יצירות שלא כונסו

יְמֵי פָּנִים וּפְנֵי־פָּנִים,

לֵילוֹת חַלּוֹן וָכֹתֶל.

בֵּין פָּנִים וְלַפָּנִים,

אָבַל אֵין־גֶּזַע חֹטֶר.

בֵּין פָּנִים וְלַפָּנִים,

כָּרוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים ­–

שְׁנִיּוּת דִּמְיוֹן וָחֹסֶר.


קְשִׁי טַרְפָּהּ שֶׁל הָאַהֲבָה.

אֲוִיר כִּלְיוֹן הַנֶּפֶשׁ.

כָּל פְּרֵדָה מַה מְּצַוָּה –

אַךְ הַשְׁאָרַת הַנֶּפֶשׁ.

כָּל פְּרֵדָה מַה מְּצַוָּה –

אַךְ אֶת תַּמְצִית הַמַּעֲצֵבָה,

פְּרָס לְחֵרֶף נֶפֶשׁ.


הָאַחַת וְאֵין בִּלְתָּהּ.

הַנִּשְׁנֵית־וְאֵין־חוֹזֶרֶת.

כַּשָּׁנִים בְּךָ בִּלְּתָה

תְּמוּנַת־כָּל־יֹפִי הַמְשֻׁמֶּרֶת.

כַּשָּׁנִים בְּךָ כִּלְּתָה

כָּל חַמָּתָהּ, – אַךְ צִלָּתָהּ

תְּסוֹבְבֶךָ כְּמִסְגֶּרֶת.


הָאַהֲבָה לָהּ מְרוֹם־הָרִים,

מְרוֹם־הָרִים לָהּ שֶׁכֶן.

שְׁמָמָה וְצֶמֶד עֲרִירִים,

דְּמָמָה וְכֶנֶף נְשָׁרִים,

וְזוֹ לָהֵמָּה הַמַּמְלֶכֶת.


וּכְרִאשׁוֹנֵי הַמִּין הֵם,

וּכְרִאשׁוֹנֵי הַצַּיִד.

וּכְרִאשׁוֹנֵי דָמִים בָּם,

וּכְשָׁמִיר, וּכְשַׁיִת.

וְאֵין בֵּינָם כָּל חַיִץ,

זוּלָתִי הָאַיִן.


וְזוּלָתָהּ – אַךְ חֹסֶר־כֹּל.

וְעִמָּדָהּ – אַךְ בֹּסֶר־כֹּל.

וְהִיא לְךָ וְלֹא לְךָ הִיא.

דְּבֹק הַקָּרוֹב וְהָרָחוֹק

כִּנְשׁוֹק אֶרֶץ וְשָׁמַיִם.

זֶוֶג

הָאָבֵד וְהַמָּצוּי,

סֶבֶךְ

הַנִּסְתָּר וְהַגָּלוּי –

הַלַּיִל! הַלַּיִל! הַלַּיִל!


בִּקַּשְׁתָּ אֶת שֶׁאָהֲבָה נַפְשְׁךָ,

אֶת שֶׁאָהֲבָה נַפְשְׁךָ מֵעוֹדְךָ,

בְּלִי רְאִיתָהּ הִכַּרְתָּהּ –

וַתִּמְצָאֶנָה.

וְתֵדָעֶנָּה בְּעוֹדְךָ,

וּתבִיאֶנָּה בְסוֹדְךָ,

וְתַטְרִיפֶנָּה נַפְשְׁךָ וּמְאֹדְךָ –

לְמַעַן עוֹרֵר בְּלִבָּהּ אַהֲבָה חָפָצְתָּ.


וְהִיא בָאָה אֵלֶיךָ כְּפַרְפָּר

בִּכְנָפֶיהָ פֶּרַח.

וְהִיא בָאָה אֵלֶיךָ כְּפַרְפָּר –

וַתָּנָס כְּאַיֶּלֶת.

וְהִיא בָאָה אֵלֶיךָ כְּפַרְפָּר, –

וַתִּרְדֹּף כַּיֶּלֶד.

וַתָּנָס כְּאַיֶּלֶת –

וַתַּעֲמֹד כְּעַרְעָר.


וְחִכִּיתָ עַד בּוֹשׁ,

וְחִכִּיתָ עַד בּשֶׁת.

וּתְצַפֶּה עַד כְּמוֹשׁ

וּתְצַפֶּה עַד חשֶׁךְ.


וְהִיא בָאָה אֵלֶיךָ כְּפַרְפָּר

וְקוֹלָהּ:

דָּוִד! דָּוִד! דָּוִד! –

כְּהִלָּכְדָהּ בְּכַפֶּיךָ.

וְקוֹלָהּ כְּאֶל רַחֲבֵי מִדְבָּר,

וְקוֹלָהּ כְּלַפֶּיךָ.


וְהִיא גְלוּיָה וּמִתְבּוֹשֶׁשֶׁת,

וְהִיא כְסוּיָה וְחוֹשֶׁשֶׁת

מִפְּנֵי עֵינְךָ וּמִפְּנֵי עֵינָהּ.

וְהִיא פוֹרְשָׂה לְנַפְשָׁהּ רֶשֶׁת,

לְהִמָּלֵט מִבְּרִיתְךָ אֶל רֶשֶׁת,

וְנִמְלֶטֶת וְאֵינָהּ.


וְחִכִּיתָ עַד בּוֹשׁ,

וְחִכִּיתָ עַד בּשֶׁת.

וּתְצַפֶּה עַד כְּמוֹשׁ,

וּתְצַפֶּה עַד חשֶׁךְ.

וְתִּרְדֹּף תִכְבּוֹשׁ,

וְתִכְבּוֹשׁ אֵין־בּשֶׁת.


כָּל טֹרַח וּמָצוֹק – בְּאַהֲבָתְךָ!

שָׁפֹךְ הַזְּמָן כַּדָּם,

פָּרֵךְ הַלֵּב כָּעֶבֶד,

הָשֵׁם הַלֵּיל בָּדָד,

הָדַם, הַיּוֹם כָּאֶבֶן,

שָׁחֹק רִפְיוֹן עַד דָּק,

חָנֹק עֲנוֹת כָּחֶבֶל, –

כָּל טֹרַח וּמָצוֹק – בְּהַוָּתְךָ.


אוֹנְךָ בָּשַל כַּקַּיִץ,

אָפַל כַּיַּיִן הַמְשֻׁמָּר.

יְגוֹנְךָ זָקַן מִלַּיִל,

חַלוֹמְךָ – מִסֹּב בּוֹ עַל בְּלִימָה.

גְּאוֹנְךָ גָּמַל לַמַּיִט,

סַעַרְךָ – לִדְמִי תְנוּמָה.

פּוֹרְחָה, שׂוֹחֶקֶת לִבְנַת שָׁמַיִם,

לוֹהֲטָה, בּוֹרֶקֶת נְחשֶׁת שְׁמָמָה.



אֶהֱלֹךְ בָּדָד, הוֹרֵךְ,

וְשׁוּב וַחֲזוֹר אוֹתָךְ אֲלֵדָה.

הֵן אַךְ בָּדִית אֶת הֵעָדְרֵךְ,

וּמְצִיאוּתֵךְ – דְּמוּתָךְ יִסֵּדָה.


הֵן כַּכּוֹבֵשׁ!

הֵן כְּרוּחוֹ שָׁלוּחַ

מְשׁוֹל סָבִיב וְתֵת אוֹתוֹתָיו.

רַב־הַהֶקֵּף בַּגּוּפִים, הָרוּחַ –

גּוּפֵךְ הָעוֹבֵר עַל גְּדוֹתָיו.


שֶׁכַּדָּם בְּתוֹכִי שְׁפוּכָה אַתְּ,

שֶׁכַּדָּם, בִּשְׁכוֹל וְשִׁכָּרוֹן.

בְּדָמִים, בְּדָמִים כְּרוּכָה אַתְּ

וְאֵין דֳּמִי, אֵין דֳּמִי לָךְ

בַּשִּׁכָּרוֹן.


כִּי אֵין דֳּמִי, אֵין דֳּמִי להֶעְדֵּר,

וְלֹא אַךְ הֲמִי, אַךְ הֲמִי מַזְכֶּרֶת.

וּלְעוֹלָם, לְעוֹלָם לֹא תֵעָדֵר

אֲשֶׁר מֵעוֹלָם שִׁכְנָהּ – קֶרֶב.


מָסַךְ־מֶרְחָק אָטוּם,

פַּרְגּוֹד אֲוִיר וָזֹהַר.

בְּעַב־הָאוֹר אָתוּר

אַחַר כָּל נִיד וָנֹעַ –


אַחַר כָּל נִיד וָנֹעַ

שֶׁל גּוּפֵךְ אָסוּר,

שֶׁל גּוּפֵךְ אָסוּר

בִּרְעָדִים וָנֹעַר.


וְאַתְּ כִּבְרוּם פִּסְגָּה,

וְאַתְּ כִּבְסֵתֶר עֵמֶק.

וְעֵינִי תָרוּם נוּגָה,

וְעֵינִי תִשְׁפַּל מֵעֵמֶק.


וְעֵינִי תִשְׁפַּל מֵעֵמֶק.

בְּדַרְכִּי עָדֵךְ סוּגָה,

בְּדַרְכִּי עָדֵךְ סוּגָה

כִּבְרוּם פִּסְגָּה וָעֵמֶק.


אֵי קֵץ הַמֶּרְחָק,

אַתְּ הֵיכָן מַתְחֶלֶת?

אִם גַּם לְאֵין קֵץ נִרְחַק,

נִרְחַק כְּיָם מִתְּכֵלֶת.


נִרְחַק כְּיָם מִתְּכֵלֶת,

וְלָנוּ אוֹר וָעָב,

וְלָנוּ אוֹר וָעָב –

אֶחָד הָאוֹר וְהָעָב,

כִּלְיָם וּתְכֵלֶת.


חֲמַס־פְּרֵדָה. הִנֵּה לֻקַּחַתְּ:

טַרְפֵּךְ – בְּמוֹ יָדַיִךְ.

אַתְּ נָתַתְּ וְאַתְּ לָקַחַתְּ,

וְרֵיקָם שָׁבוֹת יָדַיִךְ.


וְיָדַי מְלֵאוֹת שִׁכְחָה

בִּפְאַת שְׁמָמָה לִקַּטְתִּי.

מָה הַלֵּזוּ שָׁכְחָה? –

הֵן אֶת אֲשֶׁר שָׁמַטְתִּי.


הֵן אֶת אֲשֶׁר הוֹתַרְתְּ

פִּקְדוֹן גּוּף וָנֶפֶשׁ,

וְהוּא נוֹתַר, נוֹתַר

כֹּפֶר גּוּף כַּנֶּפֶשׁ.


אָן זֶה נַפְשֵׁךְ תָּחוּשׁ,

שׁוֹב גּוּפֵךְ פִּתְאֹם מֵאַיִן?

טֶרֶם שַׁבְתְּ, וּכְבָר אָחוּשׁ

לֶכְתֵּךְ כְּיוֹם וּכְלַיִל.


וּכְיוֹם וָלַיִל בְּאָרְחָם

תְּקוּפָתִי עַל קְצוֹתַיִךְ.

מַה זֶה אֲשֶׁר יְגַל זָרְחָם,

מַה יְּכַס שָׁקְעָם עַל קְצוֹתַיִךְ?–


אֲשֶׁר נִסְתַּר מֵהַעֲלֵם

וְלֹא נִגְלָה כִי אִם בַּסֵּתֶר.

נֻכַּת בָּדָד. בְּהֵאָלֵם

יַחְדָּו נָחִיל – טֶרֶף־סֵתֶר.


– מַלְכִּי, לוּ גוּפִי

מָלֵא פְתָחִים לְבוֹאֶךָ!

מַלְכִּי, אֵי הָיָה גוּפִי,

גּוּפִי אֵי הָיָה

עַד בּוֹאֶךָ?

מַלְכִּי, לֹא חַי גוּפִי,

גּוּפִי לֹא חַי,

וַיְחִי –

בְּבוֹאֶךָ.


– מַלְכֵּךְ, וְכִתְרוֹ מִכַּפַּיִךְ,

וְאֶל כַּפַּיִךְ – תּוֹכוֹ וּבָרוֹ.

מַלְכֵּךְ, וְכוֹרֵעַ אַפַּיִם,

כִּי גוּפֵךְ, כִּי גוּפֵךְ עֲבָרוֹ.

מַלְכֵּךְ, וְשׁוֹטֵחַ כַּפַּיִם,

כִּי הִנּוֹ לְגוּפֵךְ לְבָרוֹת.


– מַלְכִּי, אַל תָּקוּם,

אַל נָא תָסוּר מִקֶּרֶב.

מַלְכִּי, לוּ תִהְיֶה לְאֵין קֵץ,

לְאֵין קֵץ לוּ תִהְיֶה

שׁוֹכֵן בִּי קֶרֶב.

מַלְכִּי, הֲתָחוּשׁ נַפְשִׁי,

נַפְשִׁי אִם תָּחוּשׁ,

הִנֵּה נַפְשִׁי

קָמָה מִקֶּרֶב.


– מַלְכֵּךְ, וְנַפְשֵׁךְ לוֹ מְלֶכֶת,

וְאֶל נַפְשֵׁךְ – נַפְשׁוֹ.

מַלְכֵּךְ, וּבְנַפְשׁוֹ הַמְּלֶכֶת,

כִּי בַמְּלֶכֶת יִתֵּן נַפְשׁוֹ.

מַלְכֵּךְ, וְנַפְשׁוֹ כַמְּלֶכֶת,

כִּי בַמְּלֶכֶת חָיְתָה נַפְשׁוֹ.


פִּתְאֹם קָרָאת מֵחֶבְיוֹנֵךְ –

נַפְשִׁי אָזְנָהּ כָּאֲפַרְכֶּסֶת.

קָרָאת, וְטֶרֶם אֶעֱנֵךְ –

נַפְשִׁי אֵין־אֹמֶר מְפַרְכֶּסֶת.


קָרָאת – הִבְרִיק בְּרַק צִבְיוֹנֵךְ,

קָרָאת מֵעֹצֶר נְעוּרַיִךְ.

עֵר, וְחָלַמְתִּי כִּבְשׁוֹנֵךְ,

עִוֵּר – וָאֵרֶא נוֹי אוּרַיִךְ.


וְאִלֵּם, גָּחוּן כְּעַל פִּי בְאֵר,

גֵּוִי, קַשּׁוּב אֶל דְּכִי קוֹלַיִךְ.

פִּתְאֹם וַיְהִי בוֹ הַדִּבֵּר,

פִּתְאֹם – וּבוֹ מְחִי גַלַּיִךְ.


וְהִנֵּה הוּא בָךְ דּוֹרֵךְ־הוֹלֵךְ,

וְהִנֵּה הוּא נָע־וָנָד בָּךְ.

וְהִנֵּה הוּא גוֹאֲלֵךְ,

וְהִנֵּה – עֻלֵּךְ,

וְהִנֵּה עֲדֵי אוֹבֵד –

רַד בָּךְ.


וְהִנֵּה הוּא בָךְ הוֹפֵךְ־הוֹפֵךְ,

וְכֻלֵּךְ בּוֹ.

וּמִסּוֹפֵךְ וְעַד סוֹפֵךְ

קוֹלֵךְ

הוֹלֵךְ בּוֹ.


שִׁירִים עָלַי הִנְהַרְתִּי,

וְקָדָרוּ. כָּךְ שָׁכַרְתִּי

נְעוּרִים יָפְיֵךְ הֶחְיָה.

שֶׁהַשִּׁיר בְּיָפְיֵךְ נִהְיָה.


כָּךְ בָּךְ רְתֵת נָהַרְתִּי,

וּנְעוּרֵי יָפְיֵךְ שָׁכַרְתִּי.

יָפְיֵךְ שִׁירוֹ הוֹלִיד!

נְעוּרִים רוֹמָם הוֹלִיךְ!


נִמְלַטְתְּ דְּמָמָה. וַתִּסְעֲרִי דֹם.

הַשּׂוֹרֵרָה בַּדְּמָמָה וּבַסַּעַר.

מִי יְסֹעַר וּמִי יִדֹּם,

מִי בַדְּמָמָה וּמִי בַסַּעַר.


הַסּוֹעֵרָה – אֵיכָה תִדֹּם,

אֵיכָה תִדֹּם נַפְשֵׁךְ אֶל סַעַר?

מַה דִּמְמָתֵךְ בְּסַעַר־דֹּם,

מַה סַּעֲרָתֵךְ בְּדֹם־סַעַר?


נִסְעֲרָה נַפְשִׁי אֶל דִּמְמָתֵךְ,

כִּלְדִּמְמָתֵךְ אֵין דֳמִי לָהּ.

אֵיכָה תִדֹּם בְּדִּמְמָתֵךְ,

וּכְסַעֲרֵךְ יֵהוֹם דָּמִי לָהּ?


לְעוֹלָם לֹא תָנוּחַ מִסַּעֲרֵךְ,

לְעוֹלָם לֹא תִשְׁקֹט אֶל שְׁמָרַיִךְ.

סַעֲרֵךְ סַעֲרָהּ, וְסַעֲרָהּ – סַעֲרֵךְ,

וְדִמְמָתָהּ סוֹעֲרָה אֶל שְׁמָרַיִךְ.


הָיִיתִי כֻלִּי אֹזֶן

מִצַּפּוֹת לְקוֹל צְעָדַיִךְ.

עַד נֶאְטַמְתִּי אֹזֶן

לְכָל אֲשֶׁר לֹא צְעָדַיִךְ.


עַד עֵינַי טַחוּ,

טַחוּ עֵינַי מֵרְאוֹת

כָּל אֲשֶׁר לֹא מַרְאַיִךְ.

וְאַךְ שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע שֵׁמַע,

אַךְ שֵׁמַע צְעָדַיִךְ

בִּשְׁמָמָה רַחֲבַת־יָדַיִם.


וַאֲנִי כְמֵיתָר מָתוּחַ

דֹּם, אִלֵּם מִקֶּשֶׁת.

אָן נִתְעוּ לָשׂוּחַ

צְעָדַיִךְ, אֵי מִשּׂוּחַ

אָבְדוּ לְאֵין־גֶּשֶׁת?


רָחֲקָה נַפְשִׁי כִצְעָדַיִךְ,

כִּצְעָדַיִךְ הוֹלִיכוּהָ שֶׁבִי.

נַפְשִׁי אֵיכָה אַשִּׂיג,

אֵיכָה נַפְשִׁי אָשֵׁב לִי,

וְלֹא הֵשַׁבְתִּי צְעָדַיִךְ?


וְלֹא נוֹתַרְתִּי כִי אִם שֵׁמַע,

שֵׁמַע נַפְשִׁי וּצְעָדַיִךְ.

כִּבְדִמְמַת־חוֹלוֹת, לְאֵין־שֵׁמַע,

מִסּוֹפִי וְעַד סוֹפִי,

סוֹבֵב קוֹל צְעָדַיִךְ.


<

מתנדבים שנטלו חלק בהנגשת היצירות לעיל
  • עירית יציב
  • עדנה הדר
  • צחה וקנין-כרמל
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!