלִים שָׁם לְפָנִים, / וְכֵס נוֹצֵץ בִּשְׁבוֹ כָּחֹל כְּנִיל;

שָׁם דֶּגֶל, שֶׁמֶשׁ צְהֻבָּה עָלָיו, / רֹאשׁוֹ יָרֵחַ־פָּז עַל רֶקַע כְּחֵלֶת.

מִי שָׁם הָאִישׁ הַהוּא בְּלֵב הַחַיִל, / בֵּין לוֹחֲמֵי אִירָן, אֱמֹר מַה שְּׁמוֹ?" [735]

עָנָה הֻגִ’יר: “מֶלֶךְ אִירָן הָאִישׁ, / רַק לְפִתְחוֹ פִּילִים וַאֲרָיוֹת.”


הוֹסִיף סֻהְרָבּ לִשְׁאֹל: "מִצַּד יָמִין / שָׁם פָּרָשִׁים הַרְבֵּה, פִּילִים, מַשָּׂא –

הַמַּאֲהָל הַמִּתְנַשֵּׂא שָׁחוֹר הוּא, / מֻקָּף בְּלוֹחֲמִים שׁוּרוֹת־שׁוּרוֹת.

הָאֹהָלִים סָבִיב רַבִּים מִסְּפֹר, / כְּפִירִים מוּלָם וּמֵאָחוֹר פִּילִים,

הַדֶּגֶל לְפָנִים עִם סֵמֶל פִּיל, / הַפָּרָשִׁים בְּמִנְעֲלֵי זָהָב." [740]

הֵשִׁיב הֻגִ’יר: “טוּס בֶּן נַוּדַֹר הָאִישׁ, / וְצֶלֶם פִּיל נִבָּט מֵעַל דִּגְלוֹ.”

שָׁאַל סֻהְרָבּ: "הָאֹהֶל הָאָדֹם, / אֲשֶׁר סְבִיבוֹ הַפָּרָשִׁים חוֹנִים,

וְעַל דִּגְלוֹ שָׁחוֹר תְּמוּנַת אַרְיֵה, / וַאֲבָנִים מִתְנוֹצְצוֹת מִמֶּנּוּ,

אַחַר גַּבּוֹ עָרוּךְ צָבָא כָּבֵד, / נוֹשְׂאֵי כִּידוֹן, לוֹבְשֵׁי שִׁרְיוֹן כֻּלָּם –

לְמִי כָּל זֶה? אֱמֹר־נָא לִי מַה שְּׁמוֹ. / בְּשֶׁקֶר אַל תָּבִיא כְּלָיָה עָלֶיךָ." [745]

עָנָה הֻגִ’יר: "פְּאֵר הָאִירָנִים הוּא, / גּוּדַרְז, שַׂר־צְבָא אִירָן, מִבְּנֵי כִּשְׁוָד.

מַצְבִּיא אַמִּיץ בִּשְׂדֵה־הַמִּלְחָמָה, / שְׁמוֹנִים בָּנִים לוֹ, אֲרָיוֹת, פִּילִים.

לֹא יִתְיַצֵּב אִתּוֹ בַּקְרָב לֹא פִּיל, / לֹא בַּרְדְּלָס וְלֹא נְמֵר־הָרִים."


הוֹסִיף סֻהְרָבּ: "הָאֹהֶל הַיָּרֹק, / אֲשֶׁר צָבָא רַב לְפָנָיו חוֹנֶה,

סָמוּךְ אֵלָיו נִצָּב כִּסֵּא הָדוּר, / וְדֶגֶל מַעֲשֵׂה כָּוֶה מוּלוֹ, [750]

עָלָיו יוֹשֵׁב שָׁם פַּהְלַוָן, וְלוֹ / כִּתְפֵי גִּבּוֹר, צַוַּאר גִּבּוֹר וְזֹהַר.

גַּם בְּשִׁבְתּוֹ הוּא מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה, / מִכָּל הַנִּצָּבִים לִפְנֵי כִּסְאוֹ.

סוּס לְפָנָיו תּוֹאֵם אֶת מִדּוֹתָיו, / וּפְלָצוּרוֹ מַגִּיעַ לַפְּרָסוֹת.

כִּצְהֹל הַסּוּס וְכְהִשָּׁמַע קוֹלוֹ, / תֹּאמַר שָׁמַעְתָּ נַהֲמַת הַיָּם.

לִפְנֵי הַכֵּס פִּילִים בְּרִתְמָתָם, / הָאִישׁ אֲשֶׁר עָלָיו – חֲסַר מַרְגּוֹעַ. [755]

מַכִּיר אֵינֶנִּי אִישׁ בְּקוֹמָתוֹ / וְלֹא רַמָּךְ דּוֹמֶה לְרַמָּכוֹ.

רְאֵה הַדֶּגֶל – רַהַב תְּמוּנָתוֹ, / וְעַל מַטֵּהוּ כְּפִיר זָהָב נוֹצֵץ."

שָׁקַל הֻגִ’יר וְכֹה אָמַר בַּלֵּב: / "אִם אֲגַלֶּה אֶת סִימָנֵי רֻסְתַּם

לִכְפִיר הָאֲרָיוֹת אַמִּיץ־הַלֵּב, / יָרִים מִיָּד אָבָק מֵהַגִּבּוֹר.

טוֹב אֶעֱשֶׂה אִם אֶתְנַכֵּר לִשְׁמוֹ, / וּבֵין גְּאֵי־הָרֹאשׁ לֹא אֲכַנֶּנּוּ." [760]

בְּקוֹל אָמַר: “הַהוּא בֶּן־בְּרִית מִסִּין, / בָּא לֹא מִכְּבָר לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי כָּוֻס.”

סֻהְרָבּ שָׁאַל אָז אֶת הֻגִ’יר מַה שְּׁמוֹ, / וְהַתְּשׁוּבָה הָיְתָה: "נֶעְלַם מִמֶּנִּי.

אֲנִי שָׁכַנְתִּי בַּמְּצוּדָה הַזֹּאת, / כְּבוֹא הָאִישׁ מִמֶּרְחַקִּים לַשָּׁהּ."

עָגַם לְבַב סֻהְרָבּ, כִּי אֵין לִמְצֹא / אֶת סִימָנֵי רֻסְתַּם מִכָּל וָכֹל,

כִּי חֵרֶף הַמּוֹפְתִים מִפִּי הָאֵם, / לֹא הֶאֱמִין הַבֵּן לִרְאוּת עֵינָיו. [765]

רָצָה סֻהְרָבּ לִשְׁמֹעַ מֵהֻגִ’יר / אֶת צְלִיל הַשֵּׁם אֵלָיו כָּלְתָה נַפְשׁוֹ,

אַךְ הַגּוֹרָל הוֹעִיד דָּבָר אַחֵר, / וּמִי יִגְרַע מִמֶּנּוּ אוֹ יוֹסִיף?


סֻהְרָבּ הוֹסִיף לִשְׁאֹל: "מִי הַנָּסִיךְ, / אֲשֶׁר בַּצַּד נָטָה שָׁם אֹהָלָיו?

בַּחֲזִיתָם פִּילִים וּפָרָשִׁים, / מִשָּׁם מַגִּיעַ קוֹל הַחֲצוֹצְרָה,

הַדֶּגֶל מִתְנוֹסֵס שָׁם עַד שָׁמַיִם, / עָלָיו רָקוּם זְאֵב הָעֲרָבָה. [770]

גַּם כֵּס מַלְכוּת רוֹאֶה אֲנִי בַּתָּוֶךְ, / וַעֲבָדִים שׁוּרָה עַל מִשְׁמַרְתָּם."

עָנָה הֻגִ’יר: גִּיו בֶּן גּוּדַרְז הָאִישׁ, / נוֹדַע בְּכִנּוּיוֹ “גִּיו לֶב־אֲרִי”,

הַטּוֹב וְהַגָּדוֹל בִּבְנֵי גּוּדַרְז, / כִּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים מֵהַצָּבָא תַּחְתָּיו.

הוּא גַּם חֲתַן רֻסְתַּם הַגֵּא, וְעַל / אַדְמַת אִירָן אַךְ מְעַטִּים כָּמוֹהוּ."


וְשׁוּב סֻהְרָבּ: "בְּפַאֲתֵי מִזְרָח / רוֹאֶה אֲנִי אֹהֶל נִשָּׂא לָבָן, [775]

עָשׂוּי רִקְמָה מֵרוּם, וּמִלְּפָנָיו / שׁוּרוֹת רוֹכְבִים, וְהֵם יוֹתֵר מֵאֶלֶף,

וְחֵיל רַגְלִים נוֹשְׂאֵי מָגֵן וָרֹמַח – / צָבָא כָּבֵד, לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב.

יוֹשֵׁב מַצְבִּיא הַחַיִל בְּכִסֵּא / שֶׁנְהָב, בְּתוֹךְ כֻּרְסָה מֵעֵץ שָׂגָא,

וִילוֹן רִקְמָה עָלָיו לְכַסּוֹתוֹ, / וַעֲלָמִים עוֹטְרִים אוֹתוֹ סָבִיב."

הֻגִ’יר עָנָה לוֹ: “זֶהוּ פַרִיבֻּרְז, / מִבְּנֵי הַשָּׁהּ, עֲטֶרֶת לוֹחֲמָיו.” [780]

אָמַר סֻהְרָבּ: "הוֹלֶמֶת לוֹ תִּפְאֶרֶת, / הֵן בֶּן כָּוֻס וּבַעַל עֲטָרָה.

לְמִי הָאֹהֶל הַצָּהֹב?" – שָׁאַל – / "תָּקוּעַ לְפָנָיו מַבְהִיק שָׁם דֶּגֶל,

וּמִסְּבִיבוֹ דְּגָלִים תְּכֻלִּים, סְגֻלִּים /וַאֲדֻמִּים מִתְנוֹסְסִים אֶל־עָל.

תְּמוּנַת הַדֶּגֶל מֵאָחוֹר חֲזִיר, / בִּקְצֵה הַמּוֹט הָרָם יָרֵחַ כֶּסֶף."

עָנָה הֻגִ’יר: "שֵׁם בְּעָלָיו גֻּרָז, / בִּקְרַב כְּפִירִים לוֹ לְמוֹתָר הָרֶסֶן. [785]202

חָכָם, מִזֶּרַע גִּיו, וּמֵעוֹלָם / לֹא הִתְאוֹנֵן עַל קשִׁי אוֹ כְּאֵב."


עִקְּבוֹת אָבִיו חִפֵּשׂ סֻהְרָבּ הַבֵּן, / אוּלָם אוֹתָם הֻגִ’יר הִסְתִּיר מִמֶּנּוּ.

הַלְשַׁנּוֹת תֹּאמַר סִדְרֵי עוֹלָם, / כִּי הַבּוֹרֵא זָנַח אֶת תַּפְקִידוֹ?

הַפַּעַם מַזָּלְךָ לֹא כִּרְצוֹנְךָ, / וְרַק אֲשֶׁר נִכְתַּב בּוֹ זֶה יָקוּם.

אִם נַפְשְׁךָ חָשְׁקָה בִּמְלוֹן־דְּרָכִים זֶה, / תִּמְצָא בּוֹ רַעַל, צַעַר וּמַכְאוֹב. [790]

הַגֵּא הוֹסִיף לִשְׁאֹל אֶת פִּי הֻגִ’יר / עַל הָאֶחָד, אֲשֶׁר נִכְסַף לִרְאוֹת,

עַל זֶה הָאֹהֶל הַיָּרֹק, הַסּוּס / הָרָם, הַחֶבֶל רַב־הַטַּבָּעוֹת.

בַּסּוֹף אָמַר הֻגִ’יר אֶל הַמַּצְבִּיא: / "הִנֵּה הִשְׁמַעְתִּי כָּל אֲשֶׁר יָדַעְתִּי.

אִם לֹא קָרָאתִי שֵׁם הָאִישׁ מִסִּין, / הֲלֹא זֹאת כִּי אֵינֶנִי מַכִּירוֹ."

סֻהְרָבּ קָרָא נִרְגָּז: "זֶה לֹא נָכוֹן! / אֵיךְ לֹא הִזְכַּרְתָּ אֶת רֻסְתַּם עַד הֵנָּה? [795]

רֹאשׁ וְרִאשׁוֹן בֵּין אַלּוּפֵי עוֹלָם / הֵן לֹא הָיָה נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים.

הֵן הוּא, אָמַרְתָּ, רֹאשׁ מַטֵּה הַחַיִל, / שׁוֹמֵר הָאֲרָצוֹת וְהַגְּבוּלוֹת,

וְכַאֲשֶׁר כָּוֻס מוֹצִיא צְבָאוֹ, / וְכֵס וְכֶתֶר עַל גַּב־פִּיל עוֹמֵס,

הַפַּהְלַוָן רֻסְתַּם נִצָּב בָּרֹאשׁ, / כְּהִשָּׁמַע תְּרוּעַת הַמִּלְחָמָה."

עָנָה הֻגִ’יר וְזֶה הָיָה דְּבָרוֹ: / "יָכוֹל, רֻסְתַּם מַדְבִּיר־הָאֲרָיוֹת [800]

לְהִנָּפֵשׁ עָשָׂה דַּרְכּוֹ זָבֻּלָּה, / כִּי עֵת הַמִּשְׁתָּאוֹת הִנֵּה הִגִּיעָה."

שִׁסַּע דְּבָרוֹ סֻהְרָבּ: "עֲנֵה לִי זֹאת: / יָצָא הַשָּׁהּ לִבְלֹם אֶת הַפּוֹלֵשׁ,

מִכָּל הָעֲבָרִים לִימִין הַשָּׁהּ / הִגִּיעוּ אַנְשֵׁי־שֵׁם חוֹבְשֵׁי קַסְדָּה,

וְרַק גִּבּוֹר־הַחַיִל מִתְבַּדֵּר – / הֵן יִצְחֲקוּ לָזֹאת זָקֵן וָנַעַר!

הַיּוֹם כָּרַתְנוּ בְּרִית, אוֹתָהּ אַזְכִּיר / לְךָ, אִם כִּי מַכְבִּיר מִלִּים אֵינֶנִּי: [805]

כְּהַרְאוֹתְךָ לִי אֹהֶל הַגִּבּוֹר, / יָרוּם רֹאשְׁךָ עַל כָּל רָאשֵׁי הָעָם.

אֶפְתַּח אֶת אוֹצְרוֹתַי הַחֲבוּאִים / וְכָל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ תִּתְמַלֶּאנָה.

אֲבָל אִם אֶת הַסּוֹד תַּסְתִּיר מִמֶּנִּי, / תַּעְלִים אֱמֶת, גְּלוּיָה לְכָל דּוֹרֵשׁ,

רֹאשְׁךָ יִמְאַס לָשֶׁבֶת עַל גּוּפְךָ. / עַתָּה בְּחַר לְךָ אַחַת מִשְּׁתַּיִם.

חֲכַם־קְדוּמִים אֶחָד אָמַר לַמֶּלֶךְ, / אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ לָדַעַת הַבָּאוֹת: [810]

"אֱמֶת, בְּטֶרֶם תֵּאָמֵר, דּוֹמָה / לְיַהֲלוֹם חָבוּי מֵעֵין אָדָם.

יַשְׁלִיךְ כַּבְלֵי כִּלְאוֹ וְיֵחָשֵׂף – / כְּמוֹ חַמָּה יִזְרַח, אֵין לוֹ מְחִיר!"


תְּשׁוּבַת הֻגִ’יר הָיְתָה: "כִּמְאֹס הַשָּׁהּ / בַּכֶּתֶר, בַּכִּסֵּא וּבַחוֹתָם,

הוּא מְבַקֵּשׁ בָּאָרֶץ בֶּן־אָדָם, / אֲשֶׁר בְּאֶפֶס־יָד מֵמִית פִּילִים,

בִּמְחִי אַלָּה שׁוֹבֵר סַדַּן בַּרְזֶל, / זוֹרֵעַ פַּחַד עַל מָאתַיִם נֶפֶשׁ. [815]

יִהְיֶה הַקָּם עָלָיו בָּעָב רֹאשׁוֹ – / רֻסְתַּם יַכֶּנּוּ לְעָפָר מִרְמָס.

לֹא יַעֲמֹד אִתּוֹ בִּקְּרָב גַּם פִּיל, / אֲבַק פַּרְסוֹת סוּסוֹ כָּחֹל־כֵּהֶה.

גּוּפוֹ חָזָק מִכֹּחַ מֵאָה אִישׁ, / רֹאשׁוֹ גָּבֹהַּ מֵאַלּוֹן זָקוּף;

וְכַאֲשֶׁר יִזְעַף בִּשְׂדֵה־הַקֶּטֶל, / מַה בְּכַפּוֹ אַרְיֵה, מַה פִּיל אוֹ אִישׁ?"


אָמַר סֻהְרָבּ בֶּן־הַחוֹרִין בְּלַעַג: / "גּוּדַרְז הַכִּשְׁוָדִי הוּא בִּישׁ־מַזָּל, [820]

אִם בֶּן־אָדָם כָּמוֹךְ “בְּנִי” יִקְרָא, / וְלוֹ עַצְמוֹ עָצְמָה, חָכְמָה וָכשֶׁר.

אֵיפֹה רָאִיתָ לוֹחֲמִים בַּקְּרָב, / אוֹ שַׁעֲטַת פַּרְסוֹת סוּסִים שָׁמַעְתָּ,

כִּי־כֹה הִפְלַגְתָּ בְּעָצְמַת רֻסְתַּם, / וְלֹא חָדַלְתָּ מֵהַלֵּל וָשֶׁבַח.

הָאֵשׁ, הַמְאַיֶּמֶת עַל הַחוֹף, / כֹּחָהּ עִמָּהּ כָּל־עוֹד הַיָּם רוֹגֵעַ;

אַךְ אִם יִגְאֶה הַיָּם בְּשׂוֹא גַּלָּיו, / תִּכְבֶּה הַלֶּהָבָה כְּהֶרֶף־עַיִן. [825]

כִּשְׁלֹף חַמָּה חַרְבָּהּ הַמַּבְרִיקָה, / מַנִּיחַ לַיְלָה אֶת רֹאשׁוֹ לִישֹׁן."


הֻגִ’יר עִוֵּר לַמִּתְחוֹלֵל, חָשַׁב: / "אִם סִימָנֵי מַכְרִיעַ־הַכְּפִירִים

אוֹדִיעַ לַתֻּרְכִּי, גִּבּוֹר הַכַּף, / זוּ צַוָּארוֹ וְקוֹמָתוֹ – הָדָר,

יוֹצִיא אֶת פָּרָשָׁיו אֶל הַשָּׂדֶה, / יָאִיץ בְּסוּס־הַפִּיל לְהַתְקָפָה.

בְּצַוָּארוֹ, כֹּחוֹ וּבִכְתֵפָיו / יִגְבַּר עַל תַּהַמְתַּן וְיַהַרְגֵהוּ. [830]

מִבֵּין הַלּוֹחֲמִים אִישׁ לֹא יָבוֹא / לְהִתְרָאוֹת פָּנִים עִם הַפּוֹלֵשׁ,

וּבְאֵין עוֹד אִירָנִי הַשָּׂשׂ לַקְּרָב / יִתְפֹּשׂ אֶת כֵּס כָּוֻס לָשֶׁבֶת בּוֹ.

אָמַר מוּבַּד: “טוֹב מָוֶת בְּכָבוֹד / מֵרְאוֹת בְּאשֶׁר אוֹיְבְךָ בְּנֶפֶשׁ.”

יַד הָאוֹיֵב אִם תִּרְצְחֵנִי נֶפֶשׁ, / יוֹם לֹא יִהְיֶה לְלַיְלָה, יָם – לְדָם.

הֵן מִלְּבַדִי עוֹד לְגוּדַרְז הַשָּׁב / בָּנִים אַמִּיצִים שִׁבְעִים וְשִׁשָּׁה, [835]

כְּגִיו, מַכְרִיעַ הַצְּבָאוֹת בַּקְּרָב / וּבְכָל מָקוֹם עוֹמֵד בְּרֹאשׁ הָעָם,

וּכְמוֹ בַּהְרָם וְגֵא־הָרֹאשׁ רֻהָּם / וּכְמוֹ שִׁידוּשׁ הוֹרֵג הָאֲרָיוֹת.

אַחֲרֵי מוֹתִי בִּי יִנְהֲגוּ כָּבוֹד / וּבִנְקָמָה יָמִיתוּ אֶת הוֹרְגַי.

אֲבָל אִם לְאִירָן יֶחְסַר גּוּדַרְז / וְכָל בָּנָיו הַנּוֹדָעִים לְשֵׁם,

טוֹב כִּי גַּם אָנֹכִי לֹא עוֹד אֶהְיֶה. / כָּזאֹת מִפִּי הַמְמַשֵּׁל שָׁמַעְתִּי: [840]

"כָּל־עוֹד הַבְּרוֹשׁ נוֹשֵׂא רֹאשׁוֹ אֶל־עָל, / לֹא

יִסְתַּפֵּק פַּסְיוֹן בְּעֵשֶׂב דַּל."

אָמַר בְּקוֹל: "מַה כַּעַסְךָ עָלַי? / מַדּוּעַ זֶה נִתְפַּסְתָּ לְרֻסְתַּם?

מַדּוּעַ רָב אַתָּה אִתִּי בְּלִי שַׁחַר, / וְאַךְ עָלָיו רוֹצֶה אַתָּה לִשְׁמֹעַ?

בְּאֵין עִמִּי תְּשׁוּבָה כְּחֶפְצְךָ, / תֹּאמַר בְּכַעַסְךָ לִכְרוֹת רֹאשִׁי.

הַתּוֹאֲנָה לָזֹאת אַךְ לְמוֹתָר, / גַּלֵּה אֶת צִבְעֲךָ הָאֲמִתִּי. [845]

אַךְ אִם אָמַרְתָּ אֶת רֻסְתַּם לִשְׁבֹּר, / זֶה לֹא יַצְלִיחַ, אַל תַּשְׁלֶה נַפְשֶׁךָ.

אַל תְּנַסֶּה רֻסְתַּם בְּמַאֲבָק, / פֶּן יְשִׂימְךָ בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב אָבָק."


סוהראבּ תוקף את צבא כּאוס

אַחַר דִּבְרֵי הֻגִ’יר הַמַּכְאִיבִים / פָּנָה לוֹ עֹרֶף רֹאשׁ הַנּוֹעָזִים,

הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ וְנָדַם, / תָּמֵהַּ לַחִידָה הַנַּעְלָמָה.

פִּתְאֹם הִנְחִית עָלָיו מַכַּת גַּב־כַּף, / לָאָרֶץ הִפִּילוֹ וְשָׁב לָאֹהֶל. [850]

פֹּה תְּפוּשׂ מַחֲשָׁבוֹת יָשַׁב זְמַן רַב, / וְכָל הַהֲכָנוֹת עָשָׂה לַקְּרָב.

עַתָּה חָגַר אַבְנֵט הַנְּקָמָה, / וּמֵרֹאשׁוֹ הֵסִיר אֶת צִיץ הַפָּז.

טוֹב־לֵב עָטָה שִׁרְיוֹן וּמְעִיל הַקְּרָב, / חָבַשׁ קוֹבַע מַבְרִיק מְלֶאכֶת רוּם.

הַפַּהְלַוָן מַדְבִּיר הַדִּיו לָקַח / כִּידוֹן, פְּלָצוּר, אַלָּה כְּבֵדָה וָקֶשֶׁת,

וּבְעוֹד דָּמוֹ רוֹתֵחַ בְּעוֹרְקָיו, / עָלָה עַל רַמָּכוֹ מְהִיר הָרֶגֶל. [855]

כִּידוֹן בַּכַּף, הֵרִיעַ וּמִהֵר / לִשְׂדֵה־הַמַּעְרָכָה כְּפִיל יָחוּם.

בְּהַחְלָטָה לִלְחֹם יָצָא חוֹצֵץ, / וְהֶעֱלָה אָבָק עַל פְּנֵי הַסַּהַר.

מִשָּׁם שָׁעַט אֶל מַאֲהַל הַשָּׁהּ, / וּבְכִידוֹנוֹ מִמְּקוֹמוֹ הִסִּיעַ.

הַלּוֹחֲמִים הָאַמִּיצִים בָּרְחוּ / כַּעֲיָרִים מִצִּפָּרְנֵי לָבִיא.

אָישׁ מֵאַנְשֵׁי־הַשֵּׁם בִּצְבָא אִירָן / לֹא קָם בּוֹ רוּחַ לְהַבִּיט עָלָיו, [860]

לִרְאוֹת רַגְלָיו וְאַרְכּוֹפָיו, יָדָיו / וּמוֹשְׁכוֹתָיו וְנֹגַהּ כִּידוֹנוֹ.

הַלּוֹחֲמִים, כְּהֵאָסְפָם בַּסּוֹף, / אָמְרוּ: "הֵן לְפָנֵינוּ פִּיל גִּבּוֹר!

עֵינְךָ תִּתֵּן בּוֹ, וְיִקְפָּא דָּמְךָ. / מִי עֹז יַרְהִיב הָלֹך אִתּוֹ בַּקְּרָב?"

בֵּין כֹּה וָכֹה הֵרִים סֻהְרָבּ קוֹלוֹ, / וּבִדְבָרִים מַעֲלִיבִים

קָרָא:

"אַי, כַּי־כַָּוֻס, אַי, מֶלֶךְ בְּנֵי־חוֹרִין! /מַה מַּעֲשֶׂיךָ פֹּה בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב? [865]

חִנָּם כִּנּוּי הַ“כַּי” לְךָ אִמַּצְתָּ, / לֹא תַּעֲמֹד בִּפְנֵי הָאֲרָיוֹת.

אֲנִי אַך אֲסַעֵר אֶת כִּידוֹנִי, / וּצְבָאֲךָ – אֵימָה תִּפֹּל עָלָיו.

נִשְׁבַּעְתִּי בַּמִּשְׁתֶּה שְׁבוּעָה כְּבֵדָה, / בַּלַּיְלָה בּוֹ נִרְצַח דּוֹדִי זַ’נְדֶּה,

כִּי לֹא אוֹתִיר בָּכֶם נוֹשֵׁא כִּידוֹן, / וְאֶת כָּוֻס אוֹקִיעַ עַל הָעֵץ.

מִי מֵהָאִירָנִים לְךָ בֶּן־חַיִל, / אֲשֶׁר יֵרֵד עִמִּי לִשְׂדֵה־הַקְּרָב?" [870]

סֻהְרָבּ כִּלָּה דְּבָרוֹ, חִכָּה זְמַן רַב, / אַךְ הַס הָשְׁלַךְ בְּמַחֲנֵה אִירָן.

אָז הִתְכּוֹפֵף וּבִתְנוּפָה רַבָּה / עָקַר בְּכִידוֹנוֹ שִׁבְעִים יָתֵד.

הַמַּאֲהָל קָרַס בְּבַת־אַחַת, / וְהַקְּרָנוֹת תָּקְעוּ מֵעֲבָרִים.


עָגַם כָּוֻס־כַּי וְקָרָא בְּקוֹל: / "אַי, אֲנָשִׁים דְּגוּלִים וְנוֹדָעִים!

יֵצֵא שָׁלִיחַ אֶל רֻסְתַּם לֵאמֹר: / "תֻּרְכִּי דּוֹחֵק אוֹתָנוּ בְּלִי רַחֵם. [875]

פָּרָשׁ אֵין לָנוּ יִתְיַצֵּב עִמּוֹ, / אֵין בְּאִירָן אִישׁ יַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ."

יָצָא בְּמַלְאֲכוּת־הַמֶּלֶךְ טוּס / וְלֹא הֶחְסִיר מִלָּה מִדְּבַר כָּוֻס.

עָנָה רֻסְתַּם: "כָּל שַׁהְרְיָר אַחֵר, / אִם לְפִתְאֹם קָרָא אוֹתִי אֵליָו,

הָיָה זֶה פַּעַם קְרָב, פַּעַם מִשְׁתֶּה, / אַךְ מִכָּוֻס נִקְרֵאתִי רַק לַקְּרָב."

אָמַר, וְלַחֲבשׁ צִוָּה אֶת רַכְשׁ; / הַפָּרָשִׁים קִמְּטוּ גַּבּוֹתֵיהֶם. [880]

מֵאָהֳלוֹ עָקַב רֻסְתַּם לִרְאוֹת, / אֵיךְ גִּיו, אֲשֶׁר אַךְ זֶה־עַתָּה הִגִּיעַ,

שָׂם עַל גַּב רַכְשׁ,סוּסוֹ, אֻכָּף נוֹצֵץ, / גֻּרְגִּין מֵאִיץ בַּחֲבוּרָה “מַהֵר!”

רֻהָּם טוֹרֵחַ הָאַלָּה לִקְשֹׁר, / וְטוּס עָסוּק בְּשִׁרְיוֹנֵי הַסּוּס.

יִַחְדָּו הֵאִיצוּ זֶה בָּזֶה: “מַהֵר!” / רֻסְתַּם שָׁמַע אֶת הַקּוֹלוֹת בָּאֹהֶל,

אָמַר בַּלֵּב: “מְבֹהָלִים כֻּלָּם / מֵאִישׁ אֶחָד, כְּאִלּוּ אַהְרִימַן הוּא.” [885]

שָׁלַח יָדוֹ, עָטָה עוֹר־הַנָּמֵר, / קָשַׁר אֵזוֹר שָׁהִים לַחֲלָצָיו,

עָלָה עַל רַכְשׁ, הִפְקִיד אֶת זַוָרֶה / אָחִיו עַל הַצָּבָא וְהַכִּסֵּא.

וְכֹה אָמַר לוֹ:" אַל תֵּלֵךְ מִפֹּה. / הַטֵּה אֵלַי, לֹא לְאַחֵר, אָזְנֶיך."

דִּגְלוֹ נָשְׂאוּ אִתּוֹ הַמְלַוִּים, / וְהוּא עַצְמוֹ

הָלַךְ זוֹעֵף, צְמֵא־קְרָב.

כִּרְאוֹת רֻסְתַּם צַוַּאר סֻהְרָבּ, / גַּפָּיו, חָזֵהוּ, מַזְכִּירִים אֶת סָם, [890]

אָמַר לָעֶלֶם: “נִתְרַחֵק מִפֹּה, / וְנִלָּחֵם בְּישֶׁר זֶה בָּזֶה.”

סֻהְרָבּ שִׁפְשֵׁף כַּפַּיִם זוֹ בְּזוֹ, / לִפְנֵי שׁוּרוֹת צְבָאוֹ יָצָא חוֹצֵץ,

וְאֶל רֻסְתַּם אָמַר: "הָבָה נֵלֵךְ, / בְּנֵי־חַיִל שְׁנַיִם לְמָקוֹם אַחֵר,

בְּנֵי לְוָיָה אַךְ לְמוֹתָר הֵם לָנוּ, / נִלְחֹם אֶת מִלְחַמְתֵּנוּ לְבַדֵּנוּ.

עִם זֹאת אֵין מְקוֹמְךָ בִּשְׂדֵה־הַקְּּרָב, / כִּי אֶגְרוֹפִי יַפִּיל אוֹתְךָ בִּמְחִי. [895]

לְךָ קוֹמָה, כְּתֵפַיִם וְצַוָּאר / כְּשֶׁל עֲנָק, אַךְ כְּבָר רָפוּ מִזֹּקֶן."

הִבִּיט רֻסְתַּם בָּעֶלֶם הַיָּהִיר, / בְּאֹרֶךְ אַרְכּוֹפָיו וּבִכְתְפָיו,

וְשָׂח: "בָּחוּר עָדִין! הָאֲדָמָה / קָשָׁה, קָרָה, הָרוּחַ רַךְ וְחַם.

אֲנִי זָקֵן, קְרָבוֹת רַבִּים רָאִיתִי, / צְבָאוֹת הַרְבֵּה הִכְרַעְתִּי בְּחַיַּי,

דִּיוִים הַרְבֵּה הִשְׁמִידָה כַּף־יָדִי, / וְלֹא פָּגַשְׁתִּי אִישׁ יִגְבַּר עָלַי. [900]

חַכֵּה עַד תִּתְנַסֶּה אִתִּי בַּקְּרָב. / אִם חַי תֵּצֵא, אַל עוֹד תִּירָא תַּנִּין.

הָרִים וְיָם רָאוּ אֶת הַקְּרָבוֹת, / בָּהֶם עִם גִּבּוֹרֵי תּוּרָן שָׂרִיתִי,

הַכּוֹכָבִים עֵדִים לְמַעֲשֵׂי, / בְּעֹז רוּחִי עוֹלָם תַּחְתַּי הִדְבַּרְתִּי.

אַךְ רַחֲמַי עָלֶיךָ, מְמָאֵן / אֲנִי לִשְׁלֹחַ יָד בְּנַפְשְׁךָ.

בְּקוֹמָתְךָ אֵינְךָ נִרְאֶה תֻּרְכִּי, / גַם בְּאִירָן כָּמוֹךָ לֹא מָצָאתִי." [905]

סֻהְרָבּ הִקְשִׁיב לִצְלִיל דִּבְרֵי רֻסְתַּם, / וְהֵד קוֹלָם נָגַע אֶל לְבָבוֹ.

אָמַר:"אוֹתְךָ, דָּגוּל, אֶשְׁאַל דָּבָר, / וְהַשְׁמִיעֵנִי מַעֲנֶה יָשָׁר.

הַגִּידָה מִי אַתָּה וּמִי אָבִיךָ, / וּתְשׁוּבָתְךָ־לִי תְּשׁוֹבֵב נַפְשִׁי.

לִבִּי אוֹמֵר לִי, כִּי רֻסְתַּם אַתָּה, / מִזֶּרַע נַרִימָן הַמְהֻלָּל."

רֻסְתַּם הֵשִׁיב לוֹ: "לֹא רֻסְתַּם אֲנִי, / וְלֹא מִזֶּרַע סָם בֶּן־נַרִימָן. [910]

רֻסְתַּם נָסִיךְ, אֲנִי אַחַד הָעָם, / לֹא כֶּתֶר לִי וְלֹא כִּסֵּא מַלְכוּת."

תִּקְוַת סֻהְרָבּ הָיְתָה לְאֵין תּוֹחֶלֶת, / מִדְּבַר רֻסְתַּם קָדַר עָלָיו אוֹר חֶלֶד.


רוסתּם נלחם בסוהראבּ

כִּידוֹן בַּכַּף יָצָא סֻהְרָבּ לַקְּרָב, / אַךְ מַעְיָנָיו עוֹד בְּדִבְרֵי אִמּוֹ.

חֶלְקָה קְטַנָּה תָּרוּ לָהֶם בַּצַּד, / וְנֶאֶבקוּ בְּכִידוֹנִים קְצָרִים.

עַד הַפִּרְזוּל וְהָרָאשִׁים נֻפְּצוּ. / אֶת הַמּוֹשְׁכוֹת כִּוְּנוּ לְעֵבֶר שְׂמֹאל, [915]

וְנֶאֶבְקוּ בְּפִגְיוֹנוֹת הָדִים, / בְּהַתִּיזָם בְּבַרְזִלָּם גִּצִּים.

מֵהַמַּכּוֹת נֻפְּצוּ הַחֲרָבוֹת. / לְיוֹם־הַדִּין יָפוֹת מַכּוֹת כָּאֵלֶּה.

תָּפְשׂוּ הַפַּעַם בְּאַלּוֹת כְּבֵדוֹת, / וְזֶה בָּזֶה הִכּוּ בְּלִי הֲפוּגוֹת,

עַד־כִּי עִוֵּת הַכְּלִי אֶת צוּרָתוֹ, / סוּסִים וְרוֹכְבֵיהֶם כְּשִׁכּוֹרִים.

שִׁרְיוֹן הָרַמָּכִים נָשַׁר לָאָרֶץ, / שִׁרְיַת הַלּוֹחֲמִים הָפְכָה קְרָעִים. [920]

כִּלּוּ כֹּחָם סוּסִים וְרוֹכְבֵיהֶם, / וְכַף וּזְרוֹעַ לֹא הוֹעִילוּ עוֹד.

הַגּוּף רָטַב מִדָּם, בַּפֶּה אָבָק, / וְהַלָּשׁוֹן מִצִּמָּאוֹן צְחִיחָה.

אָז רָחֲקוּ זְמַן־מָה אִישׁ מֵרֵעֵהוּ, / הָאָב כָּאוּב, הַבֵּן רוּחוֹ סָרָה.


אַי, אֶרֶץ! מַעֲשַׂיִךְ מֻפְלָאִים; / הַקַּלְקָלָה וְהַיָּשָׁר מִמֵּךְ.

נָדַם הַשֵּׂכֶל, וְהָאַהֲבָה, / בִּמְקוֹם לִפְעֹל, הִסְתִּירָה אֶת פָּנֶיהָ. [925]

וַלְדוֹתֵיהֶן תַּכֵּרְנָה הַחַיּוֹת, / פְּרָאִים בָּאָחוּ וְדָגִים בַּמַּיִם,

אַךְ הָאָדָם, הָעֶבֶד לִיצָרָיו, / מַבְדִּיל אֵינֶנּוּ בֵּין אוֹיֵב לְבֵן.


שָׁקַל רֻסְתַּם: "תַּנִּין מַפְלִיא־הַכּוֹת / כָּמוֹהוּ לֹא רָאִיתִי בְּחַיַּי.

הַקְּרָב עִם דִּיו־סַפִּיד מִשְׂחָק הָיָה. / הַיּוֹם נוֹאַשׁ לִבִּי בְּשֶׁל אָדָם,

בְּשֶׁל צָעִיר לֹא מְנֻסֶּה בַּקְּרָב, / וְלֹא נוֹדָע בִּשְׁמוֹ בֵּין הַגְּדוֹלִים. [930]

חַיַּי הָיוּ לִי לְמַשָּׂא כָּבֵד / לְנֹכַח הַצְּבָאוֹת הַמִּתְחָרִים."

אַחַר אֲשֶׁר הִרְגִּיעוּ הַסּוּסִים / מִמַּכְאוֹבֵי הַקְּרָב וּתְלָאוֹתָיו,

דָּרְכוּ יִתְרֵי קַשְׁתוֹתֵיהֶם הַשְּׁנַיִם, / עֶלֶם צָעִיר וְשָׂב בָּא בַּיָּמִים,

אַךְ הַשִּׁרְיוֹן וּמְעִיל עוֹר־הַנָּמֵר / עָצְרוּ אֶת הַחִצִּים וְעֻקְצֵיהֶם.

הַמִּתְחָרִים, בַּחֲמָתָם כִּי רַבָּה, / תָּפְשׂוּ אִישׁ בַּחֲגוֹרַת רֵעֵהוּ. [935]

רֻסְתַּם, אֲשֶׁר לוּ רַק נִסָּה כֹּחוֹ / עָקַר הָאֶבֶן הַשְׁחוֹרָה בַּקְּרָב,203

מָשַׁךְ בַּחֲגוֹרַת סֻהְרָבּ בְּעֹז, / לְהוֹצִיאֵהוּ מֵאֲחִיזָתוֹ,

אַךְ בָּאֻכָּף הָעֶלֶם אַף לֹא זָע, / וְכַף רֻסְתַּם יָגְעָה לָרִיק הַפַּעַם.

יָדוֹ הֵשִׁיב אָחוֹר מֵהָאַבְנֵט, / וְהִשְׁתּוֹמֵם לְכֹחַ יְרִיבוֹ.

מַכֵּי־הָאֲרָיוֹת שָׂבְעוּ עָמָל, / יְגֵעֵי־כֹחַ וּפְצוּעִים נִפְרָדוּ. [940]


סֻהְרָבּ הֵרִים שֵׁנִית אֶת הָאַלָּה / מִגֶּבֶר־הָאֻכָּף, לָחַץ בִּרְכַּיִם,

וְהִנְחִיתָה עַל כֶּתֶף מִתְחָרֵהוּ, / רֻסְתַּם הִרְעִיד, אַךְ הִתְנַכֵּר לַכְּאֵב.

סֻהְרָבּ צָחַק וְשָׂח: "פָּרָשׁ מִסְכֵּן! / לֹא תַּעֲמֹד בְּמַהֲלֻמּוֹתַי.

דּוֹמֶה הַסּוּס תַּחְתֶּיךָ לַחֲמוֹר, / וִידֵי רוֹכְבוֹ אֵינָן שָׁווֹת הַרְבֵּה.

זָקֵן, גַּם אִם גָּבַהּ כִּבְרוֹשׁ, אַךְ כְּסִיל, / אִם יְדַמֶּה לְהֵרָאוֹת כְּעֶלֶם." [945]

כָּשְׁלוּ הַשְּׁנַיִם וְנָטוּ לִפֹּל, / הָאֲדָמָה הֵצֵרָה רַגְלֵיהֶם.

מַבָּטֵיהֶם הֵסֵבּוּ זֶה מִזֶּה, / שְׁקוּעִים בְּמַחְשְׁבוֹתֵיהֶם נִפְרָדוּ.

רֻסְתַּם פָּנָה אֶל מַעַרְכוֹת תּוּרָן, / כְּמוֹ נָמֵר הַמְשַׁחֵר לַטֶּרֶף.

אֶל מַחֲנֵה אִירָן פָּנָה סֻהְרָבּ, / הִרְפָּה מוֹשְׁכוֹת סוּסוֹ קַל הָרַגְלַיִם,

וּמִשְׂתָּעֵר עַל לוֹחֲמֵי אִירָן, / יָדוֹ הִפִּילָה אַנְשֵׁי־שֵׁם הַרְבֵּה. [950]

כְּמוֹ זְאֵב פָרַץ אֶל הַשּׁוּרוֹת, / בָּהֶן הִפִּיל גְּדוֹלִים וְגַם קְטַנִּים.


רֻסְתַּם, פִּתְאֹם נִבֵּא לִבּוֹ רָעוֹת: / "אָסוֹן עוֹמֵד לָחוּל עַל רֹאשׁ כַָּוֻס

מֵהַתֻּרְכִּי, הָעֶלֶם הַמֻּכְשָׁר, / אֲשֶׁר שִׁרְיוֹן לוֹ עַל חָזֶה וּזְרוֹעַ."

עַתָּה נָשָׂא רַגְלָיו לַמַּחֲנֶה / בְּלֵב דּוֹאֵג מֵהֶעָלוּל לִקְרוֹת,

וְשָׁם מָצָא בַּתָּוֶךְ אֶת סֻהְרָבּ, / וְגוֹן־הָאֲדָמָה אָדֹם מִדָּם, [955]

מְגֹאָלִים בּוֹ יָד, כִּידוֹן וּמְעִיל, / וְהוּא כִּכְפִיר הָעָט שִׁכּוֹר עַל צַיִד.

כִּרְאוֹת רֻסְתַּם כִּי־כֵן, חָרָה אַפּוֹ, / כְּמוֹ אַרְיֵה הִשְׁמִיעַ שְׁאָגָה,

וְכֹה קָרָא: "תֻּרְכִּי צְמֵא־דָם! מִבֵּין / הָאִירָנִים מִי הִתְגָּרָה בְּךָ?

מַדּוּעַ לֹא שָׁלַחְתָּ בִּי יָדְךָ, / וְכַזְּאֵב לְתוֹךְ הַצֹּאן פָּרַצְתָּ?"

עָנָה סֻהְרָבּ לֵאמֹר: "גַּם צְבָא תּוּרָן / נִמְנַע מִקְְּרָב וְחַף מִכָּל עָווֹן. [960]

אַתָּה רִאשׁוֹן תָּקַפְתָּ אֶת צְבָאֵנוּ, / אִישׁ לֹא בִּקֵּשׁ מִכֶּם נָקָם וּקְרָב."

עָנָה רֻסְתַּם: "קָרֵב וּבָא הַלַּיְלָה. / כְּהִגָּלוֹת הַחֶרֶב הַזּוֹהֶרֶת,204

גַּם כֵּס, גַּם עֵץ־תְּלִיָּה נִמְצָא בַּכַּר, / וְהָעוֹלָם נִתָּן בִּידֵי הַחֶרֶב.

אִם זְרוֹעוֹתֶיךָ אֱמוּנוֹת כָּל־כָּךְ / בַּחֶרֶב וּבַחֵץ, חֲיֵה לָעַד.

עִם שַׁחַר בְּחַרְבוֹת־נָקָם נִתְחַר; / חֲזֹר, וּרְצוֹן־אִיזַד נֵדַע מָחָר." [965]


סוהראבּ ורוסתּם שבים למחנותיהם

כְּהִפָּרְדָם, הֶחְשִׁיכוּ פְּנֵי הָאָרֶץ, / תְּמֵהִים הִבִּיטוּ בְּסֻהְרָבּ שָׁמַיִם.

תֹּאמַר: "אַךְ לִקְרָבוֹת נוֹלַד הָעֶלֶם, / בְּהַתְקָפָה הַהֲפוּגָה זָרָה לוֹ.

וְעוֹד, רַמָּךְ עָשׂוּי פְּלָדָה תַּחְתָּיו, / גַּם נֶפֶשׁ נִפְלָאָה וְגוּף נָחוּשׁ לוֹ."

עִם חשֶׁךְ שָׁב סֻהְרָבּ לָאֳהָלָיו, / מָתְנָיו שְׁחוּקִים אַךְ מִבַּרְזֶל חָזֵהוּ.

שָׂח לְהוּמָן: "הַיּוֹם כִּזְרֹחַ שֶׁמֶשׁ, / מִלְּאָה אֶת הָעוֹלָם בִּקְּרָב וּבְתֹהוּ. [970]

אוֹתוֹ פָּרָשׁ אַמִּיץ לְבָב, אֲשֶׁר / צַוַּאר בְּנֵי־חַיִל לוֹ וְכַף לָבִיא,

מַה פֹּה עוֹלֵל לָכֶם וּמָה אָמַר? / הֵן הוּא בַּקְּרָב דּוֹמֶה לִי בְּכֹחוֹ!

מַה פֹּה עוֹלֵל לְגִבּוֹרֵי צְבָאֵנוּ, / הֵן אִישׁ כָּמוֹהוּ לֹא הִכַּרְתִּי עוֹד!

אַף כִּי זָקֵן, דּוֹמֶה הוּא לְלָבִיא, / הוּא לֹא יִסּוֹג וְלֹא יִשְׂבַּע קְרָבוֹת.

מַכִּיר אֵינֶנִּי בָּעוֹלָם אָדָם, / אֲשֶׁר קָשַׁר מָתְנֵי־נָקָם כָּמוֹהוּ." [975]


עָנָה הוּמָן: "פְּקֻדַּת הַשָּׁהּ מִלֵּאתִי, / וְלֹא הִסַּעְתִּי מִמְּקוֹמוֹ צְבָאֵנוּ.

לְמִלְחָמָה עָרוּךְ הָיָה הַכֹּל, / וּכְבוֹא הָעֵת לָצֵאת אֶל הַשָּׂדֶה,

הוֹפִיעַ לְפִתְאֹם אִישׁ צְמֵא קְרָבוֹת, / וְשָׂם פָּנָיו אֶל עֵבֶר הַצָּבָא,

לֵאמֹר יָכֹלְתָּ: “בָּא שִׁכּוֹר מִיַּיִן!” / הוּא לְבַדּוֹ תָּקַף מַעֲרָכֵנוּ.

מֵעֲבָרִים הֵרִים אֲבַק קְרָבוֹת, / וְלֹא מְעַט הָרַג מֵאֲנָשֵׁינוּ. [980]

אוּלָם מַהֵר פָּנָה לַאֲחוֹרָיו, / וְשָׁב עַל עִקְּבוֹתָיו אֶל מַחֲנֵהוּ."


אָמַר סֻהְרָבּ: "אֶצְלֵנוּ לֹא אָבַד / אַף אִישׁ אַמִּיץ אֶחָד בַּגִּבּוֹרִים.

אֲנִי רַבִּים קָצַרְתִּי אִירָנִים, / הָאֲדָמָה כְּטִין בְּדָם הִשְׁקֵיתִי.

בְּעוֹד אַתֶּם צוֹפִים וְלֹא תּוֹקְפִים, / אוֹתִי אִישׁ לֹא עָצַר שָׁם בְּדַרְכִּי.

לוּ אֲרָיוֹת הוֹפִיעוּ לְפָנַי, / לֹא נֶחְלְצוּ מֵאַלָּתִי חַיִּים. [985]

מַה־לִּי אַרְיֵה, נָמֵר אוֹ בַּרְדְּלָס? / אֲנִי בְּחֵץ מַדְלִיק בָּרָק בָּעָב.

כִּרְאוֹת אוֹתִי בְּכַעֲסִי אוֹיְבַי / שִׁרְיוֹנֵיהֶם יִתְפּוֹרְרוּ מִפַּחַד.

מָחָר, בְּטֶרֶם צָהֳרֵי־הַיּוֹם, / יֵדַע עוֹלָם מִי הַגִּבּוֹר בִּשְׁנֵינוּ.

בְּשֵׁם בּוֹרֵא־עוֹלָם נִשְׁבַּע אֲנִי, / כִּי לֹא אוֹתִיר לוֹחֵם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.

עַתָּה נֵשֵׁב־נָא וְנִסְעַד לִבֵּנוּ, / נָסִיר מִמֶּנּוּ דְּאָגָה בְּיַיִן." [990]


בֵּין כֹּה וָכֹה כִּרְאוֹת רֻסְתַּם צְבָאוֹ, / שׂוֹחַח עִם גִּיו, דִּבֵּר וְגַם שָׁמַע.

שָׁאַל רֻסְתַּם: “סֻהְרָבּ הַשָּׂשׂ לַקְּרָב, / מַה פֹּה, בַּמַּחֲנֶה, עוֹלֵל הַיּוֹם?”

עָנָה לוֹ גִּיו אַמִּיץ־הַלֵּב לֵאמֹר: / "לוֹחֵם גִּבּוֹר כָּמוֹהוּ לֹא רָאִינוּ.

אֶל תּוֹךְ שׁוּרוֹת הָאִירָנִים פָּרַץ / וּבִצְבָאֵינּו הִשְׂתָּעֵר עַל טוּס.

וְזֶה, כִּידוֹן בַּכַּף, עָלָה אֻכָּף, / וּכְמוֹ זְאֵב יָצָא לְעֻמָּתוֹ. [995]

כִּרְאוֹת אוֹתוֹ סֻהְרָבּ בָּא בְּכִידוֹן, / שָׁאַג עָלָיו כְּמוֹ אַרְיֵה זוֹעֵם

וּבָאַלָּה הַפְּתַלְתֻּלָּה הִכָּהוּ / עַד כִּי נִשְׁמַט הַקּוֹבַע מֵרֹאשׁוֹ.

טוּס כֹּחַ לֹא עָצַר, וּפָנָה עֹרֶף. / רַבִּים נִסּוּ אָז לַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ,

אֲבָל לֹא הֶחֱזִיקוּ מַעֲמָד, / כִּי זוּלָתִי רֻסְתַּם אֵין מִתְחָרֶה לוֹ.

נָהַגְתִּי בְּמִקְרֵהוּ כַּמִּשְׁפָּט, / עַל הָאֶחָד צְבָאֵנוּ לֹא הִסַּעְתִּי. [1000]

בְּאֵין מִי יִתְרָאֶה אִתּוֹ פָּנִים, / עָזַבְתִּי הַשָּׂדֶה לוֹ לְבַדּוֹ.

אִישׁ לֹא יָצָא אֵלָיו לִקְרַב־בֵּינַיִם. / מֵהַמֶּרְכָּז מִהֵר אֶל הַיָּמִין,

מַכֶּה עַל שְׂמֹאל וְעַל יָמִין בְּלִי הֶרֶף / מֵעַל סוּסוֹ בְּהִלּוּכוֹ הַגֵּא."


רֻסְתַּם נִתְפַּשׂ בְּמַחְשְׁבוֹת תּוּגָה, / וְשָׂם פָּנָיו אֶל אֹהֶל כַּי־כָּוֻס.

כִּרְאוֹת כָּוֻס־כַּי אֶת הַפַּהְלַוָן, / הוֹשִׁיב אוֹרְחוֹ לְיַד כִּסְאוֹ שֶׁלּוֹ. [1005]

רֻסְתַּם פָּתַח בְּשִׂיחַ עַל סֻהְרָבּ, / שִׁבַּח גָּבְהוֹ וַהֲדָרוֹ לֵאמֹר:

"אִישׁ לֹא רָאָה בָּאָרֶץ עוּל־יָמִים, / אַרְיֵה גִּבּוֹר, אַמִּיץ־לֵבָב כָּמוֹהוּ.

רֹאשׁוֹ נוֹגֵעַ בְּכוֹכְבֵי שָׁמַיִם, / לֹא בְּנָקֵל נוֹשֵׂאת כָּבְדוֹ הָאָרֶץ.

רַגְלַיִם וּזְרוֹעוֹת – כַּרְעֵי גָּמָל, / רַבֵּי־אוֹנִים, אִם לֹא יוֹתֵר מֵהֶם.

בְּחֵץ וּבְחֶרֶב, בְּאַלָּה וּבְחֶבֶל, / בְּכָל אֹפֶן נִסִּינוּ אֶת כֹּחֵנוּ, [1010]

לַשָּׁוְא. בַּסּוֹף אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: / “יָרִיב שָׁמַטְתִּי מֵאֻכָּף לֹא פַּעַם!”

תָּפַשְׂתִּי בַּחֲגוֹרָתוֹ מֵעוֹר, / בְּכָל כֹּחִי לָחַצְתִּי עַל הַקֶּשֶׁר,

דִּמִּיתִי מֵאֻכָּף לַהֲרִימוֹ, / וּלְהַשְׁלִיכוֹ כַּאֲחֵרִים לָאָרֶץ.

אֲבָל יָנוּעוּ הֶהָרִים בָּרוּחַ, / וְלֹא תָּזִיז אוֹתוֹ מֵאֻכָּפוֹ.

נִפְרַדְתִּי כִּי מְאֻחָר הָיָה, / וְלַיְלָה אֵין־יָרֵחַ הֶאֱפִיל. [1015]

הֶחְלַטְנוּ שׁוּב לְהִפָּגֵשׁ מָחָר, / בִּקְרַב־בֵּינַיִם נְנַסֶּה כֹּחֵנוּ.

וְנִוָּכַח לְמִי נוֹעַד הַנִּצָּחוֹן, / וּמָה רְצוֹן יַזְדָּן וַעֲצָתוֹ.

הַהַצְלָחָה וְהַבְּרָכָה מִמֶּנּוּ, / וְהוּא בּוֹרֵא הַשֶּׁמֶשׁ וְהַסַּהַר."

אָמַר כָּוֻס: "יַזְדָּן טָהֹר יִקְרַע, / אֶת מְשַׂנְּאֵי נַפְשֵׁנוּ לִגְזָרִים.

אֶפֹּל אַפַּיִם אַרְצָה כָּל הַלַּיְלָה, / אֶשָּׂא תְּפִלָּה לִפְנֵי בּוֹרֵא־עוֹלָם, [1020]

כִּי יוֹם־מָחָר יִתֵּן לְךָ לִגְבֹּר / עַל הַתֻּרְכִּי הַהוּא שׁוֹחֵר הָרַע.

יַגִּיהַּ כּוֹכָבְךָ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם, / וּתְהִלָּתְךָ תַּגִּיעַ עַד רָקִיעַ."

הֵשִׁיב רֻסְתַּם: “בְּזָהָרְךָ, מַלְכִּי, / לוּ תִּתְגַּשֵּׁמְנָה מִשְׁאֲלוֹת דּוֹרְשֶׁיךָ.”


רֻסְתַּם יָצָא לְמַחֲנֵה צְבָאוֹ, / רוּחוֹ סָרָה, רֹאשׁוֹ הוֹמֶה נָקָם.

בְּלֵב דָּוֶה בָּא זַוָרֶה אֵלָיו, / שָׁאַל: “מַה שְּׁלוֹם הַפַּהְלַוָן הַיּוֹם?” [1025]

רֻסְתַּם בִּקֵּשׁ תְּחִלָּה לִסְעֹד לִבּוֹ, / אַחַר רָחַץ לִבּוֹ מִדְּאָגָה,

וְכֹה נָשָׂא דְּבָרוֹ לִפְנֵי אָחִיו: / "הֱיֵה־נָא עֵר, אַךְ אַל־נָא בְּחָפְזָה.

עִם שַׁחַר, כְּצֵאתִי אֶל יְרִיבִי, / הַמְּצַפֶּה בְּקֹצֶר־רוּחַ לִי,

הוֹצֵא אֶל הַשָּׂדֶה צְבָאִי, דִּגְלִי, / אֶת הַכִּסֵּא וְאֶת מַגְּפֵי הַפָּז,

וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי יְרִיעוֹתַי, / כְּהֵעָלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת. [1030]

וְהָיָה אִם אֶגְבַּר אֲנִי בַּקְּרָב, / לֹא אֲבוֹשֵׁשׁ לָבוֹא מֵהַשָּׂדֶה.

אַךְ אִם יִפֹּל מָחָר הַפּוּר אַחֶרֶת, / אַל תִּכָּנַע לַצַּעַר וּתְמָרֵר.

אַל אִישׁ מִכֶּם יָבוֹא לִשְׂדֵה־הַקְּרָב, / וְאַל יִשְׁאַף לְהִלָּחֵם תַּחְתַּי.

לְכוּ כֻּלְּכֶם וְשׁוּבוּ אֶל זָבֻּל, / שְׂאוּ מִפֹּה רַגְלַיִם אֶל דַּסְתָּן.

נַחֵם אֶת לֵב אִמִּי עַל גּוֹרָלִי, / אוֹתוֹ עִצֵּב רְצוֹן הָאֱלֹהִים, [1035]

אֱמֹר בִּשְׁמִי: "אַל תִּקְשְׁרִי לִבֵּךְ בִּי, / אַל תִּתְאַבְּלִי עַל נִשְׁמָתִי בְּלִי הֶרֶף.

חַיֵּי עוֹלָם אֵין בָּעוֹלָם הַזֶּה, / וְהַשָּׁמַיִם כְּבָר גָּזְרוּ דִּינִי.

הַרְבֵּה דִּיוִים, כְּפִירִים וְתַנִּינִים / הָרַגְתִּי בְּכַפִּי בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב,

הַרְבֵּה חוֹמוֹת וּמִבְצָרִים קִרְקַרְתִּי, / וְלֹא גָּבְרָה יַד אִישׁ עָלַי אַחַת.

אַךְ מִתְדַּפֵּק עַל שַׁעֲרֵי הַמָּוֶת, / כָּל הָעוֹלֶה עַל רֶכֶשׁ מִלְחָמָה. [1040]

לוּ אֶלֶף וְיוֹתֵר שָׁנִים חֶלְקִי, / אַחַת הַדֶּרֶךְ וְאֶחָד הַקֵּץ.

זִכְרִי גַ’מְשִׁיד, הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל, / וְטַהְמוּרַת מַכְנִיעַ הַדִּיוִים,

לֹא קָמוּ עַד הַיּוֹם שָׁהִים כָּאֵלֶּה / – בַּסּוֹף יָצְאוּ גַּם הֵם אֶל הַבּוֹרֵא.

אִם הֵם הָלְכוּ בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ, / גַּם אָנֹכִי אֵצֵא בְּדֶרֶךְ זוֹ."

כְּהִנָּחֵם אִמִּי, אֱמֹר לְזָל: /"שְׁמֹר אֱמוּנִים לְמֶלֶךְ־הָעוֹלָם. [1045]

כְּהֵעָרְכוֹ לַקְּרָב אַל תִּתְרַשֵּׁל, / לַוֵּהוּ וַעֲשֵׂה כְּמִצְוָתוֹ.

לַמָּוֶת נְדוּנוֹנוּ שָׂב גַּם נַעַר, / וּבָעוֹלָם אִישׁ לֹא יִחְיֶה לָנֶצַח."

חֲצִי הַלַּיְלָה שָׂחוּ בְּסֻהְרָבּ, / אַחַר יָשְׁנוּ וְנֶעֶרְכוּ לַקְּרָב.


סוהראבּ מפיל את רוסתּם

כִּפְרֹשׂ כַּנְפֵי אוֹרָהּ חַמָּה זוֹרַחַת, / וְחשֶׁךְ הָעוֹרֵב הוֹרִיד רֹאשׁוֹ,

לָבַשׁ רֻסְתַּם שִׁרְיוֹן עוֹר־הַנָּמֵר, / עָלָה אֻכָּף סוּסוֹ, הָרַהַב רַכְשׁ. [1050]

שְׁתֵּי פַּרְסָאוֹת בֵּין הַצְּבָאוֹת הִפְרִידוּ, / וְזֶה וְזֶה עָרוּךְ לְמִלְחָמָה.

בָּא תַּהַמְתַּן אֶל שְׂדֵה הַתַּחֲרוּת, / וְעַל רֹאשׁוֹ קוֹבַע בַּרְזֶל מַבְהִיק.

אַוָּה אֵין־רֶסֶן אַחְרִיתָהּ מַפָּח, / אַל תִּתְרוֹעֵע עִם יִצְרְךָ־הָרַע.

בְּצַד שֵׁנִי סֻהְרָבּ עִם מְלַוָּיו / בִּלּוּ זְמַנָּם בְּיַיִן וּבְזִמְרָה.

שָׂח אֶל הוּמָן סֻהְרָבּ: "הָאִישׁ־הַכְּפִיר, / אֲשֶׁר כְּבָר הִתְרָאָה אִתִּי פָּנִים, [1055]

הוּא רַב־מִדּוֹת וְאִישׁ־קוֹמָה כָּמוֹנִי, / לִבּוֹ אֵיתָן בַּקְּרָב, פּוֹחֵד אֵינֶנּוּ.

כְּתֵפָיו, עָרְפּוֹ, חָזֵהוּ – כְּשֶׁלִּי, / כְּמוֹ תֻּוֵּינוּ בַּאֲנָךְ אֶחָד.

רַגְלָיו וְאַרְכּוֹפָיו מְעוֹרְרִים / בִּי אַהֲבָה וּמַאְדִּימִים פָּנַי,

כִּי בּוֹ גִּלִּיתִי מֵאוֹתוֹת אִמִּי. / לִבִּי, נָבוֹךְ מְעַט, גַּם כֵּן אוֹמֵר,

כִּי זֶה הָאִישׁ רֻסְתַּם הוּא, לֹא אַחֵר. / הֲלֹא כָּמוֹהוּ מְעַטִּים בָּאָרֶץ. [1060]

חָלִילָה לי מֵהִלָּחֵם בָּאָב, / וְכָעִוֵּר לִתְקֹף אֶת מוֹלִידִי."

עָנָה הוּמָן: "פָּגַשְׁתִּי אֶת רֻסְתַּם, / בַּמִּלְחָמָה לֹא פַּעַם וְלֹא שְׁתַּיִם.

הַאִם עַל קְרָב מָזַנְדַּרָן שָׁמַעְתָּ, / וּמָה עוֹלֵל בְּאַלָּתוֹ כְּבֵדָה?

אָמְנָם סוּס זֶה דּוֹמֶה לְרַכְשׁ, אֲבָל / לֹא זוֹ הָרֶגֶל, לֹא אֵל עִקְּבוֹתָיו."


עִם שַׁחַר יוֹם, כִּזְרֹחַ הַחַמָּה, / הֵרִימוּ רָאשֵׁיהֶם הַלּוֹחֲמִים. [1065]

סֻהְרָבּ עָטָה מְעִיל הַמִּלְחָמָה, / לִבּוֹ לְיַיִן, אַךְ רֹאשׁוֹ לַקְּרָב.

הֵרִיעַ בְּקוֹלוֹ, אַלָּה בַּכַּף, / וְאָץ אֶל עֵבֶר הַשָּׂדֶה מִנֶּגֶד.

אֶת תַּהַמְתַּן בֵּרַךְ בִּמְאוֹר־פָּנִים, / כְּאִלּוּ אֶמֶשׁ הִתְאָרְחוּ יַחְדָּו:

"הַאִם עָרְבָה שְׁנָתְךָ, וּמַה שְּׁלוֹמְךָ? / מַדּוּעַ בְּאַחַת אַתָּה – רַק קְרָב?

הַשְׁלֵךְ חִצִּים וְחֶרֶב הַנָּקָם, / הוֹרֵד אֶת זְרוֹעַ־הָעַוְלָה לָאָרֶץ. [1070]

נֵרֵד מֵהַסּוּסִים לָשֶׁבֶת יַחַד, / פָּנֵינוּ הַנּוֹפְלוֹת נָאִיר בְּיַיִן,

וּבְרִית נִכְרֹת לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, / כִּי לֹא נִשָּׂא עוֹד זֶה אֶל זֶה אַלָּה.

אֵי־מִי אַחֵר יַשְׁלִיךְ נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד, / בְּעוֹד אֲנַחְנוּ לְחַיִּים נִשְׁתֶּה.

לִבִּי יוֹצֵא מֵאַהֲבָה אֵלֶיךָ, / וְדִמְעוֹתַי זוֹלְגוֹת עַל לְחָיַי.

אָכֵן בֶּן לוֹחֲמִים גְּדוֹלִים אַתָּה – / הַגֵּד מוֹצָאֲךָ וַאֲבוֹתֶיךָ. [1075]

אַל תְּכַסֶּה שִׁמְךָ מֵאִישׁ, אֲשֶׁר / אִתּוֹ מִיָּד תֵּצֵא לְמִלְחָמָה.

הַאם לֹא בֶּן דַּסְתָּן, נִין סָם, אַתָּה, / רֻסְתַּם הַזָּבֻּלִּי הַמְהֻלָּל?"


עָנָה רֻסְתַּם: "לוֹחֵם שׁוֹחֵר־כָּבוֹד! / עַל אֵלֶּה לֹא שׂוֹחַחְנוּ כְּלָל וּכְלָל.

עַל הֵאָבְקוּת בֵּינַיִם שַׂחְנוּ אֶמֶשׁ, / אוֹתִי בְּשֶׁקֶר לֹא תּוֹלִיךְ שׁוֹלָל.

אַתָּה בָּחוּר, אַךְ אָנֹכִי לֹא יֶלֶד, / לְהֵאָבְקוּת קָשַׁרְתִּי אֲזוֹרִי. [1080]

נַחְגֹר מָתְנֵינוּ, וְהַתּוֹצָאוֹת / תִּהְיֶינָה כַּעֲצַת הָאֱלֹהִים.

רַבּוֹת עָבְרוּ עָלַי מִטּוֹב עַד רַע, / וְלֹא תִּקַּח לִבִּי בִּדְבַר־מִרְמָה."

קָרָא סֻהְרָבּ: "זָקֵן קְטַן־אֱמוּנָה! / אֵין זֹאת כִּי אִם אַתָּה מֵשִׁיב פָּנַי,

וְאָנֹכִי קִוִּיתִי, כִּי אַתָּה, / כְּבוֹא יוֹמְךָ, תָּמוּת בְּמִטָּתְךָ,

וְיוֹרֶשְׁךָ יִטְמֹן גּוּפְךָ בְּקֶבֶר, / וּלְנַפְשְׁךָ יִתֵּן עֲלוֹת שָׁמַיְמָה. [1085]

אַךְ אִם חַיֶּיךָ לְיָדִי הִשְׁלַכְתָּ, / אֲשֶׁר גָּזַר יַזְדָּן יָקוּם וְיֶהִי."

הִנֵּה כִּי־כֵן יָרְדוּ מֵאֻכְּפֵיהֶם / בְּשִׁרְיוֹנֵי שָׂדֶה וּבִקְסָדוֹת.

קָשְׁרוּ לְסֶלַע סוּסֵיהֶם, וּבָאוּ / נֶעֱצָבִים אֶל־לֵב וּמָדְאָגִים.

פָּתְחוּ בְּהֵאָבְקוּת כַּאֲרָיוֹת, / דָּם וְזֵעָה נִגְּרוּ מֵעֲלֵיהֶם.

מִבֹּקֶר נֶאֶבְקוּ עַד בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, / וּפַעַם זֶה וּפַעַם זֶה גּוֹבֵר. [1090]

כְּפִיל יָחוּם שָׁלַח סֻהְרָבּ כַּפּוֹ, / כִּכְפִיר זוֹעֵף קָפַץ מִמְּקוֹמוֹ,

תָּפַשׂ בַּחֲגוֹרַת רֻסְתַּם, מָשַׁךְ, / עַד כִּי עָמְדָה לְהִבָּקֵעַ אֶרֶץ.

הִשְׁמִיעַ שַׁאֲגַת נָקָם וָכַעַס, / וְאֶת רֻסְתַּם הִפִּיל לָאֲדָמָה;

הוּא נֶאֱבַק אִתּוֹ כְּפִיל שִׁכּוֹר, / הֵרִים אוֹתוֹ וְהִשְׁמִיטוֹ לְמַטָּה.

מִיָּד יָשַׁב עָלָיו עַל הֶחָזֶה, / פָּנָיו, יָדָיו וּפִיהוּ בְּאָבָק. [1095]

דָּמָה לִכְפִיר, אֲשֶׁר עַל עַיִר־פֶּרֶא / שָׁלַח כַּפּוֹ וְהִפִּילוֹ לָאָרֶץ.

פִּגְיוֹן מַבְהִיק שָׁלַף סֻהְרָבּ מִתַּעַר, / וּכְבָר אָמַר לִכְרֹת בּוֹ אֶת רֹאשׁוֹ.

כִּרְאוֹת רֻסְתַּם כִּי־כֵן, קָרָא בְּקוֹל: / “אֱמֶת זֹאת לֹא אַסְתִּיר הַפַּעַם!”

וְאֶל סֻהְרָבּ אָמַר: "מַדְבִּיר שְׁחָלִים, / מַטִּיל פְּלָצוּר, אָמַּן אַלָּה וָחֶרֶב!

שׁוֹנוֹת דַּרְכֵי הַהֵאָבְקוּת אֶצְלֵנוּ, / וְאֵין מֵפֵר חֻקֵּי הַתַּחֲרוּת: [1100]

פָּרָשׁ נִפְתָּל בְּהֵאָבְקוּת יָדַיִם, / אִם מִתְחָרֵהוּ לְעָפָר הִפִּיל,

וְעַל גַּבּוֹ לָרִאשׁוֹנָה הִטִּיל, / עוֹרֵף רֹאשׁוֹ אֵינֶנּוּ בְּנָקָם.

אֲבָל אִם יַפִּילֶנּוּ בַּשֵּׁנִית, / אַרְיֵה בְּצֶדֶק יִקָּרֵא הָאִישׁ –

מֻתָּר לוֹ רֹאשׁ אוֹיְבוֹ לִכְרֹת בַּחֶרֶב. / הִנֵּה מִנְהַג הַקְּרָב בִּמְקוֹמוֹתֵינוּ."

בַּתַּחְבּוּלָה הַזֹּאת, מִכַּף הָרַהַב / תִּכֵּן לִמְצֹא לוֹ הַצָּלָה מִמָּוֶת. [1105]

הָעֶלֶם הָאַמִּיץ הִטָּה אָזְנוֹ, / וּדְבַר רֻסְתַּם מָצָא הֵד בְּלִבּוֹ,

רֵאשִׁית – מֵאֹמֶץ־לֵב, שֵׁנִית – מַזָּל, /שְׁלִישִׁית, וּבְלִי סָפֵק – מֵאֲצִילוּת.

הִרְפָּה מִמֶּנּוּ וְנָשָׂא רַגְלָיו / אַחַר צְבִיָּה עוֹבֶרֶת בַּמִּישׁוֹר,

יָגַע בַּצַּיִד וְשָׁכַח הָאִישׁ, / אֲשֶׁר אַךְ־זֶה

נִסָּה כֹּחוֹ עִמּוֹ.

כְּרָחֳקוֹ, מִהֵר אֵלָיו הוּמָן / כְּמוֹ אָבָק וַחֲקָרוֹ לַקְּרָב. [1110]

סֻהְרָבּ סִפֵּר לוֹ אָן הָיָה הַפַּעַם, / וּמַה רֻסְתַּם הִשְׁמִיעַ בְּאָזְנָיו.

אֵלָיו קָרָא הוּמָן: "אֲהָהּ, בָּחוּר! / הַכְּבָר מָאַסְתָּ בְּחַיֶּיךָ פֹּה?

חֲבָל עַל קוֹמָתְךָ וְעַל חָזְךָ, / עַל אַרְכּוֹפֶיךָ וְעָצְמַת רַגְלֶיךָ!

אֶת הָאַרְיֵה שִׁלַּחְתָּ מֵהָרֶשֶׁת / וּלְכִידָתוֹ הָיְתָה לְבַטָּלָה.

הַשְׁגַּח אֵלָיו וּרְאֵה אֵיךְ יְנַצֵּל / בְּיוֹם הַקְּרָב אֶת מִשְׁגְּךָ נֶגְדֶּךָ. [1115]

עַל בְּדוֹמֶה לָזֶה אָמַר נָסִיךְ: / “גַּם בְּאוֹיֵב חַלָּשׁ אַל רֹאשׁ תָּקֵל.”

אָמַר, וְלֵב סֻהְרָבּ נָפַל עָלָיו. / נָבוֹךְ וּמִצְטַעֵר עַל הַמִּשְׁגֶּה,

שָׂח אֶל הוּמָן הָעֶלֶם הַגִּבּוֹר: / "נָדִיחַ דְּאָגָה מִלִּבּוֹתֵינוּ –

מָחָר יָבוֹא אֵלַי שֵׁנִית בִּקְרָב, / וַעֲנִיבָה תִּרְאֶה עַל צַוָּארוֹ."

אָמַר וְשָׂם פָּנָיו אֶל אָהֳלוֹ, / כּוֹעֵס וּמִצְטַעֵר עַל מַעֲשֵׂהוּ. [1120]


רֻסְתַּם, חָפְשִׁי מֵאֲחִיזַת סֻהְרָבּ, / קָם וְהָפַךְ לְהַר־בַּרְזֶל אֵיתָן.

הוּא שָׂם פָּנָיו לַנַּחַל הַזּוֹרֵם, / כְּאִישׁ אֲשֶׁר נֵעוֹר מֵעֶלְפוֹנוֹ.

שָׁתָה, רָחַץ פָּנָיו, רֹאשׁוֹ, גּוּפוֹ, / פָּנָה אֶל הַבּוֹרֵא וְהִתְפַּלֵּל

לְנִצָּחוֹן וּלְכֹחַ. לֹא יָדַע / מַה יָּעֲדוּ לוֹ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ,

וְכִי עָלָיו גָּזְרוּ כְּבָר הַשָּׁמַיִם / לְהַנִּיחוֹ בְּלִי נֵזֶר לְרֹאשׁוֹ. [1125]

שָׁמַעְתִּי, כִּי תְּחִלָּה נָחַל רֻסְתַּם / מֵהַנּוֹתֵן הַכֹּל גְּבוּרָה כָּזֹאת,

כִּי כַּאֲשֶׁר דָּרְכוּ רַגְלָיו עַל סֶלַע, / טָבְעוּ שְׁתֵּיהֶן בָּאֶבֶן הַקָּשָׁה.

וְכַאֲשֶׁר הִכְבִּיד עָלָיו הַכֹּחַ, / כִּמְאֹס לִבּוֹ בַּנֵּטֶל הַיָּתֵר,

הִפִּיל תְּחִנָּה לִפְנֵי בּוֹרֵא־עוֹלָם, / בְּמַר לִבּוֹ עָלָיו בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ,

כִּי חֵלֶק מֵאוֹנוֹ יִקַּח מִמֶּנּוּ, / וְלֹא יִכְבֹּל זֶה תְּנוּעוֹתָיו בַּדֶּרֶךְ. [1130]

יַזְדָּן קָדוֹשׁ רָצָה אֶת תְּפִלָּתוֹ, / וְשׁוּב חִסֵּר מִכֹּחַ הַנָּפִיל.

אוּלָם עַתָּה, בִּפְנֵי הַסַּכָּנָה, / כִּהְיוֹת הַלֵּב נָגוּעַ בִּפְחָדִים,

בִּקֵּשׁ שֵׁנִית לֵאמֹר: "בּוֹרֵא־עוֹלָם! / בְּיוֹם מַסָּה זֶה שְׁמֹר אֶת עַבְדְּךָ,

כֹּחִי, אֲשֶׁר הִפְקַדְתִּי בְּיָדְךָ, / הָשִׁיבָה לִי כְּבַתְּחִלָּה הַפַּעַם."

הֵשִׁיב יַזְדָּן כֹּחוֹ לוֹ כְּבַקְּשׁוֹ, / הוֹסִיף לַגּוּף כְּכָל אֲשֶׁר הֶחְסִיר. [1135]

מֵהַמַּעְיָן יָצָא לִשְׂדֵה־הַקְּרָב, / מָלֵא

מַחֲשָׁבוֹת, פָּנָיו חִוְרוֹת.

כְּפִיל שִׁכּוֹר מִהֵר לְשָׁם סֻהְרָבּ, / פְּלָצוּר עַל זְרוֹעַ, קֶשֶׁת בְּכַפּוֹ,

נִכְנַס וּבָא בְּשַׁאֲגַת אַרְיֵה, / סוּסוֹ דּוֹהֵר, קוֹרֵעַ הָעוֹלָם.

כִּרְאוֹת רֻסְתַּם אֶת יְרִיבוֹ בְּכֹה, / תָּמַהּ עָלָיו וְאַחֲרָיו עָקַב.

חָרֵד לַתּוֹצָאוֹת וּמִתְפַּלֵּא / שָׁקַל אֶת סִכּוּיֵי הַקְּרָב הַבָּא. [1140]

כְּשׁוּב סֻהְרָבּ וְכִרְאוֹתוֹ רֻסְתַּם, / נִסְעַר לִבּוֹ בְּרוּחַ נְעוּרִים,

וּכְהִתְקָרְבוֹ יוֹתֵר, וְכִרְאוֹתוֹ / אֶת הֲדָרוֹ וְאֶת כֹּחוֹ, קָרָא:

"אַתָּה, אֲשֶר מִצִּפָּרְנַי חָמַקְתָּ, / מַדּוּעַ בָּאתָ לְחָרֵף נַפְשֶׁךָ?

מַדּוּעַ זֶה חָזַרְתָּ לְתָחֵר, / וְלֹא תִּדְאַג לְגוֹרָלְךָ? דַּבֵּר!


רוסתּם הורג את סוהראבּ

שׁוּב בְּחָזְקָה קָשְׁרוּ אֶת סוּסֵיהֶם, / כְּחוּג מֵעֲלֵיהֶם מַזָּל צוֹרֵר, [1145]

וּכְהִתְעַבֵּר לֵב הַמַּזָּל הָרָע, / בְּיוֹם מַסָּה יִמַּס גַּם צֹר כְּדֹנַג.

נָתְנוּ רֹאשָׁם לְהֵאָבְקוּת יָדַיִם, / וְזֶה אֶת זֶה תָּפְשׂוּ בַּחֲגוֹרוֹת.

אַלּוּף סֻהְרָבּ רַב־כֹּחַ, זֹאת הַפַּעַם / כְּמוֹ כְּבָלִים שָׂמוּ עָלָיו שָׁמַיִם.

רֻסְתַּם זוֹעֵף שָׁלַח כַּפָּיו, תָּפַשׂ / אֶת הַנָּמֵר בָּרֹאשׁ וּבַצַּוָּאר.

כּוֹפֵף אֶת גַּב הָעֶלֶם הָאַמִּיץ, / כִּי־בָא זְמַנּוֹ וְכֹחוֹתָיו אָפְסוּ. [1050]

כְּמוֹ אַרְיֵה הִפִּיל אוֹתוֹ לָאָרֶץ, / אַךְ בְּיָדְעוֹ כִּי לֹא לְאֹרֶךְ־זְמַן,

מִהֵר לִשְׁלֹף אֶת פִּגְיוֹנוֹ הַחַד, / וּבוֹ בִּתֵּק חֲזֵה הַבֵּן הָעֵר.205

צְמֵא־דָם אִם נֶפֶשׁ זוּלָתְךָ בִּקַּשְׁתָּ, / וּפִגְיוֹנְךָ בְּדַם אָדָם הִכְתַּמְתָּ,

הַדָּם אֲשֶׁר שָׁפַכְתָּ יִדָּרֵשׁ, / עַד שַׂעֲרַת גּוּפְךָ הָאַחְרוֹנָה.


סֻהְרָבּ הִשְׁמִיעַ “הָהּ!” וְהִתְעַוֵּת, / הַ“טּוֹב” וָ“רַע” לֹא נֶחְשְׁבוּ לוֹ עוֹד. [1155]

אָמַר: "אֲשֶׁר קָרַנִי – מֶנִּי לִי, / הַזְּמַן שָׂם מַפְתְּחִי בְּכַף יָדְךָ,

לֹא אַשְׁמָתְךָ הַפַּעַם. הַשָּׁמַיִם / שָׁלְחוּ אוֹתִי הַיּוֹם לַאֲבַדּוֹן.

בְּשַׂחֲקָם יַלְעִיגוּ בְּנֵי גִּילִי, / כִּי צַוָּארִי הֻטַּל אֶל הֶעָפָר.

אִמִּי נָתְנָה לִי סִימָנֵי אָבִי, / מֵאַהֲבָה הִגַּעְתִּי לְקִצִּי.

יָצָאתִי לְבַקְּשׁוֹ וְלִרְאוֹתוֹ, / אַךְ תּוֹחַלְתִּי עָלְתָה לִי בְּחַיַּי. [1160]

חֲבָל עַל עֲמָלִי אֲשֶׁר לַשָּׁוְא, / כִּי לֹא זָכִיתִי פְּנֵי אָבִי לִרְאוֹת.

עַתָּה, אִם דָּג תִּהְיֶה בִּמְצוּלַת־יָם, / אִם תִּתְכַּסֶּה בַּעֲלָטָה בַּלַּיְלָה,

אִם כַּכּוֹכָב תִּסַּק מָרוֹם לִזְרֹחַ, / וְתִנָּתֵק לָעַד מֵאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ,

יִמְצָאֲךָ אָבִי לִדְרשׁ נָקָם, / כִּרְאוֹת עֵינָיו כִּי לְבֵנִים כָּרִי.

מִבֵּין אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם גְּאֵי־הָרֹאשׁ /אֵי־מִי יוֹדִיעַ לְרֻסְתַּם לֵאמֹר: [1165]

“סֻהְרָבּ נִרְצַח וּמִתְגּוֹלֵל הֶפְקֵר, / כִּי בְּבַקְּשׁוֹ אוֹתְךָ נָפַל חָלָל.”


רֻסְתַּם, רֹאשׁוֹ הָיָה עָלָיו סְחַרְחַר, / וְהָעוֹלָם חָשַׁךְ לִפְנֵי עֵינָיו.

גּוּפֹו שֻׁתַּק, לֹא אוֹר לֹא כֹּחַ לוֹ, / וְאֵין־חוּשִׁים צָנַח לָאֲדָמָה.

כְּשׁוּב אֵלָיו רוּחוֹ, חָקַר רֻסְתַּם / אֶת בְּנוֹ בַּאֲנָקוֹת וּבִצְעָקוֹת:

מַה סִּימָנֵי רֻסְתַּם אֲשֶׁר אִתְּךָ? / יִמַּח זִכְרִי מִסֵּפֶר הַחַיִּים! [1170]

אֲנִי רֻסְתַּם, וּשְׁמִי אַל יִזָּכֵר, / וּלְוַאי סָפַד עָלַי דַּסְתָּן בֶּן־סָם!

קָרָא בְּקוֹל, דָּמוֹ רָתַח קִרְבּוֹ, / בַּאֲנָחוֹת מָרַט שַׂעֲרוֹתָיו.

כִּרְאוֹת סֻהְרָבּ אֶת תַּהַמְתַּן בְּכֹה, / שָׁקַע גּוּפוֹ תָּשׁוּשׁ וְאֵין־חוּשִׁים.

אָמַר: "אִם בֶּאֱמֶת רֻסְתַּם אַתָּה, / הֵן שָׁוְא אוֹתִי בְּרִשְׁעָתְךָ הָרַגְתְָּ.

אֲנִי לְךָ הָיִיתִי מוֹרֵה־דֶרֶךְ, / אַךְ בְּלִבְּךָ אַף זִיק חִבָּה לֹא זָע. [1175]

עַתָּה הַתֵּר קִשְׁרֵי שִׁרְיוֹן־חָזִי, / וְיִגָּלֶה לְךָ עֵרוּם גּוּפִי.

כּהִשָּׁמַע קוֹל הַתֻּפִּים בַּשַּׁעַר, / נִגְּשָׁה אִמִּי בְּדָם עַל לְחָיֶיהָ,

נַפְשָׁהּ פְּצוּעָה בְּשֶׁל צֵאתִי לַדֶּרֶךְ, / עָנְדָה בָּרֶקֶת לִזְרוֹעִי וְשָׂחָה:

“מַזְכֶּרֶת זוֹ מֵעִם אָבִיךָ שְׁמֹר, / וּבְיוֹם מִן הַיָּמִים תַּכִּיר עֶרְכָּהּ.”

עַתָּה כְּתֹם הַקְּרָב הִנֵּה הוֹעִילָה: / גִּלְתָה לָאָב אֶת בְּנו הַלֹּא־נֶחְשָׁב." [1180]

רֻסְתַּם פָּתַח אֶת מְעִילוֹ, / וְכִרְאוֹתוֹ אֶת הָעֲדִי, קָרַע בְּגָדָיו

וְכֹה קָרָא: “אֲנִי רָצַחְתִּי נֶפֶשׁ / גִּבּוֹר בֶּן־חַיִל מְהֻלָּל בָּעָם!”

בָּכָה בְּדָם, תָּלַשׁ שַׂעֲרוֹתָיו, / מִלֵּא רֹאשׁוֹ אָבָק, פָּנָיו – דְּמָעוֹת.

אָמַר סֻהְרָבּ: "אַתָּה מַכְבִּיד עָלַי. / מְנַע־נָא אֶת עֵינֶיךָ מִדְּמָעוֹת,

וְהִשָּׁמֵר מִשְׁלֹחַ יָד בַּנֶּפֶשׁ. / אֲשֶׁר קָרָה – נִגְזַר וְלֹא תָּשִׁיב." [1185]


כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹהֶרֶת יָמָּה, / וְתַּהַמְתַּן לֹא שָׁב לַמַּחֲנֶה,

יָצְאוּ עֶשְׂרִים בְּנֵי־חַיִל מְנֻסִּים / לִרְאוֹת מַה נַּעֲשָׂה בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב.

מָצְאוּ שָׁם שְׁנֵי סוּסִים מְאֻבָּקִים / עַל רַגְלֵיהֶם, אַךְ לֹא עִקְּבוֹת רֻסְתַּם.

אֶת גֵּו־הַפִּיל בְּאֻכָּפוֹ עַל רַכְשׁ /סוֹבֵב בִּשְׂדֵה־הַקֶּטֶל לֹא רָאוּ.

עָלָה עַל לְבָבָם כִּי נֶהֱרַג, / כִּי בָּא הַקֵּץ עַל רֹאשׁ אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם. [1190]

עִם הַבְּשׂוֹרָה הֵם אָצוּ אֶל כָּוֻס: / “כִּסֵּא הַתִּפְאָרָה רֵיק מֵרֻסְתַּם!”

קוֹל צְעָקָה עָלָה בַּמַּחֲנֶה, / וְהָעוֹלָם הָיָה כְּמֶרְקָחָה.

כָּוֻס צִוָּה תֻּפִּים וַחֲצוֹצְרוֹת. / כְּהִשָּׁמְעָם, טוּס הַמַּצְבִּיא הוֹפִיעַ.

אָמַר הַשָּׁהַנְשָׁהּ אֶל הַצָּבָא: / "שִׁלְחוּ מִפֹּה אֶל שְׂדֵה־הַקְּרָב פָּרָשׁ,

יִמְצָא מַה לְרֻסְתַּם עוֹלֵל סֻהְרָבּ, / הַאִם מִסְפֵּד נַשְׁמִיעַ עַל אִירָן? [1195]

כִּי אִם נָפַל חָלָל גִּבּוֹר צְבָאֵנוּ, / מִי מֵאִירָן יַעְצֹר בְּעַד הָעֶלֶם?

עָלֵינוּ לְהַכּוֹת בַּהֲמוֹנֵנוּ, / בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב אַל לָנוּ לְהַמְתִּין."


כְּהִשָּׁמַע שְׁאוֹן הֲמוֹן הָעָם, / פָּנָה סֻהְרָבּ אֶל גֵּו־הַפִּיל לֵאמֹר:

"עַתָּה, אַחַר אֲשֶׁר יוֹמִי הִגִּיעַ, / מַצַּב הַתּוּרָנִים שֻׁנָּה כָּלִיל.

אֱצֹל מֵרוּחֲךָ עַל כַּי־כָּוֻס, / כִּי לֹא יוֹצִיא צְבָאוֹ עַל לוֹחֲמֵינוּ. [1200]

סוֹמְכִים עָלַי, שׁוֹחֵר־הַקְּרָב, נִלְווּ / אֵלַי, וְאֶל אַדְמַת אִירָן הִגִּיעוּ.

תִּקְווֹת רַבּוֹת עוֹרַרְתִּי בְּלִבָּם, / וַחֲסָדִים הִבְטַחְתִּי לֹא מְעַט.

אֵיכָה יָדַעְתִּי, אַי, גִּבּוֹר נוֹדָע, / כִּי מוֹת אָמוּת מִיַּד רֻסְתַּם אָבִי?

אַל תְּאֻנֶּה לָהֶם רָעָה בַּדֶּרֶךְ, / גַּלֵּה מְאוֹר־פָּנִים וּדְאַג לָהֶם.

מֵהַמְּצוּדָה הַהִיא לוֹחֵם אַמִּיץ לִי / צַדְתִּיו בִּפְלָצוּרִי בַּעֲנִיבָה. [1205]

אוֹתוֹ שָׁאַלְתִּי לֹא אַחַת אַיֶךָּ, / כִּי צַלְמְךָ לִרְאוֹת כָּלְתָה נַפְשִׁי.

וְהוּא הַכֹּל עָנַנִי, רַק לֹא זֹאת, / אֶת אֲמִתּוֹ מָנַע בְּכָל מְחִיר.

מִתְּשׁוּבוֹתָיו אָבְדָה לִי כָּל תִּקְוָה, / וְאוֹר הַיּוֹם קָדַר עָלַי כְּלַיְלָה.

מְצָא־נָא מִיהוּ בֵּין הָאִירָנִים, / אַךְ בִּגְלָלִי אַל יְאֻנֶּה לוֹ רַע.

הַסִּימָנִים נָתְנָה אִמִּי, הִכַּרְתִּי, / אַךְ בְּעֵינַי לֹא שַׂמְתִּי מִבְטָחִי. [1210]

הַכּוֹכָבִים חָרְצוּ מִשְׁפָּט עָלַי, / כִּי אֶת מוֹתִי אֶמְצָא מִיַּד אָבִי.

הוֹפַעְתִּי כְּבָרָק, אָגֹז כְּרוּחַ. / אוּלַי טוֹב־לֵב בָּּעֵדֶן שׁוּב אֶרְאֶךָּ."


רֻסְתַּם, נְשִׁימָתוֹ כְּבֵדָה עָלָיו, / הַלֵּב בּוֹעֵר וְהַדְּמָעוֹת בָּעַיִן,

עָלָה עַל רַכְשׁ כְּמוֹ אָבָק מָהִיר, / בַּאֲנָחוֹת קָרוֹת עַל הַשְּׂפָתַיִם,

בָּא בִּצְעָקוֹת לִפְנֵי שׁוּרוֹת צְבָאוֹ, / לִבּוֹ דַּוַּי וְסָר עַל מַעֲשֵׂהוּ. [1215]

הָאִירָנִים, כְּהַשְׁגִּיחָם בַּבָּא, / נָפְלוּ אַפַּיִם אַרְצָה בְּתוֹדָה,

נָשְׂאוּ תְּפִלָּה לְאֵל־בּוֹרֵא־עוֹלָם, / כִּי חַי חָזַר מֵהַמַּעֲרָכָה.

אַךְ כִּרְאוֹתָם עָפָר בִּשְׂעַר רֹאשׁוֹ, / בְּגָדָיו קְרוּעִים וְהַחָזֶה פָּצוּעַ,

חָקְרוּ אֶת פִּיו: “מַה הַדָּבָר הַזֶּה? / מַה הֶעֱכִיר אֶת נִשְׁמָתְךָ הַיּוֹם?”

סִפֵּר אֶת מַעֲשֵׂהוּ הַמּוּזָר, / מַה זֶּה עוֹלֵל לִבְנוֹ, מַחְמַל נַפְשׁוֹ. [1220]

כֻּלָּם הֵרִימוּ קוֹל מִסְפֵּד אִתּוֹ, / וְהוּא עַצְמוֹ אָבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו.

רֻסְתַּם פָּנָה אֶל הַגֵּאִים לֵאמֹר: / "הַיּוֹם בָּגְדוּ לִבִּי בִּי וְגוּפִי.

אַל מִלְחָמָה לָכֶם עוֹד בַּתֻּרְכִּים, / כְּבָר הֲרֵעוֹתִי לְמַדַּי הַיּוֹם."


בְּגָדָיו קְרוּעִים, פָּצוּעַ בְּגֵווֹ, / בָּא זַוָרֶה אֶל גֵּו־הַפִּיל, אָחִיו.

כִּרְאוֹת רֻסְתַּם אֶת זַוָרֶה בְּכֹה, / סִפֵּר לוֹ כָּל אֲשֶׁר שָׁמַע מִבְּנוֹ. [1225]

אָמַר: "אַשְׁמָה תְּלוּיָה בְּצַוָּארִי, / וְעֹנֶשׁ לִי צָפוּי כָּבֵד מִנְּשׂא.

אֲנִי, זָקֵן, רָצַחְתִּי נַעֲרִי, / כָּרַתִּי גֶּזַע בְּנִי עַל שָׁרָשָׁיו.

כִּלְיוֹת בְּנִי הַצָּעִיר, סֻהְרָבּ, בִּתַּקְתִּי. / שָׁמַיִם יַסְפִּידוּהוּ עַד עוֹלָם."

לַתּוּרָנִי הוּמָן שָׁלַח לֵאמֹר: / "חֶרֶב הָרִיב הֵשַׁבְתִּי לִנְדָנָהּ,

וְהַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמְךָ עַתָּה, / מַצְבִּיא הַחַיִל הַתֻּרְכִּי אַתָּה. [1230]

הַפַּעַם לֹא יוֹם קְרָב הוּא לָנוּ פֹּה, / גַּם לֹא מָקוֹם לְשִׂיחַ וּדְבָרִים.

בִּזְדוֹן לִבְּךָ נָצַרְתָּ לְשׁוֹנְךָ, / עֵינַי וְנִשְׁמָתִי בְּאֵשׁ צָלִיתָ."

שׁוּב אֶל אָחִיו פָּנָה הַפַּהְלַוָן: / "חֲזֹר וְלֵךְ, אִישׁ נֶפֶשׁ מְאִירָה,

נְהַג אֶת חֵיל הוּמָן עַד לַנָּהָר, / וְאַל תִּלְחַץ עַל אִישׁ מֵאֲנָשָׁיו."

בְּמַלְאֲכוּת רֻסְתַּם בָּא זַוָרֶה, / וְלַמַּצְבִּיא הוּמָן הֵבִיא דְּבָרוֹ. [1235]

עָנָה הוּמָן, אֲשֶׁר אֶת בֶּן־רֻסְתַּם / לִמֵּד חָכְמַת הַקְּרָב, וְכֹה אָמַר:

"הֻגִ’יר הַחוֹרֵשׁ־רָע וְהַסּוֹרֵר / שָׁמַר בְּסוֹד אֶת שֵׁם מַצְבִּיאֲכֶם,

אֶת סִימָנֵי הָאָב הֶעְלִים, וּבְנוֹ / הִנִּיחַ לְגַשֵּׁשׁ בַּאֲפֵלָה.

אַךְ בְּשֶׁלּוֹ בָּאַתְנוּ הָרָעָה, / שׂוּמָה לִכְרֹת רֹאשׁוֹ מֵעַל גּוּפוֹ."

שָׁב זַוָרֶה אֶל תַּהַמְתַּן אָחִיו, / סִפֵּר דִּבְרֵי הוּמָן וְעַל צְבָאוֹ, [1240]

וְעַל הֻגִ’יר הַחוֹרֵשׁ־רָע, אֲשֶׁר / בְּאַשְׁמָתוֹ נָפַל סֻהְרָבּ חָלָל.


רֻסְתַּם שָׁמַע דְּבָרוֹ וְנֶחֱרַד, / וְהָעוֹלָם חָשַׁךְ לִפְנֵי עֵינָיו.

מִשְּׂדֵה־הַקְּרָב רָץ אֶל הֻגִ’יר כְּרוּחַ, / תְּפָשׂוֹ בְּצַוָּארוֹ, הִשְׁלִיךְ לָאָרֶץ,

וְאֶת חַרְבּוֹ הַמַּבְהִיקָה שָׁלַף / לִכְרֹת אֶת רֹאשׁ הָאִישׁ מֵעַל גּוּפוֹ,

אַךְ הַשָּׂרִים קָרְבוּ, הִפְצִירוּ בּוֹ, / וְאֶת הֻגִ’יר הִצִּילוּ מֵאָבְדָּן. [1245]

הַפַּהְלַוָן עָזַב אֶת הַמָּקוֹם / לָשׁוּב אֶל בְּנוֹ, הָעֶלֶם הַפָּצוּעַ,

אֵלָיו נִלְווּ לָבוֹא הָאַלּוּפִים / כְּמוֹ גּוּדַרְז וטוּס וְגֻסְתַּהַם.

כָּל הַצָּבָא, מֵאַהֲבַת רֻסְתַּם, / פָּתְחוּ שִׂפְתוֹתֵיהֶם הַנְּצוּרוֹת:

“רַק מִיַּזְדָּן תִּצְמַח לוֹ אֲרוּכָה, / אֲשֶׁר תָּקֵל עַל צַעַרְךָ, רֻסְתַּם.”

רֻסְתַּם תָּפַשׂ אֶת פִּגְיוֹנוֹ בַּכַּף / לִכְרֹת אֶת רֹאשׁ עַצְמוֹ מִצַּוָּארוֹ. [1250]

מִיָּד נִתְלוּ בּוֹ נִכְבַּדֵּי אִירָן, / מֵעֵינֵיהֶם שָׁפְכוּ דַּם לְבָבָם,

וְשָׂח בִּשְׁמָם גּוּדַרְז: "וּמַה תּוֹעִיל, / אִם תַּעֲלֶה פְּנֵי אֶרֶץ בְּעָשָׁן?

מֵאָה פְּגִיעוֹת לְנַפְשְׁךָ תָּסֵב, / וְלֹא תָּקֵל עַל סֵבֶל יַקִּירְךָ.

אִם הַמּוֹעֵד אֲשֶׁר נוֹעַד לֹא תַּם, / אִתְּךָ בֵּין הַחַיִּים עוֹד יִשָּׁאֵר,

וְאִם יִטֹּשׁ אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה, / שִׂים לֵב, מִי בָּעוֹלָם יִשְׁכֹּן לָעַד? [1255]

כֻּלָּנוּ צַיִד לְחִצֵּי הַמָּוֶת, / אִם כֶּתֶר לְרָאשֵׁינוּ, אוֹ קַסְדָּה.

כְּבוֹא הַיּוֹם נֵצֵא מִן הָעוֹלָם, / וּמַה נִּמְצָא בַּבָּא אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ.

מִפְּנֵי הַמָּוֶת מִי לֹא יְפָחֵד? / בּוֹכֶה כָּל אִישׁ עַל רֹעַ מַזָּלוֹ.

אִם אֲרֻכָּה וְאִם קְצָרָה הַדֶּרֶך, / כִּי יִתְלַוֶּה – נָפוּץ כְּמוֹץ בָּרוּחַ."


רוסתּם מבקש מכּאוס את סם־החיים

רֻסְתַּם הִפְגִּיעַ בְּגוּדַרְז לֵאמֹר: / "גִּבּוֹר אִישׁ־שֵׁם וְנֶפֶשׁ מְאִירָה! [1260]

שָׂא מַלְאֲכוּת מִמֶּנִּי אֶל כָּוֻס, / סַפֵּר לוֹ מֵאֲשֶׁר קָרָה לִי פֹּה:

"אֶת פִּגְיוֹנִי בִּכְבֵד יַלְדִּי תָּקַעְתִּי. / וּלְוַאי רֻסְתַּם לֹא יַאֲרִיךְ יָמִים!

אִם תִּזְכֹּר־לִי אֶת מַעֲשַׂי לְךָ, / וּבְדַאְגָתִי יִהְיֶה לִבְּךָ אִתִּי,

מֵהַצֳּרִי הַהוּא בְּאוֹצָרְךָ, / הָאֲרוּכָה לְכָל פִּצְעֵי הַגּוּף,

מָנָה מִמֶּנּוּ בּתוֹסֶפֶת יַיִן / שָׁלְחָה אֵלַי וְאַל־נָא תְּמַהְמֵהַּ. [1265]

בְּמַזָּלְךָ הַטּוֹב אִם יַחֲלִים, / לְשָׁרֶתְךָ עוֹד יַעֲמֹד כָּמוֹנִי."


כְּרוּחַ בָּא גּוּדַרְז אֶל כַּי־כָּוֻס / בְּמַלְאֲכוּת רֻסְתַּם וּבִדְבָרוֹ.

הֵשִׁיב הַשָּׁהּ: "לִי מִי יוֹתֵר יָקָר / בֵּין בְּנֵי־תְּמוּתָה מִגֵּו־הַפִּיל?

אֵין רְצוֹנִי כִּי יְאֻנֶּה לוֹ רַע, / וְגַם רוֹחֵשׁ אֲנִי לוֹ רֹב כָּבוֹד.

אַךְ אִם מִן הַשִּׁקּוּי מָנָה אֶשְׁלַח לוֹ, / וּבנוֹ סֻהְרָבּ יִחְיֶה וְיֵרָפֵא, [1270]

הֲלֹא יִגְבִּיר אֶת כֹּחַ תַּהַמְתַּן, / וְזֶה מָחָר יָמִיט עָלַי אָסוֹן.

אִם לֹא מִזְּמַן סָבַלְתִּי מִיָּדוֹ, / הַאִם אֶגְמֹל טוֹבָה תַּחַת רָעָה?

הֲלֹא דְּבָרוֹ שָׁמַעְתָּ: “מִי כָּוֻס זֶה? / אִם הוּא יוֹרֵשׁ הַכֶּתֶר, מִיהוּ טוּס?”

אַיֵּה תִּמְצָא בָּאָרֶץ אִישׁ, אֲשֶׁר / קוֹמָה, צַוָּאר וְזֹהַר אֵלֶּה לוֹ?

הֲיִתְיַצֵּב לִפְנֵי כִּסֵּא כְּבוֹדִי, / וּבַמַּעֲרָכוֹת יִשָּׂא נִשְׁרִי? [1275]

הַכְּבָר שָׁכַחְתָּ אֵיךְ חֵרֵף אוֹתִי, / וּבִכְבוֹדִי הֵקֵל קֳבָל הֶחָיִל?

אִם בְּנוֹ יִחְיֶה וְיִוָּסֵף עָלָיו, / קֹמֶץ עָפָר יִהְיֶה מְנָת חֶלְקִי.

פָּרָשׁ אַמִּיץ אַף מְנֻסֶּה אַתָּה – / הֲלֹא שָׁמַעְתָּ נְאוּמֵי סֻהְרָבּ?

  • “אֶלֶף רָאשִׁים מִבְּנֵי־אִירָן אַתִּיז, / וְחַי עַל עֵץ אוֹקִיעַ אֶת כָּוֻס.”

סֻהְרָבּ אִם יֶחִי, מִפָּנָיו יָחִילוּ / קְטַנִּים וְגַם גְּדוֹלִים בְּעוֹלָמֵנוּ. [1280]

אָדָם הַמְטַפֵּחַ אֶת אוֹיְבוֹ, / שְׁמוֹ יִזָּכֵר

לְדֵרָאוֹן בָּאָרֶץ."

גּוּדַרְז, עָצוּב מִמַּעֲנֵה כָּוֻס, / בָּא אֶל רֻסְתַּם כְּמוֹ עָשָׁן וְשָׂח:

"נֶפֶשׁ הַמֶּלֶךְ מִטִּבְעָהּ רָעָה, / פִּרְיָהּ תָּמִיד – כִּירֹקֶת־הַחֲמוֹר.

אֵין בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ קְשֵׁה־לֵב כָּמוֹהוּ, / וּמֵעוֹלָם הֵן לֹא עָזַר לְאִישׁ.

נַסֵּה אַתָּה אֵלָיו, מַהֵר וְלֵכָה, / אוּלַי קַדְרוּת פָּנָיו יָאִיר אֵלֶיךָ." [1285]


רוסתם מבכה את סוהראב

רֻסְתַּם צִוָּה כִּי מְשָׁרְתוֹ יָבִיא / אֵטוּן יָקָר מָלֵא תְּמוּנוֹת רִקְמָה.

עָלָיו, עַל הָרָקוּם זָהָב, הִשְׁכִּיב / אֶת בְּנוֹ, הָעֶלֶם, וּמִהֵר לַשָּׁהּ.

גִּבּוֹר־הַחַיִל אַךְ יָצָא לַדֶּרֶךְ, / הִגִּיעַ רָץ וְהַבְּשׂוֹרָה בְּפִיו:

“סֻהְרָבּ נָטַשׁ אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה, נַפְשׁוֹ לֹא לָאַרְמוֹן, כִּי לָאָרוֹן.”

קָפַץ הָאָב, נְשִׁימָתוֹ קָרָה, / וְעַפְעַפָּיו עָצַם בַּאֲנָחָה. [1290]

מִיָּד יָרַד מֵעַל סוּסוֹ כְּרוּחַ, / וְעַל רֹאשׁוֹ עָפָר שָׂם, לֹא קוֹבַע.

כָּל הַגְּדוֹלִים בִּצְבָא אִירָן כָּמוֹהוּ / הֵלִילוּ בִּדְמָעוֹת וְקוֹנְנוּ.

סָפַד רֻסְתַּם: "אַי, עֶלֶם שָׂשׂ לַקְּרָב, / אָצִיל וְגֵא מִזֶּרַע פַּהְלַוָן!

כָּמוֹךָ לֹא רָאוּ חַמָּה וָסַהַר, / כִּסֵּא וָכֶתֶר, שֶׁלֶט וְקוֹבַע.

לְמִי קָרָה אֲשֶׁר קָרַנִי אָנִי? / לְעֵת־זִקְנָה רוֹצֵחַ־בֵּן הָיִיתִי, [1295]

וְהוּא הֲלֹא נִין־סָם, פָּרָשׁ הָאָרֶץ, / וּבֵן לְאֵם מִזֶּרַע מְהֻלָּל.

אֲנִי, אֲשֶׁר שֵׁנִי אֵין לִי לְאֹמֶץ, / לְעֻמָּתוֹ הָיִיתִי אַךְ כְּיֶלֶד.

רָאוּי אֲנִי כִּי יִקְטְעוּ כַּפַּי, / וּמוֹשָׁבִי יִהְיֶה עָפָר אָפֹר.

מַה לְּאִמּוֹ אַגִּיד כְּהִוָּדַע לָהּ? / אֵיךְ אִישׁ אֶשְׁלַח אֵלֶיהָ לְנַחְמָהּ?

כִּי הֲרַגְתִּיו בְּלִי אָוֶן בְּכַפּוֹ? / מַדּוּעַ זֶה הִקְדַּרְתִּי אֶת יוֹמוֹ? [1300]

אַיֵּה עוֹד אָב אֲשֶׁר עָשָׂה כָּזֹאת? / אָכֵן רָאוּי אֲנִי לדֵרָאוֹן.

מִי בָּעוֹלָם הָרַג אֶת בְּנוֹ, וְזֶה / צָעִיר, דָּגוּל, אַמִּיץ־לֵב וְנָבוֹן?

וּמַה יַּגִּיד הַשּׁוֹעַ הַנִּכְבָּד / לְתַּהְמִינֶה, בִּתּוֹ הַטְּהוֹרָה?

אֶת זֶרַע סָם, סָבִי, יְקַלְּלוּ, / וְיַחְשְׁבוּנִי אִישׁ אֵין־לֵב, כּוֹפֵר.

הָהּ, מִי שִׁעֵר, כִּי יֶלֶד זֶה חָכָם / יַקְדִּים לִגְדֹּל כִּבְרוֹשׁ נִשָּׂא וָרָם, [1305]

כִּי יֶאֱסֹף צָבָא לְמִלְחָמָה / לְהַאֲפִיל יוֹמִי לְעוֹלָמִים?"


צִוָּה מִטְפַּחַת מֶשִׁי רְקוּמָה, / יָאָה לְשָׁהּ, לָשִׂים עַל פְּנֵי הַבֵּן.

חָלַם לִכְבּשׁ כִּסֵּא־מַלְכוּת וָכֶתֶר, / תַּחְתָּם נָחַל אֲרוֹן־מֵתִים דָּחוּק.

מֵהַשָּׂדֶה נָשְׂאוּ אֶת הָאָרוֹן, / וְשָׂמוּ אֶת פְּנֵיהֶם אֶל אָהֳלוֹ.

הִבְעִירוּ אֵשׁ בְּאֹהֶל הַגִּבּוֹר, / וְהַצָּבָא זָרָה עָפָר עַל רֹאשׁ. [1310]

כֵּן אֶת הָאֹהָלִים, רִקְמוֹת הַמֶשִׁי, / וְכָל כִּסְאוֹת־הַיְקָר מֵעוֹר נָמֵר

נָתְנוּ עַל הַמּוֹקֵד. עָלְתָה שַׁוְעָה / מִגְּרוֹן רֻסְתַּם הַמְמָרֵר בְּבֶכִי:

הָאָרֶץ לֹא תִרְאֶה בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב / פָּרָשׁ כָּמוֹךָ לִגְבוּרָה וּלְכֹחַ.

חֲבָל עַל גְּבוּרָתְךָ וְחָכְמָתְךָ, / חֲבָל עַל הֶהָדָר וְהַקּוֹמָה!

אֲבוֹי לַצַּעַר הַקּוֹרֵעַ לֵב – / הַרְחֵק מֵאֵם נָפַל בִּידֵי הָאָב!" [1315]

בּוֹכֶה בְּדָם גֵּרֵד אֶת הֶעָפָר, / קָרַע אֶת שִׂמְלָתוֹ הַהֲדוּרָה,

קָרֳא: "אָבִי יַשְׁמִיעַ גִּדּוּפִים, / גַּם רוּדָבֶּה הָאֲצִילָה תָּבוּז לִי.

יַגִּידוּ: “תַּהַמְתַּן גָּבַר עַל נַעַר, / בִּתֵּק אֶת כִּלְיוֹתָיו בְּפִגְיוֹנוֹ.”

מַה אֶעֱנֶה לָהֶם לְצִדְקָתִי, / וְאֵיךְ אָשִׁיב אֶת לְבָבָם אֵלַי?

מַה גִּבּוֹרִים וּמַה גֵּאִים יַגִּידוּ / לְבוֹא הַסִּימָנִים הַנּוֹרָאִים, [1320]

וּלְשֵׁמַע הַבְּשׂוֹרָה, כִּי מֵהַגַּן / עָקַרְתִּי אֶת הַבְּרוֹשׁ הַמִּתַּמֵּר?"


יָשְׁבוּ אִתּוֹ בַּדֶּרֶךְ בְּעָפָר, / כָּל אַבִּירֵי הַמֶּלֶךְ כַּי־כָּוֻס.

לָקְחוּ אִתּוֹ דְּבָרִים לְנַחֲמוֹ, / אַךְ הוּא בְּמַכְאוֹבוֹ מֵאֵן לִשְׁמֹעַ.

כִּי דֶּרֶךְ הַשָּׁמַיִם: יָד אַחַת / אוֹחֶזֶת כֶּתֶר, הַשְּׁנִיָּה – פְּלָצוּר.

עוֹד זֶה יוֹשֵׁב שָׂמֵחַ בְּכִתְרוֹ, / בַּחֶבֶל יַפִּילֵהוּ מִכִּסְאוֹ. [1325]

מַדּוּעַ בְּתֵבֵל דָּבְקָה נַפְשֵׁנוּ, / וְהַפְּרִידָה מִמֶּנָּה הִיא חֶלְקֵנוּ?

כָּל הַחוֹשֵׁב לְהַאֲרִיךְ יָמִים / בְּלִי סוֹף, אֶל הֶעָפָר יָשׁוּב גַּם הוּא.

הַאִם יוֹדְעִים שָׁמַיִם מָה עוֹשִׂים הֵם, / וְאִם מֹחָם רֵיק מִמַּחֲשָׁבָה,

יָדֹעַ לֹא נֵדַע לְעוֹלָמִים. / לַשָּׁוְא תִּשְׁאַל “מַדּוּעַ?”, “אֵיךְ?”

אַל תְּמָרֵר בִּבְכִי כִּי נֵאָסֵף. / מִי בִּין יָבִין אֶת שַׁחַר הַקּוֹרוֹת? [1330]


כִּשְׁמֹעַ כַּי־כָּוֻס כִּי מֵת סֻהְרָבּ, / מִהֵר לָבוֹא עִם חֶבֶר לִוְיָתוֹ.

וְאֶל הַמִּתְאַבֵּל דִּבֵּר לֵאמֹר: /"מֵהַר אַלְבֻּרְז וְעַד עֲלֵה הַסּוּף

הַכֹּל יִשָּׂא עִמּוֹ גַּלְגַּל שָׁמַיִם – / אֵל אַהֲבָה נִקְשֹׁר אֶל הֶעָפָר.

אֶחָד מַקְדִּים אוֹ מְאַחֵר שֵׁנִי, / כִּכְלוֹת־הַכֹּל הַכֹּל שׁוֹבְקִים חַיִּים.

הַבְלֵג עַל יְגוֹנְךָ וְהִנָּחֵם, / וְאֶל הַנְּבוֹנִים הַטֵּה אָזְנַיִם. [1335]

אִם תְּמוֹטֵט שָׁמַיִם תַּחְתֵּיהֶם, / ואֶרֶץ תַּעֲלֶה בְּאֵשׁ קוֹדַחַת,

לֹא תַּחֲזִיר מֵתְךָ אֶל הַחַיִּים, / נַפְשׁוֹ מָצְאָה לָהּ כְּבָר מִשְׁכָּן אַחֵר.

רָאִיתִי מֵרָחוֹק כְּתֵפָיו, חָזֵהוּ, / גָּבְהוֹ וְקוֹמָתוֹ וְאַלָּתוֹ,

כַּהֲבִיאֵהוּ הֵנָּה הַגּוֹרָל, / לִפֹּל חָלָל פֹּה מִיָּדְךָ, אָבִיו.

מָה עוֹד תִּפְעַל וּמַהִי הַתְּרוּפָה? / כַּמָּה וְעַד מָתַי עוֹד תְּבַכֵּהוּ? [1340]

עָנָה רֻסְתַּם: "סֻהְרָבּ אֵינֶנּוּ עוֹד, / אַךְ בַּשָׂדֶה נִשְׁאַר הַשָּׂר הוּמָן

עִם מְפַקְּדִים תֻּרְכִּים, שָׂרִים מִסִּין – / אַל־עוֹד תִּטֹּר לָהֶם אֵיבָה בַּלֵּב.

בְּכֹחַ אֱלֹהִים וּבִרְשׁוּתְךָ / יֵצֵא־נָא זַוָרֶה לְלַוּוֹתָם."

עָנָה הַשָּׁהּ: "גִּבּוֹר צְמֵא תְּהִלָּה! / פָּנֶיךָ מֵהַקְּרָב הַזֶּה קָדְרוּ.

אַף כִּי הֵסֵבּוּ לִי רָעוֹת הַרְבֵּה, / וְהֶעֱלוּ עָשָׁן מִמִּשְׁכְּנוֹת אִירָן, [1345]

זֶה צַעַרְךָ עַד לְבָבִי נָגַע, / וְעַל רוּחִי לֹא

יַעֲלֶה נָקָם."


רוסתּם חוזר לזאבּוליסתּאן

הַשָּׁהּ וְכָל חֵילוֹ יָצְאוּ אִירָנָה, / אוּלָם רֻסְתַּם נִשְׁאַר עוֹד בַּמָּקוֹם.

חִכָּה לְזַוָרֶה אֲשֶׁר בַּדֶּרֶךְ, / וְלַיְדִיעָה עַל הַצָּבָא הַהוּא.

כְּשׁוּב אָחִיו מִגְּבוּל תּוּרָן עִם שַׁחַר, / מִיָּד הוֹצִיא רֻסְתַּם צְבָאוֹ לַדֶּרֶךְ.

בַּעֲשׂוֹתוֹ דַּרְכּוֹ זָבֻּלִסְתָּנָה, / וּכְבוֹא הַחֲדָשָׁה אֶל אֹזֶן זָל, [1350]

הִפְסִיעַ לִקְרָאתוֹ כָּל עַם סִיסְתָּן, / וּבָא דּוֹאֵג, כּוֹאֵב וּמִתְאַבֵּל.

כְּהַגִּיעָם אֶל הָאָרוֹן, זָרוּ / הָאֲצִילִים עָפָר עַל רָאשֵׁיהֶם,

גָּדְעוּ זַנְבוֹת סוּסֵי הַמִּלְחָמָה, / שִׁסְּעוּ בַּחֶרֶב עוֹר תֻּפֵּי הַקְּרָב.

כִּרְאוֹת דַּסְתָּן בֶּן־סָם אֶת הָאָרוֹן, / עָזַב אֻכָּף וְרֶסֶן הַזָּהָב.

רֻסְתַּם אַף הוּא צָעַד נִכְחוֹ בָּרֶגֶל, / בְּגָדָיו קְרוּעִים כֻּלָּם, לִבּוֹ פָּצוּעַ. [1355]

הַלּוֹחֲמִים אַבְנְטֵיהֶם הִתִּירוּ, / לִפְנֵי אֲרוֹן סֻהְרָבּ הִרְכִּינוּ רֹאשׁ.

אוֹתוֹ לָשֵׂאת הֵרִימוּ וְסָפְדוּ: “אֲבוֹי לַמְהֻלָּל וְלָאַמִּיץ!”


רֻסְתַּם הַנֶּאֱנָק הֵרִים אֶת רֹאשׁ / הַמֵּת מֵהָרִקְמָה לִפְנֵי אָבִיו,

וְשָׂח אֵלָיו: רְאֵה, סָם הַפָּרָשׁ / עָצַם עֵינַיִם בָּאָרוֹן הַצַּר!"

דַּסְתָּן בָּכָה בְּדָם עַל לְחָיָיו, / וְנֶאֱנַח לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, [1360]

בְּעוֹד רֻסְתַּם צוֹעֵק: “הָלַכְתָּ, בְּנִי, / וְאָנֹכִי נִשְׁאַרְתִּי בִּקְלוֹנִי.”

אָמַר דַּסְתָּן הַשָּׂב: "הַפְלֵא וָפֶלֶא! / אֵיךְ בְּגִילוֹ הֵנִיף אַלָּה כָּזֹאת,

וְשֵׁם קָנָה לוֹ בֵּין גְּדוֹלֵי עוֹלָם / כָּמוֹהוּ לֹא תֵּלֵד אִשָּׁה בָּאָרֶץ."

אָמַר, וּשְׁתֵּי עֵינָיו מָלְאוּ דְּמָעוֹת, / וְלֹא חָדַל מִשִּׂיחַ בְּסֻהְרָבּ.


הִגִּיעַ תַּהַמְתַּן אֶל אַרְמוֹנוֹ, / וּבְבֶכֶה רָם הִנִּיחַ הָאֲרוֹן. [1365]

כִּרְאוֹת תֵּבַת־הַנֶּכֶד רוּדָבֶּה, / הִגִּירוּ דָּם עֵינֶיהָ בִּנְחָלִים.

קָרְאָה בְּמַכְאוֹבָהּ: “גִּבּוֹר גֵּאֶה! / מֵהָאָרוֹן לְרֶגַע רֹאשׁ הָרֵם!”

אֶת קִינָתָהּ הִתְחִילָה בִּילָלָה, / וּמִכְּבֵדָהּ פָּרְצוּ אַנְחוֹת קָרָה.

קָרְאָה: "אַי, גּוּר־אַרְיֵה בֶּן גִּבּוֹרִים! / לֹא יִוָּלֵד גִּבּוֹר אַמִּיץ כָּמוֹךָ.

לֹא תְּסַפֵּר עוֹד לְאִמְךָ רָזֶיךָ, / אֶת כָּל מִקְרֶיךָ הַמְאֻשָּׁרִים. [1370]

הָלַכְתָּ בִּנְעוּרֶיךָ אֶל בּוֹר־כֶּלֶא, / וְאֶל מִשְׁכַּן הַמִּסְכֵּנִים הִגַּעְתָּ.

לֹא תְּסַפֵּר מַה קָּרְךָ עִם אָבִיךָ, / וְלָמָּה זֶה בִּתֵּק אֶת לְבָבְךָ."

צַעֲקוֹתֶיהָ עַד שַׁבְּתַאי הִגִּיעוּ, / וְכָל שׁוֹמְעָן שָׁפַךְ דְּמָעוֹת מָרוֹת.

אָבָק עַל הַפָּנִים וַאֲבֵלָה, / פָּנְתָה בְּלֵב כּוֹאֵב אֶל אַפַּדְנָהּ:

כִּרְאוֹתוֹ כֵּן, בָּכָה רֻסְתַּם מָרָה, / לֹא דֶּמַע עַל חָזֵהוּ, דָּם נִגַּר. [1375]

תֹּאמַר: “קֵץ הַיָּמִים הִנֵּה הִגִּיעַ, / כֹּה רָחֲקָה שִׂמְחָה מִלֵּב אֱנוֹשׁ.”

אֶת הָאָרוֹן, וּבוֹ הַכְּפִיר סֻהְרָבּ, / הֵבִיא שֵׁנִית לִפְנֵי הַלּוֹחֲמִים.

הֵרִים אֶת הַמִּכְסֶה, גִּלָּה רֹאשׁוֹ, / וְתַכְרִיכָיו הֵסִיר לִפְנֵי אָבִיו.

כְּהֵרָאוֹת גּוּפוֹ לַגִּבּוֹרִים, / כִּסּוּ הָאֲנָחוֹת אֶת הַשָּׁמַיִם.

הַנִּקְהָלִים סָבִיב, זָקֵן וָנַעַר, / נָשִׁים וָטַף, הִבִּיטוּ אֵין־אוֹנִים. [1380]

פָּנִים קוֹדְרוֹת לַכֹּל, בְּגָדִים קְרוּעִים, / כָּל לֵב דַּוַי, כָּל רֹאשׁ מָלֵא עָפָר.

כָּל הָאַרְמוֹן אֲרוֹן מֵתים אֶחָד, / וּבָאָרוֹן יָשֵׁן, מַרְגִּיע הַלָּבִיא.

בְּצַוָּארוֹ וּבִכְתֵפָיו אַךְ סָם, / תֹּאמַר: "מָאַס

בַּקְּרָב, שָׁכַב לִישֹׁן."

עָטַף גּוּפוֹ בְּשֵׁשׁ־רִקְמָה חִוֵּר, / חִזֵּק גּולַל אֲרוֹן־הַמֵּת הַצַּר,

וְכֹה אָמַר: "הֲלֹא גַּם אִם אָקִים / מַצֶּבֶת פָּז נוֹדֶפֶת מֻשְׁק לִבְנִי, [1385]

הֵן כִּי אֵלֵךְ, לֹא תַּאֲרִיךְ יָמִים. / אַךְ מַה יּוֹתֵר מִזֶּה אוּכַל עֲשׂוֹת?"

הֵקִים לוֹ קֶבֶר בְּצוּרַת פַּרְסָה, / וְהָעוֹלָם מֵרֹב דְּמָעוֹת סֻמָּא.

אֶת הָאָרוֹן עִצֵּב מֵעֵץ אָהָל, / וּפִרְזְלוֹ בְּחִשּׁוּקֵי זָהָב.

כִּפְשֹׁט בְּכָל הָאָרֶץ הַסִּפּוּר, / אֵיךְ תַּהַמְתַּן הָרַג אֶת בְּנוֹ סֻהְרָבּ,

יָרְדָה עַצְבוּת גְּדוֹלָה עַל הָעוֹלָם, / וְכָל אֲשֶׁר לוֹ נֶפֶשׁ הִזְדַּעזֵעַ [1390]


רֻסְתַּם, יְמֵי אֶבְלוֹ אָרְכוּ זְמַן רַב, / וְכָל שִׂמְחָה פָּסְחָה עַל לְבָבוֹ.

מִקֵּץ יָמִים יָרְדָה עָלָיו שַׁלְוָה, / נוֹתְרָה לוֹ זוֹ הַדֶּרֶךְ הָאַחַת.

מִקְרִים דּוֹמִים הַרְבֵּה זוֹכֵר עוֹלָם, / וְצַלְּקוֹתָיו תִּמְצָא עַל כָּל אֶחָד.

לְמִי בַּחֶלֶד תּוּשִׁיָּה וָשֵׂכֶל / לְהִלָּחֵם בְּכַחַשׁ הַגּוֹרָל?

דְּבַר מוֹת סֻהְרָבּ הִגִּיעַ עַד אִירָן, / וּבְאֵשׁ הַצַּעַר נִכְוְתָה כָּל נֶפֶשׁ. [1395]

מִצַּד שֵׁנִי הוּמָן חָזַר תּוּרָנָה, / סִפֵּר לַמֶּלֶךְ כָּל אֲשֶׁר רָאָה.

כִשְׁמֹעַ זֹאת אַפְרָסִיָבּ נִדְהַם: / לָקַח מוּסָר מִמַּעֲשֵׂה רֻסְתַּם.


הבשורה על מות סוהראבּ מגיעה אל אמו

קוֹלוֹת מִסְפֵּד עָלוּ בִּגְבוּל תּוּרָן: / “בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב נָפַל חָלָל סֻהְרָבּ!”

שָׁהּ סַמַנְגָּן שָׁמַע אֶת הַבְּשׂוֹרָה, / וְאֶת בְּגָדָיו אֲשֶׁר עָלָיו קָרַע.

הַהֲבָרָה הִגִּיעָה אֶל הָאֵם: / “נָפַל הַבֵּן בְּחֶרֶב מוֹלִידוֹ!” [1400]

שָׁלְחָה כַּפָּהּ, קָרְעָה אֶת שִׂמְלָתָהּ, / וִיפִי גּוּפָהּ הָאֲדַמְדַּם נִגְלָה.

הִשְׁמִיעָה צְעָקוֹת, יְלֵל וָנֶהִי, / מִזְּמַן לִזְמַן רָפְתָה וְהִתְעַלְּפָה.

כָּרְכָה כְּחֶבֶל עַל אֶצְבְּעוֹתֶיהָ / אֶת תַּלְתַּלֵּי רֹאשָׁהּ, עֲקָרָתָם,

וְזֶרֶם דָּם יָרַד מֵעַל פָּנֶיהָ. / מִזְּמַן לִזְמַן צָנְחָה לָאֲדָמָה.

זָרְתָה עָפָר כֵּהֶה עַל צַמּוֹתֶיהָ, / נָשְׁכָה אֶת זְרוֹעוֹתֶיהָ בְּשִׁנֶּיהָ. [1405]

הִשְׁלִיכָה גֶּחָלִים עַל קָדְקֳדָהּ, / הַתַּלְתַּלִּים הַנִּיחוֹחִים הִבְעִירָה.

בְּקִינָתָהּ קָרְאָה: "מַחְמַל נַפְשִׁי! / עַתָּה אַיְּךָ בְּדָם וּבֶעָפָר?

צוֹפָה אָמַרְתִּי לִי: "אוּלַי הַיּוֹם / אֶשְׁמַע דָּבָר מִבְּנִי וּמֵאָבִיהוּ?

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת – כֹּה אָמַרְתִּי לִי – / כִּי כְּבָר סָבַבְתָּ בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ,

חִפַּשְׂתָּ אֶת אָבִיךָ וּמָצָאתָ. / עַתָּה מְמַהֲרִים אַתֶּם לָשׁוּב." [1410]

לָדַעַת אֵיךְ יָכֹלְתִּי, כִּי בֻּתַּק / יַלְדִּי בְּחֶרֶב תַּהַמְתַּן אָבִיו?

לֹא חָס הָאִישׁ הַזֶּה עַל זִיו פָּנֶיךָ, / עַל קוֹמָתְךָ כִּבְרוֹשׁ, עַל זְרוֹעוֹתֶיךָ,

וְלֹא חָמַל לִבּוֹ עַל חֲלָצֶיךָ, / כִּי הִכְרִיתָם בַּחֶרֶב הָאוֹכֶלֶת.

נָשָׂאתִי אֶת הַיֶּלֶד עַל כַּפַּיִם / לְאוֹר הַשְֶּׁמֶשׁ וּבְחֶשְׁכַּת הַלַּיְלָה.

הַפַּעַם מִתְבּוֹסֵס הוּא בְּדָמוֹ, / וְתַכְרִיכִים לְגֵו טָהֹר סוּתוֹ. [1415]

אֶת מִי תַּחְבֹּקְנָה זְרוֹעוֹתַי עַתָּה? / מִי יְנַחֵם נַפְשִׁי בְּעֵת צָרָה?

לְמִי אֶקְרָא לָבוֹא אֵלַי תַּחְתֶּיךָ? / לְמִי רָגְזִי וְחֶרְדָתִי אָשִׂיחַ?

אֲבוֹי לַגּוּף, לַנֶּפֶשׁ וְלָעַיִן, / כִּי גַּן וּבַיִת בְּאָבָק הֵמִירוּ.

גִּבּוֹר, מִשְׂגַּב הַחַיִל! אָב בִּקַּשְׁתָּ, / תַּחְתָּיו בְּדַרְכְּךָ מָצָאתָ קֶבֶר.

תִּקְוָה הָפְכָה לְהַכְזָבָה מָרָה, / עַתָּה יָשֵׁן אַתָּה, מִסְכֵּן, חֵלֵכָה. [1420]

לִפְנֵי שָׁלְפוֹ הַחֶרֶב הָאוֹכֶלֶת / וּבְטֶרֶם יִתְקְעֶנָּה בִּכְבֵדְךָ,

מַדּוּעַ לֹא הֶרְאֵיתָ הַמַּזְכֶּרֶת, / אֲשֶׁר אִמְּךָ נָתְנָה לְךָ לַדֶּרֶךְ?

לְךָ נָתְנָה אִמְּךָ אוֹת מֵאָבִיךָ, / מַדּוּעַ לֹא נָתַתָּ בּוֹ אֵמוּן?

עַתָּה אִמְּךָ נִטְּשָׁה, וּכִשְׁבוּיָה / נָדוֹנָה לְעָמָל וּלִדְאָגָה.

מַדּוּעַ לֹא נִלְוֵיתִי לַמַּסָּע, / לִהְיוֹת בֵּין גִּבּוֹרֵי עוֹלָם נוֹדַעַת? [1425]

אוֹתִי הָיָה מַכִּיר גַּם מֵרָחוֹק, / וַחֲסָדָיו מַמְטִיר אֲזַי עַל שְׁנֵינוּ.

גְּאֵה־הָרֹאשׁ הָיָה מַשְׁלִיךְ חַרְבּוֹ, / וְלֹא דּוֹקֵר אֶת כִּלְיוֹתֶיךָ, בְּנִי."


פָּצְעָה עַצְמָהּ, תָּלְשָׁה שַׂעֲרוֹתֶיהָ, / הִטְבִּיעָה צִפָּרְנֶיהָ בְּפָנֶיהָ.

לְשֵׁמַע אַנְחוֹתֶיהָ וּבִכְיָהּ / מָלְאוּ עֵינֵי כָּל הַבְּרוּאִים דְּמָעוֹת.

פִּתְאֹם צָנְחָה כְּשִׁכּוֹרָה אֵין־אֹמֶר, / נִשְׁבַּר כָּל לֵב מֵרַחֲמִים עָלֶיהָ. [1430]

נָפְלָה אֶל הֶעָפָר כְּמוֹ מֵתָה, / לֵאמֹר יָכֹלְתָּ כִּי קָפָא דָּמָהּ בָּהּ.

כְּשׁוּב רוּחָהּ הוֹסִיפָה לְקוֹנֵן, / בִּבְנָהּ הַמֵּת הוֹגָה נַפְשָׁהּ בְּלִי הֶרֶף.

בְּדַם כְּבֵדָהּ צָבְעָה אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ / כַּהֲבִיאָהּ אֶת כֶּתֶר בְּנָהּ סֻהְרָבּ,

וּמַר בָּכְתָה עָלָיו וְעַל הַכֵּס, / קָרְאָה לֵאמֹר: “אַלּוֹן מַלְכוּת תָּמִיר!”

הֵבִיאָה אֶת סוּסוֹ קַל־הָרַגְלַיִם, / אוֹתוֹ הוֹקִיר מְאֹד בִּימֵי אָשְׁרוֹ, [1435]

חִבְּקָה אֶת רֹאשׁ הַסּוּס אֶל הֶחָזֶה / לְתַדְהֵמַת הַנִּקְהָלִים עָלֶיהָ.

פַּעַם נָשְׁקָה רֹאשׁוֹ, פַּעַם – פָּנָיו, / דָּמּהּ זָרַם מִתַּחַת לַפְּרָסוֹת.

הָאֲדָמָה אָדְמָה מִדַּם עֵינֶיהָ, / כְּהַחְלִיקָה רַגְלָיו בְּמוֹ פָּנֶיהָ.

לָקְחָה אֶת הַכֻּתֹּנֶת אֶל חֵיקָהּ, / כְּקַחַת אֵם אֶת יֶלֶד טִפּוּחֶיהָ.

חִבְּקָה אֶת הַמְּעִיל וְהַשִּׁרְיוֹן, / הַקֶּשֶׁת, הָאַלָּה וְהַכִּידוֹן, [1440]

תָּפְשָׂה מָגֵן סֻהְרָבּ, אֻכָּף וָרֶסֶן, / וּבְגֻלְגָּלְתָּהּ הָלְמָה אוֹתָם בְּלִי נֹחַם.

אֶת הַפְּלָצוּר, שְׁמוֹנִים אַמָּה אָרְכּוֹ, / פָּרְשָׂה כָּל מִדָּתוֹ לִפְנֵי עֵינֶיהָ.

הֵרִימָה קַסְדָּתוֹ וְשִׁרְיוֹנוֹ / וְכֹה קָרְאָה: “אַרְיֵה שׁוֹחֵר קְרָבוֹת!”

שָׁלְפָה חֶרֶב סֻהְרָבּ מִנַּרְתִּיקָהּ, / וּזְנַב

הַסּוּס וְרַעְמָתוֹ גָזָזָה.

לָעֲנִיִּים חִלְּקָה הוֹנָהּ הָרַב, / זָהָב וְכֶסֶף וְסוּסֵי רִתְמָה. [1445]

סָגְרָה אֶת דֶּלֶת הָאַרְמוֹן, הַכֵּס / עָקְרָה, מִמַּסָּדוֹ הָשְׁלַךְ לָאָרֶץ.

צָבְעָה שָׁחוֹר אֶת הַדְּלָתוֹת, אָבָק / עָלָה מִן הָאַרְמוֹן וּבְמִסְדְּרוֹנָיו.

הָיָה לְתֵל אוּלָם הַמִּשְׁתָּאוֹת, / אֲשֶׁר יָצְאוּ מִמֶּנּוּ אֶל הַקְּרָב.

שִׂמְלָה כְּחֻלָּה לָבְשָׁה הַשַּׁכּוּלָה, / וְהַכָּחֹל הַזֶּה הָכְתַּם בְּדָם.

שָׁנָה תְּמִימָה אַחַר מוֹת בְּנָהּ / בָּכְתָה וְקוֹנְנָה יוֹמָם וָלַיְלָה, [1450]

בַּסּוֹף פָּרְחָה נַפְשָׁהּ הַאֲמֵלָה, / לְהִפָּגֵשׁ עִם אֲהוּבָּה סֻהְרָבּ.


אִישׁ־הַלָּשׁוֹן בַּהְרָם הִשְׁמִיעַ לָנוּ: / "הַנַּח לָהֶם, לָרְפָאִים, קְרוֹבֶיךָ.

לֹא תַּאֲרִיךְ זְמַן רַב בִּמְעוֹן אוֹרְחִים זֶה, / הִכּוֹן לַדֶּרֶךְ אַל־נָא תִּתְמַהְמֵהַּ.

פִּנָּה אָבִיךָ מְקוֹמוֹ לְךָ, / וְגַם תּוֹרְךָ – יַגִּיעַ מוֹעֲדוֹ.

זֶה גּוֹרָלֵנוּ וְסוֹדוֹ כָּמוּס, / וְלֹא תִּמְצָא מַפְתֵּחַ לַחִידָה. [1455]

נָעוּל הַשַּׁעַר, אֵין מִי יִפְתְּחֶנּוּ, / אַל תְּנַסֶּה אֶת כֹּחֲךָ לָרִיק.

אָכֵן הַצַּו לִנְטשׁ אֶת הָעוֹלָם / מֵאֵת הָאֱלֹהִים וּבִרְצוֹנוֹ הוּא.

אַל נַפְשְׁךָ תִּקְשֹׁר לִמְלוֹן־דְּרָכִים, / הָאשֶׁר הַצָּפוּי אֵינֶנּוּ רַב.


הַהַגָּדָה הִגִּיעָה לְקִצָּהּ, / וּכְבָר לְסִיָוֻשׁ נַפְשִׁי אָצָה.

סִפּוּר דְּמָעוֹת הֵבֵאתִי, וְאָכֵן, / מִי לֹא יִרְגַּז עַל אָב רוֹצֵחַ בֵּן? [1460]



  1. הפתיחה בשבח אלוהים היא נוהג מקובל בשירה הפרסית. נוהג הוא שבשיר אֶפִּי ארוך מוקדש הפרק הראשון לשבחי הבורא. גם סדר הפרקים הבאים של חלק המבוא משקף את הקונבנציות של השירה הפרסית הקלסית (ספר זה הוא אחד הראשונים שבו נקבעו הקונבנציות הללו).  ↩

  2. בית זה הפך להיות פתגם נפוץ בפרסית.  ↩

  3. הפרק השני מוקדש לשבחי התבונה, אף זה הוא מן המקובלות בשירה האֶפִּית הפרסית. יש בפרק הזה כמה שברי פסוקים, הממשיכים ביטויים ספרותיים הידועים מן הספרות הטרום־אִסלאמית. ביטיים דומים לאלה מופיעים גם בספרות החוכמה של המזרח הקדום (ודוגמתם יש גם בספרי החוכמה של המקרא). עיקרה של התפישׂה בספרות הזאת הוא שלחוכמה יש חשיבות לא רק בפני עצמה, אלא היא משמשת גם ערובה להצלחה בחיים ולהשגת מעמד חשוב בחברה ועל־כן היא בעלת ערך תועלתי.  ↩

  4. יזדאן – כינוי לאלוהים, בצורת הריבוי מאִיזַד – מִלה שציינה במקורה את הישויות הנערצות בדת הזורואסטרית (הצורה אִיזַד נובעת מן המלה yazad בפרסית אמצעית, וצורה זאת ממשיכה את המלה הפרסית העתיקה yazata, שפירושה ‘הראוי לפולחן, מי שראוי לעבוד לו’). בתקופה מאוחרת יתר הפכה להיות מלה נרדפת לשם האל.  ↩

  5. עין הנפש – ביטוי המופיע בספרות הפרסית הטרום־אִסלאמית. הוא מציין את הבנת הדברים שמעבר למה שנראה לעין.  ↩

  6. מכאן ואילך סִדרה של ארבעה פרקים הנוגעים לבריאת־העולם, לבריאת־האדם, לבריאת־החמה ולבריאת־הלבנה.  ↩

  7. העולם הזה משול למלון־אורחים, מכיוון שאין הוא אלא תחנת־ביניים ארעית בדרך אל העולם הבא. תפישׂה זאת מוּכֶּרת מן הספרות הזורואסטרית בפהלווית, כשם שהיא ידועה גם ביהדות ובאִסלאם.  ↩

  8. יש באדם יסודות של העולם העליון ושל העולם התחתון, והוא נוצר כיסוד־ביניים ביניהם. המושג מִיָאנְגִ'י מציין בפרסית גם פונקציה של תיווּך ושיפוט, וגם מעמד של הנהגה ושלטון.  ↩

  9. האדם הוא הראשון במערכת הבריאה, אף כי נברא אחרון.  ↩

  10. בחג ראש־השנה – הכוונה לחג הנַוּרוּז, הפותח את השנה הפרסית החדשה, וחל ביום שוויון היום והלילה של האביב (21 במארס). הדימוי כאן הוא לגן הצבעוני הפורח באביב.  ↩

  11. [משורה זו] ואילך – הפרק הזה מספר בשבח נביא האִסלאם וחבריו, כלומר: אלה שהנהיגו את העדה המוסלמית בראשיתה לאחר מותו. ארבעה הבתים הראשונים מוקדשים לנביא עצמו, שלושת הבתים הבאים מוקדשים כל אחד לאחד החליפים הראשונים מבין “החליפים ההולכים בדרך הישר”, כלומר: אבּו בּכּר, עמר ועת'מאן. שאר הפרק מוקדש לשבחי החליף הרביעי, עלי, חתנו של הנביא. ההבלטה הרבה של מעמדו של עלי, שהוא הדמות המרכזית באִסלאם השיעי, מרמזת על נטייתו של פירדוסי לכיווּן של האמונה השיעית.  ↩

  12. ‘הבתולה’ – היא פאטמה, בתו של הנביא מוחמד ואשתו של עלי, ודמות נערצה בחוגי השיעה. היא נזכרת במקור הפרסי לא בשמה אלא בכינויה.  ↩

  13. העולם נמשל לים סוער ורוגש, שהכול צפויים לטבוע בו, ובו שטות שבעים ספינות. מתוכן כדאי לו לאדם לשוט דווקא בספינה שמנווטים הנביא מוחמד ועלי, שכן רק כך מובטחת לו הצלה. הדימוי בנוי על המימרה הידועה המיוחסת לנביא, שלפיה יש בדת שבעים כיתות שונות, ורק אחת מהן תינצל.  ↩

  14. האריה (חַיְדַר) – אחד הכינויים של עלי.  ↩

  15. מובּד – אחד מכוהני הדת הזורואסטרית, הם שומרי המסורת העתיקה של האפוס האיראני. צורתו העתיקה של השם היתה magu־pati, וממנה אפשר לראות שהשם נגזר מן המלה הקדומה שציינה את כוהני־הדת באיראן – מִלה שממנה נגזר גם הכינוי “אמגושי” שבמקורות היהודים. המונח העברי ‘מג’ או ‘רב־מג’ המופיע לפרקים בתרגום אינו קשור במקורו ככל הנראה למושג הזה, אך בשל קִרבת הצליל נראה היה מתאים לתרגום המונח “מובד”.  ↩

  16. [משורה זו] ואילך – דקיקי היה משורר שהקדים את פירדוסי בחיבור ‘ספר מלכים’, אך לא סיים אותו כי נרצח בגיל צעיר על־ידי עבדו התורכי (תאריך מותו הוא בין 970 ל־976 לסה"נ), כפי שמסופר כאן. פירדוסי השתמש באותה המתכונת השירית ובאותו המשקל שעשה בו שימוש דקיקי. למרות הביקורת הקשה שפירדוסי משמיע על קודמו, ואף־על־פי שעלה על דקיקי בכשרונו האפי, הוא כלל בתוך השאה־נאמה אף בתים מחיבורו של דקיקי, בלא שעשה בו שינויים.  ↩

  17. הפחד מפני הגורל, המתואר כגלגל מסתובב, מובע לעתים קרובות בשאה־נאמה ובאפּיקה הפרסית הקדומה בכלל. הנושא הוא חלק ממסורת קדומה בספרות האיראנית.  ↩

  18. תקופת חייו של פירדוסי אינה תקופה של שלווה ושקט בתולדות ארצו.  ↩

  19. [משורה זו] ואילך – הפרק הזה מוקדש לפטרונו של פירדוסי, אבו מנצור אבן מוחמד. השם אינו בטוח, וגם פרטים אחרים עליו אינם ידועים, אך יתכן שהוא היה בטוּס, עיר־מולדתו ומקום־מגוריו של פירדוסי.  ↩

  20. [משורה זו] ואילך – הסולטן מחמוד מגֹזנה הוא המלך שפירדוסי הקדיש לו את יצירתו, אך לא רווה נחת מן התמורה שקיבל ממנו.  ↩

  21. רוּם – השם המקובל בספרות המוסלמית למה שהיתה המלכות הרומית המזרחית, דהיינו: ביזנטיום. קנוג‘ – מקום בהודו. נהר סנד – באיזור בלוצ’יסתאן וסנד (פּאכּיסתאן) של ימינו.  ↩

  22. גן אִרַם – מעין גן־עדן עלי אדמות, לפי האגדה המוסלמית. נבנה על־ידי שַׁדָּאד בן עָאד, כחיקוי לגן־העדן העליון, ונהרס כעונש על יהירותו.  ↩

  23. הניגוד המשלים ‘משתה’ ו‘מלחמה’, המסכם את שני העיסוקים העיקריים של גיבורי האפוס הפרסי, חוזר פעמים רבות במהלך הסיפור. המִלים הפרסיות חורזות: ‘בַּזְם’, ‘רַזְם’.  ↩

  24. כּיומרת – שמו של האדם הראשון במיתולוגיה האיראנית הקדומה (צורתו של השֵם בפרסית אמצעית – גַיוֹמַרְד [Gayōmard]; באווסטא – gaya maretan). פירוש השם במקורו הקדום – ‘החיים בני התמותה’. במרוצת הדורות התפתחה מסורת סיפורית שהפכה את הדמות המיתולוגית הזאת, שהיתה ביסודו של דבר דמות פיוטית ועל־אנושית, לאישיות בשר־ודם, מלך העולם הראשון, וכך היא גם מתוארת בשאה־נמה.  ↩

  25. מזל טלה – המזל הראשון, שבו נברא העולם.  ↩

  26. סיאמךְ – בנו של כּיומרת ואביו של הוּשנג. במקורות הזורואסטריים הוא בנם של בני הזוג האנושי הראשון, מַשְׁיֶה ומַשְׁיָאנֶה.  ↩

  27. אהרימן – הרוח הרע בדת הזורואסטרית. גם הוא כאחרים עבר טרנספורמציה בסיפורים האפיים הנמצאים כאן, והוא נראה לעינינו כמלך רע, לא כאל.  ↩

  28. הכיים הם השושלת המיתולוגית הקדומה של איראן, שעליה נמנה, לפי השאה־נאמה, גם כיומרת. השם כַּי גזור מן המלה kavi, שציינה בלשון העתיקה את ההשתייכות לשושלת המלכותית המפוארת הזאת.  ↩

  29. סרוש – שמו של אחד האלים החשובים בפנתיאון הזורואסטרי. אלים אלה מופיעים כמלאכים בספרות של התקופה המוסלמית. משמעות שמו היא ‘צייתנות’. בסיפורים, ששימשו יסוד לשאה־נאמה, הוא ממלא בעיקר את תפקיד שליחו של האל.  ↩

  30. עור־הברדלס – לבושם של גיבורים באפוס הקדום.  ↩

  31. במקור המודפס מנוקד מִדְּיוֹ – הערת פרויקט בן יהודה  ↩

  32. הושׁנג – בנוסחאות המקוריות של המיתוס האיראני, הושנג הוא בנם של פְֿרַוָאךּ ושל אחותו אָפְֿרִי.  ↩

  33. בעלותו על כסא־המלכות, הושנג נושא נאום. נאומי ההכתרה של המלכים הם דבר שגור בסיפורים האפיים של איראן הקדומה.  ↩

  34. שבעת האזורים – לפי התפישׂה האיראנית, העולם מחולק לשבעה מחוזות, אקלימים.  ↩

  35. אבן טובה – אבן הכַּעְבַּה.  ↩

  36. המאמינים בדת הזורואסטרית רואים באֵש יסוד קדוש, והיא תופשׂת מקום מרכזי בפולחן. המשורר משווה את האש לקִבְּלה, כיוון הפנייה של המוסלמים בתפילתם.  ↩

  37. סדה – פירושו ‘מאה’, והוא אחד החגים הבולטים במסורת הזורואסטרית. החג קשור בהדלקת אש, והוא חל בסוף עונת־החורף.  ↩

  38. הזוהר האלוהי ניתן למלכים, והוא מעניק להם את הכוח לשלוט.  ↩

  39. טהמורת – במסורת הקדומה שם אביו של טהמורת אינו מוזכר.  ↩

  40. טהמורת נוהג כלפי השדים בדרך שבה נוהגים הם, כלומר: הוא מכניע אותם באמצעות מעשי־כישוף – תחום שבו מתגדרים בדרך כלל השדים.  ↩

  41. טהמורת חונן את השדים והם מגלים לו סודות חשובים, את סודות תרבות הכתב. היחס הדו־ערכי המתגלה כאן כלפי השדים אינו אופייני לספרות הזורואסטרית הדתית, שם השדים אינם יכולים להיות מקור של דברים טובים, אבל הוא היה קיים כנראה בשכבה העממית של הדת בתקופה הסאסנית.  ↩

  42. רומית – הכוונה לשפה היוונית.  ↩

  43. סוגֹדית ופהלוית הן שתים מן השפות האיראניות של התקופה שלפני האסלאם. סוגֹדית היא שפה של צפון־מזרח האיזור האיראני. פהלווית היא בעיקר מונח המציין את צורת הכתיבה הנהוגה בפרסית האמצעית, השפה הרווחת בפרס בתקופה הפארתית והסאסאנית, מן המאה השלישית לפסה"נ ועד המאה השביעית לספירה.  ↩

  44. ג‘משיד הוא גלגול דמותו של האל ההודו־איראני הקדום ימא (Yima), אחד מאבות האנושות לפי המיתולוגיה העתיקה, ולפי האווסטא – המלך של המבול. פירוש השם יִמַא הוא ’התאום‘. החלק השני, הקרוי שַׁיד, הוא התפתחות של התואר xšaēta, שפירושו ’המֵאיר, הזוהֵר'.  ↩

  45. ג'משיד תובע לעצמו מעמד של מלך וגם של כוהן.  ↩

  46. [משורה זו] ואילך – לג'משיד מייחסים את חלוקת החברה למעמדות. החלוקה המקורית של החברה בתקופת התרבות העתיקה המשותפת להודים ולאיראנים היתה לשלושה מעמדות: הכוהנים והמלכים, הלוחמים, ושאר העם. בתקופה מאוחרת יותר שררה תפישׂה שהחברה מורכבת מארבעה מעמדות: הכוהנים, הלוחמים, עובדי־האדמה והאומנים. תפישׂה מאוחרת זאת היא המובעת כאן.  ↩

  47. שמו של ג'משיד קשור גם ביסוד הנַוּרוּז, חגה הגדול של איראן, חג השנה החדשה.  ↩

  48. בלוח־השנה הזורואסטרי היו שמות לא רק לחודשים, אלא גם לכל אחד מימי החודש. הימים בחודש, כמו גם החודשים, נקראו על־פי שמותיהם של האלים העיקריים של האמונה הזורואסטרית. שמו של היום הראשון בכל חודש הוא הֻרְמֻז, על שמו של האל המרכזי של הדת, שצורתו הקדומה היתה אַהוּרַא מַזְדַא (“האדון חכמה”). שמו של החודש הראשון הוא פַרְוַדִין, על־שם האלוהות המגולמת בנשמותיהם של הצדיקים שעברו מן העולם ושטרם נולדו. אותן נשמות נודעות גם בשם פְֿרַוַשִי.  ↩

  49. לפי מיתוס של יַמַא, למוות לא היתה שליטה בממלכתו.  ↩

  50. חטאו הגדול של ג‘משיד, לפי הנוסח המסופר כאן, הוא הגאווה, שבעטיה ראה את עצמו כאל. העונש המיידי על כך היה הסתלקותו של הזוהר האלוהי (בפרסית: פַֿרְר), המעטר את המלך המושל לפי חוקי האל, ומעניק לו כוח שמעבר לגדר הטבע. בנוסחאות אחרות של הסיפור מדובר מפעם לפעם בחטאים אחרים המיוחסים לג’משיד – חטאים שגרמו לנפילתו ולסיום תור־הזהב של האנושות.  ↩

  51. רמז למִדבר הערבי, שבו מצויים הפרשים החיים על חרבם ורומחם. בתקופת התהווּת המיתוס הערבים לא היו עדיין גורם במיתולוגיה האיראנית, אך בשלב מאוחר יותר נטו מסַפרי המיתוס לזהות את הדמויות השליליות שבמיתוס עם הערבים, ובמקרים אחרים – עם התורכים.  ↩

  52. צֹחָךּ – צורה ערבית של השם. הדמות עצמה היתה קיימת כדמות שלילית במיתוס הקדום Dahāka .  ↩

  53. בּיורספ – כינוי שפירושו “בעל רבבת הסוסים”. פהלווית – ראה לעיל. דרית – ‘לשון חצר המלוכה’, היא הלשון הפרסית הספרותית שבה משתמש פירדוסי.  ↩

  54. אבּליס – שם זה אינו מופיע כאן במקור הפרסי, אך הוא בא במקומות אחרים. זאת היא צורתו המוסלמית, הערבית, של הכינוי לשטן. במקורם של הסיפורים בוודאי הופיע השם ‘אהרמן’, דהיינו ‘הרוח הרע’, ‘הרוח המזיק’, וכינוי זה משמש אף הוא הרבה כדי לציין את השטן בשאה־נאמה. על הח‘ודאי נאמג ראה: רוזן 1895; נלדקה 1930, עמ’ 24 ואילך; תקי־זאדה 1944, עמ‘ 26 ואילך; צפא 1333, עמ’ 58 ואילך; משכור 1974.  ↩

  55. אכילת בשר, הכרוכה בהרג בעלי־חיים, באה רק בשלב השני של קיום האנושות. יש בה מעין חטא או ירידה, שכן היא נולדת מן הפיתוי של השטן. הרעיון הזה, הטמון בספור כפי שנמסר בשאה־נאמה, הוא גִלגול של רעיון המופיע במיתולוגיה הזורואסטרית הקדומה גם בצורות אחרות. בבֻּנְדַהִשּׂן, חיבור בפהלווית המכיל את אחד הניסוחים המלאים ביותר של סיפור הבריאה הזורואסטרי, מיוחסת התחלת אכילת הבשר לזוג האנושי הראשון, מַשיֶה ומַשְיָאנֶה, וגם שם נתפשׂ הדבר כחטא. האווסטא מכילה אולי רמז לחטא מסוג זה אצל ימא. גם בסיפור הבריאה המקראי שבספר בראשית באה אכילת הבשר רק לאחר הגירוש מגן־עדן.  ↩

  56. כשם שג'משיד, הוא ימא, נוּסר לשני חלקים בידי צֹחָךּ , כך יש באגדה היהודית הסיפור על יאשיהו שנוסר לשניים.  ↩

  57. מוטיב נפוץ הוא בשירה הפרסית הקלסית בכלל, ובשאה־נאמה בפרט, שהגורל מתהפך ואין לבטוח ביציבות המזל הטוב המאיר פנים, ומכאן שיש לחיות חיים מתונים וזהירים ולא להיסחף אחר התענוגות החולפים של העולם.  ↩

  58. האגדה הנפוצה על מוצא הכּורדים, בני השבטים הנוודים של מערב־איראן, רואה בהם את צאצאי הנערים הצעירים שנועדו להיות מוצאים להורג כדי להזין את הנחשים שעל כתפי צֹחָךּ , אך שוחררו בסתר וברחו להרים, הרחק ממקום יישוב.  ↩

  59. יפת־התאר – במקור, ברוש הכסף. אשה יפה, וגם גבר נאה, לעתים קרובות משולים לברוש בשירה הפרסית.  ↩

  60. אבנט (בפרסית: כַּמַר) – אחד הסמלים הבולטים של המלוכה באיראן, ליד הכס והכתר.  ↩

  61. זירךּ – פירוש השם הוא ‘נבון, חכם’.  ↩

  62. פרידון– גלגול השם העתיק של הגיבור Thraētaona.  ↩

  63. אלבּרז – הר בעל חשיבות מיתולוגית, שמיקומו ההיסטורי אינו ברור. קובעים את מקומו באזורים שונים של איראן. צורתו העתיקה של השם היא Hara berezaiti, הכולל בתוכו את התואר “גבוה”. בקונטקסט זה הוא כנראה ממוקם בגבול הודו. בימינו נקרא בשם זה הר בקרבת טהראן.  ↩

  64. האדם הרע השוחט את הפרה הטובה – דימוי עתיק באוצר הדימויים האיראני, המסמל את השחיתות הגרועה ביותר כלפי הבריאה הטובה, שיש בה גם ממידת הצניעות וקבלת הייסורים באהבה. הרוע מתגלם כאן בדמות הפיל, ואף זה כנראה לא מקרי.  ↩

  65. כרדאד – היום הששי בכל חודש, על־פי שמו של אחד מאלי הפמליה של אוהרמזד, האל הזורואסטרי, ופירושו “שלימות”. צורתו העתיקה של השם היא haurvatāt. לכל יום בחודש יש שם משלו, כמו שמקובל בשפות אירופה לגבי ימי השבוע.  ↩

  66. סרוש – ראה את סקירתו של לאזאר 1975, עמ‘ 625. פרטים רבים ככל הניתן מוסר על הנוסחאות השונות של ’ספר המלכים‘ בערבית ובפרסית תקי־זאדה 1944, עמ’ 44 ואילך.  ↩

  67. ארונד – שם נהר מן המיתולוגיה האיראנית הקדומה, ומקומו אינו ברור. בתקופתו של פירדוסי זיהו את הנהר העתיק הזה עם הנהר המרכזי של העולם התרבותי האיראני של תקופת המלוכה הסאסאנית וכמובן של התקופה המוסלמית, החידקל, כפי שאפשר ללמוד מדבריו של פירדוסי בבית הבא.  ↩

  68. אִזכּוּר העיר בגדאד כאן הוא בבחינת אנכרוניזם, שכן בגדאד נוסדה בתקופה המוסלמית ולא היתה קיימת כעיר חשובה לפני־כן, אף שככל הנראה היה באותו מקום כפר באותו השם גם לפני האסלאם.  ↩

  69. גם כאן, כבמקומות אחרים בשאה־נאמה, אנו נתקלים בהעברה של מקומות גיאוגרפיים עתיקים ובלתי־מזוהים של האפוס הקדמון למקומות המוכרים בתקופת עיצובו של האפוס המאוחר. המקום כַּנְג־דִז'הוּכְת ( או גנג־דז'הוכת) נשתכח, ובתקופה מאוחרת זיהו אותו עם מקום שהיה חשוב ומוכר – ירושלים, אף־על־פי שמקום עלילתו המקורי של האפוס רחוק ממנה. המשורר טורח לציין את שמה של ירושלים בשני אופנים. פעם אחת הוא קורא לה בשם במקובל בערבית ובפרסית, בַּיְת אַל־מֻקַדַּס, ופעם אחרת הוא מתרגם את משמעות השם הערבי הזה לפרסית, לאמור: העיר הקדושה. מאחר שצֹחָךּ מזוהה עם הערבים, שנואי־נפשם של האיראנים באפוס הלאומי הפרסי, הרי שמיקום ארמונו בירושלים הוא, מנקודת־ראותו של אדם הכותב באיראן, בתחום־מושבם של הערבים.  ↩

  70. בצער על הריגת הפרה יש הדים לכאב המובע באווסטא על ההתעללות בפרה.  ↩

  71. [משורה זו] ואילך – כאן מובעת ההשקפה שהנחתה את המלכים האיראנים בתקופה הסאסאנית, שבה נתגבשו הסיפורים ששימשו בסיס לאפוס של פירדוסי, אף שהיתה זאת תקופה מאוחרת בהרבה לתקופה המיתולוגית המתוארת כאן. לפי התורה הזאת, מבנה חברה תקין מבוסס על כך שכל אדם יודע את מקומו ועוסק במלאכתו, לפי המעמד שאליו הוא שייך ושאליו השתייכו אבותיו ואבות־אבותיו. התורה הזאת מבוססת על תפישה נוקשה של חלוקת החברה למעמדות – תפישה שיש לה שורשים עתיקים באיראן ובהודו, והיא באה לידי ביטוי בצורה מלאה יותר בחלקים מאוחרים יותר של הספר של פירדוסי.  ↩

  72. בזהרי – המושג של “זוהר”, בפרסית פַֿרְר, מציין כוח המוענק לאדם שנועד למשול על־ידי האל. כוח זה מסומל על־ידי אור מיוחד (לפעמים הוא מסומל גם בדרכים אחרות, כגון על־ידי איל או סרט מתנפנף). המלך, או כל מי שטוען למלוכה, מתייחס לאותו זוהר מלכותי כאל הסמכות המוענקת לו משמים להחזיק בשלטון. ראה גם הביטוי לכך בשאה־נאמה, ד, 6. על האידיאל האיראני, הרואה ביחס שבין דת למלוכה זוג תאומים, ראה: שקד 1984.  ↩

  73. נותן הטוב – האל. בתפישה הזורואסטרית, שהדיה משתקפים מפעם לפעם מבעד למסווה האסלאמי של המשורר, החלוקה הדואליסטית של עולם האלים היא כזאת שהאל הוא ‘נותן הטוב’ בלבד וכל הצד האפל והמזיק שבעולם האלוהי שייך לדמות השלילית, לשטן.  ↩

  74. את הסיפור מסיימים חרוזים שיש בהם משום הרהורי מוסר על משמעות החיים בהקשר לסיפור ששמענו. עיקרם הוא – שפרידון לא היה מלאך, אלא אדם, וכל אדם העושה מעשים טובים דוגמת פרידון, עשוי להגיע לדרגתו. החיים הם בני־חלוף, וכשהם כלים, לא נשאר מהם דבר, פרט לזכרון. האפוס הפרסי הזה כולל הרבה הרהורים בעלי אופי מלנכולי – אופי של השלמה עם גורל שאין להתגבר עליו, ועם הוודאות של המוות שמה שנשאר אחריו אינו אלא זיכרון קלוש של הדברים.  ↩

  75. שורה 3: באחד במהר – חודשי השנה הזורואסטרית היו מוקדשים כל אחד לאל אחר. מהר, החודש השביעי בלוח־השנה (וזמנו סוף אוקטובר–נובמבר), מוקדש לאל הקדום מִתְרַא (Mithra) – האל של הברית ושל הידידות, שנעשה מזוהה גם עם השמש.  ↩

  76. שורה 9: מהרגאן – חג המוקדש למִהְר ונחוג בחודש הקרוי על־שם האל הזה.  ↩

  77. שורה 151: דבריו של המלך פרידון מבוססים על משחק מלים, שכן שמו של מלך תימן האגדי, סַרְו, פירושו בפרסית “ברוש”. הברוש בשפה ובספרות הפרסית מסמל אדם גבוה ותמיר. מלך המיטיב עם עמו נאמר עליו שנתיניו מסתופפים בצִלו. המלך אומר אפוא לבניו שמלך תימן כשמו כן הוא: הוא גבוה וצִלו רחב.  ↩

  78. שורה 153: אפילו המלאך סרוש היה הולך שבי בקסמי נשים אלה.  ↩

  79. שורה 188: את קירותיו ציפו באריגים רקומים שהובאו מן המערב, מן האיזור הדובר יוונית. כרגיל בסיפורים הללו, הנתונים ההיסטוריים מלאים פרטים אנכרוניסטיים; שכן המושג ‘רום’, המציין את האימפריה היוונית, אינו הולם את התקופה העתיקה המתוארת בסיפורים הללו.  ↩

  80. שורה 212: גם המלך פרידון, המלך הטוב, היה אמן קסמים, אלא שקסמיו היו לטובה. המשורר (והמסורת שהוא מייצג) מבחינים בין מעשי כישוף לרעה ובין מעשים דומים הנעשים מתוך התגוננות ומלחמה בכשפים, ושאופיים הוא לכן חיובי.  ↩

  81. שורה 228: מאחר שהבנות אינן מבטיחות את המשך קיום שמו של אבי־המשפחה ולא את המשך חייה של המשפחה, אלא הן ניתנות בנישואין למשפחה אחרת ותורמות לקיומה, התפיסה הפרסית המסורתית גורסת (כמו בחברות רבות אחרות) שלידת בנות יש בה משום הפסד. הביטוי המופיע בבית זה כדי להביע את היותו של האדם בר־מזל הוא ‘בעל כוכב טוב’ ו‘בעל כוכב מאיר’, אך ביטוי זה לא ניתן בנוסח העברי שלפנינו בתרגום מילולי.  ↩

  82. שורה 234: ההערה הזאת, שבת יקרה ללב הוריה כמו בן, מאזנת את הרושם המתקבל מן המציאות שהערנו עליה בקשר לבית 228.  ↩

  83. שורה 267: השם סַלְם מוסבר כאן בדרך של אטימולוגיה עממית מן המלה הפרסית (שמקורה ערבי) סַלָאמַת, כלומר: שלימות, אי־פגיעה, מכיוון שהבן הבכור בשעת המבחן דאג לשלום עצמו ונהג משום־כך בתבונה. שני השמות הבאים אינם ניתנים לפירוש פשוט כזה, אך ברור שהשם “תור” משקף את היות בעליו מלך העם של התוראנים, כפי שייראה להלן.  ↩

  84. שורה 279: ארזוּי – תאווה, תשוקה; מאה־אזאדה – אצילת הלבנה.  ↩

  85. שורה 280: סהי – תמירה וחטובה, אחד מהתארים השכיחים ביותר לנשים יפות בספרות הפרסית.  ↩

  86. שורה 291: שלשת חלקי התבל כפי שחולקו על־פי האגדה על־ידי המלך פרידון הם איזור המערב (למונח כָֿאוַר יש משמעות ‘מערב’), היינו: מלכות רומא וביזנטיון, שהנחיל לסלם; איזור המזרח והצפון, שהוא השטח של ערבות אסיה התיכונה, שממנו באו בתקופות ההיסטוריות השבטים התורכיים, וסין, ואותם הנחיל לבנו תור (השם קשור בשמם של התוראנים, העם המיתולוגי שאחר־כך זוהה עם התורכים); והשטח שנחשב בעיני האיראנים למרכז העולם, והוא איראן עצמה, שניתן לבנו אירג'.  ↩

  87. שורה 310: כס הפז – כסא המלכות של איראן.  ↩

  88. שורה 431 ואילך: הרהוריו של אירג' על הגורל הקובע את כל מעשינו, על קוצר־החיים ועל חוסר־המשמעות של המאמץ האנושי, משקפים במידה רבה את המסורת האיראנית שפירדוסי מייצג באפוס הזה.  ↩

  89. שורה 434: העולם הזה משול למלון־אורחים ולפונדק־דרכים, ששוהים בהם עת קצרה בלבד. הדימוי הזה מופיע הרבה גם בספרות הזורואסטרית, כשם שהוא מוכר בספרות המדרשית היהודית ובספרות המוסלמית.  ↩

  90. שורה 595: מאה־אפריד – פירוש השם: נבראה על־ידי הלבנה (שכן בתפישׂה הזורואסטרית, הלבנה היא בחזקת אל).  ↩

  91. שורה 608 ואילך: המקורות השונים מוסרים ידיעות סותרות על אילן היוחסין של מנוצ‘יהר. כאן ובמקומות אחרים נמסר שמנוצ’יהר הוא בנו של פשנג מבתו של אירג‘, כלומר נכדו של אירג’; במקורות אחרים אנו שומעים על היותו בנם של אירג‘ ומאה־אפריד, אלמנתו של אירג’; או שהוא צאצא בדרך אחרת של פרידון, אביו של אירג‘, ממאה־אפריד או מבתו של אירג’. רמזים לסתירות הללו אפשר למצוא גם אצל פירדוסי. כך, למשל, משורה 700 אפשר להסיק שאירג‘ הוא אביו של מנוצ’יהר. הפקפוק לגבי מוצאו של מנוצ'יהר מובע גם בשורה 833.  ↩

  92. שורה 618: הסוגר כולל משחק־מלים שאינו יכול לבוא לידי ביטוי בתרגום. השם מנוצ‘יהר משמעותו המקורית היא “מי שנולד מזרעו של מַנוּשׁ”, אך משמעות זאת כבר לא היתה ידועה לפירדוסי ולבני־דורו. שם זה נתפרש על דרך האטימולוגיה העממית ’בעל פנים מאירות'.  ↩

  93. המקורות השונים מוסרים ידיעות סותרות על אילן היוחסין של מנוצ‘יהר. כאן ובמקומות אחרים נמסר שמנוצ’יהר הוא בנו של פשנג מבתו של אירג‘, כלומר נכדו של אירג’; במקורות אחרים אנו שומעים על היותו בנם של אירג‘ ומאה־אפריד, אלמנתו של אירג’; או שהוא צאצא בדרך אחרת של פרידון, אביו של אירג‘, ממאה־אפריד או מבתו של אירג’. רמזים לסתירות הללו אפשר למצוא גם אצל פירדוסי. כך, למשל, משורה 700 אפשר להסיק שאירג‘ הוא אביו של מנוצ’יהר. הפקפוק לגבי מוצאו של מנוצ'יהר מובע גם בשורה 833.  ↩

  94. שורה 719: החוטר – מי שיצא מן ‘הגזע’, דהיינו: מאירג'.  ↩

  95. שורה 730: בשני העולמות – בעולם הזה ובעולם הבא.  ↩

  96. שורה 870 ואילך: תיאור מציאותי למדי של מערך־מלחמה המתאים בעיקר לתקופה הסאסאנית, יותר מאשר לתקופתו של פירדוסי. ‘מרכז איתן ושנים אגפים’, פילים המהווים את כוח המחץ של הצבא, וכלי־נגינה המעלים את הביטחון העצמי של הלוחמים מן הצד האחד ומיועדים לערער את רצון הלחימה של הצד האחר. בהמשך אנו שומעים על התקפות־פתע מן המארב בחסות החשיכה ועל השימוש הנעשה בידיעות על תוכניות מחנה־האויב, המאפשרות להקדים ולהתכונן לפעולות ההפתעה המתוכננות מן הצד השני. אנו למדים גם על המושגים החוזרים ונשנים בשאה־נאמה בדבר תהפוכות הגורל, הבאות לידי ביטוי מובהק בכשלונותיה של המלחמה ובנצחונותיה.  ↩

  97. שורה 924: נחש־בריח – הכוונה לדרקון, דימוי שכיח לאויב הרע.  ↩

  98. שורה 940: האלאנים – עם של נוודים, כנראה ממוצא איראני, שפעלו בתחום של אסיה התיכונה. פעולתם היתה בעיקר בתקופה הסאסאנית. גם כאן מתגלה הרקע הסאסאני המובהק של המקורות שבהם השתמש פירדוסי כשבא לחבר את האפוס.  ↩

  99. שורה 943: המאי – ציפור אגדית, מעין עוף־חול הקם לתחייה שבאגדה התלמודית.  ↩

  100. שורה 1027: כּאכּוַי גדול וחזק כפיל. במקור הפרסי הוא נקרא ‘בעל גוף דמוי פיל’.  ↩

  101. שורה 1029: הגיבור הרשע כּאכּוי מזוהה כערבי – אחד העמים המסמלים במיתוס האיראני את מגמות הרֶשע.  ↩

  102. שורה 1071: פהלואן – גיבור בפרסית, שאול גם בערבית. מקורו של המונח בשם האתני של השבטים האיראניים ה‘פארתיים’. גלגול שמם נתן את הצורה ‘פהלואן’, וממנו נובעת גם הצורה ‘פהלוי’ – כינוי לכתב שבו נהגו לכתוב את השפה הפרסית האמצעית וכן כינוי מחודש לשושלת המלכותית שמשלה באיראן במאה העשרים.  ↩

  103. שורה 1111: סאם חזר ממלחמה בהודו, בצבא המכשפים. כל ממלכה זרה, שאיננה נשמעת לחוקי הדת הזורואסטרית ואיננה מכירה באלוהותו של הורמיזד, עשויה להיקרא ממלכה המצייתת לחוקי השדים.  ↩

  104. שורה 7 ואילך – דברי התרברבות מפליגים מיוחסים כאן למלך מנוצ'יהר בעלותו לכס־המלכות: הוא מאחד בקִרבו את הניגודים הקוסמיים העיקריים.  ↩

  105. שורה 10 – המלך גם שוחר־נקם בחשכת הלילה, אך הוא גם אש הקודש המאירה, האש בַּרְזִין, שפירוש שמה ‘האש הגבוהה’.  ↩

  106. שורה 13: לעת משתה – הניגוד הבא לידי ביטוי בבית הזה הוא אחד המוטיבים השכיחים בשירה הפרסית האפית: הניגוד שבין המשתה, שבו המלך מעריף טובה על מקורביו, לבין הקרב, שבו אין הוא יודע רחם. הניגוד מסומל כאן על־ידי הדימוי של המים, המציינים שפע ונדיבות, ובין האש, המציינת חרון ואכזריות. ראה פתח דבר 221.  ↩

  107. שורה 36: מקום וזמן – הזמן והמרחב או האדמה הם מושגים חשובים בהגות הדתית האיראנית. הם מופיעים כאן כצמד המהווה גם משחק מלים בפרסית, ‘זמין וזמאן’.  ↩

  108. שורה 49: תלתליה מושק – תלתלים שחורים.  ↩

  109. שורה 78: סאם מיואש, אך הוא משתמש במעין משחק מלים אירוני: אם ישאלוני מי הוא, האוכל לומר שהוא נמר־חברבורות בעל שני צבעים? ואולי שהוא דמות שלא מן העולם הזה, ולכן חוקי הטבע הרגילים אינם חלים עליו?  ↩

  110. שורה 84: סימרגֹ – צפור אגדית מפורסמת במיתולוגיה האיראנית.  ↩

  111. שורה 133: בשֵׂח קר – ביטוי לנזיפה ולדברי־כיבושין בפרסית.  ↩

  112. שורה 166: מורך־דרכך – אביך.  ↩

  113. שורה 171: לפי האמונה האירנית, הציפור האגדית סימרגֹ יודעת לדבר בלשון בני־אדם.  ↩

  114. שורה 295: נימרוז – מחוז בדרום־מזרח איראן, שזוהה עם סיסתאן. פירוש השם ‘דרום’ (גם ‘צהרים’).  ↩

  115. שורה 740–741: למען הבהירות, הוחלף במקצת סדר הצלעות בתרגום.  ↩

  116. שורה 882: סינדוכת שטפה את שתי לחייה של רודאבה, המשולות לורדים, בדמעות שנטפו משתי עיניה, המשולות לנרקיסים.  ↩

  117. שורה 930: במלון־אורחים זה – ראה פתח דבר, 42, וכן ו 434.  ↩

  118. שורה 994: לוכד פתנים מגבול קחטאן – ליתר דיוק: ‘ממדבר קחטאן’. הכוונה, על דרך הגנאי, לאיש הבא מן המדבר, מקום ללא תרבות ועידון. ההתיחסות הזאת, שאיננה מדויקת ונועדה רק להביע זלזול, מכוּונת אל זל.  ↩

  119. שורה 1004: יש להניח שהבית הזה אינו מקורי, אלא תוספת מאוחרת.  ↩

  120. שורה 1042: מאזנדראן – נחשבת במיתולוגיה ובפולקלור האיראני כארץ־השדים.  ↩

  121. שורה 1060: הצבע הצהב של הפנים מציין לעִתים קרובות פחד.  ↩

  122. שורה 1022: טל הנרקיסים – הדמעות הזולגות מן העיניים.  ↩

  123. 1143–1144: סדר הצלעות הוחלף בתרגום למען הבהירות.  ↩

  124. שורה 1161: ממנו טוב ורע – אין זה הניסוח הדתי המקובל באיראן של התקופה הסאסאנית, מקור ההשראה העיקרי של האפוס של פירדוסי. כאן המשורר נגרר אחרי התפישה הדתית של האסלאם, שבו גדל.  ↩

  125. שורה 1164: שתי התכונות, שהן שבח למלך לפי המסורת הפרסית, באות כאן לידי ביטוי בבית אחד: הגבורה בשדה־הקרב והיכולת להשתעשע במשתאות.  ↩

  126. שורה 1256: בדכֿשׁאן – על־שם חבל־הארץ הזה נקראו אבני־האודם שנחצבו או עובדו שם.  ↩

  127. שורה 1281: אש אדֹר – ליתר דיוק: האש של אָדַֹר–גּוּשַסְפּ, אחד מסוגי האש המכובדים בפולחן הזורואסטרי. בפולחן זה היו סוגי אש שונים, וביניהם היו הבדלי דרגה וחשיבות.  ↩

  128. שורה 1355: על אדמונך – הכוונה לסוסו האדמדם של סָאם.  ↩

  129. שורה 1404: והתהלכו עם הלוחות בכף – המקור הפרסי מתאר כיצד עסקו האסטרולוגים בחישוב הקִצים על־פי גרמי־השמים. הם השווּ את הנתונים הידועים להם על תאריכי לידה ומאורעות עם הנתונים הרלבנטיים לגבי מיקומם של גופים שמימיים. לצורך החישוב הזה נעזרו בטבלאות מוכנות של תנועת הכוכבים, וטבלאות או לוחות אלה נקרו בשם ‘זִיג’־י הִנְדִי, כלומר: הלוח ההודי.  ↩

  130. שורה 1412: בעניבת החבל – כלומר: בקשר חבל, דהיינו: לאסו.  ↩

  131. שורה 1414: יחגור מתניו לפני מלכי איראן – כלומר: הוא יגן עליהם.  ↩

  132. שורה 1420 ואילך: כפי שיתברר מפתרון החידות הללו, כולן עוסקות בבעיית הזמן: מדידת הזמן, מעבר הזמן, העולם הזה והעולם הבא ומעמדו של האדם בעולם, שהוא בן־חלוף. בחידות הללו צפוּנה השקפה פסימית ודטרמיניסטית על העולם, ובכך הן ממשיכות כיווּן מסוים של השקפת־עולם איראנית קדומה, שראתה בזמן, המסמל גם את הגורל וגם את המהלך הקבוע־מראש של העולם, את אחד היסודות החשובים להבנת העולם והאדם.  ↩

  133. שורה 1624: מנהג מקובל הוא לתת מתנות־חתונה לכלה על־ידי הוריה ולרשום זאת במסמך מיוחד. מתנות־החתונה, שהן גם מתנות־פרידה של בני־המשפחה מבתם, העוברת לגור בבית החתן, משקפות כמובן את מעמדם החברתי ואת כוחם של בני משפחת הכלה.  ↩

  134. סאם־מכה־אחת – ראה לעיל, בית 1208.  ↩

  135. שורה 1756: הטלת כדור או חלוק־אבן קטן לתוך גביע משמשת סמל ליציאה לדרך.  ↩

  136. שורה 1936: הנמלה והנחש נבחרו לייצג את שאר היצורים החיים לא רק משום שהם מהווים ניגוד שבין יצור קטן, שאינו מזיק וכמעט אינו נראה לעין, ובין יצור ארוך ומאיים, אלא גם משום שהם מהווים בלשון הפרסית צמד של מלים דומות בצלילן: ‘מוּר’ (נמלה) ו‘מָאר’ (נחש).  ↩

  137. שורה 1937: חמה, נגה ומאדים – שלושת המאורות נושאים בפרסית שמות של אלים מרכזיים בפנתיאון הזורואסטרי. לפי הסדר שבתרגום העברי (השונה מן הסדר שבמקור), אלה הם האלים מִהְר (באווסטא Mithra, הוא האל שבגלגולו המערבי נעשה מרכז של פולחן גדול בממלכה הרומית בארצות שונות), אל הברית והידידות; נָאהִיד (באווסטא האֵלָה Anahita), אלת הפריון והמים; בַּהְרָאם (באווסטא Verethrayna), אל המלחמה והניצחון.  ↩

  138. שורה 1999: יש לציין שהדברים הנמסרים כאן רומזים לקבורת הגוויה באדמה, בניגוד להלכה הזורואסטרית, הגוזרת שיש לחשוף את גווית המת במקום גבוה לעוף־השמים. למרות ההלכה הזורואסטרית, ידוע לנו על מקרים של קבורת גוויות בתקופה הסאסנית ואף לפני־כן, ובעיקר כנראה שמדובר בגווייתו של מלך. ניסוחיו של פירדוסי יכולים כמובן גם להיות מושפעים מן הנוהג הרווח בזמנו, דהיינו: ממנהג הקבורה המוסלמי.  ↩

  139. שורה 2015: תהילתו של אדם בפי האנשים, ובייחוד לאחר מותו, היא במידה רבה הישארות־נפשו, לפי התפישה הזורואסטרית, ותפישה זו מזכירה גם את התפישה היהודית. לפי החוכמה המעשית של הכתבים האיראניים שלפני האסלאם, שהד להם אנו מוצאים אצל פירדוסי, טוהר־הלב קשור קשר הדוק במוצאו של האדם.  ↩

  140. שורה 2020: הסיסמה ‘כי הוא בלבד מקור הטוב ורע’, איננה מתאימה להשקפה הזורואסטרית, שהפרידה בין האל עושה הטוב ובין השטן (אַהְרִימן), שממנו בא כל הרע. אף־על־פי־כן, לא מן הנמנע שהיתה דעה כזאת בקרב מיעוט מבין האיראנים שלפני האסלאם.  ↩

  141. 43־44־ לאשה כמובן לא היתה זכות לרשת את כס־המלכות, אך סאם, בנאמנותו לשושלת המולכת, מצהיר שאפילו לאשה היה שומר־אמונים אילו הגיעה למלוכה.  ↩

  142. 52־ מרידה במלך החוקי גוררת בעקבותיה גם עונש בעולם הזה וגם יסוריים בעולם הבא, שכן זו היא מרידה הן בשלטון והן ברצונו של האל.  ↩

  143. 96־ הלב הרחב מביע אומץ, והידיים המשולות לענן מעידות על נדיבות.  ↩

  144. 162־ תיאור אופיו של בארמאן מבוסס על משחק־מלים של שמו, ואינו ניתן לתרגום מניח את הדעת.  ↩

  145. 203־ הבית מביע את הבטחון שלכל אדם יש זמן שנועד למותו, ואין אפשרות לשנות את הדבר. דעה זאת, שהיא חלק מתפישה המייחסת משקל רב לגורל הקבוע מראש, נפוצה בשאה־נאמה. מה שתורגם כאן “הזמן לא בא בזמן לא־לו” מובע במקור במשחק־מלים, שכן למלה המציינת “זמן” בפרסית יש גם משמעות של גורל ושל מות, והניסוח בפרסית הוא בקירוב: אין הזמן (=הגורל) בא בזמן אחד (=בשעה אחת, בבת־אחת) שלא בזמנו.  ↩

  146. 322־ העיניים מזילות דמעות כמו ענן באביב.  ↩

  147. 537־ אין נחל הדומה לנהר עיני־ אני מרבה להוריד דמעות של צער.  ↩

  148. שורה 15: ביום מזל – מרמז כנראה על כך שעלייתו של המלך החדש לשלטון כוּונה ליום שלפי חישובי האסטרולוגים היה יום מזל.  ↩

  149. שורה 163: טאטא בעפעפיו את הרצפה – השתחווה אפיים ארצה.  ↩

  150. שורה 69: לצנובר יש בפרסית דימוי של צבע ארגמן (הדומה לצבע הדם), ואילו הצבע הטבעי של הפנים היה כצבע הצהבהב של פרי־הדר.  ↩

  151. שורה 70: הדם הרב שניגר מילא את הנהר, שבו שוכנים הדגים, והאבק עלה למעלה עד לירח. שתי המלים ‘דג’ (בפרסית מאהי) ו‘ירח’ (בפרסית מאה) קרובות מאד בצלילן.  ↩

  152. שורה 71: הארץ, המחולקת לשבעה מחוזות או אקלימים, איבדה אחד מהם; ואילו השמים, שבהם יש שבעה מזלות, קיבלו אחד נוסף.  ↩

  153. שורה 101: רוסתּם נמשל כאן להר.  ↩

  154. שורה 142: ארתּנג – שם ספרו של מאני, מחולל הדת המאניכיאית, הקרויה על שמו. מאני היה ידוע כצייר מהולל.  ↩

  155. שורה 151: עבר הנהר – הוא מַא וַרָא, אל־נַהְר בערבית, דהיינו: האיזור שממזרח לנהר האוקסוס.  ↩

  156. שורה 238: מרים כלענה יהיו חייך (בעולם הזה), / ובעולם הבא – תופתה יוקד – אם תניח לעצמך ליפול בפח התאווה. התאווה, בפרסית אָז, היא אחד השדים המסוכנים והחמורים ביותר באמונה הזורואסטרית.  ↩

  157. שורה 9: בפונדק־דרכים – ראה ו 434.  ↩

  158. שורה 35: די בהמן, אדֹר ופֿרודין – שמות ארבעה חודשים בשנה הזורואסטרית. השם השלישי בא כנראה בטעות במקום אַסְפַנְדַרְמַד. פרודין היא צורה מקוצרת של פַרְוַרְדִין. הארבעה הם החודשים הגשומים של השנה, המקבילים בקירוב לחודשים דצמבר–אפריל בלוח המקובל אצלנו.  ↩

  159. שורה 53: המנהג של מלכי פרס הקדומים היה לקבל החלטות חשובות לגבי ענייני המדינה תוך כדי שתיית יין ולאשר אותן למחרת, לאחר שהתפכחו. לעניין זה השרים רומזים בדברם על החלטת המלך.  ↩

  160. שורה 196: דיו ספּיד – השד הלבן, אחד מראשי השדים שבמאזנדראן.  ↩

  161. שורה 301: באיזור היו הרבה חמורי־בר. בתרגום הם קרויים עיירים, פראים או ערודים.  ↩

  162. שורה 304: רוסתם נקרא לעתים תכופות ‘כפיר’, ‘אריה’, כשם שהוא נקרא גם ‘פיל’.  ↩

  163. שורה 332: אם אדם סובל בעולם הזה, הרי שהוא מכפר בזה על חלק מן הסבל המגיע לו בעולם הבא, וכשיגיע לעולם הבא – יהיה מזוכך וצרוף.  ↩

  164. שורה 348: הכבשה באופן כללי היא בעל־חיים טהור ואפילו מקודש אצל הזורואסטרים (אף־על־פי שאוכלים את בשרה), והיא משמשת לעִתים גם בספרות וגם באיקונוגרפיה כסמל של זוהר המלכות.  ↩

  165. שורה 489: תנין – כאן כינוי לחרבו של רוסתם.  ↩

  166. שורה 523: בּוזגושׁ – שבט מיתולוגי במאזנדראן. פירוש השם: ‘בעל אוזני כבש’. נרמפאי – שבט אחר, ופירוש שמו: ‘בעלי רגליים רכות’.  ↩

  167. שורה 643: שמירת ברית וקיום הבטחה הם ערכים עליונים באיראן העתיקה.  ↩

  168. שורות 691–692: סדר הצלעות שונה כאן לעומת המקור הפרסי.  ↩

  169. שורה 699: נרמפּאי – ראה לעיל, בית 523.  ↩

  170. שורה 826: ג‘ויא שמו – פירדוסי משתמש כאן במשחק־מלים שאינו ניתן לתרגום. השם ’ג‘ויא’ ניתן להתפרש כנגזר מן הפועל ‘לבקש’, ‘לחפש’, ועל־כן משמעותו ‘שוחר מלחמה, נצחון’ וכיו"ב.  ↩

  171. שורה 853: נוסחה אחרת אומרת: ‘קרוע השריון, עפר בפיו’.  ↩

  172. שורה 878: השם גראזה קרוב למלה הפרסית גֻּרָאז, חזיר־בר.  ↩

  173. שורה 9: בפונדק־דרכים – ראה ו 434.  ↩

  174. שורה 35: די בהמן, אדֹר ופֿרודין – שמות ארבעה חודשים בשנה הזורואסטרית. השם השלישי בא כנראה בטעות במקום אַסְפַנְדַרְמַד. פרודין היא צורה מקוצרת של פַרְוַרְדִין. הארבעה הם החודשים הגשומים של השנה, המקבילים בקירוב לחודשים דצמבר–אפריל בלוח המקובל אצלנו.  ↩

  175. שורה 53: המנהג של מלכי פרס הקדומים היה לקבל החלטות חשובות לגבי ענייני המדינה תוך כדי שתיית יין ולאשר אותן למחרת, לאחר שהתפכחו. לעניין זה השרים רומזים בדברם על החלטת המלך.  ↩

  176. שורה 196: דיו ספּיד – השד הלבן, אחד מראשי השדים שבמאזנדראן.  ↩

  177. שורה 301: באיזור היו הרבה חמורי־בר. בתרגום הם קרויים עיירים, פראים או ערודים.  ↩

  178. שורה 304: רוסתם נקרא לעתים תכופות ‘כפיר’, ‘אריה’, כשם שהוא נקרא גם ‘פיל’.  ↩

  179. שורה 332: אם אדם סובל בעולם הזה, הרי שהוא מכפר בזה על חלק מן הסבל המגיע לו בעולם הבא, וכשיגיע לעולם הבא – יהיה מזוכך וצרוף.  ↩

  180. שורה 348: הכבשה באופן כללי היא בעל־חיים טהור ואפילו מקודש אצל הזורואסטרים (אף־על־פי שאוכלים את בשרה), והיא משמשת לעִתים גם בספרות וגם באיקונוגרפיה כסמל של זוהר המלכות.  ↩

  181. שורה 489: תנין – כאן כינוי לחרבו של רוסתם.  ↩

  182. שורה 523: בּוזגושׁ – שבט מיתולוגי במאזנדראן. פירוש השם: ‘בעל אוזני כבש’. נרמפאי – שבט אחר, ופירוש שמו: ‘בעלי רגליים רכות’.  ↩

  183. שורה 643: שמירת ברית וקיום הבטחה הם ערכים עליונים באיראן העתיקה.  ↩

  184. שורות 691–692: סדר הצלעות שונה כאן לעומת המקור הפרסי.  ↩

  185. שורה 699: נרמפּאי – ראה לעיל, בית 523.  ↩

  186. שורה 826: ג‘ויא שמו – פירדוסי משתמש כאן במשחק־מלים שאינו ניתן לתרגום. השם ’ג‘ויא’ ניתן להתפרש כנגזר מן הפועל ‘לבקש’, ‘לחפש’, ועל־כן משמעותו ‘שוחר מלחמה, נצחון’ וכיו"ב.  ↩

  187. שורה 853: נוסחה אחרת אומרת: ‘קרוע השריון, עפר בפיו’.  ↩

  188. שורה 878: השם גראזה קרוב למלה הפרסית גֻּרָאז, חזיר־בר.  ↩

  189. שורה 7: בּרבּר או בּרבּרסתּאן –איזור צפון־אפריקה. הארץ קרויה על־שם התושבים השוכנים בה. כאן מופיע השם ספק כמושג אגדי ספק כמושג גיאוגרפי ריאלי.  ↩

  190. שורה 254: תימן – האמאוראן זוהתה בתקופה הסאסאנית המאוחרת עם חִמְיַר, היא תימן. בתרגום מופיעים שני השמות לסירוגין, אף שבמקור השם הוא תמיד האמאוראן.  ↩

  191. שורה 317: זַם הוא שם של נהר.  ↩

  192. שורה 320: שאם – סוריה.  ↩

  193. שורה 322: הדימוי לקוח מתחום משחק הפולו, שבו משלחים כדור באמצעות מקל, כשהמְשַׂחֵק רכוב על סוס.  ↩

  194. שורה 346: קיסר – תואר המציין את שליט רוּם, שהיא בתפישׂה האיראנית המאוחרת, ממלכת רומי המזרחית או ממלכת ביזנטיום. בתקופה הקדומה שאליה מתייחסים המאורעות המיתולוגיים המתוארים כאן אין ישות פוליטית שאפשר לכנותה בשם רוּם.  ↩

  195. שורה 401: סגזי – איש סַגִסְתָּאן אשר בדרום־מזרח איראן, מקום מוצאו של רוסתּם, כמו של הרבה גיבורים אחרים מן המיתולוגיה האיראנית.  ↩

  196. שורה 404: סוכך – שמשיה לצל, שהיא אחד מסמלי השלטון והגדולה באיראן העתיקה. איספּהבּד – שר־צבא.  ↩

  197. שורה 419: פּרים – כינוי לקבוצה של בריות על־אנושיות, המתוארות במחשבה האיראנית כנשים יפות מראה מאוד. הן עשויות בדרך כלל להביא טובה על בני־האדם (אף־על־פי שבמיתולוגיה האיראנית הקדומה היו כנראה עשויות גם להביא רעה). אופיין דומה לאופי הפֵיוֹת בפולקלור האירופי.  ↩

  198. 436–437: בתים אלה מופיעים במקור בסדר הפוך.  ↩

  199. שורה 501: אליל היית והפכת עבד – במקור כתוב: ‘אליל היית, נעשית לו בּרהמין’, והכוונה כנראה: היית אל, אך הוא הכניע אותך. הוא הפך להיות בעצמו לאל, ואותך עשה הכהן שלו. הרמז הוא למעמד הכהונה ההודי, מעמד הברהמינים.  ↩

  200. 528 הכיסא, החותם והכתר הם מסִמלי המלכות.  ↩

  201. 620־ צמד המונחים הפרסיים בַּזְם – רַזְם רומזים למשתאות ולמלחמה, שני העיסוקים הראשיים בחייו של לוחם.  ↩

  202. 785 גּורָאז – השם המדויק הוא גוראזה, מגיבורי איראן, מבני גיו.  ↩

  203. 936 האבן השחורה – אבן הכעבה שבמכה. לדעת פירדוסי המוסלמי, נקראה האבן הזאת כך מאז הבריאה.  ↩

  204. 962 החרב הזוהרת – השמש. דימוי חוזר ונשנה.  ↩

  205. 1152 הבן הער – הביטוי מציין אדם בעל תבונה, שנינות וזריזות.  ↩

יב(ד). הַגָּדַת סִיָאוֻשׁ


פתיחה

עַתָּה, אַי, אִישׁ לָשׁוֹן חָכָם וָעֵר! / עֲרֹךְ סִפּוּר חָדָשׁ לוֹקֵחַ לֵב.

אִם תּוֹאֲמוֹת 1לַשֵּׂכֶל הַמִּלִּים, / מַשְׁרוֹת שִׂמְחָה עַל נֶפֶשׁ הַיּוֹצֵר.

אַךְ אִישׁ אֲשֶׁר מַחְשְׁבוֹתָיו בְּזוּיוֹת, /נִפְתָּה לְיֵצֶר לְבָבוֹ הָרַע,2

לַשָּׁוְא יִרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּיו, / עֵינֵי חָכָם תַּחְשׂפְנָה עֶרְוָתוֹ.

אָכֵן אֵין אִישׁ רוֹאֶה מוּמֵי עַצְמוֹ, / טָהוֹר הוּא בְּעֵינָיו וּבַעַל נֶפֶשׁ. [5]

מִשְׁפָּט יָשָׁר וָכֵן אִם תְּבַקֵּשׁ, / הַרְאֵה לִנְבוֹן דָּבָר פְּרִי עֲמָלְךָ.

וְאִם מִפִּיו תִּשְׁמַע הַלֵּל וָשֶׁבַח – /בַּאֲפִיקְךָ הַמַּיִם כְּעֵינַיִם.

מָסֹרֶת הַגָּדָה הִנֵּה אַבִּיעַ, / שְׁמוּרָה מִכְּבָר בִּידֵי הַדִּהְקָנִים.

הַהַגָּדוֹת הַנִּשְׁכָּחוֹת מֵאָז /תִּחְיֶינָה מֵחָדָשׁ עַל רֹאשׁ הָעָם.

אִם יַאֲרִיכוּ עוֹד יְמֵי חַיַּי, / וּזְמַן רַב יַעַבְרוּ עָלַי בְּאשֶׁר, [10]

אִילָן מֵנִיב אַנִּיחַ אַחֲרַי, / אֲשֶׁר יוֹסִיף שֵׂאת פְּרִי בָּעֲרוּגָה.

שְׁמוֹנֶה וַחֲמִשִּׁים תִּמְלֶאנָה לִי, / וְנִפְלָאוֹת הַרְבֵּה עָבְרוּ עָלַי.

הַתַּאֲווֹת לֹא מָעֲטוּ עֲדֶנָּה, / עוֹדִי צוֹפֶה בְּסוֹד הַמַּזָּלוֹת.

אָמַר כְּבָר פַּעַם רַב־מוּבַּד חָכָם: / ‘כְּהַזְקִינְךָ לֹא תְּחַדֵּשׁ יָמֶיךָ.’

סַפֵּר דְּבָרְךָ כָּל עוֹד אַתָּה קַיָּם, / נְהַג בְּשֵׂכֶל וְהָאֵר פָּנִים. [15]

עַל מַעֲשֶׂיךָ, אִם טוֹבִים וְאִם / רָעִים, חֶשְׁבּוֹן תִּתֵּן לִפְנֵי יַזְדָּן.

זָכְרָה, אֲשֶׁר תִּזְרַע אוֹתוֹ תִּקְצֹר; / כִּשְׁאֵלָתְךָ יִהְיֶה הַמַּעֲנֶה.

לָשׁוֹן רַכָּה שׁוֹבֶרֶת לֵב עִקֵּשׁ, / יִהְיוּ דְּבָרֶיךָ נִשְׁמָעִים בְּנַחַת.

עַתָּה חֲזֹר נָא אֶל דִּהְקַן הַכּפָר, / שִׂים לֵב לַמְסֻפָּר בְּפִי הַשָּׁר.


אֵם סיאווש

כֹּה שָׂח הָרַב־מוּבַּד: פַּעַם אַחַת / הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר, אַךְ קָרָא הַגֶּבֶר, [20]

טוּס עִם גּוּדַרְז וְגִיו וּפָרָשִׁים / יָצְאוּ שְׂמֵחִים מִשַּׁעַר כַּי־כָּוֻס

לִשְׂדוֹת דַּגֹוּי שָׂמוּ פְּנֵיהֶם לְצַיִד / עִם הַבַּזִּים וְעִם הַפַּנְתֵּרִים.

הֵם שׁוֹטְטוּ סָבִיב עַל שְׂפַת נָהָר, / פָּרְעוּ אוֹ דָּהֲרוּ אַחַר חַיָּה.

אֶת הַחַיָּה הִפִּילוּ אוֹ תָּפְשׂוּ, / מְלַאי בָּשָׂר לְאַרְבָּעִים יָמִים.

קָרוֹב לְשָׁם הָיוּ תּוּרְכִּים לָרֹב, / אָהֳלֵיהֶם הִשְׁחִירוּ עֵין הָאָרֶץ. [25]

הַצַּיָּדִים הִבְחִינוּ מֵרָחוֹק / בְּחֹרֶשׁ הַסָּמוּךְ לִגְבוּל תּוּרָן.

עָשׂוּ דַּרְכָּם בְּיַחַד טוּס וְגִיו, / אַחֲרֵיהֶם מִסְפַּר אַמִּיצֵי לֵב.

עוֹדָם מְשׁוֹטְטִים שְׁנֵיהֶם בַּחֹרֶשׁ /בְּחִפּוּשִׂים אַחַר חַיָּה נוֹסֶפֶת,

מָצְאוּ שָׁם נַעֲרָה יְפַת פָּנִים, / וְצוֹחֲקִים מִגִּיל חָפְזוּ אֵלֶיהָ.

רָאוּ כִּי אֵין דּוֹמָה לָהּ בְּדוֹרָם, / וְכִי יָפְיָהּ שָׁלֵם וְאֵין בּוֹ דֹּפִי: [30]

קוֹמָה כִּבְרוֹשׁ וְאוֹר פָּנִים כְּסַהַר; / מַשְׁלִיךְ נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד הַמַּבִּיט בָּהּ.

שָׂח טוּס אֵלֶיהָ: ‘סַהַר מְפַתֶּה! / מִי הֱבִיאֵךְ אֶל עַב הַחֹרֶשׁ הֵנָּה?’

עָנְתָה לֵאמֹר: 'אָבִי הִכַּנִי אֶמֶשׁ, / עַל כֵּן עָזַבְתִּי בַּיִת וְשָׂדֶה.

שָׁתוּי חָזַר בַּלַּיְלָה מִמִּשְׁתֶּה, / וְכַאֲשֶׁר רָאַנִי מֵרָחוֹק,

מֻכֵּה עִוְעִים חַרְבּוֹ הַמַּבְהִיקָה / שָׁלַף מִתַּעַר לַעֲרֹף רֹאשִׁי.' [35]

אָז טוּס שָׁאַל אוֹתָהּ לְבֵית אָבִיהָ, / וְהִיא סִפְּרָה מֵאָלֶף וְעַד תָּו.

גִּלְּתָה: ‘אֲנִי קְרוֹבָה לְגַרְסִיוַז, /וְיוֹנַקְתִּי מִשֹּׁרֶשׁ פַרִידוּן.’

שׁוּב טוּס: ‘אֵיכָכָה זֶה בָּרֶגֶל בָּאת, / בְּלִי סוּס לִרְכֹּב עָלָיו וּבְלִי לִוּוּי?’

עָנְתָה: 'סוּסִי עָצַר מֵרֹב חֻלְשָׁה, / וְלֹא יָכוֹל לָשֵׂאת מַשָּׂא גּוּפִי.

זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת הָיוּ לִי, / וְכֶתֶר פָּז עָנַדְתִּי לְרֹאשִׁי. [40

עַל הַגִּבְעָה הַהִיא חָמְסוּ אוֹתָם, / וְאַף הִכּוּנִי שָׁם בִּנְדָנֵי חֶרֶב.

מְבֹהָלָה נִמְלַטְתִּי מִפְּנֵיהֶם / וּבַחֻרְשָׁה דָּם מֵעֵינַי שָׁפַכְתִּי.

אוּלָם אָבִי, אַךְ יְפֻכַּח מִיַּיִן, / יָרִיץ אֶת אֲנָשָׁיו וְיִמְצָאוּנִי.

אִמִּי גםַּ כֵּן תָּחוּשׁ לָבוֹא אֵלַי, / וְלֹא תֵּאוֹת כִּי אֶעֱזֹב בֵּיתֵנוּ.'

נַפְשׁוֹת הַגִּבּוֹרִים יָצְאוּ אֵלֶיהָ, / וְטוּס, מִבְּלִי לִשְׁלֹט עוֹד בְּרוּחוֹ, [45]

קָרָא לֵאמֹר: ‘אוֹתָהּ אֲנִי גִּלִּיתִי, / וְלֹא חִנָּם הֵאַצְתִּי בְּסוּסִי.’

עָנָה לוֹ גִּיו: ‘מַצְבִּיא צִבְאוֹת הַשָּׁהּ! / בְּלִי הַצָּבָא לֹא תִּתְחָרֶה אִתִּי!’

אַךְ טוּס הִקְשָׁה עָרְפּוֹ, הוּא בְּאַחַת:/‘סוּסִי אֲנִי נִקְרָה בָּהּ רִאשׁוֹנָה!’

אָמַר לוֹ גִּיו: 'אַל עוֹד תֹּאמַר כָּזֹאת, / אֲנִי פָּתַחְתִּי אֶת מִרְדַּף הַצַּיִד.

אַל תְּמַלֵּל שְׁקָרִים בִּגְלַל שִׁפְחָה. / גִּבּוֹר אֵינֶנּוּ מְבַקֵּשׁ מָדוֹן.' [50]

הָרִיב גָּבַר בְּלַהַט הַוִּכּוּחַ, / וּכְבָר אָמְרוּ לִכְרֹת אֶת רֹאשׁ הַסַּהַר.

עוֹדָם נִצִּים, וְאִישׁ אָצִיל אֶחָד / בָּא כִּמְתַוֵּךְ בְּהַצָּעָה לֵאמֹר:

‘הַנַּעֲרָה הָבִיאוּ אֶל הַשָּׁהּ, / וּמִצְוָתוֹ תַּכְרִיעַ בֵּינֵיכֶם.’

נֵאוֹתוּ טוּס וְגִיו לַעֲצָתוֹ, / וְשָׂמוּ אֶת פְּנֵיהֶם אֶל כֵּס כָּוֻס.

כִּרְאוֹת הַמֶּלֶךְ אֶת הַנַּעֲרָה, / נִלְכַּד לִבּוֹ בְּאַהֲבָה אֵלֶיהָ, [55]

וְכֹה אָמַר אֶל שְׁנֵי הָאַלּוּפִים: / 'בָּזֶה גְּמַרְתֶּם אֶת עֲמַלְכֶם הַפַּעַם,

כִּי אִם צְבִיָּה שׁוֹבָה לֵב אוֹ עָפְרָה, / צַיִד כָּזֶה מַתְאִים לְמַלְכְּכֶם.

הָבָה וְנִתְעַנֵּג עַל הַסִּפּוּר, / אֵיךְ גִּבּוֹרִים בְּנֵי חַיִל צָדוּ שֶׁמֶשׁ.'

לַנַּעֲרָה פָּנָה אָז וְשָׁאַל: / ‘מַה יַּחֲשֵׂךְ כִּי לְפֵיָה דָּמִית?’

‘מִצַּד אִמִּי’ – הֵשִׁיבָה – 'נְסִיכָה, / וּמֵאָבִי – מִזֶּרַע פַרִידוּן. [60]

סָבִי הוּא גַּרְסִיוַז שַׂר צְבָא תּוּרָן, / אֲדוֹן הָאֹהָלִים אֲשֶׁר בַּגְּבוּל.'

אָמַר כָּוֻס: 'הַלְהַפְקִיר לָרוּחַ, / תֹּאמְרִי פָּנִים, צַמּוֹת וְיַחַשׂ אֵלֶּה?

אַתְּ רְאוּיָה בְהַרְמוֹנִי לָשֶׁבֶת, / לִהְיוֹת גְּבִירָה עַל יֶתֶר הַנָּשִׁים.'

עָנְתָה: ‘אַךְ רְאִיתִיךָ הֶעְדַּפְתִּיךָ / עַל כָּל שָׂרֵי הָאָרֶץ וּגְדוֹלֶיהָ.’

כָּוֻס שָׁלַח לְכָל אֶחָד מִשְּׁנֵי / הָאַלּוּפִים סוּסִים, כִּסֵּא וָכֶתֶר. [65]

אֶת הָאֵלָה שָׁלַח אֶל הַהַרְמוֹן / עִם צַו לְהוֹשִׁיבָה בְּכֵס מַלְכוּת.

וּבְכֵן תַּחְתֶּיהָ שָׂמוּ כִּסֵּא שֵׁן / וְעַל רֹאשָׁהּ – עֲטֶרֶת פָּז וּשְׁבוֹ;

אוֹתָהּ קִשְּׁטוּ בְּשֵׁשׁ מָשְׁזָר צָהֹב / וּבְאַבְנֵי חֵן, כַּדְכֹּד, סַפִּיר וּשְׁבוֹ;

וּמַתָּנוֹת נָתְנוּ לָהּ כְּעֶרְכָּהּ, / וְהִיא – כְּאֶבֶן אֹדֶם נֻקְּבָה.


הוּלדת סיאווּש

עְָבְרוּ מֵאָז יָמִים לֹא מְרֻבִּים / וְשׁוּב אָבִיב עָלֵז עָטָה צְבָעָיו. [70]

אוּלָם כְּתֹם בַּשַּׁחַק הַסּוֹבֵב / תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה לִיפַת הַתֹּאַר,

הוּבְאָה לַמֶּלֶךְ הַבְּשׂוֹרָה לֵאמֹר: /'יָפָתְךָ הַבְּרוּכָה הֵנִיבָה פֶּרִי,

כִּי יֶלֶד מְאֻשָּׁר בָּא לָעוֹלָם, / הַגְבַּהּ אֶת כִּסְאֲךָ עַד לֶעָבִים.

עוֹלָל כְּמוֹ מַלְאָךְ גָּח מֵרַחְמָהּ, / פָּנָיו כִּפְנֵי אֱלִיל שׁוֹכֵן אָדַֹר.3

הָיָה הַיֶּלֶד לְשִׂיחַת אִירָן, / כִּי לֹא שָׁמְעוּ פָּנִים, שֵׂעָר כָּאֵלֶּה. [75]

קָרָא אֶת שְׁמוֹ הַמֶּלֶךְ סִיָוֻשׁ, / וְהֶעֱנִיק לוֹ אֶת גַּלְגַּל שָׁמַיִם.

אַךְ הַהוֹבְרִים בַּשַּׁחַק הַגָּבֹהַּ, / יוֹדְעֵי הַטּוב וָרַע, מָתַי וָאֵיךְ,

קָרְאוּ בַּכּוֹכָבִים הַנִּרְגָּזִים / בְּצַעַר רַב כִּי מַזָּלוֹ נִרְדַּם.

רָאוּ אֶת סִבְלוֹתָיו בְּטוֹב וּבְרַע, / וּבֵאלֹהִים בִּקְּשׁוּ מִפְלָט לַיֶּלֶד.

הִזְהִירוּ אֶת הַשָּׁהּ מֵהַבָּאוֹת, / וְגַם הוֹרוּ הַדֶּרֶךְ בָּהּ יֵלֵךְ. [80]

חָלְפוּ שָׁנִים מִסְפָּר, וְיוֹם אֶחָד / הוֹפִיעַ תַּהַמְתַּן 4לִפְנֵי הַשָּׁהּ,

וְשָׂח: 'בִּנְךָ זֶה, הַדּוֹמֶה לִכְפִיר, / הַפְקֵד־נָא בְּיָדַי וַאֲגַדְּלֶנּוּ.

כָּל מְחַנְּכָיו לֹא יִכְשְׁרוּ לָזֹאת, / אוֹמֵן יָפֶה כָּמוֹנִי לֹא תִּמְצָא לוֹ.'

הַשָּׁהּ שָׁקַל דִּבְרֵי רֻסְתַּם זְמַן רַב, / וּבְלִי לִמְצֹא עִלָּה לִדְחוֹת אוֹתָם,

מָסַר לִידֵי רֻסְתַּם לֵב וְעֵינַיִם, / הַנַּעַר הַמֻּצְלָח וְהַנּוֹעָז. [85]

זֶה הֱבִיאָהוּ אֶל הָעִיר זָבֻּל, / וּבְגַן הַשּׁוֹשַׁנִּים הֵקִים מִשְׁכָּן לוֹ.

לִמְּדוֹ לִרְכֹּב, אַלָּה, פְּלָצוּר וָקֶשֶׁת, / אַרְכּוֹף, מוֹשְׁכוֹת, וּמַה, כַּמָּה וָאֵיךְ,

מָה רֵאָיוֹן, מִשְׁתֶּה וּמוֹעָצָה, / מַה בַּז וָנֵץ, וּמַה פַּנְתֵּר וָצַיִד,

מַה צֶּדֶק וְעַוְלָה, כִּסֵּא וָכֶתֶר, / לִנְאֹם, לִלְחֹם וְלַעֲרֹךְ צָבָא.

לִמְּדוֹ מִדּוֹת טוֹבוֹת, וְלֹא חָשַׂךְ / עָמָל וָכֹחַ עַד הֵנִיבוּ פְּרִי. [90]

גָּדַל הַנַּעַר עַד כִּי בָּעוֹלָם / שֵׁנִי כָּמוֹהוּ לֹא נִמְצָא עוֹד שׁוֹעַ.

אַחַר עֲבֹר זְמַן מָה גָּבַה הַיֶּלֶד / וּבַפְּלָצוּר שָׁבָה לֹא פַּעַם לַיִשׁ.

יוֹם לֹא עָבֹת שָׂח אֶל רֻסְתַּם הַגֵּא: / 'כָּלְתָה נַפְשִׁי לִרְאוֹת אָבִי הַשָּׁהּ.

הַרְבֵּה טָרַחְתָּ וְלִבְּךָ שָׂרַפְתָּ / לְהוֹרוֹתֵנִי אֹרַח מְלָכִים.

הִגִּיעָה עֵת כִּי יִוָּכַח אָבִי / מַה לִּמּוּדֵי רֻסְתַּם הוֹעִילוּ לִי. [95]

לֶב הָאֲרִי הֵחֵל בַּהֲכָנוֹת, /שָׁלַח רָצִים לְכָל הָעֲבָרִים,

סוּסִים, זָהָב וָכֶסֶף לֶאֱסֹף, / טַבְּעוֹת חוֹתָם, כְּתָרִים וְאַבְנֵטִים,

בְּגָדִים וַחֲרָבוֹת וַעֲבָדִים, / כָּל הָרָאוּי לְהֵאָסֵף לְשַׁי,

וְכָל אֲשֶׁר חָסֵר בְּאוֹצָרוֹ, / מִמֶּרְחַקִּים הֵבִיאוּ מַלְאָכָיו.

בְּאֹפֶן זֶה הֵכִין אוֹתוֹ לַדֶּרֶךְ, / כִּי כָּל עֵינֵי צְבָאוֹ הָיוּ עָלָיו. [100]

רֻסְתַּם לִוָּה הָעֶלֶם דֶּרֶךְ מָה, / לְבַל יָעִיק הָעֶצֶב עַל לִבּוֹ.

הָאָרֶץ הִתְקַשְּׁטָה כְּמִנְהָגָהּ, / כִּי כָּל חֶפְצָהּ בְּאשֶׁר הַגִּבּוֹר.

עִנְבָּר וְכֶתֶם עִרְבְּבוּ בְּיַחַד, / וּמִשִּׂמְחָה זָרוּ עַל רֹאשׁ הַבָּא,

הָרְחוֹבוֹת מָלְאוּ חֶדְוָה וָעשֶׁר / וְהַגַּגּוֹת וְהַכְּנִיסוֹת – פְּאֵר.

פַּרְסוֹת סוּסָיו הַמְּהִירִים דּוֹרְכוֹת / עַל מַטְבְּעוֹת וְאֵין אָדָם עָצוּב. [105]

צַוְּארֵי סוּסִים בְּכָל מֶרְחַב הָעַיִן, /הַמְּשׁוּחִים מֻשְׁק, זְעַפְרָן וָיַיִן.


סיאווּש שב מזאבּוליסתאן

כִּשְׁמֹעַ כַּי־כָּוֻס כִּי סִיָוֻשׁ / קָרֵב וּבָא בְּתַהְלוּכַת פְּאֵר,

צִוָּה אֶת גִּיו וְטוּס בְּרֹאשׁ צָבָא / קַדֵּם פָּנָיו בַּחֲצוֹצְרָה וּבְתֹף.

אַנְשֵׁי הַשֵּׁם הִתְקַהֲלוּ, רֻסְתַּם / מִצַּד אֶחָד וְטוּס מִצַּד שֵׁנִי,

לָבוֹא קוֹמְמִיּוּת לַשַּׁהְרְיָר, / כַּהֲבִיאָם הַנֵּצֶר הֶחָדָשׁ. [110]

בְּהַגִּיעָם אֶל שַׁעַר כַּי־כָּוֻס, / פָּרְצוּ תְּרוּעוֹת וְנִפְתְּחָה הַדֶּרֶךְ.

הָעֲבָדִים, כְּלֵי קְטֹרֶת בִּידֵיהֶם, / נִבְּטוּ בּוֹ בִּזְרוֹעוֹת מְצֻלָּבוֹת,

כִּשְׁלשׁ מֵאוֹת עָמְדוּ שָׁם בַּפִּנּוֹת, / וְהוּא, הַבְּרוֹשׁ הַמְיֻחָשׂ, בַּתָּוֶךְ.

הַכֹּל הִמְטִירוּ אַבְנֵי חֵן וָפָז / עָלָיו, וּתְהִלָּתוֹ בְּקוֹל הִשְׁמִיעוּ.

כִּרְאוֹת הַבֵּן אָבִיו עַל כֵּס הַשֵּׁן / וְכֶתֶר כַּדְכֻּדִּים נוֹצֵץ עָלָיו, [115]

בֵּרְכוֹ, הִשְׁתַּחֲוָה אַפַּיִם אַרְצָה, / וּכְמוֹ לָחַשׁ סוֹדוֹת לָאֲדָמָה.

אַחֲרֵי כֵן נִגַּשׁ לַשַּׁהְרְיָר. / רֹאשׁוֹ אִמֵּץ הַמֶּלֶךְ אֶל חָזֵהוּ,

שָׁאַל לִשְׁלוֹם רֻסְתַּם בִּמְאוֹר פָּנִים / וְהוֹשִׁיבָהוּ עַל כִּסֵּא הַשְּׁבוֹ.

נִפְעָם וּמִתְפַּעֵל הָיָה מִבְּנוֹ, / וְלֹא חָדַל מִבִּרְכוֹתָיו עָלָיו.

בְּקוֹמָתוֹ, גָּבְהוֹ וַהֲדָרוֹ, / נִבֵּא עָתִיד לוֹ וּתְהִלָּה רַבָּה. [120]

עַל עֶלֶם כֹּה צָעִיר וְכֹה נָבוֹן / תֹּאמַר: ‘נַפְשׁוֹ גְּדֵלָה עַל הַחָכְמָה.’

הַשָּׁהּ הִשְׁמִיעַ שֶׁבַח לַבּוֹרֵא, / מִשְׁתַּחֲוֶה אַפַּיִם לְפָנָיו

אָמַר: 'רִבּוֹן שָׁמַיִם וְהָאָרֶץ, / אֲדוֹן הַדַּעַת וְהָאַהֲבָה!

כָּל חֶסֶד בָּעוֹלָם מִמֶּךָ לָנוּ, / אַךְ רֵאשִׁית כֹּל תּוֹדָה לְךָ עַל בְּנִי.'

גְּדוֹלֵי אִירָן שְׂמֵחִים נִגְּשׁוּ / אֶל הַנָּסִיךְ, מַתְּנוֹתֵיהֶם עִמָּם, [125]

וּמִשְׁתָּאִים לַזֹּהַר הַנִּפְלָא, / הִשְׁמִיעוּ תִּשְׁבָּחוֹת לָרֹב.

עַל פִּי פְּקֻדַּת הַשָּׁהּ הָאֲצִילִים / וְהַקְּצִינִים חָגְרוּ אֶת מָתְנֵיהֶם,

וְהַקָּהָל שָׂמֵחַ שָׂם פָּנָיו / לַגָּן וְלָאַרְמוֹן וְלָאוּלָם.

בְּכָל מָקוֹם עָמַד שֻׁלְחָן עָרוּךְ, / הַכֹּל בִּקְשׁוּ שֵׁכָר, שִׁירָה וָנֵבֶל.

מִשְׁתֶּה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ כַּי־כָּוֻס, / אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא עָשָׂה אַף שָׁהּ. [130]

שִׁבְעָה יָמִים בִּלּוּ שָׁם בְּשִָמְחָה, / וּבַשְּׁמִינִי פָּתַח אֶת אוֹצְרוֹתָיו,

וְלֶאֱסֹף מֵהַכְּבֻדָּה כִּסְאוֹת, / כְּתָרִים, טַבְּעוֹת חוֹתָם וַחֲרָבוֹת,

סוּסֵי עֲרָב עַל אֻכְּפֵיהֶם מִשַּׂג, / כְּלֵי נֶשֶׁק וּמְעִילֵי שִׁרְיוֹן לַקְּרָב,

כִּיסֵי אֲדַרְכּוֹנִים וְדִינָרִים, / מַרְגָּלִיּוֹת שׁוֹנוֹת וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר –

כָּל אֵלֶּה, רַק לֹא נֵזֶר מְלָכִים, /כִּי עוֹד הוּא נַעַר, לֹא מַתְאִים לְכֶתֶר. [135]

בְּלֹא מִדָּה נָתַן לְסִיָוֻשׁ, / וְצִפִּיּוֹת גְּדוֹלוֹת עוֹרֵר בַּנֶּפֶשׁ.

שֶׁבַע שָׁנִים נִסָּה אֶת סִיָוֻשׁ, / וּמוֹצָאוֹ אִשְּׁרוּ כָּל מַעֲשָׂיו.

וּבַשְּׁמִינִית הִזְמִין לוֹ כֶּתֶר פָּז, / עֲנַק זָהָב וְגַם אַבְנֵט זָהָב;

כָּתַב מִנְשָׁר עַל מֶשִׁי צִבְעוֹנִי, / כְּדַת הַשַּׁלִּיטִים וְזֹהַר הַכַּיִים.

רָאוּי לַעֲטָרָה וְלִגְדֻלָּה / קִבֵּל לְנַחֲלָה אֶת כֻּהִסְתָּן.[ 140]

זֶה שֵׁם הָאָרֶץ בַּיָּמִים מִכְּבָר, / שְׁמָהּ בְּיָמֵינוּ: ‘עֵבֶר הַנָּהָר’.


מוֹת אֵם סיאווּש

כְּהֵעָרֵךְ הַכֹּל בְּצַו הַשָּׁהּ, / מֵתָה בְּלֹא עִתָּהּ אֵם הַנָּסִיךְ.

מֵעַל כִּסְאוֹ קָפַץ הַבֵּן כְּדִיו, / וְשַׁוְעָתוֹ עָלְתָה עַד לַשָּׁמַיִם.

קָרַע בְּתִלְבָּשְׁתּוֹ הַהֲדוּרָה / וּבְאָבָק אָפֹר עוֹלֵל רֹאשׁוֹ.

בְּצַעֲרוֹ כְּמוֹ שִׁנָּה טַעְמוֹ, / וְאֶת נַפְשׁוֹ הָעֲדִינָה עָנָה. [145]

הַרְבֵּה דְּמָעוֹת שָׁפַךְ יוֹמָם וָלַיְלָה, / זְמַן רַב לִצְחוֹק לֹא נִפְתְּחוּ שְׂפָתַיִם.

חֹדֶשׁ יָמִים עָבַר בִּכְאֵב וּבְצַעַר, / וְלֹא בִּקֵּשׁ מַרְגּוֹעַ בְּסִבְלוֹ.

כְּהִוָּדַע שִׁבְרוֹ לְנִכְבַּדָּיו, / חָפְזוּ אֶל סִיָוֻשׁ הָאֲנָשִׁים

כְּטוּס וְגִיו, גּוּדַרְז וּפַרִיבֻּרְז, / כָּל אֶפְרָתִי וְכָל גִּבּוֹר אָצִיל.

נָתַן עֵינָיו הָעֶלֶם בִּפְנֵיהֶם / וְ’הָהּ' נוֹסָף הוֹצִיא מִתּוֹךְ לִבּוֹ [150]

אָז מֵחָדָשׁ הֵחֵל בְּבֶכֶה מַר, / פָּתַח אֶת דֶּלֶת צַעַר לְבָבוֹ.

כִּרְאוֹת גּוּדַרְז אֶת סֵבֶל סִיָוֻשׁ, / אוֹתוֹ אִילָן אָצִיל, נִמְלָא חֵמָה.

בּוֹכֶה אָמַר אֵלָיו: 'הַקְשֵׁב, נָסִיךְ, / לַעֲצָתִי, וְשִׂים לָאֵבֶל קֵץ.

הֵן כָּל יְלוּד אִשָּׁה סוֹפוֹ לָמוּת, / אִישׁ לֹא יַצִּיל נַפְשׁוֹ מִיַּד הַמָּוֶת.

עַתָּה אִמְּךָ, אַף כִּי לֹא תִּשָּׁכַח, / אַל תִּתְאַבֵּל עוֹד, כִּי נַפְשָׁהּ בָּעֵדֶן' [155]

בְּהַפְצָרוֹת, עֵצוֹת וְהַשְׁבָּעוֹת / הִפְנָה לֵב הַנָּסִיךְ אֶל הַבָּאוֹת.


סוּדאבּה מתאהבת בסיאווּש

בֵּין כֹּה וָכֹה עָבְרָה תְּקוּפַת יָמִים, / הַשָּׁהּ שָׂמַח בִּבְנוֹ כְּבַתְּחִלָּה,

עַד יוֹם אֶחָד, הַמֶּלֶךְ וְהַבֵּן / יוֹשְׁבִים הָיוּ, הוֹפִיעָה סוּדָבֶּה.

אַךְ רָאֲתָה אֲרֶשֶׁת סִיָוֻשׁ, / נָבוֹכָה סוּדָבֶּה וְנִסְעֲרָה.

רָזְתָה עַד כִּי תֹּאמַר: ‘הָיְתָה כִּמְלִיל, / דָּמְתָה לְקֶרַח הַנָּמֵס בָּאֵשׁ’ [160]

אֶל הַנָּסִיךְ שָׁלְחָה מַלְאָךְ לֵאמֹר: / 'לֵךְ וֶאֱמֹר לְסִיָוֻשׁ בַּסֵּתֶר:

''בְּתוֹךְ הַרְמוֹן נְשׁוֹת שָׁהּ הָעוֹלָם / לֹא יִתְפַּלֵּא אִישׁ אִם פִּתְאֹם תּוֹפִיעַ.'''

הָלַךְ הָאִישׁ וּשְׁלִיחוּתוֹ הוֹדִיעַ. / חָרָה לוֹ לַנּוֹדַע בִּשְׁמוֹ הַטּוֹב,

וְכֹה אָמַר: ‘אֵינֶנִּי אִישׁ הַרְמוֹן, / לֹא אִישׁ תְּכָכִים וְלֹא גּוֹנֵב הַדַּעַת.’

לַמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר סוּדָבֶּה / נָשְׂאָה רַגְלֶיהָ אֶל שַׁלִּיט אִירָן, [165]

וְכֹה אָמְרָה: 'אַי, שַׁהְרְיָר צְבָאֵנוּ! / סַהַר וָשֶׁמֶשׁ לֹא רָאוּ כָּמוֹךָ,

וְלֹא כְּמוֹ בִּנְךָ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ; / תִּשְׂמַח תֵּבֵל כֻּלָּהּ בְּזַרְעֲךָ.

לְהַרְמוֹנְךָ שָׁלְחֵהוּ לְבַקֵּר / אֶת אַחְיוֹתָיו וְאֶת יְפוֹת הַתֹּאַר.

אֱמֹר לְסִיָוֻשׁ: 'לֵךְ לַהַרְמוֹן, / בַּקֵּר אֶת אַחְיוֹתֶיךָ לִפְעָמִים,

כָּלְתָה נַפְשָׁן מֵאַהֲבָה אֵלֶיךָ / וְדִמְעָתָן יוֹרֶדֶת עַל פְּנֵיהֶן.' [170]

כָּבוֹד נִתֵּן לוֹ וּתְשׁוּרוֹת, / וְעֵץ הַהוֹקָרָה יִתֵּן פִּרְיוֹ.'

עָנָה הַמֶּלֶךְ: ‘נְכוֹחִים דְּבָרַיִךְ, / אֵלָיו טוֹבָה אַתְּ כְּמֵאָה אִמּוֹת.’

קָרָא לִבְנוֹ וְשָׂח: 'אֶת דַּם עוֹרְקֵינוּ / וְאֶת הָאַהֲבָה אֵין לְהַסְתִּיר.

יַזְדָּן קָדוֹשׁ בָּרָא אוֹתְךָ כָּזֶה, / שֶׁכָּל רוֹאֵי פָּנֶיךָ יֹאהֲבוּךָ.

לְךָ נָתַן יַזְדָּן יַחַשׂ טָהוֹר. / טָהוֹר כָּמוֹךָ לֹא יָלְדָה אִשָּׁה. [175]

אַךְ מַה תּוֹעִיל קִרְבַת הַדָּם לְאֵלֶּה, / אֲשֶׁר רוֹאִים אוֹתְךָ רַק מֵרָחוֹק?

מֵעֵבֶר לַפַּרְגּוֹד שָׁם אַחְיוֹתֶיךָ / וְסוּדָבֶּה, אוֹהַבְתְּךָ כְּאֵם.

בַּקֵּר אֶת הַבָּנוֹת בְּהַרְמוֹנִי / וּשְׁהֵה עַד יַחְלְקוּ לְךָ כָּבוֹד.'

כִּשְׁמֹע סִיָוֻשׁ דִּבְרֵי הַשָּׁהּ, / הִבִּיט נִדְהָם אֶל הָאוֹמֵר לוֹ כָּכָה.

זְמַן מָה נוֹעַץ הָעֶלֶם עִם נַפְשׁוֹ, / עַד כִּי רָחַץ לִבּוֹ מֵהָאָבָק. [180]

עָלָה עַל לְבָבוֹ, כִּי מְנַסֶּה / אָבִיו לִבְחֹן אוֹתוֹ מַה בְּרֹאשׁוֹ.

נְבוֹן דָּבָר הָיָה כָּוֻס, עָרוּם, / חֲלַק לָשׁוֹן, פִּקֵּח וְחַשְׁדָן.

נִרְתַּע הַבֵּן, שָׁקַל סוֹדוֹ בַּלֵּב, / בַּסּוֹף הֶחְלִיט דָּבָר וְכֹה חָשַׁב:

‘אִם לַהַרְמוֹן אָבוֹא, כַּעֲצָתוֹ, / זְמַן רַב אִתִּי תָּשִׂיחַ סוּדָבֶּה.’

עָנָה לוֹ סִיָוֻשׁ: 'אַתָּה, מַלְכִּי, / נָתַתָּ לִי כִּסֵּא, מִנְשָׁר וָכֶתֶר. [185]

מֵהַמָּקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ שֶׁמֶשׁ רוֹם / הוֹפֵךְ אֶת הָאָבָק עֲדִי יָקָר,

כָּמוֹךָ מֶלֶךְ לֹא עָנַד הַכֶּתֶר / בְּטוּב וְיֶדַע, חֹק וָדֶרֶךְ.

כַּוֵּן רַגְלַי אֶל סוֹד הַחֲכָמִים / וְהַגְּדוֹלִים הַמְנֻסִּים בַּקְּרָב.

לַמְּדֵנִי הַשִּׁמּוּשׁ בְּחֵץ וּבְקֶשֶׁת, / בְּרֹמַח וּבְאַלָּה מוּל הָאוֹיֵב.

חָכְמַת הַכֵּס לַמְּדֵנִי, נִימוּסֵי / חָצֵר בְּמִשְׁתָּאוֹת לְקוֹל מֵיתָר. [190]

אַךְ מָה אֶלְמַד מֵאֲחוֹרֵי פַּרְגּוֹד / מִפִּי נָשִׁים וּמֵעֲצוֹתֵיהֶן?

אֲבָל אִם זוֹ פְּקֻדַּת אָבִי הַמֶּלֶךְ, / לִרְאוֹת אוֹתָן יִהְיֶה זֶה מִנְהָגִי.'

עָנָה הַשָּׁהּ: 'רְאֵה בְּטוֹב, יַלְדִּי, /וְהַחָכְמָה תִּשְׁכֹּן תָּמִיד עָלֶיךָ.

דְּבָרִים יָפִים כָּאֵלֶּה לֹא שָׁמַעְתִּי, / יִשְׂגֶּא מֹחֶךָ, כִּי מַקְשִׁיב אַתָּה.

אוּלָם הַרְחֵק מִלֵּב חֲשָׁד וָשֵׂפֶק, / גָּרֵשׁ כָּל צַעַר וֶהֱיֵה שָׂמֵחַ. [195]

בַּקֵּר וְלוּ רַק פַּעַם אֶת בְּנוֹתַי, / הָסֵב לְאַחְיוֹתֶיךָ נַחַת רוּחַ.'

הֵשִׁיב לוֹ סִיָוֻשׁ: 'מָחָר בַּבֹּקֶר / אֵלֵךְ וְאֶעֱשֶׂה כְּחֶפְצְךָ.

רְאֵה, עוֹמֵד אֲנִי פֹּה לְפָנֶיךָ / מָסוּר בְּלֵב וָנֶפֶשׁ לְצַוֶּיךָ.

אָכֵן אֶנְהַג כַּאֲשֶׁר צִוִּיתַנִי. / אַתָּה אֲדוֹן עוֹלָם וְעֶבֶד אָנִי.'


סיאווּש מבקר את סוּדאבּה

הָיָה סָרִיס אֶחָד וּשְׁמוֹ הִירְבַּד, / לוֹ נֶפֶשׁ, וּמֹחַ טְהוֹרִים. [200]

הוּא לֹא עָזַב אֶת הַהַרְמוֹן אַף פַּעַם, / וְהוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר עַל הַמַּפְתֵּחַ.

מַצְבִּיא אִירָן אָמַר אֶל הֶחָכָם: / 'כִּשְׁלֹף חַמָּה הַחֶרֶב מִסִּתְרָהּ

נְהַג בְּסִיָוֻשׁ בְּנִי בִּתְבוּנָה; / אֲשֶׁר יִדְרשׁ מִמֶּךָ, תַּעֲשֶׂה.

צַוֵּה אֶת סוּדָבֶּה, כִּי לְפָנָיו/תָּבִיא מַרְגָּלִיּוֹת וּמֻשְׁק כְּשַׁי,

וְאַחְיוֹתָיו וְנַעֲרוֹתֵיהֶן / יִזְרוּ אִזְמָרַגְדִּים עִם זְעַפְרָן.' [205]

כְּשֵׂאת חַמָּה רֹאשָׁהּ מֵהֶהָרִים / בָּא הַנָּסִיךְ לִפְנֵי הַשַּׁהְרְיָר,

הִשְׁתַּחֲוָה אַפַּיִם וּבֵרְכוֹ, / וְשׂוֹחֲחוּ בִּשְׁנַיִם לְבַדָּם.

כְּכַלּוֹתָם קָרָא הַשָּׁהּ אֶת אִישׁ / סוֹדוֹ הִירְבַּד, הִנְחָה אֶת צְעָדָיו

וְשָׂח אֶל סִיָוֻשׁ: ‘לֵךְ אַחֲרָיו, / הָכֵן לִבְּךָ לִרְאוֹת דָּבָר חָדָשׁ.’

מְאֻשָּׁשִׁים הָלְכוּ יַחְדָּו הַשְּׁנַיִם, / עָלֵז הַלֵּב, אֵין דְּאָגָה בַּנֶּפֶשׁ. [210]

אַךְ כְּהָרִים הִירְבַּד פַּרְגּוֹד הַפֶּתַח, / שׁוּב סִיָוֻשׁ נִפְחַד מֵהֶעָתִיד.

נְשׁוֹת הַשָּׁהּ הוֹפִיעוּ לְפָנָיו, / לָרֵאָיוֹן הֵכִינוּ לוֹ מִשְׁתֶּה.

כָּל הַמָּעוֹן עַד לִקְצוֹתָיו הָיָה / מָלֵא דִּינָרִים, זְעַפְרָן וָמֻשְׁק.

אֲדַרְכּוֹנִים שָׁפְכוּ לְרַגְלֵיהֶם / מְעֻרְבָּבִים בְּפָז וּבְאַבְנֵי חֵן.

שְׁטִיחֵי רִקְמָה כִּסּוּ אֶת הָרִצְפָּה / הַמִּתְנוֹצֶצֶת בְּמַרְגָּלִיּוֹת. [215]

רֵיחַ נִיחוֹחַ, יַיִן וְזִמְרָה; / לְכָל רֹאשׁ כֶּתֶר עִם יַהֲלוֹמִים –

אַפֶּדֶן הַנָּשִׁים דָּמָה לְעֵדֶן, / מָלֵא יְפוֹת פָּנִים וְחֶפְצֵי עֶרֶךְ.

כְּבוֹא נְסִיךְ אִירָן אֶל הַהַרְמוֹן / הִשְׁגִּיחַ בְּכִסֵּא זָהָב נוֹצֵץ,

הַמְשֻׁבָּץ מַרְאוֹת מֵאֶבֶן שְׁבוֹ, / וְהָרָפוּד בְּאֶרֶג שֵׁשׁ מָשְׁזָר,

עָלָיו יוֹשֶׁבֶת סוּדָבֶּה יָרֵחַ, / כְּעֵדֶן בִּצְבָעֶיהָ וּבְרֵיחָהּ. [220]

יוֹשֶׁבֶת כְּכוֹכַב תֵּימָן זוֹהֵר, / רֹאשָׁהּ עָטוּר שֵׂעָר בְּתַלְתַּלִּים,

כֶּתֶר גָּבוֹהַּ עַל רֹאשָׁהּ מוּשָׂם, / גּוֹלֵשׁ פְּלָצוּר הַמֻּשְׁק עַד עֲקֵבֶיהָ.

אָמָה, בְּסַנְדְּלֵי זָהָב רַגְלֶיהָ, / בְּרֹאשׁ מוּרָד לִפְנֵי כִּסְאָהּ עוֹמֶדֶת.

כְּהֵרָאוֹת בַּפֶּתַח סִיָוֻשׁ, / יָרְדָה חִישׁ סוּדָבֶּה מֵעַל כִּסְאָהּ.

צוֹעֶדֶת בְּהָדָר בֵּרְכָה בּוֹאוֹ, / חִבְּקַתּוּ אֲרֻכּוֹת, וַאֲרֻכּוֹת [225]

נָשְׁקָה שִׂפְתֵי הָעֶלֶם וְעֵינָיו. / הִיא לֹא שָׂבְעָה לִרְאוֹת פָּנָיו וְשָׂחָה:

'יוֹמָם וּבְכָל הָאַשְׁמוּרוֹת בַּלַּיְלָה, / שְׂפָתַי תַּבַּעְנָה תְּהִלַּת יַזְדָּן.

לְמִי עוֹד בֵּן אֲשֶׁר יִשְׁוֶה לְךָ? / הֵן גַּם לַשָּׁהַנְשָׁהּ אֵין עוֹד כָּמוֹךָ.'

הֵבִין הַבֵּן מָה אַהֲבָה הִיא זוֹ, / וְכִי רֵעוּת כָּזֹאת לֹא מִיַּזְדָּן הִיא.

אֶל אַחְיוֹתָיו נָשָׂא אֶת פְּעָמָיו, / כִּי לְזָרָא הָיָה לוֹ הַמָּקוֹם, [230]

הָאֲחָיוֹת הִשְׁמִיעוּ שִׁבְחָתָן / וְהוֹשִׁיבוּהוּ עַל כִּסֵּא זָהָב.

אִתָּן בִּלָּה שָׁעָה דֵּי אֲרֻכָּה, / בַּסּוֹף נִפְרַד מֵהֶן וְשָׁב לַכֵּס.

הַרְמוֹן הַשָּׁהּ הָיָה מָלֵא שִׂיחָה: / 'זֶה רֹאשׁ וָכֶתֶר שֶׁל שׁוֹחֵר חָכְמָה,

תֹּאמַר: אֵינֶנּוּ כְּכָל הָאָדָם, / נַפְשׁוֹ שׁוֹפַעַת דַּעַת וּבִינָה.'

בָּא סִיָוֻשׁ אֶל כַּי־כָּוֻס וְשָׂח: / 'בִּקַּרְתִּי בַּהַרְמוֹן, מִחוּץ לַתְּחוּם. [235]

כָּל יֹפִי בָּעוֹלָם שָׁמוּר לְךָ; / וְאֵין לְךָ עַל מָה לְהִצְטַדֵּק,

כִּי עַל גַ’מְשִׁיד, הוּשַׁנְג וּפַרִידוּן / עָלִיתָ בְּצָבָא, בְּהוֹן וּבְנֶשֶׁק.'

שָׂמַח הַשָּׁהּ לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרָיו, / קִשֵּׁט זְבוּלוֹ כְּמוֹ אָבִיב שָׂמֵחַ.

הֵכִינוּ יַיִן, נֵבֶל וּנְגִינָה, / וּמִלִּבָּם הִשְׁכִּיחַ הַבָּאוֹת.

כְּבוֹא הָעֶרֶב, כַּחֲשֹׁךְ הַיּוֹם, / פָּנָה הַשָּׁהַנְשָׁהּ אֶל בֵּית נָשָׁיו, [240]

חָקַר אֶת סוּדָבֶּה וְכֹה אָמַר: / 'מִמֶּנִּי אַל תַּסְתִּירִי אֶת סוֹדֵךְ:

אֵיךְ סִיָוֻשׁ בְּדַעַת וּבְחָכְמָה, / מַה קּוֹמָתוֹ, מַרְאֵהוּ וְשִׂיחוֹ?

הֲטוֹב הוּא בְּעֵינַיִךְ וְנָבוֹן, / הַאִם נִרְאָה כַּשֵּׁם אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ?'

עָנְתָה לוֹ סוּדָבֶּה: 'שָׁהּ וְצָבָא, / עַל כֵּס מַלְכוּת כָּמוֹךָ לֹא רָאוּ.

הֲיֵשׁ שֵׁנִי בָּאָרֶץ לְבִנְךָ? / מַדּוּעַ לֹא נֹאמַר זֹאת בְּגָלוּי?' [245]

אָמַר הַמֶּלֶךְ: ' אִם יִגְדַּל לְאִישׁ, / אַל בּוֹ תִּפְגַּע חָלִילָה עַיִן הָרָע.'

אָמְרָה אִשְׁתּוֹ: 'אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, / וְאִם לָזֹאת יֵאוֹת גַּם סִיָוֻשׁ,

אֶמְצָא אִשָּׁה לוֹ מִקְּרוֹבֵי בְּשָׂרֵנוּ / לֹא מֵאַנְשֵׁי הַשֵּׁם לְמִסָּבִיב.

מִקֶּשֶׁר זֶה יָבוֹא בֵּן לָעוֹלָם, / מוּרָם מֵעַם כָּמוֹהוּ בֵּין גְּדוֹלִים.

הֵן לִי עַצְמִי בָּנוֹת דּוֹמוֹת לְךָ / וּמֵהַקֶּשֶׁר הַטָּהוֹר אִתְּךָ, [250]

אוֹ לְאִשָּׁה יִקַּח אֶת בַּת אָרַשׁ5, / אוֹ בַּת פַּשִׁין, כָּל בַּת תִּשְׂמַח לָזֹאת.'

עָנָה כָּוֻס לָהּ: ‘זֶה גַּם רְצוֹנִי, / בַּמַּעֲשֶׂה אַגְדִּיל כֹּחוֹ וּשְׁמִי.’

בַּבֹּקֶר בָּא הַבֵּן לִפְנֵי אָבִיו, / בֵּרַךְ כִּסֵּא הַמֶּלֶךְ וְהַכֶּתֶר.

הַשָּׁהּ אָבָה לְהַמְתִּיק סוֹד עִם בְּנוֹ, / וּבְכֵן שִׁלַּח אֶת הַנִּצָּבִים עָלָיו.

אָמַר הַשָּׁהּ כָּוֻס אֶל סִיָוֻשׁ: / 'מֵהַבּוֹרֵא לִי מִשְׁאָלָה בַּסֵּתֶר, [255]

כִּי זֵכֶר לְשִׁמְךָ תַּשְׁאִיר בָּאָרֶץ, / כִּי שַׁהְרְיָר יֵצֵא מֵחֲלָצֶיךָ

וְנָהֲרוּ פָּנֶיךָ לְמַרְאֵהוּ, / כִּזְרֹחַ אוֹר עֵינַי לְעֻמָּתְךָ.6

מָצָאתִי כּוֹכָבְךָ וַעֲתִידְךָ / מִפִּי הַמּוּבַּדִּים וְהַהוֹבְרִים,

כִּי שַׁהְרְיָר יֵצֵא מֵחֲלָצֶיךָ, / וְהוּא מַצַּבְתְּךָ יִהְיֶה בָּאָרֶץ.

בָּחְרָה אִשָּׁה מִבְּנוֹת הָאֲצִילִים, / שִׂים לֵב אֶל אֲחוֹרֵי פַּרְגּוֹד פַּשִׁין, [260]

אוֹ לְהַרְמוֹן אַפֶּדֶן כַּי־אָרַשׁ. / עֵת לַעֲשׂוֹת, הִכּוֹן אֵפוֹא לָזֹאת.'

שָׂח סִיָוֻשׁ: 'אֲנִי לַמֶּלֶךְ עֶבֶד, / נִשְׁמָע לַעֲצָתְךָ וּלְמִצְווֹתֶיךָ.

אֲשֶׁר תִּבְחַר לִי אֵין טוֹבָה מִמֶּנָּה; / אֲדוֹן עוֹלָם הוּא מֶלֶךְ עֲבָדָיו.

אַל תְּגַלֶּה סוֹדִי לְסוּדָבֶּה, / דֵּעָה שׁוֹנָה לָהּ מִדַּעְתִּי אֲנִי.

עִמָּהּ לָשִׂיחַ לֹא אוּכַל בָּזֹאת, / וּבְהַרְמוֹנָהּ אֲנִי אַךְ לְמוֹתָר.' [265]

צָחַק הָאָב לַתֹּם, כִּי לֹא דִּמָּה / כִּי יֵשׁ דְּבָרִים הַנִּסְתָּרִים מֵעַיִן.

‘אִשָּׁה לְךָ תִּבְחַר אַתָּה’ – אָמַר – / 'וְאֵין אַתָּה אָנוּס לִשְׁאֹל פִּי אִישׁ.

לְאָשְׁרְךָ דּוֹאֶגֶת הַמַּלְכָּה / וּבִדְבָרֶיהָ אַךְ טוּבְךָ שׁוֹחֶרֶת.'7

כִּשְׁמֹעַ סִיָוֻשׁ דְּבָרָיו שָׂמַח, / חָיְתָה בּוֹ שׁוּב אֱמוּנָתוֹ בָּאָב.

פָּתַח בְּשֶׁבַח מֶלֶךְ הָעוֹלָם, / לִפְנֵי כִּסֵּא הַשָּׁהּ נָפַל אַפַּיִם. [270]

אוּלָם מֵאֵשֶׁת הַתֻּרְכִּים בַּסֵּתֶר / נֶעְכַּר רוּחוֹ בּוֹ וּכְבֵדוֹ נִפְצַע.

הֵבִין כִּי הִיא מִפִּי אָבִיו דּוֹבְרָה / וְעוֹר בְּשָׂרוֹ עָמַד לְהִקָּרַע.


סיאווּש מבקר שנית בהרמון

עָבַר עוֹד לַיְלָה, הַשָּׁמַיִם שׁוּב / הִקִּיפוּ אֶת הָאָרֶץ הַכֵּהָה.

שְׂמֵחָה יָשְׁבָה שׁוּב סוּדָבֶּה בַּכֵּס / עוֹנֶדֶת נֵזֶר אֳדָמִים לָרֹאשׁ.

שֵׁנִית קָרְאָה אֵלֶיהָ אֶת בְּנוֹתֶיהָ, / קִשְּׁטָה אוֹתָן וּבְכֵס הַפָּז הוֹשִׁיבָה. [275]

עָמְדוּ עָלֶיהָ כָּל נַעֲרוֹתֶיהָ, / תֹּאמַר: ‘גַּן עֵדֶן הָאַרְמוֹן, הַבַּיִת.’

אָמְרָה יְפַת הַתֹּאַר לְהִירְבַּד: / 'מִפֹּה אֶל סִיָוֻשׁ לֵךְ וֶאֱמֹר:

“הַטְרַח נָא אֶת רַגְלֶיךָ, וְשֵׁנִית / הַרְאֵה נָא אֶת רֹאשְׁךָ וְקוֹמָתְךָ.” '

מִהֵר הִירְבַּד לָבוֹא אֶל הַנָּסִיךְ, / וְלוֹ הֵבִיא דְּבָרָהּ שׁוֹחֵר הַטּוֹב.

אַךְ סִיָוֻשׁ נָבוֹךְ בַּהַזְמָנָה / וּבְיִרְאָתוֹ קָרָא אֶל הַבּוֹרֵא. [280]

רוֹעֵד מִדְּאָגָה וּמִתְפַּתֵּל / חִפֵּשׂ לוֹ תַּחְבּוּלָה וְלֹא מָצָא.8

בַּסּוֹף קוֹמְמִיּוּת בָּא לְפָנֶיהָ, / רָאָה רֹאשָׁהּ, כִּתְרָהּ, יְשִׁיבָתָהּ.

יָרְדָה מֵעַל כִּסְאָהּ, נִגְּשָׁה אֵלָיו, / אַבְנֵי חֵן בִּשְׂעָרָהּ וְעַל פָּנֶיהָ,

אוֹתוֹ הוֹשִׁיבָה עַל כִּסֵּא הַפָּז, / וְאַף שִׁלְבָה יָדֶיהָ כְּשִׁפְחָה,

וִיפֵהפוֹתֶיהָ לְפָנָיו הִצִּיגָה, / הָיוּ כְּאַבְנֵי חֵן שֶׁלֹּא בֻּתְּקוּ. [285]

אָמְרָה: 'רְאֵה נָא אֶת אוּלַם הַכֵּס / עִם הָאָמוֹת בְּנִזְרֵיהֶן מִפָּז.

דּוֹמוֹת לִבְנוֹת טַרָז, עוּלוֹת יָמִים, / בְּרָאָן יַזְדָּן חֶמְדָּה וַעֲנָוָה.9

אֲשֶׁר תַּרְאֶה לְךָ, בְּחַן מַרְאֶהָ / וְקוֹמָתָהּ מֵרֶגֶל וְעַד רֹאשׁ.'

כִּשְׁלֹחַ סִיָוֻשׁ עֵינָיו סָבִיב, / אַף לֹא אַחַת הֵעֵזָה לְהַבִּיט בּוֹ.

הֵן לָחֲשׁוּ אַחַת אֶל רְעוּתָהּ: / ‘אַף סַהַר לֹא יָעֵז הַבֵּט בַּשָּׁהּ!’ [290]

חָזְרָה לָהּ כָּל אַחַת אֶל מוֹשָׁבָהּ, / וּמַה יִּפֹּל בְּגוֹרָלָהּ חוֹשֶׁבֶת.

לְסִיָוֻשׁ אָמְרָה אָז סוּדָבֶּה:/מַדּוּעַ זֶה תִּשְׁמֹר דְּבָרְךָ בְּסוֹד?

אֵינְךָ אוֹמֵר לִי מַה מִּשְׁאַלְתְּךָ, / אַתָּה אֲשֶׁר פָּנֶיךָ פְּנֵי מַלְאָךְ.

כָּל מַבִּיטָה בְּךָ, אַף מֵרָחוֹק, / דַּעְתָּהּ נִטְרֶפֶת, רַק בְּךָ בּוֹחֶרֶת.

תֵּן אֶל לִבְּךָ מִיפוֹת הַתֹּאַר מִי / נִרְאֵית לְךָ יוֹתֵר מֵהַשְּׁאָר.' [295]

וְסִיָוֻשׁ נִסְעָר עוֹנֶה אֵינֶנּוּ, / מַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ:

'מוּטָב הֶסְפֵּד עַל לְבָבִי הַחַף / בִּמְקוֹם רַעְיָה מִבֵּין שְׂנוּאֵי עַמִּי.

מִמְּפַקְּדִים יְדוּעֵי שֵׁם שָׁמַעְתִּי / הַמַּעֲשִׂים בְּשָׁהּ הָמָוַרָן,

מַה זֶּה עוֹלֵל לְשָׁהַנְשָׁהּ אִירָן, / וְאֵיךְ הֵרִים אָבָק מִמְּפַקְּדֵינוּ.

וְסוּדָבֶּה הַבּוֹגֵדָה בִּתּוֹ, / תַּשְׁחִית גִּזְעֵנוּ הַשָּנוּא עָלֶיהָ.' 10 [300]

קָפַץ הָעֶלֶם פִּיו וְהֶחֱרִישׁ, / אַךְ הַיָּפָה הֵרִימָה צְעִיפָהּ,

וְכֹה אָמְרָה: 'אִם שֶׁמֶשׁ בֶּהָדָר / וְסַהַר בֶּן יוֹמוֹ תִּרְאֶה בַּכֵּס,

לֹא יִפָּלֵא אִם בּוֹז תָּבוּז לַסַּהַר, / וְאֶל חָזְךָ הַשֶּׁמֶשׁ תְּאַמֵּץ.

אֲשֶׁר רָאַנִי עַל כִּסֵּא הַשֵּׁן / בְּכֶתֶר אֳדָמִים וּשְׁבוֹ לָרֹאשׁ,

הֲיִפָּלֵא כִּי לֹא יַבִּיט אֶל סַהַר, / וְלֹא יֶחְשַׁק אַחֶרֶת עַל פָּנַי? [305]

אִם בְּרִית תִּכְרֹת כִּי לֹא עוֹד תַּעַזְבֵנִי / וְאֶת שַׁלְוַת נַפְשִׁי תָּשִׁיב אֵלַי,

אֶתֵּן לְךָ אַחַת מִבֵּין בְּנוֹתַי, / עוּלַת יָמִים, וְשִׁפְחָתְךָ תִּהְיֶה.

עַתָּה הַבְטַח לִי בִּשְׁבוּעָה וּבְנֵדֶר, / כִּי לֹא תָּסוּר מִכָּל אֲשֶׁר אַגִּיד:

כִּי יֵאָסֵף הַמֶּלֶךְ אֶל עַמָּיו, / תִּהְיֶה אַתָּה חֲלִיפָתוֹ אֶצְלִי;

תִּשְׁמֹר עָלַי מִכָּל צָרָה וָפֶגַע, / אוֹתִי תֹּאהַב כְּנַפְשְׁךָ אַתָּה. [310]

הִנֵּה אֲנִי נִצֶּבֶת לְפָנֶיךָ, / לְךָ גּוּפִי, נַפְשִׁי הַמְּאִירָה.11

כָּל מַה תִּדְרשׁ מִמֶּנִּי אֶעֱשֶׂה, / כִּי מֵרְצוֹנִי בְּרִשְׁתְּךָ נִתְפַּשְׂתִּי.'

תָּפְשָׂה רֹאשׁוֹ בְּכֹחַ וְנָשְׁקָה לוֹ / וְשָׁכְחָה צְנִיעוּת וְטֹהַר מָה הֵם.

פְּנֵי סִיָוֻשׁ הֶאְדִּימוּ מִבּוּשָׁה, / וְעַפְעַפָּיו הִזִּילוּ דֶּמַע דָּם.

אָמַר בַּלֵב: 'מִמַּעֲשֵׂה דִּיוִים זֶה / שָׁמְרֵנִי מֵרָחוֹק, אֲדוֹן שַׁבְּתַאי. [315]

הַאִם אֶמְעַל בֶּאֱמוּנֵי אָבִי, / וַאֲמָנָה אֶכְרֹת עִם אַהְרִימַן?

אוּלָם אִם אֲסָרֵב לַחֲצוּפָה, / לִבָּהּ אַרְתִּיחַ, וְחָרָה אַפָּהּ בָּהּ.

אָז מַעֲשֵׂה כְּשָׁפִים תִּנְקֹט בַּסֵּתֶר / וְתַעֲטֹף הַמֶּלֶךְ בִּשְׁקָרִים.

עַל כֵּן בְּנַחַת אֲנַסֶּה דְּבָרִי, / וּבְנֹעַם אַחֲלִיק לָשׁוֹן אֵלֶיהָ.'

וּבִתְשׁוּבָה אָמַר לְסוּדָבֶּה: / 'אֵין עוֹד אַחַת דּוֹמָה לָךְ בָּעוֹלָם. [320]

אֵין מִתְחָרָה לָךְ זוּלָתִי יָרֵחַ; / אִשָּׁה כָּמוֹךְ יָאָה לְשָׁהּ בִּלְבַד.

לִי לְאִשָּׁה דַּיֵּנִי בְּבִתֵּךְ, / אֵין צֹרֶךְ לִי בְּשׁוּם אִשָּׁה אַחֶרֶת.

שֶׁאֱלָתִי לִפְנֵי הַשָּׁהּ הָבִיאִי, / דַּעְתּוֹ עָלֶיהָ בְּאָזְנֵךְ יַשְׁמִיעַ.

בִּתֵּךְ בִּקַּשְׁתִּי, וַאֲנִי מַבְטִיחַ, / וּלְשׁוֹנִי תִּהְיֶה לָךְ עֲרֻבָּה,

כִּי אֲחַכֶּה לָהּ עַד פִּרְקָהּ יַגִּיעַ, / וְלֹא תִּהְיֶה אַחֶרֶת עַל פָּנֶיהָ. [325]

וְזֶה אֲשֶׁר דָּרַשְׁתְּ מִמֶּנִּי עוֹד, / כִּי אוֹר פָּנַי פִּתֵּךְ לְאָהֳבֵנִי,

רַק אֱלֹהִים קָדוֹשׁ בְּזָהֳרוֹ / בְּרָאַנִי כֹּה, אַי, הַיָּפָה מִכֹּל –

הַסְתִּירִי אֶת סוֹדֵךְ, אַל תַּזְכִּירִיהוּ; / וְגַם אֲנִי אֶנְצֹר אֶת פִּי לָעַד.

אַתְּ גְּבֶרֶת הַנָּשִׁים וְהַמַּלְכָּה, / מִזֶּה וָהָלְאָה אֶחְשְׁבֵךְ כְּאֵם.'

אָמַר אֶת הַדְּבָרִים וְקָם לָלֶכֶת, / אַךְ נֶפֶשׁ הַחוֹטֵאת לֹא שָׁכְכָה. [330]

כְּבוֹא כָּוֻס־כַּי אֶל הַרְמוֹן נָשָׁיו, / הִשְׁגִּיחָה רִאשׁוֹנָה בּוֹ סוּדָבֶּה.

נִגְּשָׁה אֵלָיו, בִּשְּׂרָה הַחֲדָשׁוֹת, / וְעַל בְּנוֹ סִיָוֻשׁ סִפְּרָה לֵאמֹר:

'הוּא בָּא, סָקַר אֶת הָאוּלָם כֻּלּוֹ. / אָסַפְתִּי אֶת שְׁחוֹרוֹת הָעַיִן שָׁם.

לִיפוֹת הַתֹּאַר בָּאוּלָם תֹּאמַר: / ‘מַמְטִיר יָרֵחַ גֶּשֶׁם אַהֲבָה!’

חוּץ מִבִּתִּי יָפָה לוֹ לֹא מָצָא, / כָּל הַיָּפוֹת לֹא טֹבוּ בְּעֵינָיו.' [335]

הַשַּׁהְרְיָר שָׂמַח לָזֹאת מְאֹד, / תֹּאמַר: ‘יָרַד יָרֵחַ אֶל חֵיקוֹ!’

פָּתַח אֶת אוֹצָרוֹ וְכָל מִינֵי / מַרְגָּלִיּוֹת, רִקְמַת זָהָב, צְמִידִים,

כְּתָרִים, טַבְּעוֹת חוֹתָם וְאַבְנֵטִים, / כִּסְאוֹת וַעֲנָקִים לַאֲצִילִים –

מִכָּל חֶפְצֵי הָעֶרֶךְ הַשּׁוֹנִים / מִלְּאוּ לְרַאֲוָה אֶת הָעוֹלָם.

אָמַר אֶל סוּדָבֶּה: 'שִׁמְרִי הָרְכוּשׁ, / נוֹעַד לְסִיָוֻשׁ. כְּבוֹא הָעֵת [340]

תִּתְּנִי לוֹ וְתֹאמְרִי: מִצְעָר הַשַּׁי, / כִּי שְׁעָרִים מָאתַיִם נְכוֹנִים לוֹ.'

הִשְׁתּוֹמְמָה לָעשֶׁר סוּדָבֶּה, / אַךְ לֹא חָדְלָה מִלַּחֲרשׁ זְמָמֶיהָ:

'אִם סִיָוֻשׁ לֹא יִתְרַצֶּה אֵלַי, / מוּטָב אֲזַי כִּי אֲקַפֵּד חַיַּי.

כָּל תַּחְבּוּלָה בַּסֵּתֶר אוֹ בַּשַּׁעַר, / אִם טוֹב אוֹ רַע, לֹא אֵרָתַע מִמֶּנָּה.

וְאִם יָשִׁיב פָּנַי רֵיקָם, יֵדַע / כִּי אַפְלִילוֹ קֳבָל עַם וְעֵדָה. [345]


סיאווּש מבקר בשלישית בהרמון

בַּעֲגִילִים יָשְׁבָה עַל הַכִּסֵּא, / וְנֵזֶר מְעֻטָּר זָהָב עָלֶיהָ.

אֶת סִיָוֻשׁ הִזְמִינָה לְפָנֶיהָ, / וְשׂוֹחֲחָה אִתּוֹ רַבּוֹת, אָמְרָה:

'הַשָּׁהּ הוֹעִיד אֶת הָרְכוּשׁ לְךָ, / אִישׁ לֹא רָאָה כְּתָרִים, כִּסְאוֹת כָּאֵלֶּה,

כְּבֻדָּה רַבָּה מְאֹד וּבְלֹא מִסְפָּר, / מָאתַיִם פִּיל בְּקשִׁי יַסִּיעוּהָ.

גַּם אֶת בִּתִּי אוֹסִיף לְךָ לְאֵלֶּה. / הַבֵּט וּרְאֵה פָּנַי, רֹאשִׁי, כִּתְרִי. [350]

מַדּוּעַ מֵאַהֲבָתִי נִרְתַּעְתָּ, / בְּקוֹמָתִי וּבְחָזוּתִי מָאַסְתָּ?

מֵאָז רָאִיתִי זִיו פָּנֶיךְ מַתִּי / צוֹעֶקֶת וְרוֹגֶשֶׁת וְסוֹבֶלֶת.

קָדַר עָלַי הַיּוֹם מִיִּסּוּרִים, / וְהֶאֱפִיל שִׁמְשִׁי כְּאֶבֶן כֹּחַל.

שֶׁבַע שָׁנִים אַהֲבָתִי אֵלֶיךָ / הִזִּילָה דֶּמַע דָּם עַל לְחָיַי.

שַׂמַּח אֶת לְבָבִי בְּהֵחָבֵא, / וְהַעֲנֵק לִי שׁוּב יוֹם עֲלוּמִים. [355]

יוֹתֵר מִכָּל מַתְּנוֹת כָּוֻס אַשְׁפִּיעַ / כִּסְאוֹת, כְּתָרִים וַעֲטָרוֹת.

אַךְ אִם עִקֵּשׁ תֵּלֵךְ אִתִּי בְּקֶרִי, / וְלֹא תָּשִׁיב לִי אַהֲבָה אֶל חֵיק,

אַכְרִית אֶת תִקְוָתְךָ מַלְכוּת לָרֶשֶׁת, / אַחְשִׁיךְ עָלֶיךָ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ.'

‘לֹא יִתָּכֵן כָּזֹאת’ – קָרָא הָעֶלֶם –/ 'כִּי אֶת הָרֹאשׁ עֲבוּר הַלֵּב אֶזְנַח.

כִּי בְּאָבִי אֶנְהַג כְּבֶן־בְּלִיַּעַל, / וְאֶפָּרֵד מֵאֹמֶץ וּמִדַּעַת. [360]

אַתְּ שֶׁמֶשׁ הַכִּסֵּא וְאֵשֶׁת מֶלֶךְ, / מִנְעִי רַגְלֵךְ מִדֶּרֶךְ הַקָּלוֹן.'

מֵעַל הַכֵּס אָז קָמָה בְּחֵמָה / וְנִתְלְתָה בּוֹ בְּכַפּוֹת יָדֶיהָ.

קָרְאָה: 'אֲנִי לִבִּי לְךָ גִּלִּיתִי, / אֲבָל אַתָּה אֶת סוֹד לִבְּךָ הִסְתַּרְתָּ.

בְּסִכְלוּתְךָ תֹּאמַר לְהוֹבִישֵׁנִי, / בִּפְנֵי הַחֲכָמִים לְהַכְפִּישֵׁנִי.'


סוּדבה מוליכה שולל את כּי־כּאווּס

שָׁלְחָה יָדָהּ, קָרְעָה אֶת שִׂמְלָתָהּ, / שָׂרְטָה בְּצִפָּרְנֶיהָ לְחָיֶיהָ. [365]

עָלְתָה צַעֲקָתָהּ מֵהַהַרְמוֹן, / וּתְלוּנָתָהּ פָּרְצָה אֶל הָרְחוֹב.

חֲצַר הַשָּׁהּ הָיְתָה כַּמֶּרְקָחָה, / תֹּאמַר: ‘קֵץ הַיָּמִים הִנֵּה הִגִּיעַ!’

הַחֲדָשׁוֹת הִשִּׂיגוּ אֶת הַשָּׁהּ, / מַהֵר יָרַד מֵעַל כִּסֵּא הַפָּז,

מָלֵא מַחֲשָׁבוֹת עָזַב כִּסְאוֹ / וְשָׂם פָּנָיו לְמִשְׁכְּנוֹת נָשָׁיו.

בָּא וּמָצָא פְּנֵי סוּדָבֶּה שְׂרוּטוֹת / וְאֶת בֵּית הַנָּשִׁים כַּמֶּרְקָחָה. [370]

הַשָּׁהּ חָקַר כָּל אִישׁ בַּחֲרָדָה / מִבְּלִי לָדַעַת מֶה עָשָׂה לֵב אֶבֶן.

וְסוּדָבֶּה, זוֹעֶקֶת לְפָנָיו, /תּוֹלֶשֶׁת שְׂעָרָהּ וּמִתְיַפַּחַת,

הִשְׁמִיעָה: 'סִיָוֻשׁ בָּא אֶל כִּסְאִי /תְּפָשַׂנִי בְּכַפָּיו וְכֹה צָעַק:

"אַהֲבָתִי עוֹבֶרֶת עַל גְּדוֹתַי, / מַדּוּעַ, אַי, יָפָה, אַתְּ מִתְחַמֶּקֶת.

נַפְשִׁי יוֹצֵאת אֵלַיִךְ רַק אֵלַיִךְ." / זֹאת הָאֱמֶת וְגַם לֹא אַעְלִימֶנָּה: [375]

זֶה הוּא הִפִּיל כִּתְרִי מִתַּלְתַּלַּי / וְשִׂמְלָתִי קָרַע מֵעַל חָזִי.'

מַחֲשָׁבוֹת רַבּוֹת עָלוּ עַל לֵב / הַשָּׁהּ, וּשְׁאֵלוֹתָיו שׁוֹנוֹת הָיוּ,

אָמַר בַּלֵּב: 'אִם זוֹ אֱמֶת דּוֹבֶרֶת, / וְלֹא זוֹמֶמֶת נְכָלִים כָּאֵלֶּה,

אֲנִי חַיָּב לִכְרֹת רֹאשׁ סִיָוֻשׁ, / רַק זֶה יַתִּיר אֶת קֶשֶׁר הַבְּגִידָה.'

מַה הֶעָרַת הַמְמַשֵּׁל לָזֹאת? / ‘לֹא יַיִן כִּי אִם דָּם מַשָּׂא נַפְשֵׁנוּ!’ [380]

אֶת כָּל הַנּוֹכְחִים אָז בַּהַרְמוֹן, /גְּדוֹלָיו וַעֲבָדָיו הַחֲכָמִים,

שִׁלַּח, וּכְהִוָּתְרוֹ בַּכֵּס לְבַד, / קָרָא לִבְנוֹ וְלַמַּלְכָּה לָבוֹא,

וּלְסִיָוֻשׁ נָשָׂא דְּבָרוֹ בְּשֵׂכֶל: / 'אֶת הָאֱמֶת מִמֶּנִּי אַל תַּסְתִּיר,

אֲנִי עוֹלַלְתִּי זֹאת וְלֹא אַתָּה. / אֲנִי קָרְבַּן דְּבָרַי הַנִּבְעָרִים.

מַדּוּעַ הִזְמַנְתִּיךָ לַהַרְמוֹן? / עַתָּה לִי עֶצֶב וּלְךָ תַּרְמִית. [385]

חֲתֹר אֶל הָאֱמֶת, גַּלֵּה פָּנֶיךָ, / וּמַה קָּרָה לְךָ סַפֵּר כְּמוֹ.'

סִפֵּר הָעֶלֶם אֵיךְ נָפַל דָּבָר, / וְאֵיךְ אוֹתוֹ הִרְעִימָה סוּדָבֶּה.

אֶחָד אֶחָד חָשַׂף אֶת הַדְּבָרִים / אֲשֶׁר קָרוּ אוֹתוֹ בְּאֵין רוֹאִים.

‘זֶה לֹא נָכוֹן!’ – הִרְעִימָה סוּדָבֶּה – / 'מִכָּל יְפוֹת הַתֹּאַר בִּי חָשַׁק.

מָנִיתִי כָּל אֲשֶׁר אָבָה הַשָּׁהּ / לָתֵת לוֹ בְּגָלוּי וּבְאֵין רוֹאִים: [390]

בִּתִּי וְכֶתֶר וּסְגֻלּוֹת חֶמְדָּה, / דִּינְרֵי זָהָב, אוֹצָר עָרוּךְ כָּל טוּב.

אָמַרְתִּי לוֹ: “כָּהֵנָּה אָנֹכִי / אוֹסִיף, אֶתֵּן לַבַּת אֶת כָּל הוֹנִי.”

עָנַנִי: "לְמוֹתָר לִי רְכוּשֵׁךְ, / וְאֵין לִי כַּוָּנָה לִרְאוֹת בִּתֵּךְ.

אוֹתָךְ בִּלְבַד בִּקַּשְׁתִּי בָּעוֹלָם / וּבִלְעָדַיִךְ עֶרֶךְ אֵין לָעשֶׁר."

אוֹתִי נִסָּה אֲזַי לִשְׁבֹּר בְּכֹחַ. / תָּפַשׂ בִּשְׁתֵּי יָדַיִם – אֲבָנִים. [395]

לֹא נַעֲנֵיתִי לוֹ. שַׂעֲרוֹתַי / תָּלַשׁ אֲזַי וְאֶת פָּנַי שָׂרַט.

אֲנִי הָרָה לָלֶדֶת, וְהַיֶּלֶד / מִזַּרְעֲךָ, אַי, שַׁהְרְיַר עוֹלָם.

לְהַפִּילוֹ עָמַדְתִּי מִמַּכְאוֹב, / כִּי עוֹלָמִי הֵצֵר וְהֶאֱפִיל.'

אָמַר אָז בְּלִבּוֹ הַשַּׁהְרְיָר: / 'עֵדוּת שְׁנֵיהֶם אֵינֶנָּה אֲמִינָה.

אֵין לַחֲרֹץ מִשְׁפָּט בְּחִפָּזוֹן, / כִּסְעֹר הַלֵּב הַשֵּׂכֶל מְזַיֵּף. [400]

שׂוּמָה עָלַי לַחְקֹר אֶת הָעִנְיָן; / הַלֵּב יֵרֵד אֶל חֵקֶר הָאֱמֶת.

אָז אֲגַלֶּה מִי מִשְּׁנֵיהֶם מָעַל בִּי, / וּמִי חַיָּב בָּעֹנֶשׁ הַכָּבֵד.'

נִסָּה כָּל הַדְּרָכים אֶל הָאֱמֶת. / רֵאשִׁית הֵרִיחַ אֶת כַּפּוֹת הַבֵּן,

חָזֵהוּ זְרוֹעוֹתָיו, קוֹמָה וָרֹאשׁ, / אֶת כָּל גּוּפוֹ בְּכָל מָקוֹם הֵרִיחַ.

נִיחוֹחַ מֻשְׁק וּמֵי וְרָדִים וְיַיִן / עוֹלֶה מִסּוּדָבֶּה מָצָא כָּוֻס, [405]

אַךְ לֹא מָצָא בְּסִיָוֻשׁ כָּמוֹהוּ, / וְלֹא סִימָן, כִּי בָּהּ נָגַע הַבֵּן.

הַשָּׁהּ הָדְאַג, כִּי קְלוֹן אִשְׁתּוֹ גִּלָּה, / וּמִצְטַעֵר עַל כָּל אֲשֶׁר קָרָה,

אָמַר בַּלֵּב: ‘פִּתְרוֹן אֶחָד נוֹתַר, / וְאֵין שֵׁנִי לוֹ: לְבַתְּרָה בַּחֶרֶב.’

אוֹתָהּ שָׁעָה זָכַר הָמָוַרָן, / הָרִיב וְהַקְּרָבוֹת אֲשֶׁר יָקוּמוּ.

שֵׁנִית, אֵיךְ הִתְעַנָּה בֶּאֱסוּרִים, / וְאֵין עִמּוֹ לֹא רֵעַ אוֹ קָרוֹב, [410]

וְסוּדָבֶּה בְּלִי אֹמֶר וּתְלוּנָה / נָשְׂאָה בְּכָל סִבְלוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה.

שְׁלִישִׁית: 'הִיא אֲהֵבַתְנִי אַהֲבָה / גְּדוֹלָה וְחוֹבָתִי לִסְלֹחַ לָהּ.

נוֹסָף עַל אֵלֶּה יְלָדִים יָלְדָה לוֹ, / וְלֹא הֵקֵל בְּצַעַר גִּדּוּלָם.

אַךְ סִיָוֻשׁ הָיָה בָּזֶה בְּלִי דֹּפִי; / בְּחָכְמָתוֹ הִכִּיר אֶת כַּי־כָּוֻס,

וְכֹה אָמַר אֵלָיו: 'עַתָּה שְׁכַח זֹאת, / אַךְ הִזָּהֵר וּסְפֹר אֶת צְעָדֶיךָ. [415]

אוּלָם לְבַל סָרָה יָשִׂיחוּ בָּנוּ, / כָּמוּס יִהְיֶה הַמַּעֲשֶׂה אִתָּנוּ.'


סוּדאבּה נועצת בקוסמת

כְּדַעַת סוּדָבֶּה כִּי סָר חִנָּהּ, / וְכִי רָחַק לְבַב הַשָּׁהּ מִמֶּנָּה,

פָּנְתָה שֵׁנִית לְכַחַשׁ וּלְעָקְבָּה / וְשׁוּב נָטְעָה אֶת עֵץ הַנְּקָמָה.

בְּהַרְמוֹנָהּ שֵׁרְתָה אִשָּׁה אַחַת / בְּקִיאָה בְּתַחְבּוּלוֹת וּבִנְכָלִים.

וְלָאִשָּׁה וָלָד בְּרַחֲמָהּ, / וּכְבָר מָלְאוּ יָמֶיהָ אָז לָלֶדֶת. [420]

סוֹדָה מָסְרָה לָהּ וּבִקְשָׁה תְּרוּפָה, / אַךְ רֵאשִׁית כֹּל דָּרְשָׁה שְׁבוּעַת אֵמוּן.

כְּהִשָּׁבְעָהּ, הַרְבֵּה זָהָב נָתְנָה לָהּ, / וְכֹה אָמְרָה: 'אַל תְּדַבְּרִי בָּזֹאת עִם אִישׁ.

הָכִינִי לִי שִׁקּוּי לְהַפָּלָה, / שִׁמְרִי סוֹדִי, וְאַתְּ אַל תִּגָּלִי.

אוּלַי הַשֶּׁקֶר הַמֻּרְכָּב שֶׁלִּי / יִזְכֶּה בִּקְצָת אֵמוּן בִּזְכוּת יַלְדֵּךְ.

אַגִּיד לְכַּי־כָּוֻס: “הוּא מֵרַחְמִי, / וְכֹה נִרְצַח בְּכַף יַד אַהְרִימַן.” [425]

אוּלַי בָּזֹאת אָבִיךְ אֶת סִיָוֻשׁ, / וּכְבָר הָעֵת לָגֶשֶׁת לַתַּרְמִית.

אִם לֹא תֵּאוֹתִי, זָהֳרִי יִדְעַךְ / בִּפְנֵי הַשָּׁהּ וַאֲנֻשַּׁל מִכֵּס.'

עָנְתָה הַלֵּזוּ: שִׁפְחָתֵךְ אֲנִי, / לִפְקֻדָּתֵךְ וְלִרְצוֹנֵךְ נִשְׁמַעַת.'

כְּבוֹא הַלַּיְלָה שָׁתְתָה הַסַּם, / וְתֵכֶף זֶרַע אַהְרִימַן הִפִּילָה.

פָּלְטָה שְׁנֵי עוֹלְלִים כִּילִידֵי דִּיו, / וּלְמַה תּוֹחִיל מִדִּיו וּמְכַשֵּׁפָה? [430]

הֵבִיאָה סוּדָבֶּה מַגַּשׁ זָהָב, / וּבְלִי לֵאמֹר דָּבָר לְאַמְהוֹתֶיהָ,12

עָלָיו הִנִּיחָה תְּאוֹמֵי הַדִּיו, / וּבִצְרָחוֹת נָפְלָה עַל מִשְׁכָּבָהּ.

אוּלָם אֶת הָאִשָּׁה הִסְתִּירָה קֹדֶם. / צַעֲקוֹתֶיהָ לָאַרְמוֹן הִגִּיעוּ.

הַמְּשָׁרְתוֹת, אֲשֶׁר הָיוּ בַּבַּיִת, / חָשׁוּ כֻּלָּן אֶל עֵבֶר סוּדָבֶּה,

וּשְׁנֵי פַּגִּים מֵתִים רָאוּ בַּטַּס, / וְהַצְּרָחוֹת עוֹלוֹת עַד לְשַׁבְּתַאי. [435]

כִּשְׁמֹעַ כַּי־כָּוֻס הַצְּעָקוֹת, / נִבְהַל וּמִשֵּׁנָה פָּקַח אָזְנַיִם.

כְּשָׁאֳלוֹ, סִפְּרוּ לוֹ אֲנָשָׁיו, / מָה הַמַּזָּל עוֹלֵל לִיפַת הַתֹּאַר.

חֲסַר מָנוּחַ לֹא נִרְדַּם שֵׁנִית, / הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר קָם סַר וְזָעֵף,

מָצָא אֶת סוּדָבֶּה שׁוֹכֶבֶת עוֹד / וְהַנָּשִׁים סָבִיב לָהּ נִרְגָּשׁוֹת.

וְלָדוֹת שְׁנַיִם, אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, / פְּגָרִים פְּגוּעִים רָאָה בְּטַס זָהָב, [440]

וְסוּדָבֶּה בּוֹכָה קָרְאָה לֵאמֹר: / 'עַתָּה הַכֹּל בָּרוּר לְךָ כַּשֶּׁמֶשׁ.

הֲלֹא לְךָ גִּלִּיתִי מָה עוֹלַל, / אוּלָם אַתָּה בָּטַחְתָּ בִּדְבָרָיו!'

חֲשָׁד אָפֵל יָרַד אֶל לֵב הַשָּׁהּ, / שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת יָצָא.

אָמָר בַּלֵּב: ‘מָה הַתְּרוּפָה לַנֶּגַע? / לֹא יִתָּכֵן כִּי רֹאשׁ אָקֵל בַּפֶּגַע.’


כּאווּס חוקר את מקרה בוולדות

אַחֲרֵי כֵן פָּנָה הַשָּׁהּ כָּוֻס / אֶל הַהוֹבְרִים, חוֹזֵי בַּכּוֹכָבִים [445]

מִכָּל אִירָן וְהִזְמִינָם אֵלָיו. / בֵּרְכָם וְהוֹשִׁיבָם בְּכִסְאוֹת פָּז.

עַל סוּדָבֶּה נָסַבָּה הַשִּׂיחָה / עִם הַגְּדוֹלִים וּקְרָב הָמָוַרָן,

לְמַעַן יִלְמְדוּ אֶת הַמִּקְרֶה, / וְטוֹב יוֹתֵר יָבִינוּ מַעֲשֶׂיהָ.

הוּא גַּם הִרְבָּה דְּבָרִים בַּתְּאוֹמִים, / אַךְ חֲשָׁדָיו הַחֲבוּיִים הִסְתִּיר.

כְּלֵיהֶם הוֹצִיאוּ וְלוּחוֹתֵיהֶם, / שִׁבְעָה יָמִים חָקְרוּ אֶת הַמִּקְרֶה [450]

בַּסּוֹף אָמְרוּ: 'אֵיךְ יַיִן יִמָּצֵא / בְּכוֹס, אֲשֶׁר מִלֵּאתָ רוֹשׁ פְּתָנִים?

שְׁנֵי הַוְּלָדוֹת מִזֶּרַע אִישׁ אַחֵר הֵם, / לֹא מֵהַשָּׁהּ, וְהִיא אֵינָהּ אִמָּם.

לוּ נְסִיכִים הָיוּ, לֹא הִתְקַשִּׁינוּ / לִמְצֹא אוֹתוֹתֵיהֶם בְּלוּחוֹתֵינוּ.

סוֹדָם כָּתוּב אֵינֶנּוּ בַּשָּׁמַיִם, / גַּם לֹא נִכָּר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.'

אֶת סִימָנֵי אוֹתָהּ אִשָּׁה טְמֵאָה / הֵם תֵּאֲרוּ לַשָּׁהּ וְלִמְלַוָּיו. [455]

הֵילִילָה סוּדָבֶּה תּוֹבַעַת צֶדֶק, / וּמְבַקֶּשֶׁת מֵהַשָּׁהּ עֶזְרָה

קָרְאָה: 'בַּת לְוָיָה לַשָּׁהּ הָיִיתִי / כְּהִפָּצְעוֹ, בִּימֵי אָבְדַן הַכֵּס.

לִבִּי כּוֹאֵב אֶת רֶצַח יְלָדַי, / כָּל רֶגַע מֵחָדָשׁ נַפְשִׁי עוֹטֶפֶת.'

אָמַר הַמֶּלֶךְ: ‘הֵרָגְעִי, אִשָּׁה, / מַה כִּי דְּבָרִים תַּשְׁמִיעִי לְהַכְעִיס?’

צִוָּה שׁוֹמְרֵי חֲצַר הַשָּׁהּ, /כִּי תֵּכֶף וּמִיָּד יֵצְאוּ לַדֶּרֶךְ. [460]

לִסְרֹק פִּנּוֹת הָעִיר וּמְבוֹאוֹתֶיהָ / לַהֲבִיאָהּ בִּפְנֵי הַדַּיָּנִים.

שׁוֹמְרָיו הָאֲמוּנִים בְּחִפּוּשִׂים / עַד מְהֵרָה גִּלּוּ אֶת עִקְּבוֹתֶיהָ.

הֵם סָחֲבוּ אֶת קְשַׁת הַיּוֹם בַּדֶּרֶךְ / וּבִקְלוֹנָה הֵבִיאוּ אֶל הַשָּׁהּ.

בָּחַן אוֹתָהּ הַשָּׁהּ בַּעֲדִינוּת, /תִּקְווֹת עוֹרֵר בָּהּ לְיָמִים רַבִּים,

אַךְ הִיא לֹא הוֹדְתָה בַּמַּעֲשֶׂה. /זֶה לֹא הָיָה סִפּוּר רָאוּי לַשָּׁהּ. [465]

צִוָּה לְהוֹצִיאָה מֵעַל פָּנָיו, / לְנַסּוֹתָהּ בַּכֹּל, אַף בִּכְשָׁפִים.

וְאִם גַּם אָז הִיא לֹא תּוֹדֶה, לִנְסֹר / אוֹתָהּ לִשְׁתַּיִם בַּמַּסּוֹר כַּדִּין.

אוֹתָהּ הוֹצִיאוּ מֵאַרְמוֹן הַשָּׁהּ, / אִיְּמוּ בַּחֶרֶב, בִּתְלִיָּה, בְּבוֹר.

אֲבָל הִיא בְּשֶׁלָּהּ: ‘לֹא אֲשֵׁמָה! / מָה עוֹד אַגִּיד לִפְנֵי כֵּס הַכָּבוֹד?’

סִפְּרוּ לַשָּׁהּ דְּבָרֶיהָ וְהוֹסִיפוּ: / ‘אֶת הָאֱמֶת רַק אֱלֹהִים יוֹדֵעַ.’ [470]

הַשָּׁהּ הִזְמִין אֶת סוּדָבֶּה אֵלָיו / וְהַהוֹבְרִים חָזְרוּ עַל דִּבְרֵיהֶם:

‘בָּרוּר כַּיּוֹם, אֶת הַפַּגִּים יָלְדָה / הַיִּדְּעוֹנִית מִזֶּרַע אַהְרִימַן.’

הֵשִׁיבָה סוּדָבֶּה וְכֹה אָמְרָה: / 'יוֹדְעִים הוֹבְרֶיךָ פֵּשֶׁר טוֹב מִזֶּה,

אֲבָל הֵם אֲנוּסִים לְהַסְתִּירוֹ – /מִפַּחַד סִיָוֻשׁ לֹא יַגִּידוּהוּ.

מִפַּחַד הָאַלּוּף עֲנַק הַגּוּף / הָאֲרָיוֹת בַּעֲדָרִים יִרְעָדוּ. [475]

מֵאִישׁ אֲשֶׁר שְׁמוֹנִים פִּילִים כֹּחוֹ, / וְאֶת הַנִּיל, אִם רַק יֹאבֶה, יִסְכֹּר.

צָבָא בֶּן מֵאָה אֲלָפִים חַיָּל /יִבְרַח מֵעַל פָּנָיו בִּשְׂדֵה הַקְּרָב.

וּמָה אֶפְעַל אֲנִי לְעֻמָּתוֹ, / אִם לֹא אַדְמִיעַ בְּלִי חָשָׂךְ בְּדָם.

מַה יַּעֲשׂוּ הוֹבְרָיו חוּץ מֵרְצוֹנוֹ, / וְאַחֲרֵי כֵן יְצַפּוּ לִגְמוּל?

אַתָּה אֵינְךָ אָבֵל עַל יְלָדֶיךָ, / וְזֹאת אִם כִּי שֶׁלְּךָ הֵם כְּשֶׁלִּי. [480]

אִם בְּקַלּוּת כָּזֹאת אַתָּה פּוֹסֵק, / אֶתְבַּע צִדְקִי גַּם בָּעוֹלָם הַבָּא.'

יוֹתֵר דְּמָעוֹת הִזִּילָה מֵעֵינֵיהֶם / מִמֵּי הַנִּיל אֲשֶׁר יִבְּשָׁה הַשֶּׁמֶשׁ.

עָטַף לְבַב הַשָּׁהּ לַאֲמָרֶיהָ / וְדִמְעוֹתָיו מָהַל בְּדִמְעוֹתֶיהָ.

בַּסּוֹף בְּלֵב פָּצוּעַ שִׁחְרְרָהּ, / אַךְ לֹא חָדַל לַחְשֹׁב בַּמַּעֲשֶׂה,

וְכֹה אָמַר: ‘אֶחְקֹר אֶת הַחִידָה / לַחְשׂף אֶת הָאֱמֶת עַד תַּכְלִיתָהּ.’ [485]

הַשָּׁהּ כִּנֵּס אֶת מוּבַּדֵּי אַרְצוֹ, / וּדְבַר אִשְׁתּוֹ הֵבִיא בַּאֲרִיכוּת.

אָמַר מוּבַּד אֶל מֶלֶךְ הָעוֹלָם: / 'כְּאֵב הַשָּׁהּ לֹא יִשָּׁאֵר בְּסוֹד.

אַךְ אִם לַחְשׂף רָצִיתָ מָה אֱמֶת / בְּאֶבֶן הַךְ בַּכַּד וְיִשָּׁבֵר.

אִם כִּי יָקָר לְךָ מְאֹד בִּנְךָ, / מַחֲשָׁבוֹת קָשׁוֹת טוֹרְדוֹת לִבְּךָ.

בְּשֶׁל בַּת שָׁהּ הָמָוַרָן אַתָּה / מַטִּיל סָפֵק בַּאֲמִינוּת הַבֵּן. [490]

כִּהְיוֹת דִּבְרֵי הַשְּׁנַיִם כִּהְיוֹתָם, / אֶחָד מֵאֵלֶּה הַעֲבֵר בָּאֵשׁ.

הֵן לָנוּ הַבְטָחָה מֵהַשָּׁמַיִם: / “לֹא תְּאֻנֶּה רָעָה לִנְקִי כַּפַּיִם.”'

הִזְמִין שָׁהּ הָעוֹלָם אֶת סוּדָבֶּה, / וְהוֹשִׁיבָהּ לָשִׂיחַ עִם הַבֵּן,

בַּסּוֹף אָמַר: 'נַפְשִׁי הַמְּאִירָה / אֵינָה מַאֲמִינָה לֹא לָךְ לֹא לוֹ,

עַל כֵּן הָאֵשׁ תּוֹצִיא לָאוֹר מִשְׁפָּט, / וְחִישׁ תַּחְשׂף אֶת בּשֶׁת הָאָשֵׁם.' [495]

הֵגִיבָה סוּדָבֶּה עַל זֹאת לֵאמֹר: / 'דִּבְרֵי אֱמֶת הִשְׁמַעְתִּי כָּל הָעֵת.

שְׁנֵי נְפָלִים מֵתִים לַשָּׁהּ הֶרְאֵיתִי. / הַאִם אַשְׁמָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ מָצָאתָ?

עַל סִיָוֻשׁ חוֹבַת הַהוֹכָחָה, / כִּי הוּא חָטָא וְאָבְדָנִי בִּקֵּשׁ.'

אֶל בְּנוֹ פָּנָה הַשָּׁהּ וְכֹה אָמַר: /‘מַה דַּעְתְּךָ אַתָּה לַהַצָּעָה?’

הַמַּעֲנֶה לַשַּׁהְרְיָר הָיָה: / 'אַשְׁמָה כָּזֹאת קָשָׁה מִגֵּיהִנּוֹם. [500]

לָגֹל הַבּשֶׁת וּלְטַהֵר הַשֵּׁם, / אֲנִי מוּכָן גַּם לַעֲבֹר הַר אֵשׁ.'


סיאווּש עובר באש

הַמֶּלֶךְ לֹא חָדַל מִלַּחְשֹׁד / בִּבְנוֹ וּבְסוּדָבֶּה הָאֲרוּרָה:

'אִם הַקָּלוֹן יִדְבַּק רַק בְּאֶחָד, / מִי יַחְשְׁבֵנִי שָׁהּ רָאוּי לְשֵׁם?

אִם הָאִשָּׁה וּבְנִי לִי דָּם וָמֹחַ, / מַה חֵפֶץ בַּמִּבְחָן הַמְסֻכָּן?

מוּטָב בְּכָל זֹאת לְטַהֵר לִבִּי / מִסְּפֵקוֹתַי בַּדֶּרֶךְ הַקָּשָׁה. [505]

מַה שָּׂח אוֹתוֹ מַצְבִּיא נָבוֹן: ‘אִם לֵב / חַשְׁדָן לְךָ, אֶת כִּסְאֲךָ נְטשׁ.’

מִיָּד צִוָּה אֶת וְזִירוֹ לִשְׁלֹחַ / מֵאָה אוֹרְחוֹת גְּמַלִּים מֵהַמִּדְבָּר,

וְאֵלֶּה לֶאֱסֹף עֵצִים יָצְאוּ, / בְּעוֹד יוֹשְׁבֵי אִירָן נֶאֱסָפִים.

מֵאָה אוֹרְחוֹת גְּמַלִּים כְּתֻמֵּי שֵׂעָר / גִּזְרֵי עֵצִים הֵבִיאוּ בְּצַוּוֹ,

עַד נֶעֶרְמוּ לִשְׁנֵי הָרִים גְּבוֹהִים, / וְכַמּוּתָם גָּדְלָה מִכָּל מִסְפָּר, [510]

נִרְאוּ עַד לְמֶרְחַק שְׁתֵּי פַּרְסָאוֹת. / בָּהֶם רָאָה מַפְתֵּחַ לַצָּרָה,

כֹּה הִשְׁתּוֹקֵק לִמְצֹא אֶת הָאֱמֶת / בִּסְבַךְ הַשֶּׁקֶר וְהָרְמִיָּה.

בְּשָׁמְעֲךָ אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה, / אוּלַי תִּטֶּה לָבוּז לְכָל אִשָּׁה.

חַפֵּשׂ לְךָ רַק בַּת זוּג טְהוֹרָה, / אִשָּׁה רָעָה תָּבִיא קָלוֹן עָלֶיךָ.

שְׁנֵי הַרְרֵי עֵצִים עָרְמוּ בַּכַּר, / וְכָל הָעָם עֵדִים לַנַּעֲשֶׂה. [515]

רַק מַעֲבָר צַר בֵּין הָעֲרֵמוֹת /הִשְׁאִירוּ לַפָּרָשׁ עִם כְּלֵי זֵינוֹ.

עַל פִּי פְּקֻדַּת כָּוֻס־כַּי הָאָצִיל / שָׁפְכוּ עַל הָעֵצִים עִטְרָן שָׁחוֹר.

מָאתַיִם אִישׁ הַמְּדוּרוֹת הִבְעִירוּ, / לֵאמֹר תּוּכַל: ‘לַיְלָה הָפַךְ לְיוֹם’

כִּי בַּתְּחִלָּה עָלָה עָשָׁן שָׁחוֹר, / אַחַר פָּרְצוּ לְשׁוֹנוֹת אֵשׁ אֶל עָל.

הַכַּר זָרַח יוֹתֵר מֵהַשָּׁמַיִם /הָעָם צָעַק, הַלֶּהָבוֹת גָּבְרוּ. [520]

כָּל בָּאֵי הַכִּכָּר נִכְווּ בָּאֵשׁ /וְלַפָּנִים הַמְחַיְּכוֹת בָּכוּ.

בָּא סִיָוֻשׁ לִפְנֵי אָבִיו הַשָּׁהּ, / קוֹבַע זָהָב חָבַשׁ רֹאשׁוֹ הַגֵּא,

צְלוּל דַּעַת בָּא לָבוּשׁ בְּגָדִים צְחוֹרִים, / בַּלֵּב תִּקְוָה, חִיּוּךְ עַל הַשְּׂפָתַיִם.

רָכַב עַל סוּס שָׁחוֹר, בְּפַרְסוֹתָיו / הֵרִים הַסּוּס אָבָק עַד הַיָּרֵחַ.

נָדַף מִמֶּנּוּ רֵיחַ הַכָּפוּר, / כַּמֵּת אֲשֶׁר הֵכִינוּ לִקְבוּרָה. [525]

כְּהַגִּיעוֹ לִפְנֵי אָבִיו, יָרַד / מֵעַל סוּסוֹ לָתֵת כָּבוֹד לַשָּׁהּ.

כְּלִמָּה כִּסְּתָה אֶת פְּנֵי כָּוֻס, אֲשֶׁר / דִּבֵּר אֶל בְּנוֹ דִּבְרֵי חִבָּה וָנֹעַם.

אָמַר לוֹ סִיָוֻשׁ: 'אַל תִּצְטַעֵר, / כִּי הַגּוֹרָל בָּחַר בְּדֶרֶךְ זוֹ.

רֹאשִׁי – כְּלִמָּה, וְהֶרֶס – מְנָתִי. / אִם חַף אֲנִי – גְּאֻלָּתִי קְרוֹבָה.

אךְ אִם בְּאֹפֶן זֶה אֵצֵא אָשֵׁם, / בּוֹרֵא עוֹלָם לִי לֹא יִתֵּן מָגֵן. [530]

אֲבָל בְּכֹחַ אֱלֹהֵי הַטּוֹב, / מֵהַרְרֵי הָאֵשׁ לֹא אֶכָּוֶה.'

כְּהַגִּיעוֹ קָרוֹב לַלֶּהָבוֹת / פָּנָה בְּלַחַשׁ אֶל שׁוֹפֵט הַצֶּדֶק:

‘פַּנֵּה לִי דֶּרֶךְ בֵּין הַמְּדוּרוֹת / לְשַׁחְרְרֵנִי מֵחֲשַׁד אָבִי!’

כְּהַבִּיעוֹ בָּזֶה צָרַת נַפְשׁוֹ, / הִדְהִיר אֶת שְׁחַרְחוֹרוֹ כְּמוֹ עָשָׁן.

שַׁוְעָה פָּרְצָה בָּעִיר וּבַמִּישׁוֹר, / כִּי כָּל הָעָם כָּאַב אֶת הַמִּקְרֶה. [535]

כִּשְׁמֹעַ סוּדָבֶּה אֶת הַשַּׁוְעָה, / עָלְתָה הַגָּגָה וְצָפְתָה בָּאֵשׁ,

אוּלָם לִבָּהּ אִחֵל לוֹ רַק רָעוֹת, / וְנִסְעָרָה הִשְׁמִיעָה דִּבּוּרִים.

כָּל הַקָּהָל עָקַב אַחַר כָּוֻס / בְּלֵב כּוֹעֵס וּבְרִנּוּנֵי לָשׁוֹן.

בֵּינְתַיִם סִיָוֻשׁ זֵרֵז שְׁחוֹרוֹ, / תֹּאמַר: ‘סוּסוֹ כָּרוּךְ אַחַר הָאֵשׁ!’

מֵעֲבָרִים עָלוּ הַלֶּהָבוֹת, / עַד אֵין לִרְאוֹת לֹא סוּס וְלֹא קוֹבַע. [540]

כָּל הַמִּישׁוֹר בָּכָה בְּדֶמַע דָּם, / שָׁאַל: ‘הַאִם יָצָא מִתּוֹךְ הָאֵשׁ?’

בֵּינְתַיִם הַנָּסִיךְ גָּח מֵהָאֵשׁ, / פָּנָיו פּוֹרְחוֹת וְעַל שְׂפָתָיו בַּת צְחוֹק.

כִּרְאוֹת אוֹתוֹ הָעָם, עָלְתָה תְּרוּעָה: / ‘עָבַר בָּאֵשׁ הַשּׁוֹעַ הַצָּעִיר!’

רָכוּב בְּתִלְבָּשְׁתּוֹ בָּא הַפָּרָשׁ, / תֹּאמַר: 'יַסְמִין נוֹשֵׂא הוּא בְּחֻבּוֹ.

הַלֶּהָבוֹת לוֹ גַּלֵּי יָם הָיוּ, / הָיָה הַבֶּגֶד לְגוּפוֹ יָבֵשׁ. [545]

כִּי אִישׁ אֲשֶׁר יַזְדָּן נוֹטֶה לוֹ חֶסֶד, / מַשַּׁב הָאֵשׁ לוֹ כְּמַשַּׁב הָרוּחַ.'

אַחַר עָבְרוֹ בֵּין מְדוּרוֹת הָאֵשׁ / עָלְתָה תְּרוּעָה בָּעִיר וּבַשָּׂדֶה.

הַפָּרָשִׁים הֵאִיצוּ בַּסּוּסִים, / וְהַמִּישׁוֹר נִזְרַע אֲדַרְכּוֹנִים.

שִׂמְחָה גְּדוֹלָה יָרְדָה עַל הָעוֹלָם / בֵּין הַגְּדוֹלִים וּבֵין פְּשׁוּטֵי הָעָם.

מִפֶּה לְפֶה פָּשְׁטָה הַיְדִיעָה: / 'שׁוֹפֵט הָאָרֶץ חָס עַל הַטָּהוֹר! [550]

רַק סוּדָבֶּה תּוֹלֶשֶׁת שְׂעָרָהּ, / דּוֹמַעַת וְשָוֹרֶטֶת עוֹר פָּנֶיהָ.'

כְּבוֹא הַבֵּן הַחַף לִפְנֵי אָבִיו / בְּלֹא עָשָׁן וָאֵשׁ, אָבָק, עָפָר,

יָרַד כָּוֻס מֵעַל סוּסוֹ לָאָרֶץ, / וְאַחֲרָיו כָּל בְּנֵי לִוְיָתוֹ.

לִפְנֵי נוֹשֵׂא הַכֶּתֶר הַטָּהוֹר / הִשְׁתַּחֲוָה הַבֵּן, מוֹדֶה לָאֵל,

כִּי מֵהַלֶּהָבוֹת יָצָא שָׁלֵם, / וּמִשְׁאֲלוֹת שׂוֹנְאֵי נַפְשׁוֹ הֵפֵר. [555]

קָרָא הַשָּׁהּ: 'אַי, בְּנִי אַמִּיץ הַלֵּב, / נֶפֶשׁ זוֹהֲרָה מִזֶּרַע טָהוֹר!

רַק אֵם קְדוֹשָׁה יָלְדָה נָסִיךְ כָּמוֹךָ, / אַתָּה רָאוּי לְכֵס עוֹלָם וּלְכֶתֶר!'

חִבֵּק אֶת בְּנוֹ בְּכֹחַ אֶל חָזֵהוּ, / בִּקֵּשׁ סְלִיחָה עַל מִשְׁפָּטוֹ אִתּוֹ,

מִשָּׁם רָכַב שָׂמֵחַ לָאַרְמוֹן, / וְעַל רֹאשׁוֹ שָׂם כֶּתֶר הַכַּיִים.

הִזְמִין שֵׁכָר וָנֵבֶל וְשִׁירָה, / וְלֹא חָשַׂךְ מִסִּיָוֻשׁ דָּבָר. [560]

שְׁלוֹשָׁה יָמִים הֵסֵבּוּ בְּשִׂמְחָה, / וְהָאוֹצָר פָּתוּחַ לִרְוָחָה.


סיאווּש מבקש מאביו לחון את סוּדבה

בַּיּוֹם הָרְבִיעִי יָשַׁב כָּוֻס / בַּכֵּס, אַלַּת רֹאשׁ פַּר בְּכַף יָדוֹ.

כּוֹעֵס קָרָא אֵלָיו אֶת סוּדָבֶּה, / סִפֵּר לָהּ כָּל אֲשֶׁר עָבַר וְשָׂח:

'אִשָּׁה חַסְרַת בּוּשָׁה, מַה הֲרֵעוֹת לִי / וְצִעַרְתִּינִי עַד עָמְקֵי לִבִּי.

מַה פֵּשֶׁר מִשְׂחָקֵךְ זֶה עַד תֻּמּוֹ, / כִּי נֶפֶשׁ בְּנִי בִּקַּשְׁתְּ בְּרִשְׁעָתֵךְ, [565]

לְהַשְׁלִיכוֹ לְתוֹךְ הַלֶּהָבוֹת / בְּעָרְמָתֵךְ וּבְמַעֲשֵׂי כְּשָׁפַיִךְ?

תַּחֲנוּנִים עַתָּה לֹא יַצִּילוּךְ, / הִתְכּוֹנְנִי וְהֵעָרְכִי לַדֶּרֶךְ.

אֵין מְקוֹמֵךְ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, / גְּמוּלֵךְ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי – תְּלִיָּה.'

עָנְתָה לוֹ סוּדָבֶּה: 'אַי, שַׁהְרְיָר! / אַל גֶּחָלִים תַּחְתֶּה עוֹד עַל רֹאשִׁי.

כִּי אִם נִגְזַר עָלָיו לְהִכָּרֵת, / כְּעֹנֶשׁ עַל סִבְלִי אֲשֶׁר בָּאַנִי, [570]

צַוֵּה, כִּי כְּבָר לִבִּי הִשְׁלִים עִם זֹאת, / אַךְ אַל יִהְיֶה לִבְּךָ מָלֵא נָקָם.

אִם יְגַלֶּה בִּנְךָ אֶת הָאֱמֶת, / יִכְבֶּה הַלַּהַט הָאוֹכֵל קְרָבֶיךָ.

הֵן כָּל כִּשְׁפֵי זָלְזַר הִפְעִיל הַפַּעַם, / לָכֵן הָאֵשׁ בּוֹ לֹא נָגְעָה לְרַע.'

‘אַתְּ שׁוּב מַעֲרִימָה’ – קָרָא הַשָּׁהּ – / ‘גַּם חֻצְפָּתֵךְ עֲדַיִן לֹא כּוֹפֵף.’

אֶל יוֹעֲצָיו פָּנָה שָׁהּ הָעוֹלָם: / 'עַל הַתְּכָכִים אֲשֶׁר אָרְגָה בַּסֵּתֶר, [575]

מָה אֶעֲשֶׂה וּמַה יִּהְיֶה עָנְשָׁהּ?' / הָאִירָנִים שִׁבְּחוּהוּ וְעָנוּ:

‘הָעֹנֶשׁ הַמַּגִּיעַ לָהּ הוּא מָוֶת. / סֵבֶל הוּא גְּמוּל צוֹדֵק לְמַעֲשֶׂיהָ.’

אֶל הַתַּלְיָן צִוָּה הַמֶּלֶךְ: תְּלֵה / אוֹתָהּ בָּרְחוֹב עַל עֵץ בְּלִי רַחֲמִים.'

אוּלָם אַךְ הוֹצִיאוּהָ מֵעָלָיו, / עָלְתָה שַׁוְעָה גּוֹבֶרֶת בַּהַרְמוֹן,

וּמוּעָקָה יָרְדָה עַל לֵב הַשָּׁהּ. / רָצָה לַסְתִּיר זֹאת אַךְ פָּנָיו חָוְרוּ. [580]

כְּהוֹבִילָם אֶת סוּדָבֶּה מָשְׁפֶּלֶת, / כָּל הַקָּהָל הִפְנָה פָּנָיו מִמֶּנָּה.

שָׂח סִיָוֻשׁ בַּלֵּב: בְּאֹפֶן זֶה /אִם סוּדָבֶּה תּוּמַת בִּידֵי הַשָּׁהּ,

בַּסּוֹף תֹּאכַל אוֹתוֹ הַחֲרָטָה, / וּבִי יִתְלֶה אַשְׁמַת כָּל יִסּוּרָיו.'

עַל כֵּן פָּנָה לַשַּׁהְרְיָר לֵאמֹר: / 'אַל תְּעַנֶּה אֶת נַפְשְׁךָ בָּזֹאת.

מְחֹל לְסוּדָבֶּה בַּעֲבוּרִי, / אוּלַי תִּקַּח מוּסָר – תֵּיטִיב דַּרְכָּהּ.' [585]

הַשַּׁהַנְשָׁהּ, אֲשֶׁר בְּתוֹךְ נַפְשׁוֹ / יִחֵל לִמְצֹא עִלָּה לַמְּחִילָה,

אָמַר לְסִיָוֻשׁ: ‘מְבֻקָּשְׁךָ יֻתַּן. / רוֹאֶה אֲנִי: הָיָה אִתְּךָ הַצֶּדֶק.’

אַחַר נַשְּׁקוֹ אֶת כֵּס אָבִיו הַשָּׁהּ, / קָם סִיָוֻשׁ וְשָׂם פָּנָיו לַפֶּתַח.

הוּא הֶחֱזִיר אֶת סוּדָבֶּה, בְּצַו / הַשַּׁהַנְשָׁהּ, אֶל מְקוֹמָהּ בַּבַּיִת.

כָּל הַנָּשִׁים רָצוּ אֶל הַגְּבִירָה, / וְכָל אַחַת הִשְׁתַּחַוְתָה אַפַּיִם. [590]

מֵאָז חָלְפוּ יָמִים לֹא מְרֻבִּים / וְלֵב כָּוֻס חָזַר שֵׁנִית אֵלֶיהָ.

וְכֹה גָּדְלָה אַהֲבָתוֹ אֵלֶיהָ / עַד כִּי עֵינָיו לֹא סָרוּ מִפָּנֶיהָ.

פַּעַם שְׁנִיָּה הִפְעִילָה סוּדָבֶּה / בַּסֵּתֶר אֶת קְסָמֶיהָ עַל הַמֶּלֶךְ,

כִּי יְשַׁנֶּה לְרַע דַּרְכּוֹ בִּבְנוֹ, / לְפִי נְטוֹת טִבְעָהּ הַמְרֻשָּׁע.

בְּלֵב הָאָב הֵפִיחָה חֲשָׁדוֹת, / אֲבָל הוּא לֹא גִּלָּה אוֹתָם לְאִישׁ. [595]

כּקְרוֹת לְבֶן אָדָם מִקְרֶה כָּזֶה, / דְּרוּשִׁים לוֹ אֱמוּנָה, חָכְמָה וָישֶׁר.

וְכִהְיוֹתוֹ יָרֵא הָאֱלֹהִים, / יַשִּׂיג לִבּוֹ אֶת כָּל מִשְׁאֲלוֹתָיו.

אִם רוֹשׁ מִלֵּא מַזָּל אֶת הַקֻּבַּעַת, / אַל תְּצַפֶּה בְּכִסְלְךָ לִדְבַשׁ.

אִם הַבְּרִיאָה לְרוּחֲךָ אֵינֶנָּה, / אַל תִּתְאוֹנֵן – כִּי לֹא בְּכֹחֲךָ הוּא.

מֵרוֹץ גַּלְגַּל שָׁמַיִם הוּא כָּזֶה, / וְהוּא סוֹדוֹ אֵינֶנּוּ מְגַלֶּה. [600]

בזָּהֶ פִּתְגָּם לִמֵּד מוֹרֵה דַּרְכֵנוּ: / 'קִשְׁרֵי הַדָּם אֵין כְּמוֹתָם לְקֶשֶׁר.

אִם בֵּן מוֹפִיעַ הָרָאוּי לִשְׁמוֹ, / הַרְחֵק לִבְּךָ מֵאַהֲבַת אִשָּׁה.

בְּלֵב וָלֵב תַּשְׁמִיעַ אֶת מִלֶּיהָ; / רֹאשָׁהּ תַּחְפֹּשׂ, אֲבָל תִּמְצָא רַגְלֶיהָ.'


כּאווּס שומע על פלישת אפראסיאבּ

שָׁהּ הָעוֹלָם שָׁקַע בְּאַהֲבָה, / כְּבוֹא שָׁלִיחַ בִּבְשׂוֹרָה לֵאמֹר:

‘אַפְרָסִיָבּ בְּרֹאשׁ צָבָא תֻּרְכִּי / בֶּן מֵאָה אֶלֶף פָּרָשִׁים דְּגוּלִים בָּא.’ [605]

לְבַב הַשָּׁהּ נִכְמַר לְהַחֲלִיף / מְקוֹם מִשְׁתֶּה בִּשְׂדֵה מַעֲרָכָה.

וּבְכֵן כִּנֵּס אֶת כָּל הָאִירָנִים, / אֲשֶׁר הָיוּ מִנֶּאֶמְנֵי הַשָּׁהּ,

וְכֹה אָמַר: 'אַפְרָסִיָבּ, מֵאֵשׁ, / מִמַּיִם, מֵעָפָר וּמֵאֲוִיר

כְּלָל לֹא קֹרַץ בִּידֵי הָאֱלֹהִים, / אוֹתוֹ נָטְעוּ שָׁמַיִם לֹא כָּמוֹנוּ,

אַחַר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע בַּקֳּדָשִׁים, / וּבִלְשׁוֹנוֹ הִבְטִיחַ חֲגִיגִית, [610]

אוֹסֵף הוּא לוֹחֲמִים כְּמוֹ אָבָק, / מֵפֵר אֶת שְׁבוּעָתוֹ וְאֶת בְּרִיתוֹ.

חוֹבָה עָלַי לָצֵאת לִדְרשׁ נָקָם, / וְאֶת יוֹמוֹ לְהַאֲפִיל עָלָיו.

אוּלַי אָעִיב תְּהִלָּתוֹ בָּאָרֶץ, / וָלֹא – יִנְחַת עָלַי כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת.

הֵן יַעֲרֹךְ צְבָאוֹ, יִכְבּשׁ אִירָן / וְיַחֲרִיב בָּתֵּינוּ וּשְׂדוֹתֵינוּ.'

אָמַר מוּבַּד: 'לְשֵׁם מָה הַצָּבָא, / אִם בְּגוּפְךָ תֵּצֵא לְמִלְחָמָה? [615]

עַל מָה יֵשׁ לְבַזְבֵּז הַנְּכָסִים, / וְהָאוֹצָר לַחְשׂף לְכָל דּוֹרֵשׁ?

לָהוּט אַחַר מַכּוֹת, בְּחָפְזְךָ / כְּבָר פַּעֲמַיִם כִּתְרְךָ הִפְקַרְתָּ.

מוּטָב הַנִּבְחַר לְךָ לוֹחֵם דָּגוּל / וָגֵא, וְלַנָּקָם יֵצֵא תַּחְתֶּיךָ.'

עָנָה הַשָּׁהּ וְכֹה אָמַר: 'רוֹאֶה / אֵינֶנִּי אִישׁ בֵּין הָעוֹמְדִים עָלַי,

לוֹ כֹּחַ וַהֲדַר אַפְרָסִיָבּ, / עַל כֵּן אָשִׁיט אֶת הַסְּפִינָה אֲנִי. [620]

עַתָּה לְכוּ לָכֶם, וְאֶתְפַּנֶּה / לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵי הַיּוֹעֲצִים.'

שָׁת סִיָוֻשׁ עֵצוֹת בְּתוֹךְ נַפְשׁוֹ, / אֲשֶׁר הָיְתָה לְיַעַר רַעְיוֹנוֹת.

אָמַר בַּלֵּב: 'אֶשָּׂא אֲנִי בַּקְּרָב. / אַפְצִיר בַּשָּׁהּ וַאֲבַקֵּשׁ חַסְדּוֹ,

אוּלַי יַזְדָּן קָדוֹשׁ יִקְרָא לִי דְּרוֹר / מִסּוּדָבֶּה וּמֵחֲשַׁד אָבִי.

אוּלַי בָּזֶה גַּם אֶעֱשֶׂה לִי שֵׁם / אִם מַחֲנֶה כָּזֶה אֶלְכֹּד בָּרֶשֶׁת.' [625]

וּבְכֵן אָזַר אַבְנֵט, בָּא אֶל כָּוֻס / וְשָׂח: 'לִי הַדַּרְגָּה הַנְּאוֹתָה

לְהִתְיַצֵּב עִם שָׁהּ תּוּרָן בַּקְּרָב / וְרֹאשׁ שָׂרָיו אַפִּיל אֶל הֶעָפָר.'

עֲצַת הָאֱלֹהִים הָיְתָה בָּזֹאת, / כִּי אֶת רֹאשׁוֹ יַנִּיחַ בְּתוּרָן.

שָׁוְא כָּל עֵצָה וְשָׁוְא שִׁקּוּל הַדַּעַת, / כְּבוֹא אֵלֵינוּ הַמַּזָּל הָרַע.

הָאָב נֵאוֹת בָּזֶה לַבַּקָּשָׁה, / כִּי בְּנוֹ יַחְגֹּר מָתְנָיו לַקְּרָב הַזֶּה. [630]

שָׂמַח הַמֶּלֶךְ וְהֵאִיר פָּנָיו, / מְקוֹם כָּבוֹד הֵכִין לַבֵּן וְשָׂח:

‘פְּנִינַי וְאוֹצָרִי הֵם לְפָנֶיךָ, / וְהַצָּבָא מָסוּר לִפְקֻדָּתְךָ.’

הַשָּׁהּ שָׁלַח לִקְרֹא רֻסְתַּם גֵּו פִּיל, / וְלֹא חָסַךְ בְּתִשְׁבָּחוֹת לֵאמֹר:

'אֵין פִּיל אֲשֶׁר יִשְׁוֶה לְךָ בְּכֹחַ, / וְאֵין הַנִּיל נָדִיב כְּכַף יָדְךָ.

אַתָּה דָּגוּל אֲבָל נוֹצֵר לָשׁוֹן, / וְהֵן אַתָּה אֶת סִיָוֻשׁ גִּדַּלְתָּ. [635]

כִּכְלֹא בַּרְזֶל מִכְרֵה יַהֲלוֹמִים, / כַּחֲגָרְךָ מָתְנֶיךָ יֵחָשֵׂף.

בָּא סִיָוֻשׁ אֵלַי חוֹגֵר מָתְנַיִם / וְשָׂח אֵלַי כְּמוֹ אַרְיֵה מִיַּעַר.

דּוֹרֵשׁ לְהִלָּחֵם בְּשָׁהּ תּוּרָן. / לַוֶּנּוּ, אַל תָּסִיר עֵינְךָ מִמֶּנּוּ.

כְּשָׁמְרְךָ אַתָּה אִישַׁן אֲנִי, / אֲבָל בְּנוּחֲךָ תִּקְצַר רוּחִי.

חִצְּךָ וְחַרְבְּךָ – בִּטְחוֹן הָאָרֶץ, / רֹאשְׁךָ בַּשַּׁחַק, רָם מֵעַל יָרֵחַ.' [640]

עָנָה לוֹ תַּהַמְתַּן: 'אֲנִי עֲבְדֶּךָ, / וְכָל אֲשֶׁר תֹּאמַר לִי אֶעֱשֶׂנּוּ.

בִּנְךָ – בָּבַת עֵינִי וְנִשְׁמָתִי, / וְחֹד כִּתְרוֹ הֲלֹא הוּא לִי שָׁמַיִם.'

שָׁמַע הַשָּׁהּ וּבִרְכָתוֹ הִגִּיד: / ‘תִּהְיֶה חָכְמָה בַּת זוּגְךָ תָּמִיד.’


סיאווּש נוהג צבאו לשדה הקרב

קוֹל חֲצוֹצְרוֹת וְתֹף עָלָה בָּעִיר, / כְּהֵרָאוֹת בָּהּ טוּס גִּבּוֹר הַחַיִל.

הַלּוֹחֲמִים הִגִּיעוּ לֶחָצֵר, / הַשָּׁהּ פָּתַח כַּסְפּוֹ וְאוֹצָרוֹ: [645]

שְׁלָחִים, אַלּוֹת, כְּתָרִים וְאַבְנֵטִים, / קְסָדוֹת וּמָגִנִּים וְשִׁרְיוֹנִים.

אֶל מַחְסְנֵי הַבָּד הַלֹּא גָּזוּר /שָׁלַח לְסִיָוֻשׁ הַמַּפְתְּחוֹת,

לֵאמֹר: ‘אֲדוֹן בֵּיתִי וּשְׂכִיּוֹתָיו / אַתָּה, קַח כָּעוֹלֶה עַל דַּעְתְּךָ.’

כָּוֻס בָּחַר מִבֵּין אַנְשֵׁי הַשֵּׁם / שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים עַזִּים.

וּמִסְּבִיבוֹת בַּלוּץ' וְכּוּץ' וּפָּרְס, / מִלּוֹחֲמֵי גִּילָן וּשְׂדוֹת סַרוּג' [650]

רַגְלִים נוֹשְׂאֵי מָגֵן שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף / יוֹצְאֵי צָבָא בָּחַר הַשַּׁהַנְשָׁהּ,

הַגִּבּוֹרִים מֵרֶחֶם בְּאִירָן, / עַזִּים וַחֲכָמִים וַאֲצִילִים,

אֲשֶׁר בְּגִיל וּבְתֹאַר סִיָוֻשׁ הֵם, / חַכְמֵי לֵבָב, עֵרִים, כּוֹבְשֵׁי רוּחָם,

מִבֵּין אַנְשֵׁי הַשֵּׁם הַגִּבּוֹרִים, / כְּמוֹ בַּהְרָם, זַנְגֶּה בֶּן שָׁוַרָן,

גַּם חֲמִשָּׁה מוּבַּדִּים אִירָנִים / אֲשֶׁר לָשֵׂאת אֶת נֵס־כָּוֶה נוֹעֲדוּ. [655]

לָצֵאת צִוָּה כָּל אֵלֶּה מֵהָעִיר / וְאֶת פְּנֵיהֶם לָשִׂים אֶל הַשָּׂדֶה.

לֵאמֹר יָכֹלְתָּ: 'אֵין מָקוֹם פָּנוּי /עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה לְעוֹד פְּרָסוֹת.

דֶּגֶל כָּוֶה נָגַע בְּרוּם שָׁמַיִם, / זוֹהֵר כַּלְּבָנָה מֵעֲלֵיהֶם.

הַשָּׁהּ כָּוֻס יָצָא מִתּוֹךְ הָעִיר, / וּמַעֲלֶה אָבָק הִקִּיף צְבָאוֹ,

סָקַר צְבָאוֹ הֶעָרוּךְ כְּכַלָּה, / אֶת הַפִּילִים וְאֶת תֻּפֵּי הַחַיִל. [660]

הַמֶּלֶךְ הָאָצִיל בֵּרַךְ צְבָאוֹ, / וְכֹה אָמַר: 'אַנְשֵׁי שֵׁם מַצְלִיחִים!

יִהְיֶה־נָא מַזָּל טוֹב בֶּן לִוְיַתְכֶם, / וּמְשַׂנְאֵיכֶם – תִּקְדַּרְנָה עֵינֵיהֶם.

צְאוּ בְּמַזָּל טוֹב וּבִבְרִיאוּת / וְשׁוּבוּ כִּמְנַצְּחִים שְׂמֵחִים הַבַּיְתָה.'

אָז סִיָוֻשׁ קָשַׁר אֶת הַתֻּפִּים / וְאֶת צְבָאוֹ מִמְּקוֹמוֹ הִסִּיעַ.

הַשָּׁהּ כָּוֻס, דְּמָעוֹת בִּשְׁתֵי עֵינָיו, / לִוָּה אֶת בְּנוֹ בַּדֶּרֶךְ יוֹם שָׁלֵם. [665]

בַּסּוֹף חִבְּקוּ הַשְּׁנַיִם זֶה אֶת זֶה, / בָּכוּ כְּעַב מָטָר בְּיוֹם אָבִיב.

הִזִּילוּ דֶּמַע דָּם מֵעֵינֵיהֶם, / בֶּעֱנוּתָם הִשְׁמִיעוּ אֲנָחוֹת.

לִבָּם בְּטֶרֶם יִפָּרְדוּ אוֹמֵר / לָהֶם, כִּי לְהַבָּא לֹא יִתְרָאוּ.

כָּזֶה הוּא הַמַּזָּל הַמִּשְׁתַּנֶּה: / הַיּוֹם מֵי דְּבַשׁ יִמְסֹךְ, מָחָר – מֵי רוֹשׁ.

עַל עִקְּבוֹתָיו חָזר הַשָּׁהּ כָּוֻס, / וְסִיָוֻשׁ עִם לוֹחֲמָיו צְמֵא קְרָב [670]

נָשָׂא רַגְלַיִם אֶל זָבֻּלִסְתָּן / עִם תַּהַמְתַּן נָסַע לִרְאוֹת אֶת זָל.

פֹּה זְמַן בִּלּוּ בְּיַיִן וּבְזִמְרָה, / בְּבֵית דַּסְתָּן, הָאִישׁ הַמְבֹרָךְ.

פַּעַם הֵרִים גָּבִיעַ עִם רֻסְתַּם, / וּפַעַם הִתְרוֹעֵעַ עִם זַוָרֶה.

פַּעַם יָשַׁב בְּכֵס דַּסְתָּן שָׂמֵחַ, / וּפַעַם מֵהַסּוּף אָרַב לְצַיִד.

אַחַר חֹדֶשׁ יָמִים צְבָאוֹ הִסִּיעַ, / פִּילְתַּן אִתּוֹ, וְזָל נִשְׁאַר בַּבַּיִת.13 [675]

מִבְּנֵי זָבֻּל, כָּבֻּלִסְתָּן וְהֹדּוּ / יָצָא עִם הַמַּצְבִּיא צָבָא גָּדוֹל.

בְּכָל מָקוֹם גִּיֵּס אֶת מְפָקְּדָיו /הַנּוֹדָעִים, וּבָא לִשְׂדוֹת הַרַי.

מִשָּׁם אָסַף רַגְלִים הַרְבֵּה, אוֹתָם / מָסַר בִּידֵי זַנְגֶּה בֶּן שָׁוַרָן.

לְטַלִיקָן וּלְמַרְוְרוּד הִגִּיעַ. / תֹּאמַר: ‘לוֹ מְאִירִים פָּנִים שָׁמַיִם!’

אַחֲרֵי כֵן דָּרְכוּ רַגְלָיו בְּבַּלְךְ, / מִבְּלִי לִפְגֹּעַ בְּמִלָּה מָרָה. [680]

לְעֻמָּתָם בָּרְמָן וְגַרְסִיוַז / הִסִּיעוּ אֶת צְבָאָם כְּרוּחַ סַעַר,

בָּרְמָן בְּרֹאשׁ וְסִפַּהְרַם בַּסּוֹף, / בַּחֲדָשׁוֹת עַל הַמַּצְבִּיא הָעֶלֶם:

‘הִגִּיעַ מֵאִירָן צָבָא כָּבֵד, / מֻרְכָּב מִגִּבּוֹרִים יְדוּעֵי שֵׁם.’

שַׂר צְבָא תּוּרָן עוֹד בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה /שָׁלַח רָץ אֶל אַפְרָסִיב לֵאמֹר:

'בְּרֹאשׁ צָבָא כָּבֵד, עַז רוּחַ, / בָּא סִיָוֻשׁ, אִתּוֹ שָׂרִים מִסְפָּר, [685]

כְּמוֹ רֻסְתַּם גֵּו פִּיל מַצְבִּיא הַחַיִל – / בִּימִינוֹ חֶרֶב, תַּכְרִיכִים בַּשְּׂמֹאל.

לָכֵן אִם תְּצַוֵּנִי, שַׁהְרְיָר, / אָקִים צְבָאִי וְאוֹצִיאוֹ לַקְּרָב.

אַתָּה עֲרֹךְ חֵילְךָ וּבוֹא מִיָּד, / כִּי מְפִיחָה הָרוּחַ לֶהָבוֹת.'

מַהֵר כְּאֵשׁ בַּחֲדָשׁוֹת הָאֵלֶּה / אָץ הַשָּׁלִיחַ עִם מוֹרֵה דַּרְכּוֹ.

בֵּינְתַיִם סִיָוֻשׁ לֹא הִתְמַהְמַהּ, / הוֹבִיל צְבָאוֹ אֶל עֵבֶר בַּלְךְ כְּרוּחַ. [690]

כְּהִתְקָרֵב צְבָאוֹ לְבַּלְךְ, בְּאֵין / תִּקְוָה לְמַעֲנֶה מִשָּׁהּ תּוּרָן,

הֵבִין גִּבּוֹר הַחַיִל גַּרְסִיוַז, / כִּי אֵין לְהִמָּנַע מִמִּלְחָמָה.

וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ צְבָא אִירָן / אֶל שַׁעַר בַּלְךְ, פָּתַח בִּקְרָב.

שְׁנֵי קְרָבוֹת נִטְּשׁוּ בִּשְׁלוֹשָׁה יָמִים, / וּבָרְבִיעִי סִיָוֻשׁ הַדָּגוּל

שָׁלַח רַגְלִים אֶל כָּל הַשְּׁעָרִים / וּלְבַּלְךְ פָּרַץ עִם כָּל כֹּחוֹ הָרַב. [695]

לְעֵבֶר הַנָּהָר נָס סִפַּהְרַם, / עִם לוֹחֲמָיו אָץ אֶל אַפְרָסִיָבּ.


סיאווּש שולח איגרת לכּי־כּאווּס

כְּבוֹא סִיָוֻשׁ עִם צְבָאוֹ לְבַּלְךְ, / מִכְתָּב צִוָּה לִשְׁלֹחַ אֶל הַשָּׁהּ.

כָּתְבוּ אִגֶּרֶת בְּעִנְבָּר וּבְמֻשְׁק, / וְכַיָּאֶה, עַל יְרִיעָה מִמֶּשִׁי.

פָּתַח דְּבָרוֹ בְּשֶׁבַח הַיּוֹצֵר, / אֲדוֹן הַנִּצְחוֹנוֹת וְהַמַּזָּל:

'בּוֹרֵא חַמָּה וְסַהַר חָג סָבִיב, / נוֹתֵן בָּרָק לַכֶּתֶר וְלַכֵּס. [700]

פְּלוֹנִי, אֲשֶׁר רָצָה, מֵרִים עַד שַׁחַק, / וְאַלְמוֹנִי – מַשְׁפִּיל וּמַעֲצִיב.

עַל רְצוֹנוֹ אֵין “לָמָּה” וּ“מַדּוּעַ”, / וּמֵחָכְמָה הִיא לְהַשְׁלִים עִם זֹאת.

מִמֶּלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא הַכֹּל, / אֶת הַנִּרְאֶה וְהַנִּסְתָּר מֵעַיִן,

עַל רֹאשׁ הַשָּׁהּ תָּבֹאנָה בִּרְכוֹתָיו, / וְסוֹף הַמַּעֲשֶׂה יֻכְתַּר בְּהַצְלָחָה.

לְבַּלְךְ שְׂמֵחִים נִכְנַסְנוּ כִּמְנַצְּחִים, / בְּזָהָרְךָ, אֲדוֹן כִּסֵּא וָכֶתֶר. [705]

שְׁלוֹשָׁה יָמִים נִטְּשָׁה הַמִּלְחָמָה, / וּבָרְבִיעִי הֵאִיר יַזְדָּן פָּנָיו לִי.

בָּרְמָן וְסִפַּהְרַם בָּרְחוּ תִּרְמִדָּה / כְּחֵץ נִתָּר מִקֶּשֶׁת הַיּוֹרֶה.

אֲנִי חוֹנֶה עַתָּה עַל הַגַּ’יְחוּן, / וְזֹהַר קוֹבָעִי שׂוֹרֵר בַּכֹּל.

אַפְרָסִיָבּ לְעֻמָּתִי בְּסֻגְֹד, / הוּא וּצְבָאוֹ – בָּעֵבֶר הַשֵּׁנִי.

אוּלָם אִם תְּצַוֵּנִי, שַׁהְרְיָר, / לַקְּרָב אִתָּם אֶחֱצֶה אֶת הַנָּהָר.' [710]


כּי־כּאווּס עונה לסיאווּש

כְּבוֹא אִגֶּרֶת סִיָוֻשׁ לַשָּׁהּ, / הִגְבִּיהַּ כֵּס וָכֶתֶר עַד שַׁבְּתַאי.

תְּפִלָּה נָשָׂא הָאָב לֵאלֹהִים, / כִּי פְּרִי יִתֵּן הָעֵץ הָרַעֲנָן.

הֵרִיץ תְּשׁוּבָה לַבֵּן בְּלֵב שָׂמֵחַ / זוֹרַחַת כְּאָבִיב, יָפָה כָּעֵדֶן:

'בּוֹרֵא הַמְּאוֹרוֹת חַמָּה וָסַהַר, / הַמַּעֲנִיק כִּסְאוֹת וַעֲטָרוֹת,

יַבְטִיחַ אשֶׁר לְלִבְּךָ תָּמִיד / וִישַׁחְרֶרְךָ מִדְּאָגָה וּכְאֵב. [715]

הָדָר וְנִצָּחוֹן יִהְיוּ חֶלְקֶךָ, / קוֹבַע גְּדֻלָּה וְנֵזֶר מְלָכִים.

צָבָא צְמֵא מִלְחָמָה הִנֵּה הִסַּעְתָּ / בְּמַזָּל טוֹב וּבְתוֹאֲנָה צוֹדֶקֶת.

עוֹד רֵיחַ הֶחָלָב נוֹדֵף מִפִּיךָ / וְקַשְׁתְּךָ פָּרְצָה מִנַּרְתִּיקָהּ.

כּשֶׁר גּוּפְךָ מִמֶּךָ אַל יָסוּר, / יַשִּׂיג לִבְּךָ אֶת כָּל מִשְׁאֲלוֹתָיו.

אַחַר הַנִּצָּחוֹן בַּמִּלְחָמָה / אֲשֶׁר נִהַלְתָּ, הֲפוּגָה דְּרוּשָׁה. [720]

אַל תְּפַזֵּר אֶת הַצָּבָא עֲדַיִן, / הַמְשֵׁךְ לִפְעֹל, הָקֵם הַמַּחֲנֶה.

כִּי הַתֻּרְכִּי עָרוּם וּבֶן־בְּלִיַּעַל; / אָדָם רַם־יַחַשׂ הוּא, אַךְ אַהְרִימַן.

אָכֵן לוֹ עֲטָרָה וְגַם שְׂרָרָה, / וְעַד עָבֵי שְׁחָקִים רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ.

אַל תֵּחָפֵז לְהִתְרָאוֹת אִתּוֹ / פָּנִים בַּקְּרָב, כִּי הוּא יָבוֹא אֵלֶיךָ,

וְאָז, כַּחֲצוֹתוֹ אֶת הַנָּהָר, / תֻּטְבַּל אִמְרַת־סוּתוֹ בְּדַם עוֹרְקָיו.' [725]

הַשָּׁהּ שָׂם חוֹתָמוֹ עַל הָאִגֶּרֶת, / מִיָּד קָרָא אֵלָיו אֶת הַשָּׁלִיחַ,

מָסַר הַכְּתָב וְלַחֲזֹר צִוָּהוּ. / מִהֵר הָרָץ בָּעֵמֶק וּבָהָר,

עַד הַגִּיעוֹ לְסִיָוֻשׁ בְּבַּלְךְ. / כִּרְאוֹת הַבֵּן אִגֶּרֶת כַּי־כָּוֻס,

נָשַׁק בְּלֵב עָלֵז עֲפַר הָאָרֶץ, / שִׁחְרֵר לִבּוֹ מֵעֹל הַדְּאָגָה.

בְּחָרִיצוּת מִלֵּא פְּקֻדּוֹת הַשָּׁהּ, / וּמִבְּרִיתוֹ אִתּוֹ לִבּוֹ לֹא סָר. [730]

עַד כֹּה וְעַד כֹּה גַּרְסִיוַז הַשַּׁחַל / בָּא בָּאָבָק לַשָּׁהּ אַפְרָסִיָבּ,

וְשָׂח הַחֲדָשׁוֹת הַמַּרְגִּיזוֹת: / 'בָּא בֶּן־הַמֶּלֶךְ סִיָוֻשׁ לְבַּלְךְ

עִם שַׂר צְבָאוֹ רֻסְתַּם וְחַיִל רַב, / עִם לוֹחֲמִים יְדוּעֵי שֵׁם רַבִּים,

לָהֶם, כְּנֶגֶד כָּל אֶחָד מִמֶּנּוּ, / כַּחֲמִשִּׁים נוֹשְׂאֵי אַלּוֹת רֹאשׁ פָּר.

וְהָרַגְלִים זְרִיזִים כְּאֵשׁ, וּלְכָל / אֶחָד מֵהֶם מָגֵן, חִצִּים קַסְדָּה [735]

רַבִּים, עַד כִּי לֹא יַקִּיפֵם עַקָּב, / וְאֵין בָּהֶם עָיֵף, עוֹצֵם עֵינַיִם.

שְׁלוֹשָׁה יָמִים נִלְחַמְנוּ וְלֵילוֹת, / עַד כִּי נָפַל לְבַב הַגִּבּוֹרִים.

מֵהֶם אִם הָאֶחָד נָטָה לִישֹׁן, / בְּקֶרֶב גִּבּוֹרִים הָפַךְ קְצַר־רוּחַ,

יָצָא לָנוּחַ וְלִישֹׁן בְּנַחַת, / וְרַעֲנָן חָזַר לִשְׂדֵה הַקְּרָב.'

אַפְרָסִיָבּ, בּוֹעֵר אַפּוֹ כָּאֵשׁ, / נָטַשׁ מְקוֹם שְׁנָתוֹ וּמְנוּחָתוֹ. [740]

הִבִּיט בְּגַרְסִיוַז בַּחֲמָתוֹ, / תֹּאמַר: ‘עוֹמֵד הוּא לְשַׁסְּפוֹ בַּחֶרֶב!’

צָעַק בְּקוֹל, גֵּרְשׁוֹ מֵעַל פָּנָיו, / מִבְּלִי אֲשֶׁר יוּכַל לִכְבּשׁ רָגְזוֹ.

קָרָא לְאֶלֶף אִישׁ מִנִּכְבַּדָּיו, / לָהֶם עָשָׂה מִשְׁתֶּה כְּיַד הַמֶּלֶךְ.

בְּקִשּׁוּטִים כִּסּוּ אֶת הַמִּישׁוֹר, / חוֹגֶגֶת סֻגְֹד בְּעִטּוּרִים מִסִּין.

שָׂמְחוּ הַמֶּלֶךְ וּקְרוּאָיו יוֹמָם, / עַד הֵעָלֵם הָעַיִן הַזּוֹרַחַת: [745]

כָּל אִישׁ וָאִישׁ פָּנָה לְמִטָּתוֹ, / וְרַק הַמֶּלֶךְ נָדְדָה שְׁנָתוֹ.


אפראסיאבּ חולם חלום

אַחַר אַשְׁמֹרֶת לַיְלָה רִאשׁוֹנָה, / רוֹעֵד כְּמִי אֲשֶׁר נִתְקַף בְּחֹם,

קוֹל צְעָקָה אַפְרָסִיָבּ הִשְׁמִיעַ, / כֻּלּוֹ רְתֵת בִּמְקוֹם שֵׁנָה וָנוּחַ.

הָעֲבָדִים קָפְצוּ בְּבֶהָלָה, / זַעֲקָתָם שָׁלְחוּ לַעֲבָרִים.

כְּבוֹא הַיְדִיעָה לְגַרְסִיוַז / לֵאמֹר: ‘קָדַר הֲדַר הַמַּמְלָכָה,’ [750]

הִגִּיעַ בְּחָפְזָה לִמְעוֹן הַמֶּלֶךְ / וּמְצָאוֹ שׁוֹכֵב עַל הָרִצְפָּה.

חִבְּקוֹ בִּזְרוֹעוֹתָיו וַחֲקָרוֹ: / ‘הַגִּידָה לְאָחִיךָ מַה קָּרְךָ.’

עָנָה אַפְרָסִיָבּ: 'אַל תִּשְׁאָלֵנִי, / אַל תְּדַבֵּר אֵלַי עַד אֶתְאוֹשֵׁשׁ,

עַד כִּי יָשׁוּב אֵלַי שִׂכְלִי שֵׁנִית. / לְעֵת עַתָּה אַמְּצֵנִי אֶל חָזְךָ.'

זְמַן מָה עָבַר וְשׁוּב חָיְתָה רוּחוֹ; /רָאָה עוֹלָם נִרְגָּשׁ וּמִתְיַפֵּחַ. [755]

לְאוֹר נֵרוֹת עָלָה עַל הַכִּסֵּא, / כֻּלּוֹ רוֹעֵד כְּמוֹ עָנָף בָּעֵץ.

בִּקֵּשׁ שׁוּב גַּרְסִיוַז שׁוֹחֵר כָּבוֹד: / ‘פְּתַח פִּיךָ וְסַפֵּר מָה הַסִּיּוּט.’

עָנָה אַפְרָסִיָבּ אָדָם הַמַּעֲלָה: / 'אֵינֶנִּי מְאַחֵל לְאַף אֶחָד

לִרְאוֹת כַּחִזָּיוֹן אֲשֶׁר הָרְאֵיתִי. / מֵאִישׁ גַּם לֹא שָׁמַעְתִּי עַל כָּמוֹהוּ.

צִיָּה שׁוֹרֶצֶת נְחָשִׁים חָלַמְתִּי, / וּמֵעָלֶיהָ נְשָׁרִים לָרֹב. [760]

הָאֲדָמָה צְחִיחָה, תֹּאמַר: “שָׁמַיִם / מִבְּרֵאשִׁית לֹא שָׂמוּ לֵב אֵלֶיהָ.”

בִּקְצֵה הָעֵמֶק אֹהָלַי נִטָּיו; / הַמֻּקָּפִים בְּלוֹחֲמַי סָבִיב.

פִּתְאֹם פָּרְצָה סוּפָה נוֹשֵׂאת אָבָק, / וְרֹאשׁ הַדֶּגֶל בֶּעָפָר עוֹלֵלָה.

שִׁבֹּלֶת דָּם זָרְחָה מֵעֲבָרִים, / הָאֳהָלִים וְהַגְּדֵרוֹת מוֹטֵטָה,

וּמִצְּבָאִי גְּוִיּוֹת בְּלֹא מִסְפָּר, / כְּרוּתוֹת רָאשִׁים מִתְגּוֹלְלוֹת כְּדֹמֶן. [765]

הִכַּרְתִּי צְבָא אִירָן כְּסַעַר בָּא, / בָּהֶם נוֹשְׂאֵי כִּידוֹן, אוֹ חֵץ וָקֶשֶׁת.

עַל כָּל כִּידוֹן גֻּלְגֹּלֶת מוּקָעָה, / שְׁנִיָּה נוֹשְׂאִים הַפָּרָשִׁים בַּחֹצֶן.

תָּקְפוּ כִּסְאִי רוֹכְבִים לוֹבְשֵׁי שְׁחוֹרִים, / נוֹשְׂאֵי כִּידוֹן וָרֹמַח מֵאָה אֶלֶף.

מֵעַל מְקוֹם שִבְתִּי אוֹתִי הֵסִירוּ / וּכְבוּל יָדַיִם הִסִּיעוּנִי חִישׁ.

הִבַּטְתִּי מִסָּבִיב, וְלֹא אַחַת, / וְלֹא מָצָאתִי אִישׁ מִבֵּין קְרוֹבַי. [770]

לוֹחֵם אָצִיל וָגֵא הֵרִיץ אוֹתִי, / וֶהֱבִיאַנִי לְרַגְלֵי כָּוֻס,

וְכֵס כָּוֻס נִשָּׂא עַד הַיָּרֵחַ, / עָלָיו יָשַׁב כָּוֻס־כַּי הַגִּבּוֹר.

צָעִיר, דּוֹמֶה לַסַּהַר בִּלְחָיָיו, / יָשַׁב לְיַד נוֹשֵׂא הָעֲטָרָה,

הוּא בֶּן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה וְלֹא יוֹתֵר. / הוּא אַךְ רָאַנִי לְפָנָיו כָּבוּל,

קָפַץ מֵעַל כִּסְאוֹ כְּעָב רוֹעֵם, / וַחֲצָאַנִי בְּחַרְבּוֹ לִשְׁתַּיִם. [775]

זָעַקְתִּי אֲרֻכּוֹת מֵרֹב כְּאֵב, / וּבְזַעֲקִי בְּיִסּוּרַי הֵקַצְתִּי.'

אָמַר לוֹ גַּרְסִיוַז: 'אוֹת לְטוֹבָה! /כָּל יְדִידֶיךָ יִשְׂמְחוּ לָזֹאת.

מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ וְכֵסְףָ יִכּוֹנוּ, / וְכָל אוֹיְבֶיךָ מַזָּלָם יִמּוֹט.

חָכָם מִבֵּין פּוֹתְרֵי הַחֲלוֹמוֹת, / מֵבִין בְּמַזָּלוֹת בַּקֵּשׁ לְךָ.

נִקְרָא לַמּוּבַּדִּים הַחֲכָמִים, / חוֹזֵי הָעֲתִידוֹת בַּכּוֹכָבִים.' [780]


אפראסיאבּ שואל את המובדים לפשר חלומו

כָּל הַמֻּמְחִים בְּיֶדַע הֶעָתִיד / מֵהֶחָצֵר וּמִכַּנְפוֹת הָאָרֶץ

לָאֲסֵפָה הִגִּיעוּ לָאוּלָם, / לִשְׁמֹעַ מָה הֵן שְׁאֵלוֹת הַשָּׁהּ.

הַשָּׁהּ קְרָאָם, הוֹשִׁיב לְפִי כְּבוֹדָם, / שׂוֹחַח עִם כָּל אֶחָד עַל דָּא וְהָא.

אָמַר לַמּוּבַּדִּים הַנּוֹדָעִים, / לַחֲכָמִים וּלְהוֹבְרֵי הַשָּׁמַיִם:

אַל תְּסַפְּרוּ לְאִישׁ אֶת חֲלוֹמִי /וְאֶת שִׂיחִי, בְּסוֹד אוֹ בְּגָלוּי. [785]

לֹא יִשָּׁאֵר הָרֹאשׁ עַל גּוּף הָאִישׁ, / אֲשֶׁר יַשְׁמִיעַ לַחַשׁ בַּנּוֹשֵׂא.'

חִלֵּק זָהָב וָכֶסֶף לְמַכְבִּיר, / לְבַל יִירְאוּ מִמֶּנּוּ הַבָּאִים.

עַתָּה גּוֹלֵל אֶת הַחֲלוֹם כְּמוֹ. / הַמּוּבַּדִּים, אַחַר שָׁמְעָם דְּבָרוֹ,

לֹא קָם בָּם רוּחַ וְדָרְשׁוּ סִתְרָה: / 'לִפְתֹּר אֶת חֲלוֹמְךָ הֵן לֹא נָעֵז.

כָּל עוֹד הַמֶּלֶךְ לָנוּ, לֹא יִתֵּן / הַבְטָחָתוֹ בְּפִיו כַּעֲרֻבָּה, [790]

כִּי בְּאָמְרֵנוּ כָּל אֲשֶׁר נֵדַע, / יִנְהַג בְּצֶדֶק בָּנוּ וּבְיִשְׁרָה.'

הַשָּׁהּ הִבְטִיחַ, כִּי הוּא לֹא יָרַע / לְאִישׁ, יִהְיֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה הַפֵּשֶׁר.

דּוֹבֵר הַמּוּבַּדִּים, אָדָם חָכָם, / נָבוֹן לִפְתֹּר כָּל שְׁאֵלָה קָשָׁה,

פָּתַח לֵאמֹר: 'אַי, מֶלֶךְ הָעוֹלָם! / אֶת הַנִּסְתָּר אֶחְשׂף פֹּה לְעֵינֶיךָ.

צָבָא אַדִּיר וָעֵר קָרֵב וּבָא / מִגְּבוּל אִירָן, וְאַמִּיצִים קְצִינָיו. [795]

נָסִיךְ בֶּן מֶלֶךְ בְּרֹאשׁוֹ צוֹעֵד, / וְיוֹעֲצָיו הַמְנֻסִּים אִתּוֹ,

אֲשֶׁר אֵין אִישׁ שֶׁמַּזָּלוֹ כֹּה רָם, / יָבִיא כְּלָיָה עַל יִשּׁוּבֵי תּוּרָן.

אִם תִּתְגָּרֶה בְּסִיָוֻשׁ לַקְּרָב, / תֶּאְדַּם הָאֲדָמָה כְּמוֹ שָׁנִי.

מִתּוּרָנִים לֹא יִשָּׁאֵר שָׂרִיד, / וְיִצְטַעֵר הַמֶּלֶךְ עַל הַקְּרָב.

וְגַם אִם הוּא יוּמַת בִּידֵי הַשָּׁהּ, / יָסוּפוּ שָׁהּ וָכֶתֶר מִתּוּרָן. [800]

הָאָרֶץ תִּמָּלֵא תֹּהוּ וָבֹהוּ, / מוֹתוֹ יָפִיחַ נְקָמָה וָלָחֶם.

כִּי מֵישָׁרִים דִּבַּרְתִּי, תִּוָּכַח / כְּשֹׁם הָאֲדָמָה מֵאֵין אָדָם.

גַּם אִם יִהְיֶה הַשָּׁהּ צִפּוֹר כָּנָף, / לֹא יַעֲבֹר בַּשַּׁחַק הַסּוֹבֵב,

כִּי בְּסֻבּוֹ עַל פִּי דַּרְכּוֹ עָלֵינוּ, / יֵשׁ אַהֲבָה יָבִיא וְיֵשׁ אֵיבָה.'

כִּשְׁמֹעַ זֹאת אַפְרָסִיָבּ, הָדְאַג / וְלֹא מִהֵר לָצֵאת לְמִלְחָמָה. [805]

פָּתַח אֶת סוֹדוֹתָיו לִפְנֵי אָחִיו; / אֶת צְפוּנוֹתָיו גִּלָּה לוֹ וְאָמַר:

'אִם לֹא אֵצֵא לַקְּרָב עִם סִיָוֻשׁ, / אִישׁ לֹא יַחְפֹּץ לִדְרשׁ נָקָם מִמֶּנִּי.

הוּא לֹא יוּמַת וְכֵן גַּם לֹא אֲנִי, / הָעָם יִשְׁקֹט מִמְּהוּמוֹת וָרֶשַׁע.

גַּם לֹא כָּוֻס יִדְרשׁ נָקָם מִמֶּנִּי, / וְהָעוֹלָם יָנוּחַ מִפְּרָעוֹת.

בִּמְקוֹם כִּבּוּשׁ שְׁטָחִים וּמִלְחָמָה, / רוֹדֵף שָׁלוֹם אֶהְיֶה־נָּא מֵעַתָּה. [810]

אֶשְׁלַח לְסִיָוֻשׁ זָהָב וָכֶסֶף, / גַּם כֵּס וָכֶתֶר וְיַהֲלוֹמִים.

מַנוּצִ’הְר לֹא חִלֵּק תֵּבֵל בְּישֶׁר, / וְלוֹ לָקַח הַחֵלֶק הַקָּטָן.

עַתָּה אָשִׁיב בְּמוֹ יָדַי הָעֹדֶף, / אֲשֶׁר הִנְחִיל לִי בְּחַסְדּוֹ הַשָּׁהּ.

כֹּה תִּמָּנַעְנָה הַצָּרוֹת מִבּוֹא, / וָלֹא – חוֹשֵׁשְׁנִי, נִשְׁמָתִי תִּפְרַח.

אִם עֵין הַזְּמַן אֶתְפֹּר בְּאוֹצָרִי, / אוּלַי יִתְּנוּ מַרְגּוֹעַ לִי שָׁמַיִם. [815]

בָּרוּחַ אֲשֶׁר הוֹעִיד לִי הַמַּזָּל. / אֲשֶׁר נָטְעוּ שָׁמַיִם הוּא יִגְדַּל.'14


אפראסיאבּ נועץ בנכבדיו

אַחַר עָבְרָה אֶת מַחֲצִית דַּרְכָּהּ, / גִּלְּתָה הַשֶּׁמֶשׁ שׁוּב אֶת אוֹר פָּנֶיהָ,

שָׂרֵי תּוּרָן הִגִּיעוּ לַחֲצַר / הַשָּׁהּ בְּקוֹבְעֵיהֶם לִפְקֻדָּתוֹ.

אַפְרָסִיָבּ אָסַף אֶת חֲכָמָיו, / אַנְשֵׁי הַתּוּשִׁיָּה הַמְנֻסִּים,

וַאֲלֵיהֶם אָמַר: 'נִגְזַר עָלַי / לִרְאוֹת אַךְ שִׁמְמַת הַמִּלְחָמוֹת. [820]

הַרְבֵּה יְדוּעֵי שֵׁם מִבְּנֵי אִירָן /נָפְלוּ בְּכַף יָדִי בִּשְׂדֵה הַקְּרָב,

הַרְבֵּה עָרִים הָפְכוּ בָּתֵּי חוֹלִים, / גַּנֵּי פְּרָחִים הָיוּ לִשְׂדוֹת קוֹצִים.

כַּמָּה כָּרִים הָפַכְתִּי לִשְׂדוֹת קֶטֶל; /עוֹד נִכָּרִים בְּאֵלֶּה עִקְּבוֹתַי.

כִּשְׁלֹט בִּמְדִינוֹת מַלְכֵי בְּלִיַּעַל, / הוֹלֵךְ הַטּוֹב וּמִתְעַלֵּם מֵעַיִן.

הָעֲרוֹדוֹת בַּזְּמַן מַקְשׁוֹת לָלֶדֶת, / גּוֹזְלֵי הַבַּז גְּדֵלִים עִוְרֵי עֵינַיִם. [825]

חֲלֵב הַחַי יָבֵשׁ בָּעֲטִינִים, / וּמֵי הַמַּעְיָנוֹת הָיוּ לְזֶפֶת.

הוֹלְכִים וַחֲרֵבִים הַמְּקוֹרוֹת, / כִּיסֵי הַמֻּשְׁק פּוֹסְקִים מִתֵּת רֵיחָם.

בּוֹרֵחַ ישֶׁר מִתִּגְרַת הָעָוֶל, / וּמִתְגַּלֶּה מַחְסוֹר וּפְחָת בַּכֹּל.

שָׂבַע לִבִּי עַוְלָה וּמִלְחָמָה, / חָשְׁקָה נַפְשִׁי בְּדֶרֶךְ אֱלֹהִים.

הָבָה נַשְׁכִּין חָכְמָה וָצֶדֶק שׁוּב; / תַּחַת עָמָל וּכְאֵב יָבוֹא מָנוֹחַ. [830]

יָנוּחַ מֵאִתָּנוּ הָעוֹלָם, / וּמָוֶת אַל יֵרֵד עָלֵינוּ פֶּתַע.

לִי שְׁנֵי שְׁלִישִׁים בְּאַדְמַת הָעוֹלָם, / תּוּרָן וְגַם אִירָן הֵן מוֹשָׁבִי.

שִׂימוּ אֶל לֵב, כַּמָּה מֵהַגֵּאִים /מִדֵּי שָׁנָה מִסֵּיהֶם הֵבִיאוּ.

עַתָּה אִם דַּעְתְּכֶם הִיא כְּדַעְתִּי, / הִנֵּה אֶשְׁלַח לְתַהַמְתַּן דְּבָרַי,

גַּם אֲדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל סִיָוֻשׁ, / וַאֲשַׁגֵּר לוֹ שַׁי כְּיַד הַמֶּלֶךְ.' [835]

קְרוּאֵי הַשָּׁהּ הִשְׁמִיעוּ מַעֲנֶה / וּפֶה אֶחָד הִסְכִּימוּ עַל שָׁלוֹם:

‘אַתָּה הַשָּׁהּ וְאָנוּ עֲבָדֶיךָ, / סָרִים אֲנַחְנוּ לְמִשְׁמַעְתְּךָ.’

הַיּוֹעֲצִים יָצְאוּ, לִבָּם לְצֶדֶק, / וְסֵבֶל וּדְאָגָה כְּלֹא הָיוּ.

אָמַר אַפְרָסִיָבּ לְגַרְסִיוַז: / 'עֲרֹךְ אֶת הַשְּׁלִיחוּת וְצֵא לַדֶּרֶךְ.

הִכּוֹן מַהֵר וְאַל נָא תִּתְמַהְמַהּ, / רוֹכְבִים מָאתַיִם קַח מֵהַצָּבָא. [840]

לְסִיָוֻשׁ הָבֵא שְׂכִיּוֹת חֶמְדָּה, / מִכָּל הַטּוּב אֲשֶׁר בְּאוֹצְרוֹתֵינוּ:

סוּסֵי עֲרָב, רִתְמוֹת זָהָב לָהֶם, / חַרְבוֹת הֹדּוּ, נְדָנֵיהֶן זָהָב.

כֶּתֶר – יַהֲלוֹמִים מַלְכוּתִיִּים, / שְׁטִיחִים – מֵאָה גְּמַלִּים נוֹשְׂאֵי מִטְעָן.

קַח נְעָרִים וַעֲלָמוֹת מָאתַיִם, / אֱמֹר לוֹ: “אֵין פָּנַי לְמִלְחָמָה.”

הַרְבֵּה שִׂיחָה עִם סִיָוֻשׁ, וְכֹה / אֱמֹר לוֹ: "אֵין פָּנַי עוֹד לְאִירָן. [845]

מִסִּין עַד הַגַּ’יְחוּן הָאָרֶץ לִי, / אֲנִי בְּסֻּגְֹד וְהִיא מַלְכוּת נִפְרֶדֶת.

אָכֵן מֵאָז שְׁנֵי בְּנֵי הַחַיִל, תּוּר / וְסַלְם נִשְׁתַּנּוּ סִדְרֵי עוֹלָם.

מֵאָז נִרְצַח אִירַג' הַחַף מֵחֵטְא, / פַּסָּה תְּבוּנָה מִלֵּב הָאַמִּיצִים.

אֵין חַיִץ בֵּין תּוּרָן וּבֵין אִירָן, / שֶׁיִּוָּדַע לַכֹּל בְּרִיב וּקְרָב.

אֲנִי תִּקְוָה, כִּי כֹּה יִתֵּן יַזְדָּן / יָמִים שֶׁל אשֶׁר וּבְשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת. [850]

אוֹתְךָ הוֹצִיא מִמְּדִינַת אִירָן, / לַעֲשׂוֹתְךָ יְדִיד הָאַמִּיצִים.

בְּמַזָּלְךָ יָבוֹא שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, / וְהַקְּרָבוֹת וְהָרָעוֹת יַחְלֹפוּ.

כְּבוֹא אֵלֶיךָ גַּרְסִיוַז אָחִי, / תֵּיטִיבוּ יַחַד לְטַכֵּס עֵצָה.

וּכְבִשְׁעָתוֹ הַמֶּלֶךְ פַרִידוּן / חִלֵּק אֶת הָעוֹלָם בֵּין גִּבּוֹרָיו,

הַחֲלֻקָּה בֵּינֵינוּ נְחַדֵּשׁ /וְנִמָּנַע מִקְּרָב וּמִנָּקָם. [855]

אַתָּה בֶּן שָׁהּ, דַּבֶּר־נָא אֶל הַשָּׁהּ / אוּלַי יַרְגִּיעַ מִתָּכְנִית הַקְּרָב."

דַּבֵּר יָפֶה גַּם אֶל רֻסְתַּם גַּו פִּיל, / וְאַל תַּחְשׂךְ בְּנִמּוּקִים טוֹבִים.

וּמַתָּנוֹת כְּמוֹ לְסִיָוֻשׁ / הָבֵא גַּם לוֹ לְהַצְלָחַת הַשִּׂיחַ,

זוּלַת כִּסֵּא זָהָב, כִּי אֵין הוּא שָׁהּ, / וְלֹא כָּל פַּהְלַוָן נוֹעַד לִמְשֹׁל.'


גרסיוז בא בשליחות אל סיאווּש

עִם הַתְּשׁוּרוֹת הַיְקָרוֹת, אֲשֶׁר / בָּהֶן שִׂמַּח אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה, [860]

אָץ גַּרְסִיוַז לִשְׂפַת מֵי הַגַּ’יְחוּן / וּפֹה מִלּוֹחֲמָיו בָּחַר לוֹ רָץ,

אֶל הַנָּסִיךְ לִמְסֹר אֶת הַבְּשׂוֹרָה: / 'הִגִּיעַ גַּרְסִיוַז בַּהֲדָרוֹ.

בָּאֳנִיָּה חָצָה בְּיוֹם אֶחָד / אֶת הַנָּהָר וּבָא דָּחוּף לְבַּלְךָ.'

בָּא הַשָּׁלִיחַ אֶל נְסִיךְ אִירָן, / וְהוֹדִיעוֹ כִּי גַּרְסִיוַז בַּדֶּרֶךְ.

חִישׁ סִיָוֻשׁ קָרָא אֶת תַּהַמְתַּן / לִבְחֹן אֶת הַדָּבָר בָּחוֹן הֵיטֵב, [865]

וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ גַּרְסִיוַז, / צִוָּה מִיָּד לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּרֶךְ.

כְּהוֹפִיעוֹ קָם סִיָוֻשׁ מוּלוֹ, / חִיֵּךְ אֵלָיו הַרְבֵּה וְהִתְחַטֵּא.

הִשְׁתַּחֲוָה אַפַּיִם גַּרְסִיוַז, / פָּנָיו בּוֹשׁוֹת, לִבּוֹ רוֹעֵד מִפַּחַד.

אַךְ סִיָוֻשׁ הוֹשִׁיב אוֹתוֹ בַּכֵּס / וְהִתְעַנְיֵן בִּשְׁלוֹם אַפְרָסִיָבּ.

כְּשֶׁבֶת גַּרְסִיוַז וּכִרְאוֹתוֹ / הַכֵּס, הָרֹאשׁ, הַכֶּתֶר הֶחָדָשׁ, [870]

אָמַר אֶל תַּהַמְתַּן: 'אַפְרָסִיָבּ / אַחַר שָׁמְעוֹ עָלֶיךָ, לַנָּסִיךְ

שָׁלַח מִיָּד מַזְכֶּרֶת מַתָּנָה, / וַהֲבֵאתִיהָ בְּדַרְכִּי אֵלֶיךָ.'

לַמְלַוִּים צִוָּה אֶת הַתְּשׁוּרוֹת /לְהַעבֲיִר לִפְנֵי יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר:

מִשַּׁעַר עִיר עַד פֶּתַח הֶחָצֵר / כְּסָפִים, סוּסִים, צָבָא וַעֲלָמִים.

אִישׁ לֹא יָדַע לְהַעֲרִיךְ כַּמָּה / הָיוּ שָׁם דִּינָרִים, כִּסְאוֹת, כְּתָרִים, [875]

שְׁפָחוֹת בַּעֲנָקִים וּבִצְמִידִים, / וַעֲלָמִים בְּנֵזֶר וּבְאַבְנֵט.15

יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר שְׂבַע רָצוֹן הָיָה, / הֵאִיר פָּנִים לַבָּא וְהֶאֱזִין לוֹ.

אַךְ תַּהַמְתַּן אָמַר: שִׁבְעָה יָמִים / תִּשְׂמַח אִתָּנוּ עַד הַמַּעֲנֶה.

הַצָּעָתְךָ עוֹד טְעוּנָה עִיּוּן, / וְלָנוּ יֵשׁ בְּמִי לְהִוָּעֵץ.'

כִּשְׁמֹעַ גַּרְסִיוַז נְבוֹן דָּבָר, / הִשְׁתַּחֲוָה, לְאוֹת רָצוֹן, אַפַּיִם. [880]

הִקְצוּ לְגַּרְסִיוַז מָעוֹן רָפוּד / בַּדֵּי רִקְמָה, וְטַבָּחִים מִבְחָר.

רֻסְתַּם וְסִיָוֻשׁ יָצְאוּ בִּשְׁנַיִם / הַרְחֵק מִקְּהַל אוּלָם הַכֵּס.

יָשְׁבוּ עֵרִים בְּיַחַד וְשָׁקְלוּ, / הָפְכוּ בַּבְּעָיָה עַל כָּל צְדָדֶיהָ.

בְּלֵב רֻסְתַּם עָלָה חֲשָׁד טוֹרֵד: / ‘מַדּוּעַ גַּרְסִיוַז הִגִּיעַ כֹּה מַהֵר?’

מִיָּד שׁוֹמְרִים הִצִּיב בְּכָל מָקוֹם / לְהַבְטָחָה מִפְּנֵי מַכַּת פִּתְאֹם, [885]

וְסִיָוֻשׁ אָמַר אֶל תַּהַמְתַּן: /'הָבָה נוֹצִיא לָאוֹר אֶת הַכָּמוּס;

מַדּוּעַ מְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם שׂוֹנְאֵנוּ? /וּלְרַעֲלוֹ אֲזַי נַכִין סַם נֶגֶד.

מְנֵה מֵאָה לִי מֵרוֹזְנֵי תּוּרָן / מִבֵּין קְרוֹבֵי אַפְרָסִיָבּ בִּלְבַד.

יִשְׁלַח אֶת אֵלֶּה לָנוּ עֲרֻבָּה, / בָּהֶם יָסִיר חֲשָׁד מִלִּבּוֹתֵינוּ.

הַאֵין רוֹאֶה אַתָּה אֶת יִרְאָתוֹ, / כִּי מֵעֵין כֹּל מַסְתִּיר אֶת רִגְשׁוֹתָיו? [890]

כְּהֵעָשׂוֹת זֹאת, אֶל הַשַּׁהַנְשָׁהּ / נָרִיץ מִיָּד שָׁלִיחַ נֶאֱמָן,

אֲשֶׁר יוֹדִיעַ מַה קָּרָה בֵּינְתַיִם, / אוּלַי יִטּשׁ מַחְשֶׁבֶת הַנָּקָם.'

עָנָה רֻסְתַּם וְשָׂח: ‘נָכוֹן מְאֹד! /רַק כֹּה תָּקוּם הַבְּרִית. אֵין דֶּרֶךְ עוֹד.’


סיאווּש נושא ונותן עם אפראסיאבּ

חוֹגֵר מָתְנַיִם וְקוֹבַע לָרֹאשׁ /בָּא גַּרְסִיוַז בַּבֹּקֶר לֶחָצֵר.

כְּהוֹפִיעוֹ לִפְנֵי יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר, / נָפַל אַפַּיִם אַרְצָה וּבֵרְכוֹ. [895]

אָמַר לוֹ סִיָוֻשׁ: ‘הַלַּיְלָה אֵיךְ / עָבַר בַּהֲמֻלַּת הַמַּחֲנֶה?’

אַחֲרֵי כֵן הוֹסִיף: 'לְעִנְיָנֵנוּ; / בָּחַנְתִּי אֶת הַצָּעָתְךָ הֵיטֵב,

וּתְמִים דֵּעִים אֲנִי אִתְּךָ בָּזֶה, / כִּי נְטַהֵר לִבֵּנוּ מִשִּׂנְאָה.

שְׁלַח תְּשׁוּבָתִי לְשָׁהּ תּוּרָן לֵאמֹר: / "נַעֵר רֹאשְׁךָ מִמַּחְשְׁבוֹת נָקָם.

חָכָם צוֹפֶה הַתּוֹצָאוֹת מֵרֹאשׁ / יַפְנֶה עָרְפּוֹ לְמַעֲשִׂים רָעִים. [900]

לֵב מְעֻטָּר בְּדַעַת וּבְחָכְמָה / הוּא כְּאוֹצָר מָלֵא שְׂכִיּוֹת חֶמְדָּה.

אִם בְּמַעֲדַנֶּיךָ רַעַל אַיִן, / וְאֵין לִבְּךָ לִפְגֹּעַ וּלְהָרַע,

אִם מְעֻנְיָן אַתָּה בִּבְרִית קַיֶּמֶת, / שְׁלַח מִקְּרוֹבֵי דָּמְךָ הַגִּבּוֹרִים,

הַלּוֹחֲמִים אֲשֶׁר רֻסְתַּם מַכִּיר / וּשְׁמוֹתֵיהֶם יַשְׁמִיעַ בְּאָזְנֶיךָ.

רַק כְּתִתְּךָ אֶת בְּנֵי הָעֲרֻבָּה, / אֵדַע כִּי אֵין הַבְטָחוֹתֶיךָ שָׁוְא. [905]

וְעוֹד דָּבָר, בְּתוֹךְ אַדְמַת אִירָן, / אוֹתָן עָרִים אֲשֶׁר הֵן בְּיָדֶיךָ,

פַּנֵּה וְשׁוּב לְאַרְצְךָ תּוּרָן, / וּשְׁלֵה מִקְּרָב וּמִדּוֹרְשֵׁי נָקָם.

יִשְׁרוּ בֵּינֵינוּ ישֶׁר וֶאֱמֶת, / וְזֶה לָזֶה אַל נְמֵרִים נִהְיֶה.

אֶשְׁלַח מִכְתָּב לַשָּׁהּ כָּוֻס, אֶפְשָׁר / כִּי בְּשָׁלוֹם יָשִׁיב צְבָאִי הַבַּיְתָה.

כְּרֶגַע גַּרְסִיוַז שִׁגֵּר פָּרָשׁ / מָהִיר כְּרוּחַ וְאָמַר אֵלָיו: [910]

'אַל בְּאִוַּלְתְּךָ תִּשְׁכַּב לָנוּחַ, / רַק הֵחָפֵז לַשָּׁהּ אַפְרָסִיָבּ,

וְכֹה תֹּאמַר אֵלָיו בִּשְׁמִי: "מִהַרְתִּי, / וְכָל אֲשֶׁר בִּקַּשְׁתִּי פֹּה הִשַּׂגְתִּי.

אַךְ סִיָוֻשׁ דּוֹרֵשׁ בְּנֵי עֲרֻבָּה, / אִם רְצוֹנְךָ כִּי יְוַתֵּר עַל קְרָב.'''

בָּא הַשָּׁלִיחַ וְסִפֵּר לַשָּׁהּ /מַה סִּיָוֻשׁ וְגַּרְסִיוַז הִגִּידוּ.

כִּשְׁמֹעַ שָׁהּ תּוּרָן דִּבְרֵי הָרָץ, / הָדְאַג מְאֹד וְרַבּוּ סְפֵקוֹתָיו. [915]

אָמַר בַּלֵּב:,מֵאָה קְרוֹבֵי דָּמִי / בְּזֶה הָאֹפֶן אִם יֶחְסַר צְבָאֵנוּ,

בִּשְׂדֵה הַקְּרָב אֲנַחְנוּ נִשָּׁבֵר, / בְּאֵין עִמָּנוּ אִישׁ דּוֹרֵשׁ טוּבִי.

וְאִם אֹמַר: “רַק לֹא בְּנֵי עֲרֻבָּה,” / יַחְשֹׁד, כִּי רַק דִּבְרֵי מִרְמָה בְּפִי.

אֲנִי אָנוּס אֵפוֹא אוֹתָם לִשְׁלֹחַ, / כִּי בִּלְעֲדֵי כֵּן לֹא יָקוּם דָּבָר,

אוּלַי אוֹתָן רָעוֹת עָלַי תַּחְלֹפְנָה. / מוּטָב אֶהְיֶה חָכָם מִלֹּא חָכָם.' [920]

לְפִי הָרְשִׁימָה מִפִּי רֻסְתַּם /בָּחַר מֵאָה גִּבּוֹר מִבֵּין קְרוֹבָיו,

וּלְסִיָוֻשׁ שְׁלָחָם בְּתִלְבּוֹשׁוֹת / מְהֻדָּרוֹת וְשַׁי נָאֶה נָתַן,

לְקוֹל תֻּפִּים וְתֵקַע חֲצוֹצְרוֹת. / אַחַר פָּרְקוּ אֶת אֹהֶל הַמַּלְכוּת,

אֶת בֻּכָרָא, סֻגְֹד, סַמַרְקַנְד וְצָ’ץ, / וְסִפַּנְגָ’ב, הַחֶבֶל וְהַכֵּס,16

פִּנָּה, וְשָׂם פָּנָיו אֶל עֵבֶר גַּנְג / בְּלִי תַּחְבּוּלוֹת וּבְלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ. [925]

כִּשְׁמֹעַ תַּהַמְתַּן עַל הַפִּנּוּי, / חָדְלוּ הַדְּאָגוֹת וְהַסְּפֵקוֹת.

אֶל סִיָוֻשׁ הִגִּיעַ כְּאָבָק / עִם הַבְּשׂוֹרָה הַחֲדָשָׁה וְשָׂח:

‘הַכֹּל עָלָה יַפֶה וְכִרְצוֹנֵנוּ, / יָשׁוּב נָא גַּרְסִיוַז לַאֲדוֹנוֹ.’

צִוָּה לְהַעֲנִיק לְגַּרְסִיוַז / מִנְחָה: קוֹבַע, כְּלֵי זַיִן וְאַבְנֵט,

סוּס עֲרָבִי אָצִיל בְּרֶסֶן פָּז / וְחֶרֶב הֹדּוּ נְדָנָהּ זָהָב. [930]

כִּרְאוֹת אֶת אֵלֶּה גַּרְסִיוַז, דָּמָה / לְאִישׁ רוֹאֶה בָּאָרֶץ לְבָנָה.

בְּרָכוֹת עַל לְשׁוֹנוֹ יָצָא לַדֶּרֶךְ. / תֹּאמַר: ‘תַּחְתָּיו הָאָרֶץ מִתְהַפֶּכֶת!’


סיאווּש שולח את רוּסתם אל כּי־כּאווּס

עַל כֵּס הַשֵּׁן עָלָה אָז סִיָוֻשׁ, / וְכֶתֶר הַשֶּׁנְהָב תָּלָה עָלָיו.

שָׁקַל בַּלֵּב, מִי אִישׁ נְעִים שִׂיחָה, / מוֹסִיף לַנֶּאֱמַר טַעַם וָרֵיחַ,

פָּרָשׁ גִבּוֹר מִבְּנֵי לְוָיָתוֹ, / וְהוּא אוּלַי חֲבִיב הַשַּׁהְרְיָר? [935]

אָמַר רֻסְתַּם גֵּו פִּיל לְסִיָוֻשׁ: / 'מִי בְּנוֹשֵׂא כָּזֶה יָעֵז לִפְתֹּחַ?

הַשָּׁהּ כָּוֻס לֹא הִשְׁתַּנָּה מֵאָז; / רַגְזָנוּתוֹ הוֹלֶכֶת וְגוֹבֶרֶת.

אוּלַי אֵלֵךְ אֲנִי לַשַּהַנְשָׁהּ, / וְכָל אֲשֶׁר סָתוּם אַבְהִיר הֵיטֵב.

בִּפְקֻדָּתְךָ אֶקְרַע פְּנֵי אֲדָמָה, / וְאֵין סָפֵק כִּי בְּדַרְכִּי אַצְלִיחַ.'

שָׂשׂ סִיָוֻשׁ לְהַצָּעַת רֻסְתַּם, / וְלֹא הוֹסִיף לָשׂיחַ בִּשְׁלִיחִים, [940]

כִּי אִם יָשַׁב בְּיַחַד עִם רֻסְתַּם, / וְדָן בְּכָל גְּדוֹלָה כִּבְכָל גְּדוֹלָה.

בַּסּוֹף קָרָא סוֹפֵר וְהוֹשִׁיבָהוּ /לִכְתֹּב עַל מֶשִׁי לִפְנֵיהֶם אִגֶּרֶת.

פָּתַח בְּשֶׁבַח לְשׁוֹפֵט הָאָרֶץ, / מִמֶּנּוּ עֹז, מַזָּל וְכָל סְגֻלָּה:

'אֵל הַחָכְמָה, הַזְּמַן וְהַיְכֹלֶת, / מֵזִין הַנֶּפֶשׁ בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת,

לֹא יַעֲבֹר אָדָם עַל פְּקֻדָּתוֹ, / אַךְ הַמַּמְרֶה אֲשֶׁר יִטּשׁ בְּרִיתוֹ, [945]

יִרְאֶה בִּימֵי חַיָּיו רַק הֶפְסֵדִים, / כִּי לְיַזְדָּן הַצֶּדֶק וְהָעשֶׁר.

מֵהַבּוֹרֵא יָרֵחַ וְחַמָּה, / מֵהַמֵּאִיר מַזָּל, כִּסֵּא וָכֶתֶר,

בְּרָכוֹת עַל רֹאשׁ אֲדוֹן הָאָרֶץ, / הַמְהֻלָּל בְּכָל אַנְשֵׁי הַשֵּׁם,

אֲשֶׁר שִׂכְלוֹ מַבְחִין בֵּין טוֹב לְרַע, / תִּהְיֶה נָא קוֹמָתוֹ עַמּוּד הַדַּעַת.

לְבַּלְךְ הִגַּעְתִּי בְּאָבִיב שָׂמֵחַ, / וְהַגּוֹרָל הֵאִיר אֵלַי פָּנִים. [950]

כִּשְׁמֹעַ שָׁהּ תּוּרָן הַחֲדָשׁוֹת, / הִשְׁחִיר אֹדֶם הַיַּיִן בִּגְבִיעוֹ.

מִיָּד הֵבִין כִּי בְּצָרָה גְּדוֹלָה הוּא, / כִּי עוֹלָמוֹ, בְּאֵין מַּזָּל, קָדַר.

בָּא גַּרְסִיוַז אָחִיו עִם מַתָּנוֹת / וְעִם שְׁפָחוֹת מְעֻטָּרוֹת הֵיטֵב,

לִמְצֹא מַחְסֶה בְּמֶלֶךְ הָעוֹלָם: / יִמְסֹר לוֹ כֵּס וְכֶתֶר הַשּוֹעִים,

יֵדַע אֶת מְקוֹמוֹ וְאֶת עֶרְכּוֹ, / וְיִסְתַּפֵּק בְּאַדְמָתוֹ שֶׁלּוֹ;17 [955]

הוּא לֹא יִדְרֹךְ עוֹד עַל אַדְמַת אִירָן, / וְיִטָּהֵר מִמַּחְשְׁבוֹת נָקָם.

מֵאָה מִבֵּין קְרוֹבָיו שָׁלַח אֵלַי. / בְּבַקָּשָׁה אֵלֶיךָ בָּא פִּילְתַּן:

הָאֵר פָּנֶיךְ לְאַפְרָסִיָבּ, / כִּי פְּנֵי הַשָּׁהּ עֵדוּת לְאַהֲבָה.'

רֻסְתַּם הִגִּיעַ לַחֲצַר כָּוֻס, / וְכַיָּאֶה עִם דֶּגֶל וְצָבָא;

וְגַּרְסִיוַז שׁוֹחֵר הַטּוֹב מִזֶּה / יָצָא לָבוֹא לִפְנֵי שָׁהּ צְבָא תּוּרָן. [960]

אַחַר אֲשֶׁר כְּמַהֲרוֹ בַּדֶּרֶךְ / הִגִּיעַ אֶל אַפְרָסִיָבּ אָחִיו,

סִפֵּר לוֹ כָּל רָזֵי נְסִיךְ אִירָן, / לֵאמֹר: מָשְׁלוֹ בֵּין מְלָכִים אֵינֶנּוּ

בְּיֹפִי, בְּמַרְאֶה, בְּלֵב, בְּשִׂיחַ, / בַּעֲנָוָה, בְּנִימוּסִים וּבְשֵׂכֶל –

אַמִּיץ וְאִישׁ דְּבָרִים, פָּרָשׁ גִּבּוֹר, / תֹּאמַר:‘חָכְמָה אִוְּתָה בּוֹ לְמוֹשָׁב לָהּ!’

חִיֵּךְ הַשָּׁהּ וְכֹה אָמַר אֵלָיו: / 'אַי, יְדִידִי, מוֹצָא זֶה טוֹב מִקְּרָב. [965]

בַּחֲלוֹמִי הָרַע אֲחוּז אֵימָה / מִמְּרוֹמִים נְפִילָתִי חָזִיתִי.

בְּצָרָתִי לְתַחְבּוּלָה פָּנִיתִי / לְהֵחָלֵץ מִבֵּין הַמְּצָרִים.

וְהִיא מַתְּנוֹת אוֹצָר וְדִינָרִים, / וְכֹה הַכֹּל יֵלֵךְ לְמֵישָׁרִים.'

רוסתם בא בשליחות סיאווּש לכאווּס

בָּעֵבֶר הַשֵּׁנִי, כְּבוֹא רֻסְתַּם /הַכְּפִיר כְּמוֹ אָבָק אֶל שָׁהּ אִירָן,

כְּהִתְקָרְבוֹ יָדָיו מְצֻלָּבוֹת, / קָם מִמְּקוֹם שִׁבְתּוֹ מַצְבִּיא אִירָן, [970]

בֵּרַךְ בּוֹאוֹ, חִבְּקוֹ, שָׁאַל לִבְנוֹ / וּלְמַהֲלַךְ הָעִנְיָנִים אֶצְלוֹ,

לַלּוֹחֲמִים, לַקְּרָב וְלַצָּבָא, / וְעַל כֻּלָּם לְפֵשֶׁר זֶה שׁוּבוֹ.

פָּתַח רֻסְתַּם בְּשֶׁבַח סִיָוֻשׁ, / וְאִגַּרְתּוֹ מָסַר לִידֵי הַמֶּלֶךְ.

כִּקְרֹא סוֹפֵר הַשָּׁהּ אֶת הַמִּכְתָּב, / הִשְׁחִירוּ פְּנֵי הַשָּׁהּ כָּוֻס כַּזֶּפֶת.

אָמַר לְתַהַמְתַּן: 'יָכוֹל, בְּנִי עֶלֶם, / וְהָרָעוֹת עֲדַיִן לֹא פָּגְעוּ בּוֹ, [975]

אֲבָל אַתָּה הֵן גֶּבֶר מְנֻסֶּה, / וְטוֹב וָרַע רָאִיתָ בָּעוֹלָם.

הֲלֹא כָּמוֹךָ אֵין בְּכָל הָאָרֶץ, / בִּשְׂדֵה הַקְּרָב כְּפִירִים לוֹמְדִים מִמֶּךָּ.

הֲלֹא הִכַּרְתָּ הַצָּרוֹת גָּרַם, / וְאֵיךְ הֵפֵר אַפְרָסִיָבּ שְׁלוֹמֵנוּ.

הָיָה עָלַי לָצֵאת, אֲבָל וִתַּרְתִּי, / אִם כִּי נַפְשִׁי כָּלְתָה לְהִלָּחֵם.

עָצְרוּ בִּי: “אַל תֵּלֵךְ מִפֹּה!” – אָמְרוּ – / “וּשְׁלַח עִמָּנוּ שַׂר צָבָא צָעִיר.” [980]

כִּרְצוֹת יַזְדָּן נָקָם מֵאֵת תּוּרָן, / שֵׁן תַּחַת שֵׁן וְעַיִן תַּחַת עַיִן,

הִתְפַּתֵּיתֶם בַּחֲפָצִים אֵין חֵפֶץ, / וְהֵם אֲשֶׁר לָקְחוּ לִבּוֹתֵיכֶם.

בִּרְכוּשׁ שָׁדוּד מֵאֲנָשִׁים תְּמִימִים / הֵסִיר אֶת רָאשֵׁיכֶם מִדֶּרֶךְ טוֹב.

מֵאָה מַמְזֵרִים עֲלוּבִים לָקַח, / אֲשֶׁר אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ אֲבוֹתָם.

בְּנֵי עֲרֻבָּה כָּאֵלֶּה לָמָּה לוֹ, / הֵם לְפָנָיו כַּמַּיִם בַּנָּהָר. [985]

אִם נְהַגְתֶּם לֹא בְּחָכְמָה אַתֶּם, / קְרָבוֹת וָטֹרַח לֹא שָׂבַעְתִּי אָנִי.

אֶל סִיָוֻשׁ אֲנִי עַתָּה שׁוֹלֵחַ /אָדָם חָכָם וּבַעַל תּוּשִׁיָּה,

יָבִיא צַוִּי לֵאמֹר: "עֲרֹךְ מוֹקֵד. / שִׂים רֶגֶל הַתֻּרְכִּים בַּאֲזִקִּים.

הַמַּתָּנוֹת כֻּלָּן הַשְׁלֵךְ לָאֵשׁ, / וְאַל תִּשְׁלַח בְּאַף אַחַת יָדְךָ.

אֶת הַכְּבוּלִים אַחַר כֵּן שְׁלַח אֵלַי, / וְרָאשֵׁיהֶם אֶכְרֹת מֵעֲלֵיהֶם. [990]

אַתָּה עִם צְבָאֲךָ שׁוֹחֵר קְרָבוֹת / בְּלִי לְחַכּוֹת מַהֵר עַד חֲצֵרוֹ,

הַתֵּר יְדֵי הַלּוֹחֲמִים, שַׁלְּחֵם / וְיִפְשְׁטוּ כַּזְּאֵבִים בַּצֹּאן.

כַּהֲרִימְךָ הַחֶרֶב הַנּוֹקֶמֶת, / וּצְבָאֲךָ בּוֹזֵז בְּדָם וָאֵשׁ,

יֵצֵא אַפְרָסִיָבּ לִשְׂדֵה הַקְּרָב, / כִּי רֹגַע וְשָׁלוֹם לֹא יִנְעֲמוּ לוֹ'''.

עָנָה לוֹ תַּהַמְתַּן: 'אַי, שַׁהְרְיָר! / אַל תֵּעָצֵב אֶל לְבָבְךָ בָּזֶה. [995]

תְּחִלָּה שְׁמָעֵנִי נָא, מַלְכִּי, וְרַק / אַחַר כֵּן הָעוֹלָם לִפְקֻדָּתְךָ.

כָּתַבְתָּ לִי: "בִּקְרַב אַפְרָסִיָבּ / אַל תְּמַהֵר לַחְצוֹת אֶת הַנָּהָר.

שְׁבוּ בִּמְקוֹמְכֶם עַד מֵאֵלָיו יָבוֹא, / כִּי פַּחַז הוּא, לֹא יִתְמַהְמַהּ הַרְבֵּה."

אָכֵן חִכִּינוּ לְבוֹאוֹ לַקְּרָב, / אַךְ הוּא פָּתַח אֶת דֶּלֶת הַשָּׁלוֹם.

אִם בְּשָׁלוֹם חֶפְצוֹ וּבִידִידוּת, / מַדּוּעַ נִתְגָּרֶה בּוֹ מִלְחָמָה? [1000]

וְעוֹד: שֶׁמֶּלֶךְ אֶת הַבְּרִית יָפֵר / לֹא יִתְקַבֵּל עַל לֵב דּוֹרְשֵׁי טוֹבְךָ.

כִּהְיוֹת יַד סִיָוֻשׁ בַּקְּרָב רָמָה, / תָּקַף אוֹיְבָיו כְּמוֹ תַּנִּין נוֹעָז.

מַה תְּבַקֵּשׁ אִם לֹא כִּסֵּא וָכֶתֶר, / חוֹתָם, מָנוֹחַ וְאוֹצָר אִירָן?

לְךָ כָּל אֵלֶּה, וּלְמוֹתָר הַקְּרָב. / אַל לֵב טָהוֹר תִּטְבֹּל בְּמֵי דְּלָחִים.

גַּם אִם נֹאמַר: אַפְרָסִיָבּ הַשָּׁהּ, / כְּהַבְטִיחוֹ, חוֹשֵׁב בְּרִיתוֹ לִשְׁבֹּר, [1005]

עֲדַיִן לֹא שָׂבַעְנוּ קְרָב אֲנַחְנוּ, / עוֹד חֶרֶב לִי וְצִפָּרְנֵי לָבִיא.

עַל כֵּס זָהָב אַתָּה וְסִיָוֻשׁ / זְמַן רַב עוֹד בְּאִירָן תֵּשְׁבוּ שְׂמֵחִים,

בְּעוֹד אֲנִי עִם צְבָא זָבֻּל קָטָן / אָבוֹא תּוּרָנָה וְאַשְׁמִיד כִּסְאָהּ,

בְּאַלָּתִי מֵעַל אַפְרָסִיָבּ / אַקְדִיר אֶת עֵין הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת.

לֹא פַּעַם הִתְרָאֵינוּ בַּשָּׂדֶה, / וְלֹא יָשִׂישׂ שׁוּב לְנַסּוֹת כֹּחוֹ. [1010]

אַל תְּצַוֶּה בִּנְךָ כִּי בְּרִית יָפֵר, / אַל תַּעֲמִיס עַל נַפְשְׁךָ הַחֵטְא.

כִּי לָמָּה זֶה אַסְתִּיר תַּכְלִית דְּבָרַי: / בִּנְךָ הַבְטָחָתוֹ לֹא יְחַלֵּל.

בְּשֶׁל הַמַּעֲשֶׂה עָלָיו חָשַׁבְתָּ, / כָּל הָאַרְמוֹן הַנַּעֲלֶה יִסְעַר.

אַל תִּתְאַכְזֵר לְנֶפֶשׁ סִיָוֻשׁ, / פֶּן תִּנָּחֵם עַל מַעַשְׂךָ הַבִּישׁ.'


כי־כאווּס משלח את רוּסתם לסיסתאן

כִּשְׁמֹעַ זֹאת כָּוֻס, חָרָה אַפּוֹ, /זוֹעֵף פָּקַח עֵינַיִם לִרְוָחָה, [1015]

וְאֶל רֻסְתַּם קָרָא אֲדוֹן הָאָרֶץ: / 'הִנֵּה הַכֹּל בָּרוּר עַתָּה כַּשֶּׁמֶשׁ.

אַתָּה הָאִישׁ אֲשֶׁר גָּמַרְתָּ אֹמֶר, / לַעְקֹר מִבְּנִי אֶת יֵצֶר הַנָּקָם.

לִמְצֹא לְךָ בִּקַּשְׁתָּ מְנוּחָה, / לאֹ כְּבוֹד הַכֵּס, הַכֶּתֶר, הַחוֹתָם.

אַתָּה שֵׁב פֹּה מֻשְׁהֶה, וְטוּס יִקְשֹׁר /תַּחְתֶּיךָ אֶת תֻּפַּי אֶל הַפִּילִים.

אֶל בַּלְךְ מִיָּד אֲנִי מֵרִיץ פָּרָשׁ, / אִתּוֹ מִכְתָּב מַבִּיעַ מֹרַת רוּחַ. [1020]

וְאִם לִי סִיָוֻשׁ לֹא יִשָּׁמַע, / וְחוֹבָתוֹ אֵלַי לֹא יְקַיֵּם,

יִמְסֹר צְבָאֵנוּ לִמְפַקְּדֵנוּ טוּס, / וְיַחֲזֹר עִם בְּנֵי הַלְּוָיָה.

גְּמוּלוֹ יִקַּח מִמֶּנִּי כָּרָאוּי / לְבֵן הוֹלֵךְ בְּקֶרִי וְסוֹרֵר,

אוּלָם אוֹתְךָ לֹא עוֹד יָדִיד אֶקְרָא, / וְאַל אֶרְאֶךָ בְּמִלְחֲמוֹתַי.'

עָנָה רֻסְתַּם בְּעֶצֶב וְאָמַר: /'שָׁמַיִם לֹא יַסְתִּירוּ אֶת רֹאשִׁי.18 [1025]

אֲבָל אִם טוּס אַמִּיץ מִתַּהַמְתַּן, / דַּע, אֵין רַבִּים כְּתַהַמְתַּן בָּאָרֶץ.'

אָמַר זֹאת וְיָצָא מֵעִם הַשָּׁהּ, / נַפְשׁוֹ סוֹעֶרֶת וּפָנָיו קוֹדְרִים.

עִם מְלַוָּיו פָּנָה לַאֲחוֹרָיו, / וְאֶל סִיסְתָּן הֵרִים אֶת פְּעָמָיו.

בֵּינְתַיִם כַּי־כָּוֻס קָרָא אֶת טוּס, / לָשִׂים פָּנָיו לַדֶּרֶךְ עִם צְבָאוֹ.

וְטוּס אַחַר צֵאתוֹ מֵעִם הַשָּׁהּ, / צִיֵּד צְבָאוֹ בַּחֲצוֹצְרוֹת וּבְתֹף, [1030]

1.jpg

תשובת כּי־כּאווּס לאיגרת סיאווּש

הֵכִין כָּוֻס הַמֶּלֶךְ רָץ מָהִיר, / אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת תְּשׁוּבָתוֹ לַבֵּן.

וְלַסּוֹפֵר קָרָא לִכְתֹּב אִגֶּרֶת / וְהוֹשִׁיבוֹ לִפְנֵי כִּסְאוֹ בַּכֵּס.

צִוָּה לִכְתֹּב מִכְתָּב רִיבוֹת וָכַעַס, / נוֹשֵׂא שְׁלִיחוּת דּוֹמָה לְחֵץ אָשׁוּר.

פָּתַח אוֹתוֹ בְּשֶׁבַח הַבּוֹרֵא: / 'רִבּוֹן הַמִּלְחָמָה וְהַשָּׁלוֹם, [1035]

אֲדוֹן שַׁבְּתַאי, יָרֵחַ וּמַאְדִּים, / אֲדוֹן הַטּוֹב, הָרַע וְהַתִּפְאֶרֶת,

בְּמִצְוָתוֹ שָׁמַיִם סוֹבְבִים / אַהֲבָתוֹ פְּרוּשָׂה עַל פְּנֵי תֵּבֵל.

יִהְיוּ בְּרִיאוּת וּמַזָּל טוֹב תָּמִיד / מְנָת חֶלְקֶךְ, בְּנִי, עִם כֵּס וָכֶתֶר.

הַאִם שָׁכַחְתָּ מִצְוָתִי לְךָ, / אוֹ מִסִּכְלוּת נִמְנַעְתָּ מִלִּתְקֹף?

הֲלֹא שָׁמַעְתָּ מָה עוֹלֵל זֶה לָנוּ, / כִּהְיוֹת יָדוֹ בַּמִּלְחָמָה רָמָה? [1040]

אַל תְּרַחֵם לַשָּׁוְא עַל צוֹרְרֵינוּ, / אַל תְּכַבֵּד אֶת הֶחָצֵר הַזֹּאת.

שׁוֹלָל אַל יוֹלִיכוּךָ, כִּי צָעַרְתָּ, / כְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי אֵימֵי שָׁמַיִם.

שְׁלַח בְּנֵי הָעֲרֻבָּה אֶל חֲצֵרִי / כְּבוּלִים בְּרַגְלֵיהֶם וּבִידֵיהֶם.

לֹא יִפָּלֵא כִּי זֶה רִמְּךָ, לִשְׁפֹּט / אוֹתוֹ אֲנִי יָכוֹל מִנִּסְיוֹנִי,

כִּי גַּם אֲנִי, נִפְתָּה בְּכַחַשׁ פִּיו, / וִתַּרְתִּי לֹא אַחַת עַל מִלְחָמָה. [1045]

לֹא לְשָׁלוֹם יָצָאתָ בִּדְבָרִי, / אֲבָל אַתָּה עָבַרְתָּ עַל צַוִּי.

לְהִתְעַלֵּס בָּאֳהָבִים בָּחַרְתָּ, / וּמֵהַקְּרָב לְעִנּוּגִים בָּרַחְתָּ.

וְאִלּוּ תַּהַמְתַּן, אַף פַּעַם לֹא / שָׂבַע שְׂכִיּוֹת חֶמְדָּה וּמִכְמַנִּים.

כָּל הֲגִיגֶיךָ כֶּתֶר הַמְּלוּכָה, / רֹאשְׁךָ נָעוּר מִמַּחֲשֶׁבֶת קְרָב.

בְּחַרְבְּךָ פַּלֵּס נְתִיב הָאשֶׁר, / תִּפְאֶרֶת מְלָכִים – בְּכִבּוּשִׁים. [1050]

יָצָא אֵלֶיךָ עִם צְבָאֵנוּ טוּס, / וּמֵעַתָּה עַל פִּיו יִשַּׁק דָּבָר.

בְּנֵי הַתַּעֲרוּבוֹת בַּאֲזִקִּים / עַל חֲמוֹרִים הוֹצֵא אֵלַי מִיָּד.

עֲצַת שָׁמַיִם הִיא, כִּי מִשָּׁלוֹם זֶה / יֵרֵד עַל נַפְשְׁךָ אָסוֹן גָּדוֹל.

אִירָן תִּשְׁמַע עַל הַצָּרָה הַזֹּאת /וְיֻשְׁבְּתוּ יָמֶיהָ הַטּוֹבִים.

לֵךְ וְהִכּוֹן לַקְּרָב וְלַנָּקָם, / וְאַל תַּשְׁחִית מִלִּים הַרְבֵּה לַשָּׁוְא. [1055]

וְהָיָה אִם בְּהַתְקָפַת פִּתְאֹם / תָּשִׂים אֶת הַגַּ’יְחוּן אָבָק כֵּהֶה,

אַפְרָסִיָבּ לֹא יִתְפַּנֶּה לִישֹׁן, / יַסִּיעַ אֶת צְבָאוֹ לַקְּרָב עָלֶיךָ.

אַךְ אִם אוֹהֵב אַתָּה הָעָם הַהוּא, / יָרֵא פֶּן יְכַנּוּךָ מֵפֵר בְּרִית,

מְסֹר צְבָאִי לְטוּס וְשׁוּב הַבַּיְתָה, / כִּי לֹא לִקְרָב וְלִתְהִלָּה נוֹצַרְתָּ.'

עַל הַמִּכְתָּב הִטְבִּיעַ הַחוֹתָם, / וְהַמַּלְאָךְ אִתּוֹ יָצָא לַדֶּרֶךְ. [1060]

אֶל הַנָּסִיךְ הִגִּיעָה הָאִגֶּרֶת. / אַחַר שָׁמְעוֹ דְּבָרֶיהָ הַקָּשִׁים,

קָרָא אֵלָיו הָרָץ וַחֲקָרוֹ, / וְהַדְּבָרִים הִתְבַּהֲרוּ הֵיטֵב.

סִפֵּר מַה כַּי־כָּוֻס שָׂח לְרֻסְתַּם, / וְאֵיךְ כָּעַס זֶה עַל כָּוֻס וְטוּס.

כִּשְׁמֹעַ סִיָוֻשׁ דִּבְרֵי הָרָץ, / נִחַם עַל תַּהַמְתַּן וּמַעֲשֵׂהוּ.

כְּהַרְהֲרוֹ בְּמַעֲנֵה אָבִיו, / בְּתַהְפּוּכוֹת הַקְּרָב וּבַתֻּרְכִּים, [1065]

קָרָא לֵאמֹר: 'מֵאָה הַפָּרָשִׁים, / אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם מִבֵּין קְרוֹבֵי הַשָּׁהּ,

כֻּלָּם דּוֹרְשֵׁי שָׁלוֹם חַפִּים מֵחֵטְא, / אִם אֶשְׁלָחֵם כְּרֶגַע אֶל הַשָּׁהּ,

הוּא לֹא יִשְׁאַל וְלֹא יַחְשֹׁב הַרְבֵּה, / רַק יְצַוֶּה לְהוֹקִיעָם חַיִּים.

אֵיכָה אֶצְדַּק לִפְנֵי הָאֱלֹהִים? / אַשְׁמַת אָבִי תִּפֹּל אָז עַל רֹאשִׁי.

אִם בְּלִי סִבָּה אֵצֵא לַמִּלְחָמָה, / וּבְשִׁגְעוֹנִי אַתְקִיף אֶת שָׁהּ תּוּרָן, [1070]

אָעִיר עָלַי חֲמַת אֲדוֹן עוֹלָם, / וְכָל הָאֲנָשִׁים יְרַנְּנוּ עָלַי.

אוּלָם אִם לַחֲצַר הַשָּׁהּ אָשׁוּב, / אַחַר מָסְרִי אֶת הַפִּקּוּד לְטוּס,

גַּם אָז מִמֶּנּוּ לֹא אֶנְחַל טוֹבוֹת / רַע מִיָּמִין, מִשְּׂמֹאל וּמִלְּפָנִים!

גַּם סוּדָבֶּה שׁוֹמֶרֶת עוֹד טִינָה לִי, / וּמִי יוֹדֵעַ מַה יַזְדָּן מִנָּה לִי?'


סיאווּש נועץ בבּהראם ובזנגה

שְׁנַיִם מִגִּבּוֹרָיו הַנּוֹעָזִים /הִזְמִין אָז, אֶת בַּהְרָם וְאֶת זַנְגֶּה, [1075]

לַהֲבִיאָם בְּסוֹד מְצוּקָתוֹ. / אוֹתָם הוֹשִׁיב בַּכֵּס, זָרִים פִּנָּה.

שְׁנֵיהֶם אַנְשֵׁי סוֹדוֹ הָיוּ מֵאָז / פָּרַשׁ רֻסְתַּם מִבְּנֵי הַלְּוָיָה,

וּבְאָזְנֵיהֶם הִשְׁמִיעַ: 'מַזָּלִי / מוֹרִיד עָלַי רָעָה אַחַר רָעָה.

לְבַב הַמֶּלֶךְ הָרַחוּם וְטוֹב / דָּמָה לְעֵץ עַתִּיר עָלִים וּפְרִי.

מֵאָז נִפְתָּה בְּרֶשַׁע סוּדָבֶּה, / תֹּאמַר: “הָפַךְ פִּרְיוֹ לְרוֹשׁ שׂוֹרֵף!” [1080]

הַרְמוֹן אָבִי הָפַךְ בֵּית כֶּלֶא לִי, / חָוַר בּוֹ מַזָּלִי הַמִּצְטַחֵק.

הִנֵּה כִּי כֵן בִּמְרוּצַת הַיָּמִים / הָאַהֲבָה הוֹלִידָה אֵשׁ אוֹכֶלֶת.

בִּמְקוֹם מִשְׁתִּים תְּפֵלִים בָּחַרְתִּי קְרָב, / לְהִתְחַמֵּק מִצִּפָּרְנֵי תַּנִּין.

הַרְבֵּה צָבָא חוֹנֶה בְּבַּלְךְ מָצָאתִי, / וְגַּרְסִיוַז שׁוֹחֵר הַטּוֹב שָׂרָם.

בְּסֻגְֹד חָנָה אַפְרָסִיָבּ עַצְמוֹ, / אִישׁ רִיב עִם מֵאָה אֶלֶף שׁוֹלְפֵי חֶרֶב. [1085]

דָּהַרְנוּ כְּסוּפָה לִשְׂדֵה הַקְּרָב, / לְהִתְרָאוֹת אִתָּם פָּנִים בִּקַּשְׁנוּ.

אַךְ כַּאֲשֶׁר פִּנּוּ אֶת כָּל הַחֶבֶל, / בְּנֵי־עֲרֻבָּה וּמַתָּנוֹת הֵכִינוּ:

הַמּוּבַּדִּים הִסְכִּימוּ פֶּה אֶחָד, / כִּי שׁוּב נָשׁוּב מִשְּׂדֵה הַמַּעְרָכָה.

אִם כִּבּוּשִׁים לְךָ תַּכְלִית הַקְּרָב, / הֲלֹא נִלְחַמְנוּ וּגְבוּלְךָ הִרְחַבְנוּ.

לָמָּה לְךָ שְׁפִיכוּת דָּמִים לַשָּׁוְא, / שָׁוְא לְעוֹרֵר נָקָם בַּלְּבָבוֹת? [1090]

אָכֵן אָדָם בְּלִי מֹחַ בְּרֹאשׁוֹ / אַף פַּעַם לֹא יַבְחִין בֵּין טוֹב לְרַע.

קֻבָּד בָּא, מֵת וְהָעוֹלָם נָטַשׁ. / מֵאָז הַכֹּל אָבוּד פֹּה וְטָפֵל.

אַךְ לִצְנִינִים הָיִיתִי בְּעֵינָיו, / חוֹתֵר הוּא לְדַכְּאֵנִי וּלְבַיְּשֵׁנִי,

דּוֹרֵשׁ מִמֶּנִּי קְרָב בְּאֵין עִלָּה. / אֲנִי חוֹשֵׁשׁ כִּי שְׁבוּעָתִי תִּפְגַּע בִּי.

אַךְ עֹרֶף אַל נִפְנֶה לֵאלֹהִים, / וְאַל נָסוּר מִדֶּרֶךְ הָאָבוֹת. [1095]

אָבִי הַשָּׁהּ הוֹרִישׁ אוֹתִי מִשְּׁנֵי / הָעוֹלָמוֹת וּלְאַהְרִימַן מִגֵּן.

הֲיֵשׁ יוֹדֵעַ אֶת תּוֹצְאוֹת הַקְּרָב, / וְהַמַּזָּל הַסַּב אֶת מִי יָרִים?

וּלְוַאי אִמִּי לֹא יְלַדְתִּינִי כְּלָל, / וְאִם יָלְדָה וָמַתִּי בַּתְּחִלָּה,

כִּי לֹא אֶשָּׂא בְּכָל הַמַּתְּלָאוֹת, / לִטְעֹם מִכָּל הָרַעַל בָּעוֹלָם.

אֲנִי כְּעֵץ אֲשֶׁר צָמַח יָפֶה, / אֲבָל פִּרְיוֹ – מֵי רוֹשׁ, עָלָיו – הֶפְסֵד. [1100]

בִּבְרִית עִם שָׁהּ תּוּרָן אֲשֶׁר כָּרַתִּי, / וּבָאָלוֹת נִשְׁבַּעְתִּי בְּיַזְדָּן,

אִם רֹאשׁ אַפְנֶה מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, / תּוֹפַעְנָה הַצָּרוֹת מֵעֲבָרִים.

הַלְּשׁוֹנוֹת יַשְׁלִיכוּ שִׁקּוּצִים / עָלַי בְּכָל מָקוֹם, וְגַם בְּצֶדֶק.

נָפוֹצָה הַשְּׁמוּעָה בְּכָל הָאָרֶץ, / כִּי בְּרִית תִּכַּנְתִּי עִם שַׁלִּיט תּוּרָן.

אִם אֶתְכַּחֵשׁ לַדָּת, אָשׁוּב לָרִיב, / אוֹרִיד רֹאשִׁי מֵהַשָּׁמַיִם אַרְצָה, [1105]

הַאִם יִסְלַח יַזְדָּן לַעֲווֹנִי, / וְהַמַּזָּל יָאִיר אֵלַי פָּנִים?

אֵלֵךְ, אֶמְצָא פִּנָּה בִּקְצֵה תֵּבֵל, / וּשְׁמִי מִשָּׁם לֹא יִוָּדַע לַשָּׁהּ.

כָּל עוֹד סִדְרֵי זְמַנֵּנוּ הַנָּאוֹר / הֵם כְּמִצְוַת שׁוֹפֵט כָּל הָעוֹלָם,

אַתָּה אִישׁ שֵׁם, זַנְגֶּה בֶּן שָׁוַרָן, / הָכֵן לִבְּךָ לְמַאֲמָץ גָּדוֹל.

סַע אֶל חֲצַר הַשָּׁהּ אַפְרָסִיָבּ, / וְאַל פּוּגָה לְךָ וְאַל שֵׁנָה. [1100]

קַח בְּנֵי הָעֲרֻבָּה וְהַתְּשׁוּרוֹת, / אוֹתָם כִּסְאוֹת, כְּתָרִים וְדִינָרִים,

הַחֲזִירֵם כְּמוֹת שֶׁהֵם אֵלָיו, / וְהוֹדִיעֵהוּ מַה קָּרַנִי פֹּה.

וְאֶל בַּהְרָם, נֵצֶר גּוּדַרְז, אָמַר: / "לְךָ, גִּבּוֹר צְבָאֵנוּ וְהָאָרֶץ,

תֻּפַּי, פִּילַי וְאֹהֶל הַמַּטֶּה. / שָׁמְרֵם עַד בּוֹא מַצְבִּיאֲכֶם, הוּא טוּס.

מְסֹר לוֹ אֶת צְבָאִי וְצִיּוּדוֹ, / הַכֹּל בַּכֹּל עָרוּךְ כַּהֲלָכָה. [1115]

כָּל חֵפֶץ בְּמִנְיָן תִּמְסֹר לַבָּא, / אוֹצָר, כְּתָרִים, כִּסְאוֹת וְהַשְּׁאָר.'

בַּהְרָם הִקְשִׁיב לְשִׂיחַ סִיָוֻשׁ, / וְנֶעֱצַב הַרְבֵּה לַמִּתְרַחֵשׁ.

זַנְגֶּה בֶּן שָׁוַרָן בָּכָה בְּדָם, / קִלֵּל אֶת מְדִינַת הָמָוַרָן.

מִצְטַעֲרִים יָשְׁבוּ הַשְּׁנַיִם יַחַד /וְנִסְעָרִים מִשִּׂיחַ סִיָוֻשׁ.

אָמַר בַּהְרָם: 'טָעוּת הִיא בְּיָדְךָ / אֵין שׁוּם מָקוֹם לְךָ בְּלֹא הָאָב. [1120]

כְּתֹב עוֹד אִגֶּרֶת אֶל הַשָּׁהּ, אָבִיךָ, / בַּקֵּשׁ כִּי יַחֲזִיר אֶת תַּהַמְתַּן.

אִם מִלְחָמָה וְצַו – הִכּוֹן לַקְּרָב. / אִם תִּזְדָּרֵז, עֲדַיִן לֹא אֵחַרְתָּ.

אִם תֵּרָגַע, תֵּצֵא מֵהַמֵּצַר; / סְלִיחָה לִשְׁאֹל מֵאַבָּא – לֹא בּוּשָׁה.

אִם בְּנֵי הָעֲרֻבָּה תִּשְׁלַח אֵלָיו, / תָּאִיר פָּנִים נַפְשׁוֹ הָאֲפֵלָה.

אִם הַתֻּרְכִּים נוֹגְעִים כֹּה אֶל לִבְּךָ, / יֵלְכוּ לָהֶם, אֵין מִי יַלְשִׁין עָלֶיךָ. [1125]

אִם מִלְחָמָה דּוֹרֵשׁ הוּא בַּמִּכְתָּב, / אֵין מַחֲלָה אֲשֶׁר תְּרוּפָה לָהּ אַיִן.

כְּמִצְוָתוֹ נֵצֵא לַמִּלְחָמָה, / וְעַל שׂוֹנְאֵינוּ הָעוֹלָם נָצֵר.

אַל תִּתְמַכֵּר לְמַחְשְׁבוֹת אֵין שַׁחַר, / לְכֹד רֹאשׁוֹ בְּרֶשֶׁת חֲנֻפָּה.

וְאַל תָּבִיא מַזָּל עָצוּב עָלֵינוּ, / כְּשֵׂאת עֵץ הַגְּדֻלָּה פְּרִי הִלּוּלִים.

אַל תְּמַלֵּא כִּסֵּא וָכֶתֶר דָּם, / וְאַל תּוֹבִישׁ מִשֹּׁרֶשׁ עֵץ מַלְכוּת. [1130]

אַתָּה תֶּחְסַר לַכֶּתֶר וְלַכֵּס, / לְאֹהֶל הַנָּסִיךְ וְלֶחָצֵר.

מֹחַ כָּוֻס הוּא כְּמִקְדַּשׁ הָאֵשׁ, / הַקְּרָב וְהָאִגֶּרֶת הֵם אִוֶּלֶת.

אוּלָם אִם אֵלֶּה הֵם רְצוֹן שָׁמַיִם, / מָה עוֹד אַכְבִּיר מִלִּים בְּלִי לְהוֹעִיל?'

וְסִיָוֻשׁ, אֲשֶׁר נִגְזַר עָלָיו, / דָּחָה עֲצַת הַנְּבוֹנִים הַשְּׁנַיִם.

אָמַר: 'מִצְוַת הַמֶּלֶךְ נִשְׂגָּבָה / בַּעֲבוּרִי מִשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, [1135]

אוּלָם מִצַּו יַזְדָּן אֵין נַעֲלֶה / מֵהָאֵזוֹב בַּקִּיר עַד כְּפִיר וָפִיל.

אֲשֶׁר יַמְרֶה עֲצַת הָאֱלֹהִים, / חֲסַר דֵּעָה הוּא, לֹא יִמְצָא דַּרְכּוֹ.

הַאִם אֶשְׁלַח יָד לִשְׁפִיכוּת דָּמִים, / וּשְׁתֵּי הַמְּדִינוֹת אוֹבִיל לַקְּרָב?

בְּשֶׁל בְּנֵי הַתַּעֲרוּבוֹת כּוֹעֵס הוּא, / וְשׁוּב יִדְרשׁ אֲשֶׁר חָלַף עָבַר.

וְאִם אָשׁוּב מִשְּׂדֵה הַמִּלְחָמָה, / וְאֶתְיַצֵּב בְּלִי קְרָב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, [1140]

מָדוֹן וָכַעַס יְחַדֵּשׁ שֵׁנִית, / וּבְצַעֲרוֹ יָבִיא עָלַי צָרָה.

אִם לֹא שָׁלֵם לִבְּכֶם עִם מַעֲשַׂי, / פְּנוּ עֹרֶף וְעִזְבוּנִי לְנַפְשִׁי.

אֶהְיֶה אֲנִי שְׁלִיחִי וּמַדְרִיכִי, / וְאָהֳלִי נוֹטֵשׁ פֹּה בַּשָּׂדֶה.

אֲשֶׁר לֹא הִשְׁתַּתֵּף בְּאוֹצָרִי, / מַדּוּעַ יִתְיַסֵּר בְּמַכְאוֹבִי?'

הָאֲצִילִים הַשְּׁנַיִם, כְּשָׁמְעָם /הַמַּעֲנֶה עָטְפוּ נַפְשׁוֹתֵיהֶם. [1145]

מִצַּעַר הַפְּרִידָה פָּרְצוּ בִּבְכִי, / וּכְמוֹ נִצְלוּ בְּלֶהָבוֹת דּוֹלְקוֹת,

חָזוּ מֵרֹאשׁ עֵין הַמַּזָּל הָרַע /אוֹרֶבֶת לַנָּסִיךְ בַּמִּסְתָּרִים.

נִבֵּא לִבָּם כִּי לֹא יִרְאוּהוּ עוֹד / וְעֵינֵיהֶם הָיוּ מְקוֹר דְּמָעוֹת.

קָרָא זַנְגֶּה: 'אֲנַחְנוּ עֲבָדֶיךָ, / מָלֵא הַלֵּב בְּאַהֲבָה אֵלֶיךָ.

נִהְיֶה בְּגוּף וּבְנֶפֶש כָּפְרְךָ, / וְרַק יַתִֹּיר הַמָּוֶת אֶת נִדְרֵנוּ.' [1150]

יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר הָאָצִיל וָעֵר, / אַחַר שָׁמְעוֹ תְּגוּבַת זַנְגֶּה, אָמַר:

'מַהֵר אֶל שָׁהּ תּוּרָן וְאֶל צְבָאוֹ, / וְהוֹדִיעֵם מִכָּל אֲשֶׁר קָרַנִי:

"לִי הַשָּׁלוֹם הָפַךְ לְמִלְחָמָה, / לְךָ הַדְּבַשׁ וְלִי כְּאֵב וָרַעַל.

בְּרִיתִי לְךָ אֶשְׁמֹר וְלֹא אָפֵר, / אַף כִּי מַפְסִיד אֲנִי אֶת כֵּס הַמֶּלֶךְ.

יַזְדָּן, אֲדוֹן עוֹלָם, יִהְיֶה סִתְרִי, / כִּתְרִי רָקִיעַ וְכִסְאִי הָאָרֶץ. [1155]

הִקְשֵׁיתִי עֹרֶף וְהִמְרֵיתִי פִּיו, / וְלֹא אוּכַל לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי אָבִי.

פְּתַח דֶּרֶךְ לַעֲבֹר בָּהּ לַמָּקוֹם / אֲשֶׁר יַזְדָּן בָּחַר לִי לְמוֹשָׁב,

בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה וְלֹא נוֹדַעַת, / וּשְׁמִי לֹא יִוָּדַע לְכַּי־כָּוֻס.

כִּכְלוֹת הַכֹּל מִמִּלְחָמָה אָנוּחַ, / וְלֹא אֶשְׁמַע עוֹד עֶלְבּוֹנוֹת גַּס רוּחַ.'''

זנגה יוצא בשליחות אל אפראסיאבּ

זַנְגֶּה וּפָרָשִׁים מֵאָה יָצְאוּ / מֵהַנָּסִיךְ עִם בְּנֵי הָעֲרֻבָּה [1160]

וְעִם חֶפְצֵי הָעֶרֶךְ הָרַבִּים, / אֲשֶׁר הֵבִיא לִפְנֵי כֵן גַּרְסִיוַז.

כְּהַגִּיעוֹ אֶל שַׁעַר שָׁהּ תּוּרָן, / רָאָהוּ הַשּׁוֹמֵר – בּוֹאוֹ הוֹדִיעַ.

אִישׁ שֵׁם נִכְבָּד בָּא לְקַבֵּל פָּנָיו, / וְשֵׁם אוֹתוֹ לוֹחֵם טַוֻרְג אִישׁ חַיִל.

כְּבוֹא זַנְגֶּה בֶּן שָׁוַרָן לַשָּׁהּ, / קָם הַמַּצְבִּיא מִמְּקוֹמוֹ בַּכֵּס,

חִבְּקוֹ בִּזְרוֹעוֹתָיו בִּמְאוֹר פָּנִים, / וְעַל כִּסֵּא הוֹשִׁיב אוֹתוֹ בְּנֹעַם. [1165]

זַנְגֶּה, אַחַר שִׁבְתּוֹ, מָסַר לַשָּׁהּ / אֶת הַמִּכְתָּב וְהַדְּבָרִים עַל פֶּה.

אַפְרָסִיָבּ קָרָא וְהִתְחַלְחֵל, / בִּכְאֵב לִבּוֹ קָצְרָה עָלָיו רוּחוֹ.

צִוָּה הַמֶּלֶךְ לְהַקְצוֹת מָעוֹן לוֹ, / וּלְהַאֲרֵחַ אֶת הַבָּא כְּשׁוֹעַ.

אֶת מַצְבִּיאוֹ הִבְהִיל כְּמוֹ עָשָׁן, / וְזֶה מִהֵר לָבוֹא לִפְנֵי הַשָּׁהּ.

כְּבוֹא פִּירָן, פִּנָּה אֶת הָאוּלָם, / וְהֶאֱרִיךְ בְּדִבּוּרִים אִתּוֹ [1170]

עַל כַּי־כָּוֻס, עַל דִּבּוּרוֹ הַגַּס, / אָפְיוֹ הָרַע וְהַשּׁוֹחֵר מָדוֹן.

שִׂפְתֵי אַפְרָסִיָבּ הִבִּיעוּ זַעַם, / הָיָה לוֹ צַר עַל חֶבֶל סִיָוֻשׁ,

אֶת מַלְאֲכוּת זַנְגֶּה מָסַר הַשָּׁהּ, / בִּמְלוֹאָהּ, מֵרֵאשִׁיתָהּ עַד סוֹף.

עַתָּה שָׁאַל: ‘מָה אֲרוּכָה אַצִּיעַ? / מָה אֶעֱנֶה בִּדְבַר הַמַּעֲבָר?’

אָמַר פִּירָן: 'אַי, שַׁהְרְיָר אָצִיל! / רְאֵה חַיִּים טוֹבִים עַד בְּלִי יָרֵחַ. [1175]

אַתָּה בַּכֹּל חָכַמְתָּ מֵאִתָּנוּ, / בְּאוֹצָרוֹת וּבִגְבוּרָה עָלִיתָ,

בְּרַעְיוֹנוֹת, בְּלֵב וּבִידִיעוֹת / אִישׁ לֹא יוּכַל לִתְפֹּס אֶת מְקוֹמְךָ.

כָּל בַּעַל נֶפֶשׁ הַיָּכוֹל בַּסֵּתֶר / כְּבַגָּלוּי לָבוֹא לְעֶזְרָתוֹ,

מִבֶּן הַמֶּלֶךְ סִיָוֻשׁ עָמָל / וָכֶסֶף לֹא יַחְשׂךְ כְּהַגִּיעוֹ.

שָׁמַעְתִּי כְּבָר כִּי בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ / לֹא יִמָּצֵא בֵּין הַגְּדוֹלִים כָּמוֹהוּ, [1180]

בְּתֹאַר, בְּקוֹמָה, בַֹאֲדִיבוּת, / בְּיֶדַע, בְּעֵצָה וּבְתוּשִׁיָּה.

כִּשְׁרוֹנוֹתָיו עוֹלִים עַל יַחֲשׂוֹ / נָסִיךְ כָּמוֹהוּ לֹא אִשָּׁה יָלְדָה.

לֹא דַּי בְּשֶׁמַע, לִרְאוֹתוֹ מוּטָב, / נָסִיךְ דָּגוּל מִזֶּרַע מְלָכִים הוּא.

אַךְ לוּ מַעֲלָתוֹ הָיְתָה רַק זֹאת, / כִּי עַל חַיֵּי מֵאָה מִגִּבּוֹרֵינוּ

רָב עִם אָבִיו, עָזַב כּסֵּא וָכֶתֶר / לַנְּחוּתִים, וְשָׂם פָּנָיו לַדֶּרֶךְ, [1185]

הַאִם אֵין חַיָּבִים אֲנַחְנוּ לוֹ, / לָתֵת מְקוֹם כָּבוֹד בְּתוֹכְכֵינוּ?19

הַשֵּׂכֶל לֹא יַשְׁלִים עִם הָרַעְיוֹן, / כִּי הַגִּבּוֹר יִטּשׁ מְדִינָתֵנוּ.

וְעוֹד, זָקֵן כָּוֻס. רֹאשׁוֹ שֵׂיבָה / וּבָא הַזְּמַן לָרֶדֶת מִשִּׁבְתּוֹ.

וְסִיָוֻשׁ צָעִיר, הַזֹּהַר לוֹ, / וְלֹו מַגִּיעַ הַכִּסֵּא הָרָם.

כָּל נְדִיבֵי תּוּרָן אַךְ יְגַנּוּךָ / וְהַנָּסִיְך יִטֹּר אֶת הָעֶלְבּוֹן. [1190]

אִם טוֹב, מַלְכִּי, עָלֶיךָ, כָּתְבָה / אֵלָיו מִכְתַּב עֵצָה מִטַּעַמְךָ.

כְּאָב הַמְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַבֵּן, / קַבֶּל נָא אֶת הָעֶלֶם הֶחָכָם.

מָקוֹם מַתְאִים הָכֵן לוֹ בְּאַרְצֵנוּ, / יִמְצָא אֵרוּחַ פֹּה לְפִי כְּבוֹדוֹ.

תֵּן נְסִיכָה לוֹ לְאִשָּׁה כַּדָּת, / יִחְיֶה בֵּינֵינּו בְּכָבוֹד וּבְנֹעַם.

אוּלַי יַסְכִּים לְהִשָּׁאֵר אִתְּךָ, / וּלְאַרְצְךָ יָבִיא שָׁלוֹם וָרֹגַע. [1195]

וְאִם יָשׁוּב מִפֹּה אֶל כַּי־כָּוֻס, / יִתְרוֹן גָּדוֹל לְךָ מֵהַמַּזָּל.

אֲסִיר תּוֹדָה יִהְיֶה לְךָ הַשָּׁהּ, / וְשִׁבְחֲךָ תִּשְׁמַע מִפִּי כָּל שׁוֹעַ,

כִּי הַצְּבָאוֹת יָנוּחוּ מֵאֵיבָה, / אוּלַי שׁוֹפֵט הָאָרֶץ הֱבִיאוֹ,

כִּי זֶה יָפֶה לְצֶדֶק הַבּוֹרֵא, / לָשִׁית בְּרָכָה בָּאָרֶץ וּלְתַקְּנָהּ.'

כִּשְׁמֹעַ הַשַּׁלִּיט דִּבְרֵי פִּירָן, / כַּהֲבִינוֹ אֶת כָּל הַתּוֹצָאוֹת, [1200]

שָׁקַע שָׁעָה קַלָּה בְּהִרְהוּרִים, / שָׁקַל מַה טּוֹב וְרַע בַּהַצָּעָה,

בַּסּוֹף אָמַר הַמֶּלֶךְ לַזָּקֵן: / 'דְּבָרֶיךָ הַשְּׁקוּלִים רוֹאֶה אֲנִי.

בֵּין כָּל הַמְפַקְּדִים הַמְנֻסִּים / וְהַדְּגוּלִים אֵין אִישׁ דּוֹמֶה לְךָ.

אֲבָל שָׁמַעְתִּי בִּזְמַנּוֹ מָשָׁל, / אֲשֶׁר לִקְחוֹ שַׁיָּךְ לְעִנְיָנֵנוּ:

"גּוּר לְבָאִים אִם תְּגַדֵּל בַּבַּיִת, / כִּהְיוֹת שִׁנָּיו חַדּוֹת, תִּשָּׂא בָּעֹנֶשׁ. [1205]

כִּי בְּכֹחוֹ הָרַב וּבְצִפָּרְנָיו, / יָקוּם עַל מְגַדְּלֵהוּ וְיִתְקֹף.'''

עָנָה פִּירָן וְכֹה אָמַר לַשָּׁהּ:/ 'יַחְשֹׁב בְּהִגָּיוֹן שָׁהּ לוֹחֲמִים:

אִם מֵאָבִיו בֵּן לֹא יָרַשׁ רִשְׁעוֹ, / הַתְצַפֶּה מִמֶּנּוּ תֹּךְ וָאָוֶן?

הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי זָקֵן כָּוֻס, / קָרוֹב יוֹמוֹ לִשְׁכַּב עִם אֲבוֹתָיו.

כְּרֶשֶׁת סִיָוֻשׁ אֶת הָעוֹלָם, / אֶת הָאַרְמוֹן וְהָאוֹצָר בְּלִי טֹרַח, [1210]

אַתָּה תַּחְזִיק בִּשְׁתֵּי הַמַּמְלָכוֹת. /מִי עוֹד יִמְצָא כָּזֶה מַזַּל בְּרָכוֹת?'


אפראסיאבּ כותב אל סיאווּש

אַפְרָסִיָבּ אַחַר שָׁמְעוֹ אֶת זֹאת, / הֶחְלִיט כְּרֶגַע הַחְלָטָה כֵּנָה.

קָרָא אֵלָיו סוֹפֵר רַב־נִסָּיוֹן, / פָּתַח שְׂפָתָיו, שָׁפַךְ כָּל לְבָבוֹ.

שָׂם הַסּוֹפֵר יָדוֹ עַל הַמִּכְתָּב / וְאֶת עֵטוֹ טָבַל בִּדְיוֹ עִנְבָּר.

פָּתַח בְּשֶׁבַח בּוֹרֵא הָעוֹלָם, / אֶת גְּדֻלָּתוֹ וְחָכְמָתוֹ הִבִּיעַ: [1215]

'הוּא נַעֲלֶה עַל כָּל מָקוֹם וּזְמַן, / וּמִי מֵעֲבָדָיו יַשִּׂיג חִקְרוֹ?

אֲדוֹן הַשֵּׂכֶל, הָעִיּוּן, הַנֶּפֶשׁ; / וְלֶחָכָם צִדְקוֹ הוּא מְזוֹנוֹ.

תָּבוֹא, נָסִיךְ, כָּל בִּרְכָתוֹ עָלֶיךָ, / אָמַּן הַקֶּשֶׁת, הָאַלָּה, הַחֶרֶב.

אֲדוֹן הָעֲנָוָה וְהַיִּרְאָה, / אִישׁ בַּר לֵבָב וּנְקִי כַּפַּיִם.

שָׁמַעְתִּי אֶת דִּבְרֵי הַמַּלְאֲכוּת / מִפִּי זַנְגֶּה בֶּן שָׁוַרָן הָעֵר. [1220]

לִבִּי אִתְּךָ בְּצַעַרְךָ, בֶּן מֶלֶךְ, / כִּי שָׁהּ אִירָן רוֹדֵף אוֹתְךָ בַּסֵּתֶר.

אַךְ אִם מִשְׁאַלְתְּךָ כִּסֵּא וָכֶתֶר, /וְהֶחָכָם רַק אֵלֶּה יְבַקֵּשׁ,

אוֹתָם תִּמְצָא אֶצְלֵנוּ עֲרוּכִים, / אִם זֶה מַלְכוּת וְאִם אוֹצָר יָקָר.

תּוּרָן כֻּלָּהּ תִּשְׁתַּחֲוֶה לְךָ, / וְנִשְׁמָתִי דְּבֵקָה לְאָהָבְךָ.

אַתָּה תִּהְיֶה לִי בֵּן, אֲנִי – אָבִיךָ, / אֲשֶׁר לִפְנֵי הַבֵּן חוֹגֵר מָתְנַיִם. [1225]

אָבִיךָ מֵעוֹלָם אֵלֶיךָ לֹא / גִּלָּה פָּנָיו בְּאַהֲבָה כָּמוֹנִי.

אֶפְתַּח לִבִּי, יָדִי וְאוֹצָרִי, / וּלְךָ אֶתֵּן מָקוֹם לָשֶׁבֶת בּוֹ.

אֶשְׁמֹר אוֹתְךָ מִדְּאָגָה כְּבֵן, / וְיָד וָשֵׁם עַל פְּנֵי תֵּבֵל תִּהְיֶה לִי.

אִם מֵאַרְצִי תֵּצֵא אֶל הָעוֹלָם, / יָבוּזוּ לִי גְּדוֹלִים וְגַם קְטַנִּים.

הַמַּעֲבָר מִפֹּה יִקְשֶׁה עָלֶיךָ, / אִם לֹא בִּרְצוֹן יַזְדָּן וּבְזָהֳרוֹ. [1230]

בְּדֶרֶךְ זוֹ אֵין יַבָּשָׁה לָלֶכֶת, / עָלֶיךָ לַעֲבֹר בְּמֵי יַם סִין.

אִם אֱלֹהִים נָתַן לְךָ סִפּוּק, / שְׁהֵה עִמָּנוּ פֹּה וּרְאֵה חַיִּים.

צָבָא, אוֹצָר וְעִיר – הַכֹּל שֶׁלְּךָ, / אַךְ לִפְרִידָה אֵין צֹרֶךְ בְּתֵרוּץ,

כִּי אִם תֹּאבֶה אָבִיךָ לְרַצּוֹת, / אָכִין לְךָ אַבְנֵט, כִּסֵּא וָכֶתֶר,

אֶשְׁלָחֲךָ עִם חַיִל לְאִירָן, / וּבְאַהֲבָה בַּדֶּרֶךְ אֲלַוֶּךָ. [1235]

זְמַן רַב אָבִיךָ לֹא יִטֹּר אֵיבָה. / זָקֵן הוּא, בִּמְהֵרָה יִשְׂבַּע רִיבוֹת.

גַּם אִם יֵשׁ אֵשׁ, בְּגִיל שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ / אָפֵס כֹּחָהּ בְּשֶׁל הַגִּיל הַמִּתְמַסְמִס.20

לְךָ יִהְיוּ אִירָן, אוֹצָר וְחַיִל, / וְכִתְרְךָ – לִשְׁתֵּי הָאֲרָצוֹת.

וְעוֹד: נִשְׁבַּעְתִּי בְּיַזְדָּן קָדוֹשׁ: / אֶטְרַח לְטוֹבָתְךָ בְּגוּף וּבְנֶפֶשׁ,

לֹא אֲצַוֶּה וְלֹא אֶפְגַּע בְּךָ / בְּמוֹ יָדַי, גַּם לֹא בְּמַחְשָׁבָה.' [1240]

אַפְרָסִיָבּ הִטְבִּיעַ חוֹתָמוֹ, / וְאֶת זַנְגֶּה שׁוֹחֵר הַטּוֹב צִוָּה

לַחְגֹּר מָתְנַיִם וּלְמַהֵר בַּדֶּרֶךְ; / וּמַתָּנוֹת נָתַן לוֹ פָּז וָכֶסֶף.

עַל סוּס קַל בְּרִתְמַת זָהָב כָּבֵד / מִהֵר וּבָא זַנְגֶּה בֶּן שָׁוַרָן.

כְּהַגִּיעוֹ לִפְנֵי כֵּס סִיָוֻשׁ, / הִגִּיד אֲשֶׁר אָמְרוּ לוֹ וְרָאָה.

וְסִיָוֻשׁ, גַּם שְׂבַע רָצוֹן מִזֶּה, / מִצַּד שֵׁנִי גַּם נֶעֱצָב אֶל לֵב: [1245]

אוֹיְבוֹ בְּנֶפֶשׁ אוֹהֲבוֹ הָיָה. / הַאִם מֵאֵשׁ תִּשֹּׁב רוּחַ קָרָה?

מֵאוֹיִבְךָ אַל תְּצַפֶּה לְטוֹב, / כִּי עֲמָלְךָ הָרַב יַכְזִיב בַּסּוֹף.


סיאווּש מוֹסר צבאו לידי בּהרם

אִגֶּרֶת לְאָבִיו כָּתַב הַבֵּן, / סִפֵּר הַכֹּל בָּהּ, לֹא כִּסָּה דָּבָר:

'אִם כִּי צָעִיר שִׂכְלוֹ לֹא הִכְזִיבַנִי, / וּלְמַעֲשִׂים רָעִים פָּנִיתִי עֹרֶף.

מִכַּעַס מֶלֶךְ הָעוֹלָם עָלַי / לִבִּי נִשְׂרָף, קִרְבִּי בַּמִּסְתָּרִים. [1250]

רֵאשִׁית כֹּל הִתְיַסַּרְתִּי בַּהַרְמוֹן, / לִבִּי רָחַץ אֶת לְחָיַי בְּדָם;

כִּי נֶאֱלַצְתִּי לַעֲבֹר הַר אֵשׁ, / בָּכְתָה עָלַי אַיֶּלֶת הַמִּדְבָּר.

יָצָאתִי מִבּוּשָׁה לַמִּלְחָמָה, / לְהִתְמוֹדֵד עִם צִפָּרְנֵי תַּנִּין.

הַכֹּל שְׂמֵחִים עַתָּה עַל הַשָּׁלוֹם, / וְרַק לִבְּךָ אַתָּה – חֶרֶב פְּלָדָה.

אֵין מַעֲשַׂי לְרוּחֲךָ אַף פַּעַם, / אִם אָנֹכִי קוֹשֵׁר וְאִם מַתִּיר. [1255]

כִּהְיוֹת עֵינְךָ שְׂבֵעָה לִרְאוֹת פָּנַי, / לֹא עוֹד אַכְבִּיד עַל מִי אֲשֶׁר מָאַס בִּי.

יִרְאֶה לִבְּךָ שִׂמְחָה תָּמִיד, אֲנִי / בַּצַּר פּוֹנֶה אֶל הֶבֶל הַדְּרָקוֹן.

אַךְ סוֹד הוּא מַה הוֹעִידוּ לִי שָׁמַיִם, / הַאִם אֵיבָה אוֹ אַהֲבָה מִנּוּ לִי.'

אַחַר כֵּן לְבַּהְרָם פָּנָה וְשָׂח: / 'חַדֵּשׁ שִׁמְךָ הַטּוֹב בְּכָל הָאָרֶץ.

אֲנִי מוֹסֵר לְךָ אֶת הַצִּיּוּד, / הַמַּחֲנֶה, הַכֵּס וְהָאוֹצָר, [1260]

פִּילַי, תֻּפַּי, הַפָּרָשִׁים, הַדֶּגֶל, / אַךְ כְּהַגִּיעַ הֵנָּה טוּס הַגֵּא,

כָּמוֹנִי לָךְ, מְסֹר כָּל אֵלֶּה לוֹ. / הֱיֵה זָהִיר וּמַזָּלְךָ יָאִיר.'

כִּשְׁלשׁ מֵאוֹת בָּחַר לוֹ פָּרָשִׁים, / כֻּלָּם בְּנֵי חַיִל אֲמוּנִים בַּקְּרָב.

גַּם כֶּסֶף לוֹ לָקַח דֵּי מַחְסוֹרוֹ, / וְדִינָרִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת,

סוּסִים מֵאָה עַל רִתְמָתָם זָהָב, /וַעֲבָדִים חוֹגְרֵי אַבְנֵט מֵאָה. [1265]

צִוָּה גַּם כִּי יָבִיאוּ בְּמִנְיָן, / חֲגוֹר, כְּלֵי נֶשֶׁק וּפְרָדוֹת.

בַּסּוֹף קָרָא אֵלָיו אֶת מְפַקְּדָיו, / הִרְצָה עַל הַדְּבָרִים הַחֲשׁוּבִים,

וְכֹה אָמַר: מֵעִם אַפְרָסִיָבּ / מֵעֵבֶר הַנָּהָר קָרֵב פִּירָן,

שְׁלִיחוּת סְתָרִים נוֹשֵׂא הָאִישׁ אֵלַי, / כִּי בּוֹ בּוֹטְחִים הַמֶּלֶךְ וְעַמּוֹ.

אֲנִי נוֹסֵעַ לְקַדֵּם פָּנָיו, / אַתֶּם הִשָּׁאֲרוּ פֹּה בִּמְקוֹמְכֶם. [1270]

בְּכָל דָּבָר חָשׁוּב פְּנוּ לְבַּהְרָם, / הַטּוּ לִבְּכֶם וְאַל תַּמְרוּ אֶת פִּיו.'

הָלּוֹחֲמִים הִשְׁתַּחֲווּ אַפַּיִם, / וְשֶׁבַח בְּפִיהֶם לְסִיָוֻשׁ.

כִּפְנוֹת אָחוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹהֶרֶת, / אָפְלוּ שָׁמַיִם וְקָשְׁחָה הָאָרֶץ,

פָּמַלְיָתוֹ הִסִּיעַ סִיָוֻשׁ / אֶל הַגַּ’יְחוּן וְדִמְעוֹתָיו זוֹלְגוֹת.

בָּעִיר תִּרְמִדֹ הָיוּ הָרְחוֹבוֹת / וְהַגַּגּוֹת כְּמוֹ אָבִיב פּוֹרֵחַ. [1275]

כֹּה עַד לְשַׁעַר צָ’ץ', תֹּאמַר: ‘כַּלָּה / בַּעֲנָקִים וּבְכֶתֶר לְרֹאשָׁהּ!’

בְּכָל הַתַּחֲנוֹת הוּכַן מָזוֹן / וְנִפְרְשׂוּ שְׁטִיחִים לַאֲרוּחוֹת.

כֹּה כָּל הַדֶּרֶךְ עַד קָצָ’ר־בָּשִׁי. / כִּי פֹּה עָצַר, חָנָה יָמִים מִסְפָּר.

בֵּינְתַיִם טוּס, כְּהַגִּיעוֹ לְבַּלְךְ, / הָפְתַּע לִשְׁמֹעַ חֲדָשׁוֹת מָרוֹת,

לֵאמֹר: ‘בֶּן כַּי־כָּוֻס הַמְבֹרָךְ / נָשָׂא רַגְלָיו אֶל שַׂר צִבְאוֹת תּוּרָן!’ [1280]

מִיָּד הִזְעִיק אֶת כָּל הַלּוֹחֲמִים /וְהוֹבִילָם עַד לַחֲצַר מַלְכּוֹ.

כִּשְׁמֹעַ זֹאת הַמֶּלֶךְ, הֶחֱוִיר, / אֲבָל פָּרַץ בַּאֲנָחוֹת קָרוֹת.

אֵשׁ בְּחָזֵהוּ, בְּעֵינָיו – דְּמָעוֹת / מֵחֲמָתוֹ עַל בְּנוֹ וּבֶן בְּרִיתוֹ.

תּוֹהֶה אִם כְּאוֹהֵב יָאִיר פָּנִים / לוֹ הַמַּזָּל, אוֹ כְּאוֹיֵב יִנְהַג,

דָּחַק שִׂנְאָה וּקְרָב וָלֵב הַצִּדָּה / וְלֹא הוֹסִיף לַחְשֹׁב עַל מִלְחָמָה. [1285]

כְּהִוָּדַע לַשָּׁהּ אַפְרָסִיָבּ, / כִּי סִיָוֻשׁ חָצָה אֶת הַנָּהָר

עִם בְּנֵי הַלְּוָיָה לִגְבוּל אַרְצוֹ, / וְכִי שְׁלִיחוֹ הִגִּיעַ לֶחָצֵר,

צִוָּה אֶת פְּנֵי הַשּׁוֹעַ לְקַדֵּם, /וְלִקְרָאתוֹ לָלֶכֶת בְּתֻפִּים.

כְּאֶלֶף מִקְּרוֹבָיו בָּחַר פִּירָן, / וְעִם תְּשׁוּרוֹת יָצָא אֶל הַפְּגִישָׁה.

לְכָל אֶחָד הִבְטִיחַ גְּמוּל נָאֶה, / וְאַרְבָּעָה פִּילִים צְחוֹרִים הֵכִינוּ. [1290]

אֶחָד נָשָׂא כִּסֵּא מַלְכוּת מִשְּׁבוֹ, / חִפָּהוּ דֶּגֶל מִתְנוֹסֵס כְּעֵץ,

רֹאשׁוֹ – יְרֵחַ פָּז, שָׂדוֹ – כָּחֹל; / הָיָה הַבָּד רִקְמַת זָהָב בְּמֶשִׁי.

הָיָה כֵּס פָּז, הָיוּ שְׁלוֹשָׁה כִּסְאוֹת / זָהָב, מְשֻׁבָּצִים בְּאַבְנֵי חֵן.

כָּל הַצָּבָא, כְּמוֹ כִּסּוּ שָׁמַיִם /אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה בְּזָהֳרָם. [1295]

כִּשְׁמֹעַ סִיָוֻשׁ כִּי בָּא מִשְׁמַר / כָּבוֹד, הֵחִישׁ אֶת פְּעָמָיו בַּדֶּרֶךְ.

כְּהַשְׁגִּיחוֹ בְּדֶגֶל הַמַּצְבִּיא, / בְּצָהֳלַת סוּסָיו וּבְקוֹל פִּילָיו,

מִהֵר לָגֶשֶׁת אֶל פִּירָן, חִבְּקוֹ, / שָׁאַל לִשְׁלוֹם הַמֶּלֶךְ וְעִירוֹ,

וְכֹה אָמַר אֵלָיו: 'גִּבּוֹר בֶּן חַיִל! / מַה כָּל הַטֹּרַח וַעֲמַל הַדֶּרֶךְ?

שֶׁאֱלָתִי הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה, / כִּי שְׁתֵּי עֵינַי אוֹתְךָ בָּרִיא תִּרְאֶינָה.' [1300]

פִּירָן נָשַׁק שְׂעַר רֹאשׁוֹ, רַגְלָיו, / וְאֶת פָּנָיו הַמַּקְסִימִים כָּל לֵב,

וְכֹה נָשָׂא דְּבָרוֹ אֶל הַבּוֹרֵא: / 'לְךָ הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת.

לוֹ בַּחֲלוֹם הֶרְאֵיתָ לִי נַפְשׁוֹ / שֵׂיבַת רֹאשִׁי הִצְעַרְתָּ מֵחָדָשׁ.

כִּי כִּרְאוֹתִי אוֹתְךָ קוֹרֵן, בָּרִיא, / פּוֹנִים שְׁבָחַי רֵאשִׁית כֹּל לְיַזְדָּן.

אַפְרָסִיָבּ יִהְיֶה לְךָ לְאָב, / וְהַקְּצִינִים מִצַּד זֶה – עֲבָדֶיךָ. [1305]

יוֹתֵר מֵאֶלֶף שְׁאֵרֵי בְּשָׂרִי /בַּעֲגִילִים עוֹמְדִים לְשָׁרֶתְךָ.

כָּל אוֹצְרוֹתַי שֶׁלְּךָ הֵם מֵעַתָּה, / הֱיֵה בָּרִיא תָּמִיד וּרְאֵה חַיִּים.

אַף נְשִׁימָה אַחַת בְּאִי רָצוֹן, / כִּי כָּל אִשָּׁה וָגֶבֶר עֲבָדֶיךָ,

אִם לֹא תָּבוּז לְרֹאשׁ שֵׂיבָה כָּמוֹנִי, / לְעָבְדְּךָ נָכוֹן גַּם אָנֹכִי.'

כָּתֵף לְיַד כָּתֵף רָכְבוּ הַשְּׁנַיִם / וְשׂוֹחֲחוּ שְׂמֵחִים עַל הָא וְדָא. [1310]

בְּכָל הָעִיר צְלִילֵי כִּנּוֹר וָנֵבֶל, / גַּם יְשֵׁנִים הֵקִיצוּ מִשְׁנָתָם.

הָאֲדָמָה בְּמֻשְׁק שָׁחוֹר נוֹדֶפֶת, / וְהַסוּסִים כְּמוֹ פָּרְשׂוּ כְּנָפַיִם.

כִּרְאוֹת זֹאת סִיָוֻשׁ הִזִּיל דְּמָעוֹת, / מַחְשְׁבוֹתָיו הִטְרִידוּ אֶת לִבּוֹ.

זָכַר מִשְׁתֵּה הַיַּיִן בְּזָבֻּל, / אֲשֶׁר נָחֹג עַד מְבוֹאוֹת כָּבֻּל.

כְּהִתְאָרְחוֹ בְּבֵית רֻסְתַּם גַּו פִּיל, / בַּחֲבוּרַת אַנְשֵׁי־שֵׁם גִּבּוֹרִים. [1315]

זָהָב וְאַבְנֵי חֵן שָׁפְכוּ עָלָיו, / מֻשְׁק וְעִנְבָּר זָרוּ אָז עַל רֹאשׁוֹ.

כְּהִזָּכְרוֹ בִּמְכוֹרָתוֹ אִירָן, / בָּקְעָה מִתּוֹךְ כְּבֵדוֹ גְּנִיחָה קָרָה.

כְּדַמּוֹתוֹ אֶת הָאַרְמוֹן בַּבַּיִת, / כַּמְּדוּרָה עָלָה בְּלֶהָבוֹת.

זֹאת לְהַסְתִּיר הִפְנָה רֹאשׁוֹ הַצִּדָּה, / אוּלָם פִּירָן רָאָה מְצוּקָתוֹ.

הֵבִין מַה מִּתְרַחֵשׁ בְּנֶפֶשׁ זֶה, / נָשַׁךְ שְׂפָתָיו וְנֶעֱצַב אֶל לֵב. [1320]

בָּעִיר קָצָ’ר־בָּשִׁי עָצְרוּ מִלֶּכֶת, / וַעֲיֵפִים יָשְׁבוּ לָנוּחַ קְצָת.

פִּירָן שָׂם לֵב לְתָאֳרוֹ, כְּתֵפָיו, / לְצַוָּארוֹ, חָזֵהוּ וְשִׂיחוֹ.

צוֹפֶה בִּשְׁתֵּי עֵינָיו הַמִּתְפַּלְּאוֹת / מִזְּמַן לִזְמַן בֵּרַךְ אֶת אֱלֹהִים.

אָמַר לָעֶלֶם: 'שַׁהְרְיָר דָּגוּל! / הֵן יָד וָשֵׁם אַתָּה לַמְּלָכִים.

לְךָ שָׁלוֹשׁ סְגֻלּוֹת חֵן בָּעוֹלָם, / וְלֹא נֵחַן בָּהֶן נָסִיךְ אַחֵר. [1325]

הָרִאשׁוֹנָה: אֶפְשָׁר לֵאמֹר עָלֶיךָ, / כִּי אַךְ מִזֶּרַע כַּי־קֻבָּד אַתָּה.

שְׁנִיָּה: אֶת הָאֲמֶת עַל לְשׁוֹנְךָ / עִטַּרְתָּ בְּמִלִּים יָפוֹת לָאֹזֶן.

שְׁלִישִׁית: אֶפְשָׁר לֵאמֹר כִּי מִפָּנֶיךָ / רוֹעֶפֶת אַהֲבָה עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.'

שָׂח סִיָוֻשׁ אֶל הַמַּצְבִּיא לֵאמֹר: / 'יָשִׁיש טְהָר לֵבָב דּוֹבֵר אֱמֶת,

נוֹדָע בֶּאֱמוּנִים וּבְאַהֲבָה, / רָחוֹק מֵאַהְרִימַן וּמֵעַוְלָה, [1330]

אִם בְּרִית תִּכְרֹת אִתִּי, אֲנִי יוֹדֵעַ, / כִּי לֹא תָּפֵר אוֹתָהּ לְעוֹלָמִים.

אֶמְצָא מָנוֹחַ פֹּה בִּידִידוּתְךָ / וּבְנֶאֱמָנוּתְךָ, אַי יְדִידִי.

אִם בִּהְיוֹתִי אִתְּךָ אֶשְׂבַּע רָצוֹן, / לֹא אֲבַכֶּה אֶת זֶה הַמַּעֲשֶׂה,

אַךְ אִם אֶמְעַד, צַוֵּנִי וְאֵלֵךְ, / הַרְאֵה לִי דֶּרֶךְ לִמְדִינָה אַחֶרֶת.'

עָנָה פִּירָן: 'אַל דְּאָגָה, נָסִיךְ! / אוּלָם כְּנָטְשְׁךָ אַדְמַת אִירָן, [1335]

אַל לֵב תָּסֵב מֵאַהֲבַת מַלְכִּי, / וְאַל חָלִילָה תְּמַהֵר לָלֶכֶת.

גַּם אִם יָצָא לוֹ שֵׁם רַע בָּעוֹלָם, / הוּא בְּכָל זֹאת אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם.

אִישׁ תּוּשִׁיָּה, חָכְמָה וּגְדָל־עֵצָה, / וְלֹא נִפְתָּה בְּלֹא סִבָּה לְעָוֶל.

אֲנִי קְרוֹב מִשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ בַּדָּם, / גַּם שַׂר צְבָאוֹ וְגַם מוֹרֵה דַּרְכּוֹ.

לִי מַעֲמָד גָּבוֹהַּ וְיָקְרָה; / אֲנִי עָשִׁיר וְלִי כִּסֵּא וָכֶתֶר. [1340]

בְּחֶבֶל אֶרֶץ זֶה לִפְקֻדָּתִי / יוֹתֵר מִמֵּאָה אֶלֶף פָּרָשִׁים.

שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף מִשְׁאֵרַי /עַל רַגְלֵיהֶם עוֹמְדִים יוֹמָם וָלַיְלָה.

לִי שְׂדוֹת תְּבוּאָה, בָּקָר וָצֹאן, / סוּסִים, נֶשֶׁק, קְשָׁתוֹת וּפְלָצוּרִים.

לִי מִכְמַנִּים לֹא רָאֲתָה כָּל עַיִן, / וְאֵין אֲנִי תָּלוּי בְּשׁוּם אָדָם.

בְּחֵפֶץ לֵב אֶתֵּן לְךָ אֶת אֵלֶּה, / אִם שְׂבַע רָצוֹן תֵּשֵׁב אִתָּנוּ פֹּה. [1345]

אֲנִי נִשְׁבָּע בְּשֵׁם יַזְדָּן קָדוֹשׁ, / כִּי עַבְדְּךָ אֶהְיֶה בְּלֵב וּבְנֶפֶשׁ.

אֶדְאַג כִּי רַע לֹא יְאֻנֶּה אֵלֶיךָ, / אוּלָם הָעֲתִידוֹת בִּידֵי שָׁמַיִם.'

דִּבְרֵי פִּירָן הִשְׁרוּ עָלָיו שִׂמְחָה / וּדְרוֹר קָרָא לַלֵּב מִדְּאָגָה.

עַתָּה יָשְׁבוּ לִסְעֹד לִבָּם בִּשְׁנַיִם, / פִּירָן כְּאָב וְסִיָוֻשׁ כְּבֵן.

וְשׁוּב יָצְאוּ שְׂמֵחִים וְצוֹחֲקִים, / וּבְלִי פּוּגָה עָשׂוּ שְׁאָר הַדֶּרֶךְ, [1350]

עַד הַגִּיעָם לְגַנְג הַמַּעֲטִירָה, / וּבָהּ אִוָּה מוֹשָׁב לוֹ שָׁהּ תּוּרָן.


סיאווּש נפגש עם אפראסיאבּ

כְּהִתְבַּשֵּׂר אַפְרָסִיָבּ הַשָּׁהּ / כִּי סִיָוֻשׁ בַּהֲדָרוֹ מַגִּיעַ,

חָגַר מָתְנַיִם וּמִהֵר לָצֵאת / מֵהָאַרְמוֹן בָּרֶגֶל לָרְחוֹב,

וְכַאֲשֶׁר רָאָהוּ סִיָוֻשׁ, / יָרַד מֵאֻכָּפוֹ וְאָץ אֵלָיו.

נָפְלוּ שְׁנֵיהֶם אִישׁ בִּזְרוֹעוֹת רֵעֵהוּ / וְהִתְנַשְּׁקוּ עַל עַיִן וְעַל רֹאשׁ. [1355]

אַחֲרֵי כֵן אָמַר אַפְרָסִיָבּ: / 'הָרֶשַׁע בָּעוֹלָם שָׁכַב לִישֹׁן.

תַּמּוּ הַמְּהוּמוֹת וְהַקְּרָבוֹת, / מִבְּאֵר אַחַת שׁוֹתִים נָמֵר וּצְבִי.

תּוּר הָאַמִּיץ הִרְגִּיז אֶת הָעוֹלָם, / עַתָּה שָׂבְעוּ מְדִינוֹתֵינוּ קְרָב.

שְׁתֵּיהֶן לֹא נָחוּ מִמָּדוֹן וָרִיב, / וְהַשָּׁלוֹם רָחַק אָז מֵהַלֵּב.

בְּךָ שָׁב הַשָּׁלוֹם, וְהַתְּקוּפָה / נָחָה מִקְּרָב וּמִשְּׁפִיכוּת דָּמִים. [1360]

עַתָּה יוֹשְׁבֵי תּוּרָן הֵם עֲבָדֶיךָ, / כָּל לֵב שׁוֹפֵעַ אַהֲבָה אֵלֶיךָ.

בְּכָל גּוּפִי וּמְאֹדִי אֲנִי שֶׁלְּךָ, / וְשַׂר צְבָאִי פִּירָן שְׁאֵר בְּשָׂרְךָ.

אוֹתְךָ נָסִיךְ אֹהַב כְּאָב אֶת בְּנוֹ, / וּלְךָ תָּמִיד אָאִיר פָּנִים יָפוֹת.'

עָנָה לוֹ סִיָוֻשׁ בְּרֹב בְּרָכוֹת: / 'יִהְיֶה מַזַּל צֶאֱצָאֶיךָ צֶדֶק.

הַשֶּׁבַח לֵאלֹהִים בּוֹרֵא הַנֶּפֶשׁ, / אֲשֶׁר שָׁלוֹם, נָקָם וּקְרָב מִמֶּנּוּ.' [1365]

מַצְבִּיא תּוּרָן, כַּפּוֹ בְּכַף אוֹרְחוֹ, / לַכֵּס הָרָם הִגִּיעַ וְיָשַׁב בּוֹ.

מַבִּיט בְּסִיָוֻשׁ הַבְּרוֹשׁ אָמַר: / 'אֵין אָח לְךָ וָרֵעַ בָּעוֹלָם.

אֵין בֶּן־אָדָם בְּצַלְמְךָ בָּאָרֶץ / לִיפִי פָּנִים, קוֹמָה וּלְהוֹד מַלְכוּת.'

וּלְשַׂר צְבָאוֹ פִּירָן הוֹסִיף לֵאמֹר: / 'כָּוֻס, כִּי נָס לֵחוֹ, נָעוּר מִשֵּׂכֶל:

הוּא מְוַתֵּר עַל בֵּן יָפָה כָּזֶה, / צָעִיר, תָּמִיר וּבַעַל כִּשְׁרוֹנוֹת. [1370]

הֲלֹא כִּרְאוֹת עֵינַי אֶת תָּאֳרוֹ, / רַק הִשְׁתּוֹמַמְתִּי לִתְגוּבַת אָבִיו,

אֲשֶׁר לוֹ צֶאֱצָא מֻצְלָח כָּזֶה, / לֹא יְחַפֵּשׂ עוֹד בָּעוֹלָם אַחֵר.'

הַשָּׁהּ בָּחַר אַחַד הָאַרְמוֹנוֹת / כֻּלּוֹ כִּסּוּ אֲרִיג רִקְמַת זָהָב.

כִּסֵּא זָהָב הִצִּיבוּ בִּשְׁבִילוֹ, / וְאַרְבָּעָה רָאשֵׁי תְּאוֹ רַגְלָיו.

אוֹתוֹ חִפּוּ בְּשֵׁשׁ מָשְׁזָר מִסִּין; / גַּם רָהִיטִים שׁוֹנִים הִזְמִינוּ לוֹ. [1375]

עַתָּה נִקְרָא לָבוֹא אֶל הָאַרְמוֹן / לִחְיוֹת בּוֹ כִּרְצוֹנוֹ, לִשְׁכֹּן בְּאשֶׁר.

וְסִיָוֻשׁ, כְּהַגִּיעוֹ לַדֶּלֶת, / גָּבְהָה כִּפַּת הַבַּיִת עַד שַׁבְּתַאי,

נִכְנַס לִפְנִים, יָשַׁב עַל כֵּס הַפָּז, / וְאֶת נַפְשׁוֹ אָסַר בְּמַחְשָׁבוֹת.

כְּהֵעָרֵךְ שֻׁלְחַן שַׂר הַצָּבָא, / אֶת סִיָוֻשׁ הִזְמִינוּ לְכֵרָה.

הֵם שׂוֹחֲחוּ שְׁנֵיהֶם עַל כָּל דָּבָר, / וְאַף עָבְרוּ לִצְחוֹק וּלְלָצוֹן. [1380]

אַחַר קוּמָם מֵאֵצֶל הַשֻּׁלְחָן, / הֵכִינוּ אֶת אוּלַם הַמִּשְׁתָּאוֹת.

וּבְכֵן הָלְכוּ עִם נֵבֶל וְשָׁרִים, / וְאֶת לִבָּם הֵיטִיבוּ שָׁם בְּיַיִן.

שׁוֹתִים יָשְׁבוּ עַד הֶאֱפִילָה אָרֶץ, / וְלֹא חָדְלוּ עַד עֲבָרָם הַיַּיִן.

עַלִּיז שָׁב סִיָוֻשׁ אֶל מְעוֹנוֹ, / הֲלוּם שֵׁכָר שָׁכַח מְכוֹרָתוֹ.

אַפְרָסִיָבּ, מָסוּר בְּלֵב וָנֶפֶשׁ, / הָגָה בְּסִיָוֻשׁ וְלֹא נִרְדַּם. [1385]

אוֹתוֹ לַיְלָה הִזְמִין אֵלָיו אֶחָד / מֵהַקְּרוּאִים, הֲלֹא הוּא בְּנוֹ שִׁידֶה,

וְכֹה אָמַר אֵלָיו אַפְרָסִיָבּ: / 'כְּהָרִים סִיָוֻשׁ רֹאשׁוֹ מִשְּׁנָת,

אַתָּה עִם שְׁאֵרַי הַגִּבּוֹרִים, / הַנִּכְבָּדִים הַנּוֹהֲגִים בָּעָם,

בַּבֹּקֶר עִם מִנְחָה, סוּסִים, רִתְמַת / זָהָב לָהֶם, וַעֲלָמִים וְעוֹד,

כֻּלְּכֶם לְכוּ לִמְעוֹן נְסִיךְ אִירָן, / וּשְׁהוּ עֵרִים, שׁוֹתְקִים וַחֲכָמִים.' [1390]

לְפִי זֶה כָּל אֶחָד מֵהַקְּצִינִים /הֵכִין לְסִיָוֻשׁ בְּמַתָּנָה

דִּינְרֵי זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, / וְהִגִּישָׁם בְּשֶׁבַח וּבְהַלֵּל.

כְּבֻדָּה רַבָּה שָׁלַח הַשָּׁהּ אַף הוּא. / כֹּה בְּלִי מֵשִׂים שִׁבְעָה יָמִים חָלְפוּ.


סיאווּש מצטיין לעיני אפראסיאבּ

עֶרֶב אֶחָד שָׂח לַנָּסִיךְ הַשָּׁהּ: / 'מָחָר עִם שַׁחַר הָבָה נֵעָרֵךְ,

עִם מַחְבְּטִים וְכַדּוּרִים נֵצֵא / אֶל הַמִּגְרָשׁ לְתַחֲרוּת הַפּוֹלוֹ. [1395]

מִכָּל אֶחָד שָׁמַעְתִּי, מַה מָּהִיר / סִבּוּב הַמַּחְבְּטִים בְּמִשְׂחָקְךָ.'

שָׂח סִיָוֻשׁ: 'רְאֵה חַיִּים טוֹבִים, / וְיַד הָרֶשַׁע אַל תִּקְרַב אֵלֶיךָ.

מִמֶּךָ מְלָכִים לוֹמְדִים מִדּוֹת, / וּמִי עוֹלֶה עָלֶיךָ בַּדָּבָר?

יוֹמִי זוֹרֵחַ כִּרְאוֹתִי פָּנֶיךָ, / בְּטוֹב וּבְרַע פָּנֶיךָ אֲבַקֵּשׁ.'

אָמַר אֵלָיו אַפְרָסִיָבּ: 'אַי, בְּנִי, / בְּכָל אֲשֶׁר תִּפְנֶה הַצְלַח וּשְׂמַח. [1400]

אַתָּה בֶּן שָׁהּ, תִּפְאֶרֶת הַכִּסֵּא, / הַכֶּתֶר וּמִשְׁעֶנֶת הַצָּבָא.'

בַּבֹּקֶר, עֲרוּכִים, אֶל הַשָּׂדֶה / יָצְאוּ הַגִּבּוֹרִים בְּלֵב שָׂמֵחַ.

פָּתַח מֶלֶךְ תּוּרָן וְכֹה אָמַר: / 'אִישׁ אֶת צִוְתּוֹ יִבְחַר לוֹ לַמִּשְׂחָק.

אַתָּה רֹאשׁ צַד אֶחָד, אֲנִי – שֵׁנִי. / הַנִּקְהָלִים כֻּלָּם לְחֵצִי יֵחָלְקוּ.'

שָׂח סִיָוֻשׁ וְכֹה אָמַר לַשָּׁהּ: / מַה יָּד תּוֹשִׁיעַ לִי וּמַה מַּחְבֵּט? [1405]

לֹא בְּכֹחִי לְהִתְחָרוֹת אִתְּךָ, / כְּאִישׁ בֵּינַיִם בְּרָה לְךָ אַחֵר.

אֲנִי אֶהְיֶה בֶּן לִוְיָתְךָ הַפַּעַם, / וּבַמִּגְרָשׁ – פָּרָשׁ מִפָּרָשֶׁיךָ.'

שָׂמַח הַמֶּלֶךְ לְמִשְׁמַע אָזְנָיו, / דִּבְרֵי הָאֲחֵרִים לֹא נֶחְשְׁבוּ לוֹ.

‘בְּרֹאשׁ וּבְנֶפֶשׁ כַּי־כָּוֻס’ – נִשְׁבַּע – / וְאַתָּה רֵעִי תִּהְיֶה וּמִתְחָרִי.

בִּפְנֵי הַפָּרָשִׁים גַּלֵּה כֹּחֶךָ, / לְבַל יַגִּידוּ: “אִישׁ קְצַר יָד בָּחַר!” [1410]

רוֹאֶיךָ, אֲנָשַׁי, יְהַלְלוּךָ, / וְגַם אֲנִי בִיכָלְתְּךָ אֶשְׂמַח.'

שָׂח סִיָוֻשׁ: ‘אֲנִי לִפְקֻדָּתְךָ, / הַפָּרָשִׁים וְהַשָּׂדֶה שֶׁלְּךָ.’

הַשָּׁהּ בָּחַר לַצֶּוֶת אֶת גֻּלְבָּד, / אֶת גַּרְסִיוַז אָחִיו, אֶת גַ’הְן, פּוּלָד,

פִּירָן וְנַסְתִּיהַן הַשָּׂשׂ לַקְּרָב, / וְאֶת הוּמָן דּוֹלֶה כַּדּוּר מִיָּם.

אֶל סִיָוֻשׁ שָׁלַח מֵחֲבֵרָיו, / כְּמוֹ רוּאִין, שִׁידֶה הַמְהֻלָּל, [1415]

כְּמוֹ אַנְדַּרִימָן פָּרָשׁ אַמִּיץ / וּכְמוֹ אַרְגָ’סְפּ מַזְנִיק סוּסוֹ כִּכְפִיר.

שָׂח סִיָוֻשׁ: 'אַי, מֶלֶךְ רַב יָקְרָה, / אֶל הַכַּדּוּר מִי עוֹד יַרְהִיב לָצֵאת?

כֻּלָּם אִתְּךָ וְאָנֹכִי לְבַד. / עָלַי גַּם לְהַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם.

אוּלָם אִם תְּאַשֵּׁר, לְעֶזְרָתִי / אֶקְרָא כַּמָּה מִפָּרָשֵׁי אִירָן,

בְּמִשְׂחָקֵנוּ יִתְלַוּוּ עָלַי, / וְכֹה יִהְיֶה לִשְׁנֵינוּ חֹק אֶחָד.' [1420]

הַמֶּלֶךְ, כְּשָׁמְעוֹ הַצָּעָתוֹ, / נֵאוֹת לָתֵת הַסְכָּמָתוֹ עָלֶיהָ,

וְהַנָּסִיךְ לְעֶזְרָתוֹ בָּחַר / מִבְּנֵי אִירָן שִׁבְעָה יוֹדְעֵי מִשְׂחָק.

תֻּפֵּי הַיָּד הִרְעִימוּ בְּקוֹלָם, / וְהָאָבָק נִשָּׂא עַד הַשָּׁמַיִם.

מֵרַעַשׁ מְצִלּוֹת וַחֲצוֹצְרוֹת / תֹּאמַר: ‘רוֹעֵד כָּל הַמִּגְרָשׁ תַּחְתָּיו!’

אַפְרָסִיָבּ חָבַט כַּדּוּר רִאשׁוֹן / וְהֶעֱלָהוּ עַד לֶעָבִים כַּדָּת. [1425]

חִישׁ סִיָוֻשׁ דִּרְבֵּן אֶת סוּס הַקְּרָב, / וְטֶרֶם הַכַּדּוּר יִגַּע בָּאָרֶץ,

הִכָּה בְּכֹחַ בּוֹ בְּמַחְבְּטוֹ, / עַד כִּי נֶחְבָּא כָּלִיל מֵעֵין רוֹאֶה.

מִיָּד פָּקַד הַמֶּלֶךְ הַדָּגוּל / לָתֵת כַּדּוּר אַחֵר לְסִיָוֻשׁ.

נָשַׁק יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר לַכַּדּוּר / לְקוֹל הַחֲצוֹצְרוֹת וְהַתֻּפִּים.

עַל סוּס שֵׁנִי יָשַׁב אָז סִיָוֻשׁ, / הִפִּיל קַלּוֹת אֶת הַכַּדּוּר מִכַּף, [1430]

וַחֲבָטוֹ בְּכֹחַ. הַכּדּוּר, / כְּמוֹ קָבַע פְּגִישָׁה עִם הַיָּרֵחַ,

נָסַק בַּשַּׁחַק וְנֶעְלַם מֵעַיִן; / תּוּכַל לֵאמֹר: ‘בְּלָעוּהוּ הַשָּׁמַיִם!’

אָכֵן פָּרָשׁ כָּמוֹהוּ לֹא הָיָה שָׁם, / וְאֵין לְאִישׁ פָּנִים קוֹרְנוֹת כָּאֵלֶּה.

חִיּוּךְ עָלָה עַל פְּנֵי אַפְרָסִיָבּ, / הָאֲצִילִים הִתְפַּעֲלוּ בְּקוֹל

וְשׂוֹחֲחוּ אִישׁ עִם רֵעוֹ לֵאמֹר: / ‘רַכָּב דָּגוּל כָּמוֹהוּ לֹא רָאִינוּ.’ [1435]

אָמַר הַשָּׁהּ: 'גִּבּוֹר כָּזֶה יִהְיֶה / רַק אִישׁ אֲשֶׁר זוֹכֶה לְזֹהַר אֱלֹהִי.

טוּבוֹ, יָפְיוֹ כָּשְׁרוֹ וְזָהֳרוֹ / עוֹלִים עַל כָּל אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אָזְנַי.'

כִּסֵּא זָהָב הִצִּיבוּ בַּמִּגְרָשׁ / בַּצַּד, בָּא וְיָשַׁב הַמֶּלֶךְ בּוֹ;

אֶת סִיָוֻשׁ הוֹשִׁיב שָׁם לְפָנָיו, / וְלִרְאוֹתוֹ שָׂמַח הַשָּׁהּ מְאֹד.

אָמַר שׁוֹחֵר הַשֵּׁם לַחֲבוּרָה: / ‘עַתָּה לָכֶם הַכַּר וְהַכַּדּוּר.’ [1440]

שְׁתֵּי הַקְּבוּצוֹת יָצְאוּ לַתַּחֲרוּת / וְעַב אָבָק עָלָה עַד הַחַמָּה.

מִשְּׁנֵי הַמַּחֲנוֹת פָּרְצוּ קְרִיאוֹת / עֵת הַכַּדּוּר עָבַר מִצַּד אֶל צַד.

הַתּוּרָנִים, מִשְׂתָּעֲרִים בְּכַעַס, / רָצוּ לִכְבּשׁ לָהֶם אֶת הַכַּדּוּר.

חָרָה לְסִיָוֻשׁ עַל אֲנָשָׁיו, / וְכֹה קָרָא בְּפַהְלַוִית קְדוּמָה:

'הֲלִפְנֵיכֶם מִגְרַשׁ מִשְׂחָק אוֹ קְרָב? / בְּחֶסֶד הַמַּזָּל הַהֲפַכְפַּךְ, [1445]

לִפְנֵי הַגְּמָר הַסִּיחוּ מַבַּטְכֶם, / וְהַכַּדּוּר יַגִּיעַ לַתֻּרְכִּים.'

הַפָּרָשִׁים הֵאֵטּוּ דַּהֲרָם, / וְלֹא הֵאִיצוּ עוֹד בְּסוּסֵיהֶם.

וְהַתֻּרְכִּים סוֹף סוֹף הִשִּׂיגוּ שַׁעַר, / וּכְהַצְלִיחָם הֵרִימּו רֹאשׁ.

כִּשְׁמֹעַ שָׁהּ תּוּרָן אֶת הַתְּרוּעָה, / הֵבִין מַה נֶּאֱמַר בְּפַּהְלַוִית.

וְכֹה אָמַר אֶל סִיָוֻשׁ אַחַר כֵּן: / 'סִפֵּר אֶחָד לִי מִדּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמִי, [1450]

כִּי אֵין שֵׁנִי לְסִיָוֻשׁ בְּחֵץ, / בְּקֶשֶׁת, בְּצַוָּאר וּבִכְתֵפַיִם.'

כִּשְׁמֹעַ הַנָּסִיךְ דִּבְרֵי הַשָּׁהּ, / הוֹצִיא הַקֶּשֶׁת מֵהַמַּעֲטֶפֶת.

בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ לִרְאוֹתָהּ רִאשׁוֹן, / כִּי יְנַסֶּנָּה אִישׁ נוֹשֵׂא מִשְׂרָה.

הִבִּיט עָלֶיהָ מִשְׁתָּאֶה הַשָּׁהּ, / בִּרְכוֹת מַלְכוּת הַרְבֵּה קָרָא עָלֶיהָ,

וּלְגַרְסִיוַז נָתַן אוֹתָהּ וְשָׂח: / ‘כֹּף קֶשֶׁת זוֹ, וְיֶתֶר תֵּן עָלֶיהָ.’ [1455]

אִמֵּץ יָדַיִם נַעֲוֵה הַלֵּב, / אַךְ כָּל יְגִיעוֹתָיו עָלוּ בַּתֹּהוּ.

תָּפַס הַשָּׁהּ בַּקֶּשֶׁת, עַל בִּרְכָּיו / יָשַׁב וְכוֹפְפָהּ בְּמוֹ יָדָיו.

עָלֶיהָ שָׂם הַיֶּתֶר, וְצוֹחֵק / שָׂח: 'בָּהּ חִצְּךָ יָרוּם מֵעַל יָרֵחַ.

בִּימֵי חָרְפִּי הָיְתָה לִי גַּם כֵּן קֶשֶׁת / כְּמוֹ שֶׁלְּךָ, עַתָּה זְמַנִּים שׁוֹנִים.

אֵין בְּאִירָן, לֹא בְּתוּרָן אָדָם, / אֲשֶׁר יִשָּׂא כָּמוֹהָ בִּשְׂדֵה קְרָב, [1460]

לְבַד מִסִּיָוֻשׁ אִישׁ הַזְּרוֹעוֹת / וְהַכְּתֵפַיִם, לֹא יֹאבֶה אַחֶרֶת!'

עַל הַמִּגְרָשׁ הִצִּיבוּ מַטָּרָה, / וְסִיָוֻשׁ מַתְקִיף, לֹא לַהֲרֹג,

יָשַׁב כְּדִיו עַל גַּב קַל הָרַגְלַיִם, / לָחַץ בַּיְרֵכַיִם, וּמֵרִיעַ

קָלַע בַּחֵץ אֶל עֵין הַמַּטָּרָה, / לְנֹכַח לוֹחֲמִים צוֹפִים בַּפֶּלֶא.

חֵץ אָשׁוּר שֵׁנִי, אַרְבַּע נוֹצוֹת לוֹ, / הִנִּיחַ עַל הַקֶּשֶׁת וּדְרָכָהּ, [1465]

וְעוֹד בַּהַקָּפָה הָרִאשׁוֹנָה, / קָלַע שֵׁנִית אֶל בּוּל הַמַּטָּרָה.

עַתָּה הֵסֵב אֶת מוֹשְׁכוֹתָיו יָמִינָה, / וְשׁוּב פָּגַע כְּפִי אֲשֶׁר אָבָה.

בַּסּוֹף תָּלָה קַשְׁתּוֹ עַל אֶזְרוֹעוֹ, / וּבָא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְנָחַת.

הַמֶּלֶךְ קָם וְכֹה אָמַר אֵלָיו: / ‘תּוּשִׁיָּתְךָ – כָּבוֹד לַאֲבוֹתֶיךָ.’

מִשָּׁם שָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל הָאַרְמוֹן / בְּלֵב שָׂמֵחַ וּמְיֻדָּדִים. [1470]

יָשְׁבוּ יַחְדָּו לְיַד שֻׁלְחָן עָרוּךְ, / וְזַמָּרִים מְשֻׁבָּחִים הִזְמִינוּ.

הִרְבּוּ לִשְׁתּוֹת עַד טוֹב לִבָּם בַּיַּיִן / לְחַיֵּי סִיָוֻשׁ הַמְהֻלָּל.

מֵהַשֻּׁלְחָן עָרַךְ הַמֶּלֶךְ שַׁי; / רַמָּךְ בְּרִתְמָתוֹ, כִּסֵּא וָכֶתֶר,

וְכֵן שִׂמְלָה מֵאֶרֶג לֹא גָּזוּר, / אֲשֶׁר תֵּבֵל לֹא רָאֲתָה כָּמוֹהוּ.

דִּינְרֵי זָהָב וַחֲרִיטִים עִם כֶּסֶף, / כַּדְכֹּד וּשְׁבוֹ, גְּדוֹלִים וְגַם קְטַנִּים. [1475]

וַעֲבָדִים הַרְבֵּה וַעֲלָמוֹת, / וְכוֹס גְּדוֹלָה גְּדוּשָׁה יַהֲלוֹמִים.

הַמַּתָּנוֹת צִוָּה הַשָּׁהּ לִמְנוֹת / וּלְסִיָוֻשׁ לַהֲבִיאָן הַבַּיְתָה.

לַאֲדוֹנֵי הָאֲדָמוֹת בָּאָרֶץ, / אֲשֶׁר לִבָּם בְּאַהֲבָה אִתּוֹ,

צִוָּה כִּי יִשְׁלְחוּ לוֹ דּוֹרוֹנוֹת, / אַף יְאָרְחוּ בַּתּוֹר בְּמִשְׁתָּאוֹת.

אֶל לוֹחֲמָיו אָמַר לְאוֹת רָצוֹן: / ‘רוֹעֶה הָעֶלֶם, וְאַתֶּם – הַצֹּאן!’ [1480]


אפראסיאבּ וסיאווּש יוצאים לצוד

אֶל בֶּן הַמֶּלֶךְ כֹּה אָמַר הַשָּׁהּ: / 'בּוֹא יוֹם אֶחָד אִתִּי לִשְׂדֵה הַצַּיִד,

שָׁם לִבּוֹתֵינוּ נְשַׂמַּח בַּצַּיִד, / וּבַמִּרְדָּף כָּל צַעַר נְגָרֵשׁ.'

עָנָה: ‘בְּכָל מוֹעֵד אֲשֶׁר תִּבְחַר, / וּלְכָל מָקוֹם אֲשֶׁר אֵלָיו תַּנְחֵנִי.’

יוֹם לֹא עָבוֹת יָצְאוּ לִשְׂדֵה הַצַּיִד, / לָקַח אִתּוֹ הַשָּׁהּ בַּזִּים, כְּלָבִים.

אִתָּם יָצְאוּ בְּנֵי לְוָיָה שׁוֹנִים / מִצְּבָא תּוּרָן וּצְבָא אִירָן גַּם יַחַד. [1485]

הִשְׁגִּיחַ סִיָוֻשׁ בָּעֲרוֹדִים. / מֵבִין הַמְלַוִּים מִהֵר כְּרוּחַ,

רִפָּה מוֹשְׁכוֹת, לָחַץ בַּדָּרְבוֹנוֹת, / הִדְהִיר סוּסוֹ עַל פְּנֵי גִּבְעָה וָעֵמֶק.

הִשִּׂיג עָרוֹד וַחֲצָאוֹ בַּתָּוֶךְ, / תֹּאמַר: ‘זֶה כֶּסֶף, וְיָדָיו מָאזְנַיִם!’

אַף לֹא גַּרְגִּיר הִכְרִיעַ אֶת הַכַּף, / הִשְׁתּוֹמְמוּ הַשָּׁהּ וַאֲנָשָׁיו.

הַנּוֹכְחִים דִּבְּרוּ לְבֵינֵיהֶם: / ‘אֵיזֶה סַיָּף אָצִיל הָאִישׁ הַזֶּה!’ [1490]

וְעוֹד הוֹסִיפוּ זֶה אֶל זֶה לֵאמֹר: / 'צָרוֹת כְּבָר בָּאוּ לָנוּ מֵאִירָן,

וּפְנֵי שָׂרֵינוּ בּוּז עָטוּ לֹא פַּעַם, / עַתָּה הַזְּמַן לְהִלָּחֵם בַּשָּׁהּ.'

בָּהָר, בַּגַּיְא וּבַמִּישׁוֹר רָדַף / אַחַר הַחַי בְּחֵץ וּבַכִּידוֹן,

בְּכָל מָקוֹם הִשְׁאִיר בַּעֲרֵמוֹת / לְכָל הַמִּשְׁתַּתְּפִים צֵדָה בְּשֶׁפַע.

הַפָּרָשִׁים חָזְרוּ בְּלֵב שָׂמֵחַ / מֵהַמָּקוֹם הַהוּא אֶל הָאַרְמוֹן. [1495]

אַפְרָסִיָבּ שָׂמֵחַ אוֹ עָצוּב, / לְבַד מִסִּיָוֻשׁ לֹא אָבָה אִישׁ.

לֹא עוֹד פָּתַח רָזָיו לִפְנֵי בְּנוֹ גַ’הְן / וְגַרְסִיוַז, לֹא שָׂמַח אִתָּם.

עִם סִיָוֻשׁ בִּלְבַד יוֹמָם וָלַיְלָה / הֵיטִיב לִבּוֹ, פָּתַח שְׂפָתָיו בִּצְחוֹק.

בְּאֹפֶן זֶה חָלְפָה שָׁנָה מֻצְלַחַת, / עָמָל וָגִיל חָלְקוּ שְׁנֵיהֶם בְּיַחַד.


פּיראן משיא בתו לסיאווּש

פַּעַם אַחַת, פִּירָן וְסִיָוֻשׁ / יוֹשְׁבִים וּמְשׂוֹחֲחִים עַל הָא וְדָא. [1500]

אָמַר פִּירָן: 'אַתָּה פֹּה בְּאַרְצֵנוּ / כְּמִי אֲשֶׁר עוֹמֵד לְהִפָּרֵד.

מֵאַהֲבַת הַשַּׁהַנְשָׁהּ אֵלֶיךָ / שִׁמְךָ עַל לְשׁוֹנוֹ גַּם בִּשְׁנָתוֹ.

דַּע, כִּי אַתָּה לוֹ כְּאָבִיב שָׂמֵחַ, / אַתָּה צַלְמוֹ, נֶחָמָתוֹ בַּצַּר לוֹ.

אַתָּה רַם־יַחַשׂ, בֶּן כָּוֻס הַמֶּלֶךְ, / מַעֲלוֹתֶיךָ מַרְקִיעוֹת עַד סַהַר.

זָקֵן אָבִיךָ וְלִבְּךָ צָעִיר, / שְׁמֹר עַל זְכוּתְךָ לְכֵס הַמְּלוּכָה. [1505]

אַתָּה נְסִיךְ אִירָן וְגַם תּוּרָן, / וְיָד לַמְּלָכִים הַנִּדְגָּלִים.

אֲבָל רוֹאֶה אֵינֶנִּי מִקְּרוֹבֶיךָ, / אֲשֶׁר יִדְבַּק בְּךָ לְאָהָבְךָ.

בְּכָל תּוּרָן מוֹצֵא אֵינֶנִּי אִישׁ / יָאֶה לְךָ, אוֹ מִתחָרֶה אוֹ רֵעַ.

לֹא אָח לְךָ, אָחוֹת וְלֹא רַעְיָה, / אַתָּה זַלְזַל וְרָדִים בַּעֲרוּגָה.

מְצָא אִשָּׁה לְךָ כְּעֶרְכְּךָ, / וּמֵאִירָן אַל דְּאָגָה וָצַעַר, [1510]

שֶׁלְּךָ תִּהְיֶה כְּהֵאָסֵף אָבִיךָ, / אַתָּה תִּירַשׁ הַכֶּתֶר וְהַכֵּס.

מֵאֲחוֹרֵי פַּרְגּוֹד שָׁהּ הָעוֹלָם / שָׁלוֹשׁ יָפוֹת נוֹשְׂאוֹת כֶּתֶר צְפוּנוֹת.

כְּהִתָּקֵל בָּהֶן הַלְּבָנָה, / מֻקְסֶמֶת לֹא תָּסִיר מֵהֶן עֵינֶיהָ.

לְגַרְסִיוַז גַּם כֵּן שָׁלוֹשׁ בָּנוֹת, / מְיֻחָסוֹת מֵאָב וְגַם מֵאֵם.

סָבָן הוּא פַרִידוּן, דּוֹדָן – הַשָּׁהּ. / לָהֶן כְּתָרִים וּמְקוֹם כָּבוֹד בַּזְּבוּל. [1515]

בִּמְעוֹן נָשַׁי גַּם כֵּן שָׁלוֹשׁ בָּנוֹת. / אִם נְחוּצוֹת לְךָ – הֵן שִׁפְחוֹתֶיךָ.

וְהַבְּכִירָה בָּהֶן הִיא גַ’רִירֶה, / אֵין מִתְחָרָה לָהּ בֵּין יְפוֹת הַתֹּאַר.

אִם חֵן תִּשָּׂא, תִּהְיֶה לְךָ אָמָה, / אַף תְּשָׁרֵת אוֹתְךָ בֶּאֱמוּנָה.'

עָנָה לוֹ סִיָוֻשׁ: 'תּוֹדָה רַבָּה! /נְהַג בִּי מֵעַתָּה כְּמוֹ בְּבֵן.

מִיפוֹת הַחֵן יָאָה לִי גַ’רִירֶה, / כִּי לִי בֵּיתְךָ יָקָר מִכָּל כָּבוֹד. [1520]

הִיא תְּשַׂמַּח גּוּפִי וְנִשְׁמָתִי, / וְלֹא אֶשָּׂא עֵינַיִם אֶל אַחֶרֶת.

בָּזֶה הִטַּלְתָּ עַל רֹאשִׁי חוֹבָה, / אֲשֶׁר כָּל עוֹד אֶחְיֶה לֹא אַזְנִיחֶנָּה.'

2.jpg

פִּירָן, אַחַר עָזְבוֹ אֶת סִיָוֻשׁ, / מִהֵר אֶל זוּגָתוֹ גֻּלְשַׁהְר וְשָׂח:

'הָכִינִי סִבְלוֹנוֹת לְגַ’רִירֶה / לְזֹהַר סִיָוֻשׁ הַנַּעֲלֶה.

אֵיךְ לֹא נִשְׂמַח וְלֹא יָגִיל לִבֵּנוּ, / אִם נֶכֶד כַּי־קֻבָּד הוּא חֲתָנֵנוּ?' [1525]

גֻּלְשַׁהְר, הָאֵם, הֵבִיאָה אֶת בִּתָּהּ, / הִנִּיחָה נֵזֶר עַל פְּאֵר רֹאשָׁהּ,

וּבְשֵׁשׁ מָשְׁזָר, בְּדִינָרִים, בְּפָז, / בְּדַרְכּוֹנִים, בְּנִיחוֹחוֹת וּבְצֶבַע

קִשְּׁטָה אוֹתָהּ כְּמוֹ אָבִיב שָׂמֵחַ, / אַחֲרֵי כֵן שָׁלְחָה אֶל הַנָּסִיךְ.

אוֹתָהּ הִשִּׂיאוּ לַנָּסִיךְ כַּדָּת /וְהוֹשִׁיבוּהָ כִּלְבָנָה בַּכֵּס.

אִישׁ לֹא יָדַע חֶשְׁבּוֹן עָשְׁרָהּ הָרַב, / כַּמָּה כִּסְאוֹת זָהָב מְשֻׁבָּצִים לָהּ. [1530]

כִּרְאוֹת יְפִי פָּנֶיהָ סִיָוֻשׁ, / שָׂבַע רֹב נַחַת וְצָחַק מֵאשֶׁר.

לַיְלָה וָיוֹם שָׂשׂ סִיָוֻשׁ עָלֶיהָ, / וְזֵכֶר אָב לֹא הֶעֱלָה עַל לֵב.

כֹּה זְמַן נִכָּר סָבַב גַּלְגַּל שָׁמַיִם / וְחֵלֶק סִיָוֻשׁ בַּכֹּל גָּדַל.

לִפְנֵי אַפְרָסִיָבּ עָלָה בִּרְבוֹת / הַזְּמַן בַּמַּעֲמָד וּבַכָּבוֹד.


פּיראן משוחח עם סיאווּש על פרנגִיס

שָׂח יוֹם אֶחָד אֶל סִיָוֻשׁ פִּירָן / הַמְיֻשָּׁב בְּדַעַת: 'אַי, נָסִיךְ! [1535]

אַתָּה יוֹדֵעַ, כִּי שָׁהּ צְבָא תּוּרָן / הֵרִים כִּתְרוֹ מֵעַל קָדְקֹד שָׁמַיִם;

יוֹמָם וָלַיְלָה נִשְׁמָתוֹ אַתָּה, / לִבּוֹ, נַפְשׁוֹ, כֹּחוֹ וְחָכְמָתוֹ.

בְּקֶשֶׁר נִשּׂוּאִים אִתּוֹ יָרוּם / מַעֲמָדְךָ מִדֵּי כָּל נְשִׁימָה.

אָמְנָם בִּתִּי כְּבָר אִשְׁתְּךָ, אֲבָל / אֲנִי דּוֹאֵג לְכָל אֲשֶׁר לְךָ.

אָכֵן טוֹבַת מַרְאֶה הִיא גַ’רִירֶה / וּבָהּ בִּלְבַד בָּחַרְתָּ מִכֻּלָּן, [1540]

אַךְ לַעֲשׂוֹת תֵּיטִיב אִם תְּבַקֵּשׁ / לְךָ פְּנִינָה מִשֹּׁבֶל הַשַּׁלִּיט.

לְבֵין בְּנוֹתָיו אֵין עוֹד כְּפַרַנְגִּיס / וְלֹא תִּרְאֶה פָּנִים, שֵׂעָר כָּאֵלֶּה.

בְּקוֹמָתָהּ גְּבוֹהָה מִבְּרוֹשׁ תָּמִיר, / עֲטֶרֶת מֻשְׁק שָׁחוֹר עוֹנֵד רֹאשָׁהּ.

עוֹלוֹת תְּכוּנוֹת הַנֶּפֶשׁ עַל מַרְאֶהָ, / וְהַתְּבוּנָה – אַחַת מֵאַמְהוֹתֶיהָ.

אֵי בְּכַּשְׁמִיר אוֹ בְּכָּבֻּל כָּמוֹהָ? / אִם תְּבַקְשֶׁנָּה, לֹא תֵּצֵא רֵיקָם.21 [1545]

הַמֶּלֶךְ הָאָצִיל יִהְיֶה קְרוֹבְךָ / וְזָהָרְךָ וְכִסְאֲךָ יַגִּיהוּ.

עֲשֵׂנִי שְׁלִיחֲךָ בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, / וּבְלִי מֵשִׂים אַגְדִּיל כְּבוֹדִי גַּם אָנִי.'

הִבִּיט בּוֹ סִיָוֻשׁ וְכֹה אָמַר: / 'מֵרְצוֹן אֱלוֹהַּ אֵין לְהִתְעַלֵּם.

אִם זֶה רְצוֹן שָׁמַיִם, קוֹם יָקוּם. / מִי יַעֲמֹד בִּפְנֵי תַּכְלִית סוֹדָם?

אִם אֶל אִירָן חוֹזֵר אֵינֶנִּי עוֹד / וּפְנֵי כָּוֻס־כַּי לֹא אוּכַל לִרְאוֹת, [1550]

אוֹ אֶת דַּסְתָּן הַשָּׂב, אֲשֶׁר גִּדְּלַנִי, / וְתַהַמְתַּן, אֲבִיבִי הַפּוֹרֵחַ,

אוֹ פְּנֵי בַּהְרָם, זַנְגֶּה בֶּן שָׁוַרָן, / שָׁפּוּר וְגִיו וַאֲחֵרִים בְּנֵי חַיִל;

אִם עַל כָּרְחִי נִתַּקְתִּי מִפְּנֵיהֶם, / וְאֶת בֵּיתִי בּוֹחֵר לִי בְּתוּרָן,

כַּעֲצָתְךָ עֲרֹךְ לִי נִשּׂוּאִים. / אוּלָם עַד בּוֹא הַיּוֹם נְצֹר הַסּוֹד.'

אָמַר וְעַפְעַפָּיו הִגִּירוּ דֶּמַע, / וַאֲנָחָה קָרָה בָּקְעָה מִמֶּנּוּ. [1555]

עָנָה פִּירָן: 'אָדָם חָכָם נִכְנָע / לַנְּסִבּוֹת אֲשֶׁר מַכְתִּיב הַזְּמָן.

אִישׁ לֹא יַחְמֹק מִגַּלְגַּל הָרָקִיעַ, / מִמֶּנּוּ קְרָב וּגְמוּל וְאַהֲבָה.

אִם יְדִידִים לְךָ בְּתוֹךְ אִירָן, / מָסְרֵם בִּידֵי אֱלוֹהַּ וְעָזְבֵם.

בֵּיתְךָ וְאוֹתוֹתֶיךָ בְּתוּרָן, / לְעֵת עַתָּה חָסוּם כִּסֵּא אִירָן.'


פּיראן משוחח עם אפראסיאבּ

פִּירָן, יוֹרֵד לְדַעַת סִיָוֻשׁ / בְּכָל דָּבָר גָּדוֹל וְגַם קָטָן, [1560]

בָּא אֶל חֲצַר הַשָּׁהּ בְּלֵב שָׂמֵחַ. / כְּרִדְתּוֹ מִסּוּסוֹ פִּנּוּ לוֹ דֶּרֶךְ,

דּוּמָם עָמַד לִפְנֵי מַלְכּוֹ זְמַן מָה. / פָּנָה אֵלָיו הַשָּׁהּ שׁוֹחֵר טוּבוֹ:

'מַדּוּעַ לְפָנַי אַתָּה בְּלִי אֹמֶר? / מַה שְּׁאֵלָתְךָ וּמַהִי דַּעְתְּךָ?

צְבָאִי וְאוֹצָרִי הֵם לִרְשׁוּתְךָ, / הַצְלָחָתְךָ אַתָּה – הַצְלָחָתִי.

כָּל מִי אֲשֶׁר הָיָה אֶצְלִי אָסוּר / וְשִׁחְרוּרוֹ גָּרַם לִי כְּאֵב וְנֶזֶק, [1565]

מִכַּעַס וּכְבָלִים כְּבָר שִׁחְרַרְתִּיו, / וִתַּרְתִּי עַל הַמִּלְחָמָה לְמַעַנְךָ.

בַּקֵּשׁ כָּל הָעוֹלֶה עַל רוּחֲךָ: / חוֹתָם אוֹ חֶרֶב אוֹ כִּסֵּא וָכֶתֶר.'

עָנָה לוֹ הֶחָכָם וְכֹה אָמַר: / 'יְהִי הַיְקוּם שׁוֹפֵעַ טוּב לְךָ!

לִי לְעַצְמִי רְכוּשׁ, אוֹצָר, צָבָא, / וּבְמַזָּלְךָ גַּם חֶרֶב, כֵּס וָכֶתֶר.

אֲשֶׁר לְסִיָוֻשׁ, שְׁלִיחוּת סוֹדִית / אֲנִי מֵבִיא לְאָזְנְךָ, מַצְבִּיא. [1570]

אָמַר אֵלַי: "הַגֵּד לְשָׁהּ תּוּרָן: / 'הֲרֵינִי מְאֻשָּׁר, שׁוֹחֵר שֵׁם טוֹב.

אוֹתִי כְּאָב נָשָׂאתָ עַל כַּפַּיִם, / וּמַזָּלִי הַטּוֹב נָתַן פֹּה פְּרִי.

עַתָּה, מַלְכִּי, דְּאַג לְנִשּׂוּאַי, / בְּטוֹב וּבְרַע אֲנִי סוֹמֵךְ עָלֶיךָ.

לְךָ בְּסֵתֶר חֲדָרֶיךָ בַּת / הוֹלֶמֶת לְכִסְאִי וּלְאַרְמוֹנִי.

יוֹלַדְתָּהּ קוֹרֵאת לָהּ פַרַנְגִּיס, / בָּהּ מְאֻשָּׁר אֶהְיֶה, אִם אַךְ אֶזְכֶּה בָּהּ.''' [1575]

אַפְרָסִיָבּ שָׁקַע בְּהִרְהוּרִים, / וּבִדְמָעוֹת עָנָה לוֹ לְפִּירָן:

'עַל הַנּוֹשֵׂא הַזֶּה שׂוֹחַחְנוּ כְּבָר / וְדַעְתְּךָ לֹא תָּאֲמָה דַּעְתִּי.

בְּיוֹם מִן הַיָּמִים אָמַר אֵלַי / אָדָם נְבוֹן דָּבָר וְאִישׁ עֵצָה:

"אַתָּה הַמְגַדּל גּוּר אֲריוֹת, / לָמָּה לְךָ כָּל העָמָל לַשָּׁוְא?

בִּיגִיעוֹתֶיך לְאַלְּפוֹ מִדּוֹת, / כְּשֶׁיּבְשִׁיל פִּרְיוֹ אַתָּה תּהְיֶה עָרֹם. [1580]

עת תֶּחֱזַקְנָה כַּפּוֹתָיו לְטֶרֶף, / אַתָּה רִאשׁוֹן תִּפֹּל בְּצִפָּרְנָיו."

וְעוֹד: קֳבָל כָּל גּבּוֹרֵי הַחַיִל, / רַבּי־מָגִים בְּקִיאים בַּכּוֹכָבִים

הִפְנוּ לוּחוֹתֵיהֶם אֶל החַמָּה, / וְאֶל אוֹתָהּ הַמַּסְקָנָה הִגּיעוּ,

כִּי בֶּעָתִיד, כְּהוָּלֵד נֶכְדִּי, / יָמִיט עָלַי אָסוֹן אַחַר אָסוֹן.22

עַל אוֹצָרִי, כִּסְאִי וּמְחוֹזוֹתַי, / עַל אַדְמָתִי, צְבָאִי וְאַרְמוֹנִי, [1585]

כְּבוֹא הַיּוֹם יָבִיא נֶכְדִּי כְּלָיָה, / וְלֹא אֶמְצָא מִפְלָט מִכַּף יָדוֹ;

יִגְזֹל מִמֶּנִּי כָּל מְחוֹזוֹתַי, / וְעַל רֹאשִׁי יוֹרִיד צָרוֹת צְרוּרוֹת.

רוֹאֶה אֲנִי, דִּבְרֵי אֱמֶת שָׁמַעְתִּי, / אֲשֶׁר גָּמְרוּ הַמַּזָּלוֹת בַּסֵּתֶר.

מִשְּׁתֵּי הַמִּשְׁפָּחוֹת יָקוּם נָסִיךְ / וְיַחֲבֹק עוֹלָם בִּזְרוֹעוֹתָיו;

יַשְׁחִית תּוּרָן עַד בְּלִי הוֹתֵר בָּהּ צֶמַח, / אַךְ עוֹד לִפְנֵי כֵן יְחַלֵּל כִּסְאִי. [1590]

מַדּוּע עֵץ אֶטַּע בְּמוֹ יָדַי, / אֲשֶׁר פִּרְיוֹ סַם מָוֶת, רוֹשׁ – עָלָיו.

נֵצֶר אַפְרָסִיָבּ וְכַּי־כָּוֻס / כְּלֶהָבָה יִהְיֶה אוֹ כְּנַחְשׁוֹל.

הַאִם יָשׁוּב מֵאַהֲבָה אִירָנָה, / אוֹ אֶל תּוּרָן יִפְנֶה מְאוֹר פָּנָיו?

מַדּוּעַ בְּמֵזִיד יִשְׁתֶּה אִישׁ רַעַל? / אַל לוֹ לִב;חֹר בִּנְשִׁיפַת נָחָשׁ.

הֲלֹא כָּל עוֹד יֵשֵׁב עִמָּנוּ פֹּה, / יְהְיֶה לִי סִיָוֻשׁ כְּאָח מֵרֶחֶם. [1595]

אַךְ אִם מִפֹּה יֵצֵא לִמְכוֹרָתוֹ, / מַסַּע עָרוּךְ יָפֶה אָכִין לוֹ אָז,

אַחֲזִירֶנּוּ לְאָבִיו בִּיקָר / לְפִי רְצוֹן יַזְדָּן, שׁוֹפֵט הַצֶּדֶק.'

אָמַר אֵלָיו פִּירָן: 'אַי, שַׁהְרְיָר! / דַּאֲגָתְךָ בָּזֶה הִיא פַּחַד שָׁוְא.

כָּל צֶאֱצָא מִזֶּרַע סִיָוֻשׁ / חָכָם יִהְיֶה, כּוֹבֵשׁ יִצְרוֹ, זָהִיר.

אַל בְּחוֹזֵי בַּכּוֹכָבִים תִּבְטַח, / וּבַמִּקְרֶה הַזֶּה נְהַג בְּשֵׂכֶל. [1600]

מִזּוּג הָאֲצִילִים יָקוּם יוֹרֵשׁ, / אֲשֶׁר רֹאשׁוֹ יַגְבִּיהַּ עַד חַמָּה

כְּשַׁהְרְיָר אִירָן וְגַם תּוּרָן, / וּשְׁתֵּי הַמְּדִינוֹת מִקְּרָב תָּנַחְנָה.

מִזֶּרַע פַרִידוּן וְכַּי־קֻבָּד / זַן מְשֻׁבָּח מִמֶּנּוּ לֹא יִצְמַח.

אַךְ אִם שָׁמַיִם מִתְכַּוְּנִים אַחֶרֶת, / גַּם פַּחַד לֹא יַגְבִּיר אֶת חִבָּתָם.

אֲשֶׁר עָתִיד לִהְיוֹת, הוּא גַּם יִהְיֶה, / וְלֹא יִפְחַת מִן הַגִּדּוּל אִם תִּזָּהֵר. [1605]

שִׂים לֵב, מַה מְּבֹרָךְ הַמַּעֲשֶׂה. / אֲשֶׁר תִּדְרשׁ מֵהַמַּזָּל – יָקוּם!'

עָנָה הַמֶּלֶךְ לְפִּירָן לֵאמֹר: / 'מֵעֲצוֹתֶיךָ אַךְ טוֹבוֹת צָמְחוּ.

כַּעֲצָתְךָ וּפְקֻדָּתְךָ אֶפְעַל, / לֵךְ וּבַצַּע יָפֶה מַשָּׂא נַפְשֶׁךָ.'

פִּירָן הִשְׁתַּחָוה בְּהוֹקָרָה, / בֵּרַךְ נִדְבַת הַמֶּלֶךְ וְיָצָא.

הֵרִים אֶת פְּעָמָיו אֶל סִיָוֻשׁ, / לְהַשְׁמִיעֵהוּ אֶת אֲשֶׁר קָרָה. [1610]

שְׂמֵחִים עַד בֶֹּקר אוֹר יָשְׁבוּ הַשְּׁנַיִם, / שָׁטְפוּ בְּיַיִן עֶצֶב מִלִּבָּם.


סיאווּש נושא לאשה את פרנגיס

כְּשֵׂאת רֹאשׁוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כְּמָגֵן / בַּשַּׁחַק הַסּוֹבֵב תָּמִיד,

חָגַר מָתְנָיו שַׂר הַצָּבָא פִּירָן, / עָלָה עַל רַמָּכוֹ קַל הָרַגְלַיִם,

וְשָׂם פָּנָיו אֶל בֵּית זְבוּל סִיָוֻשׁ / וְלֹא חָסַךְ בְּרָכוֹת מִזָּהֳרוֹ.

אָמַר אֵלָיו: 'הִכּוֹן הַיּוֹם, נָסִיךְ, / אֶת בַּת־הַמֶּלֶךְ לְאָרֵחַ, [1615]

וְאִם תִּמְצָא אוֹתִי רָאוּי לְזֹאת, / אֶחְגֹּר מָתְנַיִם שׁוֹשְׁבִינָהּ לִהְיוֹת.'

לֵב סִיָוֻשׁ נִתְקַף בּוּשָׁה גְּדוֹלָה, / בְּפִי פִּירָן הִסְמִיקוּ לְחָיָיו.

הֵן חֲתָנוֹ הָיָה, בַּעַל בִּתּוֹ, / אוֹתוֹ אָהַב כְּמוֹ בָּבַת עֵינוֹ.

שָׂח הַנָּסִיךְ: ‘עֲשֵׂה כִּרְאוּת עֵינֶיךָ, / כִּי סוֹד נִסְתָּר לִי בְּפָנֶיךָ אַיִן.’

כִּשְׁמֹעַ זֹאת פִּירָן שָׁב לָאַרְמוֹן, / וּבְכָל לִבּוֹ נִגַּשׁ לַחֲתֻנָּה. [1620]

אֶת הַמַּפְתֵּחַ אֶל מַחְסַן בַּדָּיו / הַלֹּא גְּזוּרִים הִפְקִיד בִּידֵי גֻּלְשַׁהְר,

אֲשֶׁר הָיְתָה הַגְּבֶרֶת בַּהַרְמוֹן, / וּלְחָכְמָתָהּ יָצָא בָּאָרֶץ שֵׁם.

לָקְחוּ מֵהַמֻּבְחָר בְּאוֹצָרוֹ: / אֶלֶף אַמָּה רִקְמַת זָהָב מִסִּין,

גְּבִיעִים מִשְּׁבוֹ וְצַלָּחוֹת מִנֹּפֶךְ, / מְמֻלָּאִים אָהָל וּמֻשְׁק נִיחוֹחַ;

כִתְרֵי פְּנִינִים, יָפִים לְמֶלֶךְ, שְׁנַיִם, / וּשְׁנֵי צְמִידִים, עֲנָק וַעֲגִילִים; [1625]

שְׁטִיחֵי רִצְפָּה מִטְעַן שִׁשִּׁים גְּמַלִּים, / גַּם תִּלְבּוֹשׁוֹת רִקְמַת זָהָב שָׁלוֹשׁ;

וְהַתְּמוּנוֹת בָּהֶן בְּפָז כָּתֹם, / מְשֻׁבָּצוֹת בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת.

שְׁלוֹשִׁים גְּמַלִּים עוֹמְשֵׂי זָהָב וָכֶסֶף, / טַסֵּי זָהָב וּלְבוּשׁ תּוֹצֶאֶת פָּרְס;

כֵּס פָּז אֶחָד וְאַרְבָּעָה כִּסְאוֹת, / נַעֲלֵי פָּז מְשֻׁבָּצוֹת בְּנֹפֶךְ;

מָאתַיִם עֲלָמוֹת נוֹשְׂאוֹת גְּבִיעִים, / תֹּאמַר: ‘אֵין בָּאַרמֹון מָקוֹם פָּנוּי!’ [1630]

עוֹד שְׁלשׁ מֵאוֹת אָמָה בְּנִזְרֵי פָּז, / וּמְקְּרוֹבָיו מֵאָה דּוֹרְשֵׁי טוּבוֹ;

מֵאָה כּוֹסוֹת זַפְרָן וּמֻשְׁק מֵאָה. / כָּל אֵלֶּה, עִם גֻּלְשַׁהְר וְאַחְיוֹתֶיהָ

בְּתוֹךְ חֻפּוֹת זָהָב וְשֵׁש מָשְׁזָר, / עָשׂוּ דַּרְכָּם בַּסָּךְ חֻלְיוֹת חֻלְיוֹת.

לַחֲלֻקָּה לָקְחָה אִתָּהּ הַגְּבֶרֶת / כְּמֵאָה אֶלֶף מַטְבְּעוֹת דִּינָר.

אֶל פַרַנְגִּיס הֵבִיאוּ הַכְּבֻדָּה / בְּשֶׁבַח וּבְהַלֵּל עַל לְשׁוֹנָם. [1635]

אָמְרָה גֻּלְשַׁהְר, מִשְׁתַּחֲוָה אַפַּיִם: / ‘אֵין זֹאת כִּי נֹגַהּ תֵּאָרֵשׁ לְשֶׁמֶשׁ!’

מִצַּד שֵׁנִי הַמֶּלֶךְ וְפִּירָן / עָשׂוּ דַּרְכָּם מַהֵר אֶל סִיָוֻשׁ,

הִשִּׂיאוּ אֶת הַבַּת עַל פִּי הַנֹּהַג / וְכַנִּדְרָשׁ עַל פִּי אֱמוּנָתָם.

כְּתֻבָּה הֵכִינוּ לְעֵינֵי עֵדִים. / כְּכַלּוֹתָם לִכְתֹּב אֶת הַחוֹזֶה,

הֵרִיץ פִּירָן שָׁלִיחַ כְּעָשָׁן, / וְאֶת גֻּלְשַׁהְר שָׂלַח אֶל פַרַנְגִּיס [1640]

לַהֲבִיאָהּ מִיָּד אֶל בֶּן הַמֶּלֶךְ. / אָמְרָה לְפַרַנְגִּיס הַמְאֻשֶּׁרֶת,

כִּי בּוֹא תָבוֹא אֶל סִיָוֻשׁ בָּעֶרֶב / וְכַיָּרֵחַ תְּפָאֵר זְבוּלוֹ,

אָמְרָה. מִיָּד קִשְּׁטוּ אֶת הַכַּלָּה, / וּבִפְרָחִים יִפּוּ אֶת שְׂעָרָהּ.

כְּמוֹ יָרֵחַ פַרַנְגִּיס הוֹפִיעָה / לִפְנֵי נוֹשֵׂא הַכֶּתֶר הַצָּעִיר.

שָׂמְחוּ הַשְּׁנַיִם זֶה בָּזֶה הַרְבֵּה, / וְאֵשׁ אַהֲבָתָם גָּדְלָה כָּל רֶגַע. [1645]

שָׁבוּעַ לֹא יָשְׁנוּ, לֹא עוֹף לֹא דָּג. / אִישׁ לֹא הִנִּיחַ רֹאשׁ לְהֵרָדֵם.

הָיְתָה הָאָרֶץ גַּן גָּדוֹל אֶחָד / מִקּוֹל זִמְרָה וּמִצְהֲלוֹת שִׂמְחָה.


אפראסיאבּ נותן לסיאווּש חבל ארץ

מִקֵּץ שִׁבְעַת יְמֵי הַחֲתֻנָּה / הֵכִין הַשָּׁהּ לְסִיָוֻשׁ דּוֹרוֹן:

סוּסִים קַלֵּי רַגְלַיִם וּכְבָשִׂים, / שִׁרְיוֹן, קְסָדוֹת, אַלּוֹת וּפְלָצוּרִים,

כִּיסֵי אֲדַרְכּוֹנִים וְדִינָרִים, / וְתִלְבּוֹשׁוֹת וְכָל מִינֵי דְּבָרִים. [1650]

גַּם חֶבֶל אֶרֶץ עַד יַם־סִין נָתַן לוֹ, / וּבוֹ מָנוּ עָרִים וַאֲדָמוֹת.

לְחֶבֶל זֶה מֵאָה פַּרְסָה הָאֹרֶךְ / וְלֹא יָדַע אָדָם לִמְדֹּד רָחְבּוֹ.

כָּתְבוּ מִנְשָׁר עַל מֶשִׁי צִבְעוֹנִי, / עַל פִּי מִשְׁפַּט הַמַּמְלָכָה כַּדָּת.

אוֹתוֹ שָׁלַח הַשָּׁהּ אֶל סִיָוֻשׁ, / בְּיַחַד עִם כִּסֵּא וְכֶתֶר פָּז.

אַחֲרֵי כֵן עָשָׂה מִשְׁתֶּה, וְכָל / מַגִּיעַ מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק, [1655]

מָצָא שֻׁלְחָן וְטַבָּחִים וָיַיִן, / אָכַל, וְכָל אֲשֶׁר יָכֹל לָשֵׂאת,

שָׂם אֶל כֵּלָיו וֶהֱבִיאוֹ הַבַּיְתָה. / שִׁבְעָה יָמִים שָׂמְחוּ אוֹרְחֵי הַשָּׁהּ.

פָּתַח הַשָּׁהּ בְּרִיחֵי דַּלְתוֹת הַכֶּלֶא, / שִׂמַּח אֶת הַמַּזָּל וְאֶת נַפְשׁוֹ.

בְּבֹקֶר יוֹם שְׁמִינִי בָּא סִיָוֻשׁ / עִם הַגִּבּוֹר פִּירָן אֶל שָׁהּ תּוּרָן

בְּבַקָּשָׁה לָשׁוּב לְבָתֵּיהֶם, / כֹּה כָּל אֶחָד יִפְנֶה לְאַרְמוֹנוֹ. [1660]

פָּתְחוּ שְׁנֵיהֶם בְּשֶׁבַח וְאָמְרוּ: / 'אַי שַׁהְרְיָר הָאָרֶץ רַב הַחֶסֶד!

רְאֵה חַיִּים טוֹבִים בְּכָל יָמֶיךָ, / וְשׂוֹנַאֲךָ, גַּבּוֹ כָּפוּף יִהְיֶה.'

מִשָּׁם שְׂמֵחִים חָזְרוּ אֶל הָאַרְמוֹן / מְשׂוֹחֲחִים בְּמֶלֶךְ הָעוֹלָם.

שָׁנָה תְּמִימָה בְּאַהֲבָה וּבְצֶדֶק, / בְּלִי תַּקָּלָה סָבַב גַּלְגַּל רָקִיעַ.

בְּיוֹם מִן הַיָּמִים הוֹפִיעַ צִיר / אֶל סִיָוֻשׁ מֵעִם הַשָּׁהּ לֵאמֹר: [1665]

'דּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמְךָ הַשָּׁהּ הַמְהֻלָּל, / וְכֹה אָמַר: "נָסִיךְ נוֹדָע בָּעָם!

מִפֹּה עַד סִין אֲשֶׁר לְךָ נָתַתִּי, / לֵךְ שׁוּט בָּאֲדָמוֹת וְתוּר אוֹתָן.

אִם עִיר מוֹשָׁב תִּקַּח לִבְּךָ, / וּבָהּ תִּמְצָא לְנַפְשְׁךָ מָנוֹחַ,

גּוּר בָּהּ, בָּעִיר הַזֹּאת, וּרְאֵה חַיִּים, / וְאַל תִּמְנַע מִמֶּךָּ רֶגַע אשֶׁר.'''

כִּשְׁמֹעַ סִיָוֻשׁ, עָלַץ לִבּוֹ, / הִכָּה בַּתֹּף, צָרַר אֶת הַמִּטְעָן. [1670]

צָבָא עִם נֶשֶׁק בְּדַרְכּוֹ לִוָּהוּ, / נוֹשֵׂא עִמּוֹ אוֹצָר, חוֹתָם וָכֶתֶר.

אַפִּרְיוֹנִים רַבִּים הֵכִינוּ שָׁם, / בָּהֶם הוֹשִׁיבוּ אֶת יְפוֹת הַתֹּאַר.

אֶת פַרַנְגִּיס הוֹשִׁיב בָּאַפִּרְיוֹן, / עָמַס מַשָּׂא וְאֶת צִוְתּוֹ הִסִּיעַ.

שְׂמֵחִים עָשׂוּ הַדֶּרֶךְ אֶל כֻתָּן, / הוּא וּמְלַוָּיו אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם אִתּוֹ,

כִּי מְפַקֵּד עִיר זֹאת פִּירָן הָיָה, / וְלֹא הָיָה שׂוֹנֵא לוֹ בְּתוֹכָהּ. [1675]

חֹדֶשׁ יָמִים הָיָה אוֹרְחוֹ בָּעִיר, / כְּפִי אֲשֶׁר הִבְטִיחַ סִיָוֻשׁ.

פֹּה כָּל זְמַנּוֹ בִּלָּה בַּנְּעִימִים: / בְּמִשְׁתָּאוֹת, בְּנֵבֶל אוֹ בְּצַיִד.

כִּנְקֹף הַחֹדֶשׁ, עִם קְרִיאַת הַגֶּבֶר, / נִשְׁמַע שׁוּב קוֹל הַתֹּף קוֹרֵא לַדֶּרֶךְ.

וְהַנָּסִיךְ יָצָא לִמְדִינָתוֹ, / פִּירָן בְּרֹאשׁ וְאַחֲרָיו צְבָאוֹ.

בְּכָל מָקוֹם, כְּהִוָּדַע בּוֹאוֹ, / יָצְאוּ לִקְרַאת הַשָּׁהּ שׁוֹעֵי הָעָם. [1680]

מְאֻשָּׁרִים יָצְאוּ מִבָּתֵּיהֶם, / וְכַמִּנְהָג קִשְּׁטוּ אֶת הָעוֹלָם.

עָלָה שָׁאוֹן בַּמַּמְלָכָה, תֹּאמַר: / ‘חָבְרוּ גַּם יַחַד אֶרֶץ וְשָׁמַיִם!’

מֵרֹב תְּשׁוּאוֹת וְקוֹל תְּרוּעָה, תֹּאמַר: / ‘יָצְאוּ הַלְּבָבוֹת מִבֵּית חָזָם!’

לִמְקוֹם יִשּׁוּב הִגִּיעוּ בְּרָכְבָם, / וְהוּא יָפֶה וּמְבֹרָךְ בַּכֹּל.

מִצַּד זֶה יָם, מִצַּד שֵׁנִי – הָרִים, / מִצַּד שְׁלִישִׁי שְׂדֵה צַיִד מְבֻדָּד. [1685]

הַרְבֵּה עֵצִים, וּמַיִם שָׁם זוֹרְמִים, / לֵב שָׂב פֹּה יְחַדֵּשׁ אֶת נְעוּרָיו.

פֹּה סִיָוֻשׁ פָּתַח אֶת פִּיו וְאֶל פִּירָן / אָמַר: 'רְאֵה, מַה מְּבֹרָךְ הַחֶבֶל!

אָכִין לִי פֹּה מָקוֹם יָפֶה, אֲשֶׁר / לִבִּי יִמְצָא בּוֹ נֶחָמָה וָאשֶׁר.

אָקִים קִרְיָה מַעֲטִירָה, וּבָהּ / גַּנֵּי שַׁעֲשׁוּעִים, אַרְמוֹן, אוּלָם.

קִרְיָה אֶבְנֶה, שִׂיאָהּ יִגַּע בַּסַּהַר, / הָרְאוּיָה לְכֵס מַלְכוּת וּלְכֶתֶר.' [1690]

עָנָה פִּירָן: 'נָסִיךְ חֲכַם לֵבָב, / עֲשֵׂה כָּל הָעוֹלֶה עַל רוּחֲךָ.

צַוֵּנִי, וַאֲנִי כְּחֶפְצְךָ / אָרִים אֶת מוֹשָׁבְך עַד הַיָּרֵחַ.

לֹא בְּאוֹצָר וּבְנַחְלָאוֹת חֶפְצִי, / בְּךָ מָקוֹם וּזְמַן לִי – רַק פֻּנְדָּק.'

אָמַר לוֹ סִיָוֻשׁ: 'אַי, אִישׁ מַזָּל! / בְּכֹחֲךָ עֵץ הַגְּדֻלָּה נוֹבֵב.

עָשְׁרִי וְאוֹצָרִי מִמֶּךָּ לִי, / בְּכָל מָקוֹם יְגִיעֲךָ נִכָּר. [1695]

פֹּה עִיר אָקִים תִּפְאֶרֶת בְּעָלֶיהָ, / וְכָל רוֹאֶיהָ יִשְׁתָּאוּ אֵלֶיהָ.'


סיאווּש בונה את גַּנְג־דִּז'

עַתָּה אֶפְתַּח דַּלְתוֹת הַמָּסוֹרָה, / וַאֲסַפֵּר סִפּוּר מֵהֶעָבָר,

סִפּוּר נִפְלָא עַל גַּנְג שֶׁל סִיָוֻשׁ, / הָעִיר וְקוֹרוֹתֶיהָ הַקְּדוּמוֹת.

הַשֶּׁבַח לֵאלֹהִים בּוֹרֵא עוֹלָם, / יוֹצֵר הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת,

אֲדוֹן הָאַיִן וְהַיֵּשׁ, זוּגוֹת / בָּרָא אֶת יְצוּרָיו, רַק הוּא אֶחָד. [1700]

הַלֵּל וָשֶׁבַח לַנָּבִיא, וְכֵן / לְכָל הַמְלַוִּים אֲשֶׁר אִתּוֹ.

כְּהִתְרוֹקֵן הָאָרֶץ מִישָׁרִים, / עַל פֹּה לִהְיוֹת אַל תְּדַבֵּר אִתִּי.

אַיֵּה הַמְּלָכִים וְכִתְרֵיהֶם, / הַגִּבּוֹרִים הָאֲצִילִים – אַיָּם?

אַיֵּה הַחֲכָמִים, הַיַּדְעָנִים / וְכֵן יוֹדְעֵי הַכְּתָב הַלֹּא נִלְאִים?

אַיֵּה הָעֲלָמוֹת הָעֲנָווֹת, / הָעֲדִינוֹת אֲשֶׁר קוֹלָן עָנֹג? [1705]

אַיֵּה הָאִישׁ אֲשֶׁר יָשַׁב בְּקֵן / בָּהָר, רָחוֹק מִמְּנוּחָה וָאשֶׁר,

וְזֶה אֲשֶׁר רֹאשׁוֹ נָגַע בָּעָב, / וְזֶה אֲשֶׁר כְּפִירִים הָיוּ צֵידוֹ?

עָפָר וּלְבֵנִים לִמְרַאֲשׁוֹתָם. / אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר רַק טוֹב זוֹרֵעַ.

עָפָר אֲנַחְנוּ וְאֶל עָפָר נָשׁוּב, / בְּכָל מָקוֹם חִיל, דְּאָגָה וָפַחַד.

אַתָּה תֵּלֵךְ אַךְ הַחַיִּים יַמְשִׁיכוּ, / וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר רָזֵיהֶם? [1710]

כָּל הָעוֹלָם חָכְמָה וְלֶקַח טוֹב, / מַדּוּעַ רֹאשׁ נָקֵל בְּמוּסָרוֹ?

שִׁשִּׁים וְשֵׁשׁ שְׁנוֹת חֲתִירָה מַתְמֶדֶת, / מֵסֵב פָּנִים מִשֶּׁפַע וּמִיֶּגַע.

כַּף חַמְדָנִית עוֹדְךָ מוֹסִיף לִשְׁלֹחַ / בְּעוֹד רֹב מְלַוֶּיךָ עֲזָבוּךָ.

הַאִם בַּסּוֹף לֹא כְּמוֹתָם תִּהְיֶה? / הַקְשִׁיבָה לְסִפּוּר מֵהֶעָבָר.

כִּהְיוֹת תֵּבֵל רֵיקָה מֵאַנְשֵׁי־שֵׁם, / מַה תְּבַקֵּשׁ אֶת כֶּתֶר הַיָּמְרָה? [1715]

בְּחַיֵּיהֶם מָלַךְ בָּאָרֶץ צֶדֶק, / וּבִזְכוּתָם פָּרְחָה הָאֲדָמָה.

עַתָּה שִׁמְעוּ קוֹרוֹת הָעִיר גַּנְג־דִּז', / הַקְשִׁיבוּ לִדְבָרַי, כִּי נְכוֹנִים,

אֵין עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מָקוֹם, / הַמְשַׂמֵּחַ לֵב אָדָם כְּגַנְג־דִּז',

הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה לוֹ סִיָוֻשׁ, / וְיֶגַע רַב בִּבְנִיָּתָהּ הִשְׁקִיעַ.

כְּעָבְרְךָ הַיָּם תִּמְצָא מִדְבָּר, / מִישׁוֹר רְחַב יָדַיִם אֵין בּוֹ מַיִם, [1720]

מֵעֵבֶר לַמִּדְבָּר אֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת, / וּבָהּ עָרִים הַמְסַפְּקוֹת הַכֹּל.

מִשָּׁם וָהָלְאָה הַר תִּרְאֶה גָּבוֹהַּ, / אֲשֶׁר גָּבְהוֹ עוֹלֶה עַל כָּל אָמְדָּן.

עָלָיו בְּאֶמְצָעוֹ שׁוֹכֶנֶת גַּנְג־דִּז', / וְלֹא יַזִּיק לְךָ אִם גַּם תֵּדַע,

כִּי הֶקֵּפָהּ מֵאָה פַּרְסָה לְמַטָּה, / וְאֶת גָּבְהָהּ לִרְאוֹת תִּלְאֶה הָעַיִן.

חַפֵּשׂ מֵעֲבָרִים סָבִיב סָבִיב / וְלֹא תִּמְצָא אֶת הַכְּנִיסָה אֵלֶיהָ. [1725]

חוֹמַת הָאֶבֶן שָׁם מִצַּד אֶל צַד / שָׁלוֹשׁ כָּפוּל אַחַת־עֶשְׂרֵה פַּרְסָה.

לוּ כְּמִסְפַּר הַפַּרְסָאוֹת עָמְדוּ / הַמְּגִנִּים בַּדֶּרֶךְ אֶל הָעִיר,

מֵאָה אֶלֶף פָּרָשׁ לוֹבְשֵׁי שִׁרְיוֹן / בִּכְלֵי זֵינָם עֲבֹר שָׁם לֹא הִצְלִיחוּ.

כְּעָבְרְךָ תִּרְאֶה קִרְיָה גְּדוֹלָה, / בָּהּ עֲרוּגוֹת, גַּנִּים וּמִגְרָשִׁים,

מֶרְחֲצָאוֹת, נָהָר וְזֶרֶם מַיִם, / וּבְכָל רְחוֹב שִׁירָה, נִיחוֹחַ, צֶבַע. [1730]

חַיַּת בָּר בַּגְּבָעוֹת, צְבָאִים בָּעֵמֶק; / תִּרְאֶה הָעִיר, וְלֹא תֵּצֵא מִמֶּנָּה.

קוֹרְאִים וּפַסְיוֹנִים וְטַוָּסִים / תִּמְצָא כַּעֲלוֹתְךָ בָּהָר לְמַעְלָה.

בַּקַּיִץ אֵין שָׁרָב, אֵין קֹר בַּחֹרֶף, / בְּכָל מָקוֹם שִׂמְחָה, מָזוֹן וָרֹגַע.

חוֹלֶה לֹא יֵרָאֶה בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ, / אָכֵן גַּן עֵדֶן הִיא עַל אֲדָמוֹת.

זַכִּים הַמַּיִם וּמְתוּקִים לַחֵךְ, / וְהַשָּׂדוֹת כְּבָאָבִיב תָּמִיד. [1735]

שְׁלוֹשִׁים פַּרְסָה אָרְכָּהּ, שְׁלוֹשִׁים – רָחְבָּהּ, / מִדַּת פָּרַס אָרְכָּהּ וְכֵן רָחְבָּהּ.

פַּרְסָה וָחֵצִי עַד לְרֹאשׁ הָהָר, / הַהַעְפָּלָה אֵלָיו מַלְאָה כָּל גֶּבֶר.

מִמֶּנּוּ יִגָּלֶה לְךָ מִישׁוֹר, / אֲשֶׁר יָפֶה מִמֶּנּוּ אֵין לִרְאוֹת.

בְּמַסָּעָיו רָאָהוּ סִיָוֻשׁ, / וּמֵאַדְמוֹת תּוּרָן בָּחַר אוֹתוֹ.

לְמַעַן שְׁמוֹ וּתְהִלָּתוֹ בָּאָרֶץ / הִקִּיף חוֹמָה אֶת כָּל הָעִיר סָבִיב, [1740]

הָעֲשׂוּיָה מֵאֶבֶן, שַׁיִשׁ, מֶלֶט, / וְעוֹד מֵחֹמֶר לֹא יָדוּעַ לָנוּ.

וְהַחוֹמָה גָּבְהָהּ מֵאָה אַמָּה, / וּשְׁלוֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה אַמּוֹת רָחְבָּהּ.

לֹא יַשִּׂיגוּהָ מַרְגֵּמָה וְחֵץ. / אַתָּה חַיָּב לִרְאוֹת אֶת עִיר הַפֶּלֶא,

כִּי מִי אֲשֶׁר יַפְסִיד לִרְאוֹת אוֹתָהּ, / יֵצֵא בְּרֹגֶז עִם הַמְשׁוֹרֵר.

שְׁתֵּי פְּרָסוֹת מִשְּׂפַת הַחֵל עַד מַטָּה / וּמִסָּבִיב חֲפִיר בָּאֲדָמָה. [1745]

לֹא תֶּחֱזֶה הָעַיִן קַרְקָעָהּ, / גַּם נֶשֶׁר שָׁמָה לֹא יַרְקִיעַ עוּף.

הַרְבֵּה עָמָל הִשְׁקִיעַ הַנָּסִיךְ / לְמַעַן הַגְּדֻלָּה, הַכֵּס, הַכֶּתֶר.

בָּחַר מָקוֹם יָפֶה שׁוֹבֶה כָּל לֵב / וּבַמָּקוֹם הַזֶּה בָּנָה קִרְיָה,

וּבָהּ אַרְמוֹן, אוּלָם, מִגְרַשׁ סוּסִים. / הַרְבֵּה עֵצִים נָטַע, וּלְעֵדֶן יָהּ

הָפַךְ אֶת הַמָּקוֹם בְּצִבְעוֹנִים, / בְּנַרְקִיסִים, וְרָדִים וְשׁוֹשַנִּים. [1750]


סיאווּש משוחח עם פּיראן על עתידו

כְּשׁוּב הַמְבַקְּרִים מֵהַמָּקוֹם, / וְסִיָוֻשׁ נִשְׁאַר עִם סוֹד לִבּוֹ,

פָּנָה אֶל הַחוֹזִים בַּכּוֹכָבִים / לֵאמֹר: 'הִנֵּה הֵכַנְתִּי לִי פֹּה בַּיִת –

הַאִם יָבִיא לִי זֹהַר וּמַזָּל, / אוֹ יִנָּחֵם לִבִּי עַל מַעֲשַׂי?'

עָנוּ כֻּלָּם לְשָׁהּ הָאֲדָמוֹת: / ‘הַרְבֵּה מַזַּל בְּרָכָה בּוֹ לֹא תִּמְצָא.’

הַמַּעֲנֶה הִרְגִּיז אֶת סִיָוֻשׁ, / לִבּוֹ עָטַף, מָלְאוּ דְּמָעוֹת עֵינָיו. [1755]

רִפָּה מוֹשְׁכוֹת סוּסוֹ קַל־הָרַגְלַיִם, / וּמֵעֵינָיו זָלְגוּ דְּמָעוֹת חַמּוֹת.

אָמַר אֵליָו פִּירָן: ‘אַי, שַׁהְרְיָר, / מַדּוּעַ זֶה נָפַלְתָּ בְּרוּחֶךָ?’

וּתְשׁוּבָתוֹ הָיְתָה: 'לִבִּי דַּוָּי / וַאֲמֵלָה נַפְשִׁי בִּרְצוֹן שָׁמַיִם.

הֵן כָּל הַהוֹן אֲשֶׁר אֲנִי צוֹבֵר, / גַּם הָאַרְמוֹן וְהָאוֹצָר, הַכֹּל,

יִפֹּל בַּסּוֹף בִּידֵי אוֹיְבִי בְּנֶפֶשׁ. / אָסוֹן יִקְרֶה וּמָוֶת יַשִּׂיגֵנִי. [1760]

מָקוֹם כְּגַנְג־דִּז' לֹא תִּמְצָא בָּאָרֶץ, / אֵין עִיר כָּמוֹהָ מְשַׂמַּחַת לֵב.

נוֹתֵן הַטּוֹב הָיָה לִי בְּעֶזְרִי. / שִׂכְלִי וּמַזָּלִי הָיוּ עֵרִים,

וְכֹה בָּנִיתִי לִי קִרְיָה, אֲשֶׁר / רֹאשָׁה הִגְבִּיהָה עַד מְרוֹם כִּימָה.

וְגַם עַתָּה עוֹדִי טוֹרֵחַ בָּהּ, / אוֹסֵף שְׂכִיּוֹת חֶמְדָּה לְיַפּוֹתָהּ.

אַךְ כַּאֲשֶׁר תִּשְׁלַם הַמְּלָאכָה / וְחֶפְצֵי חֵן בְּכָל מָקוֹם יֵרָאוּ, [1765]

זְמַן רַב בָּאשֶׁר לֹא יִהְיֶה חֶלְקִי, / אָדָם אַחֵר יֵשֵׁב בְּאַרְמוֹנִי.

לֹא אָנֹכִי אֶשְׂמַח בּוֹ, גַּם לֹא בְּנִי, / אַף לֹא גִּבּוֹר דָּגוּל מִשְּׁאֵרַי.

לֹא אַאֲרִיךְ יָמִים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, / וְלֹא אֶרְצֶה אַרְמוֹן עוֹד וְאוּלָם.

אַפְרָסִיָבּ יִבְחַר בּוֹ לְכִסְאוֹ, / עָלַי הַתָּם יָבִיא הַמָּוֶת קֵץ.

זֶהוּ סוֹד הַשָּׁמַיִם הַגְּבוֹהִים: / פַּעַם שִׂמְחָה יָבִיא, וּפַעַם –עֶצֶב.' [1770]

אָמַר אֵלָיו פִּירָן: 'אַי, שָׁהּ דָּגוּל! / אַל לְחִנָּם יֶהְגֶּה לִבְּךָ אֵימָה.

אַפְרָסִיָבּ גַּבְּךָ בְּעֵת צָרָה / וְעַל אֶצְבָּעֲךָ חוֹתַם מַלְכוּת.

אֲנִי גַּם כֵּן, כָּל עוֹד בִּי נְשָׁמָה, / אִיגַע לִשְׁמֹר לְךָ אֶת אֱמוּנִי.

אֶמְנַע הָרוּחַ מֵעֲבֹר עָלֶיךָ, / וְהָאֲוִיר מִסְּפֹר שַׂעֲרוֹתֶיךָ.'

עָנָה לוֹ סִיָוֻשׁ: 'אַי, אִישׁ שֵׁם טוֹב, / רוֹאֶה אֲנִי כִּי אַךְ כָּבוֹד חֶפְצֶךָ. [1775]

אַתָּה יוֹדֵעַ כָּל סוֹדוֹת נַפְשִׁי, / כִּי לֵב נָבוֹן לְךָ בְּגוּף בָּרִיא.

לְךָ אוֹדִיעַ כַּוָּנַת יַזְדָּן, / וּמַה סּוֹד הַשָּׁמַיִם הַגְּבוֹהִים.

אַגִּיד לְךָ אֶת הֶעָתִיד לִקְרוֹת / אַחַר עָזְבִי הַכֵּס וְהָאַרְמוֹן,

וְלֹא תֹּאמַר אַחַר כֵּן כִּרְאוֹתְךָ זֹאת: / “אֵיךְ לֹא שִׁעֵר זֹאת סִיָוֻשׁ מֵרֹאשׁ?”

אַתָּה, פִּירָן, גִּבּוֹר חָכָם מְאֹד. / פְּתַח לִרְוָחָה אָזְנֶיךָ לִדְבָרַי: [1780]

לֹא יַחְלְפוּ מִזֶּה יָמִים הַרְבֵּה, / וּבְיַד שַׁלִּיט תּוּרָן עֲרוּם הַלֵּב

אֶכְרַע לַטֶּבַח עַל לֹא אָוֶן בִּי, / וְזָר יִתְפֹּשׂ כִּסְאִי וַעֲטַרְתִּי.

אַתָּה יָשָׁר, תִּשְׁמֹר לִי אֱמוּנִים, / אַךְ הַשָּׁמַיִם כְּבָר גָּזְרוּ הָאֹמֶר.

עֵקֶב דִּבָּה וְרֹעַ הַמַּזָּל / תַּשִּׂיג אוֹתִי רָעָה בְּאֵין אָשָׁם.

תִּרְגַּשׁ אִירָן וְתִתְגָּעֵשׁ תּוּרָן, / וְהַשִּׂנְאָה תַּשְׁחִית אֶת הַחַיִּים. [1785]

הָאֲדָמָה תִּרְוֶה כְּאֵב וָיֶגַע / וְחֶרֶב הַנָּקָם תִּמְשֹׁל בַּחֶלֶד.

הַרְבֵּה דְּגָלִים יוֹפִיעוּ מֵאִירָן, / כְּתֻמִּים, שְׁחוֹרִים, כְּחֻלִּים וַאֲדֻמִּים,

שְׂכִיּוֹת חֶמְדָּה תִּהְיֶינָה לִמְשִׁסָּה, / וְאוֹצָרוֹת יָפוּצוּ לְכָל עֵבֶר.

פַּרְסוֹת סוּסִים יַשְׁחִיתוּ כָּל חֶלְקָה, / וּמֵי נַהֲרוֹתֶיהָ יִדָּלְחוּ.

מַצְבִּיא תּוּרָן עַל מַעֲשָׂיו / וְעַל דִּבְרֵי הַבֶּלַע יִתְחָרֵט, [1790]

אֲבָל לְלֹא הוֹעִיל. עָשָׁן כָּבֵד / כְּבָר יְתַמֵּר מִכָּל הַיִּשּׁוּבִים,

בְּכָל הָאָרֶץ תִּשָּׁמַע שַׁוְעָה, / דָּמִי יַסְעִיר אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

אֲדוֹן עוֹלָם כָּתַב כֹּה בַּשָּׁמַיִם / וּבְמִצְוָתוֹ יִתֵּן הַזֶּרַע פְּרִי.

בּוֹא נְשַׂמַּח לִבֵּנוּ וְנִשְׁתֶּה, / כְּבוֹא הָעֵת לָצֵאת מִפֹּה, נֵצֵא.

מַה יִּצָּמֵד לִבְּךָ לִמְלוֹן דְּרָכִים זֶה, / מַדּוּעַ מֶלֶךְ יְגַדֵּל אוֹיְבוֹ?' [1795]

פִּירָן הִרְהֵר בְּשֵׂחַ סִיָוֻשׁ, / וְהַדְּבָרִים הִכְאִיבוּ לְלִבּוֹ.

אָמַר: 'צָרָה הֵבֵאתִי עַל נַפְשִׁי, / אִם זֶה אֲשֶׁר הִשְׁמִיעַ לִי אֱמֶת הוּא,

אֲנִי אוֹתוֹ מָשַׁכְתִּי לְתוּרָן, / הֵפַצְתִּי זֶרַע הַנָּקָם בָּאָרֶץ.

אוֹתוֹ מָשַׁכְתִּי לְתוּרָן לִסְבֹּל. / נָתַתִּי אֶרֶץ, כֶּתֶר וְאוֹצָר, [1800]

שָׁכַחְתִּי הַזְהָרוֹת הַשַּׁהַנְשָׁהּ, / אַף כִּי שְׁמַעְתִּין, וְלֹא אַחַת, מִפִּיו.'

רוֹחֵשׁ לוֹ אַהֲבָה הִרְהֵר פִּירָן: / 'מִי נוֹעַ הַשָּׁמַיִם, תַּכְלִיתָם

וְרָזֵיהֶם פָּתַח לִפְנֵי לִבּוֹ? / הֵן כָּל הַזְּמַן הוֹגֶה הוּא בְּאִירָן.

זָכַר אֶת כַּי־כָּוֻס, כִּסֵּא הַשָּׁהּ / וְאֶת יָמָיו שָׁם הַמְאֻשָּׁרִים.'

בְּאֵלֶּה הַדְּבָרִים עוֹדֵד נַפְשׁוֹ, / אַךְ מִפִּתְרוֹן נָבוֹן דַּעְתּוֹ הִסִּיחַ. [1805]

עַד סוֹף הַדֶּרֶךְ שׂוֹחֲחוּ הַשְּׁנַיִם, / חָתַר הַלֵּב לַחְשׂף אֶת הַבָּאוֹת.

בְּבַת־אַחַת נָדַמָּה הַשִּׂיחָה, / כְּרִדְתָּם מֵאֻכְּפֵיהֶם לָאָרֶץ.

שֻׁלְחַן זָהָב עָרְכוּ. לַשְׁכִּיחַ סֵבֶל / הִזְמִינוּ יַיִן, זַמָּרִים וָנֵבֶל.


אפראסיאבּ שולח את פּיראן לתור את הארץ


שִׁבְעָה יָמִים בִּלּוּ בַּנְּעִימִים / וְשׂוֹחֲחוּ בְּמַלְכֵי הָעוֹלָם,

וּבַשְּׁמִינִי מִכְתָּב מֵאֵת הַשָּׁהּ / הִגִּיעַ אֶל מַצְבִּיא צִבְאוֹת תּוּרָן: [1810]

'בָּחְרָה צָבָא מִבֵּין הַגִּבּוֹרִים, / וְלֵךְ מִפֹּה עַד בּוֹאֲךָ יַם־סִין.

מִשָּׁם שִׂים פְּעָמֶיךָ אֶל גְּבוּל הֹדּוּ, / מֵהֹדּוּ סַע וְגַע אֶל מֵי הַסִּנְד.

עֲבֹר בִּמְדִינוֹתַי וּגְבֵה הַמַּס, / וּפְלשׁ עִם צְבָאֲךָ לִגְבוּל כַזַר.'

מִשַּׁעַר הַגִּבּוֹר עָלָה שָׁאוֹן; / תֻּפִּים וְצֶלְצְלִים הִרְעִידוּ אֶרֶץ.

מִכָּל הָעֲבָרִים נִזְעַק אֵלָיו / צְבָא לוֹחֲמִים גָּדוֹל הַשָּׂשׂ לַקְּרָב. [1815]

כְּהֵעָרֵךְ הַחַיִל מוּל הַשַּׁעַר, / יָצָא לַדֶּרֶךְ כַּאֲשֶׁר צֻוָּה.

וְסִיָוֻשׁ, עָשִׁיר בְּחֶפְצֵי עֶרֶךְ, / סוּסִים בְּרִתְמָתָם וְדִינָרִים לוֹ,

כְּהִפָּרְדוֹ מֵעִם פִּירָן, נִשְׁאַר, / אוּלָם פִּירָן יָצָא כְּצַו הַשָּׁהּ.


סיאווּש בונה את סיאווּש־גִּרְד


מַלְאָךְ מָהִיר מֵאֵת אַפְרָסִיָבּ / בַּלַּיְלָה בָּא אֶל סִיָוֻשׁ כְּאֵשׁ,

וּבְאַמְתַּחְתּוֹ אִגֶּרֶת אַהֲבָה / כְּתוּבָה כְּמוֹ שָׁמַיִם בְּהִירִים: [1820]

'מֵאָז נִפְרַדְנוּ לֹא יָדַעְתִּי אשֶׁר, / מֵהִרְהוּרַי אֵין רֶגַע לִי מָנוֹחַ.

אֲבָל מָקוֹם, יָפֶה לְטַעַמְךָ, / מָצָאתִי בְּתוּרָן בַּעֲבוּרְךָ.

אֲפִלּוּ יָפֶה וְטוֹב מְקוֹם שִׁבְתֶּךָ, / וְאֵין לִבְּךָ יוֹדֵעַ צַעַר מַהוּ,

עֲזֹב מִיָּד מוֹשַׁב הַמְּלוּכָה, / וּזְרֹק רָאשֵׁי אוֹיְבֶיךָ לֶעָפָר.'

שַׂר הַצָּבָא הֶעְמִיס אֶת מַשָּׂאוֹ, / וְאָץ לַדֶּרֶךְ כְּמִצְוַת הַשָּׁהּ. [1825]

אֶלֶף גְּמַלִּים אֲדַמְדַּמֵּי שֵׂעָר / עָמְסוּ סְחוֹרָה מִכָּל צֶבַע וָרֵיחַ.

מֵאָה גְּמַלִּים נָשְׂאוּ אֲדַרְכּוֹנִים, / וְאַרְבָּעִים מֵהֶם דִּינְרֵי זָהָב.

רָכְבוּ אִתּוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים / שׁוֹלְפֵי חֶרֶב מֵאִירָן וְתוּרָן,

וְלִפְנֵיהֶם מַסַּע הַמַּתָּנוֹת / וִיפוֹת הַתֹּאַר בְּאַפִּרְיוֹנִים:

שְׁלַל אֳדָמִים וּשְׁבוֹ מַלְכוּתִיִּים, / כְּתָרִים מְשֻׁבָּצִים וַעֲנָקִים, [1830]

בְּשָׂמִים כְּמוֹ עִנְבָּר, אָהָל וּמֻשְׁק, / שְׁטִיחֵי רִקְמָה וְכָרִיּוֹת שֶׁל מֶשִׁי,

מִבְחָר מִסִּין, מִפָּרְס וּמִמִּצְרַיִם / יָצָא אִתּוֹ, מִטְעַן שְׁלוֹשִׁים גָּמָל.

וְסִיָוֻשׁ עִם כָּל אַנְשֵׁי צְבָאוֹ / הַנּוֹדָעִים שָׂמוּ פְּנֵיהֶם בַּהָרָה.23

כְּהַגִּיעָם הִצְבִּיעַ עַל מָקוֹם, / שְׁתֵּי פַּרְסָאוֹת לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב,

וְשָׁם בָּנָה עִיר אַרְמוֹנוֹת גְּבוֹהִים, / גַּנִּים וַעֲרוּגוֹת פְּרָחִים יָפִים. [1835]

כָּתְלֵי הָאוּלָמוֹת כֻּסּוּ תְּמוּנוֹת / שָׁהִים וּמִלְחָמוֹת וּמִשְׁתָּאוֹת,

בֵּין הַשְּׁאָר תְּמוּנַת כָּוֻס בְּכֶתֶר, / צָמִיד לוֹ וְאַלָּה וְכֵס מַלְכוּת.

אִתּוֹ בַּכֵּס רֻסְתַּם, אִישׁ גֵּו הַפִּיל, / גּוּדַרְז וְזָל וְכָל הַחֲבוּרָה.

בְּצַד אַחֵר: אַפְרָסִיָבּ, צְבָאוֹ, / פִּירָן וְגַרְסִיוַז צְמֵא הַנָּקָם.

בְּאִירָן וּבְתוּרָן הָיְתָה הָעִיר / הַנְּעִימָה שִׂיחַת הָאֲצִילִים. [1840]

בְּכָל פִּנַּת רְחוֹב בָּנָה כִּפָּה, / אֲשֶׁר שִׂיאָה נָגַע בָּעֲנָנִים.

הַזַּמָּרִים בָּעִיר הִשְׁמִיעוּ שִׁיר, / הַלּוֹחֲמִים עָמְדוּ עַל מִשְׁמַרְתָּם.

סִיָוֻשׁ־גִּרְד קֹרְאָה בְּפִי הָעָם, / מְאֻשָּׁרִים הָיוּ בָּהּ תּוֹשָׁבֶיהָ.


פּיראן מבקר בסיאווּש־גּרד

כְּשׁוּב פִּירָן מֵהֹדּוּ וּמִסִּין, / שָׁמַע שְׁבָחִים עַל הַקִּרְיָה בְּלִי סְפוֹר.

בְּכָל תּוּרָן יָצָא מַהֲלָלָהּ. / בְּאִרְד נוֹסְדָה בִּרְצוֹן הַכּוֹכָבִים. 24 [1845]

פִּירָן שָׁמַע עַל גַּן, אַרְמוֹן, אוּלָם, / פְּרָחִים, נָהָר, מִישׁוֹר, הָרִים וָעֵמֶק.

חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ לִרְאוֹת מַה סִּיָוֻשׁ / עוֹלֵל בַּחֶבֶל הֶעָשִׁיר הַהוּא.

כָּל אִישׁ אֲשֶׁר הָיָה רָאוּי לָזֹאת, / מַתְאִים לְהִשְׁתַּתֵּף בַּחֲגִיגָה.

אֶלֶף מִגִּבּוֹרָיו הַחֲכָמִים, / כְּבוֹא שְׁעַת הַיְצִיאָה, הִסִּיעַ.

כְּהַגִּיעוֹ קָרוֹב אֶל הַמָּקוֹם, / יָצְאוּ אֵלָיו סִיָוֻשׁ וּצְבָאוֹ. [1850]

כְּהִתְקָרֵב פִּירָן אֶל הַנָּסִיךְ, / יָרַד מֵעַל סוּסוֹ כְּהַשְׁגִּיחוֹ בּוֹ.

גַּם סִיָוֻשׁ נָחַת מֵעַל שְׁחוֹרוֹ, / וְאֶת פִּירָן חִבֵּק בִּזְרוֹעוֹתָיו.

מִיָּד שָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל הַקִּרְיָה / פִּירָן וְסִיָוֻשׁ הַגִּבּוֹרִים.

הֵם סָבְבוּ אֶת הַקִּרְיָה כֻּלָּהּ, / אֲשֶׁר לִפְנֵי כֵן שְׂדֵה קוֹצִים הָיְתָה,

וְהִיא גַּנִּים, אַרְמוֹן וְאוּלַמּוֹת, / זוֹהֶרֶת מִכָּל עֵבֶר כִּמְנוֹרָה. [1855]

פִּירָן סִיֵּר בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת, / וְלֹא חָסַךְ שְׁבָחִים מִסִּיָוֻשׁ.

אָמַר: 'בְּלִי הוֹד וְזֹהַר הַכַּיִים, / וּבְלִי לַחְגֹּר מָתְנֶיךָ בְּחָכְמָה,

בַּמְּשִׂימָה אֲשֶׁר יָזַמְתָּ פֹּה / לְהֶשֵּׂגִים כָּאֵלֶּה לֹא הִגַּעְתָּ.

הוּא יָד וָשֵׁם יִהְיֶה עַד יוֹם הַדִּין / בֵּין אֲצִילֵי הָעָם הַגִּבּוֹרִים.

יִחְיוּ בְּטוֹב בָּנֶיךָ וּנְכָדֶיךָ / כַּאֲדוֹנִים וּכִמְנַצְּחִים,שְׂמֵחִים.' [1860]

אַחַר תּוּרוֹ בְּחֵלֶק מֵהָעִיר, / אֶל גַּן הַשָּׁהּ וּלְאַרְמוֹנוֹ הִגִּיעַ.

שָׂמֵחַ, מְאֻשָּׁר, דּוֹאֵג לַכֶּתֶר / שָׂם לְאַפֶּדֶן פַרַנְגִּיס פָּנָיו.25

קִדְּמָה פְּנֵיהֶם בַּפֶּתַח בַּת הַשָּׁהּ, / בֵּרְכָהּ וְשַׁי דִּינְרֵי זָהָב נָתְנָה לוֹ.

מִשָּׁם הִגִּיעַ אֶל כֵּס סִיָוֻשׁ, וּכִרְאוֹתוֹ קְהַל הַמְשָׁרְתִים,

דִּבְרֵי הַלֵּל הִשְׁמִיעַ לַנָּסִיךְ, / וְתִשְׁבָּחוֹת לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם. [1865]

עַתָּה יָשְׁבוּ לְיַד שֻׁלְחָן עָרוּךְ, / לְקוֹל זִמְרָה עִם יַיִן וּמַשְׁקִים.

שִׁבְעָה יָמִים בִּלּוּ עִם כּוֹס בַּכַּף, / עִתִּים שְׂמֵחִים עִתִּים גַּם שִׁכּוֹרִים,

וּבַשְּׁמִינִי הִגִּישׁ פִּירָן תְּשׁוּרוֹת / מֵהַמַּסָּע וַאֲחֵרוֹת, כְּמוֹ:

אַבְנֵי אֹדֶם וַעֲדָיֵי מַלְכוּת, / שְׁטִיחֵי רִקְמָה וְנֵזֶר מְשֻׁבָּץ,

דִּינְרֵי זָהָב, סוּסִים בְּאֻכְּפֵיהֶם, / מִתְגֵי זָהָב לָהֶם, כַּר עוֹר נָמֵר. [1870]

לְפַרַנְגִּיס עֲנַק יַהֲלוֹמִים, / צָמִיד, כֶּתֶר וַעֲגִילִים נָתַן,

וְאֶל כֻתַּן יָצָא, כִּי כְבָר עָלָה / בְּמַחְשַׁבְתּוֹ לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ.

כְּהַגִּיעוֹ שָׂמֵחַ אֶל בֵּיתוֹ, / נֶחְפַּז לְהֵרָאוֹת בְּאַרְמוֹנוֹ.

שָׂח אֶל גֻּלְשַׁהְר: 'מִי לֹא רָאָה גַּן עֵדֶן, / וְלֹא יָדַע מַה בּוֹ רִצְוָן נָטַע,26

יֵלֵךְ לִרְאוֹת אֶת זוֹ קִרְיַת הָאשֶׁר, / גַּן עֵדֶן הֵם הַכֵּס וְהָאַרְמוֹן. [1875]

כְּשֶׁמֶשׁ בְּאַרְמוֹן סֻרוּשׁ בְּרוּךְ יָהּ, / זוֹרֵחַ סִיָוֻשׁ חֲכַם הַלֵּב בָּהּ.27

לִשְׂמֹחַ קְצָת צְאִי לָסֹב בָּאָרֶץ, / לְכִי וְתוּרִי אֶת עִיר סִיָוֻשׁ.

תִּרְצִי לֵאמֹר: “אֲדוֹן הָעִיר הַזֹּאת / טוֹב מֵעִירוֹ מֵאִיר אֶת הַמִּזְרָח.”

תִּרְאִי אֶת פַרַנְגִּיס, אוֹרָה וָזֹהַר, / כְּסַהַר בֶּן שְׁבוּעַיִים עַל יַד שֶׁמֶשׁ.'

מִשָּׁם יָצָא אֶל שָׁהּ אַפְרָסִיָבּ, / עוֹשֶׂה הַדֶּרֶךְ כִּסְפִינָה בַּמַּיִם. [1880]

בָּא וְסִפֵּר לוֹ אֶת אֲשֶׁר פָּעַל, / כַּמָּה מִסִּים גָּבָה בִּמְדִינוֹתָיו,

אֵיךְ נֶאֱבַק בְּהֹדּוּ בְּאוֹיְבָיו / וְרָאשֵׁיהֶם הִשְׁלִיךְ אֶל הֶעָפָר.

מִזֶּה עָבַר לְפֹעַל סִיָוֻשׁ / סִפֵּר הַכֹּל מִכָּל אֲשֶׁר רָאָה.

חָקַר אוֹתוֹ הַשָּׁהּ, שָׁאַל פְּרָטִים / עַל עִיר וָפֶלֶךְ, עַל כִּסֵּא וָכֶתֶר.

עָנָה פִּירָן: 'אָדָם אֲשֶׁר יִרְאֶה / גַּן עֵדֶן זֶה בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב, [1885]

בֵּינוֹ וּבֵין הָעֵדֶן לֹא יַבְדִּיל, / וְיַחֲשֹׁב אֶת סִיָוֻשׁ לְשֶׁמֶשׁ.

רָאִיתִי עִיר בָּאָרֶץ, שֶׁכָּמוֹהָ / אִישׁ לֹא רָאָה בְּסִין אוֹ בְּתוּרָן.

בָּהּ מַיִם, אַרְמוֹנוֹת, גַּנִּים, תֹּאמַר: / “אַךְ תַּעֲרֹבֶת שֵׂכֶל וּנְשָׁמָה.”

אַל תִּרְגַּן חִנָּם וְתִתְלוֹנֵן, / אִם אֵין לְךָ עַל מָה לְהִתְאוֹנֵן.

זְבוּל פַרַנְגִּיס רָאִיתִי מֵרָחוֹק – / אוֹצָר יַהֲלוֹמִים מִתְנוֹצְצִים! [1890]

מִגַּן הָעֵדֶן לוּ יָרַד סֻרוּשׁ, / נָפַל בְּהוֹד, בְּזֹהַר, בְּחָכְמָה,

בְּיֹפִי וּבְמִדּוֹת מֵחֲתָנְךָ, / אֲשֶׁר הוּא בְּטִיבוֹ לְרוּחֲךָ.

הַמְּדִינוֹת שָׁקְטוּ מִמִּלְחָמָה, / כַּאֲנָשִׁים שֶׁשָּׁבוּ לַתְּבוּנָה.

יִשְׁכֹּן בְּךָ לֵב חֲכָמִים תָּמִיד, / וְרוּחַ הַגְּבוּרָה אַל תַּעַזְבֶךָּ.'

שָׂמַח הַשָּׁהּ לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרוֹ; / הָעֵץ אֲשֶׁר נָטַע נָתַן פִּרְיוֹ. [1895]


אפראסיאבּ שולח את גרסיוז אל סיאווּש

אַפְרָסִיָבּ הִגִּיד לְגַרְסִיוַז / אֶת כָּל אֲשֶׁר גָּלָה אָזְנוֹ פִּירָן,

וְכֹה אָמַר: 'לְסִיָוֻשׁ־גִּרְד לֵךְ, / וְתוּר אוֹתָהּ סָבִיב בְּלֵב שָׂמֵחַ.

קָשׁוּר לֵב סִיָוֻשׁ לְנוֹף תּוּרָן, / וְאֶת אִירָן מַזְכִּיר אֵינֶנּוּ עוֹד.

עַתָּה כְּהִפָּרְדוֹ מִכֵּס וָכֶתֶר, / מִנִּי גּוּדַרְז, בַּהְרָם וְכַּי־כָּוֻס,

וְאֶת רֻסְתַּם רוֹאֶה אֵינֶנּוּ עוֹד, / אֵין בְּכַפּוֹ אַלָּה וְלֹא קַרְדֹּם, [1900]

מָקוֹם אֲשֶׁר הָיָה דַּרְדַּר וָקוֹץ, / הָפַךְ לְעִיר כְּמוֹ אָבִיב שָׂמֵחַ.

אַרְמוֹן נִשָּׂא הֵקִים לְפַרַנְגִּיס / בָּעִיר הַזֹּאת וְלִכְבוֹדָהּ דָּאַג.

הִכּוֹן אֵפוֹא לַדֶּרֶךְ וְכַלֵּךְ, / אֶל סִיָוֻשׁ הָרֵם אֶת פְּעָמֶיךָ.

לְיַד כִּסְאוֹ הָרָם נְצֹר לָשׁוֹן, / וְדוּן אוֹתוֹ כְּשָׁהּ לְכָל דָּבָר,

בְּצַיִד וּבְמִשְׁתֶּה, בְּהַר וּבְעֵמֶק /אוֹ כְּשִׁבְתּוֹ בְּרֹאשׁ בַּאֲסֵפָה. [1905]

לְנֹכַח נִכְבָּדָיו כָּבוֹד חֲלֹק לוֹ, / הַב גֹּדֶל לוֹ וּתְהִלָּתוֹ הַשְׁמַע.

הָכֵן לוֹ מַתָּנָה וְאַל תַּחְסֹךְ: / כְּתָרִים, סוּסִים, כְּסָפִים וְאַבְנֵטִים,

כֵּס מְשֻׁבָּץ, בַּדֵּי רִקְמָה מִסִּין, / צְמִידִים, אַלּוֹת, חוֹתָם וַחֲרָבוֹת,

שְׁטִיחִים, בְּשָׂמִים – מִבְחַר שְׂכִיּוֹת חֶמְדָּה / מִכָּל אֲשֶׁר תִּמְצָא בְּאוֹצָרְךָ.

קַח מַתָּנָה לְפַרַנְגִּיס גַּם כֵּן, / בַּקֵּר אוֹתָהּ וְאַל תַּחְסֹךְ שְׁבָחִים. [1910]

וְאִם יִשְׂמַח, יִצְחַק הַמְאָרֵחַ, / שְׁהֵה בָּעִיר הָעַלִּיזָה שְׁבוּעַיִם.'

בָּחַר לוֹ גַּרְסִיוַז הַמְהֻלָּל / כְּאֶלֶף פָּרָשִׁים מִבְּנֵי תּוּרָן.

הַנּוֹדָעִים הֵרִימוּ אָז אָבָק, / מְמַהֲרִים לָבוֹא לְסִיָוֻשׁ־גִּרְד.

כִּשְׁמֹעַ סִיָוֻשׁ, יָצָא לַדֶּרֶךְ, / מִהֵר עִם אֲנָשָׁיו קַדֵּם פָּנָיו.

הַנְּסִיכִים חִבְּקוּ אָז זֶה אֶת זֶה, / וְסִיָוֻשׁ שָׁאַל לִשְׁלוֹם הַמֶּלֶךְ. [1915]

מִשָּׁם יָצְאוּ יַחְדָּו אֶל הָאַרְמוֹן, / וּבוֹ סִדֵּר לָהֶם חַדְרֵי מַרְגּוֹעַ.

לְמָּחֳרָת בָּא גַּרְסִיוַז בַּבֹּקֶר, / לִמְסֹר אֶת הַתְּשׁוּרוֹת וְהַשְּׁלִיחוּת,

וסִיָוֻשׁ אַךְ שָׂם עֵינָיו בַּשַּׁי, / הִסְמִיק כְּוֶרֶד בִּתְקוּפַת אָבִיב.

עָלָה עַל רַמָּכוֹ מְהִיר הַצַּעַד, / עִם פָּרָשֵׁי אִירָן בְּעִקְּבוֹתָיו,

וּלְגַרְסִיוַז הֶרְאָה פִּלְאֵי הָעִיר / וּרְחוֹבוֹתֶיהָ, וְחָזְרוּ לַדְּבִיר. [1920]


הוּלדת פִרוּד לסיאווּש

כְּעַל כַּנְפֵי הָרוּחַ בָּא שָׁלִיחַ / לְסִיָוֻשׁ, וּבְפִיו בְּשׂוֹרָה לֵאמֹר:

'נְוַת בֵּיתְךָ, בַּת הַמַּצְבִּיא פִּירָן, / יַלְדָה לְךָ זָכָר מֵאִיר כְּסַהַר!

נָתְנוּ לוֹ שֵׁם, פִרוּד הַמְאֻשָּׁר. / כִּשְׁמֹעַ זֹאת פִּירָן בְּאֹפֶל לַיְלָה

צִוָּה אוֹתִי וְעוֹד פָּרָשׁ אַחֵר: / “הָבִיאוּ אֶת הַחֲדָשָׁה לָאָב!”

גַּם אֵם הַיֶּלֶד גַ’רִירֶה בִּתְּךָ, / גְּבִירַת נְשׁוֹת הַיַּחַשׂ בָּאַרְמוֹן, [1925]

צִוְּתָה מִמִּטָּתָהּ אֶת הָאָמָה / לִטְבֹּל כַּף יַד הַיֶּלֶד בְּזַפְרָן

וּלְהַטְבִּיעָהּ עַל הַמִּכְתָּב. צִוָּה פִּירָן: / "אֶל סִיָוֻשׁ שָׂאֵהוּ, וֶאֱמֹר:

נִתְּנָה מִשְׁאַלְתְּךָ. אָמְנָם כְּבָר שַׂבְתִּי, / אֲבָל יַזְדָּן לְעֵת זִקְנָה שִׂמְּחַנִי.'''

עָנָה לוֹ סִיָוֻשׁ: ‘כֵּס הַגְּדֻלָּה / אַל יִתְפַּנֶּה לָעַד מִזֶּה הַיֶּלֶד!’

אֲדַרְכּוֹנִים שִׁפְעָה אָז הֶעֱנִיק / לַמְבַשֵּׂר, מַשָּׂא לַעֲיֵפָה. [1930]

כִּשְׁמֹעַ גַּרְסִיוַז אֶת הַבְּשׂוֹרָה, / חָשַׁב: ‘פִּירָן כַּיּוֹם נוֹהֵג כְּמֶלֶךְ.’

אֶל פַרַנְגִּיס הִגִּיעוּ עַלִּיזִים, / הֵבִיאוּ הַבְּשׂוֹרָה הַמַּרְנִינָה.

עַל כִּסֵּא שֵׁן רָאָה אוֹתָהּ יוֹשֶׁבֶת / וְכֶתֶר שְׁבוֹ עוֹנֶדֶת לְרֹאשָׁהּ.

שְׁפָחוֹת רַבּוֹת עוֹמְדוֹת בְּנִזְרֵי פָּז, / פְּנֵי סַהַר הֵן, לִפְנֵי הַלְּבָנָה.

הִיא קָמָה מִכִּסְאָהּ, בֵּרְכָה, / וְשָׁאֲלָה הַאִם קָשְׁתָה הַדֶּרֶךְ. [1935]

אַךְ גַּרְסִיוַז נִסְעָר בְּלֵב וּבְנֶפֶשׁ, / שִׁנָּה אֶת טַעְמוֹ וְנָהֳגוֹ.

חָשַׁב בַּלֵּב: 'לֹא תַּעֲבֹר שָׁנָה, / וְסִיָוֻשׁ לֹא יִתְחַשֵּׁב בְּאִישׁ.

הֵן בְּקָרוֹב מַלְכוּת וְכֵס יִהְיוּ לוֹ, / וְכֵן אוֹצָר, צָבָא וַאֲדָמוֹת.'

סִתְרֵי לִבּוֹ הוּא לֹא גִלָּה לְאִישׁ. / חִוֵּר פָּנִים וּמִתְפַּתֵּל אָמַר:

‘אַתָּה אוֹכֵל אֶת פְּרִי יְגִיעֲךָ, / חַיֵּה בְּטוּב הוֹנְךָ כָּל הַיָּמִים.’ [1940]

הֵם שָׂמוּ בָּאוּלָם כִּסְאוֹת פָּז שְׁנַיִם, / יָשְׁבוּ בְּלֵב שָׂמֵחַ וּבְמַזָּל טוֹב.

הִגִּיעוּ מְנַגְּנִים וְגַם מוֹזְגִים / לַכֵּס הַמְשֻׁבָּץ יַהֲלוֹמִים,

בְּעוֹד בְּזֶמֶר וּבְחָלִיל נוֹסְכִים / שִׂמְחָה בְּנֶפֶשׁ כָּל הַנּוֹכְחִים.


סיאווּש משחק בפּוֹלוֹ־סוסים


כַּחְשׂף הֶשֶּׁמֶשׁ בְּאוֹרָהּ כָּל סוֹד, / מַפְנָה פָּנִים לְכָל מַקוֹם מֵעָל,

יָצָא נְסִיךְ אִירָן אֶל הַמִּגְרָשׁ / לְתַחֲרוּת הַפּוֹלוֹ מֵאֻכָּף. [1945]

כַּדּוּר רִאשׁוֹן יָדָה אָז גַּרְסִיוַז / וְסִיָוֻשׁ שָׂם אַחֲרָיו פָּנִים.

בְּכֶפֶף הַמַּחְבֵּט תָּפַשׂ אוֹתוֹ, / וּמִתְחָרֵהוּ רַק מָצָא אָבָק.

מִכֹּחַ הַמַּחְבֵּט עָף הַכַּדּוּר, / תּוּכַל לֵאמֹר: ‘בְּלָעוּהוּ הַשָּׁמַיִם!’

אֶל מְלַוָּיו הָאַמִּיצִים אָמַר: / ‘עַתָּה תּוֹרְכֶם, וְהַמִּגְרָשׁ לָכֶם!’

הָאִירָנִים עָלוּ עַל הַמִּגְרָשׁ / וְחִישׁ כָּבְשׁוּ אֶת הַכַּדּוּר הַטָּס. [1950]

עָלַץ לֵב סִיָוֻשׁ בְּגִבּוֹרָיו; / כִּבְרוֹשׁ אָצִיל צָפָה בָּם מֵהַצַּד.

צִוָּה אָז לְהַצִּיב שָׁם כֵּס זָהָב, / כְּבוֹא הָעֵת לַהֲטָלַת כִּידוֹן.

יָשְׁבוּ בַּכֵּס הַמַּצְבִּיאִים הַשְּׁנַיִם, / עוֹקְבִים אַחַר מִשְׂחַק הַגִּבּוֹרִים.

אָצִים כְּמוֹ אָבָק הַפָּרָשִׁים / וְעַל כְּבוֹדָם מְתַחֲרִים בָּרֹמַח.

שָׂח גַּרְסִיוַז אֶל סִיָוֻשׁ: 'נָסִיךְ / וְאִישׁ מוֹפֵת וְנֵצֶר מְלָכִים! [1955]

עוֹלוֹת מַעֲלוֹתֶיךָ עַל כָּל יַחַשׂ! / הַרְאֵה נָא לַתֻּרְכִּים כִּשְׁרוֹנוֹתֶיךָ.

בְּחֹד כִּידוֹן, בְּחֵץ וּבְקֶשֶׁת / גַּלֵּה נָא זֹאת הַפַּעַם אֶת כֹּחֶךָ.'

טָפַח יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר עַל חָזֵהוּ / וּמִכִּסְאוֹ עָבַר לְאֻכָּפוֹ.

חָמֵשׁ שְׁרָיוֹת חִבְּרוּ מִקְשָׁה אַחַת / (לָשֵׂאת שִׁרְיָה אַחַת דָּבָר לֹא קַל),

אוֹתָן הִצִּיבוּ בְּשׁוּלֵי הַשֶּׁטַח, / וְהַצָּבָא צוֹפֶה מֵעֲבָרִים. [1960]

נָטַל אָז סִיָוֻשׁ אֶת כִּידוֹנוֹ, / אֲשֶׁר הָיָה מַזְכֶּרֶת מֵאָבִיו,

אוֹתוֹ נָשָׂא בִּקְרַב מָזַנְדַּרָן / וּבוֹ יָצָא לְצֵיד הָאֲרָיוֹת.

אֶל הַמִּגְרָשׁ יָצָא, כִּידוֹן בַּכַּף, / תִּמְרֵן בְּמוֹשְׁכוֹתָיו כְּפִיל שִׁכּוֹר,

תָּקַע חֻדּוֹ בַּצְּרוֹר וְֶהֱנִיפוֹ, / הָאַבְזֵמִים וְהַקְּשָׁרִים נִתְּקוּ.

אֶת כִּידוֹנוֹ הֵרִים עַתָּה לְמַעְלָה, / הַשִּׁרְיוֹנוֹת הִשְׁלִיךְ בּוֹ כִּרְצוֹנוֹ. [1965]

הַפָּרָשִׁים עִם גַּרְסִיוַז צְמֵא קְרָב / יָצְאוּ בַּכִּידוֹנִים הָאֲרֻכִּים

אֶל הַמִּגְרָשׁ לִבְדֹּק הַשִּׁרְיוֹנוֹת / וְלֹא מָצְאוּ אֶחָד לֹא מְפֹרָק.

סִיָוֻשׁ דָּרַשׁ אַרְבַּע סוֹחֵרוֹת, / תּוֹצֶרֶת גִּיל וּשְׁתֵּי צִנּוֹת פְּלָדָה.

בִּקֵּשׁ קַשְׁתּוֹ, חִצָּיו מֵעֵץ אָשׁוּר. / שִׁשָּׁה שָׂם בָּאַבְנֵט, שְׁלוֹשָׁה בַּכַּף.

אֶחָד נוֹסָף עַל יֶתֶר שָׂם. לָחַץ / צַלְעוֹת הַסּוּס וְהַצָּבָא מַבִּיט. [1970]

חֵץ הַנָּסִיךְ הַמְהֻלָּל פִּלַּח / הַסּוֹחֵרוֹת וְהַצִּנּוֹת גַּם יַחַד.

בְּאֹפֶן זֶה אֶת כָּל הָעֲשָׂרָה / יָרָה, שִׁבְחוּהוּ נַעַר וְזָקֵן.

כָּל הַחִצִּים עַד הָאַחְרוֹן הִבְקִיעוּ, / וְכָל אֶחָד קָרָא בְּשֵׁם יַזְדָּן.

אָמַר לוֹ גַּרְסִיוַז: ‘אַי, שַׁהְרְיָר! / אֵין בְּאִירָן אוֹ בְּתוּרָן דּוֹמֶךָּ!’

בּוֹא שְׁנֵינוּ וְנֵצֵא אֶל הַמִּגְרָשׁ, / אֲנִי אִתְּךָ לְנֹכַח הַצְּבָאוֹת, [1975]

נִתְפֹּשׂ אִישׁ אִישׁ בַּחֲגוֹרַת רֵעֵהוּ, / וְנֵאָבֵק כְּלוֹחֲמִים בַּקְּרָב.

אֵין מִתְחָרִים לִי בְּתוּרָן בָּזֹאת / וְאֵין הַרְבֵּה סוּסִים כְּרַמָּכִי.

כָּמוֹנִי פֹּה אֵין מִתְחָרֶה לְךָ / בִּצְבָא אִירָן בְּיַחַשׂ וּבְקוֹמָה.

עַתָּה אִם אֲרִימְךָ מֵאֻכָּפְךָ, / וְאֶשְׁמָטְךָ פִּתְאֹם לָאֲדָמָה,

תּוֹדֶה לִי, כִּי עוֹלֶה אֲנִי עָלֶיךָ / בְּאֹמֶץ לֵב בְּכֹחַ וּבִזְרוֹעַ, [1980]

אוּלָם אַתָּה אִם תִּשְׁמְטֵנִי אַרְצָה, / לֹא עוֹד אוֹסִיף לָסֹב בִּשְׂדֵה הַקְּרָב.'

עָנָה לוֹ סִיָוֻשׁ: 'אַל כֹּה תֹּאמַר, / אַתָּה נָסִיךְ, אַרְיֵה שׁוֹחֵר קְרָבוֹת,

רַמָּכְךָ כְּמֶלֶךְ לְסוּסִי, / קוֹבָעֲךָ לִי כְּאָדַֹר־גֻּשַׁסְפּ.28

בְּחַר אִישׁ אַחֵר מִבֵּין הַתּוּרָנִים, / אֲשֶׁר יָסֹב אִתִּי בְּלֹא אֵיבָה.'

אָמַר לוֹ גַּרְסִיוַז: 'נָסִיךְ אַמִּיץ, / לֹא יִגָּרֵם כָּל נֶזֶק מִמִּשְׂחָק. [1985]

הַמִּתְחָרִים בִּשְׂדֵה הַמִּשְׂחָקִים / רַק אוֹחֲזִים אִישׁ בְּאַבְנֵט רֵעֵהוּ.'

עָנָה לוֹ סִיָוֻשׁ: 'אַתָּה שׁוֹגֶה. / נִבְצָר מִמֶּנִּי לְתַחֵר אִתְּךָ.

פּוֹתְחִים בִּשְׂחוֹק וְנִסְחָפִים לִקְרָב, / חוֹרְקִים שִׁנַּיִם גַּם אִם מְחַיְּכִים.

אַתָּה אֲחִי הַמֶּלֶךְ בָּעוֹלָם, / פַּרְסוֹת סוּסְךָ דּוֹרְסוֹת אֶת הַיָּרֵחַ.

מַה תְּצַוֵּנִי – אֶעֱשֶׂה, אַךְ לֹא / אָפֵר הַבְּרִית וְהַהֶסְכֵּם בֵּינֵינוּ. [1990]

מֵעֲמִיתֶיךָ קְרָא לוֹחֵם־אַרְיֵה, / רָכוּב עַל רֶכֶשׁ זֶה קַל הָרַגְלַיִם,

וְאִם גָּמַרְתָּ אֹמֶר כִּי אֶלְחַם / וְרֹאשׁ גְּדוֹלֶיךָ לֶעָפָר אַפִּיל,

אֶחְגֹּר מָתְנַיִם לֹא לְהִתְבַּזּוֹת / לִפְנֵי מַעֲלָתְךָ, נָסִיךְ דָּגוּל.'

חִיֵּךְ שׁוֹחֵר הַשֶּׁבַח גַּרְסִיוַז, / כִּי נָעֲמוּ לוֹ הַדְּבָרִים שָׁמַע,

וְלַתֻּרְכִּים אָמַר: 'אַי, גִּבּוֹרִים! / אֲשֶׁר מִכֶּם אִוָּה לוֹ שֵׁם עוֹלָם, [1995]

יֵצֵא לְהִתְגָּרוֹת בְּסִיָוֻשׁ, / וְרֹאשׁ גְּאֵי אִירָן יַפִּיל לָאָרֶץ.'

שָׁמְעוּ, אֲבָל נָצְרוּ פִּיּוֹתֵיהֶם. / בְּמַעֲנֶה נִגַּשׁ גֻּרוּי וְשָׂח:

‘אִם אֵין אַחֵר לְהִתְחָרוֹת אִתּוֹ / מַתְאִים אֲנִי לְהִתְיַצֵּב בַּקְּרָב.’

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים מִפִּי גֻּרוּי / מָלְאוּ פְּנֵי סִיָוֻשׁ קְמָטִים הַרְבֵּה.

שָׂח גַּרְסִיוַז אֵלָיו: ‘אַי, שַׁהְרְיָר! / אֵין כְּגֻרוּי גִּבּוֹר בְּכָל צְבָאֵנוּ!’ [2000]

עָנָה לוֹ סִיָוֻשׁ: 'אַךְ צְחוֹק הוּא לִי / לְהִתְחָרוֹת בַּלּוֹחֲמִים בִּלְתֶּךָ.

בְּרָה שְׁנַים גִּבּוֹרִים בִּמְקוֹם אֶחָד, / יֵצְאוּ אֵלַי לִשְׂדֵה הַמַּעְרָכָה.'

הָיָה אִישׁ גֵּא שֵׁנִי שָׁם, שְׁמוֹ דַּמּוּר, / וְלֹא הָיָה כָּמוֹהוּ אִישׁ לְכֹחַ.

הוּא רַק שָׁמַע אֶת סִיָוֻשׁ, וּכְמוֹ / עָשָׁן מִהֵר וְהִתְיַצֵּב לַקְּרָב.

קָרְבוּ שְׁנֵיהֶם וּבָאוּ, מִתְפַּתְּלִים, / וְסִיָוֻשׁ יָצָא לַתַּחֲרוּת. [2005]

מִיָּד תָּפַשׂ בַּחֲגוֹרַת גֻּרוּי, / לְאַבְזֵמוֹ שָׁלַח אֶת כַּף יָדוֹ,

וּמֵאֻכָּף הֵרִים וְהִשְׁלִיכוֹ / לָאָרֶץ בְּלִי עֶזְרַת אַלָּה וָחֶבֶל.

עַתָּה פָּנָה אֶל הַשֵּׁנִי, דַּמּוּר, / לָפַת חָזוֹ וְצַוָּארוֹ בְּכֹחַ.

עַל נְקַלָּה הֵרִים מֵהָאֻכָּף / קֳבָל גְּאֵי הָרֹאשׁ הַמִּתְפַּלְּאִים,

וֶהֱבִיאוֹ טוּב־לֵב אֶל גַּרְסִיוַז, / תֹּאמַר:‘אֶפְרוֹחַ תַּחַת בֵּית שֶׁחְיוֹ!’ [2010]

מֵעַל סוּסוֹ יָרַד, פָּתַח יָדוֹ, / וּבְכֵס הַפָּז יָשַׁב צוֹחֵק בְּקוֹל.29

חָרוֹן אָחַז אֶת גַּרְסִיוַז לָזֹאת, / הָדְאַג לִבּוֹ, הִצְהִיבוּ לְחָיָיו.

מֵהַכִּסְאוֹת חָזְרוּ אֶל הָאַרְמוֹן, / וְרָאשֵׁיהֶם מֵעַל שַׁבְּתַאי הִגְבִּיהוּ.

שִׁבְעָה יָמִים לְקוֹל מֵיתָר עִם יַיִן / יָשְׁבוּ אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם בְּנֵי הַמַּזָּל,

וּבַשְּׁמִינִי הִתְכּוֹנְנוּ לָלֶכֶת. / וְסִיָוֻשׁ, אֶת כָּל חֶבְיוֹן נַפְשׁוֹ [2015]

מִכְתָּב שָׁלַח אֱלֵי אַפְרָסִיָבּ, / בּוֹ מַחְמָאוֹת וּבַקָּשַׁת שָׁלוֹם.

וּמַתָּנוֹת נָתַן לְגַרְסִיוַז. /הַתּוּרָנִים שְׂמֵחִים עָזְבוּ הָעִיר,

וְזֶה עִם זֶה שׂוֹחֲחוּ זְמַן רַב / עַל בְּרוּךְ הַכִּשְׁרוֹנוֹת וְעַל עִירוֹ.

אַךְ גַּרְסִיוַז שׁוֹחֵר הָרִיב חָשַׁב: / 'צָרָה נִשְׁקֶפֶת לָנוּ מֵאִירָן.

הַשָּׁהּ הִזְמִין אֵלָיו מִשָּׁם אוֹרֵחַ, / אֲשֶׁר מִלֵּא חֶרְפַּת דָּמִים פָּנֵינוּ. [2020]

שְׁנֵי אֲרָיוֹת, כְּמוֹ גֻּרוּי, דַּמּוּר, / אֲשֶׁר הֵם גִּבּוֹרִים צְמֵאֵי קְרָבוֹת,

הָיוּ חַסְרֵי אוֹנִים וּמִסְכֵּנִים / בִּידֵי פָּרָשׁ אֲשֶׁר שָׂמָם לְלַעַג.

אוּלָם לֹא דַּי בָּזֶה: בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ / וּבְמַעֲשָׂיו לֹא רֹאשׁ תִּמְצָא אוֹ רֶגֶל.'


גרסיוַז חוזר ומעליל על סיאווּש בפהי אפראסיאבּ

בְּרוּחַ זוֹ עַד לַחֲצַר הַשָּׁהּ / נָסַע מִבְּלִי לָנוּחַ וְלִישֹׁן.

כְּהַגִּיעוֹ אֶל מֶלֶךְ צְבָא תּוּרָן, / שָׁאַל אוֹתוֹ זֶה שְׁאֵלוֹת שׁוֹנוֹת. [2025]

הַרְבֵּה סִפֵּר וְהַמִּכְתָּב נָתַן, / קְרָאוֹ הַמֶּלֶךְ וְצָחַק מִגִּיל.

הִשְׁגִּיחַ גַּרְסִיוַז הַמְהֻלָּל / בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ הָרַעֲנַנִּים,

וְכָל כֻּלּוֹ הָגָה אֵיבָה וָרֹגֶז. / הָיָה אָז עֶרֶב, הֶאֱפִילָה שֶׁמֶשׁ,

וְכָל הַלַּיְלָה נָדְדָה שְׁנָתוֹ. / וְגַם כִּקְרֹעַ יוֹם אֶת סוּת הַחשֶׁךְ,

רֹאשׁ אִישׁ הַכַּעַס לֹא נִרְדַּם עֲדֶנָּה, / וְכֹה בָּא אֶל אוּלַם אַפְרָסִיָבּ. [2030]

כְּהִפָּנוֹת הַחֶדֶר מִזָּרִים, / יָשְׁבוּ וְשׂוֹחֲחוּ עַל דָּא וְהָא.

בַּסּוֹף שָׂח גַּרְסִיוַז: 'אַי, שַׁהְרְיָר! / זֶה סִיָוֻשׁ שִׁנָּה אֶת טַעֲמוֹ.

שְׁלִיחִים אֵלָיו הִגִּיעוּ מִכָּוֻס / בַּסֵּתֶר לֹא אַחַת וְגַם לֹא שְׁתַּיִם.

שְׁלִיחִים קִבֵּל גַּם כֵּן מִסִּין וְרוּם, / אִתָּם שׁוֹתֶה הוּא לְחַיֵּי אָבִיו.

צְבָא לוֹחֲמִים אָסַף, וְלֹא קָטָן, / וְבוֹ פִּתְאֹם יַדְאִיג אֶת לֵב הַשָּׁהּ. [2035]

לוּלֵא הֻכָּה בְּשִׁגָּעוֹן אָז תּוּר, / לֹא בָּא הַפֶּגַע עַל אִירַג' בַּחֶלֶד.

שְׁנֵי יְסוֹדוֹת בָּאָרֶץ, אֵשׁ וּמַיִם, / אֵיבָה רוֹבֶצֶת בְּלִבּוֹתֵיהֶם.

אַתָּה לַשָּׁוְא רוֹצֶה לְאַחוֹתָם, / הַסְּעָרָה לִכְלֹא בַּמִּסְתָּרִים.

מִמֶּךָ לוּ הֶעְלַמְתִּי הָרָעָה, / כְּלִמָּה כִּסְתָה פָּנַי בְּעוֹלָמֵנוּ.'

כְּאֵב מִלֵּא אֶת לֵב אַפְרָסִיָבּ, / דּוֹאֵג לְגוֹרָלוֹ וּמִצְטַעֵר [2040]

אָמַר הַשָּׁהּ: 'קִרְבַת הַדָּם בֵּינֵינוּ / אֶת רוּחֲךָ הִסְעִירָה וּמְיָעֶצֶת.

נִקַּח שְׁלוֹשָׁה יָמִים לְהִמָּלֵךְ, / נִבְחַן אֶת הַדָּבָר בָּחוֹן הֵיטֵב.

כִּהְיוֹת כָּל הַמִּקְרֶה בָּרוּר לַשֵּׂכֶל / אַטִּיל עָלֶיךָ קְצֵה הַחוּט לִמְצֹא.'

בַּיּוֹם הָרְבִיעִי בָּא גַּרְסִיוַז / אֶל הֶחָצֵר חָגוּר וּבְקוֹבָעוֹ.

מַצְבִּיא תּוּרָן הִזְמִין אוֹתוֹ אֵלָיו / וּבְסִיָוֻשׁ הִרְבּוּ בְּדִבּוּרִים. [2045]

אָמַר הַשָּׁהּ: 'אַי, צֶאֱצָא פַּשַׁנְג! / מִי עוֹד לִי זוּלָתְךָ בְּעוֹלָמֵנוּ?

אֶפְתַּח נָא לְפָנֶיךָ סְגוֹר לִבִּי, / הַקְשֵׁב וְרֵד אֶל שֹׁרֶשׁ הַדְּבָרִים.

מֵהַחֲלוֹם הָרַע אֲשֶׁר חָלַמְתִּי / הָדְאַג לִבִּי וְאַף נִפְגַּע מֹחִי.

עַל סִיָוֻשׁ בַּחֶרֶב לֹא יָצָאתִי, / וְהוּא אַף הוּא בִּי לֹא פָּגַע.

אַחַר וַתְּרוֹ עַל כֵּס אָבִיו הָפַךְ / אַהֲבָתִי עֵרֶב בִּשְׁתִי שִׂכְלוֹ. [2050]

אַף פַּעַם לֹא הִמְרָה אֶת מוֹצָא פִּי. / בַּחֲסָדִים גָּמַלְתִּי לוֹ אֲנִי.

נָתַתִּי חֶבֶל אֶרֶץ וְאוֹצָר, / וְלֹא הִזְכַּרְתִּי דְּאָגָה וָטֹרַח.

וְגַם אִתּוֹ כָּרַתִּי בְּרִית הַדָּם, / לִבִּי שִׁחְרַרְתִּי מִנִּקְמַת אִירָן.

גַּם לֹא חָסַכְתִּי אֶת בִּתִּי וְעשֶׁר, / מָסַרְתִּי לוֹ עֵינַי הַיְקָרוֹת.

אַחַר כָּל הַטּוֹבוֹת וְהַתְּלָאוֹת, / אַחַר מַתַּן אֶרֶץ, אוֹצָר וָכֶתֶר, [2055]

אִם לוֹ עַתָּה חִנָּם אֶגְמֹל רָעָה, / כָּל הָעוֹלָם יְרַנְּנוּ אַחְרַי.

לִי אֵין סִבָּה לְהִתְאוֹנֵן עָלָיו; / אִם עָוֶל־מָה אֶגְרֹם לְסִיָוֻשׁ,

יִפְצוּ פִּיהֶם עָלַי הָאֲצִילִים, / אֶהְיֶה לְלַעַג בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ.

אֵין כְּשִׁנֵּי הַלַּיִשׁ בַּחַיּוֹת, / אֵין לֵב הַכְּפִיר נִתָּר מֵחֲרָבוֹת,

וְאִם אַחַד גּוּרָיו בְּמַכְאוֹבִים / לֹא יְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה בַּגָּן. [2060]

אִם נִתְנַכֵּל לְאִישׁ נָקִי מֵחֵטְא, / שׁוֹפֵט חַמָּה וָסַהַר הֲיֵאוֹת?

אֵין אִישׁ אַחֵר קָרוֹב כֹּה לְלִבִּי, / בְּכָל זֹאת אֶשְׁלָחֶנּוּ אֶל אָבִיו.

כֵּס שָׁהּ אִם מְבַקֵּשׁ הוּא וְחוֹתָם, / מֵאַדְמָתֵנוּ יֵחָסֵךְ הָרִיב.'

אָמַר לוֹ גַּרְסִיוַז: 'אַי, שַׁהְרְיָר! / אַל רֹאשׁ תָּקֵל בְּמַעֲשֶׂה חָשׁוּב זֶה.

מִפֹּה אִם אֶל מְכוֹרָתוֹ יֵלֵךְ, / אַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה יָשִׂים שְׁמָמָה. [2065]

כִּהְיוֹת אָדָם נָכְרִי קְרוֹב מִשְׁפָּחָה, / כָּל סוֹד חָשׁוּב וְלֹא חָשׁוּב גָּלוּי לוֹ.

מוֹרֶה אֶחָד הִמְשִׁיל מָשָׁל לֵאמֹר: / "סוּפָה פּוֹרֶצֶת מֵהַבַּיִת חוּצָה,

תָּבִיא עָלֶיךָ סֵבֶל וְעָמָל, / תַּפְקִיד אוֹצָר, שֵׁם טוֹב וּמִשְׁפָּחָה."

הֲלֹא יָדַעְתָּ: מְגַדֵּל נָמֵר / יִנְחַל אַךְ מַכְאוֹבוֹת וּמַאֲבָק.'

כִּשְׁקֹל אַפְרָסִיָבּ אֶת הַדְּבָרִים, / מִפִּי אָחִיו, נִרְאוּ לוֹ נְכוֹנִים, [2070]

נִחַם עַל עֲצָתוֹ וּמַעֲשֵׂהוּ, / הָבֵן הֵבִין כִּי תָּכְנִיתוֹ כּוֹשֶׁלֶת.

עָנָה לְגַרְסִיוַז: 'בְּמַעֲשַׂי / אֵין הַתְחָלָה טוֹבָה וְאֵין סוֹף טוֹב.

נַמְתִּין עַד הַשָּׁמַיִם הַסַּבִּים / יַרְאוּנוּ מַה מְּגַמָּתָם כְּלַפֵּינוּ.

דְּחִיָּה טוֹבָה תָּמִיד מֵחִפָּזוֹן, / חַכֵּה עַד הַחַמָּה תִּזְרַח עַל זֶה,

אֶרְאֶה מַה כַּוָּנַת אֲדוֹן הָאָרֶץ, / וּפְנֵי שָׁמַיִם מְאִירִים לְמִי. [2075]

וְעוֹד, אַזְמִינוֹ לַחֲצֵרִי, / אָסִיר הַלּוֹט וַאֲגַלֶּה סוֹדוֹ.

אֶשְׁמֹר אֶת צְעָדָיו וּמֻבְטָחַנִי / כִּי יִתְבָּרֵר הַכֹּל עִם הַיָּמִים.

מְזִמָּתוֹ אִם תִּתְגַּלֶּה בַּסּוֹף, / הַלֵּב לֹא יִהְיֶה רַחוּם עוֹד.

לֹא יְגַנֵּנִי אִישׁ עַל מַעֲשַׂי – / זוֹרֵעַ אָוֶן אַךְ עַוְלָה יִקְצֹר.'

אָמַר לוֹ גַּרְסִיוַז נוֹטֵר אֵיבָה: / 'אַי, שָׁהּ חֲכַם לֵב וְדוֹבֵר אֱמֶת! [2080]

לְסִיָוֻשׁ צִיּוּד, קוֹמָה וָזֹהַר; / יְדֵי יַזְדָּן לוֹ, חֶרֶב וְאַלָּה.

הוּא לֹא יָבוֹא לַחֲצֵרְךָ בְּלִי חַיִל, / חַמָּה וָסַהַר יִקְדְּרוּ עָלֶיךָ.

אֵינֶנּוּ עוֹד הָאִישׁ אֲשֶׁר הִכַּרְתָּ, / כִּי אֶת נִזְרוֹ הִגְבִּיהַּ עַד שָׁמַיִם.

אֶת פַרַנְגִּיס גַּם כֵּן לֹא תַּכִּיר עוֹד, / תֹּאמַר: ‘אֵין צֹרֶךְ לָהּ דָּבָר מֵאִישׁ!’

כָּל לוֹחֲמֶיךָ יַעַבְרוּ אֵלָיו, / וּבְלִי הָעֵדֶר לֹא תִּהְיֶה רוֹעֶה. [2085]

צָבָא אֲשֶׁר יִרְאֶה כָּמוֹהוּ מֶלֶךְ, / נָדִיב, חֲכַם לֵבָב, פָּנָיו קוֹרְנוֹת,

בְּךָ לֹא יַחְפְּצוּ כְּמֶלֶךְ עוֹד, / כִּי מַזָּלוֹ טָלֶה, וְדָג – שֶׁלְּךָ.30

שֵׁנִית, הַאִם תֹּאמַר לוֹ לַעֲזֹב / עִירוֹ, מְקוֹם שִׁבְתּוֹ הַמְשַׂגְשֵׂג,

וְתוֹדִיעֵהוּ: ‘פֹּה הָיָה לִי עֶבֶד / מָלֵא כְּלִמָּה וַאֲנָחוֹת כְּבֵדוֹת?’

אִישׁ לֹא רָאָה פִּיל וְאַרְיֵה רֵעִים, / אוֹ אֵשׁ שׁוֹאֶטֶת וְתַחְתֶּיהָ מַיִם. [2090]

אִם גּוּר אַרְיֵה צָעִיר, יוֹנֵק חָלָב, /יִקַּח פְּלוֹנִי וְיַלְבִּישֵׁהוּ מֶשִׁי,

יְכַלְכְּלֵהוּ בְּחָלָב וּדְבַשׁ, / וְעַל חָזֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַד,

כְּהִתְבַּגְּרוֹ לֹא יְשַׁנֶּה טִבְעוֹ, / וְלֹא יִירָא מִזַּעַם פִּיל תּוֹקֵף.'

לֵב אִישׁ־הַשֵּׁם נִלְכַּד בַּנֶּאֱמַר, / וְנֶעֱטַף מִדְּאָגָה וָפַחַד.

עִם זֹאת בָּחַר דְּחִיָּה, לֹא חִפָּזוֹן, / כִּי הַמּוֹשֵׁל בָּרוּחַ עוֹשֶׂה חַיִל. [2095]

פַּחַז כַּמַּיִם לֹא יִנְחַל שְׁבָחִים, / עַל כְּמוֹ זֶה אָמַר כְּבָר הֶחָכָם:

'אִלּוּ הָרוּחַ לֹא קָפְצָה בְּלִי דַּעַת, / אוּלַי הָיָה פַּרְצוּף לָהּ, יָד וָרֶגֶל.

אַךְ הַנִּמְהָר חֲסַר אוֹנִים יִהְיֶה, / גַּם אִם גִּבּוֹר הוּא וְנִשָּׂא כִּבְרוֹשׁ.'

יָצְאוּ בְּלֵב חָרֵד, מְשׂוֹחֲחִים, / בְּלֵב מָלֵא אֵיבָה מֵהֶעָבָר.

מִזְּמַן לִזְמַן לִפְנֵי הַשַּׁהַנְשָׁהּ / בָּא גַּרְסִיוַז הָרַע וְהַנִּפְתָּל, [2100]

בּוֹחֵשׁ צְבָעִים וּמַעֲרִים כְּזָבִים, / מַסְעִיר אֶת לֵב אַפְרָסִיָבּ בְּלִי הֶרֶף.

כֹּה עַד כִּי בִּמְרוּצַת הַזְּמַן נִמְלָא / לְבַב הַמֶּלֶךְ דְּאָגָה וָזַעַם.

וּבְיוֹם מֵהַיָּמִים גָּמַר הָאֹמֶר, / אַחַר שָׁלְחוֹ אֶת הַזָּרִים הַחוּצָה,

לִפְנֵי אָחִיו לִפְתֹּחַ סִפּוּרוֹ / עַל כָּל הַמַּעֲשֶׂה בְּסִיָוֻשׁ.

וְשָׂח: 'הִכּוֹן לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ, / וּזְמַן נִכָּר לִשְׁהוֹת בְּקִרְבָתוֹ. [2105]

בָּרְכֵהוּ וֶאֱמֹר לוֹ: 'בְּאוּלַם / הַמִּשְׁתָּאוֹת אֵינְךָ חוֹשֵׁב עָלֵינוּ.

לִבִּי יוֹצֵא מֵאַהֲבָה אֵלֶיךָ, / אַתָּה וּפַרַנְגִּיס לִזְמַן־מָה בּוֹאוּ,

כָּלְתָה נַפְשִׁי לִרְאתֹ אֶת צַלְמְךָ, / אָדָם הַמַּעֲלָה, חֲכַם הַנֶּפֶשׁ.

הָרִים גַּם לָנוּ וְחַיָּה לְצַיִד, / חָלָב וְיַיִן בְּכוֹסוֹת בָּרֶקֶת.

נֵשֵׁב עוֹנָה בְּיַחַד וְנִשְׂמַח / וְאִם אֶת גַּנְג־דִּז' הַיָּפָה תִּזְכֹּר, [2110]

שָׂמֵחַ וְטוֹב־לֵב תָּשׁוּב אֵלֶיהָ. / מַדּוּעַ לֹא תִּשְׁתֶּה עִמָּנוּ יַיִן?

נַתֵּק לִבְּךָ מִדַּאֲגוֹת הַכֵּס, / לָבוֹא אֵלֵינוּ אֲזוֹרְךָ שַׁנֵּס.'''


גרסיוז חוזר אל סיאווּש

פּוֹרֵשׂ הָרֶשֶׁת גַּרְסִיוַז מוּכָן, / לִבּוֹ מָלֵא שִׂנְאָה, רֹאשׁוֹ – סוֹדוֹת.

כְּהַגִּיעוֹ אֶל קֶרֶת סִיָוֻשׁ, / בָּחַר מִמְּלַוָּיו דּוֹבֵר מָהִיר.

וְשָׂח: 'לְכָה אֶל סִיָוֻשׁ, אֱמֹר לוֹ: / "אַי, בֵּן נוֹדָע לְאָב שׁוֹחֵר כָּבוֹד! [2115]

בְּרֹאשׁ וּבְנֶפֶשׁ שָׁהּ צִבְאוֹת תּוּרָן, / בְּנֶפֶשׁ, רֹאשׁ וְכֶתֶר כַּי־כָּוֻס,

מִכִּסְאֲךָ אַל לִכְבוֹדִי תֵּרֵד, / וְאַל תַּגִּיעַ לְקַדֵּם פָּנַי.

אַתָּה גָּדוֹל בְּיֶדַע וּבְמַזָּל, / בְּהוֹד, בְּיַחַשׂ, בְּכִסֵּא וּבְכֶתֶר,

לֹא יִתָּכֵן כִּי רוּחַ מְצוּיָה / תַּטְרִיחֲךָ מִכִּסְאֲךָ לָרֶדֶת.'''

הִגִּיעַ הַמַּלְאָךְ וְכִרְאוֹתוֹ / אֶת סִיָוֻשׁ, הִשְׁתַּחֲוָה אַפַּיִם. [2120]

אַחַר מָסְרוֹ לוֹ אֹמֶר גַּרְסִיוַז, / עָטַף לֵב סִיָוֻשׁ מִדְּאָגָה.

זְמַן־מָה יָשַׁב מָלֵא מַחֲשָׁבוֹת; / זָהִיר אָמַר בַּלֵּב: 'נִרְקָם פֹּה סוֹד!

כִּי מִי יוֹדֵעַ מָה אָמַר עָלַי / לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ גַּרְסִיוַז אָחִיו.

כְּהֵרָאוֹת בַּשַּׁעַר גַּרְסִיוַז, / יָצָא לָרְחוֹב בָּרֶגֶל לִקְרָאתוֹ.

שָׁאַל לַדֶּרֶךְ וְלִשְׁלוֹם הַשָּׁהּ, / הַכֶּתֶר, הַכִּסֵּא וְהַצָּבָא. [2125]

מָסַר לוֹ גַּרְסִיוַז אֶת מַלְאֲכוּת / אָחִיו וְסִיָוֻשׁ שָׂמַח עָלֶיהָ.

שָׂח סִיָוֻשׁ: 'לְמַעַן אִישׁ חַסְדִי / לֹא אֵרָתַע גַּם מֵחַרְבוֹת פְּלָדָה.

הִנֵּה אֲנִי חוֹגֵר מָתְנַי לַדֶּרֶךְ / וּמוֹשְׁכוֹתַי קוֹשֵׁר בְּמוֹשְׁכוֹתֶיךָ,

אַךְ לִפְנֵי כֵן בְּגַן הַפָּז שֶׁלִּי / שְׁלוֹשָׁה יָמִים לֵב נְשַׂמַּח בְּיַיִן,

כִּי הָעוֹלָם פֻּנְדַּק מַכְאוֹב וָסֵבֶל, / מִסְכֵּן הָאִישׁ הַחַי יָמָיו בְּאֵבֶל. [2130]

כִּשְׁמֹעַ גַּרְסִיוַז צְמֵא הַנָּקָם / דִּבְרֵי הַטַּעַם, נֶעֶכְרָה רוּחוֹ,

אָמַר בַּלֵּב: 'אִתִּי אִם סִיָוֻשׁ / יֵצֵא לַדֶּרֶךְ אֶל אַפְרָסִיָבּ,

בְּחָכְמָתוֹ וּגְבוּרָתוֹ כִּכְפִיר / תַּחְתָּיו בְּכַף רַגְלוֹ יִרְמֹס קַשְׁתִּי,

מוֹצָא שְׂפָתַי יֶחְסַר בָּרָק לָאֹזֶן, / וְעָרְמָתִי אַף תִּתְגַּלֶּה כְּשֶׁקֶר.

אַעְרִים עָלָיו בְּתַחְבּוּלַת זָדוֹן, / וְאֶל נְתִיב הָרַע לִבּוֹ אַדִּיחַ.' [2135]

זְמַן־מָה שָׁתַק, נָצַר אֶת לְשׁוֹנוֹ, / וּשְׁתֵּי עֵינָיו נָתַן בְּסִיָוֻשׁ.

מֵהֶן פִּתְאֹם פָּרְצוּ דְּמָעוֹת מָרוֹת, / אַךְ הֵן הָיוּ רַק תַּחְבּוּלַת עָרְמָה.

כִּרְאוֹת סִיָוֻשׁ אֵלֶּה הַדְּמָעוֹת / כְּשֶׁל אָדָם אֲשֶׁר נִכְמַר לִבּוֹ,

שָׁאַל אוֹתוֹ בְּנֹעַם: 'מַה זֶּה, אֶחָא? / הַאִם זֶה צַעַר לֹא קֹרָא בְּשֵׁם,

אוֹ אִם בִּגְלַל הַמֶּלֶךְ נֶעֱצַבְתָּ, / וְעַל דְּבָרָיו דּוֹמְעוֹת עַתָּה עֵינֶיךָ? [2140]

הִנֵּה אֵלֵךְ אִתְּךָ בְּדַרְכְּךָ, / אָרִיב רִיבְךָ בְּמֶלֶךְ צְבָא תּוּרָן,

וַאֲגַלֶּה מַדּוּעַ הוּא רוֹדֶפְךָ / וּמִתְאַמֵּר לְהִתְנַשֵּׂא עָלֶיךָ.

וְאִם אוֹיֵב גָּלוּי לְךָ, וְהוּא / הֵבִיא עָלֶיךָ דְּאָגָה וָסֵבֶל,

אֲנִי חָבֵר לְךָ בְּכָל מִקְרֶה, / וְאִם תֵּצֵא לַקְּרָב, אֲנִי רַב כֹּחַ.

אַךְ אִם בִּפְנֵי הַשָּׁהּ אַפְרָסִיָבּ / פְּלוֹנִי הִשְׁחִיר פָּנֶיךָ בְּלִי סִבָּה, [2145]

וּבִכְזָבִים הֵבִיא אֶת דִּבָּתְךָ / רָעָה, אוֹ אַף יָרַשׁ אֶת מְקוֹמְךָ,

סַפֶּר־נָא לִי אֶת סוֹד הַמַּעֲשֶׂה / וְלַמַּכָּה אֶמְצָא לְךָ תְּרוּפָה.

אָבוֹא וַאֲיַשֵּׁר הַהֲדוּרִים, / וַאֲנַקֶּה אוֹתְךָ בִּפְנֵי הַשָּׁהּ.'

עָנָה לוֹ גַּרְסִיוַז, 'אַי, מְהֻלָּל! / אֵין הַדָּבָר בֵּינִי וּבֵין הַמֶּלֶךְ.

וְאֵין לִי מְשַׂנֵּא אֲשֶׁר יָצִיק לִי, / כִּי בִּגְבוּרָה וּבְעשֶׁר אֵין כָּמוֹנִי. [2150]

נָתַתִּי אֶת לִבִּי לְמוֹצָאִי, / וּבְמַעֲשִׂים נִזְכַּרְתִּי נְכוֹחִים.

הָרַע הִתְחִיל בְּתוּר, אֲשֶׁר יַזְדָּן / הֵסִיר מִמֶּנּוּ זֹהַר הֲדָרוֹ.

שָׁמַעְתָּ כְּבָר מַה בְּרֵאשִׁית הָרִיב / עוֹלֵל לַמְמַעֵט שִׂיחָה, אִירַג'.

בֵּין מַנוּצִ’הְר וּבֵין אַפְרָסִיָבּ / הָיוּ תּוּרָן כַּמַּיִם וְאִירָן כָּאֵשׁ.

בְּכָל דָּבָר הָיְתָה דַּעְתָּם שׁוֹנָה, / וּמִכַּבְלֵי הַשֵּׂכֶל הִשְׁתַּחְרָרוּ. [2155]

מַצְבִּיא תּוּרָן גָּרוּעַ אַף מִתּוּר; / שׁוֹר פֶּרֶא זֶה עוֹדֶנּוּ בְּעוֹרוֹ,

אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֶת טִבְעוֹ הָרַע, / אֲבָל הַמְתֵּן מְעַט וְתִוָּכַח.

רֵאשִׁית כֹּל דּוּן אוֹתוֹ בְּאַגְֹרִירַת, / אוֹתוֹ רָצַח בְּמוֹ יָדָיו לַשָּׁוְא.

אָחִיו הָיָה מֵרֶחֶם וּמִזֶּרַע, / וּבְשִׁגְעוֹנוֹ הָרַג אֶת הַטָּהוֹר.

וְאַחֲרָיו עוֹד נִכְבָּדִים הַרְבֵּה / בְּלֹא אָשָׁם רָצַח בְּמוֹ יָדָיו. [2160]

עַל כֵּן חָרֵד אֲנִי לְגוֹרָלְךָ, / כִּי לֵב חָכָם לְךָ וְגוּף אֵיתָן,

וְלֹא פָּגַעְתָּ לְרָעָה בְּאִישׁ, / מֵאָז דָּרְכוּ רַגְלֶיךָ בְּאַרְצֵנוּ.31

רָדַפְתָּ צֶדֶק, וּגְבוּרָה בִּקַּשְׁתָּ, / וְהָעוֹלָם עָרַכְתָּ בְּחָכְמָה.

אַךְ אַהְרִימַן מַפְרִיד הַלְּבָבוֹת / פָּצַע בְּךָ אֶת לֵב הַשַּׁהְרְיָר,

וְהוּא מָלֵא נָקָם וּכְאֵב עָלֶיךָ. / מַה חֵפֶץ הַבּוֹרֵא, אֵינִי יוֹדֵעַ. [2165]

דַּע, רֵעֲךָ הַטּוֹב אֲנִי תָּמִיד, / בִּימֵי טוֹבָה וְגַם בְּעֵת צָרָה,

וְאַל תַּחְשֹׁד חָלִילָה לְהַבָּא, / כִּי חֵלֶק לִי בַּמְּזִמָּה הַזֹּאת.

הַמַּעֲשֶׂה הִנֵּה לְךָ סִפַּרְתִּי, / וְחֵטְא הָאֵלֶם מֵעָלַי הֵסַרְתִּי.'

אָמַר לוֹ סִיָוֻשׁ: 'אַל דְּאָגָה! / בּוֹרֵא עוֹלָם יִהְיֶה לִי בְּעֶזְרִי.

בָּטַחְתִּי בְּמַלְכִּי. לֹא יִתָּכֵן, / כִּי אוֹר הַיּוֹם יָמִיר בְּחשֶׁךְ לַיְלָה. [2170]

לוּ בְּלִבּוֹ שָׁמַר טִינָה אֵלַי, / לֹא רוֹמְמַנִי עַל שְׁאָר עַמּוֹ,

וְלֹא נָתַן לִי חֶבֶל, כֵּס וָכֶתֶר, / שָׂדוֹת וּבַת, צָבָא וְאַף אוֹצָר.

אֲנַחְנוּ רַק נִדְרֹךְ עַל מִפְתָּנוֹ / וְשׁוּב פָּנָיו תָּאֹרְנָה כַּיָּרֵחַ.

מָקוֹם עָלָיו זוֹרַחַת הָאֱמֶת, / אוֹר הַכָּזָב הוֹלֵךְ שָׁם וּפוֹחֵת.

אֶקְרַע אֶת סְגוֹר לִבִּי לִפְנֵי הַשָּׁהּ / וְהוּא יֵאוֹר מִשֶּׁמֶשׁ בַּשָּׁמַיִם. [2175]

עַל כֵּן הָאֵר עַתָּה פָּנִים וּשְׂמַח / וְכָל חֲשָׁד גָּרֵשׁ מִנַּפְשְׁךָ.

כָּל הַדּוֹרֵךְ עַל זְנַב נָחָשׁ בָּרִיחַ, / סָר מֵעֲצַת בּוֹרֵא עוֹלָם בָּזֹאת.'

עָנָה לוֹ גַּרְסִיוַז: 'אַי, חֲבִיבִי, / אַפְרָסִיָבּ כִּתְמוֹל אֵינֶנּוּ עוֹד.

וְעוֹד, כָּל עוֹד יִסֹּבּוּ הַשָּׁמַיִם, / יִהְיֶה קָשׁוּחַ וּבְפָנָיו קְמָטִים.

דַּע, כִּי גַּם לֶחָכָם אֵין תַּחְבּוּלָה, / אֲשֶׁר תַּצִּיל רֹאשׁוֹ מֵהַבָּאוֹת. [2180]

אַתָּה בְּחָכְמָתְךָ, תּוּשִׁיָּתְךָ, / בְּקוֹמָתְךָ וּבְכָל תָּכְנִיּוֹתֶיךָ

הֵמַרְתָּ אַהֲבָה בְּהוֹנָאָה. / אַל יֵט אֵלֶיךָ הַמַּזָּל הָרַע!

קָנָה אוֹתְךָ בְּלַחַשׁ וּקְסָמִים, / וּשְׁתֵּי עֵינֵי הַהִגָּיוֹן הִכְלִיב.

כְּכַנּוֹתוֹ אוֹתְךָ בַּשֵּׁם חָתָן / בְּעִוְרוֹנְךָ שִׂמְחַת תְּמִימִים שָׂמַחְתָּ.

לִפְנֵי אֲשֶׁר שָׁלַח אוֹתְךָ רָחוֹק, / עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל רוֹזְנֵי אַרְצוֹ, [2185]

בְּצִפִּיָּה כִּי תִּתְחַצֵּף אֵלָיו, / וְהִזְדַּמְּנוּת תִּתֵּן לִלְזוּת שְׂפָתַיִם.

אַתָּה אֵינְךָ קָרוֹב אֵלָיו יוֹתֵר / מֵאַגְֹרִירַת אָחִיו נְבוֹן הַלֵּב.

גּוּפוֹ שִׁסֵּף לַחֲצָאִים בַּחֶרֶב, / וְלֵב אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם מִלֵּא זְוָעָה.

כָּל סוֹדוֹתָיו גְּלוּיִים כַּיּוֹם, / דַּע זֹאת וְאַל תִּסְמֹךְ עַל קֶשֶׁר דָּם.

כָּל מַחְשְׁבוֹת לִבִּי הַמְּעִיקוֹת, / כָּל חָכְמָתִי וְנִסְיוֹנִי הָרַב, [2190]

כֻּלָּם אֶחָד אֶחָד הִנֵּה הִשְׁמַעְתִּי, / וּכְשֶׁמֶשׁ בְּהִירָה הַכֹּל חָשַׂפְתִּי.

נָטַשְׁתָּ אֶת אָבִיךָ בְּאִירָן, / וּפֹה עָרִים בָּנִיתָ בְּתוּרָן,

וְכֹה לִבְּךָ מָסַרְתָּ לִדְבָרוֹ, / וּבְכָל דַּאֲגוֹתָיו לָקַחְתָּ חֵלֶק.

עֵץ רַע, הֲרֵה אָסוֹן נָטְעוּ יָדֶיךָ, / רַעַל פִּרְיוֹ, וְלַעֲנָה – עָלָיו.'32

דְּבָרָיו לִוָּה בַּאֲנָחוֹת קָרוֹת / וּבִדְמָעוֹת, אַךְ בְּלִבּוֹ – הַוּוֹת. [2195]

שָׁהּ סִיָוֻשׁ הִבִּיט עָלָיו נָבוֹךְ, / פַּלְגֵי דְּמָעוֹת יָרְדוּ עַל לְחָיָיו.

נִזְכַּר בְּגוֹרָלוֹ הָאֲמֵלָל, / אֲשֶׁר יָשִׂים קֵץ לְחַסְדֵי שָׁמַיִם.

וְאַף כִּי עוֹד צָעִיר הוּא לְיָמִים, / הרְבֵּה עוֹד לֹא הוֹתִיר לוֹ הַגּוֹרָל.

חָוְרוּ פָּנָיו. נִמְלָא לִבּוֹ כְּאֵב. / נַפְשׁוֹ – עָגְמָה, שְׂפָתָיו – גְּנִיחוֹת קָרוֹת,

וְכֹה אָמַר אֵלָיו: 'פְּלִיאָה מִמֶּנִּי, / מָה עֹנֶשׁ לִי מַגִּיעַ עַל לֹא חֵטְא? [2200]

אִישׁ לֹא שָׁמַע כִּי עֲבֵרָה עָבַרְתִּי / בְּמַעַשׂ אוֹ בְּאֹמֶר מֵעוֹדִי.

אַךְ אִם בִּזְבּוּז נָהַגְתִּי בִּרְכוּשׁוֹ, / צַר לְלִבִּי כִּי צִעַרְתִּיו בָּזֶה.

יָבוֹא עָלַי אֲשׁר יָבוֹא כְּעֹנֶשׁ, / מִמִּצְוָתוֹ וּמֵרְצוֹנוֹ לֹא אֵט.

אֶסַּע אֵלָיו אִתְּךָ בִּבְלִי צָבָא, / וַאֲגַלֶּה מַה פֵּשֶׁר עֶלְבּוֹנוֹ.'

אָמַר לוֹ גַּרְסִיוַז: 'אַי, אִישׁ כָּבוֹד! /לְךָ חָלִילָה מִלָּבוֹא אֵלָיו. [2205]

אֵין אִישׁ שָׂשׂ מֵרְצוֹנוֹ לִקְפֹּץ לָאֵשׁ, / לָשִׂים רוּחוֹ בִּידֵי גַּלִּים וָרוּחַ.

אַתָּה נֶחְפָּז לָצֵאת לִקְרַאת אָסוֹן, / וּמַזָּלְךָ הָעֵר מַשְׁכִּיב לִישֹׁן.

בְּטַח בִּי וְכִמְתַוֵּךְ לְךָ אֶהְיֶה / וְעַל הָאֵשׁ אֶצֹּק מַיִם קָרִים.

מֵחוֹבָתְךָ לִכְתֹּב מִכְתַּב תְּשׁוּבָה, / בּוֹ לְגַלּוֹת אֶת כָּל הַטּוֹב וָרָע.

וֱאִם אֶרְאֶה כִּי חֲרוֹנוֹ שָׁכַךְ, / וְהַמַּזָּל הַטּוֹב מֵאִיר פָּנִים, [2210]

אֶשְׁלַח פָּרָשׁ אֵלֶיךָ בִּבְשׂוֹרָה /וַהֲגִיגֶיךָ הַקּוֹדְרִים יָאִיר.

אֲנִי תִּקְוָה כִּי הַבּוֹרֵא, אֲשֶׁר / לוֹ כָּל גָּלוּי וְכָל נִסְתָּר יָדוּעַ,

כִּי שָׁהּ אַפְרָסִיָבּ יָשׁוּב לְצֶדֶק / וְיִתְרַחַק מִכַּחַשׁ וּמִשֶּׁקֶר.

אַךְ אִם אֶרְאֶנּוּ מְזִמָּה חוֹרֵשׁ / אֶשְׁלַח מִיָּד רוֹכֵב מָהִיר אֵלֶיךָ.

אַתָּה אֲזַי הִכּוֹן מַהֵר לַדֶּרֶךְ, / וְאַל־נָא תִּתְמַהְמַהּ בַּהֲכָנוֹת. [2215]

מִפֹּה הַמְּדִינוֹת הָאֲחֵרוֹת / וּמַלְכֵיהֶן הַנּוֹדָעִים קְרוֹבִים.

מֵאָה עֶשְׂרִים פַּרְסַה לְסִין, וּשְׁלשׁ / מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים עַד לְאִירָן.

בַּצַּד הַזֶּה כֻּלָּם שָׁם חֲבִיבִים, / וּמוּכָנִים יִהְיוּ לְשָׁרֶתְךָ.

בַּצַּד הַהוּא לְךָ אָב מִתְגַּעְגֵּעַ, / צָבָא מָסוּר, עָרִים נֶאֱמָנוֹת.

לְכָל צַד שְׁלַח אִגֶּרֶת מְפֹרֶטֶת. / לֵךְ הִזְדָּרֵז וְאַל עוֹד תִּתְמַהְמֵהַּ.' [2220]

וְסִיָוֻשׁ, נִפְתָּה בְּדִבּוּרִים, / עֵרוּת נַפְשׁוֹ נָשְׁתָה, וְכֹה אָמַר:

'אֲשֶׁר יָעַצְתָּ אֶעֱשֶׂה וְלֹא / אָסוּר מֵעֲצָתְךָ וְדִבּוּרְךָ.

בִּפְנֵי הַשָּׁהּ הֱיֵה לִי מֵלִיץ ישֶׁר, / וְהַדְרִיכֵהוּ בִּמְסִלַּת הַצֶּדֶק.'


סיאווּש שולח מכתב לאפראסיאבּ

מִיָּד קָרָא אֵלָיו סוֹפֵר מָהִיר, / וְאֶת דְּבָרָיו הִבִּיעַ בְּפָנָיו.

פָּתַח בְּהַזְכָּרַת שֵׁם הַבּוֹרֵא, / הַמְשַׁחְרֵר אֶת עֲבָדָיו מִצַּעַר. [2225]

אַחֲרֵי כֵן פֵּאֵר אֶת הַחָכְמָה, / שִׁבַּח אֶת שָׁהּ תּוּרָן וְכֹה אָמַר:

'אַי, מֶלֶךְ בַּר־מַזָּל, שָׁהּ מְנַצֵּחַ! / יִכּוֹן נָא שִׁלְטוֹנְךָ לָעַד!

שָׂמַח לִבִּי מְאֹד כִּי הִזְמַנְתַּנִי. / יִהְיֶה־נָא מוֹשָׁבְךָ בֵּין מוּבַּדִּים.

יוֹתֵר מִזֶּה, אֶת פַרַנְגִּיס קָרָאתָ, / וְאֶת לִבָּהּ בְּאַהֲבָה מִלֵּאתָ.

אַךְ פַרַנְגִּיס בָּאַחְרוֹנָה חוֹלָה, / אֵינַהּ אוֹכֶלֶת, חַלָּשָׁה שׁוֹכֶבֶת, [2230]

וְגַם אוֹתִי רִתְּקָה לִמְרַאְשׁוֹתֶיהָ / כָּל עוֹד הִיא נֶאֱבֶקֶת עַל חַיֶּיהָ.33

אַף כִּי לִבִּי יוֹצֵא לִרְאוֹת פָּנֶיךָ, / וּקְרִיאָתְךָ הֵאִירָה אֶת נַפְשִׁי,

רַק כַּאֲשֶׁר יוּקַל לָהּ מֵחָלְיָהּ / תִּהְיֶה בַּת־עֲרֻבָּה לְשָׁהּ תּוּרָן.

סִבְלָהּ הוּא הַסִּבָּה לְהֵעָדְרִי, / כִּי אִישׁ סוֹדָהּ אֲנִי בְּמַכְאוֹבֶיהָ.'

כְּכַלּוֹתוֹ הִטְבִּיעַ הַחוֹתָם, / וְהַמִּכְתָּב מָסַר לְאִישׁ הַכַּחַשׁ. [2235]

עַז הַפָּנִים דָּרַשׁ שְׁלוֹשָׁה סוּסִים, / וְאֶל הַשָּׁהּ דָּהַר יוֹמָם וָלַיְלָה.

עָלָה גְּבָעוֹת וְגֵיאָיוֹת יָרַד, / עָשָׂה הַדֶּרֶךְ בִּימָמוֹת שָׁלוֹשׁ,

וּבָרְבִיעִית בָּא לַחֲצַר הַמֶּלֶךְ / בַּנֶּפֶשׁ תֹּךְ וָשֶׁקֶר עַל שְׂפָתַיִם.

אַפְרָסִיָבּ חָקַר אוֹתוֹ הַרְבֵּה, / כִּי מְצָאוֹ קְצַר רוּחַ וְדוֹאֵג.

אָמַר: ‘מַדּוּעַ זֶה מִהַרְתָּ לַחֲזֹר? / בִּזְמַן קָצָר עָבַרְתָּ כָּל הַדֶּרֶךְ.’ [2240]

עָנָה לוֹ גַּרְסִיוַז:'כְּהַאֲפִיל / הַזְּמַן, מִבְטַחֲךָ אַל בּוֹ תָּשִׂים.

בִּי סִיָוֻשׁ נָהַג בְּקַלּוּת רֹאשׁ. / הוּא לֹא יָצָא לִפְגּשׁ אוֹתִי בַּדֶּרֶךְ,

לֹא הֶאֱזִין לִי, לֹא קָרָא דְּבָרְךָ, / הוֹשִׁיב מִחוּץ לַכֵּס וְעַל בִּרְכַּי.

הַרְבֵּה אִגְּרוֹת הִגִּיעוּ מֵאִירָן, / אַךְ שַׁעֲרֵי הָעִיר סָגַר עָלֵינוּ.

צָבָא מֵרוּם וְלוֹחֲמִים מִסִּין / מַחֲרִישִׁים אָזְנַיִם כָּל הָעֵת. [2245]

אַתָּה אִתּוֹ אִם לֹא תִּפְעַל מִיָּד, / תָּבִיא בַּסּוֹף בְּתוֹךְ כַּפֶּיךָ רוּחַ.

אִם תִּתְמַהְמַהּ, יֵצֵא לְמִלְחָמָה / וּשְׁתֵּי הַמַּמְלָכוֹת יַשִּׂיג בְּכֹחַ.

אִם אָז יַסִּיעַ צִבְאוֹתָיו אִירָנָה, / מִי יַעֲמֹד לוֹ בְּדַרְכּוֹ בַּחֶרֶב?

לְךָ הִנֵּה הוֹדַעְתִּי אֶת כְּחָשָׁיו; / תּוֹרְךָ לִפְעֹל הַפַּעַם, וְעַכְשָׁו.'


אפראסיאבּ בא להילחם בסיאווּש

אַפְרָסִיָבּ שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים, / וַעֲבָרוֹ קָם לְפָנָיו שֵׁנִית. [2250]

לִבּוֹ נִמְלָא אֵשׁ, וְרֹאשׁוֹ – סוּפָה. / מֵרֹב חֵמָה נִסְתַּם בּוֹ הַדִּבֵּר.

צִוָּה מִיָּד בַּחֲצוֹצְרוֹת לִתְקֹעַ, / הַכּוֹת בַּחֲלִילִים וּבִמְצִלְתַּיִם.

עָזַב אֶת גַּנְג, הָעֵדֶן הַצּוֹחֵק, / וְעֵץ הַנְּקָמָה נָטַע שֵׁנִית.

כִּנְסֹעַ גַּרְסִיוַז חוֹרֵשׁ רָעָה, / מַכְבִּיד מֵהָאֻכָּף עַל אַרְכּוֹפָיו,

בָּא סִיָוֻשׁ כָּאוּב אֶל בֵּית נָשָׁיו, / גּוּפוֹ רוֹעֵד כֻּלּוֹ, פָּנָיו חִוְרוֹת. [2255]

אָמְרָה לוֹ פַרַנְגִּיס:' אַרְיֵה עַז נֶפֶשׁ, / מַדּוּעַ זֶה שִׁנִּיתָ טַעַמְךָ?'

עָנָה לָהּ סִיָוֻשׁ:'יְפַת מַרְאֶה! / כְּבוֹדִי בְּתוֹךְ תּוּרָן הִשְׁחִיר.

נֶעְלַם מִמֶּנִּי מַה תְּשׁוּבָה אֶתֵּן, / בַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אֲנִי נָבוֹךְ.

אִם גַּרְסִיוַז אָכֵן דִּבֵּר אֱמֶת, / מַעְגַּל חַיַּי נִסְגַּר עָלַי סָבִיב.'

פָּרְעָה אֶת צַמּוֹתֶיהָ פַרַנְגִּיס, / שָׂרְטָה בְּצִפָּרְנֶיהָ לְחָיֶיהָ. [2260]

הִרְטִיב דָּמָהּ אֶת מֻשְׁק שַׂעֲרוֹתֶיהָ, / בָּעַר לִבָּהּ, כֻּסּוּ דְּמָעוֹת פָּנֶיהָ,

אֲשֶׁר נִגְּרוּ עַל כֶּסֶף גִּבְעוֹתֶיהָ, / נָשְׁכוּ פְּנִינֵי שִׁנֶּיהָ צִבְעוֹנֶיהָ.

תָּלְשָׁה שַׂעֲרוֹתֶיהָ וּבָכְתָה / עַל דִּבּוּרֵי הַשָּׁהּ וּמַעֲשָׂיו.

אָמְרָה לְסִיָוֻשׁ: 'נָסִיךְ אָצִיל! / מַה תַּעֲשֶׂה? גַּלֵּה לִי תָּכְנִיתְךָ.

כָּוֻס שׁוֹמֵר לְךָ אֵיבָה בַּלֵּב, / לָשִׂיחַ בְּאִירָן אֵינְךָ מֵעֵז, [2265]

לְרוּם הַדֶּרֶךְ רְחוֹקָה מְאֹד, / אֶל סִין לֹא תַּעֲרֹק, כִּי תִּתְבַּזֶּה –

אֶל מִי תִּפְנֶה לִמְצֹא לְךָ מִקְלָט? / בּוֹרֵא חַמָּה וָסַהַר מִשְׂגַּבְּךָ.'

עָנָה לָהּ: 'גַּרְסִיוַז שׁוֹחֵר טוּבֵנוּ / יָבִיא בְּשׂוֹרָה טוֹבָה מֵעִם הַשָּׁהּ,

אֲשֶׁר שׁוּב יִתְרַצֶּה בְּרֹב טוּבוֹ, / וְאֵיבָתוֹ יָמִיר בְּאַהֲבָה.'

בֶּאֱלֹהִים בִּקֵּשׁ אֶת מִשְׂגַּבּוֹ, / אַךְ מַזָּלוֹ הָרַע הֵעִיב לִבּוֹ. [2270]


סיאווּש חולם חלום

שְׁלוֹשָׁה יָמִים הִזִּיל דְּמָעוֹת מָרוֹת / עַל הַמִּפְנֶה בְּמַזָּלוֹ הָרַע.

בַּלַּיְלָה הָרְבִיעִי, כְּהֵרָדְמוֹ / עַל שְׁדֵי יְפַת הַתֹּאַר פַרַנְגִּיס,

פִּתְאֹם הֵחִיל וּמִשְּׁנָתוֹ הֵקִיץ / וְקוֹל נָתַן כַּפִּיל הַמִּשְׁתּוֹלֵל.

חִבְּקַתּוּ הַיָּפָה וְשָׁאֲלָה: / ‘בָּאַהֲבָה, נָסִיךְ, מַה זֶּה קָרְךָ?’

כְּצַעֲקוֹ הִדְלִיקוּ מְנוֹרוֹת, / אָהָל וּשְׁחֵלֶת בְּאַפּוֹ הִקְטִירוּ,34 [2275]

וּפַרַנְגִּיס הוֹסִיפָה לַחֲקֹר: / ‘נָסִיךְ חָכָם! מַה בַּחֲלוֹם חָזִיתָ?’

אָמַר לָהּ סִיָוֻשׁ: 'דְּבַר חֲלוֹמִי / אַל תְּגַלִּי לְאִישׁ מִבְּנֵי עַמֵּךְ.

וְזֶה אֲשֶׁר חָלַמְתִּי, בְּרוֹשׁ הַכֶּסֶף: / נָהָר רְחַב יָדַיִם בּוֹ רָאִיתִי.

בְּעֵבֶר הַנָּהָר הַר לֶהָבוֹת, / צְבָא שִׁרְיוֹנִים תָּפַשׂ אֶת הַגָּדָה.

מִצַּד אֶחָד אֵשׁ מִתְאַבֶּכֶת, בָּה / עִיר סִיָוֻשׁ עוֹלָה בְּלֶהָבוֹת. [2280]

מַיִם מִזֶּה וְאֵשׁ מִזֶּה וּבֵין / שְׁנֵיהֶם אַפְרָסִיָבּ עַל פִּיל מוּלִי.

הִבִּיט בִּי בְּפָנִים מְרֻגָּזוֹת, / בַּלֶּהָבוֹת מוֹסִיף עוֹד לְהָפִיחַ.'

אָמְרָה לוֹ פַרַנְגִּיס: 'אוֹת לְטוֹבָה. / שְׁכַב הֵרָדֵם הַלַּיְלָה וְתָנוּחַ.

עַל גַּרְסִיוַז יָחוּל מַזָּל אָרוּר, / וְיֵהָרֵג בְּחֶרֶב מֶלֶךְ רוּם!'

הִזְעִיק יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר חַיָּלָיו / וְהִצִּיבָם בְּשַׁעַר בָּאַרְמוֹן, [2285]

חַרְבּוֹ בַּכַּף בְּאֻכָּפוֹ יָשַׁב, / וְסַיָּרִים שָׁלַח אֶל עֵבֶר גַּנְג.

הַבֹּקֶר טֶרֶם אוֹר, וּבִדְהָרָה / פָּרָשׁ סַיָּר מֵהַמֶּרְחָב הִגִּיעַ,

וּבְפִיו: ‘אַפְרָסִיָבּ עִם חַיִל רַב / נִרְאָה לְמֵרָחוֹק דּוֹהֵר וּבָא.’

עוֹד זֶה דּוֹבֵר, בָּא רָץ מִגַּרְסִיוַז: / 'חֲגֹר מָתְנַיִם וְהַצֵּל נַפְשֶׁךָ!

דְּבָרַי עַל לֵב הַשָּׁהּ עָלוּ בַּתֹּהוּ, / וּמֵהָאֵשׁ עָשָׁן שָׁחוֹר רוֹאֵנִי. [2290]

חֲשֹׁב אֵפוֹא מַה לַּעֲשׂוֹת עַתָּה, / לְאָן הַפַּעַם צְבָאֲךָ תַּסִּיעַ.'

וְסִיָוֻשׁ, בְּלִי דַּעַת אֶת זְמָמוֹ, / נָתַן אֵמוּן מָלֵא בְּגַּרְסִיוַז.

אַךְ פַרַנְגִּיס אָמְרָה: 'נָסִיךְ חָכָם, / בְּצָרָתְךָ אַל תַּחֲשֹׁב עָלֵינוּ.

עֲלֵה עַל רַמָּכְךָ קַל הָרַגְלַיִם, / אַל בְּתוּרָן מִבְטַחֲךָ תָּשִׂים עוֹד.

רָצִיתִי כִּי עִמָּנוּ תִּשָּׁאֵר, / אַךְ נַפְשְׁךָ הַצֵּל וּבְרַח מַהֵר.' [2295]


סיאווּש נותן עצה לפרנגיס

אָמַר לָהּ סִיָוֻשׁ: 'אֲשֶׁר חָלַמְתִּי / קָם וְהָיָה וְזָהֳרִי קָדַר.

חַיַּי הִנֵּה הִגִּיעוּ אֶל קִצָּם, / וִימֵי הַצַּעַר הַמָּרִים הִתְחִילוּ.

אִם אַרְמוֹנִי הִגְבִּיהַּ עַד שַׁבְּתַאי, / עַתָּה אָנוּס אֲנִי לִשְׁתּוֹת סַם מָוֶת.

אַף אִם אֶחְיֶה עַד אֶלֶף וּמָאתַיִם, / עָפָר אֲנִי וְלֶעָפָר אָשׁוּב.

פְּלוֹנִי הוּא טֶרֶף לְשִׁנֵּי לָבִיא, / שֵׁנִי עַיִט וּשְׁלִישִׁי לְנֶשֶׁר. [2300]

אֲשֶר לוֹ חֵלֶק בְּחָכְמָה וּבְדַעַת, / לֹא יְבַקֵּשׁ מֵחשֶׁךְ – אוֹר.

הִנֵּה הָרָה אַתְּ חֳדָשִׁים חֲמֵשֶׁת, / וְלָדֵנוּ הַדָּגוּל נוֹשֵׂאת בָּרֶחֶם.

עֵצֵךְ הַמְשֻׁבָּח יָנִיב פְּרִי טוֹב, / יָבִיא לִי יֶלֶד, מֶלֶךְ מְהֻלָּל.

אֶת הַנָּסִיךְ כַּנִּי־נָא כַּי־כֻסְרַוּ, / וּבְצַעֲרֵךְ יִהְיֶה נֶחָמָתֵךְ.

בֵּין שֶׁמֶשׁ אוֹר וְעַד עָפָר אָפֹר / אֵין מַחֲבוֹא מִצֶּדֶק אֱלֹהִים; 35 [2305]

מִכְּנַף יַתּוּשׁ וְעַד רַגְלֵי הַפִּיל, / מִנִּי מַעְיָן וְעַד נְהַר הַנִּיל.

עֲפַר תּוּרָן יִהְיֶה קִבְרִי, וּמִי / יֹאמַר כִּי עֲפָרִי נָח בְּאִירָן?

כָּזֹאת הִיא הַכִּפָּה הַמְמַהֶרֶת – /אֵיךְ בַּיִת זֶה יָשָׁן תִּקְרָא חָדָשׁ?36

אַחְרֵי כֵן בְּצַו אַפְרָסִיָבּ / מַזַּל אָשְׁרִי הָעֵר יִשְׁכַּב לִישֹׁן.

רֹאשִׁי הַחַף מֵאָוֶן יִכָּרֵת / וּבְדַם לִבִּי יַנִּיחוּ אֶת כִּתְרִי. [2310]

לֹא תַּכְרִיכִים, לֹא קֶבֶר, לֹא אָרוֹן / וְלֹא מְקוֹנְנוֹת יִהְיוּ חֶלְקִי.

כְּהֵלֶךְ זָר אֶשְׁכַּב פֹּה בֶּעָפָר, / רֹאשִׁי מֻתָּז בְּחֶרֶב מִגּוּפִי.

אוֹתָךְ שׁוֹמְרֵי הַמֶּלֶךְ בְּרֻגְזָם / עֶרְיָה יַפְשִׁיטוּ, יִסְחֲבוּ בַּדֶּרֶךְ.

אָז יְבֹהָל פִּירָן אֶל הֶחָצֵר, / וְיִתְחַנֵּן לִפְנֵי אָבִיךְ עָלַיִךְ,

לָחוּס עַל נִשְׁמָתֵךְ הַטְּהוֹרָה, / וְיַאַסְפֵךְ, הָעֲלוּבָה, הַבַּיְתָה. [2315]

בְּתוֹךְ אַרְמוֹן אוֹתוֹ זָקֵן נִכְבָּד / תֵּלְדִי אֶת כַּי־כֻסְרַוּ הַמְהֻלָּל.

אָז מֵאִירָן יוֹפִיעַ הַגּוֹאֵל, / וּבִפְקֻדַּת יַזְדָּן יַחְגֹּר מָתְנָיו.

אוֹתָךְ אִתּוֹ יוֹצִיא מִפֹּה בַּסֵּתֶר / וִיבִיאֲכֶם אֶל הַנָּהָר גַ’יְחוּן.

אוֹתוֹ יוֹשִׁיבוּ עַל כִּסֵּא הַמֶּלֶךְ, / יִשְׁלֹט בַּדָּגָה וְעַל הָעוֹף.

צָבָא נוֹקֵם יֵצֵא אָז מֵאִירָן, / אֲשֶׁר יְזַעֲזַע אֶת כָּל הָאָרֶץ. [2320]

זֶהוּ רְצוֹן שָׁמַיִם סוֹבְבִים, / אֵין לְאַלְּפָם לְאַהֲבַת אָדָם.

צָבָא גָּדוֹל, לִנְקֹם אֶת נִקְמָתִי, / יַעֲטֶה שִׁרְיוֹן הַקְּרָב עַל פִּי דַּרְכִּי.

קְרִיאַת הַמִּלְחָמָה תַּרְעִישׁ עוֹלָם, / וְכַּי־כֻסְרַוּ יַסְעִיר אֶת הַתְּקוּפָה.

שׁוּב רַכְשׁ, רַמַּךְ רֻסְתַּם, יִרְקַע הָאָרֶץ, / וְרֹאשׁ יָקֵל בְּלוֹחֲמֵי תּוּרָן.

בִּנְקֹם דָּמִי עַד יוֹם הַדִּין אַלּוֹת / וַחֲרָבוֹת חַדּוֹת בִּלְבַד תִּרְאִי.' [2325]

אַחַר זֶה סִיָוֻשׁ אֲצִיל הַיַּחַשׂ / אֶת לְחָיָיו הִפְנָה אֶל פַרַנְגִּיס,

נִפְרַד מִמֶּנָּה וְאָמַר אֵלֶיהָ: / 'אֲנִי הוֹלֵךְ, אִשְׁתִּי הַיְקָרָה.

אַמְּצִי לִבֵּךְ בִּזְכוּת כָּל הַדְּבָרִים, / וְאַל עוֹד תַּחְשְׁבִי עַל כֵּס וָעֹנֶג.'

בְּצַעֲקוֹת חָמָס וּבְלֵב דַּוַּי, / חִוֵּר פָּנִים עָזַב אֶת הָאַרְמוֹן.

תֵּבֵל, מֵבִין אֵינֶנִּי לָמָּה זֶה / תָּזוּנִי, וְהַנֵּזוֹנִים תִּטְרֹפִי? [2330]

פָּצְעָה אֶת לְחָיֶיהָ פַרַנְגִּיס, / תָּלְשָׁה שֵׂעָר, דְּמָעוֹת שָׁטְפוּ פָּנֶיהָ,

וְסִיָוֻשׁ, כְּהַשְׁמִיעוֹ דִּבְרֵי / הַצַּעַר, נִתְלְתָה עָלָיו סוֹפֶדֶת.

עֵינַיִם וּפָנִים בְּדַם לִבּוֹ / בָּא לְאֻרְוַת סוּסָיו הָאֲצִילִים.

הוֹצִיא מִשָּׁם אֶת שְׁחַרְחוֹרוֹ בִּהְזָד / אֲשֶׁר בִּימֵי קְרָבוֹת הִדְבִּיק רוּחוֹת.

אֶת רֹאשׁ סוּסוֹ אִמֵּץ אֶל הֶחָזֶה, / מֵעַל רֹאשׁוֹ הֵסִיר אַפְסָר וָרֶסֶן, [2335]

גָּנַח וְאֶל אָזְנוֹ לָחַשׁ זְמַן רַב: / 'הֱיֵה זָהִיר, אַל תִּתְיַדֵּד עִם אִישׁ.

כְּצֵאת כֻסְרַוּ לִדְרשׁ נִקְמָתִי, / יָבוֹא לָשִׂים אֶת מוֹשׁכוֹתָיו עָלֶיךָ.

עַתָּה הַשְׁכַּח־נָא מִלִּבְּךָ אֻרְוָה, / כִּי בְּנִי תִּשָּׂא עָלֶיךָ לְנָקָם.

אַתָּה הֱיֵה סוּסוֹ וּרְקַע עוֹלָם / בְּפַרְסוֹתֶיךָ לְטַאטֵא קָמַי.'

גִּידֵי הַבֶּרֶךְ שֶׁל שְׁאָר סוּסָיו / עִקֵּר, שִׁסְּעָם בַּחֶרֶב כִּקְנֵי סוּף. [2340]

הָרְכוּשׁ אֲשֶׁר נִצְבַּר בְּאוֹצָרוֹ, / הַגַּן וְהָאַרְמוֹן שָׂרַף בָּאֵשׁ,

אִתָּם בַּדִּים, פְּנִינִים וְדִינָרִים, / קְסָדוֹת, חֲגוֹר מָתְנַיִם וּכְתָרִים.


סיאווּש בשבי אפראסיאבּ

כְּכַלּוֹתוֹ הִתְחִיל בַּהֲכָנוֹת. /מֻפְתָּע בְּגוֹרָלוֹ בִּישׁ הַמַּזָּל,

הוּא וְשָׂרֵי צְבָאוֹ פָּנוּ אִירָנָה, / פָּנָיו מְגֹאָלוֹת בְּדַם עֵינָיו.

הוּא טֶרֶם יַעֲבֹר חֲצִי פַּרְסָה / הִשִּׂיג אוֹתוֹ מַצְבִּיא צִבְאוֹת תּוּרָן. [2345]

רָאָה צָבָא בַּחֲרָבוֹת, אַלּוֹת, / וְסִיָוֻשׁ עוֹטֶה שִׁרְיוֹן רָכוּס.

אָמַר בַּלֵּב: ‘דְּבַר גַּרְסִיוַז אֱמֶת, / אֱמֶת אֲשֶׁר אָסוּר לְהַסְתִּירָהּ,’

וְסִיָוֻשׁ כְּהַשְׁגִּיחוֹ בַּשָּׁהּ, / תָּקַף אוֹתוֹ הַפַּחַד לְחַיָּיו,

וּפַחֲדוֹ אָחַז גַּם בִּצְבָאוֹ. / הַתּוּרָנִים תָּפְשׂוּ כָּל הַר וָדֶרֶךְ.

הִבִּיטוּ זֶה עַל זֶה שְׁנֵי הַצְּבָאוֹת, / כִּי בְּלִבָּם שִׂנְאָה טֶרֶם תִּהְיֶה.37 [2350]

מִפַּחַד סִיָוֻשׁ רוֹכְבֵי תּוּרָן / נָקְטוּ שָׁלוֹם, שִׁהוּי וְהִגָּיוֹן.

כִּרְאוֹת הָאִירָנִים אֶת הַמַּצָּב / קָרְאוּ אֶל סִיָוֻשׁ: 'אַי, שַׁהְרְיָר!

מַדּוּעַ שָׁוְא נַמְתִּין עַד יַהַרְגוּנוּ, / וְיִסְחֲבוּ פְּגָרֵינוּ בַּמִּישׁוֹר?

הַרְשֵׁה־נָא וְיַכִּירוּ אֶת גְּבוּרַת / הָאִירָנִים, כִּי לֹא דָּבָר קָטָן הוּא.'

אָמַר לָהֶם: 'אֵין עֲצַתְכֶם עֵצָה. / אֵין כֹּחַ וּמָקוֹם לְזֶה הַקְּרָב. [2355]

אָבִיא חֶרְפָּה עָלַי וְעַל בֵּיתִי, / בַּיּוֹם בּוֹ אֶשְׂתָּעֵר עַל אֲדוֹנִי.

גַּלְגַּל רָקִיעַ אִם גָּמַר הָאֹמֶר, / גַּם בְּלִי אָשָׁם מִיַּד רוֹצְחַי אֶפֹּל.

לֹא לְכָבוֹד הִיא לִי קְרִיאַת הַקְּרָב, / לְהִלָּחֵם בִּרְצוֹן הָאֱלֹהִים.

מַה שָּׂח אוֹתוֹ חָכָם, אִישׁ תּוּשִׁיָּה? / "בְּכוֹכָבְךָ הָרַע אַל־נָא בְּכֹחַ!'''

אָז אֶל אַפְרָסִיָבּ שָׂח סִיָוֻשׁ: / 'אַי, שָׁהּ הַמַּעֲלוֹת הַמְהֻלָּל! [2360]

שׁוֹחֵר קְרָבוֹת עִם צְבָאֲךָ מַה בָּאתָ? / מַה כִּי תִּרְצַח אוֹתִי הַחַף מֵאָוֶן?

שִׂנְאָה בֵּין שְׁנֵי הַמַּחֲנוֹת תָּעִיר, / וְהַקְּלָלוֹת תַּחְרֵדְנָה זְמַן וָאָרֶץ.'

הִשְׁמִיעַ גַּרְסִיוַז חֲסַר דֵּעָה: / 'דְּבָרֶיךָ אֵלֶּה, מִי יֵאוֹת לָהֶם?

אִם כָּכָה בָּאתָ הֵנָּה לְתֻמְּךָ, / מַדּוּעַ אֶל הַשָּׁהּ בְּשִׁרְיוֹנְךָ הִגַּעְתָּ?

זֹאת לֹא הַדֶּרֶךְ לְקַבֵּל פְּנֵי שָׁהּ, / שִׁרְיוֹן וָקֶשֶׁת הֵם לֹא שַׁי לְמֶלֶךְ.' [2365]

כִּשְׁמֹעַ סִיָוֻשׁ אֶת הַדְּבָרִים, / קָרָא אֵלָיו: 'חֲדַל אִישִׁים נִבְזֶה!

בַּעֲצָתְךָ מִדֶּרֶךְ טוֹב סָטִיתִי. / אָמַרְתָּ לִי: "הַשָּׁהּ כּוֹעֵס עָלֶיךָ.'

אַלְפֵי רָאשֵׁי אָדָם חַפִּים מִפֶּשַׁע / בְּדִבּוּרְךָ זֶה יִמְצְאוּ מוֹתָם.

אוּלָם בַּסּוֹף לֹא תִּנָּקֶּה מֵעֹנֶשׁ, / אֲשֶׁר זָרַעְתָּ סוֹף כָּל סוֹף תִּקְצֹר.'

אֱלֵי אַפְרָסִיָבּ פָּנָה שֵׁנִית: / 'בְּחֶפְזוֹנְךָ אַל תְּשַׂחֵק בָּאֵשׁ, [2370]

כִּי לֹא מִשְׂחָק הוּא לְהַגִּיר דָּמִי, / וּלְהִלָּחֵם עִם אֲנָשִׁים חַפִּים.

עַל פִּי עֲצַת אָחִיךָ הַנָּבָל, / אֶת נַפְשְׁךָ וּמְכוֹרָתְךָ תַּפְקִיר.'

אַךְ גַּרְסִיוַז אִישׁ הַכָּזָב, מַקְשִׁיב / לַשִּׂיחַ עִם הַשָּׁהּ, חָרָה אַפּוֹ,

וְכֹה קָרָא: ‘אַי, מֶלֶךְ! מַה לְּךָ, / כִּי תַּאֲרִיךְ שִׂיחָה עִם אוֹיִבְךָ?’

כִּשְׁמֹעַ שָׁהּ תּוֹרָן עֲצַת אָחִיו, / וּכְבָר עָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ לַמָּרוֹם, [2375]

צִוָּה צְבָאוֹ הַחֲרָבוֹת לִשְׁלֹף, / וְקוֹל תְּרוּעָה כִּבְיוֹם הַדִּין לַשְׁמִיעַ.

אַךְ סִיָוֻשׁ, הַנֶּאֱמָן לַבְּרִית, / בַּחֶרֶב וּבָרֹמַח לֹא נָגַע,

וְלֹא נָתַן לְאִישׁ מֵאֲנָשָׁיו / לְהִתְקַדֵּם אֶל עֵבֶר הָאוֹיֵב.

אַפְרָסִיָבּ זוֹמֵם רָעָה, זוֹעֵף, / יָזַם עַוְלָה כְּבֵדָה לִנְסִיךְ אִירָן,

וְכֹה קָרָא: ‘תְּנוּ אֶת כֻּלָּם לַחֶרֶב, / וּבַמִּדְבָּר בַּדָּם סְפִינָה הָשִׁיטוּ.’ [2380]

בִּצְבָא אִירָן הָיוּ כְּאֶלֶף אִישׁ, / כֻּלָּם אַמִּיצֵי לֵב, טוֹבִים לַקְּרָב.

כֻּלָּם נָפְלוּ חָלָל בִּשְׂדֵה הַקֶּטֶל, / דָּמָם צָבַע אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה.

כִּהְיוֹת הַמִּלְחָמָה כְּבֵדָה, עִקֶּשֶׁת, / נִפְצַע לְפֶתַע סִיָוֻשׁ גַּם כֵּן.

בְּחֵץ שָׁלוּחַ וּבְכִידוֹן נִפְצַע, /מִגַּב שְׁחוֹרוֹ צָנַח לָאֲדָמָה.38

עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה נָע כְּשִׁכּוֹר. / גֻרוּי־זִרִהּ אָסַר אֶת שְׁתֵּי יָדָיו, [2385]

עַל צַוָּארוֹ הִלְבִּישׁוּ לוֹ אַפְסָר, / בְּעוֹד כַּפָּיו כְּפוּתוֹת אָחוֹר כְּאֶבֶן.

הַדָּם נִגַּר עַל אַרְגְּמָן פָּנָיו. / יוֹם מַר כָּזֶה הָעֶלֶם לֹא יָדָע.

הֵאִיצוּ בּוֹ שׁוֹמְרָיו הַתַּלְיָנִים / וְסָחֲבוּ אוֹתוֹ רַגְלִי בַּדֶּרֶךְ.

צָבָא מֵאֲחוֹרָיו וּמִלְּפָנָיו / עָשׂוּ דַּרְכָּם אֶל עֵבֶר סִיָוֻשׁ־גִּרְד.

אָמַר אַפְרָסִיָבּ מַצְבִּיא תּוּרָן: /'מִפֹּה, בַּדֶּרֶךְ, קְחוּ אוֹתוֹ הַצִּדָּה, [2390]

וְאֶת רֹאשׁוֹ הַתִּיזוּ מֵעָלָיו / עַל אֲדָמָה צְחִיחָה בִּבְלִי כָּל יֶרֶק.

שִׁפְכוּ דָּמוֹ עַל הַקַּרְקַע הַחַם, / אַל תִּשְׁתַּהוּ זְמַן רַב וְאַל תִּירָאוּ.'

אָמְרוּ לַמֶּלֶךְ לוֹחֲמֵי תּוּרָן: / 'מָה אָוֶן בּוֹ מָצָאתָ, אֲדוֹנֵנוּ?

וּמָה הַחֵטְא חָטָא לְךָ, הַגִּידָה, / כִּי בְּדָמוֹ תֹּאמַר לִרְחֹץ כַּפֶּיךָ?

אֵיכָה תַּכְחִיד אָדָם, אֲשֶׁר הַכֶּתֶר / וְכֵס הַשֵּׁן יְקוֹנְנוּ עָלָיו? [2395]

בִּשְׁעַת שִׂמְחָה עֵץ אַל תִּטַּע, אֲשֶׁר / אֶת פֵּרוֹתָיו יָמִיר מַזָּל בְּרַעַל.'

אַךְ גַּרְסִיוַז זוֹמֵם הַחַטָּאָה / צִדֵּד בְּאִוַּלְתּוֹ בַּמְרַצְּחִים –

לִשְׁפֹּךְ דַּם סִיָוֻשׁ עַל הַכְּאֵב / הֵסַב לַלֵּב בְּיוֹם הַתַּחֲרוּת.

הָיָה לְפִּירָן אָח צָעִיר בְּגִיל, / אֲבָל בֶּן חַיִל, לֹא נוֹפֵל מִמֶּנּוּ.

וְשֵׁם אוֹתוֹ צָעִיר הָיָה פִּילְסַם, / גִּבּוֹר בְּרוּךְ כִּשְׁרוֹנוֹת וְתוּשִׁיָּה. [2400]

אָמַר פִּילְסַם הַמְהֻלָּל לַשָּׁהּ: / 'בַּד זֶה יִשָּׂא אַךְ צַעַר וּמַכְאוֹב.39

מִפִּי חָכָם שָׁמַעְתִּי מַאֲמָר, / אוֹתוֹ גַּם מְאַשֵּׁר הַהִגָּיוֹן:

"לֹא יִתְחָרֵט אָדָם עַל אֹרֶךְ רוּחַ, / שִׁקּוּל הַדַּעַת הוּא תְּרוּפָה לַכַּעַס.

זַעַם וְרֹעַ מַעֲשֵׂי שָׂטָן הֵם, / כְּאֵב לַגּוּף וַחֲרָטָה לַנֶּפֶשׁ."

הָרֹאשׁ, אֲשֶׁר אַתָּה מַלְכּוֹ, הֲלֹא / תֵּבוֹשׁ בְּחָפְזְךָ לְהַתִּיזוֹ? [2405]

בַּסַּד שִׂימֵהוּ עַד אֲשֶׁר הַזְּמַן / יָבוֹא וִילַמֶּדְךָ מַה לַּעֲשׂוֹת.

כִּנְשֹׁב עָלֶיךָ רוּחַ הַתְּבוּנָה / תִּהְיֶה רַשַּׁאי אָז לְהַתִּיז רֹאשׁוֹ.

אַל תְּצַוֶּה עַתָּה בְּחָפְזְךָ, / כִּי סוֹף הַחִפָּזוֹן רַק חֲרָטָה.

וְרֹאשׁ, אֲשֶׁר מֵרֹאשׁ נוֹעַד לְכֶתֶר, / לֹא מֵחָכְמָה, אַי, שָׁהּ חָכָם, לִכְרֹת.

אִם לַהוֹרְגִים תּוֹצִיא אֶת בַּר הַלֵּב, / רֻסְתַּם וְכַּי־כָּוֻס דָּמוֹ יִדְרֹשוּ, [2410]

כִּי בֶּן־כָּוֻס הוּא, וְרֻסְתַּם חוֹנְכוֹ, / אוֹתוֹ גִּדְּלוּ בְּאַהֲבָה וּבְעשֶׁר.

נִרְאֶה אוֹתְךָ נוֹשֵׂא אֶת עֲווֹנְךָ / וּמִתְיַסֵּר מָחָר עַל חֵטְא הַיּוֹם.

זָכְרָה־נָא אֶת הַחֶרֶב הַנּוֹצֶצֶת, / אֲשֶׁר כִּסְּתָה אֶת הָעוֹלָם בְּדָם,

וּשְׁאָר הָאִירָנִים הַנּוֹדָעִים, / אֲשֶׁר מֵחֲרוֹנָם עָיְפָה תֵּבֵל,

כְּפַרִיבֻּרְז, בֶּן כַּי־כָּוֻס, הַכְּפִיר, / אֲשֶׁר אִישׁ לֹא רָאָהוּ שְׂבַע קְרָבוֹת, [2415]

אוֹ כְּפִּילְתַּן הַמִּשְׂתָּעֵר כְּפִיל, / אֲשֶׁר גַּם גְּדוּד קְטַנָּה הוּא בְּעֵינָיו.

זְכֹר טוּס, גּוּדַרְז, גֻּרְגִּין, פַרְהָד וְגִיו, / תֻּפֵּי הַקְּרָב לְפִילֵיהֶם יִקְשֹׁרוּ,

אֶת מָתְנֵיהֶם לַנְּקָמָה יַחְגֹּרוּ, / וְהַמִּישׁוֹר יֵצַר מִכִּידוֹנִים.

תִּקְצַר יָדִי וְיַד כָּל מְלַוַּי / וְיַד הַנִּבְחָרִים בְּלוֹחֲמֵינוּ.

אָכֵן פִּירָן יָבוֹא מָחָר עִם שַׁחַר, / יִשְׁמַע הַמֶּלֶךְ גַּם אֲשֶׁר בְּפִיו, [2420]

אוּלַי יִרְאֶה כִּי אֵין זֶה כֹּה דָּחוּף / לִפְרֹשׂ אֶת שְׁטִיחַ הַנָּקָם בָּאָרֶץ.

בְּחָפְזְךָ אַל תְּצַוֶּה לִפְעֹל, / כִּי עַל תּוּרָן תָּבִיא בָּזֶה חֻרְבָּן.'

דְּבָרָיו רִכְּכוּ אֶת לֵב אַפְרָסִיָבּ, / אַךְ גַּרְסִיוַז אָחִיו לֹא הִתְבַּיֵּשׁ

וְשָׂח: 'אַי, שָׁהּ חָכָם, אַל תְּבַטֵּל / אֶת רְצוֹנְךָ בִּפְנֵי נְאוּם הָעֶלֶם.

כְּבָר מְנַקְּרִים עֵיטִים פִּגְרֵי אִירָן, / וְאִם נָקָם יָרֵאתָ יֵשׁ סִבָּה: [2425]

לִקְרִיאָתוֹ מֵרוּם וְאַף מִסִּין / תִּמְלָא הָאָרֶץ חֶרֶב וְאַלָּה.

הַאִם לֹא דַּי אֲשֶׁר עוֹלֵל לְךָ, / כִּי עוֹד תַּט אֹזֶן לַעֲצַת פְּלוֹנִי?

מָעַכְתָּ זְנַב הַצֶּפַע, רֹאשׁ מָחַצְתָּ – /הֲתַלְבִּישֵׁהוּ שֵׁשׁ מָשְׁזָר שֵׁנִית?

אִם עַל חַיָּיו בְּדֶרֶךְ זוֹ תָּחוּס, / לִפְנֵי הַשַּׁהְרְיָר לֹא אֶתְיַצֵּב עוֹד;

פִּנַּת מִסְתּוֹר אֶמְצָא לִי בָּעוֹלָם, / אוּלַי גַּם לֹא עוֹד אַאֲרִיךְ יָמִים.' [2430]

דַּמּוּר אָז וְגֻרוּי חֲמוּרֵי סֵבֶר / נִגְּשׁוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְאָמְרוּ:

'אַל תְּהַסֵּס מִשְּׁפֹךְ דַּם סִיָוֻשׁ, / אָסוּר לִפְסֹחַ עַל הַסְּעִפִּים.

שְׁמַע לְדִבְרֵי אָחִיךָ יוֹעַצְךָ / וְאוֹיִבְךָ סַלֵּק מִמְּקוֹמוֹ.

פָּרַשְׂתָּ רֶשֶׁת לוֹ וּלְכַדְתּוֹ, /הָרְגֵהוּ חִישׁ, וְאַל תַּשְׁפִּיל כְּבוֹדְךָ.

לֹא דַּי בָּזֶה כִּי בְּיָדְךָ הָאִישׁ, / לֵב שׂוֹנַאֲךָ אַתָּה חַיָּב לִשְׁבֹּר. [2435]

אַתָּה הִשְׁמַדְתָּ צְבָאוֹ – דַּמֵּה /בְּנַפְשְׁךָ מַה בְּלִבּוֹ עָלֶיךָ.

לוּלֵא הֵרַע לְךָ אָדָם לִפְנֵי כֵן, / יָכְלוּ הַמַּיִם לְטַהֵר הַחֵטְא,

אוּלָם עַתָּה מוּטָב אַל יִפָּקֵד, / לֹא בְּגָלוּי וְלֹא בְּהֵחָבֵא.'

עָנָה לָהֶם הַשָּׁהּ וְכֹה אָמַר: / 'אֲנִי בּוֹ לֹא גִּלִּיתִי חַטָּאָה,

אַךְ הָרוֹאֶה בַּכּוֹכָבִים הֵעִיד, / כִּי אֲבַדּוֹן צָפוּי לִי מִיָּדוֹ. [2440]

אוּלָם אִם בְּנָקָם דָּמוֹ אֶשְׁפֹּךְ, / אֲבַק פְּרָסוֹת יֵרוֹם מֵעַל תּוּרָן,

אֶת עֵין הַשֶּׁמֶשׁ יְכַסֶּה בְּחשֶׁךְ, / וְהֶחָכָם מִיּוֹם זֶה יִוָּאֵל.

בָּא לְתוּרָן אָסוֹן בַּעֲבוּרִי, / כְּאֵב, כְּבָלִים וָצַעַר לִי נוֹעָדוּ.

שִׁחְרוּר הָאִישׁ גָּרוּעַ מִמּוֹתוֹ, / אַף כִּי מוֹתוֹ לִי צַעַר וּמַכְאוֹב.'

חָכָם, גַּם בֶּן־בְּלִיַּעַל – אֵין נָבִיא / יוֹדֵעַ מַה לּוֹ הַמָּחָר יָבִיא. [2445]


פרנגיס מתחננת אל אפראסיאבּ

כִּשְׁמֹעַ פַרַנְגִּיס שָׂרְטָה פָּנֶיהָ, / וְחֶבֶל דָּם חוֹגֶרֶת לְמָתְנֶיהָ,

בָּרֶגֶל בָּאָה אֶל הַשַּׁהַנְשָׁהּ, / בְּעוֹד פָּנֶיהָ עֲקֻבּוֹת מִדָּם.

בְּחִיל וּבְפַחַד אֶל אָבִיהָ בָּאָה, / זוֹרָה עָפָר עַל שְׂעָרָהּ קָרְאָה:

'אַי, שַׁהְרְיָר, אָדָם הַמַּעֲלָה! / מַדּוּעַ תַּשְׁפִּילֵנִי עַד עָפָר?

לִבְּךָ עָטַפְתָּ בִּכְזָבִים – הַאֵין / אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַתְּהוֹם תַּחְתֶּיךָ? [2450]

אַל תַּעֲרֹף רֹאשׁ מֶלֶךְ בַּר־לֵבָב, / יְרֵא שׁוֹפֵט הַשֶּׁמֶשׁ וְהַסַּהַר.

כְּהִפָּרְדוֹ מֵעַל אִירָן, לְךָ / בִּלְבַד מֵהָעוֹלָם חָלַק כָּבוֹד.

בְּרִיב עָלֶיךָ עִם אָבִיו מָחַל / עַל הָאוֹצָר, הַכֵּס וְעַל הַכֶּתֶר.

3.jpg

עֲשַׂאֲךָ סִתְרוֹ וּמִשְׂגַּבּוֹ, / מַה בּוֹ מָצָאתָ כִּי בְּךָ חָזַרְתָּ?

אֵין שָׁהּ עוֹרֵף רָאשִׁים נוֹשְׂאֵי כְּתָרִים, / וְיַאֲרִיךְ יָמִים בְּכֵס וּבְכֶתֶר. [2455]

אַל תְּצַעֵר אוֹתִי בָּרַת הַלֵּב, / כִּי הָעוֹלָם פֻּנְדָּק וַאֲנָחוֹת.

נוֹשֵׂא כֶּתֶר מַשְׁלִיךְ הוּא אֶל הַבּוֹר, / וּבֶן־בְּלִי־שֵׁם יִנְחַל אֶת מְקוֹמוֹ.

בַּסּוֹף הַשְּׁנַיִם יִשְׁכְּנוּ עָפָר, / כִּי מִשָּׁמַיִם אַךְ בְּנֵי מָוֶת הֵם.

בְּדַעַת גַּרְסִיוַז חוֹרֵשׁ הָרַע /כָּבוֹד רַב לֹא תִּנְחַל בְּעוֹלָמֵנוּ.

זְכֹר פַרִידוּן בֶּן־חַיִל, מָה עוֹלֵל / לַמְעַוֵּל צַֹחָךּ הָעֲרָבִי, [2460]

וְכֵן זְכֹר מַנוּצִ’הְר הַמְהֻלָּל, / וּמַה גָּמַל לְסַלְם וּלְתוּר אִישׁ זְרוֹעַ.

כַּיּוֹם חַיִּים לִפְנֵי כִּסֵּא כָּוֻס / דַּסְתָּן וּבְנוֹ רֻסְתַּם שׁוֹחֵר נָקָם,

גּוּדַרְז הַכַּשְׁוָדִי, לוֹ כַּף פְּלָדָה, / קוֹרַעַת לֵב כְּפִירִים וְעוֹר נָמֵר.

וְעוֹד בַּהְרָם, זַנְגֶּה בֶּן שָׁוַרָן, / הַבָּז לְכִידוֹנֵי הַגִּבּוֹרִים,40

וְגִיו מִבְּנֵי גּוּדַרְז, מִפַּחֲדּוֹ / בְּיוֹם הַקְּרָב רוֹעֶדֶת אֲדָמָה. [2465]

עַל סִיָוֻשׁ הַנְּהָרוֹת יִסְעָרוּ, / תֵּרֵד קְלָלָה עָלֶיךָ מִשָּׁמַיִם.

אַתָּה תָּבִיא אָסוֹן עַל נַפְשְׁךָ, / וְתִזָּכֵר לֹא אַחַת בִּדְבָרַי.

אֵינְךָ יוֹצֵא לְצֵיד הָעֲרוֹדִים / וְלֹא מַפִּיל אֵימָה עַל אַיָּלוֹת,

אַתָּה שׁוֹמֵט בֶּן מֶלֶךְ מִכִּסְאוֹ – /יָרֵחַ וְחַמָּה יְקַלְלוּךָ.

אַל שָׁוְא תִּתֵּן לָרוּחַ אֶת תּוּרָן, / וּלְוַאי לֹא תִּזָּכֵר עוֹד בִּדְבָרַי.' [2470]

אָמְרָה וְרָאֲתָה פְּנֵי סִיָוֻשׁ, / שׂוֹרֶטֶת לְחָיֶיהָ צָעֲקָה:

'אֲהָהּ, נָסִיךְ אַמִּיץ, מַנְהִיג גִּבּוֹר! / אַרְיֵה לוֹבֵשׁ גֵּאוּת, לוֹחֵם עַז נֶפֶשׁ!

עָזַבְתָּ נִיר וּבַיִת בְּאִירָן, / וְשָׁהּ תּוּרָן חָשַׁבְתָּ לְאָבִיךָ.

עַתָּה רַגְלִי וּבִכְבָלִים יָדֶיךָ! / אַיֵּה כִּסֵּא וְכֶתֶר הַכָּבוֹד?

אַיֵּה שְׁבוּעוֹת וְהַבְטָחוֹת אָבִי, / אֲשֶׁר הִרְתִּיתוּ שֶׁמֶשׁ וְשַׁבְתַאי? [2475]

אַיֵּה כָּוֻס־כַּי וְשָׂרֵי צְבָאוֹ, / אֲשֶׁר יִרְאוּךָ כֹּה בְּרֶגַע זֶה?

אַיֵּה הֵם גִּיו וְטוּס וּפַרָמַרְז, / רֻסְתַּם וְזָל וְכָל הָעָם הַהוּא?

אַךְ יִשָּׁמַע הָעָוֶל בְּאִירָן, / וִימֵי הַרְוָחָה יִתְעַרְעֲרוּ.

אָסוֹן הֵבִיא עָלֶיךָ גַּרְסִיוַז – / אָרוּר הוּא, אֲרוּרִים דַּמּוּר, גֻּרוּי!

הָאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁלַח יָדוֹ בְּךָ, / יֻתַּז רֹאשׁוֹ וְלֶעָפָר יֻשְׁלַךְ. [2480]

אֲדוֹן עוֹלָם יָבוֹא לְעֶזְרָתְךָ, / וְעַל מְשַׂנְאֲךָ יַפִּיל אֵימָה.

הַלְוַאי הֻכּוּ בְּסַנְוֵרִים עֵינַי / וְלֹא רָאִיתִי עַד כַּמָּה הָשְׁפַּלְתָּ.

לֹא הֶעֱלֵיתִי עַל הַדַּעַת, כִּי / אָבִי יַרְחִיק שִׁמְשִׁי מֵעַל חָזִי.'

אַפְרָסִיָבּ שָׁמַע נְאוּם בִּתּוֹ, / וְהָעוֹלָם קָדַר לִפְנֵי עֵינָיו.

אָמַר אֵלֶיהָ: ‘סוּרִי מִפָּנַי! /מָה אַתְּ יוֹדַעַת עַל תָּכְנִיּוֹתַי?’ [2485]

לֵב שָׁהּ תּוּרָן בָּעַר כְּאֵשׁ עָלֶיהָ, / וּבְאִוַּלְתּוֹ תָּפַר עֵינֵי הַשֵּׂכֶל.

הָיָה בְּתוֹךְ אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ חֶדֶר / וּלְפַרַנְגִּיס כְּלָל לֹא הָיָה יָדוּעַ.

צִוָּה הַשָּׁהּ שׁוֹמְרָיו לְגָרְרָהּ / לַחֶדֶר כְּאַחַת הַלֹּא שְׁפוּיוֹת.

אוֹתָהּ הִשְׁלִיכוּ אֶל חֶשְׁכַת הַכֶּלֶא, / וּבַעֲדָהּ הִבְרִיחוּ אֶת הַדֶּלֶת.


סיאווּש נרצח בידי גוּרוּי

שָׁלַח גַּרְסִיוַז רֶמֶז לְגֻרוּי, / וְהָעַוָּל פָּנָה לַאֲחוֹרָיו, [2490]

וְשָׂם אֶת פְּעָמָיו אֶל סִיָוֻשׁ, / נָעוּר מֵחֶסֶד וּמִדָּה טוֹבָה.

שָׁלַח יָדוֹ לִזְקַן הַשַּׁהְרְיָר, / וּבְלִי רַחֵם שָׁמַט אוֹתוֹ לָאָרֶץ.

וְסִיָוֻשׁ נָשָׂא תְּפִלָּה לֵאמֹר: / 'אַי, מְרוֹמָם מֵחֲלִיפוֹת הַזְּמַן!

הַצְמִיחָה חֹטֶר מִזַּרְעִי, אֲשֶׁר / יַזְהִיר לִפְנֵי עֵינֵי הָעָם כְּשֶׁמֶשׁ.

מִמְּשַׂנְאֵי נַפְשִׁי יִקֹּם דָּמִי, / הֲלִיכוֹתַי כְּקֶדֶם יְחַדֵּשׁ. [2495]

יַפְגִּין מִדּוֹת טוֹבוֹת וְאֹמֶץ לֵב, / וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ תַּחְתָּיו יַכְנִיעַ.'

פִּילְסַם הִפְסִיעַ אַחֲרֵי גֻּרוּי, / בְּדִמְעוֹת דָּם וּבִדְאָגָה בַּלֵּב.

שָׂח סִיָוֻשׁ אֵלָיו: 'שָׁלוֹם עָלֶיךָ! / תֵּבֵל – עֵרֶב, אַתָּה הֱיֵה לוֹ שֶׁתִי.

הָבֵא גַּם לְפִּירָן דְּרִישַׁת שְׁלוֹמִי. / אֱמֹר: “שִׁנְתָה תֵּבֵל אֶת טַעֲמָהּ.”

נוֹאַשְׁתִּי מִפִּירָן, כִּי עֲצָתוֹ / אַךְ רוּחַ, וַאֲנִי כַּעֲרָבָה בָּהּ. [2500]

אָמַר: "עִם מֵאָה אֶלֶף פָּרָשִׁים / לוֹבְשֵׁי שִׁרְיוֹן, בִּכְלֵי זֵינָם, אַגִּיעַ,

לִהְיוֹת בְּעֶזְרָתְךָ כְּבוֹא הַיּוֹם, / וַאֲשַׁמֵּשׁ מִרְעֶה לְכָל צְרָכֶיךָ."

עַתָּה רָדוּף לְנֶגֶד גַּרְסִיוַז, / רַגְלִי, מָשְׁפָּל וּבְרוּחַ נְכֵאָה

רוֹאֶה אֵינֶנִּי רֵעַ לְצִדִּי, / אֲשֶׁר יִבְכֶּה מָרָה עַל גּוֹרָלִי.'

כְּרַחֲקָם מֵעִיר וּמִצָּבָא, /כָּפוּת סְחָבוּהוּ לַמִּישׁוֹר. [2505]

מִגַּרְסִיוַז גֻּרוּי קִבֵּל אָז חֶרֶב / כְּחֻלַּת פְּלָדָה לְמַעַשׂ הַדָּמִים.

אֶת הַנָּסִיךְ גָּרַר בְּתַלְתַּלָּיו, / וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ לַמָּקוֹם,

עָלָיו נִטְּשָׁה הַתַּחֲרוּת הַהִיא / בֵּין גַּרְסִיוַז לְסִיָוֻשׁ בַּקֶּשֶׁת,

כְּהֵעָמְדָם לִפְנֵי הַמַּטָּרָה, / גֻּרוּי־זִרִהּ, אוֹתוֹ נָבָל נָלוֹז,

הִפִּיל לָאָרֶץ אֶת הַפִּיל הָעַז / בִּבְלִי מוֹרָא וּבשֶׁת מִמַּצְבִּיא. [2510]

מִהֵר גֻּרוּי לָשִׂים אַגַּן זָהָב, / הֵסֵב אֶת פְּנֵי טַרְפּוֹ כְּשֶׁל כִּבְשָׂה,

הִתִּיז אֶת רֹאשׁ הַבְּרוֹשׁ, זֶה בְּרוֹשׁ הַכֶּסֶף, / וְדַם גּוּפוֹ אָסַף אֶל הָאַגָּן,

אוֹתוֹ נָשָׂא גֻּרוּי אֶל הַמָּקוֹם / אֲשֶׁר צֻוָּה, וְשָׁם שָׁפַךְ אוֹתוֹ.

צָץ תֵּכֶף צֶמַח מֵהַדָּם הַזֶּה / וּבַמָּקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ הָאַגָּן רוֹקַן.

מִיָּד אֶתֵּן לְךָ אֶת סִימָנוֹ, / הֲלֹא הַיּוֹם ‘דַּם סִיָוֻשׁ’ נִקְרָא. [2515]

כִּהְיוֹת רָחוֹק הַשֶּׁמֶשׁ מֵהַבְּרוֹשׁ, / וְרֹאשׁ הַשַּׁהְרְיָר נָתוּן בִּשְׁנָת,41

(אֵיזוֹ שֵׁנָה! כִּי כְּבָר עָבַר זְמַן רַב / וְהוּא לֹא זָז, וּמִשְּנָתוֹ לֹא קָם),

סוּפָה וְעַנְנֵי אָבָק שְׁחוֹרִים / פָּרְצוּ וְלָטוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ.

בַּחֲשֵׁכָה אֵין אִישׁ רוֹאֶה רֵעֵהוּ, / הַכֹּל נוֹשְׂאִים קְלָלוֹת עַל רֹאשׁ גֻּרוּי.

אָכֵן, כְּהִתְרוֹקֵן כֵּס סִיָוֻשׁ, / אַךְ לְמוֹתָר הַשֶּׁמֶשׁ וְהַבְּרוֹשׁ. [2520]

אֲנִי פּוֹנֶה סָבִיב, יָמִין וּשְׂמֹאל, / וְיָד וָרֶגֶל לֹא מוֹצֵא בַּחֶלֶד.

פְּלוֹנִי רָשָׁע – בְּכָל דְּרָכָיו מַצְלִיחַ, / עוֹלָם – עַבְדּוֹ, וּמַזָּלוֹ עוֹמֵד לוֹ;

שֵׁנִי בָּאָרֶץ מִתְהַלֵּךְ בְּיֹשֶׁר, / וּמִתְנַוֵּן בְּשֵׁפֶל מַדְרֵגָה.

קְרָא דְּרוֹר לְנַפְשְׁךָ מִדְּאָגָה, / וְהִשָּׁמֵר מִסַּעֲרוֹת הַלֵּב,

כִּי הֲפַכְפַּךְ עוֹלָם וְלֹא בָּטוּחַ, / וְכֹה יִהְיֶה עד קֵץ כָּל הַיָּמִים. [2525]

דָּבָר אֶחָד וַדַּאי, יִקְרֶה אֲשֶׁר / יִקְרֶה, לֹא יַעֲמֹד לְעוֹלָמִים.

קוֹל צְעָקָה עָלָה מִזְּבוּל הַמֵּת, / כָּל הָעוֹלָם נִסְעַר מִגַּרְסִיוַז.

הַמְשָׁרְתִים תָּלְשׁוּ שְׂעַר רֹאשָׁם, / וּפַרַנְגִּיס קָלְעָה מִשְּׂעָרָה

חֶבֶל אָרֹךְ וּבוֹ חָגְרָה מָתְנֶיהָ, / פָּצְעָה בְּצִפָּרְנֶיהָ לְחָיֶיהָ,

בְּקוֹל גָּדוֹל שָׁלְחָה קְלָלוֹת עַל רֹאשׁ / אַפְרָסִיָבּ וּמֵרְרָה בִּבְכִי. [2530]

יְפַת הַתֹּאַר, בְּלִי צַמּוֹת לָרֹאשׁ, / נִצְּבָה שְׂרוּטַת פָּנִים וּמִסְכֵּנָה.

קוֹלָהּ הִגִּיעַ לְאָזְנֵי הַשָּׁהּ, / שָׁמַע קִלְלוֹתֶיהָ וּבִכְיָהּ.

וּלְגַרְסִיוַז הַמְעַוֵּל אָמַר: / 'מִמַּחֲבוֹא הוֹצֵא אוֹתָהּ הַחוּצָה.

בְּתַלְתַּלֶּיהָ גְּרֹר מֵהַהַרְמוֹן, / וְצַו הַתַּלְיָנִים וְהַשּׁוֹמְרִים

אוֹתָהּ לָקַחַת בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ, /לִקְרֹעַ לְבוּשָׁהּ מֵעַל גּוּפָהּ, [2535]

וּלְהַלְקוֹתָהּ בַּשֵּׁבֶט עַד תַּפִּיל / אֶת זֶרַע הַנָּקָם בִּשְׂדֵה תּוּרָן.

מִשֹּׁרֶשׁ סִיָוֻשׁ אֵין חֵפֶץ לִי / בְּעֵץ אוֹ בְּעָלֶה, בְּכֵס אוֹ כֶּתֶר.'

כָּל בַּעֲלֵי הַשֵּׁם בַּנּוֹכְחִים / פָּתְחוּ אֶחָד אֶחָד בַּחֲרָפוֹת,

אָמְרוּ: ‘אִישׁ לֹא שָׁמַע גְּזַר דִּין כָּזֶה / יוֹצֵא מִפִּי מַנְהִיג, מַצְבִּיא אוֹ מֶלֶךְ!’

הַלְּחָיַיִם עֲקֻבּוֹת מִדָּם, / הַלֵּב דַּוָּי, עַל הַפָּנִים דְּמָעוֹת, [2540]

פִּילְסַם בָּא אֶל לַהָּךּ וּפַרְשִׁידְוַרְד, / וְכָל אֲשֶׁר קָרָה אַךְ זֶה סִפֵּר:

'טוֹבָה שְׁאוֹל מִכֵּס אַפְרָסִיָבּ. / אֵין רֹגַע וְשֵׁנָה עַל אַדְמָתוֹ.

נָחוּשׁ נִשָּׂא רַגְלֵינוּ אֶל פִּירָן, / מִדְּאָגָה לָאֲסִירִים נָחוּשׁ.'

אִכְּפוּ שְׁלוֹשָׁה סוּסִים קַלִּים,תֹּאמְרוּ: / ‘בְּרַגְלֵיהֶם מְגוֹלְלִים פְּנֵי אֶרֶץ!’

לַשַּׂר פִּירָן הִגִּיעוּ הַשְּׁלוֹשָׁה, / דָּם עַל פְּנֵיהֶם וּבִלְבָבָם קוֹצִים, [2545]

מִיָּד הוֹדִיעוּ לוֹ הַחֲדָשׁוֹת, / וּמֶה הָיָה הָרֶקַע לַצָּרוֹת.

כִּשְׁמֹעַ רֹעַ הַבְּשׂוֹרָה פִּירָן, / צָנַח לָאָרֶץ אֵין חוּשִׁים וָכֹחַ.

קָרַע אֶת הַבְּגָדִים אֲשֶׁר לָבַשׁ, / תָּלַשׁ שַׂעֲרוֹתָיו, עִפֵּר רֹאשׁוֹ,

וּבְמַר נַפְשׁוֹ קָרָא: ‘נָסִיךְ אָצִיל! / רָאוּי לְכֵס שֶׁנְהָב כָּמוֹךָ אַיִן.’

אָמַר אֵלָיו לַהָּךּ: 'בּוֹא, הִזְדָּרֵז, / וָלֹא, צָרָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ תָּבוֹא. [2550]

אֶת פַרַנְגִּיס שָׁמְטוּ מֵעַל כִּסְאָהּ, / וּבְכָל גּוּפָהּ רוֹעֶדֶת כְּאִילָן,

מָשְׁפֶּלֶת הוֹצִיאוּהָ בִּגְרִירָה / אֶל הַשּׁוֹמְרִים אַנְשֵׁי הַהֲרֵגָה.'


פיראן משחרר את פרנגיס

כִּשְׁמֹעַ אֵלֶּה הַדְּבָרִים פִּירָן, / צָעַק מִכַּעַס וּמִהֵר לָרְחוֹב.

מֵאֻרְוָתוֹ הוֹצִיא הַפַּהְלַוָן / סוּסִים קַלֵּי רַגְלַיִם עֲשָׂרָה,

עִם פַרְשִׁידְוַרְד וְעִם רוּאִין הֵרִים / בְּבַת אַחַת עֲנַן אָבָק בַּדֶּרֶךְ. [2555]

בִּשְׁנֵי יָמִים וּשְׁנֵי לֵילוֹת הִגִּיעוּ, / וְהֶחָצֵר שׁוֹרֶצֶת מְרֵעִים.

אֶת פַרַנְגִּיס מָצָא שָׁם מְעֻלֶּפֶת / נִגְרֶרֶת בְּלִי רַחֵם בִּידֵי שׁוֹמְרִים.

בְּיַד כָּל אִישׁ מֵהֶם חֶרֶב חַדָּה, / וּבֶחָצֵר כְּאִלּוּ יוֹם הַדִּין:

הַלְּבָבוֹת פְּצוּעִים, בּוֹכָה כָּל עַיִן, / הַלְּשׁוֹנוֹת מְקַלְלוֹת מַלְכָּן.

הַכֹּל שָׂחִים לְבֵינֵיהֶם בַּשַּׁעַר, / נָשִׁים וַאֲנָשִׁים, זָקֵן וָנַעַר: [2560]

'זֶה מַעֲשֶׂה אַכְזָר וּמְזַעֲזֵעַ, / אֶת פַרַנְגִּיס לִשְׁתַּיִם לַחֲצוֹת,

רֻגְזוֹ יָמִיט אָשְׁיוֹת הַמַּמְלָכָה, / וְשָׁהּ לֹא יִקָּרֵא עוֹד בְּתוּרָן.'

כְּבוֹא פִּירָן כְּרוּחַ לֶחָצֵר, / שָׂמְחוּ לָזֹאת הַנְּבוֹנִים בָּעָם.

וּפַרַנְגִּיס, אַךְ רָאֲתָה פָּנָיו, / כִּסּוּ דְּמָעוֹת עֵינֶיהָ וּלְחָיֶיהָ.

אָמְרָה: ‘מַדּוּעַ הִתְאַכְזַרְתָּ לִי, / חַיָּה לָאֵשׁ מַדּוּעַ הִשׁלַכְתַּנִי?’ [2565]

פִּירָן יָרַד מֵעַל סוּסוֹ לָאָרֶץ, / קָרַע עָלָיו בְּגָדָיו הַפַּרְסִיִּים.

מִיָּד צִוָּה אֶת הַשּׁוֹמְרִים בַּשַּׁעַר / לְהִתְעַכֵּב זְמַן־מָה עִם הַפְּקֻדָּה,

מִהֵר לָבוֹא לִפְנֵי אַפְרָסִיָבּ, / עֵינָיו מְלֵאוֹת דְּמָעוֹת, לִבּוֹ פָּצוּעַ,

וְכֹה קָרָא: 'מַלְכִּי, נֵרְךָ יָאִיר, / וְיַד הָרַע תִּרְחַק לָעַד מִמֶּךָּ.

מַה זֶּה קָרְךָ, מַלְכִּי יְפֵה הַנֶּפֶשׁ, / כִּי אֶל הָרַע הִפְנֵיתָ אֶת פָּנֶיךָ? [2570]

אֵיךְ הִשְׁתַּלֵּט הַדִּיו הַזֵּד עָלֶיךָ / וּמֵאֲדוֹן עוֹלָם לִבְּךָ הֵסִיר?

אֶת סִיָוֻשׁ הַחַף מֵחֵטְא רָצַחְתָּ, / וּכְבוֹד שִׁמְךָ עוֹלַלְתָּ בֶּעָפָר.

שֵׁמַע הַנְּבָלָה יַשִּׂיג אִירָן, / וְאשֶׁר תְּקוּפָתֵנוּ יְעַרְעֵר.

הַרְבֵּה בְּנֵי־חַיִל כּוֹאֲבִים, צְמֵאֵי / נָקָם יָבוֹאוּ מֵאִירָן עָלֵינוּ.

שָׁקַט עוֹלָם וְנָח מִכַּף הָרֶשַׁע, / וְדֶרֶךְ אֱלֹהִים נִגְלָה לַכֹּל, [2575]

קָפַץ מֵהַשְּׁאוֹל הַזֵּד הָרַע, / בָּא וּפָצַע אֶת לֵב שַׁלִּיט תּוּרָן.

קְלָלָה תִּרְבַּץ עַל הַשָּׂטָן הַהוּא, / אֲשֶׁר הִטָּה אֶת עֲצָתְךָ לָאָוֶן.

עוֹד תִּנָּחֵם יָמִים רַבִּים עַל אֵלֶּה / וְתִתְעַוֵּת בְּיִסּוּרִים וּבְצַעַר.

אֵינִי יוֹדֵעַ מִי הֵסִית אוֹתְךָ, / אוֹ מָה עֲצַת בּוֹרֵא עוֹלָם בָּזֹאת.

מֵחֲתָנְךָ עָבַרְתָּ לְבִתְּךָ, / וּמִתְאַכְזֵר לְשַׁאֲרַת בְּשָׂרְךָ. [2580]

כִּמְשֻׁגָּע מִמְּקוֹמְךָ קָפַצְתָּ, / וְיוֹם אָסוֹן בָּזֶה לְךָ הֵכַנְתָּ.

לֵב פַרַנְגִּיס אֵינֶנּוּ עוֹד לְאשֶׁר, / לְהוֹד מַלְכוּת, לְכֶתֶר אוֹ לְכֵס.

בִּתְּךָ בְּהֵרָיוֹן, וְאַל תָּשִׂים / אֶת נַפְשְׁךָ לְלַעַג בָּעוֹלָם.

תִּרְבַּץ קְלָלָה עָלֶיךָ כָּל יָמֶיךָ, / וְגֵיהִנּוֹם תִּירַשׁ אַחַר מוֹתְךָ.

הֵאוֹת־נָא, מֶלֶךְ, לְהָאִיר רוּחִי, / וּשְׁלַח אֶת פַרַנְגִּיס לְאַרְמוֹנִי. [2585]

אַךְ אִם חוֹשֵׁשׁ אַתָּה בְּשֶׁל הַיֶּלֶד, / הַדְּאָגָה וְהַחֲשָׁשׁ לַשָּׁוְא.

אֱזֹר־נָא אֹרֶךְ רוּחַ עַד יָגִיחַ, / אָז אֲבִיאוֹ וְחֶפְצְךָ יָקוּם.'

עָנָה הַשָּׁהּ: ‘עֲשֵׂה כַּעֲצָתְךָ, / הִנֵּה אוֹתִי מִשְּׁפֹךְ דָּמָהּ עָצַרְתָּ!’

פִּירָן, מַצְבִּיא הַשָּׁהּ, חָיְתָה נַפְשׁוֹ, / לִבּוֹ שֻׁלַּח חָפְשִׁי מִדְּאָגָה.

בָּא לֶחָצֵר וְאֶת הַבַּת הִסִּיעַ, / וּבְפִיו קְלָלוֹת רַבּוֹת עַל רֹאשׁ שׁוֹמְרֶיהָ. [2890]

בְּרִיאָה הֵבִיא אוֹתָהּ לָעִיר כֻתַּן, / הֵרִיעוּ כָּל הָעָם וַחֲצֵרוֹ.

כְּהַגִּיעוֹ שָׂח לְגֻלְשַׁהְר אִשְׁתּוֹ: / 'עָלֵינוּ לְהַחְבִּיא אֶת הַיָּפָה

עַד עֻבָּרָהּ, הַשָּׁהּ, יִרְאֶה אוֹר יוֹם, / אַחֲרֵי כֵן עוֹד אֲטַכֵּס עֵצָה.

הֲיִי־נָא לְפָנֶיהָ כְּאָמָה / וּצְפִי נָא בְּתַעֲלוּלֵי שָׁמַיִם.'

הַזְּמַן הָאָץ, יָדוֹ בַּכֹּל מוֹשֶׁלֶת, / כָּבְדָה בֵּינְתַיִם פַרַנְגִּיס בַּיֶּלֶד. [2595]


הוּלדת כַּי־כוסרוּ

בְּלַיְלָה בְּלִי יָרֵחַ, יְשֵׁנִים / הָעוֹף, חַיַּת הַבַּיִת וְהַבָּר,

רָאָה פִּירָן בַּחֲלוֹמוֹ חָזוֹן, / אֲשֶׁר אוֹרוֹ עוֹלֶה עַל אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ:

מֵעַל כִּסְאוֹ הָרָם, חַרְבּוֹ בַּכַּף, / קוֹרֵא לוֹ סִיָוֻשׁ: 'קוּם, אַל תָּנוּחַ!

קְרָא דְּרוֹר לָרֹאשׁ מִמֶּתֶק הַשֵּׁנָה, / וְשִׂים לִבְּךָ אֶל הַיָּמִים יָבוֹאוּ.

כִּי חַג וְסֵדֶר חֲדָשִׁים בָּאִים. / בְּלַיְלָה זֶה נוֹלַד הַשָּׁהּ כֻסְרַוּ.' [2600]

פִּירָן קָם מִשְּׁנָתוֹ הַנְּעִימָה, / אִתּוֹ הֵקִיצָה הַבָּרָה גֻּלְשַׁהְר.

אָמַר פִּירָן אֵלֶיהָ: 'קוּמִי־נָא, / לְכִי וְסַעֲדִי אֶת פַרַנְגִּיס,

כִּי בַּחֲלוֹם רָאִיתִי סִיָוֻשׁ – / מֵאִיר יוֹתֵר מִשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ,

וְהוּא קָרָא לִי: “עוּרָה, אַל תִּישַׁן עוֹד! / בּוֹא לִסְעֻדַּת הַמֶּלֶךְ כֶּי־כֻסְרַוּ.”

אָצָה גֻּלְשַׁהְר אֶל הַיָּפָה כְּסַהַר, / וְרָאֲתָה אֶת הַוָּלָד הָרַךְ. [2605]

מִיָּד חָזְרָה מִשָּׁם מְאֻשָּׁרָה, / וְקוֹל שָׂשׂוֹן מִלֵּא אֶת אַפַּדְנָהּ.

הִיא בָּאָה אֶל פִּירָן וְכֹה אָמְרָה: / 'הַיֶּלֶד וְהַלְּבָנָה הֵם זוּג!

מַהֵר אֶל הַמַּלְכָּה וּרְאֵה הַפֶּלֶא, / חָכְמַת אֱלוֹהַּ וִיכָלְתּוֹ אֵין חֵקֶר,

וְאֶל נָכוֹן תֹּאמַר: “נוֹעַד הַיֶּלֶד / לְכֶתֶר וְאַלָּה, שִׁרְיוֹן וּבַז.”'

פִּירָן נֶחְפַּז לָבוֹא אֶל הַתִּינוֹק, / וְלֹא חָדַל מִשֶּׁבַח הַבּוֹרֵא. [2610]

גָּדְלוֹ, גָּבְהוֹ, גַּפָּיו וְצַוָּארוֹ / תִּרְאֶה, וְתַחְשֹׁב: ‘זֶה בֶּן שָׁנָה!’

כְּהִזָּכְרוֹ בְּסִיָוֻשׁ בָּכָה, / וְאֶת אַפְרָסִיָבּ גִּדֵּף בְּקוֹל.

אָמַר הַשַּׂר אֶל בְּנֵי־הַלְּוָיָה: / 'אַף כִּי הַשָּׁהּ יִשְׁבֹּר נַפְשִׁי עַל זֹאת,

הַיֶּלֶד לֹא אַסְגִּיר לִפְגֹּעַ בּוֹ, / וְאִם לְלֹעַ תַּנִּינִים יִתְּנֵנִי.'

הַשֶּׁמֶשׁ בְּחַרְבָּהּ הַמַּבְהִיקָה / אַךְ זֶה גֵּרְשָׁה אֶת צִלְלֵי הַלַּיְלָה, [2615]

כְּהִתְיַצֵּב פִּירָן לִפְנֵי מַלְכּוֹ, / וּבִלְבָבוֹ תִּקְוָה וָפַחַד יַחַד.

חִכָּה עַד הִתְפַּנָּה אוּלָם הַכֶּתֶר, / נִגַּשׁ אֶל הַכִּסֵּא הַמְהֻלָּל

וְכֹה אָמַר: 'מַצְבִּיא דּוֹמֶה לְשֶׁמֶשׁ, / אֲדוֹן עוֹלָם, חָכָם מֵבִין כְּשָׁפִים!

לְמַזָּלְךָ נוֹסַף הַלַּיְלָה עֶבֶד, / תֹּאמַר: “הַסַּהַר הֶעֱנִיק לוֹ שֵׂכֶל”.

כָּל יֹפִי לֹא יִשְׁוֶה לוֹ בָּעוֹלָם, / תֹּאמַר: “אָכֵן בָּעֲרִיסָה יָרֵחַ!” [2620]

לוּ תּוּר בֶּן פַרִידוּן קָם לִתְחִיָּה, / הָיָה דּוֹרֵשׁ לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הַיֶּלֶד.

תְּמוּנָה כָּמוֹהוּ בָּאַרְמוֹן אֵינֶנָּה, / קָם לִתְחִיָּה בּוֹ זֹהַר הַכַּיִים.

תֹּאמַר: “פֹּה פַרִידוּן בֶּן־חַיִל / בַּזֹּהַר, בַּפָּנִים, בַּיָּד, בָּרֶגֶל.”

גְּאַל לִבְּךָ מִמְּזִמּוֹת רָעוֹת, / הָאֵר הַכֶּתֶר, שָׂא לִבְּךָ אֶל עָל.'

וְהַבּוֹרֵא רִכֵּךְ אֶת לֵב הַשָּׁהּ, / הִרְחִיק קְשִׁיחוּת עוֹלָה וּמַשְׂטֵמָה. [2625]

נַפְשׁוֹ הִצְטַעֲרָה עַל מַעֲשֵׂהוּ, / וְאֶנַח קַר עָלָה מִתּוֹךְ חָזֵהוּ.

עַל הָרָעָה אֲשֶׁר הֵסֵב – נִחַם, / אֶת הַנָּקָם הֵסִיר מֵעַל הַלֵּב,

וְכֹה אָמַר: 'צָרותֹ רַבּוֹת צְפוּיוֹת לִי, / כָּזֹאת שָׁמַעְתִּי לֹא אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם.

כִּי מִלְחָמָה תַּסְעִיר אֶת הַתְּקוּפָה, / לָקְחָה אָזְנִי מִפִּי מוֹרֶה חָכָם.

מִזֶּרַע תּוּר וְכַּי־קֻבָּד יָרִים / רֹאשׁוֹ בָּאָרֶץ שַׁהְרְיָר אָצִיל. [2630]

תֵּבֵל כֻּלָּהּ תִּרְחשׁ לוֹ אַהֲבָה, / אִירָן לוֹ גַּם תּוּרָן תִּשְׁתַּחֲוֶינָה.

אָכֵן, אֲשֶׁר אָמוּר לִהְיוֹת יִהְיֶה, / וְלֹא יוֹעִילוּ דְּאָגָה וּכְאֵב.

אַל תְּגַדֵּל אֶת הַתִּינוֹק בַּבַּיִת, / שָׁלְחֵהוּ אֶל רוֹעַי אֲשֶׁר בָּהָר,

לְמַעַן לֹא יֵדַע מַה לִּי וָלוֹ, / וְלָמָּה זֶה הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם.

עַל מוֹצָאוֹ לֹא יְלַמְּדֵהוּ אִישׁ, / וְלֹא יֵדַע דָּבָר עַל עֲבָרוֹ.' [2635]

אָמַר אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ, חָשַׁב: / ‘תֵּבֵל בָּלָה חִדְּשָׁה אֶת אֲבִיבָהּ.’

מַה תַּעֲשֶׂה אִם אֵין לְךָ תְּרוּפָה? / תֵּבֵל גְּדוֹלָה, לֹא תִּלְכְּדָהּ בָּרֶשֶׁת.

אַךְ אִם צָרוֹת נָכוֹנוּ מֵהַזְּמַן, / נַסֵּה מֵהֶן מוּסַר הַשְׂכֵּל לָקַחַת.

שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב יָצָא פִּירָן /הַפַּהְלַוָן מֵעִם אַפְרָסִיָבּ.

נָשָׂא בְּרָכָה לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם, / הַלֵּל וָשֶׁבַח לְיוֹרֵשׁ הָעֶצֶר. [2640]

תָּר בְּלִבּוֹ עַד לְבֵיתוֹ הִגִּיעַ: / ‘מִשַּׁי פָּעוּט זֶה לָנוּ – מַה יּוֹפִיעַ?’


פּיראן מפקיד את כַּי־כוּסרו בידי הרועים

פִּירָן אָסַף רוֹעֵי הָהָר קֻלוּ, / סִפֵּר לָהֶם קוֹרוֹת יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר,

וְלִידֵיהֶם מָסַר בָּבַת עֵינוֹ, / הַיֶּלֶד הַיָּקָר וִיפֵה הַתֹּאַר.

אָמַר: 'שִׁמְרוּ אוֹתוֹ כְּנַפְשְׁכֶם, / אַל יְשׁוּרֶנּוּ רוּחַ אוֹ אָבָק.

שִׁמְרוּהוּ מִצָּרָה וּמִתְּלָאָה / וְגַם בִּמְחִיר לִבְּכֶם וְעֵינֵיכֶם.' [2645]

עָנוּ לוֹ הָרוֹעִים: ‘כֵּן נַעֲשֶׂה, / וְלֹא נָסוּר מִפְּקֻדָּתְךָ לָעַד.’

פִּירָן צִיֵּד אֶת הָרוֹעִים בַּכֹּל, / וְגַם שָׁלַח לָהֶם אָמָה לַיֶּלֶד.

עַל רֹאשׁ וְעַיִן יַד מָרוּת הִנִּיחוּ / וְהַנָּסִיךְ הִסִּיעוֹ לֶהָרִים.

עָבְרוּ שָׁנִים מִסְפָּר, וְהַשָּׁמַיִם / הַסּוֹבְבִים הֵאִירוּ לוֹ פָּנִים.

כִּמְלֹאת שֶׁבַע שָׁנִים לְרַם הַיַּחַשׂ / גִּלּוּ כִּשְׁרוֹנוֹתָיו סוֹד מוֹצָאוֹ. [2650]

מֵעֵץ עָשָׂה לוֹ קֶשֶׁת, מִמְּעִי – / הַיֶּתר, וּקְשָׁרוֹ בְּקַצְווֹתֶיהָ.

עָשָׂה חִצִּים, אַךְ בְּלִי נוֹצוֹת וְעֹקֶץ, / וּבַמִּישׁוֹר רָדַף אַחַר הַצַּיִד.

גִּבּוֹר נוֹעָז הָיָה בִּמְלֹאת לוֹ עֶשֶׂר, / הִפְתִּיעַ זְאֵבִים וַעֲיָרִים.

יָצָא לְצֵיד כְּפִירִים, אַף נְמֵרִים, / וּכְלֵי זֵינוֹ אִתּוֹ עָנָף קָשׁוּת.

שָׁנִים חָלְפוּ עַד בּוֹא הַיּוֹם, אֲשֶׁר / מֵאֵן לִשְׁמֹעַ עוֹד בְּקוֹל חוֹנְכוֹ. [2655]

יָרַד לָעֵמֶק הָרוֹעֶה בָּהָר, / וְנֶאֱנָח בָּא אֶל פִּירָן לֵאמֹר:

'לְהִתְלוֹנֵן הִגַּעְתִּי עַל הַנַּעַר, / אֲשֶׁר כְּשַׁחַל מְשֻׁלָּח כָּל רֶסֶן.

פָּתַח בְּצֵיד צְבָאִים וְאַיָּלִים, / אוּלָם נִמְנַע מִדְּלֹק נָמֵר וָלַיִשׁ.

אֲבָל עַתָּה לִתְקֹף אַרְיֵה שׁוֹאֵג / הוּא לוֹ כְּצֵיד אַיָּל וְעַיִר פֶּרֶא.

יָרֵאתִי פֶּן יִקְרֶה אָסוֹן לַנַּעַר, / וַאֲדוֹנִי מִמֶּנִּי יִדְרְשֶׁנּוּ.' [2660]

שָׁמַע פִּירָן, חִיֵּךְ וְכֹה אָמַר: / ‘כִּשְׁרוֹן וְיַחַשׂ לֹא תַּעְלִים מֵעַיִן.’

עָלָה עַל רַמָּכוֹ מְהִיר הָרֶגֶל, / לָבוֹא לַלַּיִשׁ הַזּוֹהֵר כַּשֶּׁמֶשׁ.

כְּהַגִּיעוֹ הוֹפִיעַ גַּם הַנַּעַר, / וְהַמַּצְבִּיא רָאָה אֶת קוֹמָתוֹ.

מִהֵר הַנַּעַר אֶל פִּירָן כְּרוּחַ, / אָחַז בְּכַף יָדוֹ, נָשַׁק עָלֶיהָ.

כִּרְאוֹת פִּירָן פָּנָיו הַזּוֹהֲרִים, / מָלְאוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת מֵאַהֲבָה. [2665]

חִבְּקוֹ זְמַן רַב בְּכֹחַ עַל חָזֵהוּ, / לָחַשׁ תּוֹדָה וָשֶׁבַח לֵאלֹהִים.

אָמַר כֻסְרַוּ: 'טָהוֹר יְרֵא שָׁמַיִם! / אַתָּה מְאוֹר תּוּרָן וְתוֹשָׁבֶיהָ,

כִּי כָּל אֲשֶׁר זָכָה לְהַכִּירְךָ, / מָצָא בְּךָ יָדִיד אוֹהֵב אָדָם.

הִנֵּה חִבַּקְתָּ בֶּן רוֹעִים עָלוּב / בִּזְרוֹעוֹתֶיךָ, וְלֹא הִתְבּוֹשַׁשְׁתָּ.'

פִּירָן נִדְלַק בְּרַחֲמִים עָלָיו, / וּכְמוֹ שַׁלְהֶבֶת אוֹרוֹ לְחָיָיו. [2670]

עָנָה לַנַּעַר: 'צֶאֱצָא גְּדוֹלִים, / אֲשֶׁר עַד הֵנָּה לֹא רָאָה עוֹלָם!

לֹא בֶּן רוֹעִים אַתָּה, לֹא הֵם הוֹרֶיךָ, / אוּלָם עַל זֹאת עוֹד אַאֲרִיךְ שִׂיחָה.'

סוּס עֲרָבִי אָצִיל הִזְמִין לַנַּעַר, / וּלְבוּשׁ מַלְכוּת יָאֶה לְבֶן כַּיִים.

אֶל אַרְמוֹנוֹ הִסִּיעַ אֶת כֻסְרַוּ, / בְּעוֹד לִבּוֹ אָבֵל עַל סִיָוֻשׁ.

פִּירָן גִּדֵּל אֶת הַנָּסִיךְ כִּבְנוֹ, / שָׂמַח עָלָיו, בִּלָּה יָמָיו בְּאשֶׁר. [2675]

הוּא לֹא אָכַל, לֹא נָח וְלֹא יָשֵׁן / מֵאַהֲבָה אֵלָיו וּמִדְּאָגָה.

עַד כֹּה וָכֹה חָלְפוּ שָׁנִים מִסְפָּר, / גָּדַל הַנַּעַר, לֹא חָסַר דָּבָר.


פּיראן מביא את כַּי־כוּסרוּ לפני אפראסיאבּ

לַיְלָה אֶחָד, שְׁעַת שֵׁנָה וָנוּחַ, / בָּא רָץ מֵאַפְרָסִיָבּ אֶל מַצְבִּיאוֹ.

לִרְאוֹת רָצָה הַמֶּלֶךְ אֶת פִּירָן, / אָמַר לוֹ שׁוּב אֶת כָּל מַה שֶּׁאָמַר:

'הָגוּת קָשָׁה מִלְאָה חַדְרֵי לִבִּי, / עָטְפָה נַפְשִׁי וְלֹא יָדְעָה מָנוֹחַ. [2680]

אָכֵן הַיֶּלֶד, זֶרַע סִיָוֻשׁ, / מֵעִיב שָׁמַי, מַסְתִּיר אֶת אוֹר יוֹמִי.

הֲיִתָּכֵן כִּי נֶכֶד פַרִידוּן / יִגְדַּל לְבֵין רוֹעִים? הֵן אִם נִגְזַר

כִּי עַל יָדָיו תָּבוֹא צָרָה עָלַי, / הַאִם בָּזֹאת אֶמְנַע רְצוֹן יַזְדָּן?

סוֹד עֲבָרוֹ, אָכֵן, צָפוּן מִמֶּנּוּ / – יִשְׂמַח אֵפוֹא, וְגַם נִשְׂמַח אֲנַחְנוּ.

אוּלָם אִם תִּתְגַּלֶּה בּוֹ כַּוָּנָה / רָעָה, יֻתַּז רֹאשׁוֹ כְּרֹאשׁ אָבִיו.' [2685]

עָנָה פִּירָן: 'אַי, שַׁהְרְיָר חָכָם! / הַיּוֹעֲצִים אַךְ לְמוֹתָר לְךָ.

יֶלֶד חֲסַר דֵּעָה, מַה הוּא יוֹדֵעַ / עַל הַקּוֹרוֹת אוֹתָנוּ בֶּעָבָר?

אֲשֶׁר גָּדַל בָּהָר בֵּין הָרוֹעִים / כַּבְּהֵמָה, לָדַעַת מַה יּוּכַל?

אָכֵן שָׁמַעְתִּי מֵחוֹנְכוֹ אֶתְמוֹל, / כִּי הוּא יָפֶה, אֲבָל נִבְעָר מִדַּעַת.

קוֹמָה לַנַּעַר, גֹּבַהּ וְהָדָר, / אֲבָל הָרֹאשׁ הַגֵּא נָעוּר מִשֵּׂכֶל. [2690]

אַל עוֹד תֶּהְגֶּה בּוֹ וְאַל תִּתְיַסֵּר. / מַה בִּכְמוֹ אֵלֶּה שָׂח הַמְמַשֵּׁל?

“גָּדוֹל הַמְחַנֵּךְ מֵהַמּוֹלִיד, / אַךְ אֵם אוֹהֶבֶת הִיא מַהוּת הַכֹּל.”

הַמֶּלֶךְ אִם הַּפַּעַם יצַוֵּנִי, / אָבִיא אֵלָיו הַיֶּלֶד הַמְהֻלָּל.

אוּלָם שַׂמְּחֵנִי בִּשְׁבוּעַת שָׁהִים, / כִּי כָּל רָעָה לֹא תְּאֻנֶּה אֵלָיו.

כְּבָר פַרִידוּן הִסְכִּין הַבְטָחוֹתָיו / בַּכֶּתֶר לְאַשֵּׁר וּבַכִּסֵּא; [2695]

כֵּן תּוּר, בֶּן הַמַּזָּל וְהֶהָדָר, / נִשְׁבַּע בֵּאלֹהִים שׁוֹפֵט הָאָרֶץ.

סָבְךָ זָדְשַׁם הַנֶּאְדָּרִי בַּכֹּחַ – /הבֵּאלֹהֵי שַׁבְּתַאי, מַאְדִּים וָשֶׁמֶשׁ.'

כִּשְׁמֹעַ אַפְרָסִיָבּ דִּבְרֵי פִּירָן, / רֹאשׁ וְרִאשׁוֹן בַּלּוֹחֲמִים, נִרְגַּע.

שְׁבוּעַת שָׁהִים כְּבֵדָה נִשְׁבַּע הַפַּעַם: / בַּלַּיְלָה הָאָפֵל, בְּאוֹר הַיּוֹם,

וּבֵאלֹהִים, בּוֹרֵא שְׁחָקִים וָאֶרֶץ /וְכָל הַחַי עָלֶיהָ וְהַנֶּפֶשׁ: [2700]

‘לֹא עוֹד אַכְבִּיד יָדִי עַל זֶה הַנַּעַר, / וּמִכַּפִּי לֹא יְאֻנֶּה לוֹ רָע.’

פִּירָן הִשְׁתַּחֲוָה אַפַּיִם אַרְצָה / וְשָׂח: 'צַדִּיק אֲשֶׁר אֵרַשׂ צְדָקָה!

תַּנְחֶה חָכְמָה לַטּוֹב אֶת צְעָדֶיךָ, / עוֹלָם וּזְמַן יִהְיוּ עָפָר רַגְלֶיךָ.'

מִהֵר פִּירָן וּבָא אֶל כַּי־כֻסְרַוּ, / שְׁתֵּי לְחָיָיו שָׁנִי, לִבּוֹ שָׂמֵחַ,

וְכֹה קָרָא: 'גָּרֵשׁ חָכְמָה מִלֵּב! / אִם יִשְׁאָלְךָ עַל קְרָב, עַנֵּה בְּיַיִן. [2705]

תָּבוֹא אֵלָיו כְּזָר וּמִתְנַכֵּר; / דַּבֵּר אֵלָיו כְּאִישׁ חֲסַר דֵּעָה.

לְשׁוֹן חָכְמָה הַרְחֵק מִבֵּין שְׂפָתֶיךָ, / אוּלַי בְּדֶרֶךְ זוֹ תַּצִּיל נַפְשֶׁךָ.'

כֶּתֶר כַּיִים עִטֵּר לְרֹאשׁ כֻסְרַוּ, / אָזַר אַבְנֵט מַלְכוּת לַחֲלָצָיו,

הִזְמִין רַמָּךְ מָהִיר וִיפֵה צַוָּאר, / עָלָיו עָלָה הַנַּעַר הַפִּקֵּחַ,

וְשָׂם אִתּוֹ פָּנִים אֶל הָאַרְמוֹן. / עֵינֵי רוֹאָיו מָלְאוּ דְּמָעוֹת חַמּוֹת, [2710]

וְכָל הָעָם הֵרִיעַ: ‘פַּנּוּ דֶּרֶךְ! / הוֹפִיעַ הַגִּבּוֹר שׁוֹחֵר הַכֶּתֶר!’

הִגִּיעַ הַגִּבּוֹר אֱלֵי הַמֶּלֶךְ, / וְהַמַּצְבִּיא פִּירָן מוֹרֵה הַדֶּרֶךְ.

כִּרְאוֹת הַמֶּלֶךְ אַפְרָסִיָבּ נֶכְדּוֹ, / מָלְאוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת מֵרֹב בּוּשָׁה,

בְּעוֹד הַפַּהְלַוָן פִּירָן רָעַד, / כַּעֲרָבָה מִדְּאָגָה לַנַּעַר.

נִדְהַם הַמֶּלֶךְ לְמַרְאֵה עֵינָיו, / לְצַוָּארוֹ הַגֵּא, לְאֶגְרוֹפָיו, [2715]

לְקוֹמָתוֹ וְלַהֲלִיכוֹתָיו, / וּבוֹ הִתְרוֹצְצוּ זָדוֹן וְאֹמֶן.

אוּלָם עַד מְהֵרָה הֵאִיר פָּנִים, / וְאֶל לִבּוֹ יָרְדָה הָאַהֲבָה.

אָמַר: 'רוֹעֶה צָעִיר, הַגֵּד לִי, מַה /יָּדַעְתָּ עַל יָמִים וְעַל לֵילוֹת?

אֵיכָה רוֹעֶה אַתָּה אֶת מִקְנְךָ, / וְאֵיךְ סוֹפֵר עִזֶּיךָ וּכְבָשֶׂיךָ?'

עָנָה הַנַּעַר:' אֵין חַיָּה לְצַיִד, / אֵין לִי חִצִּים וְיֶתֶר, אֵין לִי קֶשֶׁת.' [2720]

שָׁאַל אוֹתוֹ הַשָּׁהּ, מַה טִּיב מוֹרוֹ, / וְאִם מֵאִיר פָּנִים לוֹ הַמַּזָּל.

עָנָה כֻסְרַוּ: ‘כְּהֵרָאוֹת נָמֵר, / לְבַב הַלּוֹחֲמִים נִקְרַע מִפַּחַד.’

בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית שָׁאַל הַשָּׁהּ / לְמוֹלַדְתּוֹ, אִמּוֹ וּמִי אָבִיו.

אַךְ בְּשֶׁלּוֹ הַנַּעַר: ‘כְּפִיר טוֹרֵף, / לֹא יְנַצְּחֵהוּ כֶּלֶב מִלְחָמָה.’

עוֹד שְׁאָלוֹ: ‘הַאִם תֵּלֵךְ אִירָנָה, / אֶל מֶלֶךְ גִּבּוֹרֵי הַחַיִל שָׁם?’ [2725]

עָנָה: ‘בָּהָר וּבַמִּישׁוֹר שִׁלְשׁוֹם / בָּעֶרֶב עַל פָּנַי עָבַר פָּרָשׁ.’

צָחַק הַשָּׁהּ, פָּנָיו פָּרְחוּ כְּוֶרֶד. / בְּנֹעַם קוֹל פָּנָה אֶל כַּי־כֻסְרַוּ:

‘אוּלַי תִּלְמַד מְלֶאכֶת הַכְּתִיבָה? / הֲלֹא תֹּאבֶה נָקָם מִמְשַׂנְאֶיךָ?’

עָנָה לוֹ:‘אֵין שַׁמֶּנֶת בֶּחָלָב, / אֶת הָרוֹעִים הָיִיתִי מְגָרֵשׁ.’

צָחַק הַמֶּלֶךְ לִתְשׁוּבוֹת כֻסְרַוּ / וְאֶל פִּירָן, שַׂר צְבָא תּוּרָן, אָמַר: [2730]

'לֵב יֶלֶד זֶה אֵינֶנּוּ בִּמְקוֹמוֹ. / שָׁאַלְתִּי “רֹאשׁ” וְהוּא עָנַנִי “רֶגֶל”.

מִמֶּנּוּ לֹא יִצְמַח לֹא טוֹב, לֹא רַע, / וְלֹא יָקוּם מִמֶּנּוּ אִישׁ שׁוֹחֵר נָקָם.

שָׁלְחֵהוּ מִלְּפָנֶיךָ אֶל אִמּוֹ / בִּידֵי אָדָם זָהִיר וְנֶאֱמָן.

שַׁלַּח אוֹתוֹ אֶל קֶרֶת סִיָוֻשׁ, / אַל יְלַוּוּהוּ שָׁם מוֹרִים מַתְעִים.

צַיְּדוֹ בְּכָל אֲשֶׁר יָפֶה לְנַעַר, / מֵעֲבָדִים, סוּסִים וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל.' [2735]


כּי־כוּסרַאוּ חוזר לסיאווּש־גרד

‘כַּלֵּה ולֵךְ!’ – שָׂח הַמַּצְבִּיא לַנַּעַר, / וְהוֹצִיאוֹ מֵעִם הַשַּׁהְרְיָר.

שְׂמֵחִים חָזְרוּ אֶל מְעוֹנוֹת פִּירָן, / כִּי לֹא שָׁלְטָה בָּהֶם עַיִן הָרָע.

הוֹסִיף הַשּׁוֹעַ: ‘בְּבִרְכַּת יַזְדָּן / אִילָן חָדָשׁ הֵנִיב פְּרִי לָעוֹלָם.’

פָּתַח דַּלְתוֹת גְּנָזָיו וְהֶעֱנִיק לוֹ / מִכָּל אֲשֶׁר חָמַד נְסִיךְ אִירָן:

רִקְמָה, פְּנִינִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, / סוּסִים, כְּלֵי זַיִן, אַבְנֵטִים, קְסָדוֹת, [2740]

כִּסֵּא וְכִיס מָלֵא אֲדַרְכּוֹנִים / וּמַרְבַדִּים וַחֲפָצִים שׁוֹנִים.

אָץ לְהָבִיא הַכֹּל לִפְנֵי כֻסְרַוּ, / וְלֹא חָדַל לֵאמֹר דִּבְרֵי הַלֵּל.

בֵּן וְאִמּוֹ שָׁלַח אֶל הַמִּבְצָר, / אֲשֶׁר בָּנָה לוֹ סִיָוֻשׁ הַטּוֹב.

הָלְכוּ שְׂמֵחִים הַשְּׁנַיִם אֶל הָעִיר, / אֲשֶׁר עַד כֹּה עָלְתָה שָׁמִיר וָשַׁיִת.

כְּהַגִּיעָם, כֻסְרַוּ וּפַרַנְגִּיס, / הוֹפִיעוּ אֲנָשִׁים מֵעֲבָרִים, [2745]

אֲשֶׁר טָרְחוּ וּבָאוּ לִרְאוֹתָם. / כָּל הֶעָרִים מָלְאוּ שִׁבְחָם אָמְרוּ:

מִשֹּׁרֶשׁ אוֹתוֹ עֵץ דָּגוּל, גָּדוּעַ, / יָצָא שׁוּב חֹטֶר מְשֻׁבָּח, יָדוּעַ.

תִּרְחַק מִשָּׁהּ תֵּבֵל עַיִן הָרָע, / וְנֶפֶשׁ סִיָוֻשׁ תִּמְלָא אוֹרָה.'

חוֹחֵי הָעִיר הָפְכוּ עֲצֵי אָשׁוּר, / וְהַדְּשָׁאִים בָּאָחוּ – לִבְרוֹשִׁים.

הַבְּהֵמָה וְהַחַיָּה שָׂמְחוּ / וְנִחֲמוּ אַחַר מוֹת סִיָוֻשׁ. [2750]

מֵהֶעָפָר, אֲשֶׁר שָׁתָה דָּמוֹ, / עַד הֶעָנָן גָּדַל אִילָן יָרֹק,

וּבֶעָלִים טְבוּעָה תְּמוּנַת פָּנָיו, / וְרֵיחַ מֻשְׁק נוֹדֵף מֵאַהֲבָה.

בְּחֹדֶשׁ דַּי פָּרַח כְּבָאָבִיב, / וּמְקוֹם תְּפִלָּה הָיָה לָאֲבֵלִים.

זֶה נֹהַג הַשָּׁמַיִם מֵעוֹלָם – / גּוֹזְלִים מֵהַתִּינוֹק אֶת שַׁד אִמּוֹ.

כְּהִקָּשֵׁר הַלֵּב אֶל הָעוֹלָם, / הֵם מַפִּילִים אוֹתוֹ אֶל הֶעָפָר. [2755]

אַל תִּתְלוֹנֵן עַל הָעוֹלָם הַזֶּה, / כִּי הוּא מַסְתִּיר דְּבָרִים יוֹתֵר קָשִׁים.

בַּקֵּשׁ אֶת הַשְּׂמָחוֹת אֲשֶׁר בָּאָרֶץ, / וְאַל תָּרִיחַ אֶת עֲלֵי הָאֵבֶל.

לְךָ אִם כֶּתֶר, אִם סַנְדָּל בָּלֶה, / יוֹמְךָ יַגִּיעַ, לֹא יִתְמַהְמַהּ מִבּוֹא.

אַל תִּתְיַסֵּר לַשָּׁוְא, זֶה לֹא בֵּיתְךָ, / נַחֲלָתְךָ פֹּה אַךְ אֲרוֹן־עֵץ צַר.

אַל תֶּאֱגֹר לַשָּׁוְא, שֵׁב וֶאֱכֹל; / אַל דְּאָגָה, יַזְדָּן יְכַלְכְּלֶךָ. [2760]

אָמְנָם מַצִּיעַ הָעוֹלָם שְׂמָחוֹת, / אַךְ בְּלִבּוֹ אוֹהֵב אֵינֶנּוּ אִישׁ.

יֵשׁ וְיַגְבִּיהַּ רֹאשׁ אָדָם עַד סַהַר, / וּפֶתַע יַפִּילוֹ אֶל בּוֹר אָפֵל.

זֶה דֶּרֶךְ הַשָּׁמַיִם כְּסַבָּם: / פַּעַם זֶה מַעְלָה, פַּעַם הַלָּזֶה.

שָׁמַעְתָּ, רֶצַח סִיָוֻשׁ אֵיךְ קָם, / עַתָּה הַטֵּה־נָא אֹזֶן לַנָּקָם.


יב ה. נִקְמַת סִיָאוֻשׁ

קינת פירדוסי על זִקנתו

אִם חֶרֶב הַשִּׁשִּׁים תְּלוּיָה עָלֶיךָ,/ אַל יַיִן עוֹד – שִׁכּוֹר שָׁנִים אַתָּה.

בִּמְקוֹם מוֹשְׁכוֹת אֲנִי אוֹחֵז בְּפֶלֶךְ,/ כָּלָה הוֹנִי, וּמַזָּלִי מָאַס בִּי.

עֵינַי, צוֹפוֹת מֵעַל מְרוֹם הָהָר,/ אֵינָן רוֹאוֹת אֶת הָאוֹיֵב הַבָּא.

גַּם לְנַוֵּט סוּסִי לֹא בְּכֹחִי,/ אִם כִּידוֹנִים לִפְנֵי רִיסַי יוֹפִיעוּ.

אֶת שְׁתֵּי רַגְלַי, רָצַי הַמְּהִירִים,/ כָּבְלוּ שִׁשִּׁים שְׁנוֹתַי רָעוֹת הַלֵּב. [5]

זַמַּר שִׁירַי מֵרֹב דְּבָרִים נִחָר,/ וְלֹא תַּבְחִין בֵּין קוֹל זָמִיר וּכְפִיר.

מֵאָז שְׁתוֹתִי כּוֹס חֲמִשִּׁים וּשְׁמוֹנֶה/ כָּל הֲגִיגַי בְּקֶבֶר וְאָרוֹן.

אֵי הַשְּׁלוֹשִׁים: הַמֻּשְׁק וְהַפְּנִינִים,/ וְחֶרֶב הַפַּרְסִית הַמַּבְרִיקָה?

אֵין הַפַּסְיוֹן עוֹד מְחַזֵּר עַל וֶרֶד,/ פִּרְחֵי רִמּוֹן חֵשֶׁק, עֲנַף הַבְּרוֹשׁ.

מֵהַבּוֹרֵא עוֹד מְבַקֵּשׁ אֲנִי/ רַק זֹאת: דֵּי זְמַן יַקְצִיב לִי מַזָּלִי, [10]

כִּי מֵאוֹתוֹ סִפּוּר עַתִּיק יָמִים/ אַשְׁאִיר בָּאָרֶץ סֵפֶר לְדוֹרוֹת,

וְכָל אֲשֶׁר יִשְׁפֹּט אֶת פָּעֳלִי/ בְּצֶדֶק, יַזְכִּירֵנִו לְטוֹבָה,

וּבָעוֹלָם הַבָּא יָגֵן עָלַי/ אֲדוֹן הַדֹֻוֹל־פַקָר וְהַדּוּכָן.42

אֲנִי עֶבֶד מִשְׁפַּחַת הַנָּבִיא,/ נוֹפֵל אַפַּיִם לְרַגְלֵי וַצִי.43

עַתָּה נָשׁוּב אֶל שֵָחַ הַדִּהְקָן,/ הַקְשֵׁב לַזֶּמֶר הֶחָדָשׁ יָשָׁן. [15]


הידיעה על קץ סיאווּש מגיעה אל כּאווּס

הַיְדִיעוֹת הִגִּיעוּ אֶל כָּוֻס: /"גּוֹרַל יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר נֶחֱרַץ.

רֹאשׁוֹ כְּמוֹ צִפּוֹר מֵעַל גּוּפוֹ/ הִתִּיזוּ בִּפְקֻדַּת שַׁלִּיט תּוּרָן.

עַל סִיָוֻשׁ, הַחַף מֵחֵטְא, הַחַי/ בּוֹכֶה מָרָה עַל מְרוֹמֵי כָּל הָר.

הַבֻּלְבּוּלִים נֶאֱנָחִים בָּעֵץ,/ הַטַּוָּסִים בֵּין הַפְּרָחִים בַּגָּן.

כָּל שְׂדוֹת תּוּרָן הֻכּוּ בְּשִׁדָּפוֹן,/עֲלֵי הָרִמּוֹנִים בַּגָּן הִצְהִיבוּ. [20]

אַגַּן זָהָב הֵבִיא גֻּרוּי־זִרִהּ,/ וּפְנֵי הַשָּׁהּ סוֹבֵב כְּשֶׁל כִּבְשָׂה.

רֹאשׁוֹ עָרַף מֵעַל גּוּפוֹ, וְלֹא/ הָיָה עוֹזֵר וְלֹא קוֹרֵא חָמָס."

כִּשְׁמֹעַ כַּי־כָּוֻס אֶת הַבְּשׂוֹרָה,/צָנַח תַּחְתָּיו רֹאשׁוֹ נוֹשֵׂא הַכֶּתֶר,

קָרַע בְּגָדָיו, הִשְׁחִית אֶת לְחָיָיו/ וּמִכִּסְאוֹ יָרַד אֶל הֶעָפָר.

הָאִירָנִים יָצְאוּ בּוֹכִים מָרָה,/ פָּתְחוּ הַפָּרָשִׁים בְּטֶכֶס אֵבֶל. [25]

דָּם בָּעֵינַיִם, הַפָּנִים חִוְרוֹת,/ וְזֵכֶר סִיָוֻשׁ עַל כָּל לָשׁוֹן;

הַגִּבּוֹרִים גּוּדַרְז וְטוּס וְגִיו/ וְכֵן שָׁפּוּר, פַרְהָד וְהַלָּבִיא בַּהְרָם –

כֻּלָּם עוֹטִים בְּגָדִים סְגֻלִּים, שְׁחוֹרִים,/ עָפָר עַל רָאשֵׁיהֶם בִּמְקוֹם כְּתָרִים.


רוּסתּם בא אל כּאווּס

גַּם לְנִימְרוּז, אֶל הַמַּצְבִּיא רֻסְתַּם,/ מְאוֹר הָאָרֶץ, הַבְּשׂוֹרָה הִגִּיעָה:

"קִינָה נִשֵּׂאת עַל פְּנֵי אַדְמַת אִירָן,/מוֹת סִיָוֻשׁ זִעְזַע אֶת הָעוֹלָם.

הַשָּׁהּ כָּוֻס כִּסָּה כִּתְרוֹ עָפָר,/ קָרַע אֶת מְעִילוֹ, לְבוּשׁ מַלְכוּת.

רֹאשׁ סִיָוֻשׁ עֹרַף בְּאֵין בּוּשָׁה,/ וְלֶעָפָר הָשְׁלַךְ כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ."

כִּשְׁמֹעַ זֹאת רֻסְתַּם אָבְדוּ חוּשָׁיו,/וּמִזָּבֻּל גַּם כֵּן נִשְּׂאָה שַׁוְעַת מִסְפֵּד,

כִּי זָל שָׂרַט פָּנָיו בְּצִפָּרְנָיו,/ שָׁפַךְ עָפָר עַל כֶּתֶר וּכְתֵפַיִם.

שִׁבְעָה יָמִים יָשַׁב רֻסְתַּם בְּאֵבֶל,/וּבַשְּׁמִינִי, לְקוֹל תְּרוּעָה, הוּא קָם, [35]

וְאֶת צְבָאוֹ, חֵיל פָּרָשָׁיו, הִזְעִיק/ נִימְרוּזָה מִכַּשְׁמִיר וּמִכָּבֻּל,

וּבִדְמָעוֹת, בְּלֵב שׁוֹחֵר נָקָם,/ שָׂם פְּעָמָיו אֶל זְבוּל הַשָּׁהּ כָּוֻס.

כְּהַגִּיעוֹ לִפְנֵי בִּירַת אִירָן,/ קָרַע אֶת מְעִילוֹ, לְבוּשׁ הַשְּׂרָד,

וּבַשּׁוֹפֵט הַכֹּל־יָכוֹל נִשְׁבָּע:/ "הַנֶּשֶׁק לֹא אַנִּיחַ מֵהַקְּרָב,

וְלֹא אֶרְחַץ פָּנַי מֵהָאָבָק,/ בְּלֵב שָׁלֵם וּבְלִי לְהִתְחָרֵט, [40]

עַד דַּם יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר סִיָוֻשׁ/ אֶקֹּם, וְאֶת רָאשֵׁי אוֹיְבָיו אַתִּיז.

קַסְדָּה – כִּתְרִי, וָחֶרֶב – גּבִיעִי,/ וְעַל זְרוֹעִי פְּלָצוּר רַב טַבָּעוֹת,

וְכָל יִשְׁעִי – נְקַם אוֹתוֹ נָסִיךְ/ מֵהַתֻּרְכִּי הַלָּז אֲפֵל הַנֶּפֶשׁ."

כְּהַגִּיעוֹ לִפְנֵי הַשָּׁהּ כָּוֻס,/ אֲפוּף אָבָק מֵרֶגֶל וְעַד רֹאשׁ,

אָמַר: "הַבַּרְקָנִים אֲשֶׁר זָרַעְתָּ,/ אַי, /שַׁהְרְיָר, נָתְנוּ אֶת יְבוּלָם. [45]

שׁוּקְךָ לְסוּדָבֶּה וְטִבְעֲךָ/ הָרַע גָּזְלוּ אֶת כִּתְרְךָ מִמֶּךָּ.

עַתָּה בָּרוּר לְךָ כְּבֹקֶר יוֹם,/ כִּי עַל גַּלֵּי הַיָּם אַתָּה יוֹשֵׁב.

הָאֲבֵדָה הַנּוֹרָאָה הִיא פְּרִי/ אִי הָאֵמוּן וּפֶרֶא טִבְעֲךָ,44

כִּי כָּל אֲשֶׁר עוֹצֵר בָּעָם, יָפִים/ לוֹ תַּכְרִיכִים מֵהַכְרָעוֹת אִשָּׁה.

בִּנְךָ נָפַח נַפְשׁוֹ בִּגְלַל אִשָּׁה./בְּרוּכָה רַק זוֹ אֲשֶׁר כְּלָל לֹא נוֹלְדָה. [50]

בֵּין הַשָּׁהִים כְּסִיָוֻשׁ אֵין אִישׁ/ נָדִיב כָּמוֹהוּ, נוֹחַ וְאָצִיל.

חֲבַל עַל תָּאֳרוֹ וְקוֹמָתוֹ/ וְעַל יְפִי פָּנָיו וַהֲדָרָם.

חֲבָל עַל הַנָּסִיךְ הַמְהֻלָּל,/ אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא רָאָה הַזְּמָן.

כַּעֲלוֹתוֹ לַכֵּס – פָּרַח אָבִיב,/ בַּמִּשְׁתָּאוֹת – אֲרִי בַּחֲבוּרָה,

בַּקְּרָב אַרְיֵה וּבַרְדְּלָס גַּם יַחַד;/אִישׁ לֹא רָאָה מְהִיר אֶגְרוֹף כָּמוֹהוּ. [55]

דַּע, מֵעַתָּה, כָּל עוֹד אֶחְיֶה, אַקְדִּישׁ/ כָּל מְאֹדִי לִנְקֹם אֶת סִיָוֻשׁ.

בְּדֶמַע אֶעֱרֹךְ הַקְּרָב הַמַּר,/ וְהָעוֹלָם כְּמוֹ לִבִּי יִבְעַר."


רוּסתם הורג את סוּדאבה ומסיע את הצבא לקרב

כָּוֻס הִבִּיט בִּפְנֵי רֻסְתַּם, רָאָה/ אַהֲבָתוֹ וְאֶת דִּמְעוֹת הַדָּם,

וְלֹא פָּצָה אֶת פִּיו מֵרֹב בּוּשָׁה,/ רַק מֵעֵינָיו הִזִּיל דְּמָעוֹת חַמּוֹת.

רֻסְתַּם עָזַב אֶת הַכִּסֵּא הָרָם/ וְשָׂם פָּנָיו אֶל עֵבֶר סוּדָבֶּה. [60]

מֵהָאַרְמוֹן סְחָבָהּ בְּצַמּוֹתֶיהָ/ מֵעַל כִּסְאָהּ מִתְבּוֹסְסָה בְּדָם.

לִשְׁתַּיִם חֲצָאָהּ בָּרְחוֹב בַּחֶרֶב,/ בְּעוֹד כָּוֻס לֹא זָז מִמְּקוֹמוֹ.

אֲבָל חָזַר רֻסְתַּם אֶל מְעוֹנוֹ,/ עֵינָיו דּוֹמְעוֹת דָּם, לְחָיָיו חִוְרוֹת.

כָּל מְדִינַת אִירָן אָבְלָה אִתּוֹ,/ וֶאֲנָשִׁים הִגִּיעוּ לְבַקְּרוֹ.

שִׁבְעָה יָמִים יָשַׁב בְּאַרְמוֹנוֹ,/ הִזִּיל דְּמָעוֹת, זָעַף וְהִתְעַנָּה, ] 65]

וּבַשְּׁמִינִי תָּקַע בַּחֲצוֹצְרוֹת,/ הִכָּה בַּתֹּף, וְאֶל בֵּיתוֹ הִגִּיעוּ

גּוּדַרְז וְטוּס, שִׁידוּשׁ, גֻּרְגִּין וְגִיו,/ וְכֵן פַרְהָד, רֻהָּם, שָׁפּוּר, כַרָּד,

בַּהְרָם וּפַרִיבֻּרְז בֶּן כַּי־כָּוֻס,/ וְגֻרָזֶה, הָרַהַב הָאַמִּיץ.

אָמַר רֻסְתַּם: "לַנְּקָמָה הַזֹּאת/ אַקְדִּישׁ אֶת כָּל גּוּפִי וְנִשְׁמָתִי,

כִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּסִיָוֻשׁ/ אִישׁ הַשֵּׁם עַד הֵנָּה לֹא חָגַר אַבְנֵט. [70]

בַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אַל רֹאשׁ תָּקֵלּוּ,/ כִּי הַנָּקָם הַזֶּה מִשְׂחָק אֵינֶנּוּ.

גָּרְשׁוּ הַפַּחַד מִלִּבּוֹתֵיכֶם/ וְאֶת תּוּרָן הִפְכוּ לְזֶרֶם דָּם.

נִשְׁבַּעְתִּי בְּיַזְדָּן: כָּל עוֹד אֶחְיֶה,/ בְּצַעַר סִיָוֻשׁ אַסְעִיר לִבִּי.

בָּאָרֶץ הַצְּחִיחָה, אֲשֶׁר דָּמוֹ/ הִגִּיר שָׁם הַחֲסַר דֵּעָה גֻּרוּי,

אֲנִי רוֹצֶה לָגַעַת בְּפָנַי,/ בְּעַפְעַפַּי – אוּלַי יִרְוַח לִי כֹּה. [75]

אוּלַי כַּפַּי כָּמוֹהוּ תִּכָּבַלְנָה,/ עַל צַוָּארִי יָשִׂימוּ עֹל כָּבֵד.

וּכְמוֹ כִּבְשָׂה יַשְׁלִיכוּ לֶעָפָר/ עֲקוּד זְרוֹעוֹת בַּעֲנִיבַת פְּלָצוּר,

וָלֹא, בְּלַהַט־חֶרֶב וּבְאַלָּה/ אָבִיא עַל הָעוֹלָם אֶת יוֹם הַדִּין.

עֵינַי תִּרְאֶינָה רַק אֲבַק הַקְּרָב,/ וְאֶנָּזֵר מִמִּשְׁתָּאוֹת וְיַיִן."

הַנִּכְבָּדִים וְהַשָּׂרִים כֻּלָּם,/ אַחַר שָׁמְעָם אֶת כָּל נְאוּם רֻסְתַּם, [80]

הֵקִימוּ רַעַשׁ מַחֲרִישׁ אָזְנַיִם,/ תֹּאמַר: “אִירָן תּוֹסֶסֶת וְרוֹתַחַת!”

שְׁאוֹן אִירָן עָלָה עַד לֶעָבִים,/ תֹּאמַר: “הָאָרֶץ מְאוּרַת כְּפִירִים.”

רֻסְתַּם הֵטִיל כַּדּוּר אֶל הַגָּבִיעַ,/ וְהַצָּבָא שָׁלַף אֶת חַרְבוֹתָיו.45

עָלוּ תְּרוּעַת הַשּׁוּפָרוֹת, תְּקִיעַת/ הַחֲצוֹצְרוֹת וְרַעַם הַתֻּפִּים.

תֵּבֵל מָלְאָה נְקַם אַפְרָסִיָבּ,/ תּוּכַל לֵאמֹר: “דּוֹמָה לְיָם סוֹעֵר.” [85]

לָרֶגֶל אֵין מָקוֹם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ,/ הַכִּידוֹנִים הִסְתִּירוּ עֵין הַשַּׁחַק.

הַכּוֹכָבִים פָּתְחוּ בִּקְרָב, וּזְמַן/ וְאֶרֶץ רָחֲצוּ בְּדָם יָדַיִם.

שָׂרֵי אִירָן אָזְרוּ אֶת מָתְנֵיהֶם/ וְנֵס כָּוֶה נוֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם.

רֻסְתַּם הַזָּבֻּלִי עָרַךְ צְבָאוֹ,/ בָּחַר כְּמֵאָה אֶלֶף שׁוֹלְפֵי חֶרֶב

מִלּוֹחֲמֵי כָּבֻּלִסְתָּן, אִירָן,/ זָבֻּלִסְתָּן וְיַעֲרוֹת נַרְוָן. [90]


פראמרז הורג את וראזאד

נָסַע לִפְנֵי הַחַיִל פַרָמַרְז./ בֶּן תַּהַמְתַּן הָיָה וְשַׂר צָעִיר.

כְּהַגִּיעוֹ אֶל גְּבוּל אַדְמַת תּוּרָן,/ הִבְחִינוּ בּוֹ לְמֵרָחוֹק שׁוֹמְרֶיהָ.

שָׁהּ סִפַּנְגָ’בּ הָיָה אָז וַרָזָד,/ וְהוּא בֵּין הַשָּׂרִים פְּנִינָה צְלוּלָה.

וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעוּ לְאָזְנָיו/ תְּקִיעַת הַחֲצוֹצְרוֹת וְקוֹל הַתֹּף,

הִכָּה בַּתֹּף וְאֶת צְבָאוֹ הוֹצִיא/ אֶל הַמִּישׁוֹר, מִשָּׁם אֶל יָם הַדָּם – [95]

שְׁלוֹשִׁים אֶלֶף שׁוֹלְפֵי חֶרֶב עַזִּים,/ מְאֻמָּנִים וַעֲרוּכִים יָפֶה.

מֵהַמֶּרְכָּז יָצָא אָז וַרָזָד,/ וְהִתְקָרֵב אֶל פַרָמַרְז הַבָּא,

וַחֲקָרוֹ: "אֱמֹר־נָא מִי אַתָּה,/ וּמַה הֱבִיאֲךָ אֶל אַדְמָתֵנוּ?

הַאִם פְּקֻדַּת הַשָּׁהּ הֱבִיאָתְךָ,/ אוֹ בִּשְׁלִיחוּת מַצְבִּיאֲךָ הִגַּעְתָּ?

הַאֵין אַתָּה מַכִּיר אַפְרָסִיָבּ,/ הוֹדוֹ, כִּסְאוֹ וְכֶתֶר גְּדֻלָּתוֹ? [100]

טוֹב תַּעֲשֶׂה אִם תְּגַלֶּה שִׁמְךָ,/ כִּי זֶה קְרָבְךָ אִתִּי הָאַחֲרוֹן הוּא,

וְלָמָּה בְּכַפִּי, בְּלִי שֵׁם, תֵּצֵא/ מִגְּוִיָּתְךָ הָאֲפֵלָה נַפְשֶׁךָ?"

שָׂח פַרָמַרְז:"בֶּן חַיִל בִּישׁ מַזָּל!/ חֹטֶר מִגֶּזַע הַגִּבּוֹר הִנֵּנִי,46

הַמְעַוֵּת כְּפִירִים בְּתוֹךְ כַּפָּיו,/ בְּכַעֲסוֹ פִּילִים עוֹמְדִים מִנְּשֹׁם.

אֲנִי לְךָ, נָבָל וּבֶן דִּיוִים,/ מַדּוּעַ, אֵיךְ וְלָמָּה מְסַפֵּר, [105]

וְהַגִּבּוֹר רֻסְתַּם בְּעִקְּבוֹתַי/ עִם חַיִל רַב, אַף כַּי דַּיּוֹ אֶחָד,

לִנְקֹם דַּם סִיָוֻשׁ אָזַר מָתְנָיו,/ וְאָץ לָבוֹא כְּמוֹ לָבִיא טוֹרֵף.

הוּא יַעֲלֶה עָשָׁן מֵאַדְמַתְכֶם,/ וְלֹא תָּהִין לָגַעַת בּוֹ הָרוּחַ."

הִטָּה לוֹ אֹזֶן וַרָזָד, הֵבִין/ כִּי הֶבֶל הֵם דִּבְרֵי הַקְּרָב שֶׁלּוֹ,

וְאֶל צְבָאוֹ קָרָא: אַמְּצוּ־נָא כֹּחַ!/ עֵת לְעַנֵּב הַיֶּתֶר עַל הַקֶּשֶׁת." [110]

שׁוּרוֹת הַלּוֹחֲמִים יָצְאוּ חוֹצֵץ,/ קַסְדוֹת בַּרְזֶל בְּרֹאשׁ הַפָּרָשִׁים.

עָלָה שָׁאוֹן מִכָּל הָעֲבָרִים,/ וְהַתֻּפִּים חֵרְשׁוּ אֶת הָאָזְנַיִם.

לְקוֹל הַחֲצוֹצְרוֹת וְהַתֻּפִּים/ גָּאָה לֵב פַרָמַרְז וְשָׂשׂ לַקְּרָב.

הוּא הִשְׂתָּעֵר כַּפִּיל הַמִּשְׁתּוֹלֵל,/ חֲגוּר אַבְנֵט וְקֶשֶׁת עַל זְרוֹעוֹ.

בְּהַתְקָפָה אַחַת הִכְרִיעַ אֶלֶף/ מִבְּנֵי תּוּרָן, וְשָׁב מֵהַשָּׂדֶה. [115]

כִּידוֹן בְּכַף יָדוֹ, תָּר פַרָמַרְז/ לִמְצֹא אֶת וַרָזָד אוֹיְבוֹ,

וְכִרְאוֹתוֹ אֶת נֵס הַתּוּרָנִים/ זִנֵּק מִתּוֹךְ צְבָאוֹ כְּמוֹ אַרְיֵה.

כְּדַרְבְּנוֹ אֶת רַמָּכוֹ שַׁבְּרַנְג/ לָחַץ בְּכַף יָדוֹ עַל הַכִּידוֹן,

הִכָּה בַּחֲגוֹרַת אוֹיְבוֹ בְּכֹחַ,/ הִבְקִיעַ הָאַבְזֵם וְהַשִּׁרְיוֹן

וְהוֹצִיאוֹ מֵאֻכָּפוֹ בְּלִי קשִׁי,/ כְּמוֹ הָיָה בְּכַף יָדוֹ יַתּוּשׁ. [120]

אֶת וַרָזָד הִשְׁלִיךְ אֶל הֶעָפָר,/ בֵּרַךְ אֶת סִיָוֻשׁ, קָפַץ לָאָרֶץ,

אֶת רֹאשׁ אוֹיְבוֹ הִתִּיז מֵעַל גּוּפוֹ,/ צָבַע בְּגָדָיו בְּדָם וְכֹה אָמַר:

“זֶה רֹאשׁ רִאשׁוֹן לַנְּקָמָה! נָבַט/ הַזֶּרַע הַטָּמוּן בָּאֲדָמָה.”

צִוָּה לִשְׁלֹחַ אֵשׁ בִּשְׂדוֹת תּוּרָן/ וְהֶעָשָׁן עָלָה עַד הַשָּׁמַיִם.

עַתָּה הֵרִיץ אִגֶּרֶת אֶל אָבִיו,/ וּבוֹ תֵּאוּר הַקְּרָב עִם וַרָזָד, [125]

לֵאמֹר: "פָּתַחְתִּי שַׁעַר הַנָּקָם,/ אֶת וַרָזָד הוֹצֵאתִי מֵאֻכָּף,

רֹאשׁוֹ כָּרַתִּי תַּחַת סִיָוֻשׁ,/ בְּכָל מִשְׁכְּנוֹתָיו שָׁלַחְתִּי אֵשׁ."

4.jpg

סוּרְכֶה מוביל צבא לקרב עם רוּסתּם

מִצְּבָא תּוּרָן יָצָא לַדֶּרֶךְ רָץ/ אֱלֵי אַפְרָסִיָבּ בַּהוֹדָעָה:

"רֻסְתַּם גֵּו פִּיל יָצָא לַמִּלְחָמָה,/ וְנִקְבְּצוּ אֵלָיו גְּדוֹלֵי אִירָן.

רֹאשׁ וַרָזָד עֹרַף בִּמְחִי אֶחָד,/וְהֶרֶס בָּא עַל כָּל גְּבוּלוֹת תּוּרָן. [130]

נְאוֹת תּוּרָן הָיוּ מִדְבַּר שְׁמָמָה,/ בְּלֶהָבוֹת עָלוּ מִשְׁכְּנוֹתֵינוּ."

שָׁמַע אַפְרָסִיָבּ אֶת הַדְּבָרִים,/ וּבֶחָזוּת הַנּוֹשָׁנָה נִזְכַּר,

אֲשֶׁר לָקַח מִפִּי הַחֲכָמִים,/ הַכֹּהֲנִים וּמֵהוֹבְרֵי שָׁמַיִם.

מִיָּד הִזְעִיק אֶת כָּל הַנְּסִיכִים,/ שִׁלֵּם שָׂכָר, חִלֵּק מַעֲנָקִים.

רוֹעָיו אָסְפוּ סוּסָיו מֵהַמִּרְעֶה,/ וֶהֱבִיאוּם אֶל תּוֹךְ הַמִּכְלָאוֹת. [135]

בְּאוֹצָרוֹ הָיוּ שִׁרְיוֹן סוּסִים,/ אַלּוֹת, קְשָׁתוֹת, חִצִּים וַחֲרָבוֹת,

וְדִינָרִים, זָהָב וְאַבְנֵי חֵן,/ כְּתָרִים וַעֲנָקִים וְאַבְנֵטִים.

מֵהַגִּזְבָּר דָּרַשׁ הַמַּפְתְּחוֹת,/ אֶת הֶחָצֵר כִּסָּה אֲדַרְכּוֹנִים.

כִּהְיוֹת צְבָאוֹ כַּהֲלָכָה,/ פִּזֵּר עָלָיו אֶת כָּל חֶפְצֵי הָעֶרֶךְ.

הִכָּה בַּתֹּף וּבַפַּעֲמוֹנִים,/ וְהָרוֹכְבִים הִפְנוּ לִבָּם לַקְּרָב. [140]

הַשַּׁהַנְשָׁהּ הוֹצִיא צְבָאוֹ מִגַּנְג,/ מִן הַחוֹמוֹת הוֹבִיל אֶל הַמִּישׁוֹר;

קָרָא אֵלָיו אֶת הַגִּבּוֹר סֻרְכֶה,/ דִּבֵּר עִמּוֹ הַרְבֵּה בְּתַהַמְתַּן

וְשָׂח: "קַח נוֹשְׂאֵי חֶרֶב שְׁלוֹשִׁים אֶלֶף,/ וַהֲבִיאֵם לִשְׂדֵה הַמַּעְרָכָה.

אֶל סִפַּנְגָ’בּ רַגְלֶיךָ שָׂא כְּרוּחַ,/ שְׁכַח מְנוּחָה וּמַנְעַמֵּי עוֹלָם,

כִּי פַרָמַרְז חוֹנֶה שָׁם עִם צְבָאוֹ./רֹאשׁוֹ לִשְׁלֹחַ לִי שׂוּמָה עָלֶיךָ. [145]

אַךְ הִשָּׁמֵר לְךָ מִבֶּן דַּסְתָּן,/ אֵין מִתְחָרֶה לְךָ מִבַּלְעָדָיו.

אִם הַנָּמֵר יוֹפִיעַ בַּשָּדֶה,/ מַה יַּעֲשֶׂה שָׁם כֶּלֶב מִלְחָמָה?

אַתָּה, צֶאֱצָאִי, שׁוֹחֵר אָשְׁרִי,/ מִשְׁעֶנֶת לוֹחֲמַי וְסַהֲרִי.

אִם עֵר תִּהְיֶה בַּדֶּרֶךְ וּמָהִיר,/ אִישׁ לֹא יָהִין לָשֵׂאת עָלֶיךָ חֶרֶב.

אַתָּה מַצְבִּיא הַחַיִל, פְּקַח עֵינֶיךָ,/וּשְׁמֹר אֶת צְבָאֲךָ מִפְּנֵי רֻסְתַּם." [150]

סֻרְכֶה יָצָא מֵעִם אָבִיו, וְעַל/ דִּגְלוֹ הוֹבִיל צְבָאוֹ אֶל הַמִּישׁוֹר.

אֶל סִפַּנְגָ’בּ עָשָׂה דַּרְכּוֹ כְּרוּחַ,/ וְכָל מַחְשְׁבוֹתָיו בַּמִּלְחָמָה.

צוֹפֵי אִירָן, כְּהַשְׁגִּיחָם בַּבָּא,/ אָצוּ בַּחֲדָשָׁה אֶל פַרָמַרְז.

בִּצְבָא אִירָן הִרְעִימוּ הַתֻּפִּים,/ מֵאֲבָקוֹ הָפַךְ עוֹלָם הָבְנֶה.

שְׁאוֹן הַפָּרָשִׁים וְהַסּוּסִים/ עָלָה מָרוֹם עַד שֶׁמֶשׁ וְעַד נֹגַהַּ. [155]

הַחֲרָבוֹת הִבְרִיקוּ נִיצוֹצוֹת,/ הַכִּידוֹנִים שָׁבְרוּ צְמָאָם בְּדָם,

תֹּאמַר: “הַהֶבֶל הָעוֹלֶה מֵאֶרֶץ,/ מֵפִיחַ לֶהָבוֹת בִּשְׂדֵה הַקְּרָב.”

מְחֲלָלִים מִתְגּוֹלְלִים לָרֹב/ הָיָה מִישׁוֹר הָאֲדָמָה לְהָר.

עוֹדוֹ תּוֹהֶה עַל הַמַּצָּב, נָפַל/ מַבַּט סֻרְכֶה עַל רֹמַח פַרָמַרְז.

מִיָּד רִפָּה מוֹשְׁכוֹת הָאַדְמוֹנִי,/ וְהִשְׂתָּעֵר בְּרֹמַח, לֹא בְּקֶשֶׁת. [160]

גַּם פַרָמַרְז עָזַב מֶרְכַּז צְבָאוֹ,/ וְאֶל סֻרְכֶה יָצָא שׁוֹחֵר נָקָם.

מִהֵר כָּאֵשׁ, הִנְחִית מַכַּת כִּידוֹן,/ וְהִפִּילָהוּ עַל צַוַּאר סוּסוֹ.

אוּלָם מֵהַמַּכָה וּמִתְּנוּפַת/ הַסּוּס נֻפַּץ הָרֹמַח לִרְסִיסִים.

שָׂרֵי תּוּרָן זִנְּקוּ אֶל פַרָמַרְז/ מְלֵאֵי נָקָם וְשׁוֹאֲפֵי קְרָבוֹת.

בֵּין כֹּה וָכֹה סֻרְכֶה חֲסַר אוֹנִים,/ חָרֵד לְגוֹרָלוֹ פָּנָה לִבְרֹחַ, [165]

אַךְ פַרָמַרְז בְּעִקְּבוֹתָיו כְּפִיל/ שׁוֹטֶה מִהֵר בַּחֶרֶב בְּכַפּוֹ.

אָמְנָם רוֹכְבֵי אִירָן, כְּמוֹ דִּיוִים/ אָצִים, הֵרִיעוּ אַחֲרָיו בְּקוֹל,

אַךְ ַפָרַמְרז, כְּהַשִּׂיגוֹ סֻרְכֶה,/ שָׁלַח כַּפּוֹ כְּמוֹ נָמֵר דּוֹלֵק,

תָּפַשׂ בְּאַבְנֵטוֹ, וּמֵאֻכָּף/ הֵרִים לְמַעְלָה וְהֵטִיל לָאָרֶץ.

בָּרֶגֶל הוֹבִילוֹ בְּבִזָּיוֹן/ מִשְּׂדֵה־הַקְּרָב אֶל מַחֲנֵה אִירָן. [170]

אוֹתָהּ שָׁעָה נִגְלָה דֶּגֶל רֻסְתַּם,/ נִשְׁמַע שְׁאוֹן פִּילִים וְהַצָּבָא.

בָּא פַרָמַרְז לפִנְיֵ אָבִיו כְּרוּחַ,/ וְלַדָּגוּל סִפֵּר קוֹרוֹת הַקְּרָב,

בְּעוֹד עִמּוֹ סֻרְכֶה בַּאֲזִקִּים/ וּוַרָזָד חָלָל, רֹאשׁוֹ עָרוּף.

הַגֵּיאָיוֹת וְהַמִּישׁוֹר מָלְאוּ/ פְּגָרִים, וְהָאוֹיֵב נָסוֹג אָחוֹר.

הַלּוֹחֲמִים שִׁבְּחוּ אֶת אַלּוּפָם,/אֶת הַצָּעִיר אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ שֵׁם. [175]

גַּם תַּהַמְתָּן שִׁבְּחוֹ וְהִלְלוֹ/ וְאַף חִלֵּק צְדָקָה לָעֲנִיִּים.

רֻסְתַּם גֵּו פִּיל אָמַר דִּבְרֵי חָכְמָה:/"הָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה

יָאוֹת לוֹ אֲצִילוּת וְתוּשִׁיָּה,/ בִּינַת רֵעִים וַהֲלִיכוֹת נָאוֹת.

אִם אֵלֶּה הַתְּכוּנוֹת הִשִּׂיג הָאִישׁ,/ יַדְבִּיר תַּחְתָּיו תֵּבֵל בִּגְבוּרָתוֹ.

מֵאֵשׁ דּוֹלֶקֶת לֶהָבוֹת עוֹלוֹת,/ וְכָל אֲשֶׁר נוֹגֵעַ בָּהּ נִכְוֶה [180]

לֹא יִפָּלֵא אִם פַרָמַרְז מַצְלִיחַ,/ כִּי בְּחֻבָּהּ חַרְבּוֹ טוֹמֶנֶת אֵשׁ,

וְכַאֲשֶׁר בְּסֶלַע תִּלָּחֵם,/ הִיא תְּגַלֶּה תַּעֲלוּמוֹת לִבָּהּ."

רֻסְתַּם גֵּו פִּיל שָׂם עַיִן עַל סֻרְכֶה,/ וְהוּא כִּבְרוֹשׁ אָצִיל בְּתוֹךְ הַגָּן:

חָזֵהוּ כַּחֲזֵה לָבִיא אַדִּיר,/ פָּנָיו – אָבִיב, וְרָדִים עֲטוּרֵי מֻשְׁק.

צִוָּה לְהוֹלִיכוֹ אֶל הַבִּקְעָה/ עִם תַּלְיָנִים, פִּגְיוֹן וְעִם אַגָּן, [185]

לִקְשֹׁר יָדָיו בַּעֲנִיבַת פְּלָצוּר,/ כְּמוֹ כִּבְשָׂה לַהֲטִילוֹ בַּחוֹל

וְאֶת רֹאשׁוֹ לִכְרֹת כִּלְסִיָוֻשׁ,/ וּלְהַשְׁלִיכוֹ לְטֶרֶף לָעֵיטִים.

כִּשְׁמֹעַ טוּס מִשְׁאֶלֶת תַּהַמְתַּן,/ יָצָא וְשָׂם פָּנָיו לִשְׁפֹּךְ הַדָּם.

פָּנָה אֵלָיו סֻרְכֶה: "נָסִיךְ דָּגוּל!/ מַדּוּעַ תִּרְצָחֵנִי אֵין אָשָׁם?

הֵן סִיָוֻשׁ הָיָה רֵעִי הַטּוֹב!/ רַבּוֹת עָלָיו כָּאַבְתִּי וְסָבַלְתִּי. [190]

עֵינַי מָלְאוּ דְּמָעוֹת יוֹמָם וָלַיְלָה/ וְלֹא חָדַלְתִּי מִקַּלֵּל הָאִישׁ

אֲשֶׁר הֵבִיא עִמּוֹ אַגָּן וָשֶׁלַח,/ וּבְלִי בּוּשָׁה עָרַף אֶת הַנָּסִיךְ."

טוּס קְשֵׁה הַלֵּב נֵעוֹרוּ רַחֲמָיו/ עַל אִישׁ הַשֵּׁם, אֲבָל רַע הַמַּזָּל,

וְאֶל רֻסְתַּם מִהֵר, לְהַשְׁמִיעוֹ/ אֶת בַּקָּשַׁת יוֹרֵשׁ פַּדְשָׁה תּוּרָן.

עָנָה רֻסְתַּם:"אִם עַל פַּדְשָׁה נִגְזַר,/ לִהְיוֹת לִבּוֹ דַּוַּי וַאֲמֵלָל, [195]

לֵב אַפְרָסִיָבּ תָּמִיד יִמְלָא מַכְאוֹב,/ עֵינָיו תָּמִיד תִּמְלֶאנָה דֶּמַע דָּם.

צָעִיר זֶה מֵחַלְצֵי בֶּן הָעַוְלָה/ יֶהְגֶּה עָרְמָה וְכַחַשׁ מֵחָדָשׁ,

גָּרַם לְסִיָוֻשׁ לִקְרֹס תַּחְתָּיו,/ חָזֶה, צַוָּאר וְרֹאשׁ טוֹבְלִים בַּדָּם.

אֲנִי נִשְׁבָּע בְּנֶפֶשׁ שָׁהּ אִירָן,/ בְּכַי־כָּוֻס הַמְהֻלָּל וָגֵא,

כִּי כָּל עוֹד חַי אֲנִי עַל אֲדָמוֹת,/מֵהַתֻּרְכִּים, אִם מֶלֶךְ וְאִם עֶבֶד [200]

אֶפְגּשׁ בַּדֶּרֶךְ, אֶת רֹאשׁוֹ אַתִּיז/ מִצַּוָּארוֹ, רַק אִם הוּא מִתּוּרָן."

אֶל זַוָרֶה הִפְנָה מַבָּט,/ כִּי יְבַצַּע מְלֶאכֶת הַדָּמִים.

הֵבִיא זֶה הַפִּגְיוֹן וְהָאַגָּן,/ וְעִם סֻרְכֶה מָסַר לַתַּלְיָנִים.

הָרֹאשׁ עֹרַף בַּחֶרֶב בְּקָלוֹן./ סֻרְכֶה גָּנַח וְהַמְּלָאכָה שָׁלְמָה.

הֲלֹא תָּחוּסִי, אֶרֶץ, עַל בָּנַיִךְ?/הֵם לֹא בָּנַיִךְ – עֲבָדַיִךְ הֵמָּה! [205]

רֻסְתַּם כָּרַת הָרֹאשׁ, וְאֶת הַגּוּף/ בְּלִי רֹאשׁ תָּלָה בִּשְׁתֵּי רַגְלָיו בַּשַּׁעַר.

בְּנִקְמָתוֹ אָבָק עָלָיו זָרָה,/ וַאֲנָשָׁיו שִׁסְּפוּהוּ כִּכְבָרָה.


אפראסיאבּ מוביל צבא לנקום את בנו

הַלּוֹחֲמִים חָזְרוּ מִשְּׂדֵה הַקְּרָב/ מְגֹאָלִים בְּדָם וּבְאָבָק.

סִפְּרוּ:"הַמְהֻלָּל נָפַל חָלָל,/ אָשְׁרוֹ קְצַר הַיָּמִים פָּנָה, הָלַךְ.

רֹאשׁוֹ כֹּרַת, גּוּפוֹ אָדֹם מִדָּם/נִתְלָה בִּשְׁתֵּי רַגְלָיו עַל עֵץ בַּשַּׁעַר. [210]

כָּל לוֹחֲמֵי אִירָן חָגְרוּ מָתְנַיִם,/ בִּנְקַם דַּם סִיָוֻשׁ כְּבֵדָם פָּצוּעַ."

רֹאשׁ אַפְרָסִיָבּ וַעֲטַרְתּוֹ צָנְחוּ,/ הַשָּׁהּ תָּלַשׁ שֵׂעָר, שָׁפַךְ דְּמָעוֹת,

קָרַע בְּגָדָיו הַהֲדוּרִים, בּוֹכֶה/ זָרָה עָפָר עַל רֹאשׁ וְעַל חָזֶה,

וְכֹה צָעַק:" נָדִיב! אַמִּיץ! לוֹחֵם! /מַצְבִּיא אִישׁ שֵׁם! נָסִיךְ גִּבּוֹר!

אֲבוֹי לִשְׁנִי פָּנֶיךָ הַיָּפוֹת,/ אֲבוֹי לַהֲדָרְךָ וּלְקוֹמָתְךָ! [215]

אָבִיךְ לֹא יִמְצָא מַרְגּוֹעַ עוֹד/ בִּלְתִּי אִם בְּאֻכָּף בִּשְׂדֵה הַקְּרָב."

וְכֹה אָמַר הַשָּׁהּ אֶל לוֹחֲמָיו:/ "הַקֵּץ לַמִּשְׁתָּאוֹת וְלַשֵּׁנָה!

הַדְלִיקוּ הָעֵינַיִם בְּנָקָם,/ יִהְיוּ שִׁרְיוֹנֵיכֶם יְצוּעֵיכֶם."

כְּהִשָּׁמַע בַּפֶּתַח קוֹל הַתֹּף,/ עָטוּ הַלּוֹחֲמִים שִׁרְיוֹנֵיהֶם,

הַחֲצוֹצְרוֹת מִגַּב פִּילִים הֵרִיעוּ,/ וְהָעוֹלָם הָיָה כְּיָם אָפֵל. [220]

וּכְמוֹ קָשְׁרוּ אֶת הַתֻּפִּים לַגַּב,/ נָשְׁקוּ שָׁמַיִם אֶת הָאֲדָמָה.

לַמְפַקְּדִים קָרָא אַפְרָסִיָבּ:/"אַי, אַנְשֵׁי־שֵׁם וְגִבּוֹרֵי הַחַיִל!

כִּרְעֹם הַתֹּף מִשְּׁנֵי הָעֲבָרִים,/ אַל יִתְמַהְמַהּ עוֹד אִישׁ שׁוֹאֵף קְרָבוֹת.

אֶת לִבּוֹתֵינוּ נְמַלֵּא נָקָם,/ גּוּפוֹתֵיהֶם – מַטְּרַת כָּל כִּידוֹנֵינוּ.

צַוֵּה לִתְקֹעַ בַּקְּרָנוֹת, הַכּוֹת/ בַּמְצִלּוֹת וּבַפַּעֲמוֹנִים." [225]

עָלָה שְׁאוֹן תֻּפִּים וְשׁוֹפָרוֹת,/ קְרָנוֹת וַחֲלִילִים הִשְׁמִיעוּ קוֹל.

הָאֲדָמָה מֵהַפְּרָסוֹת רָעָדָה,/ תְּרוּעַת הַלּוֹחֲמִים נָסְקָה עַד שֶׁמֶשׁ.

כְּהֵרָאוֹת אֲבַק צִבְאוֹת תּוּרָן,/ מִהֵר צוֹפֶה אֶל תַּהַמְתַּן לֵאמֹר:

"אַפְרָסִיָבּ, מַצְבִּיא תּוּרָן,/ קָרֵב וּבָא כָּאֳנִיָּה חוֹצָה הַיָּם.

צְבָאוֹ עָרוּךְ לַקְּרָב וְלַנָּקָם,/ וְאָץ לִטְבֹּל כַּפּוֹת יָדָיו בְּדָם." [230]

בִּשְׁמֹעַ הַמַּצְבִּיא רֻסְתַּם גֵּו פִּיל:/ “אַפְרָסִיָבּ וּצְבָא תּוּרָן קְרֵבִים,”

יָצָא עִם כָּל צְבָאוֹ בְּנֵס כָּוֶה,/ וְהָאֲוִיר הִשְׁחִיר מֵחַרְבוֹתָיו.

מִשְׁנֵי הָעֲבָרִים עָלָה שָׁאוֹן,/ הַלּוֹחֲמִים מִלְאוּ אֶת הָעוֹלָם,

תֹּאמַר: “דָּהוּ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַסַּהַר,/ וְאֶת הַכּוֹכָבִים בָּלַע תַּנִּין.”

מַצְבִּיא תּוּרָן עָרַךְ אֶת לוֹחֲמָיו,/אֲשֶׁר תָּפְשׂוּ אַלּוֹת וַחֲנִיתוֹת. [235]

לִפְנֵי אֲגַף יָמִין יָצָא בָּרְמָן,/ מַצְבִּיא תֻּרְכִּי הַמְמַהֵר לַקְּרָב.

בַּשְּׂמֹאל הֻצַּב כֻּהְרַם שׁוֹלֵף הַחֶרֶב,/ וּבַמֶּרְכָּז הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ.

רֻסְתַּם עָרַךְ אֶת צְבָא אִירָן, אֲשֶׁר/ מֵאֲבָקוֹ הָאֲדָמָה הָחְבָּאָה.

לוֹ לְעַצְמוֹ בָּחַר אֶת הַמֶּרְכָּז,/ זַוָרֶה – מְאַסֵּף, וּפַרָמַרְז – חָלוּץ.

גּוּדַרְז הַכַּשְׁוָדִי פִּקֵּד עַל שְׂמֹאל,/אִתּוֹ הַגִ’יר וְנִכְבַּדִּים הַרְבֵּה. [240]

אֲגַף יָמִין מָסַר לְגִיו וּלְטוּס,/ וּפָרָשִׁים אִתָּם, קְרָנוֹת, תֻּפִּים.

עַתָּה רֻסְתַּם חָגַר מָתְנָיו לַקְּרָב/ לָתֵת פֻּרְקָן לַלֵּב מֵהַנָּקָם.

הָאֲדָמָה הִשְׁחִירָה מִפְּרָסוֹת,/ יַעַר הַכִּידוֹנִים – כְּגַב נָמֵר.

תֹּאמַר:“דָּמְתָה תֵּבֵל לְהַר בַּרְזֶל,/שִׂיאוֹ קְסָדוֹת וְשִׁרְיוֹנִים אֵין סְפוֹר.”

דִּגְלֵי הַלּוֹחֲמִים נוֹגְעִים בָּעָב,/חַרְבוֹתֵיהֶם כְּחֻלּוֹת, שְׁלוּפוֹת לַקְּרָב. [245]


פּילסם נהרג בידי רוּסתם

אֶל הַמֶּרְכָּז מִהֵר פִּילְסַם בְּלֵב/ מָלֵא נָקָם וּבְזַעַם עַל פָּנָיו,

וְכֹה אָמַר אֶל שָׁהּ צִבְאוֹת תּוּרָן:/"אַי, מֶלֶךְ מְהֻלָּל וְרַב תְֹּבוּנָה!

אִם לֹא תַּחְסֹךְ מִמֶּנִּי זֹאת הַפַּעַם/ סוּס וְשִׁרְיוֹן, קוֹבַע וָחֶרֶב,

אֵצֵא לַמִּלְחָמָה לִקְרַאת רֻסְתַּם,/ וַאֲכַסֶּה פָּנָיו וּשְׁמוֹ כְּלִמָּה.

אָבִיא רֹאשׁוֹ, חַרְבּוֹ הַמַּכְתִּירָה,/אֶת אַלָּתוֹ וְרַכְשׁ סוּסוֹ אֵלֶיךָ." [250]

שָׂמַח הַמֶּלֶךְ לְדִבְרֵי פִּילְסַם,/ הֵרִים חֹד כִּידוֹנוֹ מֵעַל הַשֶּׁמֶשׁ,

וְכֹה אָמַר לוֹ: "אַי, לָבִיא דָּגוּל!/ אָכֵן אֵין פִּיל אֲשֶׁר יַכְרִיעֲךָ.

אִם אֶת רֻסְתַּם תָּבִיא בְּמוֹ כַּפֶּיךָ,/ יָנוּחַ הָעוֹלָם מִמִּלְחָמָה;

לֹא יִמָּצֵא עוֹד אִישׁ נִכְָּבד כָּמוֹךָ/ בְּכֵס, בְּחֶרֶב, בְּחוֹתָם וּבְכֶתֶר.

רֹאשִׁי תַּגְבִּיהַּ עַד גַּלְגַּל שָׁמַיִם,/ אֶמְסֹר לְךָ בִּתִּי וַעֲטַרְתִּי. [255]

מַרְבִּית אִירָן וְתוּר לְךָ תִּהְיֶה,/ גַּם אוֹצָרוֹת, שְׂכִיּוֹת חֶמְדָּה, עָרִים."

כִּשְׁמֹעַ זֹאת פִּירָן, עָגְמָה נַפְשׁוֹ,/ הוּא בָּא לִפְנֵי הַשָּׁהּ הַמְנַצֵּחַ,

וְכֹה אָמַר: "צָעִיר זֶה בְּחָפְזוֹ/ מַכְנִיס רֹאשׁוֹ לְתוֹךְ הַסַּכָּנָה,

אִם רְצוֹנוֹ נָחוּשׁ לְהִלָּחֵם/ בְּתַהַמְתַּן./ הוּא מְחָרֵף נַפְשׁוֹ.

תָּקַף אוֹתוֹ שִׁגְעוֹן הַתְּהִלָּה,/ וְאֵין מֵבִין הַנַּעַר מַה צָּפוּי לוֹ. [260]

לֹא תִּנָּקֶה, הַמֶּלֶךְ, גַּם אַתָּה,/ מוֹתוֹ בַּקְּרָב יִשְׁבֹּר אֶת לֵב צְבָאֵנוּ.

יָדַעְתָּ כִּי אָחִי הוּא הַצָּעִיר,/ וְאַהֲבַת הַבְּכוֹר אֵלָיו גְּדוֹלָה."

חָלַק עָלָיו פִּילְסַם וְכֹה אָמַר:/ "לִבִּי יָרֵא אֵינֶנּוּ מֵרֻסְתַּם.

אִם אֶלָּחֵם בּוֹ, בְּתַנִּין הַקְּרָב,/ בְּמַזָּלְךָ הַטּוֹב, לֹא אוֹבִישְׁךָ.

כֹּחִי רָאִיתָ פַּעַם כִּשְׂרוֹתִי/ עִם אַרְבָּעָה וְגַם לָהֶם יָכֹלְתִּי. [265]

אָכֵן כֹּחִי עַתָּה גָּדוֹל מֵאָז,/ וְלָמָּה זֶה תֹּאמַר לִשְׁבֹּר רוּחִי?

הַמַּעֲשֶׂה יַצְלִיחַ בְּיָדִי,/ אַל תִּדַּפֵּק עַל שַׁעַר אֵין מַזָּל."

שָׁמַע אַפְרָסִיָבּ דִּבְרֵי פִּילְסַם,/ נָתַן לוֹ סוּס יָפֶה לַמִּלְחָמָה

וְחֶרֶב הֹדּוּ וְאַלָּה כְּבֵדָה,/ הוֹסִיף שִׁרְיוֹן, קוֹבַע וְעוֹד כְּלֵי זַיִן.

פִּילְסַם, בּוֹטֵחַ בְּכֹחוֹ, חָגַר/ מָתְנָיו, וּכְמוֹ אַרְיֵה יָצָא חוֹצֵץ, [270]

וְאֶל הָאִירָנִים קָרָא:"אַיֵּה/ רֻסְתַּם, אֲשֶׁר בַּקְּרָב, אוֹמְרִים, דְּרָקוֹן הוּא?

יָבוֹא לְהִתְרָאוֹת אִתִּי פָּנִים,/ אֶת צִפָּרְנַי כְּלַפָּיו חִדַּדְתִּי."

כִּשְׁמֹעַ גִּיו עַל הַשִּׂיחָה, חָרָה לוֹ,/ שָׁלַח יָדוֹ לַחֶרֶב וּשְׁלָפָהּ,

וְכֹה אָמַר: “קְרָב בְּתֻרְכִּי בּוֹדֵד/ כָּבוֹד אֵינֶנּוּ לְרֻסְתַּם, חֶרְפָּה הוּא.”

הִשְׂתָּעֲרוּ הַשְּׁנַיִם זֶה עַל זֶה,/גִּיו בֶּן גּוּדַרְז וְאַח־פִּירָן, פִּילְסַם. [275]

מַכַּת כִּידוֹן הִנְחִית פִּילְסַם עַל גִּיו,/ וְאֶת רַגְלָיו הוֹצִיא מֵאַרְכּוֹפָיו.

כִּרְאוֹת זֹאת פַרָמַרְז, מִהֵר כְּרוּחַ/ לִהְיוֹת לְעֵזֶר לִידִידוֹ הַמָּט,

הִכָּה בַּחֶרֶב עַל כִּידוֹן פִּילְסַם,/ וַחֲצָאוֹ לִשְׁנַיִם כִּקְנֵה סוּף.

פַּעַם שְׁנִיָּה הִכָּה עַל קוֹבָעוֹ,/ אוּלָם הַפַּעַם נִשְׁבְּרָה הַחֶרֶב.

פִּילְסַם סָבַב עִם שְׁנֵי הַגִּבּוֹרִים/בִּשְׂדֵה הַקְּרָב כְּמוֹ אַרְיֵה זוֹעֵף. [280]

הִבְחִין בָּהֶם רֻסְתַּם מֵהַמֶּרְכָּז,/ רָאָה אֶת גִּבּוֹרָיו הָאַמִּיצִים

נֶאֱבָקִים בַּכְּפִיר, גִּבּוֹר הַחַיִל,/ וּמַעֲלִים אָבָק אֶל הֶעָבִים,

אָמַר בַּלֵּב:“פִּילְסַם, בֵּין הַתֻּרְכִּים/ אֵין אִישׁ אַדִּיר שֵׁנִי לוֹ בַּשָּׂדֶה.”

זָכַר גַּם כִּי מִפִּי הַמּוּבַּדִּים,/ הַחֲכָמִים, הוֹבְרֵי הַכּוֹכָבִים,

שָׁמַע בַּמַּסָּעוֹת עַל פְּנֵי הָאָרֶץ,/מַה טּוֹב וְרַע שׁוֹמְרִים לוֹ הַשָּׁמַיִם, [285]

לֵאמֹר: "אִם יַאֲזִין לְקוֹל מוֹרָיו/ וְיִנָּצֵל מֵרֹעַ מַזָּלוֹ,

לוֹחֵם כָּמוֹהוּ לֹא יַחְגֹּר מָתְנָיו/ לֹא בְּתוּרָן וְגַם לֹא בְּאִירָן."

עַתָּה יָדַע: “יוֹמוֹ הִנֵּה זֶה בָּא,/ כִּי לֹא בִּכְדִי מִהֵר לְהִלָּחֵם בִּי.”

רֻסְתַּם פָּנָה אֶל הַצָּבָא לֵאמֹר:/ "מִמְּקוֹמוֹ אַל אִישׁ יִשָּׂא רַגְלָיו.

אֲנִי יוֹצֵא לִבְחֹן אֶת גּוּף פִּילְסַם,/אִם כֹּחַ בְּמָתְנָיו, גְּבוּרָה וּסְבֹלֶת." [290]

אָחַז בְּכִידוֹנוֹ כְּבַד הַמִּשְׁקָל,/ לָחַץ מָתְנֵי הַסּוּס, חָבַשׁ קוֹבַע;

דִּרְבֵּן אֶת רַכְשׁ, רִפָּה אֶת מוֹשְׁכוֹתָיו,/ וְכִידוֹנוֹ הוֹרִיד עַד לָעֵינַיִם.

פָּנָה סָבִיב וְקֶצֶף עַל שְׂפָתָיו,/ זִנֵּק מִן הַמֶּרְכָּז לִקְרַאת הַצַּר,

וְכֹה קָרָא: "פִּילְסַם, גִּבּוֹר בֶּן חַיִל!/ בִּנְשִׁיפָתְךָ אָמַרְתָּ לְחָרְכֵנִי.

הִכּוֹן לִקְרַאת מַכַּת תַּנִּין נִצַּחַת,/וְלֹא תַּפְנֶה עוֹד אֶת סוּסְךָ לַקְּרָב. [295]

לִבִּי נִשְׂרָף מֵרַחֲמִים עָלֶיךָ,/ חֲבָל עַל גְּבוּרָתְךָ וַעֲלוּמֶיךָ."

אָמַר, דִּרְבֵּן מִמְּקוֹמוֹ אֶת רַכְשׁ,/ וּבָא לַקְּרָב רָם וְנִשָּׂא כַּשַּׁחַק.

בְּכִידוֹנוֹ פִּלַּח אַבְנֵט פִּילְסַם,/ וּמֵאֻכָּף הֵרִים כְּמוֹ כַּדּוּר.

מִהֵר כְּרוּחַ אֶל מֶרְכַּז תּוּרָן,/ וְהִשְׁלִיכוֹ בְּבוּז אֶל הֶעָפָר.

עַתָּה קָרָא: “מְשִׁי רִקְמַת זָהָב/ אוֹתוֹ הַלְבִּישׁוּ, כִּי כֻּסָּה אָבָק.” [300]

מִיָּד הִפְנָה סוּסוֹ לַאֲחוֹרָיו,/ וּבִדְהָרָה שָׁב לְמֶרְכַּז צְבָאוֹ.

פִּירָן הִזִּיל דְּמָעוֹת, כִּי גּוּף פִּילְסַם/ הָיָה אָנוּשׁ עַד אֵין מַרְפֵּא וָשֵׁבֶר.

לְבַב צְבָא פָּדִשָׁה תּוּרָן נִשְׁבַּר,/ וּשְׂדֵה הַמִּלְחָמָה קָדַר עָלָיו.

קוֹל צְעָקָה עָלָה מֵעֲבָרִים,/ שְׁאוֹן הַגִּבּוֹרִים לִקְרַאת הַקְּרָב,

וְרַעַם הַתֻּפִּים מֵהַפִּילִים/ הִגִּיעַ עַד לְמֵרָחוֹק סָבִיב. [305]

עָיְפָה הָאֲדָמָה מֵהַפְּרָסוֹת,/ הָהָר הָיָה לְיָם, לְהַר – מִישׁוֹר.

מֵרֹב הַצְּעָקוֹת וְהַתְּקִיעוֹת/ חָרְגוּ מִמִּסְגַּרְתָּן עַרְבוֹת שָׁמַיִם.

הָאֲבָנִים אָדְמוּ כְּאַלְמֻגִּים,/ רָאשֵׁי שָׂרִים הַרְבֵּה צָנְחוּ לָאָרֶץ.

תֹּאמַר: “מַמְטִיר הַשַּׁחַק דָּם כְּמַיִם.”/ אֵין זְמַן לְאַהֲבָה בֵּין אָב לְבֵן.

נֵעוֹרָה רוּחַ בְּמִישׁוֹר הַקְּרָב,/ וְלָאֲוִיר אָבָק כֵּהֶה הֵרִימָה. [310]

שְׁנֵי הַצְּבָאוֹת הִתְקִיפוּ זֶה אֶת זֶה,/ וְלֹא הִבְחִינָה עַיִן בֵּינֵיהֶם.

הִקְדִּיר עוֹלָם כַּלַּיְלָה הַשָּׁחוֹר,/ בֵּין כֹּה וָכֹה הַיּוֹם נָסוֹג אָחוֹר.


אפראסיאבּ בורח מפני רוּסתם

אָמַר אַפְרָסִיָבּ אֶל לוֹחֲמָיו:/ "רֹאשׁ מַזָּלִי הָעֵר נוֹטֶה לִישֹׁן.

אִם תֶּחְלְשׁוּ אַתֶּם בִּשְׂדֵה הַקְּרָב,/ הֵן לֹא אֶעְצֹר עוֹד כֹּחַ לְבַדִּי.

הַיּוֹם עוֹד לְפָחוֹת הֱיוּ עַזִּים/כַּנְּמֵרִים, וּצְאוּ לְהַתְקָפָה מִכָּל מָקוֹם, [315]

עִרְכוּ מַאֲרָבִים מֵעֲבָרִים,/ הוֹרִידוּ שֶׁמֶשׁ בְּכִידוֹנֵיכֶם."

מֵהַמֶּרְכָּז יָצָא הוּא בְּגַפּוֹ;/ שׁוֹאֵף נָקָם, זוֹעֵף תָּקַף אֶת טוּס,

הָרַג שָׂרִים הַרְבֵּה מִצְּבָא אִירָן,/ וְטוּס דַּוַּי הִפְנָה לוֹ אֶת עָרְפּוֹ.

כִּמְבַקֵּשׁ עֵצָה בָּא אֶל רֻסְתַּם וְשָׂח:/"הַיּוֹם כָּלְתָה אֵלֵינוּ הָרָעָה.

אֲגַף יָמִין כֻּלּוֹ שִׁבֹּלֶת דָּם,/ וְדֶגֶל פָּרָשֵׁי אִירָן הֻפַּל." [320]

רֻסְתַּם גֵּו פִּיל עָזַב אֶת הַמֶּרְכָּז,/ וּפַרָמַרְז אַף מְלַוָּיו אִתּוֹ.

לְעֻמָּתוֹ יָצְאוּ תּוֹפְשֵׂי מָגֵן,/ אֲשֶׁר עָיְנוּ אֶת תַּהַמְתַּן מֵאָז,

כֻּלָּם קְרוֹבִים, בְּנֵי בְּרִית אַפְרָסִיָבּ,/לִבָּם הוֹגֶה נָקָם, רֹאשָׁם קְצַר רוּחַ.

בָּהֶם חָצַב רֻסְתַּם הַרְבֵּה, וְטוּס/ וּפַרָמַרְז חִפּוּ מֵאֲחוֹרָיו.

אַפְרָסִיָבּ, כְּהַכִּירוֹ אֶת נֵס/ כָּוֶה וְאֶת הַדֶּגֶל הַסָּגֹל, [325]

הֵבִין כִּי גֵּו הַפִּיל, הוּא תַּהַמְתַּן,/ אִישׁ הַמּוֹפֵת מִזֶּרַע נַרִימָן,

בַּחֲמָתוֹ כְּמוֹ נָמֵר טוֹרֵף/ דִּרְבֵּן סוּסוֹ וְהִשְׂתָּעֵר לַקְּרָב.

כִּרְאוֹת רֻסְתַּם הַדֶּגֶל הַשָּׁחוֹר,/עָלְתָה בּוֹ חֲמָתוֹ כִּכְפִיר זוֹעֵם.

סוֹעֵר בָּא הַגִּבּוֹר הַמְהֻלָּל,/ רִפָּה מוֹשְׁכוֹת הַסּוּס, קָרָא לוֹ דְּרוֹר,

וְהִשְׂתָּעֵר עַל שָׁהּ תּוּרָן הַגֵּא,/ שָׁלַח בּוֹ חֵץ אָשׁוּר, הִגִּיר דָּמוֹ. [330]

הַחֹד, כְּשֶׁל עֲלֵה הָעֲרָבָה,/ סִמֵּר אֶת קוֹבָעוֹ אֶל רַקָּתוֹ,

בְּעוֹד בַּחֲנִיתוֹ מַצְבִּיא תּוּרָן/ הָלַם אֶת תַּהַמְתַּן צְמֵא הַנָּקָם.

הַחֹד הִבְקִיעַ אֶת הַחֲגוֹרָה,/ אַךְ לֹא עָבַר מְעִיל עוֹר הַנָּמֵר.

עַתָּה רֻסְתַּם, פָּנָיו לַנְּקָמָה,/ הֵטִיל הָרֹמַח בַּחֲזֵה הַסּוּס,

וְזֶה בְּמַכְאוֹבָיו נָפַל אַפַּיִם/ וּמִגַּבּוֹ הִשְׁלִיךְ אֶת אֲדוֹנוֹ. [335]

רֻסְתַּם נִסָּה לִתְפֹּשׂ בּוֹ בְּמָתְנָיו,/ לַחְסֹם דַּרְכּוֹ וְקֵץ לָשִׂים לַסֵּבֶל.

הִשְׁגִּיחַ מִן הַצַּד בָּזֹאת הוּמָן,/ הֵרִים מֵעַל כְּתֵפוֹ אֶת אַלָּתוֹ,

וְהוֹרִידָה עַל שֶׁכֶם גֵּו הַפִּיל /לְקוֹל תְּרוּעַת שְׁנֵי הַצְּבָאוֹת גַּם יַחַד,

רֻסְתַּם, גִּבּוֹר אִירָן, הִפְנָה רֹאשׁוֹ/ לאַחֲורֹיָו, לִרְאוֹת אֶת הַמַּכֶּה,

אַךְ מִכַּפָּיו חָמַק אַפְרָסִיָבּ,/מָצָא מִקְלָט בְּסוּס מְהִיר רַגְלַיִם. [340]

בְּתַחְבּוּלוֹת מֵאָה הִצִּיל אוֹתוֹ/ מִצִּפָּרְנֵי הָרַהַב בֶּן וִיסֶה.47

רֻסְתַּם, מַדְבִּיר אוֹיְבָיו, הַמַּעֲנִיק/ כְּתָרִים, הֵאִיץ בְּרַכְשׁ אַחַר הוּמָן;

זְמַן רַב מִהֵר בְּעִקְּבוֹתָיו, דְּלָקוֹ/ וְלֹא הִשִּׂיג, כִּי שְׁעָתוֹ לֹא בָּאָה.

קְרִיאוֹת הַלּוֹחֲמִים עָלוּ עַד שַׁחַק;/ אַלּוֹת כְּבֵדוֹת הוּנְפוּ וְנָחֲתוּ.

הִגִּיעוּ לוֹחֲמִים מִצְּבָא אִירָן/ לְסַעֲדוֹ אַף לְגוֹנֵן עָלָיו. [345]

שָׁאַל אֶת רַב הַכֹּחַ טוּס:“הַאִם/ קָשְׁתָה מַכַּת הָעַיִר עַל הַפִּיל?”

עָנָה רֻסְתַּם לְטוּס:"אַלָּה כְּבֵדָה/ כְּהַנְחִיתָהּ כַּף גִּבּוֹרִים בְּכֹחַ,

לֹא זְרוֹעַ וְחָזֶה רְפֵי אוֹנִים,/ תִּשְׁבֹּר לֶב אֶבֶן וְסַדַּן בַּרְזֶל;

אַךְ הָאַלָּה, אֲשֶׁר הִנְחִית הוּמָן, /בַּרְזֶל אֵינֶנָּה, כִּי מִדּוֹנַג הִיא."

כְּנוּס אַפְרָסִיָבּ שׁוֹאֵף הַקְּרָב/ מִפְּנֵי רֻסְתַּם וּמִתִּגְרַת יָדוֹ, [350]

הֵרִיעַ צְבָא אִירָן לְהַתְקָפָה,/ וְכִידוֹנָיו הֵרִים עַד הֶעָבִים.

הָאֲדָמָה כֻּסְּתָה בַּהֲרוּגִים,/ וְאִם תִּרְצֶה: “הִצְמִיחָה צִבְעוֹנִים.”

פַּרְסוֹת הָרַמָּכִים דָּרְכוּ בְּדָם,/ וְהַפִּילִים – כַּפּוֹתֵיהֶם שָׁנִי.

הַתּוּרָנִים בָּרְחוּ מַהֵר כְּרוּחַ,/ כִּי יַד רֻסְתַּם חָצְבָה בָּהֶם בְּלִי הֶרֶף.

שְׁלוֹשָׁה מִילִין, כְּמוֹ דְּרָקוֹן שׁוֹעֵט,/רָדַף רֻסְתַּם אַחַר חוֹרֵשׁ הָרַע. [355]

בַּסּוֹף שָׁב גֵּו הַפִּיל לַמַּחֲנֶה,/ תֹּאמַר: “הֵאִירוּ לוֹ פָּנִים שָׁמַיִם.”

לַמַּחֲנֶה חָזְרוּ הַלּוֹחֲמִים/ וּבִידֵיהֶם שָׁלָל לְאֵין מִסְפָּר.

בַּרְזֶל וָפָז כִּסּוּ אֶת הַמִּישׁוֹר,/ רִתְמוֹת סוּסִים, כְּלֵי זַיִן וַחֲגוֹר.


אפראסיאבּ שולח את כוּסרו לכוּתן

כִּזְרֹחַ הַחַמָּה מֵעַל הָהָר,/ וָאֳדָמִים פִּזְּרָה עַל גַּב הַלַּיְלָה,

עָלְתָה תְּרוּעָה, תְּקִיעַת קְרָנוֹת,/ לְצֵאת רֻסְתַּם עִם בְּנֵי הַלְּוָיָה. [360]

דְּמָעוֹת בְּעֵינֵיהֶם לְסִיָוֻשׁ,/ שָׂמוּ פְּנֵיהֶם אַחַר אַפְרָסִיָבּ.

כִּשְׁמֹעַ שָׁהּ תּוּרָן, כִּי בָּא צָבָא/ בְּרֹאשׁ רֻסְתַּם הַמְבַקֵּשׁ נָקָם,

הִסִּיעַ אֶת גְּדוּדָיו אֶל יַמַּת סִין./ הָאֲדָמָה הָיְתָה לוֹ לְמֵצַר.

וּכְשֶׁעָמַד לַחְצוֹת אֶת הַיַּמָּה,/ פָּנָה וְכֹה אָמַר הוּא אֶל פִּירָן:

"מַה לַּעֲשׂוֹת בְּיֶלֶד סִיָוֻשׁ?/ נוֹטֶה לִבִּי לַעֲצָתְךָ לִשְׁמֹעַ. [365]

הֲלֹא אִם יִתְפְּשֶׂנּוּ תַּהַמְתַּן,/ יַעֲבִירֶנּוּ אֶל אַדְמַת אִירָן.

אֶת בֶּן הַדִּיו יוֹשִׁיבוּ עַל הַכֵּס,/וְיַכְתִּירוּהוּ מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם.

הָבֵא אוֹתוֹ מֵעֵבֶר הַנָּהָר,/ מַהֵר וְאַל תָּסוּר מִפְּקֻדָּתִי."

עָנָה לוֹ, לְאַפְרָסִיָבּ, פִּירָן:/ "אַל תְּמַהֵר, מַלְכִּי, לִשְׁפֹּךְ דָּמוֹ.

לְעַבְדְּךָ פִּירָן, שׁוֹחֵר טוּבְךָ,/ פִּתְרוֹן יָפֶה מִזֶּה אֲשֶׁר תֵּאוֹת לוֹ. [370]

נָבִיא אוֹתוֹ עִם בְּנֵי־הַלְּוָיָה /הֲלוֹם, וְנוֹשִׁיבֵהוּ בְּכֻתַן.

כִּי לָמָּה זֶה נִתֵּן, וְעַד עוֹלָם,/ לִבְנֵי־בְּלִיַּעַל פִּתְחוֹן פֶּה לַדֹּפִי?"

אָמַר הַשָּׁהּ: "חָכָם נְבוֹן דָּבָר,/ אַתָּה תָּמִיד מוֹרֵה דַּרְכִּי לַטּוֹב.

קַיֵּם אֶת עֲצָתְךָ כְּאָמְרְךָ,/ אַל תִּתְמַהְמַהּ, כִּי בְּנַפְשֵׁנוּ הוּא."

פִּירָן, כִּדְבַר הַשָּׁהּ, קָרָא מִיָּד/ אָדָם מַשְׂכִּיל מִבְּנֵי הָאֲצִילִים, [375]

וּלְהָבִיא צִוָּהוּ אֶת הַנַּעַר./ הָרָץ יָצָא כְּרֶגַע לְדַרְכּוֹ.

אֶת הַמַּסָּע עָשָׂה מַהֵר כְּרוּחַ,/ וְכַאֲשֶׁר צִוָּהוּ אֲדוֹנוֹ.

כְּהַגִּיעוֹ אֶל הַנָּסִיךְ כֻסְרַוּ,/ וְכִרְאוֹתוֹ הַזֹּהַר וְהַהוֹד,

חָלַק כָּבוֹד לוֹ, לֹא חָשַׂךְ שְׁבָחִים,/ וּזְמַן דֵּי רַב שָׁהָה בְּקִרְבָתוֹ.

סִפֵּר לַנַּעַר מַה הֻטַּל עָלָיו,/ וְזֶה הִקְשִׁיב רַב קֶשֶׁב כַּיָּאוּת. [380]

כִּשְׁמֹעַ כַּי־כֻסְרַוּ אֶת הַדְּבָרִים,/מִבְּלִי לִמְצֹא בָּהֶם לֹא רֹאשׁ, לֹא רֶגֶל,

מִהֵר אֶל פַרַנְגִּיס יוֹלַדְתּוֹ/ לְהוֹדִיעָה אֶת דְּבַר הַמַּלְאֲכוּת,

וְכֹה אָמַר לָהּ: "שָׁהּ אַפְרָסִיָבּ / מַזְמִין אוֹתִי לָבוֹא אֵלָיו לַיָּם.

מַה נַּעֲשֶׂה? אֵיךְ עֲצָתוֹ נָפֵר?/ אוּלַי נִמְצָא לְהַעֲרִים עָלָיו?"

הֵם שׂוֹחֲחוּ וְנוֹעֲצוּ הַרְבֵּה,/ אַךְ לֹא מָצְאוּ תְּרוּפָה לְצָרָתָם; [385]

אֻלְּצוּ לָלֶכֶת כַּאֲשֶׁר נִקְרָאוּ./ מְמַהֲרִים, אַךְ בְּלִי חֶמְדָּה יָצְאוּ.

דְּמָעוֹת עָמְדוּ בְּעֵינֵיהֶם בַּדֶּרֶךְ,/ וְעַל שִׂפְתוֹתֵיהֶם קְלָלוֹת לַשָּׁהּ.

הִנֵּה כִּי כֵן הִגִּיעוּ אֶל פִּירָן./ כִּרְאוֹת אוֹתָם פִּירָן יְלִיד־וִיסֶה,

יָרַד מֵעַל כִּסְאוֹ, חִבְּקוֹ בְּנֹעַם,/ שָׁאַל לִשְׁלוֹם הַנַּעַר וְלַדֶּרֶךְ,

הִלֵּל מַרְאֵהוּ, הֵאִיר פָּנִים,/ וְעַל יָדוֹ הוֹשִׁיב אוֹתוֹ בַּכֵּס. [390]

כָּל מַאֲכָל טָעִים, יָפֶה לַגּוּף,/ בְּגָדִים מְפֹאָרִים, שְׁטִיחֵי רִקְמָה,

אַפֶּדֶן, אֹהָלִים וַעֲדָרִים /הֵכִין פִּירָן הַנֶּאֱמָן לַיֶּלֶד.

כְּתֹם הַהֲכָנוֹת לְקַבָּלַת/ פְּנֵי הָאוֹרֵחַ, הִתְפַּנָּה לָלֶכֶת

לַשָּׁהּ אַפְרָסִיָבּ לְהוֹדִיעוֹ:/ "מֶלֶךְ חָכָם עוֹטֶה הָדָר וָזֹהַר!

בֶּן־סִיָוֻשׁ, הַיֶּלֶד הַזּוֹרֵחַ,/ הִנֵּה הוּא מְצַפֶּה לִפְקֻדָּתְךָ." [395]

עַל זֹאת עָנָה אַפְרָסִיָבּ אֲדוֹן/ אַדְמַת תּוּרָן: "שָׁלְחֵהוּ מִיַּם־סִין

אֶל אֶרֶץ נִדָּחָה, כִּי הַדְּגוּלִים/ בָּעָם לֹא יְגַלּוּ אֶת עִקְּבוֹתָיו."

פִּירָן שְׁלָחוֹ מַהֵר כְּמוֹ עָשָׁן/ לִמְקוֹם הַסֵּתֶר כְּמִצְוַת הַשָּׁהּ.


רוּסתם מלך בתוּראן שבע שנים

רֻסְתַּם, מַצְבִּיא אִירָן גִּבּוֹר הַחַיִל,/ יָצָא לַדֶּרֶךְ אֶל מָצִ’ין וָסִין.48

אֶת כָּל חַבְלֵי הַגְּבוּל עִם סִין, בָּהֶם/כַטָא וְגַם כֻתַּן, כָּבַשׁ בַּחֶרֶב. [400]

מַזָּל אַפְרָסִיָבּ בָּא בֶּעָפָר,/ וְתַהַמְתַּן עָלָה לִמְלֹךְ תַּחְתָּיו.49

אֶת מְשָׁלוֹ נָשָׂא וְכֹה אָמַר:/"דָּגוּל הָאִישׁ הַמְחַפֵּשׂ אוֹיְבוֹ.

אִם יֶאֱרֹב לְךָ צַרְךָ, הָרְגֵהוּ!/ וְאִם יִבְרַח מִמֶּךָּ – שׁוּב הַבַּיְתָה!"

חִפֵּשׂ אֶת הָאַרְמוֹן לִמְצֹא גְּנָזָיו,/ וְהַפְּקִידִים עָזְרוּ לְגַלּוֹתָם.

מָצָא בָּהֶם סוּסִים וַעֲבָדִים,/שְׁפָחוֹת מְצֻיָּנוֹת בְּתָאֳרָן, [405]

זָהָב וָכֶסֶף וּכְתָרִים לָרֹב;/ בְּגָדִים וַאֲרִיגִים וְכִסֵּא שֵׁן,

וְכֵן אוֹצַר אַבְנֵי הַחֵן מִגַּנְג – / הַכֹּל אָסַף רֻסְתַּם לְאוֹצְרוֹתָיו,

גַּם הֶעֱשִׁיר אֶת כָּל אַנְשֵׁי צְבָאוֹ /בַּעֲנָקִים, צְמִידִים וּבִנְזָרִים.

לְטוּס נָתַן אֶת כֵּס הַשֵּׁן, מִלְבַד/ צָמִיד, עֲנָק וּכְתַב מִנּוּי עַל צָ’ג'.50

אֵלָיו אָמַר: "אֲשֶׁר יִמְרֹד בְּךָ,/ אוֹ יַעֲלֶה זִכְרוֹן אַפְרָסִיָבּ, [410]

הַתֵּז רֹאשׁוֹ מֵעַל גּוּפוֹ כְּרֶגַע,/ וְאֶת גֵּווֹ הַשְׁלֵךְ לְעוֹפוֹת טֶרֶף.

אַךְ לְשׁוֹחֵר חָכְמָה וֶאֱמוּנָה,/ לְאִישׁ שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ מֵאַהְרִימַן,

הֱיֵה־נָא אָב הַמְפַנֵּק אֶת בְּנוֹ,/ שָׁמְרֵהוּ מִצָּרָה וּמִמַּחְסוֹר.

אַל תַּעֲלִיב אֶת הַמֵּאִיר פָּנִים,/ צְדָקָה וָחֶסֶד יוֹלִיכוּךָ דֶּרֶךְ,

כִּי הַחַיִּים מְלוֹן דְּרָכִים, לֹא נֵצַח,/הֵן מִי גָּדוֹל בְּזֹהַר כְּגַ’מְשִׁיד? [415]

אוֹתֹו שָׁמְטוּ שָׁמַיִם מִכִּסְאוֹ,/ וּבִמְקוֹמוֹ הֵבִיאוּ שָׁהּ אַחֵר."

כִּסֵּא, עֲנָק וְכֶתֶר מְשֻׁבָּץ/ אַבְנֵי מַלְכוּת וְסִפַּנְגָ’בּ וְסֻגְֹד

נָתַן רֻסְתַּם לְבֶן כַּשְׁוָד, גּוּדֶרְז,/ וּכְתַב מִנּוּי הוֹסִיף וַעֲצָתוֹ.

שִׁבַּח הַרְבֵּה אֶת הַדָּגוּל מֵעַם,/ בֵּרַךְ אֶת הַגִּבּוֹר טְהָר הַדָּת,

לֵאמֹר: "מִשְׁתֶּה וּקְרָב, חוֹתַם מַלְכוּת/וָצֶדֶק מַזְכִּירִים אוֹתְךָ תָּמִיד. [420]

טוֹבוֹת סְגֻלּוֹת הָאֹפִי מֵהַיַּחַשׂ,/ אַף כִּי תּוֹמֵךְ הַיַּחַשׂ בַּכִּשְׁרוֹן.

לְךָ כִּשְׁרוֹן וְיַחַשׂ וְחָכְמָה,/ מִנַּפְשְׁךָ קוֹרֶנֶת הַשַּׁלְוָה.

יָאֶה לְךָ לִשְׁמֹעַ עֲצָתִי,/ אַף כִּי מוֹרֶה דָּגוּל אַתָּה בָּאָרֶץ.

מִסִּפַּנְגָ’בּ וְעַד גֻּלְזַרִּיוּן/ מִפְּקֻדָּתְךָ חָלִילָה אַל יָסוּרוּ."

לְפַרִיבֻּרְז שָׁלַח כֶּתֶר זָהָב/ וְדִינָרִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, [425]

וְכֹה אָמַר:"אַתָּה לוֹחֵם וָשׁוֹעַ,/ וְאָח לְסִיָוֻשׁ הַמְּהֻלָּל.

שַׁנֵּס מָתְנֶיךָ לְנִקְמַת אָחִיךָ,/ וְשָׂא אֶת פְּלָצוּרְךָ מוּכָן לַקְּרָב.

מִשְּׂנֹא אַפְרָסִיָבּ אַל תֶּרֶף, גַּם/ בִּמְחִיר מִשְׁתֶּה, מַרְגּוֹעַ וְשֵׁנָה.

עֲשֵׂה צְדָקָה וָחֶסֶד בָּעוֹלָם,/ כִּי הֵם עַד הֵנָּה לֹא הִכְזִיבוּ אִישׁ."

אֶל סִין וְאֶל מָצִ’ין הַיְדִיעָה/ הִגִּיעָה, כִּי רֻסְתַּם עָלָה לִמְלֹךְ. [430]

הַתּוֹשָׁבִים הֵבִיאוּ מַתָּנוֹת,/ דִּינְרֵי זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת.

אָמְרוּ: “אֲנַחְנוּ עֲבָדֶיךָ פֹּה,/ וְלֹא נָרִים רַגְלֵינוּ בְּלִי צַוְּךָ.”

כִּרְאוֹת רֻסְתַּם כִּי נֶאֱמָן לִבָּם,/ שָׂמַח וְהֶעֱנִיק לָהֶם חָסוּת.

יָמִים רַבִּים עָשָׂה מִחוּץ לַבַּיִת,/ וְעִם בַּזָּיו בִּלָּה בִּשְׂדֵה הַצַּיִד.


זוארה מגיע לשדה הציד ל סיאווּש

בְּיוֹם מֵהַיָּמִים אָץ זַוָרֶה/ לָבוֹא אֶל הַשָּׂדֶה לְצֵיד פְּרָאִים. [435]

תֻּרְכִּי אֶחָד הָיָה מוֹרֵה דַּרְכּוֹ,/ וֶהֱבִיאוֹ אֶל מֶרְחֲבֵי הַצַּיִד.

רָאָה בַּדֶּרֶךְ זַוָרֶה חֻרְשָׁה,/ לֹא יַעֲבֹר שְׁוֵה רוּחַ אִישׁ עָלֶיהָ.

שָׁם שְׁלַל צְבָעִים, מַיִם חַיִּים, נִיחוֹחַ,/תֹּאמַר: “חֻרְשָׁה זוֹ מְשׁוֹבֶבֶת נֶפֶשׁ.”

פָּתַח אֶת פִּיו תֻּרְכִּי זֶה וְאָמַר/ בְּאִוַּלְתּוֹ דְּבָרִים מְצַעֲרִים:

"שְׂדֵה צַיִד הַמָּקוֹם לְסִיָוֻשׁ;/ אָהוּב הָיָה עָלָיו מִכָּל שָׂדֶה. [440]

בְּחֹרֶשׁ זֶה קָרְנוּ פָּנָיו מִגִּיל,/ בְּכָל מָקוֹם אַחֵר עָגְמָה נַפְשׁוֹ."

כִּשְׁמֹעַ זַוָדֶה אֶת מוֹצָא פִּיו/ עָלוּ בְּזִכְרוֹנוֹ יָמִים עָבָרוּ.

הוּא אַךְ שָׁמַע אֶת שֵׂחַ הַתֻּרְכִּי,/ מֵעַל סוּסֹו נִדְכָּא וּשְׁחוֹחַ.

יָשַׁב בַּז עַל כְּתֵפוֹ – קָרָא לוֹ דְּרוֹר,/ וְעַפְעַפָּיו מָלְאוּ דְּמָעוֹת וָדָם.

אַנְשֵׁי הַלְּוָיָה, רֵעָיו בַּמִּלְחָמוֹת,/מָצְאוּ אוֹתוֹ עָצוּב, מַזִּיל דְּמָעוֹת. [445]

גִּנּוּ אֶת הַתֻּרְכִּי חֲסַר הַדַּעַת/ וְהִפִּילוּהוּ בְּמַכּוֹת לָאָרֶץ.

וְזַוָרֶה, שׁוֹפֵךְ דְּמָעוֹת מָרוֹת,/ בָּא בְּאַלָּה וּבִשְׁבוּעָה לֵאמֹר:

"הַקֵּץ לַצַּיִד! אַל אֶשְׁכַּב לִישֹׁן/ עַד לֹא אֶקֹּם מִנִּי אַפְרָסִיָבּ.

מָנוֹחַ לֹא אֶתֵּן לְתַהַמְתַּן – /יִכּוֹנוּ כָּל הַלּוֹחֲמִים לַקְּרָב!"

וְכַאֲשֶׁר פָּגַשׁ אֶת תַּהַמְתַּן אָחִיו,/ קָרָא בְּקוֹל וְכֹה אָמַר אֵלָיו: [450]

"הַאִם הִגַּעְנוּ הֵנָּה לְנָקָם,/ אוֹ לְמַלֵּא אֶת פִּינוּ בִּשְׁבָחִים?

יַזְדָּן הַטּוֹב נָתַן לְךָ כֹּחוֹת,/ וְכוֹכָבְךָ – הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת.

אֵיךְ לֹא הָיָה מָקוֹם זֶה לִשְׁמָמָה,/ וַאֲנָשִׁים פֹּה עוֹד מְאֻשָּׁרִים?

נְקֹם אֶת הַנָּסִיךְ וְאַל תִּשְׁכַּח,/ כָּמוֹהוּ לֹא תִּרְאֶה מֵאָה שָׁנָה."


רוּסתּם מחריב את אדמת תּוּראן

רֻסְתַּם, לִבּוֹ הַשַּׁאֲנָן נִפְעָם/ בִּנְאוּם אָחִיו, פָּעַל כַּעֲצָתוֹ. [455]

פָּתַח בְּהַשְׁמָדָה וּבְהֶרֶג רַב./ תָּפְשָׂה רֹאשָׁהּ הָאָרֶץ בְּכַפֶּיהָ.

מִגְּבוּל תּוּרָן וְעַד סַקְלָבּ וְרוּם/ לֹא יֵרָאֶה מְקוֹם יִשּוּב וָנִיר.

רָאשֵׁי הָאֲנָשִׁים, זָקֵן וָנַעַר,/ עֹרְפוּ; נָשִׁים וָטַף הָלְכוּ בַּשֶּׁבִי.

הָיְתָה הָאָרֶץ לְשַׁמָּה וּלְתֹהוּ/ עַד לְיוֹתֵר מֵאֶלֶף פַּרְסָאוֹת.

רָמֵי־הַיַּחַשׂ מִלֵּדָה, אָבָק /עַל רָאשֵׁיהֶם, הוֹפִיעוּ וְאָמְרוּ: [460]

"נָקְטָה נַפְשֵׁנוּ בְּאַפְרָסִיָבּ,/ בָּחַלְנוּ בּוֹ אֲפִלּוּ בַּחֲלוֹם.

לֹא בָּנוּ חֵלֶק אוֹ דֵעָה בַּדָּם,/ הַחַף מִכָּל אָשָׁם, אֲשֶׁר שָׁפַךְ.51

עַתָּה, אַף כִּי הָמוֹן נָפוֹץ אֲנַחְנוּ,/ אֶחָד אֶחָד, כֻּלָּנוּ עֲבָדֶיךָ.

אַל דָּם נָקִי תִּשְׁפֹּךְ לָרִיק אַתָּה,/ וְאַל תַּכְעִיס יַזְדָּן, אֲדוֹן הָאָרֶץ.

יוֹדְעִים אֵינֶנּוּ אָנָה מַצְבִּיאֵנוּ,/אִם חַי, אוֹ הֶבֶל פִּי תַּנִּין פָּגַע בּוֹ." [465]

כִּשְׁמֹעַ תַּהַמְתַּן אֶת דִּבְרֵיהֶם,/ זָע לְבָבוֹ רַב הַתְּבוּנָה מִצַּעַר.

הִזְעִיק שָׂרָיו הַגִּבּוֹרִים, וְאֶת/ צְבָאוֹ הִסִּיעַ אֶל קָצָ’רְבָּשִׁי.

אָז בָּאוּ לְפָנָיו הַחֲכָמִים,/ הַגִּבּוֹרים הַוָּתִיקִים לֵאמֹר:

"כָּוֻס, אֵין זֹהַר וַחֲסַר עָצְמָה,/ יוֹשֵׁב עַל כֵּס מַלְכוּת בְּאֵין יוֹעֵץ.

אִם בְּלִי לְהִתְבּוֹשֵׁשׁ אַפְרָסִיָבּ /יָבִיא צָבָא בַּדֶּרֶךְ לְאִירָן, [470]

יָשִׂים כַּפּוֹ עַל כַּי־כָּוֻס הַשָּׂב,/ וְשִׂמְחָתֵנוּ תֵּהָפֵךְ לְאֵבֶל.

זָכִינוּ בְּנָקָם וּבִתְהִלָּה, /כָּל עִיר מוֹשָׁב שָׂרַפְנוּ וְהָרַסְנוּ,

נָשׁוּב אֶל הַזָּקֵן, וְלִתְקוּפַת/ הַמִּשְׁתָּאוֹת נִהְיֶה כַּחֲדָשִׁים.

כְּבָר שֵׁשׁ שָׁנִים חָלְפוּ מֵאָז צֵאתֵנוּ,/ וְיוֹם אוֹרָה אֶחָד לֹא מְצָאָנוּ.

בָּתֵינוּ, עֲבָדֵינוּ – בְּאִירָן,/שָׁם חוֹתְמוֹתֵינוּ וְכִתְרֵי כְּבוֹדֵנוּ. [475]

הָעשֶׁר בַּנֵּכָר סִנְוֵר עֵינֵינוּ,/ הַלֵּב שָׂבֵעַ, אַךְ חוֹלָה הַנֶּפֶשׁ.

אַל תִּתְרַפֵּק עַל הָעוֹלָם הַזֶּה,/ הוּא יַחֲנִיף לְךָ, אַךְ יְרַמֶּךָּ.

אִם אֵין אַתָּה מָכוּר לְאַהְרִימַן,/ אַל תִּתְפַּתֶּה לַיֵּצֶר, אוֹיִבְךָ הוּא.

לְבַשׁ יָפֶה, נְדֹב, אֱכֹל וּשְׁתֵה – / זֶה חֶלְקְךָ בַּמַּעֲבָר הַזֶּה."

רֻסְתַּם גֵּו פִּיל נֵאוֹת לְהַצָּעַת/ דַּבַּר הַמּוּבַּדִּים הָאֲצִילִים. [480]

הוֹסִיף מוֹרֵה הַדֶּרֶךְ הַדָּגוּל:/ "לְמַד לִשְׂמֹחַ בָּעוֹלָם הַזֶּה.

אֵין אַחֲוָה וָנֹעַם בֶּעָפָר,/ אַךְ אַל תָּבוּז לִמְלוֹן הַמַּעֲבָר.


רוּסתם שב לאיראן

כִּשְׁמֹעַ תַּהַמְתַּן אֶת הַדְּבָרִים,/ בּשׁ וְתָקַף עָלָיו חֶפְצוֹ לָשׁוּב.

מֵעֲבָרִים אָסַף עֶדְרֵי סוּסִים,/ אֲשֶׁר רָעוּ עַל פְּנֵי עַרְבוֹת תּוּרָן,

עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים עַלְמָה וָעֶלֶם,/ יָפִים לַעֲבוֹדַת הַשַּׁהְרְיָר, [485]

שַׂקִּים מְלֵאִים מֻשְׁק, פַּרְווֹת חָרְפָּן,/ עוֹר נְמִיּוֹת, סְנָאִים וָחֳלָדִים,

בְּשָׂמִים וָצֶמֶר, דִּינָרִים וָכֶסֶף – /עַל גַּב פִּילָיו צִוָּה לָשִׂים כָּל אֵלֶּה,

וְעוֹד כֵּלִים קְטַנִּים וְגַם גְּדוֹלִים,/ שְׁטִיחִים, בְּגָדִים וַאֲדַרְכְּמוֹנִים,

כְּתָרִים, כִּסְאוֹת וַחֲרָבוֹת וָנֶשֶׁק,/ וְאֶל אִירָן יָצְאָה הַשַּׁיָּרָה.

מִנִּי תּוּרָן עָשׂוּ דַּרְכָּם זָבֻּלָה /וְאֶל דַּסְתָּן הַמְבֹרָךְ הִגִּיעוּ. [490]

אַךְ טוּס וְגוּדַרְז וְגִיו יָצְאוּ אֶל פָּרְס; / הַלּוֹחֲמִים הַנּוֹדָעִים נָסְעוּ

אֶל מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַשָּׁהּ כָּוֻס,/ אֲדוֹן הַגִּבּוֹרִים וְהַשּׁוֹעִים.

כִּשְׁמֹעַ הַנָּבָל אַפְרָסִיָבּ / “רֻסְתַּם וְטוּס חָצוּ אֶת הַנָּהָר”,

שָׂם פְּעָמָיו מִזְרָחָה אֶל הַגַּנְג,/ הַלֵּב הוֹגֶה נָקָם, הַמֹּחַ – קְרָב.

מָצָא בָּאָרֶץ מַהְפֵּכָה וָהֶרֶס,/ טְבוּחִים שׁוֹעֶיהָ, עֲבָדִים הָעָם. [495]

לֹא כֵּס וָכֶתֶר, לֹא סוּסִים, אוֹצָר,/ גַּם לֹא עָלִים רַעֲנַנִּים עַל עֵץ.

כָּל הָעוֹלָם עָלָה בָּאֵשׁ, וְכָל/ הָאַרְמנֹותֹ שְׂרוּפִים וַהֲרוּסִים.

הַשָּׁהּ הִזִּיל דִּמְעוֹת דָּם מֵעֵינָיו, /וְכֹה אָמַר אֶל מְפַקְּדֵי צְבָאוֹ:

"רַק בֶּן אָדָם חֲסַר דֵּעָה עָלוּל/ לִשְׁכֹּחַ אֶת הַנּוֹרָאוֹת הָאֵלֶּה.

עַל כֵּן כֻּלְכֶם מַלְאוּ לִבְּכֶם נָקָם,/ מָגִנֵּיכֶם מִטּוֹתֵיכֶם יִהְיוּ. [500]

נָבִיא נָקָם אֶל מִשְׁכְּנוֹת אִירָן,/ בַּמִּלְחָמָה נוֹרִיד שָׁמַיִם אַרְצָה.

לְמַעַן הַמּוֹלֶדֶת וּבָנֵינוּ,/ בִּגְמוּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ וּרְכוּשֵׁנוּ,

עָרֵי אִירָן נָשִׂים עִיֵּי מַפֹּלֶת, /וְלֹא נִשְׁקֹט עַד לֹא נִשְׂבַּע נָקָם.

וְהָיָה אִם נֻכֶּה בִּקְרָב אֶחָד,/ חָלִילָה לָנוּ מִלֵּאמֹר נוֹאָשׁ.

נָבִיא כְּלֵי זַיִן וְצָבָא לָרֹב,/ וּמֵחָדָשׁ נִפְתַּח בַּמִּלְחָמָה." [505]

מִהֵר אָסַף צָבָא רַב מְצֻיָּד/ בְּכִידוֹנִים, בְּנֶשֶׁק וּבְשִׁרְיוֹן,

וְעִמָּדוֹ יָצָא לִגְבוּל אִירָן,/ מוֹבִיל אֶת אַרְיוֹתָיו לַנְּקָמָה.

עָמַד לִתְקֹף מִכָּל הָעֲבָרִים,/ וְלֹא נָתַן פּוּגָה לַאֲנָשָׁיו.

שָׂרַף בָּתֵּי מוֹשָׁב וְאִילָנוֹת,/ הֵבִיא אִירָן אֶל בֵּין הַמְּצָרִים.

שֶׁבַע שָׁנִים עָצַר גְּשָׁמָיו הַשַּׁחַק, /מַזַּל אִירָן הוּרַע, דָּהוּ צְבָעֶיהָ. [510]

בְּכָל מָקוֹם עָמָל, מַחְסוֹר וָיֶגַע,/ וְאֵין לִרְאוֹת בָּאֹפֶק קַו אוֹרָה.

אֵין מַעַשׂ בְּזָבֻּל יָשַׁב רֻסְתַּם,/ וְהַתֻּרְכִּי הִרְחִיב אֶת מַלְכוּתוֹ.


גודרז רואה את כּי־כוּסרַוּ בחלום

לַיְלָה אֶחָד רָאָה בַּחֲלוֹמוֹ/ גּוּדַרְז עֲנַן גְּשָׁמִים בָּא מֵאִירָן.

עַל הֶעָנָן יָשַׁב סַרוּשׁ, אֲשֶׁר/ פָּתַח אֶת פִּיו לֵאמֹר: "הַסְכֵּת, גּוּדַרְז,

אֵיךְ כִּרְצוֹנְךָ תַּצִּיל אֶת אַרְצְךָ/ מִצִּפָּרְנֵי הָרַהַב הַתֻּרְכִּי. [515]

חַי בְּתוּרָן נָסִיךְ פַּרְסִי צָעִיר,/ אֲשֶׁר אִמּוֹ קָרְאָה אֶת שְׁמוֹ כֻסְרַוּ.

מִזֶּרַע סִיָוֻשׁ הַשַּׁהְרְיָר,/ רַב כִּשְׁרוֹנוֹת, מִגֶּזַע אֲצִילִים הוּא,

דָּגוּל מִצַּד אָבִיו, נִין כַּי־קֻבָּד,/ וּמֵאִמּוֹ אַף צֶאֱצָא שֶׁל תּוּר.

וְכַאֲשֶׁר יַגִּיעַ לְאִירָן, יִתֵּן יַזְדָּן כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ.

אֶת חֲלָצָיו יַחְגֹּר לִנְקַם אָבִיו,/ וְיַהֲפֹךְ מַמְלֶכֶת תּוּר לְתֹהוּ. [520]

לֹא יֵרָתַע מִתְּקֹף אַפְרָסִיָבּ,/ וּבְכַעֲסוֹ יַרְתִּיחַ מֵי קֻלְזָם.52

הוּא יְבַלֶּה שְׁנוֹתָיו בְּשִׁרְיוֹנוֹ,/ יָמָיו וְלֵילוֹתָיו – בְּאֻכָּפוֹ.

מִגִּבּוֹרֵי אִירָן גְּאֵי הָרֹאשׁ / לֹא יִמְצָאֶנּוּ אִישׁ זוּלָתִי גִּיו.

אָכֵן כָּלָה הִיא מֵעִם הַשָּׁמַיִם,/ שׁוֹפֵט הָאָרֶץ אַהֲבָה רוֹחֵשׁ לוֹ."

כְּהִנָּעֵר גּוּדַרְז מֵחֲלוֹמוֹ,/ נָתַן תּוֹדָה לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם, [525]

וּבְלֵב מָלֵא תִּקְוָה לְבוֹא הַשָּׁהּ/ נָגַע בִּפְאַת זְקָנוֹ בָּאֲדָמָה.

עָלְתָה חַמָּה מֵאֲחוֹרֵי הָהָר,/ וְנִדְמְתָה שָׁם לִמְנוֹרָה זוֹרַחַת.

יָשַׁב מַצְבִּיא אִירָן עַל כֵּס הַשֵּׁן,/ הֵכִין כִּסְאוֹת שָׂגָא לַמְבַקְּרִים.

בְּלֵב דּוֹאֵג קָרָא אֵלָיו אֶת גִּיו,/ וַחֲלוֹמוֹ הֵשִׂיחַ לְפָנָיו.

אָמַר: "בְּרוּךְ צַעַד וְיָמִים אַתָּה,/ וְכוֹכָבְךָ מֵאִיר אֶת הָעוֹלָם. [530]

מֵאָז נוֹלַדְתָּ לְהוֹרָתְךָ,/ מָלְאָה בְּרָכָה הָאָרֶץ עַד בְּלִי דַי.

בְּצַו יַזְדָּן הֶרְאַנִי הַמַּלְאָךְ/ סֵרוּשׁ פָּנָיו הַלַּיְלָה בַּחֲלוֹם.

יָשַׁב הוּא עַל עָנָן רְווּי גְּשָׁמִים,/ וּפְנֵי תֵּבֵל כֻּלָּהּ רָחַץ מִצַּעַר.

רָאַנִי וְאָמַר: "הַסֵּבֶל לָמָּה?/ עַל מָה עוֹלָם מָלֵא אֵיבָה, בַּצֹּרֶת?

כִּי מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בְּלִי הוֹד וָזֹהַר,/הוֹלֵךְ אֵינֶנּוּ בְּדַרְכֵי שָׁהִים. [535]

אַךְ כַּאֲשֶׁר יוֹפִיעַ כַּי־כֻסְרַוּ,/ יוֹצִיא חַרְבּוֹ עַל מְשַׂנְאָיו.

אִישׁ מֵהַלּוֹחֲמִים לֹא יַכִּירֶנּוּ,/ זוּלַת גִּיו בֶּן גּוּדַרְז הַמְהֻלָּל."

בֵּרְכוּךָ הַשָּׁמַיִם הַגְּבוֹהִים,/ כִּי מֵעָלֵינוּ עֹל עַבְדוּת תָּסִיר.

אַתָּה בִּקַּשְׁתָּ שֶׁבִּקְרַב צְבָאוֹת, /הַתְּהִלָּה הִנֵּה הִיא לְפָנֶיךָ.

כָּל עוֹד בָּאָרֶץ בְּנֵי אָדָם הוֹגִים/אַף מְדַבְּרִים, יִנּוֹן שִׁמְךָ הַטּוֹב. [540]

עָמָל יִפֹּל בְּחֶלְקְךָ, אֲבָל/ עָמָל מוֹעִיל, וְהוּא יַגְדִּיל שִׁמְךָ.

אָמְנָם לֹא תִּתְגּוֹרֵר פֹּה עַד עוֹלָם,/אַךְ טוֹב שֵׁם טוֹב מִמְּלוֹן דְּרָכִים רָעוּעַ.

אַתָּה תָּבִיא מֶלֶךְ רָאוּי לִשְׁמוֹ,/ הָעֵץ הַנֶּאֱמָן יִתֵּן פִּרְיוֹ."

עָנָה לוֹ גִּיו:" אָבִי, אֲנִי עַבְדֶּךָ, /וְכָל יָמַי אֵלֵךְ בַּעֲצָתְךָ.

כְּכָל אֲשֶׁר אוּכַל אַשְׁלִים חֶפְצֶךָ – / נִשְׁבַּעְתִּי בְּשִׁמְךָ, מוֹרֵה דַּרְכִּי." [545]

תָּמֵהַּ לַחֲלוֹם אָבִיו, חָזַר/ אֶל הָאַרְמוֹן לְהֵעָרֵךְ לַדֶּרֶךְ.

הַנַּעֲלָה בִּנְשׁוֹת אִירָן, כִּי בַּת/ רֻסְתַּם רַב כֹּחַ, אֵשֶׁת גִּיו הָיְתָה.

כִּרְאוֹת בָּנוּ־גֻשַׁסְפּ (שֵׁם הָאִשָּׁה)/ אֶת סוּס אִישָׁהּ עָרוּךְ לַמִּלְחָמָה,

הוֹפִיעָה לְפָנָיו בְּכָל חִנָּהּ,/ וְכֹה אָמְרָה:" נָסִיךְ שׁוֹחֵר כָּבוֹד!

שָׁמַעְתִּי כִּי פָּנֶיךָ אֶל תּוּרָן,/כִּי מְחַפֵּשׂ אַתָּה אֶת כַּי־כֻסְרַוּ. [550]

אִם אֲדוֹנִי יָנִיחַ לִי, אֵלֵךְ/ אֶל תַּהַמְתַּן בְּנֶפֶשׁ מְאִירָה,

כִּי מִתְאַוָּה אֲנִי לִרְאוֹת פָּנָיו,/ וּלְהָפִיג אֶת עֶצֶב הַפְּרִידָה.

שָׁלוֹם עָלֶיךָ, פַּהְלַוָן הָאָרֶץ,/ ומִי יִתֶּנְךָ גַּב לְלוֹחֲמֶיךָ."

בִּרְשׁוּת אִישָׁהּ אֶל אוֹהֲבָהּ רֻסְתַּם / נָשְׂאָה רַגְלֶיהָ בּוֹאֲךָ סִיסְתָּן.


גיו יוצא לתוּראן לחפש את כּי־כוּסרַוּ

כְּהִגָּלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת,/ דָּמְתָה תֵּבֵל לְפֶרַח הַחִלְבָּה. [555]

בָּא גִּיו אַמִּיץ הַלֵּב חֲגוּר מָתְנַיִם,/ רַמָּךְ מָהִיר כְּרוּחַ מִתַּחְתָּיו.

פָּנָה אֵלָיו גּוּדַרְז: “מִי רִעֲךָ,/ אֲשֶׁר בְּדַרְכְּךָ גַּם יְלַוֶּךָ?”

עָנָה לוֹ גִּיו: "מַצְבִּיא עוֹלָם אַמִּיץ,/ גֵּאֶה וּבַעַל נֶפֶשׁ מְאִירָה!

הַסּוּס וְהַפְּלָצוּר הֵם חֲבֵרַי,/ חָלִילָה לִי מִבּוֹא בַּחֲבוּרָה.

אִם מְלַוִּים אֶקַּח, יִפֹּל חֲשָׁד/ עָלַי, וְאֶגָּרֵר לְמִלְחָמָה. [560]

פְּלָצוּר תָּלוּי בַּתְּפוּס וְסוּס מָהִיר, /שִרְיוֹן וְחֶרֶב נוֹצְצָה – דַּיֵּנִי.

וְאִם לֹא דַּי, מַדְרִיךְ יוֹרֵנִי דֶּרֶךְ./ מִישׁוֹר וָהָר יִהְיוּ זְמַן־מָה בֵּיתִי,

לֹא אֶעֱבֹר אוֹ אֶתְגּוֹרֵר בָּעִיר,/ פֶּן יַכִּירוּנִי וְיַעֲנִישׁוּנִי.

בְּמַזָּלְךָ, אָבִי הַמְנַצֵּחַ,/ אָשׁוּב אֵלֶיךָ מְאֻשָּׁר, צוֹלֵחַ.

בֵּינְתַיִם פְּרֹשׂ כְּנָפֶיךָ עַל יַלְדִּי/ בִּיזַ’ן וּשְׁמֹר עָלָיו מִפֶּגַע רָע. [565]

לַמְּדֵהוּ אֶת חָכְמַת הַמִּלְחָמָה,/ מִשְׁתֶּה וּקְרָב– זֶה כָּל אֲשֶׁר נָחוּץ לוֹ.

בְּיֶלֶד זֶה אֲנִי מוֹצֵא גְּבוּרָה,/ אֲשֶׁר מִמֶּנָּה שְׂבַע רָצוֹן הִנֵּנִי.

שָׁלוֹם עָלֶיךָ וַחֲשֹׁב עָלַי,/ אַךְ פְּטֹר אֶת נַפְשְׁךָ מִדְּאָגָה לִי.

אִם נִתְרָאֶה שׁוּב, אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ,/ כִּי מַה יָּדַעְנוּ מִסּוֹדוֹת יַזְדָּן?

כְּרָחְצְךָ פָּנֶיךָ לִתְפִלָּה,/ קְרָא לֶאֱלוֹהַּ גַּם בַּעֲבוּרִי, [570]

כִּי הוּא נִשְׂגָּב מִכָּל נִשְׂגָּב וָרָם,/ וְעֶבֶד לוֹ כָּל מֶלֶךְ וְאָדוֹן.

לֹא בְּלִי חֶפְצוֹ סוֹבֵב גַּלְגַּל הַיּוֹם,/ בְּלִי רְצוֹנוֹ אֵין לֶחֶם וְשֵׁנָה.

מָקוֹם וּזְמַן בָּרָא וַאֲדָמָה,/ הַחֲזָקִים וְגַם הַחַלָּשִׁים.

הוּא תִּקְוָתֵנוּ, אִם כִּי מוֹרָאֵנוּ,/ אֲדוֹן עָפָר הוּא, מַיִם, אֵשׁ וָרוּחַ.

אוּלַי יִהְיֶה לִי בְּעֶזְרִי, מוֹרֵה/ דַּרְכִּי אֶל כַּי־כֻסְרַוּ הַמְפֹאָר." [575]

גּוּדַרְז,רֹאשׁוֹ שֵׂיבָה, בְּעוֹד הָעֶלֶם/ חוֹגֵר מָתְנָיו כִּכְפִיר, שָׁאַל נַפְשׁוֹ

אִם עוֹד יִזְכֶּה לִרְאוֹת אוֹתוֹ שֵׁנִית; ִמַּמָּסעֹו הָיָה לִבּוֹ סְחַרְחַר.

גִּיו הָאַמִּיץ נָחַת מֵעַל סוּסוֹ,/ נָשַׁק כַּף יַד אָבִיו הַגֵּא.

גּוּדַרְז חִבְּקוֹ בְּכֹחַ עַל חָזֵהוּ,/ נִשְּׁקָהוּ עַל רֹאשׁוֹ וְעַל פָּנָיו,

בַּסּוֹף קָרָא אֶל אֱלֹהִים לֵאמֹר:/"שׁוֹפֵט צֶדֶק, הוֹשִׁיטָה לִי יָדְךָ! [580]

הִפְקַדְתִּי בְּיָדְךָ חוּשַׁי, רוּחִי,/ אֶת בְּנִי הַמְהֻלָּל וְהָצָּעִיר;

אוּלַי מֵהַמֵּצַר יִגְאַל אַרְצֵנוּ,/ אַךְ הֲשִׁיבֵהוּ לִי שָׁלֵם, אֵלִי."

כָּל הַטּוֹרְחִים הַרְבֵּה בְּעוֹלָמֵנוּ,/ וְלִתְהִלָּה זָכוּ עַל גְּדֻלָּתָם,

גַּם הֵם חֶלְקַת עָפָר קְטַנָּה בִּלְבַד,/ תִּהְיֶה חֶלְקָם, וְאֵין לָזֹאת תְּרוּפָה.

הֲלֹא יָדעְתָּ? זְמַן רַב לֹא תִּשְׁהֶה פֹּה,/שָׁוְא תַּעֲנֹד אֶת כֶּתֶר הַתְּשׁוּקוֹת [585]

גַּם יִצְרְךָ תָּבִיא אֶל הֶעָפָר,/ רֹאשׁוֹ אִתְּךָ יֵרֵד אֶל אֹפֶל בּוֹר.

אִם בָּעוֹלָם אַתָּה יָכוֹל לִשְׂמֹחַ,/ לָמָּה אַתָּה עָמֵל לַאֲחֵרִים?

אַתָּה טוֹרֵחַ וְאַחֵר יֹאכְלֶנּוּ,/ יוֹרֵשׁ אָדִישׁ לְךָ וּלְקִבְרְךָ.

אָכֵן גַּם לְאָשְׁרוֹ יָבוֹא הַקֵּץ,/ רֹאשׁוֹ גַּם כֵּן יֵרֵד אֶל הֶעָפָר.

תֵּן אֶל לִבְּךָ, אָדָם, אֶת יוֹם מוֹתְךָ,/וַעֲבוֹדַת יַזְדָּן תִּהְיֶה דַּרְכֶּךָ. [590]

עֲשֵׂה הַטּוֹב וְאַל תָּרע לְאִישׁ,/ זוֹ דֶּרֶךְ יִשְׁעֲךָ וְאֵין אַחֶרֶת.

אַל לֵב תָּשִׂים אֶל הָעוֹלָם הַזֶּה,/ כִּי בּוֹ לֹא תִּשָּׁאֵר לְעוֹלָמִים;

וְגַם אִם תַּאֲרִיךְ יָמִים, תֵּלֵךְ/ מִפֹּה, וְלֹא תָּשׁוּב בַּחֲזָרָה.

לָכֵן, חָכָם וָעֵר, מְנַע לִבְּךָ/ מִן הַסָּפֵק, וּמֵהַבֹּץ – רַגְלֶיךָ.

הָאֱלֹהִים הַמְכַלְכֵּל חַיִּים,/ אַתָּה עַבְדּוֹ, וְהוּא, יַזְדָּן, בּוֹרְאֶךָ. [595]

אִם צַוָּארְךָ יִכַּף מֵהִרְהוּרִים,/ בְּקִיּוּמוֹ וּבִיכָלְתּוֹ אַל דֹּפִי.

אַל תִּתְגּוֹרֵר וְאַל תִּסְעַד עִם אִישׁ,/ אֲשֶׁר מַכְחִישׁ אֶת קִיּוּמוֹ שֶׁל אֵל.

לִבּוֹ עִוֵּר, חֲסַר דֵּעָה רֹאשׁוֹ,/ לֹא נֶחֱשָׁב הוּא בֵּין הַחֲכָמִים.

עָפָר וָמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל,/ אַל תַּעֲשֶׂה חָכְמָה מַדְרִיךְ לַתֹּפֶת.

לוֹ יְדִיעָה, יְכֹלֶת וְשָׁלְטָן,/ וְהוּא יוֹצֵר הַנֶּפֶשׁ וְהַשֵּׂכֶל. [600]

וְכֶאֱמֹר שַׁלִּיט תּוּרָן בַּלֵּב:/ “רֹאשִׁי אָרִים מֵעַל הָעָם כֻּלּוֹ.”

וְנֵצֶר מְלָכִים צָעִיר רָצַח,/ עָמַד לְנֹכַח מַזָּלוֹ הָרָע.

בְּכָל זֹאת מִזַּרְעוֹ בּוֹרֵא עוֹלָם/ הִצְמִיחַ עֵץ חָדָשׁ נוֹשֵׂא פֵּרוֹת,

וְכַיָּאֶה לוֹ הֶעֱלָה אָבָק/ מִמְּצוּדַת סָבוֹ וּמֵרֹאשׁוֹ.

אֲדוֹן יָרֵחַ, שֶׁמֶשׁ וְשַׁבְּתַאי הוּא,/ מְקוֹר הַנִּצָּחוֹן וְהַשִּׁלְטוֹן [605]

אֲדוֹן הַיֵּשׁ וְהַיָּשָׁר הִנֵּהוּ, מְקוֹר הַשֶּׁפַע וְהַגֵּרָעוֹן.

אֵין דֶּרֶךְ זוּלָתִי עֲצַת יַזְדָּן,/ וְהִיא נִסְתֶּרֶת מֵחַמָּה וָסַהַר.

בְּצַו הָאֵל חָגַר גִּיו חֲלָצָיו,/ וּכְמוֹ אַרְיֵה זוֹעֵם יָצָא לַדֶּרֶךְ.

רָכַב לְבַד, בְּלִי מְלַוִּים, מַפְקִיד/ גּוּפוֹ הַמְפֻנָּק בִּידֵי יַזְדָּן.

כְּהַגִּיעוֹ אֶל גְּבוּל תּוּרָן, כָּל אִישׁ/ אֲשֶׁר פָּגַשׁ בַּדֶּרֶךְ בְּגַפּוֹ [610]

חָקַר בִּלְשׁוֹן הָאָרֶץ, בְּתֻרְכִּית,/ לִמְצֹא עִקְּבוֹת כֻסְרַוּ־כַּי הָאָבוּד.

וְאִם עָנָה לוֹ: "אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ,/ הִגִּיר דָּמוֹ מִבְּלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ;

בִּפְלָצוּרוֹ מָשַׁךְ אוֹתוֹ הַצִּדָּה,/ וּגְוִיָּתוֹ כִּסָּה בַּאֲדָמָה,

לְבַל יִמְצָא חָלִילָה אִישׁ סוֹדוֹ,/ אוֹ שְׁמוֹ, אוֹ חֲדָשׁוֹת עָלָיו יִשְׁמַע.

אָדָם אֶחָד לָקַח לְלַוּוֹתוֹ, /וְהוּא מֵעַם הָאָרֶץ, מוֹרֵה דֶּרֶךְ. [615]

הֵם שׁוֹטְטוּ יַחְדָּו בִּגְבוּל תּוּרָן,/ וְגִיו זְמַן רַב סוֹדוֹ לוֹ לֹא גִּלָּה.

אַךְ יוֹם אֶחָד פָּנָה אֵלָיו לֵאמֹר:/ "חָפַצְתִּי לִשְׁאָלְךָ דָּבָר בַּסֵּתֶר,

וְהָיָה אִם תִּשְׁטֹף לִבְּךָ מִשֶּׁקֶר,/ וּדְבַר אֱמֶת אֶמְצָא עַל לְשׁוֹנְךָ,

אֲשֶׁר תִּדְרשׁ מִמֶּנִּי תְּקַבְּלֶנּוּ,/ מִמְּךָ לֹא אֶחְסֹךְ גַּם גּוּף גַּם נֶפֶשׁ."53

הֵשִׁיב לוֹ:"יֵשׁ הַרְבֵּה סוּגֵי מֵידָע,/אַךְ הֵם מְפֻזָּרִים בֵּין אֲנָשִׁים. [620]

אֲשֶׁר לִשְׁאֵלָתְךָ – שְׁאַל, וְאִם/ יָדעְתִּי מָה, יָד לֹא אָשִׂים עַל פִּי."

שָׁאַל גִּיו: “הַנָּסִיךְ כֻסְרַוּ, אַיֵּהוּ? דַּבֵּר וְאַל תַּסְתִּיר אֶת הָאֱמֶת.”

עָנָה מוֹרֵה הַדֶּרֶךְ: “לֹא שָׁמַעְתִּי/ וְלֹא שָׁאַלְתִּי שֵׁם זֶה מֵעוֹלָם.”

כִּשְׁמֹעַ גִּיו תְּשׁוּבַת מוֹרֵה הַדֶּרֶךְ,/ שָׁלַח יָדוֹ וַעֲרָפוֹ בַּחֶרֶב.


גיו מגלה את כּי־כוּסרַוּ

כְּמוֹ חֲסַר־דֵּעָה סָבַב בָּאָרֶץ/ לִמְצֹא עִקְּבוֹת הַשּׁוֹעַ הָאָבוּד. [625]

שֶׁבַע שָׁנִים חָלְפוּ בְּחִפּוּשִׂים,/ מָתְנָיו שְׁחוּקִים מֵחֲגוֹרָה וָחֶרֶב.

לַחְמוֹ – בְּשַׂר עַיִר, לְבוּשׁוֹ – עוֹרוֹ./ אָכַל גַּם עֵשֶׂב וְשָׁתָה מֵי מֶלַח.

הוּא תָּר אֶת הַמִּישׁוֹר וְהֶהָרִים/ רָחוֹק מֵהַיְּשּׁוּב וּבִקְשָׁיִים.

עַד כֹּה וְעַד כֹּה, כַּעֲבֹר רֻסְתַּם / עִם פָּרָשָׁיו אֶת הַנָּהָר אִירָנָה,

חָזַר וּבַא מַצְבִּיא תּוּרָן לְגַנְג,/וְאֶרֶץ תּוּר הָפְכָה שׁוּב לִשְׂדֵה קְרָב." [630]

אַפְרָסִיָבּ צִוָּה פִּירָן לֵאמֹר:/ "הָבֵא אֶת כַּי־כֻסְרַוּ הָאֲמֵלָל

מִקְּצוֹת מָצִ’ין וּתְנֵהוּ לְאִמּוֹ,/ אֲבָל הַבְטַח מֵעֲבָרִים הַדֶּרֶךְ."

שָׁלַח פִּירָן מִבְּלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ/ פָּרָש רָכוּב עַל גַּב גָּמָל אָצִיל,

אֲשֶׁר הֵבִיא לְגַנְג אֶת כַּי־כֻסְרַוּ,/ הַנַּעַר הַפִּקֵּחַ וְהָעֵר.

פִּירָן שְׁלָחוֹ אֶל פַרַנְגִּיס, אִתָּהּ/ עָבְרוּ עָלָיו יָמִים לֹא מְעַטִּים. [635]

בֵּין כֹּה וָכֹה גִּבּוֹר הַחַיִל גּיו,/ כְּשׁוֹטְטוֹ בְּנֶפֶשׁ נְכֵאָה,

תְּפוּס שַׂרְעַפִּים בְּמִישׁוֹרֵי תּוּרָן,/ בָּא יוֹם אֶחָד אֶל יַעַר צֵל נוֹדָע.

בְּלֵב רַגָּז הִגִּיעַ עַד מִרְעֶה,/ וְלָאָבֵל נִגְלָה עוֹלָם שָׂמֵחַ:

שָׂדֶה יָרֹק וְיוּבָלִים הוֹמִים – / מָקוֹם נָאֶה לְמַרְגֵּעָה וּשְׁנָת.

יָרַד גִּיו מֵאֻכָּף, שִׁלַּח סוּסוֹ, /שָׁכַב לִישֹׁן בְּלֵב דּוֹאֵג לֵאמֹר: [640]

"אֵין זֹאת כִּי אִם הַדִּיו הַנֶּאֱלָח/ חָמַד לָצוֹן בַּשּׁוֹעַ כְּחָלְמוֹ.

מִכַּי־כֻסְרַוּ אֵין זֵכֶר וְסִימָן,/ כִּי מַה הִשַּׂגְתִּי בִּנְדוּדַי שָׁנִים?

בְּעוֹד רֵעַי נֶעֱרָכִים לַקְּרָב/ אוֹ מְבַלִּים זְמַנָּם בְּמִשְׁתָּאוֹת,

זֶה שֵׁם רוֹצֶה וְזֶה – יוֹם טוֹב, אֲנִי /זוֹרֵעַ אֱגוֹזִים עַל גַּג קָמוּר.54

בַּהֲבָלִים בִּזְבַּזְתִּי אֶת נַפְשִׁי,/ וְהִיא כְּקֶשֶׁת עֲקֻמָּה. [645]

אֵין זֹאת כִּי אִם כֻסְרַוּ־כַּי לֹא נוֹלַד,/ וְאם נוֹלַד אָבַד כְּבָר וְאֵינֶנּוּ.

הַחִפּוּשִׂים הֵם מַתְּלָאָה וְסֵבֶל –/הַאִם לֹא טוֹב מֵהֶם לִשְׁתּוֹת כּוֹס רַעַל?

בְּלֵב דַּוַּי סָבַב בָּאֲפָרִים,/ לִמְצֹא אֶת הַנָּסִיךְ אֲשֶׁר אָבַד.

פִּתְאֹם נִגְלוּ מַעְיָן נוֹצֵץ וְעֶלֶם,/ וְזֶה כִּבְרוֹשׁ תָּמִיר מַרְנִין הַלֵּב.

הוּא הֶחֱזִיק כּוֹס יַיִן בְּכַפּוֹ,/וְעַל רֹאשׁוֹ זֵר צֶבַע וְנִיחוֹחַ. [650]

זֹהַר יַזְדָּן קָרַן מִקּוֹמָתוֹ/ וְהַחָכְמָה נִכְּרָה בְּתָאֳרוֹ.

תֹּאמַר: זֶה סִיָוֻכְשׁ יוֹשֵׁב עַל כֵּס/ הַשֵּׁן וְעַל רֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת שְׁבוֹ;55

מֵעַל פָּנָיו נִבֶּטֶת אַהֲבָה,/ וּשְׂעָרוֹ לַעֲטָרָה תִּפְאֶרֶת."

שָׂח גִּיו בַּלֵּב: “זֶה הוּא וְלֹא אַחֵר,/ פָּנִים כָּאֵלֶּה אַךְ יָאִים לְכֶתֶר.”

אֵלָיו בָּרֶגֶל גִּיו הֵחִישׁ הַצַּעַד,/ וְכַאֲשֶׁר רָאָהוּ מִקָּרוֹב. [655]

נִפְתַּח כְּרֶגַע שַׁעַר יְגִיעוֹ,/ וְהָאוֹצָר נִגְלָה לִפְנֵי עֵינָיו.

כִּרְאוֹת כֻסְרַוּ מֵהַמַּעְיָן אֶת גִּיו,/ עָלַץ לִבּוֹ וְנָהֲרוּ פָּנָיו.

אָמַר בַּלֵּב:"בֶּן חַיִל זֶה הוּא גִּיו,/ אֵין בְּתוּרָן אִישׁ סִימָנִים כָּאֵלֶּה.

הוּא מְחַפְּשֵׂנִי לְקַחְתֵּנִי אֶל/ אִירָן, לְהַכְתִּירֵנִי שָׁם לְמֶלֶךְ."

וְכַאֲשֶׁר נִגַּשׁ גִּבּוֹר הַחַיִל,/ קָם הַנָּסִיךְ כֻסְרַוּ מִמְּקוֹמוֹ, [660]

וְכֹה אָמַר:"אַי, גִּיו! בָּרוּךְ הַבָּא./ זֶה בּוֹאֲךָ בְּרָכָה בּוֹ וְחָכְמָה.

אֵיכָה הִגַּעְתָּ לַמָּקוֹם הַזֶּה?/ מִטּוּס, גּוּדַרְז וְכַּי־כָּוֻס סָבִי,

מַה חֲדָשׁוֹת בְּפִיךָ? הֲשָׁלוֹם/ לָהֶם? הֲנִזְכָּרִים הֵם בְּכֻסְרַוּ?

רֻסְתַּם גֵּו פִּיל שׁוֹחֵר הַנְּצוּרוֹת – /אֵיךְ הוּא? וְזָל אָבִיו וְכָל הָעָם?"

כִּשְׁמֹעַ גִּיו אֶת הַדְּבָרִים, נִדְהַם./ תְּחִלָּה קָרָא בְּשֵׁם אֲדוֹן עוֹלָם, [665]

אַחַר כֵּן כֹּה אָמַר: "נָסִיךְ דָּגוּל!/ עוֹלָם נִכְסָף בְּאַהֲבָה אֵלֶיךָ.

בָּרוּר לִי כִּי בֶּן סִיָוֻשׁ אַתָּה,/ מִזֶּרַע הַכַּיִים וְגַם חָכָם.

אֱמֹר־נָא לִי, אָצִיל בָּאֲצִילִים,/ מִמִּי שָׁמַעְתָּ עַל גּוּדַרְז אָבִי,

וּמִי סִפֵּר עָלַי וְעַל כַּשְׁוָד?/ יִהְיוּ הָאשֶׁר וְהַהוֹד חֶלְקֶךָ."

עָנָה לוֹ כַּי־כֻסְרַוּ:" אַרְיֵה גִּבּוֹר!/ אִמִּי לִמְּדַתְנִי זֹאת מִפִּי אָבִי, [670]

אֲשֶׁר בְּחֶסֶד אֵל גִּלָּה סוֹדוֹ לָהּ,/ בְּהוֹדִיעוֹ צַוָּאָתוֹ לַבֵּן.

הוּא לְאִמִּי הָאֲצִילָה אָמַר:/"יִקְרֶה אֲשֶׁר יִקְרֶה מִטּוֹב וָרַע,

יוֹרֵשׁ הַכֶּתֶר כַּי־כֻסְרַוּ יוֹפִיעַ,/ יָבִיא לְכָל הָאֲזִקִּים מַפְתֵּחַ.

כִּהְיוֹת הַנַּעַר לְגִבּוֹר בֶּן חַיִל,/ יַגִּיעַ לְתוּרָן גִּיו הַדָּגוּל,

וְאֶל כִּסֵּא אִירָן יָבִיא אֶת בְּנֵנוּ,/ אֶל הַכְּפִירִים אַנְשֵׁי הַשֵּׁם יָבִיא. [675]

אֶת הָעוֹלָם בִּגְבוּרָתוֹ יַכְנִיעַ,/ וְנִקְמָתִי, נִקְמַת מוֹתִי, יִקֹּם.“”

שָׂח גִּיו: “אֲדוֹן גְּאֵי הָרֹאשׁ, הַגֵּד”/ מָה אוֹת לְךָ מִזֹּהַר הַמַּלְכוּת?

אוֹת סִיָוֻשׁ הָיָה גָּלוּי לָעַיִן – /כְּכֶתֶם זֶפֶת עַל מִשְׁטַח וְרָדִים.

גַּלֵּה אֶת זְרוֹעֲךָ וְאֶסְתַּכֵּל בָּהּ/ הָאוֹת יָדוּעַ, מְהֻלָּל בָּאָרֶץ."

כִּדְבַר הַבָּא חָשַׂף כֻסְרַוּ זְרוֹעוֹ,/ וְגִיו רָאָה הַכֶּתֶם הַשָּׁחוֹר, [680]

אֲשֶׁר לוֹ בִּירֻשָּׁה מִכַּי־קֻבָּד,/ סִימַן הֶכֵּר לְגֶזַע הַכַּיִים.

כִּרְאוֹת גִּיו אֶת הָאוֹת, הִשְׁתַּחֲוָה,/ הִזִּיל דִּמְעָה, שָׁפַךְ אֶת לְבָבוֹ.

חִבְּקוֹ הַשַּׁהְרְיָר בִּזְרוֹעוֹתָיו,/ אֲסִיר תּוֹדָה בֵּרַךְ אֶת גִּיו בְּגִיל,

שָׁאַל לִשְׁלוֹם אִירָן וְכֵס הַשָּׁהּ,/ לִשְׁלוֹם גּוּדַרְז וְתַהַמְתַּן צְמֵא קְרָב.

עָנָה לוֹ גִּיו: "אֲדוֹן עוֹלָם וְכַּי,/ אָצִיל וָעֵר, מַצְלִיחַ בְּדַרְכּוֹ! [685]

לוּ אֱלֹהִים, יוֹדֵעַ טוֹב וָרָע,/ מָסַר לְרַוְחָתִי אֶת גַּן הָעֵדֶן,

שִׁבְעַת הָאַקְלִימִים וְהַמַּלְכוּת,/ מוֹשַׁב הַהוֹד וְכֶתֶר הַשִּׁלְטוֹן,

לֹא שָׂשׂ לִבִּי בְּאֵלֶּה, כְּשִׂישִׂי/ לִרְאוֹת פָּנֶיךָ עַל אַדְמַת תּוּרָן.

מִי בְּאִירָן יוֹדֵעַ אִם חַי אָנִי,/ וְאִם לְאֵשׁ אוֹ לֶעָפָר הָשְׁלַכְתִּי?

לוּ אִם אֶת סִיָוֻשׁ רָאִיתִי חַי,/ הָיִיתִי שׁוֹאֲלוֹ צָרַת נַפְשׁוֹ. [690]

תּוֹדָה לֶאֱלֹהִים, כִּי אֶת סִבְלִי/ הָרַב הָפַךְ לְאשֶׁר הַגּוֹרָל."

שְׁנֵיהֶם עָזְבוּ בְּיַחַד אֶת הַחֹרֶשׁ,/ בְּעוֹד כֻסְרַוּ שׁוֹאֵל לִשְׁלוֹם כָּוֻס,

לְשֶׁבַע שְׁנוֹת הַסֵּבֶל וְהַנּוֹד/ לְלֶחֶם, לְמַחְסֶה וְלַשֵּׁנָה.

סִפֵּר לוֹ גִּיו מִכָּל אֲשֶׁר יָדַע:/ מַה מְּגַמַּת יַזְדָּן בַּמַּעֲשֶׂה,

חֲלוֹם גּוּדַרְז וַעֲמָלוֹ הָרַב,/ מַה לְּבוּשׁוֹ הָיָה וּמְנוּחָתוֹ; [695]

מַה שְּׁלוֹם כָּוֻס אֲשֶׁר זָקֵן, וְכִי/ מֵאָז מוֹת בְּנוֹ הָיָה לְאִישׁ אַחֵר;

אֵיךְ אַרְמוֹנוֹ בְּלִי צֶבַע וּבְלִי רֵיחַ,/ זָנוּחַ וְנוֹטֶה לְהִתְמוֹטֵט.

לְבַב כֻסְרַוּ נִשְׂרַף מֵרַחֲמִים/ וְנִדְלְקוּ שְׁתֵּי לְחָיָיו כְּאֵשׁ.

אָמַר כֻסְרַוּ לְגִיו: "מֵהַמַּזָּל/ רָאוּי אַתָּה לְשֶׁבַח וּלְמָנוֹחַ.

מִי אָנֹכִי אַל תְּגַלֶּה לְאִישׁ,/ חַכֵּה וּרְאֵה מַה יּוֹם חָדָשׁ יַגִּישׁ." [700]


גיו וכי־כוּסרַוּ נוסעים לסיאווּש־גרד

כֻסְרַוּ עָלָה עַל רֶכֶשׁ גִּיו, וְזֶה,/ גִּבּוֹר הַחַיִל, לְפָנָיו צָעַד,

וְחֶרֶב הֹדּוּ בְּכַפּוֹ נוֹצֶצֶת;/ בָּהּ כָּל אֲשֶׁר בַּדֶּרֶךְ לוֹ נִקְרָה,

הִתִּיז רֹאשׁוֹ מֵצַּוָּארוֹ בִּמְחִי,/ וְאֶת גּוּפוֹ הִשְׁלִיךְ אֶל הֶעָפָר.

שְׁנֵיהֶם עָשׂוּ דַּרְכָּם לְסִיָוֻשׁ־גִּרְד./ כְּהַגִּיעָם חָיְתָה בָּהֶם נַפְשָׁם.

הֵבִיאוּ בְּסוֹדָם אֶת פַרַנְגִּיס, /וְהִיא הָיְתָה תְּמִימַת דֵּעִים עִמָּם, [705]

לָשֵׂאת שְׁלָשְׁתָּם לַדֶּרֶךְ רַגְלֵיהֶם/ מִבְּלִי לְהִגָּלוֹת לַלּוֹחֲמִים.

הֵעִירָה פַרַנְגִּיס: "אִם נִתְמַהְמַהּ,/ נָצֵר עָלֵינוּ הָעוֹלָם לַשָּׁוְא.

יִשְׁמַע אַפְרָסִיָבּ דְּבַר בְּרִיחָתֵנוּ,/ לֹא יַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן וְלֹא יִישַׁן,

וְיִשְׂתָּעֵר כְּדִיו לָבָן עָלֵינוּ,/ וְנִתְאַכְזֵב מִנֹּעַם הַחַיִּים.

הוּא לֹא יוֹתִיר מִמֶּנּוּ חַי גַּם לֹא,/ אֶחָד, לֹא בְּגָלוּי וְלֹא בַּסֵּתֶר. [710]

רַבִּים כַיּוֹם דּוֹרְשִׁים אֶת רָעָתֵנוּ,/ אַרְצֵנוּ יְרֵשָׁה לְאַהְרִימַן.

אַתָּה,יַלְדִּי, אֲשֶׁר בִּרְכַּת יַזְדָּן/ שׁוֹרָה עָלֶיךָ, שְׁמַע לַעֲצָתִי.

קָרוֹב מִפֹּה תִּמְצָא אֲפָר יָרֹק,/ מִחוּץ לְדֶרֶךְ פָּרָשֵׁי תּוּרָן.

קַח רֶסֶן זֶה שָׁחוֹר וְהָאֻכָּף/ וְצֵא אֶל הָאֲפָר הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר.

תִּרְאֶה שָׁם הַר, רֹאשׁוֹ בַּשַּׁחַק,/ בּוֹ עֲנָנִים מְשַׁפְשְׁיִם פְּנֵיהֶם. [715]

כַּעֲלוֹתְךָ לְמַעְלָה שָׁם, תִּרְאֶה/ אֶת הַמִּרְעֶה כְּמוֹ אָבִיב שָׂמֵחַ.

שָׁם יוּבַלִּים תִּמְצָא, מַיִם חַיִּים,/ לְמַרְאֵיהֶם הַנֶּפֶשׁ מַצְעִירָה.

כְּבוֹא חַמָּה בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם,/ וְלִמְנוּחָה וּשְׁנָת תִּטֶּה, מַצְבִּיא,

הָעֲדָרִים אֲשֶׁר שָׁם בַּמִּרְעֶה/ לִשְׁתּוֹת יָבוֹאוּ מִמֵּימֵי הַנַּחַל,

הַרְאֵה אֻכָּף וָרֶסֶן לְבִּהְזָד,/ וְהָיָה אִם יָאִיר לְךָ פָּנִים, [720]

מַהֵר אֵלָיו. גַּלֵּה לוֹ אֶת פָּנֶיךָ,/ קְרָא שְׁמוֹ וְהַחֲלֵק עַל צַוָּארוֹ.

כְּהִוָּאֵשׁ מֵהַחַיִּים אָבִיךָ,/ כִּקְדֹר עָלָיו כַּלַּיְלָה אור הַיּוֹם,

כֹּה אֶל בִּהְזָד שְׁחוֹרוֹ אָמַר בִּכְאֵב:/ "מֵרֶגַע זֶה אַתָּה חָפְשִׁי כְּרוּחַ!

סֹב בֶּהָרִים וּבַמִּרְעֶה בָּאָחוּ,/ וְכַאֲשֶׁר יִמְצָאֲךָ כֻסְרַוּ,

תִּהְיֶה סוּסוֹ וְהָעוֹלָם תָּתוּר,/ יַחְדָּו אֶת הָאוֹיֵב תְּטַאטְאוּ.“” [725]


כַּי־כוּסרַוּ זוכה בבּהזד

שׁוּב עַל סוּסוֹ עָלָה הַשָּׁהּ כֻסְרַוּ/ וּמִלְּפָנָיו הָלַךְ בָּרֶגֶל גִּיו.

אֶת רַגְלֵיהֶם נָשְׂאוּ לִמְרוֹם הָהָר,/ כִּבְנֵי אָדָם הַמְבַקְּשִׁים מוֹצָא.

וְכַאֲשֶׁר הָעֲדָרִים הִגִּיעוּ,/ לִשְׁבֹּר צְמָאָם וּכְבָר עָמְדוּ לָשׁוּב,

הוֹפִיעַ בִּדְהָרָה כֻסְרַוּ הַגֵּא,/ נִגַּשׁ אֶל עֵין הַמַּיִם, וּלְבִּהְזָד

הֶרְאָה אֻכָּף אָבִיו וְאֶת הָרֶסֶן,/ לִקְנוֹת בָּהֶם לְבַב קַל הָרַגְלַיִם. [730]

בִּהְזָד רָאָה בָּהֶם אֶת אֲדוֹנוֹ,/ וּמִכְּבֵדוֹ הוֹצִיא גְּנִיחָה קָרָה;

הִכִּיר אֶת הַמּוֹשָׁב מֵעוֹר נָמֵר,/ אֶת הָאֻכָּף וְאֶת הַמִּשְׁוָרוֹת.

הַסּוּס נִצַּב עַל שְׂפַת אוּבַל הַמַּיִם,/ וְלֹא הֵזִיז רַגְלָיו מִמְּקוֹמָן.

כִּרְאוֹת אוֹתוֹ כֻסְרַוּ שָׁלֵו, רָגוּעַ,/ מִהֵר אֵלָיו וּבָא עִם הָאֻכָּף.

הָרֶכֶשׁ הַשָּׁחוֹר עָמַד דּוּמָם,/ וּמֵעֵינָיו זָלְגוּ דְּמָעוֹת חַמּוֹת. [735]

כֻסְרַוּ וְגִיו אַף הֵם פָּרְצוּ בִּבְכִי,/ וְחָשׁוּ כְּנִצְלִים עַל הַמּוֹקֵד.

דְּמָעוֹת נִגְּרוּ מֵעֵינֵיהֶם, פִּיהֶם/ מָלֵא אָלָה לַשָּׁהּ אַפְרָסִיָבּ.

כֻסְרַוּ לִטֵּף עֵינֵי הַסּוּס, פָּנָיו,/ טָפַח עַל צַוָּארוֹ וְעַל חָזֵהוּ.

שָׂם הָאֻכָּף עָלָיו וּבְפִיו – הָרֶסֶן,/ בְּעוֹד זִכְרוֹן אָבִיו מַכְאִיב לִבּוֹ.

כְּשֶׁבֶת הַנָּסִיךְ בְּאֻכָּפוֹ, זִנֵּק עֲנַק הַסּוּס מִמְּקוֹמוֹ, [740]

כְּרוּחַ סְעָרָה שָׁעַט בַּכַּר,/ וְהִתְעַלֵּם מֵעֵינֵי גִּיו בָּאֹפֶק.

גִּיו בִּמְקוֹמוֹ מָפְתַּע דָּאַג,/ וּבְתִמְהוֹנוֹ פָּנָה אֶל אֱלֹהִים,

וְכֹה אָמַר: "הֲלֹא זֶה אַהְרִימַן/ הַמְתַעְתֵּעַ הִתְחַפֵּשׂ כְּסוּס!

אִם כֵּן כֻסְרַוּ אָבוד, גַּם עֲמָלִי,/ אֲשֶׁר הוּא קִנְיָנִי הַבִּלְעָדִי."

הַשָּׁהּ, אַחַר עָבְרוֹ חֲצִי הַדֶּרֶךְ,/ אָסַף מוֹשְׁכוֹת הָרֶכֶשׁ הַשְּׁחוֹרוֹת, [745]

עָצַר מִלֶּכֶת עַד הִגִּיעַ גִּיו./ אֵלָיו הַשָּׁהּ גִּבּוֹר הַחַיִל שָׂח:

“הַאֲגַלֶּה הַחֲשָׁדוֹת אֲשֶׁר/ עָלוּ עַל רוּחֲךָ הַמְּאִירָה?”

עָנָה לוֹ גִּיו: "נָסִיךְ דָּגוּל וָגֵא!/ אַתָּה רָאוּי לָדַעַת אֶת רָזִי.

בְּזֹהַר אֱלֹהִים אַתָּה יָכוֹל/ לַחְדֹּר לְשַׂעֲרָה, לִרְאוֹת מַה בָּהּ."

הֵשִׁיב הַשָּׁהּ: "עַל סוּס זֶה מְבֹרָךְ/ נָסַבּוּ מַחְשְׁבוֹת לִבְּךָ הַפַּעַם. [750]

כָּזֹאת,גִּבּוֹר, אָמַרְתָּ בְּלִבְּךָ:/ "הֵן אַהְרִימַן הַדִּיו שׁוֹלֵט בָּעֶלֶם!

בָּרַח, וַעֲמָלִי עָלָה בַּתֹּהוּ,/ לִבִּי עָטַף וְלֵב הַדִּיו – שָׂמֵחַ.“”

גִּיו הַוָּתִיק יָרַד מֵהָאֻכָּף,/ בֵּרַךְ אֶת הַנָּסִיךְ אַמִּיץ הַלֵּב:

"יִהְיוּ יָמֶיךָ וְלֵילֶיךָ אשֶׁר,/ וְיֵעָקְרוּ לִבּוֹת חוֹרְשֵׁי רָעָה,

כִּי כֵּס מַלְכוּת, הָדָר, יְקָר וָזֹהַר/ נָפְלוּ בְּחֶלְקְךָ מֵעִם יַזְדָּן." [755]

מֵרוּם הָהָר יָרְדוּ אֶל הָאַרְמוֹן,/ בְּעוֹד רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בַּלֵּב.

אַחָר שׁוּבָם אֶל פַרַנְגִּיס הַבַּיְתָה,/ הֵם שׂוֹחֲחוּ עַל הַתְּלָאוֹת בַּדֶּרֶךְ,

וְאֵיךְ לִשְׁמֹר אֶת הַתָּכְנִית בְּסוֹד,/ שֶׁלֹּא יֵדַע אָדָם מְזִמָּתָם.

אַךְ רָאֲתָה הָאֵם אֶת פְּנֵי בִּהְזָד, /כִּסּוּ דִּמְעוֹת עֵינֶיהָ אֶת פָּנֶיהָ.

לַחְיָה הִגִּישָׁה אֶל צַוַּאר הַסּוּס,/ וְהֶעֶלְתָה שֵׁם סִיָוֻשׁ עַל פִּיהָ. [760]

וְאַךְ כִּלְּתָה פַּזֵּר אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ,/ אֶל אוֹצָרָהּ, אוֹצַר כָּל טוּב, מִהֵרָה.

חָבוּי הָיָה בְּסֵתֶר אַרְמוֹנָהּ,/ וְלֹא יָדַע אִישׁ מְקוֹמוֹ אַיֵּהוּ.

מָלֵא הָיָה דִּינְרֵי זָהָב רַבִּים/ וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וָאֳדָמִים;

וְגַם מַחְסַן אַלּוֹת בַּרְזֶל הָיָה לָהּ,/ בּוֹ שִׁרְיוֹנֵי סוּסִים וַחֲרָבוֹת.

פָּתְחָה אֶת אוֹצָרָהּ לִפְנֵי כֻסְרַוּ בְּנָהּ,/ כְּבֵדָה פָּצוּעַ, דָּם זוֹלְגוֹת עֵינֶיהָ, [765]

אָמְרָה אֶל גִּיו: "לִמּוּד עָמָל וָיֶגַע!/ קַח כָּל אֲשֶׁר מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֶיךָ,

דִּינְרֵי זָהָב, יַהֲלוֹמֵי מַלְכוּת,/ כְּתָרִים מְשֻׁבָּצִים וָאֳדָמִים,

שֶׁלְּךָ הוּא הָאוֹצָר, שׁוֹמְרָיו אֲנַחְנוּ,/ אַתָּה יָגַעְתָּ, נַפְשְׁךָ חֵרַפְתָּ."

הַפַּהְלַוָן הִשְׁתַּחֲוָה אַפַּיִם,/ וְכֹה אָמַר: "אַי, גְּבֶרֶת הַנָּשִׁים!

הָאָרֶץ בָּךְ הָיְתָה לְגַן אָבִיב,/ וְקַשּׁוּבִים שָׁמַיִם לִדְבָרַיִךְ. [770]

וּמִי יִתֵּן עוֹלָם לִבְנֵךְ כְּעֶבֶד/ וְיֵעָרְפוּ רָאשֵׁי חוֹרְשֵׁי הָרָע."

כִּנְפֹל עֵין גִּיו עַל כָּל חֶפְצֵי הָעֶרֶךְ,/ בָּחַר אֶת נֶשֶׁק סִיָוֻשׁ הַמֵּת,

וּמֵהָעֲדָיִים הַיְקָרִים/ לָקְחוּ כְּכָל אֲשֶׁר יָכְלוּ לָשֵׂאת,

כִּי גַּם קְסָדוֹת לָקְחוּ וְשִׁרְינֹוִים/ וְנֶשֶׁק הַיָּפֶה לְפַּהְלַוָן.

אַחַר סָגְרָם אֶת דֶּלֶת הָאוֹצָר,/ עָרְכוּ צֵאתָם לַדֶּרֶךְ בַּמִּדְבָּר. [775]

פרנגיס נוסעת עם כּי־כוּסרַוּ וגיו לאיראן

עַתָּה הֵם שָׂמוּ אֻכְּפֵיהֶם עַל גַּב/ קַלֵּי הָרֶגֶל הַמְשֻׁבָּחִים.

גַּם פַרַנְגִּיס חָבְשָׁה קוֹבַע לָרֹאשׁ,/ וְיַחַד לַמִּדְבָּר יָצְאוּ כְּרוּחַ.

פְּנֵיהֶם אֶל עֵבֶר מְדִינַת אִירָן,/ עָשׂוּ דַּרְכָּם בַּלָּאט וְנִזְהָרִים.

אַךְ זְמַן רַב לֹא נִשְׁמַר הַסּוֹד בַּסֵּתֶר./ הוֹפִיעַ אִישׁ לִפְנֵי פִּירָן וְשָׂח:

"גִּיו הַנּוֹדָע בָּא מֵאִירָן לָקַחַת/ אֶת כַּי־כֻסְרַוּ הָעֵר וְהָאַמִּיץ, [780]

וּכְבָר בַּדֶּרֶךְ הֵם אֶל גְּבוּל אִירָן,/ כֻסְרַוּ, אִמּוֹ וְגִיו שׁוֹחֵר הַקְּרָב."

כִּשְׁמֹעַ זֹאת פִּירָן, קָדְרָה נַפְשׁוֹ,/ הִרְעִיד כְּמוֹ עַלְוַת אִילָן בָּרוּחַ.

אָמַר בַּלֵּב: "נִגְלָה כְּבָר הַדָּבָר,/ אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אָזְנַי מִפִּי הַמֶּלֶךְ.

אֵיךְ אֶתְנַצֵּל בִּפְנֵי אַפְרָסִיָבּ?/ קַרְנִי נוֹטָה לָרֶדֶת בְּעֵינָיו."

מִבֵּין הַלּוֹחֲמִים בָּחַר לוֹ אֶת/ כֻּלְבָּד וְנַסְתִּיהַן אִישׁ הַפְּלָדָה [785]

וּשְׁלשׁ מֵאוֹת מִבֵּין הַפָּרָשִׁים /לְלַוּוֹתָם לִשְׂדֵה הַמַּעְרָכָה.

אָמַר פִּירָן אֶל הַתֻּרְכִּים: "צְאוּ,/ וְאַל פּוּגָה לָכֶם לְהִתְגָּרֵד,

עַד אִם רֹאשׁ גִּיו עַל הַכִּידוֹן תּוֹקִיעוּ,/ אֶת פַרַנְגִּיס תַּטְמִינוּ בֶּעָפָר,

וּבְנָהּ כֻסְרַוּ־כַּי הָאָרוּר מִכֹּל,/ בִּישׁ גָּד חֲסַר מוֹלֶדֶת זֶה תָּבִיאוּ.

אִם הַנּוֹכֵל יֶחְצֶה אֶת הַנָּהָר,/ יָמִיט אָסוֹן עַל אֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ." [790]

וּבְכֵן כָּל אִישׁ צָעִיר, גִּבּוֹר בֶּן חַיִל,/ יָצָא עִם שְׁנֵי הַמְפַקְּדִים הָהֵם.

כֻסְרַוּ הַבֵּן וּפַרַנְגִּיס הָאֵם/ הִנִּיחוּ רָאשֵׁיהֶם לִישֹׁן שָׁעָה,

כִּי כְּבָר עָיְפוּ מֵהֶעָמָל בַּלַּיְלָה,/ וְגִיו הָעֵר שָׁמַר עַל הַנָּחִים.

יָשְׁנוּ הַשְּׁנַיִם וְעֵינֵי שׁוֹמְרָם/ הַזּוֹעֲפוֹת – בְּדֶרֶךְ הַגִּישָׁה.

עָטָה שִׁרְיוֹן הָאִישׁ, חָבַשׁ קַסְדָּה,/ מוּכָן בְּלֵב מָלֵא לְכָל קָרְבָּן. [795]

בַּצַּד, בְּשִׁרְיוֹנוֹ, סוּסוֹ שָׁמַר,/ כְּדֶרֶךְ הַמְפַקְּדִים עַל הַמִּשְׁמָר.


כּולבּאד ונסתּיהן בורחים מפני גיו

כִּרְאוֹת גִּיו מֵרָחוֹק אֶת הָאָבָק,/ שָׁלַח כַּפָּיו לִשְׁלֹף חַרְבּוֹ מִתַּעַר.

כְּמוֹ עָנָן רוֹעֵם הֵרִיעַ גִּיו/ בְּקוֹל אַדִּיר, מַקְדִּיר נַפְשׁוֹת כְּפִירִים.

בֵּין הַבָּאִים פָּרַץ כְּמוֹ סוּפָה,/ וְהֶעֱלָה אָבָק בַּהַתְקָפָה.

פַּעַם בַּחֶרֶב, פַּעַם בָּאַלָּה/ הִמְטִיר בַּרְזֶל מִלְמַעְלָה עַל אוֹיְבָיו. [800]

מִמַּהֲלֻמּוֹתָיו הַנִּמְרָצוֹת/ שָׂבְעוּ רָאשֵׁי אוֹיְבָיו תִּגְרָה וּקְרָב.

לֵב גִּיו הָיָה כָּאוּב כֹּה וְנִזְעָם/ עַד כִּי הַיָּם נִדְמֹה נִדְמָה לְפֶלֶג.

אַחֲרֵי כֵן סְבָבוּהוּ הַתֻּרְכִּים/ כְּסֹב צָבָא גָּדוֹל אַרְיֵה טוֹרֵף.

מִכִּידוֹנִים נִרְאָה הַכַּר שְׂדֵה סוּף,/ כִּסּוּ פְּנֵי הַחַמָּה וְהַיָּרֵחַ.

לֵב הָאַרְיֵה זָעַף בִּסְבַךְ הַסּוּף,/ וְהַשָּׂדֶה מִדָּם הָיָה לְגַת. [805]

מֵרֹב הַפָּרָשִׁים אֲשֶׁר הִכְרִיעַ/ הָיוּ הַתּוּרָנִים מְבֹהָלִים.

אֶל נַסְתִּיהַן פָּנָה כֻּלְבָּד לֵאמֹר:/ "הַר צֹר מוּלֵנוּ עִם זְרוֹעוֹת וָשֶׁכֶם,

וּבוֹ, דְּעֶה, תִּפְאֶרֶת כַּי־כֻסְרַוּ./ לֹא כֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ.

אֲבוֹי לְמוֹשְׁבוֹתֵינוּ וּלְנִירֵינוּ – /מִי יַעֲקֹף רְצוֹן הָאֱלֹהִים?

הָאוֹת הָרַע אֲשֶׁר אוֹתוֹ גִּלּוּ/ הוֹבְרֵי שָׁמַיִם – תּוֹצְאוֹתָיו עִמָּנוּ." [810]

לְהַתְקָפָה יָצְאוּ כַּאֲרָיוֹת/ עִם כָּל צְבָאָם הָרַב בְּ“הֵא!” וְ“קַח!”

מִצַּעֲקוֹת הַקְּרָב וּמִתְּרוּעַת/ הַחֲצוֹצְרוֹת נִתַּר לְבַב הָהָר.

הַגֵּיאָיוֹת וְהַמִּישׁוֹר מָלְאוּ/ פְּגָרִים, וְהֶעָפָר אָדַם מִדָּם.

הַתּוּרָנִים הִפְנוּ עָרְפָּם וְנָסוּ/ מִפַּחַד הַגִּבּוֹר, מִשְׁעַן צְבָאוֹ,

וְכָל הַהֲרוּגִים וְהַפְּצוּעִים/ הֵבִיאוּ אֶל פִּירָן אֲצִיל הָרוּחַ. [815]

בְּמַחֲנֶה אִירָן, לִפְנֵי כֻסְרַוּ/ בָּא גּיו עָקֹב מִדָּם כְּמוֹ אַרְיֵה,

וְשָׂח: "שְׂמַח,שָׁהּ, וְאַל תֵּדַע חֳלִי,/ וְהַחָכְמָה תִּהְיֶה מוֹרֵה דַּרְכֶּךָ.

הִנֵּה צָבָא הָלַךְ בְּעִקְּבוֹתֵינוּ,/ כֻּלְבָּד וְנַסְתִּיהַן הָיוּ שָׂרָיו,

אַךְ הַסְּפוּרִים אֲשֶׁר חָזְרוּ הַבַּיְתָה,/ אַף הֵם רַק רְאוּיִים לְרַחֲמִים.

זוּלַת רֻסְתַּם בְּכָל אִירָן פָּרָשׁ/ לְהִתְחָרוֹת בּוֹ אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ." [820]

לָזֹאת שָׂמַח כֻסְרַוּ טְהָר הַדָּת,/ בֵּרַךְ אוֹתוֹ וְהִלְלוֹ הַרְבֵּה.

הֵם טָעֲמוּ מִכָּל אֲשֶׁר מָצְאוּ,/ וּמִהֲרוּ בְּדֶרֶךְ וּבְאֵין דֶּרֶךְ.

כְּבוֹא צְבָא הַתֻּרְכִּים לִפְנֵי פִּירָן,/ פְּצוּעִים נֶאֱנָחִים וּמְעֻנִּים,

פָּנָה פִּירָן בְּכַעַס אֶל כֻּלְבָּד:/ "הַפְלֵא וָפֶלֶא! מַה תַּסְתִּירוּ עוֹד?

מָה עֲשִׂיתֶם לְגִיו וְאֵי כֻסְרַוּ?/ מַה זֶּה קָרְכֶם? גַּלּוּ אֶת הָאֱמֶת." [825]

עָנָה כֻּלְבָּד לֵאמֹר: "אַי, פַּהְלַוָן!/ אִלּוּ פָּתַחְתִּי לְפָנֶיךָ פִּי,

מַה גִּיו הָעַז עָשָׂה לְלוֹחֲמֵינוּ,/ נָקַט לִבְּךָ בִּשְׂדֵה הַמִּלְחָמָה.

כְּבָר רְאִיתַנִי פְּעָמִים רַבּוֹת/ עִם הַצָּבָא בַּקְּרָב וְשִׁבַּחְתַּנִי.

כְּהוֹפִיעִי בְּאַרְכּוֹפִי חָשַׁבְתִּי:/ “הִנֵּה מִיָּד אֶרְאֶה בְּמַפַּלְתּוֹ.”

מֵאַלָּתִי מַכּוֹת יוֹתֵר מֵאֶלֶף/ סָפַג הָרֹאשׁ הַמְהֻלָּל הַזֶּה, [830]

אֲבָל תֹּאמַר: “רֹאשׁוֹ סַדַּן בַּרְזֶל,/ חָזֵהוּ וְיָדָיו מִשֵּׁן הַפִּיל!”

אַחַר רֻסְתַּם בַּקְּרָב רַבּוֹת עָקַבְתִּי,/ וְגַם שָׁמַעְתִּי מֵאַנְשֵׁי צָבָא,

וְלֹא פָּגַשְׁתִּי אִישׁ עָמִיד כְּגִיו/ בִּפְנֵי מַכּוֹת וּבְסַעֲרַת הַקְּרָב.

לוּ אַלּוֹתֵינוּ נַעֲשׂוּ מִדּוֹנַג,/ וְכִידוֹנֵינוּ עוֹר נָמֵר לְרֹךְ,

לֹא הִתְפַּלֵּאתָ כִּי יָדָיו, חָזֵהוּ/ וְצַוָּארוֹ לַחֲתִיכוֹת נֶחְתָּכוּ; [835]

אַךְ הוּא בְּאֹרַח פֶּלֶא כָּל הַזְּמַן/ סָעַר לְהִשְׂתָּעֵר כְּפִיל מֵרִיעַ –

מֵחֲלָלָיו הָיָה הַכַּר לְהַר,/ מֵאִישׁ אֶחָד עָיְפוּ הָאֲלָפִים."

עָלְתָה חֲמַת פִּירָן וְכֹה אָמַר:/ "דַּיֶּךָּ! אֵיךְ לֹא תִּכָּלֵם בְּאֵלֶּה?

מִלִּים כָּאֵלֶּה לֹא לְפָרָשִׁים הֵן./ אַל עוֹד תּוֹבִיל אַנְשֵׁי צָבָא לַקְּרָב!

עִם נַסְתִּיהַן הַמְהֻלָּל יָצָאתָ,/ וְעִם אַנְשֵׁי צָבָא כַּאֲרָיוֹת. [840]

אַתָּה אֶת גִּיו עָשִׂיתָ פִּיל שִׁכּוֹר,/ בֵּין גִּבּוֹרִים הִשְׁפַּלְתָּ אֶת כְּבוֹדְךָ.

הֵן כַּאֲשֶׁר יִשְׁמַע אַפְרָסִיָבּ, /יַשְׁלִיךְ אֶת כֶּתֶר הַמַּלְכוּת לָאָרֶץ,

כִּי שְׁנַיִם פָּרָשִׁים פַּהְלַוָנִים,/ עִם לוֹחֲמִים הַנְּכוֹנִים לַקְּרָב,

הִפְנוּ גַּבָּם מִפְּנֵי פָּרָשׁ אֶחָד,/ וְזֶה הָרַג בָּאַמִּיצִים הַרְבֵּה.

לְךָ יָאִים הַבּוּז וְהַחֶרְפָּה,/ אֵינְךָ אִישׁ תֹּף וָדֶגֶל וְאַלָּה." [845]


פִּיראן הולך בעקבות כּי־כוּסרַוּ

פִּירָן בָּחַר מִבֵּין הַלּוֹחֲמִים/ כִּפְלַיִם שְׁלשֶׁת אֲלָפִים פָּרָשׁ,

וַאֲלֵיהֶם אָמַר שָׁם: "בַּמּוֹשְׁכוֹת/ זָרְזוּ אֶת סוּסֵיכֶם הַמְּהִירִים;

כַּאֲרָיוֹת יוֹמָם וָלַיְלָה חוּשׁוּ,/ וְאַל תַּתִּירוּ אֶת אֲזוֹרֵיכֶם,

כִּי אִם כֻסְרַוּ יַגִּיעַ אֶל אִירָן,/ נְשׁוֹת אִירָן תִּהְיֶינָה כִּלְבִיאוֹת.

עָפָר וּמַיִם בְּתוּרָן יֵשַׁמּוּ;/ אַפְרָסִיָבּ, פָּצוּעַ בִּלְבָבוֹ, [850]

יִמְצָא אוֹתִי אָשֵׁם בִּבְרִיחָתוֹ,/ לֹא אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְהַכּוֹכָבִים."

הַפָּרָשִׁים הֵרִימו רָאשֵׁיהֶם,/ וּמִהֲרוּ מִבְּלִי לְהֵעָצֵר;

רָכְבוּ יוֹמָם וָלַיְלָה עַד בּוֹאָם/ מְפֻזָּרִים, בְּלִי סֵדֶר, לַנָּהָר.

צַר אֲפִיקוֹ, אֲבָל עָמֹק הַזֶּרֶם,/ לַאֲנָשִׁים הַמַּעֲבָר קָשֶׁה.

עֲרוּץ הַמַּיִם שְׁמוֹ גֻלְזַרִּיוּן,/ וּבָאָבִיב גָּאָה כְּנַחַל דָּם. [855]

בַּחוֹף מִמּוּל גִּיו וְכֻסְרַוּ יָשְׁנוּ,/ וּפַרַנְגִּיס שׁוֹמֶרֶת עֲלֵיהֶם.

צוֹפָה לְמֵרָחוֹק פִּתְאוֹם הִשְׁגִּיחָה/ בְּנֵס אַפְרָסִיָבּ, מַצְבִּיא תּוּרָן,

וּמִהֲרָה אֶל גִּיו לְהַזְעִיקוֹ,/ אֶת שְׁנַת הַנִּרְדָּמִים הִפְסִיקָה,

לְגִיו קָרְאָה: "אַי, אִישׁ עָמָל וָיֶגַע,/ קוּם וְנִבְרַח מִפֹּה בְּעוֹד מוֹעֵד.

צָבָא בְּעִקְּבוֹתֵינוּ מְמַהֵר./ אֲנַחְנוּ בֵּין הַמְּצָרִים הַפַּעַם. [860]

אִם יִתְפְּשׂוּךָ לֹא יָחוּסוּ עוֹד,/ וְלִבּוֹתֵינוּ יִתְעַוְּתוּ מִצַּעַר.

אוֹתִי וּבְנִי, הַמַּגִּירִים דְּמָעוֹת,/ כְּבוּלִים יַסִּיעוּ אֶל אַפְרָסִיָבּ.

וּמַה יִּקְרֶה אוֹתָנוּ, מִי יוֹדֵעַ?/ רָזֵי שָׁמַיִם אִישׁ לֹא יְנַבֵּא."

עָנָה לָהּ גּיו: "תִּפְאֶרֶת הַנָּשִׁים!/ אַל תְּעַנִּי בְּדֶרֶךְ זוֹ נַפְשֵׁךְ.

אַתְּ עִם הַשָּׁהּ כֻסְרַוּ עֲלוּ בָּהָר,/ מִפִּירָן וּמִצְּבָאוֹ אַל פַּחַד. [865]

אֲדוֹן הָאָרֶץ הַכּוֹבֵשׁ רֵעִי הוּא,/ כּוֹכַב הַהַצְלָחָה הוּא בְּיָדִי.

בֶּאֱלֹהִים, בּוֹרֵא הַנְּפָשׁוֹת,/ כִּי לֹא אוֹתִיר פָּרָשׁ בְּאֻכָּפוֹ."

אָמַר לוֹ כַּי־כֻסְרַוּ: "לוֹחֵם וָתִיק! /מְשִׂימָתִי כְּבֵדָה מִדַּי עָלֶיךָ,

מֵרֶשֶׁת הָאָסוֹן נִצַּלְתִּי פַּעַם,/ אַל תִּתְגָּרֶה בָּרַהַב גַּם הַפַּעַם.

הַפַּעַם לַשָּׂדֶה אֵצֵא אֲנִי,/ וְדָם אַתִּיז בַּחֶרֶב עַד שָׁמַיִם." [870]

עָנָה לוֹ גִּיו לֵאמֹר: "נָסִיךְ אָצִיל!/ אַתָּה שָׁמוּר לַכֶּתֶר וְלַכֵּס.

אִָבי הוּא פַּהְלַוָן וְכֵן אֲנִי,/ לַשָּׁהּ תָּמִיד חָגַרְנוּ אֶת מָתְנֵינוּ.

אַחִים שִׁבְעִים לִי וּשְׁמוֹנָה, אַךְ עִם/ אָבְדַן שִׁמְךָ יֹאבַד כָּל הָעוֹלָם.

פַּהְלַוָנִים – הַרְבֵּה, שָׁהִים מְעַט יֵשׁ./ מְעַט? רוֹאֶה אֵינֶנִּי עוֹד אֶחָד!

אִם אֵהָרֵג אֲנִי, יָבוֹא אַחֵר,/ כָּל עוֹד הַמֶּלֶךְ וְהַכֶּתֶר פֹּה. [875]

אַךְ אִם הַרְחֵק מִפֹּה תֹּאבַד אַתָּה,/ רוֹאֶה אֵינֶנִּי מִיהוּ יִירָשְׁךָ.

עֲמַל שֶׁבַע שָׁנִים יִשָּׂא הָרוּחַ,/ יוֹתֵר מִזֶּה, אוֹבִישׁ אֶת מוֹצָאִי.

עֲלֵה אֵפוֹא לָהָר וּצְפֵה מִלְמַעְלָה,/ אֵיךְ הַבּוֹרֵא יִהְיֶה שׁוּב בְּעֶזְרִי.

אִם אֲנַצַּח יִקְרְנוּ פָּנֶיךָ,/ וְהָעוֹלָם יֶחְסֶה בְּצֵל כְּנָפֶיךָ."


פּיראן נלחם בגיו

מִצַּד אֶחָד לָבוּשׁ שִׁרְיוֹן בָּא גִּיו/ כְּמוֹ אַרְיֵה, סוּסוֹ תַּחְתָּיו הַר קְרָב, [880]

וּצְבָא תּוּרָן בָּעֵבֶר הַשֵּׁנִי,/ וְזֶרֶם הַנָּהָר חוֹסֵם הַדֶּרֶךְ.

כְּרַעַם בָּאָבִיב הֵרִיעַ גִּיו,/ עֵינָיו תָּרוֹת אַחַר מַצְבִּיא הַחַיִל.

עָלְתָה חֲמַת פִּירָן, קִלֵּל אֶת גִּיו,/ וְכֹה קָרָא: "עָלוּב וּבֶן־בְּלִי־שֵׁם!

אֵיךְ בָּאתָ בְּגַפְּךָ אֶל הַשָּׂדֶה/ לְהִתְיַצֵּב בִּפְנֵי צָבָא גָּדוֹל?

מִיָּד תִּטְעַם מַכּוֹת הַכִּידוֹנִים,/ וְהַבַּזִּים יָכִינוּ תַּכְרִיכֶיךָ. [885]

וְגַם אִם הַר אַתָּה, אַתָּה אֶחָד,/ כַּנְּמָלִים יְסוֹבְבוּךָ אֶלֶף.

אֶת שִׁרְיוֹנְךָ לַחֲתִיכוֹת יִקְרָעוּ,/ כְּפֶגֶר יִסְחָבוּךָ בֶּעָפָר.

אַרְיֵה לוֹחֵם הִשְׁמִיעַ מְשָׁלוֹ:/ "אַיָּל כְּבוֹא יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן,

כָּל נְשִׁימָה סוֹפֵר אָז הַגּוֹרָל,/ עַד יִפְגְּשֶׁנּוּ הָאַרְיֵה בַּדֶּרֶךְ."

הַזְּמַן עַתָּה הִקְרֶךָ לְפָנַי/ וְגַם קֳבָל צְבָאִי הַמְהֻלָּל." [890]

גִּיו הָאַדִּיר, שַׂר צְבָא הַגִּבּוֹרִים,/ הִרְעִים בִּתְשׁוּבָתוֹ וְכֹה אָמַר:

"תֻּרְכִּי נוֹכֵל וּבֶן דִּיוִים רָשָׁע!/ יֹאבְדוּ בָּאָרֶץ מַצְבִּיאִים כָּמוֹךָ!

אַתָּה, אֲשֶׁר רָאִיתָ בְּנִקְמַת/ דַּם סִיָוֻשׁ, מַכִּיר כֹּחִי בַּקְּרָב.

שָׂרִים הַרְבֵּה, תֻּרְכִּים וְגַם סִינִים,/ הִפַּלְתִּי חֲלָלִים בְּיוֹם הַגְּמוּל.

אֲנִי בֵּיתְךָ נָתַתִּי לִמְשִׁסָּה,/ וְהָאָסוֹן עַל נַפְשְׁךָ הֵבֵאתִי. [895]

בֵּין הֶהָמוֹן גַּם שְׁתַּיִם מִנָּשֶׁיךָ/ הוֹבַלְתִּי מִכֻתַּן לִשְׁבִי אִירָן:

אֶת אֲחוֹתְךָ וְאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ,/ אֲשֶׁר חָרְדוּ לְךָ בְּגוּף וּבְנֶפֶשׁ.

אֶת שְׁתֵּי הַתֻּרְכִּיּוֹת הַפְּרָאִיּוֹת /מָסַרְתִּי לַנִּקְלֶה בַּעֲבָדַי,

בְּעוֹד אַתָּה הִפְנֵיתָ לִי גַּבְּךָ,/ וּכְמוֹ אִשָּׁה בָּרַחְתָּ בִּילָלוֹת.

לְהִלָּחֵם בְּךָ דַּי בְּאִשָּׁה,/ אַל תִּתְהַלֵּל בֵּין גִּבּוֹרִים בְּאֹמֶץ. [900]

הַגִּבּוֹרִים קְלוֹנְךָ לָעַד יַגִּידוּ/ בַּמִּשְׁתָּאוֹת לְקוֹל זִמְרָה וָנֵבֶל,

כִּי בְּגַפִּי אַסִּיעַ אֶת כֻסְרַוּ / וּשְׁמוֹתֵיכֶם יַזְכִּירוּ לְשִׁמְצָה.

וְעוֹד: גְּדוֹלֵי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ,/ כְּמוֹ פַגְֹפוּר, קֵיסָר וְכָקָן סִין

וְכָל קְרוֹבֵי כָּוֻס וְנִכְבַּדָּיו/ הָאַמִּיצִים,/נוֹשְׂאֵי קַסְדוֹת הַפָּז,

כֻּלָּם בִּקְּשׁוּ לָשֵׂאת אֶת בַּת רֻסְתַּם,/ וְאֶל לִבּוֹ עָרְכוּ מְבֻקָּשָׁם. [905]

גַּם טוּס שָׁלַח שָׁלִיחַ לְבַקְשָׁהּ,/ וְתַהַמְתַּן קִבֵּל דְּבָרָיו בְּבוּז.

רֻסְתַּם הֵשִׁיב אֶת פְּנֵי כֻּלָּם רֵיקָם,/ כִּי לֹא מָצָא בָּהֶם אָדָם יָאֶה לָהּ.

כִּסְקֹר רֻסְתַּם אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ,/ מִבְּלִי לִמְצֹא גִּבּוֹר רָאוּי לַבַּת

הָאֲהוּבָה עָלָיו, וְהַיְקָרָה/ מִכֵּס וָכֶתֶר, נְתָנָהּ לְגִיו.

אֶת הַבְּכִירָה נָתַן לִי הָאָצִיל,/ וְהִיא בָּנוּ־גֻשַׁסְפּ הַפָּרָשִׁית. [910]

מִכָּל גְּדוֹלֵי הָאָרֶץ בִּי בָּחַר,/ וְהֶעֱלָה רֹאשִׁי עַד הַשָּׁמַיִם.

אֲנִי נָתַתִּי לוֹ אֶת אֲחוֹתִי,/ אֶת שַׁהְר־בָּנוּ־אִרַם יְפַת הַתֹּאַר.

זוּלַת רֻסְתַּם הַשַּׁחַל גֵּו הַפִּיל/ אֵין מִתְחָרֶה לִי בָּעוֹלָם בַּקְּרָב,

וְאִם אָבוֹא אִתּוֹ לִנְקֹם נָקָם/ הִכּוֹן מֵרֹאשׁ מֵתֶיךָ לְבַכּוֹת.

כָּרֶגַע, לְעֵינֶיךָ, בְּחַרְבִּי/ הַמְּרוּטָה אַקְדִּיר עוֹלָם כְּזֶפֶת. [915]

מִצְּבָאֲךָ אִם אִישׁ אוֹתִיר אֶחָד,/ אַל שְׁמִי תַּזְכִּיר בֵּין גִּבּוֹרֵי הַחַיִל.

אֲנִי מַסִּיעַ אֶת הַשַּׁהַנְשָׁה /כֻסְרַוּ אֶל מֶלֶךְ גִּבּוֹרֵי אִירָן,

שָׁם אוֹשִׁיבוֹ בְּכֵס הַשֵּׁן וְעַל/ רֹאשׁוֹ אָשִׂים הַכֶּתֶר הַמֵּאִיר.

אַחַר כֵּן שׁוּב אֶעְטֶה אֶת שִׁרְיוֹנִי,/ וְאֶת תּוּרָן אָשִׂים מִרְבַּץ כְּפִירִים.

אֲנִי, גִּיו בֶּן גּוּדַרְז, נֶכֶד כַּשְׁוָד,/ אָצִיל בֶּן אֲצִילִים וּמַצְבִּיאָם, [920]

אַתָּה תֻּרְכִּי אָרוּר וּבִישׁ מַזָּל,/ אַל כֵּס לְךָ, אַל נַחֲלָה אוֹ כֶּתֶר!

בְּחֶרֶב הֹדּוּ זוֹ אֶכְרֹת רֹאשְׁךָ,/ שִׁרְיוֹן וְקוֹבַע יְבַכּוּ גּוּפְךָ.

בַּעֲנִיבַת חַבְלִי תִּפֹּל חָלָל,/ יִהְיוּ שִׁרְיוֹן וְקוֹבַע הַגּוֹלָל."

פּיראן נִשבּה בידי גיו

כִּשְׁמֹעַ זֹאת פִּירָן, חָרָה אַפּוֹ/ וְנִסְעֲרָה רוּחוֹ עַד לִדְמָעוֹת.

אֶת רַמָּכוֹ דִּרְבֵּן בְּאַרְכּוֹפָיו,/ וְאַלָּתוֹ הִנִּיחַ עַל כְּתֵפוֹ. [925]

כְּמוֹ סִירָה יָרַד אֶל הַנָּהָר/ וּבְפִיו בְּרָכָה לְאֵל נוֹתֵן הַטּוֹב.

גִּיו לֹא מִהֵר, חִכָּה בְּאֹרֶךְ רוּחַ/ עַד יֶחֱצֶה הַלָּז אֶת הַנָּהָר.

כַּחֲצוֹתוֹ, גִּיו לֹא פָּתַח בַּקְּרָב,/ רַק מַעֲמִיד פָּנִים הֵחֵל לִבְרֹחַ.

פִּירָן הִשִּׂיג אוֹתוֹ בִּמְנוּסָתוֹ,/ וְרַק עַתָּה הָפַךְ הַיּוֹם לְלַיְלָה.

וְגִיו הַנָּס, כְּרַחֲקוֹ דַּיוֹ/ מִשְּׂפַת הַמַּיִם וּמִצְּבָא תּוּרָן, [930]

הֵנִיף אֶת אַלָּתוֹ מֵעַל אֻכָּף,/ וְהִשְׂתָּעֵר עַל הַגִּבּוֹר כְּרַהַב.

פִּירָן הַכְּפִיר נָשָׂא רַגְלָיו לָנוּס,/ וְאַחֲרָיו דָּלַק גִּיו הָאַמִּיץ.

בְּאֵין הַפַּהְלַוָן הַנָּס רוֹאֶה/ הִתִּיר גּיו פְּלָצוּרוֹ מֵרְצוּעוֹתָיו,

בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה הֵנִיף הַחֶבֶל,/ וְטַבְּעוֹתָיו הִשְׁלִיךְ לְמֵרָחוֹק.

בָּעֲנִיבָה תָּפַשׂ רֹאשׁ הַתֻּרְכִּי,/ וֶהֱרִימוֹ מֵאֻכָּפוֹ בְּכֹחַ, [935]

בְּשֵׂאת הַפִּיל אוֹתוֹ עַל שְׁתֵּי רַגְלָיו/ לְהוֹבִילוֹ הַרְחֵק מִשְּׂפַת הַמַּיִם.

פֶּה בֶּעָפָר קָשַׁר כַּפּוֹת יָדָיו,/ חָגַר נִשְׁקוֹ, יָשַׁב בְּאֻכָּפוֹ,

תָּפַשׂ אֶת דֶּגֶל הַמַּצְבִּיא בַּכַּף,/ וְשָׂם פָּנָיו אֶל הַגֻּלְזַרִּיוּן.

כִּרְאוֹת הַתּוּרָנִים אֶת נֵס שָׂרָם/ יָצְאוּ בְּלֹא חֲשָׁד לְעֻמָּתוֹ

בִּשְׁאוֹן אָדָם וְרֵעַ חֲצוֹצְרוֹת,/ בַּחֲלִילִים, קְרָנוֹת וּבְצֶלְצְלִים. [940]

בֵּינְתַיִם גִּיו נִגַּשׁ אֶל הַנָּהָר,/ וּכְמוֹ סִירָה חָתַר בֵּין הַגַּלִּים

וְאַלָּתוֹ הָאַדִּירָה עַל שֶׁכֶם,/ מוּל הַצָּבָא הַמִּשְׁתּוֹמֵם לַמַּעַשׂ.

רִפָּה מוֹשְׁכוֹת, לָחַץ בְּאַרְכּוֹפָיו,/ וְלֵב הַגִּבּוֹרִים נָבוֹךְ מִפַּחַד.

בְּהֶבֶל פִּיו, בְּחֶרֶב וּבְמִשְׁוֶרֶת/ הִפִּיל אֶת הַתֻּרְכִּים אֶל הֶעָפָר.

מֵרֹב נוֹפְלִים הָיָה מִישׁוֹר לְהַר,/ מֵאִישׁ אֶחָד עָיְפוּ הָאַמִּיצִים. [945]

הַגִּבּוֹרִים הִפְנוּ אֵלָיו גַּבָּם,/ וְהוּא – כִּכְפִיר הַבָּא אֶל תּוֹךְ הַצֹּאן.

וְכֹה צָבָא כָּבֵד בְּלוֹחֲמִים /נָסוֹג כְּאִישׁ אֶחָד מִזְּרוֹעַ גִּיו.

שׁוּב רַעֲנָן עָבַר אֶת הַנָּהָר/ תֹּאמַר: “הַיּוֹם גַּם לֹא חָלַם עַל קְרָב!”

עַתָּה מִהֵר אֶל הַשָּׁבוּי פִּירָן,/ וּבַמַּחֲשָׁבָה לִכְרֹת רֹאשׁוֹ.

לְבַזּוֹתוֹ סָחַב אוֹתוֹ בָּרֶגֶל,/ וְזֶה כָּאוּב רָץ כַּחֲסַר חוּשִׁים. [950]

עָלוּב, גּוֹנֵחַ הֱבִיאוֹ לַשָּׁהּ,/ רָצוּץ בַּאֲבָרָיו, צְהֹב פָּנִים.

בָּרֶגֶל גִּיו נִגַּשׁ אֶל כַּי־כֻסְרַוּ,/ הִשְׁתַּחֲוָה אַפַּיִם בִּבְרָכָה,

לֵאמֹר: "נָבָל וּבֶן־בְּלִיַּעַל זֶה/ שָׁבוּי עַתָּה בְּמַלְתְּעוֹת הָרַהַב.

בְּמִצְוָתוֹ נָתַן רֹאשׁוֹ אָבִיךָ./ כִּנְפֹל אָז סִיָוֻשׁ יֹאבַד גַּם הוּא."

פִּירָן גַּם כֵּן הִשְׁתַּחֲוָה אַפַּיִם,/ צָעַק בְּקוֹל, בֵּרַךְ אֶת כַּי־כֻסְרַוּ, [955]

וְכֹה אָמַר: "נָסִיךְ שׁוֹחֵר אֱמֶת,/ אַתָּה מֵאִיר בֵּין הַשּׁוֹעִים כְּשֶׁמֶשׁ.

אַתָּה זוֹכֵר דַּאֲגָתִי לְךָ/ וּמִלְחַמְתִּי בַּשָּׁהּ בַּעֲבוּרְךָ.

לוּ עַבְדְךָ הָיָה אָז בֶּחָצֵר,/ אָבִיךָ סִיָוֻשׁ הָיָה נִצָּל,

אוֹתְךָ וְאֶת אִמְּךָ מִצִּפָּרְנֵי/ הַדִּיו בְּתַחְבּוּלוֹת עָרְמָה הוֹצֵאתִי.

עַתָּה בְּזָהָרְךָ, נָסִיךְ נָאוֹר,/ מִצִּפָּרְנֵי הָרַהַב קְרָא לִי דְּרוֹר." [960]


פרנגיס משחררת את פּיראן מידי גיו

אֶל כַּי־כֻסְרַוּ הִפְנָה גִּיו מַבָּטוֹ,/ לִשְׁמֹעַ צַו הַמֶּלֶךְ הַגִּבּוֹר.

וּפַרַנְגִּיס, מָלְאוּ דְּמָעוֹת עֵינֶיהָ,/ קְלָלוֹת בְּפִיהָ לְאַפְרָסִיָבּ,

פָּנְתָה אֶל גִּיו לֵאמֹר: "מַצְבִּיא דָּגּול,/ אֲשֶׁר נָשָׂאתָ בַּעֲמַל הַדֶּרֶךְ,

דַּע כִּי הַפַּהְלַוָן, רֹאשׁ הַשֵּׂיבָה,/ חָכָם הוּא וְאָצִיל, נַפְשׁוֹ זוֹהֶרֶת,

אַחַר יַזְדָּן – שׁוֹפְטֵנוּ וּמוֹרֵנוּ;/ דַּע כִּי אוֹתָנוּ הוּא הִצִּיל מִמָּוֶת. [965]

אַהֲבָתוֹ הָיְתָה חֶבְיוֹן עֹז לָנוּ,/ עַתָּה מַחְסֶה הוּא מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ.

אַי,גִּיו, אִישׁ־שֵׁם, עַתָּה אוֹתוֹ תֵּן לָנוּ,/צַדִּיק הָיָה בְּכָל דְּרָכָיו תָּמִיד."

עָנָה לָהּ גִּיו: "אַי, גְּבֶרֶת הַנָּשִׁים!/ חֲיִי בְּאשֶׁר וְנַפְשֵׁךְ תִּזְרַח.

שְׁבוּעָה כְּבֵדָה נִשְׁבַּעְתִּי בַּיָּרֵחַ,/ בַּכֶּתֶר וּבְכִסֵּא הַשָּׁהּ לֵאמֹר:

“אִם יוֹם אֶחָד יָדִי תִּגְבַּר עָלָיו,/ אֶצְבַּע בִּשְׁנִי דָּמוֹ הָאֲדָמָה.”" [970]

אָמַר לוֹ כַּי־כֻסְרַוּ:" גִּבּוֹר וּכְפִיר!/ אַל שְׁבוּעָתְךָ לְאֵל עֶלְיוֹן תָּפֵר.

שָׁלֵם עִם אָלָתְךָ עֲשֵׂה־נָא כֵּן:/ בְּפִגְיוֹנְךָ רָצְעֵהוּ בְּאָזְנוֹ,

וְכַאֲשֶׁר דָּמוֹ יִצְבַּע הָאֲדָמָה,/ חֲשֹׁב עַל אַהֲבָה וְעַל נָקָם."

כִּרְאוֹת גִּיו לֵב הַשָּׁהּ חַם לְפִּירָן,/ פָּנָיו לַחוֹת מִדֶּמַע וּבוּשָׁה,

נִגַּשׁ וּבַפִּגְיוֹן רָצַע אָזְנוֹ, /וְכֹה נִרְגַּע, כִּי לֹא הֵפֵר שְׁבוּעָה. [975]

עַתָּה פָּנָה פִּירָן אֶל הַנָּסִיךְ:/ "אֵיכָה אָשׁוּב בָּרֶגֶל אֶל צְבָאִי?

צַוֵּה אֶת גִיו לְהַחֲזִיר סוּסִי,/ וְכֹה תָּשִׁיב לִי גַּם חַיִּים גַּם נֶכֶס."

אָמַר הַשָּׁהּ אֶל גִּיו: “אַרְיֵה אַדִּיר!/ סוּסוֹ הָשֵׁב לוֹ לוּ בַּעֲבוּרִי.”

שָׁאַל גִּיו אֶת פִּירָן: "לוֹחֵם אַמִּיץ,/ מַדּוּעַ נֶחֱלַשְׁתָּ בַּשָּׂדֶה?

אִם אֶת סוּסְךָ רוֹצֶה אַתָּה מִמֶּנִּי,/ תְּחִלָּה אֶקְשֹׁר יָדֶיךָ בִּכְבָלִים, [980]

אַחַר כֵּן תִּשָּׁבַע לִי בְּאָלָה,/ וּבָהּ רַק בָּהּ תֵּצֵא כְּבֶן חוֹרִין:

אִישׁ לֹא יַתִּיר אֶת הַכְּבָלִים מִמֶּךָ/ זוּלַת גֻּלְשַׁהְר, רַק הִיא תְּשַׁחְרְרֶךָ,

כִּי הִיא מַלְכַּת נָשֶׁיךָ בַּהַרְמוֹן,/ הִיא מַכִּירָה כֻּלְּךָ, גַּם עוֹר גַּם מֹחַ."

נֵאוֹת לָזֹאת הַפַּהְלַוָן הַשָּׂב,/ וּבִשְׁבוּעָה קָנָה רַמָּךְ וָנֶפֶשׁ:

“אִישׁ לֹא יַתִּיר אֱסוּרַי בַּדֶּרֶךְ,/ רַק לְגֻלְשַׁהְר אִשְׁתִּי הֶתֵּר לָזֹאת.” [985]

וּבְכֵן כָּבַל יָדָיו, הֵשִׁיב הַסּוּס, /וְלַעֲלוֹת צִוָּהוּ לָאֻכָּף.

כֻסְרַוּ יְפֵה הַתֹּאַר וְאִמּוֹ/ בְּאַהֲבָה חִבְּקוּ אֶת הַזָּקֵן,

וְזֶה נִפְרַד מֵהֵמָּה וּמִגִּיו/ בְּשֶׁבַח וּבְתוֹדָה מִקֶּרֶב לֵב.


אפראסיאבּ פוגש את פּיראן בדרך

כִּשְׁמֹעַ שָׁהּ תּוּרָן קוֹרוֹת פִּירָן,/ קָדְרָה עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת.

מִיָּד הִזְעִיק צְבָאוֹ בְּתֹף וּבְקֶרֶן,/ וְכֶעָשָׁן יָצָא מִשָּׁם לַדֶּרֶךְ. [990]

שְׁתּי תַּחֲנוֹת עָשָׂה בְּבַת אַחַת,/ וְכָל הַזְּמַן מִהֵר כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת.

כַּהֲבִיאוֹ צְבָאוֹ לִשְׂדֵה הַקְּרָב,/ אֲשֶׁר כֻּלְבָּד שָׁהָה בּוֹ עִם הַחַיִל,

מָצָא שָׁם לוֹחֲמָיו מְפֻזָּרִים,/ וּבְכָל מָקוֹם גּוּפוֹת הַחֲלָלִים.

שֶׁאֱלָתוֹ הָיְתָה: "אֵיךְ מֵאִירָן/ בָּא שַׂר צָבָא זֶה לַשָּׂדֶה הַזֶּה?

מִלּוֹחֲמֵינוּ אִישׁ הֵן לֹא שָׁמַע,/ כִּי מֵאַרְצָם צָבָא כָּבֵד קָרֵב. [995]

וּמִי לְבֶן הַדִּיו, לְגִיו, הוֹדִיעַ,/ כִּי בֵּן לְסִיָוֻשׁ, וּמוֹשָׁבוֹ.

הַאִם אָבָק הָיָה מוֹרֵה דַּרְכּוֹ?/ עֵינַי עַד הֵנָּה יוֹם כָּזֶה לֹא רָאוּ."

עָנָה לוֹ סִפַּהְרַם:" אַל תִּתְרַגֵּז,/ אַךְ שָׁוְא אַתָּה מֵצֵר עַל הַצָּבָא:

אֶחָד גִּיו בֶּן גּוּדַרְז עוֹלֵל כָּל זֹאת,/ וְלֹא רָאִינוּ עוֹד פָּרָשׁ אִתּוֹ.

הוּא לְבַדּוֹ הֵבִיס אֶת הַצָּבָא,/ וְעִם הַשָּׁהּ וּפַרַנְגִּיס נֶעְלַם." [1000]

כִּשְׁמֹעַ זֹאת הַמֶּלֶךְ, הֶחֱוִיר./ מֵהַמִּפְנֶה עָטַף עָלָיו לִבּוֹ.

אָמַר: "אָכֵן קָם וְנִהְיָה דָּבָר,/ אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אָזְנַי מִפִּי חָכָם:

“אִם בַּר מַזָּל אָדָם בִּרְצוֹן אֱלוֹהַּ,/ בְּלִי מַאֲמָץ יִנְחַל כִּסֵּא גָּבוֹהַּ.”"

עוֹד זֶה דּוֹבֵר וְסִפַּהְרַם שׁוֹמֵעַ,/ וּלְעֵינֵיהֶם נִגְלָה צָבָא קָרֵב.

בְּרֹאשׁ הַחַיִל הַמַּצְבִּיא פִּירָן,/ אוּלָם פָּנָיו, וְצַוָּארוֹ בְּדָם. [1005]

חָשַׁב הַשָּׁהּ: “הַלָּה מָצָא אֶת גִּיו,/ וְכִמְנַצֵּחַ מְמַהֵר אֵלַי.”

אוּלָם כְּהִתְקָרְבוֹ רָאָה הַשָּׁהּ/ כִּי מַצְבִּיאוֹ פָּצוּעַ, אֵין מְתֹם בּוֹ,

בְּאֻכָּפוֹ יוֹשֵׁב כָּבוּל כְּאֶבֶן,/ כַֹפּוֹת יָדָיו מֵאֲחוֹרָיו בְּחֶבֶל.

תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ לְמַרְאֵה עֵינָיו,/ דּוֹאֵג שָׁאַל לְפֵשֶׁר הַדָּבָר.

עָנָה פִּירָן: "אֵין בָּעוֹלָם כְּגִיו,/ לֹא כְּפִיר זוֹעֵם וְלֹא זְאֵב טוֹרֵף [1010]

וְלֹא נָמֵר בִּשְׂדֵה הַמִּלְחָמָה,/ כִּי לְבַדּוֹ, מַלְכִּי, עוֹלֵל כָּל אֵלֶּה.

בִּפְנֵי לוֹחֵם כְּגִיו בְּיוֹם הַקְּרָב/ מִפַּחַד יִדָּלֵק תַּנִּין בַּיָּם.

פָּתַח הַקְּרָב בְּאַלָּתוֹ כְּבֵדָה,/ הָלַם בָּהּ כִּבְפַטִּישׁ הַנַּפָּחִים.

בְּכֹחַ זְרוֹעַ וּבְכִשְׁרוֹן מִשְׁוֶרֶת/ הִפִּיל מִלְמַעְלָה פָּרָשֵׁינוּ מַטָּה.

הִכָּה בַּאֲנָשֵׁינוּ וּקְטָלָם/ בְּלִי רַחֲמִים, אָדִישׁ לְגוֹרָלָם. [1015]

אָכֵן עָב לֹא הִמְטִיר טִפּוֹת יוֹתֵר,/ מֵהַשְּׁלָחִים אֲשֶׁר יָרְדוּ עָלָיו.

בְּאֻכָּפוֹ לֹא נָח כִּבְגַן וְרָדִים!/ אַתָּה תֹּאמַר: “בֶּן זוּג לְהַר הָאִישׁ!”

בַּסּוֹף נָסוֹג צְבָאֵנוּ, לֹא נוֹתַר/ אִישׁ לְבַקֵּשׁ נָקָם מִבַּלְעָדַי.

גִּיו נָס מִמֶּנִּי, אַךְ פִּתְאֹם הִשְׁלִיךְ/ אֶת עֲנִיבַת הַחֶבֶל וּלְכָדַנִי.

אָבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתַי, כָּהוּ חוּשַׁי,/ וְלֶעָפָר נָפַלְתִּי אֵין אוֹנִים. [1020]

מֵרַמָּכוֹ קָפַץ, כָּבַל יָדַי,/ הֵטִיל אוֹתִי עַל הָאֻכָּף, עָלָה,

וּלְחֶרְפָּתִי סְחָבַנִי אֶל כֻסְרַוּ, /לְעַנּוֹתֵנִי מֵחָדָשׁ אֶצְלוֹ.

אָבָה לִכְרֹת רֹאשִׁי מֵעַל גּוּפִי,/ אַךְ פַרַנְגִּיס חָשָׁה לְעֶזְרָתִי.

לֹא הֲרָגַנִי, רַק רָצַע אָזְנִי,/ קָשַׁר יָדַי בְּסַעֲרַת רוּחוֹ,

וּבְרֹאשׁ הַשָּׁהּ, בַּשֶּׁמֶשׁ וּבַסַּהַר,/ בַּכֹּל יָכוֹל, בַּכֶּתֶר וּבַכֵּס [1025]

לְהִשָּׁבַע דָּרַשׁ, וְאָנֹכִי/ בִּבְגֹד בִּי מַזָּלִי לוֹ נְאוּתוֹתִי,

כִּי לֹא יַתִּיר אִישׁ בָּעוֹלָם כַּפַּי/ מִבַּלְעֲדֵי אִשְׁתִּי גֻּלְשַׁהְר, וְזֶהוּ!

תְּחִלָּה קָשַׁר בַּחֶבֶל רֹאשׁ וָרֶגֶל,/ וְאַחֲרֵי כֵן בְּאָלָה וּבְנֵדֶר.

נִפְלָא מִמֶּנִּי, לָמָּה הַשָׁמַיִם/ חַסְדָּם הֵסִירוּ מֵעָלַי הַפַּעַם."

כִּשְׁמֹעַ סִפּוּרוֹ אַפְרָסִיָבּ / פָּרְצוּ דִּמְעוֹת חָרוֹן מִתּוֹךְ עֵינָיו. [1030]

גָּעַר בּוֹ וְגֵרְשׁוֹ מֵעַל פָּנָיו./ פִּירָן עָטַף לִבּוֹ, אַךְ פִּיו נָצַר.

חֲמַת הַשָּׁהּ עָלְתָה עַד לְהַשְׁחִית,/ וּבִקְלָלָה פָּתַח שְׂפָתָיו לֵאמֹר:

"לוּ גִּיו וּבֶן הַדִּיו הַהוּא הָיוּ/ עָנָן רוֹעֵם, אוֹ רוּחַ סְעָרָה,

הוֹרַדְתִּים מִן הַשָּׁמַיִם אַרְצָה."/ הַשָּׁהּ שָׁלַח יָדוֹ, שָׁלַף חַרְבּוֹ,

וְשָׂח: "בְּנִקְמָתִי, בְּחֶרֶב זֹה,/ הַמַּבְקִיעָה בַּרְזֶל, אָבִיא כְּלָיָה. [1035]

אֲשֶׁר לְפַרַנְגִּיס – עוֹד אֶתְפְּסֶנָּה,/ וְעוֹלָמָהּ אָצֵר וְגַם אַקְדִּיר.

בַּחֶרֶב אֲנַתְּחֶנָּה לִבְתָרִים/ וְאַשְׁלִיכֵם כְּטֶרֶף לַדָּגִים.

אִם לֵב כֻסְרַוּ כָּמֵהַּ לְאִירָן,/ מַדּוּעַ תְּלַוֵּהוּ בַּת תּוּרָן?"


גיו עומד על המקח עם המוכס

פִּירָן יָצָא מַר נֶפֶשׁ אֶל כֻתַּן;/ אַפְרָסִיָבּ, הַשָּׁהּ הַמְרוֹמָם,

יָצָא עִם לוֹחֲמָיו אֶל הַגַּ’יְחוּן,/ זוֹעֵף גָּרַר אֶת כְּנַף סוּתוֹ בְּדָם. [1040]

פָּנָה לַשַּׂר הוּמָן:"מַהֵר וְצֵא!/ כַּוֵּן אֶת הַמּוֹשְׁכוֹת אֶל הַגַּ’יְחוּן.

אִם כַּי־כֻסְרַוּ וְגִיו צוֹלְחִים הַמַּיִם,/ כָּל עֲמָלֵנוּ – רוּחַ בַּמִּדְבָּר.

אֲנִי הִזְהַרְתִּי מֵאֲשֶׁר קָרָנוּ/ בְּפִי חָכָם מֵהֶעָבָר לֵאמֹר:

"מִזֶּרַע תּוּר וְכַּי־קֻבָּד גַּם יַחַד / יָרוּם רֹאשׁ שָׁהּ דָּגוּל וּבַעַל יַחַשׂ.

הוּא יִהֲפֹךְ תּוּרָן שָׁמִיר וָשַׁיִת,/וְלֹא יַשְׁאִיר בָּהּ לֹא שָׂדֶה, לֹא בַּיִת. [1045]

לִבּוֹ יִשְׁגֶּה בְּאַהֲבַת אִירָן, /וְאֶת תּוּרָן יִשְׂנָא שִׂנְאַת עוֹלָם.“”

גִּיו וְכֻסְרַוּ הִגִּיעוּ לַנָּהָר,/ וְנֶחְפְּזוּ מְאֹד לַחֲצוֹתוֹ.

דִּבְּרוּ עִם הַמּוֹכֵס, אָמַר לוֹ גִּיו:/ "אֵיזוֹ סִירָה פְּנוּיָה וּמְהִירָה

בַּתַּחֲנָה, אֲשֶׁר מִפְרָשׂ חָדָשׁ לָהּ,/ כְּלִי שַׁיִט הַיָּפֶה לְשַׁהְרְיָר?"

וְהַמּוֹכֵס עָנָה לְגִיו לֵאמֹר:/ "לַמַּיִם לֹא אִכְפַּת אִם כַּי אוֹ עֶבֶד. [1050]

אִם לַחֲצוֹת אָבִיתָ הַנָּהָר,/ עָלֶיךָ לְהַזְמִין סִירָה בְּכֶסֶף."

אָמַר לוֹ גִּיו: “נָקְבָה שְׂכָרְךָ, אָדָם;/ וְחוּשָׁה, כִּי צָבָא בְּעִקְּבוֹתֵינוּ.”

כִּשְׁמֹעַ הַמּוֹכֵס אֶת דִּבּוּרוֹ,/ הִקְדִּיר אֵלָיו פָּנִים וְכֹה אָמַר:

"לֹא דַּי לִי בְּתַשְׁלוּם פָּעוּט הַפַּעַם,/ מִשְּׂכִיּוֹתֶיךָ אַרְבַּע, לִי אַחַת תֵּן.

אֶת שִׁרְיוֹנְךָ, רַמָּכְךָ שָׁחוֹר /אוֹ אֲמָתְךָ, אוֹ נַעַרְךָ יָרֵחַ." [1055]

עָנָה לוֹ גִּיו: " אָדָם חֲסַר דֵּעָה!/ לְדִבּוּרִים כָּאֵלֶּה מִי יֵאוֹת?

לוּ כַּי־כֻסְרַוּ מֶלֶךְ כְּבָר בְּאַרְצוֹ,/ גְּמוּלְךָ לָקַחְתָּ מִיָּדוֹ עַל זֹאת.

כִּי מִי אַתָּה אֲשֶׁר תַּכְתִּיב תְּנָאִים לוֹ?/ הֲכֹה פָּזִיז אַתָּה, מִסְכֵּן עָלוּב?

אֶת אֵם הַשָּׁהּ אַתָּה דּוֹרֵשׁ מִמֶּנִּי,/ כִּמְחִיר דּוֹרֵשׁ אֶת כֶּתֶר הַיָּרֵחַ.

חָשַׁקְתָּ בְּבִּהְזָד,סוּסִי שְׁחוֹר עוֹר,/הַמִּתְחָרֶה בִּמְרוּצָתוֹ בָּרוּחַ, [1060]

לְכֹל לְרֹאשׁ הִזְכַּרְתָּ שִׁרְיוֹנִי,/ וְכַבָּשָׂר מִבְּשַׂר לוֹחֵם הִנֵּהוּ!

הוּא מִפְּלָדָה אֲשֶׁר אֵינָהּ נִרְטֶבֶת /וַעֲמִידָה בְּלֶהָבָה אוֹכֶלֶת.

לוֹ לֹא יוּכְלוּ לֹא חֵץ, חֲנִית אוֹ חֶרֶב./ אַתָּה דּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ מַס עַל מַיִם.

הַמַּיִם לָנוּ, הַסִּירָה לְךָ,/ מְחִיר כָּזֶה לֹא בְּנָקֵל תִּגְבֶּה."


כּי־כוסרַוּ חוצה את הג’יחון

שָׂח גִּיו לַשָּׁהּ: "אִם כַּי־כֻסְרַוּ אַתָּה/ לֹא תְּאֻנֶּה לְךָ רָעָה בַּמַּיִם. [1065]

בִּצְלֹחַ פַרִידוּן אֶת הָאַרְוַנְד,/ פִּלֵּס לוֹ דֶּרֶךְ לְכִסֵּא הַמֶּלֶךְ.

כָּל הָעוֹלָם הָיָה לְעֶבֶד לוֹ,/ כִּי הִתְבָּרֵךְ בְּזֹהַר וּבְתִפְאֶרֶת.

אַל תְּהַסֵּס, אִם שָׁהּ אִירָן אַתָּה,/ מִשְׂגַּב הָאַמִּיצִים וְהַכְּפִירִים.

לְךָ, אֲשֶׁר לְךָ קוֹמָה וָזֹהַר/ יָפִים לְכֶתֶר, לֹא יָרַע הַזֶּרֶם.

אִם אָנֹכִי אֶטְבַּע בַּמַּעֲבָר,/ אוֹ אִם אִמְּךָ תִּשְׁקַע, אַל תֵּעָצֵב, [1070]

בַּעֲבוּרְךָ חָיִיתִי בָּעוֹלָם,/ כִּי כֵּס הַמְּלָכִים עָמַד פָּנוּי.

אִמִּי יָלְדָה אוֹתִי לְמַעַנְךָ,/ לָכֵן הַרְבֵּה אַל תַּחֲשֹׁב עָלַי.

אֵין בְּלִבִּי סָפֵק – אַפְרָסִיָבּ/ יַגִּיעַ מְהֵרָה אֶל שְׂפַת הַמַּיִם.

אוֹתִי חַיִּים יוֹקִיעַ בְּקָלוֹן,/ וְאֶת אִמְּךָ אִתְּךָ, הָהּ, שַׁהְרְיָר,

יַשְׁלִיךְ לַמַּיִם טֶרֶף לַדָּגִים,/אוֹ יִתֶּנְכֶם מִרְמַס פַּרְסוֹת סוּסִים." [1075]

עָנָה כֻסְרַוּ:" כַּעֲצָתְךָ נִפְעַל./ מְנוּסָתִי בִּידֵי יַזְדָּן מֵעָתָּה."

יָרַד מֵעַל סוּסוֹ שׁוֹחֵר הַדֶּרֶךְ,/ אָנַח, הִשְׁתַּחֲוָה אַפַּיִם אַרְצָה

וְהִתְפַּלֵּל: "סִתְרִי וּמִשְׂגַּבִּי,/ אַתָּה מוֹרֵה הַצֶּדֶק וְדַרְכִּי.

מִזָּהָרְךָ הַנֹּעַם וְהַקֶּרִי,/ וְצֵל כְּנָפֶיךָ – נֶפֶשׁ הַחָכְמָה."

אָמַר זֹאת וְיָשַׁב בְּאֻכָּפוֹ,/ פָּנָיו הִזְהִירוּ כְּכוֹכַב הַשַּׁחַר. [1080]

עַתָּה יָרַד לַמַּיִם הַכֵּהִים,/ וּכְמוֹ סִירָה נִכְנַס לְבֵית הַמֶּכֶס.

בְּעִקְּבוֹתָיו גַּם גִּיו וּפַרַנְגִּיס,/ יָצְאוּ מִזֶּרֶם הַגַּ’יְחוּן לַחוֹף.

הִנֵּה כִּי כֵן עָבְרוּ כָּל הַשְּׁלוֹשָׁה./ כֻסְרַוּ צְמֵא הָעוֹלָם חָפַף רֹאשׁוֹ,

וְעַל כָּל הַקּוֹרוֹת אוֹתָם בַּדֶּרֶךְ /פָּתַח בְּשֶׁבַח לְבוֹרֵא הָאָרֶץ.

כְּצֵאת שְׁלָשְׁתָּם שְׁלֵמִים מֵהַנָּהָר,/ הָיָה נַוַּט הַמַּעְבָּרָה מֻפְתָּע. [1085]

לַעֲמִיתָיו אָמַר: "רְאוּ הַפֶּלֶא!/ דָּבָר כָּזֶה עֲדַיִן לֹא קָרָה:

אָבִיב, וְהַגַּ’יְחוּן בְּגֵאוּתוֹ,/ וּפָרָשִׁים הַשְּׁלוֹשָׁה בְּשִׁרְיוֹנָם

עַל כְּלֵי־זֵינָם עָבְרוּ אֶת הַשִּׁבֹּלֶת – / הֲיַחְשְׁבֵם חָכָם לִבְנֵי אָדָם?"

נִחַם עַל מִלּוֹתָיו הַחֲפוּזוֹת,/ רָאָה שֶׁעִנְיָנוֹ נִגְמַר בְּכִשָּׁלוֹן.

מִיָּד צִיֵּד סִירָה כַּהֲלָכָה,/ הֵנִיף מִפְרָשׂ לִקְלֹט בּוֹ אֶת הָרוּחַ, [1090]

וְאָץ לְהִתְנַצֵּל בִּפְנֵי הַכַּי./ כְּהַגִּיעוֹ אֶל עֵבֶר הַנָּהָר,

הִגִּישׁ אֶת מַתְּנוֹתָיו לִפְנֵי הַשָּׁהּ:/ פְּלָצוּר וְקֶשֶׁת וְקוֹבַע נוֹצֵץ.

אָמַר לוֹ גִּיו: "כֶּלֶב חֲסַר דֵּעָה!/ אָמַרְתָּ: “הַנָּהָר גּוֹרֵף שׂוֹחָיו!”

וְכַאֲשֶׁר נָסִיךְ רַם־יַחַשׂ, שׁוֹעַ,/ בִּקֵּשׁ סִירָה מִמֶּךָּ לְהַפְלִיג,

מֵאַנְתָּ. בְּרַח לְךָ עִם מַתְּנוֹתֶיךָ!/יָבוֹא הַיּוֹם וְעַל גְּמוּלְךָ תָּבוֹא." [1095]

שׁוֹמֵר הַמַּעְבָּרָה חָמַק בְּבשֶׁת,/ וּכְבָר נִפְרַד לִפְנֵי כֵן מִנַּפְשׁוֹ.

כְּהַגִּיעוֹ שֵׁנִית לַתַּחֲנָה/ הוֹפִיעַ בַּמָּקוֹם גַּם צְבָא תּוּרָן.

כִּקְרֹב אֶל הַגַּ’יְחוּן אַפְרָסִיָבּ,/ לֹא בְּנֵי אָדָם מָצָא וְלֹא סִירָה.

קוֹלוֹ הֵרִים עַל הַשּׁוֹמֵר לֵאמֹר:/ “אֵיךְ בֶּן הַדִּיו עָשָׂה דַּרְכּוֹ בַּמַּיִם?”

עָנָהוּ הַשּׁוֹמֵר: "אַי, שַׁהְרְיָר!/ אָבִי הָיָה גּוֹבֶה, וְכֵן אֲנִי, [1100]

וְלֹא רָאִיתִי אוֹ שָׁמַעְתִּי, כִּי/ אִישׁ יְהַלֵּךְ בַּמַּיִם כְּבָאָרֶץ.

לְעֵת אָבִיב בִּגְאוֹת מֵי הַגַּ’יְחוּן,/ כָּל הַיּוֹרֵד לַמַּיִם לֹא יֵצֵא,

וְאֵלֶּה הַשְּׁלוֹשָׁה עָבְרוּ, תֹּאמַר/ “נְשָׂאָתַם הָרוּחַ עַל כַּפַּיִם,”

אוֹ “הֵם יַלְדֵי הָרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת,/ וּמִיַּזְדָּן שֻׁגְּרוּ אֶל הָאָדָם.”"

כִּשְׁמֹעַ זֹאת הַשָּׁהּ,/ חָוְרוּ פָּנָיו,/ וַאֲנָחָה קָרָה הֶעֱלָה מִלֵּב. [1105]

הַשַּׁהְרְיָר צִוָּה לֵאמֹר: "מַהֵר,/ וְהַסִּירָה הוֹצֵא אֶל הַגַּלִּים.

שִׂים לֵב, אוּלַי תַּשְׁגִּיחַ בַּבּוֹרְחִים/ בִּנְסִיעָתָם אוֹ בְּשִׁבְתָּם לָנוּחַ.

אַל תַּעֲמֹד לְמַעַן נַשִּׂיגֵם,/ הָשֵׁט אֶת הַסִּירָה וָלֵךְ."

הֵעִיר הוּמָן וְכֹה אָמַר: "אַי, שָׁהּ,/ חֲשֹׁב־נָא, אַל תַּחְתֶּה אֵשׁ חֵיקְךָ.

הַאֶל אִירָן תֵּלֵךְ עִם פָּרָשֶׁיךָ,/ עַד צִפָּרְנֵי כְּפִירִים וּנְשִׁיפָתָם, [1110]

כְּמוֹ גּוּדַרְז וְתַהַמְתַּן פִּיל,/ וּכְמוֹ גֻּרְגִּין שׁוֹבֵר קָמָיו, וְטוּס?

הַכְבָר שָׂבַעְתָּ אֶת כִּסֵּא הַשָּׁהּ,/ כִּי אָץ אַתָּה לְלֹעַ לְבָאִים?

מִפֹּה וְעַד מָצִ’ין וְסִין לְךָ הוּא,/ לְךָ חַמָּה, כִּימָה, יָרֵחַ וְשַׁבְּתַאי.

שְׁמֹר עַל תּוּרָן וְכִסְאֲךָ הָרָם./ אֵין סַכָּנָה נִשְׁקֶפֶת מֵאִירָן."

בְּלֵב סוֹעֵר חָזְרוּ מֵהַנָּהָר;/ בְּכֹה יָמִים רַבִּים הַזְּמַן עָבַר. [1115]


כּי־כוּסרַוּ הולך לאיצפהאן

כֻסְרַוּ וְגִיו, כְּהַגִּיעָם לְזַם,/ שָׂמְחוּ הַתּוֹשָׁבִים, אַךְ לֹא כֻּלָּם.

רָצִים שָׁלַח גִּיו לְמוֹשְׁלֵי הָאָרֶץ,/ הוֹדִיעַ עַל הַשָּׁהּ כֻסְרַוּ לֵאמֹר:

"הִגִּיעַ מִתּוּרָן הַמְבֹרָךְ,/ רֹאשׁ וְרִאשׁוֹן מִזֶּרַע כַּי־קֻבָּד,

כֻסְרַוּ כַּי הַדָּגוּל בַּר הַמַּזָּל /אֲשֶׁר הַגַּ’יְחוּן תַּחְתָּיו כְּכֵס מַלְכוּת."

פָּרָשׁ, גִּבּוֹר בֶּן־חַיִל, רָץ מָהִיר,/ נְבוֹן לֵבָב וּבַעַל תּוּשִׁיָּה [1120]

בָּחַר מִבֵּין שָׂרֵי מַצֶּבֶת זַם,/ סִפֵּר לוֹ מַה קָּרָה מִטּוֹב עַד רַע,

וְכֹה אָמַר: "מַהֵר לְאִיצְפַהָן,/ אֶל אֶרֶץ הַשָּׁהִים וְהַגְּדוֹלִים,

וְאֶל גּוּדַרְז אֱמֹר: “מַצְבִּיא תֵּבֵל,/ הֵן גַּם בַּחֲלוֹמְךָ עֵרָה נַפְשֶׁךָ!”

לָזֹאת הוֹסֵף: " כֻסְרַוּ לְזַם הִגִּיעַ,/ וְרוּחַ לֹא נָגְעָה בּוֹ לְרָעָה.“”

גַּם אֶל כָּוֻס הֵרִיץ אִגֶּרֶת גִּיו,/ הָרָץ הוֹפִיעַ וְיָצָא לַדֶּרֶךְ. [1125]

גְּמַלִּים קַלִּים וְקֶצֶף בְּפִיהֶם/ נִתְּרוּ מִמְּקוֹמָם כְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת

הַצִּיר הַנֶּאֱמָן, טְהָר הַלֵּב,/ בִּקֵּר תְּחִלָּה אֶת הַמַּצְבִּיא גּוּדַרְז,

מָסַר הַמַּלְאֲכוּת וְהָאִגֶּרֶת/ וְהַמַּצְבִּיא קֵרְבָהּ אֶל לְחָיָיו,

בְּעוֹד עֵינָיו בּוֹכוֹת לְסִיָוֻשׁ,/ וּבְפִיו קְלָלוֹת עַל רֹאשׁ אַפְרָסִיָבּ.

מִשָּׁם נֶחְפַּז הָרָץ לְכַּי־כָּוֻס/ וּמִצַּוְּארֵי גְּמַלָּיו נִגְּרָה זֵעָה. [1130]

כְּהַגִּיעוֹ לְשַׁעַר הֶחָצֵר,/ קְרִיאַת שִׂמְחָה פָּרְצָה מֵהָאַרְמוֹן.

כָּוֻס קָרָא אֵלָיו אֶת הַשָּׁלִיחַ,/ וְאַבְנֵי חֵן זָרָה עַל הַמִּכְתָּב.

מֵרֹב שִׂמְחָה קִשְּׁטוּ אֶת הָעוֹלָם,/ וּבְכָל מָקֹום הִצִּיבוּ מְנַגְּנִים.

וְהַיְדִיעָה, כְּהַגִּיעָהּ נִימְרוּזָה,/ עַל הַצְלָחַת גִּיו הַמֵּאִיר עוֹלָם,

חִלֵּק רֻסְתַּם זָהָב לַעֲנִיִּים,/ כִּי לֹא אֻנָּה כָּל פֶּגַע לָאַרְיֵה. [1135]

הִגִּיעָה עֵת לְהִפָּרֵד מֵעִם/ בָּנוּ־גֻּשַׁסְפּ, לִפְנֵי צֵאתָהּ לְגִיו.

כְּאֵשׁ אָדַֹר, עִם אֶלֶף נִכְבַּדִּים,/ עִם עֲדָיִים, כִּסְאוֹת, כְּתָרִים כְּבֵדִים,

עִם שְׁלשׁ מֵאוֹת שְׁפָחוֹת עִם עֲלָמִים,/ וְכָל אֶחָד מִזְרַק זָהָב בַּכַּף.

בָּנוּ־גֻּשַׁסְפּ יָצְאָה מֵעִם אָבִיהָ /וּמִהֲרָה כְּמוֹ צִפּוֹר אֶל גִּיו.

זֶה הוֹבִילָהּ בִּיקָר אֶל אִצְפַהָן,/ וּשְׁמָהּ עָשָׂה כְּנָפַיִם בָּעוֹלָם. [1140]

בֵּין כֹּה וָכֹה נָפוֹצָה הַשְּׁמוּעָה:/ “יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר כַּי־כֻסְרַוּ בַּדֶּרֶךְ!”

וְכָל הָאַלּוּפִים שׁוֹעֵי הָאָרֶץ/ נָשְׂאוּ אֶת רַגְלֵיהֶם אֶל אִצְפַהָן.

גּוּדַרְז קִשֵּׁט אֶת אַרְמוֹנוֹ הָרָם,/ כִּסָּה כְּתָלָיו בְּשֵׁשׁ מָשְׁזָר וּבְמֶשִׁי.

כִּסֵּא זָהָב שִׁבֵּץ בַּאֲבָנִים,/ כַּדָּת וְכַיָּאֶה לְשָׁהּ דָּגוּל.

הֵכִין צְמִידִים, צִיצִים וַעֲגִילִים /וְכֶתֶר מְמֻלָּא אַבְנֵי מַלְכוּת. [1145]

אֶת כָּל הָעִיר עִטֵּר בְּקִשּׁוּטִים/ וְעַל סוּסוֹ יָצָא אֶל הַכִּכָּר.

הוֹפִיעוּ הַגְּדוֹלִים וְהַדְּגוּלִים/ וְנֶעֶרְכוּ לִקְרַאת כֻסְרַוּ וְגִיו.

יָצְאוּ שִׁבְעִים פַּרְסָה לִקְרַאת הַבָּא,/ קִבְּלוּ פָּנָיו לְפִי מִנְהָג קָדוּם.

וְכַאֲשֶׁר הַשָּׁהּ עִם גִּיו הוֹפִיעוּ,/ יָרְדוּ הַפָּרָשִׁים מֵאֻכְּפֵיהֶם.

כִּנְפֹל מַבַּט גּוּדַרְז עַל הַנָּסִיךְ/ הַבָּא בַּדֶּרֶךְ בְּלִוְיַת בְּנוֹ גִּיו, [1150]

פָּרְצוּ מִתּוֹךְ עֵינָיו דְּמָעוֹת מָרוֹת /לְזֵכֶר סִיָוֻשׁ וְרֹב סִבְלוֹ.

הַפַּהְלַוָן יָרַד מֵעַל סוּסוֹ,/ חִבֵּק אֶת הַנָּסִיךְ בִּזְרוֹעוֹתָיו,

חָלַק שְׁבָחִים הַרְבֵּה, הִשְׁתַּחֲוָה/ וְכֹה אָמַר: "אַי, מֶלֶךְ הָעוֹלָם!

יָעוּרוּ נַפְשְׁךָ וּמַזָּלְךָ./ אַתָּה יָקָר לִי מִמַּלְכוּת וָכֶתֶר.

הָעַיִן הָרָעָה תִּרְחַק מִמֶּךָּ,/ וְנֶפֶשׁ סִיָוֻשׁ תַּזְהִיר בְּךָ. [1155]

יַזְדָּן, בּוֹרֵא הָאָרֶץ, שָׂהֲדִי,/ כִּי חָזוּתְךָ מַאֲרִיכָה יָמַי.

אֶת סִיָוֻשׁ לוּ חַי רָאִיתִי, לֹא/ צָחַקְתִּי כֹּה כְּצַחֲקִי הַפַּעַם."

נִשֵּׁק רֹאשׁ גִּיו וּשְׁתֵּי עֵינָיו וְשָׂח:/"אַתָּה חָשַׂפְתָּ חֵפֶץ הַשָּׁמַיִם,

אֶת חֲלוֹמִי הִגְשַׁמְתָּ, אִישׁ קְרָבוֹת,/ וּבַמִּבְחָן גִּלִּית אֹרֶךְ רוּחַ."

עַתָּה גְּדוֹלֵי אִירָן אֶחָד אֶחָד/ לִפְנֵי גּוּדַרְז נָפְלוּ אַפַּיִם אַרְצָה. [1160]

מִשָּׁם חָזְרוּ שְׂמֵחִים וְצוֹחֲקִים,/ וּמַזָּלָם הַטּוֹב הָלַךְ וָאוֹר.

הִגִּיעוּ אֶל בֵּית הַפַּהְלַוָן גּוּדַרְז/ בְּלֵב שָׂמֵחַ וּבִמְאוֹר פָּנִים.

בִּלּוּ שִׁבְעָה יָמִים בְּכוֹס בַּכַּף/ לְיַד שֻׁלְחָן עָרוּךְ בְּבֵית הַיַּיִן,

וּבַשְּׁמִינִי הִנִּיחוּ אֶת הַכּוֹס,/ וְעַלִּיזִים יָצְאוּ לְעִיר כָּוֻס.


כּי־כוּסרַוּ מגיע אל כַּי־כאווּס

כְּבוֹא כַּי־כֻסְרַוּ לִפְנֵי הַשַּׁהְרְיָר,/ שָׁפְעָה הָאָרֶץ צֶבַע,רֵיחַ, יֹפִי. [1165]

הָעִיר עֻטְּרָה לַחַג בַּעֲדָיִים,/ הַשְּׁעָרִים, כְּתָלֶיהָ וְגַגֶּיהָ.

בְּכָל מָקוֹם הֻצְּבוּ מַנְעִימֵי שִׁיר,/ מֵי וֶרֶד, יַיִן, זְעַפְרָן וּמֻשְׁק.

צַוְּארֵי הָרַמָּכִים נָטְפוּ נִיחוֹחַ,/ אֲדַרְכּוֹנִים – מִתַּחַת לָרַגְלַיִם.

כִּרְאוֹת כָּוֻס אֶת פְּנֵי נֶכְדּוֹ כֻסְרַוּ, /נִגְּרוּ דְּמָעוֹת חַמּוֹת עַל לְחָיָיו.

יָרַד מֵעַל כִּסְאוֹ, צָעַד נִכְחוֹ,/ וּכְהִפָּגְשָׁ לִטֵּף פָּנָיו, עֵינָיו. [1170]

הָעֶלֶם צְמֵא הָעֲלִילָה בֵּרְכוֹ,/ וְיַחַד שָׁבוּ אֶל כִּסֵּא הַשָּׁהּ.

כָּוֻס חָקַר נֶכְדּוֹ, אֵיךְ הַתֻּרְכִּים,/ וּמַה יָּדוּעַ לוֹ עַל שָׁהּ תּוּרָן.

וְהַתְּשׁוּבָה הָיְתָה:"חֲסַר דֵּעָה זֶה/ עוֹד מְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְהָרֵעַ.

מַדּוּעַ לָאָרוּר שָׁאַלְתָּ, שָׁהּ?/ אַל נֹעַם לוֹ וְאַל כִּסֵּא וָכֶתֶר!

בְּאֵין בּוּשָׁה הִגִּיר אֶת דְּמֵי אָבִי,/ וְאֶת אִמִּי הִכָּה מַכּוֹת קָשׁוֹת, [1175]

וְרַק בְּנֵס לֹא מַתִּי בְּרַחְמָהּ./ לָנֶצַח אַל יִמְצָא לִבּוֹ מָנוֹחַ.

אַחַר צֵאתִי מֵרֶחֶם הוֹרָתִי,/ שְׁלָחַנִי הַנָּבָל אֶל הֶהָרִים,

אֶל הַבָּקָר, הַצֹּאן וְהַסּוּסִים./ סָפַרְתִּי בַּחַמָּה אֶת הַיָּמִים.

בַּסּוֹף אָתָא פִּירָן, וּמֵהָהָר/ לָקַח אוֹתִי אֶל הַשּׁוֹחֵר נָקָם.

פָּחַדְתִּי מֵהֶעָלוּל לִקְרוֹת,/ מִכַּעֲסוֹ וּמֵעֶלְבּוֹנוֹתָיו. [1180]

בְּחָנַנִי שְׁתִי וָעֵרֶב, וַאֲנִי/ כִּשְׁרוֹנוֹתַי וִידִיעוֹתַי הִסְתַּרְתִּי.

אִם “רֹאשׁ” שָׁאַל, עָנִיתִי “רֶגֶל”,/ אִם הוּא דִּבֵּר בְּפַת, אֲנִי – בְּדֶגֶל.

יַזְדָּן לָקַח מִמֶּנּוּ חָכְמָתוֹ,/ וְהוּא מָצָא אוֹתִי חֲסַר דֵּעָה,

רֹאשִׁי נָבוּב, לִבִּי צָפוּן מִשֵּׂכֶל,/ וּבִקְלָלָה שְׁלָחַנִי אֶל אִמִּי.

עָנָן לֹא יְמַלֵּא נָהָר אֵיתָן,/ וְהוֹרֵג אָב לֹא יֵהָפֵךְ לְרֵעַ." [1185]

אָמַר אֵלָיו כָּוֻס: "דָּגוּל מֵאֶלֶף!/רְצוֹן הָעָם לְהַכְתִּירְךָ לְמֶלֶךְ.

מוֹצָאֲךָ מִזֶּרַע נְסִיכִים,/ וְחָכְמָתְךָ חָכְמַת שָׁהַנְשָׁהִים"

עָנָה כֻסְרַוּ שֵׁנִית וְכֹה אָמַר:/ "אֲדוֹן כִּסֵּא הַמֶּלֶךְ הָעַתִּיק!

אִם אֲסַפֵּר לְךָ אֶת כָּל אֲשֶׁר/ גִּיו בֶּן גּוּדַרְז פָּעַל לְמַעֲנִי,

הַמֶּלֶךְ יִשְׁתָּאֶה, וְלֹא לַשָּוְא./ מַעֲלָלָיו עָבְרוּ מִדָּה וּגְבוּל, [1190]

כִּי רַבּוּ הַקְּשָׁיִים אֲשֶׁר נָשָׂא:/ בְּתוֹךְ תּוּרָן חִפְּשַׂנִי וּבַקְּרָב.

אוּלָם כְּאַיִן אֵלֶּה לְעֻמַּת/ הַנִּסְיוֹנוֹת נֻסָּה בְּחֶבְרָתִי.

כִּי שְׁנַיִם מְפַקְּדִים גֵּאִים עִם חַיִל/ דָּלְקוּ כְּלֶהָבָה בְּעִקְּבוֹתֵינוּ.

עוֹבֵד צְלָמִים בְּהֹדּוּ לֹא רָאָה/ פִּיל מִשְׁתּוֹלֵל כְּגִיו בִּשְׂדֵה הַקְּרָב.

חָשַׁבְתִּי:“גַּם תַּנִּין לֹא יַעֲזֹב/ מֵימָיו לְהִלָּחֵם בְּעַז כָּמוֹהוּ.” [1195]

צָבָא גָּדוֹל זֶה וְשָׂרָיו הַשְּׁנַיִם – זָקֵן וָנַעַר נָסוּ עַל נַפְשָׁם.

וְכַאֲשֶׁר פִּירָן אַמִּיץ הַלֵּב הוֹפִיעַ,/ חוֹגֵר מָתְנַיִם, סוּס מָהִיר תַּחְתָּיו,

עַל צַוָּארוֹ הֵטִיל גִּיו פְּלָצוּרוֹ /וְרֹאשׁ הַשׁוֹעַ בָּא בָּעֲנִיבָה,

מִהַרְתִּי לַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ, שָׁהּ,/ וָלֹא, עָרַף רֹאשׁוֹ בְּלִי רַחֲמִים.

גּוֹרַל אָבִי נָגַע אֶל לְבָבוֹ,/ וְלִימִינִי עָמַד בְּעֵת צָרָה. [1200]

אוֹתִי וְאֶת אִמִּי הִצִּיל הָאִישׁ/ מִצִּפָּרְנֵי הַשַּחַל הַזּוֹעֵם,

וָלֹא, הִתִּיז רֹאשִׁי מִצַּוָּארִי,/ כַּעֲשׂוֹתוֹ מִכְּבָר לְסִיָוֻשׁ אָבִי.

אֲשֶׁר לְגִיו, עַד הַנָּהָר גַּ’יְחוּן/ לֹא נָח מִקְּרָב בְּאַלָּתוֹ רֹאשׁ פָּר.

בַּסּוֹף כּוֹעֵס עָבַר אֶת הַנָּהָר,/ אָדִישׁ לַסַּכָּנָה חֵרֵף נַפְשׁוֹ.

גִּבּוֹר נוֹעָז כָּמוֹהוּ – מִי יִתֵּן/ וְיַעַמְדוּ לוֹ עֲלוּמָיו לָעַד." [1205]

כִּשְׁמֹעַ כַּי־כָּוֻס דִּבְרֵי נֶכְדּוֹ,/ פָּרְחוּ שְׁתֵּי לְחָיָיו כְּמוֹ וְרָדִים.

נִרְגָּשׁ חִבֵּק אֶת רֹאשׁ גִּיו עַל חָזֵהוּ,/ נָשַׁק פָּנָיו, גּוּפוֹ וְצַוָּארוֹ.

הַשָּׁהּ הִרְעִיף שְׁבָחִים הַרְבֵּה עַל גִּיו/ וגַם עַל כָּל הָאֲדָמָה הַהִיא,

וּלְבוּשׁ כָּבוֹד נָתַן, כָּמוֹהוּ אִישׁ,/ זָקֵן אוֹ נַעַר, לֹא רָאָה עֲדֶנָּה.

לְגִיו לְחוּד הִכְתִּיב הַשָּׁהּ מִנּוּי / עַל כֻרָסָן,רַי, קֻם וְאִצְפַהָן. [1210]

הָיָה נָדִיב הַפַּעַם כְּגַ’מְשִׁיד,/ וְהַגִּבּוֹר הֵרִים רֹאשׁוֹ עַד שֶׁמֶשׁ.

אָמַר: “נֻסֵּיתָ בְּעָמָל הַרְבֵּה,/ עַתָּה, עָמֵל, בַּלֵּה בְּטוֹב יָמֶיךָ.”

גּוּדַרְז וְכָל קְהַל צֶאֱצָאָיו/ פָּתְחוּ פִּיהֶם בְּשֶׁבַח וְהַלֵּל.

תְּחִלָּה נָפְלוּ כֻּלָּם אַפַּיִם אַרְצָה,/ אַחַר הִשְׁמִיעוּ אֶת מַהֲלָלָם.

לְפַרַנְגִּיס הֵכִין בִּיתַן וְרָדִים /עָטוּר זָהָב, עֲנָק וַעֲגִילִים. [1215]

בְּתוֹךְ הָאוּלַמּוֹת שָׂם כִּסְאוֹת פָּז/ מְקֻשָּׁטִים רִקְמָה תּוֹצֶרֶת סִין.

אָמַר לָהּ: "גְּבֶרֶת הַנָּשִׁים! אַל עוֹד/ תֵּדְעִי יָגוֹן וַאֲנָחָה לָעַד.

עָזַבְתְּ שָׂדֶה וּבַיִת וּקְרוֹבִים/ וְסֵבֶל רַב הָיָה חֶלְקֵךְ בַּדֶּרֶךְ.

עַתָּה אִירָן מְכוֹרָתֵךְ תִּהְיֶה;/ חֶפְצֵךְ וַעֲצָתֵךְ – מוֹרֵה דַּרְכִּי."

עָנְתָה יְפַת הַתֹּאַר נִפְעָמָה:/ “אַל בִּלְעָדֶיךָ זְמַן וַאֲדָמָה!” [1220]


טוס פונה עורף לכּי־כוּסרַוּ

אַרְמוֹן כַּשְׁוָד בְּתוֹכְכִי אִצְטַכְר/ הָיָה אָז גַּאֲוַת הָאֲצִילִים.

אַחַר קוּמָם מִכֵּס כָּוֻס לָלֶכֶת,/ שָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל הָאַרְמוֹן הַזֶּה.

רָכְבוּ גּוּדַרְז וְכַּי־כֻסְרַוּ בְּרֹאשׁ./ כְּהַגִּיעָם לַבַּיִת הַמָּזְהָב,

הוֹשִׁיבוּ אֶת כֻסְרַוּ עַל כֵּס זָהָב,/ נָתְנוּ לוֹ גֹּדֶל וְכָבוֹד כִּלְמֶלֶךְ.

הַכֹּל חָגְרוּ מָתְנַיִם לְפָנָיו/ זוּלָתִי טוּס, אֲשֶׁר פָּנָה לוֹ עֹרֶף, [1225]

כִּי בֶּן נַוּדַֹר הָיָה, וְהַתֻּפִּים/ וְנַעְלֵי הַפָּז וְנֵס כָּוֶה אֶצְלוֹ הֵם.

הִרְעִים מְאֹד הַצַּעַד אֶת גּוּדַרְז,/ וּבְמַלְאֲכוּת טוֹבָה שָׁלַח אֶת גִּיו,

אֶת אִישׁ הָעֲלִילָה אַמִּיץ הַלֵּב,/ אֲשֶׁר לוֹ כַּף וַהֲלִיכוֹת כְּפִירִים,

וְכֹה אָמַר לִבְנוֹ: “דַּבֵּר אֶל טוּס לֵאמֹר:/”בְּיוֹם שִׂמְחָה מָצָאתָ תּוֹאֲנָה!

גְּדוֹלֵי אַדְמַת אִירָן וְאַרְיוֹתֶיהָ/ אוֹמְרִים הַלֵּל וָשֶׁבַח לַנָּסִיךְ. [1230]

מַדּוּעַ רֹאשׁ, בְּצַו הַדִּיו, הִפְנֵיתָ,/ וְדֶרֶךְ מֶלֶךְ הָעוֹלָם נָטַשְׁתָּ?

אִם לֹא תָּאִיר פָּנֶיךָ אֶל הַשָּׁהּ,/ לְךָ שְׂדֵה קְרָב וְרִיב קָשֶׁה אִתִּי.

גִּיו הוּא הַצִּיר, הַמַּלְאֲכוּת שֶׁלִּי./ בְּשֵׁם הַמְפַקְּדִים הַנּוֹדָעִים

הוּא בָּא אֵלֶיךָ, אִישׁ הַמַּעֲלוֹת,/ אַל רֹאשׁ תַּפְנֶה מִכָּל אֲשֶׁר יֹאמַר."

גִּיו בֶּן גּוּדַרְז יָצָא מֵעִם אָבִיו./ בְּלֵב הוֹמֶה מִדִּבּוּרִים קָשִׁים, [1235]

הוּא בָּא אֶל טוּס, אַלּוּף אִירָן, וְשָׂח:/“תַּאֲוָתְךָ וּתְבוּנָתְךָ לֹא זוּג הֵן!”

כִּשְׁמֹעַ טוּס דְּבָרוֹ, עָנָה לְגִיו:/ "לֹא הֲתוּלִים עִם לְבָבִי הַפַּעַם.

בִּמְכוֹרָתֵנוּ, לְאַחַר רֻסְתַּם,/ בְּצִבְאוֹתֵינוּ – הַדָּגוּל אֲנִי.

אֲנִי נִין מַנוּצִ’הְר גִּבּוּר הַחַיִל,/ אֲשֶׁר הִדְבִּיר תַּחְתָּיו עוֹלָם בַּחֶרֶב.

אֲנִי בֶּן מֶלֶךְ הָעוֹלָם, נַוּדַֹר,/ יַד זִכָּרוֹן לְזֶרַע פַרִידוּן. [1240]

בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר אֲנִי נִלְחָם,/ אֲנִי קוֹרֵעַ לֵב הָאֲרָיוֹת.

בְּלִי רְצוֹנִי, מִבְּלִי לִשְׁאֹל אֶת פִּי,/ הִמְלִיכוּ בְּאִירָן נָגִיד חָדָשׁ.

שֻׁתָּף אֵינֶנִּי לַתָּכְנִית הַזֹּאת,/ וְאַל תַּזְכִּיר עוֹד בְּאָזְנַי אֶת שְׁמוֹ.

אִם אִישׁ מִזֶּרַע אַפְרָסִיָבּ נַמְלִיךְ,/ נִגְרֹם כִּי מַזָּלֵנוּ יֵרָדֵם.

רוֹצִים אֵינֶנּוּ שָׁהּ מִזְּרַע פַּשַׁנְג,/הַתְמַנֶּה נָמֵר לִרְעוֹת הָעֵדֶר? [1245]

זֶה פְּרִי כָּל הֶעָמָל אֲשֶׁר יָגַעְתָּ,/ כִּי כַּי־כֻסְרַוּ אַמִּיץ אַךְ עוֹד צָעִיר,

וְהַנּוֹעָד לְשַׁהְרְיָר, יָאִים לוֹ/ מִדּוֹת וְיַחַשׂ, אֱמוּנָה וָזֹהַר.

הֵן פַרִיבֻּרְז, בֶּן כַּי־כָּוֻס עַצְמוֹ,/ מִמֶּנּוּ טוֹב לַכֶּתֶר וְלַכֵּס.

אֵינֶנּוּ חֹטֶר שְׁנֵי גְּזָעִים עוֹיְנִים,/ וְלוֹ הָדָר וָזֹהַר, שֵׁם וָצֶדֶק."

נִרְגָּז קָם גִּיו מִמְּקוֹמוֹ, נִדְמֹה/ נִדְמָה לוֹ כִּי חֲסַר דֵּעָה, אֵין ישֶׁר, טוּס. [1250]

אָמַר אֵלָיו: "אַי, טוּס, לוֹחֵם דָּגוּל!/ הַאִם תִּסּוֹג כִּרְעֹם תֻּפֵּי הַקְּרָב?

הֵן כִּרְאוֹתְךָ אֶת בְּנֵי גּוּדַרְז תּוֹקְפִים,/ הָרֶוַח לוֹ צִפִּיתָ, יַכְזִיבְךָ.

כָּל הֶעָמָל אֲשֶׁר נָשָׂאנוּ יַחַד,/ אַתָּה מַפְקִיר כָּעֵת אֶל הָרוּחוֹת.

לוּ שֵׂכֶל טוֹב הָיָה לְךָ וְזֹהַר,/ לֹא בְּאַלְבֻּרְז חִפַּשְׂנוּ לָנוּ מֶלֶךְ.

רֹאשְׁךָ פָּנוּי מִכֶּתֶר מְלָכִים,/ כִּי מֹחַ אֵין בּוֹ וְחָכְמַת גְּדוֹלִים. [1255]

אֱלוֹהַּ מַעֲנִיק כִּסֵּא מַלְכוּת/ לְאִישׁ חָכְמָה, עֵצָה, קוֹמָה וָזֹהַר."

מִלִִּים קָשׁוֹת הִשְׁמִיעַ בְּאָזְנָיו,/ וְאֶת גַּבּוֹ הִפְנָה אֵלָיו בְּזַעַם.

כְּשׁוּב גִּיו אֶל גּוּדַרְז,אָבִיו,אָמַר לוֹ:/"טוּס זֶה אֵינֶנּוּ אִישׁ עֵצָה וָדַעַת.

תֹּאמַר: “עֵינַיִם לוֹ וְלֹא תִּרְאֶינָה”;/מַעְדִּיף אֶת פַרִיבֻּרְז עַל כַּי־כֻסְרַוּ,

אַף כִּי אֵין כְּכֻסְרַוּ פָּרָשׁ נוֹעָז,/ וְשָׁהּ שֵׁנִי לוֹ לְאֻכָּף הַפָּז." [1260]


גודרז כועס על טוס

גּוּדַרְז חָרָה לוֹ וְאָמַר:"אַל עוֹד/ יֻחַד שֵׁם טוּס בֵּין נְסִיכֵי הָאָרֶץ.

נַרְאֶה לוֹ הַמִּשְׂרָה לְמִי יָאָתָה,/ לְמִי הַזֹּהַר, הַמַּזָּל, הַכֵּס."

שִׁבְעִים לוֹ וּשְׁמוֹנָה צֶאֱצָאִים –/ הִכָּה בַּתֹּף וְנָע אֶל הַמִּישׁוֹר.

שְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשֵׁי שִׁרְיוֹן /יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ עַל סוּסֵי הַקְּרָב;

כֻּלָּם בָּנִים וּבְנֵי בָּנִים יוֹצְאֵי/ גּוּדַרְז, מַצְבִּיא אִירָן, פַּחַד אוֹיְבָיו. [1265]

מִצַּד שֵׁנִי בָּא טוּס גִּבּוֹר הַחַיִל,/ צִוָּה לִקְשֹׁר אֶל הַפִּילִים תֻּפָּיו.

הַלּוֹחֲמִים חָגְרוּ אֶת מָתְנֵיהֶם/ וְלִפְנֵיהֶם בַּתָּוֶךְ נֵס כָּוֶה.

כִּרְאוֹת טוּס אֶת גּוּדַרְז עִם כָּל צְבָאוֹ,/אֲשֶׁר מֵרֹב סִמֵּא אֶת עֵין הַשֶּׁמֶשׁ,

שָׂם לֵב לְכֵס מַלְכוּת עַל פִּיל עָצוּם,/ כִּסֵּא נוֹצֵץ בִּשְׁבוֹ כִּנְהַר הַנִּיל,

וְעַל הַכֵּס הָרָם חֲגוּר מָתְנַיִם/ יָשַׁב נוֹשֵׂא הַכֶּתֶר כַּי־כֻסְרַוּ. [1270]

סְבִיבוֹ מָאתַיִם פִּיל גְּדוֹלִים,/ תֹּאמַר: “אֵין בָּעוֹלָם עוֹד שָׁהּ כָּמוֹהוּ.”

עַל הַכִּסֵּא הִזְהִיר כְּמוֹ יָרֵחַ/ בָּאֳדָמִים אֲשֶׁר בְּקוֹבָעוֹ,

בְּשַׁרְשְׁרוֹת וּבִצְמִידֵי זָהָב./ בַּכַּף אָחַז אַלָּה, וְלָהּ רֹאשׁ פָּר.

טוּס נֶעֱצַב, וְשָׁת עֵצוֹת בַּלֵּב:/ "אִם אֲהַמֵּר עַל מִלְחָמָה וָחֶרֶב,

הַרְבֵּה יִפְּלוּ מִשְּׁנֵי הַמַּחֲנוֹת,/ וְכָל אִירָן תִּהְיֶה לִשְׂדֵה קְרָבוֹת. [1275]

אַפְרָסִיָבּ יַצְהִיל פָּנִים לָזֹאת,/ וְרֹאשׁ מַזַּל תּוּרָן יֵעוֹר מִשְּׁנָת.

תּוּרָן תִּנְחַל אֶת כֵּס מַלְכֵי אִירָן,/ וְקֵץ יָקִיץ עַל כָּל תְּקוּפַת הזֹּהַר."

בָּחַר לוֹ טוּס אִישׁ תּוּשִׁיָּה נָבוֹן/ וְאֶל הַשָּׁהּ כָּוֻס שְׁלָחוֹ לֵאמֹר:

"אִם מֵאִתָּנוּ אִישׁ בִּשְׂדֵה הַקְּרָב/ יָשִׂים עַל קֶשֶׁת חֵץ מֵעֵץ אָשׁוּר,

תִּפְרֹץ אֵיבָה הוֹרֶסֶת עִיר וּכְפָר,/אֲשֶׁר אַפְרָסִיָבּ חוֹלֵם מִכְּבָר." [1280]


גודרז וטוּס פונים אל כּאווּס בעניין המלוכה

כִּשְׁמֹעַ כַּי־כָּוֻס אֶת הַדְּבָרִים/ הַנְּבוֹנִים, קָרַא אֵלָיו הַשְּׁנַיִם.

בָּא הַמַּלְאָךְ מֵעִם הַשָּהּ כָּוֻס/ אֶל כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵי הַמַּצְבִּיאִים,

וּבְנֹעַם שָׂח: "וָתִיק לִמּוּד חַיִּים!/ אַל לָנוּ רַעַל בֶּחָלָב תִּמְסֹךְ.

הַנַּח הַחֶרֶב וּפַתַּח חֲגוֹר – / אַל תַּהֲפֹךְ הֶחָג לְיוֹם חָגָּא.

הָאַלּוּפִים הַשְּׁנַיִם בְּגַפָּם /אֵלַי יָבוֹאוּ בְּלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ." [1285]

גּוּדַרְז וְטוּס לִפְנֵי הַשָּׁהּ הוֹפִיעוּ,/ וְהֶעֱלוּ אֶת טַעֲנוֹתֵיהֶם.

פָּתַח פִּיו טוּס וְכֹה אָמַר לַשָּׁהּ:/ "הַמֶּלֶךְ אִם שָׂבַע כִּסֵּא וָכֶתֶר,

יַשְׁאִיר בִּידֵי הַבֵּן אֶת הָעוֹלָם,/ לוֹ הַגְּדֻלָּה, הַכֶּתֶר וְהַכֵּס.

אִם בֵּן לְךָ, מַדּוּעַ זֶה הַנֶּכֶד/ יֵשֵׁב עַל כִּסְאֲךָ, יִשָּׂא כִּתְרֶךָ?

לְפַרִיבֻּרְז קוֹמַת כַּיִים וָזֹהַר,/חוֹגֵר מָתְנַיִם הוּא כִּכְפִיר זוֹעֵם." [1290]

עָנָה גּוּדַרְז: "חֲסַר דֵּעָה אַתָּה,/ חָכָם גַּם לְעוֹלָם לֹא תֵּחָשֵׁב.

כְּסִיָוֻשׁ אִישׁ לֹא הָיָה עַד הֵנָּה,/ אָצִיל כָּמוֹהוּ, עֵר, שָׁקֵט, מָתוּן.

עַתָּה שׁוֹחֵר הָעֲלִילָה הַזֶּה הוּא בְּנוֹ,/תֹּאמַר:“כָּמוֹהוּ בְּקוֹמָה וּבְתֹאַר!”

אִם מוֹצָאוֹ מִצַּד אִמּוֹ מִתּוּר,/ לֹא סָר מִזֶּרַע הַכַּיִים כַּדָּת.

אֵין בְּאִירָן אָדָם שֵׁנִי כָּמוֹהוּ,/ וּמַה תַּכְלִית דְּבָרֶיךָ הַקָּשִׁים? [1295]

עֵינֶיךָ לֹא רָאוּ פָּנָיו עֲדַיִן,/ אֶת קוֹמָתוֹ וְאֶת הֲלִיכוֹתָיו.

אֶת הַגַּ’יְחוּן חָצָה בְּלֹא סִירָה,/ בְּזָהֳרוֹ בִּלְבַד וּבִרְצוֹנוֹ.

כְּפַרִידוּן, אֲשֶׁר לִפְנֵי שָׁנִים/ חָצָה אֶת הָאַרְוַנְד בְּאֵין סִירָה,

כִּי גְּבוּרָתוֹ וְזֹהַר אֱלֹהִים/ הִרְתִּיעוּ עֵין הָרֹעַ וְכַפָּיו.

יוֹתֵר מִזֶּה: לִנְקֹם אֶת דַּם אָבִיו/ חָגַר אֶת אַבְנֵטוֹ כִּכְפִיר זוֹעֵם. [1300]

הוּא מֵאִירָן יָסִיר עָמָל וָסֵבֶל,/ וְעַל אַפְרָסִיָבּ יָשִׂים כַּפּוֹ.

אָמַר לִי בַּחֲלוֹם סֻרוּשׁ הַטּוֹב:/ "זִיווֹ יַשְׁתִּיק קְרִיאַת הַמִּלְחָמָה.

אַחַר עָנְדוֹ אֶת כֶּתֶר הַגְּדוֹלִים,/ תִּרְגַּע הָאָרֶץ מִתְּלָאוֹת וָפָרֶךְ."

אָכֵן, יוֹצֵא יֶרֶךְ נַוּדַֹר אַתָּה,/ פּוֹחֵז כָּמוֹהוּ וַחֲסַר דֵּעָה.

לוּ נֶשֶׁק בְּיָדִי עַתָּה, חָזְךָ/ וְצַוָּארְךָ צָבַעְתִּי בְּדָמְךָ. [1305]

לוּ חֶרֶב לִי, הִפְלֵיתִי מַכּוֹתַי,/ וְשַׂמְתִּי קֵץ לַשֵׂחַ הַנִּבְעָר.

בֵּין הַכַּיִים אַתָּה מַדְלִיק אֵיבָה/ וּבְעַזּוּת אֶת טוֹבָתְךָ דָּרַשְׁתָּ.

הַשַּׁנַהְשָׁה יוֹדֵעַ כִּי הוּא מֶלֶךְ,/ וְיַעֲנִיק כִּסְאוֹ לִבְחִיר לִבּוֹ."

עָנָה לוֹ טוּס:" מַצְבִּיא שֵׂיבָה נִכְבָּד!/ דְּבָרִים קָשִׁים הִשְׁמַעְתָּ בּאָזְנַי.

אִם מִכַּשְׁוָד מוֹצָאֲךָ אַתָּה,/ טוּס בֶּן נַוּדַֹר אֲנִי, נָסִיךְ בֶּן שָׁהּ! [1310]

אִם חַרְבְּךָ סַדַּן בַּרְזֶל שׁוֹבֶרֶת,/ הֵן כִּידוֹנִי יַחְדֹּר לְלֵב הַר קָף.

אֲבָל בֵּינֵינוּ קְרָב מִלִּים זֶה לָמָּה?/ הַשָּׁהּ קוֹבֵעַ מִי יִמְלֹךְ תַּחְתָּיו."

אָמַר גּוּדַרְז: “אַל עוֹד תַּכְבִּיר מִלִּים./ רוֹאֶה אֵינֶנִּי כִּי כְּבוֹדְךָ גָּדוֹל.”

וְאֶל כָּוֻס אָמַר:" שָׁהּ מְנֻסֶּה,/ נְהַג עַל פִּי הַנֹּהַג וְהַדָּת.

אֵלֶיךָ קְרָא אֶת שְׁנֵי הַצְּעִירִים/ הָאֲצִילִים וּבְנֶפֶשׁ מְאִירָה [1315]

וּבִתְבוּנָה בָּחְרָה מִבֵּין הַשְּׁנַיִם/ אֶת הַדָּגוּל בְּזֹהַר וּבְקוֹמָה,

וְלוֹ תִּתֵּן הַכֶּתֶר וְהַכֵּס,/ אִם כֵּס וְכֶתֶר וְצָבָא שָׂבַעְתָּ."

עָנָה כָּוֻס: "עֵצָה תְּפֵלָה יָעַצְתָּ./ הַשְּׁנַיִם יְקָרִים לִי בְּשָׁוֶה.

אִם הָאֶחָד מֵהֶם אֶבְחַר לְמֶלֶךְ/ יִשְׁמֹר לִי הַשֵּׁנִי טִינָה בַּלֵּב.

אֶבְחַר בְּתַחְבּוּלָה, אֲשֶׁר גַּם לֹא/ אֶחָד יִטֹּר אֵיבָה לִי בְּעַמֵּנוּ: [1320]

שְׁנֵי הַבָּנִים, צָבָא לְכָל אֶחָד,/ יֵצְאוּ מִיָּד אֶל שַׁעַר אַרְדַּבִּיל,

אֶל הַמָּחוֹז אֲשֶׁר מִבְצַר בַּהְמַן בּוֹ./ שָׁם אַהְרִימַן עוֹרֵךְ אֶת מִלְחַמְתּוֹ,

הוּא מְשַׁעְבֵּד אֶת הָעוֹבְדִים לָאֵשׁ,/ וְאֵין מוּבַּד מֵעֵז לְהִתְגּוֹרֵר שָׁם.

אֲשֶׁר יִכְבּשׁ אֶת אַרְדַּבִּיל בַּחֶרֶב,/ יִנְחַל מִמֶּנִּי אֶת כִּסֵּא הַכַּי."

שָׁמְעוּ גּוּדַרְז וְטוּס אֶת הָעֵצָה,/ אֲשֶׁר בְּפִי הַמֶּלֶךְ הַזָּהִיר, [1325]

שְׁנֵיהֶם כְּאִישׁ אֶחָד אָבוּ לַעֲצָתוֹ,/ בְּאֵין לְאִישׁ עֵצָה טוֹבָה מִמֶּנָּה.

יָצְאוּ הַשְּׁנַיִם מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ,/ לְהֵעָרֵךְ עִם הַצְּבָאוֹת לַדֶּרֶךְ.


טוס ופריבּוּרז יוצאים למבצר בהמן ושבים ריקם

כְּבוֹא הַשֶׁמֶשׁ בְּמַזַּל אַרְיֵה, / כְּהִסָּתֵר הַלַּיְלָה מֵהָאוֹר,

מְמַהֲרִים הִגִּיעוּ פַרִיבָּרְז / וְטוּס לִפְנִי כֵּס מֶלֶךְ־הָעוֹלָם.

פָּתַח פִּיו טוּס אֶל כִּי־כָּוֻס וְשָׂח: / עַתָּה אֶקַּח צָבָא, פִּילִים, תֻּפִּים, [1330]

אָנִיף אֶת דֶגֶל הַנַּפָּח כָּוֶה, / וּפְנֵי אוֹיְבֵנוּ הַוְרֻדִּים אַכְחִיל.

בְּזֹהַר פַרִיבֻּרְז וְהַכַּיִים / אֶחְגֹר אַבְנֵט מַלְכוּת עַל חֲלָצֵי.'

עָנָה הַשָׁהּ: כְּצֵאת צָבָא לַקְרָב, / אֵין מִסְפָּרוֹ עָרֵב לַתּוֹצָאוֹת.

בִּרְצוֹת אֲדוֹן הַשֶׁמֶשׁ וְהַסַהַר, / תִּזְכֶּה בְּהַצְלָחָה וּבְנִצְחוֹן.

אִם פַרִיבֻּרְז נָתַן יָדוֹ לָזֹאת, / עֲרֹךְ אֶת הַצָבָא וְצֵא מִיָּד. [1335]

טוּס בֶּן נַוּדַּר יָצָא עִם דֶּגֶל כָּוֶה / בְּנַעֲלֵי הַכָּתֶם לְרַגְלָיו.

פֹּה פַרִיבֻּרְז פִּקֵּד עַל הַמֶרְכָּז, / אַךְ טוּס וְהַפִּילִים, וְהַצָּבָא

הַשָּׂשׂ לַקְּרָב, הִקְדִימוּ בְּצֵאתָם, / וְלַמִּבְצָר שָׁמוּ פְנֵיהֶם כְּרוּחַ.

כְּהַגִּיעָם אֶל מְצוּדַת בַּהְמַן / קִבֵּל פְּנֵיהֶם שָׁרָב נוֹשֵׁף שַׁלְהֶבֶת.

רָאשֵׁי הַכִּידוֹנִים דָּלְקוּ מֵחֹם, / בַּשִּׁרְיוֹנִים הַלּוֹחֲמִים נִצְלוּ. [1340]

תֹּאמַר: “הָאֲדָמָה כֻּלָּהּ בּוֹעֶרֶת,/ וְהָאֲוִיר הוּא רֶשֶׁת אַהְרִימַן.”

חֵל הַמִּבְצָר, שְׂפָתוֹ בָּעֲנָנִים,/ אֵין אִישׁ אֲשֶׁר יוּכַל לִתְקֹף אוֹתוֹ.

שָׂח טוּס אֶל פַרִיבֻּרְז לֵאמֹר:"אָדָם/ אַמִּיץ לֵב, כְּצֵאתוֹ לִשְׂדֵה הַקְּרָב

בְּחֵץ וּבְקֶשֶׁת, בִּפְלָצוּר וּבְחֶרֶב,/ חוֹתֵר לִשְׁבֹּר אוֹיְבוֹ לַהֲבִיסוֹ.

אַךְ לַמִּבְצָר אֵין דֶּרֶךְ; וְאִם יֵשׁ,/ אִישׁ מֵאִתָּנוּ לֹא הִשְׁגִּיחַ בָּהּ. [1345]

מָתְנֵינוּ תַּחַת הַשִּׁרְיוֹן נִצְלִים/ וּבַהֲמוֹת צְבָאֵנוּ נֶחְרָכוֹת.

אַל עוֹד תִּפְסַח עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים,/ הַמְּצוּדָה – לֹא יִכְבְּשֶׁנָּה אִישׁ."

שִׁבְעָה יָמִים הֵם שׁוֹטְטוּ סָבִיב,/ וְלֹא מָצְאוּ בָּהּ פֶּתַח אוֹ פִּרְצָה.

בַּסּוֹף אָמְרוּ נוֹאָשׁ, חָזְרוּ בְּלִי קְרָב;/ דַּרְכָּם הַמַּתִּישָׁה הָיְתָה לַשָּׁוְא.


כי־כוּסרַוּ יוצא למצודת בהמן וכובשהּ

כְּבוֹא הַיְדִיעָה לָאֲצִילִים/ וְאֶל גּוּדַרְז מִבְּנֵי כַּשְׁוָד לֵאמֹר: [1350]

“גַּם טוּס גַּם פַרִיבֻּרְז חָזְרוּ רֵיקָם;/ הִכּוֹן אַתָּה לָצֵאת לְהַתְקָפָה,”

חָגַר זֵינוֹ גּוּדַרְז לְקוֹל תְּרוּעָה – / כֻסְרַוּ, הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ, הוֹפִיעַ.

כִּסֵּא זָהָב, נוֹצֵץ בְּאַבְנֵי חֵן,/ הוּשַׂם עַל פִּיל, וּפָרָשֵׁי צָבָא

סָבִיב לוֹ עִם דְּגָלִים סְגֻלִּים./ עָלָה כֻסְרַוּ בְּנַעֲלֵי הַפָּז,

כֶּתֶר עִנְבָּר לוֹ וַעֲנַק זָהָב/ מְשֻׁבָּצִים בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת. [1355]

אָמַר גּוּדַרְז:“הַיּוֹם הוּא הָרִאשׁוֹן/ לְשֶׁבֶת כַּי־כֻסְרַוּ עַל כֵּס אִירָן!”

עַל כֵּס הַפָּז יָשַׁב שׁוֹחֵר המַּעַשׂ,/ הַכֶּתֶר בְּרֹאשׁוֹ, בַּכַּף אַלָּה.

אֶל מְצוּדַת בַּהְמַן שָׂם פְּעָמָיו,/ וְגִיו אִתּוֹ, גּוּדַרְז וְחַיִל רַב.

כְּהַגִּיעָם עָבַר אֶל אֻכָּפוֹ,/ לָבַשׁ אֶת שִׁרְיוֹנוֹ, חָגַר מָתְנַיִם.

מֵעַל סוּסוֹ קָרָא סוֹפֵר מָהִיר,/ וְלוֹ הִכְתִּיב אִגֶּרֶת נִמְלָצָה. [1360]

כָּתְבוּ אוֹתָהּ בְּפַהְלַוִית קְדוּמָה/ וּבְעִנְבָּר, כְּדֶרֶךְ הַמְּלָכִים:

"מִכְתָּב זֶה בָּא מֵעֶבֶד אֱלֹהִים/ שׁוֹחֵר מַעַשׂ, כֻסְרַוּ הַמְהֻלָּל,

אֲשֶׁר בָּרַח מִכֶּלֶא אַהְרִימַן,/ וּבְעֵזֶר אֱלֹהִים טִהֵר כַּפָּיו,

כִּי הוּא, יַזְדָּן, נִשָּׂא וְרָם מִכֹּל,/ נוֹתֵן לַחְמֵנוּ וּמוֹרֵה דַּרְכֵּנוּ;

אֲדוֹן שַׁבְּתַאי, מַאְדִּים וְשֶׁמֶשׁ הוּא,/ מְקוֹר הַזֹּהַר וַאֲדוֹן הָאֹמֶץ. [1365]

לִי מִיָּדוֹ הַזֹּהַר וְהַכֵּס,/ גּוּף פִּיל וְצִפָּרְנֵי אַרְיֵה זוֹעֵף.

דַּע כִּי כָּל הָעוֹלָם הוּא מַמְלַכְתִּי,/ מֵרֹאשׁ הַשּׁוֹר וְעַד מַזַּל דָּגִים.

אִם הַמִּבְצָר הוּא נַחֲלַת הַדִּיו,/ אֲשֶׁר אוֹיֵב בְּנֶפֶשׁ אֱלֹהִים הוּא,

נִשְׁבַּעְתִּי בְּיַזְדָּן וּבְזָהֳרוֹ:/ רֹאשׁוֹ מֵעָב אֶל הֶעָפָר אַפִּיל.

וְאִם מִשְׁכַּן כְּשָׁפִים הַמְּצוּדָה,/ לִי לַקּוֹסְמִים אַךְ לְמוֹתָר צָבָא. [1370]

כְּהַשְׁלִיכִי אֶת פְּלָצוּרִי, אֶתְפֹּשׂ/ אֶת רָאשֵׁיהֶם שָׁם בַּעֲנִיבָתוֹ.

אֲבָל אִם שָׁם סַרוּשׁ הַמְבֹרָךְ,/ יִכּוֹן צְבָאִי לְהוֹרָאוֹת יַזְדָּן.

אָכֵן מִזֶּרַע אַהְרִימַן אֵינֶנִּי,/ כִּי זֹהַר לְנַפְשִׁי, קוֹמָה לַגּוּף.

בְּצַו יַזְדָּן אַחְרִיב אֶת הַמִּבְצָר,/ כִּי זֹאת פְּקֻדַּת הַשָּׁהַנְשָׁה עַצְמוֹ."

כֻסְרַוּ תָּפַשׂ כִּידוֹן אָרֹךְ בַּכַּף,/ אֵלָיו קָשַׁר אֶת הַמִּכְתָּב הַגֵּא, [1375]

וֶהֱנִיפוֹ כְּדֶגֶל לַמָּרוֹם,/ בְּעוֹד נַפְשׁוֹ לְזֹהַר מְלוּכָה.

צִוָּה אֶת גִּיו עִם הַכִּידוֹן בַּיָּד/ לָרוּץ אֶל הַחוֹמָה, וְכֹה אָמַר לוֹ:

"אִגֶּרֶת הַזְהָרָה זוֹ קַח מִמֶּנִּי,/ וַהֲבִיאָה אֶל קִיר הַמְּצוּדָה.

תְּקַע הַכִּידוֹן וּקְרָא בְּשֵׁם יַזְדָּן;/ סֹב הַמּוֹשְׁכוֹת וְשׁוּב מִיָּד אֵלֵינוּ."

מִיָּד נִגַּשׁ, אֶת הַכִּידוֹן לָקַח/ עוֹבֵד יַזְדָּן, גִּבּוֹר הַחַיִל גִּיו, [1380]

אֶת הַמִּכְתָּב הִצְמִיד אֶל הַחוֹמָה,/ וּמַלְאֲכוּת כֻסְרַוּ מָסַר כַּצָּו:

הִזְכִּיר אֶת שֵׁם יַזְדָּן נוֹתֵן הַטּוֹב,/ וְאֶת סוּסוֹ דִּרְבֵּן לָשׁוּב כְּרוּחַ.

אִגֶּרֶת אֲצִילָה זֹאת נֶעֶלְמָה/ בְּרַעַשׁ מַחֲרִיד וּבְאָבָק.

אוֹתָהּ שָׁעָה בְּצַו יַזְדָּן קָדוֹשׁ/ הִתְמוֹטְטָה חוֹמַת הַמְּצוּדָה

בְּקוֹל אַדִּיר, תֹּאמַר “רַעַם אָבִיב!”/הֵדָיו חָזְרוּ מֵהַר וּמִמִּישׁוֹר. [1385]

תֵּבֵל הִשְׁחִירָה כִּלְחָיֵי כּוּשִׁי./ חַמָּה,כִּימָה וָסַהַר נֶעֶלְמוּ,

תֹּאמַר: “עָלָה עָנָן שָׁחוֹר מֵאֶרֶץ,/ וְהַשָּׁמַיִם הֵם כְּלֹעַ כְּפִיר.”

כֻסְרַוּ דִּרְבֵּן הָרֶכֶשׁ הַשָּׁחוֹר,/ וְכֹה קָרָא אֶל מְפַקְּדֵי הַחַיִל:

“חִצִּים הַמְטִירוּ עַל הַמְּצוּדָה,/ קַשְּׁתוֹתֵיכֶם עֲשׂוּ עָבֵי אָבִיב!”

מִיָּד עָלָה עָנָן טָעוּן בָּרָד,/ בָּרָד מוֹרִיד מֵהָרָקִיעַ מָוֶת. [1390]

דִּיוִים הַרְבֵּה נָפְלוּ מֵהַחִצִּים,/ רַבִּים נָפְלוּ כִּיס מָרָתָם בָּקוּעַ.

אַחַר כָּל אֵלֶּה אוֹר בָּהִיר זָרַח,/ הָאֲפֵלָה חָמְקָה וְנֶעֶלְמָה,

מַשָּׁב נָעִים נֵעוֹר מִקְצֵה הָאֹפֶק,/ וּפְנֵי שָׁמַיִם הֶעֱלוּ חִיּוּךְ.

תֵּבֵל הָיְתָה כַּסַּהַר הַזּוֹרֵחַ/ בְּחֶסֶד אֵל וּבְזֹהַר הַנָּסִיךְ.

בְּצַו כֻסְרַוּ יָצְאוּ כָּל הַדִּיוִים,/ וְשַׁעַר הַמִּבְצָר נִגְלָה לָעַיִן. [1395]

מֶלֶךְ בְּנֵי הַחוֹרִין נִכְנַס בַּשַּׁעַר/ עִם הַזָּקֵן גּוּדַרְז הַכַּשְׁוָדִי.

מָצָא שָׁם עִיר בְּרוּכָה בְּכִכָּרוֹת,/ גַּנִּים בָּהּ, אַרְמוֹנוֹת וְאוּלַמּוֹת.

וּבַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָאוֹר זָרַח,/ וּמִפָּנָיו נָסוֹגָה הָעֵיפָה,

צִוָּה כֻסְרַוּ לִבְנוֹת מִקְדָּשׁ לָאֵשׁ,/ אֲשֶׁר רֹאשׁוֹ יִגַּע בָּעֲנָנִים.

הָאֹרֶךְ וְהָרֹחַב פְּלָצוּרִים/ עֲשֶׂרֶת, וּצְרִיחִים גְּבוֹהִים סָבִיב; [1400]

וְהַהֶקֵּף מַסַּע חֲצִי הַיּוֹם,/ לְשָׁם הֵבִיא וְשָׂם אָדַֹר גֻּשַׁסְפּ,

וּמִסְּבִיבוֹ הוֹשִׁיב אֶת מוּבַדָּיו,/ הוֹבְרָיו בַּכּוֹכָבִים וַחֲכָמָיו.

הוּא לֹא עָזַב אֶת הַמָּקוֹם, עַד כִּי/ מִקְדָּשׁ הָאֵשׁ עָשָׂה לוֹ רֵיחַ, צֶבַע.

אַחַר שָׁנָה הֶחְלִיט כִּי בָּאָה עֵת/ לְהֵעָרֵךְ לַדֶּרֶךְ וְלָצֵאת.


כּי־כוּסרַוּ חוזר כמנצח

הַיְדִיעוֹת עַל זֹהַר כַּי־כֻסְרַוּ / וּמִקְדָּשׁוֹ הִגִּיעוּ לְאִירָן. [1405]

כָּל הָעוֹלָם נִדְהַם וְהִתְפַּעֵל,/ אֵיךְ עֶלֶם זֶה זָכָה לְתִפְאָרָה.

הָאַלּוּפִים אֶחָד־אֶחָד נִגְּשׁוּ/ עִם מַתָּנוֹת וְשָׂשׂוּ לְבוֹאוֹ.

בֵּין אֲחֵרִים בָּא פַרִיבֻּרְז עִם צֶוֶת/ אַנְשֵׁי צָבָא, הָעֲרוּכִים כְּהָר.

מִיָּד קָפַץ מֵאַדְמוֹנוֹ לָאָרֶץ/ וְכֵן עָשָׂה כֻסְרַוּ מִשְּׁחַרְחָרוֹ.

הַדּוֹד נָשַׁק אֶת אַחְיוֹנוֹ עַל לֶחִי,/ וְכֵס זָהָב הִצִּיב למַעֲנוֹ. [1410]

עָלָיו הוֹשִׁיב בִּיקָר אֶת הַדָּגוּל,/ הִשְׁתַּחֲוָה לוֹ וּבֵרְכוֹ כְּשָׁהּ.

יָשַׁב הַשַּׁהְרְיָר עַל כֵּס הַפָּז/ וְכֶתֶר מְשֻׁבָּץ עַל תַּלְתַּלָּיו.

טוּס בָּא עִם דֶּגֶל הַנַּפָּח כָּוֶה,/ עִם הַתֻּפִּים וְנַעֲלֵי הַפָּז.

שָׂמָם לִפְנֵי שׁוֹחֵר הָעֲלִילָה,/ נָשַׁק לָאֲדָמָה וְכֹה אָמַר:

"תֻּפִּים אֵלֶּה וְנַעֲלֵי הַפָּז/ וְדֶגֶל הַנַּפָּח – קָחֵם לְךָ. [1415]

רְאֵה מִי בַּצָּבָא רָאוּי לָהֶם,/ אָדָם הַמַּעֲלָה, גִּבּוֹר בֶּן חַיִל,

תְּנֵם לוֹ, כִּי אֵין אֲנִי רָאוּי לָהֶם./ מִשְׁגַּי רַבִּים; אִם חַי אֲנִי – דַּיֵּנִני."

בִּקֵּשׁ סְלִיחָה עַל כָּל דִּבְרֵי הַהֶבֶל,/ כִּי כְּבָר בִּטֵּל אֶת רְצוֹנוֹ לִמְלֹךְ.

הֵאִיר פָּנִים לוֹ מֶלֶךְ הָעוֹלָם,/ חִיֵּךְ וְהוֹשִׁיבוֹ עַל הַכִּסֵּא.

אָמַר לוֹ: "דֶּגֶל הַנַּפָּח כָּוֶה/ וְנַעֲלֵי הַפָּז הָאֲצִילִים, [1420]

רוֹאֶה אֵינֶנִּי אִישׁ מַתְאִים לָהֶם./ לְךָ יָאִים גַּם תֹּאַר גַּם מִשְׂרָה.

אֵין אִישׁ רָאוּי לָהֶם יוֹתֵר מִמֶּךָ,/ אֵין בְּלִבִּי עוֹד כָּל טִינָה אֵלֶיךָ.

אַתָּה פָּטוּר מִבַּקָּשַׁת סְלִיחָה,/ כִּכְלוֹת הַכֹּל לֹא מֶלֶךְ זָר אָבִיתָ."

בֶּן הַמַּזָּל שׁוֹחֵר הָעֲטָרָה,/ שָׂם פְּעָמָיו מִשָּׁם אֶל עֵבֶר פָּרְס.

כִּשְׁמֹעַ כַּי־כָּוֻס כִּי מִדַּרְכּוֹ/ שָׁב כַּי־כֻסְרַוּ, הָעֶלֶם הַמַּצְלִיחַ, [1425]

אָץ לְקַדֵּם פָּנָיו בְּאוֹר פָּנִים; /הַלֵּב אֲשֶׁר זָקֵן הִצְעִיר מֵאשֶׁר.

כִּרְאוֹת כֻסְרַוּ סָבוֹ לְמֵרָחוֹק,/ הִתְחִיל צוֹחֵק, שִׂמְחָה קָפְצָה עָלָיו.

נִגַּשׁ בָּרֶגֶל וּבֵרַךְ זְקֵנוֹ, /וְהַזָּקֵן, אֲשֶׁר אֵלָיו הִתְגַעְגַּע,

צָחַק אֵלָיו, חִבְּקוֹ בִּזְרוֹעוֹתָיו,/ שִׁבַּח אֶת מַעֲשָׂיו וְכֹה אָמַר:

“הַכְּפִיר הַשָּׁב מֵהַמַּעֲרָכָה/ הֵבִיךְ לְבַב שׂוֹנְאָיו וְעֵינֵיהֶם.” [1430]

מִשָּׁם אֶל הָאַרְמוֹן, מְקוֹם הַכֶּתֶר, / חָזְקוּ הַשְּׁנַיִם וְעִמָּם הַיֶּתֶר.


כאווּס מושיב על כסאו את כוּסרַוּ

כְּהַגִּיעָם יָרְדוּ מֵאֻכְּפֵיהֶם,/ עַל שִׂפְתֵיהֶם וּבִלְבָבָם בְּרָכוֹת.

כֻסְרַוּ נִגַּשׁ, נָשַׁק כַּף יַד סָבוֹ,/ וּמוּל כִּסְאוֹ הִשְׁתַּחֲוָה אַפַּיִם.

אָחַז כָּוֻס־כַּי הַזָּקֵן בְּכַף /נֶכְדּוֹ וְהוֹבִילוֹ לִמְקוֹם שִׁבְתּוֹ,

וּבְלֵב שָׂמֵחַ הוֹשִׁיבוֹ תַּחְתָּיו. צִוָּה לָתֵת לוֹ כֶּתֶר הַכַּיִים, [1435]

נָשַׁק רֹאשׁוֹ וְשָׂם עָלָיו הַכֶּתֶר,/ וְהוּא עַצְמוֹ עָבַר לְכֵס אַחֵר.

מֵאוֹצָרוֹ הִגִּישׁ לוֹ מַתָּנָה,/ אִזְמָרַגְדִּים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת.

דִּבֵּר בְּשֶׁבַח סִיָוֻשׁ אָבִיו,/ אֲשֶׁר כֻסְרַוּ דָּמָה לוֹ בַּמַּרְאֶה.

מֵהַבִּירָה הִגִּיעוּ הַשּׁוֹעִים, /שָׂרֵי צָבָא, מוֹשְׁלִים, פְּקִידִים בְּכִירִים.

כֻּלָּם בֵּרְכוּהוּ כְּמַלְכָּם עַתָּה,/ וְאַבְנֵי חֵן וָפָז פִּזְּרוּ עָתָר. [1440]

זֶה דֶּרֶךְ הָעוֹלָם: בְּיָד אַחַת/ נוֹטֵל וּבַשְּׁנִיָּה מַגִּישׁ מַתָּת.

אָכֵן מַרְגִּיז אוֹתָנוּ הַשִּׁגְיוֹן:/ מַטָּה־מַעְלָה – אַיֵּה הַהִגָּיוֹן?

אִם לְבָבְךָ נוֹטֶה אֶל הַמָּחוֹל,/ אַל תַּעְצְרוֹ, יִשְׂמַח כָּל עוֹד יָכוֹל.

אַל תְּחַסֵּר אֶת נַפְשְׁךָ מִטּוּב,/ וְאַל תָּעִיק עַל רוּחֲךָ לַשָּׁוְא.

אֱכֹל דַּיֶּךָּ וְחַלֵּק מוֹתָר,/ וְאַל תַּשְׁאִיר יְגִיעֲךָ לַצָּר. [1445]

כָּל טוּב נָתַן לְךָ יַזְדָּן עוֹֹשֶׂךָ,/ הוּא גַּם יִדְאַג לְחֹטֶר שָׁרָשֶׁיךָ.

רְאֵה, מָה רַב הָעשֶׁר בְּתֵבֵל,/ שֻׁלְחָן עָרוּךְ כָּל טוּב כְּיַד הָאֵל.

גִּשְׁמֵי יַזְדָּן אֵינָם יוֹדְעִים צָיוֹן,/ אַל תֵּעָצֵב כָּל עוֹד מֵאִיר הַיּוֹם.


יג. כַּי –כֻסְרַוּ: שישים שנה מלך

פתיחה

הִנֵּה תַּמָּה הַהַגָּדָה הַהִיא,/ וַחֲדָשָׁה בְּפִי הַמְסַפֵּר:

אֵיכָה מָלַךְ כֻסְרַוּ מֵעַל כִּסְאוֹ,/ וְאֵיךְ שָׁלַח צָבָא לִגְבוּל תּוּרָן.

אִם בְּחַסְדּוֹ יִתֵּן לִי הַבּוֹרֵא/ בְּרִיאוּת טוֹבָה וַאֲרִיכוּת יָמִים,

אַשְׁאִיר סִפּוּר נוֹסָף לִקְהַל קוֹרְאַי/ מִסֵּפֶר הָאָבוֹת הַמְהֻלָּל.

כִּשְׁלֹחַ בְּרוֹשׁ בַּגָּן חֹטֶר חָדָש,/ וַאֲמִירוֹ עוֹלֶה עַד רֹאשׁ הַגָּג, [5]

יִשְׂמַח הָעֵץ לְעַלְוָתוֹ בָּרוּם,/ כִּי בֶּן מַזָּל הַנֵּצֶר וְחָכָם.

לֵב הַמַּזָּל מֵזִין אֶת יוֹנְקוֹתָיו,/ וְהָעוֹלָם שָׂמֵחַ עַל פִּרְיוֹ.

אִם לִמְלוּכָה נוֹלַד וְזֶה טִבְעוֹ,/ לְטוֹב יִשָּׂא נַפְשׁוֹ נוֹשֵׂא הַכֶּתֶר.

נָשִׂים לִבֵּנוּ לִשְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים,/ מֵהֶם בַּסּוֹף נַגִּיעַ לָרְבִיעִי.

הַמַּעֲלוֹת בַּזֶּרַע וּבָאֹפִי,/ קְשׁוּרוֹת וַאֲחוּזוֹת הֵן זוֹ בְּזוֹ. [10]

הֲיִתְקַיְּמוּ מִדּוֹת טוֹבוֹת בְּלִי אֹפִי?/ הַאִם אָצִיל רָאִיתָ בְּלִי מִדּוֹת?

אֲשֶׁר נוֹלַד בְּחֶסֶד אֱלֹהִים,/ יִשְׁמֹר נַפְשׁוֹ מֵרַע, יָדוֹ – מֵרֶשַׁע.

הַיַּחַשׂ בָּא מִזֶּרַע הָאָבוֹת,/ מִזֶּרַע רָם, טָהוֹר, בָּא פְּרִי מֻצְלָח.

מִדּוֹת אֶפְשָׁר לִלְמֹד מֵאֲחֵרִים,/ אָמְנָם בְּיִסּוּרִים וּבְיֶגַע רַב.

הַחֲשׁוּבָה בַּמַּעֲלוֹת – הָאֹפִי;/ שִׂמְלַת כָּבוֹד הוּא, שַׁי מֵהַבּוֹרֵא. [15]

לְאֵלֶּה הַשָּׁלוֹשׁ הוֹסֵף אַחַת – /הַדַּעַת לְהַבְדִּיל בֵּין טוֹב וָרַע.

כִּהְיוֹת כָּל הָאַרְבַּע בְּאִישׁ אֶחָד,/ יָנוּחַ מִקִּנְאָה, עָמָל וָרֹגֶז,

אַךְ לֹא מִמָּוֶת, כִּי תְּרוּפָה לוֹ אַיִן,/וְאֵין אָסוֹן צוֹרֵב, גָּדוֹל מִמֶּנּוּ.

כֻסְרַוּ־כַּי לֹא חָסֵר אַחַת מֵאֵלֶּה/ כִּי גּוֹרָלוֹ תֹּאַם בִּרְצוֹן אֱלֹהַּ.


הנכבדים מברכים את כּי־כוּסרו

הַשַּׁהְרְיָר, כַּעֲלוֹתוֹ לִמְלֹךְ,/ וְשֵׁמַע שְׁמוֹ יָצָא בְּכָל הָאָרֶץ, [20]

יָשַׁב בְּכֵס הַמַּמְלָכָה הָרָם,/ וְעַל רֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת הַגְּדֻלָּה;

זָרַע מִשְׁפָּט וָצֶדֶק בָּעוֹלָם,/ וְנֶטַע הָעַוְלָה עָקַר מִשֹּׁרֶשׁ.

הָאֲצִילִים, כָּל שְׁאֵרֵי הַמֶּלֶךְ,/ אֲשֶׁר כְּתָרִים עָנְדוּ לְרָאשֵׁיהֶם,

כָּל אֲדוֹנֵי עוֹלָם, הַשַּׁלִּיטִים,/ וְכָל אַנְשֵׁי הַשֵּׁם אֵלָיו הִגִּיעוּ.

וְלֹא הָיָה בָּעֵת הַהִיא אָדָם,/ אֲשֶׁר רֹאשׁוֹ לֹא שָׂם אָז בְּעֻלּוֹ. [25]

הֶחֳרָבוֹת הָפַךְ עָרֵי מוֹשָׁב,/ לִבּוֹת הָאוֹנְנִים גָּאַל מֵאֵבֶל.

עָבִים הֵבִיאוּ מַיִם בָּאָבִיב,/ שָׁטְפוּ מֵאֶרֶץ חֲלוּדָה וָצַעַר;

הָאֲדָמָה הָיְתָה כְּגַן הָעֵדֶן,/ בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט מָלְאָה כָּל טוּב.

יָרְדוּ לָאָרֶץ אשֶׁר וְשָׁלוֹם,/ וְאַהְרִימַן יָדָיו כְּבוּלוֹת מֵרְשֹׁעַ.

שְׁלִיחִים מִכָּל הַחֲבָלִים הִגִּיעוּ,/ מִכָּל אַנְשֵׁי הַשֵּׁם וְהַמּוֹשְׁלִים. [30]

הַיְדִיעוֹת, כְּהַגִּיעָן נִימְרוּזָה, /אֶל הַמַּצְבִּיא רֻסְתַּם, מְאוֹר הָאָרֶץ,

לֵאמֹר: “הַמְבֹרָךְ עָלָה לִמְלֹךְ,/ וּרְקִיעַ הַגְּדֻלָּה הֲדוֹם רַגְלָיו,”

הִזְעִיק צְבָאוֹ מִכָּל הָעֲבָרִים,/ לָתֵת כָּבוֹד לַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ.

אֵלָיו יָצָא רֻסְתַּם בְּלֵב שָׂמֵחַ,/ בְּרֹב הָדָר, עִם צֶבַע וְעִם רֵיחַ,

עִם זָל בֶּן סָם בֶּן נַרִימָן, וְעִם/ רָאשֵׁי כָּבֻּל, גְּדוֹלִים וְגַם קְטַנִּים – [35]

צָבָא הַמַּאֲפִיל אֶת הַמִּישׁוֹר,/ וְהַקּוֹרֵעַ בְּתֻפָּיו אָזְנַיִם.

זָל זֶה הוֹבִיל בָּרֹאשׁ, וְאַחֲרָיו/ רֻסְתַּם בָּא עִם הַדֶּגֶל הַסָּגֹל.

כְּבוֹא הַיְדִיעָה לְכַּי־כֻסְרַוּ:/ “רֻסְתַּם שׁוֹחֵר הַטּוֹב קָרֵב וּבָא,”

נֵעוֹר הָעָם כֻּלּוֹ כְּאִישׁ אֶחָד,/ וְנֶעֱרַךְ לְקַבָּלַת פָּנָיו.

הַשָּׁהּ שָׂמַח לְבוֹא הַמְהֻלָּל,/ וְשָׂח לַמְבַשֵּׂר: "שֵׁב הִתְרַוַּח. [40]

הָאִישׁ גִּדֵּל אֶת סִיָוֻשׁ אָבִי,/ מַעֲלוֹתָיו עָשׂוּ לוֹ שֵׁם בָּאָרֶץ."

צִוָּה אֶת גִּיו, גּוּדַרְז וְטוּס לָצֵאת/ בַּחֲלִילִים, תֻּפִּים וַחֲצוֹצְרוֹת.

וּכְבָר הִרְעִימוּ הַתֻּפִּים בַּשַּׁעַר,/ הַגִּבּוֹרִים חָבְשׁוֹ אֶת קוֹבְעֵיהֶם.

כָּל עִיר וָעִיר הֵרִיעָה לִקְרָאתוֹ,/ יָצְאָה בְּקוֹל תֻּפִּים וּבִדְגָלִים.

הָאַלּוּפִים, וְחַיִל רַב אִתָּם,/ עָשׂוּ דַּרְכָּם יוֹמַיִם רְצוּפִים. [45]

פִּתְאֹם הוֹפִיעַ דֶּגֶל תַּהַמְתַּן,/ וְעַב אָבָק הַמִּתְאַבֵּךְ עַד שֶׁמֶשׁ.

עָלוּ קְרִיאוֹת, קוֹל חֲצוֹצְרוֹת וָתֹף,/ מֵהַמֶּרְכָּז גּוּדַרְז וְגִיו וְטוּס

חָפְזוּ אֶל גֵּו הַפִּיל גִּבּוֹר הַחַיִל./ כְּהַגִּיעָם בֵּרְכוּהוּ בְּשִׂמְחָה,

בְּאַהֲבָה חִבְּקוּהוּ עַל חָזָם,/ וְהוּא שָׁאַל לִשְׁלוֹם הַשַּׁהְרְיָר.

מִתַּהַמְתַּן עָבְרוּ אֶל זָל בֶּן סָם,/ שָׂשִׂים לִפְנוֹת אֵלָיו בְּלֵב פָּתוּחַ. [50]

מִזָּל עָבְרוּ אֶל פַרָמַרְז נֶכְדוֹ,/ מְאֻשָּׁרִים לִרְאוֹת אֶת בֶּן הַחַיִל.

מִשָּׁם נָשְׂאוּ רַגְלַיִם אֶל הַשָּׁהּ,/ לִצְפּוֹת בְּזִיו הַכֶּתֶר הַנִּבְחָר.

כִּרְאוֹת כֻסְרַוּ אֶת תַּהַמְתַּן גֵּו פִּיל,/ נִגְּרוּ דְּמָעוֹת חַמּוֹת עַל לְחָיָיו.

יָרַד מִכֵּס הַמֶּלֶךְ לְבָרְכוֹ,/ וְזֶה נָשַׁק אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה.

פָּתַח כֻסְרַוּ לֵאמֹר: "יָא, פַּהְלַוָן,/ חֲיֵה בְּאשֶׁר וְתָאִיר נַפְשֶׁךָ! [55]

אוֹמֵן אָבִי הָיִיתָ; הֶחָכָם/ וְהֶעָצוּר בַּלּוֹחֲמִים אַתָּה."

כֻסְרַוּ חִבֵּק אֶת רֹאשׁ זָל בִּזְרוֹעוֹתָיו,/ בְּעוֹד לִבּוֹ בּוֹכֶה עַל מוֹת אָבִיו.

בַּכֵּס אֶצְלוֹ הוֹשִׁיב אֶת הָאוֹרְחִים,/ וּבְשֵׁם יַזְדָּן בֵּרַךְ בּוֹאָם אֵלָיו.

רֻסְתַּם בָּחַן אוֹתוֹ מֵרֹאשׁ עַד רֶגֶל,/ מַה טִּיב שִׁבְתּוֹ, שִׂיחוֹ וַעֲצָתוֹ.

פָּנָיו אָדְמוּ מִדָּם, לִבּוֹ כָּאַב,/ כִּי אֲרַשְׁתּוֹ הִזְכִּירָה סִיָוֻשׁ. [60]

אֶל מֶלֶךְ הָעוֹלָם אָמַר: "יָא, שָׁהּ!/ אַתָּה יָד לְאָבִיךָ בָּעוֹלָם.

מַכִּיר אֵינֶנִּי מֶלֶךְ, זֹהַר לוֹ/ כְּזָהָרְךָ, כְּזֹהַר מוֹלִידְךָ."

אַחַר עָזְבָם מְקוֹם שִׁבְתָּם בַּכֵּס,/ עָרְכוּ הַשֻּׁלְחָנוֹת בְּטוּב הָאָרֶץ.

יָשְׁבוּ וְשׂוֹחֲחוּ עַל גְּבִיעַ יַיִן,/ וְרַק אַחַר חֲצוֹת עָצְמוּ עֵינַיִם.


כּי־כוּסרו תר בממלכתו

חַרְבּוֹ הַמַּבְרִיקָה שָׁלַף הַשֶּׁמֶשׁ,/ רֹאשׁוֹ הִסְתִּיר הַלַּיְלָה הָאָפֵל. [65]

קוֹל חֲלִילִים עָלָה מֵהֶחָצֵר,/ כִּי בָּאוּ אֶל הַשָּׁהּ גְּדוֹלֵי תֵּבֵל,

כְּטוּס, גּוּדַרְז וְגִיו אַמִּיץ־הַלֵּב,/ וּכְמוֹ גְֻּרִּגין, רֻהָּם וְגֻסְתַּהַם.

הָאַלּוּפִים כֻּלָּם הִגִּיעוּ אֶל/ אוּלַם הַקַּבָּלָה הַמְהֻלָּל.

כְּהִתְאַסְּפָם לִפְנֵי כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ,/ אָמַר הַמֶּלֶךְ אֶל שָׂרֵי צְבָאוֹ:

"כָּלָה הִיא מֵעִמִּי לָשׁוּט בָּאָרֶץ,/ לָתוּר גְּבוּלוֹת אִירָן הַמְהֻלֶּלֶת. [70]

דַּרְכֵּנוּ נַעֲשֶׂה כְּמוֹ בַּצַּיִד,/ אַף נְבַלֶּה יָמֵינוּ בְּשִׂמְחָה."

הַנִּכְבָּדִים נֵאוֹתוּ לַתָּכְנִית,/ לְהִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ וְלָתוּר בָּהּ.

יָצְאוּ לַצַּיִד מֶלֶךְ הָעוֹלָם/ וְהַגִּבּוֹר הַמְהֻלָּל רֻסְתַּם,

אִתָּם הִגִּיעוּ הַשָּׂרִים כְּגִיו,/ כְּמוֹ גּוּדַרְז יוֹצֵא יֶרֶךְ כַּשְׁוָד,

כְּמוֹ שָׁפּוּר וְהַסַּיָּף בַּהְרָם,/ כְּמוֹ גֻּרְגִּין וְהַקַּשָּׁת בִּיזַ’ן, [75]

כְּמוֹ פַרְהָד, זַנְגֶּה בֶּן שָׁוַרָן/ וְגֻרָזֶה הַטּוֹב בַּלּוֹחֲמִים –

צָבָא מֵעִיב עַל שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ/ מֵרֹב שִׁרְיוֹן, אַלּוֹת וְקוֹבָעִים.

מֵהַחַיָּה הַהֲרוּגָה בַּצַּיִד/ נִדְמוּ מִישׁוֹר וָדֶרֶךְ לִשְׂדֵה קֶטֶל.

בְּמֶרְחֲבֵי אִירָן כֻּלָּהּ עָבַר,/ בָּא לִמְקוֹמוֹת יִשּׁוּב וַעֲזוּבָה.

אֶת כָּל הָאֲדָמוֹת הַנְּשַׁמּוֹת/ מֵאֵין יוֹשֵׁב, הַחֲרֵבוֹת בְּלִי צֶדֶק, [80]

בְּכֶסֶף אוֹצָרוֹ יִשֵּׁב שֵׁנִית,/ וְלֹא עָיַף מִצֶּדֶק וּמֵחֶסֶד.

בְּכָל עָרֵי אַרְצוֹ שָׁהָה תְּקוּפָה,/ הֵקִים כִּסְאוֹ בָּהֶן כְּבַר מַזָּל.

לֹא חָס עַל אוֹצָרוֹ וְעַל יֵינוֹ,/ בְּדִינָרָיו פֵּאֵר אֶת הָעוֹלָם.

מֵעִיר אַחַת הָלַךְ לְעִיר שְׁנִיָּה,/ אִתּוֹ הֵבִיא כִּסְאוֹ, כִּתְרוֹ וְיַיִן.

וְכֹה בָּא לְאָדַֹר־אָבָּדְגָן/ עִם אַלּוּפָיו וְנִכְבְּדֵי הָעָם. [85]

בְּמִשְׁתָּאוֹת וּבְדַהֲרַת סוּסוֹ/ הִגִּיעַ אֶל מִקְדַּשׁ אָדַֹר־גֻּשַׁסְפּ.

פֹּה, בְּמִקְדַּשׁ הָאֵשׁ, נָשָׂא תְּפִלָּה,/ הַלֵּל וָשֶׁבַח לְבוֹרֵא עוֹלָם.

כְּכַלּוֹתוֹ יָצָא מִשָּׁם טוֹב לֵב/ וְשָׂם פָּנָיו אֶל שָׁהּ אִירָן, כָּוֻס.

שְׂמֵחִים וְעַלִּיזִים יָשְׁבוּ יַחְדָּו,/ וְלֹא פָּסְקָה הַחֲגִיגָה לְרֶגַע.

כְּהִמָּלֵא הָרֹאשׁ שֵׁכָר תּוֹסֵס,/ שָׁכְבוּ עַל מִשְׁכָּבָם לְהִנָּפֵשׁ. [90]


כּי־כוּסרו וכּאווּס נשבעים להינקם מאפראסיאבּ

כְּבָר הֶעֱלָה הַבֹּקֶר יוֹם בָּהִיר,/וָאֳדָמִים פִּזֵּר עַל הֶעָפָר.

אֲדוֹן הָאָרֶץ וְכָּוֻס סָבוֹ – / שְׁנֵי מְלָכִים דְּגוּלִים וּמַצְלִיחִים –

יָשְׁבוּ עִם זָל וְעִם רֻסְתַּם יַחְדָּו,/ וְכַּי־כָּוֻס הִשְׁמִיעַ הֲגִיגָיו.

תְּחִלָּה דִּבֵּר בִּגְנוּת אַפְרָסִיָבּ,/ וּבְדַם עֵינָיו רָחַץ אֶת לְחָיָיו,

מַה זֶּה הַשָּׁהּ עוֹלֵל לְסִיָוֻשׁ,/ אֵיךְ מֵאִירָן הֵרִים אָבָק שָׁחוֹר, [95]

אֵיךְ אֲצִילִים הַרְבֵּה שָׁבְקוּ חַיִּים,/ וְסֵבֶל רַב שָׂבְעוּ נָשִׁים וָטָף.

אָמַר: "הַרְבֵּה עָרִים אַתָּה מוֹצֵא,/ אֲשֶׁר הָרַס אַפְרָסִיָבּ כָּלָה.

לְךָ, נֶכְדִּי, מַתְּנוֹת יַזְדָּן כֻּלָּן:/ צָבָא גָּדוֹל, חָכְמָה וּזְרוֹעַ כֹּחַ,

לְךָ גְּדֻלָּה וְזֹהַר וּמַזָּל,/ אַתָּה דָּגוּל מִכָּל הַמְּלָכִים.

לָכֵן אֲנִי דּוֹרֵשׁ שְׁבוּעָה מִמֶּךָּ,/ וְלֹא תָּסוּר יָמִין אוֹ שְׂמֹאל מִמֶּנָּה, [100]

כִּי תְּמַלֵּא לִבְּךָ נָקָם מֵאֵת/ אַפְרָסִיָבּ וְלֹא יִכְבֶּה אִשּׁוֹ.

עֲצֹם עֵינֶיךָ לְקִרְבַת אִמְּךָ!/ וְאָזְנְךָ אֱטֹם לַדִּבּוּרִים;

אַל יְפַתּוּךָ עֹשֶר וְשִׁפְעָה/ בְּשִׂמְחָתְךָ אוֹ בַּעֲטֹף לִבֶּךָ.

אַל תִּתְפַּתֶּה לִסְטוֹת מִדַּרְכְּךָ/ בְּחֶרֶב אוֹ אַלָּה, בְּכֵס אוֹ כֶּתֶר.

עַתָּה אַגִּיד מַה שֹּׁרֶשׁ הַשְּׁבוּעָה,/ אֲשֶׁר תִּקְשֹׁר לִבְּךָ וּתְבוּנָתְךָ. [105]

הִשָּׁבְעָה לִי בְּאֵל הַמְּאוֹרוֹת,/ בַּכֶּתֶר, בַּכִּסֵּא וּבַחוֹתָם,

בְּצֶדֶק פַרִידוּן וּבְמִדּוֹתָיו,/ בְּנַפְשְׁךָ אַתָּה וּבְדַם אָבִיךָ,

בְּזֹהַר הַמַּלְכוּת וּבְכוֹכָבְךָ,/ כִּי לֹא תָּסוּר מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר,

כִּי לֹא שָׁלוֹם, רַק חֶרֶב וְאַלָּה/ יָגֵנּוּ עַל כְּבוֹדְךָ וְקוֹמָתְךָ."

כִּשְׁמֹעַ זֹאת הַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר,/ הִפְנָה פָּנָיו וְנִשְׁמָתוֹ לָאֵשׁ, [110]

וְכֹה נָדַר: "בֵּאלֹהֵי הַצֶּדֶק,/ בְּאוֹר הַיּוֹם, בַּאֲפֵלַת הַלַּיְלָה,

בַּשֶּׁמֶשׁ, בַּיָּרֵחַ וּבַכֶּתֶר,/ בַּכֵּס, בַּחֶרֶב, וּבְחוֹתַם הַשָּׁהּ –

לָנֶצַח לֹא אֶשְׁאַל לְאָהֳבוֹ,/ וְלֹא אֶרְאֶנּוּ אַף בַּחֲלוֹמִי."

אֶת הַשְּׁבוּעָה כָּתְבוּ בְּפַּהְלַוִית/ עַל מְגִלַּת מַלְכוּת בְּשׂוּמָה בְּמֻשְׁק.

אֶת זָל וְאֶת רֻסְתַּם מִנָּה עֵדִים,/ עֵדִים הָיוּ גַּם כָּל הַמְפַקְּדִים. [115]

אֶת הָאִגֶּרֶת, חֲתוּמָה כַּחֹק,/ בִּידֵי רֻסְתַּם הִנִּיחַ לְמִשְׁמֶרֶת.

כְּתֹם הַמְּלָאכָה, קָרָא מִשְׁתֶּה,/ וְהַמּוֹשָׁב הָיָה שׁוֹנֶה הַפַּעַם,

שִׁבְעָה יָמִים בְּנֵבֶל וּבְשֵׁכָר/ בִּלּוּ הַנִּכְבָּדִים בִּזְבוּל כָּוֻס.

בְּבֹקֶר יוֹם שְׁמִינִי חָפַף כֻסְדַרּו/ רֹאשׁוֹ, עָשָׂה דַּרְכּוֹ אֶל הַמִּקְדָּשׁ,

וּבוֹ הִבִּיעַ אַהֲבָה וָשֶׁבַח/ לְאֵל בּוֹרֵא רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם. [120]

שָׁם כָּל הַלַּיְלָה עַד עֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ,/ וּבִדְמָעוֹת חַמּוֹת, קָרָא לֵאמֹר:

"שׁוֹפֵט צֶדֶק וֶאֱלֹהִים אֶחָד,/ אָדוֹן הַזָּן עוֹלָם, מוֹרֵה הַדֶּרֶךְ!

עוֹדֶנִּי נַעַר וַחֲסַר צָבָא,/ מֵהֶבֶל הַדְּרָקוֹן אוֹתִי גָּאַלְתָּ.

אַתָּה יוֹדֵעַ, כִּי מַצְבִּיא תּוּרָן/ אִישׁ חֲמָסִים, וְחֵטְא לֹא יַרְתִּיעֶנּוּ.

קִלְלָתוֹ רוֹבֶצֶת עַל הָאָרֶץ,/ לֵב הַחַפִּים מָלֵא אֵלָיו נָקָם. [125]

שְׂדוֹתֵינוּ הַבְּרוּכוֹת שִׁלַּח בָּאֵשׁ,/ וְסֵבֶל רַב שָׁפַךְ עַל גִּבּוֹרֵינוּ.

דַּם סִיָוֻשׁ עַל לֹא אָשָׁם הִגִּיר,/ וְנַפְשׁוֹתֵינוּ לִנְתָחִים בִּתֵּר.

אֵימָה גְּדוֹלָה הִפִּיל עַל הַשָּׁהִים,/ וְשִׁלְטוֹנוֹ הוּא רַעַל לָעוֹלָם.

אַתָּה מַכִּיר אָפְיוֹ הַמְרֻשָּׁע,/ אֶת מוֹצָאוֹ הָרַע וְכִשּׁוּפָיו."

זְמַן רַב שָׁכַב אַפַּיִם בֶּעָפָר,/ וְלַבּוֹרֵא קָרָא דִּבְרֵי הַלֵּל. [130]

כְּכַלּוֹתוֹ, חָזַר לִמְקוֹם שִׁבְתּוֹ,/ וְאֶל שָׂרֵי צְבָאוֹ גְּאֵי הָרֹאשׁ

פָּנָה לֵאמֹר: "שָׂרַי, אַנְשֵׁי הַשֵּׁם,/ שׁוֹלְפֵי הַחֶרֶב אַמִּיצֵי הַלֵּב!

עָבַרְתִּי אֶת אִירָן בְּרַמָּכִי/ מִפֹּה וְעַד מִקְדַּשׁ אָדַֹר־גֻּשַׁסְפּ

וְלֹא רָאִיתִי בֶּן אָדָם שָׂמֵחַ,/ גַּם אִם עָשִׁיר וּבַעַל קַרְקָעוֹת.

אַפְרָסִיָבּ פָּגַע בְּכָל אֶחָד,/ כָּל לֵב דַּוָּי, כָּל עַיִן בּוֹכִיָּה. [135]

אֲנִי רִאשׁוֹן בְּנִפְגְּעֵי הַלֵּב,/ סוֹבֵל מֵהָרָשָׁע בְּגוּף וּבְנֶפֶשׁ.

שֵׁנִי – סָבִי, הַמֶּלֶךְ הָאָצִיל,/ בַּאֲנָחוֹת קָרוֹת מַסְפִּיד אֶת בְּנוֹ.

יוֹשְׁבֵי אִירָן, נָשִׁים וַאֲנָשִׁים,/ קוֹרְאִים חָמָס עַל הֶרֶג, שֹׁד וָעֹשֶק.

אִם יְדִידַי בְּלֵב שָׁלֵם אַתֶּם,/ נֶאֱמָנִים תָּמִיד בְּלֵב וּבְנֶפֶשׁ,

אֶחְגֹּר מָתְנַי בְּעֹז לִנְקַם אָבִי,/ אָסִיר הָרַע מֵעַל הָאִירָנִים. [140]

אִם תְּחַדְּשׁוּ אֶת הַמַּעֲרָכָה,/ וּבָהּ תִּלָּחֲמוּ כַּנְּמֵרִים,

אֵצֵא אֲנִי לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה,/ וְהֶהָרִים יִהְיוּ מִישׁוֹר בַּקְּרָב.

עֲווֹן הַדָּם אֲשֶׁר עוֹד יִשָּׁפֵךְ/ הוּא לְבַדּוֹ יִשָּׂא, לֹא אִישׁ אַחֵר;

אַךְ אִישׁ מֵאֲנָשֵׁינוּ אִם יִפֹּל,/ מְנוּחָתוֹ תִּהְיֶה בְּגַן הָעֵדֶן.

וּבְכֵן, מַה בְּפִיכֶם? מַה תְּשׁוּבַתְכֶם?/ עוּצּו עֵצָה בְּרוּכָה כֻּלְּכֶם יַחְדָּו. [145]

אַתֶּם יוֹדְעִים כִּי הוּא פָּתַח בָּרִיב – /הַאִם יִהְיֶה מַרְגּוֹעַ גְּמוּל הָרֶשַׁע?"

הַמְפַקְּדִים עָרְכוּ אֶת תְּשׁוּבָתָם,/ בְּלֵב דּוֹאֵג הֵם קָמוּ מִשִּׁבְתָּם

וְכֹה אָמְרוּ: "יִהְיֶה לִבְּךָ תָּמִיד/ שָׂמֵחַ וּפָטוּר מִדְּאָגָה.

לִפְקֻדָּתְךָ אֲנַחְנוּ גּוּף וָנֶפֶשׁ,/ סִבְלֵנוּ וְאָשְׁרֵנוּ בְּיָדֶיךָ.

לָמּות נוֹעַדְנוּ מִלֵּדָה וָבֶטֶן,/ כֻּלָּנוּ בְּנֵי חוֹרִין, אַךְ עֲבָדֶיךָ." [150]

אַחַר תְּשׁוּבָה כָּזֹאת מֵהַקָּהָל,/ מִטּוּס, מִגֵּו הַפִּיל וּמִגּוּדַרְז,

אוֹרוּ פָּנָיו כְּפֶרַח אַרְגְּוָן,/ כִּי בַּר מַזָּל הָיָה וְשָׁהּ צָעִיר.

עַתָּה בֵּרַךְ אֶת הָעוֹמְדִים בַּפָּרֶץ:/ “יִרְבּוּ כָּאֵלֶּה לוֹחֲמִים בָּאָרֶץ.”


כּי־כוּסרו עורך מפקד הגיבורים

סָבַב הַשַּׁחַק פְּעָמִים הַרְבֵּה,/ עַד בִּ“בְתוּלָה” הֶרְאָה פָּנָיו הַשֶּׁמֶשׁ.

כֻסְרַוּ קָרָא אֶת מוּבַּדֵּי הַפֶּלֶךְ,/ וְדָן עִמָּם בַּמִּתְעַתֵּד לִקְרוֹת. [155]

סָגַר אוּלַם הַכֶּתֶר לִשְׁבוּעַיִם,/ וּמֵחָדָשׁ עָרַךְ רְשִׁימוֹתָיו.

צִוָּה כֻסְרַוּ אֶת מַזְכִּירָיו לִקְרֹא/ אֶת שְׁמוֹת גְּדוֹלֵי הָעָם וְאֶת קְטַנָּיו,

וְהוּא כְּתָבָם בַּסֵּפֶר כָּרָאוּי,/ וּמַה תַּפְקִיד הוֹעִיד לְאִישׁ וָאִישׁ.

תְּחִלָּה קְרוֹבֵי כָּוֻס־כַּי נִרְשְׁמוּ,/ מֵאָה וַעֲשָׂרָה שָׂרֵי צָבָא,

וּפַרִיבֻּרְז בְּרֹאשׁ הַלּוֹחֲמִים,/ כִּי בֶּן כָּוֻס הָיָה וְדוֹד הַשָּׁהּ. [160]

עַתָּה בָּחַר שְׁמוֹנִים יוֹצְאֵי נַוּדַֹר,/ כֻּלָּם נוֹשְׂאֵי אַלָּה וְלוֹחֲמִים,

וְאַלּוּפָם זַרַסְפּ בֶּן טוּס, אֲשֶׁר/ בְּכָל צָרָה נָשָׂא דַּאֲגָתָם,

וְהוּא תִּפְאֶרֶת הַכַּיִים, כִּתְרָם,/ אָמַּן הַחֶרֶב, הָאַלָּה, הַתֹּף.

שְׁלִישִׁי בַּתּוֹר גּוּדַרְז, מִבְּנֵי כַּשְׁוָד,/ כָּל עֲצוֹתָיו הוֹעִילוּ לַצָּבָא.

צֶאֱצָאִים שִׁבְעִים וּשְׁמוֹנָה לוֹ,/ עַזִּים בָּהָר וּפָרָשֵׁי מִישׁוֹר. [165]

בְּגַאֲוָה נָשְׂאוּ אֶת נֵס כָּוֶה,/ הֵאִירוּ כֵּס הַכַּי וּמַזָּלוֹ.

שִׁשִּׁים הֵם וּשְׁלשָׁה בְּנֵי גֻּזְ’דַּהַם,/ כֻּלָּם שָׂרִים וְגֻסְתַּהַם רֹאשָׁם.

קְרוֹבֵי מִילַד מֵָאה רוֹכְבִים הָיוּ,/ וּמַצְבִיאֶם גֻּרְגִּין הַמְנַצֵּחַ.

מִזֶּרַע תַּוָבֶּה יוֹצְאֵי־צָבָא /שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה, עַל הָאוֹצָר,

וַעֲלֵיהֶם בַּרְתֶּה גִּבּוֹר הַחַיִל,/ שׁוֹמְרָם וְתִפְאַרְתָּם בִּשְׂדֵה הַקְּרָב. [170]

שְׁלוֹשִׁים וְעוֹד שְׁלשָׁה מִבְּנֵי פַּשַׁנְג,/ אֲשֶׁר נִשְׁקָם בַּקְּרָב הָיָה הָרֹמַח.

אוֹתָם הִפְקִיד בִּידֵי חֲתַן טוּס, רִיו,/ אַמִּיץ הָיָה, גִּבּוֹר וְגַם חָכָם,

בַּמִּלְחָמָה יָצָא לִפְנֵי תֻּפָּיו,/ מִשְׂגַּב הַלּוֹחֲמִים בִּשְׂדֵה הַקְּרָב.

קְרוֹבֵי בַּרְזִין שִׁבְעִים יוֹצְאֵי־צָבָא/ הָיוּ כַּאֲרָיוֹת בְּיוֹם הַקְּרָב.

שׁוֹמְרָם וּמַצְבִּיאָם הָיָה פַרְהָד,/ וְהוּא בִּשְׂדֵה הַקְּרָב סַדַּן פְּלָדָה. [175]

מִגֻּרָזֶה מֵאָה וַחֲמִשִּׁים /צֶאֱצָאִים, וְגֻרָזֶה שָׂרָם.

הָיוּ נוֹסָף עַל אֵלֶּה אַלּוּפִים,/ שׁוֹעִים, שָׂרִים וַאֲדוֹנִים גְּדוֹלִים;

אִישׁ לֹא יָדַע לִמְנוֹת אֶת מִסְפָּרָם/ מֵרֹב אַנְשֵׁי הַשֵּׁם וְהֶהָדָר –

עַתָּה רָשְׁמוּ בְּסֵפֶר שָׁהּ אִירָן/ אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם עַד אַחֲרוֹן בָּהֶם.

כְּתֹם מִפְקַד הַלּוֹחֲמִים כַּדָּת,/ שְׁלָחָם הַשָּׁהּ אֶל מֶרְחֲבֵי אִירָן [180]

וְשָׂח:" בְּסוֹף הַחֹדֶשׁ יִשָּׁמְעוּ/ הַחֲצוֹצְרוֹת וְהַפַּעֲמוֹנִים –

הָאוֹת לַמִּלְחָמָה בַּתּוּרָנִים./ שְׂמֵחִים אָז שׁוּבוּ לְמַסַּע הַקְּרָב."

הִרְכִּינוּ רָאשֵׁיהֶם הַלּוֹחֲמִים,/ וּפֶה אֶחָד בֵּרְכוּהוּ וְאָמְרוּ:

"אָי, מֶלֶךְ מְפֹאָר, נוֹשֵׂא הַזֹּהַר,/ הַמַּאֲצִיל אוֹרָה עַל כֵּס וָכֶתֶר!

כֻּלָּנוּ אוֹהֲבֶיךָ הַדְּבֵקִים,/ מִנִּי מַזַּל “טָלֶה” וְעַד “דָּגִים”." [185]


כוּסרַוּ מעניק מאוצרותיו לגיבורים

מִכָּל מָקוֹם בּוֹ רָעוּ הַסּוּסִים/ הוּבְאוּ הָעֲדָרִים לַמִּכְלָאוֹת.

צִוָּה הַשָּׁהּ: "הָאָמָּנִים בַּחֶבֶל/ אֲשֶׁר נָחוּשׁ גֵּוָם בִּשְׂדֵה הַקְּרָב,

פְּלָצוּרֵיהֶם יָטִילוּ, וְרָאשֵׁי /הָרַמָּכִים בַּעֲנִיבוֹת יִלְכֹּדוּ."

כְּתֹם הַמַּעֲשֶׂה, אַלָּה בַּכַּף,/ יָשַׁב אֲדוֹן אִירָן בְּכֵס הַפָּז,

פָּתַח אוֹצַר כַּסְפּוֹ וְכֹה אָמַר:/ "הַמִּכְמַנִּים אַל יִגָּנְזוּ בְּסוֹד. [190]

בִּימֵי תְּלָאָה וּמִלְחֲמוֹת נָקָם/ צוֹפִים בְּבוּז עַל מִכְמַנִּים וָכֶסֶף.

הָבָה וְנוֹצִיאֵם לַגִּבּוֹרִים,/ וְיַעֲלֶה עַד שֶׁמֶשׁ פְּרִי גִּזְעֵנוּ.

מַדּוּעַ נִמְנְעֵם מִלּוֹחֲמֵינוּ/ בְּלִי לְהוֹעִיל בָּהֶם לָאֲנָשִׁים?"

מֵאָה גְּלִילֵי אֲרִיג רִקְמָה מֵרוּם,/ צִיּוּרֵיהֶם פְּנִינִים עַל שְׂדֵה זָהָב,

גַּם מֶשִׁי, גַּם אָרִיג וּשְׁאָר מִינֵי בַּדִּים/ בְּפָז, וְכוֹס מְלֵאָה מַרְגָּלִיּוֹת [195]

הוּבְאוּ לִפְנֵי כִּסֵּא הַשַּׁהְרְיָר,/ וְכֹה אָמַר הַשָּׁהּ אֶל לוֹחֲמָיו:

"הִנֵּה מְחִיר הָרֹאשׁ חֲסַר הָעֶרֶךְ,/ רֹאשׁ פַּלָשָׁן, הָרַהַב הַנּוֹרָא,

אֲשֶׁר הָכְרַז מַצְבִּיא צִבְאוֹת תּוּרָן,/ בִּזְמַן עֵרָנוּתוֹ שָׁהּ תּוּר יָשֵׁן.

אֶל מַחֲנֵנוּ מִי בְּיוֹם הַקְּרָב/ יָבִיא רֹאשׁוֹ, חַרְבּוֹ וְרַמָּכוֹ?"

מִיָּד קָם עַל רַגְלָיו בִּיזַ’ן בֶּן גִּיו,/ קָשַׁר מָתְנָיו לְהִלָּחֵם בָּרַהַב. [200]

אָכֵן אָסַף אֶת הָאָרִיג וְאֶת/ מִבְחַר הָאֲבָנִים בְּכוֹס הַפָּז,

הִרְבָּה שְׁבָחִים לַשָּׁהּ, בַּסּוֹף קָרָא:/ “יִשָּׂא רֹאשְׁךָ הַכֶּתֶר עַד עוֹלָם!”

מִשָּׁם חָזַר בֶּן גִּיו לִמְקוֹם שִׁבְתּוֹ/ וְהֶחֱזִיק בִּגְבִיעַ הַפְּנִינִים.

עַתָּה צִוָּה הַשָּׁהּ אֶת הַגִּזְבָּר/ הָבֵא שְׂמָלוֹת שְׁזּרוֹת זָהָב מָאתַיִם,

פַּרְווֹת בִּיבָר וּמֶשִׁי מְצֻיָּר,/ שְׁתֵּי אֲמָהוֹת יָפוֹת חוֹגְרוֹת מָתְנַיִם, [205]

וְכֹה אָמַר: "הַמַּתָּנָה הַזֹּאת,/ וְשֶׁפַע מַתָּנוֹת שׁוֹנוֹת אַרְעִיף

לָאִישׁ אֲשֶׁר יַנִּיחַ לְפָנַי,/ קֳבָל כָּל מְפַקְּדַי, כֶּתֶר תַּזָ’ו,

אוֹתוֹ אַפְרָסִיָבּ שָׂם עַל רֹאשׁוֹ,/ וְהִכְרִיזוֹ חֲתַן הַשַּׁהְרְיָר."

מִמְּקוֹמוֹ קָפַץ שֵׁנִית בִּיזַ’ן/ אֲשֶׁר לוֹ זְרוֹעַ אֲרֻכָּה בַּקְּרָב,

אָסַף הָעֲבָדִים וְהַתְּשׁוּרוֹת,/ קֳבָל הַנּוֹכְחִים הַמִּתְפַּלְּאִים [210]

נָשָׂא בְּרָכָה עַל רֹאשׁ הַשָּׁהּ לֵאמֹר:/ “תִּשְׂמַח הָאָרֶץ בְּמַלְכָּהּ כֻסְרַוּ!”

הִזְמִין הַמֶּלֶךְ נְעָרִים עֲשֶׂרֶת,/ סוּסִים עֲשֶׂרֶת בְּרִתְמוֹת זָהָב,

וְעֶשֶׂר רְעוּלוֹת פָּנִים נָאוֹת. /וּבְכֵן הוּבְאוּ לִפְנֵי הַשָּׁהַנְשָׁהּ.

אָמַר הַשָּׁהּ, רוֹעֶה הָעָם הָעֵר:/ "יְפוֹת הַתֹּאַר וְהָרַמָּכִים,

אַתֶּן לְאִישׁ, אֲשֶׁר כְּנוּס תַּזָ’ו, לֵב אֲרָיוֹת חָזָק אַךְ לְמוֹתָר לוֹ. [215]

אָמָה נִלְוֵית לְצַד תַּזָ’ו בַּקְּרָב,/ בְּנֹעַם קוֹל הִיא מַרְגִּיעָה נָמֵר.

פָּנִים לָהּ כְּאָבִיב, קוֹמָה כִּבְרוֹשׁ,/ כְּסוּף – מָתְנֶיהָ, הִלּוּכָהּ – פַּסְיוֹן.

פְּנֵי סַהַר לָהּ וְאִסְפַּנְוִי קֹרְאָה./ יַסְמִין מַרְאֶהָ, מְפַתֶּה כָּל לֵב.

אֲנִי אוֹסֵר לְהַכּוֹתָהּ בַּחֶרֶב,/ כִּי לֹא לַחֶרֶב לְחָיַיִם אֵלֶּה.

בַּעֲנִיבַת פְּלָצוּר יִלְכֹּד מָתְנֶיהָ,/ וְכָכָה יְבִיאֶנָּה אֶל חֵיקוֹ." [220]

בִּיזַ’ן טָפַח בַּכַּף עַל הֶחָזֶה,/ וּבָא לִפְנֵי הַשָּׁהּ הַמְנַצֵּחַ.

בְּרָכוֹת הִשְׁמִיעַ לַאֲדוֹן הָאָרֶץ/ וְתִשְׁבָּחוֹת לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם.

עָלָיו שָׂמַח הַמֶּלֶךְ גַּם הַפַּעַם,/ וְכֹה אָמַר: "דָּגוּל וּבַעַל שֵׁם!

לוֹחֵם כָּמוֹךָ אַל יִהְיֶה לַצַּר:/ וּמִי יִתֵּן תִּחְיֶה לְעוֹלָמִים."

עַתָּה פָּנָה אֶל גְּזְבָּרוֹ לֵאמֹר:/ "הָבֵא לִי עֲשָׂרָה גְּבִיעֵי זָהָב, [225]

וּבִגְבִיעֵ הַפָּז נֵרוֹת נִיחוֹחַ,/ עוֹד עֲשָׂרָה מְשֻׁבָּצִים פְּנִינִים,

אֶחָד עָשׂוּי פִּטְדָה מָלֵא בְּמֻשְׁק,/ אֶחָד מִשְּׁבוֹ, אֶחָד מֵאַחְלָמָה,

מְמֻלָּאִים אִזְמָרַגְדִּים וָנֹפֶךְ,/ מְעֻרְבָּבִים בְּמֻשְׁק וּבְמֵי וְרָדִים;

וַעֲלָמִים חוֹגְרֵי אַבְנֵט עֲשֶׂרֶת,/ וְעֲשָׂרָה סוּסִים, מִתְגֵי זָהָב לָהֵם.

אֵלֶּה" – אָמַר – עֲבוּר הָאִישׁ, אֲשֶׁר/ בְּיוֹם הַקְּרָב יַכְרִיעַ אֶת תַּזָ’ו, [230]

וְאֶת רֹאשׁוֹ מֻתָּז מֵהַשָּׂדֶה / יָבִיא לִפְנֵי צְבָאֵנוּ הָאַמִּיץ."

עַל הֶחָזֶה טָפַח הַפַּעַם גִּיו,/ חָגַר מָתְנָיו לַקְּרָב עִם הַנָּכְרִי.

יְפֵי הַתֹּאַר וְחֶפְצֵי הַחֵן /סְדוּרִים הוּבְאוּ לִפְנֵי גִּבּוֹר הֶחָיִל.

בְּרָכוֹת הִשְׁמִיעַ בְּאָזְנֵי הַשָּׁה /וְשָׂח: “אַל כֶּתֶר וְחוֹתָם בִּלְתֶּךָ!”

וְעוֹד צִוָּה הַשָּׁהּ לְגִזְבָּרוֹ:/ "שִׂים עֲשָׂרָה טַסִּים לִפְנֵי כִּסְאִי, [235]

בָּהֶם מֻשְׁק דִּינָרִים וְאַבְנֵי חֵן./ הָבֵא גַּם הֵנָּה עֶשֶׂר עֲלָמוֹת,

פַּרְווֹת בִּיבָר מָאתַיִם וְרִקְמָה,/ כֶּתֶר מַלְכוּת וְאַבְנֵטִים עֲשֶׂרֶת.

"אֵלֶּה – אָמַר – הֵם מַתָּנָה לְאִישׁ,/ שֶׁלֹּא יַחְסֹךְ עָמָל לְמַעַן עשֶׁר.

מִכָּאן יֵלֵךְ אֶל הַנָּהָר כָּסֶה,/ לָשֵׂאת בְּרָכָה לְנֶפֶשׁ סִיָוֻשׁ.

יִמְצָא שָׁם עֲרֵמַת עֵצִים כְּהָר,/ הַמִּתְנַשֵּׂאת עַד פְּלָצוּרִים עֲשֶׂרֶת. [240]

אוֹתָהּ הִגְבִּיהַּ שָׁהּ אַפְרָסִיָבּ,/ גַּלְעֵד כִּי שָׁם חָצָה אֶת הַנָּהָר,

אוֹת אַזְהָרָה לְכָל אָדָם נָכְרִי,/ בַּל יַעֲבֹר מִגְּבוּל אִירָן תּוּרָנָה,

לוֹחֵם אַמִּיץ יִכּוֹן אֵפוֹא לַקְּרָב,/ לְהַעֲטוֹת אֶת הַכָּסֶה סְדִין אֵשׁ.

וְהָיָה כִי תִּקְרֶנּוּ מִלְחָמָה,/ לֹא תְּשַׁמֵּשׁ מַחְסֶה לִצְבָא הַצַּר.

שׁוּב גִּיו קָרָא: "הַטֶּרֶף הוּא שֶׁלִּי,/ גַּם הַדְלָקַת הַמְּדוּרָה עָלַי, [245]

וְאִם צָבָא יָבוֹא, יָרֵא אֵינֶנִּי,/ וְלִסְעֻדָּה אַזְמִין שָׁם רְחָמִים."

גַּם מַעֲנָק שֵׁנִי מָסַר לְגִיו,/ וְכֹה אָמַר: "אַלּוּף נוֹדָע בָּאָרֶץ!

אַל תֵּעָדֵר מִלּוֹחֲמַי וָעֶד,/ וְאַל יֶחְסַר אֱלִיל לִבְּרַהְמַנוּ."

צִוָּה כֻסְרַוּ:“מֵאָה בַּדֵּי רִקְמָה/ יָבִיא לִי הַגִּזְבָּר בְּעוֹד מוֹעֵד.”

וּבָאוֹצָר בָּחַר מַרְגָּלִיּוֹת/ צְלוּלוֹת מֵאָה, תֹּאמַר: “טִפּוֹת קְפוּאוֹת!” [250]

מֵהַהַרְמוֹן הוֹצִיא חָמֵשׁ אָמוֹת,/ שְׂעַר רֹאשָׁן אָסוּף בְּנִזְרֵיהֶן.

אָמַר הַשָּׁהּ: "הִנֵּה אֶשְׁכָּר יָפֶה/ לְאִישׁ טָהוֹר, אֲשֶׁר חָכְמַת שָׁהִים לוֹ:

אַמִּיץ, נְבוֹן לֵבָב, בַּעַל לָשׁוֹן,/ וְלֹא נָסוֹג אָחוֹר בִּקְרָב עִם כְּפִיר,

יֵצֵא הַפַּעַם אֶל אַפְרָסִיָבּ,/ וְלֹא יִפְרֹץ בִּבְכִי מֵאֵימָתוֹ,

רַק יַחֲזִיר אֵלַי אֶת מַעֲנֵהוּ,/ מִי הָאָצִיל יִמְצָא לִבּוֹ לָזֹאת?" [255]

גֻּרְגִּין מִבְּנֵי מִילַד הוֹשִׁיט כַּפּוֹ,/ וְאֶת מָתְנָיו חָגַר לָצֵאת לַדֶּרֶךְ.

אֶת הָאָמוֹת וְהַבְּגָדִים קִבֵּל/ וְאֶת הָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת.

גֻּרְגִּין בֵּרַךְ מַלְכּוֹ וְכֹה אָמַר:/ “תִּהְיֶה הַתּוּשִׁיָּה אֵשֶׁת חֵיקְךָ.”

פְּנֵי אֲדָמָה הִשְׁחִירוּ כְּעוֹרֵב/ וּמִמִּרוֹמֵי הָהָר עָלָה יָרֵחַ.

עָיֵף יָצָא הַשָּׁהּ לְאַרְמוֹנוֹ,/ וְכָל קָרוּא חָזַר אֶל מְעוֹנוֹ. [260]


כּי־כוּסרַוּ שולח את רוּסתם לארץ הודו

הַיּוֹם צָבַע אֶת הֶהָרִים שָׁנִי,/ וְלֶעָנָן עָלְתָה קְרִיאַת הַגֶּבֶר.

בָּא תַּהַמְתַּן אֶל כַּי־כֻסְרַוּ לָשִׂיחַ/ בַּכֵּס, בַּכֶּתֶר וּבַמַּמְלָכָה.

אִתּוֹ הִגִּיעוּ זַוָרֶה וּפַרָמַרְז, /וְיַחַד בָּחֲנוּ מַצַב אִירָן.

אָמַר רֻסְתַּם בֶּן זָל אֶל שָׁהּ הָאָרֶץ:/ "מֶלֶךְ מְפֹאָר, רַב תְּהִלָּה!

לְיַד זָבֻּלִסְתַּן יֵשׁ חֶבֶל אֶרֶץ,/וְהוּא הָיָה אַךְ חֵלֶק מִתּוּרָן, 56 [265]

דָּשֵׁן הַחֶבֶל וְיָפֶה, אוֹתוֹ/ טִהֵר שָׁה מַנוּצִ’הְר מֵהַתֻּרְכִּי.

כִּהְיוֹת כָּוֻס אֵין לֵב לְעֵת זִקְנָה,/ כִּשְׁקֹעַ הַכִּשְׁרוֹן, הַשֵּׁם, הַזֹּהַר,

פָּלְשׁוּ הַתּוּרָנִים שֵׁנִית לַפֶּלֶךְ,/ וְאִירָנִים לֹא נִשְׁאֲרוּ עוֹד שָׁם.

הַתּוֹשָׁבִים בָּזִים לְשָׁהּ אִירָן,/ וּמַעֲלִים הַמַּס לְשָׁהּ תּוּרָן.

הַרְבֵּה פִּילִים וְאוֹצָרוֹת בַּחֶבֶל./ סוֹבְלִים יִשְׁרֵי הַלֵּב מֵעַם תּוּרָן, [270]

מִשֹּׁד תָּמִיד, מֵהַתְקָפוֹת וָהֶרֶג,/ מֵעֶלְבּוֹנוֹת וְרוּם עֵינֵי כּוֹבְשָׁם.

עַתָּה כִּהְיוֹת לְךָ שָׁלְטַן אִירָן/ מֵרֶגֶל נְמָלָה עַד כַּף אַרְיֵה,

הַזְעֵק בְּעוֹד מוֹעֵד צָבָא כָּבֵד,/ אֲשֶׁר יֵצֵא בְּרֹאשׁ מַצְבִּיא גָּדוֹל,

וְאֶת הַמַּס יָבִיא לַחֲצֵרְךָ,/ הַמַּס, אוֹ אֶת רָאשֵׁי הַסּוֹרְרִים.

וְהָיָה אִם נִתְפֹּשׂ אֶת זֶה הַפֶּלֶךְ,/ מַכָּה קָשָׁה תִּהְיֶה זֹאת לְתּוּרָן." [275]

עָנָה הַשָּׁהּ לְתַהַמְתַּן לֵאמֹר:/ "חֲיֵה לָעַד! אַתָּה צוֹדֵק, רֻסְתַּם.

הַשְׁגַּח כִּי הַצָּבָא גָּדוֹל יִהְיֶה,/ וּבְחַר לְךָ אֶת כָּל אַנְשֵׁי הַשֵּׁם.

גּוֹבֵל הַחֶבֶל עִם נַחֲלָתְךָ,/ וּמְחִיר הָאֲדָמָה כְּעֶרְכְּךָ.

לְפַרָמַרְז מְסֹר צָבָא כָּבֵד,/ גָּדוֹל כְּמַעֲלַת הַמְּשִׂימָה.

הַמַּטָּלָה תַּצְלִיחַ בְּיָדָיו,/ גַּם תַּנִּינִים יִמְשֶׁה בְּחַכָּתוֹ." [280]

פְּנֵי הַגִּבּוֹר זָרְחוּ לִדְבַר הַשָּׁהּ,/ הַרְבֵּה בְּרָכוֹת הִשְׁמִיעַ בְּאָזְנָיו.

כְּתֹם שִׂיחַת רֻסְתַּם וְכַי־כֻסְרַוּ,/ צִוָּה הַמֶּלֶךְ לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן.

הֵבִיאוּ מְנַגְּנִים וְכַד שֵׁכָר,/ שָׁתוּ וְהִתְעַנְּגוּ לְקוֹל הַשָּׁר.


כּי־כוּסרַוּ עורך את צבאו

כִּזְרֹחַ הַחַמָּה מֵעַל הָהָר/ וְהַמְשׁוֹרְרִים עָיְפוּ מִשִּׁיר,

הִרְעִימוּ הַתֻּפִּים מֵהֶחָצֵר,/ וְהַשּׁוּרוֹת יָצְאוּ אֶל הַמִּגְרָשׁ. [285]

אֶל גַּב הַפִּיל נִקְשַׁר תֻּנְפַּן נְחשֶׁת,/ וְהַקְּרָנוֹת הִשְׁמִיעוּ קוֹל תְּרוּעָה.

אֶל פִּיל גָּדוֹל קָשְׁרוּ כִּסֵּא מַלְכוּת,/ עֵץ הַכַּיִים הִנֵּה נָתַן פִּרְיוֹ.

בָּא וְיָשַׁב כֻסְרַוּ עַל גַּב הַפִּיל,/ וְעַל רֹאשׁוֹ קוֹבַע עִם אַבְנֵי חֵן.

עֲנַק יַהֲלוֹמִים לְצַוָּארוֹ,/ בַּכַּף אַלָּה כְּבֵדָה וְלָהּ רֹאשׁ פָּר;

שְׁנֵי עֲגִילִים מִכֶּתֶם בְּאָזְנָיו,/ מְשֻׁבָּצִים פְּנִינִים וָאֳדָמִים, [290]

לִזְרוֹעוֹתָיו צְמִידִים מְכֻדְכָּדִים,/ אַבְנֵט מִפָּז וְאִזְמָרַגְד לַמֹּתֶן.

צָעַד הַפִּיל בַּדֶּרֶךְ לַמֶּרְכָּז,/פַּעֲמוֹנֵי זָהָב לַפִּיל וְרֶסֶן פָּז,

בְּיַד הַמֶּלֶךְ קְעָרָה וּבָהּ כַּדּוּר,/ וְהַשָּׁאוֹן הִגִּיעַ עַד שַׁבְּתַאי.

שְׁלָחִים, אַלּוֹת, תֻּפִּים, פַּעֲמוֹנִים,/ הִשְׁחִירוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ.

לֵאמֹר יָכֹלְתָּ: “הַחַמָּה בְּרֶשֶׁת,” /אוֹ “מְצוּלָה בָּלְעָה אֶת הָרָקִיעַ!” [295]

לֹא רָאֲתָה אֶת הָעוֹלָם כָּל עַיִן,/ מִבֹּהַק רֹמַח לֹא נִרְאָה כּוֹכָב.

וְעוֹד תֹּאמַר: “הַיָּם מַכֶּה גַּלִּים,”/ כִּי הַצָּבָא הִגִּיעַ בִּגְדוּדִים.

אֹהֶל מַלְכוּת נָטָה עַל הַמִּישׁוֹר,/ מֵהַשָּׁאוֹן הָרַב הָמוּם רָקִיעַ.

חֹק בְּאִירָן הָיָה, כִּי אִם הַשָּׁהּ/ הֵטִיל אֶת הַכּדּוּר אֶל הַגָּבִיעַ,

נִדְרַשׁ כָּל אִישׁ צָבָא בַּמַּמְלָכָה /לְהִתְיַצֵּב בְּשַׁעַר הָאַרְמוֹן. [300]

כָּזֶה הָיָה הָאוֹת מֵעִם כֻסְרַוּ /לְכָל גְּאֵי הָרֹאשׁ בַּמַּמְלָכָה.

מֵעַל הַפִּיל בַּשָּׂדֶה הַפָּתוּחַ /סָקַר הַשָּׁהּ אֶת הָעוֹבְרִים בַּסָּךְ.

רֹאשׁ וְרִאשׁוֹן הִפְסִיעַ פַרִיבֻּרְז,/ עָבַר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ

בְּנַעֲלִי זָהָב, אַלָּה בַּכַּף,/ וְאַחֲרָיו הַדֶּגֶל עִם הַשֶּׁמֶשׁ.

עַל רַמָּכוֹ הַחוּם יָשַׁב אֵיתָן,/ וּפְלָצוּרוֹ קָשׁוּר לְאֻכָּפוֹ. [305]

בְּגַאֲוָה רָכַב, בְּהוֹד וּבְזֹהַר,/ וּמְלָוָּיו עוֹטִים זָהָב וָכֶסֶף.

בֵּרְכוֹ הַמֶּלֶךְ הַדָּגוּל לֵאמֹר:/ "יִשְׁרוּ עָלֶיךָ זֹהַר וּגְדֻלָּה,

וְהַמַּזָּל יָאִיר לְךָ פָּנִים,/ יִהְיוּ יָמֶיךָ חַג אֶחָד רָצוּף,

חָסֹן יִהְיֶה גּוּפְךָ בְּיוֹם צֵאתְךָ,/ אַל יֶחֱלַשׁ חָזְךָ בְּבוֹאֲךָ."

עַתָּה בָּא תּוֹר גּוּדַרְז יְלִיד כַּשְׁוָד,/ בַּעֲצָתוֹ בָּא שֶׁפַע לָעוֹלָם. [310]

הַדֶּגֶל אַחֲרָיו, עָלָיו רָקוּם/ אַרְיֵה, בְּכַפּוֹתָיו אַלָּה וָחֶרֶב.

רָכַב מִשְּׂמֹאל לוֹ הַגִּבּוֹר רֻהָּם,/ וְלִימִינוֹ גִּיו הַמּוּרָם מֵעָם,

וְאַחֲרָיו שִׁידוּשׁ נוֹשֵׂא הַדֶּגֶל,/ אֲשֶׁר כְּפִירוֹ הֵעִיב עַל הָעוֹלָם.

גְּאֵי רֹאשׁ אֲלָפִים בְּעִקְּבוֹתָיו,/ וְכָל אֶחָד כִּידוֹן אָרֹךְ אִתּוֹ.

עַל דֶּגֶל גִּיו הָיְתָה תְּמוּנַת זְאֵב;/ וְזֶה וְלוֹחֲמָיו מֵאֲחוֹרָיו. [315]

בְּעוֹד עַל נֵס רֻהָּם הַשַּׁאֲפָן,/ נָמֵר מֵרִים כִּידוֹן לָעֲנָנִים.

שִׁבְעִים וּשְׁמוֹנָה יְלִידֵי גּוּדַרְז/ מִלְּאוּ אֶת הַמִּישׁוֹר עַד לִקְצוֹתָיו.

לְכָל אֶחָד דֶּגֶל שׁוֹנֶה בַּצֶּבַע,/ אַךְ לְכֻלָּם מַגְּפֵי זָהָב וָאֹמֶץ.

לֵאמֹר יָכֹלְתָּ: “לְגוּדַרְז הָאָרֶץ!/ הַמְפַקְּדִים סָרִים אֶל מִשְׁמַעְתּוֹ.”

כְּהַגִּיעוֹ לִפְנֵי כִּסֵּא הַשָּׁהּ,/ בְּרָכוֹת הִשְׁמִיעַ עַל כִּסֵּא וָכֶתֶר. [320]

הַשָּׁהּ הֵשִׁיב לוֹ בִּבְרָכָה חַמָּה;/ הוּא הַדָּבָר לְגִיו וְלַצָּבָא.

הַבָּא אַחַר גּוּדַרְז הוּא גֻּסְתַּהַם /בֶּן גֻּזְ’דַּהַם הָעֵר בַּלוֹחֲמִים.

נִשְׁקוֹ בַּקְּרָב הָיָה כִּידוֹן שָׁנוּן,/ נֶאֱמָנָיו – הַקֶּשֶׁת וְהַחֵץ.

כָּל חֵץ שָׁחוּט שָׁלוּחַ מִזְּרוֹעוֹ/ הִבְקִיעַ סֶלַע אוֹ סַדָּן עַד לֵב.

צָבָא גָּדוֹל לִוָּהוּ בַּמִּצְעָד,/ אִתּוֹ אַלּוֹת, שְׁלָחִים וְדִבְרֵי חֵפֶץ. [325]

תְּמוּנַת יָרֵחַ מֵעָלָיו בַּדֶּגֶל,/ רֹאשׁוֹ הִגְבִּיהַּ עַד לָעֲנָנִים.

גַּם הוּא קָרָא בְּרָכוֹת עַל רֹאשׁ הַשָּׁהּ,/ וְשָׁהּ אַדְמַת אִירָן שָׂמַח עָלָיו.

תַּם גֻּסְתַּהַם – הִגִּיעַ תּוֹר אַשְׁכַּשׁ/ טְהָר הַמֹּחַ וַחֲכַם הַלֵּב.

אָמַּן אַלָּה זֶה, צֶאֱצָא הֻמָי,/ עֵצָה אִם תְּחַפֵּשׂ, יוֹשִׁיעֲךָ.

אַנְשֵׁי צְבָאוֹ מִכּוּץ' וּמִבַּלוּץ' / דְּרוּכִים לִקְרָב כְּמוֹ אֵילֵי הָרִים. [330]

אִישׁ לֹא רָאָה עָרְפָּם בִּנְסִיגָתָם,/ וְלֹא אֶצְבַּע אַחַת בְּאֵין מָגֵן.

דִּגְלָם מַרְאֶה נָמֵר, הַמִּשְׂתָּעֵר/ עַל הָאוֹיֵב בְּצִפָּרְנֵי טוֹרֵף.

אַשְׁכַּשׁ הִשְׁמִיעַ בְּאָזְנֵי הַשָּׁהּ/ בְּרָכוֹת עַל הַתְּמוּרָה הַמְשַׂמַּחַת.

כֻסְרַוּ הִבִּיט נִכְחוֹ מִגַּב הַפִּיל:/ טוּרֵי צְבָאוֹ כִּשְׁנֵי מִילִין בָּאֹרֶךְ.

טוֹב־לֵב שִׁבַּח אֶת הַמַּזָּל הָעֵר/ וְאֶת הָאָרֶץ הַבְּרוּכָה בַּכֹּל. [335]

אַחַר אַשְׁכַּשׁ עָבַר בַּתּוֹר פַרְהָד,/ אֲשֶׁר הָיָה עַל מַעַרְכוֹת הַשָּׁהּ.

שָׁמַר עָלָיו כְּעַל בָּבַת עֵינוֹ,/ נָצַר אוֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם וּזְמָן.

תְּמוּנַת אַיָּל קַל רֶגֶל עַל דִּגְלוֹ,/ אֲשֶׁר צִלּוֹ כִּסָּה רֹאשׁוֹ בַּדֶּרֶךְ.

הַלּוֹחֲמִים, שִׁרְיוֹן תֻּרְכִּי לָהֶם,/ שְׁלָחִים מִהֹדּוּ, אֻכָּפִים מִסֻגְֹד,

כֻּלָּם שׁוֹעִים, יוֹצְאֵי יֶרֶךְ קֻבָּד;/ זֹהַר יַזְדָּן וְצֶדֶק לְרֹאשָׁם. [340]

פְּנֵי כָּל אֶחָד כַּסַּהַר הַמֵּאִיר,/ כְּשֶׁמֶשׁ מַזְהִירָה עַל שְׂדֵה הַקְּרָב.

כִּרְאוֹת פַרְהָד אֶת הַדָּגוּל בַּכֵּס,/ נָתַן בְּרָכוֹת הַרְבֵּה עַל רֹאשׁ הַמֶּלֶךְ.

פָּרָשׁ אִישׁ שֵׁם וּבַעַל לֵב אַמִּיץ/ בָּא אַחֲרֵי פַרְהָד כְּמוֹ אַרְיֵה,

הוּא גֻּרָזֶה, הַבְּכוֹר בְּזֶרַע גִּיו./ הוּא בָּא עִם שְׁאֵרָיו הַלּוֹחֲמִים,

עַל אֻכָּפוֹ פְּלָצוּר רַב טַבָּעוֹת./ שָׂמַח הַשָּׁהּ בּוֹ, כִּי נָעִים הָיָה. [345]

תְּמוּנַת חֲזִיר בָּר עַל דִּגְלוֹ;/ נוֹשְׂאֵי פְּלָצוּר וְלוֹחֲמִים צְבָאוֹ,

רוֹכְבֵי סוּסִים וְשׁוֹעֲטֵי מִישׁוֹר./ הַרְבֵּה בְּרָכוֹת הִשְׁמִיעוּ וְעָבְרוּ.

עַתָּה בָּא תּוֹר זַנְגֶּה בֶּן שָׁוַרָן./ עִם גִּבּוֹרָיו הוֹפִיעַ וְשָׂרָיו.

מֵאֲחוֹרָיו הַדֶּגֶל עִם הַנֶּשֶׁר /צָעַד הָאִישׁ כְּהַר הַמִּתְקַדֵּם.

בְּרָכוֹת הִשְׁמִיעַ בְּאָזְנֵי הַשָּׁהּ/ עַל הֲדָרוֹ, חַרְבּוֹ וְחוֹתָמוֹ. [350]

הַלּוֹחֲמִים מִמְּדִינַת בַּגְדָּד /בַּחֲרָבוֹת וּבְכִידוֹנִים הוֹפִיעוּ,

הֵם צָעֲדוּ עָבְרוּ בְּצֵל הַנֶּשֶׁר,/ אַךְ מַצְבִּיאָם רָכַב עַל פִּיל.

עַתָּה בָּא פַרָמַרְז גִּבּוֹר הַחַיִל,/ אֲשֶׁר הָדָר לוֹ, זֹהַר וְקוֹמָה.

עִמּוֹ פִּילִים, תֻּפִּים וְחַיִל רַב,/ כֻּלָּם חוֹמְדֵי קְרָבוֹת וְאַמִּיצִים,

כָּל מְאוֹרוֹת הָאָרֶץ הַגֵּאִים/ מִגְּבוּל כַּשְׁמִיר, כָּבֻּל וּמִנִּימְרוּז, [355]

דִּגְלוֹ כְּדֶגֶל תַּהַמְתַּן אָבִיו, /הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵין עוֹד אֶחָד כָּמוֹהוּ.

דְּרָקוֹן לַדֶּגֶל בֶּן שִׁבְעָה רָאשִׁים,/ תֹּאמַר: “אַךְ זֶה עַתָּה קֹרָא לוֹ דְּרוֹר.”

צָעוֹד צָעַד כְּמוֹ אִילָן מֵנִיב,/ בְּרָכוֹת הִשְׁמִיעַ בְּאָזְנֵי הַשָּׁהּ.

הַשָּׁהּ שָׂמַח לִרְאוֹת אֶת פַרָמַרְז,/ וְלֹא חָשַׂךְ מִלּוֹת עֵצָה טוֹבָה.

אָמַר הַשַּׁהְרְיָר: "חֲנִיךְ גֵּו פִּיל/ יִזְכֶּה בְּגֹדֶל וּבִיקָר הָעָם. [360]

אַתָּה יְלִיד רֻסְתַּם הָעֵר תָּמִיד,/ וְנֵצֶר זָל בֶּן סָם בֶּן נַרִמיָן.

לְךָ אַדְמַת כָּל הֹדּוּ מֵעַתָּה/ מִנִּי קַנּוּג' וְעַד פְּאַת סִיסְתָּן.

אַל תְּיַסֵּר אָדָם אֲשֶׁר נִמְנַע /לַחְגֹּר מָתְנָיו לְהִלָּחֵם בְּךָ.

מֵָגן וָרֵעַ לֶעָנִי הֱיֵה,/ נְדִיב לֵבָב אֶל שְׁאֵרֵי בְּשָׂרְךָ.

בְּחַן הֵיטֵב מִי הֵמָּה יְדִידֶךָ,/ וּמִי יְנַחֶמְךָ בְּאֶבְלְךָ. [365]

נַדֵּב, עֲשֵׂה, וְאַל תֹּאמַר: “מָחָר!”/ מַה יּוֹם מָחָר יוֹלִיד אֵינְךָ יוֹדֵעַ.

לְךָ נָתַתִּי מְלוּכָה, הַחְזֵק בָּהּ./ אַל בְּלִי סִבָּה תָּשִׂישׂ לְמִלְחָמָה.

הַנְּעוּרִים אֵינָם יָפִים לְבֶצַע;/ אַל תְּצַעֵר אֲשֶׁר לֹא צִעַרְךָ.

בִּמְעוֹן אוֹרְחִים זֶה אַל תִּבְטַח,/ כִּי פַּעַם בּוֹ שִׂמְחָה וּפַעַם אֵבֶל.

דְּאַג־נָא לְשִׁמְךָ הַטּוֹב בָּאָרֶץ,/ וְלֹא תֵּבוֹשׁ, לֹא תִּוָּאֵשׁ לָעַד. [370]

יָמַי וְכֵן יָמֶיךָ יַחְלֹפוּ,/ נִשְׁימוֹתֶיךָ כְּבָר סוֹפֵר רָקִיעַ.

לֵבָב שָׂמֵחַ וּבְרִיאוּת הַגּוּף – / מָה עוֹד צָרִיךְ אָדָם בְּעוֹלָמֵנוּ?

יָאִיר יַזְדָּן הַטּוֹב פָּנָיו אֵלֶיךָ,/ וְלֵב חוֹרְשֵׁי הָרַע יִמְלָא עָשָׁן."

כִּשְׁמֹעַ פַרָמַרְז עֲצַת הַשָּׁהּ, /יָרַד מֵעַל סוּסוֹ קַל הָרַגְלַיִם,

בְּרָכוֹת הִשְׁמִיעַ וְאָמַר: “חֲיֵה/ בְּאשֶׁר כַּיָּרֵחַ בִּמְלוֹאוֹ!” [375]

כְּכַלּוֹתוֹ נָשַׁק לָאֲדָמָה/ וְשָׂם פָֹנָיו לַדֶּרֶךְ הַקָּשָׁה.

שְׁתֵּי פַּרְסָאוֹת לִוָּהוּ תַּהַמְתַּן,/ אוּלָם מֹחוֹ בִּגְלַל צֵאת בְּנוֹ נִסְדַּק.

הִנְחָהוּ דֶּרֶךְ בַּחָכְמָה, בַּקְּרָב/ וּבַמִּשְׁתֶּה, אִחֵל בְּרִיאוּת וָאשֶׁר.

בְּלֵב דַּוַּי פָּנָה לַאֲחוֹרָיו,/ מֵהַמִּדְבָּר חָזַר לַמַּחֲנֶה.

הַשָּהַנְשָׁה נָחַת מֵעַל הַפִּיל לָאָרֶץ,/ עָלָה עַל רַמָּכוֹ מְהִיר הָרֶגֶל, [380]

וְשָׂם פָּנָיו לְאָהֳלוֹ הָרָם,/ בַּלֵּב – עָקָה, בָּרֹאשׁ – מַחֲשָׁבוֹת.

כְּשׁוּב רֻסְתַּם מִבְּנוֹ הִגִּישׁוּ יַיִן,/ הַשָּׁה מִלֵּא גָּבִיעַ וְאָמַר:

"אִם הַשִּׂמְחָה יְדִידָתְךָ, דַּיֶּךָ,/ כִּי מִי יוֹדֵעַ מַה יֵּלֵד מָחָר.

אַיֵּה הֵם פַרִידוּן וְתוּר וְסַלְם?/ כֻּלָּם אָבְדוּ וְשָׁבוּ לֶעָפָר.

אֲנַחְנוּ עֲמֵלִים צוֹבְרִים כָּל הוֹן,/ וּמַפַּח נֶפֶשׁ פְּרִי מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ. [385]

כְּבוֹא הַיּוֹם עָפָר יִהְיֶה חֶלְקֵנוּ,/ אִישׁ מֵאִתָּנוּ לֹא יָנוּס מִמֶּנּוּ.

נֵיטִיב הַלַּיְלָה אֶת הַלֵּב בְּיַיִן,/ וְכַאֲשֶׁר יַפְצִיעַ יוֹם מָחָר,

נֹאמַר כִּי טוּס יִתְקַע בַּחֲצוֹצְרוֹת,/ יָבִיא קְרָנוֹת תֻּפִּים וְתֻנְפָּנִים.

וְנִוָּכַח יַד הַמַּזָּל בַּקְּרָב/ הַזֶּה אֶל מִי תּוּשַׁט בְּאַהֲבָה.

תִּשְׁאַל: "מָה הַתַּכְִלית בַּמַּאֲמָץ – / הֲלֹא אֲשֶׁר אָמוּר לִהְיוֹת יִהְיֶה. [390]

הַטּוֹב וָרַע עָלֵינוּ יַעַבְרוּ – / וְהֶחָכָם מַדּוּעַ זֶה יִיגַע?"

אִם הַבּוֹרֵא לְעֶזְרָתִי יָבוֹא,/ אֶרְאֶה נָקָם בְּשׁוֹפְכֵי דַּם אָבִי."


הַגָּדַת פִרוּד בֶּן סִיָאוֻשׁ

פתיחת ההגדה

שַׁלִּיט, גַּם אִם בּוֹטֵחַ בְּכֹחוֹ,/ אַל נָא יַפְקִיד צְבָאוֹ בִּידֵי אוֹיֵב –

אַחַר כֵּן רַק דְּמָעוֹת מָרוֹת יַזִּיל,/ אֲשֶׁר תְּרוּפָה לָהֶן לֹא תִּמָּצֵא.

אִישׁ מַעֲלָה מִזֶּרַע אֲצִילִים,/ מֹרַת רוּחוֹ תִּגְדַּל מִיּוֹם לְיוֹם, [395]

אִם רַק מִשְׁאֶלֶת אֲדוֹנוֹ יִשְׁמֹר,/ וְחֵפֶץ לְבָבוֹ יִכְבּשׁ כְּעֶבֶד.

אִם שָׁהּ קוֹרֵא לְאִישׁ כָּזֶה “יָדִיד”,/ אֵין־זֹאת כִּי־אִם לִבּוֹ צָפוּן מִשֵּׂכֶל.

אִם הַשָּׁמַיִם יִמְנְעוּ חֶפְצוֹ,/ וְאַהֲבָה לֹא יְגַלּוּ אֵלָיו,

לֹא יֵרָתַע מִמְּזִמָּה בַּלֵּב,/ תַּאֲוָתוֹ תּוֹלִיךְ אוֹתוֹ שׁוֹלָל.

סָכָל, לִבּוֹ נָעוּר מִדַּעַת,/ אָדָם אֵינֶנּוּ בְּעֵינֵי חָכָם. [400]

כְּשָׁמְעֲךָ אֶת כָּל הַמָּסוֹרָה,/ תָּבִין אֶת הָרִשְׁעָה וּמוּסָרָהּ.


טוּס הולך לתוּרכּיסתּאן

הוֹפִיעַ שֶׁמֶשׁ בַּהֲדַר כְּבוֹדוֹ /רָכוּב עַל סוּס שַׁלְהֶבֶת קַל רַגְלַיִם.

כְּהַעְפִּילוֹ אֶל הַמַּזָּל טָלֶה,/ כִּהְיוֹת עוֹלָם כַּיַּיִן הַכָּתֹם,

עָלוּ מִשַּׁעַר טוּס קוֹל מְצִלּוֹת,/ תְּרוּעַת קְרָנוֹת וְרַעַם תֻּנְפָּנִים.

פָּרְצָה קְרִיאַת הַקְּרָב בַּמְּדִינָה,/ זָע הָאֲוִיר, הָאֲדָמָה רָעָדָה. [405]

מִצָּהֳלַת סוּסִים וּמִתְּרוּעָה /נָבוֹךְ חָרַג מִמַּסְלוּלוֹ יָרֵחַ.

לְרֵעַ הַפִּילִים וּשְׁאוֹן הַנֶּשֶׁק,/ תֹּאמַר: “הַנִּיל הֵצִיף אֶת הָעוֹלָם.”

עֵין הָאֲוִיר הוּא בְּצִבְעֵי הַקֶּשֶׁת,/ כִּזְרֹחַ דֶּגֶל הַנַּפָּח כָּוֶה.

קְרוֹבֵי גּוּדַרְז הַפָּרָשִׁים סָבִיב לוֹ,/ וְהוּא בַּתָּוֶךְ מִתְנוֹסֵס אֶל עָל.

בְּכֶתֶר, עִם אַלָּה וּבִתְקִיעוֹת/ מֵאָהֳלוֹ הוֹפִיעַ הַמַּצְבִּיא. [410]

הוּא בָּא וְדֶגֶל הַכַּיִים אִתּוֹ,/ וּשְׁתֵּי רַגְלָיו בְּנַעֲלֵי זָהָב.

וְאַחֲרָיו עוֹנְדֵי־הָעֲנָקִים/ צְמֵאֵי הָעֲלִילָה, יוֹצְאֵי נַוּדַֹר,

רָכְבוּ יַחְדָּו לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה,/ מְמַהֲרִים אֱלֵי חֲצַר הַשָּׁהּ.

פִּיל הִתְנוֹפֵף עַל דֶּגֶל הַמַּצְבִּיא,/ זָהָב רֹאשׁוֹ נָגַע בָּעֲנָנִים.

כָּל הַשּׁוֹעִים מִזֶּרַע מַנוּצִ’הְר/ קָשְׁרוּ נַפְשָׁם בְּנֶפֶשׁ הַנָּסִיךְ, [415]

וְעִמָּדוֹ פָּסְעוּ כְּהַר כֵּהֶה,/ הִסְתִּירוּ שֶׁמֶשׁ מְאִירָה וָסַהַר.

כְּבוֹא הַלּוֹחֲמִים לִפְנֵי כֻסְרַוּ/ בְּדִגְלֵיהֶם, זֵינָם וְקוֹבְעֵיהֶם,

צִוָּה אֶת מַצְבִּיאָם, כִּי לְפָנָיו/ יַצִּיג אֶת פָּרָשָׁיו הַנִּבְחָרִים,

וְכֹה אָמַר הַמֶּלֶךְ אֲלֵיהֶם:/ "טוּס הוּא מַצְבִּיא צְבָאֵנוּ וְרֹאשׁוֹ.

לוֹ דֶּגֶל הַנַּפָּח כָּוֶה כַּיּוֹם,/ לִפְקֻדָּתוֹ חִגְרוּ אֶת מָתְנֵיכֶם." [420]

לְעֵינֵיהֶם מָסַר לוֹ הַחתֹוָם,/ וְשָׂח: “שַׂרְכֶם הוּא וּמוֹרֵה הַדֶּרֶךְ.”

לְטוּס אָמַר:,שְׁמֹר עַל בְּרִיתְךָ אִתִּי,/ כַּבֵּד אֶת חֻקּוֹתַי וּמִצְווֹתַי.

אַל תִּפְגְּעוּ בְּאֶזְרָחִים חַפִּים,/ כִּי זֶה מִשְׁפַּט כִּסְאִי וַעֲטַרְתִּי.

יוֹגֵב, חָרָשׁ, עוֹשֶׂה כָּל מְלָאכָה,/ אֲשֶׁר לַקְּרָב חוֹגֵר מָתְנָיו אֵינֶנּוּ,

אַל רוּחַ קַר יִגַּע בּוֹ לְרָעָה. /אַל תִּלָּחֵם בִּלְתִּי אִם בָּאוֹיֵב, [425]

אַל תְּיַסֵּר חִנָּם אַנְשֵׁי שָׁלוֹם,/ כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה מְלוֹן אוֹרְחִים הוּא.

אַל תַּעֲבֹר, חָלִילָה, בְּכַּלָּתּ – /לָרִיק תַּשְׁלִיךְ אֶת נַפְשְׁךָ מִנֶּגֶד.

שָׁהּ סִיָוֻשׁ, נַפְשׁוֹ תִּזְרַח כַּשֶּׁמֶשׁ,/ מְקוֹם כָּבוֹד לוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא,

מִּבַּת פִּירָן נוֹלַד לוֹ בֵּן אֶחָד,/ הוּא מֵאָבָיִו בִּמְאוּם לֹא הִתְבַּדֵּל.

אָחִי הוּא, דּוֹמֶה לִי בְּצַלְמוֹ,/ גַּם בְּגִילִי הָעֶלֶם הַדָּגוּל. [430]

עַתָּה הוּא בְּכַּלָתּ עִם הוֹרָתוֹ;/ אֲדוֹן הַחֶבֶל הוּא וְזֹהַר לוֹ.

מַכִּיר אֵינֶנּוּ אִירָנִים בִּשְׁמָם./ מִמּוֹשָׁבוֹ אֵפוֹא הַפְנֵה הָרֶסֶן.

צָבָא וְאַנְשֵׁי־שֵׁם לַקְּרָב אִתּוֹ, /בְּהַר תָּלוּל הַדֶּרֶךְ וְצָרָה.

אִישׁ מִלְחָמָה אָחִי, פָּרָשׁ אַמִּיץ,/ נָסִיךְ מֵרֶחֶם וְגִבּוֹר בֶּן שֵׁם –

טוֹב כִּי תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַמִּדְבָּר,/ וְאַל תִּגַּע בְּצִפָּרְנֵי הַלַּיִשׁ." [435]

עָנָה לַמֶּלֶךְ טוּס וְכֹה אָמַר:/"בַּעֲצָתְךָ צְפוּנָה הַצְלָחָתִי.

הַדֶּרֶךְ צִוִּיתַנִי – בָּהּ אֵלֵךְ,/ כִּי לֹא תִּצְמַח רָעָה מִפְּקֻדּוֹתֶיךָ."

יָצָא לַדֶּרֶךְ טוּס, וְעִם רֻסְתַּם /שׁוֹחֵר הַטּוֹב חָזַר הַשָּׁהּ לְכֵּס.

כְּשֶׁבֶת כַּי־כֻסְרַוּ עִם תַּהַמְתַּן/ וְעִם הַמּוּבַּדִים וְהַשּׁוֹעִים,

הִרְבּוּ לָשִׂיחַ בְּאַפְרָסִיָבּ, בִּכְאֵב/ הַלֵּב וּבְסֵבֶל סִיָוֻשׁ הָאָב. [440]

בֵּינְתַיִם טוּס וְכָל צְבָאוֹ עִמּוֹ/ מְמַהֲרִים לְאֵם דְּרָכִים הִגִּיעוּ:

מִצַּד אֶחָד מִדְבָּר בְּלִי טַל וּמַיִם,/ מִצַּד שֵׁנִי הַדֶּרֶךְ לְכַּלָתּ.

עָצְרוּ פִּילֵי הַחַיִל וְתֻפָּיו,/ עַד טוּס יַגִּיעַ אֶל מְקוֹם הַצֹּמֶת,

וְהוּא יִבְחַר בְּדֶרֶךְ מִן הַשְּׁתַּיִם,/ וּבָהּ יֵלֵךְ בִּפְקֻדָּתוֹ צְבָאוֹ.

כְּהַגִּיעוֹ אֶל הֶחָלוּץ בְּנַחַת,/ שָׁקַל הַדֶּרֶךְ הַחַמָּה, צְחִיחָה, [445]

וְאֶל גּוּדַרְז אָמַר: "צִיָּה צְמֵאָה זוֹ, /לוּ אֲבָקָהּ – עִנְבָּר, מֻשְׁק – עֲפָרָהּ,

אִם הַמַּסָּע אָרֹךְ אַף מְיַגֵּעַ,/ לֹא יִתָּכֵן בְּלִי מְנוּחָה וּמַיִם.

עַל כֵּן נֵלֵךְ בִּנְתִיב כַּלָתּ־צַ’רַם,/ וְנַחֲנֶה עַל יַד הָעִיר מַיַם.

מִשְּׂמֹאל וּמִיָּמִין שְׂדוֹת בָּר וָמַיִם,/ וּמַה נִּבְחַר מִדְבָּר וּתְלָאוֹתָיו?

פַּעַם אַחַת עָבַרְתִּי דֶּרֶךְ זוֹ, /וְגֻזְ’דַּהַם הָיָה אָז מְפַקְּדֵנוּ. [450]

נָתִיב אָרֹךְ וְרֹב תְּלָאוֹת הָיָה/ וּבוֹ רָאִינוּ אַךְ הָרִים, בְּקָעוֹת.

מוּטָב נֵלֵךְ בַּדֶּרֶךְ הָאַחֶרֶת,/ וְלֹא נֶחְצֶה מִדְבָּר וְעוֹד מִדְבָּר."

עָנָה גּוּדַרְז: "מַלְכֵּנוּ הָאָצִיל/ הִפְקִיד אוֹתְךָ עַל הַצָּבָא הַזֶּה.

נְחֵה אוֹתָנוּ כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתָ,/ וְאַל תַּכְבִּיד אֶת הַמַּסָּע עָלֵינוּ.

אַל תֶּאֱטֹם לִדְבַר הַשָּׁהּ אָזְנֶיךָ,/ פֶּן יִפָּגַע צְבָאֵנוּ בִּגְלָלְךָ." [455]

הֵשִׁיב לוֹ טוּס: "גִּבּוֹר נוֹדָע בָּאָרֶץ!/ אַל יִהְיֶה כָּל פַּחַד בְּלִבְּךָ.

הַשָּׁהּ לֹא יֵעָצֵב וְלֹא יִכְעַס,/ וְאַל תִּדְאַג עוֹד לַאֲשֶׁר יִקְרֵנוּ."

שָׂח וְצִוָּה לִפְתֹּחַ בַּמַּסָּע/ בַּדֶּרֶךְ בּוֹאֲכָה כַּלָתּ־צַ’רַם.

אַחַר הִתְכַּחֲשׁוֹ לְצַו הַשָּׁהּ,/ שִׂים לֵב לַסְּעָרָה בָּהּ הִתְנַסָּה.


פִרוּד שומע על בוא טוּס

הַחֲדָשׁוֹת הִגִּיעוּ אֶל פִרוּד/ לֵאמֹר: "קָדַר הַשֶּׁמֶשׁ הַמֵּאִיר. [460]

מֵהָאָבָק, הֵרִימוּ הַגְּמַלִּים/ וְהַפִּילִים, הִשְׁחִירוּ פְּנֵי הָאָרֶץ.

צְבָא כַּי־כֻסְרַוּ אָחִיךָ מֵאִירָן/ לִנְקוֹם נָקָם נוֹסֵע אֶל תּוּרָן.

עַתָּה פָּנָיו בַּדֶּרֶךְ לְכַּלָתּ./ אַיֵּה יָחוּל הַקְּרָב, נֶעְלָם מִמֶּנִּי."

כִּשְׁמֹעַ כֵּן פִרוּד אֵין נִסָּיוֹן,/ הַדְּאָגָה מִלְאָה חַדְרֵי לִבּוֹ.

מֵהַחוֹמָה יָרַד, פָּתַח הַשַּׁעַר,/ יָצָא הַחוּצָה וְסָקַר הָהָר, [465]

צִוָּה כִּי הַגְּמַלִּים וְהַכְּבָשִׂים/ וְהַסּוּסִים, הַסּוֹבְבִים חָפְשִׁים,

יוּבְאוּ בַּחֲבָלִים אֶל הַמִּבְצָר,/ וְלֹא יִרְעוּ בָּהָר וּבַמִּישׁוֹר.

מִשָּׁם דְּפָקָם כֻּלָּם אֶל הַר סַפִּיד,/ בְּמוֹסֵרוֹת הִסִּיעַ אֶל אַנְבּוּהּ.

אַחַר שׁוּבוֹ סָגַר הַשְּׁעָרִים,/ וְעַל רַמָּךְ עָלָה, מְהִיר רַגְלַיִם.

כִּרְעֹם תֻּפֵּי הַקְּרָב מִנִּי מַיַם,/ וּכְעֲטוֹת אָבָק שָׁחוֹר צַ’רַם, [470]

מִגַּג זְבוּלָהּ הִשְׁקִיפָה גַ’רִירֶה,/ וּלְבוֹא הַחַיִל פָּג לִבָּהּ מִפַּחַד.

וְגַ’רִירֶה, הֲלֹא הִיא אֵם פִרוּד,/ מֵרֶצַח סִיָוֻשׁ עָשֵׁן לִבָּהּ.

לִפְנֵי אִמּוֹ פִרוּד הָעֶלֶם בָּא/ וְכֹה אָמַר: "אַי, גְּבֶרֶת הַנָּשִׁים!

צָבָא בָּא מֵאִירָן, אִתּוֹ פִּילִים, / תֻּפִּים, וּמַצְבִּיאוֹ הַשּׁוֹעַ טוּס.

מַה מַּעֲנֶה בְּפִיךָ? מַה נַּעֲשֶׂה? /אֵיכָכָה נְנִיאֵם מֵהַתְקָפָה?" [475]

עָנְתָה לוֹ גַ’רִירֶה: "לוֹחֵם אָצִיל!/ יוֹם טוֹב הַיּוֹם הַזֶּה, יִרְבּוּ כָּמוֹהוּ.

אָחִיךָ בְּאִירָן עָלָה לִמְלֹךְ./ שַׁלִּיט חָכָם וּנְבוֹן דָּבָר כֻסְרַוּ,

אוֹתְךָ מַכִּיר בַּשֵּׁם וּבַמּוֹצָא,/ וְהֵן מִזֶּרַע אָב אֶחָד שְׁנֵיכֶם.

אֵין בָּעוֹלָם דּוֹמֶה לְסִיָוֻשׁ,/ אָכֵן רָאוּי הָאִישׁ לִיקַר עוֹלָם.

פִּירָן אוֹתִי הִשִּׂיא לוֹ בַּתְּחִלָּה,/ לוּלֵא כֵּן לֹא נָשָׂא אִשָּׁה תֻּרְכִּית. [480]

מִצַּד הָאֵם וְגַם מִצַּד הָאָב/ אַתָּה נָסִיךְ דָּגוּל, אָצִיל מֵרֶחֶם.

עַתָּה כְּצֵאת אָחִיךָ לַנָּקָם,/ לִרְחֹץ בְּדָם אֶת נֶפֶשׁ אֲבִיכֶם,

הֱיֵה רִאשׁוֹן בְּתַחֲרוּת הַגְּמוּל,/ חֲגֹר מָתְנֶיךָ בְּלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ,

לְבַשׁ מְעִיל רוּמִי וְצֵא מַהֵר/ בְּלֵב סוֹעֵר וּבְרֹאשׁ מָלֵא תְּרוּעָה.

אִם הוּא נָקָם תּוֹבֵעַ מִסַּבְכֶם,/ נָאֶה לְךָ נָקָם מִתַּחְבּוּלָה. [485]

רָאוּי עָצְבֵּנוּ לְדִמְעוֹת נָמֵר,/ אוֹ לְאֶנְקַת הַתַּנִינִים בַּיָּם.

אָכֵן הַצִּפֳּרִים וְהַדָּגִים/ מְקַלְלִים אַפְרָסִיָבּ בְּקוֹל.

אֵין עוֹד כּוֹבֵשׁ עוֹלָם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ/ אֲשֶׁר חָגַר מָתְנָיו כְּסִיָוֻשׁ

בְּאֹמֶץ, בִּגְבוּרָה, בְּשֵׁם וּבְיַחַשׂ,/ בְּדַעַת, בְּמַזָּל, בְּעֹז וּבְישֶׁר.

אַתָּה בֶּן הַמַּצְבִּיא הַמְהֻלָּל/ הַזֶּה, נֶכֶד כַּיִים דּוֹמֶה לְכַּי. [490]

חֲגֹר מָתְנֶיךָ לְנִקְמַת אָבִיךָ,/ יִרְאוּ־נָא מִי אַתָּה וּמָה עֶרְכֶּךָ.

שִׂים לֵב אֶל הַמַּצְבִּיא בִּצְבָא אִירָן/ וְאֶל הַנּוֹדָעִים בָּאַלּוּפִים.

הָאֵר פָּנִים וְהַזְמִינֵם אֵלֶיךָ,/ עֲרֹךְ שֻׁלְחָן וּמַתָּנוֹת חַלֵּק:

חַרְבוֹת הֹדּוּ, שִׁרְיוֹן וְקוֹבָעִים,/ סוּסִים וּמְעִילִים וּפִגְיוֹנוֹת.

אַל חוּס! אָחִיךָ הוּא אוֹצָר גָּדוֹל./ הַאִם נָקָם זֶה לֹא יִהְיֶה חֶלְקֶךָ? [495]

בְּיוֹם כָּזֶה הוֹבִילָה אֶת צְבָאוֹ,/ אַתָּה חָדָשׁ לִנְקֹם, הוּא – לִמְלֹךְ."

עָנָה פִרוּד לָאֵם וְכֹה אָמַר:/ "לְמִי מִבֵּינֵיהֶם אֶפְנֶה תְּחִלָּה?

עָלַי לִמְצֹא עוֹזֵר וְאִישׁ אֵמוּן/ מִבֵּין גְּאֵי אִירָן הַלּוֹחֲמִים,

כִּי אֵין אֲנִי מַכִּיר שָׁם אִישׁ בִּשְׁמוֹ,/ וְאֵיךְ אֶשְׁלַח דְּרִישַׁת שָׁלוֹם וָמֶסֶר?"

עָנְתָה הָאֵם לִבְנָהּ גִּבּוֹר הַחַיִל:/ "כְּהֵרָאוֹת בָּאֹפֶק הָאָבָק, [500]

מְצָא בֵּין הַגֵּאִים אֶת הַפָּרָשׁ/ בַּהְרָם וְאֶת זַנְגֶּה בֶּן שָׁוַרָן.

חַפֵּשׂ אוֹתוֹת הַגִּבּוֹרִים הַשְּׁנַיִם,/ כִּי לֹא הִסְתַּרְנוּ כָּל דָּבָר מֵהֶם.

יִנּוֹן רֹאשְׁךָ וְשִׁמְעֲךָ לָעַד,/ וְנֶפֶשׁ סִיָוֻשׁ תַּזְהִיר לָנֶצַח.

אָבִיךָ וְהַשְּׁנַיִם לֹא נִפְרָדוּ,/ הֵם נִכְבָּדָיו הָיוּ, וְהוּא – מַלְכָּם.

לֵךְ עִם תֻּכְוָר מִפֹּה אַךְ בְּלִי צָבָא,/ אַל בְּלִבְּךָ תָּקֵל רֹאשׁ בִּדְבָרַי. [505]

כְּשָׁאָלְךָ עַל לוֹחֲמֵי אִירָן,/ תֻּכְוָר יַגִּיד לְךָ אוֹתוֹתֵיהֶם.

מַכִּיר הוּא כָּל גָּדוֹל וְכָל קָטָן,/ יַרְאֶךָ הַכְּבָשִׂים וְהָרוֹעִים."

אָמַר אֵלֶיהָ: “חָכְמָתֵךְ, גְּבִירָה,/ אוֹר לִקְרוֹבַיִךְ וְלָעָם כֻּלּוֹ.”

אוֹתָהּ שָׁעָה צוֹפֶה בָּא לְפִרוּד,/ וְהוֹדִיעוֹ עַל צְבָא אִירָן לֵאמֹר:

“מִישׁוֹר הָרִים וָעֵמֶק מְלֵאִים/ צָבָא, תֹּאמַר: הַשֶּׁמֶשׁ בִּכְבָלִים!” [510]

מִקְצֵה הָהָר עַד שַׁעַר הַמִּבְצָר – /דְּגָלִים, פִּילִים וְחַיִל אֵין־מִסְפָּר."


פִרוּד ותוכוואר יוצאים לראות את הצבא

פִרוּד, אֲשֶׁר בָּגַד בּוֹ הַמַּזָּל,/ יָצָא בְּיַחַד עִם תֻּכְוָר לָהָר.

כְּהִתְנַכֵּר אֵלֵינוּ הַשָּׁמַיִם,/ לֹא כַּעַס, לֹא לָשׁוֹן רַכָּה יוֹשִׁיעוּ.

צָעִיר אֲשֶׁר מָאַס בְּעוֹלָמוֹ – / כֵּיצַד יַגִּיעַ עַד שֵׂיבָה טוֹבָה?

הֵם בָּחֲרוּ פִּסְגָּה לִמְקוֹם תַּצְפִּית/ מִמֶּנָּה לְהַשְׁקִיף עַל צְבָא אִירָן, [515]

וְהִתְפַּלְּאוּ הַשְּׁנַיִם כְּאֶחָד/ לַחַיִל הַכָּבֵד וּלְצִיּוּדוֹ.

אָמַר פִרוּד אֶל הַדּוֹבֵר תֻּכְוָר:/ "אֲשֶׁר אֶשְׁאַל, אַל תַּעְלִים מִמֶּנִּי.

אֲדוֹן הַמַּעֲלָה, נוֹשֵׂא הַדֶּגֶל,/ אִישׁ הָאַלָּה וְנַעֲלֵי הַפָּז –

כְּהוֹפִיעָם אֱמֹר לִי שְׁמוֹתֵיהֶם/ כְּכָל אֲשֶׁר הִכַּרְתָּ בְּאִירָן."

בֵּינְתַיִם צְבָא אִירָן גְּדוּדִים גְּדוּדִים/ נִכְנַס אֶל הַמֵּצַר בֵּין הֶהָרִים. [520]

מֵרֹב קוֹבְעֵי זָהָב וּמָגִנִּים,/ מֵרֹב אַלּוֹת וְגַרְזִנֵּי זָהָב,

תֹּאמַר: “אָזַל הַכֶּתֶם בַּמִּכְרוֹת!/ עָלָה עָנָן, הִמְטִיר יַהֲלוֹמִים!”

מִקּוֹל הַתֹּף, אֲשֶׁר בֵּין הֶהָרִים,/ נִבְהַל הַנֶּשֶׁר בְּעוּפוֹ בַּשַּׁחַק.

שְׁלוֹשִׁים אֶלֶף נוֹשְׂאֵי מָגֵן וָחֶרֶב/ עָשׂוּ הַדֶּרֶךְ עֲרוּכִים לַקְּרָב.

אַחַר רְאוֹת תֻּכְוָר אֶת הַצָּבָא/ הִפְנָה אֵלָיו פִרוּד שְׁאֵלוֹתָיו. [525]

עָנָה לוֹ הַסּוֹקֵר וְכֹה אָמַר:/ "אֲשֶׁר נֶעְלָם מִמֶּךָּ אֲגַלֶּה.

הַדֶּגֶל עִם הַפִּיל, הַפָּרָשִׁים/ סְבִיבוֹ, הַחֲרָבוֹת כְּחֻלּוֹת הַפֶּלֶד –

לְטוּס הַגֵּא, מַצְבִּיא הַחַיִל, הֵמָּה,/ וְהוּא בְּנִקְמָתוֹ אַכְזָר וָרַע.

הַדֶּגֶל אַחֲרָיו הוּא שֶׁל אַחֵר,/ עָלָיו תְּמוּנַת הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת.

הוּא שֶׁל דּוֹדְךָ, לוֹ זֹהַר וְתַכְלִית/ הֲלֹא הוּא פַרִיבֻּרְז בֶּן כַּי־כָּוֻס. [530]

הַבָּא בַּתּוֹר, יָרֵחַ עַל דִּגְלוֹ,/ וְגִבּוֹרִים אַמִּיצֵי לֵב אִתּוֹ,

הוּא גֻּסְתַּהַם בֶּן גֻּזְ’דַּהַם בֶּן חַיִל,/ יָרֵא אֵינֶנּוּ מֵאַלָּה וָרֹמַח.

הַדֶּגֶל אַחֲרָיו, עָלָיו עָרוֹד,/ סְבִיבוֹ צָבָא עָרוּךְ לְמִלְחָמָה,

הוּא שֶׁל זַנְגֶּה בֶּן שָׁוַרָן, וְלוֹ /שָׁם לוֹחֲמִים גֵּאִים וְאַמִּיצִים.

הַדֶּגֶל אַחֲרָיו, עָלָיו יָרֵחַ,/ רִקְעוֹ אָדֹם, גְּדִילָיו כְּמֻשְׁק שָׁחוֹר, [535]

הוּא שֶׁל בִּיזַ’ן בֶּן גִּיו גִּבּוֹר הַחַיִל,/ מַתִּיז הוּא דַּם אוֹיְבָיו עַד הַשָּׁמַיִם.

הַנֵּס הַבָּא, עָלָיו תְּמוּנַת נָמֵר,/ אֲשֶׁר יָכוֹל לִשְׁבֹּר מָתְנֵי לָבִיא,

שִׁידוּשׁ הוּא בְּעָלָיו. לֵאמֹר תּוּכַל:/ “עוֹד רֶגַע וְיִקְפֹּץ מִמְּקוֹמוֹ!”

הַבָּא בַּתּוֹר, תְּמוּנַת חֲזִיר סִמְלוֹ,/ עָלָיו תֹּאמַר: “נִיבָיו יוֹרִידוּ שַׁחַק!”

לְגֻרָזֶה גִּבּוֹר הַחַיִל הוּא/ לְהִלָּחֵם בָּאֲרָיוֹת אַךְ צְחוֹק לוֹ. [540]

הַדֶּגֶל אַחֲרָיו, עָלָיו תְּאוֹ,/ אַנְשֵׁי־שֵׁם לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו,

עָלָיו מָפְקָד פַרְהָד, אַלּוּף דָּגוּל,/ תֹּאמַר: “רֹאשׁוֹ נוֹגֵעַ בַּשָּׁמַיִם.”

הַדֶּגֶל עִם זְאֵב הָעֲרָבוֹת/ הוּא נֵס וְאוֹת גִּבּוֹר הַחַיִל גִּיו,

וְזֶה אֲשֶׁר עָלָיו אַרְיֵה זָהָב,/ גּוּדַרְז מִבְּנֵי כַּשְׁוָד הוּא בְּעָלָיו.

הַדֶּגֶל הָאָרֹךְ עִם הַנָּמֵר/ לִפְנֵי רִיוְנִיז הַמְהֻלָּל נוֹסֵס, [545]

וְזֶה אֲשֶׁר תְּמוּנַת אַיָּל עָלָיו,/ לְבֶן גּוּדַרְז נַסְתּוּהּ וְלִצְבָאוֹ הוּא;

הַנֵּס אֲשֶׁר עָלָיו כִּבְשַׂת הָרִים,/ נִשָּׂא לִפְנֵי בַּהְרָם מִבְּנֵי גּוּדַרְז –

כֻּלָּם כְּפִירִים וּפָרָשִׁים בְּנֵי חַיִל,/ לִמְנוֹת כֻּלָּם זֶה מַעֲשֶׂה מוֹגִיעַ."

כְּכַלּוֹתוֹ לִמְנוֹת אֶת הַשָּׂרִים/ לִפְנֵי פִרוּד, שְׁאֵר הַשַּׁהְרְיָר,

הִבִּיט זֶה בַּקְּטַנִּים כְּבַגְּדוֹלִים/ בְּלֵב שָׂמֵחַ וּבִמְאוֹר פָּנִים, [550]

וְכֹה אָמַר אֶל בֶּן שִׂיחוֹ תֻּכְוָר:/ "נִקְמַת אָבִי נַשִּׂיג עַל נְקַלָּה.

בִּקְרַב הַנְּקָמָה הַבָּא פָּרָשׁ/ לֹא יִוָּתֵר מִצִּ’ין וּמִמָּצִ’ין.

אוּלַי אֶתְפֹּשׂ אֶת הַדְּרָקוֹן בַּכַּף,/ וְרֹאשׁ כִּסְאָם אָבִיא בַּמְּצָרִים."

הָאִירָנִים הִשְׁגִּיחוּ בְּפִרוּד/ וּבְיוֹעֲצוֹ תֻּכְוָר בְּרֹאשׁ הָהָר,

וְטוּס, אֲשֶׁר עָלְתָה בּוֹ חֲמָתוֹ, עָצַר אֶת הַפִּילִים וְהַתֻּפִּים, [555]

וְכֹה אָמַר: "מִלּוֹחֲמֵי צְבָאֵנוּ/ פָּרָשׁ בֶּן חַיִל מְבַקֵּשׁ אֲנִי,

אֲשֶׁר צְמֵא מַעֲשִׂים מִמַּחֲנֵנוּ /יָרִים אֶת פְּעָמָיו אֶל רֹאשׁ הָהָר,

וְיִוָכַח מִי שְׁנֵי הַלּוֹחֲמִים,/ וְלָמָּה זֶה הֶעְפִּילוּ לַפִּסְגָּה.

אִם מִצְּבָאֵנוּ הֵם, עַל רָאשֵׁיהֶם/ מָאתַיִם רְצוּעוֹת יַמְטִיר בְּכֹחַ,

וְאִם תֻּרְכִּים חוֹרְשֵׁי רָעָה, יִקְשֹׁר /וְיִסְחָבֵם אֵלֵינוּ עַל פְּנֵיהֶם. [560]

אִם יֵהָרְגוּ, בְּכָל זֹאת יִגְרְרֵם/ בְּלִי פַּחַד וִיבִיאֵם לְמַחֲנֵנוּ.

אוּלָם אִם מְרַגְּלִים הֵם, הָרוֹצִים/ בַּסֵּתֶר לֶאֱמֹד אֶת כֹּחוֹתֵינוּ,

בַּחֶרֶב יְשַׁסְּעֵם לַחֲצָאִים,/ וְיַשְׁלִיכֵם מִלְמַעְלָה לַסְּלָעִים."


בהראם בא אל פירוּד בהר

פָּנָה בַּהְרָם לְטוּס וְכֹה אָמַר:/ "חִידָה זוֹ תִּפָּתֵר עַד מְהֵרָה.

אֵלֵךְ וְאֶעֲשֶׂה כְּמִצְוָתְךָ,/ וְראֹשׁ הָהָר אַנִּיחַ לְרַגְלֶיךָ." [565]

דִּרְבֵּן סוּסוֹ, עָזַב אֶת הַשּׁוּרָה, / וְשָׂם פָּנָיו אֶל עֵבֶר הַפִּסְגָּה.

אָמַר פִרוּד אֶל יוֹעֲצוֹ תֻּכְוָר:/ "מִי הָעוֹלֶה אֵלֵינוּ קַל רַגְלַיִם?

לֹא נֶחְשָׁבִים אֲנַחְנוּ בְּעֵינָיו,/ כַּסְּעָרָה מַעְפִּיל הוּא לַמָּרוֹם.

סוּס אַדמוֹנִי מָהִיר לָאִישׁ תַּחְתָּיו/ וּפְלָצוּרוֹ קָשׁוּר אֶל הָאֻכָּף."

עָנָה לוֹ הַמּוֹדִיעַ וְאָמַר:/ "רָאוּי הוּא כִּי נָאִיר אֵלָיו פָּנִים. [570]

אָמְנָם סִמְלוֹ וּשְׁמוֹ מַכִּיר אֵינֶנִּי,/ אֲבָל חוֹשְׁבַנִי כִּי מִבְּנֵי גּוּדַרְז הוּא.

כְּצֵאת כֻסְרַוּ־כַּי מִתּוּרָן אִירָנָה/ נֶעְלָם אִתּוֹ קוֹבַע הַשַּׁהְרְיָר.

דּוֹמַנִי, הַקּוֹבע בְּרֹאשׁ הַבָּא, /וְזֶה אַף זֶה, שִׁרְיוֹן מַלְכוּת עָלָיו.

אֵין זֹאת כִּי אִם מִבְּנֵי גּוּדַרְז הָאִישׁ,/ נִפְתַּח אֵפוֹא אֶת פִּינוּ לְחָקְרוֹ."

כִּקְרֹב בַּהְרָם אֶל הַפִּסְגָּה בָּהָר,/ הֵרִיעַ כְּעָנָן רוֹעֵם לֵאמֹר: [575]

"הַגִּידָה, מִי אַתָּה שָׁם בַּפִּסְגָּה?/ הַאֵין אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַצָּבָא

וְלֹא שָׁמַעְתָּ רַעַם הַתֻּפִּים?/ הֲלֹא תִּירָא מִטּוּס, מַצְבִּיא הַחַיִל?"

עָנָה פִרוּד לַבָּא וְכֹה אָמַר:/ "לְאַט לְךָ. וְכִי בְּךָ פָּגַעְנוּ?

הַשְׁמַע דִּבּוּר נָעִים, אִישׁ מְנֻסֶּה,/ בַּחֲרָפוֹת אַל תְּנַבֵּל אֶת פִּיךָ.

אַתָּה לֹא שַׁחַל וַאֲנִי לֹא עַיִר,/ בְּדֶרֶךְ זוֹ אַל תִּתְהַלֵּךְ אִתָּנוּ. [580]

אֵינְךָ עוֹלֶה עָלַי בְּכָל מְאוּמָה,/לֹא בִּגְבוּרָה, בְּכֹחַ אוֹ בְּאֹמֶץ.

רַגְלַיִם, רֹאשׁ, יָדַיִם, לֵב וָמֹחַ,/ לָשׁוֹן דּוֹבֶרֶת, עַיִן אֹזֶן –

כָּל אֵלֶּה גַּם לְךָ, וּרְאֵה, גַּם לִי./ וְאִם גַּם לִי, אַל תְּאַיֵּם עָלַי.

דָּבָר אֵלֶיךָ לִי אִם תַּעֲנֵנִי,/ אֶשְׂמַח אִם עֲצָתְךָ טוֹבָה תִּהְיֶה."

עָנָהוּ הַמַּעְפִּיל: “יָפֶה, שְׁאַל!/ אַתָּה בַּשַּׁחַק וַאֱנִי בָּאָרֶץ.” [585]

שָׁאַל הָעֶלֶם: “מִי מַצְבִּיאֲכֶם,/ וּמַהִי הָעִלָּה לַמִּלְחָמָה?”

עָנָה בַּהְרָם: "טוּס בֶּן נַוּדַֹר שָׂרֵנוּ,/ וְלוֹ דֶּגֶל כָּוֶה וְהַתֻּפִּים.

בֵּין לוֹחֲמָיו: גּוּדַרְז, רֻהָּם וְגִיו, / שִׁידוּשׁ, גֻּרְגִּין וְהַגִּבּוֹר

פַרְהָד.

גַּם גֻּסְתַּהַם, זַנְגֶּה בֶּן שָׁוַרָן, /וְגֻרָזֶה, פְּאֵר הַלּוֹחֲמִים."

שָׁאַל פִרוּד: "מַדּוּעַ שֵׁם בַּהְרָם/ הִשְׁמַטְתָּ וְהָרְשִׁימָה פְּגוּמָה? [590]

מִבְּנֵי גּוּדַרְז הוּא לָנוּ הַיָּקָר/ וְלֹא הֵבֵאתָ שְׁמוֹ עַל דַּל שְׂפָתֶיךָ."

אָמַר אֵלָיו בַּהְרָם: “אַי, לֶב אֲרִי!/ מִי עַל בַּהְרָם סִפֵּר לְךָ כָּזֹאת?”

עָנָה פִרוּד וְכֹה אָמַר לַבָּא:/ "אֶת סִפּוּרוֹ שָׁמַעְתִּי מֵאִמִּי.

אָמְרָה לִי: "כְּהוֹפִיעַ הַצָּבָא/ שְׁאַל בַּאֲדִיבוּת לַשֵּׁם בַּהְרָם.

וְאִישׁ שֵׁנִי בַּקֵּשׁ בֵּין הַבָּאִים,/ וְשֵׁם הָאִישׁ זַנְגֶּה בֶּן שָׁוַרָן. [595]

שְׁנֵיהֶם הָיוּ אֲחֵי שָׁד עִם אָבִיךָ./ שְׁאַל שְׁלוֹמָם וּמַה מַּעֲשֵׂיהֶם.“”

קָרָא בַּהְרָם: "אַךְ בֶּן מַזָּל אַתָּה,/ חֹטֶר אוֹתוֹ אִילָן מַלְכוּת גָּדוּעַ!

הֲלֹא, נָסִיךְ צָעִיר, אַתָּה פִרוּד!/חֲיֵה לָעַד בְּאשֶׁר וּבְשִׂמְחָה."

עָנָה הָעֶלֶם: “כֵּן, אֲנִי פִרוּד,/ וּמֵאוֹתוֹ אִילָן גָּדוּעַ נֵצֶר.”

אָמַר בַּהְרָם: “גַּלֵּה לִי אֶת גּוּפְךָ,/ אוֹת סִיָוֻשׁ הַרְאֵה לִי וָאֵדַע.” [600]

בִּמְקוֹם תְּשׁוּבָה חָשַׂף פִרוּד זְרוֹעוֹ: כֶּתֶם עִנְבָּר עַל עוֹר וָרֹד נִגְלָה,

תְּמוּנָה אֲשֶׁר גַּם בִּמְחוּגָה סִינִית/ אִישׁ לֹא יָצוּר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

עַתָּה יָדַע: “הוּא צֶאֱצָא קֻבָּד,/ וְמוֹצָאוֹ מִזֶּרַע סִיָחֻשׁ.”

בַּהְרָם, אִתִּי שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב,/ אִישׁ אֶשְׁכּוֹלוֹת, חָכָם וְגַם גִּבּוֹר.

יָרַד מֵעַל סוּסוֹ פִרוּד הָעֶלֶם,/ בְּנֶפֶשׁ מְאִירָה יָשַׁב עַל סֶלַע, [605]

וְאֶל בַּהְרָם אָמַר: "אַי, אִישׁ מוּרָם/ מֵעַם, פִּקֵּחַ וְאַרְיֵה בַּקְּרָב!

לוּ שְׁתֵּי עֵינַי רָאוּ אָבִי הַחַי,/ לֹא רַבָּה שִׂמְחָתִי מִלִּרְאוֹתְךָ,

בַּהְרָם, אִתִּי שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב,/ אִישׁ אֶשְׁכּוֹלוֹת, חָכָם וְגַם גִּבּוֹר.

עָלִיתִי אֶל מְרוֹם הָהָר, לִלְמֹד/ אֶת שְׁמוֹת הַגִּבּוֹרִים בִּצְבָא אִירָן,

אֶשְׁאַל לִשְׁמֹעַ מִי הוּא הַמַּצְבִּיא,/וּמִי אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם בַּמִּלְחָמָה. [610]

עַתָּה אַקְבִּיל אֶת פְּנֵי מַצְבִּיאֲכֶם,/ וְאֶעֱרֹךְ מִשְׁתֶּה כְּיַד הַמֶּלֶךְ.

גַּם אַעֲנִיק לוֹ מַתָּנוֹת הַרְבֵּה:/ סוּסִים, חֲגוֹר, אַלּוֹת וַחֲרָבוֹת,

וְאַחְרֵי־כֵן אֶצְעַד לִפְנֵי הַחַיִל/ בְּלֵב דַּוַּי תּוּרָנָה לַנָּקָם.

אָכֵן כָּשֵׁר אֲנִי לַמְּלָאכָה,/ כִּי אֵשׁ אֲנִי בְּאֻכָּפִי בַּקְּרָב.

אֱמֹר־נָא לַמַּצְבִּיא, כִּי בּוֹא יָבוֹא/ לְרוּם הָהָר בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה. [615]

פֹּה נְבַלֶּה שִׁבְעָה יָמִים בְּיַחַד,/ נִבְחַן אֶת כָּל אָפְנֵי הַטּוֹב וָרָע,

וּבַשְּׁמִינִי, כִּרְעֹם תֻּפֵּי הַקְּרָב,/ כְּשֶׁבֶת הַמַּצְבִּיא בְּאֻכָּפוֹ,

אֶחְגֹר מָתְנַי לִנְקֹם אֶת דַּם אָבִי,/ בִּכְאֵב לִּבִּי אַשְׁלִיךְ נַפְשִׁי מִנֶּגֶד.

תִּגְרַת יָדִי תִּדְמֶה לִכְפִיר בַּקְּרָב,/ וּמְעוּף הָעַיִט אַף יָעִיד עַל כָּךְ,

כִּי לִנְקָמָה כָּזֹאת אִישׁ בָּעוֹלָם /וּבַגֵּאִים לֹא נֶחֱלַץ עֲדֶנָה." [620]

עָנָה בַּהְרָם וְכֹה אָמַר: "נָסִיךְ/ צָעִיר, גִּבּוֹר מַצְלִיחַ וּפָרָשׁ!

אַגִּיד לְטוּס אֲשֶׁר הִשְׁמַעְתָּ פֹּה,/ אוֹסִיף הַמְלָצָתִי, אֶשַׁק יָדֹו.

אַךְ מַצְבִּיאֵנוּ אִישׁ חָכָם אֵינֶנּוּ,/ רֹאשׁוֹ אֵינֶנּוּ לְעֵצָה טוֹבָה,

אָצִיל הוּא מִלֵּדָה, עָשִׁיר, בֶּן חַיִל,/ אֲבָל אֶת שֵׁם הַשָּׁהּ מַזְכִּיר אֵינֶנּוּ;

רוֹגֵז עַל גִּיו, גּוּדַרְז וְעַל הַשָּׁהּ,/ כִּי לֹא נָתַן לְפַרִיבֻּרְז הַכֶּתֶר. [625]

אָמַר:" אֲנִי יוֹצֵא חַלְצֵי נַוּדַֹר,/ וְאֵין רָאוּי כָּמוֹנִי לִמְלוּכָה."

חוֹשֵׁשְׁנִי, לִדְבָרַי יַכְבִּיד אָזְנָיו/ וְאַף יִשְׁפֹּךְ עָלַי אֶת עֶבְרָתוֹ.

אִם חוּץ מִמֶּנִּי אִישׁ יָבוֹא אֵלֶיךָ,/ רֹאשְׁךָ וְקֹוָבעֹו הַסְתֵּר מִמֶּנּוּ.

אָמַר לִי: "לֵךְ וּרְאֵה מִי שָׁם בָּהָר./ אַל תִּשְׁאָלֵהוּ “לָמָּה בָּאתָ הֵנָּה”,

דַּבֵּר אֵלָיו בַּחֶרֶב, בָּאַלָּה,/ כִּי לָמָּה זֶה הַיּוֹם יֵשֵׁב בָּהָר?" [630]

כְּהֵרָגְעוֹ אָבִיא אֶת הַבְּשׂוֹרָה,/ וְאַצִּיגְךָ טוֹב־לֵב בִּפְנֵי צְבָאֵנוּ.

אִם אִישׁ יָבוֹא אֵלֶיךָ זוּלָתִי,/ אַל בִּדְבָרוֹ תִּבְטַח וְאַל תֶּחְסֶה בּוֹ.

יוֹתֵר מֵאִישׁ אֶחָד לֹא יִשָּׁלַח/ אֵלֶיךָ, זֶהוּ נֹהַג מַצְבִּיאֵנוּ.

עַתָּה חֲשֹׁב הֵיטֵב מַה לְּפָנֶיךָ – /בְּרַח לַמִּבְצָר וּנְטשׁ אֶת הַמָּקוֹם."

אַלָּה, וְלָהּ יָדִית זָהָב וּשְׁבוֹ,/ הֵסִיר פִרוּד מֵעַל חֲגוֹרָתוֹ, [635]

וְכֹה אָמַר: "מַזְכֶּרֶת הִיא מִמֶּנִּי./ תִּהְיֶה נָא בְּיָדְךָ בְּעֵת צָרָה.

אִם הַמַּצְבִּיא יֵאוֹת לְקַבֶּלְךָ,/ נִשְׂמַח יַחְדָּו, נִהְיֶה מְאֻשָּׁרִים,

לַשַּׁי הַזֶּה אוֹסִיף כָּהֵנָּה עוֹד,/ סוּסִים, כָּרִים, כְּתָרִים וְטַבָּעוֹת."


בּהראם שב אל טוּס

כְּשׁוּב בַּהְרָם אֶל מְפַקְּדוֹ, אָמַר:/ "תִּשְׁרֶה חָכְמָה עָלֶיךָ עַד עוֹלָם.

דְּעֶה, הַהוּא פִרוּד בֶּן סִיָוֻשׁ,/ אֲשֶׁר נִרְצַח בְּלִי עָוֶל בְּכַפָּיו, [640]

הֶרְאָה לִי אֶת הָאוֹת, אֲשֶׁר מֵרֶחֶם/ הוּא מְשֻׁתָּף לְכָל יוֹצְאֵי קֻבָּד."

הִקְשִׁיחַ טוּס לִבּוֹ וְכֹה אָמַר:/ "לִי הַצָּבָא, הַתֹּף וְהַקְּרָנוֹת.

לְךָ אָמַרְתִּי: “הֲבִיאֵהוּ הֵנָּה,/ אַל שְׁאֵלוֹת אִתּוֹ וְאַל תְּשׁוּבוֹת!”

אִם הוּא נָסִיךְ אוֹ מֶלֶךְ, מִי אֲנִי?/ וְלָמָּה זֶּה אֲנִי פֹּה עִם צְבָאִי?

תֻּרְכִּי אֶחָד, כְּמוֹ עוֹרֵב שָׁחוֹר,/ תָּפַס נְתִיב צְבָאִי בִּמְרוֹם הָהָר! [645]

רוֹאֶה אֲנִי כִּי מִיּוֹצְאֵי גּוּדַרְז/ יָכֹלְנִי לְצַפּוֹת אַךְ לְאָסוֹן.

הִנֵּה נִבְהַלְתָּ מִפָּרָשׁ עָלוּב,/ לֹא כְּפִיר זוֹעֵם יוֹשֵׁב בְּרֹאשׁ הָהָר.

רָאָה צְבָאֵנוּ וְנָקַט עָרְמָה./ אָכֵן, חִנָּם טָרַחְתָּ מַעְלָה־מַטָּה."

אֶל מְפַקְּדָיו פָּנָה וְכֹה אָמַר:/ "שִׁמְעוּ־נָא אַנְשֵׁי־שֵׁם מַכֵּי אוֹיֵב!

אִישׁ מְהֻלָּל, שׁוֹחֵר כָּבוֹד בִּקַּשְׁתִּי,/ אֲשֶׁר יַעְפִּיל אֶל הַתֻּרְכִּי הַלָּז, [650]

רֹאשׁוֹ יַתִּיז בַּחֶרֶב מֵעָרְפּוֹ/ וְיַנִּיחֶנּוּ לְרַגְלַי בְּלִי אֹמֶר."

חָגַר מָתְנָיו רִיוְנִיז, אַךְ הַדָּבָר/ עָלָה לוֹ בַּחַיִּים, כִּי בָּא יוֹמוֹ.

אָמַר בַּהְרָם לְטוּס: "מַצְבִּיא בֶּן חַיִל,/ אַל תַּעֲכִיר אֶת נַפְשְׁךָ לַשָּׁוְא.

יְרָא אֲדוֹן הַשֶּׁמֶשׁ וְהַסַּהַר,/ וּבוֹשׁ לְךָ מִכַּי־כֻסְרַוּ מַלְכֵּנוּ,

כִּי הַלָּזֶה אָחִיו הוּא מִלֵּדָה,/ פָּרָשׁ שׁוֹחֵר קְרָבוֹת וּבַעַל שֵׁם. [655]

אִם פָּרָשִׁים מֵאָה מִלּוֹחֲמֵינוּ/יָבוֹאוּ לְפָנָיו אֶל רֹאשׁ הָהָר,

מִצִּפָּרְנָיו לֹא יְמַלְּטוּ נַפְשָׁם,/ וְתַחַת גִּיל בַּלֵּב תַּצִּיעַ אֵבֶל."

חָרָה אַף טוּס לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים./ עֲצַת שְׁלִיחוֹ בַּהְרָם לֹא נָעֲמָה לוֹ.

מִיָּד צִוָּה מִנְיָן מִלּוֹחֲמָיו/ לְהֵחָפֵז אֶל מְרוֹמֵי הָהָר.

הַרְבֵּה מִגִּבּוֹרָיו יָצְאוּ חוֹצֵץ /וְאֶל הַקְּרָב הֵרִימוּ צַוְּארֵיהֶם. [660]

בַּהְרָם הִזְהִיר אוֹתָם וְכֹה אָמַר:/ "אַל נָא יִהְיֶה זֶה קַל בְּעֵינֵיכֶם –

אֲחִי כֻסְרַוּ יוֹשֵׁב בָּהָר הַזֶּה,/ שַׂעֲרָתוֹ שָׁוָה מֵאָה בְּנֵי חַיִל.

מִי לֹא רָאָה אֶת סִיָוֻשׁ הָאָב,/ יִרְוֶה רֹב נַחַת מִמַּרְאֵה הַבֵּן."

וְכַאֲשֶׁר תֵּאֵר אֶת אוֹת הָעֶלֶם,/ נָסוֹגוּ כָּל גְּאֵי הָרֹאשׁ בְּאֵלֶם.


ריוְניז נהרג בידי פירוּד

רִיוְנִיז חֲתַן טוּס שׁוּב יָצָא חוֹצֵץ,/ אָכֵן חָמְדוּ לָצוֹן לוֹ הַשָּׁמַיִם – [665]

מֵאֶל צַ’רַם פָּנָה אֶל הַר סַפִּיד,/ לִבּוֹ מָלֵא חֵמָה, מַטִּיל אֵימָה.

כִּרְאוֹת אוֹתוֹ פִרוּד מֵהַפִּסְגָּה,/ הוֹצִיא הַקֶּשֶׁת מֵעֲטִיפָתָהּ

וְאֶל תֻּכְוָר הַמְנֻסֶּה אָמַר:/ "טוּס זֶה קִבֵּל הַצָּעָתִי בְּבוּז,

כִּי בָּא פָּרָשׁ אַחֵר וְלֹא בַּהְרָם./ לִבִּי קָשֶׁה, עָצוּב וְלֹא שָׂמֵחַ.

אֱמֹר לִי מִי הַגֶּבֶר, אִם יָדַעְתָּ,/ וְלָמָּה בְּבַרְזֶל מֵרֹאשׁ עַד רֶגֶל?" [670]

עָנָה תֻּכְוָר לִמּוּד הַנִּסָּיוֹן:/ רִיוְנִיז שְׁמוֹ, וּפָרָשׁ לוֹחֵם הַגֶּבֶר.

הוּא בֵּן אֶחָד, יָחִיד בַּמִּשְׁפָּחָה,/ וְאַרְבָּעִים לוֹ אֲחָיוֹת פּוֹרְחוֹת.

רָשָׁע, חָנֵף, בּוֹגֵד כְּנַחַל הוּא,/ צָעִיר אִישׁ כִּשְׁרוֹנוֹת וַחֲתַן טוּס."

אָמַר פִרוּד אֶל הֶחָכָם תֻּכְוָר:/ "לֹא עֵת שִׂיחָה כָּזֹאת לִפְנֵי הַקְּרָב.

אִם בּוֹא יָבוֹא לְהִלָּחֵם אִתִּי,/ אַרְדִּים אוֹתוֹ עַל שֹׁבֶל אַחְיוֹתָיו. [675]

אִם רַק מַשַּׁב חִצִּי יִשֹּׁב עָלָיו,/ וְחַי יֵצֵא מִזֶּה, קְרָא לִי רֵיקָא.

הַאִם אֶפְגַּע בַּסּוּס אוֹ בַּפָּרָשׁ – / מַה דַּעְתְּךָ, תֻּכְוָר לִמּוּד הַקְּרָב?"

עָנָה: "כַּוֵּן חִצְּךָ לְלֵב הָאִישׁ,/ אוּלַי יַעְכֹּר כְּבַד טוּס וְיִתְרַגֵּשׁ.

אֵין הוּא יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהוֹקִירְךָ,/ כִּי אַךְ שָׁלוֹם אִתּוֹ מַשָּׂא נַפְשֶׁךָ.

אִם זֶה יִתְקֹף אוֹתְךָ, וְאֶל חִנָּם,/הֵן רַק קָלוֹן יָבִיא עַל רֹאשׁ אָחִיךָ." [680]

כְּהִתְקָרֵב רִיוְנִיז, חַרְבּוֹ בַּכַּף,/ דָּרַךְ פִרוּד הַיֶּתֶר עַל הַקֶּשֶׁת.

חֵץ תְּאַשּׁוּר שָׁלַח מִימִין חָזֵהוּ/ וּבוֹ סִמֵּר קוֹבַע רִיו לְרֹאשׁוֹ.

צָנַח הָאִישׁ וְרַמָּכוֹ בָּרַח,/ בָּרֹאשׁ לְמַטָּה בָּא אֶל הֶעָפָר.

כִּרְאוֹת זֹאת מִמַּיַם שׂר צְבָא אִירָן,/ חָשְׁכוּ עֵינָיו, נֶעְלַם מֵהֶן הָהָר.

לָזֹאת מִכְּבָר הִשְׁמִיעַ הֶחָכָם:/ “אָפְיוֹ הָרַע הוּא עֹנֶשׁ הַמֵּרַע.” [685]


זראספּ נהרג בידי פירוּד

אָמַר מַצְבִּיא הַחַיִל אֶל זַרַסְפּ: /"יִדְלַק לִבְּךָ כְּאֵשׁ אָדַֹרְגֻּשַׁסְפּ.

חֲגֹר כְּלֵי נֶשֶׁק פָּרָשֵׁי הַקְּרָב,/ שִׂים נַפְשְׁךָ בַּכַּף וְהֵחָלֵץ

לִנְקֹם מוֹת אַלּוּפֵנוּ הַמּוָּבס,/ וָלֹא, אֲנִי עַצְמִי אֶדְרשׁ דָּמוֹ."

זַרַסְפּ יָצָא בְּלֵב מָלֵא אֵיבָה,/ וְשָׂם עַל קָדְקֳדוֹ קַסְדַּת הַקְּרָב.

אֶל מְרוֹמֵי סַפִּד שָׂם פְּעָמָיו/ כְּמוֹ אַרְיֵה הַמְשַׁחֵר לַטֶּרֶף. [690]

צוֹעֵק, רוֹתֵחַ, מְהַלֵּךְ אֵימִים,/ בְּרֹאשׁ מוּרָם אֶל עָל הֶעְפִּיל מִתַּחַת.

אָמַר פִרוּד הַלַּיִשׁ אֶל תֻּכְוָר:/ "פָּרָשׁ נוֹסָף עוֹשֶׂה דַּרְכּוֹ אֵלֵינוּ.

רְאֵה־נָא מִי הוּא הַפָּרָשׁ הַזֶּה,/ הַבָּא כְּרוּחַ אֶל פִּסְגַּת הָהָר?"

תֻּכְוָר לֹא הִתְמַהְמַהּ, פָּתַח אֶת פִּיו/ וְכָל אֲשֶׁר יָדַע עָלָיו הֵשִׂיחַ:

"בֶּן טוּס הוּא הַפָּרָשׁ, וּשְׁמוֹ זַרַסְפּ./ נִרְתָּע אֵינֶנּוּ מֵאַרְיֵה אוֹ פִּיל. [695]

רִיוְנִיז הֵן בַּעַל אֲחוֹתוֹ הָיָה,/ עַתָּה הוּא בָּא לִנְקֹם אֶת מוֹת גִּיסוֹ.

כְּהַגִּיעוֹ עַד רְאוֹתוֹ רֹאשְׁךָ,/ שְׁלַח חֵץ אָשׁוּר שָׁנוּן מִימִין חָזְךָ.

אֶל הֶעָפָר בְּלִי רוּחַ בְּאַפּוֹ/ יִצְנַח, הָרֹאשׁ לְמַטָּה, מֵהַסּוּס.

לִבִּי בָּטוּחַ: בְּמוֹתוֹ לֵב טוּס/ יַצְהִיב כְּמוֹ עָלֶה בְּחֹדֶשׁ דַּי.

יָבִין אָז הַמַּצְבִּיא חֲסַר הַדַּעַת,/ כִּי לֹא מַהֲתַלּוֹת עִמָּנוּ פֹּה." [700]

וְכַאֲשֶׁר זַרַסְפּ בֶּן טוּס קָרַב/ אֶל רֹאשׁ הָהָר לְנֶגֶד צְבָא אִירָן,

דִּרְבֵּן סוּסוֹ פִרוּד אַמִּיץ־הַלֵּב,/ וְחֵץ שָׁלַח אֶל מֹתֶן הַגִּבּוֹר.

הַחֵץ סִמְרֵר אֶת שִׁרְיוֹנוֹ לַגּוּף/ וְנִשְׁמָתוֹ הִבְעִיר בְּחֹד רֹאשׁוֹ.

נָפַל תַּחְתָּיו הָאִישׁ, וּבִדְהָרָה / יָצָא סוּסוֹ בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה.


טוּס נלחם בפירוּד

קוֹל צְעָקָה עָלָה מִצְּבָא אִירָן./ הַלּוֹחֲמִים הֵסִירוּ קוֹבְעֵיהֶם. [705]

לֵב טוּס צָבָה, עֵינָיו מָלְאוּ דְּמָעוֹת./ בְּחִפָּזוֹן לָבַשׁ אֶת שִׁרְיוֹנוֹ.

סוֹפֵד מָרָה לְגִבּוֹרֵי אִירָן,/ רוֹעֵד כְּמוֹ עָלֶה בְּרוּחַ סְתָו,

יָשַׁב בְּאֻכָּפוֹ כְּהַר גָּדוֹל,/ אֲשֶׁר מַעֲמִיסִים עַל פִּיל אַדִּיר.

מוֹשְׁכוֹת סוּסוֹ הִפְנָה אֶל מוּל פִרוּד,/ לִבּוֹ מָלֵא נָקָם, רֹאשׁוֹ – עָשָׁן.

אָמַר מוֹרֵה הַדֶּרֶךְ אֶל פִרוּד:/ "אֶל רֹאשׁ הָהָר מַעְפִּיל וּבָא הַר חַי. [710]

מַצְבִּיא אִירָן קָרֵב וּבָא לַקְּרָב,/ לֹא תַּעֲמֹד בִּפְנֵי תַּנִּין וָתִיק זֶה.

נָחוּשׁ לַמְּצוּדָה, בָּהּ נִתְבַּצֵּר/ וּבָהּ נַמְתִּין לִרְאוֹת מַה יֵּלֶד יוֹם.

אַחַר מוֹת בְּנוֹ וַחֲתָנוֹ בַּקְּרָב / אַל תְּצַפֶּה לְמִשְׁתָּאוֹת אִתּוֹ."

דִּבְרֵי תֻּכְוָר הִרְגִּיזוּ אֶת הָעֶלֶם: /"אִם לְפָנֵינּו קְרָב וְאֵין בִּלְתּוֹ,

מַה טּוּס לִי, מָה אַרְיֵה זוֹעֵף, מַה פִּיל,/ מַה בַּרְדְּלָס טוֹרֵף וּמַה נָּמֵר? [715]

יֵשׁ לְחַזֵּק לֵב הָאָדָם בַּקְּרָב,/ לֹא טִיט לָשִׂים עַל מְדוּרָה דּוֹלֶקֶת."

עָנָה תֻּכְוָר הַמְנֻסֶּה לֵאמֹר:/ "שָׁהִים אֵינָם בָּזִים לִדְבַר עֵצָה.

אַתָּה יָחִיד, וְאִם גַּם מִבַּרְזֶל,/ וְהַר הַצֹּר תָּזִיז מִמַּסָּדוֹ,

וְהֵם שְׁלוֹשִׁים אֶלֶף יְדוּעֵי שֵׁם,/ לַקְּרָב אִתְּךָ יָבוֹאוֹ אֶל הָהָר.

לֹא יִשָּׁאֵר פֹּה לֹא מִבְצָר, לֹא סֶלַע,/ וְיֵהָרֵס הַכֹּל פֹּה עַד הַיְסוֹד. [720]

וְאִם מִזֶּה אָסוֹן יִקְרֶה אֶת טוּס,/ כֻסְרַוּ לֹא יִנָּחֵם בְּצַעֲרוֹ.

נִקְמַת אָבִיךָ תִּשָּׁבֵר אֲזַי,/ שֶׁבֶר אֲשֶׁר לֹא יְתֻקַּן לָעַד.

לָמָּה לְךָ לְהִלָּחֵם בִּכְפִיר?/ סוּר לַמִּבְצָר וּשְׂטֵה מִקְּרַב אֵין־שַׁחַר."

אֶת זֹאת הָיָה עָלָיו לֵאמֹר מִכְּבָר,/ אַךְ הוּא נָצַר אֶת פִּיו וְלֹא אָמַר.

כֹּה בְּאַשְׁמַת יוֹעֵץ חֲסַר תְּבוּנָה/ יָצָא פִרוּד לַקְּרָב וּבוֹ נָפַל. [725]

הָעֶלֶם הִתְגּוֹרֵר בַּמְּצוּדָה,/ וְלוֹ שְׁמוֹנִים אָמוֹת יְפוֹת מַרְאֶה.

עַל גַּג הַמְּצוּדָה עָמְדוּ כֻּלָּן,/ וּמְלַהֲגוֹת צָפוּ בַּנַּעֲשֶׂה.

הַנְּסִיגָה לְעֵינֵיהֶן הָיְתָה/ עֶלְבּוֹן קָשֶׁה לְנֶפֶשׁ הַצָּעִיר.

טִלְטֵל אֶת הַמּוֹשְׁכוֹת, זִנֵּק כָּרוּחַ/ וְעַל הַיֶּתֶר שָׂם עוֹד חֵץ אָשׁוּר.

אֶל הַנָּסִיךְ פָּנָה תֻּכְוָר לֵאמֹר:/ "אִם בּוֹ לְהִלָּחֵם גָּמַרְתָּ אֹמֶר, [730]

טוֹב כִּי תַּפִּיל תְּחִלָּה סוּסוֹ תַּחְתָּיו,/ וָלֹא, לֹא יִשָּׁבֵר הַמְהֻלָּל.

שָׁהִים אֵינָם מִשְׂתָּעֲרִים בָּרֶגֶל,/ גַּם אִם תִּכְבַּד הַמְּלָאכָה מְאֹד.

וְעוֹד: דַּע, כִּי חַיֵּי גִּבּוֹר הַחַיִל/ בְּחֵץ אֶחָד מִקֶּשֶׁת לֹא יִתַּמּוּ.

וְכַאֲשֶׁר יַגִּיעַ אֶל הָהָר,/ עִמּוֹ יַגִּיעַ בְּלִי סָפֵק צְבָאוֹ.

לֹא תַּעֲצֹר כֹּחַ לְהִלָּחֵם בּוֹ./ הֲלֹא רָאִיתָ אֶת קִמְטֵי גְּבִינָיו?" [735]

פִרוּד שָׁמַע דְּבַר יוֹעֲצוֹ, הוּא שָׂם/ הַיֶּתֶר עַל הַקֶּשֶׁת וּדְרָכָהּ.

הַחֵץ פָּגַע בְּרֶכֶשׁ הַמַּצְבִּיא – / אָכֵן, יְרִי יָאֶה לְפָרָשִׁים.

הָרֹאשׁ לְמַטָּה הִתְגַּלְגֵּל הַסּוּס,/ וְטוּס, לִבּוֹ – נָקָם, רֹאשׁוֹ – סוּפָה,

לַמַּחֲנֶה בָּרֶגֶל שָׁב; רֹאשׁוֹ – / סְחַרְחַר וּמָגִנּוֹ עַל צַוָּארוֹ.

פִרוּד קָרָא בְּלַעַג אַחֲרָיו:/"מַה לּוֹ לַפַּהְלַוָן הַמְהֻלָּל? [740]

אִם לֹא יָכוֹל לִי, לְפָרָשׁ בּוֹדֵד,/ אֵיךְ יַעֲמֹד בִּפְנֵי צָבָא לוֹחֵם?"

נְשׁוֹת הַמַּחֲנֶה פָּרְצוּ בִּצְחוֹק,/ שָׁלְחוּ קוֹלָן מֵרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם:

“רְאֶינָה אֵיךְ זָקֵן לִפְנֵי הָעֶלֶם/ שָׁם מִתְדַּרְדֵּר מִפַּחַד הַחִצִּים.”

כְּרֶדֶת טוּס לְמַרְגְּלוֹת הָהָר,/ נִגְּשׁוּ אֵלָיו שָׂרָיו הַדּוֹאֲגִים,

בֵּרְכוּהוּ בִּשְׁבָחִים וְכֹה אָמְרוּ:/"מַצְבִּיא תֵּבֵל נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים! [745]

מַה טּוֹב כִּי שַׁבְתָּ חַי וְגַם שָׁלֵם,/ וְלֹא נִרְחַץ פָּנֵינוּ בִּדְמָעוֹת."

גִּיו רַם הַיַּחַשׂ הִתְעַטְּפָה רוּחוֹ/ כִּי בָּא בָּרֶגֶל טוּס גִּבּוֹר הַחַיִל,

וְשָׂח: עַזּוּת פָּנָיו עָבְרָה כָּל גְּבוּל!/ פְּנֵי גִּבּוֹרִים מַכְלִים הוּא בְּלִי מַעְצוֹר.

גַּם אִם בֶּן מֶלֶךְ הוּא וַעֲגִילִים לוֹ,/ אֵיךְ מַעֲלִיב הוּא חַיִל רַב כָּזֶה?

הֲשֵׂאת נוּכַל וְגַם הַשְׁלֵם נַשְׁלִים/ עִם כָּל הָעֶלְבּוֹנוֹת אֲשֶׁר הִשְׁמִיעַ? [750]

אִם פַּעַם טוּס הִסְכִּיל לְהֵחָפֵז,/ מִלֵּא פִרוּד אֶת כָּל הָאָרֶץ תֹּהוּ.

לְמַעַן סִיָוֻשׁ נַקְרִיב חַיֵּינוּ,/ אַךְ אַל נִשְׁכַּח אֶת הָעֶלְבּוֹן הַזֶּה.

זַרַסְפּ, פָּרָשׁ דָּגוּל, חֹטֶר נַוּדַֹר,/ נִכְרַת מֵאֶרֶץ בְּתִגְרַת יָדוֹ.

בְּדַם לִבּוֹ טָבְעָה גּוּפַת רִיוְנִיז – / מָה עוֹד עֶלְבּוֹן צָפוּי לָאִירָנִים?

אַף כִּי מִזֶּרַע גַ’ם הוּא וְקֻבָּד,/ בָּחַר בְּדֶרֶךְ בָּהּ לֹא יְכֻבָּד." [755]


גיו נלחם בפירוּד

אָמַר, אֶת שִׁרְיוֹנוֹ לָבַשׁ מַהֵר,/ וּבִדְהָרָה יָצָא כְּעֵז הָרִים.

כִּרְאוֹת אוֹתוֹ פִרוּד בָּהָר, הוֹצִיא / מִתּוֹךְ חָזֵהוּ נְשִׁיפָה קָרָה

וְשָׂח: "צָבָא זֶה הֶעָרוּךְ לַקְּרָב/ מַבְדִּיל אֵינֶנּוּ בֵּין גִּבְעָה לְגַיְא.

בּוֹ כָּל לוֹחֵם אַמִּיץ מֵחֲבֵרוֹ,/ וְכָל כֻּלּוֹ כְּכֶתֶר הַצְּבָאוֹת,

אַךְ אֵין שָׂרָם נִכָּר בְּיֶתֶר שֵׂכֶל/ וְרֹאשׁ בְּלִי שֵׂכֶל כְּגוּפָה בְּלִי נֶפֶשׁ. [760]

הַאִם יַצְלִיחוּ בְּנִקְמַת הַדָּם?/ אֵין זֹאת כִּי־אִם כֻסְרַוּ יָבוֹא תּוּרָנָה.

לִנְקַם אָבִי אָז גַּב אֶל גַּב נֵצֵא,/ נִתְפֹּשׂ אוֹיְבֵנוּ בְּכַפּוֹת יָדֵינוּ.

אֱמֹר־נָא לִי: פָּרָשׁ דָּגוּל זֶה מִי הוּא?/אֲשֶׁר יָדוֹ, חַרְבּוֹ, דְּמָעוֹת הִגִּירוּ?"

הִבִּיט תֻּכְוָר מֵעַל פִּסְגַת הָהָר/ אֶל עֵבֶר הַמִּדְרוֹן הַיְשֵׁר לְמַטָּה.

וְכֹה אָמַר: "מִפְלֶצֶת הַדְּרָקוֹן,/ הַמַּפִּילָה בְּהֶבֶל פִּיהָ עוֹף, [765]

הוּא אֶת יְדֵי סָבְךָ פִּירָן כָּבַל,/ וּשְׁנֵי צְבָאוֹת תּוּרָן שָׁבַר בְּיַחַד.

הַרְבֵּה יַלְדֵי תּוּרָן יִתֵּם; חָצָה/ יַמִּים, מִדְבָּרִיּוֹת, עָבַר הָרִים,

הַרְבֵּה אָבוֹת שִׁכֵּל מִיַּלְדֵיהֶם/ וְעַל צַוְּארֵי כְּפִירִים דָּרְכוּ רַגְלָיו.

הוּא אֶת אָחִיךָ לְאִירָן הֵבִיא,/ עָבַר אֶת הַגַּ’יְחוּן בְּלֹא סִירָה.

שְׁמוֹ גִּיו, וְלֹא נָחוּת הָאִישׁ מִפִּיל/ בִּשְׂדֵה הַקְּרָב, אוֹ מִנְּהַר הַנִּיל. [770]

כְּשַׁחְרֶרְךָ הַחֵץ מֵעַל הַיֶּתֶר,/ הוּא לֹא יַבְקִיעַ שִׁרְיוֹנוֹ בַּרְזֶל.

חֲגוֹר אָבִיךָ סִיָוֻשׁ אוֹזֵר הוּא,/ מֵחֹד חִצֵּי אָשׁוּר יָרֵא אֵינֶנּוּ.

דְּרֹךְ קַשְׁתְּךָ וּשְׁלַח חִצְּךָ בַּסּוּס,/ אוּלַי כְּהִפָּגְעוֹ יִמְעַד תַּחְתָּיו,

וּבְאֵין לְגִיו רַמָּךְ, כְּמַצְבִּיאוֹ/ יָשׁוּב וְהַמָּגֵן עַל צַוָּארוֹ."

פִרוּד עִנֵּב הַיֶּתֶר וּדְרָכוֹ./ כִּנְגֹעַ קְצוֹת הַקֶּשֶׁת בִּכְתֵפוֹ, [775]

יָרָה הַחֵץ אֶל כֶּרֶס הָרַמָּךְ./ צָנַח הַסּוּס, אַךְ גִּיו קָם וְנָסוֹג.

מֵהַחוֹמָה בְּהַר סַפִּד עָלָה/ צְחוֹק הָאָמוֹת אֲשֶׁר כִּוֵּץ מֹחוֹ.

אַךְ גִּבּוֹרָיו סְבָבוּהוּ וְאָמְרוּ:/ הוֹדֶה לֵאלֹהִים, גִּבּוֹר דָּגוּל,

כִּי רַק סוּסְךָ נִפְגַּע וְלֹא אַתָּה./ אֵינְךָ שָׁבוּי, וְשׁוּב תּוּכַל לִתְקֹף."

אֶל גִּיו נִגַּשׁ בִּיזַ’ן גִּבּוֹר הַחַיִל/ וְלֹא חָסַךְ מִלִּים עַל זֶה הַקְּרָב: [780]

"אָבִי, גִּבּוֹר מַכְרִיעַ אֲרָיוֹת,/ אַתָּה, אֲשֶׁר פִּיל לֹא יוּכַל לְךָ,

אֵיכָה פָּרָשׁ בֹּוֵדד גִּלָּה גַּבְּךָ,/ בְּעוֹד יָדְךָ מִשְׁעֶנֶת הַצָּבָא?

סוּסְךָ בִּידֵי הַתּוּרָנִי פָּצוּעַ,/ וּבְרֹאשׁ סְחַרְחַר נָע כְּשִׁכּוֹר אַתָּה."

עָנָה לוֹ גִּיו: “כְּהִפָּצַע סוּסִי,/ כָּל מַעְיָנַי הִקְדַּשְׁתִּי לִשְׁלוֹמוֹ.”

דְּבָרִים קָשִׁים הִשְׁמִיעַ גִּיו לִבְנוֹ;/ כִּרְאוֹת בִּיזַ’ן כִּי כֵן, פָּנָה לָלֶכֶת. [785]

חָרָה אַף גִּיו עַל בְּנוֹ הַשָּׂם בּוֹ דֹּפִי,/ וְעַל רֹאשׁוֹ הִצְלִיף בְּמַגְלֵבוֹ.

קָרָא: "הֲלֹא שָׁמַעְתָּ מִמּוֹרְךָ,/ כִּי גַּם הַזְּהִירוּת מִדַּת לוֹחֵם?

לְךָ לֹא מֹחַ, תּוּשִׁיָּה וָשֵׂכֶל./ יֹאבַד הָאִישׁ אֲשֶׁר לִמֶּדְךָ כֶּסֶל."

רֹגֶז הָאָב הִכְאִיב מְאֹד לַבֵּן,/ וְכֹה נִשְׁבַּע בִּפְנֵי שׁוֹפֵט הָאָרֶץ:

“אֻכָּף מִגַּב הָרֶכֶשׁ לֹא אָסִיר,/ בִּלְתִּי אִם אֵהָרִג בִּנְקַם זַרַסְפּ.” [790]

מִשָּׁם בְּלֵב דּוֹאֵג, הָרֹאשׁ מָלֵא/ נָקָם, פָּנָה אֶל גֻּסְתַּהַם לֵאמֹר:

"סוּס קַל רַגְלַיִם מִסּוּסֶיךָ תֵּן לִי,/ אֲשֶׁר יַעְפִּיל עַל נְקַלָּה בָּהָר.

אָשִׂים זֵינִי עָלַי וְהַחֲגוֹר/ לְהֵרָאוֹת שֵׁנִית כְּבֶן אָדָם.

תֻּרְכִּי אֶחָד עָלָה בְּרֹאשׁ הָהָר,/ לִמְשֹׁךְ אֵלָיו עֵינֵי הַמִּסְתַּכְּלִים,

גָּמַרְתִּי בְּלִבִּי לְהִלָּחֵם בּוֹ,/ כִּי אֶת נַפְשִׁי הִקְדִּיר בְּמַעֲשָׂיו." [795]

אָמַר לוֹ גֻּסְתַּהַם:" לֹא זֶה הַדֶּרֶךְ! אַל תְּטַפֵּס לְמַעְלָה אֶל חִנָּם.

מִפֹּה לְשָׁם אִם לַעֲבֹר רָצִיתָ,/ רַבּוֹת הָעֲלִיּוֹת וְהַיְרִידוֹת,

וְלִי סוּסִים נוֹשְׂאֵי שִׁרְיוֹן רַק שְׁנַיִם/ עוֹד נִשְׁאֲרוּ, וְאִם תִּקַח אֶחָד,

לֹא עוֹד אֶמְצָא רַמָּךְ נוֹסָף דּוֹמֶה/ בַּהֲלִיכָה, בְּכֹחַ וּבְקוֹמָה.

רִיוְנִיז, זַרַסְפּ הָעַז וְטוּס, אֲשֶׁר/ כָּל הָעוֹלָם כְּאַיִן לְפָנָיו, [800]

וְגִיו אָבִיךָ, הַלּוֹכֵד כְּפִירִים,/ וְהַמֵּקֵל בְּמַהַלְכֵי רָקִיעַ,

שָׁבוּ מִמֶּנּוּ בְּבשֶׁת פָּנִים,/ אִישׁ לֹא הָלַךְ בַּקְּרָב עִם הַר הַצִ’ר.

לוֹ כַּנְפֵי נֶשֶׁר לָנוּ אוֹ דַּיָּה! / אַךְ אֵין לָבוֹא אֶל הַמִּבְצָר בָּרֶגֶל."

בִּיזַ’ן עָנָה לוֹ:/ "אַל תִּשְׁבֹּר לִבִּי,/ וְאַל תִּשְֹּׁבר עָרְפִּי וּזְרוֹעוֹתַי.

שְׁבוּעָה כְּבֵדָה נִשְׁבַּעְתִּי בַּיָּרֵחַ,/ בְּכֵס הַמֶּלֶךְ וּבְשׁוֹפֵט הָאָרֶץ, [805]

כִּי לֹא אַפְנֶה סוּסִי מִזֶּה הָהָר/ בִּנְקַם זַרַסְפּ, וְגַם אִם אֵהָרֵג."

אָמַר לוֹ גֻּסְתַּהַם: “אַל תַּעֲשֶׂה כֵן./ לֹא בְּחָכְמָה אַתָּה נֶחְפָּז הַיּוֹם.”

עָנָה בִּיזַ’ן: “אִם כֵּן לִנְקַם זַרַסְפּ/ אֵלֵךְ בָּרֶגֶל, לְמוֹתָר הַסּוּס!”

אָמַר לוֹ גֻּסְתַּהַם: "חָלִילָה אִם/ אַחַת מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשְׁךָ תִּפֹּל.

לוּ רַמָּכִים לַאֲלָפִים הָיוּ לִי,/ אֲשֶׁר אַבְנֵי חֵן בְּזַנְבוֹתֵיהֶם, [810]

לֹא מְנַעְתִּים עַד אַחֲרוֹן מִמֶּךָּ,/ גַּם לֹא אוֹצָר, חַיַּי, אַלָּה אוֹ חֶרֶב.

לֵךְ בְּחַן אֶת הַסּוּסִים אֶחָד אֶחָד,/ אֲשֶׁר יִשָּׂא חֵן בְּעֵינֶיךָ – קַח.

צַוֵּה לָשִׂים עָלָיו אֻכָּף מֻבְחָר,/ וְאִם הוּא יֵהָרֵג אַל תִּתְיַסֵּר."

הָיָה לוֹ סוּס אֶחָד דֹּוֶמה לִזְאֵב – /הַבֶּטֶן אֲרֻכָּה, גָּבוֹהַּ, עֵר.

עֲבוּר הָעֶלֶם צְמֵא הָעֲלִילָה/ הֶעְטוּ גּוּפוֹ שִׁרְיוֹן סוּסִים מַבְרִיק. [815]

וְגִיו, אֲבִי בִּיזַ’ן, כְּהַרְהֲרוֹ/ בְּמַעֲשֵׂה פִרוּד, עָגְמָה נַפְשׁוֹ;

קָרָא לְגֻסְתַּהַם, וּכְהַשְׁמִיעוֹ/ הֶעָרוֹתָיו עַל נְעוּרִים וָנֹעַר,

שָׁלַח לִבְנוֹ שִׁרְיוֹן שָׁהּ־סִיָוֻשׁ,/ נוֹסָף עָלָיו קוֹבַע מַלְכוּת אֶחָד.

הִגִּיעַ גֻּסְתַּהַם עִם הַשִּׁרְיוֹן,/ וְחִישׁ כְּרוּחַ לְבָשׁוֹ בִּיזַ’ן.

אֶל עֵבֶר הַר סַפִּד שָׂם פְּעָמָיו,/ וְהַנָּקָם מַרְתִּיחַ אֶת דָּמָיו. [820]


בּיז’ן נלחם בפירוּד

אָמַר פִרוּד אֶל יוֹעֲצוֹ תֻּכְוָר:/ "שׁוּב מִתְקָרֵב וּבָא לוֹחֵם אֵלֵינוּ,

הַבֵּט וּרְאֵה מַה שֵּׁם הָאִישׁ הַזֶּה,/ וּמִי עָלָיו יִבְכֶּה כְּבוֹא קִצּוֹ?"

עָנָה תֻּכְוָר לָעֶלֶם וְאָמַר:/ "לוֹחֵם כָּמוֹהוּ אֵין בְּכָל אִירָן.

בִּיזַ’ן בֶּן גִּיו הַבָּא, פָּרָשׁ נוֹעָז,/ בִּשְׂדֵה הַקְּרָב הוּא כְּאַרְיֵה טוֹרֵף.

אֵין זוּלָתוֹ יוֹרֵשׁ נוֹסָף לְגִיו,/ וְהוּא יָקָר לוֹ מֵחַיִּים וָעשֶׁר. [825]

עַתָּה כַּוֵּן יָדְךָ אֶל רַמָּכוֹ,/ וְאַל תִּשְׁבֹּר אֶת לֵב מֶלֶךְ אִירָן.

דַּע עוֹד: שִׁרְיוֹן שָׁהּ סִיָוֻשׁ עָלָיו,/ וְגִיו רָכַס אוֹתוֹ עַד צַוָּארֹו.

חֲנִית וָחֵץ בִּקְרָב אִתּוֹ יַכְזִיבוּ,/ אַף יִתָּכֵן כִּי יִלָּחֵם בָּרֶגֶל.

אַתָּה לוֹ לֹא יָרִיב בַּתַּחֲרוּת./ רְאֵה חַרְבּוֹ – אַךְ יַהֲלֹם בַּכַּף!"

פִרוּד שָׁלַח חִצּוֹ אֶל סוּס בִּיזַ’ן,/ וְזֶה, כְּמוֹ אֵין רוּחַ חַיִּים בֹּו, [830]

כָּרַע תַּחְתָּיו. בִּיזַ’ן חִישׁ נֶחֱלַץ,/ אֶל רֹאשׁ הָהָר בַּחֶרֶב שָׂם פָּנָיו,

וּבְקוֹל קָרָא: "לוֹחֵם אַמִּיץ, חַכֵּה/ וְתִוָּכַח אֵיךְ נִלְחָמִים כְּפִירִים;

אֵיךְ גִּבּוֹרִים גַּם בְּלִי סוּסִים, בָּרֶגֶל,/ שָׂשִׂים לַקְּרָב וְחֶרֶב בְּכַפָּם.

אִם תְּחַכֶּה לִי בִּמְקוֹמְךָ תִּרְאֶה זֹאת;/ אַחֲרֵי כֵן עַל קְרָב לֹא תַחְשֹׁב עוֹד."

כִּי לֹא נָסוֹג בִּיזַ’ן וְאָץ קָדִימָה,/ מְאֹד חָרָה לוֹ לְפִרוּד הַגֵּא, [835]

וְחֵץ שֵׁנִי יָרָה גּוּר־הָאַרְיֵה./ בִּיזַ’ן כִּסָּה רֹאשׁוֹ בְּמָגִנּוֹ,

אוֹתוֹ הִבְקִיעַ, לֹא אֶת הַשִּׁרְיוֹן./ בִּיזַ’ן בֵּינְתַיִם צְעָדָיו הֵחִישׁ,

וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ לַפִּסְגָּה,/ אָחַז בַּחֶרֶב וּשְׁלָפָהּ מִתַּעַר.

אוּלָם פִרוּד, יַקִּיר תּוּרָן, נָסוֹג,/ וּמֵהַחֵל עָלְתָה שַׁוְעָה גְּדוֹלָה.

בִּיזַ’ן דָּלַק אַחַר הַפּוֹנֶה עֹרֶף,/ הַחֶרֶב הַנּוֹצֶצֶת בְּכַפּוֹ. [840]

פָּגַע בְּחשֶׁן הָרַמָּךְ, נִתְּקוֹ,/ וְהָרַמָּךְ קָרַס תַּחְתָּיו אֵין רוּחַ.

פִרוּד הִגִּיעַ לַמִּבְצָר, שׁוֹמְרָיו/ הִבְרִיחוּ אֶת הַשַּׁעַר בַּעֲדוֹ,

וּמֵהַחֵל הִמְטִירוּ אֲבָנִים/ עַל הַתּוֹקֵף הַמִּתְדַּפֵּק לַשָּׁוְא.

בִּיזַ’ן קָרָא: "לוֹחֵם נוֹדָע בַּשַּׁעַר,/ מֵאִישׁ רַגְלִי וּמִפָּרָשׁ אַבִּיר,

אֵיָכה פָּנִיתָ עֹרֶף בְּלִי בּוּשָׁה?/ הַאֵלֶּה לֵב פִרוּד וְכַף יָדוֹ?" [845]

מִשְּׂדֵה הַקְּרָב רֵיקָם חָזַר בִּיזַ’ן/ וְכֹה אָמַר אֶל טוּס, מַצְבִּיא אִירָן:

"לְהִלָּחֵם עִם אִישׁ גִּבּוֹר כָּמוֹהוּ/ רָאוּי לָצֵאת אַרְיֵה מֵהַמִּדְבָּר.

וְאִם הַר חַלָּמִישׁ, בַּקְּרָב אִתּוֹ/ לְמַיִם יֵהָפֵךְ הַמְכַסִּים כַּיָּם.

אַל תִּתְפַּלֵּא לָזֹאת, כִּי זֶה לְמַעְלָה/ מִכָּל אֲשֶׁר יַפְתִּיעַ הַדִּמְיוֹן."

מַצְבִּיא אִירָן נִשְׁבַּע אָז בַּבּוֹרֵא:/ "מֵהַמִּבְצָר אָרִים אָבָק עַד שֶׁמֶשׁ; [850]

לִרְאוֹת בִּנְקַם זַרַסְפּ, מַחְמַל נַפְשִׁי,/ בְּלִי לְהוֹחִיל אוֹבִיל צְבָאִי לַקְּרָב.

אֶת הַתֻּרְכִּי אַפִּיל אֵין נְשָׁמָה,/ וּבְדַם לִבּוֹ אֶצְבַּע הָאֲדָמָה."


פירוּד נופל חלל

כְּהֵעָלֵם הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹהֶרֶת/ וְאֶת צְבָאוֹ עָרַךְ בַּשַּׁחַק לַיְלָה,

אֶלֶף הַפָּרָשִׁים הַמְּגִנִּים/ עַל הַמִּבְצָר, אֶל תּוֹךְ כַּלָתּ נִקְבָּצוּ,

וּלְקוֹל פַּעֲמוֹנֵי הָאַזְעָקָה,/ הַשַּׁעַר מִבִּפְנִים סָגְרוּ עַל בְּרִיחַ. [855]

אָז בַּת פִּירָן, בְּנֶפֶשׁ כְּאוּבָה/ וּבְלֵב מָלֵא עָשָׁן, אֶל בְּנָהּ הִגִּיעָה,

שָׁכְבָה לְיַד הָעֶלֶם בִּשְׁנָתוֹ;/ בַּחֲשֵׁכָה פָּקַד אוֹתָהּ הַצַּעַר.

בַּחֲלוֹמָהּ עָלְתָה אֵשׁ לֶהָבָה/ מֵהַמִּבְצָר לְנֹכַח יַקִּירָהּ,

הֵאִירָה הַר סַפִּד כְּמוֹ בַּיּוֹם,/ שָׂרְפָה אֶת הַטִּירָה עַל אַמְהוֹתֶיהָ.

לֵב גַ’רִירֶה נִבְהַל, וְהִיא הֵקִיצָה/ בְּנֶפֶשׁ חֲרֵדָה וּבִרְעָדָה. [860]

אֶל הַחוֹמָה יָצְאָה וְרָאֲתָה:/ הָהָר מָלֵא שִׁרְיוֹן וְכִידוֹנִים!

מָלְאוּ פָּנֶיהָ דָּם, לִבָּהּ – עָשָׁן./ לֹא בּוֹשְׁשָׁה מִשּׁוּב אֶל בְּנָהּ פִרוּד,

וְכֹה אָמְרָה לוֹ: "עוּרָה, יַקִּירִי,/ כִּי כּוֹכָבֵינוּ מְנַבְּאִים אָסוֹן.

הָהָר כֻּלּוֹ בִּידֵי הַצַּר, וּבְשַׁעַר/ הַמְּצוּדָה שִׁרְיוֹן וְכִידוֹנִים."

אֶל הוֹרָתוֹ אָמַר פִרוּד הָעֶלֶם:/"אַל דְּאָגָה וַאֲנָחוֹת, אִמִּי. 865

הֲלֹא צָבָא לְאִישׁ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ,/ וְאִם קִצִּי קָרוֹב לֹא יִדָּחֶה.

אָבִי, עוֹדֶנּוּ בְּאִבּוֹ, נָפַל;/ אֲנִי כָּמוֹהוּ, שְׁעָתִי הִגִּיעָה.

אָבִי נָפַל חָלָל בִּידֵי גֻּרוּי,/ לְנִשְׁמָתִי אוֹרֵב עַתָּה בִּיזַ’ן.

אַךְ אֶלָּחֵם כָּל עוֹד בִּי נְשָׁמָה,/ וְחֶסֶד לֹא אֶשְׁאַל מִבְּנֵי אִירָן."

לְכָל הַלּוֹחֲמִים חִלֵּק אַלּות/ וְשִׁרְיוֹנִים; חָבַשׁ קוֹבַע נוֹצֵץ, [870]

לָבַשׁ מְעִיל הַקְּרָב הַבָּא מֵרוּם,/ וּבָא בְּקֶשֶׁת הַכַּיִים בַּכַּף.

וְכַאֲשֶׁר חַמָּה גִּלְּתָה פָּנֶיהָ,/ דּוֹרֶכֶת עֹז בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם,

קָם רַעַשׁ הַפְּקֻדּוֹת מֵעֲבָרִים:/ הוּנְפוּ אַלּוֹת הָעֶשֶׁת הַכְּבֵדוֹת,

רָעַם הַתֹּף, תָּקְעוּ הַחֲצוֹצְרוֹת;/ קוֹל חֲלִילִים, פַּעֲמוֹנִים, קְרָנוֹת.

פְרוּד יָרַד מֵהַחוֹמָה לְמַטָּה/ עִם בְּנֵי לִוְיָתוֹ הָאַמִּיצִים. [875]

מֵהָאָבָק וּמֵרָאשֵׁי הַחֵץ/ הָיְתָה פִּסְגַּת הָהָר כְּמוֹ יָם זֶפֶת.

חֶלְקַת מִישׁוֹר שָׁם לֹא הָיְתָה לַקְּרָב,/ סַלְעֵי הָהָר בִּלְּעוּ רַגְלֵי הַסּוּס.

הַצְּעָקוֹת מִלְאוּ אֶת הָאֲוִיר/ מִשְּׁנֵי הַמַּחֲנוֹת הַלּוֹחֲמִים.

לִפְנֵי צְבָאוּ חֲגוּר מָתְנַיִם טוּס,/ מָגֵן, חִצִּים וָחֶרֶב בְּכַפּוֹ,

עִם בְּנֵי לִוְיָתוֹ, שָׂרָיו סְבִיבוֹ,/ עָשׂוּ דַּרְכָּם אֶל הַחוֹמָה בָּרֶגֶל. [880]

הֵם נִלְחֲמוּ עַד צָהֳרֵי הַיּוֹם, וּצְבָא פִרוּד הָעַז הָלַךְ וְדַל.

הַהֲרוּגִים כִּסּוּ כָּל גַּיְא וָגֶבַע./ הִפְנָה רֹאשׁוֹ אָחוֹר מַזַּל הָעֶלֶם.

הָאִירָנִים תָּמְהוּ עַל הַתֻּרְכִּי,/ כִּי כְּפִיר אַדִּיר כָּמוֹהוּ לֹא רָאוּ,

אַךְ הוּא כִּכְבֹד אֵלָיו הַמִּלְחָמָה,/ הֵבִין כִּי הַמַּזָּל זְנָחוֹ הַפַּעַם.

מֵהַתֻּרְכִּים אַף לֹא פָּרָשׁ נוֹתַר,/ וְהוּא נִצַּב אֶחָד בַּמַּעְרָכָה. [885]

אֶת מוֹשְׁכוֹתָיו הֵסֵב לַאֲחוֹרָיו/ וְלַמִּבְצָר הֵחִישׁ אֶת פְּעָמָיו.

רֻהָּם מִלְמַעְלָה וּבִיזַ’ן מִלְמַטָּה/ תְקָפוּהוּ פֶּתַע מִן הַמַּאֲרָב.

כְּהִגָּלוֹת בִּיזַ’ן, מוֹשְׁכוֹת סוּסוֹ/ מְשֻׁלָּחוֹת, וְאַרְכּוֹפָיו כְּבֵדִים,

וּבְקוֹבָעוֹ הִשְׁגִּיחַ הַנָּסִיךְ,/ הוֹצִיא אֶת אַלָּתוֹ מֵאַבְנֵטוֹ,

וְהִשְׂתָּעֵר כְּמוֹ אַרְיֵה זוֹעֵם,/ בְּלִי דַּעַת מַה מִנּוּ לוֹ הַשָּׁמַיִם. [890]

אָמַר לַנְחִית מַכָּה עַל הַקּוֹבַע,/ וּבְאַחַת לִשְׁבֹּר גַּם אֶת רֹאשׁוֹ.

בִּיזַ’ן מֵהַמַּכָּה נָע כְּשִׁכּוֹר;/ חוּשָׁיו שֻׁתְּקוּ וְכֹחוֹתָיו אָזְלוּ.

כִּרְאוֹת אֶת זֶה רֻהָּם, בָּא מֵאָחוֹר/ בְּחֶרֶב הֹדּוּ בְּכַפּוֹ, מֵרִיעַ,

הִכָּה עַל כְּתֵף פִרוּד גִּבּוֹר הַחַיִל,/ וּזְרוֹעַ הַגִּבּוֹר שֻׁתְּקָה אֵין מַעַשׂ.

פִרוּד, פָּצוּעַ בְּכָתֵף וּזְרוֹעַ,/ הֵאִיץ בַּסּוּס לָבוֹא אֶל הַמִּבְצָר. [895]

קָרוֹב לַשַּׁעַר הִשִּׂיגוֹ בִּיזַ’ן,/ נִתֵּק גִּידֵי רַגְלֵי הַסּוּס בַּחֶרֶב.

פִרוּד בָּרֶגֶל עִם מְתֵי מִסְפָּר,/ מֻכִּים בִּקְרַב הָאַמִּיצִים, הִגִּיעוּ,

וְאֶת הַשַּׁעַר בַּעֲדָם נָעָלוּ./ חֲבָל עַל לֵב פִרוּד וּשְׁמוֹ הַטּוֹב!

עִם אַמְהוֹתֶיהָ גַ’רִירֶה הוֹפִיעָה;/ חִבְּקוּהוּ הַמְצֹעָפוֹת פָּנִים

וְהִנִּיחוּהוּ עַל כִּסֵּא מִשֵּׁן./ אָתָה יוֹמוֹ וּזְמַן כִּתְרוֹ חָלַף. [900]

אֶת שְׂעָרָן נִיחוֹחַ, תַּלְתַּלֵּי/ הַמֻּשְׁק, תָּלְשׁוּ מִשָּׁרְשֵׁיהֶם בְּבֶכֶה.

פִרוּד מַחְמַל נַפְשָׁן עָקַר נַפְשׁוֹתֵיהֶן./ שֵׂעָר בַּכֹּל, וְהָאַרְמוֹן בְּאֵבֶל.

עַיִן פָּקַח פִרוּד; בַּאֲנָחָה / פָּנָה אֶל הוֹרָתוֹ וְאַמְהוֹתָיו,

וּבִשְׂפָתָיו הָרוֹעֲדוֹת אָמַר:/ "לֹא שָׁוְא תּוֹלְשׁוֹת אַתֶּן אֶת שְׂעַרְכֶן –

מִיָּד יָבוֹאוּ לוֹחֲמֵי אִירָן,/ לִשְׁדֹּד אֶת הַטִּירָה חָגְרוּ מָתְנַיִם. [905]

נַעֲרוֹתַי יוֹבִילוּ בַּשִּׁבְיָה;/ מִבְצָר וְהַר יִהְיוּ לְמַשּׁוּאוֹת.

אֵלֶּה אֲשֶׁר לִבָּם נִשְׂרָף עָלַי,/ וּלְחָיֵיהֶן דּוֹלְקוֹת עַל נִשְׁמָתִי,

תַּשְׁלֵכְנָה אֶת עַצְמָן, הַטְּהוֹרוֹת,/ מֵהַחוֹמָה, הֵן תִּתְרַסֵּקְנָה מַטָּה,

וְלֹא תִּפֹּלְנָה בְּשִׁבְיַת בִּיזַ’ן./ לֹא אֶשָׁאֵר זְמַן רַב פֹּה גַּם אֲנִי,

כִּי זֶה בִּיזַ’ן, הַחֶרֶב הָאוֹכֶלֶת,/ הֵבִיא מוֹתִי בְּשַׁחַר נְעוּרַי." [910]

אָמַר וְהֶחֱוִירוּ לְחָיָיו,/ וְנִשְׁמָתוֹ יָצְאָה בִּכְאֵב וָעֶצֶב.

הַשַּׁחַק, כְּפַעֲלוּלָן שִׁכּוֹר,/ בְּשִׁבְעִים יָד מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּנוּ.

עִתִּים בְּסַעַר וְעִתִּים בְּעָב,/ עִתִּים בְֶּחֶרב וְעִתִּים בְּחֵץ,

עִתִּים בְּיָד קָשָׁה וּמִתְאַכְזֶרֶת,/ אַךְ גַּם פּוֹדָה קְשֵׁה רוּחַ מֵאָסוֹן.

יֵשׁ וְיִתֵּן כִּסֵּא, אוֹצָר וָכֶתֶר,/ וְיֵשׁ – בּוֹר כֶּלֶא, עֶלְבֹוֹנוֹת וָצַעַר. [915]

יַשְׁלִים אָדָם עִם גּוֹרָלוֹ כְּמוֹ,/ אֲנִי, לִבִּי לָחוּץ בִּגְלַל עָנְיִי.

כְּנֵפֶל לוּ עָזַבְנוּ רֶחֶם אֵם,/ כִּי אָז יָשַׁמּוּ, לֹא יָדַעְנוּ רֹגֶז.

אָדָם נוֹלַד לְמַתְּלָאָה וָסֵבֶל –/ אָרוּר הַיּוֹם הָאֵם הָרְתָה לַגֶּבֶר.

כִּכְלוֹת הַכֹּל עָפָר אָפֹר כָּרוֹ,/ שָׁוְא כִּשְׁרוֹנוֹ, חֶפְצוֹ וְזָהֳרוֹ.


ג’רירה שולחת יד בנפשה

פִרוּד אֵין שֵׁם, לִבּוֹ דַּוַּי עָלָיו,/ עָזַב אֶת הָעוֹלָם בְּפָחֵי נֶפֶשׁ. [920]

הַנְּעָרוֹת נִגְּשׁוּ אֶל סַף הַגָּג, /וְאֶת עַצְמָן הִשְׁלִיכוּ לַסְּלָעִים.

וְגַ’רִירֶה הִדְלִיקָה אֲבוּקָה,/ וְאֵשׁ שָׁלְחָה בְּעשֶׁר אוֹצְרוֹתֶיהָ.

תָּפְשָׂה חֶרֶב וְרָצָה לָאֻרְוָה,/ סָגְרָה דַּלְתָּהּ, בִּתְּקָה כְּרֵס הַסּוּסִים

וּבְרַגְלֵיהֶם עִקְּרָה מֵיתְרֵי הַבֶּרֶךְ./ דָּמָם וְזֵעָתָם כִּסּוּ פָּנֶיהָ.

נִגְּשָׁה לִיצּוַע בְּנָהּ אֲצִיל הַנֶּפֶשׁ,/ וְעַל בְּגָדָיו מָצְאָה פִּגְיוֹן נוֹצֵץ. [925]

הִיא שָׂמָה אֶת לֶחְיָהּ עַל פְּנֵי הַבֵּן,/ בִּתְּקָה בִּטְנָה, דָּמָהּ עָלָיו הִגִּירָה.

הָאִירָנִים הִבְקִיעוּ אֶת הַשַּׁעַר/ לִשְׁלֹל שָׁלָל חָגְרוּ אֶת מָתְנֵיהֶם.

כְּבוֹא בַּהְרָם קָרוֹב אֶל הַחוֹמָה,/ נִשְׁבַּר לִבּוֹ לַחֲתִיכוֹת מִצַּעַר.

נִגַּשׁ אֶל עֶרֶשׂ הַדָּגוּל פִרוּד,/ פָּנָיו מָלְאוּ דְּמָעוֹת, לִּבֹו עָשַׁן,

וְשָׂח לָאִירָנִים: "נָפַל הַבֵּן/ בְּבִזָּיוֹן גָּדוֹל מִשֶּׁל הָאָב, [930]

כִּי סִיָוֻשׁ לֹא הֶאֱבִיד נָשָׁיו,/ אִמּוֹ עַל מִטָּתוֹ לֹא נִסְפְּתָה.

אַרְמוֹן פִרוּד סְבִיבוּ עוֹלֶה בָּאֵשׁ /וּמִשְׁפַּחְתּוֹ נֶעְקֶרֶת הִיא כֻּלָּהּ.

אוּלָם זְרוֹעוֹת אֱלֹהַּ אֲרֻכּוֹת /וְעוֹד תַּשֵּׂגְנָה אֶת עוֹשֵׂי הָרֶשַׁע.

הֲלֹא תֵבוּשׁוּ מֵעֵינֵי כֻסְרַוּ,/ אֲשֶׁר הוֹרָה אֶת טוּס לִנְהֹג בְּחֶסֶד.

לִנְקֹם אֶת סִיָוֻשׁ שָׁלַח אֶתְכֶם/ בְּהַזְהָרוֹת וּבְהוֹרָאוֹת הַרְבֵּה. [935]

בְּהִוָּדַע לַשָּׁהּ דְּבַר מוֹת אָחִיו,/ יָקִיץ הַקֵּץ עַל נֹעַם וּנְדִיבוּת.

מֵאֵת רֻהָּם וּמִבִּיזַ’ן חַם מֶזֶג/ הַרְבֵּה טוֹבוֹת בָּאָרֶץ לֹא תִּצְמַחְנָה."

בֵּין כֹּה וָכֹה מַצְבִּיא הַחַיִל טוּס/ הוֹבִיל תֻּפָּיו בַּדֶּרֶךְ אֶל כַּלָתּ,

אִתּוֹ גּוּדַרְז וְגִיו הַמְפַקְּדִים,/ אַחֲרֵיהֶם צְבָא גִּבּוֹרִים כָּבֵד.

נָשָׂא רַגְלָיו אֶל עֵבֶר הַר סַפִּד,/ וּבְלִי מוּסַר כְּלָיוֹת הִרְחִיב הַצַּעַד. [940]

כְּהַגִּיעוֹ לִיצוּעַ הֶהָרוּג,/ עָלָיו שָׁכְבָה גַּם גַ’רִירֶה אֵין רוּחַ,

בְּצַד אֶחָד בַּהְרָם מַזִּיל דְּמָעוֹת,/ יוֹשֵׁב עַל הַמִּטָּה קוֹדֵר וּשְׁחוֹחַ,

בְּצַד שֵׁנִי זַנְגֶּה בֶּן שָׁוַרָן,/ אִתָּם צוֹבְאִים שְׁאָר הַלּוֹחֲמִים,

תֹּאמַר: "אַלּוֹן אַדִּיר עַל כֵּס הַשֵּׁן./ יָפֶה כְּסַהַר, בַּקּוֹמָה – שָׂגָא,

זֶה סִיָוֻשׁ יָשֵׁן בְּשִׁרְיוֹנוֹ /וּבְקוֹבָעוֹ, אִתּהֹ אַלָּה וָחֶרֶב," [945]

עָלָיו בּוֹכִים מָרָה גּוּדַרְז וָגִיו/ וּשְׁאָר אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם הַגִּבּוֹרִים –

פְּנֵי טוּס אָדְמוּ מִדַּם כְּבֵדוֹ/ בִּכְאֵב עַל מוֹת פִרוּד וְעַל מוֹת בְּנוֹ.

בַּאֲנָחוֹת וּבִדְמָעוֹת מָרוֹת/ הִפְנוּ פְּנֵיהֶם אֶל טוּס, מַצְבִּיא אִירָן.

גּוּדַרְז וְגִיו וּשְׁאָר הַלּוֹחֲמִים/ הָאַמִּיצִים וְכֹה אָמְרוּ אֵלָיו:

"זוֹרֵעַ רֹגֶז וְעִקְּשׁוּת קְשַׁת עֹרֶף/ קוֹצֵר דְּמָעוֹת, עָמָל וַחֲרָטָה. [950]

הַכַּעַס הוּא מִדַּת חִדְלֵי אִישִׁים,/ וְדֹפִי הוּא בְּאִישׁ מוּרָם מֵעָם.

הִנֵּה אָצִיל מִזֶּרַע הַכַּיִים,/ לוֹ זֹהַר, הוֹד מָתְנַיִם וְקוֹמָה,

בְּחָפְזְךָ וּבְכַעַסְךָ הִפְקַרְתָּ./ בַּחֲרוֹנְךָ אָבַד רִיוְנִיז בֶּן חַיִל,

וְאַחֲרָיו זַרַסְפּ יוֹצֵא נַוּדַֹר –/ מָה עוֹד יָכוֹל הָרֹגֶז לַעֲשׂוֹת?

כִּשְׁרוֹן בְּנֶפֶשׁ הָרַגְזָן דּוֹמֶה/ לְחֶרֶב מִתְקַהָה בַּחֲלוּדָה." [955]

עוֹדָם דּוֹבְרִים וְטוּס הִזִּיל דְּמָעוֹת,/ וְשָׁב מִכַּעֲסוֹ וּמֵרֻגְזוֹ.

עָנָה לָהֶם: “אִם בֶּן מַזָּל אֵינֶנּוּ,/ תְּלָאוֹת רַבּוֹת תִּמְצֶאנָה אֶת הָאִישׁ.”

אָז יָד וָשֵׁם צִוָּה טוּס לְהָקִים/ לָעֶלֶם הָאָצִיל בִּמְרוֹם הָהָר.

כִּסֵּא זָהָב הֵבִיאוּ לְתוֹכוֹ,/ וְכֵן שִׁרְיוֹן, אַלָּה, אַבְנֵט וָחֶרֶב.

גְּוִיַּת פִרוּד חָנְטוּ רוֹפְאִים בְּמֻשְׁק,/ בְּכֹפֶר, בְּתִירוֹשׁ וּבִוְרָדִים. [960]

רֹאשׁוֹ יִבְּשׁוּ בְּכֹפֶר וְגוּפוֹ/ כִּסּוּ בְּדֶבֶק, מֵי וְרָדִים וּמֻשְׁק.

עַל הַכִּסֵּא שָׂמוּהוּ וְיָצְאוּ./ הֵקִיץ הַקֵּץ עַל כְּפִיר, אִישׁ שֵׁם וָתָם.

גַּם אֶת זַרַסְפּ וְאֶת רִיוְנִיז קָבְרוּ שָׁם,/ מִשְּׁנֵי צִדֵּי פִרוּד בַּכֵּס הוֹשִׁיבוּ,

וְטוּס כְּהִפָּרְדוֹ מֵעֲלֵיהֶם,/ כִּסָּה אֶת זִקְנֵיהֶם בְּדֶמַע דָּם.

כֵּן הוּא: גַּם אִם נַאֲרִיךְ יָמִים,/ לֹא כְּפִיר, לֹא פִּיל יִחְיוּ לְעוֹלָמִים. [965]

יָרֵא מִמָּוֶת לֵב־סַדָּן וָסֶלַע,/ לֹא יִנָּצֵל עָלֶה אוֹ שֹׁרֶשׁ. סֶלָה.


טוּס מוביל צבאו לכָּסֶה־רוּד ובּיז’ן הורג את פּלאשאן

כְּרֶדֶת טוּס, מַצְבִּיא צִבְאוֹת אִירָן,/ מֵהַר סַפִּד אַחַר תִּגְרַת פִרוּד,

חָנָה שְׁלוֹשָׁה יָמִים בָּעִיר צַ’רַם,/ וּבָרְבִיעִי תָּקַע בַּחֲצוֹצְרוֹת,

הֵקִים צְבָאוֹ לְקוֹל חָלִיל וָתֹף,/ וּפְנֵי הָאֲדָמָה הָפְכוּ הָבְנֶה.

כָּל אִישׁ תֻּרְכִּי אֲשֶׁר פָּגַשׁ,/ הָרַג, וְאֶת גּוּפוֹ הִשְׁאִיר בַּדֶּרֶךְ. [970]

חָפַר גְּבוּלוֹת הָאָרֶץ שְׁתִי וָעֵרֶב,/ בַּסּוֹף הִגִּיעַ עַד לִנְהַר כָּסֶה.

בִּסְבִיבָתוֹ שָׁם הֶחֱנָה צְבָאוֹ,/ וּבְאֹהָלָיו כִּסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ.

לִצְבָא תּוּרָן הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה/ כִּי צְבָא אִירָן חוֹנֶה עַל הַכָּסֶה.

מִבֵּין הַתּוּרָנִים צָעִיר אַמִּיץ, /שְׁמוֹ פַּלָשָׁן, קָצִין נָבוֹן וְעֵר,

יָצָא לִתְהוֹת עַל הַצָּבָא הַבָּא,/ לִסְפֹּר אָהֳלֵיהֶם וְדִגְלֵיהֶם. [975]

בְּתוֹךְ הַמַּחֲנֶה הָיתְהָ גִּבְעָה/ פְּנוּיָה מֵאֹהָלִים וּמִצָּבָא.

יָשְׁבוּ עָלֶיהָ גִּיו וּבְנוֹ בִּיזַ’ן,/ וְשָׂחוּ עַל קְטַנּוֹת וְעַל גְּדוֹלוֹת.

נֵס פַּלָשָׁן מִצְּבָא תּוּרָן נִגְלָה/ פִּתְאֹם, עוֹשֶׂה דַּרְכֹּו לְעֵינֵיהֶם,

וּכְמוֹ רָאָהוּ גִּיו קָרֵב וּבָא,/ שָׁלַח יָדוֹ לַחֶרֶב וּשְׁלָפָהּ.

“אֵלֵךְ”–קָרָא –“וְאֶעֱרֹף רֹאשׁוֹ,/אוֹ טוֹב מִזֶּה –אוֹלִיךְ אוֹתוֹ בַּשֶּׁבִי.” [980]

אָמַר בִּיזַ’ן לְגִיו:"אִישׁ־שֵׁם יָקָר! הַמֶּלֶךְ הֶעֱנִיק לִי סוּת כָּבוֹד.

בִּפְקֻדָּתוֹ אֶקְשֹׁר אֶת אַבְנֵטִי/ לַקְּרָב עִם פַּלָשָׁן הַמִּשְׂתָּעֵר."

עָנָה גִּבּוֹר־הַחַיִל לְבִּיזַ’ן:/ "אַל תֵּחָפֵז אֶל הַלָּבִיא הָעַז,

לְהִתְגָּרוֹת בּוֹ מִלְחָמָה חָלִילָה,/ וְאַל תַּקְדִּיר יוֹמִי בַּקְּרָב הַזֶּה.

הוּא כְּאַרְיֵה,וּשְׂדֵה הַקְּרָב – גַּנּוֹ;/לֹא עַיִר פֶּרֶא,גִּבּוֹרִים – טַרְפּוֹ." [985]

אָמַר בִּיזַ’ן לְגִיו: "בְּדִבּוּרְךָ/ אַל תַּכְלִימֵנִי לְעֵינֵי יַזְדָּן.

הַפַּעַם נֶשֶׁק סִיָוֻשׁ הַשְׁאֵל לִי,/ וְצֵיד נָמֵר תִּרְאֶה בְּמוֹ עֵינֶיךָ."

גִּיו הָאַמִּיץ מָסַר לוֹ שִׁרְיוֹנוֹ,/ וְזֶה כְּנָעֳלוֹ הָאַבְזֵמִים,

עָלָה עַל סוּס מָהִיר, וּבַכִּידוֹן/ בַּכַּף יָצָא חוֹצֵץ אֶל הַמִּדְבָּר.

בֵּינְתַיִם פַּלָשָׁן הִפִּיל אַיָּל,/ נִתְחֵי בְּשָׂרוֹ הַנָּא צָלָה עַל אֵשׁ, [990]

סָעַד לִבּוֹ, הַקֶּשֶׁת עַל זְרוֹעוֹ,/ וְרַמָּכוֹ שִׁלַּח לִרְעוֹת סָבִיב.

כִּרְאוֹת הַסּוּס אֶת סוּס בִּיזַ’ן קָרֵב,/ צָהַל בְּקוֹל, נָכוֹן לְהִשְׂתָּעֵר.

וּפַּלָשָׁן, כַּהֲבִינוֹ כִּי בָּא/ פָּרָשׁ, הֵכִין עַצְמוֹ לַקְּרָב,

בְּקוֹל הֵרִיעַ עַל בִּיזַ’ן לֵאמֹר:/ "אֲנִי מַדְבִּיר כְּפִירִים, כּוֹבֵל דִּיוִים –

אֱמֹר לִי, אַל תַּסְתִּיר שִׁמְךָ מִמֶּנִּי,/ כִּי כּוֹכָבְךָ יִבְכֶּה עַל גּוֹרָלְךָ." [995]

עָנָה לוֹ הַגִּבּוֹר: "אֲנִי בִּיזַ’ן./ בַּקְּרָב נָחוּשׁ גֵּוִי כְּגֵו הַדִּיו.

סָבִי אַרְיֵה בַּקְּרָב, וְגִיו אָבִי,/ וּמַהוּ חֹזֶק יָד תִּלְמַד מִמֶּנִּי.

בְּיוֹם תַּעֲצוּמוֹת, כִּנְשֹׁף הַקְּרָב,/ אַתָּה בָּהָר כִּזְאֵב זוֹלֵל פְּגָרִים,

נוֹשֵׁם עָשָׁן וּמְלַעֲלֵעַ דָּם./ הֲכֹה מוֹבִיל אַתָּה צָבָא לַקְּרָב?"

אַךְ פַּלָשָׁן נָצַר אֶת לְשׁוֹנוֹ,/ וְרַמָּכוֹ הִזְנִיק לַמִּלְחָמָה. [1000]

הַפָּרָשִׁים תָּקְפוּ בְּכֹחַ רַב/ וְהֶעֱלוּ אָבָק שָׁחוֹר שָׁמַיְמָה.

כְּהִשָּׁבֵר רָאשֵׁי כִּידוֹנֵיהֶם,/ הַגִּבּוֹרִים שָׁלְפוּ חַרְבוֹתֵיהֶם,

אֲשֶׁר גַּם הֵן מֵהַמַּכּוֹת נֻפְּצוּ./ הַשְּׁנַיִם רָעֲדוּ כְּמוֹ עָלִים.

בְּזֵעָתָם טָבְלוּ הָרַמָּכִים,/ וְרוֹכְבֵיהֶם הַדְּאָגָה קִדְּמָתַם.

אַלּוֹתֵיהֶם הוֹרִידוּ הַכְּבֵדוֹת/ הָאֲרָיוֹת הַשְּׁנַיִם הַגֵּאִים, [1005]

וְנִלְחֲמוּ עַד כִּי בִּיזַ’ן בֶּן גִּיו/ אַלָּה עַל הַכָּתֵף, הִרְעִים פִּתְאֹם,

וְעַל מָתְנֵי שׂוֹנְאוֹ הִנְחִית מַכָּה,/ וּבְאַחַת שָׁבַר אֶת שִׁגְרָתוֹ.

מִגַּב הַסּוּס נָפַל אָז פַּלָשָׁן,/ הָרֹאשׁ בְּקוֹבָעוֹ צוֹנֵחַ מַטָּה.

כְּמוֹ אָבָק קָפַץ בִּיזַ’ן לָאָרֶץ/ וְאֶת רֹאשׁוֹ כָּרַת מֵעַל גּוּפוֹ.

הָרֹאשׁ, הַנֶּשֶׁק, יַחַד עִם הַסּוּס,/ אָסַף וֶהֱבִיאָם אֶל גִּיו אָבִיו, [1010]

אֲשֶׁר עַד כֹּה דּוֹאֵג שָׁאַל בַּלֵּב:/ “רוּחַ הַקְּרָב הַיּוֹם לְאָן נוֹשֶׁבֶת?”

גּוֹנֵחַ וְסוֹעֵר נָע בַּמִּצְפֶּה,/ עַד כִּי אֲבַק בִּיזַ’ן עָלָה בַּדֶּרֶךְ.

אָכֵן חָזַר הָעֶלֶם, וְאִתּוֹ/ רֹאשׁ הַגִּבּוֹר, סוּסוֹ וְשִׁרְיוֹנוֹ,

אֲשֶׁר הֵבִיא לָשִׂים לִפְנֵי אָבִיו./ אָמַר לוֹ גִּיו: “יִישַׁר כֹּחֶךָ, בְּנִי!”

הָלְכוּ מִשָּׁם יַחְדָּו בְּלֵב שָׂמֵחַ,/ וְשָׂמוּ אֶת פְּנֵיהֶם אֶל אֹהֶל טוּס. [1015]

הֵבִיאוּ אֶל מַצְבִּיא אִירָן הָרֹאשׁ,/ הָרֶכֶשׁ, הַשִּׁרְיוֹן וְהַקּוֹבַע.

שָׂמַח מְאֹד לָזֹאת הַפַּהְלַוָּן,/ עַד כִּי תֹּאמַר: “נַפְשׁוֹ יוֹצֵאת מִגִּיל.”

קָרָא: "בְּנִי, מִשְׁעֶנֶת הַצָּבָא,/ גִּבּוֹר בַּגִּבּוֹרִים, כֶּתֶר הַשָּׁהּ!

הֱיֵה נָדִיב וּרְאֵה חַיִּים טוֹבִים,/ וְאַל תֵּדַע עַוְלָה וּמַכְאוֹבִים."


סוּפת שלג מאיימת על האירנים

שָׁמַע אַחֲרֵי זֶה אַפְרָסִיָבּ:/ "גְּבוּלוֹת תּוּרָן דּוֹמִים לְיָם גָּדוֹל. [1020]

צָבָא הִגִּיעַ עדַ לִגְדוֹת כָּסֶה־רוּד,/ בִּנְקַם דַּם סִיָוֻשׁ הִשְׁחִירָה אֶרֶץ,"

וְכֹה אָמַר אֶל שַׂר צְבָאוֹ פִּירָן:"כֻסְרַוּ גִּלָּה אֶת הַנִּסְתָּר מֵעַיִן.

אוּלַי נַקְדִּים אֶת פְּנֵי הַנְּקָמָה,/ וּבַדְּגָלִים וּבַתֻּפִּים נֵצֵא,

וָלֹא, יָבוֹא הַחַיִל מֵאִירָן,/ וְלֹא נִרְאֶה לֹא שֶׁמֶשׁ, לֹא יָרֵחַ.

לֵךְ וְהַזְעֵק מֵעֲבָרִים צְבָאֵנוּ,/ וְאַל לַשָּׁוְא נַרְבֶּה עוֹד בְּמִלִּים." [1025]

אֶל מַחֲנֵה אִירָן פָּרְצָה סוּפָה,/ וּדְבַר הַמִּלְחָמָה נִשְׁכַּח מִלֵּב:

עָנָן סָמִיךְ בָּא כְּאָבָק פּוֹרֵחַ,/ מִקֹּר קָפְאוּ שִׂפְתֵי הַלּוֹחֲמִים.

גְּדֵרוֹת וְאֹהָלִים הָיוּ לְקֶרַח,/ מַרְבָד לָבָן נִפְרַשׂ עַל הֶהָרִים.

בַּשֶּׁלֶג נֶעֶלְמָה הָאֲדָמָה,/ שִׁבְעָה יָמִים אִישׁ לֹא רָאָה הָאָרֶץ.

מָזוֹן, שֵׁנָה אוֹ מְנוּחָה מָעָטוּ,/ תֹּאמַר: “פְּנֵי אֲדָמָה הָיוּ לְאֶבֶן.” [1030]

אִישׁ לֹא זָכַר אֶת יוֹם הַקְּרָב הַבָּא,/ אֶת סוּסֵיהֶם זָבְחוּ לְמַאֲכָל.

הֲמוֹן אָדָם וּבְהֵמָה נִסְפּוּ,/ וְלֹא נוֹתְרוּ סוּסִים לַמִּלְחָמָה.

כְּתֹם שָׁבוּעַ שׁוּב זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ/ וְהָעוֹלָם דָּמָה לְיָם גָּדוֹל.

טוּס מֵחָדָשׁ סָקַר אֶת לוֹחֲמָיו,/ וּבִדְבָרִים הֵכִין אוֹתָם לַקְּרָב.

"מָקוֹם זֶה הִשְׂבִּיעָנוּ מְרוֹרוֹת. / טוֹב כִּי מִיָּד נֵצֵא מִפֹּה לַדֶּרֶךְ. [1035]

אַל טַל וְאַל מָטָר עַל הַשָּׂדוֹת/ מֵהַר סַפִּד, כַּלָתּ וְעַד כָּסֶה־רוּד."

מִבֵּין הַלּוֹחֲמִים הֵגִיב בַּהְרָם/ הַגֵּא: "אַתָּה לְפִינוּ שָׂם מַחְסוֹם,

5.jpg

אַךְ בְּמִלִּים עֲצֹר עוֹד לֹא אוּכַל:/ הֲלֹא בְּבֶן שָׁהּ סִיָוֻשׁ נִלְחַמְתָּ?

אָמַרְתִּי: “אַל לְךָ, לֹא זֶה הַדֶּרֶךְ!”/ רְאֵה כַּמָּה גְּדוֹלָה הָאֲבֵדָה,

וּמַה הִיא עֲלוּלָה לִהְיוֹת מָחָר,/ כִּי הַתְּאוֹ עוֹדֶנּוּ בְּעוֹרוֹ." [1040]

עָנָה לוֹ טוּס: "אָדַֹר־גֻּשַׁסְפּ אֵינֶנּוּ /יוֹתֵר נוֹדָע בָּאָרֶץ מִזַּרַסְפְּ.

לֹא בְּלִי אָשָׁם נָפַל פִרוּד חָלָל,/ וְכָל אֲשֶׁר קָרָה נִגְזַר מֵרֹאשׁ.

חַפֵּשׂ בְּכָל צְבָאֵנוּ מִי בֵּינֵינוּ/ גִּבּוֹר וִיפֵה מַרְאֶה כְּמוֹ רִיוְנִיז?

הוּא אֶת כּוֹסִי מִלֵּא חָלָב אוֹ יַיִן,/ צָעִיר בְּגִיל, אֲבָל זָקֵן בְּדַעַת.

אַךְ הָבָה אַל נַזְכִּיר אֶת הֶעָבָר,/ וְאִם נָפַל בְּצֶדֶק אוֹ בְּעֹשֶק. [1045]

הַשָּׁהּ מִלֵּא יַד גִּיו לִשְׁלֹחַ אֵשׁ/ בַּעֲרֵמַת הָעֲנָפִים בַּדֶּרֶךְ,

הִנֵּה עַתָּה הַזְּמַן לְהַבְעִירָהּ,/ וְשַׁחַק לְהָאִיר בְּלֶהָבוֹת.

אוּלַי נִמְצָא הַדֶּרֶךְ לִצְבָאֵנוּ,/ כִּי הֵן עָלֵינוּ לַעֲבֹר בָּזֶה."

עָנָה לוֹ גִּיו:“אֵין זֹאת טִרְחָה גְּדוֹלָה./ כְּגֹדֶל הֶעָמָל יִרְבֶּה הַגְּמוּל.”

בִּיזַ’ן עָגְמָה נַפְשׁוֹ וְכֹה אָמַר:/ "אֵינֶנִּי תְּמִים דֵּעִים אִתְּךָ הַפַּעַם. [1050]

אוֹתִי גִּדַּלְתָּ בְּלִי לַחְסֹךְ עָמָל,/ וּמֵעוֹלָם, אָבִי, לֹא הִכְלַמְתַּנִי.

אֲנִי צָעִיר – הַאֶחֱבֹק יָדַיִם, / וּלְעֵת זִקְנָה אַתָּה תַּחְגֹּר מָתְנַיִם?"

אָמַר לוֹ גִּיו: "בַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה – / אֲשֶׁר גָּמְַרִּתי אֹמֶר הוּא יָקוּם.

עַתָּה הַזְּמַן לְהֵעָרֵךְ לַקְּרָב,/ לֹא זְמַן פְּרִישָׁה מִזֹּקֶן וּמְנוּחָה.

אֲנִי בַּתּוֹר וְאַל־נָא דְּאָגָה –/ הַר צֹר אֲנִי, שׂוֹרֵף בְּהֶבֶל פִּי." [1055]

בְּקֹשִׁי רַב עָבַר אֶת הַכָּסֶה,/ כִּי שְׁתִי וָעֵרֶב הָעוֹלָם בְּשֶׁלֶג.

כְּהַגִּיעוֹ אֶל הַר גִּזְרֵי הָעֵץ,/ הִפְלִיא אוֹתוֹ בָּאֹרֶךְ וּבָרֹחַב.

בְּחֹד כִּידוֹן הִצִּית זְרָדִים מִסְפָּר,/ וְהִשְׁלִיכָם לָעֲרֵמָה כֻּלָּהּ.

עָשָׁן וְחֹם וְלַהֲבוֹת הָאֵשׁ/ חָסְמוּ הַדֶּרֶךְ שָׁבוּעוֹת שְׁלוֹשָׁה,

וּבָרְבִיעִי פִּלְּסָה הַמַּעֲבָר,/ וְהַצָּבָא חָצָה אֶת הַנָּהָר. [1060]


בּהראם מוביל בשבי את כּבּוּדֶה

מַצְבִּיא אִירָן, כְּהֵעָרֵךְ צְבָאוֹ, /שָׂם פְּעָמָיו אֶל עֵבֶר גִּרַוּ־גִרְד.

צְבָא טוּס צָעַד עָרוּךְ יָפֶה, כַּדָּת/ בָּהָר וּבַמִּישׁוֹר חָנָה הַחַיִל,

וְכַנָּהוּג, לִשְׁמֹר מִמַּאֲרָב,/ הֵרִיץ אֶת גַּשָּׁשָׁיו לַעֲבָרִים.

וְגִרַּו־גִרְד הָיְתָה קִרְיַת תַּזָ’ו,/ וְזֶה פָּרָשׁ נִלְחָם בַּאֲרָיוֹת.

הָיוּ לוֹ עֲדָרִים בְּחֶבֶל זֶה/ וְעִמָּהֶם נָדַד מֵהַר אֶל הַר. [1065]

כְּהַגִּיעוֹ הַשֵּׁמַע: “צְבָא אִירָן/ קָרֵב וּבָא, עֵת לְפַנּוֹת בְּקָרֵנוּ,”

שָׁלַח תַּזָ’ו מִיָּד לוֹחֵם מָהִיר/ אֶל הָרוֹעֶה עֶדְרֵי אַפְרָסִיָבּ,

אֶל כַּבּוּדֶה, זֶה שְׁמוֹ, אִישׁ תּוּשִׁיָּה,/ אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ אֵין בְּעֵת צָרָה,

וְכֵן צִוּוֹ: "כִּפְרֹשׂ בַּשַּׁחַק לַיְלָה,/ בַּסֵּתֶר צֵא וְאַל תַּרְאֶה פָּנֶיךָ,

חֲקֹר כַּמָּה מוֹנִים צִבְאוֹת אִירָן,/ וּלְמִי הַקּוֹבָעִים וְהַדְּגָלִים. [1070]

כִּי מַאֲרָב נָשִׂים לָהֶם מִפֹּה,/ וּבְדָם נִצְבַּע הָהָר וְהַמִּישׁוֹר."

בַּלַּיְלָה הָאָפֵל בָּא כַּבּוּדֶה/ כְּדִיו שָׁחוֹר קָרוֹב לִצְבָא אִירָן,

וְאָז עַל הַמִּשְׁמָר עָמַד בַּהְרָם,/ אֲשֶׁר בִּפְלָצוּרוֹ רִסֵּן פִּילִים.

סוּס כַּבּוּדֶה צָנַף צְנֵפָה גְּדוֹלָה,/ בַּהְרָם הִטָּה אָזְנוֹ לַצָּהֳלָה,

בַּיֶּתֶר שָׂם קַשְׁתּוֹ, לָחַץ בִּרְכַּיִם,/ מִמְּקוֹמוֹ זִנֵּק עַל רַמָּכוֹ, [1075]

וְחֵץ שָׁלַח בְּלִי אֹמֶר וּדְבָרִים./ אַף כִּי רוֹעֶה הַשָּׁהּ חָסָה בַּחשֶׁךְ,

פָּגַע הַחֵץ בַּחֲגוֹרַת הָאִישׁ,/ וְכַּבּוּדֶה, אֲשֶׁר חָשְׁכוּ פָּנָיו,

צָנַח לְמַטָּה וּבִקֵּשׁ חָסוּת./ אָמַר אֵלָיו בַּהְרָם: "דַּבֵּר אֱמֶת!

מִי שְׁלָחֲךָ הֲלוֹם בְּאִישׁוֹן לַיִל,/ וּבְמִי, אֱמֹר, לְהִתְנַקֵּשׁ רָצִיתָ?"

עָנָה הָאִישׁ: "אִם לִי מַחְסֶה תִּתֵּן,/ אַגִּיד אֱמֶת עַל כָּל שְׁאֵלוֹתֶיךָ. [1080]

תַּזָ’ו הוּא אֲדוֹנִי, אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי,/ וְאָנֹכִי עַבְדּוֹ וּבְשֵׁרוּתוֹ.

חָנֵּנִי וְאַרְאֶה לְךָ הַדֶּרֶךְ/ אֶל מְגוּרָיו, מְקוֹם מְנוּחָתוֹ."

עָנָה בַּהְרָם: “תַּזָ’ו הוּא, דַּע לְךָ,/ בַּעֲבוּרִי כְּשׁוֹר לִכְפִיר טוֹרֵף.”

רֹאשׁ כַּבּוּדֶה כֹּרַת בְּלִי רַחֲמִים,/ לְאֻכָּפוֹ קְשָׁרוֹ בִּרְצוּעוֹתָיו,

הֵבִיא לַמַּחֲנֶה, וְהִשְׁלִיכוֹ/ לָאָרֶץ לְבָשְׁתּוֹ כְּלֹא אִישׁ־שֵׁם. [1085]

קְרִיאַת הַגֶּבֶר וְהָעֶפְרוֹנִי/ עָלְתָה, וְכַּבּוּדֶה לֹא שָׁב עֲדֶנָּה.

תַּזָ’ו שׁוֹחֵר הַקְּרָב נָפְלוּ פָּנָיו – /הָבֵן הֵבִין כִּי מְצָאוֹ אָסוֹן.

מִיָּד אָסַף צְבָאוֹ, מִסְפָּר לֹא רָב,/ וְהוֹצִיאוֹ אֶל הַשָּׂדֶה לַקְּרָב.


האיראנים נלחמים בתז’או

הַשֶּׁמֶשׁ אַךְ הֵרִים דִּגְלוֹ בָּאֹפֶק,/ וְּקֵצה הַלַּיְלָה מֵחַרְבּוֹ הִכְחִיל,

וּכְבָר תַּזָ’ו הִסִּיעַ לוֹחֲמָיו./ הִשְׁגִּיחוּ בָּם שׁוֹמְרֵי הַמֻּצָּבִים, [1090]

הוֹדִיעוּ: “צְבָא תֻּרְכִּים קָרֵב וּבָא,/ שָׂרָם, תַּנִּין, הַדֶּגֶל בְּכַפּוֹ.”

מֵהַגֵּאִים נִכְחוֹ יָצָא אָז גִּיו,/ אִתּוֹ בְּנֵי־לְוָיָה אַמִּיצֵי־לֵב,

וּמִתְאַנֵּף שָׁאַל אוֹתוֹ לִשְׁמוֹ, /וְכֹה הוֹסִיף: "אַי, אִישׁ שׁוֹחֵר קְרָבוֹת!

עִם חַיִל זֶה מוּעָט אַתָּה מֵעֵז/ לִצְעֹד אֶל נֹכַח צִפָּרְנֵי תַּנִּין?"

עָנָה תַּזָ’ו אַמִּיץ־הַלֵּב לֵאמֹר:/"לִי לֵב חָזָק וְצִפָּרְנֵי אַרְיֵה. [1095]

אֲנִי תַּזָ’ו מַכְנִיעַ גִּבּוֹרִים,/ רָאשֵׁי כְּפִירִים מַתִּיז מִצַּוְארֵיהֶם.

מוֹלַדְתִּי וּמוֹצָאִי אִירָן,/ מִזֶּרַע גִּבּוֹרִים וַאֲרָיוֹת.

אֲנִי אֲדוֹן מְחוֹז הַסְּפָר הַזֶּה,/ דָּגוּל מֵרְבָבָה וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ."

אָמַר גִּיו: "אַל תֹּאמַר כָּזֹאת שֵׁנִית,/ כִּי מִדְּבָרֶיךָ זָהָרְךָ יִכְהֶה.

מִי, זוּלָתִי נִזּוֹן בְּדָם וּבְרַעַל,/ יִטֹּש אִירָן לָשֶׁבֶת בְּתוּרָן? [1100]

אִם שַׂר אַתָּה וְגַם חֲתַן הַשָּׁהּ,/ מַדּוּעַ אֵין לְךָ צָבָא גָּדוֹל?

בְּחַיִל כְּחֵילְךָ עֲזֹב קְרָבוֹת,/ אַל תִּדָּחֵף לִפְנֵי הָאַמִּיצִים.

כִּי רַב הָעֲלִילָה, הַשָּׂח אֵלֶיךְ,/ רוֹמֵס רָאשֵׁי קְצִינֵי הַסְּפָר תַּחְתָּיו.

אִם תִּשָּׁמַע לִפְקֻדָּתִי הַפַּעַם,/ וּלְשָׁהּ אִירָן תֵּצֵא עִם צְבָאֲךָ,

לֵךְ הִתְיַצֵּב תְּחִלָּה לִפְנֵי מַצְבִּיא/ צְבָאֵנוּ טוּס וּשְׁמַע מוֹצָא שְׂפָתָיו. [1105]

אֶדְאַג כִּי סוּת כָּבוֹד וַחֲמוּדוֹת/ יִתֵּן לְךָ, סוּסִים וַעֲבָדִים.

הֲמֵישָׁרִים דִּבַּרְתִּי, אִישׁ חָכָם?/ מַה דַּעְתְּךָ? אוֹ נִלָּחֵם הַיֹּום?"

עָנָהוּ הַכֶּחָשׁ תַּזָ’ו: "בֶּן חַיִל!/ אִישׁ לֹא יוֹרִיד דִּגְלוֹ הַמִּתְנוֹסֵס.

לִי פֹּה עַתָּה חוֹתַם מַלְכוּת וָכֵס,/ עֶדְרֵי סוּסִים וְצֹאן וְגַם צָבָא.

יוֹתֵר מִזֶּה, שָׁהּ כְּאַפְרָסִיָבּ /אִישׁ לֹא רָאָה מִכֶּם בַּחֲלוֹמוֹ. [1100]

לִי עֲבָדִים, עֶדְרֵי סוּסִים קַלִּים,/ מְשׁוֹטְטִים בָּעֵמֶק וּבָהָר,

וְאַל תִּרְאֶה צְבָאִי שֶׁהוּא קָטָן,/ רְאֵה אֶת הָאַלָּה בְּאֻכָּפִי,

כִּי בִּצְבָאִי כֹּה צְבָאֲךָ אָבִיס / כִּי תִּתְחָרֵט עַל בּוֹאֲכֶם הֲלוֹם."

בִּיזַ’ן פָּנָה אֶל גִּיו הַמְבֹרָךְ/ וְשָׂח: "לוֹחֵם אִישׁ שֵׁם, שֹׁוֵחר קְרָבוֹת,

מַצְבִּיא צְבָאֵנוּ הַגֵּאֶה וָעֵר!/ כַּיּוֹם אֵינְךָ עוֹד כִּבְבַחֲרוּתְךָ. [1115]

מָה הָעֵצוֹת הָאֵלֶּה לְתַזָ’ו,/ מֵאַיִן כָּל הָאַהֲבָה אֵלָיו?

הֲלֹא מוּטָב לִשְׁלֹף אַלָּה וָחֶרֶב/ וְלַעֲקֹר מֵהֶם לֵבָב וָמֹחַ?"

בִּיזַ’ן הֵרִיעַ וְדִרְבֵּן סוּסוֹ,/ וַאֲנָשָׁיו שָׁלְפוּ אַלָּה וָחֶרֶב.

אָבָק כֵּהֶה עָלָה מֵהַמֶּרְכָּז,/ בְּעַרְפִלָּיו כִּסָּה אֶת עֵין הַשֶּׁמֶשׁ.

קָדְרָה תֵּבֵל כְּעַב־מָטָר שָׁחוֹר,/ חָפְרוּ יָרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים. [1120]

פִּקֵּד בַּתָּוֶךְ גִּיו גִּבּוֹר הֶחָיִל,/ אֲשֶׁר בִּגְבוּרָתוֹ הוֹבִישׁ שָׁמַיִם.

בִּיזַ’ן זְרִיז יָד תָּמִיד רִאשׁוֹן בַּקְּרָב,/ חֵרֵף נַפְשׁוֹ, הוֹבִיל אֶת הֶחָלוּץ.

מִמּוּל בְּכֶתֶר עַל הָרֹאשׁ הַגֵּא/ פִּקֵּד תַּזָ’ו מַדְבִּיר הָאֲרָיוֹת,

אִתּוֹ אַרְזַ’נְג וְהַבָּלִיא מַרְדוּי,/ אֲשֶׁר אַף פַּעַם לֹא שָׂבַע קְרָבוֹת.

אַךְ לֹא זְמַן רַב עָבַר מִזֶּה הָרֶגַע,/ כִּי הַגִּבּוֹר אַרְזַ’נְג חָדַל לִלְחֹם. [1125]

כִּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים מֵהֶם נָפְלוּ חָלָל,/ וּמַזָּלָם זְנָחָם לַאֲנָחוֹת.

תַּזָ’ו הָעַז נָטַשׁ אֶת מְקוֹמוֹ,/ וּבְעִקְּבוֹתָיו יָצָא בִּיזַ’ן הַכְּפִיר

מֵרִיעַ וְסוֹעֵר, כִּידוֹן בַּכַּף,/ לֵאמֹר יָכֹלְתָּ: “פִּיל שׁוֹטֶה מֵרִיעַ!”

בִּיזַ’ן פָּגַע בְּמֹתֶן הַתֻּרְכִּי,/ וְלֹא נוֹתַר עוֹד כֹּחַ לַבּוֹרֵחַ.

הוּא הִתְנוֹדֵד, אַךְ מְעִילוֹ/ קְשָׁרָיו וְאַבְזֵמָיו עָמְדוּ בַּפָּרֶץ. [1130]

בִּיזַ’ן נָגַח שֵׁנִית בְּכִידוֹנוֹ,/ וּכְמוֹ נָמֵר הָעָט בָּהָר עַל עֵז,

אוֹ בַּז נוֹפֵל פִּתְאֹם עַל עֶפְרוֹנִי,/ שָׁלַח יָדוֹ לַנֵּזֶר הַיָּקָר,

אֲשֶׁר הִכְתִּיר אַפְרָסִיָבּ רֹאשׁוֹ,/ וְלֹא נִפְרַד מִמֶּנּוּ יוֹם וָלַיְלָה.

תַּזָ’ו מִהֵר בְּלִי כֶּתֶר אֶל הַשַּׁעַר,/ וְאַחֲרָיו בִּיזַ’ן – כְּאֵשׁ אָדַֹר.

כְּדַהֲרוֹ אֶל עֵבֶר הַמִּבְצָר,/ בּוֹכָה מָרָה הוֹפִיעָה אִסְפַּנוּי, [1135]

וּבְקוֹל קָרְאָה אֵלָיו לֵאמֹר: "תַּזָ’ו!/ כָּל צְבָאֲךָ וְכֹחֲךָ אַיָּם,

כִּי כֹה הַיּוֹם אַתָּה פּוֹנֶה לִי עֹרֶף,/ וּבַמִּבְצָר לְחֶרְפָּתִי נוֹטְשֵׁנִי?

קָחֵנִי אַחֲרֶיךָ בָּאֻכָּף,/ וְלָאוֹיֵב אַל תַּשְׁאִירֵנִי פֹּה."

לֵבַב תַּזָ’ו כְּמוֹ עַל גֶּחָלִים,/ שְׁתֵּי לְחָיָיו כְּלֶהָבוֹת דּוֹלְקוֹת.

מִלְמַעְלָה אִסְפַּנוּי, תַּזָ’ו לְמַטָּה,/ כְּהִפָּגְשָׁם הִגִּישׁ לָהּ אַרְכּוֹפוֹ, [1140]

וְהִיא עָלְתָה מֵאֲחוֹרָיו כְּרוּחַ,/ וְאֶת מָתְנָיו חִבְּקָה בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ.

מַהֵר כְּמוֹ אָבָק עִם אִסְפַּנוּי/ נָשָׂא רַגְלָיו בַּדֶּרֶךְ לְתוּרָן.

הַסוּס דָּהַר כָּל עוֹד בּוֹ נְשָׁמָה,/ עַד כִּי לָאָה. לָאוּ גַּם שְׁנֵי רוֹכְבָיו.

אָמַר אָז הַגִּבּוֹר אֶל אֲמָתוֹ:/ "יַקִּירָתִי, אֲנַחְנוּ בְּצָרָה.

סוּסִי לִקְרָב הִנֵּה אָפֵס כֹּחוֹ,/ אוֹיְבֵנוּ בְּעָרְפִּי, תְּהוֹם מוּלֵנוּ; [1145]

אִם כִּי בֵּינִי וּבֵין בִּיזַ’ן מִרְוָח,/ מִשְׁאֶלֶת מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי תָּקוּם.

הוֹאִיל וְאֵין הֵם צוֹרְרִים אוֹתָךְ,/ הִשָּׁאֲרִי פֹּה וְאָאִיץ בַּסּוּס."

מֵהָאֻכָּף צָנְחָה אָז אִסְפַּנוּי,/ בְּעוֹד בִּיזַ’ן דּוֹלֵק בְּעִקְּבוֹתָיו.

כִּרְאוֹת בִּיזַ’ן שָׁם אֶת יְפַת הַתֹּאַר,/ שַׂעֲרוֹתֶיהָ מֻשְׁק עַד עִקְּבוֹתֶיהָ, [1150]

עָצַר מִלֶּכֶת וְנִגַּשׁ אֵלֶיהָ./ וְשָׁב עִמָּהּ אֶל מַחֲנֵה אִירָן.

שָׂמֵחַ בָּא אֶל אֹהֶל הַמַּצְבִּיא./ לְקוֹל תֻּפִּים וַחֲצוֹצְרוֹת בַּפֶּתַח,

כִּי אִישׁ הַמִּלְחָמָה, בִּיזַ’ן הָעֵר,/ שָׁב מֵהַקְּרָב עִם צַיִד בָּאֻכָּף.

הַלּוֹחֲמִים צְמֵאֵי הַקְּרָב וְטוּס/ יָצְאוּ אֶל הַמִּבְצָר לִשְׁלֹל שָׁלָל; [1155]

אַחֲרֵי כֵן פָּשְׁטוּ עַל הַסּוּסִים/ אֲשֶׁר רָעוּ אֵין רֶסֶן בַּמִּדְבָּר.

כָּל אִישׁ וָאִישׁ אָחַז בִּפְלָצוּרוֹ,/ וְכַיָּאֶה לְוָתִיקִים בַּקְּרָב,

הֵבִיא רֹאשׁ סוּס דּוֹהֵר בַּעֲנִיבָה,/ וְהִצְטַיֵּד בְּרֶכֶשׁ מִלְחָמָה.

בְּמִשְׁכְּנוֹת תַּזָ’ו שָׂרֵי אִירָן/ הַגִּבּוֹרִים יָשְׁבוּ כִּבְתוֹךְ עִירָם.


שמועות באות לאפראסיאבּ על טוּס וצבאו

תַּזָ’ו עָצוּב, דְּמָעוֹת בְּעַפְעַפָּיו,/ הִגִּיעַ אֶל הַשָּׁהּ אַפְרָסִיָבּ [1160]

וְכֹה אָמַר: "בָּא טוּס מַצְבִּיא אִירָן,/ אִתּוֹ צָבָא בַּחֲצוֹצְרוֹת וּבְתֹף.

וּבַאֲשֶׁר לְפַלָשָׁן וְלַקְּצִינִים – /כָּל רָאשֵׁיהֶם הֻפְּלוּ אֶל הֶעָפָר.

אֵשׁ בִּשְׂדוֹתֵינוּ וּבִגְבוּלוֹתֵינוּ,/ הָיוּ עֶדְרֵי סוּסֵינוּ לְשָׁלָל."

שָׁמַע אַפְרָסִיָבּ אֶת הַדְּבָרִים,/ וְכִהֲתָה רוּחוֹ. בִּקֵּשׁ תְּרוּפָה,

וְאֶל פִּירָן וִיסֶה פָּנָה לֵאמֹר:/ "אֲנִי צִוִּיתִי: “צְבָאֲךָ הַזְעֵק,” [1165]

אוּלָם אַתָּה הוֹחַלְתָּ מֵחֻלְשָׁה / אוֹ מִזִּקְנָה, אוּלַי גַּם בְּזָדוֹן.

הַרְבֵּה בְּנֵי מִשְׁפָּחָה וּבְרִית נָפְלוּ,/ כִּי הַמַּזָּל פָּנָה אֵלֵינוּ עֹרֶף.

עַתָּה לֹא עֵת לְהִתְמַהְמֵהַּ עוֹד,/ צַר הָעוֹלָם כַּיּוֹם גַּם לַזָּהִיר."

פִּירָן, שַׂר צְבָא תּוּרָן הַמְהֻלָּל,/ מִהֵר לָצֵאת מֵעִם אַפְרָסִיָבּ.

מִכָּל הַמְּחוֹזוֹת הִזְעִיק צָבָא,/ חִלֵּק צִיּוּד, שָׂכָר, וְאָץ לַדֶּרֶךְ. [1170]

הוּא אַךְ יָצָא מִשַּׁעַר הַקִּרְיָה,/ קָבַע לְכָל גִּבּוֹר אֶת מְקוֹמוֹ:

בְּצַד יָמִין – בָּרְמָן, אִתּוֹ תַּזָ’ו,/ שְׁנֵיהֶם כֹּחָם כְּכֹחַ אֲרָיוֹת.

אֲגַף שְׂמָאלִי מָסַר לְנַסְתִּיהַן;/ זֶה שַׁחַל בְּכַפָּיו כְּמוֹ כִּבְשָׂה.

תֵּבֵל מָלְאָה תְּרוּעָה וַחֲצוֹצְרוֹת,/ קוֹל מְצִלְתַּיִם וּפַעֲמוֹנִים.

צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת בָּאֲוִיר, אָדֹם, / צָהֹב, סָגֹל, מֵרֹב כִּידוֹן וָדֶגֶל. [1175]

אֵין מַעֲבָר מִיָּם לְיָם מֵרֹב/ סוּסִים, פִּילִים, גְּמַלִּים וּפָרָשִׁים.

פִּירָן הֵאִיץ בַּהֲכָנוֹת לַדֶּרֶךְ; / אַפְרָסִיָבּ יָצָא אֶל הַמִּישׁוֹר

לִפְקֹד אֶת לוֹחֲמָיו אֶחָד אֶחָד,/ לָדַעַת מַה מִּנְיַן גְּאֵי הָרֹאשׁ.

מָנָה הַחַיִל מֵאָה אֶלֶף נֶפֶשׁ,/ כֻּלָּם כְּפִירִים שׁוֹלְפֵי אַלָּה וָחֶרֶב.

נַפְשׁוֹ הִזְהִירָה וְלִבּוֹ שָׂמַח,/ בְּרָכוֹת הִשְׁמִיעַ בְּאָזְנֵי הַשַּׂר: [1180]

“אַתָּה יוֹצֵא לְנִצָּחוֹן וּלְגִיל,/ אַל מֵעַתָּה תֵּדַע אָסוֹן וָפֶגַע.”

יָצְאוּ גְּדוּדֵי תּוּרָן אֶחָד־אֶחָד,/ עַד אֵין לִרְאוֹת לֹא הַר, לֹא יָם, לֹא עֵמֶק.

צִוָּה פִּירָן: "עִזְבוּ דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ/ וּלְכוּ מִפֹּה בַּדֶּרֶךְ הַקְּצָרָה.

אוֹיְבֵנוּ אַל יֵדַע אֶת הַדָּבָר/ עַל אוֹדוֹת אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם בֵּין לוֹחֲמֵינוּ.

וְכֹה בְּהַפְתָּעָה אָבִיא צְבָאֵנוּ/ וְאַצְנִיחוֹ כְּהַר עַל רֹאשׁ צָרֵנוּ." [1185]

פִּירָן שָׁלַח סַיֶּרֶת מְרַגְּלִים/ לָתוּר הָאָרֶץ וּמַצַּב יוֹשְׁבֶיהָ,

וְהוּא עַצְמוֹ נִרְגָּשׁ יָצָא לַדֶּרֶךְ,/ לְעֵבֶר גִּרַוּ־גִרְד מִהֵר צְמֵא קְרָב.

הַחֲדָשׁוֹת מִמְּרַגְּלָיו הִגִּיעוּ,/ וּמְפַקְּדֵיהֶם הוֹדִיעוּ לְפִּירָן:

"שׁוֹהֶה שַׂר צְבָא אִירָן בִּמְקוֹם שִׁבְתּוֹ,/ וְאֵין נִשְׁמַע קוֹל תֹּף אוֹ חֲצוֹצְרָה.

שׁוֹתִים קְצִינָיו בְּלִי הֶרֶף לְשָׁכְרָה,/ כּוֹס יַיִן בְּכַפָּם יוֹמָם וָלַיְלָה. [1190]

לֹא סַיָּרִים שָׁלַח לַחְפֹּר הַדֶּרֶךְ,/ וְלֹא דָּאַג לִשְׁלוֹם הַמַּחֲנֶה."

כִּשְׁמֹעַ כֵּן פִּיָרן קָרָא אֵלָיו/ אֶת מְפַקְּדֵי צְבָאוֹ וְהוֹדִיעָם:

“לָנוּ צָפוּי יִתְרוֹן כָּזֶה בַּקְּרָב,/ אֲשֶׁר לֹא מְצָאוּנוּ זֶה זְמַן רַב.”


פּיראן עורך מארב־לילה על האיראנים

מִתּוֹךְ אוֹתוֹ צָבָא בָּחַר פִּירָן/ שְׁלשֶׁת אֲלָפִים פָּרָשׁ חוֹגְרֵי חֶרֶב

אִתּוֹ רָכְבוּ עַד לְאַחַר חֲצוֹת –/לֹא תֹּף, לֹא חֲצוֹצְרָה, לֹא כָּל שָׁאוֹן. [1195]

הַשָּׂר הָעֵר הֵבִיא אֶת הַצָּבָא/ עַד שֶׁבַע פַּרְסָאוֹת מֶרְחָק מִטּוּס.

תְּחִלָּה הִגִּיעוּ אֶל עֶדְרֵי אִירָן,/ אֲשֶׁר רָעוּ בְּמִישׁוֹרֵי תּוּרָן,

לָקְחוּ מֵהֶם הַרְבֵּה וְהִסִּיעוּם,/ וְלֹא נִשְׁאַר מֵהֶם אַף סוּס אֶחָד.

רוֹעֵי הָעֲדָרִים נָפְלוּ חָלָל;/ מַזַּל אִירָן הִפְנָה רֹאשׁוֹ אָחוֹר.

מִשָּׁם עָשׂוּ דַּרְכָּם אֶל צְבָא אִירָן;/ רָכְבוּ וּבָאוּ כְּעָנָן שָׁחוֹר. [1200]

הָאִירָנִים הִתְגּוֹדְדוּ קְבוּצוֹת/ בְּלִי נֶשֶׁק בְּכַפָּם וְשִׁכּוֹרִים.

רַק גִּיו בְּאָהֳלוֹ יָשַׁב פִּכֵּחַ,/ וְהַמַּצְבִּיא גּוּדַרְז גִּבּוֹר הַחַיִל.

קְרִיאַת הַקְּרָב הִגִּיעָה לְאָזְנָם,/ וְגִיו שׁוֹחֵר הַקְּרָב הָפְתַּע מְאֹד,

אוּלָם לִפְנֵי הָאֹהֶל בָּאֻכָּף / עָמַד חָבוּשׁ סוּסוֹ קַל הָרַגְלַיִם.

גִּיו הָאַמִּיץ כְּמוֹ אַרְיֵה זָכָר/ לָבַשׁ שִׁרְיוֹן וְנֶשֶׁק סִיָוֻשׁ, [1205]

וְעַל עַצְמוֹ זוֹעֵף כְּבַרְדְּלָס,/ נִכְלָם בִּמְנוּחָתוֹ וּבִשְׁנָתוֹ,

קָרָא לֵאמֹר:“קוּם!מַה קָּרְךָ הַלַּיְלָה,/ כִּי זֶה רֹאשְׁךָ מָלֵא עָשָׁן, לֹא קְרָב?”

נִגַּשׁ אֶל הָרַמָּךְ, הֵרִים רַגְלוֹ,/ וּמֵעָמְדוֹ זִנֵּק כְּמוֹ סוּפָה.

קָדְרוּ שָׁמַיִם מֵאָבָק וָלַיְלָה; אֶל אֹהֶל הַמַּטֶּה בָּא וְקָרָא:

“עוּרוּ! צְבָא הָאוֹיֵב אַחַר כָּתְלֵנוּ,/וְאָנוּ, לוֹחֲמָיו, עַל עַרְשׂוֹתֵינוּ!” [1210]

מִשָּׁם פָּנָה לָלֶכֶת אֶל אָבִיו,/ וְאַלָּתוֹ עִם רֹאשׁ הַפָּר בַּכַּף.

מִיָּד עָבַר עַל פְּנֵי צְבָאוֹ כְּרוּחַ,/ עוֹרֵר אֶת הַפִּכְּחִים מִשְּׁנַת לֵילָם

וּמִתְרָעֵם נָזַף בִּבְנוֹ בּיזַ’ן:/ “הַאִם מְקוֹם מִשְׁתֶּה, אוֹ קְרָב הוּא זֶה?”

כִּתֵּר פִּירָן אֶת הַצָּבָא סָבִיב,/ שָׁאוֹן עָלָה מִשְּׂדֵה הַמַּעְרָכָה.

מִ“קַּח!” וְ“הָא!” הַשִּׁכּוֹרִים נָבוֹכוּ,/עָלָה עָנָן מַמְטִיר חִצִּים שְׁנוּנִים. [1215]

מִתַּחַת רָאשֵׁיהֶם כָּרִים רַכִּים,/ מֵעַל אַלּוֹת חַמּוֹת וַחֲרָבוֹת.

כְּהֵרָאוֹת הַשַּׁחַר בְּמַזַּל אַרְיֵה,/ סָקַר גִּיו הָאַמִּיץ אֶת לוֹחֲמָיו.

מָצָא כִּי רַבּוּ חַלְלֵי אִירָן,/ כִּי הַמַּזָּל הִפְנָה רֹאשׁוֹ מֵהֶם.

גּוּדַרְז גַּם כֵּן בָּחַן אֶת הַמַּצָּב:/ צְבָא הָאוֹיֵב הָלַךְ הָלֹךְ וָרָב.

אֶל מוּל הַמְעַטִּים זָרְמוּ בְּלִי הֶרֶף/ שׁוּרוֹת כַּנְּמָלִים וְכָאַרְבֶּה. [1220]

טוּס הִתְבּוֹנֵן סָבִיב וְלֹא רָאָה/ בַּלּוֹחֲמִים אֶת גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל.

דְּגָלִים קְרוּעִים סָבִיב, תֻּפִּים זְרוּקִים,/ וּפְנֵי הַנּוֹתָרִים כְּמוֹ הַבְנֶה.

אָבוֹת בְּלִי בָּנִים, בָּנִים בְּלִי אָבוֹת,/ כָּל צְבָא אִירָן הָיָה לְעֵרֶב רַב.

כָּכָה סוֹבֶבֶת כִּפַּת הָעֲרָבוֹת – / פַּעַם שִׂמְחָה וּפַעַם מַכְאוֹבוֹת.

בְּרִפְיוֹנָם הִפְנוּ גַּבָּם לָנוּס,/ מִתְנוֹדְדִים נָטְשׁוּ אָהֳלֵיהֶם. [1225]

לֹא עוֹד צָבָא, לֹא תֹּף וְלֹא מִטְעָן – / פְּצוּעִים, פְּגוּעִים בַּשְּׂמֹאל וּבַיָּמִין.

בִּמְצוּקָתָם הָמוֹן בְּלִי שְׁתִי וָעֵרֶב,/ שָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל עֵבֶר הַכָּסֶה.

הַתּוּרָנִים דָּלְקוּ בְּעִקְּבוֹתָם,/ לִבָּם הוֹגֶה שִׂנְאָה, פִּיהֶם שְׁנִינָה.

הִמְטִירוּ הָאַלּוֹת כְּמֵעָנָן/ עַל הַקּוֹבַע, הַגַּב וְהַשִּׁרְיוֹן.

אִישׁ לֹא עָמַד בַּקְּרָב בִּפְנֵי הַצַּר,/ הַנְּסוֹגִים בִּקְשׁוּ מִפְלָט בָּהָר. [1230]

הָאֲנָשִׁים וְהַסּוּסִים עָיְפוּ,/ וְלֹא נוְֹתרּו לְאִישׁ לֹא לֵב, לֹא כֹּחַ.

בַּסּוֹף שָׁב צְבָא תּוּרָן מֵהַגְּבָהִים,/ לָאוּ אַף הֵם מִדֶּרֶךְ וּמִקְּרָב.

וְטוּס, אֲשֶׁר מָצָא מַחְסֶה בָּהָר,/ חָדַל לִירֹא מֵהַתְקָפָה נוֹסֶפֶת.

הַרְבֵּה מִלּוֹחֲמֵי אִירָן נָפְלוּ,/ וְהַמִּסְפֵּד הָיָה גָּדוֹל מְאֹד.

הַנּוֹתָרִים פְּצוּעִים, כְּבוּלִים בַּשֶּׁבִי,/ וַעֲלֵיהֶם גַּם כֵּן גָּדוֹל הַבֶּכֶה. [1235]

לֹא כֶּתֶר, לֹא כִּסֵּא, לֹא אֹהֶל שָׁהּ,/ לֹא פָּרָשִׁים, סוּסִים וְלֹא רַגְלִים.

הָאָרֶץ שׁוֹמֵמָה וְאֵין מָזוֹן,/ אֵין מְחַפֵּשׂ, אוֹסֵף אֶת הַפְּגוּעִים.

הַבֵּן בּוֹכֶה מָרָה עַל מוֹת הָאָב,/ לִבּוֹ נִשְׂרָף בְּסֵבֶל הַפְּצוּעִים.

הַסֵּדֶר בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא זֶה:/ אֶת תַּכְלִיתוֹ מַסְתִּיר הוּא מֵעֵינֶיךָ.

תַּעֲלוּלָיו מֵאֲחוֹרֵי פַּרְגּוֹד,/ עִקֵּשׁ וּבִשְׁרִירוּת לִבּוֹ הוֹלֵךְ. [1240]

בְּצִפָּרְנֵי הַתַּאֲוָה אֲנַחְנוּ,/ וְאֵיךְ נַבְדִּיל בֵּין סוֹד לְבֵין גָּלוּי?

מֵרוּחַ בָּאתָ, לְעָפָר תֵּלֵךְ,/ וְאֵיךְ תֵּדַע מַה יֵּעָשֶׂה לְךָ?

כִּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים מִבֵּין הָאִירָנִים/ נָפְלוּ חָלָל וְהַשְּׁאָר – פְּצוּעִים.

לְמַרְאֲשׁוֹתֵיהֶם חָסְרוּ רוֹפְאִים,/ בְּכָל מָקוֹם אַךְ סֵבֶל, דָּם וָדֶמַע.

טוּס מֵהַקְּרָב עָמַד לְהִשְׁתַּגֵּעַ,/ הוּא וְשִׂכְלוֹ – זֶה לֹא הִכִּיר אֶת זֶה. [1245]

לְאִישׁ הַנִּסָּיוֹן הַשָּׂב, גּוּדַרְז,/ לֹא בֵּן, לֹא נִין וָנֶכֶד, לֹא שָׂדֶה עוֹד.

הִגִּיעוּ וָתִיקֵי הַלּוֹחֲמִים/ בְּלֵב שָׁבוּר לִמְצֹא בּוֹ מוֹרֵה דֶּרֶךְ.

גּוּדַרְז הִצִּיב צוֹפֶה בְּרֹאשׁ הָהָר/ לָשִׂים עֵינָיו בַּדֶּרֶךְ אֶל אַנְבּוּהּ,

וְסַיָּרִים שָׁלַח לָתוּר סָבִיב,/ לִמְצֹא מַרְפֵּא וָנֹחַם לַמַּכָּה.

צִוָּה אִישׁ־שֵׁם מִבֵּין הָאִירָנִים/ לַחְגֹּר מָתְנָיו בְּתוּשִׁיָּה וּבְאֹמֶץ, [1250]

לָבוֹא אֶל כַּי־כֻסְרַוּ עִם הַבְּשׂוֹרָה,/ מַה טּוּס, שַׂר צְבָא אִירָן, עוֹלֵל לָהֶם:

תַּעְתּוּעֵי מַסַּע הַנְּקָמָה,/ הַנֶּזֶק לְאִירָן וְהַכְּלִמָּה.

כַּי־כוּסרַוּ מחזיר את טוּס

בָּא הַשָּׁלִיחַ עִם הַחֲדָשָׁה,/ כִּי הַמַּזָּל הַטּוֹב אָסַף אוֹרוֹ.

כּשְׁמֹעַ כֵּן כֻסְרַוּ אַמִּיץ־הַלֵּב,/ חָרָה אַפּוֹ וְכִהֲתָה רוּחוֹ.

מִקְרֵה אָחִיו הִכְאִיב לוֹ עַד מְאֹד,/ נוֹסְפָה לָזֹאת מַפֶּלֶת הַצָּבָא. [1255]

מִפִּיו פָּרְצוּ קְלָלוֹת כְּבֵדוֹת עַל טוּס,/ וְלֹא הִרְגִּיעַ עַד קְרִיאַת הַגֶּבֶר.

צִוָּה לָבוֹא אֵלָיו סוֹפֵר חָכָם,/ צָרַת נַפְשׁוֹ הֵשִׂיחַ לְפָנָיו,

וּבְלֵב מָלֵא חָרוֹן וּבִדְמָעוֹת/ בְּאֵבֶל עַל אָחִיו כָּתַב מִכְתָּב

אֶל פַרִיבֻּרְז מִזֶּרַע כַּי־כָּוֻס,/ מִכְתָּב נוֹסָף – אֶל מְפַקְּדֵי צְבָאוֹ.

פָּתַח הַשָּׁהּ אֶת הַמִּכְתָּב בְּשֶׁבַח/ בּוֹרֵא הָאָרֶץ וְהַזְמַן לֵאמֹר: [1260]

"בְּשֵׁם אֲדוֹן הַשֶּׁמֶשׁ וְהַסַּהַר,/ הַמַּעֲנִיק עָצְמָה לַטּוֹב וָרָע!

הַנִּצָּחוֹן וְהַתְּבוּסָה מִמֶּנּוּ,/ מִמֶּנּוּ הָרָצוֹן לְטוֹב וָרָע.

מָקוֹם וּזְמַן בָּרָא וְהָעוֹלָם,/ מֵרֶגֶל נְמָלָה וְעַד הָהָר.

שֵׂכֶל נָתַן לַנֶּפֶשׁ, אוֹן לַגּוּף,/ גְּדֻלָּה לַכֶּתֶר וְהָדָר לַכֵּס.

אֵין אִישׁ חָפְשִׁי מֵהַשְׁגָּחַת אֱלֹהַּ:/ פְּלוֹנִי זוֹכֶה בְּזֹהַר וּבְתִפְאֶרֶת, [1265]

וְאַלְמוֹנִי – אַךְ מְרוֹרִים חֶלְקוֹ,/ מַחְסוֹר, כְּאֵב וְצַעַר מְנָתוֹ.

בְּכָל זֹאת מֵחַמָּה עַד עָפָר/ יָשָׁר יַזְדָּן וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ.

עִם נֵס כָּוֶה יָצָא לַדֶּרֶךְ טוּס,/ וְאַרְבָּעִים אִישׁ בְּמַגְּפֵי זָהָב

לִנְקַם אָבִי שָׁלַחְתִּי עִם צְבָאִי,/ וְקָרְבָּנָם רִאשׁוֹן הָיָה אָחִי!

נָסִיךְ כָּמוֹהוּ אַל יָקוּם שֵׁנִי,/ לוֹחֵם כָּמוֹהוּ בְּאִירָן אַל יֶהִי. [1270]

אֲהָהּ, אָחִי עוּל הַיָּמִים פִרוּד,/ רִאשׁוֹן אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם, מִשְׁעַן הֶחָיִל!

זְמַן רַב בָּכִיתִי עַל גּוֹרַל אָבִי,/ נִצְלֵיתִי בַּמַּכְאוֹב וְנֶאֱנַחְתִּי,

עַתָּה עָלַי לִבְכּוֹת גַּם עַל אָחִי,/ בְּלִי דַּעַת מִי אוֹהֵב וּמִי אוֹיֵב.

לְטוּס אָמַרְתִּי: "לְצַ’רַם אַל תֵּלֶךְ,/ עֲקֹף מִבְצַר כַּלָתּ וְהַר סַפִּד.

כִּי שָׁם שׁוֹכֵן פִרוּד עִם הוֹרָתוֹ,/ מִזֶּרַע מְלָכִים הוּא וְגִבּוֹר, [1275]

מַבְחִין אֵינַנּוּ חַיִל זֶה מֵאַיִן,/ הֲמֵאִירָן אוֹ מִמָּקוֹם אַחֵר.

בְּתֻמָּתוֹ יָצָא לְהַכִּירְךָ,/מִבְּלִי מֵשִׂים יָבִיא רֹאשׁוֹ בַּקְּרָב."

אוֹי וַאֲבוֹי לְחֹטֶר הַשָּׁהִים,/ אֲשֶׁר טוּס, אִישׁ נִקְלֶה, קִפֵּד חַיָּיו.

אִלּוּ הָיָה מַצְבִּיא אִירָן מִקֹּדֶם,/ גּוֹרַל כָּוֻס הָיָה בְּרַע מִזְּמָן.

יוֹתֵר מִזֶּה, הוּא מְנַמְנֵם בַּקְּרָב,/ וּמִתְעוֹרֵר רַק כְּשִׁבְתּוֹ לִסְבֹּא. [1280]

מִדּוֹת יָפוֹת זָרוֹת לְגַס הָרוּחַ – / תֹּאבַד נַפְשׁוֹ הָאֲפֵלָה לָעַד!

כְּקָרְאֲךָ אֶת אִגַּרְתִּי אֵלֶיךָ,/ לִפְנֵי כָּל אֲרוּחָה, שֵׁנָה וָנוּחַ,

מַהֵר וּשְׁלַח אֶת טוּס בַּחֲזָרָה./ שְׁמֹר פְּקֻדָּתִי וְאַל תָּסוּר מִמֶּנָּה.

אוֹתְךָ הִנֵּה מִנִּיתִי לְמַצְבִּיא/ בְּנַעֲלֵי זָהָב וּלְךָ הַדֶּגֶל.

גּוּדַרְז הַשָּׂב וְהַדָּגוּל מִכֹּל,/ בְּכָל דָּבָר יִהְיֶה מוֹרֵה דַּרְכֶּךָ. [1285]

עֲצֹר בְּךָ, וְאַל תִּפְתַּח בִּקְרָב./ אַל תִּתְמַכֵּר לְיַיִן וּלְשֵׁנָה,

אַל תְּבַקֵּשׁ קְרָבוֹת בְּכַעַסְךָ/ עַד הַפְּצוּעִים מִפִּצְעֵיהֶם יַחְלִימוּ.

אָז גִּיו יוֹבִיל הַשָּׂדֶה צְבָאֵנוּ,/ כִּי לוֹ גַּם זֹהַר גַּם כַּפּוֹת נָמֵר.

בֵּינְתַיִם הֵעָרֵךְ לַמִּלְחָמָה,/ רַק לֹא, חָלִילָה, מִשְׁתָּאוֹת וָיַיִן!"

עַל הַמִּכְתָּב הִטְבִּיעַ חוֹתָמוֹ/ וְלַמַּלְאָךְ הוֹסִיף:"לַדֶּרֶךְ צֵא. [1290]

אַל תִּנָּפֵשׁ בַּיּוֹם וְאַל בַּלַּיְלָה./ כָּל תַּחֲנָה, הַחְלֵף רַמָּכְךָ."

הָרָץ יָצָא רָכוּב בְּאֻכָּפוֹ/ אֶל פַרִיבֻּרְז הַמְהֻלָּל בָּאָרֶץ.

כְּהַגִּיעוֹ אֶל הַנּוֹדָע בַּשַּׁעַר,/ מָסַר לוֹ אֶת מִכְתַּב הַשַּׁהְרְיָר.

וּפַרִיבֻּרְז קָרָא אֵלָיו אֶת טוּס/ (אִתּוֹ שׂוֹחַח הַרְבֵּה עַל הַמַּצָּב),

אֶת גִּיו הַמְהֻלָּל, גִּבּוֹר הַחַיִל,/ וּשְׁאָר שָׂרֵי צְבָאוֹ הָאַמִּיצִים, [1295]

וּבְאָזְנֵיהֶם קָרָא אֶת הַמִּכְתָּב,/ וְעֵץ חָדָשׁ הֵנִיב אֶת פֵּרוֹתָיו:

כָּל הַגְּדוֹלִים, אַרְיוֹת אַדְמַת אִירָן,/ בֵּרְכוּ אֶת מַעֲשֵׂה הַשַּׁהְרְיָר.

טוּס הַמֻּדָּח מָסַר לְפַרִיבֻּרְז/ אֶת נֵס כָּוֶה וְנַעֲלֵי הַפָּז,

אֶת הַתֻּפִּים וְהַפִּילִים וְשָׂח:/ "קָחֵם, אַתָּה אָדָם רָאוּי לָהֶם.

יָאִיר־נָא הַמַּזָּל פָּנָיו אֵלֶיךָ,/ יִהְיֶה כָּל יוֹם מִימֵי חַיֶּיךָ חַג." [1300]

לָקַח מִכָּל צֶאֱצָאֵי נַוּדַֹר,/ אֶת הָרוֹכְבִים הַמְנֻסִּים בִּקְרָב,

וּבְלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ בְּדַרְכּוֹ,/ בָּא אֶל הַשָּׁהּ מִשְּׂדֵה הַמִּלְחָמָה.

הַשַּׂר הִשְׁתַּחֲוָה אַפַּיִם אַרְצָה,/ אוּלָם כֻסְרַוּ אַף לֹא הֵעִיף בּוֹ עַיִן.

בְּגִדּוּפִים פָּתַח הַשָּׁהּ אֶת פִּיו,/ קֳבָל שָׂרָיו שָׂמָהוּ לְחֶרְפָּה,

גָּעַר בּוֹ וְאַָמר: "אָרוּר אַתָּה!/ שִׁמְךָ יָבוּזוּ הַמְהַלְלִים. [1305]

הֲלֹא תִּירָא אֶת הַטָּהוֹר יַזְדָּן,/ וְלֹא תֵבוֹשׁ בִּפְנֵי הַלּוֹחֲמִים?

קוֹבַע מַלְכוּת נָתַתִּי וְאַבְנֵט, /לְמִלְחָמָה שְׁלַחְתִּיךָ בָּאוֹיֵב.

אָמַרְתִּי: “אֶל הָעִיר צַ’רַם אַל תֵּלֶךְ.”/ הָלַכְתָּ לַמְרוֹת כֵּן וְצִעַרְתַּנִי.

לְמִבָּרִאשׁוֹנָה נָקַמְתָּ בִּי,/ עָנָף מִגֶּזַע סִיָוֻשׁ גָּדַעְתָּ.

אָחִי פִרוּד, אִישׁ מִלְחָמָה דָּגוּל,/ אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ אֵין עוֹד בָּעוֹלָם, [1310]

הָרַגְתָּ, אִישׁ אֲשֶׁר צָבָא שָׁלֵם/ כָּמוֹךָ נֶאֱבַק בּוֹ יוֹם תָּמִים.

אַתָּה יָצָאתָ לְמַסַּע הַקְּרָב,/ וְהִתְפַּנֵּיתָ רַק לְמִשְׁתָּאוֹת.

אֵין מְקוֹמְךָ בֵּין הֶהָמוֹן, לְךָ/ יָפִים כְּבָלִים אוֹ בֵּית מְשֻׁגָּעִים.

אַף שִׂיג לְךָ וָשִׂיחַ עִם חוֹרִים,/ כִּי אֵין לְךָ עֵצָה, חָכְמָה וָדַעַת.

מוֹצָאֲךָ מִמַּנוּצִ’הְר וְזֶה/ זְקָנְךָ שֵׂיבָה הִצִּילוּ אֶת חַיֶּיךָ, [1315]

לוּלֵא כֵּן, אִישׁ אָז מֵאוֹיְבֵי נַפְשֶׁךָ/ לִכְרֹת רֹאשְׁךָ צִוִּיתִי מִגּוּפְךָ.

לֵךְ! מֵעַתָּה יִהְיֶה בֵּיתְךָ כִּלְאֶךָ,/ וְטִבְעֲךָ – רַע סוֹהֶרְךָ יִהְיֶה."

גֵּרְשׁוֹ מֵעַל פָּנָיו, שָׂם בִּכְבָלִים,/ הֵמִיר בְּאֵבֶל חַג וְהִלּוּלִים.


פריבּוּרז מבקש מפּיראן הפוגה בקרב

קוֹבַע לוֹחֵם חָבַשׁ אָז פַרִיבֻּרְז,/ כִּי גַּם גִּבּוֹר הָיָה וְגַם בֶּן מֶלֶךְ,

וְעַל רֻהָּם, יְלִיד גּוּדַרְז, פָּקַד,/ כִּי יְגַלֶּה מַה שְּׁמוֹ וְיַחֲשׂוֹ, [1320]

בְּמַסָּעוֹ אֶל הַמַּצְבִּיא פִּירָן,/ לֵאמֹר דְּבָרִים הַרְבֵּה וְגַם לִשְׁמֹעַ.

אָמַר לוֹ: "לֵךְ וּבוֹא לִפְנֵי פִּירָן / וּמַלְאֲכוּת רָצוֹן הָבִיאָה לוֹ.

הַגֵּד לוֹ: " הַשָּׁמַיִם סוֹבְבִים/ מֵאָז בְּאַהֲבָה וּבְמַשְׂטֵמָה.

אֶחָד הֵם מַגְבִּיהִים עַד הָרָקִיעַ,/ וּמַשְׁפִּילִים שֵׁנִי עַד הֶעָפָר,

וּבִמְיֻחָד אִם גִּבּוֹרִים שׂוֹנֵא הוּא,/כִּי מַאֲרָב – לֹא תַּחְבּוּלַת שׁוֹעִים. [1325]

לְמַאֲרָב אֵינֶנּוּ שָׂשׂ גִּבּוֹר,/ אִם בְּאַלָּה כְּבֵדָה אֵמוּן הָאִישׁ.

אִם הֲפוּגָה תַּצִּיעַ – נְקַבְּלֶנָּה,/ אֲבָל אִם קְרָב רָצִיתָ – נִלָּחֵם.

אִם הֲפוּגָה – אֲנִי מַצִּיעַ חֹדֶשׁ,/ עַד יַעֲלוּ פְּצָעֵינוּ אֲרוּכָה.“”

רֻהָּם נִפְרַד מֵפַרִיבֻּרְז שׁוֹלְחוֹ,/ הַמַּלְאֲכוּת אִתּוֹ וְהָאִגֶּרֶת.

הַגַּשָּׁשִׁים פָּגְשׁוּ אוֹתוֹ בַּדֶּרֶךְ,/ וְשָׁאֲלוּ לִשְׁמוֹ וְלִמְקוֹמוֹ. [1330]

עָנָה לָהֶם: "אֲנִי רֻהָּם, לוֹחֵם/ רַב כִּשְׁרוֹנוֹת, עֵר וְחָזָק כְּסֶלַע.

בְּמַלְאֲכוּת מִפַרִיבֻּרְז אֲנִי,/ בַּדֶּרֶךְ אֶל פִּירָן הִגַּעְתִּי הֵנָּה."

פָּרָשׁ מֵהַסַּיֶּרֶת כְּאָבָק/ אָץ לַמַּצְבִּיא עִם הַבְּשׂוֹרָה לֵאמֹר:

“רֻהָּם מִבְּנֵי גּוּדַרְז מִשְּׂדֵה הַקְּרָב/ בָּא לְשׂוֹחֵחַ עִם מַצְבִּיא תּוּרָן.”

לַהֲבִיאוֹ אֵלָיו צִוָּה פִּירָן/ בְּלֵב פָּתוּחַ וּבִמְאוֹר פָּנִים. [1335]

הַצִּיר רֻהָּם הוֹפִיעַ לְפָנָיו,/ יָרֵא מְזִמּוֹתָיו הַנִּסְתָּרוֹת.

כִּרְאוֹת אוֹתוֹ פִּירָן, הִכִּיר מִיָּד,/ דִּבֵּר רֵעוּת וְעַל כִּסְאוֹ הוֹשִׁיב.

רֻהָּם גִּלָּה אֶת סוֹד בּוֹאֹ לְשָׁם,/ וְאֶל יָדוֹ מָסַר אֶת הָאַגֶּרֶת.

תְּשׁוּבַת פִּירָן אֶל פַרִיבֻּרְז הָיְתָה:/ "הַמַּעֲשֶׂה אֵינֶנּוּ לִכְבוֹדְכֶם.

אַתֶּם פְּתַחְתֶּם בַּמַּאֲבָק הַזֶּה,/ בְּטוּס רָצוֹן טוֹב לֹא מָצָאנוּ. [1340]

כִּזְאֵב טוֹרֵף פָּלַשׁ אֶל אַדְמָתֵנוּ,/ וּבְלִי מַעְצוֹר הָרַג זָקֵן וָיֶלֶד.

כַּמָּה רָצַח, כַּמָּה הוֹבִיל בַּשֶּׁבִי! /אַחַת הִיא לוֹ אוֹיֵב וְגַם אוֹהֵב.

עַל כֵּן לָקְחוּ הַפַּעַם עַל חֶטְאָם,/ וְלֹא הוֹעִיל לָהֶם הַחִפָּזוֹן.

עַתָּה, אִם מְפַקֵּד אִירָן אַתָּה,/ נִשְׁמַע אֶת הָעוֹלֶה עַל רוּחֲךָ.

אִם הֲפוּגָה בִּקַּשְׁתָּ מֶנִּי חֹדֶשׁ,/ אִישׁ מִצְּבָאֵנוּ לֹא יַחְגֹּר מָתְנָיו. [1345]

אַךְ אִם רָצִיתָ קְרָב, אֲנִי לַקְּרָב,/ אֶל הַשָּׂדֶה הוֹצֵא אֶת שׁוּרוֹתֶיךָ.

חֹדֶשׁ תָּמִים בַּלּוּ בַּנְּעִימִים,/ וְאִם אַחַר כֵּן מִתּוּרָן תֵּצְאוּ

וְהַצָּבָא תַּסִּיעוּ לִגְבוּלְכֶם,/ כְּבוֹדְכֶם לֹא יִפָּגַע וְיִשָּׁמֵר,

וָלֹא, נָבוֹא בִּקְרָב עִקֵּשׁ, כָּבֵד,/ וַהֲפוּגָה לֹא תְּבַקֵּשׁ אָז עוֹד."

שִׂמְלַת כָּבוֹד הִצִּיעַ לְרֻהָּם,/ לְפִי עֶרְכּוֹ וּלְפִי תְּהִלָּתוֹ. [1350]

רֻהָּם אַמִּיץ הַלֵּב קִבֵּל מִכְתָּב /אֶל פַרִיבֻּרְז כְּמוֹ הֵבִיא מִמֶּנּוּ.

וְזֶה כְּהַשִּׂיגֹו הַהֲפוּגָה,/ שָׁלַח כַּפָּיו לַעֲבָרִים כִּכְפִיר:

הַגִּזְבָּרִים פָּתְחוּ שַׂקֵּי הַכֶּסֶף,/ שָׂרָיו אָסְפוּ קְשָׁתוֹת וּפְלָצוּרִים;

שֵׁנִית עָרְכוּ צְבָאָם הַמִּתְיַסֵּר,/ בְּחָרִיצוּת הִשְׁלִימוּ הֶחָסֵר.


האיראנים נוחלים מפּלה בקרב עם התּוּרכים

כְּתֹם הַחֹדֶשׁ וְכִקְרֹב הַקְּרָב,/ אַחַר שָׁמְרָם הַהֲפוּגָה כַּדָּת, [1355]

עָלָה מֵעֲבָרִים שְׁאוֹן צָבָא,/ וְכָל אֶחָד פָּנָיו אֶל הַשָּׂדֶה.

מִקּוֹל פַּעֲמוֹנִים, רַעַם תֻּפִּים/ וְתֵקַע חֲצוֹצְרוֹת מוֹטֵט רָקִיעַ.

מֵרַעֲמוֹת סוּסִים, מוֹשְׁכוֹת, יָדַיִם, /מֵחֲרָבוֹת, קְשָׁתוֹת וְכִידוֹנִים,

מֵרֹב אַלּוֹת צִנּוֹת וּמָגִנִּים,/ אֵין מַעֲבָר אַף לְיַתּוּשׁ מִסְכֵּן.

תֹּאמַר: “אֶת הָעוֹלָם בָּלַע תַּנִּין!”,/ אוֹ “אֶרֶץ וְשָׁמַיִם הֲפֵכָה!” [1360]

בְּצַד יָמִין חָנָה גִּיו בֶּן גּוּדַרְז,/ וְהוּא מוּבַּד וְגַם מַצְבִּיא הַסְּפָר;

מִשְׂמֹאל חָנָה אַשְׁכַּשׁ מְהִיר הַיָּד,/ יָם דָּם הִגִּיר בִּשְׂדוֹת הַמִּלְחָמָה;

וּפַרִיבֻּרְז, הַדֶּגֶל עִמָּדוֹ, /וְגִבּוֹרֵי הַחַיִל – בַּמֶּרְכָּז.

אֶל לוֹחֲמָיו פָּנָה וְכֹה אָמַר:/ "עַד הֵנָּה לֹא גִּלִּינוּ יְכָלְתֵּנוּ.

אֲבָל הַיּוֹם נִלְחַם כַּאֲרָיוֹת/ וְאֶת עוֹלַם חוֹרְשֵׁי הָרַע נָצֵר. [1365]

וָלֹא, לְכִשְׁלוֹנֵנוּ יִצְחֲקוּ/ הַקּוֹבָעִים מֵרוּם וְהָאַלּוֹת."

גֶּשֶׁם חִצִּים הִמְטִירוּ קַשָּׁתָיו,/ כְּעֵץ מַשִּׁיר עָלָיו בְּרוּחַ סְתָו.

אֵין לְצִפּוֹר מָקוֹם פָּנוּי בַּשַּׁחַק/ מֵרֹב חִצִּים וּמֵאֲבַק צְבָאוֹת.

הַחֲרָבוֹת בּוֹרְקוֹת כְּאַבְנֵי חֵן,/ כְּאֵשׁ מֵאֲחוֹרֵי אָבָק אָפֵל.

תֹּאמַר: “הָאֲדָמָה כִּפְנֵי כּוּשִׁי,/ הַכּוֹכָבִים – לִבּוֹת הַלּוֹחֲמִים.” [1370]

מֵרֹב הַכִּידוֹנִים, הַחֲרָבוֹת/ וְהָאַלּוֹת בָּא יוֹם הַדִּין לָאָרֶץ.

מֵהַמֶּרְכָּז יָצָא קָדִימָה גִּיו,/ בְּקֶצֶף עַל שְׂפָתָיו לַקְּרָב הֵרִיעַ,

וְיַחַד עִם צֶאֱצָאֵי גּוּדַרְז,/ אֲשֶׁר תּוֹצְאוֹת כָּל קְרָב עַל צַוְּארֵיהֶם,

בְּחִצֵּיהֶם וּבְרָמְחֵיהֶם נִלְחָמוּ,/ נִיצוֹצוֹת אֵשׁ שָׁפְכוּ מִבַּרְזִלָּם.

גּוּדַרְז נִלְחַם בְּכֹחַ בְּפִּירָן,/ וּתְשַׁע מֵאוֹת מִבֵּין קְרוֹבָיו הִכְרִיעַ. [1375]

כִּרְאוֹת לַהָּךּ וּפַרְשִׁידְוַרְד,/ אֵיךְ בְּאָבָק עוֹלֶה צְבָאָם בַּקְּרָב,

הִשְׂתָּעֲרוּ עַל גִּיו וְלוֹחֲמָיו /הָאַמִּיצִים, הַמְּנִיפִים אַלָּה,

חִצִּים אֵין סְפוֹר הִמְטִירוּ הַתֻּרְכִּים/ עַל עוֹטֵי הַשִּׁרְיוֹן הַנּוֹדָעִים.

אִישׁ לֹא רָאָה עוֹד אֶת הָאֲדָמָה – / הַחֲלָלִים הִסְתִּירוּ אֶת פָּנֶיהָ.

אִישׁ לֹא הִפְנָה עָרְפּוֹ לִפְנֵי צָרוֹ,/ וְלֹא עָזַב אֶת מְקוֹמוֹ לָנוּס. [1380]

פָּנָה הוּמָן אֶל פַרְשִׁידְוַרְד וְשָׂח:/ "הָבָה וְנִשְׂתָּעֵר עַל הַמֶּרְכָּז,

וְהָיָה אִם אֶת פַרִיבֻּרְז נִדְחַק /מִשָּׁם, בְּאֵין עוֹד לַצָּבָא מִשְׁעֶנֶת,

יֵקַל הַלַּחַץ מֵאֲגַף יָמִין,/ וּמִטְעָנָם נִתְפֹּשׂ בְּאֵין מַפְרִיעַ."

מִיָּד שָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל הַמֶּרְכָּז,/ לִתְקֹף אֶת פַרִיבֻּרְז בֶּן כַּי־כָּוֻס.

מִפְּנֵי הוּמָן בָּרַח הַפַּהְלַוָן,/ בְּהַתְקָפָה גַּם לוֹחֲמָיו נִשְׁבָּרוּ. [1385]

גְּאֵי הָרֹאשָׁ נָטְשׁוּ עֶמְדוֹתֵיהֶם,/ וְהַתֻּרְכִּים אֶת רַגְלֵיהֶם דָּחָקוּ.

אֶחָד אֶחָד פִּנּוּ אֶת הַמָּקוֹם,/ אִישׁ לֹא עָמַד בִּפְנֵי הַמַּתְקִיפִים.

נֶעְלַם הַדֶּגֶל וְנָדַם הַתֹּף,/ הַמַּאֲמָץ עִרְפֵּל אֶת עֵינֵיהֶם.

הָאַמִּיצִים פָּנוּ עֹרֶף לָנוּס,/ כִּי מַאֲמַצֵּיהֶם עָלוּ בַּתֹּהוּ.

הַדִּגִל וְהַתֹּף כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ,/ וְלֹא נִכַּר אַרְכּוֹף מֵהַמּוֹשְׁכוֹת, [1390]

כִּי פָּג לְבַב הָאִירָנִים פִּתְאֹם,/ הָהָר וְהַמִּישׁוֹר רָטְבוּ מִדָּם.

כְּרֹב הַתּוּרָנִים מֵעֲבָרִים,/ סָר פַרִיבֻּרְז לְמַרְגְּלוֹת הָהָר

עִם כָּל הַנִּשְׁאָרִים עוֹד בַּחַיִּים,/ חַיִּים אֲשֶׁר יָפֶה לָהֶם הַבֶּכֶה.

עָצְרוּ עֲדַיִן כֹּחַ גִּיו, גּוּדַרְז/ וְלֹא מְעַט אַנְשֵׁי־שֵׁם אַמִּיצִים,

אוּלָם כְּהֵעָלֵם מֵעֵין גּוּדַרְז/ נֵס פַרִיבֻּרְז בֶּן כַּי־כָּוֻס, [1395]

אִתּוֹ גַּם גִּבּוֹרָיו וְהַצָּבָא,/ נִדְלַק לִבּוֹ מֵאֵשׁ מַכְאוֹב צוֹרֶבֶת,

וּמוֹשְׁכוֹתָיו הִפְנָה לְהִמָּלֵט,/ כִּי עַל יוֹצְאֵי גּוּדַרְז בָּא יוֹם הַדִּין.

אַךְ גִּיו קָרָא לֵאמֹר: "מַצְבִּיא זָקֵן,/ הַרְבֵּה אַלּוֹת רָאִיתָ וְחִצִּים.

אִם מִפִּירָן אַתָּה אוֹמֵר לִבְרֹחַ,/ אֶזְרֶה עָפָר וָאֵפֶר עַל רֹאשִׁי.

בֵּין כֹּה וָכֹה לֹא יִשָּׁאֵר אִישׁ חַי/ מִכָּל הַגִּבּוֹרִים הַוָּתִיקִים. [1400]

אֵין לִי וְאֵין לְךָ תְּרוּפָה לַמָּוֶת,/ הוּא אַחֲרוֹן בְּכָל הָאֲסוֹנוֹת.

כְּבוֹא הַיּוֹם הַמַּר וְהַנִּמְהָר,/ טוֹב כִּי יִרְאוּ פָּנֶיךָ, לֹא גַּבְּךָ.

אַל נַחֲלִיק מִשְׂדֵה הַקְּרָב הַזֶּה,/ פֶּן נְכַסֶּה כְּלִמָּה עֲפַר כַּשְׁוָד.

הֲלֹא שָׁמַעְתָּ דְּבַר הַמְמַשֵּׁל/ מֵהַיָּמִים הָעַתִּיקִים הָהֵם:

“אִם זֶה לָזֶה אַחִים נוֹתְנִים כָּתֵף,/גַּם הַר גָּדוֹל הוּא כְּכַדּוּר בַּכַּף.” [1405]

עוֹד חַי אַתָּה, אִתְּךָ שִׁבְעִים בָּנֶיךָ,/ וּבֵינֵיהֶם פִּילִים וַאֲרָיוֹת.

נִשְׁבֹּר בְּחַרְבוֹתֵינוּ לֵב אוֹיְבֵנוּ,/ וְגַם אִם הַר, מִשֹּׁרֶשׁ נַעַקְרֶנּוּ."

גּוּדַרְז הִקְשִׁיב לְגִיו, וְכִרְאוֹתוֹ/ רָאשֵׁי צֶאֱצָאָיו הַגִּבּוֹרִים,

נִחַם עַל עֲצָתוֹ, בָּאֲדָמָה/ תָּקַע רַגְלַיִם וְעָצַר מִלֶּכֶת.

הִגִּיעוּ גֻּרָזֶה וְגֻסְתַּהַם/ בְּיַחַד עִם בַּרְתֶּה וְעִם זַנְגֶּה, [1410]

וּבָאוּ בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה,/ כִּי לֹא יָפֵרוּ אֶת בְּרִיתָם. אָמְרוּ:

"לִשְׂדֵה קְרָב זֶה עָרְפֵּנוּ לֹא נַפְנֶה,/ גַּם אִם יֻגַּר דָּמֵנוּ בְּאַלּוֹת.

כֻּלָּנוּ נִלָּחֵם כָּתֵף בְּצַד/ כָּתֵף, וּשְׁמֵנוּ הַמָּשְׁפָּל נָרִים."

אַחַר זֶה נֶאֶחְזוּ בִּמְקוֹם עָמְדָם,/ וְשׁוּב בִּקְרָב אַלּוֹתֵיהֶם הִפְעִילוּ.

הַרְבֵּה תֻּרְכִּים יְדוּעֵי שֵׁם נָפְלוּ,/ אֲבָל מַזַּל אִירָן הִקְדִּיר פָּנָיו. [1415]

גּוּדַרְז הַשָּׂב אָמַר אָז אֶל בִּיזַ’ן:/ "מַהֵר וְצֵא עִם קֶשֶׁת וְאַלָּה,

אֶל פַרִיבֻּרְז הַפְנֵה אֶת מוֹשְׁכוֹתֶיךָ,/ חוּשׁ וְהָבֵא אֵלַי אֶת נֵס כָּוֶה.

אוּלַי יָבוֹא גַּם פַרִיבֻּרְז עַצְמוֹ,/ וּפְנֵי תֵּבֵל יָאִיר בְּאוֹר סָגֹל."

כִּשְׁמֹעַ כֵּן בִּיזַ’ן, הֵאִיץ בַּסּוּס,/ וּלְפַרִיבֻּרְז כְּמוֹ אָדַֹר־גֻּשַׁסְפּ

הִגִּיעַ מְהֵרָה וְכֹה אָמַר לוֹ:/ "מַה פֹּה נֶחְבָּא אַתָּה אֶל הַכֵּלִים? [1420]

הַפְנֵה אֶת מוֹשְׁכוֹתֶיךָ כְּלוֹחֵם,/ וְאַל תֵּשֵׁב בְּרֹאשׁ הָהָר אֵין מַעַשׂ.

אוּלָם אִם לֹא תָּבוֹא, הַדֶּגֶל שְׁלַח,/ וּפָרָשֶׁיךָ שְׁלַח שׁוֹלְפֵי הַחֶרֶב."

כִּשְׁמֹעַ פַרְיבֻּרְז דִּבְרֵי בִּיזַ’ן/ הַנְּבוֹנִים, בָּגְדָה בּוֹ תְּבוּנָתוֹ;

הֵרִים עָלָיו קוֹלוֹ, גֵּרְשָׁהוּ: לֵךְ!/ אַתָּה קַל דַּעַת וּבַקְּרָב חָדָשׁ.

הַמֶּלֶךְ לִי נָתַן אֶת נֵס כָּוֶה,/ אֶת הַפִּקּוּד, הַכֶּתֶר וְהַכֵּס. [1425]

לֹא לְבִּיזַ’ן בֶּן גִּיו נוֹעַד הַדֶּגֶל,/ אוֹ לְלוֹחֵם אַחֵר בְּכָל הָאָרֶץ."

בִּיזַ’ן תָּפַשׂ בַּחֶרֶב הַסְּגֻלָּה,/ הִנְחִית אוֹתָהּ בְּכֹחַ עַל הַדֶּגֶל,

וַחֲצָאוֹ לִשְׁנַיִם חֲצָאִים./ חֲצִי אֶחָד תָּפַשׂ מִבֵּין הַשְּׁנַיִם

וְאָץ לַהֲבִיאוֹ אֶל הַצָּבָא./ כְּהֵרָאוֹת הַדֶּגֶל נָע בַּדֶּרֶךְ,

יָצְאָה כִּתַּת תֻּרְכִּים שׁוֹחֶרֶת קְרָב /וְאָצָה כִּלְבִיאִים לִקְרַאת בִּיזַ’ן [1430]

בַּחֲרָבוֹת שְׁלוּפוֹת וּבְאַלּוֹת,/ לְהִלָּחֵם עַל דֶּגֶל הַנַּפָּח.57

פִּתְאֹם קָרָא הוּמָן: "הִנֵּה הַדֶּגֶל!/ גְּבוּרַת אִירָן בַּדֶּגֶל הַסָּגֹל,

וְהָיָה אִם נִתְפֹּשׂ אוֹתוֹ הַפַּעַם,/ נָצֵר אָז אֶת עוֹלַם הַשַּׁהְרְיָר."

בִּיזַ’ן עָנַב הַיֶּתֶר עַל קַשְׁתּוֹ/ וְעַל תּוקְפָיו הִמְטִיר חִצִּים כְּגֶשֶׁם.

הוּא הֲדָפָם מֵעַל פָּנָיו אָחוֹר,/ מֵהֶם עָרַךְ כֵּרָה לַזְּאֵבִים. [1435]

הַפָּרָשִׁים אֲשֶׁר לִוּוּ אֶת גִּיו/ וְגֻסְתַּהַם אָמְרוּ לִמְפַקְּדֵיהֶם:

“נָסוֹגוּ מֵאִתָּנוּ הַתֻּרְכִּים – /אוּלַי בִּיזַ’ן שָׁב הֵנָּה עִם הַדֶּגֶל?”

שָׂרֵי אִירָן הָאַמִּיצִים, אַלּוֹת/ כְּבֵדוֹת בַּכַּף, יָצְאוּ חוֹצֵץ,

וּפָרָשִׁים תֻּרְכִּים הַרְבֵּה הִפִּילוּ./ בִּיזַ’ן עָשָׂה הַדֶּרֶךְ בִּדְהָרָה,

וְעַד שׁוּבוֹ לְמַחֲנֶה אִירָן,/ בַּדֶּרֶךְ הֶחֱזִיקוּ הַשָּׂרִים. [1440]

בִּיזַ’ן הִגִּיעַ כְּאַרְיֵה טוֹרֵף/ וְדֶגֶל צְבָא אִירָן בְּכַף יָדוֹ.

הַלּוֹחֲמִים הִקִּיפוּ אֶת הַדֶּגֶל,/ מֵאֲבָקָם הִקְדִּיר אֲוִיר הָאָרֶץ;

עַתָּה שֵׁנִית יָצְאוּ לְהַתְקָפָה,/ וּקְרָב חָדָשׁ נִטַּשׁ בָּעֲרָבָה.

בְּקַו רִאשׁוֹן נָפַל חָלָל רִיוְנִיז,/ אוֹתוֹ אָהַב כַּי־כָּוֻס כְּנַפְשׁוֹ.

בְּנוֹ הַצָּעִיר הָיָה, רָאוּי לְכֶתֶר,/ יָקָר לְפַרִיבֻּרְז, מַחְמַל אָבִיו. [1445]

כִּנְפֹל רֹאשׁ הַנָּסִיךְ אֶל הֶעָפָר,/ קָרְעוּ אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם אֶת בִּגְדֵיהֶם,

וְגִיו קָרָא בְּקוֹל וְכֹה אָמַר:/"אַי, גִּבּוֹרִים וְלוֹחֲמִים בְּנֵי חַיִל!

כְּרִיו אֵין עוֹד אֶחָד בִּשְׂדֵה קְרָב זֶה/ יָקָר לְפַרִיבֻּרְז בֶּן כַּי־כָּוֻס.

נֶכֶד כָּוֻס הַשָּׂב וּבֶן זְקוּנָיו,/ פִרוּד בֶּן סִיָוֻשׁ וְרִיו אַחְרָיו

אָבְדוּ פֹּה, בַּמָּקוֹם הַזֶּה, לַשָּׁוְא./ הֲיֵשׁ דָּבָר מַדְהִים מִזֶּה בָּאָרֶץ? [1450]

אִם כֶּתֶר הַנָּסִיךְ עוּל הַיָּמִים/ יִפֹּל בִּידֵי הַצַּר, נִלְבַּשׁ כְּלִמָּה.

אִם אָנֹכִי אֶטּשׁ אֶת הַשָּׂדֶה,/ עַל צְבָא אִירָן תִּנְחַת מַהֲלוּמָה,

וְאִם, חָלִילָה, כֶּתֶר הַנָּסִיךְ/ יִפֹּל בִּידֵי אוֹיְבֵנוּ בַּשָּׂדֶה,

בּוּשָׁה נוֹסֶפֶת תְּכַסֶּה פָּנֵינוּ – /אָבְדַן הָעֶלֶם וְאָבְדַן הַכֶּתֶר."

מוֹצָא פִּי גִּיו הִגִּיעַ לְאָזְנֵי/ פִּירָן, מַצְבִּיא תּוּרָן גִּבּוֹר הַחַיִל, [1455]

וְהַצְּבָאוֹת בְּיֶתֶר עֹז חִדְּשׁוּ/ הַתַּחֲרוּת עַל כֶּתֶר בֶּן כָּוֻס.

הַרְבֵּה נָפְלוּ מִשְּׁנֵי הַמַּחֲנֹות,/ אוּלָם מַזַּל אִירָן הִסְתִּיר פָּנָיו.

נִלְחַם כְּשַׁחַל הַגִּבּוֹר בַּהְרָם,/ בְּכִידוֹנוֹ תָּקַף אֶת הַתֻּרְכִּים,

בַּחֹד הֵרִים הַכֶּתֶר מֵעָפָר,/ וְהַצְּבָאוֹת עָמְדוּ פְּעוּרֵי פֶּה.

שָׂמְחוּ הָאִירָנִים לָזֹאת,/ כִּי הֶחֱזִיר הַנֵּזֶר הֶחָדָשׁ. [1460]

אוּלָם הַמִּלְחָמָה כָּבְדָה כָּל רֶגַע,/ אִישׁ לֹא הִפְנָה רֹאשׁוֹ מִשְּׂדֵה הַקְּרָב.

חֲרוֹן הַלּוֹחֲמִים גָּבַר אַף הוּא/ וְאִישׁ הִכָּה עַל רֹאשׁ שׂוֹנְאוֹ בְּכֹחַ.

הַמַּאֲבָק נִטַּשׁ עַד בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ,/ עַד עֵינֵיהֶם הֻכּוּ בְּסַנְוֵרִים.

מִבְּנֵי גּוּדַרְז כֻּלָּם נוֹתְרוּ שְׁמוֹנָה,/ הָאֲחֵרִים נָפְלוּ חָלָל בַּקְּרָב.

מִזֶּרַע גִּיו – עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה,/ כֻּלָּם יָפִים לְכֶתֶר וּלְאוֹצָר, [1465]

מִזֶּרַע כַּי־כָּוֻס נָפְלוּ שִׁבְעִים,/ וְהֵמָּה אֲרָיוֹת בְּיוֹם הַקְּרָב,

לְבַד מֵרִיו, אוֹתֹו גִּבּוֹר עָטוּר,/ אֲשֶׁר לָבוֹא רָאוּי חוּץ לַחֶשְׁבּוֹן.

מִבֵּין קְרוֹבֵי פִּירָן כִּתְשַׁע מֵאוֹת/ פָּרָשׁ נָפְלוּ חָלָל בַּמִּלְחָמָה,

וּשְׁלשׁ מֵאוֹת מִזֶּרַע אַפְרָסִיָבּ,/ אֲשֶׁר דָּעַךְ בַּשַּׁחַק כּוֹכָבָם,

אַךְ הַמַּזָּל, הַדֶּגֶל הַזּוֹרֵחַ/ וְהַשָּׂדֶה הָיוּ בִּידֵי פִּירָן. [1470]

לֹא יוֹם הָאִירָנִים הָיָה הַיּוֹם,/ חֶמְדַּת הַקְּרָב תַּמָּה בְּכִשָּׁלוֹן.

הָאִירָנִים עָזְבוּ אֶת הַמִּישׁוֹר,/ וְהַפְּצוּעִים נִטְּשׁוּ לְגוֹרָלָם.

שָׁם מַזָּלָם הִפְנָה מֵהֶם פָּנִים,/ כִּי גַּם סוּס גֻּסְתַּהַם נָפַח רוּחוֹ,

וְגֻסְתַּהַם, כִּידוֹן בַּכַּף, עוֹטֶה/ שִׁרְיוֹן, בְּקוֹבָעוֹ, נָע כְּשִׁכּוֹר.

עִם חֲשֵׁכָה, כְּהַאֲפִיל הַיּוֹם,/ פָּגַשׁ בִּיזַ’ן אֶת גֻּסְתַּהַם הַשָּׂב. [1475]

קָרָא אֵלָיו: “בּוֹא, שֵׁב מֵאֲחוֹרַי,/ אֵין אִישׁ יָקָר לִי בָּעוֹלָם מִמֶּךָּ.”

וְכֹה רָכְבוּ שְׁנֵיהֶם עַל סוּס אֶחָד./ כְּהַחֲשִׁיךְ הַיּוֹם בְּבַת אַחַת,

נָטְשׁוּ כֻּלָּם אֶת הַמַּעֲרָכָה,/ וְנִמְלְטוּ לְמַרְגְּלוֹת הָרֶכֶס.

הַפָּרָשִׁים הַתּוּרָנִים שְׂמֵחִים,/ חָפְשִׁים מִדְּאָגָה וּמֵעָמָל,

חָזְרוּ לַמַּחֲנֶה בְּאֵין מַפְרִיעַ, /בְּרֶגֶל גַּאֲוָה וּבְכשֶׁר קְרָב. [1480]

מִלּוֹחֲמֵי אִירָן עָלְתָה שַׁוְעָה/ קוֹרַעַת לֵב, מַחֲרִישָׁה אָזְנַיִם.

כָּל אִישׁ מַסְפִּיד קְרוֹבוֹ וַעֲמִיתוֹ,/ מַשְׁמִיעַ קִינָתוֹ בַּמִּדְרוֹנוֹת.

הִנֵּה כָּזֹאת הִיא דֶּרֶךְ הַשָּׁמַיִם./ אֲשֶׁר חָרְצוּ לְמַעְלָה אֵין לִמְנֹעַ.

הֵם סוֹבְבִים בְּלִי אַהֲבָה עָלֵינוּ,/ מִדָּה אַחַת לָרֵעַ וְלָעָר.

כִּנְטוֹת רֹאשׁ מַזָּלְךָ לִישֹׁן,/ עָלֶיךָ לֹא יִפְסַח עוֹד הָאָסוֹן. [1485]


בּהראם חוזר לשדה הקרב לחפש את שוטו

כְּנוּחַ הַצְּבָאוֹת מֵהֶעָמָל,/ אַחַר אַשְׁמֹרֶת רִאשׁוֹנָה בַּלַּיְלָה,

נִדְחַף בַּהְרָם לָבוֹא לִפְנֵי גּוּדַרְז,/ וְכֹה אָמַר: "אָבִי הַמְהֻלָּל!

בִּשְׂדֵה הַקֶּטֶל בְּבַקְשִׁי הַכֶּתֶר,/ וְכַהֲרִימוֹתִיו בְּכִידוֹנִי

עַד הֶעָנָן, אָבַד לִי הַמַּגְלֵב./ אִם יַאַסְפוּהוּ הַתֻּרְכִּים, חָלִילָה,

יִהְיֶה בַּהְרָם הַמְהֻלָּל לִצְחוֹק, /וְעוֹלָמִי יִקְדַּר כְּמוֹ הָבְנֶה. [1490]

טָבוּעַ שְׁמִי בָּעוֹר, וּמַצְבִּיאָם/ גִּבּוֹר־הַחַיִל יִקָּחֶנּוּ לוֹ.

אֵלְכָה מִיָּד וַאֲשִׁיבֶנּוּ לִי,/ וְגַם אִם רַב וּמְמֻשָּׁךְ הַטֹּרַח.

הַאִם צָרָה כְּתוּבָה בַּכּוֹכָבִים הִיא,/ כִּי יִתְגּוֹלֵל שְׁמִי בַּעֲפַר שָׂדוֹת?"

עָנָה גּוּדַרְז הַשָּׂב לֵאמֹר:"אַי, בְּנִי!/ בָּזֶה תָּבִיא הַקֵּץ לְגוֹרָלְךָ.

בִּגְלַל מַקֵּל כָּרוּךְ בִּרְצוּעַת עוֹר/תָּבוֹא עַד הֶבֶל פִּי אוֹיְבֵי נַפְשֶׁךָ?" [1495]

עָנָה בַּהְרָם גִּבּוֹר הַמִּלְחָמָה:/ "אֲנִי כַּאֲחֵרִים, לֹא טוֹב מֵהֶם.

כְּבוֹא עִתּוֹ אָדָם גַּם מֵת בַּבַּיִת./ הַדְּאָגָה, אֵפוֹא אַךְ לְחִנָּם הִיא."

אֵלָיו פָּנָה אָז גִּיו:" אָחִי, אַל תֵּלֶךְ./ בְּבֵית גְּנָזַי לִי מַגְלְבִים הַרְבֵּה:

אֶחָד – יָדִית זָהָב וָכֶסֶף לוֹ,/ וּשְׁנַיִם – אַבְנֵי חֵן טְבוּעוֹת בָּהֶם.

כִּפְתֹחַ פַרַנְגִּיס אֶת הָאוֹצָר,/ כְּהַרְעִיפָהּ עָלַי חֲגוֹר וָנֶשֶׁק, [1500]

צִנַּת חָזֶה בָּחַרְתִּי וּמַגְלֵב;/ הִשְׁאַרְתִּי כָּל הַיֶּתֶר בְּלִי “חֲבָל!”

מַגְלֵב אַחֵר לִי הֶעֱנִיק כָּוֻס,/ בּוֹ אֲבָנִים הַמְּאִירוֹת כַּסַהַר.

עוֹד חֲמִשָּׁה לִי עֲטוּרֵי זָהָב,/ מְשֻׁבָּצִים בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת.

לְךָ כָּל הַשִּׁבְעָה, רַק אַל תֵּלֵךְ. / אַל קְרָב אֵין שַׁחַר תְּחַדֵּשׁ הַפַּעַם."

עָנָה לְגִיו אָחִיו גִּבּוֹר־הַחַיִל"/ "עֶלְבּוֹן כְּבוֹדִי זֶה לֹא אוּכַל לָשֵׂאת. [1505]

אַתֶּם דּוֹבְרִים עַל רֵיחַ וְעַל צֶבַע,/ אֲנִי עַל שֵׁם צָפוּי לְבִזָּיוֹן.

אַחַת מִשְׁתַּיִם: אַחֲזִיר הַשּׁוֹט,/ אוֹ אֶת רֹאשִׁי אֶמְסֹר בַּמִּלְחָמָה."

עֲצַת יַזְדָּן מִמֶּנּוּ נִסְתְּרָה; /גַּלְגַּל רָקִיעַ לֹא נָטָה לוֹ חֶסֶד.

כִּצְנֹחַ רֹאשׁ מַזָּל לְהֵרָדֵם,/ תּוֹקֵף אֶת רֹאשׁ הַכְּסִיל הַחִפָּזוֹן.

בַּהְרָם דָּפַק סוּסוֹ לִשְׂדֵה הַקְּרָב,/ אוֹתוֹ הֵאִיר יָרֵחַ בִּמְלוֹאוֹ. [1510]

בָּכָה מָרָה עַל כָּל הַהֲרוּגִים,/ אֲשֶׁר בְּאֵין מַזָּל נָפְלוּ חָלָל.

רִיוְנִיז טָבַל בְּדָם וּבְאָבָק,/ וְהַמְּעִיל עָלָיו קְרָעִים קְרָעִים.

עָלָיו הִזִּיל דְּמָעוֹת בַּהְרָם הַכְּפִיר,/ קָרָא: "אֲהָהּ, פָּרָשׁ צָעִיר, בֶּן־חַיִל,

וּמֵעַתָּה חֹפֶן עָפָר בִּלְבַד!/ גְּדוֹלִים – בְּאַרְמוֹנוֹת, אַתָּה – לְבוֹר!"

בַּהְרָם פָּקַד אֶחָד־אֶחָד אֶחָיו,/ אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה הַקֶּטֶל הָרָחָב. [1515]

אֶחָד מִבֵּין הַגִּבּוֹרִים פָּגוּעַ/ בַּחֶרֶב, אֶפֶס בַּחַיִּים עוֹדֶנּוּ,

הִשְׁגִּיחַ בְּבַּהְרָם הַמִּתְקָרֵב,/ וְנֶאֱנַק מִכְּאֵב שָׁאַל לִשְׁמוֹ,

וְכֹה אָמַר: "אַי, כְּפִיר! עוֹדֶנִּי חַי/ אִם כִּי הוּטַלְתִּי אֶל הַהֲרוּגִים.

נַפְשִׁי יוֹצֵאת לְפַת וּלְמַיִם זֶה/ יוֹמַיִם, גַּם לְסוּת לִישֹׁן עָלֶיהָ."

כִּשְׁמֹעַ כֵּן בַּהְרָם, מִהֵר אֵלָיו/ בְּלֵב קָרוֹב וּבְנֶפֶשׁ מְרַחֶמֶת. [1520]

הִתְחִיל בּוֹכֶה, פּוֹצֵעַ אֶת פָּנָיו./ קָרַע אֶת מְעִילוֹ לַחְבּשׁ פִּצְעוֹ,

וְשָׂח: "אַל תִּבָּהֵל, זוֹ רַק שְׂרִיטָה,/ וְהִיא קָשָׁה, כִּי טֶרֶם נֶחְבְּשָׁה.

כְּהֵחָבְשָׁהּ, תָּשׁוּב לַמַּחֲנֶה,/ וּמִפְּצָעֶיךָ תַּחֲלִים מַהֵר."

הִנֵּה הֵקִים אֶחָד מֵהַנּוֹפְלִים, /וְלֹא יָדַע כִּי הוּא עַצְמוֹ יִפֹּל.

אָמַר אֶל הַפָּצוּעַ: "שְׁמַע נָא, עֶלֶם! / חַכֵּה לִי פֹּה עַד אֶחֱזֹר מִיָּד. [1525]

מַגְלֵב אָבַד לִי בַּמִּגְרָשׁ הַזֶּה/ בַּקְּרָב עַל כֶּתֶר בֶּן כָּוֻס, רִיוְנִיז.

כְּהִמָּצְאוֹ אָשׁוּב מִיָּד אֵלֶיךָ,/ וְיַחַד חִישׁ נַגִּיעַ לִגְדוּדְךָ."

בַּהְרָם הֵאִיץ בַּסּוּס אֶל הַמֶּרְכָּז,/ סָבַב הָלוֹךְ וָשׁוֹב בָּרַחֲבָה,

6.jpg

וְאֶת שׁוֹטוֹ מָצָא בְּגַל פְּצוּעִים/ מִתְבּוֹסְסִים בְּדָם וּבְאָבָק.

מֵרַמָּכוֹ נָחַת וֶהֱרִימוֹ,/ פִּתְאֹם צְנֵפַת סוּסָה לָקְחָה אָזְנוֹ. [1530]

בַּצָּהֳלָה הִשְׁגִּיחַ גַּם סוּסוֹ;/ סוֹעֵר וְעֵר כְּמוֹ אָדַֹר־גֻּשַׁסְפּ

אֶל עֵבֶר הַסּוּסָה נָשָׂא רַגְלַיִם,/ וְאַחֲרָיו בַּהְרָם בְּעַל כָּרְחוֹ.

הִרְחִיב אֶת צְעָדָיו בְּקוֹבָעוֹ/ וּבִמְעִילוֹ כֻּלּוֹ רָטֹב מִיֶּזַע.

כְּהַשִּׂיגוֹ סוּסוֹ עָלָה עָלָיו/ וְחֶרֶב הֹדּוּ מִנְּדָנָהּ שָׁלַף,

אוּלָם כְּהַאִיצוֹ בַּסּוּס, לֹא זָז! / הָסּוּס וְהַפָּרָשׁ כֻּסּוּ זֵעָה, [1535]

בַּהְרָם אוֹבֵד עֵצוֹת פִּתְאֹם, הֵנִיף/ חַרְבּוֹ עַל רֹאשׁ הַסּוּס וַהֲרָגוֹ.

מִשָּׁם לִשְׂדֵה הַקְּרָב עָשָׂה עַתָּה/ דַּרְכּוֹ בָּרֶגֶל, אַךְ מַהֵר כְּרוּחַ.

הַחֲלָלִים כִּסּוּ אֶת הַמִּישׁוֹר,/ וְהַמִּישׁוֹר – כְּעֵין הָאַרְגְּוָן.

אָמַר בַּהְרָם: “אֵיכָה אֶשָּׂא רַגְלַי/ עַל הַמִּגְרָשׁ הַזֶּה בְּלִי סוּס דּוֹהֵר?”

דְּבַר קִרְבָתוֹ נוֹדַע לִצְבָא תּוּרָן./ מֵאָה רוֹכְבִים מֵהַמֶּרְכָּז זִנְּקוּ [1540]

לִתְפֹּשׂ אוֹתוֹ בִּשְׂדֵה הַמִּלְחָמָה,/ לַהֲבִיאוֹ לִפְנֵי מַצְבִּיא צְבָאָם.

בַּהְרָם הַכְּפִיר צִיֵּד קַשְׁתּוֹ בַּיֶּתֶר,/ וּמְטַר חִצִּים הוֹרִיד גִּבּוֹר־הֶחָיִל.

וְהַחִצִּים כְּהִשָּׁלְחָם בְּכֹחַ,/ לֹא נִשְׁלְחוּ לַעֲבָרִים לָרִיק.

תֻּרְכִּים רַבִּים נָפְלוּ וְנִפְצְעוּ,/ וְהוּא כִּכְפִיר סוֹעֵר וּמִשְׂתָּעֵר.

הַפָּרָשִׁים נָסוֹגוּ מִפָּנָיו,/ וְאֶל פִּירָן הִרְחִיבוּ צַעֲדָם. [1545]

אָמְרוּ: “רְאֵה, מָצָאנוּ שָׁם אוֹיֵב,/ וְהוּא נִלְחָם בָּרֶגֶל כְּאַרְיֵה!”


בהראם נהרג בידי תּז’או

כְּשׁוּב הַחַיִל לַמַּצְבִּיא פִּירָן/ הִגִּידוּ לוֹ כָּל עֲלִילוֹת הָעֶלֶם.

הַרְבֵּה סִפְּרוּ לוֹ עַל מִלְחֲמוֹתָיו/ הַנּוֹדָעוֹת וְהַנַּעֲלָמוֹת.

שָׁאַל פִּירָן: “וּמִי הָאִישׁ הַזֶּה?/ מַה שְּׁמוֹ בֵּין נִכְבְּדֵי הָאָרֶץ?”

עָנָה פָּרָשׁ אֶחָד: “בַּהְרָם הָאִישׁ,/מַדְבִּיר הָאֲרָיוֹת, מְאוֹר צְבָאוֹ הוּא.” [1550]

אָז אֶל רוּאִין פָּנָה פִּירָן לֵאמֹר:/ "בַּהְרָם מִשָּׁם לִבְרֹחַ לאֹ יַצְלִיחַ.

קוּם, בְּנִי! אוּלַי תָּבִיא אוֹתוֹ חַיִּים,/ וְאָז הַזְּמַן יָנוּחַ מִקְּרָבוֹת.

קַח דַּי הַצֹּרֶךְ לוֹחֲמִים אִתְּךָ,/ כִּי הוּא אִישׁ מִלְחָמָה רָאוּי לִשְׁמוֹ."

כִּשְׁמֹעַ כֵּן רוּאִין מִהֵר לָצֵאת/ וּמַעַרְכֵי לִבּוֹ – אֵיבָה וָרֶשַׁע.

בַּהְרָם רָאָה אוֹתוֹ אָץ כְּאָבָק,/ וּבְרַד חִצִּים סָמִיךְ הִמְטִיר עָלָיו, [1555]

בְּעוֹד יוֹשֵׁב הוּא עַל גִּבְעָה כִּכְפִיר/ וּמָגִנּוּ סִתְרָה לִפְנֵי רֹאשׁוֹ.

כְּהִפָּגַע רוּאִין בְּחֵץ, אָבְדוּ/ לִבְנֵי־הַחַיִל עֶשְׁתּוֹנוֹתֵיהֶם.

בְּחֻלְשָׁתָם נָסוֹגוּ עַד פִּירָן,/ וְדוֹאֲגִים, אֵין יָד וָרֶגֶל, שָׂחוּ:

“לוֹחֵם כָּמוֹהוּ לֹא הָיָה עֲדֶנָּה,/ בַּיָּם תַּנִּין כָּמוֹהוּ לֹא רָאִינוּ.”

פִּירָן שָׁמַע זֹאת וְנֶהְַּפְך לִבּוֹ,/ רוֹעֵד, כְּמוֹ עָלֶה, בְּרֹאשׁ אָמִיר, [1560]

עָלָה עַל רַמָּכוֹ קַל הָרַגְלַיִם,/ וְעִם בְּנֵי לְוָיָה יָצָא לַדֶּרֶךְ.

הוּא בָּא וְכֹה אָמַר: "גִּבּוֹר אִישׁ־שֵׁם!/ מַדּוּעַ זֶה אַתָּה נִלְחָם בָּרֶגֶל?

כְּבוֹאֲךָ עִם סִיָוֻשׁ תּוּרָנָה,/ חָכָם, שׁוֹלֵט בְּרוּחֲךָ הָיִיתָ.

טוֹב כִּי נֹאכַל יַחְדָּו לֶחֶם בְּמֶלַח;/ נֵשֵׁב, נַצְמִיחַ יְדִידוּת בֵּינֵינוּ.

חֲבָל כִּי בֵּן־פֹּרָת צָעִיר כָּמוֹךָ,/ גִּבּוֹר כִּכְפִיר וּבַעַל כִּשְׁרוֹנוֹת, [1565]

יַפְקִיר רֹאשׁוֹ הַגֵּא אֶל הֶעָפָר,/ וְלוֹ יִבְכּוּ קְרוֹבָיו וּבְנֵי אַרְצוֹ.

בּוֹא וְנִכְרֹת בֵּינֵינוּ בְּרִית שָׁלוֹם,/ אֲשֶׁר יַשְׂבִּיעַ אֶת רְצוֹן לִבְּךָ.

אַחַר כֵּן קֶשַׁר מִשְׁפָּחָה נִקְשֹׁר,/ וּבֶעָתִיד נַגְדִּיל עוֹד לַעֲשׂוֹת.

לֹא תַּעֲמֹד בִּפְנֵי צָבָא בָּרֶגֶל./ אַל תְּחָרֵף אֶת נַפְשְׁךָ לַשָּׁוְא."

עָנָה בַּהְרָם וְכֹה אָמַר: "מַצְבִּיא/ נָבוֹן וּבַעַל נֶפֶשׁ מְאִירָה! [1570]

שְׁלשָׁה יָמִים לֹא בָּא מָזוֹן אֶל פִּי,/ אֲבָל לָחוֹם נִלְחַמְתִּי יוֹם וָלַיְלָה.

אוּלָם שֶׁאֱלָתִי מִמֶּךָּ – סוּס,/ כִּי יְבִיאֵנִי אֶל בְּנֵי הַחוֹרִים,58

אֶל הַזָּקֵן גּוּדַרְז הַכַּשְׁוָדִי,/ וָלֹא, אֶפְתַּח בַּקֶּשֶׁת מֵחָדָשׁ.|

אָמַר פִּירָן: "שׁוֹחֵר כָּבוֹד! הֲלֹא/ יָדַעְתָּ כִּי דָּבָר זֶה אִי אֶפְשָׁר?

הַצָּעָתִי לְךָ טוֹבָה יוֹתֵר./ אַתָּה אַמִּיץ, אַךְ אַל תִּפְעַל בְּלִי שֵׂכֶל. [1575]

שִׂים אֶל לִבְּךָ כִּי פָּרָשֵׁי צְבָאֵנוּ /אֵינָם רוֹאִים זֹאת לְכָבוֹד לָהֶם,

כִּי נְפָשׁוֹת מִזֶּרַע נְסִיכִים,/ נוֹשְׂאֵי כְּתָרִים וְאַנְשֵׁי־שֵׁם בַּחֶרֶב,

בַּקְּרָב אִתְּךָ נָפְלוּ אוֹ נִפְצְעוּ,/ וּבְדַם לִבָּם הִרְטִיבוּ הֶעָפָר.

מִי יַעֲמֹד עַתָּה עַל גְּבוּל אִירָן,/ וְלֹא יִרְתַּח דָּמוֹ בּוֹ וּמֹחוֹ?

לוּלֵא יָרֵאתִי מֵאַפְרָסִיָבּ/ כִּי יִתְרַגֵּז עַל מַעֲשֵי לִבּוֹ, [1580]

רַמָּךְ לְךָ נָתַתִּי, בַּחוּרִי,/ אֲשֶׁר יַחֲזִירְךָ לִצְבָאֲךָ."

אָמַר דְּבָרוֹ וְשָׁב עַל עִקְּבוֹתָיו,/ הַלֵּב נִכְמָר, אוּלָם הָרֹאשׁ פִּכֵּחַ.

מִלּוֹחֲמָיו נִגַּשׁ אֵלָיו תַּזָ’ו./ גָּדוֹל הָיָה הָאִישׁ מִפִּיל אַדִּיר,

בִּקֵּשׁ לִשְׁמֹעַ מֶה חָדָשׁ בְּפִיו,/ וְזֶה:"בֵּין גִּבּוֹרִים אֵין כְּבַּהְרָם.

מֵאַהֲדָה עֵצוֹת טוֹבוֹת יָעַצְתִּי,/ הֶרְאֵיתִי דֶּרֶךְ וְהִצַּעְתִּי בְּרִית. [1585]

אַךְ לֹא מָצְאוּ דְּבָרַי נָתיב אֵלָיו,/ כִּי הִשְׁתּוֹקֵק לָשׁוּב לִצְבָא אִירָן."

אָמַר תַּזָ’ו בֶּן־חַיִל לְפִּירָן: /"לִקְנוֹת לִבּוֹ בְּאַהֲבָה נוֹאַלְתָּ.

כָּל עוֹד רַגְלִי, אֵצֵא אֵלָיו בַּחֶרֶב,/ וַאֲטִילוֹ לְבֵין הָאֲבָנִים."

סוֹעֵר יָצָא תַּזָ’ו לָרְחָבָה,/ אֲשֶׁר בַּהְרָם שָׁהָה בָּהּ לְבַדּוֹ,

וְכִרְאוֹתוֹ אוֹתוֹ, כִּידוֹן בַּכַּף, /הֵרִיעַ לִקְרָאתוֹ כְּפִיל זוֹעֵם. [1590]

קָרָא: "מֵחֵיל תּוּרָן הַמְהֻלָּל/ מִפְלָט בִּקְרָב זֶה לֹא תִּמְצָא הַיּוֹם.

הַאִם לִבְרֹחַ לְאִירָן אָמַרְתָּ,/ קִוִּיתָ לְהָרִים רֹאשְׁךָ לְמַעְלָה?

כָּרַתָּ פֹּה רָאשֵׁי שָׂרִים. עֲמֹד!/ הִנֵּה הֵקִיץ הַקֵּץ גַּם עַל רֹאשְׁךָ."

אֶל מְלַוָּיו קָרָא: “לַמְּדוּהוּ לֶקַח/ בְּחֵץ וּבְקֶשֶׁת, בְּכִידוֹן וּבְחֶרֶב.”

הַתּוּרָנִים, כָּל אִישׁ אֲשֶׁר עָמַד/ לִבּוֹ, צָרוּ עָלָיו בַּהֲמוֹנָם. [1595]

דָּרַךְ הַקֶּשֶׁת הַגִּבּוֹר בַּהְרָם,/ וְהֶאֱפִיל שָׁמַיִם בְּחִצָּיו.

כִּכְלוֹת חִצָּיו, אָחַז בְּכִידוֹנוֹ,/ וּבְדָם כִּסָּה כַּיָּם מִישׁוֹר וָגֶבַע.

כְּהִסָּדֵק רָמְחוֹ, הִגִּיר דָּמָם,/ כְּעַב מָטָר, בְּחֶרֶב וּבְאַלָּה.

הֶמְשֵׁךְ הַמַּאֲבָק הָיָה כָּזֶה:/ חִצֵּי הָאַמִיצִים פָּצְעוּ גּוּפוֹ;

וְכֶאֲזֹל כֹּחוֹ וּגְבּרָתוֹ,/ מֵאֲחוֹרֵי גַּבּוֹ נִגַּשׁ תַּזָ’ו, [1600]

וְעַל כְּתֵפוֹ הִכָּהוּ בְּחַרְבּוֹ./ בַּהְרָם נָפַל מֵהַגִּבְעָה אַפַּיִם.

יָדוֹ נוֹשֵׂאת הַחֶרֶב נִגְדְּעָה,/ הַקְּרָב נָדַם וְתַם הַמַּעֲשֶׂה.

גַּם הַנָּבָל תַּזָ’ו, לִבּוֹ נִכְמַר,/ עָלָה בָּאֵשׁ מֵרַחֲמִים עָלָיו.

בּוֹשׁ וְנִכְלָם פָּנָה עַתָּה לָלֶכֶת,/ בְּעוֹד נַפְשׁוֹ אֶל קָרְבָּנוֹ נִמְשֶׁכֶת.


גיו הורג את תּז’או בנקמת בהראם

כִּפְנוֹת הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹהֶרֶת עֹרֶף,/ יָרְדָה הַדְּאָגָה עַל נֶפֶשׁ גִּיו, [1605]

וְאֶל בִּיזַ’ן אָמַר: "שִׂמְחַת לִבִּי!/ אָחִי, לְצַעֲרִי, לֹא שָׁב עֲדֶנָּה.

לִבְחֹן שׂוּמָה עָלֵינוּ מַה קָּרָה לוֹ,/ וְאַל נַמְתִּין עַד נְבַכֶּה הַמֵּת."

יָצְאוּ הַשְּׁנַיִם כְּאָבָק בָּרוּחַ/ לִשְׂדֵה הַקְּרָב, מְקוֹם הַמַּאֲבָק.

הֵם סָבְבוּ בְּכָל פִּנָּה וָעֵבֶר,/ נַפְשָׁם יוֹצֵאת לִרְאוֹת אֶת אֲהוּבָם.

וְכַאֲשֶׁר בַּסּוֹף נִגְלָה לָהֶם,/ פָּרְצוּ דְּמָעוֹת וְדָם מֵעֵינֵיהֶם. [1610]

מוּטָל הָיָה שָׁם בְּעָפָר וּבְדָם,/ יָדוֹ קְטוּעָה וְגוֹרָלוֹ חָרוּץ.

מֵאֻכָּפוֹ צָנַח אַמִּיץ הַלֵּב/ וְכָאַרְיֵה שָׁאַג בְּקוֹל אַדִּיר.

מִקּוֹל הַצְּעָקָה נֵעוֹר בַּהְרָם,/ הוּא הִסְתּוֹבֵב, שָׁב לְהַכָּרָתוֹ,

וְכֹה אָמַר אֶל גִּיו: "לוֹחֵם צְמֵא שֵׁם!/ בַּעֲטָפְךָ גּוּפִי בַּאֲרוֹנִי,

צֵא לְנִקְמַת אָחִיךָ מִתַּזָ’ו./ הַשּׁוֹר לֹא יַעֲמֹד בִּפְנֵי הַכְּפִיר. [1615]

פִּירָן רָאַנִי, אַךְ לֹא שָׂשׂ לַקְּרָב,/ זָכַר יְדִידוּתֵנוּ בֶּעָבָר.

לֹא כֵן אַבִּירֵי סִין אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם – /דָּרְשׁוּ אֶת רָעָתִי מִבַּתְּחִלָּה.

תַּזָ’ו בֶּן הָעַוְלָה פְּצָעַנִי כֹּה,/ וְרֹאשׁ הֵקַל בְּמַעֲמָד וָיַחַשׂ."

כִּשְׁמֹעַ גִּיו אֶת אֵלֶּה הַדְּבָרִים/ מִפִּי בַּהְרָם, הִמְטִיר דְּמָעוֹת מָרוֹת,

וּבַבּוֹרֵא הַכֹּל יָכוֹל נִשְׁבַּע,/ בְּאוֹר הַיּוֹם וֶּבֱאֱשׁוּן הַלַּיְלָה: [1620]

“קוֹבַע רוּמִי יִשָּׂא רֹאשִׁי תָּמִיד,/ עַד לֹא אֶקֹּם אֶת דַּם בַּהְרָם אָחִי.”

בְּלֵב כּוֹאֵב, נוֹטֵר אֵיבָה, יָשַׁב/ בְּאֻכָּפוֹ וְחֶרֶב בְּכַפּוֹ.

כְּהַאֲפִיל הָאֲדָמָה עִם עֶרֶב/ הָיָה תַּזָ’ו בַּדֶּרֶךְ מִסִּיּוּר.

כְּהַשְׁגִּיחוֹ בַּבָּא, שָׁאַף גִּיו רוּחַ,/ וּמוֹשְׁכוֹתָיו כִּוֵּן אֶל שְׂנוּא נַפְשׁוֹ.

תַּזָ’ו נִפְרַד בֵּינְתַיִם מִצְּבָאוֹ/ וְהִתְרַחֵק מֵעִם הַלּוֹחֲמִים. [1625]

כִּרְאוֹת כֵּן גִּיו הִשְׁלִיךְ אֶת פְּלָצוּרוֹ/ וְאֶת מָתְנָיו הֵבִיא בָּעֲנִיבָה.

עַתָּה הִנִּיחַ עַל כְּתֵפָיו הַחֶבֶל,/ וֶהֱרִימוֹ מֵהָאֻכָּף בְּלִי קֹשִי.

אֶל הֶעָפָר הִשְׁלִיךְ כִּכְלִי אֵין־חֵפֶץ,/ יָרַד מֵעַל סוּסוֹ, קָשַׁר כַּפָּיו,

שׁוּב עָל סוּסוֹ עָלָה, וְאַחֲרָיו/ סְחָבוֹ כְּאִישׁ מֻכֶּה בְּשִׁגָּעוֹן.

תַּזָ’ו הִפְצִיר בְּגִיו וְהִתְחַנֵּן:/ "גִּבּוֹר בֶּן־חַיִל! לֹא נוֹתַר בִּי כֹּחַ. [1630]

מָה עָוֶל בִּי מָצָאתָ, כִּי בַּחשֶׁךְ/ רַק בִּי בָּחַרְתָּ לְיַסְּרֵנִי תֹּפֶת?"

הִצְלִיף גִּיו עַל רֹאשׁוֹ מָאתַיִם שׁוֹט,/וְכֹה אָמַר: "לֹא עֵת דְּבָרִים. קָדִימָה!

הֲלֹא יָדַעְתָּ, בֶּן עַוְלָה אָרוּר,/ כִּי עֵץ בְּגַן הַנְּקָמָה נָטַעְתָּ,

אֲשֶׁר שִׂיאוֹ יִשְׂגֶּא עַד הַשָּׁמַיִם,/ מַשְׁקֵהוּ – דָּם, וַחֲרָבוֹת – פִּרְיוֹ.

כְּצַיִד קַל בָּחַרְתָּ בְּבַּהְרָם,/ עַתָּה תַּכִּיר אֶת לֹעַ הַתַּנִּין. [1635]

הַפִּיד אֲשֶׁר קִפֵּד חַיֵּי בַּהְרָם/ זִעְזַע בְּמַכְאוֹבִים אֶת נֶפֶשׁ גִּיו."

עָנָה לְגִיו תַּזָ’ו גִּבּוֹר־הַחַיִל:/ "אַתָּה – כְּנֶשֶׁר, כְּחוּגָה – אֲנִי.

אָחִיךְ לֹא שָׂנֵאתִי מֵעוֹלָם,/ וְגַם לֹא מִיָּדִי חָלָל נָפַל.

הַפָּרָשִׁים מִסִּין הִכּוּהוּ נֶפֶשׁ/ בְּטֶרֶם הִשַּׂגְתִּיו בִּשְׂדֵה הַקְּרָב."

אָמַר לוֹ גִּיו: “נָבָל וּבֶן־בְּלִיַּעַל!/ חֲסֹךְ שְׁקָרֶיךָ מִבַּקֵּשׁ סְלִיחָה.” [1640]

גִּיו הָאַמִּיץ סְחָבוֹ, וֶהֱבִיאוֹ/ לִפְנֵי בַּהְרָם הַשַּׁחַל הַפָּצוּעַ,

וְשָׂח: "הִנֵּה הָרֹאשׁ זוֹמֵם הָרָע./ אֶגְמֹל לוֹ לָעַוָּל כְּעַוְלָתוֹ.

תּוֹדָה לְאֵל עֶלְיוֹן הַכֹּל יָכוֹל,/ כִּי הֶעֱנִיק לִי הַגּוֹרָל דֵּי זְמָן,

לִפְנֵי הֵאָסֶפְךָ לָקַחַת פֹּה/ אֶת נֶפֶשׁ הַבְּלִיַּעַל לְעֵינֶיךָ."

נָשָׂא תַּזָ’ו כַּפָּיו, וְרַחֲמִים/ בִּקֵּשׁ עַל נִשְׁמָתוֹ מִגִּיו לֵאמֹר: [1645]

"אֲשֶׁר קָרָה – נִגְזַר עָלָיו לִקְרוֹת,/ רֹאשִׁי כָּרוּת בַּחֶרֶב – מַה יּוֹעִיל?

הוּא הִתְפַּלֵּשׁ אַפַּיִם בֶּעָפָר/ וְאֶל בַּהְרָם קָרָא: אַי, אִישׁ נָדִיב!

לִהְיוֹת הַרְשֵׁנִי עֶבֶד לְנַפְשֶׁךָ,/ וַאֲשָׁרֵת אֶת הַשּׁוֹמֵר קִבְרֶךָ."

אֶל גִּיו אָמַר אָז הַגִּבּוֹר בַּהְרָם:/ "אֲשֶׁר נוֹלַד לִחְיוֹת, סוֹפוֹ לָמוּת.

אַף כִּי מִמֶּנּוּ בָּאָה הָרָעָה לִי,/ אַל יִתְנַסֶּה דַּרְכִּי בִּכְאֵב הַמָּוֶת. [1650]

רֹאשׁוֹ זוֹמֵם הָרֶשַׁע אַל תַּתִּיז,/ וְהוּא יִשְׁמֹר זִכְרִי בֵּין הַחַיִּים."

אַךְ גִּיו, אֲשֶׁר רָאָה אָחִיו גּוֹסֵס,/ וְעַל יָדוֹ אֶת הָעַוָּל כָּבוּל,

הִרְעִים בְּקוֹל, תָּפַשׂ בִּזְקַן תַּזָ’ו,/ וְאֶת רֹאשׁוֹ הִתִּיז כְּרֹאשׁ חוּגָה.

בַּהְרָם, עֵינָיו הִזִּילוּ דֶּמַע־דָּם,/ וּמִשְׁתּוֹמֵם עַל תַּהְפּוּכוֹת שָׁמַיִם,

קָרָא וְכֹה אָמַר: "מִי בָּעוֹלָם/ רָאָה לְאוֹר הַיּוֹם פֶּלֶא כָּזֶה: [1655]

אִם מִיָּדִי אוֹ מִיָּדְךָ נָפַל,/ הֵן כְּאָחִי הָיָה וְכִשְׁאֵרִי!"

אָמַר אֶת אֵלֶּה וְנָפַח נַפְשׁוֹ./ בְּעוֹלָמֵנוּ הַדְּבָרִים הֵם אֵלֶּה:

הַמַּחֲזִיק בְּרֶסֶן הַשִּׁלְטוֹן,/ עָלָיו בְּדָם לִרְחֹץ כַּפָּיו לֹא פַּעַם.

אוֹ תַּהֲרֹג, אוֹ תֵּהָרֵג אַתָּה./ אַשְׁרֵי אָדָם שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ.

גִּבּוֹר־הַחַיִל גִּיו סָפַד לָאָח,/ וְעַל רֹאשׁוֹ שָׁפַךְ עָפָר שָׁחוֹר. [1660]

בּוֹכֶה קָשַׁר אָחִיו אֶל סוּס תַּזָ’ו / וְהַמּוֹשְׁכוֹת מָסַר לִידֵי בִּיזַ’ן.

אֶת גּוּפָתוֹ הֵבִיא מִשְּׂדֵה הַקְּרָב,/ וְיָד הֵקִים לוֹ כַּיָּאֶה לְשָׁהּ.

אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ מִלְאוּ עִנְבָּר וּמֻשְׁק,/ גּוּפוֹ הִלְבִּישׁוּ מֶשִׁי בָּא מִסִּין.

אוֹתוֹ כְּשָׁהּ עַל כִּסֵּא שֵׁן הוֹשִׁיבוּ,/ לָנוּחַ בּוֹ בְּצֵל הָעֲטָרָה.

אָדֹם־כָּחֹל צָבְעוּ אֶת הָאִיתוֹן,/ וְאֵין בַּהְרָם כְּאִלּוּ לֹא נוֹלַד! [1665]

הַלּוֹחֲמִים לָבְשׁוּ קַדְרוּת וָאֵבֶל /עַל קֵץ אֲהוּב נַפְשָׁם לִמּוּד הַסֵּבֶל.


האיראנים שבים אל כוּסרו

הֵרִים רֹאשׁוֹ הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרֵחַ,/ וְיוֹם חָדָשׁ עָלָה בַּעֲטַרְתּוֹ.

הַלּוֹחֲמִים הֵחֵלוּ מִתְאַסְּפִים,/ וְכָל אֶחָד הֵשִׂיחַ נִסְיוֹנוֹ:

"רַבִּים הַהֲרוּגִים בִּצְבָא אִירָן,/ וְהַמַּזָּל הֶעְלִים פָּנָיו מִמֶּנּוּ.

כַּמָּה הִשְׂכִּילוּ הַתֻּרְכִּים בַּקְּרָב!/ אָכֵן, אָסוּר לְהִתְמַהְמֵהַּ עוֹד. [1670]

הָבָה, נָבוֹא לִפְנֵי כֻסְרַוּ, מַלְכֵּנוּ,/ וְשָׁם מִפִּיו נִשְׁמַע מַה יֵלֶד יוֹם.

אִם לֵב הַשָּׁהּ לְמִלְחָמָה אֵינֶנּוּ,/ אֵין לִי וְלָנוּ מַה פֹּה לַעֲשׂוֹת.

אָבוֹת פֹּה בְּלִי בָּנִים, בָּנִים בְּאֵין/ אָבוֹת, פְּצוּעִים פֹּה וּלְבָבוֹת שְׁבוּרִים.

אַךְ אִם לְמִלְחָמָה יִקְרָא אוֹתָנוּ,/ וְיַעֲרֹךְ צְבָאוֹ הַמְהֻלָּל,

נָחוּשׁ בְּלֵב מָלֵא נָקָם וָכַעַס,/ וְאֶת עוֹלַם חוֹרְשֵׁי הָרָע נָצֵר." [1675]

בְּרוּחַ זוֹ נָסוֹגוּ מֵהַגְּבוּל,/ דָּם בָּעֵינַיִם, צַעַר בַּלְּבָבוֹת,

אַחִים מְקוֹנְנִים עַל דַּם אַחִים,/ קְרוֹבִים נֶאֱנָחִים עַל קְרוֹבֵיהֶם.

הִרְחִיבוּ צַעֲדָם אֶל הַכָּסֶה,/ כְּנִפְרָדִים מֵעִם הַחֲלָלִים.

צוֹפֵי תּוּרָן אֲשֶׁר הִקְדִּימוּ צֵאת,/ כְּבָר לֹא מָצְאוּ אַף אִישׁ בִּשְׂדֵה הַקְּרָב,

וְאֶל פִּירָן הִגִּיעָה הַבְּשׂוֹרָה:/ “פְּנוּיָה הָאָרֶץ מֵהָאִירָנִים!” [1680]

כִּשְׁמֹעַ כֵּן פִּירָן, שָׁלַח בַּסֵּתֶר/ אֶת סַיָּרָיו לְכָל הָעֲבָרִים,

וְכַאֲשֶׁר הַנְּסִיגָה אֻשְּׁרָה,/ נָחָה דַּעְתּוֹ מִדְּאָגָה וָרֹגֶז.

עִם הַשְּׁקִיעָה יָצָא עִם מְלַוִּים/ לָתוּר אֶת שְׂדֵה הַקְּרָב הַהוּא.

הָהָר, הָעֵמֶק וְהָעֲרָבָה/ הָיוּ מְלֵאִים גְּדֵרוֹת וְאֹהָלִים.

אוֹתָם כֻּלָּם מָסַר לְלוֹחֲמָיו/ וְהִתְפַּלֵּא לַמִּתְחוֹלֵל בַּחֶלֶד: [1685]

"הַיּוםֹ – רוּם שַׁחַק, מָחֳרָת – שְׁקִיעָה:/ פַּעַם שִׂמְחָה וּפַעַם חֲרָדָה.

טוֹב כִּי בִּגְבִיעַ יַיִן מִתְנוֹצֵץ /דַּרְכֵּנוּ נַעֲשֶׂה מִיּוֹם לְיוֹם."

מִבְּלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ עוֹד שָׁלַח/ לְשָׁהּ תּוּרָן בְּשׂוֹרַת הַנְּסִיגָה,

וְזֶה שָׂמַח שִׂמְחָה גְּדוֹלָה עָלֶיהָ – / קֹרָא לוֹ דְּרוֹר מִדְּאָגָה וָפַחַד.

כָּל הַצָּבָא בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה /קִשְּׁטוּ נְתִיב פִּירָן אֶל הָאַרְמוֹן. [1690]

תָּלוּ עַל גַּג וָדֶלֶת אֲרִיגִים/ וְעַל רֹאשׁוֹ זָרוּ אֲדַרְכּוֹנִים.

כְּהוֹפִיעוֹ לִפְנֵי הַשָּהְרְיָר,/יָצָא זֶה לְקַבְּלוֹ בְּמַתָּנוֹת,

בֵּרַךְ בּוֹאוֹ, וְכֹה אָמַר אֵלָיו:/ “לְךָ בַּגִּבּוֹרִים אֵין אָח וָרֵעַ!”

שְׁבוּעַיִם קוֹל קַתְרוֹס עָלָה וָנֵבֶל/ מִתּוֹךְ אַרְמוֹן הַשָּׁהּ אַפְרָסִיָבּ,

וּבַשְּׁלִישִׁי גָּמַר פִּירָן הָאֹמֶר/ לָשׁוּב בְּלֵב שָׂמֵחַ לְבֵיתוֹ. [1695]

הֵכִין לוֹ אַפְרָסִיָבּ מַתְּנַת פְּרִידָה,/ אֲשֶׁר תִּלְאֶה לִסְפֹּר חֲמוּדוֹתֶיהָ:

דִּינְרֵי זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת/ וְאַבְנֵטֶים מְשֻׁבָּצִים פְּנִינִים;

סוּסֵי עֲרָב – רִתְמֹות זָהָב לָהֶם,/ חַרְבֹת הֹדּוּ בִּנְדָנֵיהֶן מִפָּז,

כִּסֵּא מַלְכוּת הָדוּר מִשָּׂג וָשֵׁן,/ וְאַפִּרְיוֹן שְׁבוֹ וְכֶתֶר מֵעִנְבָּר;

אָמוֹת מִסִּין עִם נְעָרִים מֵרוּם,/כּוֹסות מִשְּׁבוֹ מְלֵאוֹת עִנְבָּר וּמֻשְׁק – [1700]

כָּל הַכְּבֻדָּה יָעַד לַשַּׂר פִּירָן,/ וְעוֹד הוֹסִיף כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה.

אֱלֵי פִּירָן, בְּטֶרֶם פְּרִידָתוֹ,/ אָמַר הַשָּׁהּ: "גִּבּוֹר טוֹב־לֵב, אִישׁ חֶסֶד,

חֲבֹר לַמּוּבַּדִים, מֵהֶם תֶּחְכַּם,/ וּמִפְּגָעִים רָעִים צְבָאֵנוּ שְׁמֹר.

שְׁלַח מְרַגְּלִים לְכָל הָעֲבָרִים,/ וְיַחְקְרוּ אֶת הָאוֹיֵב בַּסֵּתֶר.

כִּי כַּי־כֻסְרַוּ כָּבֵד כַּיּוֹם בְּעשֶׁר,/ וְצֶדֶק וּנְדִיבוּת הֵם תִּפְאַרְתּוֹ. [1705]

אִם יַחַשׂ, כֶּתֶר וְכִסֵּר לְךָ,/ אַל תְּבַקֵּשׁ לְךָ יוֹתֵר מִזֶּה.

אִם אוֹיִבְךָ עָקָר, אַל תַּעֲלֹז,/ שְׁמֹר צְעָדָיו וּבְחַן כַּוָּנוֹתָיו.

כָּל עוֹד רֻסְתַּם בֶּן זָל הוּא שַׂר צְבָאוֹ,/ אַל תֵּרָדֵם בָּטוּחַ וְשָׁלֵו.

אֵין אִישׁ מַדְרִיךְ מְנוּחָתִי כָּמוֹהוּ,/ כִּי מְגַמַּת פָּנָיו נָקָם וּגְמוּל.

יָרֵאתִי פֶּן יָקוּם פִּתְאֹם הָאִישׁ,/ וְאֶת צְבָאוֹ יַסִּיעַ עַל תּוּרָן." [1710]

פִּירָן נֵאוֹת לְכָל עֲצוֹת הַשָּׁהּ,/ כִּי שַׂר צְבָאוֹ וְגם קְרוֹבוֹ הָיָה.

אַחַר כֵּן שָׂם מַצְבִּיא תּוּרָן פָּנָיו,/ בְּיַחַד עִם צְבָאוֹ, לִמְחוֹז כֻתַּן.

הַלּוֹחֲמִים, וְכֵן פִּירָן רֹאשָׁם,/ עָשׂוּ דַּרְכָּם שְׂמֵחִים וְרוֹעֲשִׁים.

פֹּה תַּם סִפּוּר פִרוּד בֶּן סִיָוֻשׁ, /עַתָּה הַסְכֵּת לְפָרָשַׁת כָּמוּס.


יג ב. הַגָּדַת כָּאמוּס אִישׁ כֻּשָׁאן

פתח־דבר

בְּשֵׁם אֲדוֹן הַשֶּׁמֶש וְהַסַּהַר,/ אֲשֶׁר גִּלָּה לַלֵּב צְפוּנוֹת הַשֵּׂכֶל,

אֲדוֹן הַיֵּשׁ וְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר,/ הַמְתַעֵב תְּכָכִים וּלְשׁוֹן מִרְמָה,

אֲדוֹן שַׁבְּתַאי וְשֶׁמֶשׁ וּמַאְדִּים,/ אֲשֶׁר תִּקְוָה בּוֹ, פַּחַד וּבְשׂוֹרָה.

נִבְצַר מִמֶּנִּי לְשַׁבְּחוֹ כְּמוֹ,/ וּבִלְבָבִי אֲנִי שׁוֹפֵךְ שִׂיחִי.

מֶרְחָב וּזְמָן מִמֶּנּוּ הֵם, אֲבָל/ גַּם רֶגֶל נְמָלָה נוֹשֵׂאת תָּווֹ. [5]

מֵרוּם שָׁמַיִם עַד עֲפַר הָאָרֶץ,/ הַמַּיִם, הָאֲוִיר וְהַחַמָּה,

כֻּלָּם עֵדִים לַהֲוָיַת יַזְדָּן,/ וּמוֹדִיעִים לַנֶּפֶשׁ אֶת דְּבָרוֹ.

שׂוּמָה עָלֶיךָ לְהַשִּׂיג גָּדְלוֹ,/ לוֹ בִּכְבוֹדוֹ אַךְ לְמוֹתָר הַכֹּל,

שָׂרִים, גִּזְבָּר, כִּסֵּא, אַבְנֵט וָכֶתֶר,/ הָ“עוֹד” וְהַ“פָּחוֹת” וְהַמַּזָּל.

לַמְרוֹת כָּל זֹאת אֲנַחְנוּ עֲבָדָיו,/ וְלִרְצוֹנוֹ רָאשֵׁינוּ מַרְכִּינִים, [10]

כִּי הוּא בָּרָא הַנֶּפֶשׁ וְהַדַּעַת,/ אֶת הַשָּׁמַיִם וְהַכּוֹכָבִים.

אַל תַּעֲבֹד אֱלֹהַּ זוּלָתוֹ,/ הָאשֶׁר וְהַסֵּבֶל מִיָּדוֹ.

הַלַּיְלָה וְהַיּוֹם וְהַשָּׁמַיִם,/ שֵׁנָה וָלֶחֶם, אַהֲבָה וָרֹגֶז,

וְהָרָקִיעַ הַסּוֹבֵב מַהֵר,/ וּפַעַם גִּיל יָבִיא וּפַעַם סֵבֶל.

בַּעֲלִילוֹת רֻסְתַּם רַב הַמֻּפְלָא,/ שָׁמוּר יָפֶה בְּלֵב כָּל אִישׁ וָאִישׁ: [15]

בַּיַּבָּשָׁה הוּא פִּיל, בַּיָּם – תַּנִּין,/ חָכָם, עָרוּם וְעֵר בִּשְׂדֵה הַקְּרָב.

בּוֹ אֹמֶץ לוֹחֲמִים גְּדוֹלִים/ בְּיַחַד עִם הָדָר, חָכְמָה וָדַעַת.

עַתָּה נִפְתַּח בְּהַגָּדַת כָּמוּס,/ מִסֵּפֶר הֶעְתַּקְתִּיהָ בִּלְשׁוֹנִי.

עַתָּה חֲזֹר לְשִׂיחַ זְקַן הַכְּפַר,/ שְׁמַע מַה בְּפִיו מֵהַיָּמִים מִכְּבָר.


כוּסרו מבַזה את טוס

הַלּוֹחֲמִים עִם פַרִיבֻּרְז בְּרֹאשׁ/ וְעִם גּוּדַרְז וְגִיו, פַּחַד אוֹיְבָיו, [20]

כֻּלָּם בְּאֵבֶל, דֶּמַע עַל פְּנֵיהֶם,/ עָשׂוּ דַּרְכָּם אִירָנָה מִתּוּרָן.

כְּהַגִּיעָם לַדֶּרֶךְ אֶל צַ’רַם,/ כַּלָתּ לְמַעְלָה, מֵי מַיַם לְמַטָּה,

הֵחֵלּוּ בְּשִׂיחָה עַל קְרַב פִרוּד/ אֲשֶׁר פִּרְיוֹ אַךְ חֲרָטָה וּכְאֵב.

פַּחַד הַשָּׁהּ נָפַל עַל הַבָּאִים:/ דָּם בָּעֵינַיִם, בַּלֵּבָב אַשְׁמָה.

מְבֻיָּשִׁים הִגִּיעוּ אֶל הַשָּׁהּ,/ כְּבֵדָם פָּצוּעַ וְלִבָּם מַכָּם: [25]

אֲחִי הַשָּׁהּ הַחַף מֵחֵטְא רָצְחוּ,/ וְלָאוֹיֵב מָסְרוּ חוֹתָם וָכֶתֶר.

בְּלֵבַּ דַּוַּי,זְרוֹעוֹת מְצֻלָּבוֹת,/ כַּעֲבָדִים לִפְנֵי הַכַּי הוֹפִיעוּ.

הִבִּיִט בָּהֶם הַשָּׁהּ כֻסְרַוּ בְּכַעַס,/ לִבּוֹ מָלֵא כְּאֵב, עֵינָיו – דְּמָעוֹת,

וְאֶל יַזְדָּן קָרָא: "שׁוֹפֵט צַדִּיק!/ אַתָּה נָתַתָּ לִי מַזָּל וָכֵס.

עַתָּה נִכְלָם אֲנִי, בּוֹשׁ מִפָּנֶיךָ,/ אַתָּה מֵיטִיב לָדַעַת אֵיךְ וְלָמָּה, [30]

וָלֹא, צִוִּיתִי תֵּכֶף בַּשָּׂדֶה/ לִתְקֹעַ אֶלֶף עַמּוּדֵי תֵלִיָּה,

וְטוּס הוֹקַעְתִּי עַל רִאשׁוֹן בָּהֶם;/ אֶת הַנִּלְוִים אֵלָיו – עַל כָּל הַיֶּתֶר.

רַבּוֹת אָבְלָה נַפְשִׁי עַל דַּם אָבִי,/ יָגוֹן וּכְאֵב הָיוּ מְנָת חֶלְקִי.

עַתָּה נְקַם פִרוּד נוֹסַף עַל אֵלֶּה./ חֵי אֱלֹהִים, טוּס זֶה בֶּן־מָוֶת הוּא!

אָמַרְתִּי: "מִכַּלָתּ וּמִצַּ’רַם/ מְנַע רַגְלֶיךָ גַּם תְּמוּרַת כָּל הוֹן, [35]

כִּי שָׁם פִרוּד וְהוֹרָתוֹ בַּדֶּרֶךְ,/ וְהוּא גִּבּוֹר מִזֶּרַע הַכַּיִים."

הֵן לוּ יָדַע פִרוּד, כִּי טוּס הַבָּא/ וְלָמָּה הַצָּבָא עוֹשֶׂה דַּרְכּוֹ,

כִּי אָז תָּקַף רִאשׁוֹן, וּמֵהָהָר/ כָּרַת רָאשִׁים לֹא מְעַטִּים מִמֶּנּוּ.

טוּס זֶה סָכָל, קְשֵׁה־לֵב – מַדּוּעַ זֶה/ הֶחִישׁ אֶת הַצָּבָא אֶל הַמִּבְצָר?

כְּעֹנֶשׁ מִשָּׁמַיִםִ, הַבּוֹרֵא/ מִטּוּס וּמִצְּבָאוֹ הֵסִיר לִבּוֹ. [40]

צֶאֱצָאֵי גּוּדַרְז שִׁלְּמְוּ מִשְׁגּוֹ./ אָרוּר יִהְיֶה, אִתּוֹ פִּילָיו, תֻּפָּיו!

שִׂמְלַת כָּבוֹד וְשַׁי נָתַתִּי לוֹ,/ וּלְהִלָּחֵם שָׁלַחְתִּי בְּאָחִי!

לוֹחֵם כְּטוּס אַל יִוָּלֵד בָּאָרֶץ,/ מַצְבִּיא כָּמוֹהוּ אַל יֵדַע צְבָאֵנוּ!

אוֹי לְפִרוּד, בֶּן סִיָוֻשׁ אָבִי,/ אֲשֶׁר לֵב גִּבּוֹרִים לוֹ וְאַלָּה!

כְּמוֹ אָבִיו נָפַל בְּלֹא אָשָׁם,/ וּבְיַד מַצְבִּיא צְבָאִי נָפַל חָלָל. [45]

אֵין בָּעוֹלָם יְצוּר נִבְזֶה מִטּוּס,/ לַבּוֹר וְלַכְּבָלִים רָאוּי הוּא, זֶהוּ!

חֲסַר עוֹרְקִים וָמֹחַ זֶה הָאִישׁ,/ טוּס הַנִּקְלֶה הוּא לְפָנַי אַךְ כֶּלֶב."

מִדַּם אָבִיו וּמִנִּקְמַת אָחִיו/ עִוֵּת פָּנָיו בְּמַכְאוֹבוֹת נַפְשׁוֹ.

אֶת הַצָּבָא שִׁלַּח מֵעַל פָּנָיו,/ וּמֵעֵינָיו הִגִּיר אֶת דַּם לִבּוֹ.

אוּלַם־הָעֲטָרָה בִּפְנֵי כֻּלָּם סָגַר/ בִּהְיוֹת נַפְשׁוֹ פְּצוּעָה בְּמוֹת הָאָח. [50]

גְּדוֹלֵי אִירָן, שְׁחוֹחִים וַאֲבֵלִים,/ נָשְׂאוּ רַגְלַיִם לַחֲצַר רֻסְתַּם

לְהִצְטַדֵּק: "מֵאֱלֹהִים הָיָה זֶה,/ אִישׁ לֹא אָבָה לִפְגֹּעַ בְּפִרוּד.

אוּלָם כִּנְפֹל חָלָל זַרַסְפּ בֶּן טוּס,/ הִשְׁחִירוּ פְּנֵי הַמְפַקְּדִים מִבֹּשֶׁת,

וְכַאֲשֶׁר גַּם חֲתָנוֹ נִסְפָּה,/ הַפּוּר נָפַל וְגוֹרָלוֹ נֶחְרַץ.

מִי שֵׁם פִרוּד וְאוֹתוֹתָיו יָדַע,/ וּמִי בִּקֵּשׁ אֶת לֵב הַשָּׁהּ לִפְצֹעַ? [55]

סוּר אֶל הַמֶּלֶךְ וְגוֹנֵן עָלֵינוּ,/ יִכְבֹּש אַפּוֹ, יָאִיר פָּנָיו אֵלֵינוּ.

הַאִם יוֹצֵא יֶרֶךְ כָּוֻס, רִיוְנִיז,/ לֹא נֶהֱרַג בִּידֵי פִרוּד תְּחִלָּה,

וְהוּא צְעִיר בָּנָיו, גִּבּוֹר בֶּן־חַיִל,/ יְפֵה מַרְאֶה, יָקָר לְכַּי־כֻסְרַוּ?

אֵלֶּה תּוֹצְאוֹת וְסוֹף כָּל מִלְחָמָה:/ לָזֶה עֲטֶרֶת וְלָזֶה דּוּמָה.


כּי־כוּסרו סולח לאירנים

הִזְהִיבִהָ שֶׁמֶשׁ פַּאֲתֵי עוֹלָם/ וְלַיְלָה אֵין אוֹרָה נָסוֹג בַּלָּאט. [60]

עָלְתָה קְרִיאָה מִשַּׁעַר הָאַרְמוֹן,/ כִּי תַּהַמְתַּן לִפְנֵי הַשָּׁהּ הוֹפִיעַ.

אָמַר רֻסְתַּם לַשָּׁהּ: "כֻסְרַוּ דָּגוּל!/ בְּךָ שְׂמֵחִים כִּסֵּא חוֹתָם וָכֶתֶר.

מִטּוּס וּמִצְּבָאוֹ נִפְגַּעְתָּ, שָׁהּ./ לְמַעֲנִי סְלַח־נָא לַעֲווֹנָם.

כִּרְאוֹת טוּס בְּנוֹ וַחֲתָנוֹ מֵתִים,/ עָזַב הַשֵּׂכֶל אֶת מִשְׁכַּן מֹחוֹ.

רֵאשִׁית, כִּי הוּא מָהִיר לִכְעֹס, שֵׁנִית,/ חַיֵּי יֶלֶד אֵינָם מַהֲתַלָּה. [65]

לָכֵן כִּנְפֹל לִפְנֵי עֵינָיו רִיוְנִיז, /וְאַחֲרָיו זַרַסְפּ, הַכְּפִיר הַגֵּא,

לֹא יִפָּלֵא כִּי חֲמָתוֹ גָּדְלָה./ רָאוּי אֵינֶנּוּ לְּנָקָם וָעֹנֶשׁ.

וְעוֹד: נָטַר צְבָאֵנוּ לְאָחִיךָ,/ כִּי לֹא בָּא לְבַקֶּרְךָ מֵעוֹלָם.

אֶפֶס דַּע, אֵין אִישׁ מֵת לֹא בְּעִתּוֹ,/ וְאַל תַּפְקִיר אֶת לְבָבְךָ לַצַּעַר.

הַנְּשָׁמָה יוֹצֵאת אוֹ מְגֹרֶשֶׁת,/ גַּם בִּכְשָׁפִים לֹא תַּאֲרִיךְ צְבָאָהּ." [70]

הֵשִׁיב לוֹ כִּי־כֻסְרַוּ: "אַי, פַּהְלַוָן!/ לִבִּי דָּוֶה לָעֶלֶם הַדָּגוּל.

עַתָּה הֵבֵאתָ נֹחַם לְנַפְשִׁי,/ אִם כִּי רוּחִי מָרָה עָלַי מְאֹד."

כִּשְׁמֹעַ תַּהַמְתַּן אֶת תְּשׁוּבָתוֹ,/ נָפַל אַפַּיִם אַרְצָה בְּתוֹדָה.

יָרָה הַשֶּׁמֶשׁ כִּידוֹנָיו אֶל עָל,/ כְּהַעְפִּילוֹ אֶל מְרוֹמֵי רָקִיעַ,

וְכַאֲשֶׁר קָרַע שִׂמְלַת הַשְּׁבוֹ /לַחְשׂף עֶדְנַת גּוּפוֹ וְזָהֳרוֹ, [75]

בָּא טוּס, שַׂר הַצָּבָא, לִפְנֵי הַשָּׁהּ/ עִם גִּיו וְלוֹחֲמִים מִצְּבָא אִירָן,

הַרְבֵּה שְׁבָחִים הִשְׁמִיעַ וְאָמַר:/"רְאֵה חַיִּים כָּל עוֹד יִנּוֹן הַזְּמָן.

תִּהְיֶה הָאָרֶץ כַּן כִּסֵּא כְּבוֹדְךָ/ וְהַשָּׁמַיִם סֵתֶר זָהָרְךָ.

לִבִּי דָּוֶה עָלַי לִמְשׁוּגָתִי,/ כְּבֵדִי פָּצוּעַ בִּכְאֵבִי כִּי רָב.

נַפְשִׁי מָלְאָה בּוּשָׁה בִּפְנֵי מַלְכִּי,/ עַל לְשׁוֹנִי נֹחַם וַחֲרָטָה. [80]

בְּשֶׁל פִרוּד וּבְנִי הַטְּהוֹרִים/ אֲנִי בּוֹעֵר כְּמוֹ אָדַר־גֻּשַׁסְפּ.

גַּם אִם אָשֵׁם אֲנִי מֵאֲחֵרִים,/ אֲנִי גַּם מִתְיַסֵּר מִמַּעֲשַׂי.

בְּהַשְׁוָאָה אֶל רִיו וְאֶל בַּהְרָם,/ שָׁוֶה אֵינֶנִּי אֲגוֹרָה שְׁחוּקָה.

אִם אֲדוֹנִי יִסְלַח לַעֲווֹנִי,/ וְלִצְבָאִי הַמְהֻלָּל יִשָּׂא,

אֵלֵךְ אָשִׁיב כְּבוֹדֵנוּ הָאָבוּד /וְאֶת רָאשֵׁינוּ הַשְּׁחוֹחִים אָרִים. [85]

עֲמַל צְבָאֵנוּ אַעֲמִיס עָלַי,/ אִם לְנַצֵּחַ אִם לְהִנָּצַח.

לֹא עוֹד אַבִּיט עַל כֶּתֶר וְכִסֵּא,/ וְרַק קוֹבַע רוּמִי יִרְאֶה רֹאשִׁי."

הַשַּׁהְרְיָר שָׂמַח לַאֲמָרָיו,/ לִבּוֹ הִצְעִיר כְּפֶרַח בָּאָבִיב.

הַרְבֵּה נוֹעַץ בָּזֹאת עִם תַּהַמְתַּן/ וְעִם אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם הַגִּבּוֹרִים.

בַּסּוֹף שָׁלַח אֶת טוּס אֶל גְּבוּל תּוּרָן,/ אִתּוֹ צָבָא, פִּילִים, קְרָנוֹת וָתֹף. [90]

עַתָּה קְרוּאָיו יָצְאוּ מֵעַל פָּנָיו,/ וְגַם רֻסְתַּם חָזַר אֶל מְעוֹנָיו.


כוּסרו שולח את טוס אל תוראן

בִּקְצֵה הָאֹפֶק כְּבָר עָלָה הַשַּׁחַר,/ וְהַחַמָּה הַמְּאִירָה הוֹפִיעָה.

כְּהִתְיַצֵּב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ טוּס,/ מַצְבִּיא הַשָּׁהּ, עִם אַלּוּפֵי צְבָאוֹ,

אָמַר אֲדוֹן הָאָרֶץ לַבָּאִים:/ "עִקְּבוֹת הָרִיב לֹא נֶעֶלְמוּ מֵאָז.

בְּתוּר וּבְסַלְם רֵאשִׁיתוֹ, אוֹתוֹ/ חִדֵּשׁ אַחַר כֵּן מַנוּצִ’הְר הַנִּין. [95]

אֲבָל אֵין שָׁהּ לוֹבֵשׁ כְּלִמָּה כָּמוֹנִי,/ וְטֶרֶם דָּם רָוְתָה כֹּה אֲדָמָה.

מִדַּם צֶאֱצָאֵי גּוּדַרְז חָגְרוּ / הָרִים אֶת מָתְנֵיהֶם אַבְנֵט דָּמִים.

הַצִּפֳּרִים בַּגָּן וְהַדָּגִים/ בַּיָּם סוֹפְדִים לָהֶם בַּאֲנָחוֹת.

מִלּוֹחֲמֵי אִירָן מִישׁוֹר תּוּרָן/ מָלֵא זְרוֹעוֹת, רַגְלַיִם וּמָתְנַיִם.

הַאִם מִשְׁאַלְתְּכֶם לִרְאוֹת חַיִּים,/ וְאֵין לִבְּכֶם נוֹטֶה אֶל הַנָּקָם?" [100]

הַגִּבּוֹרִים כֻּלָּם צְלוּבֵי זְרוֹעוֹת/ הִשְׁתַּחֲווּ אֶל הַדוֹמֶה לַשֶּׁמֶש,

נָשְׁקוּ הָאֲדָמָה הָאַלּוּפִים/ כְּמוֹ רֻהָּם, גֻּרְגִּין, גּוּדַרְז וְטוּס,

וּכְמוֹ כַרָּד, זַנְגֶּה בֶּן שָׁוַרָן,/ בִּיזַ’ן וְגִיו וַאֲחֵרִים כָּאֵלֶּה,

וְכֹה אָמְרוּ: "שָׁהּ בַּר מַזָּל וְטוֹב!/ לְךָ לֵב לַעֲקֹר מִכְּפִיר לִבּוֹ.

כֻּלָּנוּ לְפָנֶיךָ עֲבָדִים,/ שַׁחוֹנוּ בְּיִרְאַת כָּבוֹד אֵלֶיךָ. [105]

לִקְרָב אִם תִּקְרָאֵנוּ, לִפְקֻדָּה/ אֲנַחְנוּ, נְחָרֵף אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ.

לֹא תִּמְצָא בָּנוּ שׁוּם עֶרְוַת דָּבָר /גַּם כַּחֲשֹׁךְ פְּנֵי שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ."

כֻסְרַוּ קָרָא לָבוֹא אֵלָיו אֶת גִּיו/ וְעַל יָדוֹ הוֹשִׁיב אוֹתוֹ בַּכֵּס.

הַרְבֵּה כָּבוֹד חָלַק לוֹ וְהַלֵּל,/ הֵכִין לוֹ שַׁי רַב עֶרֶךְ וְאָמַר:

"אַתָּה נוֹשֵׂא בַּעֲמָלִי תָּמִיד/ מִבְּלִי לָשֵׂאת לְאוֹצָרִי עֵינֶיךָ. [110]

לֹא טוֹב כִּי טוּס בְּלִי עֲצָתְךָ יוֹבִיל/ תֻּפֵּינוּ וּפִילֵינוּ בְּחִפָּזוֹן גָּדוֹל.

הֲלֹא רָאִיתָ אֵיךְ גְּבוּרַת בַּהְרָם,/ נוּחוֹ עֵדֶן, בִּגְלַל עַצָה רָעָה,

כָּבוֹד וְיֵצֶר תְּהִלָּה וָשֵׁם,/ הָפְכָה אֶת עוֹלָמוֹ בּוֹר צַר, אָפֵל.

גַּם אִם זְמַן רַב לֹא נִתְמַהְמַהּ בָּאָרֶץ,/ טוֹב כִּי שֵׁם טוֹב נַשְׁאִיר וְלֹא קָלוֹן."

חִלֵּק כְּסָפִים בִּידֵי הַשַּׁלָּמִים,/ וְלֹא חָסַךְ דְּבָרִים עִם הַמַּצְבִּיא. [115]

כִּהְיוֹת כָּל הַצָּבָא עָרוּךְ לַדֶּרֶךְ,/ חַי מַחָדָשׁ לְבַב הַפַּהְלַוָן.

עַתָּה צִפָּה לַיּוֹם הַמְאֻשָּׁר,/ אֲשֶׁר עָלָיו הַכּוֹכָבִים יַצְבִּיעוּ.

כְּבוֹא הַיּוּם בָּאּ טוּס לִפְנֵי הַשָּׁהּ,/ קִבֵּל פִּילִים, תֻּפִּים וְאֶת הַדֶּגֶל.

הִשְׁתַּחֲוָה לְקוֹל תְּרוּעַת צְבָאוֹ,/ וּמִפַּרְסוֹת סוּסָיו רָגְשָׁה הָאָרֶץ.

הַפָּרָשִׁים הֵרִימוּ עַב אָבָק,/ וְהַקְּרָנוֹת הִשְׁמִיעוּ תְּקִיָעָתן. [120]

מִנֵּס כָּוֶה וְשִׁרְיוֹנִים לָרֹב/ הִסְגִּילוּ פְּנֵי תֵּבֵל עַד קְצֵה שָׁמַיִם.

תֹּאמַר: “טוֹבַעַת הַחַמָּה בַּיָּם,/ וְהַשָּׁמַיִםִ וּצְבָאָם נָמִים.”

הַשָּׁהּ נָכַח בָּרְחָבָה עַל פִּיל,/ עַד עַל פָּנָיו עָבַר מַצְבִּיא הַחַיִל.

מִשָּׁם בְּחֻפָּתוֹ הִרְחִיב הַצַּעַד,/ עָשָׂה דַּרְכּוֹ בְּחִפָּזון לְשַׁהְד.


פּיראן במלאכוּת אל צבא איראן

בֵּין כֹּה וָכֹה רוֹכֵב גְּמַלִּים מָהִיר/ בָּא אֶל פִּירָן בְּמַלְאֲכוּת לֵּאמֹר: [125]

“לִשְׂפַת הַשַּׁהְד הִנֵּה עָרוּךְ הִגַּעְתִּי,/ וְצַוָּארִי מוּרָם לִקְרַאת הַקְּרָב.”

כִּשְׁמֹע כֵּן פִּירָן, עָגְמָה נַפְשׁוֹ,/ כִּי נֶאֱלַץ לִקְשֹׁר אֶת מַשָּׂאוֹ.

הוּא נֶחֱלַץ עִם מְפַקְּדָיו, קְצִינֵי/ צְבָאוֹ, הַפָּרָשִׁים הָאַמִּיצִים,

לְהִתְחַקּוֹת עַל צְבָא אִירָן, אֵיךְ הוּא,/ כַּמָּה קְצִינִים לוֹ וְעִם טוּס מִי בָּא:

מֵעֵבֶר הַנָּהָר נִגְלוּ לוֹ הַשּוּרוֹת./ אֶל מַצְבִּיאַן שָׁלַח פִּירָן בְּרָכָה, [130]

לָעֵבֶר הַשֵּׁנִי, שָׁם טוּס הֵבִיא/ צְבָאוֹ, פִּילָיו תֻּפָּיו וְאֶת הַדֶּגֶל.

פִּירָן נְעִים הַהֲלִיכוֹת שָׁלַח/ אֵלָיו מֵהַתֻּרְכִּים מַלְאָךְ לֵאמֹר:

"אֲנִי גָּמַלְתִּי חֲסָדִים לַשָּׁהּ/ וּלְפַרַנְגִּיס אִמּוֹ בְּכָל מָקוֹם.

צָעַקְתִּי מִכְּאֵב לְסִיָוֻשׁ,/ וּכְמוֹ עַל אֵשׁ אוֹכְלָה נִצְלָה לִבִּי.

עַתָּה אֲרוּכָתִי לִי רוֹשׁ הִצְמִיחָה,/ וְחֵלֶק לִי בְּכָל הַמַּכְאוֹבוֹת." [135]

לֶב טוּס עָטַף מִכָּל הַמַּעֲשֶׂה,/ הוּא נֶאֱנַח עַל גּוֹרָלוֹ, שִׂיחוֹ,

וְכֹה אָמַר הַפַּהְלַוָן לָרָץ:/ "שׁוּב אֶל פִּירָן, הַנֶּפֶשׁ הַטּוֹבָה,

וְכֹה אֱמֹר: "אִם מֵישָׁרִים דִּבַּרְתָּ,/ לֹא רִיב וְלֹא אֵיבָה בֵּינֵינו עוֹד.

נַעֵר רֹאשְׁךָ וּרְחַק מִסְּבִיבָתְךָ,/ נְעַל דַּלְתוֹת הַפַּחַד וְהַנֶּזֶק,

אֶל שָּׁהּ אִירָן בּוֹא בְּלִי צָבָא,/ וְהוּא יִגְמֹל לְךָ עַל מַעַשְׂךָ. [140]

הוּא יְמַנֶּךָ פַּהְלַוָן וְשׁוֹעַ,/ וְכֶתֶר נְסִיכִים יָשִׂים עָלֶיךָ.

יִזְכֹּר אֶת מַעֲשֶׂיךָ הַטּוֹבִים / וְיֵעָצֵב בְּצַעַר לְבָבְךָ.

לַהַצָּעָה הַזֹּאת יֵאוֹתוּ גִּיו,/ גּוּדַרְז וְאַלּוּפֵינוּ הַדְּגוּלִים.“”

כְּרוּחַ בַּמִּישׁוֹר מִהֵר הָרָץ,/ שָׁב אֶל פִּירָן, יוֹצֵא יֶרֶךְ וִיסֶה,

וְלוֹ סִפֵּר אֲשֶׁר שָׁמַע מִטּוּס/ וּמִגּוּדַרְז הַנֶּפֶש הַנִּלְהֶבֶת. [145]

תְּשׁוּבַת פִּירָן הָיְתָה: "יוֹמָם וָלַיְלָה/ פִּי לֹא יֶחְדַּל מִלְּהַלֵל אֶת טוּס.

אָבוֹא, וְגַם אֶקַּח מִבְּנֵי בֵּיתִי/ אֶת הַנּוֹטִים לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלִי,

אִירָן תִּהְיֶה לִי לִמְחוֹז חֶפְצִי./ הָרֹאשׁ עָדִיף עַל כֶּתֶר וְעַל כֵּס."

הוּא לֹא חָשַׁב לִפְעֹל בְּרוּחַ זֹאת,/ וְרַק זָמַם הַהַכְרָעָה לִדְחוֹת.


אפראסיאבּ שולח צבא לפיראן

מַלְאָךְ רוֹכֵב גְּמַלִּים שָׁלַח פִּירָן / בַּלַּיְלָה אֶל אַפְרָסִיָבּ לֵאמֹר: [150]

"צָבָא בָּא בְּתֻפִּים מִגְּבוּל אִירָן/ וְעִמָּדֹו גּוּדַרְז וְגִיו וְטוּס.

הַרְבֵּה שְׁקָרִים שִׁגַּרְתִּי אֲלֵיהֶם,/ עֵצוֹת תְּפֵלוֹת בְּאָזְנֵיהֶם הִשְׁמַעְתִּי.

עַתָּה צְבָא לוֹחֲמִים בְּנֵי שֵׁם עֲרֹךְ,/ וָלֹא, כָּבוֹד הַפַּעַם לֹא נִנְחַל.

שׂוּמָה עָלֵינוּ לְעָקְרָם מִשֹּׁרֶשׁ,/ בִּשׂדוֹתֵיהֶם לִשְׁלֹחַ אֵשׁ אוֹכֶלֶת,

וָלֹא, בְּשֶׁל נִקְמַת דַּם סִיָוֻשׁ,/ מִקְּרָב הַחַיִל לֹא יָנוּחַ עַד." [155]

כִּשְׁמֹעַ שָׁהּ אַפְרָסִיָבּ דְּבָרוֹ,/ קָרָא אֵלָיו מִיָּד שָׂרֵי צְבָאוֹ,

הַחֲדָשָׁה הִשְׁמִיעַ וְצִוָּה:/ “לְכוּ, הִכּוֹנוּ חִישׁ לַמִּלְחָמָה.”

עַד מְהֵרָה עָרַך הַשָּׁהּ צָבָא/ כָּבֵד, אֲשֶׁר הִקְדִּיר אֶת עֵין הַשֶּׁמֶשׁ.

בַּיּוֹם הָעֲשִׂירִי בָּא אֶל פִּירָן/ וּבְלוֹחֲמָיו כִּסָּה אֶת פְּנֵי הָאָרֶץ.

פִּירָן צִיֵּד צְבָאוֹ בְּאֹכֶל נֶפֶשׁ,/ אָרַז הַמַּשָּׂאוֹת וְהִטְעִינָם, [160]

וּבְלִי לַזְכִּיר אֶת דְּבַר הַבְטָחָתוֹ,/ הוֹבִיל אוֹתוֹ אֶל שְׂפַת נְהַר הַשַּׁהְד.

סַיָּר נִדְחַף אֶל טוּס וְכֹה קָרָא:/ "קְשֹׁר אֶת תֻּפֵּי הַקְּרָב אֶל הַפִּילִים,

כִּי זֶה פִּירָן דִּבֵּר כָּזָב וָשֶׁקֶר, /כַּהֲבִינוִ כִּי מַפָּלָה צְפוּיָה לוֹ.

כְּבָר דֶּגֶל הֶעָרִיץ נִרְאֶה בַּחוֹף,/ וְהַצָּבָא עָרַך אֶת שׁוּרוֹתָיו."

מַצְבִּיא אִירָן עָרַךְ צְבָאוֹ אַף הוּא;/ פִּילָיו, תֻּפָיו הוֹצִיא אֶל הַמִּישׁוֹר. [165]

הַמַּחֲנוֹת תָּקְפוּ כִּשְׁנֵי הָרִים – /ִ גְּדוּדֵי תּוּרָן וּפָרָשֵׁי אִירָן.

הַשֶּׁמֶשׁ כָּהֲתָה מֵהָאָבָק,/ כְּלֶהָבָה עוֹלָה מִמְּצוּלוֹת.

לִבְרַק חִצִּים וְכִידוֹנִים תֹּאמַר:/ “הָאֲדָמָה הִצְמִיחָה צִבְעוֹנִים.”

הַפָּרָשִׁים בְּאַבְנְטֵי הַפָּז,/ קוֹבְעֵי הַפָּז וּמָגִנֵּי הַפָּז

הֵקִימוּ עַב אֲבַק־שָׁנִי זוֹהֵר./ הָאֲדָמָה הִשְׁחִירָה כְּהָבְנֶה. [170]

רָאשֵׁי הַלּוֹחֲמִים וְהָאֵלּוֹת/ דָּמוּ לְסַדָּנִים וּלְפַטִּישִׁים

לִנְהַר הַדָּם תֹּאמַר: “גַּת יַיִן הוּא,”/ וְלַעֲתַר הַכִּידוֹנִים: “זֶה חֹרֶשׁ!”

הַרְבֵּה רָאשִׁים בִּפְלָצוּרִים נִלְכָּדוּ,/ גוּפוֹת שׁוֹעִים הִתְגּוֹלְלוּ אֵין־חֵפֶץ.

גְּוִיּוֹת מְבֻתָּקוֹת בַּחֲרָבוֹת,/ תַּכְרִיכֵיהֶן – שִׁרְיוֹן, כָּרָם – עָפָר.

שָׁנִי – הָאָרֶץ, הָאֲוִיר – הָבְנֶה;/ שָׁמַיִם וּצְבָאָם – רַעַם תֻּפִּים. [175]

לִצְמֵא הָעֲלִילָה הַקְּרָב יַנְחִיל/ כִּסֵּא וָכֶתֶר אוֹ עָפָר וָדָם.

אֶת הָעוֹלָם כִּכְלוֹת הַכֹּל יִטּשׁ,/ אִם בְּחֶלְקוֹ נָפַל מָזוֹר אוֹ רוֹשׁ.

תִּהְיֶה אֲשֶׁר תִּהְיֶה הָאַחֲרִית,/ לַאֲנָחוֹת נָדוֹנָה וְלִבְכִית.


טוּס הורג את ארז’נג

גִּבּוֹר תֻּרְכִּי הָיָה וּשְׁמוֹ אַרְזַ’נְג; /תְּהִלָּתוֹ עָלְתָה עַד לֶעָבִים.

הוּא הֶעֱלָה אָבָק מֵהַשָּׂדֶה,/ לִמְצֹא כָּבוֹד בַּקְּרָב עִם צְבָא אָיִרָן. [180]

וּכְמוֹ הִשְׁגִּיחַ טוּס בּוֹ מֵרָחוֹק,/ הֵרִיעַ וְשָׁלַף חַרְבּוֹ מִתַּעַר.

לְבֶן זִרִהּ קָרָא לֵאמֹר: “מַה שְּׁמֶךָ? / בֵּין לוֹחֲמֵי תּוּרָן מִי הֵם רֵעֶיךָ?”

עָנָה לוֹ: "הַלּוֹחֵם אַרְזַ’נְג אֲנִי,/ אַרְיֵה אָצִיל וְלֹא נִרְתָּע מֵאִישׁ.

אֶת הֶעָפָר תַּחְתֶּיךָ אֲעוֹלֵל, / וְאֶת רֹאשְׁךָ אַשְׁלִיךְ בִּשְׂדֵה הַקְּרָב.

אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אַרְזַ’נְג הִשְׁמִיעַ/ אָמְנָם לָקְחָה אֹזֶן מַצְבִּיא אִירָן, [185]

אַךְ לֹא הָיְתָה נַפְשׁוֹ לַעֲנוֹתוֹ./ הוּא רַּק הֵנִיף הַחֶרֶב הַשְּׁלופָה

וְהִנְחִיתָהּ עַל רֹאשׁ הַמְהֻלָּל,/ עָדַ כִּי תֹּאמַר: “הַגּוּף, רֹאשׁ לֹאֹ הָיָה לוֹ!”

עָלָיו אָבַל פִּירָןּ וּצְבָא תּוִּרָן,/ אַךְ אֵיִשׁ מֵׁהֶם שׁוּב לֹא יָצָא חוֹצֵץ.

הַגִּבּוֹרִים, הָאַמִּיצִים בָּהֶם,/ שָׁלְפוּ אַלּוֹת ֹכְּבֵדוֹת אוֹ חֲרָבוֹת,

בְּקוֹל גָּדוֹל הֵרִיעוּ זֶה אֶל זֶה,/ וְכֹה אָמְרוּ הָאֲרָיוֹת הָאֵלֶּה: [190]

“הָבָה יַחַד נִתְקֹף אֶת הַפּוֹלְשִׁים,/ וְהָעוֹלָם נָצֵר עַל טוּס שָׂרָם.”

אָמַר הוּמָן: "הַיּוֹם נָכִין הַקְּרָב,/ וְאַל תְּצַעֲרוּ נַפְשׁוֹתֵיכֶם.

וְהָיָה אִם גִּבּוֹר מִתּוֹךְ צְבָאָם/ יָרִים רֹאשׁוֹ לָצֵאת אֶל הַמִּישׁוֹר,

נִשְׁלַח מִיָּד גִּבּוֹר לְעֻמָּתוֹ,/ וְנִוָּכַח לְמִי נוֹטֶה הַזְּמָן.

אֲנַחְנוּ אַל נִיזֹם מָדוֹן וּקְרָב,/ יוֹם מְנוּחָה הוּא לָנוּ אֲרוּכָה. [195]

אוּלָם כְּצֵאת אוֹיְבֵנוּ לַשָּׂדֶה,/ כְּהִשָּׁמַע מֵאֹהֶל הַמַּטֶּה

קוֹל תֹּף, נָרִים כֻּלּנוּ אַלּוֹתֵינוּ,/ וְנִשְּׂתָּעֵר עֵלַ עֹמֶק הַגָּדָה.

לִשְׂדֵה־הַקְּרָב נֵצֵא בַּהֲמוֹנֵינוּ,/ וּבֵאלֹהִים נִגְבַּר עַל מְשַׂנְאֵינוּ.


הומאן נלחם בטוּס

הוּמָן עָלָה עַל רַמָּכוֹ, הַנֶּשֶׁר,/ דְּפָקוֹ וְהִזְנִיקוֹ מִמְּקוֹמוֹ,

תֹּאמַר: “בְּשִׁרְיוֹנוֹ – חוֹמַת בַּרְזֶל/ עָפָה הָאִישׁ, אוֹ הַר אַלְבֻּרְז נוֹסֵעַ.” [200]

לִפְנֵי צְבָאוֹ יָצָא חוֹצֵץ לַקְּרָב,/ כִּידוֹן נוֹצֵץ אָחוּז בְּכַף יָדוֹ.

לְעֻמָּתוֹ בָּא טוּס, וְהָעוֹלָם/ נִמְלָא תְּרוּעַת קְרָנוֹת וְקוֹל תֻּפִּים.

קָרָא: "הֲיִפָּלֵא כִּי מִוִּיסֶה/ בִּישׁ־גַּד גָּדֵל אִילָן עָלוּב וְדַל?

עֹצֶם יָדִי הָרְאֵיתָ בְּאַרְזַ’נְג,/ אֲשֶׁר בָּכֶם נֶחְשַׁב לוֹחֵם בֶּן שֵׁם.

הֲגַם אַתָּה לְהִלָּחֵם בִּי בָּאתָ,/ כִּי בָּאֻכָּף בְּכִידֹונְךָ הוֹפַעְתָּ? [205]

בְּרֹאשׁ וּבְנֶפֶשׁ שָׁהּ אִירָן נִשְׁבַּעְתִּי,/ כִּי בְּלִי שִׁרְיוֹן, אַלָּה וּבְלִי קוֹבַע

אָבוֹא בִּקְרָב אִתְּךָ כְּמוֹ נָמֵר/ הַמְשַׁחֵר לַטֶּרֶף בֶּהָרִים.

מִיָּד תִּרְאֶה אֵיךְ נִלְחָמִים כְּפִירִים,/ אִם רַק תָּהִין לָבוֹא אֶל הַשָּׂדֶה."

עָנָה הוּמָן לְטוּס וְכֹה אָמַר:/ "פֶּה רַבְרְבָן! עָבַרְתָּ כָּל מִדָּה.

אִם בִּישׁ־מַזָּל אֶחָד נִקְרָה לְךָ/ מִלּוֹחֲמֵינוּ, אַל תָּבוּז לַיֶּתֶר. [210]

בִּשְׂדֵה הַקְּרָב, בְּהַשְׁוָאָה אֵלַי,/ אַרְזַ’נְג דִּמָּה עַצְמוֹ עָלוּב מְאֹד.

הַאֵין לְגִבּוֹרֵי אִירָן בּוּשָׁה?/ הַאֵין דָּם חַם רוֹתֵחַ בְּחָזָם,

כִּי מַצְבִּיאָם נִלְחָם בַּעֲבוּרָם?/ הַאִם בַּמִּלְחָמָה מָטָה יָדָם?

אַיֵּה בִּיזַ’ן וְגִיו בְּנֵי הַחוֹרִים,/ אַיֵּה גּוּדַרְז מַכְנִיעַ הָעוֹלָם?

אִם הַמַּצְבִּיא מֵהַמֶּרְכָּז אַתָּה,/ אֵיךְ בָּאתָ אֶל מְקוֹם הַקְּרָב הַזֶּה? [215]

הַחֲכָמִים יִתְכַּחֲשׁוּ לְךָ,/ וְהַשְּׁפוּיִים יֹאמְרוּ כִּי הִשְׁתַּגַּעְתָּ.

לֵךְ וְהָנֵף אֶת דֶּגֶל הַנַּפָּח – / מַצְבִּיא אֵינֶנּוּ אָץ לִקְרַב בֵּינַיִם.

מְצָא לוֹחֵם עוֹטֶה לְבוּשׁ כָּבוֹד,/ אֶחָד חוֹתֵר לְכֶתֶר וּלְחוֹתָם,

אוֹתוֹ צַוֵּה לְהִלָּחֵם בְּלַיִשׁ,/ יַשְׁפִּיל הוּא אֶת זְרוֹעִי הַנְּטוּיָה.

כִּי אִם אַתָּה תִּפֹּל מִכַּף יָדִי,/ צָרָה גְּדוֹלָה תָּבוֹא עַל צְבָאֲךָ, [220]

בְּאֵין מוֹשִׁיעַ וּנְשָׁמָה יִהְיֶה,/ וְכָל אֲשֶׁר יִחְיֶה יוּעַד לְסֵבֶל.

חוּץ מֵרֻסְתַּם בֶּן זָל וְחוּץ מִסָּם/ רוֹאֶה אֵינֶנִּי עוֹד פָּרָשׁ כָּמוֹךָ,

בֵּן לְאָבוֹת אַנְשֵׁי־שֵׁם וְשָהִים;/ אִם קְרָב אִוִּיתָ, לְמוֹתָר הַחַיִל.59

לֵךְ בְּרֵה מֵאֲנָשֶׁיךָ אִישׁ כָּבוֹד,/ יָבוֹא לְהִתְרָאוֹת אִתִּי פָּנִים.

אַךְ מִי יִתֵּן לַעֲצָתִי תִּשְׁמַע,/ וְלִלְשׁוֹנִי עֵדִים לֵבָב וָנֶפֶש, [225]

כִּי חֲרָטָה תִּהְיֶה מְנָת הָאִישׁ,/ אֲשֶׁר יֵצֵא לְמִלְחָמָה עָלַי."

עָנָה לוֹ טוּס: "אָדָם הַמַּעֲלָה!/ אָמְנָם אֲנִי מַצְבִּיא, אַךְ גַּם פָּרָשׁ.

הֵן גַּם אַתָּה אַלּוּף בִּצְבָא תּוּרָן,/ וְלָמָּה בָּאתָ אֶל מִגְרַשׁ הַקְּרָב?

אִם לְבָבְךָ קַשּׁוּב לַעֲצָתִי,/ בַּקֵּש־נָא וְתִמְצָא בָּה בְּרִית רֵעִים.

אַתָּה, בְּיַחַד עִם מַצְבִּיאֲךָ /הַמְהֻלָּל, בּוֹא אֶל מַלְכִּי כֻסְרוּ, [230]

כִּי כָּל עוֹד מֵאִתָּנוּ חַי אֶחָד,/ הַחֶרֶב לֹא יַנִּיחוּ הַצְּבָאוֹת.

אַל תַּעֲרֶה אֶת נַפְשְׁךָ לָרוּחַ,/ לַעֲצָתִי הַקְשִׁיבָה, כִּי טוֹבָה הִיא.

הַנַּח לָרְאוּיִים לְהֵהָרֵג/ לִשְׁלֹחַ יְדֵיהֶם בַּמִּלְחָמָה.

בַּנְּקָמָה, אִישׁ מֵהָאֲשֵׁמִים/ לֹא יִנָּצֵל. הַטֵּה לַשֵּׂכֶל אֹזֶן.

לִי שַׁהְרְיַר אִירָן יָעַץ לֵאמֹר:/ "לְאַט לְךָ לְבֶן וִיסֶה, פִּירָן, [235]

כִּי הוּא אוֹמְנִי הַטּוֹב, הַמְנֻסֶּה,/ וְגַם דּוֹרֵש שְׁלוֹמִי הַנֶּאֱמָן.

אַל תִּלָּחֵם חִנָּם בּוֹ, לֹא בְּצֶדֶק,/ שִׂים לֵב כִּי יֵעָתֵר לַעֲצָתְךָ."

הֵשִׁיב הוּמָן: "צוֹדֵק אוֹ לֹא צוֹדֵק,/ אִם כֹּה צִוָּה הַשָּׁהּ הַמְבֹרָךְ,

מִי אָנוּ כִּי נָפֵר אֶת פְּקֻדָּתוֹ?/ לִבֵּנוּ לוֹ, וּמִשְׁאַלְתּוֹ תָּקוּם.

נֶפֶשׁ פִּירָן לַקְּרָב הַזֶּה אֵינֶנָּה,/ כִּי הוּא נָדִיב, אָצִיל וְשׁוֹחֵר טוֹב." [240]

עוֹד טוּס דְּבָרִים לוֹקֵחַ עִם הוּמָן,/ וְגִיו, פָּנָיו הֶאְדִּימוּ כַּתּוֹלָע.

מֵהַשּׁוּרָה יָצָא מַהֵר כְּרוּחַ /וְכֹה קָרָא: "אֵי, טוּס בָּרוּךְ מֵרֶחֶם!

תֻּרְכִּי אָרוּר, וְקֶצֶף עַל שְׂפָתָיו,/ יָצָא חוֹצֵץ בֵּין שְׁנֵי הַמַּחֲנוֹת.

מַדּוּעַ זֶה יַרְבֶּה אִתְּךָ שִׂיחָה/ בְּלֹא עֵדִים, בְּאֵין שׁוֹמְעִים אֲנַחְנוּ?

אַל תְּדַבֵּר אִתּוֹ אֶלָּא בַּחֶרֶב,/ אַל תְּחַפֵּשׁ אֶת דֶּלֶת הַשָּׁלוֹם." [245]

כִּשְׁמֹעַ זֹאת הוּמָן, חָרָה אַפּוֹ,/ וְכֹה אָמַר אֶל גִּיו בֶּן הַמַּזָּל:

"אֲהָה, עָלוּב בְּכָל בְּנֵי הַחוֹרִים!/ יֹאבַד גּוּדַרְז, אָביךָ, בֶּן כַּשְׁוָד!

כְּבָר רְאִיתַנִי פַּעַם בְּלָדַן/ וְחֶרֶב הֹדּוּ בְּכַפִּי בַּקְּרָב.

מִכָּל צֶאֱצָאֵי כַּשְׁוָד, אֲשֶׁר/ קָרְאוּ הַכְּתָב עָלֶיהָ, אִישׁ לֹא נוֹתַר.

פְּנֵי מַזָּלְךָ כְּתֹאַר אַהְרִימַן,/ תָּמִיד קִינָה נִשְׁמַעַת בְּבֵיתְךָ. [250]

אִם יַהַרְגֵנִי טוּס, הֲלֹא יוּרְמוּ/ אַלּוֹת בַּרְזֶל, וְקוֹל הַתֹּף יִדֹּם?

הֲלֹא תִּשֹּׁם הָאָרֶץ בִּגְלָלִי,/ וְאֶשָּׁכַח מִלֵּב הֲמוֹן הָעָם?

פִּירָן עוֹד וְאַפְרָסִיָבּ חַיִּים,/ עַד מְהֵרָה אֶת נִקְמָתִי יִדְרֹשוּ.

אוּלָם אִם טוּס יִפֹּל בִּקְרָב אִתִּי,/ מֵאֲנָשָׁיו אִישׁ לֹא יַשִּׂיג אִירָן.

כָּעֵת בַּכֵּה אֶת יִסּוּרֵי אַחֶיךָ,/ וְלָמָּה תַּאֲשִׁים אֶת בֶּן נַוּדַר?" 60 [255]

אָמַר לוֹ טוּס: "אַךְ לְמוֹתָר הַכַּעַס,/ כִּי בְּשָׂדֶה זֶה רִיב לְךָ אִתִּי.

צֵא לַמִּגְרָשׁ וּנְנַסֶּה כֹּחֵנוּ,/ וְאֶת גְּבִינֵינוּ נְקַמֵּט בַּקְּרָב."

עָנָה הוּמָן: "לֹא יִמָּלֵט מִמָּוֶת/ גַּם רֹאשׁ חוֹבֵשׁ קוֹבַע וַעֲטָרָה.

אַךְ אִם נִגְזֹר נִגְזַר וְאֵין מָנוֹס/ מִמֶּנּוּ, יְבֹרַךְ בִּשְׂדֵה הַקְּרָב.

יָבוֹא מִידֵי פָּרָשׁ בְּרוּךְ כִּשְׁרוֹנוֹת,/ מַצְבִּיא־נָסִיךְ, לוֹחֵם גִּבּוֹר בֶּן־חַיִל." [260]

עַד כֹּה וָכֹה תָּפְשׂוּ אַלּוֹת כְּבֵדוֹת,/ וְזֶה עַל זֶה הִשְׂתָּעֲרוּ בְּכֹחַ.

הָאֲדָמָה הִתְנוֹדְדָה תַּחְתָּם,/ עֲנַן אָבָק הִקְדִּיר אֶת הַשָּׁמַיִם,

תֹּאמַר: “לַיְלָה יָרַד בַּצָּהֳרַיִם,/ נֶעְלַם הַשֶּׁמֶשׁ הַמֵּאִיר עוֹלָם.”

מֵהַמַּכּוֹת הָאַדִּירוֹת עֻוְּתוּ/ אַלּוֹתֵיהֶם כְּמוֹ קְשָׁתוֹת מִצָּ’ץ".

צִלְצֵל מַתֶּכֶת הִתְרוֹמֵם עַד שַׁחַק,/ סוּפַת הַקְּרָב הִסְעִירָה אֶת הַשַּׁהְד, [265]

תֹּאמַר: “רָאשִׁים מִסֶּלַע בַּקְּסָדוֹת,/ מֵהַמַּכּוֹת הִשְׁחִירוּ פְּנֵי הַמָּוֶת.”

שָׁלְפוּ חַרְבוֹתֵיהֶם, תּוֹצֶרֶת הֹדּוּ,/ שְׁבִיבִים הִתִּיזו מִפְּלָדָה וָאֶבֶן.

מֵעֹצֶם הַמַּכּוֹת הַחֲרָבוֹת/ עֻקְּמוּ וְלִשְׁבָרִים נֻפְּצוּ בַּסּוֹף.

הַחֵךְ יָבֵשׁ, אָבָק בְּראשֵׁיהֶם,/ תָּפְשׂוּ אֶחָד בַּחֲגוֹרַת רֵעֵהוּ.

מִמַּאֲמָץ כָּבְדוּ הָאַרְכּוֹפִים, /אִישׁ לֹא הִפִּיל אֶת מִתְחָרֵהוּ אַרְצָה. [270]

אַבְזֵם הוּמָן נִשְׁבַּר, מִיָּד קָפַץ/ וְעַל סוּס רַעֲנָן שֵׁנִי עָלָה.

אַלוּף אִירָן שָׁלַח יָדוֹ לַתֶּלִי,/ צִיֵּד קַשְׁתּוֹ בַּיֶּתֶר, חֵץ כּוֹנֵן,

וְעַל הוּמָן פָּתַח בִּמְטַר חִצִּים/ מֵעַל סוּסוֹ הָאָץ יָמִין וּשְׂמֹאל.

רָאשֵׁי הַפֶּלֶד וְנוֹצוֹת הַנֶּשֶׁר/ הִקְדִּירוּ הַחַמָּה בַּצָּהֳרַיִם.

עוֹלָם – כְּבַמִּשׁמֶרֶת הַשְּׁנִיָּה,/ פָּנָיו מִתְנוֹצְצִים כְּיַהֲלוֹם. [275]

חֵץ עֵץ אָשׁוּר פָּגַע בְּסוּס הוּמָן,/ וְזֶה נָפַל וְהִתְגּוֹלֵל בַּחוֹל.

הוּמָן הִסְתִּיר פָּנָיו בְּמָגִנּוֹ,/ שָׁמַר רֹאשׁוֹ מֵחֹד חִצֵּי אוֹיְבוֹ.

כִּרְאוֹת הָאַבִּירִים מִצְּבָא תּוּרָן/ הוּמָן עוֹשֶׂה בִּשְׂדֵה הַקְּרָב בָּרֶגֶל,

אַחַר אֲשֶׁר נָטַשׁ אֶת מְקוֹמוֹ,/ הֵבִיאוּ לוֹ רַמָּךְ אָצִיל אַחֵר.

הוּמָן יָשַׁב עַל הָאֻכָּף מִתּוּז,/ שּׁוּב חֶרֶב הֹדּוּ בְּכַפּוֹ תָּפַשׂ, [280]

וְכָל אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם, שָׂשִׂים לַקְּרָב,/ שָׂמוּ פְּנֵיהֶם לְהִלָּווֹת עָלָיו,

וְכֹה אָמְרוּ: "פָּנָה הַיּוֹם, דַּיֵּנוּ,/ תִּקְצַר יָדֵנוּ לַעֲרֹךְ עוֹד קְרָב.

עֵינֵי רָעִים לֹא יַשִּׂיגוּךָ עוֹד,/ וְסוֹף הַקְּרָב הַזֶּה יִהְיֶה מִשְׁתֶּה."

עוֹד טוּס מַפְנֶה אֵלָיו אֶת כִּידוֹנוֹ,/ וְאֶת מוֹשְׁכוֹת סוּסוֹ סוֹבֵב הוּמָן,61

וְאֶל פִּירָן חָזַר מִשְּׂדֵה הַקְּרָב./ תְּרוּעָה עָלְתָה מִמַּחֲנֵה תּוּרָן: [285]

"אַתָּה, הַשָּׂשׂ לַקְּרָב, מַה שָּׁם קָרְךָ/ אַחַר הִתְנַגֶּשְׁךָ פָּנִים בְּטוּס?

הַלְּבָבוֹת הָיוּ מְלֵאֵי דָּם,/ יַזְדָּן בִּלְבַד יוֹדֵעַ מַה הִרְגַּשְׁנוּ."

אֶל הַצּוֹבְאִים עָלָיו אָמַר הַכְּפִיר:/ "בְּנֵי־חַיִל מְנֻסִּים וְאַמִּיצִים!

עִם שַׁחַר יוֹם יָאִיר שׁוּב מַזָּלֵנוּ,/ הַדֶּגֶל הַזּוֹהֵר יִהְיֶה אִתָּנוּ.

אַתֶּם כֻּלְכֶם מְאֻשָּׁרִים תִּהְיוּ,/ וְלִי יִהְיוּ הַכּוֹכָבִים מִמַּעַל." [290]

בְּמַחֲנֵה אִירָן קוֹלוֹ הָרָם/ הִשְׁמִיעַ טוּס בַּלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר:

“הַכְּעֶרְכִּי הוּמָן בִּשְׂדֵה –הַקְּרָב?/ לִי תְּנוּ אַרְיֵה זוֹעֵם, לֹא עֵרֶב רַב.”


האיראנים נלחמים שנית בתוּראנים

ְוְכַאֲשֶׁר הַשַּׁחַק הֶאֱפִיל,/ הִדְלִיק כְּמוֹ אָכָט נֵרוֹת הַשְּׁחֵלֶת,

יָצְאוּ הַסַּיָּרִים לַעֲבָרִים,/ וְהַשּׁוֹמְרִים – לַמֻּצָּבִים סָבִיב.

אוּלָם כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בְּעַקְרָב,/ כְּאוֹר פְּנֵי הָעוֹלָם כִּפְנֵי רוּמִי, [295]

נִשְׁמַע הַתֹּף בִּשְׁנֵי הַמַּחֲנוֹת,/ וְהַקְּרָנוֹת מִלְּאוּ עוֹלָם תְּרוָּעה.

קָדְרוּ שָׁמַיִם מִשִּׁפְעַת דְּגָלִים/ שְׁחוֹרִים, סְגֻלִּים, כְּתֻמִּים וַאֲדֻמִּים.

בַּחֲרָבוֹת שְׁלוּפוֹת, בְּכִידוֹנִים/ וּבְאַלּוֹת הִפְנוּ מוֹשׁכוֹת לַקְּרָב.

תֹּאמַר: “שָׁמַיִם, זְמַן וַאֲדָמָה/ לָבְשׁוּ צְעִיף בַּרְזֶל עַל רָאשֵׁיהֶם.”

הִסְתִּירָה שֶׁמֶשׁ בְּוִילוֹן פָּנֶיהָ/ מִסַּעֲרַת הַפָּרָשִׁים בַּקְּרָב. [300]

מִצָּהֳלַת סוּסִים וְקוֹל תֻּפִּים/ רָקִיעַ מְבֹהָל נָשַׁק לָאָרֶץ.

הַשַּׂר הוּמָן נֶחְפַּז לִפְנֵי הַחַיִל,/ הָרֹמַח הַנּוֹצֵץ בְּכַף יָדוֹ,

קָרָא: "כְּהַשְׁמִיעִי תְּרוּעַת הַקְּרָב/ וַאֲדַרְבֵּן סוּסִי הַמִּתְקַצֵּף,

כֻּלְכֶם אֲזַי שִׁלְפוּ חַרְבוֹתֵיכֶם,/ מַגִנֵּיכֶם, תּוֹצֶרֶת סִין, הָרִימוּ,

וְאַל תִּרְאוּ דָּבָר חוּץ מִסּוּסִים;/ אֲנִי אוֹסֵר עַל קֶשֶׁת וְכִידוֹן. [305]

הִלָּחֲמוּ־נָא בְּאַלָּה וּבְחֶרֶב,/ כְּדֶרֶךְ לוֹחֲמִים שׁוֹמְרֵי מָסֹרֶת.

הַרְפּוּ מוֹשְׁכוֹת הַסּוּס, הַכּוּ בְּכֹחַ,/ אַף נְכוֹנִים הֱיוּ לִסְפֹּג מַכּוֹת."

הוּמָן, פָּרָשׁ אַמִּיץ, כְּאָמְרוֹ כֵּן, /מִהֵר כְּלַיִשׁ אֶל אָחִיו פִּירָן,

וְכֹה אָמַר אֵלָיו: "אַי, פַּהְלַוָן!/ פְּתַח מַנְעוּלֵי צִיּוּד הַגִּבּוֹרִים,

אַל כַּסְפְּךָ תִּשְׁמֹר בְּאוֹצָרְךָ,/ וְאַל תִּהְיֶה לָהוּט אַחַר הַנֶּשֶׁק. [310]

וְהָיָה אִם נֵצֵא בְּיָד רָמָה,/ יִקְטֹף לִבְּךָ פְּרִי טוֹב מִכּוֹכָבֵינוּ.

בְּמַחֲנֵה אִירָן מַצְבִּיא הַחַיִל/ עָרַך צְבָאוֹ כְּעֵין הַתַּרְנְגוֹל.

הַגִּבּוֹרִים שִׁבְּחוּהוּ וּבֵרְכוּהוּ/ וְאַף כִּנּוּהוּ “פַּהְלַוָן הָאָרֶץ”,

כִּי אֶת הוּמָן נִצַּח בְּיוֹם הַקְּרָב,/ וּבִגְבוּרָה הֵרִים אֶת אֲבָקוֹ.

בֵּינְתַיִם טוּס שָׂח אֶל גּוּדַרְז לֵאמֹר:/ "אֵין לְהַסְתִּיר אֶת הָאֱמֶת כְּמוֹ. [315]

צְבָאֵנוּ אםִ יֵצֵא אֶל הַשָּׂדֶה,/ וּפָרָשֵׁי תּוּרָן תָּרוּם יָדָם,

נָשִׂים אֶת מִבְטַחֵנוּ בְּיַזְדָּן,/ וְיָהֳרָה נַרְחִיק מִנַּפְשׁוֹתֵינוּ,

אוּלַי יֹאחַז כַּפֵּינוּ לְהוֹשִׁיעַ,/ וְלֹא, כּוֹכָב רַע מְאַיֵּם עָלֵינוּ.

עַתָּה אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם בְּנַעֲלֵי/ הַפָּז יִשָּׁאֲרוּ עִם נֵס כָּוֶה,

וְאֶת הָהָר הַזֶּה אִישׁ אַל יִטֹּש;/ זֶה לֹא הַיּוֹם לִקְרָב וְלֹא הַזְּמָן. [320]

מוּל כָּל אֶחָד מִלּוֹחֲמֵי צְבָאֵנוּ/ לַתּוּרָנִים מָאתַיִם וְיוֹתֵר."

עָנָה גּוּדַרְז: "אִם הַבּוֹרֵא יֹאבֶה/ יָסִיר מִמֶּנּוּ רֹעַ הַגְּזֵרָה.

אִם הֵם הַרְבֵּה אוֹ קֹמֶץ – הֶבֶל הוּא,/ אַל תְּרַפֶּה יְדֵי הָאִירָנִים.

פָּנִים אִם לֹא יָאיִרִוּ הַשָּׁמַיִם,/ הַהַמְתָּנָה לֹא תְּשַׁנֶּה גּוֹרָל.

עֲרֹךְ אֶת הַצָּבָא, אַל תְּעַנֶּה/ אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ בֶּעָלוּל לִקְרוֹת." [325]

שָׁמַע טוּס וְעָרַךְ אֶת הַצָּבָא,/ פִּילֵי הַקְּרָב, תֻּפָּיו וַאֲנָשָׁיו.

חֵיל הָרַגְלִים עָלָה עִם הַמִּטְעָן/ לָהָר. גּוּדַרְז הָפְקַד עַל הַ“יָּמִין”.

עָרַךְ אֶת חַיָּלָיו כֻּלָּם בְּטוּר,/ רֻהָּם וְגַם גֻּרְגִּין פִּקְּדוּ עַל “שְׂמֹאל”.

מִקּוֹל תֻּפִּים וּמִּתְּקִיעַת קְרָנוֹת/ יָרַד לָאָרֶץ מִמְּרוֹם רָקִיעַ.

נִשְׁבַּר לְבַב הַשַּׁחַק הַסּוֹבֵב/ וְחֵךְ הַשֶּׁמֶשׁ הִתְכַּסָּה אָבָק. [330]

אִישׁ לֹא רָאָה אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה/ מֵהָאָבָק הַמִּתְאַבֵּךְ מִמֶּנָּה.

הָעֲנָנִים הִמְטִירוּ בָּרַקּוֹת,/ הַחֲרָבוֹת בַּקּוֹבָעִים הִרְשִׁיפוּ.

הַכִּידוֹנִים בְּרָאשֵׁיהֶם הִבְרִיקוּ,/ וְהָאֵלּוֹת הוּנְפוּ בְּחֹזֶק יָד.

אֵין זֹאת כִּי הָאֲוִיר – אַלּוֹת בַּרְזֶל,/ פַּרְסוֹת סוּסִים וְשִׁרְיוֹנִים – הָאָרֶץ.

יַם־דָּם כִּסָּה מִישׁוֹר וּמִדְרוֹנוֹת,/ הַחֲרָבוֹת בָּאֹפֶל – מְנוֹרוֹת. [335]

מֵרַעַשׁ הַתֻּפִּים וְהַקְּרָנוֹת/ אִישׁ לֹא יָדַע לַבְחִין בֵּין רֹאשׁ לְרֶגֶל.

אֶל הָאַלּוּף גּוּדַרְז אָמַר אָז טוּס:/ "הוֹלֵךְ וּמַחֲשִׁיךְ חוּג הַשָּׁמַיִם,

וְלִי שָׂח הָרוֹאֶה בַּכּוֹכָבִים:/ "הַיּוֹם עַד אַשְׁמוּרָה שְׁלִישִׁית תֵּצֵא.

הַלּוֹחֲמִים, כְּמוֹ עָנָן שָׁחוֹר,/ יַמְטִירוּ דָּם הַרְבֵּה עַל שְׂדֵה הַקְּרָב,

אוּלָם הַמְנַצְּחִים, חָרֵד אֲנִי,/ יִהְיוּ הַתּוּרָנִים הָאַכְזָרִים". [340]

הַגִּבּוֹרִים שִׁידוּשׁ, רֻהָּם וְגִיו,/ כַרָּד, פַרְהָד, בַּרְזִין וְגֻסְתַּהַם

יָצְאוּ חוֹצֵץ אֶל בֵּין שְׁנֵי הַצְּבָאוֹת; /פְּגוּעִים בַּלֵּב, צְמֵאֵי נָקָם יָצְאוּ,

וְאֶל הַכּוֹכָבִים עָלָה קוֹל רֵעַ,/ כְּמִגְּרוֹנוֹת דִּיוִים בְּאֹפֶל לַיְלָה.

מִמַּחֲנֵה תּוּרָן, כְּהַר נִשָּׂא,/ הוֹבִיל הוּמָן צְבָאוֹ גְּדוּדִים גְּדוּדִים.

מִכִּידוֹנִים, אַלּוֹת וַחֲרָבוֹת/ לָרֹב, תַּחְלִיף מוֹשְׁכוֹת בְּאַרְכּוֹפִים. [345]

הַלּוֹחֲמִים מִשְּׁנֵי הַמַּחֲנוֹת/ יָצְאוּ זוּגוֹת הַתּוֹאֲמִים בַּקְּרָב.

כֹּה גֻרָזֶה מִגֶּזַע גִּיו יָצָא/ לִקְרַאת נַהִל, וַאֲרָיוֹת שְׁנֵיהֶם.

רֻהָּם הַגֵּא נִלְחַם בְּפַרְשִׁידְוַרְד,/ שִׁידוּשׁ יָצָא חוֹצֵץ לִקְרַאת לַהָּךְ,

בִּיזַ’ן נִלְחַם בְּבֶן וִיסֶה, כֻּלְבָּד,/ שְׁנֵיהֶם הֵפִיחוּ סְעָרָה וָאֵשׁ.

לִקְרַאת שִׁיטְרַךְ הַמְהֻלָּל בָּא גִּיו,/ שְׁנֵי לוֹחֲמִים עַזִּים וַאֲצִילִים. [350]

גּוּדַרְז בָּא עִם פִּירָן, הוּמָן עִם טוּס./ צוֹדֵק הָיָה הַתֹּאַם, בְּלִי מִרְמָה.

אָמַר הוּמָן: "הַמַּאֲבָק הַיּוֹם,/ חָלִילָה אִם יִהְיֶה כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.

שׂוּמָה לְהַשְׁמִידָם מֵעַל הָאָרֶץ,/ וְלֹא יִהְיֶה דּוֹרֵשׁ נָקָם מִמֶּנּוּ."

טוּס בֶּן נַוּדַֹר יָצָא אֶל הַמִּישׁוֹר/ בְּרֹאשׁ תֻּפִּים, פִּילִים וּצְבָא רַגְלִים,

תּוֹפְשֵׂי מָגֵן, תּוֹפְשֵׂי כִּידוֹן וָרֹמַח/ עָרְכוּ שׁוּרָה לִפְנֵי הַפָּרָשִׁים. [355]

אָמַר טוּס: "אַל יִטֹּשׁ אִישׁ מְקוֹמוֹ./ הָרִימוּ כִּידוֹנִים וּמָגִנִּים.

נִרְאֶה אוֹתָם שָׂרֵי־צָבָא דְּגוּלִים,/ אַלּוֹתֵיהֶם אֵיכָכָה מַפְעִילִים."


התוראנים מלחמים בצבא איראן בכשפים

בֵּין הַתֻּרְכִּים הָיָה קוֹסֵם אֶחָד,/ בָּזוּר שְׁמוֹ, יִדְעוֹנִי רַב פְּעָלִים,

אָמוּן בְּמַעֲשֵׂי כְּשָׁפִים וָכַחַשׁ,/ יוֹדֵעַ פַּהְלַוִית וְגַם סִינִית.

פָּנָה פִּירָן אֶל הַכַּשָּׁף וְשָׂח:/ "עֲלֵה מִפֹּה אֶל מְרוֹמֵי הָהָר, [360]

וְשֶׁלֶג, כְּפוֹר וְרוּחַ זִלְעָפוֹת/ שַׁלַּח בָּאִירָנִים כְּהֶרֶף עַיִן."

כְּבוֹא הַמְכַשֵּׁף אֶל הַמָּקוֹם,/ הוֹפִיעוּ רוּחַ זִלְעָפוֹת וָשֶׁלֶג.

יְדֵי הָאוֹחֲזִים בַּכִּידוֹנִים/ קָפְאוּ כְּקֶרַח וְשָׁבְתוּ מִקְּרָב.

בְּיוֹם הַדִּין הַזֶּה, בַּקֹּר הָעַז/ עָלְתָה תְּרוּעָה, יָרַד מְטַר חִצִּים.

צִוָּה פִּירָן: "צְבָאֵנוּ עַד אֶחָד/ יֵצֵא לְהַתְקָפָה בִּשְׂדֵה הַקְּרָב! [365]

כִּקְפֹא כַּף הַלּוֹחֵם עַל הַכִּידוֹן,/ לֹא יְגַלֶּה כֹּחוֹ וְנִסְיוֹנוֹ."

הוּמָן הִשְׁמִיעַ צְעָקָה גְּדוֹלָה,/ וּבִצְבָאוֹ הִתְקִיף כְּדִיו נוֹרָא.

הַרְבֵּה נָפְלוּ מִבֵּין הָאִירָנִים,/ עַד כִּי יַם־דָּם זָרַם בֵּין הַשּׁוּרוֹת.

שְׁלָגִים וְדָם מִלְּאוּ מִישׁוֹר וָעֵמֶק,/ וּפָרָשֵׁי אִירָן הַחֲלָלִים.

מָקוֹם פָּנוּי לָסֹב בַּקְּרָב אֵינֶנּוּ,/ צַר הַמָּקוֹם מֵהֲרוּגִים וָשֶׁלֶג. [370]

מַצְבִּיא אִירָן וְכָל שָׂרֵי צְבָאוֹ/ פָּרְשׂוּ כַּפַּיִם אֶל יַזְדָּן לֵאמֹר:

"נִשְׂגָּב מִכָּל חָכְמָה וְכָל תְּבוּנָה,/ נִמְצָא בְּכָל מָקוֹם, לֹא פֹּה אוֹ שָׁם!

אֲנַחְנוּ, עֲבָדֶיךָ הַחוֹטְאִים,/ בְּיֵאוּשֵׁנוּ חֶסֶד מְבַקְּשִׁים.

אַתָּה מוֹשִׁיעַ לְחַסְרֵי הַיֶּשַׁע,/ שׁוֹלֵט בְּאֵשׁ, עָבִים וּבַקָּרָה;

מִקֹּר כָּבֵד זֶה רַק אַתָּה תּוֹשִׁיעַ,/ מוֹשִׁיעַ לָנוּ בִּלְעָדֶיךָ אַיִן." [375]

אָדָם נְבוֹן דָּבָר בָּא לְרֻהָּם/ וְעַל הָהָר הִצְבִּיעַ מֵרָחוֹק,

אֶל הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר עָלָיו בָּזוּר/ עוֹשֶׂה שָׁם בִּכְשָׁפָיו וּבִכְזָבוֹ.

רֻהָּם פָּנָה אָחוֹר לִשְׂדֵה הַקְּרָב,/ דָּפַק סוּסוֹ, עָזַב הַמַּעֲרָךְ,

שְׂפַת שִׁרְיוֹנוֹ קָשַׁר בְּאַבְנֵטוֹ,/ וְשָׂם פָּנָיו אל רֹאשׁ הָהָר בָּרֶגֶל.

כִּרְאוֹת אוֹתוֹ בָּזוּר, תָּפַשׂ אַלָּה/ תּוֹצֶרֶת סִין, וּבָא מוּכָן לַקְּרָב. [380]

כְּבוֹא רהָּם קָרוֹב לַיִּדְּעוֹנִי,/ מִהֵר לִשְׁלֹף חַרְבּוֹ מִתַּעֲרָהּ,

וּבְלַהֲבָה הַחַד גָּדַע זְרוֹעוֹ./ רוּחַ הִתְעוֹרְרָה כִּבְיוֹם הַדִּין,

וּמִשָּׁמַיִם הֶעָבִים הֵסִירָה./ מֵרֹאשׁ הָהָר יָרַד גִּבּוֹר הַחַיִל.

בִּזְרוֹעַ הַקּוֹסֵם קְשׁוּרָה לַסּוּס,/ רָכוּב חָזַר אֶל הַמִּישׁוֹר לַקְּרָב.

בֵּינְתַיִם פָּג הַכְּפוֹר, נָמַס הַשֶּׁלֶג,/ זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ וְהִכְחִיל רָקִיעַ. [385]

שָׂח לְאָבִיו רֻהָּם: “סִפּוּר כְּשָׁפִים!/ וּמַה בְּיוֹם הַקְּרָב הֵבִיא עָלֵינוּ?”

שָׂרֵי הַשָּׁהּ רָאוּ לְעָגְמָתָם/ אֵיךְ שְׂדֵה הַקְּרָב הָפַךְ כֻּלּוֹ יַם־דָּם.

כָּל הַכִּכָּר כֻּסְּתָה בְּאִירָנִים:/ גּוּפוֹת בְּלִי רֹאשׁ, רָאשִׁים לְלֹא גְּוִיּוֹת.

גּוּדַרְז פָּנָה אֶל טוּס וְכֹה אָמַר:/ "אַךְ לְמוֹתָר פִּילִים וְקוֹל הַתֹּף.

הָבָה נִשְׁלֹף אֶת כָּל הַחֲרָבוֹת/ וְנִשְׂתָּעֵר – נִפְגַּע אוֹ נִפָּגַע. [390]

אָכֵן הַזְּמַן מַגִּיעַ לְקִצּוֹ,/ לֹא יוֹם פְּלָצוּר וְקֶשֶׁת זֶה הַיּוֹם."

שָׂח טוּס: "וָתִיק אֲשֶׁר רָאָה עוֹלָם!/ פָּסַק הַכְּפוֹר וְטָהֲרוּ שָׁמַיִם.

לָמָּה נַפְקִיר רָאשֵׁינוּ לָרוּחוֹת,/ כְּתֵת אֱלֹהַּ לָנוּ כֹּחַ, זֹהַר?

אַל תְּחָרֵף אֶת נַפְשְׁךָ בָּרֹאשׁ,/ הַגִּבּוֹרִים כְּבָר יִפְתְּחוּ בַּקְּרָב.

אַל תְּמַהֵר לִקְרַאת פְּנֵי גּוֹרָלְךָ/ וְאַל תָּשִׂישׂ אֱלֵי חוֹרְשֵׁי רָעָה. [395]

שְׁהֵה־נָא בַּמֶּרְכָּז עִם נֵס כָּוֶה,/ בְּעוֹד הַחֶרֶב הַחַדָּה בַּכַּף,

בִּיזַ’ן וְגִיו הֵם יַחַד בַּ“יָּמִין”,/ וְגֻסְתַּהַם הוּא מְפַקֵּד הַ“שְּׂמֹאל”.

רֻהָּם, אִתּוֹ שִׁידוּשׁ הֵם בַּחֲזִית,/ וְגֻרָזֶה רוֹתֵחַ מִנָּקָם.

אִם אֵהָרֵג, מִשְּׂדֵה הַקְּרָב הַזֶּה/ חֲזֹר אַתָּה אֶל שָׁהּ צִבְאוֹת אִירָן.

טוֹב מָוֶת מֵחַיֵּי קָלוֹן וָבוּז,/ מִלַּעַג מְרֵעִים בְּכָל מָקוֹם." [400]

כֵּן דֶּרֶךְ הָעוֹלָם – עֶלְבּוֹן וּכְאֵב./ צָבָא לְאִישׁ, וְאַל תִּדְרשׁ יוֹתֵר.

כִּי יוֹם אֶחָד יַכְאִיב לְךָ הַיֶּתֶר,/ אַךְ עַד עוֹלָם לֹא תַּאֲרִיךְ יָמִים.

שׁוּב נִשְׁמְעוּ תֻּפִּים וַחֲצוֹצְרוֹת,/ הַמְּצִלּוֹת וְהַפַּעֲמוֹנִים,

וְשׁוּב מַשַּׁק הַפָּרָשִׁים בַּקְּרָב,/ שְׁרִיקַת חִצִּים וְנֹגַהּ חֲרָבוֹת.

מִכִּידוֹנִים, חִצִּים וּמֵאַלּוֹת/ הָיְתָה הָאֲדָמָה סָבִיב יָם זֶפֶת. [405]

מָלְאָה יָדַיִם וְרָאשִׁים בְּלִי גּוּף,/ מֵהֹלֶם הָאַלּוֹת חָרְשׁוּ אָזְנַיִם.

הִקְדִּיר פָּנִים מַזַּל הָאִירָנִים,/ הִפְנוּ עָרְפָּם הַגִּבּוֹרִים וְנָסוּ.

אַךְ טוּס, גּוּדַרְז וְגִיו, וְעִמָּהֶם/ שִׁידוּשׁ, בִּיזַ’ן וְהָאַרְיֵה רֻהָּם

הִשְׁלִיכוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיהֶם מִנֶּגֶד,/ שֵׁם לַעֲשׂוֹת בִּפְנֵי הַמַּחֲנוֹת.

הַלּוֹחֲמִים אֲשֶׁר הָיוּ עִם טוּס,/ הַגִּבּוֹרִים הַנּוֹדָעִים בָּעָם, [410]

שָׁפְכוּ דָּמָם לִפְנֵי שׁוּרוֹת צְבָאָם,/ הַיֶּתֶר מֵאֲחוֹרֵיהֶם בָּרְחוּ.

מוּבַד אֶחָד קָרָא אֶל טוּס לֵאמֹר:/ "הַרְבֵּה לֹא נִשְׁאֲרוּ מֵאֲחוֹרֶיךָ,

הֵן לֹא תִּתֵּן שֶׁהָאוֹיֵב יַקִּיף/ אוֹתְךָ, וְאֶת כֻּלְּכֶם יַשְׁמִיד מֵאָרֶץ!"

אֶל גִּיו אַמִּיץ־הַלֵּב אָמַר אָז טוּס:/ "אָכֵן חַסְרֵי־דֵּעָה הֵם אֲנָשֵׁינוּ.

עָזְבוּ אוֹתָנוּ לְבַדֵּנוּ פֹּה,/ וּבְעִוְרוֹנָם הִפְנוּ פְּנֵיהֶם לָנוּס. [415]

לֵךְ וְאָסְפֵם וַהֲשִׁיבֵם, לְבַל/יִצְחַק שׂוֹנְאֵנוּ וְיֵבוֹשׁ הַשָּׁהּ."

הָלַךְ וְהֶחֱזִיר אֶת הַנָּסִים,/ רָאוּ כִּי הַמִּישׁוֹר מָלֵא פְּגָרִים.

אֶל מְפַקְּדָיו פָּנָה טוּס וְאָמַר:/ "זֶה מַאֲבַק שָׂרִים וּמִלְחַמְתָּם.

לְחִי הַיּוֹם הוֹלֶכֶת וְכֵהָה,/ וְהַמִּישׁוֹר מָלֵא דָּמִים כַּיָּם –

הָבָה נָתוּר מַָקוֹם לָנוּחַ בּוֹ,/ אִם מְנוּחָה לַלַּיְלָה הָאָפֵל. [420]

אוּלַי נִמְצָא גַּם לַמֵּתִים מַחְסֶה:/ יְצוּעַ חוֹל וּמֵעָפָר מִכְסֶה."


האירנים פונים אל הר המָאוַון

הָאִירָנִים חָזְרוּ מִשְׂדֵה־הַקְּרָב/ בְּלֵב פָּצוּעַ לַקְּרוֹבִים, בּוֹשִׁים.

מֵעַל הָהָר הֵרִים רֹאשׁוֹ יָרֵחַ/ כְּמֶלֶךְ מְנַצֵּחַ עַל כִּסְאוֹ.

פִּירָן אָסַף אֶת לוֹחֲמָיו וְשָׂח:/ "מִצְּבָא אוֹיְבֵנוּ לֹא נוֹתְרוּ הַרְבֵּה.

וְעִם הַבֹּקֶר אוֹר, כִּגְבֹר בַּשַּׁחַק/ גַּלֵּי הַתְּכֵלֶת עַל עֵיפַת הַלַּיְלָה, [425]

אוֹצִיא נִשְׁמוֹת הַנּוֹתָרִים בָּהֶם,/ וַאֲעַוֵּת בִּכְאֵב אֶת כְּבַד מַלְכָּם."

הַתּוּרָנִים הָלְכוּ לָהֶם שְׂמֵחִים,/ הֵסֵבּוּ נֹכַח אֹהֶל הַמַּטֶּה,

לְקוֹל קַתְרוֹס וָנֵבֶל כָּל הַלַּיְלָה,/ וְלֹא עָצְמוּ אֶת עֵינֵיהֶם לִישֹׁן.

לְעֻמָּתָם עָגְמוּ הָאִירָנִים:/ אָנוּ אָבוֹת בְּאֵבֶל עַל בְּנֵיהֶם.

כָּל הַמִּישׁוֹר זָרוּעַ נִפְגָּעִים,/ בְּדַם גְּדוֹלִים הָאָרֶץ מִתְרַחֶצֶת. [430]

מִשְּׂמֹאל וּמִיָּמִין זְרוֹעוֹת, רַגְלַיִם, אֵין אִישׁ מוֹצֵא לוֹ שׁוּם מָקוֹם פָּנוּי.

אֶת הַפְּצוּעִים הֵרִימוּ הַקְּרוֹבִים,/ אֶת הַזָּרִים עָזְבוּ לַאֲנָחוֹת.

אֶת הַמֵּתִים שָׂרְפוּ, וְהַפְּצוּעִים/ אֶת פִּצְעֵיהֶם תָּפְרוּ וַחֲבָשׁוּם.

הַרְבֵּה מִבֵּין צֶאֱצָאֵי גּוּדַרְז/ נָפְלוּ חָלָל, נִשְׁבּוֹ אוֹ נִפְצְעוּ.

כִּשְׁמֹעַ זֹאת גּוּדַרְז קָרָא בְּקוֹל,/ וּמִקּוֹלוֹ הָאֲדָמָה רָעָדָה. [435]

הַמְפַקְּדִים קָרְעוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם,/ גּוּדַרְז שָׁפַךְ עָפָר עַל שֵׂיבָתוֹ

וְשָׂח: "אֵין אִישׁ שֵׂיבָה בְּכָל אִירָן,/ אוֹתוֹ הִשִּׂיגוּ הָרָעוֹת כָּמוֹנִי.

חַיִּים לִי לָמָּה וְשֵׂיבָה, אִם כֹּה/ רַבִּים נָפְלוּ מִבֵּין צֶאֱצָאַי?

מֵאוֹתוֹ יוֹם שָׁחוֹר, בּוֹ אוֹר עוֹלָם/ רָאִיתִי, לֹא פָּשַׁטְתִּי שִׁרְיוֹנִי.

כְּהֵעָרְכִי עִם גִּבּוֹרַי לַקְּרָב,/ בָּנַי עִם נְכָדַי הָיוּ עוֹזְרַי, [440]

אוּלָם בִּקְרָב רִאשׁוֹן בִּשְׂדוֹת תּוּרָן/ אִישׁ לֹא נוֹתַר מֵהֶם לְיוֹם נָקָם.

נִלְקַח מִמֶּנִּי בְּנִי בַּהְרָם בְּלִי עֵת – /אֵין זֹאת כִּי אִם דָּעַךְ פִּתְאֹם שִׁמְשִׁי.

הַתּוֹצָאָה: רָאשֵׁי צָבָא הַרְבֵּה/ רוֹאֶה אֲנִי מִתְגּוֹלְלִים בְּדָם."

כִּשְׁמֹעַ טוּס אֶת הַמּוֹצְאוֹת גּוּדַרְז,/ בָּכָה בְּדָם וְעוֹר פָּנָיו הִצְהִיב.

קוֹל יְלָלָה מָרָה הִשְׁמִיעַ טוּס,/ וְדָם הַרְבֵּה הִמְטִיר עַל הֶחָזֶה. [445]

אָמַר: "לוּלֵא נַוּדַֹר טְהָר הַגּוּף/ נָטַע רַגְלַי בַּעֲרוּגַת הַגָּן,62

חָשַׂךְ עָמָל לִי, דְּאָגָה וּכְאֵב/ וְצַעַר עַל הַהֲרוּגִים בַּקְּרָב.

מֵאָז אַבְנֵט חָגַרְתִּי לְמָתְנַי,/ בַּלֵּב נִפְגַּעְתִּי, אַךְ לֹא בְּחַיַּי.

עַתָּה גּוּפוֹת הַחֲלָלִים אִסְפוּ/ לְבוֹר קָרוֹב וּבֶעָפָר כַּסּוּן.

צָרְפוּ אֶת הָרָאשִׁים אֶל הַגְּוִיּוֹת,/ וּצְאוּ עִם הַמִּטְעָן אֶל הַמָוַן. [450]

הַסִּיעוּ אֶל הָהָר אֶת הַצָּבָא,/ הַמַּחֲנֶה וְאֹהֶל הַמַּטֶּה.

רוֹכֵב גְּמַלִּים נָרִיץ אֱלֵי הַשָּׁהּ,/ לְזַעְזְעוֹ – יִשְׁלַח תִּגְבֹּרֶת לָנוּ.

וְזֶה אֲשֶׁר שִׁגַּרְתִּי כְּבָר לִפְנֵי/ הַקְּרָב פָּרָשׁ עִם יְדִיעוֹת עָלֵינוּ,

הִצַעְתִּי כִּי כֻסְרַוּ יִשְׁלַח אֵלֵינוּ/ לִשְׂדֵה־הַקְּרָב אֶת תַּהַמְתַּן בֶּן זָל."

עָרַךְ צְבָאוֹ, טָעַן הַמַּשָּׂאוֹת,/ אַךְ כְּזָכְרוֹ מֵתָיו, שָׁפַךְ דְּמָעוֹת. [455]


צבא תוראן שׂם מצור על הר הַמאוַון

הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה גִּלְּתָה כִּתְרָהּ,/ וְעַל כִּסְאָהּ מִשֵּׁן זָרְתָה כָּפוּר.

כְּבָר טוּס עָשָׂה כְּעֶשֶׂר פַּרְסָאוֹת /בְּעוֹד אוֹיְבוֹ יָגֵעַ עוֹד יָשֵׁן.

כִּתֵּת רַגְלָיו יוֹמָם וָלַיְלָה טוּס,/ הַלֵּב דַּוַּי וְהַקֵּבָה רֵיקָה,

עַד הַגִּיעוֹ אֶל הַר הַהַמָוַן;/ שָׁם לְמַרְגְּלוֹתָיו חָנוּ מִלֶּכֶת.

דָּם בָּעֵינַיִם וּבַלֵּב כְּאֵב,/ וְכָעוֹרֵב שְׁחוֹרוֹת הַנְּפָשׁוֹת. [460]

אָז טוּס פָּנָה אֶל גִּיו וְכֹה אָמַר:/ "חָכָם, אִישׁ דַּעַת, וְגִבּוֹר בֶּן שֵׁם!

שְׁלוֹשָׁה יָמִים מֵאָז עָקַרְנוּ רֶגֶל,/ וְלֹא נִפְנֵינוּ לְשֵׁנָה וָאֹכֶל.

בּוֹא, נוּחָה וֶאֱכֹל־נָא מִן הַלֶּחֶם./ הַנַּח רֹאשְׁךָ עַל הַמַּצָּע לָפוּשׁ,

כִּי בְּלִי סָפֵק פִּירָן בְּעִקְּבוֹתֵינוּ,/ וּבְלִי לְהִתְבּוֹשֵׁשׁ יָבוֹא לַקְּרָב.

אַתָּה עֲלֵה לָהָר, וְעִם בִּיזַ’ן/ הַשְׁאֵֵר אַנְשֵׁי צָבָא רַעֲנַנִּים." [465]

גִּיו שְׂבַע קְרָבוֹת, עָיֵף מִן הָעוֹלָם,/ יָצָא עִם הַפְּצוּעִים לִמְרוֹם הָהָר.

אֶת הַפְּצוּעִים הֵבִיא אֶל הַמִּבְצָר./ מֵהָרַעֲנַנִּים בָּחַר צְבָאוֹ,

וְכֹה אָמַר: “רֹאשׁ הַר זֶה הוּא בֵּיתֵנוּ,/ הָבָה וְנַעֲרֹךְ אֶת שׁוּרוֹתֵינוּ.”

הַסַּיָּרִים יָרְדוּ אֶל הַמִּישׁוֹר,/ לִסְגֹּר אֶת הַמַּעֲבָרִים לָהָר.

קוֹל צִלְצָלִים וְרַעַשׁ הַשּׁוֹמְרִים,/ תֹּאמַר: “הָהָר וְהַסְּלָעִים קוֹרְאִים.” [470]

כִּזְרֹחַ הַחַמָּה מֵעַל הָהָר,/ קָצְרָה רוּחַ כָּל לוֹחֲמֵי תּוּרָן.

קוֹל צְעָקָה עָלָה מִזְּבוּל פִּירָן,/ וְהוּא הִסְעִיר אֶת הֶעָפָר סָבִיב.

מִהֵר כְּאֵשׁ מַצְבִּיא חֵילוֹת תּוּרָן,/ אֶת לוֹחֲמָיו הוֹצִיא אֶל הַמִּישׁוֹר,

וְאֶל הוּמָן אָמַר:" עַתָּה לַקְּרָב!/ אָכֵן, לֹא טוֹב כָּעֵת לְהִתְמַהְמֵהַּ.

כָּל פָּרָשֵׁי אִירָן פְּגָרִים מֵתִים,/ אוֹ חֲבוּלִים, פְּסוּלִים לְמִלְחָמָה." [475]

פִּירָן הִכָּה בַּתֹּף, וּלְקוֹל שָׁאוֹן/ מֵהַמִּישׁוֹר הוֹבִיל צְבָאוֹ לַקְּרָב.

כְּהַגִּיעָם אֶל הַשָּׂדֶה, מָצְאוּ/ אֶת אָהֳלֵי הַמַּחֲנֶה רֵיקִים.

לִפְנֵי פִּירָן סַיָּר בָּא וְהוֹדִיעַ:/ “אֵין אִישׁ בַּמַּחֲנֶה מִצְּבָא אִירָן!”

קְרִיאַת שִׂמְחָה פָּרְצָה מִגְּרוֹן תּוּרָן,/ וְלִפְקֻדַּת פִּירָן הִטּוּ אָזְנַיִם.

מַצְבִּיא תּוּרָן פָּנָה לַחֲכָמִים:/ "אַי, מוּבַּדִּים מְהֻלָּלִים בְּנֵי־יַחַשׂ! [480]

מַה נַּעֲשֶׂה עַתָּה, מַה נְּתַכְנֵן/ כִּנְטשׁ אוֹיְבֵנוּ אֶת הַמַּעֲרָכָה?"

הַפָּרָשִׁים כֻּלָּם, זָקֵן וָנַעַר,/ פָּקְעָה סַבְלָנוּתָם לְמַצְבִּיאָם:

"צְבָאָם נִמְלַט מִמֶּנּוּ עַל נַפְשׁוֹ,/ שָׁבוֹר נִשְׁבַּר גְּאוֹן דּוֹרְשֵׁי אֵידֵנוּ.

מִישׁוֹר הַקְּרָב מָלֵא אָבָק וָדָם./ אֵין לְפַחֵד עוֹד מִתִּגְרַת יָדָם.

נֵצֵא־נָא בְּעִקְּבוֹת אוֹיְבֵי אַרְצֵנוּ,/ גַּם אִם תּוֹהֶה אַתָּה עַל הַחָכְמָה. [485]

הַנָּס מֵרוּחַ וְקוֹפֵץ לַמַּיִם – /עָדִיף לוֹ שֶׁיָּרוּץ וְלֹא יַמְתִּין."63

עָנָה פִּירָן: "בַּקְּרָב טוֹבָה הָרֶגֶל/ הַמִּתְמַהמַהַת מֵהַמְמַהֶרֶת.

צָבָא גָּדוֹל, דּוֹמֶה לְיָם, הוֹלֵךְ/ וּמִתְאַסֵּף לִפְנֵי אַפְרָסִיָבּ.

נַמְתִּין עַד כָּל הַחַיִל הַכָּבֵד/ עִם לוֹחֲמָיו וְגִבּוֹרָיו יָבוֹא.

אָז נֶפֶשׁ לֹא נַשְׁאִיר עוֹד בְּאִירָן./ זוֹ הַתָּכְנִית הַנְּבוֹנָה וְדַי. [490]

אָמַר הוּמָן: "אַי, פַּהְלַוָן זָקֵן!/ אַל תְּעַנֶּה אֶת נַפְשְׁךָ לַשָּׁוְא.

צְבָאָם – פַּהְלַוָנִים וּפָרָשִׁים,/ נוֹשְׂאֵי פְּלָצוּר וְאָמָּנֵי הַחֶרֶב –

נָטְשׁוּ הָאֹהָלִים, הַמַּחֲנֶה / וְהַמָּקוֹם מִבְּלִי לָקַחַת מָה.

דַּע כִּי אֶת זֹאת עָשׂוּ מִתּוֹךְ חֻלְשָׁה,/ בְּבַת אַחַת פָּנוּ אֵלֵינוּ עֹרֶף.

אַל נְחַכֶּה עַד לְכֻסְרַוּ יַגִּיעוּ,/ וְהוּא יַזְעִיק צָבָא חָדָשׁ אֵלָיו. [495]

מִנִּי זָבֻּל רֻסְתַּם יָחוּשׁ לַקְּרָב,/ וּמְחִיר הַהַמְתָּנָה יִהְיֶה יָקָר.

עַתָּה הַזְּמַן לִתְקֹף אוֹתָם בְּכֹחַ,/ וְגַם בְּתַחְבּוּלוֹת וּבִכְשָׁפִים.

אִם אֶל נָכוֹן אֶת טוּס וְאֶת גּוּדַרְז,/ אֶת פִּילֵיהֶם, דִּגְלָם וְתֻפֵּיהֶם

לִתְפֹּשׂ נַצְלִיחַ וְנוֹבִיל בַּשֶּׁבִי – / מַה טַּעַם כִּי נֵשֵׁב וְנִתְמַהְמֵהַּ?"

עָנָה פִּירָן לֵאמֹר:"לִבְּךָ הָעֵר/ וְאוֹר הַנֶּפֶשׁ יַעַמְדוּ לָעַד. [500]

עֲשֵׂה כַּעֲצָתְךָ. אָכֵן טוֹבָה הִיא./ בְּחָכְמָתְךָ גָּבַהְתָּ מִשָּׁמַיִם."

הַמְפַקֵּד פִּירָן עִם צְבָא תּוּרָן/ יָצְאוּ לִרְדֹּף אַחַר הַנְּסוֹגִים.

רֵאשִׁית פָּנָה אֱלֵי לַהָּךּ לֵאמֹר:/"צֵא עִם מָאתַיִם פָּרָשִׁים מִיָּד;

אַל תְּפַתַּח אֶת חֲגוֹרְךָ לָנוּחַ/ עַד תְּגַלֶּה מְקוֹם הָאִירָנִים."

לַהָּךּ יָצָא עַל רַמָּכוֹ כְּרוּחַ,/ מִבְּלִי לַחְשֹׁב עַל לֶחֶם וְשֵׁנָה. [505]

אַחַר חֲצוֹת בַּאֲפֵלַת הַלַּיְלָה/ הִשְׁגִּיחוּ בְּבוֹאוֹ צוֹפֵי אִירָן.

מִיָּד הֵרִימוּ קוֹל שָׁאוֹן בָּהָר./ כִּרְאוֹת לַהָּךּ כִּי אֵין מַה לְּחַכּוֹת,

הֵרִיץ סוּסוֹ בַּדֶּרֶךְ אֶל פִּירָן,/ לְהוֹדִיעוֹ מְקוֹם הָאִירָנִים:

“וּבְכֵן חוֹנִים הֵם עַל הַר הַמָוַן,/ סְגוּרָה הַדֶּרֶךְ, וַהֲרַת אָסוֹן.”

אָמַר פִּירָן אֶל הַגִּבּוֹר הוּמָן:/ "חוּשׁ וְהַפְעֵל מוֹשְׁכוֹת וְאַרְכּוֹפִים [510]

וְקַח אִתְּךָ צְבָא פָּרָשִׁים דַּיּוֹ,/ מֵאֲצִילִים וְנוֹדָעִים בִּשְׁמָם,

כִּי צְבָא אִירָן, דִּגְלָם וּמַצְבִּיאָם/ מָצְאוּ מִפְלָט בִּמְרוֹם הַהַמָוַן.

עָמָל נוֹסָף הַמִּלְחָמָה תּוֹבַעַת – / חֲשֹׁב עָלָיו וּמְצָא לוֹ אֲרוּכָה.

אִם בְּיָדְךָ לִתְפֹּשׂ אֶת נֵס כָּוֶה,/ תָּבִיא עַל מְשַׂנְאֵינוּ יוֹם שָׁחוֹר.

אִִם יֵשׁ לְאֵל יָדְךָ, כִּידוֹנֵיהֶם/ בְּחַרְבְּךָ רְעַץ, וּשְׁבֹר דִּגְלָם. [515]

הִנֵּה אֲנִי כְּרוּחַ בַּמִּדְבָּר/ בָּא אַחֲרֶיךָ, וְלֹא אֶתְמַהְמֵהַּ."

הוּמָן בָּחַר מִפָּרָשֵׁי תּוּרָן/ שְׁלוֹשִׁים אֶלֶף נוֹשְׂאֵי מָגֵן וָשֶׁלַח,

וְכַאֲשֶׁר גִּלְּתָה חַמָּה פָּנֶיהָ,/ מָלֵא עוֹלָם מִמֶּנָּה אַהֲבָה,

הוֹפִיעַ מֵרָחוֹק אָבָק עוֹלֶה,/ וְהַסַּיָּר הִשְׁמִיעַ אֶת קוֹלוֹ:

“הִנֵּה צָבָא הִגִּיעַ מִתּוּרָן,/ וַאֲבָקוֹ עוֹלֶה עַד לֶעָבִים.” [520]

כִּשְׁמֹעַ טוּס, לָבַשׁ אֶת שִׁרְיוֹנוֹ,/ תָּקַע בַּחֲצוֹצְרוֹת, הִכָּה בַּתֹּף,

וּפָרַשֵׁי אִירָן עָרְכוּ כֻּלָּם/ שׁוּרוֹתֵיהֶם לְמַרְגְּלוֹת הָהָר.

כִּרְאוֹת הוּמָן אֶת הַצָּבָא הָרַב,/ נוֹפֵף בַּחֶרֶב, בָּאַלָּה, בָּרֹמַח,

רוֹתֵחַ וְסוֹעֵר כִּכְפִיר טוֹרֵף,/ וּבַמֶּרְכָּז דֶּגֶל כָּוֶה נוֹסֵס,

קָרָא אֶל טוּס וְאֶל גּוּדַרְז לֵאמֹר:/ "בְּפִילֵיכֶם וּבְתֻפֵּיכֶם בָּאתֶם [525]

אֶל מְדִינַת תּוּרָן לִדְרשׁ נָקָם,/ לִפְלשׁ בִּצְבָאֲכֶם אֶל אַדְמָתָהּ.

אוּלָם בְּרַחְתֶּם לָהָר כְּחַיַּת צַיִד,/ עֲיֵפָה יֶדְכֶם וּנְפוּצוֹתֶם לָרוּחַ.

הֲלֹא תֵּבוֹשׁוּ מֵאֲשֶׁר קָרְכֶם?/ הַאִם הָהָר מְקוֹם מְנוּחַתְכֶם?

מָחָר, כְּרוּם הַשֶּׁמֶשׁ מֵהָהָר,/ מְצוּדַתְכֶם אָשִׂים לְיָם וָמַיִם.

אוֹתְךָ מֵרוּם הָהָר אוֹרִיד לְמַטָּה,/ וּשְׁתֵּי יָדֶיךָ בִּפְלָצוּר אֶכְבֹּל, [530]

וְאֶל אַפְרָסִיָבּ אֶשְׁלָחֲךָ /בְּלִי אֹכֶל, בְּלִי שֵׁנָה וּבְלִי מָנוֹחַ.

אוֹ אָז תֵּדַע כִּי עָרְמָתְךָ מֵאֶפַע,/ כִּי עַל תַּחְבּוּלָתְךָ בָּכֹה תִּבְכֶּה."

רוֹכֵב גְּמַלִּים הֵרִיץ הוּמָן לִשְׁאֹל:/ "מַה טִּיב הַקְּרָב אֲשֶׁר עוֹד לְפָנֵינוּ?

שׁוֹנוֹת הָיוּ תָּכנִיּוֹתֵינוּ אָנוּ,/ וּכְבָר לִתְקֹף עָמַדְנוּ אֶת אוֹיְבֵנוּ,

אַךְ כָּל הָהָר מָלֵא צָבָא וָתֹף,/ וְאַחֲרֵי גּוּדַרְז וָטוּס – הַדֶּגֶל! [535]

אֲנִי תִּקְוָה כִּי כְהָאִיר הַיּוֹם,/ כְּהִגָּלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ בָּרָקִיעַ,

אַתָּה עִם צְבָאֲךָ תִּהְיֶה אִתָּנוּ,/ וְהַמִּישׁוֹר תָּצִיף בְּלוֹחֲמֶיךָ."

כִּשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵי הָרָץ פִּירָן,/ סָעַר לִבּוֹ לְשֵׁמַע דְּבַר הוּמָן.

כְּרֶדֶת לַיְלָה, עֵת שֵׁנָה וָנוּחַ,/ הוֹצִיא צָבָא כַּיָּם וְאָץ כְּרוּחַ.


פּיראן הולך בעקבות האיראנים אל הר המאוון

בִּשְׁחוֹר הָרְעָלָה נָקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ,/ קָרְעָה הָאֶרֶג וְחָשְׂפָה פָּנֶיהָ. [540]

פִּירָן הִגִּיעַ אֶל הַהַמָוַן – / אֲבַק צְבָאוֹ כִּסָּה אֶת פְּנֵי הָאָרֶץ –

וְאֶל הוּמָן אָמַר: "שְׁמֹר מְקוֹמֶךָ,/ וְאַל תַּסִּיעַ צְבָאֲךָ זְמַן מָה,

כִּי קֹדֶם אֲשׂוֹחַח עִם מַצְבִּיאָם/ אֶשְׁאַל: “מַדּוּעַ נֵס כָּוֶה הֵנַפְתָּ?”

כִּי מִי סִפֵּר לוֹ עַל הַהַמָוַן?/ וְאִם הוּא שָׁם – מַה מְּבַקֵּשׁ הוּא בּוֹ?"

פִּירָן קָרַב אֶל מַחֲנֵה אִירָן,/ הָרֹאשׁ מָלֵא נָקָם, הַלֵּב – שִׂנְאָה, [545]

וְכֹה קָרָא: "טוּס הַמְהֻלָּל,/ אֲדוֹן פִּילֵי הַקְּרָב וְהַתֻּפִּים!

הִנֵּה עָבְרוּ חֲמֵשֶׁת חֳדָשִׁים/ מֵאָז קָרָאתָ מִלְחָמָה עָלֵינוּ.

צֶאֱצָאֵי גּוּדַרְז הָאֲצִילִים/ אֵין־רֹאשׁ מִתְגּוֹלְלִים פֹּה בַּשָּׂדֶה,

בְּעוֹד אַתָּה כְּמוֹ כִּבְשַׂת הָרִים/ אֲכוּל נָקָם בָּרַחְתָּ לֶהָרִים.

אוּלָם צְבָאֵנוּ לֹא יַרְפֶּה מִמֶּךָ,/ כִּכְלוֹת הַכֹּל תִּפֹּל עוֹד בְּרִשְׁתֵּנוּ." [550]

עָנָה לוֹ טוּס הַגֵּא וְכֹה אָמַר:/ "תִּעַבְתִּי אֶת כְּזָבֶיךָ וּשְׁקָרֶיךָ,

בְּרַחֲבֵי עוֹלָם נָקָם זָרַעְתָּ/ בֵּין הַגְּדוֹלִים לְמַעַן סִיָוֻשׁ.

הֲלֹא תֵבוֹשׁ בַּטִּיחַ הַתָּפֵל?/ לֹא תְּצוּדֵנִי בְּעָרְמַת דְּבָרֶיךָ.

אַל בָּעוֹלָם יִחְיֶה מַצְבִּיא כָּמוֹךָ/ בֵּין הַגְּדוֹלִים וּבֵין אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם.

אֶת סִיָוֻשׁ הָרַסְתָּ בִּשְׁבוּעָה,/ וְהָעוֹלָם רוֹקַנְתָּ מִדָּמוֹ. [555]

בְּאַשְׁמָתְךָ נִשְׁאַר הוּא בְּתוּרָן,/ וּבִגְלָלוֹ הַמִּלְחָמָה בָּאָרֶץ.

חֲבָל עַל שָׁהּ גָּדוֹל וּבַעַל־נֶפֶשׁ,/ אֲשֶׁר פָּנָיו שִׂמְּחוּ אֶת לֵב רוֹאָיו.

בְּדֶרֶךְ זוֹ, בְּשֶׁקֶר וּבְכָזָב,/ בְּלֵב אִישׁ רוּחַ לֹא תִּנְחַל כָּבוֹד.

בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב הַהוּא אֵין דֵּי מִרְעֶה,/ לָכֵן עָבַרְנוּ אֶל הַהַמָוַן.

שְׁמוּעוֹת הִגִּיעוּ כְּבָר אֶל שָׁהּ הָאָרֶץ,/ וְעִם גְּדוֹלָיו אָמְנָם יַגִּיעַ הֵנָּה. [560]

כְּבָר גִּבּוֹרֵי הַחַיִל נִקְבְּצוּ,/ כְּזָל בֶּן סָם וְגֵו הַפִּיל רֻסְתַּם.

וְכַאֲשֶׁר הַשָּׁהּ יַגְבִּיר כֹּחֵנוּ,/ לֹא תִּוָּתֵר בְּתוּר אֶבֶן עַל אֶבֶן.

עַתָּה, כִּי בָּאתָ, הִלָּחֵם כַּדָּת,/ אַל תַּחְבּוּלוֹת מִרְמָה וּמַאֲרָב."

כִּשְׁמֹעַ זֹאת פִּירָן, שָׁלַח צָבָא/ לִתְפֹּשׂ אֶת הַמַּעֲבָרִים בָּהָר.

מֵעֲבָרִים לְמַרְגְּלוֹת הָהָר/ הוֹצִיא גְּדוּדֵי צְבָאוֹ כְּמוֹ הָרִים. [565]

בְּאֵין מִרְעֶה לְבֶהֱמַת אִירָן,/ טִכֵּס פִּירָן עֵצָה וְתַחְבּוּלָה.

אָמַר הוּמָן אֶל מַצְבִּיאוֹ פִּירָן:/ "הָבָה נִתְפֹּשׂ אֶת מַרְגְּלוֹת הָהַר.

יִרְאוּ אֶת מְלַאכְתִּי וְלֹא יֹאבוּ/ לַחְגֹּר עוֹד לְנָקָם מָתְנַיִם."

עָנָה פִּירָן: "הָרוּחַ בְּפָנֵינוּ,/ וְאֵין לְהִלָּחֵם אֶל מוּל הָרוּחַ.

אוּלָם בְּאֵין לִצְבָא אִירָן מִרְעֶה,/ לֹא יֵאָחֵז בְּסֶלַע צֹר חָשׂוּף: [570]

יַכְבִּיד אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ צַו שָׂרוֹ,/ אֵשׁ הַנָּקָם בָּעַיִן תַּאֲפִיל,

יִפְרֹשׂ כַּפַּיִם לְבַקֵּשׁ מַחְסֶה/ וְרַחֲמִים, לֹא קְרָב וּמִלְחָמָה.

עֵת חֲרָטָה לָהֶם וַעֲנָוָה,/ לֹא הֵעָרְכוּת בְּרֶגֶל גַּאֲוָה."


האיראנים עורכים התקפת לילה

זְמָמָם הִגִּיעַ לְגוּדַרְז וּלְטוּס,/ אֲשֶׁר עָטַף לִבָּם בַּחֲרוֹנָם.

אָמַר גּוּדַרְז, אִישׁ הַשֵּׂיבָה, אֶל טוּס:/ "לֹא נִמָּנַע מִבּוֹא בִּקְרָב הַפַּעַם. [575]

שְׁלוֹשָׁה יְמֵי צֵידָה עִמָּנוּ עוֹד,/ וְאֵין עוֹד שְׁבִיל פָּתוּחַ לְפָנֵינוּ.

אֵין אֹהָלִים, אֵין לֶחֶם וּמִסְפּוֹא,/ וְהָרָעָב עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ.

עַתָּה, כַּאֲשֶׁר יַצְהִיבוּ פְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ,/ וְיִתְגַּלֶּה צְעִיף הַלַּיְלָה הָאָפֵל,

נִבְחַר־נָא פָּרָשִׁים אַמִּיצֵי־לֵב / וּמִמָּרוֹם נֵרֵד אֶל הַשָּׂדֶה,

וְנִשְׂתָּעֵר מִמַּאֲרָב בַּחשֶׁךְ,/ וְהַמַּזָּל אוּלַי יָאִיר פָּנָיו. [580]

אַחתַ מִשְׁתַּיִם: אוֹ נִפֹּל חָלָל,/ אוֹ כֶּתֶר גִּבּוֹרִים יִשְׂאוּ רָאשֵׁינוּ.

קֵץ הַקְּרָבוֹת וְתַכְלִיתָם הוּא זֶה:/ אֶחָד יִמְצָא עָפָר, שֵׁנִי – יְקָר."

כִּשְׁמֹעַ טוּס אֶת אֵלֶּה הַדְּבָרִים/ הֵקִיצָה הַשִּׂנְאָה הַנּוֹשָׁנָה בּוֹ.

פָּנָה הַיּוֹם, יָרְדָה חֶשְׁכַת הַלַּיְלָה,/ וְהָעוֹלָם קָדַר כַּזֶּפֶת הַשְּׁחוֹרָה.

אַחַר אַשְׁמֹרֶת לַיְלָה רִאשׁוֹנָה,/ כִּנְצֹר הָאֲנָשִׁים אֶת לְשׁוֹנָם, [585]

עָרַךְ טוּס אֶת צְבָאוֹ לַקְּרָב הַבָּא:/ קָרָא אֵלָיו אֶת גִּבּוֹרֵי הַחַיִל,

אֲגַף אֶחָד מָסַר לִידֵי בִּיזַ’ן,/ אֲגַף שֵׁנִי – לְשִׁידוּשׁ וְכַרָּד;

אֶת נֵס אִירָן נָתַן לְגֻסְתַּהַם,/ וְהוֹרָאוֹת אַחֲרוֹנוֹת – לַכֹּל.

טוּס בְּעַצְמוֹ, רֻהָּם וְגִיו וְעוֹד/ שָׂרִים אִתּוֹ, אַלּוֹתֵיהֶם הִכְתִּיפוּ,

וְצַעֲדָם הִרְחִיבוּ אֶל פִּירָן,/ הִשְׂתָּעֲרוּ כְּאֵשׁ עַל הַמֶּרְכָּז. [590]

כָּל הַשָּׂדֶה הָפַךְ מַהֵר יַם־דָּם,/ שַׁוְעָה גְּדוֹלָה עָלְתָה מֵהַצָּבָא.

דֶּגֶל פִּירָן נִשְׁבַּר לַחֲצָאִים,/ וְלֵב צְמֵאֵי הַקְּרָב נִמְלָא אֵימָה.

כִּשְׁמֹעַ אֶת הַצְּעָקָה הוּמָן/ עָלָה עַל גַּב שְׁחוֹרוֹ הָעֲרָבִי,

בָּא וְרָאָה הַהֲרוּגִים מָה רַבּוּ,/ מָה רַבּוּ הָעוֹרְקִים מֵהַמִּישׁוֹר,

וּמֵעֵינָיו פָּרְצוּ דְּמָעוֹת חַמּוֹת./ מִיָּד נָתַן קוֹלוֹ עַל הַצָּבָא [595]

וְכֹה אָמַר: "הֲלֹא הָיוּ שׁוֹמְרִים? /הַאֵין בָּכֶם עוֹד רוּחַ מִלְחָמָה?

מוּל אִישׁ מֵהֶם הֵן לָנוּ שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת,/ בּוּשָׁה לְהֵרָדֵם בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב.

שִׁלְפוּ הַחֲרָבוֹת וְהָאַלּוֹת,/ הַמָּגִנִּים עַל רָאשֵׁיכֶם הָרִימוּ!

כִּשְׁלֹף חַרְבּוֹ הַסַּהַר עַל הָהָר/ תִּפְסוּ אֶת הַדְּרָכִים מֵעֲבָרִים.

אַל אִישׁ מֵהֶם יִמְצָא מִפְלָט הַפַּעַם,/אִם הוּא לַקְּרָב וְאִם הוּא מִתְמַהְמֵהַּ." [600]

עָלְתָה תְּקִיעַת קַרְנוֹת הַמִּלְחָמָה,/ מִמְּקוֹמָם זִנְּקוּ הַלּוֹחֲמִים,

וְאֶת הַפָּרָשִׁים הָאִירָנִים/ מֵעֲבָרִים הִקִּיפוּ כִּלְבָאִים.

זִיקִים נִתְּזוּ מֵהַקְּסָדוֹת בַּחֶרֶב,/ תֹּאמַר: “מְטַר אַלּוֹת מֵהֶעָבִים.”

הַלַּיְלָה הָאָפֵל וְהָאָבָק/ הִסְתִּירוּ סַהַר וְהַכּוֹכָבִים.

מֵרֹב שִׁרְיוֹן תֹּאמַר: "חוֹמַת בַּרְזֶל!/ הָעֲלָטָה תֹּאמַר: “יָם זֶפֶת!” [605]

הוּמָן עָצַר אֶת אֲנָשָׁיו לֵאמֹר:/ "דַּיְּכֶם! אַל תַּהַרְגוּ עוֹד בַּקְּצִינִים

אוֹתָם חַיִּים הָבִיאוּ, כִּשְׁבוּיִים,/ וְלֹא פְּגוּעִים בַּחֶרֶב וּבַחֵץ."

כָּךְ הַצָּבָא קָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל:/ "אֶת יְדֵיכֶם הַנִּיחוּ בִּכְלָבִים.

אִם יָד תָּשִׂימוּ בְּכִידוֹן וָרֹמַח,/ תַּכְתִּירוּ דָּם בְּרֹאשׁ מַצְבִּיאֵיכֶם."

אָמַר אָז טוּס אֶל גִּיו וְאֶל רֻהָּם:/"חַיֵּינוּ פֹּה הֵם אַךְ מַהֲתַלָּה, [610]

וְאִם בּוֹרֵא רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם/ מֵהַמֵּצַר הַזֶּה לֹא יַצִּילֵנוּ,

בְּכַנְפֵי נְשָׁרִים תְּלוּיִים חַיֵּינוּ,/ אוֹ בְּחַסְדֵי גַּלֵּי הַיָּם לְמַטָּה."

שְׁלָשְׁתָּם בְּבַת אַחַת כַּאֲרָיוֹת/ זִנְּקוּ מִמְּקוֹמוֹתֵיהֶם לַקְּרָב,

עָלָה קוֹל תֹּף בָּעֵבֶר הַשֵּׁנִי,/ צְלִילֵי פַּעֲמוֹנִים וַחֲלִילִים.

מִכִּידוֹנִים לָרֹב אֵין הָרוֹכְבִים/ רוֹאִים אֶת הַמּוֹשְׁכוֹת וְהַסּוּסִים. [615]

הוּמָן קָרָא בְּקוֹל: "לָכֶם פֹּה לֹא/ מָקוֹם לִקְרָב, אוֹ דֶּרֶךְ לִנְסִיגָה.

רַק מַזַּלְכֶם הָרָע מֵאִיץ בָּכֶם,/ עַד כִּי יָשִׁיב גְּמוּלְכֶם בְּרָאשֵׁיכֶם."

שְׁלשֶׁת הַגִּבּוֹרִים וּמְעַט צָבָא / עוֹד נִשְׁאֲרוּ בִּשְׂדֵה הַמַּעְרָכָה.

רֻסְתַּם בֶּן זָל עָלָה בְּמַחְשַׁבְתָּם,/ אֲשֶׁר בְּכָל מָקוֹם גִּלָּה כֹּחוֹ,

בִּיזַ’ן בֶּן גִּיו, שִׁידוּשׁ וְגֻסְתַּהַם,/ גּדוֹלֵי הַלּוֹחֲמִים וְהַקְּטַנִּים [620]

אָמְרוּ: "אֶחָד בִּלְבַד מִצְּבָא אִירָן/ יָכוֹל לְהוֹשִׁיעֵנוּ מִשּׁוֹאָה.

לְכָאן הֵן לֹא לְשֵׁם הַקְּרָב הִגַּעְנוּ,/ פְּתָאִים לְלֹעַ הַתַּנִּין נִכְנַסְנוּ.

אוֹיָה לְכֵס הַשָּׁהּ וּלְשַׁעֲרוֹ,/ כִּי עוֹד מְעַט יַקִּיפוּ וְיִשְׁבּוּנוּ.

רֻסְתַּם וְזָל יַרְגִּיעוּ בְּזָבֻּל / וּמְכוֹרָתֵנוּ לְשַׁמָּה תִּהְיֶה."

מַשַּׁק אַלּוֹת וְקוֹל תֻּפִּים הִגִּיעוּ/ לִצְבָא אִירָן, וְגִיו וְטוּס לֹא שָׁבוּ. [625]

אָמְרוּ שִׁידוּשׁ וְגֻסְתַּהַם הַלַּיִשׁ:/“טוּס מִתְמַהְמֵהַּ שָׁם יוֹתֵר מִדַּי.”

וְגֻרָזֶה הֵעִיר בִּפְנֵי בִּיזַ’ן:/ “מְלֶאכֶת מַצְבִּיאֵנוּ מְמֻשֶּׁכֶת.”

מֵהַמִּישׁוֹר בָּא רַעַם הַתֻּפִּים,/ כְּזֶפֶת – הָאֲוִיר, הָבְנֶה – הָאָרֶץ.

הַלּוֹחֲמִים הָלְכוּ לִקְרַאת קוֹל טוּס,/ דָּם בִּנְחָלִים הֵצִיף אֶת הַמִּגְרָשׁ.

כְּהַגִּיעָם אֶל שְׁלשֶׁת הַשָּׂרִים/ שָׁלְפוּ אַלּוֹתֵיהֶם כִּבְדוֹת הָרֹאשׁ. [630]

טוּס, כִּרְאוֹתוֹ כִּי בָּאָה הָעֶזְרָה,/ הֵרִיעַ מִשִּׂמְחָה כְּתֹף רוֹעֵם.

הִרְפָּה מוֹשְׁכוֹת, הִכְבִּיד הָאַרְכּוֹפִים,/ הָבֵן הֵבִין כִּי מַזָּלוֹ נֵעוֹר.

רֻהָּם וָגִיו כַּאֲרָיוֹת נִלְחָמוּ,/ מְחֻזָּקִים בְּקוֹל בִּיזַ’ן הַגֵּא,

הֵם נִלְחֲמוּ עַד הִבָּקַע הַשַּׁחַר,/ עַד זְרֹחַ שֶׁמֶשׁ אוֹר עַל הֶהָרִים.

אָז הֶחֱזִירוּ אֶת הַלּוֹחֲמִים/ וְשָׁבוּ אֶל הָהָר וְלִסְלָעָיו. [635]

אֶל גִּבּוֹרָיו אָמַר מַצְבִּיא אִירָן:/ "מִבּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ עַד לְקוֹל הַתֹּּף

תִּרְחַק עַיִן רָעָה מֵאֲצִילֵינוּ,/ וּמִי יִתֵּן יִתַּם הַקְּרָב בְּיַיִן.

עַל אֹמֶץ לוֹחֲמִים, אֲשֶׁר בָּכֶם/ רָאִיתִי, לֹא שָׁמַעְתִּי מֵעוֹלָם.

רֵאשִׁית אֶשָּׂא כַּפַּיִם לְיַזְדָּן,/ כִּי יִשְׁמְרֵנוּ מֵעַיִן רָעָה;

מְנוּסֵנוּ הוּא בְּעֵת צָרָה;/ עַד מְהֵרָה יוֹצִיאֲכֶם מִזֶּה. [640]

אֲנִי בּוֹטֵחַ בּוֹ, כִּי בְּעֶזְרֵנוּ/ יָבִיא צָבָא מַהֵר כְּמוֹ עָשָׁן.

הָרָץ עַל הַגָּמָל מְהִיר הָרֶגֶל,/ אֲשֶׁר יָצָא מִמֶּנִּי אֶל הַשָּׁהּ,

וּבְאַמְתַּחְתּוֹ אִגֶּרֶת מֵעִמִּי,/ הֵפִיחָה בְּלִבּוֹ אֵשׁ הֶעָבָר,

וּלְעֶזְרָתֵנוּ תַּהַמְתַּן יָבוֹא /עִם חֶבֶל אֲרָיוֹת מְהֻלָּלִים.

בְּנִצָּחוֹן נָשׁוּב שְׂבֵעֵי רָצוֹן,/מִשְׁתּוֹקְקִים לִרְאוֹת אֶת כַּי־כֻסְרַוּ. [645]

לַמֶּלֶךְ הַדָּגוּל אָז נְסַפֵּר/הַמַּעֲשִׂים כְּפִי אֲשֶׁר קָרוּ,

וְכָל אִישׁ מֵאִתָּנוּ יְקַבֵּל/ כְּיַד הַמֶּלֶךְ הַטּוֹבָה עָלָיו."

שְׁנֵי הַצְּבָאוֹת פָּנוּ לָאֹהָלִים;/ שְׂבֵעֵי עָמָל נָשְׁמוּ שׁוּב לִרְוָחָה.

מִשְּׁנֵי הַמַּחֲנוֹת אֶל הַמִּישׁוֹר/ יָצְאוּ הַסַּיָּרִים הָאַמִּיצִים.

כְּבוֹא הוּמָן לִשְׂדֵה הַמַּעְרָכָה,/ שְׁבִיל לֹא מָצָא פָּנוּי מֵהֲרוּגִים, [650]

וְאֶל פִּירָן אָמַר:"נִסּוֹג הַיּוֹם,/ הַקְּרָב אֲשֶׁר נִטַּשׁ – לֹא לְרוּחֵנוּ.

אַךְ כַּאֲשֶׁר יָנוּחוּ לוֹחֲמֵינוּ, /הַפָּרָשִׁים הָרְאוּיִים לְשֶׁבַח,

קְרָב אֶעֱרֹךְ אֲשֶׁר חַמָּה וָסַהַר/ כָּמוֹהוּ לֹא רָאוּ מִימוֹת עוֹלָם."

אָמְרוּ וְנִפְרְדוּ אִישׁ לִמְקוֹמוֹ,/ וְכָל אֶחָד הֶגְיוֹן לִבּוֹ עִמּוֹ.


כי־כוּסרַוּ שומע על מצב צבאו

הַחֲדָשׁוֹת הִגִּיעוּ אֶל כֻסְרַוּ:/ "נָחַל הַפַּעַם נִצָּחוֹן פִּירָן, [655]

וְטוּס נָסוֹג לְהַמָוַן הָהָר./ הַרְבֵּה קְצִינֵי צָבָא אָבְדוּ בַּקְּרָב.

שַׁעַר אַרְמוֹן גּוּדַרְז, יְלִיד כַּשְׁוָד, /רוֹקַן מִגִּבּוֹרִים וּבְנֵי חוֹרִים.

כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם מְבַכִּים מוֹתָם,/ וְהַוְּרָדִים קְמֵלִים בָּעֲרוּגוֹת.

כָּל הָעוֹלָם מָלֵא אָבָק וָדָם,/ מַזַּל מַצְבִּיאֲךָ – עָפָר וָאֵפֶר."

כִּשְׁמֹעַ כַּי־כֻסְרַוּ הַמְהֻלָּל/ אֶת הַבְּשׂוֹרָה, נֶהְפַּךְ עָלָיו לִבּוֹ. [660]

צִוָּה מִיָּד אֶת תַּהַמְתַּן בֶּן זָל/ לָבוֹא עִם לוֹחֲמָיו הַנּוֹדָעִים.

מַצְבִּיא הָאַלּוּפִים פָּתַח אֶת פִּיו,/ תֵּאֵר אֶת מַהֲלַךְ הַמִּלְחָמָה,

וְאֶל רֻסְתַּם אָמַר: "גִּבּוֹר דָּגוּל!/ אֲנִי יָרֵא פֶּן מַמְלַכְתֵּנוּ זוֹ,

הָעַתִּיקָה, תִּמּוֹט וְתֵהָרֵס./ לָכֵן רוּחִי הִתְפָּעֲמָה מְאֹד. [665]

אַתָּה תּוֹמֵךְ הַכֶּתֶר וְהַכֵּס,/ מַזַּל הַשָּׁהּ מֵאִיר בְּזָהָרְךָ.

לֵב הָרָקִיעַ עַל חֹד חַרְבְּךָ,/ תַּחַת רַגְלֶיךָ אֶרֶץ, זְמַן וָשַׁחַק.

אַתָּה עָקַרְתָּ מֹחַ דִּיו־סַפִּיד,/ תִּקְוַת דּוֹרֵנוּ – בְּאַהֲבָתְךָ.64

הָאֲדָמָה – שִׁפְחַת אֲבַק סוּסְךָ,/ וּלְךָ הַזְּמַן כְּאֵם שׁוֹחֶרֶת טוֹב.

בְּחַרְבְּךָ נִדְלֶקֶת הַחַמָּה, /וְנֹגַהּ נֶחֱרָד מֵאַלָּתְךָ. [670]

חִצֶּיךָ הַשְּׁנוּנִים מַלְאִים כְּפִירִים,/ כְּבוֹא יוֹמָם הַמַּר בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב.

מֵאָז חָבַשְׁתָּ בִּגְבוּרָה קַסְדָּה/ אִישׁ לֹא הֵהִין לִפְגֹּעַ בְּאִירָן.

אַתָּה, גּוּדַרְז וְטוּס וְגִיו, וְעוֹד/ שָׂרִים וְלוֹחֲמִים מֵאֶרֶץ זוֹ,

בְּלֵב דַּוַּי וּבְדֶמַע בָּעֵינַיִם,/ עָרְקוּ מִפְּנֵי כְּפִירֵי אַפְרָסִיָבּ.

הַרְבֵּה מִבֵּין צֶאֱצָאֵי גּוּדַרְז/ נָפְלוּ בַּקְּרָב וּמִשְׁכָּבָם עָפָר. [675]

אֵלֶּה אֲשֶׁר הִצִּילוּ חַיֵּיהֶם/ חוֹנִים שְׁבוּרֵי לֵב עַל הַהַמָוַן.

אֶת עֵינֵיהֶם נוֹשְׂאִים אֶל הַשָּׁמַיִם,/ אֶל מְחוֹלֵל הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם,

כִּי הֵנָּה בּוֹא יָבוֹא רֻסְתַּם גֵּו פִּיל/ בְּכֹחַ אֱלֹהִים וּבְמִצְוָתוֹ.

בַּלַּיְלָה, כְּקָרְאִי אֶת הָאִגֶּרֶת,/ הַרְבֵּה דִּמְעוֹת דָּם עַל פָּנַי הִגַּרְתִּי.

שְׁלוֹשָׁה יָמִים שָׁמַרְתִּי לְשׁוֹנִי,/ וְרַק לִפְנֵי יַזְדָּן לִבִּי גִּלִּיתִי. [680]

עַתָּה הִגִּיעוּ מַיִם עַד הַנֶּפֶשׁ /וְאָנֹכִי דּוֹאֵג לְגוֹרָלֵנוּ.

אַתָּה תִּקְוַת צְבָאֵנוּ וּמְפַקְּדוֹ – /הֱיֵה בָּרִיא תָּמִיד, תָּאִיר נַפְשֶׁךָ;

יִפְרַח רֹאשְׁךָ, לִבְּךָ יִשְׂמַח תָּמִיד,/ וְהִנָּצֵל מֵחֵץ וּמִכִּידוֹן.

בַּקֵּשׁ מִמֶּנִּי כָּל אֲשֶׁר אָבִיתָ,/ סוּסִים וְנֶשֶׁק, כֶּסֶף אוֹ צָבָא.

לֵךְ בְּעֵצָה טוֹבָה וּבְלֵב שָׂמֵחַ,/ כִּי לֹא קְטַנָּה הַמַּטָּלָה עָלֶיךָ." [685]

עָנָה רֻסְתַּם וְכֹה אָמַר לַשָּׁהּ:/ "אַל בִּלְעָדֶיךָ כֶּתֶר וְחוֹתָם,

כִּי בְּקוֹמָה, בְּזֹהַר וּבְחָכְמָה,/ כָּמוֹךָ מֶלֶךְ אֵין זוֹכְרִים שָׁמַיִם,

הֲלֹא שָׁמַעְתָּ, כִּי מֵאָז קֻבָּד/ שָׂם עַל רֹאשׁוֹ אֶת כֶּתֶר הַכַּיִים,

קָשַׁרְתִּי אֶת מָתְנַי לִשְׁלוֹם אִירָן/ וְלֹא יָדַעְתִּי יוֹם אֶחָד מָנוֹחַ.

חֶלְקִי מִדְבָּר וַאֲפֵלָה, פִּילִים,/ כְּפִירִים, כְּשָׁפִים וּדְרָקוֹנִים עַזִּים. [690]

שָׂרֵי מָזַנְדַּרָן וּצְבָא תּוּרָן,/ עֲלֶטֶת לַיְלָה וְאַלּוֹת כְּבֵדוֹת,

גַּם דֶּרֶךְ רְחוֹקָה וְצִמָּאוֹן;/ בִּכַּרְתִּי יֶגַע נוֹד עַל רֹגַע בַּיִת.

הַרְבֵּה עָמָל וַאֲסוֹנוֹת רָאִיתִי,/ וְלֹא בִּקַּשְׁתִּי לִי יְמֵי שִׂמְחָה.

אַתָּה הַמֶּלֶךְ וַאֲנִי עַבְדֶּךָ,/ אָזַרְתִּי אֶת מָתְנַי לִפְקֻדּוֹתֶיךָ.

אֲשֶׁר לַהֲרוּגִים, אַל תִּתְיַסֵּר./ יַצְהִיבוּ פְּנֵי כָּל הַחוֹרְשִׁים רָעָה! [695]

אֵלֵךְ אֶל הַמַּצְבִּיא עָרוּךְ לַקְּרָב,/ אֶחְגֹּר מָתְנַי לִנְקֹם אֶת בְּנֵי עַמֵּנוּ.

כְּבֵדִי פָּצוּעַ לִילִידֵי גּוּדַרְז,/ קָשַׁרְתִּי שַׂק לַחֲלָצַי בָּאֵבֶל."

כִּשְׁמֹעַ כַּי־כֻסְרַוּ קוֹלוֹ הָרָם/ פָּרְצוּ מִשְׁתֵּי עֵינָיו זִרְמֵי דְּמָעוֹת.

אָמַר: "לִי בִּלְעָדֶיךָ לְמוֹתָר/ חַיִּים, הָדָר, כִּסֵּא כַּיִים וָכֶתֶר.

יִהְיוּ שָׁמַיִם בַּעֲנִיבָתְךָ,/ צַוְּארֵי הַשַּׁלִּיטִים – בֶּאֱסוּרֶיךָ." [700]

לַדִּינָרִים, כְּתָרִים וְאַבְנֵי־חֵן, /לַקּוֹבָעִים, קְשָׁתוֹת וְאַבְנֵטִים

הֵבִיא גִּזְבָּר הַשָּׁהּ אֶת הַמַּפְתֵּחַ,/ הוּא גַּם הִתִּיר שַׂקֵּי אֲדַרְכּוֹנִים,

וְשָׁהּ אִירָן שָׂמָם לִפְנֵי רֻסְתַּם/ וְכֹה אָמַר: "גִּבּוֹר וּמְהֻלָּל!

אַתָּה עִם לוֹחֲמֶיךָ מִזָּבֻּל/ וְגִבּוֹרֵי־הַחַיִל מִכָּבֻּל,

שְׂאוּ אֶת רַגְלֵיכֶם כְּרוּחַ סַעַר,/ אַל תֵּעָצְרוּ בַּדֶּרֶךְ לַחֲנוֹת. [705]

מֵאָמָּנֵי הַחֶרֶב בִּצְבָאֵנוּ/ בָּחְרָה אַלְפַּיִם, שְׁלשֶׁת אֲלָפִים,

לְפַרִיבֻּרְז בֶּן כַּי־כָּוֻס הַקְצֵה/ צָבָא, יֵלֵךְ בְּרֹאשׁ לִדְרשׁ נָקָם."

רֻסְתַּם שָׁחָה אַפַּיִם וְאָמַר:/"מוֹשְׁכוֹת וְאַרְכּוֹפִים – רֵעַי.

אָאִיץ בַּאֲנָשַׁי כִּפְקֻדָּתְךָ,/ לֹא נַחֲנֶה וְלֹא נִשְׁכַּב לִישֹׁן."

צִוָּה לָתֵת לַלּוֹחֲמִים שְׂכָרָם,/ וְאֶת צְבָאוֹ עָרַךְ לַמִּלְחָמָה. [710]

אֶל פַרִיבֻּרְז אָמַר:"עִם שַׁחַר צֵא/ וּנְחֵה אֶת הֶחָלוּץ בְּרֹאשׁ הַטּוּר,

וְאַל תִּישַׁן בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה,/ עַד בּוֹאֲךָ אֶל טוּס מַצְבִּיאֲךָ.

כְּבוֹאֲךָ אֱמֹר: "אַל תֵּחָפֵז!/ עָרְמָה וּזְמַן נְקֹט וְאַל כִּסְלָה.

כְּרוּחַ סַעַר בְּשָׂדֶה פָּתוּחַ/ אָבוֹאָה גַּם אֲנִי, לֹא אֶתְמַהְמֵהַּ.

בְּהֵעָדְרִי גֻּרְגִּין לִמּוּד הַקְּרָב/ יִהְיֶה לְיוֹעַצְךָ בְּטוֹב וּבְרָע." [715]


פריבּוּרז מבקש לשאת לאשה את פרנגיס, אם כוּסרַוּ

שָׂח פַרִיבֻּרְז: "גִּבּוֹר מַכְתִּיר רָאשִׁים, / אֲדוֹן רַכְשׁ, הָאַלָּה וְהַשִּׁרְיוֹן!

מִשְׁאֶלֶת לֵב נִסְתֶּרֶת עִמָּדִי,/ לֹא אֲגַלֶּנָּה, זוּלָתִי לְךָ,

אֲשֶׁר לְךָ בִּלְבַד, שַׁלִּיט הָאָרֶץ,/ יָאִים טַבַּעַת, כֶּתֶר וְחוֹתָם.

אַתָּה גַּב הַצָּבָא וּמִשְׂגַּבּוֹ,/ וְנִדְגְּלוּ בְּךָ קוֹבְעֵי שׁוֹעֵינוּ.

דַּע, אִישׁ מוֹפֵת, תִּפְאֶרֶת כָּל אִירָן – /מִי יִתֵּן וִיבָרֶכְךָ יַזְדָּן! [720]

כִּי אָח אֲנִי לְסִיָוֻשׁ הַכַּי,/ וּמֵאוֹתוֹ הַשֹּׁרֶשׁ וְהַגֶּזַע.

זוֹ אֵשֶׁת סִיָוֻשׁ, אַלְמְנָתוֹ, /לִי מַתְאִימָה מְאֹד, גִּבּוֹר דָּגוּל.

הָבֵא הַצָּעָתִי בִּפְנֵי הַשָּׁהּ,/ וּבְמַעַשְׂךָ תָּשִׂים עָלַי הַכֶּתֶר."

עָנָה רֻסְתַּם:“אֲנִי לִפְקֻדָּתְךָ,/ וְכַאֲשֶׁר אָבִיתָ אֲבִיאֶנָּה.”

הָלַךְ גִּבּוֹר־הַחַיִל אֶל הַשָּׁהּ/ וְכֹה אָמַר: "אַי, מֶלֶךְ מְהֻלָּל! [725]

לִי מִשְׁאָלָה, אִם תְּמַלְּאֶנָּה,שָׁהּ,/ אָרִים רֹאשִׁי מֵעַל גַּלְגַּל יָרֵחַ.

אוֹתָהּ אַגִּיד, אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב,/ כִּי בְּעֵינֵי יַזְדָּן תִּישַׁר מְאֹד.

אַתָּה נוֹהֵג בְּאַהֲבָה וּבְצֶדֶק,/ וּשְׁתֵּי פָּנִים לְךָ כְּלַשָּׁמַיִם.

שִׂים לֵב, כִּי פַרִיבֻּרְז בֶּן כַּי־כָּוֻס,/ אָצִיל כָּמוֹהוּ אֵין בֵּין נְסִיכִים.

הוּא הַדָּבָר בְּכִשְׁרוֹנוֹת וּבְשֵׂכֶל – / רוֹאֶה אֵינֶנִּי אִישׁ אַחֵר שָׁוֶה לוֹ. [730]

לוֹ מִשְׁאָלָה אַחַת מֵאֵת הַשָּׁהּ,/ וְהוּא: מְקוֹם אָבִיךָ סִיָוֻשׁ.

וְכַאֲשֶׁר יַחְגֹּר אֶת חֲלָצָיו/ לִנְקֹם אֶת דַּם אָחִיו מֵהַתֻּרְכִּים,

תִּשְׁמֹר אֶת אַרְמוֹנוֹ וְאוֹצָרוֹ / אַחַת הַמַּכִּירָה דַּאֲגוֹתָיו,

אַךְ בַּת אַפְרָסִיָבּ, וְלֹא אַחֶרֶת,/ יִהְיוּ שְׁנֵיהֶם כְּשֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ."

כִּשְׁמֹעַ כַּי־כֻסְרַוּ אֶת הַדְּבָרִים/ מִפִּי חֲכַם הַלֵּב, שׁוֹחֵר הַשֵּׁם, [735]

נָתַן אֶת הָאִשּׁוּר לַמַּעֲשֶׂה,/ וְאֶל רֻסְתַּם אָמַר: "אִישׁ מְהֻלָּל!

כָּל הַמַּעְלִים אָזְנוֹ מֵעֲצָתְךָ,/ הַזְּמַן הָרָץ דּוֹרְכֵהוּ בְּרַגְלָיו.

מֵאֲמָרֶיךָ רַק טוֹבוֹת תִּצְמַחְנָה,/ וּמִי יִתֵּן יַזְהִירוּ כָּל שְׁנוֹתֶיךָ.

אֲשֶׁר לַמִּשְׁאָלָה, כֹּחִי לֹא רַב,/ נְאוּם כָּזֶה עָלֶיהָ לֹא יִפְעַל.

אוּלָם, אִם אַךְ תַּקְשִׁיב, אֶפְנֶה אֵלֶיהָ/ בַּעֲצוֹתַי הַתּוֹאֲמוֹת לַשֵּׂכֶל." [740]

הָלְכוּ הַשְּׁנַיִם אֶל יְפַת הַתֹּאַר,/ כֻסְרַוּ שׁוֹחֵר הַטּוֹב וְתַהַמְתַּן,

וְכֹה אָמַר הַשָּׁהּ אֶל הוֹרָתוֹ:/ "אַי, יָד וָזֵכֶר לְאָבִי בָּאָרֶץ,

מַחְסִי וּמְנוּסָתִי בְּטוֹב וּבְרַע!/ אַתְּ הַמַּלְכָּה וְאָנֹכִי מִשְׁנֵךְ.

גּוֹרַל צְבָאֵנוּ לֹא נִסְתָּר מִמֵּךְ,/ אַף לֹא הַמַּאֲמָץ בִּשְׂדֵה הַקְּרָב:

הַרְבֵּה גְּדוֹלִים מִלּוֹחֲמֵי אִירָן/ מָסְרוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם בַּמִּלְחָמָה. [745]

אֲנִי עוֹמֵד לִשְׁלֹחַ עוֹד צָבָא,/ וּמַצְבִּיאוֹ יִהְיֶה רֻסְתַּם בֶּן זָל.

הוּא גַּם יִהְיֶה מִשְׂגַּב הַלּוֹחֲמִים,/ וּפַרִיבֻּרְז יוֹבִיל אֶת הֶחָלוּץ.

הִנֵּה רֻסְתַּם בֶּן זָל בָּא וְהִצִּיעַ,/ כִּי לְאִשָּׁה תִּהְיִי לְפַרִיבֻּרְז.

אֵיךְ אַתְּ רוֹאָה זֹאת? מַה הִיא תְּשׁוּבָתֵךְ?/ מְנָת חֶלְקֵךְ תִּהְיֶה גְּדֻלָּה וָאשֶׁר."

כִּשְׁמֹעַ פַרַנְגִּיס אֶת הַדְּבָרִים,/ עָלוּ עַל לְבָבָהּ יָמִים עָבָרוּ, [750]

הַחֲבוּאִים קִרְבָּהּ בִּכְאֵב וּבְכַעַס,/ וּבִדְמָעוֹת חַמּוֹת אָמְרָה לִבְנָהּ:

"אֵינִי רוֹצָה לָרִיב עִם תַּהַמְתַּן,/ אַחֶרֶת לֹא הָיָה זֶה מְקֻבָּל עָלַי.

כִּרְצוֹת רֻסְתַּם דָּבָר, רַק הַשָּׁמַיִם/ לִדְחוֹת יָהִינוּ אֶת מְבֻקָּשׁוֹ."

אֶל אֵם הַשָּׁהּ אָמַר אָז גֵּו־הַפִּיל,/ גִּבּוֹר־הַחַיִל: "גְּבֶרֶת הַנָּשִׁים,

הַטְּהוֹרָה בַּנֶּפֶשׁ וּבַגּוּף!/ יֹאבְדוּ כָּל מְשַׂנְאַיִךְ בָּעוֹלָם. [755]

אוּלַי תֵּאוֹתִי אֶת דַּעְתִּי לִשְׁמֹעַ?/ אִשָּׁה בְּלִי בַּעַל לֹא תֵּדַע שָׁלֵו.

כָּל בַּחוּרָה לִבָּהּ יוֹצֵא לְעֶלֶם,/ וְעַל אַחַת כַּמָּה אִם בֶּן כַּיִים הוּא.

אֵין גֶּבֶר מִשְׁתּוֹקֵק אֶל הָאִשָּׁה/ כְּהִשְׁתּוֹקֵק אִשָּׁה אֶל בֶּן זוּגָהּ.

בֶּן כַּי־כָּוֻס הוּא בֶּן מַזָּל מַצְלִיחַ,/ מֵאִיר הַכֵּס, יָאֶה לַעֲטָרָה.

לְסִיָוֻשׁ אָחִיו דּוֹמֶה בְּאֹפִי,/ מִזֶּה הַגֶּזַע וּמִזֶּה הַזֶּרַע. [760]

מַרְבִּית אִירָן הִיא תַּחַת פְּקֻדָּתוֹ,/ אֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת וּמִדְבָּר לוֹ הֵם.

בִּרְשׁוּת הַמֶּלֶךְ וּבַעֲצָתוֹ/ אֲנִי מַמְלִיץ כִּי תִּנָּשְׂאִי לָאִישׁ.

אַךְ מָה אוֹמֶרֶת אַתְּ? עוֹנָה אָמֵן?/ הַאִם לִהְיוֹת אִישֵׁךְ נִרְאֶה הוּא לָךְ?

טוֹב כִּי תַּטִּי אָזְנַיִם לִדְבָרַי,/ וְלַעֲצַת הַשַּׁהְרְיָר תַּקְשִׁיבִי."

מְלֶכֶת הַנָּשִׁים צִפְּתָה בְּצַעַר/ וְלֹא פָּצְתָה אֶת פִּיהָ בִּתְשׁוּבָה. [765]

הִיא נֶאֶנְחָה אַנְחוֹת קָרָה תְּכוּפוֹת,/ וּבוֹשָׁה לַעֲנוֹת בִּפְנֵי הַבֵּן.

בַּסּוֹף פָּנְתָה לְגֵו־הַפִּיל וְשָׂחָה:/ "אִישׁ אֶשְׁכּוֹלוֹת דָּגוּל, מַצְבִּיא הָעָם!

אַף כִּי כָּמוֹהוּ אֵין עוֹד בְּאִירָן,/ הוּא לֹא יָכוֹל לָרֶשֶׁת אֶת אָחִיו.

אֶפֶס אַחַר הַשְׁמִיעֲךָ דְּבָרְךָ,/ אֹמַר כִּי לְשׁוֹנִי בַּאֲזִקִּים.

מַה מְּצַוֶּה עַתָּה הַשַּׁהְרְיָר?/ לְמִצְוָתוֹ תָּמִיד אֶחְגֹּר מָתְנַיִם." [770]

הִנֵּה כִּי כֵן רָצְתָה הַהַצָּעָה/ בְּהַסְמִיקָהּ כְּוֶרֶד בָּאָבִיב.

רֻסְתַּם, מִבְּלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ עוֹד,/ זֵרֵז אֶת טֶכֶס נִשּׂוּאֵי הַזּוּג.

קָרָא מוּבַּד נִכְבָּד לַמְּאֹרָע / וְנִכְתְּבָה הַתְּעוּדָה כַּדָּת.

לֹא נָח רֻסְתַּם, מַצְבִּיא אִירָן,/ עַד לֹא נִשׂאָה לְפַרִיבֻּרְז כַּחֹק,

וְכֹה הָיָה זֶה לְחוֹתֵן הַשָּׁהּ./ תּוֹדוֹת לְכַּי־כֻסְרַוּ וּלְתַהַמְתַּן. [775]

מַעֲמָדוֹ וְרוּם עֶרְכּוֹ עָלוּ,/ וּבְכֵן הֵכִינוּ לוֹ שִׂמְלָה וָכֶתֶר.

שְׁלוֹשָׁה יָמִים אָרְכוּ הַהֲכָנוֹת/ וּבָרְבִיעִי, כְּתֹם הַמְּלָאכָה,

יָצָא רֻסְתַּם בֶּן זָל, מַצְבִּיא אִירָן,/ עִם גִּבּוֹרָיו הַנּוֹעָזִים לַקְּרָב.

רָכַב בְּרֹאשׁ הַחַיִל פַרִיבֻּרְז,/ זוֹרֵחַ כְּכוֹכָב בְּרוּם שָׁמַיִם.

וְכַאֲשֶׁר גִּלְּתָה חַמָּה פָּנֶיָה,/ יָפָה כֶּאֱלִילַת הָאַהֲבָה, [780]

עָלְתָה תְּקִיעַת קְרָנוֹת וַחֲצוֹצְרוֹת,/ וְתַהַמְתַּן הִסִּיעַ אֶת צְבָאוֹ.

שָׁהּ הָעוֹלָם חָרַד לְלוֹחֲמָיו,/ לִוָּה אֶת הַמַּצְבִּיא שְׁתֵּי פַּרְסָאוֹת.

רֻסְתַּם יוֹמָם וָלַיְלָה לֹא שָׁבַת,/ כָּל שְׁתַּיִם חֲנִיּוֹת עָשָׂה אַחַת.


טוּס רואה את סיאווּש בחלום

בַּלַּיְלָה טוּס, קָרוֹב לִשְׁעַת הַתֹּף,/ בְּלֵב דּוֹאֵג וְסַר, נִרְדַּם סוֹף סוֹף,

וּבַחֲלוֹם רוּחוֹ הַמְּאִירָה/ רָאָה הִלָּה עוֹלָה מִתּוֹךְ הַמַּיִם, [785]

וּבַהִלָּה נִשָּׂא כִּסֵּא מִשֵּׁן,/ עָלָיו בְּכֶתֶר סִיָוֻשׁ יוֹשֵׁב.

עַל הַשְּׂפָתַיִם צְחוֹק, בְּנֹעַם קוֹל/ וּבְאוֹר פָּנִים כַּשֶּׁמֶשׁ שָׂח אֶל טוּס:

"אַל עוֹד תַּסִּיעַ צְבָאֲךָ מִפֹּה/ כִּי מֵהַקְּרָב תֵּצְאוּ בְּיַד רָמָה.

אַל בֶּכֶה עַל צֶאֱצָאֵי גּוּדַרְז,/ כִּי בָּעוֹלָם הַבָּא גַּן שׁוֹשַׁנִּים,

וּבְתוֹךְ הַגָּן, לְרֵיחַ הַפְּרָחִים,/ נִשְׁתֶּה שֵׁכָר וְיַיִן עַד עוֹלָם." [790]

טוּס מִשְּׁנָתוֹ הֵקִיץ בְּלֵב שָׂמֵחַ,/ קֹרָא לוֹ דְּרוֹר מִדְּאָגָה וָצַעַר.

אָמַר טוּס אֶל גּוּדַרְז: "מַצְבִּיא דָּגוּל!/ רָאִיתִי בְּנַפְשִׁי הַמְּאִירָה,

כִּי תַּהַמְתַּן כְּרוּחַ סְעָרָה/ יָבוֹא לְעֶזְרָתֵנוּ מְהֵרָה."

מִיָּד צִוָּה לִתְקֹעַ בַּקְּרָנוֹת/ וְהַצָּבָא קָפַץ מִמְּקוֹמוֹ.

הָאִירָנִים חָגְרוּ אֶת מָתְנֵיהֶם,/ וְדֶגֶל הַכַּיִים הוּרַם אֶל עָל. [795]

מִצַּד שֵׁנִי פִּירָן הֵבִיא צָבָא/ וַאֲבָקוֹ הִקְדִּיר אֶת עֵין הַשֶּׁמֶשׁ,

מֵהַקְּרִיאוֹת וְגֶשֶׁם הַחִצִּים/ הֻכְּתָה עֵין הַחַמָּה בַּסַּנְוֵרִים.

שְׁנֵי הַצְּבָאוֹת נִצְּבוּ אָז זֶה מוּל זֶה,/ אַךְ מִתְחָרִים לֹא הִתְנַדְּבוּ לַקְּרָב.

בָּא אֶל פִּירָן הוּמָן וְכֹה אָמַר:/"נִפְתַּח בַּקְּרָב! מַדּוּעַ נִתְמַהְמֵהַּ.

לֹא בָּא צְבָאֵנוּ לַמִּישׁוֹר לְצַיִד,/ עוֹמְשִׂים מַשָּׂא סוּסֵינוּ וְרוֹכְבֵינוּ." [800]

הֵשִׁיב פִּירָן: "אַל נָא בְּחִפָּזוֹן,/ לֹא יוֹם חָפְזָה הַיּוֹם, אוֹ שִׂיג וָשִׂיחַ.

אֶמֶשׁ שְׁלוֹשָׁה מֵהֶם, בִּמְתֵי מְעַט/ יָצְאוּ פִּתְאֹם כַּאֲרָיוֹת עָלֵינוּ,

וְאָנוּ כִּכְבָשִׂים אוֹבְדִים הָיִינוּ,/ אֲשֶׁר הַקֹּר גֵּרַשׁ מֵרֹאשׁ הָהָר.

אֶת הַמִּישׁוֹר מוּצָף בְּדָם מָצָאתִי,/ וּבְעָפָר – רָאשֵׁי אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם.

עוֹד הֵם מַחֲזִיקִים בְּהַר חָשׂוּף,/ וּלְסוּסֵיהֶם דַּרְדַּר תּוֹאֵם כְּנֹפֶת. [805]

חַכֵּה עַד יִצָּלוּ שָׁם עַל הַסֶּלַע,/ וְעַד יִפְּלוּ שָׁם אֵין אוֹנִים וָיֶשַׁע.

נִסְגֹּר לָהֶם הַדֶּרֶךְ מִלְּפָנִים/ וּמֵאָחוֹר וְגַם מֵהַצְּדָדִים.

מֵאֲלֵיהֶם יָבוֹאוּ אֲלֵיכֶם –/ וְלָמָּה בָּנוּ כֹּה דּוֹחֵק אַתָּה

לְהַחֲלִיף שׁוּבָה בְּקֹצֶר רוּחַ?/ שְׁלַח סַיָּרִים, וְדַי בַּעֲשָׂרָה.

שֵׁב עַד אֱזֹל הַלֶּחֶם וְהַמַּיִם – / יֵרְדוּ אֵלֵינוּ וִיבַקְּשׁוּ מַחְסֶה, [810]

וָלֹא, כְּתֹם כָּל הַצֵּידָה אִתָּם,/ יֹאכְלוּ דַּרְדַּר וָאֶבֶן וְיָמוּתוּ."

מֵהַשָּׂדֶה פָּנוּ לָאֹהָלִים./ הַסַּיָּרִים יָצְאוּ לִמְשִׂימָתָם.

הַלּוֹחֲמִים הִתִּירוּ חֲגוֹרָם,/ נָתְנוּ דַּעְתָּם לְלֶחֶם וּלְשֵׁנָה.

לַמַּחֲנֶה שָׁב טוּס, מַצְבִּיא אִירָן,/ לִבּוֹ פָּצוּעַ וּפָנָיו הָבְנֶה,

וְאֶל גּוּדַרְז אָמַר: "רַע הַמַּצָּב,/ מַזַּל הָאִירָנִים, רֹאשׁוֹ סְחַרְחַר. [815]

צָבָא כָּבֵד מַקִּיף אוֹתָנוּ פֹּה; /מְזוֹן הַבְּהֵמָה – דַּרְדַּר וָקוֹץ,

וְהַצֵּידָה הוֹלֶכֶת וְאוֹזֶלֶת./ חוּץ מֵאַלָּה וָחֶרֶב אֵין מָזוֹר.

עִם שַׁחַר אוֹר שִׁלְפוּ חַרְבוֹתֵיכֶם,/ וּלְפַאֲתֵי הָהָר נַגִּישׁ צְבָאֵנוּ.

אִם הַכּוֹכָב הַטּוֹב יָחִישׁ עֶזְרָה,/ נִגְבַּר וְנִתְחַזֵּק עַל מְשַׂנְאֵינוּ.

אֲבָל אִם אֱלֹהִים, שׁוֹפֵט שָׁמַיִם,/ חָרַץ דִּינֵנוּ כִּי נִפֹּל בַּחֶרֶב, [820]

אַל תַּעֲמֹד אִתּוֹ עַל הַמִּקָּח,/ וְאַל פּוֹתֶה, תִּסְפֹּר נְשִׁימוֹתֶיךָ.

גַּם זֹאת אַגִּיד לְךָ: מוֹת גִּבּוֹרִים/ טוֹב מֵחַיִּים בְּמִסְכֵּנוּת וּבְפַחַד."

הַלּוֹחֲמִים הָיוּ תְּמִימֵי־דֵּעִים /עִם מְפַקְּדָם, וָתִיק הַמַּצְבִּיאִים.


אפראסיאבּ שולח את הכאקאן ואת כּאמוּס לעזרת פּיראן

כִּפְשֹׁט כַּפֶּיהָ שֶׁמֶשׁ מִמַּזַּל/ סַרְטָן, לִקְרֹעַ אֶת גְּלִימַת הַחשֶׁךְ,

בָּא אֶל פִּירָן מַלְאַךְ הַשָּׁהּ וְשָׂח:/ "צָבָא גָּדוֹל צוֹעֵד מֵעֲבָרִים, [825]

צָבָא אֲשֶׁר בְּיוֹם הַקְּרָב יָשִׂים/ בַּאֲבָקוֹ יַם־סִין לֶחָרָבָה,

וּמַצְבִּיאוֹ אִישׁ מָרַוָא אַלנַּהְר,/ רָאשׁוֹ הֵרִים מֵעַל גַּלְגַּל רָקִיעַ.

לוֹ כֹּחַ גּוּף – מֵאָה אַרְיוֹת אֵימָה,/ רָאשֵׁי פִּילִים גְּדוֹלִים תַּחְתָּיו מַכְנִיעַ.

נִשָּׂא כִּבְרוֹשׁ הוּא, סַהַר בְּמַרְאֶה,/ הַכֶּתֶר וְהַכֵּס מְפָאֲרִים אוֹתוֹ.

גֵּא הַגֵּאִים הָאִישׁ וּכְמוֹ כָּמוּס,/ מַטִּיל אֵימָה עַל טוּס וְעַל גּוּדַרְז. [830]

צְבָאוֹ גֻּיַּס בָּאָרֶץ הַנּוֹשֶׁבֶת/ מִסִּפַּנְגָ’בּ וְעַד מַמְלֶכֶת רוּם.

רֵאשִׁית אֶמְנֶה אֶת הַכָקָן מִסִּין,/ כִּתְרוֹ בַּשַּׁחַק וְכִסְאוֹ בָּאָרֶץ.

שֵׁנִי מַנְשׁוּר עַז־נֶפֶשׁ, בְּחַרְבּוֹ/ מַפִּיל רָאשֵׁי אוֹיְבָיו אֶל הֶעָפָר.

שְׁלִישִׁי אִישׁ חֶרֶב מִכֻּשָׁן, כָּמוּס, /אֲשֶׁר לֹא הִתְנַסָּה בְּמַפָּלָה.

כָּל מַעֲשָׂיו הִצְלִיחוּ בְּיָדוֹ,/ בְּכַעְסוֹ מֵבִיא סוּפָה וָשֶׁלֶג." [835]

פִּירָן פָּנָה לִצְבָא תּוּרָן לֵאמֹר:/ "גְּאֵי הָרֹאשׁ וְגִבּוֹרֵי הַמֶּלֶךְ!

לִבְשׂוֹרָתוֹ הַמַּרְנִינָה שִׂמְחוּ/ זָקֵן וָנַעַר, וּפְנֵיכֶם הָאִירוּ.

נִשְׁטֹף־נָא דְּאָגָה מִלֵּב, כִּי לֹא/ אוֹתִיר בְּתוֹךְ אִירָן נָוֶה וָנִיר.

הַשָּׁהּ יָנוּחַ מֵעֲמַל וָצַעַר,/ וּמֵרְדִיפָה אַחַר נָקָם וּקְרָב.

דְּבָרוֹ יָקוּם בְּתוּרָן וּבְאִירָן/ עַל פְּנֵי הַיַּבָּשָׁה וְעַל הַיָּם." [840]

מֵהַצָּבָא הַבָּא רָצִים הִגִּיעוּ,/ וַחֲדָשׁוֹת זוֹ אַחַר זוֹ הֵבִיאוּ,

לֵאמֹר: "אַי, פַּהְלַוָן נוֹדָע בַּשַּׁעַר,/ רְאֵה חַיִּים בְּנֶפֶשׁ מְאִירָה.

יִשְׂמַח לִבְּךָ לִרְאוֹת אֶת הַשָּׁהִים/ וּבֶן חוֹרִין תִּהְיֶה מִדְּאָגוֹת.

מִפַּאֲתֵי כַּשְׁמִיר וְעַד יָם שַׁהְד – /דְּגָלִים, צָבָא, פִּילִים, אַפִּרְיוֹנִים.

בָּא מסַּקְלָבּ הַכְּפִיר כֻּנְדֻּר, אִתּוֹ/ הַשַּׁחַל הַלּוֹחֵם בִּיוַרְד מִכָּת; [845]

בָּא מִסַּגְסָר גַֹרְצֶ’ה, שַׁנְגֻּל מֵהֹדּוּ;/ דְּגָלִים וַחֲרָבוֹת מִלְּאוּ עוֹלָם.

פַרְטוּס, מְאוֹר צְבָאוֹ, בָּא מִצַּגָֹן,/ גַּהָר, שׂוֹרֵף אוֹיְבָיו, בָּא מִגַּהָן,

וְשַׁמִירָן, שִׁכְּנִי, גִּבּוֹר דּוֹרוֹ,/ טוֹבֵל חִצּוֹ וְכִידוֹנוֹ בְּרַעַל.

עַתָּה הָרֵם רֹאשְׁךָ הַמָּךְ וּשְׂמַח;/ זְקֵנִים יַצְעִידוּ מִבְּשׂוֹרוֹת כָּאֵלֶּה."

פִּירָן פָּרַץ בִּצְחוֹק מִקֶּרֶב לֵב,/ תֹּאמַר עָלָיו: “קָם לִתְחִיָּה הַמֵּת!” [850]

וְאֶל הוּמָן פָּנָה לֵאמֹר: "אֵלֵךְ/ וַאֲקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַלּוֹחֲמִים,

כִּי הֵם בָּאִים מִדֶּרֶךְ אֲרֻכָּה,/ דְּרוּכִים לַקְּרָב וְדוֹאֲגִים יַגִּיעוּ.

מוּרָם רֹאשָׁם כְּרֹאשׁ הַשָּׁהּ מַלְכֵּנוּ,/ לָהֶם כִּסְאוֹת הָדָר וָכֹחַ.

אֵלְכָה־נָּא וְאֶרְאֶה כַּמָּה וְאֵיךְ הֵם,/ מִי הַשָּׂרִים וּמִי הַלּוֹחֲמִים.

אֶשָּא בְּרָכָה אֶל הַכָקָן מִסִּין,/ לִפְנֵי כִּסְאוֹ אֶשְׁתַּחֲוֶה אַפַּיִם. [855]

אֶרְאֶה אֶת הַמּוּרָם מֵעָם כָּמוּס,/ וְזֶה עִם זֶה אַשְׁוֶה שַׁנְגֻּל עִם טוּס.

אַחַר שׁוּבִי הֲלוֹם אֶחְגֹּר מָתְנַי/ וּנְשִׁימַת אַף הָאִירָנִים אֶסְתֹּם.

אִם כֹּחַ סֵבֶל אֵין לָהֶם בַּקְּרָב,/ אוֹרִיד עַל רָאשֵׁיהֶם יוֹם חשֶׁךְ צַר.

קְצִינֵי אִירָן, שְׂרִידֵי הַקְּרָב, אָשִׂים/ אֶת רַגְלֵיהֶם וְצַוְּאֵריֶהם בַּחֶבֶל,

וְאֶשְׁלָחֵם אֱלֵי אַפְרָסִיָבּ./ לֹא אֶתְפַּנֶּה עַד אִם אָפִיק זְמָמִי. [860]

פְּשׁוּטֵי הָעָם כִּי יִתָּפְשׂוּ בַּקְּרָב,/ אֶת רָאשֵׁיהֶם אַתִּיז וְאֶשְׂרְפֵם,

אֶת אֵפֶר הַגְּוִיּוֹת אֶזְרֶה לָרוּחַ,/וְלֹא אֶפְקֹד אֶת הַמָּקוֹם שֵׁנִית.

אַחַר כֵּן אֶחֱצֶה צְבָאִי שְׁלוֹשָׁה/ רָאשִׁים וְאַאֲפִיל אֶת יוֹם כֻסְרַוּ.

אֶחָד מֵהָרָאשִׁים אֶשְׁלַח לְבַּלְךְ/ וְעַל הָאִירָנִים אָבִיא יוֹם מַר;

שֵׁנִי בָּהֶם יֵצֵא כָּבֻּלִסְתָּנָה /וְאֶל כָּבֻּל יָבִיא אֲבַק זָבֻּל; [865]

הַגַּיִס הַשְּׁלִישִׁי אוֹבִיל אֲנִי,/ תֻּרְכִּים דְּגוּלִים בּוֹ וְאַרְיוֹת אֵימָה,

נָשִׁים וָטַף זְקֵנִים עִם צְעִירִים/ אַגִּיר בַּחֶרֶב, לֹא אָחוּס עַל אִישׁ.

אָשִׂים אִירָן, נָוֶה וָנִיר, שְׁמָמָה,/ וְלֹא אוֹתִיר לֹא יָד, לֹא רֹאשׁ, לֹא רֶגֶל.

אַךְ עַד אַשְׁלִים אֶת כָּל הַהֲכָנוֹת,/ אַל קְרָב וְהִתְגָּרוּת בָּאִירָנִים!"

כִּלָּה דְּבָרוֹ וּבְלֵב זוֹעֵף יָצָא,/ תֹּאמַר: “עוֹרוֹ עוֹמֵד לְהִתְפַּקֵּעַ!” [870]

אֶל הַצָּבָא פָּנָה הוּמָן וְשָׂח:/ "הָסִירוּ דְּאָגָה מֵעַל לִבְּכֶם.

יוֹמַיִם נַעֲבֹד בַּהֲכָנוֹת,/ אַךְ גַּם נַשְׁגִּיחַ בַּקּוֹרֶה בָּהָר,

פֶּן יִתְחַמְּקוּ בַּלַּיְלָה מִסְּלָעָיו,/ וְיִבְרְחוּ מִבְּלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ.

כָּעֵת דְּגָלִים בָּעֵמֶק וּבָהָר,/ בַּדֶּרֶךְ, בַּשָּׂדֶה וּבַנָּהָר!"


הכאקאן של סין בא להמאוון

כִּקְרֹב פִּירָן אֶל הַבָּאִים, מָצָא/ מִישׁוֹר וָעֵמֶק עֲמוּסִים סוּסִים, [875]

גְּדֵרוֹת וְאֹהָלִים, הָעֲשׂוּיִים/ מִשֵּׁשׁ מָשְׁזָר סִינִי וּמִמֵּילָת,

מָלֵא עוֹלָם בְּכָל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת./ בְּכָל גְּדֵרָה מוּנָף בַּתָּוֶךְ דֶּגֶל.

נִדְהַם פִּירָן מִפְּנֵי הַנַּעֲשֶׂה,/ שָׁקַע בְּהִרְהוּרִים וְאַף שָׁאַל:

“הַאִם זֶה עֵדֶן, אוֹ אוּלָם מִשְׁתִּים,/ גַּלְגַּל הַכּוֹכָבִים אוֹ חוּג יָרֵחַ?”

אֶל הַכָקָן מִסִּין פָּסַע בָּרֶגֶל;/ כְּהַגִּיעוֹ, נָשַׁק לָאֲדָמָה. [880]

חִבְּקָהוּ הַכָקָן בִּזְרוֹעוֹתָיו, תָּמַהּ עַל צַוָּארוֹ וְעַל חָזֵהוּ.

שָׁאַל הַרְבֵּה, שִׁבְּחוֹ לִפְנֵי קְרוֹבָיו,/ הוֹשִׁיב אוֹתוֹ בַּכֵּס וְכֹה קָרָא:

“יִישַׁר כֹּחֶךָ! עִם מַצְבִּיא תּוּרָן/ אֲנִי יוֹשֵׁב שָׂמֵחַ וְטוֹב־לֵב!”

עַתָּה שָׁאַל: "לְמִי מִצְּבָא אִירָן/ טַבַּעַת הַחוֹתָם וּלְמִי הַכֶּתֶר?

אֵיזֶה צָבָא לָהֶם? מִי גִּבּוֹרָיו,/ וְלָמָּה הֵם יוֹשְׁבִים בְּרֹאשׁ הָהָר?" [885]

עָנָה פִּירָן וְכֹה אָמַר:"אַי, שָׁהּ!/ רְאֵה חַיִּים טוֹבִים עַד בְּלִי יָרֵחַ.

בִּרְכוֹת יַזְדָּן יָנוּחוּ עַל רֹאשְׁךָ,/ כִּי שִׂמַּחְתַּנִי, שָׁהּ, בִּשְׁאֵלוֹתֶיךָ.

בְּמַזָּלְךָ אָשְׁרִי וּגְבוּרָתִי, /נַפְשִׁי יוֹצֵאת אֱלֵי אֲבַק רַגְלֶיךָ.

שָׁאַלְתָּ לְמַצַּב הָאִירָנִים – /לֹא כֵּס לָהֶם, לֹא כֶּתֶר וְחוֹתָם,

בְּשָׁאֳפָם נָקָם וּמִלְחָמָה/ הֵם נִשְׁאֲרוּ עִם הַסְּלָעִים בִּלְבַד. [890]

מְיֹאָשִׁים, חַסְרֵי אוֹנִים, בְּלִי שֵׁם/ בָּרְחוּ אֶל מְרוֹמֵי הַר הַמָוַן.

מַצְבִּיא הַחַיִל טוּס, גִּבּוֹר נוֹעָז,/ בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב לֹא יַפְחִידֶנּוּ כְּפִיר.

שָׂרֵי צְבָאוֹ – גּוּדַרְז מִבְּנֵי כַּשְׁוָד/ וּשְׁנֵי בְּנֵי הַחוֹרִים רֻהָּם וָגִיו.

כָקָן דָּגוּל, בְּמַזָּלְךָ נִשְׁבַּעְתִּי,/ זוּלַת צָבָא זֶה לֹא תִּרְאֶה צָבָא.

הֵם לֹא בָּאִים לַקְּרָב אֶל הַמִּישׁוֹר,/ וְאֵין לָהֶם בַּכַּף זוּלָתִי אֶבֶן. [890]

אָמַר לוֹ הַכָקָן:"אֱרַח אֶצְלִי./ יָבוֹאוּ עִמָּדְךָ גַּם מְלַוֶּיךָ.

שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי־לֵב נִסְבָּא הַיּוֹם,/ וּמִמָּחָר נַסִּיחַ אֶת דַּעְתֵּנוּ."

קִשֵּׁט אֶת אֹהָלָיו כְּגַן פּוֹרֵחַ,/ בִּשְׁלַל צְבָעָיו אַךְ עֵדֶן לָאוֹרֵחַ.


האיראנים נועצים איך לפעול

כִּנְסֹק כַּוּדּר הַשֶּׁמֶשׁ לַשָּׁמַיִם,/ קָצְרָה רוּחַ גּוּדַרְז וְטוּס. אָמְרוּ:

"הַיּוֹם מַדּוּעַ הַתֻּרְכִּים שׁוֹבְתִים?/ הַאִם הֵם נוֹעָצִים, אוֹ שִׁכּוֹרִים? [900]

אוּלָם אִם עֲצוּבִים וְאִם שְׂמֵחִים,/ אֲנִי צוֹפֶה רַק מַעֲשֵׂי אֵיבָה.

אִם מִלּוּאִים הִגִּיעוּ אֲלֵיהֶם,/ סוֹפֵנוּ מַר וּמַזָּלֵנוּ רַע.

תָּאֵר בְּנַפְשְׁךָ: רַבִּים מֵתֵינוּ,/ וְהַחַיִּים בּוֹרְחִים מֵהַשָּׂדֶה!

אִם לֹא יוֹפִיעַ תַּהַמְתַּן לַקְּרָב,/ אָסוֹן יָבִיא עָלֵינוּ צְבָא תּוּרָן.

אִישׁ לֹא יִזְכָּה לְקֶבֶר אוֹ לְיָד,/ פַּרְסוֹת סוּסִים תִּרְמֹסְנָה אֶת רָאשֵׁינוּ." [905]

אָמַר אָז גִּיו לְטוּס: "מַצְבִּיא/ מַלְכֵּנוּ! מַה הִרְהוּרֵי הָאֲבַדּוֹן הָאֵלֶּה?

עָגְמַת דַּאֲגוֹתֶיךָ לְמוֹתָר,/ כִּי הַבּוֹרֵא יִהְיֶה בְּעֶזְרֶךָ.

אֲנַחְנוּ עֲבָדָיו, שׁוֹמְרֵי בְּרִיתוֹ, / זָרַעְנוּ זֶרַע טוֹב בְּכָל הָאָרֶץ.

דַּע עוֹד, כִּי בְּמַזַּל אֲדוֹן הָאָרֶץ,/ אֲדוֹן הַכֵּס, הַחֶרֶב וְהַכֶּתֶר,

אֱלֹהַּ לֹא יִמְנַע אֶת עֶזְרָתוֹ,/ וְלֹא יִתֵּן לִשְׁלֹחַ בָּנוּ יָד. [910]

כְּבוֹא רֻסְתַּם לִשְׂדֵה הַמַּעְרָכָה,/ יָבוֹא הַקֵּץ לְמַתְלְאוֹת צְבָאֵנוּ.

אַל יִוָּאֵשׁ אֱנוֹשׁ מֵאֱלֹהִים,/ גַּם כְּהַקְדִּיר הַיּוֹם כִּפְנֵי הַלַּיְלָה.

אִם יוֹם אֶחָד מִקְּרָב יַחְמֹק אוֹיְבֵנוּ,/ אַל תְּיַסֵּר אֶת מַצְפּוּנְךָ לַשָּׁוְא.

לֹא יַחְסְמוּ שָׁמַיִם בְּפָנֵינוּ. /אַל תְּפַחֵד מִמְּזִמּוֹת קָמֶיךָ.

אוּלָם אִם הַבּוֹרֵא הַכֹּל־יָכוֹל/ הוֹכִיחַ לָנוּ אֲבַדּוֹן חָרוּץ. [915]

גָּרֵשׁ אֶת מַחְשְׁבוֹת הַסְּרָק מִלֵּב,/ הֵן לֹא תָּסֵרְנָה רֹעַ הַגְּזֵרָה.

נַחְפֹּר בִּפְנֵי אוֹיְבֵנוּ תְּעָלָה – / זוֹ תַּחְבּוּלָה מֻכֶּרֶת וּבְדוּקָה.

נִשְׁלֹף אֶת חַרְבוֹתֵינוּ מִנָּדָן,/ נִיזֹם קְרָב בְּאוֹיְבֵנוּ וְנַכֶּה בּוֹ.

כֹּה נְגַלֶּה מַה מְּגַמַּת פָּנָיו/ וְאֶת הַלּוֹט נָסיר מֵעַל רָזָיו.

בְּשׂוֹרָה טוֹבָה מִגְּבוּל אִירָן תַּגִּיעַ – /בְּרוֹשֵׁנוּ הַתָּמִיר אוֹרוֹ יַגִּיהַּ." [920]


החדש על בוא רוּסתם מגיעה לגוּדרז

אַלּוּף גּוּדַרְז עָזַב אֶת הַמֶּרְכָּז/ וְשָׂם פָּנָיו אֶל מְרוֹמֵי הָהָר.

מֵהַמֻּצָּב שָׁמַע תַּאֲנִיָּה/ לֵאמֹר: "גּוֹרַל הָאִירָנִים חָרוּץ!

הֵן כַּאֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת/ נָטְתָה לָרֶדֶת מִשָּׁמַיִם יָמָּה,

כָּל הָעוֹלָם עַד פַּאֲתֵי מִזְרָח/ מֵרֹב אָבָק הֻכָּה בְּאַשְׁמַנִּים.

מֵרֹב אֲבַק פִּילִים נוֹשְׂאֵי דְּגָלִים/ הָיְתָה הַשֶּׁמֶשׁ בַּעֲדוֹ סְגֻלָּה." [925]

גּוּדַרְז שָׁמַע זֹאת וְקָרָא בְּקוֹל:/ “חוּץ מֵעָפָר שָׁחוֹר אֵין לִי מִסְתּוֹר!”

פָּנָיו מִדְּאָגָה הָיוּ כְּזֶפֶת./ כְּאִישׁ, אֲשֶׁר פָָּגַע בּוֹ חֵץ, קָרָא:

"בְּגוֹרָלִי מֵעִם גַּלְגַּל הַזְּמַן/ נָפְלוּ תָּמִיד אֵיבָה וּמִלְחָמָה.

חֶלְקִי מֵהָעוֹלָם – הֹוָה עַל שֶׁבֶר,/ תַּחַת מָזוֹר – אַךְ רוֹשׁ וְלַעֲנָה.

הָיוּ לִי צָבָא, בָּנִים וּבְנֵי בָּנִים,/ אֲשֶׁר יָצָא שִׁמְעָם בְּכָל הָאָרֶץ. [930]

לְמַעַן סִיָוֻשׁ נָפְלוּ כֻּלָּם,/ וּמַזָּלִי הַטּוֹב פָּנָה לִי עֹרֶף.

אֵינֶנִּי מְצַפֶּה עוֹד לְדָבָר,/ כִּי הַגּוֹרָל הִקְדִּיר אֶת אוֹר יוֹמִי.

הָהּ, לוּ לֹא יְלָדַתְנִי הוֹרָתִי,/ לֹא סָבְבוּ שָׁמַיִם מֵעָלַי."

אֶל הָעוֹמֵד עַל הַמִּשְׁמָר אָמַר:/ "צוֹפֶה מֵיטִיב לִרְאוֹת וְנַעֲלֶה,

הַבִּיטָה בַּצְּבָאוֹת לְמֵרָחוֹק,/ וּרְאֵה מִי בָּא לִשְׂדֵה הַקְּרָב הַזֶּה? [935]

אַיֵּה דֶּגֶל מַצְבִּיא הָאִירָנִים?/ הַבֵּט יָמִינָה וְהַבִּיטָה שְׂמֹאלָה"

עָנָה לוֹ הַצּוֹפֶה: "תְּנוּעַת צָבָא/ וַהֲזָזַת שׁוּרוֹת רוֹאֶה אֵינֶנִּי.

אוּלָם בְּעוֹד אֶצְלָם חָפְזָה וָסַעַר,/ בַּצַּד הַזֶּה – אֲחָזָתַם שֵׁנָה."

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים עָגַם גּוּדַרְז,/ דְּמָעוֹת מָרוֹת שָׁטְפוּ אֶת לְחָיָיו.

אָנָה וְכֹה אָמַר: "חִבְשׁוּ סוּסִי,/ וּמִלְּבֵנִים הָכִינוּ לִי קִבְרִי. [940]

אֵלֵךְ וַאֲרַצֶּה עֵינַי, חָזִי,/ וַאֲחַבֵּק אֶת גִּיו וְאֶת שִׁידוּשׁ,

וְאֶת בִּיזַ’ן בֶּן גִּיו וְאֶת רֻהָּם,/ הַפָּרָשִׁים הָאַמִּיצִים בַּקְּרָב.

כְּהִפָּרְדִי מֵהֶם, פְּנֵי כָּל אֶחָד/ אֶשַּׁק וַאֲכַסֶּנּוּ בִּדְמָעוֹת."

אַךְ זֶה נֶחְבַּשׁ סוּסוֹ הָאַדְמוֹנִי,/ וְהַצּוֹפֶה קָרָא פִּתְאֹם לֵאמֹר:

מַצְבִּיא אִירָן, הָאֵר פָּנִים וּשְׂמַח! /קְרָא דְּרוֹר לְנַפְשְׁךָ מִדְּאָגָה, [945]

כִּי מֵאִירָן אָבָק אָפֵל בַּדֶּרֶךְ,/וְאוֹר הַיּוֹם הָפַךְ כָּחֹל כֵּהֶה.

הַרְבֵּה דְּגָלִים מֵעַל צָבָא כָּבֵד/ מִתְנוֹסְסִים מֵהַמֶּרְכָּז כְּסַהַר.

עַל הָרִאשׁוֹן בָּהֶם תְּמוּנַת זְאֵב,/ עַל הַשֵּׁנִי בָּהֶם תְּמוּנַת יָרֵחַ,

עַל הַשְּׁלִישִׁי תְּמוּנַת נָחָשׁ בָּרִיחַ,/ וּבְרֹאשׁוֹ אַרְיֵה עָשׂוּי זָהָב."

אָמַר גּוּדַרְז: "תָּבוֹא בְּרָכָה עָלֶיךָ,/ וְאַל תִּשְׁלֹט בְּךָ עַיִן רָעָה. [950]

וְהָיָה אִם יָקוּמוּ הַדְּבָרִים/ כְּפִי אֲשֶׁר בְּתֹם לִבְּךָ הוֹדַעְתָּ,

כָּל טוּב וָעֹשֶר לֹא אֶחְשׂךְ מִמֶּךָּ,/ לֹא תַּעֲמֹל עוֹד כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ.

וְיוֹם אֶחָד אִם לְאִירָן נָשׁוּב,/ אָבוֹא אֶל מֶלֶךְ גִּבּוֹרֵי אִירָן,

אוֹתְךָ אָבִיא לִפְנֵי כִּסְאוֹ הָרָם,/ וְאֶת רֹאשְׁךָ אָרִים מֵעַל שָׂרִים.

עַתָּה עֲזֹב אֶת הַמִּצְפֶּה, וְרוּץ/ בִּשְׁלִיחוּתִי אֶל טוּס, מַצְבִּיא אִירָן. [955]

סַפֵּר לָהֶם אֲשֶׁר רָאִיתָ, חוּשׁ,/ וְהֵעָזֵר בְּכָל אָדָם בַּדֶּרֶךְ."

עָנָה לוֹ הַצּוֹפֶה: "לֹא טוֹב עַתָּה,/ כָּל עוֹד אוֹר יוֹם, לִנְטשׁ אֶת הַמִּצְפֶּה.

אַךְ כַּאֲשֶׁר הָאָרֶץ תַּאֲפִיל,/ וְלֹא אוּכַל בַּחֲשֵׁכָה לִצְפּוֹת,

אָרוּץ מִפֹּה מַהֵר כְּמוֹ סִימֻרְג,/ וְהַבְּשׂוֹרוֹת אָבִיא לִצְבָא אִירָן."

אָמַר הַפַּהְלַוָן אֶל הַצּוֹפֶה:/"יָאִיר נֵרְךָ וְנַפְשְׁךָ תַּזְהִיר! [960]

מֵרוּם הָהָר הַשְׁקִיפָה וֶאֱמֹר,/ כַּמָּה עוֹד תֶּאֱרַךְ דַּרְכָּם עַד הֵנָּה?"

וְהַתְּשׁוּבָה הָיְתָה: “מָחָר בַּבֹּקֶר/ יָבוֹא הַחַיִל עַד הַהַמָוַן.”

עַל הָאַלּוּף גּוּדַרְז קָפְצָה שִׂמְחָה,/ הָעֲשׂוּיָה לְהַחֲיוֹת מֵתִים.

בְּמַחֲנֵה תּוּרָן כְּמוֹ אָבָק/ הוֹבִיל פִּירָן צְבָאוֹ לִשְׂדֵה־הַקְּרָב.

פָּרָשׁ פִּקֵּחַ לְפָנָיו שָׁלַח/ עִם הַבְּשׂוֹרָה עַל הָעוֹמֵד לִקְרוֹת. [965]

כִּשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרָיו הוּמָן, צָחַק:/ “עַתָּה בָּרוּר כִּי מַזָּלֵנוּ עֵר!”

קְרִיאוֹת שִׂמְחָה עָלוּ מִצְּבָא תּוּרָן/ בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב עַד עַנְנֵי שָׁמַיִם.

גְּדוֹלֵי אִירָן דָּוִים וְדוֹאֲגִים,/ פְּנֵיהֶם חִוְרוֹת, שִׂפְתוֹתֵיהֶם כְּחֻלּוֹת,

נָפוֹצוּ בְּמִדְרוֹן הָהָר סָבִיב,/ לָתֵת אֶת הַפְּקֻדּוֹת הָאַחְרוֹנוֹת.

בְּכָל מָקוֹם הִתְגּוֹדְדוּ כִּתּוֹת/ וְקוֹנְנוּ עַל גּוֹרָלָם לֵאמֹר: [970]

"אוֹיָה לָאֲצִילִים הָאַמִּיצִים,/ אֲשֶׁר הָאִירָנִים שְׁכָחוּם מִלֵּב.

לֹעֵי הָאֲרָיוֹת יִהְיוּ קִבְרָם/ וּבְדַםלִבָּם תִּרְוֶה הָאֲדָמָה."

מַצְבִּיא אִירָן פָּנָה אָז אֶל בִּיזַ’ן:/ "קוּם וַחֲשׂף אֶת הַתַּעֲלוּמָה.

הַעְפֵּל אֶל רֹאשׁ הָהָר וּבְחַן מִשָּׁם/ מִי הַצָּבָא הַבָּא וְכַמָּה הֵם.

בְּאֵיזוֹ דֶּרֶךְ הֵם קְרֵבִים אֵלֵינוּ,/ לְמִי שָׁם אֹהֶל נְסִיכִים וָכֵס." [975]

בִּיזַ’ן בֶּן גִּיו יָצָא מֵהַשּׁוּרוֹת/ אֶל רֹאשׁ הָהָר הַרְחֵק מֵהַצָּבָא.

מֵהַפִּסְגָּה רָאָה סָבִיב לָהָר/ צָבָא, דְּגָלִים, פִּילִים וּפָרָשִׁים.

מִיָּד מִהֵר וְרָץ אֶל הַמַּצְבִּיא/ בְּלֵב דּוֹאֵג וּבְנֶפֶשׁ כְּאוּבָה,

וְכֹה אָמַר:" פִּילִים וּפָרָשִׁים/ פָּרְשׂוּ צִלָּם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

אֵין קֵץ לַכִּידוֹנִים וְלַדְּגָלִים,/ הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָבָק כְּמוֹ נוֹבֶלֶת, [980]

הַלּוֹחֲמִים לֹא יִסָּפְרוּ מֵרֹב,/ וְהַתֻּפִּים מַחֲרִישִׁים אָזְנַיִם."

כִּשְׁמֹעַ טוּס אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה,/ עָטְפָה עָלָיו נַפְשׁוֹ עַד לִדְמָעוֹת.

דּוֹאֵג לַלּוֹחֲמִים הַמֻּקָּפִים,/ אָסַף שָׂרֵי צְבָאוּ וְאַלּוּפָיו,

וְכֹה אָמַר: "חֶלְקִי מֵאֵת הַזְּמַן/ מִנְּעוּרַי תְּלָאוֹת הַמִּלְחָמָה.

יָדַעְתִּי עֲלִיּוֹת אַף יְרִידוֹת,/ אֲבָל פַּחַד כָּזֶה טֶרֶם בָּאַנִי. [985]

דֶּרֶךְ אַחַת נוֹתְרָה עוֹד בְּפָנֵינוּ,/ אַף כִּי מוּעָט צְבָאֵנוּ, דַּל נִשְׁקֵנוּ,

וְהִיא: נֵצֵא לְהַתְקָפָה בַּלַּיְלָה,/ וַאֲדָמָה נָשִׂים לִנְהַר גַ’יְחוּן.

אֲנַחְנוּ אִם נִפֹּל, כָּל עוֹד יִחְיֶה/ הַשָּׁהּ, יָקוּמוּ מְפַקְּדִים תַּחְתֵּינוּ,

וְלֹא יַגִּידוּ “בִּקְלוֹנָם אָבְדוּ”,/ אַף כִּי חֶלְקִי אֲנִי עָפָר יִהְיֶה."

הָיוּ בָּזֶה תְּמִימֵי־דֵּעִים אִתּוֹ/ הַמְפַקְּדִים אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב. [990]

אַךְ כַּאֲשֶׁר הִשְׁחִירוּ פְּנֵי תֵּבֵל,/ וְנֶעֶלְמוּ מַאְדִּים, כּוֹכָב וָנֹגַהּ,

כְּצֵאת יָרֵחַ מִמַּזַּל דָּגִים/ וְעַד טַבּוּר קָרַע אֶת שְׁחוֹר סוּתוֹ,

בָּא בְּרִיצָה אֶל טוּס צוֹפֵה גּוּדַרְז,/ פָּנָיו צִבְעָן כְּשִׂיחַ הַתּוּיָה,

וְכֹה קָרָא בְּקוֹל: “מַצְבִּיא דָּגוּל!/ צָבָא בָּא מֵאִירָן מֵעִם הַשָּׁהּ!”

פָּרְצוּ בִּצְחוֹק שִׂמְחָה טוּס וּקְצִינָיו,/ וְטוּס אָמַר: "הָהּ, גִּבּוֹרֵי־הֶחָיִל! [995]

עֶזְרָה אִם בָּאָה, אַל נָרוּץ לַקְּרָב;/ הַזְּמַן הוּא בְּיָדֵינוּ מֵעַתָּה.

רֻסְתַּם גֵּו־פִּיל בְּכֹחַ הַבּוֹרֵא/ וּבִצְבָאוֹ יָבוֹא וְיוֹשִׁיעֵנוּ,

עַתָּה נִרְאֶה נָקָם בַּתּוּרָנִים/ וְיַעֲלֶה עַד שֶׁמֶשׁ שֵׁמַע שְׁמֵנוּ."

עַל הַתְקָפַת הַלַּיְלָה לֹא חָשְׁבוּ עוֹד,/ הַלּוֹחֲמִים הָיוּ מְאֻשָּׁרִים.

בְּשׂוֹרַת הָרָץ הֵאִירָה אֶת הַנֶּפֶשׁ,/ עָבְרָה מִפֶּה לְפֶה עַד שָׂב וָנַעַר. [1000]

אֶל הַשָּׂדֶה שָׁלַח טוּס סַיָּרִים,/ תְּרוּעָה וְצֶלְצְלִים עָלוּ בָּהָר.

בְּלֵב עָלֵז, עַד בֹּקֶר אוֹר עֵרִים,/ עַל תַּהַמְתַּן הִשְׁמִיעוּ סִפּוּרִים.


הכאקאן מסין יותר לרַגל את צבא איראן

בְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ לְמִסְדַּר צְבָאוֹ,/ וּכַחֲמֹק הַלַּיְלָה הָאָפֵל,

קָרָא עֲצֶרֶת הַכַקָן מִסִּין / מֵאַלּוּפֵי תּוּרָן וְגִבּוֹרֶיהָ,

וְאֶל פִּירָן אָמַר: "הַיּוֹם הַזֶּה/ נָפוּשׁ וְלֹא נֵצֵא לַמִּלְחָמָה, [1005]

אַךְ עַד גְּאֵי הָרֹאשׁ וּקְשֵׁי הָעֹרֶף,/ הַפָּרָשִׁים קוֹטְלֵי הָאֲנָשִׁים,

יָנוּחוּ מִדַּרְכָּם הָאֲרֻכָּה,/ מֵהָרִיצָה בָּהָר עָלֹה וָרֶדֶת.

אֵלֵךְ לִרְאוֹת הָאִירָנִים אֵיךְ הֵם,/ וְלַשָּׂדֶה הַזֶּה עִם מִי הִגִּיעוּ."

פִּירָן עָנָה לוֹ: "הַכָקָן מִסִּין/ הוּא שָׁהּ חָכָם וּמְהֻלָּל מְאֹד,

וְיַעֲשֶׂה הַיּוֹם כִּרְאוּת עֵינָיו,/ כִּי הוּא אָדוֹן עַל הַצָּבָא כֻּלּוֹ. [1010]

קוֹלוֹת הִגִּיעוּ מֵהַמַּאֲהָל,/ תְּקִיעַת קְרָנוֹת וְרַעַם תֻּנְפָּנִים.

אֶל חֲמִשָּׁה פִּילִים קָשְׁרוּ כִּסְאוֹת/ הַמְכֻסִּים בְּשֵׁשׁ מָשְׁזָר מִסִּין,

מְשֻׁבָּצִים אִזְמָרַגְדִּים וּשְׁבוֹ,/ וַעֲטוּרִים רִקְמַת חוּטֵי זָהָב.

הַכַּר מֵעוֹר נָמֵר, מִפָּז הָרֶסֶן,/ הַמְּצִלּוֹת וְהַפַּעֲמוֹנִים.

רָאשֵׁי הַנֶּהָגִים בַּעֲטָרוֹת,/ וַעֲנָקִים לָהֶם וַעֲגִילִים. [1015]

מֵרֹב דְּגָלִים בְּכָל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת,/ תֹּאמַר כִּי הָאֲוִיר בָּזָר סִינִי.

הַלּוֹחֲמִים פָּסְעוּ אֶל שְׂדֵה־הַקְּרָב/ כְּצוֹעֲדִים בַּחַג אֱלֵי מִשְׁתֶּה.

הָאֲדָמָה יָפְתָה כְּעֵין שֶׂכְוִי/ מֵרֹב גְּוָנִים, תֻּפִּים וְקִשּׁוּטִים.

הָאַלּוּפִים נָסְעוּ מִמְּקוֹמָם,/ וְהָאֲוִיר נִמְלָא תְּקִיעַת קְרָנוֹת.

הִבְרִיקוּ כִּידוֹנִים, רָגַשׁ הַחַיִל,/ וְהַמִּישׁוֹר הִשְׁחִיר מִלּוֹחֲמִים. [1020]

כִּרְאוֹת טוּס מֵרָחוֹק אֶת הַבָּאִים,/ עָרַךְ אֶת כָּל הַלּוֹחֲמִים לַקְּרָב.

הַגִּבּוֹרִים חָגְרוּ אֶת מָתְנֵיהֶם,/ וְגִיו הֵבִיא אֶת דֶּגֶל הַנַּפָּח.

מִשְּׂדֵה הַקְּרָב וְעַד פִּסְגַּת הָהָר/ גְּדוּדִים גְּדוּדִים חָנוּ הָאִירָנִים.

כָּמוּס, מַנְשׁוּר, בִּיוַרְד וְהַכָקָן,/ עִם הַצּוֹפֶה לְמֵרָחוֹק שַׁנְגֻּל,

יָצְאוּ לָתוּר מְרוֹם הַהַמָוַן,/ וְלֹא דִּמּוּ לִפְגֹּש אֶת הָאוֹיֵב. [1025]

כִּשְׁמֹעַ הַכָקָן תְּרוּעַת הַקְּרָב,/ וְכִרְאוֹתוֹ אֶת פָּרָשֵׁי אִירָן,

שָׂשׂ לְמַרְאֵה עֵינָיו: "הִנֵּה צָבָא/ שׁוֹחֵר קְרָבוֹת, יוֹדֵעַ לְהַכְרִיעַ!

אַלּוּף פִּירָן סִפֵּר דָּבָר אַחֵר,/ אַךְ כִּשְׁרוֹנוֹת בֶּן־חַיִל לֹא תַּעְלִים.

אֶת פִּי הַבּוֹר כִּסָּה בְּבַרְקָנִים, /וּבוֹ יִפֹּל סוּסוֹ בְּיוֹם הַצַּיִד.

מָה הַטּוֹבָה תִּצְמַח בְּיוֹם הַקְּרָב,/ כְּעוֹלֶלְךָ אֶת כְּבוֹד צָרְךָ בָּאֵפֶר? [1030]

עַד הֵנָּה לֹא רָאִיתִי פָּרָשִׁים/ קְשֵׁי עֹרֶף, אָמָּנֵי אֻכָּף כָּאֵלֶּה."

אָמַר פִּירָן: “מִקֹּמֶץ לוֹחֲמִים/ כָּזֶה, אֵין נִבְהָלִים בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב.”

אַךְ הַכָקָן מִסִּין הוֹסִיף לִשְׁאֹל:/ “מַה נַּעֲשֶׂה עַתָּה בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב.”

עָנָה פִּירָן: "עָבַרְתָּ כִּבְרַת אֶרֶץ,/ הָרִים גְּבוֹהִים וַעֲמָקִים רָאִיתָ.

הָבָה וְנִתְמַהְמַהּ שְׁלוֹשָׁה יָמִים/ בַּנּוֹף הַזֶּה וְהַצָּבָא יָנוּחַ. [1035]

אוֹתוֹ אַחַר־כֵּן אֲחַלֵּק לִשְׁנַיִם;/ הַקֵּץ לְיוֹם הַפַּחַד וְהַקְּרָב:

מִבֹּקֶר אוֹר עַד צָהֳרֵי הַיּוֹם/ חֲצִי הַפָּרָשִׁים הַנִּדְגָּלִים

יִלָּחֲמוּ עִם מְבַקְּשֵׁי הָרָע/ בָּרֹמַח וּבַחֶרֶב וּבַקֶּשֶׁת,

וּמֵהַצָּהֳרַיִם עַד הַלַּיְלָה/ יֵלֵךְ בַּקְּרָב הַחֵצִי הַשֵּׁנִי.

בַּלַּיְלָה שׁוּב אָבִיא אֶת הַנָּחִים:/ כֹּה נֶאֱסֹר הַקְּרָב בְּלִי הֲפוּגָה. [1040]

כֹּה לֹא נִתֵּן מָנוֹחַ לִצְבָאָם/ בְּגִבּוֹרִים הַמְחַדְּשִׁים כֹּחָם."

נוֹאָשׁ אָמַר כָּמוּס: "לֹא זֶה הַדֶּרֶךְ!/ דְּחִיַּת הַקְּרָב אֵינֶנָּה לְרוּחִי.

עִם עַם־אָדָם רַב זֶה בַּמִּלְחָמָה,/ לָמָּה נֵשֵׁב בְּאֶפֶס מַעֲשֶׂה?

הָבָה וְנֵעָרֵךְ, וַעֲלֵיהֶם/ בְּבַת אַחַת נָצֵר בִּקְעָה וָהָר.

מִפֹּה נַסִּיעַ לְאִירָן צְבָאֵנוּ,/ וְלֹא נַשְׁאִיר כִּסֵּא וָכֶתֶר בָּהּ. [1045]

שָׂדֶה וָנִיר נָשִׂים מִדְבַּר שְׁמָמָה, /נִפְעַל כְּגִבּוֹרִים וַאֲרָיוֹת,

וְלֹא נָחוּס עַל נַעַר וְזָקֵן,/ עַל שָׁהּ וָשׁוֹעַ, עַל נָשִׁים וָטַף.

בִּגְבוּל אִירָן נַשְׁמִיד שָׂדֶה וָאָחוּ,/ וְלֹא נוֹתִיר טִירָה אוֹ בְּהֵמָה.

מַה טַּעַם לְיָמִים רָעִים כָּל כָּךְ/ וְלַדְּאָגוֹת אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלֵינוּ?

אַךְ אַל תִּפְתַּח הַדֶּרֶךְ לָאוֹיֵב,/פֶּן יִתְחַמֵּק מִשְּׂדֵה־הַקְּרָב הַחוּצָה. [1050]

עִם שַׁחַר יוֹם, כִּגְבֹר מַשַּׁב הַבֹּקֶר, /נוֹצִיא צְבָאֵנוּ לַמַּעֲרָכָה.

אֲנִי עִם שַׂר צְבָא הֹדּוּ אֶת דִּגְלִי/ אַסִּיעַ אֶל הָהָר הָרָם הַהוּא.

מָחָר תִּרְאֶה שָׁם עֲרֵמַת פְּגָרִים/ מִתְגּוֹלְלִים מִלּוֹחֲמֵי אִירָן.

וְלֹא תִּרְאֶה בָּאִירָנִים אִישׁ חַי/ נוֹסָף בִּלְתִּי אִם הַמְקוֹנְנִים."

אָמַר כָקָן סִין: “אֵין כַּעֲצָתְךָ,/ וְאֵין גַּם בָּעוֹלָם מַצְבִּיא כָּמוֹךָ!” [1055]

הָאַלּוּפִים הָיוּ תְּמִימֵי־דֵעִים/ עִם הַמַּכְנִיעַ אֲרָיוֹת, כָּמוּס.

הַשִּׂיחַ תַּם, כָּל אִישׁ נָשָׂא רַגְלָיו/ לְאָהֳלוֹ, לְהֵעָרֵךְ לַקְּרָב.


פריבּוּרז מגיע אל הר המאוון

כִּפְרֹשׂ הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה בַּשַּׁחַק/ אֶת אָהֳלָהּ מִפָּז מֵעַל הַתְּכֵלֶת,

הִגִּיעָה צְעָקָה מֵהַמִּצְפֶּה/ אֶל הָאַלּוּף גּוּדַרְז: "מַצְבִּיא הַחַיִל!

צָבָא קָרֵב וּבָא, מֵאֲבָקוֹ/ הָרַב הוֹלֵךְ וּמַחֲשִׁיךְ הַיּוֹם." [1060]

קָפַץ גּוּדַרְז מִמְּקוֹמוֹ כְּרוּחַ,/ הוֹצִיא אֶת רַמָּכוֹ קַל הָרַגְלַיִם,

וּבְלֵב דּוֹאֵג, שָׁבוּר, שָׂם פְּעָמָיו/ לְעֵבֶר הָאָבָק הַמִּתְאַבֵּךְ.

כְּהַגִּיעוֹ קָרוֹב אֶל הַבָּאִים/ רָאָה אֶת דֶּגֶל פַרִיבֻּרְז נוֹסֵעַ,

כִּי זֶה עָמַד בְּרֹאשׁ חֲלוּץ אִירָן,/ וְהוּא אֲהוּב הַשָּׁהּ וְהַצָּבָא.

גּוּדַרְז הַשָּׂב יָרַד מֵאֻכָּפוֹ,/ וְכֵן עָשָׂה גַּם פַרִיבֻּרְז הַבָּא. [1065]

מִיָּד נָפְלוּ אִישׁ בִּזְרוֹעוֹת רֵעֵהוּ,/ וְהַזָּקֵן הִמְטִיר דְּמָעוֹת חַמּוֹת.

פָּתַח פִּיו פַרִיבֻּרְז: "מַצְבִּיא זָקֵן,/ הַנֶּאֱלָץ עוֹד לֶאֱחֹז בַּחֶרֶב!

נִקְמַת אָחִי עָלְתָה לְךָ בְּיֹקֶר./ לִבִּי לַפָּרָשִׁים, צֶאֱצָאֶיךָ.

וּמִי יִתֵּן תִּשְׁמַע בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת,/ וְרַע וָמַר יִהְיֶה גּוֹרַל אוֹיְבֵנוּ.

הַשֶּׁבַח לַאֲדוֹן חַמָּה וָסַהַר,/ כִּי לִרְאוֹתְךָ זָכִיתִי בַּחַיִּים." [1070]

גּוּדַרְז בָּכָה בְּדֶמַע דָּם עַל כָּל/ הַיְשֵׁנִים שְׁנַת נֵצַח בְּעָפָר.

עָנָה: "רְאֵה אֵיךְ הַמַּזָּל הָרָע/ עוֹרֵם עָלַי צָרוֹת וּבְלִי חָשָׂךְ.

בִּקְרָב זֶה לֹא נִשְׁאַר לֹא בֵּן לֹא נֶכֶד,/ אָבַד צְבָאֵנוּ עַל דְּגָלָיו, תֻּפָּיו.

אֲבָל הִנֵּה שָׁכַחְתִּי אֲסוֹנִי – / עֵת מִלְחָמָה הַיּוֹם, עֵת לַעֲשׂוֹת.

צְבָאֵנוּ בַּמִּישׁוֹר וּבַבִּקְעָה,/ כִּסָּה בִּכְנַף עוֹרֵב אֶת פְּנֵי הָאָרֶץ. [1075]

צְבָא טוּס לְעֻמָּתוֹ כְּשַׂעֲרָה/ שְׁחוֹרָה אַחַת לְעֻמַּת פַּר לָבָן.

בְּסִין, בְּהֹדּוּ, בְּסַקְלָבּ וּבְרוּחַ,/ בְּאֶרֶץ הַמּוֹשָׁב וְהַמִּדְבָּר

נֶפֶשׁ חַיָּה אַחַת לֹא נִשְׁאֲרָה/ אֲשֶׁר מָתְנֶיהָ לֹא חָגְרָה נֶגְדֵּנוּ.

עַתָּה, עַד לֹא תֹּאמַר לִי אֵי רֻסְתַּם,/ גַּבִּי לֹא אֲיַשֵּׁר מִדְּאָגָה."

עָנָה לוֹ פַרִיבֻּרְז: "הוּא אַחֲרַי,/ הוּא בָּא לַמִּלְחָמָה לְעֶזְרָתֵנוּ. [1080]

בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַלַּיְלָה, עַד הַשַּׁחַר,/ יָחִישׁ אֶת צְעָדָיו לָבוֹא בַּזְּמָן.

אַיֵּה בֵּינְתַיִם אֶחֱנֶה אֲנִי/ בִּמְתֵי מִסְפָּר הַלּוֹחֲמִים שֶׁלִּי?"

גּוּדַרְז שָׁאַל: “מַה תַּהַמְתַּן אָמַר?/ דְּבָרוֹ אֵלֵינוּ אַל תִּשְׁמֹר בְּסוֹד.”

עָנָה לוֹ פַרִיבֻּרְז: "אִישׁ דָּגוּל!/ הוּא לֹא צִוָּנוּ לְהַתְחִיל בַּקְּרָב.

“הוֹחִילוּ בִּמְקוֹמוֹתֵיכֶם,” – אָמַר:/ "אַל תִּגָּלוּ שָׁם לְעֵינֵי הַצָּר. [1085]

שְׁבוּ, הַחֲלִיפוּ כֹּחַ בַּשָּׂדֶה,/ עַד יֵרָאֶה דִּגְלִי לְעֵינֵיכֶם."

גּוּדַרְז וּפַרִיבֻּרְז, הַשְּׁנַיִם יַחַד,/ יָצְאוּ אֶל עֵבֶר הַמָּוַן בְּלִי פַּחַד.


פּיראן נועָץ עם הכאקאן מסין

כִּרְאוֹת צוֹפֵה פִּירָן צָבָא קָרֵב,/ מִהֵר אֶל מַחֲנֵה תּוּרָן כְּרוּחַ,

וּלְשַׂר צְבָאוֹ קָרָא לְמֵרָחוֹק:/ "חִגְרוּ מִיָּד אֶת מָתְנֵיכֶם לַקְּרָב,

כִּי מֵאִירָן בְּדֶרֶךְ הַמִּדְבָּר/ צָבָא קָרֵב לְעֵבֶר הַמָוַן." [1090]

פִּירָן מִהֵר אֶל הַכָקָן מִסִּין/ וְשָׂח: "צָבָא מַגִּיעַ מֵאִירָן.

כַּמָּה הֵם וְשָׂרָם מִי – מִי יוֹדֵעַ? /מַה נַּעֲשֶׂה? מָה אֲרוּכָה תַּצִּיעַ?"

עָנָה כָּמוּס לִמּוּד הַמִּלְחָמוֹת:/ "עִם צְבָאֲךָ שְׁהֵה־נָא בִּמְקוֹמְךָ.

לְךָ גְּדוֹלֵי חֲצַר אַפְרָסִיָבּ,/ צָבָא כָּבֵד כְּמֵי הַיָּם לָרֹב,

וּמָה עוֹלַלְתָּ בּוֹ בַּחֲמִשָּׁה/ חָדְשֵׁי הַקְּרָב לַקֹּמֶץ הֶעָלוּב? [1095]

עַתָּה כִּהְיוֹת הָאֲדָמָה כֻּלָּהּ/ צְבָא הַכָקָן, צְבָאִי וּצְבָא מַנְשׁוּר,

כֹּחֵנוּ נְגַלֶּה. נָעַלְתָּ שַׁעַר,/ אַךְ הַמַּפְתֵּחַ לַמַּנְעוּל אֶצְלֵנוּ.

אַף כִּי מִצְּבָא כָּבֻּל, זָבֻּל וְהֹדּוּ,/ הָיוּ פְּנֵי הָעוֹלָם כְּמֶשִׁי סִין.

לִי, הָאֶחָד, כֻּלָּם כְּלֹא הָיוּ,/ לִשְׁאֹל תּוּכַל: “הָאִירָנִים אַיָּם?”

אַתָּה מַבְהִיל אוֹתִי בְּתַהַמְתַּן –/ דַּע, רִאשׁוֹנָה אָבִיא עָלָיו כְּלָיָה. [1100]

אִם פַּעַם אֶלְכְּדֶנּוּ בְּרִשְׁתִּי,/ זִכְרוֹ לֹא יִפָּקֵד עוֹד בָּעוֹלָם.

נִרְעָשׁ מִצְּבָא סִיסְתָּן וּמֵרֻסְתַּם,/ נִרְתַּעְתָּ מִלַּחְגֹּר לַקְּרָב מָתְנֶיךָ.

אוּלָם עֲקֹב־נָא אַחֲרַי בַּקְּרָב:/ וְכַאֲשֶׁר יֵרוֹם מֵהַמִּישׁוֹר אָבָק,

תַּכִּיר מִי גִּבּוֹר־חַיִל בָּעוֹלָם,/ מִי אִישׁ אַמִּיץ־לֵבָב וּמַהוּ קְרָב."

עָנָה פִּירָן: "בָּרוּךְ תִּהְיֶה לָעַד,/ וְיַד הָרַע תִּקְצַר בְּךָ לִפְגֹּעַ. [1105]

וּמִי יִתֵּן וְיִתְקַיְּמוּ דְּבָרֶיךָ,/ וְלֹא תִּמְצָא לְךָ אִישׁ רִיב כָּמוֹךָ."

הֵעִיר כָקָן סִין לְפִּירָן לֵאמֹר:/"אַתָּה פָּתַחְתָּ לְכָּמוּס הַדֶּרֶךְ,

וְהוּא גַּם יְקַיֵּם אֶת אִמְרָתוֹ,/ כִּי בְּנֵי בְּרִיתוֹ הָרִים, רֵעָיו – פִּילִים.

הָאִירָנִים אֵינָם שָׁוִים הַרְבֵּה – /אַל תְּרַפֶּה יְדֵי הַלּוֹחֲמִים.

לֹא אִישׁ דָּגוּל אֶחָד בְּכָל אִירָן/ אוֹתִיר, אָרִים אָבָק מֵהַר וָעֵמֶק. [1110]

אֶת כָּל הַנִּכְבָּדִים וְהַשּׁוֹעִים/ אוֹלִיךְ בַּשְּׁבִי לִפְנֵי אַפְרָסִיָבּ

בְּשַׁלְשָׁלוֹת כְּבֵדוֹת עַל רַגְלֵיהֶם./ מֵהֶם הַרְבֵּה אֶכְרֹת אֶת רָאשֵׁיהֶם,

וְלֹא אוֹתִיר עָלֶה רוֹעֵד עַל עֵץ,/ לֹא מֶלֶךְ וְאַרְמוֹן, לֹא כֵּס וָכֶתֶר."

בִּמְאוֹר פָּנִים נָשָׂא פִּירָן בְּרָכָה/ לִפְנֵי כָקָן סִין וְאַנְשֵׁי־הַשֵּׁם,

וּשְׂבַע־רָצוֹן חָזַר לַמַּחֲנֶה./ אוֹתָהּ עֵת בָּאוּ יֶתֶר בְּנֵי הַחַיִל [1115]

כְּמוֹ הוּמָן, לַהָּךְ וּפַרְשִׁידְוַרְד – /גְּדוֹלִים וַאֲרָיוֹת בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב.

אָמְרוּ: "בָּא מֵאִירָן צָבָא כָּבֵד,/ וּמִלְּפָנָיו בָּרֹאשׁ דֶּגֶל שָׁחוֹר.

סַיָּר זָרִיז אֲשֶׁר אַךְ זֶה עַתָּה/ שָׁב מִתּוּרוֹ, הֵבִיא אֶת הַשְּׁמוּעָה

כִּי פַרִיבֻּרְז קָרֵב וּבָא, וְהוּא/ לוֹחֵם דָּגוּל וְנֶאֱמָן לַמֶּלֶךְ."

אָמַר פִּירָן אֶל הַגִּבּוֹר הוּמָן:/ "נָסִיר הַדְּאָגָה מִלִּבּוֹתֵינוּ. [1120]

אִם לֹא רֻסְתַּם, מַה לָּנוּ לְפַחֵד?/ אֵין פַרִיבֻּרְז תְּרוּפָה לְרַעַל זֶה.

אָמְנָם כָּמוּס חָרַץ כִּי אֵין רֻסְתַּם/ שָׁוֶה הַרְבֵּה וְלֹא נֶחְשָׁב בַּקְּרָב,

יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא יָבוֹא הֲלוֹם,/ גַּם אִם כָּמוּס תַּנִּין מַטִּיל אֵימָה."

הֵעִיר עַל זֹאת הוּמָן: "אַי, פַּהְלַוָן! /מַדּוּעַ זֶה אַתָּה לוֹבֵשׁ קַדְרוּת?

הוּא לֹא רֻסְתַּם, צְבָאוֹ לֹא מִסִּיסְתָּן,/ דַּם פַרִיבֻּרְז וַאֲבָקוֹ תִּרְאֶה." [1125]

אָמַר פִּירָן: "רָחַקְתִּי מִכִּסֵּא,/ מָאַסְתִּי בַּחַמָּה וּבַיָּרֵחַ.

כִּי כְּשָׁמְעִי עַל חַיִל מֵאִירָן/ קָרֵב וּבָא אֶל שְׂדֵה־הַקְּרָב הַזֶּה,

מָלְאוּ כְּאֵב הַמֹּחַ וְהַנֶּפֶשׁ,/ וַאֲנָחָה מִתּוֹךְ לִבִּי."

אָמַר כֻּלְבָּד:"מָה הַכְּאֵב הַזֶּה/ וּמָה הַבְּכִי בִּגְלַל רֻסְתַּם וְטוּס?

מֵרֹב צָבָא, פִּילִים וַחֲרָבוֹת/ אֵין מַעֲבָר לָרוּחַ בְּדַרְכָּהּ. [1130]

הָאִירָנִים אָבָק הֵם בְּפָנֵינוּ,/ מַה פַּחַד מֵרֻסְתַּם, כֻסְרַוּ וְטוּס?"

וְאָז נָפוֹצוּ מֵאוֹתוֹ מָקוֹם,/ הָלכוּ אִישׁ־אִישׁ אֶל אָהֳלוֹ.

כִּשְׁמֹעַ טוּס אֶת הַבְּשׂוֹרָה לֵאמֹר:/"מָלֵא הַחֶבֶל קוֹל הַלְמוּת תֻּפִּים,

רֻסְתַּם גֵּו־פִּיל מַגִּיעַ מֵאִירָן,/ וּפַרִיבֻּרְז וְהַצָּבָא אִתּוֹ,"

צִוָּה גַּם הוּא לִקְשֹׁר אֶת הַתֻּפִּים,/ וְכָל הָהָר כֻּסָּה אָבָק שָׁחוֹר. [1135]

מֵרוּם הַהַמָוַן עָלָה שָׁאוֹן,/ הָאֲדָמָה מֵהַפְּרָסוֹת רָעָדָה.

אֶל הַצָּבָא פָּתַח אָז טוּס אֶת פִּיו,/ וְהֶעֱלָה זִכְרוֹן מָזַנְְדַּרָן,

וּמָה עוֹלֵל רֻסְתַּם בַּקְּרָב הַמַּר/ עִם הַדִּיוִים וּמַה הֵסֵב לָהֶם.

הַלּוֹחֲמִים בֵּרְכוּ אֶת מַצְבִּיאָם:/ "יֵעוֹר לִבְּךָ, וְנִשְׁמָתְךָ תָּּאִיר!

לְשֵׁמַע הַבְּשׂוֹרוֹת נִפְעַם לִבֵּנוּ,/ כִּי הֵן מְשׁוֹבְבוֹת אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ. [1140]

עַתָּה, כְּבוֹא רֻסְתַּם אֶל הַשָּׂדֶה,/ הֲיִתְחָרֶה צְבָאָם עִם הַתַּנִּין?

כֻּלָּנוּ נִלָּחֵם פֹּה עַל הָהָר,/ נָסִיר אֶת הַחֶרְפָּה מֵעַל אִירָן.

נִתְפֹּשׂ אֶת דֶּגֶל הַכָקָן, כִּתְרוֹ,/ אֶת מָגִנֵּי הַפָּז וְכֵס הַשֵּׁן,

נִזְרֵי הַמְפַקְּדִים עַל הַפִּילִים,/ הָעֲנָקִים וְאַבְנְטֵי הַכָּתֶם,

הַמְּצִלּוֹת וְהַפַּעֲמוֹנִים,/ אֲשֶׁר כָּהֶם עַד הֵנָּה לֹא רָאִינוּ, [1145]

וְהַסּוֹכֵךְ מִזְּנַב הַטַּוָּסִים,/ הַמְשֹֻבָּץ בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת.

נִתְפֹּשׂ כָּל אֵלֶּה, וְנוֹסָף עַל אֵלֶּה,/ אִם אַךְ נָשִׂים נַפְשֵׁנוּ בְּכַפֵּנוּ."

אֶל הַצָּבָא אָמַר אָז טוּס הָעֵר:/ "צְפוּיִים לְפַחַד וְלִצְחוֹק אֲנַחְנוּ.

כָּל מַרְגְּלוֹת הָהָר אַנְשֵׁי צָבָא,/ רָאשֵׁי שָׂרֵינוּ נִלְכְּדוּ בָּרֶשֶׁת.

כְּבוֹא רֻסְתַּם אֵלֵינוּ יוֹכִיחֵנוּ,/ מִבְּלִי לִשְׁאֹל לְפֵשֶׁר הַדָּבָר. [1150]

יֹאמַר:" "יָשַׁבְתָּ כְּצִפּוֹר בָּרֶשֶׁת,/ מַאֲמַצְּךָ עָקָר, הַקְּרָב לַשָּׁוְא,

וּכַמַּצְבִּיא כֵּן הַצָּבָא כֻּלּוֹ./ רוֹאֶה אֵינֶנִּי אִישׁ שׁוֹחֵר קְרָבוֹת."

הָבָה אֵפוֹא נַתְקִיף כַּאֲרָיוֹת/ וְנֶהֶדְפֵם לְמַרְגְּלוֹת הָהָר."

עָנוּ הַלּוֹחֲמִים:"אַל בִּגְדוֹלוֹת!/ הִמָּנַע מִדִּבּוּרִים כָּאֵלֶּה.

אַל יֶאֱסֹר אִישׁ מִבֵּינֵינוּ קְרָב,/ כָּל עוֹד רֻסְתַּם לֹא תָּר אֶת הַשָּׂדֶה. [1155]

הָבָה וְנַעֲמֹד לִפְנֵי יַזְדָּן,/ כִּי הוּא מוֹרֵה הַדֶּרֶךְ אֶל הַטּוֹב.

בִּרְצוֹן בּוֹרֵא הַשֶּׁמֶשׁ וְהַסַּהַר,/ רֻסְתַּם יָבוֹא לִשְׂדֵה הַמַּעְרָכָה,

לָמָּה לְךָ צָרוֹת וּפֻרְעָנוּת?/ מוּטָב חַלֵּק צְדָקָה לַעֲנִיִּים."

מִלּוֹחֲמֵי אִירָן קְרִיאוֹת שִׂמְחָה/ פָּרְצוּ לַעֲבָרִים מֵרֹאשׁ הָהָר.

כָּל אִישׁ וָאִישׁ יָצָא לְפִנָּתוֹ./ טוּס כָּל הַלַּיְלָה נָדְדָה שְׁנָתוֹ. [1160]


גיו וטוּס נלחמים בכּאמוּס

כְּשִׂים כַּפּוֹ הַשֶּׁמֶשׁ עַל גַּב שׁוֹר/ וּבַמִּישׁוֹר פָּצַח בְּשִׁיר זָמִיר,

עָלְתָה תְּרוּעָה מִמַּחֲנֵה כָּמוּס,/ מַכְנִיעַ הָאוֹיְבִים וְהַמַּנְהִיג.

אָסַף צְבָאוֹ, צִיֵּד בְּשִׁרְיוֹנִים,/ לִבּוֹ לַקְּרָב, רֹאשׁוֹ מָלֵא קִיטוֹר.

שִׁרְיוֹן בַּרְזֶל עָשָׂה שִׂמְלַת יוֹמוֹ,/ קוֹבַע – נִזְרוֹ, צִנַּת חָזֶה – חָשְׁנוֹ.

אָסַף צָבָא חָסֹן מִקְּשֵׁי הָעֹרֶף,/ וְהִלְבִּישָׁם פְּלָדָה מֵרֹאשׁ עַד רֶגֶל. [1165]

אָבָק עָלָה מֵהַצְּבָאוֹת, מֵרֹב/ שִׁרְיוֹן וָחֶרֶב לֹא נוֹדְעָה הַדֶּרֶךְ.

צוֹפֵה אִירָן הֵרִיעַ מֵרָחוֹק:/ "צָבָא גָּדוֹל קָרֵב וּבָא אֵלֵינוּ,

וְדֶגֶל הַמַּצְבִּיא רֻסְתַּם, הַפִּיל,/ שָׁם מִתְנוֹפֵף מֵאֲחוֹרֵי הַחַיִל.

מִצַּד שֵׁנִי אֲבַק חֵילוֹת תּוּרָן/ מִלֵּא אֶת הָאֲוִיר עָנָן שָׁחוֹר.

מַצְבִּיא צְבָאָם דּוֹמֶה לְסֶלַע הָר,/ וּמִפַּרְסוֹת סוּסוֹ עֻלְּפָה הָאָרֶץ. [1170]

אַלָּה כְּבֵדָה לוֹ וְרֹאשָׁהּ תְּאוֹ;/ צְבָא כִּידוֹנִים בְּעִקְּבוֹתָיו נוֹסֵעַ.

אֶת הָאַלָּה הִנִּיחַ עַל כְּתֵפוֹ,/ וְלֹא חִנָּם תִּתְמַהּ וְתִשְׁתָּאֶה לוֹ."

בְּצַד אִירָן הִכָּה טוּס בַּתֻּפִּים/ וְהֶעֱלָה אֶת רַעֲמָם עַד שַׁחַק.

כִּשְׁמֹע הַמַּצְבִּיא בְּשׂוֹרַת צוֹפָיו,/ קָפְצָה עָלָיו שִׂמְחָה, נַפְשׁוֹ הֵאִירָה.

בֵּינְתַיִם מִגּוּדַרְז אֶל פַרִיבֻּרְז/ פָּרָשׁ מָהִיר הִגִּיעַ וְהוֹדִיעַ: [1175]

"הַתּוּרָנִים מְמַהֲרִים לַקְּרָב,/ וּכְבָר מִפֹּה כִּמְטַחֲוֵי הַקֶּשֶׁת.

וְהָיָה אִם אוֹתָנוּ בְּהַמָוַן/ יַתְקִיפוּ וְיַפְתִּיעוּ, יַכְרִיעוּנוּ.

פְּעַל, אֵפוֹא, וְכַיָּאֶה לְךָ,/ אָבִיךָ מֶלֶךְ וְאַתָּה נָסִיךְ.

אֲבַק רֻסְתַּם כְּבָר מִתְאַבֵּךְ בַּדֶּרֶךְ,/ וְעוֹד מְעַט יוֹפִיעַ בַּשָּׂדֶה."

חִישׁ פַרִיבֻּרְז עַז־נֶפֶשׁ וּצְבָאוֹ/ יָצְאוּ לְהִלָּווֹת עַל טוּס וְגִיו. [1180]

יַחְדָּו עָרְכוּ שׁוּרוֹתֵיהֶם בָּהָר,/ וְאֶת דִּגְלָם הַמְבֹרָךְ הֵנִיפוּ.

כִּהְיוֹת צְבָאָם מוּכָן – הָאֲגַפִּים/ יָמִין וּשְׂמֹאל, מֶרְכָּז וְהַמִּטְעָן –

הֵרִיעוּ הַקְּרָנוֹת לְהִשְׂתָּעֵר,/ כְּשַׁחַק שֶׁנִּתַּק מִמְּקוֹמוֹ.

וְכַאֲשֶׁר יָצָא כָּמוּס לַקְּרָב,/ לֹא הִתְמַהְמַהּ בְּצִפִּיָּה לַצָּר,

כִּי אֶת צְבָאוֹ כְּאֶשֶׁד בֶּהָרִים,/ אֲשֶׁר מֵימָיו יוֹרְדִים בַּהֲמֻלָּה, [1185]

הוֹבִיל כְּרוּחַ אֶל הַהַמָוַן,/ וּבוֹ כִּסָּה אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה.

כְּהַגִּיעוֹ הֵרִים רֹאשׁוֹ לָהָר/ וּבִלְחָיַיִם צוֹחֲקוֹת קָרָא:

"אֲשֶׁר נִלְחַם בָּאִירָנִים הָאֵלֶּה,/ גִּבּוֹר אַמִּיץ לְהִתְפָּאֵר אֵינֶנּוּ,

אָמְנָם הַיּוֹם צְבָאָם עָצוּם וָרַב,/ אַךְ לֹא פִּירָן אַתֶּם וְלֹא הוּמָן.

וּמִי שׁוֹחֵר קְרָבוֹת בִּצְבָא אִירָן/ אֲשֶׁר יֵצֵא לְמִלְחָמָה עָלַי?" [1190]

עַתָּה פָּנָה אֶל הַיּוֹשְׁבִים בָּהָר:/ "אַתֶּם, אַרְיוֹת אֵימָה בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב!

רְאוּ אֶת קוֹמָתִי וַהֲדָרִי,/ אֶת זְרוֹעוֹתַי, חַרְבִּי וְאַלָּתִי!"

כִּשְׁמֹעַ גִּיו דְּבָרוֹ, צָבָה מִכַּעַס/ וְאֶת חַרְבּוֹ שָׁלַף מִתַּעְרָהּ.

אַךְ כְּקָרְבוֹ אֶל הַדּוֹבֵר חָשַׁב:/ “רַק פִּיל זוֹעֵף יֵלֵךְ עִמּוֹ בִּקְרָב!”

מִיָּד הוֹצִיא קַשְׁתּוֹ, שָׂמָהּ בַּיֶּתֶר,/ בִּקֵּשׁ עֶזְרַת יַזְדָּן נוֹתֵן הַטּוֹב, [1195]

וְעַל כָּמוּס הוֹרִיד מְטַר חִצִּים – /הָפַךְ הַקֶּשֶׁת לַעֲנַן אָבִיב.

כִּרְאוֹת כָּמוּס אֶת גִּיו בְּפָעֳלוֹ,/ הִסְתִּיר רֹאשׁוֹ מִתַּחַת לַמָּגֵן,

וּכְקַרְנַף תָּקַף בְּכִידוֹנוֹ, /אָבָק וַחֲלָלִים מִלְּאוּ הָאָרֶץ.

כְּהִפָּגְשָׁם פָּנִים אֱלֵי פָּנִים,/ הִכָּה כָּמוּס בְּכִידוֹנוֹ בְּגִיו,

וְכַאֲשֶׁר בְּאֻכָּפוֹ נָע גִּיו,/ הֲלוּם מַכַּת הָרֹמַח הַמַּבְרִיק, [1200]

שָׁלַף כָּמוּס חַרְבּוֹ מִתַעְרָהּ,/ זוֹעֵף נָתַן בְּקוֹל, הוֹדִיעַ שְׁמוֹ,

אֶל יְרִיבוֹ זִנֵּק כְּמִשְׁתּוֹלֵל,/ הִנְחִית חַרְבּוֹ, וְכִידוֹן גִּיו שָׁבַר כְּסוּף.

הִשְׁגִּיחַ טוּס בָּזֹאת מֵהַמֶּרְכָּז,/ דָּאַב לִבּוֹ לִקְרַב הָאַמִּיצִים.

הֵבִין:“אֵין גִּיו יָרִיב לִכְמוֹ כָּמוּס;/ אֵין אִישׁ כִּידוֹן כָּמוֹהוּ חוּץ מִטּוּס.”

צוֹעֵק בְּקוֹל עָזַב אֶת הַמֶּרְכָּז/ וּצְמֵא נָקָם מִהֵר לְיֶשַׁע גִּיו. [1205]

כָּמוּס הִפְנָה אֶת מוֹשְׁכוֹתָיו/ וּבָא לַקְּרָב עִם שְׁנֵי הַפָּרָשִׁים.

הִכָּה בַּחֶרֶב עַל צַוָּאר סוּס טוּס,/ וְזֶה פָּנָיו הִשְׁחִירוּ כְּהָבְנֶה.

הַסּוּס קָרַס תַּחְתָּיו, אַךְ קָם רוֹכְבוֹ, /נִצַּב הָכֵן כְּמוֹ אַרְיֵה שׁוֹאֵג.

כִּידוֹן בַּכַּף, רַגְלִי בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב,/ נִלְחַם אִתּוֹ לְנֹכַח הַצְּבָאוֹת.

שְׁנֵי לוֹחֲמִים נֶגֶד פָּרָשׁ אֶחָד,/ וְהוּא, הַכֻּשָׁנִי, צְמֵא קְרָב עוֹדֶנּוּ. [1210]

כֹּה נֶאֶבְקוּ עַד הֶחֱשִׁיךְ הַיּוֹם,/ הָיְתָה בָּעֵמֶק מְהוּמָה גְּדוֹלָה,

אַךְ כַּאֲשֶׁר הָפַךְ הָבְנֶה שָׁחוֹר,/ הִנִּיחוּ זֶה אֶת זֶה כָּמוּס וְטוּס,

פָּנוּ לָאֳהָלִים, זֶה אֶל הָהָר/ וְזֶה אל הַמִּישׁוֹר, לָשׁוּב מָחָר.


רוּסתם מגיע אל האירנים

בְּאֵין חַמָּה וָסַהַר בַּשָּׁמַיִם,/ כְּצֵאת הַסַּיָּרִים לְפָעֳלָם,

פָּתַח אֶת פִּיו צוֹפֶה מֵהַמֻּצָּב:/ "אָבָק עוֹלֶה וַחֲשֵׁכָה גּוֹבֶרֶת, [1215]

מָלְאוּ קוֹלוֹת הָהָר וְהַמִּישׁוֹר, /הַרְבֵּה אוֹרוֹת רוֹאֵנִי בַּצְּבָאוֹת.

אָכֵן מַרְחִיב הַצַּעַד גֵּו־הַפִּיל,/ אִתּוֹ הַחַיִל מִזָּבֻּלִסְתָּן."

כִּשְׁמֹעַ בֶּן כַּשְׁוָד אֶת הַבְּשׂוֹרָה,/ מִהֵר לָרֶדֶת מֵעַרְפֶל הָהָר,

נִגְלָה הַנֵּס עִם צֶלֶם הַדְּרָקוֹן,/ לַמְרוֹת הַלַּיְלָה וְחֶשְׁכַת הָאָרֶץ.

גּוּדַרְז יָרַד מֵרַמָּכוֹ. רֻסְתַּם/ אַף הוּא מִהֵר לִקְרַאת הַבָּא בָּרֶגֶל. [1220]

כְּהִפָּגְשָׁם חִבֵּק אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ,/ וּבְצַעֲקוֹת הֶסְפֵּד פָּרְצוּ שְׁנֵיהֶם

עַל כָּל אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם, זֶרַע גּוּדַרְז,/ וְעַל תִּקְוַת הַשָּׁוְא אֲשֶׁר הִכְזִיבָה.

אָמַר גּוּדַרְז: "פַּהְלַוָן חָכָם,/ אִישׁ מִלְחָמָה אֲשֶׁר נַפְשׁוֹ זוֹהֶרֶת!

הַכֶּתֶר וְהַכֵּס אוֹרָם מִמֶּךָּ,/ וּמַה תֹּאמַר הוּא קֹשׁטְ דִּבְרֵי אֱמֶת.

אַתָּה לָאִירָנִים יוֹתֵר מֵאֵם,/ מֵאָב, מִכֵּס מַלְכוּת וּמֵאוֹצָר. [1225]

אֲנַחְנוּ בִּלְעָדֶיךָ דָּג בְּלִי מַיִם,/ הָרֹאשׁ – אֶבֶן, הַגּוּף – גְּוִיָּה בַּקֶּבֶר.

אַךְ כַּאֲשֶׁר רוֹאֶה אֲנִי פָּנֶיךָ,/ וּשְׁאֵלוֹתֶיךָ הַחַמּוֹת שׁוֹמֵעַ,

אֶבְלִי עַל אֵלֶּה יַקִּירַי נֶעְלָם,/ וְנִשְׁאָרִים הַחִיּוּכִים בִּלְבַד."

עָנָה לוֹ תַּהַמְתָּן“”יִשְׂמַח לִבְּךָ,/ אַךְ שְׁמֹר אֶת נַפְשְׁךָ מִפַּח יָקוּשׁ,

כִּי הָעוֹלָם מָלֵא כָּזָב וָסֵבֶל,/ אֶת אוֹצָרוֹ הוּא רַק מַרְאֶה לְךָ. [1230]

אֶחָד – עָשִׁיר, וְהַשֵּׁנִי – עָנִי,/ לָזֶה כָּבוֹד וְלַשֵּׁנִי כְּלִמָּה,

אֲבָל שְׁנֵיהֶם יֹאבְדוּ, כִּי אֵין תְּרוּפָה,/ וְאֵין אָסוֹן נוֹרָא לִי מִן הַמָּוֶת.

אַךְ דַּי לְהִתְאַבֵּל עַל הַהוֹלְכִים,/ וּמִי יִתֵּן בִּקְרָב נָמוּת גַּם אָנוּ."

בֵּין כֹּה וָכֹה, כִּשְׁמֹעַ טוּס וְגִיו/ וּפָרָשֵׁי אִירָן הָאַמִּיצִים,

כִּי תַּהַמְתַּן הִגִּיעַ אֶל הָהָר,/ וְכִי גּוּדַרְז הַמְנֻסֶּה רָאָהוּ, [1235]

יָצְאוּ מִמְּקוֹמָם מַהֵר כְּרוּחַ;/ קְרִיאוֹת אָדָם וְקוֹל קְרָנוֹת נִשְׁמָעוּ.

שְׁנֵיהֶם וְהַצָּבָא פָּסְעוּ בָּרֶגֶל,/ הַלֵּב פָּתוּחַ, חֲגוּרִים מָתְנַיִם.

הֵרִימוֹ קוֹל מִסְפֵּד לַהֲרוּגִים/ אֲשֶׁר נָפְלוּ בַּהֲמֻלַּת הַקְּרָב.

לְבַב רֻסְתַּם עָטַף מֵרַחֲמִים,/ וּבִנְקָמָה חָגַר מָתְנָיו שֵׁנִית.

רֻסְתַּם בָּכָה עַל סֵבֶל הַצָּבָא,/ אַחַר שָׁמְעוֹ אֶת קוֹרוֹתָיו בַּקְּרָב. [1240]

וַעֲצָתוֹ הִשְׁמִיעַ בְּאָמְרוֹ:/ "לִפְנֵי מַסָּה גְּדוֹלָה עוֹמְדִים אֲנַחְנוּ,

וְתוֹצְאוֹתֶיהָ הַתְחָלָה וָסוֹף:/ לָזֶה מִסְפֵּד, וְלָזֶה מִשְׁתֶּה."

רֻסְתַּם, מְאוֹר עוֹלָם, תָּקַע הָאֹהֶל,/ מֵאֲחוֹרָיו חָנָה כָּל צְבָא נִימְרוּז.

הֵקִימוּ אֶת הַמַּחֲנֶה בָּהָר/ וְדֶגֶל מַצְבִּיאָם הֵנִיפוּ בּוֹ.

רֻסְתַּם יָשַׁב עַל הַכִּסֵּא הָרָם,/ וְכָל אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם צָבְאוּ עָלָיו. [1245]

בְּצַד אֶחָד יָשְׁבוּ גּוּדַרְז וְגִיו,/ וְטוּס וַאֲחֵרִים בְּצַד שֵׁנִי.

שָׁם מְנוֹרָה זוֹרַחַת לְפָנָיו/ וְדָנוּ בַּנּוֹשֵׂא עַל כָּל אָפְנָיו:

אֵיךְ נִלְחֲמוּ גְּדוֹלִים וּמַה זֶּה קְרָב,/ עַל הַחַמָּה וְעַל הַלְּבָנָה,

עַל הַצָּבָא, אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר./דִּבְּרוּ עִם הַגִּבּוֹר הַמְהֻלָּל,

עַל הַכָקָן מִסִּין וְעַל כָּמוּס, /שַׁנְגֻּל, מַנְשׁוּר וְלוֹחֲמֵי תּוּרָן: [1250]

"עַל זֶה כָּמוּס – בְּפִינוּ אֵין מִלִּים,/ כִּי לִרְאוֹתוֹ אֵינֶנּוּ רְאוּיִים.

הוּא עֵץ אֲשֶׁר פִּרְיוֹ אַלָּה וָחֶרֶב./ גַּם אִם עָבִים סְלָעִים עָלָיו יַמְטִירוּ,

לֹא יַעֲרֹק מִפְּנֵי פִּילֵי הַקְּרָב;/ רֹאשׁוֹ מָלֵא נָקָם, לִבּוֹ – אֵיבָה.

הָאָרֶץ לֹא תָּכִיל אֶת כָּל מַנְשׁוּר,/ כִּי אֵין תִּפְאֶרֶת לַצָּבָא כָּמוֹהוּ.

מֵהַמָוַן וְעַד לִנְהַר הַשַּׁהְד/ דְּגָלִים, צָבָא, פִּילִים, אַפִּרְיוֹנִים. [1255]

אֵין סוֹף לְקוֹבָעִים וּלְשִׁרְיוֹנִים,/ וּפְנֵי הַלּוֹחֲמִים – אֵימָה וָזַעַף.

כָּל הַמִּישׁוֹר – גְּדֵרוֹת וְאֹהָלִים,/ הָעֲשׂוּיִים מִשֵּׁשׁ תּוֹצֶרֶת סִין.

לוּלֵא אַתָּה, הַשַּׂר הַמְהֻלָּל,/ הוֹפַעְתָּ עִם חֵילְךָ, כִּי אָז אָבַדְנוּ.

הַשֶּׁבַח לֵאלֹהֵי הַנִּצָחוֹן,/ אֲשֶׁר סוֹף סוֹף שָׂם קֵצֶה לְסִבְלֵנוּ.

אֲנַחְנוּ בַּחַיִּים תּוֹדוֹת לְךָ,/ כִּי כְּבָר אָפְסָה תִּקְוַת כָּל אִישׁ מִמֶּנּוּ." [1260]

הַפַּהְלַוָן סָפַד זְמַן מָה לַחֲלָלִים,/ אָבַל, בָּכָה וְנֶעֱצַב אֶל לֵב.

אַחֲרֵי־כֵן אָמַר: "הַבֵּט וּרְאֵה:/ מֵחוּג יָרֵחַ עַד עֲפַר הָאָרֶץ

אַךְ פַּחַד, דְּאָגָה, עָמָל וָסֵבֶל./ כָּזֶה הַסֵּדֶר בְּפֻנְדַּק הַדֶּרֶךְ.

זוֹ דֶּרֶךְ הַשָּׁמַיִם הַסַּבִּים:/ עֵת קְרָב וָרוֹשׁ, עֵת אַהֲבָה וָנֹפֶת.

אִם נֵהָרֵג וְאִם נָמוּת – נָסוּף!/ וְטוֹב כִּי לֹא נֵדַע מַדּוּעַ, אֵיךְ; [1265]

בְּמַהֲלַךְ הַזְּמַן הַכֹּל חוֹלֵף,/ וְאַל לַשָּׁוְא תִּרְגַּז עַל הַשָּׁמַיִם.

אֲדוֹן עוֹלָם יִהְיֶה בִּישׁוּעָתֵנוּ,/ וְרֹאשׁ מַזַּל שׂוֹנְאֵנוּ יִשָּׁמֵט.

נָשִׂים אֶת כָּל לִבֵּנוּ בַּנָּקָם,/ וּדְרוֹר נִקְרָא לָאָרֶץ מֵאוֹיְבֵנוּ."

הַנִּכְבָּדִים שִׁבְּחוּהוּ וְאָמְרוּ:/ "עִם כֵּס וְכֶתֶר, חֶרֶב וְאַלָּה

רְאֵה חַיִּים בְּטוּב וּבִתְהִלָּה,/ לִימִין שַׁלִּיט הָאָרֶץ עַד עוֹלָם." [1270]


האיראנים והתוראנים עורכים צבאותיהם

כִּזְרֹחַ הַמָּאוֹר מֵעַל הָהָר,/ כִּתְפֹּשׂ הַיּוֹם בִּשְׁתֵּי צַמּוֹת הַלַּיְלָה,

צְעִיף הַזֶּפֶת מֵעָלָיו קָרַע,/ וְעַד זוֹב דָּם נָשַׁךְ שִׂפְתֵי הַסַּהַר,

קוֹל תֹּף עָלָה מֵאֹהֶל הַמַּטֶּה,/ וְרַגְלֵיהֶם נָשְׂאוּ הַלּוֹחֲמִים.

הַמְפַקֵּד הוּמָן מִהֵר לָצֵאת,/ לָתֵת לִבּוֹ לַנַּעֲשֶׂה בָּהָר:

עֶזְרָה גְּדוֹלָה לִָאיָרִנים הִגִּיעָה,/ לֹא שָׁוְא הָאֳהָלִים וְהַגְּדֵרוֹת. [1275]

הִבִּיט אֶל אֹהֶל שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּשְׁבוֹ, /וַעֲבָדִים בַּעֲמָלָם סְבִיבוֹ,

בַּחֲזִיתוֹ כִּידוֹן מַצְבִּיא וְדֶגֶל,/ וְאֹהָלִים כַּכּוֹכָבִים כִּתְּרוּהוּ.

עוֹד אֹהֶל נְסִיכִים יָקָר רָאָה,/ וְדֶגֶל לְפָנָיו מֵאִיר כַּסַּהַר,

כִּי פַרִיבֻּרְז עִם הַפִּילִים/ תָּקַע שָׁם,אֵצֶל טוּס, אֶת אֹהָלָיו.

הוּמָן דּוֹאֵג בָּא אֶל פִּירָן וְשָׂח:/ "הַיּוֹם הַזֶּה הֲרֵה עָמָל הַרְבֵּה. [1280]

הַצְּעָקוֹת בְּמַחֲנֵה אִירָן/ רַבּוּ אֶמֶשׁ מִיֶּתֶר הַלֵּילוֹת.

יָצָאתִי מֵהָאֹהֶל בְּגַפִּי /עִם שַׁחַר וְסִיַּרְתִּי מִסָּבִיב.

צָבָא גָּדוֹל בָּא הֵנָּה מֵאִירָן/ לְעֶזְרָתָם בַּמַּעְרָכָה הַזֹּאת.

רָאִיתִי אֹהֶל שֵׁשׁ מָשְׁזָר יָרֹק,/ וְעַל דִּגְלוֹ דְּרָקוֹן לִפְנֵי הַפֶּתַח.

צְבָא לוֹחֲמִים סָבִיב לוֹ מִזָּבֻּל /נוֹשְׂאִים מָגֵן וָחֶרֶב מִכָּבֻּל. [1285]

אֵין זֹאת כִּי אִם רֻסְתַּם מֵעִם הַשָּׁהּ/ נִשְׁלַח לְעֶזְרָתָם בַּקְּרָב הַבָּא."

אָמַר פִּירָן:"בָּאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ./ אִם תַּהַמְתַּן בָּא לַמַּעֲרָכָה,

לֹא יִוָּתֵר כָּמוּס, לֹא הַכָקָן,/ גַּם לֹא שַׁנְגֻּל אוֹ יֶתֶר הַתֻּרְכִּים."

אָמַר דְּבָרוֹ, וּבְלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ/ יָצָא אַף הוּא לִסְקֹר אֶת צְבָא אִירָן.

מִשָּׁם כְּמַהֲרוֹ בָּא אֶל כָּמוּס/ וְאֶל מַנְשׁוּר וְאֶל פַרְטוּס וְשָׂח: [1290]

"הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר אָהֳלִי עָזַבְתִּי,/ הִקַּפְתִּי אֶת כָּל מַחֲנֵה אִירָן.

לְעֶזְרָתָם צָבָא גָּדוֹל הִגִּיעַ,/ הַרְבֵּה צְמֵאֵי נָקָם יְדוּעֵי שֵׁם.

חוֹשֵׁב אֲנִי, כִּי זֶה רֻסְתַּם גֵּו־פִּיל,/ אֲשֶׁר עָלָיו דִּבַּרְתִּי בִּפְנֵיכֶם,

עַתָּה שׁוֹחֵר נָקָם, מִשָּׁהּ אִירָן,/ הִגִּיעַ לְעֶזְרַת הַנְּצוּרִים."

עָנָה כָּמוּס: "פִּירָן נְבוֹן דָּבָר!/ לִבְּךָ הוֹגֶה אַךְ מַחְשְׁבוֹת אָסוֹן. [1295]

דַּע כִּי־כֻסְרַוּ בָּא לַמַּעֲרָכָה,/ אֲבָל אַל תְּצַעֵר אֶת נַפְשְׁךָ.

חֲדַל מִדִּבּוּרִים עָלָיו לַשָּׁוְא,/ וְאַל תַּזְכִּיר כָּל רֶגַע אֶת זָבֻּל.

הֵן כַּאֲשֶׁר יִרְאֶה הַדֶּגֶל בְּכַפִּי,/ יִשְׁבֹּת מְשׂוֹשׂ לִבּוֹ בַּתַּחֲרוּת.

עֲרֹךְ אֶת צְבָאֲךָ וְהוֹבִילוֹ,/ וְהַדְּגָלִים הוֹצֵא אֶל הַשָּׂדֶה,

וְכַאֲשֶׁר אֶפְתַּח בַּמַּעְרָכָה,/ אַל תִּתְמַהְמַהּ לָבוֹא לְעֶזְרָתִי. [1300]

מִיָּד תִּרְאֶה קְרַב אַנְשֵׁי־חַיִל מַהוּ –/ כָּל הַמִּישׁוֹר יִדְמֶה לְיָם דָּמִים."

הַפַּהְלַוָן שָׂמַח לִשְׁמֹעַ זֹאת,/ וּמֵרֻסְתַּם הִסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ,

בְּלֵב שָׂמֵחַ וּבְדֵעָה נֶחְרֶצֶת/ בָּא וְרָחַץ נַפְשׁוֹ בְּמֵי הָאֹמֶץ.

לְכָל לוֹחֵם נִפֵּק שִׁרְיוֹן, קוֹבַע,/ וּבְזִכְרוֹנוֹ שָׁמַר דִּבְרֵי כָּמוּס.

מִשָּׁם מִהֵר אֶל הַכָקָן מִסִּין./ בָּא וְנָשַׁק אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה, [1305]

וְכֹה אָמַר: "רְאֵה חַיִּים בְּאשֶׁר!/ יִזּוֹן הַשֵּׂכֶל בְּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ.

עָבַרְתָּ דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה קָשָׁה./ לְךָ עָמָל קָנִיתָ, לָנוּ – נַחַת.

בְּדֶרֶךְ זוֹ, בְּעַד אַפְרָסִיָבּ,/ בָּאֳנִיָּה חָצִיתָ אֶת הַיָּם.

תּוֹדוֹת לְךָ יִשַּׁרְנוּ אֶת הַגַּב./ עַתָּה עֲשֵׂה־נָא כַּיָּאֶה לְךָ.

עַטֵּר פִּילֶיךָ בְּפַעֲמוֹנִים,/ וְהַחֲרֵשׁ תֵּבֵל בְּקַרְנוֹתֶיךָ. [1310]

אֲנִי יוֹצֵא הַיּוֹם לְהַתְקָפָה./ אַתָּה עִם הַפִּילִים וְהַתֻּפִּים

שְׁמֹר בְּעָרְפִּי עָלַי מֵהַמֶּרְכָּז,/ וְקוֹבָעִי אָרִים עַד הֶעָבִים.

כָּמוּס גִּבּוֹר־הַחַיִל כֹּה אָמַר לִי:/ “אַתָּה תּוֹבִיל אֶת הֶחָלוּץ הַפַּעַם,”

שְׁבוּעוֹת־אַלָּה כְּבֵדוֹת נִשְׁבַּע זְמַן רַב,/ וְאַלָּתוֹ נוֹפֵף מֵעַל רֹאשׁוֹ.

אָמַר: “הַיּוֹם רַק בְּאַלָּה אֶלְחַם,/ אַף אִם עָבִים יַמְטִירוּ אֲבָנִים.” [1315]

הֵרִיעַ הַכָקָן בַּחֲצוֹצְרוֹת,/ לֵאמֹר יָכֹלְתָּ: “לָאָבָק רַגְלַיִם!”

מִקּוֹל הַתֹּף חָרְדוּ תֵּבֵל וָשַׁחַק,/ וְנִכְרְתָה מֵהֶם הָאַהֲבָה.

צִוָּה לָשִׂים עַל פִּיל אַפִּרְיוֹנוֹ /וְהֶאֱפִילוּ פְּנֵי תֵּבֵל כְּנִיל.

כְּהַגִּיעוּ רָכוּב אֶל הַמֶּרְכָּז,/ מֵהָאָבָק הָיוּ לְעָב שָׁמַיִם.

קוֹל מְצִלּוֹת וּפַעֲמוֹנֵי הֹדּוּ,/ “הַלֵּב” – תֹּאמַר – “חָרַג מִמְּקוֹמוֹ!” [1320]

מֵרֹב אַפִּרְיוֹנִים עַל גַּב פִּילִים,/ מִשֶּׁפַע הַדְּגָלִים כְּיָם אָפֵל,

אָבַד לָאֲנָשִׁים אוֹר הָעֵינַיִם,/ שַׁלוְתַ נַפְשָׁם נָגוֹזָה וְאֵינֶנָּה.

אָבָק מִלֵּא עֵין שַׁחַק וְלֹעוֹ,/ תֹּאמַר: “עוֹלָם מָרַח פָּנָיו בְּזֶפֶת!”

כְּבוֹא כָקָן סִין לְמֶרְכַּז הַחַיִל,/ עִבֵּט אָרְחוֹ יָרֵחַ בַּשָּׁמַיִם.

“יָמִין” דָּמָה בִּזְכוּת כָּמוּס לְהַר./ אֶת הַמִּטְעָן הִסִּיעוּ לַמִּישׁוֹר. [1325]

פִּירָן בְּיַחַד עִם אָחִיו הוּמָן/ וְעִם כֻּלְבָּד הוֹבִילוּ אֶת “הַשְּׂמֹאל”.

כִּרְאוֹת רֻסְתַּם אֶת תִּמְרוֹנֵי תּוּרָן,/ עָרַךְ צְבָאוֹ גַּם הוּא בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב.

צִוָּה אֶת טוּס לִקְשֹׁר אֶת הַתֻּפִּים,/ וְאֶת צְבָאוֹ עָרַךְ כְּעֵין שֶׂכְוִי.

אָמַר רֻסְתַּם: "הִנֵּה נִרְאֶה מִיָּד/ אֶל מִי הַיּוֹם יַטּוּ שָׁמַיִם חֶסֶד;

מַה סִּבּוּבָם יָבִיא בְּאַמְתַּחְתּוֹ,/ וּלְמִי מִן הַגְּדוֹלִים בָּא מוֹעֲדוֹ. [1330]

מִהַרְתִּי וּבַדֶּרֶךְ לֹא עָצַרְתִּי;/ כָּל שָׁלשׁ תַּחֲנוֹת כָּרַךְ רַכְשׁ יַחַד.

עַתָּה פַּרְסוֹת הָרֶכֶשׁ חֲבוּלוֹת/ וּמֵעֲמַל הַדֶּרֶךְ עֲיֵפוֹת.

לֹא אַעֲמִיס עָלָיו מַשָּׂא נוֹסָף,/ לָצֵאת לְהַתְקָפָה לִפְנֵי הַכֹּל.

שְׂאוּ אִתִּי בְּמַשָּׂאִי הַיּוֹם,/ וְהִתְחַזְּקוּ הַפַּעַם בִּלְעָדַי."

מַצְבִּיא אִירָן הִכָּה בַּחֲלִילִים/ וּבַתֻּפִּים. עָלְתָה קְרִיאַת הַקְּרָב. [1335]

גּוּדַרְז עָמַד בְּרֹאשׁ אֲגַף יָמִין,/ אֶת הַמִּטְעָן שָׁלַח אֶל הַר הַצֹּר,

וּפַרִיבֻּרְז פִּקֵּד עַל זְרוֹעַ שְׂמֹאל./ כָּל הָעוֹלָם נִרְאָה כְּחֹרֶשׁ סוּף.

טוּס בֶּן נַוּדַֹר פִּקֵּד עַל הַמֶּרְכָּז./ אָבָק לְמַטָּה, רוּחַ בָּאֲוִיר,

הָאֲדָמָה כְּאִלּוּ נֶחְבְּאָה,/ מֵרֹב אָבָק אִישׁ לֹא רָאָה גּוּפוֹ.

רֻסְתַּם גֵּו־פִּיל הֶעְפִּיל אֶל רֹאשׁ הָהָר/ לִצְפּוֹת בִּצְבָא תּוּרָן וּבַכָקָן. [1340]

אָכֵן רָאָה צָבָא, אֲשֶׁר יַם רוּם /בְּהַשְׁוָאָה נִרְאָה אַךְ פֶּלַח דּוֹנַג.

צְבָא הַרָאת שַׁכַּן גַּם כֻּשָׁן/ בְּשִׁרְיוֹנִים וּבְקוֹבָעִים שׁוֹנִים;

צָבָא מִסִּין, צַ’גָן סַקְלָבּ וְהֹדּוּ,/ גְּדוּדִים מֵרוּם, גַּהָן, נַהַר וְסִנְד.

בְּכָל אֲשֶׁר תִּפְנֶה – שָׂפָה שׁוֹנָה,/ דְּגָלִים זָרִים בְּכָל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת.

מֵהַפִּילִים וּמִכִּסְאוֹת הַשֵּׁן,/ מֵאֶצְדָעוֹת, צְנִיפִים וּמִכְּתָרִים [1345]

הָיְתָה תֵּבֵל כְּגַן הָאֱלֹהִים,/ יְפַת מַרְאֶה, אַךְ מַפִּילָה אֵימָה.

עָמַד רֻסְתַּם בָּהָר וְהִתְפַּעֵל./ בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה הִרְהֵר לֵאמֹר:

“מָתַי פָּנִים יָאִירוּ הַשָּׁמַיִם,/ אוֹ שׁוּב לָצוֹן בְּשֵׂיבָתָם יַחְמֹדוּ?”

רֻסְתַּם נָחַת, אַךְ לֹא בְּלֵב עָצוּב. /לִפְנֵי הַחַיִל לֹא עָבַר הַפַּעַם,

אֲבָל אָמַר: "מֵאָז מָתְנַי חָגַרְתִּי,/ שָׁנָה תְּמִימָה תַּחְתַּי לֹא הִתְגּוֹרַרְתִּי. [1350]

הַרְבֵּה צְבָאוֹת רָאִיתִי בְּעֵינַי,/ אַךְ לֹא רָאִיתִי רַב כַּמּוּת כָּמוֹהוּ."

צִוָּה אָז לְהַרְעִים בַּתֻּנְפָּנִים,/ וְטוּס שַׂר צְבָא אִירָן פָּתַח בַּקְּרָב.

מֵרֹאשׁ הַהַמָוַן אֶל תַּחְתִּיתוֹ/ נָשָׂא אֶת כִּידוֹנוֹ לִטְבֹּל בְּדָם.

בַּצָּהֳרַיִם בָּאוּ לַמִּישׁוֹר,/ וְהִתְפָּרְשׂוּ עַל פְּנֵי שְׁתֵּי פַּרְסָאוֹת.

אֲבַק הַפָּרָשִׁים כִּבָּה אוֹר יוֹם,/ עַד אֵין הֶבְחֵן בֵּין חשֶׁךְ וּבֵין שֶׁמֶשׁ. [1355]

אֲוִיר תֵּבֵל חָשַׁךְ מִכִּידוֹנִים,/ וְהַחַמָּה הֻכְּתָה בְּסַנְוֵרִים.

שְׁאוֹן סוּסִים וּפָרָשִׁים הִמְרִיא / מִלְּמַטָּה עַד מַאְדִּים וְעַד שַׁבְּתַאי.

מִקּוֹל הַלְמוּת פְּרָסוֹת וְקַרְדֻּמּוֹת/ נִתְּזוּ צְרוֹרוֹת הַצֹּר לַעֲבָרִים.

הַחֲרָבוֹת וְהַזְּרוֹעוֹת אָדְמוּ,/ אָנְחָה הָאָרֶץ תַּחַת הָרוֹכְבִים.

לְבַב הַחֲרֵדִים נִתֵּר מִפַּחַד,/ הַנּוֹעָזִים חֵרְפוּ נַפְשָׁם לָמוּת. [1360]

אָמַר אַלּוּף כָּמוּס אֶל לוֹחֲמָיו:/ "הַיּוֹם נִדְרֹךְ עַל בָּמֳתֵי שָׁמַיִם,

כָּל הָאַלּוֹת, הַחֲרָבוֹת וְכָל/ הַפְּלָצוּרִים לִשְׂדֵה־הַקְּרָב הָבִיאוּ.

שׁוֹחֵר כָּבוֹד מֵעֵז פָּנִים, וָלֹא,/ רֹאשׁוֹ בֵּין הַסְּלָעִים יִנְחַל קָלוֹן."


רוּסתם נלחם באשכּבּוּס

גִּבּוֹר־הַחַיִל אַשְׁכַּבּוּס מִצְּבָא/ תּוּרָן הִרְעִים בְּקוֹל כְּתֹף הַדּוּד,

וּבָא לִקְרַאת הָאִירָנִים בַּקְּרָב,/ לָתֵת רֹאשׁ מִתְחָרֵהוּ בְּעָפָר. [1365]

קָרָא לְמֵרָחוֹק: "אַי, אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם!/ מִי בֵּינֵיכֶם יָבוֹא לְהִלָּחֵם בִּי?

מִי יְחָרֵף נַפְשׁוֹ לְהִתְיַצֵּב,/ כִּי אֶת דָּמוֹ אַגִּיר בַּאֲשָׁדוֹת?"

וּכְמוֹ שָׁמַע רֻהָּם אֶת הַדְּבָרִים,/ הִרְעִים בְּקוֹל וְהִשְׂתָּעֵר כַּיָּם.

קַשְׁתּוֹ תָּפַשׂ צְעִיר הַפָּרָשִׁים,/ וְעַל הַמְהֻלָּל הִמְטִיר חִצָּיו.

אוּלָם שׁוֹחֵר הָעֲלִילָה עָטוּף פְּלָדָה,/ חִצֵּי רֻהָּם לְשִׁרְיוֹנוֹ אַךְ רוּחַ. [1370]

וּבְכֵן הֵנִיף אֶת אַלָּתוֹ כְּבֵדָה,/ פָּתַח בָּהּ מַאֲבָק מַתִּישׁ יָדַיִם.

עָמַד בִּפְנֵי כָּבְדָּהּ קוֹבַע הַצַּר,/ אִם כִּי אִמֵּץ כֹּחוֹ לְהַבְקִיעוֹ.

גַּם אַשְׁכַּבּוּס תָּפַשׂ אַלָּה, בְּעוֹד/ הָאֲדָמָה בַּרְזֶל, הָבְנֶה הַשַּׁחַק,

הָלַם בָּהּ עַל קוֹבַע רֻהָּם, וְזֶה,/ מֵהַמַּכָּה, רֻסַּק לִרְסִיסִים.

רֻהָּם תָּשַׁשׁ כֹּחוֹ, הִפְנָה עָרְפּוֹ/ לַכֻּשָׁנִי וְשָׂם פָּנָיו לָהָר. [1375]

טוּס, בַּמֶּרְכָּז, עָלְתָה בּוֹ חֲמָתוֹ./ דָּפַק סוּסוֹ לָצֵאת אֶל אַשְׁכַּבּוּס.

עָצַר בּוֹ תַּהַמְתַּן וְכֹה אָמַר:/"יָפֶה לוֹ לְרֻהָּם מִזְרַק שֵׁכָר,

הַחֶרֶב לוֹ רַק רֵעַ לְמִשְׁתֶּה,/ אַךְ מִתְיַמֵּר – גִּבּוֹר בַּגִּבּוֹרִים!

עַתָּה חִוֵּר פָּנִים לְאָן פָּנָה /הַשָּׂשׂ לְהִתְגָּרוֹת בְּאַשְׁכַּבּוּס?

לְךָ בְּצֶדֶק “הַמֶּרְכָּז” – שָׁמְרֵהוּ./ אֲנִי בֵּינְתַיִם אֶלָּחֵם בָּרֶגֶל." [1380]

תָּלָה קַשְׁתּוֹ בַּיֶּתֶר עַל זְרוֹעוֹ,/ בַּחֲגוֹרָה תָּקַע חִצִּים מִסְפָּר,

וְכֹה קָרָא: “אִישׁ מִלְחָמָה דָּגוּל!/ בָּא מִתְחָרְךָ, חֲזַק וְאַל תִּסּוֹג.”

גִּבּוֹר כֻּשָׁן צָחַק בְּלֹא מוֹרָא,/ אֶת מוֹשְׁכוֹתָיו אָסַף, וְאֶל רֻסְתַּם

בְּצַחֲקוֹ הֵרִיעַ: “מַה שִּׁמְךָ?/ מִי יֶאֱבַל עָלֶיךָ הֶעָרוּף?”

עָנָה לוֹ תַּהַמְתַּן וְכֹה אָמַר: / "אָרוּר! מַדּוּעַ זֶה לִשְׁמִי שָׁאַלְתָּ? [1385]

אִמִּי “מוֹתְךָ” כִּנַּתְנִי, מַזָּלְךָ/ קַרְדֹּם עָשַׂנִי לְקוֹבָעֲךָ."

אָמַר הַכֻּשָׁנִי: “בְּלִי סוּס, בָּרֶגֶל,/ אַתָּה מַשְׁלִיךְ אֶת נַפְשְׁךָ מנִגֶּדֶ!”

עָנָה לוֹ תַּהַמְתַּן וְכֹה אָמַר:/ "חֲסַר־דֵּעָה הַשָּׂשׂ לַמִּלְחָמָה.

הֲלֹא רָאִיתָ מֵעוֹלָם רַגְלִי/ מַפִּיל רָאשֵׁי גֵּאִים בֵּין הַסְּלָעִים?

הַאִם בִּמְדִינָתְךָ נָמֵר, תַּנִּין /וּכְפִיר יוֹצְאִים לַטֶּרֶף בִּרְכִיבָה? [1390]

הִנֵּה, אִישׁ מִלְחָמָה, גַּם זֹאת הַפַּעַם/ בָּרֶגֶל אֲלַמֶּדְךָ מַהוּ קְרָב.

שְׁלָחַנִי טוּס לִשְׂדֵה־הַקְּרָב בָּרֶגֶל,/ כִּי סוּס יָפֶה אַשִּׂיג מֵאַשְׁכַּבּוּס.

כִּהְיוֹת גַּם הוּא בְּאֵין רַמָּךְ כָּמוֹנִי,/ יִהְיֶה לִשְׂחוֹק לִשְׁנֵי הַמַּחֲנוֹת.

רַגְלִי מֻצְלָח אֶחָד הַיּוֹם וּפֹה – /טוֹב מִמָּאתַיִם פָּרָשִׁים כָּמוֹךָ."

שָׁאַל הַכֻּשָׁנִי: “אַיֵּה נִשְׁקֶךָ?/ רוֹאֶה אֵינֶנִּי כְּלוּם זוּלַת לָצוֹן.” [1395]

עָנָה רֻסְתַּם: “תִּרְאֶה חִצִּים וָקֶשֶׁת,/ אֲשֶׁר יָשִׂימוּ קֵץ לִימֵי חַיֶּיךָ.”

וּכִרְאוֹתוֹ כִּי עַל סוּסוֹ גֵּאֶה הוּא,/ נָתַן קַשְׁתּוֹ בַּיֶּתֶר וּדְרָכָהּ,

וְחֵץ יָרָה אֶל בֶּטֶן הָרַמָּךְ,/ אֲשֶׁר קָרַס לְמַטָּה עַל רֹאשׁוֹ.

צָחַק רֻסְתַּם וּבְקוֹל קָרָא לֵאמֹר:/"שֵׁב אֵצֶל חֲבֵרְךָ אֲצִיל הַגֶּזַע.

טוֹב תַּעֲשֶׂה אִם תְּחַבֵּק רֹאשׁוֹ,/ וְעֵת קַלָּה תָּנוּחַ מֵהַקְּרָב." [1400]

קַשְׁתּוֹ נָתַן בַּיֶּתֶר אַשְׁכַּבּוּס,/ כֻּלּוֹ רוֹעֵד וְהַפָּנִים חִוְרוֹת.

וְעַל רֻסְתַּם הוֹרִיד מְטַר חִצִּים,/ אַךְ תַּהַמְתַּן קָרָא אֵלָיו לֵאמֹר:

“לַשָּׁוְא אַתָּה מַלְאֶה אֶת נַפְשְׁךָ /הַנַּעֲוָה וּזְרוֹעוֹתֶיךָ אֵלֶּה.”

רֻסְתַּם שָׁלַח כַּפּוֹ אֶל אַבְנֵטוֹ,/ בָּחַר לוֹ חֵץ מֵעֵץ אָשׁוּר קָשֶׁה,

רֹאשׁוֹ שָׁנוּן, מַבְהִיק כְּעֵין הַמַּיִם,/ וּבִזְנָבוֹ אַרְבַּע נוֹצוֹת הַנֶּשֶׁר. [1405]

בְּכַף יָדוֹ אָחַז קַשְׁתּוֹ מִצָּ’ץ',/ שָׂם בָּהֳנוֹ עַל יֶתֶר הָאַיָּל,

יִשֵּׁר שְׂמֹאלוֹ, כּוֹפֵף אֶת יְמִינוֹ,/ עַד נֶאֶנְחָה מֵרֹב אוֹנִים הַקֶּשֶׁת.

כְּבוֹא חֶרֶק הַחֵץ לְקַו הָאֹזֶן,/ מֵיתַר הַצְּבִי הִשְׁמִיעַ קוֹל הֶמְיָה.

כְּגַעַת רֹאשׁ הַחֵץ בְּבֹהֶן שְׂמֹאל,/ וְכַעֲבֹר חֶרְקוֹ חוּט הַשִּׁדְרָה,

הִרְפָּה הַחֵץ אֶל עֵבֶר אַשְׁכַּבּוּס,/ וְהַשָּׁמַיִם אָז נָשְׁקוּ כַּפָּיו. [1410]

מַזָּל הִשְׁמִיעַ:“קַח!”, “תֵּן!” שָׂח גּוֹרָל;/ שָׁמַיִם: “יֹפִי!”; מַלְאָכִים:“הֵידָד!”

הַכֻּשָׁנִי נָפַח נַפְשׁוֹ בֵּינְתַיִם,/ תֹּאמַר: “הוּא לֹא נוֹלַד מִכֹּל וָכֹל.”

בַּקְּרָב הִבִּיטוּ שְׁנֵי הַמַּחֲנוֹת,/ עָקְבוּ אַחַר תְּנוּעַת הַלּוֹחֲמִים.

כָּמוּס וְהַכָקָן מִסִּין אָמְדוּ/ קוֹמַת רֻסְתַּם, כֹּחוֹ וּמִלְחַמְתּוֹ.

וְכַאֲשֶׁר עָזַב אֶת הַשָּׂדֶה,/ שָׁלַח מִיָּד כָקָן סִין אִישׁ בֶּן־חַיִל, [1415]

לִשְׁלֹף אֶת חֵץ רֻסְתַּם מֵאַשְׁכַּבּוּס,/ אֲשֶׁר עַד לַנּוֹצוֹת אָדַם מִדָּם.

עָבַר הַחֵץ בֵּין לוֹחֲמֵי תּוּרָן,/ וְהֵם חָשְׁבוּ כִּי לִפְנֵיהֶם כִּידוֹן.

כִּרְאוֹת כָקָן סִין אֶת נוֹצוֹת הַחֵץ/ וְאֶת עֻקְצוֹ, הִזְקִין לִבּוֹ כְּרֶגַע,

וְאֶת פִּירָן שָׁאַל: "לוֹחֵם זֶה מִיהוּ?/ מַה שְּׁמוֹ בֵּין יֶתֶר גִּבּוֹרֵי אִירָן?

אַתּה אָמַרְתָּ: “אַךְ מְתֵי מִסְפָּר הֵם,/ לֹא מֵהָרִאשׁוֹנִים בַּמַּעֲלָה,” [1420]

בְּעוֹד כָּל חֵץ מֵחִצֵּיהֶם כִּידוֹן,/אֵין לֵב לְהַר לְהִלָּחֵם בָּהֶם.

אַתָּה הֵקַלְתָּ רֹאשׁ בִּגְבוּרָתָם,/ וְכָל דְּבָרֶיךָ אַךְ עוֹרֵב פּוֹרֵחַ."

עָנָה פִּירָן: "בֵּין לוֹחֲמֵי אִירָן /מַכִּיר אֵינֶנִּי גֶּבֶֶר כְּעֶרְכּוֹ,

אֲשֶׁר חִצּוֹ יַבְקִיעַ גֶּזַע עֵץ. / אֵינִי יוֹדֵעַ מַה יֵּשׁ בְּלִבּוֹ.

אֲנִי מַכִּיר בָּהֶם אֶת גִּיו וָטוּס,/ אֲשֶׁר לָהֶם גַּם תֹּאַר, אֹמֶץ, זֹהַר. [1425]

וְלֹא אַחַת בִּקְרַב הוּמָן אָחִי/ הִקְדִּיר אֶת עוֹלָמָם כְּמוֹ הָבְנֶה.

אַךְ אֵין אֲנִי מַכִּיר רַב־כֹּחַ זֶה,/ אוֹ אֵי־מִי בִּצְבָאֵנוּ יִתְחָרֶה בּוֹ.

אֵלֵךְ אֶחְקֹר אֶת שְׁמוֹ בָּאֳהָלִים,/ וְיִוָּדַע לְכָל הַשּׁוֹאֲלִים."


פּיראן חוקר את דבר בוא רוּסתם

פִּירָן, פָּנָיו חִוְרוֹת, לִבּוֹ דַּוַּי,/ הָלַךְ לִשְׁאֹל אֶת מְפַקְּדֵי צְבָאוֹ.

עַל שְׁאֵלָתוֹ עָנָה אָחִיו הוּמָן:/ "חָכָם מֵקֵל אֵינֶנּוּ בְּאוֹיְבוֹ. [1430]

לֵב אֲצִילֵי אִירָן טוֹב עֲלֵיהֶם,/ תֹּאמַר: “הֵם עֲשׂוּיִים לִשְׁבֹּר בַּרְזֶל!”

עַתָּה, כְּבוֹא תִּגְבֹּרֶת מֵאִירָן, /שׁוּב מַשְׁמִיעִים הֵם אֶת קְרִיאַת הַקְּרָב"

עָנָה פִּירָן: "כָּל אִישׁ מִפָּרָשֵׁי /אִירָן, אֲשֶׁר יָבוֹא לְיֶשַׁע טוּס,

אִם לֹא רֻסְתַּם הוּא, אֵין לְהִבָּהֵל,/ וְגַם אִם הוּא רֻהָּם אוֹ אִם גֻּרְגִּין,

כִּי זוּלָתִי טוּס אֵין לָהֶם לוֹחֵם./ גֻּרְגִּין וּפַרִיבֻּרְז אֵינָם כָּמוּס. [1435]

כְּהִנָּטֵשׁ הַקְּרָב, כָּל אִישׁ שֶׁלָּנוּ/ יָשִׂים נַפְשׁוֹ בַּכַּף לַגְדִּיל אֶת שְׁמוֹ."

מִשָּׁם הִרְחִיב הַצַּעַד אֶל כָּמוּס,/ וְאֶל מַנְשׁוּר וְאֶל פַרְטוּס הִגִּיעַ,

וְכֹה אָמַר: "הַיּוֹם, כְּהִתְחוֹלֵל/ הַקְּרָב, נִגְלָה זְאֵב בֵּין הַכְּבָשִׂים.

עוּצוּ עֵצָה, גַּלּוּ אֶת הָאָשֵׁם/ בְּאֵלֶּה הַפְּצָעִים הָאֲנוּשִׁים."

עָנָה כָּמוּס:" בְּהִתְנַגְּשׁוּת הַיּוֹם/ הָפְכָה תִּפְאֶרֶת שְׁמֵנוּ לִכְלִמָּה. [1440]

בִּקְרָב כָּבֵד זֶה אַשְׁכַּבּוּס נָפַל. /לָזֹאת שָׂמַח מְאֹד לֵב טוּס וָגִיו.

אוֹתוֹ רַגְלִי שָׁבַר לִבִּי לִשְׁנַיִם,/ כִּי הוּא מִלֵּא לֵב לוֹחֲמֵינוּ פַּחַד.

בְּמִדּוֹתָיו אֵין אִישׁ עַל אֲדָמוֹת,/ וּבִצְבָאֵנוּ אֵין לוֹ מִתְחָרֶה.

קַשְׁתּוֹ רָאִיתָ וְחִצּוֹ אִתָּנוּ,/ עוֹלֶה הוּא בְּכֹחוֹ עַל כְּפִיר טוֹרֵף.

אָכֵן סַגְזִי זֶה הַנִּדְחָף לַקְּרָב,/ אֲשֶׁר הִזְכַּרְתָּ פְּעָמִים רַבּוֹת, [1445]

הִגִּיעַ לַשָּׂדֶה הַזֶּה בָּרֶגֶל,/ לְעֵזֶר צְבָא אִירָן הִגִּיעַ הֵנָּה."

אָמַר אֵלָיו פִּירָן: “הַהוּא אַחֵר./ פָּרָשׁ דָּגוּל הַהוּא וְגִבּוֹר־חַיִל.”

חָקַר אוֹתוֹ כָּמוּס, אֲשֶׁר נָתַן/ אֶת כָּל לִבּוֹ אֶל הַחִידָה הַזֹּאת:

"תָּאֵר לִי אֶת הָאִישׁ הַכְּפִיר הַהוּא:/ דְּמוּתוֹ, וְאֵיךְ מוֹפִיעַ בַּשָּׂדֶה?

מָה עַל כֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ יָדַעְתָּ,/ וּמַה שָּׂפָה דִּבֵּר עִם יְרִיבָיו? [1450]

מַה בֶּן אָדָם הָאִישׁ וּמַה מַּרְאֵהוּ,/ וְאֵיךְ אֵצֵא אֲנִי לְהִלָּחֵם בּוֹ?

אִם זֶה הָאִישׁ, אֲשֶׁר הַיּוֹם הִגִּיעַ,/ אֵצֵא אֲנִי וְלֹא אַחֵר לַקְּרָב."

קָרָא פִּירָן:"חָלִילָה! רַק לֹא זֹאת,/ כִּי הֵנָּה בּוֹא יָבוֹא לְהִלָּחֵם.

אָכֵן, אָדָם תִּרְאֶה כִּבְרוֹשׁ תָּמִיר,/ יְפֵה מַרְאֶה וְזֹהַר עַל פָּנָיו.

הַרְבֵּה הֵם הַקְּרָבוֹת אַפְרָסִיָבּ/ הִפְנָה אֵלָיו הָעֹרֶף בִּדְמָעוֹת.65 [1455]

הוּא נֶאֱמָן כֻסְרַוּ, נָכוֹן לִקְרָב,/ וְהָרִאשׁוֹן לִשְׁלֹחַ יָד לַחֶרֶב,

לִנְקֹם אֶת רֶצַח סִיָוֻשׁ, אֲשֶׁר/ חָנַךְ לוֹ וּנְשָׂאָהוּ עַל כַּפַּיִם.

אֵין אִישׁ עוֹמֵד בִּפְנֵי תִּגְרַת זֵינוֹ,/ אַף כִּי הַרְבֵּה נִסּוּ אֶת גְּבוּרָתָם.

כַּחְגֹר הָאִישׁ מָתְנָיו לַמִּלְחָמָה,/ גּוּפוֹ חָזָק כְּגֵו אַרְיֵה טוֹרֵף.

אִם אַלָּתוֹ תִּפֹּל מִכַּף יָדוֹ,/ תַּנִּין לֹא יְרִימֶנָּה, כִּי כְּבֵדָה הִיא. [1460]

מֵיתַר קַשְׁתּוֹ עָשׂוּי מֵעוֹר לָבִיא,/ מִשְׁקַל כָּל חֵץ – עֲשֶׂרֶת סִתִּירִים.66

אִם סֶלַע צֹר יִפֹּל לְתוֹךְ כַּפָּיו/ יִהְיֶה לְדוֹנַג וְיֵבוֹשׁ מִדּוֹנַג.

לַקְּרָב מַגִּיעַ בְּשִׁרְיוֹן שַׁרְשֶׁרֶת,/ עָלָיו צִנַּת מַתֶּכֶת רְכוּסָה,

וְעַל הַכֹּל, לִפְנֵי צֵאתוֹ לִשְׂדֵה,/ הַמִּלְחָמָה, עוֹטֶה הוּא עוֹר נָמֵר.

בַּבְּרִ־בַּיָן קוֹרֵא הוּא לַפַּרְוָה,/ וְהִיא יוֹתֵר לוֹ מִשִּׁרְיוֹן וָשֶׁלֶט. [1465]

עוֹמְדָה בָּאֵשׁ, בַּמַּיִם אֵין נִרְטֶבֶת,/ אַךְ יִלְבָּשָׁהּ תַּצְמִיחַ לוֹ כְּנָפַיִם.

לוֹ סוּס אַבִּיר תַּחְתָּיו, לֵאמֹר תּוּכַל:/ “הַר בִּיסֻתּוּן יָצָא אֶל הַכִּכָּר!”67

צוֹהֵל הַסּוּס בְּלִי הֲפוּגוֹת בַּקְּרָב,/ וְאֵשׁ מַצִּית בְּפַרְסוֹתָיו בַּסֶּלַע.

אוּלָם לַמְרוֹת נִפְלְאוֹתָיו בַּקְּרָב, / אוּלַי תַּצְלִיחַ וְתִגְבַּר עָלָיו."

בְּאֵלֶּה הַזְּרוֹעוֹת, בְּעֹרֶף זֶה,/ לֹא אֶתְפַּלֵּא אִם תִּתְחַזֵּק עָלָיו." [1470]

כָּמוּס, גִּבּוֹר־הַחַיִל הַנָּבוֹן,/ הִטָּה אָזְנוֹ וְגַם עֵינָיו לַשַּׂר.

אָכֵן דְּבָרָיו נָשְׂאוּ חֵן לְפָנָיו,/ גַּאֲוָתוֹ נִצְּתָה בַּחֲלָקוֹת,

וְאֶל פִּירָן אָמַר: "פַּהְלַוָן! / לְךָ לֵב עֵר וְנֶפֶשׁ מְאִירָה.

הַצִּיעָה לִי שְׁבוּעוֹת כִּרְאוּת עֵינֶיךָ,/ אֲשֶׁר בָּהֶן שָׁהֵי מַזָּל נִשְׁבָּעוּ,

וְאֶשָּׁבַע פֹּה בַּכְּבֵדָה בָּהֶן,/ אֲשֶׁר תָּאִיר לִבְּךָ הַמִּתְיַסֵּר, [1475]

כִּי לֹא אָסִיר אֻכָּף מֵרַמָּכִי/ בְּעֹז אֲדוֹן הַשֶּׁמֶשׁ וּבְכֹחוֹ,

עַד לֹא אַרְנִין לִבְּךָ וְאַאִירוֹ,/ וְעוֹלָמָם אָצֵר כְּקוּף הַמַּחַט."

פִּירָן בֵּרְכוֹ בְּרָכוֹת הַרְבֵּה וְשָׂח:/ "מֶלֶךְ חָכָם, דּוֹבֵר אֱמֶת וָצֶדֶק!

לִפְקֻדָּתְךָ יִכּוֹנוּ מַעֲשֵׂינוּ,/ אַךְ מִלְחָמָה רַבָּה לֹא עוֹד נוֹתְרָה."

כְּהִפָּרְדוֹ יָצָא לְהַקָּפָה,/ לִבְחֹן כָּל אֹהֶל וּגְדֵרָה לְחוּד. [1480]

אוֹתָם דְּבָרִים הִשְׁמִיעַ לַכָקָן,/ אַף אֲמָרָם בִּפְנֵי הַנֶּאֱסָפִים.


התוּראנים והאיראנים עורכים צבאותיהם

וּכְמוֹ הֶאְדִּים מִשֶּׁמֶשׁ הָאֲוִיר,/ וְאֹפֶל לַיְלָה הִשְׂתָּעֵר עַל שַׁחַק,

נוֹעֲדוּ יַחַד גִּבּוֹרֵי־הַחַיִל,/ הַחֲכָמִים הָאוֹחֲזִים בַּחֶרֶב.

אֶל אֹהֶל הַכָקָן מִסִּין נִקְבָּצוּ,/ בְּלֵב מָלֵא נָקָם וּבְיֵצֶר קְרָב,

בָּהֶם כָּמוּס מַכְרִיעַ הַפִּילִים,/ מַנְשׁוּר אַמִּיץ־הַלֵּב בַּמִּלְחָמָה, [1485}

שַׁנְגֻּל מֵהֹדּוּ, שַׁמִירָן מִשַּׁכַּן,/ כֻּנְדֻּר הַסַּקְלָבִּי וּמֶלֶךְ סִנְד.

דַּעְתָּם הִבִּיעוּ עַל הַמִּלְחָמָה,/ דִּבְּרוּ הַרְבֵּה עַל תַּהְפּוּכוֹת אִירָן,

עַד הַגִּיעָם לִכְלַל עֵצָה אַחַת,/ כִּי כָּל אֶחָד יִרְחַץ בְּדָם כַּפָּיו.

כְּתֹם הַמּוֹעֲצָה יָצָא אִישׁ אִישׁ/ לִמְנוּחָתוֹ אוֹ לַהֲנָאָתוֹ.

אוּלָם כִּנְטֹש הַסַּהַר בְּעֶדְנָה/ אֶת תַּלְתַּלֵּי הַלַּיְלָה הַשְּׁחוֹרִים, [1485]

וּמוּל הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה בַּשַּׁחַק,/ קָם נוֹטֵף מַיִם וְרָחַץ פָּנָיו,

הַלּוֹחֲמִים מִשְּׁנֵי הַמַּחֲנוֹת/ הֵרִימוּ קוֹל שָׁאוֹן עַד הֶעָבִים.

אָמַר כָקָן סִין: "לֹא כִּתְמוֹל הַיּוֹם./ הַיּוֹם דּוֹחִים אֵינֶנּוּ אֶת הַקְּרָב.

נִפְעַל כְּאִלּוּ לֹא הָיָה פִּירָן,/ הֲלֹא נוּכַל לִלְחֹם מִבַּלְעָדָיו?

כֻּלָּנוּ בָּאנוּ מוּכָנִים לַקְּרָב,/ מִמֶּרְחַקִּים הִגַּעְנוּ לְעֶזְרָה. [1495]

אִם גַּם הַפַּעַם נִתְמַהְמַהּ כִּתְמוֹל,/ הַתְּהִלָּה נָמִיר בְּתָהֳלָה.

וְעוֹד: מָחָר נִשְׁמַע דִּבְרֵי הַלֵּל/ מִפִּי אַפְרָסִיָבּ וְגַם נָנוּחַ.

נַתְקִיף אֵפוֹא כֻּלָּנוּ בֶּהָמוֹן,/ כְּהַר נוֹצִיא צְבָאֵנוּ לַשָּׂדֶה.

מֵעֲשָׂרָה אֲנַחְנוּ מְחוֹזוֹת,/ לֹא עֵת שֵׁנָה אוֹ אֲרוּחָה הַפַּעַם."

גְּדוֹלֵי תּוּרָן מִכָּל הָאֲרָצוֹת/ אֶל הַכָקָן הִפְנוּ אֶת מִשְׁאַלְתָּם: [1500]

"הַיּוֹם פְּקֻדַּת צְבָאֵנוּ בְּיָדֶיךָ,/ מְְחוֹזוֹת סִין וְהַתֻּרְכִּים לְךָ הֵם.

דְּאַג הַיּוֹם כִּי בַּמָּקוֹם הַזֶּה /עָבִים שְׁחוֹרִים יַמְטִירוּ חֲרָבוֹת."

בְּמַחֲנֵה אִירָן אָמַר רֻסְתַּם/ אֶל לוֹחֲמָיו: "הִגִּיעַ הַמּוֹעֵד.

אִם אֲבֵדוֹת הָיוּ בְּשׁוּרוֹתֵינוּ,/ אֶחָד כְּנֶגֶד שְׁלשׁ מֵאוֹת הָיוּ.

לָכֵן אַל תְּעַנּוּ נַפְשׁוֹתֵיכֶם./ אַךְ לִי חַיִּים בְּלִי שֵׁם הֵם לֹא חַיִּים. [1505]

כָּל צְבָא תּוּרָן זָנַח אֶת אַשְׁכַּבּוּס,/ וּפְנֵי לוֹחֲמֵיהֶם שְׁחוֹרִים כְּזֶפֶת.

עַל כֵּן מַלְּאוּ לִבּוֹתֵיכֶם נָקָם,/ וְגַבּוֹת עֵינֵיכֶם – קִמְטֵי חָרוֹן.

הַיּוֹם פִּרְזַלְתִּי אֶת פַּרְסוֹת סוּסִי,/ וּמֵעָלָיו אֶצְבַּע חַרְבִּי בְּדָם.

הִכּוֹנוּ, יוֹם חָדָשׁ הִנֵּה זֶה בָּא,/ תִּהְיֶה הָאָרֶץ נַחֲלַת כֻסְרַוּ.

חִגְרוּ אֶת מָתְנֵיכֶם לַקְּרָב הַבָּא,/ כְּתָרִים וַעֲגִילִים יִהְיוּ שְׁלַלְכֶם. [1510]

מִמֶּנִּי כֶּסֶף תְּקַבְּלוּ וָשַׁי:/ חֶמְדַּת זָבֻּל וּמִצְנְפוֹת כָּבֻּל."

הַגִּבּוֹרִים הֵרִיעוּ לִכְבוֹדוֹ:/ “אַל בִּלְעָדֶיךָ כֶּתֶר וְחוֹתָם!”

רֻסְתַּם עָדָה אֶת כְּלֵי הַמִּלְחָמָה,/ וּבְרֹב פְּאֵר יָצָא אֶל הַשָּׂדֶה.

שָׂם הַשִּׁרְיוֹן עַל כְּתֹנֶת הַשַּׁרְשָׁה,/ עָלָיו עָטָה אֶת עוֹר בַּבְּרִי־בַּיָן;

קוֹבַע פְּלָדָה מִסִּין חָבַשׁ לָרֹאשׁ – / תִּזְכֹּרֶת מָוֶת לְדוֹרְשֵׁי אֵידוֹ. [1515]

בִּרְצוֹן יַזְדָּן חָגַר אֶת חֲלָצָיו,/ עָלָה עַל רַכְשׁ כַּפִּיל הַמִּשְׁתּוֹלֵל,

מִקּוֹמָתוֹ נָבוֹכוּ הַשַָּּׁמַיִם,/ וּמִפַּרְסוֹת סוּסוֹ הִשְׁחִירָה אָרֶץ.


כאמוּּס הורג את אלווא

תְּרוּעָה וָתֹף בִּשְׁנֵי הַמַּחֲנוֹת./ לֹא עֵת עָרְמָה הַפַּעַם וְלָצוֹן.

הָהָר וְהַמִּישׁוֹר הִזְדַּעְזְעוּ,/ הָאֲדָמָה עָיְפָה מֵהַפְּרָסוֹת.

כָּמוּס עָמַד בְּרֹאשׁ “יְמִין” תּוּרָן/ מֵאֲחוֹרָיו – פִּילִים וְהַמִּטְעָן. [1520]

עַל צְבָא הַ“שְׂמֹאל” צִוָּה מַצְבִּיא חֵיל הֹדּוּ,/ לָבַשׁ שִׁרְיוֹן וְחֶרֶב בְּיָדוֹ;

וְעַל “מֶרְכַּז” הַחַיִל הַכָקָן./ הָאָרֶץ נָעָה, זֶפֶת – הַשָּׁמַיִם.

בִּ“שְׂמֹאל” אִירָן עָצַר בֶּן כַּי־כָּוֻס,/ כְּשֶׁמֶשׁ הַזּוֹרֵחַ בְּמַזַּל טָלֶה,68

וּבַ“יָּמִין” – גּוּדַרְז, יוֹצֵא יֶרֶךְ כַּשְׁוָד,/ עוֹטֶה פְּלָדָה מֵרֶגֶל וְעַד רֹאשׁ.

טוּס בֶּן נַוּדַֹר פִּקֵּד עַל הַ“מֶרְכָּז”,/ וּמִלְּפָנָיו הַתֹּף וְהַקְּרָנוֹת. [1525]

מִשְּׁנֵי הָעֲבָרִים עָלָה שָׁאוֹן,/ קוֹרֵעַ בְּעֻזּוֹ אָזְנֵי פִּילִים.

עָשָׁן וָאֵשׁ פָּרְצוּ גַּם מֵהַמַּיִם,/ אִישׁ לֹא רָאָה כָּזֹאת אַף בַּחֲלוֹם.

רִאשׁוֹן אֲשֶׁר נִגְלָה בֵּין הַצְּבָאוֹת,/ מִדַּם כְּבֵדוֹ הַקֶּצֶף עַל שְׂפָתָיו,

הָיָה כָּמוּס, שַׂר הַצָּבָא הַגֵּא,/ אִתּוֹ פִּילִים, תֻּפִּים וְלוֹחֲמִים.

כְּפִיל זוֹעֵף הֵרִיעַ הַגִּבּוֹר;/ אַלָּה, רֹאשׁ פָּר לָהּ, בְּכַפּוֹ, קָרָא: [1530]

"אַיֵּה אוֹתוֹ רַגְלִי רַב־עֲלִילָה/ הַשָּׂשׂ לְהִלָּחֵם עִם אַנְשֵׁי־שֵׁם?

יָבוֹא, יִרְאֶה הַקֶּשֶׁת וְהַחֵץ,/ אֲשֶׁר יָבִיאוּ בְּחֻבָּם קִצּוֹ."

רָאוּהוּ בְּבוֹאוֹ הַלּוֹחֲמִים/ הָאַמִּיצִים כְּגִיו, רֻהָּם וְטוּס,

אַךְ לֹא אָבוּ לְהִלָּחֵם אִתּוֹ,/ וּשְׂדֵה־הַקְּרָב פֻּנָּה מֵאִירָנִים,

כִּי לֹא הָיָה לְאִישׁ דֵּי עֹז וָכֹחַ:/ הוּא כְּנָמֵר וְהֵם כְּאַיָּלִים. [1535]

הָיָה שָׁם זָבֻּלִי אֶחָד, אַלְוָא שְׁמוֹ/ חֶרֶב נָקָם שָׁלַף מִתַּעְרָהּ.

נוֹשֵׂא כֵּלִים לְתַהַמְתַּן הָיָה,/ שָׁמַר עַל אֲדוֹנוֹ מֵאֲחוֹרָיו.

בְּחָרִיצוּת רַבָּה לָמַד תּוֹרַת/ הַקֶּשֶׁת, הָאַלָּה וְהַכִּידוֹן;

בְּיֶגַע רַב וּבְיִסּוּרֵי כָּבֵד/ קָנָה מִתַּהַמְתַּן חָכְמַת הַקְּרָב.

מָה הַמָּשָׁל בְּפִי הַמְמַשֵּׁל/ שְׂבַע הַיָּמִים? תֵּן דַּעְתְּךָ עָלָיו: [1540]

"אַל תִּתְגַּדֵּל בִּבְרַק כִּשְׁרוֹנוֹתֶיךָ,/ שִׂים לֵב לָאֲדָמָה תַּחַת רַגְלֶיךָ.

לֹא יִתְחָרֶה יוּבַל בִּמְצוּלוֹת יָם,/ זוּלָתִי אִם הֻכָּה בְּשִׁגָּעוֹן."

כְּשֵׂאת אַלְוָא רַגְלָיו לִקְרַאת כָּמוּס, / אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ לָצֵאת אִתּוֹ לַקְּרָב,

הֵכִינוּ שְׂדֵה מַעֲרָכָה גָּדוֹל./ הַכֻּשָׁנִי פָּתַח כִּזְאֵב טוֹרֵף:

בְּכִידוֹנוֹ הִכָּה אֶת יְרִיבוֹ,/ הֵרִים מֵהָאֻכָּף, הִשְׁלִיךְ לָאָרֶץ, [1545]

מָתַח הָרֶסֶן וּבְסוּסוֹ דָּרַס, /וּבְדַם עוֹרְקָיו צָבַע אֶת הַמִּגְרָשׁ.


כּאמוּס נהרג בידי רוּסתּם

נֶפֶשׁ רֻסְתַּם עָגְמָה עַל מוֹת אַלְוָא./ מֵרְצוּעוֹתָיו פִּתַּח אֶת פְּלָצוּרוֹ,

וְכַנָּהוּג בִּקְרָב הַגִּבּוֹרִים,/ הוֹסִיף לַחֶבֶל גַּם אַלָּה כְּבֵדָה.

הוּא בָּא בְּקוֹל תְּרוּעָה כְּפִיל שׁוֹטֶה,/ אַלָּה בַּכַּף וְהַפְּלָצוּר עַל זְרוֹעַ.

אָמַר כָּמוּס: "אַל תִּתְגַּדֵּל הַרְבֵּה/ בַּחוּט הַזֶּה אֲשֶׁר שִׁשִּׁים כְּרִיכוֹת לוֹ. [1550]

עָנָה רֻסְתַּם עַל הַלָּצוֹן וְשָׂח:/"אַרְיֵה לִפְנֵי טַרְפּוֹ שׁוֹאֵג בְּכֹחַ.

אַתָּה רִאשׁוֹן חָגַרְתָּ אֶת מָתְנֶיךָ,/ וְאִירָנִי אָצִיל הָרַגְתָּ כְּבָר.

אַתָּה הִשְׁוֵיתָ פְּלָצוּרִי לְחוּט – /מִיָּד תִּרְאֶה מַה חֲזָקִים קְשָׁרָיו.

לֹא שָׁוְא בְּמַזָּלְךָ הִגַּעְתָּ הֵנָּה./ פֹּה, אִישׁ כֻּשָׁן, תִּמְצָא אֶת קִבְרְךָ."

כָּמוּס דִּרְבֵּן אֶת אַדְמוֹנוֹ לַקְּרָב / עִם יְרִיבוֹ, הַפִּיל עִם הַפְּלָצוּר. [1555]

הֵנִיף בְּעֹז חַרְבּוֹ הַמַּבְרִיקָה/ לִכְרֹת אֶת רֹאשׁ רֻסְתַּם מֵעַל גּוּפוֹ.

חֻדָּה יָרַד עַל רַכְשׁ, עַל צַוָּארוֹ,/ חָתַךְ אֶת רְצוּעוֹת צִנַּת חָזֵהוּ,

אַךְ גּוּף הַסּוּס יָצָא שָׁלֵם מִזֶּה,/ רֻסְתַּם גֵּו־פִּיל סוֹבֵב אֶת פְּלָצוּרוֹ

וְהִשְׁלִיכוֹ עַל מֹתֶן מִתְחָרֵהוּ./ מִיָּד דִּרְבֵּן סוּסוֹ הַמִּשְׁתּוֹלֵל.

אֶת הַפְּלָצוּר מִזֶּה קָשַׁר לָרֶגֶל,/ וְאֶת סוּסוֹ הִדְהִיר כְּעַל כְּנָפַיִם. 1560

כָּמוּס אַמִּיץ־הַלֵּב אִמֵּץ בִּרְכָּיו,/ רִפָּה מוֹשְׁכוֹת, הִכְבִּיד אֶת אַרְכּוֹפָיו,

אֶת עֲנִיבַת הַחֶבֶל לְנַתֵּק/ וּלְהִשְׁתַּחְרֵר בְּכֹחַ מֵהַקֶּשֶׁר;

אִבֵּד חוּשָׁיו, לַחֶבֶל לֹא יָכוֹל. / רֻסְתַּם גֵּו־פִּיל רִסֵּן, כָּבַשׁ סוּסוֹ,

שׁוֹלֵט בְּמוֹשְׁכוֹתָיו, הוֹצִיא אוֹיְבוֹ/ מֵאֻכָּפוֹ וְהִשְׁלִיכוֹ לָאָרֶץ.

עַתָּה נִגַּשׁ, קָשַׁר אוֹתוֹ בַּחֶבֶל,/ וְשָׂח: "מוֹרָאֲךָ עָלֵינוּ פָּג. [1565]

כְּשָׁפִים וָכַחַשׁ לֹא יוֹעִילוּ עוֹד,/ לַשָּׁוְא מָכַרְתָּ נַפְשְׁךָ לַדִּיו."

יָדָיו קָשַׁר לַאֲחוֹרָיו כְּסֶלַע,/ תָּפַשׂ אֶת הַכְּרִיכוֹת הַנּוֹתָרוֹת,

וּלְמַחֲנֵה אִירָן חָזַר בָּרֶגֶל,/ אוֹיְבוֹ בְּנֶפֶשׁ תַּחַת בֵּית שֶׁחְיוֹ,

וְכֹה אָמַר לַלּוֹחֲמִים:"צְמֵא קְרָב זֶה/ אָבָה לְהִתְנַסּוֹת אִתִּי בְּכֹחַ,

אַךְ זֶה הַנֹּהַג בְּעוֹלָם הַהֶבֶל – /פַּעַם גֵּאוּת עוֹלָה וּפַעַם שֵׁפֶל. [1570]

מִמֶּנּוּ גַּם שִׂמְחָה וַאֲנָחָה,/ פַּעַם עָפָר וּפַעַם רוּחַ עָבִים.

לוֹחֵם דָּגוּל זֶה וְאַמִּיץ־לֵבָב,/ אֲשֶׁר נִלְחַם בַּאֲרָיוֹת הַרְבֵּה,

הִגִּיעַ לְאִירָן לְהַחְרִיבָהּ,/ לָשִׂים שְׂדוֹתֵינוּ לְמִרְבַּץ כְּפִירִים,

לֹא לְהוֹתִיר אַרְמוֹן אוֹ גַּן וְרָדִים/ בִּנְאוֹת זָבֻּל אוֹ בְּכָּבֻּלִסְתָּן,

לֹא לְהַנִּיחַ הָאַלָּה לְרֶגַע,/ עַד אִם יַשְׁמִיד אֶת תַּהַמְתַּן בֶּן זָל. [1575]

אַךְ קוֹבַע וְשִׁרְיוֹן הֵם תַּכְרִיכָיו,/ כִּתְרוֹ – אָבָק, הַקֶּבֶר – מְעִילוֹ.

מַה מָּוֶת תִּבְחֲרוּ בַּעֲבוּרוֹ,/ כִּי עֲלִילוֹת כָּמוּס הִנֵּה זֶה תַּמּוּ?"

רֻסְתַּם הִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ לִפְנֵי שָׂרָיו./ הַלּוֹחֲמִים עָזְבוּ שׁוּרוֹתֵיהֶם,

אֶת כָּל גּוּפוֹ בִּתְּרוּ בַּחֲרָבוֹת/ וּבְדָם צָבְעוּ סְלָעִים וַאֲדָמָה.

כֹּה נוֹהֲגִים הַזְּמַן וְהַשָּׁמַיִם:/ פַּעַם צַעַר וָחִיל וּפַעַם גִּיל. [1580]

חַיֵּינוּ דְּאָגָה, עָמָל וּכְאֵב,/ וְלֹא תַּפְחִית מֵהֶם וְלֹא תּוֹסִיף.

גּוּפְךָ עָמוּס מַשָּׂא־אַשְׁמָה כָּבֵד,/ וְנַפְשְׁךָ דּוֹאֶגֶת לַכָּבוֹד.

בְּכֹחֲךָ אַל יִשְׁתַּבַּח לִבְּךָ,/ יַד הַגּוֹרָל עָלֶיךָ אֲרֻכָּה.

בַּקֵּשׁ הַטּוֹב בְּכָל מַעֲלָלֶיךָ,/ וְשֶׁבַח תֵּן לָאֵל, מוֹרֵה דַּרְכֶּךָ.

הַקְּרָב רֻסְתַּם־כָּמוּס שָׁכַךְ וָסָף, שׁוֹדֵד הַנְּפָשׁוֹת שָׁדוּד נָפַל. [1585]

עַתָּה תּוֹר הַכָקָן מִסִּין הִגִּיעַ;/ נָקָם וַעֲלִילוֹת גְּבוּרָה אַבִּיעַ.


יג ג. רֻסְתַּם וְהַכָאקָאן מִסִּין

הידיעה על מות כּאמוּס מגיעה לכאקאן סין

עַתָּה, חָכָם, אִישׁ נֶפֶשׁ מַזְהִירָה,/ פְּתַח פִּיךָ רַק בְּשֶׁבַח אֱלֹהִים,

מוֹרֶה הַדֶּרֶךְ לַיָּשָׁר וָטוֹב,/ וְהַמַּנְחֶה בִּמְסִלָּתָם שָׁמַיִם.

קָרוֹב הַיּוֹם וְנִשְׁמָתְךָ תִּמְצָא/ מְנוּחָתָהּ בַּבַּיִת הָאַחֵר.

קַבֶּל־נָא אֶת הַהַגָּדָה, אֲשֶׁר / מִפִּי זְקֵנִים הִשְׁמִיעַ הַדִּהְקָן.

אֶל הַכָקָן הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה/ לֵאמֹר: ‘נָפַל כָּמוּס בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב.’ [5]

עַל גִּבּוֹרֵי כֻּשָׁן, בַּלְךְ וְשַׁכַּן/ קָדְרוּ שָׁמַיִם וְיָרַד יוֹם מַר.

הַנּוֹכְחִים פָּנוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ:/'מִי הוּא צְמֵא־קְרָב זֶה בְּרוּךְ הַכִּשְׁרוֹנוֹת?

מַה שֵּׁם הָאִישׁ וְאֵיזֶה בֶּן אָדָם הוּא?/ מִי יִתְיַצֵּב אִתּוֹ בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב?'

אָמַר פִּירָן אֶל הָאַרְיֵה הוּמָן:/ 'הַיּוֹם הַזֶּה שָׂבַעְתִּי מִלְחָמָה.

אֵיךְ יִבְחֲרוּ עוֹד גִּבּוֹרֵינוּ קְרָב,/ וּמָגִנֵּנוּ, הַתַּנִּין, אָבַד? [10]

דָּגוּל כָּמוֹהוּ אֵין עוֹד בָּעוֹלָם,/ וְאֵין פָּרָשׁ, פִּיל בְּכֹחוֹ, כָּמוֹהוּ.

הִָאִישׁ אֲשֶׁר הִשְׂכִּיל בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב/ לִקְשֹׁר אֶת הַגִּבּוֹר כָּמוּס בְּחֶבֶל,

יִתְפֹּשׂ גַּם פִּיל בִּשְׂדֵה הַמִּלְחָמָה/ וְיַפִּילוֹ בְּאֶפֶס יָד לָאָרֶץ.'

כָּל הַצָּבָא נִקְהַל אֶל הַכָקָן,/ שׁוֹפֵךְ דְּמָעוֹת מָרוֹת עַל מוֹת כָּמוּס.

הִשְׁתַּחֲוָה פִּירָן, דַּוַּי אַף הוּא,/ וְשָׂח: 'אַתָּה הָרָם מֵהָרָקִיעַ! [15]

אַתָּה רֵאשִׁית הַקְּרָב וְתַכְלִיתוֹ,/ שָׁמַעְתָּ וְרָאִיתָ בְּעֵינֶיךָ.

עַתָּה מְצָא תְּרוּפָה לְמַכָּתֵנוּ/ מִבְּלִי לְהִוָּעֵץ עִם אִישׁ אַחֵר.

מִלּוֹחֲמֵינוּ בְּחַר לְךָ סַיָּר,/ אָדָם אֲשֶׁר יַחְשׂף אֶת הַנִּסְתָּר,

יוֹדִיעַ מִי אוֹתוֹ לֶב־הָאֲרִי,/ אֲשֶׁר אֵין בִּצְבָאֵנוּ מִתְחָרֶה לוֹ.

כֻּלָּנוּ אָז נֵצֵא לִקְרַאת הַמָּוֶת,/ בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב נָשִׂים אֵלָיו פָּנֵינוּ.' [20]

עָנָה לוֹ הַכָקָן מִסִּין לֵאמֹר:/ 'גַּם אָנֹכִי דּוֹאֵג, שׁוֹאֵף לָדַעַת

מִי פַּהְלַוָן זֶה נַעֲלֵה הַלֵּב,/ לוֹכֵד הָאֲרָיוֹת בִּפְלָצוּרוֹ?

אַךְ גַּם אִם אֲרוּכָה לַמָּוֶת אַיִן,/ וְאֵין תְּפִלָּה וְאֹמֶץ מוֹעִילִים,

כִּי עוֹד בְּרֶחֶם אֵם נוֹעַדְנוּ לוֹ,/ וְעַל אַפֵּנוּ לוֹ נוֹשִׁיט צַוָּאר;

גַּם אִם מִמַּזָּלוֹ אִישׁ לֹא יַחְמֹק,/ אַף אִם יַכְרִיעַ פִּיל לָאֲדָמָה, [25]

אַתֶּם אַל תְּעַנּוּ נַפְשׁוֹתֵיכֶם/ עַל מוֹת כָּמוּס, אֲשֶׁר נִלְכַּד בְּחֶבֶל –

אֲנִי אוֹתוֹ, אֲשֶׁר שָׁפַךְ דָּמוֹ, /בֶּאֱסוּרַי אַשְׁלִיךְ אֶל הֶעָפָר,

וְכָל אִירָן אָשִׂים שִׁבֹּלֶת דָּם,/ לְהַחֲיוֹת אֶת לֵב אַפְרָסִיָבּ.'

מִבֵּין אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם, שׁוֹלְפֵי הַחֶרֶב/ הָאַמִּיצִים, אָסַף כָקָן סִין חַיִל

וְכֹה אָמַר: 'אוֹתוֹ קַשָּׁת לוֹחֵם,/ פָּרָשׁ מַשְׁלִיךְ פְּלָצוּר שׁוֹבֶה כְּפִירִים, [30]

חֲקֹר וּמְצָא אַיֵּהוּ מְקוֹמוֹ,/ בִּשְׂמֹאל הַמַּעֲרָךְ אוֹ בִּימִינוֹ?

שָׁאוֹל תִּשְׁאַל מַה שְּׁמוֹ וּמְכוֹרָתוֹ./ אַחַר־כֵּן נְתַכֵּן אַחֲרִיתוֹ.'


צ’נגוּשׁ נלחם ברוּסתם

פָּרָשׁ רַב־כֹּחַ, נֶאֱמָן לַשָּׁהּ,/ יָצָא וְהִתְנַדֵּב לַמְּשִׂימָה.

שׁוֹחֵר כָּבוֹד הָיָה, אַמִּיץ־לֵבָב,/ אִישׁ מְנֻסֶּה בַּכֹּל וּשְׁמוֹ צַ’נְגֻּשׁ.

אֶל הַכָקָן אָמַר: 'דָּגוּל מֵעָם!/ כָּל הָעוֹלָם שׁוֹחֵר אַהֲבָתְךָ. [35]

גַּם אִם לָבִיא הָאִישׁ, אֶקַּח נַפְשׁוֹ/ כַּעֲלוֹתִי חוֹצֵץ עַל הַמִּגְרָשׁ.

אֵצֵא לְהִלָּחֵם בּוֹ בְּגַפִּי,/ וְשֵׁם אִירָן אָשִׂים לְבִזָּיוֹן.

לִפְנֵי הַכֹּל אֶדְרשׁ נְקַם כָּמוּס,/ וְכֹה אַחַר מוֹתוֹ אָשִׁיב כְּבוֹדוֹ.'

שִׁבַּח כָקָן סִין אֶת דִּבְרֵי צַ’נְגֻּשׁ,/ אֲשֶׁר הִשְׁתַּחֲוָה אַפַּיִם אַרְצָה.

שָׂח הַכָקָן: 'כְּנָקְמְךָ הַדָּם,/ הָבֵא אֵלַי הָרֹאשׁ הַמִּתְנַשֵּׂא. [40]

הַרְבֵּה אַבְנֵי חֵן אַעֲנִיק לְךָ,/ בָּהֶן בְּלֹא עָמָל תִּחְיֶה בְּעשֶׁר.'

מִיָּד דִּרְבֵּן צַ’נְגֻּשׁ אֶת רַמָּכוֹ, וּכְמוֹ אָדַֹר־גֻּשַׁסְפּ יָצָא לַדֶּרֶךְ.

כְּהַגִּיעוֹ קָרוֹב לָאִירָנִים,/ שָׁלַף מֵאַשְׁפָּתוֹ חֵץ צַפְצָפָה,

וְכֹה אָמַר: 'זֶה שְׂדֵה־הַקְּרָב שֶׁלִּי,/ רָאשֵׁי אֲצִילֵיהֶם הֵם בְּיָדִי.

מַשְׁלִיךְ פְּלָצוּר הָעוֹר עַל רֹאשׁ כָּמוּס,/ אָמַּן הַחֵץ וְהַפְּלָצוּר גַּם יַחַד, 45

אִם בּוֹא יָבוֹא עַתָּה לִשְׂדֵה־הַקְּרָב,/ הוּא לֹא יָשׁוּב מִמֶּנּוּ עַד עוֹלָם.'

פָּנָה לַ’שְּׂמֹאל' וְלַ’יָּמִין', קָרָא:/ ‘אַיֵּה אֲרִי הַקְּרָב הָאִירָנִי?’

קָפַץ רֻסְתַּם מִמְּקוֹמוֹ, תָּפַשׂ / אַלָּה, וְעַל סוּסוֹ עָלָה כְּרוּחַ.

‘אֲנִי’ – קָרָא – 'שׁוֹבֶה הָאֲרָיוֹת!/ אָכֵן לִי קֶשֶׁת, אַלָּה וָחֶבֶל.

תּוֹרְךָ הִגִּיעַ. כְּכָּמוּס הָעַז / עֵינֶיךָ אֲעוֹלֵל פֹּה בֶּעָפָר.' [50]

קָרָא צַ’נְגֻּשׁ: 'הַגִּידָה מַה שִּׁמְךָ?/ מִי אֲבוֹתֶיךָ? מַה מִּשְׁאַלְתְּךָ?

אֵדַע מִי הַגִּבּוֹר, אֲשֶׁר דָּמוֹ / אֶשְׁפֹּךְ כְּהִתְרוֹמֵם אֲבַק הַקְּרָב.'

עָנָה רֻסְתַּם: 'הָהּ, בִּישׁ־מַזָּל עָלוּב!/ הָעֵץ אֲשֶׁר הֵנִיב פֵּרוֹת כָּמוֹךָ,

וְהִתְגָּאָה בִּיבוּל הַבְּאוּשִׁים,/ אַל יַעֲלֶה נִצָּה עוֹד עַד עוֹלָם.

רֹאשׁ כִּידוֹנִי וּשְׁמִי – לְךָ הֵם מָוֶת;/ שִׁרְיוֹנְךָ עָלֶיךָ – תַּכְרִיכֶיךָ.' [55]

צַ’נְגֻּשׁ תָּקַף אֶת יְרִיבוֹ כְּסַעַר./ קַשְׁתּוֹ נָתַם בְּלוּלְאוֹת הַיֶּתֶר

וַעֲשָׂאָהּ עָנָן מַמְטִיר חִצִּים,/ וּלְמִתְחָרֵהוּ הָעוֹטֶה שִׁרְיוֹן

קָרָא: "אַל בְּחָפְזָה, פָּרָשׁ אַמִּיץ!/ עוֹד נַפְשְׁךָ הַיּוֹם תִּשְׂבַּע קְרָבוֹת.'

כִּרְאוֹת רֻסְתַּם כִּי הַחִצִּים יַבְקִיעוּ / אֶת שִׁרְיוֹנוֹ, הֵרִים אֶת מָגִנּוֹ.

צַ’נְגֻּשׁ בָּחַן אֶת גֵּו־הַפִּיל, אוֹיְבוֹ:/ קוֹמָה כִּבְרוֹשׁ תָּמִיר וָרָם בַּגָּן. [60]

עַל רַמָּכוֹ דּוֹמֶה לְהַר עַל הַר,/ וְזֶה מִתַּחַת – בִּתְנוּעָה מַתְמֶדֶת.

אָמַר צַ’נְגֻּשׁ בַּלֵּב: ‘מוּטָב אֶבְרַח / בְּעוֹד מוֹעֵד וְלֹא אֵצֵא לַקְּרָב.’

מִיָּד הֵאִיץ בַּסּוּס מִמְּקוֹמוֹ, / לְהַסִּיעוֹ אֶל מַחֲנֶה צְבָאוֹ.

אוּלָם רֻסְתַּם אַמִּיץ־הַלֵּב הֵאִיץ / בְּרַכְשׁ כְּאֵשׁ אַחַר מַפְנֵה הָעֹרֶף.

כְּפִיל זוֹעֵם הִשִּׂיג אוֹתוֹ רֻסְתַּם,/ וְהַמִּישׁוֹר הָמָה מִדִּבּוּרִים, [65]

כִּי הַצְּבָאוֹת רָאוּ לְתִמְהוֹנָם,/ אֵיךְ זְנַב רַמַּךְ צַ’נְגֻּשׁ תָּפַשׂ רֻסְתַּם

וְהֶחֱזִיק בּוֹ עַד בְּאֵימָתוֹ / הֵטִיל עַצְמוֹ צַ’נְגֻּשׁ לָאֲדָמָה.

עָף קוֹבָעוֹ וְרַחֲמִים בִּקֵּשׁ,/ אַךְ תַּהַמְתַּן הִשְׁכִּיב אוֹתוֹ בַּחוֹל,

רֹאשׁוֹ הִתִּיז מֵעַל גּוּפוֹ כְּרֶגַע,/ וּלְמַעֲנוֹ הָיָה כְּלֹא הָיָה.

כָּל נִכְבְּדֵי אִירָן אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם / בֵּרְכוּ אֶת הַגִּבּוֹר וְהִלְלוּהוּ. [70]

אוֹחֵז כִּידוֹן נוֹצֵץ בָּאֶצְבָּעוֹת / עָשָׂה רֻסְתַּם דַּרְכּוֹ בֵּין הַצְּבָאוֹת.


הכאקאן שולח את הוּמן אל רוּסתם

וְהַכָקָן קָדַר עָלָיו הַיּוֹם. / חָרָה אַפּוֹ עַל רֹעַ מַזָּלוֹ,

וְאֶל הוּמָן פָּנָה וְכֹה אָמַר:/ 'מָקוֹם וּזְמַן הֵצֵרוּ צְעָדֵינוּ.

לְכָה, וּבְנַפְשְׁךָ הַמְּאִירָה / גַּלֵּה אֶת שֵׁם הַפַּהְלַוָן הַלָּז.'

עָנָה הוּמָן לֵאמֹר: "סַדָּן אֵינֶנִּי / בַּמִּלְחָמָה וְגַם לֹא שֶׁן הַפִּיל. [75]

לוֹחֵם כְּמוֹ כָּמוּס הֵן לֹא הָיָה,/ צְמֵא קְרָב כָּזֶה וְגַם זָהִיר הָיָה,

וְהַפָּרָשׁ שָׁבָה אוֹתוֹ בַּחֶבֶל./ אַל רֹאשׁ תָּקֵל בּוֹ בַּלּוֹחֵם הַזֶּה.

אֵלֵךְ לִמְצֹא מַה חֵפֶץ הַבּוֹרֵא,/ מִי מְנַצֵּחַ בַּשָּׂדֶה יֵצֵא.'

אֶל אָהֳלוֹ פָּרַץ כְּרוּחַ סַעַר,/ חָבַשׁ לְתַלְתַּלָּיו קַסְדָּה אַחֶרֶת,

דֶּגֶל אַחֵר בָּחַר וְסוּס אַחֵר,/ שִׁרְיוֹן שׁוֹנֵה צֶבַע, מָגֵן שׁוֹנֶה, [80]

וּבָא קָרוֹב לְתַהַמְתַּן גֵּו פִּיל,/ לִרְאוֹת אֶת צַוָּארוֹ וְאֶת גַּפָּיו,

וְכֹה קָרָא אֵלָיו: 'אָצִיל אִישׁ־שֵׁם,/ גִּבּוֹר מֵטִיל פְּלָצוּר, פָּרָשׁ לוֹחֵם!

יַזְדָּן עֵדִי, כִּי לְכִסֵּא הַשָּׁהּ / דָּאַגְתִּי, כִּרְאוֹתִי לוֹחֵם כָּמוֹךָ.

בְּכָל צְבָאֵנוּ הַגָּדוֹל אֵין אִישׁ / אָצִיל, עַז נֶפֶשׁ וְדָגוּל כָּמוֹךָ.

גִּבּוֹר אֲשֶׁר יַחְפֹּץ בִּקְרָב כָּזֶה,/ יָרִים אָבָק גַּם מֵאַרְיֵה זוֹעֵם. [85]

סַפֵּר לִי יַחַשְׂךָ וּמְכוֹרָתְךָ,/ בֵּיתְךָ, שִׁמְךָ וְזַרְעֲךָ הַגִּידָה.

בִּצְבָא אִירָן רוֹאֶה אֵינֶנִּי אִישׁ,/ אֲשֶׁר לִבּוֹ נָכוֹן לִקְרָב כָּמוֹךָ.

כָּבוֹד רוֹחֵשׁ אֲנִי לְאִישׁ לוֹחֵם,/ יוֹתֵר מִכֹּל – לְמֶזֶג הַנָּמֵר.

לָכֵן עַתָּה הַגֵּד לִי אֶת שִׁמְךָ,/ מוֹלַדְתְּךָ, קְרוֹבֶיךָ וּבֵיתְךָ,

וְחֶסֶד תַּעֲשֶׂה בָּזֶה אִתִּי,/ תִּקְרָא לִי דְּרוֹר מִמַּחֲשֶׁבֶת שָׁוְא.' [90]

עָנָה הַפַּהְלַוָּן וְכֹה אָמַר:/ 'בֶּן־חַיִל בַּעַל נֶפֶשׁ מְאִירָה!

מַדּוּעַ לֹא תֹּאמַר שִׁמְךָ אַתָּה,/ מוֹלַדְתְּךָ, קְרוֹבֶיךָ וּבֵיתְךָ?

בַּחֲנֻפָּה וּבְנֹעַם לָמָּה בָּאתָ,/ וּמַה תַּכְלִית זֶה הַדִּבּוּר הָרַב?

אִם לְשָּׁלוֹם אִתִּי אַתָּה חוֹתֵר,/ לִמְנֹעַ אֲבֵדוֹת הַמַּשְׂטֵמָה,

מְצָא לִי אֶת שׁוֹפֵךְ דַּם סִיָוֻשׁ, / אֲשֶׁר אֶת אֵשׁ הַמַּשְׂטֵמָה הִבְעִיר. [95]

חֲקֹר בִּצְבָא תּוּרָן עַד כִּי תִּמְצָא,/ מִי הָאָשֵׁם וּמִי הַחַף מִפֶּשַׁע.

אֱסֹף הָאֲנָשִׁים וְהַכְּבֻדָּה,/ אֲשֶׁר הֵבִיא עִמּוֹ נְסִיךְ אִירָן,

וְאִם הַכֹּל בְּבַת אַחַת תָּשִׁיב,/ לֹא אֲבַקֵּשׁ לְהִלָּחֵם בָּכֶם.

וְנַהֲפוֹך הוּא: יְדִידַי תִּהְיוּ,/ בְּנֵי־בְּרִית כַּדָּת לְעוֹלָמִים;

לֹא אֲמַהֵר עוֹד לְנָקָם וּקְרָב,/ וְלֹא אַפִּיל רָאשֵׁי אֲצִילֵיכֶם. [100]

אָשִׂים אֶת פְּעָמַי אֶל כַּי־כֻסְרַוּ,/ לִבּוֹ אֶרְחַץ מֵעֶצֶב וְנָקָם,

אֶשְׁלַח אֵלָיו אֶת נַעֲלֵי הַלֵּב,/ אוּלַי יִשָּׂא עָווֹן אַף יְרַחֵם.

הִנֵּה אַגִּיד לְךָ אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם,/ יֹאבְדוּ זִכְרָם וּמִשְׁאֲלוֹתֵיהֶם!

רֵאשִׁית הַמַּשְׂטֵמָה – בְּגַרְסִיוַז,/ אֲשֶׁר הָרָה עָמָל לִבְנֵי אִירָן.

הַבָּא בַּתּוֹר – אֶחָד מִזֶּרַע תּוּר,/ בְּאִוַּלְתּוֹ הִמְלִיחַ אֶת הַמַּיִם, [105]

וְהוּא גֻּרוּי, יֹאבַד גִּזְעוֹ לָעַד,/ כִּי לֹא נוֹלַד בְּאַהֲבָה וּבְצֶדֶק.

שְׁנֵיהֶם בִּצְּעוּ בְּסִיָוֻשׁ זְדוֹנָם,/ וְהֵם מַפְתֵּחַ כָּל כַּבְלֵי הָרֶשַׁע.

אֶת לֵב אַפְרָסִיָבּ וְאֶת מֹחוֹ / הִשְׁחִיתוּ, וְהִגִּירוּ דָּם כַּמַּיִם.

וְכֵן אֶת אֵלֶּה שֶׁחָגְרוּ מָתְנַיִם / בְּלִי רִיב בֵּינָם וּבֵין הָאִירָנִים,

הֲלֹא הֵם הַגְּדוֹלִים צֶאֱצָאֵי / וִיסֶה, אֲשֶׁר בְּלֵב וָלֵב נִלְווּ, [110]

כְּמוֹ הוּמָן, לַהָּךּ וּפַרְשִׁידְוַרְד,/ וּכְמוֹ כֻּלְבָּד וְנַסְתִּיהַן הַלַּיִשׁ.

אִם אֵלֶּה, כְּאָמְרִי, אֵלַי תַּסְגִּיר,/ וְקֵץ תָּשִׂים לְחֵפֶץ הַנָּקָם,

אֶנְעַל אֶת שַׁעַר הַנָּקָם אֵלֶיךָ,/ וְשִׁרְיוֹנְךָ יִהְיֶה אַךְ לְמוֹתָר.

אַךְ אִם לֹא אֵלֶּה הֵן מַחְשְׁבוֹתֶיךָ,/ הָרִיב בֵּינֵינוּ אֲחַדֵּשׁ כְּקֶדֶם.

בְּרֹאשׁ וּבְנֶפֶשׁ כַּי־כֻסְרַוּ נִשְׁבַּעְתִּי,/ כִּי אֶל גְּבוּלוֹת תּוּרָן אָבִיא שַׁמָּה, [115]

לֹא יִשָּׁאֵר שַׁנְגֻּל, לֹא הַכָקָן/ וְלֹא לוֹחֵם מִלּוֹחֲמֵי תּוּרָן.

כְּבָר הִתְנַסֵּיתָ בִּי בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב,/ כָּזֶה דַּרְכִּי וּמִשְׁפָּטִי תָּמִיד.

אֲנִי אֶחָד מִנִּכְבַּדֵּי אִירָן,/ אֲשֶׁר הִסְכִּין בִּקְרַב הָאֲרָיוֹת.

הַרְבֵּה רָאשִׁים עָרַפְתִּי מִגּוּפוֹת,/ אֲשֶׁר תַּכְרִיכֵיהֶן הָיוּ עָפָר.

בְּאֹפֶן זֶה עַד הֵנָּה לֹא דִּבַּרְתִּי,/ כִּי אַךְ נָקָם בִּקַּשְׁתִּי כָּל הָעֵת. [120]

עַתָּה הַטֵּה אָזְנֶיךָ לִדְבָרַי,/ כְּתֹב אֲמָרַי עַל לוּחַ לְבָבְךָ.'

הוּמָן, אֵימָה גְּדוֹלָה נָפְלָה עָלָיו,/ גּוּפוֹ רָעַד כְּמוֹ עָלֶה עַל עֵץ.

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים מִפִּי רֻסְתַּם / רָאָה אֶת הַנָּקָם מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ.

עָנָה הוּמָן לְתַהַמְתַּן לֵאמֹר:/ 'אַי, לֶב־אֲרִי צְמֵא עֲלִילָה וָמַעַשׂ!

בְּכֹחֲךָ וּבְקוֹמָתְךָ אַתָּה,/ רָאוּי לָשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא מַלְכוּת, [125]

כִּי לַמִּצְעָר מַצְבִּיא גָּדוֹל אַתָּה,/ גִּבּוֹר אִישׁ־שֵׁם בְּמֶרְחֲבֵי אִירָן.

אַתָּה שָׁאַלְתָּ שְׁמִי וְיַחֲשִׂי,/ אַךְ הִתְעַלַּמְתָּ מִשֶּׁאֱלָתִי.

שְׁמִי כּוּהּ, וְאִישׁ צָבָא אַמִּיץ אֲנִי;/ אָבִי הוּא בּוֹסִפָּס, גִּבּוֹר כְּשַׁחַל.

מִמֶּרְחַקִּים הִגַּעְתִּי עִם צְבָאִי,/ וְהִתְיַצַּבְתִּי כְּלוֹחֵם לַקְּרָב.

אַחַר אֲשֶׁר יָדַעְתָּ שְׁמִי וּמוֹצָאִי,/ רוֹצֶה אֲנִי לָדַעַת מַה שִּׁמְךָ, [130]

וְכַאֲשֶׁר אוֹתוֹ אֶשְׁמַע מִפִּיךָ,/ אוֹדִיעַ לָעוֹלָם מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ.

עַתָּה, אִם תְּגַלֶּנּוּ לִי, אֵלֵךְ,/ אָשׁוּב שָׂמֵחַ אֶל הַמַּחֲנֶה,

וְכָל אֲשֶׁר הִשְׁמַעְתָּ בְּאָזְנַי,/ אוֹתוֹ אוֹדִיעַ בְּאָזְנֵי צְבָאֵנוּ,

בִּפְנֵי מַנְשׁוּר וְהַכָקָן מִסִּין,/ גְּדוֹלֵי אַדְמַת תּוּרָן וְגִבּוֹרֶיהָ.'

עָנָה רֻסְתַּם: 'אַל תְּבַקֵּשׁ אֶת שְׁמִי,/ סַפֵּר לָהֶם אֲשֶׁר רוֹאוֹת עֵינֶיךָ. [135]

לִבִּי מָלֵא חֶמְלָה לַשַּׂר פִּירָן,/ לִבִּי אֵלָיו יוֹצֵא מֵאַהֲבָה.

מוֹת סִיָוֻשׁ פָּגַע גַּם בִּכְבֵדוֹ,/ כִּי הוּא אָצִיל מִכָּל הַתּוּרָנִים.

שָׁלְחֵהוּ חִישׁ, בְּעוֹד מוֹעֵד, אֵלַי,/ וּמַה יָּבִיא זְמַן בִּכְנָפָיו, נִרְאֶה.'

אָמַר אֵלָיו הוּמָן: 'לוֹחֵם דָּגוּל,/ לִבְּךָ יוֹצֵא אֶל הַזָּקֵן פִּירָן.

הָהּ, מַה יָּדַעְתָּ עַל פִּירָן, כֻּלְבָּד,/ עַל בֶּן זִרִהּ, גֻּרוּי וְעַל פּוּלָד?' [140]

אָמַר רֻסְתַּם: 'אַתָּה מַרְבֶּה לִשְׁאֹל,/ אַךְ לֹא תַּטֶּה נָהָר לִמְרוֹם הָהָר.

הַאֵין אַתָּה רוֹאֶה? קְרַב הַצְּבָאוֹת/ תָּלוּי בְּךָ, נוֹשֵׂא הַהוֹדָעוֹת.'


פּיראן נועץ בהוּמאן ובכאקאן

חִוֵּר פָּנִים, בְּלִי צֶבַע בִּלְחָיָיו,/ מִהֵר הוּמָן לָבוֹא לִפְנֵי פִּירָן,

וְכֹה אָמַר אֵלָיו: 'אַי, בֶּן מַזָּל!/ רָעָה גְּדוֹלָה צָמְחָה מֵהַדָּבָר,

כִּי הָאַרְיֵה הוּא תַּהַמְתַּן בֶּן זָל./ וְלָנוּ מָה? אַךְ לְבַכּוֹת צְבָאֵנוּ. [145]

שׂוֹחַח אִתִּי הַרְבֵּה, שָׁמַע תְּשׁוּבוֹת,/ וְלֹא שָׁכַח אֶת הָרָעוֹת לָאִישׁ.

בָּרִאשׁוֹנָה, אָחִי, הִזְכִּיר אוֹתִי./ נִקְמַת דַּם סִיָוֻשׁ הָיָה נוֹשְׂאוֹ.

דִּבֵּר עַל הַמִּקְרִים אֲשֶׁר הָיוּ,/ עַל עִיר וָהֶרֶס, מִשְׁאָלוֹת וָצֶדֶק,

מָנָה בַּהְרָם, כָּל יְלִידֵי גּוּדַרְז,/ וְכָל אֲשֶׁר אָבַד בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב.

אַהֲבָתוֹ שָׁמַר לְךָ בִּלְבַד./ הַרְבֵּה דְּבָרִים אָמַר בִּמְאוֹר פָּנִים, [150]

וּמִצְּבָאֵנוּ רַק אוֹתְךָ דּוֹרֵשׁ הוּא./ נִסְתַּר מִמֶּנִּי מַה לּוֹ בְּלִבּוֹ.

לֵךְ וְתִרְאֵהוּ: הַר רוֹכֵב עַל הַר,/ וְכִידוֹנוֹ נוֹצֵץ בְּכַף יָדוֹ.

אִתּוֹ שִׁרְיוֹן, אַלָּה וְעוֹר נָמֵר,/ תַּחְתָּיו סוּס פִּיל נָכוֹן לְהִשְׂתָּעֵר.

תִּרְאֶה כִּי לֹא בַּדִּים עָלָיו סִפַּרְתִּי – /הָאֵשׁ לוֹקַחַת מֵחַרְבּוֹ אוֹרָהּ.

עַד לֹא תָּבוֹא, הוּא לֹא יָזוּז מִשָּׁם,/ לְךָ הוּא מְצַפֶּה בִּמְקוֹם עָמְדוֹ. [155]

כְּבוֹאֲךָ דַּבֵּר אֵלָיו בְּנֹעַם,/ אַל בְּחָזְקָה אִתּוֹ וְאַל בְּחֶרֶב.'

עָנָה פִּירָן נוּגוֹת: 'אָחִי הַגֵּא,/ אָכֵן יָרֵא אֲנִי, כִּי בָּא יוֹמִי.

אִם דְּבַר אֱמֶת הוּא, כִּי רֻסְתַּם הָאִישׁ,/ מִישׁוֹר זֶה לָנוּ הוּא מְקוֹם מִסְפֵּד,

תִּפֹּל אֵשׁ בִּשְׂדוֹתֵינוּ וּבְבָתֵּינוּ./ מָה הַכּוֹכָב הָרַע זוֹמֵם עָלֵינוּ?'

אֶל הַכָקָן הִגִּיעַ בִּדְמָעוֹת,/ כְּבֵדוֹ פָּצוּעַ וְלִבּוֹ דַּוַּי. [160]

וְכֹה אָמַר: 'אַי, שָׁהּ, אַל תְּמַהֵר,/ כִּי הַמַּצָּב שֻׁנָּה עַד בְּלִי הַכֵּר.

כְּבוֹא הַקֵּץ עַל הַגִּבּוֹר כָּמוּס /עָלְתָה עַל לְבָבִי הַהַשְׁעָרָה,

כִּי קִיר הָעֶשֶׁת הַלָּזֶה – רֻסְתַּם הוּא,/ אֲשֶׁר פְּלָצוּר לוֹ מִכְּרִיכוֹת עוֹר גְּוִיל.

מַה בּוֹא אַפְרָסִיָבּ בַּהֲדָרוֹ? / עֹרֶף רֻסְתַּם אִישׁ לֹא חוֹלֵם לִרְאוֹת.

גַּם הַדִּיוִים שָׂבְעוּ קְרָבוֹת אִתּוֹ./ מַה לּוֹ לוֹחֵם בּוֹדֵד וּמַה צָּבָא? [165]

זְמַן רַב הִרְגִּיעַ בְּזָבֻּלִסְתָּן,/ חוֹנֵךְ לְסִיָוֻשׁ הָיָה אֲזַי.

כְּאָב דּוֹאֵג נִלְחַם בַּעֲבוּרוֹ,/ וְאֶת עוֹלַם הַשַּׁאֲפָן הֵצֵר.

בִּי גֵּו־הַפִּיל בָּחַר מִכָּל הָעָם,/ וְלֹא יָדַעְתִּי מַה חֶפְצוֹ מִמֶּנּוּ.

אֵלֵךְ אֵפוֹא אֶשְׁמַע שֶׁאֱלָתוֹ,/ כִּי כָּהֲתָה רוּחִי מִדְּאָגָה.'

אָמַר לוֹ הַכָקָן: 'מַהֵר וְלֵךְ,/ אֱמֹר לוֹ אֶת דְּבָרְךָ בַּחֲלָקוֹת. [170]

וְאִם לְעשֶׁר וּלְשָׁלוֹם פָּנָיו,/ מַה לָּנוּ לְיַגֵּעַ הַצְּבָאוֹת?

הַבְטַח לוֹ מַתָּנוֹת רַבּוֹת וְשׁוּב,/ וְאַל תִּתֵּן לוֹ תּוֹאֲנָה לִקְרָב.

אוּלָם הָאִישׁ עוֹטֶה עוֹר נְמֵרִים!/ אִם נֶחְרְצָה הִיא מֵעִמּוֹ לִלְחֹם,

נֵצֵא כֻּלָּנוּ יַחַד לַשָּׂדֶה,/ וְאֶת רַגְלָיו נָצֵר בַּמִּלְחָמָה.

נָשִׂים אֶת מִבְטַחֵנוּ בְּיַזְדָּן,/ וְנִלָּחֵם בְּכָל כֹּחֵנוּ בּוֹ. [175]

גּוּפוֹ כְּמוֹ גּוּפֵנוּ, לֹא בַּרְזֶל / וָעֶשֶׁת, רַק בָּשָׂר, שֵׂעָר וָדָם הוּא.

לֹא בַּשָּׁמַיִם נַעֲרֹךְ הַקְּרָב,/ אַל תְּיַסֵּר אֶת נַפְשְׁךָ לַשָּׁוְא.

גַּם אִם נִזּוֹן מֵאֶבֶן וּבַרְזֶל,/ הָרֹמַח יַבְקִיעֵהוּ וְהַחֵץ.

עַל אִישׁ מֵהֶם עִמָּנוּ שְׁלשׁ מֵאוֹת./ אַל דְּאָגָה, זוֹ מְרַפָּה יָדַיִם.

גַּם אִישׁ־הַשֵּׁם הַזָּבֻּלִי, רֻסְתַּם,/ אֵינֶנּוּ רַב־אוֹנִים מִפִּיל בַּקְּרָב. [180]

אָכֵן אַרְאֶה לוֹ קְרַב פִּילִים נָאוֹת,/ וּבֶעָתִיד לֹא יִפְגְּשֵׁנִי עוֹד.'


פּיראן בא אל רוּסתּם

פִּירָן יָצָא מָלֵא כְּאֵב וָפַחַד,/ דְּרִישַׁת רֻסְתַּם קָרְעָה לִבּוֹ לִשְׁנַיִם.

כְּהַגִּיעוֹ אֶל מַחֲנֵה אִירָן,/ קָרָא: 'גִּבּוֹר רַב־עֲלִילָה, צְמֵא קְרָב!

לָקְחָה אָזְנִי, כִּי מֵהַלּוֹחֲמִים / בִּצְבָא תּוּרָן אוֹתִי בִּלְבַד דָּרַשְׁתָּ.

מִשּׁוּרוֹתֵינוּ אֶל שׁוּרוֹת אִירָן / לָבוֹא מִהַרְתִּי רְצוֹנְךָ לִשְׁמֹעַ.' [185]

כְּהִוָּדַע לְתַהַמְתַּן הַגֵּא / כִּי בָּא אֵלָיו לוֹחֵם מֵהַתֻּרְכִּים,

שָׂם עַל רֹאשׁוֹ אֶת קוֹבָעוֹ בַּרְזֶל,/ יָצָא אֵלָיו לִפְנֵי שׁוּרוֹת צְבָאוֹ,

וְכֹה אָמַר: ‘הַגֵּד לִי, מַה שִּׁמְךָ?/ מָה רְצוֹנְךָ וּמְגַמָּתְךָ, כִּי בָּאתָ?’

וְהַתְּשׁוּבָה הָיְתָה: 'אֲנִי פִּירָן,/ מַצְבִּיא אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם בִּצְבָא תּוּרָן.

מֵאֵת אָחִי הוּמָן בּוֹאִי דָּרַשְׁתָּ,/ בַּאֲדִיבוּת עָרַכְתָּ לְשׁוֹנְךָ. [190]

נִכְמַר לִבִּי עָלֶיךָ, פַּהְלַוָן./ הַגֵּד, מִי מֵהָאַלּוּפִים אַתָּה?'

‘אֲנִי רֻסְתַּם’ – עָנָה לוֹ – ‘מִזָּבֻּל,/ וּמִכָּבֻּל חַרְבִּי וְשִׁרְיוֹנִי.’

כִּשְׁמֹעַ זֹאת פִּירָן מִגֵּא הָרֹאשׁ,/ צָנַח מֵעַל סוּסוֹ וְשַׁח אַפַּיִם.

רֻסְתַּם הוֹסִיף לֵאמֹר: 'אַי, פַּהְלַוָן!/ שָׁלוֹם לְךָ מִשֶּׁמֶשׁ מְאִירָה,

וּמִכֻסְרַוּ הַמְהֻלָּל בְּכָל הָאָרֶץ,/ מֵעִם הַשָּׁהּ, מִשְׂגַּב הַנְּסִיכִים, [195]

וּמֵאִמּוֹ, בַּת שָׁהּ אַפְרָסִיָבּ,/ אֲשֶׁר לִבָּהּ לְךָ גַּם בַּחֲלוֹם.'

עָנָה פִּירָן: 'גִּבּוֹר רַב־כֹּחַ! שָׂא / שָׁלוֹם מֵאֵת יַזְדָּן וּמִצְּבָאֵנוּ,

מֵהַמֵּיטִיב תָּבוֹא בְּרָכָה עָלֶיךָ,/ יִהְיֶה־נָּא חוֹתָמְךָ אַשְׁרָה לַשַּׁחַק.

תּוֹדָה לֵאלֹהֵינוּ, מוֹשִׁיעֵנוּ,/ כִּי פֹּה אוֹתְךָ מָצָאתִי בַּחַיִּים.

דַּסְתָּן וְזַרָוֶה וּפַרָמַרְז,/ הַחֲכָמִים וּמַצְלִיחִים תָּמִיד – [200]

אַל תְּיֻתַּם מֵהֶם תֵּבֵל – הַאִם / בְּרִיאִים, מְאֻשָּׁרִים, רֹאשָׁם מוּרָם?

אַגִּיד לְךָ דָּבָר, אִם לֹא תִּכְעַס,/ כִּי נְחוּתִים יָלִינוּ עַל גְּדוֹלִים:

נָטַעְתִּי עֵץ בְּתוֹךְ הַגָּן, וּרְאֵה,/ עָלָיו רוֹשׁ לַעֲנָה, וְדָם פִּרְיוֹ.

דְּמָעוֹת שָׁפַכְתִּי בְּדַאֲגָתִי לוֹ,/ כִּי לְפָנִים מָצָאתִי בּוֹ חַיִּים.

עַתָּה הָעֵץ מֵסֵב לִי מַפַּח נֶפֶשׁ,/ תַּחַת מָזוֹר הֵנִיב פְּרִי רַעַל לִי. [205]

לְסִיָוֻשׁ הָיִיתִי אָב דּוֹאֵג, /וּמַחֲסֶה מִפְּנֵי פִּגְעֵי הַזְּמָן.

נָתַתִּי נַחֲלָה לוֹ וּבִתִּי,/ כִּי יְפָאֵר אֶת גֶּזַע מִשְׁפַּחְתִּי.

אוֹתוֹ וְאֶת בִּתִּי רָצְחוּ בְּלִי חוּס./ אוּלַי תֹּאמַר כִּי זֶה הִגִּיעַ לִי?

הַרְבֵּה כְּאֵב וָצַעַר וְעָמָל / נָשָׂאתִי מִמַּלְכִּי וּמֵהָעָם.

עֵדִי עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה יַזְדָּן,/ אִם כִּי חֵטְא לְהָעִיד אֶת הַשָּׁמַיִם, [210]

וְאִם כִּי כְּבָר עָבְרוּ שָׁנִים רַבּוֹת,/ וְתַנְחוּמִים שָׁמַעְתִּי מִזְּקֵנִים,

לֹא מָשׁ הָאֵבֶל מֵחַדְרֵי בֵּיתִי,/ וְעוֹד הָאֵשׁ בּוֹעֶרֶת בְּנַפְשִׁי.

בִּמְקוֹם דְּמָעוֹת עֵינִי נוֹטֶפֶת דָּם,/ תָּמִיד אֲנִי בְּהַשְׁגָּחַת רוֹפְאִים.

הַמַּעֲשֶׂה הֵבִיא עָלַי אָסוֹן,/ לֹא סַבּוּ הַשָּׁמַיִם כִּרְצוֹנִי.

מֵאָז נוֹדַע לִי רֶצַח סִיָוֻשׁ / נִמְנַעְתִּי מִפְּעֻלָּה, מִטּוֹב עַד רָע. [215]

בֵּין שְׁתֵּי הַמְּדִינוֹת וּמַלְכֵיהֶן / עָבְרוּ יָמַי בְּפַחַד וּבְאֵין יֶשַׁע.

חֵרַפְתִּי אֶת נַפְשִׁי, אֶת פַרַנְגִּיס / לִפְדּוֹת מִמְּבַקֵּשׁ נַפְשָׁהּ, אָבִיהָ.

אוֹתָהּ הֶחְבֵּאתִי בֵּין כָּתְלֵי בֵּיתִי,/ וְלֹא חָסַכְתִּי כָּל עָמָל וָטֹרַח.

אַךְ בִּתְמוּרָה רוֹצָה הִיא בְּמוֹתִי, / רָאשֵׁי שׂוֹנְאֶיהָ מִיָּדִי דּוֹרֶשֶׁת.

לִבִּי דַּוַּי מִשְּׁנֵי הַצּוֹרְרִים,/ נָתְנוּ בִּי דֹּפִי הָעַמִּים הַשְּׁנַיִם. [220]

אֵין דֶּרֶךְ מֵאַפְרָסִיָבּ לִבְרֹחַ,/ וְאֵין מָקוֹם אַחֵר לִי לְמָנוֹחַ.

דּוֹאֵג לָעֲדָרִים וְלַשָּׂדוֹת,/ אֵיכָה אֶטְּשֵׁם וְאָנָה זֶה אָבוֹא?

בָּנִים לִי וְעוֹטוֹת צְעִיף הַרְבֵּה,/ כָּאֵלֶּה הֵם קִשְׁרֵי כָּל אִישׁ וָאִישׁ.

כִּקְרֹא אַפְרָסִיָבּ לְמִלְחָמָה,/ הוּא לֹא יַתִּיר לִי מְנוּחָה וּשְׁנָת.

עַל חֲמָתִי אָסוּר אֶל מִשְׁמַעְתּוֹ,/ וְהַצָּבָא יֵצֵא בְּפִקּוּדִי. [225]

עַתָּה הַזְּמַן כִּי תְּרַחֵם עָלַי,/ וְלֹא הַזְּמַן לְהֵעָרֵךְ לַקְּרָב.

בִּכְאֵב הַלֵּב דַּיֵּנִי וּבַצַּעַר / עַל מוֹת אָחִי פִּילְסַם בַּמִּלְחָמָה,

אַךְ מִלְּבַדּוֹ הַרְבֵּה עוֹד בַּחוּרִים / נָפְלוּ, וְלֹא שָׂבְעוּ עֲדַיִן קְרָב.

וּכִרְאוֹתִי, לִבִּי הוֹגֶה אֵימָה,/ אֲנִי דּוֹבֵר עַל בְּנִי וְעַל הוֹנִי.

בֶּאֱלֹהִים, הוֹאִילָה, פַּהְלַוָן,/ אַל תִּפָּגַע מִמֶּנִּי נַפְשְׁךָ. [230]

אַל לִקְרוֹבַי בַּשְּׁבִי תִּשְׁמֹר אֵיבָה,/ חֲשֹׁב עַל הַבּוֹרֵא הָרַחֲמָן.

בְּנֶפֶשׁ סִיָוֻשׁ אֲנִי נִשְׁבָּע,/ כִּי טוֹב לִי מָוֶת מִשִּׁרְיוֹן וָחֶרֶב.

אִם הַצְּבָאוֹת שׁוּב יִפְתְּחוּ בִּקְרָב,/ תִּרְאֶה תִּלֵּי פְּגָרִים בִּמְרוֹם הָהָר,

מִבְּנֵי כֻּשָׁן, שַׁכַּן, סַקְלָבּ וְהֹדּוּ,/ מִזֶּה הַגְּבוּל וְעַד לִנְהַר הַסִּנְד,

מֵרֶצַח סִיָוֻשׁ חַפִּים, גַּם אִם / צִבְאוֹתֵיהֶם הוּבְאוּ לִשְׂדֵה־הַקְּרָב. [235]

אֲנִי מוֹקִיר שָׁלוֹם עַל מִלְחָמָה,/ אַל נָא תַּקְשִׁיחַ אֶת לִבְּךָ אֵלֵינוּ.

אֱמֹר מַה בְּלִבְּךָ. חָכָם אַתָּה,/ וְגַם בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב גָּדוֹל מִמֶּנִּי.'

כִּשְׁמֹעַ תַּהַמְתַּן נְאוּם פִּירָן / הֵשִׁיב לוֹ מַעֲנֶה לֹא לִרְצוֹנוֹ,

כִּי כֹה אָמַר: 'מֵאָז לַמִּלְחָמָה / קָשַׁרְתִּי אַבְנֵטִי עִם לוֹחֲמַי,

בְּךָ מָצָאתִי רַק מִדּוֹת טוֹבוֹת;/ בֵּין הַתֻּרְכִּים אַתָּה הָרַע פָּחוֹת. [240]

כָּל מַעֲשֶׂיךָ צֶדֶק וֶאֱמֶת,/ אַתָּה נָחִיתָ אֶת תּוּרָן בְּישֶׁר.

יוֹדֵעַ הַנָּמֵר כִּי קְרָב הוּא רֶצַח,/ גַּם הַסְּלָעִים וְהֶהָרִים יוֹדְעִים זֹאת.

אוּלָם כִּנְטֹר אֵיבָה הַשַּׁהְרְיָר,/ הַמַּעֲשֶׂה נִגְמַר בִּמְטַר חִצִּים.

שָׁלוֹם כַּיּוֹם תַּשִּׂיג בִּשְׁנֵי תְּנָאִים,/ תֵּן אֶל לִבְּךָ אִם הֵם יָפִים לְךָ.

רֵאשִׁית, אֵלֶּה, אֲשֶׁר בְּדַם הַשָּׁהּ / עָרְכוּ בְּאִוַּלְתָּם אֶת שְׂדֵה־הַקְּרָב, [245]

תֵּן בִּכְבָלִים וּשְׁלַח לַשַּׁהְרְיָר,/ אִם כִּי אוּלַי לֹא הֵם הָגוּ הַקְּרָב,

וְאֶת הָאֲשֵׁמִים בַּדָּם הַחַף,/ אִם כִּי אוּלַי אֵינָם הַפַּעַם פֹּה.

הַתְּנַאי הַבָּא: אִתִּי תַּחְגֹּר מָתְנַיִם / וְיַחַד נִתְיַצֵּב לִפְנֵי מַלְכִּי.

בִּמְקוֹם הָרְכוּשׁ אֲשֶׁר מֵאֲחוֹרֶיךָ,/ אֲשֶׁר אוֹתוֹ אַתָּה אוֹמֵד הוֹן רָב,

מִידֵי כֻסְרַוּ תִּמְצָא מוֹנִים עֲשֶׂרֶת – / וְאַל תַּזְכִּיר לִי מַחֲנֵה תּוּרָן.' [250]

אָמַר פִּירָן בַּלֵּב: 'אַךְ נְבָלָה הִיא / לִנְטשׁ תּוּרָן לָשֶׁבֶת בַּנֵּכָר.

וְעוֹד, אֲשֶׁר לַאֲשֵׁמִים בָּרֶצַח,/ הַסְגָּרָתָם לִנְקֹם דַּם־סִיָוֻשׁ בָּם,

הֲלֹא גְּדוֹלֵי מַלְכֵּנוּ וּקְרוֹבָיו הֵם,/ לָהֶם כִּסְאוֹת וַאֲחֻזּוֹת וִיקָר.

מִלִּים כָּאֵלֶּה אֵיךְ אוֹצִיא מִפִּי?/ לֹא רֹאשׁ וָרֶגֶל לְמִשְׁאֲלוֹתָיו,

כִּי אֲנָשִׁים כְּמוֹ הוּמָן, כֻּלְבָּד / וּפַרְשִׁידְוַרְד, מֵהֶם נִפְגַּע גּוּדַרְז, [255]

מְעֹרָבִים בָּזֶה – הֲיִתָּכֵן?/ מַיִם כָּאֵלֶּה לֹא יוֹבִיל נָהָר.

שׂוּמָה עָלַי לִיזֹם תָּכְנִית שֶׁלִּי,/ וְלוֹ אַצִּיעַ דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה.'

עָנָה פִּירָן בְּקוֹל: 'אַי, פַּהְלַוָן!/ הֱיֵה צָעִיר וְנַפְשְׁךָ תָּאִיר!

אָשׁוּב לְמַחֲנִי, דְּבָרְךָ אָבִיא / בִּפְנֵי מַנְשׁוּר, שַׁנְגֻּל וְהַכָקָן.

שָׁלִיחַ אֶל אַפְרָסִיָבּ אַדְהִיר,/ דְּבָרְךָ אוֹדִיעַ, מִשְּׁנָתוֹ אָעִיר.' [260]


התוּרנים נועצים בעניין הקרב עם האיראנים

פִּירָן יָצָא אֶל לוֹחֲמָיו כְּרוּחַ,/ אָסַף אֶת כָּל צֶאֱצָאֵי וִיסֶה,

גִּלָּה לָהֶם סוֹדוֹ וְכֹה אָמַר:/ 'שׁוֹאָה אוֹ גְּאֻלָּה הִנֵּה בָּאָה.

דְּעוּ, לֶב־הָאֲרִי הַזֶּה – רֻסְתַּם הוּא,/ לִשְׂדֵה־הַקְּרָב לַאֲסוֹנֵנוּ בָּא

עִם אֲרָיוֹת בְּנֵי־חַיִל מִזָּבֻּל,/ וְעִם גְּדוֹלִים, אַנְשֵׁי־שֵׁם, מִכָּבֻּל,

כְּבֶן כַּשְׁוָד גּוּדַרְז, כְּגִיו וְטוּס,/ וְנִלָּחֵם בָּהֶם לַמְרוֹת חֶפְצֵנוּ. [265[

רֻסְתַּם הוּא הַנּוֹקֵם וְהַמַּצְבִּיא;/ אֵין בָּעוֹלָם פָּרָשׁ שֶׁיַּעַצְרֶנּוּ.

הוּא אֶת הָאֲשֵׁמִים דּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ,/ מֵהַחַפִּים מַחֲשַׁבְתּוֹ הִסִּיחַ.

מִי פֹּה לְדַעְתְּכֶם נָקִי מִדֹּפִי,/ וְלֵב הַשָּׁהּ מִמֶּנּוּ לֹא נִפְגַּע?

הֵן אַדְמָתֵנוּ לִשְׁמָמָה תִּהְיֶה,/ כִּרְצוֹן שׁוֹעֵי אִירָן וְגִבּוֹרֶיהָ.

לֹא יִשָּׁאֵר זָקֵן וָנַעַר פֹּה,/ לֹא שָׁהּ, אוֹצָר, צָבָא, כִּסֵּא אוֹ כֶּתֶר. [270]

אָמַרְתִּי לוֹ לַשָּׁהּ הַלֹּא צוֹדֵק:/ "אַל בְּסוּפָה וְאַל בְּאֵשׁ אוֹכְלָה,

פֶּן יוֹם אֶחָד לְפֶתַע תְּאֻכַּל,/ וְתַעֲצֹם עֵין לְבָבְךָ לָעַד."

בֶּן־הָעַוְלָה הִכְבִּיד אָזְנוֹ אֵלַי / וְאֶל עֲצַת קְהַל אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם.

אֶת הַנָּסִיךְ עָקַר מִמְּקוֹמוֹ,/ מִבְּלִי לְהִוָּעֵץ בְּגִבּוֹרָיו.

אַתֶּם תִּרְאוּ: לֹא יִשָּׁאֵר לֹא כֶּתֶר,/ לֹא כֵּס מַלְכוּת וְלֹא פִּילִים לַקְּרָב. [275]

מֶלֶךְ אִירָן, יִשְׂמַח לִבּוֹ לָזֹאת,/ וְצַעַר וּמַכְאוֹב יִהְיוּ חֶלְקֵנוּ.

חֲבָל עַל גִּבּוֹרֵינוּ וּצְבָאֵנוּ,/ אֲשֶׁר לָהֶם כְּתָרִים, קוֹמָה וָזֹהַר.

תִּרְאוּ אַחַר כֵּן אֶת כֻּלָּם שְׁדוּדִים,/ אִישׁ לֹא יָשׁוּב שָׂמֵחַ מֵהַקְּרָב.

אוֹתָנוּ יִדְרְסוּ פַּרְסוֹת סוּסִים,/ בְּרַק מַזָּלֵנוּ הֶחָרוּץ יוּעַם.

לִבִּי עַל גֶּחָלִים בְּשֶׁל הוּמָן,/ נַפְשִׁי נִצְלֵית בְּאֵשׁ בִּגְלַל רוּאִין. [280]

נְקַם רֻסְתָּם גּוֹלֵשׁ מִשְּׂפַת לִבּוֹ,/ גַּבּוֹת עֵינָיו מָלְאוּ קִמְטֵי חָרוֹן.

אֵלֵךְ עַתָּה אֶל הַכָקָן מִסִּין,/ אַגִּיד לוֹ, הַנָּקָם כַּמָּה עָלָה לִי!'

מִיָּד שָׂם פְּעָמָיו אֶל הַכָקָן,/ לִבּוֹ הוֹמֶה וַאֲנָחוֹת בְּפִיו.

מָצָא אֶת אָהֳלוֹ מָלֵא שָׁאוֹן,/ וְצִבְעוֹנִים שְׁתוּלִים בִּפְנֵי כָּל אִישׁ,

כִּי מִקְּרוֹבֵי כָּמוּס צָבָא הַרְבֵּה / אֶל הַכָקָן לִתְבֹּעַ צֶדֶק בָּאוּ. [285]

דִּבְּרוּ בְּקוֹל: 'אַפְרָסִיָבּ מַלְכֵּנוּ/ לֹא יַחֲלֹם עוֹד עַל גְּדֻלָּה כָּעֵת.

לָמָּה פָּתַח בְּרִיב, אִם אֲנָשִׁים / לְהִלָּחֵם בְּיוֹם הַקְּרָב לוֹ אַיִן?

בְּלֵב אֵיבָה וְדֶמַע בָּעֵינַיִם / אֶת צְבָא כֻּשָׁן נוֹלִיךְ תְּחִלָּה לְסִין.

מִסִּין וּמִבַּרְבַּר נָבִיא אֲזַי / צָבָא חָדָשׁ לִנְקֹם אֶת מוֹת כָּמוּס.

גַּם מִבֻּזְגּוּשׁ, סַגְסָר, מָזַנְדַּרָן / יָבוֹאוּ לוֹחֲמִים נוֹשְׂאֵי אַלּוֹת, [290]

אֲשֶׁר יַכְרִיעוּ אֶת רֻסְתַּם לַמָּוֶת,/ וְשֵׁמַע מַעֲשָׂיו לֹא יִזָּכֵר עוֹד.

אִם צְמֵא נָקָם אַפְרָסִיָבּ מַלְכֵּנוּ,/ אַל מְנוּחָה לוֹ וְשֵׁנָה הַפַּעַם.'

קְרוֹבֵי צַ’נְגֻּשׁ וְאַשְׁכַּבּוּס הֵקִימוּ / שָׁאוֹן גָּדוֹל כְּמוֹ הַלְמוּת תֻּפִּים.

כָּל אִישׁ – קְרוֹבוֹ וּמַכְאוֹבוֹ,/ מַזִּיל עַל לְחָיָיו דְּמָעוֹת מָרוֹת.

אָמְרוּ כֻּלָּם וְעֵינֵיהֶם דּוֹמְעוֹת:/ 'לֹא עוֹד נִשְׁכַּב לִישֹׁן וְלֹא נָנוּחַ, [295]

עַד נַעֲלֶה סִיסְתָּן בְּלֶהָבוֹת / וְנַחֲרִיד יָמֶיהָ וְלֵילֶיהָ,

וְרֹאשׁ רֻסְתַּם נוֹקִיעַ עַל הָעֵץ / בְּצַעַר עַל מֵתֵינוּ הַגְּדוֹלִים;

גּוּפוֹ נִשְׂרֹף בָּאֵשׁ, וַאֲפָרוֹ / נִזְרֶה בְּשַׁעֲרֵי בֵּיתוֹ לָרוּחַ.'

כִּשְׁמֹעַ כֵּן פִּירָן, עָטַף לִבּוֹ,/ מֵהַשָּׁאוֹן הִקְדִּירוּ לְחָיָיו,

וְכֹה אָמַר: 'הָהּ, מִסְכֵּנִים אֵין יֶשַׁע,/ דְּווּיִים מִצַּעַר וּמִדְּאָגָה, [300]

עַל דַּעְתְּכֶם עֲדַיִן לֹא עָלָה,/ כִּי מוֹעַדְכֶם הִנֵּה הוּא לִפְנֵיכֶם.'

הוּא בָּא אֶל הַכָקָן וְשׁוּב אָמַר:/ 'קְרָבֵנוּ הַקָּצָר אָרֹךְ יִהְיֶה.

תַּנִּין מֵהַנָּהָר עָלָה לִלְחֹם / וְשִׁרְיוֹנוֹ עָלָיו מֵעוֹר נָמֵר.

רֻסְתַּם אָסַף צָבָא מֵעֲבָרִים,/ כָּל מְפַקְּדָיו הַנּוֹדָעִים הִזְעִיק,

לָשִׂים לְאַל אֶת כָּל מַאֲמַצֵּינוּ / וּלְהָשִׁיב גְּמוּלֵנוּ בְּרָאשֵׁינוּ. [305]

מַלְכֵּנוּ, נִטְרְפָה דַּעְתּוֹ עָלָיו,/ וּבְמוֹ יָדָיו רָצַח אֶת סִיָוֻשׁ.

דָּרַשׁ זֹאת גַּרְסִיוַז חֲסַר הַלֵּב, / וּמִיָּדוֹ יָצְאָה הַמַּתְּלָאָה.

אָצִיל וָמֶלֶךְ סִיָוֻשׁ הָיָה,/ וְתַהַמְתַּן בֶּן זָל חוֹנְכוֹ הָיָה.

עַתָּה בִּנְקַם דָּמוֹ, בָּרִיב עָלָיו,/ נָכוֹן הוּא לְהוֹרִיד שָׁמַיִם אַרְצָה.

לֹא צִפָּרְנֵי נָמֵר, לֹא חֵדֶק פִּיל,/ לֹא הַר נִשָּׂא וְלֹא נְהַר הַנִּיל [310]

יַצְלִיחוּ לְעָצְרוֹ בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב,/ כְּמַהֲרוֹ לִפְנֵי צְבָאוֹ בְּרֹאשׁ.

הַסּוּס תַּחְתָּיו הוּא כִּסְפִינַת שִׁרְיוֹן,/ הַמַּפְלִיגָה עַל פְּנֵי יַם־דָּם סוֹעֵר.

הַקְּרָב הַבָּא אֵינֶנּוּ הֲתוּלִים,/ כִּי כָּל אֶחָד מַכִּיר אֶת גְּבוּרָתוֹ.

מִתְּכֵלֶת הַשָּׁמַיִם אֵשׁ נָפְלָה,/ וּבֶעָשָׁן מִלְאָה אֵת לִבּוֹתֵינוּ.

עַתָּה אֱסֹף אֶת כָּל הַחֲכָמִים,/ קְרָא אֶת הַמּוּבַּדִים וְהַגְּדוֹלִים, [315]

וְיִמְצְאוּ מָזוֹר לְמַכָּתֵנוּ – / בֶּן־חַיִל כִּי יֵצֵא לִשְׂדֵה־הַקְּרָב;

אוּלַי בִּבְלִי אָסוֹן נָשׁוּב הַבַּיְתָה,/ וְגַם אִם אֵין־אוֹנִים הוּא מַזָּלֵנוּ.

אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה, עֲשֵׂה בְּישֶׁר,/ וְאַל תִּפְתַּח בְּרִיב הֲרֵה־אָסוֹן.'

מָדְאָג מִנְּאוּם פִּירָן קָם הַכָקָן,/ קָרָא אֶל הַבּוֹרֵא וְשָׂח לֵאמֹר:

מַה נַּעֲשֶׂה עַתָּה, אָנָה נִפְנֶה,/ כְּבוֹא עָלֵינוּ חַיִל צְמֵא קְרָבוֹת?' [320]

פָּתַח שַׁנְגֻּל לֵאמֹר: כָקָן דָּגוּל!/ מַדּוּעַ פֹּה נַרְבֶּה מִלִּים לַשָּׁוְא?

הִגַּעְנוּ הֵנָּה לְעֶזְרַת מַלְכֵּנוּ / בַּחֲצוֹתֵנוּ מַיִם וּמִדְבָּר.

הַרְבֵּה צְמִידִים וּמַתָּנוֹת קִבַּלְנוּ,/ מִכָּל הַמְּחוֹזוֹת מִהַרְנוּ הֵנָּה.

כַּאֲרָיוֹת הִגַּעְנוּ, וְנֵצֵא /כְּשׁוּעָלִים, אִם נִמָּנַע מִקְּרָב.

מְמַהֲרִים הָלַכְנוּ כִּלְבָאִים,/ וְלֹא בִּקַּשְׁנוּ לֶחֶם חֹק בַּדֶּרֶךְ. [325]

הַאִם בְּשֶׁל אִישׁ קְרָב סַגְזִי אֶחָד / יִקְדַּר עָלֵינוּ הָעוֹלָם כֻּלּוֹ?

שִׂיחָה עַל אִישׁ אֶחָד אֵין בָּהּ כָּבוֹד,/ לֹא זֹאת הַדֶּרֶךְ בָּהּ נֵלֵךְ הַפַּעַם.

דַּע, גַּם אִם פִּיל אַדִּיר הָאִישׁ הַזֶּה,/ וַאֲרָיוֹת מַכְרִיעַ בְּכַפָּיו,

אִם מֵאִתָּנוּ אֶת כָּמוּס גָּזַל, / אַל נְהַסֵּס וְאַל עוֹד נִתְמַהְמֵהַּ.

בְּעוֹד פִּירָן יָרֵא מִתַּהַמְתַּן,/ מִדְּאָגָה שְׁנָתוֹ נוֹדֶדֶת לַיְלָה, [330]

וְיֵשׁ בֵּינֵינוּ מַחֲשִׁיב כֹּחוֹ,/ אוֹשִׁיט אֲנִי יָדִי לְהַצָּלָה.

אֵינֶנּוּ פִּיל, לֹא רֵעַ לַלָּבִיא,/ וְאֵין מַעֲלוֹתָיו כִּדְבַר פִּירָן.

נִהְיֶה־נָּא בְּעֵצָה אַחַת כֻּלָּנוּ,/ וְאַל נִרְחַץ לִבֵּנוּ מִנָּקָם.

עִם דִּמְדּוּמִים נִשְׁלֹף אֶת אַלּוֹתֵינוּ,/ וּבַמִּישׁוֹר נָרִים אֶת פְּעָמֵינוּ.

נָרִים אָבָק כְּמוֹ עֲנַן אָבִיב,/ גֶּשֶׁם חִצִּים נַמְטִיר עַל יְרִיבֵינוּ. [335]

מֵרֹב אָבָק וְהֹלֶם קַרְדֻּמּוֹת,/ אַל אִישׁ יַבְחִין בֵּין רֶגֶל וּבֵין רֹאשׁ.

כֻּלְּכֶם אֵלַי הַשְׁגִּיחוּ: כַּאֲשֶׁר /אַשְׁמִיעַ קְרִיאַת קְרָב, הִשְׂתָּעֲרוּ!

יוֹתֵר מִמֵּאָה אֶלֶף לוֹחֲמִים / אֲנַחְנוּ, גִּבּוֹרִים וּפָרָשִׁים,

וּמֵאֶחָד בִּלְבַד כֹּה נִדְכָּאִים;/ לֹא הֲרוּגִים, אַךְ בְּלִי רוּחַ חַיִּים.

כְּהִתְיַצְּבִי עִם הַסַּגְזִי לַקְּרָב,/ אָבָק הָרִימוּ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם. [340]

אַל יִמָּלֵט אַף אִירָנִי אֶחָד,/ לֵב בֶּן־בְּלִיַּעַל לֹא שָׁוֶה הַרְבֵּה.'

פִּירָן הִטָּה אָזְנוֹ לִנְאוּם שַׁנְגֻּל,/ וְלֵב הָאִישׁ הַמִּזְדַּקֵּן הִצְעִיר.

אָמַר פִּירָן: "רְאֵה חַיִּים טוֹבִים,/ וְאַל תֵּדַע יָגוֹן וַאֲנָחָה.'

כָּל גִּבּוֹרֵי תּוּרָן וְהַכָקָן / הִשְׁמִיעוּ שֶׁבַח לְשֶׁנְגֻּל, שָׁהּ הֹדּוּ.

כְּשׁוּב פִּירָן מִבִּקּוּרָיו, הִגִּיעוּ / לְאָהֳלוֹ מִנִּכְבַּדֵּי תּוּרָן, [345]

כְּמוֹ הוּמָן, בָּרְמָן וְנַסְתִּיהַן,/ אֲשֶׁר לִבָּם נָע בֵּין תִּקְוָה וָפַחַד,

וְאֶת פִּירָן חָקַר הוּמָן לֵאמֹר:/ 'הַשִּׂיחַ בֵּינֵיכֶם בַּמֶּה נִגְמַר?

הַהִנַּחְתֶּם שָׁם אֶבֶן לְשָׁלוֹם,/ אוֹ קְרָב יִדְרשׁ צָבָא מֵאֵת צָבָא?'

פִּירָן סִפֵּר לוֹ אֶת דִּבְרֵי שַׁנְגֻּל,/ וְאֵיךְ צְבָאָם נֵאוֹת אִתּוֹ בָּזֹאת.

הַדְּאָגָה קִדְּמָה אֶת פְּנֵי הוּמָן,/ חָרָה לוֹ בְּשַׁנְגֻּל בִּישׁ הַמַּזָּל, [350]

וְאֶל פִּירָן קָרָא: ‘אֲשֶׁר הֵכִינוּ / זְמַן וְשָׁמַיִם, לֹא תָּנוּס מִמֶּנּוּ!’

פָּגַשׁ בַּדֶּרֶךְ אֶת כֻּלְבָּד וְשָׂח:/ 'שַׁנְגֻּל שָׁפוּי אֵינֶנּוּ בְּדַעְתּוֹ.

אִם תַּהַמְתַּן הוּא זֶה אֲשֶׁר רָאִיתִי / וְגַם שָׁמַעְתִּי מִשָּׂרֵי צְבָאֵנוּ,

שַׁנְגֻּל חַי לֹא יֵרֵד מִשְּׂדֵה־הַקְּרָב,/ גַּם לֹא כֻּנְדֻּר, מַנְשׁוּר אוֹ הַכָקָן.

הָבָה נָסוּר הַצִּדָּה לְשָׁעָה,/ נִשְׁקֹל הַנֶּזֶק לְעֻמַּת הָרֶוַח, [355]

וְתִוָּכַח כִּי לוֹחֲמֵי צְבָאֵנוּ,/ אֲשֶׁר אַלּוֹתֵיהֶם כָּבְשׁוּ עוֹלָם,

שְׁנֵי שְׁלִישֵׁיהֶם בְּלִי עֵת יִירְשׁוּ עָפָר,/ וְקוֹבְעֵיהֶם יִהְיוּ תַּכְרִיכֵיהֶם.'

אָמַר כֻּלְבָּד לָזֹאת: 'אָמַּן הַחֶרֶב!/ רְחַק מִנְּבוּאוֹת וּמֵאוֹתוֹת;

אַל תְּעַנֶּה אֶת נַפְשְׁךָ לַשָּׁוְא,/ כִּי הַמָּחָר עָשׂוּי לִהְיוֹת אַחֵר.

עַל מַה שֶּׁלֹּא קָרָה אֵין זֶה רָאוּי / לְךָ לְהִתְעַצֵּב, הֱיֵה שָׂמֵחַ.' [360]


רוּסתּם נואם לפני צבאו

בְּמַחֲנֵה אִירָן קָרָא רֻסְתַּם / לְאַלּוּפָיו וְהֶאֱרִיךְ בִּנְאוּם.

שְׁמָעוּהוּ טוּס, גּוּדַרְז, רֻהָּם וָגִיו,/ גַּם פַרִיבֻּרְז, כַרָּד וְגֻסְתַּהַם,

גֻּרְגִּין, פָּרַשׁ הַמִּלְחָמָה הָעַז,/ וְהַלּוֹחֵם הַמְפֹאָר בִּיזַ’ן.

שָׂח אֲלֵיהֶם רֻסְתַּם: 'חַכְמֵי אִירָן,/ אַי, מוּבַּדִים עֵרִים אַף נְבוֹנִים!

הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶת מַזָּלוֹ בֵּרַךְ / יַזְדָּן, יַגִּיעַ לְכִסֵּא וּלְכֶתֶר. [365]

כּוֹבֵשׁ עוֹלָם יִהְיֶה, גּוֹבֵר בִּקְרָב / וְלֹא יִפְחַד מִפִּיל וּמִתַּנִּין.

כֹּחֵנוּ מִיַּזְדָּן, וּמַה תַּכְלִית / חַיֵּינוּ עַל עֲפַר הָאֲדָמָה? –

לְהִמָּנַע מִמַּחְשְׁבוֹת עָוֹן./ יִהְיוּ יַזְדָּן וְהַתְּבוּנָה מוֹרֵינוּ.

אֵין הָעוֹלָם הַזֶּה חֶלְקֵנוּ נֶצַח,/ וְלֹא נוֹלַדְנוּ לִשְׂמָחוֹת בִּלְבָד.

מַעֲלָתְךָ בְּרַחֲמִים וּבְישֶׁר,/ וְהַזָּדוֹן מוֹלִיד מַחְסוֹר וָנֶזֶק. [370]

כְּבוֹא אֵלַי פִּירָן בְּבֶהָלָה,/ דִּבֵּר אֵלַי זְמַן רַב בְּלֵב דַּוַּי

עַל הַטּוֹבוֹת לְסִיָוֻשׁ מִמֶּנּוּ,/ מַה מְּצָאוֹ מִדְּאָגָה לַנַּעַר,

וְאֵיךְ מִלֵּט אֶת פַרַנְגִּיס הָאֵם / מֵהֶבֶל הַדְּרָקוֹן בְּדִבּוּרוֹ.

עִם זֹאת אוֹמֵר לִבִּי לִי, כִּי פִּירָן / יִהְיֶה בֵּין הַנּוֹפְלִים הָרִאשׁוֹנִים.

אָחִיו וּבְנוֹ יָמוּתוּ לְעֵינָיו,/ וְאַנְשֵׁי־שֵׁם רַבִּים עוֹד מִקְּרוֹבָיו. [375]

אַפְרָסִיָבּ יִפֹּל בִּידֵי כֻסְרַוּ – / כָּל זֹאת מֵרֹאשׁ רָאִיתִי בַּחֲלוֹם.

דְּעוּ, לֹא יִשָּׁאֵר מֵהֶם אֶחָד,/ כֻּלָּם יָמוּתוּ תַּחַת פַּרְסוֹתֵינוּ.

אֲבָל כִּי מִיָּדִי אֲנִי יִפֹּל / אוֹתוֹ מַצְבִּיא הָעָם, רוֹצֶה אֵינֶנִּי.

כִּי אִישׁ מוֹפֵת פִּירָן, תָּם וְיָשָׁר,/ וְזָרוּ לוֹ מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת.

אִם יְקַיֵּם אֵפוֹא אֲשֶׁר הִבְטִיחַ,/ הַטְּעָנוֹת הַנּוֹשָׁנוֹת נִשְׁכַּח; [380]

אִם לְיָדֵינוּ אֶת הָאֲשֵׁמִים / וְאֶת הָרְכוּשׁ יִמְסֹר, יִכְלֶה הָרִיב,

הַמִּלְחָמָה לְמַעֲנִי תִּתַּם,/ כִּי אֵין בְּעוֹלָמֵנוּ טוֹב מִיּשֶׁר.

אִם מֵאַנְשֵׁי־הַשֵּׁם, אֲשֶׁר לָהֶם / כִּסְאוֹת, פִּילִים, אוֹרְחָה כַּנִּיל יִשְׁלַח

עִם נְזָרִים וְאוֹצָרוֹת, לֹא עוֹד / מְנוּחָתִי יַדְרִיכוּ הַתֻּרְכִּים.

נִגְבֶּה מֵהֶם כֻּלָּנוּ מַס עוֹבֵד,/ וְאֵין־אוֹנִים יִהְיוּ לִקְרֹא תִּגָּר. [385]

אֲנַחְנוּ נְרַחְמֵם וְלֹא נָמִית, / כִּי הַמֵּיטִיב לַכֹּל לִמְּדָנוּ צֶדֶק.

מָלְאָה הָאָרֶץ עשֶׁר וּכְתָרִים,/ מִי בֶּן־מַזָּל, אֲשֶׁר יִזְכֶּה בַּכֹּל?'

כִּשְׁמֹעַ זֹאת גּוּדַרְז קָם וְאָמַר: / 'מַצְבִּיא אָצִיל דּוֹרֵשׁ מִשְׁפָּט וָצֶדֶק,

מִשְׁעֶנֶת הַצָּבָא וּפְאֵר הַכֶּתֶר!/ אוֹרְךָ – עַל הַכִּסֵּא וְעַל הַנֵּזֶר:

הַשֵּׂכֶל הַמַּזְהִיר – נַחֲלָתֶךָ, / וְהוּא מָזוֹן יָפֶה לְנַפְשְׁךָ. [390]

אָכֵן שָׁלוֹם עָדִיף מִמִּלְחָמָה./ הַבֵּט וּרְאֵה: הַשּׁוֹר עוֹד בְּעוֹרוֹ!

מָשָׁל קָצָר אַשְׁמִיעַ בְּאָזְנֶיךָ,/ שְׁמַע שֵׂחַ מְמַשֵּׁל בָּא בַּשָּׁנִים:

‘נַפְשׁוֹת הַחַטָּאִים סוֹלְדוֹת מִיּשֶׁר,/ כְּמוֹ כְּתֵפַיִם מִמַּשָּׂא כָּבֵד.’

פִּירָן בַּצַּר לוֹ נְצוּרוֹת מַבְטִיחַ,/ אַךְ כָּל הַבְטָחוֹתָיו יִשָּׂא הָרוּחַ.

אֲדוֹן עוֹלָם בְּרָאוֹ אִישׁ מְזִמּוֹת,/ אַל תַּאֲמִין לוֹ, מִשְּׁקָרָיו רְחַק. [395]

בְּטֶרֶם נַעַרְכֶנּוּ בַּשָּׂדֶה / הָיְתָה שִׂיחָה אֲשֶׁר מָנְעָה הַקְּרָב,

כִּי מִפִּירָן שָׁלִיחַ בָּא לֵאמֹר:/ "נָקְטָה נַפְשִׁי בִּשְׂדֵה קְרָבוֹת וָרִיב.

מָתְנַי חָגַרְתִּי בְּשֵׁרוּת הַשָּׁהּ,/ וּמַה לִּי נִיר וְאֹהֶל מְלָכִים."

הַרְבֵּה עֵצוֹת שָׁמַע, בַּסּוֹף אָמַר:/ "הַקְּרָב אֵינֶנּוּ עוֹד מַשָּׂא נַפְשִׁי.

אֵלֵךְ וַאֲזָרֵז אֶת הַדָּבָר,/ וְלִקְרוֹבַי אַגִּיד מַה מְּצָאַנִי, [400]

כִּי לִי כִּסֵּא, אוֹצָר וַעֲדָרִים,/ וְחוֹבָתִי לִדְאֹג לַעֲתִידָם."

אָמַרְתִּי: "בּוֹא מִפֹּה עִמָּנוּ,/ שָׁם יְחַכּוּ לְךָ כִּסֵּא, אוֹצָר וְחַיִל.

אַל תְּגַלֶּה אֶת הַדָּבָר לְאִישׁ,/ לְבַל יַגִּיעַ אֶל אַפְרָסִיָבּ."

כְּתֹם הַשִּׂיחַ שָׁב פִּירָן לָאֹהֶל,/ וְכָל הַלַּיְלָה הִתְחַבֵּר לָרוּחַ.69

מַלְאָךְ שָׁלַח אֱלֵי אַפְרָסִיָבּ:/ “עֲרֹךְ חֵילְךָ, כִּי צְבָא אִירָן קָרֵב.” [405]

לֵאמֹר יָכֹלְתָּ, לֹא שׂוֹחַחְנוּ כְּלָל,/ כִּי שִׂיחָתֵנוּ לֹא הֵנִיבָה פְּרִי.

בַּיּוֹם הָעֲשִׂירִי בָּא צְבָא פִּירָן / וּבְלוֹחֲמָיו כִּסָּה אֶת פְּנֵי הָאָרֶץ.

עַתָּה, אַי, פַּהְלַוָן, טָמַן לְךָ / בְּדַרְכְּךָ מִכְמֹנֶת מְחֻכֶּמֶת.

עַתָּה, כִּרְאוֹת עֵינָיו אֶת פְּלָצוּרְךָ,/ יָרֵא הוּא עַל נַפְשׁוֹ מֵרְצוּעוֹתָיו.

גַּבָּם וּמִשְׂגַּבָּם הָיוּ כָּמוּס / וְאַלּוּפִים כְּמוֹ מַנְשׁוּר, פַרְטוּס, [410]

אַךְ כִּרְאוֹתוֹ מַזַּל כָּמוּס אוֹבֵד,/ וּבַפְּלָצוּר כָּמוּס עַצְמוֹ שָׁדוּד,

הוּא מִתְדַּפֵּק עַל שַׁעַר הַשָּׁלוֹם,/ וְלֹא מֵהִין לָנוּעַ בַּשָּׂדֶה.

כַּהֲבִינוֹ שֶׁמַּפַּלְתּוֹ קְרוֹבָה,/ גִּיֵּס לַקְּרָב עָרְמָה וְתַחְבּוּלוֹת.

"הָאֲשֵׁמִים – אָמַר – “וְהַכְּבֻדָּה / אֲנִי אוֹסֵף וּלְךָ מוֹסֵר מִיָּד,”

אוּלָם תִּרְאֶה: כִּרְעֹם תֻּפֵּי הַקְּרָב,/ וּפַרִיבֻּרְז וְטוּס יֵצְאוּ חוֹצֵץ, [415]

פִּירָן עַצְמוֹ יוֹבִיל אֶת צְבָא תּוּרָן/ וּמֵחָדָשׁ יָפִיחַ רוּחַ קְרָב.

כָּזָב וָשֶׁקֶר כָּל אֲשֶׁר אָמַר,/ וְאַהְרִימַן יָאֶה לוֹ לְחָבֵר.

לַעֲצָתִי אָזְנֶיךָ אִם אָטַמְתָּ,/ שִׂים לֵב לִבְנִי בַּהְרָם וּמַה קָּרָה לוֹ.

צְבָאֵנוּ בְּתַחְבּוּלוֹתָיו עִכֵּב,/ וּבְדֶרֶךְ זוֹ שָׂם לָנוּ מַאֲרָב.

בְּיוֹם הַקְּרָב מִכָּל צֶאֱצָאַי,/ הִנִּיחַ בֵּית קְבָרוֹת גָּדוֹל כָּזֶה, [420]

שֶׁדָּם יִהְיוּ דְּמָעַי כָּל עוֹד אֶחְיֶה,/ וְחֶרֶב הֹדּוּ בְּכַפִּי – רוֹפְאִי.'

רֻסְתַּם שָׁמַע נְאוּם גּוּדַרְז וְשָׂח:/ 'קָלַעְתָּ בִּדְבָרֶיךָ לָאֱמֶת:

נֶאֱמָנִים דְּבָרֶיךָ. אֵין זֶה סוֹד,/ שֶׁהַזָּקֵן וְאָנֹכִי שׁוֹנִים,

אֲבָל בְּשֶׁל הַחֲסָדִים אֲשֶׁר גָּמַל / לֹא אֶלָּחֵם בּוֹ עַד הַסּוֹף הַמַּר.

חַשֵּׁב־נָא מֶה עָשָׂה לְשָׁהּ אִירָן,/ כַּמָּה אָבַל עַל רֶצַח סִיָוֻשׁ. [425]

אִם יַחֲזֹר בּוֹ מֵהַבְטָחוֹתָיו,/ וְלִקְרָאִתִי יֵצֵא לַמִּלְחָמָה,

עוֹד פְּלָצוּרִי קָשׁוּר לְאֻכָּפִי,/ נָכוֹן לִכְבֹּל פִּילִים מִשְׁתּוֹלְלִים.

עַל־כֵּן אַתְחִיל בַּדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה,/ לֹא אֶבָּהֵל לְהִשְׂתָּעֵר בַּקְּרָב.

אֲבָל אִם יַחֲזֹר בּוֹ מִדְּבָרָיו,/ יִנְחַל מִמֶּנּוּ מַכְאוֹבִים וָצַעַר.'

גּוּדַרְז וְטוּס פָּתְחוּ בְּתִשְׁבָּחוֹת:/ 'גַּם שֶׁמֶשׁ לֹא יוֹלִיכְךָ שׁוֹלָל. [430]

מַרְאִית עֵינַיִם, כַּחַשׁ וְתַרְמִית,/ כָּל הַבְטָחוֹת פִּירָן, לֹא יְסַמְּאוּךָ,

הַמֶּלֶךְ, מִי יִתֵּן, לֹא יֶחְסַר, / וּמְקוֹמְךָ לִפְנֵי כִּסְאוֹ לָעַד.'

אָמַר רֻסְתַּם: 'הִנֵּה יָרַד הַלַּיְלָה / וּסְחַרְחָרִים רָאשֵׁינוּ מִשִּׂיחָה.

נִתֵּן בַּכּוֹס עֵינֵינוּ עַד חֲצוֹת;/ אַחַר חֲצוֹת נִדְאַג לַלּוֹחֲמִים.

וְאָז רָאֹה נִרְאֶה, מַה נְּצוּרוֹת / שׁוֹמֵר יַזְדָּן לַחֲסִידָיו בְּסוֹד.' [435]

וּבַמִּשְׁתֶּה הוֹסִיף: 'בַּיַּיִן גַּם / אָכִין אוֹתוֹת מַזָּל לְהַצְלָחָה.

מָחָר אֶשְׁלֹף אֶת הָאַלָּה שֶׁל סָם,/ אֲשֶׁר בָּהּ בְּמָזַנְדַּרָן נִלְחַמְתִּי,

עַל שֶׁכֶם אַנִּיחֶנָּה וְאֵצֵא / אֶל הַמָּקוֹם בּוֹ הַתַּנִּין שׁוֹכֵן.

אֶת אָהֳלוֹ, כִּתְרוֹ וְאַלָּתוֹ,/ אֶת הַפִּילִים וְאֶת כִּסְאוֹ מִשֵּׁן

אָשִּׂיג וְאֶמְסְרֵם לָאִירָנִים,/ אִם אֶת מָתְנַי אֶחְגֹּר לַמִּלְחָמָה.' [440]

מִמְּקוֹמָם הֵרִיעוּ לִכְבוֹדוֹ / אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם, כָּל נֶאֶמְנֵי כֻסְרַוּ.

כָּל אִישׁ נָשָׂא רַגְלָיו לְאָהֳלוֹ,/ עַל יְצוּעוֹ לִמְצֹא מָנוֹחַ לוֹ.


האיראנים והתוּראנים עורכים צבאותיהם

וְכַאֲשֶׁר כִּתְרוֹ גִּלָּה הַשֶּׁמֶשׁ,/ דָּמְתָה הַלְּבָנָה מָגֵן מִכֶּסֶף,

אוּלָם פּוֹחֶדֶת מִלָּשׁוֹן הָרָע,/ חָמְקָה, הִתְכַּרְבְּלָה, פָּנִים הִסְתִּירָה.

קוֹל תֹּף הַקְּרָב עָלָה מֵאֹהֶל טוּס,/ אֲבַק פְּרָסוֹת הִקְדִּיר אֶת הָעוֹלָם. [445]

כֵּהָה הָאָרֶץ, הָאֲוִיר אָפֹר;/ רֻסְתַּם חָגַר אֶת כְּלֵי זֵינוֹ עָלָיו.

הָאִירָנִים עָרְכוּ צְבָאָם שׁוּרוֹת,/ בָּנִים וַאֲבוֹתָם צְמֵאִים לִקְרָב.

עַל הַ’יָּמִין' בְּשִׁרְיוֹנוֹ גּוּדַרְז,/ וְאַלָּתוֹ פְּלָדָה בְּכַף יָדוֹ.

עַל ‘שְׂמֹאל’ הַחַיִל פַרִיבֻּרְז פִּקֵּד,/ אֲשֶׁר שָׁטַף נָקָם לְבַב קְצִינָיו.70

טוּס בֶּן נַוּדַר פִּקֵּד עַל הַ’מֶרְכָּז',/ וְכָל הָאֲדָמָה כֻּסְּתָה צָבָא. [450]

לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה יָצָא רֻסְתַּם,/ לִשְׁמֹר עַל גִּבּוֹרָיו מִפְּנֵי אוֹיֵב.

בּוֹ הַכָקָן פִּקֵּד עַל הַ’מֶרְכָּז'./ מֵרֹב פִּילִים הִשְׁחִירָה אֲדָמָה.

עַל הַ’יָּמִין' צִוָּה הַכְּפִיר כֻּנְדֻּר,/ פָּרָשׁ אַמִּיץ־לֵבָב בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב,

וְעַל הַ’שְּׂמֹאל' – הַמְנֻסֶּה גַּהָר,/ פַּרְסוֹת סוּסָיו פָּצְעוּ אֶת הַקַּרְקַע.

פִּירָן עָשָׂה דַּרְכּוֹ לִפְנֵי צְבָאוֹ,/ בָּא אֶל שַׁנְגֻּל שׁוֹחֵר הַמִּלְחָמָה, [455]

וְכֹה אָמַר אֵלָיו: 'הָדִּי אִישׁ־שֵׁם,/ מֶמְשַׁלְתְּךָ הִיא מִשִּׁרְוָן עַד סִנְד.

אָמַרְתָּ לִי: "מָחָר עִם שַׁחַר יוֹם / אַסִּיעַ אֶת צְבָאִי מֵעֲבָרִים.

אֶת תַּהַמְתַּן אֶדְרשׁ לִקְרָב בֵּינַיִם,/ וְאֶת רֹאשׁוֹ אַפִּיל אֶל הֶעָפָר."'

עָנָה שַׁנְגֻּל: "אֵינֶנִּי מִתְכַּחֵשׁ / לַהַבְטָחָה. יָקוּם אֲשֶׁר אָמַרְתִּי.

אֵצֵא מִיָּד אֶל מוּל אוֹתוֹ פּוֹלֵשׁ,/ וְאֶת גּוּפוֹ אֶתְפֹּר בִּמְטַר חִצִּים. [460]

נִקְמַת כָּמוּס רֵעִי אֶדְרשׁ מִמֶּנּוּ,/ וְאֶת עוֹלַם הָאִירָנִים אָצֵר.'

צְבָאוֹ חָצָה אָז לִשְׁלשָׁה רָאשִׁים,/ הִכָּה בַּתֹּף וְהֶעֱלָה אָבָק.

יָצְאוּ כָּל הָרָאשִׁים עִם פִּילֵיהֶם,/ וְהִתְפָּרְשׂוּ בְּרֹחַב שְׁנֵי מִילִין.

צְנִיפֵי הַנֶּהָגִים – בִּשְׁלַל צְבָעִים,/ לַטְּהוֹרִים כְּתָרִים וַעֲגִילִים.

לְצַוְּארֵיהֶם מַחֲרוֹזוֹת זָהָב,/ וְאַבְנְטֵי זָהָב לְמָתְנֵיהֶם. [465]

פִּילֵי הַקְּרָב לָבְשׁוּ רִקְמָה וָשֵׁשׁ,/ עַל גַּבֵּיהֶם אַפִּרְיוֹנֵי זָהָב.

עָלְתָה תְּקִיעַת קְרָנוֹת בַּמַּחֲנֶה,/ וְהַפִּילִים נָשְׂאוּ אֶת רַגְלֵיהֶם.

שְׁלשִׁים אֶלֶף פָּסְעוּ בְּצַד ‘יָמִין’,/ רוֹכְבִים גֵּאִים, תּוֹפְשֵׂי כִּידוֹן וָרֹמַח.

בְֹ’שְּׂמֹאל' רָכְבוּ שְׁלשִׁים אֶלֶף פָּרָשׁ,/ הָאוֹחֲזִים בְּקֶשֶׁת וּבְמָגֵן.

בַּתָּוֶךְ – הַכָקָן וְהַפִּילִים,/ אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה מְגוֹלְלִים. [470]


רוּסתּם מייסר את פיראן

שַׁנְגֻּל יָצָא בֵּין שְׁנֵי הַמַּחֲנוֹת / וְחֶרֶב הֹדּוּ בְּכַפּוֹ שְׁלוּפָה.

וְשִׁמְשִׁיָּה גְּדוֹלָה הָעֲשׂוּיָה / נוֹצוֹת־הֻמָי נִשְּׂאָה מֵעַל רֹאשׁוֹ.

בְּנֵי־לְוָיָה מִשְּׂמֹאל וּמִיָּמִין,/ וְלַאֲשֶׁר פָּנָה פָּנוּ גַּם הֵם.

כִּרְאוֹת אוֹתוֹ פִּירָן בְּכֹה, שָׂמַח; / לִקְרָב עִם תַּהַמְתַּן חָדַל לִדְאֹג,

וְאֶל הוּמָן אָמַר: 'הַיּוֹם הַזֶּה,/ בַּנֶּשֶׁק וּבַפָּרָשִׁים הָאֵלֶּה, [475]

אֲשֶׁר בָּהֶם כָּל אִישׁ גֵּאֶה לָבִיא,/ יַכְרִיעַ הַמַּזָּל לְטוֹבָתֵנוּ.

אַל יְחִידִי לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה / תֵּצֵא הַיּוֹם, גַּם לֹא מָחָר, לִלְחֹם.

בְּעֹרֶף הַכָקָן מִסִּין תֵּשֵׁב,/ וְאַל לְךָ לָצֵאת אֶל הַשָּׂדֶה.

כִּי אִם נוֹשֵׂא הַדֶּגֶל הַשָּׁחוֹר / יִרְאֶךָּ, תָּכְנִיתֵנוּ אֲבוּדָה.

נִצְפֶּה לְמֵרָחוֹק בַּמִּתְרַחֵשׁ,/ אֵיךְ יְשַׂחֵק הַפַּעַם גּוֹרָלֵנוּ.' [480]

מִשָּׁם פָּנָה אֶל עֵבֶר צְבָא אִירָן,/ אֶל הַמָּקוֹם עָמַד בּוֹ גֵּו־הַפִּיל,

צָנַח מֵאֻכָּפוֹ, הִשְׁתַּחֲוָה / וְשָׂח: 'בְּזָהָרְךָ הֵן אֹרוּ הַשָּׁמַיִם!

אַל יַעֲרֹב יוֹמְךָ לְעוֹלָמִים / וְאַל יִשְׁכֹּן הָעֶצֶב בְּפָנֶיךָ.

אַחַר שׁוּבִי לַמַּחֲנֶה מִמֶּךָּ,/ דְּבָרְךָ הִשְׁמַעְתִּי לְזָקֵן וָנַעַר.

מָנִיתִי קֳבָל־עָם מַעֲלוֹתֶיךָ,/ אַף כִּי אֵין מִי יַגִּיד אֶת כָּל שְׁבָחֶיךָ. [485]

דִּבַּרְתִּי עַל שָׁלוֹם וּמִלְחָמָה,/ וְלֹא חָסַכְתִּי בְּמִלִּים וּבְצֶבַע.

בַּסּוֹף אָמְרוּ: "אֵיךְ נַעֲשֶׂה אֶת זֹאת?/ אֵיךְ כִּדְבָרְךָ נַעְצֹר אֶת הַנָּקָם?

אֲנַחְנוּ מוּכָנִים לָתֵת לוֹ הוֹן,/ זָהָב וְאוֹצָרוֹת כִּרְאוּת עֵינָיו,

אַךְ אֵיךְ נַסְגִּיר לוֹ אֶת הָאֲשֵׁמִים?/ הַאִם שָׁקַלְתָּ הַדָּבָר דַּיֶּךָּ?

חוּץ מִקְּרוֹבֵי אַפְרָסִיָבּ, מִי עוֹד / אָשֵׁם לְדַעְתְּךָ? אַל בְּחָפְזָה! [490]

אֵלֶּה אֲשֶׁר דּוֹרֵשׁ רֻסְתַּם שָׂרִים הֵם,/ גְּדוֹלִים, יוֹשְׁבֵי כִּסְאוֹת, עוֹנְדֵי כְּתָרִים.

אֵיךְ נַסְגִּירֵם, וּמִי זֹאת יַעֲשֶׂה? / דְּרִישׁוֹת כָּאֵלֶּה רֹאשׁ צָעִיר תַּלְבֵּנָּה.

צָבָא כָּבֵד וָרָב הִנֵּה זֶה בָּא / מִסִּין, סַקְלָבּ, כֻתְּלָן וּמִתּוּרָן –

מִי שָׁהּ יֹאבֶה שָׁלוֹם, אִם מִלּוּאִים / בַּיָּם וּבַמִּישׁוֹר זוֹרְמִים בְּלִי הֶרֶף?"

בִּתְשׁוּבָתָם גִּנּוּנִי לֹא מְעַט,/ לָכֵן מִהַרְתִּי שׁוּב לָבוֹא אֵלֶיךָ. [495]

מֵהֶם עַתָּה צָבָא גָּדוֹל כַּיָּם / מֵכִין מַהֵר אֶת שׁוּרוֹתָיו לַקְּרָב.

בֵּין רֹאשׁ לְרֶגֶל אֵין הֵם מַבְחִינִים,/ אַךְ מְכַנִּים אוֹתְךָ לִגְנַאי בַּשֵּׁם סַגְזִי.

מֶלֶךְ הֹדּוּ אוֹמֵר לְהִלָּחֵם / בְּךָ בְּחֵץ וּבְקֶשֶׁת וּבַחֶרֶב.

אַךְ לִי בָּרוּר כַּשֶּׁמֶשׁ, כִּי בְּשֶׁל / רֻסְתַּם הַפִּיל דְּמָעוֹת יַזִּיל עַמֵּנוּ.'

כִּשְׁמֹעַ כֵּן רֻסְתַּם, חָרָה אַפּוֹ,/ וְאֶל פִּירָן קָרָא: 'אַי, בִּישׁ־מַזָּל! [500]

מֵאַיִן כֹּה הַרְבֵּה כָּזָב לְךָ?/ מַדּוּעַ תְּהַלֵּךְ עַל פִּי תְּהוֹם?

לִי עַל שְׁקָרֶיךָ כַּי־כֻסְרַוּ / סִפֵּר הַרְבֵּה בְּסוֹד כְּבַגָּלוּי.

גַּם זֹאת הַפַּעַם בְּעֵינַי יָשַׁרְתָּ,/ בְּעוֹד רַמַּאי אַתָּה מֵרֹאשׁ עַד רֶגֶל.

עוֹד תִּתְפַּלֵּשׁ אֵין דַּעַת בְּדָמְךָ,/ כָּךְ רַע, אַךְ עוֹד יְבוֹאֲךָ גָּרוּעַ.

אִם לְהַשְׁווֹת אֶל הַמָּקוֹם תַּחְתֶּיךָ,/ הַגֵּיהִנּוֹם גַּן עֵדֶן יֵרָאֶה. [505]

אָמַרְתִּי כְּבָר: "מֵאֶרֶץ אֲרוּרָה, /חוֹטֵאת, עֲבֹר לִמְקוֹם מוֹשָׁב.

חַיִּים כָּאֵלֶּה לֹא שָׁוִים הַרְבֵּה,/ רֹאשְׁךָ תָּמִיד בְּהֶבֶל הַדְּרָקוֹן.71

בּוֹא וְתִרְאֶה שָׁהּ אַהֲבָה וָצֶדֶק,/ נָסִיךְ צָעִיר, נָעִים וִיפֵה מַרְאֶה,"

אֲבָל לְךָ בְּשַׂר נְחָשִׁים וְעוֹר / נָמֵר יִנְעַם מִשֵּׁשׁ מָשְׁזָר וָצֶבַע.

אֵין הַדָּבָר נוֹשֵׂא לְשִׂיג וָשִׂיחַ,/ אַתָּה תֹּאכַל אֶת מָה אֲשֶׁר זָרַעְתָּ.' [510]

עָנָה פִּירָן: "אַי, בֶּן־מַזָּל! עֵץ פְּרִי / מֵנִיב, פּוֹרֵחַ וְיָפֶה לְעַיִן!

מִי זוּלָתְךָ, רֻסְתַּם, חָכָם כָּמוֹךָ?/ הַלֵּל וָשֶׁבַח הַשָּׂרִים עָלֶיךָ.

לִבִּי וְנִשְׁמָתִי לִפְקֻדָּתְךָ,/ תִּהְיֶה נַפְשִׁי אֲנִי כַּפָּרָתְךָ.

הָעֶרֶב אֲיָעֵץ לְלוֹחֲמֵינוּ,/ אֶשָּׂא דְּבָרִי אֶל כָּל הָאֲסֵפָה.'

אָמַר וְשָׁב אֶל מַעֲרַךְ תּוּרָן,/ לִבּוֹ מָלֵא מִרְמָה, רֹאשׁוֹ – נָקָם. [515]


התחלת הקרב

פִּירָן חָזַר, וְהַצְּבָאוֹת נִצְּבוּ / כִּשְׁנֵי הָרִים זוֹרְחִים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.

רֻסְתַּם פָּנָה אֶל בְּנֵי עַמּוֹ וְשָׁר:/ 'הִנֵּה חָגַרְתִּי אֶת מָתְנַי לַקְּרָב.

אַתֶּם, מַלְּאוּ אֶת רָאשֵׁיכֶם נָקָם,/ גַּבּוֹת אֵימָה שַׁוּוּ־נָא לִפְנֵיכֶם,

כִּי קְרָב מַכְרִיעַ יִתְחוֹלֵל הַיּוֹם,/ וְיִתְגַּלֶּה מִי כֶּבֶשׂ, מִי זְאֵב.

אָמַר לִי הָרוֹאֶה בַּכּוֹכָבִים,/ "הַקְּרָב הַבָּא מַדְרִיךְ מְנוּחָתִי, [520]

כִּי הוּא יִהְיֶה בֵּין שְׁנֵי הָרִים גְּדוֹלִים,/ וְיַחַד יִשְׁטְפוּ עוֹלָם בְּדָם.

הַמְפַקְּדִים הַמְנֻסִּים יִמּוֹגוּ,/ הָאָרֶץ תִּשָּׁאֵר לְלֹא אָדָם.

רַק אָז יִשְׁקַע הָרִיב וְהַנָּקָם,/ וּפֶלֶד הָאַלָּה יִמַּס כַּדּוֹנַג.'

יָבוֹא אֲשֶׁר יָבוֹא לְהִלָּחֵם בִּי,/ אַל לִלְבַבְכֶם יֵצַר וְאַל תִּירָאוּ.

אֶת שְׁתֵּי כַּפָּיו בְּחֶבֶל אֶאֱסֹר,/ גַּם אִם יִהְיוּ שָׁמַיִם בְּעֶזְרוֹ. [525]

אַתֶּם מְלֻכָּדִים כְּאִישׁ אֶחָד,/ מִגִּבּוֹרֵי־הַחַיִל אַל תֵּחַתּוּ.

אֲנִי בַּקְּרָב, אִם בּוֹא יָבוֹא יוֹמִי / (בָּרוּר כַּיּוֹם: לֹא בְּמִשְׁתֶּה אָמוּת!),

דְּאַג לַשֵּׁם כִּי יַאֲרִיךְ יָמִים./ גַּם אִם תָּסוּף בַּמִּלְחָמָה, אַל קֶצֶף.

אַל תִּתְקַשֵּׁר פֹּה לְפֻנְדַּק הַדֶּרֶךְ;/ בִּמְלוֹן אוֹרְחִים זֶה אַל תִּתֵּן אֵמוּן.

אִם הַתְּבוּנָה הִיא יְדִידַת נַפְשֶׁךָ,/ קַבֵּל הָרַע כְּקַבֶּלְךָ הַטּוֹב. [530]

גַּם בַּעֲלֵי כְּתָרִים וְאוֹצָרוֹת / לֹא יִשְׁכְּנוּ בִּמְלוֹן אוֹרְחִים זֶה נֶצַח.'

תְּשׁוּבַת הַמְפַקְּדִים הָיְתָה אַחַת:/ 'צַוְּךָ נִשְׂגָּב מִסַּהַר וְרָקִיעַ.

קְרָב נַעֲרֹךְ גָּדוֹל, וּבְחַרְבוֹתֵינוּ / נַנְצִיחַ שְׁמֵנוּ עַד לְיוֹם הַדִּין.'

שְׁנֵי הַצְּבָאוֹת הִתְקִיפוּ זֶה אֶת זֶה,/ תִּמֵּר אָבָק, תֹּאמַר: 'עָנָן שָׁחוֹר

מַמְטִיר חִצִּים וַחֲרָבוֹת בְּלִי הֶרֶף,/ וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ שִׁבֹּלֶת זֶפֶת.' [535

נוֹצוֹת עַקָּב וְרָאשֵׁי חֵץ פְּלָדָה / הִקְדִּירוּ פְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹהֶרֶת,

וּ’בָאָבָק' – תֹּאמַר – ‘הַכִּידוֹנִים / מָרְחוּ בְּדָם אֶת עֵין הַכּוֹכָבִים.’

אַלּוֹת כְּבֵדוֹת הָלְמוּ בְּלִי הֶרֶף,/ תֹּאמַר: ‘שָׁמַיִם מַמְטִירִים סְלָעִים!’

עַל בְּרַק חַרְבוֹת הַיַּהֲלוֹם תֹּאמַר:/ ‘עָלָה עָנָן וְגֶשֶׁם דָּם מוֹרִיד.’

בְּדָם וּבְמֹחַ הַקּוֹצִים טָבְלוּ,/ וְלִשְׁבָרִים הָיוּ הַקּוֹבָעִים. [540]

אָמַר גּוּדַרְז בַּעַל רֹאשׁ הַשֵּׂיבָה:/ 'מֵאָז חָגַרְתִּי בִּגְבוּרָה מָתְנַי,

בְּמִלְחָמָה כָּזֹאת לֹא הִתְנַסֵּיתִי,/ גַּם לֹא שָׁמַעְתִּי עַל כָּזֹאת עַד הֵנָּה.'

תּוֹצְאוֹת הַהֶרֶג לְאֶחָד בְּרָכָה,/ וְלַשֵּׁנִי יָגוֹן וַאֲנָחָה.


שנגוּל נלחם ברוּסתם ובורח

שַׁנְגֻּל הִרְעִים לִפְנֵי צְבָאוֹ לֵאמֹר:/ 'אֲנִי מַכְרִיעַ גִּבּוֹרִים בַּקְּרָב.

אֶרְאֶה־נָּא מִי אוֹתוֹ אָדָם סַגְזִי,/ וּמַה בּוֹ מִגְּבוּרַת הַלּוֹחֲמִים?' [545]

כִּשְׁמֹעַ תַּהַמְתַּן אֶת קוֹל שַׁנְגֻּל,/ הִבִּיט לְמֵרָחוֹק, הִשְׁגִּיחַ בּוֹ,

וְכֹה אָמַר: 'מֵאֵת בּוֹרֵא עוֹלָם / בִּקַּשְׁתִּי בְּגָלוּי וְגַם בַּסֵּתֶר,

כִּי אֵי־מִי זָר מֵהַצָּבָא הָרַב / יָהִין לִדְרשׁ מִמֶּנִּי קְרַב בֵּינַיִם.

חַי לֹא יֵצֵא מִכַּף יָדִי שַׁנְגֻּל,/ לֹא הַכָקָן וְלֹא גִּבּוֹר אַחֵר.'

רֻסְתַּם בָּא עַד שַׁנְגֻּל וּבְקוֹל קָרָא:/ 'רָשָׁע עָלוּב, נִקְלֶה חֲדַל אִישִׁים! [550]

לִי זָלִזַר קָרָא בַּשֵּׁם רֻסְתַּם,/ מַדּוּעַ זֶה, נָבָל, סַגְזִי קְרָאתַנִי?

דַּע כִּי סַגְזִי זֶה הוּא לְךָ הַמָּוֶת,/ וְתַכְרִיכֶיךָ שִׁרְיוֹנְךָ יִהְיֶה.'

אָמַר, זֵרֵז אֶת רַמָּכוֹ הָהָר,/ תָּפַשׂ כִּידוֹן מֵמִית בְּכַף יָדוֹ,

וְהִשְׂתָּעֵר עַל יְרִיבוֹ כְּרוּחַ./ קָרָא דְּרוֹר לִזְרוֹעוֹ הַחֲזָקָה,

הִכָּהוּ בַּכִּידוֹן, וְהִפִּילוֹ / מֵאֻכָּפוֹ, הָרֹאשׁ לְמַטָּה, אַרְצָה. [555]

עָבַר עָלָיו בַּסּוּס וְלֹא פְּצָעוֹ./ אָז אֶל חַרְבּוֹ שָׁלַח אֶת יְמִינוֹ.

אוּלָם מִצְּבָא תּוּרָן שְׁנֵי לוֹחֲמִים,/ חַרְבוֹתֵיהֶם פְּלָדָה, הִגִּיעוּ חִישׁ,

7.jpg

תָּקְפוּ בְּכֹחַ אֶת הַפַּהְלַוָן./ בְּנֵי־חַיִל מִתּוּרָן, סַקְלָבּ וְהֹדּוּ,

כְּעַיִר הִקִּיפוּהוּ מִסָּבִיב,/ וְאֶת שַׁנְגֻּל חָטְפוּ מֵעִם הַפִּיל.

שַׁנְגֻל הִצִּיל נַפְשׁוֹ מִיַּד רֻסְתַּם,/ וְהוּא שָׁלֵם מִתַּחַת שִׁרְיוֹנוֹ. [560]

פָּנָיו מְקֻמָּטוֹת מִתַּדְהֵמָה / בָּרַח וּבָא עַד הַכָקָן מִסִּין,

וְכֹה קָרָא: 'הַלָּז לֹא בֶּן אָדָם! / הֲלֹא מָשְׁלוֹ בְּכָל הָאָרֶץ אַיִן.

הוּא פִּיל עָצוּם רוֹכֵב עַל פִּיל שׁוֹעֵט./ הָבָה וְנַתְקִיפֶנּוּ בֶּהָמוֹן.

אִישׁ לְבַדּוֹ אַל יִלָּחֵם בָּרַהַב,/ אִם יִתְיַצֵּב, לֹא יִנָּצֵל מִמָּוֶת.'

עָנָה לוֹ הַכָקָן וְכֹה אָמַר:/ ‘דְּבָרִים הִשְׁמַעְתָּ אֲחֵרִים בַּבֹּקֶר!’ [565]

צְבָאוֹ צִוָּה אָז הַכָקָן מִסִּין / לָנוּעַ יַחַד לְפָנָיו כְּהָר,

עַל גֵּא הָרֹאשׁ רֻסְתַּם לִסְגֹּר סָבִיב,/ וְקֵץ לָשִׂים לָרַהַב הֶחָסֹן.

אַךְ הָאַרְיֵה שָׁלַח כַּפּוֹ לַחֶרֶב/ וּ’שְֹמֹאל' מִמַּעֲרַךְ תּוּרָן שָׁבַר.

כָּל אִבְחַת חֶרֶב בְּיָדוֹ פִּזְּרָה / עַל הַמִּישׁוֹר רָאשִׁים כְּרוּתִים בְּלִי גּוּף.

הַר לֹא עָמַד בִּפְנֵי כֹּחוֹ בַּקְּרָב, / לֹא פִּיל לוֹחֵם – בִּפְנֵי חֲרוֹן אַפּוֹ. [570]

כִּתְּרוּ אוֹתוֹ בְּכֹחַ רַב כָּזֶה,/ עַד הֶאֱפִילָה שֶׁמֶשׁ עַל רֹאשׁוֹ.

מִכִּידוֹנִים, חִצִּים וַחֲרָבוֹת,/ אֲשֶׁר הִפְנוּ אֶל הַלּוֹכֵד כְּפִירִים,

לַחְשֹׁב יָכֹלְתָּ, כִּי בְּסֹבֶךְ סוּף הוּא,/ וְכִי הָאֲדָמָה הָיְתָה לְגַת.

בִּמְחִי אֶחָד מֵאָה כִּידוֹן שָׁבַר,/ שׁוֹאֵג, סוֹעֵר כְּמוֹ אַרְיֵה זוֹעֵף.

בְּעִקְּבוֹתָיו פָּסְעוּ כְּפִירֵי אִירָן,/ הַלֵּב מָלֵא נָקָם וּצְמֵא קְרָבוֹת. [575]

מֵרֹב כִּידוֹן, אַלָּה, קַרְדֹּם וָחֶרֶב,/ תֹּאמַר: ‘מֵהֶעָנָן יוֹרֵד בָּרָד.’

מִישׁוֹר הַקְּרָב כֻּסָּה כָּלִיל גּוּפוֹת,/ רָאשִׁים, צְנִיפִים, יָדַיִם וּכְתָרִים.

מֵהָאָבָק כַּאֲדָמָה שָׁמַיִם./ צַוְּארֵי אָדָם הָיוּ לַחֲתִיכוֹת.

הַלּוֹחֲמִים קָרְאוּ בְּקוֹל אֶחָד:/ ‘מֵהֲרוּגִים הָיָה מִישׁוֹר לְהָר!’

אַנְשֵׁי צָבָא שִׁכְּנִים, סִינִים, הָדִּים,/ יוֹצְאֵי סַקְלָבּ, הַרִי וּבְנֵי פַּהְלַו 72 [580]

כִּסּוּ מִישׁוֹר, בִּקְעָה, נָהָר וָהָר –/ כֻּלָּם מִיַּד אָדָם אֶחָד נִפְגָּעוּ.

פִּירָן פָּנָה אָז אֶל כֻּלְבָּד לֵאמֹר:/ 'לַקְּרָב אָבַד הַצֶּבַע וְהָרֵיחַ

לֹא יַעֲמֹד אִישׁ בְּפָנָיו בְּחֶרֶב,/ בְּכָל הָאָרֶץ אֵין גִּבּוֹר כָּמוֹהוּ.

מִי יַאֲמִין לְאַגָּדָה כָּזֹאת,/ כִּי שְׁלשׁ מֵאוֹת אֶלֶף אַנְשֵׁי צָבָא

לֹא יַעַמְדוּ בִּפְנֵי פָּרָשׁ אֶחָד?/ יֹאמְרוּ עָלָיו: “חֲסַר דֵּעָה הָאִישׁ!” [585]

הָרִיב הֵבִיא צָרָה עַל אַפְרָסִיָבּ./ אַיֵּה יִמְצָא מָנוֹחַ מֵרֻסְתַּם?

אוֹתָנוּ יַאֲשִׁים בַּמַּפָּלָה,/ כְּהַחִלּוֹ לַחְקֹר נְסִבּוֹתֶיהָ,

וְאָז, אִם יֶחֱרֶה אַפּוֹ עָלֵינוּ,/ פְּדוּת לֹא תִּהְיֶה לְרֹעַ מַזָּלֵנוּ.'


קרב רוסתּם עם סָאוֶה

אָמַר רֻסְתַּם לָאִירָנִים: 'רְאוּ,/ בַּקְּרָב הַזֶּה לֹא בָּא עָלֵינוּ רַע.

עַתָּה אֶת הַפִּילִים וְהַשָּׁלָל,/ אֶת הַכְּתָרִים וְהַכִּסְאוֹת אֶקַּח, [590]

מֵהַסִּינִים אֶמְסֹר לָאִירָנִים, / וְיוֹם שִׂמְחָה וְחַג יִהְיֶה הַיּוֹם.

לֹא חֵפֶץ לִי בְּכָל עֶזְרָה מִכֶּם,/ יַזְדָּן וְרַכְשׁ סוּסִי הֵם בְּעֶזְרִי.

אִישׁ מִסַּקְלָּבּ, מִסִּין וּמִשַּׁכַּן / לֹא יִוָּתֵר לְהִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ,

כִּי זֶה הַיּוֹם הוּא יוֹם הַנִּצָּחוֹן,/ וּבוֹ מֵאִיר בַּשַּׁחַק כּוֹכָבֵנוּ.

קְלָלָה תִּרְבַּץ עַל רֹאשׁ דּוֹבְרֵי מִרְמָה,/ רָעָה תָּבוֹא עַל רֹאשׁ עוֹשֵׂי הָרָע. [595]

אִם יְבָרֵךְ אוֹתָנוּ הַבּוֹרֵא,/ רַכְשׁ יְגַלֶּה כָּשְׁרוֹ וּסְגֻלּוֹתָיו.

מִישׁוֹר הַקְּרָב אָשִׂים לְבֵית קְבָרוֹת,/ וְאֶרֶץ דְּבַשׁ וָשֶׁמֶן – לִמְלֵחָה.

עַתָּה צְאוּ כֻּלְּכֶם לְמֻצְּבֵיכֶם,/ וְחָרוּצִים הֱיוּ, זְרִיזִים כָּרוּחַ.

הַקְשִׁיבוּ: כְּנוּעִי מִמְּקוֹמִי,/ פַּעֲמוֹנִים הַשְׁמִיעוּ וּמְצִלּוֹת.

הָאֲדָמָה, הַקְדִּירוּ אֶת פָּנֶיהָ / בְּרַעַם תֹּף וּבַאֲבַק פְּרָסוֹת. [600]

הַכּוּ בַּגַּרְזִנִּים וּבָאַלּוֹת / כִּבְפַטִּישֵׁי פְּלָדָה הַנַּפָּחִים.

מֵהֲמוֹנָם הָרַב אַל תִּפְחֲדוּ,/ מֵהַנָּהָר לָעָב אָבָק הָרִימוּ.

קִרְעוּ שׁוּרוֹת סַקְלָבּ וָסִין, וְאַל / תִּרְאֶה הָאֲדָמָה אֶת אוֹר הַיּוֹם.

כֻּלְּכֶם עִקְּבוּ אַחַר קוֹבַע רֹאשִׁי,/ כַּהֲרִיעִי הִשְׂתָּעֲרוּ יַחְדָּו.'

מִמְּקוֹמוֹ יָצָא כְּפִיל זוֹעֵם;/ אַלַּת רֹאשׁ פַּר כְּבֵדָה בְּכַף יָדוֹ, [605]

וּבִצְעָקָה מִהֵר אֶל הַ’יָּמִין',/ לְהִשְׂתָּעֵר עַל הַמַּצְבִּיא כֻּנְדֻּר.

בְּבַת אַחַת שָׁבַר אֶת הָאֲגַף,/ הַרְבֵּה רָאשִׁים וְקוֹבָעִים אָבְדוּ.

לוֹחֵם אֶחָד, שְׁאֵר כָּמוּס, סָוֶה שְׁמוֹ,/ אִישׁ גֵּא, מַטִּיל חֶפְצוֹ עַל כָּל יוֹדְעָיו,

נִצַּב לִפְנֵי רֻסְתַּם בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב,/ וְחֶרֶב הֹדּוּ בְּכַפּוֹ שְׁלוּפָה.

סָבַב יָמִינָה, שְׂמֹאלָה, וְדָרַשׁ / מִתַּהַמְתַּן נִקְמַת קְרוֹבוֹ כָּמוּס. [610]

אֶל הַגִּבּוֹר אָמַר: 'אַי, פִּיל זוֹעֵם!/ מִיָּד תִּרְאֶה נַחְשׁוֹל נְהַר הַנִּיל.

עַתָּה אֶקֹּם אֶת הַמִּסְכֵּן כָּמוּס,/ וְאַחֲרֵי כֵן לֹא תִּרְאֶה עוֹד קְרָב.'

כִּשְׁמֹעַ תַּהַמְתַּן דִּבְרֵי סָוֶה,/ שָׁלַח כַּפּוֹ, הֵנִיף אֶת אַלָּתוֹ,

וְהוֹרִידָהּ עַל רֹאשׁ אוֹיְבוֹ, תֹּאמַר:/ ‘רֹאשׁוֹ עַד הֵנָּה לֹא רָאָה גּוּפוֹ.’

הוּא הִפִּילוֹ וְרַכְשׁ עָבַר עָלָיו,/ וּבָעוֹלָם עִקְּבוֹת סָוֶה אָבְדוּ. [615]

לֵב הַצָּבָא נִתַּר מִמְּקוֹמוֹ,/ דֶּגֶל כֻּשָׁן צָנַח אֶל הֶעָפָר.

לֹא בָּא שֵׁנִי, בִּמְקוֹם סָוֶה, יָרִיב,/ פַּרְסוֹת רַמַּךְ רֻסְתַּם הֵנִיבוּ פְּרִי.


רוּסתּם ממית את גהאר הגֶּהאנִי

מִשָּׁם עָבַר רֻסְתַּם לַאֲגַף ‘שְׂמֹאל’,/ וּצְבָא תּוּרָן כֻּלּוֹ עָטָה חֲשָׁשׁ.

גַּהָר תּוֹשַׁב גַּהָן, גִּבּוֹר כְּשַׁחַל,/ עִם נֵס שָׁחוֹר בַּיָּד עָמַד בַּדֶּרֶךְ.

כִּרְאוֹת גַּהָר קוֹבַע רֻסְתַּם, חָרָה לוֹ,/ וּכְמוֹ אַרְיֵה זוֹעֵף נָשָׂא קוֹלוֹ [620]

וְכֹה קָרָא: 'נִקְמַת תּוּרָן וְסִין / אֶדְרשׁ מֵהַסַּגְזִי בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב.

חֶלְקִי בַּגִּבּוֹרִים לְהִלָּחֵם בּוֹ, /לְבַב אַרְיֵה לִי וְאַלָּה כְּבֵדָה.'

מִקֶּרֶב הַצָּבָא פָּרַץ קָדִימָה / וּבָא שׁוֹאֵף נָקָם עַל גֵּו הַפִּיל.

אַךְ כִּרְאוֹתוֹ קוֹבַע רֻסְתַּם קָרוֹב,/ אָדַם כְּפֶרַח הַגַּרְגְּרָנִית.

אָמַר בַּלֵּב: 'הַקְּרָב עִם פִּיל נוֹרָא זֶה / הוּא כִּקְפִיצָה אֶל מְצוּלוֹת הַנִּיל. [625]

אָמַרְתָּ: “תִּגְבַּר”, וַאֲחֵרִים: “לֹא־כִי”, /וּשְׁתֵּי הָאֲמִירוֹת לֹא קשְׁטְ אֱמֶת.

לָנוּס בַּזְּמַן עִם רֹאשׁ עַל צַוָּארִי,/ טוֹב מִגְּבוּרָה וְהִיא עִם רֹאשׁ מֻתָּז.'

בּוֹרֵחַ מֵרֻסְתַּם בָּא לַ’מֶּרְכָּז' / לְנֶגֶד הַצְּבָאוֹת הָעֲרוּכִים,

בְּעוֹד דֶגֶל רֻסְתַּם נוֹסֵס בַּתָּוֶךְ / כְּעֵץ תָּמִיר עַל מְרוֹמֵי גִּבְעָה.

רֻסְתַּם מִהֵר אַחַר הַנָּס כְּרוּחַ./ אָדְמָה הָאָרֶץ, הָאֲוִיר הִשְׁחִיר. 73 [630]

רָמְחוֹ שָׁלַח לַחֲגוֹרַת גַּהָר, / קָרַע אֶת הַשִּׁרְיוֹן וְאַבְזְמָיו,

וְהִפִּילוֹ כְּמוֹ עַלְוָה מֵעֵץ,/ כְּנַעְנַע הָרוּחַ עֲנָפָיו.

הִפִּיל גַּם אֶת דִּגְלוֹ הַמְאֻבָּק,/ לֵאמֹר תּוּכַל: ‘גַּהָר אֵינוֹ קַיָּם.’

הָאִירָנִים הִשְׁגִּיחוּ בַּדָּבָר / וּמִ’יָּמִין' וּ’שְׂמֹאל' אָבָק הֵרִימוּ.

תֻּפִּים וְדֶגֶל מְפֹאָר הִסִּיעוּ;/ גּוּדַרְז וְטוּס גַּם הֵם הוֹפִיעוּ. [635]

תְּרוּעָה עָלְתָה מֵחֲצוֹצְרוֹת אִירָן,/ נִצְחוֹן מוֹשִׁיעַ הַצָּבָא הוֹדִיעָה.

צִוָּה רֻסְתַּם: 'שִׁלְחוּ לִי מֵאִירָן,/ כְּאֶלֶף פָּרָשִׁים יְדוּעֵי שֵׁם,

וְהַפִּילִים הָאֵלֶּה וְהַכֵּס / הַפָּז, הָעֲנָקִים וְהַכְּתָרִים

שֶׁלַּסִּינִי, אֶשְׁלַח מִפֹּה אִירָנָה,/ לְשַׁהּ הַגִּבּוֹרִים הַמְפֹאָר.'

כְּאֶלֶף נוֹעָזִים עוֹטֵי שִׁרְיוֹן,/ אַלּוֹת רֹאשׁ פַּר לָהֶם, עָזְבוּ אִירָן. [640]

כְּהַגִּיעָם אָמַר לָהֶם רֻסְתַּם: / 'חִגְרוּ אֶת מָתְנֵיכֶם לַנְּקָמָה.

בְּרֹאשׁ הַשָּׁהּ, בַּשֶּׁמֶשׁ וּבַסַּהַר,/ בִּצְבָא אִירָן וּבְסִיָוֻשׁ נִשְׁבַּעְתִּי,

כִּי אִם לוֹחֵם מִלּוֹחֲמֵי אִירָן / יִבְרַח מִפַּחַד הַמַּצְבִּיא מִסִּין,

יִנְחַל כְּבָלִים, בּוֹר כֶּלֶא אוֹ תְּלִיָּה – / קוֹבַע נְיָר יָשִׂימוּ בְּרֹאשׁוֹ.'

הַכֹּל יָדְעוּ תְּשׁוּקַת רֻסְתַּם, כִּכְפִיר / לִתְפֹּשׂ אֶת הָאַיָּל בְּעַכּוּזוֹ, [645]

וְשָׂמוּ אֶת פְּנֵיהֶם אֶל הַכָקָן,/ דָּוִים שֶׁמַּצְבִּיאָם חוֹמֵד כְּתָרִים.

רֻסְתַּם הוֹבִיל צְבָאוֹ לְהַתְקָפָה,/ רִפָּה מוֹשְׁכוֹת, וּדְרוֹר קָרָא לְרַכְשׁ.

מִדַּם קָמָיו הִזָּה עַל הַיָּרֵחַ,/ הַכּוֹכָבִים הִבִּיטוּ אֶל הַקְּרָב,

אֲשֶׁר בַּאֲבָקוֹ כִּסָּה עוֹלָם,/ הִסְתִּיר אֶת הַמִּישׁוֹר מֵעֵין רוֹאִים.

מֵרַעַשׁ הַקְּרִיאוֹת וְהַמַּכּוֹת / אִישׁ לֹא הִבְחִין בֵּין מֶתֶג לְאַרְכּוֹף. [650[

תֹּאמַר: ‘בִּצְעִיף – הַשֶּׁמֶשׁ, וְהָאָרֶץ – / גּוֹנַחַת תַּחַת הַפְּרָסוֹת.’

גּוֹן הָאֲוִיר – כִּפְנֵי הַחַבַּשִׁי,/ מֵרֹב נוֹפְלִים לֹא נִרְאֲתָה הַדֶּרֶךְ.

כָּל הַמִּישׁוֹר – שִׁרְיוֹן וְאֻכָּפִים,/ רָאשִׁים כְּרוּתִים מִגֵּו וְקוֹבָעִים.

אֲבַק פְּרָסוֹת נִשָּׂא כְּעָב בָּרוּחַ,/ הָאָרֶץ צָלְלָה מִקּוֹל פְּלָדָה.

הַרְבֵּה קְצִינֵי צָבָא לְמַעַן שְׁמָם / נָתְנוּ לַשָּׁוְא אֶת רָאשֵׁיהֶם בַּקְּרָב. [655]

רֻסְתַּם הֵרִיעַ בְּקוֹלוֹ הָעָז,/ תֹּאמַר: ‘עָלָה הַיָּם בְּגַעֲשׁוֹ!’

קָרָא: 'פִּילִים אֵלֶּה וְכֵס הַשֵּׁן / וְהַכְּתָרִים וְהַצְּמִידִים הָאֵלֶּה

יַתְאִימוּ בְּאִירָן לְכַּי־כֻסְרַוּ, / הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ בִּמְדִינָתֵנוּ.

לַזֹּהַר וְלַכֶּתֶר מַה לָּכֶם?/ אַתֶּם לַמְרוֹת הַכֹּח וְהַיֶּגַע,

אֶת יְדֵיכֶם תַּגִּישׁוּ לִכְבָלִים,/ וּמָתְנֵיכֶם בִּפְלָצוּרוֹ תָּבִיאוּ. [660]

אֶתְכֶם אֶשְׁלַח לְמֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ,/ וְלֹא אַשְׁאִיר מַנְשׁוּר וְלֹא כָקָן.

לָכֶם אֶתֵּן חַיִּים, וְזֶה הַרְבֵּה,/ וְכִתְרֵיהֶם יִהְיוּ לַאֲחֵרִים.

אִם לֹא תֵּאוֹתוּ, עַב אָבָק נָרִים / עַד סַהַר בְּפַרְסוֹת הָאַבִּירִים.'


הכאקאן נלקח בשבי

פָּתַח כָקָן סִין פִּיו בַּחֲרָפוֹת,/ וְכֹה קָרָא: 'נָבָל בְּגוּף וּבְנֶפֶשׁ!

עַל מַלְכְּךָ, עַמְּךָ וּמְכוֹרָתְךָ / מֵאִישׁ כָּמוֹנִי רַחֲמִים בַּקֵּשׁ. [665]

אַתָּה, סַגְזִי, מִכָּל אַחֵר גָּרוּעַ!/ הֲמֶלֶךְ סִין לְךָ רַגְלִי הֶדְיוֹט?'

גֶּשֶׁם חִצִּים הִמְטִירוּ הַיּוֹרִים,/ כְּרוּחַ חֹרֶף מְנַעֶרֶת עֵץ.

אֶת הָאֲוִיר הִלְבִּישׁוּ בְּנוֹצוֹת,/ כָּזֹאת אִישׁ לֹא רָאָה אַף בַּחֲלוֹם.

כִּרְאוֹת גּוּדַרְז אֶת גֶּשֶׁם הַפְּלָדָה,/ מִדְּאָגָה לִשְׁלוֹם רֻסְתַּם מִהֵר

וְאֶל רֻהָּם אָמַר: 'אַל תִּתְמַהְמַהּ!/ נַעֵר מוֹשְׁכוֹת עִם פָּרָשִׁים מָאתַיִם, [670]

וּבִקְשָׁתוֹת מִצָּ’ץ' וּבְחִצֵּיהֶן / הַבְטִיחוּ גַּב רֻסְתַּם מֵאֲחוֹרָיו.'

אֶל גִּיו אָמַר: 'נְהַג חֵילְךָ בְּאֹמֶץ,/ וּבַשָּׂדֶה הַזֶּה אַל בְּרִפְיוֹן.

לֹא עֵת מַרְגּוֹעַ לָנוּ וְהָדָר,/ לֹא הֲפוּגָה אוֹ מְנוּחָה הַיּוֹם.

עִם לוֹחֲמֶיךָ לֵךְ אֶל הַ“יָּמִין”,/ וּמְצָא מְקוֹם פִּירָן וְאֵי הוּמָן.

הַבֵּט אֵיךְ תַּהַמְתַּן מוּל הַכָקָן / מוֹרִיד לָאֲדָמָה אֶת הַשָּׁמַיִם. [675]

אַל הַצְלָחָה תִּרְאֶינָה הָעֵינַיִם,/ אֲשֶׁר בִּקְּשׁוּ אֶת קְלוֹן רֻסְתַּם בַּקְּרָב.'

חֲמַת רֻהָּם עָלְתָה כְּבַנָּמֵר,/ וְהוּא מִהֵר לַאֲחוֹרֵי רֻסְתַּם.

אָמַר רֻסְתַּם אֶל הָאַרְיֵה רֻהָּם:/ 'אֲנִי חוֹשֵׁשׁ כִּי רַכְשׁ שָׂבַע כְּבָר יֶגַע,

וְאִם עָיֵף, אֵלֵךְ אֲנִי בָּרֶגֶל,/ וַאֲכַלְכֵּל נַפְשִׁי בְּדָם וּבְיֶזַע.

צָבָא זֶה – כְּאַרְבֶּה וְכִנְמָלִים,/ לְחַם בַּנֶּהָגִים וּבַפִּילִים. [680]

אֲצִילֵיהֶם נָבִיא לִפְנֵי כֻסְרַוּ,/ אֶשְׁכָּר מִסִּין וּמִשַּׁנְגֻּל נָבִיא.'

מִמֻּצָּבוֹ קָרָא אָז וְאָמַר: / אֶת תֻּרְךְּ וְסִין יִשָּׂא לוֹ אַהְרִימַן

אַתֶּם אוֹבְדֵי עֵצוֹת וּבְלִי מַזָּל,/ נֶאֱנָחִים, תּוֹעִים וְדוֹאֲגִים –

הֲלֹא שְׁמַעְתֶּם עֲדַיִן עַל רֻסְתַּם,/ אוֹ מֹחַ רָאשֵׁיכֶם צָפוּן מִשֵּׂכֶל?

הוּא מְזַלְזֵל בְּכֹחַ דְּרָקוֹנִים,/ אַף מְחַפֵּשׂ פִּילִים בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב. [685]

הֲטֶרֶם תִּשְׂבְּעוּ קְרָבוֹת אִתִּי,/ הַמַּעֲנִיק מַתְּנוֹת אַלָּה וָחֶרֶב?'

רֻסְתַּם הִתִּיר אֶת קֶשֶׁר הַפְּלָצוּר,/ תָּלָה אוֹתוֹ עַל תֶּפֶס הָאֻכָּף,

הֵאִיץ בְּרַמָּכוֹ וּקְרִיאַת קְרָב / נָשָׂא, קוֹרַעַת אֹזֶן דְּרָקוֹנִים.

מָקוֹם, אֲשֶׁר אֵלָיו הוּטְלוּ טַבְּעוֹת / פְּלָצוּר הָעוֹר, רוֹקַן מִגִּבּוֹרָיו;

אַוַּת נַפְשׁוֹ, בַּחֲרוֹנוֹ, הָיָה / לִלְחֹם בְּסִין בִּפְלָצוּרוֹ עַל זְרוֹעַ. [690]

כָּל פַּעַם, כְּעָקְרוֹ בְּנִקְמָתוֹ / בָּעֲנִיבָה קָצִין מֵהָאֻכָּף,

צִוָּה טוּס, הַמַּצְבִּיא בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב,/ הַכּוֹת בַּתֹּף וּתְקֹעַ בִּקְרָנוֹת.

אָז אִירָנִי כָּבַל אֶת הַנּוֹפֵל,/ וְהוֹבִילוֹ מֵהַמִּישׁוֹר לָהָר.

מֵעַל הַפִּיל הִשְׁגִּיחַ הַכָקָן:/ כִּנְהַר הַנִּיל הָאֲדָמָה סוֹעֶרֶת,

וּפִיל־פָּרָשׁ רָכוּב עַל הַר גָּבוֹהַּ,/ בְּכַף יָדוֹ פְּלָצוּר מֵעוֹר אַרְיֵה, [695]

מוֹרִיד מֵהֶעָבִים נִשְׁרֵי שָׁמַיִם,/ וְכוֹכָבִים וָסַהַר מִסְתַּכְּלִים בּוֹ.

מָצָא לוֹחֵם תֻּרְכִּי נוֹדָע בַּשַּׁעַר,/ אֲשֶׁר לְשׁוֹן אִירָן יָדַע יָפֶה,

וְכֹה צִוָּהוּ: 'קְרַב אֶל זֶה הַכְּפִיר / וְכֹה אֱמֹר לוֹ: "אַל־נָא בְּאַפְּךָ!

אַנְשֵׁי צָ’גָן, שַׁכַּן וְסִין וָוַהְר,/ לָהֶם לֹא חֵלֶק בַּשִּׂנְאָה הַזֹּאת.

מֶלֶךְ כֻתְּלָן וּמֶלֶךְ סִין זָרִים פֹּה,/ וְאֵין לְךָ מַצָּה וָרִיב אִתָּם, [700]

רַק עִם אַפְרָסִיָבּ הַשַּׁהְרְיָר,/ אֲשֶׁר מַבְדִּיל אֵינֶנּוּ אֵשׁ מִמַּיִם.

אֶת הָעוֹלָם הִזְעִיק לְמִלְחָמָה / וּבָהּ הֵבִיא צָרָה עַל צַוָּארוֹ.

אֵין אִישׁ צָבָא בְּלִי תַּאֲוַת כָּבוֹד,/ בְּכָל זֹאת טוֹב שָׁלוֹם מִמִּלְחָמָה."'

הָאִישׁ קָרַב אֶל גֵּו הַפִּיל רֻסְתַּם / בַּחֲלָקוֹת וּבְלֵב מָלֵא עָרְמָה,

וְכֹה אָמַר: 'מַצְבִּיא שׁוֹאֵף קְרָבוֹת!/ הַקְּרָב מֵאֲחוֹרֵינוּ, עֵת מִשְׁתֶּה. [705]

אֲנִי תִּקְוָה, כִּי אֵין לְךָ בַּלֵּב,/ עַל הַכָקָן שִׂנְאָה עַל הֶעָבָר.

אִם הוּא יַחְזֹר בּוֹ, גַּם אַתָּה חֲזֹר,/ וְהַצָּבָא גָּמַר אֶת מְלַאכְתּוֹ.

כִּנְפֹל כָּמוּס שָׁדוּד מִכַּף יָדְךָ,/ כָּל הַגֵּאִים הִפְנוּ אָז אֶת עָרְפָּם.'

עָנָה רֻסְתַּם: 'הַכֶּתֶר, הַפִּילִים / וְאַף כִּסֵּא הַשֵּׁן, חָשַׁקְתִּי בָּם.

לְהַחֲרִיב אִירָן שַׂמְתֶּם פְּנֵיכֶם,/ וְלָמָּה חֲנֻפָּה וְדִבּוּרִים? [710]

יוֹדֵעַ הַכָקָן כִּי בְּיָדִי הוּא / וְכִי כּוֹבֵשׁ אֲנִי לַהַט רוּחִי.

רֹאשׁוֹ יִשְׁמֹר לוֹ, אַךְ הַכֶּתֶר לִי./ גַּם הַפִּילִים וְכֵס הַשֵּׁן לִי הֵם.'

קָרָא אֵלָיו הָאִישׁ: 'אַי, בַּעַל רַכְשׁ! / הַצְּבִי עוֹד בַּשָּׂדֶה, אַל תְּנַדְּבֵהוּ.

כָּל הַמִּישׁוֹר מָלֵא פִּילִים, צָבָא,/ אַךְ מִיהוּ כַּכָקָן עִם כֵּס וָכֶתֶר?

הֲיֵשׁ יוֹדֵעַ אַחֲרִית דָּבָר,/ וּמִי מִכֶּם יֵצֵא בְּיָד רָמָה?' [715]

רֻסְתַּם דִּרְבֵּן אֶת רַכְשׁ וְכֹה אָמַר:/ 'אֲנִי מַדְבִּיר כְּפִירִים, מַגִּישׁ כְּתָרִים.

גּוּפִי חָזָק וְעַל זְרוֹעִי פְּלָצוּר./ הַעֵת לָצוֹן עַתָּה אוֹ שִׂיג וָשִׂיחַ?

אִם הַכָקָן מִסִּין, אוֹתוֹ אַרְיֵה,/ אֶת פְּלָצוּרִי וְאֶת צְמִידִי יִרְאֶה,

הוּא יִלָּקַח מִפֹּה בְּחֹזֶק־יָד,/ וּבַחַיִּים עַל אֲדָמוֹת יִמְאַס.'

אֶת פְּלָצוּרוֹ הִשְׁלִיךְ לְמֵרָחוֹק,/ וּפָרָשִׁים תָּפַשׂ בְּרָאשֵׁיהֶם, [720]

עַד אֶל הַפִּיל הִגִּיעַ הַלָּבָן./ וּמֶלֶךְ סִין, מַשְׁלִיךְ נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד,

דָּפַק בְּמַלְמָדוֹ בְּרֹאשׁ הַפִּיל,/ נָשָׂא קוֹלוֹ כְּרַעַם פַרְוַדִּין,74

תָּפַשׂ חֲנִית הַקְּרָב וְהִשְׁלִיכָה / בְּכֹחַ בְּרֻסְתַּם מְהִיר הַיָּד,

בְּכַוָּנָה לִפְגֹּעַ בַּגִּבּוֹר / וְאֶת רֹאשׁוֹ הַמְהֻלָּל לָקַחַת.

הָרֹמַח לֹא הִשִּׂיג מְבֻקָּשׁוֹ,/ וְתַהַמְתַּן הֵטִיל אָז פְּלָצוּרוֹ. [725]

זֶה מְשֻׁחְרָר יָצָא מִכַּף רֻסְתַּם / וְרֹאשׁ הַשָּׁהּ בָּא בַּעֲנִיבָתוֹ.

רֻסְתַּם הִפִּיל אֶת הַכָקָן לָאָרֶץ,/ וַאֲנָשָׁיו קָשְׁרוּ אֶת זְרוֹעוֹתָיו,

וְהוֹבִילוּהוּ עַד הַשַּׁהְד בָּרֶגֶל – / לֹא פִּיל עוֹד, לֹא כִּסֵּא, לֹא אַפִּרְיוֹן.

שָׁם מְסָרוּהוּ לְמִשְׁמֶרֶת טוּס,/ וְזֶה הִכָּה בַּתֹּף – סִימַן בְּרָכָה!

בִּמְעוֹן הַשֶּׁקֶר וְהַכַּחַשׁ זֶה / הַנֹּהַג: פַּעַם מַעְלָה, פַּעַם מַטָּה. [730]

כָּל עוֹד יִסֹּב רָקִיעַ, כֹּה יִהְיֶה:/ חֶרֶב וּפֶתֶן, אַהֲבָה וָנֹפֶת.

אַתָּה,יַזְדָּן, מֵרִים אֶחָד עַד שֶׁמֶשׁ,/ שֵׁנִי מַשְׁפִּיל, מַרְגִּיז וּמַעֲלִיב.

אֶת הָאֶחָד מוֹרִיד לַבּוֹר מִסַּהַר,/ וְהַשֵּׁנִי לַסַּהַר מַעֲלֶה מִבּוֹר.

אֶחָד מוֹשִׁיב עַל כֵּס, נוֹתֵן לוֹ כֶּתֶר,/ שֵׁנִי נוֹתֵן טֶרֶף לִדְגֵי הַיָּם.

אֵינְךָ יָדִיד, אַף לֹא שׂוֹנֵא לְאִישׁ,/ יוֹדֵעַ כֹּל אַתָּה בּוֹרֵא עוֹלָם. [735]

אַתָּה גַּם מְצוּלוֹת גַּם מְרוֹמִים / אַתָּה – אַתָּה חִידָה בְּלִי פִּתְרוֹנִים.


צבא תּוּראן נוחל מפלה

רֻסְתַּם הֵנִיף אֶת אַלָּתוֹ כְּבֵדָה / נָסִיךְ אוֹ בֶּן־בְּלִי־שֵׁם אַחַת הִיא לוֹ!

מִישׁוֹר הַקְּרָב וְהַבִּקְעָה צָרִים / מִלְּהָכִיל חָגָב אוֹ נְמָלָה.

מֵהַפְּגוּעִים זוֹרֵם דָּם בִּנְחָלִים; / זֶה גּוּף בְּלִי רֹאשׁ, וְזֶה רֹאשׁוֹ שָׁמוּט.

כְּהַאֲפִיל מַזַּל שׂוֹנְאֵי אִירָן,/ הַיּוֹם, גַּם הוּא, נָטָה כְּבָר לַעֲרֹב. [740]

עָלָה עָנָן שָׁחוֹר וְקָמָה רוּחַ,/ נֶעְלַם הַזֹּהַר מֵחַמָּה וָסַהַר.

הַתּוּרָנִים אוֹבְדֵי עֵצוֹת פָּנוּ / אֶל הַמִּדְבָּר בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה.

פִּירָן חָזָה בַּקְּרָב וּבַמַּזָּל / הַמַּאֲפִיל פָּנִים לָאַלּוּפִים

מַנְשׁוּר, פַרְטוּס וְהַכָקָן מִסִּין / וְכָל אוֹתָם תֻּרְכִּים אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם.

אֶת הַדְּגָלִים רָאָה שְׁמוּטִים לָאָרֶץ,/ וּבְאָבָק אֶת הַפְּצוּעִים זְנוּחִים, [745]

וּלְנַסְתִּיהַן פָּנָה אָז וּלְכֻּלְבָּד: /‘עִזְבוּ כִּידוֹן וָחֶרֶב, סוֹף לַקְּרָב!’

גִּיו־הִפִּיל אֶת הַדֶּגֶל הַשָּׁחוֹר,/ וְהָאוֹיֵב נָפוֹץ לַעֲבָרִים;

אֲגַף ‘יָמִין’ הִשְׁמִיד כָּלָה, שִׁוָּה / מִישׁוֹר וָעֵמֶק לְנוֹצוֹת פַּסְיוֹן.

חִפֵּשׂ בִּ’שְׂמֹאל' תּוּרָן וּבַ’יָּמִין',/ לָדַעַת מִי הוּא זֶה פִּירָן וְאֵי הוּא,

וְכַאֲשֶׁר לֹא מְצָאָהוּ, שָׁבוּ /הַגִּבּוֹרִים אֶל צְמֵא הַקְּרָב רֻסְתַּם. [750]

עָיְפוּ סוּסֵי הַקְּרָב מִמַּאֲמָץ,/ כֻּלָּם פְּצוּעִים, תְּשׁוּשֵׁי אוֹנִים מִיֶּגַע.

שְׂבֵעֵי רָצוֹן חָזְרוּ הָאִירָנִים / לָהָר, רֻסְתַּם עִם אֲנָשָׁיו בְּרֹאשׁ.

הַגּוּף פָּצוּעַ אַךְ הַלֵּב שָׂמֵחַ,/הֵן זֶה דַּרְכּוֹ שֶׁל הָעוֹלָם מִכְּבָר.

שִׁרְיוֹן וְקוֹבָעִים – קְמוּטִים וּבְדָם,/ שִׁלְטֵי הָרַמָּכִים בַּחֲתִיכוֹת.

בְּדָם כָּל רֶגֶל, רֹאשׁ, אַרְכּוֹף וָחֶרֶב;/ מֵהֲרוּגִים לָרֹב אֵין הַר וָעֵמֶק, [755]

וְלֹא תַּבְחִין, עַד לֹא יִתְרַחֲצוּ, / בֵּין אִישׁ צָבָא אֶחָד וּבֵין שֵׁנִי.

הֵם רָחֲצוּ הָרֹאשׁ, הַגּוּף, הַלֵּב,/ כִּי בִּכְבָלִים כְּבֵדִים יְדֵי אוֹיֵב.

רוּסתּם מחלק את השלל

רֻסְתַּם פָּנָה לָאִירָנִים, וְכֹה / אָמַר לָהֶם: 'הַתִּירוּ מָתְנֵיכֶם.

לִפְנֵי יַזְדָּן אֲדוֹן הַנִּצְחוֹנוֹת,/ אַךְ לְמוֹתָר אַלָּה, אוֹצָר, אַבְנֵט.

הַרְכִּינוּ רָאשֵׁיכֶם עַד הֶעָפָר,/ וְשִׂימוּ עֲלֵיהֶם אֶת כִּתְרֵיכֶם, [760]

כִּי מִגְּדוֹלֵינוּ לֹא חָסַרְנוּ אִישׁ,/ אֲשֶׁר עָלָיו הָיִינוּ מִתְאַבְּלִים.

כְּבוֹא הַחֲדָשׁוֹת אֶל כַּי־כֻסְרַוּ, / מִיָּד קְרָאַנִי וְהוֹדִיעַ לִי

לֵאמֹר: “טוּס מַצְבִּיאֵנוּ נָס לָהָר / מִפְּנֵי פִּירָן וּמֵאָחִיו הוּמָן.”

שָׁמַעְתִּי וְיָצָאתִי מִכֵּלַי,/ מֹחִי רָתַח מִתַּאֲוַת הַקְּרָב.

לַלּוֹחֲמִים גּוּדַרְז, בַּהָר וְרִיו / קָדַר לִבִּי כְּמוֹ הָבְנֶה שָׁחוֹר. [765]

מִהַרְתִּי מֵאִירָן לִשְׂדֵה־הַקְּרָב,/ וְלֹא עָצַרְתִּי בְּלֶכְתִּי לָנוּחַ.

וְכַאֲשֶׁר נִגְלוּ לִי הַכָקָן / וְלוֹחֲמָיו אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם מִסִּין,

וּלְכָל לְרֹאשׁ כָּמוּס, זֶה זָהֳרוֹ,/ עָרְפּוֹ, רַגְלָיו, יָדָיו וְאַלָּתוֹ;

אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “מָלְאוּ יָמַי!”/ מֵאָז אֲנִי חוֹגֵר מָתְנַי לַקְּרָב,

גְּבָרִים וּכְלֵי מַשְׁחִית רַבִּים מִזֶּה / בִּשְׁנוֹת חַיַּי עַד הֵנָּה לֹא רָאִיתִי. [770]

הִגַּעְתִּי לְמָזַנְדַּרָן, מְחוֹז / לֵילוֹת הַחשֶׁךְ, אֶרֶץ הַדִּיוִים,

וְלֹא נָפַל לִבִּי גַּם אִם אָמַרְתִּי:/ “הִנֵּה אֲנִי נִפְרָד מִגֵּו וָנֶפֶשׁ!”

בַּקְּרָב הַזֶּה כְּבָר הֶחֱשִׁיךְ יוֹמִי;/ נַפְשִׁי, הַמְּאִירָה עוֹלָם, הִקְדִּירָה.

אוּלָם כֻּלָּנוּ, אִם בִּפְנֵי יַזְדָּן / נִפֹּל אַפַּיִם אַרְצָה בְּעָפָר,

טוֹב נַעֲשֶׂה, כִּי הוּא נָתַן עָצְמָה / וְהַצְלָחָה מִשֶּׁמֶשׁ וְשַׁבְּתַאי. [775]

יִשְׁמֹר אוֹתָנוּ מִתְּבוּסָה וָשֶׁבֶר,/ וְאַל יָבוֹא עָלֵינוּ מֹרֶךְ לֵב.

דָּבָר אַחֵר: מַלְאָךְ מְהִיר רַגְלַיִם / יָבִיא הַחֲדָשׁוֹת אֶל שָׁהּ הָאָרֶץ.

יָכִין הַמְהֻלָּל כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ / וְעַל רֹאשׁוֹ יָשִׂים אֶת עֲטַרְתּוֹ.

יַרְבֶּה לָתֵת צְדָקָה לַעֲנִיִּים,/ וְהִיא תּוֹסִיף כָּבוֹד לוֹ בָּעוֹלָם.

עַתָּה נִפְשֹׁט אֶת מְעִילֵי הַקְּרָב,/ וְנַחֲלִיף פֹּה כֹּחַ בְּשָׁלוֹם. [780]

הַצַּעַר וְהָאשֶׁר – צֵל עוֹבֵר,/ נְשִׁימוֹתֵינוּ הַגּוֹרָל סוֹפֵר.

טוֹב כִּי נִסְפֹּר אֶת מִזְרְקֵי הַיַּיִן,/ וְלֹא נַרְבֶּה לִשְׁאֹל בִּצְבָא שָׁמַיִם.

נֵשֵׁב, נִשְׁתֶּה עַד לַחֲצוֹת הַלַּיְלָה,/ וּלְזֵכֶר הַגְּדוֹלִים נִפְתַּח שְׂפָתֵינוּ.

נוֹדֶה לֶאֱלֹהֵי הַנִּצָּחוֹן;/ מִמֶּנּוּ עֹז, מַזָּל וְתוּשִׁיָּה.

בִּמְלוֹן אוֹרְחִים זֶה אַל נָא נֵעָצֵב,/ אַל נְיַסֵּר בְּלִי הֶרֶף אֶת הַלֵּב.' [785]

הַנִּכְבָּדִים שִׁבְּחוּהוּ וְאָמְרוּ:/'אַל כֶּתֶר וְטַבַּעַת בִּלְעָדֶיךָ!

כָּבוֹד וִיקָר לַגֶּזַע וְלָאֹפִי,/ וּלְהוֹרָתְךָ אֲשֶׁר יְלָדַתְךָ.

אֲשֶׁר דּוֹמֶה לְפִיל הַגֵּו בָּאֹפִי,/ רֹאשׁוֹ נִשָּׂא מֵעַל גַּלְגַּל רָקִיעַ.

אַתָּה יוֹדֵעַ מַה הִשַּׂגְתָּ לָנוּ,/ בְּנַפְשְׁךָ יָגִילוּ הַשָּׁמַיִם.

כַּהֲרוּגִים הָיִינוּ, בְּלִי יָמִים,/ וְשׁוּב אוֹרִים חָזַרְנוּ לִתְחִיָּה.' [790]

רֻסְתַּם צִוָּה אָז לְהָבִיא לוֹ פִּיל / עִם אַפִּרְיוֹן שֶׁנְהָב, עֲנָק וָכֶתֶר.

הִגִּישׁוּ יַיִן מְשֻׁמָּר, גְּבִיעִים,/ וְהוּא שָׁתָה: ‘לְחַיֵּי שָׁהּ אִירָן!’

כְּטוֹב לְבַב הַפַּהְלַוָן בַּיַּיִן,/ הֵם נִפְרְדוּ שְׂמֵחִים וְזוֹהֲרִים.

כִּקְרֹעַ סַהַר סוּת הַחֲשֵׁכָה,/ וּכְהַצִּיבוֹ בַּשַּׁחַק כֵּס־הַשְּׁבוֹ,

הַחוֹזִים בָּרָקִיעַ הִתְפַּזְּרוּ / וַחֲלוּדַת הַלַּיְלָה נֶעֶלְמָה. [795]

הַחֶרֶב הַנּוֹצֶצֶת נִגְלְתָה,/ וּכְמוֹ כַּדְכֹּד הִזְהִירוּ פְּנֵי הָאָרֶץ.

קוֹל תֹּף עָלָה מֵאֹהֶל הַמַּצְבִּיא,/ וְגִבּוֹרֵי אִירָן יָצְאוּ אֶל הַמִּישׁוֹר.

אָמַר רֻסְתַּם אֶל בְּנֵי הָעֲלִיָּה:/ 'פִּירָן נֶעְלַם וְאוֹתוֹתָיו אָבְדוּ.

נָשׁוּב אֵפוֹא לִשְׂדֵה הַמַּעְרָכָה,/ וּבְעִקְּבוֹתָיו נִשְׁלַח לַעֲבָרִים צְבָאֵנוּ.'

בִּיזַ’ן אֲרִי קְרָבוֹת צוֹעֵד בָּרֹאשׁ / הִגִּיעַ עַד לִשְׂדֵה הַמִּלְחָמָה. [800]

מָצָא שָׁם חֲלָלִים הַרְבֵּה וְעשֶׁר,/ בְּכָל מָקוֹם נִקְרָה אֵלָיו אוֹצָר.

כָּל הַשָּׂדֶה מָלֵא פְּצוּעִים כְּפוּתִים,/ הַמֻּטָּלִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

חַיִּים וְלֹא פְּגוּעִים שָׁם לֹא רָאָה,/ אַךְ אָהֳלֵי גְּדוֹלִים מָצָא לָרֹב.

הַחֲדָשׁוֹת הִגִּיעוּ אֶל רֻסְתַּם / לֵאמֹר: ‘רֵיק הַמִּישׁוֹר מִבְּנֵי תּוּרָן!’

עַל רֹךְ הַלֵּב וְעַל הָרַשְׁלָנוּת / רָגַז רֻסְתַּם כְּמוֹ אַרְיֵה זוֹעֵם. [805]

בְּגִדּוּפִים פָּתַח אֶת פִּיו לֵאמֹר:/ 'הַאֵין לְאִישׁ פֹּה מֹחַ בַּקָּדְקֹד?

אֵיךְ לְכוּדִים בֵּין שְׁנֵי הָרִים גְּבוֹהִים / בָּרַח צְבָאָם בַּהֲמוֹנָיו מִמֶּנּוּ?

הֲלֹא אָמַרְתִּי: “סַיָּרִים הוֹצִיאוּ,/ וְגַיְא וָעֵמֶק לְמִישׁוֹר שַׁוּוּ.”

אֶת רָאשֵׁיכֶם הִפְנֵיתֶם לְשֵׁנָה,/ וְאוֹיִבְכֶם יָצָא בֵּין כֹּה לַדֶּרֶךְ.

עַצְלוּת סוֹפָהּ עַצְבוּת וָיֶגַע,/ אַךְ אִם עָמָל תִּבְחַר, תִּמְצָא אוֹצָר. [810]

אֵיךְ אֶתְעַנֵּג עַל רֹב טוֹבָה, בְּעוֹד / דָּאֲגָתִי לִמְחַר אִירָן גְּדוֹלָה?'

כְּמוֹ נָמֵר זוֹעֵם רָגַז עַל טוּס./ קָרָא: 'הַאִם מִטָּה פֹּה אוֹ שְׂדֵה־קְרָב?

מֵרֶגַע זֶה הוּמָן, כֻּלְבָּד, פִּירָן / רוּאִין, פּוּלָד הֵם עִנְיָנְךָ אַתָּה.

פָּגְשֵׁם בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב עִם לוֹחֲמֶיךָ;/ אֲנַחְנוּ לֹא מֵאוֹתוֹ חֶבֶל אֶרֶץ.

בַּקְּרָב אִתָּם לְחַם בְּכֹחוֹתֶיךָ,/ אוֹתִי אַל עוֹד תָּבִיא בְּחֶשְׁבּוֹנְךָ, [815]

כִּי נִצְחוֹנִי הַמְפֹאָר בַּקְּרָב / עִם הַתֻּרְכִּים אַתֶּם שַׂמְתֶּם לְאַל.

חֲקֹר מֵאֵיזֶה גְּדוּד הַסַּיָּרִים, / וּמִיהוּ רֹאשׁ הַמִּשְׁפָּחָה וּשְׁמוֹ,

וְכַאֲשֶׁר תִּמְצָא אֶחָד מֵהֶם,/ הַלְקֵהוּ עַל יָדָיו וְעַל רַגְלָיו;

הַחְרֵם אֶת רְכוּשׁוֹ, אֱסֹר רַגְלָיו,/ הַעֲמִיסֵהוּ עַל גַּב פִּיל גָּבוֹהַּ,

וְאֶל הַשַּׁהְרְיָר כָּפוּת שָׁלְחֵהוּ,/ וּבֶחָצֵר יָכְרַע הָאִישׁ לַטֶּבַח. [820]

אַבְנֵי חֵן וְכִסְאוֹת שֶׁנְהָב וָכֶסֶף,/ רִקְמָה כְּתָרִים וְאוֹצָרוֹת הַרְבֵּה,

אֲשֶׁר לָהֶם שָׁלָל מִצְּבָא אִירָן / הַכֹּל בַּכֹּל כִּדְרִישָׁתְךָ יָבִיאוּ.

כִּי בַּמִּישׁוֹר הַזֶּה שָׁהִים רַבִּים / שָׁהוּ, כֻּלָּם מְהֻלָּלִים בָּאָרֶץ.

מִסִּין וּמִסַּקְלָבּ, מִוַּהְר וְהֹדּוּ,/ כֻּלָּם כְּבֵדִים בְּכֶסֶף וּבְזָהָב.

מֵאֵלֶּה מַתָּנָה לַשָּׁהּ תְּחִלָּה,/ רַק אַחַר־כֵּן לִי וְאַף לְךָ.' [825]

טוּס, הַמַּצְבִּיא, עִם לוֹחֲמָיו יָצְאוּ / לִשְׂדֵה הַמִּלְחָמָה, וְשָׁם אָסְפוּ

כִּתְרֵי עִנְבָּר וְאַבְנְטֵי זָהָב,/ רִקְמָה מֵרוּם כִּסְאוֹת מַלְכוּת מִשֵּׁן,

חִצִּים, קְשָׁתוֹת, כְּלֵי נֶשֶׁק לְמַכְבִּיר,/ וְגַרְזִנִּים וַחֲרָבוֹת מֵהֹדּוּ,

וְהַר הֵקִים בֵּין הֶהָרִים הַשְּׁנַיִם,/ וְהַצְּבָאוֹת הִבִּיטוּ וְתָמָהוּ.

פָּרָשׁ רְחַב חָזֶה, יוֹרֶה בְּקֶשֶׁת,/ אַמִּיץ בָּרוּחַ וְאֵיתָן בַּגּוּף, [830]

יָרָה חֵץ בֶּן אַרְבַּע נוֹצוֹת מֵעַל / הָעֲרֵמָה וְלֹא הִשִּׂיג קָצֶהָ.

כִּרְאוֹת כֵּן תַּהַמְתַּן עָמַד נִדְהָם,/ וּבִתְפִלָּה פָּנָה אֶל הַבּוֹרֵא

וְשָׂח: 'בִּימֵי חֶלְדֵּנוּ הַחוֹלְפִים,/ פַּעַם עוֹרְכִים מִשְׁתֶּה וּפַעַם קְרָב.

מַעֲבִירִים רְכוּשׁ מִיָּד לְיָד;/ יֵשׁ מְאֵרָה יָבִיא, וְיֵשׁ בְּרָכָה.

פְּלוֹנִי בְּיֶגַע רַב אוֹסֵף אוֹצָר,/ וְאַלְמוֹנִי אוֹכֵל אֶת פֵּרוֹתָיו. [835]

כָּמוּס וְהַכָקָן מִסִּין הֶחְלִיטוּ / לְהַעֲלוֹת בְּאֵשׁ אֶת שְׂדוֹת אִירָן.

בְּאֵלֶּה הַפִּילִים, בָּרְכוּשׁ הַזֶּה,/ בַּלּוֹחֲמִים, בַּמַּחְסָנִים הָאֵלֶּה,

בָּאוֹצָרוֹת וּבַהֲמוֹן הָעָם / בָּטְחוּ, וְלֹא הִזְכִּירוּ שֵׁם יַזְדָּן,

בּוֹרֵא שָׁמַיִם, אֶרֶץ וְהַזְּמָן./ רַב הַגָּלוּי, אַךְ גַּם נִסְתָּר בָּרָא.

הָיָה צָבָא לָהֶם – אֵינֶנּוּ עוֹד;/ כָּל מְזִמּוֹתֵיהֶם עָלוּ בַּתֹּהוּ. [840]

עַתָּה אֶת נִכְבְּדֵי מְדִינוֹתָם,/ הַנְּסִיכִים הַנִּבְחָרִים בָּהֶם

עַל פִּילֵיהֶם אֶשְׁלַח לַשַּׁהְרְיָר,/ גַּם אֶת כִּסְאוֹת הַפָּז וְהַכְּתָרִים,

כְּבֻדָּה רַבָּה עַל גַּב גְּמַלִּים קַלִּים / אֶשְׁלַח מֵהַמֻּבְחָר בַּחֲפָצִים.

מִבְּלִי לָנוּחַ אֲמַהֵר אֶל גַּנְג./ הַהַמְתָּנָה עֶלְבּוֹן הִיא לַלּוֹחֵם;

לִסְלֹחַ לָרוֹצֵחַ הָאָשֵׁם,/ לַחְשׂךְ נַפְשׁוֹ מִמָּוֶת – אַךְ חֻלְשָׁה הִיא. [845]

בְּדָם נִרְחַץ כֻּלָּנוּ אֶת יָדֵינוּ;/ לָרְשָׁעִים מָנוֹחַ לֹא אֶתֵּן.

רָאשֵׁי עוֹבְדֵי הָאֱלִילִים אַתִּיז,/ וַאֲגַלֶּה הַדֶּרֶךְ לְיַזְדָּן.'

אָמַר אֵלָיו גּוּדַרְז: 'אַי, אִישׁ עֵצָה!/ רְאֵה חַיִּים כָּל עוֹד מָקוֹם וּזְמָן!

רֻסְתַּם בִּקֵּשׁ שָׁלִיחַ, כִּי רִאשׁוֹן / יֵצֵא אַמִּיץ עִם הַבְּשׂוֹרָה לַשָּׁהּ.

בְּפַרִיבֻּרְז בֶּן כַּי־כָּוֻס בָּחַר,/ קְרוֹב מִשְׁפָּחָה יָשִׁיר לַשָּׁהַנְשָׁהּ, [850]

וְכֹה אָמַר אֵלָיו: 'לוֹחֵם, אִישׁ־שֵׁם!/ נָסִיךְ גָּדוֹל מִזֶּרַע מְלָכִים,

חָכָם רַם־יַחַשׂ וּמִדּוֹת טוֹבוֹת!/ בְּךָ, בָּרוּךְ, שְׂמֵחִים כָּל מַכָּרֶיךָ.

אֱזֹר מָתְנֶיךָ, וְאִגֶּרֶת זֹאת / הָבִיאָה אֶל הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ.

אִתְּךָ תּוֹבִיל אֶת הַכְּבוּלִים בָּזֶה,/ אֶת הַגְּמַלִּים עִם כָּל הָרְכוּשׁ הַזֶּה,

אֶת אֵלֶּה הַכְּתָרִים וְהַצְּמִידִים,/ אֶת הַפִּילִים וְאֶת כִּסְאוֹת הַשֵּׁן.' [855]

עָנָהוּ פַרִיבֻּרְז: ‘אַרְיֵה בְּלִי מֹרֶךְ!/ הִנֵּה חָגַרְתִּי אֶת מָתְנַי לַדֶּרֶךְ.’


רוסתּם כותב איגרת לכַּי־כוּסרַוּ

רֻסְתַּם קָרָא אֵלָיו סוֹפֵר מָהִיר,/ וְכָל אֲשֶׁר צָרִיךְ לֵאמֹר, הִכְתִּיב לוֹ.

בִּדְיוֹ עִנְבָּר עַל מֶשִׁי צִבְעוֹנִי,/ בִּפְקֻדָּתוֹ כָּתַב אֶת הָאִגֶּרֶת.

דְּבָרוֹ פָּתַח בְּשֶׁבַח אֱלֹהִים,/ אֲשֶׁר הָיָה, הֹוֶה וְגַם יִהְיֶה,

בּוֹרֵא שַׁבְּתַאי, יָרֵחַ וְחַמָּה,/ אָמַּן הַזֹּהַר, הַגְּבוּרָה, הַכֶּתֶר: [860]

'שָׁמַיִם, אֲדָמָה וּזְמַן שֶׁלּוֹ הֵם,/ בִּפְקֻדָּתוֹ הַנֶּפֶשׁ וְהַשֵּׂכֶל.

בִּרְכַּת הָאֱלֹהִים עַל רֹאשׁ הַשָּׁהּ,/ גּוֹרָל אַל יִזָּכֵר בּוֹ עַד עוֹלָם.

כְּמִצְוָתְךָ בֵּין שְׁנֵי הָרִים נִכְנַסְתִּי;/ צְבָא מְדִינוֹת שָׁלשׁ שָׁם הִתְאַסֵּף,

יוֹתֵר מִמֵּאָה אֶלֶף שׁוֹלְפֵי חֶרֶב / הָיוּ שָׁם לָאוֹיֵב לַמִּלְחָמָה:

סִינִים, הָדִּים, שִׁכְּנִים וְכֻּשָׁנִים – / צָבָא מִסִּין וְעַד נְהַר הַסִּנְד, [865]

וּמִכַּשְׁמִיר עַד מַרְגְּלוֹת הַשַּׁהְד – / פִּילִים, אַפִּרְיוֹנִים וְאֹהָלִים.

לִבִּי בָּטַח בְּכֹחֲךָ, הַשָּׁהּ,/ כְּלָיָה הֵבֵאתִי עֲלֵיהֶם בַּקְּרָב.

אַרְבָּעִים יוֹם נִלְחַמְנוּ זֶה בָּזֶה,/ לֵאמֹר יָכֹלְתָּ: “עוֹלָמָם הוּצַר!”

כֻּלָּם שָׁהִים הָיוּ, מַלְכֵי עַמִּים / עִם נְזָרִים, כִּסְאוֹת וְאוֹצָרוֹת.

לְמַרְגְּלוֹת שְׁנֵי הֶהָרִים בָּעֵמֶק / לֹא תַּעֲבֹר מֵהֲרוּגִים וָדָם. [870]

לְאֹרֶךְ אַרְבָּעִים פַּרְסָה פְּרוּשָׂה / בִּצָּה מֵאֲדָמָה וְדַם אָדָם.

לוּ אֶת הַכֹּל אָמַרְתִּי לְסַפֵּר,/ אָרַךְ אָז מִכְתָּבִי יוֹתֵר מִדַּי.

כָּל הַשָּׁהִים אֲשֶׁר אוֹתָם אָסַרְתִּי,/ וּבַפְּלָצוּר מִפִּילֵיהֶם שָׁמַטְתִּי,

שָׁלַחְתִּי אֶל כֻסְרַוּ עִם מַתָּנוֹת / וַאֲבָנִים טוֹבוֹת יָפוֹת לְמֶלֶךְ.

עַתָּה פָּנַי וּמְגַמָּתִי לַקְּרָב,/ אוּלַי גֻּרוּי לִפְנֵי חַרְבִּי יוֹפִיעַ, [875]

כִּי אָז רֹאשׁוֹ אַכְתִּיר בְּכִידוֹנִי / תְּמוּרַת רֹאשׁ סִיָוֻשׁ, נְשִׂיא עַמֵּנוּ.

יְהַלְלוּךָ כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת,/ וּתְהִי הַהַצְלָחָה מְנָת חֶלְקֶךָ.'

רֻסְתַּם חָתַם אֶת מְגִלַּת הַסֵּפֶר,/ וּלְבֶן כָּוֻס, לְפַרִיבֻּרְז, מָסַר

עִם הַפִּילִים וְהַמְּלָכִים וְעִם / אַלְפֵי גְּמַלִּים הָעֲמוּסִים שָׁלָל.

בֶּן כַּי־כָּוֻס יָצָא בְּלֵב שָׂמֵחַ / לָבוֹא חוֹגֵג לִפְנֵי הַשָּׁהּ כֻסְרַוּ. [880]

רֻסְתַּם הַפִּיל לִוָּהוּ בְּצֵאתוֹ,/ אִתּוֹ שָׂרָיו וְגִבּוֹרֵי צְבָאוֹ.

כְּהִפָּרְדָם חִבְּקָהוּ עַל חָזֵהוּ,/ וְהַנָּסִיךְ הִזִּיל דְּמָעוֹת חַמּוֹת.

כְּהִגָּלוֹת שְׁחוֹר תַּלְתַּלֵּי הַלַּיְלָה,/ חָזַר רֻסְתַּם לְמַחֲנֵה צְבָאוֹ.

הוּא וְשָׂרָיו שִׂמְּחוּ לִבָּם בַּיַּיִן / לְקוֹל זִמְרָה וְעוּד וּלְקוֹל חָלִיל,

עַד זֶה מִזֶּה שְׂבֵעֵי רָצוֹן נִפְרָדוּ,/ וְכָל אֶחָד פָּרַשׁ לִמְנוּחָתוֹ. [885]

שֶׁמֶשׁ זוֹרֵחַ כְּדִינָר צָהֹב / קָרַע צְעִיף הַלַּיְלָה הַכָּחֹל.

מִפֶּתַח אֹהֶל הַמַּצְבִּיא עָלוּ / אֲזַי תְּרוּעַת קְרָנוֹת וְרַעַם תֹּף.

רֻסְתַּם מִהֵר לַחְגֹּר אֶת חֲלָצָיו,/ עָלָה עַל רַכְשׁ לָשֶׁבֶת בָּאֻכָּף.

צִוָּה אֶת אֲנָשָׁיו צֵידָה לָקַחַת,/ כִּי דֶּרֶךְ מְיַגַּעַת לִפְנֵיהֶם.

אֶל הַמִּדְבָּר יָצְאוּ, נָתִיב אָרֹךְ,/ מְצֻיָּדִים וּמוּכָנִים לַקְּרָב. [890]

רֻסְתַּם פָּנָה לְטוּס וּלְגִיו לֵאמֹר:/ 'אַתֶּם אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם הַגִּבּוֹרִים!

הַפַּעַם אֶלָּחֵם בְּכָל כֹּחִי,/ וְאֶת עוֹלַם הַמְּרֵעִים אָצֵר.

הַתַּחְבּוּלָן מִסִּנְד, מִי זֶה חָשַׁב כִּי / יָבִיא צָבָא מִסִּין, סַקְלָבּ וְהֹדּוּ?

אוֹתוֹ בַּקְּרָב כֹּה אֲשַׁגַּע, גּוּפוֹ / אָשִׂים אָבָק עַל קֶבֶר סִיָוֻשׁ,

עַד כִּי מִסִּין, שִׁנְגָּן, סַקְלָבּ וְהֹדּוּ / לֹא עוֹד יַזְכִּירוּ לְטוֹבָה אֶת שְׁמוֹ.' [895]

הִכָּה בַּתֹּף. אָבָק עָלָה מָרוֹם,/ הַלּוֹחֲמִים כִּסּוּ אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה.

מִשּׁוֹחֲרֵי הַקְּרָב, אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם,/ עָלוּ שָׁמַיְמָה צַעֲקוֹתֵיהֶם.

שְׁתֵּי תַּחֲנוֹת מִשְּׂדֵה־הַקְּרָב עָשׂוּ,/ כָּל הָעוֹלָם הִשְׁחִיר מֵחֲלָלִים.

רָאָה חֻרְשָׁה וְשָׁם חָנָה, צְבָאוֹ / כִּסָּה אֶת הַמִּישׁוֹר וְהַנָּהָר,

וְהוּא עִם מְפַקְּדָיו בִּלּוּ בַּיַּיִן:/ אֵלֶּה שְׂמֵחִים וְאֵלֶּה שִׁכּוֹרִים. [900]

שְׁלִיחִים הִגִּיעוּ מֵהַמְּחוֹזוֹת,/ מֵאֵת הַנְּסִיכִים אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם,

עִם דּוֹרוֹנוֹת וַחֲפָצִים וָרֶכֶשׁ,/ לְהַנִּיחָם לִפְנֵי רֻסְתַּם אִישׁ נֶפֶשׁ.


רוּסתּם מקבל איגרת תשובה מכַּי־כוּסרַוּ

מִסּוֹבְבָם לֹא נָחוּ הַשָּׁמַיִם,/ וְכַאֲשֶׁר עָבְרוּ יָמִים מִסְפָּר,

הוֹפִיעַ אִישׁ לִפְנֵי שַׁלִּיט אִירָן / וְשָׂח: ‘בָּא פַרִיבֻּרְז בֶּן כַּי־כָּוֻס!’

יָצָא הַמֶּלֶךְ לְקַבֵּל פָּנָיו / בַּחֲצוֹצְרוֹת, בְּתֹף וּבְחַיִל רַב. [905]

כְּגֶשֶׁת פַרִיבֻּרְז קָרוֹב לַשָּׁהּ,/ נָפַל אַפַּיִם אַרְצָה לְפָנָיו,

שְׁבָחִים הַרְבֵּה הִשְׁמִיעַ בְּאָזְנָיו,/ וְכֹה אָמַר: 'אַי, מֶלֶךְ בֶּן מַזָּל!

בְּךָ יָשִׂישׂ רָקִיעַ בַּמָּרוֹם / וְהָעוֹלָם יִחְיֶה בְּצִדְקָתְךָ.'

הִגִּישׁ לו אֶת מִכְתַּב הַפַּהְלַוָן,/ וּמֶלֶךְ הָעוֹלָם קְרָאוֹ עַד תֹּם,

וְהִתְפַּעֵל מִזֶּה הַקְּרָב הָעַז,/ אֲשֶׁר עָלָיו סִפֵּר מַצְבִּיא הֶחָיִל. [910]

סָקַר אֶת הַשְּׁבוּיִים וְהַפְּצוּעִים,/ בָּחַן אֶת הַגְּמַלִּים וְהַפִּילִים,

וּמוֹשְׁכוֹתָיו הִפְנָה לְצַד הַדֶּרֶךְ./ מֵעַל רֹאשׁוֹ הַגֵּא הֵסִיר כִּתְרוֹ,

צָנַח מֵאֻכָּפוֹ, הִשְׁתַּחֲוָה אַפַּיִם / לִפְנֵי יַזְדָּן וְשָׂח: 'שַׁלִּיט טָהוֹר,

בֶּן־הָעַוְלָה הִכְבִּיד עָלַי יָדוֹ,/ אוֹתִי יִתֵּם וְהֶעֱצִיב מְאֹד.

אַתָּה מִכְּאֵב וָצַעַר גְּאַלְתַּנִי,/ וְזִכִּיתַנִי בְּכִסֵּא וּבְכֶתֶר. [915]

הָאָרֶץ וְהַזְּמַן הֵם עֲבָדַי,/ וְהָעוֹלָם מָלֵא בְּאוֹצְרוֹתַי.

אֲנִי מוֹדֶה לְךָ, לֹא לַצָּבָא,/ רַק זֹאת בִּקַּשְׁתִּי: שְׁמרֹ לִי אֶת רֻסְתַּם!'

כְּכַלּוֹתוֹ, חָזַר לַאֲנָשָׁיו,/ עָבַר עַל הַפִּילִים וְהַשְּׁבוּיִים,

אוֹתָם צִוָּה לִשְׁלֹחַ בִּכְבָלִים / אֶל כָּל שְׁאָר הַמִּסְכֵּנִים בַּכֶּלֶא;

וְהַשָּׁלָל הָרַב, כָּל הַכְּבֻדָּה,/ לִמְסֹר לְגִזְבְּרֵי הַמַּמְלָכָה. [920]

אַרְמוֹן יָפֶה פִּנּוּ בְּמִצְוָתוֹ,/ אֲשֶׁר יִשְׁכֹּן בּוֹ הַכָקָן מִסִּין.

לַמַּעֲנֶה הִקְדִּישׁ הוּא יוֹם תָּמִים,/ נָטַע אִילָן בְּגַן הַתִּפְאָרָה.

פָּתַח בְּשֶׁבַח הַבּוֹרֵא, אֲשֶׁר / הִנְחִיל לוֹ אֶת הַנִּצָּחוֹן בַּקְּרָב:

'אֲדוֹן הַשֶּׁמֶשׁ וְגַלְגַּל שָׁמַיִם./ מִמֶּנּוּ מִלְחָמָה וּבְרִית שָׁלוֹם.

תָּלָה אֶת הַשָּׁמַיִם כִּירִיעָה,/ וְהָעוֹלָם פֵּאֵר בְּאוֹר וּבְחשֶׁךְ. [925]

לְאִישׁ פְּלוֹנִי הוֹעִיד מַזָּל שָׁחוֹר,/ לְאַלְמוֹנִי – כִּסֵּא מַלְכוּת הָדוּר,

שִׂמְחָה וָצַעַר – מִיַּזְדָּן קָדוֹשׁ,/ מִמֶּנּוּ הַגְּבוּרָה וְהַיִּרְאָה.'

אַחֲרֵי־כֵן הוֹסִיף: 'אַי, פַּהְלַוָן,/ הֱיֵה טָהוֹר בַּנֶּפֶשׁ וּבַגּוּף.

אֲשֶׁר מָנִיתָ בַּמִּכְתָּב, הִגִּיעַ:/ שְׁבוּיִים,פִּילִים, כִּסְאוֹת מַלְכוּת, כְּתָרִים,

רִקְמוֹת מֶשִׁי מִסִּין, כִּסְאוֹת שֶׁנְהָב,/ סוּסֵי עֲרָב, צְמִידִים וְקוֹבָעִים, [930]

גְּמַלִּים בְּלֹא מִסְפָּר נוֹשְׂאֵי שָׁלָל,/ בִּגְדֵי שׁוֹעִים, שְׁטִיחִים וּמַרְבַדִּים,

צִיּוּד לַחֲגִיגוֹת וּלְמִשְׁתָּאוֹת./ מִי בְּפָנֶיךָ יִתְיַצֵּב בַּקְּרָב,

אִם בִּינָתוֹ לֹא הִסְתַּתְּרָה מִמֶּנּוּ,/ אוֹ מְתַעֵב אֶת הַחַיִּים אֵינֶנּוּ?

עַל הֶעָמָל אֲשֶׁר בֵּין הָאוֹיְבִים / נִשֵּׂאתָ בַּשָּׂדֶה יוֹמָם וָלַיְלָה.

הַיְדִיעוֹת הִגִּיעוּ בְּלִי חָשָׂךְ,/ אַךְ לֹא פָּתַחְתִּי פִּי בִּפְנֵי זָרִים, [935]

רַק יוֹם וָלַיְלָה אֶל יַזְדָּן קָדוֹשׁ,/ בְּלֵב שָׁבוּר פָּרַשְׂתִּי אֶת כַּפַּי.

הַשָּׁהּ, אֲשֶׁר רֻסְתַּם הוּא מַצְבִּיאוֹ,/ יַעֲמֹד בַּעֲלוּמָיו עַד בְּלִי יָרֵחַ.

אֵין לַשָּׁמַיִם עֶבֶד כְּמוֹתְךָ,/ אַהֲבָתָם תִּהְיֶה מְנָת חֶלְקֶךָ.'

תַּם הַמִּכְתָּב וְתַמּוּ הַשְּׁבָחִים./ כֻסְרַוּ הִטְבִּיעַ חוֹתָמוֹ עָלָיו,

הִזְמִין מֵהָאוֹצָר שִׂמְלַת כָּבוֹד,/ רִתְמוֹת סוּסִים וְאַבְנְטֵי פְּאֵר; [940]

עוּלֵי שָׁנִים מְתֻלְתָּלִים מֵאָה,/ מֵאָה סוּסִים רִתְמוֹתֵיהֶם זָהָב,

מֵאָה גְּמַלִּים עִם שֵׁשׁ מָשְׁזָר מִסִּין / וְעוֹד מֵאָה נוֹשְׂאִים שְׁטִיחֵי רִקְמָה;

שְׁתֵּי טַבָּעוֹת מְשֻׁבָּצוֹת כַּדְכֹּד,/ וְכֶתֶר מִזָּהָב וּמִפְּנִינִים;

תִּלְבּשֶׁת מֶלֶךְ רְקוּמָה זָהָב,/ צָמִיד, עֲנָק, אַבְנֵט – אַף הֵם זָהָב.

גַּם מַתָּנוֹת לָאַלּוּפִים הֵכִינוּ,/ אוֹצָר שָׁלֵם רוֹקַן בְּצַו הַשָּׁהּ. [945]

לְפַרִיבֻּרְז הֵכִין אַלָּה וָחֶרֶב,/ כֶּתֶר זָהָב וְנַעֲלֵי זָהָב,

וְלַחֲזֹר צִוָּהוּ לְרֻסְתַּם,/ לָבוֹא אֶל הַמַּצְבִּיא עִם הַפְּקֻדָּה:

'מִמִּלְחָמָה בְּשָׁהּ תּוּרָן אַל תֶּרֶף!/ אַל מְנוּחָה, אַל סְעֻדָּה, אַל שְׁנָת.

שִׂים, אִם תּוּכַל, אֶת רֹאשׁ אַפְרָסִיָבּ / הַמְהֻלָּל בַּעֲנִיבַת הַחֶבֶל!'

בַּחֲזָרָה, כְּחֵפֶץ לֵב הַמֶּלֶךְ,/ יָצָא מִמֶּנּוּ פַרִיבֻּרְז לַדֶּרֶךְ. [950]


הידיעות על קרב הצבאות מגיעות אל אפראסיאבּ

שְׁמוּעוֹת הִגִּיעוּ אֶל אַפְרָסִיָבּ, לֵאמֹר:/ 'יָצְאָה שַׁלְהֶבֶת מִמֵּימֵי הַשַּׁהְד,

כָּמוּס, מַנְשׁוּר וְהַכָקָן מִסִּין / הֻכּוּ מַכָּה נִצַּחַת בְּתוּרָן.

צָבָא כָּבֵד בָּא מֵאִירָן לַקְּרָב,/ אֲשֶׁר הֵצֵר אֶת מְסִלַּת הַשַּׁחַק.

אַרְבָּעִים יוֹם נִטְּשָׁה הַמִּלְחָמָה,/ וְיוֹם דָּמָה לְלַיְלָה בְּעֵינוֹ,

כִּי הָאָבָק כִּסָּה אֶת עֵין הַשֶּׁמֶשׁ,/ מַזַּל תּוּרָן, הָעֵר תָּמִיד, נִרְדַּם, [955]

וּמִצְּבָאֵנוּ הַכָּבֵד מְאֹד / אַף לֹא פָּרָשׁ אֶחָד שָׂרַד לַקְּרָב.

אֶת הַפַּהְלַוָנִים הַנּוֹדָעִים / כֻּלָּם כָּבְלוּ בָּאֲזִקִּים כְּבֵדִים.

לְחֶרְפָּתָם הֻטְּלוּ עַל הַפִּילִים,/ וּמֻקָּפִים צָבָא עַד שְׁנֵי מִילִין

הֻסְּעוּ מִשָּׁם אֶל מֶרְחֲבֵי אִירָן,/ וּבֵין הָאַלּוּפִים גַּם הַכָקָן.

מֵרֹב הַחֲלָלִים בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב / אֵין מַעֲבָר פָּנוּי לְאִישׁ בַּדֶּרֶךְ. [960]

בֵּין כֹּה וָכֹה פִּירָן עִם לוֹחֲמָיו / הָיוּ עַתָּה בַּדֶּרֶךְ אֶל כֻתָּן.

אַךְ לֹא נִשְׁאַר אִישׁ סִין, כֻּשָׁן וְהֹדּוּ,/ שֶׁלֹּא קָרָא חֲקַק חֶרֶב רֻסְתַּם.

לְאֹרֶךְ שְׁנֵי מִילִין הַדָּם הִגִּיעַ,/ רֵיקָה הָאֲדָמָה מִגִּבּוֹרִים,

בְּעוֹד צְבָא אִירָנִים כָּבֵד קָרֵב,/ אֲשֶׁר רֻסְתַּם נוֹהֵג בּוֹ לְנָקָם.

אִם יִפְגְּשׁוּנוּ בַּשָּׂדֶה, הָהָר / יִהְיֶה מִישׁוֹר, וְהַמִּישׁוֹר לְהָר.' [965]

שָׁמַע אַפְרָסִיָבּ אֶת הַדְּבָרִים,/ וּכְאֵב נִמְלָא לִבּוֹ, רֹאשׁוֹ – אֵין נַחַת.

קָרָא אֶת מוּבַּדָיו וַחֲכָמָיו,/ וְהֶאֱרִיךְ בְּדִבּוּרוֹ לֵאמֹר:

'צָבָא שׁוֹחֵר קְרָבוֹת שָׂם מֵאִירָן / פָּנָיו אֶל עֵבֶר מְפַקְּדֵי צְבָאֵנוּ.

נִשְׁבֹּר נִשְׁבַּר צְבָאֵנוּ הַכָּבֵד,/ הַמְצֻיָּד וְרַב עַד בְּלִי מִסְפָּר.

מִצַּעַר עַל כָּמוּס וְהַכָקָן,/ תֹּאמַר, “שַׁחוֹתִי עַד עָפָר.” [970]

אִם כֹּה הַרְבֵּה נָפְלוּ וְנִפְצְעוּ,/ וּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים כְּבוּלִים בַּאֲזִקִּים,

מַה נַּעֲשֶׂה וּמָה הָאֲרוּכָה?/ אֵיךְ רֹאשׁ נָקֵל לְנֹכַח הָאָסוֹן?

אִם תַּהַמְתַּן הוּא הַמַּצְבִּיא,/ הוּא לֹא יַשְׁאִיר כִּי אִם שָׁמִיר וָשַׁיִת.

כְּהוֹבִילִי צְבָאִי לְרַי, הָיָה / עוֹד נַעַר, וְדָמָה לְסוּף עָדִין,

אַךְ הוּא נִגַּשׁ, הֵרִים אוֹתִי לְמַעְלָה,/ וְכָל הַגִּבּוֹרִים הִשְׁתּוֹמְמוּ לוֹ. [975]

חֲגוֹרָתִי וְאַבְזֵמִי שָׁבַר,/ וּמִיָּדָיו נָפַלְתִּי לְרַגְלָיו.

עָצְמָה כָּזֹאת רָאִיתִי בְּעֵינַי,/ אַךְ גַּם שָׁמַעְתִּי עַל עֲלִילוֹתָיו,

מַה לְּבַדּוֹ בְּכֹבֶד אַלָּתוֹ / עוֹלֵל לְנִכְבְּדֵי מָזַנְדַּרָן.

וּמַה צָּרוֹת הֵמִיט הָאִישׁ הַזֶּה / עַל פָּרָשֵׁי תּוּרָן בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב.'

הַנִּכְבָּדִים עָרְכוּ אֶת תְּשׁוּבָתָם./ מִמְּקוֹמָם הֵם קָמוּ וְאָמְרוּ: [980]

'אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם מִסִּין וּמִסַּקְלָבּ / אָמְנָם בִּקְּשׁוּ מָדוֹן וּמִלְחָמָה,

אֲבָל אִישׁ מִצְּבָאֵנוּ לֹא חָסֵר,/ וּמַמְלַכְתֵּנוּ נְקִיָּה מִדָּם.

מַה מְפַחֵד אַתָּה מִתַּהַמְתַּן?/ כֹּה תְּגָרֶה אֶת תַּאֲבוֹן שׂוֹנְאֵנוּ.

אָכֵן מֵרֶחֶם אֵם לָמוּת נוֹעַדְנוּ,/ חָגַרְנוּ אֶת מָתְנֵינוּ, לֹא הִתַּרְנוּ,

וְאִם רַגְלָיו תִּדְרֹכְנָה בְּאַרְצֵנוּ / עַל מַעֲשֵׂהוּ זֶה יִשָּׂא עָנְשׁוֹ. [985]

אִם לַנָּקָם נַחְגֹּר מָתְנֵינוּ יַחַד,/ לֹא יִוָּתֵר אִישׁ מֵהָאִירָנִים.'

אַפְרָסִיָבּ שָׁמַע אֶת הַתְּשׁוּבָה,/ מִלּוֹחֲמָיו הֶעְדִּיף אַנְשֵׁי לָשׁוֹן,

קָרָא אֵלָיו אֶת נוֹעֲזֵי חֵילוֹ,/ וּבְהִנָּזְרוֹ מִיַּיִן וּמִשְּׁנָת,

פָּתַח אֶת אוֹצָרוֹ, שִׁלֵּם שָׂכָר,/ חִזֵּק אֶת הַנְּשָׁמָה בְּדַם הַלֵּב.75

הַלּוֹחֲמִים כִּסּוּ פְּנֵי אֲדָמָה,/ תֹּאמַר: ‘יָרְדוּ שְׁחָקִים לַנְּקָמָה’. [990]


קרב רוּסתם עם כּאפוּר אוכל האדם

בְּעוֹד נִכְלֵי הַשָּׁהּ מִתְגַּלְגְּלִים / בָּא פַרִיבֻּרְז אֶל הַגִּבּוֹר רֻסְתַּם

בְּלֵב עַלִּיז וּלְבוּשׁ מַלְכוּת בַּיָּד,/ וּבְתוֹכוֹ צָרוּר גַּם כֶּתֶר גַּם עָגִיל,

וְגֵו הַפִּיל שָׂשׂ לְמַרְאֵה עֵינָיו./ הָאַלּוּפִים הִגִּיעוּ וְהִשְׁמִיעוּ

הַלֵּל וָשֶׁבַח לְגִבּוֹר־הַחַיִל:/ 'תִּתֵּן הָאָרֶץ לְרֻסְתַּם פִּרְיָהּ,

שַׁלִּיט עוֹלָם יִשְׂמַח וְיַעֲלֹז בּוֹ,/ יָנִיבוּ שְׂדוֹת אִירָן בּוֹ יְבוּלָם.' [995]

מִשָּׁם כָּל הַצָּבָא, רֻסְתַּם בָּרֹאשׁ,/ יָצְאוּ לְסֻגְֹד, וְשָׁם שָׁהוּ שְׁבוּעַיִם

בְּצֵיד הָעֲרוֹדִים וּבְמִשְׁתָּאוֹת,/ וְכֹה עָבַר הַזְּמַן בַּנְּעִימִים.

כְּתֹם שְׁבוּעַיִם שׁוּב יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ./ אַחַר הַתַּחֲנָה הָרִאשׁוֹנָה

קָרְבוּ לְעִיר, וְשֵׁם הָעִיר בִּידָד;/ מִבְצָר הָיְתָה, נוֹשָׁב בַּאֲנָשִׁים76

אֲשֶׁר כַּלְכָּלָתָם עַל בְּשַׂר אָדָם./ יְפֵי הַתֹּאַר לִשְׁחִיטָה נוֹעָדוּ, [1000]

כִּי לְשֻׁלְחָן הַמֶּלֶךְ הַטָּמֵא / הֻגַּשׁ בְּשַׂר יְלָדִים רַכִּים בִּלְבָד.

מִבְּשַׂר הָעֲבָדִים, אֲשֶׁר הָיוּ / יְפֵי מַרְאֶה וּבְקוֹמָתָם בְּלִי פְּגָם,

הוּכְנוּ מַעֲדַנֵּי מִטְבַּח הַמֶּלֶךְ,/ וְאֵלֶּה פַּת בַּגּוֹ הָיוּ יוֹם יוֹם.

רֻסְתַּם הִקְצָה אָז שְׁלשֶׁת אֲלָפִים / פָּרָשׁ עוֹטֵי שִׁרְיוֹן וַחֲמוּשִׁים,

וְלַמִּבְצָר שְׁלָחָם עִם גֻּסְתַּהַם / בַּרֹאשׁ, וּשְׁנַיִם אַלּוּפִים אִתּוֹ: [1005]

אֶחָד – בִּיזַ’ן בֶּן גִּיו, שֵׁנִי – הַגִ’יר;/ שְׁנֵיהֶם אֵין כְּמוֹתָם בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב.

וְשֵׁם הַשָּׁהּ בָּעִיר הַזֹּאת כָּפוּר,/ וְהוּא מָלַךְ בָּהּ בְּמִנְשָׁר כַּדָּת;

וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע כִּי בָּא צָבָא / עִם אִירָנִי שׁוֹחֵר נָקָם בָּרֹאשׁ,

לָבַשׁ כָּפוּר מְעִיל הַמִּלְחָמָה / וְכָל הָעִיר אִתּוֹ כַּנְּמֵרִים,

כִּי מְטִילֵי פְּלָצוּר וּפָרָשִׁים / מְצֻיָּנִים הָיוּ, סְלָעִים בַּקְּרָב. [1010]

כָּפוּר סוֹעֵר תָּקַף אֶת גֻּסְתַּהַם,/ וְהַצְּבָאוֹת הִתְעַרְבְּבוּ יַחְדָּו.

הָיָה הַמַּאֲבַק בְּכֹחַ בֵּין הַשְּׁנַיִם / דּוֹמֶה לְלַיִשׁ מִשְׂתָּעֵר עַל עֹפֶר.

מִגִּבּוֹרֵי אִירָן נָפְלוּ הַרְבֵּה,/ וְשׁוֹחֲרֵי הַקְּרָב פָּנוּ אָחוֹר.

כִּרְאוֹת גִּבּוֹר הַחַיִל גֻּסְתַּהַם / כִּי הָעוֹלָם לָכוּד בְּכַף הַדִּיו,

צִוָּה אֶת קַשָּׁתָיו לַמְטִיר חִצִּים / וּמַאֲרַב רוֹכְבִים לָשִׂים לַצַּר. [1015]

אָמַר כָּפוּר אֶל מְפַקְּדֵי צְבָאוֹ:/ 'סַדָּן לֹא יִפָּגַע מֵרֹאשׁ הַחֵץ.

הִלָּחֲמוּ בַּחֶרֶב, בָּאַלָּה,/ תִּפְשׂוּ רָאשֵׁי מְפַקְּדֵיהֶם בַּחֶבֶל.'

כֹּה נִלְחֲמוּ זְמַן מָה בְּכֹחַ רַב,/ עַד לֶהָבוֹת עָלוּ מֵהַנָּהָר.

הַרְבֵּה מִבְּנֵי אִירָן נָפְלוּ חָלָל,/ שְׁמֵי רַעַל סָבְבוּ מֵעֲלֵיהֶם.

אָץ גֻּסְתַּהַם וְאֶל בִּיזַ’ן קָרָא:/ 'נַעֵר אֶת מוֹשְׁכוֹתֶיךָ, וּלְרֻסְתַּם [1020]

אֱמֹר: “אֲנַחְנוּ בְּצָרָה גְּדוֹלָה,/ מַהֵר וּבוֹא עִם פָּרָשִׁים מָאתַיִם!”

נָשָׂא רַגְלָיו בִּיזַ’ן בֶּן גִּיו כְּרוּחַ,/ וְעִם הַבַּקָּשָׁה בָּא לְרֻסְתַּם.

רֻסְתַּם הֵאִיץ בְּרַכְשׁ, וְעִם צְבָאוֹ / שָׁעַט בְּלִי לְהַבְדִּיל בֵּין גַּיְא לְגֶבַע.

הוּא בָּא לִשְׂדֵה־הַקְּרָב לִפְנֵי כָּפוּר / כְּאֶשֶׁד הַיּוֹרֵד מֵהַר אָפֵל,

וּבְקוֹל קָרָא לֵאמֹר: ‘רָשָׁע עָלוּב!/ עַתָּה יָבוֹא הַקֵּץ לִגְבוּרָתְךָ.’ [1025]

כָּפוּר תָּקַף בְּעֹז אֶת הָאִילָן / הַמַּלְכוּתִי, מֵנִיב הַפְּרִי הַטּוֹב,

וְאֶת חַרְבּוֹ, כְּאִלּוּ חֵץ הָיְתָה,/ הִנְחִית עַל רֹאשׁ מַכְנִיעַ הַשְּׁחָלִים.

אוּלָם רֻסְתַּם הוֹשִׁיט אֶת מָגִנּוֹ, / וְזֶה עָמַד בִּפְנֵי אִבְחַת הַחֶרֶב.

עַתָּה הִשְׁלִיךְ עַל תַּהַמְתַּן פְּלָצוּר,/ אַךְ זֶה חָמַק מֵעֲנִיבַת הַחֶבֶל.

רֻסְתַּם הִשְׁמִיעַ אֶת קְרִיאַת הַקְּרָב;/ נִדְהָם נִצַּב כָּפוּר עַל מְקוֹמוֹ. [1030]

בֶּן זָל הִנְחִית עָלָיו אֶת אַלָּתוֹ / וּבָהּ שָׁבַר רֹאשׁוֹ וְצַוָּארוֹ.

נָפַל שָׁדוּד כָּפוּר גִּבּוֹר־הַחַיִל,/ מִנְּחִירָיו נִשְׁפַּךְ מֹחַ רֹאשׁוֹ.

רֻסְתַּם, בְּלִי חוּס עַל שׁוֹעַ וְעַל עֶבֶד,/ עָלָה וְהִשְׂתָּעֵר עַל הַמִּבְצָר.

הַנְּצוּרִים בִּצְּרוּ שַׁעֲרֵיהֶם,/ שָׁפְכוּ חִצִּים לִזְרֹעַ בֶּהָלָה,

וְצָעֲקוּ: 'אִישׁ זְרוֹעַ וְחָכְמָה!/ הֵן פִּיל אַדִּיר אַתָּה בְּעוֹר נָמֵר. [1035]

מַה שֵּׁם קֹרָא לְךָ כְּהִוָּלֶדְךָ?/ “מַשְׁלִיךְ פְּלָצוּר” אוֹ “שַׁחַק מִשְׂתָּעֵר”?

8.jpg

חֲבָל עַל עֲמָלְךָ מוּל הַחוֹמָה./ יוֹדְעֵי דָּבָר קוֹרְאִים לָהּ “עִיר הַקְּרָב”.

תּוּר בֶּעָבָר, אַחַר עָזְבוֹ אִירָן,/ אָסַף מֻמְחִים מִכָּל הַמִּקְצוֹעוֹת,

וּבִידֵיהֶם הֵקִים מֵאֲבָנִים, /מֵעֵץ, מִסּוּף וּמִלְּבֵנִים מִבְצָר.

בְּיֶגַע רַב וּבִכְשָׁפִים בְּנָאוֹ,/ וְאוֹצְרוֹתָיו רוֹקֵן בְּלֹא חֶשְׁבּוֹן. [1040]

הַרְבֵּה עָמָל הִשְׁקִיעוּ הַצָּרִים / לְהַעֲלוֹת אָבָק מֵחוֹמוֹתָיו,

אַךְ טֶרֶם אִישׁ גָּבַר עַל הַמִּבְצָר,/ כָּל יְגִיעָם הָרַב עָלָה בַּתֹּהוּ.

שָׁם נֶשֶׁק לְמַכְבִּיר, מָזוֹן בְּשֶׁפַע; / לַהַסְפָּקָה מַעֲבָרִים מִתַּחַת.

אִם תַּעֲמֹל שָׁנִים פֹּה בְּמָצוֹר,/ לִכְבּשׁ אֶת הַמִּבְצָר, תָּצוּר לַשָּׁוְא.

קַלְעֵי תּוֹתָח יִשְּׁרוּ מֵהַחוֹמָה / בְּכֶשֶׁף תּוּר וּבְהַשְׁבָּעוֹת כְּמָרִים.' [1045]

רֻסְתַּם צָלַל בְּמַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ,/ לֵב צְמֵא הַנְּקָמָה הָמָה כְּחֹרֶשׁ.

לֹא לִרְצוֹנוֹ הָיָה הַקְּרָב הַזֶּה./ צָבָא הֵבִיא מִכָּל הָעֲבָרִים,

מִצַּד אֶחָד גּוּדַרְז, וְטוּס מִצַּד שֵׁנִי / עִם הַפִּילִים, תֻּפָּיו וְהַקְּרָנוֹת.

מִצַּד שְׁלִישִׁי יוֹצְאֵי זָבֻּל הִגִּיעוּ,/ לוֹבְשִׁים שִׁרְיוֹן, נוֹשְׂאִים חַרְבוֹת כָּבֻּל.

רֻסְתַּם הַמְנֻסֶּה תָּפַשׂ קַשְׁתּוֹ,/ וּבַמִּבְצָר הַנְּצוּרִים נִדְהָמוּ. [1050]

אֲשֶׁר הֵרִים רֹאשׁוֹ מֵהַחוֹמָה,/ אוֹתוֹ רֻסְתַּם בְּחֵץ הִפִּיל חָלָל.

רֹאשׁ זֶה, הַחֵץ לָחַשׁ לוֹ סוֹד בָּאֹזֶן,/ אוּלָם הַשִּׂיחַ בַּחַיִּים עָלָה לוֹ.

רֻסְתַּם חָפַר מִתַּחַת לַחוֹמָה,/ לְהַשִּׁיל מָגִנֶּיהָ מֵעָלֶיהָ.

תַּחְתֶּיהָ שָׂמוּ סָמוֹכוֹת מֵעֵץ,/ אוֹתָן מָרְחוּ בְּשֶׁמֶן אֲדָמָה.

כְּתֹם הַחֲפִירָה הָאֲרֻכָּה / הִבְעִירוּ אֵשׁ בְּסָמוֹכוֹת הָעֵץ. [1055]

חוֹמַת הַמְּצוּדָה קָרְסָה תַּחְתֶּיהָ,/ וְהַצָּרִים זִנְּקוּ אֶל הָאָבָק.

רֻסְתַּם צִוָּה אֶת לוֹחֲמָיו: ‘הַתְקִיפוּ!/ קַשְׁתוֹתֵיכֶם וְחִצֵּיכֶם הַפְעִילוּ!’

הַנְּצוּרִים חֵרְפוּ נַפְשָׁם בַּקְּרָב / עַל גִּנְזֵיהֶם וּמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם,

עַל שְׂדוֹתֵיהֶם וְעַל שְׁאֵרֵיהֶם./ לוּלֵא נוֹלְדוּ שָׁפַר חֶלְקָם יוֹתֵר.

אוֹתָהּ שָׁעָה עָשׂוּ הָאִירָנִים / דַּרְכָּם בָּרֶגֶל בְּמָגֵן וּבְקֶשֶׁת, [1060]

בְּיַחַד עִם נוֹשְׂאֵי הַכִּידוֹנִים,/ וּלִפְנֵיהֶם בִּיזַ’ן וְגֻסְתַּהַם.

מִסַּעֲרַת הָאֵשׁ וְהַחִצִּים / הַנְּסִיגָה הָיְתָה בִּלְתִּי נִמְנַעַת,

וְכַאֲשֶׁר פָּרְצוּ מֵהַמִּבְצָר,/ בּוֹכִים בָּרְחוּ אֶל מֶרְחֲבֵי הָעֵמֶק.

הַשְּׁעָרִים סָגְרוּ אָז הַצָּרִים,/ לַהֶרֶג וְלַשֹּׁד שָׂמוּ פְּנֵיהֶם.

רַבִּים כָּרְעוּ לַטֶּבַח וְרַבִּים / הוּבְלוּ בַּשְּׁבִי מִשָּׁם, זָקֵן וָנַעַר. [1065]

הַרְבֵּה זָהָב וָכֶסֶף וּכְבֻדָּה,/ וְגַם סוּסִים, שְׁפָחוֹת וַעֲלָמִים

אָסְפוּ הָאִירָנִים בְּתוֹךְ הָעִיר,/ וְהוֹבִילוּם שָׁלָל לַמַּחֲנֶה.

בָּא תַּהַמְתַּן, רָחַץ פָּנִים וָגוּף,/ נָשָׂא תְּפִלָּה וָשֶׁבַח לַבּוֹרֵא,

אָמַר אֶל עַם אִירָן: 'מֵעִם הָאֵל / צְפוּנוֹת עוֹד לָנוּ הַפְתָּעוֹת גְּדוֹלוֹת.

הַלֵּל הַשְׁמִיעוּ עַל הַנִּצָּחוֹן,/ וּתְנוּ כָּבוֹד עַל הַטּוֹבוֹת גְּמָלָנוּ.' [1070]

הַנִּכְבָּדִים הִשְׁתַּחֲווּ אַפַּיִם / לִפְנֵי הָאֱלֹהִים בּוֹרֵא הָאָרֶץ.

כְּכַלּוֹתָם הַשֶּׁבַח לְיַזְדָּן,/ הִשְׁמִיעוּ מַהֲלָל לְתַהַמְתָּן:

'אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ אִישׁ כְּעֶרְכְּךָ / יִשְׂמַח בַּשֵּׁם אֲשֶׁר לְפִי עֶרְכּוֹ,

אוּלָם אַתָּה, גֵּו פִּיל, כַּפּוֹת אַרְיֵה,/ אִישׁ זֹהַר, מֵעוֹלָם קְרָב לֹא שָׂבַעְתָּ.'

אָמַר רֻסְתַּם: "הַכֹּחַ וְהַזֹּהַר / הֵם שַׁי כָּבוֹד מֵאֱלֹהֵי הַצֶּדֶק. [1075]

הֵן גַּם לָכֶם כֻּלְּכֶם חֵלֶק בָּזֶה,/ וְלֹא תַּטִּילוּ דֹּפִי בַּבּוֹרֵא.'

צִוָּה אֶת גִּיו עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים / נוֹשְׂאֵי מָגֵן מְשֻׁרְיָנִים לָקַחַת,

לָחוּשׁ לִגְבוּל כֻתָּן, וְשָׁם לִמְנֹעַ / מֵהַתֻּרְכִּים לְהֵעָרֵךְ שֵׁנִית.

כִּפְרֹעַ לַיְלָה תַּלְתַּלָּיו שְׁחוֹרִים / וְגַב הַסַּהַר שָׁח מִשַּׂרְעַפִּים,

יָצָא גִּיו עִם הַפָּרָשִׁים כַּצַּו,/ וְלֹא עָצַר שְׁלשָׁה יָמִים מִלֶּכֶת. [1080]

הַשֶּׁמֶשׁ שָׂם הַכֶּתֶר עַל רֹאשׁוֹ,/ וְעַל כִּסֵּא הַשֵּׁן יָשַׁב בְּאוֹר,

כְּבוֹא גִּיו גֵּא הָרֹאשׁ מִגְּבוּל תּוּרָן,/ מוֹבִיל שְׁבוּיִים מִלּוֹחֲמֵי הַצָּר,

הַרְבֵּה יָפוֹת כֶּאֱלִילוֹת טַרָז,/ סוּסֵי עֲרָב וְנֶשֶׁק לְמִינֵהוּ.

מָנָה מֵהַשָּׁלָל שָׁלַח לַשָּׁהּ,/ וְהַשְּׁאָר חִלֵּק לַלּוֹחֲמִים.

אַחַר־כֵּן קָמוּ טוּס, גּוּדַרְז וְגִיו,/ רֻהָּם, שִׁידוּשׁ הָעַז וְגֻסְתַּהַם, [1085]

וְגַם בִּיזַ’ן בֶּן גִּיו בֵּין הַשְּׁאָר,/ וְשׁוּב פָּתְחוּ בְּשֶׁבַח הַגִּבּוֹר.

עָנָה וְשָׂח גּוּדַרְז: 'גִּבּוֹר דָּגוּל!/ צְמֵאָה הָאָרֶץ לְאַהֲבָתְךָ.

לְךָ יָאֶה, כִּי פִּינוּ לֹא יֶחְדַּל / שְׁבָחֶיךָ לְהַגִּיד יוֹמָם וָלַיְלָה.

רְאֵה חַיִּים בְּנֶפֶשׁ מְאִירָה,/ צְעִיר מַזָּל תָּמִיד, זָקֵן בַּשֵּׂכֶל.

אַתָּה רַם־יַחַשׂ, בֶּן־פֹּרָת טָהוֹר,/ וְאֵין עוֹד אֵם לָטֹהַר כְּאִמְּךָ, [1090]

אָב אַחַר אָב, וּבֵן אַחַר בֵּן,/ אַל נָא יִתַּם הַגֶּזַע הָאָצִיל.

הַכּוֹכָבִים נוֹטִים אֵלֶיךָ חֶסֶד,/ אַתָּה מַנְהִיג כָּל נְסִיכֵי הָאָרֶץ,

אֲדוֹן עוֹלָם יִהְיֶה מְנוּסָתְךָ,/ מָקוֹם וּזְמַן יִהְיוּ דּוֹרְשֵׁי טוּבְךָ.

מִי תָּר בָּאָרֶץ וְרָאָה עוֹלָם,/ רִיב וְנָקָם, שָׁלוֹם וּמִלְחָמָה,

צָבָא דָּגוּל מִזֶּה עֵינָיו לֹא רָאוּ,/ גַּם לֹא שָׁמַע מִפִּי מוּבַּד זָקֵן [1095]

עַל מְלָכִים, פִּילִים, כִּסְאוֹת שֶׁנְהָב,/ עַל רַמָּכִים וְאוֹצָרוֹת כָּאֵלֶּה.

אוּלָם הַכּוֹכָבִים רָאוּ הַפַּעַם / אֵיכָה הוּבְסוּ עַל הַמִּישׁוֹר בְּכֹה.

נוֹעַצְנוּ וְנִמְלַכְנוּ בְּלִבֵּנוּ,/ וְלֹא תְּרוּפָה מָצָאנוּ לְחָלְיֵנוּ,

עַד כִּי מִלֹּעַ הַדְּרָקוֹן שִׁוַּעְנוּ,/ וְקַשְׁתְּךָ הֵבִיאָה לָנוּ פְּדוּת.

אַתָּה כֶּתֶר אִירָן וְגַם שָׂרֶיהָ,/ דָּגוּל אַתָּה וְאָנוּ עֲבָדֶיךָ. [1100]

יַזְדָּן יִגְמֹל לְךָ עַל מַעֲשֶׂיךָ;/ יִשְׁכֹּן הַצְּחוֹק בְּזָוִיּוֹת שְׂפָתֶיךָ.

לִגְמֹל לְךָ טוֹבוֹת לֹא בְּכֹחֵנוּ, / אַךְ פִּינוּ מָלֵא שֶׁבַח וְתוֹדָה.'

רֻסְתַּם הִלֵּל אֶת הַשָּׂרִים וְשָׂח:/ 'יִרְבּוּ־נָא גִּבּוֹרִים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.

אַתֶּם, בְּנֵי הַחוֹרִין, כָּל מִשְׁעַנְתִּי,/ אוֹר לְבָבִי מֵעִיד עַל לְשׁוֹנִי.

פָּנַי רַעֲנַנִּים מִיפִי פְּנֵיכֶם,/ אַהֲבַתְכֶם זוֹרַעַת אוֹר עָלַי.' [1105]

וְעוֹד הוֹסִיף רֻסְתַּם: 'שְׁלשָׁה יָמִים / נֵשֵׁב שְׂמֵחִים פֹּה וְנָאִיר עוֹלָם,

וּבָרְבִיעִי נֵצֵא בַּחֶרֶב עַל / אַפְרָסִיָבּ, וְאֵשׁ נַצִּית בַּמַּיִם.'

לָזֹאת נֵאוֹתוּ כָּל בָּאֵי הָעִיר./ עַתָּה בָּא תּוֹר הַכּוֹס, הַנֵּבֶל וְהַשִּׁיר. 1026.V


אפראסיאבּ שומע על בוא רוּסתּם

כִּשְׁמֹעַ שָׁהּ תּוּרָן, אַפְרָסִיָבּ,/ כִּי מְמַהֵר רֻסְתַּם לִשְׂדֵה־הַקְּרָב,

מִלְּאָה הַדְּאָגָה חַדְרֵי לִבּוֹ,/ וּלְבוּשׁ מִשְׁיוֹ עָלָיו הָפַךְ קוֹצִים. [1110]

אָמַר: 'לְהִלָּחֵם בּוֹ מִי מוּכָן?/ צְבָאֵנוּ רַב, אַךְ אֵין לוֹ שַׂר צָבָא.

מִי עֹז יַרְהִיב לָצֵאת לִקְרָב אִתּוֹ?/ מִי יַעֲמֹד בִּפְנֵי אִבְחַת חַרְבּוֹ?'

עָנוּ הַלּוֹחֲמִים וְכֹה אָמְרוּ:/ 'אַל תֵּרָתַע מֵהִתְרָאוֹת פָּנִים,

כִּי רַק אַתָּה תּוּכַל מֵהַשָּׂדֶה / לְהַעֲלוֹת גַּל דָּם אֶל הַיָּרֵחַ.

לָנוּ נֶשֶׁק וַאֲנָשִׁים לָרֹב,/ וְלָמָּה תַּדְאִיגְךָ קְרִיאַת הַקְּרָב? [1115]

מִקְּרָב עִם הַפָּרָשׁ אַל תֵּעָצֵב,/ הַבֵּט אֶל מְפַקְּדֵינוּ הָעַזִּים.

דַּע זֹאת: וְגַם אִם מִבַּרְזֶל הָאִישׁ,/ גִּבּוֹר, אַמִּיץ לֵבָב, הֵן בְּגַפּוֹ הוּא!

עַתָּה בְּדִבּוּרִים רֵיקִים דַּיֵּנוּ,/ בִּצְבָאֲךָ הָבֵא אֶת הַתְּרוּפָה.

רֹאשׁוֹ הַגֵּא הוֹרֵד אֶל הֶעָפָר,/ וְלֹא נִירָא אִירָן עוֹד וּמַלְכָּהּ.

אָז כַּי־כֻסְרַוּ, כִּסְאוֹ, וּשְׂדוֹת אִירָן / וּבַד עַל עֵץ לִפְרֹחַ לֹא יוֹסִיפוּ. [1120]

הַבִּיטָה בַּצָּבָא הַמְהֻלָּל, / בַּצְּעִירִים הַנִּדְגָּלִים בַּקְּרָב.

לְמַעַן אַדְמָתֵנוּ וּבָנֵינוּ,/ נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ וּקְרוֹבֵינוּ,

כֻּלָּנוּ יַחַד נְחָרֵף נַפְשֵׁנוּ,/ וְלֹא נִטּשׁ אַרְצֵנוּ לָאוֹיֵב.'

כִּשְׁמֹעַ דִּבְרֵיהֶם אַפְרָסִיָבּ,/ שָׁכַח אֶת הַדּוּ־קְרָב הָאַחֲרוֹן.

לְמַעַן הַמּוֹלֶדֶת וְנַפְשׁוֹ / עָלָה עַל לְבָבוֹ רַעְיוֹן חָדָשׁ, [1125]

וְכֹה הֵשִׁיב: 'כִּי בָּאנוּ בַּמֵּצָר,/ אַסִּיע שׁוּרוֹתֵינוּ לַשָּׂדֶה,

וְלֹא אַנִּיחַ כִּי כֻסְרַוּ יִשְׂמַח / בְּגוֹרָלוֹ וְעַל כִּסְאוֹ יַרְגִּיעַ.

אֶת רֹאשׁ רֻסְתַּם בְּמַאֲבָק אָרֹךְ / בְּיוֹם הַקְּרָב אַפִּיל אֶל הֶעָפָר;

לֹא עַל נֶכְדִּי אָחוּס אוֹ לוֹחֲמָיו,/ הָרִיב בֵּינֵינוּ אֲיַשֵּׁב בַּחֶרֶב.'

צִוָּה כְּרֶגַע לַעֲרֹךְ צְבָאוֹ / וּמֵחָדָשׁ לְהַסִּיעוֹ לַקְּרָב. [1130]

הָאֲצִילִים בֵּרְכוּהוּ וְקָרְאוּ / אֶת גִּבּוֹרֵי הַחַיִל לִנְקָמָה.

הָיָה בַּלּוֹחֲמִים גִּבּוֹר אֶחָד,/ זָרִיז לַחְמֹק מִפַּח וּשְׁמוֹ פַרְגָֹר.

הַשָּׁהּ עָקַב אַחַר מַעֲלָלָיו,/ וּבְכָל מָקוֹם הֵאִיר אֵלָיו פָּנִים.

אֶת אָהֳלוֹ פִּנָּה מֵהַזָּרִים / וְאֶל פַרְגָֹר אָמַר: 'לוֹחֵם דָּגוּל!

לֵךְ נָא מִיָּד אֶל בֵּין שׁוּרוֹת אִירָן,/ רַגֵּל אֶת תַּהַמְתַּן אוֹהֵב הַקְּרָב,77 [1135]

עֲמֹד עַל פָּרָשָׁיו, כַּמָּה וְאֵיךְ הֵם,/ וּמִי מוֹרֵה דַּרְכָּם מִבְּנֵי הָאָרֶץ.

רְאֵה פִּילֵי הַקְּרָב וְלוֹחֲמָיו – / הַכֹּל בִּצְבָא אִירָן, מִטּוֹב עַד רַע.'

פַרְגָֹר יָצָא מֵעִם הַשָּׁהּ לַדֶּרֶךְ,/ וְשָׂם פָּנָיו לָתוּר אֶת הָאוֹיֵב.

אַךְ לֵב נוֹשֵׂא הַכֶּתֶר לֹא שָׁקַט,/ אֶל הָאוֹרְחִים לֹא הִתְפַּנָּה עֲדַיִן.

שָׁלַח לִקְרֹא אֵלָיו אֶת בְּנוֹ שִׁידֶה,/ וְיַחַד סוֹד בַּחֲדָשׁוֹת הִמְתִּיקוּ. [1140]

אָמַר הַשָּׁהּ לִבְנוֹ: 'בְּנִי הֶחָכָם!/ מָתַי יִהְיֶה חֵילְךָ עָרוּךְ לִקְרָב?

דַּע, כִּי צָבָא זֶה הֶעָצוּם וָרָב,/ אֲשֶׁר עִם פָּרָשָׁיו נָכוֹן לַקְּרָב,

רֻסְתַּם לֵב־הָאֲרִי הוּא מַצְבִּיאוֹ,/ וְהוּא לְטִיט הוֹפֵךְ עָפָר בַּחֶרֶב.

הַגִּבּוֹרִים כְּמוֹ כָּמוּס, מַנְשׁוּר,/ גַּהָר, פַרְטוּס וְהַכָקָן מִסִּין,

וּכְמוֹ כֻּנְדֻּר וְשַׁנְגֻּל מֶלֶךְ הֹדּוּ,/ צָבָא הַמִּשְׂתָּרֵעַ עַד הַסִּנְד, [1145]

בִּקְרָב רֻסְתַּם מַכְנִיעַ הַשְּׁחָלִים / נָפְלוּ חָלָל אוֹ נִלְקְחוּ בַּשֶּׁבִי.

אַרְבָּעִים יוֹם אָרְכָה הַמִּלְחָמָה,/ קְרָבוֹת וַהֲפוּגוֹת לְסֵרוּגִים.

בַּסּוֹף רֻסְתַּם בַּעֲנִיבַת חַבְלוֹ / מִפִּילֵיהֶם גְּרָרָם וַאֲסָרָם.

הַפָּרָשִׁים מִכָּל הַמְּדִינוֹת / וְהַשָּׂרִים מִכָּל הָעֲבָרִים,

סוּסִים, כְּתָרִים, כְּלֵי זַיִן וּגְמַלִּים – / כֻּלָּם וְכֵס שֶׁנְהָב שָׁלַח אִירָנָה. [1150]

עַתָּה שֵׁנִית פָּלַשׁ לִמְדִינָתֵנוּ / עִם כָּל גְּאֵי הָרֹאשׁ, אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם.

פֹּה לֹא אַשְׁאִיר כִּסְאִי וְאוֹצָרִי,/ כִּי מַזָּלִי אֵיתָן אֵינֶנּוּ פֹּה.

הָאוֹצָרוֹת, כְּתָרַי וְאַבְנֵטַי / וַעֲנָקֵי הַפָּז וּמָגִנַּי,

אֶשְׁלַח אֶל עֵבֶר הַנָּהָר אַלְמָס./ לֹא עֵת מַרְגּוֹעַ וּנְגִינָה הַיּוֹם.

אֲנִי יָרֵא מִכַּף יַד תַּהַמְתַּן,/ כִּי הוּא בְּלֹעַ הַתַּנִּין בָּטוּחַ. [1155]

בְּעֵת הַקְּרָב אֵינֶנּוּ בֶּן אָדָם,/ מֵגִיב אֵינֶנּוּ עַל מַכָּה וּכְאֵב.

אֵינֶנּוּ חַת מֵחֵץ, כִּידוֹן וָחֶרֶב,/ גַּם לוּ יָרַד מְטַר אַלּוֹת מֵעַל.

תֹּאמַר: “מִפְּלִיז הָאִישׁ אוֹ מִבַּרְזֶל,/ יְלוּד־אִשָּׁה אֵינֶנּוּ, אַהְרִימַן הוּא.”

נִשְׁקוֹ עָלָיו כָּבֵד כָּל כָּךְ, עַד כִּי / הָאֲדָמָה לֵאָה מִמַּשָּׂאוֹ.

שִׁרְיוֹן, צִנָּה, קַסְדָּה וְעוֹר נָמֵר לוֹ,/ וְהוּא מֵרִיעַ כְּעָנָן רוֹעֵם. [1160]

לֹא יַעֲמֹד בִּפְנֵי חֶפְצוֹ פִּיל עַז,/ לֹא אֳנִיָּה בַּיָּם בִּפְנֵי נִשְׁקוֹ.

הָהָר תַּחְתָּיו מָהִיר וְקַל כְּרוּחַ,/ עַד כִּי תֹּאמַר: “שָׁמַיִם הוֹלִידוּהוּ!”

זָרִיז כְּאַיָּלָה, נוֹרָא כְּשַׁחַל,/ תּוֹקֵף בְּעֹז בָּהָר וּבַנָּהָר.

לֹא אֲהַסֵּס לֵאמֹר: “אִם יִדָּרֵשׁ,/ גַּם יַעֲבֹר בַּיָּם כָּאֳנִיָּה.”

לִי עִם רוֹכְבוֹ הָיוּ קְרָבוֹת הַרְבֵּה,/ אַךְ צִנָּתוֹ מֵעוֹר הַבַּרְדְּלָס {1165]

וְכָל כְּלִי זַיִן לֹא פָּעַל עָלָיו,/ אַף כִּי נִסִּיתִי בְּגַרְזֶן וּבְקֶשֶׁת.

עַתָּה אֵצֵא לְנִסָּיוֹן נוֹסָף,/ לְהִוָּכַח מָה הַגּוֹרָל מִנָּה לִי.

יַזְדָּן אִם יוֹשִׁיעֵנִי וְיָסֵב / גַּלְגַּל שָׁמַיִם כַּאֲשֶׁר קִוִּיתִי,

אַשְׁמִיד אִירָן וְאֶת מַלְכָּהּ גַּם יַחַד,/ וְקֵץ אָשִׂים לַמִּלְחָמָה בֵּינֵינוּ.

אַךְ אִם רֻסְתַּם יִגְבַּר עָלַי הַפַּעַם,/ מִשְׁגֶה הוּא פֹּה לְהִתְמַהְמֵהַּ עוֹד. [1170]

אֵלֵךְ וְאֶחֱצֶה מֵימֵי יַם־סִין,/ וְלוֹ אַשְׁאִיר אֶת חֶבֶל אֶרֶץ זֶה.'

אָמַר שִׁידֶה: 'אַי, מֶלֶךְ רַב תְּבוּנָה! / רְאֵה חַיִּים כָּל עוֹד כִּסֵּא וָכֶתֶר.

לְךָ קוֹמָה וְזֹהַר וְחָכְמָה,/ לְךָ לֵב, יַחַשׂ, אֹמֶץ וּמַזָּל.

אַךְ לְמוֹתָר לְךָ עֲצַת מוֹרִים,/ אוּלָם שִׂים לֵב לְתַהְפּוּכוֹת הַזְּמַן:

שָׂרֵי צָבָא כְּמוֹ פִּירָן, הוּמָן / וּפַרְשִׁידְוַרְד, כֻּלְבָּד וְנַסְתִּיהַן [1175]

זֵינָם מָעוּךְ, לִבּוֹתֵיהֶם שְׁבוּרִים./ לֵאמֹר תּוּכַל: “קָדַר יוֹמָם מִצַּעַר!”

בְּסַעַר זֶה אַל סְפִינָתְךָ תָּשִׁיט,/ הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי צָבָא כָּבֵד בָּא?

אַתָּה הַמְהֻלָּל, הַמְנֻסֶּה / וְרַב הָעֲלִילָה בַּמְּלָכִים.

בְּרֹאשׁ וּבְנֶפֶשׁ שָׁהּ תּוּרָן נִשְׁבַּעְתִּי,/ בַּשֶּׁמֶשׁ, בַּיָּרֵחַ וּבַכֶּתֶר,

כִּי קְרַב כָּמוּס וְהַכָקָן מִסִּין / מִלֵּא לִבִּי כְּאֵב, רֹאשִׁי – נָקָם. [1180]

אֲבָל עַתָּה לְגַנְג נָבִיא צְבָאֵנוּ,/ וְלֹא נוֹצִיא אוֹתוֹ לִשְׂדֵה־הַקְּרָב.

תְּחִלָּה נַזְעִיק מִסִּין וּמִמָּצִ’ין / צְבָא מִלּוּאִים, אַחַר נַתְקִיף אוֹיְבֵנוּ.'

כְּתֹם הַשִּׂיחַ סָר אֶל יְצוּעוֹ,/ הַלֵּב מָלֵא נָקָם, הָרֹאשׁ קְצַר רוּחַ.

עֵינָיו הָעֲצוּבוֹת פָּקַח הַלַּיְלָה,/ גַּבּוֹ כָּפַף יָרֵחַ בִּדְאָגָה,

וְהָעוֹלָם הִקְדִּיר כְּמֻשְׁק שָׁחוֹר,/ כְּשׁוּב פַרְגָֹר מִתּוּר אֶת צְבָא אִירָן. [1185]

הִגִּיעַ אֶל אַפְרָסִיָבּ בַּחשֶׁךְ / בְּעוֹד זֶה נָח עַל יְצוּעוֹ, וְשָׂח:

'מֵחֲצֵרְךָ הַמְפֹאָר יָצָאתִי,/ וּבָאתִי עַד רֻסְתַּם אוֹסֵר הַדִּיו.

רָאִיתִי אֶת הָאֹהֶל הַיָּרֹק,/ וּפָרָשִׁים בּוֹ – זְאֵבֵי אֵימָה.

תָּקוּעַ דֶּגֶל וְעָלָיו דְּרָקוֹן,/ תֹּאמַר: “עוֹד רֶגַע וְיִגְלשׁ לָאָרֶץ!”

בִּפְנִים הָאֹהֶל – אִישׁ אַדִּיר כְּפִיל,/ מָתְנָיו הַחֲגוּרִים – כְּשֶׁל נָמֵר, [1190]

וְסוּס נָקֹד, לָבָן־אָדֹם אִתּוֹ,/ תֹּאמַר עָלָיו: “מָנוֹחַ לֹא מָצָא!”

רִסְנוֹ תָּלוּי בִּתְפוּשׂ אֻכַּף הַסּוּס,/ וְהַפְּלָצוּר מֵעוֹר – בִּרְצוּעוֹתָיו.

שָׂרֵי רֻסְתַּם הֵם טוּס, גּוּדַרְז וְגִיו,/ עִמָּם גֻּרְגִּין, שִׁידוּשׁ וּפַרִיבֻּרְז,

וְסַיָּרוֹ הוּא גֻּרָזֶה. אֵלָיו / נִלְווּ בִּיזַ’ן וְגִיו וְגֻסְתַּהַם.'

דִּבְרֵי פַרְגָֹד הִדְאִיגוּ אֶת הַשָּׁהּ,/ פִּתְאֹם הִגִּיעַ אִישׁ וּבְפִיו בְּשׂוֹרָה: [1195]

‘כְּמוֹ אָבָק בָּרוּחַ בָּא פִּירָן,/ וְלוֹחֲמִים אִתּוֹ וְגִבּוֹרִים בִּקְּרָב.’

כְּהוֹפִיעוֹ סִפֵּר לוֹ דְּבַר פַרְגָֹר,/ בַּסּוֹף שָׁאַל: ‘מִי יִלָּחֵם בַּזָּר?’

פִּירָן הִשְׁמִיעַ: "מַה טּוֹבָה תִּצְמַח / מִמִּלְחָמָה זֹאת חוּץ מִתְּהִלָּה?

לְמַעַן מוֹלַדְתֵּנוּ וִילָדֵינוּ / נֵלֵךְ בַּקְּרָב, וּלְמַעַן בְּנֵי בְּרִיתֵנוּ.'

כִּשְׁמֹעַ שָׁהּ תּוּרָן תְּשׁוּבַת פִּירָן,/ הֵאִיץ בָּאֲנָשִׁים לַמִּלְחָמָה, [1200]

וּמִפִּירָן דָּרַשׁ עִם הַצָּבָא / לָצֵאת לִקְרַאת רֻסְתַּם שׁוֹחֵר הַקְּרָב.

הַגִּבּוֹרִים יָצְאוּ מֵעִם הַשָּׁהּ,/ וּבַמִּישׁוֹר הִרְחִיבוּ צַעֲדָם.

עָלוּ קְרִיאוֹת, הִרְעִימוּ הַתֻּפִּים,/ וּמֵאֲבַק פְּרָסוֹת תֵּבֵל הִשְׁחִירָה.

צָבָא כָּבֵד יָצָא, עַד כִּי תֹּאמַר:/ ‘כָּל הָעוֹלָם נֶעְלַם בַּאֲבָקוֹ!’

קוֹלָם הִגְבִּירוּ הַמַּכִּים בַּתֹּף,/ כִּפְסֹעַ הַפִּילִים שׁוּרָה בְּלִי סוֹף. [1205]


אפראסיאבּ כותב איגרת אל פּוּלאדוַונד

הַשָּׁהּ אַפְרָסִיָבּ, שׁוֹחֵר נָקָם,/ מִהֵר מֵאַרְמוֹנוֹ אֶל הַשָּׂדֶה.

אֶת פְּקֻדּוֹתָיו הִשְׁמִיעַ לְפִּירָן,/ וְסָר מִשָּׁם לְסֵתֶר אָהֳלוֹ.

מֵעַל פָּנָיו שִׁלַּח אֶת מְבַקְּרָיו,/ קָרָא לָבוֹא אֵלָיו סוֹפֵר מָהִיר;

אוֹתוֹ הוֹשִׁיב מוּלוֹ וְכֹה אָמַר:/ 'חוֹבָה לִשְׁמֹר עַל סוֹד הַשַּׁלִּיטִים.

מִכְתָּב אֶל פּוּלָדְוַנְד עֲרֹךְ יָפֶה,/ כַּבְלֵי הָרָז הָסֵר־נָא בְּפָנָיו. [1210]

רֵאשִׁית, בְּרָכָה לֶאֱלֹהֵי הַצֶּדֶק,/ אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ כֹּחַ וְאָבְדָן,

בּוֹרֵא שַׁבְּתַאי וּמַהַלְכֵי שָׁמַיִם,/ אֲדוֹן כּוֹכַב הַשַּׁחַר וְהַשֶּׁמֶשׁ.

שֵׁנִית, לְפּוּלָדְוַנְד הַלֵּל וָשֶׁבַח,/ לַמְבֹרָךְ, אוֹסֵר הַחֲזָקִים.

סַפֵּר מַה לָּנוּ אִישׁ הַמִּלְחָמָה / הַמְהֻלָּל וְהַדָּגוּל עוֹלֵל,

וּמָה אוֹתָם אַנְשֵׁי הַמַּעֲלָה,/ כְּטוּס, גּוּדַרְז וּשְׁאָר הַגִּבּוֹרִים. [1215]

סַפֵּר לָאִישׁ אֶת כָּל קוֹרוֹת נֶכְדִּי,/ אֲדוֹן אִירָן וּמֶלֶךְ עֲמָמֶיהָ,78

אֲשֶׁר כְּנֶפֶשׁ יְקָרָה גִּדַּלְתִּי,/ מֵרוּחַ זִלְעָפוֹת עָלָיו גּוֹנַנְתִּי.

אִם אֶת פְּנֵיהֶם יָאִירוּ הַשָּׁמַיִם,/ יַגִּיעַ פּוּלָדְוַנְד אֶל גְּבוּלוֹתֵינוּ,

כִּי צְבָא סַקְלָבּ וָסִין נָחַל תְּבוּסָה,/ וְלוֹחֲמָיו מִתְבּוֹסְסִים בְּדָם.

הַרְבֵּה שָׂדוֹת וִיבוּל הָפְכוּ שְׁמָמָה / בִּידֵי הָאִירָנִים הַגִּבּוֹרִים. [1220]

צְבָאָם הָרַב דּוֹמֶה לְהַר נוֹסֵעַ,/ וּמְפַקְּדֵיהֶם הַפַּהְלַוָן רֻסְתַּם,

גּוּדַרְז גִּבּוֹר הַחַיִל, גִּיו וְטוּס;/ בְּתֻפֵּיהֶם הִרְקִיעוּ עַד שָׁמַיִם.

אֱמֹר בִּשְׁמִי: "אִם עַל רֻסְתַּם תִּגְבַּר,/ צָבָא זָר לֹא יִדְרֹךְ עוֹד בִּגְבוּלֵנוּ.

סִבְלוֹת אַרְצֵנוּ מִיָּדוֹ בָּאוּנוּ,/ אַתָּה הָאִישׁ לָבוֹא וּלְגָאֳלֵנוּ,

אִם מִיָּדְךָ יַגִּיעַ מוֹעֲדוֹ,/ יָנוּחוּ פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵרֹגֶז. [1225]

אֲנִי מִמַּמְלַכְתִּי הַמְשַׂגְשֶׂגֶת/ אֶקַּח אוֹצָר לִי לֹא יוֹתֵר מֵחֵצִי,

חֲצִי שֵׁנִי יִפֹּל בְּחֶלְקְךָ,/ כִּי יוֹם קְרָבְךָ וַעֲמָלְךָ הַיּוֹם."

חוֹתַם הַשָּׁהּ הָטְבַּע עַל הָאִגֶּרֶת./ וְכַעֲלוֹת הַסַּהַר בְּסַרְטָן,

חָגַר שִׁידֶה מָתְנָיו לִפְנֵי אָבִיו,/ וּבִדְאָגָה יָצָא לַמַּלְאֲכוּת.

מִפַּחַד הָאָסוֹן הַמְאַיֵּם / מִהֵר כְּאֵשׁ וּבָא אֶל פּוּלָדְוַנְד, [1230]

נָתַן כָּבוֹד לָאִישׁ וְהַמִּכְתָּב,/ וְכָל מַעַלְלֵי רֻסְתַּם סִפֵּר לוֹ.

פּוּלָדְוַנְד זֶה הָיָה מֶלֶךְ נוֹדָע,/ וּשְׁאִיפוֹתָיו הִרְקִיעוּ לַשְּׁחָקִים.

מְכוֹרָתוֹ בְּסִין הַהֲרָרִית,/ וְלֹא הָיָה בָּאָרֶץ אִישׁ יִשְׁוֶה לוֹ.

עִמּוֹ צָבָא כָּבֵד בְּלוֹחֲמִים,/ הַשָּׁהּ – תַּנִּין, וְלוֹחֲמָיו – כְּפִירִים.

עַתָּה כִּנֵּס מוֹשְׁלָיו וְכֹהֲנָיו,/ וְהִשְׁמִיעָם הַמַּעֲשֶׂה כְּמוֹ. [1235]

הִגִּיד לָהֶם אֶת תֹּכֶן הָאִגֶּרֶת,/ וּבִהְיוֹתוֹ צָעִיר, עַקְשָׁן, צְמֵא מַעַשׂ,

צִוָּה תֻּפָּיו הַחוּצָה לְהוֹצִיא / וְאֹהָלָיו הִנִּיחַ בַּמִּישׁוֹר.

אָסַף צָבָא וְגַם גִּיֵּס דִּיוִים,/ וּתְרוּעָתָם עָלְתָה עַד הֶעָבִים.

פּוּלָד בְּרֹאשׁ וְאַחֲרָיו הַדֶּגֶל,/ אִתּוֹ פְּלָצוּר בַּיָּד, מָגֵן וָתֶלִי,79

יָרַד מֵהֶהָרִים, חָצָה הַמַּיִם,/ וְעִם צְבָאוֹ בָּא אֶל אַפְרָסִיָבּ. [1240]

תֻּפֵּי הַמֶּלֶךְ לִכְבוֹדוֹ הִרְעִימוּ,/ וְנִכְבַּדָּיו יָצְאוּ לְעֻמָּתוֹ.

הַמְנֻסֶּה חִבְּקָהוּ עַל חָזֵהוּ,/ אַחַר שׂוֹחַח רַבּוֹת עַל הֶעָבָר.

סִפֵּר אֵיךְ פֻּרְעָנוּת תּוּרָן נוֹלְדָה,/ וּמַהִי הַתְּרוּפָה לַמַּחֲלָה.

כְּצַעֲדָם אֶל עֵבֶר הָאַרְמוֹן,/ לְתַחְבּוּלוֹת, הִגִּיעוּ חֲדָשׁוֹת.

אַפְרָסִיָבּ בָּחַן אֶת הַדְּבָרִים,/ שָׁקַל אִם הַמְתָּנָה אוֹ חִפָּזוֹן, [1245]

סִפֵּר לַבָּא עַל רֶצַח סִיָוֻשׁ/ וְתוֹצְאוֹתָיו, הַקְּרָב וְהַדִּבָּה,

עַל הַכָקָן, מַנְשׁוּר וְעַל כָּמוּס./ מָנָה אֶת הַקּוֹרוֹת אֲשֶׁר עָבְרוּ,

וְשָׂח: 'סִבְלִי גָּדוֹל מֵאִישׁ אֶחָד,/ מֵהָעוֹטֶה מְעִיל עוֹר הַנָּמֵר.

מִכְּלֵי נִשְׁקִי נִבְצָר עוֹר מְעִילוֹ / וּמָגִנּוֹ, תּוֹצֶרֶת סִין, לַבְקִיעַ.

עָבַרְתָּ דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה, מִדְבָּר,/ עַתָּה הָבֵא תְּרוּפָה לְמַכָּתֵנוּ.' [1250]

פּוּלָד צָלַל אָז בְּמַחֲשָׁבוֹת / אֵיךְ לְהַתִּיר הַקֶּשֶׁר הַנֻּקְשֶׁה,

וּתְשׁוּבָתוֹ לַשָּׁהּ הָיְתָה לֵאמֹר:/ 'לִקְרָב גָּדוֹל כָּזֶה אַל נֵחָפֵז.

הֵן זֶה הָאִישׁ הֵשֵׁם מָזַנְדַּרָן / וְהִכְרִיעָהּ בְּכֹבֶד אַלָּתוֹ.

הוּא גַּם קָרַע אֶת צֵלַע דִּיו־סַפִּיד / וְאֶת כִּלְיוֹת פּוּלָד־גַֹנְדִּי וּבִּיד.

לִי אֵין דֵּי כֹּחַ לַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ,/ וְלֹא אַצְלִיחַ לְהָפֵר זְמָמוֹ. [1255]

בְּגוּף וּבְנֶפֶשׁ עַבְדְּךָ אֶהְיֶה,/ וְהַחָכְמָה תָּמִיד תּוֹרֶךְּ דֶּרֶךְ.

אֲנִי מֵכִין לוֹ הַפְתָּעָה בַּקְּרָב,/ אַקִּיף אוֹתוֹ סָבִיב כְּמוֹ נָמֵר.

אַתָּה תָּרִיץ צְבָאֵנוּ עַל צְבָאוֹ,/ אוֹבֵד עֵצוֹת יִהְיֶה מֵהֲמוֹנֵנוּ.

בְּתַחְבּוּלָה אָבוֹא, וָלֹא – צָרָה,/ עָרְפּוֹ וּזְרוֹעוֹתָיו לֹא יִשָּׁבְרוּ.'

אַפְרָסִיָבּ שָׂמַח לִשְׁמֹעַ זֹאת,/ הֵבִיא תִּירוֹשׁ נוֹצֵץ, כִּנּוֹר וָנֵבֶל, [1260]

וְפּוּלָדְוַנְד, כַּעֲבָרוֹ הַיַּיִן,/ נָשָׂא קוֹל בְּרָמָה וְכֹה אָמַר:

'מְזוֹן גַ’מְשִׁיד, צַֹחָךּ וּפַרִידוּן,/ שְׁנָתָם וּמְנוּחָתָם אֲנִי טָרַפְתִּי.

מִפְּנֵי קוֹלִי הָרָם וּמִצְּבָאִי / הַגֵּא פָּחוֹד יִפְחַד גַּם הַבְּרַהְמַן,

אֲנִי אוֹתוֹ יוֹצֵא־זָבֻּל זוֹהֵר / בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב בַּחֶרֶב אֲמַגֵּר.'


פּוּלאדוַונד נלחם בגיו ובטוס

הֵנִיף הַשֶּׁמֶשׁ דֶּגֶל הָאוֹרָה,/ וּסְגוֹל מְשִׁי הַלֵּיל הָפַךְ שָׁנִי. [1265]

קוֹל תֹּף נִשְׁמַע מִפֶּתַח הַנָּסִיךְ,/ וּשְׁאוֹן צָבָא עָלַה לָעֲנָנִים.

לִפְנֵי חֵילוֹ רָכַב פּוּלָד רַב כֹּחַ,/ וּפְלָצוּרוֹ תָּלוּי עַל אֶזְרוֹעוֹ.

כְּהֵעָרֵךְ הַמַּחֲנוֹת, הִקְדִּיר / אֲוִיר עוֹלָם, הִשְׁחִירָה אֲדָמָה.

רֻסְתַּם עָטָה מְעִיל עוֹר הַנָּמֵר,/ יָשַׁב עַל רַכְשׁ, הַפִּיל הַמִּשְׁתּוֹלֵל,

וּבְלֵב רַגָּז תָּקַף אֲגַף ‘יָמִין’ / וְגִבּוֹרִים תֻּרְכִּים הִפִּיל הַרְבֵּה. [1270]

כִּרְאוֹת זֹאת פּוּלָדְוַנְד, מֵרְצוּעוֹתָיו / הִתִּיר אֶת הַפְּלָצוּר הַמְגוֹלָל,

וְנֶאֱבַק עִם טוּס כְּפִיל שִׁכּוֹר,/ פְּלָצוּר עַל זְרוֹעַ וְאַלָּה בַּכַּף.

אוֹתוֹ תָּפַשׂ בְּאַבְנֵטוֹ, הֵרִים / מֵהָאֻכָּף וְהִשְׁלִיכוֹ לָאָרֶץ.

כִּרְאוֹת גִּיו אֶת הַקְּרָב הַזֶּה עִם טוּס,/ כִּי רֹאשׁ טוּס בֶּן נַוּדַֹר צוֹנֵחַ מַטָּה,

זִנֵּק בַּסּוּס שַׁבְּדִיז מִמְּקוֹמוֹ,/ חֵרֵף נַפְשׁוֹ וְאֶת גּוּפוֹ לַקְּרָב,80 [1275]

וְנֶאֱבַק בַּדִּיו כִּכְפִיר טוֹרֵף,/ בְּשִׁרְיוֹנוֹ וּבְאַלָּתוֹ רֹאשׁ פָּר.

אָז פּוּלָדְוַנְד הִשְׁלִיךְ אֶת פְּלָצוּרוֹ,/ וְרֹאשׁ גִּיו בָּא בַּעֲנִיבַת הַחֶבֶל.

רֻהָּם וְכֵן בִּיזַ’ן לְמֵרָחוֹק / רָאוּ כֹּחוֹ הָרַב וּזְרִיזוּתוֹ,

וּמִהֲרוּ שְׁנֵיהֶם אֶל פּוּלָדְוַנְד, / יָדָיו לִקְשֹׁר בַּעֲנִיבַת פְּלָצוּר.

שָׁלַח יָדוֹ פּוּלָד בְּשֵׂכֶל רַב,/ הֵאִיץ בַּסּוּס, קָרָא קְרִיאַת הַקְּרָב, [1280]

וְאֶת הַלּוֹחֲמִים הַנּוֹעָזִים, / הָאֲרָיוֹת הָאֵיתָנִים וְהַכְּבֵדִים,

הִפִּיל אֶל הֶעָפָר, דְּרָכָם בְּעֹז / קֳבָל הַפָּרָשִׁים בִּשְׂדֵה הַקְּרָב.

הוּא הִתְקָרֵב לַדֶּגֶל, נֵס כָּוֶה,/ וַחֲצָאוֹ לִשְׁנַיִם בְּחַרְבּוֹ.

קוֹל צְעָקָה עָלָה מִצְּבָא אִירָן,/ כִּי לֹא נִשְׁאַר לוֹחֵם עוֹד בַּשָּׂדֶה.

גּוּדַרְז וּפַרִיבֻּרְז וְכָל הַיֶּתֶר,/ כִּרְאוֹתָם אֶת מַעֲשֵׂה הַדִּיו, [1285]

אֶל תַּהַמְתַּן הַשָּׂשׂ לַקְּרָב אָמְרוּ:/ 'פּוּלָד בִּשְׂדֵה הַקֶּטֶל לֹא הוֹתִיר

בְּאֻכָּפוֹ אִישׁ־שֵׁם אֶחָד נוֹדָע. / מִגִּבּוֹרֵינוּ אֵין פָּרָשׁ אֶחָד.

אֲשֶׁר לֹא הִפִּילוֹ אֶל הֶעָפָר / בַּחֶרֶב, בָּאַלָּה אוֹ בַּפְּלָצוּר.

מִישׁוֹר הַקְּרָב הָיָה לִשְׂדֵה מִסְפֵּד,/ וְרַק רֻסְתַּם יוּכַל לְהַצִּילֵנוּ.'

קְרִיאוֹת עֶזְרָה וַאֲנָחוֹת עָלוּ / מֵהַ’מֶּרְכָּז‘, מִ’שְּׂמֹאל’ וּמִ’יָּמִין'. [1290]

בְְּלֵב גּוּדַרְז הַשָּׂב נֵעוֹר חֲשָׁשׁ,/ כִּי בְּנוֹ רֻהָּם וְאַף נֶכְדּוֹ בִּיזַ’ן

מַכְנִיעַ הַשְּׁחָלִים נָפְלוּ חָלָל./ הַשָּׂב קוֹנֵן בִּפְנֵי דַיַּן אֱמֶת:

'הַרְבֵּה בָּנִים וּבְנֵי בָּנִים הָיוּ לִי,/ עַד כִּי נָשָׂאתִי רֹאשׁ מֵעַל הַשֶּׁמֶשׁ,

אַךְ לְפָנַי נִסְפּוּ בַּמִּלְחָמָה,/ כִּי כֹּה אָבוּ יוֹמִי וּמַזָּלִי.

כָּל צְעִירַי נָפְלוּ, בְּעוֹד אֲנִי / הַשָּׂב, מִקּוֹבַע וְאַבְנֵט בּוּשָׁה לִי. [1295]

לִבִּי לַעֲלָמַי הַצְּעִירִים!/ אֵיךְ מַזָּלִי הַטּוֹב קָדַר פִּתְאֹם?'

הֵסִיר אֶת קוֹבָעוֹ, הִתִּיר אַבְנֵט,/ פָּתַח בְּבֶכֶה וּבְמִסְפֵּד עַל מֵת.


רוּסתּם נלחם בּפּוּלאדוַונד


כִּשְׁמֹעַ זֹאת רֻסְתַּם עָגַם לִבּוֹ,/ גּוּפוֹ רָעַד כְּמוֹ עָנָף בָּעֵץ.

הוּא שָׂם פָּנָיו אֶל עֵבֶר פּוּלָדְוַנְד,/ רָאָה כִּי הוּא עָצוּם כְּהַר גָּבוֹהַּ.

רִחֵם עַל אַרְבַּעַת הַגִּבּוֹרִים,/ אֲשֶׁר דָּמוּ כַּעֲיָרִים לְלַיִשׁ. [1300]

צָבָא אֶחָד רָאָה כֻּלּוֹ מֻכֶּה,/ וְהַשֵּׁנִי אֵיתָן, מַתְמִיד בַּקְּרָב.

אָמַר בַּלֵּב: 'יוֹמֵנוּ זֶה אָפֵל,/ רָאשֵׁי קְצִינֵי צְבָאֵנוּ סְחַרְחָרִים.

הַמִּלְחָמָה פָּנְתָה אֵלֵינוּ עֹרֶף,/ וּמַזָּלֵנוּ הֶחָרוּץ נִרְדַּם.'

לָחַץ בִּרְכַּיִם וְהֵאִיץ בְּרַכְשׁ,/ וּמִתְאַנֵּף פָּנָה לְהַתְקָפָה.

‘אַי, דִּיו שָׁפָל!’, קָרָא בַּחֲמָתוֹ,/ ‘שִׂים לֵב אֶל הַמִּפְנֶה אֲשֶׁר יָחוּל.’ [1305]

קוֹל תַּהַמְתַּן בָּא עַד הַלּוֹחֲמִים,/ כִּרְאוֹת אוֹתָם רֻסְתַּם פּוֹסְעִים בָּרֶגֶל,

קָרָא: 'בּוֹרֵא עוֹלָם וְכֹל־יָכוֹל!/ נִשְׂגָּב מֵהַנִּגְלֶה וְהַנִּסְתָּר!

טוֹב לוּ אָבְדוּ עֵינַי בַּמִּלְחָמָה / וְלֹא רָאִיתִי זֶה הַיּוֹם הַמַּר,

אֲשֶׁר עָלָיו מִסְפֵּד בָּא מֵאִירָן / בְּשֶׁל הוּמָן, פִּירָן וְזֶה הַדִּיו.

גִּיו וְרֻהָּם וְטוּס וְכֵן בִּיזַ’ן,/ הַשָּׂשׂ לִקְרַאת כְּפִירִים, הוֹלְכִים בָּרֶגֶל! [1310]

אֶת סוּסֵיהֶם הִפִּילוּ בְּחִצִּים,/ וְאֵין אֻכָּף נֶאֱבָקִים בַּצָּר.'

הוּא הִשְׂתָּעֵר עַל פּוּלָדְוַנְד הַדִּיו,/ וּפְלָצוּרוֹ הִשְׁלִיךְ לְמֵרָחוֹק.

פּוּלָד הַמְנֻסֶּה הִצִּיל רֹאשׁוֹ,/ אוּלָם נִבְהַל וְקָץ בַּמִּלְחָמָה.

וְכַאֲשֶׁר פְּלָצוּר רֻסְתַּם הֶחְטִיא / וְצַוָּארוֹ לֹא בָּא בָּעֲנִיבָה,

קָרָא דִּיו פּוּלָדְוַנְד: 'גִּבּוֹר בֶּן חַיִל,/ אַרְיֵה לִמּוּד קְרָבוֹת, גַּם מְהֻלָּל, [1315]

מֵנִיס פִּילִים עַזִּים וַעֲצוּמִים!/ מִיָּד תִּרְאֶה אֶת מִשְׁבְּרֵי הַנִּיל.

שִׂים לֵב עַתָּה לְאֵשׁ הַקְּרָב שֶׁלִּי,/ לִפְלָצוּרִי, מִרְצִי וּגְבוּרָתִי,

כִּי עוֹד מְעַט וְלֹא תִּמְצָא כָּל זֵכֶר / לְמַלְכְּךָ, שָׂרָיו וְנִכְבַּדָּיו,

וְלֹא לְאַרְצְךָ, רַק בַּחֲלוֹם,/ וּצְבָאֲךָ אַסְגִּיר לְשָׁהּ תּוּרָן.'

עָנָה רֻסְתַּם, וּלְפּוּלָדְוַנְד אָמַר:/ 'מַה שֶּׁקֶר עוֹד תִּבְדֶּה לְהַפְחִידֵנִי? [1320]

אַל יִתְהַלֵּל חוֹגֵר פֹּה כִּמְפַתֵּחַ,/ פֶּן אֶת רֹאשׁוֹ הַגֵּא יִתֵּן לָרוּחַ.

גַּם אִם אַמִּיץ אַתָּה וְרַם־עֵינַיִם,/ לֹא סָם אַתָּה וְלֹא גַּרְשָׁסְפּ קְשֵׁה עֹרֶף.'

כִּשְׁמֹעַ פּוּלָדְוַנְד דִּבְרֵי רֻסְתַּם,/ זָכַר מָשָׁל עַתִּיק יוֹמִין לֵאמֹר:

'הַשָּׂשׂ לְמִלְחָמָה עַל לֹא אַשְׁמָה,/ יָשׁוּב פָּצוּעַ, עַל פָּנָיו כְּלִמָּה.

אִם אוֹיִבְךָ, אוֹ אוֹהַבְךָ הַטּוֹב / חָטָא לְךָ – צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף.' [1325]

אָמַר בַּלֵּב: ‘אָכֵן רֻסְתַּם הָאִישׁ,/ אֲשֶׁר כָּבַשׁ מָזַנְדַּרָן בַּלַּיְלָה.’

הוֹסִיף בְּקוֹל: 'גִּבּוֹר לִמּוּד קְרָבוֹת!/מָה עֲמִידָה זֹאת בְּלִי תַּכְלִית, לַשָּׁוְא?

הֵם סָבְבוּ וְהֶעֱלוּ אָבָק / כִּשְׁנֵי פִּילִים אוֹ אֲרָיוֹת בַּקְּרָב.

פִּילְתַּן הִנְחִית אַלָּה עַל רֹאשׁ פּוּלָד,/ וְכָל הָעָם שָׁמְעוּ אֶת הַמַּכָּה.81

חָשְׁכוּ עֵינֵי פּוּלָד, וְכַף יָדוֹ / חָדְלָה מִשְּׁלֹט עוֹד בְּמוֹשְׁכוֹת הַסּוּס. [1330]

בְּמַכְאוֹבָיו פָּנָה לְצַד יָמִין,/ וּבְקוֹל קָרָא: ‘יוֹם זֶה אָסוֹן הוּא לִי!’

רֻסְתַּם חָשַׁב כִּי מֹחַ הַגֻּלְגֹּלֶת / יֻגַּר הַחוּצָה דֶּרֶךְ שְׁתֵּי אָזְנָיו,

אַךְ פּוּלָדְוַנְד נִשְׁאַר בְּאֻכָּפוֹ,/ וְתַהַמְתַּן פָּנָה אֶל הַבּוֹרֵא:

'אַתָּה אֲשֶׁר נִשְׂגַּבְתָּ מִגּוֹרָל,/ אֲדוֹן עוֹלָם, הַזָּן וְהַיּוֹדֵעַ!

בַּקְּרָב הַזֶּה אִם אֵין אִתִּי הַצֶּדֶק,/ אֵין לְנַפְשִׁי מַרְגּוֹעַ בָּעוֹלָם הַבָּא. [1335]

אֲבָל אִם אֵין אַפְרָסִיָבּ צוֹדֵק,/ אַל יִגָּרְעוּ כֹּחִי וְכִשְׁרוֹנִי.

לֹא לְכָבוֹד הוּא לִי כִּי פּוּלָדְוַנְד / יִקְרָא דְּרוֹר לְנַפְשִׁי מֵאֲזִקֶּיהָ.

אִם מִיָּדוֹ אֶפֹּל אֲנִי, רֻסְתַּם,/ לֹא יִשָּׁאֵר לוֹחֵם בְּכָל אִירָן,

לֹא בַּעַל מְלָאכָה וְלֹא יוֹגֵב,/ לֹא אֲדָמָה, אָבָק, שָׂדֶה וָנִיר.'

עַתָּה פָּנָה אֶל פּוּלָדְוַנְד לֵאמֹר:/ 'אֵיךְ הַמַּכָּה אֲשֶׁר אַךְ זֶה לָקַחְתָּ? [1340]

יָדֶיךָ לֹא מוֹצְאוֹת אֶת הַמּוֹשְׁכוֹת,/ רֵד מִסּוּסְךָ וְרַחֲמִים בַּקֵּשׁ.'

עָנָה לוֹ פּוּלָדְוַנְד וְכֹה אָמַר:/‘זוֹ אַלָּתְךָ, כְּלָל לֹא נֶחְבַּלְתִּי בָּהּ.’

אָמְרוּ אֲשֶׁר אָמְרוּ, וְזֶה אֶל זֶה / צְמֵאֵי נָקָם קָרְבוּ, שָׂשִׂים לַקְּרָב.

שָׁלַף אָמַּן הַחֶרֶב פּוּלָדְוַנְד / חַרְבּוֹ הָעֲשׂוּיָה כְּיַהֲלוֹם.

אַךְ אֶת עוֹר הַנָּמֵר הִיא לֹא הִבְקִיעָה,/ וּכְבַד הַדִּיו צָבָה מֵעֹדֶף דָּם. [1345]

חַסְרַת אוֹנִים הָיְתָה מַכַּת הַחֶרֶב,/ וַחֲמָתוֹ עָלְתָה עַל הַגּוֹרָל.

כִּתְפֵי רֻסְתַּם וְצַוָּארוֹ רָאָה,/ שֵׁנִית פָּנָה אֵלָיו וְכֹה אָמַר:

'זֶה עוֹר נָמֵר אָרוּר, מְעִיל הַקְּרָב,/ וְהַקּוֹבַע אֲפֵל הַצֶּבַע פְּשֹׁט,

וַאֲחֵרִים לְבַשׁ. כֵּן גַּם אֲנִי / אֶלְבַּשׁ חָדָשׁ וְאֶתְיַצֵּב לַקְּרָב.'

עָנָה רֻסְתַּם: 'דָּבָר זֶה לֹא יָקוּם,/ זֶה לֹא מִשְׁפַּט הַלּוֹחֲמִים מִכְּבָר. [1350]

לֹא אַחֲלִיף אֶת צִיּוּדִי לַשָּׁוְא,/ וְגַם אַתָּה, אֲשֶׁר לְךָ – יִהְיֶה.'

שׁוּב סָבְבוּ הַשְּׁנַיִם בַּמִּישׁוֹר,/ פּוּלָד הַקּוֹעַ וְהַפַּהְלַוָן.

פּוּלָד עוֹרֵר אֶת אַלָּתוֹ לָרִיק / עַל עוֹר הַבַּרְדְּלָס וְהַפְּלָדָה.

אָמַר אַמִּיץ הַלֵּב: 'הַהֵאָבְקוּת / אַךְ הִיא מִבְחַן אֱמֶת בֵּין אִישׁ וָאִישׁ.

אִם טוֹב עָלֶיךָ, הָבָה, כִּלְבָאִים,/ לְהֵאָבְקוּת נַחְגֹּר אֶת חֲלָצֵינוּ, [1355]

וְזֶה עִם זֶה כֹּחֵנוּ נְנַסֶּה,/ נִתְפֹּשׂ אֶחָד בַּחֲגוֹרַת רֵעֵהוּ,

לָדַעַת מַה הֵכִין פֹּה הַמַּזָּל,/ וּמִי נִכְלָם יָשׁוּב מִשְּׂדֵה־הַקְּרָב.'

עָנָה לוֹ תַּהַמְתַּן: 'אַי, דִּיו נוֹכֵל!/ בִּפְנֵי מַכַּת גִּבּוֹר לֹא תַּעֲמֹד,

וְכַשּׁוּעָל בּוֹחֵר אַתָּה בְּשֶׁקֶר – / מָה רֶוַח אִם גַּם יִלָּכֵד רֹאשְׁךָ?

הֲבִקְסָמִים תִּפְעַל בַּהֵאָבְקוּת,/ כִּי תְּשַׁחְרֵר רֹאשְׁךָ מִתְּפִישָׂתִי?' [1360]

רֻסְתַּם וְפּוּלָדְוַנְד, שְׁנֵיהֶם הִסְכִּימוּ,/ וְנִדְבְּרוּ בְּהַבְטָחָה כְּבֵדָה,

כִּי לֹא תָּבוֹא בַּקְּרָב עֶזְרָה לְאִישׁ / מִשְּׁנֵי הַמִּתְאַבְּקִים הָאַמִּיצִים.

מִסּוּסֵיהֶם יָרְדוּ לָאֲדָמָה,/ לִשְׁאֹף קְצָת רוּחַ וְלָנוּחַ מָה.


רוּסתּם נאבק עם פּולאדוונד

לְהֵאָבְקוּת שָׂמוּ עַתָּה פְּנֵיהֶם / הַלּוֹחֲמִים הַשּׁוֹחֲרִים נָקָם.

שְׁנֵיהֶם הָיוּ תְּמִימֵי דֵּעִים הַפַּעַם,/ כִּי אִישׁ מֵהַצְּבָאוֹת לֹא יִתְעָרֵב. [1365]

בֵּין הַצְּבָאוֹת – מֶרְחַק חֲצִי פַּרְסָה,/ הַכּוֹכָבִים בִּלְבָד יִרְאוּ הַקְּרָב.

רֻסְתַּם וְפּוּלָדְוַנְד הִשְׂתָּעֲרוּ / כִּשְׁנַיִם אֲרָיוֹת מְרֻגָּזִים.

אַחַר נָגְעָם קַלּוֹת יַד זֶה בָּזֶה,/ תָּפְשׂוּ שְׁנֵיהֶם אִישׁ בְּאֵזוֹר רֵעֵהוּ.

כִּרְאוֹת שִׁידֶה חֲזֵה רֻסְתַּם וָשֶׁכֶם,/ פָּלַט מִקֶּרֶב אֲנָחָה קָרָה,

וְאֶל אָבִיו אָמַר: 'אוֹתוֹ גִּבּוֹר,/ אֲשֶׁר “רֻסְתַּם אוֹסֵר הַדִּיו” כִּנִּיתָ, [1370]

יָבִיא גַּם זֹאת – הַפַּעַם בְּכֹחוֹ / אֶת רֹאשׁ הַדִּיו פּוּלָד אֶל הֶעָפָר,

וְלוֹחֲמֵינוּ בְּנוּסָם תִּרְאֶה./ אַל תִּלָּחֵם אֵפוֹא לַשָּׁוְא בַּשַּׁחַק.'

עָנָה אַפְרָסִיָבּ וְכֹה אָמַר: / 'מֹחִי מֵאֵלֶּה הַדְּבָרִים קְצַר רוּחַ.

לֵךְ אֲלֵיהֶם, הַשְׁגַּח וְהִוָּכַח, /מַה כֹּחַ פּוּלָדְוַנְד בַּהֵאָבְקוּת.

דַּבֵּר אֵלָיו תֻּרְכִּית וְהַדְרִיכֵהוּ,/ אוּלַי יַפִּיל אֶת גֵּו הַפִּיל בְּכָל זֹאת. [1375]

אָמַר לוֹ זֹאת: “אִם תַּפִּילוֹ תַּחְתֶּיךָ,/ בְּחַרְבְּךָ שַׁלֵּם לוֹ כִּגְמוּלוֹ.”'

אָמַר שִׁידֶה: 'לֹא זֹאת הַהַבְטָחָה / נָתַן הַשָּׁהּ לְנֶגֶד הַצְּבָאוֹת.

אִם פַּחֲזוּת תִּנְהַג וּבְרִית תָּפֵר,/ טוֹבָה מִקְּרַב הַשְּׁנַיִם לֹא תִּצְמַח.

אַל תַּעֲכִיר הַמַּיִם הַצְּלוּלִים,/ הַנִּרְגָּנִים בְּךָ יַטִּילוּ דֹּפִי.'

פָּתַח הַמֶּלֶךְ בִּקְלָלוֹת אֶת פִּיו,/ וְכָל חֲרוֹן אַפּוֹ שָׁפַךְ עַל בְּנוֹ. [1380]

אָמַר אֵלָיו: 'אִם פּוּלָדְוַנְד הַדִּיו / יִמְצָא מוֹתוֹ מִבֶּן־בְּלִיַּעַל זֶה,

לֹא יִוָּתֵר אִישׁ חַי בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב./ אָכֵן לָשׁוֹן לְךָ – כַּפְתּוֹר וָפֶרַח!'

נִעֵר אֶת הַמּוֹשְׁכוֹת וּבָא כִּכְפִיר / אֶל הַשָּׂדֶה בּוֹ נֶאֶבְקוּ הַשְּׁנַיִם.

עָקַב אַחַר הָאֲרָיוֹת הַלּוֹחֲמִים,/ הִקְשִׁיב לְקוֹל עַנּוֹת הַגִּבּוֹרִים.

אָמַר לְפּוּלָדְוַנְד: 'אַרְיֵה דָּגוּל!/ בַּהֵאָבְקוּת אִם תַּפִּילוֹ תַּחְתֶּיךָ, [1385]

בַּתְּקֵהוּ בִּכְבֵדוֹ בְּפִגְיוֹנְךָ,/ טָפֵל הַמֶּלֶל, הָעִקָּר הַמַּעַשׂ.'

שָׂם לֵב גִּיו אֶל אַפְרָסִיָבּ וְאֶל / דְּבָרָיו קִצְרֵי הָרוּחַ, הָעַזִּים,

הֵאִיץ בַּסּוּס וּבִדְהָרָה הִגִּיעַ,/ כִּי הָאוֹיֵב הֵפֵר הַהַבְטָחָה,

וְאֶל רֻסְתַּם קָרָא: "שׁוֹחֵר קְרָבוֹת!/ לַעֲבָדֶיךָ מַה צִּוִּיתָ – שִׂיחָה!

שִׂים לֵב לְמַעֲשֵׂי אַפְרָסִיָבּ,/ לְדִבּוּרוֹ הָרֵיק וּלְפַחֲזוֹ. [1390]

בָּא לְהָסִית בְּךָ אֶת אִישׁ רִיבְךָ,/ בַּהֵאָבְקוּת לִפְגֹּעַ בְּפִגְיוֹן!'

אָמַר רֻסְתַּם: 'לוֹחֵם וָתִיק אֲנִי,/ וּבִקְרָבוֹת נוֹהֵג בְּאֹרֶךְ רוּחַ.

מַדּוּעַ זֶה אַתָּה דּוֹאֵג כֹּה לִי?/ מַדּוּעַ לְבָבְךָ נִקְרָע לִשְׁנַיִם?

בְּרֶגַע זֶה רֹאשׁ וְצַוַּאר אוֹיְבִי / מֵהַשָּׁמַיִם לְעָפָר אוֹרִיד.

אַךְ אִם לִגְבֹּר עָלָיו דֵּי כֹּחַ אֵין לִי,/ מַדּוּעַ תְּדַכְּאוּ לִבִּי לַשָּׁוְא? [1395]

אִם כֹּה הַמְכַשֵּׁף חֲסַר הַדַּעַת / מֵפֵר עַתָּה אֶת בְּרִית הָאֱלֹהִים,

לַהֲפָרָה הַזֹּאת מַה נִּזְעַקְתֶּם?/ הָאִישׁ שׁוֹפֵךְ עָפָר עַל קָדְקֳדוֹ!'

מִיָּד שָׁלַח כַּפּוֹ וּכְמוֹ אַרְיֵה / תָּפַשׂ חֲזֵה וְעֹרֶף הַתַּנִּין.

אַף כִּי פּוּלָד נֵחַן בְּכֹחַ רַב,/ רֻסְתַּם עָקַר אוֹתוֹ כְּמוֹ עַרְמוֹן,

הֵרִים לְמַעְלָה, הִשְׁלִיכוֹ לָאָרֶץ,/ וְאֶת בּוֹרְאוֹ בֵּרַךְ בְּהוֹדָיָה. [1400]

קְרִיאַת הַקְּרָב עָלְתָה מִצְּבָא אִירָן,/ יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ הַמְתוֹפְפִים;

שְׁאוֹן הַחֲצוֹצְרוֹת, הַמְּצִלּוֹת / וְהַפַּעֲמוֹנִים הִבְקִיעַ עָב.

עָלָה בְּמַחֲשֶׁבֶת תַּהַמְתַּן: /'פּוּלָד זֶה אֵין עוֹד בְּגוּפוֹ מְתֹם,

הָעֲצָמוֹת כֻּלָּן מְפֹרָקוֹת,/ וְהַפָּנִים כְּפֶרַח הַתּוּיָה.'

אֶל רַכְשׁ הָעַז נָשָׂא רֻסְתַּם רַגְלָיו,/ אֶת הַדְּרָקוֹן הִנִּיחַ בֶּעָפָר. [1405]

אוּלָם כְּהַשִּׂיגוֹ שׁוּרוֹת צְבָאוֹ,/ הִבִּיט פּוּלָד סָבִיב כְּהֶרֶף חֵץ

וּבִמְנוּסָה רָץ אֶל אַפְרָסִיָבּ,/ לִבּוֹ צְבֵה דָּם, פָּנָיו לַחוֹת מִדֶּמַע.

כָּל עַצְמוֹתָיו בַּגּוּף הָיוּ שְׁבוּרוֹת,/ אֲבָל מִהֵר מִפַּחַד תַּהַמְתַּן.

כְּהַגִּיעוֹ חֲסַר אוֹנִים, כָּרַע,/ וּמִתְעַלֵּף שָׁכַב עַל הֶעָפָר.

כִּרְאוֹת רֻסְתַּם כִּי בַּחַיִּים פּוּלָד,/ וְכִי צְבָאוֹ עַל פְּנֵי כָּל הַמִּישׁוֹר, [1410]

הָדְאַג לִבּוֹ וְאֶת צְבָאוֹ הִסִּיעַ./ מִיָּד קָרָא אֶת הַוָּתִיק גּוּדַרְז,

וְכֹה צִוָּה: ‘הַמְטִירוּ חִצֵּיכֶם/ עַד הָאֲוִיר יִדְמֶה לְעַב אָבִיב!’

בִּיזַ’ן מִצַּד אֶחָד, וְגִיו מִצַּד שֵׁנִי,/ בְּיַחַד עִם רֻהָּם וְעִם גֻּרְגִּין,

לֵאמֹר יָכֹלְתָּ: ‘לֶהָבָה הֵפִיחוּ,/ וְיִשְׂרְפוּ אֶת הָעוֹלָם בַּחֶרֶב.’

אֶל לוֹחֲמָיו פָּנָה אָז פּוּלָדְוַנְד:/ 'בְּלֹא כִּסֵּא, אוֹצָר וָשֵׁם נִשְׁאַרְנוּ, [1415]

וְלָמָּה נְחָרֵף עוֹד נַפְשׁוֹתֵינוּ,/ וְנַחֲשֹׁב עַל מִלְחָמָה נוֹסֶפֶת?'

צְבָאוֹ הִסִּיעַ כָּל עוֹד נְשָׁמָה,/ וּמֵרֻסְתַּם בָּרַח בְּעוֹר שִׁנָּיו.


אפראסיאבּ בורח מרוּסתם

אָמַר לוֹ לְאַפְרָסִיָבּ פִּירָן:/ 'הָיוּ פְּנֵי הָעוֹלָם כְּמֵי הַיָּם.

לְךָ אָמַרְתִּי כְּבָר: “עִם הָאָרוּר / רֻסְתַּם לָשֶׁבֶת לֹא נוּכַל לָבֶטַח.”

בְּדַם הָעֶלֶם הֶחָבִיב עָלָיו / פָּצַעְתָּ לִבּוֹתֵינוּ בְּחִצֶּיךָ. [1420]

מַה לְךָ פֹּה, וְאִישׁ כְּבָר לֹא נִשְׁאַר,/ נָסוֹגוּ דִּיו־פּוּלָד וְהַצָּבָא.

יוֹתֵר מִמֵּאָה אֶלֶף פָּרָשִׁים / עוֹטֵי שִׁרְיוֹן מוֹנִים הָאִירָנִים,

אִתָּם רֻסְתַּם לוֹכֵד הָאֲרָיוֹת./ הָאָרֶץ – דָּם, וְהָאֲוִיר – חִצִּים.

מֵחוֹף הַיָּם, מֵהַמִּדְבָּר, מֵהַר / וּמִמִּישׁוֹר הִגִּיעוּ לוֹחֲמֵינוּ.

בְּאֵין עוֹד בְּנֵי אָדָם, דִּיוִים נִסִּינוּ – / גָּדוֹל הָיָה הַקְּרָב וְהַשָּׁאוֹן. [1425]

אוּלָם עִם בּוֹא רֻסְתַּם אֵין מַעֲמָד עוֹד,/ וַעֲצָתִי – לָסֶגֶת מִפָּנָיו.

הִסּוֹג אֶל עֵבֶר סִין וְהִמָּלֵט,/ כִּי הָאוֹצָר אַתָּה עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.

אֶת צְבָאֲךָ עַל שׁוּרוֹתָיו עֲזֹב,/ וְעִם קְרוֹבֶיךָ שִׂים פָּנִים לַיָּם.'

הֵבִין הַשָּׁהּ כִּי אֵין מוֹצָא אַחֵר,/ וְכִי יָדוֹ בַּקְּרָב תִּקְצַר, וְנָס.

דִּגְלוֹ נִשְׁאַר, אֲבָל הַשָּׁהּ עַצְמוֹ / נֶחְפַּז לִרְכֹּב אֶל סִין וְאֶל מָצִ’ין. [1430]

הַמַּחֲנוֹת קָרְבוּ לַמִּלְחָמָה,/ הָאֲדָמָה הִשְׁחִירָה כְּעָנָן.

רֻסְתַּם נָשָׂא קוֹלוֹ וְכֹה קָרָא: / 'אַל כִּידוֹנִים, חִצִּים וְאַל קְשָׁתוֹת!

הִלָּחֲמוּ בְּחֶרֶב וּבְאַלָּה,/ גַּלּוּ אֶת כִּשְׁרוֹנְכֶם כְּעֶרְכְּכֶם.

הֲיֵרָתַע נָמֵר מִמַּאֲמָץ,/ אִם טֶרֶף קַל יִרְאֶה בִּמְאוּרָתוֹ?'

הַלּוֹחֲמִים בָּהָר כִּידוֹנֵיהֶם / הִשְׁאִירוּ, וּמִשְׂתָּעֲרִים הֵרִיעוּ. [1435]

הָעֵמֶק וּמִישׁוֹר הַקְּרָב כֻּסּוּ / בַּהֲרוּגִים עַד אֵין לִמְצֹא עוֹד דֶּרֶךְ.

הַנִּצּוֹלִים הֶעְתִּירוּ רַחֲמִים,/ וְהַשְּׁאָר בָּרְחוּ בְּלֹא סְדָרִים,

כְּעֵדֶר מְפֻזָּר בְּאֵין רוֹעֶה,/ וְהַמִּישׁוֹר – גּוּפוֹת בְּלִי רֹאשׁ וָיָד.

קָרָא רֻסְתַּם לֵאמֹר: "הַקֵּץ לַהֶרֶג!/ הַתַּהְפּוּכוֹת הֵן חֵלֶק כָּל אָדָם,

וּפַעַם יְבוּלָן סַם מָוֶת, רַעַל,/ וּפַעַם אֲרוּכָה וְסַם חַיִּים. [1440]

פִּשְׁטוּ מֵעֲלֵיכֶם בִּגְדֵי הַקְּרָב;/ הַרְבּוּ בְּמַעֲשֵׂי צְדָקָה וָחֶסֶד.

אַל תִּקְשְׁרוּ לִבְּכֶם לִמְלוֹן אוֹרְחִים זֶה,/ אֲשֶׁר שִׂמְחָה בּוֹ פַּעַם, צַעַר פַּעַם.

יֵשׁ וְיַתְקִיף כְּאַהְרִימַן אוֹתָנוּ,/ וְיֵשׁ וְכַכַּלָּה הוּא – צֶבַע, רֵיחַ.

רְאוּ חַיִּים שְׁלֵוִים בְּלִי תַּאֲווֹת,/ כִּי הַבְּרָכָה טוֹבָה מֵהַקְּלָלָה.'

עַתָּה אָסַף אֶת הַשָּׁלָל הָרַב:/ זָהָב וָכֶסֶף וּבְגָדִים יָפִים. [1445]

הַכֹּל שָׁלַח לַשָּׁהּ כֻסְרַוּ: סוּסִים / וַעֲלָמִים, קְסָדוֹת וַחֲרָבוֹת.

מֵהֶם לָקַח גַּם חֵלֶק לְעַצְמוֹ,/ כְּמוֹ כְּתָרִים, עִנְבָּר וּמֻשְׁק נִיחוֹחַ.

אֶת יֶתֶר הַשָּׁלָל, אֲשֶׁר אָסַף / בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב, חִלֵּק לַלּוֹחֲמִים.

בִּקֵּשׁ לִמְצֹא עִקְּבוֹת שַׁלִּיט תּוּרָן,/ חִפְּשׂוּ אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ וּבְלֹא דֶּרֶךְ,

אַךְ לֹא מָצְאוּ מִמֶּנּוּ אוֹת חַיִּים / בָּאָרֶץ הַנּוֹשֶׁבֶת וּבַיָּם. [1450]

הָאִירָנִים יָצְאוּ לְהַחֲרִיב / בָּתֵּי מִשְׁתָּיו וְכָל אַרְמְנוֹתָיו.

רֻסְתַּם שָׂרַף כָּל עִיר מוֹשָׁב וּכְפָר,/ בְּלֶהָבוֹת כָּל הָעוֹלָם הוּאַר.


רוּסתּם חוזר אל חצר השאהּ

אֶת שְׁלַל תּוּרָן הִטְעִינוּ לַמַּסָּע:/ שִׁרְיוֹן יָקָר, כִּתְרֵי זָהָב, כִּסְאוֹת.

רֻסְתַּם חִפֵּשׂ וְעשֶׁר רַב גִּלָּה / כְּמַהֲרוֹ עִם מְלַוָּיו אִירָנָה.

גְּמַלִּים מָצָא, עֶדְרֵי סוּסִים לָרֹב,/ וְלֹא חָסְרָה שָׁם בֶּהֱמַת מֶרְכָּב. [1455]

עָלוּ שְׁאוֹן אָדָם, תְּרוּעַת קְרָנוֹת,/ צִלְצוּל פַּעֲמוֹנִים וְקוֹל תֻּפִּים.

אֶל גְּבוּל אִירָן פַּעֲמֵיהֶם הֵרִימוּ,/ צָבָא עָרוּךְ, שֶׁצֶּבַע לוֹ וָרֵיחַ.

כְּבוֹא הַיְדִיעָה עַל בּוֹא רֻסְתַּם,/ קָם רַעַשׁ בֶּחָצֵר וּבַקִּרְיָה.

הַצִּלְצוּלִים עָלוּ לָעֲנָנִים:/ ‘שַׂר הָאַלָּה וְהַשִּׁרְיוֹן הִגִּיעַ!’

שִׂמְחָה פָּשְׁטָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה / בְּלֵב קְטַנִּים כִּבְלֵב גְּדוֹלִים בָּעָם. [1460]

לְבַב הַשָּׁהּ דָּמָה לְגַן הָעֵדֶן,/ וּבְפִיו הַלֵּל לָאֵל הַכֹּל־יָכוֹל.

צִוָּה אַחַר־כֵּן לְהָבִיא פִּילוֹ,/ וּלְמַסָּעוֹ יָצָא מִמְּקוֹמוֹ.

הָאָרֶץ בָּהּ עָבַר קֻשְּׁטָה כַּדָּת,/ הוּבְאוּ יֵינוֹת, כְּלֵי זֶמֶר וְשָׁרִים,

צַוַּאר הַפִּיל טָבַל בְּמֻשְׁק נִיחוֹחַ, / בְּיַיִן, בְּעִנְבָּר וּבִזְעַפְרָן.

רֹאשׁ הַנֶּהָג בְּכֶתֶר מְשֻׁבָּץ,/ וַעֲגִילִים תְּלוּיִים בִּשְׁתֵּי אָזְנָיו. [1465]

שָׁפְכוּ אֲדַרְכּוֹנִים עִם זְעַפְרָן,/ וְעַל עִנְבָּר הִרְעִיפוּ מֻשְׁק נִיחוֹחַ.

כִּרְאוֹת רֻסְתַּם אֶת כֶּתֶר כַּי־כֻסְרַוּ,/ וְכִי עוֹלָם מָלֵא קְרִיאוֹת ‘הֵידָד!’

מֵאֻכָּפוֹ יָרַד וְשַׁח אַפַּיִם./ שָׁאַל הַמֶּלֶךְ לִתְלָאוֹת הַדֶּרֶךְ,

אַחַר חִבְּקוֹ בִּזְרוֹעוֹתָיו בְּכֹחַ,/ וְהֶחֱזִיק בּוֹ זְמַן רַב עַל חָזֵהוּ.

הַרְבֵּה שְׁבָחִים הִשְׁמִיעַ בְּאָזְנֵי / מַצְבִּיא הָאַלּוּפִים הַמְהֻלָּל. [1470]

בַּסּוֹף צִוּוֹ לָשֶׁבֶת בָּאֻכָּף / וּבְכַף יָדוֹ אָחַז בְּכָל הַדֶּרֶךְ.

שָׁאַל הַשָּׁהּ: ‘מַדּוּעַ הִתְמַהְמַהְתָּ,/ וְאָנוּ פֹּה מֵאַהֲבָה נִכְמַרְנוּ?’

עָנָה רֻסְתַּם לַמֶּלֶךְ: ‘כָּל הָעֵת / הַרְחֵק מִמֶּךָּ נַחַת לֹא שָׂבַעְנוּ.’

מְשׂוֹחֲחִים קָרְבוּ אֶל הָאַרְמוֹן,/ אֶל הֶחָצֵר הַנּוֹדָעָה הִגִּיעוּ.

עָלָה הַמֶּלֶךְ עַל כִּסֵּא הַפָּז,/ וְעַל יָדוֹ רֻסְתַּם הַמְהֻלָּל, [1475]

עִם גִּבּוֹרָיו כְּטוּס, גִּיו, פַרִיבֻּרְז,/ גּוּדַרְז, פַרְהָד, גֻּרְגִּין, רֻהָּם עַז־נֶפֶשׁ.

הַשָּׁהּ שׂוֹחַח עַל הַמַּעֲרָכָה,/ עַל מַאֲמַץ צִבְאוֹת תּוּרָן בַּקְּרָב.

אָמַר גּוּדַרְז לַמֶּלֶךְ: 'שַׁהְרְיָר!/ סִפּוּר הַמִּלְחָמָה אָרֹךְ מְאֹד.

תְּחִלָּה הַב לָנוּ יַיִן וּמְנוּחָה,/ אַחַר נָשִׁיב עַל כָּּל שְׁאֵלוֹתֶיךָ.'

עָרְכוּ שֻׁלְחָן, צָחַק הַשָּׁהּ וְכֹה / אָמַר: “אָכֵן, מְזֵה רָעָב הִגַּעְתָּ.” [1480]

הֵבִיאוּ יַיִן, בָּאוּ זַמָּרִים,/ וְהַשִּׂיחָה נָסַבָּה עַל הַקְּרָב:

עַל שָּׁהּ אַפְרָסִיָבּ וּפּוּלָדְוַנְד,/ עַל הַפְּלָצוּר וְעַל הַהֵאָבְקוּת

עַל הַכָקָן, כָּמוּס וְאַשְׁכַּבּוּס,/ עַל הַצָּבָא הָרַב, פִּילָיו, תֻּפָּיו.

אָמַר גּוּדַרְז לְכַּי־כֻסְרַוּ: 'אַי, שָׁהּ!/ אֵין אֵם תֵּלֵד פָּרָשׁ כְּמוֹ רֻסְתַּם;

לֹא דִּיו, דְּרָקוֹן אוֹ לַיִשׁ יִמָּלֵט / מִזְּרוֹעוֹתָיו הָאֲרֻכּוֹת בַּקְּרָב. [1485]

אֶלֶף בְּרָכוֹת עַל רֹאשׁ הַשַּׁהְרְיָר,/ וְקֹדֶם כֹּל עַל רֹאשׁ הַפַּהְלַוָן!'

שָׂמַח הַמֶּלֶךְ לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה,/ תֹּאמַר: ‘הֵרִים רֹאשׁוֹ עַד לְשַׁבְּתַאי!’

עָנָה וְכֹה אָמַר: 'אַי, פַּהְלַוָן,/ כּוֹבֵשׁ עוֹלָם נְבוֹן דָּבָר וָעֵר!

הָאִישׁ אֲשֶׁר מוֹרֵהוּ הַחָכְמָה / יִמְצָא דַּרְכּוֹ בְּתַהְפּוּכוֹת הַזְּמָן.

הָעַיִן הָרָעָה תִּרְחַק מִמֶּנּוּ,/ וְכָל יָמָיו חַג עוֹלָם יִהְיֶה.' [1490]

שִׁבְעָה יָמִים בִּלּוּ, מִזְרָק בַּכַּף; / שָׂמְחוּ בְּתַהַמְתַּן כִּסֵּא וָכֶתֶר.

לְקוֹל חָלִיל וָעוּד סִפְּרוּ בַּדְּבִיר / אֶת מַעֲשֵׂי נִפְלְאוֹתָיו בְּשִׁיר.


רוּסתּם חוזר לסיסתּאן

חֹדֶשׁ יָמִים בִּלָּה רֻסְתַּם בְּנֹעַם / בְּכֵס כֻסְרַוּ וְכוֹס בְּכַף יָדוֹ.

בַּסּוֹף פָּנָה לַמֶּלֶךְ וְאָמַר:/ 'אִישׁ מַעֲלָה וּמֶלֶךְ מְעֻטָּר!

אַתָּה חָכָם, מֵאִיר פָּנִים וְטוֹב,/ אֲבָל אֲנִי נִכְסָף לִרְאוֹת פְּנֵי זָל.' [1495]

הַשָּׁהּ פָּתַח אֶת דֶּלֶת הָאוֹצָר,/ מֵהַסְּחוֹרָה הַמְעֻלָּה הוֹצִיא

אַבְנֵי כַּדְכֹּד, כְּתָרִים וְטַבָּעוֹת,/ רִקְמַת מֶשִׁי, בְּגָדִים יְצוּא בַּרְבַּר,

שְׁפָחוֹת עוֹנְדוֹת כְּתָרִים וַעֲגִילִים,/ סוּסֵי רִכְבָּה וְטַעַן וּגְמַלִּים,

אַגְּנֵי זָהָב גְּדוּשִׁים אַלְוִי וּמֻשְׁק,/ שְׁנֵי סַנְדְּלֵי זָהָב וְזוּג אַלּוֹת

מְשֻׁבָּצוֹת יַהֲלוֹמֵי מַלְכוּת,/ הַתּוֹאֲמִים לְאִישׁ נוֹדָע בָּאָרֶץ – [1500]

כָּל זֶה שָׁלַח הַשָּׁהּ לְתַהַמְתַּן,/ וְגַם לִוָּהוּ שְׁתַּיִם תַּחֲנוֹת.

וְכַאֲשֶׁר עָיֵף כֻסְרַוּ מִדֶּרֶךְ,/ יָרַד רֻסְתַּם מֵרַכְשׁ, הִשְׁתַּחֲוָה,

נִפְרַד מֵעִם מַלְכּוֹ, עָזַב אִירָן,/ וְאֶל זָבֻּלִסְתָּן מִהֵר לָלֶכֶת.

כָּל הָעוֹלָם נִשְׁמַע לְכַּי־כֻסְרַוּ,/ הִשְׁלִים עִם רְצוֹנוֹ וּמוּסָרוֹ.

אֶת קְרַב כָּמוּס הֵבֵאתִי לְקִצּוֹ,/ סִפּוּר אָרֹךְ, כִּי לֹא הֶחְסַרְתִּי אוֹת. [1505]

אִלּוּ נָפְלָה מִלָּה מֵהַסִּפּוּר,/ הָיָה הָעֶצֶב מְיַסְּרֵנִי עָד.

עַל פּוּלָדְוַנְד שָׂמַח לִבִּי, כִּי לֹא / הוֹסִיף עַל אֲזִקֵּי פְּלָדָה זִקִּים.82

עַתָּה לִקְרַב אַכְּוָן הַט אֹזֶן לִי,/ וְאֵיךְ נִלְחַם הַדִּיו בַּזָּבֻּלִי.


יג ד. קְרַב רֻסְתַּם עִם אַכְּוָאן־דִּיו

פתיחת ההגדה

תֵּן שֶׁבַח וְתוֹדָה, וְכַיָּאֶה,/ לְאֵל בּוֹרֵא הַנֶּפֶשׁ וְהַשֵּׂכֶל.

אֲבָל חֲשֹׁב, אִישׁ נֶפֶשׁ מְאִירָה, הַבְכֹחֲךָ לְהַלְלוֹ כְּמוֹ?

שִכְלֵנוּ הַקָּצָר חֲסַר־אוֹנִים,/ וְעַל כָּאֵלֶּה רַק לִבְכּוֹת אֶפְשָׁר.

אַי, פִילוֹסוֹף, מַרְבֶּה דְּבָרִים לָרִיק!/ הַדֶּרֶךְ הוֹרֵיתַנִי–לֹא אֵלֵךְ בָּהּ.

אַחְדוּת הָאֱלֹהִים יָפָה מִכֹּל;/ נֹאמַר אוֹ לֹא נֹאמַר, יַזְדָּן–אֶחָד. [5]

דָּבָר לֹא יַעֲבֹר לִפְנֵי עֵינֶיךָ/ וְהוּא מִקְרֶה בִּלְבַד שֶׁאֵין לוֹ שַׁחַר.

בַּדֶּרֶךְ הַסְּלוּלָה הָרֵם רַגְלֶיךָ,/ וְלֹא, גְּבוּל לֹא תֵּדַע בְּנִמּוּקֶיךָ.

כְּהֶרֶף עַיִן תִּנָּתֵק מִגּוּף,/ אַף כִּי גָּדוֹל לְעַצְמְךָ נִדְמֵיתָ.

לֹא יֶאֶרְכוּ יָמֶיךָ עַל הָאָרֶץ,/ וּכְבָר מָעוֹן אַחֵר – מְנוּחָתְךָ.

תְּחִלָּה תֵּן דַּעְתְּךָ עַל הַבּוֹרֵא,/ עֲבֹד אוֹתוֹ, כִּי הוּא רֵאשִׁית חָכְמָה. [10]

וְהוּא מַחֲזִיק שָׁמַיִם עַל עָמְדָם,/ וְהוּא מוֹרֶה הַדֶּרֶךְ אֶל הַטּוֹב.

פְּלָאִים הַרְבֵּה תִּמְצָא בְּעוֹלָמֵנוּ,/ וְאֵין כֹּחֵנוּ דַּי לַהֲבִינָם.

גַּם נַפְשְׁךָ וְגַם גּוּפְךָ פְּלָאִים;/ רֵאשִׁית דָּבָר, הַכֵּר אֶת עַצְמְךָ,

אַחַר כֵּן אֶת הַשַּׁחַק הַסּוֹבֵב,/ הַמִּשְׁנֶּה כָּל יוֹם מַרְאֵה פָּנָיו.

אוּלַי הַהַגָּדָה מִתּוֹלְדוֹתֵינוּ/ שֶׁלַּדִּהְקָן אֵינֶנָּה לְרוּחֶךָ; [15]

חָכָם הַמַּאֲזִין אֶל הַסִּפּוּר,/ נוֹטֶה אֶל הַחָכְמָה, לֹא מַאֲמִין.

אוּלָם כְּבָחֳנוֹ מַשְׁמָעוּתוֹ,/ יִשְׂמַח עָלָיו, לֹא יִמְצָא בּוֹ דֹּפִי.

עַתָּה הַסְכֵּת וּשְׁמַע הַהַגָּדָה,/ וְאִם גַּם לֹא גִּלִּיתָ כָּל הוֹדָהּ.


כוּסרַוּ מזמין את רוּסתּם להילחם בדִיו אכּוואן

הַמְסַפֵּר דָּלָה מִזִּכְרוֹנוֹ:/ בֹּקֶר אֶחָד בֵּין עֲרוּגוֹת וְרָדִים,

בְּגַן עָרוּךְ כְּמוֹ אָבִיב פּוֹרֵחַ,/ יָשְׁבוּ הָאַלּוּפִים עִם אֲדוֹנָם, [20]

אִישִׁים כְּטוּס, גּוּדַרְז וְגֻסְתַּהַם,/ כְּבֶן גַּרְשָׁסְפּ מִגֶּזַע גַ’ם, בַּרְזִין,

כְּמוֹ רֻהָּם הַמְנֻסֶּה וְגִיו,/ וּכְמוֹ גֻּרְגִּין וְהֶחָכָם כַרָּד,

וּמִגְּבִיעִים שָׁתוּ לִכְבוֹד הַמֶּלֶךְ/ שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב מִיַּיִן.

עָבְרָה שָׁעָה אַחַת מִשְּׁעוֹת הַיּוֹם/ כְּבוֹא רוֹעֶה מֵהַשָּׂדֶה הַחַדֵרָה,

הִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵי כֻסְרַוּ אַפַּיִם,/ וְכֹה אָמַר לַמֶּלֶךְ בְּרוּךְ הַיַּחַשׂ: [25]

'אֶל עֵדֶר הַסּוּסִים הִגִּיעַ עַיִר/ דּוֹמֶה לְדִיו אֲשֶׁר פָּרַק כְּבָלָיו.

תֹּאמַר: “לֹא עַיִר הוּא, כִּי שַׁחַל פֶּרֶא,”/ וְהוּא עוֹרֵף אֶחָד־אֶחָד סוּסֵינוּ.

צִבְעוֹ כְּזֹהַר הַחַמָּה, תֹּאמַר:/ “בְּמֵי זָהָב נִרְחַץ, בִּידֵי רָקִיעַ.”

פַּס מֻשְׁק שָׁחוֹר, נוֹצֵץ, עוֹבֵר/ מִצַּוָּארוֹ וְעַד לִקְצֵה זְנָבוֹ.

“סוּס אַדְמוֹנִי אָצִיל!” תֹּאמַר עָלָיו/ לְפִי רַגְלָיו וּלְפִי הָאֲחוֹרַיִם.' [30]

כֻסְרַוּ יָדַע: הַהוּא אֵינֶנּוּ עַיִר,/ כִּי לֹא יִגְבַּר הָעַיִר עַל הַסּוּס.

דָּבָר נוֹסָף, כֻסְרַוּ הַמְנֻסֶּה/ שָׁמַע לִפְנֵי כֵן מֵהַמְרַגְּלִים,

כִּי שָׁם, לְיַד הָעַיִן, דִּיו אַכְּוָן/ מִלֵּא אֶת הָעוֹלָם תְּלוּנוֹת וָנֶהִי,

כִּי לָרוֹעֶה שָׁם עֲדָרִים בָּאָחוּ/ הַסּוֹבְבִים וְהָרוֹעִים חָפְשִׁים.

אֶל הָרוֹעֶה אָמַר: ‘הַהוּא לֹא עַיִר!/ אֲנִי יוֹדֵעַ זֹאת. כַּלֵּה וָלֵךְ!’ [35]

אֶל הַקְּצִינִים פָּנָה וְכֹה אָמַר:/ 'פַּהְלַוָנִים, אַנְשֵׁי הַמַּעֲלָה,

בֵּין גִּבּוֹרֵינוּ מִי אַרְיֵה טוֹרֵף,/ אֲשֶׁר יַחְגֹּר מָתְנָיו לַמַּעֲשֶׂה?'

כֻסְרַוּ סָקַר אֶת כָּל אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם,/ וְלֹא מָצָא גִּבּוֹר בַּגִּבּוֹרִים,

זוּלַת רֻסְתַּם בֶּן זָל גִּבּוֹר הֶחָיִל,/ אֲשֶׁר הִתְאִים לַמְּשִׂימָה הַזֹּאת.

וּבְכֵן כָּתַב אִגֶּרֶת אַהֲבָה/ וָצֶדֶק, וּנְתָנָהּ בִּידֵי גֻּרְגִּין. [40]

לִפְנֵי צֵאתוֹ בֵּרְכוֹ הַשָּׁהּ לֵאמֹר:/ 'שָׂא מִכְתָּבִי אֶל תַּהַמְתַּן בֶּן זָל.

יוֹמָם וָלַיְלָה אַל תֶּחְדַּל מִלֶּכֶת,/ גַּע לְזָבֻּלִסְתָּן מִבְּלִי לָנוּחַ.

דְּרשׁ בִּשְׁלוֹמוֹ בְּאַהֲבָה רַבָּה,/ וְכֹה אֱמֹר: “חֲיֵה כָּל עוֹד שָׁמַיִם!”

אַחַר קָרְאוֹ אֶת הַמִּכְתָּב, תֹּאמַר:/ "כָל זָהֳרִי מִמֶּךָּ, אִישׁ כָּבוֹד.

הַרְאֵה־נָא אֶת פָּנֶיךָ, בּוֹא אֵלֵינוּ,/ וְאַל תִּתְמַהְמַהּ עוֹד בְּזָבֻּל." [45]

גֻּרְגִּין יָצָא כְּרוּחַ מְהִירָה,/ כְּעַיִר פֶּרֶא שֶׁנִּבְהַל פִּתְאֹם.

כְּהַגִּיעוֹ זָבֻּלָה אֶל רֻסְתַּם,/ מָסַר לוֹ אֶת מִכְתַּב הַשַּׁהְרְיָר.

כִּשְׁמֹעַ תַּהַמְתַּן פְּקֻדַּת הַשָּׁהּ,/ יָצָא לַדֶּרֶךְ, בָּא אֶל זְבוּל הַשָּׁהּ.

כְּהִכָּנְסוֹ נָשַׁק אֶת הֶעָפָר /לִפְנֵי הַכֵּס, בֵּרַךְ מַזַּל הַמֶּלֶךְ

וְכֹה אָמַר: 'קְרָאתַנִי כִּי אָבוֹא,/ הִנֵּה הִגַּעְתִּי כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי. [50]

חָגַרְתִּי אֶת מָתְנַי לִפְקֻדָּתְךָ./ הַחֶסֶד וְהַטּוֹב יִהְיוּ רֵעֶיךָ.'

כִּרְאוֹת אוֹתוֹ כֻסְרַוּ, בֵּרַךְ בּוֹאוֹ,/ הוֹשִׁיב אוֹתוֹ בְּכֵס הַמַּמְלָכָה,

וְכֹה אָמַר אֵלָיו: 'אַי, פַּהְלַוָן!/ חֲיֵה לָעַד וּבְנֶפֶשׁ מַזְהִירָה.

בָּרוּךְ יוֹם זֶה, כִּי בּוֹ אֲנִי רוֹאֶךָ,/ וּמַזָּלִי תָּלוּי בְּעָרְמָתְךָ.

עוֹד לְפָנֶיךָ מְלָאכָה רַבָּה,/ אוֹתְךָ גֵּו פִּיל, מִכָּל גְּדוֹלַי הִזְמַנְתִּי, [55]

וְאִם לְרוּחֲך צַוִּי הַפַּעַם, /חֲגֹר מָתְנֶיךָ בַּעֲבוּר הַכֶּתֶר.

רוֹעֶה בָּא וְהוֹדִיעַ: “עַיִר פֶּרֶא/ הוֹפִיעַ בֵּין הָעֲדָרִים בַּכַּר.”

כֻסְרַוּ, הַכֹּל בַּכֹּל אֲשֶׁר שָׁמַע/ מֵהָרוֹעֶה, סִפֵּר לְתַהַמְתַּן.

בַּסּוֹף אָמַר: 'הַמְּשִׂימָה שָׁמַעְתָּ,/ הִנֵּה שְׁעַת הַכּשֶׁר לְכֹחֶךָ.

לֵךְ, הִשָּׁמֵר לְנַפְשְׁךָ מִמֶּנּוּ,/ כִּי יִתְגַּלֶּה כְּאַהְרִימַן נוֹקֵם.' [60]

עָנָה רֻסְתַּם: 'בְּמַזָּלְךָ הַטּוֹב/ אֵין עֶבֶד כִּסְאֲךָ יָרֵא דָּבָר,

אִם דִּיו הוּא, לַיִשׁ אוֹ דְּרָקוֹן נוֹרָא,/ אוֹתוֹ תַּשִּׂיג חַרְבִּי הַמְּהִירָה.'


רוּסתּם מחפש את הדיו

יָצָא רֻסְתַּם כְּמוֹ אַרְיֵה לַטֶּרֶף,/ בַּכַּף פְּלָצוּר, וְרַכְשׁ דְּרָקוֹן תַּחְתָּיו,

לַכַּר אֲשֶׁר רָעָה הָעֵדֶר בּוֹ,/ אֶל הַמָּקוֹם בּוֹ גַּם הַדִּיו83 שׁוֹטֵט.

שְׁלשָׁה יָמִים חִפֵּשׂ אוֹתוֹ בָּאָחוּ,/ עָרַךְ מָצוֹד, כִּתֵּר אֶת הַסּוּסִים, [65]

וּבָרְבִיעִי הִשְׁגִּיחַ בּוֹ פִּתְאֹם,/ עֵת עַל פָּנָיו חָלַף כְּרוּחַ סְתָו.

הָיָה זֶה סוּס מַבְרִיק בְּצֶבַע פָּז,/ אַךְ בְּתוֹכוֹ מִפְלֶצֶת אַכְזָרִית.

רֻסְתַּם הֵרִיץ אֶת רַכְשׁ מִמְּקוֹמוֹ/ כְּהַגִּיעוֹ קָרוֹב, שִׁנָּה דַּעְתּוֹ.

אָמַר בַּלֵּב: 'לְהַפִּילוֹ אֵין צֹרֶךְ,/ אָטִיל עָלָיו טַבַּעַת פְּלָצוּרִי.

דָּבָר אַחֵר, בַּחֶרֶב לֹא אֶפְגַּע בּוֹ,/ חַי אֲבִיאֵהוּ אֶל הַשַּׁהְרְיָר.' [70]

רֻסְתַּם הִשְׁלִיךְ אֶת פְּלָצוּרוּ, לָשִׂים/ עֲנִיבָתוֹ עַל רֹאשׁ הַדִּיו הָעַיִר.

אַךְ זֶה הִשְׁגִיחַ בְּעוּפוֹ אֵלָיו,/ וְאֶת עַצְמוֹ הָפַךְ אֵינוֹ נִרְאֶה.

הֵבִין רֻסְתַּם: 'אָכֵן לֹא עַיִר הוּא!/ לִגְבֹּר עָלָיו צָרִיךְ קְסָמִים, לֹא כֹּחַ.

כִּי הוּא הַדִּיו אַכְּוָן וְלֹא אַחֵר./ שׂוּמָה עָלַי לְהַכּוֹתוֹ בַּחֶרֶב.

שָׁמַעְתִּי מֵחָכָם כִּי זֶהוּ מְקוֹמוֹ,/ אֲבָל פְּלִיאָה כִּי הִתְחַפֵּשׂ לְפֶרֶא. [75]

אַפְלִיא הַפַּעַם בְּקִסְמֵי הַחֶרֶב/ לִצְבֹּעַ זְהָבוֹ בְּאֹדֶם־דָּם.'

בֵּין כֹּה וָכֹה נִגְלָה שֵׁנִית הַפֶּרֶא,/ וְהַגִּבּוֹר הֵאִיץ בְּרַמָּכוֹ.

דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ וּמִסּוּסוֹ, הָרוּחַ,/ יָרָה חִצּוֹ כְּמוֹ אָדַֹר־גֻּשַׁסְפּ.84

אֲבָל בְּטֶרֶם אֶת קַשְׁתּוֹ הֵרִים,/ נֶעְלַם הָעַיִר מֵעֵינָיו שֵׁנִית.

רֻסְתַּם שׁוֹטֵט עַל רַכְשׁ בַּמֶּרְחָבִים,/ וְלֹא עָצַר בּוֹ יוֹם שָׁלֵם וָלַיְלָה, [80]

עַד כִּי צָמֵא לְמַיִם וְרָעַב,/ רֹאשׁוֹ נִרְדַּם עַל אֻכָּפוֹ נָפַל.

אַךְ חָשׁ סְחַרְחַר מֵרֹב תְּשׁוּקָה לְמַיִם,/ הוֹפִיעַ לְעֵינָיו מַעְיָן מָתוֹק.

יָרַד אֶל הַמַּעְיָן, הִשְׁקָה אֶת רַכְשׁ,/ אָמַר לָתֵת תְּנוּמָה לְעַפְעַפָּיו.

תְּחִלָּה שִׁחְרֵר סוּסוֹ מֵהָאֻכָּף/ וְלִמְרַאֲשׁוֹתָיו שָׂמוֹ כְּכַר.

שְׂמִיכַת הַגַּב פָּרַשׂ לִפְנֵי הָעַיִן,/ וְחִישׁ נָתַן תְּנוּמָה לָעַפְעַפַּיִם. [85]


הדִיו אכּוואן משליך את רוסתם לים

כִּרְאוֹת הַדִּיו אַכְּוָן אוֹתוֹ יָשֵׁן,/ בָּא מֵרָחוֹק אֵלָיו מַהֵר כְּרוּחַ.

עֲפַר הָאֲדָמָה סָבִיב הִסְעִיר,/ וֶהֱרִימוֹ מֵהַמִּישׁוֹר שָׁמַיְמָה.

רֻסְתַּם, כַּהֲקִיצוֹ, עָטַף לִבּוֹ,/ הַדְּאָגָה מִלְּאָה חַדְרֵי נַפְשׁוֹ,

אָמַר בַּלֵּב: 'הַדִּיו הַלֹּא טָהוֹר/ בְּדֶרֶךְ זֹאת טָמַן לִי פַּח וָרֶשֶׁת.

אוֹי לְלִבִּי, כֹּחִי וּלְצַוָּארִי,/ אוֹי לְמַכּוֹת חַרְבִּי וְאַלָּתִי! [90]

מֵהַמִּקְרֶה הַזֶּה תִּשֹּׁם הָאָרֶץ,/ מַשָּׂא־נֶפֶשׁ אַפְרָסִיָבּ יָקוּם.

לֹא יִשָּׁאֵר גּוּדַרְז וְכַּי־כֻסְרַוּ,/ לֹא טוּס, לֹא כֵּס וָכֶתֶר, פִּיל וָתֹף.

אֲנִי מֵבִיא עַל הָעוֹלָם צָרָה,/ כִּי דִּיו אַכְּוָן שִׁבֵּשׁ אֶת סַחֲרִי.

מִי יִתְיַצֵּב עִם הָאָרוּר בַּקְּרָב?/ הֵן אֵין לוֹחֵם דּוֹמֶה לוֹ בָּעוֹלָם.'

עוֹד תַּהַמְתַּן תָּפוּשׂ בְּמַחְשָׁבוֹת,/ וְדִיו אַכְּוָן קָרָא אֵלָיו: 'אַי, פִּיל! [95]

הַגֵּד, מַה בְּחִירָתְךָ? מֵהָאֲוִיר/ לְאָן רוֹצֶה אַתָּה לְהִזָּרֵק:

הַאִם אֶל הַגַּלִּים, אוֹ הֶהָרִים?/ אֵי אַפִּילְךָ רָחוֹק מֵאֲנָשֶׁיךָ?'

בָּחַן דְּבָרָיו רֻסְתַּם, בְּעוֹד גּוּפוֹ/ בְּצִפָּרְנֵי הַדִּיו הַלֹּא טָהוֹר,

וְכֹה אָמַר בַּלֵּב גִּבּוֹר הַחַיִל:/ 'הַפַּעַם טוֹב כִּי אוֹלִיכוֹ שׁוֹלָל.

אֲשֶׁר אֹמַר לוֹ יַעֲשֶׂה הַהֶפֶךְ,/ שְׁבוּעָה לֹא יְקַיֵּם וּבְרִית יָפֵר. [100]

וְהָיָה אִם אֹמַר “הַשְׁלֵךְ לַיָּם!”,/ יָטִיל אוֹתִי הַדִּיו אֶל הֶהָרִים;

וְאִם “לָהָר”, אֶהְיֶה לְשַׂק שְׁבָרִים,/ וְכִלָּיוֹן חָרוּץ יִהְיֶה חֶלְקִי.

אֶנְהַג אֵפוֹא בְּתַחְבּוּלַת עָרְמָה,/ כִּי יַשְׁלִיכֵנִי אֶל גַּלֵּי הַיָּם.'

בְּקוֹל עָנָה לַדִּיו: 'חָכָם מִסִּין/ לִמְּדַנִי דְּבַר חָכְמָה כָּמוּס לֵאמֹר:

"אֲשֶׁר טָבַע בְּמַיִם אַדִּירִים,/ לֹא יֶחֱזֶה בָּעֵדֶן אֶת סֻרוּשׁ85, [105]

נַפְשׁוֹ תִּשְׁכֹּן בַּאֲנָחוֹת בָּאָרֶץ,/ וְלֹא תִּזְכֶּה לְגִיל עוֹלַם הַבָּא."

לָכֵן אַל תַּשְׁלִיכֵנִי לִמְצוּלוֹת,/ לִמְצֹא אֶת תַּכְרִיכַי בְּפִי דָּגִים.

לָהָר רְמֵה, יַכִּירוּ נְמֵרִים/ וַאֲרָיוֹת יְדֵי גִּבּוֹר־בֶּן־חַיִל.'

כִּשְׁמֹעַ כֵּן אַכְּוָן מִפִּי רֻסְתַּם,/ כְּיָם הֵרִיעַ וְקָרָא בְּקוֹל:

‘אֶמְצָא לְךָ מָקוֹם, בּוֹ לֹא תִּזְכֶּה/ בְּאַף אֶחָד מִשְּׁנֵי הָעוֹלָמוֹת.’ [110]

הַדִּיו אָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה,/ וְאֶת רֻסְתַּם שׁוֹחֵר הָעֲלִילָה

הֵטִיל בְּרִשְׁעָתוֹ לַמְּצוּלוֹת,/ עָשָׂה הַהֶפֶךְ מִבַּקָּשָׁתוֹ.

רֻסְתַּם צָנַח מֵהָאֲוִיר לַיָּם./ מִיָּד שָׁלַף הַחֶרֶב מִנְּדָנָהּ,

וּבָהּ הִבְרִיחַ אֶת הַתַּנִּינִים,/ אֲשֶׁר אָמְרוּ לִטְרֹף אוֹתוֹ חַיִּים.

בִּזְרוֹעַ שְׂמֹאל וּבְזוּג רַגְלָיו שָׂחָה,/ וּבַיָּמִין הִכָּה, פִּלֵּס לוֹ דֶּרֶךְ, [115]

מִבְּלִי לָנוּחַ רֶגַע מֵעָמָל, / וְכַיָּאֶה לַמְנֻסֶּה בִּקְּרָב.

לוֹחֵם עָשׂוּי בְּלִי חָת, גַּם הַמַּזָּל/ לֹא יַסִּיעוֹ מִמְּקוֹמוֹ בְּכֹחַ.

אוּלָם הַזְּמַן הַנָּע – דַּרְכּוֹ הִיא זֹה:/ פַּעַם נֹפֶת וּפַעַם רוֹשׁ פְּתָנִים.

רֻסְתַּם חָתַר בְּאֹמֶץ אֶל הַחוֹף/ עַד כִּי דָּרְכוּ רַגְלָיו בֶּחָרָבָה.

הִתְחִיל בְּשֶׁבַח הַבּוֹרֵא הַטּוֹב,/ אֲשֶׁר הִצִּיל מֵאֲבַדּוֹן עַבְדּוֹ. [120]

אַחַר נוּחוֹ הִתִּיר אֵזוֹר מָתְנָיו,/ וּלְיַד הָעַיִן מְעִילוֹ פָּרַשׂ.

הִשְׁלִיךְ עוֹר פְּלָצוּרוֹ וּכְלֵי נִשְׁקוֹ,/ לָבַשׁ אֶת שִׁרְיוֹנוֹ הַכְּפִיר הָעַז,

וְשָׁב לִמְקוֹם נוּחוֹ לְיַד הָעַיִן,/ שָׁם הִתְנַפֵּל עָלָיו הַדִּיו בְּזַעַם.

בֵּינְתַיִם רַכְשׁ נֶעְלַם מֵהַמִּרְעֶה,/ וְתַהַמְתַּן, רוֹגֵז עַל מַזָּלוֹ,

הֵרִים אֶת הָאֻכָּף וְהַמּוֹשְׁכוֹת/ וְסַר הִפְסִיעַ בְּעִקְּבוֹת הַסּוּס, [125]

הָלַךְ בָּרֶגֶל כִּמְחַפֵּשׂ לוֹ צַיִד,/ עַד הַגִּיעוֹ לִמְקוֹם מִרְעֶה רָחָב,

כֻּלּוֹ עֵצִים וּמַיִם מְפַכִּים,/ תּוֹרִים וּפַסְיוֹנִים מִתְנוֹעֲעִים.

רוֹעֵה סוּסֵי הַשָּׁהּ אַפְרָסִיָבּ/ בַּחֹרֶשׁ רֹאשׁ הִנִּיחַ לִתְנוּמָה.

רַכְשׁ קַל רַגְלַיִם, מְשׁוֹטֵט כְּדִיו,/ בְּתוֹךְ הָעֵדֶר בִּצְנִיפוֹת סָבַב.

כִּרְאוֹת אוֹתוֹ רֻסְתַּם הִשְׁלִיךְ פְּלָצוּר/ וְאֶת רֹאשׁוֹ לָכַד בָּעֲנִיבָה. [130]

נִקָּהוּ מֵעָפָר, שָׂם הָאֻכָּף,/ וּבְשֵׁם יַזְדָּן נוֹתֵן הַטּוֹב קָרָא.

הוּא שָׂם הָרֶסֶן עַל הָרֹאשׁ, עָלָה,/ חֶרֶב חַדָּה שָׁלַף מִתַּעֲרָהּ,

וְאֶת הָעֵדֶר בְּחַרְבּוֹ דָּפַק,/ וְהוֹבִילוֹ בְּעוֹד הוּא מִתְפַּלֵּל.

כִּשְׁמֹעַ הָרוֹעֶה צְנִיפַת סוּסָיו,/ הֵרִים מִשְּׁנָת רֹאשׁוֹ הַמְנֻמְנָם,

וּפָרָשָׁיו אֲשֶׁר אִתּוֹ הִזְעִיק,/ עַל סוּסֵיהֶם לָשֶׁבֶת הַגֵּאִים. [135]

חִישׁ כָּל אֶחָד תָּפַשׂ פְּלָצוּר וָקֶשֶׁת, /וְאָץ לָדַעַת מִי הוּא הָאוֹיֵב,

אֲשֶׁר הֵעֵז לָבוֹא אֶל הַמִּרְעֶה,/ לְהִתְגָּרוֹת בְּפָרָשִׁים הַרְבֵּה.

הַפָּרָשִׁים מְרֻגָּזִים יָצְאוּ/ לִקְרֹעַ עוֹר הַלַּיִשׁ הַתּוֹקֵף.

כִּרְאוֹת רֻסְתַּם אֶת הַמִּשְׂתָּעֲרִים,/ שָׁלַף מַהֵר אֶת חֶרֶב הַנָּקָם,

הֵרִיעַ כְּאַרְיֵה וְכֹה הִצְהִיר:/‘אֲנִי רֻסְתַּם בֶּן זָל וְנֶכֶד סָם!’ [140]

הִתְחִיל בַּהֶרֶג וְהשְׁמִיד רֻבָּם./ כִּרְאוֹת זֹאת הָרוֹעֶה פָּנָה לִבְרֹחַ.

רֻסְתַּם, אֶל אֶזְרוֹעוֹ תְּלוּיָה הַקֶּשֶׁת,/ דָּהַר בְּעִקְּבוֹתָיו זְעוּם אֲרֶשֶׁת.


אפראסיאבּ בא לראות את סוסיו ורוּסתּם הורג את אכּוון־דִּיו

אוֹתָהּ שָׁעָה, רְאֵה זֶה פֶּלֶא,/ מִהֵר אַפְרָסִיָבּ לִרְאוֹת סוּסָיו.

עִם לוֹחֲמִים וְנֵבֶל וְשֵׁכָר,/ לִשְׁכֹּחַ דַּאֲגוֹת הַמִּלְחָמָה,

בָּא לַמָּקוֹם אֲשֶׁר מִדֵּי שָׁנָה /הֵבִיא רוֹעֵה הַשָּׁהּ אֶת עֲדָרָיו. [145]

כְּהַגִּיעוֹ אֶל הַמִּרְעֶה הַזֶּה,/ סִימָן וָזֵכֶר לֹא מָצָא לָעֵדֶר.

פִּתְאֹם עָלוּ קְרִיאוֹת מֵהַמִּישׁוֹר,/ וְסוּס אַחַר סוּס בְּרִיצָה עָבַר.

לְמֵרָחוֹק רָאָה אֶת הָאָבָק /הַמִּתְנַשֵּׂא מֵרַכְשׁ וּמִסּוּסָיו.

רוֹעֵה־הַמֶּלֶךְ הַזָּקֵן מִהֵר/ בְּרֹאֹש סְחַרְחַר, פָּצוּעַ וְגוֹנֵחַ,

לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי שַׁלִּיט תּוּרָן,/ וּמִשְׁתּוֹמֵם לַנַּעֲשֶׂה אָמַר: [150]

‘רֻסְתַּם אֶחָד הִסִּיעַ כָּל הָעֵדֶר,/ הַרְבֵּה תֻּרְכִּים הִכְרִיעַ וְהָלַךְ.’

מֵהַתֻּרְכִּים עָלוּ קוֹלוֹת לֵאמֹר:/ 'שׁוֹחֵר הַקְּרָב הִגִּיעַ לְבַדּוֹ,

וּבְכֵן נַחְגֹּר־נָא אִישׁ אֶת כְּלֵי נִשְׁקוֹ./ הַקְּרָב אִתּוֹ אֵינֶנּוּ הֲלָצָה.

הֲכֹה דַּלִּים וְחַלָּשִׁים הָיִינוּ,/ כִּי הוּא אֶחָד יִשְׁפֹּךְ אֶת דַּם כֻּלָּנוּ?

הֵן עֲדָרֵינוּ יִתְבַּיְּשׁוּ בָּזֹאת./ לֹא יִתָּכֵן פֹּה כַּדָּבָר הַזֶּה!'

הַשָּׁהּ עִם אַרְבָּעָה פִּילִים וְחַיִל/ יָצְאוּ אֶל עֵבֶר הַגִּבּוֹר רֻסְתַּם.

כְּהַגִּיעָם קָרוֹב, הוֹרִיד הַלָּז/ קַשְׁתּוֹ מֵעַל זְרוֹעוֹ וְהִשְׂתָּעֵר,

וַעֲלֵיהֶם כְּעָב הִמְטִיר בָּרָד,/ אִם בְּרַד חִצִּים, אִם בְּרַד מַכּוֹת בַּחֶרֶב.

אַחַר הָרְגוֹ שִׁשִּׁים מִבְּנֵי־הַחַיִל,/ עָבַר מֵחֵץ וָחֶרֶב לְאַלָּה.

כְּהַפִּילוֹ בָּהֹ אַרְבָּעִים תֻּרְכִּים,/ נִבְהַל הַמֶּלֶךְ וּפָנָה לוֹ עֹרֶף. [160]

רֻסְתַּם שָׁבָה אֶת הַפִּילִים מִמֶּנּוּ/ וּצְבָא תּוּרָן הָיָה חֲסַר תִּקְוָה,

כִּי תַּהַמְתַּן בָּא מֵאֲחוֹרֵיהֶם,/ וּכְעַב אָבִיב, עַל פְּנֵי שְׁתֵּי פַּרְסָאוֹת,

הִמְטִיר בְּאַלָּתוֹ מַהֲלוּמוֹת,/ וְקוֹבָעִים שָׁבַר לַחֲתִיכוֹת.

כְּכַלּוֹתוֹ, חָזַר עִם הַפִּילִים,/ הָעֲדָרִים וְהַשָּׁלָל הָרַב;

אֶל הַמַּעְיָן חָזַר לָנוּחַ,/ אֲבָל לִבּוֹ נָכוֹן לְמִלְחָמָה. [165]

הַדִּיו אַכְּוָן תָּקַף אוֹתוֹ שֵׁנִית/ וְכֹה קָרָא: 'הֲלֹא שָׂבַעְתָּ קְרָב?

הֲמֵהַיָּם וּמֵהַתַּנִּינִים/ נִצַּלְתָּ לַחֲזֹר לִשְׂדֵה־הַקְּרָב?

תִּרְאֶה הַפַּעַם אֵיךְ יִפֹּל דָּבָר,/ וּלְמִלְחָמָה נוֹסֶפֶת לֹא תָּשִׂישׂ'.

כִּשְׁמֹעַ תַּהַמְתַּן דִּבְרֵי הַדִּיו,/ הֵרִיעַ בְּקוֹלוֹ כִּכְפִיר טוֹרֵף,

הִתִּיר אֶת פְּלָצוּרוֹ, הֵטִיל בַּדִּיו,/ וּבַעֲנִיבָתוֹ לָכַד מָתְנָיו. [170]

עַתָּה פָּנָה אֶל אַלָּתוֹ כְּבֵדָה/ אוֹתָהּ הֵנִיף כְּפַטִּישׁוֹ נַפָּח,

וְהִנְחִיתָהּ עַל רֹאשׁ הַדִּיו כְּפִיל,/ מָחַץ בְּיַחַד רֹאשׁ, צַוָּאר וָמֹחַ.

יָרַד מֵהָאֻכָּף, שָׁלַף חַרְבּוֹ,/ וְרֹאשׁ הַדִּיו הִתִּיז מֵעַל גּוּפוֹ.

עַתָּה פָּתַח בְּשֶׁבַח הַבּוֹרֵא,/ כִּי בְּכֹחוֹ נָחַל הַנִּצָּחוֹן.

דַּע, כִּי אַךְ דִּיו הוּא כָּל אָדָם רָשָׁע,/ אֲשֶׁר בְּפִיו אֵין שֶׁבַח לְיַזְדָּן; [175]

הַסָּר מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וָטוֹב – / לֹא בֶּן אָדָם, בֵּין הַדִּיוִים מְנֵהוּ.

כָּל הַכּוֹפֵר בְּאֹמֶן סִפּוּרִי,/ עָלוּל אִתּוֹ לִדְחוֹת אֶת מוּסָרוֹ.

לָכֵן אִם פַּהְלַוָן רַב כֹּחַ הוּא,/ כַּבִּיר זְרוֹעוֹת וְאִישׁ קוֹמָה וָתֹאַר,

אוֹתוֹ גִּבּוֹר קְרָא, וְלֹא דִּיו אַכְּוָן,/ אֶת גְּבוּרָתוֹ וּמַעֲשָׂיו סַפֵּר.

מַה דַּעְתְּךָ, נָסִיךְ בָּא בַּשָּׁנִים,/ הַמְנֻסֶּה בְּקֹר וּבְחֹם גַּם יַחַד? [180]

הֲיֵשׁ יוֹדֵעַ מָה הָעֲלִיּוֹת/ וְהַיְרִידוֹת לַזְּמַן בַּעֲבוּרֵנוּ?

הַזְּמַן בִּלְבָד, בִּגְלַל אֵין־סוֹף יָמָיו,/ יִקַּח מִמֶּנּוּ כָּל אֲשֶׁר עִמָּנוּ.

מִי יוֹדִיעֵנוּ מַה מִּנּוּ שָׁמַיִם, כַּמָּה קְרָבוֹת וּמִשְׁתָּאוֹת וָיַיִן?


רוּסתּם חוזר לאדמת איראן

רֻסְתַּם, אַחַר כְּרוֹתוֹ אֶת רֹאשׁ הַדִּיו,/ עָלָה עַל רַמָּכוֹ, זֶה פִּיל הַקְּרָב;

אָסַף הָעֲדָרִים וְהַמַּשָּׂא/ אֲשֶׁר הִשְׁאִירוּ הַתֻּרְכִּים לָרֹב, [185]

וְעִם פִּילֵי הַקְּרָב וְהַשָּׁלָל/ יָצָא לַדֶּרֶךְ. הָעוֹלָם קָרַן.

כְּבוֹא לַמֶּלֶךְ הַבְּשׂוֹרָה לֵאמֹר:/ 'רֻסְתַּם שָׁב כִּמְנַצֵּחַ מֵהַקְּרָב;

הָאִישׁ חָגַר אֶת חֲלָצָיו לִתְפֹּשׂ/ בִּפְלָצוּרוּ הָעַיִר הָאַכְזָר;

הוּא אֶת הַדִּיו וְהַפִּילִים לָכַד!/ הוּא פִּיל בַּיַּבָּשָׁה, תַּנִּין בַּיָּם;

מֵחֶרֶב תַּהַמְתַּן אִישׁ לֹא נִצַּל,/ לֹא אֲרָיוֹת, דִּיוִים אוֹ גִּבּוֹרִים,' [190]

הֵכִין הַמֶּלֶךְ קַבָּלַת פָּנִים:/ הַלּוֹחֲמִים חָבְשׁוּ אֶת קוֹבְעֵיהֶם,

הֵבִיאוּ אֶת הַדֶּגֶל, חֲצוֹצְרוֹת,/ פִּילִים, תֻּפִּים וְגַם פַּעֲמוֹנִים.

אֶחָד־אֶחָד, שְׂמֵחִים בַּנִּצָּחוֹן,/ יָצְאוּ הַפַּעַם לְבָרֵךְ אוֹרְחָם.

כִּרְאוֹת רֻסְתַּם אֶת נֵס הַפָּדִשָׁאהּ,/ הַבָּא בַּדֶּרֶךְ לְקַבֵּל פָּנָיו,

יָרַד מֵרַכְשׁ, הִשְׁתַּחֲוָה אַפַּיִם/ לְקוֹל תְּרוּעָה, תֻּפִּים וַחֲצוֹצְרוֹת. [195]

הַמְפַקְּדִים קָרְבוּ אֵלָיו בָּרֶגֶל,/ הַשַּׁהַנְשָׁהּ הֵאִיץ בְּרַמָּכוֹ.

גֵּא הַגֵּאִים, הַמַּעֲנִיק כְּתָרִים,/ צִוָּה רֻסְתַּם לָשֶׁבֶת בָּאֻכָּף.

מִשָּׁם שָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל הָאַרְמוֹן,/ הַלֵּב פָּתוּחַ וְשׁוֹחֵר רָצוֹן.

רֻסְתַּם חִלֵּק אֶת שְׁלַל הָעֲדָרִים,/ לוֹ לְעַצְמוֹ שָׁמַר אֶת רַכְשׁ בִּלְבָד.

אֶת הַפִּילִים צֵרַף אֶל שֶׁל הַשָּׁהּ,/ בִּפְנֵי פִּילִים לֹא יִצְלְחוּ כְּפִירִים. [200]

שִׁבְעָה יָמִים עָרַךְ מִשְׁתֶּה הַשָּׁהּ,/ שָׁתוּ שֵׁכָר לְקוֹל שִׁירָה וָנֵבֶל.

גָּבִיעַ בְּכַפּוֹ סִפֵּר רֻסְתַּם/ לִפְנֵי הַשָּׁהּ אֶת מַעֲשֵׂה אַכְּוָן:

'עָרוֹד יָפֶה כָּמוֹהוּ לֹא רָאִיתִי,/ צַוָּאר זֶה וּכְתֵפַיִם, צֶבַע, רֵיחַ!

אַךְ כַּאֲשֶׁר קָרַעְתִּי אֶת עוֹרוֹ,/ אִישׁ לֹא רִחֵם עָלָיו, לֹא צַר, לֹא רֵעַ.

רֹאשׁוֹ כְּרֹאשׁ הַפִּיל, שֵׂעָר אָרֹךְ,/ לְפִיו נִיבִים כְּלַחֲזִיר הַבָּר. [205]

עֵינַיִם לְבָנוֹת, שְׂפָתָיו שְׁחוֹרוֹת,/ בַּמִּסְתַּכֵּל עוֹרֵר מַרְאֵהוּ גֹּעַל.

אֵין בָּעוֹלָם גָּמָל גָּדוֹל כָּמוֹהוּ,/ דָּמוֹ הָרַב הָפַךְ מִישׁוֹר לְיָם.

כְּהַתִּיזִי רֹאשׁוֹ מֵעַל גּוּפוֹ,/ פָּרַץ דָּמוֹ כְּגֶשֶׁם בָּאֲוִיר.'

כֻסְרַוּ נִדְהַם לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים,/ פָּתַח בְּשֶׁבַח וּבְתוֹדָה לָאֵל,

שֶׁפַּהְלַוָן בָּרָא כְּתַהַמְתַּן;/ אִישׁ לֹא רָאָה גִּבּוֹר פְּלָאִים כָּמוֹהוּ. [210]

אָדָם כָּמוֹהוּ אֵין וְלֹא הָיָה,/ לֹא בְּקוֹמָה, לֹא בְּמַרְאֶה וָכֹחַ.

אָמַר: 'לוּלֵי נָתַן לִי הַבּוֹרֵא/ מָנָה בַּצֶּדֶק וּבָאַהֲבָה,

לְעֶבֶד לֹא זָכִיתִי בָּעוֹלָם,/ אֲשֶׁר יָצוּד כָּל פַּעַם פִּיל אוֹ דִּיו.'

שְׁבוּעַיִם כֹּה בִּלּוּ בַּנְּעִימִים,/ וְשִׂיחָתָם–עַל יַיִן וּמִשְׁתִּים,

וּבַשְּׁלִישִׁי הִצִּיעַ תַּהַמְתַּן,/ כִּי כִּמְנַצֵּחַ יַחֲזֹר הַבַּיְתָה. [215]

אָמַר: 'אֲנִי נִכְסָף לְזָל בֶּן סָם/ וּמִשְׁאָלָה זֹאת לֹא אַעְלִים מִמֶּךָּ.

אֵלֵךְ הַפַּעַם, אַךְ אָשׁוּב אֵלֶיךָ;/ עָלֵינוּ לְחַדֵּשׁ אֶת נִקְמָתֵנוּ,

כִּי עֲדָרִים בִּלְבָד הֵם לֹא תְּמוּרָה/ לְסִיָוֻשׁ, אָבִיךָ הָאָצִיל.'

שָׁהּ הָעוֹלָם פָּתַח אֶת אוֹצָרוֹ,/ הוֹצִיא מִמַּחֲבוֹא אַבְנֵי סְגֻלָּה,

בָּהֶן מִלֵּא גָּבִיעַ עַד שְׂפָתוֹ;/ שִׂמְלוֹת מַלְכוּת חָמֵשׁ שְׁזוּרוֹת זָהָב, [220]

עִם עֲבָדִים בְּאַבְנְטֵי זָהָב/ וַאֲמָהוֹת בַּעֲנָקֵי זָהָב;

הוֹסִיף רִקְמָה, שְׁטִיחִים, כִּסְאוֹת שֶׁנְהָב,/ אֲדַרְכּוֹנִים בְּשֶׁפַע וּכְתָרִים –

כָּל אֵלֶּה אֶל רֻסְתַּם שָׁלַח לֵאמֹר:/ 'קַח אֶת הַמַּתָּנָה הַזֹּאת אִתְּךָ,

אַךְ הִשָּׁאֵר עִמָּנוּ עוֹד הַיּוֹם,/ אַחַר־כֵּן תֵעָרֵךְ לָצֵאת לַדֶּרֶךְ.'

כָּל אוֹתוֹ יוֹם בִּלּוּ בְּיַיִן יַחַד,/ אוּלָם רֻסְתַּם חָרַץ לָצֵאת עִם שַׁחַר. [225]

הַשַּׁהְרְיָר לִוָּהוּ שְׁתֵּי פַּרְסוֹת/ וְלִפְרִידָה חִבְּקָהוּ עַל חָזֵהוּ.

הַסְכֵּן הִסְכִּין רֻסְתַּם בֶּן זָל לַדֶּרֶךְ,/ וְכַּי־כֻסְרַוּ חָזַר אֶל מְקוֹמוֹ.

בְּחוֹתָמוֹ טֹהַר עוֹלָם מֵרֶשַׁע;/ לָבַשׁ צוּרָה כִּרְצוֹן מַלְכּוֹ הַטּוֹב.

הִנֵּה כִּי כֵן סוֹבֵב גַּלְגַּל שָׁמַיִם:/ עִתִּים כְּקֶשֶׁת וְעִתִּים כְּחֵץ.

בָּזֶה גָּמַרְתִּי מַעֲשֵׂה אַכְּוָן/ וְתַהַמְתַּן בֶּן זָל הַפַּהְלַוָן. [230]

עַתָּה אַגִּיד אֵיךְ קְרַב בִּיזַ’ן הָיָה,/ כְּשָׁמְעֲךָ כֻּלּוֹ, תַּזִּיל דִּמְעָה.



  1. תואמות לשכל־ במובן ‘תוכן’.  ↩

  2. מילוּלית: ‘יעשה עצמו צְלָב’.  ↩

  3. אדֹר־ מחוז אדַרביז'אן, שם היו מקדשי אש רבים.  ↩

  4. תהמתן־ אחד מכינוייו של רוסתם. הפירוש המילולי: עצום הגוף, הגיבור.  ↩

  5. 251 ארש– בן כי־קובאד; פשין –בן שלישי של כי־קובאד.  ↩

  6. 257 הפכתי סדר הצלעות בבית.  ↩

  7. 268 הפכתי סדר הצלעות בבית.  ↩

  8. 281 כנ'ל.  ↩

  9. 287 א בנות טראז הצטיינו ביופיין.  ↩

  10. 300 ברוח התרגום הרוסי.  ↩

  11. 311 על פי P: روشن במקום شیرین (מתוק).  ↩

  12. ובלי־ על פי P: نگفت במקום بگفت.  ↩

  13. 671־ תהמתן־ במקום ‘פילתן’, שהוא אחד מכינויי רוסתם.  ↩

  14. 814 –הועיד – על פי P: بهشت (כּתב) במקום نوشت (עֵדן)  ↩

  15. 876־ הפכתי סדר הצלעות.  ↩

  16. 924־ ‘אץ’ – על פי P, במקום צ‘ג’ (V).  ↩

  17. 955־ החלפתי סדר הצלעות בבית.  ↩

  18. 1025 – שמים לא – על פי P: بیارد. במקום نبارد.  ↩

  19. 1186־ בית קשה. ב־ (אות ערבית) איננו. נעזרתי בבאנו־לכוִיתִי (התרגום לרוסית)  ↩

  20. 1237־ ושש ־ במקור: ‘וחמש’.  ↩

  21. 1545 הפכתי סדר הצלעות בבית.  ↩

  22. 1584– שני הבתים האחרונים בתרגום חופשי.  ↩

  23. 1833־ הפכתי סדר הצלעות בבית.  ↩

  24. 1845 אִרְד – היום ה 25 בחודש, יום מזל.  ↩

  25. 1862־ הפכתי סדר הצלעות בבית.  ↩

  26. 1874 – רצוָאן – המלאך הממונה על פתח גן העדן.  ↩

  27. 1876 – סרוש –מלאך־שליח.  ↩

  28. 1983 אדֹר־גושספּ – האש המקודשת; משמשת כאן סמל לגדוּלה ולגבורה.  ↩

  29. 2011 פתח – על פי P: במקום بفشارد (לחץ) بکشارد.  ↩

  30. 2087 יש כאן רמז לסימני המזלות: הטלה מסמל את המלכות, והדג את הקבר.  ↩

  31. 2162 החלפתי סדר הצלעות בַבֹּית מטעמי משקל.  ↩

  32. 2194 ולענה – במקום ‘ירוקת־החמור’.  ↩

  33. 2231ב מילולית: אני רואה אותה שוכבת בין שני עולמותיה.  ↩

  34. 2275 ושחלת – במקום ענבר.  ↩

  35. 2305 מחבוא – במקור گذر, מעבר, התחמקות.  ↩

  36. 2308 הכיפה – כיפת־השמים הסובבת.  ↩

  37. 2350 הפכתי סדר הצלעות בבית.  ↩

  38. 2384 שחורו – סוסו השחור בהזאד.  ↩

  39. 2401 בד – הכוונה: הרצח יביא אסון  ↩

  40. 2464 לכידונֵי – במקום ‘אלות’ במקור.  ↩

  41. 2516 מהברוש – הכוונה לראש סיאווּש ולגופו.  ↩

  42. 13 הדֹוֹל־פקר ־ שם חרב מֻחמד שהוריש לעלי.  ↩

  43. 14 וצי־ כינויו של עלי, יורשו של מֻחמד.  ↩

  44. 48 הפכתי סדר הצלעות בבית.  ↩

  45. 83־ הצליל של הטלת כדור לתוך גביע סימל יציאה לדרך  ↩

  46. 103 הגיבור־ כיניו של רוסתם.  ↩

  47. 341־ בן ויסה־ הוּמָן בו וִיסֶה  ↩

  48. 399 –מצ'ין וסין –סין.  ↩

  49. 401־ הפכתי סדר הצלעות בבית.  ↩

  50. 409־ צ‘אג’־ היא צ‘אץ’. כיום טשקנט.  ↩

  51. 462־ הפכתי סדר צלעות בבית.  ↩

  52. 521 –הפכתי סדר הצלעות בבית.  ↩

  53. 619 הפכתי סדר הצלעות בבית.  ↩

  54. 644 זורע אגוזים על גג קמור־ משל למי שעושה עבודה חסרת תכלית.  ↩

  55. 652 סִיָוֻכְשׁ־ סיאווש  ↩

  56. 265, 269 הוחלף סדר הצלעות.  ↩

  57. 1431־ הנפח־ במקור “כאוה”, הנפח שעיצב את הדגל מסִינָרוֹ העשוי עור.  ↩

  58. 1572־3 איחדתי את שני הבתים האחרונים ושיניתי את סדר הצלעות.  ↩

  59. 223־ לפי כ"י פריז.  ↩

  60. 255 –בן נודֹר – טוּס.  ↩

  61. 284־ הפכתי סדר הצלעות בבית.  ↩

  62. 446־ נטע רגלי בערוגת הגן־ הוליד אותי.  ↩

  63. 486־ פירוש הפתגם, ככל הנראה, הוא: החלטה לא נכונה, למשל לנוס מן הרוח, עשויה להביא לתוצאה לא רצויה. מכל מקום, עדיף להזדרז ולא להתמהמה.  ↩

  64. 668־ דיו־ספיד הוא השד הלבן.  ↩

  65. 1455־ סגזי־ יוצא סַגַז, אחד מכינויי רוסתם.  ↩

  66. 1461־ סִתִּירִים־ סתיר הוא משקל, כ 6.5 דראכמות כל אחד (לפי ווֹלף)  ↩

  67. 1467־ ביסֻתון –הר, ועליו כתובת דריָווש הראשון.  ↩

  68. 1523־ בן צכי־כּאווס־ פריבּוּרז  ↩

  69. 404 לאמור: שנתו נדדה, לא היה שרוי במנוחה.  ↩

  70. 449 – עורר – בטקסט: “שָׁטַף לְבַב אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם מִנָּקָם”.  ↩

  71. 507־ הדרקון־ אפראביאבּ.  ↩

  72. 580־ ובני פהלו־ צאצאי סם.  ↩

  73. 630־ כרוּח – במקור: כאבק.  ↩

  74. 722 פרוַדין – החודש הראשון למניינם.  ↩

  75. 989 דם הלב־ דימוי לתאוות נקם  ↩

  76. 999 בּידאד־ פירוש המילה: ‘אי־צדק’.  ↩

  77. במקור, בטעות, אין את מספר השורה – הערת פב"י  ↩

  78. 1216 נכדי – כַּי־כוסרַוּ מצד אמו היה נכדו של אפראסיאבּ.  ↩

  79. 1239 פולאד־ צורה מקוצרת של פולאדוונד.  ↩

  80. 1275 שבּדיז־ שם סוסו השחור.  ↩

  81. 1329 פילתן־ כינוי של רוסתם.  ↩

  82. 1507 אזיקי פלדה – רמז לשמו ‘פולאדוונד’. בשינוי הו“ו לבי”ת מתקבלת התיבה ‘פולאדבּנד’, שפירושה: כבלי פלדה.  ↩

  83. הדיו – על פי P, במקום ערבית (אריה) ב־V.  ↩

  84. אדֹר־גושספ – אֵל האש.  ↩

  85. סורוש – שם של מלאך.  ↩

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על היצירות שלא כונסו או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירות שלא כונסו
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.