אִם עַמִּי גַּם אֵלִי מוֹתִי יִשְׁאָלוּ

וּבְנִדְרְךָ זֶה אִם אוֹיְבֵינוּ נָפָלוּ,

הָרַק חַרְבֶּךָ, אָבִי – פֹּה הִנֵּנִי!

הַא לָךְ אֶת לִבִּי, חִישׁ אָנָּא בַּתְּקַנִי.

לֹא עוֹד אֶשּׂא נֶהִי, דִּמְעָה אַזִּילָה,

לֹא עוֹד עַל הֶהָרִים אֵרְדָה אֵילִילָה;

אִם מִידַי אָבִי יָבֹא לִי הַמָּוֶת

סָר פַּחְדּוֹ מִמֶּנִּי, פָּנָה עַצָבֶת.

וִיהִי לִבְּךָ, אָבִי, נָכוֹן בָּטוּחַ

כִּי בָרָה בִּתְּךָ וּנְקִיָּה בָּרוּחַ

כִּבְרִי בִּרְכוֹת פִּיךָ לִבִּי יָקִימוּ

וּכְטֹהַר רַחֲמֵי יָהּ מוֹתִי יַנְעִימוּ.

אַל נָא, הַגִּבּוֹר! אַל יֵרַךְ לִבֶּךָ

מִקּוֹל הָעֲלָמוֹת הַמְּבַכּוֹת בִּתֶּךָ.

בִּנְדָבָה אָמוּת! הֵן דָּמַי יִזֹּלוּ

מֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי עַבְדוּת יָגֹלּוּ.

וּבְעֵת דָּמַי אֵלֶּה קָפְאוּ חָרָבוּ,

עֵת יִדַּם קוֹלִי וַעֲצָמַי יִרְקבוּ,

זָכְרַנִי גַּם אָז כִּי כָּבוֹד לָךְ תַּתִּי,

וּבְלֵב שָׂמֵחַ אַל תִּשְׁכַּח כִּי מַתִּי.

מַשָׂא רִאשׁון

מַעֲרָכָה רִאשׁוֹנָה

מנפרד לבדו. – המקום: יציע גוטית, – המועד: חצות לילה

מַנְפְרֶד

אֲמַלֵּא הַמְּנוֹרָה שֵׁנִית, אַף-כִּי לֹא תַאֲרִיךְ לְהָאִיר

כְּכֹל-אֲשֶׁר שׂוּמָה עָלַי לִהְיוֹת עוֹד יוֹשֵׁב וָעֵר:

תְּנוּמָתִי, אִם אָנוּם מְעַט, לֹא שֵׁנָה הִיא, זוּלָתִי

הָגּוּת תָּמִיד נִמְשֶׁכֶת – וְלַעֲצוֹר אוֹתָהּ לֹא אוּכָל;

בְּלִבִּי לִי לֵיל שִׁמֻּרִים, וְעֵינִי אֶסְגּוֹר לְבַעֲבוּר

הַעֲמֵק לְהַבִּיט אֶל-קִרְבִּי. וּבְכָל-זֹאת אָנֹכִי חַי

וְצֶלֶם וּדְמוּת לִי כְּאַחַד הָאָדָם שֶׁנְּשָׁמָה בְּאַפּוֹ! –

וְאִלּוּ יָּדַעְתִּי כִּי נוֹתְנִים הַפְּגָעִים לַנָּבוֹן תּוֹרָה!

אֲבָל כָּל-דַּעַת הוּא מַכְאוֹב: כְּרֹב לְחָכְמָה בָאָדָם

כֵּן יַרְבֶּה לָקוּט בְנַפְשׁוֹ בְּבֹאוֹ עַד חֵקֶר הָאֱמֶת

הַמָּרָה כִּי עֵץ הַדַּעַת אֵינֶנּוּ גַם עֵץ הַחַיִּים.

נִסִּיתִי כְבָר בְּכָל-חָכְמָה, בְּחֵקֶר וּבְרָזֵי כָל-פֶּלֶא

וּבְדַעַת הָעוֹלָם וּצְבָאָיו; נִתַּן לְרוּחִי הֹכֹּחַ

לִכְבּוֹש כָּל-אֵלֶּה לְנַפְשִׁי – וּמוֹעִיל לֹא הָיָה בָהֵמָּה;

עָשִׂיתִי עִם-אָדָם טוֹב וְטוֹב מָצָאתִי גַם אָנִי

בְּקֶרֶב רַבִּים ֵמָאָדם – וּמוֹעִיל בָּאֵלֶּה לֹא הָיָה;

ואוֹיְבִים קָמוּ עָלַי וַיִּתְנַכְּלוּ אֵלַי וְלֹא יָכְלוּ,

וְרַבִּים כָּרְעוּ לְפָנַי – וּמוֹעִיל לֹא הָיָה בָאֵלֶּה;

וְטוֹב וְרָע וְחַיִּים וְכֹחַ וּתְשׁוּקוֹת בַּנֶּפֶשׁ –

כָּל-אֲשֶׁר אֶמְצָא בָאָדָם – בְּהַגִּיעַם אֵלַי וְהָיוּ

כְגֶשֶׁם בְּתוֹךְ הַחוֹל לְמֵרֶגַע הָאָרוּר הָאֶחָד. –

אֵין פַּחַד לְפָנַי, וָאָחוּשׁ בְּלִבִּי אֶת-סֵבֶל הַקְּלָלָה

הָרֹבֵץ עַל-אִישׁ אֲשֶׁר זָרָה מֵעוֹדוֹ הַיִּרְאָה לְנַפְשׁוֹ

אוֹ הַלְמוּת לֵב מִתִּקְוָה אוֹ רוּחַ מִתְפָּעֵם מִתַּאֲוָה

אוֹ אַהֲבָה בַלֵּב הָאֹרֶבֶת לְעִנְיָן אוֹ חֵפֶץ בַּחַיִּים. –

וּבְכֵן לִמְלַאכְתִּי עָתָּה! –

הוֹי אַתֶּם, מַלְאָכִים נַעֲלָמִים!

הָרוּחוֹת אַתֶּם כֻּלְּכֶם מעוֹלָם וְעַד-עוֹלָם מִסָּבִיב,

אֲשֶׁר בִּקַּשְׁתִּי מֵעוֹדִי אֶתְכֶם בָּאוֹר וּבַחשֶׁךְ –

הוֹי אַתֶּם שָׁם הַמִּתְשׁוֹטְטִים סָבִיב עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה,

וּמִשְׁכָּן לָכֶם בַּשָּׁמַיִם בָּעֶצֶם הַדַּק מִן-הַדָּק –

אַתֶּם שָׁם אֲשֶּׁר מִרְבָּץ לָכֶם בִּמְרוֹמֵי כָּל-הָרִים

בִּמְקוֹם אֵין-נָתִיב וּמְסִלָּה, וַאֲשֶׁר מְחִלּוֹת עָפָר

וְנִבְכֵי יַמִּים גַּם-יַחַד נֶאֱמָנִים אִתְּכֶם בִּבְרִיתְכֶם –

"יֵשׁ דְּבָרִים, הוֹרַצְיוֹ, בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ

עֲצֻמִּים מֵאֲשֶׁר יִרְאוּ כָּל חוֹקְרֵיכֶם בַּחֲלוֹמוֹתָם"

בְּקֶסֶם הַשֵּׁם הַלָּזֶה הַמַּשְׁלִיט אוֹתִי בָכֶם

הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם הַפַּעַם: עֲלוּ, עֲלוּ, הִגָּלוּ!

(דממה)

הַאֻמְנָם לֹא תִשְׁמְעוּ אֵלַי? – וּבְכֵן בְּשֵׁם אֲדֹנֵיכֶם

הָרֹאשׁ לָכֶם וְהָרִאשׁוֹן, בָּאוֹת הַנּוֹרָא הַזֶּה

אֲשֶׁר מִפָּנָיו תֶּחֶרְדוּ, בֶּעֱזוּז הָעִזּוּז הַנֶּעְלָם

אֲשֶׁר אֵין-מָוֶת עִמּוֹ: עֲלוּ נָא, הִגָּלוּ, הִגָּלוּ!

(דממה)

עוֹדָם מִסְתּוֹלְלִים בִּי. – רוּחוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ

מִיָּדִי לֹא תִמָּלֵטוּ! בַּכֹּחַ הֶעָצוּם מִכֹּחַ

כָּל-נִבְרָא שֶׁהָיָה בָאָרֶץ מֵאָז וּמֵעוֹלָם וְעַד-עַתָּה.

בְּקֶסֶם אַכְזָרִי הַלָּז, פְּלִיט כּוֹכָב מֻכֶּה רְסִיסִים

בִּשְׂרִידֵי עִיֵּי הָאֵשׁ שֶׁל-עוֹלָם נִתָּץ וְנֶהֱרָס,

בַּשְּׁאוֹל הַלֵּזוּ הַשָּׁטָה בְגַלְגַּל עוֹלַם הַנֵּצַח,

בְּקִלְלַת עוֹלַם הַזֹּאת הָרֹבְצָה מֵאָז עַל-נִשְׁמָתִי

בָּרוּחַ הַזֶּה הָרֹדֶה בִי וּבְקִרְבִּי וְעַל סְבִיבִי –

בָּאֵלֶּה הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם לְהִכָּנַע אֵלַי: הִגָּלוּ!

(בירכתי היציע מתוך החשכה יגלה כוכב.

הכוכב עומד תחתיו, קול זמרה ישָׁמע)

קוֹל הָרוּחַ הָרִאשׁוֹן

בֶּן-הָאָדָם! רְאֵה, נִגְלֵיתִי

מִנִּי עָבִים לָךְ, מִבֵּיתִי

אֲשֶׁר רֻקַם צֶאֱלֵי אֶמֶשׁ,

אֲשֶׁר כֻּסָּה זְהַב הַשֶּׁמֶשׁ,

עֵרֶב תְּכֵלֶת עִם-אַרְגָּמָן,

וְהוּא אֶת-זְבוּלַי קִרְבּוֹ טָמָן.

חֵטְא הוּא דְבָרְךָ שֶׁהִקְשַׁבְתִּי –

אַךְ עַל-קֶרֶן אוֹר רָכַבְתִּי

חִישׁ אֵלֶיךָ, כִּי אִוִּיתָ!

הַגֵּד אָדָם, מַה-צִוִּיתָ?

קוֹל הרוּחַ הַשֵּׁנִי

מוֹנְבְּלַן הוּא מֶלֶךְ הֶהָרִים,

הַמְעֻטָּר מִקַּדְמֵי הַיָּמִים;

כֵּס מַלְכוּת לוֹ סְלָעִים, לְבוּש מַלְכוּת לוֹ עָבִים,

וְכֶתֶר לוֹ שֶׁלֶג עוֹלָמִים.

אֵיתָנֵי הַיְעָרוֹת לַחֲלָצָיו מַחֲגָרוֹת

וּצְנֵפוֹת הַקֶּרַח בְּכַפּוֹ.

וְחִכּוּ בְנִפְלָן, לֹא יֵרְדוּ לְשִׁפְלָן,

עַד אֹמַר – וְהִשְׁלִיכָן בְּאַפּוֹ.

וּגְלִילֵי הַשֶּׁלֶג, הַגּוֹלְשִׁים וְקֹפְאִים

לְאִטָּם מִמְּקוֹמָם יֶעְתָּקוּ

וַאֲנִי הוּא הַמְפַקֵד לָהֶם וְהִתְגַּּלְגָּלוּ,

וַאֲנִי כִּי אֲצַו וְהִתְחַזָּקוּ –

כִּי רוּחַ הָהָר וַאדוֹנָיו אָנֹכִי,

אַבִּיט וְאַדְמָתוֹ חַתָּה,

וְרָגְזוּ מוֹסְדוֹתָיו, וְעַד תַּחְתִּיּוֹתָיו –:

מַה-תִּשְׁאַל מֵעִמִּי אַתָּה?

קוֹל הָרוּחַ הַשְּׁלִישִׁי

בִּתְכֵלֶת מַעֲמַקֵּי הַמַּיִם

שֶׁגַּלִּים לֹא יִשְׁטְפוּ שָׁם,

וְזָרָה שָׁם רוּחַ נוֹשֶׁבֶת,

וְרֹבֵץ שָׁם תַּנִּין הַיָּם;

וּבְתוּלַת הַמַּיִם עֹנֶדֶת

לִשְׂעָרָהּ הַיָרֹק זֵר צָב –

עַד-שָׁמָּה זֶה לַחְשְׁךָ בָּא לִי

כְּרַעַם בְּגַלְגַּל רָב;

עַד-דִּמְמַת הֵיכַל הַפְּנִינִים

חָדַר הֵד קוֹלְךָ אֵלָי –:

אֲנִי זֶה אֲדוֹן הָאוֹקְיָנוֹס;

הַגֵּד: מַה-תִּפְקוֹד עָלָי?

קוֹל הָרוּחַ הָרְבִיעִי

שָׁם בִּמְקוֹם הַזְּוָעוֹת נָמוֹת

עַל-פְּנֵי רְפִידוֹת אֵשׁ,

וְנַחֲלֵי גָפְרִית שְׂרֵפָה מְצַוִּים

כָּל-גַּל: עֲלֵה וָרַשׁ;

שָׁם בִּמְקוֹם יְסוֹד הָאַנְדִּים

תָּקוּעַ בְּתוֹךְ הַתְּהוֹם,

כַּמִדָּה אֲשֶׁר אֶל-מוּל הַשָּׁמַיִם

יַגְבִּיהוּ שִׂיא אֶל-רוֹם –

שָׁם מוֹלַדְתִּי אֲשֶׁר נָטַשְׁתִּי

בְּרֶגַע נָתַתָּ הַצָּו: –

עֶבֶד אֲנִי לְלַחַשׁ קְסָמֶיךָ

וּרְצוֹנְךָ לִי יִהְיֶה לְקָו.

הָרוּחַ הַחֲמִישִׁי

רוֹכֵב אָנֹכִי עַל-מֶרְכְּבוֹת רוּחַ,

הַסְּעָרוֹת – בֵּיתִי שָׁם,

הֶעָנָן אֲשֶׁר עָזַבְתִּי עַתָּה

מִבְּרָקִים עוֹדוֹ חָם:

כַּחֵץ מִקֶּשֶׁת, עַל-יָם וְיַבֶּשֶׁת

נֶחְפַּזְתִּי אֵלֶיךָ בִּשְׂעָרָה;

אֳנִיָּתִי עָפָה, כַּבָּרָק חָלָפָה

וְאַחֲרַי בִּתְהוֹם לֵיל נִקְבָּרָה.

הָרוּחַ הַשִּׁשִּׁי

זְבוּל לִי בְצִלְלֵי תְהוֹמוֹת הַלַּיְלָה –

עַל-מָה הִרְגַּזְתַּנִי בְעֻזְּךָ לְמַעְלָה?

הָרוּחַ הַשְּׁבִיעִי

הַכּוֹכָב הַמּוֹלֵךְ מֵאָז עַל-גּוֹרָלְךְ,

זֹאת יָדִי מִקַּדְמֵי הַיָּמִים בּוֹ מָלְכָה

מָה רַעֲנָן אָז הָיָה הָעוֹלָם וְאֵין-אָמֶשׁ –

לֹא עָף עוֹד כָּמוֹהוּ בִסְבִיבֵי הַשָּׁמֶשׁ:

זֶה אָרְחוֹ בַּמִּדָּח, זֶה עוּפוֹ בַזֶּרֶת –

אָז הָיָה הַנֶּחְמָד בְּכוֹכְבֵי תִפְאֶרֶת

אַךְ בָא יוֹם – וְנֶהְפַּךְ לְגוּשׁ שֶׁל-לְהָבִים,

לְגַלְגַּל בְּאֵין תֹּאַר הַנֶּחְפָּז בֵּין-עָבִים,

לְלַפִּיד מְעוֹפֵף, לְחִתִּית וּמְאֵרָה

לְצְבָא כָּל-הַשְּׁחָקִים וּבְכָל אֲשֶׁר יֵרָא:

בַּכֹּחַ אֲשֶׁר נִטַּע בְּקִרְבּוֹ מִלֵּדָה

יִתְגַּלְגַּל חֲדַל נָתִיב וְדֶרֶךְ לֹא יֵדָע –

מִפְלֶצֶת בֹּעֵרָה בִמְרוֹמֵי הַשְׁחָקִים,

וְשִׁקּוּץ מְשׁוֹמֵם הַמְשַׁלַּח רַק בְּרָקִים.

אַךְ אַתָּה, הַנָּהוּג פֹּה מַטָּה עַל-יָדוֹ,

הָרֶמֶשׂ, שֶׁלִבִּי יִבְזֵהוּ וַעֲבָדוֹ,

הֵן אַתָּה בַכֹּחַ – וְהוּא לֹא כֹחֶךָ,

כִּי שָׁאוּל לְךָ הוּא עַד-אִם אַכְנִיעֶךָ –

אֲנַסְתַּנִי לָרֶדֶת לִרְגָעִים מְעַטִּים

לִמְקוֹם רוּחוֹת דַּלִּים מִקּוֹלְךָ פֹּה חַתִּים,

לְבַעֲבוּר אֶתְוַכַּח עִם-נֶפֶשׁ כָּמוֹךָ –

בַּמָּה, הַגֵּד אֵפוֹא, גּוֹרָלְךָ אֶתְמֹכָה?

שִׁבְעַת הָרוּחוֹת

אֲדָמָה, יָם, רוּחַ וָלֵיל, הַר וְסַעַר וְכוֹכָבְךָ,

אֶת-כֻּלָּם, בֶּן-אָדָם תּוֹלֵעָה, פְּקוּדָתְךָ אֵלֶיךָ הוֹעִידָה;

נִקְבְּצוּ, בָאוּ הָרוּחוֹת כֻּלָּם לְמִשְׁאֲלוֹת לְבָבְךָ –

מָה אֵפוֹא תִשְׁאַל מִמֶּנּוּ, בֶּן אָדָם רִמָּה? הַגִּידָה!

מַנְפְרֶד

שָׁכֹחַ – –

הָרוּחַ הָרִאשׁוֹן

אֶת-מָה– אֶת-מִי – וּמָה הוּא אֵפוֹא?

מַנְפְרֶד

אֶת-זֹאת אֲשֶׁר בִּי בְלִבִּי! הַבִּיטוּ נָא בִי וּקְרָאוּ –

הֲלֹא יְדַעִתֻּהָ גַם אַתֶּם, וָאָנֹכִי לֹא אוּכַל הַגִּידָהּ.

הָרוּחַ

אֲנַחְנוּ יְכֹלִים לָתֵת רַק זֹאת אֲשֶׁר-יֵש בְּיָדֵנוּ:

שְׁאַל-נָא עֲבָדִים לְךָ אוֹ מִמְשָׁל אוֹ שִׁלְטוֹן בָּאָרֶץ,

אֶת-כֻּלּוּ אוֹ חֵלֶק מִמֶּנוּ; שְׁאַל לְךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת

לִכְבּוֹשׁ לְךָ הַיְסוֹדוֹת שֶׁאָנוּ אֲדוֹנִים לָהֵמָּה,

אֶת-אֶחָד אוֹ כֻּלָּם יַחְדָּו – וְהָיוּ כָל-אֵלֶּה לָךְ.

מַנְפְרֶד

שָׁכֹחַ – שָׁכֹחַ אֶת-נַפְשִׁי – הַאֻמְנָם לֹא תוּכְלוּ לִמְצוֹת

מִנִּי עוֹלָמוֹת נַעֲלָמִים, שֶׁאַתֶּם רֹדִים בָּהֵמָה,

אֶת-זֶה אֲשֶׁר נַפְשִׁי שֹאֶלֶת?

הָרוּחַ

ל­­ֹא לָנוּ הַשִּׁלְטוֹן בָּזֶה.

גַּם לֹא בְיָדֵנוּ הַדָּבָר; וְאוּלָם – לָמוּת תּוּכָל.

מַנְפְרֶד

הֲיִתֵּן לִי מוֹתִי שָׁכֹחַ?

הָרוּחַ

יְצִירֵי אַלמָוֶת אֲנַחְנוּ

וְאֵין אָנוּ שֹכְחִים נֵצַח. חַיֵּינוּ חַיֵּי עוֹלָמִים,

וְזֶה אֲשֶׁר עָבַר, אוֹ עָתִיד – לָנוּ רַק הֹוֶה הִנֵּהוּ

הֲתִמְצָא בָזֶה לְךָ מַעֲנֶה?

מַנְפְרֶד

רַק הָתֵל בִּי תְהָתֵלוּ –

וְאוּלָם הַכֹּח אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶתְכֶם אֵלַי הַפַּעַם,

הוּא סִגַּר אֶתְכֶם בְּיָדִי. עֲבָדִים, אַל תַּמְרוּ רְצוֹנִי!

הָרוּחַ, הַנְּשָׁמָה, הַנִּיצוֹץ, זֶה נִיצוֹץ פְּרוֹמִתּוֹס בְּקִרְבִּי,

הַבָּרָק בְּנַפְשִׁי פְּנִימָה – כָּל-זֶה בִי נוֹצֵץ וּמַזְהִיר

וְחֹדֵר עַד לְמֶרְחַקִּים, כְּמִשְׁפַּט הָרוּחַ בְּלִבְּכֶם,

לֹא נוֹפֵל מִמֶּנּוּ כָל-מְאוּמָה, אַף-אִם רַק עָפָר לְבוּשוֹ.

עֲנוּ-לִי פֶּן אַרְאֶה אֶת-יָדִי אֶתְכֶם וִידַעְתֶּם מֶה אָנִי!

הָרוּחַ

אֵת אֲשֶׁר עָנִינוּ, נַעֲנֶה. וְזֶה אֲשֶׁר אוֹתְךָ עָנִינוּ

הֲלֹא הוּא גַם בִּדְבָרֶיךָ.

מַנְפְרֶד

מַה-זֶּה עֲנִיתֶם אֵפוֹא?

הָרוּחַ

אִם אֱמֶת הוּא אֲשֶׁר אָמַרְתָּ, כִּי כְרוּחֵנוּ רוּחֶךָ,

אָז הִנֵּה עָנִינוּ אוֹתְךָ, כִּי זֶה אֲשֶׁר פִּי הָאָדָם

יִקְרָא לוֹ מָוֶת בִּשְׂפָתוֹ – אֵין לוֹ עִמָּנוּ דָבָר.

מַנְפְרֶד

כִּי-עַתָּה רַק לַשָּׁוְא קְרָאתִיכֶם מִזְּבוּלְכֶם אֵלַי;

לֹא תוּכְלוּ, אוֹ לֹא תַחְפְצוּ, לַעֲזָר-לִי.

הָרוּחַ

רַק צַוֵּה;

כָּל-מַה שְּׁיֶשְׁנוֹ לָנוּ לְפָנֶיךָ נְשִׂימוֹ וְלְךָ הוּא:

שִׂים לִבְּךָ לָזֶה בְטֶרֶם תְּשַׁלְּחֵנוּ מֵעִמְךָ וּשְׁאַל –

שְׁאַל מְלוּכָה אוֹ שִׁלְטוֹן אוֹ גְבוּרָה, שְׁאַל לְךָ אֹרֶךְ יָמִים – –

מַנְפְרֶד

הוֹי קְלָלָה! מַה-לִּי וּלְיָמִים? אֲרֻכִּים מִדַּי לִי גַם יָמַי,

יְמֵי שְׁנֵי חַיַי אָנֹכִי – סוּרוּ, גְּשׁוּ הָלְאָה, הֵעָלוּ!

הָרוּחַ

רַק רָגַע עוֹד: הֵן בָּאנוּ, וְלָכֵן תֵּן וְנַעַבְדֶךָ;

שִׂים אֵפוֹא אֶל-לֵב וְהַגֵּד, הַאֵין לְךָ זוּלַת זֶה דָבָר,

שֶׁיֵשׁ בְּיָדֵנוּ לַעֲשׂוֹתוֹ ְועֶרְכּוֹ לֹא נִקְלֶה בְעֵינֶיךָ?

מַנְפְרֶד

אֵין לִי כָּל-דָּבָר! – אַךְ עִמְדוּ – עִמְדוּ עוֹד רֶגַע רַק אֶחָד –

חָפֵץ אָנֹכִי לִרְאוֹתְכֶם פָּנִים אֶל-פָּנִים. אֶת-קוֹלְכֶם

שָׁמַעְתִּי בְדַבְּרוֹ אֵלַי; מָתוֹק וְנוּגֶה צִלְצוּלוֹ

כְּשִׁירָה עַל-מַיִם רַבִּים; וְאָנֹכִי רֹאֶה לְפָנַי

רַק מַרְאֶה מוּצָק אֶחָד שֶׁל-כּוֹכַב נֹגַהּ גָדוֹל,

וְדָבָר לֹא אֶרְאֶה זוּלָתוֹ. גְּשׁוּ נָא אֵלַי בְּתַבְנִיתְכֶם,

הָאֶחָד אוֹ כֻלְּכֶם יַחַד, בְּצַלְמְכֶם אַתֶּם וּדְמוּתְכֶם.

הָרוּחַ

אֵין צֶלֶם לָנוּ וּדְמוּת, זוּלָתִי דְמוּת הַיְסוֹדוֹת,

שֶׁאָנוּ הַמָּקוֹר לִהְיוֹתָם וְאָנוּ הָרוּחַ שֶׁבְּקִרְבָּם;

בְּחַר אַתָּה לָנוּ הַדְּמוּת – וְנִגָּלֶה אֵלֶיךָ בְּתוֹכָה.

מַנְפְרֶד

לֹא לִי הַבְּחִירָה הַזֹּאת; אֵין תַּבְנִית עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה

נִמְאָסָה אוֹ טוֹבָה בְעֵינַי; כִּי עַל-כֵּן יָקוּם הָאֶחָד,

הֶעָצוּם מִכֻּלְּכֶם יַחַד, וְלָבַשׁ כִּרְצוֹנוֹ הַמַּרְאֶה

הַנִּבְחַר מְכָּל-זוּלָתוֹ בְעֵינָיו. – קוּם וָחוּשָׁה!

###הָרוּחַ הַשְּׁבִיעִי

(יגלה בתבנית אשה יפה)

הַבֵּט!

מַנְפְרֶד

הוֹי אֵל אֶלֹהִים! אִם-כָּכָה הוּא וְאִם אַתָּה

לֹא מִקְסַם כָּזָב פֹּה וְלֹא חֲזוֹן מַהֲתַלּוֹת כֻּלְּךָ,

כִּי-עַתָּה אֲאֻשַּׁר עוֹד. תְּנֵנִִי וְאַחֲזִיק בְּךָ,

תְּנֵנִי וְנָשׁוּב עוֹד – –

(התמונה נעלמת)

הוֹי, לִבִּי בִי נִשְׁבָּר!

(מנפרד נופל ארצה מתעלף)

קול לחשׁ ישָׁמע:

כִּי תִטְבּוֹל בַּגַלִּים קֶרֶן הַלְּבָנָה,

כִּי-תִגַּה בַּדֶּשֶׁא תוֹלַעַת הַקּוֹץ,

וְתִפּוֹל עַל-קֶבֶר אֵשׁ מֵעֲנָנָה

ְיִתְעֶה אוֹר מַתְעֶה עַל-מִשְׁטַח הַבֹּץ;

כִּי-יִפְּלוּ כוֹכָבִים בְּרַעַשׁ מִמְּרוֹמִים,

וְעָנוּ לָהֶם הַיַּנְשׁוּפִים הַהוֹמִים,

וְעָמְדוּ מִסָּבִיב הֶעָלִים דֹּם

בְּצֵל הַגִּבְעָה הַיוֹרַד מֵרֹם –

אָז רוּחִי אָנֹכִי תָנַח עָלֶיךָ

בָּעֹז וּבַקֶּסֶם, וְהִיא תְנַהֲלֶךָ.

וַיהִי כִּי-תִפּוֹל עָלֶיךָ תַּרְדַּמָה –

אַךְ הִנֵּה לֹא יִישַׁן בְּךָ גַּם הָרוּחַ:

יֵשׁ צֵל, וְהוּא לָּעַד לֹא יָפוּחַ,

יֵשׁ שְׂעִפִּים, וְהֵם אֵין מָנוֹס מַהֵמָּה:

קֶסֶם לֹא-תֵדַע, וְאֵיתָן וְתַקִּיף

תָּמִיד תָּמִיד עָלֶיךָ יַקִּיף:

יְכַסְּךָ תָּמִיד כְּבֶגֶד הַמֵּת,

וּכְמוֹ בָעֲנָנָה יְסֻבְּךָ כָּל-עֵת –

אוֹ-אָז וְנֶאֱחַזְתָּ עַד-קֵץ כָּל-הַיָּמִים

בּרְתֻקוֹת רוּחִי זֶה עִם-הַקְּסָמִים.

וַיהִי כִּי בְּבֹאִי לֹא רָאֹה תִרְאֵנִי –

אַךְ עֵינְךָ גַּם-אָז הֲלֹא תְחוּשֵׁנִי

כְּחוּשׁ אֶת -הֶחָזוֹן, וְהוּא עוֹד לֹא נִרְאָה,

אַךְ קָרוֹב לְךָ הוּא וְהָיָה וְהִנּוֹ:

אוֹ-אָז וּתְקָפוּךָ תַּעֲלֻמוֹת כָּל-יִרְאָה,

וְתַבִּיט לְאָחוֹר לְבַעֲבוּר הֲכִינוֹ –

וְרָאִיתָ וְהָיִיתָ כֻּלְךָ מְשׁוֹמֵם,

וְהִנֵּה אָנֹכִי רַק צִלְךָ הַדּוֹמֵם:

רַק כֹּחֲךָ זֶה שֶׁלִּבְּךָ הִכִּירוֹ

וְשׂוּמָה עָלֶיךָ בְּכָל-זֶה לְהַסְתִּירוֹ.

זֶה נַחַשׁ קֶסֶם, זֶה לַחַשׁ אָלָה

מֵרֶחֶם אִמְּךָ קִדֶּמְךָ בִּקְלָלָה:

יָרַד הָרוּחַ מֵאַרְבַּע הָרוּחוֹת

וַיָשֶׂם בִּכְבָלִים אוֹתְךָ בַכֹּחַ,

וּמִנִּי הַסְּעָרָה קוֹל קֹרֵא בַטֻחוֹת:

הִנָּזֵר, הִנָּזֵר מֵעֲלֹז וּמִשְּׂמֹחַ!

וַיהִי לְךָ לַיְלָה כְּבַד אֹפֶל וָאָמֶשׁ,

שֶׁיִּמְנַע מְעִמְּךָ תַּנְחֻמוֹת כּוֹכָבָיו,

וִיהִי לְךָ יוֹמָם יוֹם נֹגַּהּ וָשָׁמֶש,

הַמְצַוְּךָ רַק לִקְרוֹא: לוּ שָׁקַע בְּעָבָיו!

מִתַּרְמִית דּמְעָתְךָ, הַזָּבָה עוֹלָמִית,

שָׂחַטְתִּי מִיץ לִי, שֶׁכֹּחוֹ לְהָמִית:

מִלִּבְּךָ מָצִּיתִי, מִתַּחַת לְעוֹרוֹ,

אֶת-דָּמוֹ הַשָּׁחוֹר ִמשְּׁחוֹר כָּל-מְקוֹרוֹ.

מִשְּׂחוֹק שְׂפָתֶיךָ גָזַלְתִּי הַנָּחָשׁ,

זֶה שֶׁהִתְפַּתַּל בַּלָּט שָׁם וְרָחָשׁ:

מִפִּיך רָדִיתִי אֶת-זוֹב כָּל-הַנְּעִימוֹת,

שֶׁהֵן הֵן הִסְתִּירוּ בְחֻבָּן כְּלִיל כְּלִמּוֹת –

וַיְהִי כִּי בְחַנְתִּי כָּל-רוֹש וָרוֹשׁ,

וָאֵרֶא כִּי רוֹשְךָ לַכֹּל לְרֹאשׁ.

בְּקִפְאוֹן לְבָבְךָ וּשְׂחוֹקְךָ, שְׂחוֹק שֶׁקֶר,

בִּתְהוֹם כָּל תְּכָכֶיךָ בְּאֵין קֵץ וּבְאֵין חֵקֶר,

בְּעֵינְךָ הַנִּרְאָה כִּכְלִיל תֻּמַּת צְדָקוֹת,

בְּרוּחֲךְ הַסְּגוּרָה בְתוֹךְ אַלְפֵי חֲלָקוֹת,

בְּיִתְרוֹן כִּשְׁרוֹנְךָ לְבַשֵּׂר בַּסְּבִיבוֹת

כִּי לִבְּךָ לֶב-אָדָם וּמָלֵא נְדִיבוֹת.

בָּזֹאת אֲשֶׁר אָח הָיִיתָ לְקַיִן

וּבְצַר לְאָחִיךָ צָהַלְתָּ כַּיַּיִן –

בְּכָל-אֵל אֲקַלֶּלְךָ וְאֶקְרָא בַּקּוֹל:

הֱיֵה-נָא לְנַפְשְׁךָ אַתָּה לִשְׁאוֹל!

וְעַל-רֹאשְׁךָ אֶצֹּק אֶת-פַּךְ הַתַּרְעֵלָה,

וְהָיְתָה לְמַסָּה לְנַפְשְׁךָ הַהוֹלֵלָה:

אַל-שֵׁנָה לְךָ וְאַל-לְךָ מָוֶת,

וְהָיָה גוֹרָלְךָ רַק בַּלְהוֹת צַלְמָוֶת:

וּמוֹתְךָ תְּבַקֵּשׁ, וּרְאִיתוֹ רַק סָבִיב,

וּמִלְּאֲךָ חִתִּית – וְכָבָה כַשָּׁבִיב.

רְאֵה הִנֵּה הֵחֵל הַקֶּסֶם אֶת-פְּעָלָיו,

כְּבָר הִשְׁלִיךְ עָלָיו דוּמָם אֶת-כְּבָלָיו:

מְצָאֲךָ דְּבָרִי, וּבְאֵין-קֵץ וּבְאֵין-סוֹף

יִמְחַץ לִבֶּךָ. – הֵעָלֵה וַחֲלוֹף!

##מַעֲרָכָה שְׁנִיָּה

הר היונְגְפרו. – עֵת-בקר. – מנפרד לבדו על-כֵּף סלע

מַנְפְרֶד

הָרוּחוֹת אֲשֶׁר קָרָאתִי, הֵמָּה עֲזָבוּנִי –

הַכְּשָׁפִים אֲשֶׁר דָּרַשְׁתִּי, הֵמָּה רַק רִמּוּנִי –

הַתְּשׁוּעוֹת אֲשֶׁר בִּקַּשְׁתִּי, הֵנָּה רַק הֶלְאוּנִי:

לֹא אֶבְטַח עוֹד עַד עוֹלָם בְּדָבָר חוּץ לָאָדָם,

כִּי עֹז וְשִׁלְטוֹן אֵין לוֹ עַל-יְמֵי הַזְּמָן שֶׁעָבַר,

וַעֲתִידוֹת, בְּטֶרֶם יֵרְדוּ יְמֵי הַזְּמָן שֶׁעָבַר

לִתְהוֹמוֹת הַמַּחֲשַׁכִּים, לֹא אֶדְרוֹש. – אִמִּי-אַרְצִי!

וְאַתָּה יוֹם, הַמְחַדֵּש מוֹצָאוֹ פֹה לְפָנַי,

וְאַתֶּם הָרִים סָבִיב, לָמָּה כֹה יְפִיתֶם,

וַאֲנִי אֲנִי לְאַהֲבָה אֶתְכֶם הֵן לֹא אוּכָל?

וְאַתְּ גַּם אַתְּ הָעַיִן הַגְּדוֹלָה הַמַּזְהִירָה

עַל-פְּנֵי הַיְקוּם מִסָּבִיב, עַל-הָאָרֶץ וְעַל-כָּל צְבָאָהּ,

וּפְקוּחָה הִיא עַל-כֹּל, וּמְקוֹר תַּעֲנֻגוֹת הִיא

לְנִשְׁמַת אַף כָּל חַי – אֶל-לִבִּי לֹא תָאִירִי.

וְאַתֶּם סְלָעִים רָמִים, אֲשֶׁר עַל-שְׂפַתְכֶם אֶעֱמוֹד

וְאַבִּיט עַל-גְּדוֹת הַנַּחַל הַשּׁוֹטֵף אַט לְמַטָּה

וְאֶרְאֶה הַבְּרוֹשִׁים הַגְּבֹהִים, וְהֵמָּה קֻמְּטוּ תַחְתָּם

וְהָיוּ כְּשִׂיחִים קְטַנִּים מֵעֹצֶם מֶרְחַקִּים נוֹרָאִים, –

עֲנוּ לִי: אִם קְפִיצָה אַחַת, נִיד יָד אוֹ מִדְרַךְ רֶגֶל

אוֹ רוּחַ נוֹשֶׁבֶת רֶגַּע, כִּי-תִּתְקוֹף אוֹתִי פִּתְאֹם,

יְכֹלִים לְקַלַּע אוֹתִי עַד-עֶרֶשׂ לֶב-הַצּוּרִים,

לָנוּחַ שָׁם עַד-עוֹלָם – עַל-מַה זֶּה אֶתְמַהְמֵהַּ?

אָחוּשׁ בְּלִבִּי הַחֵפֶץ – וְדַלֵּג לֹא אֲדַלֵּג:

אֶרְאֶה הָרָעָה בְעֵיְנַי – וְלֹא אֵט מִפָּנֶיהָ אָחוֹר;

רֹאשִׁי הוֹלֵך סֹבֵב – וְרַגְלִי תַעֲמוֹד הָכֵן:

בְּקִרְבִּי כֹחַ פֶּלִאי וְהוּא הָעוֹצֵר אוֹתִי

וְחֹתֵךְ גוֹרָל לִי לִחְיוֹת וּלְהוֹסִיף לִחְיוֹת, –

אִם נִקְרָא חַיִּים לָזֹאת אֲשֶׁר נָשׂא אֶשָּׂא עִמִּי

אֶת-סֵבֶל שִׁמְמוֹת רוּחִי וֶאֱהִי לְנִשְׁמָתִי קֶבֶר:

כִּי-הִנֵּה חָדַלְתִּי בַקֵשׁ חֶשְׁבּוֹן לְפָעֳלִי אָנִי –

זֹאת עַצְּלוּת הָאַחֲרוֹנָה אֲשֶׁר הִבְשִׁילָהּ הָרָע –

(נשׁר יתעופף)

הוֹי אַתָּה צִפּוֹר כָּנָף, צִיר בּוֹקֵעַ עָבִים

וְרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת עַד-גָּבְהֵי שִׂיא שָׁמַיִם!

הֵן יָכֹל תוּכַל בְּעוּפְךָ לָטוּשׁ עָלַי לְבַעֲבוּר

שִׂימֵנִי לְךָ לְשָׁלָל וּלְטֶרֶף לְגוֹזָלֶיךָ;

אַךְ הִנֵּה תַחֲלוֹף הָלְאָה לִמְקוֹם לֹא תוּכַל עַיִן

לְהַבִּיט עוֹד אַחֲרֶיךְ, וְעֵינְךָ רַק לְבַדָּהּ

תַּחְדֹר פֹּה לְמַטָּה, לְמַעְלָה אוֹ לְפָנִים,

חָדֹר וְנָקֹב הֵיטֵב. – הוֹי, מַה-יָפְיָפִיתָ!

מַה-יָפֶה כָל-הָעוֹלָם עַד-כַּמָּה שִׁיֵרָאֶה!

מַה-נֶּחְמָד הוּא בִפְעָלָיו וְנֶחְמָד בַּאֲשֶׁר הוּא!

וַאֲנַחְנוּ אֲשֶׁר אֲדוֹנָיו יִקְרָא פִינוּ לָנוּ,

חֶצְיֵנוּ אֲנַחְנוּ עָפָר וְחֶצְיֵנוּ הַשֵּׁנִי אֵלִים,

וְכֹה אוֹ כֹה לֹא נִסְכּוֹן לָרֶדֶת אוֹ לְהִתְרוֹמֵם;

רַק עֵרֶב רָע אֲנַחְנוּ, וְעֵרֶב הָבֵא נָבִיא

אֶל-בֵּין הַיְסוֹדוֹת סָבִיב; לִבֵּנוּ יִשְׁאַף בָּנוּ

עַבדֻּת וְגָאוֹן יַחַד, וַאֲנַחְנוּ פֹה נִלְחָמִים

עִם-פִּגְעֵי אֶרֶץ שְׁפָלִים וְעִם-מַחְשְׁבוֹת שְׁחָקִים רָמוֹת

עַד בֹּא הַמָּוֶת לָנוּ לְהַכְנִיעֵנוּ וּלְשִׂימַנוּ

לָזֹאת, שֶׁפִּינוּ יָרֵא מֵהַזְכִּירָהּ אֶל-נַפְשֵׁנוּ

אוֹ דַבֵּר בָּהּ לְאַחֵר. – צְלִיל קוֹל אֲנִי שׁוֹמֵעַ!

(קול חליל רועים נשׁמע מרחוק)

קוֹל תְּרוּעַת חָלִיל הוּא מֵחֲלִילֵי הֶהָרִים פֹּה!

כִּי עִתּוֹת יְמֵי קַדְמוֹנֵינוּ לֹא הָיָה פֹה עֲדֶנָּה

רַק מָשָׁל בְּפִי הָרֹעִים; עוֹד נִשְׁמַע פֹּה בַשָּׂדוֹת

קוֹל תְּרוּעַת חָלִיל עֹלֶה עִם-צְלִיל הָעֵדֶר יַחַד;

מַה-צָּמְאָה נַפְשִׁי לִשְׁתּוֹת הַקּוֹלוֹת הַמְתוּקִים הָאֵלֶּה!

מִי-יִתֵּן וְהָיִיתִי עַתָּה לְרוּחַ לֹא-נִרְאָה לָעָיִן,

לְרוּחַ הַצְּלִיל הַמָּתוֹק, לְנִשְׁמַת חַיֵי הַקּוֹלוֹת,

לְנֶפֶשׁ הַנְּגִינָה הַחַיָּה, לְחֶדְוָה בְאֶפֶס חֹמֶר –

לִחְיוֹת וְלָמוּת יַחְדָּו עִם-צְלִילֵי הַקּוֹלוֹת הַבְּרוּכִים,

שֶׁהֵם הוֹלִידוּ אוֹתִי! –

(צַיָד עולה)

הַצַּיָּד

גַּם פֹּה עַל-פְּנֵי הַמְּסִלָּה

חָמְקָה הָאַיָּלָה מִמֶּנִּי; כַּף רַגְלָהּ זֹאת הַמְּהִירָה

רִמַּתְנִי הַפַּעַם הַזֹּאת; צֵידִי הַיּוֹם לֹא יִשְׁוֶה

בַעֲמָלִי הָרַב הָזֶּה אֲשֶׁר אֵימוֹת מָוֶת עִמּוֹ. –

אַךְ מִי-זֶה הָאִישׁ הַלָּז? אֵינֶנּוּ לְפִי מַרְאֵהוּ

גַם הוּא כָמֹנִי צַיָּד, וּבְכָל זֶה עָלֹה עָלָה

עַד שִׂיא הַמְּרוֹמִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ אוֹתָם

אַף שׁוֹכְנֵי הֶהָרִים בָּזֶה, זוּלָתִי צַיָּד בָּחוּר,

שִׂמְלָה נִבְחָרָה לִבְשָׂרוֹ וּפָנָיו כְּגִבּוֹר חַיִל

וּמַרְאֶה לוֹ כְמַרְאֵה אֶחָד מֵרַבֵּי הָאָרֶץ

מִקֶּרֶב בְּנֵי הַחֹרִים – כָּכָה אֶרְאֶנוּ מֵרָחוֹק.

הָבָה וְאֶקְרַב אֵלָיו –

מַנְפְרֶד

(לא יראה את הקָּרֵב)

כִּי כָכָה הָיִיתִי עַתָּה –

קָדְקֹד כִּסַּתּוּ שֵׂיבָה מִתִּגְרַת פְּחָדִים פִּתְאֹם,

דֹּמֶה לִבְרוֹשִׁים אֵלֶּה מְנֻפְּצֵי סַעֲרַת רוּחַ,

הֲרִיסֻת חֹרֶף אֶחָד בְּלֹא עָנָף וּבְלֹא קְלִפָּה,

גֶּזַע אֲשֶׁר רָקַב עִם-שֹּׁרֶש אֲשֶׁר קֻלַּל

וּבְקִרְבּוֹ חָשׁ רַק אַחַת, כִּי הוֹלֵך הוּא וָמֵת –

וְלִהְיוֹת כָּמוֹהוּ עַתָּה, וְלִהְיוֹת לָנֶצַח כָּכָה,

בְּעוֹד נוֹצַרְתִּי אַחֵר! – וְעַתָּה פָּנַי קֻמְּטוּ,

קֻפְּדוּ בְרֶגַע אֶחָד – לֹא בְשָׁנִים וְלֹא בְיָמִים –

עֻנּוּ בְכוּר הְזִּקְנָה – וְיָמִים אַאֲרִיךְ כָּכָה! –

הוֹי גּוּשֵׁי קֶרַח נֹפֵל, סַלְעֵי גַלֵּי שֶׁלֶג,

וְנָשְׁבָה בָהֶם הָרוּחַ וְהִתְגַלְגְּלוּ פִּתְאֹם אַרְצָה

וְקָבְרוּ הֶהָרִים תַּחְתָּם – הוֹי בֹּאוּ, פַּצְפְּצוּ אוֹתִי!

הִנֵּה אֶת-קוֹלְכֶם אֶשְׁמַע מִלְּמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה,

כָּל-רֶגַע תִּפְרֹץ הַסְּעָרָה, וְעָלַי עָלַי תִּפְסָחוּ,

וּנְפַלְתֶּם רַק עַל רָאשֵׁי יְצוּרִים חֲפֵצֵי חַיִּים,

עַל-יְעָרוֹת רַעֲנַנִּים וְרַכִּים, עַל-סֻכּוֹת וְעַל בָּתֵּי הַחֲוָחִים

שֶׁל שׁוֹכְנֵי כְפָרִים שַׁאֲנַנִּים הַחוֹלְמִים שַׁלְוָה נִצַּחַת.

הַצַּיָּד

הִנֵּה-זֶה הֵחֵל הָאֵד לַעֲלוֹת בַּלָּט מִן-הַבִּקְעָה –

וְעָלַי פֹה לְהַזְהִירוֹ מִרֶדֶת, פֶּן יַחֲטִיא בַחֹשֶׁךְ אֶת-דַּרְכּוֹ,

וְהֶחֱטִיא גַּם-יַחַד עִמָּה אֶת-חַיָּיו, וְהוּא טֶרֶם יֵדָע.

מַנְפְרֶד

עָשֵׁן מִסָּבִיב הָאֵד וְרֹבֵץ עַל -צְנֵפוֹת הַקֶּרַח,

עָבִים מִתְפַתְּלִים לְרַגְלַי, לְבָנִים וּשְׁקוּיֵי גָפְרִית,

כְּקֶצֶף הַיָם הַנִּגְרָשׁ בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל תַּחְתִּיָּה,

אֲשֶׁר כָּל-גַּל וְגַל יִשָּׁבֵר אֶל-שְׂפָתוֹ הַחַיָה

הַמְלֵאָה לָהּ חֹטְאִים כַּחוֹל – רֹאשִׁי סֹבֵב הוֹלֵךְ!

הַצַּיָּד

אֶגַּש-נָא אֵלָיו בַּלָּט; כִּי צַעַד נֶחְפָּז מִקָּרוֹב

יַפִּיל עָלָיו אֵימָתָה, וְרַגְלָּיו, לְפִי אֲשֶׁר אֶרְאֶה,

הִנֵּה הֵחֵלּוּ כוֹשְׁלוֹת.

מַנְפְרֶד

הָרִים מִסָּבִיב נָפְלוּ

וְעָזְבוּ אַחֲרֵיהֶם בְּקִיעִים נִפְרָצִים בְּתוֹך הֶעָבִים,

וְעִמָּם הִרְגִּיזוּ יַחַד אֶת-מוֹסְדוֹת הָאַלְפִּים אֲחֵיהֶם

מִלְּאוּ יֶרַק הַגֵּאָיוֹת אֶת-מַפַּל עֲפַר הֲרִיסֻתָם,

עָצְרוּ אֶת-שֶׁטֶף-הַנְּחָלִים בֶּעֱזוּז הִתְפָּרְצוּתָם פִּתְאֹם;

עָמְדוּ הַמַּיִם כְּנֵד בְּתוֹךְ הָעֲרָפֶל וַיְבַקְּשׁוּ

נָתִיב חָדָשׁ לְזִרְמָם. כָּכָה בְּיָמִים מִקֶּדֶם

הָיָה גוֹרַל מוֹנְטִרוֹזָה – עַל-מַה זֶּה, עַל-מָה לֹא נִצַּבְתִּי

אָנֹכִי אָז מִתַּחְתָּיו?

הַצַּיָּד

הִזָּהֵר לְנַפְשְׁךָ, רֵעַ!

רַק פְּסִיעָה עוֹד אַחַת לְךָ וְהָרָעָה הִנֵּה בָאָה –

אִם-תֶּאֳהָב יוֹצָרְךָ אַל-תַּעֲמֹד עַל-שְׂפַת הַשֵּׁן הַקִּיצוֹנָה!

מַנְפְרֶד

(לא ישמע בדברו)

רַק קֶבֶר כָּזֶה לוּ אֶמְצָא וְהָיָה לִי הוּא הַנִבְחָר,

שֶׁשָּׁם תִּשְׁכַּבְנָה עַצְמוֹתַי בִּמְנוּחָה בִּתְהוֹמוֹת מַעֲמַקִּים,

וְלֹא תִפָּזַרְנָה בָזֶה עַל-מְרוֹמֵי הַסְּלָעִים הָאֵלֶּה,

מִשְׂחָק לְרוּחוֹת סְעָרָה – כְּמוֹ עַתָּה – כְמוֹ-זֶה עַתָּה –

אַחֲרֵי הֲגִיחִי מִזֶּה. – הֱיוּ שָׁלוֹם, שָׁמַיִם פְּתוּחִים!

אַל-כָּכָה תַבִּיטוּ אֵלַי כְּמוֹכִיחִים אוֹתִי עַל-דָּבָר –

לֹא לִי הֱיִיתֶם מוּעָדִים – אֲדָמָה, קְחִי-לָךְ אֶת-חֶלְקֵךְ!

(מנפרד עושׂה כה וכה להתנפל מעל הסלע, והציד

אוחז בו פתאם ומושׁך אותו בחָזקה לאחור)

הַצַּיָּד

עֲמוֹד, עֲמוֹד, חֲדַל בִּינָה! אִם-אָמְנָם מָאַסְתָּ חַיֶּיךָ,

וְאוּלָם אַל-נָא בְדָמְךָ הַכָּבֵד מֵעָוֹן תְּשַׁחֵת

יְפִי בִקְעוֹתֵינוּ הַטְּהוֹרוֹת – קוּמָה וּלְכָה נָא עִמָּדִי –

אֶת אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּי בוֹ פַעַם לֹא אָשׁוּב וְאַרְפֶּה מִמֶּנּוּ.

מַנְפְרֶד

מַה חֹלֶה בִי לִבִּי! הוֹי אַחֲלַי, אַל-כָּכָה תַחֲזֵק בִּי הָכֵן –

חַלָּשׁ אָנֹכִי – הֶהָרִים מְחוֹלְלִים סָבִיב וּמְרַקְּדִים –

עֵינַי הוֹלְכוֹת וְכֵהוֹת – וְאַתָּה, הָאִישׁ, מִי אָתָּה?

הַצַּיָּד

עוֹד מְעַט וְאֶעֶנְךָ עַל-זֹאת. – רַק קוּמָה וּלְכָה נָא עִמָּדִי!

הֶעָבִים הוֹלְכִים וּכְבֵדִים. הָבָה – עָלַי פֹּה הִשָּׁעֵן –

הַצִּיגָה כַף רַגְלְךָ פֹּה – וּפֹה הַחֲזִיקָה בַמַּקֵּל –

הִסָּמֵךְ רֶגַע בַּסְבָךְ – וְעַתָּה תֶּן-לִי אֶת-יָדְךָ

וֶאֱחוֹז בְּאֵזוֹרִי הָכֵן – לְאַט-נָא לְךָ – הִנֵּה כָכָה –

רַק דֶּרֶךְ כִּבְרַת אֶרֶץ וְנָבוֹא עַד-אָהֳלֵי הָרֹעִים.

אַךְ בֹּא-נָא, עוֹד מְעַט וְנִמְְצָא מוּצָק לְכַפּוֹת רַגְלֵינוּ,

מַסְלוּל בַּמּוֹרָד שֶׁשְּׁטָפוֹ הַפֶּלֶג בְּעִתּוֹת הַחֹרֶף. –

בֹּא-נָא – בֶּן-חַיִל אַתָּה – רַק אָמְנָם נוֹצַרְתָּ מֵרֶחֶם

לִהְיוֹת לְגִבּוֹר צַיָּד. – סֹב-נָא וְצֵא-לְךָ אַחֲרָי.

(מדי רדתם בכבדוּת מעל הסלעים יורד המסך)

מַשָׂא שֵׁנִי

מַעֲרָכָה רִאשׁוֹנָה

סוכה בהרי האַלְפִּים בסביבות בֶּרְן. – מנפרד והציד

הַצַיָּד

לֹא, לֹא – רַק שְׁבָה וְהִנָּפֵשׁ – אַל-לְךָ הָלוֹךְ עֲדֶנָּה;

גַּם-בְּשָׂרְךָ גַּם-רוּחֲךָ יַחְדָּו לֹא יִסְכְּנוּ עוֹד גַּם-שְׁנֵיהֶם

לִתְמוֹךְ אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ. – עַד-יַעֲבוֹר עוֹד מוֹעֵד מִצְעָר;

כַּאֲשֶׁר רַק יִיטַב לְךָ, אָז נֵלְכָה וֶאֱהִי מַנְהִיגֶךָ –

וְאַתָּה רַק תַּגֵּד לְאָן.

מַנְפְרֶד

הֶרֶף. לָמָּה-זֶה תִשְׁאַל?

יָדַעתִּי הַשְּׁבִיל בִּלְעָדֶיךָ וְאֵין חֵפֶץ לִי יוֹתֵר בְּמַנְהִיג.

הַצַיָּד

בְּגָדֶיךָ וְתֹאַר פָּנֶיךָ מְעִידִים עַל גֹּבַהּ מַצָּבְךָ:

עַל-אֶחָד מִבְּנֵי הַחֹרִים, אֲשֶׁר טִירוֹתָם בַּסְלָעִים

נִשְׁקפוֹת עַל-פְּנֵי הַבִּקְעָה בַשְּׁפֵלָה. אֶל-מִי מִן-הַטִּירוֹת

הָיִיתָ אַתָּה לְאָדוֹן? אֲנִי רַק שַׁעֲרֵיהֶן יָדָעתִּי.

אָרְחִי וְרִבְעִי בַחַיִּים רַק מִצְעָר וּמְעַט יוֹבִילֻנִי

עַד-הָאוּלַמִּים הַיְשָׁנִים הָאֵלֶּה, לְהִתְחַמֵּם בְּאִשָּׁם

וְלִשְׁתּוֹת שָׁם עִם-הַמְּשָׁרְתִים. אֶפֶס הַנְּתִיבוֹת הַיוֹצְאוֹת

מִקֶּרֶב הָרֵינוּ וְעוֹבְרוֹת וְעוֹלוֹת עַד דַּלְתוֹתֵיהֶם,

אוֹתָן יָדַעְתִּי מִנְּעֻרַי – אִי זֹאת מֵהֵנָּה טִירָתְךָ?

מַנְפְרֶד

מָה אֵפוֹא לְךָ וְלָזֹאת?

הַצַיָּד

סְלַח-נָא לִי, אָדוֹן, עַל-שָׁאֳלִי

וְשׁוּב וְהִצְהַלְתָּ פָּנֶיךָ. קוּם וְטָעַמְתָּ אֶת-יֵינִי;

בְּצִירוֹ עוֹד בָּצִיר יָשָׁן; וְאָמְנָם זֶה-פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר

הֵמַס אֶת-קַרְחִי בְגִידַי בִּהְיוֹתִי עַל-הָרֵי הַשֶּׁלֶג,

וְכָכָה יַעֲשֶׂה גַם עִמְּךָ – רַק שֵׁב וּשְׁתֵה-נָא עִמָּדִי.

מַנְפְרֶד

הֵעָלֵה, הֵעָלֵה מִזֶּה! רַק דָּם הוּא הַדָּבֵק לִשְׂפָתוֹ! –

הַלְעוֹלָם, אוֹיָה, הַלְעוֹלָם לֹא יֵרֵד לְתוֹךְ הָאֲדָמָה?

הַצַיָּד

מַה-פֶּשֶׁר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה? רַק אֵין זֶה כִּי לִבְּךָ הִתְבַּלָּע.

מַנְפְרֶד

דָּם הוּא, אָמַרְתִּי – דָּמִי! הַזֶּרֶם הֶחָם וְהַטָּהּוֹר,

שֶׁנָּזַל בְּגִידֵי אֲבוֹתַי וְנָזַל גַּם בְּגִידֵינוּ,

בְּעוֹדֵינוּ בִימֵי נְעֻרֵינוּ וּבְעוֹד לָנוּ שְׁנֵינוּ לֵב אֶחָד,

וְאִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ אָהַבְנוּ אַהֲבָה חַטָּאָה וְזָרָה –

אָז נִשְׁפַּךְ הַדָּם הַלָּזֶה – וְתָמִיד הוּא עֹלֶה מֵאֶרֶץ

וְנוֹתֵן הַצֶּבַע לֶעָבִים, הַסֹּגְרִים מִפָּנַי שָׁמַיִם,

שֶּׁשָׁם אֵין מָקוֹם לְךָ – וְשָׁם לֹא אֶהְיֶה גַם אָנִי.

הַצַיָּד

הוֹי אִישׁ אֲשֶׁר זָרִים דְּבָרָיו וּמַחֲשַׁבְתּוֹ פְּרוּעָה לַמֶּחֱצָה,

הַמַּרְבִּיץ בִּישִׁימוֹן אֶת-לִבּוֹ – וִיהִי-נָא מַכְאוֹבְךָ מַה-יֶּהִי

וּתְהִי-נָא יִרְאָתְךָ מַה-תֶּהִי – הִנֵּה עוֹד רִפְאוּת לָהֵמָּה:

תְּשׁוּעַת הַקְּדוֹשִׁים בָּאָרֶץ וְאֶל-אֱלֹהִים הַתּוֹחֶלֶת –

מַנְפְרֶד

תּוֹחֶלֶת! תּוֹחֶלֶת! – הוֹי הֶרֶף מִמֶּנִּי וְגֶשׁ לְךָ הָלְאָה

רַק נוֹצְרָה הַמִּלָּה הַזֹּאת לַבְּהֵמָה הַנֹּשֵׂאת מַשָּׂא

וְלֹא לַצִּפֳּרִים הַטֹּרְפוֹת; קוּם וְהַטִּיפָה אוֹתָהּ

לְזֹחֲלֵי עָפָר כָּמוֹךָ – אֵינֶנִּי מִבְּנֵי בְרִיתֶךָ.

הַצַיָּד

רַק אוֹדֶה אֶת-אֵלִי כִּי אֵינְךָ! אֵין חֵפֶץ לִי לִהְיוֹת כָּמוֹךָ

וְלוּ גַם יִגְדַּל שְׁמִי עַל-כָּכָה כְּוִילְהֶלְם טֶל.

תְּהִי-נָא צָרָתְךָ מַה-תֶּהִי, עָלֶיךָ לָשֵׂאת אֶת-נִטְלָהּ,

וְכָל-הִתְרַגֶּזְךָ לַשָּׁוְא הוּא.

מַנְפְרֶד

הַאֵין אֲנִי נֹשֵׂא אוֹתָהּ?

רְאֵה-נָא וְהַבִּיטָה עָלַי – הֵן חַי אָנֹכִי עוֹדֶנִּי.

הַצַיָּד

רַק חַבְלֵי שָׁבָץ הֵמָּה – לֹא חַיֵּי אָדָם שְׁלֵמִים.

מַנְפְרֶד

הֲלֹא זֶה דְבָרִי אֵלֶיךָ, הָאִישׁ! חָיִיתִי שָׁנִים,

שָׁנִים אֲרֻכּוֹת וְרַבּוֹת, וְאוּלָם כָּל-אֵלֶּה כְאַיִן

לְעֻמַּת הַשָּׁנִים הַבָּאוֹת אֲשֶׁר לִי לִסְפֹּר מֵעַתָּה:

דּוֹרוֹת – דּוֹרוֹת עוֹלָם – מְלֹא עוֹלָם עִם-הַנֵּצַח –

וְזֹאת כִּי אֶצְמָא תָמִיד בְּאֵין קֵצֶה אֶל-הַמָּוֶת,

וּצְמָאִי זֶה לֹא יָסוּף מִקִּרְבִּי עַד-הָעוֹלָם!

הַצַיָּד

הַאֻמְנָם כֵּן? גַּם מַחֲצִית חַיֵּי אִישׁ לֹא שָׂמָּה

עָלֶיךָ עוֹד חוֹתָמָהּ – הֵן זָקֵן אֲנִי מִמֶּךָ:

מַנְפְרֶד

הֲתַחְשׁוֹב כִּי-תִסָּפֵר לְפִי יָמִים מְנָת הַחַיִּים?

הֲלֹא רַק כְּפִי פְעָלֵינוּ כֵּן נִמְנֶה עִתּוֹתֵינוּ!

אֲנִי – פְּעֻלּוֹתַי הָפְכוּ אֶת-יָמַי וְאֶת-לֵילוֹתַי

לְחַיֵּי עַד, שֶׁקֵּץ וְתִכְלָה אֵין לָהֵמָּה:

כַּחוֹל עַל-שְׂפַת הַיָּם הֵם דֹּמִים אִישׁ אֶל אָחִיו –

אַטּוּמִים עַד אֵין-מִסְפָּר – מִדְבָּר קַר וְשׁוֹמֵם –

וּמִשְׁבְּרֵי יָם שׁוֹבָבִים יֶהֱמוּ בוֹ בְזַעְפָּם,

וְאֵין דָּבָר שָׁם זוּלָתִי שְׁבָבִים, שְׁבָרִים, סְלָעִים,

וְשִׂיחֵי עֵשֶׂב רַבִּים מָרִים וְאֲכוּלֵי מֶלַח.

###הַצַיָּד

אוֹי לִי כִּי הִשְׁתַּגַּע – עַתָּה לֹא אַרְפֶּנּוּ.

מַנְפְרֶד

מִי-יִתֵּן וְהָיָה כָכָה – כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי אֲשֶׁר

הַדְּבָרִים מִסָּבִיב אֵינָם זוּלָתִי חֲלוֹם תַּעְתֻּעִים.

הַצַיָּד

מָה אַתָּה רֹאֶה מִסָּבִיב אוֹ חוֹשֵׁב אַתָּה לִרְאוֹת?

מַנְפְרֶד

אוֹתִי אֶרְאֶה וְאוֹתְךָ – הָאִכָּר מֵהָרֵי הָאַלְפִּים –

אֶת -לִבְּך הַטּוֹב וְאֶת -בֵּיתְךָ הָנָּכוֹן לִקְרַאת אֹרְחִים

וְרוּחַ בְּךָ וְכֻלּוֹ טָהוֹר וְעָנָו וְחָפְשִׁי

אִישׁ הַמְכַבֵּד נַפְשׁוֹ וַהֲגִיגוֹ זַךְ וְתָמִים

כִּי הָיוּ יָמֶיךָ שָׁלוֹם וְשֵׁנָה – לֵילוֹתֶיךָ

וְעֲמָלְךָ צְרָפַתְהוּ הַצָּרָה, וְאַתָּה מִפֶּשַׁע נִקֵּיתָ,

כָּכָה תְיַחֵל לַזִקְנָה וְתָבוֹא בַשָּׁלוֹם לַקֶּבֶר

וְהָיוּ פְרָחִים נַחֲלָתְךָ וּצְלָב עַל -נִירְךָ הָרַעֲנָן

וּכְתָב הַמַּצֵּבָה עָלָיו – אַהֲבָה מַעִם נְכָדֶיךָ

אֶת -זֹאת רָאִיתִי בְךָ – וְאַחַר אַבִּיט אֶל -לִבִּי

אַךָ רַב לִי! – לִבִּי בְתוֹכִי שָׂרוּף זֶה -יָמִים וְשָׁנִים

הַצַיָּד

הֶחָפֵץ חָפַצְתָּ לְהַחֲלִיף גּוֹרָלְךָ חֵלֶף גּוֹרָלִי?

מַנְפְרֶד

לֹא, רֵעִי! לֹא אֶחְפּוֹץ הַשְׁחִיתְךָ, לֹא אֶחְפּוֹץ לְהַחֲלִיף גּוֹרָלִי

עִם -אִישׁ וִיהִי מִי יֶהִי – לְבַדִּי אוּכַל שְׂאֵתוֹ

וִיהִי כִּי מַר הוּא וְנוֹרָא, אַךְ נָשׂא אֱשָׂא לְבַדִּי

אֶת אֲשֶׁר לֹא יִשְׂאוּ אֲחֵרִים בַּחַיִּים אַף -גַּם בַּחֲלוֹמָם

אִם לֹא כִּי תַחְתָּיו יַכְרִיעֵם לְעֵת אֲשֶׁר יִישְׁנוּ אֶת -שְׁנָתָם

הַצַיָּד

וְאַתָּה פֹה בְחֶמְלָתְךָ – הַחֶמְלָה עַל -פִּגְעֵי אֲחֵרִים

תֹּאמַר כִּי שְׁחוֹרָה נִשְׁמָתְךָ ? – אַל-נָא תְדַבֵּר כָּכָה

הַיֵשׁ כִּי אִישׁ טְהָר -רוּחַ יוּכַל לְהִנָּקֵם מֵאוֹיְבָיו?

מַנְפְרֶד

חָלִילָה, חָלִילָה מִמֶּנִּי – יָדִי הָיְתָה בָאֵלֶּה

אֲשֶׁר אֲהֵבוּנִי מְאֹד – וְאָהַבְתִּי מִכֹּל גַּם אָנִי

לֹא קַמְתִּי עַל -אוֹיֵב מְעוֹדִי כִּי -אִם בְּהִלָּחֲמִי עַל -נַפְשִׁי

אָכֵן הַפַּעַם הָרַגְתִּי בְּחַבְּקִי וּבְנַשְּׁקִי בְאַהֲבָה

הַצַיָּד

יִתֵּן אֱלֹהִים לְךָ שָׁלוֹם! שׁוּב לֵאלֹהִים בְּכָל -לִבְּךָ

וְשַׁבְתָּ בָּזֹּאת גַּם אֵלֶיךָ; וַאֲנִי פֹה אֶתְפַּלֵּל בַּעֲדֶךָ

מַנְפְרֶד

אֵין חֵפֶץ לְנַפְשִּׁי בָזֹאת; אַךְ נְעִימָה עָלַי חֶמְלָתֶךָ.

הוֹלֵךְ אָנֹכִי – בָּא מוֹעֵד – שָׁלוֹם לְךָ – הֵא זָהָב

עִם -תּוֹדָה – אַל תָּשֵׁב אֶת -פָּנַי – רַק שְׂכָרְךָ הוּא וּבִצְדָקָה –

רַק אַל -נָא תֵלֵךְ עִמָּדִי – יָדַעְתִּי אֶת -אָרְחִי לְבַדִּי

גַּם חָדְלָה הַשֹּׁאָה בֶהָרִים – וְשֵׁנִית בְּךָ הַעִידוֹתִי,

רְאֵה בִקַּשְׁתִּיךָ הַפַּעַם: שֶׁב -פֹּה וְאַל -תֵּלֵךְ אַחֲרָי

מַעֲרָכָה שְׁנִיָּה

גֵיא עמוק באַלְפים – פרץ מים נופך

מַנְפְרֶד (בא)

לֹא עֵת צָהֳרַיִם עוֹד – עוֹד קַרְנֵי קֶשֶׁת הַשֶּׁמֶשׁ

נְטוּיוֹת עַל שֶׁפֶךְ הַזֶּרֶם עִם -צִבְעֵי שָׁמַיִם מַאֲלִיפִים.

גַּלֵּי עַמּוּד הַכֶּסֶף מִתְגַּלְגְּלִים חִישׁ וּמִשְׁתַּפְּכִים

כְּנֵד הַמֻּצָּב זָקוּף עַל -קָדְקֹד רֹאשׁ הַסֶּלַע

וּמַזִּים קֶצֶף זָהֳרָם עִם -רַצֵּי אוֹר מִסָּבִיב

גַּם -פֹּה גַּם שָׁם, וְהָיָה כִזְנַב הַסּוּס הַלָּבָן

סוּס עֲנָקִים זֶה, שֶׁעָלָיו רֹכֵב הַמָּוֶת

כַּכָּתוּב עַל -סֵפֶר הֶחָזוֹן. אֵין עַיִן פֹּה בִלְעָדַי

הַשֹׁתָה בָרֶגַע הַזֶּה אֶת -כָּל הַמַּרְאֶה הַנֶּהְדָּר!

בָּדָד עָלַי לְהִתְהַלֵּךְ בַּעֲזוּבַת הָעֵדֶן הַזֹּאת

וְרַק לְרוּחַ הְהָרִים לְבַדָּה אוּכַל לִקְרֹא

וּבָאָה וְנָתְנָה עִמִּי יְקָר לַמַּיִם הָאֵלֶּה

הָבָה וְאֶקְרָא לָהּ עָתָּה!

(מנפרד אוסף מן המים בחפניו וּמַזֶה אותם על סביביו ומדבר בדממה את לחשיו. לאחר רגע והנה רוח ההרים הממֻנה על האַלְפים עולה אל מתחת למעגל הקשת של השׁמשׁ על פני הזרם ).

הוֹי , מַה-יָּפִית, הָרוּחַ!

שַׂעֲרוֹתַיִךְ חוּטֵי אוֹר וְזִיו עַינַיִךְ נוֹצֵץ

אֲשֶׁר לִיפִי מַרְאַיִךְ גַּם בְּנוֹת הָאֲדָמָה הַדַּלוֹת

תִּיפֶינָה וְקָרְנוּ גַּם הֵן וְהָיוּ כִבְנוֹת הַשָּׁמַיִם

וְרַק כִּי אֵין לָהֵנָּה הַחֹמֶר, שֶׁמֶּנּוּ קֹרַצְתְּ

אָכֵן זֹאת יִפְעַת נְעֻרַיִךְ עֵינָהּ כִּלְחִי יֶלֶד יָשֵׁן

וְאִמּוֹ יִתְפָּעֶם בָּה לִבָּה וּתְנִיעוֹ וּתְטַלְטְלוּ דוּמָם

כְּצִבְעֵי הַשּׁוֹשָׁן הַזְּרוּעִים בִּידֵי דִמְדּוּמֵי הַקַּיִץ

עַל -שַׁלְגֵּי הֶהָרִים הַזַּכִּים בִּמְרוֹמֵי צוּקֵי הַקֶּרַח,

לְעֵת כִּי אֹדֶם הָאָרֶץ יְחַבֵּק אֶת -פְּאַת הַשָּׁמַיִם

כֵּן יִהְיֶה נֹגַה פָּנַיִךְ, וְהָלַךְ וְגָדַל וְגָבַר

מִיִּפְעַת קֶשֶׁת הַשֶּׁמֶשׁ הַנְּטוּיָה עָלַיִךְ מִמָּעַל

הוֹי, מַה-יָּפִית, הָרוּחַ! עַל -מִצְחֵךְ הַצַּח וְהַבָּהִיר

שֶׁשָּׁם נִשְׁקֶפֶת אֵלַי חֶדְוַת נִשְׁמָתֵךְ הַשְּׁלֵוָה

וְהָיְתָה גַם -זֹאת לְעֵדוּת כִּי חַיֵּי אַלְמָוֶת חַיֶּיהָ

עַל -מִצְחֵךְ אֶרְאֶה הָאוֹת, כִּי תִּשְּׂאִי לְחַטַּאת בֶּן -עָפָר

שֶׁרוּחוֹת מוֹשְלוֹת בַּסֵּתֶר לֹא מָנְעוּ מִמֶּנּוּ אֶת -חֶפְצוֹ

לִהְיוֹת מִתְחַבֵּר אֲלֵיהֶן לְעִתְּים בַּעֲשׂוֹתוֹ בִלְהָטָיו

וְסָלַחַתְּ כִּי קְרָאתִיךְ וְכִי אַבִּיט עָלַיִךְ מְעַט מִצְעָר

רוּחַ הֶהָרִים

בֶּן-עָפָר! יָדַעְתִּי אוֹתְךָ וְיָדַעְתִּי גַם אֶת הָרוּחוֹת

הַנּוֹתְנוֹת הָרוּחַ בְּךָ. יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה בֶן -אָדָם

שֶׁרַבּוֹת מַחֲשָבוֹת בְּלִבּוֹ וְרַבִּים וְשׁוֹנִים מִפְעָלָיו

טוֹבִים עִם-רָעִים יַחְדָּו, וּמִדָּה לֹא יֵדַע בִּשְׁנֵיהֶם

מַשְׁחִית וּמָשְׁחָת כְּאֶחָד מִתִּגְרַת מַדְוָיו הָרַבִּים

רָאִיתִי כָל -אֵלֶּה מֵרֹאשׁ – מָה אַתָּה שֹׁאֵל מֵעִמִּי

מַנְפְרֶד

רַק הַבֵּט אֶל -יִפְעַת תְּמוּנָתֵךְ – וְזוּלַת זֹאת אֵין-דָּבָר

מַרְאֵה פְּנֵי הָאֲדָמָה מָסַךְ בְּקִרְבִּי שִׁגָּעוֹן

וָאָחִישׁ לִי מִפְלָט מִמֶּנָּה אֶל -חֵיק תַּעֲלֻמּוֹתֶיהָ

וָאֶחְדֹּר לִמְעוֹנוֹת הָרוּחוֹת הַמּוֹשְׁלִים בְּיָדָם הַחֲזָקָה

וְהֵמָּה גַם -הֵמָּה לֹא יָכְלוּ לְהוֹשִׁיעַ בְּרָב אוֹ בִמְעָט

שָׁאַלְתִּי אֵת אֲשֶׁר גַּם הֵמָּה קָצְרָה יָדָם מִתִּתּוֹ

עַתָּה לֹא אוֹסִיף עוֹד לִשְׁאֹל

רוּחַ הֶהָרִים

מָה אֵפוֹא הָיָה הַדָּבָר

אֲשֶׁר שְׁאַלְתּוֹ מֵעִמָּם וּלְתִּתּוֹ לֹא עָמַד כֹּחַ

בְּבַעֲלֵי הַכֹּחַ הֶעָצוּם הַמּוֹשְׁלִים בְּעוֹלָם לֹא -נִרְאֶה

מַנְפְרֶד

מַתָּת שָׁאַלְתִּי – אַךְ לָמָּה אֶשְׁנֶה הַדָּבָר חִנָּם

רוּחַ הֶהָרִים

אֲנִי לֹא יָדַעְתִּי מַה הוּא; פְּתַח שְׂפָתֶיךָ וְהַגֵּד

מַנְפְרֶד

יְהִי כֵן – וְלוּ גַם יַכְאִיב – אַחַת הִיא לִי אִם כָּכָה

וְאִם כָּכָה. – וּבְכֵן, הַוָּתִי, מִצְאִי אֵפוֹא הַמִּלִּים

מִקַּדְמַת נְעֻרַי לֹא הָלַךְ רוּחִי עִם -רוּחַ בְּנֵי אָדָם

וְלֹא הִבִּיט עַל -אֶרֶץ כְּהַבֵּט עָלֶיהָ עֵינֵי אָדָם

צְמָאָם לְכָבוֹד וּתְהִלָּה לֹא הָיָה צְמָאִי גַם אָנִי

וְתַכְלִית חַיֵּיהֶם וּפָעֵלָם לֹא הָיְתָה תַכְלִיתִי גַם אָנִי

שִׂמְחוֹתַי, מַאֲוַיֵּי וּכְאֵבִי וְכֹחִי שָׂמוּנִי כְזָר

וְאַף כִּי אֶת -חֻקָּם שָׁמַרְתִּי, לֹא חַשְׁתִּי עִם בָּשָׂר-חָצִיר

אָכֵן בָּא יוֹם וּבֵינוֹת לְזֹחֲלֵי הֶעָפָר הָעֹטְרִים

אֵלַי מִסָּבִיב מָצָאתִי נֶפֶשׁ יְחִידָה, וָהִיא

אֶחֱשֶׁה וְאַחַר אֲדַבֵּר. אָמֹר אָמַרְתִּי: מָאַסְתִּי

מִהְיוֹת לִי מַגָּע עִם -אָדָם וְעִם -מַחְשְׁבוֹת אָדָם, וְתַחְתָּם

אָהַבְתִּי לָשֶׁבֶת בְּמִדְבָּר, לִשְׁאוֹף אֶת -רוּחַ הַקָּדִים

עַל -פִּסְגּוֹת הָרֵי הַקֶּרַח, שֶׁשָּׁם לֹא יָהִינוּ צִפָּרִים

לִבְנוֹת אֶת -קִנָּן וְרֶמֶשׂ לֹא יִרְמוֹשׂ עַל -פְּנֵי הַחַלָּמִישׁ

הֶעָרֹם מֵחָצִיר. אָהַבְתִּי הִתְנַפֵּל אֶל -זֶרֶם הַמַּיִם

וְעִם -הַשִּׁבֹּלֶת הִתְגַּלְגַּל עַל -כֶּתֶף הַמִּשְׁבָּר הַנֶּחְפָּז

הַנִּפָּץ וְשָׁב וּמִתְחַדֵּשׁ בַּיָּם אוֹ בַנַּחַל הַשּׁוֹטֵף

כָּכָה הָמָה בִי רֵאשִׁית הַכֹּחַ בְּשַׁחַר נְעֻרָי!

אוֹ הָלַךְ לִבִּי בַלֵּילוֹת אַחֲרֵי יָרֵחַ הַמְשׁוֹטֵט

וְאַחֲרֵי שִׂיא הַכּוֹכָבִים וְאַחֲרֵי צֵאתָם וּבֹאָם

לִתְפּוֹשׂ אֶת -נֹגַהּ הַבָּרָק, עד-חָשְׁכוּ עֵינַי מֵרְאוֹת

אוֹ הַבֵּט וְהַאֲזֵן מִסָּבִיב לְרַעַשׂ הֶעָלִים הַנּוֹשְׁרִים

לְעֵת כִּי -רוּחוֹת הַסְּתָו רָנּוּ אֶת -רִנַּת הָעֶרָב

אֵלֶּה שִׁעִשְׁעוּ אֶת -נַפְשִׁי – וְגַם זֶה -שִׁבְתִּי לְבָדָד

כִּי -הִנֵּה בְּבֹא לִי בְנֵי אָדָם, שֶׁאָח הָיִיתִי לָהֵמָּה

וְאוֹי לִי כִּי אָח הָיִיתִי! – וְהֵמָּה גָבְלוּ אֶת -דַּרְכִּי

אוֹ -אָז וָאָחוּשׁ כִּי -עִמָּם יַחְדָּו צָלַלְתִּי לַתְּהוֹם

לִהְיוֹת עָפָר כְּמוֹהֶם. – בִּדְרָכַי הָרְחוֹקוֹת יָרַדְתִּי

לִמְעָרוֹת הַמָּוֶת וָאֶחְקוֹר הַסִּבּוֹת לְפִי מַעַלְלֵיהֶן

מִנִּי עֲצָמוֹת בָּלוֹת וְגֻלְגָּלוֹת שְׁהָיוּ לְאָבָק

הֶעֱלֵיתִי תוֹרוֹת חֲדָשׁוֹת, נוֹרָאוֹת בְּעֵינֵי הַקָּהָל.

כָּכָה עָבְרוּ לִי לֵילוֹת וְשָׁנִים בְּחָכְמוֹת נִשְׁכָּחוֹת

שֶׁרַק קַדְמוֹנֵינוּ יְדָעוּן; עָבְרוּ לִי יָמִים בְּעָמָל,

בְּמַסּוֹת נוֹרָאוֹת וְקָשׁוֹת, בְּצוֹמוֹת, לְעַנּוֹת אֶת -נַפְשִׁי

שֶׁהֵמָּה גַם -הֵמָּה נוֹתְנִים שִׁלְטוֹן וָעֹז עַל -הָרוּחַ

וְעַל -רוּחוּת וְשֵׁדִים בָּאָרֶץ וּבְקֶרֶב הָרוּחַ מִסָּבִיב

וּבְמֶרְחַב הַשְּׁחָקִים מִמַּעַל וּמְמַלְּאִים אֶת -כָּל הַיְקוּם

כָּל -אֵלֶּה עָשׂוּ מַבָּטִי לְנֶאֱמָן בִּמְעוֹנוֹת הַנֵּצַח,

כְּכָל -אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנַי הַמַּגִּים וְזֶה אֲשֶׁר הֶעֱלָה

אֶת -אֵירוֹס וְאַנְטְרוֹס בִּגְדָרָה מִתְּהוֹמוֹת מַעְיַן מִשְׁכָּנָם ¹

כְּמוֹ שֶׁאֲנִי הֶעֱלִיתִיךְ. אָכֵן כְּרֹב לְחָכְמָתִי

כֵּן גָּדַל צִמְאוֹנִי לְחָכְמָה וּגְבוּרָה וְכָכָה חָזְקָה

תַאֲוָתִי לַתְּבוּנָה הַצְּרוּפָה עַד-אִם -

רוּחַ הֶהָרִים

הוֹסִיפָה לְדַבֵּר!

מַנְפְרֶד

הֲלֹא רַק לָזֹאת הֶאֱרַכְתִּי כָכָה לְדַבֵּר עַד -עַתָּה

וּבְמַתְּנוֹת רִיק הִתְהַלַּלְתִּי, לְבַעֲבוּר אוּכַל לְקָרְבָה

לְפִנַּת הָרֹאשָׁה בִדְבָרַי, לִמְקוֹר הַוָּתִי הַגְּדוֹלָה –

הָבִי וַאֲדַבֵּר הַפָּעַם. רְאִי, לֹא הִזְכַּרְתִּי אֵלַיִךְ

אָב וְאֵם וְרַעְיָה אוֹ רֵעַ אוֹ אַחַת הַנְּפָשׁוֹת

שֶׁנִּקְּשְׁרָה נַפְשִׁי אֲלֵיהֶן בַּעֲבוֹתוֹת חַיֵּי אָדָם

כִּי אֵלֶּה, כִמְעַט שֶׁהָיוּ, וַיִּהְיוּ בְעֵינַי כְּאֵינָן

אַךְ אַחַת הָיְתָה בֵינַיהֶן

רוּחַ הֶהָרִים

אַל -תַחְמֹל עַל -נַפְשְׁךָ – דַּבֵּר!

מַנְפְרֶד

דָּמְתָה אֵלַי בְּמַרְאֶיהָ – עֵינֶיהָ וּשְׂעָרָהּ וְתָאֳרָהּ

כָּל -אֵלֶּה, וְאַף גַּם צְלִיל קוֹלָהּ, כָּל -אֵלֶּה דָמוּ אֵלַי

וְרַק כִּי הָיְתָה נֶחְמָדָה וַעֲנֻגָּה מִמֶּנִּי פִי -שִׁבְעָה

הָיְתָה נַחֲלָתָהּ גַּם הִיא מַחֲשָׁבוֹת וּנְתִיבוֹת לְבָדָד

תַּאֲוָה לְחָכְמוֹת תַּעֲלֻמּוֹת וּתְשׁוּקָה לְחַבֵּק מְלוֹא עוֹלָם

וְעוֹד גַּם מַתָּנוֹת נִפְלָאוֹת זוּלָתָן, שֶׁנִּפְלְאוּ מִמֶּנִּי

חֶמְלָה וּשְׂחוֹק וּדְמָעוֹת – שֶׁהֵמָּה לֹא נָפְלוּ בְחֶלְקִי

וְאַהֲבָה – אַךְ אוֹתָהּ חַשְׁתִּי בְנַפְשִׁי אֵלֶיהָ גַּם -אָנִי

וַעֲנָוָה – אַךְ אוֹתָה מָנַע גּוֹרָלִי מִמֶּנִּי מֵעוֹדִי

כָּל-מוּם-בָּהּ הָיָה גַם מוּמִי, אַךְ תֻמָּהּ – זֶה חֶלְקָהּ לְבַדָּהּ

וַאֲנִי אֲהַבְתִּיהָ וְגַם – הֲרַגְתִּיהָ

רוּחַ הֶהָרִים

הַבְעֶצֶם יָדֶּךָ

מַנְפְרֶד

לֹא יָדִי הָרְגָה, כִּי לִבִּי –: לִבִּי שִׁבַּר אֶת -לִבָּהּ

כִּי הִבִּיט לִבָּהּ אֶל -קִרְבִּי – וַיְמֹת. דָּם שָׁפַכְתִי

וְאוּלָם לֹא דָמָהּ – וּבְכָל -זֹאת דָמָהּ הוּא הַנִּשְׁפָּךְ –

רְאִיתִיו בְּשָׁטְפוֹ – וַעֲצוֹר לֹא יָכֹלְתִּי

רוּחַ הֶהָרִים

וּבִגְלָלָהּ

הַנֶּפֶשׁ מִן -הַנְּפָשׁוֹת, שֶׁבְּלִבְּךָ בָּזִיתָ אוֹתָן,

הַגֶּזַּע, אֲשֶׁר גִּזְעֲךָ, בְּהִתְעָרבֶךָ בָּנוּ הַפַּעַם

חִשֵּׁב לְהִתְנַשֵּׂא עָלָיו – הֲבִגְלָלָהּ תִּזְנַח אֵפוֹא

כָּל מַתְּנוֹת הַדַּעַת הַגְּדוֹלוֹת הַנְּתוּנוֹת לְךָ מִיָּדֵינוּ

וְתָשׁוּב לִהְיוֹת לְעָפָר נֶאֱלָח? – הֵעָלֵה מִמֶּנִּי!

מַנְפְרֶד

בַּת -רוּחַ! שְׁמָעִינִי הַפַּעַם: לְמִן הָרֶגַע הַהוּא

וְאוּלָם מִלִּים מֵאָפַע – הַבִּיטִי אֶל -קִרְבִּי בִשְׁנָתִי

אוֹ עוּרִי אֵלַי בְּעוּרִי – בֹּאִי וּשְׁבִי לִימִינִי!

הֵן חָדַל זֶה שִׁבְתִּי לְבָדָד מִהְיוֹת עוֹד שֶׁבֶת לְבָדָד

מִשְׁלַחַת מַלְאָכִים רָעִים מִתְגּוֹרְרִים עִמִּי גַם -יַחַד

חָרַקְתִּי שֵׁן בַּחֹשֶׁך עַד -שׁוּב הַבֹּקֶר לִהְיוֹת

וְאַחַר קִלַּלְתִּי נַפְשִׁי עַד -מוֹעֵד בֹּא הָעֶרֶב

לְשִׁגָּעוֹן הִתְפַּלַּלְתִּי כְּהִתְפַּלֵּל אִישׁ לְאֹשֶר

וְהוּא לֹא בָא; קָרָאתִי לַמָּוֶת אוּלַי יִגְאַל

אַךְ רָגְזוּ מוֹסְדוֹת תֵּבֵל, וְהַמַּיִם נָטוּ אָחוֹר

וְכָל -פֶּגַע רָע וְנֶגַע מִמֶּנִּי נִשְּׁלוּ כֻלָּם

שְׁפָתַתְנִי יַד הַשָּׂטָן הַקָּרָה עַד לֶעָפָר

וַתְּהִי עוֹד רַק כְּשַׂעֲרָה – וְהַשַּׂעֲרָה לֹא נִתָּקָה.

טָּבַלְתִּי בְּיָם דִּמְיוֹנִי, בְּשִׁפְעַת עשֶׁר נַפְשִׁי, –

שֶׁלְּפָנִים שָׁם הָיִיתִי כִקְרֵיזוּס בְּרֹב הֲגִיגִי

אֲךְ הִיא, כִמְצוּלָה חֲרֵבָה, הֵטִילָה אוֹתִי אָחוֹר

לִתְהוֹמוֹת יָם מַחֲשַׁבְתִּי הָעֲמֻקָּה עַד -בְּלִי חֵקֶר

טָבַלְתִּי בְיָם בְּנֵי -אָדָם – בִּקַּשְׁתִּי בַכֹּל רַק שִׁכְחָה

מִלְּבַד בִּמְקוֹם שֶׁשָּׁם הִיא – וְזֹאת עָלַי עוֹד לִלְמוֹד.

חָכְמָתִי אֲשֶׁר אוֹתָהּ דָּרַשְׁתִּי יָמִים רַבִּים

חָכְמָתִי בַת שָׁמַיִם, פֹּה הָיְתָה לִי בַת מָוֶת

עִם -אֵידִי אָגוּר – וְאֶחְיֶה – וְאֶחְיֶה עַד -הָעוֹלָם

רוּחַ הֶהָרִים

אוּלַי לֹא יִכְבַּד מִמֶּנִּי לְהוֹשִׁיעַ לְךָ הַפַּעַם

מַנְפְרֶד

אַךְ רַק בָּזֹאת תּוֹשִׁיעִי, אִם תַּעֲמוֹד יָדֵךְ לָךְ

לְעוֹרֵר מִקִּבְרָם מֵתִים אוֹ לְהַשְׁכִּיב אוֹתִי אֲלֵיהֶם

עֲשִׂי נָא זֹאת לְמַעֲנִי - אִם-כָּכָה תַעֲשִׂי וְאִם - כָּכָה

אִם -עַתָּה זֶה כָרֶגַע – וְלוּ בְּמַכְאוֹב קָשֶׁה

וְרַק כִּי אַחֲרוֹן יִהְיֶה

רוּחַ הֶהָרִים

אֵין שִׁלְטוֹן לִי עַל אֵלֶּה

וְאוּלָם אִם תִּשָּׁבַע לָסוּר אֶל -מִשְׁמַעְתִּי

וְלִשְׁמוֹר אֶת -מִצְוֹתַי, וְעָשִׂיתִי אֶת -חֶפְצֶךָ

מַנְפְרֶד

אָנֹכִי לֹא אֶשָּׁבַע! – שָׁמֹעַ– אֶל-מִי זֶה אֵפוֹא?

הַלְרוּחוֹת אֲשֶׁר אֶת -בּוֹאָן וְאֶת -צֵאתָן פֹּה אֲפַקֵּד

הַעֶבֶד אֶהְיֶה לָאֵלֶּה שֶׁהֵמָּה לִי עֲבָדִים?

לֹא תִהְיֶה כָזֹאת עַד-עוֹלָם!

רוּחַ הֶהָרִים

הֲזֶה כָל -דְּבָרְךָ אֵפוֹא?

וְאִם מַעֲנֶה רַךְ מִזֶּה לֹא יֵצֵא עוֹד מִפִּיךָ?

בִּין -נָא עוֹד בַּדָּבָר בְּטֶרֶם תָּשִׁיב פָּנָי

מַנְפְרֶד

אֶת -דְּבָרִי הִנֵּה דִבַּרְתִּי

רוּחַ הֶהָרִים

וּבְכֵן הַאוּכַל אֵפוֹא?

לָשׁוּב כַּאֲשֶׁר בָּאתִי? – עֲנֵנִי הַפַּעַם!

מַנְפְרֶד

לְכִי!

(רוח ההרים נעלמת )

מַנְפְרֶד (לבדו )

פְּתָאִים אֲנַחְנוּ, פְּתָאִים לָעֵת וְגַם לַפַּחַד

הַיָּמִים בָּאִים דוּמָם אֵלֵינוּ וְדוּמָם יֵּלְכוּ

וַאֲנַחְנוּ חַיִּים כָּכָה, וְרַק כִּי כָל -הַחַיִּים

יִהְיוּ לְגֹעַל לָנוּ – וּמִפְּנֵי מָוֶת נִירָא

בְּכָל -יְמֵי נָשְׂאֵנוּ עָלֵינוּ הָעֹל הַנִּתְעָב

אֶת -סֵבֶל חַיִּים זֶה עַל -פְּנֵי הַלֵּב הַכֹאֵב

הַנִּדְהָם מִפְּנֵי עָנְיוֹ אוֹ שָׁב וּמִתְפָּעֵם פִּתְאֹם

מִמָּצוֹק אוֹ מִגִּיל, עַד -יַעֲמוֹד דֹּם בְּמוּתוֹ

בְּכָל -יְמֵי חַיֵּינוּ שֶׁעָבְרוּ, אוֹ יָבֹאוּ

כִּי הֹוֶה אֵין בַּחַיִּים – נִסְפּוֹר לָנוּ יָמִים

רַק מְעַטִּים, מְעַטִּים מְאֹד, שֶׁבָּם נַפְשֵׁנוּ תֶחְדַּל

מִירוֹא אֶת-פְּנֵי הַמָּוֶת; וּבְכָל -זֶה הֵן תִּתְחַמֵּק

מִפָּנָיו כְּמִפְּנֵי נָהָר בַּחֹרֶף, אִם גַּם נָחוּשׁ

רַק רֶגַע הַצְּמַרְמֹרֶת – עוֹד רַק תַּחְבֻּלָה אַחַת

לִי יֵשׁ בְּאוֹצַר קְסָמַי; אֶשְׁאַל פִּי הַמֵּתִים

מַה -מִשְׁפַּט דָּבָר זֶה, שֶׁאוֹתוֹ כָכָה נִירָא

רַק אֵין-זֶה כִּי הַמַּעֲנֶה הָרַע מִכֹּל הוּא קֶבֶר

וְזֶה לֹא יַחֲרִידֵנִי – וְאוּלָם אִם לֹא יַעֲנוּ

אַךְ גַם נְבִיא עֵין דּוֹר הֵן עָנָה לְבַעֲלַת אוֹב

וּנְשִׂיא הַשְּׁפַרְטִים הִצִּיל גַּם הוּא מִפִּי הָרוּחַ

שֶׁל בְּתוּלַת בַּת בִּיצַנְצְיָה מַעֲנֶה עַל -גּוֹרָלוֹ

כִּי הָרַג אֶת -הַנֶּפֶשׁ שֶׁאָהֵב, וְהוּא לֹא יָדַע

וְלֹא נִסְלַח לוֹ, וַיִּקְרָא אֶל -צֵיאוּס בְּפִּיקְסִיָּה

וְאֶת -הַמְלַחֲשִׁים בְּפִיגַלְיָה בְּאַרְקַדְיָה הִקְהִיל כֻּלָּם,

וַיַּשְׁבִּיעוּ אֶת -הַמֵּתָה כִּי תָשִׂים קֵץ לְזַעֲמָהּ

וּגְבוּל לִדְבַר נִקְמָתָה – וַתַּעַן דְּבָרִים סְתוּמִים,

וְאוּלָם אֲשֶׁר בִּטְּאָה בִשְׂפָתָה הֵן עָשָׂתָה

הוֹי לוּלֵא חָיִיתִי אֲנִי, כִּי -עַתָּה עוֹד הָיְתָה בַחַיִּים

הַנֶּפֶשׁ שֶׁנַּפְשִׁי אָהֵבָה; הוֹי לוּלֵא אָהַבְתִי אֲנִי,

כִּי עַתָּה עוֹד פָּרְחָה בְיָפְיָהּ הַנֶּפֶשׁ שֶׁנַּפְשִׁי אָהֵבָה

וְתְּהִי עוֹד שְׁלֵוָה כַיּוֹם וְנוֹתֶנֶת שַׁלְוָה – וְעַתָּה?

וְעַתָּה מָה הִיא? – אֶת-פְּשָׁעַי, אֶת-פְּשָׁעַי הִיא סְבָלָתַם

הָיְתָה – לֹא אָעֵז לְהַזְכִּיר – הָיְתָה לְאֶפֶס וָאָיִן

עוֹד מְעַט, עוֹד מוֹעֵד מִצְעָר, וְאָנֹכִי לֹא אֶקְרָא לָרִיק

וְאוּלָם בָּרֶגַע הַזֶּה יֹאחֲזֵנִי רַעַד כִּי אֶקְרָא

אָכֵן עַד -כֹּה לֹא יָרַאתִי מֵעוֹדִי מֵהַבִּיט אֶל-רוּחוֹת

אֶל -טוֹבוֹת וְרָעוֹת יַחְדָּו, וְעַתָּה תֹאחֲזֵנִי פַלָּצוּת

וָאָחוּשׁ בְּקֶרֶב לִבִּי כְמוֹ טַל קִפָּאוֹן זָר לִי

וְאוּלָם לִבִּי לֹא יִפּוֹל גַּם מִפְּנֵי הַנִּתְעָב מִנִּתְעָב

וְעַל -בַּלְהוֹת אָדָם אָעֹז. – הַלַּיְלָה הוֹלֵך וְקָרֵב

(הולך )

מַעֲרָכָה שְׁלִישִׁית

ראשׁ הר הַיּוּנְגְפרו

הַפַּרְצָה הראשונה באה

הַפַּרְצָה הָרִאשׁוֹנָה

עָלָה יָרֵח, וְעָגֹל וְרָחָב וּבָהִיר הוּא כֻלּוֹ

וּפֹה בְהָרֵי הַשֶּׁלֶג, שְׁרֶגֶל אָדָם בֶּן -עָפָר

לֹא דָרְכָה עוֹד בָּם עַד -עַתָּה, נִתְהַלֵךְ אֲנַחְנוּ בַלַּיְלָה

וְחוֹתַם עִקְבֵנוּ לֹא יֻכָּר; עַל פְּנֵי הַיָּם הַשּׁוֹמֵם,

זֶה יָם הַזְּכוּכִית הֶחָלָק עִם -קֶרַח הֶהָרִים הָרָמִים

נְרַחֵף עִם -מִשְׁבְּרֵי גַלָּיו, שֶׁמַּרְאֶה לָהֶם כְּמַרְאֵה

הַקֶּצֶף הַמֻּרְדָּף מִסַּעַר הַקּוֹצֵף וְזֹעֵף וְרֹעֵש

וְקָפָא פִתְאֹם בִּן -רֶגַע – וְהָיָה שִׁבֹּלֶת שֶׁמֵּתָה.

הִנֵּה הַפִּסְגָּה הַתְּלוּלָה, מַעֲשֵׂה תַעְתֻּעֵי יַד דִּמְיוֹן

מְלָאכֶת מַחֲשֶׁבֶה יְקָרָה, שָׂרִיד מֵאֶרֶץ שֶׁרָגְזָה,

שֶׁשָּׁם יָנוּחוּ הֶעָבִים לְהִנָּפֵשׁ רֶגַע בְּעָבְרָם,

וְהִיא הַקְּדוֹשָׁה לָנוּ לְמוֹעֲדֵינוּ וּלְרָאשֵׁי חַגֵּינוּ

פֹּה מָקוֹם לִי לְחַכּוֹת לְאַחֲיוֹתַי בַּעֲלוֹתָן לְהִשְׁתַּחֲוֹת

לְהֵיכַל אַחֲרִימָן אֲדוֹנָן, כִּי הִנֵּה בַלַּיְלָה הַזֶּה

גָּדוֹל הֶחָג לְכֻלָּנוּ – לָמָּה -זֶה אֶחֱרוּ פַעֲמֵיהֶן?

(קול מחוץ, משׁורר )

הֶעָרִיץ הַשָּׁבוּי – הַשּׁוֹדֵד

עַל -כִּסֵּא הַמַּלְכוּת – הוּסָר;

וַיִּשְׁכַּב שָׁכוּחַ וּבֹדֵד

בְּכִלְאוֹ לְאוֹת וּלְמוּסָר

וַאֲנִי זֹאת בִּשְׁנָתוֹ שִׁבַּרְתִּי

אֶת -כְּבָלָיו; וְעַל -סְבִיבוֹ כָּל -פָּרִיץ

כָּל -רֵיק וְכָל-פֹּחֵז צָבַרְתִּי

וַיְהִי כְּמִלְפָנִים לְעָרִיץ!

בְּשֶׁפֶךְ דַּם רִבּוֹא רְבָבוֹת שֶׁל -אָדָם לִי שִׁלֵּם אֶת שְׂכָרִי,

וְאֶת -שִׁבְיוֹ וְכִלְאוֹ וֶעֱנוּתוֹ – בְרֶצַח הֲמוֹנִים אַכְזָרִי

(קול שׁני מחוץ )

חָתְרָה, עָפָה הָאֳנִיָּה, חָתְרָה, חָפְזָה הָאֳנִיָּה

וָאֶכֹּת שְׁאִיָּה הַמְּשׁוֹטִים, וְאֶת -הַתְּרָנִים כַּתֹּתִי שְׁאִיָּה

וְלֹא נוֹתְרָה יָתֵד בַּקִּיר וְלֹא יוֹתֵר קֶרֶשׁ בַּחֶבֶר

וְלֹא נוֹתַר אָדָם בַּחֲיִּים לְבַכּוֹת אֶת -עֹצֶם הַשֶּׁבֶר;

רַק אֶחָד, וְהוּא מִדֵּי שׁוּטוֹ הֶחֱזַקְתִּיו בְּצִיצַת שְׂעָרוֹ –

כִּי הָיָה מִכֻּלָם הַנִּבְחָר לִשְׁפּוֹךְ אֶת -רַחֲמַי עַל -בְּשָׂרוֹ:

כִּי גַנָּב הוּא בַיַּבָּשָׁה, וְשׁוֹדֵד עַל -אָרְחוֹת הַיַּמִּים

וָאַצִּילוֹ, וְהוֹסִיף עֲשׂוֹת לִי עַד -עוֹלָם כָּאֵלֶּה מַטְעַמִּים!

(הַפַּרְצָה הראשׁונה עונָה )

הָעִיר עוֹדָהּ נָמָה;

הַשֶּׁמֶשׁ כַּעֲיֵפָה

תִּזְרַח עַל -הַשְּׁמָמָהּ

מִסָּבִיב רַק נוּגִים –

בָּאָה הַמַּגֵּפָה:

וַאֲלָפִים הֲרוּגִים

וַחֲלָלִים לִרְבָבוֹת –

הַחַיִּים מִתְמַלְּטִים,

הַגּוּפוֹת נֶעֱזָבוֹת

בְּאֵין מִשְׁעָן וָסַעַד;

אֵיךְ תּוֹמְכִים וּמְפַלְּטִים

רַק יִרְאָה וָרַעַד,

רַק תֹּעִים וּנְבוֹכִים

מָלְּאָה הָעֵדָה

הַמֵּתִים מַה -בְּרוּכִים!

לֹא רָאוּ גַם יַחַד

אֶת -עִירָם וְאֵיָדּה

זֶה פְּרִי לַיְלָה אַחַד

זֶה הֶרֶס עִיר שְׁלֵמָה, זֶה פְּאֵר מַעֲשֵׂה יָדִי

כֵּן תָּמִיד עָשִׂיתִי וְכֵן יִהְיֶה מַעְבָּדִי!

(הפַרְצָה השׁנית והשׁלישׁית באות )

שְׁלָשְׁתָּן

אֶת -לֵב בְּנֵי הָאָדָם נַחֲזִיק בַּיָּד

וְאֶת -קִבְרָם נַחְפֹּר בִּצְעָדִים;

וְרוּחַ נִתֵּן לָהֶם – וּבִלְבָד

שֶׁנְּשִׂימָם לָנוּ לַעֲבָדִים

הַפַּרְצָה הָרִאשׁוֹנָה

שָׁלוֹם! וְאַיֵּה נֶמֵיזִיס

הַפַּרְצָה הַשְּׁנִיָּה

מְלַאכְתָּהּ הַיּוֹם גְּדוֹלָה

וּמָה הִיא לֹא יָדַעְתִּי; גַּם יָדַי מָלְאוּ עֲבוֹדָה

הַפַּרְצָה הַשְּׁלִישִׁית

רְאֶינָה, הִנֵּה הִיא בָאָה

(נֶמֵיזיס באה )

הַגִּידִי , אֵי אֵיפֹה הָיִית?

אַחְיוֹתַי וְאַתְּ מַה -פִּגַּרְתֶּן מִלָּבוֹא בַלַּיְלָה הַזֶּה?

נֶמֵיזִיס

הָיָה עָלַי לְרַפֵּא כִסְאוֹת מְלָכִים מִתְמוֹטְטִים

לָתֵת לִפְתָאִים נָשִׁים, לִתְמוֹךְ בְגֶזַע שְׁלִּיטִים,

לְעוֹרֵר אֶת -לֵב בְּנֵי אָדָם לְהִנָּקֵם הַיּוֹם מֵאוֹיְבֵיהֶם,

לְבַעֲבוּר הֵנָּחֵם מָחָר עַל -תִּתָּם בָּהֶם אֶת -נִקְמָתָם;

לְהָבִיא חֲכָמִים עַד -סִכְלוּת, וּלְמַלֵּט מִפִּיּוֹת אֱוִילִים

דִּבְרֵי נְבוּאוֹת חֲדָשׁוֹת עַל -אֹדוֹת מֶמְשָׁלוֹת חֲדָשׁוֹת,

כִּי -הִנֵּה הַמּוֹשְׁלִים הַיְשָׁנִים עוֹד אֵינָם לְרוּחַ עִתֵּנוּ

וַאֲנָשִׁים מָצְאוּ אֶת -לִבָּם לַחֲשׁוֹב מַחֲשָׁבוֹת לְבַדָּם

וּלְהָבִיא מְלָכִים בַּמִשְׁפָּט וּלְדַבֵּר עַל -חֹפֶשׁ וּגְאֻלָּה

פְּרִי זֶה הָאָסוּר עָלֵינוּ – אַךְ רַב לִי! אֵחַרְנוּ לִמְאֹד

הָבָה וּנְמַהֵר -נָא עַתָּה. נַעֲלֶה בְעָבֵי עֲנָנִים!

(הולכות )

מַעֲרָכָה רְבִיעִית

היכַל אחרימן. אחרימן על כסא מלכותו

העשׂוי כדור אֵשׁ, רוחות מסביב לו

מִזְמוֹר שִׁיר הָרוּחוֹת

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדוֹנֵנוּ, מוֹשֵׁל אֶרֶץ וְרָקִיעַ!

הַמְהַלֵּךְ עַל -עָבִים וְיַמִּים – וְעֹז וְשִׁלְטוֹן בְּיָדוֹ

עַל -כָּל הַיְקוּם מִסָּבִיב. אִם רֶגַע בַּשַּׁרְבִיט יָנִיעַ

וְשָׁב הָעוֹלָם לְתֹהוּ, כִּי כָכָה צִוָּה וּפְקָדוֹ

כִּי יִנְשׁוֹף בְּרוּחוֹ כִמְעַט – וְסָעֲרוּ אַחֲרָיו הַיַּמִּים;

יְדַבֵּר – וְעָנוּ לְקוֹלוֹ עָבֵי הַשְּׁחָקִים בָּרַעַּם;

יַבִּיט – וְקַוֵּי הַשֶּׁמֶשׁ מִזָּהֳרוֹ סָבִיב נְדַמִּים;

יַרְעִים – וּמוֹסְדוֹת אֶרֶץ יִתְפַּלְּצוּ פִּתְאֹם בַּזַּעַם;

בִּצַעֲדוֹ יָקִיאוּ הָרִים אֵשׁ לַהֲמוֹן קוֹל פְּעָמָיו;

מִצִּלּוֹ יֵצֵא הַנֶּגֶף, וְלִהְיוֹת אוֹר לִנְתִיבוֹ

יִקְרָא וְעָלוּ כֹכָבָיו וְשָׁטוּ הֲמוֹנִים בְּשָׁמָיו

עוֹלָמוֹת יִהְיוּ לְאֵפֶר כִּי -יָרִיב אֲלֵיהֶם רִיבוֹ;

לְפָנָיו אֶת -מִנְחַת קָרְבָּנָהּ תַּקְרִיב יוֹם יוֹם הַמִּלְחָמָה

וְהַמָּוֶת יְשַׁלֵּם לוֹ מִסּוֹ; וְאֵלֶּה הַחַיִּים עֲדֶנָּה

עִם -כָּל פִּגְעֵיהֶם הָרַבִּים, כָּל -נֶפֶשׁ וְכָל -נְשָׁמָה

בְּיָדוֹ הֵן כֻּלָּן יַחְדָּו – תִּהְיֶינָה בַאֲשֶׁר תִהְיֶינָה

(הפרצות ונמֵיזיס באות )

הַפַּרְצָה הָרִאשׁוֹנָה

כָּבוֹד וָעֹז לְאַחֲרִימָן! כֹּחֲךָ הוֹלֵך וְגָדוֹל

עַל -פְּנֵי הָאֲדָמָה – אַחְיוֹתַי הַשְּׁתַּיִם עָשׂוּ כִדְבָרְךָ

וַאֲנִי גַם אֲנִי לֹא אֵחַרְתִּי מֵעֲשׂוֹת אֶת -אֲשֶׁר צֻוֵּיתִי

הַפַּרְצָה הַשְּׁנִיָה

כָּבוֹד וָעֹז לְאַחֲרִימָן! אֲנַחְנוּ פֹה אֲשֶׁר נָכֹף

אֶת -שְׁכֶם כָּל -הָאָדָם לָאָרֶץ – פֹּה נִכַּף אֶל -כִּסְאֶךָ

הַפַּרְצָה הַשְּׁלִישִׁית

כָּבוֹד וָעֹז לְאַחֲרִימָן! פֹּה עוֹמְדוֹת אֲנַחְנוּ וּמְחַכּוֹת

לַאֲשֶׁר תִּרְמוֹזְנָה עֵינֶיךָ

נֶמֵיזִיס

אַתָּה אֲדוֹן הָאֲדוֹנִים!

אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ, וּמַרְבִּית נִשְׁמַת כָּל -חַי בְּיָדֵנוּ

וְרֹב כָּל -הַדְּבָרִים כֻּלָם. הִנֵּה זֶה רֹאשׁ עֲמָלֵנוּ

לְהַגְדִּיל תָּמִיד כֹּחֵנוּ, כִּי כָכָה יִגְדַל כֹּחֶךָ –

וְעַל -אֵלֶּה נִשְׁקוֹד וְנִשְׁמוֹר. אֶת-פִּקּוּדֶיךָ כֻּלָּם

עָשִׂיתִי כַיוֹם הַזֶּה, לֹא נֶעְדַּר דָבָר

(מנפרד בא )

רוּחַ

מִי פֹּה?

הַאֻמְנָם אָדָם תּוֹלֵעָה? – הוֹי נִמְהָר, הוֹי עָפָר וָאֵפֶר!

כְּרַע עַל -בִּרְכֶּיךָ כָּרֶגַע, הִשְׁתַּחֲוֵה לְהֲדוֹם אֱלֹהֵינוּ!

רוּחַ שֵׁנִי

אָנֹכִי יְדַעְתִּי הָאִישׁ – רַב-מָג הוּא וְנוֹרָא עֲלִילוֹת

וְכֹחוֹ גָדוֹל וְעָצוּם.

רוּחַ שְׁלִישִׁי

כְּרַע עַל -בִּרְכֶּיךָ, הָעֶבֶד

כְּרַע וְהִשְׁתַּחֲוֵה כָרֶגַע! מַה -זֹּאת? הַאִם לֹא יָדַעְתָּ

אֲדוֹנְךָ פֹה וַאֲדוֹנֵנוּ? הִתְפַּלֵּץ אֵפוֹא וּשְׁמָע!

הרוּחוֹת כֻּלָּם

הִתְנַפֵּל לָאָרֶץ וּכְרַע, אַתָּה וַעֲפָרְךָ הַמְקֻלָּל,

אַתָּה יְלִיד הָאֲדָמָה, פֶּן תָּבוֹא עָלֶיך הָרָעָה

מַנְפְרֶד

יָדַעְתִּי כָל -זֹאת– וְאַתֶּם הֵן תִּרְאוּ: אֵינֶנִי כוֹרֵעַ

רוּחַ רְבִיעִי

אֲנַחְנוּ פֹה נְלַמֶּדְךָ לַעֲשׂוֹתָהּ!

מַנְפְרֶד

עוֹד לְפָנִים

לִמְּדוּנִי כָל -זֹאת. לֵילוֹת רַבִּים עַל -פְּנֵי הָאֲדָמָה

עַל -תִּלֵּי קַרְקָעָהּ הֶעָרֹם, הֵשַׁחְתִּי פָנַי לָאָרֶץ

וָאֶזְרֶה עַל -רֹאשִׁי אֵפֶר; יָדַעְתִּי עַד -קֵץ כָּל -תַּכְלִית

עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת רוּחַ; כִּי מִפְּנֵי עָנְיִי כָּרַעְתִּי

וּמִפְּנֵי אֵידִי בְקִרְבִּי נִדְכֵּאתִי עַד לֶעָפָר

רוּחַ חֲמִישִׁי

וְאַתָּה תַעֲרוֹב אֶת -לִבְּךָ לִמְנוֹעַ מֵאַחֲרִימָן עַל -כִּסְאוֹ

אֵת אֲשֶׁר מְלוֹא כָל -הָאָרֶץ לוֹ תִתֵּן, וְהִיא טֶרֶם תַּבִּיט

אֶת -מוֹרָא תִפְאַרְתּוֹ כָמוֹךָ? – הִכֹּף – רְאֵה הִזְהַרְתִּיךָ!

מַנְפְרֶד

צַו אוֹתוֹ וְכָרַע הוּא לָזֶה אֲשֶׁר גָּבַהּ מִמֶּנוֹ

לְעֶלְיוֹן כָּל -הָעֶלְיוֹנִים – לַיּוֹצֵר שֶׁיָּצַר אוֹתוֹ,

וְלֹא לְבַעֲבוּר יִכְרַע – יִכְרַע -נָא אַרְצָה הוּא

וְנִכְרַע שְׁנֵינוּ יַחְדָּו

הָרוּחוֹת

רַמְסוּ אֶת -הַתּוֹלַעַת!

גִּזְרוּ אוֹתוֹ לִגְזָרִים!

הַפַּרְצָה הָרִאשׁוֹנָה

גְּשׁוּ הָלְאָה! סוּרוּ! לִי-הוּא

אֲדוֹן כָּל -הַכֹּחַ הַנֶּעְלָם! הָאִישׁ הָזֶּה אֵינֶנּוּ

מִבְּנֵי הַיְצוּרִים הַשְּׁפָלִים, כִּי כָכָה יִתְּנוּ אוֹתוֹתָם

זֶה -בּוֹאוֹ וְעָמְדוּ בֵינֵינוּ. מַכְאוֹבָיו מַכְאוֹבֵי אַל -מָוֶת

כְּמוֹ מַכְאוֹבֵינוּ גַם אָנוּ; חָכְמָתוֹ וְכֹחוֹ וּרְצוֹנוֹ –

כְּכָל -אֲשֶׁר אֵלֶּה מִתְחַבְּרִים עִם -בָּשָׂר בֶּן -עָפָר וָאֵפֶר

מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת הַבָּשָׂר לָשֵׂאת אֶת -עֶצֶם הָרוּחַ

כָּל -אֵלֶּה עֲצֻמִּים וּגְדוֹלִים, כַּאֲשֶׁר לֹא נִתְּנוּ כְמוֹהֶם

זוּלָתִי לִמְעַטִּים מְאֹד בֵּין -יִלְדֵי בְנֵי הָאֲדָמָה;

כִּי עַל -כֵּן גָּדְלָה תְשׁוּקָתוֹ מִתְּשׁוּקַת יֶתֶר הָאָדָם,

וְהִיא לִמְּדַתְהוּ רַק אַחַת – אֵת אֲשֶׁר יוֹדְעִים גַּם אָנוּ

כִּי דַעַת אֵינֶנּוּ אֹשֶר וּמַדָּע יִקָּרֵא רַק הָמִיר

אֶת -חֶסְרוֹן הַדַּעַת הָאֶחָד בְּחֶסְרוֹן דַּעַת חָדָשׁ

וְאַף גַּם זֹאת: תַּאְוֹתָיו – זֶה חַלֶק אֲשֶׁר מִמֶּנוּ

לֹא יֻצַּל כָּל -כֹּחַ וְיָצוּר וְכָל -מִי שֶנְּשָׁמָה בְאַפּוֹ

לְמִן הַתּוֹלַעַת וּלְמַעְלָה, בָּאָרֶץ אוֹ בַשָּׁמַיִּם

הֵן מָחֲצוּ אֶת -לִבּוֹ וַיַּעֲשׂוּהוּ לְנֶפֶשׁ, אֲשֶׁר אָנֹכִי

חִסְרַת הַחֶמְלָה, אֶסְלַח לְמִי אֲשֶׁר יַחְמוֹל עָלָיו

לִי הוּא וְאוּלַי לְךָ הוּא – אִם כֵּן אוֹ כֵן – וְאוּלָם

אֵין בֵּין -הָרוּחוֹת אַף אֶחָד, שְׁיֵּשׁ לוֹ נְשָׁמָה כָמוֹהוּ

וְעָלֶיהָ איֵן לוֹ כָל -שִׁלְטוֹן

נֶמֵיזִיס

מָה אֵפוֹא יְבַקֵּשׁ בָּזֶה?

הַפַּרְצָה הָרִאשׁוֹנָה

יַעֲנֶה -נָא הוּא עַל-שְׁאֵלָתֵךְ

מַנְפְרֶד

אֶת -אֲשֶׁר יָדַעְתִּי – יְדַעְתֶּם

וְלוּלֵא זֶה כֹחִי בְקִרְבִּי הֳיָכֹלְתִּי עֲמוֹד פֹּה בֵינֵיכֶם

אָכֵן עוֹד יֵשׁ מֵעֵבֶר לִגְבוּלְכֶם כֹּחַ גַּם אַחֵר

וְגָדוֹל מִזֶּה, וְאָנֹכִי הִנֵּה -זֶה בָאתִי לִשְׁאוֹל

אֶת -זֶה לְבַעֲבוּר יַעֲנֵנִי עַל -דָּבָר אֲשֶׁר אֲבַקֵּשׁ

נֶמֵיזִיס

מָה אַתָּה שׁוֹאֵל לְךָ?

מַנְפְרֶד

לֹא יָבוֹא הַמַּעֲנֶה מִמֵּךְ

קִרְאִי לְמֵתִים אֵלַי – כִּי לָמוֹ אֶעֱרוֹךְ שְׁאֵלָתִי

נֶמֵיזִיס

אַחֲרִימָן הַגָּדוֹל! הֲיֶשְׁךָ חָפֵץ לַעֲשׂוֹת חֶסֶד

עִם -אָדָם רִמָּה זֶה לְמַלֵּא אֶת -שֶׁאֱלַת לְבָבוֹ?

אַחֲרִימָן

כֵּן

נֶמֵיזִיס

אֶת -מִי אֵפוֹא תַחְפּוֹץ לְהַעֲלוֹת מִקִּבְרוֹ?

מַנְפְרֶד

אֶת -זֹאת אֲשֶׁר קֶבֶר אֵין לָהּ – קִרְאִי נָא לִי אֶת -עַשְׁתֹּרֶת

נֶמֵיזִיס

רוּחַ אוֹ נְשָׁמָה

הֲיִי אֲשֶׁר תִּהְיִי

מֵרוֹם אוֹ אֲדָמָה

אֶת -צַלְמֵךְ הָבִיאִי

אֶת -רוּחֵךְ, אֶת בְּשָׂרֵךְ

כִּהְיוֹתֵךְ בַחַיִּים

אוֹ כְשׁוּבֵךְ לַעֲפָרֵךְ

הִגָּלִי לְעֵינַיִם!

עִם -הַלֵּב, עִם-הַפָּנִים

אִם בְּעֶצֶם וְאִם בְּלִימָה

אִם כְּעַתָּה וְאִם כִּלְפָנִים

כָּל -הַמֻּצָּל מֵרִמָּה

בֹּאִי בוֹא! בֹּאִי בוֹא! בֹּאִי בוֹא!

מִי שֶׁשָּׁמָּה אָז הִדִּיחֵךְ , זֶה יְבַקְּשֵׁךְ עַתָּה פֹה

(צלם עשׁתורת עולה ומתיצב בתוֶך )

מַנְפְרֶד

הַאֻמְנָם זֶה הוּא הַמָּוֶת? הֵן פֹרְחוֹת עוֹד לְחָיֶיהָ!

אַךְ לֹא כֵן; הָצֶּבַע הַזֶּה אֵינֶנּוּ עוֹד צֶבַע הַחַיִּים

רַק אֹדֶם זָר וְקוֹדֵחַ, כָּאֹדֶם הַזָּר הַלָּזֶה

שֶׁיַּד הַסְּתָו תִּזְרָעֵהוּ עַל -טַרְפֵי הֶעָלִים הַנּוֹבְלִים.

כָּכָה הִיא! – הוֹי אֵלִי! מִי פִלֵּל מֵאָז לִי כִּי אִירָא

לְהַבִּיט בָּהּ – בְּעַשְׁתֹּרֶת! – לֹא כֵן הוּא – לֹא– רַק נִבְצְרָה

מִמֶּנִּי לְדַבֵּר אֵלֶיהָ – צַוִּי -נָא אַתְּ וְדִבֵּרָה

תִּסְלַח -נָא לִי אוֹ תַרְשִׁיעַ

נֶמֵיזִיס

בְּשֵׁם הַכֹּחַ הַלָּז אֲשֶׁר שִׁבֵּר

אֶת -בְּרִיחֵי הַקֶּבֶר, שֶׁשָּׁמָּה הֶחְבֵּאת:

דַּבְּרִי - נָא פֹה אֶל-זֶה אֲשֶׁר דִּבֵּר

אוֹ אֱלֵי -זֹאת שֶׁעַל פִּיהָ נִקְרֵאת.

מַנְפְרֶד

מַחֲרִישָׁה הִיא מִדַּבֵּר

אַךְ הִנֵּה זֹאת דִמְמָתָהּ תְּהִי לִי לְמַעֲנֶה פִּי -שְׁנָיִם

נֶמֵיזִיס

פֹּה הִנֵּה הַגְּבוּל לִיּכָלְתִּי, אֲדוֹנִי, אֲדוֹן כָּל - הָרוּחוֹת!

רַק בְּיָדְךָ לְבַדְּךָ הַדָּבָר – צַוֵּה -נָא אַתָּה לְקוֹלָה

אַחֲרִימָן

הָרוּחַ! שִׁמְעִי לַשַּׁרְבִיט

נֶמֵיזִיס

מַחֲרִישָׁה הִיא גַם -עַתָּה!

אֵינֶנָּה מִבְּנוֹת עֲדָתֵנוּ – זֶה-כֹּחָהּ מִמָּקוֹר אַחֵר

בֶּן -אָדָם, אַל-תִּשְׁאַל לַשָּׁוְא! כִּי נִכְזְבָה גַם תּוֹחַלְתֵּנוּ

מַנְפְרֶד

שְֹמָעִינִי, שְֹמָעִינִי עַשְׁתֹּרֶת! אֲהוּבָתִי, דַבְּרִי אֵלַי!

מַה רַבּוֹת סָבַלְתִּי עַד -עַתָּה – מָה רַבּוֹת עוֹד אֶסְבּוֹל מֵעַתָּה

רְאִי -נָא וְהַבִּיטִי אֵלַי: לֹא שִׁנָּה אוֹתֵךְ הַקֶּבֶר

כְּכֹל שֶׁשֻׁנֵּיתִי בִגְלָלֵךְ. הֵן אַתְּ אֲהַבְתִּנִי לִמְאֹד,

וַאֲנִי אֲהַבְתִּיךְ; לֹא לָנוּ לְעַנּוֹת כָּכָה אִישׁ אָחִיו

וְלוּ גַם מָוֶת חָטָאנוּ בְאָהֳבֵנוּ כַאֲשֶׁר אָהַבְנוּ

אִמְרִי כִּי לֹא תְבַזִּינִי – כִּי עֹנֶשׁ שְׁנֵינוּ אֶשָּׂא –

כִּי לָגוּר חָשַׁקְתְּ בֵּין -קְדוֹשִׁים – וְכִי אֶבְחַר -לִי מָוֶת מֵחַיִּים!

כָּל -נִתְעָב וְנֶאֱלָח הִתְקַשְׁרוּ עַד -עַתָּה עָלַי לְאָסְרֵנִי

בַּעֲבוֹתוֹת לְמוֹ הֱיוֹתִי – אֶל-חַיִּים אֲשֶר לְזִכְרָם

אֶתְפַּלָץ, כִּי הֵמָּה לָנֶצַח – עָתִיד דֹּמֶה אֶל -עָבָר

לֹא אוּכַל לָנוּחַ. לֹא אֵדַע מָה אֶשְׁאַל וּמַה -זֶה אֲבַקֵּשׁ:

רַק אָחוּשׁ בְּלִבִּי מָה אַתְּ – וָאָחוּשׁ בְּלִבִּי מָה אָנִי.

עוֹד רַק הַפַּעַם חָפַצְתִּי לִשְׁמוֹעַ בְּטֶרֶם אֶגְוַע

אֶת -קוֹלֵךְ שֶׁהָיָה לִי זִמְרָה – אָנָּא, דַּבְּרִי אֵלָי!

רְאִי -נָא, קָרָאתִי אֵלַיִךְ בַּלַּיְלָה מִקֶּרֶב הַדְּמָמָה;

צִפֳרִים יְשֵׁנוֹת הִרְגַּזְתִּי מִקִּנָּן מִבֵּינוֹת עֳפָאִים

עוֹרַרְתִּי זְאֵבִים בֶּהָרִים, לִמַּדְתִּי לְחַגְוֵי הַסְּלָעִים

לִקְרוֹא אֶת -שְׁמֵךְ וְעָנָה אַחֲרַי הֵד קוֹלָם לַשָּׁוְא

וְרַבִּים עָנוּ אוֹתִי – גַם רוּחוֹת וְגַם בְּנֵי אָדָם

וְרַק אַתְּ לְבַדֵּךְ הֶחֱרַשְׁתְּ. הוֹי, דַּבְּרִי -נָא עַתָּה אֵלָי!

אָרַבְתִּי אֶל -צֵאת הַכּוֹכָבִים, הִבַּטְתִּי לַשָּׁוְא הַשָּׁמַיְמָה

וָאֲבַקֵשׁ שָׁם אוֹתֵךְ, רַק אוֹתֵךְ. הוֹי, דַּבְּרִי -נָא עַתָּה אֵלָי!

עָבַרְתִּי עַל -כָּל הָאֲדָמָה, וְכָמוֹךְ לֹא מָצָאתִי בְכֻלָּהּ

הוֹי דַּבְּרִי עַתָּה אֵלָי! – רְאִי, יִלְדֵי הַתֹּפֶת מִסָּבִיב:

הֵם דָּבְקוּ כֻלָּם אַחֲרַי – וַאֲנִי לֹא יָרַאתִי מִפְּנֵיהֶם

וָאֶדְבַּק אַחֲרַיִךְ לְבַדֵּךְ – הוֹי, דַּבְּרִי -נָא עַתָּה אֵלָי

וִיהִי -נָא בְזַעַם – רַק דַּבְּרִי – וִיהִי - נָא אֶת-אֲשֶׁר תְּדַבְּרִי

רַק קוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִי אוֹתִי – רַק זֹאת הַפַּעַם – רַק פָּעַם!

צֶלֶם עַשְׁתֹּרֶת

מַנְפְרֶד!

מַנְפְרֶד

עוד מִלָּה – עוֹד אַחַת– רַק בְּקוֹלֵךְ אֶחְיֶה – זֶה קוֹלֵךְ

צֶלֶם עַשְׁתֹּרֶת

מַנְפְרֶד! מָחָר יִתַּמּוּ יָמֶיךָ וּפְגָעֶיךָ. – שָׁלוֹם!

מַנְפְרֶד

רַק מִלָּה עוֹד אֶחָת. הֲסָלַחַתְּ?

צֶלֶם עַשְׁתֹּרֶת

שָׁלוֹם!

מַנְפְרֶד

אָנָּא, הַגִּידִי

הֲנָשׁוּב לִרְאוֹת עוֹד פַּעַם אִישׁ אֶת -אָחִיהוּ

צֶלֶם עַשְׁתֹּרֶת

שָׁלוֹם!

מַנְפְרֶד

עוֹד מִלַּת רַחֲמִים! הַגִּידִי כִּי תָאֱהָבִינִי

צֶלֶם עַשְׁתֹּרֶת

מַנְפְרֶד!

(צלם עשׁתרת נעלם )

נֶמֵיזִיס

הָלְכָה וְאֵין עִם -לְבָבָהּ לָשׁוּב עוֹד שֵׁנִית בִּקָּרְאָהּ

אַךְ דְּבָרָהּ יָבוֹא. וְאַתָּה שׁוּב -לְךָ אֶל -הָאֲדָמָה

רוּחַ

הוּא נִבעָת כֻּלוֹ – זֶה חֵלֶק אָדָם יְלִיד הָאֲדָמָה

הַהוֹלֵך לְבַקֵּשׁ לוֹ דְבָרִים עַד -אַפְסֵי גְבוּלוֹת אַל -מָוֶת

רוּחַ שֵׁנִי

אַךְ רְאֵה נָא: הֵן יִמְשׁוֹל בְּנַפְשׁוֹ וּבְעֻזּוֹ עָלֶיהָ יִתְגַּבָּר

לְהַדְבִּיר תַּחַת רְצוֹנוֹ אֶת -עָנְיוֹ וְכָל מְצֻקּוֹתָיו.

לוּ הָיָה מִקְּהַל עֲדָתֵנוּ כִּי -עַתָּה נֶחְשַׁב בֵּינֵינוּ

לְרוּחַ נוֹרָא עַל-סְבִיבָיו

נֶמֵיזִיס

הֲיֵשׁ לְךָ דָּבָר עוֹד לִשְׁאוֹל

אֶת -פִּי אֲדוֹנֵנוּ הַגָּדוֹל אוֹ אֶחָד מֵעֹשֵׂי רְצוֹנוֹ?

מַנְפְרֶד

אֵין-דָּבָר

נֶמֵיזִיס

כִּי -עַתָּה לֵךְ וְשָׁלוֹם לְךָ עַד -מוֹעֵד

מַנְפְרֶד

עוֹד נִרְאֶה אִישׁ אֶת -אָחִיהוּ! אַיֵּה? עַל -פְּנֵי הָאֲדָמָה?

יִהְיֶה בַאֲשֶׁר יִהְיֶה: וְחֵלֶף חַסְדֵּךְ עִמָּדִי

אָנֹכִי לָךְ עֶבֶד לֹוֶה. הֱיוּ -נָא כֻלְּכֶם שָׁלוֹם!

(מנפרד הולך ).

מַשָּׂא שְׁלִישִׁי

מַעֲרָכָה רִאשׁוֹנָה

אולם בהיכל מנפרד. – מנפרד והֶרמן

מַנְפְרֶד

מָה עַתָּה הָעֵת

הֶרְמַן

עוֹד מְעַט וְשָׁקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ

וְהִיא הַמְבַשֶּׂרֶת לָנוּ צִלְלֵי עֶרֶב נְעִימִים

מַנְפְרֶד

הַגֵּד. הַאִם כָּל -הַדְּבָרִים אֲשֶׁר פָּקַדְתִּי לַעֲשׂוֹת

נַעֲשׂוּ בְחַדְרֵי הַמִּגְדָּל?

הֶרְמַן

הַכֹּל, אֲדוֹנִי, נָכוֹן;

וּפֹה הַמַּפְתֵּחַ וְהַנַּרְתִּיק

מַנְפְרֶד

טוֹב. וְאַתָּה לֵךְ!

(הרמן הולך )

מַנְפְרֶד (לבדו )

הִנֵּה מְנוּחָה בְלִבִּי – דְּמָמָה לֹא -תֻגַּד בִּדְבָרִים

אֲשֶׁר עַד -כֹּה לֹא -מָצָאתִי כָמוֹהָ בְּכָל -יְמֵי חַיָּי

לוּלֵא יָדַעְתִּי הֵיטֵב כִּי תּוֹרַת הַפִּילוֹסוֹפִיָּה

הִיא הַנִּלְעָגָה וְרֵיקָה מִכָּל -הֲבָלֵינוּ הָרַבִּים

הַלַּהַג הַנִּבְעָר מֵאָז, שֶׁרִמָּה אֶת -אֹזֶן הָאָדָם

מִכָּל אֲשֶׁר לִמְּדוּ אוֹתָנוּ מְְלַמְּדֵינוּ הַמַּהְגִּים מֵעוֹלָם

כִּי -עַתָּה הֶאֱמַנְתִּי: רַק אֵין זֹאת מָצָאתִי אֶת -סוֹד הַזָּהָב

אֶת -מִשְׁפַּט "הַקַּאלוֹן " הַנִּבְחָר, וְהוּא הַמִּתְלוֹנֵן בְּקִרְבִּי

יָדַעְתִּי כִּי תַחֲלוֹף הַמְּנוּחָה מַהֵר, אַךְ טוֹבָה גַם -זֹאת

כִּי יְדַעְתִּיהָ בְּנַפְשִׁי, וְלוּ רַק לִרְגָעִים מְעַטִּים;

הִרְחִיבָה אֶת -גְּבוּלוֹת הֶגְיוֹנִי וַתִּתֵּן לוֹ רַחַשׁ חָדָשׁ

וַאֲנִי הִנֵּה אֶכְתּוֹב הַדָּבָר בְּסֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנַי:

הָיָה בִי רַחַשׁ כָּזֶה. – מִי -זֶה הָאִיש הַבָּא

(הרמן שׁב )

הֶרְמַן

אֲדוֹנִי! זֶה כֹּהֵן -אָב לְמוֹרִיס הַקָּדוֹשׁ שֹׁאֵל

לְבָרֵך פָּנֶיךָ לְשָׁלוֹם

(כהן -אב בהיכל מוריס הקדושׁ בא.)

כֹּהֵן -אָב

אַלּוּף מַנְפְרֶד, שָׁלוֹם עָלֶיךָ!

מַנְפְרֶד

הֱיֶה בָּרוּךְ, אָבִי הַקָּדוֹשׁ! שָׁלוֹם לְךָ בִּגְבוּלֵנוּ;

וִיהִי -נָא בֹאֲךָ לְכָבוֹד וּלִבְרָכָה לַבַּיִת הַזֶּה

וְלָאָדָם הַיּוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ

כֹּהֵן -אָב

מִי -יִתֵּן וְהָיָה כָכָה!

אַךְ דָּבָר לִי אֵלֶיךָ, לְךָ רַק לְךָ לְבַדֶּךָ

מַנְפְרֶד (להרמן )

סֹב וָלֵךְ מִזֶּה

(הרמן הולך )

מֶה חָפֵץ אוֹרְחִי הַנִּכְבָּד

כֹּהֵן-אָב

וּבְכֵן בְּלֹא מָבוֹא אֲדַבֵּר. – זִקְנָה וְקִנְאָה וּכְהֻנָּה

וּמַחֲשָׁבָה טוֹבָה גַם הִיא, תִּהְיֶינָה לִמְלִיצַי הַפַּעַם

וְגַם שְׁכֻנָּתֵנוּ הַקְּרוֹבָה, אִם-גַּם לֹא הִקְרִיבָה לִבֵּנוּ

תִּהְיֶה לִי עַתָּה לָפֶה. – רְאֵה, הִנֵּה שְׁמֻעוֹת זָרוֹת

עֹבְרוֹת עָלֶיךָ בַּחוּץ, וְתוֹכָן רָצוּף כָּל -טֻמְאָה

וְדָבְקוּ אַחֲרֶיךָ בְּשִׁמְךָ – זֶה שִׁמְךָ הַמְהֻלָּל מִדּוֹרוֹת

מִי -יִתֵּן וְזֶה אֲשֶׁר עֲתָּה יִקָּרֵא בְּשֵׁם זֶה יַנְחִילוֹ

בְטָהֳרוֹ לַבָּאִים גַּם אַחֲרָיו!

מַנְפְרֶד

דַּבֵּר – שׁוֹמֵעַ אָנֹכִי

כֹּהֵן-אָב

אוֹמְרִים כִּי יָדְךָ נָתַתָּ לִדְרוֹשׁ וְלַחֲקוֹר בִּדְבָרִים

שֶׁצֻּוָּה הָאָדָם עֲלֵיהֶם לְבִלְתִּי הָגֹה בָהֵמָּה;

וּבְרִית כָּרַתָּ לְךּ עִם -שֹׁכְנֵי מִשְׁכְּנוֹת חֹשֶׁךְ,

עִם -רוּחוֹת רָעִים וְזָרִים מְקֻלְלֵי אֵל בַּשָּׁמַיִם

הַתֹּעִים וְנֹדְדִים חֶרֶשׁ בְּצִלְלֵי גֵיא צַלְמָוֶת

עִם -אָדָם, יָדַעתִּי, עִם-רֵעִים בִּדְמוּתְךָ כְּצַלְמְךָ אַתָּה

תֶּחֱשֶׁה מִדַּבֵּר אַף -דָּבָר עַל -סִתְרֵי מַחְשְׁבוֹת לִבְּךָ

כִּי בֹדֵד כַּנָּזִיר אַתָּה – וְלוּ רַק יִקְדַּשׁ נִזְרֶךָ.

מַנְפְרֶד

מִי אֵפוֹא אֵלֶּה הַמְדַבְּרִים בִּי אֶת -הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה

כֹּהֵן-אָב

אַחַי הַתְּמִימִים עִם -אֵלָם – עַמֵּי הָאָרֶץ הַחֲרֵדִים

נְתִינֶיךָ גַּם הֵם וַעֲבָדֶיךָ – כֻּלָּם אַחֲרֶיךָ יַבִּיטוּ

בְּעֵינַיִם מְלֵאוֹת כָּל -פַּחַד. הֵן רָעָה נֶגֶד חַיֶּיךָ

מַנְפְרֶד

קַח חַיָּי

כֹּהֵן-אָב

הִנֵּה בָאתִי לָתֵת וְלֹא לָקַחַת

חָלִילָה לִי מֵהַבְקִיעַ אֶל -מִסְתְּרֵי סוֹד נִשְׁמָתֶךָ;

וְאוּלָם אִם אֶמֶת הַדָּבָר, כִּי -עַתָּה עוֹד מוֹעֵד לְךָ

לָשׁוּב אֶל -אֵלְךָ וּלְרַחֲמָיו; הִתְרַצֵּה אֶל -כְּנֶסֶת קָדְשֵּׁנוּ

וְהִרְצְתָה אוֹתְךָ הַכְּנֶסֶת גַם לֵאלֹהֵי הַשָּׁמָיִם

מַנְפְרֶד

שָׁמַעְתִּי, וְזֶה אֲשֶׁר אֶעֱנֶה: אֶת-אֲשֶׁר הָיִיתִי אוֹ הִנְנִי –

הַדָּבָר הַזֶּה הוּא דְבָרִי בֵינִי וּבֵין -הַשָּׁמָיִם

לֹא אֶבְחַר בָּאָדָם מֵעָפָר לִהְיוֹת לְמֵלִיץ לְנַפְשִׁי

אִם אֶל -חֻקֶּיךָ חָטָאתִי – עֶרְכָה לְפָנַי וְעָנְשֵׁנִי

כֹּהֵן-אָב

בְּנִי! לֹא אָמַרְתִּי עֹנֶשׁ, רַק שׁוֹב אָמַרְתִּי וּתְרֻחָם,

וְעָלֶיךָ לִבְחוֹר לְבַדְךָ. וְהָיָּה אִם לָשׁוּב תֹּאמַר –

דַּע -נָא כִּי חֻקּוֹת הַתּוֹרָה וּמִשְׁפַּט דָּתֵנוּ הַצְּרוּפָה

הֵם נָתְנוּ הַכֹּחַ בְּיָּדִי לְסַקֵּל מֵעָוֹן הַנְּתִיבָה

וְלַעֲזוֹר לַחוֹטֵא כִּי -יָשׁוּב וִיטַהֵר מֵעָוֹן אֶת -לִבּוֹ

מֵעִם אֶלֹהִים הַתִּקְּוָה – כִּי -הִנֵּה "לִי נְקָם וְשִׁלֵּם "

אָמַר אֲדֹני צְבָאוֹת. וְאָנֹכִי זֶה עַבְדּוֹ הֶעָנָו

אֵין לִי בִלְתִּי -אִם לִשְׁנוֹת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַנַּעֲלִים

מַנְפְרֶד

הוֹי זָקֵן! לֹא כֹחַ הַקְּדוֹשִׁים – לֹא קֶסֶם רֻבֵּי הַתְּפִלוֹת –

לֹא לֵב אִיש כִּי -יִטְהַר בְשׁוּבוֹ – לֹא עַנְוַת נִדְכָּא לְמַרְאֶה

לֹא צוֹם– לֹא הַבְלֵי מָוֶת – לֹא– וּמִכֻּלָּם גָּדוֹל

לֹא כֹבֶד כָּל בַּלְהוֹת עוֹלָם בְּעִמְקֵּי הַנֶּפֶשׁ בַּקֶּרֶב

זֶה מוּסַר הַלֵּב הָאַכְזָרִי, שֶׁשְּׁאוֹל אֵינֶנֹּוּ יָרֵא,

יַעַן כִּי עֹז לוֹ בִלְבַדּוֹ לַהֲפוֹך לִשְׁאוֹל הַשָּׁמַיִם

כָּל -אֵלֶּה לֹא יִמְחוּ מִקֶּרֶב הַנְּשָׁמָה הָרְחָבָה כַיָם

אֶת מְרוֹרוֹת רַחֲשֵׁי הֶעָוֹן, הֶעָוֶל, הַכְּאֵב וְהַנָּקָם

אֲשֶׁר יִרְחַשׁ אָדָם בְּקִרְבּוֹ; כָּל -פֶּגַע מֵאַחֲרֵי הַקֶּבֶר

לֹא יוּכַל לְיַסֵּר אָדָם, כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אֶת -נַפְשׁוֹ

הָאִישׁ הַמַּרְשִׁיעַ אֶת -לִבּוֹ

כֹּהֵן-אָב

כָּל -אֵלֶה טוֹבִים וּנְכֹחִים

וְאוּלָם הֵן יֵשׁ כִּי תַחֲלוֹף כָּל -זֹאת וְאַחֲרֶיהָ עוֹד תָּבוֹא

תִּקְוָה חֲדָשָׁה לַטּוֹב, וְהִיא בִמְנוּחַת בִּטָּחוֹן

נְשׂוּאוֹת לַמָּרוֹם עֵינֶיהָ לִמְקוֹר הַטּוֹב וְהַיֶּשַׁע

וְכָל -אִישׁ הַמְבַקֵּשׁ אוֹתָהּ, אֶל-נָכוֹן יִמְצָאֶנָּה

וִיהִי -נָא כִּי כָבֵד עֲוֹנוֹ בָאָרֶץ כְּכָל -אֲשֶׁר יִכְבַּד

הֵן יֵשׁ לְעָוֹן כִּפֻּרִים; וְרֵאשִׁית כִּפֻּרִים יִהְיֶה

בִרְחוֹשׁ הָאָדָם בְּלִבּוֹ כִּי דְרוּשִׁים הֵמָּה לְנַפְשׁוֹ

וִיהִי כֵּן! כָּל -אֲשֶׁר תּוּכַל דָתֵנוּ לְהוֹרוֹתְךָ תּוֹרָה

וְכָל אֲשֶׁר נוּכַל לִגְאוֹל נִגְאָלְךָ וְנִסְלַח לָךְ

מַנְפְרֶד

כִּי קָרְבוּ יְמֵי הַשִּׁשִׁי מִמַּלְכֵי רוֹמָה לָמוּת

כִּי קָרְבָּן הָיָה לְפִצְעוֹ אֲשֶׁר פָּצַע בִּבְשָׂרוֹ בְיָדוֹ

לִמְנוֹעַ נַפְשׁוֹ מִלָּמוּת מָוֶת אַכְזָרִי בַקָּהָל

בְּחֶרֶב הַזְּקֵנִים מִשֹּׁפְטָיו, שֶׁהָיוּ עֲבָדָיו לְפָנִים –

אָז נִגַּשׁ אִישׁ צָבָא אֵלָיו, וּפָנָיו פְּנֵי חוֹמֵל נֶאֶמָן,

וַיֹאמֶר לִסְתֹּם בְּאַדַּרְתּוֹ אֶת -זֶרֶם הַפֶּצַע הַזָּב

וְהַמֶּלֶךְ בְמוּתוֹ הֲדָפוֹ מֵעָלָיו וַיִּקְרָא וַיֹאמָר

וְהוּא עוֹד בְּמוּתוֹ מֶלֶךְ אַדִּיר לְצַוּוֹת וּלְפַקֵּד

"אֵחַרְתָּ הַמּוֹעֵד – הַזֶּה הוּא אֵמוּן לְבָבְךָ לַמֶּלֶךְ

כֹּהֵן-אָב

לָמָּה תְדַבֵּר כָּזֹאת?

מַנְפְרֶד

גַּם אֲנִי כָרוֹמִי אֶעֶנְךָ

"אֵחַרְתָּ הַמּוֹעֵד!

כֹּהֵן-אָב

לָנֶצַח לֹא יְאַחֵר מִמּוֹעֵד הָאָדָם

הָאוֹמֵר לְהִתְרַצּוֹת אֶל -נַפְשׁוֹ, וְנַפְשׁוֹ תִתְרַצֶּה אֶל -אֵלָהּ

הַאֵין לְךָ תִּקְוָה עוֹד? רַק נִפְלָא הַדָּבָר הַזֶּה

וְרֹב בְּנֵי אָדָם הַמְיַאֲשִׁים אֶת לִבָּם מֵאֵל הֵן יִיצְרוּ

חֲלוֹם דִּמְיוֹן לָהֶם עַל -הָאָרֶץ וּכְטֹבְעִים בַיָּם יַחֲזִיקוּ

בַּקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה

מַנְפְרֶד

הוֹי אָבִי! רְאֵה גַּם אָנֹכִי

הָיוּ לִי חֲלוֹמוֹת בַּחַיִּים וְהָגּות טְהוֹרָה בִנְעֻרַי

לִשְׁפּוֹךְ אֶת-רוּחִי עַל-רוּחַ בְּנֵי אָדָם וְהָיוּ לַאֲחָדִים

לְהָאִיר אֶת -עֵינֵי הַלְּאֻמִּים וְלַעֲלוֹת לְמַעְלָה לְמַעְלָה

לֹא אֵדַע הַגְּבוּל עַד -אָנָּה – וְאוּלַי גַּם לִנְפּוֹל נָפֹל;

וְאוּלָם אִם -אֶפּוֹל אָז אֶפּוֹל כְּפֶרֶץ הַמַּיִם בְּהָרִים

אֲשֶׁר יִשְׂתָּעֵר מִמְּרוֹמִים מַפִּילֵי חִתִּית בְּגָבְהָם

וְרָעַשׁ לְמַעְיְנוֹת תְּהוֹמוֹת מְפִיצֵי קֶצֶף בִּשְׂעָרָה

(הַמְקַלְּעִים קַלְעֵי עֲרָפֶל שָׁמַיְמָה, וְהָיוּ לְעָבִים

נוֹתְנֵי מָטָר בַּמָּרוֹם אַחֲרֵי הַעְפִּילָם לַעֲלוֹת

וְהַפֶּרֶץ יִפּוֹל לַשֶּׁפֶל וּבְשִׁפְלוֹ עוֹד עַז הוּא וְנוֹרָא

אָכֵן כָּל -זֶה הִנֵּה חָלָף. בָּגַד רוּחִי בְנַפְשִׁי

כֹּהֵן-אָב

מַדּוּעַ

מַנְפְרֶד

כִּי נִבְצְרָה מֶנִּי לְהַשְׁכִּין לֶעָפָר רוּחִי;

מָשֹׁל חָפֵץ רוּחִי, וַתְּהִי עָלָיו שׂוּמָה לַעֲבוֹד

לְהַחֲנִיף – לְבַקֵּשׁ – לֶאֱרוֹב תָּמִיד בְּכָל -עֵת וּבְכָל -יוֹם

לְהַבְקִיעַ אֶל -מָקוֹם וּמָקוֹם – לִהְיוֹת לְכָזָב חַי

אִם חָפֹץ יַחְפֹּץ לִהְיוֹת לְשַׂר וְגָדוֹל וְנִכְבָּד

בֵּין רֵיקִים וּפֹחֲזִים וּנְבָלִים – שֶׁהֵמָּה הֵמָּה הֶהָמוֹן

תִּעַבְתִּי הִתְעָרֵב בְּעֵדֶר, וְלוּ אַף לִהְיוֹת לְמַנְהִיג,

וְלוּ אַף לִזְאֵבִים. הָאַרְיֵה בֹדֵד – וְכָמֹהוּ גַם -אָנִי

כֹּהֵן-אָב

וְלָמָּה לֹא חָיֹה עִם -אָדָם וְלָמָּה לֹא עָבֹד גַּם-יַחַד?

מַנְפְרֶד

כִּי מוּזָר הָיָה רוּחִי מֵעוֹדִי לַהֲמוֹן הַחַיִּים;

וְאוּלָם לֹא אַכְזָר הָיִּיתִי; כִּי-הִנֵּה לֹא לִבְרוֹא חָפַצְתִּי

וְרַק לִמְצוֹא שְׁמָמָה לְפָנַי: – לִהְיוֹת כָּרוּחַ הַסֹּעֵר

כַּסַּמּוּם הַחַם וְהָאָדֹם הַמְהַלֵּךְ לְבָדָד בַּמִּדְבָּר

וּמְטַאמֵא הָחוֹל הַצָּנוּם, שֶׁאֵין לוֹ שִׂיחַ לִשְׂדֵפָה,

וְסָעַר עַל -גַּלָּיו הַפְּרוּעִים, הַחֲרֵדִים וְנִקְשִׁים גַּם -יַחַד

וְדָבָר וְאִישׁ לֹא יְבַקֵּשׁ, וְהוּא גַם הוּא לֹא יְבֻקָּשׁ –

וְרַק אֲשֶׁר יִמְצָא עַל -דַּרְכּוֹ, וְהָיָה זֶה לְבֶן -מָוֶת

כֵּן הָיָה אֹרַח חַיַּי, וְעַל -אָרְחִי זֶה לִי נִקְרוּ

אֲנָשִׁים וּדְבָרִים –וְהֵמָּה חָלְפוּ כְבָר וְנָגֹזוּ

כֹּהֵן-אָב

אַלְלַי לִי! יָרֵאתִי כִּי אָפֵס מִמְּךָ כָּל -יֶשַׁע

וְיָדִי וְיַד כְּהֻנָּתִי קָצְרָה מֵהוֹשִיעַ לָךְ

וְאוּלָם מַה -צָּעִיר אַתָּה – וְאָנֹכִי חָפַצְתִּי עוֹד

מַנְפְרֶד

רְאֵה -נָא וְהַבִּיטָה אֵלַי – יֵשׁ בְּנֵי -אָדָם בָּאָרֶץ

שֶּׁיִּזְקָנוּ בְעוֹדָם צְעִירִים וְיָמוּתוּ בְטֶרֶם יֶחֱצוּ

יְמֵיהֶם, וְלֹא בְיָדַיִם, וְגַם לֹא כְמוֹת בְּמִלְחָמָה

וְרַבִּים מֵתִים מִטּוֹבָה – וְרַבִּים מֵהַרְבּוֹת הָגֹה –

וְרַבִּים יִכְלוּ בַעֲבוֹדָה – וְרַבִּים מִשּׂבַע הַחַיִּים –

וְיֶשׁ -כִּי בְמַחֲלוֹת יָמוּתוּ – וְיֵשׂ מִמַּכַּת שִׁגָּעוֹן

וְיֶשׁ -כִּי יִבּוֹל וְיִכֶל הַלֵּב וְיֶשׁ -כִּי יִשָּׁבֵר

וְזֹאת גַּם -זֹאת הִיא מַחֲלָה הַמַּרְבָּה לִמְאֹד חֲלָלֶיהָ

מִכֹּל שֶׁיִּכָּתֵב בְּסִפְרֵי הַלּוּחוֹת לַעֲלִילוֹת הַמָּוֶת

כִּי -יֵשׁ לָהּ פָּנִים שׁוֹנִים וְשֵׁמוֹת יֵשׁ לָהּ רַבִּים

וְעַתָּה הַבִּיטָה וּרְאֵנִי! בַּהֲמוֹן כָּל -הָרָעוֹת הָהֵנָּה

הָיָה לִי חֵלֶק גַּם אָנִי; וּמִנִּי הָרָעוֹת הָהֵנָּה

גַּם אַחַת הֵן תִּשְׁפּוֹק לָאָדָם; וְלָכֵן הִשְׁתָּאֵה-נָא אֵפוֹא

לֹא כִּי הִנְנִי אֵת שֶׁהִנֵּנִי, וְרַק כִּי אָנֹכִי הָיִיתִי,

כִּי הָיִיתִי – וְאַף גַם עוֹדֶנִּי בְכָל -זֹאת עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה

כֹּהֵן-אָב

וְאוּלָם שְׁמָעֵנִי -נָא עַתָּה

מַנְפְרֶד

זָקֵן! כְּהֻנָּתְךָ הִדָּרְתִי

וּלְשֵׂיבָתְךָ אָשִׁים כָּבוֹד, וְגַם מַחְשֵׁבְתְּךָ אֶל -נָכוֹן טְהוֹרָה

אָפֶס עֲמָלְךָ לַשָּׁוְא; אַל תַּחְשְׁבַנִי לְאִיש קְשֵׁה עֹרֶף

חוֹמֵל אָנֹכִי עָלֶיךָ שִׁבְעָתַיִם מֵחָמְלִי עַל -נַפְשִׁי

וְלָכֵן אֶמְנַע מֵעַתָּה דְבָרַי מֵעִמְּךָ. – שָׁלוֹם!

(הולך )

כֹּהֵן-אָב (לבדו )

אַךְ נָכוֹן הָיָה זֶה לִהְיוֹת לִיְצִיר תִּפְאָרָה:

יֵשׁ עִמּוֹ כָּל -הַגְּבוּרָה אֲשֶׁר יִבָּנֶה מִמֶּנָּה

צֶלֶם תַּבְנִית אִישׁ לְכָל -יְסוֹדוֹתָיו הַנַּעֲלִים

וְלוּ רַק בָּלְלָה אוֹתָם יַד אָמָן עֹשָׂה בְחָכְמָה

וְעַתָּה רַק תֹּהוּ בוֹ אֶרְאֶה – עֵרֶב אוֹר וָחֹשֶׁךְ

רוּחַ עִם -עָפָר יַחַד – תַּאֲוֹת עִם -הָגוּת זַכָּה

וְכָל -אֵלֶּה נִלְחָמִים בְּקִרְבּוֹ בְּאֵין תַּכְלִית וּבְאֶפֶס סְדָרִים

וְיֵשׁ -כִּי יֵרָדְמוּ מְעֵט, וְיֵש -כִּי יָקוּמוּ לַהֲרוֹס

לָמוּת בִּקֵּש, וְאוּלָם חָלִילָה מִמֶּנּוּ, אֵל יָמוֹת

עוֹד פֵּעֵם אֲנַסֶּה; טוֹבָה הַגְּאֻלָּה לְאָדָם כָּמוֹהוּ

וְעָלַי הִיא שׂוּמָה לְהוֹעִיל וְלַעֲשׂוֹת אָת -מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה

אֵלֶךְ -נָא אַחֲרָיו – בַּסֵּתֶר – וְאוּלָם בְּרֶגֶל נְכוֹנָה.

(הולך )

מַעֲרָכָה שְׁנִיָּה

חדר אחר. – מנפרד והֶרמן

הֶרְמַן

פְּקַדְתַּנִּי, אֲדוֹנִי, לְחַכּוֹת אֵלֶיךָ עִם -רֶדֶת הַשֶּׁמֶשׁ

הִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ יוֹרֶדֶת עַתָּה אֶל -אַחַר הֶהָרִים

מַנְפְרֶד

הַאֻמְנָם כֵּן? הוֹי תֵּן -נָא וְאַבִּיט וְאֶרְאֶה בַמַּרְאָה

(מנפרד נגשׁ אל חלון האולם )

הוֹי גַּלְגַּל נֶחְמָד! בִּתְחִלָּה אֱלִיל לַיְקוּם בִּנְעֻרָיו

לְמִשְׁפַּחַת אָדָם עֲצֻמָּה, אֲנָשִׁים חִדְלֵי תַחֲלֻאִים,

הַגִּבּוֹרִים אַנְשֵׁי הַשֵּׁם, שֶׁנּוֹלְדוּ עַל -בִּרְכֵּי מַלְאָכִים

מְבְּנוֹת הָאָדָם הַיָּפוֹת פִּי -שִׁבְעָה מֵרוּחוֹת אֵלֶּה

שֶׁתָּעוּ וְיָרְדוּ לָאָרֶץ וְלֹא יָכְלוּ לָשׁוּב שָׁמָיְמָה

הוֹי גַּלְגַּל נֶחְמָד מִכֹּל! שָׁעָבְדוּ לְךָ וְהִשְׁתַּחֲווּ

בְּטֶרֶם סִתְרֵי בְרִיאָתְךָ יִגָּלוּ לְעֵין הָאָדָם

אַתָּה הַצִּיר הָרִאשׁוֹן הַנִּשְׁלָח מֵאֲדוֹן הָאֲדוֹנִים

הַמַּצְהִיל עַל -רָאשֵׁי הֶהָרִים אֶת -לִבּוֹת הָרֹעִים הַכַּשְּׂדִּים

עַד -נָפְלָם לָאָרֶץ וַיִשְׁפְּכוּ אֶת -לִבָּם בְּשִׁירִים וּתְפִלּוֹת

אַתָּה הָאֵל הַנִרְאֶה הַמְמַלֵּא מְקוֹם לֹא -נִרְאֶה

שֶׁבָּחַר בְּךָ לְצֵל לוֹ – אַתָּה הַכּוֹכָב הָרִאשׁוֹן!

אַתָּה הַצִּיר אֲשֶׁר עָלָיו יָסֹבּוּ הַמְאוֹרוֹת הָרַבִּים!

שֶׁעִמְּךָ תִהְיֶה הָאֲדָמָה לְמַשָּׁא לֹא -יִכְבַּד מִלָּשֵׂאת

וְאַתָּה כוֹנַנְתָּ צְבָעִים וּלְבָבוֹת לְכָל -הַיְצוּרִים

הַמְהַלְּכִים לְקַרְנֵי אוֹרֶךָ – אַתָּה אָבִי כָל -הַתְּקוּפוֹת

מֶלֶךְ לִסְבִיבֵי כָל -רוּחַ וְלָעַמִים הַיּוֹשְׁבִים בָּהֵמָּה

הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים כֻּלָּם! הַנֶּפֶשׁ בְּקִרְבֵּנוּ פְנִימָה

לֹא תְנַכֵּר אֶת -אוֹתוֹתֶיךְ, וְכֵן גַּם תָּאֳרֵנוּ חוּצָה

עֹלֶה וְזֹרֵחַ וְשׁוֹקֵעַ אַתָּה בְּזִיוְךָ הַנֶּהְדָּר!

שָׁלוֹם לָךְ! – וְאָנֹכִי לֹא אוֹסִיף לִרְאוֹתְךָ עוֹד נֶצַח

כְּכָל -אֲשֶׁר רָחַשׁ מַבָּטִי הָרִאשׁוֹן אָהֲבָה אֵלֶיךָ

כֵּן יִהְיֶה מַבָּטִי הָאַחֲרוֹן. לֹא תוֹסִיף עוֹד לְהָאִיר

לְאִישׁ אֲשֶׁר מַתְּנוֹת הַחַיִּים וְהַחֹם לוֹ הָיוּ לְשׁוֹאָה

רְאוּ - נָא, הִנֵּה -זֶה יְרַד: וַאֲנִי עוֹד מְעַט ­ אַחֲרֶיךָ

(מנפרד הולך )

מַעֲרָכָה שְׁלִישִׁית

ההרים, היכל מנפרד במרחק מה. תל -עפר לפני המגדל. בין ערבים. – הרמן, מנואל ועוד מעבדי מנפרד

הֶרְמַן

רַק זָר הַדָּבָר לְמַדַּי! – לַיְלָה לַיְלָה זֶה שָׁנִים

הֶאֱרִיךְ לָשֶׁבֶת עֵר בַּמִּגְדָּל הַזֶּה וּלְבָדָד

הָיִיתִי שָׁם – וְכֻלָּנוּ הֵן שָׁם הָיִינוּ לִפְעָמִים

וְאוּלָם לְפִיו וּלְפִי -תָכְנוֹ לֹא נוּכַל לַחֲרוֹץ אֶל-נָכוֹן

אֶת -מִשְׁפַּט מַעֲשֵׂהוּ שָׁמָּה וּמָה הוּא הַדָּבָר שֶׁחִקֵּר.

הֵן לִשְׁמוֹר הֵיטֵב עַל -סוֹדוֹ בָּחַר לוֹ חֵדֶר לְשִׁבְתּוֹ

שֶׁשָּׁם לֹא דָרְכָה מֵעוֹלָם כַּף רֶגֶל זָר זוּלָתוֹ

אֶת -שְׂכָרִי לְשָׁלֹשׁ הַשָּׁנִים הַבָּאוֹת הָיִיתִי נוֹתֵן,

אִלּוּ יָכֹלְתִּי לָבוֹא עַד -תַּכְלִית דְּבַר הַתַּעֲלֻמָה.

מְנוּאֵל

כִּי -אָז הֲרֵעוֹתָ לַעֲשׂוֹת. שְׂמַח בִּמְעַט הַדְּבָרִים

אֲשֶׁר מָצְאָה יָדְךָ עַד -הֵנָּה לָדַעַת

הֶרְמַן

הוֹי מְנוּאֵל

זָקַנְתָּ, חָכַמְתָּ מִמֶּנִּי וְרַבּוֹת יָדַעְתָּ לְסַפֵּר

וְאַתָּה בַמִּגְדָּל מוֹשָׁבְךָ; – כַּמָה שְׁנֵי שִׁבְתְּךָ שָׁמָּהּ

מְנוּאֵל

עַד -יֻלַּד אַלּוּף מַנְפְרֶד עָבַדְתִּי עוֹד אֶת אָבִיהוּ,

וְהוּא אֶל -אָבִיהוּ לֹא יִשְׁוֶה

הֶרְמַן

עוֹד רַבִּים בָּאָרֶץ בָּנִים

וְשׁוֹנִים הֵם מֵאֲבוֹתֵיהֶם. בַּמָּה אֵפוֹא נִבְדְּלוּ שְׁנֵיהֶם

מְנוּאֵל

לֹא עַל -תָּאֳרָם אֲדַבֵּר וְלֹא גַם עַל -מִשְׁפַּט מַרְאֵיהֶם

כִּי -אִם עַל-רוּחָם וְדַרְכָּם. גֵּא הָיָה סִיְגמוּנְד הָאַלּוּף

אַף עָלֵז הָיָה וְחָפְשִׁי – אִישׁ קְרָבוֹת וְאֹהֵב תַּעֲנֻגוֹת

לֹא גָר עִם -הַסְּפָרִים לְבָדָד, לֹא הָפַךְ אֶת -רִגְעֵי לֵילוֹתָיו

לְלֵילוֹת שִׁמֻּרִים קוֹדְרִים, כִּי -אִם לִשְׂמָחוֹת וּלְמִשְׁתִּים

וְהֵם שִׁבְעָתַיִם יָפוּ מִכָּל -תַּעֲנֻגוֹתָיו יוֹמָם

לֹא הִלֵּךְ עַל -סְלָעִים לְבָדָד וּבְקֶרֶב הַיְעָרוֹת כִּזְאֵב

וּמִפְּנֵי אָדָם לֹא בָרַח וּמִפְּנֵי צַהֲלַת הַחַיִּים

הֶרְמַן

אֲחֵרִים הַיָּמִים עַתָּה – אַךְ טוֹבִים הָיוּ הֶהָלְכוּ! –

מִי -יִתֵּן וְשָׁבוּ כָאֵלֶּה אֶל -בֵּינוֹת הַחוֹמוֹת הַיְשָׁנוֹת

הֵן הָיָה מַרְאֵיהֶן כְּאִלּוּ נִשְׁכַּח כָּל -זֶה מִקִּרְבָּן

מְנוּאֵל

כִּי -עַתָּה תַחֲלֵפְנָה רִאשׁוֹנָה אֶת -בַּעֲלָן וְאֶת -אֲדוֹנֵיהֶן

מֶה רָאוּ עֵינַי בָּזֶה?

הֶרְמַן

יִיטַב -נָא לִבְּךָ עָלֶיךָ!

בֹּא -נָא וְסַפֵּר בְּאָזְנַי מְעַט מִן -הַדְּבָרִים הָרַבִּים

לְבַעֲבוּר בַּלּוֹת לַמִּצְעָר אֶת -עֶת הַשִּׁמֻּרִים הַלֵּזוּ.

זֶה -כַּמַּה שְׁמַעְתִּיךָ מְדַבֵּר סְתוּמוֹת עַל אֹדוֹת מִקְרֶה

שֶׁקָּרָה בַמָּקוֹם הַזֶּה בִסְבִיבֵי הַמְּצוּדָה בַמִּגְדָל

מְנוּאֵל

אָכֵּן זֶה הָיָה לַיְלָה! וְאָנֹכִי עוֹד אֶזְכְּרָה אוֹתוֹ;

גֶּם -זֶה בֵּין עַרְבַּיִם הָיָה וְעֶרֶב הָיָה כְעַתָּה

הָעָב הָאֲדֻמָּה הַלֵּזוּ, הַשָּׁטָה עַל -רֹאש הַאֵגֶר

שָׁטָה עָלָיו גַּם אָז – עַד -אֶחְשׁוֹב כִּי זֹאת הִיא גַם-עַתָּה

צַח הָיָה וְסֹעֵר הָרוּחַ, וְהַשֶּׁלֶג עַל -רָאשֵׁי הֶהָרִים

הֵחֵל לְהַזְהִיר פִּתְאֹם לְאוֹר הַיָּרֵחַ הָעֹלֶה

הָאַלּוּף מַנְפְרֶד כְּעַתָּה יָשַׁב גַּם אָז בְּמִגְדָּלוֹ

וְזֶה אֲשֶׁר עָשָה מִי יֵדַע? – אַךְ עִמּוֹ הָיְתָה אָז שָּמָּה

חֲבֶרֶת מַסָּעָיו וְלֵילוֹת שִׁמֻּרָיו הַיְחִידָה בְחַיָּיו

זֹאת אֲשֶׁר מִכָּל הַנְּפָשׁוֹת הַחַיּוֹת עַל -פְּנֵי הָאֲדָמָה

הַנֶּפֶשׁ הָאַחַת וִיחִידָה אֲשֶׁר אֶל -נָכוֹן אֲהֵבָהּ

כִּי שְׁאֵרוֹ הָיְתָה וּבְשָׂרוֹ וְשׂוּמָה עָלָיו לְאָהֳבֶנָּה

הַגְּבֶרֶת עַשְׁתֹּרֶת הִיא – בַּת אָב… אַךְ הַס! מִי בָא שָׁם?

(כהן-אב להיכל מוריס הקדוֹש בא)

כֹּהֵן-אָב

אַיֵּה אֲדוֹנְכֶם בָּזֶה?

הֶרְמַן

הִנֵּה הוּא שָׁם בַּמִּגְדָּל

כֹּהֵן-אָב

דְּבָרִי אֵלָיו נָחוּץ.

מְנוּאֵל

אֲךְ נִבְצְרָה מֵאִישׁ מִבֹּא שָׁם

הוּא יוֹשֵׁב בְּסִתְרוֹ לְבַדּוֹ וְקָצְרָה יַד אִישׁ מֵהַפְרִיעוֹ

כֹּהֵן-אָב

לְבַדִּי אֶשָּׂא הַגְּמוּל עַל -פִּשְׁעִי אִם פֶּשַׁע יִהְיֶה –

וְאוּלָם יְהִי מָה וְאֶרְאֶנּוּ

הֶרְמַן

הֵן רְאִיתוֹ בַלַּיְלָה הַזֶּה!

כֹּהֵן-אָב

הֶרְמַן, רְאֵה צִוִּיתִיךָ! הִתְדַּפֵּק עַל -דֶלֶת הָאַלּוּף

וְהִגַּדְתָּ לוֹ כִּי בָאתִי

הֶרְמַן

צֻוֹה צֻוֵּינוּ מֵעֲשׂוֹת כֵן

כֹּהֵן-אָב

כִּי -עַתָּה אֵלֵךְ וַאֲבַשֵּׂר בְּפִי אֶת -בֹּאִי בְנַפְשִׁי

מְנוּאֵל

כֹּהֲנִי וַאֲדוֹנִי, הֵעָצֵר – רְאֶה, בִקַּשְׁתִָיךָ, חַכֵּה

כֹּהֵן- אָב

לָמָּה

מְנוּאֵל

לֵךְ עִמִּי בַדֶּרֶךְ הַזֶּה וַאֲנִי זֶה אַגַּדְּךָ

(הולכים )

מַעֲרָכָה רְבִיעִית

בתוך המגדל

מַנְפְרֶד (לבדו )

הִנֵּה כוֹכָבִים יוֹצְאִים, הַיָּרֵחַ מִתְנַהֵל לְאִטּוֹ

עַל -רָאשֵׁי הֶהָרִים הַנּוֹצְצִים בְּשַׁלְגָּם. – מַה-נֶּחְמָד הַמַּרְאֶה!

עִם -צְבָא הַשָּׁמַיִם אֶשְׁכּוֹן, כִּי מַרְאֵה פְּנֵי הַלַּיְלָה

יָקָר לְלִבִּי פִי -שִׁבְעָה מִמַּרְאֵה פְנֵי הָאָדָם

בְּקִסְמֵי סִתְרֵי הַצְּלָלִים שֶׁל -כּוֹכְבֵי אוֹר עֲנֻגִּים

לָמַדְתִּי הָבִין הַשָּׂפָה אֲשֶׁר לְעוֹלָמוֹת אֲחֵרִים

וַאֲנִי זָכַרְתִּי עַתָּה: בְּעוֹדֶנִי בִימֵי עֲלוּמַי

בִּהְיוֹתִי הֵלֶךְ נֹדֵד נִצַּבְתִּי בְלַיְלָה כָזֶה

בְּמַעְגַּל הַקּוֹלוֹסֵיאוּם לְבֵינוֹת הָעִיִּים הָרַבִּים

שֶׁל -רוֹמָא זֹאת הַתַּקִּיפָה; לְאֹרֶךְ הַכִּפּוֹת הַשְּׁבוּרוֹת

נָעוּ הָעֵצִים הַקוֹדְרִים בִּתְּכֵלֶת מַחֲצִית הַלַּיְלָה

וְהֹכּוֹכָבִים נוֹצְצוּ דוּמָם מִבַּעַד לִבְקִיעֵי הֶחֳרָבוֹת

מֵרָחוֹק כֶּלֶב -שׁוֹמֵר נָבַח עַל -גְּדוֹת הַטִּבֵּר

וְקָרוֹב מִזְּבוּל הַקֵיסָרִים צָרַח וְהֶאֱרִיךְ הַיַּנְשׁוּף

וּבְחָדְלוֹ וְהֵחֵל מִמֶּרְחָק קוֹל זִמְרַת הַמִּשְׁמָר חֲלִיפוֹת

וְגָוַע חֶרֶשׁ וּלְאִטּוֹ עַל -כַּנְפֵי הָרוּחַ הָרַךְ

קִפְרִיסִים מֵעֵבֶר לַפְּרָצוֹת, מַאֲכָל לְשָׁנִים וְדוֹרוֹת,

נִרְאוּ מֵרָחוֹק כְּזֵר עַל -פַּאֲתֵי שְׂפַת הַשָּׁמַיִם –

וְהֵם הֵן קְרוֹבִים מֵהֵמָּה, וְרַק עוֹד כִּמְטַחֲוֵי הַקֶּשֶׁת

בַּאֲשֶׁר קֵיסָרִים שָׁכָנוּ – וַאֲשֶׁר תְּקַנֵּן שָׁם עַתָּה

צִפּוֹר הַלַּיְלָה בְּאֵין זְמִירוֹת בְּקֶרֶב הַחֹרְשָׁה הַקְּטַנָּה

הָעֹלָה מִבֵּינוֹת לַחוֹמוֹת שֶׁל -מִבְצָר עַתִּיק וְהָרוּס

וְשׁוֹלְחָה שָׂרִיגֵי צְמָחֶיהָ עַד -מִשְׁכַּן הֵיכַל הַמְּלָכִים, –

שָׁם גָּזַל הָאֵזוֹב אֶת -נִיר הַשָּׂדֶה לַעֲרֻגוֹת הַדַּפְנֵי

אַךְ קִרְקוּס, מְקוֹם שָׁם נֶאֶבְקוּ עַד -שְׁפָךְ דָּם הַגְּלָדְיָטֹרִים

עוֹד עוֹמֵד וּשְׂרִידֵי עִיָּיו מְלֵאִים גֵּאוּת תִּפְאֶרֶת

וְאוּלָם כָּל -תָּאֵי קֵיסָר וְאוּלַמֵּי אוֹגוּסְטוּס יַחַד

כֻּלָּם שַׁחוּ לֶעָפָר, נִתְּצוּ, וְשָׁלֵם הַהֶרֶס

וְאַתָּה, יָרֵח מְשׁוֹטֵט, הוֹפַעְתָּ עַל -כָּל אֵלֶּה

וְאוֹרְךָ הָרַךְ שָׁפַכְתָּ, לְרַכֵּךְ הַשֵּׂיבָה הַזְּעוּמָה

הַשְּׁפוּכָה שָׁם וְחֹפֶפֶת עַל -פְּנֵי הָעֲזוּבָה הָעַזָּה,

וּנְקִיקֵי הַדּוֹרוֹת מִלֵּאתָ בּוֹ וְהָיוּ כַחֲדָשִׁים

חָלַפְתָּ עַל -כָּל אֲשֶׁר יָפֶה וְנָטַשְׁתָּ אוֹתוֹ בְיָפְיוֹ

וְאֶת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יָפֶה יִפֵּיתָ שִׁבְעִים וָשֶׁבַע

עַד -נֶהְפַּךְ כָּל -הַכִּכָּר לְמִקְדַּשׁ יִפְעַת דָּת

וְלִבִּי בִי שָׁטַף וְעָבַר אֶת -גְּדוֹתָיו עַד לְהִשְׁתַּחֲוֹת

לְיִקְּהַת הַנִּשְׂגָב הַזֶּה: – כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים הַמֵּתִים

וְהֵמָּה עֲדֶנָֹה בְמוֹתָם מַחֲזִיקִים הַשַּׁרְבִיט בְּיָדָם

וּמָשְׁלוּ עֲדֶן בְּרוּחֵנוּ מֵאֲרוֹנוֹת קִבְרוֹתיהֶם

כָּכָה הָיָה הַלַּיְלָה! – וְאָמְנָם נִפְלָא הַדָּבָר

כִּי אֶזְכְּרָה אֵלֶּה עַתָּה בְּעֶצֶם הַלַּיְלָה הַזֶּה

אַךְ רְאֵה הִנֵּה זֹאת מָצָאתִי: מַחְשְׁבוֹתֵינוּ עָפוֹת תָּמִיד

אֶת -מְעוּפָן הַזָּר וּפָרוּעַ בְּעֵת אֲשֶׁר שׂוּמָה עָלֵינוּ

לְקַבְּצָן הֵיטֵב וְלָשִׂים סְדָרִים נְכוֹנִים לָהֵנָּה

(כהן -אב בא )

כֹּהֵן -אָב

אֲדוֹנִי הַטּוֹב! חָנֵּנִי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי שֵׁנִית

כִּי -אֶקְרַב אֵלֶיךָ עַתָּה, אַל-תִּהְיֶה עַנְוַת קִנְאָתִי

לְרֹגֶז לְךָ עַל -בּוֹאִי בְּפִתְאֹם וַאֲנִי לֹא נִקְרֵאתִי

כָּל -רָע, אִם אָרַע לַעֲשׂוֹת, עָלַי לְבַדִּי יִפּוֹל

וְהַטּוֹב עַל רֹאשְׁךָ יֵרֵד – לוּ אוּכַל וְאֹמַר: עַל-לִבְּךָ

מִי -יִתֵּן וְאֶגַּע עַד -לִבְּךָ בִּדְבָרִים אוֹ בִתְפִלּוֹת

כִּי -עַתָּה הַפַּעַם הִצַּלְתִּי מדֶּחְיָהּ רוּחַ נְדִיבָה;

לֹא עָבַר עוֹד הַמּוֹעֵד

מַנְפְרֶד

רַק אָמְנָם לֹא יְדַעְתַּנִי

יָמַי הִנֵּה סְפוּרִים וּמַעֲשַׂי כֻּלָּם עֲרוּכִים

לֵךְ מִזֶּה! פֶּן תִּדְבַּק הָרָעָה גַּם בָּךְ – קוּם לֵךְ!

כֹּהֵן -אָב

הֵן לֹא לְיָרְאֵנִי תֹאמַר?

מַנְפְרֶד

לֹא אָנֹכִי הוּא הַמְיָרֵא

וְאוּלָם בְּתָמִים אָמַרְתִּי כִּי פֹה רַק שׁוֹאָה קְרוֹבָה

וַאֲנִי זֶה חָפַצְתִּי הַצִּילְךָ

כֹּהֵן-אָב

מַה -פֶּשֶׁר דְּבָרְךָ זֶה

מַנְפְרֶד

הַבִּיטָה עַל -סְבִיבְךָ רֶגַע – מָה אַתָּה רֹאֶה בָזֶה?

כֹּהֵן -אָב

לֹא אֶרְאֶה דָבָר

מַנְפְרֶד

עַל -סְבִיבְךָ הַבִּיטָה, אֹמַר

וּמוּצָק הֱיֶה –; הַגֵּד: מָה אַתָּה רֹאֶה עַתָּה?

כֹּהֵן-אָב

אֶת -זֶה אֲשֶׁר יַפִּיל בַּלָּהוֹת – וְאוּלָם אָנֹכִי לֹא אִירָא

רֹאָה אָנֹכִי צֶלֶם שָׁחוֹר וְנוֹרָא וְאָיוֹם

עֹלֶה מֵאֶרֶץ וּדְמוּת לוֹ כִדְמוּת אֱלֹהֵי הַשְּׁאוֹל

פָּנָיו לוּטִים בְּשִׂמְלָה וִיצֻרָיו בְּעַנְנֵי קֶצֶף

וְעַתָּה הוּא עוֹמֵד בֵּינֵינוּ – וְאָנֹכִי לֹא אִירָא מִפָּנָיו.

מַנְפְרֶד

רַק טוֹב כִּי לֹא תִירָא מִפָּנָיו – לֹא יַעֲשֶׂה עִמְּךָ כָּל -רָע

אַךְ יֵשׁ כִּי מַרְאֶה נוֹרָא כָמוֹהוּ יַכֶּה בְשָׁבָץ

עֲצָמוֹת יְבֵשׁוֹת כָּמוֹךָ, וְלָכֵן אָמַרְתִּי: לֵךְ!

כֹּהֵן-אָב

וְאָנֹכִי אֶעֶנְךָ: הָיֹה לֹא תִהְיֶה כָזֹאת; לֹא אֵלֵךְ

עַד-אִם אֶל-הַשָּׂטָן נִלְחַמְתִּי. מַה-לּוֹ וּמִי-לוֹ פֹה?

מַנְפְרֶד

מָה – מַה וּמִי לוֹ פֹה? – אָנֹכִי לֹא קְרָאתִיו

בָּא כְּאֹרַחַ לֹא קָרוּא

כֹּהֵן-אָב

אוֹיָה, בֵּן -אָדָם אֹבֵד!

מָה אֹרְחִים כָּאֵלֶּה בְּבֵיתְךָ? – מָה אֶדְאַג לְךָ לְאַחֲרִיתְךָ

לָמָּה הוּא מַבִּיט אֵלֶיךָ כָּכָה וְאַתָּה אֵלָיו

אוֹי לִי

##, אֶת-פָּנָיו גִּלָּה: עַל -מִצְחוֹ חָרַשׁ הָרַעַם

פִּתֻּחֵי שְׂרִיטוֹת אוֹתוֹתָיו – וּמִנִּי עַפְעַפֵּי עֵינָיו

יַבִּיט נֵצַח הַשְּׁאוֹל – הוֹי, מַהֵר קוּם וּבְרַח!

מַנְפְרֶד

כַּלֵּה שְׁאֵלָתְךָ וָצֵא!

הָרוּחַ

בֹּא

כֹּהֵן-אָב

מִי אַתָּה זֶה

אַתָּה יְצוּר לֹא -יָעַדְתִּי? עֲנֵנִי! דַבֵּר אֵלַי!

הָרוּחַ

שְׂטַן הָאִישׁ הַלָּזֶה, – בֹּא! כִּי בָא הַמּוֹעֵד

מַנְפְרֶד

נָכוֹן אֲנִי לְכָל -דָּבָר, וְרַק כַּחֵשׁ אֲכַחֵשׁ כִּי תוּכַל

לִקְרוֹא -לַמִּשְׁפָּט אוֹתִי, מִי-זֶה שְׁלָחֲךָ הֵנָּה?

הָרוּחַ

עוֹד מְעַט וְתֵדָעֶנָּה – בֹּא! בֹּא!

מַנְפְרֶד

אֲנִי פָקַדְתִּי

עַל יְצוּרִים גְּדוֹלִים מִמְּךָ וְעִם אֲדוֹנֶיךָ שָׂרִיתִי

גֶּשׁ הָלְאָה!

הָרוּחַ

בֶּן -אָדָם! עִתְּךָ בָּאָה – בֹּא! – אָמַרְתִּי

מַנְפְרֶד

יָדַעְתִּי וְגַם זֶה יוֹדֵעַ אָנֹכִי כִּי עִתִּי בָאָה

אַךְ לֹא לְרוּחַ כָּמוֹךָ אַסְגִּיר אֶת נִשְׁמָתִי:

לֵךְ! כַּאֲשֶׁר חָיִיתִי כֵּן -אָמוּת– אֲנִי לְבַדִּי

###@ הָרוּחַ

כִּי עַתָּה -זֶה אֶקְרָא אֶת אַחַי אֵלָי. – הִגָּלוּ!

(רוחות באים )

כֹּהֵן אָב

גְּשׁוּ הָלְאָה, הַמַּשְׁחִיתִים! – גְּשׁוּ הָלְאָה! צִוִּיתִיכֶם

אֵין שִׁלְטוֹן לָכֶם בַּאֲשֶׁר לְיִרְאַת אֱלֹהִים הַשִּׁלְטוֹן

הִנֵּה אֲנִי מַשְׁבִּיעַ אֶתְכֶם בְּשֵׁם

הָרוּחַ

הוֹי זָקֵן!

יָדַעְנוּ אֶת -עַצְמֵנוּ וְאֶת -כְהֻנָּתְךָ וּמִשְׁלַחְתֵּנוּ;

אַל -תַּשְׁחֵת אֶת -דְּבָרֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים לְלֹא- הוֹעִיל

לַשָּׁוְא יְהִי עֲמָלְךָ: הָאִישׁ הַזֶּה הוּא לָנוּ

וַאֲנִי זֶה אֶקְרָא אֵלָיו עוֹד הַפַּעַם: בֹּא!

מַנְפְרֶד

בְּקֶרִי עִמָּכֶם אֵלֵךְ! – אִם אָמְנָם תָּחוּשׁ נַפְשִׁי

כִּי נִשְׁמָתִי בִי דֹעֶכֶת – אַךְ עִמָּכֶם אֵלֵךְ קֶרִי!

לֹא אֵלֵךְ מִזֶּה כָּל -עוֹד בִּי נִשְׁמַת חַיִּים זֹאת

לְהַשִּׁיב בִּפְנֵיכֶם בּוּזִי, וְכֹחַ בִּי לְהֵאָבֵק

עִם -רוּחוֹת, וְלוּ כְמוֹכֶם, אֶפֶס אִם בְּחָזְקָה

תֹּאמְרוּ לְקַחְתֵּנִי – קְחוּ עֶצֶם עֶצֶם לְבַדָּהּ

הָרוּחַ

הוֹי בֶּן -אָדָם מַמְרֶה! הֲזֶה הוּא רַב הַמָּגִים

אֲשֶׁר אָמַר בְּלִבּוֹ לַחֲדוֹר לְעוֹלָמוֹת לֹא -יֵרָאוּ

וְלִדְמוֹת כִּמְעַט אֵלֵינוּ? – הֲיֵשׁ כִּי בֶאֱמֶת כָּכָה

אָהַבְתָּ אֶת -הַחַיִּים? אֶת -הַחַיִּים אֲשֶׁר כָּכָה

הֵצִיקוּ לְךָ מֵעוֹדְךָ?

מַנְפְרֶד

שְׂטַן שֶׁקֶר, בָּזֹאת תְּכַזֵּב!

רִגְעֵי חַיַּי, יָדַעְתִּי, כִּי הֵמָּה לִי אַחֲרוֹנִים

וּלְמַלֵּט לִי לֹא אֶחְפּוֹץ מֵהֶם אַף רֶגַע אֶחָד;

לֹא עִם -הַמָּוֶת אֵאָבֵק, וְרַק עִמְּךָ וְעִם -מִשְׁלַחַת

מַלְאָכֶיךָ אֵלֶּה פֹה הָעֹטְרִים אֵלֶיךָ מִסָּבִיב;

זֶה כֹחִי הַחוֹלֵף עַתָּה לֹא בִבְרִית קְנִיתִיו לִי

אֲשֶׁר כָּרַתִּי עִם -עֲדָתְךָ, כִּי -אִם בְּרֹב -לִמּוּדִים

בְּיָאֵשׁ לִבִּי – בְּחָרֵף נַפְשִׁי – וְּבְמַנּוֹתִי לִי מֵעוֹדִי

לֵילֵי שֵׁמֻּרִים רַבִּים – בְּגַבֵּר רוּחִי חֲיָלִים

וְּבֵחֶקר חָכְמַת קַדְמוֹנִים – בְּעוֹד הִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ

בְּנֵי אָדָם יַחַד עִם -רוּחוֹת כְּהִתְהַלֵּךְ אִיש עִם אָחִיו

וְלֹא נָתְנוּ לָהֶם יִתְרוֹן שִׁלְטוֹן. – וַאֲנִי עַל -כֹּחִי אֶסְמוֹךְ

אֵלֵךְ בְקֶרֶי – אֲמָאֵן – בְּרֶגֶל אֶבְעַט וַאֲבָזֶּךָ.

הָרוּחַ

וְאוּלָם פְּשָׁעֶיךָ הָרַבִּים הֲלֹא הֵמָּה עָשׂוּ אוֹתְךָ

מַנְפְרֶד

מַה לִפְשָׁעִים וְלִיצוּרִים כָּמוֹךָ עַתָּה פֹה?

הֲבִפְשָׁעִים חֲדָשִׁים אֵפוֹא, הַגְּדוֹלִים מִן -הָרִאשׁוֹנִים

נֵעָנֵשׁ עַל -הָרִאשׁוֹנִים? – לֶךְ -לְךָ לִשְׁאוֹלְךָ!

אֵין שִׁלְטוֹן לְךָ עָלַי – אֶת-זֹאת אָחוּשׁ בְּנַפְשִׁי

לֹא אֶהְיֶה לְךָ לָנֶצַח – אֶת-זֹאת אֵדַע בְּנַפְשִׁי;

אֵת עָשִׂיתִי – עָשִׂיתִי; בְּלִבִּי אֶשָּׂא מְצוּקוֹת

אֲשֶׁר עַד -עוֹלָם תִּקְצַר יָדְךָ לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶן עַד -מָה

הָרוּחַ, רוּחַ הַנֵּצַח, הוּא הוּא הַגּוֹמֵל לְנַפְשׁוֹ

תַּחַת כָּל -מַחְשְׁבוֹתָיו הַטּוֹבוֹת וְהָרָעוֹת יַחַד

וְהוּא לְנַפְשׁוֹ מְקוֹר הָרָעָה וְהוּא לְנַפְשׁוֹ גַּם אַחֲרִיתָהּ

וְהוּא לְנַפְשׁוֹ גַם הַזְּמָן וְהוּא לְנַפְשׁוֹ גַם הַמָּקוֹם

וּבִפְשׁוֹט הַנֶּפֶשׁ פְּנִימָה מֵעָלֶיהָ הַלְבוּשׁ הַחוֹלֵף

לֹא תַעֲטוֹף צֶבַע מַרְאוֹת מִן -הַחוֹלְפִים שֶׁמִּחוּץ

רַק שְׁקוּעָה הִיא כְתֻמָּה בִּיגּוֹנָהּ אוֹ בִשְׂשׂוֹנָהּ

שֶׁהֵם, לְפִי תְכוּנָתָהּ, נוֹלָדִים עִמָּה יַחַד

לֹא אַתָּה הִדַּחְתַּנִי וְלֹא יָכֹלְתָּ לְהַדִּיחֵנִי

לֹא הָיִיתִי לְךָ לְמֻדָּח וּשְׁלָלְךָ גַּם אֵינֶּנִי

לִמְהָרְסִי הָיִיתִי אָנֹכִי, וְכָכָה אֱהִי מֵעַתָּה

סוּרוּ, נוּסוּ מִזֶּה, בְנֵי תֹפֶת מְהֻלְכֵי שׁוֹלָל!

הוֹיָה בִי יַד הַמָּוֶת – וְאוּלָם לֹא יֶדְכֶם אַתָּם!

(הרוחות נעלמים )

כֹּהֵן-אָב

אוֹיָה, מֶה חָוְרוּ פָנֶיךָ – שְׂפָתֶיךָ הִלְבִּינוּ כָכָה

לִבְּךָ מִתְאַמֵּץ לִנְשׁוֹם – מִגְּרוֹנְךָ הַנִּחָר מִתְמַלְּטִים

שִׁבְרֵי קוֹלוֹת יְגֵעִים; – הִתְפַּלֵּל אֶל -אֱלֹהֶיךָ

הִתְפַּלֵּל – וְלוּ רַק בַּקֶּרֶב – רַק כָּכָה אַל -נָא תָמוֹת

מַנְפְרֶד

בָּא קִצִּי – עֵינַי הַכֵּהוֹת לֹא תוּכַלְנָה עוֹד לִרְאוֹתְךָ

מִסָּבִיב סֹבֵב סֹבֵב כָּל -דָּבָר – גַּם הָאֲדָמָה

תָּנודּ תַּחְתֶּיהֶ – שָׁלוֹם – תֵּן -לִי אֶת-יָדֶךָ

כֹּהֵן-אָב

קָרָה הִיא – קַר הוּא – עַד-הַלֵּב – רַק תְּפִלָה אַחַת אוֹי לִי! מַה-לָּךְ?

מַנְפְרֶד

זָקֵן! לֹא יִקְשֶׁה כָכָה לָמוּת

(מנפרד מת )

כֹּהֵן-אָב

גָּוַע – הִתְנַשְּׂאָה נִשְׁמָתוֹ וַתָּעָף מֵעַל פְּנֵי הָאָרֶץ

לְאָן? יָרֵאתִי לַחֲשׁוֹב עַל זֹאת– אַךְ הִנֵּה גָוָע

¹

אִיֵּי יָוָן, אִיֵּי יָוָן!

שָׁם סָפוֹ² בְאַהֲבָה אֻכְּלָה,

שָׁם מְקוֹר חָכְמַת שָׁלוֹם וּקְרָב,

שָׁם דֵילוֹס צָץ³ וּפֶבּ עָלָה!

וְקַיִץ-עַד עוֹד מְקַשְּׁטָם;

אַךְ גָּז הַכֹּל מִלְּבַד שִׁמְשָׁם.

שִׁירַת אִישׁ-כִיאוֹס⁴ וְאִישׁ-תֵּיאוֹס⁵,

כִּנּוֹר אַהֲבָה, קַתְרוֹס גִּבּוֹר,

אַךְ בַּנֵּכָר שֵׁם תְּהִלָּתָם,

מוֹלַדְתָּם כִּי בָם תִכְפּוֹר:

מַנְגִּינָתָם בַּיָּם פָּרְחָה,

לֹא עַל חוֹפֵי “אִיֵּי-בְרָכָה”⁶.

הָהָר מַשְׁקִיף עַל מָרַתּוֹן⁷,

וּמָרַתּוֹן מַשְׁקִיף לַיָּם;

יָוָן תָּשׁוּב לִהְיוֹת חָפְשִׁית

כֵּן בַּחֲלוֹם רָאִיתִי שָׁם;

כִּי עַל יַד קֶבֶר הַפַּרְסִים

אֵיךְ עֶבֶד אֶת עַצְמִי אָשִׂים.

יָשַׁב לוֹ מֶלֶךְ עַל רֹאשׁ צוּר⁸,

הִשְׁקִיף עַל סָלַמִיס בַּת-יָם,

וּלְרַגְלָיו אַלְפֵי סְפִינוֹת,

וַעֲמָמִים – שֶׁלּוֹ כֻלָּם!

בִּבְקֹעַ יוֹם, מָנָה אוֹתָם;

אַךְ בָּא הַשֶּׁמֶשׁ – וְאַיָּם?

אַיָּם כֻּלָּם? אֵיפֹה גַּם אַתְּ,

אַרְצִי? עַל פְּנֵי חוֹפֵךְ שׁוֹתֵק

נָדַם מִזְמוֹר הַגִּבּוֹרִים,

כִּי אֵין לֵב הַגִּבּוֹר דּוֹפֵק!

וּכְלוּם נִבְלֵךְ, כְּלִי-אֵל מֵאָז,

בְּיָדִי יִפּוֹל, בִּידֵי לֹא-עָז?

דָּבָר נָעִים הוּא לְהַרְגִּישׁ

כִּי גַם תּוֹךְ עַם רְתוּק-כְּבָלָיו,

יֵשׁ תְּכַסֶּה פָּנַי כְּלִמַּת-

אוֹהֵב אַרְצוֹ, בְּשׁוֹרְרִי עָלָיו.

כִּי הַמְשׁוֹרֵר מַה יַּעַשׂ פֹּה?

יֵבוֹשׁ מֵעָם, יֵבְךְּ עַל אַרְצוֹ.

הַאִם עָלֵינוּ אַךְ קוֹנֵן

וְהִכָּלֵם?! – אָבוֹת אֵינָם.

הָשִׁיבִי, אֶרֶץ, מֵחֵיקֵךְ

מֵתֵי אַשְׁפַּרְטָה⁹, שִׁיר הֲמוֹנָם,

מִשְּׁלָש-מֵאוֹת¹⁰ – שְׁלֹשָׁה, וְדֵי

חַדֵּשׁ אֶת יוֹם תֶּרְמוֹפִּילֵי!

אֵיכָה, אֵין קוֹל? הַכֹּל נָדַם?

לֹא כִי! הִנֵּה קוֹל הַמֵּתִים;

כְּקוֹל רָחוֹק שֶׁל אֲשֵׁדָה

עוֹנִים: "יָקוּם רֹאשׁ חַי מִמְּתִים,

לוּ רַק אֶחָד – וּבֹא נָבֹא!"

אַךְ כָּל הַחַי אֵין הֶגֶה בוֹ.

לַשָּׁוְא, קוּם גַּע בְּמֵיתָר חָדָשׁ,

מַלֵּא יֵין-סָמוֹס¹¹ מְלֹא הַכּוֹס!

עֲזֹב הַקְּרָב לְחֵיל תּוּרְקִים

וּשְׁפֹךְ מִדַּם עִנְבֵי-כִיאוֹס!

וּשְׁמַע! לְקוֹל קְרִיאַת שְׁפָלִים

שִׁכּוֹר מַה יַּעַן, עַז-פָּנִים!

לָכֶם מְחוֹל פִּירוּס¹² עַד הַיּוֹם,

וּגְדוּדֵי-פִּירוּס¹³ הֵם אַיָּם?

מִשְּׁנֵי לְקָחִים מַה תִּשְׁכְּחוּ

הַטּוֹב וְהַגַּבְרִי שֶׁבָּם?

הָאוֹתִיּוֹת קַדְמוֹס¹⁴ נָתַן,

כְּלוּם עֲבָדִים בָּהֶן חָנַן?

מַלֵּא יֵין-סָמוֹס מְלֹא הַכּוֹס!

לְנוֹשֵׂא אַחֵר הַלֵּב יִחַד –

בָּזֶה נִקְדַּשׁ אַנַקְרֵאוֹן,

הַלָּה עָבַד אֶת פּוֹלִיקְרַט¹⁵ –

עָרִיץ, אַךְ אָז לְכֵס עָלוּ

רַק בְּנֵי-אַרְצֵנוּ וּמָשְׁלוּ.

וְעָרִיצָהּ שֶׁל כֶרְסוֹנֶס –

יְדִיד-הַדְּרוֹר, עִזּוּז וָטוֹב,

אוֹתוֹ עָרִיץ – מִילְטִיאָדֶס¹⁶.

וּלְוַאי זָכִינוּ שׁוּב, עַכְשָׁו,

לְתַקִּיף כָּזֶה! וּכְלוּם עָלָיו

לֹא שִׂישׂ נָשִׂישׂ וְלִכְבָלָיו?

מַלֵּא יֵין-סָמוֹס מְלֹא הַכּוֹס!

עַל שְׂפַת פַּרְגָה ¹⁷, עַל צוּר סוּלִי ¹⁸

עוֹד יֵשׁ מִשְּׁיָר דֹּרוֹת הַגּוֹי

יֻלַּד לַדּוֹרִיּוֹת¹⁹, וְלֹא מִבְּלִי

כָּל זֶרַע עוֹד יָחוּשׁ לָבוֹא –

דַּם צֶאֱצָאֵי הֶרַקְלֵס בּוֹ!

אֵין דְּרוֹר לָכֶם מִידֵי פְרַנְקִים²⁰,

אֲשֶׁר מַלְכָּם קוֹנֶה-מוֹכֵר;

סֵיפֵי-יָוָן, גְּדוּדֵי-יָוָן –

בָּם עַם יְקַו לְהִשְׁתַּחֲרֵר;

אַךְ אוֹן-תּוּרְקִים, תֹּךְ אִיטַלְקִים

שִׁלְטְכֶם יִרְעַץ, אִם גַּם אַלִּים!

מַלֵּא יֵין-סָמוֹס מְלֹא הַכּוֹס!

בְּתוּלוֹתֵיכֶם בַּצֵּל חָלוֹת –

רוֹאֶה אֲנִי בְרַק עֵינֵי-שְׁחוֹר;

אוּלָם לִרְאוֹת הַנִּלְהָבוֹת

עֵינַי שֶׁלִי דֹמְעוֹת; הַאִם

שַׁד זֶה יָנִיק הָעֲבָדִים?!

שִׂימֵנִי עַל שִׂיא שֵׁישׁ-סוּנְיוּם²¹,

שָׁם אֵין בִּלְתִּי וְהַמִּשְׁבָּרִים

שׁוֹמְעִים קוֹל-שְׁנֵינוּ הַחוֹלֵף;

אָמוּת בְּשִׁיר כַּבַּרְבּוּרִים.

לֹא! אֶרֶץ-עֲבָדִים לֹא לִי!

יֵין-סָמוֹס זֶה – נַפֵּץ הַכְּלִי!

מַשָּׂא רִאשׁוֹן¹

מַעֲרָכָה רִאשׁוֹנָה

כִּכָּר מחוץ לעדן. מועד צאת השׁמשׁ.

אדם, חוה, קין הבל, עדה וצלה מקריבים קרבן.

אָדָם

אֱלֹהִים, אֱלֹהֵי נֶצַח, אֵין-תַּכְלִית, כֹּל יוֹדֵעַ! –

אֲשֶׁר יָצַרְתָּ בְּמַאֲמָר אֶחָד מִתְּהוֹמוֹת בְּמַחֲשַׁכִּים

אֶת הָאוֹר עַל הַמַּיִם – קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ!

לְמוֹעֵד שׁוּב הָאוֹר, אֵל שַׁדַּי, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ!

חַוָּה

אֱלֹהִים! הַבּוֹרֵא יוֹם, וְגַם הִבְדַּלְתָּ וְהִפְרַדְתָּ

בֹּקֶר מִנִּי לַיְלָה, וְהֵם הָיוּ לְפָנִים אֶחָד –

אֲשֶׁר חָלַקְתָּ גַּל מִן גָּל וְקָרָאתָ לְחֵלֶק אֶחָד

מִמִּפְעָלְךָ רָקִיעַ – קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ!

הֶבֶל

אֱלֹהִים! הַקּוֹרֵא שֵׁמוֹת לִיסוֹדוֹת כֻּלָּם יַחַד:

עָפָר – יָם – רוּחַ – וָאֵשׁ; וְעַל יוֹם וְעַל לַיְלָה

וְעַל עוֹלָמוֹת אֲשֶׁר אוֹר לָהֶם וַאֲשֶׁר צֵל לָהֶם מֵהֵמָּה

הוֹסַפְתָּ גַּם יְצוּרִים, לִשְׂמוֹחַ עַל כָּל אֵלֶּה,

וּלְאַהֲבָה אֹתָם וְאֹתְךָ גַּם יַחְדָּו – קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ!

עָדָה

אֱלֹהִים, אֱלֹהֵי הַנֶּצַח, אֲדוֹנֵי כָל הַמַּעֲשִׂים!

הַבּוֹרֵא יְצוּרִים טוֹבִים וְיָפִים וְנֶחְמָדִים אֵלֶּה,

לְאַהֲבָה אֹתָם זוּלָתְךָ מִכָּל דָּבָר עַל הָאָרֶץ –

תְּנֵנִי וְאֹהַב אֹתְךָ וְגַם אֹתָם –: קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ!

צִלָּה

אֱלֹהִים! שָׁאַתָּה אָהַבְתָּ וּבָרָאתָ וּבֵרַכְתָּ כֻּלָּם,

וְרַק לִזְחוֹל פֹּה עִמָּנוּ נָתַתָּ גַּם לַנָּחָשׁ

וּלְגָרֵשׁ אֶת-אָבִינוּ מִקֶּרֶב גַּן הָעֵדֶן –

שָׁמְרֵנוּ נָא מֵעַתָּה מִכָּל רָעָה –: קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ!

אָדָם

בְּנִי קַיִן, רֵאשִׁית אוֹנִי, לָמָּה הֶחֱשֵׁיתָ אַתָּה?

קַיִן

מַה-יֵּשׁ לִי לְדַבֵּר?

אָדָם

הִתְפַּלֵּל.

קַיִן

הַאִם לֹא אַתֶּם הִתְפַּלַּלְתֶּם?

אָדָם

הִתְפַּלַּלְנוּ: כֵּן דִּבַּרְתָּ, וּבְכָל לִבֵּנוּ וּמְאֹדֵנוּ.

קַיִן

וּבְקוֹל גָּדוֹל הִתְפַּלַּלְתֶּם, וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶתְכֶם.

אָדָם

וֵאלֹהִים גַּם הוּא שְׁמָעָנוּ, כִּי כָכָה קִוְּתָה נַפְשִׁי.

הֶבֶל

אָמֵן!

אָדָם

רַק אַתָּה, בְּנִי בְכוֹרִי, רַק אַתָּה עוֹדְךָ מַחֲשֶׁה.

קַיִן

אַךְ טוֹב כִּי אֶעֱשֶׂה כֵּן.

אָדָם

מַדּוּעַ?

קַיִן

אֵין לִי דָבָר לִשְׁאַל.

אָדָם

וְאַף דָּבָר לְהוֹדוֹת עָלָיו אֵין לָךְ?

קַיִן

לֹא.

אָדָם

הַאֵין אַתָּה חַי?

קַיִן

הַאֵינֶנִּי הוֹלֵךְ לָמוּת?

חַוָּה

אוֹיָה! פְּרִי הָעֵץ, אֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהִים אוֹתָנוּ

לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ, הוּא בָשֵׁל עַתָּה לִנְפּוֹל.

אָדָם

וְאוֹתוֹ נֶאֱסַף עַתָּה וְנֹאכַל מִמֶּנּוּ. – אֵלִי!

מַדּוּעַ זֶה וְלָמָּה נָטַעְתָּ אֶת עֵץ הַדַּעַת?

קַיִן

אַךְ לָמָּה לֹא לְקַחְתֶּם פְּרִי מֵעֵץ הַחַיִּים?

כִּי עַתָּה יְכָלְתֶּם לָעֹז וְלָלֶכֶת עִמּוֹ קֶרִי.

אָדָם

בְּנִי! אַל תִּתֵּן תִּפְלָה: כַּנָּחָשׁ דִּבַּרְתָּ עַתָּה.

קַיִן

וְלָמָּה לֹא? הֵן אֱמֶת הָיוּ דִבְרֵי הַנָּחָשׁ:

גַּם הָיָה עֵץ הַדַּעַת; גַּם הָיָה עֵץ הַחַיִּים:

אָכֵן טוֹב מְאֹד הַדַּעַת, טוֹבִים גַּם הַחַיִּים;

וְאֵיךְ אֵפוֹא זֶה יָרֵעוּ אִם יִהְיוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד?

חַוָּה

בְּנִי, כְּכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲנִי בַּעֲוֹנִי,

בְּטֶרֶם עוֹד נוֹלַדְתָּ, תְּדַבֵּר אַתָּה עַתָּה:

אַל אַבֵּט אֶת-הַוָּתִי מִשְׁנֶה בְּהַוָּתֶךָ.

הֵן שַׁבְתִּי וְנִחַמְתִּי. אַל אַבֵּט זַרְעִי עַתָּה

נֹפֵל מִחוּץ לָעֵדֶן גַּם הוּא אֶל תּוֹךְ הַפַּחַת

אֲשֶׁר נִלְכְּדוּ בוֹ אֲבוֹתָיו בְּעוֹדָם בְּתוֹךְ הָעֵדֶן.

קַבֵּל, בְּנִי, בְּרָצוֹן אֶת-כֹּל כְּפִי שֶׁיֶּשְׁנוֹ –

לוּ כֵן עָשִׂינוּ אָנוּ, כִּי אָז שָׁלַוְתָּ אָתָּה.

אָדָם

הִנֵּה שָׁלְמָה תְפִלָּתֵנוּ. כִּי עַל כֵּן לְכוּ וְנֵלְכָה

אִישׁ אִישׁ מִזֶּה לְפָעֳלוֹ – הֵן נָחוּץ דְּבַר פָּעֳלֵנוּ.

וְאוּלָם אֵינֶנּוּ כָבֵד: עוֹד חֲדָשָׁה הָאֲדָמָה,

וּבְרָצוֹן תִּתֶּן-לָנוּ בִּמְעַט עֲבוֹדָה פִּרְיָהּ.

חַוָּה

רְאֵה אָבִיךָ, קַיִן, הִנֵּה עָלֵז הוּא וְשָׁלֵו

וּמְקַבֵּל כֹּל בְּאַהֲבָה; עֲשֵׂה, בְּנִי, כָּמוֹהוּ.

(אדם וחוה הולכים)

צִלָּה

הַאַף אֵין זֹאת אֵפוֹא, אָחִי?

הֶבֶל

לָמָּה אֵפוֹא תַלְבִּישׁ קַדְרוּת אֶת מִצְחֶךְ,

וְהִיא הֵן לֹא תוֹשִׁיעַ, וְרַק חֲמַת אֱלֹהִים תְּעוֹרֵר.

עָדָה

קַיִן, מַחְמַד לִבִּי, הֲכִי מִתְאַנֵּף אַתָּה?

קַיִן

לֹא, עָדָה! רַק חָפַצְתִּי הִוָּתֵר מְעַט לְבַדִּי.

הֶבֶל, לִבִּי כֹאֵב; אַךְ רֶגַע עוֹד וְיַעֲבוֹר.

לֵךְ נָא, אָחִי, לְפָנַי – בִּמְהֵרָה אָבֹא אַחֲרֶיךָ.

גַּם אַתֶּן פֹּה, אַחְיוֹתַי, אַל נָא לִי תְחַכֶּינָה;

לָמָּה אֶגְמָלְכֶן רָעָה תַּחַת כָּל טוֹבַתְכֶן:

בְּעוֹד רֶגַע אָבֹא אַחֲרֵיכֶן.

עָדָה

וָלֹא – אָז אָשׁוּב הֵנָּה וַאֲבַקֶּשְׁךָ לִי מִפֹּה.

הֶבֶל

יְהִי שְׁלוֹם אֱלֹהִים עָלֶיךָ, אָחִי, וְעַל רוּחֶךָ.

(הבל, צלה ועדה הולכים)

קַיִן (לבדו)

וְלָזֹאת יִקָּרֵא חַיִּים! – עֲבוֹדָה! אַךְ לָמָּה אֶעֱבוֹד?

רַק עֵקֶב לֹא הִתְחַזֵּק אָבִי עַל הַמָּקוֹם

אֲשֶׁר הָיָה לוֹ בָּעֵדֶן. אַךְ לִי וְלָזֹאת מָה אֵפוֹא?

אֲנִי אָז לֹא-נוֹלַדְתִּי: לֹא שָׁאַלְתִּי כִּי אִוָּלֶד,

וְגַם עָלֹץ לֹא עָלַצְתִּי בְּחֶלְקִי כִּי נוֹלַדְתִּי.

מַדּוּעַ לְקוֹל הַנָּחָשׁ שָׁמַע וּלְקוֹל הָאִשָּׁה?

אוֹ לָמָּה זֶה, אִם שָׁמַע, עַל-כָּכָה סָבֹל נִסְבֹּל

וּבַמֶּה עֲוֹנוֹ גָדוֹל? הֵן שָׁתוּל הָיָה הָעֵץ –

וְלָמָּה אֵפוֹא אֹמַר: לֹא הָיָה הָעֵץ גַּם לוֹ?

אִם לֹא גַם לוֹ, עַל מַה-זֶּה נִטַּע קָרוֹב אֵלָיו

וְכֻלּוֹ יָפֶה וְנֶחְמָד וְתַאֲוָה לָעֵינָיִם?

אַךְ הֵם רַק דָּבָר אֶחָד יַעֲנוּ עַל כָּל הַשְּׁאֵלוֹת:

“הוּא חָפֵץ – וְהוּא הֵן טוֹב”. אַךְ מִי לִי זֹאת יוֹכִיחַ?

הֲבַאֲשֶׁר הוּא כֹל יָכוֹל כִּי לָכֵן טוֹב מִכֹּל הוּא?

וַאֲנִי עַל-פִּי הַפְּרִי רַק אֶשְׁפּוֹט – וְהוּא מַה מַּר –

אֲשֶׁר נָטַל עָלַי לְאָכְלָה עַל חֵטְא, וְהוּא לֹא חֶטְאִי.

אַךְ מָה הַמַּרְאֶה פִּתְאֹם? – צֶלֶם מַלְאָךְ צַלְמוֹ,

רַק פָּנָיו לָבְשׁוּ קַדְרוּת וּמַרְאֵהוּ סָר וְזָעֵף

שִׁבְעָתַיִם מִן הָרוּחוֹת: לָמָּה אֵפוֹא אֶרְעַד?

עַל מַה-זֶּה אִירָא אֹתוֹ יוֹתֵר מִן הָרוּחוֹת

אֲשֶׁר אֶרְאֵם יוֹם וָיוֹם עִם חַרְבָּם הַלֹּהֶטֶת

עַל יַד מְבוֹא הַשַּׁעַר, שֶׁשָּׁם בְּכִלְיוֹן נֶפֶשׁ

נִצַּבְתִּי פְּעָמִים הַרְבֵּה לְמוֹעֵד בֵּין-עַרְבַּיִם,

לְהַבִּיט לְתוֹךְ הַגָּן, אֶל נַחֲלָתִי זֹאת לְפָנִים,

אוּלַי תִּרְאֶה עֵינִי בְּרַק אוֹר וְלוּ רַק רֶגַע,

בְּטֶרֶם הַלַּיְלָה יֵרֵד עַל הַחוֹמוֹת הַסְּגוּרוֹת לָנוּ

וְעַל רָאשֵׁי כָל הָעֵצִים הָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים,

הַגְּבֹהִים מִן הַסּוֹלְלוֹת, אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ הַכְּרוּבִים אוֹתָן?

אִם שְׂרָפִים לֹא יָרֵאתִי, חוֹגְרֵי אֵשׁ הָהֵמָּה,

עַל מַה-זֶּה אִירָא אֵפוֹא אֶת-זֶה הַקָּרֵב עַתָּה?

רַק אֵין זֶה כִּי הוּא עָצוּם מֵהֵמָּה כֻּלָּם יַחַד,

אַךְ לֹא כְמוֹהֶם נֶחְמָד, וְאוּלַי אֵינֶנּוּ נֶחְמָד

כְּכֹל שֶׁהָיָה לְפָנִים וּכְכֹל שֶׁיּוּכַל לִהְיוֹת:

גַּם אֵין זֶה כִּי רַק מַכְאוֹב נִלְוָה אֶל אַלְמוּתוֹ,

הַאֻמְנָם? אִם יֵשׁ מַכְאוֹב גַּם בִּלְעֲדֵי “הָיֹה אָדָם”?

הִנֵּה הוּא בָא.

(לוציפר בא)

לוּצִיפֶר

בֶּן-אָדָם!

קַיִן

מִי אַתָּה, הָרוּחַ?

לוּצִיפֶר

אֲדוֹן הָרוּחוֹת אָנֹכִי.

קַיִן

אִם כֵּן הוּא, לָמָּה עֲזַבְתָּם וּבָאתָ אֶל הֶעָפָר?

לוּצִיפֶר

יָדַעְתִּי מַחְשְׁבוֹת עָפָר, אַף אָחוּשׁ עִמּוֹ וְעִמֶּךָּ.

קַיִן

הַאֻמְנָם! הֲגַם מַחְשְׁבוֹתַי אָנֹכִי אַתָּה יוֹדֵעַ?

לוּצִיפֶר

הֵן מַחְשְׁבוֹת כֹּל יָדַעְתִּי, אֲשֶׁר עֵרֶךְ מַחֲשָׁבוֹת עֶרְכָּן; –

הֲלֹא הוּא חֵלֶק אַלְמוּתְכֶם הַדֹּבֵר בְּלִבְּכֶם פְּנִימָה.

קַיִן

מָה חֵלֶק אַלְמָוֶת הַזֶּה? הֵן אֹתוֹ כִּסּוּ מִמֶּנּוּ;

עֵץ-חַיִּים לֹא נִתַּן לָנוּ, כִּי אָשֹׁם אָשֵׁם אָבִי,

וְעֵץ-הַדַּעַת גַּם הוּא, כִּי נֶחְפְּזָה אִמִּי בַּעֲשׂוֹתָהּ,

נֶאֱכַל בְּעוֹדוֹ בֹסֶר, וּפִרְיוֹ הָיָה מָוֶת.

לוּצִיפֶר

רַק רַמֵּה רִמּוּ אוֹתְךָ: הֵן תִּרְאֶה כִּי אַתָּה חַי.

קַיִן

אֶחְיֶה, אָמְנָם כֵּן הוּא, וְאוּלָם לְבַעֲבוּר אָמוּת.

וּבִחְיוֹתִי לֹא הָיִיתִי שׂנֵא אֶת-הַמָּוֶת,

לוּלֵא בְקִרְבִּי רוּחַ, הַנּוֹלַד בִּי בְּהִוָּלְדִי,

וְלוּלֵא לַחַיִּים תְּשׁוּקָה, אֲשֶׁר קָצֹר קָצְרָה יָדִי

לִכְבּוֹשׁ אוֹתָהּ בְּקִרְבִּי, וַאֲשֶׁר בָּזֹה אֶבְזֶה אוֹתָהּ

כִּבְזוֹתִי גַם אֶת-נַפְשִׁי, וְרַק לֹא אוּכַל הַכְנִיעָהּ –

כִּי עַל-כֵּן חַי אָנֹכִי. מִי יִתֵּן וְלֹא חָיִיתִי!

לוּצִיפֶר

חַי אַתָּה וּלְעוֹלָם תִּחְיֶה: אַל תְּדַמֶּה בְנַפְשֶׁךָ

כִּי אֲדָמָה זֹאת, שֶׁהִיא רַק כְּסוּתְךָ אֲשֶׁר תַּחֲלִיף,

הִיא עֶצֶם דְּבַר הַחַיִּים – הַכְּסוּת הַזֹּאת הֵן תֶּחְדַּל,

אַךְ אַתָּה זֶה גַם לֹא תִמְעַט אָז מִהְיוֹת מֵעָתָּה.

קַיִן

לֹא אֶמְעַט! אַךְ לָמָּה לֹא אַרְבֶּה הֱיוֹת מֵעַתָּה?

לוּצִיפֶר

אוּלַי תִּהְיֶה כָמוֹנוּ.

קַיִן

וּמָה אַתֶּם אֵפוֹא?

לוּצִיפֶר

בְּנֵי נֶצַח אֲנַחְנוּ.

קַיִן

וּשְׁלֵוִים אַתֶּם?

לוּצִיפֶר

תַּקִּיפִים אֲנַחְנוּ.

קַיִן

אֲבָל הֲגַם שְׁלֵוִים?

לוּצִיפֶר

לֹא; וְאַתָּה?

קַיִן

אֵיךְ אֶשְׁלַו אָנֹכִי? רְאֵה אֹתִי וְהַבִּיטָה.

לוּצִיפֶר

הוֹי עָפָר וָאֵפֶר! וְאַתָּה זֶה תִתְאַמֵּר

כִּי אֻמְלָל הָיִיתָ! אַתָּה!

קַיִן

אֻמְלַלְתִּי: אַךְ מָה אַתָּה בְּכָל תָּקְפְּךָ וּגְבוּרָתֶךָ?

לוּצִיפֶר

אָנֹכִי הוּא הַמִּתְאַמֵּץ לִהְיוֹת כָּאֵל הַלָּז

אֲשֶׁר יָצֹר יָצַר אֹתְךָ, וַאֲשֶׁר לוּ אֲנִי יְצַרְתִּיךָ

כִּי עַתָּה לֹא הָיִיתָ אֵת אֲשֶׁר הָיִיתָ עַתָּה.

קַיִן

הִנֵּה כִמְעַט כֵּאלֹהִים מַרְאֶיךָ, וְאוּלָם – –

לוּצִיפֶר

אֱלֹהִים אֵינֶנִּי: וְיַעַן חָסַרְתִּי הֱיוֹת אֱלֹהִים,

לָכֵן הֱיוֹת לֹא אֶחְפֹּץ אַחֵר מֵאֲשֶׁר הִנֵּנִי.

הֵן גָּבֹר גָּבַר הוּא; וְעַל-כֵּן יִמְשָׁל-נָא!

קַיִן

מִי?

לוּצִיפֶר

הַבֹּרֵא אֶת אָבִיךָ וַאֲשֶׁר בָּרָא אֶת הָאָרֶץ – –

קַיִן

וְאֶת הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם. כֵּן שָׁמַעְתִּי אֶת-שְׂרָפָיו

מְזַמְּרִים אֵלָיו יַחְדָּו; וְכָכָה דִּבֵּר אָבִי.

לוּצִיפֶר

הֵם מְדַבְּרִים – כִּי נָטַל עֲלֵיהֶם לְדַבֵּר כָּכָה,

וָלֹא, כִּי עַתָּה הָיוּ אֶת אֲשֶׁר הָיִיתִי אָנֹכִי –

וַאֲשֶׁר אַתָּה הָיִיתָ – אִם רוּחַ וְאִם אָדָם.

קַיִן

וּמָה אֵפוֹא זֹאת?

לוּצִיפֶר

נֶפֶשׁ הִיא שֶׁתָּהִין לִהְיוֹת כְּיַד אַלְמוּתָהּ –

נֶפֶשׁ הִיא שֶׁתָּהִין לְהַבִּיט אֶל הֶעָרִיץ

וְאֶל-פָּנָיו הַמְלֵאִים עֹז אֲשֶׁר לְעוֹלָם לֹא יִתַּמּוּ,

וּלְהַגִּיד לוֹ עַל-פָּנָיו כִּי רָעָתוֹ אֵינָהּ טוֹבָה!

אִם הוּא אוֹתָנוּ עָשָׂה, כְּפִי שֶׁאוֹמֵר לָנוּ –

וַאֲנִי הֵן טֶרֶם אֵדַע אַף טֶרֶם לָהּ אַאֲמִינָה –

אַךְ הוּא אִם עָשָׂה אוֹתָנוּ, לֹא יוּכַל כַּלּוֹתֵנוּ:

בְּנֵי אַלְמָוֶת אֲנַחְנוּ! – אָמְנָם כֵּן, עָשָׂנוּ,

כִּי יוּכַל עַנּוֹתֵנוּ: – הַנִּיחוּ לוֹ! הוּא גָדוֹל –

אַךְ בְּגָדְלוֹ לֹא יִשְׁלַו יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אָנוּ בְּמִלְחַמְתֵּנוּ!

מִטּוֹבָה לֹא תֵצֵא רָעָה; וְהוּא מֶה עֹשֶׂה אֵפוֹא?

אֲבָל יֵשֶׁב לוֹ עַל-כִּסְאוֹ הַשָּׁמֵם שָׁם וּבֹדֵד,

יִבְרָא לוֹ עוֹלָמוֹת, לְבַעֲבוּר לֹא תֶאֱרַכְנָה

שְׁנוֹת הֲוָיָתוֹ עָלָיו הָרַבּוֹת וְהָאֲרֻכּוֹת

שֶׁתַּכְלִית אֵין לָהֵנָּה, וְלֹא יִהְיוּ לוֹ לְמַשָּׂא

עִתּוֹת בְּדִידוּתוֹ הָרַבּוֹת, מֵאֵין לוֹ חָבֵר לְנַפְשׁוֹ;

יִצְבָּר-לוֹ כַדּוּר עַל כַּדּוּר: אַךְ יָחִיד הוּא לָנֶצַח,

עָרִיץ הוּא בְּלִי סוֹף וּבְלִי גְבוּל וְעַד בִּלְתִּי תַכְלִית;

לוּ יָכוֹל לְכַלּוֹת נַפְשׁוֹ, כִּי עַתָּה חֶסֶד עָשָׂה

עִם נַפְשׁוֹ הוּא לְבַדּוֹ, הַגָּדוֹל מִכָּל חֲסָדָיו:

אֲבָל יוֹסִיף-לוֹ וְיִמְשׁוֹל וְיִגְדַּל-נָא עִם עָנְיוֹ!

עַל-הַמְּעַט אָדָם וְרוּחוֹת נֹשְׂאִים וְסֹבְלִים יַחַד –

וּבְסָבְלֵנוּ חֲבֵרִים יַחְדָּו, וְהָפְכוּ מְצֻקּוֹתֵינוּ,

שֶׁאֵין לָהֶן מִסְפָּר מֵרֹב, וְנָקַלּוּ לָנוּ לְשֵׂאתָן,

מֵחֶמְלָה רַבָּה שֶׁנִּרְחַשׁ כֻּלָּנוּ פֹּה לְכֻלָּנוּ!

אַךְ הוּא! עַד כַּמָּה אֻמְלָל, כַּמָּה עָנִי הוּא בִּמְרוֹמָיו

וְעַד כַּמָּה יִסְעַר בְּעָנְיוֹ בְּלִי מַעְצוֹר וּבְלִי כָל-שֶׁקֶט

וְרַק לִבְרֹא וְלִבְרֹא עָלָיו, וְלָשׁוּב וְלִבְרֹא וְלִבְרֹא –

קַיִן

דְּבָרִים אַתָּה דֹבֵר, שֶׁהֵם זֶה יָמִים רַבִּים

חָלְפוּ כְמוֹ חֶזְיוֹנוֹת גַּם קֶרֶב מַשְׂכִּיּוֹת לִבִּי:

מֵעוֹדִי לֹא יָכֹלְתִּי וְלֹא יָדַעְתִּי לִמְצֹא קֶשֶׁר

בֵּין זֶה שֶׁרָאֲתָה עֵינִי וְזֶה שֶׁשָּׁמְעָה אָזְנִי.

אָבִי וְאִמִּי מְדַבְּרִים עַל נְחָשִׁים אֵלַי יוֹם יוֹם,

וְעַל פְּרִי וְעַל עֵצִים שֹׁנִים: עֵינַי רֹאוֹת הַשְּׁעָרִים

שֶׁל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֵמָּה קֹרְאִים לוֹ גַּן עֶדְנָם

וּכְרוּבִים שֹׁמְרִים אֹתוֹ בְּחַרְבוֹת אֵשׁ לֹהֶטֶת,

וְלֹא יִתְּנוּ לָבוֹא שָׁמָּה לֹא אֹתָם וְגַם לֹא אֹתִי:

אָחוּשׁ עֹל הָעֲבוֹדָה שֶׁאֶעֱבוֹד יוֹם יוֹם תָּמִיד

וְעֹל רוּחִי הַחוֹשֵׁב תָּמִיד: עֵינַי רֹאוֹת מִסָּבִיב

עוֹלָם כֻּלּוֹ וּמְלֹאוֹ אֲשֶׁר בּוֹ אֲנִי כְאֶפֶס,

וַאֲשֶׁר קוֹל בְּקֶרֶב לִבִּי יַגִּיד לִי עִם-זֹאת

כִּי אֲנִי אֲנִי הָאָדוֹן לְכָל עִנְיָן שָׁם וְדָבָר –

וַאֲנִי דִּמִּיתִי תָמִיד: רַק לִי מְצֻקּוֹת אֵלֶּה. –

אָבִי הִנֵּה נִכְנָע מְעַט מְעַט בְּרֹב הַיָּמִים;

אִמִּי פָנָה רוּחָהּ אֲשֶׁר עָרַג תָּמִיד לָדַעַת

עַל אַף הָאֹמְרִים תָּמִיד כִּי קִלְלַת עוֹלָם תִּנְחַל;

אָחִי הָיָה לְרֹעֶה הַמַּקְרִיב יוֹם בְּיוֹמוֹ

מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וְחֶלְבָּן לֵאלֹהִים זֶה אֲשֶׁר צִוָּה

כִּי רַק בְּזֵעַת אַפַּיִם תִּתֵּן הָאֲדָמָה כֹּחָהּ;

אֲחוֹתִי צִלָּה תְּזַמֵּר וְתָרֹן לוֹ בַּשַּׁחַר

בְּטֶרֶם רֹן בַּבֹּקֶר הַצִּפֳּרִים בַּשָּׁמַיִם;

וְעָדָה, זֹאת סְגֻלָּתִי, זֹאת אִשְׁתִּי מַחְמַד נַפְשִׁי,

גַּם הִיא לֹא תָבִין רוּחִי וְאֵת אֲשֶׁר יָצִיק אֹתוֹ.

לֹא מָצָאתִי אִישׁ עַד הֵנָּה אֲשֶׁר נָשָׂא עִמִּי וַיָּבֶן.

וִיהִי מַה יִּהְיֶה אֵפוֹא – אֶתְחַבֵּר נָא עִם רוּחוֹת.

לוּצִיפֶר

לוּלֵא עַל-פִּי נִשְׁמָתְךָ וּסְגֻלּוֹתֶיהָ מָצָאתִי אוֹתְךָ

כָּשֵׁר לְהִתְחַבְּרוּת זֹאת, כִּי עַתָּה לֹא הָיִיתִי

עוֹמֵד לְפָנֶיךָ הַיּוֹם: גַּם נָחָשׁ הָיָה רַב לְךָ,

לְבַעֲבוּר הַשִּׂיא אוֹתְךָ. כָּאָז וּכְמוֹ לְפָנִים.

קַיִן

הַאַתָּה אֵפוֹא זֶה אֲשֶׁר פִּתָּה אָז אֶת אִמִּי?

לוּצִיפֶר

אָנֹכִי לֹא אֲפַתֶּה, כִּי אֱמֶת רַק אֲדַבֵּר:

הַאֻמְנָם לֹא עֵץ דַּעַת הָיָה הָעֵץ הַהוּא?

הַאֻמְנָם לֹא עֵץ חַיִּים הָיָה הָעֵץ עִם פִּרְיוֹ?

הֶאָנֹכִי זֶה צִוִּיתִי לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ?

הֶאָנֹכִי זֶה נָטַעְתִּי עֵצִים לֹא-יֵאָכְלוּ

וַעֲשִׂיתִים תַּאֲוָה לְמַרְאֶה וּנְתַתִּים בְּקִרְבַת אֲנָשִׁים

טְהוֹרִים וּנְקִיִּים וּתְמִימִים, לְעוֹרֵר רַק תַּאֲוָתָם?

לוּ אֲנִי עָשִׂיתִי – לְאֵלִים עָשִׂיתִי אֶתְכֶם;

אַךְ הוּא, הַמְגָרֵשׁ אֶתְכֶם, הוּא גֵרֵשׁ אֶתְכֶם מִלְּפָנָיו,

פֶּן “תִּקְחוּ מֵעֵץ הַחַיִּים וִהְיִיתֶם אֱלֹהִים כָּמוֹנוּ”.

הַאֻמְנָם כָּכָה הָיוּ הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר?

קַיִן

הוּא דִבֵּר כָּזֹאת וְאָנֹכִי שְׁמַעְתִּיהָ מִפִּי אֵלֶּה

אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֹתָהּ בְּאָזְנָם מִפִּיו מִתּוֹךְ הַסְּעָרָה.

לוּצִיפֶר

וּבְכֵן מִי אֵפוֹא הָיָה הַשֵּׁד הַבָּא לְהַשְׁחִית?

הֲזֶה שֶׁמֵּאֲנָה נַפְשׁוֹ לְתִתְּכֶם לִרְאוֹת חַיִּים,

וְאִם זֶה שֶׁנַפְשׁוֹ חָשְׁקָה הַנְחִילְכֶם חַיֵּי נֶצַח,

חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּם שִׂמְחָה וְתַעֲצֻמוֹת עֹז וָדַעַת?

קַיִן

הוֹי, לוּ לָקֹחַ לָקְחוּ מִן הָעֵצִים הַשְּׁנַיִם יַחַד,

אוֹ לוּ גַם מִן הָאֶחָד לָקֹחַ לֹא לָקָחוּ!

לוּצִיפֶר

הָאֶחָד כְּבָר לְקַחְתֶּם, וְהַשֵּׁנִי תּוּכְלוּ קַחַת.

קַיִן

בַּמָּה?

לוּצִיפֶר

אִם תַּקְשׁוּ וּתְחַזְקוּ לִבְּכֶם וִהְיִיתֶם מַמְרִים תָּמִיד.

אֵין דָּבָר אֲשֶׁר יוּכַל לַכְנִיעַ אֶת הָרוּחַ

כָּל-עוֹד מִתְחַזֵּק הָרוּחַ לִהְיוֹת אֶת שֶׁיֶּשְׁנוֹ

וְלִהְיוֹת לְרֹאשׁ כָּל דָּבָר וְכָל עִנְיָן פֹּה מִסָּבִיב –

הֵן עָשׂוּי הָרוּחַ לִמְשֹׁל וְלִשְׁפּוֹךְ עַל-כֹּל מֶמְשַׁלְתּוֹ.

קַיִן

אַךְ הַגֵּד, הַאַתָּה אֵפוֹא פִתִּיתָ אֶת אֲבוֹתָי?

לוּצִיפֶר

אֲנִי? הוֹי עָפָר נִבְזֶה! לָמָּה הָיָה לִי לְפַתּוֹת?

קַיִן

הֵן אָמֹר אוֹמְרִים כֻּלָּם: הַנָּחָשׁ הָיָה רוּחַ.

לוּצִיפֶר

מִי יֹאמַר כָּזֹאת? וְהִיא לֹא כְתוּבָה שָׁם בִּמְרוֹמִים:

הָאֶחָד גְּבַהּ הַלֵּב לֹא יִרְבֶּה לְכַזֵּב כָּכָה,

וְרַק יִרְאַת אָדָם וְסִכְלוּת הֵן הֵן תֹּאמַרְנָה תָמִיד

לְהַעֲמִיס כָּל הַחֲטָאִים עַל צַוַּאר רוּחַ מִמָּרוֹם.

הַנָּחָשׁ הָיָה נָחָשׁ – לֹא גָדוֹל אוֹ קָטָן בְּעֶרְכּוֹ

מִן הָאָדָם אֲשֶׁר אֹתוֹ הַשִּׂיא הִשִּׂיא בִּדְבָרִים,

כִּי הוּא גַם הוּא רַק עָפָר – אַךְ עָרוּם הַרְבֵּה מִמֶּנּוּ.

כִּי עַל כֵּן הוֹלִיכוֹ שׁוֹלָל, וַיֵּדַע מֵרֹאשׁ הַמַּכְאוֹב

אֲשֶׁר יִתֵּן הַדַּעַת לָאָדָם אַחֲרֵי הַנַּחַת הַמְעַטָּה.

הַאֻמְנָם חָשַׁבְתָּ בְּלִבְּךָ כִּי אָנֹכִי לָבשׁ אֶלְבַּשׁ

דְּמוּת יְצוּר גֹּוֵעַ אֲשֶׁר זֶה גוֹרָלוֹ לָמוּת?

קַיִן

אַךְ בְּקֶרֶב הַיְצוּר הַהוּא הֵן שָׁכַן שֵׁד הַמַּשְׁחִית?

לוּצִיפֶר

בְּקֶרֶב אֵלֶּה שֶׁאוֹתָם הַטֵּה הִטָּה בִּדְבָרִים

בִּלְשׁוֹנוֹ הַשְּׁסוּעָה בְּפִיו, רַק בָּמוֹ עֹרֵר שֵׁד.

וַאֲנִי זֹאת אֹמַר אֵלֶיךָ: הַנָּחָשׁ הָיָה נָחָשׁ,

וְאַתָּה שְׁאַל הַכְּרוּבִים הַשּׁוֹמְרִים אֶת עֵץ הַמַּתְעֶה. –

כִּי יַעַבְרוּ אַלְפֵי שָׁנִים עַל עֲפָרְךָ אֲשֶׁר יִכְלֶה

וְעַל עֲפַר זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ וְזֶרַע זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ,

אָז אוּלַי יָקוּם דֹּר אֲשֶׁר אֶת חֶטְאֲכֶם זֶה הַקַּדְמֹנִי

יַלְבִּישׁ מָשָׁל כָּזֶה, וְיָשִׂים גַּם לִי הַדְּמוּת

אֲשֶׁר תַּעֵב אֲתַעֵב אֹתָהּ, כְּתַעֲבִי אֶת כָּל-נֶפֶשׁ

הַמִּשְׁתַּחֲוָה לָאֵל הַלָּז אֲשֶׁר בָּרָא אֶת בְּרִיּוֹתָיו

רַק אַךְ לְהִשְׁתַּחֲוֹת אֵלָיו וְלִפְנֵי נִצְחוֹ הַנּוֹרָא;

אַךְ אָנוּ רֹאֵי הָאֱמֶת, עָלֵינוּ גַם לְהַגִּידָהּ.

אֲבוֹתֶיךָ הַתְּמִימִים שָׁמְעוּ לְקוֹל רֶמֶשׂ וְנָפָלוּ.

מַה-בֶּצַע אֵפוֹא לָרוּחוֹת כִּי נַסֵּה יְנַסּוּ אֹתָם?

הָאוֹצָר נֶחְמָד הָיָה גַן עֵדֶן זֶה הַצָּר,

אֲשֶׁר רוּחוֹת הַמְלֵאִים תָּמִיד מְלֹא רֹחַב כָּל הָעוֹלָם –

אַךְ רְאֵה נָא, הִנֵּה דְבָרִים אָנֹכִי דֹבֵר אֵלֶיךָ

אֲשֶׁר אַתָּה לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא תֵדַע וְלֹא תַשִּׂיגָם

גַּם אַחֲרֵי כָל-אֲכָלְךָ מִן הָעֵץ הַנוֹתֵן דָּעַת.

קַיִן

וּבְכָל זֶה אֵין לְךָ דָּבָר בֵּין אוֹצְרוֹת כָּל הַדַּעַת

לְהַגִּידוֹ לִי וְאָנֹכִי לֹא חָפַצְתִּי לָדַעַת אוֹתוֹ

וְלֹא צָמֵאתִי לָדַעַת אוֹתוֹ וְלֹא לֵב לִי לָדַעַת אוֹתוֹ.

לוּצִיפֶר

אַךְ הֲיָקוּם לֵב בְּךָ גַּם לִרְאוֹת וּלְהַבִּיט אוֹתוֹ?

קַיִן

נַסֵּנִי נָא.

לוּצִיפֶר

הֲיָקוּם לֵב בְּךָ לִרְאוֹת אֶת הַמָּוֶת?

קַיִן

הַמָּוֶת עוֹד טֶרֶם נִרְאָה.

לוּצִיפֶר

אֲבָל בֹּא יָבֹא אֶל-נָכוֹן.

קַיִן

אָבִי יֹאמַר עָלָיו כִּי הִנּוֹ דָבָר נוֹרָא,

וְאִמִּי תֵּבְךְּ אִם יַזְכִּיר אִישׁ אֶת-שְׁמוֹ אֵלֶיהָ;

וְהֶבֶל יִשָּׂא עֵינָיו אֶל מְרוֹמֵי הַשָּׁמַיִם,

וְצִלָּה תוֹרִיד אַרְצָה עֵינֶיהָ וּמִתְפַּלֶּלֶת;

וְעָדָה תַבִּיט דּוּמָם אֵלַי וְלֹא תְדַבֵּר.

לוּצִיפֶר

וְאַתָּה?

קַיִן

מַחֲשָׁבוֹת לֹא אֵדַע מָה הֵן בֹּעֲרוֹת בְּקֶרֶב לִבִּי

לְשֵׁמַע שֵׁם הַמָּוֶת הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הַזֶּה,

שֶׁהוּא, כְּפִי הַנִּרְאֶה, אֵין עוֹד מִמֶּנּוּ מִפְלָט.

הַאוּכַל הֵאָבֵק עִמּוֹ? בְּעוֹדִי נַעַר נֶאֱבַקְתִּי

עִם כְּפִיר אֲרִי בַּשָּׂדֶה, בַּעֲשׂוֹתִי לִי שַׁעֲשׁוּעִים,

עַד-נִמְלָט מִתַּחַת יָדִי וַיִּבְרַח בְּעוֹדוֹ שֹׁאֵג.

לוּצִיפֶר

אֵין לוֹ דְמוּת הַגּוּף; וּבְכָל זֶה הוּא בוֹלֵעַ

כָּל יָצוּר אֲשֶׁר צֶלֶם יְלוּד הֶעָפָר צַלְמוֹ.

קַיִן

הַאֻמְנָם, וַאֲנִי אָמַרְתִּי רַק יְצוּר הוּא וְלוֹ גַם דְּמוּת:

כִּי מִי, אִם לֹא יְצוּר, יָרֵעַ כֵּן לִיצוּרִים?

לוּצִיפֶר

שְׁאַל אֶת פִּי הַמְכַלֶּה!

קַיִן

אֶת מִי?

לוּצִיפֶר

אֶת הַבֹּרֵא – קְרָא לוֹ שֵׁם כְּכֹל שֶׁיִּהְיֶה עִם לִבְּךָ:

הֵן הוּא אֶת בְּרֻאָיו יִבְרָא לְבַעֲבוּר רַק כַּלּוֹתָם.

קַיִן

לֹא יָדַעְתִּי כָזֹאת, אַךְ לִבִּי תָמִיד לִי הִגִּידָה

מֵאָז אֶל אָזְנִי נָגַע שֵׁמַע הַמָּוֶת הַלָּז:

הֵן מַה הוּא לֹא יָדַעְתִּי, רַק אָבִין כִּי הוּא נוֹרָא.

לִפְעָמִים דָּרַשְׁתִּי אַחֲרָיו וָאַבֵּט אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה

הַגָּדוֹל וְהָאָיוֹם וְהַנּוֹרָא וָאֶחְדֹּר אֶל תּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה.

וּבְרַחֵף צִלְלֵי עַד עַל חוֹמוֹת גַּן הָעֵדֶן

לְנֹגַהּ בְּרַק הַחֲרָבוֹת הַלֹּהֲטוֹת בְּיַד הַכְּרוּבִים,

אָז אָז אָרַבְתִּי אֵלָיו וְחָשַׁבְתִּי: עַתָּה יָבֹא;

כִּי עִם-יִרְאָתִי הַגְּדוֹלָה נֵעוֹרָה גַם תַּאֲוָתִי

לָדַעַת מַה-הַדָּבָר שֶׁכָּכָה יַפְלִיאֵנִי –

אַךְ דָּבָר טֶרֶם יָבֹא. אָז סַבֹּתִי עֵינַי

הַכֹּאֲבוֹת לִי וִיגֵעוֹת מִן הַמָּקוֹם שָׁם-נוֹלַדְנוּ

וְשָׁם הָעֵדֶן הַסָּגוּר עַל-מַסְגֵּר מִלְּפָנֵינוּ,

לְהַבִּיט אֶל פְּנֵי הַמְאוֹרוֹת מִלְּמַעְלָה בְּתוֹךְ הַתְּכֵלֶת

הַיָּפִים עַד לְהַפְלִיא, הֲמוֹת גַּם הֵם יָמוּתוּ?

לוּצִיפֶר

אוּלַי – וְאוּלָם יַאֲרִיכוּ שָׁנִים הַרְבֵּה אַחֲרֶיךָ

וְגַם אַחֲרֵי צֶאֱצָאֶיךָ.

קַיִן

מָה אֶשְׂמַח עַל זֹאת: אֲנִי לֹא הָיִיתִי מֵמִית אֹתָם –

רַק נֶחְמָדִים הֵם לְהַפְלִיא. אַךְ מַה-זֶּה אֵפוֹא מָוֶת?

יְרֵאתִיו, דִּמִּיתִיו, וְאָמְנָם דָּבָר הוּא מַה-נּוֹרָא;

אַךְ מַה הוּא טֶרֶם אֵדַע: צָרָה הִיא שֶׁתָּבוֹא

עָלֵינוּ וְכָל זַרְעֵנוּ אִם חָטָאנוּ וְאִם לֹא חָטָאנוּ,

אִם כָּכָה וְאִם כָּכָה יִהְיֶה – אַךְ מַה הוּא מִשְׁפַּט הַצָּרָה?

לוּצִיפֶר

כִּי תָשׁוּבוּ אֶל הֶעָפָר.

קַיִן

הֲבָזֹאת יְבוֹאֵנִי דַעַת?

לוּצִיפֶר

לֹא אֵדַע אֶת הַמָּוֶת, וְלָכֵן לֹא אוּכַל לַעֲנוֹת.

קַיִן

לֹא צָרָה הִיא כִּי אֶהְיֶה לְעָפָר שׁוֹקֵט וְדוּמָם:

הוֹי לוּ מֵאָז מֵרֵאשִׁית לֹא הָיִיתִי בִּלְתִּי עָפָר!

לוּצִיפֶר

שְׁאֵלָה מַה נִּפְתָּלָה וְקַלָּה מִשְּׁאֵלַת אָבִיךָ! < אָבִיךָ שָׁאַל דַּעַת – –

קַיִן

אַךְ לִחְיוֹת הֵן לֹא שָׁאַל, כִּי לָמָּה זֶה לֹא שָׁלַח

אֶת-יָדוֹ אֶל עֵץ הַחַיִּים וְלָקַח וְאָכַל מִמֶּנּוּ?

לוּצִיפֶר

כִּי נִמְנָע מֵעֲשׂוֹת כֵּן.

קַיִן

הוֹי חַטָּאת קָשָׁה כַשְּׁאוֹל! לוּ הֵחִישׁ מְעַט בַּעֲשׂוֹתוֹ

וְלוּ רַק קָטַף רֵאשִׁית מִפְּרִי הָעֵץ הַזֶּה: –

וְאוּלָם לוּלֵא אָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת, כִּי עַתָּה

לֹא יָדַע אֶת הַמָּוֶת. אוֹיָה! לֹא יְדַעְתִּיו,

וְרַק יָרֹא אִירָאֶנּוּ – אִירָא וְלֹא אֵדַע מָה!

לוּצִיפֶר

וַאֲנִי הַיּוֹדֵעַ כֹּל, אֲנִי לֹא אִירָא דָבָר,

וְעַתָּה רְאֵה וְדַע מַה בֶּצַע בְּדֵעָה בְרוּרָה.

קַיִן

הַתְלַמְּדֵנִי כֹל גַּם אֹתִי?

לוּצִיפֶר

אִם תַּעֲשֶׂה לִי אַחַת.

קַיִן

מַה הִיא?

לוּצִיפֶר

אִם תִּכְרַע אֵלַי וְתִשְׁתַּחֲוֶה – לִי אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ.

קַיִן

לֹא אַתָּה הוּא אֱלֹהִים אֲשֶׁר אָבִי יַעֲבוֹד אוֹתוֹ.

לוּצִיפֶר

לֹא.

קַיִן

הֲדָמִיתָ אֵלָיו?

לוּצִיפֶר

לֹא; – דָּבָר אֵין לִי עִמּוֹ! וְגַם לֹא אֶשְׁאַל כָּזֹאת:

אֶשְׁאַל כִּי אֶעֱלֶה עָלָיו – אֶשְׁאַל כִּי אֶשְׁפַּל מִמֶּנּוּ –

רַק רֵעַ אֵלָיו לֹא אֶהְיֶה אוֹ עֶבֶד לְמִמְשַׁל עֻזּוֹ.

לְבָדָד אָנֹכִי יוֹשֵׁב; כֵּן הוּא, וְאוּלָם גָּדַלְתִּי: –

הֵן רַבִּים אִתִּי אֵלֶּה הָעוֹבְדִים אֹתִי עַתָּה,

וְרַבִּים מֵהֶם עוֹד יִהְיוּ – הֱיֵה נָא לָהֶם הָרִאשׁוֹן.

קַיִן

לֹא כָרַעְתִּי עוֹד מֵעוֹלָם אֶל אֵל אֲדֹנֵי אָבִי

גַּם אַחֲרֵי-פָצַר הֶבֶל פְּעָמִים הַרְבֵּה בִי

לְהַקְרִיב עִמּוֹ יַחְדָּו: – וְאֵלֶיךָ לָמָה אֶכְרַע?

לוּצִיפֶר

הַאֱמֶת הִיא? הַלְפָנָיו מֵעוֹלָם לֹא כָרַעְתָּ?

קַיִן

אִם כָּכָה לֹא דִבַּרְתִּי? – אִם אִלְּצַנִי אִישׁ לְדַבֵּר?

אֵיךְ אֵפוֹא דַעְתְּךָ אֶת-כֹּל לֹא הִגִּידָה לָךְ מֵרֹאשׁ?

לוּצִיפֶר

אַךְ יֵשׁ שֶׁאֵין כֹּרֵעַ אֵלָיו – וְלִי הוּא יִכְרָע!

קַיִן

וַאֲנִי לֹא אֶכְרַע וְלֹא אֶשְׁתַּחֲוֶה – וִיהִי מִי.

לוּצִיפֶר

וּבְכָל זֹאת עַבְדִּי אַתָּה: אִם אֹתוֹ רַק לֹא תַעֲבוֹד

הֵן לִי בָּזֹאת הָיִיתָ.

קַיִן

בַּמָּה?

לוּצִיפֶר

הֵן הָבִין תָּבִין כָּזֹאת עוֹד מְעַט – וְאַחֲרֵי כֵן.

קַיִן

הוֹרֵנִי אֵפוֹא עַתָּה אֶת תַּעֲלֻמוֹת דְּבַר הֱיוֹתִי.

לוּצִיפֶר

כִּי עַתָּה לֶךְ נָא אַחֲרַי וְאָנֹכִי אוֹלִיכֶךָ.

קַיִן

וְאוּלָם עָלַי לָלֶכֶת לַעֲבוֹד אֶת הָאֲדָמָה,

כִּי פָצִיתִי פִי – –

לוּצִיפֶר

מַה פָּצִיתָ?

קַיִן

לֶאֱסוֹף אֶת רֵאשִׁית בִּכֻּרֵי פְרִי הָאֲדָמָה.

לוּצִיפֶר

לָמָּה?

קַיִן

לְהַקְרִיב קָרְבָּן יַחְדָּו עִם הֶבֶל הַמִּזְבֵּחָה.

לוּצִיפֶר

הַאִם בְּעֶצֶם פִּיךָ לֹא אָמַרְתָּ לִּי כִּי אַתָּה

לֹא כָרַעְתָּ עוֹד מֵעוֹלָם אֶל-זֶה שֶׁעָשָׂה אוֹתְךָ?

קַיִן

כֵּן – אַךְ הִנֵּה חָזְקוּ דִבְרֵי הֶבֶל עָלַי;

שְׁכֶם אַחַד לוֹ עָלַי בַּקָרְבָּן הַזֶּה – וְעָדָה – –

לוּצִיפֶר

לָמָּה עָצַרְתָּ בַּדְּבָרִים?

קַיִן

הִיא אֲחוֹתִי; בְּיוֹם אֶחָד וּבְרֶחֶם אֶחָד רֻקַּמְנוּ;

וְהִיא בִדְמָעוֹת אִלְּצַתְנִי עַד כִּי אֶת-פִּי פָצִיתִי;

לְבִלְתִּי רְאוֹת דִּמְעָתָהּ נָכוֹן אָנֹכִי תָּמִיד

לַעֲשׂוֹת כָּל-דָּבָר וְדָבָר – וְלַעֲבוֹד כֹּל שֶׁתֹּאמַר.

לוּצִיפֶר

הָבָה לֵךְ נָא אַחֲרָי!

קַיִן

הִנֵּנִי.

(עדה באה)

עָדָה

אָחִי, הִנֵּה בָאתִי עַתָּה בַּעֲבוּרֶךָ;

כִּי בָאָה עֵת הַמְּנוּחָה לְהָשִׁיב אֶת נַפְשֵׁנוּ –

וּמְקוֹמְךָ נִפְקֹד נִפְקַד; הֵן אָמְנָם גַּם בַּבֹּקֶר

לְמוֹעֵד עֵת הַמְּלָאכָה נִפְקַד מְקוֹמְךָ בָּנוּ;

וְאוּלָם אֲנִי עָשִׂיתִי תַּחְתֶּיךָ אֶת-הַמְּלָאכָה:

רְאֵה, פִּרְיֵנוּ בָשֵׁל וּמַזְהִיר כְּמוֹ הָאוֹר

אֲשֶׁר עָשָׂה אוֹתוֹ בָּשֵׁל: הָבָה וְלֵךְ נָא עִמִּי.

קַיִן

הַאֻמְנָם טֶרֶם תִּרְאִי?

עָדָה

מַלְאָךְ אָנֹכִי רֹאָה; רַבִּים כָּמוֹהוּ רָאִינוּ:

אִם יֶשְׁנוֹ לוֹקֵחַ חֵלֶק עִמָּנוּ בְּעֵת הַמְּנוּחָה? –

יְהִי נָא בֹאוֹ בָּרוּךְ.

קַיִן

אֲבָל הוּא אֵינֶנּוּ דֹמֶה לַמַּלְאָכִים שֶׁרָאִינוּ.

עָדָה

הַאֻמְנָם אֵפוֹא יֵשׁ עוֹד מַלְאָכִים גַּם אֲחֵרִים?

אַךְ יְהִי נָא בֹאוֹ בָּרוּךְ כְּיֶתֶר הַמַּלְאָכִים

אֲשֶׁר נָשׂא נָשְׂאוּ פָנֵינוּ לִהְיוֹת לְאֹרְחִים לָנוּ –

הֲיֶשְׁנוֹ הוֹלֵךְ עִמָּנוּ?

קַיִן

(אל לוּצִיפֶר)

אִם יֶשְׁךָ הוֹלֵךְ עִמָּנוּ?

לוּצִיפֶר

אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵעִמְּךָ כִּי לִי תִהְיֶה עָתָּה.

קַיִן

הִנְנִי וְאֵלֵךְ עִמּוֹ.

עָדָה

וְאוֹתָנוּ תַעֲזוֹב?

קַיִן

כֵּן.

עָדָה

הֲגַם אוֹתִי?

קַיִן

הוֹי, עָדָה חֶמְדָּתִי!

עָדָה

קָחֵנִי נָא עִמֶּךָ.

לוּצִיפֶר

לֹא, אֵין לָהּ לָלֶכֶת.

עָדָה

מִי אַתָּה כִּי תִתְפָּרֵץ אֶל בֵּין לִשְׁנֵי לְבָבוֹת?

קַיִן

אֱלֹהִים הוּא.

עָדָה

אֵי מִזֶּה יָדַעְתָּ?

קַיִן

כִּי כְדַבֵּר אֱלֹהִים יְדַבֵּר.

עָדָה

גַּם הַנָּחָשׁ כֵּן עָשָׂה, וְכִזֵּב.

לוּצִיפֶר

שָׁגִית, עָדָה! – הַאִם לֹא עֵץ הַדַּעַת הָיָה הָעֵץ?

עָדָה

כֵּן – לְשִׁבְרֵנוּ לָנֶצַח.

לוּצִיפֶר

וְאִם צָרָה הִיא הַדַּעַת – אַךְ כַּזֵּב לֹא כִזֵּב הַנָּחָשׁ;

וְאִם הַשִּׂיא הִשִּׂיא אֶתְכֶם, הֵן הִשִּׂיא רַק עַל-אֱמֶת;

וֶאֱמֶת לְפִי תְכוּנָתָהּ אֵינֶנָּה כִּי אִם טוֹבָה.

עָדָה

וְאוּלָם כֹּל אֲשֶׁר יָדַעְנוּ עַל פִּיהָ לֹא הֵבִיא לָנוּ

זוּלָתִי הוָֹה עַל-הוָֹה וְשֶׁבֶר נוֹסָף עַל-שֶׁבֶר;

נְדוּדִים וְלֵב רַע וָרֹגֶז וַעֲבוֹדָה וְזֵעַת אַפַּיִם;

לֵב יוֹסֵר עַל-מַה שֶּׁהָיָה – וְתִקְוָה אֶל-מַה שֶׁלֹּא יָבֹא.

הוֹי, קַיִן! אַל נָא תֵלֵךְ מִזֶה עִם זֶה הָרוּחַ,

סְבֹל אֶת אֲשֶׁר סָבַלְנוּ וֶאֱהָבֵנִי – הֵן אֹהַבְךָ.

לוּצִיפֶר

הֶאָהַבְתִּו שְׁכֶם אֶחָד עַל אִמֵּךְ וְעַל אָבִיךְ?

עָדָה

כֵּן. הֲיֵשׁ בָּזֶה חֵטְא?

לוּצִיפֶר

עוֹד אָיִן, אַךְ יָבֹא יוֹם וְנֶחְשַׁב לְחֵטְא לְזַרְעֵךְ.

עָדָה

מָה! הֲיִבָּצֵר מִבִּתִּי לְאַהֲבָה אֶת-חֲנוֹךְ אָחִיהָ?

לוּצִיפֶר

לֹא כְאַהֲבָתֵךְ אַתְּ אֶת קַיִן.

עָדָה

הוֹי אֵלִי! הֲיִמָּנְעוּ אֵלֶּה מֵאַהֲבָה אִישׁ אֶת אָחִיו

וְהַחֲיֵה בְּאַהֲבָתָם זֶרַע אֲשֶׁר יֶאֱהַב גַּם הוּא אִישׁ אָחִיו?

אִם לֹא שָׁדַיִם אֵלֶּה הֵינִיקוּם אֶת הֶחָלָב?

וְהוּא, אֲבִיהֶם פֹּה, אִם לֹא בְרֶחֶם אֶחָד

וְאִם לֹא בְמוֹעֵד אֶחָד נוֹלָד עִמִּי יַחְדָּו?

וַאֲנַחְנוּ שְׁנֵינוּ יַחְדָּו לֹא אָהַבְנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו?

וְאִם פָּרִינוּ וְאִם רָבִינוּ, לֹא יָלַדְנוּ אֵפוֹא זֶרַע

אֲשֶׁר יֶאֱהַב אִישׁ אֶת אָחִיו כְּאָהֲבֵנוּ אֲנַחְנוּ אֹתָם?

הוֹי קַיִן! בְּשֵׁם אַהֲבָתִי שֶׁאֹהַבְךָ, אַל נָא תֵלֵךְ

עִם הָרוּחַ הַמַּר הַזֶּה; הוּא לֹא לָנוּ וְלֹא כָמוֹנוּ.

לוּצִיפֶר

הַחֵטְא שֶׁאָמַרְתִּי אֵלַיִךְ, אָנֹכִי לֹא חוֹלַלְתִּיו;

וְלָכֶם אֵינֶנּוּ חֵטְא – לוּ גַם לְחֵטְא יֵחָשֵׁב

לָאֵלֶּה הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם עַל מְקוֹמְכֶם אַחֲרֵי מוּתְכֶם.

עָדָה

אַךְ מַה זֶה אֵפוֹא חֵטְא שֶׁאֵינֶנּוּ חֵטְא לְעַצְמוֹ?

הַאֻמְנָם יֵהָפְכוּ מַעֲשֵׂינוּ לַחֲטָאִים אוֹ לִצְדָקוֹת

עַל פִּי סִבָּה מִחוּץ פַּעַם בְּכֹה וּפַעַם בְּכֹה? –

אִם כֵּן, רַק עֲבָדִים אֲנַחְנוּ לְכָל – –

לוּצִיפֶר

גַּם גְּבֹהִים מִכֶּם לֹא הָיוּ בִּלְתִּי אִם עֲבָדִים:

וְיֵשׁ עוֹד גְּבֹהִים מִכֶּם וּמֵהֶם גַּם שְׁנֵיכֶם יַחְדָּו

שֶׁהָיוּ נַעֲשִׂים גַּם הֵמָּה עֲבָדִים, לוּלֵא הֵבִינוּ

גַּם בַּצַּר לָהֶם לְבַכֵּר לַעֲמוֹד עַל-דַּעַת עַצְּמָם

מֵהִתְמַכֵּר תָּמִיד לַחֲנֻפָה הַמְלֵאָה מְצֻקּוֹת חֲלָקוֹת

וּלְתוֹדָה וְרִנָּה וּתְפִלָּה, כָּל אִישׁ לְטוֹבַת נַפְשׁוֹ,

שֶׁהֵמָּה מִתְפַּלְּלִים תָּמִיד לֵאלֹהִים שֶׁהַכֹּל יָכוֹל,

רַק יַעַן שֶׁהַכֹּל יָכוֹל, וְלֹא מֵאַהֲבָתָם אֹתוֹ,

כִּי אִם מִיִּרְאָה אֹתוֹ וּמִתִּקְוָה לִגְמוּל וְשָׂכָר.

עָדָה

הָאֵל שֶׁהַכֹּל יָכוֹל הוּא אֵל גַּם טוֹב לַכֹּל.

לוּצִיפֶר

הֶהָיָה גַם בָּעֵדֶן אֵל הַטּוֹב לַכֹּל?

עָדָה

הוֹי שָׂטָן! אַל בְּיֹפִי תְנַסֵּנִי; הֵן יָפִיתָ

שִׁבְעָתַיִם מִן הַנָּחָשׁ – וְרַק רְמִיָּה עִמְּךָ כָּמוֹהוּ.

לוּצִיפֶר

רַק אֱמֶת עִמִּי כָּמוֹהוּ. שַׁאֲלִי פִי חַוָּה אִמֵּךְ:

הַאִם לֹא מָצְאָה אֵפוֹא אֶת-הַדַּעַת טוֹב וְרָע?

עָדָה

הוֹי אִמִּי! הַפְּרִי שֶׁאָכַלְתְּ, הוּא הֵבִיא שֹׁאָה עַל זַרְעֵךְ

הַגְּדוֹלָה שִׁבְעִים וְשֶׁבַע מִן הַשֹּׁאָה שֶׁהֵבִיא עָלַיִךְ;

הִנֵּה אַתְּ יְמֵי נְעוּרַיִךְ בִּלִּית בְּגַן הָעֵדֶן

עִם רוּחוֹת טוֹבוֹת וּטְהֹרוֹת וַתִּשְׁלְוִי עִם חֶבְרָתָן;

וְאוּלָם אֲנַחְנוּ, בָּנַיִךְ, טוּב עֵדֶן לֹא יָדַעְנוּ,

וּשְׂעִירִים סֹב סַבֻּנוּ הַמְדַבְּרִים בִּשְׂפַת אֱלֹהִים

וּמְנַסִּים יוֹם יוֹם אוֹתָנוּ, בְּשַׁגָּם רוּחֵנוּ בָנוּ

מַמְרֶה עִמָּנוּ תָּמִיד וּמִתְהַלֵּךְ רַק בִּגְדֹלוֹת –

כְּכֹל שֶׁעָשָׂה הַנָּחָשׁ גַּם לָךְ בְּעוֹדֵךְ שְׁלֵוָה

וּבְעוֹדֵךְ תַּמָּה וּטְהֹרָה וְרוּחֵךְ מְלֵאָה נַחַת.

לֹא אוּכַל לַעֲנוֹת דָּבָר אֶת יְצוּר אַלְמָוֶת זֶה

הָעוֹמֵד פֹּה לְפָנַי; לֹא אוּכַל לְתַעֵב אֹתוֹ;

בְּיִרְאָה המְלֵאָה עֲדָנִים אֶרְאֵהוּ וְאַבִּיט אֵלָיו,

וְנוּס מִפָּנָיו לֹא אוּכַל: בְּעֵינָיו יוֹשֶׁבֶת חֶמְדָּה

שֶׁתֶּאֱסוֹר עֵינַי הָרֹעֲדוֹת וְתִקְשׁוֹר אֹתָן אֶל עֵינָיו;

לִבִּי יִתְפָּעֵם מְאֹד; אֶחֱרַד, וְעִם כָּל אֵלֶּה

אֶמָּשֵׁךְ הָלֹךְ וְהִמָּשֵׁךְ, הָלֹךְ וְהִמָּשֵׁךְ אֵלָיו: –

קַיִן – קַיִן – הַצִּילָה אַתָּה אֹתִי מִיָּדוֹ!

קַיִן

לָמָּה תִירְאִי, עָדָה? וְזֶה רוּחַ רָע אֵינֶנּוּ.

עָדָה

אֵינֶנּוּ אֲדֹנָי אֱלֹהִים – גַּם מִבְּנֵי אֱלֹהִים אֵינֶנּוּ:

רָאִיתִי כְרוּבִים וּשְׂרָפִים; לֹא כְמַרְאֵיהֶם מַרְאֵהוּ.

קַיִן

יֵשׁ רוּחוֹת גְּבֹהִים מֵהֵמָּה – וְהֵם הֲלֹא אֶרְאֶלִּים.

לוּצִיפֶר

וּגְבֹהִים יֵשׁ וְנִשָּׂאִים גַּם מֵאֶרְאֶלִּים אֵלֶּה.

עָדָה

כִּדְבָרֶיךָ כֵּן הוּא – וְאוּלָם מְבֹרָכִים מֵהֵמָּה אֵינָם.

לוּצִיפֶר

אִם לְעַבְדֻּת תִּקָּרֵא בְרָכָה – כִּי אָז, כִּדְבָרֵךְ, אָיִן.

עָדָה

שָׁמֹעַ שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים: הַשָּׂרָף אֹהֵב הַרְבֵּה –

וְהַכְּרוּב יוֹדֵעַ הַרְבֵּה – כִּי עַל כֵּן אָמַרְתִּי: אֵין זֹאת,

רַק כְּרוּב הָרוּחַ הַזֶּה – וְלָכֵן אֵינֶנּוּ אֹהֵב.

לוּצִיפֶר

וְאִם דַּעַת הַרְבֵּה יַשְׁמִיד וִיכַבֶּה כָּל-אַהֲבָה,

מַה מִּשְׁפַּט אֱלֹהִים זֶה אֵפוֹא, אֲשֶׁר יָכֹל לֹא תוּכָלוּ

לְהוֹסִיף לְאַהֲבָה אֹתוֹ אִם אֹתוֹ רַק תֵּדָעוּ?

אִם הַכְּרוּב הַיּוֹדֵעַ כֹּל אֵין חֵלֶק לוֹ בָּאַהֲבָה,

אָז אַהֲבַת הַשָּׂרָף אֵינָהּ בִּלְתִּי אִם חֹסֶר-דַּעַת:

שְׁנֵי אֵלֶּה לֹא יִתְחַבְּרוּ; כִּי כֵן יוֹכִיחַ הָעֹנֶשׁ

אֲשֶׁר נֶעֶנְשׁוּ אֲבוֹתֵיכֶם עַל דְּבַר הֲזִידָם לַעֲשׂוֹת.

בַּחֲרוּ לָכֶם אֵפוֹא בֵּין הָאַהֲבָה וּבֵין הַדָּעַת –

בְּחִירָה אַחֶרֶת אָיִן; אֲבִיכֶם בָּחַר חֶלְקוֹ

זֶה כְבָר; וְהִנּוֹ עוֹבֵד אֱלֹהָיו, וְרַק מִיִּרְאָה.

עָדָה

הוֹי קַיִן! בְּחַר אַהֲבָה.

קַיִן

הָאַהֲבָה אֵלַיִךְ, עָדָה, בָּהּ לֹא אֶבְחַר עוֹד –

בְּהִוָּלְדִי נוֹלְדָה עִמִּי – וְזוּלָתֵךְ לֹא אֹהַב דָּבָר.

עָדָה

וְאֶת אֲבוֹתֵינוּ?

קַיִן

הֶאָהֲבוּ אֹתָנוּ הֵמָּה בְּאָכְלָם מִן הָעֵץ,

וְאָנוּ גָּרשׁ גֹּרַשְׁנוּ כֻלָּנוּ מִן הָעֵדֶן?

עָדָה

עוֹד טֶרֶם אָז נוֹלַדְנוּ – וְאִלּוּ גַם הָיִינוּ,

הַאִם לֹא נֶאֱהַב אֹתָם וְאֶת בָּנֵינוּ, קַיִן?

קַיִן

הוֹי חֲנוֹךְ בְּנִי הַקָּטָן! וַאֲחוֹתוֹ נִלְעֶגֶת-לָשׁוֹן!

לוּ כִמְעַט יָדַעְתִּי כִּי הֵמָּה יִהְיוּ שְׁלֵוִים,

אָז אוּלַי עוֹד אָמַרְתִּי: אֶשְׁכְּחָה כָּל-הַנַּעֲשֶׂה – –

אַךְ זֹאת הֵן לֹא תִשָּׁכַח בִּשְׁלשֶׁת אַלְפֵי דֹרוֹת!

לֹא יְכַבֵּד אִישׁ עַד עוֹלָם זִכְרוֹן אִישׁ וְאִשָּׁה

אֲשֶׁר זָרְעוּ בְּיוֹם אֶחָד אֶת זֶרַע כָּל-הָרָעָה

עִם זֶרַע אָדָם יַחַד לְדֹרוֹתָיו לְעוֹלָם וָעֶד!

הֵם אָכְלוּ מִן הָעֵץ אֲשֶׁר דַּעַת בּוֹ וַחֲטָאָה –

וְלֹא אָמְרוּ דַי לֶעָמָל אֲשֶׁר מָצֹא מָצָא אֹתָם,

כִּי עוֹד הוֹלִידוּ אֹתִי – וְגַם אֹתָךְ – וְאֶת כָּל אֵלֶּה

הַמְּעַטִּים הַחַיִּים עַתָּה, וְאֶת הֶהָמוֹן הָרַב וְהַגָּדוֹל

וְאֶת אֶלֶף אַלְפֵי הָאֲלָפִים וְכָל רִבֹּא רִבְבוֹת הָרְבָבָה

חִסְרֵי כָל מִנְיָן וְמִדָּה וְחִדְּלֵי כָל מִסְפָּר וָקֶצֶב

אֲשֶׁר יִהְיוּ עוֹד אַחֲרֵינוּ, לְבַעֲבוּר נָחֲלָם הָרָעָה

אֲשֶׁר תִּגְדַּל עוֹד וְתִרְבֶּה גַם הִיא עִם רֹב הַיָּמִים! –

וְעָלַי הֱיוֹת לְאָב לִיצוּרִים אֲשֶׁר כָּאֵלֶּה!

הֵן יָפְיֵךְ אַתְּ וְאַהֲבָתֵךְ – וְאַהֲבָתִי אֲנִי וּמְשׂוֹשִׂי,

וְכָל רֶגַע נֶחְמָד וְטוֹב, וְכָל שָׁעָה טוֹבָה וּמְתוּקָה,

וְכָל שֶׁנַּחְמוֹד בְּבָנֵינוּ, וְגַם בָּנוּ בְּעֶצֶם נַפְשֵׁנוּ,

כָּל אֵלֶּה הֵן יַצְעִידוּ, גַּם אֹתָם גַּם אֹתָנוּ,

בְּקֶרֶב שָׁנִים מְעַטּוֹת הַמְלֵאוֹת חֵטְא וּמַכְאוֹב –

(רַק מְעַטּוֹת הֵן, וְאוּלָם מְלֵאוֹת תָּמִיד צָרָה,

וְרַק שֶׁיֵּשׁ לִרְגָעִים כִּי נִמְצָא בָהֵן אַף נַחַת)

אֶל הַמָּוֶת – הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר מָה הוּא לֹא יָדַעְנוּ!

רַק אֵין זֹאת כִּי לֹא מִלֵּא הָעֵץ הַהוּא תִּקְוָתָם

אֲשֶׁר קִוּוּ הֵם מִמֶּנּוּ: – אִם חָטְאוּ אֶת חַטָּאתָם,

כִּי עַתָּה עַל-הַמְּעַט הָיָה לָהֶם לָדַעַת

אֶת אוֹצְרוֹת כָּל הַדַּעַת – וְגַם אֶת סוֹד הַמָּוֶת.

וּמַה זֶּה הֵמָּה יוֹדְעִים? – הֵן רַק כִּי הֵם אֻמְלָלִים.

הַפְּרִי וְנָחָשׁ דְּרוּשִׁים לְהוֹרוֹת כָּזֹאת אֹתָנוּ?

עָדָה

אֲנִי אֵינֶנִּי אֻמְלָלָה, קַיִן, וְלוּ שָׁלַוְתָּ – –

קַיִן

שְׁלִי לָךְ אֵפוֹא לְבַדֵּךְ – אָנֹכִי אֵין לִי דָּבָר

עִם שַׁלְוָה זֹה שֶׁתַּשְׁכִּיל אֹתִי וְאֶת כָּל בֵּיתִי.

עָדָה

לְבַדִּי אֲנִי לֹא אוּכַל וְלֹא אֶחְפֹּץ לִהְיוֹת שְׁלֵוָה:

וְרַק עִם אֵלֶּה יַחְדָּו מִסָּבִיב פֹּה, אָמַרְתִּי,

יָכֹלְתִּי לִהְיוֹת שְׁלֵוָה, גַּם לְנֹכַח פְּנֵי הַמָּוֶת

אֲשֶׁר, עֵקֶב לֹא יְדַעְתִּיו, לֹא יִהְיֶה לִי לַחֲרָדָה,

אִם אָמְנָם הוּא עֲרָפֶל אֲשֶׁר הוֹד וּמוֹרָא עִמּוֹ –

לוּ אֶשְׁפּוֹט עַל אֹדוֹתָיו לְפִי כֹל שֶׁשָּׁמָעְתִּי.

לוּצִיפֶר

וּלְבַדֵּךְ, אַתְּ אוֹמֶרֶת, לֹא תוּכְלִי לִהְיוֹת שְׁלֵוָה?

עָדָה

לְבַדִּי, אֵלִי, אֵלִי! מִי יוּכַל לִהְיוֹת שָׁלֵו

כָּל-עוֹדוֹ גַלְמוּד וּבָדָד, אוֹ מִי זֶה טוֹב וְיָשָׁר?

הֵן בְּדִידוּתִי הָיִיתִי חוֹשְׁבָה לְנַפְשִׁי כְמוֹ חַטָּאָה,

אִם לֹא שֶׁקִּוְּתָה נַפְשִׁי כִּי אַבִּיט עַד מְהֵרָה

אֶת אָחִי, הוּא גַם אָחִיו, וּבָנֵינוּ וַאֲבוֹתֵינוּ.

לוּצִיפֶר

וְאוּלָם הֵן גַּם אֵלֵךְ רַק בָּדָד הוּא וְגַלְמוּד;

הֲשָׁלֵו הוּא גַם הוּא וְטוֹב בִּהְיוֹתוֹ בָדָד?

עָדָה

לֹא בָדָד הוּא וְגַלְמוּד, הֵן עִמּוֹ כָּל-מַלְאָכָיו,

וּלְפָנָיו בְּנֵי תְמוּתָה, לְבַעֲבוּר הֵיטִיב עִמָּם,

וְהוּא מִתְעַנֵּג תָּמִיד מִדֵּי עֲשׂוֹתוֹ עֹנֶג;

מַה-יִּתֵּן לְנֶפֶשׁ עֹנֶג יוֹתֵר מֵהָבִיא עֹנֶג?

לוּצִיפֶר

שַׁאֲלִי אָבִיךְ הַמְּגֹרָשׁ מֵעֵדֶן זֶה לֹא כַבִּיר;

אוֹ שַׁאֲלִי בְּנוֹ בְכֹרוֹ: שַׁאֲלִי אֶת לִבֵּךְ עַצְמֵךְ;

הֵן לִבֵּךְ לֹא יָנוּחַ.

עָדָה

אוֹי לִי! לֹא! וְאַתָּה – הֲמִשָּׁמַיִם אַתָּה?

לוּצִיפֶר

אִם לֹא מִשָּׁם אָנֹכִי, אָז שַׁאֲלִי נָא לָזֹאת

אֶת יוֹצֵר כָּל הַטּוֹב (אֲשֶׁר מָלֵא פִיךְ תְּהִלָּתוֹ),

הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, הַטּוֹב וּמֵיטִיב לַכֹּל,

אֲשֶׁר יָצַר אֶת הַחַיִּים וְאֶת-כֹּל שֶׁנְּשָׁמָה בְאַפּוֹ;

כִּי סוֹדוֹ הוּא לָעַד אֲשֶׁר הַסְתֵּר יַסְתִּירֶנּוּ.

וְלָנוּ לָשֵׂאת וְלִסְבּוֹל – וְגַם יֵשׁ אֲחָדִים בָּנוּ

אֲשֶׁר הִמְרוּ וַיַּקְשׁוּ עָרְפָּם וַיֵּלְכוּ עִמּוֹ בְּקֶרִי,

אֲבָל שְׂרָפָיו יֹאמְרוּ לָנוּ: לַשָּׁוְא כָּל-אֵלֶּה יַחַד.

אַךְ הִנֵּה טוֹב לְנַסּוֹת, אִם יֵשׁ שֶׁרָאֹה נִרְאֶה

כִּי בִלְתִּי הַנִּסָּיוֹן לֹא יִיטַב לָנוּ יוֹתֵר:

יֵשׁ חָכְמָה בְּקֶרֶב רוּחַ, וְהִיא גַם תָּבִיא אוֹתוֹ

בְּאַחֲרִיתוֹ אֶל אֹרַח יָשָׁר, כְּמוֹ בְּחֶשְׁכַת תְּכֵלֶת

זֹאת עֵינְכֶם, צְעִירֵי אָדָם, תֵּאוֹר לְפֶתַע פִּתְאֹם

לְנֹגַהּ בְּרַק הַכּוֹכָב הַשּׁוֹמֵר מוֹצָאֵי בֹקֶר

וְהוֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם בְּאוֹרוֹ וּפֹתֵחַ שַׁעֲרֵי יוֹם.

עָדָה

מַה יָּפֶה הַכּוֹכָב הַהוּא; אֲהַבְתִּיו בַּעֲבוּר יָפְיוֹ.

לוּצִיפֶר

לָמָּה לֹא תַעַבְדִיהוּ?

עָדָה

אָבִינוּ רַק אֶת-זֶה שֶׁלֹּא-יֵרָאֶה יַעֲבוֹד.

לוּצִיפֶר

אַךְ הֵן רַק מַה-שֶּׁנִּרְאָה וַחֲמוּדוֹ הֵם הָעֵדוּת

עַל זֶה שֶׁלֹּא-יֵרָאֶה; הַכּוֹכָב הַמַּזְהִיר הַלָּז

הוּא הוּא הַמּוֹצִיא וּמֵבִיא אֶת צִבְאוֹת הַשָּׁמַיִם.

עָדָה

אָבִינוּ יֹאמַר לָנוּ כִּי רָאָה פָנִים אֶל פָּנִים

אֶת אֵל זֶה אֲשֶׁר עָשָׂה אוֹתוֹ וְאֶת אִמֵּנוּ.

לוּצִיפֶר

הַרְאִיתִיו גַּם אַתְּ?

עָדָה

כֵּן – בְּמִפְעָלָיו.

לוּצִיפֶר

וְאוּלָם בְּעֶצֶם צַלְמוֹ?

עָדָה

לֹא – רַק בְּאָבִי אֲשֶׁר בְּצֶלֶם אֱלֹהִים הוּא עָשׂוּי;

אוֹ בְמַלְאָכָיו רְאִיתִיו הַדֹּמִים גַּם אֵלֶיךָ –

וְרַק מַזְהִירִים יוֹתֵר, אִם אָמְנָם אֵינָם יָפִים

וְלֹא עֲצוּמִים הֵם כָּמוֹךָ בְּתַבְנִיתָם וּבְמַרְאֵיהֶם:

דִּמְיֹנָם כְּשֶׁמֶשׁ מַחֲרִישׁ הַמֵּאִיר בְּאוֹר צָהֳרָיִם,

וְאוּלָם מַרְאֶיךָ אַתָּה כְּמַרְאֵה עֶצֶם הַלַּיְלָה,

אֲשֶׁר עָבִים אֲרֻכּוֹת וּלְבָנוֹת תִּדְבַּקְנָה לָאַרְגָּמָן

הַכֵּהֶה בְמַרְאֵה נָגְהוֹ, וְכוֹכָבִים לָרֹב יְיַפּוּ

אֶת מְלֹא הַכִּפָּה הַנִּפְלָאָה הַמְלֵאָה תַּעֲלֻמּוֹת נֶצַח

וּמְלֵאָה צִבְאוֹת עוֹלָם, וּמַרְאֵיהֶם כְּמַרְאֵה שְׁמָשׁוֹת;

מַה-יָּפִים הֵם וְנָאֲוִים, מֶה עָצוּם וְרַב מִסְפָּרָם;

לֹא יַכּוּ בְעִוָּרוֹן עַיִן, וַאֲלֵיהֶם כָּל-לֵב יִמְשֹׁכוּ,

כִּי עַל-כֵּן בִּדְמָעוֹת יְמַלְּאוּ אֶת עֵינַי בִּרְאוֹתִי אֹתָם,

וְגַם אַתָּה כְמוֹהֶם תַּעֲשֶׂה: תְּמַלֵּא בִדְמָעוֹת עֵינָי.

מַרְאֶיךָ כְּמַרְאֵה אֻמְלָל: חֲמָל-נָא וְאַל תַּעֲשֵׂנוּ

גַּם אָנוּ פֹה אֻמְלָלִים, אָז אֶבְכֶּה לְךָ וְאָנוּד.

לוּצִיפֶר

אוֹיָה! הַדְּמָעוֹת הָאֵלֶּה! לוּ רָאִית וְלוּ יָדַעַתְּ

אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל וְהָרָחָב אֲשֶׁר יִשָּׁפֵךְ עוֹד וְעוֹד– –

עָדָה

מֵעֵינָי?

לוּצִיפֶר

מֵעֵינֵי כֹל.

עָדָה

מִי זֶה כֹל?

לוּצִיפֶר

כָּל אֶלֶף אַלְפֵי הָאֲלָפִים – כָּל רִבֹּא רִבְבוֹת הָרְבָבָה –

אֲשֶׁר יְמַלְּאוּ פְּנֵי הָאֲדָמָה – וַאֲשֶׁר תֵּשַׁם מֵהֶם הָאֲדָמָה –

וַאֲשֶׁר יְמַלְאוּ עַד אֶפֶס מָקוֹם אֶת הַשְּׁאוֹל, וַאֲשֶׁר כֻּלָּם,

כֻּלָּם מֵחֵיקֵךְ יֵצֵאוּ.

עָדָה

הוֹי קַיִן, רַק מְקַלֵּל הָרוּחַ הַזֶּה אֹתָנוּ.

קַיִן

הַנִּיחִי לוֹ לְדַבֵּר; אָנֹכִי אַחֲרָיו אֵלֵךְ.

עָדָה

אָנָּה?

לוּצִיפֶר

עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר מִשָּׁם יָשׁוּב אַחֲרֵי שָׁעָה;

אַךְ בַּשָּׁעָה הַזֹּאת יַבִּיט מַעֲשֵׂי יָמִים רַבִּים.

עָדָה

אֵיךְ תִּהְיֶה כָּזֹאת?

לוּצִיפֶר

הַאִם הַבֹּרֵא אֶתְכֶם לֹא עָשָׂה מִנּוֹשָׁנוֹת

אֶת-עוֹלָם הֶחָדָשׁ הַזֶּה בְּקֶרֶב יָמִים מְעַטִּים?

וַאֲנִי, הָעוֹזֵר אַחֲרָיו בִּמְלַאכְתּוֹ זֹאת, לֹא אוּכַל

לְהַרְאוֹתְכֶם בַּשָּׁעָה הָאַחַת אֶת-כֹּל שֶׁאֵל הַזֶּה

עֹשֶׂה בְיָמִים רַבִּים וּמְכַלֶּה בְּיָמִים מְעַטִּים?

קַיִן

לְכָה וְנֵלְכָה.

עָדָה

הֲשׁוֹב יָשׁוּב בֶּאֱמֶת בְּקֶרֶב שָׁעָה אֶחָת?

לוּצִיפֶר

יָשׁוּב. מִחוּץ לִזְמָן אָנוּ וּמַעֲשֵׂינוּ עוֹמְדִים,

וּשְׁנוֹת נֶצַח אָנוּ לֹחֲצִים אֶל תּוֹךְ הַשָּׁעָה הָאַחַת.

וּמַאֲרִיכִים שָׁעָה אַחַת לַעֲשׂוֹתָהּ לִשְׁנוֹת נֶצַח;

אֵין אָנוּ שֹׁאֲפִים רוּחַ עַל-פִּי מִדַּת בְּנֵי הָאָדָם –

אַךְ זֶה הוּא סוֹד כָּמוּס. קַיִן, לֵךְ נָא עִמִּי.

עָדָה

הֲיָשׁוּב?

לוּצִיפֶר

כֵּן, אִשָּׁה! הוּא הָאֶחָד מִכָּל-אָדָם עַל הָאָרֶץ

אֲשֶׁר שׁוֹב יָשׁוּב שֵׁנִית מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֵלַיִךְ²,

לְבַעֲבוּר יְחַיֶּה זֶרַע וְהוֹשִׁיב אֶת הָאֲדָמָה

וְאֶת הַמָּקוֹם הַלָּז גַּם הוּא, הָרֵיקִים וּמְחַכִּים אֵלָיו!

עַד עַתָּה הֵן כִּמְעַט עוֹד רֵיקִים הֵם מִיּוֹשְׁבִים.

עָדָה

וְאַתָּה אַיֵּה יוֹשֵׁב?

לוּצִיפֶר

מִקְּצֵה הַמֶּרְחָב עַד קָצֵהוּ, כִּי אַיֵּה אֵיפֹה אֵשֵׁב?

בִּמְקוֹם שָׁם אֵלֵךְ יוֹשֵׁב, אוֹ אֱלֹהַיִךְ – שָׁם גַּם אָנִי:

עִמִּי יְחַלֵּק יַחְדָּו כָּל דָּבָר וְיֵשׁ וְנִמְצָא;

אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַמָּוֶת – אֶת הַזְּמָן וְאֶת הַנֶּצַח –

אֶת שָׁמָיו אֲשֶׁר מִמַּעַל וְאֶת אַרְצוֹ אֲשֶׁר מִתַּחַת –

וְאֵת אֵינוֹ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְרַק מָעוֹן הוּא לָאֵלֶּה

אֲשֶׁר יָשְׁבוּ שָׁם לְפָנִים אוֹ יֵשְׁבוּ שָׁם בְּאַחֲרִיתָם –

זֶה הוּא מְקוֹמִי אָנִי! עִמּוֹ אֲחַלֵּק מְקוֹמוֹ,

וְלִי עוֹד יֵשׁ מֶמְשָׁלָה אֲשֶׁר שָׁמָּה הוּא אֵינֶנּוּ.

הֵן אִלּוּ לֹא הָיִיתִי אֵת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֵלַיִךְ,

הֲיָכֹל יָכֹלְתִּי אֵפוֹא לַעֲמוֹד פֹּה לְפָנַיִךְ?

הֵן מַלְאָכָיו יַבִּיטוּ בָנוּ –

עָדָה

גַּם בְּדַבֵּר הַנָּחָשׁ הַיָּפֶה אֶל אִמֵּנוּ הֵם הִבִּיטוּ.

לוּצִיפֶר

קַיִן! הֲלֹא שָׁמַעְתָּ. אִם צָמֵא אַתָּה לָדַעַת,

אָנֹכִי אָנֹכִי אַשְׁקִיט צִמְאוֹנְךָ זֶה לָדַעַת;

לֹא אֲהַלֵּל אֵלֶיךָ פְּרִי אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ לְאָכְלָה,

וַאֲשֶׁר גָּזֹל יִגְזוֹל מִמְּךָ אַף אֶת יֶתֶר מְעַט הַטּוֹבָה

שֶׁהוֹתִיר עוֹד לְךָ מַכְנִיעֶךָ. לֶךְ נָא אַחֲרָי.

קַיִן

הֵן דִּבַּרְתִּי כֵן, הָרוּחַ.

(לוציפר וקין הולכים)

עָדָה

(הולכת אחריהם וקוראת)

קַיִן! אָחִי! קַיִן!

מַשָּׂא שֵׁנִי

מַעֲרָכָה רִאשׁוֹנָה

התהום במרחב

קַיִן

עַל בָּמֳתֵי רוּחַ אֶדְרוֹךְ וְלֹא אֶפּוֹל; וְאוּלָם

יָרֵאתִי פֶּן אֶפֹּל.

לוּצִיפֶר

בְּטַח בִּי וּבִכְנָפָיו יִשָּׂא לָבֶטַח אוֹתְךָ

הָרוּחַ שֶׁאָנֹכִי אָנֹכִי בוֹ הַמּוֹשֵׁל.

קַיִן

הַאוּכַל לַעֲשׂוֹת כָּכָה וְלֹא אֶחֱטָא לֵאלֹהִים?

לוּצִיפֶר

תַּאֲמֵן – וְלֹא תִפֹּל! אַל תַּאֲמֵן – וְתִסָּפֶה!

כֵּן הָיָה דֹבֵר אֵלֶיךָ אֱלֹהֶיךָ זֶה הָאַחֵר

אֲשֶׁר יִקְרָא לִי שֵׁד מַשְׁחִית בְּאָזְנֵי כָל מַלְאָכָיו;

וְהֵם בְּשֵׁם זֶה יִקְרְאוּ לִבְרוּאִים נַעֲנִים וּשְׁפָלִים

שֶׁהֵם, מִבִּלְתִּי הֲבִינָם הַיּוֹצֵא מִגְּבוּל חוּשֵׁיהֶם,

יַעֲרִיצוּ רַק הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תִּצַּלְנָה אָזְנֵיהֶם לְשִׁמְעָם,

וְיֹאמְרוּ רַע וָטוֹב לְכֹל אֲשֶׁר יַחְשְׁבוּ בְּאִוַּלְתָּם

כִּי רַע הוּא אוֹ טוֹב. לֹא אֶחְפּוֹץ בְּעֵדָה כָזֹאת:

אִם יֶשְׁךָ עוֹבֵד אֹתִי וְאִם אֵינְךָ עוֹבֵד אֹתִי,

הָעוֹלָמוֹת רָאֹה תִרְאֶה מִחוּץ לְעוֹלָמְךָ הַקָּטָן,

וּסְפֵקוֹת לֹא אֶטַּע בְּלִבְּךָ לִהְיוֹת לְךָ לִמְצֻקּוֹת

לְמַרְאֵה כָל-הַדְּבָרִים מִחוּץ לְחַיֶּיךָ הַדַּלִּים,

וְלֹא אַכְבִּיד עָלֶיךָ יָדִי לְהָצִיק לְךָ גַּם אָנִי.

כִּי יָבוֹא יוֹם וְאִישׁ הַנִּשָּׂא עַל נִטְפֵי מַיִם

יֹאמַר לְאָחִיו: “בְּטַח בִּי, וְהִתְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי הַמַּיִם”,

וְהָאִישׁ הַהוּא יִתְהַלֵּךְ לָבֶטַח עַל פְּנֵי הַגַּלִּים.

וַאֲנִי לֹא אֹמַר “בְּטַח בִּי”, לִהְיוֹת לְךָ הַדְּבָרִים

לְחֻקָּה בֵּינִי וּבֵינְךָ, חֻקָּה וְלֹא תֵעָבֵר,

לֵאמֹר לְךָ כִּי בָהּ, רַק בָּהּ תְּשׁוּעָתְךָ תְּלוּיָה;

וְרַק בַּאֲשֶׁר אָעוּף עוּף נָא עִמִּי יַחְדָּו

דֶּרֶךְ הַתְּהוֹמוֹת הָאֵלֶּה, וְאָנֹכִי אַרְאֶה אֹתְךָ

אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אַתָּה לֹא תוּכַל כַּחֵשׁ בָּמוֹ,

אֶת-דִּבְרֵי יְמֵי כָל-עָבַר וְאֶת-דִּבְרֵי יְמֵי הַהֹוֶה

וְאֶת-דִּבְרֵי יְמֵי עֲתִידוֹת הָעוֹלָמוֹת אֲשֶׁר יִהְיוּ.

קַיִן

הוֹי אֵל, אוֹ שֵׁד, אוֹ גַם הֱיֵה אֵת אֲשֶׁר תִּהְיֶה,

הֲזֹאת שָׁם אַדְמָתֵנוּ?

לוּצִיפֶר

הֲטֶרֶם תַּכִּיר הֶעָפָר אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ אָבִיךָ נוֹצַר?

קַיִן

הֲיִתָּכֵן כִּי הוּא זֶה? אִם שָׁם הַטַּבַּעַת הַקְּטַנָּה

אֲשֶׁר עֵינָהּ כְּעֵין הַתְּכֵלֶת וּמְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הָרוּחַ,

וְסָבִיב לָהּ כְּגַלְגַּל, הַקָּטָן מִמֶּנָּה הַרְבֵּה

וְדֹמֶה לָאוֹר הַמֵּאִיר אֶת הַלַּיְלָה בְּאַרְצֵנוּ אָנוּ,

הֲזֶה הוּא עֵדֶן גַּנֵּנוּ? וְהַחוֹמָה אַיֵּה אֵיפֹה

אֲשֶׁר הָיְתָה לּוֹ מִסָּבִיב? וְשׁוֹמְרָיו אַיֵּה אֵיפֹה?

לוּצִיפֶר

הַרְאֵנִי נָא הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תֹּאמַר: שָׁם הָעֵדֶן.

קַיִן

אֵיךְ אוּכַל? הֵן אֲנַחְנוּ כְּקַרְנֵי שֶׁמֶשׁ נָעוּף,

וְהַמָּקוֹם הַהוּא, בְּעוּפֵנוּ, יִקְטַן הָלֹךְ וְקָטֹן

וְיִמְעַט הָלֹךְ וּמְעַט, וְכַאֲשֶׁר יִקְטַן וְכַאֲשֶׁר יִמְעַט

כֵּן תִּגְדַּל מַחֲגֹרֶת אוֹרוֹ וְתֵלֵךְ הָלֹךְ וְגָדוֹל,

וְדִמְיוֹנוֹ כְּאוֹר הַמָּאוֹר אֲשֶׁר חֲשַׁבְתִּיו לְמָאוֹר עָגוֹל

בִּרְאוֹתִי אֹתוֹ מֵרָחוֹק בְּעוֹדִי בִּגְבוּל הָעֵדֶן,

וְדִמִּיתִי כִּי הוּא הֶעָגוֹל מִכָּל כּוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם;

וְעַתָּה הִנֵּה אֶחְשׁוֹב: הַמְּאוֹרֹת הָהֵם גַּם שְׁנֵיהֶם

יִסְתַּפְּחוּ פֹה גַם הֵם, מִדֵּי שֶׁנַּרְחִיק מֵהֵמָּה,

אֶל צְבָא הַכּוֹכָבִים סָבִיב אֲשֶׁר אֵין לָהֶם מִסְפָּר וָקֶצֶב,

שֶׁהֵם, מִדֵּי עוּפֵנוּ הָלֹךְ וְהַרְחֵק מֵהֵמָּה,

יַגְדִּילוּ מִסְפַּר צְבָאָם לְאַלְפֵי רִבּוֹא רְבָבוֹת.

לוּצִיפֶר

וְלוּ יִהְיֶה כִּי יֵשׁ עוֹלָמוֹת הַגְּדוֹלִים הַרְבֵּה יֶתֶר

מֵעוֹלָמְךָ פֹּה מִתַּחַת, וִיצֻרִים יוֹשְׁבִים שָׁמָּה

הַנַּעֲלִים הַרְבֵּה יֶתֶר עַל הַיְצֻרִים בְּעוֹלָמֶךָ,

וּמִסְפָּרָם רַב וְעָצוּם שִׁבְעָתַיִם מִן הֶעָפָר

עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הַדַּלָּה אֲשֶׁר שָׁם לְךָ מִתַּחַת, –

אַף אִלּוּ הֶעָפָר יִרְבֶּה אֶלֶף פְּעָמִים כָּכָה

וְחָיֹה יִחְיֶה כֻּלּוֹ, – וְרַק קֵץ כָּל אֵלֶּה יִהְיֶה

לִגְוֹעַ וּלְהֵעָנוֹת, מָה אָז הָיִיתָ חשֵׁב?

קַיִן

כִּי אָז הָיִיתִי גֵא עַל מַחֲשָׁבָה גְדוֹלָה כָּזֹאת

שֶׁתָּכִיל דְּבָרִים כָּאֵלֶּה וְתַשִּׂיג אֶת כָּל זֹאת.

לוּצִיפֶר

אַךְ לוּ הַמַּחֲשָׁבָה הַגְּדוֹלָה וְהָרָמָה וְהַנִּשְׂגָּבָה הַזֹּאת

מְחֻבָּרָה תִהְיֶה אֶל חֹמֶר כְּעֶבֶד אֶל אֲדוֹנוֹ,

וְדַעַת דְּבָרִים כָּאֵלֶּה, אוֹ הַתְּשׁוּקָה לִדְבָרִים כָּאֵלֶּה

אוֹ לְנַעֲלִים גַּם עַל אֵלֶּה, אֲסוּרִים וּקְשׁוּרִים יִהְיוּ

אֶל צְרָכִים נִבְזִים וּשְׁפָלִים, נֶאֱלָחִים וּמְתֹעָבִים כֻּלָּם;

וְאִלּוּ גַם הַנֶּחְמָד וְהַמָּתוֹק מִתַּעֲנֻגֶיךָ

יְהִי רַק שִׁפְלוּת מְתוּקָה אוֹ תַרְמִית בְּזוּיָה וּשְׁפָלָה,

לְעוֹרֵר גִּידֵי בְשָׂרְךָ וְלִקְסָם-לְךָ כָּל כָּזָב

רַק אַךְ לְבַעֲבוּר הוֹלִידְךָ גוּפִים וּנְשָׁמוֹת חֲדָשִׁים

אֲשֶׁר זֶה-גּוֹרָלָם יִהְיֶה לִהְיוֹת חַלָּשִׁים כֻּלָּם,

וַאֲשֶׁר הַמְעַט מֵהֵמָּה רַק רֶגַע יִשְׁלוּ – –

קַיִן

הָרוּחַ! לֹא אֶדַע קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה עַל דְּבָר הַמָּוֶת,

וְרַק שֶׁנּוֹרָא הוּא וַאֲשֶׁר אֲבוֹתַי יֹאמְרוּ עָלָיו

כִּי נַחֲלָה הוּא נוֹרָאָה אֲשֶׁר הֵם הִנְחִילוּ אֹתִי

בְּהַנְחִילָם אֹתִי אַחֲרֵיהֶם אֶת חַיַּי אֵלֶּה פֹה,

שֶׁהֵם גַּם הֵמָּה אֵינָם – לוּ אֶשְׁפּוֹט לְפִי הַנִּסְיוֹנוֹת

אֲשֶׁר קָנִיתִי לִי עַד עַתָּה – נַחֲלָה טוֹבָה וּשְׁלֵוָה.

אַךְ הָרוּחַ! אִם אֱמֶת נָכוֹן כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ

(וַאֲנִי אֶת צוֹק נְבוּאַת הָאֱמֶת הַזֹּאת הֵן אָחוּשׁ),

כִּי עַתָּה תְּנֵנִי לָמוּת: כִּי הוֹלִיד זֶרַע חַיִּים

הַהוֹלֵךְ לִרְאוֹת עָמָל וּתְלָאָה שָׁנִים הַרְבֵּה

וְאַחַר מוֹת יָמוּתוּ, הֵחָשֵׁב תֵּחָשֵׁב בְּעֵינַי

כִּזְרוֹעַ זֶרַע מָוֶת וְהוֹלִיד רֶצַח חָדָשׁ.

לוּצִיפֶר

לֹא תוּכַל לָמוּת כָּלִיל – כִּי יֵשׁ בְּקִרְבְּךָ דָּבָר

אֲשֶׁר חָיֹה יִחְיֶה אַחֲרֶיךָ.

קַיִן

הַשֵּׁנִי לֹא דִבֶּר כָּזֹאת בְּאָזְנֵי אָבִי הַנִּדָּח

בְּגָרְשׁוֹ אֹתוֹ מֵעֵדֶן וּבְכָתְבוֹ לוֹ עַל-מִצְחוֹ

אֶת אוֹתֹת כְּתַב הַמָּוֶת. וְאַתָּה לוּ שְׁמָעֵנִי,

הַשְׁמֵד נָא מִקִּרְבִּי אֶת הַהוֹלֵךְ בְּקִרְבִּי לָמוּת

וּבְיִתְרִי אֱהִי גַם אָנִי כְּאַחַד הַמַּלְאָכִים.

לוּצִיפֶר

הִנֵּה אָנֹכִי מַלְאָךְ: הֲתַחְפֹּץ הֱיוֹת כָּמֹנִי?

קַיִן

לֹא אֵדַע מִי אַתָּה וּמָה: רָאֹה אֶרְאֶה כֹּחֶךָ,

אַף אֶרְאֶה כִּי תַרְאֵנִי הַדְּבָרִים מִחוּץ לְכֹחִי

וּמִחוּץ לְכֹחַ כִּשְׁרוֹנִי הַנָּתוּן לִי בְּהִוָּלְדִי,

אַף כִּי כָל-אֵלֶּה יַחַד עוֹד קְטַנִּים וּמְעַטִּים הֵמָּה

מִכְּפִי מַאֲוַיַּי הָרַבִּים וּכְפִי שֶׁאוּכַל לְהַשִּׂיג.

לוּצִיפֶר

מָה אַתֶּם אֵפוֹא בִּגְאוֹנְכֶם כִּי הַשְׁפֵּל תַּשְׁפִּילוּ לָשֶׁבֶת

וְעִם תּוֹלָעִים יַחְדָּו תָּגוּרוּ עַל פְּנֵי עֲפַר הָאָרֶץ?

קַיִן

וְאַתָּה מִי אֵפוֹא וּמָה כִּי מְרוֹמִים אַתָּה שׁוֹכֵן

וְעוֹבֵר אֶת גְּבוּל הַיְקוּם וּמְקוֹם שֶׁשָּׁם אַלְמָוֶת,

וּבְכָל זֹאת זֶה דִמְיוֹנְךָ כְּעָצֵב וּמְלֵא מַמְרֹרוֹת.

לוּצִיפֶר

לֹא רַק זֶה דִמְיוֹנִי, כִּי אִם כָּכָה אָנֹכִי בֶּאֱמֶת;

וְלָכֵן אֶשְׁאַל אִם תַּחְפּוֹץ כִּי תִהְיֶה בֶּן-אַלְמָוֶת.

קַיִן

אָמַרְתָּ כִּי מִשְׁפָּטִי לִהְיוֹת בֶּן-אַלְמָוֶת

אִם אֶחְפּוֹץ וְאִם אֲמָאֵן. זֶה עַתָּה כָּזֹאת שָׁמַעְתִּי –

כִּי עַל כֵּן (אִם טוֹב הַדָּבָר הַזֶּה וְאִם לֹא)

תְּנֵנִי נָא וְאֶטְעַם אֶת אַלְמוּתִי עַתָּה מֵרֹאשׁ.

לוּצִיפֶר

כָּזֹאת עָשִׂיתָ זֶה כְּבָר וּבְטֶרֶם פָּגַשְׁתִּי אוֹתְךָ.

קַיִן

בַּמָּה?

לוּצִיפֶר

בָּזֹאת כִּי עֻנֵּיתָ.

קַיִן

הַאֻמְנָם כָּל צָרָה בַּת-אַלְמָוֶת?

לוּצִיפֶר

עוֹד אָנוּ וּבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ נַחְקוֹר וְנִבְחַן כָּל-זֹאת.

אַךְ עַתָּה הַבִּיטָה וּרְאֵה! הַאֻמְנָם לֹא נֶחְמָד הַמַּרְאֶה?

קַיִן

מַה יָּפִיתָ וּמֶה הָדַרְתָּ, הוֹי גַּלְגַּל הָרָקִיעַ!

וְאַתֶּם מַה יְּפִיתֶם, הַרְרֵי הַמְּאוֹרֹת הַגְּדוֹלִים

הַהוֹלְכִים הָלוֹךְ וָאוֹר! מָה אַתֶּם וּמַה מִּשְׁפַּטְכֶם?

מַה מִּדְבַּר תְּכֵלֶת הָרוּחַ אֲשֶׁר אֵין לוֹ גְּבוּל וְתַכְלִית

וַאֲשֶׁר אַתֶּם בּוֹ מִתְגַּלְגְּלִים כֶּעָלִים אֲשֶׁר רָאִיתִי

עַל גַּלֵּי מֵי הַנָּהָר הַזַּכִּים בְּגַן הָעֵדֶן?

הֲחֹק לִתְקוּפַתְכֶם נִתַּן אֲשֶׁר רוּץ תָּרוּצוּ עַל-פִּיהוּ?

וְאִם חָפְשִׁים בִּבְלִי כָל מַעֲצוֹר, וְכַאֲשֶׁר יִשָּׂאֲכֶם הָרוּחַ

כֵּן תִּסְעוּ בְּרַחֲבֵי הַיְקוּם בְּלִי קֵץ וְתַכְלִית וָקֶצֶב –

אֲשֶׁר תֵּלֶא נַפְשִׁי מֵחֲקוֹר – כִּי מִלְּאַנִי הַנֵּצַח שִׁכָּרוֹן?

הוֹי אֵל! הוֹי אֵלִים! אוֹ גַם הֱיוּ אֵת אֲשֶׁר תִּהְיוּ!

מַה נֶּחְמָדִים אַתֶּם כֻּלְּכֶם! מַה נִּשְׁגְּבוּ מִפְעָלֵיכֶם,

מִפְעָלִים לְפִי כָל מִקְרֶה אוֹ הֱיוּ אֵת אֲשֶׁר תִּהְיוּ!

תְּנוּנִי וְאָמוּת כְּמוֹת כָּל אַבְקוֹת הֶעָפָר הַדַּקִּים

(אִם יֵשׁ שֶׁהֵם יָמוּתוּ) אוֹ תְנוּנִי עַתָּה וְאֵדַע

וְאַכִּיר וְאָבִין אֶתְכֶם עַל-פִּי עָצְמְכֶם וְעַל-פִּי בִינַתְכֶם!

הֵן נַפְשִׁי בָּרֶגַע הַזֶּה לֹא דַלָּה עוֹד וּקְטַנָּה,

אַף כִּי בְשָׂרִי דַל וּמִצְעָר, מֵרְאוֹת כָּל-אֲשֶׁר אֶרְאֶה;

הוֹי רוּחַ! תְּנֵנִי לָמוּת אוֹ לִרְאוֹת אוֹתָם מִקָּרוֹב.

לוּצִיפֶר

הַאֵינְךָ קָרוֹב לְמַדַּי? הַבֵּט לָאָרֶץ וּרְאֵה!

קַיִן

אֵי אֵיפֹה הִיא עַתָּה? לֹא אֶרְאֶה עוֹד כָּל-דָּבָר

זוּלָתִי יַם מְאוֹרֹת גְּדוֹלִים בִּבְלִי כָל-מִסְפָּר.

לוּצִיפֶר

הַבֵּט שָׁם?

קַיִן

לֹא אוּכַל לִרְאוֹתָהּ.

לוּצִיפֶר

הֵן הִיא עוֹד נוֹצֶצֶת.

קַיִן

הִנֵּה! זֹאת הִיא שָׁם!

לוּצִיפֶר

כֵּן הוּא.

קַיִן

רְאֵה, מָה אַתָּה דֹבֵר? הֵן זְבוּבֵי אֵשׁ רָאִיתִי

וְתוֹלָעֵי אֵשׁ בְּעוּפָם בָּעֲרָפֶל בְּתוֹךְ הַיַּעַר

וְעַל-פְּנֵי יְרַק הָאָחוּ לְמוֹעֵד בֵּין-עַרְבָּיִם,

וְשִׁבְעִים וְשֶׁבַע פְּעָמִים הִזְהִירוּ אֵלֶּה יוֹתֵר

מִן הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שָׁם, אֲשֶׁר הוּא הַנּוֹשֵׂא אוֹתָם.

לוּצִיפֶר

תּוֹלָעִים וְעוֹלָמוֹת רָאִיתָ, וּשְׁנֵיהֶם מַזְהִירִים וְנוֹצְצִים –

וּמֶה חָשַׁבְתָּ עֲלֵיהֶם?

קַיִן

כִּי יָפִים הֵם גַּם שְׁנֵיהֶם, אִישׁ אִישׁ בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם,

וְהַלַּיְלָה הַמַּלְבִּישׁ שְׁנֵיהֶם תִּפְאֶרֶת וְחֵן וָיֹפִי, –

אֶת זְבוּב הָאֵשׁ הַקָּטֹן הַמַּזְהִיר מִדֵּי תְעוּפָתוֹ,

וְאֶת הַכּוֹכָב הַמֵּאִיר תָּמִיד הַנֶּחְפָּז מִדֵּי תְקוּפָתוֹ, –

הֵן אֵין זֹאת כִּי גַם הוּא יֵשׁ מוֹשֵׁל לוֹ וּמַנְהִיג.

לוּצִיפֶר

וּמִי הוּא זֶה וּבַמָּה?

קַיִן

אֶת זֹאת הַרְאֵנִי אַתָּה.

לוּצִיפֶר

הֲיַעֲמוֹד בְּךָ לִבְּךָ לִרְאוֹת?

קַיִן

אֵיךְ אֵדַע כָּזֹאת מֵרֹאשׁ אִם יַעֲמוֹד בִּי לִבִּי לִרְאוֹת?

עַד כֹּה לֹא מָצָאתָ דָּבָר לְהַרְאוֹת אֹתִי, וְלִבִּי

לֹא עָמַד בִּי לִרְאוֹתוֹ.

לוּצִיפֶר

כִּי עַתָּה לְכָה נָא עִמִּי. הֲתַחְפּוֹץ לִרְאוֹת עַתָּה

דְּבָרִים הַהוֹלְכִים לָמוּת אוֹ דְבָרִים בְּנֵי אַלְמָוֶת?

קַיִן

מָה אֵפוֹא הַדְּבָרִים בְּטִבְעָם?

לוּצִיפֶר

יֵשׁ חֵלֶק לָהֶם בִּשְׁנֵיהֶם: בַּמָּוֶת וְאַלְמָוֶת יַחְדָּו;

אַךְ מַה קָּרוֹב יוֹתֵר אֶל לִבְּךָ?

קַיִן

הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אֶרְאֶה.

לוּצִיפֶר

אַךְ מֶה הָיָה קָרוֹב יוֹתֵר אֵלֶיךָ וְאֶל לִבֶּךָ?

קַיִן

הַדְּבָרִים שֶׁלֹא רָאִיתִי וַאֲשֶׁר עֲלֵיהֶם לִי יֵאָמַר:

לָנֶצַח לֹא יֵרָאוּ – הֵם פִּלְאֵי סִתְרֵי הַמָּוֶת.

לוּצִיפֶר

וּמָה אִם אַרְאֶה אוֹתְךָ הַדְּבָרִים אֲשֶׁר מֵתוּ,

כְּכֹל שֶׁהֶרְאֵיתִי אוֹתְךָ הַדְּבָרִים שֶׁלֹּא יָמוּתוּ?

קַיִן

לוּ תַעֲשֶׂה כִדְבָרֶךָ.

לוּצִיפֶר

הָבָה וְנָעוּפָה אֵפוֹא בְּעָצְמַת כֹּח כְּנָפֵינוּ.

קַיִן

מַה מַּרְבִּים אֲנַחְנוּ עַתָּה לִבְקוֹעַ אֶת יַם הַתְּכֵלֶת!

הַכּוֹכָבִים מִלְּפָנֵינוּ יִכְבּוּ! וְהָאֲדָמָה! אֵי הָאֲדָמָה?

תְּנֵנִּי נָא וְאֶרְאֶנָּה, כִּי מִמֶּנָּה הֵן לֻקָּחְתִּי.

לוּצִיפֶר

הִנֵּה הִיא מֵאַחֲרֶיךָ, וּבַיְקוּם נֶחְשֶׁבֶת עַתָּה

מְעַט יוֹתֵר מִמַּה שֶׁאַתָּה נֶחְשֹׁב נֶחְשַׁבְתָּ בְּתוֹכָהּ;

וְאוּלָם אַל תַּחְשׁוֹב בְּלִבְּךָ כִּי תוּכַל לְהִמָּלֵט מִקִּרְבָּהּ;

שׁוֹב תָּשׁוּב אֵלֶיהָ בִּמְהֵרָה; חֵלֶק הִיא מִנֶּצַח

אֲשֶׁר נִתַּן לְךָ וְלִי.

קַיִן

אֵי אֵיפֹה תוֹלִיכֵנִי עַתָּה?

לוּצִיפֶר

אֶל אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ הָיָה! אֶל גֹּלֶם רֵאשִׁית הָעוֹלָם,

שֶׁגַּם עוֹלָמְךָ אַתָּה רַק שָׂרִיד הוּא מִמֶּנּוּ.

קַיִן

הַאֻמְנָם לֹא חָדָשׁ הָעוֹלָם?

לוּצִיפֶר

לֹא יוֹתֵר מִן הַחַיִּים; וְלֹא חָדָשׁ יוֹתֵר מִמְּךָ

וְלֹא חָדָשׁ גַּם מִמֶּנִּי, וְלֹא גַם מִן הַיְצֻרִים

אֲשֶׁר חָשֹׁב נַחְשׁוֹב עֲלֵיהֶם כִּי נַעֲלוּ עַל שְׁנֵינוּ יַחַד;

רַבִּים לֹא יִתַּמּוּ, וְיֵשׁ רַבִּים בֵּין הַיְצֻרִים

הַנִּרְאִים כְּמוֹ אֵין רֵאשִׁית לָהֵם, וְהֵם כָּמוֹךָ

הֵחֵלּוּ גַם הֵם בְּשִׁפְלוּת; וִיצֻרִים רַבִּים נִמְחוּ,

הַגְּדוֹלִים מֵאֵלֶּה הַרְבֵּה, לְבַעֲבוּר יִתְּנוּ מָקוֹם

לִיצֻרִים הַקְּטַנִּים הַרְבֵּה מִכָּל-דִּמְיוֹן אֲשֶׁר יֻשָּׂג;

וְנִמְחוּ רַק לִרְגָעִים, כִּי הַמֶּרְחָב כַּאֲשֶׁר הוּא

מֵעוֹלָם לֹא הִשְׁתַּנָּה וְלֹא יִשְׁתַּנֶּה עַד עוֹלְמֵי עַד,

וּבְהִשְׁתַּנּוֹת דָּבָר לֹא יָמוּת, וְיָמוּת רַק עֲפָרוֹ;

אַךְ אַתָּה מֵעָפָר אַתָּה – וְלָכֵן לֹא תוּכַל הָבִין

זוּלָתִי שֶׁהָיָה עָפָר, וְאוֹתוֹ רָאֹה תִרְאֶה.

קַיִן

עָפָר – הוֹי רוּחַ! כֹּל שֶׁתַּחְפּוֹץ אוּכַל לִרְאוֹת.

לוּצִיפֶר

הָבָה וְנָעוּף אֵפוֹא!

קַיִן

מַה נֶּחְפָּזִים עַתָּה הַמְּאוֹרֹת לִקְדּוֹר וְלִכְבּוֹת וְלַחֲלוֹף,

וְרַבִּים מֵהֵמָּה גָדְלוּ כְּכֹל אֲשֶׁר קָרַבְנוּ אֲלֵיהֶם,

וּפְנֵיהֶם כִּפְנֵי עוֹלָמוֹת.

לוּצִיפֶר

אָכֵן עוֹלָמוֹת הֵם.

קַיִן

וְגַנֵּי עֵדֶן יֵשׁ בָּם?

לוּצִיפֶר

אוּלַי יֵשׁ.

קַיִן

וּבְנֵי אָדָם יֵשׁ?

לוּצִיפֶר

כֵּן, אוֹ יְצֻרִים הַנַּעֲלִים גַּם עֲלֵיהֶם.

קַיִן

הַאֻמְנָם? וְיֵשׁ שָׁם גַּם נְחָשִׁים?

לוּצִיפֶר

הֶחָפֹץ חָפַצְתָּ אֵפוֹא כִּי בִלְעָדֵיהֶם יִהְיֶה אָדָם?

כִּי תֶחְדַּל נִשְׁמַת כָּל חַי זוּלָתִי הַהוֹלֵךְ עַל שְׁתַּיִם?

קַיִן

מַה נֶּחְפָּזִים הַמְּאוֹרוֹת לִבְרוֹחַ! אָנָה אֲנַחְנוּ עָפִים?

לוּצִיפֶר

אֶל עוֹלַם מְקוֹר הַנְּשָׁמוֹת, אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנִים יְצֻרִים

וּבְקִצָּן תִּהְיֶינָה לִצְלָלִים.

קַיִן

מַה יֵּלֵךְ הַחשֶׁךְ וְחָזָק – כְּבָר כָּבוּ הַכּוֹכָבִים.

לוּצִיפֶר

וְאוּלָם עוֹד אַתָּה רֹאֶה.

קַיִן

מָה אָיוֹם הָאוֹר הַזֶּה! לֹא שֶׁמֶשׁ עוֹד וְיָרֵחַ;

לֹא צְבָא הַכּוֹכָבִים הָרַבִּים אֲשֶׁר מִסְפָּר אֵין לָהֵמָּה.

וְנֹגַהּ הַתְּכֵלֶת הַכֵּהָה אֲשֶׁר לְלֵיל הָאַרְגָּמָן יֶחְוָר

וְהָיָה לַעֲרָפֶל נוֹרָא, וְעֵינַי רֹאוֹת עַתָּה

רַק הַרְרֵי חֳמָרִים חֳמָרִים הַמְלֵאִים חֶשְׁכַת נֶצַח;

אַךְ שׁוֹנִים מִן הָעוֹלָמוֹת אֲשֶׁר קָרֹב קָרַבְנוּ אֲלֵיהֶם,

שֶׁהֵמָּה חֲגוּרִים אוֹר וּמְלֵאִים חַיִּים רַבִּים,

אֲשֶׁר אֵד כִּי נֶחְלַק מֵהֶם וְנִרְאֲתָה תַּבְנִית דְּמוּת

כִּדְמוּת בְּקָעוֹת עֲמֻקּוֹת וְהָרִים גְּדוֹלִים וְרָמִים;

וְרַבִּים הַשּׁוֹלְחִים נִיצוֹצִים, וְרַבִּים הַמְפַלְּגִים פְּלָגִים

וּמַעְיְנוֹת מַיִם רַבִּים, וְרַבִּים הַחוֹגְרִים אוֹרֹת,

וּלְבָנוֹת לָהֶם מִסָּבִיב, הַנִּרְאוֹת כַּאֲדָמוֹת יָפוֹת: –

וְתַחַת כָּל-אֵלֶּה עַתָּה רַק חשֶׁךְ, אֲפֵלָה וּזְוָעָה.

לוּצִיפֶר

וְאוּלָם עוֹד בָּהִיר לְמַרְאֶה. הֵן מָוֶת שָׁאַלְתָּ לִרְאוֹת

וְאֶת כֹּל הַהוֹלֵךְ לָמוּת?

קַיִן

לֹא אֶשְׁאַל; אֲבָל יַעַן יָדַעְתִּי אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ,

וְכִי חַטַּאת אָבִי סִגְּרָה אוֹתָנוּ כֻלָּנוּ אֵלָיו,

אֶת נַפְשׁוֹ הוּא וְאוֹתִי וּבֵיתִי וְזַרְעִי אַחֲרַי,

כִּי עַל כֵּן חָפַצְתִּי לִרְאוֹת לִרְצוֹנִי עַתָּה כָּרֶגַע

אֶת-מַה שֶּׁיַרְאוּ אֹתִי בְּחָזְקָה בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן.

לוּצִיפֶר

הַבִּיטָה וּרְאֵה!

קַיִן

רַק חשֶׁךְ אֲפֵלָה מִסָּבִיב.

לוּצִיפֶר

וְכֵן יִהְיֶה פֹּה עַד עוֹלָם; אַךְ נִפְתַּח נָא הַשְּׁעָרִים!

קַיִן

רַק תִּמְרוֹת עָשָׁן כָּבֵד עוֹלֹת מִשָּׁם – מָה אֵלֶּה?

לוּצִיפֶר

בֹּא אֶל הַשַּׁעַר!

קַיִן

הַאוּכַל לָשׁוּב?

לוּצִיפֶר

שׁוֹב תָּשׁוּב! הֱיֵה בָטוּחַ: כִּי אֵיכָה אֵיפוֹא תִּהְיֶה

אֶרֶץ הַמָּוֶת נוֹשֶׁבֶת? דַּלָּה הִיא עַתָּה וּקְטַנָּה,

וְעַל יָדְךָ תִּגְדַל וְתִרְחַב וְעַל יַד דֹּרוֹתֶיךָ אַחֲרֶיךָ.

קַיִן

הִנֵּה הֶעָבִים נִפְתָּחוֹת לְפָנֵינוּ הָלֹךְ וְהִפָּתַח

וּמַקִּיפוֹת אוֹתָנוּ סָבִיב.

לוּצִיפֶר

לֵךְ לְפָנַי!

קַיִן

וְאַתָּה?

לוּצִיפֶר

אַל תִּירָא – הֵן בִּלְעָדַי יָכֹל לֹא יָכֹלְתָּ

לָצֵאת מִחוּץ לְעוֹלָמְךָ. הָלְאָה, מִזֶּה וָהָלְאָה!

(באים אל תוך העבים)

מַעֲרָכָה שְׁנִיָּה

שְׁאוֹל

לוציפר וקין באים

קַיִן

מַה שּׁוֹקְטִים וּמֶה עֲצוּמִים הָעוֹלָמוֹת הַקֹּדְרִים הָאֵלֶּה!

כִּי אָמְנָה הִנֵּה יֵשׁ פֹּה יוֹתֵר מֵעוֹלָם אֶחָד,

וְגַם נוֹשְׁבוּ יוֹתֵר הַרְבֵּה מִגַּלְגַּלֵּי הָאוֹר הַנּוֹצְצִים

וְהַמְרַחֲפִים בְּהָמוֹן גָּדוֹל עַל-בְּלִימָה בִּמְרוֹמֵי שַׁחַק,

עַד כִּי חָשַׁבְתִּי אֹתָם לִצְבָא מְאוֹרֹת רַבִּים

הַצּוֹבְאִים עַל שְׁמֵי שָׁמַיִם, וְלֹא לְעוֹלָמוֹת נוֹשָׁבִים,

וְרַק אַחֲרֵי כִּי קָרַבְתִּי הָלֹךְ וְקָרֵב אֲלֵיהֶם

וָאֵרֶא וְהִנֵּה חֳמָרִים, וְכִמְעַט בַּיָּד יֻקָּחוּ,

וְהוֹלְכִים הָלוֹךְ וְגָדוֹל, וְהֵם עֲשׂוּיִם יוֹתֵר

לִהְיוֹת לְחַיִּים מָעוֹן מֵהֱיוֹת בְּעַצְמָם חַיִּים.

אַךְ פֹּה כָּל-דָּבָר מָלֵא עֲלָטָה וַעֲרָפֶל וּצְלָלִים,

וְאוֹמֵר לַכֹּל כִּי פֹה יוֹם אֶתְמוֹל אֲשֶׁר חָלָף.

לוּצִיפֶר

הִנֵּה מַמְלֶכֶת הַמָּוֶת. – הֲתַחְפּוֹץ לִרְאוֹתוֹ עַתָּה?

קַיִן

עַד אִם יָדַעְתִּי הֵיטֵב מַה מָּוֶת זֶה בֶּאֱמֶת

לֹא אֵדַע לַעֲנוֹת דָּבָר. אַךְ אִלּוּ יִהְיֶה בֶאֱמֶת

כְּכֹל שֶׁדִּבֵּר אָבִי בְּמַשָּׂא חֲזוֹנוֹ הַנִּפְרָץ,

כִּי עַתָּה הוּא – – הוֹי אֵלִי! לֹא יַעֲמֹד לִבִּי לַחְשׁוֹב

אֶת דְּבַר הַמַּחֲשָׁבָה הַזֹּאת עַד קִצָּהּ וְעַד תַּכְלִיתָהּ!

אָרוּר הַבֹּרֵא חַיִּים שֶׁדַּרְכָּם דֶּרֶךְ מָוֶת!

וְאָרוּר צְרוֹר הַחַיִּים, אֲשֶׁר לֹא קָם בּוֹ כֹּחַ הַתְּחִיָּה,

וַיָּשָׁב וַיִּכְלֶה וַיֹּאבַד – וְגַם מִנָּקִי וְצַדִּיק!

לוּצִיפֶר

הֶאָבִיךָ אַתָּה מְקַלֵּל?

קַיִן

הַהוּא לֹא קִלֵּל אֹתִי מִדֵּי הוֹלִידוֹ אֹתִי?

הַהוּא לֹא קִלֵּל אֹתִי בְּטֶרֶם עוֹד נוֹלַדְתִּי,

כִּי עָרַב לִבּוֹ אֹתוֹ וַיֹּאכַל מִפְּרִי הָעֵץ

אֲשֶׁר צַוֵּה צִוּוּ אֹתוֹ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ?

לוּצִיפֶר

רַק טוֹב דִּבַּרְתָּ עַתָּה: קְלָלָה תַּחַת קְלָלָה

הִיא בֵינְךָ וּבֵין אָבִיךָ – אַךְ בָּנֶיךָ מָה וְאָחִיךָ?

קַיִן

יְחַלְּקוּ נָא עִמִּי הַקְּלָלָה, עִם אֲבִיהֶם וְעִם אֲחִיהֶם!

הֲיֵשׁ לִי נַחֲלָה זוּלָתָהּ? כִּי עַל כֵּן אַנְחִילָהּ אַחֲרַי. –

הוֹי אַתֶּן מַמְלְכוֹת אֹפֶל, מַמְלָכוֹת עֲצֻמּוֹת וּגְדֹלוֹת,

הַמְּלֵאוֹת צְלָלִים וּמַרְאוֹת וְחֶזְיוֹנוֹת נוֹרָאִים וַאֲיֻמִּים,

אֲשֶׁר יַחְלְפוּ עַל-פָּנַי כֻּלָּם, וְרֶגַע בְּהִירִים לְמַרְאֶה

וְרֶגַע קֹדְרִים וַחֲשֵׁכִים, אַ מְלֵאִים עָצְמָה וָכֹחַ

וְתוּגָה חֲרִישִׁית גַּם יַחַד – מָה אֵפוֹא אַתֶּם כֻּלְּכֶם?

הַחַיִּים אַתֶּם אֵפוֹא, אוֹ אִם חֲיִיתֶם אֵפוֹא?

לוּצִיפֶר

גַּם זֶה וְגַם זֶה כְּאֶחָד.

קַיִן

מָה אֵפוֹא זֶה הַמָּוֶת?

לוּצִיפֶר

הַאֻמְנָם? הַאִם לֹא הִגִּיד לָכֶם הָעֹשֶׂה אֶתְכֶם

כִּי חַיִּים חֲדָשִׁים יֵשׁ אַחֲרֵי הַמָּוֶת?

קַיִן

עַד כֹּה לֹא הִגִּיד דָּבָר בִּלְתִּי כִי נָמוּת כֻּלָּנוּ.

לוּצִיפֶר

אוּלַי עוֹד יָבֹא יוֹם, וְהוּא גַלֵּה יְגַלֶּה לָכֶם

גַּם אֶת יֶתֶר הַתַּעֲלֻמָה.

קַיִן

בָּרוּךְ הַיּוֹם הַהוּא!

לוּצִיפֶר

כֵּן; בָּרוּךְ הַיּוֹם הַהוּא! הֵן לָזֹאת תִּקְרָא בְרָכָה,

אִם בִּמְצֻקּוֹת מוֹקְשֵׁי מָוֶת אֲשֶׁר תִּקְצַר כָּל-לָשׁוֹן מֵהַגִּיד

וּבְמַכְאוֹבִים נוֹרָאִים וּגְדוֹלִים אֲשֶׁר לֹא יֶחְדְּלוּ עַד הָעוֹלָם

יְגַלֶּה סוֹדוֹ הַכָּמוּס לְרִבְבוֹת אַבְקוֹת עָפָר,

שֶׁהֵם עוֹד טֶרֶם הָיוּ וְטֶרֶם עוֹד יֻלָּדוּ,

וַאֲשֶׁר רַק לְבַעֲבוּר זֹאת בָּרֹא בָּרָא אֹתָם!

קַיִן

וּמִי הַצְּלָלִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר עֵינַי תִּרְאֶינָה מִסָּבִיב

בְּעוּפָם אָנֶה וָאָנָה? – אֵין צַלְמָם כְּצֶלֶם הָרוּחוֹת

שֶׁרָאוּ עֵינַי בָּעֵדֶן בַּגָּן הַסָּגוּר מִלְּפָנַי,

וְגַם אֵין צֶלֶם אָדָם לָהֶם כְּאָדָם אוֹ הֶבֶל

אוֹ כְצַלְמִי אוֹ צֶלֶם אִשְׁתִּי וַאֲחוֹתִי, אוֹ צֶלֶם זַרְעִי;

לֹא תֹאַר אָדָם תָּאֳרָם, וְגַם תֹּאַר מַלְאָךְ אֵינֶנּוּ,

וְאוּלָם אִם לֹא הִגִּיעוּ אֶת תֹּאַר דְּמוּת הַמַּלְאָךְ

עוֹד נַעֲלִים הֵמָּה הַרְבֵּה עַל-הָאָדָם בְּרֹב גַּאֲוָתָם

וּבְיָפְיָם וּבְגֹדֶל עָצְמָם וּבְכֹחָם הַנִּכָּר לְמַרְאֶה,

אַךְ צַלְמָם זָר וְנִפְלָא; לֹא רָאִיתִי עוֹד כָּאֵלֶּה.

אֵין לָמוֹ כַּנְפֵי הַשָּׂרָף, אֵין לָמוֹ פְּנֵי הָאָדָם

אוֹ פְנֵי הַחַיּוֹת הַגְּדוֹלֹת אוֹ כֹּל שֶׁנְּשָׁמָה בְאַפּוֹ;

אַךְ גְּדֹלוֹת הֵן וְיָפוֹת כַּחַיּוֹת הַגְּדֹלוֹת וְיָפוֹת

הָעֲצֻמּוֹת מִכָּל-הֶחָי, וְאוּלָם לֹא יִדְמוּ אֲלֵיהֶן,

עַד-נִבְצְרָה כִמְעַט מִמֶּנִּי לִקְרֹא לָהֵמָּה חַיּוֹת.

לוּצִיפֶר

וּבְכָל-זֹאת חָיוּ גַם הֵמָּה.

קַיִן

אַיֵּה?

לוּצִיפֶר

בִּמְקוֹם שָׁאַתָּה חַי.

קַיִן

אֵיפֹה?

לוּצִיפֶר

בִּמְקוֹם לוֹ תִקְרָא אֶרֶץ יָשְׁבוּ לְפָנִים גַּם הֵמָּה.

קַיִן

אָדָם הוּא הָרִאשׁוֹן.

לוּצִיפֶר

הָרִאשׁוֹן לְמִינְךָ, כֵּן הוּא – אַךְ שָׁפָל וְקָטֹן הַרְבֵּה

מִהְיוֹתוֹ אַף הָאַחֲרוֹן לַיְצֻרִים הָאֵלֶּה פֹּה.

קַיִן

וּמָה הֵם עָתָּה?

לוּצִיפֶר

אֶת-מַה שֶּׁהָיֹה תִהְיֶה גַם אַתָּה בְּאַחֲרִיתֶךָ.

קַיִן

אַךְ מֶה הָיוּ?

לוּצִיפֶר

יְצֻרִים חַיִּים וְנַעֲלִים וּנְבוֹנִים וְטוֹבִים וְיָפִים,

אֲשֶׁר עָלוּ הַרְבֵּה בְּעָצְמָם עַל כֹּל שֶׁהָיָה אָבִיךָ

וְלוּ עוֹד בְּעֵדֶן בַּגָּן, וְעַל כָּל אֲשֶׁר יִהְיֶה אַחֲרֶיךָ

דּוֹר אֶלֶף הַשִּׁשִּׁים הַבָּא, שֶׁהוּא שִׁבְעָתַיִם יִגְדַּל

(אַף אַחֲרֵי שֶׁיַּשְׁחִית אֶת-דַּרְכּוֹ) מִמְּךָ וּמִבִּנְךָ עַתָּה; –

וְעַד-כַּמָּה זֶה יֶחֱלַשׁ וְיִרְפֶּה הֵן תֶּחֱזֶה אַתָּה מִבְּשָׂרֶךָ.

קַיִן

אוֹי לִי! וְגַם כָּאֵלֶּה אָבְדוּ וְנִכְחָדוּ?

לוּצִיפֶר

כִּדְבָרְךָ; הֵמָּה אָבְדוּ וְחָלְפוּ מֵעַל אַדְמָתָם,

כְּכֹל שֶׁתֹּאבַד אַתָּה מֵעַל אַדְמָתְךָ אָתָּה.

קַיִן

הֶהָיְתָה אַדְמָתִי אַדְמָתָם?

לוּצִיפֶר

כֵּן הוּא.

קַיִן

וְאוּלָם לֹא כְמִשְׁפָּטָהּ וְלֹא כְתַבְנִיתָהּ עָתָּה.

הֵן קְטַנָּה הִיא וְדַלָּה מִנְּשׂא יְצֻרִים כָּאֵלֶּה.

לוּצִיפֶר

כֵּן דִּבַּרְתָּ, לְפָנִים נִשְׂגְּבָה שִׁבְעָתָיִם.

קַיִן

וּמַדּוּעַ נָפְלָה כָּכָה?

לוּצִיפֶר

שְׁאַל אֶת-הַמַּפִּיל אֹתָהּ.

קַיִן

וְאוּלָם אֵיךְ הָיְתָה כָּזֹאת?

לוּצִיפֶר

כִּי נִפֵּץ יְסוֹדוֹתֶיהָ וַיְבִיסֵם יַחְדָּו

וַיָּבָל אֹתָם כֻּלָּם לִבְלִי-קֶצֶב אִישׁ בְּאָחִיו,

וַיְסַכְסֵךְ עַד-כִּי חָזַר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ

כְּמִשְׁפַּט תֹּהוּ וָבֹהוּ שֶׁנִּבְנָה מֵהֶם הָעוֹלָם:

מַעֲשִׂים נוֹרָאִים כָּאֵלֶּה אִם מְעַטִּים הֵם בִּזְמָן,

רַבִּים הֵמָּה מְאֹד בְּקֶרֶב שְׁנוֹת הַנֶּצַח. –

קוּם וּבֹא נָא אֵפוֹא וּרְאֵה פֹה אֶת-כָּל עָבָר.

קַיִן

מַה-נּוֹרָא הוּא!

לוּצִיפֶר

אַךְ אֱמֶת וֶאֱמוּנָה כֻּלּוֹ. רְאֵה נָא פֹה הַנְּשָׁמוֹת:

לְפָנִים הָיוּ אֵלֶּה חֹמֶר כָּמוֹךָ אָתָּה.

קַיִן

הַאֶהְיֶה בְאַחֲרִיתִי כְּמוֹהֶן?

לוּצִיפֶר

זֶה שֶׁעָשָׂה אוֹתְךָ יַעַנְךָ עַל כָּל אֵלֶּה. –

רַק אַעֲבִיר עַל-פָּנֶיךָ אֶת הַהוֹלְכִים מִלְּפָנֶיךָ,

וּמָה שֶּׁהָיוּ אֵלֶּה הֵן תָּבִין בִּלְבָבֶךָ,

כְּכֹל שֶׁתּוּכַל לָבִין בְּקֹצֶר מְנַת בִּינָתְךָ

וְקֹצֶר מְנַת הַחֵלֶק אֲשֶׁר חָלַק לְךָ בֹּרְאֶךָ

גַּם בְּנַחֲלַת יִתְרוֹן רוּחַ וְגַם בִּגְבוּרַת חַיֵּי בְשָׂרִים.

הַדָּבָר הַמְּשֻׁתָּף לָכֶם גַּם יַחַד הוּא – הַחַיִּים

אֲשֶׁר הָיוּ לָהֶם וּלְךָ וְהַמָּוֶת הַנָּכוֹן לִשְׁנֵיכֶם;

וְהַנּוֹתָר מִן הַנַּחֲלוֹת הַדַּלּוֹת שֶׁלִּשְׁנֵיכֶם

הוּא רַק כְּכֹל שֶׁיֵּאוֹת לְרֶמֶשׂ דַּל וְנִבְזֶה

הַנּוֹלָד מִטִּיט הַיָּוֵן, אֲשֶׁר נוֹתָר מִן הָעוֹלָם

שֶׁהָיָה לְכוֹכָב זֶה עַתָּה וַאֲשֶׁר מָעוֹן הוּא לִיצֻרִים

הַמּוֹצְאִים נַחַת וְשַׁלְוָה בַסַּנְוֵרִים שֶׁעַל עֵינֵיהֶם –

הוּא עֵדֶן גַּן הַסִּכְלוּת, אֲשֶׁר נֶעֱקַר הַדַּעַת מִתּוֹכוֹ

כְּעִנְבֵי רוֹשׁ אַכְזָרִי. – רְאֵה הַיְצֻרִים הַנַּעֲלִים

אֵת אֲשֶׁר הֵמָּה עַתָּה אוֹ אֲשֶׁר לְפָנִים הָיוּ;

וְאִם תִּגְעַל נַפְשְׁךָ אֹתָם, אָז שׁוּב נָא אֶל אַדְמָתְךָ

לַעֲבוֹד וְלִשְׁמוֹר אֹתָהּ – כִּי לָבֶטַח אֲשִׁיבְךָ אֵלֶיהָ.

קַיִן

לֹא כִּי פֹה אֵשֵׁב.

לוּצִיפֶר

עַד מָתַי?

קַיִן

עַד נֶצַח! אִם עַל נַפְשִׁי לָשׁוּב מִן הָעוֹלָם,

בְּבֹא הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן, אֶל הַמָּקוֹם הַנִּפְלָא הַזֶּה,

אָז טוֹב לִי כִּי אִוָּתֵר; נִלְאֵיתִי נְשׂוֹא הֶעָפָר

אֲשֶׁר רָאוּ עֵינַי – תֵּן נָא וְאֵשֵׁב בְּגֵיא צַלְמָוֶת.

לוּצִיפֶר

כָּזֹאת לֹא תִהְיֶה לְעוֹלָם: הֵן בְּמַרְאֶה רַק וּבְחָזוֹן

רֹאֶה אַתָּה עַתָּה אֶת כָּל-הֹוֶה פֹה בֶּאֱמֶת.

לְבַעֲבוּר הֱיוֹתְךָ נָכוֹן לְמָעוֹן זֶה, עָלֶיךָ

לַעֲבוֹר אֶת-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר עָבְרוּ בוֹ כָּל-אֵלֶּה

הַנִּרְאִים אֵלֶיךָ פֹּה – אֶת דֶּרֶךְ שַׁעַר הַמָּוֶת.

קַיִן

וּמָה הַשַּׁעַר אֵפוֹא אֲשֶׁר עָבַרְנוּ אֹתוֹ הֵנָּה?

לוּצִיפֶר

שְׁעָרִי הוּא! וְאוּלָם כִּי עוֹד עָלֶיךָ לָשׁוּב,

לָכֵן אֶשָּׂא אוֹתְךָ גַּם פֹּה בִּנְאוֹת צַלְמָוֶת

אֲשֶׁר אֵין בּוֹ נִשְׁמַת חַיִּים מִבַּלְעָדֶיךָ אָתָּה.

רְאֵה אֶת-כֹּל מִסָּבִיב, וְאוּלָם אַל נָא תַחְשׁוֹב

כִּי פֹה-לָךְ מָקוֹם לָגוּר, עַד אָמְנָם יוֹמְךָ יָבוֹא.

קַיִן

הֲגַם אֵלֶּה פֹה לֹא יוּכְלוּ לָשׁוּב אֶל הָאֲדָמָה?

לוּצִיפֶר

אַדְמָתָם הֵם לָנֶצַח אָבְדָה לָהֶם וְאֵינָהּ –

כִּי הִיא הֵן שֻׁנְּתָה פְלָאִים עַל-פִּי מַהְפֵּכוֹת רַבּוֹת,

עַד הַכֵּר לֹא יַכִּירוּ אַף מְלֹא הַשַּׁעַל הָאֶחָד

מִכָּל הַקְּלִפָּה הַחֲדָשָׁה שֶׁקָּפְאָה כִּמְעַט זֶה עַתָּה –

מַה-יָּפָה – הוֹי, מַה-יָּפָה הָיְתָה הָאֲדָמָה הַהִיא!

קַיִן

וְיָפָה הִיא גַם עַתָּה. לֹא רִיב לִי עִם הָאֲדָמָה,

אִם גַּם עָלַי עוֹד לָשׁוּב, וְרַק שֶׁבְּלִי עֲבוֹדָה

לֹא תוּכַל נַפְשִׁי הִתְעַנֵּג עַל זִיו הֲדַר תִּפְאַרְתָּהּ,

וְרַוֵּה בְדַעַת אֶת אַלְפֵי מַחְשְׁבוֹת לִבִּי הַצְּמֵאוֹת,

וְהָסִיר אֶת אַלְפֵי מוֹרָאַי מִפְּנֵי מָוֶת וּמִפְּנֵי חַיִּים.

לוּצִיפֶר

רָאִיתָ אֶת עוֹלָמְךָ וּמַה-מִּשְׁפָּטוֹ עַתָּה,

אַךְ לִבְּךָ טֶרֶם יָבִין אֶת צֵל כֹּל מַה-שֶּׁהָיָה.

קַיִן

וְאֵלֶּה הַחַיּוֹת הַגְּדֹלוֹת אוֹ הַגְּלָמִים הַנּוֹרָאִים,

אֲשֶׁר נוֹפְלִים הֵם (כְּנִרְאֶה) בְּשִׂכְלָם מִן הַיְצֻרִים

שֶׁעָבַרְנוּ אוֹתָם עַתָּה, וְדֹמִים אֶל הַפְּרָאִים

שׁוֹכְנֵי הַיַּעַר הַנּוֹרָא עַל הָאָרֶץ שָׁם מִתַּחַת,

הַמַּרְגִּיזִים אֶת הָעֵצִים בַּלַּיְלָה בְּשַׁאֲגוֹתֵיהֶם,

וְרַק שֶׁהֵם גְּדוֹלִים וּגְבֹהִים פִּי עֲשָׂרָה

מִן הַחוֹמוֹת הַנִּשָּׂאוֹת הַמַּכְתִּירוֹת אֶת הָעֵדֶן,

וְעֵינֵיהֶם קֹדְחוֹת אֵשׁ כְּחַרְבוֹת אֵשׁ הַכְּרוּבִים,

וּמַלְתְּעוֹת פִּיהֶם דֹּמוֹת לָעֵצִים הַנִּשָּׂאִים

אֲשֶׁר נֶחְשְׂפוּ קְלִפּוֹתֵיהֶם וַעֲנָפֵיהֶם – מִי הֵם אֵלֶּה?

לוּצִיפֶר

חַיּוֹת הַמַּמּוֹת הֵנָּה אֲשֶׁר הָיוּ בְעוֹלָמְךָ לְפָנִים; –

וְהֵן לְרִבֹּא רְבָבוֹת קְבֻרוֹת בְּבֶטֶן הָאֲדָמָה.

קַיִן

וְעַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה מִמַּעַל אֵין אַחַת עוֹד מֵהֵנָּה?

לוּצִיפֶר

אָיִן: מִינְךָ הָרָפֶה לֹא הָיָה עֹצֵר כֹּחַ

לַעֲמוֹד בַּמִּלְחָמָה בִּפְנֵיהֶן, וְהַקְּלָלָה הָרֹבֶצֶת עָלָיו

אָז הָיְתָה רַק לְמוֹתָר – כִּי הָיוּ מַשְׁמִידוֹת אֹתוֹ.

קַיִן

אַךְ לָמָּה זֶה מִלְחָמָה?

לוּצִיפֶר

שָׁכֹחַ שָׁכַחְתָּ הַדְּבָרִים בְּגָרְשׁוֹ מִן הָעֵדֶן –

מִלְחָמָה עִם כָּל הַיְצֻרִים, וּמָוֶת לְכָל הַיְצֻרִים,

וּמַחֲלָה לְרֹב הַיְצֻרִים, וּפְגָעִים וָחֳלָיִים רַבִּים;

כָּל-אֵלֶּה פְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר צֻוָּה: לֹא תֹאכְלֶנּוּ.

קַיִן

וְאוּלָם הַחַיּוֹת הָאֵלֶּה – הֶאָכְלוּ אֵפוֹא גַם הֵנָּה,

כִּי בַעֲבוּר זֹאת גַּם הֵנָּה מוֹת תָּמוֹתְנָה כֻלָּן?

לוּצִיפֶר

הֵן הִגִּיד לָכֶם יוֹצֶרְכֶם: הַחַיּוֹת לֹא נִבְרָאוּ

בִּלְתִּי אִם לְמַעַנְכֶם, כְּמוֹכֶם אַתֶּם לְמַעֲנוֹ. –

הֲיִיטַב גּוֹרָלָן אֵפוֹא מִכֶּם וּמְנַת גּוֹרַלְכֶם?

לוּלֵא נָפַל אָדָם, כִּי עַתָּה עָמְדוּ כֻלָּן.

קַיִן

אוֹיָה! מָה אֻמְלָלוּ! עֲלֵיהֶן לְחַלֵּק גּוֹרָל

גַּם יַחַד עִם אָבִינוּ וְיַחַד גַּם עִם בָּנָיו;

עִמָּנוּ – שֶׁהָיָה חֵלֶק לָנוּ בַּתַּפּוּחַ;

עִמָּנוּ – שֶׁהָיָה חֵלֶק לָנוּ בְּעֵץ הַדַּעַת!

רַק כָּזָב הָיָה הָעֵץ – אֵין אָנוּ יוֹדְעִים דָּבָר.

דַּעַת הִבְטִיחַ אוֹתָנוּ, אַף כִּי בִמְחִיר הַמָּוֶת –

אַךְ הֵן הִבְטִיחַ דַּעַת: וּמָה אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים?

לוּצִיפֶר

רַק אֵין זֹאת כִּי הַמָּוֶת מֵבִיא לִמְרוֹם הַדַּעַת;

הֵן הוּא מִכָּל-הַדְּבָרִים הַדָּבָר הַנֶּאֱמָן הָאֶחָד,

וְלָכֵן אוּלַי יָבִיא אֶל דַּעַת בָּטוּח וְנָכוֹן:

אוֹ אָז עֵץ אֱמֶת הָיָה, אִם גַּם עֵץ מָוֶת הָיָה.

קַיִן

מָה אָפֵל הַגְּבוּל הַזֶּה! הֵן עֵינַי תִּרְאֶינָה אֹתוֹ,

וְאוּלָם אֶל תַּכְלִית חִקְרוֹ לֹא תוּכַל נַפְשִׁי לָבוֹא.

לוּצִיפֶר

עֵקֶב אֲשֶׁר יוֹמְךָ עוֹד הַרְחִיק יַרְחִיק חֻקּוֹ,

וְהַחֹמֶר טֶרֶם יָבוֹא לְחֵקֶר תַּכְלִית רוּחַ –

אַךְ עַתָּה רַב כִּי תֵדַע אֲשֶׁר יֵשׁ גְּבוּל כָּזֶה.

קַיִן

כִּי מָוֶת יֵשׁ – אֶת-זֹאת יָדַעְנוּ זֶה מֵאָז.

לוּצִיפֶר

אֲבָל לֹא יָדַעְתָּ מַה מֵּאַחֲרָיו.

קַיִן

אֶת-זֹאת גַּם עַתָּה טֶרֶם אֵדָע.

לוּצִיפֶר

עַתָּה הִנֵּה יָדַעְתָּ כִּי יֵשׁ מֵאַחֲרֶיךָ עוֹלָם,

כִּי עוֹלָמוֹת רַבִּים וְשֹׁנִים יֵשׁ עוֹד מֵאַחֲרֶיךָ –

וְכָל-אֵלֶּה אַתָּה טֶרֶם יָדַעְתָּ עוֹד בַּבֹּקֶר.

קַיִן

וְאוּלָם מְכֻסִּים כָּל-אֵלֶּה בַּעֲלָטָה וּצְלָלִים רַבִּים.

לוּצִיפֶר

רַק שְׂמַח בְּחֶלְקְךָ זֶה; יָבֹא יוֹם וּבְרֻרִים

עוֹד הָיֹה יִהְיוּ כָל-אֵלֶּה לְעֵינֵי אַלְמוּתֶךָ.

קַיִן

וְהָרוּחַ הַנּוֹזֵל הַהוּא אֲשֶׁר עֵינוֹ כְּעֵין הַתְּכֵלֶת,

וְהוּא נוֹזֵל מִסָּבִיב לָנוּ, וְדִמְיוֹנוֹ כְּמַעְיַן מַיִם

אֲשֶׁר חֲשַׁבְתִּיו רֶגַע לַנָּהָר הַיּוֹצֵא מִן הָעֵדֶן

וְעֹבֵר עַל-פְּנֵי אָהֳלִי, וְרַק שֶׁחֻפִּים אֵין לוֹ

וּמַרְאֵהוּ מַרְאֵה שְׁחָקִים – מַה הוּא אֵפוֹא זֶה?

לוּצִיפֶר

יֵשׁ רַבִּים, וְהֵמָּה קְטַנִּים, כָּמוֹהוּ עַל אַדְמָתְךָ,

וּבָנֶיךָ לְחֻפָּם יֵשְׁבוּ – הוּא גֹלֶם יַם אוֹקְיָנוֹס.

קַיִן

כְּמוֹ לֻקָּח מֵעוֹלָם אַחֵר; כְּשֶׁמֶשׁ נוֹזֶלֶת מַרְאֵהוּ –

וּמִי הַחַיּוֹת הַגְּדֹלוֹת כַּעֲנָקִים לְמַרְאֵה עֵינַיִם

הַמְשַׂחֲקוֹת שָׁם עַל-פָּנָיו הַמְּלֵאִים זִיו מִמַּעַל?

לוּצִיפֶר

הֵם יוֹשְׁבָיו – וְהֵם מִלְּפָנִים תַּנִּינֵי לִוְיָתָן הָיוּ.

קַיִן

וּמִי הַנָּחָשׁ הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר מִדָּה אֵין לְגָדְלוֹ,

הַזּוֹקֵף מִתּוֹךְ הַתְּהוֹם אֶת רַעֲמָתוֹ הָעֲבֻתָּה

וּמֵרִים קָדְקֹד רֹאשׁוֹ הַגָּבוֹהַּ פִּי עֲשָׂרָה

מִן הָאֶרֶז הַגָּבוֹהַּ מִכָּל אַרְזֵי אֵל הָרָמִים,

וּכְמוֹ הוּא חָפֵץ לִצְנוֹף אֶת גְּוִיָּתוֹ הָאֲיֻמָּה

סְבִיב הַגַּלְגַּלִּים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר רָאִינוּ אֹתָם עַתָּה,

הַאֵין לוֹ מִשְׁפָּט אֶחָד עִם מִשְׁפַּט הַנָּחָשׁ הַלָּז

אֲשֶׁר רָבַץ לְחֹם הַיּוֹם בָּעֵדֶן תַּחַת הָעֵץ?

לוּצִיפֶר

חַוָּה אִמְּךָ יוֹדַעַת לְהַגִּיד מֵאֵין כָּמוֹהָ

אֶת מִשְׁפַּט הַנָּחָשׁ הַלָּז אֲשֶׁר הַשִּׂיא הִשִּׂיא אֹתָהּ.

קַיִן

מַה נּוֹרָא מַרְאֵה הַנָּחָשׁ; רַק אֵין זֶה כִּי הַלָּז

יָפֶה הָיָה מִמֶּנּוּ שִׁבְעִים וְשֶׁבַע פְּעָמִים.

לוּצִיפֶר

הֲמֵעוֹדְךָ לֹא רְאִיתוֹ?

קַיִן

רַבִּים כָּמוֹהוּ רָאִיתִי (אוֹ אֲשֶׁר נִקְרְאוּ בַּשֵּׁם הַזֶּה)

וְאוּלָם הַנָּחָשׁ הַהוּא אֲשֶׁר הִלֵּל הַפְּרִי הָרָע,

אוֹ יְצוּר הַדֹּמֶה אֵלָיו בִּדְמוּתוֹ, לֹא רָאִיתִי.

לוּצִיפֶר

הֶאָבִיךָ לֹא רָאָהוּ?

קַיִן

לֹא; אִמִּי הִשִּׂיאַתְהוּ – וְאֹתָהּ הִשִּׂיא הַנָּחָשׁ.

לוּצִיפֶר

אִישׁ טוֹב! אִם יָבֹא יוֹם וְאִשְׁתְּךָ תַּשִּׂיאֶךָ,

אוֹ תָבֹאנָה נְשֵׁי בָנֶיךָ לְהַשִּׂיא אֶת בַּעֲלֵיהֶן

לַעֲשׂוֹת דָּבָר חָדָשׁ אוֹ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זָר,

אָז חֲקֹר וְדַע בִּתְחִלָּה מִי הַמַּשִּׂיא אוֹתָן.

קַיִן

אֵחַרְתָּ מְעַט עֲצָתְךָ: הֵן עַתָּה לֹא הַנְּחָשִׁים

יָבֹאוּ עוֹד לְהַשִּׂיא בִדְבָרִים אֶת הַנָּשִׁים.

לוּצִיפֶר

אַךְ הִנֵּה יֵשׁ בָּאָרֶץ עוֹד דְּבָרִים אֲחֵרִים וְרַבִּים

אֲשֶׁר תַּשִּׂיא אִשָּׁה אִישָׁהּ וַאֲשֶׁר יַשִּׂיא אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ –

וְלָכֵן אָמַרְתִּי טוֹב כִּי יֵדְעוּ בָנֶיךָ לְהִזָּהֵר!

רַק טוֹבָה הָיְתָה עֲצָתִי, וְאַף כִּי לְרָעָה לְנַפְשִׁי;

וְאוּלָם מִהְיוֹתָהּ אֱמֶת הֵן עָשׂה לֹא תַעֲשׂוּהָ –

וּבְכֵן לֹא יֹאבַד דָּבָר מִמֶּנִּי גַּם בְּהַגִּידִי.

קַיִן

לֹא אָבִין לִדְבָרֶיךָ.

לוּצִיפֶר

מַה מְּאֻשָּׁר אַתָּה אֵפוֹא! גַּם אַתָּה וְגַם עוֹלָמְךָ

עוֹד חֲדָשִׁים יוֹתֵר מִדָּי. הֵן בְּלִבְּךָ אַתָּה חוֹשֵׁב

כִּי אֻמְלָל אַתָּה וְרָשָׁע: הַאֻמְנָם חָשַׁבְתָּ כָּזֹאת?

קַיִן

אִם רָשַׁעְתִּי טֶרֶם אֵדַע; אַךְ אֻמְלָל אֲנִי מְאֹד.

לוּצִיפֶר

הוֹי, אַתָּה הַבְּכֹר הָרִאשׁוֹן, הַבֵּן לָאָדָם הָרִאשׁוֹן!

רִשְׁעָתְךָ הָרַבָּה כֻלָּהּ – וְלוּ גַם רָשָׁע אַתָּה,

וּפְגָעֶיךָ וְכָל מַכְאוֹבֶיךָ – וְלוּ גַם מְאֹד אֻמְלַלְתָּ,

כָּל-אֵלֶּה הֵם רַק עֵדֶן מָלֵא תֻמָּה וָנַחַת

אִם נַשְׁוֵם אֶל רִשְׁעָתְךָ וּנְדַמֵּם לִפְגָעֶיךָ

הָעֲתִידִים לִהְיוֹת נַחֲלָתְךָ בַּיָּמִים הַבָּאִים לִקְרָאתֶךָ;

וּמְצֻקּוֹת הָאֵלֶּה גַם יַחַד בָּרָעוֹת הַכְּפוּלוֹת הָהֵנָּה,

גַּם הֵן רַק עֵדֶן יִהְיוּ אִם נַשְׁוֵן אֶל כָּל-אֵלֶּה

אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ וְיִשְׂאוּ אַחֲרֶיךָ זֶרַע זֶרַע זַרְעֶךָ,

אֲשֶׁר יִרְבּוּ בִּרְבוֹת הַדֹּרוֹת כַּחוֹל עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה

(כִּי בֶאֱמֶת רַק הַחוֹל יוֹסִיפוּ עַל הָאֲדָמָה). –

קוּם וְנָשׁוּב עַתָּה וְנָבוֹא אֶל הָאֲדָמָה!

קַיִן

הֲבַעֲבוּר רַק לַמְּדֵנִי כָזֹאת הֲבֵאתַנִי הֵנָּה?

לוּצִיפֶר

הַאִם לֹא דַעַת שָׁאַלְתָּ?

קַיִן

כֵּן: לְבַעֲבוּר אֶמְצָא הַדֶּרֶךְ לִהְיוֹת שָׁלֵו.

לוּצִיפֶר

אִם הָאֱמֶת הִיא הַדֶּרֶךְ, אָז פֹּה הִיא לְעֵינֶיךָ.

קַיִן

אִם כֵּן הוּא, אָז רַק הֵיטִיב אֵל אָבִי אֲשֶׁר עָשָׂה,

כִּי צִוָּה עַל הָעֵץ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ.

לוּצִיפֶר

וְיוֹתֵר הֵיטִיב לַעֲשׂוֹת לוּ גַם לֹא נָטַע אֹתוֹ.

אֶפֶס יָדֹעַ הָרָע אֵינֶנּוּ עוֹד מִשְׁמָר מֵרָע;

הָרָע מִתְגַּלְגֵּל וְהָיָה לְחֵלֶק בְּכָל הַיְצֻרִים.

קַיִן

בְּכָל הַיְצֻרִים – לֹא: לֹא אַאֲמִין כַּדָּבָר הַזֶּה:

אָנֹכִי פֹה, רְאֵה נָא, רַק צָמֵא אָנֹכִי לַטּוֹב.

לוּצִיפֶר

וּמִי זֶה אֵפוֹא וּמָה לֹא תִצְמָא נַפְשׁוֹ לַטּוֹב?

מִי אֵפוֹא יַעֲשֶׂה הָרָע רַק בַּעֲבוּר הַמַּר אֲשֶׁר בּוֹ?

לֹא – אֵין אִישׁ כָּזֶה! הָרָע הוּא רַק הַשְּׂאוֹר

בְּקֶרֶב כָּל-נֶפֶשׁ חַיָּה וּבְכָל אֲשֶׁר חַי אֵינֶנּוּ.

קַיִן

הִנֵּה הַגַּלְגַּלִּים הַיָּפִים, הַנֶּחְמָדִים לְמַרְאֵה עֵינַיִם,

הָרְחוֹקִים וּמְלֵאִים נֹגַהּ וּמִסְפָּר אֵין לָהֵמָּה,

אֲשֶׁר רְאִינוּם בְּטֶרֶם יָרַדְנוּ אֶל בִּקְעַת צַלְמָוֶת הַלֵּזוּ,

אֶל תּוֹכָם לֹא יַחְדֹּר רָע – הֵן יָפִים הֵמָּה כָּכָה.

לוּצִיפֶר

רַק מֵרָחוֹק רָאִיתָ אֹתָם –

קַיִן

מַה-תְּדַבֵּר? הֵן הַמֶּרְחָק רַק הַמְעִיט יַמְעִיט נָגְהָם –

רַק אֵין זֹאת כִּי מִקָּרוֹב עוֹד נֶחְמְדוּ שִׁבְעָתָיִם.

לוּצִיפֶר

גְּשָׁה נָא אֶל הַדְּבָרִים הַיָּפִים עַל-פְּנֵי הָאָרֶץ

וּקְרַב אֲלֵיהֶם וּבַקֵּשׁ אֶת יָפְיָם לְךָ מִקָּרוֹב.

קַיִן

כָּזֹאת עָשִׂיתִי כְבָר – הַנֶּחְמָד מִכָּל-הַדְּבָרִים,

חֲמַדְתִּיו יוֹתֵר הַרְבֵּה בְּקָרְבִי אֵלָיו מְאֹד.

לוּצִיפֶר

רַק נַפְשְׁךָ אַתָּה מַשְׁלֶה. – וּמָה הַדָּבָר אֵפוֹא

שֶׁהוּא, בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב לְעֵינֶיךָ, הָיָה נֶחְמָד

מִן הַדְּבָרִים הַנֶּחְמָדִים אֲשֶׁר נִרְאוּ-לָךְ מֵרָחוֹק?

קַיִן

אֲחוֹתִי עָדָה הִיא. – כָּל-כּוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם

וּתְכֵלֶת הַלַּיְלָה הַכֵּהָה אֲשֶׁר יָאִיר אֹתוֹ הַגַּלְגָּל

שֶׁמַּרְאֶה לוֹ כְרוּחַ אוֹ כְעוֹלָם מָלֵא רוּחוֹת –

אוֹ צִבְעֵי בֵין-עַרְבַּיִם בַּשַּׁחַר אוֹ בַנֶּשֶׁף –

אוֹ שֶׁמֶשׁ מִדֵּי עֲלוֹתָהּ – אוֹ רִדְתָּהּ וּבֹאָהּ –

אֲשֶׁר אָז תְּמַלֵּא עֵינַי בַּהֲדָרָהּ דִּמְעוֹת נַחַת,

כִּי אַבִּיט וְלִבִּי תִמְשׁוֹךְ בְּעָצְמַת רֹב קְסָמֶיהָ

אֶל חֶבְיוֹן עֵדֶן הֶעָבִים הַנּוֹסְעוֹת מוּל הַמַּעֲרָב –

וְצֵל יַעַר – וְעָנָף יָרוֹק – אוֹ שִׁירַת קוֹל הַצִּפּוֹר –

צִפּוֹר לַיְלָה כִּי תָשִׁיר בִּנְעִימוֹת כְּמוֹ אַהֲבָה,

עַד-כִּי יִתְעָרֵב שִׁירָהּ עִם שִׁירַת קוֹל הַכְּרוּבִים

לְמוֹעֵד רֶדֶת לַיְלָה עַל חוֹמוֹת גַּן הָעֵדֶן; –

כָּל-אֵלֶּה הֵם כְּאֶפֶס לְעֵינַי וְגַם לִלְבָבִי

אִם אַשְׁוֶה אֶל עָדָה אֹתָם וַאֲדַמֵּם אֶל פָּנֶיהָ:

מֵאֶרֶץ וְשָׁמַיִם אֶפְנֶה רַק אַךְ לְהַבִּיט אֵלֶיהָ.

לוּצִיפֶר

רַק טוֹב כִּי בְנֵי תְמוּתָה חַלָּשִׁים וְחִדְלֵי כֹחַ,

בְּרֵאשִׁית בִּכֻּרֵי הַבְּרִיאָה בִּפְרוֹחַ רֵאשִׁית אוֹנָהּ

וּבִשְׁכַב הָאָדָם הָרִאשׁוֹן אֶת הָאִשָּׁה הָרִאשׁוֹנָה,

הוֹלִידוּ זֶרַע כָּזֶה; אֲבָל מִקְסַם כָּזָב גַּם זֹאת.

קַיִן

רַק מִבִּלְתִּי הֱיוֹתְךָ אָח לָהּ תַּחְשֹׁב כַּדָּבָר הַזֶּה.

לוּצִיפֶר

בֶּן אָדָם! אָח אָנֹכִי לַאֲשֶׁר אֵין לוֹ זָרַע.

קַיִן

כִּי עַתָּה פֹה אֲנַחְנוּ אֵין לָנוּ עִמְּךָ דָּבָר.

לוּצִיפֶר

אוּלַי לִי אֲנִי עוֹד דָּבָר לִי אֵלֶיךָ.

אָכֵן אִם יֶשׁ-לָךְ נֶפֶשׁ, וְהִיא בְעֵינֶיךָ יָפָה

וְנֶחְמָדָה מִכָּל-אֲשֶׁר בָּאָרֶץ, לָמָּה אֻמְלָל אַתָּה?

קַיִן

לָמָּה חַי אָנֹכִי? לָמָּה אַתָּה אֻמְלָל?

אַף לָמָּה אֻמְלָל כָּכָה כָּל-יֵשׁ וְנִמְצָא בָאָרֶץ?

וְגַם הוּא, בֹּרְאֵנוּ זֶה, רַק אֵין זֶה כִּי הוּא אֻמְלָל,

עֵקֶב הוּא הַבֹּרֵא הַיְצֻרִים שֶׁאֻמְלָלוּ!

כִּי הִנֵּה בְרֹא כִלָּיוֹן אֵינֶנּוּ פְרִי רוּחַ שַׁלְוָה;

וּבְכָל-אֵלֶּה יֹאמַר אָבִי כִּי הַכֹּל, הַכֹּל יָכוֹל:

אַךְ לָמָּה זֶה הָרָע – אִם הוּא רַק כֻּלּוֹ טוֹב?

כַּדָּבָר הַזֶּה שָׁאַלְתִּי פִי אָבִי, וְהוּא עָנָנִי:

עֵקֶב כִּי הָרָע הוּא אֹרַח אֶל הַטּוֹב.

מַה זָר וְנִפְלָא הַטּוֹב אֲשֶׁר אֵין לוֹ מָקוֹר אַחֵר

זוּלָתִי מְקוֹר הָרָע, זֶה אוֹיְבוֹ הָאַכְזָרִי.

תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם רָאִיתִי שֶׂה אֲשֶׁר נָשַׁךְ אֹתוֹ פֶּתֶן:

טְלֵה חָלָב זֶה הָאֻמְלָל הִתְגּוֹלֵל בְּרֹב מַכְאוֹבָיו

עַל-פְּנֵי יְרַק הַשָּׂדֶה, וְאִמּוֹ נִצְּבָה עָלָיו,

וְהִיא גֹעָה וְשֹׁרֶקֶת מֵחֶמְלָה וְרַחֲמִים רַבִּים;

אָבִי קָטַף עֵשֶׂב וַיָּשֶׂם עַל הַפֶּצַע;

וּלְאִטּוֹ שָׁב הַיְצוּר הַדַּל הַהוּא לַחַיִּים,

וַיָּקָם וַיִּתְעוֹדֵד וַיִּינַק עֲטִינֵי אִמּוֹ,

וְאִמּוֹ עוֹד חֹרֶדֶת וְלוֹקֶקֶת בְּתַאֲוַת נֶפֶשׁ

אֶת עוֹרְקֵי בְשַׂר הַטָּלֶה הַשָּׁבִים לְחַיִּים שֵׁנִית.

רְאֵה נָא! דִּבֶּר אָדָם, אֵיךְ יֵצֵא טוֹב מֵרָע!

לוּצִיפֶר

וּמֶה עָנִיתָ אֹתוֹ?

קַיִן

לֹא דָבָר; אָבִי הוּא: וְאוּלָם בְּלִבִּי חָשַׁבְתִּי

כִּי טּוֹב שִׁבְעָתַיִם הָיָה לַחַיָּה הַדַּלָּה הַזֹּאת

אִם לֹא מִתְּחִלָּה נִשְּׁכָה מֵהֱיוֹת נְשׁוּכָה תְּחִלָּה

וְשָׁבָה אַחֲרֵי כֵן לַחַיִּים בְּמַדְוִים רַבִּים,

וְלוּ עַל-פִּי הָעֵשֶׂב אֲשֶׁר הִשְׁמִיד אֶת הָרָעַל.

לוּצִיפֶר

אַךְ רְאֵה נָא, אַתָּה אוֹמֵר: מִכָּל הַדְּבָרִים הַנֶּחְמָדִים

אָהַבְתָּ רַק אֶת זֹאת אֲשֶׁר יָנְקָה עִמְּךָ יַחְדָּו

חֲלֵב אִמְּךָ, וְאֶת חֲלָבָהּ תֵּינִיק גַּם בָּנֶיךָ – –

קַיִן

כֵּן הוּא, כֵּן דִּבַּרְתִּי: מֶה הָיִיתִי לוּלֵא הִיא?

לוּצִיפֶר

וַאֲנִי מַה בִּלְעָדֶיהָ?

קַיִן

הַאֵינְךָ אֹהֵב דָּבָר?

לוּצִיפֶר

וֵאלֹהֶיךָ מַה זֶה אֹהֵב?

קַיִן

אֶת כָּל הַיְצֻרִים יֶאֱהַב – כָּכָה יֹאמַר אָבִי;

אַךְ אוֹדֶה כִּי אָנֹכִי עַל-פִּי חֶבְלָם לֹא אֶרְאֶנָּה.

לוּצִיפֶר

וְלָכֵן אֵינְךָ רֹאֶה אִם אָנֹכִי אֹהֵב וְאִם לֹא

מִלְּבַד אִם יִהְיֶה דָבָר נִכְבָּד וְגָדוֹל לַכֹּל,

שֶׁאָז דְּבַר הַיָּחִיד יִמַּס כְּמוֹ הַשֶּׁלֶג.

קַיִן

שֶׁלֶג! מַה זֶה שֶׁלֶג?

לוּצִיפֶר

שְׂמַח בְּחֶלְקְךָ זֶה כִּי אֵינְךָ עוֹד יוֹדֵעַ

אֵת אֲשֶׁר בָּנֶיךָ אַחֲרֶיךָ יָחוּשׁוּ אַף יֵדָעוּ;

כִּי הִנֵּה מִתְחַמֵּם אַתָּה בְּאֶרֶץ אֵין בָּהּ חֹרֶף.

קַיִן

הַאֵינְךָ אֹהֵב דָּבָר אֲשֶׁר יִדְמֶה אֵלֶיךָ וְיִשְׁוֶה?

לוּצִיפֶר

הַאֻמְנָם אֹהֵב אַתָּה אֶת-עַצְמְךךָ וְאֶת-נַפְשֶׁךָ?

קַיִן

כֵּן, אַךְ יוֹתֵר אֹהַב אֵת אֲשֶׁר יִקַּח אֶת לִבִּי

וְאֵת אֲשֶׁר, בְּאַהֲבָתִי אֹתוֹ, יִהְיֶה יוֹתֵר מִמֶּנִּי.

לוּצִיפֶר

וְאוּלָם כָּל זֹאת אָהַבְתָּ אַךְ רַק מִהְיוֹתָהּ יָפָה,

כְּאַהֲבַת אִמְּךָ תַּפּוּחַ “כִּי תַאֲוָה לָעֵינַיִם”;

וּבְחָדְלָהּ מִהְיוֹת יָפָה וְחָדְלָה גַם אַהֲבָתְךָ,

כְּכֹל שֶׁיֶּחְדַּל מִמְּךָ כָּל חֵשֶׁק אָז וְתַאֲוָה.

קַיִן

חָדֹל מִהְיוֹת יָפָה! אֵיךְ יִהְיֶה כַּדָּבָר הַזֶּה.

לוּצִיפֶר

בִּרְבוֹת הַיָּמִים וְהָיָה.

קַיִן

אֲבָל יָמִים רַבִּים עָבְרוּ, וְעוֹד אָדָם וְגַם אִמִּי

יָפוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו: לֹא כְעָדָה וְכַכְּרוּבִים –

וְאוּלָם יָפִים מְאֹד גַּם שְׁנֵיהֶם.

לוּצִיפֶר

וְכָל-זֹאת חָדֹל תֶּחְדַּל גַּם מֵהֶם וְגַם מֵאִתָּהּ.

קַיִן

צַר לִי עַל-זֹאת; וְאוּלָם לֹא אֶמְעַט מֵאַהֲבָה אֹתָהּ.

אַף הִנֵּה בַּאֲבוֹד יָפְיָהּ, אָז אוֹמֵר אֲנִי בְּלִבִּי,

כִּי הַבֹּרֵא כָּל-הַיֹּפִי, לוֹ יֹאבַד פִּי-שְׁנַיִם

מֵאֲשֶׁר לִי אֲנִי הָרֹאֶה אֶת-מִפְעָלוֹ עֵת שֶׁיֹּאבַד.

לוּצִיפֶר

רַק אָנוּד-לָךְ כִּי אַתָּה אֹהֵב מַה-שֶּׁיֹאבַד.

קַיִן

וַאֲנִי אֲנִי לָךְ אָנוּד כִּי אֵינְךָ אֹהֵב דָּבָר.

לוּצִיפֶר

וְאָחִיךָ – הַאֵינוֹ אֵפוֹא קָרוֹב מְאֹד לִלְבָבְךָ?

קַיִן

לָמָּה זֶה לֹא יִהְיֶה?

לוּצִיפֶר

אָבִיךָ אֲהֵבוֹ מְאֹד – וְכֵן אֲהֵבוֹ גַּם אֱלֹהֶיךָ.

קַיִן

וְגַם אָנֹכִי.

לוּצִיפֶר

אָכֵן טוֹב וְעָנָו אַתָּה כִּי תַעֲשֶׂה כַּדָּבָר הַזֶּה.

קַיִן

עָנָו!

לוּצִיפֶר

הֵן שֵׁנִי הוּא לָרֶחֶם וְשַׁעֲשֻׁעִים הוּא לְאִמְּךָ.

קַיִן

יְהִי נָא לָהּ שַׁעֲשֻׁעִים; אַךְ לְפָנָיו הָיֹה הָיָה

הַנָּחָשׁ שַׁעֲשֻׁעֶיהָ.

לוּצִיפֶר

וְגַם לְאָבִיךָ?

קַיִן

מָה אֵפוֹא לִי וְלָאֵלֶּה? הַאֻמְנָם לֹא אֹהַב עַל-זֹאת

אֵת אֲשֶׁר יֶאֱהָבוּ כֻלָּם?

לוּצִיפֶר

וְגַם אֱלֹהִים אֵל שַׁדַּי – אֲדֹנָי אֱלֹהֵי הָרַחֲמִים,

הָאֵל הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב הַנּוֹטַע הָעֵדֶן הַסָּגוּר –

גַּם הוּא אֶת-פָּנָיו יָאִיר לְאָחִיךָ רַק לְהֶבֶל.

קַיִן

מֵעוֹדִי לֹא רְאִיתִיו וְלֹא אֵדַע אִם יָאִיר פָּנָיו.

לוּצִיפֶר

אַךְ מַלְאָכָיו הִנֵּה רָאִיתָ.

קַיִן

רַק מְעַט מְאֹד.

לוּצִיפֶר

וְאוּלָם דֵּי הַכִּיר כִּי הֵמָּה אֹהֲבִים רַק אֶת אָחִיךָ:

הֵן קָרְבְּנוֹתָיו יֵרָצוּ כֻלָּם.

קַיִן

אוּלַי! אַךְ לָמָּה תְדַבֵּר כָּל-אֵלֶּה בְּאָזְנַי עַתָּה?

לוּצִיפֶר

עַל-כִּי זֶה כְבָר חָשַׁבְתָּ כָּל-אֵלֶּה בִּלְבָבֶךָ.

קַיִן

וְאִם חָשֹׁב חָשַׁבְתִּי כָּכָה, לָמָּה תְעוֹרֵר עַתָּה

הַמַּחֲשָׁבָה בִי שֶׁהִיא – –

(ידום, ופתאם בסערת נפשׁ.) –

הָרוּחַ! פֹּה אֲנַחְנוּ בִגְבוּל עוֹלָמְךָ אַתָּה;

אַל תְּדַבֵּר אֵפוֹא עַתָּה עַל עוֹלָמִי אֲשֶׁר לִי.

הִרְאִיתָ אֹתִי פְּלָאוֹת: הִרְאִיתָ עֲנָקִים אֹתִי,

עֲנָקִים עֲצֻמִּים וּגְדוֹלִים, עֲנָקִים מִדֹּר הַקַּדְמֹנִי

שֶׁהָיוּ בְּטֶרֶם הָאָדָם אַף יָשְׁבוּ עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה,

אֲשֶׁר זֹאת אַדְמָתִי עַתָּה רַק שָׁרִיד הִיא מִמֶּנָּה;

הִרְאִיתָ אֹתִי רִבְבוֹת עוֹלָמוֹת מַעֲשֵׂה-כוֹכָב

אֲשֶׁר אֲלֵיהֶם רַק יִלָּוֶה כְּחָבֵר רָחוֹק וְעָכוֹר

גַּם עוֹלָם זֶה שֶׁלָּנוּ בְּמֶרְחַב נְאוֹת הַנֶּצַח;

הִרְאִיתָ צְלָלִים אֹתִי שֶׁקָּרְאוּ בַשֵּׁם הַנּוֹרָא

אֲשֶׁר הֵבִיא אָבִי אֵלֵינוּ אוֹתוֹ, הוּא – הַמָּוֶת;

הִרְאִיתָ אֹתִי הַרְבֵּה – אַךְ לֹא אֶת-כֹּל הִרְאִיתָ;

הַרְאֵנִי נָא הַמָּקוֹם, הַרְאֵנִי אֵיפֹה הוּא,

אֲשֶׁר שָׁם אֵל שַׁדַּי יוֹשֵׁב בְּחֶבְיוֹן גַּן עֲדָנוֹ –

אוֹ גַן עֲדָנְךָ אַתָּה: אַיֵּה הַמָּקוֹם הַזֶּה?

לוּצִיפֶר

פֹּה וּבִמְלֹא הַמֶּרְחָב.

קַיִן

הֵן מָעוֹן לָכֶם גַּם אַתֶּם – כְּמִשְׁפַּט כָּל-יְצוּר;

הָאֲדָמָה מָעוֹן לֶעָפָר, הָעוֹלָמוֹת – לְיוֹשְׁבֵי בָם;

כֹּל-אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּקִרְבּוֹ יִחְיֶה בְּקֶרֶב עוֹלָמוֹ;

וְאֵלֶּה גַם הֵם אֲשֶׁר חָדְלָה וְחָלְפָה מִקִּרְבָּם הַנְּשָׁמָה,

נְשָׁמָה כָמוֹנוּ אֲנַחְנוּ, אָמַרְתָּ: מָעוֹן לָהֵמָּה;

וְשַׁדַּי גַּם הוּא וְאַתָּה רַק מָעוֹן לָכֶם גַּם אַתֶּם –

הֲיִשְׁכֶם אַתֶּם יוֹשְׁבִים בְּמָקוֹם אֶחָד יַחְדָּו?

לוּצִיפֶר

לֹא! מוֹשְׁלִים אֲנַחְנוּ יַחַד, וְאוּלָם נִפְרָדִים נֵשֵׁב.

קַיִן

מִי יִתֵּן וּמִשְּׁנֵיכֶם רַק הָיֹה יִהְיֶה אֶחָד!

אוֹ לוּ לְחֵפֶץ אֶחָד הַיְסוֹדוֹת שֶׁהִתְפָּרְדוּ

(אֲשֶׁר אֵין זֶה כִּי הִתְפָּרְדוּ בְּסַעֲרַת רִיב וּמָדוֹן)

הִתְאַחֲדוּ וְשָׁבוּ עַתָּה וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם אֶחָד.

אֵיךְ הָיְתָה כָזֹאת כִּי רוּחוֹת מְלֵאֵי תְבוּנָה וָשֶׂכֶל,

רוּחוֹת בְּאֶפֶס תַּכְלִית, יִתְפָּרְדוּ כְּמוֹכֶם עַתָּה?

אִם לֹא כְאַחִים הֱיִיתֶם בְּרוּחֲכֶם וּתְכוּנַתְכֶם?

אִם לֹא בְמִדָּה אַחַת הָעֹז לָכֶם וָנֶצַח?

לוּצִיפֶר

אִם אַתָּה לֹא אָח לְהֶבֶל?

קַיִן

אַחִים אֲנַחְנוּ, אַף נִהְיֶה; וְאוּלָם לוּ גַם אָיִן –

הֲיִדְמֶה לַבָּשָׂר רוּחַ? אִם יֵשׁ כִּי הוּא יִתְפָּרֵד?

כִּי יִתְפָּרֵד אֵין-הַתַּכְלִית וְחָלַק מֵעִם אַלְמָוֶת?!

רַק רִיב וְהַסְגִּיר תֵּבֵל לְמַשְׁחִית. – בַּעֲבוּר מָה?

לוּצִיפֶר

בַּעֲבוּר הַמֶּמְשָׁלָה.

קַיִן

הָאָמֹר לֹא אָמַרְתָּ כִּי שְׁנֵיכֶם אֵלֵי נֶצַח?

לוּצִיפֶר

כֵּן הוּא!

קַיִן

וְזֹאת הַתְּכֵלֶת הָרְחוֹקָה חִסְרַת כָּל מִדָּה שֶׁאֶרְאֶה,

הַאֵינָהּ אֵפוֹא גַם הִיא רָקִיעַ בְּאֶפֶס תַּכְלִית?

לוּצִיפֶר

כֵּן.

קַיִן

מַדּוּעַ אֵפוֹא לֹא תוּכְלוּ לִמְשֹׁל שָׁם גַּם שְׁנֵיכֶם? –

הֲצַר הַמָּקוֹם שָׁמָּה? – לָמָּה מָדוֹן יִהְיֶה?

לוּצִיפֶר

גַּם שְׁנֵינוּ משְׁלִים שָׁם.

קַיִן

וְאוּלָם מִשְּׁנֵיכֶם הָאֶחָד הוּא יוֹצֵר וּפוֹעֵל הָרָע.

לוּצִיפֶר

מִי מִשְּׁנֵינוּ?

קַיִן

אַתָּה! הֵן אִם אֱמֶת כִּי יֶשְׁךָ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת

הַטּוֹב לִבְנֵי הָאָדָם, מַדּוּעַ לֹא תַעֲשֶׂנּוּ?

לוּצִיפֶר

מַדּוּעַ לֹא יַעֲשֶׂנּוּ זֶה שֶׁעָשָׂה אֶתְכֶם?

אֲנִי אֵינֶנִּי עֹשְׂכֶם; פָּעֳלוֹ וְאוּלָם לֹא פָעֳלִי.

קַיִן

יְהִי כֵן, נִהְיֶה פָעֳלוֹ, אִם תֹּאמַר: פָּעֳלוֹ אָנוּ;

אַךְ הַרְאֵה אֹתִי מְעוֹנְךָ אוֹ הַרְאֵה מְעוֹנוֹ הוּא.

לוּצִיפֶר

יָכֹל יָכֹלְתִּי הַרְאוֹתְךָ אֶת שְׁנֵיהֶם עַתָּה יַחְדָּו;

אַךְ יָבֹא יוֹם וְתִרְאֶה הָאֶחָד מֵהֵמָּה עַד עוֹלָם.

קַיִן

וְלָמָּה לֹא עַתָּה?

לוּצִיפֶר

הֵן רוּחַ הָאָדָם בְּךָ כִּמְעַט לֹא עָצְרָה כֹחַ

לְהַשִּׂיג בִּמְנוּחַת נֶפֶשׁ אֶת הַמְעַט שֶׁהֶרְאֵיתִי אוֹתְךָ,

וְאַתָּה זֶה שֶׁתָּהִין לָקוּם וּלְהָרִים הַצָּעִיף

מִן הַסּוֹד הַכָּפוּל הַגָּדוֹל! מֵרָאשֵׁי הַיְסוֹדוֹת הַשְּׁנַיִם!

לְבַעֲבוּר הַבִּיטְךָ אֲלֵיהֶם בְּמַחֲבֵא חֶבְיוֹן עֻזָּם!

הוֹי עָפָר! כְּבוֹשׁ תְּשׁוּקָתְךָ אֲשֶׁר תֶּחְשַׁק בְּגֹבַהּ לִבְּךָ;

לוּ אֶחָד מֵהֵמָּה רָאִיתָ, גַּם אָז הֲלֹא גָוַעְתָּ!

קַיִן

תְּנֵנִי אֵפוֹא וְאֶגְוַע, רַק אֶרְאֶה וְאַבִּיט אֹתָם!

לוּצִיפֶר

כָּזֹאת יְדַבֵּר אִישׁ בֶּן חֹטֶפֶת הַתַּפּוּחַ!

וְאוּלָם לוּ גַם תִּגְוַע, אַךְ הַבֵּט לֹא תַבִּיטֵם;

רַק יוֹשֵׁב עוֹלָם הַשֵּׁנִי יַבִּיט וְיִרְאֶה אֹתָם.

קַיִן

בֶּן עוֹלַם הַמָּוֶת?

לוּצִיפֶר

גַּם מָוֶת זֶה אֵינֶנּוּ בִּלְתִּי אִם רַק מָבוֹא.

קַיִן

כִּי-עַתָּה לֹא יְרֵאתִיו כְּכֹל שֶׁיָּרֵאתִי אֹתוֹ,

עֵקֶב שֶׁיָּבִיא אוֹתָנוּ אֶל דָּבָר בָּטוּחַ וְנָכוֹן.

לוּצִיפֶר

וְעַתָּה קוּם וָבֹא וַאֲשִׁיבְךָ אֶל עוֹלָמְךָ,

לְבַעֲבוּר תַּפְרֶה וְתַרְבֶּה בָּאָרֶץ זֶרַע אָדָם,

וְתֹאכַל וְתִשְׁתֶּה וְתַעֲבוֹד בְּזֵעַת אַפֶּיךָ וְתֶחֱלֶה,

וְתִשְׂחַק וְתִבְכֶּה וְתִישָׁן וְתָמוּת בָּאַחֲרוֹנָה.

קַיִן

וְלָמָּה זֶה רָאִיתִי הַדְּבָרִים שֶׁהִרְאִיתָנִי?

לוּצִיפֶר

הֲדַעַת לֹא שָׁאַלְתָּ? אִם לֹא הוֹרֵיתִי אוֹתְךָ,

בַּכֹּל שֶׁהֶרְאִיתִיךָ, כִּי תֵדַע אֶת עַצְמֶךָ?

קַיִן

אוֹי לִי! רֹאֶה אָנֹכִי כִּי אַיִן אֲנִי וָאֶפֶס.

לוּצִיפֶר

אַף אָמְנָם זֹאת הִיא תַכְלִית הַדַּעַת לְכָל-הָאָדָם,

לְהַכִּיר דְּבַר הָאֶפֶס בִּתְכוּנַת כָּל-יְצוּר;

וְאַתָּה קוּם וְהַנְחֵל הַתּוֹרָה הַזֹּאת אַחֲרֶיךָ,

אָז תִּמְנַע מִבָּנֶיךָ מַכְאוֹבִים וּמַדְוִים רַבִּים.

קַיִן

הוֹי רוּחַ רָם עֵינַיִם! רַק תַּרְבֶּה תְדַבֵּר גֵּאוּת;

וְאוּלָם בְּכָל גַּאֲוָתְךָ יֵשׁ עֶלְיוֹן גַּם עָלֶיךָ.

לוּצִיפֶר

לֹא! בְּשֵׁם הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר יִתְמוֹךְ, וּבְשֵׁם הַתְּהוֹם

וּבְשֵׁם עוֹלָמוֹת וְחַיִּים חִסְרֵי כָל-מִדָּה וָקֶצֶב

אֲשֶׁר הוּא וַאֲנִי גַם יַחַד תָּמַכְנוּ שְׁנֵינוּ – לֹא!

מְנַצֵּחַ יֵשׁ לִי – כֵּן הוּא; וְאוּלָם עֶלְיוֹן – לֹא!

כָּל-יָצוּר מִשְׁתַּחֲוֶה אֵלָיו – וְאוּלָם לֹא אָנֹכִי:

נִלְחָם אָנֹכִי בּוֹ כְּכֹל שֶׁנִּלְחַמְתִּי תָּמִיד

גַּם בִּמְרוֹמֵי שְׁמֵי שָׁמַיִם. אֶת-כֹּל בִּשְׁנוֹת הַנֶּצַח,

וּבְקֶרֶב תְּהוֹמוֹת הַשְּׁאוֹל הָעֲמֻקָּה מִכָּל-עֹמֶק,

וּבְקֶרֶב גְּבוּלוֹת הַמֶּרְחָב הַגָּדוֹל בְּאֶפֶס תַּכְלִית,

וּבְקִצְבֵי כָל-הַזְּמַנִּים הָאֲרֻכִּים מִכָּל-אֹרֶךְ.

אֶת-כֹּל אֶת-כֹּל גַּם יַחַד אֶדְרוֹשׁ מִיָּדוֹ בְּרִיבִי!

וְעוֹלָם עַל-עוֹלָם יִתְפַּלָּץ וְכוֹכָב עַל-כּוֹכָב יִתְפַּלָּץ

וִיקוּם עַל-יְקוּם יִתְפַּלָּץ בְּמוֹסְדֹתֵיהֶם כֻּלָּם יַחַד,

עַד-תֹּם הַמִּלְחָמָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת – אִם יֵשׁ שֶׁתִּתֹּם –

וְהִיא הֵן טֶרֶם תִּתֹּם עַד-יֶחְדַּל הוּא אוֹ אָנִי!

וּמַה-זֶה יַעֲצָר כֹּחַ לְהָתֵם אַלְמוּתֵנוּ,

וּלְצַוּוֹת גְּבוּל לָאֵיבָה שֶׁאָיַבְנוּ אִישׁ אֶת-אָחִיו?

בִּהְיוֹתוֹ הוּא הַכּוֹבֵשׁ יִקְרָא לַנִּכְבָּשׁ רָע;

וְאוּלָם אַיֵּה הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתֹן יִתֵּן הוּא?

הֵן אִלּוּ כְבַשְׁתִּיו אֲנִי, כִּי עַתָּה מִפְעָלָיו הוּא

נֶחְשְׁבוּ לְרָעִים כֻּלָּם. וְאַתֶּם, בְּנֵי תְמוּתָה,

חֲדָשִׁים וּגְמוּלִים מֵחָלָב, מָה אֵפוֹא הַחֲמֻדוֹת הַטֹּבוֹת

שֶׁנָּתַן לָכֶם עַד עַתָּה וּלְעוֹלַמְכֶם זֶה הַקָּטֹן?

קַיִן

רַק מְעַט מְאֹד מְאֹד; וּמְרֹרוֹת בָּהֵנָּה הַרְבֵּה.

לוּצִיפֶר

שׁוּב אֵפוֹא לְעוֹלָמְךָ עִמִּי, וּבָאתָ וְאָכַלְתָּ עַתָּה

אֶת יֶתֶר כָּל-הַמָּתוֹק אֲשֶׁר הֵכִין לְךָ וּלְכֻלָּם;

הַטּוֹב וְהָרָע הֵם דְּבָרִים לְפִי-עַצְמָם וּתְכוּנָתָם,

וְלֹא לְפִי הַנּוֹתֵן יִהְיוּ טוֹב אוֹ רָע –;

אִם נָתַן לָכֶם הַטּוֹב – אָז הוֹדוּ לוֹ וְזַמְּרוּ;

וְאִם רָעָה תֵצֵא מִמֶּנּוּ, אַל תֹּאמְרוּ: מִמֶּנִּי יָצְאָה,

עַד חָקֹר חֲקַרְתֶּם הֵיטֵב וּמְצָאתֶם הַמָּקוֹר הַנֶּאֱמָן;

וּלְפִי-מִלִּים אַל נָא תִשְׁפּוֹט, וְלוּ גַם רוּחוֹת דִּבְּרוּ,

כִּי אִם לְפִי הַפְּרִי אֲשֶׁר יִתֵּן עֵץ חַיֵּיכֶם.

מַתָּנָה אַחַת טוֹבָה נָתַן הַתַּפּוּחַ הָרָע –

הַתְּבוּנָה בְּקֶרֶב לִבְּכֶם –: אַל תִּתְּנוּ לְיָרֵא אֶתְכֶם

וְלִכְבּוֹשׁ וְלַחְסוֹם אוֹתָהּ בְּדַבֵּר אֲלֵיכֶם עָרִיץ

לְפַתּוֹת אֶתְכֶם לְהַאֲמִין דְּבָרִים שֶׁלֹּא-יֵאָמְנוּ,

לְמֹרַת כָּל-חוּשֵׁיכֶם וְכָל-רֶגֶשׁ לִבְּכֶם פְּנִימָה;

חֲקֹר לְךָ וּסְבֹל לְךָ – וּבְנֵה נָא עוֹלָם פְּנִימִי

בְּקֶרֶב לְבָבְךָ אַתָּה – אִם נֹפֵל הַחִיצוֹנִי;

כֵּן תִּקְרַב הָלֹךְ וְקָרֵב אֶל תְּכוּנַת סוֹד הַבְּרִיאָה,

עַד-תִּצְלַח בַּמִּלְחָמָה גַּם עִם תְּכוּנָתְךָ אָתָּה.

מַשָּׂא שְׁלִישִׁי

מַעֲרָכָה רִאשׁוֹנָה

הארץ בקרבת העדן, כמשׁפט המשׂא הראשׁון

קין ועדה באים

עָדָה

הַס! קַיִן, הִתְהַלֵּךְ לְאַט.

קַיִן

טוֹב; וְאוּלָם מַדּוּעַ?

עָדָה

חֲנוֹךְ בְּנֵנוּ הַקָּטֹן יָשֵׁן עַל-מִשְׁכָּבוֹ

עַל סִבְכֵי עָלִים רַכִּים אֲשֶׁר תַּחַת עֵץ הַכֹּפֶר.

קַיִן

עֵץ כֹּפֶר! רַק עֵץ קֹדֵר הָעֵץ הַזֶּה מֵאָז,

וּכְמוֹ יִתְאַבֵּל דּוּמָם עַל כָּל-אֲשֶׁר יִשְׁכַּב בְּצִלּוֹ;

מָה אוֹתוֹ אֵפוֹא בָּחַרְתְּ לְשִׂימוֹ לְכִפָּה לִבְנֵנוּ?

עָדָה

כִּי פֹארֹת לוֹ הַחוֹתְמוֹת כְּמוֹ לַיְלָה בְּעַד הַשֶּׁמֶשׁ,

וְלָכֵן אָמַרְתִּי טוֹב הוּא לְשִׂימוֹ לְסִתְרָה לַיָּשֵׁן.

קַיִן

לְסִתְרָה לְיָשֵׁן אֶת שְׁנָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה – וַאֲרֻכָּה עַד נֶצַח;

וְאוּלָם יְהִי אֲשֶׁר יִהְיֶה – קוּמִי, הֲבִיאִינִי נָא אֵלָיו.

(הולכים אל הילד)

מַה נֶּחְמָד הַנַּעַר לְמַרְאֶה! לְחָיָיו הַקְּטַנּוֹת מַה צַּחוּ

בְּאֹדֶם בְּשָׂרָן הַטָּהוֹר וְעֹלוֹת בְּצֶבַע מַרְאֵיהֶן

עַל מַרְאֵה שׁשַׁנֵּי הֶעָלִים שֶׁרֻפְּדוּ מִתַּחַת לָהֵנָּה.

עָדָה

וּשְׂפָתָיו מַה נֶּחְמְדוּ הֵנָּה, וּפְתוּחוֹת הֵנָּה כִּמְעָט!

לֹא; אַל נָא תִשַּׁק לַיֶּלֶד, רַק עַתָּה חֲדַל וְלֹא תִשַּׁק:

עוֹד רֶגַע וְהֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ – עוֹד רֶגַע וְעָבַר הַמּוֹעֵד

אֲשֶׁר הַסְכֵּן הִסְכִּין הַיֶּלֶד לִישׁוֹן יוֹם יוֹם בַּצָּהֳרַיִם;

וְאוּלָם חָמַלְתִּי לַפְרִיעוֹ בְּטֶרֶם הִגִּיעָה הָעֵת לוֹ.

קַיִן

רַק צָדְקוּ דְבָרַיִךְ; אֲחַכֶּה, אַאֲרִיךְ אֶת-נַפְשִׁי וַאֲחַכֶּה.

הֵן צוֹחֵק הוּא עַתָּה וְיָשֵׁן! – יְשַׁן לְךָ אֵפוֹא וּצְחַק,

אַתָּה הַיֹּרֵשׁ הַקָּטֹן, הַיֹּרֵשׁ הָרַךְ וְהַצָּעִיר

לְנַחֲלַת הָעוֹלָם הֶחָדָשׁ: יְשַׁן לְךָ אֵפוֹא וּצְחַק!

הֵן אַתָּה כָעֵת בִּרְגָעֶיךָ הַצְּחוֹק וְהַשֵּׁנָה גַּם יַחַד

מְפִיקִים רַק חֶדְוָה נֶאֱמָנָה וּמְלֵאִים נִקְיֹן כָּל-תֻּמָּה!

אַתָּה הַפְּרִי לֹא אָכַלְתָּ – וְלֹא תֵדַע כִּי עֵירוֹם אָתָּה!

הַאֻמְנָם יָבֹא יוֹם וְגַם אַתָּה תַּרְצֶה עֲוֹנוֹת

אֲשֶׁר אַתָּה לֹא יָדַעְתָּ וַאֲשֶׁר עָשׂה לֹא עָשִׂינוּ

גַּם אַתָּה גַם אָנֹכִי? אַךְ עַתָּה יְשַׁן אֶת שְׁנָתְךָ!

לְחָיָיו הַקְּטַנּוֹת מִתְאַדְּמוֹת וְרָחַב הַצְּחוֹק עַל שִׂפְתוֹתָיו,

וְאִישׁוֹן בַּת עֵינוֹ יֶחֱרַד מִתַּחַת לְשִׂבְכַת גַּבּוֹתָיו

הַכֵּהוֹת כְּעַנְפֵי הַכֹּפֶר הַסֹּכְכוֹת עָלָיו מִלְמָעְלָה;

וּפְתוּחוֹת מְעַט וּמִבֵּינָן מְאִירָה הַתְּכֵלֶת הַטְּהֹרָה

מִדֵּי אֲשֶׁר יִישַׁן אֶת שְׁנָתוֹ. רַק אֵין זֶה כִּי חֹלֵם הוּא עַתָּה –

וְאוּלָם מַה יִּרְאֶה בַּחֲלוֹמוֹ? רַק יֵשׁ כִּי הוּא רֹאֶה הָעֵדֶן! –

כֵּן! רְאֵה נָא בַחֲלוֹם אֶת הָעֵדֶן, הוֹי בְּנִי אֲשֶׁר נִדַּח מִנַּחֲלָה!

וְאוּלָם רַק חֲלוֹם הוּא; גַּם אַתָּה, גַּם בָּנֶיךָ וְגַם אֲבוֹתֶיךָ

עַד עוֹלָם לֹא תוֹסִיף כַּף רַגְלָם לִדְרוֹךְ אֶת חֶלְקַת הָאָרֶץ

עַל אַדְמַת מְקוֹם הַתַּעֲנֻגוֹת הַסָּגוּר מִפְּנֵיהֶם לָנֶצַח!

עָדָה

הוֹי קַיִן מַחֲמַדִּי! רַב לָךְ, אַל תִּלְאַט בְּאָזְנֵי בְנֵנוּ

מְרֹרוֹת וְקִינוֹת כָּאֵלֶּה עַל-כָּל אֲשֶׁר עָבַר וְחָלָף:

אַף מַה-לָּךְ כִּי תָמִיד תִּתְאַבֵּל עַל עֵדֶן הַלָּז אֲשֶׁר אָבָד?

הַאֻמְנָם לֹא תִמְצָא יָדֵנוּ עֲשׂוֹת לָנוּ אַחֵר תַּחְתֵּיהוּ?

קַיִן

אַיֵּה?

עָדָה

אִם פֹּה אוֹ בְכָל אֲשֶׁר תַּחְפּוֹץ: בִּמְקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁמָּה,

שָׁם לֹא תָחוּשׁ נַפְשִׁי אֶת חֶסְרוֹן הָעֵדֶן הַלָּז

אֲשֶׁר אַתָּה זֶה מִתְאַבֵּל אֶל-הִלָּקְחוֹ כָּל-הַיָּמִים.

הַאֵינְךָ אַתָּה לִי, הַאֵין לִי זֶה נְעָרֵנוּ,

וְאָבִינוּ וְאָחִינוּ וְצִלָּה – זֹאת אָחוֹת הַנֶּחְמָדָה,

וְחַוָּה שֶׁנָּתְנָה חַיִּים לָנוּ וּסְגֻלּוֹת רַבּוֹת?

קַיִן

כֵּן – וְאֶת הַמָּוֶת שֶׁהוּא בֵּין סְגֻלּוֹתֶיהָ.

עָדָה

קַיִן! הִנֵּה הָרוּחַ הַגֵּאָה וְרָם הֶעָיִן

אֲשֶׁר עִמּוֹ הָלַכְתָּ מִזֶּה הֶעֱצִיבְךָ עַל-אַחַת שֶׁבַע.

קִוִּיתִי כִּי כָל-הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר אָמַר וַאֲשֶׁר רָאִיתָ,

וּמַרְאוֹת הָעוֹלָם מִקֶּדֶם וּמַרְאוֹת הָעוֹלָם עַתָּה,

אֲשֶׁר אַתָּה דֹבֵר אֵלַי, הֵם יִמְסְכוּ בְקִרְבְּךָ שַׁלְוָה

וְנָתְנוּ לְךָ גַּם נַחַת אֲשֶׁר תִּתֵּן לָאָדָם הַדַּעַת;

וְאוּלָם רֹאָה אָנֹכִי כִּי הֵרַע לְךָ מוֹלִיכֶךָ;

אַךְ אָמְנָם אוֹדֶה אוֹתוֹ וְאֶסְלַח לְכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה

עֵקֶב הֲשִׁיבוֹ אוֹתְךָ אֵלֵינוּ פֹה בִּמְהֵרָה.

קַיִן

בִּמְהֵרָה?

עָדָה

רַק חָלְפוּ כִשְׁתַּיִם שָׁעוֹת מֵאָז הֲלַכְתֶּם מִזֶּה:

שְׁתֵּי שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת אֵלַי, וְאוּלָם רַק שָׁעוֹת לַשָּׁמֶשׁ.

קַיִן

אַךְ אָמְנָם מָצָאתִי עֵת לִי לְקָרְבָה עַד הַשֶּׁמֶשׁ,

וָאֵרֶא עוֹלָמוֹת שֹׁנִים שֶׁהֵאִיר לָהֶם לְפָנִים

וְהָאִיר עוֹד לֹא יוֹסִיף לָהֵמָּה לְנֵצַח נְצָחִים;

וְעוֹלָמוֹת רָאִיתִי שֶׁהוּא לֹא הֵאִיר לָהֶם מֵעוֹלָם;

וַאֲנִי חָשַׁבְתִּי: שָׁנִים חָלְפוּ מֵאָז וְעַד עָתָּה.

עָדָה

רַק שָׁעוֹת חָלָפוּ.

קַיִן

כִּי עַתָּה יוֹדֵעַ הָרוּחַ לָתֵת לַזְּמָן הָרְוָחָה.

וּמוֹדֵד הוּא מִדָּתוֹ לְפִי כָל-שֶׁיַּבִּיט עַל-פִּיהוּ,

אִם חֲמֻדוֹת וְאִם תּוֹעֵבוֹת, אִם קְטַנּוֹת וְאִם עֲצֻמּוֹת.

רָאִיתִי גְלָמִים נִפְלָאִים, גָּלְמֵי יְצֻרִים אֵין-תַּכְלִית;

עָבַרְתִּי עַל-פְּנֵי עוֹלָמוֹת אֲשֶׁר כָּבוּ וְחָדְלוּ מֵהָאִיר;

וּבְהַבִּיט עֵינַי הַנֶּצַח חָשַׁבְתִּי כִּי קוֹנֶה אָנֹכִי

נִטְפֵי דֹרוֹת אֲחָדִים מִשְּׁנוֹתָיו שֶׁאֵין לָהֶן מִדָּה;

אַךְ עַתָּה אָחוּשׁ שֵׁנִית מַה דַּל וְחָדֵל אָנֹכִי.

רַק יָפֶה דִבֶּר הָרוּחַ כִּי אַיִן אָנֹכִי וָאָפֶס.

עָדָה

מַדּוּעַ דִּבֶּר כָּזֹאת? כָּזֹאת לֹא דִבֶּר אֵל שַׁדָּי.

קַיִן

כֵּן הוּא, הוּא לֹא דִבֶּר; כִּי רַב לוֹ אִם עָשָׂה אֹתָנוּ

לְאַיִן וְאֶפֶס בָּאָרֶץ כְּכֹל אֲשֶׁר עַתָּה הָיִינוּ;

וְאַחֲרֵי הַחֲנִיפוֹ בַחֲלָקוֹת לֶעָפָר יְלוּד הָאֲדָמָה

לְתִתּוֹ לְהַבִּיט רֶגַע נְגֹהוֹת מְאוֹרוֹת הָעֵדֶן

וּנְגֹהוֹת מְאוֹרוֹת אַלְמָוֶת, אָז יָשׁוּב וְהֵשִׁיב אֹתוֹ

לְעָפָר וְאֵפֶר כַּתְּחִלָּה – אַךְ לָמָּה זֶה אֵפוֹא וְעַל מַה זֶּה?

עָדָה

הֵן תֵּדַע לָמָּה וְעַל מַה זֶּה – עַל חֵטְא שֶׁחָטְאוּ הוֹרֵינוּ.

קַיִן

מָה אֵפוֹא לָזֹאת וְלָנוּ? אִם חָטְאוּ, יָמוּתוּ הֵמָּה!

עָדָה

לֹא יָפֶה דִבַּרְתָּ הַפַּעַם, וְגַם לֹא מִלִּבְּךָ דִּבַּרְתָּ,

וְרַק מַה שֶּׁדִּבֶּר הָרוּחַ אֲשֶׁר עִמּוֹ אָרַחְתָּ לָלָכֶת.

מִי יִתֵּן וָמַתִּי אָנֹכִי וְלוּ רַק יִחְיוּ הֵמָּה!

קַיִן

כָּזֹאת דִּבַּרְתִּי גַם אָנִי – לוּ רַק יָדֹעַ יָדַעְתִּי

כִּי קָרְבָּן כָּזֶה יַשְׂבִּיעַ אֶת בֶּטֶן בּוֹלֵעַ הַחַיִּים,

אֲשֶׁר אָכֹל יֹאכַל כָּל-חַי וּבִטְנוֹ לֹא תִשְׂבַּע לָנֶצַח,

וְהַיָּשֵׁן הַקָּטָן הַלָּז, הָאַדְמֹנִי וִיפֵה הָעֵינַיִם,

לֹא יִטְעַם לָנֶצַח הַמָּוֶת וּתְלָאוֹת וּמְצֻקּוֹת הָאָדָם,

וְהַנְחִיל לֹא יַנְחִיל אֹתָם לָאֵלֶּה הַיּוֹצְאִים מִמֵּעָיו³.

רְאִי, אֲנַחְנוּ נְקִיִּים: מָה אֵפוֹא עָשִׂינוּ אָנוּ

כִּי לָנוּ לִהְיוֹת קָרְבָּן עַל-דָּבָר אֲשֶׁר נַעֲשָׂה

בְּטֶרֶם עוֹד נוֹלַדְנוּ, וְכִי דָרשׁ יִדָּרֵשׁ קָרְבָּן

לְכַפֵּר עָוֹן נֶעְלָם אֲשֶׁר אֵין יוֹדֵעַ מַה הוּא –

הֲבֶאֱמֶת גָּדוֹל הֶעָוֹן לִרְדּוֹף לְבַקֵּשׁ דָּעַת?

עָדָה

אוֹיָה! רַק חָטָאתָ בִשְׂפָתֶיךָ עַתָּה, קַיִן,

וְאָזְנַי שָׁמְעוּ אוֹתְךָ כִּמְדַבֵּר דִּבְרֵי בָלַע.

קַיִן

כִּי עַתָּה עִזְבִי אוֹתִי!

עָדָה

לֹא אֶעֱזוֹב לָנֶצַח אוֹתְךָ, וְלוּ אֱלֹהִים יַעֲזָבְךָ.

קַיִן

הַגִּידִי, מַה-פֹּה לְפָנֵינוּ?

עָדָה

שְׁנֵי מִזְבְּחוֹת הֵמָּה פֹה אֲשֶׁר בָּנָה הֶבֶל בְּלֶכְתְּךָ,

לְבַעֲבוּר הַקְרִיב עֲלֵיהֶם קָרְבָּן לָאֵל בְּשׁוּבֶךָ.

קַיִן

וּמִי זֶה הִגִּיד לוֹ כִּי אֶהְיֶה אָנֹכִי נָכוֹן

לְהַקְרִיב עִמּוֹ כָּרֶגַע אֶת קָרְבַּן אִשֶּׁה זֶה

אֲשֶׁר מַקְרִיב הוּא יוֹם יוֹם בְּעֵינַיִם שַׁחוּ לֶעָפָר

הַמְּפִיקוֹת יִרְאָה שְׁפָלָה וְעַנְוַת עֶבֶד מַקְשִׁיב,

וּבְאֶפֶס רַחֲשֵׁי נֶפֶשׁ, לְהַחֲנִיף רַק לַיּוֹצֵר?

עָדָה

אַךְ טוֹב הוּא אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה.

קַיִן

רַב לוֹ מִזְבֵּחַ אֶחָד; אָנֹכִי אֵין לִי קָרְבָּן.

עָדָה

קַח אֵפוֹא פְּרִי אֲדָמָה, כָּל רֵאשִׁית בִּכֻּרֵי הָאָרֶץ,

וְצִיצִים וּפְרָחִים יָפִים וְנִצָּנִים וְלֶקֶט כָּל-צֶמַח:

כָּל-אֵלֶּה קָרְבַּן אִשֶּׁה נִיחוֹחַ לְאֵל אֱלֹהֶיךָ,

אִם תָּשׁוּב אֵלָיו וְתִנָּחֵם וְתַקְרִיב בְּשִׁפְלוּת רוּחַ.

קַיִן

כִּי עָבַדְתִּי וְחָרַשְׁתִּי וְעָמַלְתִּי בְּזֵעַת אַפִּי

בְּלַהַט חֹם הַשֶּׁמֶשׁ כַּקְּלָלָה אֲשֶׁר קֻלַּלְתִּי: –

ומַה-לִּי עוֹד לַעֲשׂוֹת? עַל-מַה זֶה תִּשְׁפַּל רוּחִי?

הַעַל הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה עִם כָּל-הַיְקוּם מִסָּבִיב

שֶׁלִּי לְהִלָּחֵם תָּמִיד עַל הַלֶּחֶם אֲשֶׁר אֹכַל?

וְעַל-מַה זֶה אוֹדֶה אֵל? הַעַל כִּי עָפָר אָנֹכִי

וּבֶעָפָר אָנֹכִי זוֹחֵל עַד שׁוּבִי אֶל הֶעָפָר?

וְאִם אַיִן אֲנִי וָאֶפֶס – הַאֶהְיֶה לְחוֹנֵף עַל אֶפֶס,

וֶאֱהִי כְּאִלּוּ שָׂמַחְתִּי עַל עָנְיִי וְעַל-כָּל עֲמָלִי?

לָמָּה אָשׁוּב וְאֶנָּחֵם? הַעַל-חֵטְא שֶׁחָטָא אָבִי?

וַאֲנַחְנוּ אֶת-חֶטְאוֹ זֶה הֵן רָצִינוּ כְבָר כִּפְלַיִם

עַל-פִּי כָל-מַה שֶּׁסָּבַלְנוּ וּמַה שֶּׁנָּשָׂאנוּ עַד עַתָּה,

וְשִׁבְעִים וְשִׁבְעָה נִרְצֵהוּ עַל-פִּי כָל הַתְּלָאוֹת הָרַבּוֹת

הַבָּאוֹת עוֹד עַל-זַרְעֵנוּ אַחֲרֵינוּ עַד קֵץ הַיָּמִים.

בְּנֵנוּ הַקָּטָן, הַפֶּרַח, הַיָּשֵׁן פֹּה אֶת-שְׁנָתוֹ,

בְּחֵיקוֹ יִשָּׂא אֶת-זֶרַע דְּבַר כָּל הָרָעָה הַגְּדוֹלָה

שֶׁתִּמְצָא אֶת-רִבֹּא רִבְבוֹת הַדֹּרוֹת הַבָּאִים אַחֲרָיו.

הֵן טוֹב וְיָפֶה עָשִׂיתִי לוּ עַתָּה בִשְׁנָתוֹ אֲחַזְתִּיו

וְנִפַּצְתִּיו פֹּה אֶל-הַסֶּלַע, מֵאֲשֶׁר יִחְיֶה וּמְצָאוּהוּ – –

עָדָה

הוֹי אֵלִי! אַל תִּגַּע בַּנַּעַר – בִּנְעָרִי! בִּנְעָרְךָ אַתָּה?

הוֹי קָיִן! – –

קַיִן

אַל תִּירְאִי! לוּ יִתֶּן-לִי אִישׁ מְלֹא הַשָּׁמַיִם כּוֹכָבִים

עִם הַכֹּחַ הַמְגַלְגֵּל אֹתָם, לֹא עָמַד בִּי לִבִּי גַם אָז

לִנְגּוֹעַ אֶל-נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד זוּלָתִי בִנְשִׁיקָה כְּאָב.

עָדָה

וְלָמָּה נוֹרָאִים כָּכָה הַדְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִפִּיךָ?

קַיִן

אָמַרְתִּי: טוֹב לוֹ יוֹתֵר לְבִלְתִּי רָאֹה חַיִּים,

מֵרְאוֹתוֹ חַיִּים וּמָצֹא בַלָּהוֹת רַק עִם תְּלָאוֹת

הַמְחַכּוֹת-לוֹ, וְרַע מִזֶּה, אֲשֶׁר יַנְחִיל זַרְעוֹ אַחֲרָיו;

וְאוּלָם כִּי רָעִים הַדְּבָרִים בְּעֵינַיִךְ, לָכֵן אֹמַר: –

טוֹב יוֹתֵר הַרְבֵּה הָיָה לוּלֵא הוּלַד נוֹלָד.

עָדָה

הוֹי, אַל-נָא תְדַבֵּר כָּכָה! מֶה הָיְתָה שִׂמְחָה בִּלְעָדָיו?

מֶה הָיְתָה שִׂמְחַת אִמּוֹ בִּלְעָדָיו בְּשָׁמְרָהּ אוֹתוֹ

וְתֵינִיק וּתְשַׁעֲשַׁע אוֹתוֹ? הַס! הֵן הוּא מִתְעוֹרֵר.

חֲנוֹךְ בְּנִי הַמָּתוֹק!

(תגשׁ אל הילד.)

הוֹי קַיִן! רְאֵה נָא אוֹתוֹ.

מַה-יָּפִיק חַיִּים וְעָצְמָה וּגְדֻלָּה וְיֹפִי וּנְעִימוֹת,

מַה-יִּדְמֶה וְיִשְׁוֶה אֵלַי – מַה-יִּדְמֶה וְיִשְׁוֶה אֵלֶיךָ

בִּהְיוֹתְךָ רַךְ וָטוֹב, אָז הִנֵּה כֻלָּנוּ שֹׁוִים;

אִם לֹא כֵן אֵפוֹא, קַיִן? גַּם אֵם גַּם אָב גַּם בֵּן,

כֻּלָּנוּ אוֹתוֹת פָּנֵינוּ כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים,

עֵת טוֹבִים וְרַכִּים אֲנַחְנוּ, עֵת טוֹב וָרַךְ גַּם אָתָּה.

אַהֲבֵנוּ נָא אֵפוֹא, קַיִן! וּלְמַעֲנֵנוּ כֻלָּנוּ עֲשֶׂה נָא

וֶאֱהֹב אֶת נַפְשְׁךָ אַתָּה, כִּי אוֹתְךָ אֲנַחְנוּ אֹהֲבִים.

רְאֵה נָא! כִּי יִצְחַק בִּשְׂפָתָיו, כִּי יִשְׁלַח אֶת זְרֹעוֹת יָדָיו

וּתְכֵלֶת עֵינָיו יִפְקַח בִּמְאֹד לְבָרֵךְ אֶת אָבִיו;

וְעַצְמוֹתָיו הָרַכּוֹת תִּרְחַפְנָה וְתִרְעַדְנָה מֵעָצְמַת שִׂמְחָה.

אַל תִּשָּׂא עוֹד תְּלָאָה עַל-שְׂפָתְךָ! הַכְּרוּבִים חִסְרֵי פְרִי בָטֶן

קִנְאוּךָ כִּי שִׂמְחָה כְאָב לָךְ! בָּרֵךְ נָא אוֹתוֹ, קַיִן!

עוֹד מִלִּים בִּלְשׁוֹנוֹ אַיִן לְהוֹדוֹת לְךָ עַל-בִּרְכָתְךָ,

אַךְ נַפְשׁוֹ בְקִרְבּוֹ תָּחוּשׁ, וְנַפְשְׁךָ תָחוּשׁ גַּם אָתָּה.

קַיִן

הֱיֵה נָא בָרוּךְ, הַנַּעַר! אִם כֹּחַ לְבִרְכַּת אָדָם

לְהָגֵן עָלֶיךָ לְבַעֲבוּר הַצִּילְךָ מִקִּלְלַת נָחָשׁ!

עָדָה

בָּטוּחַ וְסָמוּךְ לִבִּי, יֶשׁ-כֹּחַ לְבִרְכַּת הָאָב

לִשְׁמוֹר מִנִּכְלֵי פֶתֶן אֶת-בְּנוֹ הַיּוֹצֵא מִמֵּעָיו.

קַיִן

וַאֲנִי לֹא אַאֲמִין בָּזֹאת; אַךְ בָּרוּךְ יְהִי וּמְבֹרָךְ.

עָדָה

הִנֵּה אָחִינוּ בָא.

קַיִן

הִנֵּה זֶה הֶבֶל אָחִיךְ.

(הבל בא)

הֶבֶל

שָׁלוֹם, קַיִן! אָחִי. יְהִי שְׁלוֹם אֱלֹהִים עָלֶיךָ.

קַיִן

הֶבֶל, בָּרוּךְ אַתָּה!

הֶבֶל

אֲחוֹתֵנוּ הִגִּידָה לָנוּ כִּי כָרַתָּ בְרִית עִם רוּחַ

וַתִּרְחַק לָלֶכֶת עִמּוֹ אֶל-מִחוּץ לְכָל גְּבוּלֵינוּ.

הֲיֶשְׁנוֹ מִן הָרוּחוֹת אֲשֶׁר רָאִינוּ גַם לְפָנִים

וְדַבֵּר דִּבַּרְנוּ עִמָּהֶם כְּדַבְּרֵנוּ אֶל אָבִינוּ?

קַיִן

לֹא.

הֶבֶל

כִּי אָז מַה-תֶּאֱרַח אֵלָיו? מִי אוֹתוֹ יַעֲרוֹב לְךָ

אִם אֵינוֹ אֹיֵב לָעֶלְיוֹן – –

קַיִן

וְאֹהֵב לִבְנֵי הָאָדָם. הֶהָיָה כָזֶה הָעֶלְיוֹן –

אוֹ זֶה אֲשֶׁר קָרֹא תִקְרָא לוֹ כָּכָה?

הֶבֶל

תִּקְרָא לוֹ! מַה-זָּרִים דְּבָרֶיךָ, אָחִי, עַתָּה.

עָדָה, עִזְבִינוּ רֶגַע – כִּי קָרְבָּן אֲנַחְנוּ מַקְרִיבִים.

עָדָה

שָׁלוֹם, קַיִן אִישִׁי! אַךְ חַבֵּק אֶת-בִּנְךָ בַּתְּחִלָּה.

מִי יִתֵּן וְרוּחוֹ הַשְּׁלֵוָה וַעֲבוֹדַת הֶבֶל הַקְּדוֹשָׁה

יָשִׁיבוּ אֶל-לִבְּךָ הַשָּׁלוֹם וִיחַדְּשׁוּ בְךָ רוּחַ טָהוֹר!

(עדה הולכת, ולוקחת הילד עמה)

הֶבֶל

אֵי אֵיפֹה הָיִיתָ?

קַיִן

לֹא אֵדָע.

הֶבֶל

וְלֹא תֵדַע אֵת אֲשֶׁר רָאִיתָ?

קַיִן

רָאִיתִי אֶת אַרְצוֹת הַמָּוֶת, וְאֵת אֲשֶׁר לְעוֹלָם לֹא יָמוּת,

וְאֶת סִתְרֵי תַעֲלֻמוֹת הַמֶּרְחָב עִם נוֹרְאוֹתָיו וְכָל-תַּעֲצֻמוֹתָיו

אֲשֶׁר אֵין לוֹ מִדָּה וּגְבוּלִים וַאֲשֶׁר אֵין לוֹ חֵקֶר וָקֶצֶב

וְעוֹלָמוֹת שֶׁהָיוּ רָאִיתִי וַאֲשֶׁר עוֹדָם, וְלֹא יִסָּפֵרוּ –

וְעֵרֶב דְּבָרִים נִפְלָאִים אֲשֶׁר יַכּוּ כָל-לֵב בְּתִמָּהוֹן,

וּשְׁמָשׁוֹת וּלְבָנוֹת וַאֲדָמוֹת בְּהֶמְיַת קוֹל שָׁאוֹן וַהֲמֻלָּה,

וְהֵמָּה כִמְעַט הֲמָמוּנִי עַד אָמְנָם עַתָּה לֹא אֶסְכּוֹן

לִשְׁמוֹעַ קוֹל אָדָם בְּדַבְּרוֹ: עָזְבֵנִי נָא אֵפוֹא, הֶבֶל.

הֶבֶל

הִנֵּה בְקֶרֶב עֵינֶיךָ בֹּעֶרֶת עַתָּה אֵשׁ זָרָה –

הִנֵּה עַל לֶחְיְךָ צֶבַע וְצָרֶבֶת לוֹ מַה זָּרָה –

הִנֵּה שְׂפָתֶיךָ תִּצַּלְנָה וּמְצִלָּה לְקוֹלָן מַה זָּרָה –

מַה מִּשְׁפַּט כָּל-אֵלֶּה אֵפוֹא?

קַיִן

מִשְׁפַּט כָּל-אֵלֶּה – – אַחֲלַי, קוּם וְעָזְבֵנִי נָא עַתָּה.

הֶבֶל

לֹא אֵלֵךְ עַד אִם הִתְפַּלַּלְנוּ גַם יַחַד פֹּה וְהִקְרַבְנוּ.

קַיִן

הֶבֶל, רְאֵה בִקַּשְׁתִּיךָ, הַקְרֵב נָא אַתָּה לְבַדְּךָ –

כִּי אוֹתְךָ בָּחַר אֵל שַׁדַּי לְאַהֲבָה אוֹתְךָ בִּמְאֹד.

הֶבֶל

וְאָנֹכִי קִוְּתָה נַפְשִׁי כִּי יֶאֱהַב אֹתָנוּ גַּם שְׁנֵינוּ.

קַיִן

אַךְ אֹתְךָ יֶאֱהַב יוֹתֵר: וְאָנֹכִי לֹא אֶדְאַג לָזֹאת;

גַּם חָרוּץ אַתָּה לָעֲבוֹדָה שִׁבְעָתַיִם יוֹתֵר מִמֶּנִּי;

עָבְדֵהוּ נָא אֵפוֹא אַתָּה – וְאוּלָם אֹתִי הָנִיחָה –

רַק-עַתָּה הָנִיחָה אֹתִי וַעֲשֵׂה עֲבוֹדָתְךָ בִּלְעָדָי.

הֶבֶל

אֵיךְ, אָחִי, הָיִיתִי נִקְרָא בֵן לְאָבִינוּ הַגָּדוֹל,

לוּ אֹתְךָ, בְּנוֹ הַבְּכֹר, לֹא כִבַּדְתִּי לְפִי-עֶרְכֶּךָ.

וְלוּ אֹתְךָ לֹא בִקַּשְׁתִּי לַעֲבוֹד עִמִּי יַחְדָּו

הָעֲבוֹדָה לֵאלֹהֵינוּ, וְלָצֵת וְלָבֹא לְפָנַי

וְלִהְיוֹת לִי לְכֹהֵן – כִּי לְךָ הַנַּחֲלָה הַזֹּאת.

קַיִן

וַאֲנִי הַנַּחֲלָה הַזֹּאת לֹא שָׁאַלְתִּי לִי מֵעוֹדִי.

הֶבֶל

מַה יִּכְאַב לִבִּי עַל-זֹאת; אַחֲלַי, קוּם עַל נַחֲלָתְךָ;

רֹאֶה אֲנִי אֶת-נַפְשְׁךָ כִּי מָסוּךְ בְּקִרְבָּהּ תִּמָּהוֹן;

אוּלַי עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ תְּשִׁיבְךָ מְעַט לִמְנוּחָתֶךָ.

קַיִן

לֹא, לֹא; אֵין דָּבָר בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יָשִׁיב אֹתִי לִמְנוּחָה.

לִמְנוּחָה, אָמַרְתִּי?! אוֹי לִי, לֹא יָדַעְתִּי עוֹד מֵעוֹדִי

מְנוּחָה אַף רֶגַע אֶחָד, אִם אָמְנָם יְסוֹדוֹת הָאָרֶץ

רָאִיתִי בְנוּחָם מִזַּעְפָּם. הֶבֶל, עָזְבֵנִי לְנַפְשִׁי!

אוֹ תְנֵנִי וְאֶעֱזוֹב אֹתְךָ וְעָשִׂיתָ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה.

הֶבֶל

לֹא תִהְיֶה; רַק יַחְדָּו נַעֲבֹד. אַל תֵּלֵךְ עִמִּי בְּקֶרִי.

קַיִן

אִם דֶּרֶךְ אֵין לִנְטוֹת – – טוֹב, מָה אֵפוֹא עָלַי לַעֲשׂוֹת?

הֶבֶל

בְּחַר לְךָ פֹה אֶת הָאֶחָד מִן הַמִּזְבְּחוֹת הַשְּׁנַיִם הָאֵלֶּה.

קַיִן

בְּחַר אַתָּה לִי: בְּעֵינַי גַּם שְׁנֵיהֶם חָצִיר וָאָבֶן.

הֶבֶל

בְּחַר אַתָּה!

קַיִן

הִנֵּה בָחָרְתִּי.

הֶבֶל

אֶת הָרָם מִשְּׁנֵיהֶם בָּחַרְתָּ, וְאוּלָם לְךָ יָאֲתָה,

כִּי אַתָּה הַבְּכוֹר. וְעַתָּה קוּם הָכֵן קָרְבָּנֶךָ.

קַיִן

אַיֵּה קָרְבָּנְךָ אַתָּה?

הֶבֶל

שָׂא עֵינְךָ וּרְאֵה אֶת קָרְבָּנִי – אֶת בְּכֹרֹת הַצֹּאן וְחֶלְבֵּהֶן

רַק קָרְבַּן עֹנִי הֵבֵאתִי, קָרְבַּן רֹעֵה צֹאן.

קַיִן

וְלִי אֵין צֹאן כָּמוֹךָ, אִישׁ עוֹבֵד אֲדָמָה אָנֹכִי,

וְלֹא אוּכַל לָתֵת דָּבָר זוּלָתִי אֲשֶׁר תִּתֵּן

עֲבוֹדָתִי לִי גַּם אָנִי – הִנֵּה פְּרִי הָאֲדָמָה:

(מלַקט פרי האדמה)

רְאֵה מַה שֹּׁנִים הֵמָּה בְּפִרְחֵיהֶם וּבְצִיצֵּיהֶם.

(עורכים מזבחותיהם ומבעירים עליהם אשׁ)

הֶבֶל

אָחִי, כִּי אַתָּה הַבְּכֹר, הַגֶּשׁ נָא אַתָּה רִאשׁוֹנָה

תּוֹדָתְךָ וְדִבְרֵי תְפִלָּתְךָ עִם קָרְבַּן מִנְחָתֶךָ.

קַיִן

לֹא –; חָדָשׁ אֲנִי בִּכְמוֹ אֵלֶּה; הוֹרֵנִי אַתָּה הַמַּעֲשֶׂה.

וְאֶעֱשֶׂה אָנֹכִי אַחֲרֶיךָ – כְּכֹל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדִי.

הֶבֶל

(כורע)

אֱלֹהַי! שֶׁיָּצַרְתָּ אֹתָנוּ וְנָפַחְתָּ הַנְּשָׁמָה בְּאַפֵּנוּ,

וּבֵרַכְתָּ אֹתָנוּ כֻּלָּנוּ, וּבַחֲטֹא לְךָ אָבִינוּ

לֹא גָמַלְתָּ הָרָעָה לָנוּ, וַתִּשְׁמוֹר אֶת-זַרְעוֹ אַחֲרָיו

מִקֶּרֶץ וַאֲבַדּוֹן וּבְלִי, אֲשֶׁר הָיוּ נְכוֹנִים אֲלֵיהֶם,

כִּי גָדוֹל מִשְׁפַּט צִדְקָתְךָ כְּגֹדֶל הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ,

שֶׁהֵמָּה מְשׂוֹשׂ דְּרָכֶיךָ, וְנָתַתָּ כַפָּרָה וּסְלִיחָה

לִהְיוֹת לָנוּ כְעֵדֶן כִּי נִזְכּוֹר חֲטָאֵינוּ הָרַבִּים: –

אֵל אֶחָד אֲדֹנֵי הָאוֹר! אֵל הַטּוֹב וְהַהוֹד וְהַנֵּצַח;

שֶׁהַכֹּל רַע בִּלְעָדֶיךָ וַאֲשֶׁר עִמְּךָ אֵין-מִי יִשְׁגֶּה,

כִּי תַהֲפֹךְ לְטוֹב הָרָע – בְּאֵין חֵקֶר לִגְבוּרוֹתֶיךָ –

קַח מִיַּד עַבְדְּךָ הָרִאשׁוֹן, הוּא רֹעֵה הַצֹּאן הָרִאשׁוֹן,

אֶת בְּכֹרֹת רֵאשִׁית צֹאנוֹ אֲשֶׁר יַקְרִיב לְךָ בַּעֲנָוָה –

הֵן דַּל הוּא – כִּי אֵיזֶה קָרְבָּן נֶחְשָׁב יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ? –

וְאוּלָם קָחֵהוּ בְרָצוֹן, וְהָיָה לְךָ לְתוֹדָה

מֵאִישׁ הַמַּקְרִיב אֹתוֹ לְעֵינֵי שָׁמֶיךָ הָרָמִים

מִדֵּי הִשְׁתַּחֲוֹתוֹ לֶעָפָר, כִּי מִן הֶעָפָר לֻקָּח,

וְלִבּוֹ מָלֵא כָבוֹד לְךָ וּלְשִׁמְךָ עַד נֶצַח!

קַיִן

(עומד קוממיות בדברו)

הָרוּחַ! הֱיֵה אֲשֶׁר תִּהְיֶה וּמָה אַתָּה וּבַאֲשֶׁר אַתָּה,

אַף אוּלַי כֹּל-יָכֹל אַתָּה – וְאִם טוֹב, בָּזֹאת יִוָּדֵעַ

כָּל-טוּבְךָ לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ כִּי תַעֲבִיר הָרָע מִיצֻרֶיךָ;

אֵל שַׁדַּי עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה! אֱלֹהִים אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם!

אַף אוּלַי עוֹד שֵׁמוֹת אֲחֵרִים וְשֹׁנִים לְךָ וְרַבִּים,

כִּי כְרֹב מִפְעָלֶיךָ הַשֹּׁנִים כֵּן רַבּוּ תָאֳרֶיךָ הַשֹּׁנִים –:

אִם שֹׁחַד תְּפִלָּה אָהַבְתָּ, כִּי עַתָּה הֵא לְךָ תְפִלָּה!

אִם תַּחְפּוֹץ כִּי נִקְנֶה אֶת לִבְּךָ בְּמִזְבְּחוֹת לְאַהֲבָה אוֹתָנוּ

וּבְקָרְבָּנוֹת נַעֲשֶׂה-לָּךְ חֹנֶף, הֵא קָרְבָּן לְךָ וּמִזְבֵּחַ!

הִנֵּה אֲנָשִׁים שְׁנַיִם מְבִיאִים קָרְבָּנוֹת אֵלֶיךָ:

אִם דָּם חָמַדְתָּ וְאָהַבְתָּ – כִּי עַתָּה פֹה מִזְבַּח הָרֹעֶה

הֶעָשֵׁן עַל-יַד יְמִינִי, וְעָלָיו מִבְּכֹרֹת הַצֹּאן,

אֲשֶׁר עֶשֶׁן רֵיחַ פִּגְרֵיהֶם עֹלֶה עַד לְשָׁמֶיךָ;

וְאוּלָם אִם פְּרִי הָאֲדָמָה וּפְרָחֶיהָ וְצִיצֶיהָ הַמְּתֻקִים

מֹצְאִים חֵן בְּעֵינֶיךָ, עִם הָרוּחַ הַצַּח וְהַטָּהוֹר,

אֲשֶׁר שָׁם שִׁטַּחְתִּים לַשֶּׁמֶשׁ הַמְחַמֵּם לָהֶם עַד הִבְשִׁילוּ,

וְיִתְרוֹן לָהֶם כִּי חַיִּים לֹא יֹאבְדוּ לָהֶם בְּמַכְאוֹבִים,

וְיוֹתֵר שֶׁהֵמָּה מוּבָאִים לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ בַּעֲנָוָה

לְהַבִּיט פָּעֳלֵינוּ אָנוּ, הֵם אוֹתוֹת פָּעֳלֶיךָ אַתָּה!

אִם בָּמָה וְקָרְבָּן-אַיִן וּבְאֶפֶס-דָּמִים מִזְבֵּחַ

יוּכְלוּ לְהַטּוֹת אֶת-לִבְּךָ, אָז הַבֶּט נָא הֵנָּה וּרְאֵה!

וְזֶה הַמַּקְרִיב הַקָּרְבָּן, כְּכֹל שֶׁעֲשִׂיתוֹ – כֵּן הוּא;

וְהוּא לֹא יִשְׁאַל דָּבָר אֲשֶׁר אֹתוֹ יַשִּׂיג הָאָדָם

אַךְ רַק בְּכָרְעוֹ עַל-בֶּרֶךְ: אִם רַע הוּא בְּעֵינֶיךָ, פְּגַע בּוֹ!

כִּי לְךָ הַכֹּחַ לַעֲשׂוֹתָהּ – וְהוּא מַה נֶּגְדְּךָ יַעֲשֶׂה?

וְאִם טוֹב הוּא וְיָשָׁר בְּעֵינֶיךָ, עֲשֵׂה לוֹ כַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ!

פְּגַע בּוֹ אוֹ חֲמָל נָא אֹתוֹ, כִּי הַכֹּל נָתוּן בְּיָדֶךָ;

וְטוֹב וְרַע גַּם הֵמָּה הֵן אֵינָם טוֹב וְרַע

כִּי אִם לְפִי רְצוֹנֶךָ. וּמָה הֵם לְעַצְמָם לֹא אֵדַע

כִּי אֲנִי כֹל-יָכוֹל אֵינֶנִּי, וְגַם כִּשְׁרוֹן אֵין לִי לְהָבִין

אֶת מִשְׁפַּט הַיְכֹלֶת הַלֵּזוּ, וְרַק לָשֵׂאת וְלִסְבּוֹל עֻשֵּׂיתִי

אֵת כָּל אֲשֶׁר תִּפְקֹד עָלַי; אַף אֶשָּׂא תָמִיד וְאֶסְבּוֹל.

(אשׁ המזבח אשׁר להבל תהיה לעמוד אשׁ להבה גדולה העולה

השמימה; תחת אשר רוח חזקה תהרוס את המזבח אשׁר לקין

ואת כל פריו תזרה על פני האדמה מסביב).

הֶבֶל

(כורע)

הוֹי, אָחִי, קוּם הִתְפַּלֵּל! אֵל שַׁדַּי הִתְאַנֵּף בָּךְ.

קַיִן

בַּמָּה אֵפוֹא?

הֶבֶל

כִּי הִנֵּה אֶת פֶּרְיְךָ זָרָה עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה מִסָּבִיב.

קַיִן

הֵם לֻקְּחוּ מִן הָאֲדָמָה, וְאֶל הָאֲדָמָה שׁוֹב יָשׁוּבוּ,

וְזַרְעָם יַפְרֶה שֵׁנִית בְּטֶרֶם הַקַּיִץ יָבֹא.

וְאוּלָם קָרְבָּנְךָ אַתָּה, אֲשֶׁר הִקְרַבְתָּ מִן הַבָּשָׂר,

בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ יוֹתֵר; רְאֵה, מַה יִּינְקוּ שָׁמַיִם

וְיֹאכְלוּ אֶת-אֵשׁ הַלֶּהָבָה הֶעָבָה מֵעָצְמַת דָּמִים!

הֶבֶל

אַל תָּשֶׂם לֵב לָזֹאת כִּי רָצָה אֱלֹהִים קָרְבָּנִי,

רַק מַהֵר וְהַקְרֵב שֵׁנִית בְּטֶרֶם הַמּוֹעֵד יַעֲבוֹר.

קַיִן

לֹא אוֹסִיף עוֹד לִבְנוֹת מִזְבֵּחַ וְלֹא אַחֲרִישׁ אִם יִבָּנֶה.

הֶבֶל

(קם)

קַיִן! מַה-תֹּאמַר לַעֲשׂוֹת?

קַיִן

אֶת-זֶה אֶנְתּוֹץ אֲשֶׁר עָלְתָה חֲנֻפָּתוֹ עַד לֶעָבִים

לִהְיוֹת לְפֶה בַּעֲשָׁנוֹ לִתְפִלָּתְךָ הַנִּפְתָּלָה –

אֶת-מִזְבַּחֲךָ פֹה אֶהֱרוֹס עִם דְּמֵי הַשֵּׂיוֹת וְעִם הַכְּבָשִׂים

אֲשֶׁר יָנְקוּ חֲלֵב אִמּוֹתָם וּבְדָמָם פֹּה נֶחֱנָקוּ.

הֶבֶל

(מתקומם לו)

לֹא תַעֲשֶׂה כַּדָּבָר הַזֶּה: – חָלִילָה לְךָ לְהוֹסִיף

עַל אִמְרֵי פִיךָ הָרָעִים גַּם עוֹד מַעֲשֶׂיךָ הָרָעִים!

הַנַּח לַמִּזְבֵּחַ וְעָמָד – הֵן קָדוֹשׁ הוּא לְשַׁדַּי,

כִּי הִנֵּה שָׁעָה אֵלָיו וּלְקָרְבָּנוֹ זֶה בְּרָצוֹן.

קַיִן

שָׁעָה אֵלָיו! וּבְרָצוֹן! בַּמֶּה נֶחְשָׁב הָרָצוֹן הַנַּעֲלָה

אֲשֶׁר רָצָה הַבָּשָׂר הֶעָשֵׁן וְתִמְרוֹת עֲנַן הַדָּמִים,

אִם הַשְׁוֵה נַשְׁוֶה אֹתוֹ אֶל יִלְלַת אִמּוֹת הַצֹּאן,

לִקְרוֹעַ לֵב עֵת רֻטְּשׁוּ עוּלֵיהֶן לְנֶגֶד עֵינֵיהֶן?

אוֹ שַׁוְעַת הַצֹּאן הָאֵלֶּה הַתְּמִימוֹת אַף אֻמְלָלוֹת

אֲשֶׁר אַתָּה חָנַקְתָּ אֹתָן בְּמַאֲכַלְתְּךָ בְּרֹב קָדְשֶׁךָ?

הֵעָלֵה מִזֶּה! בַּל יוֹסִיף עֵד הַדָּם הַזֶּה

לַעֲמוֹד לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ לְחֶרְפָּה לְכָל הָעוֹלָם!

הֶבֶל

הוֹי אָחִי, גֶשׁ-לְךָ הָלְאָה! אַל תִּגַּע לְרָעָה אֶל מִזְבְּחִי,

זוּלָתִי קָרְבָּן אַחֵר אִם תַּקְרִיב – לְךָ אֶתְּנֶנּוּ.

קַיִן

קָרְבָּן אַחֵר! הֵעָלֵה, פֶּן יִהְיֶה הַקָּרְבָּן הַזֶּה – –

הֶבֶל

מַה זֶה דִבַּרְתָּ עַתָּה?

קַיִן

הֵעָלֵה מִזֶּה – הֵעָלֵה! – אֱלֹהֶיךָ אֹהֵב דָּמִים! –

שִׂים לִבְּךָ לַדָּבָר הַזֶּה: – פֶּן יָקְרָב לוֹ עוֹד יוֹתֵר!

הֶבֶל

בִּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל אָנֹכִי מִתְיַצֵּב פֹּה בֵּינְךָ

וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ הַזֶּה אֲשֶׁר נָשָׂא מִלְּפָנָיו חָסֶד.

קַיִן

אִם נַפְשְׁךָ אַתָּה אָהַבְתָּ, אָז גְּשָׁה לְךָ אַל תִּקְרַב,

עַד אִם זֵרִיתִי אַרְצָה אֶת חֲצִיר הַמִּזְבֵּחַ הַזֶּה

וְהוּשַׁב אֶל הַדֹּמֶן אֲשֶׁר לֻקַּח מִמֶּנּוּ: – פֶּן – –

הֶבֶל

(מתקומם לו)

אֲנִי אֱלֹהַי אָהַבְתִּי יוֹתֵר מִן הַחַיִּים.

קַיִן

(מכה אותו על רקוֹתיו בלפיד אשׁ אשׁר לקח מעם המזבח)

כִּי עַתָּה חַיֶּיךָ הַקְרֵב קָרְבָּן לַאדֹנָי אֱלֹהֶיךָ;

הֵן יֶאֱהַב קָרְבָּן חַי.

הֶבֶל

(נופל)

מֶה עָשִׂיתָ, אָחִי?

קַיִן

אָחִי!

הֶבֶל

הוֹי אֵלִי! אֱסֹף אֶת-עַבְדְּךָ, וּסְלַח לְמַכֵּה אֹתוֹ

כִּי לֹא יָדַע אֲשֶׁר עָשָׂה. – תֵּן, קַיִן – תֶּן לִי יָדְךָ;

הַגֵּד לְצִלָּה הַדַּלָּה – –

קַיִן

(אחרי רגע תמהון)

אֶת-יָדִי! הֲלֹא הִיא אֲדֻמָּה, וְעָלֶיהָ – מָה?

(דממה ארֻכּה, – מתבונן לאט אל כל סביבו)

אַיֵּה אָנֹכִי? לְבַדִּי! אַיֵּה הֶבֶל? אַיֵּה קַיִן?

הֲיֵשׁ כִּי אָנֹכִי אֹתוֹ – –? הוֹי אָחִי, קוּם, הָקִיצָה! –

מָה אַתָּה שׁוֹכֵב בָּזֶה עַל-פְּנֵי יְרַק הָאֲדָמָה?

וְעַתָּה לֹא עֵת שֵׁנָה: – מַה כָּכָה יַלְבִּינוּ פָנֶיךָ?

מָה אֵפוֹא זֶה, הַאֻמְנָם – – עוֹד בֹּקֶר מָלֵאתָ חַיִּים!

הֶבֶל! רְאֵה בִקַּשְׁתִּיךָ, אַל תַּרְבֶּה תְהַתֵּל עוֹד בִּי!

הֵן אֹתְךָ בְחֵמָה הִכִּיתִי, וְאוּלָם לֹא עַד לְהַשְׁחִית.

אַף אָמְנָם גַּם אַתָּה מַדּוּעַ הָיִיתָ מִתְקוֹמֵם אֵלַי?

רַק הֲתֻלִּים אֵפוֹא עִמְּךָ; לְהַחֲרִידֵנִי אַתָּה אוֹמֵר: –

הֵן אָמְנָם הִכִּיתִי אֹתְךָ – וְאוּלָם רַק מַכָּה אֶחָת.

הִתְנוֹדֵד נָא אֵפוֹא – הִתְנוֹדֵד – רַק נוֹד הִתְנוֹדֵד אֵפוֹא!

כֵּן אָמְנָה – טוֹב אֵפוֹא, טוֹב! – כִּי נְשָׁמָה עוֹד בְּאַפֶּךָ!

פְּחֵה נָא בִי אֵפוֹא בְּפִיךָ! הוֹי אֱלֹהִים! אֱלֹהִים!

הֶבֶל

(רפה מאד)

מִי זֶה אֵפוֹא הַמַּזְכִּיר פֹּה בְּשֵׁם אֱלֹהִים?

קַיִן

רוֹצְחֲךָ הוּא.

הֶבֶל

יִסְלַח אֱלֹהִים לוֹ. – קַיִן! נַחֵם אֶת-צִלָּה הַדַּלָּה: –

עוֹד אָח לָהּ רַק אֶחָד.

(הבל מת)

קַיִן

וְלִי גַם אֶחָד אָיִן! – מִי עָשָׂה לַחֲדַל-אָח אֹתִי?

עוֹד עֵינָיו הִנֵּה פְקוּחוֹת! וּבְכֵן אֵינֶנּוּ מֵת!

הַמָּוֶת דֹּמֶה לַשֵּׁנָה; וְהַשֵּׁנָה סֹגֶרֶת עֵינֵינוּ.

גַּם שְׂפָתָיו הִנֵּה פְתוּחוֹת; וּבְכֵן גַּם רוּחוֹ יַשִּׁיב;

וַאֲנִי רַק טֶרֶם אָחוּשׁ: – וְאוּלָם זֶה לִבּוֹ! – לִבּוֹ! –

אֶרְאֶה, הַעוֹד בּוֹ יִתְפָּעֶם? אוּלַי – – אַךְ לֹא! – הוֹי לֹא!

רַק חֲלוֹם הוּא וְחֶזְיוֹן לַיְלָה, אוֹ אֵין זֶה כִּי אָנֹכִי

יְלִיד עוֹלָם אַחֵר אָנֹכִי, מְקוֹם שָׁם כָּל רָע וְכָל מָשְׁחָת.

הָאֲדָמָה נֹזֶלֶת מִסָּבִיב: – מַה זֹּאת? אַךְ רָטְבָה תַחְתָּי;

(ישׂים ידו על מצחו, ואחרי כן יתבונן בה)

אַךְ טַל לֹא הָיָה בָזֶה! דָּם הוּא – דָּמִי הוּא –

דְּמֵי אָחִי וְדָמִי הוּא; וַאֲנִי הַשּׁוֹפֵךְ אֹתָם!

מֶה עוֹד לִי אֵפוֹא וְלַחַיִּים אִם אֲנִי בְעֶצֶם יָדִי

גָּזֹל גָּזַלְתִּי הַחַיִּים מֵעַצְמִי וּבְשָׂרִי אָנִי?

וְאוּלָם מִי יֹאמַר כִּי מֵת! – הֲלִדְמָמָה נִקְרָא מָוֶת?

לֹא; עוֹד יָשׁוּב וְיִיקַץ; כִּי עַל-כֵּן אֶשְׁמוֹר פֹּה אֹתוֹ?

מִי יֹאמַר כִּי דַלִּים הַחַיִּים עַד-יִכְבּוּ בִמְהֵרָה כָּכָה! –

גַּם דִּבֶּר אֵלַי מֵאָז – – מָה אֵלָיו אֲדַבֵּר אָנֹכִי?

אָחִי! – אַךְ לֹא: בְּשָׁמְעוֹ הַשֵּׁם הַזֶּה לֹא יַעֲנֶה.

הֵן אַחִים לֹא יַהַרְגוּ הָאֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי.

רַק דַּבֵּר אֵלַי – רַק דַּבֵּר – עוֹד מִלָּה בְּקוֹלוֹ הַנָּעִים,

לְבַעֲבוּר אֶשָּׂא וְאֶשְׁמַע גַּם קוֹלִי אֲנִי בְּדַבְּרִי!

(צלה באה)

צִלָּה

קוֹל חָזָק כְּנוֹפֵל אַרְצָה שָׁמַעְתִּי; מֶה הָיָה בָּזֶה?

הִנֵּה זֶה קַיִן לְפָנַי; וְשָׁמֹר יִשְׁמֹר אֶת אִישִׁי. –

מָה, אָחִי, תַּעֲשֶׂה בָזֶה? הֲיִישַׁן? הוֹי שָׁמַיִם!

מַה כָּכָה הִלְבִּינוּ פָנָיו, מָה אֵפוֹא הַזֶּרֶם הַזֶּה? –

לֹא, לֹא! חָלִילָה, לֹא דָם הוּא; כִּי מִי זֶה יִשְׁפּוֹךְ אֶת-דָּמוֹ?

הֶבֶל! – מֶה הָיָה בָּזֶה? מִי עָשָׂה אֵלֶּה אֵפוֹא?

גַּם תְּנוּעָה הִנֵּה אֵין לוֹ; אֵין לוֹ נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ.

וְיָדָיו נִשְׁמָטוֹת מִיָּדַי כְּאֶבֶן בְּאֶפֶס חַיִּים!

הוֹי קַיִן הָאַכְזָר! עַל-מַה זֶה לָבוֹא לֹא קִדַּמְתָּ,

כִּי תוּכַל לְהַצִּיל אֹתוֹ בְּעוֹד מוֹעֵד מִן הָרָעָה?

יְהִי מִי יִהְיֶה הַטֹּרֵף, הֵן אַתָּה חָזַקְתָּ מִמֶּנּוּ,

וְאַתָּה הָיִיתָ מַפְרִיד בֵּינוֹ וּבֵין מַכְרִיעוֹ

מִדֵּי הִתְנַפְּלוֹ עָלָיו! – אָבִי! – חַוָּה! – עָדָה! –

חוּשׁוּ וּבֹאוּ הֵנָּה! הִנֵּה הַמָּוֶת בָּאָרֶץ!

(צלה הולכת וקוראת לאבותיה ועוד)

קַיִן

(לבדו)

וּמִי הֱבִיאוֹ לָאָרֶץ? – אֲנִי – אֲשֶׁר שֵׁם הַמָּוֶת

הָיָה לִי תָמִיד לִזְוָעָה, עַד חַיַּי כֻּלָּם הָרְעָלוּ

אַף לוּ רַק הָגִיתִי בוֹ רֶגַע וּבְטֶרֶם רְאִיתִיו בְּעֵינַי –

אֲנִי הֵבֵאתִיו הֵנָּה, וּבְעֶצֶם יָדִי הִשְׁכַּבְתִּי

אֶת אָחִי זֶה אֶל חֵיקוֹ הַקַּר כִּכְפוֹר וְדוּמָם,

וּכְאִלּוּ לֹא עָמְדָה לוֹ יָדוֹ לָקַחַת לְבַדּוֹ אֶת שְׁלָלוֹ,

שֶׁאֵין לוֹ מִפְלָט מִפָּנָיו, גַּם לוּלֵא הָיִיתִי לוֹ עוֹזֵר.

הִנֵּה הֱקִיצוֹתִי עַתָּה – רַק חֲלוֹם בְּעִנְיָן רָע

מָסַךְ בְּקִרְבִּי תִּמָּהוֹן; אַךְ הוּא לָנֶצַח לֹא יִיקָץ!

(אדם, חוה, עדה וצלה באים)

אָדָם

קוֹל זַעֲקַת צִלָּה הַמָּרָה הוּא הֵבִיא אוֹתִי הֵנָּה.

מָה אֵפוֹא רֹאוֹת עֵינַי? – הוֹי אֱמֶת! – בְּנִי! – בְּנִי!

(לחוה)

רְאִי אִשָּׁה אֶת-מַעֲשֵׂי הַנָּחָשׁ וּמַעֲשַׂיִךְ אַתְּ גַּם יָחַד!

חַוָּה

אַל תְּדַבֵּר עַתָּה בָּזֶה: רַב לִי כִּי מַלְתְּעוֹת הַנָּחָשׁ

מְנַקְּרוֹת בְּלִבִּי פְנִימָה. הוֹי בְּחִיר כָּל זַרְעִי, הֶבֶל!

רַק גָּדוֹל מֵעֲוֹן אֵם הָעֹנֶשׁ כִּי אוֹתוֹ לָקַחְתָּ מִמֶּנּוּ!

אָדָם

מִי זֶה אוֹ מַה זֶה הָעֹשֶׂה? – דַּבֶּר נָא דָבָר, קַיִן.

הֲלֹא אַתָּה הָיִיתָ בָזֶה; הֲמַלְאָךְ רַע עָשָׂהוּ

אֲשֶׁר אֵין אֵל שַׁדַּי בְּלִבּוֹ? אִם חַיָּה רָעָה מִיָּעַר?

חַוָּה

אוֹיָה! אוֹר נוֹרָא יִבָּקַע כְּרַעַם אֵלַי מֵעָבִים!

פֹּה לַפִּיד הַנִּטְבָּל בְּדָם! מֵעִם הַמִּזְבֵּחַ לָקוּחַ

וְשָׁחוֹר מֵעָשָׁן כֻּלּוֹ וְאָדֹם מִן – –

אָדָם

דַּבֵּר, בְּנִי! דַּבֵּר, וְנַחֲמֵנוּ כִמְעַט מֵעָנְיֵנוּ,

כִּי לָמָה אֻמְלָלִים נִהְיֶה אֶלֶף פְּעָמִים כָּכָה.

עָדָה

דַּבֵּר, קַיִן! וְהַגֵּד כִּי לֹא אַתָּה הוּא הָעֹשֶׂה.

חַוָּה

רַק הוּא הָעֹשֶׂה. אֶרְאֶנָּה – אֶת-רֹאשׁוֹ יוֹרִיד בַּאֲשָׁמוֹ,

וְעֵינָיו יְכַסֶּה בְיָדָיו הַנּוֹטְפוֹת וְנוֹזְלוֹת דָּם.

עָדָה

רַק עָוֶל תַּעֲשִׂי לוֹ, אִמִּי – קַיִן, לָמָּה תַעֲמֹד?

קוּם הִתְחַטֵּא אֵפוֹא מִן הָאַשְׁמָה הַנּוֹרָאָה,

כִּי אֵין זֹאת רַק הַמַּכְאוֹב הִמְלִיטָהּ מִפִּי אִמֵּנוּ.

חַוָּה

אֵל שַׁדַּי! תְּהִי נָא נֶצַח קִלְלַת הַנָּחָשׁ בּוֹ!

הֵן דֹּמֶה הוּא אֶל מִינוֹ יוֹתֵר מִדְּמוֹתוֹ אֵלֵינוּ.

יְהִי נָא מְשׁוֹמֵם כָּל יָמָיו! יְהִי נָא – –

עָדָה

עֲצֹרִי! אַל נָא תְקַלְלִי, אִמִּי, כִּי הוּא לָךְ בֵּן;

עֲצֹרִי, אַל נָא תְקַלְלִי, אִמִּי, כִּי הוּא לִי אָח

וִיבָמִי הוּא וּבַעֲלִי – –

חַוָּה

וּלְמַעֲנוֹ אֵין לָךְ אָח – וּלְצִלָּה בַּעַל אַיִן –

וְלִי אֵין בֵּן! – וְלָכֵן מֵעִם-פָּנַי יְגֹרָשׁ לָנֶצַח!

אֲנַתֵּק הַחֲבָלִים בֵּינֵינוּ כַּאֲשֶׁר נִתַּק הוּא הַחֲבָלִים

אֲשֶׁר קָשְׁרוּ אֹתוֹ אֶל זֶה מִלֵּדָה – – מָוֶת! מָוֶת!

מַדּוּעַ לֹא אֹתִי לָקַחְתָּ, הַנֶּחֱלָטָה לְךָ רִאשׁוֹנָה?

אוֹ לָמָּה זֶה לֹא עַתָּה אַתָּה לוֹקֵחַ אוֹתִי?

אָדָם

חַוָּה! אַל תִּתְּנִי מַכְאוֹבֵךְ הַנִּפְרָץ בְּסַעֲרַת רוּחַ

לְהַכְרִיעַ אֹתָךְ תַּחְתָּיו וְלַחֲטֹא בְּעֵינֵי אֱלֹהִים!

רְאִי, רַק גּוֹרָל קָשֶׁה נִבָּא עָלֵינוּ מֵאָז;

וְעַתָּה בְּבֹאוֹ עָלֵינוּ, בַּעֲנָוָה וּבְשִׁפְלוּת רוּחַ

נִשָּׂא נָא אֹתוֹ וְנִסְבּוֹל, וְרָאָה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ

כִּי עֲבָדִים נֶאֱמָנִים אֲנַחְנוּ לְחֶפְצוֹ הַקָּדוֹשׁ לָנוּ.

חַוָּה

(מורה על קין)

חֶפְצוֹ!! כֵּן הוּא, רַק חֵפֶץ רוּחַ הַמָּוֶת הוּא

אֲשֶׁר לָבַשׁ צֶלֶם בָּשָׂר, וְאָנֹכִי רַק אָנֹכִי

הֵבֵאתִיו עַל הָאָרֶץ לִזְרוֹעַ אוֹתָהּ מֵתִים.

תִּרְבַּצְנָה כָל-אָלוֹת הַחַיִּים בּוֹ עַד עוֹלְמֵי עוֹלָמִים!

יַדִּיחוּ אֹתוֹ תְלָאוֹתָיו דֶּרֶךְ כָּל-מִדְבָּר נוֹרָא,

כַּאֲשֶׁר גַּם אָנוּ נִדַּחְנוּ מִקֶּרֶב הַגָּן מִן הָעֵדֶן,

עַד יַעֲשׂוּ בָנָיו גַּם לוֹ כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ יָדָיו לְאָחִיו!

תִּהְיֶינָה בוֹ כַנְפֵי הַכְּרוּבִים הַלֹּהֲטוֹת בָּאֵשׁ הָאֹכֶלֶת,

וְחַרְבָּם הַמְּרוּטָה תְּעוֹפֵף עַל-רֹאשׁוֹ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה –

אֶל-פֶּתֶן תִּגַּע כַּף רַגְלוֹ מִדֵּי אֲשֶׁר יֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ –

יֵהָפֵךְ כָּל-פְּרִי אַדְמָתוֹ לְעָפָר בְּפִיו וּלְחָצָץ –

וְעֵשֶׂב הַמֻּצָּע תַּחְתָּיו לַנִּיחַ אֶת-רֹאשׁוֹ עָלָיו

לְבַעֲבוּר הֱיוֹת לוֹ לְרֵבֶץ, יִשְׁרוֹץ וְיִרְמוֹשׂ עַקְרַבִּים!

יִרְאֶה בַחֲלוֹמוֹ תָמִיד קָרְבָּנוֹ עִם דָּמָיו הַשְּׁפוּכִים!

וּבְהָקִיץ לֹא יִסְּחוּ מִנֶּגְדּוֹ כָּל-מוֹקְשֵׁי מְצֻקּוֹת הַמָּוֶת!

כָּל-מֵימֵי הַנְּחָלִים הַזַּכִּים אֲשֶׁר יֶחֱרַד אֲלֵיהֶם בְּצָמְאוֹ

לְטַמְּאָם בִּשְׂפָתָיו הַקֹּדְחוֹת, יֵהָפְכוּ וְהָיוּ לְדָם!

כָּל-יְסוֹד מִתַּחַת לְרַגְלָיו יֵחָלֵץ וְיָנוּס מִלְּפָנָיו!

יֶאֶרְכוּ חַיָּיו בַּמְצֻקּוֹת אֲשֶׁר יָמוּת אַחֵר בָּהֵנָּה!

יֵמַר שִׁבְעָתַיִם מוֹתוֹ מִמָּוֶת שֶׁהֵבִיא הוּא!

גֶּשׁ הָלְאָה, הֹרֵג-אָחִיו! גַּם הִנֵּה יִקָּרֵא “קַיִן”

לְאִישׁ כָּזֶה מֵעַתָּה וְעַד רִבְבוֹת אַלְפֵי הַדֹּרוֹת

שֶׁתִּהְיֶה לָהֶם לְתוֹעֵבָה, גַּם אַחֲרֵי הֱיוֹתְךָ אֲבִיהֶם.

יִמַּל וְיִיבַשׁ הֶחָצִיר מִתַּחַת לְכַפּוֹת רַגְלֶיךָ!

יַחֲשׂךְ הַיַּעַר מִמְּךָ אֶת-צִלּוֹ כִּי תֵשֵׁב לָנוּחַ!

הָאָרֶץ תַּחְשׂוֹךְ – מָעוֹן! הֶעָפָר – מָקוֹם לְקֶבֶר!

הַשֶּׁמֶשׁ – אֶת-נֹגַהּ אוֹרָהּ! וְשָׁמַיִם – אֶת אֱלֹהֵיהֶם!

(חוה הולכת)

אָדָם

קַיִן! קוּם וָלֵךְ – לֹא נוֹסִיף לָשֶׁבֶת יַחְדָּו

וְלִי עֲזֹב הַמֵּת – עֲרִירִי אָנֹכִי מֵעַתָּה –

לֵךְ! אַל תּוֹסֵף לִרְאוֹת אֶת-פָּנַי עַד הָעוֹלָם.

עָדָה

אַל תְּדַבֵּר כָּכָה, אָבִי, בְּרֶגַע הִפָּרְדוֹ מֵעִמְּךָ:

אַל תּוֹסֵף עַל-קִלְלַת חַוָּה קִלְלָתְךָ אַתָּה עַל-רֹאשׁוֹ!

אָדָם

אָנֹכִי לֹא אֲקַלֵּל! תְּהִי רוּחוֹ בוֹ קִלְלָתוֹ.

לְכִי וְנֵלְכָה, צִלָּה!

צִלָּה

הַנִּיחֵנִי פֹה וְאִוָּתֵר וְאֶשְׁמוֹר אֶת-גּוּפַת אִישִׁי.

אָדָם

עוֹד נָבוֹא וְנָשׁוּב הֲלוֹם, רַק יֵלֵךְ מִזֶּה בַתְּחִלָּה

הָעֹשֶׂה לָנוּ אֵלֶּה. קוּמִי וְנֵלְכָה, צִלָּה!

צִלָּה

עוֹד רַק נְשִׁיקָה אַחַת עַל הַחֵמָר הַלָּבָן הַזֶּה

וְעַל שְׂפָתַיִם אֵלֶּה שֶׁחַמּוּ לְפָנִים – לִבִּי! לִבִּי!

(אדם וצלה הולכים ובוכים)

עָדָה

קַיִן! הֲלֹא שְׁמַעְתָּהּ, עָלֵינוּ לָלֶכֶת מִזֶּה.

נְכוֹנָה אֲנִי לַדֶּרֶךְ, גַּם בָּנֵינוּ נְכוֹנִים יִהְיוּ.

אָנֹכִי אֶשָּׂא אֶת-חֲנוֹךְ, וְאַתָּה שָׂא אֶת-אֲחוֹתוֹ,

אַךְ נֵלְכָה בְּטֶרֶם יֵרֵד הַשֶּׁמֶשׁ וּבְטֶרֶם יָבֹא,

פֵּן יִהְיֶה עֲנַן הַלַּיְלָה בַדֶּרֶךְ בַּמִּדְבָּר עָלֵינוּ. –

רַק דַּבֵּר דָּבָר אֵלַי אֵלַי –שֶׁלְךָ אָנֹכִי.

קַיִן

עִזְבִינִי!

עָדָה

הִנֵּה כֻלָּם עֲזָבוּךָ.

קַיִן

וְלָמָּה תִתְמַהְמְהִי אַתְּ? אִם אַתְּ לֹא תִירְאִי אֵפוֹא,

לָשֶׁבֶת פֹּה עִם-אִישׁ אֲשֶׁר יָדוֹ עָשְׂתָה אֵלֶּה?

עָדָה

לֹא אִירָא דָבָר, קַיִן, זוּלָתִי עָזֹב אֹתְךָ.

הַאֻמְנָם בְּקִרְבִּי אֶרְגַּז לַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשָׂה

וַאֲשֶׁר שָׁדַד אָח מֵעִמְּךָ, אַךְ אַל נָא אֲדַבֵּר בָּזֶה –

כִּי דָבָר הוּא שֶׁבֵּינְךָ וּבֵין אֱלֹהִים הַגָּדוֹל.

קוֹל מִקֶּרֶב

(קורא)

קַיִן! קַיִן!

עָדָה

הֲשָׁמַעְתָּ אֶת הַקּוֹל?

הַקּוֹל מִקֶּרֶב

קַיִן! קַיִן!

עָדָה

הַקּוֹל כְּקוֹל מַלְאָךְ.

(מלאך אלהים בא)

הַמַּלְאָךְ

אֵי הֶבֶל אָחִיךָ?

קַיִן

הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי?

הַמַּלְאָךְ

קַיִן! מֶה עָשִׂיתָ? קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים

אֶל אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה! – וְעַתָּה אָרוּר אָתָּה

מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת-פִּיהָ לָקַחַת

אֶת-דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ. כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה

לֹא תוֹסֵף תֵּת-כֹּחָהּ לָךְ; נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ!

עָדָה

גָּדוֹל עֲוֹנוֹ מִנְּשׂוֹא. הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתוֹ הַיּוֹם

מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וּמִפְּנֵי אֱלֹהִים יִסָּתֵר,

וְהָיָה נָע וָנָד בָּאָרֶץ, וְהָיָה כָל-מֹצְאוֹ יַהַרְגֵהוּ.

קַיִן

מִי יִתֵּן וְהָיָה כָזֶה! אַךְ אַיֵּה אֶמְצָא אֵלֶּה

אֲשֶׁר הָרֹג יַהַרְגוּ אֹתִי? וְהָאֲדָמָה רֵיקָה מֵאָדָם?

הַמַּלְאָךְ

הֵן אַתָּה הָרַגְתָּ אָחִיךָ; אַךְ מִי זֶה יָסֶךְ אֵפוֹא

עָלֶיךָ מִפְּנֵי בִנְךָ כִּי יָבֹא יוֹם וַהֲרָגְךָ?

עָדָה

הוֹי מַלְאַךְ הָאוֹר! חֲמָל נָא, אַל תֹּאמַר עוֹד כִּי שָׁדַי

הַנִּקְשׁוֹת וְהַצֹּמְקוֹת הָאֵלֶּה, הַמֵּינִיקוֹת בָּזֶה אֶת-בְּנִי,

מֵינִיקוֹת בָּזֶה רוֹצֵחַ, וְאַף כִּי רוֹצֵחַ אָבִיו.

הַמַּלְאָךְ

וְלוּ – אֲזַי גַּם הוּא לֹא יִהְיֶה זוּלָתִי כְאָבִיו.

הַחַוָּה לֹא הֵינִיקָה אֶת חֲלָבָהּ גַּם אֶת-זֶה

שֶׁעַתָּה תִרְאִי אֹתוֹ מְגֹאָל פֹּה בְּדָמוֹ?

הַאֻמְנָם הֹרֵג-אָחִיו מוֹלִיד הֹרֵג-אָביו, –

וְאוּלָם כָּזֹאת לֹא תִהְיֶה – אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ וַאֲדֹנִי

הוּא צִוָּה אֹתִי לֵאמֹר: שִׂים נָא אוֹת לְקַיִן

לְבִלְתִּי הַכּוֹת-אֹתוֹ כָּל-מֹצְאוֹ. לָכֵן כָּל-הֹרֵג קַיִן

שִׁבְעָתַיִם יֻקָּם. – וְעַתָּה קוּם וּקְרַב אֵלַי!

קַיִן

מַה-תֹּאמַר לַעֲשׂוֹת לִי?

הַמַּלְאָךְ

אָשִׂים אוֹת עַל-מִצְחֲךָ: וְלֹא יֵעָשֶׂה לְךָ לְעוֹלָם

כְּכֹל שֶׁעָשִׂיתָ אַתָּה לָאִישׁ הַשֹּׁכֵב פֹּה.

קַיִן

לֹא, רַק מוֹת אָמוּת!

הַמַּלְאָךְ

הָיֹה לֹא תִהְיֶה.

(המלאך שָׂם אות על מצח קין )

קַיִן

מִצְחִי בֹּעֵר בָּאֵשׁ, אַךְ מֶה הָאֵשׁ הַזֹּאת

לְעֻמַּת הָאֵשׁ בְּקִרְבִּי. מַה-יֶּשׁ לָךְ לַעֲשׂוֹת עוֹד?

נָכוֹן אֲנִי לִקְרָאתוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר תִּשָּׂא נַפְשִׁי.

הַמַּלְאָךְ

חֲזַק לֵב הָיִיתָ מִבֶּטֶן וְקָשֶׁה וְאֹהֵב מֶרִי,

כָּאֲדָמָה הַקָּשָׁה הָיִיתָ אֲשֶׁר אֹתָהּ תַּעֲבֹד מֵעַתָּה;

וְאוּלָם זֶה שֶׁהָרַגְתָּ רַק רַךְ וְעָנָו הָיָה,

וַיְהִי כְמוֹ הָעֵדֶר אֲשֶׁר נָהַג אוֹתוֹ בַּשָּׂדֶה.

קַיִן

רַק קָרוֹב מְאֹד יֻלַּדְתִּי מֵאַחֲרֵי חֲטֹא אֲבוֹתַי;

בְּטֶרֶם עוֹד תִּתְרַפֵּא אִמִּי מִן הַנָּחָשׁ

וּבְעוֹד מִתְאַבֵּל אָבִי וּמִתְעַצֵּב עַל הָעֵדֶן.

רַק הִנְנִי אֶת-אֲשֶׁר הִנְנִי; לֹא שָׁאַלְתִּי חַיִּים לְנַפְשִׁי,

וְגַם לֹא עָשִׂיתִי נַפְשִׁי. וְאוּלָם לוּ יָכֹלְתִּי

תֵּת חַיַּי תַּחַת זֶה, וְאֹתוֹ אֶגְאַל מֵעָפָר – –

מַדּוּעַ לֹא תִהְיֶה כָזֹאת? תֶּן נָא לוֹ וְיָשׁוּב,

וַאֲנִי פֹה אֶשְׁכַּב תַּחְתָּיו! אוֹ אָז וְנָתַן אֱלֹהִים

חַיִּים לָאִישׁ שֶׁיֶּאֱהַב וּמִמֶּנִּי יִקַּח סֵבֶל

שֶׁאֹתוֹ לֹא אָהַבְתִּי וְלֹא חָמַדְתִּי לָשֵׂאת אֹתוֹ.

הַמַּלְאָךְ

מִי יָשׁוּב וִירַפֵּא רֶצַח? הֵן נַעֲשָׂה אֲשֶׁר נַעֲשָׂה!

לֵךְ עַתָּה! מַלֵּא חָקְךָ אֶת-דְּבַר כָּל יוֹם וָיוֹם!

וְאַל יִדְמוּ עוֹד מַעֲשֶׂיךָ אֶל הָאַחֲרוֹן שֶׁעָשִׂיתָ!

(המלאך יחלוף)

עָדָה

הִנֵּה הָלַךְ, קוּם וְנֵלְכָה; שׁוֹמַעַת אָנֹכִי עַתָּה

קוֹל חֲנוֹךְ הַקָּטָן זֹעֵק מִסִּבְכֵי סֻכָּתֵנוּ.

קַיִן

עוֹד הַנַּעַר טֶרֶם יֵדַע לָמָּה זֶה הוּא בֹכֶה!

וַאֲנִי כִי דָם שָׁפַכְתִּי וְדִמְעָה לֹא אוּכַל לִשְׁפּוֹךְ!

אַךְ לוּ בְאַרְבַּעַת הַנְּהָרוֹת הַיּוֹצְאִים מִן הָעֵדֶן

רָחַצְתִּי נִשְׁמָתִי עַתָּה, לֹא תִטְהַר עוֹד לְעוֹלָם.

הַתְדַמִּי כִּי יוּכַל בְּנִי לְהַבִּיט עוֹד אֶל פָּנָי?

עָדָה

לוּ דִמִּיתִי כִּי לֹא יוּכַל, אָז – –

קַיִן

(יעצור אותה מִדַּבֵּר)

חִדְלִי הִתְנַבֵּא רָעָה: כְּבָר רַבּוֹת שָׂבַעְנוּ כָזֹאת:

לְכִי נָא אֶל הַיְלָדִים; רַק מְעַט וְאָבוֹא אַחֲרַיִךְ.

עָדָה

לֹא אֶעֱזָבְךָ פֹה עִם הַמֵּת; רַק עִמִּי תֵלֵךְ יַחְדָּו.

קַיִן

עֵד נֶצַח, הוֹי עֵד מֵת! אֲשֶׁר דָּמְךָ טֶרֶם יִשְׁקוֹט

וְאֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה יָעִיב וְאֶת פְּנֵי הַשָּׁמַיִם!

אֵת אֲשֶׁר אַתָּה עַתָּה – אֲנִי לֹא אֵדָעֶנָּה!

וְאוּלָם אִם רֹאֶה אַתָּה אֵת אֲשֶׁר עַתָּה אֲנִי,

אָז יָדַעְתִּי מְאֹד כִּי אַתָּה הָיִיתָ סֹלֵחַ לָאִיש

אֲשֶׁר נַפְשׁוֹ בוֹ וְאֵלוֹ לֹא יִסְלְחוּ לוֹ לָנֶצַח. –

יְהִי נָא שָׁלוֹם עָלֶיךָ! לֹא אוּכַל וְגַם לֹא אָהִין

לָגֶשֶׁת וְלִנְגּוֹעַ אֵלֶיךָ, אֲשֶׁר כָּכָה עָשִׂיתִי אֹתָךְ.

אֲנִי, שֶׁשְּׁנֵינוּ יַחְדָּו יָצָאנוּ מֵרֶחֶם אֶחָד

וְיָנֹק יָנַקְנוּ שְׁנֵינוּ הֶחָלָב מִשַּׁד הָאַחַת

וְאַמֵּץ אִמַּצְתִּי אֹתְךָ אֶל לִבִּי לֹא אַחַת וּשְׁתַּיִם

בְּתֻמַּת אַהֲבַת אַחִים וּבְעוֹד הָיִינוּ יְלָדִים

אֲנִי לֹא אוֹסִיף לִרְאוֹת פָּנֶיךָ עוֹד לָנֶצַח,

וְעָשׂה לְךָ לֹא אוּכַל כְּכֹל שֶׁהָיִיתָ אַתָּה

עֹשֶׂה לִי אֲנִי – לְהַשְׁכִּיב בַּקֶּבֶר אֶת בְּשָׂרְךָ

בַּקֶּבֶר הָרִאשׁוֹן הַזֶּה הֶחָצוּב פֹּה לְאָדָם.

מִי יַחְצוֹב אֵפוֹא הַקֶּבֶר? הוֹי, אֲדָמָה! אֲדָמָה:

תַּחַת כָּל פִּרְיֵךְ הָרַב אֲשֶׁר תַּתְּ לִי מֵאָז וְעַד עַתָּה

אֲנִי מֵשִׁיב לָךְ אֶת זֶה. – נֵלְכָה אֶל הַמִּדְבָּר.

(עדה כורעת לארץ ונושׁקת את גופת הבל)

עָדָה

קֵץ נוֹרָא וּבְטֶרֶם מוֹעֵד, אָחִי, הָיָה חֶלְקֶךָ!

מִכָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיךָ, רַק אָנֹכִי אֵין לִי לִבְכּוֹת.

מֵעַתָּה אַךְ זֹאת פְּקֻדָּתִי: הוֹבִישׁ – לֹא שָׁפֹךְ דְמָעוֹת;

וְאוּלָם בֵּין כָּל הַמִּתְאַבְּלִים לֹא יִהְיֶה מִתְאַבֵּל כָּמֹנִי,

כִּי לֹא רַק עָלֶיךָ אֶתְאַבֵּל, כִּי גַם עַל הָאִישׁ פֹּה הֹרְגֶךָ.

קוּם, קַיִן! וְאֶשָּׂא עַתָּה אֶת סִבְלְךָ עִמְּךָ יַחְדָּו.

קַיִן

קִדְמַת עֵדֶן מִזְרָחָה יִהְיֶה דַרְכֵּנוּ; כִּי הוּא

הַשָּׁמֵם מִכָּל הַדְּרָכִים, וְלָכֵן נָכוֹן לְרַגְלַי.

עָדָה

נְהַג בִּי! הֱיֵה לִי אַתָּה לְמוֹרֵה-דֶרֶךְ, וּלְךָ

יוֹרֶה אֱלֹהֵינוּ הַדֶּרֶךְ! הָבָה, וְנִשָּׂא בָנֵינוּ.

קַיִן

וְזֶה אֲשֶׁר יִשְׁכַּב פֹּה בָּנִים לֹא הָיוּ לוֹ.

אָנֹכִי הֶחֱרַבְתִּי הַמָּקוֹר אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ הָיָה יוֹצֵא

זֶרַע טוֹב וָרַךְ, לְשַׁוּוֹת הוֹד וָהֶדֶר

עַל-זֹאת רְפִידָתוֹ הַחֲדָשָׁה שֶׁעָשָׂה לְיוֹם חֲתֻנָּתוֹ,

וְאָז הוּא הָיָה מְפַנֵּק גַּם דָּמִי הַזֹּעֵף תָּמִיד

בְּהִתְחַתֵּן בָּנֵינוּ אַחֲרֵינוּ בִּבְנֵי הֶבֶל! – הוֹי הֶבֶל!

עָדָה

יְהִי שָׁלוֹם עִמּוֹ!

קַיִן

וְאוּלָם לֹא עִמִּי – –

(הולכים)