אִם בַּת־כָּנָף הִיא נַפְשִׁי – וְאֶל מַעְלָה! –

מַה בֵּית־מִדּוֹת לָהּ – מָה הַבִּקְתָּה לָהּ!

מַה צִּ’ינְגִיס־חַאן לָהּ, מָה – עֶרֶב־רָב!

שְׁנֵי צוֹרְרִים לִי בַּיְקוּם לִקְצוֹתָיו,

שְׁנֵי תְּאוֹמִים בַּזִּוּוּג הַמְזַוֵּעַ:

רְעַב הָרָעֵב – וְשִׂבְעוֹן הַשָּׂבֵעַ.

אַח, כִּמְהָה לִי, כִּמְהִיָּה לִי, פִּטְרִיָּה! –

רוּס סוֹפֶדֶת, מִתְנוֹדֶדֶת, בּוֹכִיָּה:

– הוֹשִׁיעוּנִי, אוֹיָה רֶגֶל עַל־פִּי תְהוֹם.

עֲבָרַנִי, עֲכָרַנִי דָם – אָדֹם!

יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה

לֹעוֹת הֶאֱדִימוּ,

וְלֹעַ כָּל פֶּצַע:

– אִמָּא!

אַךְ זֹאת, מִשְׁתַּכֶּרֶת,

אֶשְׁמַע וְאָהִימָה

מִבֶּטֶן – אֶל בֶּטֶן:

– אִמָּא!

יַחַד, אֵין נִבְדָּל,

יִשְׁכְּבוּ בַּסָּךְ.

שׁוּרִי נָא: חַיָּל!

זָר הוּא – אוֹ שֶׁלָּךְ?

לָבָן הָיָה – אָדֹם הִנּוֹ:

הַדָּם הֶאֱדִימָהוּ.

אָדֹם הָיָה – לָבָן הִנּוֹ:

הַמָּוֶת הִלְבִּינָהוּ.

מִי אַתָּה? – פְּלִיאָה הִיא! – קוּמָה! – הֲלָבָן?

אוֹ עִם אֲדֻמִּים אָרַחְתָּ? – רְיָזָן!

יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה,

אָחוֹר, וְקָדִימָה,

וְלֹבֶן וְאֹדֶם:

– אִמָּא!

בְּלִי חֵפֶץ – בְּלִי כַעַס –

אָהִימָה – אַרְעִימָה

עַד לֶב־הַשָּׁמַיִם:

– אִמָּא!

שִׁבְעָה הֵם, שִׁבְעָה הֵם –

הַלֵּל לַיָּמִים!

שִׁבְעַת עוֹרוֹתֶיךָ,

נְחַשׁ־הַקְּדוּמִים!

מַס לֶעָפָר הוּא

רֵיק וְרֵיקָן –

עוֹר שֶׁיָּשָׁן הוּא

מֻשְׁלָךְ עַל סַדָּן.

מֻשְׁלָךְ כִּי יָשָׁן הוּא –

בַּלֵּה וְחַדֵּשׁ!

יָשָׁן הוּא, הַהֵלֶךְ,

שָׂרְפֵהוּ בְּאֵשׁ!

בַּל יִשָּׁאֵר מֶנּוּ

זֵכֶר וָאוֹת!

בֶּגֶד יָשָׁן הוּא –

סוּת הַבְּלָאוֹת!

שַׁל מֵעָלֶיךָ

יוֹם שֶׁגָּוַע!

מָלְאָה מֶלְתַּחְתֵּנוּ –

שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה!