אָנוּ, מְיַסְּדֵי הוֹצָאַת “הַמְאַסֵּף”, רוֹאִים חוֹבָה לְעַצְמֵנוּ עַתָּה, עִם הוֹפָעַת הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן בְּהוֹצָאָה זוֹ, לְבָרֵר לַצִבּוּר אֶת מַטְּרוֹת “הַמְּאַסֵּף” בִּכְלָלוֹ.

אֵין בְּדַעְתֵּנוּ לְהוֹצִיא סְפָרִים מְתֻרְגָּמִים מִיִּידִישׁ סְתָם. מַטְּרָתֵנוּ כְּפוּלָה וּמְשֻׁלֶּשֶׁת. גְּאֻלַּת הַטּוֹב וְהַמְשֻׁבָּח שֶׁבַּסִּפְרוּת הַכְּתוּבָה יִידִישׁ הִיא דָּבָר לְאֻמִּי חָשׁוּב בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כִּי זוּלָתֵנוּ אֵין לָהּ גּוֹאֲלִים בֵּין יְהוּדֵי זְמַנֵּנוּ, אֲכוּלֵי הִתְבּוֹלְלוּת וָכַחַשׁ. אוּלָם הָעִקָּר: עַל־יְדֵי סִפְרוּת חֲדָשָׁה זוֹ שֶׁל הַגּוֹלָה שֶׁנּוֹצְרָה אַחֲרֵי תְּקוּפַת מֶנְדֶּלִי, שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, נַכִּיר וְנֵדַע אֶת אָפְיָם שֶׁל יְהוּדֵי זְמַנֵּנוּ. אָנוּ מְקַוִּים שֶׁ“הַמְאַסֵּף” בִּיסוֹדוֹ תְּהֵא בּוֹ תּוֹעֶלֶת לְחִנוּךְ הָעָם עַל־יְדֵי בֵּרוּר הַתַּפְקִיד שֶׁהַתְּקוּפָה מַטִּילָה עָלָיו עַתָּה בָּאָרֶץ וְגַם בַּנֵּכָר מִתּוֹךְ חֻרְבַּן חַיָּיו הֶחָמְרִיִּים וְהָרוּחֲנִיִּים גַּם יָחַד.

עֲדַיִן קַיָּם אֶצְלֵנוּ בִּלְבּוּל מֻשָּׂגִים בִּבְעָיָה זוֹ. בִּלְבּוּל מְסֻכָּן הַמְטַשְׁטֵשׁ אֶת הַמַּאֲמָץ הַלְּאֻמִּי שֶׁל טוֹבֵי הָאֻמָּה בְּבִנְיַן הַמּוֹלֶדֶת וּתְחִיַּת הָעָם. אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים פֹּה מֶה הָיוּ חַיֵּי הַיְּהוּדִים בְּגָלֻיּוֹת אֵירֹפָּה בְּמֶשֶׁךְ עֲשָׂרוֹת בַּשָּׁנִים קֹדֶם עֲלִיַּת הִיטְלֶר לַשִּׁלְטוֹן. אֵלֶּה שֶׁבָּאוּ הֵנָּה לִפְנֵי אַרְבָּעִים וּשְׁלשִׁים שָׁנָה, וּבֵינֵיהֶם מַנְהִיגֵי הַיִּשּׁוּב וְהַצִּיּוֹנוּת, רוֹאִים אֶת הָעֵדָה הַיְּהוּדִית שֶׁבַּגּוֹלָה בִּזְמַנֵּנוּ כַּחֲטִיבָה שְׁלֵמָה רוֹמַנְטִית־דָּתִית, שֶׁחָיְתָה עַל הַמָּסֹרֶת יְרֻשַׁת הָאָבוֹת.

חַיֵּי הַיְּהוּדִים חָרְבוּ בָּאֲרְצוֹת אֵירֹפָּה קֹדֶם שֶׁבָּא עֲלֵיהֶם הַכִּלָּיוֹן שֶׁל שְׁנוֹת 1942־1943. הַהַשְׁמָדָה הַהֲמוֹנִית בָּאָה אַחֲרֵי חֻרְבָּן כַּלְכָּלִי מַחֲרִיד בְּעִקָּר בְּפוֹלִין וּבָאֲרָצוֹת הַבַּלְטִיּוֹת. הַלְּאֻמִּיּוּת הַצְּרוּפָה שֶׁל הָעָם הַנִּקְרָא בְּכָל מָקוֹם אֲדוֹן הָאָרֶץ הִרְחִיקָה אֶת הַיְּהוּדִים מִכָּל מַעְיָן חַי שֶׁל קִיּוּם וְהוֹרִידָה אֶת רָמַת חַיֵּיהֶם עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁנִּטַּשְׁטְשׁוּ בֵּינֵיהֶם הַקַּוִּים הַמַּעֲמָדִיִּים. עֵדוֹת שְׁלֵמוֹת נַעֲשׂוּ לְפוֹשְׁטֵי־יָד שֶׁעִקַּר קִיּוּמָם עַל קִצְבָה שֶׁל בְּנֵי־מִשְׁפָּחָה מֵעֵבֶר לַיָּם. זֹאת הָיְתָה גְסִיסָה אִטִּית וּמְמֻשֶּׁכֶת שֶׁהִפִּילָה חֲלָלִים עַל כָּל צַעַד בְּלִי שֶׁהִרְגִּישׁוּ בְּכָךְ.

וּבַאֲוִיר מַחֲנִיק שֶׁל יְרִידָה וְאֵימַת־כִּלָּיוֹן חַי הַנֹּעַר הַיְּהוּדִי בְּאוֹתָן הָאֲרָצוֹת בְּמֶשֶׁךְ חֲצִי יוֹבֵל שָׁנִים קֹדֶם הַהַשְׁמָדָה מִידֵי הַנַּאצִים הַטְּמֵאִים. אוֹתוֹ נֹעַר שֶׁמָּאַס בְּבָתֵּי־מַרְזֵחַ וּבְחֶנְוָנוּת זְעִירָה שֶׁל אֲבוֹתֵיהֶם הַתּוֹשָׁבִים הַוָּתִיקִים שֶׁל גָּלֻיּוֹת אֵירֹפָּה, נֹעַר זֶה חִכָּה שָׁנִים עַל שָׁנִים לְוִיזוֹת וּלְסֶרְטִיפִיקַטִּים, וּבְמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים שֶׁל תִּקְוָה לַהֲגִירָה וְלִגְאֻלָּה אָכַל אֶת הַשְּׁאֵרִיּוֹת שֶׁל נִכְסֵי הַמִּשְׁפָּחָה.

וּבְעִקְבוֹת הַיְרִידָה הֶחָמְרִית בָּאָה גַּם הַהִתְפּוֹרְרוּת הָרוּחֲנִית בֵּין יְהוּדֵי הַגּוֹלָה שֶׁבִּזְמַנֵּנוּ. הִיא בָּאָה כְּתוֹצָאָה מֵאוֹתוֹ הֶסְגֵּר כַּלְכָּלִי לְאֻמִּי שֶהָיוּ כְּלוּאִים בּוֹ מִן הַחוּץ. זֶה הָיָה גֵּיטוֹ מַמָּשׁ, גֵּיטוֹ גָּדוּר וְנָעוּל, שֶׁשָּׁמְרוּ עָלָיו שְׁמִירָה קַפְּדָנִית כָּל חוּגֵי הַצִּבּוּר מִבֵּין הָעָם הַשַּׁלִּיט. מוּבָן שֶׁהַיְּהוּדִים טִקְּסוּ עֵצוֹת אֵיךְ לִבְרֹחַ מִבֵּית־הַכֶּלֶא הָאָיֹם שֶׁהָיוּ נִדּוֹנִים בּוֹ לְנִוּוּן גּוּפָנִי וְרוּחֲנִי מֵרָעָב וּמִבַּטָּלָה, וְלֹא מָצְאוּ לָהֶם דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֶלָּא לְהִתְחַמֵּק מִן הַחוֹמָה הַבְּצוּרָה וּלְהִדַּמּוֹת לָעָם הַשַּׁלִּיט. לְשִׁיטָה זוֹ, שִׁיטַת הַהִדַּמּוּת לַגּוֹי, נָתְנוּ הַיְהוּדִים אֶת מֵיטַב כֹּחוֹתֵיהֶם, עַד שֶׁהַבְּרִיחָה מֵהַיַּהֲדוּת נֶעֶשְׂתָה לָהֶם הֶרְגֵּל וְקַנָּאוּת, לָמְדוּ בְּנֶאֱמָנוּת אֶת הַתַּרְבּוּת שֶׁל צוֹרְרֵיהֶם וּמַחֲנִיקֵיהֶם, לְמָדוּהָ לִשְׁמָהּ, בְּלִי שׁוּם תּוֹעֶלֶת. עַל אַף הַחֶנֶק הַמִּתְגַבֵּר מִצַּד הַלְּאֻמִּיּוּת הַשַּׁלֶּטֶת מִן הַחוּץ הוֹסִיפוּ הַיְּהוּדִים לִלְמֹד, הוֹסִיפוּ לְהִבָּחֵן וּלְהַשְׂכִּיל בַּתַּרְבּוּת הַכְּלָלִית שֶׁל הַמְּדִינָה, וְהַהִתְבּוֹלְלוּת נֶעֶשְׂתָה הֲמוֹנִית. הַטְּמִיעָה הַגַּסָּה וְהַחַמְסָנִית שֶׁל תְּקוּפָתֵנוּ הֵרִיקָה אֶת הַחַיִּים הַיְּהוּדִיִּים בַּנֵּכָר, דָּלְלָה כָּל תֹּכֶן מְקוֹרִי וְהִצִּיגָה אֶת הָאִישִׁיּוּת הַיְּהוּדִית כִּכְלִי רֵיק.

נִדַּלְדְּלָה גַּם הַצִּבּוּרִיּוּת בַּגּוֹלָה שֶׁל זְמַנֵּנוּ, כִּי כָּל כֹּחַ רַעֲנָן שֶׁבְּתוֹכָהּ בָּלְעָה אוֹתָהּ הַטְּמִיעָה הַנּוֹאֶלֶת וְהַזֵדוֹנִית. מִפְלֶצֶת זוֹ מִן הַנֵּכָר זָלְלָה אֶת הַגּוּף הַיְּהוּדִי הַחַי וּמָצְצָה מִמֶּנּוּ גַּם אֶת לֵחַ נִשְׁמָתוֹ, וְהַתּוֹצָאָה הָיְתָה רָעָה מְאֹד. בִּפְנִים הַמַּחֲנֶה הָיוּ הַיְּהוּדִים לַאֲבַק בְּנֵי־אָדָם.

בָּהּ בַּשָּׁעָה תָּבַע הַלַּחַץ מִן הַחוּץ הִתְאַמְּצוּת יְהוּדִית פְּנִימִית וְרִכּוּז הַכֹּחוֹת לְשֵׁם הֲגָנָה בִּפְנֵי תּוֹקְפָנוּת הָרֶשַׁע שֶׁל אוֹתוֹ הָעָם הַשַּׁלִּיט. אֲבָל הַכַּחַשׁ וְהַהִתְנַכְּרוּת וְגַם הַפֵּרוּדִים הָאִישִׁיִּים וְהַצִּבּוּרִיִּים אָכְלוּ אֶת הַמַּחֲנֶה כֻּלּוֹ.

כּוֹס תַּרְעֵלָה זֹאת שׁוֹתִים סוֹפְרֵי יִידִישׁ שֶׁבִּתְקוּפָתֵנוּ זֶה עֲשָׂרוֹת בַּשָּׁנִים. הֵם סָפְגוּ לְדָמָם אֶת עֶלְבּוֹן עַמָּם הָאֻמְלָל, וְכֵן הֵם הַתֵּאוּרִים הַנִּתָּנִים בְּסִפְרֵיהֶם.

נֵדַע מִסִּפְרוּת זוֹ מַה הֵם חַיֵּי גּוֹלָה בִּזְמַנֵּנוּ. אָנוּ, בּוֹנֵי הַמּוֹלֶדֶת וּמְעַצְּבֵי הַחִנּוּךְ הַיְּהוּדִי הֶחָדָשׁ כָּאן עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל, חַיָּבִים לְבָרֵר הֵיטֵב רֵאשִׁית כֹּל מַה מְצַוִּים לָנוּ הַחַיִּים. צְרִיכָה לָבוֹא רֵבִיזְיָה בַּמֻּשָּׂג הַמְקֻדָּשׁ עַ"י הָעָם הַנִּקְרָא “קִדּוּשׁ הַשֵּׁם”. בִּמָקוֹם לְקַדֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם בִּשְׁבִיל הַמָּוֶת, וְלוּ גַּם מוֹת גִּבּוֹרִים, מוּטָב לָנוּ לְקַדְּשׁוֹ בְּשֵׁם הַחַיִּים. עָלֵינוּ לִלְמֹד מֵחָדָשׁ אֶת תּוֹרַת הַחַיִּים. נִלְמַד בְּעִקָר כֵּיצַד עָלֵינוּ לִחְיוֹת. אֵצֶל יְהוּדֵי הַגּוֹלָה אֲכוּלֵי הִתְבּוֹלְלוּת אֵין לָנוּ לִלְמֹד עַתָּה מַה לַעֲשׂוֹת, אֲבָל הַרְבֵּה נוּכַל לִלְמֹד מֵהֶם מָה אֵין אָנוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת.

*

מַטְּרַת סִפְרֵי “הַמְאַסֵּף” הִיא גַּם לְהַקְנוֹת אֶת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית הַחַיָּה לַהֲמוֹנֵי הַיְּהוּדִים בָּאָרֶץ וּבַאֲשֶׁר הֵם שָׁם. לְשֵׁם כָּךְ הוּצְאוּ סְפָרִים אֵלֶּה בְּלָשׁוֹן בְּרוּרָה וּמוּבֶנֶת לַכֹּל וּבְנִקּוּד מָלֵא.

הַמַּעֲרֶכֶת

שִׁמְקֶה כְּבָר שָׁמַע כַּמָּה פְעָמִים בַּלַּיְלָה הַזֶּה, שֶׁחוֹרֶקֶת הַגָּדֵר הַקְּלוּעָה מִסָּבִיב לַבֻּסְתָּן, שֶׁמְנַעְנְעִים עֵץ־פְּרִי צָעִיר. לְאָזְנָיו הַמְשֻׁלְשָׁלוֹת שֶׁל “בְּרִיטַן” הִגִּיעַ קוֹל נְפִילָתָם הָרַכָּה שֶׁל אֲגַסִּים נוֹשְׁרִים, וְהוּא לֹא פָּסַק מִלְּכַרְכֵּר מִסָּבִיב לְשִׁמְקֶה, מִלְּהִתְגָּרֵד בְּבִרְכָּיו הַמְטֻלָּאוֹת וְאַף מִלִּבְכּוֹת מֵרֹב פְּלִיאָה וָרֹגֶז, בְּשֶׁלְמָה הוּא שׁוֹכֵב בִּמְקוֹמוֹ בִּמְנוּחָה.

אַךְ שִׁמְקֶה תָּפַס אוֹתוֹ בְּאָזְנָיו הַמְּשֻׁלְשָׁלוֹת, הֱנִיפוֹ לְמַעְלָה וְהִפִּיל עַצְמוֹ יַחַד עִמּוֹ, עִם בְּרִיטַן, אֶל תּוֹךְ סֻכַּת הַקַּשׁ, נָשַׁק וְחָזַר וְנָשַׁק כַּמָּה פְּעָמִים בְּרֹאשׁ־הָאֲרִי הַמְּקֻרְזָל שֶׁלּוֹ וְדִגְדֵּג אוֹתוֹ בִּזְרִיזוּת מִתַּחַת לְרַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת:

– שְׁכַב… בְּרִיטַן… שְׁכַב…

בְּרִיטַן שׁוּב לֹא הָיָה יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ מַה יַּעֲשֶׂה: לָרוּץ לְשָׁם, לַמָּקוֹם שֶׁנּוֹפְלִים אֲגַסִּים, וְלִסְחֹב וּלְהָבִיא מִשָּׁם בַּר־נַשׁ, בִּנְעִיצַת שִׁנַּיִם בַּאֲחוֹרָיו מַמָּשׁ, אוֹ לִהְיוֹת אֵצֶל שִׁמְקֶה וְלִמְסֹר עַצְמוֹ לִלְטִיפוֹתָיו וּלְדִגְדּוּגָיו. שְׁתֵּי הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת הֵן מֵאוֹתָן שֶׁלָּאו כָּל יוֹם הֵן מִתְרַחֲשׁוֹת, – וּבְרִיטַן הִתְעַטֵּשׁ כַּמָּה פְּעָמִים מֵרֹב הִתְפָּעֲלוּת כַּלְבִּית.

שִׁמְקֶה הֲרֵיהוּ מְאֻשָּׁר.

דּוֹדוֹ, יֶעקְל בֻּסְתְּנָאי, חוֹכֵר גַּנֵּי־הַפְּרִי, בִּשְּׂרָהוּ לִפְנוֹת עֶרֶב בְּשׂוֹרָה טוֹבָה – וְהוּא טוֹעֵן אֶל בְּרִיטַן:

– שְׁכַב בִּמְנוּחָה, כֶּלֶב טִפֵּשׁ… יִקְטֹף לוֹ בֶּן־אָדָם מְעַט וְיֹאכַל. בַּגָּן יֵשׁ הַרְבֵּה…

– שִׁמְעוֹן, – קָרָא לוֹ הַדּוֹד יֶעקְל לִפְנוֹת עֶרֶב, כְּמוֹ תָּמִיד בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹצֶה לְדַבֵּר עִמּוֹ בְּעִנְיָן חָשׁוּב וְהוּא קוֹרְאוֹ בִּשְׁמוֹ הַמָּלֵא, כְּמוֹ שֶׁקּוֹרְאִים לַעֲלִיָּה לַתּוֹרָה. שִׁמְקֶה חָשַׁב, שֶׁהוּא, דּוֹדוֹ, מָצָא שׁוּב עֵץ נִזּוֹק, וְעָמַד לוֹ כְּשֶׁשְּׁתֵּי יָדָיו נְתוּנוֹת בְּתוֹךְ כִּיסֵי הַמִּכְנָסַיִם וּבְמַבָּט יָשָׁר וּמְאֻמָּץ, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹמְדִים נַעֲרֵי־הַגּוֹיִים בְּשָׁעָה שֶׁהֵם נִתְפָּסִים בְּמַעֲשֵׂה־גְּנֵבָה. אַךְ הַדּוֹד פָּקַּד עָלָיו לְהוֹצִיא אֶת הַיָּדַיִם מִכִּיסָיו וְהֶחֱלִיק כַּמָּה פְּעָמִים בְּיָדוֹ עַל זְקָנוֹ הַמְדֻבְלָל, סִימָן שֶׁאֵין בְּדַעְתּוֹ לִגְעֹר וְלִנְזֹף – וְשִׁמְעוֹן הִרְכִּין רֹאשׁוֹ כְּלַפֵּי הַקַּרְקַע, כְּאִלּוּ מִשָּׁם בָּא הַקּוֹל הַמְדַבֵּר אֵלָיו, וְהִקְשִׁיב בִּשְׁתִיקָה.

הַדּוֹד הֶאֱרִיךְ בְּדִבּוּר. הוּא סִפֵּר לוֹ שֶׁהִנֵּה רֹאשׁ־הַשָּׁנָה מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא, שֶׁבַּכְּפָר לֹא יִהְיֶה הַשָּׁנָה מִנְיָן, וְשֶׁהוּא וְהַדּוֹדָה יִהְיוּ מֻכְרָחִים לִנְסֹעַ אֶל הָעֲיָרָה לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים. הוּא הֶרְאָה לוֹ שֶׁבַּבֻּסְתָּן יֵשׁ סְחוֹרָה, הַרְבֵּה סְחוֹרָה, אַךְ הוּא מַשְׁאִיר כָּל זֶה בְּיָדָיו, בִּידֵי שִׁימֶק וְחַיָּה, וְשֶׁעַל כֵּן יִרְאֶה נָא שֶׁלֹּא יְדַלְדְּלוּ אוֹתוֹ, חָלִילָה, יַשְׁגִּיחַ שֶׁלֹּא יִפְרְצוּ אֶת הַגָּדֵר, שֶׁלֹּא יְשַׁבְּרוּ עֵצִים, וְאֶת הַתְּפִלָּה, תְּפִלַּת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, הִיא, חַיָּה, כְּבָר תַּרְאֶה לוֹ. הִיא תְּדַפְדֵּף וְתַרְאֶה לוֹ הַכֹּל: שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה, אָבִינוּ־מַלְכֵּנוּ, הַכֹּל – הוּא עַצְמוֹ אַל יְדַפְדֵּף כְּלָל, מִפְּנֵי שֶׁהוּא, שִׁימְקֶלֶה־גוֹי, עָלוּל לְעַרְבֵּב וְלִפְתֹּחַ בְּ“בָרְכִי־נַפְשִׁי”… וְגַם הַזְכָּרַת־נְשָׁמוֹת תַּרְאֶה לְךָ הִיא, חַיָּה…

– הִיא, חַיָּה…

שִׁמְקֶה רָצָה לְחַבֵּק אֶת דּוֹדוֹ וּלְנַשְּׁקוֹ, לִנְשֹׁק בִּזְקָנוֹ הַשָּׁחוֹר הַסָּבוּךְ, הַגָּדֵל וְעוֹלֶה לוֹ עַד לָעֵינַיִם, וּבַגַּבּוֹת הַיּוֹרְדוֹת וּמְכַסּוֹת עַל עֵינָיו. תְּקָפוֹ חֵשֶׁק לְנַשְּׁקוֹ אַף בַּשְּׂעָרוֹת שֶׁבְּאָזְנָיו הַדּוֹקְרָנִיּוֹת כִּשְׂפָמוֹ שֶׁל חָתוּל – וְכָל זֹאת בִּשְׂכַר הַמִּלִּים הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁלּוֹ.

הוּא הָיָה נוֹשֵׁק לוֹ, הָיָה נוֹפֵל עַל צַוָּארוֹ, הֶעָטוּף תָּמִיד סוּדָר אָדֹם שֶׁל צֶמֶר, – אֶלָּא שֶׁמְּתִירָא הוּא מִפְּנֵי רְצוּעַת־הָעוֹר הֶעָבָה שֶׁל דּוֹדוֹ, שֶׁהָיָה וַדַּאי מַלְקֵהוּ בָּהּ בְּשֶׁל מַעֲשֵׂה־שִׁגָּעוֹן כָּזֶה – וְהוּא נוֹשֵׁק מִשּׁוּם כֵּן כַּמָּה פְּעָמִים אֶת בְּרִיטַן, שֶׁבְּרַעֲמָתוֹ הַמְגֻדֶּלֶת הוּא מַזְכִּיר לוֹ אֶת הַדּוֹד יֶעקְל.

– בְּעַצְמְךָ אַל תְּדַפְדֵּף, שִׁימְקֶלֶה־גוֹי… עוֹדְךָ עָלוּל לְעַרְבֵּב וְלִפְתֹּחַ בְּ“בָרְכִי־נַפְשִׁי”… הִיא תַּרְאֶה לְךָ הַכֹּל, חַיָּה…

וְהִיא תֵּשֵׁב עַל יָדוֹ, הִיא תְּהַפֵּךְ אֶת הַדַּפִּים בְּאֶצְבְּעוֹתֶיהָ הַקְּטַנּוֹת הַלְּבָנוֹת וְהַמְּלֵאוֹת, וְהִיא תֹּאמַר:

– הִנֵּה פֹּה צָרִיךְ לוֹמַר, שִׁמְקֶה… בַּדַּף הַזֶּה…

טוֹב לוֹ יוֹתֵר מִדַּי, אֹשֶׁר רַב מִדַּי לוֹחֵץ בֶּחָזֶה הַצָּעִיר שֶׁלּוֹ, וַהֲרֵיהוּ קָם וְשׁוֹרֵק שְׁרִיקָה גְּדוֹלָה הַנִּשֵּׂאת עַל פְּנֵי כָּל הַגָּן. עָנָף נִשְׁבָּר, הַגָּדֵר הַקְּלוּעָה חוֹרֶקֶת. בְּרִיטַן מֵרִים אֶת זְנָבוֹ הַקָּטוּעַ וְנֶעְלָם. שׁוּב אֵינוֹ יָכוֹל לִמְשֹׁל עוֹד בְּרוּחוֹ.

– חַיָּה.

הוּא רָאָה אוֹתָהּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לְאַחַר מוֹתָהּ שֶׁל אִמּוֹ. הוּא עָמַד לְיַד קֶבֶר – זוֹכֵר הוּא – לְיַד קֶבֶר פָּתוּחַ שֶׁבְּצִדּוֹ הָיְיתָה תְּלוּלִית שֶׁל חוֹל טָרִי צָהֹב. מִסָּבִיב עָמְדוּ יְהוּדִים, אָמְרוּ הַכֹּל בְּעַל־פֶּה, נֶאֶנְחוּ עָלָיו וְצִוּוּ עָלָיו שֶׁיֹּאמַר קַדִּישׁ. הוּא אָמַר, אַךְ הֵם עָזְרוּ לוֹ בְּלִי הֶרֶף וְלֹא פָּסְקוּ מִלְּהִתְאַנֵּחַ עָלָיו, וּמִשּׁוּם כָּךְ הִתְבַּלְבֵּל לְגַמְרֵי, וְלֹא רָאָה שׁוּב אֶלָּא אֵיךְ בּוֹקַעַת וְעוֹלָה מִתּוֹךְ הַחוֹל הַטָּרִי חִפּוּשִׁית, וְהִיא מִתְנָעֶרֶת כַּמָּה פְעָמִים מִן הַחוֹל שֶׁדָּבַק בָּהּ. הוּא הִתְחִיל שׁוּב מִבְּרֵאשִׁית, אַךְ הַדּוֹד מְשָׁכוֹ אֵלָיו חִישׁ מַהֵר, קָרַע קְרִיעָה בְּדַשׁ בִּגְדּוֹ, שֶׁהָיָה עוֹד כִּמְעַט חָדָשׁ, הוֹשִׁיבוֹ אֶצְלוֹ עַל הָעֲגָלָה, וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לְבֵיתוֹ הֶרְאָה לוֹ פִּנָּה בָּאֻרְוָה:

– כָּאן תִּישַׁן, שִׁמְעוֹן, וְתַטֶּה אֹזֶן אֶל הַבְּהֵמוֹת.

הוּא נִכְנַס אַחַר־כָּךְ אֶל הַמִּטְבָּח וְהִסְתַּכֵּל אֲרֻכּוֹת בְּקַלְּחוֹת הַנְּחֹשֶׁת, שֶׁהָיוּ תְּלוּיוֹת עַל וָוִים לְאֹרֶךְ הַקִּירוֹת. הוּא רִחְרַח אֶת שַׂקִּיקֵי־הַגְּבִינָה, שֶׁהֻנְּחוּ לְיִבּוּשׁ מִתַּחַת לַאֲבָנִים, וְהִגִּיעַ עַד לְפֶתַח פָּתוּחַ לְמֶחֱצָה, ומִבַּעֲדוֹ נִשְׁקַף קְצֵה אָרוֹן שֶׁל זְכוּכִית מְלֻטֶּשֶׁת.

הוּא רְאֵה חֶדֶר מְסֻיָּד־לָבָן, עַל קִירוֹתָיו תְּמוּנוֹת־נוֹף רְקוּמוֹת וּוִילָאוֹת לְבָנִים עַל הַחַלּוֹנוֹת. הוּא רָאָה הַרְבֵּה כּוֹסוֹת שֶׁל פֶּסַח, שֶׁבְּכָל אַחַת מֵהֶן תָּקוּעַ תַּפּוּחַ־חֹרֶף אֲדַמְדַּם. אַרְיֵה־בְּרוֹנְזָה שָׂעִיר הוֹשִׁיט כְּנֶגְדּוֹ לָשׁוֹן מֵעַל גַּבֵּי מְנוֹרַת־חֲנֻכָּה שֶׁל נְחֹשֶׁת, וּבְמַעֲמַקֵּי הַחֶדֶר, בְּקֶרֶן זָוִית מַמָּשׁ, נֶעֱצַר מַבָּטוֹ זְמָן רַב עַל מַשֶּׁהוּ פִּתְאוֹמִי וְלֹא־צָפוּי.

לְיַד שֻׁלְחָן קָטָן רָאָה רֹאשׁ צָעִיר שֶׁל נַעֲרָה שָׁקוּעַ בֵּין כְּתֵפַיִם עֲגֻלּוֹת, וְזוּג יָדַיִם קְטַנּוֹת, צְחוֹרוֹת וּמְלֵאוֹת, שֶׁמָּשְׁכוּ בְּחוּטִים אֲרֻכִּים, אֲדֻמִּים וּכְחֻלִּים, וְכָל פַּעַם שֶׁאַחַת מִשְּׁתֵּי הַצַּמּוֹת יָרְדָה וְגָלְשָׁה מֵעֵבֶר לַכָּתֵף וְנָפְלָה עַל הֶחָזֶה וְהִסְתַּבְּכָה בַּחוּטִים הָאֲדֻמִּים־כְּחֻלִּים – הִתְרוֹמֵם רֹאשָׁהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה בִּתְנוּעָה מְזֹרֶזֶת, רֶגַע הִבְהִיקָה לִבְנַת־פָּנֶיהָ וְהַצַּמָּה הָעַקְשָׁנִית הוּטְלָה בַּחֲזָרָה אֶל מֵעֵבֶר לַכָּתֵף.

הוּא הִצְמִיד זְמָן רָב אֶת מַבָּטוֹ הַשָּׁחוֹר אֶל הַלַּבְנוּנִית הַמְסַנְוֶרֶת, וְאִי־מְנוּחָה צָמְחָה וְעָלְתָה בַּחֲלַל חָזֵהוּ.

– הִיא לְבָנָה כָּל כָּךְ – הִרְגִּיז אוֹתוֹ הַדָּבָר – וְהוּא הֲרֵיהוּ כֹּה שָׁחוֹר, מְלֻכְלָךְ, חֲשָׁשׁ שֶׁמָּא יְלַכְלֵךְ אוֹתָהּ חָלִילָה בְּמַבַּט עֵינָיו בִּלְבָד…

אַךְ פִּתְאֹם חָשׁ צְלִיפָה שֶׁל רְצוּעָה בִּכְתֵפוֹ, וְקוֹלוֹ שֶׁל הַדּוֹד יֶעקְל הִתְפָּרֵץ מִבֵּין זְקָנוֹ וּשְׂפָמוֹ:

– לְטֹשׁ עֵינֶיךָ, בָּחוּר שׁוֹטֶה, לְטֹשׁ! חַכֵּה, עוֹד יַכְנִיסוּ לְךָ שָׁם לָאֻרְוָה צֶמֶד סוּסִים נוֹסָף…

הוּא נִרְתַּע חִישׁ מִמְּקוֹמוֹ וּבָרַח כְּשֶׁהוּא קוֹלֵט מֵאַחֲרָיו קוֹל נִפְחָד הַמִּתְמַלֵּט מִפִּי הַנַּעֲרָה “אוֹי, אַבָּא”, וְרָץ אֶל הָאֻרְוָה – וְאַחַר־כָּךְ שָׁכַב בַּפִּנָּה עַל הַשַּׁחַת, הִשִּׁיב אֶת נְשִׁימָתוֹ הַחַמָּה עַל כְּתֵפוֹ הַמִעֻרְטֶלֶת הַלּוֹהֶטֶת וְשִׁנֵּן לְעַצְמוֹ:

– אוֹי, אַבָּא…

______________

הַדּוֹד יֶעקְל כַּעֲסָן הוּא – דָּבָר זֶה יוֹדֵעַ הוּא, שִׁמְקֶה. רְצוּעָה עָבָה יֵשׁ לוֹ לְדוֹדוֹ, עוֹד מִזְּמַן שֵׁרוּתוֹ אֵצֶל הַקֵּיסָר בְּרוּסְיָה. הוּא שׁוֹמֵר עָלֶיהָ, עַל הָרְצוּעָה הַזֹּאת, מוֹשֵׁחַ אוֹתָהּ תְּכוּפוֹת בְּשֻׁמָּן וּמַשְׁרֶה אוֹתָהּ בְּמֵי־פִשְׁתָּן. וּכְשֶׁהוּא מַצְלִיף לוֹ לִפְעָמִים לְשִׁמְקֶה עַל הַכְּתֵפַיִם, אֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁכַּב בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעַ תָּמִים עַל אוֹתוֹ הַצַּד.

מָה רָעָה מָצָא בּוֹ – אֵין הוּא יוֹדֵעַ.

כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ הֲרֵיהוּ מָצוּי פַּעַם לְיַד הַסּוּסִים וּפַעַם לְיַד הַתְּבוּאָה – וּבְשׁוּם מַעֲשֵׂה־אֵיבָה לֹא נִתְפַּס. פַּעַם אַחַת מָצָא בְּתוֹךְ הַתֶּבֶן שַׂקִּיק מָלֵא שְׁטָרוֹת, וּמִיַּד הָלַךְ וּמְסָרוֹ. הַסּוּסִים מַבְהִיקִים, מְמַהֲרִים וְעוֹבְרִים אֶת כָּל הַסּוּסִים שֶׁבַּדֶּרֶךְ. הוּא שׁוֹכֵב בָּאֻרְוָה שָׁעוֹת עַל שָׁעוֹת. חַם כָּאן, בָּאֻרְוָה, עוֹמֵד בָּהּ רֵיחַ שֶׁל שַׁחַת וְזֶבֶל שֶׁל סוּסִים, אַךְ הַלַּיְלָה אָרֹךְ, אָרֹךְ מְאֹד. חֹשֶׁךְ בָּאֻרְוָה, דְּמָמָה, רַק קוֹל הַעֲלָאַת־הַגֵּרָה הַסּוּסִית מִתְחַכֵּךְ בַּדְּמָמָה וּצְלִיל־שַׁלְשֶׁלֶת מִצְטַלְצֵל בְּשֶׁקֶט הַלַּיְלָה. וְכָאן, לְיַד הָאֵבוּס, בָּאָה אֵלָיו כָּל פַּעַם אִמּוֹ, אִמּוֹ הַמֵּתָה, כֻּלָּהּ בְּלָבָן, נִצֶּבֶת לְיַד סֻלָּם־הַשַּׁחַת, שׁוֹלַחַת לְעֻמָּתוֹ שְׁתֵּי יָדַיִם אֲרֻכּוֹת וְצוֹבֶטֶת אוֹתוֹ צְבִיטוֹת מָוֶת בְּרַגְלָיו, בְּיָדָיו…

מִמּוּלוֹ, מִבַּעַד לַתְּרִיסִים הַמּוּגָפִים, מִתְפָּרְצִים פַּסֵי זָהָב וּבוֹקְעִים אֶת הַחֲשֵׁכָה. שִׁמְקֶה נִמְצָא מִיָּד בַּמִּטְבָּח וּשְׁאֵלָה מוּכָנָה עַל קְצֵה לְשׁוֹנוֹ:

– לִנְסֹעַ לִפְנוֹת־בֹּקֶר לְהָבִיא אֶת שִׁבֹּלֶת־הַשּׁוּעָל, אוֹ לְאַחַר פַּת־שַׁחֲרִית? הַדֶּלֶת שֶׁל הַחֶדֶר הַמְסֻיָּד פְּתוּחָה בְּמִקְצָת – וְהוּא נוֹעֵץ בַּסֶּדֶק רַק עַיִן אַחַת וְנִשְׁאַר עוֹמֵד כִּמְסֻמָּר לִמְקוֹמוֹ.

לְיַד הַשֻּׁלְחָן מַתִּירָה חַיָּה בְּרֹךְ אֶת צַמּוֹת־הָעַרְמוֹן הָעֲבֻתּוֹת שֶׁלָּהּ עַל כְּתֵפֶיהָ. הָעֲשָׁשִׁית דּוֹלֶקֶת בְּאוֹר מָלֵא, וְהַצַּמּוֹת נוֹצְצוֹת לְאוֹרָה כִּנְחֹשֶׁת מְמֹרֶטֶת. חֻלְצָתָהּ פְּתוּחָה כְּמוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁנָה, וּמִבַּעַד לְסַלְסָלָה לְבָנָה מִתְגַנֵּב וּמֵצִיץ חֲצִי שַׁד צַח שֶׁל נַעֲרָה הָעוֹלָה בְּשַׁלְוָה רַבָּה עָלֹה וְיָרוֹד.

הוּא נִשְׁאָר עוֹמֵד וְעֵינוֹ הָאַחַת נְעוּצָה בַּסֶּדֶק, אַךְ קוֹל מְעֻמְעָם הַבָּא מִבֵּין זָקָן וְשָׂפָם תּוֹעֶה בַּחֲלַל הָאֲוִיר וְנִדְמֶה לוֹ, לְשִׁימֶק, כְּאִלּוּ הוּא יוֹרֵד עַל עָרְפּוֹ מַמָּשׁ – הוּא מִתְחַמֵּק מַהֵר אֶל הָאֻרְוָה הַחֲשֵׁכָה, קוֹלֵעַ אֶת רַעֲמוֹתֵיהֶם שֶׁל הַסּוּסִים צַמּוֹת־צַמּוֹת, וּמַעֲלֶה אֶת חָזֵהוּ עָלֹה וְיָרוֹד, בְּדִיּוּק כְּמוֹ הַנַּעֲרָה מִתַּחַת לְסַלְסָלָה הַלְּבָנָה.

__________________

בַּקַּיִץ עוֹבְרִים לָגוּר בְּגַן־הַפֶּרִי.

תָּמִיד הוּא מַחֲזִיק גַּנִּים בַּחֲכִירָה, הַדּוֹד יֶעקְל. יֵשׁ לוֹ אַרְנָק גָּדוֹל שֶׁל עוֹר, גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁמִּתְקַפֵּל כַּמָּה קִפּוּלִים. הָאַרְנָק מֻנָּח אֶצְלוֹ תָּמִיד בַּכִּיס־הַפְּנִימִי הַתַּחְתּוֹן שֶׁבְּחָזִיַּת־הַמּוֹכִין שֶׁלּוֹ. וּמִיָּד כְּשֶׁמַּגִּיעִים הַיָּמִים שֶׁלְּאַחַר הַפֶּסַח, בְּשָׁעָה שֶׁבַּבַּיִת עֲדַיִן לֹא פֻּנּוּ כְּלֵי־הַפֶּסַח, הוּא מִתְעַטֵּף בִּגְלִימַת־הַשַּׁבָּת שֶׁל צֶמֶר, בַּעֲלַת כַּפְתּוֹרֵי־שֵׁן לְבָנִים בִּשְׁנֵי צְדָדֶיהָ וּפַסִים יְרַקְרַקִּים בְּשׁוּלֵי הַשַּׁרְווּלִים וְהַדַּשִּׁים; הוּא מַעֲבִיר אֶת הָאַרְנָק הַמְגֻדָּשׁ מִתּוֹךְ הַכִּיס הַפְּנִימִי אֶל כִּיס הַמִּכְנָסַיִם וְיוֹצֵא אֶל הַכֹּמֶר לַחְכֹּר אֶת הַבֻּסְתָּן.

הַכֹּמֶר מַחְכִּיר לוֹ תָּמִיד. הַדּוֹד יֶעקְל מַעֲרִיךְ אֶת הָעֵצִים, שֶׁהוּא יוֹדְעָם וּמַכִּירָם אָמְנָם מִן הַשָּׁנָה הַקּוֹדֶמֶת. וְאַחַר־כָּךְ אֵינוֹ יָכוֹל לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה בַּבַּיִת: כְּבָר עוֹמְדִים בַּ“פֶּרֶק” הַשִּׁשִּׁי¹ וּמִי יוֹדֵעַ כַּמָּה עֵצִים כְּבָר מַשִּׁירִים שָׁם. הַדֻּבְדְּבָנִים מַאְדִּימִים עוֹד זְמָן רַב. וַדַּאי יַעֲבֹר עוֹד חֹדֶשׁ תָּמִים עַד שֶׁיַּסְמִיכוּ אֶת הַסֻּלָּמוֹת אֶל הָעֵצִים הַגְּבוֹהִים וְעַד שֶׁיֵּצְאוּ אֶל הַכְּפָרִים לְבַקֵּשׁ מִבְּנוֹת־הַגּוֹיִים לַעֲבוֹדַת הַקָּטִיף. אַךְ בַּבֻּסְתָּן כְּבָר תִּקֵּן יֶעקְל אֶת שְׁתֵּי הַסֻּכּוֹת: אַחַת גְּדוֹלָה וְנָאָה בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ, וְאַחַת נְמוּכָה עֲשׂוּיָה גַּג־שֶׁל־קַשׁ מְשֻׁפָּע בִּלְבָד, בַּשְּׁבִיל שִׁמְקֶה עִם בְּרִיטַן. שִׁמְקֶה שׁוֹמֵר עַל הַבֻּסְתָּן, וְיֶעקְל מִתְהַלֵּךְ עַל אַדְמָתוֹ הַחֲרוּשָׁה וְהַתְּחוּחָה וְאֵינוֹ פּוֹסֵק מִלִּנְהֹם בְּקוֹל עָמוּם הַבָּא מִתּוֹךְ סְבַךְ זְקָנוֹ:

– שִׁמְעוֹן, מְקַצְּצִים בָּעֲנָפִים…

– שִׁמְעוֹן, מְנַעְנְעִים עֵץ…

בַּבֻּסְתָּן חֹשֶׁךְ. הֶעֱצִים כֹּה סְבוּכִים וַעֲמוּסִים, הֵם מַרְכִּינִים אֶת רָאשֵׁיהֶם הַטְּעוּנִים פְּרִי לָרֹב וּמַסְתִּירִים לְגַמְרֵי אֶת הַשָּׁמָיִם. אִמּוֹ הַמֵּתָה שֶׁל שִׁימֶק בָּאָה גַּם לְכָאן, הִיא נִצֶּבֶת לָהּ סְמוּכָה לָעֵץ, שׁוֹלַחַת אֶצְבָּעוֹת אֲרֻכּוֹת וְחַדּוֹת וְצוֹבֶטֶת לְשִׁמְקֶה צְבִיטוֹת מָוֶת, עַל שֶׁאֵינוֹ זָהִיר בַּאֲמִירַת קַדִּישׁ. מִתּוֹךְ סֻכָּתוֹ שֶׁל הַדּוֹד בּוֹקְעִים וּמִתְגַנְּבִים לְכָאן קַוֵּי־זָהָב דַּקִּים, מִתְגָּרִים בְּעֵינָיו שֶׁל שִׁמְקֶה וּמְבִיאִים עִמָּהֵם רֵיחוֹת: רֵיחוֹת שֶׁל עֲשָׁשִׁית מְאִירָה, שֶׁל כְּנָפַיִם מְחֹרָכוֹת שֶׁל צִפֹּרֶת הָרוֹקֶדֶת מִסָּבִיב לַשַּׁלְהֶבֶת, שֶׁל קִירוֹת־עֵץ שֶׁהֻקְצְעוּ זֶה עַתָּה, שֶׁל בַּקְבּוּקִים מְלֵאִים מַיִם וּבָהֶם פְּרָחִים, וְשֶׁל שַׂעֲרוֹת נַעֲרָה חֲפוּפוֹת לִפְנֵי הַשֵּׁנָה.

שֶׁקֶט בַּבֻּסְתָּן, דְּמָמָה, רַק מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם נִשְׁמָע קוֹל־נְפִילָה רַךְ כַּקְּטִיפָה שֶׁל דֻּבְדְּבָן בָּשֵׁל הַנּוֹפֵל עַל אֲדָמָה חֲרוּשָׁה, אוֹ לְחִישָׁה סוֹדִית שֶׁל עָלִים, וְשׁוּב שֶׁקֶט וּדְמָמָה. אַךְ שִׁמְקֶה מְהַלֵּךְ עַל קְצוֹת בְּהוֹנוֹתָיו, מַרְכִּין רֹאשׁוֹ לָאֲדָמָה, שֶׁלֹּא יִתָּקֵל בְּעָנָף, וּמְקָרֵב אֶת עֵינָיו, עַיִן אַחַת בִּלְבַד, אֶל הַסְּדָקִים נוֹטְפֵי־הַזָּהָב בַּסֻּכָּה שֶׁל דּוֹדוֹ. הוּא עוֹמֵד זְמָן רַב, מִסְתַּכֵּל בְּלַבְנוּנִיתָן הַשְּׁקוּפָה שֶׁל רַגְלֵי חַיָּה, הַטּוֹבְלוֹת לִפְנֵי הַשֵּׁנָה בְּקַעֲרַת־מַיִם, וְהוּא יוֹשֵׁב מִפַּעַם בְּפַעַם עַל הָאֲדָמָה וְנִשְׁאָר שׁוֹהֶה כָּךְ מֻרְכָּן וּבְלִי־נוֹעַ כְּשִׂיחַ נָמוּךְ. מַשֶּׁהוּ רוֹחֵשׁ אֵי־שָׁם, וְהוּא מְאַמֵּץ אֶת אָזְנָיו לִקְרַאת הַקּוֹל הַמְעֻמְעָם הַקּוֹרֵא:

– שִׁמְעוֹן, מְקַצְּצִים בָּעֲנָפִים…

– שִׁמְעוֹן, מְנַעְנְעִים עֵץ…

_____________

עֶרֶב רֹאשׁ־הַשָּׁנָה בַּבֹּקֶר.

הַדּוֹד יֶעקְל הוֹשִׁיב לִפְנֵי סַף סֻכָּתוֹ שְׁנֵי עֲנִיִּים עוֹבְרֵי־דֶּרֶךְ, וְאִתָּם אֶת שִׁמְקֶה, לְשֵׁם הַתָּרַת־נְדָרִים בִּפְנֵיהֶם, וְהוּא מְגַלְגֵּל לִפְנֵיהֶם מִלִּים קָשׁוֹת וּמוּזָרוֹת כָּל כָּךְ, עַד שֶׁשִּׁמְקֶה אָנוּס לִבְלֹעַ כַּמָּה פְּעָמִים אֶת רֻקּוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְרֹץ בִּצְחוֹק.

הַדּוֹדָה נוֹתֶנֶת לוֹ דֻּבְשָׁן טָבוּל בְּיֵ"שׁ. הִיא מְנַגֶּבֶת אֶת כָּל הַכַּפּוֹת וְהַסַּכִּינִים בִּקְצֵה סִנָּרָהּ הֶחָדָשׁ, וְהַדּוֹד אֵינוֹ פּוֹסֵק מִלִּנְהֹם נְהִימָה מְעֻמְעֶמֶת מִתּוֹךְ זְקָנוֹ:

– שִׁמְקֶה, שְׁמֹר עַל הַסְּחוֹרָה…

– שִׁמְקֶה, אַל תִּשְׁכַּח הַזְכָּרַת־נְשָׁמוֹת…

– שִׁמְקֶה, חַיָּה תְּדַפְדֵּף וְתַרְאֶה לְךָ הַכֹּל…

בַּבֻּסְתָּן מְנַשֶׁבֶת רוּחַ צוֹנֶנֶת שֶׁל סוֹף־אֱלוּל, וַאֲגַסִּים כְּבֵדִים וַעֲסִיסִיִּים נוֹפְלִים מִפַּעַם לְפַעַם עַל הַקַּרְקַע הַחֲרוּשָׁה. מִבֵּין הָעֵצִים, שֶׁכְּבָר נִדְלְלוּ, פּוֹרְצִים וּמִתְגַּלִּים קִטְעֵי שָׁמַיִם כְּעֵין הַפְּלָדָה וְהֵם מַשְׁקִיפִים קָרִים וּטְהוֹרִים עַל הָאֲדָמָה. מֵעֵבֶר לַגָּדֵר נִשָּׂאִים בָּאֲוִיר קוּרֵי־סְתָו לְבָנִים וְנִטְפָּלִים לַכֹּל. הַגָּדֵר הַקְּלוּעָה אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת מִלַּחֲרֹק, עֵצִים מִתְנוֹעֲעִים וּבְרִיטַן אֵינוֹ חָדֵל מִלְּגָרֵד אֶת שִׁמְקֶה בְּמִכְנְסֵי־הַבַּד הַחֲדָשִׁים שֶׁלּוֹ, אַךְ שִׁמְקֶה אֵינוֹ זָז מִמְּקוֹמוֹ וְהוּא טוֹעֵן אֵלָיו, אֶל בְּרִיטַן, כְּשֶׁהוּא מַחֲזִיקוֹ בִּשְׁתֵּי אָזְנָיו:

– שְׁכַב בִּמְנוּחָה, בְּרִיטַן טִפֵּשׁ… הַבֻּסְתָּן יֵשׁ לוֹ דָּי…

לִפְנוֹת עֶרֶב יוֹצֵאת אֵלָיו חַיָּה.

הִיא רְחוּצָה לִכְבוֹד הֶחָג. צַמּוֹת־הָעַרְמוֹן יוֹרְדוֹת בְּרֹךְ עַל גַּבֵּי חֻלְצָה לְבָנָה וּבִלְחָיֶיהָ פּוֹרַחַת אַדְמוּמִית קַלָּה, כִּבְאוֹתָם הַדֻּבְדְּבָנִים בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, בְּעוֹד הַטַּל נָח עֲלֵיהֶם. הִיא מַחֲזִיקָה בְּיָדֶיהָ מַחֲזוֹר קָשׁוּר בְּמִטְפַּחַת צְחוֹרָה, כְּמִנְהַג נָשִׁים כַּפְרִיּוֹת בָּאוֹת־בַּיָּמִים בְּשָׁעָה שֶׁהֵן הוֹלְכוֹת לְבֵית־הַכְּנֶסֶת, הִיא מְעִיפָה מַבָּטִים רַכִּים וּמְלַטְּפִים עַל פְּנֵי שִׁמְקֶה וְאוֹמֶרֶת בְּלַחַשׁ:

– נִתְפַּלֵּל כָּאן, שִׁמְקֶה, יַחְדָּו…

וּמִיָּד לְאַחַר־כָּךְ:

– כָּאן כָּל כָּךְ טוֹב אֶצְלְךָ, נָכוֹן, שִׁמְקֶה?…

שִׁמְקֶה רוֹצֶה לַעֲנוֹת, הוּא הָיָה רוֹצֶה שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ כָּאן תָּמִיד, תָּמִיד אַךְ יִתְפַּלְּלוּ, אֲבָל לְדַבֵּר אֵינוֹ יָכוֹל, מִפְּנֵי שֶׁמִּתַּחַת לְלִבּוֹ מֻנָּח מַשֶּׁהוּ גָדוֹל וּמָלֵא כָּל כָּךְ, מַשֶּׁהוּ רָווּי וָטוֹב, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁחֲלַל־הֶחָזֶה שֶׁלּוֹ צַר מִלַּהֲכִילוֹ וְהַכֹּל מִתְפַּשֵּׁט וְגָדֵל אֶצְלוֹ כָּךְ לָרֹחַב, שֶׁהִנֵּה עוֹד מְעַט, נִדְמֶה לוֹ, יַגִּיעַ בְּיָדָיו עַד אֶל הַגָּדֵר הַקְּלוּעָה. הוּא מַרְגִּישׁ, שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת מַשֶּׁהוּ מִתּוֹךְ לִבּוֹ, לְהַגִּיד מַשֶּׁהוּ, אַךְ בִּגְרוֹנוֹ נִצְטַנְּפָה כְּעֵין פְּקַעַת גְּדוֹלָה וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲבֹר דֶּרֶךְ הַקָּנֶה הַצַּר – וְהוּא מַשְׁפִּיל רַק אֶת עֵינָיו וְאֵינוֹ מַתִּיר לְעַצְמוֹ לְהָצִיץ בְּמַבָּטָיו הַשְּׁחוֹרִים וְהַלּוֹהֲטִים אֶל הַלַּבְנוּנִית הָרְחוּצָה שֶׁל הַנַּעֲרָה.

חַיָּה יוֹשֶׁבֶת לָהּ עַל יָדוֹ, הִיא מְרִימָה קְצָת אֶת הַשִּׂמְלָה הַלְּבָנָה הַקְּצָרָה וְכַמָּה שִׁנֵּי־סַלְסָלָה נַקְבּוּבִיּוֹת שֶׁל שִׂמְלָה־תַחְתִּית מְעֻמְלֶנֶת נוֹגְעוֹת בְּבִרְכּוֹ, וְהוּא מִתְיָרֵא לָזוּז זִיז כָּלְשֶׁהוּ, כְּחוֹשֵׁשׁ לְהַבְרִיחַ אֶת אָשְׁרוֹ, שֶׁלֹּא יִתְעוֹפֵף וְיֵעָלֵם.

חַיָּה מוֹסִיפָה וְאוֹמֶרֶת:

– שִׁמְקֶה, יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁהַיּוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה…

– שִׁמְקֶה, יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁהַיּוֹם צָרִיךְ לִמְחֹל וְלִסְלֹחַ. וְאַתָּה תִּמְחַל לְאַבָּא, נָכוֹן, שִׁמְקֶה?…

שִׁמְקֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ עוֹד מַה יַּעֲשֶׂה. אִלּוּ הָיָה יָכוֹל, הָיָה תּוֹפֵס עַכְשָׁו לְאַבָּא שֶׁלָּהּ, וְהָיָה מְנַשְּׁקוֹ בִּזְקָנוֹ הַמְדֻבְלָל וּבִשְׂפָמוֹ, הָיָה נוֹפֵל עַל צַוָּארוֹ הֶעָטוּף וּמְכַסֶּה בִּנְשִׁיקוֹתָיו אֶת סוּדַר־הַצֶּמֶר הָאָדֹם, אַךְ הַפְּקַעַת שֶׁבִּגְרוֹנוֹ גְּדֵלָה וְהוֹלֶכֶת, וּמִשּׁוּם כָּךְ הוּא מַרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ עוֹד יוֹתֵר, וְאִי־מְנוּחָה יֵשׁ בּוֹ עַל שֶׁשִּׂמְלָתָהּ הַצְּחוֹרָה נוֹגַעַת בְּבִרְכָּיו הַמְאֻבָּקוֹת בַּחוֹל, וְהוּא שׁוֹמֵעַ אֶת דְּבָרֶיהָ הָרַכִּים שֶׁל חַיָּה.

– שִׁמְקֶה, אַבָּא מַכֶּה אוֹתָךְ תָּמִיד… וַאֲנִי בּוֹכָה כָּל כָּךְ… כָּל הַלַּיְלָה…

– בְּוַדַּאי גְּדוֹלִים כְּאֵבֶיךָ, שִׁמְקֶה…

הוּא רוֹצֶה לִצְחֹק. כָּאוֹב יִכְאַב לוֹ! הוּא אֵינוֹ יָכוֹל בְּשׁוּם פָּנִים לִזְּכֹּר עַכְשָׁו אֵיךְ וְכֵיצַד יָחוּשׁ כְּאֵב. וּבְכָל זֹאת אֵינוֹ דוֹחֵק. הוּא יוֹשֵׁב כָּפוּף וּמִתְכַּוֵּץ מֵרֹב אֹשֶׁר וּמַקְשִׁיב:

– שִׁמְקֶה, הָיִיתִי רוֹצָה כָּל כָּךְ לָבוֹא כָּאן אֵלֶיךָ, אֶל הַסֻּכָּה שֶׁלְּךָ…

– אַךְ אֱמֹר, שִׁמְקֶה, כְּלוּם אֱמֶת הַדָּבָר שֶׁאַתָּה נוֹשֵׁק אֶת בְּרִיטַן?… אַבָּא מְסַפֵּר שֶׁהוּא הִכָּה אוֹתְךָ מְאֹד בְּשֶׁל הַדָּבָר הַזֶּה… וַאֲנִי בָּכִיתִי כָּל כָּךְ…

שִׁמְקֶה מִתְבַּיֵּשׁ. הוּא נִזְכָּר אֵיךְ הָיָה הַדָּבָר. בְּרִיטַן רָץ קֹדֶם אַחֲרֶיהָ, אַחֲרֵי חַיָּה, וְלִקְלֵק אֶת יָדָהּ. הוּא לֹא יָדַע שֶׁהַדּוֹד רוֹאֶה וּמִתְבּוֹנֵן בּוֹ, וְאָז הִשְׁכִּיב אֶת בְּרִיטַן וּנְשָׁקוֹ, וְאַחַר כָּךְ סִפֵּר הַדּוֹד זֹאת. הוּא אֵינוֹ עוֹנֶה, אַךְ חַיָּה מְבִינָה שֶׁאֱמֶת הַדָּבָר, וְהִיא מַטִּיפָה לוֹ מוּסָר:

– אָסוּר לְנַשֵּׁק כֶּלֶב… אַךְ אַבָּא הִכָּה אוֹתְךָ כָּל כָּךְ, הַרְאֵה, שִׁמְקֶה, הַעוֹד תָּחוּשׁ כְּאֵבִים?…

שִׁמְעוֹן מְעַרְטֵל בְּחָפְזָה אֶת הַכָּתֵף וְחָשׁ עַל גּוּפוֹ הֶחָם נְשִׁיבַת רוּחַ קְרִירָה יַחַד עִם זוּג מַבָּטִים לוֹהֲטִים, הַצּוֹרְבִים אוֹתוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד. הוּא מַרְעִיד בִּכְתֵפוֹ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם כְּבָר הוּא צָרִיךְ לְהוֹרִיד אֶת הַשַּׁרְווּל אוֹ לֹא, אַךְ מִיָּד הוּא חָשׁ שְׁתֵּי שְׂפָתַיִם בּוֹעֲרוֹת עַל הַשֶּׁכֶם הַמְעֻרְטֶלֶת וּשְׁתֵּי יָדַיִם חֲשׂוּפוֹת רַכּוֹת מַבְהִיקוֹת מִתַּחַת לְעֵינָיו.

הוּא מִתְכַּוֵּץ כֻּלּוֹ, כְּאִלּוּ נָגְעוּ בּוֹ בְּבַרְזֶל מְלֻבָּן, בִּגְרוֹנוֹ נִקְרַע מַשֶּׁהוּ פִּתְאֹם וּמַהֵר, וּמִלָּה, מִלָּה אַחַת וִיחִידָה, מְשֻׁחְרֶרֶת וּפִתְאוֹמִית, מִתְגַּלְגֶּלֶת וּפוֹרֶצֶת בְּרַעַשׁ:

– חַיָּה!…

שְׁנֵי צַוָּארִים חַמִּים מִתְרַפְּקִים זֶה עַל זֶה, כִּמְבַקְּשִׁים לְהִתְמַזֵּג זֶה בָּזֶה וְלִשְׁקֹעַ זֶה בְּתוֹךְ זֶה.

קָרוֹב לָהֶם יוֹשֵׁב בְּרִיטַן נִשְׁעָן עַל רַגְלָיו הַקִּדְמִיּוֹת הַשְּׁלוּחוֹת לְפָנָיו. אָזְנָיו מְשֻׁלְשָׁלוֹת לְמַטָּה בְּרֹךְ, וְעֵינָיו הַמְעֻרְפָּלוֹת זוֹהֲרוֹת בְּאוֹר בֵּין־הָעַרְבַּיִם וּמַבִּיטוֹת רְצִינִיּוֹת וּמְהֻרְהָרוֹת אֶל מַחֲזוֹר רֹאשׁ־הַשָּׁנָה הַפָּתוּחַ…

בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שְׁנוֹת חַיֶּיהָ לֹא הָלְכָה הַפִּנְקְסָנִית מֶרִי רַבִּינוֹבִיץ אַלְפֵי קִילוֹמֶטְרִים רַבִּים כָּל-כָּךְ, לֹא עָבְרָה כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה רְחוֹבוֹת, חֲצֵרוֹת לֹא עָלְתָה וְיָרְדָה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מַדְרֵגוֹת, כִּבְמַחֲצִית הַשָּׁנָה הָאַחַת, מֵאָז אָבְדָה לָהּ מִשְׂרָתָהּ בַּחֲנוּת-הַשְּׁמָנִים וְהִיא נִשְׁאֲרָה מְחֻסֶּרֶת-עֲבוֹדָה.

בַּשָּׁבוּעוֹת הָרִאשׁוֹנִים הָיָה בָּהּ בְּהִתְרוֹצְצוּת זוֹ לְחַפֵּשׂ עֲבוֹדָה מְעַט מִן הַשִּׂמְחָה וּמֵעֵין חִדּוּשׁ.

מִשְּׁנַת הַשְּׁבַע-עֶשְׂרֵה לְחַיֶּיהָ, אַךְ גָּמְרָה אֶת בֵּית-הַסֵּפֶר הַתִּיכוֹן, הָיְתָה לָהּ עֲבוֹדָה שֶׁבִּישִׁיבָה. בַּחֲנוּת-הַשְּׁמָנִים, שֶׁנִּמְצָאָה סָמוּךְ לְ“שַׁעַר הַבַּרְזֶל” בְּוַרְשָׁה, הָיְתָה מְנַהֶלֶת פִּנְקָסִים, וְיָמִים תְּמִימִים יָשְׁבָה בְּתוֹךְ כְּלוּב שֶׁל חוּטֵי-בַּרְזֶל צַר וְאָפֵל, שֶׁהָיָה מָלֵא סִפְרֵי-חֶשְׁבּוֹנוֹת וּנְיָרוֹת שׁוֹנִים מֻכְתָּמִים וּמְשֻׁמָּנִים וְהָיָה מוּאָר בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה בִּמְנוֹרַת-חַשְׁמַל כֵּהָה וּמֵאֻבֶּקֶת. מִבַּעַד לַחוֹרִים שֶׁבִּכְלוּבָהּ, הֶעָשׂוּי רֶשֶׁת בַּרְזֶל, לֹא פָּסְקוּ מִלַּחֲדֹר אֵלֶיהָ מִבֵּית-הַמִּסְחָר קוֹלוֹת וּצְרִיחוֹת בְּעֶסְקֵי מִקָּח-וּמִמְכָּר, מְרִיבוֹת, צְחוֹק וַהֲלָצוֹת שֶׁל הַקּוֹנִים וְהַמְשָׁרְתִים, שֶׁהָיוּ שְׁמֵנִים וְדִבְקִיִּים מַמָּשׁ כְּאוֹתָן חֲבִיוֹת-הַשֶּׁמֶן הַמְעֹרָמוֹת זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ. הַטֶּלֶפוֹן הַמְלֻכְלֵךְ וְהַמְשֻׁמָּן לֹא פָּסַק מִלְּצַלְצֵל וְהַשְּׁפוֹפֶרֶת הַמֻּגֶשֶׁת אֶל הָאֹזֶן עוֹרְרָה גֹּעַל-נֶפֶשׁ. מְשֻׁמָּנִים וּמְלֻכְלָכִים הָיוּ גַּם הַחֶשְׁבּוֹנוֹת, הַמְשֻׁבָּשִׁים וְהַמְסֹרָסִים, שֶׁאוֹתָם הָיְתָה מֶרִי רַבִּינוֹבִיץ צְרִיכָה לְבָרֵר וּלְהָבִיא לִידֵי סֵדֶר. הִיא עָבְדָה שָׁם בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, כָּל שָׁעָה שֶׁבַּעַל-הֶחָנוּת הַשַּׁמְנוּנִי וְהַמְשָׁרְתִים וְהַקּוֹנִים רָצוּ בְּכָךְ. שַׁעְתָּהּ הַפְּנוּיָה הִסְפִּיקָה לָהּ בְּקֹשִׁי לַאֲכִילָה וּלְשֵׁנָה.

לְמֶרִי רַבִּינוֹבִיץ הַזְּרִיזָה, בַּעֲלַת-הַמֶּרֶץ, קַלַּת-הַתְּנוּעָה, הָיְתָה הָעֲבוֹדָה בְּתוֹךְ הַכְּלוּב הַצַּר תָּמִיד כְּעִנּוּי. וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא נִצְטַעֲרָה כְּלָל כְּשֶׁפִּטֵּר אוֹתָהּ בַּעַל-הֶחָנוּת הַשַּׁמְנוּנִי מֵעֲבוֹדָתָהּ. כְּאַסִּיר שֶׁיָּצָא לַחֹפֶשׁ, חָשָׁה כָּל נְשִׁימַת אֲוִיר שֶׁהִיא שָׁאֲפָה אֶל תּוֹכָהּ וְכָל צַעַד חָפְשִׁי שֶׁצָּעֲדָה בָּרְחוֹבוֹת וּבַגַּנִּים. הִיא הִרְגִּישָׁה חֲמִימוּת בְּרַגְלֶיהָ הַקְּטַנּוֹת וְהַמְחֻטָּבוֹת, שֶׁפָּסְעוּ פְּסִיעוֹת זְעִירוֹת, אֲבָל מְהִירוֹת וְנִמְרָצוֹת בְּיוֹתֵר. גַּם קָנְתָה לָהּ פֶּרַח, אַף-עַל-פִּי שֶׁכַּסְפָּהּ הָיָה מוּעָט וּמְצֻמְצָם, וְהִיא שָׂמָה אוֹתוֹ בְּכוֹס מַיִם סָמוּךְ לְמִטָּתָהּ.

בְּצֵאתָהּ לָרְחוֹב הָיְתָה חֲבוּשָׁה כּוֹבַע כָּחֹל קָטָן, מֻטֶּה לְצַד אֶחָד, בְּאֹפֶן שֶׁכָּל הַסִּלְסוּלִים וְהַתַּלְתַּלִים וְהַקִּרְזוּלִים שֶׁל שַּׂעֲרוֹתֶיהָ הַבְּהִירוֹת נִתְגַּלּוּ בִּמְשׁוּבָה חֵנָנִית; חֲגוֹרַת-לַכָּה אֲדֻמָּה וְזוֹלָה הָיְתָה מְהֻדֶּקֶת הֵיטֵב-הֵיטֵב מֵעַל לִמְעִילוֹנָהּ הַיָּרֹק הַקָּצָר וְהַמְתֹאָם לְפִי גִּזְרָתָהּ, וּכְלַבְלָב שֶׁל עִנְבָּר שָׁכַב כְּשׁוֹמֵר בְּשִׁפּוּלֵי בֵּית-הַצַּוָּאר שֶׁל הַפַּקְרֵיס הָאָדֹם, בַּמָּקוֹם שֶׁמִּזְדַקְּרִים הַשָּׁדַיִּם הַקְּטַנִּים וְהַבּוֹלְטִים כִּשְׁנֵי אַשְׁכְּלוֹת קְטַנִּים שֶׁל עֲנָבִים; – כֵּן הִתְהַלְּכָה עַל פְּנֵי כָּל רְחוֹבוֹת וַרְשָׁה, בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיוּ לָהּ מַכָּרִים, דִּלְּגָה בִּזְרִיזוּת עַל פְּנֵי מַדְרֵגוֹת וְצִלְצְלָה בְּפִתְחֵי-בָּתִּים.

– מֶרִי! – קִבְּלוּ בְּכָל מָקוֹם אֶת פָּנֶיהָ בְּשִׂמְחָה, – אֵיזוֹ אוֹרַחַת! לָמָּה תַּעַמְדִי בַּפְּרוֹזְדּוֹר? בּוֹאִי, הִכָּנְסִי.

– לֹא, לֹא! – אָמְרָה מֶרִי עַלִּיזָה וּמְסֻמֶּקֶת, כְּשֶׁהִיא צוֹחֶקֶת צְחוֹק נַעֲרָה תְּמִימָה מִתּוֹךְ רִיצָה עַל פְּנֵי הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁקִּצְרוּ אֶת נְשִׁימָתָהּ, – אֲנִי רוֹצָה רַק לִשְׁאֹל, אוּלַי יְדוּעָה לָכֶם אֵיזוֹ הִתְעַסְּקוּת בִּשְׁבִילִי… תִּהְיֶה מַה שֶׁתִּהְיֶה… מַצְחִיק, לֹא?…

בְּשׁוּם פָּנִים לֹא הִסְכִּימָה לְהִכָּנֵס אֶל הַבַּיִת. צְחוֹקָהּ נִתְגַּלְגֵּל בַּחֲלַל-הַפְּרוֹזְדוֹר, הִיא דִּלְּגָה וְנִתְּרָה בְּכָל מָקוֹם בְּרַגְלֶיהָ הַקְּטַנּוֹת הַמְחֻטָּבוֹת, נִשְּׁקָה בְּהִתְלַהֲבוּת אֶת הַלְּחָיַיִם שֶׁל הַתִּינוֹקוֹת, סִדְּרָה אֵצֶל חֲבֵרָה, אִשָּׁה מְרֻשֶּׁלֶת, תַּלְתַּל נִדָּח שֶׁנִּפְרַע בִּשְׂעָרָה, תִּקְּנָה כַּפְתּוֹר שֶׁלֹּא נִרְכַּס כַּהֲלָכָה, וְנֶעֶלְמָה פִּתְאֹם כִּלְעֻמַּת שֶׁבָּאָה.

– וּבְכֵן, זִכְרִי יַקִּירָתִי! – קָרְאָה בִּצְחוֹק שֶׁל עֲלִיצוּת אֶל מוּל הַפֶּתַח הַפָּתוּחַ, – הֲרֵינִי מַסְכִּימָה לְכָל עֲבוֹדָה שֶׁהִיא, רַק לֹא בְּחָנוּת שֶׁל שְׁמָנִים… מַצְחִיק, לֹא?… שָׁלוֹם, שָׁלוֹם…

בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי שׁוּב לֹא הָלְכָה אֶל מַכָּרִים. מִכָּל מֵאָה הַדִּירוֹת, שֶׁכִּתְּתָה אֶת רַגְלֶיהָ אֲלֵיהֶן בְּמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ יָמִים, לֹא הִגִּיעָה אֵלֶיהָ אַף מִלָּה אַחַת וִיחִידָה. רַק הָעֲקֵבִים הַגְּבוֹהִים שֶׁל נְעָלֶיהָ הַקְּטַנּוֹת שֶׁנָּעֲלָה אוֹתָן כְּדֵי שֶׁתֵּרָאֶה גְּבוֹהָה יוֹתֵר, עֲקֵבִים אֵלֶּה נַעֲשׂוּ נְמוּכִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁנָּטוּ וְהִתְכּוֹפְפוּ הַצִּדָּה. מֶרִי הִתְבּוֹנְנָה בָּהֶם בְּכָל בֹּקֶר, בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה עוֹסֶקֶת בְּתִקּוּן הַחוֹרִים בַּגַּרְבַּיִם, אֲבָל לִידֵי דְּאָגָה עֲדַיִן לֹא הֵבִיאוּ אוֹתָהּ.

– מַצְחִיק, – אָמְרָה רַק, כְּשֶׁהִיא מַקִּישָׁה אֶת הָעֲקֵבִים זֶה בָּזֶה כְּדֵי שֶׁיִּתְיַשְּׁרוּ.

הִיא הִתְחִילָה מְהַלֶּכֶת עַל פְּנֵי רְחוֹבוֹת וּבָתִּים לְפִי מוֹדָעוֹת הָעִתּוֹן הַקְּטַנּוֹת, שֶׁבָּהֶן מוֹדִיעִים עַל מְקוֹמוֹת-עֲבוֹדָה. בִּמְקוֹם לִקְנוֹת פָּרַח בְּכַמָּה גְרוּשִׁים, כְּפִי שֶׁהָיְתָה עוֹשָׂה קֹדֶם, קָנְתָה עַכְשָׁו בְּכָל בֹּקֶר עִתּוֹן. בְּעִפָּרוֹן דַּק וְקָטֹן רָשְׁמָה בְּתוֹךְ פִּנְקָסָהּ הַזָּעִיר בְּאוֹתִיּוֹת זְעִירוֹת בְּיוֹתֵר אֶת כָּל הַכְּתֹבוֹת שֶׁל מְקוֹמוֹת-עֲבוֹדָה, זוֹ לְיַד זוֹ בִּצְפִיפוּת, וְהָלְכָה מֵרְחוֹב אֶל רְחוֹב. אַךְ עֲבוֹדָה לֹא קִבְּלָה. הַצָּעוֹת שׁוֹנוֹת הִצִּיעוּ לָהּ. סוֹחֲרִים הִצִּיעוּ לָהּ לְנַהֵל פִּנְקָסִים בְּמֶשֶׁךְ מַחֲצִית הַשָּׁנָה חִנָּם, וְאַחַר-כָּךְ רָאֹה יִרְאוּ. אַבְרֵכִים חֲשׁוּדִים, שֶׁשַּׂעֲרוֹתֵיהֶם הַשְּׁחוֹרוֹת מְסֹרָקוֹת חָלָק-חָלָק וּשְׂפָמָם זָעִיר, הִבְטִיחוּ לָהּ לַעֲשׂוֹתָהּ שַׂחְקָנִית-קוֹלְנוֹעַ, דָּבָר שֶׁיַּעֲשִׁירֶנָּה עֹשֶׁר רַב, אַךְ לְשֵׁם כָּךְ הִיא צְרִיכָה לְהַכְנִיס תְּחִלָּה כַּמָּה מֵאוֹת זְהוּבִים לְהוֹצָאוֹת קְטַנּוֹת. אַלְמָנוֹת בָּאוֹת-בַּיָּמִים, צְבוּעוֹת וּמְפֻרְכָּסוֹת חָפְצוּ לְלַמֵּד אוֹתָהּ אֶת מְלֶאכֶת הַהַפָּלוֹת, מְלָאכָה שֶׁאֶפְשָׁר לִצְבֹּר בָּהּ הוֹן רַב וְצָרִיךְ רַק לְשַׁלֵּם סְכוּם נִכָּר בְּעַד לִמּוּדָהּ. אָצִיל פּוֹלַנִי אֶחָד בַּעַל שָׂפָם מְגֻדָּל וּבַיִת מָלֵא כְּלָבִים אָמַר גְּלוּיוֹת וּבְפַשְׁטוּת, שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בַּזְּמָן שֶׁיְּבַלֶּה בְּוַרְשָׁה, וְהוּא מְחַפֵּשׂ לוֹ נַעֲרָה צְעִירָה וְיָפָה, בְּלִי הֶבְדֵּל דָּת וּלְאֻמִּיּוּת. בְּמָקוֹם אֶחָד בִּלְבַד הִצִּיעוּ לָהּ עֲבוֹדָה, אֵצֶל אֲצִילָה זְקֵנָה הַמְחַפֶּשֶׂת מְחַנֶּכֶת בִּשְׁבִיל נְכָדֶיהָ בַּאֲחֻזָּתָהּ שֶׁבַּכְּפָר. זְקֵנָה אֲצִילָה זוֹ הִתְבּוֹנְנָה בְּמֶרִי שָׁעָה מַרֻבָּה, הִזְהִירָה אוֹתָהּ שֶׁלֹּא תְּהֵא מְהַלֶּכֶת עִם בַּחוּרִים, שֶׁלֹּא תְּהֵא רַשָּׁאִית לִקְרֹא בִּסְפָרִים שֶׁל פְּרִיצוּת, שֶׁתִּצְטָרֵךְ לִשְׁכַּב לִישֹׁן בְּמֻקְדָּם, וְשֶׁתְּהֵא חַיֶּבֶת, מִלְּבַד חִנּוּךְ הַיְלָדִים, גַּם לְתַקֵּן כְּלֵי-לָבָן וְגַרְבַּיִם. מֶרִי הִסְכִּימָה לְכָל דָּבָר. הַכֹּל כְּבָר הָיָה מֻסְכָּם וְגָמוּר. אַךְ לְבַסּוֹף, כְּשֶׁדָּרְשָׁה הָאֲצִילָה הַמְלָצָה מֵאֵת מַעֲבִידָהּ הַקּוֹדֶם שֶׁל הַנַּעֲרָה, וּמֶרִי הִגִּישָׁה לָהּ תְּעוּדָה מֵחָנוּת-שֶׁל-שְׁמָנִים, הִתְחִילָה הַזְּקֵנָה רוֹעֶדֶת כָּל כָּךְ מִכַּעַס וְחָרוֹן, עַד שֶׁנָּפַל הַנְּיָר מִתּוֹךְ יָדֶיהָ.

– בְּיִשְׂרְאֵלִיּוֹת אֵינֶנִּי רוֹצָה! – צָעֲקָה הַזְּקֵנָה, – אֲפִלּוּ אִם שַׂעֲרוֹתֶיהָ צְבוּעוֹת צֶבַע בָּהִיר… תֵּלֵךְ לָהּ הָעַלְמָה, בְּשֵׁם אֱלֹהִים!

הִיא יָרְדָה מַהֵר בַּמַּדְרֵגוֹת. הָרְאִי שֶׁבַּמָּכוֹן הֶרְאָה לָהּ כְּתָמִים סוֹמְקִים בְּפָנֶיהָ, עֵינַיִם דּוֹמְעוֹת וּצְרוֹר שְׂעָרוֹת פְּרוּעוֹת מִתַּחַת לַכּוֹבַע הַכָּחוֹל.

שְׂעָרוֹת צְבוּעוֹת צֶבַע בָּהִיר – דִּבָּה זוֹ הִרְגִּיזָה אוֹתָהּ יוֹתֵר מִכֹּל. הִיא נִגְבָה הַרְבֵּה פְּעָמִים בְּמִמְחָטָתָהּ הַקְּטַנָּה אֶת עֵינֶיהָ הַלַּחוֹת, אַךְ הֵן סֵרְבוּ לְהִתְיַבֵּשׁ. מֵאָז לֹא הוֹסִיפָה לִקְנוֹת אֶת עִתּוֹנֵי הַפּוֹלָנִים.

הִיא נִסְּתָה עוֹד בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁבוּעוֹת לְדַלֵּג עַל פְּנֵי מַדְרֵגוֹת וְקוֹמוֹת. אֶחָד שֶׁהִמְצִיא מִין חָדָשׁ שֶׁל סַבּוֹן שָׁלַח אוֹתָהּ לְחַזֵּר עַל הַבָּתִּים וּלְהַצִּיעַ אֶת אַמְצָאָתוֹ. בְּעַד חֲמִשָׁה זְהוּבִים, שֶׁהִשְׁאִירָה אֵצֶל הַמַּמְצִיא כְּעֵרָבוֹן, קִבְּלָה כַּמּוּת הֲגוּנָה שֶׁל סַבּוֹן עָטוּף בִּנְיָרוֹת צִבְעוֹנִיִּים. הִיא סָחֲבָה אֶת הַחֲבִילָה הַכְּבֵדָה עַל הַמַּדְרֵגוֹת, עָמְדָה אֲרֻכּוֹת לִפְנֵי פִּתְחֵיהֶם שֶׁל זָרִים וְלֹא הֵעֵזָּה לְצַלְצֵל, עַד שֶׁהִתְאַזְּרָה עֹז וְנָגְעָה נְגִיעָה קַלָּה בְּכַפְתּוֹר הַפַּעֲמוֹן, אֲבָל רַק בְּמִקְרִים נְדִירִים הִכְנִיסוּ אוֹתָהּ פְּנִימָה. לָרֹב בִּקְּשׁוּ לָדַעַת מִן הָעֵבֶר הַהוּא שֶׁל הַפֶּתַח, קֹדֶם שֶׁפָּתְחוּ, מַה מְבַקֵּשׁ הַמְצַלְצֵל. וּכְשֶׁאָמְרָה שֶׁהִיא מוֹכֶרֶת סַבּוֹן, בָּאָה תְּשׁוּבָה רַגְזָנִית:

– אֵין צֹרֶךְ!

אֲחֵרִים פָּתְחוּ וְנָתְנוּ לָהּ לְהִכָּנֵס, מִשְּׁשׁוּ בַּסְּחוֹרָה וְהֵרִיחוּ בָּהּ, וְאַחַר-כָּךְ אָמְרוּ שֶׁאֵין צֹרֶךְ בָּהּ. אֲחֵרִים פָּתְחוּ אֶת הַדֶּלֶת רַק לְמֶחֱצָה, הִנִּיחוּ לַנַּעֲרָה לַעֲמֹד בַּפֶּתַח, וּמִשֶּׁנּוֹדַע לָהֶם לְשֵׁם מַה בָּאָה – הִתְחִילוּ כּוֹעֲסִים וְרוֹגְזִים, שֶׁהִיא מַכְנִיסָה אֶת הַקֹּר הַבָּיְתָה. לַבַּיִת פְּנִימָה הִכְנִיסוּהָ רַק הַנָּשִׁים הָעֲנִיּוֹת, שֶׁדַּלְתוֹתֵיהֶן תָּמִיד פְּתוּחוֹת. אַךְ הַלָּלוּ לֹא הָיָה לָהֶן בַּמֶּה לִקְנוֹת. מֶרִי נִסְּתָה עוֹד לְהִתְרוֹצֵץ זְמַן מָה עִם הַחֲבִילָה הַכְּבֵדָה, לְצַלְצֵל בַּפְּתָחִים. אַךְ פַּעַם כְּשֶׁדֶּלֶת נִפְתְּחָה מְעַט-מְעַט וְיָד גַּבְרִית נִשְׁלְחָה הַחוּצָה, הִנִּיחָה לְתוֹךְ יָדָהּ מַטְבֵּעַ שֶׁל עֶשֶׂר פְּרוּטוֹת וְסָגְרָה אֶת הַדֶּלֶת מֵאֲחוֹרֶיהָ בְּרַעַשׁ – חָשָׁה מֶרִי קֹר בְּבִרְכֶּיהָ וְרִפְיוֹן בְּיָדֶיהָ. הִיא נִתְבַּלְבְּלָה כָּל כָּךְ מִן הַמַּעֲשֶׂה הַבִּלְתִּי צָפוּי, עַד כִּי נִטְּלָה מִמֶּנָּהּ לְשׁוֹנָהּ וְהִיא קִבְּלָה אֶת הַמַּטְבֵּעַ שֶׁהוֹשִׁיטוּ לָהּ. בָּרְחוֹב חָזְרָה אֵלֶיהָ דַּעְתָּהּ וְהִיא הִשְׁלִיכָה אֶת הַמַּטְבֵּעַ, כְּמוֹ שֶׁמַּשְׁלִיכִים תּוֹלַעַת, שֶׁדָּבְקָה לַגּוּף.

לַיְלָה תָּמִים אַחֲרֵי הַמִּקְרֶה שָׁכְבָה עַל מִטָּתָהּ וּבָכְתָה, בָּכְתָה מָרָה, בְּלִי הֲפוּגוֹת, כְּאִלּוּ כְּבָר כָּלוּ כָּל הַקִּצִּין וְאֵין עוֹד שׁוּם תִּקְוָה. לְמָחֳרָת לֹא יָכְלָה שׁוּב לָגֶשֶׁת לְפִתְחָם שֶׁל זָרִים. הִיא הִסְתּוֹבְבָה רַק עַל פְּנֵי הָרְחוֹבוֹת בְּלֹא מַטָּרָה, בְּלֹא תִּקְוָה. הָרַגְלַיִם עַצְמָן נְשָׂאוּהָ לְמָקוֹם שֶׁנְּשָׂאוּהָ. הִיא הִשְׁתַּיְּכָה עַכְשָׁו לַמַּחֲנֶה הַגָּדוֹל שֶׁל מְחֻסְּרֵי-עֲבוֹדָה, בְּלֹא כֶּסֶף, בְּלֹא הוֹרִים, בְּלֹא יְדִידִים, בְּלֹא תִּקְווֹת, בְּלֹא אֱמוּנָה.

הַמַּחֲסוֹר הִתְחִיל הוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב בִּצְעָדִים מְהִירִים אֶל חַדְרָהּ הַקָּטָן שֶׁבַּקּוֹמָה הָרְבִיעִית. בַּשָּׁבוּעוֹת הָרִאשׁוֹנִים מָכְרָה מַה שֶּׁהִסְפִּיקָה לַחֲסֹךְ בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים שֶׁעָבְדָה בִּכְלוּב-הַבַּרְזֶל שֶׁבַּחֲנוּת-הַשְּׁמָנִים. מְעַט מְאֹד חָסְכָה, כֻּתָּנוֹת אֲחָדוֹת בִּלְבַד, כָּתְנוֹת-מֶשִׁי וְרֻדּוֹת וִירֻקּוֹת עִם מַעֲשֵׂה-רִקְמָה בְּבֵית-הֶחָזֶה וְעִם כְּתֵפִיּוֹת שֶׁל אַטְלַס. מִפַּעַם לְפַעַם הָיְתָה דּוֹפֶקֶת וְקוֹרֵאת מִבַּעַד לַחַלּוֹן לְרוֹכֵל אַחֵר, הַמַּכְרִיז עַל סְחוֹרָתוֹ בֶּחָצֵר. הַיְּהוּדִים הַלָּלוּ, קוֹדְרִים וּמֻשְׁחָרִים, מִשְׁמְשׁוּ בְּאֶצְבְּעוֹתֵיהֶם הַמְלֻכְלָכוֹת בְּכָתְנוֹת-הַנָּשִׁים שֶׁלָּהּ, בָּדְקוּ אוֹתָן אִם הֵן שְׁלֵמוֹת וְהִצִּיעוּ אֶת מְחִירֵיהֶם הַזְּעוּמִים בְּעַד הַשְּׁאֵרִיּוֹת הַדַּלּוֹת שֶׁל חֶסְכוֹנוֹתֶיהָ.

– סְמַרְטוּטִים, – אָמְרוּ וְתָחֲבוּ אֶת הַכֻּתָּנוֹת אֶל תּוֹךְ הַשַּׂק הַמְלֻכְלָךְ, – הַלְוָאי יְקַבְּלוּ בַּעֲדָם עֲשִׂירִית הַזָּהוּב רֶוַח.

הֵם הֵרִימוּ כְּבָר מֵעַצְמָם אֶת רָאשֵׁיהֶם לְמַעְלָה אֶל הַקּוֹמָה הָרְבִיעִית בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁבוּעוֹת, עַד שֶׁמִּכָּל הַכֻּתָּנוֹת לֹא נִשְׁאֲרָה עוֹד אַף אֶחָת. מֶרִי חָסְכָה, אָכְלָה רַק פַּעֲמַיִם בְּיוֹם לֶחֶם עִם דָּג מָלוּחַ. גַּם כִּבְּסָה לָהּ בְּעַצְמָהּ כָּל יוֹם אֶת הַכֻּתֹּנֶת שֶׁעַל בְּשָׂרָה. בַּגַּרְבַּיִם עָשְׂתָה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה תִּקּוּנִים, שֶׁהַמַּחַט שׁוּב לֹא מָצְאָה לָהּ בָּהֶם מָקוֹם לְהִנָּעֵץ בּוֹ. אַךְ עַד מְהֵרָה נֶעֶלְמוּ כְּבָר הַזְּהוּבִים הַסְּפוּרִים שֶׁהָיוּ לָהּ. לְאַחַר הַכֻּתָּנוֹת הִתְחִילוּ יוֹצְאִים לִמְכִירָה חֲפָצִים אֲחֵרִים, הַשְּׂמִיכָה מֵעַל מִטָּתָהּ, שִׂמְלַת-הַמֶּשִׁי הַיְחִידָה. בְּחַדְרָהּ הַקָּטָן הוֹשִׁיבָה בַּעֲלַת-הַבַּיִת שְׁתֵּי שְׁכֵנוֹת, שְׁתֵּי בַּחוּרוֹת מִזְדַּקְּנוֹת, שֶׁבָּאוּ לְחַפֵּשׂ חֲתָנִים לְעַצְמָן וְכָל הַיּוֹם כֻּלּוֹ לֹא עָסְקוּ אֶלָּא בִּרְחִיצָה וּסְרִיקָה, גֵּהוּץ חֻלְצוֹת, כְּבִיסַת גַּרְבַּיִם וְסִלְסוּל הַשְּׂעָרוֹת בִּמְהַדְּקֵי-בַּרְזֶל מְלֻבָּנִים בָּאֵשׁ. אַבְרֵכִים קַבְּצָנִיִּים עֲקֻמֵּי-חֹטֶם, הַמְחַפְּשִׂים אֵצֶל בַּחוּרוֹת שֶׁנִּזְדַּקְּנוּ אֲרֻחַת-עֶרֶב חִנָּם וְהַלְוָאָה קְטַנָּה וּמִתְחַמְּקִים כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם מִנִּשּׂוּאִין, יָשְׁבוּ כָּאן עַכְשָׁו עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה אֵצֶל הָרַוָּקוֹת וְהִבְאִישׁוּ אֶת הַחֶדֶר בַּעֲשַׁן סִיגָרִיּוֹת גְּרוּעוֹת. הֵם הָיוּ יוֹשְׁבִים לָהֶם וּפְעָמִים גַּם שׁוֹכְבִים בְּהַרְחָבָה עַל מִטָּתָהּ שֶׁל מֶרִי. לְאַחַר שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ, הָיוּ הַבַּחוּרוֹת מְרִיבוֹת בֵּינֵיהֶן עוֹד בִּדְבַר הָאַבְרֵכִים הַלָּלוּ, מְקַנְטְרוֹת זוֹ אֶת זוֹ, מְחָרְפוֹת אִשָּׁה אֶת חֲבֶרְתָּהּ וּבוֹכוֹת הַרְבֵּה, עַד שֶׁשָּׁכְבוּ לְבַסּוֹף לִישֹׁן יַחַד בְּמִטַּת-בַּרְזֶל אַחַת צָרָה.

קָשֶׁה הָיָה לָהּ מֵעַתָּה לָשֶׁבֶת בַּבָּיִת. הָרְחוֹבוֹת בִּלְבַד נִשְׁאֲרוּ עוֹד לְמֶרִי, רְחוֹבוֹת הַקַּיִץ הַמְאֻבָּקִים, שֶׁהֵם אַכְזָרִיִּים כָּל כָּךְ לָעֲיֵפִים, הָרְעֵבִים וְהַגַּלְמוּדִים. נִשְׁאֲרוּ לָהּ גַּם גַּנֵּי-הָעִיר וְהַשְּׂדֵרוֹת הַיְרֻקִּים וּשְׁטוּפֵי-הַשֶּׁמֶשׁ, הַשּׁוֹפְכִים שֶׁפַע שֶׁל אוֹר עַל נַעֲלֵיהֶם הַקְּרוּעוֹת וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם הַבְּלוּיִים שֶׁל הָעֲנִיִּים וְ“הַיּוֹרְדִים” וּמְסַפְּרִים בְּצַעֲקָנוּת וּבְלַעַג עַל הַנִּוּוּל שֶׁבְּחַיֵּי הַדַּלּוּת.

הִיא הִתְהַלְּכָה בָּרְחוֹבוֹת כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ דּוֹחֲפָהּ וּמֵאִיץ בָּהּ. הִיא הִגִּיעָה עַכְשָׁו אֶל כָּל סִמְטָה מְרֻחֶקֶת וְנִדַּחַת, שֶׁלֹּא הִכִּירָה אוֹתָהּ מֵעוֹלָם עַד כֹּה. הִיא נֶעֶצְרָה מִתְעַטֶּפֶת בָּרָעָב לִפְנֵי חֲלוֹנוֹת-רַאֲוָה מַבְרִיקִים שֶׁל בָּתֵּי-מַאֲכָל, שֶׁמִּתּוֹכָם נִשְׁקָפִים אַוָּזִים צְלוּיִים, כָּל מִינֵי מָנוֹת שֶׁל דָּגִים, כְּרִיכִים שֶׁל לֶחֶם עִם תּוֹסָפוֹת, מִינֵי-יְרָקוֹת וּפַרְפְּרָאוֹת צִבְעוֹנִיִּים וּמְגָרִים. הִיא הִתְעַכְּבָה לְיַד בָּתֵּי-הַמִּסְחָר הַגְּדוֹלִים שֶׁל שִׂמְלוֹת-נָשִׁים, וּבָהֶם בֻּבּוֹת מְקֻשָּׁטוֹת וּזְקוּפוֹת-קוֹמָה הַמְגָרוֹת בְּשִׂמְלוֹתֵיהֶן הַחֲדָשׁוֹת בְּיוֹתֵר אֶת הַנָּשִׁים הָעֲנִיּוֹת.

בַּיָּמִים וּבַעֲרָבִים עוֹד אֶפְשָׁר הָיָה לָשֵׂאת אֶת הַנְּדִידָה הַזֹּאת בָּרְחוֹבוֹת. בַּגַּנִּים נִמְצָא תָּמִיד סַפְסָל שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לָשֶׁבֶת עָלָיו וְלָתֵת מָנוֹחַ לָרַגְלַיִם הָעֲיֵפוֹת. בְּתַחֲנוֹת הָרַכֶּבֶת אֶפְשָׁר הָיָה לְקַבֵּל חִנָּם כּוֹס מַיִם כָּל פַּעַם שֶׁהַחֹם הִתְחִיל מֵצִיק בְּיוֹתֵר לַגָּרוֹן הַיָּבֵשׁ. רַע מִזֶּה הָיָה בַּלֵּילוֹת.

שְׁתֵּי הָרַוָּקוֹת הַמִּזְדַּקְּנוֹת הִתְחִילוּ לִדְחֹק אֶת מֶרִי מִיּוֹם לְיוֹם יוֹתֵר מִתּוֹךְ חַדְרָהּ. הֵן פָּתְחוּ בַּחֲפָצֶיהָ. תְּחִלָּה הוֹצִיאוּ אֶל הַפְּרוֹזְדּוֹר אֶת סַלָּהּ הָרֵיק, אַחַר-כָּךְ אֶת הַקּוֹלָבִים הָאֲחָדִים שֶׁשִּׁמְּשׁוּ קֹדֶם לְשִׂמְלוֹתֶיהָ שֶׁל מֶרִי, וְאַחַר כָּךְ אֶת הַמַּרְאָה מֵעַל הַשֻּׁלְחָן. מֶרִי שָׁתְקָה. הִיא לֹא הֵעֵזָּה לְהִתְאוֹנֵן לִפְנֵי בַּעֲלַת-הַבַּיִת. זֶה כַּמָּה חֳדָשִׁים לֹא שִׁלְּמָה שְׂכַר-דִּירָה אַף פְּרוּטָה אֶחָת. קִמְעָה קִמְעָה דָּחֲקוּ הַבַּחוּרוֹת אוֹתָהּ עַצְמָהּ מִתּוֹךְ הַחֶדֶר. הָאַבְרֵכִים שֶׁהָיוּ קֹדֶם יוֹשְׁבִים עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת בָּעֶרֶב – נִשְׁאֲרוּ עַכְשָׁו לְעִתִּים תְּכוּפוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְלִינַת לַיְלָה, וְאֶת הַפֶּתַח נָעֲלוּ בִּפְנֵי מֶרִי. כָּל דְּפִיקוֹתֶיהָ הַמְרֻבּוֹת עַל הַדֶּלֶת הָיוּ לַשָּׁוְא. רַק לְחִישׁוֹת חֲשָׁאִיּוֹת הִגִּיעוּ לְאָזְנֶיהָ מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת.

נִשְׁאַר לְפָנֶיהָ הָרְחוֹב, רְחוֹבוֹת הַכְּרָךְ הַלֵּילִיִּים הַשּׁוֹמְמִים, שֶׁהַכֹּל בָּהֶם סָגוּר וּמְסֻגָּר בִּפְנֵי גַּלְמוּדִים וְחַסְרֵי-בַּיִת, הַגַּנִּים, אוּלַמֵּי-הַהַמְתָּנָה בַּתַּחֲנוֹת, שַׁעֲרֵי-הַבָּתִּים וְאַף בָּתֵּי-הַקְּבָרוֹת.

בִּשְׁעוֹת הַלַּיְלָה הַמֻּקְדָּמוֹת בִּקְּשָׁה מֶרִי לִמְצֹא מְנוּחָה עַל גַּבֵּי הַסַּפְסָלִים בַּשְּׂדֵרוֹת, עַל מִפְתָּנִים שֶׁל כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי-עֵסֶק מְהֻדָּרִים. עֲדַיִן לֹא יָדְעָה אֶת סִדְרֵי חֻקָּיו שֶׁל הַלַּיְלָה, וּכְשֶׁעָיְפוּ רַגְלֶיהָ מֵרֹב הִתְהַלֵּךְ וּמִשׁוּט בָּרְחוֹבוֹת, יָשְׁבָה לָנוּחַ עַל סַפְסָל אוֹ עַל מִפְתָּן. אֲבָל גֵּרְשׁוּ אוֹתָהּ מִשָּׁם. מִיָּד נִתְקָרְבוּ אֵלֶיהָ שִׁכּוֹרִים, בַּחוּרֵי-רְחוֹב הִתְיַשְּׁבוּ עַל יָדָהּ, חִבְּקוּ אוֹתָהּ, דָּרְשׁוּ סִיגָרִיּוֹת וְהִצִּיעוּ לָהּ לְהַכְנִיסָהּ תַּחַת חָסוּתָם, וְהָיָה מִי שֶׁבִּקֵּשׁ לִהְיוֹת לְחָתָן שֶׁלָּהּ. הִיא בָּרְחָה וּבִקְּשָׁה לָהּ סַפְסָל שֶׁנָּשִׁים יוֹשְׁבוֹת עָלָיו. אַךְ יוֹתֵר מִן הַגְּבָרִים הֵצִיקוּ לָהּ הַנָּשִׁים וּמְשָׁכוּהָ שֶׁתֵּלֵךְ אִתָּן. וּמִן הַמִּפְתָּנִים גֵּרְשׁוּ אוֹתָהּ הַשּׁוֹטְרִים.

הִיא הִכִּירָה מִיָּד, שֶׁהַצָּלָתָהּ הַיְחִידָה הִיא בַּהֲלִיכָה. מִשֶּׁהִתְחִילָה מְהַלֶּכֶת שׁוּב לֹא הָיְתָה לְשׁוּם אָדָם שְׁלִיטָה עָלֶיהָ. וּמִשּׁוּם כָּךְ שׁוֹטְטָה וְנָדְדָה. הִיא עָבְרָה אֶת הָעִיר לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ. הִיא נָשְׂאָה עֵינֶיהָ אֶל חַלּוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל בָּתֵּי-עֲשִׁירִים, הַמְכֻסִּים וִילָאוֹת וְרֻדִּים וְהַמְסַפְּרִים עַל אַהֲבָה וָאֹשֶׁר. הִיא יָצְאָה אֶל גְּשָׁרִים, שֶׁמֵּהֶם מְרַמְּזִים אוֹרוֹת אֲדֻמִּים וִירֻקִּים שֶׁל סְפִינוֹת עוֹגְנוֹת. הִיא הִסְתַּכְּלָה בְּכָל בֻּבּוֹת-הַשַּׁעֲוָה שֶׁבְּחַלּוֹנוֹת-הָרַאֲוָה, הִתְבּוֹנְנָה בְּכָל מַצְבוֹת-הַזִּכָּרוֹן וְהַפְּסָלִים, הִבִּיטָה אַחֲרֵי כָּל פּוֹעֲלֵי-הַלַּיְלָה הָעוֹבְדִים בְּתִקּוּנִי הַכְּבִישִׁים וּבַבִּיּוּב וְאַחֲרֵי כָּל הָעֶגְלוֹנִים בַּעֲלֵי עֶגְלוֹת-הָאַשְׁפָּה. שׁוֹמְרֵי-לַיְלָה וְשׁוֹטְרִים הִשְׁגִּיחוּ עָלֶיהָ בְּעַיִן פְּקוּחָה, נֶהָגִים קָרְאוּ לָהּ שֶׁתָּבוֹא אֲלֵיהֶם לִמְכוֹנִיּוֹת-הַטֶּכְּסִי. אֲבָל אִישׁ לֹא פָּגַע בָּהּ לָרָעָה. אַךְ מִשֶּׁנֶּעֶצְרָה לְרֶגַע, מִיָּד נִטְפְּלוּ אֵלֶיהָ בְּרִיּוֹת-הַלָּיְלָה.

מִלְחָמָה קָשָׁה, מָרָה הִתְחִילָה בֵּין מֶרִי וּבֵין הָרְחוֹב, כְּמִלְחָמָה זוּ שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חַיּוֹת, שֶׁכָּל אַחַת אֵינָהּ מִתְכַּוֶּנֶת אֶלָּא לְהוֹגִיעַ אֶת חֲבֶרְתָּהּ. בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן הָיְתָה יָדָהּ עַל הָעֶלְיוֹנָה. בְּעַקְשָׁנוּת קָשָׁה נִלְחֲמָה אֶת מִלְחַמְתָּהּ בְּאוֹיְבָהּ הָרְחוֹב. שָׁעוֹת עַל שָׁעוֹת נָדְדָה, עַד שֶׁהִתְחִילָה הַתְּנוּעָה, שְׁעָרִים נִפְתְּחוּ, אוּלַמֵּי-הַמְתָּנָה בַּתַּחֲנוֹת פָּתְחוּ אֶת דַּלְתוֹתֵיהֶם לִרְוָחָה.

בַּלַּיְלָה הַשֵּׁנִי הִתְחִיל הָרְחוֹב מִתְגַּבֵּר. מֵרֹב נְדִידָה וְרָעָב עָיְפוּ רַגְלֶיהָ. הִיא נֶאֶלָצָה תְּכוּפוֹת לָשֶׁבֶת וְלָנוּחַ. בַּחוּרֵי-הָרְחוֹב נִטְפְּלוּ אֵלֶיהָ בְּיֶתֶר חֻצְפָּה, גֵרְדוּ אֶת לְחָיֶיהָ בְּסַנְטְרֵיהֶם הַדּוֹקְרָנִיִּים, הִקִּיפוּ אוֹתָהּ בְּעִגּוּל, כְּמוֹ שֶׁמַּקִּיפִים הַכְּלָבִים כֶּלֶב זָר תּוֹעֶה. יוֹתֵר מִקֹּדֶם הִתְחִילָה מִתְהַלֶּכֶת עַכְשָׁו בְּצִדֵּי הַגְּשָׁרִים, מַשְׁקִיפָה לְמַטָּה אֶל תּוֹךְ הַוִּיסְלָה, הַמִּשְׁתַּפֶּכֶת רְחָבָה וּפְתוּחָה כָּל כָּךְ, מוּכָנָה לְקַבֵּל אֶת כָּל אֵלֶּה הָרוֹצִים לִנְפֹּל אֶל תּוֹךְ גַּלֶּיהָ. מַעֲקוֹת הַבַּרְזֶל מָשְׁכוּ אוֹתָהּ אֲלֵיהֶם כִּבְחַבְלֵי-קֶסֶם. אַךְ מִשֶּׁנָּגְעוּ יָדֶיהָ בָּעַמּוּדִים הַקָּרִים וְעֵינֶיהָ הֻשְׁפְּלוּ אֶל הַמַּיִם, מִיַּד הִסְתַּחְרֵר רֹאשָׁה מִן הַגֹּבַהּ וּמִן הַקְּרִירוּת וּפַחַד גָּדוֹל תָּקַף אוֹתָהּ. בִּצְעָדִים מְהִירִים הִתְרַחֲקָה מֵעַל הַגֶּשֶׁר, בָּרְחָה, חָשָׁה בְּקִרְבָּהּ כֹּחוֹת חֲדָשִׁים.

בַּלַּיְלָה הַשְּׁלִישִׁי עֲזָבוּהָ כֹּחוֹתֶיהָ, קִפָּאוֹן יָרַד עָלֶיהָ. לֹא עוֹד נִרְתְּעָה וְהִתְרַחֲקָה כְּשֶׁהִשְׁעִין בָּחוּר-רְחוֹב אֶת רֹאשׁוֹ אֵלֶיהָ, לֹא עוֹד בָּרְחָה כְּשֶׁדִּבְּרוּ אֵלֶיהָ שִׁכּוֹרִים דִּבּוּרֵי-גַּסּוּת.

עַתָּה רָאֲתָה, כִּי שׁוּב לֹא תִּתְחַמֵּק וְלֹא תִּנָּצֵל מִן הָרְחוֹב. הִיא בִּקְּשָׁה רַק לָנוּחַ, לְנַמְנֵם מְעַט, לֶאֱכֹל, לִסְתֹּם בַּלֶּחֶם אֶת הַכְּאֵב הַמְצַעֵק מִתּוֹךְ כָּל קְרָבֶיהָ.

הִיא יָצְאָה אֶל סִמְטָה וְנִשְׁעֲנָה אֶל קִיר-בַּיִת בְּקֶרֶן-זָוִית, כְּשֵׁם שֶׁעוֹשׂוֹת נְשֵׁי-הַלַּיְלָה שֶׁרָאֲתָה אוֹתָן. עָבַר גֶּבֶר. הוּא הִסְתַּכֵּל בָּהּ, הִיא הִבִּיטָה אַחֲרָיו. הוּא לֹא נִגַּשׁ.

לִבָּהּ דָּפַק מַהֵר מַהֵר, מִפַּחַד וּמִכַּעַס כְּאֶחָד. מִצַּד אֶחָד יָרְאָה שֶׁמָּא יִגַּשׁ הַגֶּבֶר, וּמִצַּד אַחֵר הִרְגִּישָׁה עֶלְבּוֹן, כְּכָל אִשָּׁה שֶׁפּוֹסְחִים וְעוֹבְרִים עָלֶיהָ.

עָבַר גֶּבֶר שֵׁנִי. הוּא שָׁאַל אוֹתָהּ הֵיכָן הִיא גָּרָה. הִיא אָמְרָה לוֹ, שֶׁאֵין לָהּ דִּירָה. הוּא נָתַן לָהּ סִיגָרִיָּה לְעַשֵּׁן. הִיא הֶאֱחִיזָה בָּהּ אֶת הָאֵשׁ בְּאִי-זְרִיזוּת יְתֵרָה, הִתְחַנְּקָה בֶּעָשָׁן. הַגֶּבֶר לָעַג לָהּ וְהָלַךְ לוֹ.

– זוֹ לָךְ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה? – שָׁאַל, – הָיִיתִי לוֹקֵחַ אוֹתָךְ עִמִּי, אִלּוּ הָיָה לִי לְהֵיכָן. חֲבָל…

לִפְנוֹת בֹּקֶר עָבַר בַּר-נַשׁ חִוֵר בִּמְעִיל צְבָאִי קָצָר וְחוֹתָלוֹת עַל רַגְלָיו. לְפִי הַבְּגָדִים נִכָּר הָיָה שֶׁיָּצָא מִן הַצָּבָא לִפְנֵי זְמָן מוּעָט, אַךְ לְפִי מַרְאֵה פָּנָיו כְּבָר הָיָה כְּבֶן אַרְבָּעִים. הוּא הִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב-הֵיטֵב בַּנַּעֲרָה וְהֶחֱזִיק בְּיָדָהּ.

מֶרִי הִרְגִּישָׁה רַעַד בְּבִרְכֶּיהָ. בְּיָדוֹ שֶׁל הַגֶּבֶר הָיָה כֹּחַ, אַךְ גַּם קַשְׁיּוּת, אַכְזָרִיּוּת.

– נֵלֵךְ לִטְעֹם – אָמַר, – לֹא הַרְחֵק מִכָּאן יֵשׁ מִסְבָּאָה, שֶׁהִיא פְּתוּחָה כָּל הַלַּיְלָה.

לְמִשְׁמַע הַמִּלָּה “לִטְעֹם” עָלָה רֻקָּהּ בְּפִיהָ. הִיא הָלְכָה נִכְנַעַת וְצַיְתָּנִית, מְנֻצַּחַת עַל-יְדֵי הָרְחוֹב. וּכְשֶׁהִגִּיעָה כְּבָר אֶל הַדֶּלֶת וְהִרְגִּישָׁה אֶת רֵיחַ הַמַּאֲכָל, – עָקְרָה פִּתְאֹם רַגְלֶיהָ מִן הַמָּקוֹם וְהִתְחִילָה בּוֹרַחַת מַהֵר, כְּאִלּוּ כְּלָבִים מְרַדְּפִים אוֹתָהּ.

הַגֶּבֶר לֹא רָדַף אַחֲרֶיהָ. יָרַק לוֹ וְנִסְתַּלֵּק. אַךְ מֶרִי רָצָה וְרָצָה. כֹּחוֹת זָרִים נִשְׁתַּלְּטוּ עָלֶיהָ.

מִשֶּׁהִרְגִּישָׁה שֶׁלִּבָּהּ מְבַקֵּשׁ לִקְפֹּץ מִתּוֹךְ חֲלַל-הֶחָזֶה, צָנְחָה וְיָשְׁבָה עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע, אַף לֹא עַל סַף שֶׁל בַּיִת, אֶלָּא עַל הַקַּרְקַע מַמָּשׁ. הִיא הִבִּיטָה בְּעֵינַיִם בּוֹהוֹת, אִם אֵין הַגֶּבֶר הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ. שׁוּם אִישׁ לֹא הָלַךְ. כָּל הַמַּשָּׂא שֶׁל חַיֶּיהָ חַסְרֵי-הַתַּכְלִית הֵעִיק בְּכֹבֶד שֶׁל אֶבֶן עַל כְּתֵפֶיהָ הָרוֹעֲדוֹת. וְהַיּוֹם, יוֹם חָדָשׁ וְנוֹלָד זֶה עַתָּה, בָּקַע וְהוֹפִיעַ מֵאֲחוֹרֵי חוֹמָה גְּבוֹהָה וְהִתְקָרֵב לְאִטּוֹ אֶל הַנַּעֲרָה הַגַּלְמוּדָה בַּכְּרָךְ הַגָּדוֹל הַמְנַמְנֵם.

מֶרִי הִבִּיטָה אֵלָיו בְּעֵינַיִם קָמוֹת. הוּא לֹא בִּשֵּׂר טוֹבוֹת בִּשְׁבִילָהּ.

פֹּה וָשָׁם חָרַק צְרוּדוֹת שַׁעַר שֶׁנִּפְתַּח. שְׁעוֹנֵי-הָעִיר צִלְצְלוּ וְהִשְׁמִיעוּ לְאַט וּבַחֲגִיגִיּוּת אֶת הַשָּׁעוֹת.

אֵצֶל הָרַבִּי ר' יְחֶזְקֵאל מִקּוֹזְמִיר הֶחֱשִׁיבוּ מְאֹד אֶת הַשִּׂמְחָה.

הָרַבִּי ר' יְחֶזְקֵאל הָיָה יְהוּדִי גְּבַרְתָּן, מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבוֹהַּ וְרָחָב מִכָּל חֲסִידָיו. בְּכָל חַג וּמוֹעֵד הָיָה בֵּית-הַמִּדְרָשׁ בֶּחָצֵר הַקּוֹזְמִירִית מָלֵא וְגָדוּשׁ, וּמֵעַל לְכָל קְהַל הַחֲסִידִים נִרְאָה רֹאשׁוֹ שֶׁל הָרַבִּי, מְעֻטָּף בְּטַלִּית וּמְעֻטָּר בָּעֲטָרָה הָרְקוּמָה כֶּסֶף. נִדְמֶה הָיָה כִּי רֹאשׁוֹ שֶׁל הָרַבִּי נִשָּׂא כַּעֲטֶרֶת-כֶּסֶף מֵעַל לְרֹאשׁ כָּל הַקָּהָל.

מֵחֲפָצָיו שֶׁל ר' יְחֶזְקֵאל לֹא נִשְׁתַּיְּרוּ עַד הַיּוֹם אֶלָּא שְׁנֵי חֲפָצִים בִּלְבָד: מַקֵּל שֶׁל עֶצֶם וּגְלִימָה לְבָנָה שֶׁל אַטְלַס, שֶׁאֵינָהּ נִרְכֶּסֶת בְּכַפְתּוֹרִים, אֶלָּא בִּשְׁנֵי קְרָסִים שֶׁל כֶּסֶף. רֹאשׁוֹ שֶׁל הַמַּקֵּל גָּבוֹהַּ כָּל כָּךְ, שֶׁאֵין שׁוּם אָדָם יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לַהֲלִיכָה. אֶת גְּלִימַת הָאַטְלַס הַלְּבָנָה לוֹבֵשׁ נֶכְדּוֹ שֶׁל ר' יְחֶזְקֵאל, אַף הוּא רַבָּן שֶׁל חֲסִידִים, בְּכָל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה לִפְנֵי תְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר. אֲבָל כַּנְפוֹת הַגְּלִימָה נִסְרָחוֹת הַרְבֵּה עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע, וְהַחֲסִידִים פּוֹרְשִׂים שַׁחַת עַל הָרִצְפָּה, כְּדֵי שֶׁגְּלִימַת אָבִיו-זְקֵנוֹ לֹא תִּשְׂתָּרֵךְ עַל גַּבִּי הָאֲדָמָה.

בֶּחָצֵר הַקּוֹזְמִירִית הֶחֱשִׁיבוּ גַּם אֶת הָאֲכִילָה.

– הָאֲכִילָה – הָיָה ר' יְחֶזְקֵאל אוֹמֵר – עִנְיָן נִכְבָּד הוּא, לָאו כָּל אָדָם מֵבִין אֶת סוֹד הָאֲכִילָה.

לָצוּם לֹא הָיוּ נוֹהֲגִים בֶּחָצֵר הַקּוֹזְמִירִית אֶלָּא בְּיוֹם-כִּפּוּר בִּלְבָד. אֲפִלּוּ בְּתִשְׁעָה-בְּאָב הָיוּ טוֹעֲמִים מַשֶּׁהוּ. אִם רָאָה פַּעַם חָסִיד שׁוֹטֶה חֲלוֹם רַע וְרָצָה דַּוְקָא לָצוּם, הָיָה אָנוּס לַעֲבֹר אֶת הַוִּיסְלָה אֶל חוֹפָהּ הָאַחֵר שֶׁל קוֹזְמִיר.

בַּחֲצֵרוֹ שֶׁל הָרַבִּי הָיוּ רַק מְרַקְדִים, עוֹרְכִים סְעֻדּוֹת, שׁוֹתִים תְּמָד וְשָׁרִים. הַכֹּל הָיוּ שָׁרִים, הָרַבִּי בְּעַצְמוֹ, בָּנָיו שֶׁל הָרַבִּי, הַחֲסִידִים. הָרַבִּי הָיָה אוֹמֵר:

– לֹא הַלִּמּוּד עִקָּר, אֶלָּא נִגּוּנוֹ שֶׁל לִמּוּד, לֹא הַתְּפִלָּה עִקָּר, אֶלָּא קוֹל הַתְּפִלָּה…

וְהִנֵּה אֵרַע בְּאַחַד הַיָּמִים, וּלְקוֹזְמִיר בָּא לְשַׁבָּת-תְּשׁוּבָה הָרַבִּי ר' נַפְתָּלִי’טְשִׁי מֵאַפְּטָא, גְּדָל הַמִּתְנַגְּדִים שֶׁל ר' יְחֶזְקֵאל.

הָרַבִּי ר' נַפְתָּלִי’טְשִׁי מֵאַפְּטָא הָיָה הִפּוּכוֹ הַגָּמוּר שֶׁל הַקּוֹזְמִירִי. הוּא הָיָה יְהוּדִי חָלוּשׁ, קָטָן וְרָזֶה, כֻּלּוֹ עוֹר וַעֲצָמוֹת. הָיָה מִתְעַנֶּה מֵעֶרֶב-שַׁבָּת לְעֶרֶב-שַׁבָּת, וְרַק עִם עֲרֹב הַיּוֹם הָיָה טוֹעֵם מַשֶּׁהוּ, וְלֹא הָיָה אוֹכַל אֶלָּא מְעַט מְרַק-בָּשָׂר עִם הַרְבֵּה מֶלַח. וְרַק בְּשַׁבָּת בִּלְבַד הָיָה אוֹכַל “בָּשָׂר וְדָגִים” – עַיִן אַחַת שֶׁל דָּג וְחוּט אֶחָד שֶׁל בָּשָׂר. וּכְשֶׁאָכַל, הָיוּ רוֹאִים מִבַּעַד לְעוֹר צַוָּארוֹ הַדַּק כָּל בְּלִיעָה שֶׁבָּלַע. הָרַבִּי ר' נַפְתָּלִי’טְשִׁי לֹא הָיָה יָשֵׁן יוֹתֵר מִשְּׁתֵּי שָׁעוֹת בְּמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה. כָּל שְׁאָר הַזְּמַן הָיָה יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בְּתוֹרָה. וְלִמּוּדוֹ בְּלֹא נִגּוּן וּבְלֹא זֶמֶר, אֶלָּא נְהִימָה קַלָּה, מִלְמוּל כָּלְשֶׁהוּ. בְּיָדוֹ הָאַחַת הָיָה מַחֲזִיק נֵר שֶׁל חֵלֶב, שֶׁהָיָה מַרְעִיד בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו וּמַטִּיף אֶת הַחֵלֶב עַל גַּבֵּי הַדַּפִּים; וּבְיָדוֹ הָאַחֶרֶת הָיָה מְהַפֵּךְ אֶת הַדַּפִּים הַצְּהֻבִּים שֶׁל סִפְרֵי-הַמּוּסָר. מֵעֵינָיו שֶׁעָשְׁשׁוּ מִבְּכִי הָיוּ זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת עַל לְחָיָיו הַצְּנוּמוֹת כְּעֵין הַקְּלָף וּמִתְגַּלְגְּלוֹת וְנוֹפְלוֹת עַל הֶעָלִים הַבָּלִים, שֶׁנָּדַף מֵהֶם רֵיחַ שֶׁל חֵלֶב, טַבַּק-רִיחָה, דְּמָעוֹת, שְׂעָרוֹת וָעָשׁ.

הוּא לָמַד אֶלֶף פְּעָמִים וְאַחַת: “חֲמִשָּׁה מִינֵי אֵשׁ יֵשׁ בְּגֵיהִנּוֹם, יֵשׁ אֵשׁ אוֹכֶלֶת וְשׁוֹתָה, וְיֵשׁ אֵשׁ שׁוֹתָה וְאֵינָהּ אוֹכֶלֶת, וְיֵשׁ אֵשׁ אוֹכֶלֶת וְאֵינָהּ שׁוֹתָה, וְיֵשׁ אֵשׁ אֵינָהּ אוֹכֶלֶת וְאֵינָהּ שׁוֹתָה, וְיֵשׁ אֵשׁ אוֹכֶלֶת אֵשׁ. יֵשׁ בָּהּ גֶּחָלִים כְּהָרִים, וְיֵשׁ בָּהּ גֶּחָלִים כְּיָם-הַמֶּלַח וְיֵשׁ בָּהּ גֶּחָלִים כַּאֲבָנִים גְּדוֹלוֹת. יֵשׁ בָּהּ נְהָרוֹת שֶׁל זֶפֶת וְשֶׁל גָּפְרִית, מוֹשְׁכִין וְרוֹתְחִין רְתָחִים-רְתָחִים… גְּזַר דִּינוֹ שֶׁל רָשָׁע – מַלְאֲכֵי חַבָּלָה דּוֹחֲפִים אוֹתוֹ עַל פָּנָיו וַאֲחֵרִים מְקַבְּלִים אוֹתוֹ מֵהֶם וְדוֹחֲפִים אוֹתוֹ לִפְנֵי אוּר שֶׁל גֵּיהִנֹּם, וּפוֹעֶרֶת פִּיהָ וּבוֹלַעְתּוֹ”…

הוּא פָּרַשׁ לְגַמְרֵי מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, הָרַבִּי ר' נַפְתָּלִי’טְשִׁי, אַף אֶת אִשְׁתּוֹ לֹא יָדַע וּפָרַשׁ גַּם מִמֶּנָּהּ. אַךְ מַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים הָיוּ מְעַנִּים אוֹתוֹ וְלֹא נָתְנוּ לוֹ מָנוֹחַ, בְּיִחוּד בַּלֵּילוֹת.

כָּל לַיְלָה, כְּשֶׁהָיָה יוֹשֵׁב אֶל הַסֵּפֶר, מִיַּד הָיוּ מַקִּיפִים אוֹתוֹ כִּתִּין שֶׁל כָּל מִינֵי יְצוּרִים בִּדְמוּת נָשִׁים. הוּא עָצַם אֶת עֵינָיו, אַךְ כָּל כַּמָּה שֶׁהָיָה עוֹצֵם וּמְכַוֵּץ אוֹתָן יוֹתֵר – כֵּן הָיָה הַדְּמוּיוֹת מִתְגַּלּוֹת יוֹתֵר לְפָנָיו. הֵן הָיוּ פּוֹרְעוֹת שַׂעֲרוֹתֵיהֶן, שָׁרוֹת בְּקוֹלוֹת עֲרֵבִים, מְרַקְּדוֹת רִקּוּדִים שֶׁל חֲצִיפוּת, הָיוּ תּוֹפְסוֹת וְחוֹבְקוֹת אוֹתוֹ בִּזְרוֹעוֹתֵיהֶן הַחוֹמְדוֹת, מְלַטְּפוֹת אֶת זְקַנְקָנוֹ הַדָּלִיל וּמְסַלְסְלוֹת אֶת פֵּאוֹתָיו הַקָּשׁוֹת וְהַיְשָׁרוֹת.

הוּא בָּרַח מִפְּנֵיהֶן אֶל הַמִּקְוֶה הַשָּׁרוּי בַּחֲשֵׁכָה, בְּפִנַּת הֶחָצֵר. הוּא מִהֵר וְיָרַד בַּמַּדְרֵגוֹת הַצָּרוֹת וְהַחֲלַקְלַקּוֹת וּבִמְסִירוּת-נֶפֶשׁ גְּדוֹלָה הִטְבִּיל אֶת גּוּפוֹ הַקָּטָן בַּמַּיִם הַקָּרִים וְהַשְּׁחוֹרִים. אַךְ בִּמְקוֹם לִנְפֹּל לַמַּיִם הַצּוֹנְנִים נָפַל רֹאשׁוֹ הַלּוֹהֵט אֶל תּוֹךְ כְּלֵי-מִטָּה חַמִּים, לְתוֹךְ כְּסָתוֹת שֶׁל פְּלוּמָה רַכָּה, עַל כָּרִים שֶׁל מֶשִׁי.

אִשָּׁה חַמְדָּנִית, מְעֻרְטֶלֶת כֻּלָּהּ, חִבְּקָה וְלָפְתָה אוֹתוֹ בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ הָרַכּוֹת. – וְהוּא הִתְעַנָּה עוֹד יוֹתֵר, אַף עִם עֲרֹב הַיּוֹם חָדַל מִלִּטְעֹם מַשֶּׁהוּ, עֵינָיו נָמַקּוּ מִדְּמָעוֹת, אַךְ אוֹתוֹ מְנֻוָּל, הַשָּׂטָן, בָּא וְלִגְלֵג עָלָיו:

– שׁוֹטֶה, – אָמַר לוֹ – פָּרַשְׁתָּ מֵאִשְׁתְּךָ הַכְּשֵׁרָה, כְּדֵי לְהִתְמַסֵּר לְמַזְמוּטֵי-חֵטְא עִם שֵׁדוֹת וּפְרוּצוֹת, עָזַבְתָּ אֶת יְצוּעֲךָ הַפָּשׁוּט הַמֻּצָּע קַשׁ וְנוֹצוֹת, כְּדֵי לְהִתְעַלֵּס עַל גַּבֵּי מֶשִׁי וּפְלוּמָה…

הָרַבִּי ר' נַפְתָּלִי’טְשִׁי הִרְבָּה כָּל כָּךְ לִבְכּוֹת, שֶׁמְּקוֹר דִּמְעוֹתָיו הִתְחִיל יָבֵשׁ. הוּא בִּקֵּשׁ לְהִתְעַוֵּר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוֹסִיף עוֹד לִרְאוֹת. אַךְ הַיֵּצֶר הָרַע שׁוּב לָעַג לוֹ:

– שׁוֹטֶה, – אָמַר לוֹ – מְבַקֵּשׁ אַתָּה לְהִפָּטֵר מֵעֵינֵי בָּשָׂר-וָדָם שֶׁלְּךָ, כְּדֵי שֶׁתִּרְאֶה אַחַר כָּךְ בְּעֵינֵי-דִמְיוֹנְךָ כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה פִּי אֶלֶף…

נִמְלַךְ בְּדַעְתּוֹ הָרַבִּי ר' נַפְתָּלִי’טְשִׁי, וְקָם וְהָלַךְ לְקוֹזְמִיר.

– אִם הַצּוֹמוֹת וְהַסִּגּוּפִים אֵינָם מוֹעִילִים – הִרְהֵר בְּלִבּוֹ – אֶפְשָׁר שֶׁר' יְחֶזְקֵאל צוֹדֵק.

וְהוּא לָקַח צְרוֹר עַל שִׁכְמוֹ, טַלִּית וּתְפִלִּין תַּחַת זְרוֹעוֹ, וְיָצָא לְקוֹזְמִיר לַשַּׁבָּת-תְּשׁוּבָה.

כְּשֶׁנּוֹדַע בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ בְּקוֹזְמִיר, שֶׁמִּתְנַגְּדוֹ שֶׁל הָרַבִּי, הָרַבִּי ר' נַפְתָּלִי’טְשִׁי, בָּא לְשַׁבָּת אֶל הָרַבִּי ר' יְחֶזְקֵאל, הָיְתָה הַשִּׂמְחָה גְּדוֹלָה. ר' מוֹטְיֶה-גָּדוֹל, הַמְשַׁמֵּשׁ, הֶחֱלִיק לוֹ אֶת זְקָנוֹ בְּגַדְלוּת.

– הֵם יִהְיוּ כֻּלָּם אֲנוּסִים לָבוֹא לְכָאן, – אָמַר אֶל הַחֲסִידִים, – עוֹד נִזְכֶּה לְכָךְ.

לְקוֹזְמִיר הִגִּיעַ הָרַבִּי ר' נַפְתָּלִי’טְשִׁי בְּיוֹם שִׁשִּׁי, וּבִקֵּשׁ לְהִכָּנֵס מִיָּד אֶל הָרַבִּי, אַךְ הַקּוֹזְמִירִי לֹא קִבְּלוֹ מִיָּד. מוּטָב הָיָה לוֹ אוֹתָהּ שָׁעָה לָלֶכֶת אֶל הַמֶּרְחָץ. בְּבֵית-הַמֶּרְחָץ שָׁהָה זְמָן מְרֻבֶּה. הוּא עָלָה עַל הָאִצְטַבָּה הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר וְצָעַק שֶׁיִּשְׁפְּכוּ עוֹד וְעוֹד קִיתוֹנוֹת שֶׁל מַיִם עַל גַּבֵּי הָאֲבָנִים. כָּל הַחֲסִידִים מִהֲרוּ וְיָרְדוּ מִן הָאִצְטַבָּאוֹת, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָשֵׂאת אֶת הַחֹם, אַךְ הָרַבִּי לָעַג לָהֶם.

– שׁוֹטִים, – אָמַר – וּמַה תַּעֲשׂוּ בַּגֵּיהִנּוֹם?…

לְאַחַר הַמֶּרְחָץ נִכְנַס אֶל חֶדְרוֹ, שָׁכַב לִישֹׁן עַל גַּבֵּי הַסֵּפָּה הַמְרֻפֶּדֶת עוֹר וְלֹא הִזְכִּיר אַף מִלָּה אַחַת בָּעִנְיַן הָרַבִּי ר' נַפְתָּלִי’טְשִׁי. וְרַק לְאַחַר הַשֵּׁנָה צִוָּה לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת הַדָּגִים שֶׁל שַׁבָּת לִטְעֹם מֵהֶם, וְנִזְכַּר בּוֹ, בְּרַבִּי ר' נַפְתָּלִי’טְשִׁי.

– מוֹטְיֶה, – אָמַר אֶל הַמְשַׁמֵּשׁ – הַגֵּשׁ אֶת הַמַּאֲכָלִים, וְאַגַּב הַכְנֵס גַּם אֶת ר' נַפְתָּלִי’טְשִׁי…

מִנְהָג הָיָה לוֹ, לְרַבִּי ר' יְחֶזְקֵאל, לִטְעֹם בְּעֶרֶב שַׁבָּת מִן הַדָּגִים שֶׁל שַׁבָּת. הוּא הָיָה אוֹמֵר:

– “וְטוֹעֲמֶיהָ חַיִּים זָכוּ” – מִי שֶׁטּוֹעֵם זוֹכֶה לְחַיִּים.

הוּא הָיָה נוֹהֵג לְהַשְׁחִיז בְּעַצְמוֹ אֶת סַכִּין-“הַמּוֹצִיא” הַגָּדוֹל שֶׁנִּצָּבוֹ עָשׂוּי צֶדֶף, וְלַחְתֹּךְ בְּעַצְמוֹ אֶת הַבְּצָלִים לִכְבוֹד שַׁבָּת.

כְּשֶׁנִּכְנַס הָרַבִּי ר' נַפְתָּלִי’טְשִׁי, קִבֵּל הָרַבִּי אֶת פָּנָיו בְּשִׂמְחָה.

– בָּרוּךְ הַבָּא! – אָמַר לוֹ, וּבְקוֹל רָם כָּל כָּךְ, שֶׁהָרַבִּי ר' נַפְתָּלִי’טְשִׁי נִרְעַד.

וּמִיָּד לְאַחַר מִכֵּן הוֹשִׁיט לוֹ יָד, וְר' נַפְתָּלִי’טְשִׁי הִתְכַּוֵּץ כֻּלּוֹ מִכְּאֵב.

– מַה תֹּאמַר טוֹבוֹת, ר' נַפְתָּלִי’טְשִׁי? – שָׁאַל ר' יְחֶזְקֵאל בְּסֵבֶר פָּנִים שְׂמֵחוֹת.

– בָּאתִי לִשְׁאֹל עֵצָה אֵיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, – הֵשִׁיב ר' נַפְתָּלִי’טְשִׁי בִּרְעָדָה.

– לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה? – אָמַר ר' יְחֶזְקֵאל בְּשִׂמְחָה – קַח כּוֹס יַ“שׁ. תְּשׁוּבָה – פֵּרוּשׁוֹ לָשׁוּב, וּכְשֶׁיְּהוּדִי שׁוֹתֶה כּוֹס יַ”שׁ וּמֵשִׁיב נַפְשׁוֹ הֲרֵי הוּא עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה. וּכְשֶׁהוּא חוֹזֵר וְשׁוֹתֶה עוֹד כּוֹס, הֲרֵיהוּ חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה…

וּמִיָּד מָזַג שְׁנֵי גְּבִיעֵי-כֶּסֶף יַיִן-שָׂרָף שֶׁצָּפוּ בּוֹ מִינֵי בְּשָׂמִים, עֲלֵי-דַּפְנָא וּפִלְפְּלִין.

– לְחַיִּים, הָבָה וְנַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה יַחְדָּו, ר' נַפְתָּלִי’טְשִׁי.

ר' יְחֶזְקֵאל שָׁתָה אֶת הַיַּ"ש בְּבַת-אַחַת. ר' נַפְתָּלִי’טְשִׁי הִתְחִיל מִשְׁתָּעֵל מִן הָרֵיחַ בִּלְבַד, אַךְ ר' יְחֶזְקֵאל לֹא נָתַן לוֹ לְסַלֵּק אֶת הַגָּבִיעַ.

– ר' נַפְתָּלִי’טְשִׁי, עוֹד נִצְטָרֵךְ לְלַמֵּד אוֹתְךָ אֶת סוֹד הָאֲכִילָה… קַח חֲתִיכַת דָּג.

וְהוּא הִגִּישׁ לוֹ רֹאשׁ-שִׁבּוּטָה גָּדוֹל וּמְפֻלְפָּל הֵיטֵב-הֵיטֵב.

– זֶהוּ מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁל הָרַבָּנִית עַצְמָהּ, – אָמַר בְּחִיּוּךְ – בְּרִיָּה גְּדוֹלָה הִיא, הָרַבָּנִית, וְהַדָּגִים שֶׁלָּהּ יֵשׁ בָּהֶם אֶחָד מִשִּׁשִּׁים מִטַּעְמוֹ שֶׁל לִוְיָתָן…

לְר' נַפְתָּלִי’טְשִׁי עָמְדָה לוֹ חֲתִיכַת הַדָּג הָרִאשׁוֹנָה תְּקוּעָה בִּגְרוֹנוֹ, אַךְ ר' יְחֶזְקֵאל לֹא הִנִּיחַ לוֹ לָשֶׁבֶת בְּאֶפֶס מַעֲשֶׂה.

– קָשֶׁה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, ר' נַפְתָּלִי’טְשִׁי, אַךְ חַיָּבִים לַעֲשׂוֹת.

אַחַר-כָּךְ הִכְנִיס אוֹתוֹ לַחֶדֶר הַסָּמוּךְ וְצִוָּה לוֹ לִשְׁכַּב עַל הַסַּפָּה שֶׁלּוֹ, הַמְרֻפֶּדֶת עוֹר.

ר' נַפְתָּלִי’טְשִׁי סֵרַב.

– לִישֹׁן בְּעֶצֶם הַיּוֹם? – תָּמַהּ – וְעוֹד בְּעֶרֶב-שַׁבָּת?

ר' יְחֶזְקֵאל גָּזַר עָלָיו, הִכְרִיחַ אוֹתוֹ לִשְׁכַּב.

– מוּטָב לִישֹׁן מֵעֵת-לְעֵת, וְלֹא לְהַרְהֵר רֶגַע אֶחָד, – אָמַר ר' יְחֶזְקֵאל וְנָעַל מֵאֲחוֹרָיו אֶת הַדֶּלֶת.

______________

בְּמֶשֶׁךְ עֲשֶׂרֶת יְמֵי-הַתְּשׁוּבָה לִמֵּד ר' יְחֶזְקֵאל לְרַ' נַפְתָּלִי’טְשִׁי אֶת סוֹד הָאֲכִילָה, אֶת טַעַם הַשִּׂמְחָה. יוֹם יוֹם עָרְכוּ בֶּחָצֵר סְעֻדּוֹת, יַיִן וּתְמָד נִשְׁפְּכוּ כַּמַּיִם. הַזְּמִירוֹת וְהַנִּגּוּנִים הִדְהֲדוּ עַל פְּנֵי כָּל הָעֲיָרָה וְנִשְּׂאוּ עַל פְּנֵי הֶהָרִים, מַעֵבֶר לַוִּיסְלָה.

– עֲדַיִן יֵשׁ לְךָ הִרְהוּרִים, ר' נַפְתָּלִי’טְשִׁי? – שְׁאַל אוֹתוֹ הָרַבִּי ר' יְחֶזְקֵאל כָּל יוֹם וְיוֹם.

– פָּחוֹת, – הֵשִׁיב ר' נַפְתָּלִי’טְשִׁי.

– אִם כֵּן קַח עוֹד כּוֹסִית תְּמָד, – אָמַר ר' יְחֶזְקֵאל, אַף הִשְׁגִּיחַ עָלָיו שֶׁיִּקַּח וְיִשְׁתֶּה.

וּמִיָּד לְאַחַר מִכֵּן הוֹלִיכוֹ אֶל סַפַּת-הָעוֹר שֶׁלּוֹ.

– לִישֹׁן! – פָּקַד עָלָיו – יְהוּדִים פְּשׁוּטִים צְרִיכִין לִישֹׁן בַּצָּהֳרַיִם רַק בְּשַׁבָּת, וִיהוּדִים כָּמוֹנוּ בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ…

כְּשֶׁבָּא עֶרֶב יוֹם-כִּפּוּר לֹא הִרְפָּה ר' יְחֶזְקֵאל מֵרַ' נַפְתָּלִי’טְשִׁי וְיָדוֹ לֹא זָזָה מִיָּדוֹ אַף רֶגַע אֶחָד. כָּל שָׁעָה וְשָׁעָה הִגִּישׁ לוֹ מַשֶּׁהוּ נוֹסָף:

– קַח, ר' נַפְתָּלִי’טְשִׁי, כָּל בְּלִיעָה הֲרֵיהִי חֲתִיכַת מִצְוָה. מַמָּשׁ בּוֹלְעִים מִצְווֹת!

וּבְעֶצֶם יוֹם-הַכִּפּוּרִים הָיְתָה בְּקוֹזְמִיר הַשִּׂמְחָה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר.

הָרַבִּי עַצְמוֹ עָבַר לִפְנֵי הַתֵּבָה. הַכֹּל הִתְפַּלֵּל הוּא עַצְמוֹ: כָּל-נִדְרֵי, וְשַׁחֲרִית, וּמוּסָף, וּמִנְחָה, וּנְעִילָה. יוֹם תָּמִים עָמַד עַל רַגְלָיו, לֹא יָשַׁב רֶגַע אֶחָד וְלֹא פָּסַק מִלָּשִׁיר.

אֶת כָּל הַתְּפִלּוֹת שָׁרוּ בְּקוֹזְמִיר, אֲפִילּוּ “וּנְתַנֶּה תֹּקֶף”. בֵּית-הַמִּדְרָשׁ הָיָה מָלֵא וְגָדוּשׁ יְהוּדִים בְּטַלִּיתוֹת וּבַחֲלוּקִים לְבָנִים. וּמֵעַל לְכֻלָּם נִרְאֶה רֹאשׁוֹ שֶׁל הָרַבִּי, חָבוּשׁ כִּפָּה רְקוּמַת-זָהָב, כַּעֲטָרָה מֵעַל לְכָל הַקָּהָל. הוּא שָׁר בְּקוֹל רָם, קוֹל אַדִּיר וְחָזָק, כְּבִתְפִלַּת כָּל-נִדְרֵי כֵּן בִּתְפִלַּת נְעִילָה, לְאַחַר מֵעֵת-לְעֵת שֶׁל תַּעֲנִית. מִסְּבִיבָיו עָמְדוּ הַבָּנִים וְהַנְּכָדִים, כֻּלָּם לְבוּשִׁים מֶשִׁי וּקְטִיפָה, וְעָזְרוּ לָרַבִּי בַּשִּׁירָה.

הַקּוֹלוֹת בָּקְעוּ וּפָרְצוּ מִבֵּית-הַמִּדְרָשׁ וְנִשְּׂאוּ עַל-פְּנֵי הָעֲיָרָה, הִדְהֲדוּ בֵּין הֶהָרִים וְנִשְּׂאוּ עַל פָּנַי הַוִּיסְלָה, וְכָל הַקָּהָל שָׁר עִם הָרַבִּי וְרָקַע בְּרַגְלָיו לְפִי הַנִּגּוּן, לְיַד הַפֶּתַח עָמְדוּ הָרַבָּנִית עִם הַבָּנוֹת וְהַכַּלּוֹת, כֻּלָּן בְּשִׂמְלוֹת-מֶשִׁי צְחוֹרוֹת, כֻּלָּן מְקֻשָּׁטוֹת בִּרְבִידִים רְקוּמֵי-זָהָב, בִּצְנִיפִים מְשֻׁבְּצֵי יַהֲלֹמִים, בִּשְׁבִיסִים צְחוֹרִים וּבְמַחֲרֹזוֹת פְּנִינִים עַל צַוְּארֵיהֶן. הֵן לָחֲשׁוּ תְּפִלּוֹתֵיהֶן בַּחֲשָׁאי.

ר' נַפְתָּלִי’טְשִׁי הִרְכִּין עַצְמוֹ עַד לַקַּרְקַע. הוּא רָצָה לְהַזִּיל לְפָחוֹת דִּמְעָה אַחַת, לְהַרְהֵר הִרְהוּר אֶחָד שֶׁל תְּשׁוּבָה, אַךְ הַקּוֹלוֹת וְהַזְּמִירוֹת הֶחֱרִישׁוּהוּ וְלֹא הָיָה יָכוֹל לַחֲשֹׁב כְּלָל…

בְּמוֹצָאֵי יוֹם-כִּפּוּר לְאַחַר תְּפִלַּת מַעֲרִיב הוֹצִיא הַקָּהָל אֶת שְׁיָרֵי נֵרוֹת-הַשַּׁעֲוָה מִתּוֹךְ תֵּבוֹת הַחוֹל וְיָצָא אֶל הֶחָצֵר לְקַדֵּשׁ אֶת הַלְּבָנָה. הַלְּבָנָה הָיְתָה נָאָה, בְּהִירָה, וְהַיְּהוּדִים שָׂמְחוּ.

– שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם! – רָקְדוּ הַחֲסִידִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה. – סִימָן טוֹב וּמַזָּל טוֹב!

הָרַבִּי ר' יְחֶזְקֵאל עָמַד בָּאֶמְצַע, מוּאָר בְּאוֹר הַלְּבָנָה וְהָיָה זוֹהֵר כֻּלּוֹ.

– שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם! – הִכְרִיז בְּקוֹל רָם לְר' נַפְתָּלִי’טְשִׁי וְתָפַס אוֹתוֹ בְּיָדוֹ, כִּמְבַקֵּשׁ לְמָשְׁכוֹ לִרְקִידָה. – אַךְ אוֹתוֹ רֶגַע נִתְרָעֵד ר' נַפְתָּלִי’טְשִׁי וְנָפַל עַל הָאֲדָמָה בְּלֹא נְשִׁימָה וּבְלֹא רוּחַ חַיִּים.

בִּן-רֶגַע נִצְטַנֵּן גּוּפוֹ כְּאוֹתוֹ עֵשֶׂב לַח שֶׁעָלָיו הָיָה מֻטָּל.

בַּחֲצַר בֵּית-הַמִּדְרָשׁ קָמָה מְהוּמָה.

מֵאוֹת חֲסִידִים גָּחֲנוּ אֶל הָאֲדָמָה, לַמָּקוֹם שֶׁהָיָה מֻטָּל גּוּפוֹ הַקָּטָן שֶׁל ר' נַפְתָּלִי’טְשִׁי מְעֻטָּף בְּטַלִּית וּבַחֲלוּקוֹ הַלָּבָן. כָּל אֶחָד בִּקֵּשׁ לִנְגֹּעַ בּוֹ, וְכֻלָּם יַחַד תָּפְסוּ לַגּוּף הַזָּעִיר וְהִכְנִיסוּהוּ לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ וְהִנִּיחוּהוּ עַל גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן, כְּמוֹ שֶׁמַּנִּיחִים אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה.

הַחֲסִידִים לֹא הָלְכוּ לִסְעֹד אֶת לִבָּם לְאַחַר הַתַּעֲנִית, וּמֵהֶם שֶׁפָּרְצוּ גַּם בְּבֶכִי. לֹא הָיוּ יוֹדְעִים מַה לַעֲשׂוֹת. אַךְ בְּאוֹתוֹ רֶגַע נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת מֵחַדְרוֹ שֶׁל הָרַבִּי. וְהָרַבִּי, גָּבֹהַּ וְזוֹהֵר, כְּאִלּוּ לֹא אֵרַע דָּבָר, עָמַד בַּפֶּתַח, הִסְתַּכֵּל בַּקָּהָל מֵעַל לְרָאשֵׁיהֶם וְאָמַר בְּקוֹל רָם:

– מִי שֶׁרוֹצֶה לִבְכּוֹת יָקוּם וְיַעֲבֹר מֵעֵבֶר לַוִּיסְלָה. בְּקוֹזְמִיר אֵין בּוֹכִים!

וְכָל הַחֲסִידִים, מִשְׁתָּאִים וּמִשְׁתּוֹמְמִים, מִהֲרוּ וְנִכְנְסוּ מִיָּד לְחַדְרוֹ שֶׁל הָרַבִּי וְהִתְיַשְּׁבוּ מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן.

הַשֻּׁלְחָן הָיָה כִּבְכָל חַג, עָרוּךְ כֻּלּוֹ בִּכְלֵי כֶּסֶף וְזָהָב, וּבֵינֵיהֶם הַרְבֵּה פָּמוֹטוֹת וּמְנוֹרוֹת וְהַרְבֵּה בַּקְבּוּקִים יְשָׁנִים וּמְעֻבָּשִׁים, הַמְלֵאִים יַיִן יָשָׁן וּתְמָד. וּמִבֵּין הַבַּקְבּוּקִים הֵצִיצוּ עֲנָבִים, אֲגַסִּים, אֲבַטִּיחִים וַאֲפִלּוּ כַּמָּה רִמּוֹנִים. הָרַבִּי אָכַל, שָׁתָה, טָעַם מִכָּל דָּבָר וְחִלֵּק שִׁירַיִם, חִלֵּק הַרְבֵּה, בְּהַרְחָבָה, כְּמִנְהָגוֹ תָּמִיד. מִסָּבִיב יָשְׁבוּ הַבָּנִים וְהַנְּכָדִים וְשָׁרוּ בְּקוֹל רָם. אַחַר-כָּךְ שָׁר גַּם הָרַבִּי עַצְמוֹ וְצִוָּה עַל הַחֲסִידִים לְסַיֵּעַ עִמּוֹ.

וְרַק לִפְנוֹת בֹּקֶר, מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד-הַשַּׁחַר וְהַנֵּרוֹת הִתְחִילוּ מַחֲוִירִים, נָתַן ר' מוֹטְיֶה-גָּדוֹל אוֹת בְּיָדוֹ שֶׁהָרַבִּי רוֹצֶה לְדַבֵּר, וְהַכֹּל נִתְקָרְבוּ וְנִצְטוֹפְפוּ, זֶה עַל גַּבּוֹ שֶׁל זֶה. שָׁעָה אֲרֻכָּה עָבְרָה עַד שֶׁהִתְחִיל הָרַבִּי מְדַבֵּר.

הוּא שִׂחֵק כָּל אוֹתָהּ שָׁעָה בִּשְׁעוֹנוֹ, שְׁעוֹן הַזָּהָב, שֶׁהָיָה מֻטָּל לְפָנָיו עַל הַשֻּׁלְחָן, הוּא שָׁקַל בְּיָדוֹ אֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים כָּבֵד, כִּמְבַקֵּשׁ לֶאֱמֹד וּלְשָׁעֵר מַה מִּשְׁקָלוֹ, וְהָיָה מְפַזֵּם בַּחֲשָׁאי “נִגּוּן”. וְרַק לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם אֶת כָּל “הַנִּגּוּן” וְהִקְשִׁיב לְכָל הֵדוֹ וְהֵד-הֵדוֹ, שֶׁנִּשָּׂא בָּאֲוִיר הַשָּׁקֵט שֶׁל שְׁעַת הַהַשְׁכָּמָה, פָּתַח אֶת פִּיו וְאָמַר בְּלָשׁוֹן רַכָּה:

– בִּקַּשְׁתִּי לְלַמֵּד אוֹתוֹ אֶת סוֹד הַשִּׂמְחָה, אַךְ הוּא לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַשִּׂיגוֹ…

הוּא הֵצִיץ אֶל הַפֶּתַח שֶׁל בֵּית-הַמִּדְרָשׁ, לַמָּקוֹם שֶׁר' נַפְתָּלִי’טְשִׁי הָיָה מֻטָּל שָׁם מְעֻטָּף בְּטַלִּית וּבַחֲלוּקוֹ הַלָּבָן, וְסִיֵּם:

– יוֹתֵר מִדַּי הָיָה מְשֻׁקָּע, כַּנִּרְאֶה, בַּמָּרָה-הַשְּׁחוֹרָה…

א.

– אִיזַק, הַמְחַמֶּמֶת כְּבָר הַשֶּׁמֶשׁ יָפֶה בַּחוּץ? אִיזַק…

– יָפֶה, הַדּוֹד מוֹרִיץ.

– אִיזַק, הַהוּצָא כְּבָר הַשֶּׁלֶג מִן הֶחָצֵר כֻּלּוֹ אֶל הַוִּיסְלָה?…

– כֻּלּוֹ, הַדּוֹד מוֹרִיץ.

– אִיזַק, הַקְשֵׁב: הַהוּקַל כְּבָר הַשֵּׁעוּל שֶׁלִּי לְגַמְרֵי?

– לְגַמְרֵי, הַדּוֹד מוֹרִיץ.

– אִיזַק, הַהֲכִינוֹתָ לִי אֶת הַמַּלְבּוּשִׁים כְּדֵי לָקוּם וּלְהִתְהַלֵּךְ מְעָט?…

– הִנֵּה אֲנִי הוֹלֵךְ, הַדּוֹד מוֹרִיץ.

אִיזַק יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ אֶל הַחֲדָרִים הָאֲחֵרִים לְבַקֵּשׁ אֶת מַלְבּוּשָׁיו שֶׁל הַדּוֹד מוֹרִיץ. מוֹרִיץ שְׁפִּילְרֵין מַפְשִׁיל וּמוֹרִיד מֵעַל עַצְמוֹ אֶת שְׂמִיכַת צֶמֶר-הַגֶּפֶן וּמוֹצִיא מִתּוֹךְ חֲשָׁשׁ אֶת רַגְלָיו הָאֲרֻכּוֹת וְהָרָזוֹת מִן הַמִּטָּה הַמְחֻמֶּמֶת.

אֶל דִּירָתוֹ הַסְּגוּרָה וּמְסֻגֶּרֶת שֶׁל שְׁפִּילְרֵין נִדְחָק וְחוֹדֵר הַקַּיִץ. מִבַּעַד לַמָּסַכִּים הַמּוּרָדִים תָּמִיד מִתְגַּנֵּב רִבּוּעַ גָּדוֹל שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ וּמִשְׂתָּרֵעַ לִפְנֵי שְׁפִּילְרֵין כְּחָתוּל עַצְלָן הַמִּתְמַתֵּחַ לַהֲנָאָתוֹ. מִן הָרָהִיטִים שֶׁדָּהוּ נִמְשָׁכִים וְהוֹלְכִים פַּסֵי-אָבָק אֶל אוֹר הַחַלּוֹנוֹת. וּזְבוּב יָהִיר, גָּדוֹל וְיָרֹק, מִתְעוֹרֵר לוֹ פִּתְאוֹם וּפוֹתֵחַ בְּזִמְזוּם סוֹעֵר לְאֹרֶךְ הַשִּׁמְשָׁה. אַךְ שְׁפִּילְרֵין אֵינוֹ סוֹמֵךְ כֻּלּוֹ עַל הַיּוֹם הַבָּהִיר וְעַל הַשֶּׁמֶשׁ, וְהוּא מַחֲזִיק בְּמֶשֶׁךְ זְמַן-מָה אֶת רַגְלָיו הַמְעֻרְטָלוֹת בִּקְצֵה הַמִּטָּה, כְּאִלּוּ הָיָה מְפַחֵד לְהַפְקִירָן בִּידֵי הָאֲוִיר הַצּוֹנֵן. הוּא אָדָם חוֹלֶה, חוֹלֶה אָנוּשׁ יוֹדֵעַ הוּא, אָדָם בְּלֹא רֵאָה. אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה, דַּיָּה נְשִׁיבַת רוּחַ קַלִּילָה אַחַת, רְטִיבוּת כָּלְשֶׁהִי בָּאֲוִיר – וּכְבָר חַיֵּיהֶם נְתוּנִים בְּסַכָּנָה. וְגַם זֹאת, נוֹהֵג הוּא לִשְׁכַּב כָּל חֹרֶף, שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים תְּמִימִים קָשׁוּר הוּא לַמִּטָּה. וַהֲרֵיהוּ מְפַחֵד עַכְשָׁו לְהַצִּיג כַּף רֶגֶל, כְּאוֹתוֹ תִּינוֹק הַמְנַסֶּה לִצְעֹד אֶת הַצַּעַד הָרִאשׁוֹן. לְפִיכָךְ הוּא מוֹרִיד קֹדֶם רֶגֶל אַחַת, וְהוּא מַחֲזִיק אוֹתָהּ תְּחִלָּה עַל גַּבֵּי הַשְּׁטִיחוֹן הָרַךְ, עַד שֶׁהוּא מַרְגִּיל אוֹתָהּ אֶל הָאֲוִיר. אַחַר-כָּךְ הוּא מוֹרִיד אֶת הָרֶגֶל הַשְּׁנִיָּה, מַאֲרִיךְ אֶת פָּנָיו הַצְּנוּמִים וּמְגֻדְּלֵי-הַשֵּׂעָר מִתּוֹךְ הֲנָאָה, כְּאִלּוּ עָשָׂה מַעֲשֶׂה שֶׁל אֹמֶץ רַב, וּמְמַלְמֵל אֶל עַצְמוֹ מִתּוֹךְ שֵׁעוּל קַלִּיל וְרַכִּיךְ, שֶׁקָּשֶׁה לְהַבְחִין אִם יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם חִיּוּךְ אוֹ מִשּׁוּם אֲנָחָה:

– חֶה, חִי, חִי, עוֹד חֹרֶף אֶחָד נִתְפַּס…

– אֶךְ, חֶךְ חֶךְ, כְּמוֹ בְּיָדַיִם מַמָּשׁ תְּפַסְתִּיו…

בְּדִירָתוֹ שֶׁל שְׁפִּילְרֵין שֶׁקֶט, כְּתָמִיד. אָבָק כָּבֵד, שֶׁלֹּא חָלוּ בּוֹ יָדַיִם, מְנַמְנֵם בְּשַׁלְוָה עַל כָּל רָהִיט וָחֵפֶץ, בָּטוּחַ בְּעַצְמוֹ שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יַחֲרִידוּהוּ מִמְּקוֹמוֹ. עַכְּבִישִׁים עָבֵי-כֶרֶס יְשֵׁנִים שֵׁנָה שְׁלֵוָה בְּתוֹךְ אֲרִיגֵי קוּרֵיהֶם וְחוֹלְמִים אֶת חֲלוֹמוֹתֵיהֶם עַל זְבוּבִים בַּשְׂרָנִיִּים וְרַכִּים. רַק אִיזַק הַמְשָׁרֵת זוֹחֵל לוֹ בַּחֲדָרִים הַסְּמוּכִים עַל אַרְבַּע וּמְחַפֵּשׂ אֶת נְעָלָיו וְעַרְדָּלָיו שֶׁל הַדּוֹד מוֹרִיץ. זֶה שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים לֹא הִשְׁתַּמֵּשׁ בִּבְגָדָיו, זֶה שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים הֵם מֻנָּחִים אֵי שָׁם מְיֻתָּרִים וְנִשְׁכָּחִים, כַּחֲפָצִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מִן הַמֵּת. וְאִיזַק רֹאשׁוֹ הַגָּדוֹל וְהַמְּטֻמְטָם מִתְבַּלְבֵּל וּמִסְתַּחְרֵר עָלָיו וְהוּא זוֹחֵל עַל יָדָיו וְרַגְלָיו מִתַּחַת לְסַפּוֹת וַאֲרוֹנוֹת מְאֻבָּקִים. שְׁפִּילְרֵין יוֹשֵׁב עַל קְצֵה הַמִּטָּה, הוּא מַקְשִׁיב בְּאָזְנָיו הַמְחֻדָּדוֹת לְכָל תְּנוּעָה שֶׁל רַגְלֵי אִיזַק הַכְּבֵדוֹת, וּבְפָנָיו הַקּוֹדְרִים מִתְפַּשְּׁטִים הַקְּמָטִים הָעֲמֻקִּים וְהָאֲפֵלִים. מַרְאֵהוּ כְּאוֹתוֹ אָדָם שֶׁהָיָה רוֹצֶה לוֹמַר מַשֶּׁהוּ, אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן הוּא מִתְיַשֵּׁב בְּדַעְתּוֹ: לוֹמַר אוֹ לֹא?

כָּל שָׁנָה, הֲרֵיהוּ נִזְכָּר, חוֹזֵר דָּבָר זֶה עַצְמוֹ. כָּל שָׁנָה הוּא שׁוֹכֵחַ, תָּם זֶה, לְהֵיכָן תָּחַב אֶת הַנַּעֲלַיִם בִּתְחִלַּת הַחֹרֶף. הוּא מוֹצִיא לְאַט לְאַט אֶת קֻפְסַת הַטַּבַּק הָעֲשׂוּיָה עֶצֶם מִתּוֹךְ כִּיסוֹ שֶׁבְּבֵית-הֶחָזֶה; הוּא מַקִּישׁ בָּהּ כַּמָּה פְּעָמִים בִּמְרַאֲשׁוֹתֵי הַמִּטָּה וְקוֹרֵא בְּקוֹלוֹ הֶחָנוּק וְהַלַּחְלוּחִי:

– בּוֹאָה, תָּם, הִכָּנֵס…

– בּוֹאָה, בַּטְלָן, הֵנָּה, בּוֹא…

אִיזַק נִכְנָס וּבָא כֻּלּוֹ מְאֻבָּק, מְכֻסֶּה קוּרֵי עַכָּבִישׁ, וּמֵצִיץ מֵרָחוֹק בְּעֵינַיִם עֲגֻלּוֹת, כְּעֵינָיו שֶׁל דָּג, אֶל הַדּוֹד מוֹרִיץ. אָמְנָם עֲדַיִן לֹא אֵרַע מֵעוֹלָם שֶׁהַלָּה יִגַּע בּוֹ לְרָעָה. מֵעוֹלָם לֹא. וּבְכָל זֹאת יֵשׁ הַרְגָּשָׁה בְּלִבּוֹ, שֶׁהַדּוֹד מוֹרִיץ רוֹצֶה לְמָשְׁכוֹ בִּדְבָרִים שֶׁיִּקְרַב אֵלָיו, וְאָז יַעַנְשֵׁהוּ כַּהֲלָכָה. וְהוּא עוֹמֵד מִשּׁוּם כָּךְ עֲמִידָה זְהִירָה מֵרָחוֹק, כְּנַעַר עַקְשָׁן שֶׁהוּא רָגִיל לִסְפֹּג מַלְקוֹת.

תְּנוּעָה זוֹ שֶׁל אִיזַק מַרְגִּיזָה תָּמִיד אֶת שְׁפִּילְרֵין, וְדַוְקָא מִשּׁוּם שֶׁהַלָּה מְפַחֵד – הֲרֵיהוּ רוֹצֶה שֶׁהַבָּחוּר יִגַּשׁ אֵלָיו סָמוּךְ לַמִּטָּה וְיַקְשִׁיב לִדְבָרָיו מִקָּרוֹב. רֶגַע אֶחָד מִתְרַחֵשׁ בֵּינֵיהֶם מֵעֵין מִשְׂחָק אִלֵּם: שְׁפִּילְרֵין מַבִּיט בְּעֵינָיו הַצָּרוֹת וְהַחוֹדְרוֹת יָשָׁר-יָשָׁר אֶל הַמְשָׁרֵת שֶׁלּוֹ, הוּא קוֹרֵא לוֹ מֵרָחוֹק בְּאֶצְבַּע שְׁלוּחָה וּמְרַמֶּזֶת, וְאִיזַק נִרְתָּע מִמְּקוֹמוֹ לְאָחוֹר, בִּצְעַדִים קְטַנִּים וּבִלְתִּי-מֻרְגָּשִׁים. אַךְ מִשֶּׁעוֹבֵר זְמַן-מָה וְאֵין הָעִנְיָן מַגִּיעַ לִידֵי שׁוּם תּוֹצָאָה, מַתְחִיל שְׁפִּילְרֵין מִשְׁתָּעֵל מֵרֹב הִתְרַגְּזוּת וְשׁוֹלֵחַ אֶת שְׁתֵּי יָדָיו לֶאֱחֹז בְּבַקְבּוּק-הַגּוּמִי שֶׁלּוֹ, הוּא בַּקְבּוּק-הָרְקִיקָה, וְאִיזַק נִשְׁאָר עוֹמֵד קוֹפֵא וּמְאֻבָּן.

אֶת בַּקְבּוּק-הָרְקִיקָה, הוּא יוֹדֵעַ, מַחֲזִיק הַדּוֹד מוֹרִיץ תָּמִיד מוּכָן אֶצְלוֹ, תָּלוּי עַל חֶבֶל אָרֹךְ וּמֻפְשָׁל עַל כְּתֵפוֹ הַצְּנוּמָה. זֶהוּ בַּקְבּוּק קָצָר וּכְרֵסָנִי וְלוֹ צַוָּאר צַר וּמְפֻקָּק בִּמְגוּפָה אֲדֻמָּה שֶׁל גּוּמִי, וְתָמִיד כְּשֶׁהַדּוֹד מוֹרִיץ מִתְרַגֵּז מְאֹד וְהַשֵּׁעוּל מַתְחִיל חוֹנְקוֹ, מִיָּד הוּא תּוֹפֵס בִּשְׁתֵּי יָדָיו אֶת הַבַּקְבּוּק. הוּא פּוֹתֵחַ בְּיָדַיִם רוֹעֲדוֹת אֶת הַמְּגוּפָה, רוֹקֵק לְתוֹךְ פִּי הַצַּוָּאר בִּמְכֻוָּן וּלְאַט, הוּא מַבִּיט אַחַר-כָּךְ אֲרֻכּוֹת בְּעַיִן אַחַת פְּתוּחָה לְתוֹךְ הַבַּקְבּוּק, סוֹגֵר בַּחֲזָרָה וּמְמַשֵּׁשׁ לְאַט בְּאֶצְבָּעוֹת קְפוּאוֹת, לִרְאוֹת אִם הַמְּגוּפָה מְפֻקֶּקֶת יָפֶה.

אִיזַק לוֹטֵשׁ אֶת עֵינֵי-הַדָּג הָעֲגֻלּוֹת שֶׁלּוֹ, הַקָּרוֹת עַכְשָׁו עוֹד יוֹתֵר, וּמִתְבּוֹנֵן בָּעֲבוֹדָה הַשַּׁתְקָנִית שֶׁל הַדּוֹד מוֹרִיץ, הוּא גּוֹרֵר אֶת רַגְלָיו וְיוֹצֵא מִן הַחֶדֶר קֹדֶם שֶׁיְנַגֵּב זֶה אֶת שְׂפָתָיו הַכְּחַלְחַלּוֹת. הוּא מִתְרַחֵק עַד לַחֶדֶר הָאַחֲרוֹן מִשֵּׁשֶׁת הַחֲדָרִים הַגְּדוֹלִים וְהַשּׁוֹמְמִים, מִשְׁתַּקֵּעַ וּמִסְתַּתֵּר בְּכֻרְסָה נְמוּכָה וַעֲמֻקָּה, וּבְמֶשֶׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה אֵינוֹ מוֹדִיעַ עַל קִיּוּמוֹ וְלֹא כְלוּם, אֵינוֹ נוֹשֵׁם אַף נְשִׁימָה קַלָּה עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁהַדּוֹד מוֹרִיץ מַתְחִיל דּוֹאֵג לוֹ וּמַטֶּה אֹזֶן מָאֳרֶכֶת וּמְחֻדֶּדֶת לְכָל רִשְׁרוּשׁ הַבָּא מֵרָחוֹק.

שְׁפִּילְרֵין מְרֻגָּז בְּיוֹתֵר. הוּא בָּטוּחַ בְּעַצְמוֹ, שֶׁאַף אִם שָׁכַב בַּמִּטָּה שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים תְּמִימִים, הֲרֵי הוּא יוֹדֵעַ בְּכָל-זֹאת מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה אֶצְלוֹ בְּכָל חֶדֶר, בְּכָל פִּנָּה. אִלּוּ רַק הִרְגִּישׁ עַצְמוֹ קְצָת בָּרִיא יוֹתֵר, הָיָה תּוֹפְסוֹ, אֶת הַתָּם, בִּשְׁתֵּי אָזְנָיו, וְהָיָה מוֹלִיכוֹ כָּךְ אֶל הַחֶדֶר הָרְבִיעִי, וְהָיָה מַרְאֶה אֶל מִתַּחַת לַשִּׁדָּה:

– הִנֵּה, רְאֵה, הִנֵּה הֵן מֻטָּלוֹת כָּאן, הַנַּעֲלַיִם…

– הִנֵּה, הַבֵּט, הִנֵּה כָּאן הֵן, תָּם שֶׁכְּמוֹתֶךָ…

אַךְ מַה תִּתֵּן וּמַה תּוֹסִיף לוֹ הַיְדִיעָה, אִם אָסוּר לוֹ לָרֶדֶת מִן הַמִּטָּה בְּלִי הַנַּעֲלַיִם. מִלְּבַד זֶה הִנֵּה נֶעֱלַם לְגַמְרֵי, הַבָּחוּר, וְאֵין הוּא, שְׁפִּילְרֵין, יָכוֹל לְהַחְלִיט בַּדָּבָר: הַכְּדַאי לְוַתֵּר לוֹ, לַבָּחוּר, הַכְּדַאי לְהַקִּישׁ בְּקֻפְסַת-הַטַּבַּק וְלִקְרֹא לוֹ וּלְפַיְּסוֹ, אוֹ אוּלַי רָאוּי לְהַעֲמִיד פְּנִים כְּאִלּוּ אֵינוֹ מַרְגִּישׁ בְּחֶסְרוֹנוֹ.

אֵין שֶׁקֶט בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל שְׁפִּילְרֵין. כָּל פַּעַם שֶׁאִיזַק מִתְרַחֵק אֶל הַחֶדֶר הָאַחֲרוֹן וְאֵינוֹ מַשְׁמִיעַ סִימָן שֶׁל חַיִּים, מִשְׁתַּלֵּט עָלָיו, עַל שְׁפִּילְרֵין, אִי-שֶׁקֶט כָּזֶה. רֵאשִׁית, יוֹדֵעַ הוּא, יֵשׁ לוֹ לַבָּחוּר טֶבַע מוּזָר כָּזֶה: תָּמִיד, כָּל פַּעַם שֶׁהוּא מְגַדְּפוֹ, אוֹ שֶׁהוּא נוֹזֵף בּוֹ, יוֹרֶדֶת עָלָיו, עַל הַבָּחוּר, אֵימָה כָּזֹאת, שֶׁהוּא מִסְתַּלֵּק לוֹ לְחֶדֶר אַחֵר וְנוֹפֵל בְּמַחֲלַת-הַנִּכְפִּים. וְאוֹתָהּ שָׁעָה הֲרֵיהוּ אָנוּס לִקְשֹׁר אֶת בַּקְבּוּקֵי-הַחִמּוּם שֶׁל גּוּמִי מִסָּבִיב לִשְׁתֵּי רַגְלָיו, לָרֶדֶת מֵעַל הַמִּטָּה הַחַמָּה וְלַעֲמֹד זְמָן רַב כָּפוּף מֵעַל לַחוֹלֶה עִם הַמַּפְתֵּחַ בַּיָּד, עַד שֶׁהַלָּה מִתְעוֹרֵר. אֵין הַדָּבָר הַזֶּה רָצוּי לוֹ לִשְּׁפִּילְרֵין, אֵינוֹ נוֹחַ לוֹ. אֵין הוּא יָכוֹל לִסְבֹּל, כֵּיצַד חוֹבֵט הַבָּחוּר רַגְלָיו בָּרִצְפָּה. נוֹסָף לְכָךְ יָדוֹ מִתְעַיֶּפֶת מֵהַחֲזָקַת הַמַּפְתֵּחַ, וְאַחַר-כָּךְ אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְחַמֵּם בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה. אַךְ לֹא הַדָּבָר הַזֶּה מַפְחִידוֹ כָּל כָּךְ. הוּא יוֹדֵעַ, שֶׁתָּמִיד לְאַחַר הַמִּקְרֶה הַהוּא אֵין הַבָּחוּר יוֹדֵעַ וְלֹא כְלוּם מִמַּה שֶׁנִּתְרַחֵשׁ עִמּוֹ. אֵינוֹ זוֹכֵר אֲפִלּוּ שֶׁכָּעַס עָלָיו. וְנוֹסָף לְכָךְ, כְּשֶׁשְׁפִּילְרֵין מוֹצִיא מִתַּחַת לַכָּר זָהוּב מְחֻמָּם לִקְנִיַּת תַּפּוּחִים צְלוּיִים וּמַגִּישׁוֹ לוֹ יַחַד עִם יָד שְׂעִירָה לִנְשִׁיקָה – הֲרֵיהוּ מַרְגִּישׁ שֶׁהוּא מְנַשֵּׁק לוֹ בִּשְׂפָתַיִם חֲלַקְלַקּוֹת עַל יָדוֹ הַשְּׂעִירָה וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר כַּמָּה פְּעָמִים:

– תּוֹדָה רַבָּה, הַדּוֹד מוֹרִיץ…

בְּיִחוּד יָרֵא שְׁפִּילְרֵין מִדָּבָר אֶחָד. יֵשׁ בְּדִירָתוֹ שִׁשָּׁה חֲדָרִים אֲרֻכִּים וְרֵיקִים, וּבַחֶדֶר הָאַחֲרוֹן יֵשׁ פֶּתַח, שֶׁדַּלְתּוֹ רְפוּדָה מִבַּחוּץ עוֹר צָהֹב וּמְפֻרְזֶלֶת מִבִּפְנִים בַּרְזֶל שָׁחוֹר וּמְשֻׁבֶּצֶת מַסְמֵרוֹת שֶׁל נְחֹשֶׁת. הַדֶּלֶת כְּבֵדָה וּמוּצָקָה, וְהִיא מְצֻיֶּדֶת בִּבְרִיחִים וּבְמַנְעוּלִים אַנְגְּלִים. אַךְ שְׁפִּילְרֵין נִדְמֶה לוֹ תָּמִיד שֶׁמִּישֶׁהוּ נוֹגֵעַ בָּהּ, בַּדֶּלֶת, וְהוּא שׁוֹלֵחַ מִפַּעַם לְפַעַם אֶת אִיזַק לִרְאוֹת מַה שָׁם. עַכְשָׁו אֵין אִיזַק מוֹדִיעַ עַל עַצְמוֹ זֶה זְמָן רָב. אֵין הוּא בָּטוּחַ בְּוַדָּאוּת גְּמוּרָה, שֶׁהַבָּחוּר לֹא יִתְכָּעֵס סוֹף סוֹף וְלֹא יַשְׁאִירוֹ לְבַדּוֹ בְּשֵׁשֶׁת הַחֲדָרִים שֶׁלּוֹ, הַגְּדוֹלִים וְהַשּׁוֹמֵמִים. וְהוּא מַרְגִּישׁ עַצְמוֹ בּוֹדֵד וְגַלְמוּד, כְּתִינוֹק שֶׁאִמּוֹ הִפְקִירָה אוֹתוֹ.

רֶגַע הוּא יוֹשֵׁב וְשׁוֹתֵק. הוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה רַבָּה עַכְשָׁו, קֹדֶם שֶׁהוּא יוֹצֵא פַּעַם רִאשׁוֹנָה אֶל הָרְחוֹב. רֵאשִׁית, הוּא צָרִיךְ לְהָכִין חֲתִיכוֹת חֲדָשׁוֹת שֶׁל צֶמֶר-גֶּפֶן לְתוֹךְ אָזְנָיו. שֵׁנִית, הוּא צָרִיךְ לְרַפֵּד יָפֶה אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם שֶׁלּוֹ בִּמְקוֹם שֶׁהֵם לוֹחֲצִים עַל גַּבְנוֹן אַפּוֹ וּמֵאֲחוֹרֵי הָאָזְנַיִם. שְׁלִישִׁית, עָלָיו לְהָצִיץ הֲצָצָה קְטַנָּה גַּם בִּסְחוֹרָתוֹ. מִתַּחַת לַגּוּפִיָּה שֶׁל צֶמֶר, שֶׁאֵינוֹ פּוֹשְׁטָה מֵעָלָיו לְעוֹלָם, מֻנָּחִים אֶצְלוֹ שָׁם נְיָרוֹת לְבָנִים דַּקִּים וּבָהֶם מַטְמוֹנִים זְעִירִים וּמְאִירִים, הַמְחַמְּמִים אֶת עוֹר בְּשָׂרוֹ הָרָזֶה. אֵלֶּה הֵן אַבְנֵי-גֶּלֶם, לֹא מְלֻטָּשׁוֹת, הַמֻּטָּלוֹת יַחַד עִם עֲפַר-אֲדָמָה בְּתוֹךְ נְיָר דַּק וְצַח – וְתָמִיד, כָּל פַּעַם שֶׁהוּא מוֹצִיא אוֹתָן בְּאֶצְבָּעוֹת רוֹעֲדוֹת מִתּוֹךְ מַחֲבוֹאָן, מִתְרַבֶּה הָאוֹר בַּחֶדֶר הָאָפֵל וְהַמְאֻבָּק וְעוֹלֶה רֵיחַ שֶׁל אַמְסְטֶרְדַם וְאַנְטְוֶרְפֶּן וְחוֹף הַיָּם. הַיּוֹם הוֹלֵךְ שְׁפִּילְרֵין בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לְאַחַר שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים אֶל בּוּרְסַת-הַתַּכְשִׁיטִים. שָׁם כְּבָר מְצַפִּים לוֹ סוֹחֲרִים מֻמְחִים בַּעֲלֵי מִשְׁקָפוֹת מַבְרִיקוֹת עַל עֵינֵיהֶם הַנֶּהֱנִים לְמַרְאֵה כָּל אֶבֶן-חֵן יִקְרַת-הַמְּצִיאוּת. מִלְּבַד זֶה יֵשׁ אֶצְלוֹ עוֹד כַּמָּה מַחֲרֹזוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁל פְּנִינִים, צְנוּעוֹת וְחֵנָנִיּוֹת, כְּדִמְעוֹתֵיהֶם שֶׁל יְלָדִים. כָּל הַחֹרֶף הָיוּ כְּרוּכוֹת אֶצְלוֹ כַּמָּה פְּעָמִים מִסָּבִיב לְצַוָּארוֹ הַיָּבֵשׁ וְהַמְקֻמָּט. אֶפְשָׁר שֶׁהַקְּשָׁרִים בַּמַּחֲרֹזוֹת נִתְרוֹפְפוּ בְּמִקְצָת וְהֵם עֲלוּלִים לְהִשְׁתַּפֵּךְ וּלְהִתְפַּזֵּר בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב, וְהוּא בּוֹדֵק וּמְמַשְׁמֵשׁ בְּאֶצְבָּעוֹת נוּקְשׁוֹת וּכְחַלְחַלּוֹת בְּאוֹצָרוֹ הַבָּהִיר וְהַמַּזְהִיר.

הוּא עוֹשֶׂה לוֹ אֶת עֲבוֹדָתוֹ לִכְאוֹרָה בְּשַׁלְוָה, לְאַט וּבִמְחֻשָּׁב, וּבֵינְתַיִם עוֹדֶנּוּ יוֹשֵׁב בְּבֶגֶד-הַלַּיְלָה וּמַמְתִּין. רַגְלָיו הָאֲרֻכּוֹת וְהָרָזוֹת לְחוּצוֹת בְּתוֹךְ גַּרְבֵּי-צֶמֶר לְבָנִים עַד לַשּׁוֹקַיִם. בִּטְנוֹ הַנּוֹפֶלֶת חֲגוּרָה וּקְשׁוּרָה בְּכָרִית שֶׁל פְּלוּמָה, גּוּפוֹ עָטוּף גּוּפִיַּת-צֶמֶר שְׂעִירָה, עַל רֹאשׁוֹ כִּפָּה סְרוּגָה צֶמֶר אָדֹם, וְעַל עֵינוֹ הַשְּׂמָאלִית קְבוּעָהּ מִשְׁקֶפֶת עֲגֻלָּה, כְּזוֹ הַמְּצוּיָה אֵצֶל שֶׁעָנִים וְזֶהָבִים.

הוּא כְּבָר בָּדַק אֶת כָּל הַקְּשָׁרִים וְנוֹכַח לִרְאוֹת שֶׁכֻּלָּם קְשׁוּרִים הֵיטֵב. צֶמֶר-הַגֶּפֶן שֶׁבָּאָזְנַיִם מֻתְקָן יָפֶה, וְאַף הַמִּשְׁקָפַיִם מֻרְכָּבִים כַּהֲלָכָה וּבְנוֹחִיּוּת עַל חָטְמוֹ. אַךְ אִיזַק עֲדַיִן אֵינוֹ מַשְׁמִיעַ שׁוּם סִימָן שֶׁל חַיִּים. וּשְׁפִּילְרֵין מַתְחִיל מַקִּישׁ בַּמִּטָּה בְּקֻפְסַת-הָעֶצֶם שֶׁלּוֹ. הוּא מַקִּישׁ וּמַקְשִׁיב לַהֵד הָעוֹנֶה לְכָל הַקָּשָׁה מִכָּל שֵׁשֶׁת חֲדָרָיו הַגְּדוֹלִים וְהָרֵיקִים, אַךְ אִיזַק עֲדַיִן אֵינוֹ נִרְאֶה. וְרַק כְּשֶׁהוּא מַתְחִיל לִצְעֹק בְּקוֹלוֹ הֶעָמוּם וְהֶחָנוּק וְקוֹרֵא בְּעַשְׂרוֹת הֵדִים מַפְחִידִים:

– אִיזַאַאַאַק, דַּי לְךָ, אִיזַאאאק…

– אִיזַק, אַיֶּכָּה, אִיזַאאק?…

אוֹתָהּ שָׁעָה זוֹחֵל אִיזַק וְיוֹצֵא מִתּוֹךְ מַחֲבוֹאוֹ וְגוֹרֵר אֶת רַגְלָיו הַכְּבֵדוֹת מֵחֶדֶר לְחֶדֶר עַד לְמִטָּתוֹ שֶׁל הַדּוֹד מוֹרִיץ. שְׁפִּילְרֵין שׁוֹלֵחַ יָדַיִם רוֹעֲדוֹת אֶל מִתַּחַת לַכָּר וּמְחַפֵּשׂ וּמוֹצֵא מַטְבֵּעַ שֶׁל כֶּסֶף, וְהוּא מַגִּישָׁה לְאִיזַק יַחַד עִם יָד שְׂעִירָהּ לִנְשִׁיקָה. הוּא מַחֲזִיקוֹ רֶגַע מְמֻשָּׁךְ סָמוּךְ לַמִּטָּה, מִסְתַּכֵּל יָשָׁר לְתוֹךְ עֵינָיו וְאוֹמֵר לוֹ בְּקוֹל רַךְ:

– קַח, קְנֵה לְךָ, אִיזַק…

– וְאַל תִּתְעַכֵּב אֵצֶל שׁוּם אִישׁ, שׁוֹמֵעַ אַתָּה, אִיזַק?…

אִיזַק מְנַשֵּׁק אֶת הַיָּד הַשְּׂעִירָה בִּשְׂפָתַיִם מְלֵאוֹת וַחֲלַקְלַקּוֹת וּמֵנִיעַ רֹאשׁוֹ לְאוֹת הַסְכָּמָה, שֶׁלֹּא יִתְעַכֵּב אֵצֶל שׁוּם בֶּן-אָדָם.

פַּרְצוּפוֹ שֶׁל אִיזַק אָדֹם וְנָפוּחַ, דּוֹמֶה לְתַפּוּחֵי-חֹרֶף שֶׁפָּגַע בָּהֶם הַכְּפוֹר, פָּנָיו לְבָנִים וְרַכִּים, בְּלֹא שׁוּם חֲתִימַת זָקָן וְשָׂפָם, כְּאֵצֶל סָרִיס. וְכָל פַּעַם שֶׁהוּא עוֹבֵר בַּחֲצֵרוֹ שֶׁל הַדּוֹד מוֹרִיץ, פּוֹרְצוֹת וְעוֹלוֹת מִתּוֹךְ דִּירוֹת-הַמַּרְתֵּף הַנְּעָרוֹת, עוֹשׂוֹת הַגַּרְבַּיִם וְהַסִּיגָרִיּוֹת, וְהֵן מְדַגְדְּגוֹת אוֹתוֹ בִּזְרִיזוּת בְּאֶצְבְּעוֹתֵיהֶן הַדּוֹקְרָנִיּוֹת מִתַּחַת לְבָתֵּי-הַשֶּׁחִי שֶׁלּוֹ וְצוֹוְחוֹת לְתוֹךְ אָזְנָיו:

– אִיזַק’ל, רוֹצֶה אַתָּה בִּי לְכַלָּה?

– אִיזַק’ל!

שְׁפִּילְרֵין שׁוֹכֵב אוֹתָהּ שָׁעָה בְּמִטָּתוֹ וּמְאַמֵּץ אֶת אָזְנָיו הַמְחֻדָּדוֹת לְכָל רִשְׁרוּשׁ הָעוֹלֶה מִן הֶחָצֵר. חֲצֵרוֹ גְּדוֹלָה הִיא וּבִנְיָנֶיהָ בְּנֵי שֵׁשׁ קוֹמוֹת וּבָהֶם הַרְבֵּה דִּירוֹת-מַרְתֵּף, וּבְתוֹכָם שֻׁלְחֲנוֹת-עֲבוֹדָה שֶׁל בָּתֵּי-חֲרֹשֶׁת לְסִיגָרִיּוֹת וּמְכוֹנוֹת לִסְרִיגַת גַּרְבַּיִם. שָׁם מְרַטְטוֹת תָּמִיד הַשְּׁמָשׁוֹת הַמְלֻכְלָכוֹת וְהַמְסֹרָגוֹת סְרִיגֵי-בַּרְזֶל. אוֹר-חַשְׁמַל אֲדַמְדַּם דּוֹלֵק אַף בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם, וְאֶת הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים רוֹאִים רַק מִן הַבִּרְכַּיִם וּלְמַטָּה וּמַכִּירִים כָּל אֶחָד לְפִי נְעָלָיו. רַבִּים הֵם, הַמַּרְתֵּפִים, הֵם מַקִּיפִים אֶת כָּל הֶחָצֵר הַגְּדוֹלָה וְסוֹאֲנִים תָּמִיד, כְּאִלּוּ בֵּית-הַחוֹמָה עוֹמֵד עַל יְסוֹדוֹת יוֹרְקִים-אֵשׁ. מִמּוּלָם מִשְׂתָּרַעַת דִּירָתוֹ הַאֲרֻכָּה שֶׁל שְׁפִּילְרֵין, הַתּוֹפֶסֶת קוֹמָה שְׁלִישִׁית שְׁלֵמָה וּמַשְׁקִיפָה בְּחַלּוֹנוֹת סְגוּרִים-אֲטוּמִים תָּמִיד אֶל הֶחָצֵר הָרְחָבָה.

בַּחֲצֵרוֹ שֶׁל שְׁפִּילְרֵין רַעַשׁ תָּמִיד. וּמִבֵּין רִתְחַת הַגַּלְגַּלִים וְהַגְּלִילִים בּוֹקְעִים וְעוֹלִים קוֹלוֹתֵיהֶן הַצְּרוּפִים שֶׁל הַנְּעָרוֹת וְאוֹבְדִים אֵי-שָׁם בְּלֹא הֵדִים. מוּקְיוֹנִים עוֹשֵׂי-נִפְלָאוֹת בָּאִים לְכָאן תְּכוּפוֹת, פּוֹרְשִׂים מַרְבַד קָרוּחַ עַל פְּנֵי הֶחָצֵר הַמְלֻכְלֶכֶת וּמְצַלְצְלִים בִּמְצִלְתַּיִם. אַךְ חַלּוֹנוֹתָיו שֶׁל שְׁפִּילְרֵין אֵינָם נִפְתָּחִים לְעוֹלָם. לְעוֹלָם אֵין וִילוֹן מוּרָם שָׁם, לְעוֹלָם אֵין עֵינֵי אָדָם מְצִיצוֹת מִשָּׁם. וְרַק הַתְּרִיסִים מוּרָדִים תָּמִיד, כְּשׁוֹמְרִים סוֹד, הַשְּׁמָשׁוֹת מְכֻסּוֹת אָבָק, הַחַלּוֹנוֹת צָרִים וַאֲרֻכִּים וּסְמוּכִים זֶה לָזֶה, כְּאִלּוּ הֵם יְרֵאִים מִפְּנֵי עַיִן זָרָה וַהֲרֵי הֵם מִצְטוֹפְפִים זֶה אֵצֶל זֶה, כְּדֵי שֶׁיַּרְגִּישׁוּ עַצְמָם בְּטוּחִים יוֹתֵר. בַּמַּרְתֵּפִים הַמַּרְעִידִים מְדַבְּרִים תְּכוּפוֹת עַל הַחַלּוֹנוֹת הַמַאֻבָּקִים שֶׁמִּמּוּל וּמְסַפְּרִים מַה שֶׁאוֹמְרִים הַבְּרִיּוֹת:

– אוֹמְרִים, כִּי זֶה עֶשֶׂר שָׁנִים לֹא נִקּוּ שָׁם אֶת הַחֲדָרִים…

– אוֹמְרִים, שֶׁאֵין נוֹתְנִים שָׁם לְשׁוּם בֶּן-אָדָם לְהִכָּנֵס…

– אוֹמְרִים, שֶׁאֶת כָּל הַיְרֻשָּׁה צִוָּה לְאִיזַק…

אִיזַק עַצְמוֹ אֵינוֹ בָּטוּחַ בְּיוֹתֵר בְּדָבָר זֶה שֶׁאוֹמְרִים בֶּחָצַר. מֵעוֹלָם לֹא דִּבֵּר הַדּוֹד מוֹרִיץ עַל כָּךְ. אַךְ מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְצַוֶּה עָלָיו שֶׁלֹּא יִתְעַכֵּב אֵצֶל שׁוּם בֶּן-אָדָם, הֲרֵיהוּ גּוֹרֵר בִּמְהִירוּת אֶת רַגְלָיו הַכְּבֵדוֹת וְלוֹטֵשׁ אֶת עֵינָיו, כְּשֶׁלְּחָיָיו פּוֹרְחוֹת וּמַסְמִיקוֹת מִתּוֹךְ הַבָּעָה שֶׁל טִפְּשׁוּת מְבֹהֶלֶת. הוּא מְמַהֵר וְנֶחְפָּז, אַךְ כְּמוֹ לְהַכְעִיס מַכִּירִים מִיָּד בַּמַּרְתֵּפִים אֶת הִלּוּכוֹ הַמִּתְנַדְנֵד – וְאוֹתוֹ רֶגַע מַנִּיחוֹת הַנְּעָרוֹת אֶת הָ“עֵינַיִם” בְּגַרְבֵּיהֶן וְהֵן קוֹפְצוֹת וְעוֹלוֹת מִן הַמַּרְתֵּפִים, סוֹגְרוֹת עָלָיו בְּמַעְגָּל קָטָן וְצָפוּף, מְדַגְדְּגוֹת אוֹתוֹ בִּזְרִיזוּת מִתַּחַת לְבָתֵּי-הַשֶּׁחִי וְצוֹוְחוֹת בְּקוֹלוֹת הִיסְטֵרִיִּים צַפְצְפָנִיִּים יָשָׁר לְתוֹךְ אָזְנָיו:

– אִיזַק’ל, רוֹצֶה אַתָּה בִּי לְכַלָּה?…

– אִיזַק’ל…

שְׁפִּילְרֵין שׁוֹכֵב בְּמִטָּתוֹ וּמַקְשִׁיב לַקּוֹלוֹת הַצַּפְצְפָנִיִּים, וְהוּא חָשׁ מִין פַּחַד מְשֻׁנֶּה בְּעֹמֶק לִבּוֹ.

לְעִתִּים רְחוֹקוֹת הוּא נוֹתֵן לוֹ, לְאִיזַק שֶׁלּוֹ, לָצֵאת אֶל הֶחָצֵר, וְרַק כְּשֶׁהוּא צָרִיךְ לִשְׁלֹחַ אוֹתוֹ לְהָבִיא אֹכֶל מִן הַמִּסְעָדָה, אוֹ כְּשֶׁהוּא מִתְפַּיֵּס עִמּוֹ וְנוֹתֵן לוֹ מַטְבֵּעַ לִקְנוֹת תַּפּוּחוֹנִים צְלוּיִים. הוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֵין אִיזַק נִכְנָס בִּדְבָרִים וּבְעִנְיָנִים עִם הַבַּחוּרוֹת הַמְחֻצָּפוֹת, הוּא מִתְגּוֹנֵן מִפְּנֵיהֶן, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא בָּא תָּמִיד לְמַעְלָה מְסֻמָּק, מְגֹרֶה וּמְרֻגָּז, עֵינֵי-הַדָּג הַקָּרוֹת שֶׁלּוֹ מִתְנוֹצְצוֹת וּשְׂפָתָיו נַעֲשׂוֹת חֲלַקְלַקּוֹת וּמְלֵאוֹת עוֹד יוֹתֵר. שְׁפִּילְרֵין קוֹרֵא לוֹ שֶׁיִּגַּשׁ לַמִּטָּה, הוּא מַחֲזִיק בּוֹ זְמָן רַב בִּשְׁתֵּי יָדָיו הָרוֹעֲדוֹת וּמִסְתַּכֵּל בּוֹ בְּמַבָּט חוֹקֵר אָפֵל וְאִלֵּם יָשָׁר לְתוֹךְ הָעֵינַיִם. הוּא אֵינוֹ בָּטוּחַ כָּל עִקָּר, אִם לֹא תִּקַּח אוֹתוֹ סוֹף סוֹף בְּיָדֶיהָ אַחַת מֵאוֹתָן הַבַּחוּרוֹת וּתְסִיתֵהוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה רַע כְּנֶגְדּוֹ, כְּנֶגֶד שְׁפִּילְרֵין. וְהוּא מְהַדֵּק הֵיטֵב-הֵיטֵב אֶת אֶצְבְּעוֹתָיו הַגְּרוּמוֹת וְהַקְּפוּאוֹת מִסָּבִיב לְיָדָיו הַתְּפוּחוֹת וְהָרַכּוֹת שֶׁל אִיזַק. הוּא נוֹעֵץ בּוֹ אֶת מַבָּטוֹ הָאָפֵל וְהַדּוֹקֵר וְעוֹזֵב אוֹתוֹ לְפֶתַע-פִּתְאֹם, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁאִיזַק מִתְנַדְנֵד עַל רַגְלָיו הַכְּבֵדוֹת…

אִיזַק אֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה רוֹצֶה מִמֶּנּוּ הַדּוֹד מוֹרִיץ. נוֹסָף לְכָךְ הוּא מְרֻגָּז מִזֶּה שֶׁהַנְּעָרוֹת דִּגְדְּגוּהוּ מִתַּחַת לְבָתֵּי-הַשֶּׁחִי. הוּא מַרְגִּישׁ עַצְמוֹ עָיֵף וְרָדִים וְשׁוֹכֵב עַל הַסַּפּוֹנֶת שֶׁלְּיַד הַקִּיר מוּל מִטָּתוֹ שֶׁל הַדּוֹד. שְׁפִּילְרֵין יוֹשֵׁב בְּשֶׁקֶט, מִתְבּוֹנֵן בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת מִסָּבִיב, מַטָּה בְּיָדוֹ אֶת אָזְנוֹ וּמַקְשִׁיב לְכָל רַחַשׁ הַנִּשְׁמָע מִסָּבִיב. אֵין הוּא אוֹהֵב, שֶׁיְּהֵא אִיזַק יָשֵׁן. הֲרֵיהוּ רוֹצֶה לִרְאוֹת אוֹתוֹ תָּמִיד עֵר, לִשְׁמֹעַ תָּמִיד אֶת קוֹלוֹ וּלְהַרְגִּישׁ שֶׁאֵינוֹ יָחִיד וּבוֹדֵד. אַךְ כְּמוֹ לְהַכְעִיס אִיזַק זֶה נַמְנְמָן הוּא, תָּמִיד רוֹצֶה לִישֹׁן וּלְנַמְנֵם, וְאַף בַּיּוֹם. ושְׁפִּילְרֵין שׁוֹכֵב אוֹתוֹ זְמָן עֵר בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת, שׁוֹכֵב כְּשֶׁחוּשָׁיו מְתוּחִים וְאֵינוֹ מַתִּיר לְעַצְמוֹ אַף לְהִשְׁתָּעֵל, שֶׁמָּא לֹא יִשְׁמַע בֵּינְתַיִם מַה שֶׁמִּתְרַחֵשׁ מִסְּבִיבוֹ.

בַּיּוֹם הַדָּבָר בְּכָל זֹאת קַל וְנוֹחַ יוֹתֵר. בַּיּוֹם יָכוֹל שְׁפִּילְרֵין לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁאִיזַק לֹא יִישַׁן יוֹתֵר מִדַּי. הוּא מַקִּישׁ כָּל הַזְּמָן בְּקֻפְסָתוֹ עַל הַמִּטָּה וּמְעוֹרֵר אוֹתוֹ:

– אִיזַק, דַּי לִישֹׁן, אִיזַק…

– אִיזַק, בּוֹא הֵנָּה לִקְרֹא לְפָנַי אֶת לֶסִינְגְּ, אִיזַק…

אוֹתָהּ שָׁעָה מוֹצִיא אִיזַק אֶת “נָתָן הֶחָכָם” הַיָּשָׁן, שֶׁדַּפָּיו נָשְׁרוּ מִכְּרִיכָתָם וְהֵם מְפֹרָדִים, הוּא יוֹשֵׁב סָמוּךְ לְמִטַּת הַדּוֹד וְקוֹרֵא בְּקוֹל דַּק וְצָרוּד דַּף אַחֲרֵי דַּף. זֶה הוּא הַסֵּפֶר הָאֶחָד וְהַיָּחִיד הַנִּמְצָא אֵצֶל הַדּוֹד מוֹרִיץ בַּבַּיִת. שְׁפִּילְרֵין כְּבָר יוֹדֵעַ אוֹתוֹ כִּמְעַט בְּעַל-פֶּה. הוּא מַכִּיר כָּל דּוּ-שִׂיחַ בֵּין נָתָן הֶחָכָם וּבֵין הַדֶּרְוִישׁ הַמִּתְחַפֵּשׂ. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא שׁוֹמֵעַ בְּהַקְשָׁבָה רַבָּה כָּל מִלָּה מִפִּי אִיזַק’ל. הוּא מַרְחִיב אֶת פָּנָיו מִתּוֹךְ נַחַת עִם כָּל תְּשׁוּבָה מְחֻכֶּמֶת שֶׁמֵּשִׁיב נָתָן לְמַצִּילָהּ שֶׁל רָחֵל הַיָּפָה שֶׁלּוֹ – הוּא אַף מִשְׁתָּעֵל רֶגַע קָט מֵרֹב הֲנָאָה וּמְרַמֵּז לְאִיזַק בָּאֶצְבַּע שֶׁכָּאן יַפְסִיק, וּמְצַוֶּה לוֹ לִקְרֹא אֶת הַדּוּ-שִׂיחַ הַזֶּה שֵׁנִית:

– אִיזַק, עוֹד פַּעַם מִתְּחִלָּה, אִיזַק…

– אִיזַק, הֲפֹךְ אֶת הַדַּף אֲחוֹרַנִּית, אִיזַק…

אֲבָל כָּל זֶה אֵינוֹ אֶלָּא בַּיּוֹם. מִשֶּׁבָּא הַלַּיְלָה שׁוֹקֵעַ אִיזַק בְּשֵׁנָה כְּבֵדָה כָּל כָּךְ, שֶׁאִי-אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיקוֹ עוֹד בְּשׁוּם אֹפֶן עַל רַגְלָיו. וּשְׁפִּילְרֵין מִסְתַּכֵּל בַּשָּׁעוֹן הֶעָגֹל שֶׁלְּמוּלוֹ וְאֵינוֹ גּוֹרֵעַ עַיִן מִן הַמְחוֹגִים, כְּאִלּוּ הָיָה רוֹצֶה לִרְאוֹת וּלְהִוָּכַח אִם בֶּאֱמֶת הֵם זָזִים וְנָעִים עַל פְּנֵי לוּחַ-הַשָּׁעוֹת, אוֹ לָאו. בַּבַּיִת שֶׁקֶט, הַתְּרִיסִים הַפְּנִימִיִּים מוּגָפִים, הָעֲשָׁשִׁית מַטִּילָה עִגּוּל שֶׁל אוֹר עַל פְּנֵי הַמִּטָּה וּמַשְׁאִירָה הַכֹּל מִסָּבִיב לוּט בָּאֲפֵלָה. שְׁפִּילְרֵין מְשַׁרְבֵּב מִפַּעַם לְפַעַם אֶת צַוָּארוֹ הָאָרֹךְ וְהַצָּנוּם מִתַּחַת לִשְׂמִיכָתוֹ הַחַמָּה וְשׁוֹלֵחַ מַבָּט אָפֵל אֶל הַדֶּלֶת הַסְּגוּרָה לְמֶחֱצָה, הָעֲטוּפָה צֵל. מֵעֵבֶר לַדֶּלֶת נִמְשֶׁכֶת וְהוֹלֶכֶת שׁוּרָה שֶׁל חֲדָרִים אֲפֵלִים וְרֵיקִים, זָרִים זֶה לָזֶה וְרַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת יִמָּצֵא מִי שֶׁיִּפְתַּח אוֹתָם. רַק לִפְעָמִים, אַחַת לְשָׁבוּעַ, בְּלֵיל שַׁבָּת, בָּא דַּיְכֶס, סוֹכֵן-הַבַּיִת שֶׁל שְׁפִּילְרֵין, וּמֵבִיא עִמּוֹ שַׂקִּיק-בַּד מָלֵא וְכָבֵד. כָּךְ הוּא בָּא, דַּיְכֶס, לִמְסֹר אֶת שְׂכַר-הַדִּירָה שֶׁאָסַף מִמֵּאוֹת הַדַּיָּרִים. וְתָמִיד הוּא מְהַלֵּךְ עַל קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתָיו, כְּמִי שֶׁאֵינוֹ בָּטוּחַ בַּקַּרְקַע שֶׁמִּתַּחַת לְרַגְלָיו. הוּא הוֹלֵךְ כְּשֶׁגַּבּוֹ כָּפוּף, רֹאשׁוֹ מֻרְכָּן כְּלַפֵּי מַטָּה וְאֵין הוּא מוֹצִיא מִלָּה מִפִּיו, כְּמִי שֶׁעוֹמֵד בִּתְפִלָּה וְחוֹשֵׁשׁ לְהַפְסִיק בְּדִבּוּר שֶׁל חֹל.

שְׁפִּילְרֵין מַכִּיר אֶת טִבְעוֹ שֶׁל דַּיְכֶס, שֶׁהוּא חוֹשֵׁשׁ לְהוֹצִיא דִּבּוּר לְבַטָּלָה, וּלְפִיכָךְ שׁוֹתֵק גַּם הוּא. דַּיְכֶס מֵזִיז בִּשְׁתִיקָה שֻׁלְחָן קָטָן אֶל מִטָּתוֹ שֶׁל אֲדוֹנָיו, מַעֲמִיד שְׁנֵי נֵרוֹת עָבִים, יוֹשֵׁב בְּסָמוּךְ לוֹ עַל שְׁרַפְרָף נָמוּךְ וּמַתִּיר וּפוֹתֵחַ אֶת שַׂקִּיק-הַבַּד. מוֹנִים הַרְבֵּה, הַרְבֵּה. דַּיְכֶס מְסַדֵּר צִבּוּרִים-צִבּוּרִים, זָהָב לְזָהָב, כֶּסֶף לְכֶסֶף וּנְיָר לִנְיָר. וּשְׁפִּילְרֵין שׁוֹכֵב עַל צִדּוֹ, מַחֲזִיק מִסְפָּרַיִם מַבְהִיקִים בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו הַמְאֻבָּנוֹת, גּוֹזֵר פִּסּוֹת נְיָר שָׁווֹת וִישָׁרוֹת, כּוֹרֵך בָּהֶן אֶת מַטְבְּעוֹת-הַזָּהָב וְרוֹשֵׁם עֲלֵיהֶן סְפָרוֹת עֲקֻמּוֹת וּרְצוּצוֹת בְּיָד רוֹעֶדֶת. הֵם יוֹשְׁבִים בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת. יוֹשְׁבִים בְּכֹבֶד-רֹאשׁ, כְּשֶׁגֻּלְגְּלוֹתֵיהֶם הַמֻּקְרָחוֹת מִתְנוֹצְצוֹת כְּנֶגֶד זֹהַר הַזָּהָב וְהַנֵּרוֹת, וְאֵינָם מוֹצִיאִים הֶגֶה מִפִּיהֶם, כְּאִלּוּ הָיוּ עוֹשִׂים כָּאן עֲבוֹדָה קְדוֹשָׁה וּמִסְתּוֹרִית הַמַּצְרִיכָה כַּוָּנָה יְתֵרָה.

אַךְ כָּל זֶה אֵינוֹ נִמְשָׁךְ אֶלָּא כַּמָּה שָׁעוֹת בַּשָּׁבוּעַ. לְאַחַר שֶׁדַּיְכֶס קָם וְהוֹלֵךְ, קוֹשֵׁר לוֹ שְׁפִּילְרֵין אֶת בַּקְבּוּקֵי הַגּוּמִי לְרַגְלָיו, יוֹרֵד מֵעַל מִטָּתוֹ, מַכְנִיס וְסוֹגֵר אֶת גְּלִילֵי הַכֶּסֶף וְהַשְּׁטָרוֹת בְּקֻפַּת-הַבַּרְזֶל וְתוֹלֶה אֶת הַמַּפְתֵּחַ הַקָּטֹן בְּצַוָּארוֹ. וְאַחַר-כָּךְ עוֹבְרוֹת שְׁעוֹת-לַיְלָה אֲרֻכּוֹת-אֲרֻכּוֹת, שׁוֹמֵמוֹת וְזַחֲלָנִיּוֹת, לְלֹא קֵץ… בֶּחָצֵר שֶׁקֶט. הַשַּׁעַר סָגוּר וּמְסֻגָּר לְעֵת לַיְלָה, אַךְ הַדְּמָמָה עַצְמָהּ לוֹחֶשֶׁת וּמְלַחֶשֶׁת בִּצְלִילִים מְשֻׁנִּים וְלֹא-בְּרוּרִים מִתּוֹךְ כָּל פִּנָּה וּפִנָּה. בְּתוֹךְ הַקִּירוֹת הֶעָבִים רוֹחֵשׁ מַשֶּׁהוּ, כְּאִלּוּ הַקִּירוֹת חֲלוּלִים הֵם וּמִתְפּוֹרְרִים בְּקִרְבָּם. מִן הַזָּוִיּוֹת נִשְׁמָע קוֹל גֵּרוּד, כְּאִלּוּ צִפָּרְנַיִם בִּלְתִּי נִרְאוֹת מְגָרְדוֹת אֵי-שָׁם בֵּין הַקִּיר וּבֵין הַנְּיָר הַמְצַפֶּה אוֹתוֹ. שְׁפִּילְרֵין מְמַשְׁמֵשׁ בְּאֶצְבָּעוֹת קוֹפְאוֹת אֶת חֲזֵהוּ וְצַוָּארוֹ הַמְקֻמָּטִים, אַךְ הָעֲצָמוֹת בּוֹלְטוֹת וּמִזְדַּקְּרוֹת אֶצְלוֹ עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁצְּרוֹרוֹת הַפְּנִינִים הַזְּעִירוֹת, הַדַּקִּיקוֹת, נִבְלָעוֹת בַּגּוּמוֹת שֶׁבֵּינֵיהֶן. הוּא מַפְנֶה אֶת הָרֹאשׁ לְצִדּוֹ שֶׁל אִיזַק, אַךְ צְלָלִים אֲרֻכִּים וַעֲבֻתִּים הִשְׂתָּרְעוּ לְאֹרֶךְ הַסַּפָּה, כִּיצוּרִים חַיִּים, וְהֵם מַסְתִּירִים כָּל מַה שֶׁמֵּאֲחוֹרֵיהֶם. וּשְׁפִּילְרֵין מוֹצִיא אֶת קֻפְסַת-הַטַּבַּק הָעֲשׂוּיָה עֶצֶם וּמַקִּישׁ בָּהּ עַל מְרַאֲשׁוֹתֵי הַמִּטָּה. הוּא מַקִּישׁ נְקִישׁוֹת קַלּוֹת, בְּהַפְסָקוֹת, אַךְ כָּל נְקִישָׁה מְעוֹרֶרֶת הֵדִים מוּזָרִים וּמְקֻטָּעִים בְּכָל הַחֲדָרִים הָרֵיקִים. עַכְבָּרִים שֶׁהֻחְרְדוּ רָצִים וְחוֹזְרִים אֶל חוֹרֵיהֶם. עַכְּבִישִׁים שְׂבֵעִים וְעָבֵי-כֶרֶס נְסוֹגִים אֶל פִּנּוֹת-מִבְטַחִים. שְׁפִּילְרֵין נִפְחָד מִפְּנֵי נְקִישׁוֹתָיו שֶׁל עַצְמוֹ וְהוּא יוֹרֵד בְּרַגְלַיִם כּוֹשְׁלוֹת מֵעַל הַמִּטָּה. הוּא מְהַלֵּךְ וּמְגַשֵּׁשׁ עַל פְּנֵי הַחֶדֶר הַגָּדוֹל, נִתְקָל וּפוֹנֶה וְנִתְקָל שֵׁנִית וּמְהַלֵּךְ עַל קְצוֹת הַבְּהוֹנוֹת אֶל סַפָּתוֹ שֶׁל אִיזַק. לִרְאוֹתוֹ הוּא רוֹצֶה, לְהָצִיץ רַק בְּפָנָיו וְלַחֲזֹר. אֲבָל אִיזַק הִתְעַטֵּף וְהִתְכַּרְבֵּל בִּשְׂמִיכָתוֹ כָּל כָּךְ, שֶׁאֵין לִרְאוֹת מִמֶּנּוּ וְלֹא כְלוּם. וּשְׁפִּילְרֵין מוֹשֵׁךְ בְּאֶצְבָּעוֹת נוּקְשׁוֹת אֶת הַשְּׂמִיכָה, נוֹעֵץ אֶצְבְּעוֹתָיו בַּכְּתֵפַיִם הָעֲגַלְגַּלּוֹת שֶׁל אִיזַק וּמְעִירוֹ בְּקוֹלוֹ הַלַּח, הַמְעֻבָּשׁ:

– אִיזַק, זֶה אַתָּה, אִיזַק?…

– אִיזַק, הוֹצֵא אֶת רֹאשְׁךָ, אִיזַק!…

ב.

– אַ, אַ, אַ, בֹּקֶר טוֹב, מַר שְׁפִּילְרֵין…

– בֹּקֶר טוֹב וְכָל טוּב, אֲנָשִׁים נִלְבָּבִים…

– תִּהְיֶה קִימָתוֹ לְטוֹבָה, אָדוֹן בַּעַל-הַבַּיִת…

– תּוֹדָה רַבָּה, יְקָרִים, תּוֹדָה רַבָּה…

– עָבַר עָלֶיךָ חֹרֶף, בַּעַל-הַבַּיִת…

– תְּפַסְתִּיו, רְחִימָאַי, כִּבְיָדַיִם מַמָּשׁ תְּפַסְתִּיו…

שְׁפִּילְרֵין עוֹמֵד בְּאֶמְצַע חֲצֵרוֹ הַגְּדוֹלָה, מַרְכִּין עַצְמוֹ לְכָל צַד וּמְמַשֵּׁשׁ בְּאֶצְבְּעוֹתָיו הַגְּרוּמוֹת אֶת כּוֹבָעוֹ הַנַּפּוֹלֵיאוֹנִי הַיָּרֹק לִכְבוֹד דַּיָּרָיו.

מְבָרְכִים אוֹתוֹ מִכָּל צַד.

תָּמִיד הוּא מִתְגַּלֶּה בֶּחָצֵר בְּשָׁעָה שֶׁבָּאֲוִיר נִשָּׂא רֵיחַ שֶׁל עוֹנָה חֲדָשָׁה שֶׁל עֶרֶב-פֶּסַח יָפֶה וּסְעֻדּוֹת-אֵרוּסִין שֶׁל חוֹל-הַמּוֹעֵד. הוּא לָבוּשׁ אָמְנָם חָרְפִּית, עוֹטֶה בֶּגֶד אָרוֹךְ שֶׁל מוֹכִין, שֶׁבְּשׁוּלָיו וּבְשַׁרְווּלָיו תְּפוּרִים פַּסִים שֶׁל פַּרְוַת-שׁוּעָל צְהֻבָּה וְהוּא מִתְרַכֵּס מִלְמַעְלָה עַד לְמַטָּה. רַגְלָיו הַגַּרְמִיּוֹת הַיְבֵשׁוֹת נְעוּצוֹת בְּתוֹךְ עַרְדָּלַיִם עֲמֻקִּים עֲטוּרִים בְּשׁוּלֵיהֶם פַּרְוַת-כְּבָשִׂים צְחוֹרָה. צַוָּארוֹ עָטוּף וּמְעֻטָּף כֻּלּוֹ צָעִיף שָׂעִיר גָּדוֹל שֶׁל צֶמֶר, הָעוֹלֶה עַד לְמַעְלָה מִן הָאָזְנַיִם. וּבְכָל זֹאת מַקְבִּילִים אֶת פָּנָיו כִּמְבַשֵּׂר הָאָבִיב. בִּנְיָנֵי הֶחָצֵר גְּבוֹהִים, בְּנֵי שֵׁשׁ קוֹמוֹת. צִפֳּרִי קַיִץ סָרוֹת לְכָאן לְעִתִּים נְדִירוֹת. מְקַבְּלִים אֶת שְׁפִּילְרֵין כְּמוֹ שֶׁמְּקַבְּלִים אֶת פְּנֵי הַחֲסִידָה הָרִאשׁוֹנָה עַל גַּג-הַקַּשׁ הַכְּפָרִי.

בֶּחָצֵר הַמְּרֻבַּעַת הַמְרֻצֶּפֶת אֲבָנִים רַבָּה הַתְּכוּנָה. בַּנָּאִים מְלֻכְלָכִים בְּסִיד מִתְהַלְּכִים עַל פְּנֵי הֶחָצֵר וְצוֹוְחִים בְּקוֹלוֹת גַּסִּים וּמְעוֹרְרֵי-הֵדִים אֶל חַדְרֵי-עֲלִיּוֹת בִּלְתִּי-נִרְאוֹת, וְנֶעֱלָמִים וְאוֹבְדִים יַחַד עִם הֵדֵיהֶם. גּוֹיִים גַּלִּיצָאִיִּים רַחֲבֵי-גֶּרֶם וּצְנוּמֵי-בָּשָׂר מִתְהַלְּכִים בְּמַלְבּוּשֵׁיהֶם הָרְחָבִים עַל-פְּנֵי הֶחָצֵר, נוֹשְׂאִים עַל כִּתְפֵיהֶם מַחֲבוֹת וְקַלָּחוֹת שֶׁל פֶּסַח מְלֻבָּנוֹת וְשָׁרִים בְּקוֹל מְמֻשָּׁךְ וְעָצוּב:

– קְדֵרוֹת!

– קְדֵרוֹת!

רְצוּעַת אוֹר מְאֻבֶּקֶת שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ חָדְרָה וְעָבְרָה בֵּין חוֹמוֹת-הָאֶבֶן הֶעָבוֹת וְהִשְׁתַּטְּחָה סָמוּךְ לְאַרְגַּז-הָאַשְׁפָּה הַמָּשׁוּחַ זֶפֶת, וּפָרְשָׂה זָהֳרָהּ עַל עֲדַת כְּלָבִים וַחֲתוּלִים נְשׁוּרֵי-שֵׂעָר וִילָדִים הָרוֹקְדִים בְּמַעְגָּל.

שְׁפִּילְרֵין עוֹמֵד בְּאֶמְצַע הֶחָצֵר, מַבִּיט בָּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת לְמֶחֱצָה אֶל הֶחָלָל הָרָחָב וְחוֹנֵק בְּקִרְבּוֹ אֶת שֵׁעוּלוֹ הַדַּקִּיק, שֶׁקָּשֶׁה לְהַבְחִין בּוֹ אִם הוּא בָּא מִתּוֹךְ חִיּוּךְ אוֹ מִתּוֹךְ אֲנָחָה.

לְפָנָיו עַכְשָׁו תַּפְקִיד חָשׁוּב. הוּא צָרִיךְ לְהַרְאוֹת לַשְּׁכֵנִים בֶּחָצֵר, שָׁאַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתָם כָּל כָּךְ מְעַט, אַף-עַל-פִּי שֶׁשָּׁכַב עַל מִטָּתוֹ שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים רְצוּפִים, הֲרֵיהוּ זוֹכְרָם בְּכָל זֹאת, זוֹכֵר כָּל אֶחָד לְחוּד. וְהוּא עוֹמֵד בְּאֶמְצַע הָעִגּוּל שֶׁל גְּבָרִים, נָשִׁים וִילָדִים, מִסְתַּכֵּל בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת לְמֶחֱצָה כָּל פַּעַם בְּפַרְצוּף אַחֵר, וְהוּא מְרֻצֶּה בְּיוֹתֵר כְּשֶׁהוּא מְנַחֵשׁ וּמוֹצֵא:

– חֶה, חֶה, חֶה. גְּרִינְווֹרְצְל מִן הַקּוֹמָה הַחֲמִישִׁית, אַרְנְקָאי, לֹא נָכוֹן, יַקִּירָי?

– נָכוֹן, אָדוֹן בַּעַל-הַבַּיִת, – עוֹנֶה כְּנֶגְדּוֹ כָּל הָעִגּוּל שֶׁמִּסָּבִיב, וּמְחַכֶּה עַד שֶׁשְּׁפִּילְרֵין יְסַיֵּם אֶת שֵׁעוּלוֹ מֵרֹב תַּעֲנוּג.

– וְאַתְּ, גְּבֶרֶת, אַלְמָנָתוֹ שֶׁל גְלוּסְקֶר הַכּוֹבְעָן, לֹא נָכוֹן, יַקִּירָי?

– נָכוֹן, אָדוֹן שְׁפִּילְרֵין…

הָעִגּוּל גָּדֵל וְהוֹלֵךְ. יְלָדִים מִתְחַלְּקִים בִּמְהִירוּת הַבָּזָק עַל גַּבֵּי מַעֲקֵה-הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁל שֵׁשׁ קוֹמוֹת וְיוֹרְדִים לְמַטָּה אֶל הֶחָצֵר וְעוֹמְדִים עַל קְצוֹת הַבְּהוֹנוֹת, כְּדֵי לְהָצִיץ בִּשְׁפִּילְרֵין וּבְאִיזַק.

אִיזַק עוֹמֵד מְנֻפָּח, מְסֻמָּק, כְּתָמִיד. בְּיָדוֹ הָאַחַת הוּא מַחֲזִיק מַחֲצֶלֶת קְטַנָּה שֶׁל קַשׁ, מוּכָן לְפָרְשָׂהּ מִתַּחַת לְרַגְלָיו שֶׁל הַדּוֹד מוֹרִיץ מִיָּד לִכְשֶׁיָחוּשׁ רְטִיבוּת כָּלְשֶׁהִי בָּאֲדָמָה. בְּיָדוֹ הָאַחֶרֶת הוּא מַחֲזִיק סַל קָלוּעַ, מָלֵא רְקִיקֵי בֵּיצִים וּבַקְבּוּקֵי חָלָב, שֶׁמָּא יַרְגִּישׁ הַדּוֹד מוֹרִיץ חֻלְשַׁת-הַלֵּב. שְׁפִּילְרֵין מַרְכִּין עַצְמוֹ גַּם אֶל הַיְלָדִים. הוּא צוֹבֵט בְּאֶצְבָּעוֹת מְאֻבָּנוֹת אֶת לֶחְיֵיהֶם הַמְּלֵאוֹת שֶׁל הַתִּינוֹקוֹת וּמִתְחַנֵּק מִתַּעֲנוּג.

– חֶה, חֶה, חֶה, אַתָּה קוֹלֵף הֵיטֵב אֶת הַטִּיחַ מִן הַקִּירוֹת, קֻנְדֵּס שֶׁכְּמוֹתֶךָ…

הַיְלָדִים מִתְאַפְּקִים בְּכָל כֹּחָם שֶׁלֹּא לִפְרֹץ בִּצְחוֹק. הֵם נֶהֱנִים מְאֹד מֵהִלּוּכוֹ שֶׁל שְׁפִּילְרֵין וּמִן הַמִּלָּה “קֻנְדֵּס”. וְהֵם צוֹבְטִים זֶה אֶת זֶה בַּסֵּתֶר, סְגֻלָּה בְּדוּקָה שֶׁלֹּא לִפְרֹץ בִּצְחוֹק.

טוֹב וְנָעִים מִשּׁוּם-מָה בֶּחָצֵר. הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת, עֲרֵמוֹת הַשֶּׁלֶג הַמְלֻכְלָכוֹת פֻּנּוּ. גַּם יוּזֶף הַשּׁוֹעֵר, שֶׁתָּמִיד הוּא מְרַדֵּף אֶת הַיְלָדִים בַּמַּטְאֲטֵא שֶׁבְּיָדוֹ, נִצָּב אַף הוּא מִן הַצַּד. יָדוֹ הָאַחַת הִשְׁעִין בַּמַּטְאֲטֵא, וּבְיָדוֹ הָאַחֶרֶת הוּא מַחֲזִיק הֵיטֵב אֶת קַמְצוּץ הַטַּבַּק, שֶׁבַּעַל-הַבַּיִת כִּבְּדוֹ בּוֹ, וְהוּא מַגִּיעוֹ בִּזְהִירוּת אֶל נְחִירָיו הַבַּשְׂרָנִיִּים, כְּאִלּוּ אֵינוֹ מֵגִיס לִבּוֹ לַהֲרִיחוֹ בְּבַת-אֶחָת. אֲפִלּוּ דַּיְכֶס סוֹכֵן הַבַּיִת, שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר לְעוֹלָם שׁוּם דִּבּוּר עִם הַשְּׁכֵנִים, פְּרָט לִתְבִיעַת שְׂכַר-דִּירָה, גַּם הוּא עוֹמֵד עַכְשָׁו כָּאן בַּמַּעְגָּל, עֵינָיו נְעוּצוֹת בְּפִיו שֶׁל שְׁפִּילְרֵין, וְכָל פַּעַם שֶׁבַּעַל-הַבַּיִת שׁוֹכֵחַ שְׁמוֹ שֶׁל שָׁכֵן פְּלוֹנִי, הֲרֵיהוּ לוֹחֵשׁ לוֹ, כִּמְלַמֵּד זֶה לְתַלְמִידוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא נִבְחָן.

– לֶנְטְשְׁנֶר, מִן הַמִּסְפָּר תִּשְׁעִים-וְחָמֵשׁ, עוֹשֵׂה-אַרְגָּזִים.

– בֶּדֶר, מִן הָאֲגַף הַיְמָנִי, עוֹשֵׂה-אַשְׁקוֹקָאוֹת.

אֶת חֲצֵרוֹ שֶׁל שְׁפִּילְרֵין אוֹפֶפֶת אֲוִירָה מִשְׁפַּחְתִּית, חֲמִימָה. עַד כְּדֵי שֶׁשּׁוֹכְחִים מִי כָּאן בַּעַל-הַבַּיִת וּמִי כָּאן דַּיָּר. הֶחָצֵר הַגְּדוֹלָה הוֹפֶכֶת כְּעֵין דָּבָר מְשֻׁתָּף, כִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְכָל הַמַּעְגָּל הַצָּפוּף נַעֲשֶׂה כְּנֶפֶשׁ אַחַת, בְּרִיָּה אַחַת, מְרֻצָּה וְנֶהֱנֵית. אַךְ הִנֵּה לְפֶתַע נִדְחָק וּמִדַּחֵק לְתוֹךְ הָעִגּוּל מַשֶּׁהוּ מִתְנַשֵּׁף וּמִתְנַשֵּׁם, מַשֶּׁהוּ הַמֵּפִיץ מִסְּבִיבָיו נְשִׁימָה מַחֲנִיקָה וּצְוִיחָה צַפְצְפָנִית – וְהָעִגּוּל מִתְפַּזֵּר לְכָל הַעֲבָרִים, כְּלַהֲקַת תַּרְנְגוֹלוֹת שֶׁיִּדּוּ לְתוֹכָהּ אֶבֶן.

– הִיא תָּפְסָה אוֹתוֹ, קֵילֶה – מְמַלְמֵל הָעִגּוּל הַמְפֻזָּר, וְהַכֹּל נִלְחָצִים אֶל הַקִּירוֹת, לִרְאוֹת מַה יִתְאָרַע כָּאן, – הִיא תָּפְסָה אוֹתוֹ, קֵילֶה הָאַלְמָנָה…

מַעֲשֶׂה יָשָׁן-נוֹשָׁן הוּא הַמַּעֲשֶׂה בְּקֵילֶה: מִיּוֹם שֶׁבַּעֲלָה הַפֶּחָח נָפַל פַּעַם מֵעַל גַּגּוֹ שֶׁל שְׁפִּילְרֵין וְהִנִּיחַ אוֹתָהּ אַלְמָנָה עִם יְתוֹמִים – מֵאוֹתוֹ יוֹם הִיא מְנַהֶלֶת מִשְׁפָּטִים עִם דַּיְכֶס וְאֵינָהּ מְשַׁלֶּמֶת לוֹ שְׂכַר-דִּירָה זֶה כַּמָּה שָׁנִים. דַּיְכֶס סוֹבֵר, שֶׁכְּבָר גָּמַר עִמָּהּ הַכֹּל מִזְּמָן, וְשֶׁכְּבָר שִׁלֵּם אֶת כָּל הוֹצְאוֹת בֵּית-הַמִּשְׁפָּט. וְהוּא מֵבִיא אֵלֶיהָ כָּל חֹדֶשׁ בִּשְׁתִיקָה אֶת הַמִּשְׁטָרָה, מוֹצִיא וּמְגַלֶּה לְעֵינֵי הֶחָצֵר הַגְּדוֹלָה אֶת מִטּוֹתֶיהָ הַמְפֹרָקוֹת וְאֶת קַשׁ הַמִּזְרוֹנִים הָרָקוּב שֶׁלָּהּ וְתוֹלֶה מַנְעוּל מֻחְלָד גָּדוֹל עַל פֶּתַח דִּירָתָהּ בַּמַּרְתֵּף. אֲבָל עַד שֶׁהוּא פּוֹנֶה כֹּה וָכֹה, – וּכְבָר אֵין זֵכֶר לַמַּנְעוּל, וּכְבָר הִיא גָּרָה שׁוּב בַּדִּירָה. בַּזְּמָן הָאַחֲרוֹן נָקַט כְּנֶגְדָּהּ תַּכְסִיס חָדָשׁ: הוּא פָּקַד שֶׁיּוֹצִיאוּ מִמַּרְתֵּפָהּ אֶת הַדְּלָתוֹת וְאֶת הַחַלּוֹנוֹת, צִוָּה שֶׁיּוֹרִידוּ אֶת בֶּרֶז-הַמַּיִם וְיָצָא וְהִלֵּךְ לוֹ בִּשְׁתִיקָה עַל פְּנֵי הֶחָצֵר הַגְּדוֹלָה.

כָּל הֶחָצֵר הִתְפַּלְּאָה עַל מַעֲשָׂיו:

– אַמְצָאָה כָּזֹאת – אָמְרוּ – אֶפְשָׁר שֶׁיַּמְצִיאָה רַק דַּיְכֶס…

אֲבָל קֵילֶה הָאַלְמָנָה נָקְטָה אַף הִיא תַּכְסִיס חָדָשׁ. כָּל בֹּקֶר אַךְ הֵאִיר הַיּוֹם, בָּאָה וְעָמְדָה עִם כָּל יְלָדֶיהָ מֵאֲחוֹרֵי דַּלְתּוֹ הַנְּעוּלָה שֶׁל שְׁפִּילְרֵין, הִיא אָמְרָה לָהֶם לִדְפֹּק בְּכָל כֹּחַ אֶגְרוֹפֵיהֶם עַל הַדֶּלֶת הַמְרֻפֶּדֶת עוֹר צָהֹב, וְלֹא פָּסְקוּ מִלִּצְעֹק וּמִלַּחֲזֹר עַל אוֹתָן הַמִּלִּים הַסְּפוּרוֹת, כְּחַזָּן עִם מְשׁוֹרְרָיו:

– הַנִּיחוּ לְהִכָּנֵס, גַּזְלָנִים…

– הַנִּיחוּ לְהִכָּנֵס, רוֹצְחִים…

בֶּחָצֵר צָחֲקוּ לָהּ:

– לְשׁוּם אָדָם עֲדַיִן לֹא הִנִּיחוּ לְהִכָּנֵס שָׁמָּה, – נִסּוּ לְהַסְבִּיר לָהּ – לְשׁוּם אָדָם…

וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הוֹלִיכָה כָּל יוֹם אֶת חֲבוּרַת יְלָדֶיהָ אֶל דִּירָתוֹ שֶׁל שְׁפִּילְרֵין. לְבַסּוֹף כְּבָר אֶבְדֶה מִמֶּנָּה הַתִּקְוָה לְהַגִּיעַ “אֵלָיו” בְּעַצְמוֹ. עַל כָּל צַעֲקוֹתֶיהָ וּדְפִיקוֹתֶיהָ לֹא עָנוּ כְּלָל, כְּמוֹ מִתּוֹךְ קֶבֶר. וְהִיא הֶחֱלִיטָה לָגוּר בַּדִּירָה לְלֹא דְּלָתוֹת וּלְלֹא חַלּוֹנוֹת. עַכְשָׁו תָּפְסָה אוֹתוֹ, תָּפְסָה לְאוֹר הַיּוֹם, בְּאֶמְצַע הֶחָצֵר, וְאֵין הִיא מַנִּיחָה לוֹ לְהִתְחַמֵּק. בְּיָד אַחַת הִיא מַחֲזִיקָה בּוֹ הֵיטֵב בִּשְׁנֵי דַּשֵּׁי הַפַּרְוָה, בַּשְּׁנִיָּה הִיא מְרַמֶּזֶת לוֹ אֶל מַרְתֵּף שֶׁבַּפִּנָּה, הַמַּבִּיט בְּחוֹרֵי-חַלּוֹנוֹת חֲלוּלִים, כְּזוּג עֵינַיִם שֶׁנֶּעֶקְרוּ גַּלְגַּלֵּיהֶן, וְהִיא מַכְרֶזֶת וְקוֹרֵאת בְּקוֹל בָּטוּחַ וְחָמוּר, כְּקוֹלוֹ שֶׁל שׁוֹפֵט:

– אֶל הַ“קֶּבֶר” שֶׁלִּי בּוֹא עִמִּי!…

– אֶל הַ“קֶּבֶר” שֶׁלִּי בּוֹא…

תְּחִלָּה עוֹמֵד שְׁפִּילְרֵין נִבְהָל. הוּא מַרְגִּישׁ עַצְמוֹ שָׁבוּי כֻּלּוֹ בְּיָדָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה. הוּא עוֹמֵד בְּרַגְלַיִם רוֹעֲדוֹת, שׁוֹלֵחַ מַבָּטִים אֲפֵלִים וְחַסְרֵי-יֶשַׁע בְּכָל חֲצֵרוֹ הַגְּדוֹלָה מִסָּבִיב, כִּמְבַקֵּשׁ עֶזְרָה, וּמְמַלְמֵל בְּגִּמְגּוּם:

– אֵלָיו, יַקִּירָתִי, אֶל דַּיְכֶס…

– הַנִּיחִי לִי, לִבָּתִי, אֲנִי אֵינִי מִתְעָרֵב…

אַךְ כְּשֶׁהַיְּהוּדִיָּה מוֹשַׁכְתּוֹ פִּתְאוֹם בְּחָזְקָה וְרוֹצָה לְהוֹלִיכוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ אֶל הַ“קֶּבֶר” שֶׁלָּהּ – אוֹתָהּ שָׁעָה תּוֹקֵף אֶת שְׁפִּילְרֵין הַשֵּׁעוּל וְהוּא תּוֹפֵס בִּשְׁתֵּי יָדָיו אֶת בַּקְבּוּק-הָרְקִיקָה הַתָּלוּי וּמִתְנַדְנֵד עָלָיו.

רֶגַע אֶחָד שׂוֹרֶרֶת דְּמָמָה בֶּחָצֵר. הַכֹּל – הַשְּׁכֵנִים מִסָּבִיב לְיַד הַקִּירוֹת, הַיְלָדִים וַאֲפִלּוּ יוּזֶף הַשּׁוֹעֵר וְדַיְכֶס נִתְקָעִים בִּמְקוֹם עֲמִידָתָם, פִּיּוֹתֵיהֶם פְּעוּרִים וְאֵינָם זָזִים מִמְּקוֹמָם. הֵם רוֹאִים, אֵיךְ שְׁפִּילְרֵין פּוֹתֵחַ אֶת הַבַּקְבּוּק וְרוֹקֵק לְתוֹךְ פִּיו בְּדַיְקָנוּת וּבְאִטִּיּוּת. הֵם רוֹאִים אֵיךְ הוּא מֵצִיץ אֲרֻכּוֹת בְּעַיִן אַחַת פְּקוּחָה לְתוֹךְ הַבַּקְבּוּק פְּנִימָה, אֵיךְ הוּא מְפַקְּקוֹ בַּחֲזָרָה וּבוֹדֵק בַּמְּגוּפָה אִם הִיא מְפֻקֶּקֶת הֵיטֵב – וְהֵם עוֹמְדִים בִּמְקוֹמוֹתֵיהֶם נְזוּפִים, מִסְתַּכְּלִים בְּשִׂימַת-לֵב לְכָל תְּנוּעָה שֶׁלּוֹ וְאֵינָם מַתִּירִים לְעַצְמָם אַף לִנְשֹׁם, כִּירֵאִים מִלְּהַפְרִיעַ אוֹתוֹ בִּמְלַאכְתּוֹ, וְרַק לְאַחַר שֶׁהוּא מְנַגֵּב אֶת שְׂפָתָיו וּפוֹתֵחַ לִרְוָחָה אֶת פִּיו חֲסַר-הַשִּׁנַּיִם – מִתְעוֹרֶרֶת הֶחָצֵר מִמְּתִיחוּת הַמַּחֲזֶה וּמַתְחִילָה לְהָבִין אֶת הַנַּעֲשֶׂה כָּאן. דַּיְכֶס יוֹצֵא וְרָץ עַל קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתָיו לְהַזְמִין כִּרְכָּרָה, וְיוּזֶף הַשּׁוֹעֵר מַתְחִיל נֶאֱבָק עִם קֵילֶה. שְׁפִּילְרֵין וְאִיזַק עוֹמְדִים עֲדַיִן חִוְּרִים וּמַרְעִידִים וְרוֹאִים בְּפַחַד כֵּיצַד יוּזֶף לוֹפֵת אֶת קֵילֶה מִסָּבִיב לְבִטְנָהּ, וְאֵיךְ הִיא תּוֹפֶסֶת וְאוֹחֶזֶת בִּשְׁתֵּי יָדֶיהָ אֶת שְׂפָמוֹ הָאָרֹךְ וְהַמִּשְׁתַּלְשֵׁל. רֶגַע אֶחָד מוֹסִיפָה עוֹד הָאֲוִירָה לִהְיוֹת מְתוּחָה וְדַיָּרֵי הַבַּיִת עוֹדָם נִלְחָצִים אֶל קִירוֹת-הָאֶבֶן. וְרַק כְּשֶׁהַכִּרְכָּרָה בָּאָה וְנִכְנֶסֶת וְאִיזַק פּוֹרֵשׂ אֶת הַמַּחֲצֶלֶת הַקְּטַנָּה שֶׁל קַשׁ מִתַּחַת לְרַגְלָיו שֶׁל הַדּוֹד מוֹרִיץ – רַק אָז נִזְכָּרוֹת סוֹרְגוֹת-הַגַּרְבַּיִם שֶׁכָּאן מִתְהַוֶּה מַשֶּׁהוּ מַצְחִיק. רַק עַכְשָׁו הֵן נִזְכָּרוֹת פִּתְאוֹם שֶׁאִיזַק נִמְצָא כָּאן, וְעוֹד מְעַט יֵעָלֵם מֵעֵינֵיהֶן. וְהֵן מִדַּבְּקוֹת אֶל קִירוֹת-הָאֶבֶן, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶינָה נִרְאוֹת פָּחוֹת כָּל כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר, וְצוֹוְחוֹת בְּקוֹלוֹת צַפְצְפָנִיִּים הִיסְטֵרִיִּים:

– אִיזַק’ל, רוֹצֶה אַתָּה בִּי לְכַלָּה?…

– אִיזַק’ל…

שְׁפִּילְרֵין מִתְעַטֵּף עוֹד יוֹתֵר בִּצְעִיף-הַצֶּמֶר שֶׁלּוֹ, עַד לְמַעְלָה מֵאָזְנָיו, שֶׁלֹּא יִשְׁמַע אֶת הַקּוֹלוֹת הַצַּפְצְפָנִיִּים, וּמְצַוֶּה לָעֶגְלוֹן שֶׁיָּרִים אֶת כִּילַת-הָעוֹר.

בַּחוּץ חַם וְנָעִים. הַשֶּׁמֶשׁ מְאִירָה עַל פְּנֵי כָּל הַשָּׁמַיִם, מִשְׁתַּטַּחַת מִתַּחַת לְצַעֲדֵי-רַגְלֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי-אָדָם, מִתַּחַת לְפַרְסוֹתֵיהֶם שֶׁל סוּסִים, וְהִיא צוֹהֶלֶת לִקְרַאת כִּפּוֹת-הַזָּהָב שֶׁעַל-גַּבִּי כְּנֵסִיּוֹת וּשְׁלוּלִיּוֹת-מַיִם עֲזוּבוֹת כְּאֶחָת. אֲנָשִׁים קַלֵי-צַעַד וְרַעֲנָנִים טוֹפְפִים בְּקַלּוּת עַל פְּנֵי הָרְחוֹבוֹת וּנְעוּרִים שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ קוֹרְנִים מִתּוֹךְ עֵינֵיהֶם. וְרַק שְׁפִּילְרֵין לְבַדּוֹ מִתְעַטֵּף יוֹתֵר וְיוֹתֵר בִּצְעִיף-הַצֶּמֶר שֶׁלּוֹ, עַד כְּדֵי כָּךְ שָׁרַק אֶת קְצֵה חָטְמוֹ בִּלְבַד הוּא מַפְקִיר לָעוֹלָם הַזּוֹרֵחַ וְהַבָּהִיר, וְאֵינוֹ פּוֹסֵק מִלִּדְחֹק בִּקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתָיו אֶת גַּבּוֹ הַכָּחֹל שֶׁל הָרַכָּב:

– מַהֵר, נִלְבָּבִי, מַהֵר יוֹתֵר…

הָרְחוֹבוֹת מְלֵאִים, הַמִּדְרָכוֹת גְּדוּשׁוֹת. וַאֲנָשִׁים מְעַכְּבִים אֶת הַסּוּסִים בְּמַהֲלָכָם. שְׁפִּילְרֵין יוֹשֵׁב עַל מוֹשָׁבוֹ בְּקֹצֶר-רוּחַ, הוּא מִסְתַּכֵּל מִסְּבִיבָיו בְּמַבָּטִים אֲפֵלִים, וְהִרְהוּרֵי צַעַר כּוֹסְסִים עָמֹק-עָמֹק בְּלִבּוֹ:

עוֹלָם שָׁלֵם, לִכְאוֹרָה, שֶׁל אֲנָשִׁים בְּרִיאִים, חֲזָקִים. וְכֻלָּם קוֹשְׁרִים קֶשֶׁר כְּנֶגְדּוֹ, אָדָם חוֹלֶה אָנוּשׁ, אָדָם בְּלֹא רֵיאָה. אַף אֶת הַדֶּרֶךְ הֵם חוֹסְמִים בַּעֲדוֹ…

_____________

כְּמַחֲצִית הַשָּׁעָה לְאַחַר מִכֵּן יוֹשֵׁב שְׁפִּילְרֵין בְּגִנַּת הַבּוּרְסָה וּמַרְגִּישׁ עַצְמוֹ שׁוּב בְּטוֹב וּבְנַחַת.

הַבּוּרְסָה קִבְּלָה אֶת פָּנָיו בִּתְרוּעָה. סוֹחֲרִים לְיַד כָּל הַשֻּׁלְחָנוֹת קָמוּ מִמְּקוֹמוֹתֵיהֶם וּמָחֲאוּ כַּף:

– בָּרוּךְ הַבָּא, אָדוֹן שְׁפִּילְרֵין…

וּשְׁפִּילְרֵין יוֹשֵׁב לוֹ מְרֻצֶּה לְיַד שֻׁלְחָן-הַשַּׁיִשׁ הַקָּטָן. הוּא מַחֲזִיק אֶת שְׁתֵּי רַגְלָיו עַל-גַּבֵּי מַחֲצֶלֶת הַקַּשׁ הַקְּטַנָּה, וּמִתּוֹךְ קִמְטֵי-פָּנָיו הָעֲמֻקִּים קוֹרֶנֶת הַהֲנָאָה.

טוֹב לוֹ – בַּעַל בֵּית-הַקָּפֶה הִרְשָׁה לוֹ לְחַמֵּם אֶת בַּקְבּוּק-הֶחָלָב שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ, וְהוּא גּוֹמֵעַ לְגִימָה אַחַר לְגִימָה. הַקַּרְקַע מִתַּחַת לְרַגְלָיו יְבֵשָׁה. הוּא כְּבָר נִסָּה כַּמָּה פְּעָמִים לִקְדֹחַ בְּחֹד-מַקְלוֹ וְלַעֲשׂוֹת נֶקֶב בָּאֲדָמָה, אַךְ אֵין מֻרְגֶּשֶׁת שׁוּם רְטִיבוּת. הַשֶּׁמֶשׁ מְחַמֶּמֶת אַף הִיא, בְּלֹא שׁוּם סִימָן שֶׁל עָנָן, וְהַסּוֹחֲרִים שֶׁמִּסָּבִיב כִּבּוּ אֶת הַסִּיגָרִיּוֹת בְּאֶמְצַע עִשּׁוּנָם וְהֵשִׁיבוּ בְּמִמְחֲטוֹתֵיהֶם אֶת הֶעָשָׁן. וְהוּא שׁוֹאֵף לְתוֹכוֹ נְשִׁימוֹת מְלֵאוֹת שֶׁל אֲוִיר וְחוֹזֵר בַּהֲנָאָה וּבְנַחַת-רוּחַ עַל אוֹתָן הַמִּלִּים:

– חֶה, חֶה, חֶה, עוֹד חֹרֶף אֶחָד נִתְפַּס, נִלְבָּבָי…

– אֶךְ, אֶךְ, אֶךְ, כְּמוֹ בְּיָדַיִם מַמָּשׁ תְּפַסְתִּיו…

בֵּית-הַקָּפֶה כְּמֶרְקָחָה. בְּחוּץ נִשָּׂאִים רֵיחוֹת שֶׁל הָאֱגוֹז הַתֻּרְכִּי, שֶׁל חֲבִית-יַיִן שֶׁהֶעֶלְתָה עֹבֶשׁ וְשֶׁל תְּשׁוּרוֹת חָתָן-וְכַלָּה. אַבְרֵכִים שְׁחַרְחָרִים זְרִיזִים וְקַלֵי-תְּנוּעָה מִצְטוֹפְפִים לְיַד הַשֻּׁלְחָנוֹת הַצְּהֻבִּים, כִּזְבוּבִים מְזַמְזְמִים מִסָּבִיב לְמַאֲכָל דָּשֵׁן.

קֻפְסוֹת יֵשׁ כָּאן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, קֻפְסוֹת קְטַנּוֹת, מְרֻבָּעוֹת, עִם רְפִידַת אַטְלַס אָדֹם. בְּכָל אַחַת מֵהֶן נִמְצָא אוֹצָרוֹ שֶׁל מִישֶׁהוּ, חָבוּי אָשְׁרָהּ שֶׁל כַּלָּה. רַבֵּי-עֵרֶךְ הֵם הָאוֹצָרוֹת, אַךְ זְעִירִים, זְעַרְעָרִים עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁנָּקֵל לְאַבְּדָם בֵּין הָאֶצְבָּעוֹת. וְכָל אֶחָד יֵשׁ לוֹ מִשְׁקְפוֹנֶת עֲגַלְגַּלָּה לְעֵינוֹ הַשְּׂמָאלִית, מִשְׁקְפוֹנֶת לְמַזָּלוֹ שֶׁל עַצְמוֹ וְלַאֲסוֹנוֹ שֶׁל הַזּוּלָת. אֵין אָדָם יָכוֹל לְהַחֲזִיקוֹ אֵצֶל עַצְמוֹ, אֶת הָאוֹצָר, כָּל אֶחָד חַיָּב לְהַרְאוֹת אֶת אָשְׁרוֹ שֶׁלּוֹ לַחֲבֵרוֹ. כְּשֶׁמּוֹצִיא מִישֶׁהוּ מִתּוֹךְ יָדוֹ אֶת אָשְׁרוֹ, מִיָּד מַבְרִיקִים כְּנֶגְדּוֹ מֵאוֹת אִישׁוֹנִים בְּתַאֲוָה. בְּטֶרֶם יַסְפִּיק הָאֶחָד לְהָזִין יָפֶה אֶת עֵינוֹ בַּזֹּהַר הַבָּהִיר – כְּבָר חוֹטְפוֹת אוֹתוֹ כַּמָּה יָדַיִם אֲחֵרוֹת מִלִּפְנֵי עֵינָיו. קָטֹן הוּא, הָאוֹצָר, אַךְ גְּדוֹלוֹת הָעֵינַיִם הַמַּבְרִיקוֹת מִכָּל הַעֲבָרִים. בֵּין יָד לְיָד עָלוּל הוּא לְהֵעָלֵם – וּמְזֹרָזִים הֵם הַמַּבָּטִים הַשְּׁחוֹרִים שֶׁל הָעִגּוּל הַצָּפוּף. זֶה אוֹרֵב לִתְנוּעָתוֹ שֶׁל זֶה, כָּל אֶחָד מַשְׁגִּיחַ בַּזְּכוּכִית הַמַּגְדֶּלֶת עַל הָאוֹצָר הַבָּהִיר הַנּוֹדֵד מִיָּד אֶל יָד…

שְׁפִּילְרֵין יוֹשֵׁב מֻקָּף כֻּלּוֹ סוֹחֲרִים. הוּא מִסְתַּכֵּל מֵרָחוֹק בְּעֵינַיִם חוֹדְרוֹת בָּאַבְרֵכִים הַשְּׁחוֹרִים הַזְּרִיזִים, וְשַׁלְהֶבֶת קְטַנְטַנָּה וּבְהִירָה מִתְלַהֶטֶת לְרֶגַע בְּעֵינָיו הָאֲפֵלוֹת.

הוּא אֵינוֹ מַכִּיר אוֹתָם כָּאן, כִּמְעַט שׁוּם אֶחָד מִן הָאַבְרֵכִים הַלָּלוּ – הוּא, הַזָּקֵן שֶׁבֵּין הַסּוֹחֲרִים. כָּל אֵלֶּה הֵם פִּרְחָחִים חֲדָשִׁים, זֶה מִקָּרוֹב בָּאוּ, שְׁחוֹרֵי-עַיִן פְּזִיזִים וְנָעִים, כְּכַסְפִּית מַמָּשׁ, הַחוֹלְמִים עַל אֹשֶׁר פִּתְאוֹמִי, עַל עֲשִׁירוּת בִּלְתִּי-צְפוּיָה, וּבָאוּ לְכָאן לְבַקֵּשׁ אֶת מַזָּלָם בֵּין בְּרַק הַזָּהָב וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת. שְׁפִּילְרֵין מִתְבּוֹנֵן בַּפַּרְצוּפִים הַחֲדָשִׁים, וְהוּא מִתְחַנֵּק מִתּוֹךְ הִתְרַגְּזוּת וַהֲנָאָה כְּאֶחָת:

– חֶה חֶה חֶה – הוּא נֶהֱנֶה וּמַקִּיף בְּמַבָּטוֹ אֶת כָּל הַסוֹחֲרִים הַמְכֻבָּדִים שֶׁמִּסְּבִיבָיו, – חֶה, חֶה, חֶה, נִלְבָּבַי, בְּקָרוֹב כְּבָר יְגָרְשׁוּ אוֹתָנוּ מִכָּאן לְגַמְרֵי, עַד אֶחָד… חֶה, חֶה, חֶה, יַקִּירַי, שֶׁמָּא כְּדַאי לְהַתְחִיל לְ“סַבֵּן”?…

– “לְסַבֵּן”?

הַסּוֹחֲרִים מַרְגִּישִׁים אֶת אֶצְבְּעוֹתָיו הַגַּרְמִיּוֹת שֶׁל שְׁפִּילְרֵין עַל בִּרְכֵּיהֶם, וַהֲרֵי זֶה סִימָן שֶׁהוּא רוֹצֶה לְסַפֵּר. וְהֵם מִתְיַשְּׁבִים צְפוּפִים יוֹתֵר, כְּאִלּוּ הָיוּ מְבַקְּשִׁים לַעֲשׂוֹת מְחִיצָה בֵּינֵיהֶם וּבֵין הַדּוֹר הֶחָדָשׁ שֶׁל “סוֹחֲרִים”. שְׁפִּילְרֵין מְכַעְכֵּעַ כַּמָּה פְּעָמִים וּמְסַפֵּר בְּנַחַת וּבְשֶׁקֶט, וּבְלִוּוּי כִּעְכּוּעִים שֶׁל הֲנָאָה.

הוּא מְסַפֵּר מִיָּמִים שֶׁעָבְרוּ, בִּזְמָן שֶׁהוּא עֲדַיִן הָיָה סוֹחֵר-תַּכְשִׁיטִים נִלְהָב וְנָסַע מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה לְאַמְסְטֶרְדַּם לְהָבִיא סְחוֹרַת-גֶּלֶם. הַבּוּרְסָה עֲדַיִן הָיְתָה אָז בְּמָקוֹם אַחֵר, סָמוּךְ לִ“שְׁלֹשֶׁת הַצְּלָמִים”. הַסּוֹחֲרִים הָיוּ סְפוּרִים, וְהוּא, שְׁפִּילְרֵין, הוּא שֶׁהִצִּיעַ אָז אֶת הַהַצָּעָה, שֶׁלֹּא יִתְּנוּ לַאֲנָשִׁים חֲדָשִׁים לְהִכָּנֵס לְמִסְחָר זֶה. הוּא שְׁפִּילְרֵין, זוֹכֵר אוֹתָם כְּהַיּוֹם הָזֶה, אֶת סוֹחֲרֵי-הַתַּכְשִׁיטִים הָרִאשׁוֹנִים, אַף-עַל-פִּי שֶׁשּׁוּם אֶחָד מֵהֶם אֵינוֹ עוֹד בְּחַיִּים. כָּל פּוֹלִין הַגְּדוֹלָה הָיְתָה נְתוּנָה בִּידֵיהֶם, הַפְּנִינִים הַיָּפוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁעֲדַיִן נִשְׁתַּיְרוּ בִּידֵיהֶן שֶׁל נְסִיכוֹת זְקֵנוֹת. אַבְנֵי-הַחֵן יִקְרוֹת-הַמְּצִיאוּת בְּיוֹתֵר שֶׁהָיוּ בִּידֵיהֶן שֶׁל שַׂחְקָנִיּוֹת וּפִילַגְשִׁים, – כָּל תַּכְשִׁיט מִן הַתַּכְשִׁיטִים הַלָּלוּ הָיָה יָדוּעַ לַסּוֹחֲרִים, כָּל אֶחָד הָיָה שָׁקוּל וּמְאֻמָּד, וּכְשֶׁהוּבָא סוֹף סוֹף לַמְּכִירָה אוֹ לִמְכִירַת-פֻּמְבִּי – הָיָה הַדָּבָר כְּעִנְיָן הַמּוּבָן מֵעַצְמוֹ, וְהָיוּ קוֹנִים אוֹתָם כְּמִי שֶׁקּוֹנֶה וּמַחֲזִיר לוֹ אֶת שֶׁלּוֹ.

מִשּׁוּם שֶׁאֶבֶן-טוֹבָה – סוֹבֵר שְׁפִּילְרֵין – נִמְשֶׁכֶת אֶל הַ“מֵּבִין”, כְּשֵׁם שֶׁהַ“מֵּבִין” נִמְשָׁךְ אֶל הָאֶבֶן הַטּוֹבָה. הִיא נוֹדֶדֶת וְעוֹבֶרֶת מִיָּד אֶל יָד, וְאַחַר-כָּךְ הִיא חוֹזֶרֶת אֶל יָדוֹ שֶׁל סוֹחֵר…

זְמַנִּים שֶׁל זָהָב הָיוּ אֵלֶּה – נֶאֱנָח שְׁפִּילְרֵין וּמַנְמִיךְ יוֹתֵר אֶת קוֹלוֹ וּמֵאֵט אֶת דִּבּוּרוֹ, – אַךְ הַבְּרִיּוֹת עֵינָם הָיְתָה צָרָה וּבִקְּשׁוּ לְהִדָּחֵק לְתוֹךְ הַמִּסְחָר הַזֶּה. הוּא זוֹכֵר זֹאת, כְּהַיּוֹם הַזֶּה, תְּחִלָּה הָיָה בַּרְנַשׁ כָּזֶה בָּא כְּאִלּוּ לִקְנוֹת תַּכְשִׁיטִים, הָיָה שׁוֹאֵל לְאֶבֶן טוֹבָה אֲמִתִּית, – אַךְ הַסּוֹחֲרִים כְּבָר הָיָה לָהֶם אָדָם מִשֶּׁלָּהֶם, צוֹרַף-זָהָב זָקֵן, מְשַׂחֵק-בִּקְלָפִים – וְשָׁלְחוּ אוֹתוֹ אֶל הַבּוּרְסָה וּבְיָדוֹ הָאֲבָנִים הַיָּפוֹת הָאֲמִתִּיּוֹת.

אַחַר-כָּךְ הָיָה אֲבְרֵךְ כָּזֶה עוֹמֵד וְלֹא זָז מִבֵּית-הַקָּפֶה לְמִן הַבֹּקֶר וְעַד הָעֶרֶב. עֲדַיִן לֹא יָכֹל לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לַמַּחְשָׁבָה, שֶׁבְּקֻפְסַת הָאַטְלַס הַקְּטַנָּה קְבוּרָה הַנְּדוּנְיָה שֶׁלּוֹ, וְהָיָה פּוֹתֵחַ בִּמְבֻיָּשׁ אֶת הַקֻּפְסָה כָּל פַּעַם לִפְנֵי סוֹחֵר אַחֵר. הַסוֹחֲרִים הָיוּ מִתְבּוֹנְנִים שָׁעָה אֲרֻכָּה בְּאַבְנֵי-הַזְּכוּכִית הַיְרֻקּוֹת שֶׁבְּקֻפְסַת-הָאַטְלַס וְהָיוּ נָדִים לוֹ:

– חֶה, חֶה, חֶה, נִלְבָּבִי, “סִבְּנוּ” אוֹתְךָ…

__________________

בְּבֵית-הַקָּפֶה הֲמוּלָה.

אֶחָד צָעִיר, בָּחוּר-חָתָן, בָּא עִם אֲרוּסָתוֹ לִקְנוֹת לָהּ תַּכְשִׁיטִים. בְּבֵיתוֹ בָּחוּר זֶה הוּא סוֹחֵר רִאשׁוֹן לִתְבוּאָה וְהַ“מֵּבִין” הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בְּמִסְחָר הַסּוּסִים. אַךְ עַתָּה נַעֲשָׂה חָתָן וְהוּא חַיָּב לִקְנוֹת מַתְּנוֹת-כַּלָּה, וַהֲרֵיהוּ עוֹמֵד בְּיִרְאָה וּבוּשָׁה עַל פָּנָיו הַבְּרִיאִים וּמֵצִיץ הֲצָצוֹת חַסְרוֹת-יֶשַׁע אֶל הַמִּשְׁקָפוֹת שֶׁעָטְרוּ אוֹתוֹ וּלְכָדוּהוּ כְּמוֹ בָּרֶשֶׁת.

גְּבֶרֶת אַחַת צְעִירָה נִכְנְסָה לְכָאן. סִכָּה יֵשׁ לָהּ, סִכָּה קְטַנָּה, שֶׁהִיא מְחַמֶּמֶת אוֹתָהּ עַל לִבָּהּ הַדּוֹפֵק. הִיא מְגַלָּה אֶת הַדָּבָר בַּחֲשָׁאי, בְּבַיְשָׁנוּת, כְּאִלּוּ אֶת עַצְמָהּ הָיְתָה רוֹצָה לְהַצִּיעַ. אַךְ הִנֵּה כְּבָר הִיא עוֹמֶדֶת מְסֻבֶּכֶת בֵּין הַמִּשְׁקָפוֹת, וְהִיא רוֹאָה אֵיךְ נֶחָמָתָהּ הָאַחֲרוֹנָה – הַחַמָּה עֲדַיִן מֵחֲמִימוּת גּוּפָהּ – מַחֲלִיקָה וְעוֹבֶרֶת מִזּוּג יָדַיִם לְזוּג יָדַיִם. מַבְרִיקָה מִזּוּג עֵינַיִם לְזוּג עֵינַיִם אֲחֵרוֹת, מִתְחַמֶּקֶת וְעוֹבֶרֶת מַהֵר יוֹתֵר וְהַרְחֵק יוֹתֵר, וְהִנֵּה-הִנֵּה עוֹד מְעַט וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֶיהָ…

הַהֲמוּלָה גְּדוֹלָה. אַךְ שְׁפִּילְרֵין שׁוּב אֵינוֹ נוֹתֵן דַּעְתּוֹ עַל מְצִיאָה זוֹ וְאֵינוֹ מִסְתַּכֵּל בָּהּ. אַף עַכְשָׁו, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רָחוֹק-רָחוֹק מִמִּסְחָר, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא חוֹלֶה, אָדָם בְּלֹא רֵיאָה, גַּם עַתָּה עוֹד יִמָּצְאוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה מַחֲרֹזוֹת פְּנִינִים, שֶׁאֶפְשָׁר לִקְנוֹת בָּהֶן אֶת כָּל הַבּוּרְסָה כֻּלָּהּ. חֶה, חֶה, – מְצוּיָה אֶצְלוֹ אֶבֶן, שֶׁלֹּא תִּמְצְאוּ כְּמוֹתָהּ בְּכָל פּוֹלִין הַגְּדוֹלָה כֻּלָּהּ, וְאוּלַי גַּם בְּאַמְסְטֶרְדַּם לֹא תִּמְצָאוּהָ. הוּא יוֹדֵעַ, שֶׁשּׁוּם אָדָם לֹא יִקְנֶהָ כָּאן. אַךְ לֹא לְכָךְ הוּא צָרִיךְ. הֲרֵיהוּ יוֹשֵׁב בֵּין אֲנָשִׁים סוֹחֲרִים, בֵּין בְּנֵיהֶם שֶׁל סוֹחֲרִים, וְהוּא רוֹצֶה לְהַרְאוֹת לָהֶם מַה מַחֲזִיק שְׁפִּילְרֵין אֶצְלוֹ, מַה שֶּׁמִּתְגַּלְגֵּל עוֹד אֵצֶל שְׁפִּילְרֵין…

הַסּוֹחֲרִים לוֹבְשִׁים אֲרֶשֶׁת שֶׁל כֹּבֶד-רֹאשׁ וְסוֹדִיּוּת, כְּאִלּוּ עוֹמְדִים לְהַרְאוֹת כָּאן אֵיזֶה פֶּלֶא וּמוֹפֵת, וְהֵם מִזְדָּרְזִים בְּעוֹד מוֹעֵד לְהַרְכִּיב אֶת הַמִּשְׁקְפוֹנוֹת לְעֵינֵיהֶם. שְׁפִּילְרֵין מְבַדֵּר בְּיָדַיִם רוֹעֲדוֹת וּפוֹתֵחַ תְּחִלָּה אֶת בִּגְדוֹ, אַחַר-כָּךְ אֶת הֶחָזִיָּה, וּמְגַשֵׁשׁ בְּאֶצְבָּעוֹת קוֹפְאוֹת עַל עֵירֹם גּוּפוֹ מִתַּחַת לַגּוּפִיָּה וְלַכֻּתֹּנֶת. כָּל זֶה הוּא עוֹשֶׂה בִּשְׁתִיקָה, לְאִטּוֹ, כִּמְבַקֵּשׁ לְהַאֲרִיךְ אֶת נַפְשָׁם שֶׁל הַמַּמְתִּינִים מִסָּבִיב. לְבַסּוֹף הוּא פּוֹתֵחַ בִּזְהִירוּת פִּסַּת נְיָר, מְפַשְׁפֵּשׁ בְּתוֹכָהּ רֶגַע, נוֹשֵׂא יָדוֹ לְמַעְלָה וּמַשֶּׁהוּ מַבְרִיק בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו הַכְּחַלְחַלּוֹת וְהַמְחֻדָּדוֹת.

– חֶה, חֶה, חֶה, – הֵא? – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – רֶגַע אֶחָד שׂוֹרֶרֶת דּוּמִיָּה שֶׁל קִפָּאוֹן. הַסּוֹחֲרִים נִרְתָּעִים שֶׁלֹּא-בִּרְצוֹנָם רְתִיעָה כָּלְשֶׁהִי לְאָחוֹר וְאֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמֹד כְּנֶגֶד מַבַּט עֵינוֹ הַחוֹדֵר שֶׁל שְׁפִּילְרֵין, כְּאִלּוּ הֵם מִתְבַּיְּשִׁים מִפָּנָיו, מִתְבַּיְּשִׁים מְאֹד מְאֹד. אַךְ מִשֶּׁרוֹאֶה שְׁפִּילְרֵין מִסְּבִיבוֹ עִגּוּל שֶׁל אַבְרֵכִים שְׁחַרְחָרִים שֶׁאֵינָם יְדוּעִים לוֹ – הוּא מוֹרִיד יָדוֹ פִּתְאוֹם בְּרֶטֶט עַצְבָּנִי.

הוּא רוֹאֶה אֶת אוֹצָרוֹ מִשְׁתַּקֵּף וּמַקְרִין בְּתוֹךְ כַּמָּה עַשְׂרוֹת אִישׁוֹנִים – וְרֶטֶט עָבַר בְּלִבּוֹ.

ג

כָּל יוֹם, בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, מִיָּד לְאַחַר שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ חוֹדֶרֶת מִבַּעַד לַתְּרִיסִים לְדִירָתוֹ שֶׁל שְׁפִּילְרֵין וּמַזְהִיבָה אֶת הָאָבָק הָרוֹבֵץ עַל הַכֹּל, כְּבָר עוֹמֵד שְׁפִּילְרֵין גָּחוּן עַל סַפָּתוֹ שֶׁל אִיזַק וּמוֹשֵׁךְ מֵעָלָיו בְּעַקְשָׁנוּת אֶת שְׂמִיכַת-הַמּוֹכִין:

– דַּי, נַמְנְמָן, מַסְפִּיק…

– דֵּי, עַצְלָן, קוּם!…

הוּא שְׁפִּילְרֵין, כְּבָר עֵר מִזְּמַן, מֵאָז הִכְחִילוּ הַשָּׁמַיִם. כְּבָר הִרְתִּיחַ לוֹ בְּעַצְמוֹ חָלָב, כְּבָר קָרָא מַעֲרָכָה שְׁלֵמָה שֶׁל “נָתָן הֶחָכָם”, וְשָׁמַע אֶת כָּל צְפִירוֹת אֲרֻבּוֹת-הֶעָשָׁן, שֶׁהוּא מַכִּיר כָּל אַחַת מֵהֶן וְיוֹדֵעַ לְמִי הִיא שַׁיֶּכֶת. אַךְ לוֹ, לְאִיזַק, הִנִּיחַ לִישֹׁן. בְּשָׁעָה זוֹ עֲדַיִן נָח הַטַּל עַל פְּנֵי הָרְחוֹבוֹת, הָאֲוִיר סָפוּג רַעֲנַנּוּת רְטֻבָּה יְרַקְרֶקֶת, וּשְׁפִּילְרֵין עֲדַיִן חוֹשֵׁשׁ לָצֵאת אֶל הָרְחוֹב. עַכְשָׁו הַשֶּׁמֶשׁ יָצְאָה זֶה כְּבָר וְהִגִּיעָה הַשָּׁעָה לְהִכָּנֵס לַגַּן הַסַּכְּסִי לִשְׁתּוֹת מַיִם-מִינֶרַלִּיִּים. וְהוּא מוֹכִיחַ אֶת הַמְּשָׁרֵת הַמְנֻמְנָם בַּפָּסוּק מִמִּשְׁלֵי, בְּתַרְגּוּם לְאַשְׁכְּנַזִּית:

– עָצֵל, עָצֵל…

– עַד מָתַי תִּישַׁן?

הָרְחוֹבוֹת בָּעִיר כְּבָר הוֹמִים מִתְּנוּעָה רַבָּה וּמְאֻמֶּצֶת. עַל-פְּנֵי מַדְרֵכוֹת מְטֻאטָאוֹת נֶחְפָּזִים אַבְרֵכִים וַעֲלָמוֹת לְאֵין מִסְפָּר, מְצֻיָּדִים בַּחֲפִיסוֹת-מָזוֹן קְטַנּוֹת בִּידֵיהֶם וּבִ“סְלִיחָה” בְּפִיהֶם, מוּכֶנֶת וּמְזֻמֶּנֶת לְכָל מִי שֶׁיִּתָּקְלוּ בּוֹ בְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָם.

אֵלֶּה הֵם עַל פִּי רֹב עוֹבְדִים שֶׁלֹּא מֵאוֹתָם הַנִּקְרָאִים עַל-יְדֵי צְפִירַת הָאֲרֻבּוֹת. הָהֵם נִמְצָאִים כְּבָר מִזְּמָן בֵּין קִירוֹת רוֹעֲדִים וּמְפֻיָּחִים שֶׁל בָּתֵּי-הַחֲרֹשֶׁת. הֵם בָּאוּ מִיָּד לְאַחַר הַצְּפִירָה הָרִאשׁוֹנָה, וּמִי שֶׁאֵחַר רֶגַע אֶחָד מָצָא לְפָנָיו רַק פִּשְׁפָּשׁ יָרֹק סָגוּר עִם כְּתֹבֶת “הַכְּנִיסָה אֲסוּרָה בְּהֶחְלֵט”, וְרָאָה אֶת עַצְמוֹ פִּתְאוֹם מְיֻתָּר בְּעוֹלָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. אֵלֶּה הַהוֹלְכִים עַכְשָׁו הֵם עוֹבְדִים מִסּוּג אַחֵר – עוֹבְדֵי בָּתֵּי-מְלָאכָה וּפְקִידֵי מַחְסָנִים. אֵלֶּה אֵינָם נִרְשָׁמִים בְּבוֹאָם לַעֲבוֹדָה וְאֵין הַמַּשְׁגִּיחַ מְמַשְּׁשָׁם לְשֵׁם בְּדִיקָה בְּצֵאתָם. מִשּׁוּם כָּךְ הֵם גַּם אוֹהֲבִים לְטַיֵּל עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה וּלְהִסְתַּתֵּר עִם אֲהוּבוֹתֵיהֶם בִּשְׂדֵרוֹת אֲפֵלוֹת בְּיוֹתֵר. בַּבֹּקֶר הֵם מְאַחֲרִים בְּרֶבַע-שָׁעָה תָּמִים, וּבְלֶכְתָּם לַעֲבוֹדָה הֵם נִפְגָּשִׁים עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל בִּשְׁעוֹנֵי-עִיר שַׁתְקָנִים וְדַיְקָנִים. וְהֵם שׂוֹנְאִים אֶת הַשְּׁעוֹנִים, עוֹיְנִים אֶת שְׁעוֹתֵיהֶם וְדַקּוֹתֵיהֶם הָעֲרוּכוֹת בְּדִיּוּק נִמְרָץ. וְהֵם נֶחְפָּזִים וּמְמַהֲרִים עַל-פְּנֵי מִדְרָכוֹת צְפוּפוֹת-אֲנָשִׁים וְשׁוֹלְחִים זֶה לָזֶה בַּקָּשׁוֹת “סְלִיחָה” מֻבְלָעוֹת, אַף-עַל-פִּי שֶׁכָּל אֶחָד יוֹדֵעַ אֶת נֶפֶשׁ חֲבֵרוֹ וְסוֹלֵחַ לוֹ גַּם בִּלְעֲדֵי זֹאת.

שְׁפִּילְרֵין מְשָׂרֵךְ אֶת דַּרְכּוֹ לְאִטּוֹ בָּרְחוֹב. הוּא מְשַׁלֵּחַ לְפָנָיו תְּחִלָּה אֶת מַקְלוֹ, שֶׁרֹאשׁוֹ עָשׂוּי עֶצֶם לְבָנָה, וְאַחֲרֵי הַמֵּקֵל אֶת הָאַרְכּוּבוֹת הַמְחֻדָּדוֹת וּפוֹלֵט מִתּוֹכוֹ מִשָּׁעָה לְשָׁעָה כִּעְכּוּעַ מְעֻמְעָם שֶׁל אִי-רָצוֹן: מַרְגִּישׁ הוּא מֵרֹאשׁ, שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר יִדְרְכוּ עַל אַחַת מֵרַגְלָיו, הָאַבְרֵכִים הַקַּלִּילִים הַלָּלוּ, וְהוּא מַלְעִיג עֲלֵיהֶם וּמְחַקֶּה אוֹתָם בַּקּוֹל:

– חֶה, חֶה, חֶה, “סְלִיחָה”…

– “סְלִיחָה”…

כְּשֶׁהוּא בָּא וּמַגִּיעַ אֶל אַחַד-עָשָׂר הַשְּׁעָרִים שֶׁל הַכִּכָּר הַסַּכְּסִית, הֲרֵיהוּ כְּבָר מְרֻצֶּה מְאֹד וְדַעְתּוֹ נָחָה עָלָיו. כָּאן שֶׁקֶט וְשַׁלְוָה. שׁוּרוֹת יְשָׁרוֹת שֶׁל רִבּוּעֵי-גָּדֵר עוֹמְדוֹת כָּאן לְמִשְׁמָר, עוֹצְרוֹת אֶת הֲמוּלַת-הָעִיר וְאֵינָן מַנִּיחוֹת לָהּ לַעֲבֹר הָלְאָה מִזֶּה. הַשְּׂדֵרוֹת מְטֻאטָאוֹת וּמְרֻבָּצוֹת. כָּל הַסִּימָנִים שֶׁל אַהֲבָה לֵילִית – לְמִן מַכְבֵּנָה אֲבוּדָה עַל-גַּבֵּי סַפְסָל עַד לְפֶתֶק-אַהֲבָה שֶׁנִּתְגַּלְגֵּל וּנְיָר-עֲטִיפָה שֶׁל סֻכָּרִיָּה – כְּבָר טֻאטְאוּ וְסֻלְּקוּ מִזְּמָן וּמֻנָּחִים בְּתוֹךְ גַּלֵּי-הָאַשְׁפָּה הַקְּטַנִּים, הַמְצַפִּים לְמַגְרֵפָה שֶׁתָּבוֹא וּתְאַסְּפֵם אֶל הַפַּח. עַכְשָׁו מְטַיְּלִים רַק אֲנָשִׁים מְכֻבָּדִים וְשֶׁאֵינָם-צְעִירִים. הֵם שׂוֹנְאִים מְהוּמָה וַהֲמוּלָה, אֵינָם מְשַׁיְרִים אַחֲרֵיהֶם שׁוּם סִימָנִים, וְאַף עַל הַתִּזְמֹרֶת, הַמְנַגֶּנֶת לַהֲנָאָתָם וּלְטוֹבָתָם, הֵם מַבִּיטִים הַבָּטָה זָרָה וְרַבַּת-סְלִיחָה, כְּאוֹרְחֵי-חֲתֻנָּה עֲשִׁירִים וּבִלְתִּי-מְרֻצִּים, בְּשָׁעָה שֶׁכְּלֵי-הַזֶּמֶר מְקַבְּלִים אוֹתָם בְּ“בָרוּךְ-הַבָּא”.

שְׁפִּילְרֵין מְטַיֵּל לוֹ מְתוּנוֹת בַּשְּׂדֵרָה הַמְטֻאטֵאת וְהַנְּקִיָּה, הַמֻּצַּעַת חֲלוּקֵי-אֶבֶן קַשְׁקְשָׁנִיִּים, וּמְמַשְׁמֵשׁ כָּל הַזְּמָן בַּמִּצְחִיָּה הַמְּרֻבַּעַת שֶׁל כּוֹבַע-הַמֶּשִׁי שֶׁלּוֹ מִתּוֹצֶרֶת חוּץ-לָאָרֶץ, לְהָשִׁיב לְבִרְכוֹת-הַשָּׁלוֹם הַמְרֻבּוֹת שֶׁל מַכָּרָיו. כָּאן הַכֹּל כִּמְעַט רַק מַכָּרִים שֶׁלּוֹ, וּמְבָרְכִים אוֹתוֹ לְשָׁלוֹם מִכָּל צַד.

– בֹּקֶר טוֹב, מַר שְׁפִּילְרֵין…

– כָּבוֹד וִיקָר, אָדוֹן שְׁפִּילְרֵין…

יֵשׁ לוֹ עַכְשָׁו כַּמָּה עֲבוֹדוֹת לַעֲסֹק בָּהֶן. רֵאשִׁית, הוּא חַיָּב לִשְׁתּוֹת כַּמָּה סְפָלִים מַיִם מִינֶרַלִּיִּים; שֵׁנִית, הוּא צָרִיךְ לָגֶשֶׁת אֶל הַמַּד-לַחַץ¹ וְהַשָּׁעוֹן. הוּא צָרִיךְ לִרְאוֹת, מַה מֶזֶג-הָאֲוִיר הֶעָתִיד לִהְיוֹת, וּלְכַוֵּן אַגַּב אֶת שְׁעוֹנוֹ. מִלְּבַד זֶה עֲדַיִן לֹא קָרָא אֶת עִתּוֹנֵי-הַבֹּקֶר הַחֲדָשִׁים וּבְלִבּוֹ הַרְגָּשַׁת חוֹבָה.

אֶת הָעִתּוֹנִים הוּא חַיָּב לִרְאוֹת כָּל יוֹם, וְלֹא בִּשְׁבִיל הַחֲדָשׁוֹת, לֹא בִּגְלַל עִנְיָנֵי הַכְּלָל. הֲלֹא הוּא אֵינוֹ אֶלָּא אָדָם חוֹלֶה, חוֹלֶה אָנוּשׁ, אָדָם בְּלֹא רֵיאָה, וְאֵין לוֹ כֹּחַ כְּלָל לְהִתְעַסֵּק בִּדְבָרִים מֵעֵין אֵלֶּה. עָלָיו לִמְצֹא שָׁם דָּבָר אַחֵר לְגַמְרֵי. מִלְּבַד הַמָּדוֹר בָּעַמּוּד הָאַחֲרוֹן – שַׁעֵר-הַבּוּרְסָה וְהַמַּשְׁכַּנְתָּאוֹת – הוּא צָרִיךְ גַּם לִקְרֹא אֶת הַמָּדוֹר שֶׁל מוֹדָעוֹת-הָאֵבֶל וְהַהִשְׁתַּתְּפֻיּוֹת-בְּצַעַר. וְהַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא מֵצִיץ בּוֹ עִם קְנִיַּת הָעִתּוֹן – הוּא הָעַמּוּד הָרִאשׁוֹן הַנִּכְבָּד שֶׁבּוֹ מִסְגְּרוֹת-הָאֵבֶל הָרְבוּעוֹת עִם הָאוֹתִיּוֹת-הַמְרֻבָּעוֹת הַכְּרֵסָנִיּוֹת.

קְרִיאַת מוֹדָעוֹת-אֵבֶל הֲרֵיהִי אֵצֶל שְׁפִּילְרֵין מִנְהָג מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים, מִזְּמָן שֶׁנִּצְטַנֵּן פַּעַם בִּנְסִיעָה מֵאַמְסְטֶרְדַּם וְהִתְחִיל רוֹאֶה עַצְמוֹ כְּחוֹלֶה אָנוּשׁ, אָדָם בְּלֹא רֵיאָה. מֵאָז וְעַד עַתָּה כְּבָר עָבְרוּ אָמְנָם הַרְבֵּה שָׁנִים, הַרְבֵּה מְאֹד, אַךְ שְׁפִּילְרֵין אֵין לוֹ בִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ כְּלָל: אָדָם כָּזֶה, הֲרֵיהוּ יוֹדֵעַ, דַּיָּה נְשִׁיבַת רוּחַ קַלִּילָה אַחַת, רְטִיבוּת כָּלְשֶׁהִי, וּמִיָּד הוּא מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ – וְהוּא מוּכָן לְכָל דָּבָר שֶׁלֹּא יָבוֹא. בַּגּוּפִיָּה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁלּוֹ, לְיַד הַנְּיָרוֹת הַצְּחוֹרִים הַמַּחֲזִיקִים בְּתוֹכָם אֶת סְחוֹרַת-הַגֶּלֶם, מֻנַּחַת כְּבָר זְמָן רַב צַוָּאָה כְּתוּבָה עַל-גַּבֵּי קְלָף, צַוָּאָה עַל כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ לוֹ. הַכֹּל צָפוּי שָׁם מֵרֹאשׁ, כָּל פְּרָט וּפְרָט, כָּל מִקְרֶה מִן הַמִּקְרִים הָאֶפְשָׁרִיִּים. שׁוּם אָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַהִי צַוָּאָתוֹ, אֵינוֹ מְדַבֵּר עָלֶיהָ עִם שׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, וְהוּא נֶהֱנֶה מִכָּל אוֹתָן הַהַשְׁעָרוֹת, שֶׁאֲנָשִׁים אוֹמְרִים עַל-פִּי הַשְּׁמוּעָה. חֶה, חֶה, חֶה, אֲבָל הוּא יוֹדֵעַ. וְכָל פַּעַם שֶׁנּוֹסֶפֶת לוֹ נַחֲלָה חֲדָשָׁה, מַשְׁכּוֹן חָדָשׁ בְּעַד מַשְׁכַּנְתָּאוֹת שֶׁלֹּא נִפְרְעוּ, הֲרֵיהוּ קָם וְנוֹסֵעַ יָשָׁר אֶל הָעוֹרֵךְ-דִּין הַמֻּשְׁבָּע וְהַנֶּאֱמָן עָלָיו, וְהוּא מוֹסִיף:

“בְּדֵעָה צְלוּלָה, מִתּוֹךְ רְצוֹנִי הַטּוֹב, הִנְנִי מְצַוֶּה, אֲנִי מוֹרִיץ (הַמְכֻנֶּה מֵאִיר) שְׁפִּילְרֵין”…

חוּץ מִזֶּה כְּבָר מוּכָנָה בִּשְׁבִילוֹ “אֲחֻזַּת-קֶבֶר” גַּם כֵּן. בְּאַחַת מִן הַשְּׂדֵרוֹת הַקִּדְמִיּוֹת בְּבֵית-הַקְּבָרוֹת הַיָּשָׁן, נִמְצָא לוֹ בֵּין כָּל הַקְּבָרִים הַתְּפוּסִים קֶבֶר אֶחָד וְיָחִיד פָּנוּי, טוֹבֵעַ בֵּין עֲשָׂבִים וּפְרָחִים, בָּנוּי שַׁיִשׁ קַר וְשַׁחַם מְגֻלָּף, הַקֶּבֶר מֻקָּף גָּדֵר שֶׁל בַּרְזֶל, סָגוּר בְּמַנְעוּל אַנְגְּלִי, וְאַף מַצֵּבָה מִזְדַּקֶּרֶת מֵעָלָיו, מַצֶּבֶת אֶבֶן הִיא, גְּדוֹלָה וּמְפֹאָרָה, כְּכָל דָּבָר שֶׁבּוֹנֶה שְׁפִּילְרֵין, וְגַם הַכְּתֹבֶת כְּבָר חֲקוּקָה בָּהּ. לְמַעְלָה שְׁתֵּי כַּפּוֹת-יָדַיִם נְשׂוּאוֹת, כְּשֶׁל כֹּהֲנִים הָעוֹמְדִים עַל דּוּכָנָם, עִם גּוֹזָל שֶׁל יוֹנָה וְעִם אוֹתִיּוֹת עֲמֻקּוֹת, לְמַעְלָה בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ: “פּ”נ הֶחָכָם הַמַּשְׂכִּיל מו“ה מֵאִיר (מוֹרִיץ) בֶּן משֶׁה הַכֹּהֵן שְׁפִּילְרֵיין”, וּלְמַטָּה בְּפוֹלָנִית: “פֹּה נִטְמַן מָאוּרִיצִי שְׁפִּילְרֵיין, סוֹחֵר וְתוֹשַׁב הָעִיר וַרְשָׁה”. הוּא הִזְמִין אוֹתָהּ, אֶת הַמַּצֵּבָה, בְּעַצְמוֹ, בְּעַצְמוֹ צִוָּה לַחֲקֹק לוֹ אֶת הַתֹּאַר הַזֶּה, וְרַק שְׁנֵי מְקוֹמוֹת פְּנוּיִים הִנִּיחַ, לַחֲקֹק שָׁם אֶת יוֹם מוֹתוֹ, בִּלְשׁוֹן-הַקֹּדֶשׁ וּבְפוֹלָנִית.

וּמֵאוֹתוֹ זְמָן, מִשֶּׁרָכַשׁ לְעַצְמוֹ אֲחֻזַּת-קֶבֶר זוֹ, הִתְחִיל שְׁפִּילְרֵין מַרְגִּישׁ עַצְמוֹ כִּבְעָלֶיהָ שֶׁל נַחֲלָה נוֹסֶפֶת, מִלְּבַד בָּתָּיו וּמַשְׁכַּנְתָּאוֹתָיו שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בָּעִיר, בְּעָלֶיהָ שֶׁל חֶלְקָה נוֹסֶפֶת כָּאן, חֶלְקָה בִּשְׂדֵרָה קִדְמִית שֶׁל בֵּית-הַקְּבָרוֹת הַיָּשָׁן. וּכְכָל דָּבָר שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ, הִתְחִיל אַף דָּבָר זֶה מְעוֹרֵר בּוֹ עִנְיָן. שְׁפִּילְרֵין הִתְחִיל חוֹקֵר וְדוֹרֵשׁ אַחֲרֵי כָּל מַה שֶּׁמִּתְהַוֶּה שָׁם, הִתְחִיל מִתְעַנְיֵן בְּכָל אוֹתָם הָעוֹבְרִים לְשָׁם. וְכָל יוֹם בְּהַשְׁכָּמָה הוּא קוֹנֶה לוֹ אֶת כָּל הָעִתּוֹנִים וּמְחַפֵּשׂ בְּעֵינַיִם חַמְדָּנִיּוֹת בְּתוֹךְ מִסְגְּרוֹת-הַשְּׁחוֹר הָרְבוּעוֹת.

שׁוּרַת הַמִּסְגָּרוֹת גְּדוֹלָה. לְאַחַר הַמִּסְגָּרוֹת הַשְּׁמֵנוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לְרֹחַב אַרְבָּעָה טוּרִים בָּאוֹת בָּזוֹ אַחַר זוֹ מִסְגָּרוֹת קְטַנּוֹת וְדַקּוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר. שְׁפִּילְרֵין צָרִיךְ לִקְרֹא אוֹתָן כֻּלָּן, וְהוּא מַרְכִּיב עַל אַפּוֹ אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם הַמְרֻפָּדִים וּמְכַוֵּן הֲלִיכָתוֹ אֶל סַפְסָלוֹ שֶׁלּוֹ בִּ“שְׂדֵרַת הַמֶּלֶךְ”.

שָׁם כָּל הַיּוֹשְׁבִים אֲנָשִׁים מִשֶּׁלּוֹ הֵם, בַּעֲלֵי-בָּתִּים זְקֵנִים וּמְכֻבָּדִים, שֶׁבָּאוּ לֵישֵׁב שָׁם וְלָנוּחַ לְאַחַר טִיּוּל-הַשַּׁחֲרִית וְהַמַּיִם המִינֶרַלִּיִּים. רֻבָּם תַּלְמִידִים שֶׁל בֵּית-הַמִּדְרָשׁ-לְרַבָּנִים לְשֶׁעָבַר, אֲנָשִׁים הַיּוֹדְעִים בְּעַל-פֶּה אֶת הַ“שּׁוֹדְדִים” לְשִׁילֶר וּבְקִיאִים בַּ“בֵּאוּר” שֶׁל ר' מֹשֶׁה מֶנְדֶלְסְזוֹן וְדִבּוּרָם מְעֹרָב בְּהַרְבֵּה מִלִּים גֶּרְמָנִיוֹת. הֵם יוֹדְעִים אֶת יִחוּסוֹ שֶׁל כָּל אָדָם וְאֶת מוֹצָאוֹ, וְזוֹכְרִים יָפֶה הַרְבֵּה בַּנְקָאִים וְאֵילֵי-מָמוֹן מִזְּמָן שֶׁהָיוּ עוֹד “יוֹצְאִים-וְנִכְנָסִים” אֵצֶל נְסִיכוֹת-אַלְמָנוֹת בְּגִיל הַהִזְדַּקְּנוּת. שְׁפִּילְרֵין מַכִּיר אֶת כֻּלָּם, אֶת כָּל הַיּוֹשְׁבִים שָׁם עַכְשָׁו עַל הַסַּפְסָל. וְעוֹד מֵרָחוֹק, מִשֶּׁהַם רוֹאִים אוֹתוֹ, מְפַנִּים לוֹ מֵרֹאשׁ מָקוֹם בֵּינֵיהֶם, מִזְדָּרְזִים לְכַבּוֹת אֶת הַסִּיגָרִיּוֹת וּמְחַיְּכִים כְּנֶגְדּוֹ:

– בְּבַקָּשָׁה, בְּבַקָּשָׁה כָּאן, אָדוֹן שְׁפִּילְרֵין!

שְׁפִּילְרֵין מְקַמֵּט אֶת פָּנָיו הַיְבֵשִׁים מִתּוֹךְ הֲנָאָה וְנַחַת-רוּחַ. הוּא מְרַמֵּז לְאִיזַק’ל שֶׁיִּפְרֹשׁ תַּחַת רַגְלָיו אֶת מַחֲצֶלֶת-הַקַּשׁ הַקְּטַנָּה וּמַבְלִיעַ אֶת שֵׁעוּלוֹ בַּהֲנָאָה:

– תּוֹדָה רַבָּה, נִכְבָּדָי…

– תּוֹדָה רַבָּה…

שָׁעָה קְטַנָּה מְדַבְּרִים הֵם אֶת הַדִּבּוּרִים הַתְּדִירִים, כָּרָגִיל, שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה עַל מַצַּב הַבְּרִיאוּת, מוֹדִים זֶה לָזֶה בְּרֹב אֲדִיבוּת וְשׁוֹאֲלִים וְחוֹזְרִים וְשׁוֹאֲלִים כַּמָּה פְּעָמִים, “אִם אֵין הַיְשִׁיבָה עַל הַסַּפְסָל מַכְבִידָה עֲלֵיהֶם, חָלִילָה”. אַךְ לְאַחַר שֶׁכְּבָר נִסְתַּיֵּם כָּל הַפֶּרֶק הַזֶּה, מוֹצִיא שְׁפִּילְרֵין אֶת הָעִתּוֹן, הוּא פּוֹתְחוֹ בָּעַמּוּד הָרִאשׁוֹן וְקוֹרֵן מִתּוֹךְ קְמָטָיו הָעֲמֻקִּים:

– חֶה, חֶה, מַה תֹּאמְרוּ עָלָיו, עַל גּוֹלְדְטַלֶר הַזָּקֵן?…

– אֶךְ, אֶךְ, אֶךְ, הָלַךְ וָמֵת…

– גּוֹלְדְטַלֶר?

הַכֹּל מֻפְתָּעִים. רַק לִפְנֵי כַּמָּה יָמִים רָאוּ אוֹתוֹ בַּבּוּרְסָה. שְׁפִּילְרֵין מִסְתַּכֵּל מִסָּבִיב בָּעַיִן חוֹדֶרֶת וְהוּא מְרֻצֶּה: הוּא חָשַׁשׁ שֶׁמִּישֶׁהוּ כְּבָר רָאָה אוֹתוֹ, אֶת הָעִתּוֹן, וּכְבָר יוֹדֵעַ זֹאת. וּמִתְבָּרֵר, שֶׁעֲדַיִן אֵין אִישׁ מֵהֶם יוֹדֵעַ אֶת הַדָּבָר. לְכֻלָּם נוֹדַע הָעִנְיָן רַק מִמֶּנּוּ, מִשְּׁפִּילְרֵין, אַךְ אֵינָם מַאֲמִינִים לוֹ, וְאַף-עַל-פִּי שֶׁהֵם יוֹדְעִים שֶׁשְּׁפִּילְרֵין לֹא יֹאמַר דְּבַר-שֶׁקֶר, אוֹמְרִים הֵם בְּכָל זֹאת כָּךְ סְתָם בְּעָלְמָא:

– אַח, יִשְׁמְרֶנּוּ הַשֵּׁם, אָדוֹן שְׁפִּילְרֵין…

– לֹא יִתָּכֵן, מַר מוֹרִיץ…

אַךְ עַל כָּךְ אֵין שְׁפִּילְרֵין מֵשִׁיב אַף מִלָּה אֶחָת. הוּא רַק פּוֹרֵשׂ לִפְנֵיהֶם בְּיָדַיִם רוֹטְטוֹת אֶת הָעִתּוֹן הֶחָדָשׁ וּמַרְאֶה בְּאֶצְבַּע שְׁלוּחָה:

– חֶה, חֶה, הֶה, הַא?…

מֻכְרָחִים לְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת. הֲרֵי שָׁחוֹר עַל-גַּבֵּי לָבָן: “לְאַחַר מַחֲלָה קְצָרָה וְקָשָׁה… כָּל הַמַּכָּרִים וְהַיְדִידִים מִתְבַּקְּשִׁים לַחֲלֹק אֶת הַכָּבוֹד הָאַחֲרוֹן…” לֹא מוּבָן רַק מַה שֶׁנֶּאֱמַר בַּמּוֹדָעָה “בִּשְׁנַת הַשִּׁשִּׁים וְשָׁלשׁ לְחַיָּיו”, וּלְפִי מַה שֶׁהֵם זוֹכְרִים כְּבָר צָרִיךְ הָיָה לִהְיוֹת כְּבֶן שִׁבְעִים, זָקֵן זֶה, וְאֶפְשָׁר עוֹד עִם תּוֹסֶפֶת… וְכָאן מְכַעְכֵּעַ שְׁפִּילְרֵין עוֹד כַּמָּה פְּעָמִים וְנוֹגֵעַ בְּאֶצְבָּעוֹת מְחֻדָּדוֹת בְּאַרְכּוּבוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׁכֵנָיו, סִימָן שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לְדַבֵּר:

– תְּנוּ נָא לִי לוֹמַר, בְּשֵׁם הָאֱלֹהִים… הֲרֵי אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת הַדָּבָר בְּדִיּוּק נִמְרָץ.

הוּא מְקַמֵּט עוֹד יוֹתֵר אֶת מִצְחוֹ הַמְקֻמָּט. הַמְסֻבִּים תּוֹלִים אֶת מַבָּטֵי עֵינֵיהֶם בְּפִתְחֵי-פִּיו. הֵם יוֹדְעִים, שֶׁשְּׁפִּילְרֵין יַעֲשֶׂה אֶת הַחֶשְׁבּוֹן בְּדִיּוּק כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. לֹא לְחִנָּם הוּא נוֹשֵׂא עַל כְּתֵפָיו רֹאשׁ-שֶׁל-בַּרְזֶל כָּזֶה, מְנַהֵל כָּל חֶשְׁבּוֹנוֹתָיו לְפִי הַזִּכָּרוֹן וּמְגָרֵשׁ מִלְּפָנָיו פִּנְקָסָנִים עִם פִּנְקְסֵיהֶם. שְׁפִּילְרֵין מְהַרְהֵר שָׁעָה קַלָּה. הוּא מְחַשֵּׁב אֶת הַחֶשְׁבּוֹן בְּדִיּוּק וּמַתְחִיל קוֹרֵן מִשִּׂמְחָה:

– חִי, חִי, חִי, בּוּרִים גְּמוּרִים, הַגּוֹלְדְטַלֶרִים הַצְּעִירִים… מָלְאוּ לוֹ שִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנֶה, לְהַמָּנוֹחַ, שִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים תְּמִימוֹת…

הַקָּהָל אֵינוֹ מִתְוַכֵּחַ. יוֹדְעִים שֶׁדָּבָר זֶה אֵינוֹ לְרָצוֹן לוֹ, לִשְׁפִּילְרֵין. וּבְכָל זֹאת מְעַנְיֵן לָדַעַת, אִם הַבָּנִים יוּכְלוּ לְהַמְשִׁיךְ וּלְנַהֵל אֶת הָעֲסָקִים. סְבוּרִים שֶׁהֵם הַיּוֹרְשִׁים, הֵם הוֹלְלִים וּפוֹחֲזִים, וְהַזָּקֵן הִנִּיחַ לָהֶם צְרוֹר הָגוּן.

– צְרוֹר?…

שְׁפִּילְרֵין אֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁמֹעַ דָּבָר זֶה. הַשֵּׁעוּל תּוֹקֵף אוֹתוֹ מֵחֲמַת כַּעַס, וְהוּא עוֹצֵר בֵּינְתַיִם אֶת בְּנֵי-חֲבוּרָתוֹ בְּשִׂימוֹ יָד לְפֶה, שֶׁיַּמְתִּינוּ וְלֹא יְדַבְּרוּ בֵּינְתַיִם, עַד שֶׁלֹּא יְסַיֵּם הוּא אֶת הַשֵּׁעוּל שֶׁלּוֹ:

– חֶךְ, חֶךְ, חֶה, אַל נָא תְּדַבְּרוּ בְּדָבָר שֶׁאֵינְכֶם יוֹדְעִים… אֵיךְ אוֹמֵר לֶסִינְג בְּ“נָתָן הֶחָכָם”… הֶה, הֶה, הֶה, כָּל רְכוּשׁוֹ אֵינוֹ שָׁוֶה יוֹתֵר מֵרִיחָה זוֹ שֶׁל טַבַּק. הָיוּ בְּיָדִי הַמַּשְׁכַּנְתָּאוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת וְהַשְּׁנִיּוֹת שֶׁלּוֹ…

הַחֹם בַּגַּן גָּדֵל וְהוֹלֵךְ.

זוּג נֶאֱהָבִים מְטַיֵּל כָּאן הָלוֹךְ וְשׁוּב וְאֵינוֹ יָכוֹל לִמְצֹא מָקוֹם לְעַצְמוֹ. אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ בָּהִיר לָהֶם יוֹתֵר מִדַּי, בְּעוֹד הֵם זְקוּקִים מְאֹד לְמִסְתּוֹר אַפְלוּלִי. תִּינוֹקוֹת תְּפוּחֵי-לְחָיַיִם וּשְׁזוּפִים מִתְרוֹצְצִים בְּקוֹלוֹת-צְחוֹק מְצַלְצְלִים לִתְפֹּס אֶת הַכַּדּוּר, אוֹ פַּרְפָּרִים, וְלַהֲקָה שְׁלֵמָה שֶׁל כְּלָבִים, שְׂעִירִים וְחַסְרֵי-בְּעָלִים, נִטְפְּלוּ לְכַלְבָּה זְעִירָה יַחְסָנִית וַחֲפוּפַת-קִרְזוּלִים, וּגְבִרְתָּהּ שֶׁל הַכַּלְבָּה, נַעֲרָה צְעִירָה, כֻּלָּהּ מְבֻיֶּשֶׁת וְאֵין בְּכֹּחָהּ לְהַבְרִיחַ אֶת הַכְּלָבִים הַצּוֹבְאִים עַל כַּלְבָּתָהּ הַחֲפוּפָה. אַךְ כָּאן, עַל הַסַּפְסָל, אֵין אִישׁ מִתְבּוֹנֵן בַּנַּעֲשֶׂה מִסָּבִיב וְהַכֹּל עֲדַיִן מְשֻׁקָּעִים בַּשִּׂיחָה.

חֵלֶק הַמּוֹדָעוֹת הַנְּתוּנוֹת בְּרִבּוּעִים שְׁחוֹרִים גּוֹלֵשׁ וְעוֹבֵר מִן הָעַמּוּד הָרִאשׁוֹן אֶל הַשֵּׁנִי. לְאַחַר הַמִּסְגָּרוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהֶעָבוֹת בָּאִים רִבּוּעִים בְּמִסְגָּרוֹת קְטַנּוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר. שְׁפִּילְרֵין יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד מֵהַנִּזְכָּרִים שָׁם, מַכִּיר כָּל אֶחָד מֵהֶם. וְהוּא מְכַעְכֵּעַ מִתַּעֲנוּג, מְמַשֵּׁשׁ שׁוּב וְשׁוּב בְּאַרְכּוּבוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׁכֵנָיו, סִימָן שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לוֹמַר מַשֶּׁהוּ.

לְאַחַר הַצָּהֳרַיִם לוֹבֵשׁ שְׁפִּילְרֵין מְעִיל מֵאָפְנָה יְשָׁנָה-נוֹשָׁנָה, שֶׁהוּא צַר בְּמָתְנָיו וְדַשָּׁיו צָרִים אַף הֵם. הוּא חוֹבֵשׁ לְרֹאשׁוֹ צִילִינְדֶר יְרַקְרַק, מַחֲלִיף אֶת מַקְלוֹ בַּעַל יָדִית-הָעֶצֶם בְּמִטְרִיָּה, וְכֻלּוֹ לוֹבֵשׁ צוּרָה שֶׁל חַזָּן זָקֵן שֶׁכְּבָר אִבֵּד אֶת קוֹלוֹ. הוּא צָרִיךְ לְהִשְׁתַּתֵּף בִּלְוָיָתוֹ שֶׁל גּוֹלְדְטַלֶר, וְהוּא לוֹבֵשׁ חֲגִיגִיּוּת, כְּלִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת-רַבּוֹת. הַלְּוָיָה תַּתְחִיל בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת יוֹתֵר, וְהוּא מְטַיֵּל לוֹ בֵּינְתַיִם לַהֲנָאָתוֹ בַּבּוּרְסָה.

בְּבֵית-הַקָּפֶה מוּעָטִים הָאֲנָשִׁים, הָאֲוִירָה מְנֻמְנֶמֶת.

הַיָּמִים חַמִּים. חֲתֻנּוֹת אֵינָן נֶעֱרָכוֹת עַכְשָׁו, הָעֲשִׁירִים יוֹשְׁבִים בִּמְקוֹמוֹת-הָרַחֲצָה וּבַקַּיְטָנוֹת שֶׁבְּאַשְׁכְּנַז, וְהַשַּׂחְקָנִיּוֹת אֵינָן מְשַׂחֲקוֹת בִּגְלַל יְמוֹת-הַחֻפְשָׁה. סוֹחֲרִים יוֹשְׁבִים לְיַד הַשֻּׁלְחָנוֹת בְּטֵלִים וּמִתְבַּטְּלִים וּמְסַפְּרִים מַעֲשִׂיּוֹת עַל אֲבָנִים טוֹבוֹת יִקְרוֹת-הַמְּצִיאוֹת וַאֲבָנִים מְזֻיָּפוֹת. מְסַפְּרִים וְחוֹזְרִים וּמְסַפְּרִים עַל הַחִפּוּשׂ הָאַחֲרוֹן שֶׁהָיָה בַּבּוּרְסָה, וּמְאַחֲלִים לְעַצְמָם שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם בִּמְזֻמָּנִים בְּתוֹךְ כִּיסָם כְּעֶרְכּוֹ שֶׁל הַזָּהָב שֶׁהֻחְרַם כָּאן לָאַחֲרוֹנָה…

חִפּוּשִׂים נַעֲשִׂים בַּבּוּרְסָה לְעִתִּים תְּכוּפוֹת. כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מֻתָּר לִסְחֹר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּבְזָהָב דָּרוּשׁ רִשְׁיוֹן, צָרִיךְ לִרְשֹׁם בַּפִּנְקָסִים כָּל חֵפֶץ וָחֵפֶץ שֶׁנִּקְנֶה וְשֶׁנִּמְכָּר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִסְחֲרוּ בַּסְּחוֹרָה הַגְּנוּבָה וּבַסְּחוֹרָה הַמֻּבְרַחַת. אֲבָל דָּבָר זֶה עוֹשִׂים רַק הַסּוֹחֲרִים הַגְּדוֹלִים, אוֹתָם הַקְּרוּיִים “אַמְסְטֶרְדָּמִיִּים”. אַבְרֵכִים שְׁחַרְחָרִים וּמְזֹרָזִים אֵין לָהֶם פְּנַאי וְאֵין לָהֶם חֵשֶׁק לְהִתְעַסֵּק בִּדְבָרִים מֵעֵין אֵלֶּה. הֵם קוֹנִים וּמוֹכְרִים מִכָּל הַבָּא בַּיָּד. וְנוֹסָף לְכָךְ הֵם מַבְרִיחִים אֶת הַגְּבוּל, הֵם נוֹסְעִים בִּגְנֵבָה לִשְׁוַיְץ, מַבְרִיחִים מִשָּׁם בַּמְּקוֹמוֹת הַצְּנוּעִים בְּיוֹתֵר שְׁעוֹנֵי-זָהָב זוֹלִים וּמוֹכְרִים אוֹתָם בִּמְחִיר מְנֻפָּח וּבְכֶסֶף עוֹבֵר לַסּוֹחֵר. הַשְּׁעוֹנִים הַלָּלוּ נוֹשְׂאִים מְאֹד חֵן בְּעֵינֵיהֶן שֶׁל שַׂחְקָנִיּוֹת זוֹלוֹת וְשֶׁל נְשֵׁיהֶם הַשְּׁמֵנוֹת וְהָעַצְלָנִיּוֹת שֶׁל מְנַהֲלִים וּמוֹשְׁלֵי-מְחוֹזוֹת. וְהַמִּשְׁטָרָה עוֹרֶכֶת לְעִתִּים תְּכוּפוֹת חִפּוּשִׂים בַּבּוּרְסָה וְאָדָם רוֹדֵף וְאָץ לָצוּד אֶת אָחִיו הָאָדָם בִּזְרִיזוּת וּבִשְׁתִיקָה, בִּמְהִירוּת וּבְעָרְמָה.

זָהָב מְנַצְנֵץ כָּאן בְּבֵית-הַקָּפֶה הַגָּדוֹל, זָהָב מַבְרִיק וְאָסוּר. וְאֵצֶל הָאַבְרֵכִים הַשְׁחַרְחָרִים הָעֵינַיִם יוֹרוֹת נִיצוֹצוֹת אֲדֻמִּים, וְאֵצֶל הַשּׁוֹטְרִים הַזּוֹעֲפִים מִשְׁתַּנֶּה צֶבַע הָאִישׁוֹנִים וְעוֹבֵר מֵאָפוֹר לְיָרֹק.

שְׁפִּילְרֵין יוֹשֵׁב עַל קְצֵה הַכִּסֵּא, הוּא יוֹשֵׁב מָתוּחַ בְּתוֹךְ מְעִילוֹ צַר-הַמָּתְנַיִם וּמַרְגִּישׁ עַצְמוֹ חֲגִיגִי בֵּין הַחִילּוֹנִיִּים. הוּא מְרַמֵּז רַק בִּקְצֵה הַמִּטְרִיָּה שֶׁיַּנִּיחוּ לוֹ לְדַבֵּר וּמְכַעְכֵּעַ מִתַּעֲנוּג: אַבְרֵכִים נִפְחָדִים הִתְמַלְּטוּ אֵלָיו בִּשְׁעַת הַחִפּוּשׂ וְחָפְצוּ לְמָלֵא אֶת כִּיסָיו זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת בְּלֹא סְפִירָה וּבְלֹא מְנִיָּה. הֲרֵי אֶצְלוֹ יֵשׁ רִשְׁיוֹן, הֲרֵי אֵלָיו לֹא יִגְּשׁוּ כְּלָל. אַךְ הוּא דָּחָה אוֹתָם בְּבַת-צְחוֹק:

– חֶה, חֶה, חֶה, נִלְבָּבִים – אֵינִי מַכִּיר אֶתְכֶם כְּלָל… חֶה, חֶה, חֶה, יַקִּירַי, אֲנִי מַכִּיר רַק סוֹחֲרִים, וְלֹא רוֹכְלִים…

_____________

לְאַחַר מִכֵּן נִמְשֶׁכֶת וְעוֹבֶרֶת עַל פְּנֵי רְחוֹבוֹת הָעִיר תַּהֲלוּכָה עֲצוּבָה וִישָׁרָה, וּמְלַוִּים אִיטִּיִים וּזְקוּפֵי-קוֹמָה מִתְנוֹצְצִים בְּבִגְדֵיהֶם הַשְּׁחוֹרִים לְאוֹר הַחַמָּה הַמְלַהֶטֶת.

הַמְּלַוִּים מוּעָטִים הֵם. רֹב הַמַּכָּרִים וְהַיְדִידִים, שֶׁנִּתְבַּקְּשׁוּ לַחֲלֹק לְהַמָּנוֹחַ אֶת הַכָּבוֹד הָאַחֲרוֹן, נִמְצָאִים עַכְשָׁו בִּמְעוֹנוֹת-הַקַּיִץ בְּחוּץ-לָאָרֶץ. וּבְכָל זֹאת שָׂכְרוּ כִּרְכָּרוֹת הַרְבֵּה, כָּל כָּךְ הַרְבֵּה, שֶׁהֵן תּוֹפְסוֹת כְּמַחֲצִית הָרְחוֹב וּמְעַכְּבוֹת לִזְמַן-מָה אֶת דָּפְקָה שֶׁל הָעִיר. הַכִּרְכָּרוֹת רֵיקוֹת, וְרַק בָּאַחֲרוֹנָה שֶׁבָּהֶן יוֹשֵׁב לוֹ שְׁפִּילְרֵין עִם אִיזַק וּמִתְנַדְנְדִים לְכָאן וּלְכָאן בְּרַחֲבוּת עַל הַמּוֹשָׁב הָרַךְ הַמְרֻפָּד אַטְלַס.

הוּא, שְׁפִּילְרֵין, מְרֻצֶּה, אִם כִּי הָיְתָה לוֹ לִפְנֵי-כֵן הִתְנַגְּשׁוּת קְטַנָּה עִם הָעֶגְלוֹן. אִיזַק’ל רָצָה לְהַנִּיחַ לוֹ אֶת מַחֲצֶלֶת-הַקַּשׁ הַקְּטַנָּה מִתַּחַת לָרַגְלַיִם, וְעַל כָּךְ הִתְרַגֵּז הָעֶגְלוֹן בַּצִּילִינְדֶר וְדָרַשׁ שֶׁלֹּא יְלַכְלְכוּ אֶת הַכִּרְכָּרָה בִּסְמַרְטוּטִים.

הוּא לֹא יָדַע, הָעֶגְלוֹן. הוּא רָאָה אוֹתוֹ בִּמְעִילוֹ מִן הָאָפְנָה הַיְשָׁנָה-נוֹשָׁנָה, וְהָיָה סָבוּר שֶׁהוּא קָרוֹב עָנִי אוֹ סְתָם פּוֹחֵחַ, הַמִּתְלַוֶּה לִלְוָיוֹת שֶׁל עֲשִׁירִים. אַךְ הוּא, הָעֶגְלוֹן, קִבֵּל מָנָה מִן הַמְלַוִּים הָעֲשִׁירִים. עַכְשָׁו הוּא כְּבָר יוֹדֵעַ, שֶׁבְּוַדַּאי זֶה אִישׁ חָשׁוּב בְּיוֹתֵר. וְאֵין רֹאשׁוֹ, רֹאשׁ עֶגְלוֹן, יָכוֹל לְהָבִין מִפְּנֵי מָה הֵם מוּזָרִים כָּל כָּךְ, הָעֲשִׁירִים הַלָּלוּ. וְהוּא מִתְנַצֵּל מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם, בְּהַפְנוֹתוֹ אֶת רֹאשׁוֹ לְאָחוֹר:

– לֹא יָדַעְתִּי, אֲדוֹנִי הַנִּכְבָּד.

שְׁפִּילְרֵין סוֹלֵחַ לוֹ וְקוֹרֵן מִנַּחַת. הַכִּרְכָּרוֹת בְּלֹא תַּשְׁלוּם הֵן, עַל חֶשְׁבּוֹן הַלְּוָיָה, וְרַק עַכְשָׁו הוּא מַרְגִּישׁ, כַּמָּה מְפָרְכוֹת תָּמִיד אֶת עַצְמוֹתָיו אוֹתָן הַמֶּרְכָּבוֹת הַזּוֹלוֹת, שֶׁהוּא נוֹסֵעַ בָּהֶן אֶל הַבּוּרְסָה…

בְּבֵית-הַקְּבָרוֹת מִתְעַסְּקִים זְמָן רָב.

הָרַב הַמַּטִּיף אוֹמֵר מַה שֶּׁאוֹמֵר בְּכֹבֶד-רֹאשׁ וּבְקוֹל רְווּי-דְמָעוֹת כָּל-כָּךְ, כְּאִלּוּ בֶּאֱמֶת לֹא יָדַע שׁוּם אָדָם, שֶׁהוּא אוֹמֵר אוֹתָן אֲמִירוֹת עַצְמָן וּבְנִגּוּן זֶה עַצְמוֹ לִפְנֵי קִבְרוֹ שֶׁל כָּל בַּר-מִינָן עָשִׁיר. הַחַזָּן אוֹמֵר פְּסוּקֵי תְּהִלִּים בְּקוֹל בַּס שֶׁל כֹּמֶר, וְהַמְּלַוִּים הַזְּקוּפִים מַרְכִּינִים רָאשֵׁיהֶם בְּהַכְנָעָה לִפְנֵי הוֹד הַמָּוֶת. שְׁפִּילְרֵין עוֹמֵד בְּקֶרֶן-זָוִית עִם הַ“מִּתְעַסֵּק” הַזָּקֵן יְרוּחָם-גֶּצִיל, וְהֵם מְנִיעִים רָאשֵׁיהֶם לְכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר הַיּוֹצֵא מִפִּי הַמַּטִּיף, דִּבּוּרִים שֶׁהֵם יוֹדְעִים אוֹתָם כְּבָר בְּעַל-פֶּה.

בְּכָל הַלְּוָיוֹת הֵם נִפְגָּשִׁים שְׁנֵיהֶם.

יְרוּחָם-גֶּצִיל הוּא “מִתְעַסֵּק” יָשִׁישׁ. יֵשׁ לוֹ זָקָן לָבָן וּמְדֻבְלָל וְגַבִּינִים לְבָנִים וּסְבוּכִים, אַךְ פָּנָיו אֲדֻמִּים וְעַלִּיזִים, וּמִשּׁוּם כָּךְ דִּמְיוֹנוֹ כְּגַמָּד מְצֻיָּר. אוֹמְרִים עָלָיו שֶׁיֵּשׁ לוֹ אוֹצָר שֶׁל זָהָב, וְאֵינוֹ מְסָרֵב מִלִּטְעֹם מַשֶּׁהוּ גַּם אֵצֶל “אַשְׁכְּנָזִי”, אַף-עַל-פִּי שֶׁהַמִּטְבָּח שָׁם מִטְבָּח שֶׁל טְרֵפָה. אַךְ הוּא עַצְמוֹ, יְרוּחָם-גֶּצִיל, מְלַגְלֵג עֲלֵיהֶם, עַל הַגּוֹיִים הַ“גְּלוּחִים”. הוּא מַכִּיר אוֹתָם יָפֶה מְאֹד, כִּמְעַט בְּכֻלָּם הוּא מִתְעַסֵּק, כִּמְעַט אֶת וַרְשָׁה כֻּלָּהּ קִבֵּר, וַהֲרֵיהוּ מַבִּיט עַל כֻּלָּם כְּעַל חֹמֶר לִקְבוּרָה, מַאֲמִין שֶׁיַּאֲרִיךְ יָמִים יוֹתֵר מִכֻּלָּם וְהַכֹּל יַעַבְרוּ תַּחַת יָדָיו. אַךְ מִפְּנֵי שְׁפִּילְרֵין הוּא מְפַחֵד בְּמִקְצָת, מִשּׁוּם שֶׁהוּא יוֹצֵא וְנִכְנָס כָּאן לְבֵית-הַקְּבָרוֹת כְּאָדָם הַבָּקִי וְרָגִיל, מֵקִים לוֹ בְּעַצְמוֹ מַצֵּבָה, מְלַוָּה כָּל פַּעַם אֲחֵרִים, וְהוּא עַצְמוֹ מְדַבֵּר זֶה זְמָן רַב כָּל כָּךְ עַל הַמָּוֶת וּבְלֹא מוֹרָא כְּלָל, וַעֲדַיִן הוּא עוֹמֵד עַל רַגְלָיו. יְרוּחָם-גֶּצִיל אֵינוֹ חָשׁ בְּעַצְמוֹ אֶת תַּקִּיפוּתוֹ שֶׁלּוֹ כְּלַפֵּי הָאָדָם הַחוֹלֶה הָאָנוּשׁ הַזֶּה, הָאָדָם בְּלֹא רֵיאָה, וְהוּא מִסְתַּכֵּל בּוֹ תָּמִיד בְּמַבָּט אִלֵּם.

כְּשֶׁחוֹזְרִים מִן הַקְּבוּרָה מִתְעַכֵּב שְׁפִּילְרֵין לְיַד קִבְרוֹ וְכָל הַמְלַוִּים מִתְעַכְּבִים עִמּוֹ יַחַד, מִסְּבִיבָיו.

בְּבֵית-הַקְּבָרוֹת שֶׁקֶט וּדְמָמָה. הָעֲשָׂבִים גְּדֵלִים גָּבוֹהַּ, מְטֻפָּחִים יָפֶה. אַבְנֵי-הַשַּׁיִשׁ הַלְּבָנוֹת וְהַשְּׁחוֹרוֹת פּוֹרְשׂוֹת מִסְּבִיבָן קְרִירוּת וְזָרוּת שֶׁל מוֹרָא. רַק צִפֳּרִים בִּלְבַד, לְהָקוֹת לְהָקוֹת, מְשַׂחֲקוֹת וּמִתְעוֹפְפוֹת בְּטִיסָה אֲלַכְסוֹנִית וְכַנְפֵיהֶן נִתְקָלוֹת בֶּעָלִים וּבַמַּצֵּבוֹת. שְׁפִּילְרֵין מִסְתַּכֵּל מִסְּבִיבָיו בְּהִצְטוֹפְפוּת זוֹ שֶׁל קְבָרִים, הוּא מַשְׁהֶה אֶת מַבָּטוֹ עַל קִבְרוֹ שֶׁלּוֹ וְקוֹרֵן מִתּוֹךְ קִמְטֵי-פָּנָיו הָאֲפֵלִים.

מְסַפְּרִים כָּאן, כַּמָּה שִׁלְּמוּ בְּעַד קִבְרוֹ שֶׁל גּוֹלְדְטַלֶר, חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים רֻבָּל שִׁלְּמוּ, וְנוֹסָף לְכָךְ רַק בַּשְּׂדֵרָה הַחֲמִישִׁית. שֶׁלּוֹ, שֶׁל שְׁפִּילְרֵין, נִמְצָא מִיָּד בַּשְּׂדֵרָה הַקִּדְמִית, בֶּחָזִית מַמָּשׁ, בָּרֹאשׁ, וְהוּא שׁוֹאֵל בַּכִּעְכּוּעַ הָרַךְ שֶׁלּוֹ אֶת הָעוֹמְדִים מִסָּבִיב:

– בְּבַקָּשָׁה, רַבּוֹתַי, נַחֲשׁוּ נָא כַּמָּה שִׁלַּמְתִּי בְּעַד זֶה?

שׁוּם אֶחָד אֵינוֹ מֵעֵז לְנַחֵשׁ וְלוֹמַר, וּשְׁפִּילְרֵין מְכַעְכֵּעַ לְעַצְמוֹ מִתַּעֲנוּג:

– חֶה, חֶה, חֶה, אֶלֶף רֻבָּל…

– בְּדִיּוּק אֶלֶף רֻבָּל.

ד

בְּבוּרְסַת הַתַּכְשִׁיטִים עוֹמְדִים בְּשׁוּרוֹת אֲרֻכּוֹת שֻׁלְחָנוֹת נְקִיִּים זֶה כְּנֶגֶד זֶה, וּמַבִּיטִים בְּשִׁמָּמוֹן וּבְבוּשָׁה אֶל הָאוּלָם הָאָרֹךְ וְהָרֵיק. הֵם עוֹמְדִים מוּכָנִים, רְחוּצִים, נְקִיִים, וְעַל-גַּבֵּיהֶם מַאֲפֵרוֹת מוּכָנוֹת לִקְלֹט אֶת אֵפֶר-הַסִּיגָרִיּוֹת, וּמַפִּיוֹת וְרֻדּוֹת, לְנַגֵּב בָּהֶן אֶת הַפֶּה וְהַיָּדַיִם לְאַחַר מַאַכְלֵי-לְקִיקָה דְּשֵׁנִים. אַךְ אֵין אִישׁ רוֹאֶה אוֹתָן, אֵין אָדָם נוֹגֵעַ בָּהֶן. רַק כַּמָּה מֶלְצָרִים שֶׁכְּבָר נָחוּ דֵּי צָרְכָּם מְסַיְמִים נִמְנוּמָם בְּפִנָּה רְחוֹקָה וּמְשַׁלְּחִים פֵּהוּקִים שֶׁל עַצְלוּת לְתוֹךְ הָאֲוִיר הַחַם, וּמִזְּמָן לִזְמָן נִרְאִים כַּמָּה זְבוּבִים זֶה מִקָּרוֹב בָּאוּ. הֵם יוֹרְדִים עַל הַשַּׁיִשׁ הַקַּר, מְטַיְלִים כַּמָּה פְּעָמִים אֵילָךְ וְאֵילָךְ, לִרְאוֹת אִם לֹא נִשְׁאַר בִּשְׁבִילָם זֵכֶר שֶׁל מְתִיקָה, וּמִתְרוֹמְמִים וְעָפִים לָהֶם בְּזִמְזוּם מִתּוֹךְ אַכְזָבָה.

הַשָּׁעָה שְׁעֵת מְכִירָה פֻּמְבִּית.

בְּבֵית-הַמַּשְׁכּוֹנוֹת הַיָּשָׁן, הָעוֹמֵד בְּסִמְטָה עֲקֻמָּה לֹא הַרְחֵק מִן הַוִּיסְלָה, נִצְטַבְּרוּ יוֹתֵר מִדַּי מַשְׁכּוֹנוֹת שֶׁעָבַר זְמַן פִּדְיוֹנָם, וּמוֹכְרִים אוֹתָם זֶה שְׁמוֹנָה יָמִים תְּמִימִים. זֶהוּ בֵּית-מַשְׁכּוֹנוֹת יָשָׁן וְנָמוּךְ, בַּעַל תִּקְרוֹת מְקֻמָּרוֹת כִּבְיָמִים קַדְמוֹנִים וּבוֹ פְּקִידִים זְקֵנִים, אֲרֻכֵּי שָׂפָם וּפִקְּחִים. דְּבָרִים שֶׁל מַה בְּכָךְ, שֶׁעֶרְכָּם מוּעָט, אֵינָם מִתְקַבְּלִים שָׁם. אִם בָּא וְנִכְנָס לִפְעָמִים פּוֹעֵל עִם חֲלִיפַת-הֶחָג שֶׁלּוֹ, עֲטוּפָה בְּתוֹךְ צִפִּית שֶׁל כָּר, אוֹ שֶׁבָּאָה תַּלְמִידָה שֶׁל אֻלְפָּן לַאֲחָיוֹת וּמְבִיאָה שָׁעוֹן שֶׁל כֶּסֶף, מְחַיְּכִים הַפְּקִידִים הַזְּקֵנִים רַבֵּי-הַפִּקְּחוּת לְתוֹךְ שְׂפָמָם הָאָרֹךְ וְהָאָפוֹר וְעוֹנִים בְּקוֹל שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע כִּמְעַט:

– לֹא זֶה הַמָּקוֹם, אֲהוּבִי…

– כָּאן נוֹתְנִים רַק תְּמוּרַת מַשְׁכּוֹנוֹת שֶׁל תַּכְשִׁיטִים, יַקִּירָתִי…

עַכְשָׁיו נִתְמַלְּאוּ שָׁם קֻפּוֹת-הַבַּרְזֶל יוֹתֵר מִדַּי אוֹצָרוֹת שֶׁל תַּכְשִׁיטִים, וְכָל אוֹתָם בַּעֲלֵי הָעֵינַיִם הַנּוֹצְצוֹת וְהַמִּשְׁקָפוֹת כְּשֶׁל שֶׁעָנִים נִתְאַסְּפוּ בָּאוּלָם הַנָּמוּךְ, וְהֵם מְצַפִּים בִּנְשִׁימָה עֲצוּרָה לַהַכְרָזָה הַצְּרוּדָה הַנּוֹדַעַת לָהֶם:

– סִכָּה מְשֻׁבֶּצֶת אֶבֶן גְּדוֹלָה בָּאֶמְצַע וּשְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה קְטַנּוֹת מִסָּבִיב, אֶלֶף רוּבָּל…

– מַחֲרֹזֶת פְּנִינִים, בְּהִירוֹת וּטְהוֹרוֹת, אָלֶף שְׁמוֹנֶה-מֵאוֹת שִׁבְעִים וַחֲמִשָּׁה וַחֲמִשִּׁים…

אַבְרֵכִים שְׁחַרְחָרִים וּזְרִיזִים קָמִים בְּבַת-אַחַת מִמְּקוֹמָם, כְּאִלּוּ הָיוּ כֻּלָּם מְחֻבָּרִים בְּרֶשֶׁת שֶׁל חַשְׁמַל וְהוּבְאוּ יַחַד לִידֵי תְּנוּעָה.

– סִכָּה מְשֻׁבֶּצֶת אֶבֶן גְּדוֹלָה וּשְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה קְטַנּוֹת מִסָּבִיב…

הֵם מֻכְרָחִים לִרְאוֹת אוֹתָהּ, אֶת הַסִּכָּה. אָמְנָם, בֵּית-הַמַּשְׁכּוֹנוֹת הִלְוָה אֶת הַסְּכוּם הַזֶּה, מִלְּבַד הָרִבִּית שֶׁנּוֹסְפָה. אַךְ בְּהַרְבֵּה פִּנּוֹת מִסְתּוֹדְדִים בַּחֲשָׁאי עִגוּלִים צְפוּפִים. שָׁם, יִתָּכֵן, מַכִּירִים אֶת הַסְּחוֹרָה הַזֹּאת. אֶפְשָׁר שֶׁהִיא נִקְנְתָה אֵצֶל אֶחָד מֵהֶם. אֶפְשָׁר גַּם שֶׁהֵם מַכִּירִים הֶכֵּרוּת “קְרוֹבָה בְּיוֹתֵר” אֶת הַשַּׁמָּאי הַזָּקֵן הַצָּרוּד, וְרָאוּ אֶת הַסְּחוֹרָה עוֹד לִפְנֵי הַמְּכִירָה הַפֻּמְבִּית. וְהִנֵּה גַּם צוֹעֵק אֶחָד, בְּלִי שֶׁרָאָה, וּמַכְרִיז בְּקוֹל:

– אֶלֶף וּמֵאָה…

וְשֵׁנִי צוֹעֵק וּמַעֲלֶה עָלָיו:

– אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת…

אֶפְשָׁר שֶׁמְּצִיאָה הִיא. אֶפְשָׁר שֶׁדָּבָר יְקַר-הַמְּצִיאוּת הוּא, וְצָרִיךְ לִצְעֹק לְשָׁם מִיָּד וּבְבַת-אַחַת, לְקַצֵּץ אֶת הַכְּנָפַיִם:

– אֶלֶף וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת…

אֲבָל אֶפְשָׁר גַּם שֶׁרוֹצִים כָּאן “לְסַבֵּן” אֶת מִישֶׁהוּ, לִקְבֹּר אוֹתוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ מַעֲלִים אֶת הַמְּחִירִים. כְּדַאי הָיָה מְאֹד מְאֹד לִרְאוֹת אֶת הַסִּכָּה. לְפָחוֹת לְהָצִיץ בָּהּ רֶגַע אֶחָד. נִדְחָקִים, נִנְעָצִים לְתוֹךְ גּוּפוֹ הַמֵּזִיעַ שֶׁל הָאַחֵר, אַךְ נִדְחָקִים. וּמְקַבְּלִים כִּתְשׁוּבָה דְּחִיפָה חֲשָׁאִית, אוֹ צְבִיטָה חֲזָקָה, צְבִיטָה שֶׁאֵין רוֹאִים וְאֵין יוֹדְעִים וּלְעוֹלָם לֹא יֵדְעוּ מִידֵי מִי בָּאָה. לְהוֹצִיא אֶת הַסְּחוֹרָה מִן הַיָּדַיִם אֵין נוֹהֲגִים כָּאן, אֶלָּא לִידֵי הַזְּקֵנִים “הָאַמְסְטֶרְדָמִיִּים” בִּלְבַד, אוּלָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הֶכֵּרוּת קְרוֹבָה בְּיוֹתֵר עִם הַשַּׁמָּאי הַזָּקֵן הַצָּרוּד. הִנֵּה הֵם יוֹשְׁבִים לְמַעְלָה לְיַד הַשֻּׁלְחָן הַיָּרֹק, כְּמוֹ שׁוֹפְטִים. וּבְדִיּוּק בָּאֶמְצַע, בֵּין רֹאשׁ-הַמִּשְׁטָרָה הָעַבְדְּקָן וְהַשַּׁמָּאי הַצָּרוּד, מִשְׁתַּרְבֵּב שָׁם צַוָּארוֹ הַמְקֻמָּט שֶׁל שְׁפִּילְרֵין לְמַעְלָה-לְמַעְלָה. פַּרְצוּפוֹ הָאָפֵל מֵאִיר בְּהִתְעוֹרְרוּת חוֹלָנִית, וּבְעֵינָיו הָאֲפֵלוֹת תּוֹעָה שַׁלְהֶבֶת יְרַקְרֶקֶת.

אֶפְשָׁר, שֶׁמִּתְלַחֲשִׁים שָׁם עַל הָאוֹצָר, עַל הָאוֹצָר הַטָּמִיר, הַמֵּאִיר בָּאוּלָם הַזֶּה, וְאֶפְשָׁר שֶׁבִּן רֶגַע יְאַבְּדוּ אוֹתוֹ מִן הַיָּדַיִם. בַּגָּרוֹן מַחֲנָק. מַשֶּׁהוּ נִדְחָק לִפְרֹץ. לִצְעֹק רוֹצִים. לִצְעֹק לְתוֹךְ הָאֲוִיר הַחַם, הַדָּחוּס, אַךְ אֵין יוֹדֵעַ מָה, וְקוֹלוֹת מִתְפָּרְצִים מֵעַצְמָם מִתּוֹךְ הַגָּרוֹן וּבוֹקְעִים אֶת הָאֲוִיר:

– אַלְפַּיִם…

– אַלְפַּיִם וּשְׁלשׁ מֵאוֹת…

הָאוּלָם עוֹצֵר לְרֶגַע אֶת נְשִׁימָתוֹ.

אֹשֶׁר וְאָסוֹן מִתְהַלְּכִים וְתוֹעִים כָּאן בָּאוּלָם הַמְקֻמָּר הַנָּמוּךְ. אֹשֶׁר וְאָסוֹן הַמְבַקְּשִׁים כָּל אֶחָד אֶת שֶׁהוּא מוּעָד לוֹ. רוֹאִים אֶת שְׁנֵיהֶם, מַרְגִּישִׁים אוֹתָם, אַךְ אֵין מַכִּירִים אוֹתָם, אֵין מַבְחִינִים בֵּינֵיהֶם מִי מֵהֶם הָאֹשֶׁר וּמִי מֵהֶם הָאָסוֹן. חַם בָּאוּלָם, מַחֲנִיק. הָאֲוִיר סָפוּג תַּאֲוָה שֶׁל חֶמְדָה, תַּאֲוָה שָׁוָה לְאָשְׁרוֹ שֶׁל עַצְמוֹ כְּלַאֲסוֹנוֹ שֶׁל הַזּוּלַת. הִיא בּוֹעֶרֶת, הַתַּאֲוָה הַזֹּאת, בּוֹעֶרֶת וּמַמָּשִׁית. וּמֵעָלֶיהָ מַבְרִיק הָאוֹצָר הַבָּהִיר, מְגָרֶה בְּרַק הַזָּהָב, וּמֵעַל לְכָל זֶה שׁוֹפֶכֶת הַשֶּׁמֶשׁ אֶת לַהֲטָה מִבַּעַד לַחַלּוֹנוֹת הַגְּדוֹלִים, מְפַזֶּרֶת אָבָק לוֹהֵט מֵעַל לַכֹּל, שׁוֹפֶכֶת חֻמָּהּ עַל זָהָב וְעַל שֵׂכֶל, עַל אוֹהֵב וְעַל אוֹיֵב, עוֹטֶפֶת בְּזָהֳרָהּ הַכֹּל, כָּל מַה שֶׁבָּאוּלָם הַדָּחוּס. הַכֹּל מִתְעַרְבֵּב בִּצְפִיפוּת מְסַוְנֶרֶת אַחַת, וְרַק קוֹלוֹת פּוֹרְצִים וְהוֹלְכִים, וְזֶה מִזֶּה גָּבוֹהַּ:

– שְׁלשֶׁת אֲלָפִים…

– שְׁלשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת…

הִנֵּה מִשְׁתַּלֶּטֶת מִשּׁוּם מָה דְּמָמָה. קוֹל בְּכִיָּה דַּקָּה, חַדָּה וְחוֹדֶרֶת, פּוֹלֵחַ אֶת הָאֲוִיר הַחַם, כְּחֻדָּה שֶׁל חֶרֶב אֲרֻכָּה שְׁלוּפָה, וּמַכְרִיחַ אֶת כָּל הַקָּהָל לְהִשְׁתַּתֵּק. זֶה קוֹל-בְּכִי שֶׁל אִשָּׁה; בְּכִיָּתָהּ שֶׁל אִשָּׁה “יוֹרֶדֶת”, שֶׁבָּאָה לַפָּחוֹת לִרְאוֹת בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה אֶת אָשְׁרָהּ הַמְמֻשְׁכָּן. לְרֶגַע מִשְׁתַּלֶּטֶת הַדּוּמִיָּה וּמַנִּיחִים לַבְּכִיָּה לְהִתְנַשֵּׂא וְלַעֲבֹר בְּכָל הָאוּלָם תַּחַת הַתִּקְרָה הַמְקֻמֶּרֶת, – אַךְ מִיָּד הִיא נִשְׁבֵּית בֵּין הַקּוֹלוֹת הַקּוֹדְמִים הַצְּרוּדִים וְגוֹוַעַת בְּלֹא הֵד.

כְּבָר מַכִּירִים אֶת הַבְּכִי הַזֶּה, כְּבָר נִתְרַגְּלוּ אֵלָיו. וְשׁוּב זוֹקְפִים אָזְנַיִם חַמְדָּנִיּוֹת לְכָל צַד, וּמְשַׁלְּחִים שׁוּב מַבָּטִים צוֹרְבִים, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף נֶעֱצֶרֶת הַנְּשִׁימָה:

– אַרְבַּעַת אֲלָפִים וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וַחֲמִשָּׁה… עֲמֹד!…

הַדֹּחַק בָּאוּלָם גָּדֵל, כְּאִלּוּ הַקִּירוֹת הַיְשָׁנִים הִתְחִילוּ מִתְכּוֹפְפִים מֵרֹב חֹם וּמִתְקָעֲרִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה. מִשּׁוּם שֶׁהַכֹּל פָּלְטוּ בְּבַת-אַחַת אֶת נְשִׁימָתָם הָעֲצוּרָה – וְעַכְשָׁו נֶחְפָּזִים וְנִדְחָקִים לָצֵאת אֶל הֶחָצֵר, לִנְשֹׁם נְשִׁימָה קַלָּה בָּאֲוִיר בְּמֶשֶׁךְ חֲמֵשׁ הַדַּקּוֹת שֶׁל הַהַפְסָקָה. כְּבָר יָדוּעַ. הָ“אַמְסְטֶרְדָמִיִּים” הֶעֱלוּ אֶת מְחִיר הַסִּכָּה, תָּפְסוּ אֶחָד מִן הָאַבְרֵכִים, אוֹתוֹ וְאֶת הַנְּדוּנְיָה הַמְכֻבֶּדֶת שֶׁלּוֹ, וְאֶצְלָם נִשְׁאֲרָה מַחֲרֹזֶת הַפְּנִינִים, שֶׁאִשָּׁה מְסֻתֶּרֶת בְּקֶרֶן זָוִית הִסְפִּידָה אוֹתָהּ. מַחֲרֹזֶת הַפְּנִינִים בְּוַדַּאי יִקְרַת-הַמְּצִיאוּת הִיא, אוֹצָר יָקָר. עַכְשָׁו הֵם הוֹלְכִים יַחְדָּו, הָ“אַמְסְטֶרְדָמִיִּים”, מְחַיְּכִים מִתּוֹךְ נַחַת-רוּחַ וְנִדְחָקִים קָרוֹב יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֶל שְׁפִּילְרֵין, שֶׁלֹּא לְאַבֵּד חָלִילָה דִּבּוּר מִשֶּׁלּוֹ. הוּא מְרֻצֶּה, שְׁפִּילְרֵין. הוּא הֶרְאָה לָהֶם מַה שֶׁהוּא יָכוֹל, וַהֲרֵיהוּ מְכַעְכֵּעַ לְעַצְמוֹ מִתּוֹךְ תַּעֲנוּג:

– חֶה, חֶה, חֶה, נִלְבָּבַי, מֵחֲמַת תַּאֲוַת-הַכָּבוֹד.

– אַךְ וְרַק מֵחֲמַת תַּאֲוַת-הַכָּבוֹד…

אַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא מִסְתַּכֵּל לְכָל עֵבֶר וּמְרַמֵּז בָּאֶצְבַּע לְכִרְכָּרָה.

מִפְּנֵי שֶׁיִּקְרֶה לִפְעָמִים, שֶׁאִשְׁתּוֹ שֶׁל סוֹחֵר, שֶׁסָּמְכָה יוֹתֵר מִדַּי עַל מַזָּלוֹ שֶׁל בַּעֲלָה, בָּאָה בִּמְרוּצָה אֶל כִּכַּר בֵּית-הַמַּשְׁכּוֹנוֹת בַּעֲוִיּוֹת-שֶׁל-בְּכִיָּה מוּכָנוֹת וּמְזֻמָּנוֹת לְהִתְפָּרֵץ, וְהִיא צוֹוַחַת אֵלָיו, אֶל שְׁפִּילְרֵין, יָשָׁר לְתוֹךְ פָּנָיו, בְּקוֹלֵי-קוֹלוֹת הִיסְטֵרִיִּים:

– שׁוֹחֵט…

– מַלְאַךְ הַמָּוֶת!…

וְהוּא דּוֹחֵק בְּגַבּוֹ הַכָּחֹל שֶׁל הָעֶגְלוֹן וּמְמַלְמֵל בַּקּוֹל הַמְעֻמְעָם:

– מַהֲרָה נָא, נִלְבָּבִי, מַהֲרָה נָא…

_____________

בְּבֵית-הָאֶבֶן בַּעַל שֵׁשׁ הַקּוֹמוֹת שֶׁל שְׁפִּילְרֵין רַבָּה הַהֲמוּלָה.

לִפְנֵי זְמַן מוּעָט קָנָה אֶת הַבַּיִת הַסָּמוּךְ, וְעַכְשָׁו קוֹרְעִים כָּאן שַׁעַר בָּאֲגַף הַשְּׂמָאלִי, שֶׁיְּאַחֵד אֶת שְׁנֵי הַבָּתִּים בְּמָבוֹי מְשֻׁתָּף. בַּנָּאִים מְלֻכְלָכִים בְּסִיד מְנַפְּצִים בְּדִקְרֵי-בַּרְזֶל אֶת קִיר הַחוֹמָה הַיְשָׁנָה, מְפַזְּרִים מִסְּבִיבָם אֲבַק-לְבֵנִים אֲדַמְדַּם, וּמִשְׁתָּעֲלִים שֵׁעוּל יָבֵשׁ הַמַּעֲלֶה הֵד מֻחְלָד. סַתָּתִים בַּעֲלֵי-שְׁרִירִים מִתְהַלְּכִים אֵילָךְ וְאֵילָךְ וְעֶפְרוֹנוֹת-שֶׁל-נַגָּרִים נְעוּצִים בְּבָתֵּי-מְגַפֵּיהֶם, וְהֵם מְהַרְהֲרִים הַרְבֵּה לְיַד כָּל קוֹרָה, מַכִּים עָלֶיהָ בְּאֶצְבַּע קָשָׁה וּמַנִּיחִים עָלֶיהָ אֹזֶן, לְהַבְחִין אִם הָעֵץ טוֹב הוּא וְלֹא מַתְלִיעַ, וְאִם הוּא רָאוּי לְהִקָּבַע בְּתוֹךְ שַׁעֲרוֹ הֶחָזָק שֶׁל שְׁפִּילְרֵין. אוֹתָהּ שָׁעָה יוֹשֵׁב שְׁפִּילְרֵין עַל עֲצֵי-הַבִּנְיָה הַחֲדָשִׁים, הַמְסֻדָּרִים יָשָׁר זֶה עַל גַּב זֶה. הוּא מִתְבּוֹנֵן בְּהִתְעַנְיְנוּת בְּכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁל הַבַּנָּאִים, וְכָל פַּעַם שֶׁאֶחָד מִן הַשְּׁבָבִים קוֹפֵץ וּמִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִן הָעֵץ, הֲרֵיהוּ שׁוֹלֵחַ אַחֲרָיו אֶת מַקְלוֹ הָאָרֹךְ וְגוֹרְרוֹ בַּחֲזָרָה לִמְקוֹמוֹ, וְאַגַּב כָּךְ הוּא מִתְאַנֵּחַ אֲנָחוֹת קַלּוֹת וְרַכּוֹת שֶׁל נַחַת-רוּחַ.

בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר עֲדַיִן הָיְתָה לוֹ כָּאן מִקְצָת מַחֲלֹקֶת. הַדַּיָּרִים שֶׁל קוֹמַת-הַקַּרְקַע, בָּאֲגַף שֶׁקּוֹרְעִים שָׁם עַכְשָׁו אֶת הַשַּׁעַר, לֹא הִסְכִּימוּ לַעֲקֹר מִכָּאן. הֵם כְּבָר הִסְתַּדְּרוּ כָּאן – צָעֲקוּ – וְלֹא יֵצְאוּ. אַךְ דַּיְכֶס הֵבִיא בִּשְׁתִיקָה אֶת הַפָּקִיד הַמּוֹצִיא-לְפֹעַל וְשִׁלַּח אֶת כֻּלָּם. עַכְשָׁו כָּל שְׁאָר הַדַּיָּרִים שֶׁבֶּחָצֵר מְרֻצִּים שֶׁאֵין קוֹרְעִים אֶת הַשַּׁעַר בָּאֲגַף שֶׁלָּהֶם. הַיְלָדִים בֶּחָצֵר, שֶׁלֹּא הֻרְגְּלוּ לְרֵיחַ שֶׁל עֵצִים וָיַעַר, אֵינָם מִסְתַּלְּקִים אַף רֶגַע אֶחָד מֵעֲצֵי-הַבִּנְיָה. שְׁפִּילְרֵין מְחַיֵּךְ לְעֻמָּתָם אַף הַפַּעַם, כִּבְכָל שָׁעָה שֶׁהוּא מְרֻצֶּה. הוּא צוֹבֵט בְּאֶצְבָּעוֹת מְאֻבָּנוֹת אֶת לֶחְיֵיהֶם הַמְּלֵאוֹת וּמְכַעְכֵּעַ מִתַּעֲנוּג:

– חֶה, חֶה, חֶה, אַתָּה קוֹלֵף הֵיטֵב אֶת הַטִּיחַ מִן הַחוֹמוֹת, הַא, שׁוֹבָב שֶׁכְּמוֹתֶךָ?…

עַכְשָׁו הָיָה כְּבָר יָכוֹל לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר לְגַמְרֵי. הָרַעְיוֹן לִקְרֹעַ שַׁעַר וְלִקְשֹׁר בְּמָבוֹי מְשֻׁתָּף אֶת שְׁנֵי הַבָּתִּים, רַעְיוֹן נִפְלָא הוּא. הַמְהַנְדֵס הַצָּעִיר אֵינוֹ יָכוֹל לִגְמֹר עָלָיו אֶת הַהַלֵּל. עַכְשָׁו יִהְיֶה אֶפְשָׁר גַּם לְהַעֲלוֹת קוֹמָה נוֹסֶפֶת עַל שְׁנֵי הַבָּתִּים יַחַד. הַקִּירוֹת חֲזָקִים, עָבִים. יֵשׁ בְּכֹחָם לָשֵׂאת אֲפִלּוּ עוֹד כַּמָּה קוֹמוֹת. אַךְ דָּבָר אֶחָד מְצַעֲרוֹ וְאֵינוֹ מַנִּיחַ לוֹ לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה. זוֹ הָאָחוֹת שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא חוֹשֵׁשׁ כָּל יוֹם וְיוֹם לְבוֹאָהּ.

בְּסוֹף כָּל קַיִץ, כְּשֶׁמִּתְחַדְּשִׁים הַלִּמּוּדִים בְּבָתֵּי-הַסֵּפֶר, הֲרֵיהִי בָּאָה אֵלָיו, אֲחוֹתוֹ מִלּוֹדְז', וְגוֹרֶמֶת לוֹ חֲרָפוֹת וּבִזְיוֹנוֹת. יֵשׁ לָהּ הַרְבֵּה יְלָדִים, נְעָרִים וּנְעָרוֹת, שֶׁכֻּלָּם אֵינָם עוֹשִׂים שׁוּם מְלָאכָה, אֶלָּא לוֹמְדִים בְּבָתֵּי-הַסֵּפֶר. הִיא מַחֲשִׁיבָה דָּבָר שֶׁבְּתַכְלִית, וַחֲלוֹמָהּ הוּא לַעֲשׂוֹת אֶת כֻּלָּם “גּוֹמְרִים”. הִיא יוֹדַעַת שֶׁשְּׁפִּילְרֵין אֵינוֹ מַנִּיחַ לָהּ לְהִכָּנֵס אֵלָיו, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן אֵינָהּ מִתְעַיֶּפֶת מִלָּבוֹא בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה וְלַעֲרֹךְ לוֹ שַׁעֲרוּרִיּוֹת, לְאָחִיהָ מוֹרִיץ…

שְׁפִּילְרֵין חוֹשֵׁשׁ לְבוֹאָהּ כָּל יוֹם, וְעִם כָּל חֲרִיקָה שֶׁל הַשַּׁעַר הוּא מְשַׁרְבֵּב אֶת צַוָּארוֹ הַיָּבֵשׁ וְהַמְקֻמָּט וּמְאַמֵּץ אֶת עֵינָיו.

הוּא לֹא יִתֵּן לָהּ וְלֹא כְלוּם, דָּבָר זֶה וַדַּאי הוּא. הוּא הִזְהִיר אוֹתָהּ עוֹד בִּהְיוֹתָהּ נַעֲרָה, שֶׁלֹּא תִּנָּשֵׂא לְמוֹרֶה, אַךְ הִיא לֹא שָׁמְעָה בְּקוֹלוֹ. אִם כֵּן מַה טַעֲנוֹת יֵשׁ לָהּ לִטְעֹן אֵלָיו. אַךְ הִיא תָּבוֹא בְּוַדַּאי שׁוּב, וְתִדְפֹּק עַל דֶּלֶת דִּירָתוֹ, וְכָל הֶחָצֵר תִּתְקַהֵל לְהִסְתַּכֵּל בַּמַּחֲזֶה הַמְהַנֶּה. הוּא, שְׁפִּילְרֵין, יוֹדֵעַ, תָּמִיד טִבְעָהּ בְּכָךְ לַעֲמֹד בֶּחָצֵר וְלִטְעֹן אֶת טַעֲנוֹתֶיהָ וּלְהַבְטִיחַ לְכָל אֶחָד לְחוּד:

– חַכּוּ, חַכּוּ, שְׁכֵנִים, כְּבָר תִּרְאוּ אֵיזוֹ בַּעֲלַת-בַּיִת אֶהְיֶה לָכֶם…

שְׁפִּילְרֵין מִתְחַנֵּק בְּתוֹכוֹ מִדִּבְרֵי הַשְּׁטוּת שֶׁלָּהּ, וְשֶׁלֹּא-בִּידִיעָה הוּא מְמַשֵּׁשׁ בְּמַה שֶׁמֻּנָּח מִתַּחַת לְגוּפִיַּת-הַצֶּמֶר:

– הֶה, חֶה, חֶה, הוּא מֻנָּח שָׁם, הַקְּלָף. מֻנָּח שָׁם יַחַד עִם סְחוֹרַת-הַגֶּלֶם…

________________

לְתוֹךְ דִּירוֹת-הַמַּרְתֵּף שֶׁל שְׁפִּילְרֵין מְצִיצָה הַשֶּׁמֶשׁ פָּחוֹת מִיּוֹם לְיוֹם, וּמִתְרַבּוֹת מְנוֹרוֹת-הַחַשְׁמַל הַמְרַטְּטוֹת בְּאוֹר אֲדַמְדָּם. הָאֲרֻבּוֹת שֶׁל בָּתֵּי-הַחֲרֹשֶׁת צוֹפְרוֹת עַכְשָׁו עוֹד בִּשְׁעוֹת הַלַּיְלָה, וּגְשָׁמִים אֵינָם פּוֹסְקִים מִלִּדְפֹּק עַל גַּבֵּי פַּח וָאֶבֶן. שְׁפִּילְרֵין כְּבָר מַרְגִּישׁ הַרְבֵּה פְּעָמִים, שֶׁבְּתוֹךְ בִּרְכָּיו עוֹבֶרֶת צִנָּה קַלָּה וּשְׂמִיכַת-מוֹכִין אַחַת אֵינָהּ מַסְפֶּקֶת.

הַלֵּילוֹת נִמְשָׁכִים אֲרֻכִּים יוֹתֵר, דּוֹמֵמִים יוֹתֵר. טַל-הַשַּׁחֲרִית נָח זְמָן רַב בָּרְחוֹבוֹת. וּשְׁפִּילְרֵין מֵכִין עַצְמוֹ לַחֹרֶף, הוּא עוֹשֶׂה עֲבוֹדוֹת שׁוֹנוֹת. הוּא צָרִיךְ לִבְדֹּק אֶת בַּקְבּוּקֵי-הַחִמּוּם שֶׁל גּוּמִי, אִם לֹא כִּרְסְמוּ אוֹתָם הָעַכְבָּרִים בִּקְצוֹתֵיהֶם, אֶפְשָׁר שֶׁעָשׂוּ שָׁם נְקָבִים וּמַיִם חַמִּים יִשָׁפְכוּ חָלִילָה עַל רַגְלָיו. הוּא צָרִיךְ לִמְסֹר אֶת פֻּזְמְקָאוֹת-הַצֶּמֶר שֶׁלּוֹ לִסְרֹג לָהֶן סֻלְיוֹת חֲדָשׁוֹת, וְהָיָה כְּדָאי גַּם לִמְסֹר אֶת “נָתָן הֶחָכָם” לְכוֹרֵך-סְפָרִים, שֶׁיַּתְקִין לוֹ גַּב חָדָשׁ…

פְּעָמִים הַרְבֵּה עֲדַיִן מִתְלַהֶטֶת הַשֶּׁמֶשׁ עוֹד שָׁעָה אֲרֻכָּה, מִתְלַהֶטֶת בְּאוֹר חָזָק, דּוֹקֵר, כְּדַרְכָּהּ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ בְּרֵאשִׁית הַסְּתָו. שְׁפִּילְרֵין יוֹצֵא אוֹתָהּ שָׁעָה אֶל הָרְחוֹב וּמְמַלְמֵל מִתּוֹךְ נַחַת רוּחַ:

– יָמִים שֶׁהֵם מַתְּנַת-חִנָּם… מַתְּנַת-חִנָּם…

אַךְ פִּתְאוֹם מַתְחִילָה הוֹמָה הַקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית הַסְּגוּרָה וּמְסֻגֶּרֶת. הַדֶּלֶת הַמְצֻפָּה עוֹר צָהֹב וּמֻבְרַחַת בִּבְרִיחִים וּמַנְעוּלִים נִפְתַּחַת וְנִסְגֶּרֶת בִּנְקִישׁוֹת חֲזָקוֹת וּמְהִירוֹת. כִּרְכָּרוֹת סְגוּרוֹת בָּאוֹת וְנִכְנָסוֹת בְּרַחֲבוּת אֶל הֶחָצֵר הָרְחָבָה. חַלּוֹנוֹת סְגוּרִים, מְכֻסֵּי-אָבָק, נִפְתָּחִים גַּם הֵם בִּנְקִישׁוֹת חֲזָקוֹת וּמְהִירוֹת. רֹאשׁ מַכְסִיף – שֶׁל פְּרוֹפֶסּוֹר – מִתְגַּלֶּה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה מִבַּעַד לַחַלּוֹן, יַחַד עִם עַמּוּד-אָבָק הַפּוֹרֵץ וְיוֹצֵא. וְדַיְכֶס עִם אִיזַק’ל רָצִים עַל קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם עַל פְּנֵי הֶחָצֵר וְדוֹפְקִים בְּצִפָּרְנַיִם קָשׁוֹת עַל הַחַלּוֹנוֹת שֶׁל דִּירוֹת-הַמַּרְתֵּף:

– אַל תִּדְפְּקוּ, אֲנָשִׁים רַחֲמָנִים, מַצָּבוֹ אָנוּשׁ…

הֶחָצֵר עוֹצֶרֶת נְשִׁימָתָהּ. נְעָרוֹת מַנִּיחוֹת אֶת הָ“עֵינַיִם” בַּגֶּרֶב לֹא גְּמוּרוֹת וּמַדְבִּיקוֹת עֵינֵיהֶן אֶל הַשִּׁמְשָׁה, מְצִיצוֹת אֶל הַחַלּוֹנוֹת הַצָּרִים וְהַמְאֻבָּקִים, אֵינָן גּוֹרְעוֹת עַיִן, כְּאִלּוּ בְּעוֹד רֶגַע מוּעָט אֶחָד עָתִיד לָצֵאת מִשָּׁם אֵיזֶה דָּבָר גָּדוֹל וְעָצוּם בַּחֲשִׁיבוּתוֹ.

הֶחָצֵר אֵינָה יוֹדַעַת מְנוּחָה.

בַּחוּץ הִסְתַּתְּרָה הַשֶּׁמֶשׁ זֶה כַּמָּה יָמִים מֵאֲחוֹרֵי חֻדּוֹ שֶׁל בִּנְיַן-כְּנֵסִיָּה, וְרַק גְּשָׁמִים טוֹרְדָנִיִּים וְדִבְקָנִיִּים מְטַפְטְפִים עַל גַּגּוֹת וּבְתוֹךְ מַרְזֵבִים. עַל פְּנֵי רְחוֹבוֹת צָרִים נִשָּׂאִים רֵיחוֹת עֲבֵשִׁים-מְתוּקִים שֶׁל פֵּרוֹת נִרְקָבִים. דֻּמְדְּמָנִיּוֹת מִתְגַּלְגְּלוֹת בְּכָל הַבִּיבִים. תֵּבוֹת-אַשְׁפָּה שְׁחוֹרוֹת פּוֹלְטוֹת מִסְּבִיבָן אֵדִים חַמִּים וּסְמִיכִים. חֲתוּלִים וּכְלָבִים חַסְרֵי-בְּעָלִים נַעֲשִׂים עַזֵּי-פָּנִים עַד כְּדֵי כָךְ, שֶׁאֵין יְכוֹלִים לְהַבְרִיחַ אוֹתָם אַף בְּאֶבֶן, וִילָדִים רַכִּים וּבַעֲלֵי כֶּרֵס גְּדוֹלָה מִתְהַלְּכִים בַּעֲצַלְתַּיִם עַל פְּנֵי הֶחָצֵר.

רֵיחַ שֶׁל מַגֵּפָה נִשָּׂא בָּרְחוֹב. וְאֵין עוֹבֵר לַיְלָה אֶחָד, שֶׁאֵין הַשַּׁעַר הַצָּרוּד מַשְׁמִיעַ בּוֹ קוֹל שְׁרִיקָה. וְאִמָּהוֹת בְּהוּלוֹת רָצוֹת לְהָעִיר אֶת הָרוֹקֵחַ מִשְּׁנָתוֹ.

הַמָּוֶת מְרַחֵף עַל פְּנֵי הֶחָצֵר, מְרַחֵף בֵּין קִירוֹת מְקֻלָּפִים, מֵעַל לַבִּיבִים הַמּוֹלִיכִים נוֹזֵל סְגַלְגַּל, וְהוּא מְחַפֵּשׂ אֶת הַפֶּתַח שֶׁנִּרְאֶה לוֹ לְהִכָּנֵס בּוֹ, מְבַקֵּשׁ אֶת חוֹר-הָאֲרֻבָּה שֶׁדַּרְכּוֹ נוֹחַ לוֹ לַחֲדֹר פְּנִימָה.

כִּמְעַט כָּל יוֹם נִפְתָּח הַשַּׁעַר לְכָל רָחְבּוֹ, וְזוּג סוּסֵי-קְבוּרָה עִוְּרִים מְכֻסֵּי-שְׁחוֹר זוֹחֲלִים וְנִכְנָסִים לְאִטָּם וּבוֹהִים בְּעֵינֵיהֶם הַמְכֻסּוֹת דֹּק כָּחֹל לְכָל עֵבֶר בֶּחָצֵר. הֶחָצֵר מִתְיָרְאָה מִפְּנֵי הַסּוּסִים, מִתְיָרְאָה מִפְּנֵי מַבָּטָם הָעִוֵּר, שֶׁלֹּא יָנוּחַ עַל מִישֶׁהוּ. וְאִמָּהוֹת לוֹחֲצוֹת מִשּׁוּם כֵּן אֶת רָאשֵׁי הַתִּינוֹקוֹת לְהַחְבִּיאָם בְּחֵיקָן הֶחָם, כִּמְבַקְּשׁוֹת לְהַסְתִּיר אוֹתָם מִן הָרָעָה הַנִּשְׁקֶפֶת.

לְאַחַר יְמָמָה שֶׁל גֶּשֶׁם וָרוּחַ וָקֹר – בָּא לְפֶתַע בֹּקֶר בָּהִיר וּמֵאִיר בְּרֹךְ וּבַחֲמִימוּת רַבִּים כָּל כָּךְ, כְּאִלּוּ הָיָה רוֹצֶה לְפַצּוֹת וּלְשַׁלֵּם בְּעַד כָּל יְמֵי הַסַּגְרִיר. הֶחָצֵר בַּעֲלַת שֵׁשׁ הַקּוֹמוֹת מְאַבֶּדֶת יַחַד עִם מֶזֶג-הָאֲוִיר הָרַע כָּל מַה שֶׁנִּשְׁתַּנָּה בָּהּ קֹדֶם. הַקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית הַמְאֻבֶּקֶת נִבְלַעַת שׁוּב בֵּין כָּל שְׁאָר הַחַלּוֹנוֹת, וּמְכוֹנוֹת עִם גַּלְגַּלִים פּוֹתְחִים שׁוּב מַהֲלָכָם מִתּוֹךְ רַעַשׁ וּרְעָדָה. אַךְ הִנֵּה נִפְתַּח הַשַּׁעַר פִּתְאוֹם לְכָל רָחְבּוֹ. יְרוּחָם-גֶּצִיל מוֹלִיךְ זוּג סוּסִים גְּבוֹהִים מְכֻסֵּי-שָׁחוֹר וּמַכְנִיסָם לְתוֹךְ הֶחָצֵר, וְעוֹמֵד וּמְשַׁפְשֵׁף כַּף אֶל כַּף, כְּמִי שֶׁנִּכְנָס לְמָקוֹם שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ.

הֶחָצֵר מְצִיצָה בְּכָל חַלּוֹנוֹתֶיהָ:

– הַאֻמְנָם יָשְׁנוּ שֵׁנָה חֲזָקָה כָּל כָּךְ וְלֹא שָׁמְעוּ דָּבָר?…

רֶגַע מִשְׁתַּלֶּטֶת שׁוּב דְּמָמָה. אַנְשֵׁי הַקְּבוּרָה אֲדֻמֵּי-הַחֹטֶם מְתַקְּנִים לְאַט-לְאַט אֶת רִתְמָתָם שֶׁל הַסּוּסִים הָעִוְּרִים, וִירוּחָם-גֶּצִיל מִתְהַלֵּךְ בְּרַחֲבוּת וּמְלַטֵּף בַּיָּד אֶת זְקָנוֹ הַצָּחוֹר.

הוּא, יְרוּחָם-גֶּצִיל, כְּבָר לֹא הָיָה כָּאן זְמָן רָב.

הוּא לֹא הָיָה כָּאן מִזְּמָן שֶׁדַּיָּרָיו שֶׁל שְׁפִּילְרֵין, הַדַּיָּרִים שֶׁהֻשְׁלְכוּ מִדִּירוֹתֵיהֶם, רִמּוּ אוֹתוֹ, אֶת יְרוּחָם-גֶּצִיל, וְקָרְאוּ אוֹתוֹ בַּחֲצִי-הַלַּיְלָה לְחִנָּם אֶל שְׁפִּילְרֵין. וְהוּא נֶחְפַּז לָבוֹא. רֵאשִׁית, הוּא הוֹלֵךְ בִּכְלָל אֶל כָּל הַנִּפְטָרִים הָעֲשִׁירִים. מִלְּבַד זֶה כְּבָר חִכָּה לוֹ זְמָן רַב, זְמָן רַב בְּיוֹתֵר, וּלְפִיכָךְ נָטַל אֶת הַתֵּבָה הַשְּׁחוֹרָה מִתַּחַת לִזְרֹעוֹ וְאֶת הַפָּנָס בְּיָדוֹ וְקָם וְהָלַךְ.

הוּא בָּא אֶל פִּתְחוֹ שֶׁל שְׁפִּילְרֵין בְּהַרְחָבָה, בְּתַקִּיפוּת, וְדָפַק עַל הַדֶּלֶת בִּשְׁתֵּי הַיָּדַיִם, אַךְ שׁוּם אָדָם לֹא פָּתַח לוֹ, וְהָיָה אָנוּס לִזְחֹל בַּחֲזָרָה כַּמָּה פַּרְסָאוֹת אֶל בֵּית-הַקְּבָרוֹת לָלוּן שָׁם…

זְמָן רַב לְאַחַר מִכֵּן הָיָה מִתְבַּיֵּשׁ וְלֹא הָיָה בָּא אֶל הֶחָצֵר הַזֹּאת. אֲבָל עַכְשָׁו מַגֵּפָה בָּרְחוֹב, יָמִים נוֹרָאִים מַמָּשׁ. נָשִׁים שֶׁל כִּמְעַט מַחֲצִית הָעִיר נִמְצָאוֹת עַכְשָׁו אֶצְלוֹ בְּבֵית-הַקְּבָרוֹת וּמִשְׁתַּטְּחוֹת עַל הַקְּבָרִים. כִּמְעַט הַכֹּל בָּאִים אֵלָיו. הַכֹּל צְרִיכִים לוֹ. הָאֲוִיר סָפוּג מוֹרָא וָפַחַד. וְנוֹסָף לְכָךְ מְצוּיָה גַּם בַּחֲצֵרוֹת “עֲבוֹדָה”. וְהוּא מִסְתַּכֵּל בְּכָל אָדָם בְּעֵינוֹ שֶׁל בַּעַל-בַּיִת הַמִּסְתַּכֵּל בִּרְכוּשׁוֹ, בְּקִנְיָנוֹ שֶׁלּוֹ. הוּא מְרַמֵּז בְּעַיִן קְטַנָּה אַחַת אֶל אַבְרֵכִים הָעוֹבְרִים, וְהוּא מְפַזֵּם בְּנִגּוּן שֶׁל פִּרְקֵי-אָבוֹת:

– וּכְשֶׁבָּא ר' יְרוּחָם עִם הַמֶּרְכָּבָה הַשְּׁחוֹרָה…

דָּרֵי הֶחָצֵר מַרְכִּינִים רָאשֵׁיהֶם. חוּגִים חוּגִים קְטַנִּים מִתְלַחֲשִׁים בְּפִנּוֹת סָמוּךְ לַקִּירוֹת וּמַמְתִּינִים בְּהַכְנָעָה. אָזְנֵיהֶם נְטוּיוֹת וְעֵינֵיהֶם תְּלוּיוֹת בַּקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית הַמְאֻבֶּקֶת. אַךְ הִנֵּה מַבְהִיק לְפֶתַע מַקֵּל-הָעֶצֶם הַלָּבָן עַל-פְּנֵי הֶחָצֵר, זוּג אַרְכֻּבּוֹת מְחֻדָּדוֹת מִתְקַדֵּם וְהוֹלֵךְ, וּבַת-שֵׁעוּל מֻכָּרָה מִתְכַּעְכַּעַת מֵרָחוֹק:

– חֶה, חֶה, חֶה, בֹּקֶר טוֹב, ר' יְרוּחָם-גֶּצִיל… מַה מַעֲשֵׂינוּ, ר' יְרוּחָם-גֶּצִיל?

הַחוּגִים הַקְּטַנִּים בְּפִנּוֹת הֶחָצֵר נִרְעָדִים פִּתְאוֹם וְנִשְׁאָרִים עוֹמְדִים בְּפִיּוֹת פְּעוּרִים וְעֵינַיִם לְטוּשׁוֹת, רַגְלֵיהֶם נִנְעָצוֹת בִּמְקוֹם עֲמִידָתָם כִּנְטוּעוֹת בַּקַּרְקַע.

יְרוּחָם-גֶּצִיל מוֹלִיךְ אֶת הַסּוּסִים הָעִוְּרִים אֶל פִּנָּה בֶּחָצֵר, וּבִכְיָהּ שֶׁל אִשָּׁה צְרוּדָה וּמְיַלֶּלֶת נִשָּׂא וְעוֹלֶה מֵרָחוֹק:

– אוֹי, הָאִילָן הַצָּעִיר שֶׁלִּי…

– אֲבוֹי, מְפַרְנְסִי הַיָּחִיד…

א

זֹאת הַפַּעַם לֹא עָלוּ יְהוּדֵי פּוֹדְגוּרְנָה עַל מִשְׁכְּבוֹתֵיהֶם לְאַחַר סְעֻדַּת־הֶחָלָב שֶׁל חַג הַשָּׁבוּעוֹת.

כָּל אֶחָד מֵהֶם הֵסִיר מֵעַל רַגְלָיו אֶת הַמְּגַפַּיִם הַגְּבוֹהִים וְהַמְאֻבָּקִים, לָקַח עִמּוֹ אֶת אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו וְכֻלָּם יָצְאוּ לָלֶכֶת אֶל הַבִּקְתָּה שֶׁל פֶּסַח פְּלוֹטְנִיק.

פֶּסַח פְּלוֹטְנִיק עָמַד לְיַד הַבְּאֵר הַנְּמוּכָה יְחֵף־רַגְלַיִם וּפְרוּעַ־כֻּתֹּנֶת, הִתְכּוֹפֵף וְהִגִּישׁ אֶת פִּיו הַמֻּקָּף שְׂעָרוֹת אֶל דְּלִי הַמַּיִם הַחַיִּים שֶׁהֶעֱלָה זֶה עַתָּה מִלְּמַטָּה מִן הַבְּאֵר. בְּצַוָּארוֹ הַמְמֻתָּח, הַשָּׁזוּף, הַקָּשֶׁה כְּצַוָּארָו שֶׁל שׁוֹר־פָּר, נִתְגַּלּוּ וְנָעוּ גִּידִים עָבִים עִם כָּל לְגִימָה וּלְגִימָה שֶׁבָּלַע. עַל פְּנֵי זְקָנוֹ הָאָפוֹר וְהַמְקֻרְזָל הִשְׁתַּלְשְׁלוּ זַרְזִיפֵי־כֶּסֶף שֶׁל מַיִם וְיָרְדוּ יָשָׁר עַל חֲזֵהוּ הַשָּׂעִיר, בֵּין שְׁנֵי הַשָּׁדַיִם הַבַּשְׂרָנִיִּים.

– ר' פֶּסַח, רַחֲמָנוּת! אַל נָא תְּרוֹקֵן אֶת כָּל הַבְּאֵר כֻּלָּהּ…

– כָּל מַה שֶׁאַתָּה מַרְבֶּה לִשְׁתּוֹת, יוֹתֵר מִתְרַבִּים הַמַּיִם, – עוֹנֶה פֶּסַח מִתּוֹךְ הַדְּלִי וּמְחַיֵּךְ בְּכָל מְלֹא פָּנָיו הַבַּשְׂרָנִיִּים אֶל הָאוֹרְחִים שֶׁבָּאוּ, סִימָן שֶׁהוּא מְבַקְּשָׁם לָשֶׁבֶת.

הַגְּבָרִים מִתְיַשְּׁבִים עַל הָאִצִטַבָּאוֹת הָרְקוּבוֹת שֶׁבִּיסוֹדוֹת הַבַּיִת, הַבּוֹלְטוֹת מִכָּל אַרְבַּע פִּנּוֹתָיו. הַנָּשִׁים מִצְטוֹפְפוֹת כֻּלָּן יַחַד מִסָּבִיב לְגֶזַע־עֵץ נָמוּךְ, וְהַיְלָדִים שׁוֹכְבִים בַּחוֹל הַחַם וּמְשַׁקְּעִים אֶת רַגְלֵיהֶם בָּאֲדָמָה.

בְּפּוֹדְגוּרְנָה חָם. סָבִיב סָבִיב בְּמֶרְחַק כַּמָּה פַּרְסָאוֹת אֵין הָעַיִן רוֹאָה אֶלָּא חוֹלוֹת לְבָנִים בִּלְבַד, וְהָרָקִיעַ מִמַּעַל גָּבוֹהַּ וְרָחָב וְלוֹהֵט מְאֹד, כְּאִלּוּ כָּל שְׁאָר הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֵינוֹ בִּשְׁבִילוֹ אֶלָּא דָּבָר טָפֵל וְכָל תָּקְפּוֹ וּגְבוּרָתוֹ הוּא מְגַלֶּה כָּאן. לְמַטָּה, הָלְאָה מִכָּאן, בִּמְקוֹם שֶׁהַשָּׁמַיִם מִשְׁתַּפְּלִים וְיוֹרְדִים, מִתְמַשֶּׁכֶת הַוִּיסְלָה צַחֲקָנִית וּפַכְפְּכָנִית, וְחוֹפֶיהָ מְכֻסִּים לְכָל אָרְכָּם שִׂיחִים נְמוּכֵי־קוֹמָה וּצְפוּפִים, שֶׁנּוֹעֲדוּ מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתָם בִּשְׁבִיל פִּרְחֲחֵי־הַכְּפָר, שֶׁיִּהְיוּ אוֹרְבִים מֵאֲחוֹרֵיהֶם לַנְּעָרוֹת הָרוֹחֲצוֹת בַּנָּהָר. הָלְאָה מִזֶּה מִתְנַשְּׂאִים מִבְצָרִים הֲרָרִיִּים וּמְכֻסֵּי־יֶרֶק, לְכֻלָּם אֶשְׁנַבִּים עֲמֻקִּים וּסְמוּיִים, לְהָצִיץ מִתּוֹכָם אִם אֵין אוֹיֵב בָּא וּמִתְקָרֵב, וְלִמְרַאֲשׁוֹתֵיהֶם תּוֹתָחִים דּוּ־אוֹפַנִּיִּים כְּבֵדִים, שָׁלָל מִן הַמִּלְחָמָה הַתֻּרְכִּית. בְּאֶמְצָעִיתוֹ שֶׁל הַמִּבְצָר מִתְהַלֵּךְ לוֹ חַיָּל גּוּץ וּמְזֻיָּן, הָלוֹךְ וָשׁוֹב בִּצְעָדָיו הַמְדוּדִים וְהַסְּפוּרִים. אַךְ בְּפּוֹדְגוּרְנָה מִשְׂתָּרַעַת הָאֲדָמָה גְּלוּיָה וּמְעֻרְטֶלֶת, מִתְפַּרְקֶדֶת כְּנֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ וּמְחַמֶּמֶת אֶת גּוּפָהּ הַחוֹלִי־הַלָּבָן.

שֶׁטַח הַחוֹלוֹת גָּדוֹל וְרָחָב, אַךְ כֻּלּוֹ שׁוֹמֵם וָרֵיק. רַק לִפְעָמִים יִתְגַּלְגְּלוּ פֹּה וָשָׁם מִסְגֶּרֶת שֶׁל תֹּף שֶׁנִּקְרַע, קְעָרָה שֶׁל פַּח שֶׁנִּטְלָה תַּחְתִּיתָהּ, תַּרְמִיל רֵיקָן שֶׁל כַּדּוּר־רוֹבֶה אוֹ עֶצֶם יְבֵשָׁה, לְחִי־סוּס אוֹ שׁוֹק־פָּרָה שֶׁמֵּתוּ וְעַצְמוֹתֵיהֶם פֻּזְּרוּ בַּחוֹלוֹת. וְאַךְ בָּעֵמֶק, לְרַגְלֵיהֶם שֶׁל הָרֵי הַחוֹל, מִצְטוֹפְפִים כַּמָּה בָּתִּים קְטַנִּים, שֶׁגַּגּוֹתֵיהֶם אֵינָם שֶׁל קַשׁ, אֶלָּא שֶׁל רַעֲפֵי־עֵץ. הַמִּסְגָּרוֹת שֶׁמִּסָּבִיב לָאֶשְׁנַבִּים אֵינָן צְבוּעוֹת כָּחֹל, כַּנָּהוּג בְּכָל הַבָּתִּים הַפּוֹלָנִיִּים, אֶלָּא אָדֹם אוֹ חוּם, כְּפִי שֶׁמְקֻבָּל בַּכְּפָרִים הַמְאֻכְלָסִים שֶׁל רוּסִיָּה־הַגְּדוֹלָה, הַסְּמוּכִים לְתַחֲנַת רַכֶּבֶת.

הָאַבְרֵכִים הָאֲחָדִים מִפּוֹדְגוּרְנָה הַיּוֹשְׁבִים כָּאן מִשְׁתַּעְמְמִים. כָּל כַּמָּה שֶׁהֵם מַשְׁפִּילִים אֶת מִצְחִיּוֹת הַלַּכָּה שֶׁל כּוֹבְעֵיהֶם הָרוּסִיִּים עַל גַּבֵּי עֵינֵיהֶם, עֲדַיִן הַשֶּׁמֶשׁ מוֹצֵאת לָהּ מָקוֹם לְהָצִיץ מִתַּחְתֵּיהֶם וּלְגָרוֹת אֶת אִישׁוֹנֵיהֶם בִּמְשׁוּבָה. מֵעֵבֶר לַוִּיסְלָה נִשָּׂא וּמַגִּיעַ אֲלֵיהֶם רֵיחַ שֶׁל קְרִירוּת וָקֶצֶף, וְהֵם רוֹצִים לָלֶכֶת לְשָׁם קְצָת “לְהִטָּבֵל” – אַךְ פֶּסַח פְּלוֹטְנִיק מְעַכֵּב אוֹתָם בְּיָדָיו הַשְּׂעִירוֹת, שֶׁשַּׁרְווּלֵיהֶן מֻפְשָׁלִים:

– אַל תִּתְפַּזְּרוּ, חֶבְרָה, ר' יָאנִי יָבוֹא מִיָּד…

הָאַבְרֵכִים מְצַיְּתִים לוֹ. לֹא לְחִנָּם פֶּסַח זְקַן בַּעֲלֵי־הַבָּתִּים הוּא. וּמִלְּבַד זֹאת הֵם מִשְׁתַּדְּכִים בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם, הַמִּנְיָנִים הַסְּפוּרִים שֶׁבְּפּוֹדְגוּרְנָה, וְכִמְעַט כָּל אֶחָד כָּאן מְקֹרָב קִרְבַת־מִשְׁפָּחָה עִם הָאֲחֵרִים וּפֶסַח הוּא קָרוֹב שֶׁל כֻּלָּם: חוֹתֵן, גִּיס, אָב אוֹ מְחֻתָּן. מִשּׁוּם כָּךְ אֵין מִתְפַּזְּרִים, וְרַק מִתְקָרְבִים יוֹתֵר לַבְּאֵר וּמְגַלְגְּלִים עוֹד פַּעַם שִׂיחָה בְּעִנְיַן הַמַּחֲלֹקֶת הָאַחֲרוֹנָה שֶׁלָּהֶם עִם בְּנֵי־הָעִיר מִגְּרַבִּיצָה.

הֵם אֵינָם חַיִּים בְּשָׁלוֹם, הַיְּהוּדִים הַכְּפָרִיִּים מִפּוֹדְגוּרְנָה עִם בְּנֵי־הָעִיר מִגְּרַבִּיצָה.

תְּחִלָּה, כְּשֶׁבָּאוּ הַיְּהוּדִים הַפּוֹדְגוּרְנָאִים בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ הַגְּרַבִּיצָאִי, הִבִּיטָה עֲלֵיהֶם גְּרַבִּיצָה בְּחִדּוּשׁ וּבְדֶרֶךְ־אֶרֶץ. אוֹתוֹ זְמָן רַק הִתְחִילוּ לִבְנוֹת אֶת הַבִּצּוּרִים הַפּוֹדְגוּרְנִיִּים לְאֹרֶךְ הַוִּיסְלָה. מַחֲנוֹת שְׁלֵמִים שֶׁל “קַצַּפִּים”¹, בַּעֲלֵי שֵׂעָר־פִּשְׁתָּן וַאֲדֻמֵּי־זָקָן, הוּבְאוּ מֵאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁבְּעָמְקָהּ שֶׁל רוּסִיָּה, לְכֻלָּם מַעְדֵּרִים וְגַרְזִנִּים, וְחָפְרוּ יָמִים עַל יָמִים בַּחוֹלוֹת הַפּוֹדְגוּרְנִיִּים. הֵבִיא אוֹתָם לְכָאן קַבְּלָן מִילִיּוֹנֶר, יְהוּדִי “גָּלוּחַ” בַּעַל מִשְׁקָפַיִם שֶׁל זָהָב. אַךְ יַחַד עִמָּהֶם הֵבִיא גַּם כִּשְׁתֵּי עַשְׂרוֹת מְשָׁרְתִים, לְכֻלָּם כּוֹבָעִים רוּסִיִּים גְּבוֹהִים וּמְגַפַּיִם אֲרֻכִּים, אַךְ בִּמְקוֹם זְקָנִים אֲדֻמִּים הָיוּ זִקְנֵיהֶם שְׁחוֹרִים, וּבִמְקוֹם גַּרְזִנִּים וּמַעְדֵּרִים הָיוּ בִּידֵיהֶם שׁוֹטִים אֲרֻכִּים וְהֵם הוֹלִיכוּ מַחֲנוֹת שֶׁל שְׁוָרִים אֲרֻכֵּי־קַרְנַיִם וּכְבָשִׂים שְׁמֵנוֹת וּמְקֻרְזְלוֹת־צֶמֶר.

בִּגְרַבִּיצָה הָיָה אָז הַשֶּׁפַע גָּדוֹל. “הַקַּצַּפִּים” אֲדֻמֵּי הַזָּקָן קָנוּ טַבַּק, דָּגִים מְלוּחִים וְעִטְרָן שֶׁל זֶפֶת לַעֲגָלוֹת וּמָכְרוּ כַּפּוֹת וּקְעָרוֹת שֶׁל עֵץ צְבוּעוֹת צֶבַע יָרֹק. חַיָּלִים הֵקִימוּ אֹהָלִים שֶׁל יְרִיעוֹת וּמָכְרוּ גְּנֵבוֹת בַּחֲצִי חִנָּם. אַךְ כְּשֶׁבָּאוּ בְּשַׁבָּת אַחַת בַּבֹּקֶר כִּשְׁנֵי מִנְיָנִים “רוּסִים” שְׁחוֹרֵי־זָקָן יַחַד עִם הַקַּבְּלָן הַ“גָּלוּחַ” אֶל בֵּית־הַמִּדְרָשׁ הַגְּרַבִּיצָאִי לְהִתְפַּלֵּל – נִתְבַּלְבְּלוּ הַיְּהוּדִים הַגְּרַבִּיצָאִים עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִים עוֹד בְּעַצְמָם מַה כָּבוֹד יַחְלְקוּ לָהֶם. אַבְרֵכִים הֵצִיצוּ בְּאֶמְצַע תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה אֶל הַקַּבְּלָן הַמִּילִיּוֹנֶר הַמְגֻלָּח, אֵיךְ הוּא עוֹמֵד יָשָׁר וְשָׁקֵט בַּטַּלִּית הַמְּקֻפֶּלֶת הַצָּרָה עַל כְּתֵפָיו, אֵין קוֹלוֹ נִשְׁמָע וְרַק שְׂפָתָיו הַבַּשְׂרָנִיּוֹת נָעוֹת מְעַט. נְעָרִים סָפְרוּ אֶת הַצְּעָדִים, שֶׁהָ“רוּסִים” שְׁחוֹרֵי־הַזָּקָן חוֹזְרִים לַאַחוֹרֵיהֶם בַּאֲמִירַת “עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ”, וִיהוּדִים בָּאִים בַּיָּמִים סִיְעוּ בַּבְּרָכוֹת בִּשְׁעַת עֲלִיָּה לַתּוֹרָה, כְּשֶׁ“רוּסִי” שְׁחוֹר־זָקָן הָיָה “מִתְקַשֶּׁה” מְעַט בְּבִרְכַּת הַתּוֹרָה.

בָּעֲיָרָה הָיוּ מְסַפְּרִים עֲלֵיהֶם אוֹתוֹ זְמָן דְּבָרִים שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים. יְהוּדִים חֲרֵדִים נִזְכְּרוּ בְּאַגָּדוֹת עַל גֵּרִים, עַל עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים וְתֵימָנִים וּסְפָרַדִים, וְהִגִּיעוּ לִכְלָל מַסְקָנָה שֶׁהַיְּהוּדִים שְׁחוֹרֵי־הַזָּקָן הַלָּלוּ מוֹצָאָם בְּוַדַּאי מֵרָחוֹק־מֵרָחוֹק, מִן הַגְּבוּל הַפַּרְסִי, סָמוּךְ לְשׁוּשַׁן הַבִּירָה עַצְמָהּ. אַבְרֵכִים מַשְׂכִּילִים סָבְרוּ, שֶׁהַלָּלוּ וַדַּאי כּוֹזָרִים הֵם. וְכָל פַּעַם שֶׁהַמִּילִיּוֹנֶר הַקַּבְּלָן עָבַר בְּשׁוּקָהּ שֶׁל גְּרַבִּיצָה יַחַד עִם גֶּנֶרַל לְבֶן־זָקָן וְעִם עֶגְלוֹן חָבוּשׁ “צִילִינְדֶר” שֶׁל שַׁעֲוָנִית וְחָגוּר חֲגוֹרָה אֲדֻמָּה – הִתְחִילוּ הַיְּהוּדִים הַגְּרַבִּיצָאִים לִנְהֹג מִדַּת כָּבוֹד לְעַצְמָם, וּבְמַעֲמַקֵּי לִבָּם נִתְעוֹרְרוּ מַחֲשָׁבוֹת עַל מֶלֶךְ־חֶסֶד, עַל גְּזֵרוֹת שֶׁנִּתְבַּטְּלוּ וְעַל הַרְבֵּה־הַרְבֵּה פַּרְנָסָה בִּשְׁבִּיל יְהוּדִים.

אֲבָל כָּל זֶה לֹא הָיָה אֶלָּא בַּהַתְחָלָה.

וְאַחַר כָּךְ, כְּשֶׁהַקַּבְּלָן הַמְגֻלָּח נָסַע לוֹ וְהִשְׁאִיר אַחֲרָיו צְלִיפָה שֶׁל שׁוֹט וְעָנָן שֶׁל אָבָק, כְּשֶׁהַ“קַּצַּפִּים” אֲדֻמֵּי־הַזָּקָן עָלוּ וְיָשְׁבוּ בְּסִירוֹת אֲרֻכּוֹת וְהִפְלִיגוּ לָהֶם וְהַיְּהוּדִים שְׁחוֹרֵי־הַזָּקָן לָקְחוּ אֶת הַצְּרִיפִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מִן “הַקַּצַּפִּים” וְהֵקִימוּ לְעַצְמָם בִּקְתּוֹת, בָּתִּים קְטַנִּים וַעֲלוּבִים לְרַגְלֵיהֶם שֶׁל הַרְרֵי־הַחוֹל הַפּוֹדְגוּרְנִיִּים, – רַק אָז הִרְגִּישׁוּ הַיְּהוּדִים הַגְּרַבִּיצָאִים שֶׁהָעֲיָרָה נִתְרוֹקְנָה, וְשֶׁבֵּית־הַמֶּרְחָץ הֶחָדָשׁ, שֶׁלְפִי סְבָרוֹתֵיהֶם עָמַד הַמִּילִיּוֹנֶר הַגָּלוּחַ לַהֲקִימוֹ לָהֶם, אֵינוֹ אֶלָּא דָּבָר שֶׁבְּדִמְיוֹן, וְעוֹד זֹאת, שֶׁהַיְּהוּדִים גְּזוּזֵי־הַזָּקָן אֵינָם אֶלָּא סִבִּירָאִים, אֲנָשִׁים שֶׁהֻגְלוּ מֵחֲמַת גְּנֵבוֹת וְהַצָּתוֹת, יְהוּדִים בּוּרִים שֶׁאֵינָם מַבְחִינִים בֵּין אָלֶף לְצָלֶב, וּמִסְתַּבֵּר שֶׁנּוֹסָף לְכָךְ הֵם גַּם קַבְּצָנִים.

מֵאוֹתוֹ יוֹם וְאֵילָךְ הִתְחִילוּ רָבִים.

הַיְּהוּדִים הַפּוֹדְגוּרְנָאִים יוֹשְׁבִים בִּשְׁתִיקָה לְיַד הַבְּאֵר וְזוֹכְרִים הַרְבֵּה בִּזְיוֹנוֹת שֶׁבִּזּוּ אוֹתָם הַגְּרַבִּיצָאִים:

הֵם זוֹכְרִים פֶּסַח אֶחָד בַּבֹּקֶר. הַבַּיִת מְסֻיָּד, הַכֹּל מְסֻדָּר וְרָחוּץ וְנָקִי. נִשָּׂא רֵיחַ שֶׁל סְלָקִים כְּבוּשִׁים לַחֲמִיצָה, שֶׁל שֻׁמַּן אַוָּזִים וְשֶׁל “כִּבּוּד”. הֵם הוֹלְכִים כֻּלָּם מֶרְחַק כַּמָּה פַּרְסָאוֹת מִפּוֹדְגוּרְנָה לִגְרַבִּיצָה לְהִתְפַּלֵּל, וְעוֹבְרִים בַּדֶּרֶךְ בֵּין שְׂדוֹת־מִרְעֶה רְטֻבִּים וּמוֹרִיקִים עִם פִּרְחֵי־שָׂדֶה מוּעָטִים שֶׁרָאשֵׁיהֶם מֻרְכָּנִים בַּעֲנִיווּת. הֵם מְדַלְּגִים, הַיְּהוּדִים הַפּוֹדְגוּרְנָאִים, דִּלּוּגִים קַלִּים עַל פְּנֵי תְּעָלוֹת שֶׁהוּצְפוּ, וּמַרְטִיבִים אֶת מְגַפֵּיהֶם בִּשְׁלוּלִיּוֹת דַּקּוֹת וּמְרֻדָּדוֹת, הַחֲבוּיוֹת בֵּין הָעֲשָׂבִים. וְטוֹב כָּל כָּךְ וְחָמִים בַּלֵּב. רוּחַ קַלִּילָה אֲבִיבִית מְדַגְדֶּגֶת דִּגְדּוּג נָעִים כָּל כָּךְ בַּזְּקָנִים שֶׁגֻּזְּזוּ לִכְבוֹד הֶחָג – אַךְ בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ מְקַבְּלִים אֶת פְּנֵיהֶם בְּקוֹלֵי־קוֹלוֹת וּבִצְחוֹק. יְהוּדִים כְּשֵׁרִים מְצַעֲקִים, נְעָרִים מְקַפְּצִים כְּנֶגֶד הָעֵינַיִם. לֹא הָיוּ רַשָּׁאִים לָלֶכֶת מַהֲלָךְ קָטָן כָּזֶה בְּלֹא עֵרוּב־תְּחוּמִין, וּמַעֲמִידִים בִּשְׁבִילָם שֻׁלְחָנוֹת אֲרֻכִּים וּמְנֻטְּפֵי־חֵלֶב בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ הָעִירוֹנִי וְשׁוֹלְחִים לָהֶם חֲבִילוֹת־מַצּוֹת וְכֻפְתָּאוֹת־שֶׁל־פֶּסַח שֶׁנֶּאֶסְפוּ בָּעִיר, כְּמוֹ לְפוֹשְׁטֵי־יָד בַּ“הֶקְדֵּשׁ”.

הֵם זוֹכְרִים מַעֲשִׂיּוֹת עַל יְמוֹת־זִכָּרוֹן שֶׁנִּתְאַחֲרוּ, עַל טַלִּיתוֹת פְּסוּלוֹת, אֵיךְ הוֹרוּ עֲלֵיהֶם בְּאֶצְבַּע וּנְעָרִים לִגְלְגוּ לָהֶם. אַךְ הֵם שָׁתְקוּ, הֵם הָיוּ נִזְקָקִים לִגְרַבִּיצָה: הָיוּ אֲנוּסִים לָבוֹא לְשָׁם לוֹמַר קַדִּישׁ, לִשְׁלֹחַ נַעַר אֶל הַ“חֶדֶר”, לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה אֵצֶל הָרַב וְלִפְעָמִים גַּם לְהָבִיא תִּינוֹק אֶל בֵּית־הַקְּבָרוֹת שֶׁבָּעִיר. אַךְ מִזְּמַן הַמַּעֲשֶׂה הָאַחֲרוֹן שֶׁקָּרָה לְפֶסַח פְּלוֹטְנִיק בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל, שׁוּב לֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּק.

שְׁוָרִים הוֹלִיכוּ אֶל הַמִּבְצָר, עֵדֶר גָּדוֹל שֶׁל שְׁוָרִים. הֵם הֵאִיצוּ בַּשְּׁוָרִים, אוֹתוֹ יוֹם עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה לִפְנֵי חַג הַשָּׁבוּעוֹת, וְהֵם שִׁבְּרוּ אֶת מַקְלוֹתֵיהֶם עַל גַּבָּם שֶׁל הַשְּׁוָרִים. אַךְ הַבְּהֵמוֹת לֹא יָכְלוּ לָשֵׂאת אֶת הַחֹם, וְהָיוּ מִתְרַפְּקוֹת זוֹ עַל זוֹ, לֵהָנוֹת מִמְּעַט צֵל, גֵּרְדוּ בְּקַרְנֵיהֶן אֶת הָאֲדָמָה וְעָבְרוּ בַּשּׁוּק הַגְּרַבִּיצָאִי בְּדִיּוּק בְּשָׁעָה שֶׁיְּהוּדִים כְּבָר הָלְכוּ לְקַבָּלַת־שַׁבָּת.

הֵם הִצְטַדְּקוּ. הֵם הָיוּ מוּכָנִים בְּשָׁבוּעוֹת לִקְנוֹת אֶת כָּל הָעֲלִיּוֹת לַתּוֹרָה וְלַעֲשׂוֹת כַּמָּה “מִי־שֶׁבֵּרַךְ” – אַךְ גְּרַבִּיצָה לֹא מָחֲלָה. בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ כְּבָר עָמְדוּ בְּאֶמְצַע תְּפִלַּת־מוּסָף. שֶׁמֶשׁ מְאֻבֶּקֶת חָדְרָה וּפָרְצָה מִבַּעַד לְחַלּוֹנוֹת בֵּית־הַמִּדְרָשׁ הַמְכֻסִּים אָבָק וְכוֹפְפָה אֶת הַנֵּרוֹת שֶׁבַּנִּבְרֶשֶׁת מְשֻׁשַּׁת־הַקָּנִים וְהִשְׁתַּעַשְׁעָה בְּקַרְנֵיהֶם הַמְסֹעָפוֹת שֶׁל תָּאֳמֵי־הַצְּבִי בְּלוּחַ “שִׁוִּיתִי”² הַצְּהַבְהַבָּה. כֹּהֲנִים סָחֲבוּ וְחָלְצוּ מָעַל רַגְלֵיהֶם מְגַפַּיִם עַקְשָׁנִיִּים וּמִלְּאוּ אֶת כֹּתֶל־הַמִּזְרָח רֵיחַ שֶׁל גַּרְבַּיִם מְיֻזָּעִים וְגַאֲוָה כֹּהֲנִית. פֶּסַח הוֹרִיד בְּיָד אַחַת אֶת שְׁנֵי הַמְגַפַּיִם וְהִפְשִׁיל אֶת הַטַּלִּית עַל כְּתֵפָיו וְהֶחֱזִיק זוּג יָדַיִם שְׂעִירוֹת וּמֻשְׁחָרוֹת מִתַּחַת לַנַּטְלוֹת יוֹצְקוֹת־הַמַּיִם שֶׁל הַלְּוִיִּים – אַךְ שׁוּם לֵוִי לֹא רָצָה לָצֶקֶת מַיִם עַל יָדָיו. רָאוּ אֶת הַדָּבָר כַּמָּה מֵאַבְרְכֵי פּוֹדְגוּרְנָה וּפְנֵיהֶם מָלְאוּ דָּם, עַד שֶׁנִּדְמֶה כִּי הוּא עוֹמֵד לִפְרֹץ מִתּוֹךְ עֵינֵיהֶם הֵם. הִשְׁלִיכוּ מֵעַל עַצְמָם אֶת טַלִּיתוֹתֵיהֶם, הִפְשִׁילוּ אֶת שַׁרְווּלֵיהֶם וְתָפְסוּ כַּמָּה לְוִיִּים דַּלֵּי־גּוּף בְּגַרְגְּרוֹתֵיהֶם הַדַּקּוֹת, כְּמוֹ שֶׁתּוֹפְסִים שְׁפַנִּים, וְסָחֲבוּ אוֹתָם בְּכֹחַ וּבִזְרִיזוּת אֶל הַכִּיּוֹר:

– הֲתִצֹּק מַיִם, תּוֹלַעַת שֶׁכְּמוֹתְךָ, אוֹ לֹא?

הַלְּוִיִּים יָצְקוּ מַיִם בְּיָדַיִם רוֹעֲדוֹת, עַד שֶׁהִרְטִיבוּ לְפֶסַח אֶת רַגְלָיו; פֶּסַח נָשָׂא כַּפַּיִם וּבֵרַךְ אֶת הַקָּהָל הַגְּרַבִּיצָאִי בְּקוֹל כַּעֲסָנִי, וְלִפְנֵי לֶכְתּוֹ הַבַּיְתָה הִכָּה בָּאֶגְרוֹף עַל הַשֻּׁלְחָן, עַד שֶׁפָּמוּטוֹת הַנְּחֹשֶׁת נִתְהַפְּכוּ וְנָפְלוּ:

– אֶעֱקֹר אֶת רַגְלוֹ מִתּוֹךְ הָאֲחוֹרַיִם, אִם יַעֲבֹר פּוֹדְגוֹרְנָאִי עַל סַף בֵּית הַמִּדְרָשׁ שֶׁל גְּרַבִּיצָה…

גְּרַבִּיצָה צָחֲקָה:

– הֵם יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ אַפַּיִם אַרְצָה, “הַגּוֹיִים” הַלָּלוּ, אִם רַק יִהְיוּ זְקוּקִים לַ“קָּהָל”…

אַךְ פֶּסַח צִוָּה לְכָל הַפּוֹדְגוּרְנָאִים לְהִתְכַּנֵּס אֶצְלוֹ לְאַחַר סְעֻדַּת הַצָּהֳרַיִם לַאֲסֵפָה. עַכְשָׁו הֲרֵיהוּ יוֹשֵׁב יַחַד עִם כָּל הַמִּתְכַּנְּסִים וּמַמְתִּין לְר' יָאנִי הַזָּקֵן, עֵד שֶׁיְּסַיֵּם אֶת שְׁנַת־הַצָּהֳרַיִם שֶׁלּוֹ לְאַחַר הַסְעֻדָּה.

ר' יָאנִי מִשְׂתָּרֵךְ בִּכְבֵדוּת בַּחוֹל, כְּשֶׁהוּא יָחֵף, וּפָנָיו הַמְקֻמָּטִים מְאִירִים בְּחִיּוּךְ טוֹב מִתּוֹךְ שֶׁפַע הַשְּׂעָרוֹת. הוּא זָקֵן, מִן “הַחֲטוּפִים”. עוֹדֶנּוּ זוֹכֵר עַד הַיּוֹם הַזֶּה אֵיךְ פָּקְדוּ עָלָיו לַעֲמֹד בִּכְרִיעָה עַל גַּבֵּי פּוֹלִים וְלִרְדֹּף אַחֲרֵי סוּס דּוֹהֵר, וְאֵיךְ הֶעֱמִידוּהוּ מוּל הָרוֹבֶה, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא רָצָה לוֹמַר אֶת הַ“תְּפִלּוֹת” שֶׁלָּהֶם יַחַד עִם כָּל שְׁאָר הַחַיָּלִים. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא זוֹכֵר אֶת כָּל תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל בְּעַל־פֶּה, שֶׁל חוֹל וְשֶׁל שַׁבָּת, הוּא יוֹדֵעַ תָּמִיד אֵימָתַי עֲתִידִים לָחוּל הַחַגִּים וְיוֹדֵעַ לְהַתְקִין צִיצִיּוֹת לְטַלִּית וּלְטַלִּית־קְטַנָּה. לֹא לְחִנָּם הָיָה לְאַחַר עֲבוֹדַת־הַצָּבָא שֶׁלּוֹ שַׁמָּשׁ בְּבֵית־כְּנֶסֶת קָטֹן בְּסִבִּיר. הַיּוֹם יוֹם חַם, אַךְ הוּא חָבוּשׁ לְרֹאשׁוֹ כּוֹבַע סִבִּירִי מֻקְרָח עִם כֻּמְתָּה שֶׁל קְטִיפָה, כְּדֻגְמַת זוֹ שֶׁחוֹבְשִׁים סוֹחֲרֵי סִבִּיר בִּימוֹת־הַחֹרֶף. עַל גַּבֵּי הַכֻּתֹּנֶת הוּא לָבוּשׁ טַלִּית־קְטַנָּה אֲשֶׁר לָהּ בִּטְנָה שֶׁל מוֹכִין וְשַׁרְווּלִים, וְאֵין הוּא מְכַבֵּד בְּיוֹתֵר אֶת הָאַבְרֵכִים שֶׁל יָמֵינוּ, מִשּׁוּם שֶׁאֵינָם עוֹבְדִים בַּצָּבָא אֶלָּא שָׁלשׁ שָׁנִים וּשְׁמוֹנָה חֳדָשִׁים. וְעִם זֹאת הֲרֵיהוּ מִתְיַחֵס אֲלֵיהֶם בְּטוֹב. הוּא מְחַיֵּךְ כְּנֶגְדָּם בְּכָל שְׂעָרוֹת זְקָנוֹ וּשְׂפָמוֹ הַמַּכְסִיפוֹת וְהָאֲרֻכּוֹת, וְהוּא “מַפְחִיד” אוֹתָם בִּשְׁתֵּי יָדָיו כְּמוֹ שֶׁמַּפְחִידִים פַּרְגִּיוֹת צְעִירוֹת:

– אַ שְׁשְׁשְׁאַאַ…

– אַ שְׁשְׁשְׁאַאַ…

רַק בְּפֶסַח בִּלְבַד נוֹהֵג הוּא כָּבוֹד. פֶּסַח הֲרֵיהוּ כָּאן, מִלְּבַדּוֹ, הַזָּקֵן שֶׁבַּחֲבוּרָה. וַהֲרֵיהוּ מַסְמִיךְ כַּף־יָדוֹ אֶל אֲפַרְכֶּסֶת אָזְנוֹ הַחֵרֶשֶׁת בְּמִקְצָת, וּמִתְאַמֵּץ שֶׁלֹּא לְאַבֵּד מִלָּה אַחַת שֶׁלּוֹ. וְהוּא מְנַהֵם מִפַּעַם לְפַעַם:

– אֲנִי שׁוֹמֵעַ, פֶּסַח…

– שׁוֹמֵעַ… אֲנִי שׁוֹמֵעַ…

פֶּסַח מְדַבֵּר עִמּוֹ בַּאֲרִיכוּת. לְשֵׁם מָה יְהֵא ר' יָאנִי מְכַתֵּת רַגְלָיו עַל פְּנֵי הַכְּפָרִים, וַהֲרֵי הוּא כְּבָר זָקֵן, בְּלִי עַיִן רָעָה, בֶּן שְׁמוֹנִים, מוּטָב שֶׁיֵּשֵׁב לוֹ עִם הַבַּחוּרוֹנִים, יְלַמֵּד אוֹתָם בַּסִּדּוּר, וְיִתְפַּלְּלוּ אֶצְלוֹ בַּ“חֶדֶר” וְהוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הַתֵּבָה, וְיַתְקִין צִיצִיּוֹת לְטַלִּית־קְטַנָּה, וְהָבֵא יָבִיאוּ לוֹ מִכָּל טוּב, קֶמַח וְחָלָב, גְּרִיסִין וְרֵאָה עִם כָּבֵד מֵעֵת לְעֵת, שֶׁיְּהֵא מַסְפִּיק בִּשְׁבִילוֹ וּבִשְׁבִיל מַשְׁקָה נֶכְדָּתוֹ, וְאַל יִהְיוּ נִזְקָקִים לַיְּהוּדִים שֶׁל גְּרַבִּיצָה…

ר' יָאנִי שׁוֹמֵעַ וּמַקְשִׁיב הֵיטֵב, וְהוּא מַרְגִּישׁ שֶׁכָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל פֶּסַח אֱמֶת הוּא וְנָכוֹן, כִּנְכוֹן הַיּוֹם. וְנוֹסָף לְכָךְ עוֹמְדִים כֻּלָּם מִסָּבִיב וְעֵינֵיהֶם מַבְרִיקוֹת אֵלָיו מִתּוֹךְ אֹשֶׁר:

– ר' יָאנִי, אַתָּה תַּזְכִּיר לָנוּ יוֹם־זִכָּרוֹן בְּמוֹעֲדוֹ.

– ר' יָאנִי, גַּם בֵּית־כְּנֶסֶת בָּנֹה נִבְנֶה.

הַנָּשִׁים מַקִּיפוֹת אוֹתוֹ:

– ר' יָאנִי, אָנוּ נִתְפֹּר לְמַשְׁקָה שִׂמְלָה… נָבִיא לָהּ סִינָר…

עַכְשָׁו כְּבָר הוּא מִתְבַּלְבֵּל מֵרֹב אֹשֶׁר. הֲרֵיהוּ נִזְכָּר כֵּיצַד עָמַד פַּעַם בַּמִּפְקָד, וּמִתַּחַת לְכוֹבַע־הַחַיָּלִים שֶׁלּוֹ הִסְתִּיר “שֶׁל־רֹאשׁ” קָטֹן, כְּגֹדֶל הָאֱגוֹז. וַהֲרֵיהוּ נִזְכָּר בְּמִלְחֶמֶת סֶוַסְטוֹפּוֹל, אֵיךְ רָאָה אֶת הַמֶּלֶךְ בִּשְׁעַת הַתִּמְרוֹנִים, וְאֵיךְ קִבֵּל שָׁלשׁ מֵדַלִּיּוֹת, וְאֵיךְ שָׁמַר יָפֶה עַל בֵּית־הַכְּנֶסֶת הַקָּטֹן בְּסִבִּיר; וַהֲרֵיהוּ טוֹפֵחַ כַּמָּה פְּעָמִים בְּיָדוֹ עַל חָזֵהוּ הַזָּקֵן וּמְנַהֵם מִתּוֹךְ סְבָךְ הַשְּׂעָרוֹת:

– הַכֹּל, פֶּסַח יַקִּירִי… בַּסִּדּוּר אֲלַמֵּד וְצִיצִיּוֹת אַתְקִין… הַכֹּל, אֲנָשִׁים טוֹבִים, עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים עָבַדְתִּי לַאֲחֵרִים… בַּמִּלְחָמָה הָיִיתִי וְהַכֹּל בְּיֹשֶׁר וּבְנֶאֱמָנוּת.

יְהוּדֵי פּוֹדְגוּרְנָה מְרֻצִּים, וַהֲרֵי הֵם נוֹטְלִים כָּל אֶחָד רִיחָה שֶׁל טַבַּק מִתּוֹךְ קֻפְסָתוֹ שֶׁל ר' יָאנִי, הָעֲשׂוּיָה קְלִפַּת עֵץ, וְהֵם מִתְעַטְּשִׁים עִטּוּשִׁים קוֹלָנִיִּים וּמְרֻבִּים.

ר' יָאנִי נוֹטֵל אֶת קַמְצוּץ הַטַּבַּק הָאַחֲרוֹן וּמְחַיֵּךְ מִבֵּין קְמָטָיו הַמְרֻבִּים וְהָעֲמֻקִּים. הֵם אֵינָם יוֹדְעִים אֵיךְ לְהָרִיחַ יָפֶה טַבַּק, הָאַבְרֵכִים הַלָּלוּ, וְהוּא מְלַגְלֵג עֲלֵיהֶם וּמְחַקֶּה אוֹתָם:

– הִיפְּטְשִׁי…

– הִיפְּטְשְׁשְׁשִׁי…

ב

בֹּקֶר בֹּקֶר, שָׁעָה שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מְצִיצָה בִּקְרִיצַת־עַיִן מֵעַל לְהָרִים וּלְהָקוֹת לְהָקוֹת שֶׁל צִפֳּרִים מִתְפַּלְּשׁוֹת בַּחוֹלוֹת הַפּוֹדְגוּרְנִיִּים, הֲרֵי ר' יָאנִי וּמַשְׁקָה עֵרִים זֶה כְּבָר.

ר' יָאנִי מִתְהַלֵּךְ יָחֵף מִבִּקְתָּה לְבִקְתָּה, מַקִּישׁ בְּצִפָּרְנָיו הַנּוֹקְשׁוֹת עַל פְּנֵי שִׁמְשׁוֹת־הָאֶשְׁנַבִּים הַמְטֻלָּאוֹת וְהוּא מְעוֹרֵר אֶת תַּלְמִידָיו בְּנִגּוּן שֶׁבְּמִקְצָת הוּא מַזְכִּיר אֶת הַ“דּוֹדוֹן” הָאוּרָלִי הַקּוֹרֵא אֶת הַפְּעוּטוֹת לְתַלְמוּדָם וּבְמִקְצָת הוּא מַזְכִּיר אֶת קוֹל הַשַּׁמָּשׁ הַמְּעוֹרֵר לִסְלִיחוֹת: “קוּמוּ, יְהוּדִים!” הוּא מַקִּישׁ עַל הַשְּׁמָשׁוֹת וּמַכְרִיז:

– קוּמוּ, קוּמוּ, וָלֹא – אֲכַבֵּד בָּרְצוּעָה…

מַשְׁקָה עוֹמֶדֶת לִפְנֵי הַפֶּתַח. יָדָהּ הָאַחַת נִשְׁעֶנֶת עַל מָתְנֶיהָ וְיָדָהּ הָאַחֶרֶת מַאֲהִילָה עַל עֵינֶיהָ הַחוּמוֹת. הִיא מַבִּיטָה הַרְחֵק עַל פְּנֵי לֹבֶן הַחוֹל, כְּאִלּוּ הִיא רוֹאָה אֶת הַנּוֹף הַזֶּה לָרִאשׁוֹנָה. הִיא מַגְבִּיהָה אֶת רֹאשָׁהּ כְּלַפֵּי קוֹרוֹת בֵּיתָם הָרְקוּבִים בְּמִקְצָת, מָקוֹם שֶׁדְּבוּקִים בּוֹ קִנִּים עֲשׂוּיִים חֵמָר וּסְנוּנִיּוֹת מְדַלְּגוֹת וְנִכְנָסוֹת וְיוֹצְאוֹת לֹא בְּרָאשֵׁיהֶן, אֶלָּא בְּזַנְבוֹתֵיהֶן, זַנְבוֹת הַפַּסִים הַמְגֻוָּנִים וְהַמָּאֳרָכִים.

עוֹד מְעַט וְיָבוֹאוּ הַקְּטַנִּים אֶל הַ“חֶדֶר” וְהִיא מַעֲבִירָה עוֹד פַּעַם אֶת מַבָּטָהּ עַל פְּנֵי הַבַּיִת הַמְסֻדָּר וּמְנַגֶּבֶת הֵיטֵב פַּעַם נוֹסֶפֶת אֶת שְׁנֵי הַסַּפְסָלִים הָאֲרֻכִּים שֶׁשָּׁטְפָה.

מִשֶּׁהֵקִים כְּבָר ר' יָאנִי אֶת כָּל תַּלְמִידָיו עַל רַגְלֵיהֶם, הוּא עוֹרֵךְ אוֹתָם שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, כְּמוֹ חַיָּלִים. הוּא מְהַלֵּךְ כַּמָּה פְּעָמִים מִסָּבִיב לַטּוּרִים הָעֲרוּכִים כְּשֶׁבְּיָדוֹ הָאַחַת הָרְצוּעָה הַצְּבָאִית שֶׁלּוֹ, וְיָדוֹ הָאַחֶרֶת מַחֲזֶקֶת בְּמִכְנָסָיו – הוּא מַקְפִּיד עַל כָּךְ שֶׁשּׁוּם אֶחָד מִן הַנְּעָרִים לֹא יַעֲמֹד בְּרַגְלַיִם מְפֻשָּׂקוֹת, שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ הַעֲוָיוֹת. וְרַק לְאַחַר שֶׁכֻּלָּם עוֹמְדִים בְּסֵדֶר, הוּא מוֹצִיא אֶת הַצִּיצִיּוֹת שֶׁל הַטַּלִּית הַקְּטַנָּה שֶׁלּוֹ הָעֲשׂוּיָה בִּטְנָה שֶׁל מוֹכִין, הוּא קוֹרֵא אִתָּם קְרִיאַת־שְׁמַע בְּמַקְהֵלָה וּמְפַקֵּד:

– הַכֹּל לְפִי הַסֵּדֶר נַשֵּׁק… דֹּם!

אַחַר־כָּךְ הוּא יוֹשֵׁב לוֹ בַּחוּץ עַל־גַּבֵּי אֶבֶן מְחֻדֶּדֶת, מַנִּיחַ עַל גַּבֵּי בִּרְכָּיו הַמְטֻלָּאוֹת סִדּוּר יָשָׁן שֶׁדַּפָּיו שְׁחוּקִים וּמַצְהִיבִים מֵרֹב רִיחוֹת־שֶׁל־טַבַּק. בְּיָד אַחַת הוּא מַחֲזִיק חֹטֶר מִתּוֹךְ מַטְאֲטֵא, בִּמְקוֹם מַחֲוֶה, וּבְיָדוֹ הָאַחֶרֶת – אֶת הָרְצוּעָה הַצְּבָאִית מִן הַמִּכְנָסַיִם, וְהוּא מְלַמֵּד.

– אַבְּרַשְׁקָה, רִבּוּעַ שֶׁרַגְלוֹ הָאַחַת קְטוּעָה – זוֹ הֵ"א…

– מִשְׁקָה, רַבוּעַ מְסֻגָּר וְלוֹ בֶּטֶן קְטַנָּה – זוֹ סָמֶ"ךְ…

מִן הַגְּדוֹלִים אֵין נִשְׁאַר בְּפּוֹדְגוּרְנָה שׁוּם אָדָם. הַגְּבָרִים מִתְהַלְּכִים עַכְשָׁו בְּמֶשֶׁךְ יָמִים תְּמִימִים עַל פְּנֵי דְּרָכִים מַעֲלוֹת־אָבָק, מוֹלִיכִים עֲדָרִים־עֲדָרִים שֶׁל שְׁוָרִים בַּעֲלֵי קַרְנַיִם מֻרְכָּנוֹת וְנַגְחָנִיּוֹת וּמַעֲלִים עַנְנֵי־אָבָק עַד לֵב הַשָּׁמַיִם. כָּךְ הֵם מוֹלִיכִים בָּשָׂר בִּשְׁבִיל הַחַיָּלִים שֶׁבַּמִּבְצָר. תּוֹךְ כְּדֵי הֲלִיכָה אַחֲרֵי הַבְּהֵמוֹת הֵם מַשְׁמִיעִים בְּקוֹלֵי־קוֹלוֹת דִּבְרֵי לֵיצָנוּת וְנִבּוּל פֶּה, הָאָבוֹת וְהַבָּנִים גַּם יָחַד.

הַנָּשִׁים מִתְהַלְּכוֹת עַל פְּנֵי הַכְּפָרִים, מְשָׂרְכוֹת אֶת דַּרְכֵיהֶן בֵּין שְׂדוֹת הַשִּׁפּוֹן, עוֹבְרוֹת בְּמִשְׁעוֹלִים צָרִים וּמִתְפַּתְּלִים וְנֶעֱצָרוֹת לְיַד גִּדְרוֹת־כְּפָר קְלוּעוֹת:

– אַתָּה מוֹכֵר, אָדוֹן?…

בַּבַּיִת נִשְׁאָרִים רַק אֵלֶּה שֶׁכְּבָר הֵם גְּדוֹלִים מִכְּדֵי שֶׁתּוּכַל אִמָּם לָשֵׂאת אוֹתָם עַל כְּתֵפֶיהָ, וַעֲדַיִן קְטַנִּים הֵם מִכְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לַעֲזֹר לַאֲבִיהֶם לְהוֹלִיךְ אֶת הַשְּׁוָרִים. וַהֲרֵי הֵם יוֹשְׁבִים יָמִים תְּמִימִים מִסָּבִיב לַבִּקְתָּה שֶׁל ר' יָאנִי וּמְחַפְּרִים בְּרַגְלֵיהֶם בְּתוֹךְ הַחוֹלוֹת.

גַּם ר' יָאנִי עוֹשֶׂה עֲבוֹדוֹת שׁוֹנוֹת. בְּשָׁעָה שֶׁכְּבָר נִחַר גְּרוֹנוֹ מֵרֹב לִמּוּד בַּסִּדּוּר וְרַגְלוֹ “נִרְדֶּמֶת”, הֲרֵיהוּ קָם מִמְּקוֹם־יְשִׁיבָתוֹ וּמְלַמֵּד אֶת הַקְּטַנִּים “תִּרְגּוּל”. הוּא נוֹתֵן לָהֶם מַקְלוֹת בִּידֵיהֶם, מְדַקְדֵּק עִמָּהֶם שֶׁיַּעַמְדוּ מְיֻשָּׁרִים וְטוֹפֵחַ בִּשְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדָיו עַל גַּבֵּי מִכְנָסָיו הַמְטֻלָּאִים כְּדֶרֶךְ הַקְּצִינִים:

– חַת, שְׁתַּיִם…

– חַת, שְׁתַּיִם…

הַחַבְרַיָה צוֹעֶדֶת. אַבְּרַשְׁקָה, נֶכְדּוֹ שֶׁל פֶּסַח, נוֹטֵל זְגוּגִית מְפֻיַּחַת וּשְׁבוּרָה שֶׁל עֲשָׁשִׁית וּמְחַצְצֵר בָּהּ, וּמַשְׁקָה עוֹמֶדֶת לִפְנֵי פֶּתַח הַבַּיִת, מִסְתַּכֶּלֶת בַּזָּקֵן וּבְשִׂמְחָתוֹ עִם הַיְלָדִים, וְהִיא נָדָה לוֹ בְּרֹאשָׁהּ מִתּוֹךְ צַעַר וְרַחֲמִים:

– זָקֵן דּוֹמֶה לְיֶלֶד… כְּמוֹ יֶלֶד מַמָּשׁ…

הַיּוֹם אָרֹךְ־אָרֹךְ. הַשֶּׁמֶשׁ מְהַלֶּכֶת עַל פְּנֵי הַשָּׁמַיִם הַכְּחֻלִּים בְּעַצְלוּת רַבָּה כָּל כָּךְ, כְּאִלּוּ לֹא הָיָה בְּדַעְתָּהּ כְּלָל לְהַגִּיעַ עַד אֶל הַמִּבְצָר וְלִשְׁקֹעַ מֵאֲחוֹרָיו. וּמַשְׁקָה מְהַלֶּכֶת סָבִיב סָבִיב בַּבִּקְתָּה וּמִסְתַּכֶּלֶת בְּכָל דָּבָר בְּפַעַם הָאֶלֶף. הִיא מַעֲבִירָה בְּכָל פַּעַם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם אֶת הַמַּרְאָה הַקְּטַנָּה וְאֶת אַרְבַּעַת הַצִּלּוּמִים הָרְבוּעִים, הַמְנֻקָּדִים הַרְבֵּה נְקֻדּוֹת מִשֶּׁל זְבוּבִים. הִיא סוֹרֶקֶת וּמְשַׁנָּה וְסוֹרֶקֶת מִפַּעַם לְפַעַם אֶת שַׂעֲרוֹת־הָעַרְמוֹן הַכְּבֵדוֹת שֶׁלָּהּ. הִיא סוֹפֶרֶת וְחוֹזֶרֶת וְסוֹפֶרֶת אֶת מַחֲרֹזוֹת הָאַלְמֻגִּים הַזְּעִירִים הַקְּשׁוּרוֹת לְצַוָּארָהּ, וּמַבִּיטָה בְּעֵינֶיהָ הַחוּמוֹת חַדּוֹת־הָרְאִיָּה הַרְחֵק־הַרְחֵק, כְּצִפּוֹר בָּר, שֶׁמָּא תִּרְאֶה מַשֶּׁהוּ.

יִקְרֶה לִפְעָמִים, שֶׁמַּשֶּׁהוּ לָבָן מִתְנוֹעֵעַ אֵי־שָׁם הַרְחֵק־הַרְחֵק וְזָז, וְקָשֶׁה לְהַבְחִין אִם קָדִימָה אוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד תַּחְתָּיו. מַשְׁקָה מְלַוֶּה בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת אֶת הַנְּקֻדָּה הַמִּתְנוֹעַעַת, עַד שֶׁהִיא מִתְקָרֶבֶת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וּגְדֵלָה וְהוֹלֶכֶת עַד שֶׁמִּתְגַּלֵּית בִּדְמוּת חַיָּל עָיֵף וּמְאֻבָּק, הַבָּא וּמְבַקֵּשׁ קְצָת מַיִם לִשְׁתִיָּה. לִפְעָמִים בָּא קַבְּצָן פּוֹשֵׁט־יָד, זָקֵן וְצוֹלֵעַ, מְגַלֶּה אֶת רֹאשׁוֹ הַלָּבָן הַשָּׂעִיר, פּוֹרֵשׂ אַדֶּרֶת חַיָּלִית בָּלָה מִתַּחְתָּיו וְאוֹכֵל שְׁיָרֵי לֶחֶם יְבֵשִׁים מִתּוֹךְ תַּרְמִילוֹ הַמָּלֵא וְהַגָּדוּשׁ. וְאַחַר־כָּךְ זוֹחֲלוֹת שׁוּב שָׁעוֹת רֵיקוֹת, שָׁעוֹת מְאֻבָּקוֹת, וּלְעוֹלָם, נִדְמֶה, לֹא יַגִּיעַ סוֹפָן.

מַשְׁקָה מְעַרְטֶלֶת רַגְלֶיהָ לְמַעְלָה מִן הַבִּרְכַּיִם וְרוֹקֶדֶת בַּחוֹל, מְנִיעָה עַצְמָהּ שְׂמֹאלָה וִימִינָה. הִיא מְסִירָה מֵעַל עַצְמָהּ אֶת חוּלְצָתָהּ, מְגַלָּה טֶפַח מִבֵּית־הֶחָזֶה, אַחַר־כָּךְ שַׁד אֶחָד, וְאַחַר־כָּךְ עוֹד שַׁד אֶחָד, הִיא מִתְבּוֹנֶנֶת בִּתְשׂוּמֶת־עַיִן אֶל גּוּפָהּ הַשָּׁזוּף וּמְלַטֶּפֶת אֶת שְׁנֵי שָׁדֶיהָ הַבְּתוּלִיִּים בְּעֶדְנָה רַבָּה, כְּאִלּוּ הָיְתָה לוֹחֶצֶת אֶל לִבָּהּ שְׁנֵי גּוּרֵי־חָתוּל לְבַנְבָּנִים. אַךְ הִנֵּה הִיא רוֹאָה צֵל עַל הַחוֹל, סָמוּךְ עַל יָדָהּ, צֵל הַמְּחַקֶּה כָּל מַה שֶׁהִיא עוֹשָׂה – וְהִיא מִתְבַּיֶּשֶׁת מְאֹד וּמִתְכַּסָּה מַהֵר וּבְחִפָּזוֹן, כְּאִלּוּ בָּא מִישֶׁהוּ וְרָאָה אוֹתָהּ.

אַחַר־כָּךְ הִיא הוֹלֶכֶת אֶל הַוִּיסְלָה, מְחַפֶּשֶׂת שִׂיחַ לְהִתְפַּשֵּׁט בְּצִּלּוֹ וְקוֹפֶצֶת אֶל הַנָּהָר לִשְׂחוֹת. אַךְ בְּתוֹךְ הַשִּׂיחִים יֵשׁ תָּמִיד רִשְׁרוּשׁ שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק, כְּאִלּוּ הָיוּ רַגְלַיִם דּוֹרְכוֹת בַּחֲשָׁאי עַל גַּבֵּי עָלִים יְבֵשִׁים, וְהִיא מְמַהֶרֶת לְכַסּוֹת אֶת מַעֲרוּמֶיהָ בְּיָדֶיהָ וּמַעֲלָה עָלֶיהָ מַהֵר אֶת כֻּתָּנְתָּהּ.

רַק לִפְנוֹת עֶרֶב הִיא יוֹשֶׁבֶת לָהּ לִפְנֵי פֶּתַח הַבַּיִת מְהֻרְהֶרֶת וּשְׁקֵטָה וּמְרֻצָּה, כְּמִי שֶׁגָּמַר אֶת עֲבוֹדַת יוֹמוֹ הַקָּשָׁה וְיוֹשֵׁב לָנוּחַ. לִפְנוֹת עֶרֶב מְהַדְהֲדִים כַּמָּה קוֹלוֹת יְרִיָּה בָּאֲוִיר הַמְאֻבָּק, וַחֲצוֹצְרָה צְבָאִית קוֹרֵאת מֵרָחוֹק בְּסִלְסוּל רַב־חֲשִׁיבוּת. מַשְׁקָה אוֹהֶבֶת לִשְׁמֹעַ לִפְנוֹת עֶרֶב אֶת קוֹלוֹת הַחֲצוֹצְרָה וְלִקְלֹט אוֹתָם וְאֶת הֵדֵיהֶם וּבְנוֹת־הֵדֵיהֶם, הַנִּשָּׂאִים זְמַן־מָה בֶּחָלָל הַשּׁוֹמֵם. נוֹסָף לְכָךְ בָּא לִפְעָמִים אוֹרֵחַ מִגְּרַבִּיצָה אֶל סַבָּא שֶׁלָּהּ וְנִשְׁאָר לְלִינַת לַיְלָה בַּכְּפָר. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת וּמַאֲהִילָה בְּכַף יָדָהּ עַל עֵינֶיהָ וּמְצִיצָה לְמֶרְחַקִּים.

הָאֶחָד וְהַיָּחִיד שֶׁאֵינוֹ שָׁרוּי בְּרֹגֶז עִם פּוֹדְגוּרְנָה וְהוּא סָר לְשָׁם כְּפַעַם בְּפַעַם הוּא אַהֲרֹן, בְּנוֹ שֶׁל הַשּׁוֹחֵט מִגְּרַבִּיצָה.

אַהֲרֹן עוֹדֶנּוּ אַבְרֵךְ צָעִיר. זְקַנְקָנוֹ הַשָּׁחוֹר הַמְבַצְבֵּץ הֲרֵיהוּ עֲדַיִן בְּכָל רַכּוּתוֹ הַמֶּשִׁיִּית, וְהָעוֹר הַחִוֵּר שֶׁל פָּנָיו כֻּלּוֹ חָלָק וְרַעֲנָן, כְּמוֹ אֵצֶל בֵּן־יָחִיד מְפֻנָּק. זֶה כְּבָר לְמַעְלָה מִשָׁנָה שֶׁאִשְׁתּוֹ מֵתָה עָלָיו בִּשְׁעַת לֵדָתָהּ וְהָעֲיָרָה אֵינָהּ מַנִּיחָה לוֹ עֲדַיִן לָגֶשֶׁת לִמְלֶאכֶת הַשְּׁחִיטָה.

בַּבַּיִת אֵין הוּא חָסֵר דָּבָר. אָבִיו יֵשׁ לוֹ חַלָּף דַּק, מַבְרִיק וְדַקִּיק, שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק מִלְּלַטְּפוֹ עַל גַּבֵּי גֶּרֶב חָלָק שֶׁל אִשָּׁה. הוּא עוֹסֵק הַרְבֵּה בִּשְׁחִיטָה. וְכָל הַטְּחוֹלִים שֶׁהוּא מְקַבֵּל מִכָּל הַבְּהֵמוֹת הוּא תּוֹחֵב לְתוֹךְ הַכִּיס הָאֲחוֹרִי שֶׁל גְּלִימַת־הַשּׁוֹחֲטִים הַמְלֻכְלֶכֶת שֶׁלּוֹ וְזוֹרְקָם לְתוֹךְ סִנָּרָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ מִיָּד כְּשֶׁהוּא נִכְנָס וְעוֹבֵר עַל סַף הַבַּיִת. גַּם אִמּוֹ מִתְהַלֶּכֶת תָּמִיד בֵּין נוֹצוֹת וְדַם־בְּהֵמוֹת וְצוֹלָה עֲטִינִים מְלֵאִים עַל־גַּבֵּי שִׁפּוֹדֵי־עֵץ מְחֻדָּדִים. אַךְ הוֹאִיל וּכְבָר יֵשׁ לוֹ, לְאַהֲרֹן, חַלָּף מִשֶּׁלּוֹ, חָדָשׁ וְקַלִּיל, הֲרֵיהוּ מְהַלֵּךְ יָמִים תְּמִימִים עַל פְּנֵי הַכְּפָרִים, זוֹחֵל לוֹ בֵּין שְׂדוֹת־שִׁפּוֹן הַמְנִיעִים גַּלֵּיהֶם, מְטַיֵּל לוֹ עַל פְּנֵי אֲפָרִים יְרֻקִּים וְרֵיחָנִיִּים, הוּא סָר אֶל כַּפְרִיִּים וּמוֹזְגִים וְשׁוֹאֵל בְּחִיּוּךְ עַל הַשְּׂפָתַיִם:

– אֵין אֶצְלְכֶם דֶּרֶךְ מִקְרֶה בְּהֵמָה דַּקָּה אוֹ עוֹף לִשְׁחִיטָה?

לְפּוֹדְגוּרְנָה הוּא בָּא גַּם כֵּן. וְכָל פַּעַם שֶׁהוּא בָּא לְשָׁם הֲרֵיהוּ מְחַיֵּךְ מֵרָחוֹק אֶל ר' יָאנִי וְשׁוֹאֵל:

– וּבְכֵן מַה, ר' יָאנִי, הֵם יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה?…

– הֵם יוֹדְעִים, הַמַּמְזֵרִים, יוֹדְעִים הֵם, – מֵשִׁיב ר' יָאנִי מְרֻצֶּה וְצוֹחֵק כְּנֶגְדּוֹ בְּכָל שִׁפְעַת הַשֵּׂעָר שֶׁל זְקָנוֹ.

אַהֲרֹן יוֹשֵׁב שָׁעָה אֲרֻכָּה לְיַד בֵּיתוֹ שֶׁל ר' יָאנִי, מִסְתַּכֵּל בְּמַשְׁקָה הָעוֹמֶדֶת שְׁקֵטָה וּבְהַכְנָעָה וְעוֹסֶקֶת בִּשְׁטִיפַת הַכֵּלִים, וְחִיּוּךְ קַל שֶׁבְּקַלִּים מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בִּזְקַנְקָנוֹ הַמֶּשִׁיִּי הָרַךְ.

כְּשֶׁבָּא לְכָאן בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה וְנִשְׁאַר לְלִינַת לַיְלָה, רָאָה דָּבָר מֻפְלָא:

מַשְׁקָה, שֶׁהִצִּיעָה לוֹ אֶת יְצוּעוֹ, הִתְעַסְּקָה אָז הַרְבֵּה בַּקַּשׁ, כָּךְ שֶׁמִּבַּעַד לְחֻלְצָתָהּ הַדַּקָּה הִזְדַּקְּרוּ לְגַמְרֵי שְׁנֵי שָׁדֶיהָ הָעֲגַלְגַּלִּים וְתַלְתַּלֶּיהָ הָעַרְמוֹנִיִּים לֹא פָּסְקוּ מִלִּרְעֹד וּמִלִּרְקֹד עַל עָרְפָּהּ הָרַךְ. אַחַר כָּךְ הִגְבִּיהָה אֶת יָדֶיהָ לְשַׂעֲרוֹתֶיהָ וְעַל־יְדֵי כָּךְ נִשְׁתַּלְשְׁלוּ שַׁרְווּלֶיהָ מֵעַצְמָם וְהִגִּיעוּ עַד לַכְּתֵפָיִם הַמְעֻגָּלוֹת. הִיא הִתִּירָה אֶת תַּלְתַּלֶּיהָ וְאָמְרָה מִתּוֹךְ הַכְנָעָה כַּפְרִית:

– הוּא יָכוֹל לָלֶכֶת לִשְׁכַּב, הַמִּטָּה כְּבָר מֻצַּעַת.

אַךְ הוּא הִרְגִּישׁ כָּל הַזְּמָן בְּמִטָּה אֶת הַחֹם שֶׁהִנִּיחָה הִיא בְּתוֹךְ הַכָּרִים, בְּשָׁעָה שֶׁחָבְטָה בָּהֶם וְלָחֲצָה אוֹתָם אֶל חָזֶהָ, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְהָבִין בְּשׁוּם פָּנִים, מִפְּנֵי מָה לֹא רָאָה כָּךְ מֵעוֹלָם אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלּוֹ שֶׁמֵּתָה בְּשָׁעָה שֶׁהִצִּיעָה אֶת הַמִּטָּה, וְרַעְיוֹן הָיָה מְעַנֶּה אוֹתוֹ:

– הַאֻמְנָם כְּבָר שָׁנָה שְׁלֵמָה אַלְמָן הוּא?…

מֵאָז הוּא בָּא לְכָאן תְּכוּפוֹת.

ר' יָאנִי מְצַפֶּה לְבוֹאוֹ. בְּשׁוּם פָּנִים אֵינוֹ יָכוֹל לָשִׁית לוֹ עֵצָה לְבַדּוֹ בְּעִנְיַן יְמֵי־הַזִּכָּרוֹן לַמֵּתִים. אֵינוֹ יָכוֹל בְּשׁוּם אֹפֶן לְחַשֵּׁב כָּרָאוּי אֶת חֶשְׁבּוֹן הַיָּמִים, וְכִמְעַט שֶׁהֶחְמִיץ פַּעַם אֵת יוֹם־הַזִּכָּרוֹן שֶׁל אֶחָד מִבְּנֵי הַכְּפָר. מִמֶּנּוּ, מֵאַהֲרֹן, הֲרֵיהוּ שׁוֹאֵל וְנוֹדָע לוֹ הַכֹּל. הוּא אַהֲרֹן, יוֹדֵעַ הַכֹּל, כְּאִלּוּ הָיָה בִּלְוָיָתוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מִן הַנִּפְטָרִים, וְהוּא, ר' יָאנִי, מְרֻצֶּה, שֶׁאֵין הָאַבְרֵךְ מֵבִין אֶת הֶעָרְמָה שֶׁבָּאַמְצָאָה שֶׁלּוֹ, וְהוּא מוֹשְׁכוֹ בִּדְבָרִים:

– הִשָּׁאֵר לָלוּן, ר' אַהֲרֹן…

– לִפְנוֹת עֶרֶב סַכָּנָה הִיא לֵילֵךְ הַבַּיְתָה…

מַשְׁקָה מְהַפֶּכֶת הַרְבֵּה בַּקַּשׁ. הִיא חוֹבֶטֶת אֶת הַכָּרִים הַרְבֵּה פְּעָמִים אֶצְלָהּ עַל הֶחָזֶה. אַהֲרֹן שׁוֹכֵב בַּמִּטָּה מְכֻנָּס וְעֵר. הוּא מְגַלֶּה וְחוֹזֵר וּמְגַלֶּה מֵעָלָיו אֶת שְׂמִיכַת הַמּוֹכִין, מֵרֹב הַחֹם, וּמַאֲזִין לְקוֹלוֹ הַמְעֻמְעָם שֶׁל ר' יָאנִי הַבָּא מִן הַחֶדֶר הָאַחֵר:

– ר' אַהֲרֹן, בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה הָיוּ “תַּזְרִיעַ”־“מְצֹרָע” בְּשָׁבוּעַ אֶחָד יַחַד, ר' אַהֲרֹן?… – ר' אַהֲרֹן, אִם מְקַבְּרִים בַּלַּיְלָה, נֶחְשָׁב יוֹם־הַזִּכָּרוֹן לְהַיּוֹם אוֹ לְיוֹם הַמָּחֳרָת?…

ג

פּוֹדְגוּרְנָה מוֹקִירָה רַגְלֶיהָ מִגְרַבִּיצָה זֶה כִּמְעַט קַיִץ שָׁלֵם, וִיהוּדֵי גְרַבִּיצָה אוֹכְלִים אֶת עַצְמָם מַמָּשׁ מֵרֹב כַּעַס. מַצָּבָם שֶׁל הַפּוֹדְגוּרְנָאִים אֵינוֹ בְּרָע כְּלָל.

רֵאשִׁית, קִבְּלוּ כָּאן סוֹחֲרִים מִפְּלוֹצְק אֶת הָאַסְפָּקָה לַמִּבְצָר בְּקַבְּלָנוּת – וִיהוּדֵי פּוֹדְגוּרְנָה עֲסוּקִים עַכְשָׁו כָּל כָּךְ בְּהוֹלָכַת שְׁוָרִים, שֶׁאֵינָם בָּאִים בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעוֹת תְּמִימִים אֶל בֵּיתָם בַּכְּפָר. כִּמְעַט כָּל יוֹם הֵם מַעֲבִירִים דֶּרֶךְ הַשּׁוּק שֶׁל גְּרַבִּיצָה בְּהֵמוֹת כָּל כָּךְ הַרְבֵּה, שֶׁהָעֲיָרָה כֻּלָּהּ מִתְעַטֶּפֶת עָנָן שֶׁל אָבָק, בָּרְחוֹבוֹת הַקְּטַנִּים נִשָּׂאִים רֵיחוֹת שֶׁל זֶבֶל שֶׁנִּתְיַבֵּשׁ, עוֹר מֻקְרָח וְקֶרֶן יְשָׁנָה. תַּגְרָנִיּוֹת שֶׁל הַשּׁוּק נֶחְפָּזוֹת לְהַעְתִּיק מִצִּדֵּי הַדֶּרֶךְ אֶת דּוּכָנֵיהֶן עִם הַיְרָקוֹת, מִפַּחַד מִפְּנֵי הַשְּׁוָרִים הָרְעֵבִים הַמִּתְרוֹצְצִים אָנֶה וָאָנָה. אִמָּהוֹת חוֹטְפוֹת אֶת תִּינוֹקוֹתֵיהֶן וּמַכְנִיסוֹת אוֹתָם הַבַּיְתָה, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא יְרִימוּם חָלִילָה הַשְּׁוָרִים עַל קַרְנֵיהֶם, וִיהוּדִים בַּעֲלֵי־בָּתִּים עוֹמְדִים וּמַטְאֲטִים בִּידֵיהֶם וְהֵם מְנַקִּים אֶת הַצּוֹאָה שֶׁנִּשְׁתַּיְּרָה אַחֲרֵי הַשְּׁוָרִים וּמְשִׂיחִים מִתּוֹךְ רֹגֶז:

– אוֹמְרִים, שֶׁהֵם צוֹבְרִים הוֹן רַב, מוֹלִיכֵי־הַשְּׁוָרִים הַלָּלוּ…

– אוֹמְרִים,שֶׁהֵם מְקַבְּלִים עֲשִׂירִיָּה מִכָּל שׁוֹר, חַכְמֵי פּוֹדְגוּרְנָה אֵלּוּ…

אַף בֵּית־כְּנֶסֶת הֵם מַתְחִילִים לִבְנוֹת, הַפּוֹדְגוּרְנָאִים. כְּבָר הוֹשִׁיבוּ סוֹפֵר סת"ם לִכְתֹּב סֵפֶר תּוֹרָה, וְר' יָאנִי אֵינוֹ פּוֹסֵק מִלְּסַפֵּר עַל כָּךְ לְר' אַהֲרֹן בְּנוֹ שֶׁל הַשּׁוֹחֵט.

שָׁלְחוּ לִקְרֹא לָהֶם – לַפּוֹדְגוּרְנָאִים – שָׁלְחוּ מִן הַמִּבְצָר פָּרָשׁ וּבְיָדוֹ פְּקֻדָּה, מִן הַמִּפְקָדָה בִּכְבוֹדָהּ וּבְעַצְמָהּ. הֵם נִבְהֲלוּ בְּמִקְצָת. כְּבָר מִזְּמָן הִזְהִירוּ אוֹתָם, שֶׁלֹּא יִתְיַשְּׁבוּ עַל אַדְמַת הַמִּבְצָר, לִיהוּדִים אָסוּר דָּבָר זֶה. אַךְ הֵם לֹא הִשְׁגִּיחוּ בְּכָךְ. וְעַתָּה מִי יוֹדֵעַ, אִם לֹא נִזְכְּרוּ שָׁם בָּזֹאת. מִלְּבַד זֶה גְּרַבִּיצָה שְׁרוּיָה עִמָּהֶם עַכְשָׁו בְּרֹגֶז, מִי יוֹדֵעַ אִם לֹא יָדָם בְּכָךְ… עָמְדוּ כֻּלָּם, כָּל הַגְּבָרִים הַפּוֹדְגוּרְנָאִים, לָבְשׁוּ אֶת בִּגְדֵי הַשַּׁבָּת שֶׁלָּהֶם, ר' יָאנִי הַזָּקֵן תָּלָה לוֹ עַל חֲלוּקוֹ הַיְרַקְרַק אֶת כָּל שְׁלשׁ הַמֶּדַּלִּיּוֹת שֶׁלּוֹ וְעָמַד בָּרֹאשׁ, כִּבְיָמִים מִקֶּדֶם בִּגְדוּדוֹ:

– כָּבוֹד וִיקָר לְרוּם כְּבוֹ… הוֹפּ!…

אַךְ הַגֶּנֶרַל אֵינוֹ כּוֹעֵס. הוּא רַק מְלַטֵּף כַּמָּה פְּעָמִים אֶת זְקָנוֹ, נֶהֱנֶה הַרְבֵּה מִמַּרְאֵה עֵינָיו וְאוֹמֵר:

– בְּנֵי חַיִל, בַּחוּרִים! בְּנֵי־חַיִל!… אַף בְּתוֹךְ הַמִּבְצָר עַצְמוֹ מֻתָּר לְהַחֲזִיק אֶתְכֶם… אַךְ הַקַּבְּלָן שֶׁלָּכֶם, מוּסְיֶה אַבְּרַמוֹבִיץ, שָׁלַח לִי מֵאָה רֻבָּל בִּשְׁבִילְכֶם. הַאִם תֵּדְעוּ עַל מָה לְהוֹצִיא אֶת הַכֶּסֶף?

– נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע! – הֵשִׁיבוּ כֻּלָּם, חָזְרוּ שְׁלשָׁה צְעָדִים אֲחוֹרַנִּית וּמִיָּד הָלְכוּ עִם הַכֶּסֶף לַעֲיָרָה אַחֶרֶת וְהִזְמִינוּ סֵפֶר־תּוֹרָה…

גְּרַבִּיצָה יוֹצֵאת מִכֵּלֶיהָ מֵחֲמַת כַּעַס. רַק עַכְשָׁו הֵם רוֹאִים, שֶׁהַפּוֹדְגוּרְנָאִים יְכוֹלִים לִחְיוֹת גַּם בְּלֹא עֶזְרָתָם. וּמִלְּבַד זֶה אוֹמְרִים הַבְּרִיּוֹת, שֶׁהֵם מִתְכּוֹנְנִים לְבַקֵּשׁ מִן הַגֶּנֶרַל חֶלְקַת אֲדָמָה וְלִגְדֹּר שָׁם לְעַצְמָם בֵּית־קְבָרוֹת קָטֹן מִשֶּׁלָּהֶם. וְאִם יִצְלַח דָּבָר זֶה בְּיָדָם, יָרוֹק יִירְקוּ עַל גְּרַבִּיצָה. רַבִּים מֵאַנְשֵׁי גְרַבִּיצָה מִצְטַעֲרִים וּמִתְחָרְטִים עַל הָרִאשׁוֹנוֹת וּבָאִים בְּטַעֲנָה:

– לֹא הָיָה צָרִיךְ לָבוֹא בְּרִיב עִמָּהֶם…

אַךְ יְהוּדִים נָאִים, תַּקִּיפִים, מְחַזְּקִים אֶת לִבָּם וּמְשִׁיבִים:

– רַק סַבְלָנוּת… בְּגַרְבֵיהֶם יָבוֹאוּ לִכְשֶׁיִּצְטָרְכוּ לַקְּהִלָּה.

אַהֲרֹן בְּנוֹ שֶׁל הַשּׁוֹחֵט הֲרֵיהוּ שׁוּב הַיָּחִיד לְפִי שָׁעָה הַבָּא לְשָׁם לְעִתִּים תְּכוּפוֹת וּמַרְבֶּה שִׂיחָה עִם ר' יָאנִי.

אַהֲרֹן נַעֲשָׂה עַכְשָׁו אָדָם חָשׁוּב בְּיוֹתֵר. מִזְּמָן שֶׁהַפְּלוֹצְקָאִים קִבְּלוּ לִידֵיהֶם אֵת קַבְּלָנוּת הָאַסְפָּקָה בַּמִּבְצָר, הֵקִימוּ לְיַד הַוִּיסְלָה בָּתֵּי־מִטְבָּחַיִם עִירוֹנִיִּים אֲרֻכִּים וְצִבְעוּ אוֹתָם בְּזֶפֶת שְׁחוֹרָה וּמַבְהֶקֶת. שָׁם שׁוֹחֲטִים כָּל יוֹם אֶת עֶדְרֵי הַבָּקָר, שֶׁהַפּוֹדְגוּרְנָאִים מְבִיאִים אוֹתָם מִדֶּרֶךְ רְחוֹקָה. וְאַהֲרֹן בְּנוֹ שֶׁל הַשּׁוֹחֵט, שֶׁבִּגְּרַבִּיצָה עֲדַיִן אֵין מַנִּיחִים לוֹ לַעֲסֹק בִּשְׁחִיטָה, מְבַלֶּה כָּאן יָמִים תְּמִימִים בְּתוֹךְ בָּתֵּי־הַמִּטְבָּחַיִם הַמֻּשְׁחָרִים בְּזֶפֶת. הַחַלָּף שֶׁלּוֹ חָלָק וְקַל כָּל כָּךְ בְּיָדוֹ…

לִפְנוֹת עֶרֶב, לְאַחַר הָעֲבוֹדָה, הֲרֵיהוּ בָּא לְפּוֹדְגוּרְנָה, אֶל ר' יָאנִי.

ר' יָאנִי מְקַבֵּל אוֹתוֹ שׁוּב בַּקְּמָטִים הַמְחַיְּכִים מִבֵּין שִׁפְעַת הַשְּׂעָרוֹת. הוּא עוֹסֵק שׁוּב בְּאִמּוּן תַּלְמִידָיו וּמְפַקֵּד עֲלֵיהֶם לְהַלֵּךְ בְּבִרְכַּיִם מְעֻרְטָלוֹת עַל פְּנֵי הַחוֹל הַחַם, כְּפִי שֶׁהָיוּ מְפַקְּדִים עָלָיו בַּצָּבָא כְּשֶׁהָיָה נִתְפָּס בְּחֵטְא כָּלְשֶׁהוּ.

מַשְׁקָה מְקַבֶּלֶת אֶת פָּנָיו שֶׁל אַהֲרֹן כְּשֶׁהִיא מְנִיעָה אֶת תַּלְתַּלַּי רֹאשָׁהּ. הִיא מִתְבַּיֶּשֶׁת בְּכָךְ שֶׁסָּבָא שֶׁלָּהּ עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה־יַלְדוּת עִם הַיְלָדִים, וַהֲרֵיהִי מַרְכִּינָה רֹאשָׁהּ וּמִצְטַדֶּקֶת בִּפְנֵי אַהֲרֹן:

– זָקֵן דּוֹמֶה לְיֶלֶד…

אַךְ זְקַנְקָנוֹ הַשָּׁחוֹר שֶׁל אַהֲרֹן מְחַיֵּךְ וְהוּא מֵשִׁיב:

– אֵין בְּכָךְ כְּלוּם… אֵין בְּכָךְ כְּלוּם… כְּשֶׁנַּגִּיעַ אֲנַחְנוּ לְגִילוֹ נִהְיֶה אַף אָנוּ כָּךְ.

הֵם מְחַיְּכִים שְׁנֵיהֶם. הוּא צוֹחֵק וְנֶהֱנֶה לְמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁהִיא, מַשְׁקָה, תִּהְיֶה פַּעַם זְקֵנָה כְּאִמּוֹ שֶׁלּוֹ וְאַף הִיא תְּהֵא מִתְנוֹעַעַת לִצְדָדִים בְּלֶכְתָּהּ.

וְהִיא צוֹחֶקֶת וְנֶהֱנֵית עַל כָּךְ, שֶׁהָאַבְרֵךְ הַחִוֵּר בַּעַל הַזְּקַנְקַן הַשָּׁחוֹר, יִהְיֶה לוֹ זָקָן קָשֶׁה כְּמוֹ זֶה שֶׁל סַבָּא שֶׁלָּהּ, שֶׁהוּא תָּמִיד זָקֵן וְתָמִיד שָׂעִיר וְאֵינָהּ זוֹכֶרֶת שֶׁהָיָה מֵעוֹלָם צָעִיר יוֹתֵר.

אַהֲרֹן מַתִּיר חֲבִילָה קְטַנָּה, מוֹצִיא רְקִיקֵי־גְּבִינָה מְרֻבָּעִים וְאוֹכֵל לְאַט וּבְנִמּוּס. מִזְּמָן שֶׁהִתְחִיל שׁוֹחֵט בִּשְׁבִיל הַמִּבְצָר, אֵין אִמּוֹ פּוֹסֶקֶת מִלְּפַנְּקוֹ בְּמִינֵי מַאֲכָלִים. עַכְשָׁיו הִיא מַרְבָּה לְהַגִּישׁ לוֹ עָטִין צָלוּי עַל־גַּבֵּי שִׁפּוֹד שֶׁל עֵץ. זְקַנְקָנוֹ הַשָּׁחוֹר נָאֶה וּמִסְתַּלְסֵל. עֵינָיו נַעֲשׂוֹת צָרוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְהֵן מְצִיצוֹת שְׁחוֹרוֹת וְחוֹלְמוֹת מִתּוֹךְ חִוְּרוֹן פָּנָיו.

מַשְׁקָה עוֹמֶדֶת לְיַד הָעֲרֵבָה הַמְלֵאָה כְּבָסִים. הִיא מַרְגִּישָׁה בְּמַבָּטוֹ הַלּוֹהֵט, הַצּוֹרֵב אוֹתָהּ פַּעַם עַל עָרְפָּה וּפַעַם אֵי־שָׁם מִתַּחַת לַחֻלְצָה הַדַּקָּה, וַהֲרֵיהִי מְכַסָּה בְּחֻלְצָתָהּ פַּעַם זְרוֹעַ זוֹ וּפַעַם זְרוֹעַ זוֹ וְרֶטֶט חַם עוֹבֵר בְּכָל גּוּפָהּ. מִשֶּׁשִּׁלַּח ר' יָאנִי אֶת תַּלְמִידָיו, הֲרֵיהוּ יוֹשֵׁב לוֹ עַל גַּבֵּי אֶבֶן וּמְנַגֵּב אֶת הַזֵּיעָה מֵעַל מִצְחוֹ. אַהֲרֹן מְכַבֵּד אוֹתוֹ בִּרְקִיקֵי־גְּבִינָה, וְהוּא הַזָּקָן, אוֹכֵל, וְלוֹעֵס בְּחִנְכָיו, מַרְגִּישׁ אֶת רַכּוּתוֹ שֶׁל הָרָקִיק וְנוֹתֵן מֶחֱצָה לְמַשְׁקָה.

מַשְׁקָה מִתְבַּיֶּשֶׁת וּמַסְמִיקָה, אַךְ אַהֲרֹן מַכְוֶה אוֹתָהּ בְּעֵינָיו מִשָּׁרְשֵׁי שַׂעֲרוֹתֶיהָ וְעַד לְכַפּוֹת רַגְלֶיהָ וּמִתְחַנֵּן:

– אֵין דָּבָר… אֵין דָּבָר… זֶה מַאֲפֶה בֵּיתִי… מִשֶּׁלָּנוּ…

ר' יָאנִי יוֹשֵׁב הַרְבֵּה וּמְסַפֵּר אֲרֻכּוֹת. אֶת סֵפֶר־הַתּוֹרָה כְּבָר הִתְחִילוּ כּוֹתְבִים. לִכְשֶׁיְסַיְמוּ אֶת כְּתִיבָתוֹ יַכְנִיסוּהוּ לַחֶדֶר הָאַחֲרוֹן בְּבֵיתוֹ שֶׁל פֶּסַח. וְאָז יֵשֵׁב הוּא, ר' יָאנִי, וִיצַחְצֵחַ יָמִים תְּמִימִים בְּמִבְרֶשֶׁת אֶת הַמְּנוֹרָה בַּת שֵׁשֶׁת הַקָּנִים, שֶׁתְּהֵא נוֹצֶצֶת. וְנֵר־תָּמִיד יִהְיֶה דּוֹלֵק תָּמִיד, כְּמוֹ בְּבֵית־כְּנֶסֶת מַמָּשׁ. נֵר־זִכָּרוֹן יִהְיֶה תָּקוּעַ בְּאַרְגַּז־חוֹל, וְהַנָּשִׁים תִּהְיֶינָה עוֹמְדוֹת בְּחַדְרוֹ שֶׁל פֶּסַח וְתִתְפַּלֵּלְנָה אַף הֵן. הוּא יוֹדֵעַ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאַלָּה. אֶפְשָׁר לִסְמֹךְ עָלָיו. עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים עָבַד בַּצָּבָא, בְּמִלְחֶמֶת סֶוַסְטוֹפּוֹל הִשְׁתַּתֵּף וְאַחַר־כָּךְ הָיָה שַׁמָּשׁ בְּבֵית־כְּנֶסֶת בְּסִבִּיר…

הַלַּיְלָה יוֹרֵד, לַיְלָה שָׁקֵט וְנָעִים. רוּחַ קַלָּה מְשַׂחֶקֶת בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ שֶׁל הַנַּעֲרָה, בַּזְּקָנִים שֶׁל הַגְּבָרִים. בַּמֶּרְחָק עוֹטֶה הָעוֹלָם כָּחֹל וְסָגֹל, הָאֲוִיר בַּמָּרוֹם נַעֲשָׂה רָטֹב וַעֲסִיסִי, טַל קָרִיר וְיֵינִי יוֹרֵד וְנָח עַל הַכֹּל וְעוֹשֶׂה הַכֹּל מָלֵא וְכָבֵד וְרָדוּם, מוֹשֵׁךְ אֶל מַשֶּׁהוּ נִסְתָּר, מְלַטֵּף אֶת הַנֶּפֶשׁ וּמְעַדְּנָהּ.

אַחַר־כָּךְ שׁוֹכֵב ר' יָאנִי שָׁעָה אֲרֻכָּה בְּחַדְרוֹ הַקָּטָן וְעוֹצֵם אֶת הָעֵינַיִם, מַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ לְהֵרָדֵם, אַךְ אֵינוֹ יָכוֹל. הוּא רוֹאֶה אֶת הַגֶּנֶרַל הַזָּקֵן בַּמִּבְצָר, כֵּיצַד הוּא מִסְתַּכֵּל בַּמֵּדַלִּיּוֹת שֶׁלּוֹ, הוּא רוֹאֶה אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ, מְנַסֶּה לְהַעֲלוֹת בְּזִכְרוֹנוֹ אֶת מַרְאֶהָ וְאֵינוֹ יָכוֹל. הוּא רוֹאֶה אֵיךְ מְנַטֵף וְהוֹלֵךְ נֵר־הַזִּכָּרוֹן, שֶׁמָּסְרוּ לוֹ לְהַדְלִיק, הוּא רוֹאֶה שֶׁהַנֵּר לֹא יַאֲרִיךְ בִּדְלֵקָתוֹ עַד לְמָחֳרָת לִפְנוֹת עֶרֶב, וְהוּא מַגִּיעַ לִכְלַל מַסְקָנָה שֶׁנֵּר בְּמִשְׁקַל שְׁלשֶׁת רִבְעֵי הַלִּיטְרָה אֵינוֹ מַסְפִּיק וְדָרוּשׁ נֵר שֶׁל לִיטְרָה שְׁלֵמָה. מִתְאַוֶּה הוּא לִשְׁאֹל עוֹד פַּעַם מַשֶּׁהוּ בְּנוֹגֵעַ לְיוֹם־זִכָּרוֹן פְּלוֹנִי, הֶעָתִיד לָחוּל בְּקָרוֹב. אַךְ אֵינוֹ בָּטוּחַ לְגַמְרֵי אִם הָאַבְרֵךְ עֲדַיִן עֵר, וְהוּא מְנַהֵם כַּמָּה פְּעָמִים מִתּוֹךְ מִטָּתוֹ:

– ר' אַהֲרֹן?…

– הוּא יָשֵׁן, ר' אַהֲרֹן?…

אַךְ מִשֶּׁהוּא מַחֲזִיק רֶגַע אֶת כַּף יָדוֹ מִתַּחַת לְאָזְנוֹ וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְלֹא כְלוּם, הֲרֵיהוּ מְנַסֶּה שׁוּב לַעֲצֹם אֶת הָעֵינַיִם וְהוּא מִתְקַנֵּא בָּהֶם בַּצְּעִירִים, שֶׁהֵם יְכוֹלִים לִישֹׁן. כְּשֶׁהוּא מַמְשִׁיךְ לִשְׁכַּב עֵר נִדְמֶה לוֹ אָמְנָם שֶׁמַּשֶּׁהוּ מִתְנוֹעֵעַ שָׁם בַּמִּטְבָּח, שֶׁבּוֹ יְשֵׁנָה מַשְׁקָה. אָזְנָיו הַחֵרְשׁוֹת־חֲצָאִין תּוֹפְסוֹת מֵעֵין לְחִישׁוֹת וַחֲרִיקוֹת, הַנִּשְׁמָעוֹת רֶגַע מִתּוֹךְ בִּטְחָה וְעַזּוּת, וּמִיָּד לְאַחֲרֶיהָ הֵן כַּחֲנוּקוֹת וּקְטוּעוֹת, כְּמִתּוֹךְ פַּחַד מִפְּנֵי מַשֶּׁהוּ. הוּא מִתְרוֹמֵם, נִשְׁעָן עַל יָדָיו, וּמַקְשִׁיב, רוֹצֶה לִתְפֹּס בְּאָזְנָיו אֵיזֶה רַחַשׁ, אַךְ אֵינוֹ יָכוֹל – וַהֲרֵיהוּ תּוֹפֵס רַק מָגָף הָעוֹמֵד סָמוּךְ לַמִּטָּה, חוֹבֵט בּוֹ כַּמָּה פְּעָמִים בְּדֹפֶן הַמִּטָּה וּמְנַהֵם:

– אַ קִיטְשׁ… עַכְבָּרִים… אַ קִיטְשׁ…

בְּחַדְרָהּ שֶׁל מַשְׁקָה הַכֹּל מִשְׁתַּתֵּק מִיָּד, אַף רַחַשׁ קַל אֵינוֹ מַגִּיעַ עוֹד מִשָּׁם, וְר' יָאנִי מְחַיֵּךְ מְרֻצֶּה מִן הַהַמְצָאָה שֶׁלּוֹ, וְהוּא מְיַלֵּל כְּמוֹ חָתוּל:

– מְיָאַאַאוּ… מְיָאַאַאוּ…

ד

בְּפּוֹדְגוּרְנָה יָרַד שֶׁלֶג לָבָן וְכִסָּה אֶת הַחוֹלוֹת הָעֲמֻקִּים, וְנוֹף הַמִּישׁוֹר הִתְפַּשֵּׁט וְהִתְמַשֵּׁךְ כִּפְלַיִם לָרֹחַב וְלַמֶּרְחָק. בַּעֲלֵי־הַבָּתִּים הַפּוֹדְגוּרְנָאִים מְבַלִּים עַכְשָׁו שָׁבוּעוֹת שְׁלֵמִים בִּדְרָכִים מֻשְׁלָגוֹת וּמְרֻחָקוֹת יַחַד עִם שׁוֹרֵיהֶם הָעֲצֵלִים וְהָאִטִּיִים, וּנְשֵׁי פּוֹדְגוּרְנָה לָנוֹת עַכְשָׁו תָּדִיר בְּבִקְתּוֹת שֶׁל אִכָּרִים.

וְכָאן, בַּנּוֹף הַלָּבָן הַשּׁוֹמֵם, סוֹחֵב ר' יָאנִי אֶת הָאַנְפִּילָאוֹת הַסִּבִּירִיּוֹת שֶׁלּוֹ בַּשְּׁלָגִים הָעֲמֻקִּים וּמַקִּישׁ בְּצִפָּרְנָיו הַמֵּתוֹת בְּשִׁמְשׁוֹת הַחַלּוֹן הַקְּפוּאוֹת:

– קוּמוּ, מַמְזֵרִים, וָלֹא – אֲכַבֵּד בִּרְצוּעָתִי…

בַּכְּפָר הַכֹּל שׁוֹמֵם. הַשֶּׁלֶג מֻטָּל כֹּה אֵיתָן, בִּלְתִּי מֻפְרָע, כְּאִלּוּ הָיָה מִתְכּוֹנֵן לָנוּחַ כָּאן לְעוֹלָם. הַיָּמִים עוֹבְרִים אֲפוּרִים, כְּבֵדִים, מְצִיצִים הֲצָצָה מְעֻרְפֶּלֶת מִסְּבִיבָם וְנֶעֱלָמִים לְעֵבֶר הַמִּבְצָר, וְאַחֲרֵיהֶם בָּאִים לֵילוֹת חֲשֻׁכִּים, תְּפוּחִים וְחַסְרֵי־תּוֹחֶלֶת, בְּלֹא קוֹל שֶׁל אָדָם, בְּלֹא חֲרִיקָה שֶׁל דֶּלֶת וּבְלֹא נְבִיחָה שֶׁל כֶּלֶב.

ר' יָאנִי מִתְהַלֵּךְ לְכָאן וּלְכָאן וְהוּא רוֹגֵז. הוּא עוֹמֵד וְעוֹרֵךְ גַּם עַכְשָׁו אֶת הַקְּטַנִּים טוּרִים טוּרִים וּמַקִּישׁ יָדָיו בְּמִכְנְסֵי הַמּוֹכִין:

– חַת, שְׁתַּיִם… חַת, שְׁתַּיִם…

אַךְ הַנְּעָרִים בּוֹכִים מִקֹּר וְאֵינָם פּוֹסְקִים מִלְּשַׁפְשֵׁף אֶת אָזְנֵיהֶם וְחָטְמֵיהֶם. וְדָבָר זֶה מַרְגִּיז אוֹתוֹ. הוּא בְּגִילָם כְּבָר הָיָה “חָטוּף”, הָיָה אֵי שָׁם בִּכְפָר סִבִּירִי, וְלַמְרוֹת הַקֹּר שֶׁל אַרְבָּעִים מַעֲלוֹת הָיָה יוֹצֵא לְמֶשֶׁךְ יוֹם תָּמִים לְאִמּוּנִים. וְהוּא מְנַסֶּה אֲפִלּוּ לְהַתִּיר אֶת הַחֲגוֹרָה הֶעָבָה מֵעַל מִכְנְסֵי הַמּוֹכִין, אַךְ כְּשֶׁהַקְּטַנִּים נוֹתְנִים קוֹלָם בִּבְכִי וּמַשְׁקָה מִתְרַעֶמֶת עָלָיו וְדוֹפֶקֶת מִבִּפְנִים עַל הַחַלּוֹן: “סַבָּא, הֵם יִקְפְּאוּ כֻּלָּם, סַבָּא!” הֲרֵיהוּ מֵנִיעַ יָדוֹ בָּאֲוִיר תְּנוּעָה שֶׁל וִתּוּר וְיֵאוּשׁ וְהוֹלֵךְ בִּצְעָדִים כְּבֵדִים אֶל “בֵּית־הַתְּפִלָּה” שֶׁלָּהֶם.

בֵּית־הַתְּפִלָּה נִצָּב עַתָּה חָדָשׁ, מֵאִיר בְּחִדּוּשׁוֹ. פֶּסַח פְּלוֹטְנִיק הִקְצָה חֶדֶר קָטֹן בְּדִירָתוֹ, סִיְּדוֹ לָבָן וְנָקִי וּבְעֶצֶם יָדָיו עָשָׂה מִקְּרָשִׁים חֲדָשִׁים “שֻׁלְחָן” וְ“עַמּוּד”. בְּאֶמְצַע הַתִּקְרָה תְּלוּיָה בַּאֲלַכְסוֹן נִבְרֶשֶׁת שֶׁל נְחֹשֶׁת בַּעֲלַת קָנִים קְלוּעִים וּמְסֻבָּכִים. עַל הַקִּיר מִן הַצַּד תָּלוּי וּמִשְׁתַּלְשֵׁל עַל שָׁלשׁ שַׁרְשְׁרָאוֹת יָפוֹת נֵר־תָּמִיד שֶׁל חַרְסִינָה, אָדֹם וּכְרֵסְתָנִי, כָּזֶה הַמָּצוּי תָּמִיד בְּבָתֵּי־מָלוֹן קְטַנִּים וַחֲשׁוּדִים שֶׁבְּעָרֵי הַשָּׂדֶה וּבְבָתֵּי־יִרְאָה כְּפָרִיִּים בִּשְׁבִיל חַיָּלִים.

ר' יָאנִי מְבַקֵּשׁ עֲבוֹדָה לְעַצְמוֹ. הוּא מוֹרִיד אֶת הַמְּנוֹרָה שֶׁל שֵׁשֶׁת הַקָּנִים וּמִתְבּוֹנֵן בָּהּ יָפֶה־יָפֶה מִכָּל הַעֲבָרִים, שֶׁמָּא יִמְצָא עָלֶיהָ לְפָחוֹת טִפָּה אַחַת שֶׁל חֵלֶב – אַךְ הִיא נְקִיָּה וְנוֹצֶצֶת עַד כְּדֵי כָךְ, שֶׁר' יָאנִי רוֹאֶה בָּהּ אֶת כָּל פָּנָיו, וְהוּא מַעֲבִיר עָלֶיהָ רַק אֶת קְצֵה הַכָּנָף שֶׁל מְעִיל־הַמּוֹכִין שֶׁלּוֹ וּמַחֲזִירָה לִמְקוֹמָהּ. הוּא מִסְתַּכֵּל בַּנִּבְרֶשֶׁת הַתְּלוּיָה, בּוֹדֵק אֶת הַקָּנִים אִם הֵם מְבֹרָגִים הֵיטֵב וְנוֹשֵׁב וּמַעֲלֶה כַּמָּה פְּעָמִים אֶת הֶבֶל פִּיו הַחַם עַל הַמַּתֶּכֶת הַנּוֹצֶצֶת הַקָּרָה. הוּא מְקָרֵב עַיִן אַחַת פְּקוּחָה אֶל נֵר־הַתָּמִיד, רוֹאֶה מַה מַצַּב הַשֶּׁמֶן בּוֹ, אוֹמֵד וּמַעֲרִיךְ הַרְבֵּה־הַרְבֵּה וּמְנַהֵם לְתוֹךְ זְקָנוֹ:

– שָׁבוּעַ שָׁלֵם עוֹד יִדְלַק… שָׁבוּעַ שָׁלֵם…

הוּא מִתְהַלֵּךְ מִפִּנָּה לְפִנָּה, מְחַפֵּשׂ שֶׁמָּא יִמְצָא בְּאֵיזֶה מָקוֹם סִימָן שֶׁל “שֵׁם”³, וִירִימֶנּוּ וִינַשְּׁקֶנּוּ, אַךְ בְּכָל מָקוֹם נִקָּיוֹן וָסֵדֶר, וְרַק גִּבְעֹל שֶׁל קַשׁ, קַשׁ דַּקִּיק אֶחָד, מִתְגַּלְגֵּל עַל הָרִצְפָּה, וְר' יָאנִי נוֹטְלוֹ וּמוֹצִיאוֹ הַחוּצָה בְּכֹבֶד־רֹאשׁ וּלְאַט וּמַשְׁלִיכוֹ הַרְחֵק־הַרְחֵק מִן הַפֶּתַח. אִלּוּ לֹא הָיָה מִתְיָרֵא, הָיָה מוֹצִיא לְשָׁעָה קַלָּה אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַקָּטָן, הָיָה פּוֹתְחוֹ וּמְעַיֵּן בּוֹ רֶגַע, רֶגַע אֶחָד בִּלְבַד, וְהָיָה מְנַשְּׁקוֹ כֻּלּוֹ וּמַחֲזִירוֹ לִמְקוֹמוֹ. אַךְ אָסוּר. וַהֲרֵיהוּ נִגָּשׁ רַק אֶל הַפָּרֹכֶת הַקְטַנָּה, מְמַשֵּׁשׁ בְּיָדָיו הַקּוֹפְאוֹת אֶת הַצֶּמֶר הָרַךְ, נוֹשֵׁק שָׁלשׁ פְּעָמִים בְּאֶמְצַע הַמָּגֵן־דָּוִד וּמְנַהֵם לְתוֹךְ אֲרוֹן־הַקֹּדֶשׁ:

– פֶּסַח יִקְנֶה לָךְ מְעִיל חָדָשׁ… מְעִיל צָחוֹר…

הוּא חוֹזֵר לַאֲחוֹרָיו, כְּמוֹ שֶׁיּוֹצְאִים מִבֵּית־כְּנֶסֶת מַמָּשׁ, מִשְׁתַּחֲוֶה שָׁלשׁ פְּעָמִים וְיוֹצֵא וּמְשָׂרֵךְ אֶת רַגְלָיו בַּשֶּׁלֶג בִּכְבֵדוּת וּבַעֲצַלְתַּיִם.

בִּתְחִלַּת הַחֹרֶף הָיוּ עוֹד נִכְנָסִים לִפְעָמִים הַבַּיְתָה פֶּסַח עִם הַבַּחוּרִים. הֵם הָיוּ בָּאִים כְּבָר בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה, וְצִלְלֵיהֶם הַקְּצָרִים הָיוּ מִתְגַּלְגְּלִים עַל גַּבֵּי הַשֶּׁלֶג. הֵם לֹא הָיוּ נִכְנָסִים לְבָתֵּיהֶם, אֶלָּא נוֹטְלִים יְדֵיהֶם בַּשֶּׁלֶג וּמְנַגְּבִים הַרְבֵּה בַּפַּרְווֹת הַשְּׂעִירוֹת שֶׁלָּהֶם וְנִכְנָסִים אֶל בֵּית־הַתְּפִלָּה וְסוֹפְרִים שָׁם אִם יֵשׁ מִנְיָן:

– לֹא שְׁלשָׁה… לֹא שִׁבְעָה… לֹא תִּשְׁעָה…

בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן, מִשֶּׁקָּפְאָה הַוִּיסְלָה, הֵם שׁוֹבְתִים תָּמִיד אֶת שַׁבְּתוֹתֵיהֶם בַּדֶּרֶךְ, וְר' יָאנִי מִתְהַלֵּךְ בִּכְבֵדוּת בֵּין הַשְּׁלָגִים, מְחַשֵּׁב עֶשֶׂר פְּעָמִים אֶת יוֹם־הַזִּכָּרוֹן שֶׁל אָבִיו אוֹ שֶׁל אִמּוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מִן הַשּׁוֹהִים בַּדֶּרֶךְ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה יַעֲשֶׂה.

הוּא נִכְנָס אֶל בֵּיתוֹ, רוֹצֶה לְלַמֵּד אֶת הַקְּטַנִּים בַּ“סִּדּוּר”, אַךְ שׁוּם אֶחָד מֵהֵם אֵינוֹ בְּנִמְצָא. הֵם, הַקְּטַנִּים, מְבַלִּים עַכְשָׁו אֶת זְמַנָּם עַל הָהָר, מִתְגַּלְגְּלִים בְּמוֹרַד הָהָר עַל פְּנֵי הַלֹּבֶן הָרַךְ הַמֻּצָּע עָלָיו כִּפְקָעוֹת שְׁחוֹרוֹת מְכֻרְבָּלוֹת. מִלְּבַד זֹאת קָפְאָה גַּם הַוִּיסְלָה, וְכָל אֶחָד מֵהֶם כּוֹרֵך חֲתִיכַת חוּט־בַּרְזֶל מִסָּבִיב לִמְגָפוֹ וְטָס עַל פְּנֵי קֶרַח־הַזְּכוּכִית כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת. מְקִימִים גֹּלֶם שֶׁל שֶׁלֶג, גָּדוֹל וּמְגֻשָּׁם, נוֹתְנִים לוֹ לְתוֹךְ יָדוֹ מַקֵּל, כְּמוֹ רוֹבֶה, וּמְפַקְּדִים עָלָיו בְּקוֹלוֹ וּבְנֻסָּחוֹ שֶׁל ר' יָאנִי:

– יְמִינָה… פְּנֵה…

– סָבִיב… צָעוֹד…

בַּ“חֶדֶר” שֶׁל ר' יָאנִי מֻטֶּלֶת רַק הָרְצוּעָה עַל גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן וּמַשְׁקָה מִתְהַלֶּכֶת שְׁקֵטָה וּמְעֻטֶּפֶת וּמְצִיצָה בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת מִבַּעַד לְשִׁמְשׁוֹת הַחַלּוֹן הַקְּפוּאוֹת. ר' יָאנִי נוֹהֵם מַשֶּׁהוּ אֵלֶיהָ. הוּא הָיָה רוֹצֶה, שֶׁהִיא תְּבַשֵּׁל לוֹ סֻפְגָּנִיּוֹת בִּדְבָשׁ. יֵשׁ קֶמַח מַחֲצִית הַשַּׂקִּיק וּדְבַשׁ מְלֹא הַקְּדֵרָה. אַךְ אֵין הִיא מַקְשִׁיבָה לִדְבָרָיו וּמוֹסִיפָה לְהָצִיץ הַחוּצָה מִבַּעַד לַשְּׁמָשׁוֹת הַקְּפוּאוֹת.

ר' יָאנִי מִתְבּוֹנֵן בָּהּ. הִיא שׁוֹתֶקֶת תָּדִיר בַּזְּמָן הָאַחֲרוֹן וּמְצִיצָה הַחוּצָה, כְּאִלּוּ הָיְתָה מְצַפָּה אֱלֹהִים יוֹדֵעַ לְמִי וּלְמָה – וְאֵינָהּ מְשִׁיבָה לוֹ אַף מִלָּה אַחַת, יְדַבֵּר אֵלֶיהָ מַה שֶׁיְּדַבֵּר.

בַּקַּיִץ, זוֹכֵר ר' יָאנִי, נָהֲגָה בּוֹ בְּטוֹבָה. הָיְתָה אוֹפָה לוֹ תָּמִיד לְבִיבוֹת דֹּחַן בִּדְבַשׁ. וְתָמִיד הָיְתָה עַלִּיזָה, טוֹבָה, וּתְכוּפוֹת הָיְתָה תּוֹפֶסֶת אוֹתוֹ וּמְחַבַּקְתּוֹ כִּמְשֻׁגַּעַת וּמְנַשֶּׁקֶת אוֹתוֹ בִּזְקָנוֹ וְצוֹעֶקֶת לְתוֹךְ אָזְנָיו:

– סַבָּא’לִי, כָּל כָּךְ טוֹב, סַבָּא’לִי…

אַךְ עַכְשָׁו אֵינָה רוֹצָה אַף לַעֲנוֹת לוֹ, אֵין הוּא יוֹדֵעַ בַּמֶּה חָטָא לְפָנֶיהָ. הֲרֵי לֹא עָשָׂה, כִּמְדֻמֶּה, שׁוּם דָּבָר רַע, לֹא שִׁבֵּר כְּלִי מִן הַכֵּלִים – וּלְפִיכָךְ הֲרֵיהוּ נִגָּשׁ אֵלֶיהָ, מַנִּיחַ אֶת יָדָיו עַל עָרְפָּהּ הַחַם וּמִתְחַנֵּן:

– מַשְׁקָה, כּוֹאֵב לָךְ מַשֶּׁהוּ, מַשְׁקָה?

אַךְ הִיא מַרְתִּיעָה אֶת כָּל גּוּפָהּ וּמִתְכַּעֶסֶת:

– אוֹי, אֵילוּ אֶצְבָּעוֹת קָרוֹת… לָמוּת אֶפְשָׁר…

וְשׁוּב אֵינוֹ אוֹמֵר שׁוּם דָּבָר, אֶלָּא יוֹשֵׁב לוֹ לְיַד הַתַּנּוּר לְחַמֵּם אֶת רַגְלָיו.

לִפְנוֹת עֶרֶב בָּאִים וְנִכְנָסִים כָּל הַחַבְרַיָּה. אֲדֻמֵּי־לְחָיַיִם, קוֹפְאִים וְצוֹחֲקִים. הֵם מִתְיַשְּׁבִים מִסָּבִיב לְתַנּוּר הַבַּרְזֶל וּמַטִּילִים תַּפּוּחֵי אֲדָמָה לְתוֹךְ הַגֶּחָלִים. ר' יָאנִי אֵינוֹ כּוֹעֵס עֲלֵיהֶם. הוּא רַק מְסַפֵּר מַעֲשִׂיּוֹת מִן הַ“גְּדוּד”, מְסַפֵּר אֵיךְ רָאָה אֶת הַקֵּיסָר בִּשְׁעַת הַתִּמְרוֹנִים, וּמְתַבֵּל אֶת סִפּוּרוֹ בְּמִלִּים צְבָאִיּוֹת הַרְבֵּה. הַקְּטַנִּים דּוֹחֲפִים זֶה אֶת זֶה מֵאָחוֹר בַּצַּד וּבַכָּתֵף וְכָל פַּעַם פּוֹרֵץ צְחוֹק מִמָּקוֹם אַחֵר בַּחֲבוּרָה. ר' יָאנִי נִזְכָּר כַּמָּה סָבַל בְּשֶׁל תְּפִלָּה, בְּשֶׁל הַנָּחַת תְּפִלִּין, הוּא מְהַרְהֵר בָּאֲנָשִׁים שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה, שֶׁאֵינָם עוֹבְדִים בַּצָּבָא אֶלָּא כַּמָּה שָׁנִים בִּלְבַד, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהֵם חָפְשִׁים וְאֵינָם חַיָּלִים אֵין הֵם בָּאִים הַבַּיְתָה לְשַׁבָּת, אֶלָּא מִתְגַּלְגְּלִים בַּנֵּכָר שָׁבוּעוֹת תְּמִימִים עִם הַשְּׁוָרִים. הַדָּבָר הַזֶּה מַרְגִּיזוֹ, וְהוּא מְרַמֵּז לַקְּטַנִּים בָּאֶצְבַּע אֶל הָאַף דֶּרֶךְ אַזְהָרָה, כְּאִלּוּ הֵם הָאֲשֵׁמִים בַּדָּבָר:

– יוֹתֵר מִדַּי הִרְחִיקוּ, יַקִּירַי, יוֹתֵר מִדַּי…

אַךְ כְּשֶׁהַקְּטַנִּים אֵינָם מְבִינִים וּפוֹתְחִים בִּצְחוֹק גָּדוֹל וְחָזָק, קוֹרֵא עִמָּהֶם ר' יָאנִי קְרִיאַת־שְׁמַע וּמְשַׁחְרֵר אוֹתָם שֶׁיֵּלְכוּ הַבַּיְתָה.

הַלַּיְלָה יוֹרֵד מַהֵר, פִּתְאֹם – וְר' יָאנִי עוֹלֶה בְּמִכְנְסֵי־הַמּוֹכִין וּבַטַּלִּית־הַקְּטַנָּה עַל מִטָּתוֹ וְשׁוֹכֵב בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת וְעֵינָיו פְּקוּחוֹת. בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ שׁוֹכֶבֶת מַשְׁקָה. הִיא שׁוֹכֶבֶת בְּשֶׁקֶט, אַךְ ר' יָאנִי מַרְגִּישׁ בְּאָזְנָיו הַחֵרְשׁוֹת שֶׁאֵין הִיא יְשֵׁנָה, וְאִי־מְנוּחָה בָּאָה בְּלִבּוֹ. הוּא בְּגִילָהּ – הֲרֵיהוּ זוֹכֵר – הָיָה יָשֵׁן כְּהָרוּג, לֹא פַּעַם הָיָה הַ“דּוֹדוֹן” מוֹשְׁכוֹ בְּרַגְלָיו מֵעַל יְצוּעוֹ וּמְצַעֵק:

– גֹּלֶם, הַשָּׁעָה כְּבָר אַרְבַּע…

הוּא מִסְתַּכֵּל בַּקִּירוֹת הָאִלְּמִים וְהָאַפְלוּלִיִּים, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא עוֹמֵד עַכְשָׁו בְּתִמְרוֹנִים, הַקֵּיסָר עַצְמוֹ הוֹלֵךְ לִ“מִסְקָר” וְדַוְקָא אוֹתוֹ רֶגַע הִתְחִיל מַשֶּׁהוּ מְגָרֶה אֶת אָזְנוֹ, וְהִנֵּה־הִנֵּה עוֹד רֶגַע אִם לֹא יְגָרֵד שָׁם – הֲרֵי הוּא נוֹפֵל מַמָּשׁ וָמֵת… וְהִנֵּה הוּא נִמְצָא בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת הַקָּטָן בְּסִבִּיר, מִבַּעַד לַתְּרִיסִים כְּבָר מֵאִיר הַבֹּקֶר, עוֹד מְעַט וְיָבוֹאוּ בַּעֲלֵי־הַבָּתִּים וְהוּא יָשֵׁן עֲדַיִן – וְהוּא מִתְעוֹרֵר בָּהוּל וּמְרֻגָּז וּמֵצִיץ בַּחַלּוֹן. אַךְ מִבַּעַד לְשִׁמְשׁוֹת הַחַלּוֹן מֵצִיץ פְּנִימָה הַלַּיְלָה, שָׁחוֹר וְאָטוּם, מְנוֹרַת־הַלַּיְלָה שֶׁשַּׁלְהַבְתָּהּ כְּבוּשָׁה דּוֹלֶקֶת אַפְלוּלִית כְּקֹדֶם, הַנֵּפְטְ לֹא נִתְמַעֵט בְּמַשֶּׁהוּ, וְר' יָאנִי יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא נִמְנֵם אֶלָּא כַּמָּה רְגָעִים וְהַלַּיְלָה יִמָּשֵׁךְ עַכְשָׁו אָרֹךְ וָעֵר, כַּזְּמָן שֶׁאֵין לוֹ סוֹף.

הוּא שׁוֹכֵב עַל צִדּוֹ, מַשְׁעִין רֹאשׁוֹ עַל יָדוֹ הָאַחַת וּמַטֶּה אֶת אָזְנוֹ לִשְׁמֹעַ. זֶה שָׁעָה אֲרֻכָּה קוֹלֶטֶת אָזְנוֹ אֵיזוֹ אִי־מְנוּחָה שֶׁבַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ. מַשֶּׁהוּ מִתְהַפֵּך שָׁם, מִסְתּוֹבֵב, מִתְעַנֶּה וּמִתְעַסֵּק בַּכָּרִים. תְּחִלָּה הָיָה סָבוּר, שֶׁכָּל זֶה אֵינוֹ בָּא אֶלָּא מִכָּךְ שֶׁמִּתְיַבְּשִׁים שָׁם כַּמָּה עוֹרוֹת וְהָעַכְבָּרִים מְכַרְסְמִים בָּהֶם כָּךְ. וְהָיָה חוֹבֵט מְגַפּוֹ בְּכֶרַע הַמִּטָּה וּמְיָרֵא אוֹתָם:

– אַ קִיטְשׁ, עַכְבָּרִים… אַ קִיטְשׁ…

אַךְ עַכְשָׁו שׁוּב אֵין הָעוֹרוֹת מְצוּיִים שָׁם – הוּא תָּלָה אוֹתָם בַּעֲלִיַּת־הַגַּג; וְהוּא יוֹרֵד מֵעַל מִטָּתוֹ וְהוֹלֵךְ לְאַט וּבִזְהִירוּת אֶל מִטָּתָהּ שֶׁל מַשְׁקָה וְעוֹמֵד עַל יָדָהּ שָׁעָה אֲרֻכָּה מְכֻוָּץ וּמַחֲרִישׁ, רוֹעֵד מִקֹּר וּמֵהִתְרַגְּשׁוּת. הוּא חוֹשֵׁב שֶׁהִיא רוֹאָה חֲלוֹם רַע, שֶׁהִיא מַחֲזִיקָה יָדָהּ עַל לִבָּהּ, וְהוּא מְעוֹרֵר אוֹתָהּ:

– מַשְׁקָה, בֹּאִי אֵלַי לְמִטָּתִי, מַשְׁקָה…

הִיא אֵינָהּ רוֹצָה וְכוֹבֶשֶׁת פָּנֶיהָ בַּכָּר. אַךְ הוּא מוֹסִיף לִקְרֹא לָהּ:

– מַשְׁקָה, עִם סַבָּא מֻתָּר, מַשְׁקָה.

הוּא מַרְגִּישׁ שֶׁהַקֹּר מְחַתֵּךְ אֶת רַגְלָיו וַהֲרֵיהוּ יוֹשֵׁב בִּפְאַת מִטָּתָהּ – וּמַשְׁקָה מְחַבֶּקֶת אוֹתוֹ בְּיָדֶיהָ הָעֲרֻמּוֹת וְהַחַמּוֹת, הִיא נוֹשַׁקְתּוֹ בְּגִידָיו הַקָּשִׁים שֶׁבְּצַוָּארוֹ וּבוֹכָה:

– סַבָּא, יַקִּירִי, סַבָּא…

אֵין הוּא יוֹדֵעַ, מִפְּנֵי מָה הִיא בּוֹכָה. לֹא הַכֹּל מַה שֶׁמִּתְהַוֶּה כָּאן הוּא שׁוֹמֵעַ בְּאָזְנָיו הַחֵרְשׁוֹת, אַף־עַל־פִּי שֶׁמְּדַבְּרִים אֵלָיו, וַהֲרֵיהוּ מִתְבַּיֵּשׁ בִּפְנֵי נֶכְדָּתוֹ וּמֵשִׁיב:

– שׁוֹמֵעַ אֲנִי, מַשְׁקָה… שׁוֹמֵעַ אֲנִי…

אַךְ כָּאן הִיא תּוֹפֶסֶת אוֹתוֹ פִּתְאֹם בִּשְׁתֵּי יָדֶיהָ בִּכְתֵפָיו, מְנִיעָה אוֹתוֹ כַּמָּה פְּעָמִים לְכָאן וּלְכָאן וְצוֹעֶקֶת בְּקוֹל רָם וְצוֹרְחָנִי:

– מָה אַתָּה שׁוֹמֵעַ, מַה?…

אֵין הוּא יוֹדֵעַ מַה לוֹמַר וְהוּא שׁוֹתֵק – וְהִיא מַרְפָּה מִמֶּנּוּ לְפֶתַע וּמִתְכַּעֶסֶת עָלָיו:

– לֵךְ לִישֹׁן, לֵךְ! מָה אַתָּה מְהַלֵּךְ בַּלַּיְלָה עַל פְּנֵי הַבַּיִת?…

הוּא הוֹלֵךְ וְחוֹזֵר וְאֵינוֹ מֵבִין.

– נַעֲרָה מְשֻׁנָּה – הוּא מְהַרְהֵר – הִנֵּה הִיא מְנַשֶּׁקֶת אוֹתוֹ, וְהִנֵּה הִיא כּוֹעֶסֶת עָלָיו. הוּא הָיָה רוֹצֶה לְשׂוֹחֵחַ עָלֶיהָ עִם מִישֶׁהוּ, לְסַפֵּר הַכֹּל. הָיָה מְדַבֵּר עָלֶיהָ עִם פֶּסַח – אַךְ מַה יַעֲשֶׂה וְהוּא אֵינֶנּוּ, שׁוֹכֵב אֵי־שָׁם אֵצֶל הַשְּׁוָרִים. הוּא מְנַסֶּה לִזְכֹּר וּלְהַבְהִיר לְעַצְמוֹ, אֵימָתַי יֵשׁ לוֹ לְפֶסַח יוֹם־הַזִּכָּרוֹן שֶׁל אִמּוֹ, שֶׁיִּצְטָרֵךְ לָשׁוּב הַבַּיְתָה, אַךְ כָּל כַּמָּה שֶׁהוּא מְחַשֵּׁב אֵינוֹ יָכוֹל לְהַגִּיעַ עַד לִגְמַר הַחֶשְׁבּוֹן. וְעוֹלֶה בְּדַעְתּוֹ אַהֲרֹן בְּנוֹ שֶׁל הַשּׁוֹחֵט. הַהוּא הָיָה אוֹמֵר לוֹ תָּמִיד, עוֹזֵר לוֹ בְּחִשּׁוּב “יְמֵי הַזִּכָּרוֹן”. אַךְ בַּזְּמָן הָאַחֲרוֹן, זֶה כַּמָּה חֳדָשִׁים, אֵינוֹ בָּא, אֵין פָּנָיו נִרְאִים כְּלָל. וְהוּא מִתְפַּלֵּא מְאֹד שֶׁהָאַבְרֵךְ פָּסַק מִלָּבוֹא – וּכְבָר נִסָּה אֲפִלּוּ לְשׂוֹחֵחַ עַל כָּךְ עִם מַשְׁקָה, אַךְ הִיא הִתְכַּעֲסָה עָלָיו וּבָרְחָה.

– נַעֲרָה רָעָה, – הוּא מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ וְעוֹצֵם אֶת עֵינָיו בְּחָזְקָה, אֶפְשָׁר יַצְלִיחַ לְהֵרָדֵם, אַךְ הֵן אֵינָן רוֹצוֹת לְהִדָּבֵק בְּשׁוּם פָּנִים.

כְּשֶׁהוּא שׁוֹכֵב בְּשֶׁקֶט עוֹד חֵלֶק גָּדוֹל מִן הַלַּיְלָה וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ שֶׁהַתַּרְנְגוֹל מִתְהַלֵּךְ בַּפְּרוֹזְדּוֹר, הַדְּאָגָה שֶׁבּוֹ עוֹלָה וּגְדֵלָה. עוֹלֶה בְּדַעְתּוֹ, שֶׁוַּדַּאי מֵת מִקָּרָה, אוֹ שֶׁחֻלְדָּה הִתְגַּנְּבָה וְחִנְּקָה אוֹתוֹ – וְהוּא זוֹחֵל אֶל הַפְּרוֹזְדּוֹר כָּפוּף וּמַרְעִיד מִקֹּר, צוֹעֵד עַל קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתָיו, שֶׁלֹּא תִּשְׁמַע מַשְׁקָה וְתִנְזֹף בּוֹ, וְהוּא מְמַלְמֵל בַּחֲשַׁאי אֶל הָעוֹף וּמַזְמִינוֹ לַחֶדֶר פְּנִימָה:

– טְשִׁיפּ, טְשִׁיפּ, טְשִׁיפִּינְקָה… טְשִׁיפּ, טְשִׁיפּ…

ה

בִּגְרַבִּיצָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה.

עַל פְּנֵי הַסִּמְטָאוֹת הַמְעֻקָּמוֹת מְרַדְּפִים זֶה אֶת זֶה זַרְזִיפֵי הַמַּיִם וְשׁוֹטְפִים בְּלִי הֶרֶף אֶת הָאֲבָנִים הַיְרַקְרַקּוֹת הַמְשֻׁקָּעוֹת בְּרֻבָּן בַּקַּרְקַע. מִמַּרְזֵבִים שְׁבוּרִים נִגָּרוֹת טִפּוֹת מְלֵאוֹת וּמְטַפְטְפוֹת לְתוֹךְ חָבִיּוֹת כְּרַסְתָנִיּוֹת. בָּאֲוִיר הַלַּח וְהַמְרֻחָץ נִשָּׂא רֵיחַ שֶׁל שֶׁמֶשׁ רִאשׁוֹנָה, שֶׁלֶג שֶׁהִפְשִׁיר וּמַצָּה טְרִיָּה. מִלְּבַד זֶה אֵרַע כָּאן בַּסְּבִיבָה מַעֲשֶׂה נוֹרָא:

מִשָּׁם, מִן הַצַּד שֶׁהַחוֹלוֹת הַפּוֹדְגוּרְנָאִים שְׁקוּעִים וּטְבוּעִים שָׁם בַּמַּיִם, בָּאוּ לְכָאן גּוֹיִם וְסִפְּרוּ דְּבָרִים מוּזָרִים.

– רִיבָה, רִיבָה כְּבַת שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה, סִפְּרוּ הַגּוֹיִים, הָלְכָה וְשָׁכְבָה בָּרֶפֶת וְיָלְדָה בָּחוּר, בָּרִיא וְעָגֹל כֶּאֱגוֹז. עֲדַיִן אֵין יוֹדְעִים מִי הִיא הָרִיבָה, שֶׁל מִי הִיא, אַךְ עַל כָּל פָּנִים מִפּוֹדְגוּרְנָה הִיא. וְנוֹסָף לְכָךְ, אוֹמְרִים, – גַּם יְתוֹמָה. וּבָרְחוֹבוֹת מִתְכַּנְּסוֹת חֲבוּרוֹת־חֲבוּרוֹת, אֲנָשִׁים הַצְּמֵאִים לַחֲדָשׁוֹת לְאַחַר חֹרֶף אָרֹךְ, מְרַמְּזִים בְּאֶצְבָּעוֹת לְצַד פּוֹדְגוּרְנָה וּמְבָרְכִים זֶה אֶת זֶה:

– מַזָּל טוֹב לַבֵּן־זָכָר…

– מַזָּל טוֹב וְכָל טוֹב…

בָּרְחוֹבוֹת הַצְּדָדִיִּים הָרַעַשׁ גָּדוֹל בְּיוֹתֵר. הַבַּחוּרִים מַרְגִּישִׁים רַק עַכְשָׁו, שֶׁהַחֲשָׁדוֹת שֶׁהֵם חוֹשְׁדִים בַּנְעָרוֹת חֲשָׁדוֹת שֶׁל אֱמֶת הֵם. וְהֵם מִתְהַלְּכִים לְפִיכָךְ בְּגַאֲוָה וּבְגַדְלוּת, מְרַמְּזִים עַל כָּל אִשָּׁה עוֹבֶרֶת בְּעֵינַיִם שֶׁל חֶשֶׁד וּמְדַבְּרִים עִם כָּל נַעֲרָה בִּנְעִימָה לַגְלְגָנִית בְּיוֹתֵר, כְּאִלּוּ כָּל אַחַת מֵהֶן הָיְתָה אֲשֵׁמָה בַּדָּבָר:

– וּמָה, הַא?…

בְּשׁוּקָהּ שֶׁל הָעֲיָרָה מְדַבְּרִים בַּחוּרִים בִּלְחִישָׁה וּבְפָנִים מְשֻׁלְהָבוֹת. אַבְרֵכִים־לַמְדָנִים חָשִׁים בְּעַצְמָם מִינֵי הִרְהוּרִים שֶׁל חֵטְא וְעֵינֵיהֶם מְנַצְנְצוֹת יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר הַיָּמִים, וּבַעֲלֵי־בָּתִּים קְשִׁישִׁים מַעֲבִירִים אֶת כַּפּוֹת יְדֵיהֶם בְּנַחַת עַל זִקְנֵיהֶם וְחוֹשְׁבִים עַל דְּבָרִים שֶׁל מַמָּשׁ:

– עַכְשָׁו הֲרֵי כְּבָר יִצְטָרְכוּ לַ“קְּהִלָּה” – הַחֲכָמִים הַפּוֹדְגוּרְנָאִים, וְהֵם יוֹדְעִים שֶׁ“הַקְּהִלָּה” צְרִיכָה לְשַׁלֵּם לָהֶם כִּגְמוּלָם, לְשַׁלֵּם כָּרָאוּי. אַךְ בַּמֶּה וְאֵיךְ לִקְנֹס אוֹתָם – בְּדָבָר זֶה קָשֶׁה לָהֶם לְהַגִּיעַ לִכְלָל דֵּעָה אַחַת, וְהֵם מְקַמְּטִים אֶת מִצְחָם קְמָטִים־קְמָטִים וּמַרְגִּישִׁים אַף הֵם מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת בְּרָאשֵׁיהֶם הַקְּשִׁישִׁים וְהַכְּבֵדִים.

____________

בְּפּוֹדְגוּרְנָה שֶׁקֶט. כִּמְעַט הַכֹּל נִמְצָאִים עַכְשָׁו בַּבַּיִת, הָאֲרֻבּוֹת פּוֹלְטוֹת רְצוּעוֹת עָשָׁן מִתְעַקְּלוֹת – אַךְ הַכֹּל שׁוֹתְקִים. כָּל אֶחָד יוֹשֵׁב לוֹ בְּבֵיתוֹ, מְבַקֵּשׁ וּמוֹצֵא דָּבָר מִן הַדְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ לַעֲשׂוֹת וּלְהַתְקִין בַּבַּיִת, זֶה מַשְׁחִיז גַּרְזֶן וְזֶה מְחַדֵּד סַכִּין. וְאִם לִפְעָמִים לֹא תּוּכַל אַחַת הַנָּשִׁים לְהִתְאַפֵּק וְהִיא פּוֹתַחַת בִּנְהִימָה:

– יָפֶה זָכִינוּ, הַא…

מוֹרִיד הָאִישׁ אֶגְרוֹף קָשֶׁה עַל גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן, עַד שֶׁכָּל הַכֵּלִים מְרַקְּדִים:

– יְהֵא שֶׁקֶט, הֶגֶה בַּל אֶשְׁמַע!…

בַּתְּחִלָּה הָיְתָה פּוֹדְגוּרְנָה הֲמוּמָה בְּיוֹתֵר. הֵם, הַפּוֹדְגוּרְנָאִים, בָּאוּ הַכְּפָרָה בְּיוֹם שִׁשִּׁי לִפְנוֹת עֶרֶב. הַוִּיסְלָה נִשְׁתַּפְּכָה עַל גְּדוֹתֶיהָ, בְּהֵמוֹת לֹא יָכְלוּ לְהוֹלִיךְ, וְחָשְׁבוּ שֶׁעַד הַפֶּסַח כְּבָר יִשָּׁאֲרוּ בַּבַּיִת. הֵם הָלְכוּ עַל פְּנֵי שָׂדוֹת מוּצָפִים, חָצוּ עַד בִּרְכֵּיהֶם בַּמַּיִם, אַךְ אִישׁ מֵהֶם לֹא הָלַךְ אַף לְבֵיתוֹ. הֵם רָחֲצוּ בְּשֶׁלֶג נָמֵס אֶת יְדֵיהֶם הַמְלֻכְלָכוֹת, נִגְּבוּ בְּפַרְוֹתֵיהֶם הַלַּחוֹת וְנִכְנְסוּ יָשָׁר לְבֵית־הַכְּנֶסֶת הַקָּטָן.

בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת הָיָה הַכֹּל נָקִי וּמֵאִיר. כָּל קְנֵה נְחֹשֶׁת מַבְרִיק שֶׁבַּנִּבְרֶשֶׁת שִׂחֵק בְּאוֹרוֹ שֶׁל נֵר דּוֹלֵק. עַל הַ“שִּׁוִּיתִי” שָׁלַח אַרְיֵה אֶת לְשׁוֹנוֹ הָאֲדֻמָּה מוּל שַׁלְהֶבֶת שֶׁל נֵר שֶׁבִּמְנוֹרַת שֵׁשֶׁת־הַקָּנִים, וּמִתּוֹךְ פָּרֹכֶת הַצֶּמֶר הִבְהִיק בְּרִקְמַת־כֶּסֶף שְׁמוֹ שֶׁל פֶּסַח. עָמְדוּ לְהִתְפַּלֵּל, אַךְ ר' יָאנִי צִוָּה לִפְתֹּחַ אֵת סִפְרֵי־הַתְּהִלִּים הַקְּטַנִּים וְלוֹמַר אֶת מִזְמוֹרֵי הַיּוֹם בְּעַד מַשְׁקָה שֶׁלּוֹ, שֶׁהִיא חוֹלָה. הַקָּהָל הִתְפַּלֵּא:

– מַה מַחֲלָה הִיא?…

אַךְ ר' יָאנִי לֹא יָדַע אַף הוּא עַצְמוֹ מַה לַעֲנוֹת, וְנוֹסָף לְכָךְ הַנֵּרוֹת קְטַנִּים בְּסַךְ הַכֹּל שָׁעָה אַחַת יְכוֹלִים הֵם לִדְלֹק, וְצָרִיךְ עוֹד לוֹמַר מִזְמוֹרִים רַבִּים, וּלְקַבֵּל אֶת הַשַּׁבָּת גַּם כֵּן, וּלְפִיכָךְ הִבִּיט רַק כָּל אֶחָד לְתוֹךְ סִדּוּרוֹ וְקָרָא בְּנִגּוּן. הַמִּלִּים יָצְאוּ מִן הַפֶּה מְלֵאוֹת, שְׁלֵמוֹת וְכֹה קְרוֹבוֹת לַלֵּב. בְּתוֹךְ כִּיסֵי־הֶחָזֶה הָעֲמֻקִּים יֵשׁ לְכָל אֶחָד אַרְנַק־עוֹר מָלֵא וְגָדוּשׁ שִׁטְרֵי־כֶּסֶף, וְהוּא מַרְגִּישׁוֹ עַל לִבּוֹ. עַכְשָׁו אָמְנָם מוּצֶפֶת כָּל הַסְּבִיבָה וְאֵין יְכוֹלִים לַעֲבֹר אֶת הַוִּיסְלָה לֹא בְּסִירָה וְלֹא עַל־גַּבֵּי הַקֶּרַח, אַךְ זֶה לֹא יִמָּשֵׁךְ זְמָן רַב. כְּבָר עַכְשָׁו מַרְגִּישִׁים בַּשֶּׁלֶג הַמֻּפְשָׁר אֶת רֵיחוֹת הַמַּיִם שֶׁבַּקַּיִץ, רֵיחַ שֶׁל שָׁרָשִׁים שֶׁנִּרְקְבוּ וְרֵיחַ שֶׁל עֵשֶׂב שֶׁל אֶשְׁתַּקָּד, הַמֵּצִיץ וּמְצַחֵק מִתּוֹךְ הַשֶּׁלֶג הַנָּמֵס. מִיָּד עָתִיד לְהַגִּיעַ הַקַּיִץ, זְמַן הַפֶּסַח. וּבֵית־כְּנֶסֶת יֵשׁ לָהֶם מִשֶּׁלָּהֶם, לֹא יִצְטָרְכוּ עוֹד לָבוֹא אֲלֵיהֶם, אֶל הַחֲזִירִים הַגְּרַבִּיצָאִים. הָיָה רַק מִן הַיֹּשֶׁר לִקְנוֹת לוֹ מְעִיל חָדָשׁ, לְסֵפֶר־הַתּוֹרָה שֶׁלָּהֶם, וּפָרֹכֶת שֶׁל חַג, וְלָבוֹא בִדְבָרִים עַם הַמְפַקֵּד בִּדְבַר כִּבְרַת־אֲדָמָה לְבֵית־קְבָרוֹת מִשֶּׁלָּהֶם. גַּם לְר' יָאנִי רָאוּי הָיָה לַעֲשׂוֹת זוּג מִכְנָסַיִם חֲדָשִׁים לְפֶסַח. הוּא שׁוֹמֵר עַל הַנִּקָּיוֹן בְּבֵית־הַתְּפִלָּה, מְלַמֵּד אֶת הַקְּטַנִּים וְשׁוֹמֵר עַל הַדְּבָרִים הַמְּסוּרִים בְּיָדוֹ. גַּם אֶת מַשְׁקָה נֶכְדָּתוֹ צָרִיךְ הָיָה לְהַנּוֹת בִּבְגָדִים חֲדָשִׁים לִכְבוֹד הֶחָג, אַךְ הִנֵּה הִיא חוֹלָה. מַה פֵּשֶׁר הַמַּחֲלָה?

אָמְרוּ תְּהִלִּים זְמָן רַב, בְּחֵשֶׁק, קָרְאוּ כַּמָּה פְּעָמִים בִּשְׁמָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה, וְאֶת הַ“יְהִי־רָצוֹן” הָאַחֲרוֹן אָמְרוּ לְתוֹךְ אֲרוֹן־הַקֹּדֶשׁ הַפָּתוּחַ, יָשָׁר לְתוֹךְ סֵפֶר־הַתּוֹרָה פְּנִימָה. אַךְ הִנֵּה פָּרְצָה חֲבוּרָה שְׁלֵמָה שֶׁל נָשִׁים יָשָׁר לְתוֹךְ בֵּית־הַתְּפִלָּה, פֵּרְכוּ יְדֵיהֶן וְצָעֲקוּ בְּקוֹלוֹת צַוְחָנִיִּים:

– אַל תֹּאמְרוּ לְמַעֲנָהּ… אוֹי וַאֲבוֹי לְךָ, ר' יָאנִי…

הַכֹּל הִתְאַבְּנוּ וְנִשְׁאֲרוּ עוֹמְדִים וּפִיּוֹתֵיהֶם פְּעוּרִים, וַ“אֲדֹנָי” שֶׁנִּפְסַק בְּאֶמְצַע הָאֲמִירָה קָפָא בַּחֲלַל הָאֲוִיר.

אוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה רַע בְּפּוֹדְגוּרְנָה, רַע בְּיוֹתֵר. לְדָבָר כָּזֶה לֹא פִּלֵּל שׁוּם בֶּן־אָדָם. וְכַמָּה נָשִׁים נִתְרַתְּחוּ עַד כְּדֵי כָךְ, שֶׁבִּקְּשׁוּ לַעֲשׂוֹת דִּין לְעַצְמָן וְלַעֲנֹשׁ מִיָּד אֶת ר' יָאנִי סַבָּא וְנֶכְדָּתוֹ גַּם יָחַד. אַךְ אוֹתָהּ שָׁעָה קָם פֶּסַח וְעָמַד וְדָפַק בְּאֶגְרוֹפוֹ עַל גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן וּפָקַד עַל הַנָּשִׁים וְהַיְלָדִים:

– הַבַּיְתָה, נָשִׁים…

– הִסְתַּלְּקוּ, מַמְזֵרִים…

וְרַק הוּא עַם כַּמָּה גְּבָרִים וְעִם ר' יָאנִי הַמְבֻלְבָּל הָלְכוּ לְבִקְתָּתוֹ וְנִגְּשׁוּ לַחֲקִירָה־וּדְרִישָׁה. הִיא, מַשְׁקָה, סִפְּרָה, אֵיךְ “הוּא” הָיָה בָּא לְכָאן כָּל יוֹם לִפְנוֹת עֶרֶב, אֵיךְ הָיָה מְשׂוֹחֵחַ עִם סַבָּא, הָיָה מְכַבֵּד בִּרְקִיקִים שֶׁל גְּבִינָה וְנִשְׁאָר לְלִינַת־לַיְלָה. הַכֹּל סִפְּרָה. וּפֶסַח פָּשַׁט אֶת הַקְּמָטִים הַנִּזְעָמִים שֶׁבְּפָנָיו הַשְּׂעִירִים וְנָשַׁם לִרְוָחָה. הוּא חָשַׁשׁ שֶׁמָּא הָיָה זֶה חַיָּל מִן הַמִּבְצָר, וְזֶה הָיָה פַּחְדּוֹ. אֲבָל אִם מִשָּׁם, מִן הַחֲזִירִים הַגְּרַבִּיצָאִים, יַרְאֶה לָהֶם הוּא מַה שֶׁפּוֹדְגוּרְנָה יוֹדַעַת לַעֲשׂוֹת – וְהוּא מְאַיֵּם בְּאֶצְבַּע שְׁלוּחָה לְעֵבֶר גְּרַבִּיצָה וּמְנַהֵם מִבֵּין שִׁנַּיִם מְהֻדָּקוֹת:

– הַמְתִּינוּ, הַמְתִּינוּ… פּוֹדְגוּרְנָה תַּרְאֶה לָכֶם מַה הִיא יוֹדַעַת לַעֲשׂוֹת…

וּמִיָּד צִוָּה פֶּסַח שֶׁיַּכְנִיסוּ אֶת הָרִיבָה אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה, לְהַזְהִיר אֶת הַנָּשִׁים שֶׁיִּנְהֲגוּ עִמָּהּ כָּרָאוּי, וְשֶׁלֹּא יִתְּנוּ לְשׁוּם בֶּן־אָדָם לְהוֹצִיא דִּבּוּר כָּלְשֶׁהוּ מִן הַפֶּה, שֶׁאִם לֹא כֵּן יַעֲקֹר לוֹ לַמְדַבֵּר אֶת רַגְלוֹ מִתּוֹךְ אֲחוֹרָיו…

בְּפּוֹדְגוּרְנָה עוֹבֵר יוֹם אַחַר יוֹם, אַךְ הַכֹּל יוֹשְׁבִים בַּבַּיִת, יוֹדְעִים בַּחֲשָׁאי אֵיזֶה סוֹד וְשׁוֹתְקִים.

מִסָּבִיב לַמִּבְצָר מִתְרַחֵשׁ מַשֶּׁהוּ. שָׁם מִתְרוֹמֶמֶת הַוִּיסְלָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. גּוּשֵׁי קֶרַח קְרוּעִים וּמְבֻתָּקִים מְהַלְּכִים עַל פְּנֵי הַמַּיִם וּמַשְׁמִיעִים קוֹלוֹת שִׁכְשׁוּךְ וּמַעֲלִים קֶצֶף. הֵם הוֹלְכִים, דּוֹמֶה, כְּאוֹתָן הָרַפְסוֹדוֹת יָשָׁר לְדַנְצִיג, אַךְ הִנֵּה הֵם פּוֹנִים פִּתְאֹם מִדַּרְכָּם, וְכִשְׁוָרִים מְרֻגָּזִים הֵם מְנַסִּים לְנַגֵּחַ זֶה אֶת זֶה מֵאֲחוֹרָיו, מִמָּקוֹם שֶׁאֵין מְצַפִּים כְּלָל. אַךְ עַל גַּבֵּי חוֹמַת־הַסֶּכֶר יוֹשְׁבִים כַּמָּה עַשְׂרוֹת חַיָּלִים, וְהֵם מַעֲמִידִים כְּנֶגֶד גּוּשֵׁי הַקֶּרַח כַּמָּה פִּיּוֹת שֶׁל פְּלָדָה, מְכַוְּנִים בָּהֶם רֶגַע, וְקוֹל רַעֲמֵי הַיְרִיּוֹת וְשִׁכְשׁוּךְ הַמַּיִם מִתְעָרְבִים זֶה בָּזֶה וּמְהַדְהֲדִים בְּמֶרְחַק פַּרְסָאוֹת בְּכָל הַסְּבִיבָה.

הַפּוֹדְגוּרְנָאִים מְרֻצִּים. אִלְמָלֵי אוֹתָם הַחַיָּלִים הָיוּ הַמַּיִם מְצִיפִים אֶת כָּל הַבָּתִּים הַקְּטַנִּים שֶׁלָּהֶם וְהָיָה צָרִיךְ לָשׁוּט בְּרַפְסוֹדוֹת וּבְסִירוֹת עַל־פְּנֵי כָּל הַכְּפָר. וְעִם כָּל רַעַם שֶׁל יְרִיָּה הֵם זוֹקְפִים אֶת אָזְנֵיהֶם לְשָׁעָה אֲרֻכָּה וּמְמַלְמְלִים בְּנַחַת־רוּחַ:

כָּךְ יָפֶה… כָּךְ נָאֶה… עוֹד פַּעַם… וְעוֹד פַּעַם…

וְהַקְּטַנִּים מִתְגַּנְּבִים מִתּוֹךְ הַבָּתִּים וְיוֹצְאִים אֶל הַסֶּכֶר: בַּ“חֶדֶר”, אֵצֶל ר' יָאנִי, יוֹדְעִים הֵם, נִתְרַחֵשׁ מַשֶּׁהוּ. לְדַבֵּר בַּפֶּה הֵם מִתְיָרְאִים, אַךְ בְּתוֹכָם, בְּלִבָּם, הֵם יוֹדְעִים דְּבַר־מָה. עַל כָּל פָּנִים, אֶל הַ“חֶדֶר” אֵין צְרִיכִים לָלֶכֶת, דָּבָר זֶה בָּרוּר הוּא. וְהֵם מִתְרוֹצְצִים עַל פְּנֵי הַחוֹלוֹת הַלַּחִים בִּמְגַפַּיִם גְּדוֹלִים וּבִמְעִילִים שֶׁל אֲבוֹתֵיהֶם שֶׁשַּׁרְווּלֵיהֶם אֲרֻכִּים מִמִּדַּת יְדֵיהֶם, שַׁרְווּלִים הַמִּשְׁתַּלְשְׁלִים וּמִתְנַדְנְדִים. הֵם רָצִים תְּחִלָּה אֶל הַחַיָּלִים, מִתְבּוֹנְנִים אֵיךְ טוֹעֲנִים אֶת הַכַּדּוּרִים לְתוֹךְ הַתּוֹתָחִים וְהֵם מִתְקַנְּאִים בָּהֶם מְאֹד. אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁהַחַיָּלִים מְגָרְשִׁים אוֹתָם, הֵם יוֹצְאִים בִּמְרוּצָה עַל פְּנֵי הַחוֹלוֹת הַלַּחִים וּמְרַדְּפִים אַחֲרֵי כְּלָבִים.

בַּזְּמָן הַזֶּה מִתְהַלְּכִים מַחֲנוֹת מַחֲנוֹת שֶׁל כְּלָבִים, מֻפְקָרִים וּרְעֵבִים, וּמִתְרוֹצְצִים מִסָּבִיב לְאַדְמָתָהּ הַלַּחָה שֶׁל פּוֹדְגוּרְנָה וְנִטְפָּלִים עֲשָׂרוֹת עֲשָׂרוֹת לְכַלְבָּה נִבְהֶלֶת אַחַת. הַקְּטַנִּים מְרִימִים שָׁרְשֵׁי־שִׂיחִים אֲרֻכִּים וּרְקוּבִים מִן הָאֲדָמָה, רוֹדְפִים בְּקוֹלוֹת וּצְוִיחוֹת אַחֲרֵי לַהֲקַת הַכְּלָבִים הַמְיַלְּלִים וְצוֹעֲקִים עַד כְּדֵי לְהַחֲרִישׁ אָזְנָיִם.

_____________

מִקֵּץ שְׁמוֹנָה יָמִים בְּדִיּוּק, בְּיוֹם שִׁשִּׁי בַּבֹּקֶר, נִכְנֶסֶת בְּרַעַשׁ עֲגָלָה אֲרֻכָּה, רְתוּמָה לִשְׁנֵי זוּגוֹת סוּסִים, אֶל תּוֹךְ שׁוּקָהּ שֶׁל גְּרַבִּיצָה, וּפֶסַח פְּלוֹטְנִיק מוֹשֵׁךְ אֵלָיו אֶת הַמּוֹשְׁכוֹת עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁהוּא מִתְכּוֹפֵף כֻּלּוֹ לְאָחוֹר וְנִשְׁעָן בְּגַבּוֹ אֶל הַנּוֹסְעִים הַפּוֹדְגוּרְנָאִים, הַמְמַלְּאִים אֶת כָּל הָעֲגָלָה הַגְּדוֹלָה.

גְּרַבִּיצָה כֻּלָּהּ יוֹצֵאת וְעוֹמֶדֶת עַל פִּתְחֵי הַחֲנֻיּוֹת וּמַבִּיטָה בְּעֵינַיִם תּוֹהוֹת. סְבוּרִים הָיוּ – חֲתֻנָּה שֶׁל גּוֹיִם, וּלְבַסּוֹף – הַחֲכָמִים הַפּוֹדְגוּרְנָאִים, וְעוֹד בְּחֻצְפָּה כָּזֹאת בְּתוֹךְ תּוֹכָהּ שֶׁל הָעֲיָרָה, בְּאֶמְצַע הַשּׁוּק.

גְּרַבִּיצָה אֵינָהּ מַאֲמִינָה לְמַרְאֵה עֵינֶיהָ. הַנְּעָרִים מוּכָנָה לָהֶם קְרִיאַת “הֵידָד!” עַל קְצֵה לְשׁוֹנָם, וְאֵינָם יוֹדְעִים אִם לִפְלֹט אוֹתָהּ אוֹ לִבְלֹעַ אוֹתָהּ, אַךְ, הִנֵּה כְּבָר עוֹמֶדֶת הָעֲגָלָה לִפְנֵי פֶּתַח בֵּיתוֹ שֶׁל הַשּׁוֹחֵט, הַדֶּלֶת נִפְתַּחַת בְּרַעַשׁ וּבִן־רֶגַע כְּבָר יוֹשְׁבִים הַשּׁוֹחֵט הַזָּקֵן יַחַד עִם אַהֲרֹן, נִפְחָדִים וְחִוְּרִים, דְּחוּקִים בֵּין בַּחוּרֵי פּוֹדְגוּרְנָה הַמְשֻׁלְהָבִים.

גְּרַבִּיצָה מְבֻלְבֶּלֶת כֻּלָּהּ וּפוֹעֶרֶת אֶת פִּיּוֹתֶיהָ מֵרֹב תִּמָּהוֹן וּמַבִּיטָה בְּעֵינַיִם תּוֹהוֹת עַל הַסּוּסִים הַטָּסִים, הַפּוֹנִים וְרָצִים לְעֵבֶר בֵּיתוֹ שֶׁל הָרַב. מְבִינִים הֵם, הַגְרַבִּיצָאִים, שֶׁהַפּוֹדְגוּרְנָאִים מְבַקְּשִׁים לַעֲשׂוֹת כָּאן אֵיזֶה מַעֲשֶׂה רַע שֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה, מַשֶּׁהוּ מִתְרַחֵשׁ כָּאן שֶׁלֹּא כַּשּׁוּרָה לַשּׁוֹחֵט וְלָרַב. וְהַכֹּל פּוֹנִים וְהוֹלְכִים אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הָרַב וְנִדְחָקִים לְשָׁם מִכָּל צַד. אַךְ הַפּוֹדְגוּרְנָאִים מְכַבְּדִים בִּסְטִירוֹת־לֶחִי בְּשֶׁפַע, כָּל הַקָּרֵב לֹא יִנָּקֶה. אַהֲרֹן עוֹמֵד בְּאֶמְצַע הַחֶדֶר וּבוֹלֵעַ חוּט־שָׁנִי הַיּוֹרֵד לוֹ מֵאַפּוֹ יָשָׁר לְתוֹךְ פִּיו, וּפֶסַח פְּלוֹטְנִיק, מְשֻׁלְהָב וּגְלוּי־חָזֶה, דּוֹפֵק כָּל הַזְּמַן בִּשְׁנֵי אֶגְרוֹפָיו עַל הַשֻּׁלְחָן, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁאֵצֶל הָרַב רוֹעֲדִים הַמִּשְׁקָפַיִם שֶׁעַל אַפּוֹ, וְהוּא צוֹעֵק בְּקוֹל חָנוּק וְצָרוּד:

– נָשׂא תִּשָּׂא אוֹתָהּ, מַמְזֵר, נָשׂא תִּשָּׂא אוֹתָהּ…

– מִיָּד לָקַחַת אַרְבָּעָה כְּלֻנְסָאוֹת עִם חֻפָּה, שֶׁאִם לֹא כֵּן אֶעֱקֹר רֶגֶל מִן הָאֲחוֹרַיִם…

יְהוּדִים פּוֹרְצִים וְיוֹצְאִים מְבֹהָלִים וּתְמֵהִים, מִתְאַסְּפִים חֲבוּרוֹת חֲבוּרוֹת, – אַךְ הִנֵּה מַצְלִיף שׁוּב הַשּׁוֹט בָּאֲוִיר וְהָעֲגָלָה הַפּוֹדְגוּרְנָאִית נֶעֱקֶרֶת מִמְּקוֹמָהּ וְנוֹסַעַת בִּיעָף, – וְהַיְּהוּדִים הַגְּרַבִּיצָאִים מִזְדָּרְזִים לִקְפֹּץ הַצִּדָּה, שֶׁלֹּא יֻתַּז עֲלֵיהֶם הַבּוֹץ, וְאֵינָם רוֹאִים עוֹד אֶלָּא זוּג אוֹפַנִּים מַבְהִיקִים הַמִּתְחַתְּכִים מִתּוֹךְ הַבִּצָּה, וְחֻדּוֹ שֶׁל כּוֹבַע־קְטִיפָה רַבָּנִי הַמִּתְנוֹעֵעַ בִּרְעָדָה יְמִינָה וּשְׂמֹאלָה.

______________

בְּחַדְרוֹ שֶׁל ר' יָאנִי עוֹמֵד חֹם גָּדוֹל, הָעוֹלֶה מִנְּשִׁימָתָם שֶׁל הַנֶּאֱסָפִים וּמִן הַנֵּרוֹת הַדּוֹלְקִים בַּפָּמוֹטוֹת. מֵרֹב הַחֹם מְטַפְטֵף וְנִגָּר חֵלֶב הַנֵּרוֹת. כְּבָר עָבְרָה שָׁעָה מְרֻבָּה מִזְּמַן הַחֻפָּה, וּמִזְּמַן הַ“בְּרִית” גַּם כֵּן, אַךְ הַשַּׁמָּשׁ שׁוֹכֵחַ בְּאֶמְצַע הַ“מִּי שֶׁבֵּרַךְ” אֶת שֵׁם אָבִיו שֶׁל הָרַךְ הַנּוֹלָד וְהוּא מְגַמְגֵּם בְּנִגּוּן:

– וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל אַבְרָהָם בֶּן אֶ…אֶ…אֶ…

גּוֹחֵן אֵלָיו פֶּסַח וְאוֹמֵר:

– בֶּן אַהֲרֹן הַלֵּוִי…

הַנָּשִׁים נִדְחָקוֹת אֶל הַמִּטָּה הַמֻּבְדֶּלֶת בְּוִילָאוֹת וּמַרְעִישׁוֹת עוֹלָם בְּ“מַזָּל־טוֹב” עֵד כְּדֵי לְהַחֲרִישׁ, וְהַפּוֹדְגוּרְנָאִים מַגְבִּיהִים אֶת כּוֹסִיוֹת הַיַּי"שׁ הַמּוּכָנוֹת וּמְבָרְכִים:

– מַזָּל־טוֹב, בַּעַל בְּרִית!…

– מַזָּל־טוֹב… רַב!

כְּשֶׁהַבַּקְבּוּקִים שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן מִתְרוֹקְנִים וְהַחֲמִימוּת שֶׁבַּחֶדֶר מְגָרָה אֶת הַנְּחִירַיִם, מַרְגִּישִׁים עַצְמָם הַפּוֹדְגוּרְנָאִים בְּטוֹב וְחַם לָהֶם, וַהֲרֵי הֵם מַנִּיחִים יָד עַל שֶׁכֶם, זֶה לָזֶה וְגַם לַגְּרַבִּיצָאִים. אֵין הֵם רוֹאִים כָּאן צֹרֶךְ שֶׁיִּהְיוּ שְׁרוּיִים בְּרֹגֶז. אָדָם סוֹף סוֹף הֲרֵי אֵינוֹ אֶלָּא אָדָם, וְלִשְׁחֹט בַּמִּבְצָר יְהֵא אַהֲרֹן יָכוֹל גַּם לְהַבָּא. אֵין דָּבָר, הַגּוֹי יִטְעַם לוֹ גַּם כָּךְ.

אַךְ כְּשֶׁהָרַב וְהַשּׁוֹחֵט הַזָּקֵן מְסָרְבִים לְהִכָּנֵס לַמַּעְגָּל – נוֹטְלִים אוֹתָם הַפּוֹדְגוּרְנָאִים מִסָּבִיב לְכִתְפֵיהֶם, כְּמוֹ בִּצְבָתוֹת, וְיוֹצְאִים עִמָּהֶם בְּרִקּוּד מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן. הַקְּטַנִּים יוֹשְׁבִים עַל־גַּבֵּי הַקַּרְקַע, מוֹצְצִים אֶת הַשְּׁיָרִים שֶׁבַּבַּקְבּוּקִים וּמִסְתַּכְּלִים בָּרַגְלַיִם הָרוֹקְדוֹת, אֵיךְ מִתְעָרְבִים מְגַפֵּי־הַגּוֹיִים שֶׁל בְּנֵי־פּוֹדְגוּרְנָה עִם סַנְדָּלִים דַּקִּים שֶׁל רַב וְנַעֲלַיִם רַכּוֹת שֶׁל שׁוֹחֵט. וּמִסָּבִיב לַמִּטָּה הַמֻּבְדֶּלֶת בְּוִילָאוֹת יוֹשְׁבוֹת נָשִׁים פּוֹדְגוּרְנָאִיּוֹת, יְבֵשׁוֹת וַאֲדֻמּוֹת־פָּנִים, וּמִסְתּוֹדְדוֹת בַּחֲשָׁאי.

הֵן מְלַטְּפוֹת אֶת מַשְׁקָה עַל רֹאשָׁהּ, כְּמוֹ כַּלָּה, קוֹלְעוֹת אֶת שַׂעֲרוֹתֶיהָ וּמְשִׂיחוֹת בִּדְבָרִים שֶׁבְּצִנְעָה. וּמַשְׁקָה, מְסֻמֶּקֶת וּמִתְבַּיֶּשֶׁת, מְצִיצָה בִּגְנֵבָה מִבַּעַד הַסֶּדֶק שֶׁבֵּין הַוִּילָאוֹת אֶל זְקַנְקָנוֹ הַמְּקֻרְזָל שֶׁל אַבְרֵךְ שֶׁבָּעִגּוּל הָרוֹקֵד וְשַׁלְהֶבֶת מְכַסָּה אֶת פָּנֶיהָ.

הִיא מַרְגִּישָׁה שֶׁרֹאשָׁהּ כָּבֵד עָלֶיהָ, וַהֲרֵי הִיא מִתְכּוֹפֶפֶת אֶל הַכָּרִיּוֹת – אֶל הַתִּינוֹק שֶׁאַךְ זֶה מָלוּ אוֹתוֹ, וְהִיא שָׁרָה לוֹ בַּחֲשָׁאי:

– נוּמָה, עֲטֶרֶת רֹאשִׁי, נוּמָה…

א

פְּרוֹפֶסּוֹר אַרְקַדִּי גְרִיצְהֶנְדְּלֶר יָשַׁב אֶל הַפְּסַנְתֵּר הַגָּדוֹל וְהַשָּׁחוֹר וְנִגֵּן בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה אֶת הַ“נּוֹקְטוּרְן” לְשׁוֹפֶּן בְּשֶׁקֶט וּבִמְמֻשָּׁךְ.

עַל הַמִּטָּה הַמִּתְקַפֶּלֶת, שֶׁעֶמְדָּה סְמוּכָה מְאֹד לַפְּסַנְתֵּר, שָׁכַב בֶּר בְּרוֹין, אַבְרֵךְ בַּעַל זְקַנְקָן־שֶׁל־יֵשׁוּ וְצַוָּאר רַךְ וְתָמִים כְּמוּכָן לְקָרְבָּן. הוּא סִדֵּר פַּסֵי־נְיָר אֲדֻמִּים וִירֻקִּים עַל גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן הַקָּטֹן שֶׁלְּיַד הַמִּטָּה, וְרָשַׁם בְּעִפָּרוֹן מִסְפָּרִים וְצֵרַף וְחִשֵּׁב, וְהֵנִיעַ כַּמָּה פְּעָמִים אֶחָד מִגַּבִּינָיו נִעֲנוּעַ עָמֹק וּרְצִינִי, – סִימָן שֶׁנַּפְשׁוֹ עֲגוּמָה עָלָיו..

וְעָגְמַת נַפְשׁוֹ שֶׁל בֶּר בְּרוֹין לֹא הָיְתָה לְחִנָּם, הָיְתָה לָהּ סִבָּה מַסְפֶּקֶת: מִשְּׁלשִׁים הַכַּרְטִיסִים שֶׁנָּתַן לוֹ שְׁכֵנוֹ פְּרוֹפֶסּוֹר גְּרִיצְהֶנְדְּלֶר לְמָכְרָם לַקּוֹנְצֶרְט שֶׁלּוֹ מִיצִירוֹת שׁוֹפֶּן – לֹא מָכַר אַף כַּרְטִיס אֶחָד, פְּרָט לִשְׁנַיִם שֶׁחִלֵּק חִנָּם לִנְעָרוֹת־מַכָּרוֹת. הַקּוֹנְצֶרְט כְּבָר עָמַד לְהֵעָרֵךְ הַעֶרֶב. עַל פְּנֵי כָּל הַקִּירוֹת הָיְתָה מֻדְבֶּקֶת הַמּוֹדָעָה עַל הַקּוֹנְצֶרְט – מוֹדָעָה יְרֻקָּה עִם אוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת וּמְשֻׁנּוֹת. עוֹד הָעֶרֶב, יָדַע בֶּר בְּרוֹין, יִצְטָרֵךְ לְשַׁלֵּם מַשְׂכֹּרֶת שֶׁל שָׁבוּעַ בְּעַד עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה פִּסּוֹת־הַנְּיָר שֶׁנִּתְקַמְּטוּ וְנִתְלַכְלְכוּ. וְהוּא חִשֵּׁב עוֹד פַּעַם וְעוֹד פַּעַם, אִם גַּם הַחֶשְׁבּוֹן הָיָה בָּרוּר וְנָכוֹן, וְנִעֲנַע גַּבִּינוֹ – סִימָן שֶׁהוּא מְרֻגָּז.

הַדָּבָר הִרְגִּיזוֹ כִּפְלַיִם.

רֵאשִׁית, חִשֵּׁב וּמָצָא, כִּי בַּכֶּסֶף שֶׁיִּהְיֶה אָנוּס לְשַׁלֵּם בְּעַד פִּסּוֹת־הַנְּיָר הַמְּקֻמָּטוֹת הָיָה יָכוֹל לִקְנוֹת אֶת “חַיֵּי בַּעֲלֵי־הַחַיִּים” לִבְּרֶם, וְאַף עִם תּוֹסֶפֶת – סֵפֶר־שִׁמּוּשׁ עַל הַצְּמָחִים. כִּמְעַט כָּל יוֹם בְּשָׁעָה שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לָעֲבוֹדָה מְעַכֵּב אוֹתוֹ רוֹכֵל־סְפָרִים, מַרְאֶה לוֹ אֶת כִּרְכֵי בְּרֶם הַמֻּזְהָבִים, כְּאִלּוּ הָיָה מְשֻׁכְנָע וּבָטוּחַ שֶׁאַךְ הוּא, בֶּר בְּרוֹין, מֻכְרָח לִקְנוֹת אוֹתָם, וְהוּא מְרַמֵּז לוֹ עַל הַסְּפָרִים:

– קְנֵה, בַּחוּרִי, בְּזוֹל…

שֵׁנִית, הִרְגִּיזָה אוֹתוֹ הַשְּׁאֵלָה מִפְּנֵי מָה הוּא אָדָם בְּלֹא אֹפִי. הוּא הִרְגִּישׁ, שֶׁלְּפִי כָּל חֻקֵּי הַמּוּסָר הָיָה צָרִיךְ לֶאֱסֹף אֶת פִּסּוֹת־הַנְּיָר הָאֵלֶּה בְּיָדוֹ וּלְהַשְׁלִיךְ אוֹתָם לַפְּרוֹפֶסּוֹר יָשָׁר בְּפַרְצוּפוֹ הַמְנֻפָּח:

– הֵא לְךָ הַמְּצִיאוֹת שֶׁלָּךְ… שׁוּם אָדָם אֵינוֹ רוֹצֶה לִקְנוֹת אוֹתָם..

וְרֶגַע אֶחָד גַּם הִרְגִּישׁ, כִּי חוּט דַּק שֶׁל חֲמִימוּת עוֹבֵר בְּגוּפוֹ, מִן הַלֵּב עַד לְשָׁרְשֵׁי־הַשְּׂעָרוֹת, וּבָאֶצְבָּעוֹת חָשׁ כְּעֵין גֵּרוּי לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ לְהַכְעִיס. אַךְ כְּשֶׁהִפְנָה אֶת רֹאשׁוֹ לַפְּסַנְתֵּר, נִשְׁאַר יוֹשֵׁב בְּפֶה פָּעוּר כְּאִלּוּ שְׂפָתָיו קָפְאוּ וְאֵינָן יְכוֹלוֹת לְהִסָּגֵר.

הַפְּרוֹפֶסּוֹר גְּרִיצְהֶנְדְּלֶר שָׁכַב מִשְׂתָּרֵעַ לְכָל אָרְכּוֹ עַל הַכֻּרְסָה בְּפִשּׁוּט רַגְלָיו הָאֲרֻכּוֹת. אֶצְבְּעוֹתָיו הָיוּ מְתוּחוֹת וּצְמוּדוֹת כָּל כָּךְ בַּפְּסַנְתֵּר, כְּאִלּוּ דָבְקוּ אֶל הַמְּנַעְנְעִים וְהָיוּ עִמָּהֶם לְגוּף אֶחָד.

בֶּר בְּרוֹין שִׁרְבֵּב אֶת צַוָּארוֹ הָרַךְ הַמּוּכָן לְקָרְבָּן וְנִשְׁאַר יוֹשֵׁב כְּשֶׁזְּקַנְקָנוֹ זָקוּף כְּלַפֵּי מַעְלָה.

תָּמִיד הָיָה לוֹ קָשֶׁה לָשֵׂאת אֶת עֵינָיו אֶל שְׁכֵנוֹ: כָּל פַּעַם כְּשֶׁהַפְּרוֹפֶסּוֹר נוֹעֵץ בּוֹ אֵת עֵינָיו הַגְּדוֹלוֹת וְהַקְּפוּאוֹת, הֲרֵיהוּ נִזְכָּר בְּאוֹתָם פַּרְצוּפֵי הַשַּׁעֲוָה שֶׁרוֹאִים בְּבָתֵּי־נְכוֹת וְהוּא חָשׁ מִסָּבִיב רֵיחוֹת שֶׁל צֶמֶר־גֶּפֶן, חֹמֶץ וּבֵית־חוֹלִים. אֲבָל עַכְשָׁו עֵינֵי גְּרִיצְהֶנְדְּלֶר גְּדוֹלוֹת וּמְעֻרְפָּלוֹת כָּל כָּךְ, שֶׁהוּא דּוֹמֶה לְאוֹתָם עִוְּרִים פּוֹשְׁטֵי־יָד שֶׁהָעַפְעַפַּיִם אֵינָם יוֹרְדִים אֶצְלָם לְעוֹלָם, וְנָשִׁים חוֹשְׁשׁוֹת לָתֵת לָהֶם נְדָבָה, שֶׁמָּא הֵם מְשִׂימִים עַצְמָם עִוְּרִים וּבֶאֱמֶת אֵינָם עִוְּרִים. פָּנָיו הַדּוֹמִים תָּמִיד לְצִּיר־שֶׁל־דָּגִים קָרוּשׁ, הָיוּ עַכְשָׁו מְמֻשָּׁכִים וְחִוְּרִים־שְׁחַרְחָרִים, כְּקִיר שֶׁלֹּא סֻיַּד יָפֶה; כְּתֵפָיו שֶׁהֵן תָּמִיד יְשָׁרוֹת וּמְאֻנָּכוֹת יָתֵר עַל הַמִּדָּה, נִתְרוֹמְמוּ עַכְשָׁו כְּלַפֵּי־מַעְלָה, וְנִשְׁתַּקְּפוּ בְּכָל הַשְּׁחוֹר הֶעָמֹק שֶׁל הַפְּסַנְתֵּר. בַּנֵּר שֶׁעַל הַפְּסַנְתֵּר נֶאֱחַז זְבוּב, הַחֵלֶב טִפְטֵף וְשַׁלְהֶבֶת עֲגֻלָּה וּקְטַנָּה כְּהִלַּת־זֹהַר שֶׁל קְדוֹשִׁים עִטְּרָה אֶת רֹאשׁוֹ הָעֵירֹם שֶׁל הַפְּרוֹפֶסּוֹר גְּרִיצְהֶנְדְּלֶר – וּלְבֶּר בְּרוֹין נִרְאָה כְּאִלּוּ מֵת אֶחָד, מֵת מֻכָּר שֶׁלּוֹ, יָשַׁב לוֹ כָּאן פִּתְאוֹם אֶל הַפְּסַנְתֵּר וְהוּא פּוֹרֵט בְּאֶצְבְּעוֹתָיו הַגְּרוּמוֹת מַנְגִינָה שֶׁל מָוֶת.

בֶּר בְּרוֹין הִשְׁמִיט מִיָּדוֹ אֶת כָּל הַכַּרְטִיסִים עַל הָרִצְפָּה. הוּא רָצָה לִצְעֹק. רֶגַע הִתְגַּלְגְּלָה הַצְּעָקָה בְּלִבּוֹ, בִּקְּשָׁה לִפְרֹץ, אַךְ מִשֶּׁהִגִּיעָה אֶל הַגָּרוֹן נִסְתַּבְּכָה וְנִתְפַּתְּלָה, כְּאִלּוּ לֹא הָיָה לָהּ דֵּי מָקוֹם לַעֲבֹר דֶּרֶךְ הֶחָלָל הַצַּר. עַד שֶׁנִּקְרְעָה הַפְּקַעַת הַסְּבוּכָה הַזֹּאת וְהֻתְּרָה, וּשְׁתֵּי מִלִּים, בְּהוּלוֹת וּקְטוּעוֹת, בָּקְעוּ בְּאֹפֶן מוּזָר אֶת אֲפֵלַת הַחֶדֶר:

– פְּרוֹפֶס… פְּרוֹפֶסּוֹר!

פְּרוֹפֶסּוֹר גְּרִיצְהֶנְדְּלֶר הִפְנָה אֶת רֹאשׁוֹ, הֶעֱלָה בְּבַת־אַחַת הַבָּעָה שֶׁל חִיּוּת בְּפָנָיו, וּבְחִיּוּכוֹ הַקָּפוּא עַל הַשְּׂפָתַיִם הֶעָבוֹת שָׁאַל רוּסִית:

– מַה הַדָּבָר, יַקִּירִי?

בֶּר בְּרוֹין לֹא הָיָה לוֹ מַה לוֹמַר, וְהוּא הִתְחִיל מְגַמְגֵּם דִּבּוּרִים בְּעָלְמָא:

– אָדוֹן פְּרוֹפֶסּוֹר, הֲרֵי שָׁכַחְתָּ לַהֲפֹךְ אֶת הַתָּוִים וַעֲדַיִן אַתָּה עוֹמֵד בָּעַמּוּד הָרִאשׁוֹן…

פְּרוֹפֶסוֹר גְרִיצְהֶנְדְּלֶר הִשְׁמִיט אֶת יָדָיו מִן הַמְנַעְנְעִים, כָּל שַׁלְוָתוֹ חָזְרָה אֵלָיו, כְּאִלּוּ לֹא קָרָה דָּבָר וּבְנַחַת וּמִתּוֹךְ חִיּוּךְ הֵשִׁיב:

– אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, יַקִּירִי, הֲרֵינִי יוֹדֵעַ אוֹתָם כְּבָר בְּעַל־פֶּה…

ב

לִפְנוֹת עֶרֶב פָּשַׁט פְּרוֹפֶסּוֹר גְּרִיצְהֶנְדְּלֶר אֶת מְעִילוֹ הַשָּׁחוּק־הַנּוֹצֵץ, וְאֶת חֳזִיַּת הַקְּטִיפָה הַבְּרֻדָּה, וְלָבַשׁ כֻּתֹּנֶת רוּסִית לְבָנָה עִם חֲגוֹרָה דַּקָּה לְמַטָּה מִן הַחֲלָצַיִם.

הַכֻּתֹּנֶת הָיְתָה מְכֻבֶּסֶת לְמִשְׁעִי וּמְגֹהֶצֶת, אַךְ מִסָּבִיב לַקְּרָסִים הָיוּ כְּתָמִים צְהֻבִּים שֶׁל חֲלוּדָה. וְהַשַּׁרְווּלִים הַקְּצָרִים, שֶׁהַיָּדַיִם הַשְּׂעִירוֹת נִשְׁתַּרְבְּבוּ מִתּוֹכָן אֲרֻכּוֹת בְּיוֹתֵר – שַׁרְווּלִים אֵלּוּ הָיוּ קְרוּעִים כְּנֶגֶד הַמַּרְפְּקִים, וְהַמַּרְפְּקִים בָּלְטוּ מִתּוֹךְ הַקְּרָעִים מְחֻדָּדִים וַעֲרֻמִּים וְהֵעִידוּ עַל הַרְבֵּה עֶצֶב, בְּדִידוּת וָעֹנִי – עֹנִי שֶׁאֵין לוֹ שִׁעוּר. הוּא טָבַל שָׁעָה אֲרֻכָּה אֶת רַגְלָיו הַמְגֻדָּלוֹת בְּתוֹךְ מַיִם חַמִּים, קִצֵּץ אֶת הַצִּפָּרְנַיִם הַקָּשׁוֹת מֵאֶצְבְּעוֹת רַגְלָיו, חָתַךְ וְהֵסִיר לְאַט וּבִזְהִירוּת בְּסַכִּין שֶׁל עֶצֶם אֶת הַיַּבָּלוֹת, הִבִּיט חֲסַר־יֵשַׁע עַל הַבֹּהֶן הַגַּס וְהַגָּדוֹל שֶׁלּוֹ, הַמַּבְלִיט אֶת הָעֶצֶם מִן הַצַּד וּמֵצִיק לוֹ תָּמִיד, כְּשֶׁהוּא בָּא לְהַחֲלִיף אֶת נַעַלֵי הַבַּד־וְהַגּוּמִי בַּנַּעֲלַיִם שֶׁל לַכָּה.

עַד לַקּוֹנְצֶרְט הָיוּ עוֹד כַּמָּה שָׁעוֹת, אַךְ פְּרוֹפֶסּוֹר גְּרִיצְהֶנְדְּלֶר הִתְכּוֹנֵן כָּל אוֹתוֹ זְמָן, הוּא הִתְרַחֵץ וְטִהֵר עַצְמוֹ בִּרְצִינוּת גְּדוֹלָה, מָלֵא הִתְרוֹמְמוּת שְׁקֵטָה, כְּמוֹ שֶׁרוֹחֲצִים חוֹלֶה קוֹדֶם הַנִּתּוּחַ. כְּשֶׁהָרַגְלַיִם כְּבָר הֵחֵלּוּ מִתְקַלְּפוֹת מֵרֹב שְׁרִיָּה בְּחַמִּין, פָּשַׁט אֶת כֻּתָּנְתּוֹ מֵעַל גּוּפוֹ, הִרְכִּיב אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם, הִקְרִיב אֶת הַכֻּתֹּנֶת שֶׁפָּשַׁט אֶל הַזְּכוּכִיּוֹת הֶעָבוֹת וְנִקָּה אוֹתָהּ בְּכֹבֶד רֹאשׁ.

מֵחַלּוֹן־הַמִּטְבָּח שֶׁמִּנֶּגֶד, בְּדִיּוּק מוּל חַדְרוֹ שֶׁל גְּרִיצְהֶנְדְּלֶר, הֵצִיץ זוּג עֵינַיִם שְׁמַנְמָנוֹת שֶׁל מְשָׁרֶתֶת יָשָׁר לְתוֹךְ הַחֶדֶר, אַךְ גְּרִיצְהֶנְדְּלֶר לֹא הִרְגִּישׁ בָּהֶן. עֵירֹם, שָׂעִיר, עַל אַפּוֹ זוּג מִשְׁקָפַיִם, שְׂפָתוֹ הַתַּחְתּוֹנָה מְשֻׁרְבֶּבֶת כְּלַפֵּי חוּץ בְּחֹסֶר־זְרִיזוּתוֹ וּבְכֹבֶד תְּנוּעוֹתָיו – הָיָה דִּמְיוֹנוֹ אוֹתָהּ שָׁעָה כְּקוֹף זָקֵן וּמְאֻלָּף יָפֶה, הַמַּרְכִּיב מִשְׁקָפַיִם לְעֵינָיו הָאֲדֻמּוֹת־מִבְּכִי וּפוֹלֶה פַּרְעוֹשִׁים אֵצֶל עַצְמוֹ. הוּא עָמַד תְּפוּס־מַחֲשָׁבָה, פִּשְׁפֵּשׁ בְּעֵינָיו הַמֻּשְׁקָפוֹת וְהִרְהֵר הִרְהוּרִים עֲמֻקִּים וּרְצִינִיִּים.

הוּא הִרְהֵר בְּכָךְ, שֶׁאִם יִקְרְאוּ לוֹ לָצֵאת לְהַדְרָן, הֲרֵיהוּ צָרִיךְ בְּהֶחְלֵט לָתֵת דָּבָר מִשֶּׁלּוֹ, פַנְטַסִּיָּה בְּנֹסַח קְלַסִּי מִיצִירוֹתָיו שֶׁלּוֹ; הוּא חָשַׁב עַל כָּךְ, שֶׁהַחֲבֵרִים הַמּוּסִיקָאִים הַמְשַׁבְּחִים אוֹתוֹ תָּמִיד כְּתֵיאוֹרֵטִיקוֹן שֶׁל הַנְּגִינָה וּמְיַעֲצִים לוֹ שֶׁלֹּא לְהוֹפִיעַ כִּפְסַנְתְּרָן, – אֲנָשִׁים אֵלּוּ בְּנֵי־אָדָם מֻשְׁחָתִים הֵם, מְאֹד מֻשְׁחָתִים הֵם, וְהֵם מִתְיָרְאִים מִפָּנָיו, מְאֹד מְאֹד מִתְיָרְאִים. הוּא חָשַׁב, שֶׁאִלּוּ הִסְכִּימָה הַהַנְהָלָה לְכָךְ, הָיָה צָרִיךְ גַּם לִקְרֹא הַרְצָאָה עַל שׁוֹפֶּן; וְהוּא חָשַׁב גַּם, שֶׁאַךְ הוּא, הוּא בִּלְבַד, בַּהֲלָךְ־רוּחוֹ הָאֶלֶּגִי־נוּגֶה, בְּנַפְשׁוֹ הָעֲצוּבָה וְהַשְׁקָפַת־עוֹלָמוֹ הַעֲגוּמָה, הוּא הָאִישׁ שֶׁנּוֹעַד מִבֶּטֶן וּמִלֵּדָה לְנַגֵּן אֶת הַמּוּסִיקָה שֶׁל שׁוֹפֶּן, וּבְיִחוּד אֶת הַ“נּוֹקְטוּרְנוֹת” שֶׁלּוֹ.

הוּא חָזַר וְלָבַשׁ אַחַר־כָּךְ אֶת כֻּתָּנְתּוֹ הַמְנֻקָּה, לָבַשׁ עָלֶיהָ חֻלְצָה עֶלְיוֹנָה, אֲרֻכָּה, רְחָבָה וּלְבָנָה כַּשֶּׁלֶג, חִבֵּר וּפָרַף אֶת צַוְּארוֹן־הָרִישׁוּנָה וְאֶת הַשַּׁרְווּלִיּוֹת, שֶׁהִתְנוֹצְצוּ בִּקְרִירוּת כְּחַלְחַלָּה וּמְעֻמְלֶנֶת, וְהֶעֱלָה עַל עַצְמוֹ אֶת הַפְרַק הַמְיֻחָד לְקוֹנְצֶרְטִים, שֶׁהָיָה צַר עַל כְּתֵפָיו הַרְחָבוֹת. לְבַסּוֹף נִגַּשׁ אֶל מִזְוָדַת־הַקַּשׁ, פָּתַח לְאַט אֶת מַנְעוּלָהּ וְשֶׁקַע בְּהִרְהוּרִים.

בַּמִּזְוָדָה יֵשׁ לוֹ הַרְבֵּה דְּבָרִים: יֵשׁ שָׁם הַרְבֵּה תְּעוּדוֹת, תְּעוּדוֹת־כָּבוֹד אֲרֻכּוֹת וּקְרוּעוֹת לְמֶחֱצָה עִם נְשָׁרִים גְּדוֹלִים וְהַרְבֵּה חֲתִימוֹת. אַךְ לֹא דָּבָר זֶה הוּא הַנִּדְרָשׁ לוֹ עַכְשָׁו. מְעֻטָּף בְּעוֹר צְבִי, מֻצְנָע בְּקֻפְסָה שֶׁל תַּכְשִׁיטִים, מֻנָּח כָּאן סֶרֶט צִבְעוֹנִי שֶׁל מֶשִׁי – אוֹת־הִצְטַיְנוּת. לַפְרַק הַשָּׁחוֹר, הוּא יוֹדֵעַ, הֲרֵי הַסֶּרֶט הַזֶּה יָפֶה וּמַתְאִים בְּיוֹתֵר. אֲבָל הוּא זוֹכֵר עוֹד שֶׁלְּמַעַן הַסֶּרֶט הַקָּטֹן הַזֶּה הָיָה אָנוּס פַּעַם לְהַחֲלִיף אֶת שְׁמוֹ אַהֲרֹן בְּשֵׁם אַרְקַדִּי וְחָדֵל מִלָּבוֹא בִּכְתוּבִים עִם אִמּוֹ הַזְּקֵנָה אֵי־שָׁם…

אִלּוּ עָנַד לְעַצְמוֹ עַכְשָׁו סֶרֶט זֶה, אֶפְשָׁר שֶׁהָיוּ לוֹעֲגִים לוֹ כָּאן, בָּאָרֶץ הַנָּכְרִיָּה. מִלְּבַד זֶה, הֲרֵי כָּאן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ כְּלוּם עַל “דָּבָר זֶה”. אִמּוֹ מֵתָה מִזְּמָן, וְכָאן הוּא מְנַגֵּן אַף בְּקוֹנְצֶרְטִים שֶׁל יְהוּדִים. וְהוּא מַשְׁלִיכוֹ, אֶת הַסֶּרֶט הָזֶּה, בְּחָפְזָה וּבִרְעָדָה, כְּדָבָר מָאוּס. הוּא מַעֲבִיר יָדוֹ עַל דַּשׁ הַפְרַק וּמְשַׁפְשְׁפוֹ, כְּרוֹצֶה לְנַגֵּב וּלְהָסִיר כָּל סִימָן, וְהוּא פּוֹתֵחַ אֶת צְרוֹר הַצִּלּוּמִים הַמֻּטָּלִים בְּקֶרֶן־זָוִית בְּמִזְוָדָתוֹ.

הַצִּלּוּמִים, הוּא יוֹדֵעַ, לֹא יְאַבְּדוּ אֶת עֶרְכָּם לְעוֹלָם. בְּכָל מָקוֹם בַּצִּלּוּמִים נִצֶּבֶת לְיָדוֹ אִשְׁתּוֹ, אִשְׁתּוֹ הַקְּטַנָּה, רְווּיָה יִסּוּרִים, וְחוֹבֶקֶת אֶת יַלְדָּם, הַמַּבִּיט בְּכֹבֶד־רֹאשׁ וּבִשְׁתִיקָה עַל אַבָּא־אִמָּא שֶׁלּוֹ, הַזְּקֵנִים לְמַעְלָה מִן הַמִּדָּה, וּמַטֶּה אֵת רֹאשׁוֹ הַצִּדָּה.

עַכְשָׁו רְחוֹקִים הֵם, רְחוֹקִים מְאֹד, וְהֵם מִסְתַּכְּלִים מִמֶּרְחָק גָּדוֹל כָּל כָּךְ וּמִתְבּוֹנְנִים בְּכָל תְּנוּעָה שֶׁלּוֹ וּבְמַהֲלַךְ חַיָּיו, בְּכָל פְּסִיעָה שֶׁלּוֹ לִקְרַאת הַהַצְלָחָה וְהָאֹשֶׁר. וְהוּא מֵרִים וּמְקָרֵב אֶת הַתְּמוּנוֹת, כָּל אַחַת לְחוּד, אֶל שִׂפְתוֹתָיו הֶעָבוֹת וְלוֹחֵשׁ:

– יְחִידַי שֶׁלִּי… מִסְכֵּנַי שֶׁלִּי…

_______________

בִּשְׁמֹנֶה בָּעֶרֶב בָּא בֶּר בְּרוֹין חֲגִיגִי וְזֵרַז אֶת שְׁכֵנוֹ:

– אֲדוֹנִי הַפְּרוֹפֶסּוֹר, הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לָלֶכֶת…

פְּרוֹפֶסּוֹר גְּרִיצְהֶנְדְּלֶר הִתְבּוֹנֵן בַּצָּעִיר, חֲבֵרוֹ לַחֶדֶר, שֶׁהָיָה לָבוּשׁ מְעִיל שֶׁל קְטִיפָה עַם צַוָּארוֹן פָּתוּחַ, וְעַל פָּנָיו הִשְׁתַּפֵּךְ חִיּוּךְ. כְּשֶׁיָּשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם בַּכִּרְכָּרָה שֶׁנָּסְעָה וְהִתְגַּלְגְּלָה עַל פְּנֵי הָאֲבָנִים, הוֹצִיא בֶּר בְּרוֹין צְרוֹר שִׁטְרוֹת־כֶּסֶף מְקֻפָּל, וּמִבְּלִי לְהַזְכִּיר בְּדִבּוּר אֶחָד אֶת הַכַּרְטִיסִים שֶׁלֹּא נִמְכְּרוּ, אָמַר בִּלְחִישָׁה:

– בְּעַד כָּל שְׁלשִׁים הַכַּרְטִיסִים…

פְּרוֹפֶסּוֹר גְּרִיצְהֶנְדְּלֶר סָפַר וּמָנָה אֶת הַשְּׁטָרוֹת בַּאֲרִיכוּת וּבְאִי־זְרִיזוּת, מִשֵּׁשׁ בְּיָדַיִם רוֹטְטוֹת כָּל שְׁטָר־כֶּסֶף לְחוּד וְאָמַר בְּקוֹל אָדִיב:

– תּוֹדָה, מַחְמַדִּי, אַךְ עוֹד מַגִּיעָה מִמְּךָ מַחֲצִית שְׂכַר הַנְּסִיעָה בַּכִּרְכָּרָה…

ג

לִפְנֵי אוּלָם הַקּוֹנְצֶרְטִים נִצְּבוּ שְׁתֵּי נָשִׁים עֲרֻמּוֹת שֶׁל בְּרוֹנְזָה וְהִגְבִּיהוּ שְׁנֵי לַפִּידֵי חַשְׁמַל מֵעַל לְמוֹדָעָה יְרֻקָּה וּבָהּ הַמִּלִּים בְּאוֹתִיּוֹת שְׁחוֹרוֹת וַעֲנָקוֹת “פְּרוֹפֶסּוֹר אַרְקַדִּי גְּרִיצְהֶנְדְּלֶר”. סוּס־כִּרְכָּרָה זָקֵן הוֹצִיא אֶת רֹאשׁוֹ הַכָּבֵד מִתּוֹךְ שַׂק שִׁבֹּלֶת־הַשּׁוּעָל וְהֵצִיץ הֲצָצָה שְׁלֵוָה עַל הַכִּכָּר הַרְחָבָה הַמְּלֵאָה כִּרְכָּרוֹת, וְנָעַץ אֶת עֵינָיו הַכְּחַלְחַלּוֹת וְהָעֲמוּמוֹת בַּמּוֹדָעָה הַיְרֻקָּה הַמּוּאָרָה אוֹר בָּהִיר.

הַפְּרוֹפֶסּוֹר גְּרִיצְהֶנְדְּלֶר עָלָה בְּמַדְרֵגוֹת־הַשַּׁיִשׁ הָרְחָבוֹת הַפּוֹרְשׂוֹת עַל סְבִיבָן הַרְגָּשַׁת רַחֲבוּת: פָּתַח לִרְוָחָה דֶּלֶת מֻצָּקָה וּכְבֵדָה וְרָצָה לְהִכָּנֵס אֶל אוּלַם־הַהַמְתָּנָה, אַךְ נִתְקַל בְּמִגְבַּעַת קָשָׁה וּבְשָׂפָם שָׁחוֹר וְגָדוֹל וְנִשְׁאַר עוֹמֵד מְבֻלְבָּל. הוּא לֹא נָתַן דַּעְתּוֹ עַל כָּךְ שֶׁהַדְּלָתוֹת הָאֵלֶּה מְיֻעָדוֹת לַיּוֹצְאִים, וּלְשֵׁם כְּנִיסָה יֵשׁ דְּלָתוֹת אֲחֵרוֹת; הוּא רָצָה לִשְׁלֹחַ יָדוֹ אֶל הַצִּילִינְדֶר וּלְהוֹרִידוֹ וּלְבַקֵּשׁ סְלִיחָה מִן הַנִּפְגָּע, אַךְ בֵּינְתַּיִם פָּגַע בַּמִּשְׁקָפַיִם שֶׁעַל אַפּוֹ וְהִשְׁמִיטָם, – וְהַלָּה הִפְנָה מִיַּד אֶת עָרְפּוֹ, יָצָא מִן הַפֶּתַח וְיַחַד עִם הֵד נְקִישָׁתָהּ שֶׁל הַדֶּלֶת הַכְּבֵדָה זָרַק אַחֲרָיו שְׁתֵּי מִלִּים:

– הֶדְיוֹט, בִּישׁ־מַזָּל.

בַּמָּבוֹא רָאָה גְּרִיצְהֶנְדְּלֶר סְטוּדֶנְט וּסְטוּדֶנְטִית עוֹזְבִים אֶת הַקֻּפָּה מְבֻיָּשִׁים מֵחֲמַת דַּלּוּתָם, וְהֵם מִצְטַדְּקִים בִּפְנֵי עַצְמָם:

– רַק כַּרְטִיסִים יְקָרִים, חֲבָל…

וְנִתְגַּלְגְּלוּ רַחֲמָיו עֲלֵיהֶם. הוּא נִזְכַּר בְּאִמְרָה אַחַת: “הַמֶּלֶךְ הוּא הָאָדָם הַתָּלוּי בְּיוֹתֵר בְּדַעַת אֲחֵרִים”, וְהוּא הִגִּיעַ לִכְלָל הַכָּרָה שֶׁאֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר; אִלּוּ בָּאוּ כָּךְ, דֶּרֶךְ מָשָׁל, אֵלָיו הַבַּיְתָה, הָאֲנָשִׁים הַצְּעִירִים הַנְּעִימִים הַלָּלוּ, וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיְנַגֵּן לִפְנֵיהֶם, הֲרֵי הָיָה מְנַגֵּן לָהֶם אֶת כָּל הַפַנְטַסִיּוֹת שֶׁלּוֹ. וְרַק הַיּוֹם, בְּיוֹם שִׂמְחָתוֹ, אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲזֹר לָהֶם וְלֹא כְלוּם… רֶגֶשׁ־הַהִשְׁתַּתְּפוּת הַזֶּה מִלֵּא אֶת נַפְשׁוֹ רֹךְ וְאֹשֶׁר, וְהוּא גָּדַל בְּעֵינֵי עַצְמוֹ, גָּדַל מְאֹד מְאֹד. הוּא הִרְהֵר בְּכָךְ, שֶׁאוֹתוֹ בַּרְנָשׁ בַּעַל הַשָּׂפָם, שֶׁפָּגַע בּוֹ כָּל כָּךְ בְּפֶתַח הָאוּלָם בְּיוֹם שִׂמְחָתוֹ, יִרְאֶה אֶת גִּלּוּיֵי הַהִתְלַהֲבוּת שֶׁיְגַלּוּ לוֹ וְיִשְׁמַע אֶת קְרִיאוֹת־הַהַדְרָן וְאֶת נְגִינַת הַפַנְטַסִיּוֹת שֶׁלּוֹ – וְהוּא יִתְבַּיֵּשׁ, מְאֹד מְאֹד יִתְבַּיֵּשׁ עַל דִּבּוּרוֹ, עַל שְׁתֵּי הַמִּלִּים שֶׁלּוֹ. הוּא יַמְתִּין לוֹ אֲפִלּוּ לְיַד הַכִּרְכָּרָה, הַמִּגְבַּעַת בַּיָּד, וְיִתְנַצֵּל לְפָנָיו:

– לֹא יָדַעְתִּי, אֲדוֹנִי הַפְּרוֹפֶסוֹר… חָשַׁבְתִּי שֶׁאָדָם אַחֵר הוּא…

הוּא כְּבָר חָשַׁב אֲפִלּוּ אֵיךְ יִתְנַהֵג אוֹתָהּ שָׁעָה: יַעֲשֶׂה עַצְמוֹ כְּלֹא רוֹאֶה אוֹתוֹ, וְאוּלַי בֶּאֱמֶת יִסְלַח לוֹ וּבָזֶה יוֹכִיחַ אֶת יִתְרוֹנָהּ וְנִצְחוֹנָה שֶׁל הָרוּחַ עַל הָאַלִּימוּת.

אַךְ מְשָׁרֵת־תִּזְמֹרֶת זָקֵן לָבוּשׁ גְּלִימָה אֲדֻמָּה עִם קִשּׁוּטֵי “זָהָב” הִרְכִּין עַצְמוֹ לְפָנָיו סָמוּךְ לְאַפּוֹ מַמָּשׁ וְאָמַר חֲגִיגִית:

– בְּבַקָּשָׁה, אֲדוֹנִי הַפְּרוֹפֶסוֹר!…

הוּא הָלַךְ עִמּוֹ עַל פְּנֵי מַדְרֵגוֹת לוּלְיָנִיּוֹת וְנִכְנַס בְּפֶתַח צְדָדִי שֶׁל חֶדֶר שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַקְּלָעִים.

הַפְּרוֹפֶסוֹר גְּרִיצְהֶנְדְּלֶר יָשַׁב בַּחֶדֶר הַקָּטָן הַמְאֻבָּק בֵּין חֲפָצִים מְעֻרָמִים וְרָאָה אֶת עַצְמוֹ עָזוּב וְשָׁכוּחַ. מֵרָחוֹק נִשְּׂאוּ וּבָאוּ קוֹלוֹת. כְּלִי־נְשִׁיפָה הִשְׁמִיעַ אֵי־שָׁם אֶת קוֹלוֹ, דֶּלֶת נִסְגְּרָה בַּחֲבָטָה וְשָׁעוֹן הִשְׁמִיעַ לְעַצְמוֹ אֶת צִלְצוּלָיו. הַפְּרוֹפֶסוֹר גְּרִיצְהֶנְדְּלֶר יָשַׁב שָׁקוּעַ בְּכֻרְסָה נְמוּכָה וְהָיָה מְדֻכָּא. פִּתְאֹם הִתְחִיל מַרְגִּישׁ מַשֶּׁהוּ מְהַמֶּה בְּבִטְנוֹ. הוּא הִתְחַזֵּק, הִתְגַּבֵּר עַל עַצְמוֹ, אַךְ הַבַּרְנָשׁ בַּעַל הַשָּׂפָם שׁוּב עָמַד לְנֶגֶד עֵינָיו וְנָהַם:

– הֶדְיוֹט, בִּישׁ־מַזָּל…

וְהוּא חָשׁ כִּי צַוְּארוֹן־הָרִישׁוּנָה שֶׁלּוֹ לוֹחֲצוֹ בְּצַוָּארוֹ, שַׁרְווּלַי הַכֻּתֹּנֶת נִדְבָּקִים מִתַּחַת לְבָתֵּי־הַשֶּׁחִי וְיָדָיו נַעֲשׂוֹת קָרוֹת וּמַרְעִידוֹת. שָׁם, בָּאוּלָם, הוּא שׁוֹמֵעַ, הַכֹּל הוֹמֶה וּמְהַמֶּה בְּלִי הֶרֶף, הַקּוֹלוֹת מַגִּיעִים מִשָּׁם חֲנוּקִים וּשְׁתוּקִים, כְּאִלּוּ הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עוֹסֵק אֵי־שָׁם בְּמַעֲשִׂים גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים, וְרַק אוֹתוֹ הִנִּיחוּ כָּאן יָחִיד וְשָׁכוּחַ וְעָזוּב. אֶפְשָׁר, עוֹלֶה בּוֹ רַעְיוֹן, שֶׁאֵרַע אֵיזֶה אָסוֹן, יִתָּכֵן שֶׁהָאוּלָם בּוֹעֵר, דְּלֵקָה פָּרְצָה וְהָאֲנָשִׁים מַצִּילִים אֶת עַצְמָם, וְרַק אוֹתוֹ שָׁכְחוּ… אַךְ הִנֵּה הִתְקָרְבוּ צְעָדִים, צְעָדִים בְּטוּחִים וַחֲזָקִים, וְקוֹל בָּטוּחַ אָמַר לוֹ בְהַטְעָמָה שֶׁל פְּקֻדָּה:

– אֲדוֹנִי הַפְּרוֹפֶסוֹר!

וְהוּא הָלַךְ אַחֲרָיו בִּצְעָדִים כְּבֵדִים וְהִרְגִּישׁ שֶׁהַבֹּהֶן הַמְּגֻדָּל שֶׁלּוֹ לוֹחֲצוֹ בִּשְׁעַת הֲלִיכָה, הוּא יִשֵּׁר אֶת הַפְרַק וְתִקֵּן אֵת הַזְּגוּגִית הַמְבֻקַּעַת שֶׁל הַמִּשְׁקָפַיִם.

מֵעַל הַבָּמָה הִשְׁקִיף פְּרוֹפֶסוֹר גְּרִיצְהֶנְדְּלֶר וְרָאָה אֲנָשִׁים – שָׂדֶה נִרְחָב שֶׁל רָאשִׁים, מַמָּשׁ קוּם וְלֵךְ לְטַיֵּל עַל גַּבֵּיהֶם. הוּא נִגֵּן אֶת הַ“נּוֹקְטוּרְן”, חָשׁ לִפְנֵי זְגוּגִיּוֹת מִשְׁקָפָיו יָד מְעֻרְטֶלֶת שֶׁל אִשָּׁה, הַהוֹפֶכֶת בָּרֶגַע הַנָּכוֹן אֶת הַתָּוִים; אַךְ בְּשׁוּם פָּנִים לֹא הִצְלִיחַ לִהְיוֹת כָּל כָּךְ מְנֻמְנָם־וָעֵר, הוֹזֶה וְנוּגֶה כְּמוֹ שֶׁהָיָה בַּבֹּקֶר, בִּשְׁעַת הַנְּגִינָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁלִּפְנֵי הַקּוֹנְצֶרְט. עַכְשָׁו, הִרְגִּישׁ, אִלּוּ לֹא הָיְתָה הַיָּד הַמְעֻרְטֶלֶת הוֹפֶכֶת בַּשָּׁעָה הַנְּכוֹנָה אֶת הַתָּוִים, לֹא הָיָה זוֹכֵר וָלֹא כְלוּם וְהָיָה מֻכְרָח לְהַפְסִיק מִיָּד. הוּא שָׁמַע מְחִיאוֹת־כַּפַּיִם, קָם וְהִרְכִּין אֶת עַצְמוֹ. זוּג אֶחָד שֶׁל יָדַיִם מָחָא שָׁעָה אֲרֻכָּה, וְקוֹל צָעִיר אֶחָד צָעַק:

הַדְרָן… הַדְרָן…

הוּא הִכִּיר אֶת הַקּוֹל, הוּא קוֹלוֹ שֶׁל בֶּר בְּרוֹין; וְהוּא כָּפַף עַצְמוֹ שֵׁנִית, חִיֵּךְ בְּשִׁנָּיו הַגְּדוֹלוֹת לְמַעְלָה מִן הַמִּדָּה, יָשַׁב כַּמָּה פְּעָמִים, כְּאִלּוּ לֹא הָיָה הַמָּקוֹם נוֹחַ לִישִׁיבָה, וּבְשָׁעָה שֶׁאֶצְבְּעוֹתָיו הִקִּישׁוּ עַל הַפְּסַנְתֵּר לֹא יָכֹל לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין:

– דְּבָרִים מוּזָרִים וּמְשַׁעְמְמִים לְשׁוֹפֶּן זֶה! וּלְשֵׁם מַה הָיָה לוֹ צֹרֶךְ בְּקוֹנְצֶרְט שֶׁל שׁוֹפֶּן, כְּשֶׁהַכֹּל רוֹאִים אוֹתוֹ כְּאָמָן גָּדוֹל דַּוְקָא בְּרוּבִּינְשְׁטֵין?…

הוּא הֵעִיף עֵינוֹ אֶל הַקָּהָל, וּמִיָּד שִׁקַּע עַצְמוֹ שׁוּב בַּמְּנַעַנְעִים.

בַּשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה, בַּמָּקוֹם שֶׁיּוֹשְׁבִים הָעִתּוֹנָאִים, נִדְמֶה לוֹ שֶׁשָּׁמַע קוֹל מִתְלַחֲשִׁים. אֶחָד פִּהֵק פִּהוּק חָזָק מְאֹד וְגִלָּה פֶּה מָלֵא שִׁנַּיִם שֶׁל זָהָב. אַךְ הָרַע מִכָּל רַע הָיָה בָּזֶה, שֶׁלְּנֶגֶד זְגוּגִיּוֹת מִשְׁקָפָיו עָמַד כָּל אוֹתָהּ שָׁעָה שָׂפָם שָׁחוֹר, שָׂפָם דּוֹמֶה דִּמְיוֹן גָּמוּר לְאוֹתוֹ שֶׁנִּתְקַל בּוֹ בְּפֶתַח הַכְּנִיסָה, – וְהוּא הֶחֱלִיט שֶׁלֹּא יְנַגֵּן עוֹד אֶת הַפַנְטַסִיָּה שֶׁלּוֹ בְּסוֹף הַתָּכְנִית, וְהַתָּוִים הַמּוּנָחִים לְפָנָיו נִרְאוּ לוֹ עָבִים, עָבִים מְאֹד, כְּאִלּוּ הָיוּ מוּנָחוֹת לְפָנָיו כַּמָּה חוֹבְרוֹת יַחַד.

לְאַחַר שֶׁגָּמַר נְגִינָתוֹ שׁוּב מָחֲאוּ לוֹ כַּפַּיִם. הוּא עָמַד חִוֵּר כֻּלּוֹ, חִוֵּר עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁהָיָה דּוֹמֶה לְבַר־מִינָן עָשִׁיר שֶׁהִלְבְּישׁוּהוּ פְרַק, עָנְדוּ לוֹ עֲנִיבָה לְבָנָה וְהִכְנִיסוּ בּוֹ מַנְגָּנוֹן שֶׁל חוּטֵי־בַּרְזֶל שֶׁיְהֵא מִתְכּוֹפֵף וּמִשְׁתַּחֲוֶה לִפְנֵי מְלַוָּיו. הוּא רָצָה לְמַהֵר וּלְהִכָּנֵס אֶל הַחֶדֶר הַקָּטָן הַהוּא, מֵאֲחוֹרֵי הַקְּלָעִים, אַךְ כַּמָּה גְּבָרוֹת וּגְבָרִים מַכָּרִים עָמְדוּ עַל־יָדוֹ וְהִגִּישׁוּ לוֹ סַל גָּדוֹל מָלֵא פְּרָחִים וּבוֹ כַּרְטִיס־בִּקּוּר. הוּא נָתַן אֶת כַּף יָדוֹ הַקָּרָה וְהַמְזִיעָה שֶׁתִּלְחַצְנָה אוֹתָהּ כַּפּוֹת־יָדַיִם חַמּוֹת וִיבֵשׁוֹת שֶׁל נָשִׁים, וְהִרְגִּישׁ כִּי סַל־הַפְּרָחִים מוֹשֵׁךְ אוֹתוֹ בְּמַשָּׂאוֹ אֶל הָאֲדָמָה.

– סַל כָּבֵד – מִלְמֵל אֶל עַצְמוֹ, וְהֶחֱזִיקוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב, שֶׁלֹּא יִשָּׁמֵט מִתּוֹךְ יָדָיו.

בֶּר בְּרוֹין נֶחְפָּז לְהַקְבִּיל אֶת פְּנֵי שְׁכֵנוֹ לַחֶדֶר, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹרֵד מִן הַבָּמָה. הָיְתָה לוֹ מַתָּנָה קְטַנָּה שֶׁהֵכִין בִּשְׁבִילוֹ: כַּמָּה סִגָּלִיּוֹת וּשְׁנֵי וְרָדִים. אַךְ לֹא מְצָאוֹ עוֹד. הוּא מִהֵר לָלֶכֶת הַבַּיְתָה, בִּקֵּשׁ לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ עַל הַקּוֹנְצֶרְט, אַךְ מִשֶּׁבָּא לַבַּיִת כְּבָר מָצָא אֶת הַמַּפְתֵּחַ בְּחוֹר הַדֶּלֶת. בְּפִנַּת־הַחֶדֶר סָמוּךְ אֶל סַף הַפֶּתַח, עָמַד סַל הַפְּרָחִים, עַל הַפְּסַנְתֵּר הָיוּ מוּנָחִים בְּעִרְבּוּבְיָה הַפְרַק וּכְלֵי־הַלֹּבֶן, וּבַמִּטָּה מְעֻטָּף בִּשְׂמִיכָה, שָׁכַב הוּא, הַפְּרוֹפֶסוֹר עַצְמוֹ, וְנָחַר, נָחַר בְּחָזְקָה כְּמִתּוֹךְ שֵׁנָה עֲמֻקָּה.

ד

לְמָחֳרָת אַחַר הַצָּהֳרַיִם קָנָה לוֹ פְּרוֹפֶסוֹר גְּרִיצְהֶנְדְּלֶר אֶת כָּל עִתּוֹנֵי־הָעֶרֶב וְשָׁכַב לוֹ בְּמִטָּתוֹ.

– כֵּן, כֵּן, – הִרְהֵר בִּלְבָבוֹ, – יָדַעְתִּי מִיָּד שֶׁהַפַּעַם יִזְדָּרְזוּ לִכְתֹּב מִיָּד לְמָחֳרָת הַקּוֹנְצֶרְט.

בְּכָל מָקוֹם, הֲרֵיהוּ זוֹכֵר, הָיְתָה אוֹתָהּ תּוֹפָעָה מַמָּשׁ: אִם הִצְלִיחַ בְּדָבָר, יָכוֹל שֶׁיִּקְנֶה בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעַ שָׁלֵם אֶת הָעִתּוֹנִים, שֶׁיִּקְנֶה בַּבֹּקֶר וְיִקְנֶה אַחַר הַצָּהֳרַיִם, וְיִמְצָא בָּהֶם הַכֹּל: סְפּוֹרְט, הוֹדָעָה עַל כֶּלֶב שֶׁאָבַד, קוֹל־קוֹרֵא לְעֶזְרָה לְמַעַן אַלְמָנָה זְקֵנָה, וְרַק לֹא מַה שֶׁבִּקֵּשׁ הוּא. וְעַכְשָׁו יֵשׁ, בְּכָל הָעִתּוֹנִים יֵשׁ. הוּא שָׁכַב בַּמִּטָּה וְשָׁקַל בְּדַעְתּוֹ וְלֹא יָכֹל לְהָבִין: נַנִּיחַ שֶׁנְּגִינָתוֹ הָיְתָה רָעָה, יְהִי כֵן, וּמַה בְּכָךְ? כְּלוּם יֵשׁ לָהֶם לְכֻלָּם מִשּׁוּם כָּךְ זְכוּת לְלַגְלֵג עָלָיו, לְעַנּוֹת אוֹתוֹ? יַחַד עִם הָרְשִׁימוֹת עַל נְגִינָתוֹ נִתֶּנֶת בְּכָל הָעִתּוֹנִים יְדִיעָה בְּאוֹתִיּוֹת עָבוֹת: “בַּעַל נָדוֹן עַל עִנּוּי אִשְׁתּוֹ הַבּוֹגֶדֶת”… הוּא קוֹרֵא אֶת הַיְדִיעָה הַזֹּאת וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִין: וּמַה “הֵם”, לָהֶם מֻתָּר לְעַנּוֹת אוֹתוֹ, לְהִתְבַּדֵּחַ עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ לְעֵינֵי הַכֹּל, לְעֵינֵי כָּל הָעוֹלָם? וּמִפְּנֵי מַה? – רַק מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לִשְׁתּוֹת חָלָב בְּיוֹם הַקּוֹנְצֶרְט וּלְקַלְקֵל אֶת קֵבָתוֹ וְאֶת מַצַּב־רוּחוֹ.

הוּא קָם וְיָרַד אֶל הָרְחוֹב. עַל כַּרְטִיס־הַבִּקּוּר, שֶׁהִגִּישׁוּהוּ לוֹ יַחַד עִם הַפְּרָחִים, הָיוּ גַּם כְּתוּבוֹת כַּמָּה מִלִּים, וְהוּא קוֹרֵא אוֹתָן:

– מָחָר בְּשָׁעָה 8 בָּעֶרֶב מְסִבָּה לִכְבוֹדְךָ, מְסִבָּה בֵּיתִית צְנוּעָה.

הוּא מִסְתַּכֵּל עוֹד פַּעַם בַּמִּלִּים הַכְּתוּבוֹת הַלָּלוּ וְזוֹרֵק אֶת הַכַּרְטִיס מִמֶּנּוּ וְהָלְאָה:

– הַמְעַט לָהֶם בְּסַל־הַפְּרָחִים הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. עוֹד מְסִבּוֹת הֵם חֲסֵרִים!

וְהוּא חָזַר הַבַּיְתָה וְשָׁכַב בְּמִטָּתוֹ.

לְאַחַר מִכֵּן נִכְנְסָה הַמְּשָׁרֶתֶת, רִיבָה מִבְּנוֹת הַגּוֹיִם, בְּרִיאָה וּבְהִירַת־שֵׂעַר, וּמִיַּד תָּחֲבָה אֶת חָטְמָהּ הַמֻּגְבַּהּ אֶל בֵּין הַפְּרָחִים וְהֵשִׁיבָה בָּהֶם אֶת רוּחָהּ:

– אַ… אַ… אַ אַ… רֵיחַ נִפְלָא… מִיָּד אֶזְלֹף עֲלֵיהֶם מַיִם…

אַךְ גְּרִיצְהֶנְדְּלֶר הִתְרוֹמֵם מֵעַל מִטָּתוֹ וְהִרְכִּיב אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם. הוּא חָשׁ בְּרֹאשׁוֹ וְהִרְגִישׁ דְּקִירוֹת בְּצִדָּיו. וְהוּא אוֹמֵר בְּקוֹל צָרוּד:

• אֵין צֹרֶךְ… אֵין צֹרֶךְ… אַל נָא תִּסְתּוֹבְבִי כָּאן בַּחֶדֶר.

הָרִיבָה יָצְאָה מַהֵר, כְּשֶׁהִיא מְנִידָה אֶת רֹאשָׁה הַגּוֹיִי בִּתְמִיהָה עַל שִׁגְעוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל הַ“מְּלֻמָּדִים”, וְהַפְּרוֹפֶסוֹר גְּרִיצְהֶנְדְּלֶר הִבִּיט אַחֲרֶיהָ וְרָאָה אוֹתָהּ מִתְנוֹעַעַת בְּלֶכְתָּהּ וּמְנִידָה לָרֹחַב אֶת מָתְנֶיהָ – וְהָיָה מִתְקַנֵּא בָּהּ:

– מֶה הָיָה חָסֵר הוּא, אִלּוּ הָיָה עַכְשָׁו חָפְשִׁי כְּמוֹתָהּ, אִלּוּ הָיָה אֶחָד בֵּין אֲלָפִים אֲחֵרִים וְלֹא הָיָה מִתְיָרֵא מִלְּהִפָּגֵשׁ עִם מַכָּר וְלֹא הָיָה חָרֵד שֶׁמָּא קוֹנֶה מִישֶׁהוּ עִתּוֹן־עֶרֶב?

הוּא הִתְכַּסָּה בִּשְׂמִיכָה מֵעַל לְרֹאשׁוֹ, הִתְחַבֵּא, מִפְּנֵי עַצְמוֹ הִסְתַּתֵּר. הוּא נִלְחַץ אֶל הַקִּיר הַצּוֹנֵן וְרָאָה דְּבָרִים מוּזָרִים: הוּא רָאָה אֶת חֲבֵרָיו הַמּוּסִיקָאִים, כְּשֶׁהֵם מְרַקְדִים מִסְּבִיבָיו בְּעִגּוּל וּמַאֲרִיכִים לוֹ לְשׁוֹנוֹת בְּדֶרֶךְ מְשֻׁנָּה. מִן הַתִּקְרָה הִשְׁקִיפָה אֵלָיו אִשְׁתּוֹ, זְרוֹעָה נְתוּנָה בְּתוֹךְ זְרוֹעוֹ שֶׁל אוֹתוֹ בַּרְנָשׁ בַּעַל הַשָּׂפָם הַשָּׁחוֹר, וְצָוְחָה:

– שׁוֹטֶה בִּישׁ־מַזָּל… שׁוֹטֶה בִּישׁ־מַזָּל…

בֵּין הַפְּרָחִים עָמַד יַלְדּוֹ, וְרֹאשׁוֹ נָטוּי הַצִּדָּה. הַפְּרָחִים צָמְחוּ וְגָדְלוּ מַהֵר מְאֹד וּפָשְׁטוּ מִסָּבִיב לַיֶּלֶד. הִנֵּה הַיֶּלֶד טוֹבֵעַ בֵּין הַפְּרָחִים וְהוּא צוֹעֵק בְּקוֹל חָנוּק:

– אַבָּא… אַבָּא…

כְּשֶׁבָּא בֶּר בְּרוֹין הַבַּיְתָה בַּלַּיְלָה, עָמַד בַּחֶדֶר רֵיחַ שֶׁל גַּרְבַּיִם שֶׁהֻפְשְׁטוּ, כְּלֵי־מִטָּה וְחֹם גָּבֹהַּ.

הוּא מִהֵר אֶל הַמִּטָּה, מִשֵּׁשׁ אֶת גְּרִיצְהֶנְדְּלֶר בְּרֹאשׁוֹ וְאָמַר:

– אֲדוֹנִי הַפְּרוֹפֶסוֹר, אֲנִי הוֹלֵךְ לְהַזְמִין רוֹפֵא.

פְּרוֹפֶסוֹר גְּרִיצְהֶנְדְּלֶר תָּפַס אֶת יָדוֹ וְלָקַח אוֹתָהּ בְּתוֹךְ אֶצְבְּעוֹתָיו הַגַּרְמִיּוֹת הַמֻּקְשׁוֹת וְהוֹשִׁיבוֹ עַל סַף הַמִּטָּה. הוּא נִשְׁעַן בְּמַרְפֵּקוֹ עַל הַכַּר, הִבִּיט אֶל שְׁכֵנוֹ יָשָׁר לְתוֹךְ הָעֵינַיִם וּמִלְמֵל:

רְחִימָאִי, אֲהוּבִי, הֲרֵי אַתָּה בָּקִי בְּמַדָּעֵי־הַטֶּבַע, כְּלוּם אֵינְךָ יוֹדֵעַ כַּמָּה זְמָן פּוֹרְחִים פְּרָחִים כָּאֵלֶּה?

בֶּר בְּרוֹין הִרְהֵר רֶגַע וְהֵשִׁיב:

– אִם יַשְׁקוּ אוֹתָם תְּכוּפוֹת – רַק כַּמָּה יָמִים…

הַפְּרוֹפֶסוֹר גְּרִיצְהֶנְדְּלֶר הִפְנָה עַצְמוֹ אֶל הַקִּיר וְנָהַם: “תּוֹדָה”.

עָבְרוּ יָמִים. הַקּוֹנְצֶרְט כְּבָר נִשְׁכַּח מִמֶּנּוּ.

– סוֹף סוֹף – הִרְהֵר – הֲרֵי הוּא עוֹד אָדָם בַּעַל יְדִיעוֹת עִיּוּנִיּוֹת גְּדוֹלוֹת. הוּא חָשַׁב שֶׁיַּתְחִיל לִכְתֹּב אֶת הַמּוֹנוֹגְרָפִיּוֹת שֶׁלּוֹ עַל כָּל הַקּוֹמְפּוֹזִיטוֹרִים וְהַמּוּסִיקָאִים הַנּוֹדָעִים שֶׁבָּעוֹלָם. בְּדָבָר זֶה, הָיָה בָּטוּחַ, הוּא אֶחָד וְיָחִיד וְאֵין שֵׁנִי לוֹ. הוּא יוֹדֵעַ יָפֶה יָפֶה אֶת כָּל תּוֹלְדוֹת־חַיֵּיהֶם שֶׁל גְּדוֹלֵי הַמּוּסִיקָה, כָּל הַתַּאֲרִיכִים שֶׁל לֵדוֹת וּמִיתוֹת. בְּנוֹגֵעַ לְדָבָר זֶה אֵין שׁוּם אֶחָד מִן הַמְּבַקְּרִים יָכוֹל לְהִדַּמּוֹת אֵלָיו. וּמִתּוֹךְ שֶׁנִּזְכַּר קַטְנוּתָם וּמִעוּט יְדִיעוֹתֵיהֶם הִתְחִיל אֲפִלּוּ מְרַחֵם עֲלֵיהֶם, מְרַחֵם מְאֹד, אַךְ רֹאשׁוֹ לֹא פָּסַק מִלִּכְאֹב וְרַגְלָיו נִרְאוּ לוֹ זָרוֹת כָּל כָּךְ, כְּאִלּוּ הִבְרִיגוּ לוֹ זוּג רַגְלַיִם זָרוֹת, רַגְלֵי עוֹפֶרֶת. בַּגָּרוֹן הִרְגִּישׁ כָּל הַזְּמָן מַחֲנָק.

בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה נַעֲשָׂה לוֹ צַר בְּיוֹתֵר.

הוּא נִגַּשׁ אֶל הַפְּרָחִים וְנָעַץ אֵת אֶצְבְּעוֹתָיו בָּאֲדָמָה הַקָּרָה שֶׁבַּסַּל, גֵּרֵד בְּצִפָּרְנָיו, רָצָה לְהַגִּיעַ עַד לַשָּׁרָשִׁים, לְמַשֵּׁשׁ בַּגִּבְעוֹלִים, אַךְ הָאֶצְבָּעוֹת נִתְקְלוּ בְּדָבָר קָשֶׁה וּמְחֻסְפָּס. הוּא נָעַץ אֶת הָעֵינַיִם בָּאֲדָמָה שֶׁפּוֹרֵר, וּפִתְאוֹם רָאָה קְדֵרוֹת, קְדֵרוֹת שֶׁל חֶרֶס, עֲצִיצִים כְּבֵדִים שֶׁהֻסְתְּרוּ בֵּין הָעֲשָׂבִים. וְהוּא נִשְׁאַר עוֹמֵד תּוֹהֶה וְיָדָיו פְּשׁוּטוֹת לְפָנָיו.

בֶּר בְּרוֹין שָׁכַב פְּרַקְדָּן, זְקַנְקָנוֹ, זְקַן־יֵשׁוּ שֶׁלּוֹ, כְּלַפֵּי מַעְלָה, וְצַוָּארוֹ הֶעָגֹל וְהַמְּגֻלֶּה הָיָה מְעֻטָּף רַק פַּס אוֹר־שַׁחַר יְרַקְרָק. הַפְּרוֹפֶסוֹר גְּרִיצְהֶנְדְּלֶר עָמַד אֵצֶל מִטָּתוֹ יָחֵף, בְּמִכְנְסֵי־הַלַּיְלָה הָרְחָבִים כְּשֶׁיָּדָיו מִשְׁתַרְבְּבוֹת מִתּוֹךְ שַׁרְווּלֵי כֻּתָּנְתּוֹ הַקְּצָרִים, וְעוֹרֵר אֶת שְׁכֵנוֹ בְּקוֹל מְבֹהָל וּמְמֻשָׁךְ:

– יַקִּירִי, הֲרֵי אֵלּוּ הֵן קְדֵרוֹת שֶׁל עֲצִיצִים… עֲצִיצִ־צִ־־ים!…

לְאַחַר הַקֹּר הֶחָזָק, שֶׁעָמַד רֹב יְמוֹת הַחֹרֶף הַזֶּה וְהֶחֱזִיק שָׂדוֹת, דְּרָכִים וּנְהָרוֹת מְכֻסִּים שֶׁלֶג וְקֶרַח עַד תְּחִלַּת נִיסָן, הִתְחִילוּ יוֹרְדִים פִּתְאוֹם, כַּמָּה יָמִים קֹדֶם הַפֶּסַח, גִּשְׁמֵי זָעַף. הָיוּ אֵלֶּה גְּשָׁמִים לֹא־צְפוּיִים, טוֹרְדִים, וְחוֹדְרִים עַד לָעֲצָמוֹת.

– מַבּוּל מַמָּשׁ, – נֶאֶנְחוּ נָשִׁים, כְּשֶׁהֵן מְצִיצוֹת מִבַּעַד לְשִׁמְשׁוֹת הַחַלּוֹן הָרְטֻבּוֹת אֶל הָאֲדָמָה שֶׁהָפְכָה בִּצָּה – עֹנֶשׁ מִן הַשָּׁמַיִם!

הַגְּשָׁמִים שָׁטְפוּ וּמָחוּ אֶת כָּל הַשִּׂמְחָה לִקְרַאת חֹדֶשׁ נִיסָן, שֶׁצִּפּוּ לוֹ זֶה מִזְּמָן.

הָאִכָּרִים יָשְׁבוּ בְּבָתֵּיהֶם הַמֻּסָּקִים וּפַרְווֹתֵיהֶם עֲלֵיהֶם, עִשְּׁנוּ מִתּוֹךְ רֹגֶז אֶת מִקְטְרוֹתֵיהֶם שֶׁכָּבוּ מִפַּעַם לְפַעַם, וְהִצְטַעֲרוּ עַל שְׂדוֹת־תְּבוּאוֹת הַחֹרֶף שֶׁהוּצְפוּ מַיִם. מִן הָרְפָתִים נִשְּׂאוּ אַנְחוֹתֵיהֶן הָעֲמֻקּוֹת שֶׁל פָּרוֹת הָרוֹת הָעוֹמְדוֹת לְהַמְלִיט. תַּרְנְגוֹלוֹת הַדּוֹגְרוֹת עַל בֵּיצֵיהֶן קִרְקְרוּ מִתּוֹךְ לוּלֵיהֶן קִרְקוּרִים דְּחוּפִים וּפְחוּדִים. עַל כָּל הַבְּרוּאִים, עַל אָדָם וּבְהֵמָה, הֵעִיק הָאֲוִיר הַכָּבֵד וְהָרָטֹב וּמִלֵּא הַכֹּל מָרָה־שְׁחוֹרָה וָצַעַר.

וְיוֹתֵר מִכֹּל הָיָה שָׁרוּי בְּצַעַר בִּימוֹת־הַגְּשָׁמִים הַלָּלוּ הֶרְשׁ־לֵיבּ, מוֹלִיךְ הַבָּקָר מִן הַכְּפָר לֶשְׁנֶה, אֲחֻזָּתוֹ שֶׁל אַחַד הָאֲצִילִים. חַג הַפֶּסַח מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא, וְהֶרְשׁ־לֵיבּ, שֶׁלֹּא הָיָה בְּלֶשְׁנֶה אֵצֶל אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו זֶה כַּמָּה שָׁבוּעוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מוֹלִיךְ בְּהֵמוֹת בַּדְּרָכִים בִּשְׁבִיל בְּעָלָיו סוֹחֲרֵי הַבָּקָר, נִמְשַׁךְ בְּכָל לִבּוֹ הַבַּיְתָה לֶחָג. בַּכִּיס הַפְּנִימִי שֶׁל חֲזִיַּת־הַמּוּכִין שֶׁלּוֹ הָיוּ חֲבוּיִים וּתְפוּרִים עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה רֻבְּלִים בְּשִׁטְרוֹת־כֶּסֶף, שֶׁחָסַךְ לוֹ לְאַחַר חֹרֶף שֶׁל עֲבוֹדָה בְּהוֹלָכַת הַבְּהֵמוֹת. בַּשַּׂק הַמְטֻלָּא שֶׁלּוֹ, שֶׁעֲשָׂאוֹ בְּעַצְמוֹ מֵעוֹר שֶׁל עֵגֶל וּתְפָרוֹ בְּגִידִים, הָיוּ לוֹ הַרְבֵּה מַתָּנוֹת בִּשְׁבִיל בְּנֵי בֵיתוֹ, כַּמָּה אַמּוֹת שֶׁל בַּד מְצֻיָּר בִּפְרָחִים בִּשְׁבִיל אִשְׁתּוֹ אֶטְיֶה, נַעֲלַיִם וּמִכְנָסַיִם בִּשְׁבִיל חֲמֵשֶׁת הַיְלָדִים שֶׁלּוֹ, כַּמָּה כּוֹסִיוֹת שֶׁל פֶּסַח אֲרוּזוֹת בְּקַשׁ, כּוֹסִיוֹת כְּחֻלּוֹת וְנָאוֹת שֶׁבִּרְכַּת “בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן” קְבוּעָה בָּהֶן בְּאוֹתִיּוֹת שֶׁל זָהָב, וְהַגָּדָה חֲדָשָׁה וּבָהּ צִיּוּרִים מְטֻשְׁטָשִׁים שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם וְהִיא מְכֹרֶכֶת כְּרִיכָה אֲדֻמָּה שֶׁטְּבוּעוֹת עָלֶיהָ מִלִּים מֻזְהָבוֹת בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ.

מִלְּבַד כָּל זֶה קָנָה לוֹ גַּם עֵגֶל שֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ בְּזִיל־הַזּוֹל, בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב, שֶׁחָשַׁב לְשָׁחְטוֹ לֶחָג וּלְהַרְוִיחַ מִמְּכִירַת בְּשָׂרוֹ סְכוּם נָאֶה, נוֹסָף עַל מַה שֶׁיְּקַבֵּל בְּעַד הָעוֹר, הַטְּלָפַיִם וְהַקַּרְנַיִם וּבְעַד הַחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן שֶׁקָּשֶׁה לְנַקְּרוֹ וְהוּא נִמְכָּר לְגוֹיִם.

עַד לְלֶשְׁנֶה שֶׁלּוֹ, כְּפָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁנֵי מִנְיָנִים שֶׁל יְהוּדִים, לֹא הָיָה רָחוֹק בְּיוֹתֵר, בְּסַךְ־הַכֹּל עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ וֶרְסְטָאוֹת, מֶרְחָק שֶׁלְּגַבֵּי הֶרְשׁ־לֵיבּ הֲרֵיהוּ כִּפְסִיעָה אַחַת, אַךְ בֵּין הַכְּפָר שֶׁבּוֹ הָיָה שָׁרוּי עַכְשָׁו וּבֵין לֶשְׁנֶה מְקוֹם מְגוּרָיו עוֹבֶרֶת הַוִּיסְלָה. מֵחֲמַת הַגְּשָׁמִים נִתְכַּסָּה הַקֶּרַח הֶעָבֶה שֶׁל הַנָּהָר הַרְבֵּה מַיִם וְהוֹפִיעוּ בּוֹ בְּקִיעִים וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲבֹר בּוֹ בָּרֶגֶל, מֵחֲשַׁשׁ נְפִילָה לְתוֹךְ בְּקִיעַ, וְאַף לֹא בְּסִירָה, מִשּׁוּם שֶׁהַקֶּרַח עֲדַיִן עָמַד. וְהֶרְשׁ־לֵיבּ הִרְגִּישׁ שֶׁבְּתוֹךְ חֲזֵהוּ הָרָחָב וְהַשָּׂעִיר צוֹבְטוֹ מַשֶּׁהוּ מֵרֹב כְּאֵב, הִרְגִּישׁ שֶׁלִּבּוֹ נָמֵס בְּקִרְבּוֹ מִתּוֹךְ צַעַר.

הוּא נָשָׂא אֶת עֵינָיו הַשְּׁחוֹרוֹת וְהַלֵּאוֹת אֶל הַיְרִיעָה הַגְּדוֹלָה וְהַרְטֻבָּה שֶׁכִּסְּתָה אֶת עֵין הַשָּׁמַיִם, נָטַל אֵת יָדָיו הַמְּלֻכְלָכוֹת בְּמֵי־גֶּשֶׁם וְהִתְפַּלֵּל לֵאלֹהִים, הִתְחַנֵּן לְפָנָיו שֶׁיְרַחֵם עַל אִשְׁתּוֹ וְעַל חֲמֵשֶׁת יְלָדָיו, וְיַעֲשֶׂה כָּךְ שֶׁהוּא, הֶרְשׁ־לֵיבּ, יוּכַל לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם הַבַּיְתָה לְפֶסַח.

הַרְבֵּה דְּרָכִים יֵשׁ לוֹ לְבוֹרֵא הָעוֹלָם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כָּךְ שֶׁיּוּכַל הֶרְשׁ־לֵיבּ לְהַגִּיעַ אֶל מֵעֵבֶר לַוִּיסְלָה. הוּא יָכוֹל לַעֲצֹר אֶת הַגְּשָׁמִים, לְהַשִּׁיב רוּחַ שֶׁתְּיַבֵּשׁ אֶת הַמַּיִם שֶׁנִּקְווּ מִן הַגְּשָׁמִים עַל גַּבֵּי הַקֶּרַח. הוּא יָכוֹל גַּם לִשְׁלֹחַ קֹר וּכְפוֹר שֶׁיַּקְפִּיא אֶת הַמַּיִם. לֹא פַּעַם, יוֹדֵעַ הֶרְשׁ־לֵיבּ, כְּבָר הָיוּ מַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה, אַף בְּמַחֲצִית נִיסָן. וּכְנֶגֶד זֶה הִבְטִיחַ הֶרְשׁ־לֵיבּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הַרְבֵּה הַבְטָחוֹת. רֵאשִׁית, נָדַר לָתֵת לִיטְרָה שְׁלֵמָה נֵרוֹת לְבֵית־הַכְּנֶסֶת הַכַּפְרִי שֶׁבְּלֶשְׁנֶה. וּכְשֶׁלֹּא הוֹעִיל נִדְרוֹ זֶה וְהַגֶּשֶׁם הוֹסִיף לָרֶדֶת, הִבְטִיחַ הַבְטָחָה בְּהֵן־צִדְקוֹ לִקְרֹא בְּבֵיתוֹ כָּל סֵפֶר הַתְּהִלִּים שָׁלשׁ פְּעָמִים. וּכְשֶׁרָאָה שֶׁעֲדַיִן הַשָּׁמַיִם מַעֲלִים עֲנָנִים וְאֵין הַגֶּשֶׁם פּוֹסֵק, הִבְטִיחַ לָתֵת לוֹ, לְר' אָשֵׁר הַמְּלַמֵּד שֶׁבְּלֶשְׁנֶה, יְהוּדִי יְרֵא־שָׁמַיִם וְעָנִי גָּמוּר, נְדָבָה שֶׁל פַּעֲמַיִם ח"י גְּרוֹשִׁים.

אַךְ אֱלֹהִים לֹא שָׁעָה אֶל תְּפִלָּתוֹ שֶׁל הֶרְשׁ־לֵיבּ וְאֶת נִדְבוֹתָיו לֹא קִבֵּל. הוּא הוֹסִיף לְהוֹרִיד מַיִם, מַבּוּל עַל הָאָרֶץ, וְהֶרְשׁ־לֵיבּ הִתְרוֹצֵץ בְּרִפְתּוֹ שֶׁל הָאִכָּר, שֶׁבָּהּ מָצָא לוֹ מָקוֹם לִינָה, כְּאוֹתָהּ חַיָּה הַמִּתְרוֹצֶצֶת בְּתוֹךְ סוּגָרָהּ. בְּעַצְמוֹ לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מַה יַעֲשֶׂה. אִם יֵשֵׁב בַּכְּפָר וִיצַפֶּה לְשִׁנּוּי מֶזֶג־הָאֲוִיר, יַמְתִּין עַד שֶׁיְּהֵא אֶפְשָׁר שׁוּב לַעֲבֹר אֶת הַנָּהָר בָּרֶגֶל אוֹ בְסִירָה, וּבֵינְתַּיִם יִשָּׁאֵר כָּאן בְּפֶסַח בֵּין הַגּוֹיִם, אוֹ אוּלַי אֵינוֹ צָרִיךְ לְהִתְחַשֵּׁב בְּשׁוּם דָּבָר, אֶלָּא לַעֲבֹר אֶת הַקֶּרַח וִיהִי מָה, בְּלֹא פַּחַד, וְלָבוֹא וּלְהַגִּיעַ עִם תְּשׁוּרוֹתָיו וְעִם בֶּן־הַבָּקָר אֶל אִשְׁתּוֹ וְאֶל יְלָדָיו לְחַג הַפֶּסַח.

הֶרְשׁ לֵיבּ הָיָה יְהוּדִי גְּבַרְתָּן, מְגֻדָּל, שְׂעַר רֹאשׁוֹ, זְקָנוֹ וּשְׂפָמוֹ מְקֻרְזָלִים, עֵינָיו מְאָדָּמוֹת בְּזָוִיוֹתֵיהֶן וּשְׁחוֹרוֹת כְּעֵינֵי צוֹעֲנִי, הָרוֹאוֹת הַרְחֵק, יָדָיו אֲרֻכּוֹת וּזְרִיזוֹת, שֶׁאֲנָשִׁים וּבְהֵמוֹת רוֹעֲדִים מִפְּנֵיהֶן. בִּדְבָרִים שֶׁבְּיַהֲדוּת הָיָה הֶרְשׁ־לֵיבּ בּוּר גָּמוּר, לֹא יָדַע מַה מֻתָּר וּמַה אָסוּר. מִתּוֹךְ שֶׁהָיָה מָצוּי תָּמִיד בִּכְפָרֵי הִגּוֹיִם נַעֲשָׂה אַף הוּא עַצְמוֹ מְגֻשָּׁם כְּאוֹתָם אִכָּרִים שֶׁבְּרִפְתֵיהֶם הָיָה מוֹצֵא לוֹ מְקוֹם לִינָה. כְּשֵׁם שֶׁהָיָה זָרִיז וּמְזֹרָז בַּעֲבוֹדָתוֹ הַפְּשׁוּטָה, כָּךְ הָיָה יַלְדוּתִי וַחֲסַר־יֵשַׁע תָּמִיד מִשֶּׁהִגִּיעַ לְעִנְיָן שֶׁבְּיַהֲדוּת, לְדָבָר שֶׁבֵּין אָדָם לְבוֹרְאוֹ. לִדְבָרִים אֵלֶּה, יָדַע, יֵשׁ צַדִּיק וְיֵשׁ רַב, וַאֲפִלּוּ ר' אָשֵׁר הַמְּלַמֵּד בְּלֶשְׁנֶה הוּא אָדָם הַיָּכוֹל לַעֲמֹד בִּתְּפִלָּה לִפְנֵי אֱלֹהִים אוֹ לְהַשִּׂיא עֵצָה טוֹבָה. וְכָאן, בַּכְּפָר שֶׁעַל שְׂפַת הַוִּיסְלָה, לֹא הָיָה לֹא צַדִּיק וְלֹא רַב, לֹא ר' אָשֵׁר מְלַמֵּד וְלֹא שׁוּם יְהוּדִי שֶׁאֶפְשָׁר לִשְׁאֹל בַּעֲצָתוֹ, הָיוּ כָּאן רַק גּוֹיִם בִּלְבָד.

הָאִכָּרִים הַכְּפָרִיִּים דִּבְּרוּ עַל לִבּוֹ שֶׁלֹּא יֵלֵךְ עַכְשָׁו עַל פְּנֵי הַקֶּרַח, אָמְרוּ לוֹ שֶׁיְחַכֶּה. הֵם נָתְנוּ לוֹ קַשׁ בִּשְׁבִיל בֶּן־הַבָּקָר שֶׁלּוֹ, חִנָּם אֵין כֶּסֶף. הֵם רָצוּ לָתֵת לוֹ גַּם לְהִשְׂתַּכֵּר קְצָת, מִשּׁוּם שֶׁעֲדַיִן הָיְתָה זְכוּרָה לוֹ מְלֶאכֶת הַנַּפָּחוּת שֶׁלָּמַד מֵאָבִיו הַנַּפָּח בִּימֵי נְעוּרָיו, וְהָיָה יוֹדֵעַ עוֹד לְתַקֵּן מַחֲרֵשָׁה, גַּרְזֶן וְאוֹפַן שֶׁל עֲגָלָה. וּבְיָמִים אֵלּוּ בִּפְרֹס הָאָבִיב נִמְצָא אֵצֶל כָּל אִכָּר מַשֶּׁהוּ הַדּוֹרֵשׁ תִּקּוּן, וְהֵם דִּבְּרוּ עַל לִבּוֹ שֶׁל הֶרְשׁ־לֵיבּ שֶׁיִשָּׁאֵר בַּכְּפָר עַד לְאַחַר הֶחָג.

אַךְ דִּבְרֵיהֶם שֶׁל הָאִכָּרִים לֹא הָיוּ חֲשׁוּבִים עַכְשָׁו בְּעֵינָיו וְלֹא כְּלוּם. מַה יוֹדְעִים הַגּוֹיִם בְּעִנְיְנֵי אֱלֹהִים? עַל פֶּסַח יְהוּדִי? עַל “סֵדֶר” יַחַד עִם אִשָּׁה וִילָדִים? הוּא לְבַדּוֹ הָיָה צָרִיךְ עַכְשָׁו לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה, הוּא לְבַדּוֹ חַיָּב לַחֲשֹׁב בְּדָבָר גָּדוֹל כָּל כָּךְ, לְהַכְרִיעַ בְּעִנְיָן נַעֲלֶה כָּל כָּךְ, שֶׁחֲכָמִים וְלַמְדָנִים מְיַגְּעִים עָלָיו אֶת מֹחוֹתֵיהֶם: מַה חָשׁוּב יוֹתֵר: פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ אוֹ “סֵדֶר” בַּבַּיִת? וְרֹאשׁוֹ כִּמְעַט נִתְפַּקַּע מֵרֹב מַחֲשָׁבוֹת וְשִׁקּוּלִים בִּימֵי־מַבּוּל קָשִׁים אֵלֶּה, שֶׁהוֹרִיד אֱלֹהִים עַל הָעוֹלָם הַזֶּה לִפְנֵי הַפֶּסַח.

הֶרְשׁ־לֵיבּ לֹא הָיָה, לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, צַדִּיק גָּדוֹל. לְגַמְרֵי לֹא. שֶׁכֵּן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָנַע מִמֶּנּוּ אֱלֹהִים שׁוּם דָּבָר, נָתַן לוֹ כֹּחַ וְחֹסֶן בָּאֲבָרָיו הַמְּגֻדָּלִים, לֹא קִפַּח אוֹתוֹ לֹא בִּבְרִיאוּת וְלֹא בְּקוֹמָה, הִנֵּה בְּכָל זֹאת לֹא שִׁלֵּם לוֹ לַבּוֹרֵא כָּרָאוּי בְּעֵד כָּל אֵלֶּה, לֹא הִתְנַהֵג כְּפִי שֶׁרָאוּי לִיהוּדִי לְהִתְנַהֵג.

בְּשַׂק־הָעוֹר שֶׁלּוֹ הִתְגַּלְגְּלוּ, אָמְנָם, בְּצַד פַּת־הַקִּבָּר, הַמֶּלַח וְזוּג הַמְּגַפַּיִם, גַּם זוּג תְּפִלִּין מְשֻׁמָּנוֹת וְטַלִּית שֶׁכֻּלָּה קְרָעִים, וְגַם סִדּוּר קָטָן שֶׁדַּפָּיו תְּלוּשִׁים, אֲבָל הֶרְשׁ־לֵיבּ הֶחֱסִיר לֹא פַּעַם תְּפִלָּה שֶׁל חֹל. לֹא הָיְתָה לוֹ שָׁעָה מַסְפֶּקֶת לִתְפִלָּה, מִשּׁוּם שֶׁלִּפְנוֹת בֹּקֶר, וּלְעִתִּים קְרוֹבוֹת עוֹד בַּחֲשֵׁכָה, כְּבָר הָיָה מֻכְרָח לָקוּם וּלְהוֹלִיךְ אֶת הַבְּהֵמוֹת. לֹא הָיָה לוֹ מָקוֹם מַתְאִים לִתְפִלָּה, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה לָן תָּמִיד בִּרְפָתִים שֶׁל אִכָּרִים, יַחַד עִם הָרוֹעִים, נַעֲרֵי הַגּוֹיִם. כְּשֶׁהָיָה מַנִּיחַ לִפְעָמִים אֶת הַ“שֵּׁל־רֹאשׁ” הַדָּהוּי שֶׁלּוֹ עַל שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ הַמְּקֻרְזָלוֹת, מִיַּד הִתְחִילוּ הַפִּרְחָחִים צוֹחֲקִים וּמַלְעִיגִים. הֵם כָּרְכוּ לָהֶם אֶת חֲגוֹרַת־הָעוֹר שֶׁל מִכְנְסֵיהֶם עַל הַזְּרוֹעוֹת, כְּמוֹ שֶׁכּוֹרֵך הֶרְשׁ־לֵיבּ אֶת רְצוּעוֹת הַ“שֵּׁל־יָד”, הִתְנוֹעֲעוּ וְעָשׂוּ הַעֲוָיוֹת פְּרוּעוֹת וְצָעֲקוּ:

– לֵיבּוּשׁ, אַבָּא’לִי, אִמָּא’לִי, צִיצִי’לִי…

הוּא לֹא עָבַר בִּשְׁתִיקָה עַל כָּךְ. תּוֹךְ כְּדֵי תְּפִלָּתוֹ, כְּשֶׁהוּא מְעֻטָּר תְּפִלִּין, שָׁלַח אֶת יָדָיו הַמְּגֻיָּדוֹת בְּשִׁנֵּיהֶם שֶׁל הַפּוֹחֲזִים שֶׁהִלְעִיגוּ עַל אֱלֹהָיו, שֶׁהוּא אֱלֹהִים אֱמֶת, לֹא עֵץ וְלֹא אֶבֶן. אֲבָל גַּם נַעֲרֵי הַגּוֹיִם לֹא טָמְנוּ יָדָם בַּצַּלַּחַת. כַּכְּלָבִים הַפּוֹשְׁטִים עַל הַדֹּב, כָּךְ הִתְנַפְּלוּ עָלָיו, חָבְטוּ בּוֹ וְכִמְעַט שִׁבְּרוּ עַצְמוֹתָיו.

– הַכּוּ, נוֹצְרִים, אֶת הַיְּהוּדִי! – צָוְחוּ בְּקוֹלֵי־קוֹלוֹת, – אֶת עַצְמוֹתָיו שַׁבֵּרוּ, קַתּוֹלִים, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה הוּא לָאָדוֹן שֶׁלָּנוּ, לְיֵשׁוּ.

הוּא לֹא הָיָה יָכוֹל לְהִלָּחֵם תָּמִיד, לִהְיוֹת אִישׁ רִיב לְכָל הַגּוֹיִם בִּגְלַל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלּוֹ, וּפָסַק מִלְּהִתְפַּלֵּל.

גַּם בְּעִנְיְנֵי מַאֲכָלוֹת לֹא הָיָה נִזְהָר. בְּשַׂר חֲזִיר לֹא אָכַל, חָלִילָה. לֹא פַּעַם נָתְנוּ לוֹ הָרוֹעִים הַהוֹלְכִים עִם הַבָּקָר כַּרְכֶּשֶׁת שֶׁל חֲזִיר לְלַפֵּת אֶת הַפַּת, אוֹ שֻׁמַּן־חֲזִיר לָבָן וּמָלוּחַ וְהוּא לֹא רָצָה אַף לִנְגֹּעַ בָּזֶה. אֲבָל אִטְרִיוֹת בְּחָלָב, שֶׁבָּהֶן הָיוּ מְכַבְּדוֹת אוֹתוֹ נְשֵׁי הָאִכָּרִים, הָיָה אוֹכֵל. יַחַד עִם כָּל הַגּוֹיִם יָשַׁב גַּם הוּא עַל שְׁרַפְרָף קָטָן לְיַד הַסַּפְסָל הַגָּדוֹל, שֶׁעָמַד בְּאֶמְצָעִיתוֹ שֶׁל הַחֶדֶר, הֵסִיר אֶת הַכּוֹבַע, מִפְּנֵי שֶׁבְּבָתֵּי הַגּוֹיִם תְּלוּיִים אִיקוֹנִיּוֹת קְדוֹשִׁים, שָׁאַב בְּכַף הָעֵץ מִן הַקְּעָרָה שֶׁמִּתּוֹכָהּ שָׁאֲבוּ כֻּלָּם, וְשָׁאַף וְנָשַׁף בַּהֲנָאָה עִם כָּל לְגִימָה וּלְגִימָה.

– אִטְרִיוֹת טוֹבוֹת, אִמָּא’לִי – הָיָה מְשַׁבֵּחַ אֶת הַגּוֹיוֹת וְנוֹשֵׁק אֶת יְדֵיהֶן בְּפִיו הַשָּׂעִיר וְהָרָטֹב מֵחָלָב, – אֱלֹהִים יִגְמֹל לָכֶן!

יֶעֱרַב וִיבֻשַּׂם לְךָ לֵיבּוּשׁ, – הָשִׁיבוּ הַגּוֹיוֹת וְהוֹסִיפוּ לוֹ עוֹד מִן הַקְּדֵרָה אֶל הַקְּעָרָה.

הָאִכָּרִים בַּכְּפָר אָהֲבוּ אוֹתוֹ. וְהֵם לֹא הֵבִינוּ עַכְשָׁו, מִפְּנֵי מַה הוּא נֶחְפָּז כָּל כָּךְ בְּשֶׁל הַחַג הַיְּהוּדִי שֶׁלּוֹ.

– אִשְׁתְּךָ, לֵיבּוּשׁ – אָמְרוּ לוֹ, – תְּקַבֵּל מִמְּךָ אֶת הַמַּתָּנוֹת גַּם לְאַחַר מִכֵּן. וְאֶת בֶּן־הַבָּקָר נַחֲזִיק לְךָ כָּאן בָּרֶפֶת. תַּרְוִיחַ כֶּסֶף בִּמְּזֻמָּנִים, תָּבִיא הַכֹּל הַבַּיְתָה, וּבְשָׂכָר זֶה תְּחַמֵּם לְךָ יָפֶה, הַיְּהוּדִיָּה שֶׁלְּךָ, אֶת מִטָּתְךָ… הוֹ, הוֹ!…

אֵבֶל הֶרְשׁ־לֵיבּ לֹא רָצָה לִשְׁמֹעַ לְדִבְרֵיהֶם. הוּא הָיָה שָׁרוּי בְּצַעַר וְאָכַל אֶת בְּשָׂרוֹ מַמָּשׁ.

שֶׁכֵּן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה זָהִיר הֶרְשׁ־לֵיבּ בִּדְבָרִים שֶׁבְּיַהֲדוּת, הָיָה בְּכָל זֹאת יָרֵא אֶת הָאֱלֹהִים, וּמְאֹד הָיוּ יְקָרִים לוֹ אִשְׁתּוֹ וַחֲמֵשֶׁת יְלָדָיו הַקְּטַנִּים זֶה מִזֶּה.

כָּל יוֹם שִׁשִּׁי, מִיָּד לְאַחַר שֶׁקִּבֵּל אֶת צְרוֹרוֹת מַטְבְּעוֹת־הַנְּחֹשֶׁת מִידֵי סוֹחֲרֵי הַבְּהֵמוֹת, שְׂכַר עֲבוֹדָתוֹ הַקָּשָׁה בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁבוּעַ, הִפְרִישׁ מִיַּד כַּמָּה עֲשִׂירִיּוֹת, שָׂם אוֹתָם בְּשַׂקִּיק־הַבַּד שֶׁלּוֹ, שֶׁהָיָה תָּלוּי לוֹ עַל חָזֵהוּ הַשָּׂעִיר, הִשִּׁיב עֲלֵיהֶם אֶת נְשִׁימָתוֹ הַחַמָּה, שֶׁיְּהֵא לְמַזָּל, וְהִטְמִין אוֹתָם לִשְׂכַר־לִמּוּד. לֹא פַּעַם בָּא אֵלָיו הַיֵּצֶר הָרָע וְהִתְחִיל מְמָרֵר אֶת חַיָּיו, בְּשָׁעָה שֶׁהוֹלִיכוּהוּ רַגְלָיו בְּסָמוּךְ לְבֵית־מְזִיגָה – שֶׁיּוֹצִיא מִתּוֹךְ הַשַּׂקִּיק כַּמָּה גְּרוֹשִׁים כְּדֵי לְחַמֵּם אֶת אֲבָרָיו בְּכוֹסִית יַ"שׁ, אֲבָל הֶרְשׁ לֵיבּ לֹא נִכְנַע לוֹ.

– מִכַּסְפּוֹ שֶׁל ר' אָשֵׁר – הָיָה מְנַהֵם כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרַע – לֹא אֶקַּח פְּרוּטָה, וַאֲפִלּוּ אֲנִי פּוֹשֵׁט כָּאן אֶת יָדַי וְרַגְלַי וָמֵת.

ר' אָשֵׁר מְלַמֵּד, יְהוּדִי מְטֹרָד וּמְבֹהָל, שֶׁתָּמִיד הוּא נוֹשֵׁךְ אֶת זְקָנוֹ וּשְׂפָמוֹ וּמְמַלֵּא אֶת כָּל הַחוּמָשִׁים מִשַּׂעֲרוֹתָיו הָאַפְרוּרִיּוֹת, אָמְנָם לֹא הָיָה חָס בְּיוֹתֵר עַל יְלָדָיו שֶׁל הֶרְשׁ־לֵיבּ. כָּל יוֹם הָיָה מְגָרֵשׁ אוֹתָם מֵחָדָשׁ מִן “הַחֶדֶר”, מֵחֲמַת מֹחוֹתֵיהֶם הַמְּטֻמְטָמִים שֶׁאֵינָם קוֹלְטִים אֶת הַתּוֹרָה, וּמִשּׁוּם דִּבְרֵי נִבּוּל־פֶּה שֶׁהֵם מְסַפְּרִים לַנְּעָרִים “בַּחֶדֶר”. וְאַף עָלָיו, עַל הֶרְשׁ־לֵיבּ עַצְמוֹ, לֹא חָס וְהָיָה אוֹמֵר לוֹ דִּבְרֵי־מוּסָר וּלְעֵינֵי כֹל דַּוְקָא, בְּעֶסְקֵי הַיַּהֲדוּת שֶׁלּוֹ, שֶׁאֵינוֹ נִזְהַר בַּמֶּה שֶׁיֵּשׁ לְהִזָּהֵר. אֲבָל הֶרְשׁ־לֵיבּ הָיָה דָּבוּק בִּיהוּדִי זֶה וְכָרוּךְ אַחֲרָיו. כָּל כַּמָּה שֶׁהַיְּהוּדִי הָיָה מוֹסִיף וְאוֹמֵר לוֹ דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁים וּמְאַיֵּם עָלָיו בְּגֵיהִנּוֹם, יוֹתֵר הָיָה הֶרְשׁ לֵיבּ מְחַבְּבוֹ. בְּיָד רְחָבָה הָיָה מְשַׁלֵּם לוֹ אֶת הַזְּהוּבִים שֶׁהִשִּׂיג בִּיגִיעוֹ הַקָּשֶׁה, וְהָיָה מִתְחַנֵּן לְפָנָיו שֶׁלֹּא יְגָרֵשׁ אֶת הַיְלָדִים.

– רַבִּי, יַכֶּה אוֹתָם, – טָעַן אֶל הַמְּלַמֵּד, – יַעֲשֶׂה אוֹתָם בַּעֲלֵי־מוּם, אֶת הַמַּמְזֵרִים הַלָּלוּ, אַךְ אַל נָא יְגָרֵשׁ אוֹתָם מִן “הַחֶדֶר”.

וּכְשֵׁם שֶׁהָיָה זָהִיר בְּעִנְיַן הַמְּלַמֵּד וּשְׂכַר־הַלִּמּוּד, כָּךְ הָיָה נִזְהָר וּמַקְפִּיד בְּעִנְיְנֵי חַג וּמוֹעֵד.

הַחַגִּים הָיוּ יְמֵי הַשִּׂמְחָה הַיְחִידִים שֶׁבְּחַיָּיו הַקָּשִׁים, הַיָּמִים שֶׁבָּהֶם שָׁהָה עִם אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו, לָבַשׁ בְּגָדִים נָאִים וְיָשַׁן בְּמִטָּה, נֶהְנָה מִמְּנוּחָה, אָכַל מַאֲכָלוֹת טוֹבִים וְשָׁמַע שִׂיחַת בְּנֵי־אָדָם.

שׁוּם אֶחָד מִן הַיְּהוּדִים שֶׁבְּבֵית־הַתְּפִלָּה הַכַּפְרִי הַקָּטָן לֹא הָיָה מִתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם כָּל כָּךְ וּבְכַוָּנָה כָּזֹאת כְּשֵׁם שֶׁהִתְפַּלֵּל הֶרְשׁ־לֵיבּ.

כָּל שְׁעַת הַתְּפִלָּה הָיָה עוֹמֵד עַל רַגְלָיו, כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ בֶּגֶד אָרֹךְ יָשָׁן נוֹשָׁן, עוֹד מִימֵי חֲתֻנָּתוֹ, מְעִיל בַּעַל כַּפְתּוֹרֵי עֶצֶם וּפְסִיסֵי־מֶשִׁי בְּשׁוּלָיו וְהָיָה צַר עָלָיו וּמִתְפַּקֵּעַ עַל גַּבֵּי אֲבָרָיו הַמְּגֻדָּלִים. בְּאֶצְבַּע גְּדוֹלָה הָיָה מַחֲוֶה לְעַצְמוֹ כָּל שׁוּרָה, עָמַל קָשֶׁה בַּמִּלִּים הַקָּשׁוֹת שֶׁבַּמַּחֲזוֹר, לֹא יָכֹל לְהַדְבִּיק אֶת הַמְּלַמֵּד הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה, נֶחְשַׁל בְּדַרְכּוֹ וְנִתְפַּתֵּל, אֲבָל לֹא נִכְנַע, גִּלְגֵּל מִלִּים כְּסַדְנֵי עֵצִים.

– אָמֵן! – הָיָה מַכְרִיז וְאוֹמֵר כָּל פַּעַם לִנְעָרָיו בְּקוֹל שֶׁהָיָה מַרְעִיד אֶת שִׁמְשׁוֹת־הַחַלּוֹנוֹת שֶׁל בֵּית־הַתְּפִלָּה, שֶׁלֹּא הָיוּ קְבוּעוֹת הֵיטֵב בְּמִסְגְּרוֹתֵיהֶן.

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבְיוֹם־הַכִּפּוּרִים הָיָה עוֹבֵד בְּזֵעַת אַפַּיִם. וּכְשֶׁהִגִּיעוּ אֶל טוּרֵי הָ“עַל־חֵטְא” הָיָה מַכֶּה עַל לִבּוֹ עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁהַיְּהוּדִים הָיוּ חוֹבְטִים עַל־גַּבֵּי הָ“עַמּוּדִים”:

– נוּ, אוֹ, אֶט…

אֲבָל כְּנֶגֶד זֶה, לְאַחַר מִכָּן, בַּסְּעֻדָּה לְיַד הַשֻּׁלְחָן, הָיָה נוֹטֵל לְעַצְמוֹ שְׂכַר כָּל עֲמָלוֹ. הוּא הָיָה מֵבִיא תָּמִיד הַבַּיְתָה אֶת מֵיטַב הַדְּבָרִים לֶחָג, בָּשָׂר וּבֵיצִים וִירָקוֹת. דָּגִים הָיָה שׁוֹלֶה בְּעֶצֶם יָדָיו. הַיְלָדִים יָשְׁבוּ מִסָּבִיב וְהֵיטִיבוּ אֶת לִבָּם בְּמַאֲכָלוֹת טוֹבִים. אֶטְיָה אִשְׁתּוֹ קָשְׁרָה לְרֹאשָׁהּ אֵת הַמִּטְפַּחַת הַחֲדָשָׁה וְחָגְרָה סִנָּר חָדָשׁ, וּלְאַחַר הַסְּעֻדָּה הָיָה מְשַׁלֵּחַ אֶת הַיְלָדִים הַחוּצָה וְנִטְפַּל אֵלֶיהָ, לְאֶטְיָה, וּמְדַגְדֵּג אוֹתָהּ בִּזְקָנוֹ הַמְקֻרְזָל בִּלְחָיֶיהָ וּבְצַוָּארָהּ. טוֹב הָיָה לוֹ בֶּחָג, שִׁלּוּם טוֹב לְכָל יְמֵי הָעִנּוּי. וּבְיוֹתֵר הָיָה טוֹב בְּחַג הַפֶּסַח.

לְפֶסַח שֶׁל שָׁנָה זוֹ נֶחְפַּז הֶרְשׁ־לֵיבּ לְהַקְדִּים וְלָבוֹא הַבַּיְתָה. יוֹתֵר מִבְּכָל שְׁאָר הַחַגִּים. הוּא רָצָה לְהָבִיא לְאֶטְיָה אִשְׁתּוֹ אֵת הַבַּד בְּעוֹד מוֹעֵד, שֶׁתַּסְפִּיק לִתְפֹּר לְעַצְמָהּ אֶת הַשִּׂמְלָה לֶחָג. גַּם הָיָה צָרִיךְ לִמְסֹר אֶת בֶּן־הַבָּקָר לִשְׁחִיטָה בְּעוֹד זְמָן, לִמְכֹּר אֶת הַבָּשָׂר לִשְׁכֵנָיו וְלַעֲזֹר בַּהֲכָנוֹת לִקְרַאת הַפֶּסַח.

טָעוּן שַׂק מָלֵא, הַמִּתְפַּקֵּעַ כִּמְעַט מֵרֹב מַתָּנוֹת עַם פָּר בֶּן־בָּקָר צָעִיר הַקָּשׁוּר בַּחֶבֶל בְּקַרְנָיו, רָצָה לַחֲצוֹת אֶת הַוִּיסְלָה, לַעֲבֹר אוֹתָהּ לִפְנוֹת בֹּקֶר, עִם דִּמְדּוּמֵי הַיּוֹם הַמַּכְחִילִים כְּדֵי לְהַסְפִּיק וּלְהַגִּיעַ הַבַּיְתָה בְּטֶרֶם יַחְשִׁיךְ. אֲבָל לְפֶתַע פָּקַע הַקֹּר הַקָּשֶׁה וְהַמְמֻשָּׁךְ, כְּשַׁלְפּוּחִית שְׁזֻפְּתָה יֶתֶר עַל הַמִּדָּה וּמַבּוּל־מַיִם יָרַד עַל הָעוֹלָם. הֶרְשׁ־לֵיבּ נִשְׁאַר תָּקוּעַ, יַחַד עִם שַׂק תְּשׁוּרוֹתָיו, יַחַד עִם בֶּן־הַבָּקָר, מְצִיאָה זוֹ שֶׁזִּמֵּן לוֹ אֱלֹהִים לֶחָג וְהוּא שָׁכַב מְדֻכָּא וּמְדֻכְדָּךְ. הוּא לֹא הָיָה יָכוֹל לִשְׁכַּב בִּמְנוּחָה בָּרֶפֶת הַחֲמִימָה, לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַקְשִׁיב לְסִפּוּרֵי־הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁל הַגּוֹיִם. אַף הַסִּיגָרִיּוֹת הַגְּלוּלוֹת לֹא טָעֲמוּ לְחִכּוֹ. הוּא נִמְשַׁךְ הַבַּיְתָה.

בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן הִמְתִּין, קִוָּה שֶׁמֶּזֶג הָאֲוִיר יִשְׁתַּנֶּה, הַגֶּשֶׁם יֶחְדָּל.

מִבַּעַד לַפֶּתַח הַפָּתוּחַ שֶׁל הָרֶפֶת, שֶׁבָּהּ שָׁכַב בְּתוֹךְ הַקַּשׁ לְיָד בֶּן־הַבָּקָר שֶׁלּוֹ, הִסְתַּכֵּל בְּעַנְנֵי הֶעָשָׁן הָעוֹלִים מִן הָאֲרֻבּוֹת, כְּדֵי לְדַעַת מַהוּ מֶזֶג הָאֲוִיר הֶעָתִיד לָבוֹא. הוּא יָדַע, כִּי עָשָׁן הַיּוֹרֵד וְנוֹפֵל לָאֲדָמָה סִימָן הוּא שֶׁהָאֲוִיר כָּבֵד וּמְבַשֵּׂר גֶּשֶׁם, וְעָשָׁן הַמִּתַּמֵּר וְעוֹלֶה סִימָן הוּא שֶׁהָאֲוִיר קַל וְעָתִיד לָבוֹא מֶזֶג־אֲוִיר יָפֶה.

בְּאָזְנַיִם דְּרוּכוֹת שֶׁל אִישׁ־הַחוֹפִים, הַקּוֹלֵט מִבַּעַד לַקִּיר כָּל נְשִׁיבַת רוּחַ, כָּל סִימָן שֶׁל כְּפוֹר הַיּוֹרֵד, הוּא הִקְשִׁיב לַמִּתְרַחֵשׁ מִסָּבִיב.

מֶזֶג־הָאֲוִיר לֹא הָיָה יַצִּיב. הִנֵּה הִתְחִיל הַגֶּשֶׁם יוֹרֵד בְּחָזְקָה, וּמִיָּד פָּסַק. הִנֵּה קִרְקְרוּ הָעוֹרְבִים, תַּרְנְגוֹלִים קָרְאוּ קוּקוּרִיקוּ, מַה שֶׁמֵּעִיד עַל גְּשָׁמִים נוֹסָפִים, וּמִיָּד לְאַחַר כָּךְ הִתְחִילָה רוּחַ נוֹשֶׁבֶת, דָּבָר הַמְּבַשֵּׂר הַפְסָקַת הַגְּשָׁמִים וְחֹרֶב. הָאִכָּרִים נִבְּאוּ נְבוּאוֹת שׁוֹנוֹת, וְהֶרְשׁ־לֵיבּ לֹא הָיָה יָכוֹל לָצֵאת מִן הַמֵּצֵר.

בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִתְחִיל הַגֶּשֶׁם יוֹרֵד בְּחָזְקָה יְתֵרָה, בָּרַעַשׁ וּבְזַעַף. הַשָּׁמַיִם הָיוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם אֲפֵלִים כָּל כָּךְ, עַד שֶׁהָאִכָּרוֹת הָיוּ מֻכְרָחוֹת לְהַדְלִיק בַּמִּטְבָּח כְּפִיסִים יְבֵשִׁים, כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת הַנַּעֲשֶׂה בְּתוֹךְ הַסִּירִים. אַף כֶּלֶב לֹא הֵעֵז לְהוֹצִיא רֹאשׁוֹ הַחוּצָה. הֶרְשׁ־לֵיבּ לֹא יָצָא כְּלָל מִן הָרֶפֶת. הוּא לֹא רָצָה לֶאֱכֹל, לֹא רָצָה לְשׂוֹחֵחַ עִם שׁוּם אָדָם. הָיָה מֵצֵר וּמִצְטַעֵר עַל שֶׁלֹּא יָצָא מִיָּד לַדֶּרֶךְ, עִם הַגְּשָׁמִים הָרִאשׁוֹנִים. עַכְשָׁו כְּבָר רָאָה שֶׁאֵין לְקַוּוֹת לְרוּחוֹת וּלְקֹר. וּמִשֶּׁיָּזוּז הַקֶּרַח בַּנָּהָר שׁוּב לֹא יָּבֹא דָּבָר אַחֵר, אֶלָּא גֵּאוּת הַמַּיִם.

הַפָּר הַצָּעִיר לִקְלֵק בִּלְשׁוֹנוֹ אֶת יָדוֹ שֶׁל הֶרְשׁ־לֵיבּ, אֲבָל הוּא דְּחָפוֹ בַּמַּגָּף בְּצַלְעוֹ:

– לְכִי לָךְ, בְּהֵמָה פְּתַיָּה – שִׁכְבִי בִּמְקוֹמֵךְ!

בַּלַּיְלָה לֹא יָשַׁן. הוּא יָצָא מִפֶּתַח הָרֶפֶת, עָמַד וְהִבִּיט לְתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה הָרְטֻבָּה. מַחֲרֹזוֹת שֶׁל טִפּוֹת מַיִם נִתְגַּלְגְּלוּ מֵעַל לְגַּג־הַקַּשׁ יָשָׁר לְתוֹךְ הַצַּוָּארוֹן שֶׁל כֻּתָּנְתּוֹ הַפְּתוּחָה לִרְוָחָה. הוּא רָקַק רְקִיקָה גְּדוֹלָה לְתוֹךְ הַלַּיְלָה וְחָזַר אֶל הָרֶפֶת. רַעְיוֹנוֹת כְּבֵדִים, אֲפֵלִים, כְּאוֹתָהּ אֲפֵלָה שֶׁבַּחוּץ, הִתְהַלְּכוּ וְהִסְתַּבְּכוּ בְּמֹחוֹ, שֶׁלֹּא הֻרְגַּל לַחֲשֹׁב: לָלֶכֶת הַבַּיְתָה, אוֹ לֹא לָלֶכֶת?

רֶגַע אֶחָד הֶחְלִיט לִירֹק עַל הַכֹּל. אִם לֹא – יְהֵא לֹא – חָשַׁב. הוּא עָשָׂה הַכֹּל כְּפִי שֶׁחַיָּב לַעֲשׂוֹת יְהוּדִי. מַתָּנוֹת לְפֶסַח קָנָה. רָצָה לִהְיוֹת לְחַג הַפֶּסַח בַּבַּיִת לַעֲרֹךְ “סֵדֶר”, לָלֶכֶת לְבֵית־הַתְּפִלָּה, לִהְיוֹת יְהוּדִי כְּכָל הַיְּהוּדִים. אֲבָל אִם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ רוֹצֶה, אִם בְּדִיּוּק קֹדֶם הַפֶּסַח הוּא מוֹרִיד מַבּוּל עַל הָעוֹלָם, הֲרֵי אֵין זֶה אַשְׁמָתוֹ שֶׁלּוֹ, שֶׁל הֶרְשׁ־לֵיבּ. אִם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה, שֶׁאֶטְיָה וְהַיְלָדִים יִהְיֶה לָהֶם פֶּסַח שֶׁל עַצְבוּת, שֶׁהוּא יִשָּׁאֵר כָּאן בֵּין הַגּוֹיִם וְלֹא יֹאכַל מַצָּה בְּפֶסַח, יְהֵא כָּךְ. הוּא רָצָה לְקַיֵּם מִצְווֹת כְּדֶרֶךְ שְׁאָר הַיְּהוּדִים. אִם רְצוֹנוֹ שֶׁל אֱלֹהִים הוּא שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרוֹת, תָּמִיד רַק עֲבֵרוֹת, הֲרֵי אֵין הוּא, הֶרְשׁ לֵיבּ, אָשֵׁם בְּכָךְ. לְסַכֵּן אֶת הַחַיִּים אָסוּר. הָאִכָּרִים אוֹמְרִים לֹא לָלֶכֶת. יִשָּׂא הָרוּחַ אֶת הַכֹּל!

הוּא הִתְכַּסָּה בַּקַּשׁ, לֹא רָצָה לְהַרְהֵר עוֹד, מוּטָב לִישֹׁן, לְחַלֵּץ אֶת הָעֲצָמוֹת לְאַחַר שָׁבוּעוֹת רַבִּים כָּל כָּךְ שֶׁל עֲבוֹדָה קָשָׁה.

אֲבָל הַשֵּׁנָה לֹא שָׁלְטָה בּוֹ. בִּמְקוֹם שֵׁנָה לְעֵינָיו בָּאוּ אֶל מֹחוֹ הִרְהוּרִים עַל בֵּיתוֹ, עַל אֶטְיָה, עַל הַיְלָדִים.

הוּא רָאָה אֶת בֵּיתוֹ הַקָּטֹן בְּלֶשְׁנֶה. בְּבָתֵּי הַשְּׁכֵנִים הַכֹּל מְסֻיָּד, מְסֻדָּר, סַלִּים מְלֵאֵי מַצּוֹת עוֹמְדִים מְכֻסִּים סְדִינִים, וְרַק אֶצְלוֹ בַּבַּיִת חֹשֶׁךְ, עַצְבוּת. אֶטְיָה אֵין לָהּ כְּלוּם לְפֶסַח, הַיְלָדִים עֲרֻמִּים וִיחֵפִים. בְּבֵית־הַתְּפִלָּה יִלְעֲגוּ הַנְּעָרִים לִילָדָיו. כֻּלָּם יִהְיוּ חֲבוּשִׁים כּוֹבָעוֹנִים חֲדָשִׁים, מְגַפַּיִם חֲדָשִׁים, וְרַק הֵם יְהַלְּכוּ קְרוּעִים וּבְלוּיִים, יְחֵפֵי־רַגְלַיִם. גַּם הַנְּעָרוֹת לֹא תּוּכַלְנָה לָצֵאת אֶל חַבְרוֹתֵיהֶן לְשַׂחֵק בֶּאֱגוֹזִים. יִלְעֲגוּ לָהֶן. בַּ“סֵּדֶר” תָּסֵב אֶטְיָה לְבַדָּהּ עִם הַיְלָדִים. אֲנָשִׁים יָבִיאוּ לָהֶם מַתָּנָה, מַתְּנַת בָּשָׂר־וָדָם, כִּלְפוֹשְׁטֵי־יָד. הִיא לֹא תֵּדַע הֵיכָן הוּא נִמְצָא, הִיא תַּחֲשֹׁב שֶׁאָבַד וְאֵינֶנּוּ. אוֹ אוּלַי אֲפִלּוּ תַּחֲשֹׁב שֶׁהוּא בָּרַח מִמֶּנָּה, בֵּין הַגּוֹיִם נִשְׁאַר. הִיא תְּקַלֵּל אוֹתוֹ.

הוּא נָגַע בַּשַּׂק וּמִשֵּׁשׁ בּוֹ, הֵצִיץ אֶל הַשָּׁמַיִם, וְרַחֲמָיו הִתְעוֹרְרוּ בְּלִבּוֹ, רַחֲמִים רַבִּים עַל אֶטְיָה אִשְׁתּוֹ, עַל הַיְלָדִים, וְאַף עַל עַצְמוֹ.

חֹרֶף תָּמִים צִפָּה לֶחָג. חֹרֶף תָּמִים הִתְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי הַכְּפָרִים, מָקוֹם שֶׁסָּעַד בּוֹ בַּיּוֹם לֹא לָן בּוֹ בַּלַּיְלָה, אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל לֹא רָאָה בְּעֵינָיו, בְּמִטָּה לֹא שָׁכַב, לְיַד שֻׁלְחָן לֹא יָשַׁב, מִלָּה טוֹבָה מִפִּי שׁוּם אָדָם לֹא שָׁמַע, דִּבּוּר קָדוֹשׁ מִפִּיו לֹא הוֹצִיא. תָּמִיד בֵּין בְּהֵמוֹת, רְפָתִים וְרוֹעִים דּוֹפְקֵי־הָעֵדֶר. וְעַכְשָׁו שׁוּב לִשְׁכַּב בָּרֶפֶת, לֹא לָלֶכֶת לְבֵית־הַתְּפִלָּה, לֹא לְהַזְכִּיר נִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל אַבָּא־אִמָּא, שֶׁמֵּתוּ בַּמַּגֵּפָה, לֹא לָשֵׂאת־כַּפַּיִם בְּבִרְכַּת־כֹּהֲנִים, לֶאֱכֹל חָמֵץ בַּפֶּסַח.

לֹא, הוּא אֵינוֹ צָרִיךְ לְהִשָּׁאֵר כָּאן. אָסוּר לוֹ לְהִשָּׁאֵר כָּאן. אָמְנָם, הָאִכָּרִים אוֹמְרִים לֹא לָלֶכֶת, אֲבָל מִי נוֹתֵן דַּעְתּוֹ עַל מָה שֶׁגּוֹיִם מְשִׂיחִים! הַוִּיסְלָה נְהִירָה לוֹ יוֹתֵר מֵהֶם. הוּא גֻּדַל כָּאן עַל הַחוֹף הַזֶּה. הוּא מַכִּיר אֶת הַנָּהָר, כְּשֵׁם שֶׁהוּא מַכִּיר אֶת עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו. הָרַגְלַיִם עַצְמָן כְּבָר יוֹדְעוֹת הֵיכָן לָלֶכֶת, הֵיכָן לַעֲקֹף בּוֹר… הַגֶּשֶׁם יוֹרֵד, אָמְנָם, וְהַקֶּרַח מוּצָף מַיִם. אֲבָל זֶה שָׁנִים מְרֻבּוֹת לֹא הָיָה הַקֶּרַח חָזָק כָּל כָּךְ, עָבֶה כָּל כָּךְ, כְּפִי שֶׁהוּא הַשָּׁנָה, הַקֹּר עָמַד בְּכָל תָּקְפּוֹ מֵחֲנֻכָּה עַד תְּחִלַּת נִיסָן, וְלֹא עַל נְקַלָּה יִשְׁטֹף הַגֶּשֶׁם אֶת מִכְסֵה הַקֶּרַח.

וַדַּאי הָיְתָה זֹאת שְׁטוּת, שֶׁלֹּא יָצָא אֶל הַדֶּרֶךְ מִיָּד, בִּתְחִלַּת הַגְּשָׁמִים, אֶלָּא יָשַׁב וְצִפָּה לְשִׁנּוּי הָאֲוִיר. אֲבָל אֶת הַנַּעֲשֶׂה אֵין לְהָשִׁיב. אֵין לְחַכּוֹת עוֹד. אֵין לְאַחֵר אַף רֶגַע. לֹא צָרִיךְ לְפַחֵד. חַיָּב אָדָם לְהִסְתַּכֵּן. מִי שֶׁאֵינוֹ מְסַכֵּן כְּלוּם לְעוֹלָם אֵין לוֹ כְּלוּם. לֹא פַּעַם כְּבָר הִסְתַּכֵּן הֶרְשׁ־לֵיבּ הֵן בְּעִסְקֵי קְטָטוֹת וְהֵן בְּעִנְיָנִים אֲחֵרִים. הוּא אֵינוֹ מִן הַפַּחְדָנִים, וְהָאֱלֹהִים יַעֲזֹר. אֱמֶת, אֵין הוּא רָאוּי לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל לָלֶכֶת לְפֶסַח הַבַּיְתָה הֲרֵי מִצְוָה הִיא, וְגַם לְפַרְנֵס אִשָּׁה וִילָדִים לֹא דָּבָר מוּעָט הוּא. בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת הַכְּפָרִי אֵין כֹּהֵן אַחֵר לִנְשִׂיאַת כַּפַּיִם, וְגַם לְהַזְכִּיר נְשָׁמוֹת דָּבָר גָּדוֹל הוּא. אַבָּא־אִמָּא תִּהְיֶה לָהֶם מְנוּחָה בְּקִבְרוֹתֵיהֶם. מִשּׁוּם מַה יְהֵא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְעַכֵּב בְּיָדוֹ דָּבָר כָּזֶה? – הֲרֵי הוּא אָבִינוּ, אָב טוֹב וְרַחֲמָן, אוֹמֵר ר' אָשֵׁר הַמְלַמֵּד, – וַהֲרֵי זֶה לְמַעֲנוֹ, לְמַעַן הַשֵּׁם עַצְמוֹ, יִתְבָּרַךְ.

כָּךְ שָׁקַל בְּדַעְתּוֹ הֶרְשׁ־לֵיבּ, שָׁקַל הַרְבֵּה פְּעָמִים, עֵד שֶׁהִתְחִילוּ מַפְצִיעִים וְעוֹלִים קַוֵּי הָאוֹר שֶׁל הַבֹּקֶר מִתּוֹךְ הַשָּׁמַיִם הַחֲשֵׁכִים. וּכְשֶׁנִּמְתְּחָה בָּרָקִיעַ רְצוּעַת הָאוֹר הָרִאשׁוֹנָה וְאַדְמוּמִית חָדְרָה וּפִלְּחָה אֶת יַרְקוּת הַשָּׁמַיִם, אַדְמוּמִית הַמְּבַשֶּׂרֶת רוּחַ וּמֶזֶג־אֲוִיר יָבֵשׁ, – יָצָא הֶרְשׁ־לֵיבּ מִתּוֹךְ הָרֶפֶת, נִעֵר מֵעַל עַצְמוֹ אֶת הַקַּשׁ וְאֶת הַסְּפֵקוֹת וְאָמַר בְּתֹקֶף אֶל הָאִכָּרִים הָעֲטוּפִים פַּרְווֹת:

– אֲנָשִׁים, אֲנִי עוֹבֵר אֶת הַנָּהָר.

הַכְּפָרִיִּים הֵנִיעוּ בִּידֵיהֶם תְּנוּעָה שֶׁל בִּטּוּל.

– אַתָּה מְשַׁטֶּה בָּנוּ, לֵיבּוּשׁ, הָא?

אוּלָם הֶרְשׁ־לֵיבּ לֹא שִׁטָּה. בְּכֹבֶד־רֹאשׁ גָּמוּר בִּקֵּשׁ גַּרְזֶן, יָרַד אֶל הַפֶּלֶג, הַיּוֹרֵד וְנוֹפֵל אֶל הַוִּיסְלָה, פָּתַח פֶּתַח בַּקֶּרַח הָרוֹפֵף, הוֹרִיד רֶשֶׁת וְשָׁלָה כַּמָּה דָּגִים לֶחָג. אַחַר־כָּךְ עָרַךְ מֵחָדָשׁ אֶת הַדְּבָרִים בְּשַׂק־הָעוֹר, סִדֵּר וְיִשֵּׁר הַכֹּל בִּמְקוֹמוֹ, קִרְצֵף וְנִקָּה אֶת הַזֶּבֶל שֶׁדָּבַק בְּצַלְעוֹתָיו שֶׁל בֶּן־הַבָּקָר.

– לְכָל הָרוּחוֹת, – אָמַר בְּתֹקֶף, כְּשֶׁהוּא נוֹעֵץ בְּחָזְקָה אֶת רַגְלָיו בַּקַּרְקַע, – רַק פַּעַם אַחַת בִּלְבַד תָּמוּת הָעֵז.

רָאוּ הָאִכָּרִים שֶׁאֵין לְהִתְוַכֵּחַ וּלְהִתְנַצַּח עִמּוֹ. וְנוֹסָף לְכָךְ הָיָה רָצוֹן לִרְאוֹת מַשֶּׁהוּ בַּכְּפָר, מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ וּבִלְתִּי־רָגִיל, דָּבָר שֶׁלֹּא כָּל יוֹם הוּא מִתְרַחֵשׁ. וּמִתּוֹךְ רְגִילוּתָם הַכְּפָרִית שֶׁלֹּא לְהִתְעָרֵב בִּרְצוֹנוֹ שֶׁל הַזּוּלַת, לְהַנִּיחַ לְכָל אָדָם שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת שִׁגְעוֹנוֹ וּגְבוּרָתוֹ כְּאַוַּת נַפְשׁוֹ, הֵנִיעוּ רָאשֵׁיהֶם בְּשַׁלְוָה וְהִקִּישׁוּ בִּמְגַפֵּיהֶם עַל הָאֲדָמָה.

– טוֹב, לֵיבּוּשׁ, נִרְאֶה!

מַחֲצִית שָׁעָה תְּמִימָה עָמַד הֶרְשׁ־לֵיבּ בִּתְפִלָּה קֹדֶם הַיְצִיאָה. הוּא נָשַׁק אֶת הַתְּפִלִּין וּכָרַךְ אֶת הָרְצוּעוֹת הַיְּבֵשׁוֹת מִסָּבִיב לִזְרוֹעוֹ כְּרִיכוֹת חֲזָקוֹת כָּל כָּךְ, שֶׁהַבָּשָׂר תָּפַח וְנִתְנַפַּח מֵעֹצֶר הַדָּם. הוּא אָמַר מִלָּה בְּמִּלָּה מִ“מַּה־טֹּבוּ” וְעַד גְּמִירָה. הַגּוֹיִם מִסָּבִיב עָמְדוּ וְהִבִּיטוּ בְּעֵינַיִם תּוֹהוֹת וּבְגִלּוּי רֹאשׁ. שׁוּם אֶחָד מֵהֶם לֹא צָחַק צְחוֹק כָּלְשֶׁהוּ.

לְאַחַר הַתְפִלָּה אָזַר הֶרְשׁ־לֵיבּ אֶת חֲלוּקוֹ בַּחֲגוֹרָה שֶׁל עוֹר וְנָעַץ אֵת שְׁתֵּי כַּנְפוֹתָיו בְּתוֹךְ הַחֲגוֹרָה. אֶת שַׂק־הָעוֹר הִפְשִׁיל מֵעַל לִכְתֵפָיו וּקְשָׁרוֹ בִּמְשִׁיחָה מִתַּחַת לְבָתֵּי־הַשֶּׁחִי, כְּפִי שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה בַּחֲבִילָתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁשִּׁמֵּשׁ חַיָּל בַּצָּבָא. עַל גַּבּוֹ שֶׁל הַפַּר הַצָּעִיר קָשַׁר שְׁנֵי צְרוֹרוֹת שֶׁל שַׁחַת, וְאֶת הַחֶבֶל הִדֵּק הֵיטֵב הֵיטֵב אֶל הַקַּרְנַיִם. הוּא חִפֵּשׂ וּמָצָא לוֹ עָנָף אָרֹךְ, מְעֻקָּם וּמְסֻקָּס, כְּדֵי לְגַשֵּׁשׁ בּוֹ הֵיטֵב אֶת הַקֶּרַח שֶׁיֵּלֵךְ עָלָיו, – וְחָזָק וְאַמִּיץ, מַאֲמִין וּמוּכָן לַכֹּל, יָרַד אֶל גָּדַת הַנָּהָר.

הַכְּפָר כֻּלּוֹ יָצָא אֶל הַגָּדָה. הַגּוֹיִם הִגְבִּיהוּ יָד וְהֶאֱהִילוּ עַל עֵינֵיהֶם, חִפְּשׂוּ מְקוֹמוֹת גְּבוֹהִים יוֹתֵר, כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ יָפֶה. הַגּוֹיוֹת לָעֲסוּ בְּפִיהֶן אֶת קְצוֹת הַסִּנָּרִים, הִצְטַלְּבוּ וְקָרְאוּ לַבְּתוּלָה הַקְּדוֹשָׁה, וְלִבְנָהּ הָאֱלֹהִי יֵשׁוּ. אִכָּרִים יְשִׁישִׁים, שֶׁכְּבָר קָבְעוּ יְשִׁיבָתָם מֵאֲחוֹרֵי הַכִּירַיִם, יָרְדוּ מִמְּקוֹמוֹתֵיהֶם הַחַמִּים וְהִשְׂתָּרְכוּ עַל מַקְלוֹתֵיהֶם הַקְּטַנִּים אֶל גָּדַת הַוִּיסְלָה הַמַּפְשֶׁרֶת. רוֹעִים וְרוֹעוֹת טִפְּסוּ וְעָלוּ עַל עֵצִים, שֶׁיִּרְאוּ יָפֶה יוֹתֵר.

דְּמָמָה נִשְׁתַּלְּטָה מִסָּבִיב. שׁוּם אָדָם לֹא הִתִּיר לְעַצְמוֹ לְהוֹצִיא מִפִּיו דִּבּוּר כָּלְשֶׁהוּ. וְרַק אֵשׁ קְטַנְטַנָּה נִצְנְצָה בְּכָל הָעֵינַיִם, הָאֵשׁ הַזְּעִירָה בְּעֵינַיִם אִכָּרִיּוֹת, שֶׁהִיא דּוֹעֶכֶת בְּתוֹךְ הַחַדְגּוֹנִיּוֹת שֶׁל הָאֲדָמָה וְאֵינָהּ מִתְלַקַּחַת אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁדָּנִים גַּנָּב אוֹ בְּשָׁעָה שֶׁל סַכָּנַת נְפָשׁוֹת. נִתְעוֹרֵר חֵשֶׁק בַּלְּבָבוֹת לְהִתְעָרֵב בְּכֶסֶף: יַעֲבֹר אוֹ לֹא יַעֲבֹר, אֲבָל שָׁתְקוּ. נָשִׁים נִסּוּ לִצְעֹק, אַךְ גְּבָרִים הִבִּיטוּ עַל כָּךְ בְּעַיִן זוֹעֶמֶת וְהֵן נֶאֶלְמוּ מִיָּד. בְּדוּמִיַּת הַמָּוֶת נִשְׁמַע רַק נֶפֶץ הַקֶּרַח, מְלֻוֶּה הֶמְיַת הָרוּחַ.

הֶרְשׁ־לֵיבּ לֹא הִבִּיט לְאָחוֹר. אֲפִלּוּ הֲצָצָה אַחַת וִיחִידָה לֹא הֵצִיץ לַאֲחוֹרָיו, וְרַק הָלַךְ בְּדַרְכּוֹ קָדִימָה.

הַוִּיסְלָה הִשְׂתָּרְעָה מְפֹרֶקֶת, מֻפְקֶרֶת וּרְחָבָה, וּכְשֶׁדּוֹרְכִים וְצוֹעֲדִים עָלֶיהָ, הֲרֵיהִי נִרְאֵית רְחָבָה וּגְדוֹלָה עוֹד יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁהִיא נִרְאֵית מֵרָחוֹק. גֶּשֶׁם לֹא יָרַד עוֹד. לְהֵפֶךְ, הַשֶּׁמֶשׁ יָצְאָה וְנִתְגַלְּתָה פִּתְאוֹם מִבֵּין הָעֲנָנִים, קֶרֶן שֶׁמֶשׁ שֶׁזָּרְחָה וְהֵאִירָה לְפֶתַע וְהִשְׁתַּעַשְׁעָה בַּמַּיִם שֶׁמֵּעַל לַקֶּרַח, פִּזְּרָה שֶׁפַע שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיוֹת, נִתְחַבְּאָה, נֶעֶלְמָה וְהִשְׁאִירָה אַחֲרֶיהָ אוֹר לְבַנְבָּן.

הֶרְשׁ־לֵיבּ נִכְנְסָה בּוֹ רוּחַ שִׂמְחָה לְמַרְאֵה הַשֶּׁמֶשׁ וְהוּא חָשׁ פִּתְאוֹם כֹּחַ גָּדוֹל בְּרַגְלָיו. בְּיָד אַמִּיצָה דָּפַק בְּמַקְלוֹ עַל הַקֶּרַח שֶׁלְּפָנָיו. לִרְגָעִים נֶעְצַר, הִבִּיט בְּעֵינַיִם חוֹדְרוֹת אֶל הַקֶּרַח הַנִּשְׁקָף מִתַּחַת לַמַּיִם שֶׁהֱצִיפוּהוּ, לֹא סָמַךְ עָלָיו וְהִפְנָה עַצְמוֹ לְצַד אַחֵר, לַקֶּרַח שֶׁנִּרְאָה לוֹ חָזָק יוֹתֵר.

– זוּזִי, זוּזִי, בְּהֵמָה קְטַנָּה, – זֵרַז אֶת בֶּן־הַבָּקָר, שֶׁלֹּא הָיָה מְרֻצֶּה מִן הַהֲלִיכָה עַל הַקֶּרַח הַחֲלַקְלַק, הַמּוּצָף מַיִם.

הַמַּיִם חָדְרוּ מִבַּעַד לַמְּגַפַּיִם וְהִרְטִיבוּ אֶת רַגְלָיו, אֲבָל הוּא לֹא חָשׁ קֹר כְּלָל. לְהֵפֶךְ, חֲמִימוּת עָבְרָה בְּגוּפוֹ, הָרְטִיבוּת חִמְּמָה, כְּאוֹתָהּ חֲמִימוּת שֶׁמַּרְגִּישׁ אָדָם מִדָּמוֹ שֶׁל עַצְמוֹ, הַשּׁוֹתֵת בָּרְגָעִים הָרִאשׁוֹנִים מִפֶּצַע שֶׁל כַּדּוּר שֶׁפָּגַע בַּגּוּף, קֹדֶם שֶׁבָּא הַכְּאֵב. הַוִּיסְלָה נָסוֹגָה מֵאֲחוֹרָיו לְאַט, אֲבָל בְּהַתְמָדָה. הַגָּדָה מִן הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי נִרְאֲתָה בְּרוּרָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. הֶרְשׁ־לֵיבּ שָׁלַח יָד אַחַת וּמִשֵּׁשׁ בַּשַּׂק הַכָּבֵד. מִבַּעַד לָעוֹר חָשׁ בַּבַּד הָרַךְ שֶׁהוּא מֵבִיא לאֶטְיָה, בָּרֵיחַ הַטּוֹב שֶׁל נַעֲלֵי הַנְּעָרוֹת, בְּחֶלְקַת הַכּוֹבָעִים שֶׁל הַנְּעָרִים. אוֹתִיּוֹת־הַזָּהָב שֶׁל הַהַגָּדָה הֵאִירוּ לוֹ מִבַּעַד לְשַׂק־הָעוֹר.

הַשֶּׁמֶשׁ נִתְגַלְּתָה שׁוּב לְרֶגַע וְהִתְנוֹצְצָה בְּעֵינָיו הַשְּׁחוֹרוֹת שֶׁל הֶרְשׁ־לֵיבּ; רוּחַ קַלִּילָה דִּגְדְּגָה אוֹתוֹ רֶגַע בִּזְקָנוֹ הַמְּקֻרְזָל וְהֵבִיאָה עִמָּהּ רֵיחַ שֶׁל אָבִיב, שֶׁל פֶּסַח וְשֶׁל בַּיִת.

הֶרְשׁ־לֵיבּ הֶאֱהִיל בְּיָדוֹ עַל עֵינָיו וְהֵצִיץ לְצַד הַדֶּרֶךְ הַמּוֹלִיכָה לְלֶשְׁנֶה. הוּא בְּוַדַּאי יַגִּיעַ בְּעוֹד מוֹעֵד, לִבְדִיקַת הֶחָמֵץ – הִרְהֵר בְּלִבּוֹ. אָמְנָם קָשֶׁה לְהַלֵּךְ בִּמְהִירוּת עִם בֶּן־בָּקָר. בְּהֵמָה אֵינָהּ יוֹדַעַת חִפָּזוֹן מַהוּ. וּבְכָל זֹאת הַגֵּעַ יַגִּיעַ בַּזְּמָן – כָּךְ הֶאֱמִין בְּלִבּוֹ. אֶפְשָׁר גַּם שֶׁתִּזְדַּמֵּן לוֹ עֲגָלָה בַּדֶּרֶךְ, אִכָּר מַכָּר, וְיִקְשֹׁר אֶת בֶּן־הַבָּקָר אֶל הָעֲגָלָה מֵאָחוֹר, וְהוּא עַצְמוֹ יְטַפֵּס וְיֵשֵׁב בָּהּ.

הוּא רָאָה בְּדִמְיוֹנוֹ אֵיךְ אֶטְיָה בָּאָה לִקְרָאתוֹ לְהַקְבִּיל אֶת פָּנָיו בַּדֶּרֶךְ. אַחֲרֶיהָ בָּאִים וְהוֹלְכִים הַיְלָדִים. הִיא לוֹקַחַת מִמֶּנּוּ אֶת הַשַּׂק, הַנְּעָרִים נוֹטְלִים אֶת הַחֶבֶל וּמוֹשְׁכִים אֶת הָעֵגֶל. אַחַר־כָּךְ בָּאִים וְנִכְנָסִים הַבַּיְתָה. פּוֹתְחִים אֶת הַשַּׂק וּמוֹצִיאִים מַה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ. אֶטְיָה מִתְבַּיֶּשֶׁת בַּמַּתָּנָה שֶׁקִּבְּלָה וּשְׂמֵחָה בָּהּ. הַיְלָדִים מְדַלְּגִים וּמְקַפְּצִים כְּשֶׁהַדְּבָרִים הַחֲדָשִׁים בִּידֵיהֶם. אַחַר כָּךְ הוּא בּוֹדֵק אֶת הֶחָמֵץ. לְמָחֳרָת הוּא עוֹזֵר בַּבַּיִת לְקַבֵּל אֶת הֶחָג וּלְהַכְנִיסוֹ. לִפְנוֹת עֶרֶב הוּא לוֹבֵשׁ אֶת הַמִּכְנָסַיִם הַחֲדָשִׁים, לוֹקֵחַ עִמּוֹ אֶת הַנְּעָרִים וְהוֹלֵךְ לְבֵית־הַתְפִלָּה לְהִתְפַּלֵּל. הַיְּהוּדִים שְׂמֵחִים עָלָיו, מְשַׁבְּחִים אֶת גְּבוּרָתוֹ. ר' אָשֵׁר מְלַמֵּד עַצְמוֹ מְהַלֵּל אוֹתוֹ, שֶׁסִּכֵּן אֶת חַיָּיו לְמַעַן הַפֶּסַח. וּבֶחָג הוּא קוֹנֶה לְעַצְמוֹ “עֲלִיָּה” לַתּוֹרָה, עֲלִיָּה יָפָה. אֵין אָדָם חַי אֶלָּא פַּעַם אַחַת בָּעוֹלָם הַזֶּה!

הוּא הוֹלֵךְ קָדִימָה, בְּקַלּוּת, כְּמִתּוֹךְ מִשְׂחָק, לֹא כְּמִי שֶׁהוֹלֵךְ עַל גַּבֵּי קֶרַח לְאַחַר כַּמָּה יָמִים שֶׁל גְּשָׁמִים, אֶלָּא כְּמִי שֶׁמְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי קַרְקַע מְרֻצֶּפֶת. הַגָּדָה הַשְּׁנִיָּה נַעֲשֵׂית קְרוֹבָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. אֲבָל פִּתְאוֹם נוֹעֵץ בֶּן־הַבָּקָר אֵת רַגְלָיו בַּקֶּרַח וְאֵינוֹ רוֹצֶה לָלֶכֶת.

– נָא! – צוֹעֵק הֶרְשׁ־לֵיבּ. – זוּזִי, בְּהֵמָה!

אֲבָל הַבְּהֵמָה מְסָרֶבֶת, אֵינָהּ נִשְׁמַעַת לוֹ. הוּא לוֹקֵחַ אֶת הַמַּקֵּל וְחוֹבֵט עַל רַגְלֶיהָ. הַבְּהֵמָה אֵינָהּ מְזִיזָה עַצְמָהּ; לְהֵפֶךְ, הִיא מַרְכִּינָה רֹאשָׁהּ, טוֹבֶלֶת קַרְנֶיהָ בַּמַּיִם, גּוֹרֶדֶת גְּרִידָה קַלָּה בַּקֶּרַח, כִּמְבַקֶּשֶׁת לְנַסּוֹת אֶת חָזְקוֹ, וְאֵינָהּ הוֹלֶכֶת.

הֶרְשׁ־לֵיבּ מַתְחִיל לְהִתְרַגֵּז. הוּא דּוֹחֵק אֶת הַבְּהֵמָה בְּחֹד מְגַפּוֹ וּבוֹעֲטָה בְּצַלְעוֹתֶיהָ. אַךְ בֶּן־הַבָּקָר אֵינוֹ זָז.

עִנְיָן רַע – מְהַרְהֵר הֶרְשׁ־לֵיבּ, – הוּא מַכִּיר אֶת טִיבָן שֶׁל בְּהֵמוֹת. יוֹדֵעַ הוּא, שֶׁאִם בֶּן־בָּקָר מִתְעַקֵּשׁ, הֲרֵי זֶה מַעֲשֶׂה שֶׁאֵין לוֹ סוֹף. לֹא פַּעַם כְּבָר נִזְדַּמְּנוּ לוֹ בְּדַרְכּוֹ מִינֵי עַקְשָׁנֻיּוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁל בְּנֵי־בָּקָר. הוּא מְנַסֶּה לְהַסְבִּיר פָּנִים לַפָּר, לְשַׁדְּלוֹ וּלְלַטְּפוֹ, אֲבָל הַפָּר אֵינוֹ נוֹתֵן דַּעְתּוֹ עַל כָּךְ. לְהֵפֶךְ, בְּעֵינַיִם מְלֵאוֹת דָּם הוּא מַבִּיט לְתוֹךְ עֵינָיו שֶׁל הָאָדָם.

הֶרְשׁ־לֵיבּ עוֹמֵד וּמַחְלִיט לְהַמְתִּין קְצָת. הוּא יוֹדֵעַ הֵיטֵב הֵיטֵב, שֶׁאֵין הַשָּׁעָה כְּשֵׁרָה עַכְשָׁו לַעֲמֹד עַל גַּבֵּי הַקֶּרַח. צָרִיךְ לָלֶכֶת, לְמַהֵר כְּכָל הָאֶפְשָׁר, כָּל רֶגַע יָקָר. אֲבָל הוּא יוֹדֵעַ גַּם, שֶׁאִם בְּהֵמָה מִתְעַקֶּשֶׁת אֵין לְהִתְחַכֵּם, צָרִיךְ לְהַרְפּוֹת רֶגַע. כְּשֵׁם שֶׁהָעַקְשָׁנוּת נִכְנֶסֶת בַּבְּהֵמָה פִּתְאוֹם, בְּדִיּוּק כָּךְ הִיא הוֹלֶכֶת לָהּ פִּתְאוֹם. כַּפּוֹת רַגְלָיו בּוֹעֲרוֹת, כְּאִלּוּ לֹא בְּתוֹךְ מַיִם קָרִים הוּא עוֹמֵד, אֶלָּא עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת. הוּא נוֹטֵל אֶת הַחֶבֶל וּמוֹשֵׁךְ מְשִׁיכָה קַלָּה. הַבְּהֵמָה אֵינָהּ נָעָה. וְהֶרְשׁ־לֵיבּ כְּבָר דָּמוֹ מִתְרַתֵּחַ בְּתוֹכוֹ. הוּא מַתְחִיל לְהַכּוֹת אוֹתוֹ. אֲבָל הַפָּר עֵינָיו מִתְמַלְּאוֹת דָּם עוֹד יוֹתֵר, קַרְנָיו הַקְּצָרוֹת וְהַחֲזָקוֹת מִתְעַקְּמוֹת. הֶרְשׁ־לֵיבּ מַבִּיט עָלָיו בְּעֵינַיִם הַמֻּכְתָּמוֹת דָּם אַף הוּא, נִזְהָר מִפְּנֵי נְגִיחָה. בֵּינְתַיִם מַתְחִילָה רוּחַ מְנַשֶׁבֶת, רוּחַ חֲזָקָה, שׁוֹרֶקֶת. הַמַּיִם שֶׁעַל פְּנֵי הַקֶּרַח מִזְדַּעְזְעִים, נִסְעָרִים.

מֵרָחוֹק עוֹמְדִים אַנְשֵׁי הַכְּפָר וּמִסְתַּכְּלִים בְּעֵינַיִם לְטוּשׁוֹת וּמְבֹהָלוֹת בַּמִּלְחָמָה שֶׁבֵּין אָדָם וּבֵין הַבְּהֵמָה עַל פְּנֵי הַקֶּרַח הַמּוּצָף. צוֹעֲקִים, קוֹרְאִים. אֲבָל הֶרְשׁ־לֵיבּ אֵינוֹ פּוֹנֶה לְהַבִּיט לְאָחוֹר. הוּא יוֹדֵעַ, שֶׁעַכְשָׁו אֵינוֹ יָכוֹל לְצַפּוֹת מִן הָאֲנָשִׁים שָׁם וְלֹא כְּלוּם. כָּאן לֹא דֶּרֶךְ שֶׁבַּכְּפָר, אֶלָּא נָהָר. נָהָר, שֶׁהוּא עָתִיד כָּל רֶגַע לְהִתְבַּקֵּעַ וּלְהִשְׁתַּפֵּךְ עַל פְּנֵי עוֹלָם שָׁלֵם. כָּאן יָכוֹל רַק הָאָדָם לְבַדּוֹ לַעֲזֹר לְעַצְמוֹ, לַעֲמֹד לְבַדּוֹ נֶגֶד הַכֹּל, נֶגֶד הַמַּיִם, הָרוּחַ וְעַקְשָׁנוּתוֹ שֶׁל הַפָּר. מִשּׁוּם כָּךְ אֵינוֹ שׁוֹלֵחַ אֲלֵיהֶם, אֶל הָאֲנָשִׁים הַקְּטַנְטַנִּים שֶׁמִּן הָעֵבֶר הָאַחֵר, אַף מַבָּט אֶחָד, אֶלָּא הוּא נֶעֱצַר וְעוֹמֵד, מִסְתַּכֵּל בַּנָּהָר הַמְסֹעָר שֶׁמִּסְּבִיבָיו וּמְשַׁלְשֵׁל אֶת כּוֹבָעוֹ עַל גַּבֵּי מִצְחוֹ, לָדַעַת מַה יַעֲשֶׂה.

הוּא אֵינוֹ מַרְבֶּה מַחֲשָׁבָה. כָּל רֶגַע יָקָר. הוּא נִגָּשׁ בְּנִיחוּתָה אֶל הַפָּר, מְלַטֵּף אוֹתוֹ עוֹד פַּעַם אֶחָת. הוּא רוֹצֶה לְמָשְׁכוֹ בְּטוֹבָה, אַךְ הַפָּר מְנַגֵּחַ בְּרֹאשׁוֹ, רוֹצֶה לִפְגֹעַ בָּאָדָם, וּכְשֶׁהוּא מַחֲטִיא הוּא פּוֹגֵעַ בַּקֶּרַח. הֶרְשׁ־לֵיבּ רוֹאֶה שֶׁבְּטוֹבָה לֹא יַשִּׂיג וְלֹא כְלוּם. וְהוּא מַתְחִיל בְּרָעָה. הוּא נִגַּשׁ אֶל הַפָּר מִצִּדּוֹ, מוֹרִיד קְצָת שַׁחַת מִן הַצְּרוֹר הַקָּשׁוּר שָׁם, צוֹנֵף אוֹתָהּ לִצְנֵפָה וּמַנִּיחָהּ בַּחֲשַׁאי מֵאֲחוֹרֵי זְנָבָהּ שֶׁל הַבְּהֵמָה. אַחַר כָּךְ הוּא לוֹקֵחַ גַּפְרוּר, עוֹמֵד מֻפְנֶה מִן הָרוּחַ, מַדְלִיק אֶת הַגַּפְרוּר וּמַעֲלֶה אֵשׁ בִּמְעַט הַשָּׁחַת.

עוֹבֵר רֶגַע עֵד שֶׁהַשַּׁחַת הַרְטֻבָּה מִתְלַקַּחַת. הַפָּר עוֹמֵד בִּמְנוּחָה, בָּטוּחַ בְּעַקְשָׁנוּתוֹ. הֶרְשׁ־לֵיבּ עוֹמֵד מוּכָן, וּשְׁתֵּי יָדָיו כְּרוּכוֹת בַּחֶבֶל, לַעֲצֹר בַּבְּהֵמָה בְּרֶגַע שֶׁתַּרְגִּישׁ בָּאֵשׁ וְתַתְחִיל לָרוּץ בְּבֶהָלָה. עֵינָיו מְלֵאוֹת דָּם וָלָעַג.

– מִיָּד תָּרוּצִי, – הוּא מְנַהֵם בְּחִיּוּךְ מָר.

וְאָמְנָם הִנֵּה הַבְּהֵמָה מַפְנָה רֹאשָׁהּ, מְרִיחָה אֶת הֶעָשָׁן בִּנְחִירֶיהָ, וּמִיָּד הִיא מוֹצִיאָה קוֹל־צְרִיחָה וְנֶעֱקֶרֶת מִמְּקוֹמָהּ בְּבֶהָלָה וּבְפִתְאוֹמִיּוּת, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהֶרְשׁ־לֵיבּ מִתְרַטֵּב כֻּלּוֹ בַּמָּיִם.

– הֵי, הֵי! – צוֹעֵק הֶרְשׁ־לֵיבּ וְכוֹרֵך אֶת הַחֶבֶל עַל יָדָיו בְּכָל כֹּחוֹתָיו, שֶׁהַבְּהֵמָה לֹא תִּשְׁתַּחְרֵר וְתִבְרַח מִמֶּנּוּ. אַךְ בֶּן־הַבָּקָר מוֹשֵׁךְ קָדִימָה וּמְהַדֵּק אֶת הַחֶבֶל הַכָּרוּךְ עַל יָדָיו שֶׁל הָאָדָם. הֶרְשׁ־לֵיבּ נוֹעֵץ רַגְלָיו בַּקַּרְקַע, אַךְ הַקַּרְקַע חֲלַקְלָק. הוּא נִשְׁעָן בְּסָמוּךְ אֶל הַבְּהֵמָה הַמְרֻגֶּזֶת, לוֹחֵץ בְּכָל גּוּפוֹ הֶחָסוֹן כְּנֶגֶד עוֹרָהּ.

רֶגַע נִמְשֶׁכֶת מִלְחָמָה בֵּין אָדָם לִבְהֵמָה. שְׁנֵי הַצְּדָדִים עֵינֵיהֶם אֲדֻמּוֹת מִדָּם. הַגּוּפִים מְנַשְּׁפִים בִּכְבֵדוּת. הַבְּהֵמָה נִמְשֶׁכֶת קָדִימָה, הָלְאָה. הָאָדָם עוֹצֵר בַּעֲדָהּ, רוֹצֶה לְהוֹלִיכָהּ בְּדֶרֶךְ הָרְצוּיָה לוֹ. הֶרְשׁ־לֵיבּ יָדָיו כְּרוּכוֹת וּלְחוּצוֹת כָּל כָּךְ בַּחֶבֶל, שֶׁהוּא חָשׁ שֶׁהַדָּם רוֹצֶה לִפְרֹץ מִתּוֹךְ הָעוֹר. פִּתְאוֹם נֶעֱצָרִים שְׁנֵי הַבְּרוּאִים בְּבַת־אַחַת וְנִשְׁאָרִים עוֹמְדִים בִּמְקוֹמָם קְפוּאִים.

הַקֶּרַח שֶׁעָלָיו הִתְרוֹצְצוּ, מָשְׁכוּ זֶה אֶת זֶה, רָדְפוּ זֶה אַחַר זֶה, נִקְרַע פִּתְאוֹם מִמִּקוֹמוֹ וְהִתְחִיל מִתְנוֹדֵד בֵּין הַבְּקִיעִים הָרְחָבִים שֶׁנִּבְקְעוּ בְּשׁוּלָיו וּפָלְטוּ מִתּוֹכָם זִרְמֵי מַיִם מִשְׁתַּקְשְׁקִים בְּרַעַשׁ וּבִסְעָרָה.

רֶגַע אֶחָד הִשְׁלִימוּ אָדָם וּבְהֵמָה זֶה עִם זֶה. בָּעֵינַיִם הַמְּלֵאוֹת דָּם רָאוּ מִיָּד שְׁנֵיהֶם אֶת הַסַּכָּנָה, אֶת זִרְמֵי הַמַּיִם הַגְּדוֹלִים, הַפּוֹרְצִים וּמִשְׁתַּפְּכִים מִכָּל הַסְּדָקִים. בְּאָזְנֵיהֶם הַמְחֻדָּדוֹת שָׁמְעוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד קוֹל הִתְרַסְּקוּת שׁוּלֵי־הַקֶּרַח הָעֲצוּמִים. הֵם הִתְיַשְּׁבוּ מִיָּד עַל הַקֶּרַח, מֵאֵין יְכֹלֶת לַעֲמֹד עַל הַגּוּשׁ הַמִּתְנוֹדֵד וּמִתְנַעֲנֵעַ.

הֶרְשׁ־לֵיבּ רָצָה עַכְשָׁו לְהַתִּיר אֶת יָדָיו מִן הַחֶבֶל, שֶׁהִתְחַתֵּךְ לְתוֹךְ בְּשָׂרוֹ עַד זוֹב דָּם. הוּא כְּבָר רָאָה, שֶׁאֶת הַפָּר לֹא יָבִיא הַבַּיְתָה. הוּא רָצָה לְהַצִּיל לְפָחוֹת אֶת עַצְמוֹ וְאֶת שַׂק־הָעוֹר. אַךְ הַבְּהֵמָה הִתְחִילָה מוֹשֶׁכֶת אוֹתוֹ אֵלֶיהָ. כְּשֵׁם שֶׁקֹּדֶם לֹא רָצְתָה לָלֶכֶת עִמּוֹ, נֶעֶצְרָה בָּעַקְשָׁנוּת עַל גַּבֵּי הַקֶּרַח, כָּךְ נִלְחֲצָה אֵלָיו עַכְשָׁו, הִבִּיטָה אֵלָיו בְּעֵינַיִם בְּהוּלוֹת וּבוֹהוֹת וּבִקְּשָׁה אֶת עֶזְרָתוֹ. בְּרֹאשָׁהּ כָּרְכָה לוֹ אֶת הַחֶבֶל מִסָּבִיב לְיָדָיו, בְּגוּפָהּ הַמְחֻמָּם וְהַמַּהְבִּיל נִלְחֲצָה אֵלָיו וְחִנְּקָה אוֹתוֹ.

עַל קֶרַע־הַקֶּרַח הֶעָצוּם, שֶׁעִם כָּל רֶגַע הִתְנוֹדֵד בְּיֶתֶר אֵימָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם הַזּוֹרְמִים וְגֵאִים, הִתְחִילוּ עַכְשָׁו שֵׁנִית שְׁנֵי בְּרוּאִים מִתְקַשְּׁרִים בְּמִלְחָמָה, בִּקְרָב לַחַיִּים וְלַמָּוֶת. הָאָדָם רָצָה לְהִפָּטֵר מִן הַבְּהֵמָה, לְהַתִּיר עַצְמוֹ מִן הַחֶבֶל וּלְהַשְׁאִיר אוֹתָהּ הֶפְקֵר וּלְהַצִּיל אֶת עַצְמוֹ לְהַגִּיעַ לְקֶרַח מוּצָק. וְהַבְּהֵמָה דָּבְקָה בָּאָדָם, סִבְּכָה אוֹתוֹ בַּחֶבֶל, לָחֲצָה עָלָיו בְּגוּפָהּ הַכָּבֵד, בִּקְשָׁה מַחֲסֶה וְקִרְבָה עַל אִי־הַקֶּרַח הַמִּתְנַדְנֵד בֵּין גַּלִּים מִסְתָּעֲרִים וּמִתְרָעֲשִׁים.

הַמִּלְחָמָה הָיְתָה קָשָׁה וּמָרָה. הִנֵּה כִּמְעַט נִצְּחָה הַבְּהֵמָה, וְהִנֵּה כִּמְעַט נִצַּח הָאָדָם. הָאִכָּרִים עַל הַחוֹף הֵרִימוּ קוֹלוֹת צְוָחָה גְּדוֹלִים כָּל כָּךְ, שֶׁנִּשְּׂאוּ מֵרָחוֹק וְהִתְגַּבְּרוּ עַל רַעַשׁ הַמַּיִם הַפּוֹרְצִים מִן הַבְּקִיעִים וְהִגִּיעוּ עַד לְאָזְנָיו שֶׁל הֶרְשׁ־לֵיבּ.

רַק עַכְשָׁו נָשָׂא אֶת עֵינָיו אֶל הַגָּדָה הַהִיא, בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה הִפְנָה מַבָּטוֹ לְעֵבֶר הָאֲנָשִׁים, כִּמְבַקֵּשׁ אֶת עֶזְרָתָם. אֲבָל הָאֲנָשִׁים נִרְאוּ מֵרָחוֹק קְטַנִּים, חַסְרֵי־יֵשַׁע. הֵם יָכְלוּ רַק לְהָנִיעַ יְדֵיהֶם וְלִצְעֹק.

שׁוּם אָדָם לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַצִּילוֹ עַכְשָׁו עַל פְּנֵי הַקֶּרַח הַקָּרוּעַ, הַמִּתְנוֹדֵד, אֶלָּא נֵס מִן הַשָּׁמַיִם בִּלְבָד.

וְהֶרְשׁ־לֵיבּ נָשָׂא אֶת עֵינָיו, עֵינַיִם שְׁחוֹרוֹת וּמְאָדָּמוֹת מִדָּם, אֶל הַשָּׁמַיִם הַכְּחֻלִּים, לֵאלֹהִים.

• אֱלֹהַי! – קָרָא.

וּבַכֹּחוֹת הָאַחֲרוֹנִים מָשַׁךְ אֶת יָדָיו בְּחָזְקָה, נִסָּה לְהַתִּירָן מִתּוֹךְ הַחֶבֶל, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְפָחוֹת בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה לְהַכּוֹת עַל לִבּוֹ, עַל לִבּוֹ הַמָּלֵא חֲטָאִים.

אֲבָל לְפֶתַע נִתְרוֹמֵם אִי־הַקֶּרַח כְּלַפֵּי מַעְלָה, קָצֶה אֶחָד טָבַל בַּמַּיִם וְהַקָּצֶה הָאַחֵר הִתְרוֹמֵם וְהֵצִיץ אֶל הָרָקִיעַ.

הֶרְשׁ־לֵיבּ נֶאֱחַז בִּשְׁתֵּי יָדָיו בְּצַוָּארָהּ שֶׁל הַבְּהֵמָה, אַךְ הַמַּיִם כִּסּוּ אוֹתוֹ, אוֹתוֹ וְאֶת בְּהֶמְתּוֹ יַחַד, וְהִשְׁלִיכוּ אוֹתָם אֶל מִתַּחַת לַקֶּרַח.

בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה רְגָעִים נִלְחֲצוּ זֶה אֶל זֶה בְּתוֹךְ הַמַּיִם שְׁנֵי גּוּפִים, גּוּף אָדָם וְגוּף בְּהֵמָה, נִמְשְׁכוּ זֶה אֶל זֶה וְנִדְחֲקוּ וְהִתְרַחֲקוּ זֶה מִזֶּה, וְשׁוּב נִמְשְׁכוּ וְנִתְקָרְבוּ.

הָאֲנָשִׁים שֶׁעַל חוֹף הַנָּהָר רָאוּ כָּל פַּעַם אֶת שְׁנֵי הַגּוּפִים מִתְגַּלִּים עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְנוֹפְלִים וְיוֹרְדִים. וּכְשֶׁכִּסָּה הַקֶּרַח הַכֹּל וְהָרוֹעִים שֶׁעַל הָעֵצִים שׁוּב לֹא רָאוּ וְלֹא כְלוּם, הִפְנוּ הָאִכָּרִים אֶת עַצְמָם לְצַד הַכְּפָר וּבִצְעָדִים עַצְלָנִיִּים חָזְרוּ אֶל בִּקְתּוֹתֵיהֶם.

שׁוּם אֶחָד מֵהֶם לֹא הוֹצִיא דִּבּוּר מִפִּיו, וְרַק לְאַט־לְאַט הֶעֱבִירוּ עַל עַצְמָם אֶת סִימַן הַצְּלָב.

יְמוֹת הַחֹם הִקְדִּימוּ הַשָּׁנָה לָבוֹא לִנְיוּ־יוֹרְק יוֹתֵר מִבְּכָל הַשָּׁנִים. הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֶטֶת צָרְבָה אֶת הַבָּתִּים וְאֵת הַגַּגּוֹת בְּאֵשׁ לֶהָבָה. בָּעֲרָבִים הָיוּ הַבַּרְזֶל וְהַפַּח וְהָאֶבֶן וְזֶפֶת־הַכְּבִישִׁים הַמְלֹהָטִים חוֹזְרִים וּמְפִיגִים אֶת הַחֹם שֶׁקָּלְטוּ בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם. מִן הַיָּם נִשְּׂאוּ עַרְפַּלִּים כְּבֵדִים, רְטֻבִּים וּמַחֲנִיקִים. חַסְרֵי־יֶשַׁע יוֹתֵר מִבְּכָל שְׁאָר הַזְּמַנִּים נִרְאוּ עַכְשָׁו הָאֲנָשִׁים הַקְּטַנִּים וְהַחַלָּשִׁים בְּעִיר־הָאֶבֶן הַמְלֹהֶטֶת וְהַמְפֻרְקֶדֶת. גּוּפוֹ שֶׁל הָאָדָם עַצְמוֹ נַעֲשָׂה מְיֻתָּר לוֹ, מַשָּׂא כָּבֵד לַעֲיֵפָה.

וְחַם יוֹתֵר מִבְּכָל מָקוֹם הָיָה בְּבֵית־הַמְּלָאכָה לִשְׁעוֹנִים שֶׁל מַר צִיפְּקִין שֶׁבִּרְחוֹב דִּילֶנְסִי. הַשֶּׁמֶשׁ הַיּוֹקֶדֶת וְהַטְּבוּלָה אָבָק חָדְרָה כֻּלָּהּ בְּעֵד שִׁמְשׁוֹת הַחַלּוֹנוֹת הַמְלֻכְלָכִים לְתוֹךְ בֵּית־הַמְּלָאכָה. כָּל מַה שֶׁנִּשְׁקַף מִבַּעַד לַחַלּוֹנוֹת הַגְּדוֹלִים, בָּתֵּי־הַחוֹמָה הַצְּפוּפִים, אֲרֻבּוֹת־הֶעָשָׁן, הַדְּוָדִים שֶׁעַל הַגַּגּוֹת, כְּבָסִים שֶׁנִּתְלוּ לְיִבּוּשׁ, כְּרָזוֹת עַל גַּבֵּי הַחוֹמוֹת, הַכֹּל נִרְאָה שְׁטוּף זֵעָה, מִתְעַלֵּף. כָּל פַּעַם שֶׁהַחַשְׁמַלִּית הִתְקָרְבָה וּבָאָה, הִתְחִיל שׁוּב הַכֹּל מִתְנוֹדֵד וְרוֹעֵד בְּבֵית־הַמְּלָאכָה, לְמִן הַשְּׁעוֹנִים וְעַד לַמִּשְׁקָפוֹת שֶׁעַל עֵינָם הַיְמָנִית שֶׁל הָעוֹבְדִים, וְעֵד לַמֹּחוֹת שֶׁמִּתַּחַת לַקַּרְקָפוֹת הָרְטֻבּוֹת. הָרַעַשׁ עָמַד כָּל הַזְּמָן בָּאָזְנַיִם. הַפּוֹעֲלִים כִּסּוּ אֶת הַחַלּוֹנוֹת בָּעִתּוֹנִים, הֶאֱפִילוּ עֲלֵיהֶם בְּסִנָּרִים. הֵם פָּשְׁטוּ אֶת הַכֻּתָּנוֹת מֵעַל גּוּפָם, אַךְ לֹא הָיָה מַחֲבוֹא מִפְּנֵי הַחֹם הָאַכְזָרִי, שֶׁנִּכְנַס וְחָדַר לְתוֹךְ שַׂעֲרוֹת הָרֹאשׁ, לְתוֹךְ הַגּוּפִים הַשְּׂעִירִים הָעֲרֻמִּים לְמֶחֱצָה, וּלְכָל קֶמֶט וְקֵפֶל שֶׁבָּעוֹר. הַכּוּשִׁי הַקָּטֹן, הַנַּעַר הַשָּׁלִיחַ, נִתְעַיֵּף מֵרֹב רִיצוֹת בְּכָל רֶגַע לְהָבִיא מָנוֹת שֶׁל גְּלִידָה, שֶׁהָיְתָה נְמַסָּה וְנִגֶּרֶת עַל אֶצְבְּעוֹתָיו הַשְּׁחוֹרוֹת.

יוֹתֵר מִכָּל הַפּוֹעֲלִים סָבַל מִימוֹת־הַגֵּיהִנּוֹם הַלָּלוּ הַטּוֹב שֶׁבַּשֶּׁעָנִים בְּבֵית־הַמְּלָאכָה, מַר נֵיטְן גּוֹלְדְבְּלוּם. הוּא הָיָה גָּדוֹל בַּשָּׁנִים מִכָּל שְׁאָר הָעוֹבְדִים, אָדָם בְּגִיל קָרוֹב לְאַרְבָּעִים, בַּעַל־גּוּף יוֹתֵר מִן הָאֲחֵרִים, וּבְשִׁבְתּוֹ עַל הַמַּנְגָּנוֹנִים הַקְּטַנִּים, הָיָה שׁוֹאֵף וְנוֹשֵׁף בִּכְבֵדוּת וְהָיָה מִטַּגֵּן כִּמְעַט בְּתוֹךְ שֻׁמָּנוֹ שֶׁל עַצְמוֹ. קָשָׁה עוֹד יוֹתֵר מִן הָעֲבוֹדָה הָיְתָה בִּשְׁבִילוֹ הַנְּסִיעָה יוֹם יוֹם בָּרַכֶּבֶת־הַתַּחְתִּית אֶל הָעֲבוֹדָה וּבַחֲזָרָה לִבְּרוֹנְזְוִיל, מְקוֹם מְגוּרָיו. הָאֲנָשִׁים בַּקְּרוֹנוֹת הָיוּ כְּנִתָּכִים יַחַד, נִדְבָּקִים זֶה לָזֶה בְּגוּפֵיהֶם הָרְטֻבִּים כְּמוֹ בְּדֶבֶק, וְהָפְכוּ כֻּלָּם יַחַד לַחֲטִיבָה עֲצוּמָה אַחַת שֶׁל בָּשָׂר חַם, מַהְבִּיל, מִתְחַנֵּק וְנוֹשֵׁם בִּכְבֵדוּת. נְעָרוֹת־עוֹבְדוֹת הָיוּ מִתְעַלְּפוֹת תְּכוּפוֹת מֵרֹב הַלָּחַץ.

בַּלֵּילוֹת לֹא הָיָה מַר גּוֹלְדְבְּלוּם יָכוֹל לִישֹׁן. אַף רוּחַ קַלִּילָה אַחַת לֹא חָדְרָה בְּעֵד הַחַלּוֹנוֹת הַפְּתוּחִים, שֶׁפָּנוּ לְתוֹךְ חָצֵר צָרָה, סְגוּרָה וּגְבוֹהָה. יְלָדִים בָּכוּ תְּכוּפוֹת בַּדִּירוֹת שֶׁמִּנֶּגֶד, זוּגוֹת הִתְקוֹטְטוּ. מַר גּוֹלְדְבְּלוּם הָיָה נִרְדָּם רַק לִפְנוֹת בֹּקֶר, כְּשֶׁהַשָּׁמַיִם כְּבָר הִתְחִילוּ מַכְחִילִים. שְׁעוֹת הַשֵּׁנָה הַסְּפוּרוֹת הָיוּ לֹא־שְׁקֵטוֹת, מְלֵאוֹת סִיּוּטִים. חֲלוֹמוֹת קָשִׁים הָיוּ מְעַנִּים אוֹתוֹ. אַבָּא־אִמָּא שֶׁלּוֹ, שֶׁהֵנִיחַ אוֹתָם בְּבֵית־הָעָלְמִין בְּדֶמְבִּיצָה שֶׁבְּפּוֹלִין, וְשֶׁלֹּא זָכַר כִּמְעַט אֶת פְּנֵיהֶם, הִתְחִילוּ עַכְשָׁו פִּתְאוֹם בָּאִים אֵלָיו בַּחֲלוֹמוֹת לַיְלָה לָיְלָה.

מַר גּוֹלְדְבְּלוּם הִתְחִיל נִזְכָּר עַכְשָׁו עַל מִשְׁכָּבוֹ, שֶׁלֹּא הִקְפִּיד בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְּמָן בַּאֲמִירַת קַדִּישׁ וּבְהַזְכָּרַת־נְשָׁמוֹת. גַּם לֹא דָּאַג לְהָקִים מַצֵּבָה לְאַבָּא־אִמָּא עַל קִבְרוֹתֵיהֶם, אַף־עַל־פִּי שֶׁהָלְכוּ לְעוֹלָמָם עוֹד לִפְנֵי זְמָן רַב כָּל כָּךְ. וּבְשָׁכְבוֹ כָּךְ בְּמִטָּתוֹ, רוֹחֵץ כֻּלּוֹ בְּזֵעָה, עָיֵף מֵאֵין שֵׁנָה וּמֵאֵין יְכֹלֶת לִישֹׁן, עָלָה בְּדַעְתּוֹ רַעְיוֹן, שֶׁכְּדַאי וְרָאוּי הַדָּבָר לְצֵאת אֶת נְיוּ־יוֹרְק הַלּוֹהֶטֶת וּלְהַפְלִיג לְדֶמְבִּיצָה לְקֶבֶר־אָבוֹת.

בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים לֹא יִחֵס חֲשִׁיבוּת לְרַעְיוֹן זֶה. מֵילָא, מַה שֶׁעוֹלֶה בְּמֹחוֹ שֶׁל אָדָם. אֲבָל כְּכָל שֶׁהַלֵּילוֹת נַעֲשׂוּ מַחֲנִיקִים יוֹתֵר, כֵּן הוֹסִיף הָרַעְיוֹן לְנַקֵּר בְּמֹחוֹ. נוֹסָף לְכָךְ נִתְגַלְּתָה מוֹדָעָה עֲנָקִית שֶׁל חֶבְרַת־אֳנִיּוֹת עַל־פְּנֵי נְיוּ־יוֹרְק, וְהָיְתָה חוֹדֶרֶת וְנִנְעֶצֶת בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת. עַל פְּנֵי סִפּוּן־אֳנִיָּה נָקִי וְיָפֶה יָשַׁב זוּג יָפֶה וְנָעִים, כְּפִי שֶׁזּוּגוֹת יְכוֹלִים לִהְיוֹת רַק עַל גַּבֵּי מוֹדָעַת־פִּרְסֹמֶת, וּפְנֵיהֶם מְאֻשָּׁרִים וְקוֹרְנִים מִנַּחַת. וְאָמוֹר אָמְרוּ בְּאוֹתִיּוֹת שֶׁל קִדּוּשׁ־לְבָנָה רַק שְׁתֵּי מִלִּים בִּלְבָד: קְחוּ אֹשֶׁר! בְּכָל מָקוֹם הָיְתָה הַמּוֹדָעָה הַזֹּאת קוֹרֵאת, בַּקְּרוֹנוֹת הַחַמִּים שֶׁל הַרַכֶּבֶת־הַתַּחְתִּית וְשֶׁל הַחַשְׁמַלִּית, בְּכָל הַקִּירוֹת הַפְּנוּיִים, עַל גַּגּוֹת הַבָּתִּים. בַּלַּיְלָה הָיְתָה קוֹרֵאת בְּאוֹתִיּוֹת אֲדֻמּוֹת שֶׁל אֵשׁ, וְהָיְתָה מִשְׁתַּקֶּפֶת בַּשָּׁמַיִם שֶׁלְּמַעְלָה וּבַמַּיִם עַל הָאָרֶץ מִתָּחַת. לֹא הָיָה כְּלָל מָקוֹם פָּנוּי מִמֶּנָּה, לֹא הָיָה מָנוֹס מִפָּנֶיהָ.

אִטִּי, כְּבַד הַחְלָטָה, לֹא יָכוֹל מַר גּוֹלְדְבְּלוּם לִגְמֹר בְּנַפְשׁוֹ בְּנָקֵל לָלֶכֶת אַחֲרֵי הַזּוּג שֶׁבַּמּוֹדָעָה. אֲבָל כָּכָה סְתָם נִכְנַס יוֹם אֶחָד אֶל הַבַּנְק שֶׁהֶחֱזִיק שָׁם אֶת חֶסְכוֹנוֹתָיו, וְאָמַר שֶׁיַּעֲבִירוּ אֶת כַּסְפּוֹ לְ“חֶבְרַת הָאֶכְּסְפְּרֶס הָאַמֵּרִיקָאִית”. מִתּוֹךְ הֲנָאָה שָׁמַע שֶׁבְּמֶשֶׁךְ הַזְּמָן הַמְרֻבֶּה גָּדְלָה הָרִבִּית עַל שְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי הַדּוֹלָרִים שֶׁלּוֹ וְהִגִּיעָה לְסַךְ שֶׁלְּמַעְלָה מִמֵּאָה דּוֹלָרִים. הוּא דָּרַשׁ שֶׁיְּשַׁלְּמוּ לוֹ אֶת הָרִבִּית בִּמְזֻמָּנִים. אֶת פִּנְקַס־הַהַמְחָאוֹת הַמְּכֹרָךְ־עוֹר שֶׁל חֶבְרַת הָאֶכְּסְפְּרֶס הִטְמִין בַּכִּיס. עֲדַיִן אֵינוֹ נוֹסֵעַ – הִרְהֵר בְּלִבּוֹ – אֲבָל פִּנְקַס הַמְחָאוֹת הֲרֵי רַשַּׁאי הוּא שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְכָךְ בְּדִיּוּק נִכְנַס יוֹם לְאַחַר מִכָּאן אֶל חֶבְרַת־אֳנִיּוֹת, אֶל אוֹתָהּ חֶבְרָה עַצְמָהּ, שֶׁהִזְמִינָה כָּל כָּךְ בְּמוֹדָעוֹתֶיהָ לְהַפְלִיג בַּיָּם.

עֲדַיִן לֹא עָמַד בְּסִימַן נְסִיעָה, לֹא הָיָה מוּכָן כְּלָל לִנְסֹעַ. אֲבָל מַה יַזִּיק לוֹ לְבֶן־הָאָדָם אִם יִשְׁאַל לִפְרָטֵי נְסִיעָה מְסֻיֶּמֶת? בֵּרוּר הָעִנְיָן אֵינוֹ עוֹלֶה כֶּסֶף. אֲבָל בָּאוּלָם הַמְפֹאָר הַבָּנוּי עַמּוּדִים וּמַעֲשֵׂי פִּסּוּל, שֶׁהָיָה כְּעֵין הֵיכָל שֶׁל כְּנֵסִיָּה, נָטַל אֶת מַר גּוֹלְדְבְּלוּם לְתוֹךְ יָדָיו בָּחוּר יְהוּדִי עַלִּיז, אוֹהֵב־חַיִּים וּבַעַל־מֶרֶץ, וְלוֹ עֵינַיִם שְׁחוֹרוֹת הַבּוֹעֲרוֹת כִּשְׁתֵּי גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת וְזוּג יָדַיִם מְזֹרָזוֹת, שֶׁאֵינָן נָחוֹת כְּלָל. לֹא הִסְפִּיק מַר גּוֹלְדְבְּלוּם לְעַיֵּן בַּדָּבָר וְלִשְׁקֹל בְּדַעְתּוֹ, וּכְבָר הָיָה שְׁמוֹ רָשׁוּם בִּידֵי הַבָּחוּר מֵחֶבְרַת הָאֳנִיָּה. וּבְאוֹתָהּ מְהִירוּת וּזְרִיזוּת עַצְמָהּ תָּחַב לוֹ לְמַר גּוֹלְדְבְּלוּם מְלֹא הַיָּדַיִם חוֹבָרוֹת, עֲלוֹנֵי־פִּרְסֹמֶת וּתְמוּנוֹת, הַקּוֹרְאִים לְהַפְלִיג בִּנְסִיעוֹת, לִרְאוֹת וּלְהֵהָנוֹת. מַר גּוֹלְדְבְּלוּם גִּמְגֵּם מַשֶּׁהוּ בִּדְבַר דַּרְכִּיָּה, רִשְׁיוֹנוֹת־מַעֲבָר, אַךְ הַבָּחוּר לֹא הִנִּיחַ לוֹ לְדַבֵּר. הוּא כְּבָר יַעֲשֶׂה לוֹ הַכֹּל, יָכִין דַּרְכִּיָּה וְרִשְׁיוֹנוֹת מַעֲבָר. וּבְאוֹתָהּ זְרִיזוּת עַצְמָהּ הִגִּישׁ לְפָנָיו אֶת תָּכְנִית הַסְּפִינָה עַם שִׂרְטוּטֵי הַמִּשְׁבָּצוֹת, הַמְסַמְּנוֹת אֶת הַתָּאִים.

– הִנֵּה, אֶת הַתָּא הַזֶּה – אָמַר הַבָּחוּר בְּקוֹל שֶׁיּוֹתֵר מֵעֵצָה הָיְתָה בּוֹ פְּקֻדָּה, – הוּא בָּאֶמְצַע, אֵינוֹ מִתְנוֹדֵד. וּמִטָּה קַח לְמַעְלָה, וְיִהְיֶה לְךָ אֶשְׁנָב אֶל הַיָּם…

מַר גּוֹלְדְבְּלוּם עֲדַיִן לֹא הִסְפִּיק לְהִמָּלֵךְ וּלְהַרְהֵר בַּדָּבָר, וּכְבָר הוֹצִיא הַבָּחוּר מִיָּדוֹ הַמְחָאָה לְכַרְטִיס־אֳנִיָּה הָלוֹךְ וְחָזוֹר בְּמַחְלְקַת הַתַּיָּרִים. הַבָּחוּר נָתַן לוֹ עֲרֵמָה שֶׁל פִּתְקָאוֹת בִּשְׁבִיל הַמִּטְעָן וְכָל מִינֵי נְיָרוֹת אֲחֵרִים וְהוֹדִיעַ לוֹ בְּעַלִּיזוּת:

– וּבְכֵן, אַתָּה מַפְלִיג בַּסְּפִינָה הַקְּרוֹבָה בְּיוֹתֵר. הִיא בַּעֲלַת חֲמִשִּׁים וַחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים טוֹן, אֵינָהּ מַרְעִידָה, וְהָאֹכֶל נֶהְדָּר. לָבוֹא צָרִיךְ אַתָּה שְׁעָתַיִם לִפְנֵי הַהַפְלָגָה.

מַר גּוֹלְדְבְּלוּם בִּקֵּשׁ לוֹמַר עוֹד דְּבַר מָה. כְּכָל אָדָם חֲלוּשׁ־אֹפִי הִרְגִּישׁ שֶׁנִּתְקַפַּח כָּאן, שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ עָוֶל, שֶׁיּוֹתֵר מִדַּי מַהֵר נְטָלוֹ הַבָּחוּר הָעַסְקָנִי הַזֶּה לְתוֹךְ יָדָיו, נָהַג בּוֹ כְּמוֹ שֶׁנּוֹהֲגִים בְּנַעַר מַמָּשׁ. הוּא הִרְגִּישׁ עַצְמוֹ נֶעֱלָב וְהִתְחִיל מְגַמְגֵּם מַשֶּׁהוּ. אַךְ הַבָּחוּר הַזָּרִיז וְהָעַלִּיז שׁוּב לֹא הִסְתַּכֵּל בּוֹ. בְּאוֹתוֹ מֶרֶץ עַצְמוֹ טִפֵּל עַכְשָׁו בְּכֹמֶר הַמָּעֳמָד לֶהֱיוֹת נוֹסֵעַ. מַר גּוֹלְדְבְּלוּם מִלְמֵל מַשֶּׁהוּ, רָצָה לוֹמַר, שֶׁהוּא רוֹצֶה אֶת כַּסְפּוֹ בַּחֲזָרָה, אַךְ כְּשֶׁהֵצִיץ בּוֹ הַבָּחוּר הָעַלִּיז בְּעֵינָיו הַלּוֹהֲטוֹת וְגִלָּה לוֹ פֶּה מָלֵא שִׁנַּיִם לְבָנוֹת וְצוֹחֲקוֹת, הִפְלִיט רַק: “נִיחָא”, וְיָצָא אֶל הָרְחוֹב. בַּחַשְׁמַלִּית הַחַמָּה הִתְחִיל נֶהֱנֶה מִן הָעֻבְדָּה, שֶׁהַכֹּל נַעֲשָׂה בִּמְהִירוּת כָּזֹאת. כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל בֵּית־הַמְּלָאכָה לִשְׁעוֹנִים, הִתְחִיל אוֹרֵז בְּמֶרֶץ אֶת בִּגְדֵי־הָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ וְאָמַר בְּגַאֲוָה אֶל הַפּוֹעֲלִים שֶׁלְּיַד הַשֻּׁלְחָנוֹת:

– דַּי לַעֲבֹד. אֲנִי לוֹקֵחַ לִי חֹפֶשׁ וְנוֹסֵעַ לְיוּרוֹפּ.

כָּל הָעוֹבְדִים הוֹרִידוּ, כְּמוֹ עַל־פִּי פְּקֻדָּה, אֶת מִשְׁקְפוֹתֵיהֶם מֵעַל עֵינֵיהֶם וְהִתְבּוֹנְנוּ בְּנֵיטֶן גּוֹלְדְבְּלוּם.

– אַתָּה מְשַׁטֶּה? – שָׁאֲלוּ.

מַר גּוֹלְדְבְּלוּם לֹא עָנָה לָהֶם. הוּא סֵרֵק בְּמַסְרֵק אֶת גַּבִּינָיו הַפְּרוּעִים, הַדּוֹמִים בְּגָדְלָם וּבְעָבְיָם לַחֲתִימַת שָׂפָם. הוּא נִגֵּב יָפֶה אֶת לְחָיָיו הַמְנֻפָּחוֹת, שֶׁכָּל כַּמָּה שֶׁמְּגַלְּחִים אוֹתָן עֲדַיִן הֵן נִרְאוֹת שְׁחַרְחָרוֹת וְלֹא־מְגֻלָּחוֹת, וּבִפְסִיעוֹת שְׁקֵטוֹת נִגַּשׁ אֶל בַּעַל־הַבַּיִת שֶׁלּוֹ, מַר צִיפְּקִין, שֶׁיָּשַׁב בְּחֶדֶר קְטַנְטַן, כְּמוֹ בְּתוֹךְ סוּגָר, וְשָׁקַל יַהֲלוֹמוֹנִים.

– אָדוֹן צִיפְּקִין, – אָמַר – שַׁלֵּם לִי אֶת שְׂכַר הַשָּׁבוּעַ, אֲנִי נוֹסֵעַ לְיוּרוֹפּ.

מַר צִיפְּקִין, לִיטָאִי צָנוּם וְגָרוּם, שֶׁעֵינוֹ הָאַחַת אֲפוֹרָה וְעֵינוֹ הָאַחֶרֶת יְרֻקָּה, רַוָּק זָקֵן וְאָפֹר, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא בְּאַמֶּרִיקָה כְּבָר אַרְבָּעִים וְכַמָּה שָׁנִים, עֲדַיִן הוּא מְדַבֵּר כְּמוֹ בְּלִיטָא בְּשִׂינִ“ים בִּמְקוֹם שִׁינִ”ים, הוֹרִיד אַף הוּא, בְּדִיּוּק כְּמוֹ פּוֹעֲלָיו, אֶת הַמִּשְׁקֶפֶת מֵעַל עֵינוֹ הַשְּׂמָאלִית, הַיְּרֻקָּה, וְהִתְבּוֹנֵן בְּגוֹלְדְבְּלוּם בִּתְמִיהָה וּבִפְלִיאָה.

– עַד כְּדֵי כָּךְ, – אָמַר בְּנִגּוּן מִינְסְקָאִי, – מַה, כַּלָּה פּוֹלָנִית נִתְחַשְּׂקָה לְךָ, הָא? כְּלוּם, חוֹשֵׂשׂ אַתָּה לְכַשְׂרוּתָן שֶׁל הַבְּתוּלוֹת הבְּרוֹנְזְוִילִיּוֹת, מַה?…

מַר גּוֹלְדְבְּלוּם הִרְגִּישׁ כִּי הִסְמִיקוּ לְחָיָיו הַמְנֻפָּחוֹת הַנִּרְאוֹת תָּמִיד כְּלֹא־מְגֻלָּחוֹת. הוּא רָצָה לוֹמַר לוֹ, לַלִּיטָאִי הַמְגֻנֶּה הַזֶּה, הַחוֹדֵר לִקְרָבָיו שֶׁל כָּל אָדָם, שֶׁאֵין זֶה מֵעִנְיָנוֹ שֶׁל חֲזִיר זֶה לְשֵׁם מַה הוּא נוֹסֵעַ, וְשֶׁהוּא צָרִיךְ לְשַׁלֵּם לוֹ מַה שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ וַחֲסָל… אֲבָל אָמוֹר אָמַר רַק:

– לֹא הָיָה וָלֹא נִבְרָא. אֲנִי נוֹסֵעַ לְקֶבֶר־אָבוֹת…

אַחַר־כָּךְ יָרַד אֶל הָרְחוֹב. הוּא נֶעְצַר לְיַד כָּל הַחֲנֻיּוֹת, שֶׁרַמְקוֹלֵי הָרַדְיוֹ צָרְחוּ מִתּוֹכָן בְּקוֹל מַחֲרִישׁ אָזְנַיִם. הוּא קָנָה לְעַצְמוֹ בְּגָדִים, גַּרְבַּיִם, עֲנִיבוֹת וְכָל מִינֵי דְּבָרִים לְצָרְכֵי גִּלּוּחַ: מִינֵי סַבּוֹן, מְשָׁחוֹת, סַכִּינִים, הַכֹּל בְּכַמּוּת שֶׁתַּסְפִּיק בִּשְׁבִיל זְקָנוֹ הַקָּשֶׁה לְכָל הַזְּמָן. וּמִבְּלִי לָדַעַת בְּעַצְמוֹ מִשּׁוּם מָה, סִפֵּר לַנַּעֲרָה הַחִוֶּרֶת, לַמּוֹכֶרֶת, שֶׁהוּא נוֹסֵעַ לְיוּרוֹפּ. הַנַּעֲרָה הֶעֶלְתָה חִיּוּךְ עַל פָּנֶיהָ וְאָמְרָה:

– אַ, זֶה נָאֶה, נָאֶה מְאֹד!

ב

מִבֵּין כָּל אֶלֶף הַנּוֹסְעִים וָמַעְלָה, שֶׁהִתְנוֹעֲעוּ בְּמֶשֶׁךְ שְׁמוֹנָה יָמִים עַל פְּנֵי הַגְּבָעוֹת וְהָעֲמָקִים שֶׁל גַּלֵּי הָאַטְלַנְטִיק, לֹא הִרְגִּישׁ עַצְמוֹ שׁוּם אָדָם בּוֹדֵד וְעָזוּב כָּל־כָּךְ כְּמוֹ מַר גּוֹלְדְבְּלוּם, הַשָּׁעָן מִבְּרוֹנְזְוִיל, שֶׁנָּסַע לְדֶמְבִּיצָה שֶׁבְּפוֹלִין לְקֶבֶר־אָבוֹת.

– כַּמָּה עוֹבֶרֶת הַסְּפִינָה לְשָׁעָה? – שָׁאַל תְּכוּפוֹת אֶת הַמַּלָּח וְרוֹד־הַלְּחָיַיִם.

– בְּעֵרֶךְ עֶשְׂרִים מִילִין־שֶׁל־יָם לְשָׁעָה, – הֵשִׁיב הַמַּלָּח בַּאֲדִיבוּת.

– מְעַט, – אָמַר מַר גּוֹלְדְבְּלוּם לֹא־מְרֻצֶה, וְהוּא הִשְׁקִיף לְמַטָּה אֶל הַסְּפִינָה הַחוֹתֶרֶת לְאַט וְחוֹתֶכֶת אֶת הַמַּיִם הַמַּקְצִיפִים־הַמַּכְסִיפִים.

הַדָּבָר הִתְחִיל אֶצְלוֹ מִיָּד עִם עֲלוֹתוֹ עַל הַסְּפִינָה. מִכָּל הַנּוֹסְעִים הָיָה הוּא הַיָּחִיד, שֶׁשּׁוּם אָדָם לֹא בָּא לְלַוּוֹת אוֹתוֹ, שֶׁשּׁוּם נֶפֶשׁ לֹא נִפְנְפָה אֵלָיו בְּמִטְפַּחַת בְּשָׁעָה שֶׁהַסְּפִינָה הִפְלִיגָה. כְּאָדָם מְסֻדָּר, מְדֻקְדָּק בָּא בְּדִיּוּק שְׁתֵּי שְׁעוֹת קֹדֶם הַהַפְלָגָה, כְּפִי שֶׁאָמַר לוֹ הַבָּחוּר הָעַלִּיז מֵחֶבְרַת־הָאֳנִיּוֹת. אַלְפֵי אֲנָשִׁים צָבְאוּ עַל הָאֳנִיָּה, רָעֲשׁוּ וְשָׁרוּ. נָשִׁים נָשְׁקוּ בְּחֹם כָּל כָּךְ אֶת בַּעֲלֵיהֶן הַיּוֹצְאִים, נָתְנוּ לָהֶם מִינֵי מְתִיקָה לַדֶּרֶךְ, מַתָּנוֹת. זוּגוֹת הִסְתּוֹדְדוּ, צָחֲקוּ בִּמְשׁוּבָה וְהִתְרַפְּקוּ זֶה עַל זֶה. אַחַר־כָּךְ הִתְנַפְנְפוּ מִטְפָּחוֹת יַחַד עִם הַשְּׁחָפִים שֶׁחָגוּ מִסָּבִיב. נָשִׁים הוֹסִיפוּ וְשָׁלְחוּ מִן הַחוֹף נְשִׁיקוֹת־פּוֹרְחוֹת. מַר גּוֹלְדְבְּלוּם עָמַד יָחִיד וּבוֹדֵד עַל הַסְּפִינָה, שׁוּם אָדָם לֹא לָחַץ אֶת יָדוֹ, שׁוּם אִשָּׁה לֹא בֵּרְכָה אוֹתוֹ בְּנִפְנוּף מִטְפַּחְתָּהּ. וּבְדִיּוּק כָּךְ, יָחִיד וּמֻבְדָּל, עָבַר עָלָיו כָּל זְמַן הַנְּסִיעָה.

לֹא, הוּא לֹא הָיָה דּוֹמֶה כְּלָל אֶל הַזּוּג שֶׁעַל גַּבֵּי הַמּוֹדָעָה, שֶׁרָמַז וְקָרָא לוֹ בִּנְיוּ־יוֹרְק מִכָּל צַד וּפִנָּה, שֶׁיַּעֲשֶׂה כְּדֻגְמָתָם וְיִהְיֶה מְאֻשָּׁר. הוּא הָיָה גַּלְמוּד, כְּמוֹ תָּמִיד בֵּין אֲנָשִׁים רַבִּים. עַל הַסְּפִינָה שָׂרְרָה דַּוְקָא שִׂמְחָה וְחֶדְוָה. מֶזֶג־הָאֲוִיר הָיָה יָפֶה, הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה בְּכָל הֲדָרָה. שְׁקִיעוֹת־הַחַמָּה הָיוּ כָּל־כָּךְ מַרְהִיבוֹת בִּשְׁלַל צִבְעֵיהֶן, שֶׁכְּמוֹתָן רוֹאִים אַךְ וְרַק בָּאוֹפֵּרָה. כָּל חוֹבְבֵי־הַצִּלּוּם כִּוְּנוּ אֶת מַצְלְמוֹתֵיהֶם וְצִלְמוּ. אַנְשֵׁי הַשֵּׁרוּת עַל הַסְּפִינָה הָיוּ אֲדִיבִים, נַעֲנוּ בְּרָצוֹן לְכָל קְרִיאָה וּבַקָּשָׁה. הַמַּאֲכָלִים עַל הַשֻּׁלְחָן הַכָּשֵׁר, שֶׁמַּר גּוֹלְדְבְּלוּם אָכַל שָׁם, הָיוּ שְׁמֵנִים וּמְתוּקִים וּבְטַעַם יְהוּדִי. מִמַּחֲלַת הַיָּם לֹא סָבַל. כָּל פַּעַם שֶׁהַמַּלָּח קָרָא לִסְעֻדָּה בִּתְקִיעָה גְּדוֹלָה שֶׁל חֲצוֹצְרָה, כְּאִלּוּ הָיָה מְעוֹרֵר לַקְּרָב, הָיָה גּוֹלְדְבְּלוּם מִן הָרִאשׁוֹנִים שֶׁיָּרְדוּ בְּמַעֲלִית אֶל אוּלַם הָאֲכִילָה. הוּא גַּם לֹא סֵרֵב שׁוּם פַּעַם לְקַבֵּל מָנָה נוֹסֶפֶת שֶׁל בָּשָׂר, כְּשֶׁהָיָה הַמֶּלְצַר בַּעַל הַפָּנִים הָאֲצִילִים מַצִּיעָהּ לוֹ בְּחִיּוּךְ מָתוֹק.

– אַדְרַבָּה! – הָיָה אוֹמֵר בְּנִגּוּן.

בָּעֲרָבִים הָיָה הַכֹּל חֲגִיגִי בְּיוֹתֵר עַל הַסְּפִינָה. לַיְלָה לַיְלָה הָיְתָה נְגִינָה בָּאוּלָם, זוּגוֹת רָקְדוּ. נָשִׁים לָבְשׁוּ אֶת בִּגְדֵיהֶן הַיָּפִים בְּיוֹתֵר, הִתְחָרוּ אִשָּׁה בַּחֲבֶרְתָּהּ בְּהָדָר וּבְמוֹתָרוֹת. בְּאוּלַמֵּי־הָעִשּׁוּן יָשְׁבוּ גְּבָרִים בָּאִים־בַּיָּמִים, שִׂחֲקוּ בִּקְלָפִים, עִשְּׁנוּ סִיגָרִיּוֹת וּלְקִנּוּחַ שָׁתוּ וִיסְקִי, בִּירָה וָיָיִן. עַל גַּבֵּי הַסִּפּוּן, בְּכָל הַפִּנּוֹת, הִתְהַלְּכוּ סְחוֹר סְחוֹר זוּגוֹת מְאֹהָבִים, הֶחֱזִיקוּ זֶה אֶת זוֹ בִּידֵיהֶם וְהִתְנַשְּׁקוּ בִּגְנֵבָה. מַר גּוֹלְדְבְּלוּם הִתְלַבֵּשׁ בָּעֲרָבִים כְּכָל הָאֲחֵרִים בַּחֲלִיפָה כֵּהָה. הִתְגַּלַּח מֵחָדָשׁ, עָנַד אֶת הָעֲנִיבָה בִּתְשׂוּמֶת־לֵב. אַךְ הוּא לֹא נַעֲשָׂה מְקֹרָב לְשׁוּם אָדָם, לֹא הִתְקָרֵב לְשׁוּם אָדָם. הוּא לֹא פָּסַק מִלִּפְסֹעַ לְאֹרֶךְ כָּל הַסְּפִינָה, לְהַכְנִיס בְּכָל מָקוֹם לְרֶגַע אֶת רֹאשׁוֹ, אַךְ מִיָּד פָּנָה לָלֶכֶת הָלְאָה.

עִם הַגְּבָרִים לֹא הִתְעָרָב. הוּא לֹא הִרְגִּישׁ תַּעֲנוּג לֹא בְּמִשְׂחַק־הַקְּלָפִים, לֹא בְּעִשּׁוּן וְלֹא בִּשְׁתִיָּה. מֵעוֹלָם לֹא הֵבִין לָהֶם, לַגְּבָרִים, שֶׁהֵם מְעַשְּׁנִים וּמְשַׂחֲקִים וְשׁוֹתִים כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה. כֹּל פַּעַם שֶׁנִּסָּה לְעַשֵּׁן אוֹ לִשְׁתּוֹת, הִרְגִּישׁ בְּכָךְ רַק מְרִירוּת. הַנָּשִׁים אָמְנָם מָשְׁכוּ אוֹתוֹ, מֵאָז וּמִתָּמִיד מְשָׁכוּהוּ, הוּא הָיָה זוֹלֵל אוֹתָן בָּעֵינַיִם, אֲבָל לֹא מָצָא דֶּרֶךְ אֲלֵיהֶן. הָיָה מִיָּד מַתְחִיל מִתְיָרֵא מִפְּנֵיהֶן, הִתְבַּיֵּשׁ, הִרְגִּישׁ שֶׁמַּסְמִיקוֹת לְחָיָיו הַמְנֻפָּחוֹת, הַנִּרְאוֹת כְּלֹא־מְגֻלָּחוֹת. הוּא הָיָה נָסוֹג מִפְּנֵי אִשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁאָדָם נָסוֹג מִפְּנֵי חַיָּה מוֹשֶׁכֶת, אַךְ מְסֻכֶּנֶת.

בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים שְׁנוֹת חַיָּיו, וּבְכָל עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ הַשָּׁנִים שֶׁהוּא שׁוֹהֶה כְּבָר בְּאַמֵּרִיקָה, עֲדַיִן לֹא הָיָה קָרוֹב לְאִשָּׁה.

הוּא לֹא הָיָה אָדָם חָלוּשׁ, מַר גּוֹלְדְבְּלוּם. לְהֵפֶךְ, הוּא הָיָה בָּרִיא, מֵעוֹלָם לֹא הָיָה חוֹלֶה. מִינֵי הַבָּשָׂר הָרָעִים בַּמִּסְעָדוֹת הַקְּטַנּוֹת וְהַזּוֹלוֹת שֶׁבִּסְבִיבַת רְחוֹב דִּילֶנְסִי, שֶׁאָכַל בָּהֶן פַּעֲמַיִם בַּיּוֹם בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים, לֹא קִלְקְלוּ אֶת קֵבָתוֹ וְאֶת תַּאֲבוֹנוֹ הַטּוֹב. גַּם עֲבוֹדָתוֹ בִּישִׁיבָה, עֲבוֹדַת הַשָּׁעָן, הַחִטּוּט הַתְּמִידִי בָּעֵינַיִם מִימֵי נַעֲרוּתוֹ וְעַד עַתָּה בְּתוֹךְ הַמַּנְגְּנוֹנִים הַזְּעִירִים, לֹא קִלְקְלוּ אֶת עֲצַבָּיו, לֹא הִכְהוּ אֶת עֵינָיו הַשְּׁחוֹרוֹת חַסְרוֹת־הַמַּבָּע, הַיּוֹשְׁבוֹת מְסֻתָּרוֹת מִתַּחַת לַגַּבִּינִים הַדּוֹמִים לַחֲתִימוֹת־שָׂפָם. וּכְכָל אָדָם בָּרִיא הָיָה זָקוּק לְאִשָּׁה. אֲבָל יָדֹע יָדַע רַק נַעֲרוֹת־רְחוֹב, שֶׁלֹּא הָיָה מְדַבֵּר עִמָּהֶן כִּמְעַט מֵעוֹלָם אַף דִּבּוּר אֶחָד. כָּל מוֹצָאֵי־שַׁבָּת הָיָה הוֹלֵךְ אֶל אַחַת שֶׁכָּזֹאת. דָּבָר זֶה הָיָה אֶצְלוֹ מִין הֶרְגֵּל, בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁהָיָה רָגִיל בְּיוֹם זֶה לִמְסֹר אֶת הַמִּכְנָסַיִם לְגִהוּץ, לָלֶכֶת לְבֵית־מֶרְחָץ וְלָשֶׁבֶת לִפְנֵי הַסַּפָּר לְתִסְפֹּרֶת וְלִקְטֹף לְעַצְמוֹ אֶת הַשְּׂעָרוֹת מִתּוֹךְ הַנְּחִירַיִם. נָשִׁים אֲחֵרוֹת לֹא הִכִּיר, לֹא יָדַע אֵיךְ לְדַבֵּר אִתָּן, אֵיךְ לְבַלּוֹת עִמָּהֶן אֶת הַזְּמָן.

הוּא, מַר גּוֹלְדְבְּלוּם, חִלֵּק אֶת הַנָּשִׁים, לִשְׁנֵי סוּגִים. הָאֶחָד – סוּג הַנְּעָרוֹת יוֹשְׁבוֹת־בַּיִת, בְּנוֹת־אָבוֹת, כִּבְדוֹת־בָּשָׂר, לֹא יָפוֹת בְּיוֹתֵר, לֹא־זְרִיזוֹת וּבַיְשָׁנִיּוֹת, וּכְשֶׁהֵן מַכִּירוֹת בָּחוּר הֵן רוֹצוֹת לְהִנָּשֵׂא לוֹ, לִהְיוֹת נָשִׁים נֶאֱמָנוֹת וְאִמָּהוֹת מְסוּרוֹת לִילָדִים. אֶל אֵלֶּה, שֶׁהָיוּ מֻתְאָמוֹת אֵלָיו מִטֶּבַע בְּרִיָּתָן, לֹא רָצָה לְהִתְקָרֵב. הֵן לֹא מָצְאוּ חֵן בְּעֵינָיו. דַּוְקָא מִשּׁוּם זֶה שֶׁהֵן הָיוּ דּוֹמוֹת כָּל־כָּךְ אֵלָיו עַצְמוֹ, שֶׁהָיוּ כִּמְיֻעָדוֹת בִּשְׁבִילוֹ, לֹא אָהַב אוֹתָן, נִמְנַע מִלְּהִפָּגֵשׁ עִמָּהֶן. כַּמָּה פְּעָמִים בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ אִמּוֹתֵיהֶן שֶׁל בָּנוֹת לְהִכָּנֵס לְבֵיתָן לְכוֹס תֵּה, וְתָמִיד הָיָה מְסָרֵב.

– לֹא, לֹא, – הָיָה אוֹמֵר מְחַיֵּךְ וְנֶהֱנָה בְּעַצְמוֹ מִשִּׂכְלוֹ הַטּוֹב, שֶׁאֵינוֹ מַנִיחַ לוֹ לְהִתָּפֵס בַּפָּח, – אֵין דַּעְתִּי נְתוּנָה לְכָךְ.

הַסּוּג הַשֵּׁנִי שֶׁל נְעָרוֹת – אֵלֶּה הָיוּ גְּבוֹהוֹת־הַקּוֹמָה, הַקַּלִּילוֹת, הַזְּרִיזוֹת, הַצּוֹחֲקוֹת־תָּמִיד, הַמִּתְרוֹצְצוֹת עִם מַחֲנוֹת שְׁלֵמִים שֶׁל צְעִירִים, רוֹקְדוֹת, מְעַשְּׁנוֹת סִיגָרִיּוֹת וּמִתְנַשְּׁקוֹת עִם גְּבָרִים בְּפַרְהֶסְיָה, בְּלֹא בּוּשָׁה. הַלָּלוּ מָצְאוּ חֵן בְּעֵינָיו, הוּא נִמְשַׁךְ אֲלֵיהֶן. גֵּרוּ אוֹתוֹ רַגְלֵיהֶן הַגְּבוֹהוֹת בְּגַרְבֵי־הַמֶּשִׁי, כּוֹבְעֵיהֶן הַקְּטַנִּים, הַחֲבוּשִׁים מִתּוֹךְ שׁוֹבָבוֹת חֵנָנִית לְרָאשֵׁיהֶן הַקְּטַנִּים הַמְּחֻטָּבִים יָפֶה, פַּרְווֹתֵיהֶן הַשְּׂעִירוֹת, הַמְשַׁוּוֹת לָהֶן דִּמְיוֹן שֶׁל חַיּוֹת זְרִיזוֹת וְרָעוֹת, אַךְ מוֹשְׁכוֹת אֶת הַלֵּב; הוּא נִמְשַׁךְ אֶל נָשִׁיּוּתָן הַקּוֹסֶמֶת, הַקּוֹרֵאת וּמַכְרִיזָה עַל עַצְמָהּ לְמִן הַלּוּלָאָה הַקְּטַנָּה שֶׁבַּכּוֹבַע וְעַד לֶעָקֵב הַגָּבֹהַּ שֶׁל הַנַּעַל הַפְּעוּטָה. שָׁעוֹת שְׁלֵמוֹת, אִם רַק הָיָה זְמַנּוֹ פָּנוּי לְכָךְ, לֹא הָיָה נִמְאָס עָלָיו מִלְּטַיֵּל בִּבְּרוֹדְוֵי וּמִלַּעֲקֹב אַחֲרֵיהֶן, אַחֲרֵי כָּל אוֹתָן הַנְּעָרוֹת. אֲבָל הוּא הָיָה מִתְיָרֵא מִפְּנֵיהֶן, הָיָה מִתְבַּלְבֵּל תָּמִיד כְּשֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ לְהִפָּגֵשׁ עִם אַחַת מֵהֶן, הוּא לֹא יָדַע אֵיךְ יַתְחִיל לְדַבֵּר עִמָּהֶן. נוֹסָף לְכָךְ גַּם לֹא יָדַע הֵיטֵב אַנְגְּלִית, אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר יָשַׁב זְמָן רַב כָּל־כָּךְ בְּאַמֵּרִיקָה. הוּא הִתְבַּיֵּשׁ בִּלְשׁוֹנוֹ, בְּכָבְדּוֹ, וְהָיָה כָּל כָּךְ מַסְמִיק בְּחֶבְרָתָן, עֵד שֶׁהָיָה מַתְחִיל מֵזִיעַ בְּכָל גּוּפוֹ הַגָּדוֹל.

מַר נֵיטֶן גּוֹלְדְבְּלוּם גּוּפוֹ הָיָה בָּא בְּטַעֲנָה וּבְתַרְעֹמֶת עַל עַצְמוֹ, מִשּׁוּם מָה הוּא רוֹעֵד כָּל־כָּךְ מִפְּנֵי הַנְּעָרוֹת הָאֵלֶּה. וְכִי מִי הֵן, לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר? עִזִּים פְּתַיּוֹת, הַצּוֹחֲקוֹת, קוֹפְצוֹת וְתוֹלוֹת עַצְמָן בְּצַוְּארֵיהֶם שֶׁל בַּחוּרִים רֵיקָנִים. גַּם הָיָה שׁוֹמֵעַ מִפִּי הַבַּחוּרִים שֶׁבְּבֵית הַמְּלָאכָה לִשְׁעוֹנִים עַל הַנִּסָּיוֹן שֶׁרָכְשׁוּ לָהֶם אֵצֶל הַנְּעָרוֹת הַלָּלוּ. וְהָיָה הוּא עַצְמוֹ לוֹעֵג לְפַחְדָּנוּתוֹ, שֶׁאֵינָהּ הוֹלֶמֶת כְּלָל גֶּבֶר שֶׁכְּמוֹתוֹ, כְּמוֹ נֵיטֶן גּוֹלְדְבְּלוּם, אָדָם מְבֻגָּר וּמִשְׂתַּכֵּר יָפֶה, עוֹבֵד מֻמְחֶה שֶׁבַּעֲלֵי בָּתֵּי־מְלָאכָה קוֹפְצִים עָלָיו לְהַשִּׂיגוֹ. בְּכָל קַיִץ, קֹדֶם יְצִיאָתוֹ לַחֻפְשָׁה, גָּמַר בְּלִבּוֹ מֵחָדָשׁ לִהְיוֹת אַמִּיץ יוֹתֵר, לִהְיוֹת בַּחוּר אַמֵּרִיקָאִי. וּלְשֵׁם כָּךְ בֶּאֱמֶת הָיָה נוֹסֵעַ אֶל מְקוֹמוֹת־הַמַּרְגּוֹעַ הַטּוֹבִים יוֹתֵר, שֶׁהַכֹּל שָׁם יָקָר יוֹתֵר. אֲבָל כְּנֶגֶד זֶה מְצוּיוֹת שָׁם אוֹתָן הַנְּעָרוֹת הַיָּפוֹת, אֵלּוּ שֶׁאֵין הוּא יָכוֹל לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶן. אַךְ לְאַחַר שֶׁהָיָה בָּא לַמְּקוֹמוֹת הַלָּלוּ, מִיָּד הָיָה קָם וּבוֹרֵחַ מִשָּׁם.

הַנְּעָרוֹת שֶׁמִּסָּבִיב לְשֻׁלְחָנוֹ הָיוּ דַּוְקָא נִכְנָסוֹת בְּשִׂיחָה עִמּוֹ. הוּא לֹא הָיָה יָפֶה, שׁוּם אָדָם לֹא הָיָה יָכוֹל לוֹמַר זֹאת. אֲבָל גַּם מְכֹעָר לֹא הָיָה. וְנוֹסָף לְכָךְ הָיָה גְּבַהּ־קוֹמָה וּמִבְנֶה־גּוּפוֹ אֵיתָן. הוּא הָיָה גַּם מִתְלַבֵּשׁ יָפֶה. מֵעוֹלָם לֹא קִמֵּץ בִּקְנִיַּת עֲנִיבָה יְקָרָה, גַּרְבַּיִם שֶׁל מֶשִׁי. בִּמְקוֹמוֹת־הַמַּרְגּוֹעַ הָיוּ תָּמִיד נָשִׁים יוֹתֵר מִגְּבָרִים, וְהֵן נִסּוּ לִמְשֹׁךְ אֶת מַר גּוֹלְדְבְּלוּם הַשַּׁתְקָן לְשִׂיחָה. אֲבָל הוּא הָיָה מִתְבַּיֵּשׁ מִיָּד, הִתְחִיל מִתְיָרֵא. הַנָּשִׁים הִרְגִּישׁוּ בְּכָךְ, וּבַהֲנָאָה מְיֻחֶדֶת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן לַנָּשִׁים בְּהַרְגָּזַת גֶּבֶר לֹא־מְזֹרָז, הִתְחִילוּ מְבַלְבְּלוֹת אוֹתוֹ, מְלַגְלְגוֹת עָלָיו. כְּדֵי לְכַסּוֹת עַל הַרְגָּשָׁתוֹ הָרָעָה, עַל הִתְרַגְּזוּתוֹ, הֶעֱמִיד מַר גּוֹלְדְבְּלוּם פָּנִים שֶׁל שׂוֹנֵא־נָשִׁים. הוּא דִּבֵּר רָעוֹת עֲלֵיהֶן, הוֹכִיחַ אֵיזֶה סוּג־בְּרִיּוֹת נָמוּךְ הוּא מִין הַנָּשִׁים. אַךְ בִּמְקוֹם לְהֵעָלֵב, הָיוּ הָעֲלָמוֹת מִשְׁתַּעַשְׁעוֹת בָּזֶה עוֹד יוֹתֵר. הַיָּפוֹת שֶׁבָּהֶן הָיוּ מִתְקָרְבוֹת אֵלָיו, נוֹטְלוֹת יָדוֹ בְּיָדָן וּמְלַגְלְגוֹת:

– אָדוֹן שׂוֹנֵא־נָשִׁים, וְאוֹתִי אַתָּה שׂוֹנֵא גַּם כֵּן?…

תָּמִיד נִמְצְאָה לוֹ נַעֲרָה, שֶׁבָּאָה לְנַחֵם אוֹתוֹ וְרָאֲתָה בּוֹ אָדָם מְהֻגָּן, שֶׁכָּל אוֹתָן הַנְּעָרוֹת הָרֵיקָנִיּוֹת אֵינָן שָׁווֹת לִהְיוֹת כַּפָּרַת צִפָּרְנוֹ. אֲבָל תָּמִיד הָיְתָה זוֹ נַעֲרָה לֹא־צְעִירָה, לֹא יָפָה, לָרֹב בַּחוּרָה בְּמִשְׁקָפַיִם, שֶׁלֹּא שִׂחֲקָה לָהּ הַשָּׁעָה וּבִקְּשָׁה אָדָם לְהִשָׁעֵן עָלָיו. הָעֻבְדָּה שֶׁדַּוְקָא נַעֲרָה כָּזֹאת הָיְתָה עוֹמֶדֶת לְצִדּוֹ וְלַהֲגָנָתוֹ, הָיְתָה מְמַלֵּאת אוֹתוֹ מְרִירוּת רַבָּה כָּל־כָּךְ, שֶׁהָיָה נוֹהֵג מִנְהָג שֶׁל גַּסּוּת לְגַבֵּי זֹאת שֶׁגִּלְּתָה לוֹ אֶת אֲהֲדָתָהּ.

– אֵין אֲנִי אָדָם מְהֻגָּן, – אָמַר בְּכַעַס, – אֲנִי בָּשָׂר־וָדָם חוֹטֵא כְּכָל הָאֲחֵרִים… אֶלָּא שֶׁכָּאן הִנְנִי מִשְׁתַּעֲמֵם בְּיוֹתֵר, וְזֶה הַכֹּל!

מֵעוֹלָם לֹא יָשַׁב שָׁם כָּל חֹדֶשׁ הַחֻפְשָׁה עֵד תֻּמּוֹ, וְחָזַר אֶל שְׁעוֹנָיו.

בַּסְּפִינָה חָזַר אוֹתוֹ עִנְיָן עַצְמוֹ, כְּמוֹ בִּמְקוֹמוֹת הַמַּרְגּוֹעַ. הוּא לֹא קִמֵּץ, לֹא שָׂכַר מַחְלְקָה שְׁלִישִׁית, אֶלָּא מַחְלְקַת הַתַּיָּרִים. שֶׁהַכֹּל שָׁם מְצֻחְצָח וְנוֹסְעוֹת שָׁם נָשִׁים יָפוֹת וּמוֹשְׁכוֹת־לֵב. אֲבָל הוּא לֹא מָצָא דֶּרֶךְ אֲלֵיהֶן. לְיַד הַשֻּׁלְחָן הַיְּהוּדִי, שֶׁהוּא אָכַל שָׁם, חָפְצוּ הַשְּׁכֵנוֹת שֶׁלּוֹ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, אֲבָל הוּא נִזְהַר מִפְּנֵיהֶן, עָמַד מֵרָחוֹק. אֵלֶּה הָיוּ שְׁתֵּי רִיבוֹת, פּוֹעֲלוֹת בֵּית־חֲרֹשֶׁת, עֲיֵפוֹת וְנוֹבְלוֹת, שֶׁנָּסְעוּ כִּבְיָכוֹל לְשֵׁם מַסַּע־תַּעֲנוּגוֹת, אֲבָל רָמוֹז רָמְזוּ שֶׁכַּוָּנָתָן לְחַפֵּשׂ בַּ“בַּיִת” בָּחוּר הָגוּן, מִפְּנֵי שֶׁהַבַּחוּרִים הָאַמֵּרִיקָאִים אֵינָם לְפִי טַעְמָן. בַּחוּשׁ הַנָּשִׁי שֶׁלָּהֶן הִרְגִּישׁוּ מִיָּד, שֶׁגַּם מַר גּוֹלְדְבְּלוּם בּוֹדֵד הוּא וְעָיֵף וְנוֹסֵעַ לְשֵׁם מַטָּרָה זוֹ עַצְמָהּ. הֵן הִתְחִילוּ מְדַבְּרוֹת עִמּוֹ עַל בָּתֵּי־חֲרֹשֶׁת, עַל שִׁדּוּכִים.

– הוּא נוֹסֵעַ בְּוַדַּאי לְחַפֵּשׂ כַּלָּה בַּמּוֹלֶדֶת הַיְשָׁנָה? – שָׁאֲלוּ בְּסַקְרָנוּת נָשִׁית. – אֶת הָרִיבוֹת הָאַמֵּרִיקָאִיּוֹת אֵין הוּא מְחַבֵּב?

– אֵינִי נוֹסֵעַ לְחַפֵּשׂ כַּלּוֹת, – הֵשִׁיב מַר גּוֹלְדְבְּלוּם בְּכַעַס, – אֲנִי נוֹסֵעַ לְקֶבֶר אָבוֹת – וַחֲסָל.

הָרִיבוֹת נִסּוּ לִכְבֹּשׁ אוֹתוֹ בְּחִיּוּךְ, אַךְ הוּא הָיָה רוֹגֵז.

מָצְאוּ חֵן בְּעֵינָיו אוֹתָן הַבַּחוּרוֹת שֶׁשִּׂחֲקוּ כָּל הַיּוֹם עַל הַסִּפּוּן בִּקְרוֹקֵט, בִּזְרִיקַת גַּלְגַּלִים שֶׁל גּוּמִי, וּבָעֲרָבִים הִתְקַשְּׁטוּ בְּשִׂמְלוֹת־מֶשִׁי אֲרֻכּוֹת וְנַעֲשׂוּ אַרְכָּנִיּוֹת וּבִלְתִּי־מֻשָּׂגוֹת כִּפְלָיִם. הוּא רָאָה אֶת רַגְלֵיהֶן הַמְגָרוֹת, הַהוֹלְכוֹת הֲלִיכַת־כְּנִיעָה לְפִי קֶצֶב הָרוֹקְדִים זְקוּפֵי־הַקּוֹמָה, הוּא אָכַל בְּעֵינָיו אֶת זְרוֹעוֹתֵיהֶן הַחֲשׂוּפוֹת, הַחוֹבְקוֹת אֶת בְּנֵי־הַזּוּג בְּכִתְפֵיהֶם אוֹ בְּצַוְּארֵיהֶם. הוּא רָאָה וְתָפַס כָּל תְּנוּעָה גְּמִישָׁה שֶׁל הָאֲבָרִים הַנָּשִׁיִּים, הַנִּשְׁעָנִים וְנִלְחָצִים בְּתַאֲוָה שֶׁל חֵטְא אֶל הַגְּבָרִים הַזְּרִיזִים, וְהֵן נַעֲשׂוּ זָרוֹת וּבִלְתִּי־מֻשָּׂגוֹת בִּשְׁבִילוֹ עוֹד יוֹתֵר מִתָּמִיד. שָׁעוֹת שְׁלֵמוֹת הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד כָּךְ וּלְהַבִּיט מְלֵא־קִנְאָה עַל הַגְּבָרִים הַזָּרִים הַמְאֻשָּׁרִים. אַךְ לְהַזְמִין גְּבֶרֶת לִרְקֹד לֹא הֵעֵז, אַף־עַל־פִּי שֶׁלָּמַד בְּמֶשֶׁךְ זְמָן מְסֻיָּם רִקּוּדִים אֵצֶל מוֹרֶה. וּכְשֶׁאַחַת מִן הָעֲלָמוֹת שֶׁלְּיַד שֻׁלְחָנוֹ הִזְמִינָה אוֹתוֹ לִרְקֹד, עָנָה שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ עַצְמוֹ לֹא בְּטוֹב.

הָעַלְמָה הִרְגִּישָׁה בַּשֶּׁקֶר וְהַדָּם עָלָה בְּפָנֶיהָ הַחִוְּרִים.

– יָרֹק! – לָחֲשָׁה לוֹ כְּנָחָשׁ וְהָלְכָה לָהּ זְקוּפָה, כְּשֶׁכְּתֵפֶיהָ הָרָזוֹת מֻגְבָּהוֹת.

מַר גּוֹלְדְבְּלוּם הָלַךְ אֶל הַמֶּלְצָר הָרָאשִׁי וּבִקֵּשׁ שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ מִיּוֹם הַמָּחֳרָת וְאֵילָךְ שֻׁלְחָן אַחֵר, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָשֶׁבֶת יַחַד עִם הַשְּׁכֵנוֹת הַבִּלְתִּי רְצוּיוֹת. אַחַר־כָּךְ יָרַד וְנִכְנַס אֶל תָּאוֹ. הוּא שָׁכַב וּפָנָיו מֻפְנִים לְעֵבֶר הָאֶשְׁנָב הֶעָגֹל, שֶׁנִּשְׁקְפוּ בַּעֲדוֹ גַּלֵּי־הַיָּם הַמַּכְסִיפִים, וְהָיָה מָלֵא רֹגֶז עַל הַנָּשִׁים, עַל הַיָּפוֹת וְעַל הַמְּכֹעָרוֹת כְּאֶחָת.

הוּא לֹא יִשָּׂא אִשָּׁה לְעוֹלָם – הֶחֱלִיט בְּלִבּוֹ. מְצִיאָה שֶׁכָּזוֹ! בְּעַד כַּמָּה דּוֹלָרִים אֶפְשָׁר בֵּין כֹּה וָכֹה לְהַשִּׂיג אֶת הַיָּפָה בְּיוֹתֵר. וּכְלוּם אֵין לְהַשִּׂיג אֶת הַהֲגוּנוֹת שֶׁבָּהֶן? הוֹ, הוּא יוֹדֵעַ כַּמָּה לֹא־נֶאֱמָנוֹת הֵן הַנָּשִׁים. אַף אוֹתָן שֶׁנָּשְׁקוּ בְּחֹם רַב כָּל־כָּךְ אֶת בַּעֲלֵיהֶן שֶׁהִפְלִיגוּ לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה – פָּנוּ וְהָלְכוּ מִשָּׁם יָשָׁר לַאֲחֵרִים.

הַדָּבָר בָּרוּר, כְּשֵׁם שֶׁבָּרוּר שֶׁעַכְשָׁו לַיְלָה. וְכַמָּה חוֹטְאִים כָּאן, בִּסְפִינָה זוֹ עַצְמָהּ? הוֹ, הוּא לֹא יִתֵּן לְרַמּוֹת עַצְמוֹ, הוּא לֹא יִפֹּל בְּרִשְׁתָּן, לֹא שֶׁל אִמָּהוֹת עַרְמוּמִיּוֹת הַמַּזְמִינוֹת לְתֵה, וְלֹא שֶׁל רִיבוֹת שֶׁנִּזְדַּקְּנוּ וְהֵן נוֹסְעוֹת לְבַקֵּשׁ חָתָן לְעַצְמָן, וְאַף לֹא שֶׁל הַנְּעָרוֹת שָׁם בָּעֲיָרָה שֶׁבָּהּ נוֹלַד. כֻּלָּן שָׁווֹת הֵן.

רֶגַע אֶחָד עָלוּ בְּמַחְשַׁבְתּוֹ דְבָרָיו שֶׁל מַר צִיפְּקִין בְּעִנְיַן הַכַּלָּה, שֶׁהוּא נוֹסֵעַ לְחַפֵּשׂ בְּפוֹלִין, וּשְׁאֵלָתָן שֶׁל הָרִיבוֹת לְיַד הַשֻּׁלְחָן בִּדְבַר נַעֲרָה קְרוֹבָה מִבְּנוֹת עִירוֹ. אֲנָשִׁים מְכֹעָרִים, – הִרְהֵר בְּלִבּוֹ – אֵינָם מְבַקְּשִׁים אֶלָּא לְחַטֵּט בְּנִשְׁמָתוֹ שֶׁל הַזּוּלַת. רֶגַע נַעֲשָׂה כַּעֲסוֹ חָשׁוּד בְּעֵינֵי עַצְמוֹ. מַה אִיכְפַּת לוֹ, כְּשֶׁהֵם מְדַבְּרִים? וּמִיָּד נִרְגַּע לְגַמְרֵי וְלֹא רָצָה לַחֲשֹׁב עוֹד בְּשׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. יְדַבְּרוּ לָהֶם. הוּא יוֹדֵעַ בְּלִבּוֹ מַה הוּא רוֹצֶה. הוּא יִשָּׁאֵר לוֹ כָּךְ כָּל יְמֵי חַיָּיו לְבַדּוֹ וְיְפְטֹר עַצְמוֹ מִבִּלְבּוּל מֹחַ. כְּמוֹ שֶׁאָמַר פַּעַם אוֹתוֹ לֵיצָן בַּהַצָּגָה בִּבְּרוֹדְוֵי, כְּשֶׁבִּקֵּר שָׁם בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה: “אִם רְצוֹנְךָ לָשֵׂאת אִשָּׁה – הַמְתֵּן קֹדֶם וְהִמָּלֵךְ בַּדָּבָר שִׁשִּׁים שָׁנָה, וְתִרְאֶה שֶׁאֵין הַדָּבָר הֶכְרָחִי”. חַה, חַה, חַה, – צָחַק בְּקִרְבּוֹ – יָפֶה אָמָר…

הוּא הֶחְלִיט בְּנַפְשׁוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁכַב עַל מִטַּת־הַסְּפִינָה הַמִּתְנַדְנֶדֶת, שֶׁיְּקַצֵּר אֶת מַסָּעוֹ כְּכָל הָאֶפְשָׁר: יַזְמִין מַצֵּבָה, יָקִים אוֹתָהּ, וְשָׁלוֹם לָךְ, יוֹרוּפּ – יַחֲזֹר לִנְיוּ־יוֹרְק. הוּא הֵצִיץ בְּכִיס־הַמִּכְנָסַיִם, אִם פִּנְקַס־הַהַמְחָאוֹת שֶׁל שְׁלשֶׁת אֲלָפִים הַדּוֹלָר מֻנָּח שָׁם. הוּא הָיָה כָּאן. דָּבָר זֶה הִרְגִּיעוֹ. הוּא כִּסָּה אֶת עַצְמוֹ מֵעַל לְרֹאשׁוֹ. כַּמָּה זְמָן תֶּאֱרַךְ הֲקָמַת הַמַּצֵּבָה – חָשַׁב – שָׁבוּעַ לְכָל הַיּוֹתֵר. מִיָּד יַחֲזֹר לִנְיוּ־יוֹרְק וְיַגִּיעַ בְּדִיּוּק עִם סִיּוּם הַחֹדֶשׁ וְיָשׁוּב לְמַנְגְּנוֹנֵי שְׁעוֹנָיו בִּרְחוֹב דִּילֶנְסִי.

אָכֵן, פָּנִים תּוֹהוֹת יַעֲמִיד לוֹ צִיפְּקִין בְּעָלָיו, לִכְשֶׁיָּשׁוּב לַמּוֹעֵד הַקָּבוּעַ, בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ יוֹם, יִכָּנֵס אֶל חֲדַר־הַמְּלָאכָה וְיֵשֵׁב אֶל עֲבוֹדָתוֹ. – הַמַּעֲשֶׂה הַבִּלְתִּי־חָשׁוּב הַזֶּה צָמַח וְגָדַל פִּתְאוֹם בְּעֵינָיו לְמַעֲשֶׂה רַב, מִין מַטָּרָה גְּדוֹלָה שֶׁרָאוּי לְהִתְגַּבֵּר עַל הַכֹּל כְּדֵי לְהַשִּׂיגָהּ, וְהוּא מִלֵּא אֶת נַפְשׁוֹ עִנְיָן וְעַקְשָׁנוּת.

רַעְיוֹן זֶה לֹא הִרְפָּה מִמֶּנּוּ כְּשֶׁהִתְהַלֵּךְ עַל גַּבֵּי הַסְּפִינָה בְּמֶשֶׁךְ הַיָּמִים הָאֲחָדִים שֶׁל נְסִיעָתוֹ, וְאַחַר־כָּךְ בָּרַכָּבוֹת שֶׁל שֶׁרְבּוּרְג בְּצָרְפַת, דֶּרֶךְ כָּל הַגְּבוּלוֹת, וְעַד דֶמְבִּיצָה בְּפוֹלִין.

אֲבָל הוּא לֹא חָזַר לִנְיוּ־יוֹרְק לַמּוֹעֵד, אֶלָּא בְּאִחוּר זְמָן רָב.

ג

דְּבָרִים מְשֻׁנִּים וּבִלְתִּי־צְפוּיִים בְּיוֹתֵר נִתְרַחֲשׁוּ לוֹ, לְמַר נֵיטֶן גּוֹלְדְבְּלוּם, הַשָּׁעָן מֵרְחוֹב דִּילֶנְסִי בִּנְיוּ־יוֹרְק שֶׁבָּא לְדֶמְבִּיצָה, בְּפוֹלִין, לְקֶבֶר־אָבוֹת.

הַדְּבָרִים הַמּוּזָרִים הִתְחִילוּ מִיָּד בָּרַכֶּבֶת. הוּא, מַר גּוֹלְדְבְּלוּם, לֹא הָיָה בָּקִי בְּיוֹתֵר בַּכְּסָפִים הַפּוֹלָנִיִּים. כְּשֶׁיָּצָא מִן הַעֲיָרָה לְאַמֵּרִיקָה, הָיוּ שָׁם רֻבְּלִים רוּסִיִּים וְקוֹפֵּיקוֹת עָבוֹת שֶׁל נְחֹשֶׁת. עַכְשָׁו מָצָא שָׁם נְיָרוֹת מוּזָרִים וַעֲלֵיהֶם דְּמוּת נְשָׁרִים. בְּתַחֲנַת הַגְּבוּל נָתְנוּ לוֹ תְּמוּרַת עֶשְׂרִים דּוֹלַר צְרוֹר מָלֵא שֶׁל שִׁטְרוֹת־כֶּסֶף זָרִים כָּאֵלֶּה. וּמִשּׁוּם כָּךְ נָתַן לְבַעַל־הָעֲגָלָה, שֶׁהוֹבִיל אוֹתוֹ מִן הָרַכֶּבֶת עַד לַמָּלוֹן, שְׁטָר שָׁלֵם שֶׁל עֲשָׂרָה זְהוּבִים.

בַּעַל־הָעֲגָלָה, יְהוּדִי בַּעַל זְקַנְקָן שָׁחוֹר וְכוֹבַע־עוֹר קָרוּעַ, שֶׁהָיָה רָגִיל לָקַחַת חֲמִשִּׁים גְּרוֹשִׁים מִכָּל נוֹסֵעַ, הֵסִיר שָׁלשׁ פְּעָמִים אֶת כּוֹבָעוֹ הַקָּרוּעַ מֵעַל רֹאשׁוֹ. הוּא הוֹרִיד בְּיִרְאַת־הַכָּבוֹד אֶת הַמִּזְוָדוֹת הַחֲדָשׁוֹת וַעֲלֵיהֶן הַפְּתָקִים שֶׁל הַסְּפִינוֹת וְהַגְּבוּלוֹת, וְנָשָׂא אוֹתָן בִּזְהִירוּת, כְּמוֹ שֶׁהוּא נוֹשֵׂא לִפְעָמִים אֶת סֵפֶר־הַתּוֹרָה בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת שֶׁל הַקַּצָּבִים, כְּשֶׁמְּכַבְּדִים אוֹתוֹ בְּ“הַגְבָּהָה”. הוּא רָמַז רְמִיזוֹת חֲזָקוֹת מְאֹד לַשּׁוֹעֵר שֶׁל בֵּית־הַמָּלוֹן הַגּוֹיִי הַקָּטֹן “זַגְלוֹבָּא” הַיָּחִיד בָּעֲיָרָה, שֶׁמִּתְאַכְסְנִים בּוֹ בַּעֲלֵי־אֲחֻזּוֹת וּכְמָרִים; הוּא הֵצִיץ הֲצָצָה קַלָּה לְתוֹךְ הַדַּרְכִּיָּה הָאַמֵּרִיקָאִית, שֶׁהֶרְאָה הַזָּר לְשֵׁם הַרְשָׁמָה כַּחֹק, וּפִתְאֹם נִזְדַּקֵּף וְהִתְמַתַּח לְפָנָיו וְחָלַק לוֹ כָּבוֹד צְבָאִי בְּיָד מוּרָמָה אֶל הַמֵּצַח, כְּפִי שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה בִּזְמַן שֵׁרוּתוֹ בַּצָּבָא.

מַר גּוֹלְדְבְּלוּם הִרְגִּישׁ עַצְמוֹ לֹא נוֹחַ בְּמַצָּב זֶה, אֲבָל הָיָה נִרְגָּשׁ מְאֹד.

– נִיחָא! – אָמַר וְנָתַן לָעֶגְלוֹן פֶּלַח שׁוֹקוֹלַדָּה שֶׁנִּשְׁאַר בְּכִיסוֹ.

בַּעַל־הָעֲגָלָה הִצְלִיף בְּשׁוֹטוֹ וְנָסַע בְּרַעַשׁ לְשׁוּקָהּ שֶׁל הַעֲיָרָה. הוּא נִפְנֵף בָּאֲוִיר אֶת שְׁטָר־הַכֶּסֶף וְאֶת פֶּלַח הַשּׁוֹקוֹלַדָּה שֶׁקִּבֵּל וְחָבַט עַצְמוֹ עַל חָזֵהוּ:

– רְאוּ מַה שֶׁקִּבַּלְתִּי מֵאַמֵּרִיקָאִי! עָשׂוֹר שָׁלֵם וְגַם שׁוֹקוֹלַדָּה שֶׁכֹּה יִחְיוּ אִשְׁתִּי וִילָדָי!…

מַר גּוֹלְדְבְּלוּם הִתְחִיל מִתְרַחֵץ וּמְגַלֵּחַ אֶת זְקָנוֹ הַקָּשֶׁה, שֶׁגָּדַל לוֹ פֶּרַע בָּרַכֶּבֶת. הָיָה בְּדַעְתּוֹ לְהִכָּנֵס תֵּכֶף אֶל רַב־הַעֲיָרָה וְלִשְׁאֹל אוֹתוֹ בִּדְבַר קִבְרוֹתֵיהֶם שֶׁל הוֹרָיו וְעוֹשֵׂה־מַצֵּבוֹת הָגוּן, אַךְ עוֹד קֹדֶם שֶׁהִסְפִּיק לְנַגֵּב אֶת שְׁיָרֵי־הַסַּבּוֹן לְאַחַר הַגִּלּוּחַ – כְּבָר נִמְצְאוּ הָרַב וְהַשַּׁמָּשׁ עִם חֲבוּרָה שְׁלֵמָה שֶׁל יְהוּדִים אֶצְלוֹ בַּחֲדַר־הַמָּלוֹן.

– בָּרוּךְ הַבָּא! – קִבֵּל הָרַב אֶת פָּנָיו וְהוֹשִׁיט לוֹ יָד – אֵיזֶה כָּבוֹד גָּדוֹל נִתְכַּבַּדְנוּ, שֶׁיֵּשׁ לָנוּ אוֹרֵחַ חָשׁוּב כָּל־כָּךְ בָּעִיר. אָנוּ זוֹכְרִים הֵיטֵב אֶת אַבָּא שֶׁלּוֹ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. יְהוּדִי פָּשׁוּט הָיָה, אֲבָל יְהוּדִי כָּשֵׁר. אֵין עַתָּה יְהוּדִים רַבִּים כְּמוֹתוֹ.

מַר גּוֹלְדְבְּלוּם לֹא הָיָה יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ מַה יַעֲשֶׂה. סֹמֶק כִּסָּה אֶת לְחָיָיו, שֶׁכָּל כַּמָּה שֶׁמְּגַלְּחִים אוֹתָן הֵן נִרְאוֹת תָּמִיד שְׁחוֹרוֹת, לֹא־מְגֻלָּחוֹת. וְנוֹסָף לְכָךְ לֹא הָיוּ בְּחֶדְרוֹ אֶלָּא שְׁתֵּי כֻּרְסוֹת שֶׁל קְטִיפָה, וְהוּא הִצְטַעֵר מְאֹד שֶׁאֵין לוֹ מְקוֹם יְשִׁיבָה לְכֻלָּם. אַךְ הַיְּהוּדִים לֹא הִקְפִּידוּ עַל כָּךְ.

– אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, – אָמְרוּ כֻּלָּם בְּבַת־אַחַת, – יְכוֹלִים אָנוּ לַעֲמֹד. וּלְוַאי שֶׁתְּהֵא עֲמִידָתֵנוּ טוֹבָה, חֶה, חֶה, חֶה…

רַק הָרַב יָשַׁב. הוּא הִסְתַּכֵּל בְּעֵינַיִם קִצְרוֹת־רְאִיָּה בְּכָל הַמִּזְוָדוֹת וְהַקּוֹלָבִים עִם הַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁל הַזָּר הַבָּא, וּפָתַח בִּדְרָשָׁה אֲרֻכָּה בְּאָזְנֵי הָאוֹרַח. הוּא סִפֵּר לוֹ עַל רֹב הָעֲנִיִּים שֶׁיֵּשׁ לָהּ לְדֶמְבִּיצָה, עַל הַמִּקְוֶה שֶׁיֵּשׁ לְתַקֵּן, מִפְּנֵי שֶׁקָּרוֹב הַדָּבָר שֶׁנָּשִׁים לֹא תּוּכַלְנָה, חָלִילָה, לָלֶכֶת לִטְבִילָה. הַתַּלְמוּד־תּוֹרָה חַיָּב בְּעַד כָּל הַזְּמָן שְׂכַר־לִמּוּד לַמְלַמֵּד. הוּא הִזְכִּיר גַּם אֶת מַצָּבוֹ שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא חַי בְּדֹחַק, בְּדֹחַק רָב. וְהַיְלָדִים שֶׁלּוֹ הֵם, לֹא עָלֵינוּ, חֲלוּשִׁים. גַּם בֵּית־הָעוֹלָם זָקוּק מְאֹד לְגָדֵר חֲדָשָׁה, מִפְּנֵי שֶׁהָעִזִּים, וַאֲפִלּוּ חֲזִירִים, טְפוּ, מְהַלְּכִים עַל פְּנֵי הַקְּבָרִים. וְיֵשׁ בָּזֶה חִלּוּל הַשֵּׁם בִּפְנֵי הַגּוֹיִם, וּבִזְיוֹן הַמֵּתִים, לְהַבְדִּיל, וְגַם אָבִיו שֶׁל מַר גּוֹלְדְבְּלוּם בִּכְלָלָם, ר' זְכַרְיָה לֵיבּוּשׁ, שֶׁהָיָה יְהוּדִי פָּשׁוּט, אֲבָל כָּשֵׁר, אֵין עַתָּה הַרְבֵּה יְהוּדִים כְּמוֹתוֹ…

הַיְּהוּדִים מִסָּבִיב הֵנִיעוּ כָּל הַזְּמָן רָאשֵׁיהֶם בְּהַסְכָּמָה לְדִבְרֵי הָרַב.

מַר נֵיטֶן גּוֹלְדְבְּלוּם נִתְבַּלְבֵּל מִכָּל זֶה עֵד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁהוֹצִיא תֵּכֶף וּמִיָּד אֶת פִּנְקַס־הַהַמְחָאוֹת הַמְכֹרָךְ־עוֹר מִתּוֹךְ כִּיס־הַמִּכְנָסַיִם, אֶת עֵט־הַפַּרְקֶר הוֹצִיא מִכִּיס הֶחָזִיָּה, וּבִרְצוֹתוֹ לִרְשֹׁם בְּפֵרוּשׁ עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה דּוֹלַר, רָשַׁם מִשּׁוּם־מָה חֲמִשִּׁים דּוֹלַר.

רֶגַע אֶחָד עוֹד הִרְהֵר בַּדָּבָר. הוּא רָצָה לִקְרֹעַ אֶת הַהַמְחָאָה וְלַחֲתֹם אַחַר עַל מַחֲצִית הַסְּכוּם. אַךְ הִנֵּה כְּבָר הִבִּיטוּ כָּל הַיְּהוּדִים לְתוֹךְ הַהַמְחָאָה וְהִתְחִילוּ מְנִיעִים אֶת יָדוֹ בִּידֵיהֶם. וְהוּא הִנִּיחַ לְיָדוֹ שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּל מְנִיעִים אוֹתָהּ. הָרַב כִּבֵּד אוֹתוֹ בְּרִיחַת־טַבַּק. הַגַּבַּאי, יְהוּדִי בַּעַל־בָּשָׂר וְזָקָן צָהֹב, כִּבֵּד אוֹתוֹ בּוֹ־בַּמָּקוֹם בְּ“מַפְטִיר”, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, בְּשַׁבָּת בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל, וְאַחַר־כָּךְ יַעֲרֹךְ קִדּוּשׁ בְּבֵיתוֹ לְכָל הַקָּהָל.

– אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, – אָמַר – יִטְעַם אֶצְלִי פַּשְׁטִידָה שֶׁאַף הַ“פְּרֶזִידֶנְט” שֶׁלָּכֶם לֹא טָעַם כְּמוֹתָהּ מִיָּמָיו. הַזְּקֵנָה שֶׁלִּי, שֶׁתַּאֲרִיךְ יָמִים, בְּרִיָּה נִפְלָאָה הִיא.

– מִפְּנֵי מָה רַק אֶצְלְךָ דַּוְקָא? – הִתְחִילוּ יְהוּדִים מִדַּיְנִים עִם הַגַּבַּאי, – אַף אֲנַחְנוּ אֵין אָנוּ צְרִיכִים לְהִתְבַּיֵּשׁ בְּמַעֲשֵׂי־יְדֵיהֶן שֶׁל זוּגוֹתֵינוּ. לְכָבוֹד גָּדוֹל יֵחָשֵׁב לָנוּ לְקַבֵּל אוֹרֵחַ כָּזֶה בְּצֵל קוֹרָתֵנוּ…

מִיָּד לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ הַיְּהוּדִים מֵחֲדַר הַמָּלוֹן, בָּאוּ וְנִכְנְסוּ כַּמָּה צְעִירִים וּצְעִירָה אֶחָת. הֵם תָּקְעוּ כַּף, אָמְרוּ שָׁלוֹם, הִצִּיגוּ עַצְמָם כִּמְנַהֲלֶיהָ שֶׁל סִפְרִיַּת־הֶרְצֵל הַמְּקוֹמִית וּבֵרְכוּ אֶת הָאוֹרֵחַ לְבוֹאוֹ, שֶׁהוּא כָּבוֹד גָּדוֹל לִבְנֵי הַנֹּעַר.

שׁוּב הִצְטַעֵר מַר גּוֹלְדְבְּלוּם, שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא שְׁתֵּי כֻּרְסוֹת לְהַצִּיעַ לַנֹּעַר לִישִׁיבָה, וְשׁוּב עָנוּ הַצְּעִירִים, כְּמוֹ שֶׁעָנוּ קֹדֶם הַזְּקֵנִים, שֶׁמּוּטָב לָהֶם לַעֲמֹד עֲמִידָה טוֹבָה. רַק הַנַּעֲרָה, רָזָה וּבַעֲלַת עֵינַיִם רַגְזָנִיּוֹת וְצִיץ כָּחֹל־לָבָן עַל הֶחָזֶה הַשָּׁטוּחַ, הִתְיַשְּׁבָה עַל הַכִּסֵּא שֶׁיָּשַׁב עָלָיו קֹדֶם הָרַב. הִיא דִבְּרָה בְּקוֹל צַפְצְפָנִי עַל כָּךְ, שֶׁהַסְּפָרִים בַּסִּפְרִיָּה עַל־שֵׁם הֶרְצֵל קְרוּעִים, שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ בְּכֶסֶף לְנַהֵל תַּעֲמוּלָה לִקְרַאת הַבְּחִירוֹת לַקְּהִלָּה, שֶׁמּוֹשְׁלִים בָּהּ מוֹרְדֵי־הָאוֹר שֶׁבָּעֲיָרָה. הִיא הֶאֱרִיכָה בְּדִבּוּר עַל שְׁאִיפָתוֹ שֶׁל הַנֹּעַר הַדֶּמְבִּיצָאִי, הָרוֹצֶה לִבְנוֹת בַּיִת לְאֻמִּי עַל הַרֲרֵי צִיּוֹן. הִיא הִשְׁתַּמְּשָׁה בְּהַרְבֵּה מִלִּים זָרוֹת, שֶׁמַּר גּוֹלְדְבְּלוּם לֹא הֵבִין אוֹתָן בִּשְׁלֵמוּת, הִיא גַם הִשְׁתַּמְּשָׁה תְּכוּפוֹת בְּמִלַּת “אֲשֶׁר”, בֵּין לְצֹרֶךְ וּבֵין שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ.

וְשׁוּב הוֹצִיא מַר גּוֹלְדְבְּלוּם אֶת פִּנְקַס־הַהַמְחָאוֹת הַמְכֹרָךְ־עוֹר מִתּוֹךְ כִּיס־הַמִּכְנָסַיִם וְרָצָה בְּפֵרוּשׁ לִכְתֹּב עֲשָׂרָה דּוֹלָרִים, אַךְ כָּתוֹב כָּתַב עֶשְׂרִים. הַצְּעִירִים לָחֲצוּ וְהֵנִיעוּ אֶת יָדוֹ שָׁעָה אֲרֻכָּה. הַצְּעִירָה הָרָזָה קָמָה מִמּוֹשָׁבָה וְהִצְהִירָה בַּחֲגִיגִיּוּת, שֶׁהָאוֹרֵחַ נִבְחַר כַּחֲבֵר־כָּבוֹד שֶׁל הַסִּפְרִיָּה עַל־שֵׁם הֶרְצֵל. אֶחָד מִן הַצְּעִירִים רָשַׁם מַשֶּׁהוּ בּוֹ בַּמָּקוֹם בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ בְּפִנְקָס עָבֶה, שֶׁהֱבִיאוֹ עִמּוֹ, שֶׁיִּהְיֶה מוּכָן וּמְזֻמָּן לְצֹרֶךְ זֶה. אַחַר־כָּךְ הוֹדִיעָה לוֹ הַצְּעִירָה, שֶׁהַסִּפְרִיָּה תִּטַּע עֵץ עַל שְׁמוֹ בְּיַעַר הֶרְצֵל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן שֶׁלִּכְבוֹדוֹ תֵּעָרֵךְ גַּם בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת בַּסִּפְרִיָּה מְסִבָּה עִם נְאוּמִים וּבְרָכוֹת וְגַם הַצָּגָה עִם רִקּוּדִים…

בְּשַׁבָּת בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה הָיָה בֵּית־הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל מָלֵא. מִכָּל בָּתֵּי־הַתְּפִלָּה שֶׁל הַחֲסִידִים בָּאוּ יְהוּדִים אֶל בֵּית־הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל. גַּם נָשִׁים נִדְחֲקוּ אֶל הָאֶשְׁנַבִּים הַקְּטַנִּים שֶׁבְּ“עֶזְרַת־הַנָּשִׁים” הַמְכֻסִּים וִילָאוֹת. הָיָה מְעַנְיֵן לִרְאוֹת וְלִשְׁמֹעַ, אֵיךְ יִקְרְאוּ לָאַמֵּרִיקָאִי לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה, אִם בְּתֹאַר “רֶב” כְּנָשׂוּי, אוֹ “הֶחָתָן”, כְּבָחוּר רַוָּק. הַשַּׁמָּשׁ הִרְכִּין עַצְמוֹ בְּמִדָּה נָאָה שֶׁל דֶּרֶךְ־אֶרֶץ אֶל אָזְנוֹ שֶׁל מַר גּוֹלְדְבְּלוּם, וּמִיָּד אַחַר־כָּךְ הִכְרִיז הַכְרָזָה חֲגִיגִית “יַעֲמֹד הֶחָתָן נָתָן בְּר' זְכַרְיָה אַרְיֵה לֵיבּוּשׁ מַפְטִיר!…”

כְּמוֹ לִפְקֻדַּת מְפַקֵּד נִסְתָּר הֵצִיצוּ כָּל אֲבוֹתֵיהֶן וְאִמּוֹתֵיהֶן שֶׁל בָּנוֹת בּוֹגְרוֹת זֶה אֶל זֶה וְזוֹ אֶל זוֹ וְהִרְגִּישׁוּ שִׂנְאָה הֲדָדִית…

מֵעוֹלָם לֹא נִתְכַּבֵּד מַר גּוֹלְדְבְּלוּם כָּבוֹד רַב כָּל־כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְכַּבֵּד בְּשַׁבָּת זוֹ. הוֹלִיכוּ אוֹתוֹ מִבַּיִת מְכֻבָּד אֶחָד לַחֲבֵרוֹ לְ“קִדּוּשׁ”, הֶעֱלוּ לְפָנָיו פַּשְׁטִידוֹת שֶׁל מִיץ־גֻּדְגְּדָנִיּוֹת וּמִינֵי מִרְקַחַת. כָּל כַּמָּה שֶׁאָכַל, עֲדַיִן לֹא פָּסְקוּ נָשִׁים מִלְּהֵאָנֵחַ שֶׁאֵינוֹ טוֹעֵם וְאֵינוֹ נוֹטֵל כְּלוּם אֶל פִּיו. הָרַב עַצְמוֹ נִכְנַס עִמּוֹ בְּשִׂיחָה בַּהֲוָיוֹת־הָעוֹלָם. וְהוּא עָנָה, דִּבֵּר הַרְבֵּה, מִבְּלִי לָדַעַת בְּעַצְמוֹ מִנַּיִן וּמֵהֵיכָן הִגִּיעוּ אֵלָיו כָּל הַדְּבָרִים הַמְחֻכָּמִים הַלָּלוּ.

כִּבּוּד רַב מִזֶּה נִתְכַּבֵּד בַּסִּפְרִיָּה. נַעֲרוֹת הָעֲיָרָה קִשְּׁטוּ אֶת הַקִּירוֹת בְּמָגִנֵּי־דָוִד שֶׁל נְיָר צִבְעוֹנִי וּבִכְתֹבוֹת “בָּרוּךְ הַבָּא”. כְּשֶׁנִּכְנַס לָאוּלָם הִשְׁמִיעָה הַמַּקְהֵלָה “עוֹד לֹא אָבְדָה”. שְׁנֵי הַצּוֹפִים שֶׁל הָעֲיָרָה, לְבוּשִׁים מַדֵּיהֶם, נִצְּבוּ דֹּם כְּחַיָּלִים וְכִבְּדוּ אֶת הָאוֹרֵחַ כִּבּוּד צְבָאִי. אַחַר־כָּךְ שָׁתוּ תֵּה וְהַכֹּל הִשְׁמִיעוּ נְאוּמִים וּבֵרְכוּ אֶת הָאוֹרֵחַ. הַנְּעָרוֹת לֹא גָּרְעוּ מִמֶּנּוּ עָיִן.

מַר גּוֹלְדְבְּלוּם חָשׁ שֶׁהַדָּם פּוֹרֵץ אֶל פָּנָיו, זֵעָה כִּסְּתָה אֶת גּוּפוֹ, אֲבָל לֹא מִתּוֹךְ יִרְאָה, כְּתָמִיד, אֶלָּא מִתּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת, מֵאֹשֶׁר. כְּשֶׁהִגִּיעָה שַׁעְתּוֹ לְהָשִׁיב לַמְבָרְכִים, הִתְחִילוּ בִּרְכָּיו רוֹעֲדוֹת. בְּכָל יְמֵי חַיָּיו עֲדַיִן לֹא נָאַם. אַךְ מְחִיאוֹת הַכַּפַּיִם, שֶׁנִּשְׁמְעוּ מִיָּד עַם קִימָתוֹ, הוֹסִיפוּ לוֹ כֹּחַ וְאֹמֶץ וְהוּא נָאַם. אַחַר־כָּךְ גַּם לָחֲצוּ אֶת יָדוֹ, הוֹדוּ. וְהוּא נַעֲשָׂה בָּטוּחַ בְּעַצְמוֹ כָּל־כָּךְ, שֶׁרָקַד עִם הַצְּעִירוֹת, שֶׁהִתְרַפְּקוּ עָלָיו כֻּלָּן וּבִקְּשׁוּ לִרְקֹד עִמּוֹ.

מֵאוֹתוֹ יוֹם וְאֵילָךְ הָיוּ לוֹ חַיִּים יָפִים, לְמַר גּוֹלְדְבְּלוּם, בְּדֶמְבִּיצָה.

יְהוּדִים סוֹחֲרִים הִצִּיעוּ לוֹ עֲסָקִים גְּדוֹלִים, נִכְסֵי קַרְקָעוֹת שֶׁבַּעֲלֵי־אֲחֻזּוֹת הוֹלְלִים מְבַקְּשִׁים לִמְכֹּר בַּחֲצִי־חִנָּם, בְּעַד אִי־אֵלּוּ עֶשְׂרִים אֶלֶף דּוֹלַר בְּסַךְ־הַכֹּל, וְלַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר שָׁוִים הַנְּכָסִים הַלָּלוּ פִּי שְׁלשָׁה. סַרְסוּרִים הִצִּיעוּ לִקְנִיָּה טַחֲנוֹת־מַיִם, מִשְׂרְפוֹת־לְבֵנִים, יְעָרוֹת, בָּתֵּי־זִקּוּק לְסֻכָּר, בָּתֵּי־מִבְשָׁל לְשֵׁכָר, – הַכֹּל מְצִיאוֹת גְּדוֹלוֹת. מַר גּוֹלְדְבְּלוּם חִיֵּךְ חִיּוּךְ אוֹבֵד־עֵצָה מִבַּעַד לִלְחָיָיו הַתְּפוּחוֹת.

– וְכִי מִי יֵשׁ לוֹ הוֹן כֹּה רַב בִּשְׁבִיל עֲסָקִים כָּאֵלֶּה? – הֵשִׁיב מִתְבַּיֵּשׁ.

אַךְ הַיְּהוּדִים צָחֲקוּ:

– חֶה, חֶה, הֲרֵי הוּא לֵץ אֲמִתִּי, – אָמְרוּ בִּרְמִיזָה עָלָיו, – וּלְוַאי וְהָיִינוּ כֻּלָּנוּ, בְּלִי עַיִן רָעָה, נְגִידִים גְּדוֹלִים כְּמוֹתוֹ…

שַׁדְכָנִים וִיהוּדִים נָאִים, הַלְּהוּטִים לִזְכּוֹת בְהַכְנָסָה קַלָּה מִן הַצַּד, לֹא פָּסְקוּ מִלָּצֵאת וְלָבוֹא בְּחַדְרוֹ שֶׁבַּמָּלוֹן, אֶת הַבָּנוֹת הַיָּפוֹת בְּיוֹתֵר וְהָעֲשִׁירוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁבָּעֲיָרָה שִׁדְּכוּ לוֹ.

– אֶבֶן טוֹבָה, וְלֹא נַעֲרָה הִיא, – אָמְרוּ לוֹ, – נַעֲרָה כָּזֹאת אֵין בִּמְצִיאוּת כְּלָל…

מַר גּוֹלְדְבְּלוּם הִרְגִּישׁ עַצְמוֹ תְּחִלָּה לֹא בְּטוֹב, הָיָה נָבוֹךְ. הוּא לֹא הָיָה שַׁקְרָן, שׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם לֹא הָיָה יָכוֹל לוֹמַר כָּזֹאת, וְהָיָה מִצְטַעֵר עַל כָּךְ שֶׁהַבְּרִיּוֹת טוֹעִים בּוֹ כָּאן בְּדֶמְבִּיצָה. הוּא הִתְחִיל מַקְטִין עַצְמוֹ בְּעֵינֵי הַיְּהוּדִים הַדֶּמְבִּיצָאִים. אַךְ הָעֲנָוָה הַזֹּאת עוֹד הִגְדִּילָה אוֹתוֹ בְּעֵינֵיהֶם. דַּוְקָא מִשּׁוּם שֶׁלֹּא רָצָה לְהִכָּנֵס בְּעֶסְקֵי מִסְחָר וּבְשִׁדּוּכִים, דַּוְקָא מִפְּנֵי שֶׁהוּא זָהִיר וְנִזְהָר כָּל כָּךְ, הִתְחִילוּ מַחֲזִיקִים אוֹתוֹ גְּבִיר מַמָּשׁ, וְדַוְקָא גְּבִיר עָצוּם, שֶׁדַּעְתּוֹ שְׁקוּלָה וּמַעֲשָׂיו מְחֻשָּׁבִים, אָדָם שֶׁיּוֹדֵעַ כֵּיצַד שׁוֹמְרִים עַל הַכֶּסֶף. אַגַּב, הִתְחִיל עֵסֶק זֶה נוֹשֵׂא חֵן בְּעֵינָיו. הוּא, שֶׁהָיָה רָגִיל תָּמִיד לְחַיִּים שֶׁל צַעַר וּבְדִידוּת, מָצָא עִנְיָן בְּכָךְ שֶׁרַבִּים מְרַקְּדִים סְבִיבָיו, מָצָא טַעַם בַּכִּבּוּדִים שֶׁמְּכַבְּדִים אוֹתוֹ כָּאן. וְנוֹסָף לְכָךְ הִתְחִילוּ הַנְּעָרוֹת שֶׁבָּעֲיָרָה מְצִיצוֹת לוֹ אֶל הָעֵינַיִם וּמְחַיְּכוֹת לִקְרָאתוֹ בְּכָל מִינֵי הַמְּתִיקוּת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן לַנָּשִׁים בִּשְׁבִיל גְּבָרִים, שֶׁהֵן מְבַקְּשׁוֹת לְהִנָּשֵׂא לָהֶם. יוֹם יוֹם הָיוּ מַזְמִינִים אוֹתוֹ לְבַיִת אַחֵר. אָבוֹת הָיוּ נוֹטְלִים מִמֶּנּוּ עֵצָה בְּעֶסְקֵיהֶם, אִמָּהוֹת עָרְכוּ שֻׁלְחָנוֹת מְלֵאִים כִּבּוּד, בָּנוֹת נִגְּנוּ לְפָנָיו עַל פְּסַנְתְּרִים יְשָׁנִים מַזּוּרְקוֹת פּוֹלָנִיּוֹת וְשִׁירִים צִיּוֹנִיִּים.

אַךְ מְתוּקִים בְּיוֹתֵר הָיוּ הָעֲרָבִים. יוֹם יוֹם הָיוּ חֲבוּרוֹת שֶׁל צְעִירוֹת מוֹלִיכוֹת אוֹתוֹ אֶל הַיַּעַר, הַמִּשְׂתָּרֵעַ לֹא הַרְחֵק מִדֶּמְבִּיצָה. בַּיַּעַר הֶעָבוֹת הַמְרֻפָּד אֵזוֹב יָרֹק וָרַךְ, כְּמוֹ שָׁטִיחַ, הִתְיַשְּׁבוּ הַנְּעָרוֹת מִסָּבִיב לָאַמֵּרִיקָאִי. הֵן הִרְבּוּ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ עַל אַמֵּרִיקָה, עַל הַכְּרַכִּים הַגְּדוֹלִים בָּעוֹלָם. אַחַר כָּךְ שָׁרוּ שִׁירִים, צָחֲקוּ. מֻקָּף נְעָרוֹת מִכָּל צַד, כְּתַרְנְגוֹל בֵּין הַתַּרְנְגוֹלוֹת, שָׁכַח מַר גּוֹלְדְבְּלוּם אֶת פַּחְדּוֹ, נַעֲשָׂה בָּטוּחַ בְּעַצְמוֹ, סִפֵּר בְּדִיחוֹת יְשָׁנוֹת, שֶׁהַנְּעָרוֹת נֶהֱנוּ מֵהֶן בְּיוֹתֵר וְצָחֲקוּ הַרְבֵּה. הוּא הִתְחִיל אֲפִלּוּ שָׁר שִׁיר אַמֵּרִיקָאִי בְּקוֹל רַע מְאֹד וּבִצְלִיל מְזֻיָּף.

שְׁנֵי הַשָּׁבוּעוֹת שֶׁל שְׁהִיָּה בָּעֲיָרָה, כְּפִי שֶׁעָלָה בְּחֶשְׁבּוֹנוֹ תְּחִלָּה, כְּבָר עָבְרוּ מִזְּמָן, אַךְ מַר גּוֹלְדְבְּלוּם אַף לֹא חָשַׁב עַל נְסִיעָה הַבָּיְתָה. גַּם בְּעִנְיַן הַמַּצֵּבָה עַל קִבְרוֹתֵיהֶם שֶׁל אָבִיו וְאִמּוֹ עֲדַיִן לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם. הוּא דָּחָה אֶת הַדָּבָר לְאַחַר־כָּךְ. עֲדַיִן לֹא הָיָה לוֹ לְשֵׁם מַה וּלְשֵׁם מִי לְהֵחָפֵז וְלַחֲזֹר לְאַמֵּרִיקָה. לִפְנֵי עֵינָיו עָמַד בֵּית־הַמְּלָאכָה בִּרְחוֹב דִּילֶנְסִי, רָאָה אֶת הָאָבָק, אֶת הַפּוֹעֲלִים הָעֲרֻמִּים לְמֶחֱצָה, שָׁמַע אֶת בְּדִיחוֹתֵיהֶם הַתְּפֵלוֹת, הִרְגִּישׁ אֶת הַחֹם וְזָכַר אֶת מַר צִיפְּקִין וְגִחוּכוֹ: “כְּלוּם חוֹשֵׁשׁ הוּא לְכַשְׂרוּתָן שֶׁל הַבַּחוּרוֹת מִבְּרוֹנְזְוִיל, הַא?”…

אֵין מַה לְמַהֵר וּלְהֵחָפֵז, הִרְהֵר בְּלִבּוֹ. נוֹסָף לְכָךְ גַּם הַהוֹצָאוֹת בָּעֲיָרָה קְטַנּוֹת הֵן. בְּעַד זָהוּב, בְּעַד כַּמָּה סֶנְטִים, מַחֲזִיקִים אוֹתוֹ כְּאָדוֹן וּמְסִירִים אֶת הַכּוֹבַע לְפָנָיו. הָאֲוִיר בָּעֲיָרָה טוֹב. מַאַכְלֵי־הֶחָלָב טְרִיִּים וּטְעִימִים. וְהוּא נֶהֱנָה מִן הַחַיִּים. אֵין דָּבָר, אָמַר לְעַצְמוֹ כָּל פַּעַם בְּהִסְתַּכְּלוֹ בְּפִנְקַס־הַהַמְחָאוֹת הַמְכֹרָךְ־עוֹר, הוּא רַשַּׁאי לִחְיוֹת מְעַט כְּבֶן־אָדָם. בְּעַד כַּסְפּוֹ שֶׁלּוֹ, שֶׁהִגִּיעַ לוֹ מִיגִיעַ כַּפָּיו וּמֵחֶלְבּוֹ וְדָמוֹ, הוּא רַשַּׁאי לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמוֹ דָּבָר זֶה. הוּא לֹא סִפֵּר שְׁקָרִים, חָלִילָה, עַל עֲשִׁירוּתוֹ, אֵין הוּא מְסֻגָּל לְכָךְ. אֲבָל כְּשֶׁהַיְּהוּדִים בָּעֲיָרָה דִּבְּרוּ עַל כָּךְ – לֹא הִכְחִישׁ אֶת דִּבְרֵיהֶם. יְדַבְּרוּ לָהֶם הַבְּרִיּוֹת! הוּא לֹא עָשָׂה שׁוּם דָּבָר מִתּוֹךְ כַּוָּנָה וְחֶשְׁבּוֹן. עַל כָּל הַשִּׁדּוּכִים שֶׁהִצִּיעוּ לוֹ נִמְנַע מִלְּהָשִׁיב תְּשׁוּבָה. עוֹד נִרְאֶה, אָמַר, אֵין הַדָּבָר דָּחוּף. הוּא שֶׁהָיָה זָהִיר, מֵעוֹלָם לֹא רָגִיל בְּנָשִׁים, חוּץ מֵאוֹתָן שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ אֲלֵיהֶן בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּתוֹת, הָיָה מְפַחֵד מִפְּנֵי צַעַד רְצִינִי. הוּא רָצָה רַק לֵישֵׁב כָּאן עַד לְאַחַר הַחַגִּים, לִחְיוֹת חַיֵּי שָׁעָה יָפָה, וְלָקוּם פִּתְאוֹם וְלִנְסֹעַ הַבָּיְתָה.

מִן הָרַעְיוֹן עַצְמוֹ עַל הָרֹשֶׁם הַגָּדוֹל, שֶׁתַּעֲשֶׂה בְּדֶמְבִּיצָה הַיְדִיעָה עַל נְסִיעָתוֹ הַפִּתְאוֹמִית, נֶהֱנָה הֲנָאָה מְשֻׁנָּה. הוֹי, לְכָל הָרוּחוֹת! עָבַר בְּמֹחוֹ רַעְיוֹן שֶׁל שׁוֹבָבוּת, רַעְיוֹן זָר, פַּעַם אַחַת בִּלְבַד חַי אָדָם עֲלֵי אֲדָמוֹת!

אָבֵל גַּם לְאַחַר הַחַגִּים לֹא נָסַע מִדֶּמְבִּיצָה. הוּא יָצָא מִשָּׁם רַק בְּאֶמְצַע הַחֹרֶף, וְלֹא בְּגַפּוֹ.

ד

יוֹתֵר מִכָּל שְׁאָר הָרִיבוֹת בְּדֶמְבִּיצָה הִתְהַלְּכָה עִם מַר גּוֹלְדְבְּלוּם דִּינָה’לִי הַיָּפָה, בִּתּוֹ שֶׁל ר' יְהוֹנָתָן סוֹחֵר־הַיְּעָרוֹת, שֶׁהָיָה גָּר לֹא בְּתוֹךְ הַעֲיָרָה עַצְמָהּ, אֶלָּא מְרֻחָק הַרְבֵּה, סָמוּךְ לַיַּעַר, שֶׁהַבַּחוּרִים עִם הַבַּחוּרוֹת הוֹלְכִים לְשָׁם בַּקַּיִץ לְטַיֵּל.

כָּל פַּעַם שֶׁהַנְּעָרוֹת יָצְאוּ עִמּוֹ, עִם הָאוֹרֵחַ, אֶל הַיַּעַר הַהוּא, הִזְמִינָה הִיא, דִּינָה’לִי, אֶת כָּל הַבָּאִים אֲלֵיהֶם, אֶל בֵּית־הָעֵץ הֶחָדָשׁ הַמְהֻקְצָע, הָעוֹמֵד מֻקָּף צִבּוּרֵי עֵצִים כְּרוּתִים, לוּחוֹת־עֵץ לְבָנִים וּרְעָפִים. הִיא כִּבְּדָה אֶת הַבָּאִים בְּכָל מִינֵי מִיצִים, גַּרְגְּרֵי־יַעַר וְדַמְדְּמָנִיּוֹת, שֶׁהָיוּ מְצוּיִים תָּמִיד בְּשֶׁפַע בַּבָּיִת. הִיא הִבִּיטָה עַל הַזָּר בְּעֵינֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת, הַשְּׁחוֹרוֹת, הַתּוֹפְסוֹת כִּמְעַט מַחֲצִית מִן הַפָּנִים הַחוּמִים שֶׁלָּהּ וּמְשַׁוּוֹת לָהּ דִּמְיוֹן שֶׁל שַׂחֲקָנִית־קוֹלְנוֹעַ, וְלֹא פָּסְקָה מִלִּשְׁאֹל עַל כְּרַכִּים, יַמִּים, סְפִינוֹת וּבָתִּים גְּדוֹלִים, וּבְיִחוּד עַל אַמֵּרִיקָה.

– הַאֻמְנָם בֶּאֱמֶת כָּךְ נִרְאֵית נְיוּ־יוֹרְק, כְּפִי שֶׁמַּרְאִים אוֹתָהּ בְּקוֹלְנוֹעַ? – שָׁאֲלָה אֶת הַזָּר.

– בְּוַדַּאי, – אָמַר מַר גּוֹלְדְבְּלוּם בִּנְעִימָה.

– וּמְכוֹנִיּוֹת יֵשׁ כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה, וּבָתִּים כִּמְעַט עַד לָעֲנָנִים, וְאוֹרוֹת רַבִּים כָּל כָּךְ?

– בְּוַדַּאי.

– וְהוּא גָּר בֶּאֱמֶת בִּנְיוּ־יוֹרְק זוֹ, שֶׁמַּרְאִים אוֹתָהּ בְּקוֹלְנוֹעַ?

–בְּוַדַּאי.

– אֲנִי כָּל כָּךְ מִתְקַנְּאָה בּוֹ! – אָמְרָה הָרִיבָה מְהֻרְהֶרֶת וְחוֹלֶמֶת.

מַר גּוֹלְדְבְּלוּם לֹא מָצָא דָּבָר שֶׁרָאוּי לְאָמְרוֹ. הוּא לֹא רָצָה אַף לְהַרְהֵר בִּנְיוּ־יוֹרְק זוֹ, הַמִּתְמוֹגֶגֶת בַּחֹם, לֹא רָצָה לַחֲשֹׁב עַל רְחוֹב דִּילֶנְסִי, הַפּוֹעֲלִים הָעֲרֻמִּים־לְמֶחֱצָה הָעוֹסְקִים בְּמַנְגְּנוֹנִי הַשְּׁעוֹנִים, עַל הַמַּעֲבִיד הָרַגְזָנִי צִיפְּקִין וְעַל חֶדְרוֹ הַקָּטָן בִּבְּרוֹנְזְוִיל, שֶׁהוּא מָלֵא רַעַשׁ מִן הַשְּׁכֵנִים שֶׁמִּסָּבִיב, שֶׁתַּחְתּוֹנֵיהֶם וּכָתְנוֹתֵיהֶם מִתְנַפְנְפִים תָּדִיר לִפְנֵי שִׁמְשׁוֹת חַלּוֹנוֹ. הוּא לֹא מָצָא שׁוּם דָּבָר טוֹב לְאָמְרוֹ עַל הָעִיר הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, שֶׁלֹּא נָתְנָה לוֹ שׁוּם דָּבָר טוֹב בְּחַיָּיו. וּבִכְלָל לֹא הָיָה מֻמְחֶה גָּדוֹל בְּדִבּוּר וּבְסִפּוּר. חוּץ מִן הַמִּלָּה “וַדַּאי” לֹא הָיוּ שׁוּם דִּבּוּרִים בְּפִיו.

– כָּאן טוֹב יוֹתֵר, – מִלְמֵל וְרָמַז עַל הַיַּעַר.

אַךְ דִּינָה’לִי הֵנִיעָה אֶת רֹאשָׁהּ תְּנוּעָה מֻחְלֶטֶת שֶׁל שְׁלִילָה, וְהוּא לֹא מָצָא אֹמֶץ בְּלִבּוֹ לְהִתְנַגֵּד לָהּ. הוּא פָּחַד מִפָּנֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא מִפְּנֵי הַנְּעָרוֹת הַיָּפוֹת, אוֹתָן שֶׁאֵין הוּא יָכוֹל לְהַשִּׂיגָן, שֶׁבְּאַמֵּרִיקָה. הוּא הִשְׁפִּיל אֶת עֵינָיו בְּשָׁעָה שֶׁהִיא דִּבְּרָה אֵלָיו. הִיא נִרְאֲתָה כֻּלָּהּ כְּאוֹתָן הַנְּעָרוֹת בַּסְּרָטִים שֶׁהוּא, גּוֹלְדְבְּלוּם, רָאָה כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה בְּבָתֵּי־הַקּוֹלְנוֹעַ, אַךְ מֵעוֹלָם לֹא נִסָּה אַף לַחֲשֹׁב, כִּי שֶׁכָּזֹאת אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וּלְהַשִּׂיג.

הִיא הָיְתָה רִיבָה מוּזָרָה, דִּינָה’לִי זוֹ, בִּתּוֹ שֶׁל יְהוֹנָתָן סוֹחֵר־הַיְּעָרוֹת. אַף עַל פִּי שֶׁנּוֹלְדָה וְגָדְלָה בַּיְּעָרוֹת, הָיָה בָּהּ מַשֶּׁהוּ עִירוֹנִי וְזָר, לֹא הָיְתָה דּוֹמָה כְּלָל לְכָל אוֹתָן הַנְּעָרוֹת מִן הָעֲיָרָה שֶׁמִּסְּבִיבָהּ. הִיא דָּמְתָה בְּמַשֶּׁהוּ לַנָּשִׁים הָהֵן שֶׁמַּרְאִים אוֹתָן בַּצִּלּוּמִים וּמְתָאֲרִים אוֹתָן בִּסְפָרִים רוֹמַנְטִיִּים. מַשֶּׁהוּ זֶה הָיָה בְּפָנֶיהָ, בְּקוֹמָתָהּ הַתְּמִירָה, בְּמַבָּטֵי עֵינֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת, הַתּוֹפְסוֹת כִּמְעַט מַחֲצִית פָּנֶיהָ, בַּשִּׁנַּיִם הַצְּחוֹרוֹת הַחֲזָקוֹת, הַמַּשְׁקִיפוֹת מִבַּעַד לַשְּׂפָתַיִם הַפְּתוּחוֹת קְצָת יוֹתֵר מִדֵּי, בַּשְּׁבִיל הַלָּבָן שֶׁל שַׂעֲרוֹתֶיהָ הַחֲלָקוֹת, הַשְּׁחוֹרוֹת כְּפֶחָם. גַּם בְּדִבּוּרָהּ, וְעוֹד יוֹתֵר בִּשְׁתִיקָתָהּ, הָיָה מַשֶּׁהוּ בִּלְתִּי צָפוּי, שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ לַזָּר לְהִתְקָרֵב יֶתֶר עַל הַמִּדָּה.

– מוּזָרָה, – אָמְרוּ עָלֶיהָ בֵּין הַנְּעָרוֹת וְהִתְקַנְּאוּ בָּהּ.

בִּתּוֹ שֶׁל סוֹחֵר־יְעָרוֹת, מִגֶּזַע שֶׁל סָבִים וְסָבֵי־סָבִים אַנְשֵׁי־יַעַר, הָיְתָה שׂוֹנֵאת אֶת הַיַּעַר, אֶת הַכְּפָר וְאֶת הָעֲיָרָה הַקְּטַנָּה. הִיא לֹא הֵבִינָה מֵעוֹלָם לְנַפְשָׁם שֶׁל אַנְשֵׁי הַכְּרָךְ, הַבָּאִים בִּימוֹת הַקַּיִץ אֶל הַיְּעָרוֹת וּמִתְפָּעֲלִים מִן הָעֵצִים, גַּרְגְּרֵי־הַיַּעַר, הַפִּטְרִיּוֹת. הִיא לֹא יָכְלָה לְהָבִין מֵעוֹלָם אֶת הַסּוֹפְרִים הַלָּלוּ, מִפְּנֵי מָה הֵם מַרְבִּים כָּל־כָּךְ לְדַבֵּר בְּסִפְרֵיהֶם עַל כְּפָרִים, יְעָרוֹת וּנְהָרוֹת. הִיא לֹא הָיְתָה קוֹרֵאת כְּלָל סְפָרִים כָּאֵלֶּה, אוֹ שֶׁהָיְתָה מְדַפְדֶּפֶת וּמְדַלֶּגֶת עַל הַדַּפִּים הַמְתָאֲרִים דִּבְרֵי־שִׁעֲמוּם מֵעֵין אֵלֶּה. עוֹד מִימֵי יַלְדוּתָהּ נִמְשְׁכָה נַפְשָׁהּ לָאוֹר, לִיפִי הַכְּרָךְ וְלַזֹּהַר. הָעֹנֶג הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִילָהּ הָיוּ תָּמִיד הַסְּפָרִים הַמְקֻשָּׁטִים בְּצִיּוּרֵי אֲדוֹנִים וּגְבִירוֹת, אַרְמוֹנוֹת וּמְשָׁרְתִים. וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁגָּדְלָה, הָיְתָה בּוֹלַעַת בְּתַאֲוָה גְּדוֹלָה אֶת הָרוֹמַנִּים הַמְתֻרְגָּמִים מִצָּרְפַתִּית, הַמְסַפְּרִים עַל טְרַקְלִינִים, כִּרְכָּרוֹת, רְחוֹבוֹת כְּרָךְ עֲשִׁירִים, תֵּאַטְרָאוֹת, נְגִינָה וְאוֹרוֹת. הָאֹשֶׁר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִילָהּ הָיָה, כְּשֶׁאָבִיהָ לְקָחָהּ עִמּוֹ לִפְעָמִים אֶל הָעִיר הַגְּדוֹלָה וּשְׁלָחָהּ בְּלִוְיַת חֲבֵרָה אֶל הַתֵּאַטְרוֹן אוֹ לְקוֹלְנוֹעַ. בְּמֶשֶׁךְ חֳדָשִׁים תְּמִימִים הָיְתָה חַיָּה בַּמַּרְאוֹת שֶׁרָאֲתָה עַל הַבִּימוֹת אוֹ עַל הַבַּדִּים. וְיוֹתֵר מְכֹּל הִלְהִיבוּהָ תְּמוּנוֹת־הַקּוֹלְנוֹעַ הָאַמֵּרִיקָאִיּוֹת, הַמַּרְאוֹת עֲשִׁירוּת, זֹהַר וְאַהֲבָה. אֶת תְּמוּנוֹת־הָעֹנִי לֹא רָצְתָה לִרְאוֹת. הִיא לֹא הֵבִינָה כְּלָל, לְשֵׁם מָה מַרְאִים זֹאת. הִיא רָאֲתָה רַק אֶת הַתְּמוּנוֹת שֶׁבָּהֶן הַכֹּל יָפֶה, עָשִׁיר, שְׁטוּף אוֹר, הַרְבֵּה אוֹר.

בְּעֵינַיִם תּוֹהוֹת רָאֲתָה אֶת הַבָּתִּים הַגְּבוֹהִים וְהַמְהֻדָּרִים בָּרְחוֹבוֹת הָעֲשִׁירִים, שֶׁלִּפְנֵי פִּתְחֵיהֶם עוֹמְדִים תָּמִיד מְשָׁרְתִים רְצִינִיִּים כָּאֵלֶּה בְּמַדִּים, מוּכָנִים לִפְתֹּחַ לִרְוָחָה דְּלָתוֹת מִזֻגָּגוֹת וּכְבֵדוֹת, אוֹ דְּלָתוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל מְכוֹנִיּוֹת מַבְהִיקוֹת. הַכֹּל יָפֶה כָּל־כָּךְ בְּאַמֵּרִיקָה. הַגְּבָרִים הַבָּאִים־בַּיָּמִים כְּבוּדִים כָּאֵלֶּה, זְקוּפֵי־קוֹמָה, שַׂעֲרוֹת רָאשֵׁיהֶם לְבָנוֹת כַּשֶּׁלֶג וְקוֹלָם עָמֹק וְאוֹמֵר כָּבוֹד. הַגְּבָרוֹת גִּזְרָתָן יָפָה כָּל־כָּךְ, הֵן נוֹשְׂאוֹת אֶת רָאשֵׁיהֶן בְּגָאוֹן. כְּמוֹתָן גַּם כַּלְבֵיהֶן גֵּאִים וִיפֵי־גִּזְרָה. אָמְנָם, לְעוֹלָם אֵין הֵם רוֹצִים, אַבָּא וְאִמָּא הַגַּאַוְתָּנִים, שֶׁבְּנוֹתֵיהֶן הַיִפֵהפִיּוֹת תִּנָּשֶׂאנָה לַבַּחוּרִים דַּקֵּי־הַגּוּף וּזְרִיזֵי־הַתְּנוּעָה שֶׁהֵן אוֹהֲבוֹת אוֹתָם. אַךְ כָּל זֶה אֵינוֹ אֶלָּא בַּהַתְחָלָה. אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁהַבַּת נוֹפֶלֶת עַל צַוְּארֵי אָבִיהָ, נוֹשֶׁקֶת אֶת רֹאשׁוֹ הַלָּבָן וּמִתְחַנֶּנֶת: “אָנָּא, אַבָּא” – הוּא נֶעְתָּר. הַכֹּמֶר בַּעַל הַפָּנִים הַחֲגִיגִיִּים מְסַדֵּר חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין, וְהַזּוּג הַצָּעִיר מִתְנַשֵּׁק בְּחֹם רַב כָּל־כָּךְ.

הִיא הִשְּׁוְתָה כָּל זֹאת אֶל חַיֶּיהָ, אֶל הָעֲיָרָה שֶׁלָּהּ, אֶל הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ, שֶׁתָּמִיד הֵם מִתְהַלְּכִים כְּפוּפֵי־קוֹמָה, מְלֵאֵי דְּאָגָה, נֶאֱנָחִים, וְכָל מַה שֶׁמִּסָּבִיב לָהּ עוֹרֵר בָּהּ גֹּעַל. הַכֹּל, כָּל מַה שֶׁיָּפֶה, טוֹב וְאַדִּיר, נִמְצָא שָׁם, בָּאָרֶץ הָרְחוֹקָה אֵי־שָׁם, שֶׁמַּרְאִים אוֹתָהּ בְּסִרְטֵי הַקּוֹלְנוֹעַ. וּמֵאָז בָּא מַר גּוֹלְדְבְּלוּם לֹא חָדְלָה מִלְּהִתְהַלֵּךְ עַל יָדוֹ, מִלְּהִתְקָרֵב אֵלָיו. הִיא בָּלְעָה כָּל דִּבּוּר שֶׁלּוֹ עַל הָאָרֶץ הַנִּפְלָאָה הַהִיא.

– הִנֵּה הָעֲנִיבָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא עָנוּד, עֲשׂוּיָה בֶּאֱמֶת בְּאַמֵּרִיקָה? – שָׁאֲלָה אוֹתוֹ וְלִטְּפָה אֶת הַמֶּשִׁי, כְּמִי שֶׁמְּלַטֵּף דָּבָר קָרוֹב, נִלְבָּב.

בָּעֲיָרָה הָיוּ הָרִיבוֹת מִתְרַעֲמוֹת עַל דִּינָה’לִי, שֶׁאֵינָהּ מַרְפָּה כְּלָל מִן הָאַמֵּרִיקָאִי. הִיא לֹא הָיְתָה נַעֲרָה עֲנִיָּה. אָבִיהָ סוֹחֵר־הַיְּעָרוֹת, לֹא הָיְתָה לוֹ אָמְנָם נְדוּנְיָה גְּדוֹלָה בִּשְׁבִילָהּ, אַךְ כְּנֶגֶד זֶה הָיָה יָכוֹל לְהַכְנִיס חָתָן אֶל עִסְקֵי הַיְעָרוֹת, מַה שֶׁטּוֹב יוֹתֵר מִנְּדוּנְיָה. אַף כָּל הַבַּחוּרִים שֶׁבָּעֲיָרָה הָיוּ מְאֹהָבִים בָּהּ. בַּחוּרִים מִן הָעֲיָרוֹת, שְׁזוּפִים, בְּרִיאִים וַחֲזָקִים, בִּמְגַפַּיִם גְּבוֹהִים וּמְעִילֵי־פַּרְוָה קְצָרִים, נַפְשָׁם יָצְאָה אֵלֶיהָ לְקַחְתָּהּ כְּמוֹ שֶׁהִיא, בְּלֹא פְּרוּטָה אַחַת שֶׁל נְדוּנְיָה. הֵם הִשְׁמִיעוּ לֹא פַּעַם בְּעִנְיָן זֶה רְמָזִים בְּאָזְנֵי אָבִיהָ. מִשּׁוּם כָּךְ הָיְתָה טִינָא בְּלֵב הַחֲבֵרוֹת עָלֶיהָ, שֶׁהִיא מְבַקֶּשֶׁת לִתְפֹּס לְעַצְמָהּ אֶת הַזָּר. גַּם הַבַּחוּרִים הִרְגִּישׁוּ עַצְמָם נֶעֱלָבִים. אַךְ דִּינָה’לִי לֹא נָתְנָה דַּעְתָּהּ עֲלֵיהֶם כְּלָל וְלֹא רָצְתָה אַף לִרְאוֹתָם. הִיא יָדְעָה אֵילוּ חַיִּים צְפוּיִים לָהּ אֶצְלָם. חַיִּים כְּמוֹ אֶצְלָם בַּבַּיִת. יַעַר, לֵילוֹת חֹרֶף אֲרֻכִּים וְנוּגִים. אֲנָשִׁים עֲצוּבִים, כּוֹעֲסִים, קוֹפְאִים מִקֹּר, עֲטוּפִים עַד לְמַעְלָה מֵאָזְנֵיהֶם. הַבַּעַל יֵשׁ לוֹ תָּמִיד עֲסָקִים עִם חוֹטְבֵי־עֵצִים, אִכָּרִים, נִמְצָא תְּכוּפוֹת בַּדְּרָכִים. בַּבַּיִת נִשְׁאָרִים רַק הַמִּטְבָּח, הַכְּבִיסָה, הַסִּירִים. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁבָּאִים אֲנָשִׁים, הֲרֵי הֵם שׁוּב סוֹחֲרִים, אֲנָשִׁים רוֹעֲשִׁים וְצוֹעֲקִים, מְכַסִּים אֶת כָּל הַשֻּׁלְחָנוֹת וְהַקִּירוֹת בְּגִיר, בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת. וּבַמִּטְבָּח יְשׁוּבִים תָּמִיד עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע כַּפְרִיִּים, פּוֹעֲלֵי הַיַּעַר, מְחַכִּים לִשְׂכָרָם וּמְעַשְּׁנִים, נוֹהֲמִים, יוֹרְקִים, מְלַכְלְכִים וּפוֹלְטִים דִּבּוּרֵי־גַּסּוּת.

לֹא, הִיא לֹא רָצְתָה בְּחַיִּים כָּאֵלֶּה. הִיא רָאֲתָה אֶת עַצְמָהּ תָּמִיד בְּאֵיזֶה מָקוֹם אַחֵר, בֵּין אוֹתָם הַמְתֹאָרִים בַּסְּפָרִים, הַמָּרְאִים בִּתְמוּנוֹת הַקּוֹלְנוֹעַ, בְּשִׂמְחָה, בִּתְנוּעָה, בְּבָרָק וּבְאוֹר, הַרְבֵּה אוֹר.

אָמְנָם, הוּא, הַזָּר הַזֶּה, לֹא נִרְאָה כְּמוֹ שֶׁרָאֲתָה אֶת אַנְשֵׁי אַמֵּרִיקָה בַּתְּמוּנוֹת, בַּקּוֹלְנוֹעַ; הוּא הָיָה רָחוֹק, רָחוֹק מֵהֶם וּמִשֶּׁכְּמוֹתָם. אַךְ בִּשְׁבִילָהּ הָיָה דַּי בָּזֶה שֶׁהוּא בָּא מִשָּׁם, מֵאוֹתָהּ אֶרֶץ שֶׁהִיא חוֹלֶמֶת עָלֶיהָ, הָיָה לָהּ דַּי בְּכָךְ שֶׁהוּא יָכוֹל לְקָחַתָּה לְשָׁם, אֶל הַשִּׂמְחָה וְאֶל הָאוֹר, הִיא לֹא רָאֲתָה אֶת פָּנָיו, הִיא לֹא הִקְשִׁיבָה לִדְבָרָיו הָאֲפוֹרִים. עֵינֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת, הַתּוֹפְסוֹת כִּמְעַט מַחֲצִית פָּנֶיהָ, רָאוּ רַק כְּרָךְ גָּדוֹל, שֶׁבָּתָּיו מִתְנַשְּׂאִים גָּבֹהַּ־גָּבֹהַּ וְרֹאשָׁם בַּשָּׁמַיִם. אוֹר רַב שׁוֹפֵעַ, הַרְבֵּה אֲנָשִׁים עַלִּיזִים טָסִים בִּמְכוֹנִיּוֹת, מְשָׁרְתִים עוֹמְדִים לְיַד הַפְּתָחִים, מוּכָנִים לִפְתֹּחַ דְּלָתוֹת־מְזֻגָּגוֹת כְּבֵדוֹת, וְהִיא בְּתוֹכָם, מֻקֶּפֶת שִׂמְחָה, זֹהַר וָיֹפִי. וְנוֹסָף לְכָךְ רָאֲתָה שֶׁכָּל הַנְּעָרוֹת בָּעֲיָרָה אוֹרְבוֹת לוֹ לְצוּדוֹ, דָּבָר זֶה הִבְעִיר בָּהּ תַּאֲוָה לְהִלָּחֵם וּלְנַצֵּחַ. וְהִיא עָשְׂתָה הַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהֵרָאוֹת יָפָה יוֹתֵר וּמְעַנְיֶנֶת יוֹתֵר וְלִמְצֹא חֵן בְּעֵינָיו.

מַר גּוֹלְדְבְּלוּם הָיָה נָבוֹךְ בְּחֶבְרָתָהּ. כָּל אוֹתוֹ בִּטָּחוֹן, שֶׁקָּנָה לוֹ בְּדֶמְבִּיצָה בַּטִּיּוּלִים עִם הַבָּנוֹת, פָּרַח לוֹ וַעֲזָבוֹ בְּחֶבְרָתָהּ שֶׁל דִּינָה’לִי. יוֹתֵר מִדַּי הָיְתָה דּוֹמָה לְאוֹתָן, שֶׁכָּל יְמֵי חַיָּיו נִמְשְׁכָה נַפְשׁוֹ אֲלֵיהֶן, וְהוּא הָיָה מִתְיָרֵא מִפְּנֵיהֶן תָּמִיד. הוּא חָשׁ שֶׁיָּדָיו רוֹעֲדוֹת תָּמִיד כְּשֶׁהִיא מְשַׁלֶּבֶת זְרוֹעָהּ בִּזְרוֹעוֹ וְהוֹלֶכֶת עִמּוֹ לְטַיֵּל בַּיָּעַר. אַךְ יוֹתֵר מִשֶּׁהִתְיָרֵא מִפָּנֶיהָ הָיָה נִמְשָׁךְ אֵלֶיהָ. הוּא לֹא פָּסַק מִלְּגַלֵּחַ אֶת לְחָיָיו הַמְנֻפָּחוֹת, הֶחֱלִיף יוֹם יוֹם אֶת בְּגָדָיו, עָנַד אֶת הָעֲנִיבוֹת הַיָּפוֹת בְּיוֹתֵר, סָרַק אֶת הַגַּבִּינִים הַגְּדוֹלִים יָתֵר עַל הַמִּדָּה.

בְּלֵב הוֹלֵם הָיָה יוֹשֵׁב וְשׁוֹתֵק עַל יָדָהּ בַּיָּעַר. הוּא הִרְגִּישׁ אֶת חֻמּוֹ שֶׁל גּוּפָהּ הַתָּמִיר, שֶׁל רַגְלָהּ הַנָּאָה, הָעֲטוּיָה גֶּרֶב שֶׁל מֶשִׁי, הַסְּמוּכָה לְרַגְלוֹ, בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁהָיָה רוֹאֶה תָּמִיד בִּנְאוֹת־הַקַּיִץ אֵצֶל זוּגוֹת אֲחֵרִים. הוּא שָׁמַע אֶת דְּבָרֶיהָ, אֶת קוֹלָהּ הַמְצַלְצֵל, שֶׁהָיָה דּוֹמֶה לְקוֹלָן שֶׁל הַנְּעָרוֹת הַמְאֹהָבוֹת בַּשְּׂדֵרוֹת הָאֲפֵלוֹת שֶׁל גַּנֵּי־הָעִיר, וְהוּא הִתְיָרֵא לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ, שֶׁלֹּא לְהַפְרִיחַ אֶת אָשְׁרוֹ. בְּדִיּוּק כָּךְ הָיָה יוֹשֵׁב לְפָנִים, בְּנַעֲרוּתוֹ, לִפְנֵי פֶּתַח הַבַּיִת, בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ לְנַפֵּחַ בּוּעַת־סַבּוּן גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר וְהָיָה מְפַחֵד לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ, פֶּן תִּתְפַּקַע הַבּוּעָה.

הַחַגִּים עָבְרוּ זֶה כְּבָר. הֶעָלִים נָשְׁרוּ מִן הָעֵצִים, רוּחוֹת, גְּשָׁמִים וְגַם הַשְּׁלָגִים הָרִאשׁוֹנִים, הָרְטֻבִּים, יָרְדוּ עַל דֶּמְבִּיצָה, אַךְ הוּא עֲדַיִן יָשַׁב כָּאן, לֹא נָסַע בַּחֲזָרָה לִנְיוּ־יוֹרְק. בָּעֲיָרָה כְּבָר חָדְלוּ מִלְּשַׁדֵּךְ לוֹ שִׁדּוּכִים. הַכֹּל כְּבָר יָדְעוּ כִּי לַשָּׁוְא הַדִּבּוּרִים, הַכֹּל יָדְעוּ שֶׁדִּינָה’לִי תִּסַּע עִמּוֹ. רַק הוּא עַצְמוֹ, מַר גּוֹלְדְבְּלוּם, עֲדַיִן לֹא יָדַע עַל כָּךְ. הָיְתָה בּוֹ אִי־מְנוּחָה. מִלְּבַד יִרְאָתוֹ מִפְּנֵי הַנַּעֲרָה עַצְמָהּ, הָיָה מְעַנֶּה אוֹתוֹ הַשֶּׁקֶר, הַשְּׁמוּעָה שֶׁהָיְתָה מִתְהַלֶּכֶת כָּאן בָּעֲיָרָה בִּדְבַר עָשְׁרוֹ הַגָּדוֹל, שֶׁתָּלוּ בּוֹ שֶׁלֹּא בִּרְצוֹנוֹ. הוּא הִתְעַנָּה בַּלֵּילוֹת בַּחֲדַר־מְלוֹנוֹ הַקָּטָן, לֹא יָדַע מַה יַעֲשֶׂה. פַּעַם הֶחֱלִיט בְּנַפְשׁוֹ לְסַפֵּר לִפְנֵי דִּינָה אֶת כָּל הָאֱמֶת עַל עַצְמוֹ, עַל מַנְגָּנוֹנֵי הַשְּׁעוֹנִים, עַל עֲבוֹדָתוֹ בִּרְחוֹב דִּילֶנְסִי, עַל חֶדְרוֹ הַקָּטֹן בִּבְּרוֹנְזְוִיל. פַּעַם עָלָה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, שֶׁרָאוּי לוֹ לָקוּם וְלִנְסֹעַ, לָקַחַת עִמּוֹ רַק זִכָּרוֹן טוֹב עַל קַיִץ יָפֶה, שֶׁעָבַר עָלָיו בָּעֲיָרָה דֶּמְבִּיצָה. אַךְ לֹא הָיָה בּוֹ דֵּי אֹמֶץ לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה. וְעוֹד פָּחוֹת מִזֶּה הִסְפִּיק לוֹ אֹמֶץ הַלֵּב לָבוֹא אֶל הַהִיא, שֶׁהוּא מִתְאַוֶּה לָהּ וְחוֹשֵׁק בָּהּ, וּלְסַפֵּר לָהּ עַל כָּךְ. הוּא הָלַךְ מִשּׁוּם כֵּן כָּל יוֹם וְיוֹם לְשָׁם, לְבֵיתָהּ שֶׁל דִּינָה’לִי, יָשַׁב עִמָּהּ אֲרֻכּוֹת לְיַד שֻׁלְחָנָהּ הַקָּטֹן הַיָּרֹק, שֶׁעָלָיו מֻנָּח אַלְבּוֹם־הַקְּטִיפָה הָאָדֹם עִם הַרְבֵּה צִלּוּמֵי־מִשְׁפָּחָה, וְעַל טַס מֻטָּלִים שָׁם הַרְבֵּה כַּרְטִיסֵי “לְשָׁנָה־טוֹבָה” וְכַרְטִיסֵי־בִּקּוּר שֶׁהִצְהִיבוּ וְדָהוּ מֵרֹב יָמִים. הוּא הִסְתַּכֵּל בַּקִּירוֹת, שֶׁהָיוּ תְּלוּיוֹת עֲלֵיהֶם כָּל מִינֵי תְּמוּנוֹת נוֹף וּדְמֻיּוֹת־אָדָם, מַעֲשֶׂה רִקְמָתָהּ שֶׁל דִּינָה. יָשַׁב וְשָׁתַק. עַד שֶׁדִּינָה עַצְמָהּ נָטְלָה אֶת הַדָּבָר לְיָדֶיהָ.

לַחֲנֻכָּה עָרְכָה הַסִּפְרִיָּה עַל־שֵׁם הֶרְצֵל נֶשֶׁף־מַסֵּכוֹת, עִם רִקּוּדִים וּבְחִירַת מַלְכַּת־הַיֹּפִי, כַּנָּהוּג בֶּעָרִים הַגְּדוֹלוֹת. כָּל הַנֹּעַר הִתְכּוֹנֵן. בַּחורִים גִּהֲצוּ אֶת מִכְנְסֵיהֶם, נְעָרוֹת חָפְפוּ אֶת רָאשֵׁיהֶן בְּשֶׁלֶג נָמֵס. וְיוֹתֵר מִכֻּלָּם הִתְכּוֹנְנוּ דִּינָה’לִי, בִּתּוֹ שֶׁל ר' יְהוֹנָתָן סוֹחֵר־הַיְּעָרוֹת, וּמַר נֵייטֶן גּוֹלְדְבְּלוּם מֵאַמֵּרִיקָה. הִיא הִתְאִימָה פְּעָמִים לְאֵין־סְפוֹר כָּל מִינֵי סְרָטִים וּקְשִׁירוֹת, לִרְאוֹת אֵיזֶה מֵהֶם נָאֶה לְשַׂעֲרוֹתֶיהָ הַשְּׁחוֹרוֹת כְּזֶפֶת, וְלֹא יָכְלָה לְהַחֲלִיט אֵיזֶה צֶבַע הוֹלֵם אוֹתָהּ בְּיוֹתֵר. מִשּׁוּם שֶׁכֻּלָּם הָלְמוּ אוֹתָהּ יָפֶה. הִיא תָּפְרָה וְשִׁנְּתָה אֶת שִׂמְלוֹתֶיהָ, עָרְכָה כָּל מִינֵי תִּסְרֹקוֹת, עָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ, רָחֲצָה אֶת פָּנֶיהָ בֶּחָלָב. מַר גּוֹלְדְבְּלוּם הֶעֱמִיק לְגַלֵּחַ אֶת זְקָנוֹ כִּמְעַט עַד לְשָׁרְשֵׁי הַשְּׂעָרוֹת. הוּא עָקַר בְּמֶלְקָחַיִם כָּל שַׂעֲרָה מְיֻתֶּרֶת בַּנְּחִירַיִם, מָסַר לְגִהוּץ אֶת הַ“סְּמוֹקִינְג” הַשָּׁחוֹר, שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ בִּנְיוּ־יוֹרְק וַעֲדַיִן לֹא לָבַשׁ אוֹתוֹ אַף פַּעַם אֶחָת. הוּא מָתַח אֶת נַעֲלֵי־הַלַּכָּה שֶׁלּוֹ עַל הָאִמּוּם, שֶׁלֹּא תִּלְחֵצְנָה עַל רַגְלוֹ. הוּא חִפֵּשׂ וּבָחַר אֶת הַכֻּתֹּנֶת וְהָעֲנִיבָה וְגַרְבֵּי־הַמֶּשִׁי הַיָּפִים בְּיוֹתֵר.

אוּלַם־הֶרְצֵל הַנָּמוּךְ הָיָה מָלֵא וְגָדוּשׁ. עַל פְּנֵי הַקִּירוֹת הַכְּרֵסָנִיִּים, שֶׁהָיוּ לַחִים וּתְפוּחִים, מִשּׁוּם שֶׁלְּעִתִּים קְרוֹבוֹת לֹא הָיוּ מַסִּיקִים שָׁם אֶת הַתַּנּוּר, קָבְעוּ הַרְבֵּה צִלּוּמִים שֶׁל צִיּוֹנִים וְסוֹפְרִים.

אֶת הַתִּקְרָה הַמְבֻקַּעַת וְהַמְפֻיַּחַת בְּמִקְצָת מִן הֶעָשָׁן קִשְּׁטוּ בְּפַנָּסִים, בִּ“נְחָשִׁים” וּבְשַׁרְשְׁרָאוֹת מִנְּיָר צִבְעוֹנִי. “מָגִנֵּי־דָוִד” גְּדוֹלִים שֶׁל תְּכֵלֶת וְלָבָן כִּסּוּ אֶת כָּל כִּתְמֵי הַחֹמֶר שֶׁעַל הַקִּירוֹת. אֶת הַסַּפְסָלִים וְהַשֻּׁלְחָנוֹת הַשְּׁבוּרִים הֶעֱמִידוּ בַּפְּרוֹזְדּוֹר. יַחַד עִם כְּלֵי־הַזֶּמֶר שֶׁל הָעֲיָרָה, שֶׁבָּאוּ לְבוּשִׁים בְּבִגְדֵי־הַחֲתֻנָּה הַיְשָׁנִים וְהַבְּלוּיִים, וְאִתָּם כִּנּוֹרוֹתֵיהֶם, הַבַּטְנוּן וְהֶחָלִיל, בָּא גַּם מְכַבֵּה־הָאֵשׁ הַיָּחִיד שֶׁבָּעֲיָרָה, בָּחוּר גְּדוֹל־קוֹמָה לָבוּשׁ מַדִּים וְחָבוּשׁ קוֹבַע שֶׁל נְחֹשֶׁת, וְהוּא שֶׁנִּגֵּן בַּחֲצוֹצְרָה הַגְּדוֹלָה.

רַבִּים מִן הַבָּאִים בָּאוּ בְּמַסֵּכוֹת. אַךְ הוֹאִיל וְלֹא יָכְלוּ לְהַרְכִּיב אֶת הַמַּסֵּכוֹת בַּבַּיִת וּלְהַלֵּךְ כָּךְ עַל פְּנֵי הַשּׁוּק, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא יְיַדּוּ בָּהֶם הַנְּעָרִים אֲבָנִים, הִרְכִּיבוּ אוֹתָן בַּפְּרוֹזְדּוֹר, בַּמָּקוֹם שֶׁעָמְדוּ הַשֻּׁלְחָנוֹת וְהַסַּפְסָלִים הַהֲפוּכִים.

– אַל תַּבֵּט, – הִתְרַעֲמוּ זֶה עַל זֶה, – אֵינֶנִּי רוֹצֶה שֶׁיַּכִּירוּ אוֹתִי.

– מִי הוּא זֶה? – נִסּוּ לְהַעֲמִיד פָּנִים, כְּאִלּוּ אֵינָם מַכִּירִים זֶה אֶת זוֹ, – קוֹנָם עָלַי, אִם אֲנִי מַכִּיר…

לְאַחַר שֶׁהִדְלִיקוּ אֶת נֵרוֹת הַחֲנֻכָּה וְהַמּוֹרֶה הָעִבְרִי שֶׁל דֶּמְבִּיצָה נָשָׂא נְאוּם אָרֹךְ בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ בַּמִּבְטָא הַסְּפָרָדִי עַל הַחַשְׁמוֹנָאִים וְעַל הַצִּיּוֹנוּת, נִגֵּן מְכַבֵּה־הָאֵשׁ בַּחֲצוֹצְרָה הַגְּדוֹלָה אֶת “הַתִּקְוָה”. הַחֲלוּצִים הָאֲחָדִים, שֶׁבָּאוּ בְּתִלְבּשׁוֹת־סְפּוֹרְט, עָמְדוּ דֹּם כְּחַיָּלִים. נְעָרוֹת שֶׁהִתְחַפְּשׂוּ כְּעַרְבִיּוֹת, צוֹעֲנִיּוֹת וּבְנוֹת הַגּוֹיִים הַהֲרָרִיִּים, בַּחוּרִים שֶׁהִתְלַבְּשׁוּ כְּשֵׁיכִים, רַבָּנִים, עָשׂוּ עַצְמָם כְּמִתְנַכְּרִים, רָמְזוּ רְמָזִים וְלָחֲשׁוּ בְּסוֹד דִּבְרֵי לַהַג וַאֲהָבִים.

הַהַצְלָחָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר הָיְתָה לוֹ לְמַר נֵיטֶן גּוֹלְדְבְּלוּם מֵאַמֵּרִיקָה. בִּ“סְמוֹקִינְג” חָדָשׁ וּמְגֹהָץ יָפֶה, בְּנַעֲלֵי לַכָּה, בְּחָזִיָּה צְחוֹרָה כַּשֶּׁלֶג, בְּפָנִים שֶׁגֻּלְּחוּ עַד לְשָׁרְשֵׁי הַשְּׂעָרוֹת, בְּתִסְרֹקֶת חֲלָקָה וּשְׁחוֹרָה כִּמְדֻבֶּקֶת בְּזֶפֶת, בְּחֹטֶם שֶׁאֲפִלּוּ שַׂעֲרָה אַחַת וִיחִידָה לֹא נִשְׁאֲרָה שָׁם לֹא־תְלוּשָׁה – הִתְהַלֵּךְ מְרֻצֶּה, מְאֻשָּׁר, בִּצְעָדִים כְּבוּדִים וּמְדוּדִים. מִכָּל צַד נִטְפְּלוּ אֵלָיו צוֹעֲנִיּוֹת, עַרְבִיּוֹת וַהֲרָרִיּוֹת וְלָחֲשׁוּ לוֹ סוֹדוֹת וּדְבָרִים הַמּוֹשְׁכִים אֶת הַלֵּב, בִּקְּשׁוּ לִמְשֹׁךְ אוֹתוֹ לִרְקֹד, אַךְ הוּא לֹא נַעֲנָה לָהֶן, לֹא רָקַד. בִּזְרוֹעוֹ הַיְמָנִית נִתְלְתָה הִיא, דִּינָה’לִי. הִיא לֹא קָשְׁרָה מַסֵּכָה לְפָנֶיהָ. הִיא הִבְהִיקָה בְּכָל יָפְיָהּ. בְּעֵינֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת, הַמְעֻרְפָּלוֹת בְּמִקְצָת מֵאֹשֶׁר וּמִגַּאֲוָה, עֵינַיִם הַתּוֹפְסוֹת כִּמְעַט מַחֲצִית הַפָּנִים, הָיְתָה דּוֹמָה בְּהֶחְלֵט לַיְפֵהפִיּוֹת מִן הַקּוֹלְנוֹעַ, מִתְּמוּנוֹת־הַקּוֹלְנוֹעַ הָאַמֵּרִיקָאִיּוֹת, וּמַר גּוֹלְדְבְּלוּם הִרְגִּישׁ שֶׁבְּלִבּוֹ, הַלָּחוּץ הֵיטֵב־הֵיטֵב מִתַּחַת לְכֻתָנְתּוֹ הַמְגֹהֶצֶת, נַעֲשָׂה מַשֶּׁהוּ חָלוּל וְרֵק. הוּא הִתְחִיל מִתְיָרֵא, הוּא הִרְגִּישׁ שֶׁהַזֵּעָה קְרוֹבָה לְבַצְבֵּץ וּלְכַסּוֹת אֶת כָּל גּוּפוֹ, כְּפִי שֶׁמִּתְאָרֵעַ לוֹ כָּל פַּעַם בְּאַמֵּרִיקָה, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא נִפְגָּשׁ עִם נָשִׁים יָפוֹת מְאֹד. אַךְ הִיא הוֹסִיפָה לוֹ אֹמֶץ־לֵב. הִיא הִזְמִינָה אוֹתוֹ לִרְקֹד. רַגְלָיו נִתְקְלוּ בְּרַגְלֶיהָ, הוּא לֹא יָכֹל לְכַוֵּן אֶת הַקֶּצֶב. אַךְ הִיא לֹא הִתְחַשְּׁבָה בְּכָךְ. בְּכָל גּוּפָה הַגָּמִישׁ וְהַצָּעִיר נִלְחֲצָה אֵלָיו, אַף הִשְׁעִינָה אֶת רֹאשָׁהּ עַל צַוָּארוֹ. הוּא עָצַם אֶת הָעֵינָיִם.

הוּא בָּחַר בָּהּ לְמַלְכָּה. בְּקוֹבַע־לֵצִים יָרֹק עַל רֹאשׁוֹ יָשַׁב מַר גּוֹלְדְבְּלוּם אַחַר־כָּךְ, יַחַד עִם הַצְּעִירָה הָרָזָה, בָּאַת־כֹּחַ הַסִּפְרִיָּה, וְעִם הַמּוֹרֶה הָעִבְרִי, הוּא יָשַׁב עַל הַבָּמָה וּמָנָה בְּנַחַת אֶת פִּתְקֵי־הַבְּחִירָה מִתּוֹךְ קוֹבָעוֹ הַשָּׁחוֹר.

– דִּינָה! – אָמַר בְּרֶטֶט עִם כֹּל פֶּתֶק וּפֶתֶק שֶׁהוֹצִיא מֵחָדָשׁ.

בָּעֲטָרָה שֶׁל זָהָב הָעֲשׂוּיָה נְיָר, שֶׁעִטְּרוּ לְרֹאשָׁהּ הַשָּׁחוֹר, נִרְאֲתָה דִּינָה חֲגִיגִית כָּל־כָּךְ, שֶׁהַנְּעָרוֹת לֹא יָכְלוּ לִגְרֹעַ מִמֶּנָּה עַיִן.

– הִיא רְאוּיָה לְכָךְ! – אָמְרוּ, – אֲפִלּוּ אֶצְלְכֶם בְּאַמֵּרִיקָה הָיְתָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת מַלְכָּה, לֹא כָךְ, מַר גּוֹלְדְבְּלוּם?

– בְּוַדַּאי!– אָמַר מַר גּוֹלְדְבְּלוּם בִּנְעִימָה.

בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה, כְּשֶׁנָּסְעוּ הַבַּיְתָה בְּמַזְחֵלָה אֶל הַיַּעַר, אָמְרָה דִּינָה’לִי לְמַר גּוֹלְדְבְּלוּם שֶׁיִּתְקָרֵב אֵלֶיהָ יוֹתֵר, מִפְּנֵי שֶׁקַּר לָהּ. מַר גּוֹלְדְבְּלוּם הִתְקָרֵב, אַךְ הִיא לֹא הָיְתָה מְרֻצָּה.

– תֵּן לִי אֶת יָדְךָ! – פָּקְדָה עָלָיו.

מַר גּוֹלְדְבְּלוּם הֶחֱזִיק אֶת יָדָהּ וְהֶחֱרִישׁ. דִּינָה מָשְׁכָה מִמֶּנּוּ מִלִּים כְּמוֹשֵׁךְ סְרָטִים מִן הַפֶּה. שׁוּב דִּבְּרָה עַל אַמֵּרִיקָה, הִתְפַּנְּקָה לְפָנָיו בַּמִּלִּים הָאַנְגְּלִיּוֹת הַסְּפוּרוֹת שֶׁלָּמְדָה אוֹתָן מִמֶּנּוּ.

– קַח אוֹתִי עִמְּךָ, – לָחֲשָׁה לוֹ, – קַח אוֹתִי עִמְּךָ בְּתוֹךְ מִזְוָדָה…

מַר גּוֹלְדְבְּלוּם חָשׁ תּוֹסֶפֶת דָּם בְּלִבּוֹ. הוּא רָצָה לְהַרְאוֹת לָרִיבָה שֶׁאֵין הוּא שַׁתְקָן כָּזֶה, כְּפִי שֶׁהוּא נִרְאֶה בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, הִתְאַזֵּר וְאָמַר לָהּ דָּבָר שֶׁבְּמַחְמָאָה:

– לָמָּה בְּמִזְוָדָה? – מִלְמֵל – לָמָּה לֹא בְּתָא־נוֹסְעִים?

הוּא עַצְמוֹ נִבְהַל מִדְּבָרָיו וְרָצָה לוֹמַר מַשֶּׁהוּ אַחֵר מִזֶּה, אַךְ בָּזֶה הָרֶגַע לָפְתוּ אוֹתוֹ שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת מִסָּבִיב לְצַוָּארוֹ וּשְׁתֵּי שְׂפָתַיִם לוֹהֲטוֹת נָשְׁקוּ לוֹ עַל פִּיו.

– דַּרְלִינְג¹, – לָחֲשָׁה הַנַּעֲרָה, בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה שׁוֹמַעַת בַּסְּרָטִים הָאַמֵּרִיקָאִים.

וּמַר נֵייטֶן גּוֹלְדְבְּלוּם נִשְׁאַר יוֹשֵׁב מְאֻבָּן עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁלֹּא הֵשִׁיב אֲפִלּוּ נְשִׁיקָה לַשְּׂפָתַיִם שֶׁנְּשָׁקוּהוּ.

כַּמָּה יָמִים לְאַחַר מִכָּאן, בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת אַחַת, כָּתַב “תְּנָאִים” עִם דִּינָה’לִי, בִּתּוֹ שֶׁל ר' יְהוֹנָתָן סוֹחֵר־הַיְּעָרוֹת.

ה

עַל פְּנֵי רְחוֹבוֹת צְדָדִיִּים שֶׁל בְּרוֹנְזְוִיל פְּרוּשָׂה שֶׁמֶשׁ שֶׁל תַּמּוּז וּמְלַהֶטֶת בְּאִשָּׁהּ אֶת הַבָּתִּים הָאֲדֻמִּים, אֶת עֶגְלוֹת־הַיְלָדִים הָעוֹמְדוֹת לִפְנֵי פִּתְחֵי הַבָּתִּים, אֶת הָעִתּוֹנִים, אֶת הַדַּמְדְּמָנִיּוֹת הָרְקוּבוֹת, אֶת הַגַּלְעִינִים וְהָאַשְׁפָּה הַמִּתְגַּלְגְּלִים עַל כְּבִישֵׁי־הַזֶּפֶת הָרַכִּים וְהַמְחֻמָּמִים.

יְלָדִים חָסְמוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לִפְנֵי מְכוֹנַת־כַּבָּאִים הַחוֹזֶרֶת מִדְּלֵקָה, וְאֵינָם מַנִּיחִים לָהּ לָזוּז מִמְּקוֹמָהּ, עֵד שֶׁלֹּא תַּתִּיז עֲלֵיהֶם מָיִם. הֵם מַשְׁלִיכִים מֵעַל עַצְמָם אֶת כָּתְנוֹתֵיהֶם, מַרְעִישִׁים עֲרֻמִּים וְעַלִּיזִים, עַד שֶׁהַשּׁוֹטֵר טוֹב־הַלֵּב מַצְלִיחַ לְהַשְׁפִּיעַ עַל הַכַּבַּאי, שֶׁיַּזְלִיף עֲלֵיהֶם זֶרֶם מַיִם מִצִּנּוֹר־הַגּוּמִי. נְעָרִים צוֹעֲקִים, הֵם עוֹסְקִים בְּמִשְׂחַק הַכַּדּוּרֶגֶל. אֲחֵרִים רוֹכְבִים עַל אוֹפַנַּיִם. וְאִלּוּ אֲחֵרִים צָבְרוּ עֲרֵמוֹת שֶׁל עִתּוֹנִים וְאַשְׁפָּה וְאֵיזֶה גְּרַמּוֹפוֹן יָשָׁן, שֶׁמִּישֶׁהוּ הִשְׁלִיכוֹ מִבֵּיתוֹ, וְהֵם שׂוֹרְפִים כָּל זֶה בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב, מְפִיצִים מִסְּבִיבָם חֹם, עָשָׁן וְרֵיחַ רָע. לִפְנֵי הַפְּתָחִים יוֹשְׁבוֹת נָשִׁים פְּרוּמוֹת־חָזֶה וּפְרוּעוֹת־רֹאשׁ וּמְטַגְּנוֹת עַצְמָן בְּחֹם־הַשֶּׁמֶשׁ וּבְדִבְרֵי־רְכִילוּת. בַּחוּרִים בְּבָתֵּי־צַוָּאר גְדוֹלִים לְכָתְנוֹתָם, בַּחוּרוֹת בְּבִגְדֵי־רַחֲצָה וּבְמִכְנָסַיִם רְחָבִים וּמְצֻיָּרִים בִּפְרָחִים, אוֹכְלִים גְּלִידָה, לוֹעֲסִים גּוּמִי, מְדַבְּרִים, צוֹחֲקִים וְרוֹקְקִים. יְהוּדִים אֲחָדִים שֶׁלְּיַד הַדּוּכָנִים מוֹכְרִים בָּנַנּוֹת, אֲפַרְסְקִים וּבָטְנִים קְלוּיִים, מַשְׁמִיעִים קוֹלוֹת עַד לְהַחֲרִישׁ אָזְנָיִם. הַכֹּל רוֹעֵשׁ, צוֹעֵק, מֵזִיעַ וּמְמַלֵּא אֶת הָרְחוֹב. בַּחֲדָרִים מַחֲנָק עֵד כְּדֵי הִתְעַלְּפוּת, אִי־אֶפְשָׁר לִנְשֹׁם.

רַק בִּשְׁנֵי הַחֲדָרִים, שֶׁחַלּוֹנוֹתֵיהֶם פּוֹנִים אֶל הֶחָצֵר הַצָּרָה וּבִמְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ מְצִיצִים לְתוֹכָם כֻּתָּנוֹת וְתַחְתּוֹנִים שֶׁל גְּבָרִים וְנָשִׁים הַתְּלוּיִים לְמַעְלָה, יוֹשֶׁבֶת לָהּ בּוֹדְדָה דִּינָה’לִי, בִּתּוֹ שֶׁל ר' יְהוֹנָתָן סוֹחֵר־הַיְּעָרוֹת בְּדֶמְבִּיצָה, הַנִּקְרֵאת זֶה כַּמָּה חֲדָשִׁים גְּבֶרֶת גּוֹלְדְבְּלוּם. מִסָּבִיב לְרֹאשָׁהּ כְּרוּכָה מִטְפַּחַת רְטֻבָּה, לְצַנֵּן אֶת הָרַקּוֹת הַלּוֹהֲטוֹת. עֵינֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת, הַתּוֹפְסוֹת כִּמְעַט מַחֲצִית פָּנֶיהָ, מַבִּיטוֹת בּוֹהוֹת, אַפְרוּרִיּוֹת, כְּעֵינֵיהֶן שֶׁל תַּרְנְגוֹלוֹת שֶׁמַּחֲזִיקִים אוֹתָן בְּלוּל צַר.

יוֹתֵר מִן הַכֹּל הִיא סוֹבֶלֶת מִן הַיָּמִים הַחַמִּים, הַמַּחֲנִיקִים. הִיא, שֶׁלֵּדָתָהּ וְגִדּוּלָהּ בַּיְּעָרוֹת, אֵין בְּכֹחָהּ לָשֵׂאת אֶת הַשָּׁרָב, אֶת הַחֹם הַתְּמִידִי שֶׁל עִיר־הָאֲבָנִים, אֶת הָעַרְפִּלִּים הַמְעַנִּים הַבָּאִים מִן הַיָּם, אֶת הָאֲוִיר הַמַּחֲנִיק שֶׁל הַחֲדָרִים הַצָּרִים בִּבְּרוֹנְזְוִיל. הָרַקּוֹת אֵינָן פּוֹסְקוֹת מִלִּבְעֹר. בָּרְחוֹב הָאֲוִיר חָפְשִׁי קְצָת יוֹתֵר, אַךְ אֵין הִיא רוֹצָה לָרֶדֶת. רֵאשִׁית, הִיא מִתְבַּיֶּשֶׁת בִּכְרֵסָהּ. הִיא בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי לְהֶרְיוֹנָהּ, וְהִיא מִתְבַּיֶּשֶׁת בְּכָךְ, כְּאִלּוּ הָיְתָה עוֹד נַעֲרָה, לֹא נְשׂוּאָה. שֵׁנִית, אֵין הִיא מַכִּירָה כָּאן שׁוּם אָדָם. עֲדַיִן אֵין הִיא יוֹדַעַת אַנְגְּלִית, אֵין הִיא יוֹדַעַת אַף אֵת הַמִּלִּים הָאַנְגְּלִיּוֹת שֶׁבַּיִּידִישׁ הַבְּרוֹנְזְוִילִית. עִם הַנְּעָרוֹת הַצְּעִירוֹת אֵינָהּ יְכוֹלָה לָבוֹא בִּדְבָרִים, עִם הַנָּשִׁים הָאֲחָדוֹת פְּרוּעוֹת־הַשֵּׂעַר אֵין לָהּ מַה לְדַבֵּר. הֵן גַּם צוֹחֲקוֹת לָהּ, מְכַנּוֹת אוֹתָהּ בְּשֵׁם “יְרֻקָּה”. וּלְפִיכָךְ הִיא יוֹשֶׁבֶת יָמִים שְׁלֵמִים בִּשְׁנֵי הַחֲדָרִים הַקְּטַנִּים. הַקְּטַנִּים בְּיוֹתֵר. הִיא מִסְתַּכֶּלֶת עוֹד פַּעַם וְעוֹד פַּעַם בָּרִהוּט הֶחָדָשׁ וְהֶעָנִי שֶׁבַּבַּיִת, מִסְתַּכֶּלֶת בַּכְּבָסִים הַתְּלוּיִים וּמִתְנַפְנְפִים מִנֶּגֶד לַחַלּוֹן, מַבִּיטָה אֶל כְּרֵסָה הַגְּדֵלָה וְהוֹלֶכֶת. הִיא מַרְגִּישָׁה עַצְמָהּ בּוֹדֵדָה, מְאֹד מְאֹד בּוֹדֵדָה וַעֲזוּבָה. הַנָּשִׁים, שְׁכֵנוֹתֶיהָ, יוֹדְעוֹת שֶׁהִיא שַׁתְקָנִית, וְאֵינָן מְנַסּוֹת אַף לְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ. רַק שְׁנֵי אֲנָשִׁים בִּלְבַד דּוֹפְקִים עַל דַּלְתָּהּ מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ בַּשָּׁעָה הַקְּבוּעָה. בַּבֹּקֶר – מוֹכֵר הַקֶּרַח הָאִיטַלְקִי, וְאַחַר־הַצָּהֳרַיִם – הַכּוּשִׁי, הַבָּא לְהוֹרִיד אֶת הָאַשְׁפָּה.

– זֶבֶל! – מַכְרִיז הַשָּׁחוֹר בְּנִגּוּן מְשֻׁנֶּה, וְהוּא מִתְבּוֹנֵן בָּהּ בְּאִישׁוֹנִים גְּדוֹלִים וּמִתְרוֹצְצִים וּמְחַיֵּךְ אֵלֶיהָ חִיּוּךְ מוּזָר וְנוֹקֵב, כְּאִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ מַשֶּׁהוּ, אֵיזֶה דָּבָר סוֹדִי מְאֹד, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לוֹמַר לָהּ. הִיא מְפַחֶדֶת כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ בְּשָׁעָה שֶׁהַכּוּשִׁי הַצָּעִיר וְהֶחָזָק בַּכֻּתֹּנֶת הַוְּרֻדָּה בָּא לָקַחַת אֶת הָאַשְׁפָּה וּמֵצִיץ עָלֶיהָ בְּאִישׁוֹנָיו הַמִּתְרוֹצְצִים בִּמְהִירוּת בְּתוֹךְ הַלֹּבֶן הַמְרֻבֶּה שֶׁבְּעֵינָיו. הִיא מְפַחֶדֶת לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, שֶׁמָּא תֵּלֵד כְּמוֹתוֹ. אַף־עַל־פִּי כֵן הִיא מְצַפָּה לִדְפִיקָתוֹ עַל הַדֶּלֶת: בְּחַיַּי הַבְּדִידוּת שֶׁלָּהּ אַף זֶה מְאֹרָע הוּא.

הִיא בּוֹדֵדָה מְאֹד בִּנְיוּ־יוֹרְק הַגְּדוֹלָה, זוֹ שֶׁהָיְתָה מִתְאַוָּה וְנִמְשֶׁכֶת כָּל־כָּךְ לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ. כָּל אוֹתָם הַבָּתִּים הַגְּדוֹלִים, הָרְחוֹבוֹת הַמּוּאָרִים וְהַיָּפִים, הַמְשָׁרְתִים גְּבוֹהֵי־הַקּוֹמָה שֶׁלְּיַד פִּתְחֵי־הַכְּנִיסָה, הַמּוּכָנִים לִפְתֹּחַ לִרְוָחָה דְּלָתוֹת מְזֻגָּגוֹת וּפִתְחֵי־מְכוֹנִיּוֹת; כָּל אוֹתָם הָאֲדוֹנִים צְחוֹרֵי־הַשֵּׂעָר, הַגְּבָרוֹת תְּמִירוֹת־הַגּוּף וְגֵאוֹת־הַהִלּוּךְ וְהַזּוּגוֹת הַנֶּאֱהָבִים רוֹכְבֵי הַסּוּסִים הַקַּלִּים – כָּל אֵלֶּה רְחוֹקִים מִמֶּנָּה, רְחוֹקִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מִשֶּׁהָיוּ בְּדֶמְבִּיצָה, אֵצֶל אָבִיהָ בַּיָּעַר. כָּאן רוֹאִים נָשִׁים פְּרוּעוֹת שֵׂעָר, יְהוּדִים זְקֵנִים הַהוֹלְכִים לְבֵית־הַכְּנֶסֶת וְשַׂק־הַטַּלִּית־וּתְפִלִּין תַּחַת בֵּית־שֶׁחְיָם, פּוֹעֲלִים עֲיֵפִים וּכְפוּפֵי־גַּב, סוֹחֲרֵי־רְחוֹב וִילָדִים, יְלָדִים בְּלֹא מִסְפָּר וְשִׁעוּר, הַצּוֹעֲקִים וּמַרְעִישִׁים וּמַדְלִיקִים מְדוּרוֹת. הַחֶדֶר אַפְלוּלִי, מַחֲנִיק. הַכִּירָה־שֶׁל־גַּז וְהַמְקָרֵר עִם הַסִּירִים וְהַקְּעָרוֹת הַחֲדָשִׁים נִרְאִים לָהּ זָרִים, כַּחֲלָקִים שֶׁל אֵיזֶה מַנְגָּנוֹן זָר. הַיַּעַר הֶעָבֹת שֶׁל דֶּמְבִּיצָה, הָאִכָּרִים, חוֹטְבֵי־הָעֵצִים, הַטַּעַם שֶׁל עֵץ טָרִי שֶׁנִּכְרַת זֶה עַתָּה, צִפְצוּף הַצִּפֳּרִים, הָרֵיחוֹת הַיֵּינִיִּים וְהַחֲרִיפִים שֶׁל שָׁרְשֵׁי־עֵץ רְקוּבִים, שֶׁל פִּטְרִיּוֹת וְשֶׁל גַּרְגְּרֵי־יַעַר, מְגָרִים בְּלִי הֲפוּגוֹת אֶת אַפָּהּ, מֻרְגָּשִׁים בְּפִיהָ. וְהִיא שׂוֹטֶמֶת אֶת עִיר־הָאֲבָנִים, הִיא שׂוֹנֵאת אֶת רְחוֹבוֹתֶיהָ, אֲנָשֶׁיהָ וִילָדֶיהָ, וְאֶת הַשֶּׁמֶשׁ, אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַמְּאֻבֶּקֶת, שֶׁאֵין לְפָנֶיהָ רַחֲמִים.

וְיוֹתֵר מִזֶּה הִיא שׂוֹנֵאת אֶת בַּעֲלָהּ, נֵייטֶן גּוֹלְדְבְּלוּם, שֶׁהֵבִיא אוֹתָהּ לְכָאן, אֶל הַמְּדִינָה הַזֹּאת.

הוּא אֵינוֹ מָצוּי בַּבַּיִת מִבֹּקֶר הַשְׁכֵּם עֵד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלָּיְלָה. הוּא עוֹבֵד יָמִים שְׁלֵמִים. מִשְׁלשֶׁת אַלְפֵי הַדּוֹלָרִים, שֶׁלָּקַח עִמּוֹ לְדֶמְבִּיצָה, הֵבִיא עִמּוֹ בַּחֲזָרָה בְּקֹשִׁי אֶת הַחֵצִי. הַשְּׁאָר בִּזְבֵּז לְמַתָּנוֹת, הוֹצָאוֹת־הַחֲתֻנָּה, כַּרְטִיסֵי־אֳנִיָּה, נְדָבוֹת לָעֲיָרָה וְהַלְוָאוֹת קְטַנּוֹת, שֶׁיְּהוּדִים לָווּ מִמֶּנּוּ בָּעֲיָרָה לְשֵׁם מִסְחָר וְלֹא הֶחֱזִירוּ אַף פְּרוּטָה אַחַת. וְרַק בִּנְיוּ־יוֹרְק נִתְחַדְּשָׁה בּוֹ הַהַרְגָּשָׁה, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁעָן מֵרְחוֹב דִּילֶנְסִי, שֶׁיָּצָא לִזְמַן־מָה מִמְּקוֹמוֹ הַנָּכוֹן, וְעַכְשָׁיו הֲרֵיהוּ אָנוּס לַחֲזֹר אֵלָיו. הוּא קָנָה בִּסְכוּם מְצֻמְצָם מְאֹד מְעַט רָהִיטִים, כֵּלִים, חֶפְצֵי־בַּיִת. גַּם שִׁלֵּם מֵאָה דּוֹלַר רִאשׁוֹנִים בְּעֵד בִּטּוּחַ־הַחַיִּים, כְּפִי שֶׁרָאוּי לוֹ לְאִישׁ־מִשְׁפָּחָה לַעֲשׂוֹת. מִיָּד בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי לְבוֹאוֹ הָלַךְ לִרְחוֹב דִּילֶנְסִי אֶל מַר צִיפְּקִין, אֶל בֵּית־הַמְּלָאכָה שֶׁלּוֹ, כְּדֵי לָשׁוּב וְלָשֶׁבֶת לַעֲבוֹדָה בְּהִתְלַהֲבוּת גְּדוֹלָה, בִּשְׁבִיל לְהִשְׂתַּכֵּר וּלְהַשְׁלִים אֶת הַכְּסָפִים שֶׁבִּזְבְּזָם בְּקַלּוּת־דַּעַת, וְלִצְבֹּר כְּסָפִים חֲדָשִׁים, לִזְכּוֹת לְבֵית־מְלָאכָה מִשֶּׁלּוֹ, לִהְיוֹת עָשִׁיר כְּפִי שֶׁחֲשָׁבוּהוּ בְּדֶמְבִּיצָה. אַךְ מַר צִיפְּקִין לֹא קִבְּלוֹ לַעֲבוֹדָה. הוּא אָמְנָם חִכָּה לוֹ, אַךְ מִשֶּׁחִכָּה הַרְבֵּה וְלֹא בָּא, הָיָה אָנוּס לְקַבֵּל אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ. לְאַחַר שֶׁחִפֵּשׂ כַּמָּה שָׁבוּעוֹת, לְאַחַר שֶׁעָבַר אֶת נְיוּ־יוֹרְק לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ, מָצָא עֲבוֹדָה בִּרְחוֹב קְלִינְטוֹן, אֲבָל בְּבֵית־מְלָאכָה קָטֹן וּבְשָׂכָר זָעוּם. לְאַחַר גְּמַר הָעֲבוֹדָה בְּבֵית־הַמְּלָאכָה הוּא מְקַבֵּל עֲבוֹדוֹת קְטַנּוֹת נוֹסָפוֹת בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים. הוּא עָסוּק וְטָרוּד מִבֹּקֶר הַשְׁכֵּם עֵד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת בָּעֶרֶב.

הוּא חוֹזֵר הַבַּיְתָה עָיֵף וְיָגֵעַ, רָצוּץ מִן הַחֹם, מִן הַנְּסִיעוֹת בְּדֹחַק בַּ“תַּחְתִּית”, מֵעֲבוֹדָה מְאֻמֶּצֶת, מֵהִתְרוֹצְצוּת שֶׁל יוֹם תָּמִים. הוּא מַרְגִּישׁ עַצְמוֹ אָשֵׁם כְּנֶגֶד דִּינָה’לִי, שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת וּמִטְפַּחַת כְּרוּכָה מִסָּבִיב לְרַקּוֹתֶיהָ, וְהוּא עוֹשֶׂה אֶת כָּל עֲבוֹדַת הַבַּיִת. הוּא מַפְשִׁיל אֶת שַׁרְווּלַי הַכֻּתֹּנֶת, שׁוֹטֵף אֶת הַכֵּלִים, מְבַשֵּׁל אֲרֻחָה וְעוֹרֵךְ אֶת הַשֻּׁלְחָן.

– דִּינָה’לִי, – הוּא מִתְחַנֵּן בְּהַכְנָעָה שֶׁל כֶּלֶב, – בּוֹאִי אֶל הַשֻּׁלְחָן לֶאֱכֹל. זֶה טָעִים מְאֹד.

הִיא אֵינָהּ מְשִׁיבָה לוֹ. הִיא מִתְבּוֹנֶנֶת בּוֹ בְּעֵינֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת, הִיא רוֹאָה אֶת גּוּפוֹ הַבַּשְׂרָנִי, שֶׁהַכֻּתֹּנֶת הַרְטֻבָּה דְּבוּקָה אֵלָיו, אֶת גַּבִּינָיו הַפְּרוּעִים, הַנִּרְאִים כִּשְׁנֵי שְׂפָמִים, אֶת הַפָּנִים הַתְּפוּחִים וְהַשְּׂעִירִים, שֶׁשּׁוּב אֵינוֹ שׁוֹקֵד עֲלֵיהֶם כְּקֹדֶם וְאֵינוֹ מְגַלְּחָם כָּל יוֹם הֵיטֵב־הֵיטֵב. הִיא נִזְכֶּרֶת, כֵּיצַד נָטְלָה לְאָדָם מְגֻחָךְ זֶה וְנָשְׁקָה לוֹ, אָהֲבָה אוֹתוֹ, וְהִיא מַרְגִּישָׁה גֹּעַל אֵלָיו וְאֶל עַצְמָהּ גַּם יָחַד.

– אִמָּא! – הִיא קוֹרֵאת לְאִמָּהּ שֶׁלָּהּ שֶׁשָּׁבְקָה חַיִּים זֶה מִזְמָן – מִפְּנֵי מָה אֲנִי אֻמְלָלָה כָּל־כָּךְ?

מַר גּוֹלְדְבְּלוּם נִשְׁאַר עוֹמֵד כְּשֶׁבְּיָדוֹ כַּף שְׁאוּבָה־לְמֶחֱצָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱכֹל, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָכַל מֵאָז הַבֹּקֶר. בְּלִבּוֹ יֵשׁ לוֹ הַרְבֵּה מַה לוֹמַר לָהּ, לְנַחֵם אוֹתָהּ. עוֹד יָבוֹאוּ יְמֵי טוֹבָה. עֲדַיִן אֵין הוּא זָקֵן. יֵשׁ לוֹ כֹּחוֹת. עוֹד יִצְבֹּר לוֹ סְכוּם כֶּסֶף הָגוּן וְיָקִים לוֹ בֵּית־מְלָאכָה לְעַצְמוֹ, וְעוֹד יִהְיֶה טוֹב. יִקְחוּ דִּירָה אַחֶרֶת, רִהוּט אַחֵר. גַּם מְכוֹנִית עוֹד יִקְנוּ. יֵלְכוּ לַתֵּאַטְרוֹן, יַזְמִינוּ אוֹרְחִים. אַךְ אֵין הוּא יָכוֹל לְדַבֵּר. הוּא רַק מִתְהַלֵּךְ וּמְסַדֵּר אֶת הַחֶדֶר, מְנַקֶּה בְּהַקְפָּדָה יְתֵרָה כָּל פִּנָּה. דִּינָה’לִי מַטִּילָה עָצְמָה בִּבְגָדֶיהָ לְתוֹךְ הַמִּטָּה, כּוֹבֶשֶׁת רֹאשָׁהּ בַּכַּר וּבוֹכָה.

הוּא מִתְקָרֵב אֵלֶיהָ. מְנַסֶּה לְהַרְגִּיעָהּ, מְלַטֵּף אֶת רֹאשָׁהּ. אַךְ הִיא נִרְתַּעַת מִמֶּנּוּ פִּתְאוֹם, כְּאִלּוּ נָגַע בָּהּ שֶׁרֶץ.

מַר גּוֹלְדְבְּלוּם מַחֲוִיר.

– אַל נָא תְּטַלְטְלִי אֶת עַצְמֵךְ כָּל כָּךְ, – הוּא מַזְהִיר אוֹתָהּ, – אַתְּ שׁוֹכַחַת כִּי זֶה יָכוֹל לְהַזִּיק לַוָּלָד!

– אֵינֶנִּי רוֹצָה לָלֶדֶת יֶלֶד מִמְּךָ! – הִיא צוֹעֶקֶת. – אֵינֶנִּי רוֹצָה! אֲנִי אֲאַבֵּד אוֹתוֹ עִמִּי יָחַד!

וְהִיא מַתְחִילָה לְהַכּוֹת בִּשְׁנֵי אֶגְרוֹפֶיהָ עַל בִּטְנָהּ. מַכָּה בְּאַכְזְרִיּוּת וּבְפִרְאוּת, עַד שֶׁבַּעְלָהּ תּוֹפֵס יָדֶיהָ וְכוֹפְפָן לְאָחוֹר וְלוֹחֵץ אוֹתָן בְּכָל כֹּחוֹ.

הַשָּׁעוֹן מְצַלְצֵל וּמוֹדִיעַ עַל כָּל שָׁעָה שֶׁעָבְרָה. כְּבָר מְאֻחָר, אֲבָל לְהֵרָדֵם אִי אֶפְשָׁר. בַּדִּירוֹת שֶׁמִּנֶּגֶד בּוֹכִים תִּינוֹקוֹת, זוּגוֹת מִתְקוֹטְטִים. שְׁנֵיהֶם, דִּינָה’לִי וּמַר גּוֹלְדְבְּלוּם, שׁוֹכְבִים בְּמַטּוֹת הַסְּמוּכוֹת זוֹ לְזוֹ, אַךְ הֵם רְחוֹקִים זֶה מִזּוֹ, רְחוֹקִים לְאֵין שִׁעוּר. רַק בַּמַּשְׂטֵמָה הַהֲדָדִית קְרוֹבִים הֵם. הִיא נִזְכֶּרֶת בְּבֵיתָהּ, בַּיַּעַר, בְּבַחוּרֵי־הַיַּעַר הַצְּעִירִים, הַחֲזָקִים וְהַשְּׁזוּפִים, שֶׁהִתְוַדּוּ לְפָנֶיהָ בְּאַהֲבָתָם, שֶׁלֹּא פָּסְקוּ מִלְּחַזֵּר אַחֲרֶיהָ בְּכָל מָקוֹם תָּמִיד. הַשִּׂנְאָה לְבַעֲלָהּ הַשּׁוֹכֵב קָרוֹב לְצִדָּהּ צוֹרֶבֶת עוֹד יוֹתֵר מֵחֻמּוֹ שֶׁל הַלַּיִל הַנְּיוּ־יוֹרְקִי. מַר גּוֹלְדְבְּלוּם נִזְכָּר בִּשְׁנוֹתָיו הַקּוֹדְמוֹת, חַיֵּי הָרַוָּקוּת, וּשְׁלשֶׁת אַלְפֵי הַדּוֹלַר בַּבַּנְק, וְהַחֹפֶשׁ שֶׁלּוֹ, שֶׁהָיָה לוֹ כָּל כַּמָּה שֶׁרָצָה. וַאֲפִלּוּ עַל יְמוֹת־הַמְּנוּחָה בַּקַּיְטָנוֹת שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ לוֹ מֵעוֹלָם קוֹרַת־רוּחַ, וְעַל הַבַּחוּרוֹת שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ אֲלֵיהֶן כָּל מוֹצָאֵי־שַׁבָּת, הוּא מְהַרְהֵר עַכְשָׁו מִתּוֹךְ גַּעְגּוּעִים.

הוּא מַבִּיט אֶל אִשְׁתּוֹ הַפְּרוּעָה, הַיְּצוּר הַבַּכְיָנִי וְהָאֻמְלָל הַזֶּה. מֵחֲמַת הַהֵרָיוֹן עָלוּ לָהּ כְּתָמִים צְהֻבִּים בְּפָנֶיהָ וְהִיא נִרְאֵית מִסְכֵּנָה מְאֹד וְזָרָה לוֹ אַף בַּלַּיְלָה הַמַּחֲנִיק הַזֶּה. כֵּיצַד יָכוֹל לַחֲשֹׁב כָּל יְמֵי חַיָּיו עַל הַנָּשִׁים הַלָּלוּ, כֵּיצַד הָיָה רוֹעֵד וּמְפַחֵד מִפְּנֵיהֶן – דָּבָר זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לִמְחֹל לְעַצְמוֹ, דָּבָר זֶה מְעוֹרֵר בּוֹ כָּעַס.

הֵם נִרְדָּמִים שְׁנֵיהֶם רַק לִפְנוֹת בֹּקֶר, כְּשֶׁהַשָּׁמַיִם כְּבָר מַתְחִילִים לְהַכְחִיל. אַךְ שְׁנָתָם אֵינָהּ שְׁקֵטָה, שֵׁנָה שֶׁל סִיּוּט. דִּינָה’לִי בּוֹכָה בִּשְׁנָתָהּ. מַר גּוֹלְדְבְּלוּם רוֹאֶה שׁוּב בַּחֲלוֹמוֹ אֶת אָבִיו וְאִמּוֹ, לַיְלָה־לָיְלָה.

עַל מִשְׁכָּבוֹ הַחַם, שְׁטוּף זֵעָה, הוּא נִזְכָּר בִּרְעָדָה, שֶׁמֵּרֹב עִנְיָנִים וְטִרְדָה שָׁכַח בְּדֶמְבִּיצָה דָּבָר אֶחָד – לְהָקִים לְהוֹרָיו הַמֵּתִים מַצֵּבָה עַל קִבְרֵיהֶם, שָׁכַח לַעֲלוֹת אֲלֵיהֶם לְקֶבֶר־אָבוֹת…

א

אַף־עַל־פִּי שֶׁעַד הַפֶּסַח לֹא נִשְׁאֲרוּ עוֹד אֶלָּא כִּשְׁמוֹנָה יָמִים בִּלְבַד, עֲדַיִן לֹא הָיָה ווֹלְף, בְּנוֹ שֶׁל ר' הִירְשׁ רוּבִּין, יוֹדֵעַ וְלֹא כְלוּם בְּשִׁיר־הַשִּׁירִים, שֶׁהַמְלַמֵּד הַכַּפְרִי שֶׁלּוֹ הָיָה מִשְׁתַּדֵּל לְהִכְנִיסוֹ בְּמֹחוֹ מֵאָז הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁלְּאַחַר פּוּרִים.

– שְׁחוֹרָה אֲנִי, – סִלְסֵל הַמְלַמֵּד בְּנִגּוּן, – כָּךְ אוֹמֶרֶת כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, – אַף־עַל־פִּי שֶׁאֲנִי שְׁחוֹרָה מֵחֲטָאִים, מִפְּנֵי שֶׁעָשִׂיתִי אֶת הָעֵגֶל, וְנָאוָה, יָפָה אֲנִי, שֶׁקִּבַּלְתִּי אֶת הַתּוֹרָה. כְּאָהֳלֵי קֵדָר, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֲנִי נִרְאֵית שְׁחוֹרָה וּמֻשְׁחֶרֶת כְּאָהֳלֵיהֶם שֶׁל הַקֵּדָרִים, כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה, עֲתִידָהּ אֲנִי לִהְיוֹת צְחוֹרָה כַּוִּילָאוֹת שֶׁל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ…

ווֹלְף חָזַר עַל דִּבְרֵי שֶׁל הָרַבִּי, שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּנִגּוּן, אַךְ מִשֶּׁהִגִּיעַ לַ“חֲזָרָה”, לָאֲמִירָה בְּעַצְמוֹ, לֹא הָיָה יוֹדֵעַ וְזוֹכֵר אַף מִלָּה אֶחָת. הַמְלַמֵּד, יְהוּדִי צָנוּם וְחִוֵּר, אַף־עַל־פִּי שֶׁדָּר חֹרֶף שָׁלֵם בַּכְּפָר וּמְזוֹנוֹתָיו הָיוּ מְצוּיִים בְּשֶׁפַע, יָשַׁב כֻּלּוֹ קוֹדֵר בְּתוֹךְ הַחֶדֶר הַכַּפְרִי הַמְסֻיָּד־כְּחַלְחַל וְהִבִּיט עַל תַּלְמִידוֹ בְּעֵינַיִם מְבַקְּשׁוֹת־רַחֲמִים.

– נוּ, הֲרֵינִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ, ווֹלְף, תֵּן דַּעְתְּךָ עַל הַדָּבָר, – דִּבֵּר הַמְלַמֵּד בְּקוֹל בַּכְיָנִי, – אֲנִי צָרִיךְ לִנְסֹעַ הַבַּיְתָה לְאִשְׁתִּי וְלִילָדַי לְפֶסַח. חֹרֶף שָׁלֵם לֹא הָיִיתִי בַּבַּיִת. וּבִגְלָלְךָ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ עֲדַיִן אֶת שִׁיר־הַשִּׁירִים, אֵין אֲנִי יָכוֹל עֲדַיִן לִנְסֹעַ הַבָּיְתָה…

לְחָיָיו הַמְּלֵאוֹת וְהָאֲדֻמּוֹת שֶׁל ווֹלְף, שֶׁנִּרְאוּ כִּמְמֻלָּאוֹת יַיִן אָדֹם, הִסְמִיקוּ עוֹד יוֹתֵר מִדְּבָרָיו שֶׁל הָרַבִּי. עֵינָיו הַשְּׁחוֹרוֹת הַגְּדוֹלוֹת הִבִּיטוּ אֶל הַמְלַמֵּד בְּרַחֲמָנוּת. הוּא כְּבָר רָצָה לִתֵּן אֶת דַּעְתּוֹ, אַךְ הַמִּלִּים הַמְנֻגָּנוֹת וְהַזָּרוֹת לֹא נִכְנְסוּ כְּלָל אֶל מֹחוֹ. אָהֳלֵיהֶם שֶׁל הַקַּדָּרִים עִם הָעֵגֶל שֶׁהַיְּהוּדִים עָשׂוּהוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לוֹ, הַוִּילָאוֹת הַצְּחוֹרִים שֶׁל שְׁלֹמֹה וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם – כֻּלָּם נִסְתַּבְּכוּ אֶצְלוֹ יַחַד כְּמִין פְּקַעַת אַחַת, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְהַתִּירָהּ וְלָצֵאת מִתּוֹכָהּ בְּשָׁלוֹם.

הָאָב, ר' הִירְשׁ, הִבִּיט עַל בְּנוֹ, זֶה הַנַּעַר הַמְגֻדָּל לֹא לְפִי שְׁנוֹתָיו, בַּעַל הַלְּחָיַיִם הָאֲדֻמּוֹת, שֶׁבֵּין נְעָרִים יְהוּדִיִּים אֵין שֶׁכְּמוֹתוֹ נִרְאִים כְּלָל, וְהִטִּיל מַבָּטִים שֶׁל רֹגֶז לְצַד אִשְׁתּוֹ, שֶׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת עִם תַּרְנְגוֹל־הֹדּוּ בְּחֵיקָהּ וּמְפַטֶּמֶת אוֹתוֹ לְפֶסַח, שֶׁיִּהְיֶה שָׁמֵן.

– אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל, מִנַּיִן הִגִּיעַ אֵלַי בֵּן שֶׁכָּזֶה, – דִּבֵּר בְּכַעַס אֵל אִשְׁתּוֹ, בִּתּוֹ שֶׁל מוֹזֵג כַּפְרִי, – הֲרֵי אֵין צוּרַת יְהוּדִי כְּלָל, זֶה הַבֵּן שֶׁלָּךְ.

– הֲרֵי הוּא שֶׁלְּךָ כְּשֵׁם שֶׁהוּא שֶׁלִּי, – הֵשִׁיבָה הָאִשָּׁה בְּרֻגְזָה, כְּשֶׁהִיא חוֹנֶקֶת אֶת צַוָּארוֹ שֶׁל הַתַּרְנְגוֹל הַהֹדִּי, כְּדֵי שֶׁיַּרְחִיב יוֹתֵר אֶת פִּיו לְקַבָּלַת הַמָּזוֹן, – וְאֵינֶנִּי יוֹדַעַת, מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ מִן הַיֶּלֶד.

– מִן הַיֶּלֶד, – חָזַר ר' הִירְשׁ בְּלִגְלוּג עַל דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ, – הַבָּחוּר גָּדֵל כְּגוֹי מַמָּשׁ, וְאֶצְלָהּ עֲדַיִן הוּא יֶלֶד, יֶלֶד הַדּוֹמֶה לְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן…

הוּא סָגַר אֶת הַדֶּלֶת בְּכַעַס וְיָצָא.

ווֹלְף הִקְשִׁיב תָּמִיד לִדְבָרָיו שֶׁל אַבָּא, שָׁמַע אֶת תְּשׁוּבוֹתֶיהָ שֶׁל אִמָּא, וְלֹא שָׂם לִבּוֹ אֲלֵיהֶם. נִכְנְסוּ בְּאָזְנוֹ הָאַחַת וְנִפְלְטוּ בַּשְּׁנִיָּה. הוּא עָזַב אֶת הָרַבִּי מַמָּשׁ בְּאֶמְצַע פֵּרוּשׁוֹ וְהָלַךְ לוֹ אֶל אֻרְווֹת הַסּוּסִים, בִּקְצֵה הֶחָצֵר. אַךְ בְּפֶתַח הַבַּיִת נִזְכַּר שֶׁהוּא רָעֵב, אַף־עַל־פִּי שֶׁרַק לִפְנֵי שָׁעָה קַלָּה סָעַד פַּת שַׁחֲרִית, חָזַר וּבָצַע לוֹ בִּזְרִיזוּת פְּרוּסַת לֶחֶם, גְּדוֹלָה וְעָבָה, הִכְנִיסָהּ בְּכִיס מְעִילוֹ, שֶׁהָיָה מָלֵא תָּמִיד חַלּוּקֵי־אֲבָנִים, מַסְמְרִים וּמַפְתְּחוֹת שְׁבוּרִים. בְּאֶצְבְּעוֹתָיו הַקְּצָרוֹת וְהֶעָבוֹת צָבַט חֲתִיכוֹת־חֲתִיכוֹת מִן הַפְּרוּסָה וְהִנִּיחָן בֵּין הַשִּׁנַּיִם הַצְּחוֹרוֹת מְאֹד שֶׁנִּרְאוּ בִּגְבוּרָתָן מִבֵּין הַשְּׂפָתַיִם הָאֲדֻמּוֹת וְהַמְּלֵאוֹת, וְלָעַס בְּקוֹל וּבְחֵשֶׁק.

– וֶלְוִיל, – קָרְאָה לוֹ אִמּוֹ רַכּוֹת – חֲזֹר בִּמְהֵרָה, הָרַבִּי צָרִיךְ עוֹד לְלַמֵּד אוֹתְךָ.

– לֹא אֶחֱזֹר, – אָמַר ווֹלְף בְּפֶה מָלֵא לֶחֶם, – אֲנִי הוֹלֵךְ אֶל “רוֹךְ” הַזָּקֵן בָּאֻרְוָה.

– וְכִי מָה, רוֹךְ יִהְיֶה הָרַבִּי שֶׁלְּךָ? – שָׁאֲלָה הָאֵם, – מִמֶּנּוּ תִּלְמַד תּוֹרָה? הֲרֵי גּוֹי גָּמוּר תִּהְיֶה!

– אֶהְיֶה! – הֵשִׁיב ווֹלְף.

הוּא יָצָא מִן הַבַּיִת בְּחָפְזָה, שֶׁלֹּא יַסְפִּיקוּ לְעָצְרוֹ וּלְהַחֲזִירוֹ.

הָאֲדָמָה בֶּחָצֵר הַגְּדוֹלָה עוֹד הָיְתָה לַחָה מִן הַקּוֹר וְהַשְּׁלָגִים שֶׁעָמְדוּ בְּתָקְפָּם כָּל הַחֹרֶף. כָּל צַעַד הִטְבִּיעַ אֶת צוּרַת הַמַּגָּף בַּקַּרְקַע הַרְטֻבָּה. אַךְ מִבַּעַד לִשְׁיָרֵי־שֶׁלֶג וְעָלִים כְּמוּשִׁים, שֶׁנִּשְׁתַּיְרוּ מִן הַסְּתָו שֶׁעָבַר, בִּצְבְּצוּ וְעָלוּ עֲשָׂבִים רַכִּים וְהוֹצִיאוּ מְבֻיָּשִׁים אֶת רָאשֵׁיהֶם הַקְּטַנִּים. פֹּה וְשָׁם הִתְרוֹמֵם גַּם צִיץ־שָׂדֶה כָּתֹם וְהִתְבַּלֵּט מִתּוֹךְ הַיֶּרֶק. תַּרְנְגֹלוֹת הַדּוֹגְרוֹת עַל בֵּיצֵיהֶן קִעְקְעוּ קִעְקוּעַ חָזָק מְאֹד בְּלֹא לֵאוּת. תַּרְנְגֹלֶת אַחַת זְרִיזָה, שֶׁהִקְדִּימָה אֶת חַבְרוֹתֶיהָ, כְּבַר הִתְהַלְּכָה בְּרַחֲבוּת יְתֵרָה עִם אֶפְרוֹחֶיהָ הַקְּטַנִּים, עוֹדָם עֲרֻמִּים־לְמֶחֱצָה, חִפְּשָׂה גַּרְעִינִים בְּזֶבֶל־הַסּוּסִים הַמַּהְבִּיל בְּחֻמּוֹ, וְהִשְׁגִּיחָה הַשְׁגָּחָה חֲמוּרָה וּמְעֻלָּה עַל הַחֲתוּלָה הַצְּהֻבָּה, שֶׁעָמְדָה מַמְתֶּנֶת וּמְבַקֶּשֶׁת הִזְדַּמְּנוּת לִטְרוֹף אֶפְרֹחַ אֶחָד בָּרֶגַע שֶׁהִיא, הָאֵם, תַּסִּיחַ אֶת דַּעְתָּהּ.

– קָה קָה קָה, – הִזְהִירָה בְּרֹגֶז אֶת הַחֲתוּלָה, וְהֵכִינָה מִבְּעוֹד מוֹעֵד אֶת מַקּוֹרָהּ, וְלָטְשָׁה אֶת צִפָּרְנֶיהָ, מוּכָנָה וּמְזֻמֶּנֶת לְהָגֵן עַל הַקְּטַנִּים שֶׁלָּהּ.

ווֹלְף הֵרִים אֶבֶן מִן הָאֲדָמָה וְהִטִּיל בַּחֲתוּלָה הָאוֹרֶבֶת. הַחֲתוּלָה קָפְצָה וְעָלְתָה בִּמְהִירוּת עַל הַגָּדֵר, שֶׁעַל כְּלוֹנָסֶיהָ הִתְיַבְּשׁוּ קְדֵרוֹת־חֶרֶס, כְּשֶׁפְּנֵיהֶן הֲפוּכוֹת לְמַטָּה, וְהִבִּיטָה עַל הַנַּעַר כְּמִתְגָּרָה בּוֹ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִתְפֹּס אוֹתָהּ. ווֹלְף רָקַק כְּנֶגְדָּהּ, גָּחַן אֶל הַקַּרְקַע וְהִגְבִּיהַּ אֶפְרֹחַ, חָלוּשׁ וְעָרֹם, שֶׁלֹּא הָיוּ עָלָיו נוֹצוֹת כְּלָל, מִלְּבַד מְעַט פְּלוּמָה צְהֻבָּה. הַדּוֹגֶרֶת הִזְדַּעְזְעָה, הִבִּיטָה עַל ווֹלְף בְּעֵינַיִם עֲגֻלּוֹת, בְּאִי־מְנוּחָה, אַךְ אֶל תּוֹךְ עֵינָיו לֹא קָפְצָה. הִיא רָאֲתָה כֵּיצַד הוּא מְלַטֵּף אֶת יַלְדָּהּ, מְגַפְּפוֹ בְּתוֹךְ כַּפּוֹתָיו, מְחַמֵּם אוֹתוֹ בְּהֶבֶל נְשִׁימָתוֹ וּמַגִּישׁ לוֹ פֵּרוּרֵי מָזוֹן לְעוּסִים יָשָׁר מִתּוֹךְ פִּיו.

– נוּ, שׁוּב לְךָ אֶל אִמְּךָ, צַפְצְפוֹן, – אָמַר ווֹלְף לָאֶפְרֹחַ, כְּשֶׁהוּא מוֹרִידוֹ בִּזְהִירוּת וּבְחִבָּה מִתּוֹךְ יָדוֹ.

הוּא עָבַר לְיַד עֵץ־דֻּבְדְּבָנִים יָבֵשׁ וּסְבוּךְ־עֲנָפִים וְתָלַשׁ כַּמָּה גַּרְגְּרֵי־דֻּבְדְּבָן, שֶׁהָיוּ תְּלוּיִים בְּכַמָּה מִן הָעֲנָפִים עוֹד מִימוֹת הַקַּיִץ שֶׁעָבַר וְהַצִּפֳּרִים נִקְּרוּ בָּהֶם, לִמְצֹא מְעַט מָזוֹן בִּקְלִפָּתָם הַמְיֻבֶּשֶׁת. דָּבָר זֶה מִלֵּא אוֹתוֹ שֶׁפַע שֶׁל שִׂמְחָה וָכֹחַ. הוּא חָשׁ פִּתְאוֹם בְּאֶצְבְּעוֹתָיו הַקְּצָרוֹת וְהֶעָבוֹת עֹז רַב כָּל־כָּךְ, שֶׁנִּתְעוֹרֵר בּוֹ חֵשֶׁק לְשַׁבֵּר מַשֶּׁהוּ, לְקַלְקֵל אֵיזֶה דָּבָר. רָץ אֶל אִילָן צָעִיר וְהִתְחִיל מוֹשְׁכוֹ לְעָקְרוֹ מִן הָאֲדָמָה, אַךְ הָעֵץ הַצָּעִיר נֶאֱחַז בְּשָׁרָשָׁיו יָפֶה בָּאֲדָמָה וְלֹא נָתַן לְתָלְשׁוֹ. הֵרִים ווֹלְף אֶבֶן, שֶׁהָיְתָה מֻטֶּלֶת מְשֻׁקַעַת רֻבָּהּ בַּקַּרְקַע, וְזָרַק אוֹתָהּ בְּכֹחַ אֶל עֲדַת עוֹרְבִים שֶׁהָיוּ מְקַרְקְרִים מִסָּבִיב לְתֵל שֶׁל אַשְׁפָּה.

– הֵי, אֲרוּרִים! – צָעַק פּוֹלַנִּית, כְּדַרְכָּם שֶׁל יְהוּדִים לְדַבֵּר תָּמִיד אֶל בַּעֲלֵי־חַיִּים בִּלְשׁוֹן הַגּוֹיִם, – הָלְאָה מִזֶּה, מְכַשְּׁפִים שְׁחוֹרִים, עוּפוּ לָכֶם! הַחֹרֶף כְּבָר חָלַף לוֹ.

הָעוֹרְבִים פָּרְחוּ לָהֶם בְּקִרְקוּר. צִפֳּרִים צִפְצְפוּ, רִקְּדוּ, שִׂחֲקוּ בְּטִיסָה־תְּפִיסָה. אַנְקוֹרִים הִרְעִישׁוּ עוֹלָמוֹת מִתַּחַת לְגַגּוֹת־קַשׁ, חִפְּשׂוּ קִנִּים מִן הַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה.

לְמַעְלָה לְמַעְלָה, מֵעַל לְרֹאשָׁהּ שֶׁל עֲרֵמַת שַׁחַת, הִסְתּוֹבְבָה חֲסִידָה, עָשְׂתָה הַקָּפוֹת, נִפְנְפָה בִּכְנָפֶיהָ, כְּאִלּוּ עֲדַיִן לֹא הָיְתָה מַאֲמִינָה אִם אֶפְשָׁר לָהּ לַעֲמֹד שָׁם. לְבַסּוֹף הִצִּיבָה אֶת רַגְלֶיהָ הַדַּקּוֹת וְהָאֲרֻכּוֹת עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל הַכְּלוֹנָס הַבּוֹלֵט מִתּוֹךְ הַשַּׁחַת, עָמְדָה וְהִסְתַּכְּלָה בָּעוֹלָם שֶׁמִּסְּבִיבָה מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה, כְּצוֹפֶה עַל מִשְׁמַרְתּוֹ. הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה, הִשְׁתַּקְּפָה בְּכָל שֶׁבֶר זְכוּכִית, בַּעֲנָפִים יְבֵשִׁים, בִּשְׁיָרִים שֶׁל גּוּשֵׁי שֶׁלֶג, בְּכָל גַּל אַשְׁפָּה וּבְכָל שְׁלוּלִית. לְבַסּוֹף טָפְחָה הַחֲסִידָה כְּנָפֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת לִקְרַאת חֹם הַשֶּׁמֶשׁ וְהִשְׁמִיעָה קוֹל צְרִיחָה גְּדוֹלָה וּמְשֻׁנָּה. ווֹלְף הִגְבִּיהַּ אֶת עֵינָיו אֶל הַחֲסִידָה וְצָעַק לָהּ:

– חֲסִידָה הַמַּלְכָּה, קִנֵּךְ בּוֹעֵר!

בִּצְרִיחָתָהּ שֶׁל הַחֲסִידָה הִרְגִּישׁ אֶת כָּל שִׂמְחָתוֹ שֶׁל הָאָבִיב, שֶׁל הַיְקִיצָה הַבָּאָה אַחֲרֵי הַיָּמִים הָאֲרֻכִּים, הַכְּבֵדִים, הַקָּרִים. הוּא הוֹרִיד אֶת כּוֹבָעוֹ מֵעַל רֹאשׁוֹ וּזְרָקוֹ כַּמָּה פְּעָמִים כְּלַפֵּי מַעְלָה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁיָּדַע, שֶׁנַּעַר מִיִּשְׂרָאֵל אָסוּר לוֹ לַעֲמֹד בְּגִלּוּי־רֹאשׁ. מֵעֹדֶף כֹּחוֹת בְּכָל הָאֲבָרִים הִתְחִיל רָץ עַל הָאֲדָמָה הָרַכָּה, רָץ מַהֵר, בִּדְהָרָה, עַד אֶל הָאֻרְווֹת.

עַל גַּבֵּי גֶּזַע שֶׁל עֵץ כָּרוּת, הַבּוֹלֵט מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה, יָשַׁב רוֹךְ, הַמְּשָׁרֵת הַזָּקֵן שֶׁלָּהֶם בָּאֻרְוָה, וּבְסַכִּין שֶׁבְּיָדוֹ הָיָה חוֹתֵךְ בֶּעָנָף.

– מָה אַתָּה עוֹשֶׂה, רוֹךְ? – שָׁאַל ווֹלְף אֶת הַזָּקֵן.

הַגּוֹי שִׁרְבֵּב אֶת צַוָּארוֹ הַחוּם, הַמְקֻמָּט וְהַמְגֻיָּד, מִתּוֹךְ הַכֻּתֹּנֶת הַגּוֹיִית הַשְּׁחַרְחֹרֶת, שֶׁהָיְתָה מְרֻכֶּסֶת בְּכַפְתּוֹר־זְכוּכִית אָדֹם וְקָטָן. הוּא הֶחֱלִיק מִתּוֹךְ נַחַת־רוּחַ אֶת כָּל קִמְטֵי פָּנָיו הַצְּנוּמִים וְהַגַּרְמִיִּים, שֶׁדִּמְיוֹנָם הָיָה כִּקְלִפָּתוֹ שֶׁל עֵץ יָשָׁן, וְגִלָּה שֵׁן אַחַת וִיחִידָה, צְהֻבָּה וּגְדוֹלָה, הַשְּׁיָר הָאַחֲרוֹן בְּפִיו הָרֵיקָן.

– מִקְטֶרֶת אֲנִי עוֹשֶׂה לִי, ווֹלְף, – אָמַר בְּשִׂמְחָה, כְּשֶׁהוּא מְחַיֵּךְ בְּכָל הַקְּמָטִים שֶׁמִּסָּבִיב לְעֵינָיו הַקְּטַנּוֹת, הַיְרֻקּוֹת, – חָתַכְתִּי לִי עָנָף מֵעֵץ־דֻּבְדְּבָנִים. אַל תַּגִּיד לְאַבָּא, שֶׁקִּלְקַלְתִּי עָנָף שֶׁל דֻּבְדְּבָן. מֵעֵץ דֻּבְדְּבָנִים הַמִּקְטָרוֹת הֵן הַטּוֹבוֹת בְּיוֹתֵר.

– לֹא אַגִּיד, רוֹךְ, – הִבְטִיחוֹ ווֹלְף, – אַךְ הֵיכָן הִיא הַמִּקְטֶרֶת הַיְשָׁנָה שֶׁלָּךְ?

– הַיְשָׁנָה? מְכַרְתִּיהָ לְצוֹעֲנִי. סְכוּם יָפֶה שִׁלֵּם לִי. מַחֲצִית הָרֻבָּל בְּכֶסֶף.

ווֹלְף הִתְיַשֵּׁב עַל עֲרֵמַת הֶעָלִים הַיְבֵשִׁים סָמוּךְ לְרוֹךְ הַזָּקֵן וְהִסְתַּכֵּל בִּמְלַאכְתּוֹ, אֵיךְ הוּא מְחַתֵּךְ בִּזְרִיזוּת אֶת עֵץ הַדֻּבְדְּבָן הַקָּשֶׁה בַּסַּכִּין שֶׁבְּיָדוֹ. הַזָּקֵן לֹא חָדַל מִלְּדַבֵּר בְּקוֹלוֹ הֶחָלוּשׁ, וְהָיָה מִתְמוֹגֵג מֵחֶדְוָה וּמְגַלֶּה אֶת שִׁנּוֹ הָאַחַת־יְחִידָה שֶׁבְּפִיו. הַמַּעֲשֶׂה בְּמִקְטַרְתּוֹ, שֶׁמְּכָרָהּ בְּמַחֲצִית הָרֻבָּל שֶׁל כֶּסֶף, מִלֵּא אוֹתוֹ שִׂמְחָה.

– צוֹעֲנִים אוֹהֲבִים מְאֹד מִקְטָרוֹת יְשָׁנוֹת, ווֹלְף, – מִלְמֵל, – אַךְ לֹא כְּדֵי לְעַשֵּׁן, אֶלָּא בִּשְׁבִיל לֶאֱכֹל. הֵם מְבַקְּעִים אֶת הַמִּקְטֶרֶת, מְגָרְדִים מִבִּפְנִים אֶת הַחֹמֶר הַשָּׁחוֹר הַמְדֻבָּק שָׁם, שֶׁנִּצְטַבֵּר מִן הֶעָשָׁן וּמִן הַטַּבַּק, וְדָבָר זֶה הֵם אוֹכְלִים.

ווֹלְף הֶעֱוָה אֶת פָּנָיו:

– פוּי, חֲזִירִים! וְאֵין זֶה מַזִּיק לָהֶם כְּלָל?

– לְהֵפֶךְ, עוֹדָם מַבְרִיאִים מִזֶּה, – צָחַק רוֹךְ, – אַף הַנָּשִׁים שֶׁלָּהֶם חוֹטְפוֹת מִדָּבָר זֶה וְנֶהֱנוֹת מִמֶּנּוּ כְּמוֹ מִיַּי"שׁ.

ווֹלְף רָקַק עַל הַצּוֹעֲנִים, הָאוֹכְלִים דָּבָר מָאוּס כָּזֶה, וְקָם וְהָלַךְ אֶל הָאֻרְוָה, אֶל הַסּוּסִים.

הַסּוּסִים כְּבָר הָיוּ בַּשָּׂדֶה. הַמְשָׁרְתִים חָרְשׁוּ אֶת הַשָּׂדוֹת לִזְרִיעַת שִׁפּוֹן־קַיִץ וְתַפּוּחֵי־אֲדָמָה. בָּאֻרְוָה נִשְׁאֲרוּ רַק הַסּוּסוֹת הַמְעֻבָּרוֹת בִּלְבַד, הָעֲתִידוֹת בְּיּוֹם מִן הַיָּמִים הַקְּרוֹבִים לְהַמְלִיט סְיָחִים, וּלְפִיכָךְ אִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיאָן עוֹד לַחֲרִישָׁה. הֵן נָשְׁמוּ בִּכְבֵדוּת בְּצַלְעוֹתֵיהֶן הַמְּלֵאוֹת וְהַמְעֻגָּלוֹת וְתָלְשׁוּ בַּעֲצַלְתַּיִם מְעַט מִן הַשַּׁחַת, שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה בְּ“סֻלָּמוֹת” מֵעַל לָאֵבוּסִים. עַל הָאֲדָמָה הָיְתָה מֻטֶּלֶת הַיּוֹלֶדֶת “קַשָּׁה”, חוּמַת־שֵׂעַר וּצְעִירָה, וְלִקְּקָה בִּלְשׁוֹנָהּ אֶת הַסְּיָח הָרַךְ־הַנּוֹלָד, שֶׁהָיָה שָׁכוּב עַל יָדָהּ וְרַגְלָיו הַדַּקּוֹת סְבוּכוֹת זוֹ בְּזוֹ. ווֹלְף נִגַּשׁ אֶל הַסְּיָח, כְּאֵם הַנִּגֶּשֶׁת אֶל בַּר־בִּטְנָהּ בְּאַהֲבָה וּבִזְהִירוּת, וְהִסְמִיךְ אֶת לֶחְיוֹ הָאֲדֻמָּה אֶל הָעוֹר הָרַךְ.

– מַה שֵׁם תִּקְרָא לוֹ, ווֹלְף, – שָׁאַל רוֹךְ הַזָּקֵן, כְּשֶׁהוּא מוֹסִיף לְחַתֵּךְ אֶת הַמִּקְטֶרֶת.

– כָּל הַלַּיְלָה הִרְהַרְתִּי בָּזֶה, וַעֲדַיִן לֹא הֶעֱלֵיתִי וְלֹא כְּלוּם, – אָמַר ווֹלְף – הַגֵּשׁ לִי, רוֹךְ, מְעַט מֶלַח וְאַמְלִיחוֹ… “קַשָּׁה” כְּבָר לִקְקָה מִמֶּנּוּ אֶת כָּל הַמֶּלַח.

רוֹךְ טִפֵּס וְעָלָה אֶל הַקּוֹרוֹת הַמַּרְקִיבוֹת בִּקְצֵיהֶן, מִתַּחַת לַגַּג, מָקוֹם שֶׁהָיָה הַמֶּלַח טָמוּן, לָקַח וְהִגִּישׁ לַנַּעַר. ווֹלְף הִמְלִיחַ אֶת הַיְצוּר הָרַךְ, שֶׁעֲדַיִן עָמַד עַל רַגְלָיו הַדְּקִיקוֹת עֲמִידָה רוֹפֶפֶת, כְּמוֹ שֶׁאִמּוֹ שֶׁלּוֹ מַמְלִיחָה אֶת הַבָּשָׂר לְהַכְשִׁירוֹ לִפְנֵי הַבִּשּׁוּל.

הַיּוֹלֶדֶת חָזְרָה מִיָּד לְלַקֵּק אֶת הָרַךְ־הַנּוֹלָד שֶׁלָּהּ.

– כָּל מַה שֶׁתְּלַקֵּק אוֹתוֹ יוֹתֵר, יוֹתֵר תִּרְחַץ וּתְנַקֶּה אוֹתוֹ, – אָמַר ווֹלְף מְאֻשָּׁר, כְּשֶׁהוּא מַעֲבִיר אֶצְבְּעוֹתָיו עַל פְּנֵי הַמִּבְרֶשֶׁת הַקְּטַנָּה וְהַקָּשָׁה שֶׁל שְׂעָרוֹת שֶׁעַל צַוָּארוֹ הַגָּמִישׁ שֶׁל הַסְּיָח.

הוּא אָהַב אֶת כָּל הַבְּרוּאִים שֶׁבַּחֲצֵרָם. הוּא הִכִּיר אֶת כָּל הָעוֹפוֹת, הַפָּרוֹת וְהָעֲגָלִים. אַף מִפְּנֵי הַפָּר הַכַּעֲסָן, הָעוֹמֵד קָשׁוּר תָּמִיד בְּשַׁלְשֶׁלֶת אֶל הָאֵבוּס, מֻבְדָּל מִשְּׁאָר כָּל הַבְּהֵמוֹת, לֹא הָיָה ווֹלְף מִתְיָרֵא וְהָיָה מְלַטֵּף אֶת צַוָּארוֹ הָאֵיתָן. אַךְ יוֹתֵר מִכֹּל, אַף יוֹתֵר מִכְּלָבִים, הָיָה אוֹהֵב סוּסִים, וְיוֹתֵר מִן הַסּוּסִים – סְיָחִים. הוּא הָיָה מְכַוֵּן תָּמִיד אֶת הַשָּׁעָה לְהִמָּצֵא בָּאֻרְוָה בְּשָׁעָה שֶׁסּוּסָה עוֹמֶדֶת לְהַמְלִיט, וְהָיָה מְסַיֵּעַ בִּידֵי רוֹךְ הַזָּקֵן לְיַלֵּד אֶת הַסְּיָחִים.

אָבִיו הָיָה מַלְקֶה אוֹתוֹ עַל כָּךְ, מִפְּנֵי שֶׁנַּעַר אֵינוֹ צָרִיךְ לְהִתְעָרֵב בְּעִנְיָנֵי הַבְּהֵמוֹת, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל בִּדְבָרִים מֵעֵין אֵלֶּה. אֲבָל שׁוּם מַלְקוֹת וְשׁוּם סְטִירוֹת־לֶחִי לֹא הוֹעִילוּ.

– הַנַּעַר יִגְדַּל וְיִהְיֶה סַיָּס, בַּעַל־עֲגָלָה יִהְיֶה, – נִבָּא אָבִיו, – הַלְוַאי וְאֶתְבַּדָּה!

לֹא, הוּא לֹא הָיָה מְרֻצֶּה בּוֹ, בְּווֹלְף, ר' הִירְשׁ רוּבִּין. אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא עַצְמוֹ הָיָה יְהוּדִי כַּפְרִי, בַּעַל אֲחֻזָּה הֲגוּנָה, בְּכָל זֹאת לֹא אָהַב אֶת הַכְּפָר, וְלֹא אֶת הָאֲחֻזָּה, שֶׁקִּבְּלָהּ בִּירֻשָּׁה מֵחוֹתְנוֹ.

ר' הִירְשׁ הָיָה עִירוֹנִי, תַּלְמִיד־חָכָם, וּבְשֶׁל כָּךְ בֶּאֱמֶת לְקָחוֹ חוֹתְנוֹ חָתָן לְבִתּוֹ, הַבַּת־הַיְחִידָה, וְנָתַן לוֹ אֶת כָּל רְכוּשׁוֹ – שָׂדוֹת הַרְבֵּה, גַּנֵּי פְּרִי, חָצֵר מְלֵאָה בִּנְיָנִים, פָּרוֹת, סוּסִים, עוֹפוֹת, אֻרְווֹת וּמַמְגוּרוֹת. וְאַחַר מוֹת חוֹתְנוֹ נִשְׁתַּקַּע בַּכְּפָר, כִּבְעָלֶיהָ שֶׁל הָאֲחֻזָּה, אַךְ לֹא הָיָה יָכוֹל לְהִסְתַּגֵּל לְכָךְ. אֶת הָעֲבוֹדָה עָשׂוּ הָאִכָּרִים הַמְשָׁרְתִים, וְגַם אִשְׁתּוֹ, שֶׁהָיְתָה רְגִילָה בַּעֲבוֹדַת הַמֶּשֶׁק.

ר' הִירְשׁ לֹא יָדַע לִרְתֹּם סוּס לָעֲגָלָה, מְפַחֵד הָיָה לָגֶשֶׁת לִמְלָאכָה זוֹ. אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּלָבָיו הָיוּ רָצִים אַחֲרָיו וּמְלַקְּקִים אֶת יָדָיו, עֲדַיִן לֹא הָיָה רוֹחֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה יְתֵרָה, וּבְסֵתֶר לִבּוֹ עֲדַיִן הָיָה מְפַחֵד מִפְּנֵיהֶם בְּמִקְצָת.

– כֶּלֶב אֵין יְכוֹלִים לִסְמֹךְ עָלָיו, – הָיָה מַפְטִיר בַּחֲשָׁאי, וְהָיָה מְגָרֵשׁ אֶת הַכְּלָבִים שֶׁרָדְפוּ אַחֲרָיו בְּרָאשִׁים שְׁלוּחִים וּמְבַקְּשִׁים לְטִיפָה כָּלְשֶׁהִי.

הוּא לֹא יָכֹל לִסְבֹּל אֶת הָאִכָּרִים עִם דִּבּוּרֵיהֶם הַמְגֻשָּׁמִים, מִקְטְרוֹתֵיהֶם הַמַּעֲלוֹת רֵיחַ רַע, צְחוֹקָם הַגַּס וּבוּרוּתָם. וּמִשּׁוּם כָּךְ הָיָה נוֹסֵעַ תְּכוּפוֹת אֶל הָרַבִּי, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא הָיָה חָסִיד נִלְהָב בְּיוֹתֵר, וְעִם כָּל נְסִיעָה הָיָה יוֹשֵׁב שָׁם שָׁבוּעוֹת תְּמִימִים, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה בֵּין יְהוּדִים, יְדַבֵּר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וּמִסְחָר, יִשְׁמַע מַעֲשִׂיּוֹת וְשִׂיחוֹת עַל עֶסְקֵי־מִלְחָמָה הָעֲתִידִים לְהֵעָרֵךְ בָּעוֹלָם. מְחַבְּרֵי סְפָרִים הַמְחַזְּרִים בַּמְּדִינָה לֶאֱסֹף מְנוּיִים, “נִשְׂרָפִים”, “נְכָדִים” שֶׁל צַדִּיקִים, מַגִּידִים, “יְהוּדִים נָאִים” שֶׁיָּרְדוּ מִמַּדְרֵגָתָם וּסְתָם קַבְּצָנִים, כֻּלָּם הָיוּ סָרִים בְּדֶרֶךְ נְסִיעָתָם אֶל ר' הִירְשׁ בַּכְּפָר וְהָיוּ יוֹשְׁבִים שָׁם יָמִים עַל יָמִים, וַאֲפִלּוּ שָׁבוּעוֹת, אוֹכְלִים עַל שֻׁלְחָנוֹ וְנֶהֱנִים מִכָּל טוּב. ר' הִירְשׁ נֶהֱנָה אַף הוּא הֲנָאָה גְּדוֹלָה, הָיָה מֵסֵב עִמָּהֶם אֶל הַשֻּׁלְחָן וְשׁוֹמֵעַ אֶת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיוֹתֵיהֶם שָׁעוֹת תְּמִימוֹת וּמַרְבֵּה שִׂיחָה, לְפַצּוֹת עַצְמוֹ עַל כָּל הַיָּמִים שֶׁל שְׁתִיקָה. וְהָיוּ יוֹצְאִים מִבֵּיתוֹ כְּשֶׁבִּידֵיהֶם נְדָבוֹת הֲגוּנוֹת וּפְנֵיהֶם מַבְהִיקוֹת מֵרֹב אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, חָלָב וְחֶמְאָה, בֵּיצִים וּמָרָק־שֶׁל־תַּרְנְגֹלוֹת. בְּחָדְשֵׁי הַחֹרֶף, כְּשֶׁהַדְּרָכִים הָיוּ מְשֻׁבָּשׁוֹת בִּשְׁלָגִים וְאֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא אֶל הַכְּפָר, הָיָה ר' הִירְשׁ מִתְהַלֵּךְ אוֹבֵד עֵצוֹת, כְּמִי שֶׁאֵינוֹ מוֹצֵא מָקוֹם לְעַצְמוֹ. הוּא נָשַׁךְ אֶת זְקָנוֹ מֵרֹב צַעַר, פִּכֵּר אֶצְבְּעוֹתָיו מִתּוֹךְ עַצְבָּנוּת, וְלֹא פָּסַק מִלְּהַגְבִּיהַּ עֵינָיו אֶל תִּקְרַת־הַבַּיִת הַמְסֻיֶּדֶת.

– רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, גְּאָלֵנִי נָא מִן הַכְּפָר, – הִתְחַנֵּן, – הֲבִיאֵנִי בֵּין יְהוּדִים!

הוּא הָיָה מְקַוֶּה תָּמִיד לִמְכֹּר אֶת הָאֲחֻזָּה, לְמָסְרָה לְמִישֶׁהוּ בְּמַחֲצִית שָׁוְיָהּ, וְלַעֲבֹר לָגוּר בָּעִיר, בֵּין יְהוּדִים.

אַךְ מִשּׁוּם־מָה לֹא נִזְדַּמֵּן מֵעוֹלָם קוֹנֶה. וּכְשֵׁם שֶׁהוּא עַצְמוֹ לֹא רָצָה לָבוֹא בְּמַגָּע עִם הָעִנְיָנִים הַגּוֹיִיִּם שֶׁבַּאֲחֻזָּה, כָּךְ רָצָה גַּם לִשְׁמֹר עַל נְעָרָיו שֶׁלֹּא יָבוֹא בְּמַגָּע עִמָּהֶם. הוּא הֶחֱזִיק בִּשְׁבִילָם מְלַמֵּד, וְהִשְׁגִּיחַ עַל כָּךְ שֶׁיִּלְמְדוּ חֻמָּשׁ עִם רַשִּׁ"י, גְּמָרָא וְחֶשְׁבּוֹן. וְאִם בִּקֵּשׁ אֶחָד לָגֶשֶׁת אֶל סוּס, הָיָה נוֹזֵף:

– אַל תִּגְּעוּ בַּבְּהֵמוֹת, תִּשְׁכְּחוּ אֶת תַּלְמוּדְכֶם!

הָאֶחָד שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ לְהַרְחִיקוֹ מִן הַבְּהֵמוֹת הָיָה ווֹלְף. עוֹד מִיַּלְדוּתוֹ לֹא הָיָה מֹחוֹ שֶׁל הַנַּעַר פָּתוּחַ לְתוֹרָה, וְעָשָׂה מַעֲשִׂים שֶׁמִּלְּאוּ אֶת לִבּוֹ שֶל ר' הִירְשׁ מוֹרָא וָפָחַד. הוּא תָּחַב אֶת כַּף יָדוֹ לְתוֹךְ פּיּוֹתֵיהֶם שֶׁל גְּדוֹלֵי הַכְּלָבִים, נָעַץ אֶצְבְּעוֹתָיו בֵּין שִׁנֵּיהֶם, וְלֹא הָיָה חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא יִשָּׁכוּהוּ. הוּא הִתְגַּלְגֵּל עִם הַכְּלָבִים עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע, צָד צִפֳּרִים. בַּחֹרֶף, כְּשֶׁהָיְתָה צִפּוֹר קְפוּאָה־לְמֶחֱצָה מִדַּפֶּקֶת עַל שִׁמְשַׁת הַחַלּוֹן הַכְּפוּרָה, שֶׁיַּנִּיחַ לָהּ לְהִכָּנֵס, הָיָה הוּא מַכְנִיסָהּ וּמְחַמֵּם אוֹתָהּ בְּהֶבֶל פִּיו, מֵשִּׁיב אֶת נְשִׁימָתוֹ הַחַמָּה לְתוֹךְ מַקּוֹרָהּ הַפָּתוּחַ נָשׁוֹם וְנָשׁוֹב עַד שֶׁמֵּשִׁיב לַצִּפּוֹר אֶת רוּחָהּ וּמַבְרִיאָהּ. אַף הוּא יָדַע לַחֲבֹשׁ אֶת רַגְלוֹ הַפְּצוּעָה שֶׁל כֶּלֶב, שֶׁחֲבֵרוֹ הַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ נָעַץ בּוֹ שִׁנָּיו בְּתִגְרָה בְּשֶׁל כַּלְבָּהּ. וְאִם נִכְנְסָה פָּרָה זָרָה לְתוֹךְ שְׂדוֹתֵיהֶם, לֹא הָיָה נָח עַד שֶׁתְּפָסָהּ לְזוֹ בְּקַרְנֶיהָ וְהִכְנִיסָהּ לָרֶפֶת, וְהֶחֱזִיק אוֹתָהּ זְמָן הַרְבֵּה, עַד שֶׁבָּא בְּעָלֶיהָ וְזָהוּב בְּיָדוֹ לִפְדּוֹתָהּ וּלְשַׁלֵּם אֶת הַנֶּזֶק שֶׁגָּרְמָה.

ר' הִירְשׁ הִתְרָעֵם:

– פִּרְחָח, אֵין אֲנִי רוֹצֶה שֶׁיִּהְיוּ לִי עֲסָקִים עִם הָעֲרֵלִים, הוֹצֵא אֶת הַפָּרָה!

אַךְ ווֹלְף לֹא רָצָה לִשְׁמֹעַ עַל כָּךְ.

– מִפְּנֵי מָה כְּשֶׁעוֹלָה בְּהֵמָה שֶׁלָּנוּ עַל שְׂדוֹתֵיהֶם שֶׁלָּהֶם – הֵם עוֹצְרִים אוֹתָהּ וְדוֹרְשִׁים כֶּסֶף־פִּדְיוֹן? – כָּךְ הָיָה ווֹלְף טוֹעֵן בַּחֲמִימוּת. – אַף שְׂדוֹתֵינוּ שֶׁלָּנוּ אֵינָם הֶפְקֵר!

מִפְּנֵי נַעֲרֵי הַגּוֹיִים לֹא הָיָה מִתְיָרֵא, עָמַד תָּמִיד מוּכָן וּמְזֻמָּן לְהָשִׁיב מַכּוֹת בַּיָּדַיִם וּבָרַגְלַיִם לְכָל מִי שֶׁיִּגַּע בּוֹ. אַךְ רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ הָיָה נָתוּן לַסּוּסִים. הָיָה רוֹכֵב עַל אַבִּירֵי הַסּוּסִים אַף בְּלֹא רֶסֶן, בְּהֵאָחֲזוֹ בָּרַעְמָה בִּלְבָד. הוּא זָחַל וְנִכְנַס מִתַּחַת לִכְרֵסֵיהֶם שֶׁל הַסּוּסִים וְקִרְצֵף מֵהֶם אֶת הַזֶּבֶל בְּמַסְרְקוֹת שֶׁל בַּרְזֶל. וְאִם אֵרַע שֶׁנִּנְעַץ שֶׁבֶר זְכוּכִית בְּרַגְלוֹ שֶׁל סוּס צָעִיר שֶׁאֵינוֹ מְפֻרְזָל, אוֹ שֶׁנִּתְקַע מַסְמֵר בַּפַּרְסָה, הֵרִים אֶת רַגְלוֹ הַפְּצוּעָה שֶׁל הַסּוּס, הִנִּיחָהּ עַל בִּרְכּוֹ, וְלֹא חָדַל מִלְּטַפֵּל בָּהּ וּמִלַּחֲבֹשׁ, עַד שֶׁרִפָּא אֶת הַחוֹלֶה. הוּא יָדַע לְשַׁנֵּץ אֶת רַגְלָיו הַקִּדְמִיּוֹת שֶׁל הַסּוּס הָרָגוּז בְּיוֹתֵר, שֶׁלֹּא יִתְרַחֵק מִן הַמִּרְעֶה, וְאֵצֶל הַפָּרִים הַפְּרָאִים הָיָה מוֹנֶה אֶת שִׁנֵּיהֶם, לָדַעַת מַה גִּילָם. וְיוֹתֵר מִזֶּה הָיָה דָּבֵק בַּסְּיָחִים, בִּצְעִירֵי הַסּוּסִים. יָמִים תְּמִימִים הָיָה מִתְרוֹצֵץ עִמָּהֶם בְּכָרֵי־הַדֶּשֶׁא, שָׁמַר עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יַקְדִּימוּ לְהִכָּנֵס בְּעֶסְקֵי אֲהָבִים, וּלְשׁוּם נַעַר מִנַּעֲרֵי הַכְּפָר לֹא הִנִּיחַ לַעֲלוֹת וְלִרְכֹּב עַל אֶחָד מֵהֶם, מִפְּנֵי שֶׁדָּבָר זֶה מַזִּיק לְגִדּוּלָם שֶׁל סוּסִים צְעִירִים.

בִּדְמֵי־הַפְּרֵדָה שֶׁהָיָה מְקַבֵּל מִסּוֹחֲרִים הָעוֹבְרִים וּמִשְׁתָּהִים אֶצְלָם, בִּדְמֵי־חֲנֻכָּה שֶׁהָיָה מְקַבֵּל מֵאִמּוֹ, בְּכָל פְּרוּטָה שֶׁהִצְלִיחַ לַחֲסֹךְ, קָנָה לְעַצְמוֹ מֵאִכָּר סְיָח אֶחָד, וּבְטֶרֶם הוּשַׂם לֵב לְכָךְ כְּבָר הִסְפִּיק לְגַדְּלוֹ לְסוּסוֹן נָאֶה וְנֶחְמָד. אֲפִלּוּ לְתוֹךְ הַבַּיִת פְּנִימָה הָיָה מַכְנִיס אֶת הַסּוּסוֹנִים וְנוֹתֵן לָהֶם סֻכָּר, לַלַּקְקָנִים הַלָּלוּ.

הָאָב צָעַק, סָטַר וְטָעַן שֶׁסּוֹפוֹ שֶׁל הַנַּעַר לִהְיוֹת גּוֹי. אֲבָל ווֹלְף לֹא סָר מִסּוּסָיו. מֵחֻמְּשׁוֹ שֶׁל הָרַבִּי בָּרַח וְהָלַךְ אֶל כַּר־הַמִּרְעֶה.

– ר' הִירְשׁ, – קָבַל הַמְלַמֵּד, – חֲבָל עַל דְּמֵי־הַלִּמּוּד, שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם לִי בְּעַד הַנַּעַר. אֵין אֲנִי הַמְלַמֵּד שֶׁלּוֹ, הָרַבִּי שֶׁלּוֹ הוּא הַגּוֹי הַזָּקֵן…

– הַכֵּה אוֹתוֹ, שַׁבֵּר אֶת עַצְמוֹתָיו, – הִתְחַנֵּן ר' הִירְשׁ, – הֲרֵינִי דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ!

– וְכִי מִי יֵשׁ לוֹ כֹּחַ בִּשְׁבִילוֹ, – הֵשִׁיב הַמְלַמֵּד מְבֻיָּשׁ, – אֲנִי מוֹדֶה לֵאלֹהִים, שֶׁאֵין הוּא מַכֶּה אוֹתִי. גִּבּוֹר שֶׁכָּזֶה!…

ר' הִירְשׁ הִשְׁפִּיל עֵינָיו וְנֶאֱנַח עֲמֻקּוֹת.

ב

כְּשֶׁהִגִּיעַ ווֹלְף לִשְׁנָתוֹ הָעֶשְׂרִים וְאַחַת וְהָיָה עָתִיד לְאַחַר הַסֻּכּוֹת לַעֲמֹד לְמִבְחַן הַצָּבָא, בִּקֵּשׁ ר' הִירְשׁ לִמְכֹּר כַּמָּה אַקְרִים אֲדָמָה וְכַמָּה בְּהֵמוֹת, כְּדֵי לִפְדּוֹת בְּכֶסֶף זֶה אֶת בְּנוֹ מִידֵיהֶם שֶׁל נָכְרִים. אַךְ ווֹלְף לֹא הִנִּיחַ לַעֲבֹר אֶת סַף הַבַּיִת לְאִכָּר מִן הָאִכָּרִים שֶׁבָּאוּ לְדַבֵּר בְּעִנְיַן מִקַּח הַקַּרְקָע.

– לֵךְ בְּשֵׁם אֱלֹהִים, דּוֹדִי! – הָיָה מְגָרֵשׁ אֶת הַקּוֹנִים, – אֵין אָנוּ מוֹכְרִים.

אָבִיו בִּקֵּשׁ לְהַסְבִּיר לוֹ בְּדֶרֶךְ הַשֵּׂכֶל:

– מִיָּד לְאַחַר שֶׁתְּשֻׁחְרַר, מֹחַ מְטֻמְטָם שֶׁכְּמוֹתְךָ, יְדַבְּרוּ בְּךָ נִכְבָּדוֹת וְיַצִּיעוּ לְךָ שִׁדּוּכִים נָאִים עִם נְדוּנְיָה, וְאֶת הַכֶּסֶף הַמּוּצָא לְשִׁחְרוּרְךָ נְקַבֵּל בַּחֲזָרָה, וְאַף עִם תּוֹסֶפֶת לְכָךְ!

ווֹלְף לֹא רָצָה לִשְׁמֹעַ. כְּכָל בַּחוּרֵי־הַגּוֹיִים שֶׁבַּכְּפָר, שֶׁהִגִּיעוּ לִשְׁנָתָם הָעֶשְׂרִים וְאַחַת, נָתַן אַף הוּא לִתְפֹּר לוֹ זוּג מְגַפַּיִם טוֹבִים, מִקְּרָשִׁים עָשָׂה לוֹ תֵּבָה קְטַנָּה, לֶאֱרֹז בָּהּ אֶת הַחֲפָצִים, צָבַע אוֹתָהּ צֶבַע יָרֹק, וְקָנָה לוֹ בַּרְדַּס לְכוֹבַע שֶׁל עוֹר־הַכֶּבֶשׂ. כְּכָל שְׁאָר בְּנֵי הַכְּפָר קָם וְהָלַךְ אַף הוּא הָעִירָה לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי הָרוֹפְאִים וְהַקְּצִינִים, הַבּוֹדְקִים וּבוֹחֲרִים אֲנָשִׁים לַעֲבוֹדַת הַמַּלְכוּת.

– שִׁמְךָ וְשֵׁם מִשְׁפַּחְתְּךָ? – שָׁאַל הַמְּפַקֵּד הַשָּׁמֵן אֲדוֹם־הַזָּקָן אֶת הַבָּחוּר הַמְגֻדָּל.

– ווֹלְף רוּבִּין, – הֵשִׁיב הַבָּחוּר הֶעָרֹם.

– הִתְעַסְּקוּתְךָ?

– אִכָּר.

– בָּרִיא?

– בָּרִיא!

הַמְפַקֵּד שִׁפְשֵׁף לוֹ בְּיָדוֹ הַשְּׁמֵנָה תְּחִלָּה עַיִן אַחַת, אַחֲרֶיהָ אֶת הַשְּׁנִיָּה, וְאַחַר כָּךְ תָּלָה אֶת שְׁתֵּיהֶן בַּבָּחוּר הַמְעֻרְטָל.

– יְהוּדִי? – שָׁאַל בִּתְמִיהָה.

– יְהוּדִי! – הֵשִׁיב הַבָּחוּר הַמְעֻרְטָל.

הַבַּרְנָשׁ הַשָּׁמֵן פָּנָה אֶל הָרוֹפְאִים וְאֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא וְהִכְרִיז:

– רַבּוֹתַי, בּוֹאוּ וּרְאוּ בָּחוּר יְהוּדִי!

הַכֹּל נִגְּשׁוּ אֶל הַבָּחוּר הֶעָרֹם וְהִתְבּוֹנְנוּ בּוֹ בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת.

ווֹלְף רוּבִּין נִצַּב יָשָׁר, זָקוּף, אֵיתָן וְגֵאֶה בְּכֹחוֹ וְהִבִּיט בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת עַל סְבִיבָיו.

הוּא הֵשִׁיב בְּקוֹל רָם לְכָל שְׁאֵלוֹתָיו שֶׁל הָרוֹפֵא.

אַנְשֵׁי הַצָּבָא נֶהֱנוּ הֲנָאָה רַבָּה.

– בָּחוּר כַּהֲלָכָה! – שִׁבַּח אוֹתוֹ הָרוֹפֵא. – רָחָב בַּכְּתֵפָיִם וְצַר בַּמָּתְנַיִם, עֵינַיִם בְּהִירוֹת, וְשִׁנַּיִם – כֻּלָּן מַתְאִימוֹת!

– וְרַגְלַיִם גְּבֹהוֹת, – מִלְמֵל הַקָּצִין, כְּשֶׁהוּא מְמַשֵּׁשׁ בְּיָדָיו אֶת הָרַגְלַיִם הַצְּעִירוֹת וְהַחֲזָקוֹת, הַמְחֻטָּבוֹת יָפֶה, – יִהְיֶה טוֹב לְחֵיל הַפָּרָשִׁים.

– נִתְקַבֵּל! – הִכְרִיז הַזָּקֵן שֶׁבַּחֲבוּרַת הַבּוֹחֲנִים, וְסָטַר לוֹ עַל אֲחוֹרָיו, כְּמוֹ שֶׁסּוֹטְרִים לוֹ לְסוּס יָפֶה שֶׁקָּנוּהוּ בַּיְרִיד.

בְּמֶשֶׁךְ אַרְבַּעַת הַשָּׁבוּעוֹת, עַד שֶׁיִּתְיַצֵּב בַּגְּדוּד, עָשָׂה ווֹלְף סְדָרִים בָּאֻרְווֹת. הוּא תִּקֵּן אֶת הַמְתָגִים וְהָרְסָנִים וְהָעֲבוֹתוֹת, אֶת הַסּוּסִים נִקָּה וְשִׁפֵּר, וְלֹא חָדַל מִלִּכְבּשׁ אֶת פָּנָיו בְּצַוְּארֵיהֶם וּבִפְנֵיהֶם.

– אַבָּא, שֶׁלֹּא תִּמְכֹּר, שׁוֹמֵעַ אַתָּה? – הִתְחַנֵּן כָּל יוֹם מֵחָדָשׁ לִפְנֵי אָבִיו. – הַשָּׁנִים הָאֲחָדוֹת שֶׁל הַשֵּׁרוּת תַּחֲלֹפְנָה וַאֲנִי אָשׁוּב וְאֶתְמַסֵּר לָעֲבוֹדָה. בַּל תִּמְכֹּר, אַבָּא!

– קוֹנָם עָלַי, אִם יִתְגַּעְגַּע עַל אַבָּא־אִמָּא, כְּשֵׁם שֶׁיִּתְגַּעְגַּע אֶל הַסּוּסִים, – אָמַר ר' הִירְשׁ בְּרֻגְזָה.

כְּמִנְהָגוֹ בְּכָל הַטִּירוֹנִים, וְהַיְּהוּדִיִּים בְּיִחוּד, נִסָּה סְגַן־הַקָּצִין, מוֹרֵה־הָרְכִיבָה, לְהַלְעִיג וְלַעֲשׂוֹת לִצְחוֹק גַּם אֶת הַטִּירוֹן ווֹלְף רוּבִּין,

– עַל סוּס צָרִיךְ לֵישֵׁב כְּשֶׁהַפָּנִים מָפְנִים לְעֵבֶר הָרֹאשׁ, וְלֹא לְצַד הַזָּנָב, – לִמְּדוֹ בִּרְצִינוּת מְעֻשָּׂה, – וּכְשֶׁהַסּוּס רָץ אָסוּר לִצְעֹק “אַבָּא’לִי־אִמָּא’לִי”, אֶלָּא צָרִיךְ לְהַחֲזִיק מוֹשָׁב בָּאֻכָּף, מוּבָן?

ווֹלְף לֹא הִפְסִיקוֹ בְּדִבּוּר וְשָׁמַע בִּשְׁתִיקָה אֶת בְּדִיחָתוֹ שֶׁל הַגּוֹי. תְּחִלָּה הִנִּיחַ לוֹ סְגַן־הַקָּצִין לִרְכֹּב לְאַט־לְאַט סְחוֹר־סְחוֹר בְּמִגְרַשׁ־הָרְכִיבָה הֶעָגֹל. וּפִתְאוֹם הִצְלִיף הַסָּגָן בַּשּׁוֹט אֶת הַסּוּס בְּרַגְלָיו וְצָחַק בְּקוֹל מְהַדְהֵד אֶל חַיָּלֵי־הַפָּרָשִׁים:

– הַבִּיטוּ וּרְאוּ אֵיךְ יְהֵא עָף! – נִבָּא, – הַא, הַא!

אַךְ ווֹלְף מָתַח בְּחָזְקָה בְּעוֹד מוֹעֵד אֶת הַמּוֹשְׁכוֹת וְנָעַץ אֶת בִּרְכָּיו בְּצַלְעוֹתָיו שֶׁל הַסּוּס. הַסּוּס, שֶׁהָיָה רָגִיל לְטִירוֹנִים בִּישֵׁי־גַּדָּא, הִזְדַּקֵּף עַל רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת, כְּדֵי לְהַשְׁלִיךְ מֵעָלָיו אֶת רוֹכְבוֹ הָעַקְשָׁנִי. אַךְ ווֹלְף יָשַׁב אֵיתָן בָּאֻכָּף. הַסּוּס נִסָּה לְהַפִּילוֹ בְּתַכְסִיס: בְּבַת אַחַת הִרְכִּין שׁוּב אֶת רֹאשׁוֹ כְּנִכְנָע, וּפִתְאוֹם כָּפַף אֶת רַגְלָיו הַקִּדְמִיּוֹת וּבְרַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת קָפַץ קְפִיצָה אַמִּיצָה, כְּדֵי לְהַפִּיל אֶת הָרוֹכֵב מִלְּפָנָיו, מֵעַל לְרֹאשׁוֹ. ווֹלְף עָמַד בְּעוֹד מוֹעֵד עַל כַּוָּנָתוֹ שֶׁל הַסּוּס וְלֹא הִנִּיחַ לוֹ לְטַלְטְלוֹ מִתּוֹךְ הָאֻכָּף. הַסּוּס כָּפַף אֶת צַוָּארוֹ הָאָרֹךְ אֶל הַצַּד, הִסְתַּכֵּל בְּעֵינַיִם נְבוֹנוֹת בְּמִי שֶׁרוֹכֵב עָלָיו – וְנִכְנַע. סְגַן־הַקָּצִין נִשְׁאַר עוֹמֵד בְּפֶה פָּעוּר וּבְאַף מֻגְבָּהּ כְּלַפֵּי מַעְלָה מֵרֹב פְּלִיאָה.

– מִין צִפּוֹר שֶׁכָּזֹאת אַתָּה? – אָמַר בְּרֻגְזָה, אַךְ גַּם בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, – מוּטָב, אִם כֵּן תְּלַמֵּד אַתָּה טִירוֹנִים אֲחֵרִים אֶת תּוֹרַת הָרְכִיבָה.

זְמַן הַשֵּׁרוּת בַּצָּבָא עָבַר עָלָיו עַל ווֹלְף בְּקַלּוּת יְתֵרָה. הוּא הָיָה רוֹכֵב טוֹב, קַלָּע מְעֻלֶּה וּמִצְטַיֵּן בְּסִיּוּף וּבִקְפִיצָה. אֶת תּוֹרַת הַחַיָּלִים יָדַע בְּעַל־פֶּה. בְּכָל מִסְקָר, כְּשֶׁבָּא גֶּנֶּרַל וְהָיָה צָרִיךְ לְהַעֲמִיד לְפָנָיו אֶת טוֹבֵי הַחַיָּלִים, הָיוּ מַעֲמִידִים בֵּינֵיהֶם אֶת ווֹלְף. לְאַחַר הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה קִבֵּל סֶרֶט. וּזְמַן־מָה לְאַחַר מִכָּאן עוֹד סֶרֶט. בְּעַד קְלִיעָה טוֹבָה קִבֵּל שָׁעוֹן עָבֶה וּבוֹ כְּתֹבֶת חֲרוּתָה. הָיָה רָאוּי לְקַבֵּל גַּם סֶרֶט שְׁלִישִׁי, אַךְ לִיהוּדִי לֹא הָיוּ נוֹתְנִים יוֹתֵר מִשְּׁנַיִם. הַמִּכְתָּבִים שֶׁכָּתַב הַבַּיְתָה לֹא הָיוּ רְווּיִם עֶצֶב, כְּמַרְבִּית מִכְתְּבֵיהֶם שֶׁל חַיָּלִים יְהוּדִים. יַחַד עִם דְּרִישׁוֹת־הַשָׁלוֹם לְאַבָּא־אִמָּא, לָאַחִים וְלַאֲחָיוֹת, פָּרַשׂ גַּם בִּשְׁלוֹמָם שֶׁל כָּל סוּס וּסְיָח, כָּל פָּרָה וָעֵגֶל, שָׁאַל לִשְׁלוֹמָם וּבְרִיאוּתָם, וּמְסַיֵּם הָיָה תָּמִיד בְּאוֹתָהּ בַּקָּשָׁה עַצְמָה:

– אַבָּא, אַל תִּמְכֹּר שׁוּם דָּבָר מִן הַמֶּשֶׁק. אַךְ אָשׁוּב מִשֵּׁרוּתִי אֵצֶל “הַגּוֹיִים”, אֶתְמַסֵּר יָפֶה לָעֲבוֹדָה.

לְאַחַר שָׁלשׁ שָׁנִים וּשְׁמוֹנָה חֳדָשִׁים שֶׁל שֵׁרוּת, חָזַר ווֹלְף הַבַּיְתָה מְקֻשָּׁט בְּבִגְדֵי־צָבָא חֲדָשִׁים שֶׁל חַיָּל־פָּרָשׁ, עִם כַּפְתּוֹרִים, פַּסֵי־מִכְנָסַיִם וּשְׁנֵי סְרָטִים, פָּנָיו שְׁזוּפֵי שֶׁמֶשׁ וּצְלוּפֵי־רוּחַ וְכֻלּוֹ בָּרִיא וְעַלִּיז. שְׂפָמוֹ הַמְקֻצָּץ מַעֲשֵׂה גִּבּוֹר־חַיִל שָׁפַע גַּבְרוּת וָחֵן. אַךְ אֶת הָאֲחֻזָּה שֶׁלָּהֶם שׁוּב לֹא מָצָא אֵצֶל אַבָּא־אִמָּא. זָרִים יָשְׁבוּ שָׁם. אַבָּא־אִמָּא גָּרוּ בָּעֲיָרָה הַסְּמוּכָה, עֲיָרָה קְטַנְטֹנֶת, מְדֻלְדֶּלֶת, מְלֻכְלֶכֶת וַעֲטוּפָה מָרָה־שְׁחוֹרָה. בֵּין שְׁאָר הַחֶנְוָנִים יָשַׁב גַּם אָבִיו בַּחֲנוּת־הָאֲרִיגִים הָאַפְלוּלִית וְהִסְתַּכֵּל בַּסְּחוֹרוֹת, שֶׁהָיוּ מֻטָּלוֹת בָּאֲלַכְסוֹן בְּמַדְּפֵיהֶן, וְהָיָה מְצַפֶּה לְקוֹנֶה, שֶׁלֹּא מִהֵר לָבוֹא.

– מִפְּנֵי מַה מָכַרְתָּ? – שָׁאַל ווֹלְף בְּהִתְמַרְמְרוּת, – הֲרֵי בִּקַּשְׁתִּי מִמְּךָ כָּל־כָּךְ שֶׁלֹּא לִמְכֹּר!

– לֹא יָכֹלְתִּי עוֹד לָשֵׂאת אֶת הַיְשִׁיבָה בַּכְּפָר, – אָמַר הָאָב, – רָצִיתִי לִהְיוֹת יְהוּדִי בֵּין יְהוּדִים.

ווֹלְף יָצָא וְהִתְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי הָעֲיָרָה כְּאָדָם מְיֻתָּר. מִכָּל הַחֲנֻיּוֹת, מִבַּעַד לְחַלּוֹנוֹת וּפְתָחִים, הֵצִיצוּ רָאשִׁים. נְעָרוֹת בָּלְעוּ אוֹתוֹ מַמָּשׁ בְּעֵינֵיהֶן. נַעֲרֵי־הַ“חֶדֶר” רָדְפוּ אַחֲרָיו וְהִסְתַּכְּלוּ בִּתְמִיהָה גְּדוֹלָה בְּמַדֵּי־הַפָּרָשׁ שֶׁלּוֹ וּבַסְּרָטִים וּבַפַּסִּים. שׁוֹמֵר־הָעִיר שֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ בַּשּׁוּק אֲפִלּוּ הִצְדִּיעַ לְפָנָיו בְּכָבוֹד צְבָאִי.

בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה שְׁבוּעוֹת עוֹד הִתְהַלֵּךְ בַּמַּדִּים הַצְּבָאִיִּים. אָבִיו הָיָה מַטִּיף לוֹ מוֹסָר:

– ווֹלְף, צֵא מִתּוֹךְ בִּגְדֵיהֶם שֶׁל הַגּוֹיִם! שׁוּב וּלְבַשׁ אֶת הַמַּלְבּוּשִׁים הַיְּהוּדִיִּים. בּוּשָׁה לִי וְחֶרְפָּה בִּפְנֵי הַבְּרִיּוֹת!

ווֹלְף לֹא עָנָה. שַׁדְכָנִים הִתְחִילוּ יוֹצְאִים וְנִכְנָסִים אֵצֶל ר' הִירְשׁ בֶּחָנוּת וּמְדַבְּרִים נִכְבָּדוֹת בְּווֹלְף. אֲבוֹתֵיהֶן שֶׁל נְעָרוֹת שֶׁהִגִּיעוּ לְפִרְקָן הִתְחִילוּ מִתְקָרְבִים וּמְדַבְּרִים עַל תַּכְלִית. ווֹלְף שָׁתַק. לְיָמִים תְּמִימִים הָיָה הוֹלֵךְ לוֹ, נִגָּשׁ בָּרֶגֶל אֶל אֲחֻזָּתָם לְשֶׁעָבַר, הִתְבּוֹנֵן בַּקַּרְקַע, בַּבִּנְיָנִים, בַּסּוּסִים וּבִשְׂדוֹת־הַמִּרְעֶה וְחָזַר מַר־נֶפֶשׁ הַבָּיְתָה. הַרְבֵּה פְּעָמִים הָיָה שׁוֹכֵב לוֹ וְיָשֵׁן בְּמֶשֶׁךְ יְמָמָה תְּמִימָה, יוֹמָם וָלַיְלָה. לְאַחַר שֶׁהִתְהַלֵּךְ כָּךְ כַּמָּה שָׁבוּעוֹת שׁוֹתֵק וָמַר, פָּשַׁט פִּתְאוֹם אֶת מַדֵּי־הַחַיָּל וּמְכָרָם בְּכָל מְחִיר שֶׁנָּתְנוּ. גַּם אֶת הַשָּׁעוֹן, שֶׁקִּבְּלוֹ מַתָּנָה בְּשֶׁל קְלִיעָתוֹ הַטּוֹבָה, מָכַר. הוּא אָרַז בַּתֵּבָה הַצְּבָאִית הַיְרֻקָּה מְעַט כְּלֵי־לָבָן, חוּט וּמַחַט וּשְׁאָר דְּבָרִים קְטַנִּים הַנִּצְרָכִים לְאָדָם בַּדֶּרֶךְ, וְיָצָא לוֹ בְּאַחַד הַיָּמִים מִן הַבַּיִת בְּלֹא בִּרְכַּת־פְּרֵדָה וְגָנַב אֶת הַגְּבוּל לְגַלִּיצִיָּה. רַק מִשֶּׁעָבַר בְּשָׁלוֹם שָׁלַח גְּלוּיָה לְהוֹרָיו.

“אַבָּא וְאִמָּא יְקָרִים”, כָּתַב בִּגְלוּיַת־הַדֹּאַר, “אֲנִי נוֹסֵעַ לְאַמֵּרִיקָה לְהַתְחִיל בְּחַיִּים חֲדָשִׁים. כְּשֶׁאַגִּיעַ לְמַשֶּׁהוּ, אֶכְתֹּב לָכֶם”.

ג

כְּמוֹ לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים, בִּשְׁעַת הַמִּבְחָן לַצָּבָא, כֵּן גַּם עַכְשָׁו בַּסְּפִינָה, שֶׁעָגְנָה בִּנְמַל נְיוּ־יוֹרְק, הָיָה הַמְהַגֵּר ווֹלְף רוּבִּין שׁוֹנֶה מִשְּׁאָר כָּל הַיְּהוּדִים שֶׁהִתְיַצְּבוּ בַּשּׁוּרָה לִפְנֵי רוֹפֵא־הַהֶסְגֵּר לְשֵׁם בְּדִיקָה.

הַשָּׁבוּעוֹת הָאֲחָדִים שֶׁל נִדְנוּדִים וְטִלְטוּלִים מֵהַמְבּוּרְג עַד נְיוּ־יוֹרְק בִּקְצֵה חָטְמָהּ שֶׁל הַסְּפִינָה הַיְשָׁנָה לֹא הָפְכוּ אֶת מֵעָיו שֶׁל ווֹלְף, כְּשֶׁל שְׁאָר שֻׁתָּפָיו לִנְסִיעָה. מִהְיוֹתוֹ רָגִיל בִּרְכִיבָה, לֹא הָיָה רָגִישׁ לְנִעֲנועֶיהָ שֶׁל הַסְּפִינָה. הוּא הִתְהַלֵּךְ תָּדִיר עַל הַסִּפּוּן, הִסְתַּכֵּל בַּעֲבוֹדָתָם שֶׁל הַסַּפָּנִים, הִשְׁתַּזֵּף בַּשֶּׁמֶשׁ, פָּנָיו הֻצְלְפוּ בָּרוּחוֹת וּבַסְּעָרוֹת וְכָל פַּעַם, כְּשֶׁהִשְׁמִיעַ הַמַּלָּח בַּחֲצוֹצְרָה אֶת הַקּוֹל הַקּוֹרֵא לַסְּעֻדָּה – מִהֵר לְהוֹרִיד מֵעַל הַקִּיר אֶת הַקְּדֵרָה הַקְּטַנָּה וְהַכַּף, שֶׁהָיוּ תְּלוּיוֹת עַל וָו מֵעַל לְמִטָּתוֹ, וְהָלַךְ אֶל הַטַּבָּח, הֶחָבוּשׁ כִּפָּה לְבָנָה גְּדוֹלָה וּמְפֻיַּחַת עַל רֹאשׁוֹ הַסְּגַלְגַּל וְהַשָּׁמֵן.

אֹכֶל הָיָה שָׁם בְּשֶׁפַע. רֹב הַנּוֹסְעִים חָלוּ וְלֹא הִגִּישׁוּ כַּף תַּבְשִׁיל אֶל פִּיהֶם. יְהוּדִים שׁוֹמְרֵי־מִצְוָה לֹא חָפְצוּ לֶאֱכֹל מַאֲכָלוֹת שֶׁאֵינָם־כְּשֵׁרִים וְהִסְתַּפְּקוּ בְּמַאַכְלֵי־הַיָּבֵשׁ שֶׁהָיוּ עִמָּהֶם. הַטַּבָּח יָצַק לְפִיכָךְ לְווֹלְף אֶל תּוֹךְ קְדֵרָתוֹ בְּיָד רְחָבָה, נָתַן לוֹ מָנוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל בָּשָׂר, אַף לֶחֶם הִגִּישׁ לוֹ דַּי וְהוֹתֵר. ווֹלְף אָכַל בְּתֵאָבוֹן שֶׁל חַיָּל וְעָזַר לַסַּפָּנִים בַּעֲבוֹדָתָם, כְּדֵי לְנָעֵר וּלְהַפְעִיל בְּמִקְצָת אֶת כֹּחוֹתָיו. יְהוּדִים יִרְאֵי־שָׁמַיִם, חִוְּרִים וּמְצֻמָּקִים, כִּלְאַחַר תַּעֲנִית, הִפְסִיקוּ רֶגַע אֶת אֲמִירַת הַתְּהִלִּים, הִסְתַּכְּלוּ בַּבָּחוּר כְּשֶׁהוּא טוֹחֵן אֶת מַאֲכָלָיו בְּכָל הַשִּׁנַּיִם, וְשָׁלְחוּ עַל פְּנֵי הַיָּם אֲנָחוֹת חֲשָׁאִיּוֹת:

– עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לַחוֹף, וּכְבָר הוּא זוֹלֵל כְּגוֹי, רָטְנוּ זֶה אֶל זֶה, וּבְיֶתֶר חֵשֶׁק חָזְרוּ לַאֲמִירַת הַתְּהִלִּים, בִּקְשׁוּ רַחֲמִים מִלְּפָנָיו, יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּשְׁמֹר עַל הַסְּפִינָה הַמִּתְנַדְנֶדֶת מִפְּנֵי הַגַּלִּים הַזֵּדוֹנִיִּים וְהַסּוֹעֲרִים.

בֵּין כָּל הָאֲנָשִׁים הַחִוְּרִים, הַחֲלוּשִׁים וְהַקּוֹדְרִים מִמַּחֲלַת־הַיָּם, נִרְאָה ווֹלְף אֲדֹם־הַלְּחָיַיִם, הַשָּׁזוּף וְהָרַעֲנָן, כְּשֶׁהוּא מַבְהִיק בְּכָל מִינֵי הַחֵן שֶׁל נְעוּרִים וְכֹחַ.

– יְהוּדִי? – שָׁאַל גֶּרְמָנִית הַפָּקִיד בַּמַּדִּים הַיְרֻקִּים, כְּשֶׁהוּא מַבִּיט בַּנְּיָרוֹת בְּרֹב תְּמִיהָה עַל הִתְעַסְּקוּתוֹ שֶׁל הַבָּחוּר.

– יְהוּדִי! – הֵשִׁיב ווֹלְף, כְּשֶׁהוּא מִזְדַּקֵּף בְּדֶרֶךְ צְבָאִית, כְּפִי שֶׁנִּתְרַגֵּל לַעֲשׂוֹת בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים שֶׁל שֵׁרוּתוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹאֶה לְפָנָיו מַדִּים עִם כַּפְתּוֹרִים.

הָרוֹפֵא אַף לֹא בָּדַק אוֹתוֹ כְּהֹגֶן. הֵצִיץ אֶל עֵינָיו הַשְּׁחוֹרוֹת, שֶׁהִזְהִירוּ מִתּוֹךְ הַפָּנִים הַשְּׁזוּפִים, אֶל הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁל הַיָּדַיִם הָאַמִּיצוֹת, טָפַח לוֹ עַל הַגַּב וּבְעֵינוֹ רָמַז לוֹ רְמִיזָה עַלִּיזָה. כָּךְ בְּדִיּוּק חִיֵּךְ אֵלָיו בְּעַלִּיזוּת הָאִישׁ בַּסִּינָר הַלָּבָן, שֶׁהִרְכִּיב לוֹ אֲבַעְבּוּעוֹת עַל זְרוֹעוֹ.

– שְׁרִירִים טוֹבִים, – שִׁבְּחוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְמַשֵּׁשׁ אֶת יָדוֹ לִפְנֵי נְעִיצַת הַמַּחַט, יָדַיִם כָּאֵלֶּה נְחוּצוֹת לָנוּ בְּאַמֵּרִיקָה.

ווֹלְף נָטַל אֶת תֵּבָתוֹ הַצְּבָאִית הַצְּבוּעָה יָרֹק וְיָרַד אֶל הָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה, מוּכָן לָתֵת לָהּ אֶת יָדָיו הַשְּׁרִירִיּוֹת, שֶׁכָּאֵלֶּה נְחוּצוֹת בְּאַמֵּרִיקָה. אַךְ לֹא נִמְצָא מִי שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּיָדָיו לַעֲשׂוֹת מַה שֶׁיֵּשׁ בִּיכָלְתָּן. יַחַד עִם שְׁאָר הַמְהַגְּרִים מִיִּשְׂרָאֵל, הַחִוְּרִים וְהַחֲלוּשִׁים, הוֹלִיכוּהוּ לְאֵיזֶה רְחוֹב צָפוּף, שֶׁרַכֶּבֶת הָיְתָה עוֹבֶרֶת מִמַּעַל לוֹ בְּרַעַשׁ וּבְטִרְטוּר. כְּכָל שְׁאָר הָאֲחֵרִים הִכְנִיסוּ גַּם אוֹתוֹ לְבֵית־הַכְנָסַת־הָאוֹרְחִים, הִגִּישׁוּ אֹכֶל וּרְשָׁמוּהוּ לַעֲבוֹדָה אֵצֶל יְהוּדִי גַּלִּיצָאִי קְטַן־קוֹמָה, שֶׁדִּבֵּר מִין לָשׁוֹן גֶּרְמַנִּית מְשֻׁנָּה וְהָיָה זָקוּק לָאֲנָשִׁים שֶׁיַּעֲשׂוּ סִיגָרִיּוֹת. בְּאוּלָם גָּדוֹל, שֶׁחַלּוֹנוֹתָיו מְאֻבָּקִים וּמְסֻגָּרִים סִבְכוֹת־בַּרְזֶל, שֶׁלֹּא עָבַר בַּעֲדָם קֹרְטוֹב שֶׁל אֲוִיר וְשֶׁמֶשׁ, יָשְׁבוּ לְיַד שֻׁלְחָנוֹת אֲרֻכִּים גְּבָרִים וְנָשִׁים, דַּלֵּי־גּוּף וְחִוְּרֵי־פָּנִים, בַּעֲלֵי עֵינַיִם עֲיֵפוֹת וַאֲבָרִים רוֹפְפִים, וְטִפְּלוּ מִתּוֹךְ זְרִיזוּת וּמְהִירוּת בְּעָלִים חוּמִים וְהִשְׁתָּעֲלוּ מֵאֲבַק הָרֵיחַ הֶחָרִיף.

– מָה אַתָּה מִבֵּיתְךָ? – שָׁאַל הַיְּהוּדִי הַזָּעִיר בִּלְשׁוֹנוֹ הַגֶּרְמַנִּית הַמּוּזָרָה אֶת הַבָּחוּר הַגָּדוֹל וְהַמְגֻדָּל, כְּשֶׁהוּא מַבִּיט אֵלָיו כְּלַפֵּי־מַעְלָה.

ווֹלְף לֹא הֵבִין אֶת לְשׁוֹנוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי.

– מֶה הָיִיתָ שָׁם בְּיוּרוּפּ, מָה? שׁוֹאֵל אֲנִי אוֹתְךָ – הֶחֱלִיף הַיְּהוּדִי אֶת הַגֶּרְמַנִּית שֶׁלּוֹ לְיִידִישׁ גַּלִּיצָאִית.

– עָבַדְתִּי אֶת הָאֲדָמָה, – אָמַר ווֹלְף, – אֲנִי מִכְּפָר.

– הְמְ… אִכָּר, – אָמַר הַיְּהוּדִי בְּחִיּוּךְ – שֵׁב נָא אֶל הַשֻּׁלְחָן וַעֲשֵׂה מַה שֶׁכֻּלָּם עוֹשִׂים, אַךְ מַהֵר! יֵשׁ לְךָ, בְּלִי עַיִן־רָעָה, זוּג יָדַיִם כְּמוֹ אֵצֶל עָרֵל.

ווֹלְף יָשַׁב אֶל הַשֻּׁלְחָן לַעֲבוֹדָה, אַךְ יָדָיו הָאַמִּיצוֹת וְהַזְּרִיזוֹת לֹא הָיוּ מְסֻגָּלוֹת כְּלָל לַעֲבוֹדָה בַּעֲלֵי־הַטַּבַּק הַצְּהֻבִּים. הוּא הָיָה קוֹרֵעַ אֶת הֶעָלִים בִּתְנוּעוֹת יָדָיו הַחֲזָקוֹת, בְּאֶצְבְּעוֹתָיו הֶעָבוֹת. הַפּוֹעֲלִים לָעֲגוּ לוֹ. בַּעַל־הַבַּיִת נִחֲמוֹ:

– כָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת, כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר בַּתַּלְמוּד. אַךְ אַל תִּדְאַג. אַחַר־כָּךְ תַּעֲשֶׂה אֶת מְלַאכְתְּךָ יָפֶה יוֹתֵר. הַרְבֵּה רְגִילוּת עוֹשָׂה.

אֲבָל ווֹלְף לֹא נִתְרַגֵּל. הֶעָלִים הַדַּקִּים נִתְבַּקְּעוּ מִיָּד כְּשֶׁהִנִּיחַ עֲלֵיהֶם אֶצְבַּע. לְאַחַר כַּמָּה יָמִים שִׁלְּחוֹ בַּעַל־הַבַּיִת:

– מֹחַ שֶׁל גּוֹי לְךָ, – הוֹכִיחַ אוֹתוֹ – לֹא נוֹצַרְתָּ לִמְלָאכָה עֲדִינָה.

בְּ“הַכְנָסַת־הָאוֹרְחִים” שָׁלְחוּ אוֹתוֹ לַעֲבוֹדָה אַחֶרֶת, לְבֵית־מְלָאכָה שֶׁל חַיָּטוּת, לִתְפֹּר כַּפְתּוֹרִים לְמִכְנָסַיִם. אֲבָל גַּם כָּאן לֹא יָכְלוּ יָדָיו שֶׁל ווֹלְף לְהִסְתַּגֵּל. הַמַּחַט לֹא נֶאֶחְזָה בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו הַחֲזָקוֹת. הָעֲבוֹדָה נֶעֶשְׂתָה לְאַט וּבִכְבֵדוּת.

– בִּתְפִירָה כָּזֹאת תִּשְׂתַּכֵּר מַיִם לְדַיְסָה, – אָמַר לוֹ הָאֻמָּן, – כְּצִפּוֹר שֶׁל עוֹפֶרֶת אַתָּה יוֹשֵׁב כָּאן… הִנֵּה, רְאֵה כֵּיצַד עוֹבְדִים!

הוּא הוֹלִיכוֹ אֶל נַעֲרָה דַּלַּת־קוֹמָה וּצְנוּמָה, שֶׁהַמַּחַט הִתְרוֹצְצָה בֵּין אֶצְבְּעוֹתֶיהָ בִּמְהִירוּת מַפְתִּיעָה, וְלִמְּדוֹ אֵיךְ יַעֲשֶׂה אַף הוּא עֲבוֹדָתוֹ.

– רוֹאֶה אַתָּה, הִיא עַצְמָהּ קְטַנָּה, אֲבָל שְׂכָרָהּ גָּדוֹל… לְמַד מִמֶּנָּה אַף אָתָּה!

אֲבָל הוּא לֹא הִצְלִיחַ לְהִתְלַמֵּד. הָאֶצְבָּעוֹת לֹא נִשְׁמְעוּ לוֹ, הַיָּדַיִם שֶׁיָּדְעוּ לְהִתְעַסֵּק בִּזְרִיזוּת כָּל־כָּךְ בְּמַגָּל וּבְמַחֲרֵשָׁה, בְּמוֹשְׁכוֹת שֶׁל סוּסִים וּבְרוֹבֶה שֶׁל חַיָּל, הָיוּ לֹא־מֻצְלָחוֹת בְּעִסּוּקוֹ עִם חוּט וָמַחַט, לֹא־זְרִיזוֹת בַּעֲבוֹדַת־הַנָּשִׁים הַזְּעִירָה וְהַמְשַׁעְמֶמֶת. הוּא לֹא נִשְׁאַר זְמָן רַב בְּמָקוֹם אֶחָד. הוּא נִתְגַּלְגֵּל מִמְּלָאכָה לִמְלָאכָה, מִתְּפִירַת כַּפְתּוֹרִים לְהַתָּרַת כְּלִיבוֹת, מִקְּבִיעַת קְרָסִים לְהַתְקָנַת לוּלָאוֹת. אַךְ מִלְּבַד צְחוֹקָן שֶׁל הַנְּעָרוֹת וְלַעֲגָם שֶׁל הָאֻמָּנִים לֹא הֵבִיא הַבַּיְתָה וְלֹא־כְלוּם.

בְּלַיְלָה אֶחָד חַם, אֶחָד מִן הַלֵּילוֹת שֶׁבָּהֶם הַלַּהַט וְהַפִּשְׁפְּשִׁים נוֹגְסִים בְּגוּפֵיהֶם הַמְיֻזָּעִים שֶׁל דָּרֵי חַדְרֵי־הַמַּחֲנָק הַקְּטַנִּים, וְהַחַשְׁמַלִּית אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת מִלִּדְפֹּק בָּרָאשִׁים הָעֲיֵפִים וְהַמְלֻהָטִים, הוֹצִיא ווֹלְף אֶת מִזְרָנוֹ וְהִנִּיחוֹ בַּחוּץ בֵּין מִזְרָנִים רַבִּים אֲחֵרִים, שֶׁעֲלֵיהֶם הָיוּ שְׁכוּבִים אֲנָשִׁים, נָשִׁים וָטַף. הַלַּיְלָה הָיָה בָּהִיר, זָרוּעַ כּוֹכָבִים. הַלְּבָנָה, שֶׁווֹלְף לֹא רָאָה אוֹתָהּ זֶה מִזְּמָן בָּעִיר הַדְּחוּקָה וְהַצְּפוּפָה, הִשְׁקִיפָה אֵלָיו מֻכָּרָה וּקְרוֹבָה, כְּזוֹ שֶׁבַּכְּפָר, כְּשֶׁהָיָה רוֹעֶה אֶת הַסּוּסִים בְּעַרְבֵי הַקַּיִץ, כְּזוֹ שֶׁבִּימֵי שֵׁרוּתוֹ כְּחַיָּל, כְּשֶׁהָיָה עוֹמֵד בַּלֵּילוֹת עַל הַמִּשְׁמָר. הוּא הִדְלִיק סִיגָרִיָּה וְשָׁרַק לוֹ זֶמֶר, זֶמֶר שֶׁל רוֹעִים, שֶׁהָיָה זָכוּר לוֹ עוֹד מִן הַיָּמִים שֶׁהָיָה שׁוֹרְקוֹ עַל גַּבֵּי עָנָף בַּכְּפָר.

מִן הַמִּזְרָן הַסָּמוּךְ הֵרִים בַּרְנַשׁ אֶת רֹאשׁוֹ וְהִשְׁתַּעֵל כַּמָּה פְּעָמִים.

– מִתְגַּעְגֵּעַ הַבָּיְתָה? – שָׁאַל הַבַּרְנַשׁ פְּרוּעַ־הָרֹאשׁ בְּקוֹל יָבֵשׁ שֶׁל יְהוּדִי לִיטָאִי, כְּשֶׁהוּא מְפַהֵק לְתוֹךְ חֲלַל הַלַּיְלָה.

ווֹלְף לֹא עָנָה וְהוֹסִיף לִשְׁרֹק.

הַבַּרְנַשׁ הֵרִים אֶת כָּרוֹ הַמְלֻכְלָךְ, הוֹצִיא נַרְתִּיק שֶׁל טַבַּק וְגִלְגֵּל לוֹ סִיגָרִיָּה. הוּא הוֹצִיא מִפִּיו בְּעַצְבָּנוּת פְּקָעוֹת סְמִיכוֹת שֶׁל עָשָׁן בְּזוֹ אַחַר זוֹ וְהוֹסִיף לְדַבֵּר אֶל ווֹלְף, אַף־עַל־פִּי שֶׁהַלָּה לֹא הֵשִׁיב לוֹ.

– חֲבָל עַל זוּג יָדַיִם כָּאֵלֶּה לִמְסֹר אוֹתָן לְבֵית־מְלָאכָה, – אָמַר וְהִבִּיט בְּעֵינַיִם אֲפֵלוֹת אֶל גּוּפוֹ שֶׁל ווֹלְף, הֶחָזָק וְהַמְעֻרְטָל לַחֲצָאִין.

ווֹלְף פָּסַק מִלִּשְׁרֹק.

– מַה כַּוָּנָתְךָ? – שָׁאַל אֶת הַבַּרְנַשׁ פְּרוּעַ־הַשֵּׂעָר.

הַבַּרְנָשׁ סִיֵּם אֶת שִׁעוּלוֹ שֶׁהִשְׁתַּעֵל מִן הֶעָשָׁן הֶחָרִיף וְהַחוֹנֵק, וְהִתְחִיל שׁוֹאֵל אֶת ווֹלְף שְׁאֵלוֹת בְּזוֹ אַחַר זוֹ.

– לָשֵׂאת מַשָּׂא יָכוֹל אַתָּה?

– יָכוֹל, – הֵשִׁיב ווֹלְף בְּחַשְׁדָנוּת, שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ לְמָה הַלִּיטָאִי מִתְכַּוֵּן.

כְּכָל פּוֹלָנִי, הָיָה חוֹשֵׁשׁ אַף הוּא מִפְּנֵי הַלִּיטָאִי, שֶׁלֹּא יְרַמֶּנּוּ.

– לְהָנִיעַ רַגְלַיִם יָכוֹל אַתָּה?

– יָכוֹל.

– הַהִנְךָ בָּחוּר הַיָּכוֹל לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי נָשִׁים?

– וּבְכֵן?

– אִם כֵּן צָרִיךְ אָדָם שֶׁכְּמוֹתְךָ לִהְיוֹת חֲסַר־דַּעַת כְּדֵי לָשֶׁבֶת בִּנְיוּ־יוֹרְק, – אָמַר הַבַּרְנַשׁ, – בְּשָׁעָה שֶׁאֶפְשָׁר לָצֵאת וּלְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי הַמְּדִינָה וְלִרְכֹּל בִּסְחוֹרָה אֵצֶל בַּעֲלֵי הַחַוּוֹת. הוֹן תַּעֲשֶׂה לְךָ. וּנְשֵׁיהֶם שֶׁל הָאִכָּרִים תִּהְיֶינָה כַּפָּרָתֶךָ… סְמֹךְ עָלַי!

ווֹלְף הֵצִיץ בַּבַּרְנַשׁ הֲצָצָה חוֹדֶרֶת וְשָׁתַק. הַבַּרְנַשׁ הִשְׁתַּעֵל שִׁעוּל חָזָק עוֹד יוֹתֵר מִן הַטַּבַּק הַחוֹנֵק, וְדִבֵּר בְּחֹם, בְּכֹחַ מְשַׁכְנֵעַ:

– יְרַק עַל נְיוּ־יוֹרְק, – אָמַר, – בּוֹא עִמִּי. מִמֶּשֶׁק לְמֶשֶׁק נֵלֵךְ, מֵעִיר לְעִיר. בְּעוֹד כַּמָּה שָׁנִים נַעֲשֶׂה לָנוּ בְּעַצְמֵנוּ עֵסֶק, כֻּלָּם כָּאן הִתְחִילוּ כָּךְ, כְּרוֹכְלִים. עַכְשָׁו הֵם עֲשִׁירִים כְּקֹרַח.

ווֹלְף הִצִּית סִיגָרִיָּה נוֹסֶפֶת וְנִמְלַךְ בַּדָּבָר עִם עַצְמוֹ. מִדְּבָרָיו שֶׁל הַלִּיטָאִי, הָעֲטוּפִים עֲשַׁן־סִיגָרִיּוֹת וּמְלֻוִּים שִׁעוּלִים, תָּפַס דָּבָר אֶחָד: לְהַלֵּךְ עַל־פְּנֵי כְּפָרִים, עַל־פְּנֵי שָׂדוֹת וִיעָרוֹת, לִהְיוֹת בַּמֶּרְחָב וּבַחֹפֶשׁ, לֹא לְהֵחָנֵק עוֹד בְּבָתֵּי־מְלָאכָה צָרִים, לֹא לַעֲשׂוֹת מְלֶאכֶת נָשִׁים. מִן הַמַּחֲשָׁבָה הַזֹּאת בִּלְבַד נִשְּׁבָה עָלָיו רוּחַ קַלִּילָה וְלִטְּפָה אֶת כָּל גּוּפוֹ, מִכַּף רַגְלָיו וְעַד שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ.

– מוּטָב,– אָמַר, – אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ לִסְחֹר. מֵעוֹלָם לֹא עָסַקְתִּי בְּכָךְ.

– תִּלְמַד אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת, – הִתְלוֹצֵץ הַבַּרְנַשׁ הַמִּשְׁתַּעֵל.

– וַהֲרֵי אֵינִי יוֹדֵעַ לְהוֹצִיא מִפִּי מִלָּה אַחַת בְּאַנְגְּלִית.

– אוֹתָן הַמִּלִּים הַסְּפוּרוֹת הַנִּדְרָשׁוֹת יָדוֹעַ תֵּדַע. וְחוּץ מִזֶּה, לְדַבֵּר הַנַּח לִי. אַתָּה תַּעֲזֹר לִי רַק לָשֵׂאת אֶת הַחֲבִילָה, לְגָרֵשׁ כֶּלֶב הַמִּתְנַפֵּל, לַהֲדֹף פִּרְחָח הַנִּטְפָּל בַּדֶּרֶךְ. דָּבָר זֶה תּוּכַל לַעֲשׂוֹת?

– הוֹ, יְנַסֶּה רַק מִישֶׁהוּ!! – אָמַר ווֹלְף כְּשֶׁהוּא מְכַוֵּץ כַּף יָדוֹ לְאֶגְרוֹף.

– כְּשֶׁנַּחְסֹךְ לָנוּ כַּמָּה דּוֹלָרִים, נִקְנֶה סוּס וַעֲגָלָה וְנִסַּע. לְטַפֵּל בְּסוּס יוֹדֵעַ אַתָּה?

צְחוֹק רַב תָּקַף כָּל כָּךְ אֶת ווֹלְף לִשְׁאֵלָתוֹ שֶׁל הַבַּרְנַשׁ, עַד שֶׁלֹּא יָכוֹל לְהִתְאַפֵּק.

– אַתָּה שׁוֹאֵל אִם אֲנִי יָכוֹל לְהִתְעַסֵּק בְּסוּס? – אָמַר בְּשִׂמְחָה. – בֶּן־אָדָם, מָה אַתָּה סָח?

הַבַּרְנַשׁ הַמִּשְׁתָּעֵל נִעֵר מֵעַל עַצְמוֹ אֶת הָאֵפֶר שֶׁנָּשַׁר עָלָיו מִן הַסִּיגָרִיּוֹת וְהוֹשִׁיט לְווֹלְף יָד גַּרְמִית וְעַצְבָּנִית.

– וּבְכֵן נֵלֵךְ?

– נֵלֵךְ! – אָמַר ווֹלְף, וְלָחַץ אֶת יָדוֹ הָרָזָה שֶׁל הָאִישׁ בְּאֶצְבְּעוֹתָיו הַחַמּוֹת וְהַחֲזָקוֹת. הוּא הָיָה מוּכָן עַכְשָׁו לָלֶכֶת עַד לְקַצְוֵי תֵּבֵל, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה סוּס מְהַלֵךְ לְצִדּוֹ.

כְּחַיָּה הַפּוֹרֶצֶת מִתּוֹךְ סוּגָר, כָּךְ הִתְפָּרֵץ ווֹלְף רוּבִּין בְּשִׂמְחָה וּבְתַאֲוָה מִתּוֹךְ כְּרַךְ־הָאֲבָנִים הֶעָשֵׁן אֶל הַדְּרָכִים הַפְּתוּחוֹת, הַשָּׁמַיִם הַגְּלוּיִים, כָּרֵי־הַדֶּשֶׁא, הַשָּׂדוֹת וְהַנְּחָלִים. הוּא נָשָׂא שְׁתֵּי חֲבִילוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל סְחוֹרָה, אַחַת מִשֶּׁלּוֹ מֵאֲחוֹרָיו, צְמוּדָה לַכְּתֵפָיִם בִּרְצוּעוֹת עוֹר, וְאַחַת מִלְּפָנָיו, הַחֲבִילָה שֶׁל שֻׁתָּפוֹ. הוּא, הַלִּיטָאִי, נֶאֱנַח, מִתַּחַת לְמַשָּׂא חֲבִילָתוֹ, וְהִשְׁתָּעֵל תְּכוּפוֹת, וּלְפִיכָךְ נָטַל מִמֶּנּוּ ווֹלְף אֶת הַחֲבִילָה וְתָלָה אוֹתָהּ עַל שִׁכְמוֹ. אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא חָשׁ שׁוּם כֹּבֶד. רַגְלָיו הַגְּבוֹהוֹת וְהָאֵיתָנוֹת, הַנְּתוּנוֹת בְּמִכְנְסֵי־קְטִיפָה רְחָבִים, הָלְכוּ בִּצְעָדִים קְצוּבִים שֶׁל אִישׁ־צָבָא.

– אַל תָּרוּץ כָּל כָּךְ מַהֵר, אֵינִי יָכוֹל לְהַשִּׂיגְךָ! – הִתְחַנֵּן הַשֻּׁתָּף וְהִשְׁתָּעֵל.

ווֹלְף הֵאֵט רֶגַע אֶת צְעָדָיו, אַךְ מִיָּד שָׁכַח וְחָזַר לְמִצְעָדוֹ הָרָגִיל וְהִתְקַדֵּם הַרְבֵּה לִפְנֵי שֻׁתָּפוֹ, שֶׁנִּשְׁאַר מַהֲלָךְ רַב מֵאֲחוֹרָיו.

הוּא רִחְרַח בִּנְחִירַיִם מֻרְחָבִים וּמְנֻפָּחִים אֶת הָאֲוִיר הַצַּח, שָׁאַף אֶת רֵיחוֹת הָעֵשֶׂב, הַתְּבוּאָה, פִּרְחֵי־הַשָּׂדֶה וְהַמַּיִם, וְהִרְגִּישׁ בְּיָדָיו כֹּחוֹת מְרֻבִּים כָּל כָּךְ, שֶׁתְּקָפוֹ חֵשֶׁק לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה שׁוֹבְבוֹת. לְאַחַר הֲלִיכָה שֶׁל כַּמָּה שָׁעוֹת הִתִּיר אֶת צְרוֹרוֹ, הוֹצִיא לֶחֶם וּגְבִינָה, כַּמָּה בַּנָּנוֹת וּבַקְבּוּק מַיִם, וְאָכַל בְּתֵאָבוֹן, כְּשֶׁהוּא מַשְׁלִיךְ אֶת הַפֵּרוּרִים לַצִּפֳּרִים שֶׁנִּתְלַקְּטוּ מִסָּבִיב לְרַגְלָיו בְּהַרְגִּישָׁן מָזוֹן.

– אֱכֹל, וְיִהְיֶה לְךָ כֹּחַ לְהַלֵּךְ, – אָמַר לַשֻּׁתָּף שֶׁלּוֹ.

– מוּטָב שֶׁאַדְלִיק לִי סִיגָרִיָּה, – הֵשִׁיב הַלִּיטָאִי וְגִלְגֵּל לוֹ שׁוּב סִיגָרִיָּה בִּקְצוֹת־אֶצְבְּעוֹתָיו הַצְּהֻבִּים מִטִּפּוּל תְּמִידִי בְּטַבַּק.

הוּא עִשֵּׁן יוֹתֵר מִשֶּׁאָכַל, עִשֵּׁן וְהִשְׁתָּעֵל שִׁעוּל יָבֵשׁ, עַקְשָׁנִי.

כָּל אוֹתָן הַשָּׁעוֹת שֶׁהָלְכוּ בַּדְּרָכִים הָיְתָה יָדוֹ שֶׁל ווֹלְף עַל הָעֶלְיוֹנָה וְיָדוֹ שֶׁל הַשֻּׁתָּף עַל הַתַּחְתּוֹנָה. אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה זָר בַּמְּדִינָה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בִּסְבִיבָה זוֹ, הִתְמַצֵּא ווֹלְף מִיָּד בַּדְּרָכִים, הִכִּיר כָּל שְׁבִיל וּמְסִלָּה בַּחוּשׁ הַכַּפְרִי שֶׁלּוֹ. כְּלָבִים לֹא נָבְחוּ עָלָיו, הִרְגִּישׁוּ בּוֹ מִיָּד יָדִיד וְהִגִּישׁוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם לִלְטִיפָה. כָּל זְמַן הֲלִיכָתָם לִמֵּד ווֹלְף אֶת שֻׁתָּפוֹ הַמִּשְׁתָּעֵל אֶת סוֹדוֹתֵיהֶם שֶׁל שָׂדֶה וָיַעַר. אֵיזֶהוּ שִׁפּוֹן חָרְפִּי וְאֵיזֶהוּ קֵיצִי. אֵיזוֹהִי אֲדָמָה שְׁחוֹרָה וְאֵיזוֹהִי אַדְמַת חוֹל. אֵילוּ הֵם עָלִים שֶׁל כְּרוּב וְאֵילוּ שֶׁל תַּפּוּחֵי־אֲדָמָה. הוּא קָרָא בִּשְׁמוֹתֵיהֶם אֶת כָּל הָעֲשָׂבִים וְהַפְּרָחִים, הָעֵצִים וְהַפִּטְרִיּוֹת. עִם כָּל שָׂדֶה שֶׁעָבַר בָּהּ קָטַם לוֹ מְלִילָה, לְעָסָהּ בַּפֶּה וְנֶהֱנָה הֲנָאָה גְּדוֹלָה שֶׁל אִכָּר לְמַרְאֵה אוֹתוֹת הַשֶּׁפַע הֶעָתִיד לִהְיוֹת הַשָּׁנָה. הַשֻּׁתָּף הַמְעַשֵּׁן הִקְשִׁיב בִּשְׁתִיקָה וּמָצַץ מְצִיצוֹת אִיטִּיּוֹת אֶת זְנַב־הַסִּיגָרִיָּה הַקָּצָר, שֶׁאִשּׁוֹ כְּבָר נָגְעָה כִּמְעַט בַּשְּׂפָתַיִם. לֹא הָיָה לוֹ וְלֹא כְלוּם לְהָשִׁיב עַל דְּבָרָיו שֶׁל ווֹלְף, דִּבְרֵי בָּקִי וְרָגִיל.

אַךְ כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לַאֲחֻזָּתוֹ שֶׁל אִכָּר וְהָיָה צָרִיךְ לִדְפֹּק עַל הַדֶּלֶת, מִיָּד צָמַח הַשֻּׁתָּף הַמִּשְׁתָּעֵל וְגָדַל פִּי שְׁנַיִם מִשֶּׁהָיָה, וּכְנֶגְדּוֹ ווֹלְף הִרְכִּין רֹאשׁוֹ וְקוֹמָתוֹ נִתְנַמְּכָה. וְתֵכֶף בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, כְּשֶׁפָּנָה הַשֻּׁתָּף לְבַיִת אֶחָד וְשָׁלַח אוֹתוֹ עִם צְרוֹר גָּדוֹל לְבַיִת אַחֵר, נִשְׁאַר ווֹלְף עוֹמֵד אוֹבֵד־עֵצוֹת, כְּתִינוֹק שֶׁהָאֵם עֲזָבַתּוּ. הוּא דָּפַק בְּאִי־בִּטָּחוֹן עַל הַדֶּלֶת. בַּפֶּתַח הוֹפִיעַ אִכָּר אָרֹךְ וְהִבִּיט בְּעַיִן זוֹעֶמֶת עַל שַׂק־הָרוֹכְלִים שֶׁלּוֹ.

– אֵין צֹרֶךְ בְּרוֹכְלִים! – נִהֵם כְּנֶגְדּוֹ.

ווֹלְף הִסְמִיק. כָּל דָמָיו בָּאוּ לוֹ אֶל פָּנָיו.

– אֲרִיגִים נָאִים, אֲדוֹנִי, – שִׁבַּח אֶת סְחוֹרָתוֹ, כְּפִי שֶׁלִּמְּדוֹ הַשֻּׁתָּף שֶׁלּוֹ לוֹמַר, – בְּזִיל הַזּוֹל.

– הִסְתַּלֵּק מִכָּאן! – הִתְחִיל הָאִכָּר הָאָרֹךְ צוֹעֵק, – צֵא!

ווֹלְף בָּרַח, כְּאִלּוּ הָיוּ מְרַדְּפִים אוֹתוֹ בְּשׁוֹטִים.

כְּשֶׁבָּא אֵלָיו שֻׁתָּפוֹ לִשְׁאֹל מַה מָכַר, הִשְׁלִיךְ לוֹ ווֹלְף אֶת הַשַּׂק לְרַגְלָיו.

– אֵינֶנִּי רוֹצֶה עוֹד! – צָעַק, – אֵינֶנִּי רוֹצֶה!

– וְכִי מָה, בַּגַּאֲוָה הַפּוֹלָנִית שֶׁלְּךָ פָּגְעוּ? גָּעֲרוּ בַּבָּרַוָּז – וְלִבְרֹחַ נֶחְפַּז?

ווֹלְף שָׁתַק בְּמַר־רוּחוֹ. הַשֻּׁתָּף נִתְיַשֵּׁב עַל־יָדוֹ בָּעֵשֶׂב.

– עֲדַיִן יָרֹק אַתָּה, – אָמַר לוֹ, – כְּשֶׁאוֹמֵר אִכָּר שֶׁלֹּא יִקְנֶה, מְצַפְצְפִים עָלָיו וּמוֹכְרִים לוֹ דַּוְקָא. כָּל הַכְּפָרִיִּים מְשִׁיבִים תָּמִיד כָּךְ, וְאַחַר כָּךְ כֻּלָּם קוֹנִים.

ווֹלְף הֵנִיעַ יָדוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת:

– כְּעַל פּוֹשֵׁט־יָד צָעַק עָלַי, – אָמַר נִרְגָּשׁ, – הִסְתַּלֵּק, הִסְתַּלֵּק!

– אַי, אַי, אַי! – צָחַק הַשֻּׁתָּף – “הִסְתַּלֵּק” אָמַר! רְאֵה זֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל!… עֲדַיִן לֹא נִשְׁמַע כַּדָּבָר הַזֶּה! וַאֲנִי אַרְאֶה לְךָ, שֶׁאֶעֱשֶׂה עִמּוֹ עֲסָקִים.

ווֹלְף תָּפַס אֶת הַשֻּׁתָּף בְּיָדוֹ.

– אַל תֵּלֵךְ. הוּא יִסְגֹּר אֶת הַדֶּלֶת אֶל מִתַּחַת לְאַפֶּךָ!

– לִי יֵשׁ עֵצָה לְכָךְ, – אָמַר הַשֻּׁתָּף, – כֵּיוָן שֶׁפּוֹתְחִים לִי פֶּתַח כָּלְשֶׁהוּ, מִיַּד אֲנִי מַצִּיב רֶגֶל בֵּין הַדֶּלֶת וְהַסַּף, וּכְשֶׁאֲנִי עוֹמֵד כְּבָר בְּרַגְלִי הָאַחַת בְּתוֹךְ הַפֶּתַח, שׁוּב לֹא יִסְגְּרוּ מִתַּחַת לְאַפִּי…

בִּצְעָדִים אִטִּיִּים, כָּפוּף לָאֲדָמָה מֵעֹמֶס הַצְּרוֹר הַכָּבֵד, הָלַךְ הַשֻּׁתָּף אֶל פֶּתַח בֵּיתוֹ שֶׁל הָאִכָּר, נֶעְלַם בְּתוֹכוֹ וְלֹא נִרְאָה שָׁעָה מְרֻבָּה.

ווֹלְף יָשַׁב בְּקֹצֶר־רוּחַ. הָיָה סָבוּר שֶׁוַּדַּאי אֵרַע לוֹ לְשֻׁתָּפוֹ מַשֶּׁהוּ רַע, הוֹאִיל וְהוּא מִשְׁתַּהֶה שָׁם זְמָן רַב וְאֵינוֹ חוֹזֵר, וּכְבָר בִּקֵּשׁ לָגֶשֶׁת וּלְהָצִיץ, שֶׁמָּא דְּרוּשׁוֹת שָׁם יָדָיו לְעֶזְרָה. אֲבָל יָדָיו לֹא הָיוּ נְחוּצוֹת. הַשֻּׁתָּף שֶׁלּוֹ יָצָא מִן הַבַּיִת בְּגַב יָשָׁר יוֹתֵר וּבִצְרוֹר קַל יוֹתֵר. פָּנָיו הַקּוֹדְרִים תָּמִיד הֵאִירוּ הַפַּעַם.

– נוּ, כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי? – דִּבֵּר בִּנְעִימָה שֶׁל נִצָּחוֹן. – בְּהַרְבֵּה דּוֹלָרִים מָכַרְתִּי וְיָפֶה הִרְוַחְתִּי. הַלְוַאי נִתְבָּרֵךְ בְּשָׁנִים טוֹבוֹת כְּמִסְפַּר רִבְעֵי הַדּוֹלָרִים שֶׁהִרְוַחְתִּי.

וְהוּא נִפְנֵף בָּאֲוִיר אֶת שִׁטְרוֹת־הַכֶּסֶף הַחֲדָשִׁים, שֶׁהִשְׁתַּקְשְׁקוּ בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו.

בְּכָל זְמַן הֲלִיכָתָם בַּדְּרָכִים לֹא פָּסַק הָאִישׁ הַמִּשְׁתָּעֵל מִלְּלַמֵּד לְווֹלְף אֶת חָכְמַת הָרוֹכְלִים. הוּא הוֹרָה לוֹ אֵיךְ לִטְעֹן לִפְנֵי אִכָּר, אֵיךְ לְדַבֵּר דְּבָרִים רַכִּים בְּאָזְנֶיהָ שֶׁל אִכָּרָה. הוּא סִפֵּר אֶת כָּל הַחָכְמוֹת וְהָאַמְצָאוֹת שֶׁהִמְצִיא כְּדֵי לִתְפֹּס אֶת הַקּוֹנֶה, אֵיךְ לְהַעֲלוֹת תְּחִלָּה אֶת הַמְּחִיר בִּשְׁבִיל לְהַנְמִיכוֹ אַחַר־כָּךְ, וְכֵיצַד לִכְבּשׁ אֶת הַכַּעֲסַן בְּמַעֲנֶה רַךְ, כֵּיצַד לָתֵת עֵצוֹת לְכָל דַּאֲגוֹתָיו וְצָרוֹתָיו שֶׁל אִכָּר. ווֹלְף הִקְשִׁיב וְהִסְכִּים בְּנַעֲנוּעַ־רֹאשׁ:

– טוֹב, טוֹב, אֶעֱשֶׂה כֵּן.

אַךְ כְּשֶׁבָּא לְפִתְחוֹ שֶׁל בַּיִת וְעָנוּ לוֹ “אֵין צֹרֶךְ בְּרוֹכְלִים”, מִיָּד פָּנָה וּבָרַח מַהֵר. גַּם לֹא יָדַע לִדְרשׁ מְחִירִים מֻפְרָזִים וּלְהוֹרִיד אַחַר־כָּךְ כְּדֵי מֶחֱצָה, לֹא יָכוֹל לַעֲמֹד עַל הַמְּקָח וּלְהִשָּׁבַע, לֹא הֵבִין לְדַבֵּר דְּבָרִים הַמּוֹצְאִים לָהֶם מְסִלּוֹת אֶל הַלֵּב וּמַחֲנִיפִים לַקּוֹנֶה. הַשֻּׁתָּף לֹא הָיָה יָכֹל לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ כְּלִי שָׁלֵם וְהָגוּן.

– אֵיזֶה מִין רֹאשׁ שֶׁל גּוֹי יֵשׁ לוֹ, – קָבַל בְּאָזְנֵי הָרוֹכְלִים שֶׁנִּפְגַּשׁ עִמָּהֵם בָּעֲיָרוֹת בְּמִסְעָדוֹת־שֶׁל־“כָּשֵׁר”.

– לֹא יֵצֵא מִמֶּנּוּ רוֹכֵל שֶׁל מַמָּשׁ, – נִבְּאוּ הָרוֹכְלִים הָאֲחֵרִים, כְּשֶׁהֵם מַטִּילִים אֶת קַלְפֵיהֶם עַל גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָנוֹת.

ווֹלְף לֹא עָנָה עַל כָּךְ. הוּא לֹא הִתְעָרֵב בֵּין הָרוֹכְלִים הָרַבִּים, שֶׁהָיוּ מִתְכַּנְּסִים בַּמִּסְעָדוֹת מַחֲנוֹת־מַחֲנוֹת. הֵם צָחֲקוּ, הִתְפָּאֲרוּ כָּל אֶחָד בִּמְצִיאוֹתָיו שֶׁלּוֹ, סִפְּרוּ עַל אַמְצָאוֹתֵיהֶם וְחָכְמוֹתֵיהֶם. הַצְּעִירִים סִפְּרוּ נִסִּים עַל הַנָּשִׁים, הַמִּתְאַהֲבוֹת בָּהֶם בַּכְּפָרִים שֶׁהֵם לָנִים שָׁם; יְהוּדִים קְשִׁישִׁים סָפְרוּ אֶת הַדּוֹלָרִים וְחִשְּׁבוּ אֵימָתַי כְּבָר יַסְפִּיקוּ לָהֶם חֶסְכוֹנוֹתֵיהֶם בִּשְׁבִיל לִקְנוֹת כַּרְטִיסֵי־אֳנִיָּה וּלְהָבִיא לְכָאן אֶת נְשֵׁיהֶם וִילָדֵיהֶם שֶׁמֵּעֵבֶר לַיָּם. יְהוּדִים בַּעֲלֵי־תַּכְלִית סִכְּמוּ בְּפִנְקְסֵי־הַבַּנְק שֶׁלָּהֶם אֶת הַסְּכוּמִים הַמֻּפְקָדִים, שֶׁהָיוּ רְשׁוּמִים בְּשׁוּרוֹת יְשָׁרוֹת כְּחַיָּלִים בַּמִּפְקָד; בְּעֶפְרוֹנוֹת עָבִים צֵרְפוּ סְכוּמִים לִסְכוּמִים, כֶּסֶף בִּמְזֻמָּן וְחוֹבוֹת, וְסָפְרוּ עַל אֶצְבְּעוֹת יְדֵיהֶם אֶת הֶחֳדָשִׁים, כַּמָּה הֵם צְרִיכִים עוֹד לְהִתְהַלֵּךְ עִם הַצְּרוֹר הַגָּדוֹל, עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לְחֶשְׁבּוֹן עָגֹל וְיוּכְלוּ לִפְתֹּחַ חֲנוּת בָּעֲיָרָה גּוֹיִית, שֶׁהָעֲסָקִים עֲדַיִן לֹא נִתְקַלְקְלוּ שָׁם בְּשֶׁל קִנְאָה־שִׂנְאָה וְהִתְחָרוּת.

הַכֹּל עִשְּׁנוּ, שִׂחֲקוּ בִּקְלָפִים, סִפְּרוּ מַעֲשִׂיּוֹת, הִתְפָּאֲרוּ, נִשְׁבְּעוּ, לִגְלְגוּ זֶה עַל זֶה, אָמְרוּ זֶה לָזֶה דִּבְרֵי חִדּוּדִין, הִתְעָרְבוּ אִישׁ בְּעִנְיָנֵי חֲבֵרוֹ, עָשׂוּ שֻׁתָּפֻיּוֹת, נִכְנְסוּ זֶה לְתוֹךְ בְּנֵי מֵעָיו שֶׁל זֶה. ווֹלְף לֹא הָיָה לוֹ מַה לְדַבֵּר עִמָּהֶם. הוּא יָצָא וְעָמַד לִפְנֵי הַפֶּתַח, צָבַט חֲתִיכוֹת־לֶחֶם מִתּוֹךְ הַכִּיסִים וְצִפְצֵף אֶל הַצִּפֳּרִים, שֶׁנִּתְּרוּ מִסָּבִיב לְרַגְלָיו בְּבַקָּשַׁת פֵּרוּרִים.

– תָּאֵב אֲנִי לְדַעַת, מַה יָבִיא לוֹ צִפְצוּף זֶה שֶׁהוּא מְצַפְצֵף, – אָמַר שֻׁתָּפוֹ אֶל הָאֲנָשִׁים הַיּוֹשְׁבִים לְיַד הַשֻּׁלְחָנוֹת, – הוּא רַק מְצַפְצֵף וְשׁוֹתֵק כְּאָדָם זָר.

– פִּנְקַס־בַּנְק וַדַּאי לֹא יָבִיא לוֹ, – נָהֲמוּ יְהוּדִים קְשִׁישִׁים אֶל תּוֹךְ זִקְנֵיהֶם, – רוֹכֵל צָרִיךְ לָדַעַת “לְצַפְצֵף עַל”, וְלֹא “לְצַפְצֵף אֶל” הוּא לֹא יִשָּׁאֵר זְמָן רָב עִם צְרוֹרוֹ, תִּרְאוּ שֶׁדְּבָרֵינוּ סוֹפָם לְהִתְקַיֵּם!

וְאָמְנָם דִּבְרֵיהֶם שֶׁל הַיְּהוּדִים הַלָּלוּ נִתְקַיְּמוּ בִּמְהֵרָה. כְּשֵׁם שֶׁוּוֹלְף נָפַל שֶׁלֹּא בְּמִתְכַּוֵּן לְתוֹךְ חֲבוּרָתָם שֶׁל הָרוֹכְלִים, כָּךְ גַּם נִפְלַט מִבֵּינֵיהֶם שֶׁלֹּא בְּמִתְכַּוֵּן.

בְּיוֹם קַיִץ נָאֶה לִפְנוֹת עֶרֶב הִגִּיעוּ שְׁנֵיהֶם, שְׁנֵי הַשֻּׁתָּפִים, לְמֶשֶׁק אֶחָד מְרֻחָק וְדָפְקוּ עַל הַדֶּלֶת לִשְׁאֹל אִם יוּכְלוּ לָלוּן שָׁם. הַמֶּשֶׁק נִמְצָא מִן הַצַּד, הַרְחֵק מִן הַדֶּרֶךְ הָרָאשִׁית, וּמְבֻדָּד מִן הַמְּשָׁקִים הַסְּמוּכִים. הַבַּיִת הָיָה יָשָׁן וְנִרְאָה כְּבִלְתִּי נוֹשָׁב. לַדְּפִיקוֹת עַל הַדֶּלֶת לֹא יָצָא אִישׁ לִפְתֹּחַ. הֵם יָצְאוּ אֶל הֶחָצֵר. לְיַד הַבְּאֵר שֶׁבְּאֶמְצַע הֶחָצֵר הָיָה מֻטָּל סוּס וְחָבַט בְּרַגְלָיו בַּקַּרְקַע. סָמוּךְ אֵלָיו עָמַד אִכָּר זָקֵן שֶׁשַּׁרְווּלֵי יָדָיו מֻפְשָׁלִים וְהִבִּיט בִּשְׁתִיקָה עַל הַסּוּס הַחוֹלֶה וּמַבָּטָיו נוּגִים וַאֲפֵלִים.

– עֶרֶב טוֹב, אָדוֹן! – אָמַר שֻׁתָּפוֹ שֶׁל ווֹלְף אֶל הָאִישׁ שֶׁלְּיַד הַסּוּס הַשּׁוֹכֵב.

הָאִכָּר לֹא עָנָה. בְּאִישׁוֹנָיו הַתְּכֻלִּים־הַבְּהִירִים הֵצִיץ אֶל מוּל שְׁנֵי הַבָּאִים עִם שַׂקֵּיהֶם, רָקַק עַל הָאֲדָמָה וּבְפֶה מְעֻקָּם רָטַן מִתַּחַת לְאַפּוֹ.

– אֵין שׁוּם עֲסָקִים, זָרִים! – אָמַר מִתּוֹךְ רֹגֶז, וְהִבִּיט שׁוּב אֶל הַסּוּס שֶׁחָבַט רַגְלָיו בַּקַּרְקַע.

שֻׁתָּפוֹ שֶׁל ווֹלְף רָצָה לְהַמְתִּיק אֶת צַעֲרוֹ שֶׁל הָאִכָּר וְהֶעֱלָה חִיּוּךְ עַל פָּנָיו הַקּוֹדְרִים.

– הַאִם יְכוֹלִים אָנוּ לַעֲזֹר לְךָ? – שָׁאַל מִתְחַנֵּף.

הָאִכָּר הֵצִיץ בְּעֵינַיִם קָרוֹת, כִּשְׁתֵּי חֲתִיכוֹת קֶרַח.

– טִפֵּשׁ אַתָּה! – נִהֵם כְּנֶגְדּוֹ בְּכַעַס.

כָּל רַחֲשֵׁי הַבּוּז שֶׁל אִישׁ־הַכְּפָר לָאָדָם הָעִירוֹנִי, שֶׁאֵין כֹּחוֹ אֶלָּא בְּפֶה וּבְדִבּוּר, הֵצִיצוּ מִתּוֹךְ אִישׁוֹנָיו הַתְּכֻלִּים־הַבְּהִירִים שֶׁל הָאִכָּר בְּמַבָּטוֹ אֶל הָאִישׁ עִם הַצְּרוֹר, שֶׁאֵינוֹ מֵבִין, שֶׁבִּשְׁעַת־אָסוֹן מֵעֵין זוֹ רָאוּי רַק לִשְׁתֹּק, לְהָנִיחַ לָאָדָם לְהִתְיַחֵד עִם צַעֲרוֹ.

הָרוֹכֵל הַלִּיטָאִי הִשְׁתָּעֵל שִׁעוּל יָבֵשׁ. הוּא כְּבָר רָאָה שֶׁנִּכְנַס כָּאן לְמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ רָצוּי, וְהִתְחִיל מוֹשֵׁךְ אֶת ווֹלְף בִּכְנַף מְעִילוֹ.

– בּוֹא, ווֹלְף, נְחַפֵּשׂ מָקוֹם אַחֵר, הַלַּיְלָה יוֹרֵד.

ווֹלְף הוֹרִיד אֶת הַשַּׂק מֵעַל הַכְּתֵפָיִם וּפָשַׁט אֶת מְעִילוֹ. בִּשְׁתִיקָה גָּחַן אֶל הַסּוּס וְנִגֵּב אֶת הַקֶּצֶף מֵעַל פִּיו בִּמְעַט שַׁחַת שֶׁנִּמְצְאָה מֻנַּחַת בְּסָמוּךְ. אַחַר כָּךְ פָּתַח בִּזְרִיזוּת אֶת שְׂפָתָיו שֶׁל הַסּוּס, עַד שֶׁכָּל שִׁנָּיו נִגְלוּ וְהֵצִיצוּ לְעֵין הָרוֹאֶה. הָאִכָּר רָאָה מִיָּד בְּגִישָׁתוֹ אֶל הַסּוּס מַעֲשֶׂה שֶׁל בָּקִי וְרָגִיל.

– מַה הַצָּרָה? שָׁאַל בַּמִּלִּים הַסְּפוּרוֹת, שֶׁלִּמְּדוֹ הַשֻּׁתָּף שֶׁלּוֹ לוֹמַר בְּשָׁעָה שֶׁהַקּוֹנֶה יֵשׁ לוֹ טְעָנוֹת כְּנֶגֶד הַסְּחוֹרָה הַמֻּצַּעַת.

הָאִכָּר לֹא כָּעַס עוֹד כְּבַתְּחִלָּה. הוּא הִסְתַּכֵּל רֶגַע בַּצָּעִיר הַזֶּה וְסִפֵּר לוֹ לְאַט אֶת צָרָתוֹ. הַסּוּס הָיָה בָּרִיא וְחָזָק, רָעָה בַּדֶּשֶׁא; וּפִתְאוֹם שָׁכַב לוֹ וְהִתְחִיל בּוֹעֵט בָּרַגְלַיִם. וְנוֹסַף לְכָךְ הֲרֵי הוּא לְבַדּוֹ, בִּתּוֹ נָסְעָה אֶל הָעֲיָרָה, וְאֶל רוֹפֵא־הַסּוּסִים רַב הַמֶּרְחָק, כַּמָּה עַשְׂרוֹת מִילִין. וְהַסּוּס סוּס טוֹב כָּל כָּךְ וְחָזָק.

ווֹלְף הֵבִין מְעַט מְאֹד מִן הָאַנְגְּלִית שֶׁל הָאִכָּר, שֶׁנּוֹסָף לַכֹּל יָצְאָה עוֹד עֲמוּמָה בְּיוֹתֵר מִבֵּין הַשְּׂפָתַיִם, מִפְּנֵי שֶׁהַמְּדַבֵּר לֹא הוֹצִיא אַף לְרֶגַע אֶת הַמִּקְטֹרֶת מִתּוֹךְ פִּיו. אַךְ מִנְּשִׁימוֹתָיו הַכְּבֵדוֹת שֶׁל הַסּוּס, מִתְּנוּפַת צַלְעוֹתָיו וּמֵחֲבִיטַת זְנָבוֹ בַּקַּרְקַע, רָאָה וְהִכִּיר שֶׁאָכַל מַשֶּׁהוּ אֲכִילָה שֶׁלְּמַעְלָה מִן הַמִּדָּה וְהוּא חָשׁ בִּכְרֵסוֹ. הוּא הָיָה מֵבִין בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה; לֹא פַּעַם יֶאֱרַע שֶׁסּוּס נִטְפָּל בְּרַעַבְתָנוּת יְתֵרָה לְשָׂדֶה שֶׁל שִׁבֹּלֶת־שׁוּעָל, אוֹ אוֹכֵל אֲפִלּוּ אֲכִילָה גַּסָּה שֶׁל גַּרְעִינֵי שִׁבֹּלֶת־שׁוּעָל, וְהוּא מְקַבֵּל עֲוִית־קֵבָה וּפוֹשֵׁט אֶת רַגְלָיו וָמֵת, אִם אֵין מִזְדָּרְזִים לְרוֹקֵן מִיָּד אֶת מֵעָיו.

– שְׁאַל אוֹתוֹ, אִם הַסּוּס לֹא נִכְנַס בְּמִקְרֶה לְשָׂדֶה שֶׁל שִׁבֹּלֶת־שׁוּעָל. – אָמַר לְשֻׁתָּפוֹ.

– שְׁאַל אוֹתוֹ! – הִתְכַּעֵס הַלִּיטָאִי, – הַנָּקֵל לִשְׁאֹל, כְּשֶׁיּוֹדְעִים. הַשֵּׁדִים וְהָרוּחוֹת יוֹדְעִים כֵּיצַד קוֹרְאִים לְשִׁבֹּלֶת־שׁוּעָל בְּאַנְגְּלִית!

ווֹלְף נִסָּה מִשּׁוּם כָּךְ לָבוֹא בְּעַצְמוֹ בִּדְבָרִים עִם הָאִכָּר, בִּלְשׁוֹן־הָאִלְּמִים.

הוּא נִגַּשׁ אֶל הָאֻרְוָה, בִּקֵּשׁ וּמָצָא גַּרְעִין שֶׁל שִׁבֹּלֶת־שׁוּעָל וְהֶרְאָה לָאִכָּר וְרָמַז לְצַד הַשָּׂדוֹת. אַחַר־כָּךְ הִגִּישׁ אֶת הַגַּרְעִין לְפִיו שֶׁל הַסּוּס וְהִתְחִיל טוֹחֵן בְּשִׁנָּיו בְּחָזְקָה. הָאִכָּר הִבְרִיק בְּעֵינָיו הַתְּכֻלּוֹת הַבְּהִירוֹת:

– זֶה נָכוֹן! – אָמַר.

ווֹלְף הִפְשִׁיל אֶת שַׁרְווּלֵי כֻּתָּנְתּוֹ וְהִתְחִיל מַצִּיל בִּמְהִירוּת. הוּא חִפֵּשׂ וּמָצָא לְיַד הָאֻרְוָה חֶבֶל וְעָקַד אֶת רַגְלֵי הַסּוּס, אֶת הַקִּדְמִיּוֹת וְאֶת הָאֲחוֹרִיּוֹת, שֶׁלֹּא יוּכַל לָזוּז וְלָקוּם מִן הָאֲדָמָה. אַחַר כָּךְ צִוָּה לְהַרְתִּיחַ מַיִם, הַרְבֵּה מַיִם, כָּל כַּמָּה שֶׁיָּכִיל הַסִּיר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, וּלְהַגִּישׁ אֶת הַמַּיִם עִם סַבּוֹן וְעִם כָּל שְׁאָר הַדְּבָרִים הַדְּרוּשִׁים. הָאִכָּר עָשָׂה הַכֹּל כַּמְּצֻוֶּה בִּזְרִיזוּת שֶׁל נַעַר. ווֹלְף רָמַז לַזָּקֵן שֶׁיַּטִּיל עַצְמוֹ עַל הַסּוּס, לְהַחֲזִיקוֹ יָפֶה בְּרֹאשׁוֹ, וּלְשֻׁתָּפוֹ נָתַן בַּיָּדַיִם אֶת זְנַב הַסּוּס.

– לְהַחֲזִיק בְּחָזְקָה! – פָּקַד עָלָיו. – לֹא לְהַרְפּוֹת.

הָאֲנָשִׁים נִשְׁמְעוּ לִפְקֻדּוֹתָיו. ווֹלְף יָשַׁב עַל הַקַּרְקַע וְהִזְרִיק לַסּוּס אֶת הַנּוֹזְלִים לְתוֹךְ הַמֵּעַיִם.

– לְהַחֲזִיק! לְהַחֲזִיק! – הִתְכָּעֵס עַל שֻׁתָּפוֹ, שֶׁמִּתּוֹךְ מוֹרָא הֶחֱזִיק בְּרִפְיוֹן אֶת זְנַב הַסּוּס.

צַלְעוֹת הַסּוּס נִתְמַלְּאוּ מִן הַמַּיִם. ווֹלְף הִתִּיר אֶת רַגְלֶיהָ שֶׁל הַבְּהֵמָה הַשּׁוֹאֶפֶת וְנוֹשֶׁפֶת בִּכְבֵדוּת וְרָחַץ אֶת יָדָיו לְיַד הַבְּאֵר.

– לְהַנִּיחַ לַסּוּס שֶׁיִּשְׁכַּב כָּךְ, – אָמַר, – הַהֲקָלָה בּוֹא תָּבוֹא.

מִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן שֶׁל רוֹפֵא שֶׁעָשָׂה אֶת מְלַאכְתּוֹ יָפֶה, נִגֵּב בְּשַׁחַת אֶת יָדָיו הָרְטֻבּוֹת וְהוֹצִיא מִן הַצְּרוֹר פַּת וּגְבִינָה לֶאֱכֹל אֶת סְעֻדַּת הָעֶרֶב.

בִּמְהֵרָה, כְּפִי שֶׁאָמַר, הִתְחִיל הַסּוּס הַחוֹלֶה עוֹשֶׂה צְרָכָיו וּפוֹלֵט מִתּוֹכוֹ, וְהָיָה מוֹסִיף וּפוֹלֵט כָּל כָּךְ הַרְבֵּה, עַד שֶׁצַּלְעוֹתָיו נִשְׁתַּפְּעוּ וְיָרְדוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר. מִיָּד לְאַחַר זֶה קָם הַסּוּס עַל בִּרְכָּיו, נִסָּה אֶת כֹּחָן אִם תּוּכַלְנָה לְשֵׂאתוֹ, וְהִתְרוֹמֵם מֵעַל הַקַּרְקַע וְקָם, כְּשֶׁהוּא מִתְעַטֵּשׁ פְּעָמִים הַרְבֵּה. וּמֵעַצְמוֹ, בְּלֹא פְּקֻדָּה כָּלְשֶׁהִי, נִכְנַס אֶל הָאֻרְוָה.

הָאִכָּר הוֹצִיא מִן הַבַּיִת סִיר חָלָב וְהִגִּישׁוֹ לִפְנֵי ווֹלְף.

– אֱלֹהִים יְבָרֶכְךָ, הַזָּר! – בֵּרַךְ אֶת ווֹלְף וְלָחַץ אֶת יָדוֹ, – וּלְלִינַת לַיְלָה תִּשָּׁאֲרוּ כָּאן בְּבֵיתִי. תֵּכֶף תָּבוֹא גַּם בִּתִּי וְתַצִּיעַ לָכֶם מִשְׁכַּבְכֶם.

הָאִכָּר יָשַׁב סָמוּךְ לְווֹלְף, כְּשֶׁמִּקְטַרְתּוֹ בַּפֶּה, רוֹקֵק וְחוֹזֵר וְרוֹקֵק מִסְּבִיבָיו, וּבְקוֹל מְעֻמְעָם שְׁאֵלוֹ מֵהֵיכָן הוּא בָּא, מִי הוּא וּמֶה הָיְתָה מְלַאכְתּוֹ בַּבַּיִת בַּמָּקוֹם שֶׁנּוֹלַד. ווֹלְף הֵשִׁיב אֶת תְּשׁוּבוֹתָיו עַל־יְדֵי שֻׁתָּפוֹ, שֶׁמָּסַר אוֹתָן בָּאַנְגְּלִית הָעִירוֹנִית שֶׁלּוֹ. הַשֻּׁתָּף הַמִּשְׁתָּעֵל מָסַר כְּנֶגֶד כָּל מִלָּה שֶׁל ווֹלְף תִּלֵּי־תִּלִּים שֶׁל דִּבּוּרִים שֶׁהוֹסִיף מִשֶּׁלּוֹ. הוּא סִפֵּר בְּאָזְנָיו שֶׁל הָאִכָּר עַל פְּלָאֶיהָ שֶׁל נְיוּ־יוֹרְק, עַל הַגְּשָׁרִים הַתְּלוּיִים מֵעַל לַנְּהָרוֹת, עַל רַכָּבוֹת־הַמְהַלְּכוֹת בְּאֶמְצַע הָרְחוֹבוֹת בַּחֲלַל הָאֲוִיר, עַל הַבָּתִּים הַגְּבוֹהִים, הַבַּנְקִים וּבָתֵּי־הָעֵסֶק, עַל הַסְּפִינוֹת הַיּוֹצְאוֹת וְנִכְנָסוֹת בַּנָּמֵל, עַל הַדָּגִים הַנִּרְאִים מְקַפְּצִים בַּיָּם בְּשָׁעָה שֶׁמַּפְלִיגִים בּוֹ. הָאִכָּר הִרְחִיב כִּפְלַיִם אֶת אִישׁוֹנָיו הַתְּכֻלִּים מֵרֹב חִדּוּשׁ.

– דְּבָרִים נָאִים, – שִׁבַּח אִישׁ־הַכְּפָר, כְּשֶׁהוּא שׁוֹכֵחַ מֵרֹב פְּלִיאָה לִמְצֹץ אֶת הַמִּקְטֶרֶת.

בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת בָּעֶרֶב הִגִּיעָה וְעָמְדָה לִפְנֵי הַבַּיִת עֶגְלַת־אִכָּרִים רְתוּמָה לְסוּס אֶחָד.

– בִּתִּי הִיא, אֶסְתֵּר, – אָמַר הָאִכָּר, וְיָצָא לִפְנֵי פֶּתַח הַבַּיִת, לְסַפֵּר לָהּ עַל הַסּוּס שֶׁחָלָה וְעַל הַזָּרִים, שֶׁהָאֱלֹהִים זִמְּנָם בַּשָּׁעָה הַנְּכוֹנָה.

– זֶהוּ הַצָּעִיר, – הֶרְאָה לָהּ עַל ווֹלְף, – בָּחוּר בֶּן־חַיִל.

הָאִשָּׁה שֶׁבָּאָה, רָזָה וִיבֵשָׁה כְּאָבִיהָ, בַּעֲלַת יָדַיִם וְרַגְלַיִם שֶׁל גֶּבֶר וְחָזֶה שָׁטוּחַ, כִּוְּנָה אֶל הַזָּר אֶת שְׁנֵי אִישׁוֹנֶיהָ, שֶׁהָיוּ דּוֹמִים דִּמְיוֹן גָּמוּר לְשֶׁל אָבִיהָ. אַדְמִימוּת נִשְׁתַּפְּכָה בְּפָנֶיהָ הַמָּאֳרָכִים, שֶׁבִּשְׁעַת חִיּוּךְ הֵם מִתְאָרְכִים וּמִתְמַשְּׁכִים עוֹד יוֹתֵר. הִיא גִּלְּתָה שְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁל שִׁנַּיִם גְּדוֹלוֹת, שֶׁבֵּין יְהוּדִים נִרְאוֹת שֶׁכְּמוֹתָן לְעִתִּים נְדִירוֹת בְּיוֹתֵר, וְאָמְרָה בְּקוֹל מֻפְתָּע וְנִפְחָד:

– שָׁלוֹם עָלֶיךָ, אֲדוֹנִי!

ווֹלְף לָחַץ אֶת יָדָהּ הַשְּׁטוּחָה וְהַיְבֵשָׁה, שֶׁהָיְתָה דּוֹמָה לְשֶׁל גֶּבֶר, וְלֹא יָדַע מַה לְהַגִּיד. דָּבָר זֶה, שֶׁהָרִיבָה הַגּוֹיָה נִקְרֵאת אֶסְתֵּר, עוֹרֵר בּוֹ חִבָּה וְקִרְבָה אֵלֶיהָ, כְּאֶל בַּת־יִשְׂרָאֵל. הָיָה בָּהּ מֵרֵיחַ סוּסִים, עֲגָלוֹת, אָבָק וּבַיְשָׁנוּת כַּפְרִית מִפְּנֵי גֶּבֶר.

– נִיחָא, – הִתְגַּבְּרָה עַל מְבוּכָתָהּ, – הַתֵּר אֶת הַסּוּס, אַבָּא, הוֹרֵד אֶת הַחֲבִילוֹת מֵעַל הָעֲגָלָה. אֲנִי אֵלֵךְ לְהָכִין אֹכֶל וּלְהַצִּיעַ מִשְׁכָּב בִּשְׁבִיל הָאֲדוֹנִים.

הִיא עָבְדָה וְהִתְעַסְּקָה הַרְבֵּה בְּהַפְּכָה אֶת הַקַּשׁ הַטָּרִי שֶׁהִצִּיעָה לוֹ לַבָּחוּר הַזָּר, אֶת כָּל מְסִירוּתָהּ הַנָּשִׁית הִשְׁקִיעָה בְּכָךְ. וְכָל פַּעַם שֶׁעֵינֶיהָ נִפְגְּשׁוּ בְּמַבָּטוֹ שֶׁל הַזָּר נִשְׁתַּפֵּךְ סֹמֶק עַל פָּנֶיהָ.

הַשֻּׁתָּף הַמְּכַעְכֵּעַ דִּגְדֵּג לוֹ לְווֹלְף בְּצַלְעוֹתָיו.

– אַתָּה נִרְאֶה לָהּ, – אָמַר לוֹ בַּחֲשָׁאי. – אֵין הִיא יְפַת־תֹּאַר גְּדוֹלָה, גַּם צְעִירָה בְּיוֹתֵר אֵינֶנָּהּ, אֲבָל לַעֲבֹר בָּהּ עֲבֵרָה רְאוּיָה הִיא. אַל תִּהְיֶה לֶמֶךְ, אֶחָא… בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם נָקוּם וְנֵלֵךְ. בֵּינְתַיִם אֲנִי הוֹלֵךְ לְהַתִּיר וּלְהַצִּיעַ אֶת הַסְּחוֹרָה.

הוּא דִּגְדְּגוֹ שׁוּב בְּצִדּוֹ וְיָצָא מִן הַחֶדֶר מִשְׁתָּעֵל וְקוֹרֵץ לוֹ בְּעַיִן אֶחָת.

ווֹלְף לֹא עָנָה לוֹ וְיָשַׁב עַל הַמִּטָּה שֶׁהִצִּיעוּ לוֹ זֶה עַתָּה. מִן הַחוּץ חָדְרוּ רֵיחוֹת שֶׁל שַׁחַת קְצּוּרָה. צְרָצָרִים צִרְצְרוּ. גַּחְלִילִיּוֹת חָלְפוּ מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם לִפְנֵי הַחַלּוֹן כְּנִיצוֹצוֹת־אֵשׁ וְכָבוּ. מִסָּבִיב לִמְנוֹרַת־הַנֵּפְט הִתְעוֹפְפוּ פַּרְפָּרִים סְחוֹר־סְחוֹר וּפִזְּרוּ אָבָק מִכַּנְפֵיהֶם. ווֹלְף הִקְשִׁיב לְזִמְזוּמֵי־הַלַּיְלָה הַקְּרוֹבִים לוֹ, הַיְדוּעִים לוֹ, שָׁאַף לְתוֹכוֹ אֶת הָרֵיחוֹת שֶׁל חָלָב וּמַאֲפֵה־בַּיִת, חָשׁ אֶת הַטַּעַם הַחֲמַצְמָץ שֶׁל בֵּית־כְּפָר. דָּבָר זֶה מִלְּאוֹ שַׁלְוַת־נֶפֶשׁ וְהַרְגָּשַׁת מִשְׁפָּחָה. תַּרְדֵּמָה מְתוּקָה יָרְדָה עָלָיו, וְהוּא הִתְפַּרְקֵד בַּמִּטָּה, שֶׁחָרְקָה מִתַּחַת לְגוּפוֹ הַמְגֻדָּל.

לִפְנוֹת בֹּקֶר, עִם זָהֳרֵי־שַׁחַר רִאשׁוֹנִים, יָרַד מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וְיָצָא אֶל הֶחָצֵר. בִּתּוֹ שֶׁל הָאִכָּר כְּבָר עָמְדָה לְיַד הַבְּאֵר וְשָׁאֲבָה מַיִם לְהַשְׁקוֹת אֶת הַסּוּסִים, שֶׁנִּדְחֲקוּ בְּרָאשֵׁיהֶם אֶל הַדְּלִי, לִהְיוֹת רִאשׁוֹנִים לִשְׁתִיָּה. ווֹלְף נִגַּשׁ, עָזַר לָהּ לִשְׁאֹב אֶת הַמַּיִם וּלְהַשְׁקוֹת אֶת הַסּוּסִים מִדְּלִי הָעֵץ, שֶׁשּׁוּלָיו הָיוּ פְּגוּמִים מִנְּגִיסוֹתֵיהֶם שֶׁל הַסּוּסִים.

– הִנֵּה זֶה הוּא הַסּוּס שֶׁאַתָּה הִצַּלְתָּ, – רָמְזָה לוֹ עַל סוּס צָעִיר וְחָזָק.

– אֲחוֹתִי שְׁמָהּ גַּם כֵּן אֶסְתֵּר, – אָמַר ווֹלְף בַּחֲשָׁאי, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ לְשֵׁם מַה הוּא מְסַפֵּר דָּבָר זֶה.

הָאִכָּר יָצָא מִן הַבַּיִת, הִבִּיט עַל שְׁנֵי הָעוֹמְדִים לְיַד הַבְּאֵר וְהֶעֱלָה אֵשׁ בַּמִּקְטֶרֶת.

– מֶשֶׁק יָפֶה, – שִׁבַּח ווֹלְף אֶת הָאַכְסַנְיָה בָּאַנְגְּלִית הָרְפוּיָה שֶׁלּוֹ.

– מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֶיךָ? – אָמַר הָאִכָּר בְּחִיּוּךְ עַל כָּךְ שֶׁמְּשַׁבְּחִים אֶת מִשְׁקוֹ הַמֻּזְנָח.

– גַּם אֲנִי מִמֶּשֶׁק, – אָמַר ווֹלְף, – מֵרָחוֹק.

וְרָמַז בְּיָד לַצַּד שֶׁשִּׁעֵר שָׁם אֶת הַיָּם.

הָאִכָּר פָּלַט כַּמָּה פְּקָעוֹת שֶׁל עָשָׁן סָמִיךְ וְהִתְבּוֹנֵן בַּזָּר מֵרֹאשׁוֹ וְעַד כַּף רַגְלוֹ. פִּתְאוֹם הוֹצִיא אֶת הַמִּקְטֶרֶת מִפִּיו וְשָׁאַל בְּמַפְתִּיעַ:

– בֵּאלֹהִים מַאֲמִין אַתָּה, צָעִיר?

– בְּוַדָּאי! – הֵשִׁיב ווֹלְף.

הָאִכָּר חִיֵּךְ חִיּוּךְ קַל וְהֶחֱזִיר אֶת הַמִּקְטֶרֶת אֶל פִּיו.

– שֶׁמָּא רוֹצֶה אַתָּה לְהִשָּׁאֵר כָּאן, הַזָּר? – שָׁאַל בִּנְעִימָה אֲבָהִית. – אֲנִי זָקַנְתִּי, אֶסְתֵּר יוֹדַעַת לַעֲבֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן רַק נַעֲרָה הִיא. הַמֶּשֶׁק צָרִיךְ גֶּבֶר לַעֲבוֹדָה, וְאַתָּה מוֹצֵא חֵן בְּעֵינָי.

ווֹלְף הֵצִיץ תְּחִלָּה אֶל הַזָּקֵן, וְאַחַר־כָּךְ אֶל הַבַּת, וּלְבַסּוֹף אֶל הַסּוּסִים, וְהֵנִיעַ רֹאשׁוֹ לְהַסְכָּמָה.

– בְּרָצוֹן רַב, אֲדוֹנִי! – אָמַר כְּשֶׁהוּא מַתִּיז אֶת הָרֵישִׁי"ן, כְּפִי שֶׁהֻרְגַּל בַּצָּבָא.

מֵרֹב הַפְתָּעָה שָׁכַח אֲפִלּוּ לִשְׁאֹל עַל שְׂכָרוֹ.

כְּשֶׁיָּצָא שֻׁתָּפוֹ, מָסַר לוֹ ווֹלְף אֶת הַצְּרוֹר. הַלִּיטָאִי הִבִּיט בּוֹ בְּעֵינַיִם חֲשֵׁכוֹת.

– בְּהֵמָה! – אָמַר לוֹ דִּבְרֵי מוּסָר. – כְּשֶׁנִּכְנָסִים בְּעֵסֶק עַם גּוֹיָה, עֲדַיִן אֵין חוֹבָה לְהִשָּׁאֵר מִיָּד… הַרְבֵּה גּוֹיוֹת יֵשׁ בַּדֶּרֶךְ! בּוֹא וְנֵלֵכָה!

ווֹלְף הִסְמִיק כְּנַעַר שֶׁחוֹשְׁדִים בּוֹ לְחִנָּם בַּעֲבֵרָה שֶׁלֹּא עָבַר, עָזַר לְשֻׁתָּפוֹ וְנָשָׂא אֶת הַצְּרוֹרוֹת עַד לְדֶרֶךְ־הַמֶּלֶךְ, שֶׁמִּזְדַּמְּנוֹת שָׁם עֲגָלוֹת הַהוֹלְכוֹת לְעִיר קְרוֹבָה. שָׁם הֵנִיחַ גַּם אֶת צְרוֹרוֹ שֶׁלּוֹ, וּמִבְּלִי לְקַבֵּל סֶנְט אֶחָד מִמַּה שֶׁהִגִּיעַ לוֹ מִשֻּׁתָּפוֹ, הָלַךְ וְחָזַר אֶל הַמֶּשֶׁק.

– נָדַדְתִּי דַּיִּי עִם הַצְּרוֹרוֹת כְּצוֹעֲנִי, – אָמַר, – אֲנִי חוֹזֵר אֶל הַקַּרְקַע.

כְּאִלּוּ הָיָה מֻשְׁרָשׁ בְּמֶשֶׁק זֶה מִשָּׁנִים, נִכְנַס יָשָׁר לָאֻרְוָה, חִפֵּשׂ וּמָצָא אֶת מַסְרֵק הַבַּרְזֶל וְאֶת הַמִּבְרָשׁוֹת, זָחַל וְנִתְכַּנֵּס מִתַּחַת לִכְרֵסוֹ שֶׁל סוּס וְנִקָּה אֶת עוֹרוֹ מִלִּכְלוּךְ וְאָבָק, כְּפִי שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה בַּצָּבָא.

– עֲמֹד! – דִּבֵּר בִּלְשׁוֹנוֹ אֶל הַסּוּס בַּלָּשׁוֹן שֶׁהָיָה רָגִיל בָּהּ מִבֵּיתוֹ, וְשָׁכַח לְגַמְרֵי שֶׁהוּא חַיָּב לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּלָּשׁוֹן הַחֲדָשָׁה.

הָאִכָּר עָמַד מִן הַצַּד וְחִיֵּךְ אֶל מוּל בִּתּוֹ מֵרֹב הֲנָאָה מֵעֲבוֹדָתוֹ. רַק עַכְשָׁו נִזְכַּר לִשְׁאֹל לִשְׁמוֹ שֶׁל הַזָּר.

– ווֹלְף, – אָמַר הַבָּחוּר.

– ווֹלְף, ווֹלְף, – לָעַס הָאִכָּר בְּקֹשִׁי אֶת הַשֵּׁם הַזָּר. – שֵׁם מְשֻׁנֶּה, אֶסְתֵּר, לֹא כֵן?

– מִפְּנֵי מַה מְשֻׁנֶּה? – לֹא יָכְלָה הַבַּת לְהָבִין, – לִי הוּא נִרְאֶה.

ה¹

ווֹלְף הִסְתַּגֵּל עַד מְהֵרָה אֶל הַמֶּשֶׁק וְאֶל הָאֲנָשִׁים.

הָיָה קָם עִם עֲלוֹת הַשַּׁחַר וְשׁוֹכֵב לִישֹׁן עִם הַעֲרֵב הַשֶּׁמֶשׁ, שָׁעָה שֶׁהַתַּרְנְגֹלוֹת שֶׁבֶּחָצֵר נִכְנָסוֹת לְנַמְנֵם נִמְנוּמָן. בְּחָלוּק וּבְמִגְבַּעַת־קַשׁ רְחָבָה שֶׁל אִכָּרִים עַל רֹאשׁוֹ, לְמַחֲסֶה מִפְּנֵי הַחַמָּה הַיּוֹקֶדֶת, הָיָה רָתוּם כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ בַּעֲבוֹדָה, כַּסּוּסִים שֶׁלּוֹ. עֲדַיִן הָיָה מַמְשִׁיךְ לְדַבֵּר עִמָּהֶם בִּלְשׁוֹנוֹ הַכַּפְרִית־הַגּוֹיִית שֶׁבְּפוֹלִין, וְלֹא כְּפִי שֶׁהָיוּ רְגִילִים, בְּכָל זֹאת הֵבִינוּ לִדְבָרָיו מִיָּד, הַסּוּסִים הַלָּלוּ, וְהָיוּ צוֹהֲלִים לִקְרָאתוֹ בְּשִׂמְחָה כְּשֶׁנִּכְנַס אֲלֵיהֶם אֶל הָאֻרְוָה כָּל יוֹם בְּהַשְׁכָּמָה, כְּדֵי לְהוֹצִיאָם לֶחָצֵר וּלְהַשְׁקוֹתָם. הוּא הָיָה מְלַטֵּף אֶת רָאשֵׁיהֶם, שֶׁשִּׁרְבְּבוּם אֵלָיו מִתּוֹךְ כְּמִיהָה לְפִנּוּק, הֵצִיץ לְתוֹךְ עֵינֵיהֶם וּלְתוֹךְ שִׁנֵּיהֶם, וְהָיָה מְלַמְּדָם הִלְכוֹת דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְנַשְּׁכִים זֶה אֶת זֶה בִּרְדִיפָתָם לַחֲטֹף אֶת הַלְּגִימָה הָרִאשׁוֹנָה מִתּוֹךְ הַדְּלִי.

– עֲמֹד! – הָיָה מִתְכָּעֵס. – הַכֹּל יִשְׁתּוּ. לֹא לְהִדָּחֵק!

אַחַר־כָּךְ אָסַר אֶת הַסּוּסִים אֶל הַמְּכוֹנָה וְיָצָא אֶל הַשָּׂדוֹת.

– וְיוֹ, יְלָדִים! – זֵרַז אוֹתָם, כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב עַל בֵּית־הַמּוֹשָׁב הַקָּטָן שֶׁל הַמְּכוֹנָה וּמַצְלִיף בְּשׁוֹטוֹ, לֹא בַּסּוּסִים, אֶלָּא בַּחֲלַל הָאֲוִיר, לְשֵׁם עִדּוּד בִּלְבָד.

הָעֲבוֹדָה הָיְתָה קַלָּה. לֹא הָיָה צָרִיךְ לִדְחֹק אֶת הַמַּחֲרֵשָׁה הַקְּטַנָּה בַּאֲדָמָה, כְּמוֹ שָׁם, בַּבַּיִת, הַכֹּל עָשְׂתָה הַמְּכוֹנָה. שֶׁפַע שֶׁל מְכוֹנוֹת הָיוּ מוּכָנוֹת וּמֻתְקָנוֹת לַעֲבוֹדָה: מְכוֹנוֹת לֶחָרִישׁ וּלְשִׂדּוּד, לִקְצִירָה וּלְדִישָׁה, לְכָל עֲבוֹדָה שֶׁתֵּעָשֶׂה הָיָה צָרִיךְ רַק לִרְתֹּם אֲלֵיהֶן אֶת הַסּוּסִים וּלְנַהֵל אֶת הָעֲבוֹדָה. ווֹלְף נֶהֱנָה הֲנָאָה גְּדוֹלָה מִן הַמְּכוֹנוֹת, שֶׁכְּמוֹתָן לֹא רָאָה בַּבַּיִת מֵעוֹלָם, וְשָׁר שִׁירֵי־חַיָּלִים בְּקוֹל עַלִּיז, כְּשֶׁהוּא מַצְלִיף בְּשׁוֹטוֹ לְקֶצֶב הַשִּׁירִים.

הַשָּׂדוֹת הָיוּ רְחָבִים וּגְדוֹלִים, הַסּוּסִים חֲזָקִים וְטוֹבֵי־מַרְאֶה. הַשֶּׁמֶשׁ שָׁפְכָה אֲלֻמּוֹת שֶׁל אוֹר. בַּשָּׁמַיִם שָׁטְפוּ אַט נַחֲלֵי־נְחָלִים שֶׁל עַנְנֵי כֶּסֶף. צִפֳּרִים צִפְצְפוּ. צָרְצְרֵי־שָׂדֶה לֹא פָּסְקוּ מִלְּצַרְצֵר. מִזְּמָן לִזְמָן הִגְבִּיהַּ אַרְנַבְנָב אֶת הָאָזְנַיִם בְּפַחַד וְחָצָה אֶת הַשָּׂדֶה בְּרִשְׁרוּשׁ וּבְבֶהָלָה. ווֹלְף שָׁכַח לִפְרָקִים שֶׁהוּא נִמְצָא בַּנֵּכָר, בְּמֶרְחַק אַלְפֵי מִילִין מִבֵּיתוֹ. הַכֹּל הָיָה כִּלְפָנִים. אוֹתָהּ אֲדָמָה עַצְמָהּ וְאוֹתָן הַצִּפֳּרִים, זֶה הָאַרְנַבְנָב הַבָּהוּל וְאֵלֶּה הַחַיִּים הַשְּׁקֵטִים תָּמִיד וְהַמְרַשְׁרְשִׁים תָּמִיד שֶׁל הָאֲדָמָה וִיצוּרֶיהָ.

כְּשֶׁהֶרְאוּ הַצְּלָלִים שֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת־הַצָּהֳרַיִם, הִתִּיר ווֹלְף אֶת הַסּוּסִים מִן הַמְּכוֹנָה וְהָלַךְ הַבַּיְתָה, יַחַד עִמָּהֶם, לְקַבֵּל אֶת הַמָּזוֹן.

– לְהֵיכָן, בְּהֵמָה! – אָמַר דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁין לַסּוּסִים שֶׁנִּדְחֲקוּ אֶל הַבְּאֵר, אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיוּ חֲמוּמִים מִן הָעֲבוֹדָה וְהָיָה אָסוּר לָהֶם לִשְׁתּוֹת מִיָּד.

– מֶזֶג אֲוִיר יָפֶה הַיּוֹם, לֹא כֵן? – אָמַר אֵלָיו בַּעַל־הַחַוָּה אוֹתָן הַמִּלִּים עַצְמָן כָּל יוֹם, אִם רַק הָיָה הָאֲוִיר נָאֶה.

– נָאֶה מְאֹד! – הֵשִׁיב לוֹ ווֹלְף, כְּשֶׁהוּא מְנַגֵּב אֶת הַזֵּעָה מֵעַל פָּנָיו.

מִן הָרֶפֶת יָצְאָה לִקְרָאתָם אֶסְתֵּר, שֶׁשַּׂעֲרוֹתֶיהָ הַבְּהִירוֹת וְהַחֲלָקוֹת הֲדוּקוֹת הֵיטֵב וּמְקֻשָּׁרוֹת מֵאֲחוֹרֵי עָרְפָּהּ וְסִנָּר קָשׁוּר מִסָּבִיב לְמָתְנֶיהָ הַמָּאֳרָכִים. בְּיָדֶיהָ הָיָה כְּלִי מָלֵא חָלָב טָרִי וְהִיא מָזְגָה מִמֶּנּוּ בִּסְפָלִים שֶׁל חַרְסִינָה לִשְׁנֵי הַגְּבָרִים. הִיא פָּרְשָׂה מַפָּה צִבְעוֹנִית עַל גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן הַכָּבֵד, הִגִּישָׁה חֶמְאָה וּבֵיצִים וְכָל מִינֵי יְרָקוֹת, וְהִסְמִיקָה כָּל פַּעַם שֶׁנִּפְגְּשׁוּ עֵינֶיהָ בְּעֵינָיו הַגְּדוֹלוֹת וְהַשְּׁחוֹרוֹת שֶׁל ווֹלְף.

– יוֹם יָפֶה הַיּוֹם, לֹא כֵן? – אָמְרָה כְּאָבִיהָ, כְּדֵי לוֹמַר מַשֶּׁהוּ.

דְּבָרִים אֲחֵרִים לֹא נִמְצְאוּ בְּפִיהָ.

– יָפֶה מְאֹד,– הֵשִׁיב ווֹלְף בִּנְהִימָה, וְאַף הוּא לֹא נִמְצְאוּ לוֹ דִּבּוּרִים מְרֻבִּים יוֹתֵר.

הָאֲנָשִׁים דִּבְּרוּ כָּאן לְעִתִּים נְדִירוֹת. תָּמִיד הָיוּ שְׁקוּעִים בָּעֲבוֹדָה. וּכְשֶׁנָּחוּ מֵעֲבוֹדָתָם נָחוּ גַּם פִּיּוֹתֵיהֶם. הַזָּקֵן יָשַׁב וְהַמִּקְטֶרֶת בְּפִיו, הֵצִיץ בְּעֵינָיו הַתְּכֻלּוֹת־בְּהִירוֹת מִתּוֹךְ פָּנָיו הַגַּרְמִיִּים, רָקַק וְשָׁתַק. שָׁעוֹת עַל שָׁעוֹת הָיָה מְסֻגָּל לָשֶׁבֶת כָּךְ וְלִשְׁתֹּק, וּלְבַסּוֹף לְהוֹצִיא מִבֵּין הַשִּׁנַּיִם מִלָּה אַחַת, מִלָּה אַחַת וִיחִידָה, שֶׁשִּׁמְּשָׁה לוֹ בִּמְקוֹם כָּל שְׁאָר הַמִּלִּים יַחַד.

– נִיחָא! – פָּלַט אֶת הַמִּלָּה הַזֹּאת בְּצִדּוֹ הָאֶחָד שֶׁל פִּיו, וְיַחַד עִמָּהּ נִפְלַט עֲשַׁן הַמִּקְטֶרֶת.

– נִיחָא! – הֵשִׁיבָה כְּנֶגְדּוֹ הַבַּת כְּקוֹל הֵד, מִבְּלִי לְהָסִיר עֵינֶיהָ מִן הַתְּפִירָה וְהַסְּרִיגָה, שֶׁעָסְקָה בָּהֶן תָּמִיד, כָּל שָׁעָה שֶׁהָיְתָה חָפְשִׁית מִן הָעֲבוֹדָה בֶּחָצֵר.

תְּחִלָּה לֹא הֵבִין ווֹלְף אֶת הַ“נִּיחוֹת” הַלָּלוּ, לֹא עָמַד עַל מַשְׁמָעוּתָן. אַךְ בִּמְהֵרָה תָּפַס אֶת מוּבָנָן וְאַף הוּא הִתְחִיל מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן. הוּא אָמַר דִּבּוּר זֶה כְּשֶׁמֶּזֶג־הָאֲוִיר הָיָה יָפֶה וְגַם כְּשֶׁנִּתַּךְ גֶּשֶׁם וְלֹא יָכְלוּ לְהוֹצִיא רֶגֶל הַחוּצָה; כְּשֶׁהָעֲבוֹדָה הִתְנַהֲלָה יָפֶה וּכְסִדְרָהּ וְגַם כְּשֶׁמַּשֶּׁהוּ נִתְקַלְקֵל וְנִתְעַקֵּשׁ שֶׁלֹּא לָזוּז מִן הַמָּקוֹם. הַדִּבּוּר הַשֵּׁנִי, שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ תְּכוּפוֹת כָּל כָּךְ, הָיָה “לַעֲזָאזֵל”. בְּדִבּוּר זֶה הִשְׁתַּמֵּשׁ כְּשֶׁנִּפְצְעָה אֶצְבָּעוֹ בִּמְכוֹנָה, כְּשֶׁסּוּס לֹא נִכְנַס אֶל הָרִתְמָה יָשָׁר וּמִיָּד כִּרְצוֹנוֹ, כְּשֶׁנִּמְצְאָה אֶבֶן בַּשָּׂדֶה בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה וְנִתְקְלָה בָּהּ הַמְּכוֹנָה, וְכֵן בְּכָל שְׁאָר מִכְשׁוֹלִים הַמִּזְדַּמְּנִים בָּעֲבוֹדָה לְעִתִּים תְּכוּפוֹת.

לְאַט־לְאַט הִתְחִיל מִשְׁתַּמֵּשׁ גַּם בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת, נִתְקָרֵב אֶל הַדִּבּוּרִים הַמְעֻמְעָמִים שֶׁל בַּעַל־הַחַוָּה וְאֶל הַצְּלִילִים הַמְּמֻשָּׁכִים שֶׁל בִּתּוֹ. הֵן לֹא הָיוּ מְרֻבּוֹת, הַמִּלִּים שֶׁהָאֲנָשִׁים הִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶן כָּאן, כַּמָּה מֵאוֹת מִלִּים בְּצִמְצוּם. וְאֶת הַשְּׁאָר שָׁתְקוּ. ווֹלְף לָמַד אֶת הַדִּבּוּר וְאֶת הַשְּׁתִיקָה. יַחַד עִם זֶה נִגְמַל מִן הַסִּיגָרִיּוֹת שֶׁלּוֹ וּמֵעָנָף חִתֵּךְ לוֹ מִקְטֶרֶת, שֶׁלֹּא הוֹצִיא אוֹתָהּ עוֹד מִפִּיו. בְּדִיּוּק כְּבַעַל־הַחַוָּה הַזָּקֵן הִתְחִיל אַף הוּא פּוֹלֵט מִלִּים בְּצִדּוֹ הָאֶחָד שֶׁל הַפֶּה בִּלְבַד, יַחַד עִם עֲשַׁן הַמִּקְטֶרֶת.

בַּשָּׁבוּעוֹת הָרִאשׁוֹנִים לֹא יָדַע מַה יַעֲשֶׂה בְּכָל יוֹם רִאשׁוֹן בְּשַׁבָּת. בַּעַל־הַחַוָּה וּבִּתּוֹ אָסְרוּ סוּס לַכִּרְכָּרָה וְנָסְעוּ אֶל הַכְּנֵסִיָּה בָּעֲיָרָה, שֶׁהָיְתָה מְרֻחֶקֶת כַּמָּה מִילִין מִן הַמֶּשֶׁק. לְאַחַר הַתְּפִלָּה בַּכְּנֵסִיָּה הָיוּ חוֹזְרִים הַבַּיְתָה, וְאֶסְתֵּר עָרְכָה אֶת הַשֻּׁלְחָן וְהִגִּישָׁה אֲרֻחָה טוֹבָה שֶׁל בָּשָׂר, עוּגוֹת וְלִפְתָנִים שְׁמֵנִים, מַעֲשֵׂי יָדֶיהָ. הָיְתָה מַסְמִיקָה בְּהַקְרִיבָהּ אֶת הַצַּלָּחוֹת לְצִדּוֹ שֶׁל ווֹלְף וְהִגִּישָׁה בָּהֶן מָנוֹת גְּדוֹלוֹת.

– הַאִם זֶה טָעִים? – שָׁאֲלָה כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ, בְּהַבִּיטָה עָלָיו בְּפֶה פָּתוּחַ, שֶׁשִּׁנַּיִם גְּדוֹלוֹת הֵצִיצוּ מִתּוֹכוֹ.

לְאַחַר הַסְּעֻדָּה הִתְיַשֵּׁב הַזָּקֵן בְּכֻרְסָה וְצִוָּה לְבִתּוֹ שֶׁתִּקְרָא לְפָנָיו בְּסֵפֶר הַתְּנַ"ךְ.

אַף־עַל־פִּי שֶׁעַל גַּבֵּי הַסֵּפֶר בַּכְּרִיכָה הַשְּׁחוֹרָה הָיָה טָבוּעַ צְלָב שֶׁל זָהָב, הִרְגִּישׁ עַצְמוֹ ווֹלְף מְקֹרָב לְכָל מַה שֶּׁקָּרְאוּ. הוּא שָׁמַע כַּמָּה דְּבָרִים עַל הָאָבוֹת, עַל הַיְּהוּדִים בְּמִצְרַיִם שֶׁפַּרְעֹה עִנָּה אוֹתָם, וֵאלֹהִים צִוָּה לְמשֶׁה לְהוֹצִיאָם מִן הָאָרֶץ הַהִיא. סִפּוּרִים אֵלֶּה הִזְכִּירוּהוּ יְמֵי נַעֲרוּתוֹ, כְּשֶׁהָרַבִּי לִמֵּד אוֹתוֹ חֻמָּשׁ, וּמַה שֶׁבַּת־הַגּוֹיִים הַמִסֹרֶקֶת חָלָק־חָלָק קוֹרֵאת עַל עִנְיָנִים יְהוּדִיִּים, עַל אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, עַל יְצִיאַת מִצְרַיִם, מִלֵּא אוֹתוֹ גַּאֲוָה. הוּא הִרְגִּישׁ עַצְמוֹ מְרוֹמָם.

– סִפּוּרִים יָפִים – שִׁבַּח הַזָּקֵן בְּאָזְנֵי ווֹלְף אֶת סִפּוּרֵי הַתּוֹרָה, – אַתָּה יוֹדֵעַ אוֹתָם?

– וַדַּאי! – אָמַר ווֹלְף מְחַיֵּךְ. – הֵם מְדַבְּרִים עַל עַמִּי…

– זֶה נָכוֹן! – הִמְהֵם הַזָּקֵן וְהוֹסִיף לְהַקְשִׁיב לַסִּפּוּרִים, שֶׁכְּבָר שְׁמָעָם מֵאוֹת פְּעָמִים, כֹּל יוֹם רִאשׁוֹן בַּשָּׁבוּעַ מֵחָדָשׁ.

וְאַף שֶׁהָיָה הַיּוֹם כֻּלּוֹ סְעֻדּוֹת טוֹבוֹת וּקְרִיאָה בַּסֵּפֶר, הָיָה ווֹלְף מַרְגִּישׁ שֶׁיּוֹם־הַמְנוּחָה אָרֹךְ אֶצְלוֹ לְמַעְלָה מִן הַמִּדָּה. לֹא מָצָא כְּלָל בַּמֶּה לְהַעֲסִיק עַצְמוֹ. הוּא לֹא פָּסַק מִלִּשְׁרֹק אֶת שִׁירֵי־הַחַיָּלִים שֶׁלּוֹ וּמִלְּשַׂחֵק בַּכֶּלֶב, שֶׁנִּדְחַק אֶל רַגְלָיו וְהִתְרַפֵּק עֲלֵיהֶן. וּכְבָר צִפָּה לָרֶגַע שֶׁיִּתַּם הַיּוֹם, הָאָרֹךְ וְהָרֵיק, וְשֶׁיָּשׁוּבוּ אֶל הַחֻלִּין וְאֶל הָעֲבוֹדָה.

יוֹם רִאשׁוֹן אֶחָד אָמַר לוֹ הַזָּקֵן שֶׁיִּלְבַּשׁ אֶת חֲלִיפָתוֹ הַחֲדָשָׁה שֶׁעָשָׂה לוֹ, כֻּתֹּנֶת לְבָנָה וַעֲנִיבָה, מָסַר לוֹ כַּמָּה דּוֹלָרִים, שֶׁהָיוּ מַגִּיעִים לוֹ בְּעַד הָעֲבוֹדָה, וְצִוָּה לוֹ לֶאֱסֹר אֶת הַכִּרְכָּרָה וּלְהוֹבִיל אוֹתוֹ וְאֶת בִּתּוֹ אֶל הַכְּנֵסִיָּה.

כְּשֶׁהִגִּיעַ ווֹלְף עִם הָעֲגָלָה אֶל הַכִּכָּר הַנִּרְחָבָה שֶׁלִּפְנֵי בֵּית־הַכְּנֵסִיָּה הַקָּטָן, יָשַׁב לוֹ וְרָצָה לְהַמְתִּין עַד שֶׁבְּעָלָיו וּבִתּוֹ יְסַיְּמוּ אֶת תְּפִלָּתָם. אָמְנָם זֶה שָׁנִים רַבּוֹת, מֵאָז שֵׁרוּתוֹ בַּצָּבָא, הָיָה אוֹכֵל טְרֵפוֹת, עָבַד בְּשַׁבָּת וּבְעִנְיְנֵי יַהֲדוּת לֹא הָיָה מְדַקְדֵּק כְּלָל, הֲרֵי זָכַר בְּכָל זֹאת שֶׁאָסוּר לוֹ לִיהוּדִי אַף לְהִכָּנֵס לִמְקוֹם־תְּפִלָּה שֶׁל גּוֹיִם. אַךְ בְּעָלָיו נְטָלוֹ בְּיָדוֹ וְהוֹלִיךְ אוֹתוֹ אֶל פֶּתַח בֵּית־הַכְּנֵסִיָּה.

– הִכָּנֵס, בָּחוּר! – אָמַר לוֹ.

רֶגַע אֶחָד פִּקְפֵּק ווֹלְף. רַגְלָיו סֵרְבוּ לָלֶכֶת. אֶסְתֵּר הִבִּיטָה בּוֹ בְּאִישׁוֹנִים מִתְחַנְּנִים. אַךְ אוֹתוֹ רֶגַע נִתְקָרֵב אָדָם צָעִיר אֲדֹם־לְחָיַיִם, לָבוּשׁ אֶזְרָחִית וּבְמִשְׁקְפֵי־זָהָב, נִגַּשׁ אֵלָיו וּבֵרְכוֹ לְשָׁלוֹם.

– אַתָּה אוֹרֵחַ רָצוּי, הַזָּר! אֲנִי הַכֹּמֶר, הִכָּנֵס! – אָמַר לוֹ מְחַיֵּךְ וְרָמַז לוֹ אֶל הַפֶּתַח הַפָּתוּחַ לִפְנֵיהֶם.

ווֹלְף הֵסִיר אֶת כּוֹבַע־הַקַּשׁ, כְּכָל שְׁאָר הַגְּבָרִים, וְנִכְנַס פְּנִימָה.

בַּכְּנֵסִיָּה הַקְּטַנָּה הַזֹּאת כָּאן לֹא הָיָה וְלֹא כְלוּם מִכָּל מַה שֶּׁזָּכַר ווֹלְף מִן הַכְּנֵסִיָּה בִּכְפָר מוֹלַדְתּוֹ. לֹא הָיוּ כָּאן לֹא אִיקוֹנִין, לֹא צְלָמִים, לֹא כְּמָרִים בְּבִגְדֵי־לֹבֶן, לֹא פַּעֲמוֹנִים. הָאֲנָשִׁים יָשְׁבוּ דְּמוּמִים וְהִקְשִׁיבוּ לִדְרָשָׁתוֹ שֶׁל הָאִישׁ בַּבְּגָדִים הָאֶזְרָחִיִּים. וְהַדְּבָרִים הָיוּ שׁוּב קְרוֹבִים, עַל אֱלֹהִים וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל.

הוּא נִזְכַּר שׁוּב בַּאֲחוֹתוֹ שֶׁבַּבַּיִת, שֶׁאַף הִיא שְׁמָהּ אֶסְתֵּר. עִם כָּל בְּהִירוּתָהּ וְגוּפָהּ וּפָנֶיהָ הַמָּאֳרָכִים הָיְתָה קְרוֹבָה אֵלָיו, בִּתּוֹ שֶׁל בְּעָלָיו, כְּמוֹ בַּת־יִשְׂרָאֵל מַמָּשׁ, כִּקְרוֹבַת־מִשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ.

לְאַחַר הַתְּפִלָּה רָצָה ווֹלְף לְהוֹבִיל הַבַּיְתָה אֶת בַּעַל־הַחַוָּה וּבִתּוֹ, אֲבָל הַזָּקֵן מָנַע אוֹתוֹ מִכָּךְ.

– אֲנִי אֶגַּשׁ הַבַּיְתָה בָּרֶגֶל, – אָמַר, – וְאַתֶּם הִשָּׁאֲרוּ בָּעֲיָרָה. אַתֶּם אֲנָשִׁים צְעִירִים. בַּלּוּ בַּנְּעִימִים! וְשׁוּבוּ לִפְנוֹת עֶרֶב, לֹא יְאֻחַר!

ווֹלְף הִפְנָה אֶת הַכִּרְכָּרָה, הוֹשִׁיב אֶת אֶסְתֵּר עַל־יָדוֹ, וּבְדוֹמֶה לְכָל שְׁאָר הַזּוּגוֹת הַצְּעִירִים נָסַע בִּדְהָרָה עַל פְּנֵי הָרְחוֹבוֹת.

יוֹם תָּמִים הִתְהַלֵּךְ ווֹלְף עִם אֶסְתֵּר עַל פְּנֵי הָעֲיָרָה. הֵם הִסְתַּכְּלוּ בַּסְּחוֹרוֹת שֶׁבְּחַלּוֹנוֹת־הָרַאֲוָה, הִתְבּוֹנְנוּ בִּמְכַבֵּי־הָאֵשׁ, שֶׁנִּגְנוּ שִׁירֵי־לֶכֶת עַלִּיזִים בַּחֲצוֹצְרוֹת־הַנְּחשֶׁת שֶׁלָּהֶם, וְאָכְלוּ אֲרֻחָה טוֹבָה בְּבֵית־אֹכֶל, מָקוֹם שֶׁפְּסַנְתְּרָן גְּדָל־שֵׂעָר נִגֵּן עַל פְּסַנְתֵּר יָשָׁן.

– זֶה יָפֶה, הֲלֹא כֵן? – שָׁאֲלָה אֶסְתֵּר תְּכוּפוֹת אֶת ווֹלְף.

– וַדַּאי יָפֶה! – הֵשִׁיב לָהּ ווֹלְף.

לֹא הָיָה לָהֶם מַה לְדַבֵּר עוֹד.

לְאַחַר הָאֲכִילָה יָצְאוּ וְנָסְעוּ לְכִכָּר נִרְחָבָה, שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה נַדְנֵדוֹת, קְרוֹנִיּוֹת־גְּרָר וּמִינֵי שַׁעֲשׁוּעִים אֲחֵרִים. עוֹשֵׂי־נִפְלָאוֹת עָשׂוּ בִּלְהָטֵיהֶם. הֹדִּי בַּעַל צַמּוֹת אֲרֻכּוֹת, כִּנְקֵבָה, בָּלַע לַהֲבוֹת־אֵשׁ וְאָכַל זְכוּכִית שְׁחוּקָה. כּוּשִׁי עָרֹם־לְמֶחֱצָה שִׂחֵק בִּנְחָשִׁים וְתָקַע מַסְמֵרִים בָּעֵץ בְּכַף יָדוֹ הַחֲשׂוּפָה. רוֹעִים־פָּרָשִׁים בְּפַסֵּי־פַּרְוָה עַל מִכְנְסֵיהֶם קָפְצוּ עַל סוּסִים וְהִשְׁלִיכוּ פַּלְצוּרִים. מְנַגְּנִים לְבוּשִׁים כְּגֶנֶרַלִּים, נִגְּנוּ שִׁירֵי־לֶכֶת עַלִּיזִים.

ווֹלְף נִתְעוֹרֵר, נִכְנְסָה בּוֹ רוּחַ נַעֲרוּת. הוּא קָנָה כַּמָּה כַּדּוּרִים וְקָלַע לְסִינִי־שֶׁל־גּוּמִי יָשָׁר בְּחָטְמוֹ, וְעַל כָּךְ זָכָה לִתְשׁוּאוֹת הַקָּהָל מִסָּבִיב וּבְעָלָיו שֶׁל הַדּוּכָן הַזֶּה, בַּרְנָשׁ בְּתַרְבּוּשׁ תֻּרְכִּי אָדֹם, שִׁלֵּם לוֹ בְּקוּפְסָה שֶׁל מִינֵי לְקִיקָה.

– יְרִיָּה נָאָה! – שִׁבְּחָה אוֹתוֹ אֶסְתֵּר. וּמְאֻשֶּׁרֶת לָעֲסָה אֶת מִינֵי הַלְּקִיקָה, שֶׁווֹלְף נְתָנָם לָהּ.

ווֹלְף כִּבֵּד גַּם אוֹתָהּ בִּקְלִיעַת כַּדּוּר לַסִּינִי, אַךְ הִיא הֶחֱטִיאָהּ. מִשּׁוּם כָּךְ לָקַח לְעַצְמוֹ וְלָהּ שְׁנֵי סוּסֵי־עֵץ בַּנַּדְנֵדוֹת וְהִסְתּוֹבְבוּ מַהֵר בַּמַּעְגָּל לְקֶצֶב הַנְּגִינָה. בַּיְרִיָּה בְּרוֹבֶה לַבַּרָוָזִית גִּלָּה ווֹלְף שׁוּב אֶת מֻמְחִיּוּתוֹ הַחַיָּלִית הַיְשָׁנָה בְּחָכְמַת הַקְּלִיעָה. הוּא הִפִּיל אֶת כָּל הַבָּרַוַּזִים הָעֲשׂוּיִים עֵץ, וְעַל כָּךְ קִבֵּל פְּרָס צַלַּחַת צִבְעוֹנִית עִם חֲבוּרַת צַיָּדִים וּגְבִירוֹת וּכְלָבִים מְצֻיָּרִים עָלֶיהָ. אֶסְתֵּר זָהֲרָה וְצָהֲלָה בְּכָל שִׁנֶּיהָ הַגְּדוֹלוֹת שֶׁהֵצִיצוּ מִתּוֹךְ פִּיהָ הַפָּתוּחַ וְהַשָּׂמֵחַ.

– זֶה נִפְלָא! – עָלְצָה מֵרֹב אשֶׁר.

כְּשֶׁיָּשְׁבוּ בִּקְרוֹנִיּוֹת־הַגְּרָר, הָרָצוֹת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה בִּמְהִירוּת מְסַחֲרֶרֶת, שָׁכְחָה אֶסְתֵּר אֶת גִּילָהּ וְאֶת בַּיְשָׁנוּתָהּ וְצָוְחָה יַחַד עִם כָּל הַנְּעָרוֹת הַצְּעִירוֹת כָּל פַּעַם שֶׁהַקְּרוֹנִית יָרְדָה לְפֶתַע וּבִמְהִירוּת בְּמוֹרָד הַמְסִלָּה.

– יֵשׁוּ! – צָעֲקָה וְנִלְחֲצָה אֶל ווֹלְף, כְּשֶׁהִיא מַאֲחִיזָה אֶת יָדָיו מִסְּבִיבָהּ.

ווֹלְף לָפַת אוֹתָהּ הֵיטֵב בְּיָדָיו, לָחַץ אֵלָיו אֶת חָזֶהָ הַגַּבְרִי הַשָּׁטוּחַ, וּכְשֶׁיָּרְדוּ אֶל הַמִּנְהָרָה בַּחשֶׁךְ נָשַׁק אֶת שְׂפָתֶיהָ, בְּדוֹמֶה לְמַה שֶׁעָשׂוּ כָּל שְׁאָר הַזּוּגוֹת.

הִיא הָיְתָה לֹא־מְנֻסָּה בִּנְשִׁיקַת גֶּבֶר עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁהֶחֱזִירָה לוֹ נְשִׁיקוֹתֶיהָ בַּשִּׁנַּיִם יוֹתֵר מִבַּשְּׂפָתַיִם. וְנוֹסָף לְכָךְ נִתְבַּלְבְּלָה כָּל כָּךְ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהַקְּרוֹנִית שֶׁלָּהֶם כְּבָר יָצְאָה אֶל הָאוֹר וְכָל הַזּוּגוֹת נִתְּקוּ זֶה מִזּוֹ בְּעוֹד מוֹעֵד, עֲדַיִן הָיְתָה הִיא דְּבוּקָה בַּגֶּבֶר שֶׁלָּהּ, דָּבָר שֶׁעוֹרֵר צְחוֹק עָצוּם בְּכָל הָרוֹאִים.

הַבַּיְתָה אֵחֲרוּ לְהַגִּיעַ יוֹתֵר מִשֶּׁהִרְשָׁה לָהֶם הָאָב. הַזָּקֵן כְּבָר הָיָה יָשֵׁן. הַשָּׁעוֹן הַיָּשָׁן־נוֹשָׁן שֶׁהָיָה מְקֻשָּׁט בְּקוּקִיַּת עֵץ צִלְצֵל וְהִשְׁמִיעַ שָׁעָה מֵאֻחֶרֶת.

– אֵלִי! – לִחֲשָׁה אֶסְתֵּר בְּפַחַד אֶל ווֹלְף, כְּשֶׁהִיא מְהַלֶּכֶת בַּחֲדָרִים עַל קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ. – אַבָּא יִכְעַס.

הִיא הִצִּיעָה לְווֹלְף אֶת מִשְׁכָּבוֹ בַּחֲשֵׁכָה, פָּחֲדָה לְהַעֲלוֹת אוֹר בַּמְּנוֹרָה, שֶׁהָאָב לֹא יִתְעוֹרֵר.

– לֵיל מְנוּחָה! – אָמְרָה בִּלְחִישָׁה וְלֹא זָזָה מִמְּקוֹמָהּ.

– לֵיל מְנוּחָה! – אָמַר ווֹלְף וְנָטַל אֶת יָדָהּ.

בִּשְׁתִיקָה, בְּלִי דִּבּוּר אֶחָד, נִשְׁמָעִים לִפְקֻדַּת חַיִּים, יָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם עַל הַמִּטָּה וְדָבְקוּ זֶה בָּזֶה. אַף לֹא סִימָן אֶחָד שֶׁל הִתְנַגְּדוּת נָשִׁית לֹא גִּלְּתָה בַּת־הַכְּפָר הַבַּיְשָׁנִית וְהַמְבֻגֶּרֶת הַזֹּאת לַגֶּבֶר שֶׁלָּהּ, לָרִאשׁוֹן שֶׁיָּדְעָה בִּשְׁנוֹת בְּתוּלֶיהָ הַמְאֻחָרוֹת. הִיא הָיְתָה צַיְתָנִית וְנִכְנַעַת לַבָּחוּר הֶחָזָק. עוֹד קֹדֶם שֶׁהִתְחִיל הַיּוֹם מַכְחִיל הִשְׁכִּימוּ שְׁנֵיהֶם לָקוּם לַעֲבוֹדָה יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר הַיָּמִים.

לְאַחַר כַּמָּה חֳדָשִׁים, כְּשֶׁהִרְגִּישָׁה אֶסְתֵּר שֶׁשִּׂמְלוֹתֶיהָ צָרוֹת עָלֶיהָ בַּמָּתְנַיִם וְאִי־אֶפְשָׁר לְהִסָּתֵר עוֹד מֵעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, נִכְנְסָה אֶל אָבִיהָ וּפָתְחָה בִּבְכִיָּה.

– אַבָּא, גָּרְשֵׁנִי מִן הַבַּיִת! – יִלְּלָה.

הַזָּקֵן הוֹצִיא אֶת הַמִּקְטֶרֶת מִפִּיו, הִתְבּוֹנֵן בְּבִתּוֹ הַמָּאֳרֶכֶת, שֶׁשִּׁנֶּיהָ הַגְּדוֹלוֹת הֵצִיצוּ עֲלוּבוֹת מִתּוֹךְ פִּיהָ הַבּוֹכֶה, וְאָמַר בְּשַׁלְוָה:

– נִיחָא, אִמְרִי לַבָּחוּר שֶׁלָּךְ שֶׁיֵּאֱסֹר אֶת הַכִּרְכָּרָה וְיִתְלַבֵּשׁ. נִסַּע אֶל פְּקִיד הַמָּחוֹז לָקַחַת תְּעוּדַת־נִשּׂוּאִין.

אֶסְתֵּר נִטְפְּלָה לְיָדָיו שֶׁל אָבִיהָ וְנִשְּׁקָה אוֹתָן.

– אַבָּא! – קָרְאָה כְּיַלְדָּה קְטַנָּה בְּשָׁעָה שֶׁאָבִיהָ מְוַתֵּר לָהּ עַל הַמַּלְקוּת שֶׁהָיְתָה רְאוּיָה לָהּ.

הַזָּקֵן הֵשִׁיב אֶת יָדָיו וְנִגֵּב אוֹתָן בְּבִרְכָּיו.

– מוּטָב שֶׁתֵּלְכִי וּתְקַנְּחִי יָפֶה אֶת הָאַף! – אָמַר לָה בִּנְעִימַת חֻמְרָה. – וְרַחֲצִי אֶת פָּנַיִךְ. אַתְּ נִרְאֵית מְכֹעֶרֶת נוֹרָא כְּשֶׁאַתְּ בּוֹכָה…

ווֹלְף נִכְנַס בְּרֹאשׁ מֻרְכָּן, בְּעֵינַיִם מֻשְׁפָּלוֹת לַקַּרְקַע, מוּכָן לְכָל רַע. אַךְ הַזָּקֵן הָיָה שָׁקֵט, כְּתָמִיד.

– נִיחָא, – אָמַר בְּשַׁלְוָה, – הִתְלַבֵּשׁ וְהִתְגַּלַּח, אָנוּ נוֹסְעִים.

ווֹלְף הִרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ עוֹד יוֹתֵר.

– אֶל הַכְּנֵסִיָּה? – שָׁאַל בְּקוֹל רוֹעֵד.

– אֶל פְּקִיד הַמָּחוֹז! – הֵשִׁיב הַזָּקֵן. – אֲנִי כְּבָר אַרְאֶה לְךָ אֶת הַדֶּרֶךְ.

ווֹלְף הִגְבִּיהַּ רֹאשׁוֹ וְיָצָא בְּלֵב עַלִּיז לְהִתְכּוֹנֵן לַדֶּרֶךְ.

פְּקִיד הַמָּחוֹז הָיָה עוֹסֵק בְּתִקּוּן אוֹפַן בָּעֲגָלָה, בְּשָׁעָה שֶׁהֶחָתָן־וְכַלָּה וְהַמְחֻתָּן נִכְנְסוּ בְּעֶגְלָתָם לַחֲצֵרוֹ. הוּא הִנִּיחַ אֶת הַפַּטִּישׁ וְהַצְּבַת, פָּשַׁט אֶת הֶחָלוּק, רָחַץ אֶת יָדָיו לְיַד הַבְּאֵר וְלָבַשׁ אֶת הַמְּעִיל שֶׁל יוֹם־רִאשׁוֹן עַל גַּבֵּי הַמִּכְנָסַיִם שֶׁל יְמוֹת הַחֹל. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לִרְשֹׁם אֶת שְׁמוֹ שֶׁל הֶחָתָן נִתְעַכֵּב בְּמִקְצָת פְּקִיד הַמָּחוֹז.

– שֵׁם־הַמִּשְׁפָּחָה בְּסֵדֶר גָּמוּר, – אָמַר, – כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא אֶת רוּבִּין הַיְּהוּדִי כְּרוֹבִּין הָאַנְגְּלִי, – אֲבָל הַשֵּׁם הַפְּרָטִי מוּזָר, כָּשֶׁל חַיָּה…

ווֹלְף הִסְמִיק מְעַט.

– אַל דְּאָגָה, – נִחֵם אוֹתוֹ פְּקִיד הַמָּחוֹז, כְּשֶׁהוּא טוֹפֵחַ לוֹ עַל הַגַּב בְּחִבָּה, – אֲנִי אֶרְשֹׁם אוֹתְךָ וִילִי, כְּמוֹ שֶׁיָּאֶה לְאַמֵּרִיקָאִי. נִרְאֶה לְךָ הַשֵּׁם הַזֶּה?

– כֵּן, אֲדוֹנִי! – הִסְכִּים ווֹלְף כְּדַרְכּוֹ תָּמִיד כְּשֶׁהָיָה צָרִיךְ לַעֲזֹב אֶת מִנְהָגָיו וְהֶרְגֵּלָיו הַיְשָׁנִים וּלְהַחֲלִיף אוֹתָם בַּחֲדָשִׁים, אַמֵּרִיקָאִיִּים.

וְכָךְ נִשְׁאַר שְׁמוֹ וִילִי רוֹבִּין.

ו

יָמִים, חֳדָשִׁים וְשָׁנִים, דּוֹמִים זֶה לָזֶה, עָבְרוּ בְּחַיָּיו שֶׁל הָאִכָּר רוֹבִּין עַל הָאֲדָמָה הַחֲדָשָׁה.

חוֹתְנוֹ לֹא הָיָה עוֹד בַּחַיִּים, וְהַמֶּשֶׁק עַל כָּל אֲשֶׁר בּוֹ עָבַר בִּירֻשָּׁה לְאֶסְתֵּר וּלְבַעֲלָהּ ווֹלְף, שֶׁנִּקְרָא זֶה שָׁנִים רַבּוֹת בְּשֵׁם וִילִי, מֵאָז יוֹם חֲתֻנָּתָם. הוּא לֹא הָיָה עָזוּב עוֹד, הַמֶּשֶׁק, כְּמִקֹּדֶם, בִּזְמָן שֶׁהַזָּקֵן עִם בִּתּוֹ הָיוּ לְבַדָּם. רוֹבִּין תִּקֵּן אֶת בֶּדֶק הַבִּנְיָנִים, אֶת הַמְכוֹנוֹת הַיְשָׁנוֹת נִקָּה, וַחֲדָשׁוֹת הוֹסִיף וְקָנָה. הוּא קָנָה לוֹ גַּם סְיָחִים כִּלְפָנִים בִּימֵי נַעֲרוּתוֹ בַּבַּיִת, וְגִדֵּל סוּסִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים. בְּהֵמוֹת וַאַוָּזִים רָעוּ בְּכָרֵי־הַדֶּשֶׁא. מִן הַבֹּקֶר הַשְׁכֵּם וְעַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת הָיוּ הָאִישׁ וְאִשְׁתּוֹ רְתוּמִים בָּעֲבוֹדָה – וִילִי בַּשָּׂדוֹת, לְיַד הַסּוּסִים, בָּרֶפֶת בַּמַּחְסָן. תָּמִיד עָסַק בִּמְלָאכָה, גָּזַר עֵצִים, תָּקַע מַסְמֵרִים, שִׁמֵּן אֶת הַמְּכוֹנוֹת, תִּקֵּן וְנִקָּה וְצָבַע. אֶסְתֵּר הָיְתָה עִם הַפָּרוֹת, בַּחֲלִיבָה, עִם הַתַּרְנְגֹלוֹת, בַּמִּטְבָּח לְיַד הַסִּירִים.

יְלָדִים לֹא הָיוּ לָהֶם.

אֶת הַוָּלָד הָרִאשׁוֹן הִפִּילָה בָּחֳדָשִׁים הָאֶמְצָעִיִּים, כְּשֶׁהֶעֶלְתָה דְּלִי־מַיִם גָּדוֹל מִדַּי מִתּוֹךְ הַבְּאֵר. וּמֵאָז שׁוּב לֹא נִכְנְסָה בְּהֵרָיוֹן. אַף־עַל־פִּי שֶׁבַּעֲלָה הָיָה נֶאֱמָן לָהּ, כְּפִי שֶׁנִּשְׁבַּע בִּשְׁעַת הַחֲתֻנָּה. הִיא עָסְקָה מִשּׁוּם כָּךְ יָמִים תְּמִימִים בַּעֲבוֹדָתָהּ, קָמָה עִם עֲלוֹת־הַשַּׁחַר וְהָלְכָה לִישֹׁן עִם שְׁקִיעַת־הַשֶּׁמֶשׁ.

כְּשֵׁם שֶׁבְּנַעֲרוּתָהּ הָיְתָה צַיְתָנִית לְאָבִיהָ, כָּךְ הָיְתָה מְצַיֶּתֶת עַכְשָׁו לְבַעֲלָהּ, עָשְׂתָה כָּל מַה שֶׁדָּרַשׁ, וְשָׁתְקָה, לֹא דִּבְּרָה דִּבּוּר קַל עַד שֶׁלֹּא שְׁאֵלָהּ. מִשּׁוּם שֶׁלֹּא יָלְּדָה יְלָדִים הִרְגִּישָׁה עַצְמָהּ אֲשֵׁמָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁבַּעֲלָהּ לֹא בָּא עָלֶיהָ מֵעוֹלָם בִּטְעָנוֹת בְּשֶׁל כָּךְ. יַחַד עִם זֶה הִרְגִּישָׁה אֶת עַצְמָה לֹא קְרוֹבָה אֶל בַּעֲלָהּ. הִיא אָהֲבָה אוֹתוֹ, כִּבְּדָה אוֹתוֹ בִּמְסִירוּת כַּפְרִית. עֲדַיִן הָיְתָה מַסְמִיקָה בְּפָנָיו, כְּבַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים כְּשֶׁבָּא אֶל הַמֶּשֶׁק. לֹא הָיְתָה מוֹצִיאָה דִּבּוּר מִפִּיהָ אֶלָּא לְעִתִּים נְדִירוֹת. לֹא הָיָה לָהּ מַה לְדַבֵּר.

כָּךְ שָׁתַק גַּם וִילִי. הָיָה מָסוּר כֻּלּוֹ לַעֲבוֹדָה, כָּל הַיּוֹם עוֹבֵד וְשׁוֹרֵק. לֹא עוֹד שִׁירֵי הַחַיָּלִים הַיְשָׁנִים, שֶׁכְּבָר שָׁכַח אוֹתָם, אֶלָּא חֲדָשִׁים, כְּכָל בַּחוּרֵי הַמְשָׁקִים. הָעֲבוֹדָה בָּלְעָה אוֹתָם עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁמִּיָּד לְאַחַר סְעֻדַּת הָעֶרֶב הָיוּ נוֹפְלִים עֲיֵפִים וִיגֵעִים וִישֵׁנִים כָּךְ כָּל הַלַּיְלָה כֻּלּוֹ בִּנְשִׁימָה אֶחָת.

הַמֶּשֶׁק נִמְצָא מִן הַצַּד וּמְרֻחָק מִן הַכְּבִישׁ הָרָאשִׁי, וְרַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת הָיָה מִישֶׁהוּ מַגִּיעַ לְשָׁם. הַשְּׁכֵנִים מִסָּבִיב יָדְעוּ, שֶׁהָאִכָּר רוֹבִּין אִישׁ־עֲבוֹדָה הוּא, בַּעַל־בַּיִת טוֹב, שָׁקֵט וְצָנוּעַ, שֶׁלְּעוֹלָם אֵין עִמּוֹ סִכְסוּכִים וְעִסְקֵי מְרִיבָה, וְזֶה הַכֹּל.

– יוֹם יָפֶה הַיּוֹם! – הָיוּ מְבָרְכִים אוֹתוֹ לְשָׁלוֹם כְּשֶׁנִּפְגְּשׁוּ עִמּוֹ.

– יָפֶה מְאֹד! – הֵשִׁיב וִילִי.

כְּשֶׁיָּרְדוּ גְּשָׁמִים הָיוּ אוֹמְרִים לוֹ שֶׁמֶּזֶג־הָאֲוִיר מְגֻנֶּה לְמַדַּי, וְהוּא הָיָה מֵשִׁיב שֶׁאָמְנָם כֵּן, כָּךְ הוּא. כְּשֶׁהָיָה הַחֹם לוֹהֵט הָיוּ שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ, אִם חַם לוֹ לְמַדַּי, וְהוּא הָיָה מֵשִׁיב עַל כָּךְ בְּתוֹדָה, כִּי אָמְנָם חַם לוֹ לְמַדַּי.

הוּא הָיָה חוֹבֵשׁ כּוֹבַע־אִכָּרִים רָחָב עָשׂוּי קַשׁ, כְּכָל הָאִכָּרִים שֶׁבַּסְּבִיבָה, הָיָה לוֹבֵשׁ מִכְנְסֵי־קְטִיפָה, שֶׁאֵינָם נִקְרָעִים וְאֵינָם נִשְׁחָקִים. הוּא מָצַץ אֶת הַמִּקְטֹרֶת וְדִבֵּר בְּמִבְטָא שֶׁל אִכָּר. מִלִּים רַבּוֹת לֹא הָיָה מַטְרִיחַ לְשִׁמּוּשׁ, כְּרֹב אַנְשֵׁי הָאֲדָמָה. וְהַמִּלִּים שֶׁהָיוּ דְּרוּשׁוֹת לוֹ הָיָה מְבַטֵּא כָּךְ, שֶׁלֹּא יָכְלוּ כְּלָל וּכְלָל לְהַכִּיר בּוֹ אֶת הַזָּר. הַצִּבּוּר שָׁכַח אֶת שְׁנוֹתָיו הָרִאשׁוֹנוֹת, שְׁנוֹת הַ“יַּרְקוּת”.

וּכְשֵׁם שֶׁהָאֲחֵרִים שָׁכְחוּ אוֹתָן, כָּךְ שָׁכַח אוֹתָן וִילִי עַצְמוֹ, אָבְדוּ לוֹ מִזִּכְרוֹנוֹ. הוּא לֹא כָּתַב הַבַּיְתָה מִכְתָּב. בַּזְּמַנִּים הָרִאשׁוֹנִים עֲדַיִן הָיָה דָּבָר זֶה מַכְבִּיד עַל מַצְפּוּנוֹ, שֶׁאֵינוֹ כּוֹתֵב הַבַּיְתָה, וְהָיָה חוֹשֵׁב עַל כָּךְ, אַךְ הָיָה דּוֹחֶה אֶת הַכְּתִיבָה מִיּוֹם לְיוֹם. לְאַט־לְאַט שָׁכַח אֶת כָּל הַיָּשָׁן, כָּל מַה שֶּׁהָיָה שָׁם, וְלֹא חָשַׁב עוֹד עַל כָּךְ. אַף בַּחֲלוֹם לֹא הָיָה רוֹאֶה עוֹד אֶת הֶעָבָר. בִּכְלָל, הָיָה חוֹלֵם רַק לְעִתִּים נְדִירוֹת.

כְּשֶׁהָיָה חוֹתְנוֹ בַּחַיִּים, עֲדַיִן הָיָה קַיָּם קֶשֶׁר עִם הָעֲיָרָה, שֶׁנִּמְצָאָה מַהֲלָךְ כַּמָּה מִילִין מִן הַמֶּשֶׁק. הַזָּקֵן וְאֶסְתֵּר נָסְעוּ כָּל יוֹם רִאשׁוֹן בְּשַׁבָּת אֶל הַכְּנֵסִיָּה, וּוִילִי הָיָה מוֹבִיל אוֹתָם לִפְעָמִים. לְאַחַר מוֹתוֹ שֶׁל הָאָב חָדְלָה אֶסְתֵּר מִלִּנְסֹעַ בְּיוֹם־רִאשׁוֹן אֶל הַכְּנֵסִיָּה. הִיא יָדְעָה שֶׁבַּעֲלָהּ אֵינוֹ נוֹסֵעַ לְשָׁם בְּרָצוֹן, וְהָיְתָה נִשְׁאֶרֶת בַּבַּיִת, אוֹפָה וּמְבַשֶּׁלֶת. וִילִי יָשַׁב בִּכְתֹנֶת־הֶחָג הַצְּחוֹרָה וְקָרָא אֶת הָעִתּוֹן הַיּוֹצֵא בָּעֲיָרָה, עִתּוֹן קָטָן שֶׁהֵכִיל חֲדָשׁוֹת קְטַנּוֹת, רַק עִנְיָנִים קְרוֹבִים מִן הַסְּבִיבָה הַסְּמוּכָה וְגַם מְחִירִים שֶׁל בָּקָר וּתְבוּאָה. כְּשֶׁהָיוּ מַגִּיעִים יְמֵי־בְּחִירוֹת, הָיָה וִילִי שׁוֹמֵעַ מַה שֶׁאוֹמְרִים הַשְּׁכֵנִים וּמַצְבִּיעַ אַף הוּא כִּשְׁכֵנָיו מִסָּבִיב. כְּשֶׁנִּבְחַר לִפְעָמִים לְ“חֶבֶר־הַמֻּשְׁבָּעִים” כְּדֵי לִשְׁפֹּט אֶת מִישֶׁהוּ שֶׁעָבַר עַל חֻקֵּי הַמְדִינָה, הָיָה לוֹבֵשׁ אֶת בִּגְדֵי יוֹם־רִאשׁוֹן וְיוֹשֵׁב בְּבֵית־הַמִּשְׁפָּט בִּשְׁתִיקָה, וְאַחַר כָּךְ שָׁמַע מַה שֶּׁרֹאשׁ “חֶבֶר־הַמֻּשְׁבָּעִים” אוֹמֵר בָּעִנְיָן הַזֶּה, וְהָיָה דָּן לְחוֹבָה אוֹ לִזְכוּת, כְּפִי שֶׁעָשָׂה הָרֹב.

אֶל הָעֲיָרָה הָיָה נוֹסֵעַ לְעִתִּים רְחוֹקוֹת, רַק כְּשֶׁהָיָה צֹרֶךְ בְּכָךְ. בִּמְהִירוּת הָיָה קוֹנֶה אֶת הַדָּרוּשׁ וְנוֹסֵעַ בַּחֲזָרָה הַבַּיְתָה. רַק לִפְעָמִים הָיָה סָר לַמִּסְעָדָה לִשְׁתּוֹת כּוֹס בִּירָה.

שׁוּם דָּבָר לֹא הָיָה דָּרוּשׁ לוֹ. גַּם אֶסְתֵּר קָנְתָה מַשֶּׁהוּ נְדִירוֹת. הִיא תָּפְרָה וְסָרְגָה וְתִקְּנָה בְּעַצְמָהּ, וְלֹא הָיְתָה לָהּ כְּלָל אוֹתָהּ תְּשׁוּקָה נָשִׁית לְמִינֵי סִדְקִית צִבְעוֹנִיִּים וְלַתַּכְשִׁיטִים הַזּוֹלִים, שֶׁהָרוֹכְלִים הָיוּ מְבִיאִים לִמְכִירָה. הֵם הִרְגִּישׁוּ בִּמְהֵרָה, הָרוֹכְלִים הַלָּלוּ, בְּחוּשׁ־הָרֵיחַ שֶׁלָּהֶם, שֶׁבַּמֶּשֶׁק הַזֶּה אֵין קוֹנִים וְאֵין פִּדְיוֹן וְהָיוּ נִמְנָעִים מִלְּהִכָּנֵס לְשָׁם.

וִילִי שָׁכַח כָּל מַה שֶׁהָיָה לְפָנִים, אֶת הַמִּשְׁפָּחָה, וַאֲפִלּוּ הַחַגִּים הַיְּהוּדִיִּים נִשְׁתַּכְּחוּ מִמֶּנּוּ, וְלֹא יָדַע אֵימָתַי הֵם חָלִים. גַּם לֹא רָאָה מִסְּבִיבָיו יְהוּדִים הַחוֹגְגִים אוֹתָם. הוּא לֹא הָיָה חֲסַר־אֱמוּנָה. יָדַע שֶׁמֵּאֵלָיו לֹא נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁכָּל אוֹתָם הָרְעָמִים וְהַבְּרָקִים, הָרוּחוֹת וְהַסְּעָרוֹת, שְׁנוֹת־הַשּׂבַע וּשְׁנוֹת־הַבַּצֹּרֶת, הַבְּרִיאוּת וְהַחֳלָאִים, הַלֵּדָה וְהַמָּוֶת – אֵינָם בָּאִים מֵאֲלֵיהֶם, אֶלָּא הֵם שְׁלוּחִים מֵהָאֱלֹהִים הַשּׁוֹכֵן אֵי־שָׁם בָּרְקִיעִים. אַךְ הַרְבֵּה לֹא הָיָה מְהַרְהֵר בָּזֶה. לֹא הָיְתָה שַׁעְתּוֹ מַסְפִּיקָה לְכָךְ, וְלֹא הָיוּ הִרְהוּרִים כָּאֵלּוּ בָּאִים לְמֹחוֹ הַרְבֵּה. חַיָּיו הָלְכוּ לְמֵישָּׁרִים, כְּנַחַל שָׁקֵט, מְלֵאִים עֲבוֹדָה וִיגִיעָה.

מִיּוֹם לְיוֹם נִשְׁתָּרֵשׁ יוֹתֵר בַּקַּרְקַע, נִתְעָרָה בָּהּ יוֹתֵר, נַעֲשָׂה חֵלֶק מִמֶּנָּה. יָדָיו גָּדְלוּ וּכְתֵפָיו הִתְרָחֲבוּ מְאֹד. מִסָּבִיב לַפֶּה נִתְעַמְּקוּ אֶצְלוֹ קְמָטִים חֲזָקִים, כְּאֵצֶל רֹב הָאֲנָשִׁים הַמִּזְדַּקְּנִים בָּעֲבוֹדָה. הַמִּקְטֹרֶת הָיְתָה דְּבוּקָה בַּשְּׂפָתַיִם, כְּאִלּוּ הָיְתָה אֵבֶר מִגּוּפוֹ. וּבְדִיּוּק כָּךְ נֶעֶשְׂתָה גַּם אֶסְתֵּר יְבֵשָׁה וְרָזָה יוֹתֵר מִיּוֹם לְיוֹם. רַק יָדֶיהָ וְרַגְלֶיהָ נִתְגַּדְּלוּ וְנִתְרָחֲבוּ יוֹתֵר, כְּשֶׁל גֶּבֶר. בִּימוֹת הַחֹרֶף, כְּשֶׁהָעֲבוֹדָה מוּעֶטֶת, הָיָה וִילִי מוֹרִיד לִפְעָמִים אֶת רוֹבֵה־הַצַּיִד, שֶׁהִנִּיחַ חוֹתְנוֹ אַחֲרָיו, וְהָיָה הוֹלֵךְ אֶל הַבִּצּוֹת לִירוֹת בְּאַוְזֵי־בָּר, אוֹ לְהִתְהַלֵּךְ בַּיַּעַר לִרְדֹּף אַחֲרֵי אַרְנֶבֶת.

יוֹם רִאשׁוֹן אֶחָד, יוֹם בָּהִיר וְשָׁלֵו, כְּשֶׁיָּשַׁב לְאַחַר הַסְּעֻדָּה הַשְּׁמֵנָה וְקָרָא אֶת עִתּוֹנוֹ, נִתְקַל פִּתְאוֹם בְּבֵיתוֹ הַיָּשָׁן.

הָעִתּוֹן הַקָּטָן מִן הָעֲיָרָה הַסְּמוּכָה, שֶׁהָיָה מוֹדִיעַ תָּמִיד עַל הָעִנְיָנִים הַקְּרוֹבִים, עַל מִקְרִים מְקוֹמִיִּים וְעַל מְחִירִים שֶׁל תְּבוּאָה, הִתְחִיל תְּכוּפוֹת נוֹתֵן יְדִיעוֹת מֵאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת, אֲרָצוֹת שֶׁמֵּעֵבֶר לַיָּם, שֶׁעַמִּים מְזֻיָּנִים הוֹרְגִים זֶה אֶת זֶה וְשׁוֹחֲטִים זֶה אֶת זֶה בַּמִּלְחָמָה עֲלֵיהֶן. יַחַד עִם הַשֵּׁמוֹת הַקָּשִׁים שֶׁל עָרִים וְהָרִים וּנְהָרוֹת צָרְפַתִּיִּים, מָצָא וִילִי גַּם שֵׁמוֹת קְרוֹבִים וּמֻכָּרִים, שֶׁיָּדַע אוֹתָם יָפֶה, כְּעֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו. בֵּין הָעֲיָרוֹת וְהַכְּפָרִים, שֶׁשְּׁמוֹתֵיהֶם נִדְפְּסוּ בְּשִׁבּוּשִׁים בְּעִתּוֹן־הָעֲיָרָה, פֹּרְטוּ גַּם הָעֲיָרוֹת וְהַכְּפָרִים שֶׁלּוֹ, שֶׁבִּסְבִיבַת כְּפָר מוֹלַדְתּוֹ שֶׁהוּא חַי שָׁם, וְהוֹרָיו עִם שְׁאָר קְרוֹבָיו נִשְׁאֲרוּ בָּהֶם. וִילִי הוֹצִיא אֶת הַמִּקְטֶרֶת מִן הַפֶּה וְנִשְׁאַר יוֹשֵׁב בְּאָזְלַת־יָד.

מַה קָרָה, וִילִי? שָׁאֲלָה אֶסְתֵּר נִבְהֶלֶת, מִשֶּׁרָאֲתָה אֶת בַּעֲלָהּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אוֹבֵד־עֵצוֹת כָּל־כָּךְ.

וִילִי מָסַר לָהּ אֶת הָעִתּוֹן וְהִצְבִּיעַ עַל הַחֲדָשׁוֹת הָרָעוֹת. אֶסְתֵּר בָּלְעָה בְּקֹשִׁי אֶת הַשֵּׁמוֹת הַזָּרִים הַקָּשִׁים, שֶׁנִּשְׁתַּבְּשׁוּ עוֹד יוֹתֵר בְּפִיהָ הָאַנְגְּלִי, עַד לְבִלְתִּי הַכִּיר אוֹתָם, וּמִיָּד הִנִּיחָה אֶת הָעִתּוֹן.

– אֲנָשִׁים מִסְכֵּנִים, – אָמְרָה אֲדִישָׁה, כְּשֵׁם שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת כְּשֶׁקָּרְאָה פַּעַם עַל רָעָב גָּדוֹל בְּסִין, עַל רְעִידַת־אֲדָמָה בְּיַפַּן, אוֹ עַל שִׁטָּפוֹן בְּאִי מִן הָאִיִּים הַמְרֻחָקִים.

הִיא עָבְרָה מִיָּד לִמְלֶאכֶת־הַבַּיִת. וִילִי נִשְׁאַר יוֹשֵׁב מְדֻכָּא.

בֵּיתוֹ שֶׁלּוֹ, אַבָּא וְאִמָּא שֶׁלּוֹ. אַחִים וַאֲחָיוֹת, קְרוֹבִים וּמַכָּרִים, כֻּלָּם, כָּל אוֹתָם שֶׁכְּבָר הָיוּ שְׁכוּחִים בְּמֶשֶׁךְ כָּל שְׁנוֹתָיו בַּמֶּשֶׁק, עָלוּ פִּתְאוֹם מֵחָדָשׁ בְּזִכְרוֹנוֹ, נִצְּבוּ חַיִּים לִפְנֵי עֵינָיו. גַּעְגּוּעִים חֲרִיפִים וְעַזִּים תָּקְפוּ אֶת לִבּוֹ. זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁפִּטְמַת מִקְטַרְתּוֹ פָּג טַעְמָהּ, הָיְתָה מָרָה בְּפִיו כַּלַּעֲנָה.

אֶסְתֵּר הִגִּישָׁה לוֹ קָפֶה עִם עֻגָּה, שֶׁהָיָה מְחַבֵּב כָּל כָּךְ כָּל יוֹם רִאשׁוֹן לְאַחַר הַסְּעֻדָּה. הִיא יָדְעָה שֶׁבַּעֲלָהּ אוֹהֵב, כִּי תִּמְזֹג לוֹ בַּקָּפֶה יַחַד עִם הֶחָלָב גַּם אֶת קְרוּמוֹ הַשָּׁמֵן, כְּמוֹ שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה לְפָנִים בְּבֵית־הוֹרָיו, וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁכְחָה לְהַתְקִין לוֹ אֶת הַקָּפֶה כָּךְ שֶׁיֵּהָנֶה מִמֶּנּוּ הֲנָאָה מְלֵאָה. אַךְ וִילִי לֹא נָגַע הַפַּעַם בַּקָּפֶה וּבָעֻגָה.

– מִפְּנֵי מַה אֵינְךָ שׁוֹתֶה, הֲרֵי זֶה מִצְטַנֵּן, – הִזְכִּירָה אֶסְתֵּר – אַתָּה חוֹלֶה?

– אֲנִי בָּרִיא, – הֵשִׁיב וִילִי בִּקְרִירוּת וְהִרְגִישׁ זָרוּת אֶל אִשְׁתּוֹ, שֶׁאֵינָהּ מִשְׁתַּתֶּפֶת בְּהַרְגָּשָׁתוֹ, שֶׁאֵינָהּ מְבִינָה שֶׁעַכְשָׁו אֵין לִבּוֹ וְרֹאשׁוֹ פְּנוּיִים לִדְבָרִים טוֹבִים.

כָּל הָעָוֶל שֶׁעָשָׂה נֶגֶד אַבָּא־אִמָּא, נֶגֶד קְרוֹבָיו, עָלָה עַכְשָׁו בְּזִכְרוֹנוֹ וְעִנָּה אוֹתוֹ. מִי יוֹדֵעַ, מַה גּוֹרָלָם עַכְשָׁו? אֶפְשָׁר אֵינָם בַּחַיִּים עוֹד? כְּמֻפְקָר, כְּמַמְזֵר, בָּרַח מֵהֶם וְלֹא הוֹדִיעַ לָהֶם הֵיכָן נִשְׁתַּקְּעוּ עַצְמוֹתָיו. כַּרְטִיס־דֹּאַר אֶחָד כָּתַב, מֵעֵבֶר לַגְּבוּל בְּגַלִּיצִיָּה, וְהִבְטִיחָם שֶׁלִּכְשֶׁיִּסְתַּדֵּר כָּלְשֶׁהוּ בָּאָרֶץ הַחֲדָשָׁה יִכְתֹּב לָהֶם. אֲבָל לֹא קִיֵּם אֶת הַבְטָחָתוֹ. וְלֹא הוֹדִיעַ עַל עַצְמוֹ וְלֹא כְלוּם. הוּא נִזְכַּר בְּאִמּוֹ. הִיא אָהֲבָה אוֹתוֹ כָּל כָּךְ, מִהֲרָה תָּמִיד לְהָגֵן עָלָיו, כְּשֶׁהָיָה הָאָב מְיַסְּרוֹ עַל שֶׁלֹּא רָצָה לִלְמֹד.

הוּא נִסָּה לְהַעֲלוֹת בְּזִכְרוֹנוֹ אֶת פָּנֶיהָ שֶׁל אִמּוֹ, לִרְאוֹת אוֹתָהּ כִּזְקֵנָה – שֶׁהֲרֵי כְּבָר עָבְרוּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים; אַךְ לֹא הָיָה יָכֹל לְתָאֵר אוֹתָהּ לְעַצְמוֹ אַחֶרֶת מִשֶּׁהִנִּיחָהּ לִפְנֵי נְסִיעָתוֹ. קָשֶׁה יוֹתֵר הָיָה לוֹ לְהַעֲלוֹת בְּזִכְרוֹנוֹ אֶת אָבִיו, אֶת אַחְיוֹתָיו וְאֶחָיו. דְּמוּיוֹתֵיהֶן עָבְרוּ לִפְנֵי עֵינָיו מְטֻשְׁטָשׁוֹת, לֹא בְּרוּרוֹת. אַף תְּמוּנָה לֹא לָקַח עִמּוֹ מִשֶּׁל אֶחָד מֵהֶם, כְּאִלּוּ לֹא הָיוּ כְּלָל בָּשָׂר מִבְּשָׂרוֹ וְדָם מִדָּמוֹ, אֶלָּא אֲבָנִים בַּשָּׂדֶה.

וִילִי חָשׁ בּוּשָׁה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כְּמִי שֶׁתּוֹפֵס עַצְמוֹ בְּמַעֲשֶׂה רַע וּמְכֹעָר.

אָמְנָם כֵּן, הֵם לֹא הֵיטִיבוּ לַעֲשׂוֹת, אַבָּא וְאִמָּא. הוּא בִּקֵּשׁ מֵהֶם כָּל־כָּךְ כָּל אוֹתוֹ זְמָן שֶׁלֹּא יִמְכְּרוּ אֶת הָאֲחֻזָּה, שֶׁיַּמְתִּינוּ לוֹ, עַד שֶׁיָּשׁוּב מִן הַצָּבָא וְיִתְמַסֵּר בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדָה. הֵם לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלוֹ וּמָכְרוּהָ. מָכְרוּ אֶת סוּסָיו שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא גִדֵּל בְּיָדָיו מַמָּשׁ, וּמִן הַכֶּסֶף עָשׂוּי תַּכְלִית נָאָה, הִשְׁקִיעוּ בָּחָנוּת בָּעֲיָרָה, שֶׁלֹּא רָאוּ בָּהּ קוֹנֶה בְּמֶשֶׁךְ יָמִים. פִּזְרוּ הַכֹּל. מִשּׁוּם כָּךְ הָיָה הוּא מֻכְרָח לִבְרֹחַ. אֲבָל לִשְׁכֹּחַ לְגַמְרֵי אֶת אַבָּא־אִמָּא לֹא הָיָה צָרִיךְ, בְּיִחוּד לֹא אֶת אִמָּא. הִיא לֹא הָיְתָה אֲשֵׁמָה בְּשׁוּם דָּבָר. הִיא עָשְׂתָה מַה שֶּׁאַבָּא דָּרַשׁ מִמֶּנָּה. הוּא הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת לָהֶם לְבֵן, לְהוֹדִיעַ לָהֶם עַל עַצְמוֹ, לִכְתֹּב לִפְעָמִים מִכְתָּב, לִשְׁלֹחַ כַּמָּה דּוֹלָרִים. מִי יוֹדֵעַ, אִם הָיָה לָהֶם מִמַּה לִחְיוֹת? אוּלַי כְּבָר אֵינָם בַּחַיִּים? הוּא הִתְרָחֵק מִכָּל עִנְיְנֵי יַהֲדוּת, מִתְנַהֵג כְּגוֹי, לֹא שַׁבָּת וְלֹא חַג, אֲפִלּוּ יוֹם כִּפּוּר אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵימָתַי הוּא חָל, וְאִשָּׁה לָקַח לְעַצְמוֹ גּוֹיָה. אִלּוּ יָדְעוּ זֹאת הֵם!

וִילִי חָשׁ מַשָּׂא עַל גַּבּוֹ, הַגַּב הַיָּשָׁר וְהָאֵיתָן, הַמֵּרִים עַל נְקַלָּה אֶת הַשַּׂקִּים הַכְּבֵדִים בְּיוֹתֵר כְּמוֹ נוֹצָה קַלָּה. הָעִתּוֹן שֶׁלּוֹ הֵבִיא חֲדָשׁוֹת מָרוֹת עַל עֲיָרָתָם שֶׁל הוֹרָיו. חַיִל נִכְנַס, חַיִל יָצָא. וַדַּאי הוֹרְגִים אֶת הָאֲנָשִׁים שָׁם, אֶת אַבָּא־אִמָּא שֶׁלּוֹ, אִם עוֹדָם בַּחַיִּים, אֶת אַחְיוֹתָיו, אֶחָיו וּקְרוֹבָיו. בְּשָׁעָה זוֹ שֶׁהוּא יוֹשֵׁב כָּאן בְּבִטָּחוֹן בְּשָׁלוֹם, בְּמֶשֶׁק מִשֶּׁלּוֹ, הֵם אֲנוּסִים לִבְרֹחַ שָׁם מִבָּתֵּיהֶם שֶׁעָלוּ בָּאֵשׁ. אֶפְשָּׁר גַּם שֶׁהֵם אֲנוּסִים שָׁם לִפְשֹׁט אֶת יָדָם וּלְבַקֵּשׁ פַּת־לֶחֶם.

אֶסְתֵּר הִתְקָרְבָה אֶל בַּעֲלָהּ חֲרֵדָה וּמְהַסֶּסֶת וְלִטְּפָה בְּיָדָהּ הַגַּבְרִית הַכְּבֵדָה עַל כִּתְפוֹ לְהוֹצִיאוֹ מִדִּכְּאוֹן נַפְשׁוֹ. זְרִיזוּת גְּדוֹלָה בְּגִלּוּיֵי אַהֲבָה לְגֶבֶר לֹא הָיְתָה לָהּ. גַּם דִּבּוּרִים שֶׁל שִׁדּוּל לֹא הָיוּ לָהּ, לֹא נִמְצְאוּ מִלִּים רַכּוֹת בְּפִיהָ.

– וִילִיַם, – אָמְרָה, – אִם אַתָּה רוֹצֶה לִשְׁתּוֹת אֶת הַקָּפֶה אֲחַמְּמוֹ לְךָ.

הִיא גַּם פִּטְמָה לוֹ אֶת הַמִּקְטֶרֶת וְהֶאֱחִיזָה בָּהּ אֵשׁ, כְּדֵי לְהַשְׁכִּיחַ בָּעִשּׁוּן אֶת עָגְמַת נַפְשׁוֹ. אֲבָל וִילִי לֹא רָצָה לִטְעֹם מִן הַדְּבָרִים הַמְּתוּקִים, לֹא רָצָה לְעַשֵּׁן. עוֹד פַּעַם וְעוֹד פַּעַם נָטַל אֶת הָעִתּוֹן בְּיָדוֹ וְקָרָא אֶת הַחֲדָשׁוֹת עַל קְרָבוֹת הַמִּלְחָמָה בְּמוֹלַדְתּוֹ.

מֵאוֹתוֹ יוֹם וְאֵילַךְ לֹא הָיָה פּוֹתֵחַ עוֹד בִּימֵי־רִאשׁוֹן בְּשַׁבָּת אֶת עִתּוֹנוֹ בָּעַמּוּד שֶׁבּוֹ מְפֹרָטִים מְחִירֵי הַתְּבוּאָה, אֶלָּא בָּעַמּוּד הַמֵּבִיא אֶת יְדִיעוֹת הַמִּלְחָמָה.

יוֹם רִאשׁוֹן אֶחָד פִּשְׁפֵּשׁ וּמָצָא גַּם אֶת הָעֵט וְהַדְּיוֹ, שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם שָׁם נְדִירוֹת, הִטִּיף כַּמָּה טִפּוֹת מַיִם אֶל מְעַט הַדְּיוֹ הַסְּמִיכָה, לְהַדְלִיל אוֹתָהּ וּלְהַרְבּוֹתָהּ כְּדֵי טְבִילַת הָעֵט, גֵּרֵד מֵעַל הַצִּפֹּרֶן אֶת הַחֲלוּדָה וְהִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב מִכְתָּב הַבַּיְתָה, הַמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן לְאַחַר שָׁנִים רַבּוֹת כָּל כָּךְ.

הוּא טָרַח וְיָגַע כְּדֵי לְהַזְכִּיר לְעַצְמוֹ אֶת הָאָלֶפְבֵּית הַיְּהוּדִי, שֶׁפָּרַח מִזִּכְרוֹנוֹ. וּבְיוֹתֵר הִצְטַעֵר בְּשֶׁל הַגִּימֶ“ל וְהַזַּיִ”ן, שֶׁלֹּא זָכַר לְאֵיזֶה צַד לְעַקֵּם אֶת הַזָּנָב בַּחֲצִי־לְבָנָה – לְצַד יָמִין אוֹ לְצַד שְׂמֹאל. גַּם הַמִּלִּים עַצְמָן הָיוּ לוֹ זָרוֹת, שְׁכוּחוֹת. לְאַחַר “הוֹרַי הָאֲהוּבִים” נִשְׁאַר תָּקוּעַ וְלֹא יָדַע מַה יוֹסִיף. מִתּוֹךְ כְּתִיבָה שֶׁל דְּחִיקָה וּמְחִיקָה, בְּמִלִּים שֶׁהָאַנְגְּלִית מְרֻבָּה בָּהֶן מִן הַיִּידִישׁ, צֵרַף בְּעָמָל רַב מִכְתָּב קָצָר, שֶׁהִזִּיעַ עָלָיו הַרְבֵּה יוֹתֵר מִבִּקְצִירַת שָׂדֶה נִרְחָב. הוּא נִגַּשׁ אֶל מִטָּתוֹ, שֶׁבִּמְקוֹם־סֵתֶר מִתַּחַת לַמִּזְרָן שֶׁבָּהּ הֶחֱזִיק אֶת כַּסְפּוֹ, הוֹצִיא שְׁטַר־כֶּסֶף שֶׁל עֲשָׂרָה דּוֹלָרִים וְהִכְנִיסוֹ בִּזְהִירוּת לְתוֹךְ הַמִּכְתָּב, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאוּ נוֹשְׂאֵי־הַמִּכְתָּבִים מַה צָפוּן בּוֹ. אַחַר־כָּךְ רָתַם אֶת הַכִּרְכָּרָה וְנָסַע הָעִירָה לִקְנוֹת מַעֲטָפָה וּבוּל־דֹּאַר, דְּבָרִים שֶׁלֹּא הָיוּ מְצוּיִים אֶצְלוֹ בַּבַּיִת מֵעוֹלָם.

זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה נִכְנַס אֶל הָרוֹקֵחַ הַיְּהוּדִי, שֶׁפָּתַח בֵּית־מֶרְקַחַת קָטַן בָּעֲיָרָה. אַגַב קְנִיַּת הַמַּעֲטָפוֹת וְהַבּוּלִים, שָׁאַל אֶת הָרוֹקֵחַ בִּדְבַר הַמִּלְחָמָה הָרוּסִית־אוֹסְטְרִית, שֶׁמִּתְנַהֶלֶת שָׁם בְּפוֹלִין, וּמַה שֶׁכּוֹתְבִים עַל כָּךְ. הָרוֹקֵחַ, אָדָם בְּאֶמְצַע שְׁנוֹתָיו, קְצַר־קוֹמָה בַּעַל מִשְׁקָפַיִם שֶׁזְּכוּכִיּוֹתֵיהֶם עָבוֹת וּבְהִירוֹת וְעֵינָיו נִרְאוּ מִבַּעֲדָן גְּדוֹלוֹת וּשְׁחוֹרוֹת כִּפְלַיִם, טִפֵּל בְּסִדּוּר חֲתִיכוֹת הַסַּבּוֹן הַצִּבְעוֹנִיּוֹת שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן. הוּא פָלַט מִלָּה אַחַת וִיחִידָה בְּאַנְגְּלִית הַלִּיטָאִית שֶׁלּוֹ.

– צָרוֹת! – אָמַר.

וִילִי הִטִּיל אֶת הַמִּכְתָּב לְתֵבַת־הַדֹּאַר בְּיָד חֲרֵדָה, כְּמִי שֶׁמַּטִּיל אוֹצָר אֱלֵי תְּהוֹם, וְהִתְחִיל מֵעַכְשָׁו מְצַפֶּה לְנוֹשֵׂא־הַמִּכְתָּבִים. אַךְ הוּא לֹא בָּא, נוֹשֵׂא־הַמִּכְתָּבִים. לֹא הֵבִיא תְּשׁוּבָה וְלֹא הֵבִיא בַּחֲזָרָה אֶת הַמִּכְתָּב הַשָׁלוּחַ, שֶׁכְּתֹבֶת הַמֶּשֶׁק הָיְתָה רְשׁוּמָה עָלָיו בִּמְפֹרָשׁ. כָּל פַּעַם שֶׁהָיָה וִילִי צָרִיךְ לָבוֹא אֶל הָעֲיָרָה, הָיָה נִגַּשׁ גַּם אֶל הָרוֹקֵחַ וְקוֹנֶה מַשֶּׁהוּ, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא הָיָה זָקוּק כְּלָל לַדְּבָרִים שֶׁקָּנָה. הוּא רָצָה לִשְׁמֹעַ חֲדָשׁוֹת מֵעֵבֶר לַיָּם. הָרוֹקֵחַ סִדֵּר אֶת חֲתִיכוֹת הַסַּבּוֹן הָרֵיחָנִי שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן, כְּדַרְכּוֹ, וְתִבֵּל אֶת הָאַנְגְּלִית הַלִּיטָאִית שֶׁלּוֹ בְּמִלִּים בְּיִידִישׁ:

– צָרוֹת גְּדוֹלוֹת בַּמּוֹלֶדֶת הַיְשָׁנָה, כֵּן, אֲדוֹנִי!

ז

הוּא בָּא, נוֹשֵׂא־הַמִּכְתָּבִים וְאִתּוֹ תְּשׁוּבָה לְמִשְׁקוֹ שֶׁל רוֹבִּין, אֲבָל תְּשׁוּבָה שֶׁאֵחֲרָה הַרְבֵּה מְאֹד, אִחוּר שֶׁל אַרְבַּע שָׁנִים תְּמִימוֹת. עַל גַּבֵּי מַעֲטָפָה מִן הַמִּין הַמֻּכָּר לוֹ, מְדֻבֶּקֶת הַרְבֵּה בּוּלִים זָרִים וְצִבְעוֹנִיִּים מְאֹד, שֶׁבְּרוּסִיָּה הַקּוֹדֶמֶת לֹא הָיוּ כָּאֵלֶּה מְצוּיִים כְּלָל, הָיְתָה רְשׁוּמָה הַכְּתֹבֶת בִּכְתָב־יָד רַע, בְּאוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת וְיַלְדּוּתִיּוֹת.

הַכְּתֹבֶת הָיְתָה אָמְנָם כְּתוּבָה בִּכְתָב רַע וּמְשֻׁבָּשׁ, אֲבָל כְּנֶגֶד זֶה דַּפֵּי הַנְּיָר הָאֲחָדִים שֶׁבִּפְנִים הָיוּ כְּתוּבִים שׁוּרוֹת־שׁוּרוֹת שֶׁל אוֹתִיּוֹת־פְּנִינִים, אוֹתִיּוֹת מְסֻגְנָנוֹת וּמְסֻלְסָלוֹת, צְפוּפוֹת־צְפוּפוֹת, וְכָל מִלָּה מְקֻשֶּׁטֶת וּמְנֻקֶּדֶת לְנוֹי וּלְעִטּוּר. וִילִי הִכִּיר מִיָּד אֶת כְּתָב־יָדוֹ שֶׁל אָבִיו. בְּדִיּוּק בְּמִלִּים נָאוֹת וּבְאוֹתִיּוֹת מְצֻעֲצָעוֹת כָּאֵלֶּה הָיָה כּוֹתֵב לוֹ לְפָנִים אֶל הַצָּבָא, בַּשָּׁנִים שֶׁהָיָה חַיָּל. דָּבָר זֶה מִלֵּא אֶת וִילִי שִׂמְחָה, אַךְ כָּל כַּמָּה שֶׁנִּסָּה וְהִתְיַגַּע וְאִמֵּץ אֶת עֵינָיו כְּדֵי לְפַעֲנֵחַ אֶת הַכָּתוּב בַּמִּכְתָּב, לֹא עָלָה הַדָּבָר בְּיָדוֹ. נִתְבָּרֵר שֶׁכְּבָר שָׁכַח לְגַמְרֵי אֶת כְּתָב־יָדוֹ שֶׁל אָבִיו וְאֵינוֹ יָכוֹל לְקָרְאוֹ. וְנוֹסָף לְכָךְ הָיוּ בַּשּׁוּרוֹת מְעֹרָבוֹת הַרְבֵּה מִלִּים בִּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ. וְרַק בִּקְצֵה סוֹפוֹ שֶׁל הַמִּכְתָּב הָיוּ כְּתוּבוֹת כַּמָּה מִלִּים בְּאוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת וּמְשֻׁנּוֹת. וִילִי הִכִּיר בָּהֶן אֶת כְּתָב־יָדָהּ הָרַע שֶׁל אִמּוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ בֶּאֱמֶת הִצְלִיחַ מִיַּד לִקְרֹא אוֹתָן.

“בְּנִי הַיָּקָר וֶלְוִיל”, – כָּתְבָה בִּקְצֵה הַמִּכְתָּב בְּשׁוּלֵי הַנְּיָר, שֶׁהָאָב הִנִּיחַ לָהּ לִכְתֹּב שָׁם כַּמָּה שׁוּרוֹת לְאַחַר מִכְתָּבוֹ הָאָרֹךְ וְהַצָּפוּף.

וִילִי הִסְמִיק. אֵלִי, כַּמָּה זְמָן כְּבָר לֹא שָׁמַע אֶת שְׁמוֹ זֶה, אֶת שְׁמוֹ מִנֹּעַר!

הוּא קָרָא כַּמָּה פְּעָמִים אֶת “קִשְׁקוּשֵׁי” הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל אִמּוֹ, אַךְ מַה שֶׁאֵרַע שָׁם לְמִשְׁפַּחְתּוֹ לֹא הָיָה יָכוֹל לְהָבִין מִדְּבָרֶיהָ. הִיא כָּתְבָה רַק כַּמָּה מִלִּים, מְלֵאוֹת דִּבְרֵי חִבָּה, אֲבָל בְּלִי תֹּכֶן מְסֻיָּם. כָּל הַתֹּכֶן וְהָעִנְיָן צָפוּן בְּוַדַּאי בְּשׁוּרוֹתָיו הַצְּפוּפוֹת וְהַיָּפוֹת שֶׁל אָבִיו, שֶׁוִּילִי לֹא הֵבִין מֵהֶן אֶלָּא מִלָּה כָּאן וּמִלָּה שָׁם. הוּא אָסַר סוּסִים לַכִּרְכָּרָה, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהָיְתָה עֲבוֹדָה מְרֻבָּה בַּמֶּשֶׁק, נָסַע אֶל הָעֲיָרָה אֶל הָרוֹקֵחַ, שֶׁיִּקְרָא לוֹ אֶת הַמִּכְתָּב. זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה הִצְלִיף שׁוֹטוֹ לֹא בָּאֲוִיר בִּלְבַד, לְשֵׁם זֵרוּז וְעִדּוּד, אֶלָּא בַּסּוּסִים מַמָּשׁ, שֶׁיְמַהֲרוּ לָרוּץ.

הָרוֹקֵחַ צִחְצַח אֶת הַזְּגוּגִיּוֹת הֶעָבוֹת שֶׁל מִשְׁקָפָיו שֶׁתִּהְיֶינָה בְּהִירוֹת בְּיוֹתֵר וְקָרָא אֶת הַדַּפִּים הָאֲחָדִים שָׁעָה אֲרֻכָּה.

“לִבְנִי הַיָּקָר, מַחְמַד נַפְשִׁי, אִישׁוֹן עֵינִי, כְּבוֹד שְׁמוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ זְאֵב ווֹלְף, נֵרוֹ יָאִיר וְיִזְרַח” – כָּךְ פָּתַח הַמִּכְתָּב בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וּמִיָּד לְאַחַר הַתֹּאַר עָבַר לְיִידִישׁ, שֶׁאַף הִיא הָיְתָה מְמֻזֶּגֶת הַרְבֵּה עִבְרִית.

“כְּבַת־קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם, כֵּן יָרַד מִכְתָּבְךָ הַיָּקָר אֵלֵינוּ. בָּאָה אֵלֵינוּ הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה מִמְּךָ בְּיָמִים אֵלֶּה שֶׁל יָגוֹן וַאֲנָחָה, וּכְמוֹ יַעֲקֹב אָבִינוּ עָ”הַ, בְּשָׁעָה שֶׁהֵבִיאוּ לוֹ אֶת הַבְּשׂוֹרָה כִּי עוֹד יוֹסֵף בְּנוֹ חַי, אָמַרְתִּי גַּם אָנִי – עוֹד בְּנִי חַי! וּבֵרַכְתִּי בִּרְכַת שֶׁהֶחֱיָינוּ, בְּשָׁמְעִי אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה, וְאִמְּךָ, זוּגָתִי שֶׁתִּחְיֶה, בָּכְתָה הַרְבֵּה בֶּכֶה בְּדִמְעוֹת גִּיל, כִּי שִׂמְחָתָהּ הָיְתָה לְאֵין שִׁעוּר. וְכָל אַחֶיךָ וְאַחְיוֹתֶיךָ שֶׁיִּחְיוּ, גַּם יַלְדֵיהֶם וְכָל יְדִידֵינוּ, שָׂמְחוּ מְאֹד וְהוֹדוּ לֵאלֹקִים. וַאֲנַחְנוּ הִתְפַּלַּלְנוּ לְהַשֵׁיִ“ת², שֶׁיִּמְחֹל לְךָ עַל הַצַּעַר שֶׁצִּעַרְתָּנוּ זְמָן רַב כָּל כָּךְ, כִּי בְּעֶטְיָהּ שֶׁל שְׁתִיקָתְךָ הָיִינוּ חוֹשְׁבִים שֶׁנִּגְזַר עָלֵינוּ, חָלִילָה, לָרֶדֶת בְּיָגוֹן שְׁאוֹלָה… הַמָּקוֹם יִסְלַח לְךָ!”

לְאַחַר דִּבְרֵי־מְלִיצָה מְרֻבִּים, מְעֹרָבִים יִידִישׁ וְעִבְרִית וּמְתֻבָּלִים פְּסוּקִים וּפִתְגְּמֵי־חָכְמָה, שֶׁהָרוֹקֵחַ קָרָא אוֹתָם בְּהַעֲבָרָה וּבְדִלּוּגִים, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא יָכֹל לְתַרְגֵּם אֶת מַשְׁמְעוּתָם וּטְעָמָם לְפִי הֲבָנָתוֹ שֶׁל וִילִי הָאִכָּר, הִגִּיעַ לַחֲדָשׁוֹת מִן הַבַּיִת:

“… אִלּוּ הָיוּ כָּל הָאֲגַמִּים דְּיוֹ, כָּל הָרְקִיעִים גְּוִיל וְכָל הַיְעָרוֹת קוּלְמוֹסִים, – כָּתַב הָאָב בִּלְשׁוֹנוֹ שֶׁל מְחַבֵּר אַקְדָּמוֹת, – לֹא הָיִיתִי מַסְפִּיק לְתָאֵר כָּל מַה שֶׁעָבַר עָלֵינוּ בִּשְׁנוֹת הַמִּלְחָמָה וּמַה שֶׁסָּבַלְנוּ מִן הָרוֹצְחִים וּבְנֵי־הָעָוֶל, שֶׁאָכְלוּ אֶת יַעֲקֹב וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ, אוֹי לָנוּ, כִּי שִׁלְּחוּ אֵשׁ בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ, וְרַק בְּנֵס הַצִּילוּ אֶת סִפְרֵי הַתּוֹרָה. גַּם הָרְגוּ בִּירִיָּה הָרַבֵּה בַּעֲלֵי־בָּתִּים, מִטּוֹבֵי הַקְּהִלָּה וּמֵחֲשׁוּבֶיהָ, וְכֵן גַּם אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים, וַאֲפִלּוּ עַל נָשִׁים וִילָדִים לֹא חָסָה עֵינָם. הֻצַּגְנוּ דַּלִּים וְרֵיקִים מִכֹּל, בְּלֹא בֶּגֶד וּבְלֹא נַעַל, וְאֵין אָנוּ עוֹד אֲנָשִׁים צְעִירִים לְיָמִים”.

וִילִי נִגֵּב בְּיָדוֹ הַגַּרְמִית דִּמְעָה מֵעֵינָיו וְהִשִּׁיר אוֹתָהּ לָאָרֶץ, עַל הָרִצְפָּה הַמְמֹרֶקֶת יָפֶה, שֶׁהָיְתָה נוֹצֶצֶת מֵרֹב נִקָּיוֹן. הָרוֹקֵחַ הֵצִיץ בּוֹ מִתַּחַת לִזְגוּגִיּוֹת־הַמִּשְׁקָפַיִם הֶעָבוֹת וְדִלֵּג מַהֵר עַל כַּמָּה שׁוּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁמְּדַלְּגִים בַּמַּחֲזוֹר כְּשֶׁיֵשׁ לוֹמַר יוֹתֵר מִדַּי.

“… אֲבָל בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ, – הִתְחִיל קוֹרֵא בְּיֶתֶר בִּטָּחוֹן וְתִקְוָה, – שֶׁעָבַרְנוּ הַכֹּל וְהִגַּעְנוּ עַד לַיּוֹם הַזֶּה חַיִּים וּשְׁלֵמִים. כִּי לֹא יֹאבַד יַעֲקֹב וְלֹא יִמָּחֶה יִשְׂרָאֵל, גַּם הִגִּיעַתְנוּ הַבְּשׂוֹרָה מִמְּךָ, בָּבַת עֵינֵינוּ. יִהְי מְבֹרָךְ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם שֶׁשָּׁמַר עָלֶיךָ וּגְאָלְךָ מִכָּל רַע, שֶׁכֵּן אִלּוּ נִשְׁאַרְתָּ כָּאן, הָיִיתָ אָנוּס לֵילֵךְ לַמִּלְחָמָה. אֵין לְךָ רָעָה שֶׁאֵין טוֹבָה צְפוּנָה בָּהּ. וּמֵאֵת הַשֵּׁם הָיְתָה זֹאת, שֶׁתִּבְרַח אֶל מֵעֵבֶר לַיָּם, כְּדֵי שֶׁתִּנָּצֵל מִן הַצָּרָה, וּבִפְרָט שֶׁהִנְּךָ בָּ”הַ בַּעַל־פַּרְנָסָה, כְּפִי שֶׁאַתָּה כּוֹתֵב, וְיֵשׁ לְךָ כָּל צָרְכֶיךָ בְּכָבוֹד".

הָרוֹקֵחַ הִבְלִיעַ שׁוּב כַּמָּה שׁוּרוֹת בְּמִלְמוּל חָטוּף וּבְאִנְפּוּף וְהִגִּיעַ אֶל הַחֵלֶק הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַמִּכְתָּב הַגָּדוֹל:

“… בֵּן יַקִּיר, – קָרָא, – אֵין מְנוּחָה לָנוּ. נִתְקַיְּמָה בָּנוּ הַקְּלָלָה שֶׁבַּתּוֹכֵחָה – אֶחָד יִרְדֹּף אֶלֶף. חַיֵּינוּ הֶפְקֵר, הָיוּ לָבוּז וּלְקָלוֹן. מִי שֶׁיֵּשׁ בִּיְכָלְתּוֹ בּוֹרֵחַ אֶל מֵעֵבֶר לַיָּם. לְפִיכָךְ אָנוּ פּוֹנִים אֵלֶיךָ בִּתְחִנָּה, שֶׁתְּרַחֵם עַל זִקְנָתֵנוּ וְתַצִּיל אוֹתָנוּ מִידֵי שׂוֹנְאֵינוּ. בְּוַדַּאי וּבְוַדַּאי לֹא חָשַׁבְתִּי מֵעוֹלָם, שֶׁאֶצְטָרֵךְ לְהִזְדַּקֵּק לַחֲסָדָיו שֶׁל בֵּן, גַּם לֹא הֶעֱלִיתִי בַּמַּחֲשָׁבָה, שֶׁאֶהְיֶה אָנוּס בִּשְׁנוֹת זִקְנָתִי לַעֲזֹב אֶת בֵּיתִי וּמְקוֹמִי וְלָנוּחַ בְּעוֹד מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּאַדְמַת נֵכָר. אַךְ נִרְאֶה הַדָּבָר שֶׁכָּךְ רְצוֹנוֹ שֶׁל הַמָּקוֹם יִתְבָּרַךְ. גַּם הָיִינוּ רוֹצִים לִרְאוֹת אוֹתְךָ, בְּנִי, קֹדֶם שֶׁאָנוּ עוֹצְמִים אֶת עֵינֵינוּ לִשְׁנַת עוֹלָם, כִּי זְקֵנִים אָנוּ וּשְׁבוּרִים. שָׁאַלְנוּ כָּאן אֵצֶל אֲנָשִׁים בְּקִיאִים, וְאָמְרוּ לָנוּ שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהַעֲלוֹת אוֹתָנוּ אֵלֶיךָ… אָנוּ מְצַפִּים לַיּוֹם שֶׁנִּרְאֶה אוֹתְךָ וְנִפֹּל עַל צַוָּארֶיךָ. אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִתְשׁוּבָתְךָ”.

אֶת הַחֲתִימָה לֹא יָכֹל הָרוֹקֵחַ לִקְרֹא בְּשׁוּם פָּנִים, מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה מְסֻלְסֶלֶת בְּיוֹתֵר. אַחַר כָּךְ בָּאוּ פְּרִישׁוֹת שָׁלוֹם מִכָּל הַמִּינִים, מֵאַחִים וַאֲחָיוֹת, מִקְּרוֹבִים וּמִידִידִים, שֶׁכֻּלָּן תָּכְנָן הָיָה אֶחָד וְנִדְחֲקוּ לְתוֹךְ כָּל פִּנָּה פְּנוּיָה וּבֵין הַשּׁוּרוֹת. הָרוֹקֵחַ הָיָה עָיֵף מִן הַמִּכְתָּב הַגָּדוֹל וְרָצָה לִדְלֹג עַל פְּרִישׂוֹת־הַשָּׁלוֹם, מִפְּנֵי שֶׁהַשֵּׁמוֹת הַזָּרִים, הַכְּתוּבִים כְּתָב לֹא־בָּרוּר, כְּבָר הִכְבִּידוּ עָלָיו וְרָצָה לְהִפָּטֵר מֵהֶם, אֲבָל וִילִי לֹא רָצָה לְוַתֵּר עַל שׁוּם דָּבָר וּבִקֵּשׁ שֶׁיִּקְרָא לוֹ כָּל מִלָּה. וּבִשְׁבִיל לְפַצּוֹתוֹ קָנָה מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה חֲתִיכוֹת סַבּוֹן רֵיחָנִי, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא הִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְגוֹן אֵלֶּה מֵעוֹלָם. הָרוֹקֵחַ אָרַז אֶת הַסְּחוֹרָה בִּזְרִיזוּת וְשִׁבַּח לְוִילִי אֶת אָבִיו שֶׁלּוֹ.

– יֵשׁ לְךָ אָב תַּלְמִיד־חָכָם, – אָמַר לוֹ בְּיִידִישׁ, – הַמִּכְתָּב שֶׁלּוֹ מָלֵא וְגָדוּשׁ פְּסוּקִים.

הוּא הִבִּיט בְּאִישׁ־הַכְּפָר הַמְגֻשָּׁם וְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ וְהֵנִיעַ אֶת רֹאשׁוֹ.

– אַמֵּרִיקָה… לֵךְ וְדַע עִם מִי יֵשׁ לְךָ כָּאן עֵסֶק… הָיִיתִי סָבוּר תָּמִיד שֶׁאַתָּה מִמִּשְׁפָּחָה שֶׁל בַּעֲלֵי־עֲגָלוֹת. לֹא חָשַׁבְתִּי אוֹתְךָ כְּלָל לִיהוּדִי.

וִילִי הִסְמִיק כְּנַעַר וְיָצָא מְבֻיָּשׁ אֶל הַסּוּסִים.

מִיָּד לְמָחֳרָת יָשַׁב בָּרַכֶּבֶת וְנָסַע לִנְיוּ־יוֹרְק, כְּדֵי לְהִתְרָאוֹת עִם יְהוּדִים וְלִשְׁאֹל מַה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִיל לַעֲזֹר לְאַבָּא־אִמָּא. זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְּמַן, מֵאָז יָצָא וְהַצְּרוֹר עַל הַגַּב, רָאָה שׁוּב אֶת נְיוּ־יוֹרְק, אֶת הָרְחוֹבוֹת, אֶת הָאֲנָשִׁים, הַבָּתִּים הַגְּבוֹהִים, הָרַעַשׁ, דְּפִיקַת הָרַכָּבוֹת הָעִלִּיּוֹת וְצִפְצוּף הַמְּכוֹנִיּוֹת. הוּא הִרְגִּישׁ עַצְמוֹ תּוֹעֶה וְנָבוֹךְ, כְּכָל אָדָם כַּפְרִי שֶׁבָּא אֶל הַכְּרָךְ. מִתּוֹךְ הֶרְגֵּל יָשָׁן הָלַךְ אֶל הָאִיסְט־סַיְיד, אֶל הָרְחוֹבוֹת הַיְּהוּדִיִּים שֶׁהִתְגַּלְגֵּל בָּהֶם לְפָנִים, בַּזְּמַן הָרִאשׁוֹן לְבוֹאוֹ לָאָרֶץ. כְּאָז כֵּן גַּם עַתָּה הָיוּ תְּלוּיִים כָּאן כְּלֵי־לָבָן לְיִבּוּשׁ בְּכָל הַחַלּוֹנוֹת וּבְכָל סֻלַּמוֹת־הָאֵשׁ שֶׁל הַבָּתִּים, הָאֲדֻמִּים בְּרֻבָּם. יְהוּדִים בַּעֲלֵי עֶגְלוֹת־יָד עֲמוּסוֹת סְחוֹרָה הִכְרִיזוּ בְּקוֹלוֹת עַלִּיזִים וַעֲצוּבִים עַל סְחוֹרוֹתֵיהֶם. יְלָדִים הִתְרוֹצְצוּ עַל אוֹפַנַּיִם, הִשְׁלִיכוּ זֶה אֶל זֶה כַּדּוּרֵי־מִשְׂחָק וְצָרְחוּ בְּקוֹלֵי־קוֹלוֹת. נָשִׁים צָוְחוּ, עָמְדוּ עַל הַמִּקָּח. גְּרַמּוֹפוֹנִים שָׁרוּ נִגּוּנֵי חַזָּנִים. מוֹכְרֵי־עִתּוֹן הִכְרִיזוּ עַל עִתּוֹנֵיהֶם. וִילִי קָנָה עִתּוֹן יְהוּדִי, מַה שֶׁלֹּא רָאָה כְּבָר שָׁנִים הַרְבֵּה כָּל כָּךְ, וְהֵצִיץ לְתוֹכוֹ. הַקְּרִיאָה שֶׁכְּבָר נִגְמַל מִמֶּנָּה זֶה שָׁנִים הָיְתָה קָשָׁה עָלָיו, אֲבָל מִתּוֹךְ הַכֹּתָרוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁבְּרָאשֵׁי הָעַמּוּדִים תָּפַס קֹדֶם כֹּל אֶת הַמִּלָּה הַיְדוּעָה לוֹ “פְּרָעוֹת”. הוּא נִכְנַס לְמִסְעָדָה קְטַנָּה, שֶׁבְּחַלּוֹנָהּ הָיָה מְצֻיָּר “מָגֵן־דָּוִד” גָּדוֹל וכְתֹבֶת “כָּשֵׁר” בְּאֶמְצָעִיתוֹ, וּבִקֵּשׁ שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ מַשֶּׁהוּ לַאֲכִילָה. אִשָּׁה שְׁמַנְמֹנֶת הֵבִיאָה לוֹ סְעֻדָּה כְּמִלְּפָנִים, כְּמוֹ שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים בְּשַׁבָּת: דָּגִים מְמֻלָּאִים, חַלָּה לְבָנָה, מָרָק עִם אִטְרִיוֹת שֶׁ“עֵינַיִם” שֶׁל שֻׁמָּן צָפוֹת עָלָיו וְרֶבַע־עוֹף עִם צַוָּאר מְמֻלָּא וְלִפְתָּן שֶׁל גֶּזֶר. עָלָה בְּאַפּוֹ רֵיחַ שֶׁל יַהֲדוּת, נָשְׁבָה עָלָיו רוּחַ שֶׁל בֵּית־אַבָּא הַיָּשָׁן.

וִילִי פָּרַשׂ אֶת הָעִתּוֹן, קָרָא מִלָּה אַחַר מִלָּה וְשׁוּרָה אַחַר שׁוּרָה וְהֵבִין מְעַט־מְעַט אֶת כָּל הַצָּרוֹת הַמִּתְרַחֲשׁוֹת שָׁם מֵעֵבֶר לַיָּם. מַה שֶׁלֹּא הֵבִין בִּשְׁלֵמוּת מִן הַמִּלִּים הִשְׁלִימוּ לוֹ הַתְּמוּנוֹת, מַרְאוֹת שֶׁל רְצִיחָה וְאָסוֹן. כְּרוּזִים גְּדוֹלִים קָרְאוּ אֶת הַיְּהוּדִים הָאַמֵּרִיקָאִים לְמָלֵּא אֶת חוֹבָתָם, לִתְמֹךְ בָּאַחִים הָעֲנִיִּים, לְהַצִּיל אוֹתָם וּלְהוֹצִיאָם מִמְּקוֹמוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם.

בָּרְחוֹבוֹת הַצָּרִים, בֵּין הַמַּרְתֵּפִים וְהַחֲנֻיּוֹת, הָאִטְלִיזִים, בָּתֵּי־הַמִּסְחָר לִסְפָרִים, בָּתֵּי־הַמִּדְרָשׁ וַחֲנֻיּוֹת־הַמַּכֹּלֶת, הִשְׁתַּקְּעוּ בְּהַרְחָבָה סוֹכְנֻיּוֹת־אֳנִיּוֹת עַלִּיזוֹת וְצִבְעוֹנִיּוֹת. בְּחַלּוֹנוֹתֵיהֶם הָיוּ קְבוּעוֹת מוֹדָעוֹת מְגָרוֹת, מְלֵאוֹת הַלֵּל וָשֶׁבַח לַמַּאֲכָלִים הַכְּשֵׁרִים וְהַטּוֹבִים, שֶׁמַּגִּישִׁים בַּסְּפִינוֹת הַלָּלוּ, אַף יֵשׁ בָּהֶן בָּתֵּי־כְּנֶסֶת לִתְפִלָּה, בְּהַשְׁגָּחָתָם שֶׁל רַבָּנִים גְּדוֹלִים וּמַשְׁגִּיחִים יִרְאֵי־שָׁמַיִם. הָיוּ קְבוּעוֹת גַּם תְּמוּנוֹתֵיהֶם שֶׁל הַמַּשְׁגִּיחִים, יְהוּדִים בְּכִפּוֹת בְּרָאשֵׁיהֶם, פִּרְקָם נָאֶה, בַּעֲלֵי הַדְרַת פָּנִים וְהִדּוּר שֶׁבְּהִדוּר. בְּחַלּוֹנוֹת אֲחֵרִים קִבְּלוּ מַלְבּוּשִׁים יְשָׁנִים לְמִשְׁלוֹחַ. בַּנְקִים קִבְּלוּ כֶּסֶף לְמִשְׁלוֹחַ וּלְחִלּוּף. עוֹרְכֵי־דִין וְנוֹתְנֵי־עֵצָה הִצִּיגוּ תְּמוּנוֹתֵיהֶם בְּחַלּוֹנוֹת־הָרַאֲוָה וְהִצִּיעוּ עַצְמָם לַעֲזֹר בְּהַדְרָכָה וּלְהָכִין נְיָרוֹת בִּשְׁבִיל אֲנָשִׁים הָרוֹצִים לְהָבִיא אֲלֵיהֶם אֶת קְרוֹבֵיהֶם. בְּכָל מָקוֹם נִדְחֲקוּ רַבִּים. יְרִיד־הַנְּדִידָה סָאַן בְּכָל תָּקְפּוֹ. נוֹאֲמִים דִּבְּרוּ לְיַד דּוּכָנִים מְקֻשָּׁטִים דְּגַלְגָּלִים אַמֵּרִיקָאִיִּים, הֵנִיעוּ יְדֵיהֶם וְקָרְאוּ לְהַפְגָּנוֹת כְּנֶגֶד אוֹתָם הָעוֹרְכִים פְּרָעוֹת בְּאַחֵינוּ.

וִילִי נִשָּׂא עִם הֶהָמוֹן, נִכְנַס בְּכָל מָקוֹם, הִתְעָרֵב עִם הָאֲחֵרִים וְהִרְגִּישׁ עַצְמוֹ קָרוֹב לְכָל הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, שֶׁכְּבָר הָיָה כָּל־כָּךְ רָחוֹק מֵהֶם. הוּא נִכְנַס לְחֶבְרוֹת־אֳנִיּוֹת, לְבַּנְקִים, נָטָה אֹזֶן לְמַה שֶׁהַבְּרִיּוֹת מְשִׂיחִים, הִתְבּוֹנֵן בַּמֶּה שֶׁאֲחֵרִים עוֹשִׂים, כְּדֵי לָדַעַת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג.

הוּא הָיָה מְבֻלְבָּל מִכָּל הָרַעַשׁ הַגָּדוֹל הַזֶּה. מֹחוֹ לֹא פָּעַל בִּמְהִירוּת כְּמֹחוֹתֵיהֶם שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁמִּסָּבִיב. הוּא לֹא הָיָה מְסֻגָּל לְהִכָּנֵס תֵּכֶף וּמִיָּד לְמִשְׂרָד וּבוֹ בַּמָּקוֹם לְהַחֲלִיט מַה לַעֲשׂוֹת, כְּפִי שֶׁעָשׂוּ אֲחֵרִים. הוּא הָיָה צָרִיךְ לַחֲשֹׁב הַרְבֵּה בְּדָבָר, לְהִמָּלֵךְ עִם עַצְמוֹ הַרְבֵּה פְּעָמִים.

וְלֹא הָיָה אִכְפַּת לוֹ כָּל כָּךְ הַכֶּסֶף שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהוֹצִיאוֹ וְשֶׁהִשִּׂיג אוֹתוֹ בִּיגִיעָה קָשָׁה וּבְעָמָל רָב. הוּא הָיָה מוּכָן לְהוֹצִיא עַד הַפְּרוּטָה אַחֲרוֹנָה, וּבִלְבַד שֶׁיְּשַׁלֵּם לְהוֹרָיו בְּעַד הַצַּעַר, שֶׁצִּעֵר אוֹתָם כָּל כָּךְ הַרְבֵּה. אִי־הַבִּטָּחוֹן שֶׁבּוֹ בָּא מִמָּקוֹר אַחֵר. הַהוֹרִים שֶׁלּוֹ רוֹצִים, שֶׁיִּקַּח אוֹתָם אֵלָיו. אֲבָל הוּא לֹא כָּתַב לָהֶם עַל חַיָּיו, עַל בֵּיתוֹ וּמִטְבַּח־הַטְּרֵפָה, וְעַל אִשְׁתּוֹ הַגּוֹיָה.

אֱמֶת, הִיא לֹא הִפְרִיעָה אוֹתוֹ, כְּשֶׁסִּפֵּר לָהּ שֶׁיֵּשׁ בְּדַעְתּוֹ לְהָבִיא אֶת הוֹרָיו. לְהֵפֶךְ, הִיא קִבְּלָה אֶת הַדָּבָר בְּשִׂמְחָה, וְנֶהֶנְתָה מִכָּךְ שֶׁחֲמוֹתָהּ תִּמָּצֵא עַל יָדָהּ, וְגַם חָמִיהָ. תִּהְיֶה הַשִּׂמְחָה שְׁרוּיָה בַּבָּיִת.

וִילִי לֹא חָשַׁב אַחֶרֶת. הוּא הִכִּיר אוֹתָהּ, אֶת אֶסְתֵּר שֶׁלּוֹ, יָדַע כַּמָּה צַיְתָּנִית הִיא לְגַבָּיו, מַה נֶאֱמָנָה וַחֲבִיבָה, וְהָיָה בָּטוּחַ שֶׁגַּם לְהוֹרָיו תִּהְיֶה בַּת טוֹבָה. אַךְ הוּא לֹא הָיָה בָּטוּחַ בַּצַּד הָאַחֵר. מַה יֹאמְרוּ הֵם, לִכְשֶׁיִּרְאוּ אוֹתָהּ?

הוּא רָצָה לָשִׂיחַ עַל כָּךְ עִם מִישֶׁהוּ, לִטֹּל עֵצָה, לִשְׁאֹל דֵּעָה מִפִּי יְהוּדִי הַמֵּבִין בִּדְבָרִים אֵלֶּה, אַךְ לֹא הָיָה לוֹ אֶל מִי לִפְנוֹת. בְּכָל הַמִּשְׂרָדִים הַלָּלוּ בִּקְּשׁוּ רַק לִמְכֹּר מַשֶּׁהוּ, לִגְמֹר אֶת הָעֵסֶק מַהֵר־מַהֵר וּלְקַבֵּל אֶת הַדּוֹלָרִים הָאֲחָדִים. וִילִי הִתְהַלֵּךְ תּוֹעֶה וְנָבוֹךְ בְּתוֹךְ הֶהָמוֹן הַמִּצְטוֹפֵף. פִּתְאוֹם נֶאֱחַז מַבָּטוֹ בְּמַשֶּׁהוּ. לְיַד אַחַת הַכְּנִיסוֹת רָאָה רַבִּי, שְׁחוֹר־זָקָן, עֲגֹל־פָּנִים, מִצְנֶפֶת־פַּרְוָה צְהֻבָּה עַל רֹאשׁוֹ וְהוּא לָבוּשׁ גְּלִימָה שְׁחוֹרָה וַאֲרֻכָּה. עַל יָדוֹ עָמַד שַׁמָּשׁ, יְהוּדִי צָנוּם בְּמִגְבַּעַת “אַשְׁכְּנָזִית”־לְמֶחֱצָה וְגַלִּיצָאִית־לְמֶחֱצָה. יְהוּדִיָּה בְּפֵאָה־נָכְרִית הִגִּישָׁה בְּחָפְזָה יֶלֶד אֶל הָרַבִּי וְהִרְכִּינָה אֶת רֹאשׁוֹ לְפָנָיו, שֶׁהָרַבִּי יְבָרֵךְ אוֹתוֹ. הָרַבִּי מָסַר לַגַּבַּאי אֶת מַקְלוֹ שֶׁיַּחֲזִיקֶנּוּ וְהֵנִיחַ אֶת שְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדָיו עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד. וִילִי נִגַּשׁ לְשָׁם מִתּוֹךְ הִסּוּס וְנִשְׁאַר עוֹמֵד.

הָרַבִּי רָאָה מִיָּד בַּגֶּבֶר הַזָּר, הַשָּׁזוּף וּגְדָל־הָאֲבָרִים, אָדָם תָּמִים, וְהוֹשִׁיט לוֹ יָד לְ“שָׁלוֹם־עֲלֵיכֶם”.

– יַעֲלֶה נָא אֵלַי, אֲנִי גָּר כָּאן בַּבַּיִת הַזֶּה, – אָמַר הָרַבִּי.

חֶדְרוֹ שֶׁל הָרַבִּי הָיָה גָּדוּשׁ רָהִיטִים זוֹלִים, מְרֻפָּדִים בַּד צִבְעוֹנִי בְּיוֹתֵר וּמְצֻיָּר מִינֵי עָלִים וּפְרָחִים, וַעֲשָׁשִׁיּוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת קִשְּׁטוּ אֶת הָ“עַמּוּד” וְאֶת אֲרוֹן־הַקֹּדֶשׁ. וִילִי הִגִּישׁ לָרַבִּי דּוֹלָר לְ“פִדְיוֹן” וְסִפֵּר אֶת כָּל הֲלִיכָתוֹ בַּדְּרָכִים הַנְּלוֹזוֹת שֶׁלּוֹ, לְמִן אֲכִילַת הַטְּרֵפוֹת לְפָנִים בַּצָּבָא עַד לְהִתְיַשְּׁבוּתוֹ בְּמֶשֶׁק שֶׁל גּוֹי. הוּא הִשְׁפִּיל אֶת עֵינָיו בְּשָׁעָה שֶׁהִגִּיעַ לְסַפֵּר עַל הַגּוֹיָה שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא דָּר עִמָּהּ. בְּיִרְאָה וּבְפַחַד הוֹצִיא אֶת הַמִּלִּים הָאֵלֶּה מִפִּיו. אֲבָל הָרַבִּי לֹא נִתְפָּעֵל כְּלָל מִן הַוִּדּוּי הַזֶּה.

– נוּ, מֵילָא, נוּ, וּמַה הָלְאָה, – הָיָה מְזָרֵז אֶת וִילִי, מֵחֲמַת שֶׁהִשְׁתַּעְמֵם לִשְׁמֹעַ אֶת דְבָרָיו הָאִטִּיִים, שֶׁהָיוּ מְעֹרָבוֹת יִידִישׁ וְאַנְגְּלִית כַּפְרִית. הָרַבִּי שֶׁהָיָה מְלֻמָּד בְּנִסָּיוֹן, מֻמְחֶה לְהַכִּיר בְּנֵי־אָדָם בִּסְקִירָה רִאשׁוֹנָה בִּלְבַד, פִּקֵּחַ וּמְפֻקָּח מִישִׁיבָתוֹ רֹב שָׁנִים בְּאִיסְטְ־סַיְיד, לֹא הָיָה מִתְפַּעֵל עוֹד מִשּׁוּם וִדּוּי שֶׁבָּעוֹלָם. הוּא הִכִּיר אֶת אַמֵּרִיקָה, יָדַע אֶת דַּאֲגוֹתָיו וְשִׂמְחוֹתָיו שֶׁל הַדּוֹר הֶחָדָשׁ. לְפִיכָךְ הָיָה מִשְׁתַּעְמֵם מְאֹד בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמַע אֶת דְּבָרָיו הָאִטִּיִים שֶׁל הָאִכָּר הַיְּהוּדִי, דְּבָרִים שֶׁלֹּא הָיָה רָגִיל כְּלָל לִכְשֶׁכְּמוֹתָם.

– נִיחָא – אָמַר בִּלְשׁוֹן הָרְחוֹב – מַה שֶּׁהָיָה הָיָה, אַךְ מָה רוֹצֶה הוּא עַכְשָׁו לַעֲשׂוֹת? יְסַפֵּר בְּקִצּוּר, אֲנִי עָסוּק…

כְּשֶׁסִּפֵּר וִילִי סוֹף סוֹף הַכֹּל, כִּוֵּץ הָרַבִּי אֵת מִצְחוֹ עַד שֶׁנִּצְטַיְּרָה עָלָיו רֶשֶׁת שֶׁל קְמָטִים, לְמִן הַגַּבִּינִים הַצְּפוּפִים וְעַד לִשְׂפַת הַכִּפָּה.

– אַתָּה עוֹשֶׂה דָּבָר טוֹב וְנָאֶה מְאֹד, שֶׁאַתָּה מֵבִיא אֵלֶיךָ אֶת אַבָּא וְאִמָּא, – עָבַר הָרַבִּי לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן “אַתָּה”, – וּבְנוֹגֵעַ לְהָעֲרֵלִית יֵשׁ עֵצָה שֶׁתִּהְיֶה לְבַת־יִשְׂרָאֵל. יְלָדִים הֲרֵי אֵין לְךָ מִמֶּנָּה, נָכוֹן?…

וִילִי הִבִּיט אֶל הָרַבִּי בְּעֵינַיִם גְּדוֹלוֹת. אַךְ הָרַבִּי הָפַךְ אֶת כָּל הָעִנְיָן לְדָבָר שֶׁל מַה־בְּכָךְ.

– לְגַבֵּי נְקֵבָה אֵין זֶה וְלֹא כְלוּם, – אָמַר מְחַיֵּךְ, – יִהְיֶה מַסְפִּיק לְלַמֵּד אוֹתָהּ רַק כַּמָּה מִצְווֹת בִּלְבָד.

וִילִי לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַאֲמִין, שֶׁאָמְנָם הַדָּבָר קַל וּפָשׁוּט כָּל־כָּךְ.

– רַבִּי, – אָמַר, – וְזֶה הַכֹּל?

הָרַבִּי נָטַל אֶת זְקָנוֹ בְּכַפּוֹ וְחִיֵּךְ לְתוֹכוֹ בְּלִגְלוּג.

– הֲרֵי בֵּין כָּךְ וְכָךְ אֵין הַיְּהוּדִים שֶׁבְּכָאן יְהוּדִים וְהַגּוֹיִם אֵינָם גּוֹיִם. שַׁבָּת, כַּשְׁרוּת, חֻפַּה־וְקִדּוּשִׁין, טָהֳרַת־הַמִּשְׁפָּחָה – כָּל אֵלֶּה אֵינָם כָּאן וְלֹא כְלוּם. אִם כֵּן, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, מַה הַהֶבְדֵּל? לְהֵפֶךְ. גּוֹיָה שֶׁתְּהֵא יוֹדַעַת שֶׁהִיא צְרִיכָה לְהַדְלִיק נֵרוֹת לְשַׁבָּת וּלְהִזָּהֵר בְּעִנְיָנֵי בָּשָׂר וְחָלָב, וַדַּאי תִּהְיֶה זְהִירָה יוֹתֵר מֵאַחֶרֶת. הֱיֵה רַק אַתָּה יְהוּדִי!

וִילִי נִתְבַּיֵּשׁ מֵחֲמַת רְמִיזָתוֹ שֶׁל הָרַבִּי. הָרַבִּי פָּשַׁט לוֹ יָד רַכָּה מִתּוֹךְ שַׁרְווּל רַבָּנִי רָחָב, סִימָן שֶׁהוּא עָסוּק, וְנִזְכַּר לִשְׁאֹל, מַה שְׁמָהּ שֶׁל הַגּוֹיָה.

– אֶסְתֵּר, – אָמַר וִילִי.

– שֵׁם יְהוּדִי, – אָמַר הָרַבִּי מְרֻצֶּה וְשָׂמֵחַ, – כְּלָל לֹא כְּמוֹ בְּנוֹת־יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּנוּ. אִם כֵּן, סִימָן שֶׁהַדָּבָר מִן הַשָּׁמַיִם… סַע לְשָׁלוֹם וֶהֱיֵה מַצְלִיחַ.

וִילִי הָלַךְ מְרֻצֶּה וְנִכְנַס לְחֶבְרַת־אֳנִיּוֹת, לְדַבֵּר עַל הַנְּיָרוֹת וְכַרְטִיסֵי הָאֳנִיָּה.

ח

אֶסְתֵּר, בַּת־הַכְּפָר, הִתְמַסְּרָה בְּכָל הָרְצִינוּת הַכַּפְרִית לַתּוֹרָה הַנָּשִׁית הַחֲדָשָׁה, שֶׁחֲמוֹתָהּ, הַיְּהוּדִיָּה הַזְּקֵנָה בַּעֲלַת הַפֵּאָה־הַנָּכְרִית הַשְּׁחוֹרָה־כְּזֶפֶת עַל רֹאשָׁהּ הַלָּבָן, לִמְּדָה אוֹתָהּ בְּהַתְמָדָה.

לְלֹא מִלָּה אַחַת שֶׁתּוּכַלְנָה לְהִדָּבֵר בָּהּ, הֵבִינוּ הַנָּשִׁים זוֹ לְזוֹ בִּרְמִיזָה. בְּדִיּוּק כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה עָשְׂתָה כְּמַעֲשֵׂי חֲמוֹתָהּ, הִקִּיפָה אֶת הַשַּׁלְהָבוֹת בְּיָדֶיהָ בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי בִּשְׁעַת הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת, וְאַחַר־כָּךְ כִּסְּתָה אֶת שְׁתֵּי עֵינֶיהָ בְּכַפּוֹת הַיָּדַיִם.

– דַּי, בִּתִּי, – לִמְּדָה אוֹתָהּ הַזְּקֵנָה, כְּשֶׁרָאֲתָה שֶׁאֵין כַּלָּתָהּ מְסִירָה כְּלָל אֶת הַיָּדַיִם מֵעַל עֵינֶיהָ.

– יֵשׁוּ! – אָמְרָה אֶסְתֵּר מְבֻיֶּשֶׁת בְּשֶׁל בּוּרוּתָהּ, וּבִלְחָיַיִם סוֹמְקוֹת חִיְּכָה אֶל חֲמוֹתָהּ, שֶׁתִּסְלַח לָהּ אֶת אִי־יְדִיעָתָהּ.

בְּדִיּוּק כָּךְ לָמְדָה לִמְלֹחַ בָּשָׂר לִפְנֵי הַבִּשּׁוּל, כְּפִי שֶׁהֶרְאֲתָה לָהּ הַזְּקֵנָה.

– אַל נָא תִּמְלְחִי כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה, בִּתִּי, – צָחֲקָה לָהּ חֲמוֹתָהּ צְחוֹק אִמָּהִי, – לִמְלֹחַ יוֹתֵר מִדַּי לֹא צָרִיךְ.

– טוֹב, אִמָּא – אָמְרָה אֶסְתֵּר.

בְּאוֹתוֹ כֹּבֶד־רֹאשׁ וּבְאוֹתָהּ אֱמוּנָה שֶׁשָּׁמְרָה קֹדֶם אֶת הַמִּצְווֹת הַנּוֹצְרִיּוֹת, שָׁמְרָה עַכְשָׁו אֶת מִצְווֹתֶיהָ הַחֲדָשׁוֹת, מִצְווֹת הַיַּהֲדוּת, שֶׁבִּקֵּשׁ אוֹתָהּ בַּעֲלָהּ לְהַנְהִיגָן לְמַעַן הוֹרָיו.

בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים עָשְׂתָה אֶת הַדְּבָרִים לְמַעַן בַּעֲלָהּ. הִיא אָהֲבָה אוֹתוֹ אַהֲבָה שְׁקֵטָה וְעַזָּה. הוּא לֹא הָיָה שׁוֹתֶה לְשָׁכְרָה. לֹא בִּזְבֵּז כְּסָפִים, תָּמִיד אַךְ עָבַד וְהָיָה נֶאֱמָן לָהּ. מִשּׁוּם כָּךְ הָיְתָה צַיְתָּנִית מְאֹד לְגַבָּיו. כְּשֶׁסִּפֵּר לָהּ עַל אַבָּא־אִמָּא שֶׁלּוֹ וּבִקֵּשׁ שֶׁתִּשְׁמֹר כַּמָּה מִנְהָגִים יְהוּדִיִּים, לֹא הִתְנַגְּדָה לְכָךְ אֲפִלּוּ בְּדִבּוּר אֶחָד.

הִיא לֹא רָאֲתָה בָּזֶה שׁוּם קָרְבָּן מִצִּדָּהּ. אִם הַבַּעַל רוֹצֶה בְּכָךְ וְדָבָר זֶה עָתִיד לִגְרֹם נַחַת־רוּחַ לְהוֹרָיו, שֶׁיִּהְיוּ דָּרִים עִמָּהּ, מִפְּנֵי מָה לֹא תַּעֲשֶׂה זֹאת? וּבִיִחוּד שֶׁאוֹתָם דְּבָרִים חֲדָשִׁים שֶׁהִיא צְרִיכָה לַעֲשׂוֹת אֵינָם קָשִׁים כָּל־כָּךְ, וְרַק מוּזָרִים הֵם.

חֲמוֹתָהּ, אַף שֶׁנִּרְאֲתָה בְּעֵינֶיהָ מְשֻׁנָּה בְּשֶׁל הַפֵּאָה־הַנָּכְרִית הַשְּׁחוֹרָה שֶׁהִיא חֲבוּשָׁה עַל רֹאשׁ־הַשֵּׂבָה הַגָּזוּז, דָּבָר שֶׁאֶסְתֵּר לֹא רָאֲתָה דֻּגְמָתוֹ מֵעוֹלָם, נֶעֶשְׂתָה עַד מְהֵרָה מְקֹרֶבֶת מְאֹד לָהּ. בַּת מוֹזֵג כַּפְרִי לְפָנִים, הִתְחִילָה מִיַּד מַרְגֶּשֶׁת עַצְמָהּ כְּבַת־בַּיִת בְּתוֹךְ הַמֶּשֶׁק. הִיא חָלְבָה אֶת הַפָּרָה, נָתְנָה גַּרְעִינִים לָעוֹפוֹת, אָסְפָה אֶת הַבֵּיצִים מִתַּחַת לַתַּרְנְגֹלוֹת וְעָשְׂתָה כָּל שְׁאָר עֲבוֹדוֹת־הַנָּשִׁים. בִּמְהֵרָה גַּם הֵסִירָה מֵעָלֶיהָ אֶת הַפֵּאָה הַנָּכְרִית הַשְּׁחוֹרָה וְקָשְׁרָה מִטְפַּחַת לְרֹאשָׁהּ כִּלְפָנִים, כְּשֶׁהָיְתָה בַּכְּפָר, בְּמִשְׁקָהּ שֶׁלָּהּ. שִׁנּוּי זֶה שִׁוָּה לָהּ מִיַּד מַרְאֶה אַחֵר, בֵּיתִי יוֹתֵר וּפָשׁוּט יוֹתֵר. אֶסְתֵּר דָּבְקָה בָּהּ לְאַהֲבָה. מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה לָהּ אִשָּׁה קְרוֹבָה אֵלֶיהָ. מִיַּלְדוּתָהּ הָיְתָה יְתוֹמָה, גָּדְלָה בַּמֶּשֶׁק רַק עִם אָבִיהָ בִּלְבָד. גַּם יֶלֶד לֹא הָיָה לָהּ לְלָחֲצוֹ אֶל הַלֵּב, לְגַלּוֹת לוֹ חִבַּת־אֵם. אָבִיהָ הָיָה שַׁתְקָן וְנֻקְשֶׁה. כָּזֶה גַּם הָיָה אַחַר־כָּךְ בַּעֲלָהּ. הִיא הִשְׁתּוֹקְקָה לְאָדָם שֶׁיִּהְיֶה קָרוֹב לָהּ, לָאִשָּׁה. וְשָׂמְחָה בְּיוֹתֵר עַל הַזְּקֵנָה, שֶׁקָּרְאָה לָהּ רַכּוֹת: אֶסְתֵּר’לִי, בִּתִּי שֶׁלִּי.

וִילִי תִּרְגֵּם לָהּ אֶת דְּבָרֶיהָ שֶׁל הָאֵם, אֶסְתֵּר הִרְגִּישָׁה עַצְמָהּ מְאֻשֶּׁרֶת בְּמִלַּת־הַחִבָּה הַזֹּאת, שֶׁלֹּא שָׁמְעָה אוֹתָהּ מֵעוֹלָם מִפִּי אֵם. – “אִמָּא” – אָמְרָה לַזְּקֵנָה וְלִטְּפָה אוֹתָהּ.

אַף־עַל־פִּי שֶׁהַזְּקֵנָה הֵבִינָה בְּמִקְצָת, שֶׁכַּלָּתָהּ אֵינָהּ עַל צַד הַשְּׁלֵמוּת בְּעִנְיָנֵי יַהֲדוּת, וְהִיא כְּעֵין גּוֹיָה לְכָל דָּבָר, בְּמַרְאֶהָ וּבְכָל הִתְנַהֲגוּתָהּ, לֹא בָּאָה בְּטַעֲנוֹת עַל עִנְיָן זֶה. אָמְרוּ לָהּ עוֹד בַּבַּיִת שֶׁאַמֵּרִיקָה זוֹ עוֹלָם אַחֵר הִיא, שֶׁהַיְּהוּדִים שָׁם אֵינָם יְהוּדִים, שֶׁהַכֹּל הָפוּךְ, הָרֹאשׁ לְמַטָּה וְהָרַגְלַיִם לְמַעְלָה, וְהַטּוֹב בְּיוֹתֵר לְאָדָם מֵחָדָשׁ בָּא הוּא לִרְאוֹת וּלְקַבֵּל הַכֹּל בִּשְׁתִיקָה, מִפְּנֵי שֶׁכָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם. הִיא לֹא יָדְעָה בְּדִיּוּק אִם כַּלָּתָהּ הָיְתָה לְפָנִים בֶּאֱמֶת גּוֹיָה מַמָּשׁ, אוֹ שֶׁהִיא רַק בִּתּוֹ שֶׁל יְהוּדִי־הַדּוֹמֶה־לְגוֹי, וּלְפִיכָךְ אֵינָהּ יוֹדַעַת דִּבּוּר אֶחָד בְּיִידִישׁ וְאֵינָהּ יוֹדַעַת וְלֹא כְלוּם מִן הָעִנְיָנִים הַיְּהוּדִיִּים. אֲבָל גּוֹיָה גְּמוּרָה לֹא הָיְתָה גַּם כֵּן, כַּנִּרְאֶה. רֵאשִׁית, הֲרֵי נִקְרְאָה אֶסְתֵּר, כִּשְׁאָר כָּל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל. וְשֵׁנִית, הֵן הִתְמַסְּרָה בִּשְׁקִידָה לִלְמֹד אֶת עִנְיְנֵי הַיַּהֲדוּת. וְהַזְּקֵנָה לֹא הֶעֱמִיקָה לַחֲקֹר, הִרְהֲרָה בְּדֶרֶךְ הַמַּחֲשָׁבָה הַמַּעֲשִׂית שֶׁל אִשָּׁה, הָעִקָּר הוּא שֶׁלְּהַבָּא יִתְנַהֵל הַבַּיִת כָּרָאוּי לְבַיִת יְהוּדִי.

וְהַזְּקֵנָה הִתִּירָה מִיָּד אֶת הַצְּרוֹרוֹת וְהוֹצִיאָה אֶת הַסִּירִים וְהַקְּעָרוֹת מִשֶּׁלָּהּ, כַּפּוֹת וְסַכִּינִים שֶׁהֵבִיאָה עִמָּהּ מִן הַבַּיִת צְרוּרִים בְּתוֹךְ כְּלֵי־הַמִּטָּה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהַכֹּל הָיוּ מַלְעִיגִים עָלֶיהָ וְאָמְרוּ שֶׁלֹּא צָרִיךְ לִסְחֹב לְאַמֵּרִיקָה צְרוֹרוֹת. הִיא לֹא שָׁמְעָה לַמַּלְעִיגִים וְלָקְחָה עִמָּהּ הַכֹּל, כְּלֵי־בָּשָׂר וּכְלֵי־חָלָב, וַאֲפִלּוּ אֶת כְּלֵי־הַפֶּסַח, אֲרוּזִים בְּשַׁחַת, וְכֵן גַּם אֶת הַפָּמוֹטוֹת שֶׁל שַׁבָּת וְאֶת הַסִּדּוּר “קָרְבַּן־מִנְחָה” וְאֶת הַתְּחִנּוֹת. עַכְשָׁו רָאֲתָה שֶׁהַצֶּדֶק הָיָה עִמָּהּ. יֵשׁ צֹרֶךְ בַּדְּבָרִים הַלָּלוּ. הִיא הִסִּיקָה יָפֶה אֶת הַכִּירַיִם, כְּדֵי לְבַעֵר מִתּוֹכָם כָּל שְׁיָר שֶׁל טְרֵפָה, וְנָטְלָה אֶת כָּל עִנְיָנֵי הַמִּטְבָּח לְיָדֶיהָ, מִבְּלִי שֶׁנָּתְנָה לְכַלָּתָהּ לָגֶשֶׁת אַף לְרֶגַע אֶחָד.

– לְכִי, לְכִי, בִּתִּי, – הָיְתָה אוֹמֶרֶת לָהּ דֶּרֶךְ אִמָּהוּת וּמַרְחִיקַתָּה מִן הַכִּירַיִם, כְּשֶׁהָיְתָה אֶסְתֵּר רוֹצָה לְסַיֵּעַ עִמָּהּ, – אֲנִי רְגִילָה בְּכָךְ וַאֲנִי כְּבָר אֲבַשֵּׁל הַכֹּל בְּעַצְמִי, לָךְ יֵשׁ דֵּי עֲבוֹדָה אַחֶרֶת…

לְאַט לְאַט הִתְחִילָה מְלַמֶּדֶת אוֹתָהּ, אֵילוּ סִירִים שֶׁל חָלָב הֵם וְאֵילוּ שֶׁל בָּשָׂר, שֶׁהַסַּכִּינִים בַּעֲלֵי הַחֲרִיצִים בְּנִצָּבֵיהֶם – שֶׁל חָלָב הֵם, וּבַעֲלֵי בָּתֵּי־הַיָּד הַחֲלָקִים – שֶׁל בָּשָׂר. אֶסְתֵּר הָיְתָה מִתְבַּלְבֶּלֶת, לֹא הִבְחִינָה מַה מֻתָּר וּמָה אָסוּר, אַךְ הַזְּקֵנָה שָׁקְדָה לְלַמְּדָהּ אֶת תּוֹרָתָהּ בִּלְשׁוֹן־רְמָזִים, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁאֶסְתֵּר תָּפְסָה אֶת הַדְּבָרִים, וּמִשֶּׁתָּפְסָה הָיְתָה זְהִירָה מְאֹד בִּשְׁמִירַת פְּקֻדּוֹתֶיהָ שֶׁל חֲמוֹתָהּ.

לֹא פַּעַם הִסְמִיקָה אֶסְתֵּר מֵחֲמַת מַעֲשֵׂי־שְׁטוּת שֶׁעָשְׂתָה. כָּךְ הֵבִיאָה פַּעַם אַחַת דְּגֵי־טְרֵפָה מִן הַנָּהָר וּמָסְרָה אוֹתָם לַחֲמוֹתָהּ לְהַתְקִינָם, בִּזְמַן שֶׁכְּבָר יָדְעָה שֶׁיְּהוּדִים צְרִיכִים לְדָגִים לִכְבוֹד שַׁבָּת. הַזְּקֵנָה כִּסְּתָה אֶת פָּנֶיהָ בְּיָדֶיהָ, שֶׁלֹּא לִרְאוֹת אֶת הַדָּגִים הַלָּלוּ שֶׁלֹּא הָיוּ לָהֶם קַשְׂקַשִּׂים וּסְנַפִּירִים וּמַרְאָם הָיָה כְּתוֹלָעִים גְּדוֹלוֹת.

– אוֹי, בִּתִּי, – עִקְּמָה הַזְּקֵנָה אֶת פָּנֶיהָ, – זֹאת טְרֵפָה!

אֶסְתֵּר לֹא הֵבִינָה, וְהַזְּקֵנָה הָיְתָה אֲנוּסָה לְהַסְבִּיר לָה בְּיָדֶיהָ, מַה פֵּרוּשָׁהּ שֶׁל טְרֵפָה. וְהִיא הִסְמִיקָה כֻּלָּהּ כְּיַלְדָּה.

פַּעַם אַחֶרֶת הֵבִיאָה סַרְטָנִים טְרִיִּים וּמְפַרְפְּרִים וְהִנִּיחָה אוֹתָם לִפְנֵי חֲמוֹתָהּ, שֶׁתַּתְקִין אוֹתָם לִסְעֻדַּת הַצָּהֳרַיִם בְּיוֹם רִאשׁוֹן. הַזְּקֵנָה הִתְחִילָה צוֹוַחַת מִפַּחַד בִּרְאוֹתָהּ אֶת הַשְּׁרָצִים הָרוֹחֲשִׁים וּמְפַרְפְּרִים. אֶסְתֵּר נִתְבַּיְשָׁה גַּם הַפַּעַם וְהִשְׁלִיכָה אֶת הַיְצוּרִים הַטְּעִימִים הַחוּצָה. שְׁתֵּי הַנָּשִׁים לֹא פָּסְקוּ אַחַר כָּךְ מִלִּצְחֹק עַל כָּךְ, עַד מְהֵרָה נֶעֶשְׂתָה אֶסְתֵּר בְּקִיאָה בְּעִנְיָנֵי כַּשְׁרוּת כָּל כָּךְ, שֶׁחֲמוֹתָהּ נָתְנָה לָהּ אֲפִלּוּ לָגֶשֶׁת אֶל הַכִּירָה. הִיא כְּבָר הָיְתָה זְהִירָה עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁהָיְתָה מַפְרִיזָה בִּזְהִירוּתָהּ.

– אִמָּא, מֻתָּר לִי? – הָיְתָה שׁוֹאֶלֶת כָּל פַּעַם שְׁאֵלוֹת, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא לְהַטְרִיף מַשֶּׁהוּ.

קִמְעָה קִמְעָה נִמְשַׁךְ לִבָּהּ אֶל הַמִּנְהָגִים וְהַמִּצְווֹת הַחֲדָשִׁים עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁלֹּא הָיְתָה עוֹשָׂה אוֹתָם עוֹד רַק בִּשְׁבִיל לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה כְּלַפֵּי הֶחָמוֹת, אֶלָּא הִתְחִילָה בֶּאֱמֶת מַאֲמִינָה בָּהֶם, כְּכָל אָדָם יְרֵא־שָׁמַיִם, שֶׁהֶרְגֵּלִים וּמִנְהָגִים נַעֲשִׂים לוֹ אֱמוּנָה. הִיא הָיְתָה יְשָׁרָה וְכִבְדַת־רֹאשׁ, וְהָיְתָה עוֹשָׂה כָּל דָּבָר בְּדַיְקָנוּת וּבְהַקְפָּדָה. בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן הִתְחִילוּ שְׁתֵּי הַנָּשִׁים אַף מְבִינוֹת זוֹ אֶת זוֹ. הַזְּקֵנָה תָּפְסָה כַּמָּה מִלִּים אַנְגְּלִיּוֹת, אֶסְתֵּר לָמְדָה כַּמָּה מִלִּים בְּיִידִישׁ, וְכָךְ הָיוּ מְשׂוֹחֲחוֹת בִּשְׁעוֹת הַפְּנַאי, שָׁאֲלוּ זוֹ לְזוֹ וְסִפְּרוּ אִשָּׁה לַחֲבֶרְתָּהּ מֵחַיֵּיהֶן הַנָּשִׁיִּים. גַּם לַמַּאֲכָלוֹת הַזָּרִים הִסְתַּגְּלָה אֶסְתֵּר. זָרִים מְאֹד הָיוּ לָהּ בַּזְּמַן הָרִאשׁוֹן הָרְטָבִים וְהָאִטְרִיּוֹת הַיְּהוּדִיִּים, הַגַּרְגָּרוֹת וְהַמֵּעַיִם הַמְמֻלָּאִים, לִפְתְּנֵי־הַגֶּזֶר הַשְּׁמֵנִים, הַדָּגִים הַמְמֻלָּאִים וְכָל שְׁאָר הַתַּבְשִׁילִים הַשְּׁמֵנִים בְּיוֹתֵר וְהַמְתוּקִים־בְּיוֹתֵר, שֶׁחֲמוֹתָהּ הָיְתָה מְכִינָה אוֹתָם. אַךְ בִּמְהֵרָה הִתְרַגְּלָה אֲלֵיהֶם, וְאַף לָמְדָה לְבַשֵּׁל וְלֶאֱפוֹת כֵּן, עִם כָּל הַטַּעַם הַיְּהוּדִי הַמְיֻחָד.

בִּפְנֵי חָמִיהָ הָיְתָה לְאֶסְתֵּר יִרְאַת־כָּבוֹד יְתֵרָה, כְּדַרְכָּהּ תָּמִיד בִּפְנֵי גֶּבֶר. הָיְתָה רוֹאָה אוֹתוֹ בְּיִרְאָה טְמִירָה, אֵיךְ הוּא יוֹשֵׁב בַּמְּעִיל הַמַּבְרִיק שֶׁלּוֹ, הָאָרֹךְ עַד לַבִּרְכַּיִם, בְּכִפַּת קְטִיפָה עַל רֹאשׁוֹ הַשָּׂב וּמַבִּיט מִבְּעַד לְמִשְׁקְפֵי־זָהָב בִּסְפָרִים זָרִים, גְּדוֹלִים וּבִלְתִּי־מוּבָנִים. כְּעֵין כֹּמֶר, כְּאִישׁ־הַדָּת, נִרְאָה לָהּ. הֵם לֹא יָכְלוּ לְהַחֲלִיף בֵּינֵיהֶם אֲפִלּוּ דִּבּוּר אֶחָד. כָּל פַּעַם שֶׁהָיְתָה מַגִּישָׁה לוֹ טֵה, מַשְׁקֶה זֶה שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה אוֹתוֹ בְּלֹא שִׁעוּר וּמִדָּה, הָיָה מְחַיֵּךְ אֵלֶיהָ וּמֵנִיעַ אֶת רֹאשׁוֹ לְסִימָן שֶׁל כֵּן, כְּלוֹמַר, הוּא רוֹצֶה לְהַגִּיד אֵיזֶה דִּבּוּר טוֹב, אַךְ אֵינוֹ יָכוֹל, הַמִּסְכֵּן, הַלָּשׁוֹן אֵינָהּ נִשְׁמַעַת.

– תּוֹדָה, תּוֹדָה, – הָיָה אוֹמֵר גֶּרְמַנִּית, כְּפִי שֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ מִפִּי הַחַיָּלִים הָאוֹסְטְרִים בְּפוֹלִין, כְּשֶׁהָיוּ שָׁם בִּזְמַן הַמִּלְחָמָה.

כְּדֶרֶךְ רְגִילוּתוֹ בְּבֵיתוֹ, הָיָה נוֹגֵעַ בִּקְצֵה חֲתִיכַת־הַסֻּכָּר בַּטֵּה, כְּדֵי שֶׁתֵּרָטֵב וְיוּכַל לְנָגְסָהּ בְּשִׁנָּיו הָרוֹפְפוֹת, וַחֲתִיכָה אַחַת שֶׁל סֻכָּר הָיְתָה מַסְפֶּקֶת לוֹ לִשְׁתּוֹת בָּהּ הַרְבֵּה כּוֹסוֹת טֵה.

פָּחוֹת מִזֶּה הִתְיַשְּׁבוּ הָעִנְיָנִים בֵּין הָאָב וּבֵין בְּנוֹ. הוּא, ר' הִירְשׁ, לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַגִּיעַ אֶל עֵמֶק־הַשָּׁוֶה עִם בְּנוֹ, כְּבַיָּמִים הָהֵם בַּכְּפָר, כְּשֶׁוִּילִי עֲדַיִן הָיָה נַעַר וְלֹא הָלַךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, כָּרָאוּי לִיהוּדִי.

מִיָּד עִם בּוֹאוֹ לָאָרֶץ הִבִּיט ר' הִירְשׁ בְּעֵינַיִם זָרוֹת אֶל בְּנוֹ, לֹא הִכִּיר אוֹתוֹ כְּלָל. זֶה לֹא הָיָה מֵחֲמַת זְקָנוֹ הַמְגֻלָּח שֶׁל וִילִי וּבְגָדָיו הַקְּצָרִים. הוּא, ר' הִירְשׁ, כְּבָר הָיָה יוֹדֵעַ מִקֹּדֶם, שֶׁבְּאַמֵּרִיקָה זוֹ אֵין הַיְּהוּדִים צַדִּיקִים גְּדוֹלִים. הַזָּרוּת הַזֹּאת בָּאָה מֵחֲמַת הַגּוֹיוּת הַכַּפְרִית שֶׁהִשְׁתַּלְּטָה עַל בְּנוֹ, הָאַדְמִימוּת שֶׁל פָּנָיו, הַגַּסּוּת שֶׁל אִכָּר, שֶׁבֵּין יְהוּדִים אֵין רוֹאִים כְּמוֹתָהּ כְּלָל, הַמִּקְטֶרֶת הַתְּדִירָה בְּפִיו, וְיוֹתֵר מִכֹּל אוֹתָהּ אִטִּיּוּת, אוֹתָהּ שְׁתִיקָה וְשַׁלְוָה, שֶׁשּׁוּם דָּבָר אֵינוֹ יָכוֹל לְעַרְעֵר אֶת שִׁוּוּי־מִשְׁקָלָהּ.

וִילִי רָצָה יָשָׁר מִן הָאֳנִיָּה לְהַעֲבִיר אֶת הוֹרָיו אֵלָיו הַבַּיְתָה, אֶל הַמֶּשֶׁק. הַרְבֵּה עֲבוֹדָה הֻטְּלָה עָלָיו בַּבַּיִת לַעֲשׂוֹתָהּ, עֲבוֹדָה בּוֹעֶרֶת מַמָּשׁ, וְאֶסְתֵּר לְבַדָּהּ, הָיָה יוֹדֵעַ, לֹא תּוּכַל לַעֲשׂוֹת הַכֹּל בְּעַצְמָהּ. אֲבָל הָאָב לֹא רָצָה אֲפִלּוּ לִשְׁמֹעַ עַל כָּךְ. הָיוּ לוֹ הֲמוֹן פְּרִישׂוֹת־שָׁלוֹם מִן הָעֲיָרָה שֶׁלּוֹ לִמְסֹר לִבְנֵי־עִיר בִּנְיוּ־יוֹרְק. בְּכָל הַכִּיסִים הָיוּ לוֹ מִכְתָּבִים מֵהַבַּיִת, מֵאָבוֹת לְבָנִים, מִנָּשִׁים עֲזוּבוֹת לְבַעֲלֵיהֶן, וְלֹא רָצָה לָצֵאת מִנְּיוּ־יוֹרְק עַד שֶׁלֹּא יִרְאֶה אֶת כָּל בְּנֵי־עִירוֹ. בֵּינְתַיִם נִכְנְסָה גַּם הַשַּׁבָּת וְשׁוּב לֹא יָכְלוּ לִנְסֹעַ.

וִילִי לֹא הָיָה יָכוֹל לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה בִּנְיוּ־יוֹרְק. הוּא לֹא יָכֹל לָשֵׂאת אֶת הָרַעַשׁ וְהַמְּהוּמָה, שֶׁכְּבָר נִגְמַל מֵהֶם מִזְּמָן. הָיוּ זָרִים לוֹ כֹּל אוֹתָם הָאֲנָשִׁים שֶׁאָבִיו נִפְגַּשׁ עִמָּהֶם. הַלָּלוּ הָיוּ יְהוּדִים בָּאִים בַּיָּמִים, לַמְדָּנִים מִן הָעֲיָרָה, בְּדוֹמֶה לְאָבִיו עַצְמוֹ, וְכָל דִּבְרֵיהֶם רְצוּפִים פְּסוּקִים וּמַאַמְרֵי־חֲזַ"ל, שֶׁוִּילִי לֹא הֵבִין מֵהֶם אֲפִלּוּ מִלָּה אֶחָת. וְיוֹתֵר מִשֶּׁדִּבְּרוּ נֶאֶנְחוּ עַל מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים שֶׁבָּטְלוּ בִּמְדִינָה זוֹ. עַל וִילִי הָיוּ מַבִּיטִים כְּעַל מִין בְּרִיָּה מְשֻׁנָּה וּמִפַּעַם בְּפַעַם חָזְרוּ וְשָׁאֲלוּ אוֹתָהּ שְׁאֵלָה עַצְמָהּ:

– אִם כֵּן בְּאֵיזֶה עֵסֶק אַתָּה עוֹסֵק? – הַא?

– אִכָּר, – הֵשִׁיב וִילִי.

– רְצוֹנְךָ לוֹמַר, שֶׁאַתָּה מַחֲזִיק מָעוֹן לְקַיְטָנִים? – תִּקְּנוּ לוֹ הֵם.

– לֹא, מֶשֶׁק יֵשׁ לִי, – עָמַד וִילִי בְּשֶׁלּוֹ.

הַיְּהוּדִים הִתְבּוֹנְנוּ בּוֹ וּמָשְׁכוּ בְּכִתְפֵיהֶם בִּתְמִיהָה.

– אִכָּר, בַּעַל מֶשֶׁק? – לֹא יָכְלוּ לִתְפֹּס בְּשׁוּם פָּנִים, – מַמָּשׁ בְּתַכְלִית הַפַּשְׁטוּת, כְּמוֹ גּוֹי?…

וִילִי הִרְגִּישׁ עַצְמוֹ נָבוֹךְ בְּשַׁבָּת, כְּשֶׁהִזְמִינוּ אֶת אָבִיו וְאוֹתוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית־הַתְּפִלָּה שֶׁל אַנְשֵׁי־עִירָם, וְהַכֹּל נִתְכַּנְּסוּ לְקַבֵּל דְּרִישׁוֹת־שָׁלּוֹם מִן הָעֲיָרָה.

יָשַׁב אַחַר־כָּךְ זָר וּמוּזָר בַּ“קִּדּוּשׁ”, שֶׁהֵכִין אֶחָד מִבְּנֵי־הָעִיר לְכָל הָאוֹרְחִים וְהַמִּתְפַּלְּלִים בְּבֵית־הַתְּפִלָּה הַהוּא. בְּרֹאשׁ מֻרְכָּן וּבְיָדַיִם מֻנָּחוֹת עַל הַבִּרְכַּיִם יָשַׁב בַּחֶדֶר הַצַּר, שֶׁהָיָה מָלֵא וְגָדוּשׁ רָהִיטִים, וְכִמְעַט לֹא נָגַע בְּיֵין־הַקִּדּוּשׁ וַעֲסִיס־הַדֻּבְדְּבָנִים הַבֵּיתִיִּים שֶׁהִגִּישׁוּ לוֹ יַחַד עִם מָנוֹת שֶׁל דֻּבְשָׁן. יְהוּדִים תָּקְעוּ לוֹ כַּפּוֹת־יָדַיִם רַכּוֹת לְתוֹךְ כַּף־יָדוֹ הָאִכָּרִית הַקָּשָׁה, וְאִחֲלוּ לוֹ שֶׁיִּהְיֶה בְּמַזָּל. וִילִי נִעֲנַע אֶת הַיָּדַיִם הַזָּרוֹת וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ מַה יָשִׁיב לַבְּרָכוֹת. שִׁעֲמוּם הֵעִיק עַל לִבּוֹ.

אוּלָם לְאַחַר הַשַּׁבָּת, כְּשֶׁנָּסַע סוֹף סוֹף הַבַּיְתָה עִם אַבָּא וְאִמָּא, וְהַכֶּלֶב שֶׁלּוֹ יָצָא כְּנֶגְדָּם בִּנְבִיחָה שֶׁל שִׂמְחָה לְקַבֵּל אֶת פָּנָיו שֶׁל וִילִי הַחוֹזֵר מִדַּרְכּוֹ, נָשַׁם לִרְוָחָה וְהוּקַל לוֹ. הוּא הוֹרִיד וְהִתִּיר בִּשְׁקִידָה אֵת הַחֲבִילוֹת הַמְרֻבּוֹת שֶׁהוֹרָיו הֵבִיאוּ עִמָּהֶם. הִתְקִין בִּשְׁבִילָם שְׁנֵי מִזְרָנִים חֲדָשִׁים מְלֵאִים קַשׁ. מִלֵּא אֶת כָּל הַפִּנּוֹת וְהַזָּוִיּוֹת, שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם נוֹחַ וְרַךְ לִישׁוֹן עֲלֵיהֶם. אֶת כְּלֵי־הַמִּטָּה שֶׁלָּהֶם, הַכָּרִים וְהַכְּסָתוֹת הָרַבִּים שֶׁהֵבִיאוּ, אִוְּרֵר וְהִצִּיעַ בְּמִטּוֹת, וּמְרֻצֶּה מִכָּל הַסִּדּוּרִים הַחֲדָשִׁים הִכְנִיס אֶת הַהוֹרִים אֶל הַחֶדֶר הַמְיֻחָד, שֶׁהָיָה לְשֶׁעָבַר חֲדַר־הַמִּשְׁכָּב שֶׁל חוֹתְנוֹ.

– זֶהוּ הַחֶדֶר שֶׁלָּכֶם, אַבָּא־אִמָּא, – אָמַר, – שְׁבוּ כָּאן בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים.

וְסִיֵּם בְּאַנְגְּלִית: וְאַל תִּדְאֲגוּ, הַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר!

הוּא נִזְכַּר, שֶׁאָבִיו אֵינוֹ מֵבִין אֶת הַלָּשׁוֹן הַחֲדָשָׁה, וְהִתְאַמֵּץ לְהַעֲלוֹת בְּזִכְרוֹנוֹ מִלָּה רַכָּה מִשָּׁם, מִן הַבַּיִת.

– לֹא תִּדְאַג, אַבָּא, אֱכֹל, שְׁתֵה, יְשַׁן, וְזֶה הַכֹּל…

בְּכָל כֹּחוֹ וְהִתְלַהֲבוּתוֹ הִתְנַפֵּל עַל הָעֲבוֹדָה בַּמֶּשֶׁק, שֶׁהִזְנִיחוֹ זֶה כַּמָּה יָמִים, יָצָא אֶל הַשָּׂדוֹת, עָסַק בַּסּוּסִים וּבַמְּכוֹנוֹת.

אַךְ אָבִיו לֹא רָצָה לָשֶׁבֶת בָּרִיא וְשָׁלֵם וּלְהִסְתַּפֵּק בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבְשֵׁנָה, כְּפִי שֶׁאָמַר בְּנוֹ, אֶלָּא הִתְחִיל מִיָּד דּוֹאֵג לַכֹּל וְלֹא הִנִּיחַ לַבֵּן לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתוֹ בִּמְנוּחָה.

– ווֹלְף, הֵיכָן הֵן הַמְּזוּזוֹת בַּפְּתָחִים? – רָצָה לָדַעַת מִיָּד. – אֲנִי לֹא אָגוּר בְּבַיִת שֶׁאֵין בּוֹ מְזוּזוֹת.

– מְזוּזוֹת? – חָזַר וִילִי עַל שְׁאֵלָתוֹ מְבֻיָּשׁ.

הוּא כְּבָר שָׁכַח שֶׁיֵּשׁ דָּבָר כָּזֶה בָּעוֹלָם, שֶׁהָיוּ פַּעַם דְּבָרִים כָּאֵלֶּה קְבוּעִים בְּפִתְחֵיהֶם שֶׁל יְהוּדִים. בְּיִידִישׁ מְגֻמְגֶּמֶת, שֶׁהָאַנְגְּלִית הָיְתָה מְרֻבָּה בָּהּ מִן הַיְּהוּדִית, הִבְטִיחַ לְאָבִיו שֶׁבְּהִזְדַּמְּנוּת הָרִאשׁוֹנָה, מִיָּד לִכְשֶׁיִּזְדַּמֵן לוֹ לִהְיוֹת בִּנְיוּ־יוֹרְק, יֵלֵךְ שָׁם לְאִיסְט־סַיְיד, שֶׁמּוֹכְרִים שָׁם דְּבָרִים כָּאֵלֶּה, וְיִקְנֶה מְזוּזוֹת. וַדַּאי שֶׁיִּקְנֶה.

– וַדַּאי, וַדַּאי, – חָזַר הַזָּקֵן בְּלַעַג עַל דִּבְרֵי בְּנוֹ. – בֵּינְתַיִם אֶהְיֶה יוֹשֵׁב בְּלֹא מְזוּזָה, כְּגוֹי, לְהַבְדִּיל.

כָּל הַשָּׁבוּעַ עֲדַיִן הָיָה שׁוֹתֵק וּמִתְאַפֵּק בְּמִקְצָת. הוּא הִתְהַלֵּךְ בַּבֹּקֶר מְעֻטָּף בְּטַלִּיתוֹ הַיְשָׁנָה, מָדַד בְּצַעֲדוֹ אֶת הַחֲדָרִים, שֶׁאֵין בָּהֶם מְזוּזוֹת, וְשִׁפְשֵׁף אֶת יָדָיו זוֹ בְּזוֹ.

– רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אָב רַחוּם, – הִפְסִיק תְּפִלָּתוֹ וְנֶאֱנַח אֲנָחוֹת עֲמֻקּוֹת.

אָכוֹל אָכְלוּ מַאַכְלֵי חָלָב. אֶסְתֵּר בִּקְּשָׁה אָמְנָם לִשְׁחֹט תַּרְנְגֹלֶת וּלְבַשֵּׁל אֲרוּחַת־צָהֳרַיִם טוֹבָה, כָּרָאוּי לְאוֹרְחִים כָּאֵלֶּה. אַךְ וִילִי הִזְהִיר אוֹתָהּ בְּעוֹד מוֹעֵד, שֶׁדָּבָר כָּזֶה אָסוּר לָהּ לַעֲשׂוֹת מֵעַכְשָׁו בְּעַצְמָהּ, שֶׁיֵּשׁ לַעֲשׂוֹתוֹ אֵצֶל “שׁוֹחֵט”, אָדָם כָּזֶה שֶׁבְּשָׁעָה זוֹ אֵינוֹ מָצוּי בַּכְּפָר.

בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי הִפְסִיק וִילִי אֶת עֲבוֹדָתוֹ בְּעֶצֶם תָּקְפָּהּ וְנִתְפַּנָּה לֶאֱסֹר סוּסִים לַכִּרְכָּרָה, לְהָבִיא בָּשָׂר מִן הָעֲיָרָה הַסְּמוּכָה. הוּא בִּקֵּשׁ לְהָכִין שַׁבָּת טוֹבָה, כְּבַיָּמִים הָהֵם בַּבַּיִת, שָׁם בְּפוֹלִין הָרְחוֹקָה, וּבִלְבַד לְשַׂמֵּחַ קְצָת אֶת אָבִיו, לְהַרְגִּיעַ אוֹתוֹ. אַךְ הַזָּקֵן לֹא רָצָה לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה בְּבֵיתוֹ הֶחָדָשׁ, אֵצֶל בְּנוֹ. הוּא דָּרַשׁ, שֶׁהַבֵּן יִקָּחֵנּוּ עִמּוֹ אֶל הָעֲיָרָה.

– תָּאֵב אֲנִי לִרְאוֹת, מַה צוּרָה יֵשׁ לוֹ לְאִיטְלִיז כָּשֵׁר בְּאַמֵּרִיקָה שֶׁלְּךָ, – אָמַר בַּחֲשָׁד.

בַּחֲנוּת־הַבָּשָׂר הַמְרֻצֶּפֶת חַרְסִינָה לְבָנָה, שֶׁלֹּא נִרְאָה בָּהּ אֲפִלּוּ סִימָן שֶׁל סְדַן־עֵץ כַּנָּהוּג בָּאִיטְלִיז, עָמַד בַּרְנַשׁ אֲדֹם־לְחָיַיִם בַּעַל שָׂפָם עָבֶה, שֶׁבְּסִינָרוֹ הַלָּבָן וּבְסַכִּינוֹ הַמַּבְהִיק שֶׁבְּיָדוֹ הָיָה מַרְאֵהוּ כְּשֶׁל נוֹחֵר־חֲזִירִים לְכָל פְּרָטָיו. וְגוֹיִית כְּמוֹתוֹ בְּדִיּוּק נִרְאֲתָה הָאִשָּׁה שֶׁעָמְדָה עַל יָדוֹ לַעֲזֹר לוֹ, אִשָּׁה צְעִירָה וּבַשְׂרָנִית, בַּעֲלַת תַּלְתַּלִּים בְּהִירִים הָעֲשׂוּיִים מַעֲשֵׂי־סִלְסוּל.

– בְּאֵיזֶה בָּשָׂר רְצוֹנְךָ, בְּשַׂר־טְרֵפָה אוֹ בָּשָׂר כָּשֵׁר? – שָׁאַל הַבַּרְנַשׁ שֶׁבַּסִּינָר.

– כָּשֵׁר, – אָמַר וִילִי.

הַקַּצָּב הִנִּיחַ אֶת הַסַּכִּין שֶׁל טְרֵפָה וְלָקַח סַכִּין כָּשֵׁר. הוּא הֵסִיט הַצִּדָּה אֶת חֲתִיכַת בְּשַׂר־הַטְּרֵפָה וְהִנִּיחַ בִּמְקוֹמָהּ חֲתִיכַת בָּשָׂר כָּשֵׁר וְחָתַךְ בָּהּ בַּסַּכִּין הַגָּדוֹל.

ר' הִירְשׁ תָּפַס אֶת הַבַּרְנַשׁ בְּיָדוֹ בְּאֶמְצַע הַחִתּוּךְ.

– הִנֵּה זֶה הוּא הַבָּשָׂר הַכָּשֵׁר? – שָׁאַל נִרְעָד כֻּלּוֹ.

הַבַּרְנַשׁ נִשֵּׁב לוֹ לְתוֹךְ פָּנָיו מְלֹא הַפֶּה עָשָׁן מִן הַסִּיגָרָה שֶׁלּוֹ.

– בְּקָרוֹב לֹא אַחֲזִיק עוֹד גַּם אֶת זֶה, – אָמַר, – רַק כַּמָּה לְקוּחוֹת בִּלְבַד רוֹצִים כָּשֵׁר, הַשְּׁאָר קוֹנִים טְרֵפָה. בָּשָׂר כָּשֵׁר שׁוּב אֵינוֹ עֵסֶק, אֵין כַּדַּאי לְטַפֵּל בָּזֶה.

ר' הִירְשׁ עָמַד רֶגַע נִדְהָם. הוּא שָׁמַע עוֹד שָׁם בַּבַּיִת עַל הַ“יַּהֲדוּת” הָאַמֵּרִיקָאִית שֶׁאֵינָה כַּשּׁוּרָה כָּל־כָּךְ, אֲבָל דָּבָר מֵעֵין־זֶה לֹא יָכוֹל הָיָה לְהַעֲלוֹת עַל דַּעְתּוֹ. הַתַּקִּיפוּת שֶׁמִּלְפָנִים, שֶׁל בַּעַל־בַּיִת וִיהוּדִי בַּעַל־דֵּעָה הָרָגִיל לְהִתְעָרֵב בְּעִנְיָנֵי הַקְּהִלָּה, נִתְעוֹרְרָה בּוֹ שׁוּב: יוֹבִילוּ אוֹתוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד אֶל הַשּׁוֹחֵט! – הִתְחִיל צוֹעֵק, – חֹשֶׁךְ־מִצְרַיִם יַעֲשֶׂה לוֹ עַל הִתְנַהֲגוּת כָּזֹאת!

הַקַּצָּב צָחַק.

– אַתָּה “יָרֹק”, סַבָּא, – אָמַר לוֹ בְּגִחוּךְ, – כָּאן אֵין שׁוֹחֵט, הוּא בָּא לוֹ מִמֶּרְחָק בַּמְּכוֹנִית שֶׁלּוֹ, שׁוֹחֵט מַה שֶּׁשּׁוֹחֵט וְנוֹסֵעַ לוֹ.

– וְהָרַב, וְהָרַב? – שָׁאַל ר' הִירְשׁ בְּקֹצֶר־רוּחַ.

– הָרַב יוֹשֵׁב אֵצֶל הַכֹּמֶר וּמְשַׂחֵק בְּפִּינַקְל, – צָחַק הַקַּצָּב.

ר' הִירְשׁ לֹא יָדַע בְּדִיּוּק מַה עִנְיָנוֹ שֶׁל פִּינַקְל, שֶׁאָמַר לוֹ הַקַּצָּב הַמְגֻלָּח, אֲבָל הָבֵן הֵבִין שֶׁדָּבָר שֶׁל יִרְאַת־שָׁמַיִם אֵין זֶה לְכָל הַדֵּעוֹת. הַקַּצָּב אֲדֹם־הַלְּחָיַיִם הִתְמוֹגֵג מִצְּחוֹק עַל חֶרְדָּתוֹ שֶׁל הַזָּקֵן.

– כָּאן לֹא יוּרוֹפּ, – לִמֵּד אוֹתוֹ לֶקַח בְּהִלְכוֹת דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, – כָּאן אַמֵּרִיקָה. כָּאן אוֹכֵל רַב קָתְלֵי־חֲזִיר וְשׁוֹחֵט הוֹלֵךְ אֶל גּוֹיָה… כֵּן, אֲדוֹנִי… הַכֹּל כָּאן “בְּלוֹף”… רַק קְצָת הַדּוֹלָרִים בִּלְבַד. וְזֶה הַכֹּל.

וִילִי קָנָה כַּמָּה לִיטְרָאוֹת בָּשָׂר. אִמּוֹ שָׁרְתָה וּמָלְחָה וְהֵדִיחָה אוֹתוֹ כַּדִּין, אַךְ ר' הִירְשׁ לֹא רָצָה לִנְגֹּעַ בּוֹ. הַבֵּן הִתְחַנֵּן לְפָנָיו, אָמַר לוֹ שֶׁכָּאן אַמֵּרִיקָה וְיֵשׁ לִחְיוֹת כְּפִי שֶׁהַכֹּל חַיִּים. הַזָּקֵן לֹא רָצָה לִשְׁמֹעַ.

– הַתּוֹרָה בְּכָל מָקוֹם תּוֹרָה הִיא, אֲפִלּוּ בְּאַמֵּרִיקָה, – רָטַן, – וּבִימֵי זִקְנוּתִי לֹא אַתְחִיל לֶאֱכֹל טְרֵפוֹת… אוֹתָן הַשָּׁנִים הַמְּעַטּוֹת, שֶׁעוֹד מֻנּוּ לִי לִחְיוֹת, יָכֹל אוּכַל לְהִתְעַנּוֹת בְּלֹא בָּשָׂר…

בְּהִלּוּךְ שֶׁל־חֹל הִתְהַלֵּךְ לָבוּשׁ בִּגְלִימַת־שַׁבָּת בְּתוֹךְ הַחֲדָרִים הַכַּפְרִיִּים, עִם תַּנּוּרֵי־הַהַסָּקָה הַגְּדוֹלִים הַבְּנוּיִים אֶבֶן וְהַמִּתְרוֹמְמִים עַד לַסִּפּוּן, וְאָמַר אֶת הַפִּזְמוֹן הָעַלִּיז “לְכָה דּוֹדִי” בְּנִגּוּן שֶׁל קִינוֹת בְּתִשְׁעָה־בְּאָב. הַתְּפִלָּה בִּיחִידוּת לֹא הָיָה בָּהּ טַעַם יְהוּדִי. בְּקֶרֶן־זָוִית סְמוּכָה, מִתַּחַת לְרוֹבֵה־הַצַּיִד שֶׁנִּשְׁאַר בִּירֻשָּׁה מִבַּעַל־הַמֶּשֶׁק הַזָּקֵן וְהָיָה תָּלוּי עַל הַקִּיר, עָמְדָה הַזְּקֵנָה וְכָבְשָׁה אֶת אַנְחוֹתֶיהָ בְּ“קָרְבָּן מִנְחָה” שֶׁלָּהּ, וְהָיְתָה מְצִיצָה בְּעֵינַיִם נוּגוֹת אֶל בַּעֲלָהּ הַלַּמְדָּן, שֶׁאָבִיהָ הַמּוֹזֵג הַכַּפְרִי, נָתַן לוֹ מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים תּוֹעֲפוֹת־זָהָב, כְּדֵי שֶׁיִּשָּׂא אוֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה.

“שָׁמוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד”, – נֶאֱנַח ר' הִירְשׁ וְהִגְבִּיהַּ אֶת עֵינָיו כְּלַפֵּי הַתִּקְרָה.

וּבְאוֹתוֹ הַנִּגּוּן הַנּוּגֶה, בִּלְחִישָׁה, כִּמְעַט בְּלֹא שֶׁנִּשְׁמְעָה מִלָּה, אָמַר אֶת הַ“קִּדּוּשׁ”. הוּא קִדֵּשׁ לֹא עַל הַיַּיִן, אֶלָּא עַל הַגְּלוּסְקָאוֹת שֶׁהָיוּ מְכֻסּוֹת בְּמַפִּית־הַחַלּוֹת הַלְּבָנָה שֶׁל קְטִיפָה, שֶׁהֱבִיאוּהָ מִשָּׁם, מִן הַבַּיִת. אֶסְתֵּר הֵבִיאָה אָמְנָם לַשֻּׁלְחָן בַּקְבּוּק עָסִיס־תַּפּוּחִים מַעֲשֵׂי יָדֶיהָ מִתּוֹצֶרֶת הַבַּיִת, אַךְ הַזָּקֵן לֹא הָיָה לוֹ רָצוֹן לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּזֶה, לֹא יָדַע, מַה בְּרָכָה יֵשׁ לְבָרֵךְ עַל כָּךְ. הוּא קִדֵּשׁ לְפִיכָךְ עַל “הַמּוֹצִיא”, קִדּוּשׁ קַבְּצָנִי, מְחֻלָּל.

וִילִי לֹא הָיָה בְּכֹחוֹ לִשְׁמֹעַ אֶת אַנְחוֹתָיו וּגְנִיחוֹתָיו שֶׁל אָבִיו. מַה הוּא רוֹצֶה, הַזָּקֵן? הוּא לֹא הֵבִין. הִנֵּה, הוֹצִיא עָלָיו הוֹצָאָה גְּדוֹלָה, בִּזְבֵּז מָמוֹן וּזְמָן, מָסַר לוֹ חֶדֶר, הוּא נוֹתֵן לוֹ מִכָּל טוּב וּמֻבְחָר, אֵינוֹ מַנִּיחַ לוֹ לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה כָּלְשֶׁהִי, וְהוּא אֵינוֹ פּוֹסֵק מִלְהִתְאַנֵּחַ וּמִלִּגְנֹחַ, מַמָּשׁ בּוּשָׁה לוֹ בִּפְנֵי אֶסְתֵּר, וְהוּא עַצְמוֹ לִבְלֹעַ אֶת בִּלְעוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְיַד הַשֻּׁלְחָן. הוּא יָצָא וְהָלַךְ אֶל הַסּוּסִים וְקִלֵּל קְלָלוֹת שֶׁל חֹל לְתוֹךְ הַשַּׁבָּת הַקְּדוֹשָׁה:

– צְאוּ, לַעֲזָאזֵל, צֵאוּ! – חָדְרוּ קִלְלוֹתָיו מִבַּעַד הַחַלּוֹן וְעִרְבְּבוּ אֶת הַקִּדּוּשׁ הֶעָצֵב שֶׁל אָבִיו.

עַד מְהֵרָה הִתְחִיל ר' הִירְשׁ מִתְגַּעְגֵּעַ עַל יְהוּדִים, כִּלְפָנִים בַּכְּפָר, בַּאֲחֻזָּתוֹ.

– רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! – הִתְפַּלֵּל בְּהַגְבִּיהוֹ אֶת עֵינָיו לַתִּקְרָה, – פְּדֵנִי נָא מִן הַכְּפָר, הֲבִיאֵנִי אֶל בֵּין יְהוּדִים…

ט

מַחֲלֹקֶת מָרָה וּמְרִיבָה קָשָׁה הִתְחִילוּ בֵּין הָאָב וּבֵין הַבֵּן בַּמֶּשֶׁק, בְּדִיּוּק כְּמוֹ לְפָנִים, בַּיָּמִים שֶׁעָבָרוּ.

אַף־עַל־פִּי שֶׁוִּילִי כְּבָר עָמַד בְּאֶמְצַע שְׁנוֹתָיו, וּכְבָר נִרְאוּ הַסִּימָנִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל שֵׂיבָה בְּרַקּוֹתָיו, עֲדַיִן רָאָה אוֹתוֹ הָאָב כִּרְאוֹת נַעַר, כִּלְפָנִים בַּכְּפָר, בַּזְּמַן שֶׁלֹּא הָלַךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר. הָיָה מְלַמְּדוֹ תָּדִיר מִצְווֹת וְהִתְנַהֲגוּת. לֹא הִנִּיחַ לוֹ לֶאֱכֹל בְּגִלּוּי־רֹאשׁ וְהָיָה מְכַסֶּה אֶת רֹאשׁוֹ בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּא לוֹ אֶל הַיָּד. לֹא הָיָה יָכוֹל לִסְבֹּל אֵת הַשְּׁרִיקָה שֶׁל וִילִי, שֶׁהוּא אָהַב כָּל כָּךְ לִשְׁפֹּךְ בָּהּ אֶת נַפְשׁוֹ.

– מַה פֵּרוּשָׁהּ שֶׁל שְׁרִיקָה זוֹ, כְּמוֹ פִּרְחָח? – הָיָה מִתְרָעֵם וְאוֹטֵם אֶת אָזְנָיו מִשְּׁמֹעַ.

וִילִי לֹא יָכֹל לְהָבִין אֶת הָרֹגֶז.

– אָסוּר, אַבָּא?

– אָסוּר אוֹ לֹא אָסוּר, – הֶעֱוָה הַזָּקֵן אֶת פָּנָיו. – אַךְ אֵין זֶה מַעֲשֵׂה בֶּן־אָדָם. מַה צוּרָה יֵשׁ לָזֶה?

אַךְ בְּיוֹתֵר הִתְרַתַּח כָּל פַּעַם כְּשֶׁהָיָה בְּנוֹ שֶׁלּוֹ מִתְיַשֵּׁב לְשַׂחֵק עִם הַכֶּלֶב וְהָיָה יוֹרֵד בְּיָדָיו לְתוֹךְ גַּרְגַּרְתּוֹ. הַכֶּלֶב נָבַח מֵרֹב תַּעֲנוּג, קָפַץ וְנָשַׁק אֶת אֲדוֹנָיו בַּיָּדַיִם וּבַפָּנִים וְהִתְמוֹגֵג מֵרֹב הִתְפַּעֲלוּת כַּלְבִּית. ר' הִירְשׁ לֹא הָיָה יָכוֹל לִרְאוֹת בְּכָךְ.

– רַחֲמָנָא לִיצְלָן, – אָמַר מִתּוֹךְ גֹּעַל נֶפֶשׁ, כְּשֶׁהוּא מַפְנֶה אֶת רֹאשׁוֹ הַצִּדָּה, שֶׁלֹּא לִרְאוֹת אֶת קִרְבַת־הַיְדִידוּת הַזֹּאת שֶׁבֵּין אָדָם לַכֶּלֶב.

בְּסֵתֶר נַפְשׁוֹ הָיָה מִתְקַנֵּא בּוֹ, בַּכֶּלֶב. עִמּוֹ, עִם אָבִיו, לֹא הָיָה הַבֵּן מְבַלֶּה אֶת שְׁעוֹתָיו הַפְּנוּיוֹת. ר' הִירְשׁ הָיָה אוֹהֵב תָּמִיד לְשׂוֹחֵחַ, לְדַבֵּר בְּדִבְרֵי־תּוֹרָה, בְּעִנְיָנֵי־הַקְּהִלָּה וּבַהֲוָיוֹת־הָעוֹלָם. עָצוּב הָיָה לוֹ כָּאן, בַּמֶּשֶׁק הַזֶּה. עִם אִשְׁתּוֹ לֹא הָיָה לוֹ מַה לְדַבֵּר. עִם כַּלָּתוֹ לֹא יָכֹל לְדַבֵּר אֲפִלּוּ דִּבּוּר אֶחָד, כְּאִלֵּם גָּמוּר. הַסְּפָרִים הַמּוּעָטִים שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ מִשָּׁם, כְּבָר יָדַע אוֹתָם בְּעַל־פֶּה. כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ נִמְצָא הַבֵּן בַּשָּׂדוֹת. כְּבָר הָיָה מְצַפֶּה בְּקֹצֶר־רוּחַ לַשָּׁעָה שֶׁלִּפְנוֹת־עֶרֶב, שָׁעָה שֶׁהַבֵּן חוֹזֵר מִן הָעֲבוֹדָה, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ מְעַט. אֲבָל וִילִי הָיָה מְקַמֵּץ בְּדִּבּוּרִים וְלֹא פָּסַק מִלִּמְצֹץ אֶת הַמִּקְטֶרֶת. עַל כָּל שֶׁטֶף הַדִּבּוּרִים שֶׁל אָבִיו לֹא הָיְתָה לוֹ אֶלָּא תְּשׁוּבָה שֶׁל מִלָּה אַחַת:

– נִיחָא, – הָיָה מְהַמְהֵם בְּשַׁלְוָה.

הַזָּקֵן נַעֲשָׂה מְרֻגָּז מֵחֲמַת שְׁתִיקָתוֹ שֶׁל הַבֵּן.

– נִיחָא לְכָאן, נִיחָא לְשָׁם, – אָמַר בְּכַעַס וְחָדַל מִלְּדַבֵּר.

וִילִי פִּטֵּם לוֹ שׁוּב מְלֹא הַמִּקְטֶרֶת טַבַּק וְהִשְׁתַּעֲשַׁע עִם הַכֶּלֶב. הַזָּקֵן הִתְרַתַּח כֻּלּוֹ:

– כְּשֶׁהָאָב חָשׁוּב כְּכֶלֶב, חָשׁוּב הַכֶּלֶב כָּאָב, – נִהֵם בְּקוֹל בַּכְיָנִי.

וִילִי עָזַב אֶת הַכֶּלֶב מְבֻיָּשׁ. הַכֶּלֶב קָפַץ וְנִתְקָרֵב אֶל הַזָּקֵן, נִשְׁעַן בְּרַגְלָיו הַקִּדְמִיּוֹת עַל בִּרְכָּיו, סִימָן שֶׁהוּא רוֹצֶה לְשַׂחֵק עִמּוֹ, אַךְ ר' הִירְשׁ הֵסִיט אוֹתוֹ בְּמַרְפֵּקָיו כִּיצוּר טָמֵא וְנִקָּה אֶת כְּנַף מְעִילוֹ מִשַּׂעֲרוֹת־הַכֶּלֶב שֶׁדָּבְקוּ בָּהּ.

– סוּר, הִסְתַּלֵּק מִכָּאן! – גֵּרַשׁ אֶת הַכֶּלֶב בַּלָּשׁוֹן הַגּוֹיִית, כְּפִי שֶׁהָיָה רָגִיל לְדַבֵּר אֶל חַיָּה וּבְהֵמָה שָׁם, בַּבַּיִת שֶׁבְּפוֹלִין.

וִילִי לֹא יָדַע עֵצָה מַה יַעֲשֶׂה בַּזָּקֵן.

הוּא רָאָה אֵצֶל הַשְּׁכֵנִים הָאִכָּרִים, כְּשֶׁאָב זָקֵן מַפְלִיג וּבָא בַּיָּמִים וְשׁוּב אֵינוֹ מְסֻגָּל לְשׁוּם עֲבוֹדָה, הֲרֵיהוּ פּוֹסֵק מִלְּהִתְעָרֵב בְּעִנְיָנֵי הַמֶּשֶׁק וּמְבַלֶּה אֶת זְמַנּוֹ בְּנִמְנוּמִים וּבִישִׁיבָה כְּנֶגֶד הַחַמָּה לְחַמֵּם אֶת עַצְמוֹתָיו. הוּא יָדַע שֶׁעָשָׂה בִּשְׁבִיל אָבִיו כָּל מָה שֶׁהָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת, וּבִקֵּשׁ לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה וְשֶׁלֹּא יַטְרִידוֹ.

– אַבָּא, – אָמַר לוֹ, – אֱכֹל, שְׁתֵה וְהִתְפַּלֵּל… אֶסְתֵּר תַּגִּישׁ לְךָ “טִי” (טֵה)…

– אֵינֶנִּי צָרִיךְ ל“טִי”, – חִקָּה הַזָּקֵן אֶת לְשׁוֹנוֹ הָאַמֵּרִיקָאִית שֶׁל בְּנוֹ בְּלַעַג וְרִשְׁפֵי־אֵשׁ נִתְּזוּ מֵעֵינָיו, שֶׁהָיוּ מִתְנוֹצְצוֹת עוֹד בְּכֹחַ־חַיִּים וָמֶרֶץ כְּאֵצֶּל אָדָם צָעִיר.

הוּא לֹא הָיָה יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל בְּשַׁלְוָה בְּהִתְנַהֲגוּתוֹ הַגּוֹיִית שֶׁל בְּנוֹ, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שַׁבָּת וָחָג. כָּל פַּעַם שֶׁוִּילִי הָיָה עוֹשֶׂה אֵיזוֹ מְלָאכָה בְּשַׁבָּת הָיָה ר' הִירְשׁ דּוֹפֵק עַל הַשֻּׁלְחָן:

– לֹא אֶתֵּן לְחַלֵּל שַׁבָּת אֶצְלִי בַּבַּיִת. הֲרֵינִי אָב, הֲרֵינִי!

אִשְׁתּוֹ נִסְּתָה לְפַכֵּחַ אוֹתוֹ בְּמַעֲשִׂיּוּתָהּ הַנָּשִׁית הַפִּקְּחִית:

– הִירְשׁ, – לִחֲשָׁה לוֹ בְּאָזְנוֹ, – אֵין זֶה בֵּיתְךָ שֶׁלְּךָ, אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים אֶצְלוֹ.

אַךְ ר' הִירְשׁ לֹא רָצָה לִשְׁמֹעַ.

– אִשָּׁה, אֲנִי אֶת נִשְׁמָתִי לֹא אֶמְכֹּר בְּעַד נְזִיד עֲדָשִׁים! – הִתְרַגֵּז.

וִילִי כְּבָר נִמְאַס עָלָיו כָּל אוֹתוֹ עִנְיָן.

– אַבָּא, – אָמַר לוֹ בִּלְשׁוֹן חֻמְרָה, – כָּאן אֵין הָעֲסָקִים הַיּוּרוֹפִּיִּים עִם שַׁבָּת, כָּאן אַמֵּרִיקָה. כָּאן אֵין גּוֹי־שֶׁל־שַׁבָּת, כָּל אֶחָד מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת הַכֹּל בְּעַצְמוֹ. הַפָּרוֹת וְהַסּוּסִים אֵינָם רוֹצִים לָדַעַת שַׁבָּת מַה הִיא.

– הַסּוּסִים, – לָעַג ר' הִירְשׁ, – הַסּוּסִים וּפַרְסוֹתֵיהֶם חֲשׁוּבִים אֶצְלוֹ יוֹתֵר מֵרֹאשׁוֹ שֶׁל הָאָב.

וִילִי יָצָא מִכֵּלָיו. שׁוּם דָּבָר לֹא פָּגַע בּוֹ כַּפְּגִיעָה בְּסוּסָיו. מִתּוֹךְ רֹגֶז הִתְחִיל צוֹעֵק בְּאַנְגְּלִית “לַעֲזָאזֵל”, “לְכָל הָרוּחוֹת”, בְּקוֹל רָם וְחָזָק, לְהָפִיג אֶת הַכַּעַס שֶׁבְּלִבּוֹ. ר' הִירְשׁ לֹא יָדַע אֶת פֵּרוּשׁ הַמִּלִּים שֶׁבְּנוֹ צוֹעֵק, אֲבָל שַׁעֵר שִׁעֵר לְעַצְמוֹ שֶׁקְּרִיאוֹת הַכַּעַס הַלָּלוּ עָלָיו אֵין מַשְׁמָעוּתָן דָּבָר טוֹב כְּלָל וּכְלָל, וְהוּא פָּרַץ בִּבְכִיָּה.

– רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם – בָּא בִּטְעָנוֹת עַל הַמָּקוֹם יִתְבָּרַךְ, – מִפְּנֵי מָה לֹא לָקַחְתָּ מִמֶּנִּי אֶת נִשְׁמָתִי שָׁם בַּבַּיִת, וַהֲרֵי מוּטָב הָיָה כָּךְ, מִשֶּׁתְּבִיאֵנִי בִּשְׁנוֹת זִקְנָתִי וְתַגִּיעֵנִי לְנַחַת כָּזוֹ מִבְּנִי!

וִילִי נִתְרַגֵּשׁ מִדִּמְעוֹתָיו שֶׁל אָבִיו. כְּכָל גֶּבֶר בָּרִיא, לֹא יָכֹל לִסְבֹּל מַרְאֵה דְּמָעוֹת, וּבְיִחוּד מֵעֵינֵי גֶּבֶר. הוּא הִנִּיחַ אֶת יָדוֹ, יַד־עֲמֵלִים חֲזָקָה וְקָשָׁה, עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל אָבִיו וְלִטֵּף אוֹתוֹ.

– נוּ, אַבָּא, – הִתְחַנֵּן, – נוּ, אֲנִי בּוּר וְעַם־הָאָרֶץ… נוּ, דַּיֶּךָּ… הֵרָגַע, זְקֵנִי!

כַּמָּה יָמִים הָיָה בַּבַּיִת שֶׁקֶט. וִילִי הִתְהַלֵּךְ עַל קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת נִזְהַר מִלְּהַשְׁמִיעַ שְׁרִיקָה, זָכַר לַחֲבֹשׁ לְרֹאשׁוֹ אֵת הַכּוֹבַע הָרָחָב בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה וְגֵרַשׁ אֵת הַכֶּלֶב מִתּוֹךְ הַבַּיִת, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא לְהַרְגִּיז אֶת אָבִיו. ר' הִירְשׁ מִצִּדּוֹ הִשְׁתַּדֵּל אַף הוּא לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה כְּנֶגֶד בְּנוֹ.

– נוּ, דַּי, נוּ, הַנַּח לוֹ כְּבָר לְהִכָּנֵס, לַכֶּלֶב, – אָמַר בְּחִיּוּךְ כְּשֶׁשָּׂרַט הַכֶּלֶב בְּצִפָּרְנָיו אֶת הַדֶּלֶת וְיִלֵּל שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ לְהִכָּנֵס.

אַךְ בִּמְהֵרָה הִתְחִילָה מַכְבִּידָה עַל שְׁנֵיהֶם גַּם יַחַד הַהֲגִינוּת הַזֹּאת וּמִלּוּא הַחוֹבָה הַהֲדָדִית. לֹא הָיָה שָׁלוֹם שֶׁל אֱמֶת בֵּין שְׁנֵיהֶם. הֵם הָיוּ זָרִים זֶה לָזֶה, הָאָב וּבְנוֹ, לֹא הֵבִינוּ זֶה אֶת זֶה. וִילִי הָיָה שָׁקֵט, שַׁתְקָנִי, וְלֹא חָשַׁב עַל שׁוּם דָּבָר מִלְּבַד מִשְׁקוֹ, וְהָאָב הָיָה קְצַר־רוּחַ וְרַתְחָנִי וְכָל עִנְיָנֵי־הַצִּבּוּר עָלָיו וְעַל רֹאשׁוֹ. בְּשִׁבְתּוֹ כָּאן לֹא פָּסַק מִלִּדְאֹג לְבֵית־הַמֶּרְחָץ וְלָרַב וְלַגַּבָּאִים שָׁם, בַּעֲיָרָתוֹ שֶׁבְּפוֹלִין. זָרִים וּרְחוֹקִים הֶעֱסִיקוּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ. הוּא לֹא פָּסַק מִלִּכְתֹּב מִכְתָּבִים הַבַּיְתָה, דַּפֵּי נְיָר, מְלֵאִים וּגְדוּשִׁים אוֹתִיּוֹת מְסֻלְסָלוֹת וּמְקֻשָּׁטוֹת, מְתֻבָּלִים פְּסוּקִים וּמַאַמְרֵי־חֲזַ"ל וּפִתְגְּמֵי־חָכְמָה, תּוֹרָה וּמְלִיצָה בְּמָקוֹם אֶחָד. וִילִי, שֶׁהָיָה נוֹטֵל לְיָדָיו עֵט רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת, לֹא הֵבִין מַה יֵשׁ לוֹ לְאָבִיו לִכְתֹּב כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה, לְשֵׁם מַה הוּא מִתְעָרֵב בָּעִנְיָנִים אֵי־שָׁם מֵעֵבֶר לַיָּם. אוֹתוֹ הָיָה יָרֵא לִשְׁאֹל, אֲבָל אֶת הָאֵם שָׁאַל עַל כָּךְ.

– מַה הוּא כּוֹתֵב כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה, אִמָּא? – בִּקֵּשׁ וִילִי לָדַעַת.

– הֲרֵי כָּל קְהַל־הַקְּהִלָּה עַל רֹאשׁוֹ! – אָמְרָה הַזְּקֵנָה בְּאִי־רָצוֹן, – תָּמִיד הָיָה כָּךְ.

עַד מְהֵרָה הִתְחִיל ר' הִירְשׁ מְחַוֶּה דֵּעָה בְּעִנְיָנֵי יַהֲדוּת גַּם בָּעֲיָרָה הָאַמֵּרִיקָאִית הַסְּמוּכָה. הַמַּעֲשֶׂה בַּקַּצָּב, הַמּוֹכֵר בְּשַׂר־טְרֵפָה יַחַד עִם הַבָּשָׂר הַכָּשֵׁר, לֹא נָתַן לוֹ מְנוּחָה, לֹא הִנִּיחַ לוֹ לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה בַּמֶשֶׁק שֶׁל בְּנוֹ. כָּל פַּעַם שֶׁוִּילִי נָסַע אֶל הָעֲיָרָה, הִתְחִיל הַזָּקֵן מִתְהַלֵּךְ מִסָּבִיב לַכִּרְכָּרָה, כְּנַעַר הַמְבַקֵּשׁ שֶׁאָבִיו יִקָּחֵנוּ עִמּוֹ לִנְסִיעָה. וִילִי לֹא הָיָה לוֹ חֵשֶׁק לְהוֹבִיל אוֹתוֹ. רֵאשִׁית, חָס עַל הַסּוּסִים. הוּא לֹא אָהַב מֵעוֹלָם לְהַעֲמִיס עַל סוּסָיו מַשָּׂא שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ. אָמְנָם, אָבִיו לֹא הָיָה מַשָּׂא כָּבֵד, אַךְ בְּרִיאוּת אֵינָהּ נוֹסֶפֶת לַסּוּס מִנּוֹסֵעַ מְיֻתָּר. וְשֵׁנִית, הוּא הַזָּקֵן, אָהַב לְבַלּוֹת זְמַנּוֹ בָּעֲיָרָה, לִמְצֹא לוֹ יְהוּדִים, שֶׁנַּפְשׁוֹ כָּל־כָּךְ נִמְשְׁכָה אֲלֵיהֶם, וְלֹא הָיָה רוֹצֶה לִנְסֹעַ הַבַּיְתָה בַּמּוֹעֵד.

– עוֹד מְעַט־קָט, ווֹלְף, – הָיָה דּוֹחֶה וּמְבַקֵּשׁ כְּשֶׁקְּרָאוֹ בְּנוֹ לָבוֹא לַכִּרְכָּרָה, – כָּל הַשָּׁבוּעַ אֵינִי רוֹאֶה צוּרַת יְהוּדִי.

הוּא הָיָה אוֹהֵב מְאֹד לְנַהֵל וִכּוּחִים עִם הָרוֹקֵחַ, זֶה שֶׁקָּרָא אֶת מִכְתָּבָיו הַמְּסֻלְסָלִים וּגְדוּשִׁים לַמְדָּנוּת, שֶׁוִּילִי הִכְנִיסוֹ אֵלָיו פַּעַם. הוּא הָיָה יְהוּדִי “מַשְׂכִּיל”, הָרוֹקֵחַ בַּעַל הַמִּשְׁקָפַיִם הֶעָבִים, לָמַד לְפָנִים בְּלִיטָא בַּ“יְּשִׁיבָה”, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר נִמְצָא כָּאן בָּאָרֶץ זְמַן הַרְבֵּה, עֲדַיִן הָיָה אוֹהֵב לְאַוְרֵר בְּמִקְצָת אֶת לַמְדָּנוּתוֹ מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים וּלְהַמְטִיר שֶׁפַע שֶׁל דִּבְרֵי תּוֹרָה וּפְסוּקִים, שֶׁהָיוּ לוֹ לְמַכְבִּיר בְּרֹאשׁוֹ הֶעָגֹל. אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה אֶפִּיקוֹרוֹס, הָרוֹקֵחַ הַזֶּה, נִתְקַשֵּׁר בּוֹ ר' הִירְשׁ לְאַהֲבָה. נַפְשׁוֹ יָצְאָה אֵלָיו לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ שִׂיחָה שֶׁל חֲרִיפוּת וּבְקִיאוּת, וְהָיָה מְבַקֵּשׁ לְהַחֲזִירוֹ לְמוּטָב עַל יְדֵי כָּל מִינֵי מְשָׁלִים וּרְאָיוֹת מִן הַסְּפָרִים. הָרוֹקֵחַ לֹא חָזַר בּוֹ. בְּסַדְּרוֹ בְּשׁוּרָה אֶת חֲתִיכוֹת הַסַּבּוֹן הָרֵיחָנִי עַל שֻׁלְחָנוֹ, הָיָה מַחֲזִיר לוֹ שֶׁפַע שֶׁל תּוֹרָה וְחָכְמָה וּרְאָיוֹת מִן הַפִּילוֹסוֹפְיָּה, לִתְמֹךְ בְּדֵעוֹתָיו הַחָפְשִׁיּוֹת.

ר' הִירְשׁ הִתְרַתַּח:

– הֲרֵי זֶה הוּא כָּל עַצְמוֹ שֶׁל דָּבָר, לִיטָאִי רֹאשׁ־צֶלֶם! – אָמַר, – לִלְמֹד וּלְלַמֵּד קִיַּמְתָּ, וְאִלּוּ לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת אֵינְךָ נֶחְפָּז לְקַיֵּם, רָשַׁע שֶׁכְּמוֹתֶךָ…

עִם שֶׁהֵם מְחָרְפִים וּמְגַדְּפִים זֶה אֶת זֶה, מְקַנְטְרִים זֶה אֶת זֶה וְכוֹפְרִים אִישׁ בְּדֵעוֹתָיו שֶׁל חֲבֵרוֹ, הָיוּ שְׁנֵיהֶם דְּבוּקִים בְּאַחֲוָה. שְׁנֵיהֶם הִתְגַּעְגְּעוּ בְּמִדָּה שָׁוָה עַל מְעַט יַהֲדוּת בָּעֲיָרָה הָאַמֵּרִיקָאִית הַנִּבְעֶרֶת, נַפְשָׁם יָצְאָה לְדִבּוּר שֶׁל תּוֹרָה. וְעַל־יְדֵי הָרוֹקֵחַ הַזֶּה חִפֵּשׂ ר' הִירְשׁ וּמָצָא יְהוּדִים אֲחֵרִים בָּעֲיָרָה, שֶׁיָּשְׁבוּ אֵצֶל בְּנֵיהֶם, הָרוֹכְלִים לְשֶׁעָבַר שֶׁעָלוּ לִגְדֻלָּה בְּעֶסְקֵיהֶם וְיִרְדוּ לְבוּרוּת בְּיַהֲדוּתָם. גַּם הֵם כְּר' הִירְשׁ הָיוּ זָרִים בְּבָתֵּי בְּנֵיהֶם וְהָיוּ מִתְיָרְאִים לִנְגֹּעַ בְּכָל מַאֲכָל וְתַבְשִׁיל, מִפְּנֵי שֶׁהַכֹּל הָיָה טְרֵפָה.

יוֹם אֶחָד דָּרַשׁ גַּם לְשִׁכְנוֹ שֶׁל הָרַב וְדָפַק עַל דַּלְתּוֹ. קִבֵּל אֶת פָּנָיו אַבְרֵךְ גָּבֹהַּ וּמְגֻלָּח בַּעַל רֹאשׁ מְסֹרָק תִּסְרֹקֶת חֲלָקָה. אַף־עַל־פִּי שֶׁר' הִירְשׁ כְּבָר שָׁמַע מִפִּי הַקַּצָּב, שֶׁהָרַב יוֹשֵׁב אֵצֶל הַכֹּמֶר וּמְשַׂחֵק עִמּוֹ בְּפִּינַקְל, נִשְׁאַר עוֹמֵד נִדְהָם וּבְלֹא לָשׁוֹן כְּשֶׁיָּצָא אֵלָיו הָאַבְרֵךְ הַמְגֻלָּח.

– אֲנִי צָרִיךְ לָרַב, – גִּמְגֵּם בְּגֶרְמָנִּית רְצוּצָה, כְּדֵי שֶׁיָּבִינוּ אוֹתוֹ יוֹתֵר.

– אֲנִי הוּא “הָרַבַּי”, – הֵשִׁיב לוֹ הַצָּעִיר הַמְגֻלָּח בְּיִידִישׁ אַמֵּרִיקָאִית, – הִכָּנֵס.

כְּכָל אַמֵּרִיקָאִי מִלֵּדָה, הָרוֹצֶה לְדַבֵּר יִידִישׁ, דִּבֵּר אַף הוּא לַזָּקֵן בִּלְשׁוֹן “אַתָּה”.

ר' הִירְשׁ חָשׁ בְּעַצְמוֹ אֶת הַתַּקִּיפוּת שֶׁל אִישׁ־הַקְּהִלָּה מִשָּׁם, דַּבַּר הַצִּבּוּר, שֶׁבְּעִנְיָנִים יְהוּדִיִּים אֵין לְפָנָיו גְּבוּל וּמַעֲצוֹר, וּפָתַח בִּדְבָרִים כַּדָּרְבוֹנוֹת, כִּלְפָנִים שָׁם בָּעֲיָרָה שֶׁלּוֹ, בַּמַּחֲלֹקֶת עִם הָרַב.

– רַבִּינֶר³, – אָמַר, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִקְרֹא לְגָלוּחַ זֶה בִּלְשׁוֹן רַב, – בָּאתִי לְכָאן לָרִיב עִמְּךָ.

וּמִבְּלִי לְהַמְתִּין לִתְשׁוּבָה כָּלְשֶׁהִי, הִתְחִיל מַמְטִיר גָּפְרִית וָאֵשׁ בְּנוֹגֵעַ לָאִטְלִיז, שֶׁבְּשַׂר טְרֵפָה וּבָשָׂר כָּשֵׁר מֻטָּלִים בְּיַחַד, וְאוֹי לָהֶן לָעֵינַיִם שֶׁכָּךְ רוֹאוֹת!

הָרַב הַמְגֻלָּח שָׁמַע בְּנַחַת וְקִבֵּל בְּשַׁלְוָה אֶת מַבּוּל הַדְּבָרִים הַלּוֹהֲטִים שֶׁל הַזָּקֵן וְלֹא הִפְסִיקוֹ גַּם בְּדִבּוּר אֶחָד. וְרַק לְאַחַר שֶׁהַזָּקֵן כְּבָר הוֹצִיא אֶת כָּל חִצֵּי זַעֲמוֹ בִּקְּשׁוֹ לֵישֵׁב וְכָבַשׁ אוֹתוֹ בְּבַת־שְׂחוֹק:

– דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת, – אָמַר בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ בַּהֲבָרָה הַסְּפָרַדִּית, – אֲנָשִׁים נְבוֹנִים דַּרְכָּם שֶׁהֵם מְדַבְּרִים בְּנִיחוּתָא, בְּלִי הִתְרַגְּשׁוּת… בִּצְעָקָה לֹא יְתַקְּנוּ כָּאן וְלֹא כְּלוּם… מוּטָב שֶׁנְּדַבֵּר עַל כָּךְ בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת, בְּרָצוֹן רַב אַקְשִׁיב לִדְבָרֶיךְ.

ר' הִירְשׁ הִשְׁתּוֹמֵם לְמִשְׁמַע הַפִּתְגָּם בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ מִפִּי הַגָּלוּחַ, כְּמִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ דִּבּוּר שֶׁל קֹדֶשׁ מִפִּי גּוֹי, וְהִתְחִיל מְדַבֵּר עַל תּוֹרָה וְיַהֲדוּת, וְהָיָה מְגַלֶּה לוֹ רֹב יְדִיעוֹתָיו וּמְעָרֵם לְפָנָיו תִּלֵּי־תִּלִּים שֶׁל יַדְעָנוּת וּבְקִיאוּת, כְּדֵי לְהַרְאוֹת לוֹ לְאַמֵּרִיקָאִי זֶה שֶׁאֵין הוּא, ר' הִירְשׁ, מֵאוֹתָם שֶׁנָּקֵל לְבַטְּלָם בִּמְחִי יָד אֶחָת. “הָרַבַּי” אָמַר לוֹ עַל כָּךְ מִקְּצָת שִׁבְחוֹ בְּפָנָיו וְהִזְמִינוֹ לְהִכָּנֵס אֵלָיו שֵׁנִית. וִילִי הָיָה אָנוּס לְהַצְלִיף בְּשׁוֹטוֹ צְלִיפוֹת קוֹלָנִיּוֹת בָּאֲוִיר כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים לִפְנֵי חַלּוֹנוֹ שֶׁל הָרַב, עַד שֶׁיָּצָא אָבִיו וְעָלָה עַל הַכִּרְכָּרָה.

– סִפַּרְתִּי לוֹ מַה שֶּׁרָאוּי לְסַפֵּר לוֹ, לָ“רַבַּי” שֶׁלְּךָ, ווֹלְף, – הִפְלִיג ר' הִירְשׁ בַּחֲשִׁיבוּת שִׂיחָתוֹ, – אָמַרְתִּי לוֹ, ווֹלְף, אֲמִירָה כַּהֲלָכָה בְּלֹא בּוּשָׁה כָּלְשֶׁהִי…

הוּא הִבִּיט מִבַּעַד לְמִשְׁקָפָיו בְּעֵינַיִם נוֹצְצוֹת מִנִּצָּחוֹן, לִרְאוֹת מָה רֹשֶׁם יַעֲשׂוּ דְּבָרָיו עַל בְּנוֹ.

אַךְ וִילִי לֹא נִתְפָּעֵל מֵהִתְפָּאֲרוּתוֹ שֶׁל אָבִיו. כְּשֶׁהוּא מַצְלִיף שׁוֹטוֹ בֶּחָלָל, וְלֹא חָלִילָה עַל גַּבּוֹ שֶׁל סוּס, אֶלָּא בָּאֲוִיר בִּלְבָד לְשֵׁם עִדּוּד, פָּלַט מִפִּיו כַּמָּה מִלִּים מְעֻמְעָמוֹת יַחַד עִם עֲשַׁן מִקְטַרְתּוֹ:

– אַל תִּתְעָרֵב בְּעִנְיָנֵי אֲחֵרִים – לִמְּדוֹ אֶת תּוֹרָתָהּ שֶׁל אַמֵּרִיקָה, – פֹּה לֹא יוּרוֹפּ… כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ, אַבָּא…

י

בְּרִיּוֹת מוּזָרוֹת וּמְשֻׁנּוֹת, שֶׁכְּמוֹתָם לֹא נִרְאוּ מִקֹּדֶם בַּמְּקוֹמוֹת הַלָּלוּ, הִתְחִילוּ לְהֵרָאוֹת בַּכְּבִישׁ הַצְּדָדִי הַמְשֻׁבָּשׁ שֶׁהוֹלִיךְ אֶל מִשְׁקוֹ שֶׁל וִילִי. הָאִכָּרִים שֶׁבַּסְּבִיבָה כְּבָר הָיוּ מַרְאִים לַזָּרִים מֵעַצְמָם, בְּטֶרֶם אָמְרוּ לָהֶם אֶת הַשֵּׁם, אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ הֵם צְרִיכִים לִנְסֹעַ.

רִאשׁוֹן הִתְחִיל נוֹסֵעַ לְכָאן הָרוֹקֵחַ בַּעַל זְגוּגִיּוֹת־הַמִּשְׁקָפַיִם הֶעָבוֹת, שֶׁעֵינָיו נִשְׁקְפוּ מִבַּעֲדָן גְּדוֹלוֹת כִּפְלַיִם. כָּל יוֹם רִאשׁוֹן־בְּשַׁבָּת הָיָה מַנִּיחַ אֶת הֶ“חָנוּת” שֶׁלּוֹ בִּידֵי עוֹזְרוֹ וּבִמְכוֹנִית “פוֹרְד” הַיְשָׁנָה וּדְהוּהָה עִם שְׁיָרֵי צֶבַע יָרֹק מִיָּמִים מִשֶּׁכְּבָר, הָיָה נוֹסֵעַ וּבָא אֶל ר' הִירְשׁ הַזָּקֵן, כְּדֵי לְהָשִׂיחַ עִמּוֹ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וּבַהֲוָיוֹת הָעוֹלָם, שִׂיחָה שֶׁהָיָה מִשְׁתּוֹקֵק אֵלֶיהָ כָּל הַשָּׁבוּעַ כֻּלּוֹ בִּשְׁעַת עִסּוּקוֹ בְּבַקְבּוּקָיו וּבַחֲתִיכוֹת הַסַּבּוֹן שֶׁלּוֹ. קְצַר־רְאִיָּה, כְּבַד־תְּנוּעָה, בַּעַל יָדַיִם וְרַגְלַיִם קְצָרוֹת, הָיָה מִטַּלְטֵל בַּמְּכוֹנִית הַיְשָׁנָה וְצוֹפֵר צְפִירוֹת תְּכוּפוֹת וְנוֹתֵן סִימָנִים לְכָל צַד, שֶׁלֹּא יִפְגְּעוּ בְּתֵבַת־הַנְּסִיעָה הַנּוֹשָׁנָה שֶׁלּוֹ, הָעֲלוּלָה כָּל רֶגַע לְהִתְפָּרֵק אֲבָרִים־אֲבָרִים. וְעִם כָּל נְסִיעָה וּנְסִיעָה הָיָה שׁוֹכֵחַ שׁוּב אֶת הַדֶּרֶךְ הַמְפֻתֶּלֶת אֶל הַמֶּשֶׁק הַנִּמְצָא מִן הַצַּד, וְכָל פַּעַם וּפַעַם הָיוּ הָאִכָּרִים שֶׁבַּסְּבִיבָה מַרְאִים לוֹ שׁוּב מֵעַצְמָם אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁהוּא צָרִיךְ לִנְסֹעַ בָּהּ.

ר' הִירְשׁ קִבְּלוֹ בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת.

– הוּא בָּא, רֹאשׁ־הַצֶּלֶם, – אָמַר בְּשִׂמְחָה, – הָיִיתִי סָבוּר, שֶׁהַפַּעַם לֹא יְקַיֵּם דְּבָרוֹ.

– חָשַׁדְתָּ בִּי שֶׁאֶהְיֶה מְחַלֵּל אֶת הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן, שַׁבָּתָם־שֶׁל־הַגּוֹיִים? – אָמַר הָרוֹקֵחַ בְּבַת־צְחוֹק וְהִפְחִיד אֶת כָּל הַתַּרְנְגֹלוֹת שֶׁבֶּחָצֵר בִּצְפִירוֹתָיו.

וִילִי הִבִּיט בְּעַיִן רָעָה עַל בִּקּוּרָיו שֶׁל הָרוֹקֵחַ בְּמִשְׁקוֹ.

– מַה שְׁלוֹמְךָ? – אִנְפֵּף אֶל הַלִּיטָאִי, כִּתְשׁוּבָה לְבִרְכוֹתָיו הַמְבַדְּחוֹת, שֶׁלְּעוֹלָם יֵשׁ לָהֶן לֹא מַשְׁמָעוּת אַחַת, אֶלָּא כַּמָּה מַשְׁמָעֻיּוֹת יַחַד, – וְהָלַךְ לוֹ אֶל אֻרְוָתוֹ וְאֶל רִפְתּוֹ.

אַךְ הָרוֹקֵחַ לֹא נָתַן דַּעְתּוֹ עַל כָּךְ כְּלָל. רֵאשִׁית, לֹא רָאָה וְלֹא כְּלוּם מִבַּעַד לִזְגוּגִיּוּת־מִשְׁקָפָיו הֶעָבוֹת בְּיוֹתֵר, וְשֵׁנִית, מַה חֲשִׁיבוּת יֵשׁ בְּכָךְ שֶׁאֵיזֶה אִכָּר בַּר־מֶשֶׁק מְאַנְפֵּף שָׁם?

הוּא נִכְנַס מִיַּד בְּוִכּוּחַ עִם ר' הִירְשׁ בְּעִנְיָן תּוֹרָנִי וְהִמְשִׁיךְ אֶת הַשִּׂיחָה בַּמָּקוֹם שֶׁנִּפְסְקָה לִפְנֵי שָׁבוּעַ יָמִים.

– נִשְׁאַרְנוּ עוֹמְדִים, אֵפוֹא, בָּרַמְבַּ"ם בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר, – אָמַר מְרֻצֶּה מִכֹּחַ זִכְרוֹנוֹ שֶׁלֹּא בָּגַד בּוֹ, – אֱמֶת, ר' הִירְשׁ?

– אֱמֶת, אֱמֶת, רָשָׁע שֶׁכְּמוֹתְךָ, – הֵנִיעַ לוֹ ר' הִירְשׁ בְּהַסְכָּמָה, – רֹאשׁ־שֶׁל־בַּרְזֶל יֵשׁ לוֹ לְלִיטָאִי זֶה…

אַגַּב הִלּוּכָם עַל פְּנֵי כָּרֵי־הַדֶּשֶׁא וּבַשָּׂדוֹת, הָיוּ רָבִים בְּקוֹל רָם עַל דִּיּוּקָם שֶׁל מִקְרָאוֹת וּגְמָרוֹת, וְהָיוּ עוֹקְצִים זֶה אֶת זֶה עַד לַחֹמֶשׁ וּמְחַדְּדִים זֶה אֶת זֶה חִדּוּדִים־חִדּוּדִים. הַנָּשִׁים הִגִּישׁוּ לַשֻּׁלְחָן מַאֲכָלוֹת טוֹבִים לִכְבוֹד הָאוֹרֵחַ. הָרוֹקֵחַ טָחַן בְּכָל טוֹחֲנוֹתָיו, שֶׁמִּשְּׂמֹאל וְשֶׁמִּיָּמִין, וְהִפְלִיג בְּשִׁבְחָן שֶׁל הַנָּשִׁים שֶׁבִּשְּׁלוּ מַאֲכָלִים עֲרֵבִים וְטוֹבִים כָּל כָּךְ, מַאֲכָלִים “מִשֶּׁלָּנוּ”. לְאַחַר הַסְּעֻדָּה הָיָה חוֹזֵר וְאוֹמֵר תָּמִיד אוֹתָהּ חָכְמָה עַצְמָהּ לְוִילִי:

– כֵּוָן שֶׁאָנוּ שְׁלשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְּאֶחָד, – הָיָה מִתְבַּדֵּחַ, – הֲרֵי אָנוּ חַיָּבִים לְזַמֵּן – וּוַדַּאי אַתָּה תִּהְיֶה הַמְבָרֵךְ… פְּתַח, בָּחוּר!

גַּם בִּיצִיאָתוֹ מִשָּׁם הָיָה נִשְׁנֶה וְחוֹזֵר תָּמִיד אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה עַצְמוֹ. הָרוֹקֵחַ נָטַל אֶת הַנַּרְתִּיק בְּיָדוֹ, בִּקֵּשׁ לְשַׁלֵּם בְּעַד הָאֹכֶל, וְר' הִירְשׁ נִשְׁבַּע בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא יַסְכִּים לְדָבָר כָּזֶה בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן.

– יְהֵא דּוֹמֶה עָלַי שֶׁכָּאן בֵּית־מַאֲכָל, – טָעַן הָרוֹקֵחַ, – מִפְּנֵי מָה לֹא אֲשַׁלֵּם?

– אַל תְּדַבֵּר בָּזֶה, אַתָּה מְבַיֵּשׁ אוֹתִי, – הֵשִׁיב ר' הִירְשׁ, – אַתָּה אוֹרְחִי וְאַתָּה מְחַיֵּה אֵת נַפְשִׁי מַמָּשׁ בְּבוֹאֲךָ.

כְּדֵי שֶׁלֹּא לָצֵאת כָּךְ סְתָם, מִבְּלִי שֶׁתִּהְיֶה לַמְאָרְחִים שׁוּם טוֹבַת־הֲנָאָה מִמֶּנּוּ, הָיָה הָרוֹקֵחַ קוֹנֶה תָּמִיד לְבֵיתוֹ בֵּיצִים טְרִיּוֹת, בַּקְבּוּק דְּבַשׁ מִן הַכַּוֶּרֶת, וּמְעַט יְרָקוֹת.

– הֱיוּ שָׁלוֹם, גְּבִירוֹתַי וְרַבּוֹתַי – הָיָה קוֹרֵא וּמַכְרִיז מִתּוֹךְ הַמְכוֹנִית הַמְטַרְטֶרֶת, כְּשֶׁהוּא מְנַפְנֵף יָדוֹ הַקְּצָרָה וּמְשַׁיֵּר מֵאֲחוֹרָיו הַרְבֵּה עָשָׁן וְאָבָק.

אַחֲרָיו הִתְחִילוּ בָּאִים וּמַגִּיעִים לְכָאן אֲנָשִׁים אֲחֵרִים מִן הָעֲיָרָה.

עִם קִשְׁרֵי הַהֶכֵּרוּת שֶׁקָּשַׁר שָׁם ר' הִירְשׁ, נִפְגַּשׁ בִּיהוּדִי כְּגִילוֹ, שֶׁבְּנוֹ, בַּעַל חֲנוּת־הַבְּגָדִים הַגְּדוֹלָה בְּאוֹתָהּ עֲיָרָה, הֱבִיאוֹ לְכָאן לִפְנֵי זְמַן לֹא רַב מֵעֵבֶר־לַיָּם. וְהִנֵּה הַיְּהוּדִי הַזָּקֵן הַזֶּה הִרְגִּישׁ עַצְמוֹ זָר וּבוֹדֵד מְאֹד בְּבֵיתוֹ הֶהָדוּר וְהַמְהֻדָּר שֶׁל בְּנוֹ שֶׁעָלָה לִגְדֻלָּה, וְהָיָה מִתְהַלֵּךְ כְּצֵל בֵּין הַנְּכָדִים שֶׁלֹּא הֵבִינוּ אֲפִלּוּ מִלָּה אַחַת בִּלְשׁוֹן הַיְּהוּדִים. הָיָה בּוֹכֶה יָמִים שְׁלֵמִים עַל בְּדִידוּתוֹ⁴ וּמְבַקֵּשׁ מִבְּנוֹ שֶׁיִּקְנֶה לוֹ כַּרְטִיס־אֳנִיָּה וְיִשְׁלַח אוֹתוֹ בַּחֲזָרָה הַבַּיְתָה. הַבֵּן לֹא רָצָה לְשַׁלְּחוֹ בַּחֲזָרָה. אֲבָל כְּנֶגֶד זֶה רָצָה לָתֵת לַזָּקֵן שָׁעָה שֶׁל “בִּלּוּי זְמָן” וְשֶׁל נַחַת־רוּחַ, וּבְיוֹם רִאשׁוֹן אֶחָד, שֶׁהָיָה פָּנוּי מֵעֲסָקָיו, הוֹשִׁיב אֶת אָבִיו בַּמְּכוֹנִית הַחֲדָשָׁה וְהִסִּיעַ אוֹתוֹ אֶל הַמֶּשֶׁק שֶׁל וִילִי, שֶׁיְנַעֵר קְצָת אֶת לְשׁוֹנוֹ בְּשִׂיחָה עִם ר' הִירְשׁ.

תְּחִלָּה הָיָה עוֹשֶׂה אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה כְּחוֹבָה מַטְרִידָה, כְּדֵי לְהַשְׁתִּיק אֶת אָבִיו, אֶת הַשַּׁעְמְמָן הַזָּקֵן. אַךְ מִשֶּׁבָּא אֶל הַמֶּשֶׁק חָשׁ אַף הוּא עַצְמוֹ אֶת מַשַּׁב־הָרוּחַ שֶׁל כְּפָר, מְנוּחָה וְשַׁלְוָה. הָאֲוִיר הַצַּח עוֹרֵר מִיָּד אֶת הַתֵּאָבוֹן. הָאֹכֶל שֶׁהַנָּשִׁים הִגִּישׁוּ לַשֻּׁלְחָן הָיָה בֵּיתִי וְטָעִים. בִּיצִיאָתוֹ הִשְׁאִיר הָאִישׁ הַסּוֹחֵר קְצָת יוֹתֵר מִדַּי כֶּסֶף, עָשׂוֹר שִׁלֵּם בְּעַד הָאֹכֶל. אֶסְתֵּר לֹא הִסְכִּימָה לְקַבֵּל, אַךְ אִישׁ־הָעֲסָקִים דָּחַק לָהּ אֶת הַכֶּסֶף לְתוֹךְ יָדָהּ:

– אָבוֹא עוֹד פַּעַם, – צָעַק מִתּוֹךְ הַמְּכוֹנִית, – זֶה מָקוֹם נָאֶה…

אַחֲרָיו הִתְחִילוּ אַנְשֵׁי־עֵסֶק אֲחֵרִים מַסִּיעִים בְּכָל יוֹם־רִאשׁוֹן אֶת אֲבוֹתֵיהֶם וְאִמּוֹתֵיהֶם הַזְּקֵנִים אֶל הַמֶּשֶׁק, כְּדֵי לְאַוְרֵר בְּמִקְצָת אֶת הַדּוֹר הַיָּשָׁן בַּיּוֹם הַפָּנוּי מֵעֲסָקִים.

בִּמְכוֹנִיּוֹת חֲדָשׁוֹת, מִתְנוֹצְצוֹת, שֶׁאַךְ זֶה עַתָּה יָצְאוּ מִבֵּית־הַחֲרֹשֶׁת, בְּהַרְחָבָה וּבְרַעַשׁ, הָיוּ בָּאִים וְנִכְנָסִים אֶל הַמֶּשֶׁק הַמְרֻחָק וּמִסְתַּדְּרִים שָׁם כְּאָדָם בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ. וִילִי הִבִּיט בְּעַיִן רָעָה עַל הָאֲנָשִׁים הַזָּרִים. הֵם הָיוּ מְמַלְּאִים כָּל מָקוֹם, נִכְנְסוּ אֶל הָרֶפֶת וְאֶל הָאֻרְוָה, הִתְהַלְּכוּ בְּכָרֵי־הַמִּרְעֶה וְדִשְׁדְּשׁוּ עַל הָעֵשֶׂב, תָּמְהוּ עַל כָּל דָּבָר וְשָׁאֲלוּ שְׁאֵלוֹת הַרְבֵּה. בִּמְהֵרָה הִתְחִילוּ גַּם שָׁרִים, וְחָפְצוּ לִרְכֹּב עַל סוּסִים, לָשׁוּט בְּסִירוֹת עַל פְּנֵי הַנָּהָר. וִילִי לֹא הִסְכִּים לָתֵת סוּסִים. אַךְ הָאֲנָשִׁים לֹא יָכְלוּ לְהָבִין.

– טוֹב, – אָמְרוּ, – נְשַׁלֵּם עוֹד דּוֹלָר אֶחָד. אֵין כֶּסֶף נֶחְשָׁב…

כְּשֵׁם שֶׁוִּילִי הִתְהַלֵּךְ מְרֻגָּז וְזוֹעֵף, הָיָה ר' הִירְשׁ מָלֵא נַחַת, חָשׁ עַצְמוֹ כְּדָג בַּמָּיִם. הוּא דִּבֵּר בְּעִנְיָנִים יְהוּדִיִּים וּבְעִנְיָנֵי הָעוֹלָם, פִּזֵּר דִּבְרֵי תּוֹרָה וְחָכְמָה לִפְנֵי הָאֲנָשִׁים הַמְקֻשָּׁטִים וְהַמְהֻדָּרִים הַלָּלוּ, לְהוֹדִיעָם וּלְהַרְאוֹתָם כִּי מַה שֶּׁהוּא, “הַיָּרֹק”, יֵשׁ לוֹ בְּצִפֹּרֶן אֶצְבָּעוֹ הַקְּטַנָּה, אֵין לָהֶם, לָאַמֵּרִיקָאִים הַלָּלוּ, בְּכָל כֹּחָם וּמֹחָם. וְאָמְנָם הִפְלִיאוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי־הָעֵסֶק כִּבְדֵי־הַבָּשָׂר הַלָּלוּ, בְּהַכְנָעָה בּוּרִית הִקְשִׁיבוּ לְדִבְרֵי־הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ, שֶׁלֹּא הֵבִינוּ מֵהֶם אֲפִלּוּ מִלָּה אַחַת, וְאָמְרוּ דִּבְרֵי־כִּבּוּשִׁין לְיַלְדֵיהֶם הַיַּחְסָנִים:

– רוֹאִים אַתֶּם, כַּמָּה חֲכָמִים הֵם בְּנֵי הַדּוֹר הַיָּשָׁן?

אִשְׁתּוֹ שֶׁל ר' הִירְשׁ הֶרְאֲתָה אֶת כֹּחָהּ וִידִיעָתָהּ בְּסִירִים וּבִקְדֵרוֹת, הִתְקִינָה כָּבֵד קָצוּץ, דָּג־מָלוּחַ שָׁרוּי בְּחֹמֶץ עִם בָּצָל, רֹטֶב שָׁמֵן שֶׁל תַּרְנְגוֹלוֹת וְגַרְגָּרוֹת מְמֻלָּאוֹת, וְהָאוֹרְחִים הָיוּ מְלַקְּקִים אֶת אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם.

– טַעַם גַּן־עֵדֶן! – הָיוּ מְשַׁבְּחִים וּמְפָאֲרִים, כְּשֶׁהֵם מִתְלַקְּקִים מֵרֹב הֲנָאָה מִן הַמַּאֲכָלוֹת הַיְּהוּדִיִּים הַיְשָׁנִים.

אֲכִילָה זוֹ הָיְתָה שִׁנּוּי וָנֹפֶשׁ בִּשְׁבִילָם, לְאַחַר כָּל הַתַּבְשִׁילִים מְרֻבֵּי הַדָּמִים וְכָל הַיְרָקוֹת, שֶׁהַמְשָׁרְתוֹת שְׁחוֹרוֹת־הָעוֹר הָיוּ מְכִינוֹת אוֹתָם וּכְבָר קָצָה בָּהֶם הַנֶּפֶשׁ וַאֲכִילָתָם עוֹרְרָה בְּחִילָה.

וִילִי רָטַן, אַךְ אֶסְתֵּר הִרְגִיעָה אוֹתוֹ. הִיא מָסְרָה לוֹ אֶת צְרוֹרוֹת הַדּוֹלָרִים, שֶׁהִרְוִיחוּ מִן הָאוֹרְחִים בְּיוֹם אֶחָד יוֹתֵר מִשֶּׁהִרְוִיחוּ בְּשָׁבוּעַ שָׁלֵם שֶׁל עֲבוֹדָה קָשָׁה בַּמֶּשֶׁק, וְלֹא נָתְנָה לוֹ לְהוֹצִיא מִפִּיו דִּבּוּר קָשֶׁה אֶחָד כְּנֶגֶד הָאוֹרְחִים.

– אֲנָשִׁים הֲגוּנִים, – אָמְרָה.

הִיא נִכְנְסָה בַּחַיִּים הַחֲדָשִׁים הַלָּלוּ עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁכְּבָר הָיְתָה מִתְאַוָּה לְיוֹם רִאשׁוֹן־בְּשַׁבָּת, שֶׁיָּבוֹאוּ וְיִתְכַּנְּסוּ אֶצְלָם הָאֲנָשִׁים מִן הָעֲיָרָה. עַל חוֹתְנָהּ הָיְתָה מַבִּיטָה בְּעֵינַיִם שֶׁל יִרְאַת־הַכָּבוֹד, כְּעַל כֹּמֶר וְעֶבֶד־אֱלֹהִים. וּבְיוֹתֵר נִתְגַּדֵּל וְנִתְעַלָּה בְּעֵינֶיהָ, כְּשֶׁהָרַבִּי עַצְמוֹ מִן הָעֲיָרָה בָּא אֵלָיו פַּעַם לְהִתְאָרֵחַ אֶצְלוֹ. הוּא דִּבֵּר עִמָּהּ, עִם אֶסְתֵּר, דִּבּוּרִים נָאִים, כְּמִתּוֹךְ סֵפֶר הַתְּנַ"ךְ, שִׁבַּח אוֹתָהּ עַל אֲדִיקוּתָהּ וְכִנָּה אוֹתָהּ “בִּתִּי”. אֶסְתֵּר לָהֲטָה מִבַּיְשָׁנוּת נָשִׁית וּמֵהִתְרַגְּשׁוּת. הָיוּ בָּהּ דֶּרֶךְ־אֶרֶץ וְיִרְאָה כָּל כָּךְ מִפְּנֵי חוֹתְנָהּ, שֶׁהָיְתָה מְגִינָה עָלָיו תָּמִיד כְּשֶׁוִּילִי הִתְכַּעֵס עָלָיו עַל שֶׁהוּא מְבַלְבֵּל לוֹ אֶת מֹחוֹ יָתֵר עַל הַמִּדָּה בָּעִנְיָנִים הַיְּהוּדִיִּים.

וְלִפְרָקִים, כְּשֶׁתָּקַף אֶת הַזָּקֵן בְּאֶמְצַע הַשָּׁבוּעַ רָצוֹן עַז לִרְאוֹת יְהוּדִים, וּוִילִי לֹא רָצָה לְהַסִּיעוֹ אֶל הָעֲיָרָה, הָיְתָה הִיא רוֹתֶמֶת סוּסִים לַכִּרְכָּרָה וְנוֹסַעַת עִמּוֹ. ר' הִירְשׁ חִיֵּךְ אֵלֶיהָ חִיּוּךְ אֲבָהִי מִתּוֹךְ מִשְׁקָפָיו וְהֵנִיעַ אֶת רֹאשׁוֹ תְּנוּעָה שֶׁל חִיּוּב, לֵאמֹר כֵּן, כְּלוֹמַר, שֶׁהָיָה רוֹצֶה לְדַבֵּר עִמָּהּ, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל, הַמִּסְכֵּן.

יא

מִכְתָּבָיו שֶׁל ר' הִירְשׁ שֶׁכָּתַב הַבַּיְתָה, אֶל הָעֲיָרָה, לֹא הָיוּ לַשָּׁוְא. הוּא הִשְׁתּוֹקֵק שֶׁיִּהְיוּ יְהוּדִים מְצוּיִים סְבִיבָיו וְהִשִּׂיג אֶת שֶׁלּוֹ.

קֹדֶם הַיָּמִים־הַנּוֹרָאִים הָרִאשׁוֹנִים, בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁהֶעֱלָה ר' הִירְשׁ בְּחֶשְׁבּוֹנוֹ, בָּא מִן הָעֲיָרָה שֶׁמֵּעֵבֶר־לַיָּם בְּנוֹ הַגָּדוֹל, בְּנוֹ הַבְּכוֹר, וְהֵבִיא עִמּוֹ הַרְבֵּה יְלָדִים, צְרוֹרוֹת וּמִטַּלְטְלִים. בֵּין כָּל שְׁאָר אַרְגָּזִים וּמִזְוָדוֹת שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ, הָיְתָה תֵּבָה אַחַת שֶׁהָיָה מַשְׁגִּיחַ עָלֶיהָ הַשְׁגָּחָה יְתֵרָה וְשׁוֹמְרָהּ שְׁמִירָה מְעֻלָּה. בְּתֵבָה זוֹ הֵבִיא מֵעֵבֶר לָאוֹקְיָנוֹס סֵפֶר־תּוֹרָה עָטוּף טַלִּית, סִפְרוֹ שֶׁל ר' הִירְשׁ עִם “עֲצֵי־חַיִּים” מְחֻטָּבִים וְעִם “יָד” שֶׁל כֶּסֶף תְּלוּיָה בָּהּ עַל מְעִיל הַקְּטִיפָה.

– לְאַט לְךָ, ווֹלְף, לְאַט־לְאַט, – הִזְהִיר אֶת אָחִיו הַיְּהוּדִי הָעַבְדְּקָן, שֶׁוִּילִי לֹא הִכִּירוֹ כְּלָל, בְּשָׁעָה שֶׁהַלָּה הוֹרִיד אֶת הַתֵּבָה הַזֹּאת – כָּאן מֻנָּח דָּבָר קָדוֹשׁ… הִזָּהֵר, שֶׁלֹּא תַּשְׁמִיט, חָלִילָה…

רַעֲשָׁנִי וְדַבְּרָנִי, כְּמוֹ הָאָב, הִתְרוֹצֵץ הָאָח הַבָּא בֵּין יְלָדָיו הָרַבִּים וּמִטַּלְטְלָיו הַמְפֻזָּרִים, רָץ מִזֶּה אֶל זֶה וְסָפַר אֶת הַחֲבִילוֹת וּפָלַט יָם שֶׁל דִּבּוּרִים, מְהִירִים וּמְסֻבָּכִים, בְּדִלּוּגוֹ מֵעִנְיָן לְעִנְיָן.

– כָּךְ, כָּךְ, זֶהוּ, זֶהוּ ווֹלְף? – לֹא פָּסַק מִלִּתְמֹהַּ, – הֲרֵי נַעֲשָׂה כְּמִין גּוֹי בְּאַמֵּרִיקָה זוֹ…

בְּשָׁעָה שֶׁהִתִּיר אֶת הַצְּרוֹרוֹת וְהַמִּזְוָדוֹת, מָסַר בֵּינְתַיִם שֶׁפַע רַב שֶׁל פְּרִישׂוֹת־שָׁלוֹם, מִכָּל מִינֵי דּוֹדוֹת וְדוֹדִים וְדוֹדָנִים, שֶׁוִּילִי כְּבָר שָׁכַח אוֹתָם לְגַמְרֵי. הוּא סִפֵּר עַל פַּרְנָסָתָם הַמָּרָה, עַל צָרוֹת מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת, וְסִיֵּם בָּאֲנָחָה:

– כֻּלָּם הֵם רוֹצִים לָבוֹא לְכָאן… הֵם כְּבָר מִתְכּוֹנְנִים לַדֶּרֶךְ…

ר' הִירְשׁ הֶעֱמִיד אֶת סֵפֶר־הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ בְּחַדְרוֹ, וְצִוָּה עַל הַבֵּן לְהוֹצִיא אֶת רוֹבֵה־הַצַּיִד, שֶׁהָיָה תָּלוּי עַל הַקִּיר.

– אֵין זֶה כָּבוֹד לְגַבֵּי סֵפֶר־תּוֹרָה, דָּבָר כָּזֶה, – גִּמְגֵּם, – וְלָמָּה הוּא לְךָ, ווֹלְף? אֵין זֶה דָּבָר נָאֶה לִיהוּדִי…

לִכְבוֹדוֹ שֶׁל הָאוֹרֵחַ הֶחָדָשׁ כְּבָר בָּא הָרוֹקֵחַ לִשְׁהוֹת כָּאן עַד לְאַחַר רֹאשׁ־הַשָּׁנָה. גַּם שְׁאָר מַכָּרָיו שֶׁל ר' הִירְשׁ בָּעֲיָרָה בָּאוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהִתְפַּלֵּל בְּ“הֵיכַל הַתְּפִלָּה” שֶׁבָּעֲיָרָה עִם הַחַזָּן הַגָּלוּחַ. ר' הִירְשׁ צֵרַף מִנְיָן נָאֶה מְאֹד, בְּעַצְמוֹ עָבַר לִפְנֵי הַתֵּבָה בְּכָל הַתְּפִלּוֹת. אַף הוּא הָיָה הַקּוֹרֵא בְּסֵפֶר־הַתּוֹרָה. הַיְּהוּדִים הָיוּ מְדֻשְּׁנֵי־עֹנֶג מִתְּפִלָּתוֹ וּמִקְּרִיאָתוֹ. אֲפִלּוּ הָרוֹקֵחַ הָאֶפִּיקוֹרוֹס הָיָה בַּמִּנְיָן הַזֶּה. בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ, לְיַד הַפֶּתַח הַפָּתוּחַ, שֶׁתָּלוּ בּוֹ סָדִין לִמְחִיצָה, כְּדֵי לְשַׁוּוֹת לַמָּקוֹם צוּרָה שֶׁל “עֶזְרַת־נָשִׁים”, עוֹמְדוֹת הָיוּ הַנָּשִׁים וּמִתְפַּלְּלוֹת בַּמַּחֲזוֹר. אֶסְתֵּר, בְּשִׂמְלָה שֶׁל חַג וּבְמִטְפַּחַת לְבָנָה עַל רֹאשָׁהּ, הִקְשִׁיבָה לְנִגּוּנֵי הַיָּמִים־הַנּוֹרָאִים הַזָּרִים לָהּ וְהֵנִיעָה שְׂפָתֶיהָ חֶרֶשׁ־חֶרֶשׁ, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא יָדְעָה מִכָּל זֶה אֲפִלּוּ מִלָּה אַחַת וִיחִידָה.

כְּשֶׁנַּעֲשָׂה הַבַּיִת צַר מִלְּהָכִיל אֶת הַזָּרִים הַמִּתְכַּנְּסִים כָּל יוֹם רִאשׁוֹן בְּשַׁבָּת, הִתְחִיל וִילִי בּוֹנֶה וּמַרְחִיב, מַעְלֶה קוֹמָה נוֹסֶפֶת עַל בֵּיתוֹ. תְּחִלָּה עָסַק בַּמְּלָאכָה בְּעַצְמוֹ, דָּפַק וְנִסֵּר וְחִבֵּר, אַךְ מִשֶּׁרָאָה שֶׁהָעֲבוֹדָה רַבָּה מִדַּי וְלֹא יַסְפִּיק לַעֲשׂוֹתָהּ בְּעַצְמוֹ, הָלַךְ וְהִזְמִין כַּמָּה בַּעֲלֵי־מְלָאכָה. הֵם בִּנּוּ אֶת הַבַּיִת כֻּלּוֹ מֵחָדָשׁ וְהִגְדִּילוּהוּ, עַד לְבִלְתִּי הַכִּיר. מִכָּל שְׁאָר הַבָּתִּים שֶׁבַּסְּבִיבָה הָיָה נִכָּר בְּגָדְלוֹ וּבְגָבְהוֹ. אַחַר־כָּךְ צִבְּעוּ אוֹתוֹ אָדֹם וְאֶת הַתְּרִיסִים יָרֹק. כְּשֶׁהָיָה כְּבָר הַכֹּל מוּכָן, צִיְּרוּ עַל גַּבֵּי הַכֹּתֶל שֶׁלֶט גָּדוֹל וְלָבָן וְעָלָיו שְׁמוֹ שֶׁל בַּעַל־הַבַּיִת. “הַקַּיְטָנָה שֶׁל וִילִי” צִיְּרוּ שָׁם בְּאוֹתִיּוֹת יָפוֹת וּמְסֻלְסָלוֹת. מִתַּחַת לַשֵּׁם קָבְעוּ “מָגֵן־דָּוִד”, וּבְתוֹכוֹ שָׁלשׁ אוֹתִיּוֹת מְשֻׁבָּצוֹת: “כָּשֵׁר”.

הַמְּכוֹנִיּוֹת מִן הָעֲיָרָה הִתְחִילוּ בָּאוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר. ר' הִירְשׁ הָיָה כּוֹתֵב תְּכוּפוֹת מִכְתָּבִים לִקְרוֹבָיו וּלְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמוֹ שֶׁמֵּעֵבֶר לַיָּם וְהָיָה מִתְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי חֲצַר הַמֶּשֶׁק כְּאָדָם הַמְהַלֵּךְ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, מַעֲשֵׂה בַּעַל־הַבַּיִת, וְיָדָיו נְתוּנוֹת בְּתוֹךְ כִּיסָיו הָאֲחוֹרִיִּים שֶׁל חֲלוּקוֹ.

– בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם, ווֹלְף, כְּשֶׁיִּהְיוּ לָנוּ כָּאן כַּמָּה מִנְיָנִים יְהוּדִים, – אָמַר, – יִהְיֶה צֹרֶךְ לְהָכִין “נְיָרוֹת” וּלְהָבִיא הֵנָּה אֶת הָרַב שֶׁל עֲיָרָתֵנוּ… בְּלִי נֵדֶר…

ווֹלְף הִבִּיט בְּעַיִן זוֹעֶמֶת עַל הַמְכוֹנִיּוֹת הַחֲדָשׁוֹת, הַמַּפְחִידוֹת אֶת תַּרְנְגֹלוֹתָיו וּפָרוֹתָיו וְסוּסָיו, הוּא רִחְרַח בְּאַפּוֹ אֵת רֵיחוֹת־הַבֶּנְזִין הַחֲרִיפִים, הַמְמַלְּאִים אֶת הָאֲוִיר סִרְחוֹן, וּמִבְּלִי לְהוֹצִיא דִּבּוּר מִפִּיו פָּנָה וְהָלַךְ לוֹ אֶל סוּסָיו שֶׁבָּאֻרְוָה.

הוּא חָשַׁב עַל יְצִיאָה מִכָּאן, לָקוּם וְלַעֲזֹב הַכֹּל וְלָלֶכֶת, כְּמוֹ אָז מִן הָעֲיָרָה, כְּשֶׁיָּצָא פִּתְאֹם בְּאַחַד הַלֵּילוֹת מִבֵּיתוֹ וְעָבַר אֶל מֵעֵבֶר לַגְּבוּל.

הַסּוּסִים שִׁרְבְּבוּ אֶת צַוְּארֵיהֶם וְקֵרְבוּ אֵלָיו אֶת רָאשֵׁיהֶם לִלְטִיפָה וְצָהֲלוּ כְּנֶגְדּוֹ בְּגַעְגּוּעִים וּבְאַהֲבָה.