(מתוך ‘דער גייער’)

מִתּוֹךְ הַתָּא, מִבֵּית הָאֲסוּרִים, מְדַבֵּר רַ' שְׁנֵיאוּר זַלְמָן

אֶל הַגָּאוֹן בְּעוֹלַם הָאֱמֶת:

זוֹ לִי הַפַּעַם הַשְּׁנִיָּה שֶׁהַמּוֹסְרִים

בִּרְשׁוּת הַחֵרֶם שֶׁהִכְרַזְתָּ מְבִיאִים אוֹתִי לְכָאן.

הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פָּדַנִי פַּעַם רִאשׁוֹנָה

וְהוּא עָתִיד שֵׁנִית אוֹתִי לְהַצִּיל.

וּלְךָ, רַ' אֵלִיָהוּ, תַּעֲמֹד לְךָ זְכוּת תּוֹרָתְךָ!

קְרָא לְרַ' מְנַחֵם מֶנְדְּל מֵהוֹרוֹדוֹק –

הוּא כְבָר אִתְּךָ בְּעוֹלַם הָאֱמֶת –

וּשְׁאַל: מָה רָצִינוּ שְׁנֵינוּ

בְּעֵת עָמַדְנוּ יַחַד יוֹם וּשְׁנַיִם

מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת אֶצְלְךָ מִתּוֹךְ שִׁפְלוּת וְהַכְנָעָה

וְהִתְחַנַּנּוּ שֶׁתִּשְׁמַע בַּקָּשָׁתֵנוּ?

בְּשִׁמְךָ אַתָּה נָסְעוּ מְשֻׁלָּחִים עַל־פְּנֵי קְהִלּוֹת

וְחֵרֶם שָׁם הִכְרִיזוּ,

לַחְמָם, יֵינָם וּבְנוֹתֵיהֶם

שֶׁל יְהוּדִים כְּשֵׁרִים אָסָרוּ,

וְאֶת כָּל־יֵשׁ־לָהֶם עָשׂוּ הֶפְקֵר –

וְשַׂר הַטֻּמְאָה אָסַף, כְּשִׁבֳּלִים אַחֲרֵי הַקּוֹצֵר,

נִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲנָשִׁים מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁנִּשְׁתַּקְּעוּ

בְּחֵטְא שְׁפִיכוּת־דָּמִים, מְסִירוּת וְאַכְזְרִיּוּת.

שְׁנֵי יָמִים מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת אֶצְלְךָ

חָלְשָׁה־גָוְעָה עַל שִׂפְתוֹתֵינוּ הַתְּפִלָּה:

עֲצֹר אֶת הַחֻרְבָּן עַל בֵּית־יִשְׂרָאֵל!

אֲבָל אַתָּה, בְּלִי הַבֵּט עָלֵינו וּבְלִי שְׁמֹעַ דְּבָרֵינוּ,

בָּרַחְתָּ מִן הָעִיר.

זְכוּתָהּ שֶׁל תּוֹרָתְךָ תַּעֲמֹד לְךָ!

מְעַט הָאֲמִירָה שֶׁלִּי,

כֵּיצַד יִדְבַּק הָאָדָם בַּבּוֹרֵא,

אָסַפְתִּי בִּמְגִלָּה שֶׁל סֵפֶר –

צִוִּיתָ מְגִלַּת סִפְרִי לִשְׂרֹף בָּרְחוֹב,

וְשׁוּב אֶת תַּלְמִידֶיךָ לְדַרְכָּם שָׁלַחְתָּ

מִנִּי קְהִלָּה אֱלֵי קְהִלָּה

לִזְרֹעַ מְדָנִים וְהֶפְקֵרוּת עִם רְצִיחָה.

עַכְשָׁו אַתָּה כְּבָר בְּעוֹלַם הָאֱמֶת,

אוּלָם עֲדַיִן מִתְהַלֵּךְ לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה הֶתֵּרְךָ שֶׁלְּךָ

לְהַמְצִיא לוֹ לְשַׂר הַטֻּמְאָה

נְשָׁמוֹת יְהוּדִיּוֹת מְשֻׁקָּעוֹת בַּחֵטְא

שֶׁל שְׁפִיכוּת־דָּמִים, מְסִירוּת ואַכְזְרִיּוּת.

זְכוּתָהּ שֶׁל תּוֹרָתְךָ תַּעֲמֹד לְךָ!

אִם אָנֹכִי קָטֹנְתִּי מִשֶּׁתְּזַכֶּה אוֹתִי

אִתִּי לְהִתְוַכֵּחַ בָּעוֹלָם הַזֶּה –

קְרָא שָׁם לְוִכּוּחַ אֶת הָרַבִּי רַ' בֵּר,

קְרָא אֶת הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב, קְרָא אֶת הָאֲרִ"י,

קְרָא אֶת רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, קְרָא אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא,

קְרָא אֶת משֶׁה רַבֵּנוּ – יוֹצִיאוּ הֵם הַפְּסָק:

אִם אוֹר־חוֹזֵר בִּלְבַד מִן הָאֵין־סוֹף יִתְבָּרַךְ

נֶאֱצַל אֶל הַסְּפִירוֹת

וְאֵין שׁוּם הִזְדַּכְּכוּת, אֵין שׁוּם דְּבֵקוּת

שֶׁהִיא תוּכַל לְהָבִיא לְהַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה – בְּיוֹתֵר

יוֹתֵר מֵאוֹר חוֹזֵר בִּלְבַד –

יְהֵא שָׁרִיר וְקַיָּם הַחֵרֶם שֶׁהִכְרַזְתָּ

וּבְהַכְנָעָה אֲנַחְנוּ נְקַבֵּל הָעֹנֶשׁ.

אַךְ אִם הָאֵין־סוֹף יִתְבָּרַךְ עַצְמוֹ

מִנִּי אוֹרוֹ שֶׁלּוֹ עַצְמוֹ הֶאֱצִיל לְהַסְּפִירוֹת,

אִם כָּל נְשָׁמָה טִפָּה הִיא מִן הָאוֹר

וְיָכוֹל אָדָם, שָׁפָל שֶבִּשְׁפָלִים, בְּהִזְדַּכְּכוּת וּבִדְבֵקוּת

מֵעַל לְכָל חָכְמָה וְכָל תְּפִיסָה לָשׁוּב וּלְהִדַּבֵּק

אֶל הַמָּקוֹר בָּרוּךְ הוּא –

נָא הִתְגַּלֵּה אֶל הַיּוֹרְשִׁים, לַתַּלְמִידִים שֶׁלְּךָ,

הוֹדַע לָהֶם בְּאוֹת אֶת פְּסַק הַדִּין

וְיֵעָצֵר נָא הַחֻרְבָּן מֵעַל בֵּית יִשְׂרָאֵל.

לֹא עַל הָעִנּוּיִים שֶׁלִּי אֲנִי כָּאן מְבַקֵּשׁ

וְלֹא לְמַעַן כְּבוֹדִי,

הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פָּדַנִי פַּעַם אַחַת

וְהוּא עָתִיד שֵׁנִית אוֹתִי לְהַצִּיל.

גַּם כָּאן, בֵּין אֵלֶּה הַכְּתָלִים, הַשְׁגָּחָתוֹ עָלַי.

אֶלָּא לְמַעַן שְׁלוֹם בֵּית יִשְׂרָאֵל,

וּלְמַעַן כְּבוֹדְךָ שֶׁלְּךָ בָּזֶה וְגַם בַּבָּא,

כְּאָז מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת אֶצְלְךָ

עוֹמֵד אֲנִי עַכְשָׁו לִפְנֵי הַדֶּלֶת כָּאן בְּתָא הָאֲסוּרִים

שֶׁנִּסְגְּרָה עָלַי מִכֹּחֲךָ כְּדַלְתְּךָ הַהִיא,

וּמִתְחַנֵּן: שֶׁהַשְּׁכִינָה עָלֶיךָ תְּרַחֵם,

וְשֶׁתֶּחְדַּל לִהְיוֹת מִכְשׁוֹל בְּדֶרֶךְ הַשָּׁלוֹם –

זְכוּתָהּ שֶׁל תּוֹרָתְךָ תַּעֲמֹּד לְךָ.

(מתוך (‘דער גייער’)

עַל־פְּנֵי הָרְחוֹבוֹת שֶׁל בֶּרְלִין לְוָיָה גְדוֹלָה מִתְנוֹעַעַת.

חֲשׁוּבֵי אֶזְרָחִים שֶׁבָּעִיר מְהַלְּכִים בָּהּ בְּצַעַד אִטִּי.

חֲשׁוּבֵי אֶזְרָחִים שֶׁבָּעִיר – אֲדוּקִים וּבְנֵי חֹפֶשׁ הַדַּעַת,

שְׂרָרוֹת, גְּבִירִים וַחֲכָמִים רַבֵּי־לֶמֶד – נוֹצְרִי וִיהוּדִי.

הִנֵּה כָּךּ מוֹלִיכִים לִמְנוּחַת עוֹלָמִים אֶת משֶׁה מֵעִיר דֶּסּוֹי,

שֶׁטָּוָה חוּט־שָׁלוֹם בֵּין טַלִּית יְהוּדִית וּבֵית צֶלֶם וּצְלָב.

הוּא לִמֵּד כָּל יָמָיו לָעוֹלָם תּוֹרָתוֹ, תּוֹרַת ישֶׁר וָחֶסֶד,

וְגוֹמְלִים לוֹ חַסְדָּם הָאַחְרוֹן הַטַּלִית וְהַצֶּלֶב יַחְדָּו.

[קוּמָה מִן הָרֶכֶב

וּרְאֵה הַשֶּׁבֶר:

בִּצְלָב צֶאֱצָאֶיךָ

יְלַוּוּךָ לַקֶּבֶר.]

בָּא נַעַר גִבֵּן מְלֻבָּשׁ בְּקַפְטַן וּבְטַלִּית־הַקֹּטֶן,

וְלָעִיר הָאֲסוּרָה לִיהוּדִים, עִיר הַמֶּלֶךְ, בַּחֲשַׁאי הִתְגַּנָּב.

הוּא יַפְקִיר מִמּוֹרֶשֶׁת אָבוֹת אַךְ וְרַק הַקַּפְטַן, הַקַּפּוֹטָא,

וִירוֹמֵם כְּנֶגְדָּם וִיגַדֵּל אֶת שְׁמוֹ שֶׁל אֱלֹהֵי אֲבוֹתָיו.

וְכִי לֹא כְּבָר הִשְׁלִים לְפָנִים זֶה משֶׁה בֶּן מַיְמוֹן בֵּין רַבֵּנוּ

משֶׁה בֶּן עַמְרָם וַאֲרִיסְטוֹ וְחָכְמַת הַיְוָנִים הָרֹאשָׁה?

וּמשֶׁה בֶּן מְנַחֵם מֵעִיר דֶּסּוֹי יָבוֹא וְיִקְשֹׁר בְּיָמֵינוּ

חָכְמָתוֹ שֶׁל הַדּוֹר עִם תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל וּלְשׁוֹנָהּ הַקְּדוֹשָׁה.

*

כָּל מִי שֶׁעוֹקֵר אֶת עַצְמוֹ מִן הַגֶּטּוֹ, לְבַל יִהְיֶה כֹּרַח

שֶׁיַּעֲזֹב אֶת תּוֹרַת הָאָבוֹת וְיִשְׁבֹּר בְּראשׁוֹ הַחוֹמָה, –

יִבְנֶה גֶשֶׁר עַל־פְּנֵי הַשִּׂנְאָה שֶל אַנְשֵׁי אֱמוּנָה בְּנֵי־דַעַת,

וְעַל־גַּב אַבְנֵי ישֶׁר וָשֵׂכֶל יִבְנֶנּוּ קוֹמָה עַל קוֹמָה…

הַדָּת יְרֻשָּׁה מֵאָבוֹת הִיא, מִדּוֹר אֱלֵי דוֹר הִיא עוֹבֶרֶת

וְחַיָּב הָאָדָם לִירֻשַּׁת הַדּוֹרוֹת לְהִשָּׁאֵר נֶאֱמָן.

וְאִם נִתְיַשֵּׁן מְעִילָהּ שֶל תּוֹרָה, נִתְרַפְּטָה הָאַדֶּרֶת,

חַיָּבִים לָהּ לִתְפֹּר מְעִילוֹן מְחֻדָּשׁ לְפִי רוּחַ הַזְּמַן.

[קוּמָה מִן הָרֶכֶב

וּרְאֵה הַשֶּׁבֶר:

בִּצְלָב צֶאֱצָאֶיךָ

יְלַוּוּךָ לַקֶּבֶר.]

הוּא כָּתַב חֲקִירָה בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז הַצֶּחָה מִנִּי שֶׁלֶג,

עַל נִשְׁמַת הָאָדָם הַטְּהוֹרָה וְחֶלְקוֹ שֶׁל אָדָם בָּאֵין־סוֹף.

וּשְׂרָרוֹת, חֲכָמִים וּנְבוֹנִים, וַאֲפִלּוּ הַכֹּמֶר עִם צֶלֶב,

הֵם הִרְכִּינוּ רֹאשָׁם לְפָנָיו, אִישׁ הַטֹּהַר וְהַפִּילוֹסוֹף.

הוּא הִלְבִּישׁ הַתּוֹרָה בִּמְעִילוֹן אַשְׁכְּנַזִּי וְחִדֵּשׁ אֶת הַכֶּתֶר

וְחָגַר לָהּ סָבִיב לְפִי רוּחַ הָעֵת חֲגוֹרָה שֶל ‘בִּיאוּר’ –

שֶיִּהְיוּ הַיְלָדִים בְּבֶּרְלִין כְּמוֹתוֹ, עִם מְזוּזָה עַל הַפֶּתַח,

שֶׁיִּהְיוּ יְהוּדִים כְּשֵׁרִים וְיִהְיֶה לְדָתָם פֹּה שִׁיּוּר…

*

עַל־פְּנֵי הָרְחוֹבוֹת שֶל בֶּרְלִין לְוָיָה גְדוֹלָה מִתְמַשֶּׁכֶת.

חֲשוּבֵי אֶזְרָחִים שֶׁבָּעִיר מְהַלְּכִים בָּהּ בְּצַעַד אִטִּי.

מְהַלְּכִים יְהוּדִים וְנוֹצְרִים – רְאָיָה בְרוּרָה וְחוֹתֶכֶת,

כִּי הָאִישׁ שֶׁחָרַשׁ וְזָרַע גַּם זָכָה וְקָצַר הַחִטִּים.

וְאוּלָם לֹא־נִרְאֵית שָׁם הוֹלֶכֶת הָאֵם הַזְּקֵנָה מְכוֹפֶפֶת,

הִיא יָצְאָה מִקִּבְרָהּ אֶת פָּנָיו שֶׁל הַבֵּן הַגָּדוֹל לְהַקְבִּיל.

וּצְמוּדָה לָאָרוֹן הַשָּׁחֹר, בַּחֲשַׁאי בַּחֲשַׁאי הִיא מַטֶּפֶת

דְּבָרִים הַמָּרִים מִלַּעֲנָה, מִשְּׂפָתַיִם חִוְרוֹת כְּמוֹ גְוִיל:

קוּמָה מִן הָרֶכֶב

וּרְאֵה הַשֶּׁבֶר:

בִּצְלָב צֶאֱצָאֶיךָ

יְלַוּוּךָ לַקֶּבֶר.