מגדולי הרבנים והמקובלים בדורו. נולד בתמוז תקע“ח (1818). תלמיד מובהק לר' עבדאללה סומך. בשנת תרי”ז (1857) עלה לארץ-ישראל וממנו ראו וכן עשו כמה משפחות. ישב בירושלים ועבר לחברון. משנת תרכ“ה (1865) ועד פטירתו שימש רב הקהילה. נפטר בשבעה בתמוז תרנ”ט (1899). ר' אליהו מני פעל למען קהילתו, נסע בשליחותה לחוץ לארץ ומעריציו הרבים פתחו למענו כיסיהם. היה תלמיד-חכם מופלג בנגלה ובנסתר. חיבר ספרים רבים, מהם נדפסו: קרנות צדיק, על תיקון פגם הברית (בגדאד תרכ“ז, ירושלים תש“א); שיח יצחק, מוסר ודינים, חלק א (ירושלים תרס“ב); זכרונות אליהו, אסיפת דינים על ארבעת חלקי שולחן ערוך, (ירושלים, תרצ"ו, תרצ“ח); מזכיר שלום ופירוש על עץ חיים (ירושלים תשכ“ב);ברכת אליהו ומעיל אליהו (ירושלים תשכ“ו). בכתבי-יד נותרו מעשה אליהו, פה אליהו גלות אליהו ועוד. חידושי תורה ממנו נתפרסמו ב“המאסף” הירושלמי (תרנ“ח, סי' לו, רף מא), וכן נס' דעה והשכל המצורף “לישכיל עבדי” לר' עבדיה הראיה, ירושלים תרצ"ט. נוסף לכך מרובות הן הסכמותיו לספרים. בראש ספרו שיח יצחק נתפרסמו שתי קינותיו על מות בסין ביךְּ מוצירי ממצרים.

הקינה אשר קונן הרב על ידידו השר

יוֹם נֶאֱסַף הוֹד נִסִּים בֵּיךְּ יְדִיד הָאֵל / אֵבֶל גָּדוֹל זֶה לֹא הָיָה רַק לְמִצְרַיִם

עָלָיו עִרְכוּ כָל הֲמוֹן עֲדַת יִשְׂרָאֵל / מִסְפֵּד מַר בְּלֵב חֳמַרְמַר וּפִיק בִּרְכַּיִם

כִּי מְרוּדִים אִבְּדוּ עֶזְרָם בְּיוֹם מוֹתוֹ / לָכֵן עֲדַת חֶבְרוֹן סָפְדָה שִׁבְעָתַיִם

אָכֵן שְׂרָפִים שָׂמְחוּ מְאֹד לִקְרָאתוֹ / וְשָׁלוֹם, שָׁלוֹם עָנוּ לוֹ אַלְפֵי רִבּוֹתַיִם.

ועוד קונן עליו

הוֹי לֹא יוֹם בְּשׂוֹרָה לָךְ, נַפְשִׁי, / יוֹם יַם תְּלָאָה חָבוּשׁ לְרֹאשִׁי

יוֹם זֶה קִינוֹת לְמִצְרַיִם רַחֲשִׁי / יוֹם זֶה כְבֵדֵךְ לִגְזָרִים בַּתְּרִי.

נַפְּצִי נְבָלַיִךְ, קִרְעִי מִנִּים, / הָמִירִי יִפְעַת שִׁירַיִךְ בְּקִינִים

הֲגִי כַיּוֹנָה, יַלְּלִי כַתַּנִּים / עִמָּם בְּקוֹל יְלָלָה תִתְחָרִי.

עַל מוֹת יְדִידִי הַשַּׂר, בֶּן אֲצִילִים, / גְּדוֹל הָעֵצָה, גַּם רַב פְּעָלִים

כִּיאוֹר מִצְרַיִם הָיָה לְדַלִּים / שְׁמוֹ אָדוֹן נִסִּים בֵּיךְּ מוֹצִירִי.

שְׁמֵי מִצְרַיִם יוֹם זֶה שַׁחֲרוּ / אֶבְיוֹנֶיהָ בִּבְכִי מַר נַחֲרוּ

בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ מִסְפֵּד קִשְׁרוּ / יְשִׁיבָתוֹ, עָלָיו שַׂק חִגְרִי.

הוֹי, תּוּגָה פָּרְצָה תּוֹךְ בִּתְרֵי לִבִּי / תְּגָרֵם עַצְמוֹתַי כְּמוֹ לָבִיא

שְׁבִיב אִשָּׁהּ יֵקַד יְקֹד תּוֹךְ חֻבִּי / יַעַל עֲשָׁנָהּ קֶטֶב מְרִירִי.

בּוּז לְתֵבֵל וְכָל יְקָרֶיהָ / כִּי תֶאְטַר פֶּה עַל בְּחִירֶיהָ

בּוֹגֵדָה הִיא, תַשְׁלִיךְ נְזִירֶיהָ / תַּקְשֶׁה לִבָּהּ כְּאוֹיֵב אַכְזָרִי.

אֱלֹקִים תֵּן חַבְלוֹ בַנְּעִימִים / בִּצְרוֹר הַחַיִּים יִשְׁכֹּן מְרוֹמִים

וּבָנָיו כַּחוֹל יַרְבּוּ יָמִים / בְּאֹשֶׁר וְעֹשֶׁר יִשְׂאוּ פֶרִי.