מַה זֶּה הָיָה לְךָ

שֶׁבָּאַחֲרוֹנָה אַתָּה מַתְפִּיל כָּל־כָּךְ,

מַטְפִּישׁ כָּל־כָּךְ?

אֲנִי הֲרֵי זוֹכֵר אוֹתְךָ, אַתָּה יוֹדֵעַ,

זֶה כָּךְ־וְכָךְ שָׁנִים…כְּשֶׁהִכַּרְתִּיךָ

הָיִיתָ — אוּלַי לֹא נִקְרָא לָזֶה “מַבְרִיק”

אַךְ בְּהֶחְלֵט שׁוֹקֵק חַיִּים, אִם לֹא שִׂמְחַת־חַיִּים;

נוֹצֵץ וּמְבַעְבֵּעַ, אַךְ גַּם שׁוֹקֵק מַרְדּוּת,

וְלֹא לִשְׁמָהּ כִּי אִם בְּדַעַת וּלְתַכְלִית…הָיָה בְּךָ —

אֵיךְ לוֹמַר? — מַשֶּׁהוּ מְרַעֲנֵן…גָּלְמִי אָמְנָם, בּוֹטֶה, חוֹצֵץ,

אֲבָל עִם זֹאת רַב־זָוִיּוֹת, מַרְהִיב בְּאֶפְשָׁרֻיּוֹתָיו…

בָּסְרִי? וַדַּאי! עַד לְהַקְהוֹת שִׁנַּיִם! אַף

מַרְגִּיז לְהַשְׁחִית בְּחֻמְרַת קַשְׁיוּתוֹ — אוּלָם צוֹפֵן

בְּמוֹ־בָּסְרוֹ אֵיזוֹ מְקוֹרִיּוּת חַסְרַת־תַּקְדִּים בְּחִדּוּשָׁהּ, בְּחֻרְפָּתָהּ,

כּוֹמֵס עָסִיס שׁוֹצֵף, תִּפְאֶרֶת־לַבָּאוֹת!

אָז מַה זֶּה הָיָה לְךָ בָּאַחֲרוֹנָה

שֶׁכֹּה תָּפַלְתָּ, טָפַשְׁתָּ?

הַאִם זֶה רַק עִנְיָן שֶׁל גִּיל —

מַה שֶׁקָּרוּי, בִּלְשׁוֹן־חֲרוּצִים נְקִיָּה, שְׁעוּעָה,

נִסְיוֹן־חַיִּים, שֶׁהוּא אוּלַי שֵׁם נִרְדָּף לְבִזְיוֹן־חַיִּים?

הַאִם זוֹ רַק עָרְמַת הַבְּשֵׁלוּת הַמְהֻלֶּלֶת —

יְמֵי־שְׁנֵי־אִישׁ בְּהֵעָרְמָם, בְּהִקָּרְמָם, בְּשִׁיּוּפָם, בְּזִיּוּפָם:

שְׁחִיקַת חֻדִּים, פִּחוּס הַזָּוִיּוֹת, סִטּוּף זֶהוּת, הִתְחַיְּכוּת?

אוֹ אוּלַי עֶצֶם הַהִשְׁתַּהוּת בְּכָאן הִיא הַנּוֹתֶנֶת, הַלּוֹקַחַת:

הַהִתְכָּרְסוּת, הַהִתְקָרְשׁוּת, הַהִתְעַכְשְׁווּת — הַמְלֻוּוֹת הַשְׁלָמָה,

שֶׁתְּחִלָּתָה גֹּדֶל־נֶפֶשׁ גֵּאֶה, כַּזָּכוּר וְכַמּוּבָן, וּבִינָה־בְּעִתִּים,

וְחוּשׁ־מִדָּה וְאֹרֶךְ־רוּחַ, וְהֶמְשֵׁכָהּ הִתְקַפְּלוּת צְלֵחָה,

מְעוּכָה נְבוֹכָה דְּעוּכָה, אֵין־בִּינוֹת אֵין־בָּרָק אֵין־אוֹנִים,

וְסוֹפָהּ הַנֶּחֱרָץ, בַּל־יֻסַּג־לְאָחוֹר, הוּא חָכְמַת־הַמִּסְכֵּן

בְּטָהֳרַת־שִׁמְמוֹן־תִּפְלוּתָהּ־סִכְלוּתָהּ?!

אַךְ מִי אֲנִי, לַעֲזָאזֵל, שֶׁאָבוֹא אִתְּךָ חֶשְׁבּוֹן?

מרס 1986

בַּמִּקְרֶה הַנָּדוֹן אֹפֶק הוּא גְּבוּל.

אִם דַּעְתְּכֶם נוֹחָה מִמֶּנּוּ, יְבֻשַּׂם לָכֶם.

אֲבַל אֲנִי

אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם

אִם יִחְיֶה לָכֶם זֶרַע

בְּאֵין לָכֶם אֹפֶק שֶׁמֵּעֵבֶר לַגְּבוּל

וּגְבוּל שֶׁמֵּעֵבֶר לָאֹפֶק —

לֹא שֶׁמִּדְרַךְ רַגְלֵנוּ אֵין בּוֹ נַחַת;

יֵשׁ בּוֹ.

לֹא שֶׁחַמָּתוֹ מְרֻבָּה מִצִּלּוֹ;

אֵין הִיא מְרֻבָּה מִמֶּנּוּ.

אֲבָל, בַּמִּקְרֶה הַנָּדוֹן, אִי־אֶפְשָׁר לִי

שֶׁאֶמְצָא מַצָּע כְּשִׁעוּר קוֹמָתִי

עַל פְּנֵי טֶפַח הַיֵּשׁ שֶׁבְּכָאן

כְּמוֹ שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לִי

שֶׁאֶכְרֹת בְּרִית לְעֵינַי

לְבִלְתִּי שֵׂאתָן לִגְדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת

שֶׁמִּן הַיֵּשׁ וָהָלְאָה —

שֶׁהֲרֵי, בַּמִּקְרֶה הַנָּדוֹן, בָּרִי לִי

שֶׁאִם בִּגְדוֹלוֹת לֹא תֵּלֵכוּ

סוֹפְכֶם שֶׁגַּם קְטַנּוֹת

אֵינָן מִתְקַיְּמוֹת בִּידֵיכֶם.

טבריה, יולי 1986

הִנֵּה יָצָא הַמַּרְצֵעַ מִן הַשַּׂק. סוֹף־סוֹף.

מֵעַתָּה יוֹדְעִים אָנוּ הֵיכָן עוֹמְדוֹת רַגְלֵינוּ

וְעַל מָה

אָנוּ יוֹשְׁבִים.

אָכֵן, כָּל הַזְּמַן הִרְגַּשְׁנוּ שֶׁהִיא רוֹבֶצֶת תַּחַת.

לֹא לְחִנָּם פִּתַּחְנוּ לָנוּ, כְּאֻמָּה, מֵאָז הַקַּיִץ

הָרָאוּי־לְהִזָּכֵר שֶׁל שְׁנַת אַרְבָּעִים־וְחָמֵשׁ,

אֵיזֶה חוּשׁ־רֵיחַ מְיֻחָד לְעִנְיָנִים גַּרְעִינִיִּים;

אֲבָל בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן לֹא יָכֹלְנוּ לְשַׁעֵר

אֶת שִׁעוּרָהּ וְתָאֳרָהּ שֶׁל הָאֵימָה

שֶׁכְּמוֹ נִגְזַר עָלֵינוּ לִחְיוֹת בִּמְחִיצָתָהּ

לָעַד —

אוֹ עַד

אֲשֶׁר תֶּחְפָּץ.

וְכִי יוּכַל אָדָם (וְלוּ גַּם יַפָּאנִי) לְשַׁוּוֹת בְּדִמְיוֹנוֹ

אֶת עָצְמַת הַמַּחַץ וְהַכִּלָּיוֹן הַסְּפוּנָה, לְמָשָׁל,

בְּשִׁשִּׁים מֵגַאטוֹן טֵי“ת־נוּ”ן־טֵי"ת,

אֲפִלּוּ הִיא מְשֻׁכַּחַת זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה בְּעֹמֶק קִילוֹמֶטְרִים

עַל קַרְקָעוֹ שֶׁל אוֹקְיָנוֹס שָׁקֵט (הוֹי מַה־שָּׁקֵט!);

אֶת רַעַם־הָאַפּוֹקָלִיפְּסָה הַכָּלוּא־לוֹ בְּנַרְתִּיק־מַתֶּכֶת הָסוּי

שֶׁנְּחִילֵי דְּגִיגִים חוֹלְפִים לִרְגָעִים עַל פָּנָיו, אֲדִישִׁים,

וּמִפְלְצוֹת־צוּלָה נוֹתְנוֹת בּוֹ עֵינָן אַגַּב־אֹרַח,

אוֹ אוּלַי מְחַכְּכוֹת בּוֹ זָנָב אוֹ גָּחוֹן

בִּתְחוּשָׁה קְרִירָה וּמְפֻיֶּסֶת

שֶׁל אַחְוַת

שֻׁתָּפִים לִקְנוּנְיָה וּלְתוֹחֶלֶת.

עַכְשָׁו שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים וּמְשַׁוִּים זֹאת בְּנַפְשֵׁנוּ אֶל נָכוֹן

דּוֹמֶה כְּאִלּוּ יֵשׁ עֵרֶךְ מוּסָף לְחַיֵּינוּ,

כְּאִלּוּ מֵמַד שֶׁל מֶתַח וְהִמּוּר נִתּוֹסֵף

לַחַיִּים עַל הָאִיִּים הָאֵלֶה, מֵרִיּוּקְיוּ בּוֹאֲכָה הוֹקַאיְדּוֹ;

מַה גַּם שֶׁאֵין לָדַעַת אִם אֵין הִיא עֲלוּלָה

(זוֹ שֶׁלֹּא נָהִין לִנְקֹב בִּשְׁמָהּ)

לְהִתְמַסְמֵס לְמַדְלֵחוֹת עַד שֶׁתָּפוּג פַּלָּצוּתָהּ כָּלִיל —

אוֹ שֶׁמָּא תִּתְעַקֵּשׁ לַחְתּוֹר לָהּ דֶּרֶךְ לִתְהוֹמוֹת מַחְשַׁכִּים

קַעְקַע וְקַרְקֵר

אֶת אַבְנֵי־הַשְּׁתִיָּה

עַד מוֹסְדוֹת הָאָרֶץ הַנְּמַקִּים.

עַם נִדָּח הָיִינוּ, מֵאָז־מִקֶּדֶם. בְּשׁוּלֵי הַהִיסְטוֹרְיָה.

עַם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִים לֹא יִתְחַשָּׁב. עַם נִפְלֶה,

מִמֵּילָא גַּם נִבְחָר־בְּעֵינָיו. אֲנָשִׁים חֲרוּצִים, חֲדוּרֵי הַכָּרָה,

מִסְתַּפְּקִים בְּמֻעָט. לְמוּדֵי־עֹנִי, שׁוֹלְפֵי־חָרֶב,

אַף עֵרִים לַיָּפֶה וְלַנִּשְׂגָב. וּמֵאָז פָּרַץ אַדְמִירָל פֶּרִי לִנְמָלֵינוּ

הִפְתַּעְנוּ שׁוּב וָשׁוּב אֶת הָעוֹלָם, גַּם אֶת עַצְמֵנוּ:

הַפְתָּעוֹת שֶׁל חֵרוּף־נֶפֶשׁ וּגְבוּרָה, הַפְתָּעוֹת שֶׁל תִּכְנוּן

וְאִרְגּוּן, תּוּשִׁיָּה וְכֹחַ־הַמְצָאָה, כּשֶׁר־שְׂרִידָה־וְהִסְתַּגְּלוּת;

עַד שֶׁהִפְלֵאנוּ לַעֲשׂוֹת בְּבַנְקָאוּת כִּבְפִילַנְתְּרוֹפְּיָה

מִכָּל אֲשֶׁר הִפְלֵאנוּ לַעֲשׂוֹת בְּטַכְסִיסֵי־הַמִּלְחָמָה עַל שִׁבְעָה

יַמִּים — הָלוֹךְ וְקָנֹה בְּכֶסֶף מָלֵא כָּל מַה שֶׁכָּשַׁל כֹּחֵנוּ

לְכָבְשׁוֹ. וּבְעוֹד אָנוּ הוֹלְכִים מֵחַיִל אֶל חַיִל, וּמֹחֵנוּ

וּזְהָבֵנוּ מַדְבִּירִים כָּל מִתְחָרֶה, הָיָה הַדָּבָר הַהוּא

רוֹבֵץ וּמְטַקְטֵק תַּחְתֵּינוּ…אַךְ אִם אָמְנָם יִבָּקַע

בְּבֹקֶר לֹא־עָבוֹת לְמוֹטְטֵנוּ, אוֹ אוּלַי

רַק לְהָרְעִיל אֶת מֵימוֹתֵינוּ וּלְהַקִּיפֵנוּ

בַּאְשַׁת פִּגְרֵי דָּגָה, הֲרֵי לְפָחוֹת

לֹא יִהְיֶה הַדָּבָר

בְּגֶדֶר הַפְתָּעָה

גְּמוּרָה.

טבריה, 15.5.1989

קוּם דַּבֵּר אֶל עַם הָאָרֶץ אֲשֶׁר עִמָּךְ

וְהָיוּ דְּבָרֶיךָ כֵּנִים וּנְכוֹחִים

לֹא אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב —

כְּדַבֵּר אִישׁ אֲשֶׁר פִּיו וְלִבּוֹ שָׁוִים

אֶל אִישׁ חֶרְמוֹ וּמַצּוּתוֹ —

כִּי שָׁלוֹם נִגְזַר עֲלֵיכֶם

לֹא בַּשָּׁמַיִם כִּי אִם כָאן

וְרִיב הוֹיָה לָכֶם

לֹא בַּשָּׁמַיִם כִּי כָאן

עַל אֶרֶץ וְיוֹשְׁבִי־בָהּ

עַל אֶרֶץ וְטוּבָהּ —

עַל כֵּן כֹּה תְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם לֵאמוֹר:

הִנֵּה אָנֹכִי נוֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם

אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב

וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרַע

אֶת הַבְּרָכָה וְאֶת הַקְּלָלָה

וְכַאֲשֶׁר תִּבְחֲרוּ כֵּן יֶהִי —

אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם

כִּי אִם בַּקֶּרִי תֵּלְכוּ עִמָּדִי

אִם אֶבֶן תִּשְׂאוּ אֶל בָּנַי לְסָקְלָם סָקֹל

וּלְקֶלֶס וּלְזַעֲוָה תְּשִׂימוּנִי לְמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה

וְחֶרֶב תִּשְׂאוּ אֵלַי לְהִלָּחֵם בִּי עַד חָרְמָה,

תִּשְׁפֹּט הַחֶרֶב בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם —

אָז אָשִׁיב נָקָם לְצָרַי וְלִמְשַׂנְּאַי אֲשַׁלֵּם

אָז יִנָּתְקוּ הַיְתָרִים הַלַּחִים מֵעָלַי

כַּאֲשֶׁר יִנָּתֵק פְּתִיל בְּהָרִיחוֹ אֵשׁ

וְחָרָה אַפִּי בָּכֶם וְהָיְתָה בָּכֶם יָדִי הַחֲזָקָה

וּזְרוֹעִי הַנְּטוּיָה תְּדוּשְׁכֶם וְלֹא תֵּרֶף

וְקִלַּעְתִּי נַפְשְׁכֶם בְּתוֹךְ כַּף־הַקָּלָע —

וְשָׁבָה הָאֶבֶן מִיֶּדְכֶם אֶל רֹאשְׁכֶם עַל אַחַת שֶׁבַע

וְהִשְׁכַּרְתִּי מִדִּמְכֶם חִצַּי וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר

וְשָׁכְלוּ מִנָּשִׁים אִמּוֹתֵיכֶם וּמָלְאוּ חַצְרוֹתֵיכֶם מִסְפֵּד

וְהֻגַּרְתֶּם לְפִי־חָרֶב וּמִנִּי־גֵּו תְּגֹרָשׁוּ

עַד בִּלְתִּי הַשְׁאִיר לָכֶם מַשְׁתִּין בַּקִּיר —

וְשַׁבְתָּ וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם לֵאמוֹר:

לֹא כִי טוֹבָה הָאָרֶץ וּרְחָבָה

דֵּי הֲכִילֵנוּ יַחַד אֲנַחְנוּ וּכְבוֹדֵנוּ

לִהְיוֹתֵנוּ בָּהּ גּוֹי אֶחָד עָצוּם וְאַמִּיץ־כֹּחַ

אֲשֶׁר מִשֵּׂאתוֹ עַמִּים יָגוּרוּ

אֲשֶׁר אוֹרוֹ הוֹלֵךְ לְמֵרָחוֹק —

וְאִם אָמְנָם רְעַצְתִּיכֶם עַד הֵנָּה

הֲלֹא אָשׁוּב מֵאַפִּי וּגְאַלְתִּיכֶם

כִּי אֲנִי אַךְ אֲנִי הַגּוֹאֵל

וְאִם אָמְנָם רָדִיתִי אֲנִי בָּכֶם

הֵן אֲנִי לְבַדִּי אֶפְדְּכֶם

כִּי אֵין לָכֶם פּוֹדֶה וּמַצִּיל מִלְּבַדִּי —

עַל כֵּן אִם לְשָׁלוֹם יִהְיוּ פְּנֵיכֶם וְלֹא לְמִלְחָמָה

וְזָרַעְנוּ אַהֲבָה תַּחַת שִׂנְאָה

וְעַל עֶלְבּוֹן וּמַדְוֶה נִמְחַל,

אָז בִּמְקוֹם שָׁם הַסָּפֵק נַצְמִיחַ אֱמוּנָה

וְיֵאוּשׁ בְּתִקְוָה נַחֲלִיף

וְשַׂמְנוּ חשֶׁךְ לְאוֹר וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה

וְנִחַמְנוּ תַּחַת אֲשֶׁר נְנֹחַם

וַהֲבִינוֹנוּ תַּחַת אֲשֶׁר נוּבַן

וּמָלְאָה הָאָרֶץ שֶׁפַע וְהַשְׂכֵּל

כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים

עַד אִישׁ בְּרֵעֵהוּ אֶת עַצְמוֹ יִשְׁכַּח

וְנִבְרְכוּ בָּנוּ כָּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה —

כַּאֲשֶׁר תְּדַבְּרוּ כֵּן יֶהִי,

וַאֲשֶׁר תְּדַבְּרוּ יָקוּם.

טבריה, 6.4.1988