א

הָגָר

אהרן אמיר

מִי זֹאת עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר?

מִנֵּבֶל מָה הַצְּלִיל יִתָּר?

– הָגָר! ­– –

הַלַּיְלָה זָר. הָרֵבֶץ קָר.

נוֹבְקָה שָׂרַי. וְאֵין לָהּ בָּר.

רַק אַתְּ – יָפִית כַּשִּׁיר יוּשָׁר

בְּעֵת־חֲנוֹת עֲלֵי־אֲפָר.

הָגָר!

אָשׁוּר עָלִית מֵחֵיק־מִסְתָּר –

הַדְרַת־שַׂלְמוֹת־מִשְׁזָר

עִם חֹם־גֵּו בַּת־קֵדָר: –

בְּמֵי־נוּחוֹת הַגָּל נִכְמָר,

בְּגַת־שֵׂיבוֹת אַוָּה תִחְמַר,

בִּשְׁמֵי־חָרְפִּי נִצָּת מַּזָּר.

צָיוֹן יָגַח. קָדִים יִסְעָר!

דּוֹדַיִךְ אַרְוְ. סוֹדֵךְ אֶשְׁכָּר.

כֹּרְתָה הַבְּרִית. יִיקַד בָּשַׂר.

נִדְרִי בֵין יְרִיעוֹת אֻסָּר.

וּמֹר עִם־אֹפֶל יְקֻטָּר.

גֶּבֶר

אהרן אמיר

תְּהִי לִי הַלְמוּת הַדָּמִים בְּעוֹרְקֶיךָ כְּרֹעַ־שׁוֹפָר

וּכְתֶקַע־שׁוֹפָר הַמַּרְעִישׁ חוֹמָתַיִם, מַפִּיל מָעֻזֵּי יְרֵיחוֹ –

וַאֲנִי אֶהְיֶה לָךְ הַלַּיְלָה אֵלָה רְוַת־לֶשֶׁד,

כָּוֶרֶת מָלְאָה־עַל־גָּדוֹת לְךָ אֱהִי הַלַּיְלָה הַזֶּה.

הֵן הָיִיתִי כְּבִקְעַת־נִיחוֹחוֹת בְּכִּכָּר הַיַּרְדֵן:

מֹצָּה־מֹצָּה, כִּי שֵׂאת לֹא אוּכָלָה.

רְדֵה אֶת הַדְּבָשׁ, כִּי נִלְאֵיתִי כַלְכֵּל.

אֱרֵה אֶת הַנֵּרְדְּ, כִּי צְמָתַנִי הַבֹּשֶׂם.

מָסְקָה הַבְּתוּלִים, כִּי כָבְדוּ עַד־מְאֹד.

קַרְדֹּם לִי הֱיֵה, בֶּן־אֱיָל. בַּקְּעֵנִי בַּקֵּעַ בְּרַעַם,

כִּי נִמְשַׁלְתִּי לְלֹעַ־הַמַּעַר אָפֵל וְעַב־רָז וּפְרוּשׂ־קוּר:

פַּתַּח חֲגוֹר. רַפֵּה מְזִיחַ. שַׁל סַנְדָּל.

תְּשָּׁר שַׂלְמָה מִנִּי־שְׁאֵר. עֵרוֹם וְסַנְוֵרִים.

גֵּו אֶל גֵּו. עֵרוֹם וָעֶרִי.

בְּעָלִים וְהַנִּקְדֶּשֶׁת.

אֲדֹנִי וְאֵם־הֶחָי:

נֶסֶךְ

אהרן אמיר

עִיר־הַשֵּׁן, מַה־יִּיף בָּךְ עֶלֶם –

בַּחוּצוֹת עֻלְפָּה אֶצְעֶה.

קֳדָשִׁים עָשְׁנוּ מִשֶּׁלֶם –

לְזִבְחִי הֲיֵשׁ שׁוֹעֶה?

קִשְּׁחִים תִּירוֹשׁ וָשֶׁפַע.

אֲרוּרָה שֹׁמְרוֹן, עִיר־גִּיל.

כִּי לוֹחֵשׁ תּוֹכִי הַצֶּפַע.

כִּי נִלְאֵיתִי מֵהָכִיל.

מַחְלָפוֹת צִמֵּחוּ פֶּרַע.

נֵפְקְחוּ פִּקְעֵי תוּגָה.

בְּגַנִּי בָּשַׁל הַפֶּרִי

וּמַכְאוֹב חָנַט פַּגָּה.

בּוֹא מֻשֵּׁנִי, אִיש־הַגֶּרֶם,

הַשִּׁיאֵנִי, הַנָּחָשׁ!

טֶרֶם רַד בּוֹצֵר לַכֶּרֶם

וְשָׂדֶה עוֹד לֹא נֻכָּשׁ.

תְּאֹהַב אֲדֹן כִּי תַעַל –

שְׁעָרִים אֶפְתָּחָה חִישׁ.

זֶה דָמִי יְהִי לַבַּעַל

נֶסֶךְ־בְּתוּלִים־וָרִישׁ.

ב

מִזְמוֹר

אהרן אמיר

אִם שָׂם קִנּוֹ בַצּוּר

הֵן הִיא בַסֶּלַע תַּךְ.

אִם חֲוָחִים יָתוּר

עֲדֶן פַּלְגּוֹ יְפַךְ.

וְאִם עָבִים יָדוּר

הֵן כַּמָּטָר יִתַּךְ.

וְאִם עֲצְמוֹ תִּחַר

וְאִם צִיצוֹ נוֹבֵל

וְאִם עַרְבּוֹ יֵמַר

וְאִם בָּקְרוֹ אָבֵל –

הֲלֹא נִירָהּ עָדַר

וְחִטָּתָהּ שִׁבֵּל.

אַהֲבָה

אהרן אמיר

אֶל גַּנֵּך יָרַד הָאִישׁ

עָלָה בַּחַלּוֹנַיִךְ

נִגַּשׁ בַּחֹשֶׁךְ וְהִנֵּה אוֹר

צֵל נִלְפַּת וַיִתְעַלָּף:

בַּחַלּוֹנִים שֹׂרְגוּ דָלִיּוֹת אֶצְבָּעָיו

יוֹנְקוֹתָיו עַל עַמּוּדַיִךְ זָרָחוּ:

זֶה אָדָם

זֶה עֵץ הַשָּׂדֶה

זֶה הַגֶּבֶר זֶה דוֹדֵךְ:

אֲשֶׁר בְּאַהֲבָתוֹ יָסֵךְ עָלַיִךְ

אֲשֶׁר תְּשׁוּקָתוֹ תַעַבְרֵךְ לַיְלָה

אֲשֶׁר עֶרְגָּתוֹ עָלַיִךְ יוֹמָם:

הָיִיתִי כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה

הָיִיתִי כְּחַיַּת הַשָּׂדֶה

אֲנִי צֶמַח הַשָּׂדֶה

אֲנִי חַיַּת הַשָּׂדֶה:

אֲנִי הוֹרָתוֹ וְהוּא יַלְדִּי

הוּא יֶלֶד טִפּוּחַי

עַל שָׁדַי יִבְטַח:

עוֹלָלִי

אֲשֶׁר רָחַמְתִּי

אֲשֶׁר שִׁעֲשַׁעְתִּי

אֲשֶׁר נוֹשַע בְּאַהֲבָתִי:

נַעַר

אהרן אמיר

יֵשׁ נַעַר אַדְמוֹנִי עִם נַעֲרֵי הַצֹּאן.

בַּגַּיְא יִרְעֶה־יַרְבִּיץ בַּלֵּיל. וַחֲלִילוֹ דוֹבֵר.

עַל טֶרֶשׁ לַח יֵשֵׁב בַּלֵּיל. וַחֲלִילוֹ הוֹמֶה.

חוֹלֵם הוּא וְהִנֵּה צַלְמֵךְ בָּעָב.

חוֹלֵם הוּא נְרָדַיִךְ בַּהֲדָס.

יֵשׁ נַעַר אַדְמוֹנִי עִם נַעֲרֵי הַצֹאן.

לֹא שֹׁרֶשׁ. לֹא פאֹרָה. וְהוּא צוֹדֶה קַחְתֵּךְ.

אֶת הוֹן־בֵּיתוֹ בָךְ לֹא יִתֵּן. כִּי אֵין לוֹ בֵית.

בַּמֹּהַר לֹא יַרְבֶּה. כִּי חַת הַסּוּת לָעוֹר.

בָּרֶכֶב לֹא יָבוֹא קַחְתֵּךְ אַחַר כָּבוֹד.

לֹא כִי אוּלַי בְּהֵחָבֵא יָבוֹא עַל חַלּוֹנֵךְ לִדְפּוֹק.

בְּלֵיל־שָׁרָב צִחֶה אוּלַי יָבוֹא עַל חַלּוֹנֵךְ לִדְפּוֹק.

הִנֵּה יָבוֹא בְּלֵיל־שָׁרָב. וּכְשָׂדֶה בֹּרַךְ – רֵיחוֹ.

וּכְלָבִים עָלָיו יַגְדִּילוּ. וְלִבֵּךְ לִבֵּך יִתַּר.

לוּ אַךְ בָּא בְּלֵיל־שָׁרָב; וְאִם רֵיקָם.

לוּ אַךְ בָּא – וְאֵין עִמּוֹ בִלְתִּי אִם זֶה חֲלוֹם־הַצֶּלֶם־שֶׁבָּעָב.

לוּ אַךְ בָּא ­– וְאֵין עִמּוֹ בִלְתִּי חֲלוֹם־הַנֵּרְדְּ־בָּהֲדַסִּים.

לוּ אַךְ בָּא וּלְקָחָנִי רְעוֹת עִמּוֹ אֶת שֵׂיוֹתָיו.