יצירות שלא כונסו

לִפְנֵי כַמָּה וְכַמָּה יוֹבְלוֹת, בְּעֵת אֲשֶׁר הַפֵיוֹת הָיוּ מְרַקְּדוֹת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְהָיוּ עוֹרְכוֹת מִשְׁתָּאוֹת בַּיְּעָרִים, חַי בְּאֶרֶץ יָוָן נָסִיךְ גָּדוֹל וְכַבִּיר.

בָּעִיר אַתּוּנָה, אֲשֶׁר שָׁם מָשַׁל הַנָּסִיךְ הַזֶּה, שָׂרַר חֹק, כִּי הַהוֹרִים יְכוֹלִים לְהַשִּׂיא אֶת בְּנוֹתֵיהֶם לָאִישׁ אֲשֶׁר הֵם יִבְחֲרוּ בוֹ, גַּם אִם לֹא תַחְפֹּץ בּוֹ הַנַּעֲרָה. אִם תְּסָרֵב הַבַּת לְהִנָּשֵׂא לָאִישׁ, אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ אָבִיהָ, אַחַת דָּתָהּ לָמוּת.

וַיְהִי הַיּוֹם וְאֶל אַרְמוֹן הַנָּסִיךְ בָּא אָב זוֹעֵם אֶחָד וְהֵבִיא עִמּוֹ אֶת בִּתּוֹ הַנְּעִימָה הֶרְמִיָּה וּשְׁנֵי בַחוּרִים, אֲשֶׁר הָאֶחָד מֵהֶם הָיָה עָצוּב כְּהֶרְמִיָּה. – בָּאתִי לְהִתְאוֹנֵן עַל בִּתִּי – אָמַר הָאִישׁ – דֶּמֶטְרִיּוּס חָפֵץ בְּבִתִּי לְאִשָּׁה וַאֲנִי נָתַתִּי הַסְכָּמָתִי, אַךְ הִיא אוֹמֶרֶת, כִּי לִבָּהּ נָתוּן לְלִיזַנְדֶּר וְלֹא תְהִי לְאִשָּׁה לְאִישׁ אַחֵר מִלְּבַדּוֹ. אִם לֹא תִשְׁמַע בְּקוֹלִי לְהִנָּשֵׂא לְדֶמֶטְרִיּוּס, אֲנִי מְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתָהּ, כְּפִי הַחֹק בָּעִיר אַתּוּנָה.

הַנָּסִיךְ הָיָה אִישׁ טוֹב וְהוּא חָמַל מְאֹד עַל הֶרְמִיָּה. הוּא הִתְאַמֵּץ לְדַבֵּר עַל לֵב הַנַּעֲרָה, כִּי תַעֲשֶׂה רְצוֹן אָבִיהָ, אַךְ הִיא אָמְרָה, כִּי טוֹב לָהּ לָמוּת מִהְיוֹת לְאִשָּׁה לְדֶמֶטְרִיּוּס. אָז נִסָּה הַנָּסִיךְ לְדַבֵּר עַל לֵב לִיזַנְדֶּר. – הֶרְמִיָּה אוֹהֶבֶת אוֹתִי – עָנָה לִיזַנְדֶּר – וַאֲנִי אוֹהֵב אֶת הֶרְמִיָּה. אֲנִי בֶן אֲצִילִים וְיֵשׁ לִי נְכָסִים רַבִּים כְּמוֹ לְדֶמֶטְרִיּוּס. לָמָּה זֶה אֲוַתֵּר עַל הֶרְמִיָּה?

אַחֲרֵי כֵן הוֹסִיף וְאָמַר: – לֹא טוֹב יַעֲשֶׂה דֶּמֶטְרִיּוּס לָקַחַת אֶת הֶרְמִיָּה לְאִשָּׁה. הִנֵּה יְדִידָתוֹ הֶלֶנָה חָשְׁקָה נַפְשָׁה בּוֹ. מַדּוּעַ זֶה לֹא יִקַּח אוֹתָהּ לְאִשָּׁה תַּחַת לִגְזֹל מִמֶּנִּי אֶת הֶרְמִיָּה?

אַךְ הַנָּסִיךְ לֹא יָכֹל לַעֲשׂוֹת מְאוּמָה. אָמְנָם הוּא הָיָה הַמּוֹשֵׁל, אַךְ גַּם עָלָיו לְהִכָּנַע לִפְנֵי הַחֹק בְּאַתּוּנָה. וְהוּא אָמַר, כִּי הֶרְמִיָּה מְחֻיֶּבֶת לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל אָבִיהָ, וְאִם לֹא, מוֹת תָּמוּת מִקֵּץ אַרְבָּעָה יָמִים. כַּאֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ הֶרְמִיָּה וְלִיזַנְדֶּר לְבַדָּם יַחְדָּו, נִסָּה לִיזַנְדֶּר לְנַחֵם אֶת הֶרְמִיָּה, אֲשֶׁר הָיְתָה עֲצוּבָה מְאֹד וְלֹא בָכְתָה, אַף כִּי כָּל הַשּׁוֹשַׁנִּים בִּלְחָיֶיהָ נָבֵלוּ.

– דֶּרֶךְ הָאַהֲבָה הַנֶּאֱמָנָה אֵינָה סְלוּלָה – קָרָא לִיזַנְדֶּר – שְׁמָעִינִי, הֶרְמִיָּה, יֶשׁ לִי דוֹדָה הָאוֹהֶבֶת אוֹתִי כְּבֵן לָהּ. בֵּיתָהּ עוֹמֵד בְּמֶרְחַק עֶשְׂרִים מִיל מֵאַתּוּנָה. מָחָר בַּלַּיְלָה תָּבֹאִי אֶל יַעַר הָאֲשׁוּרִים, אֲשֶׁר שָׁם טִיַּלְנוּ בְּבֹקֶר יוֹם אָבִיב עִם הֶלֶנָה. מִשָּׁם נִבְרַח יַחְדָּו אֶל בֵּית דּוֹדָתִי וְשָׁם נָחֹג חַג חֲתֻנָּתֵנוּ.

הֶרְמִיָּה הִסְכִּימָה בְשִׂמְחָה, וְכַאֲשֶׁר נוֹעֲצוּ יַחְדָּו נִכְנְסָה הֶלֶנָה. הַנַּעֲרָה שָׁפְכָה לִפְנֵיהֶם אֶת מְרִי לִבָּהּ, כִּי דֶּמֶטְרִיּוּס אֲהוּבָה חָדַל לֶאֱהֹב אוֹתָהּ. וְהֶרְמִיָּה, אֲשֶׁר לִבָּהּ הָיָה מָלֵא אשֶׁר, עַד כִּי רָצְתָה לִרְאוֹת כָּל אִישׁ וְהוּא מְאֻשָּׁר, אָמְרָה אֶל הֶלֶנָה: – אָנֹכִי לֹא אוּכַל לְעוֹלָם לִהְיוֹת לְאִשָּׁה לְדֶמֶטְרִיּוּס, כִּי לִיזַנְדֶּר וְאָנֹכִי עוֹמְדִים לִבְרֹחַ וְלָחֹג מָחָר בַּלַּיְלָה חַג חֲתֻנָּתֵנוּ.

אָז חָשְׁבָה הֶלֶנָה בְלִבָּהּ: דֶּמֶטְרִיּוּס אֵינוֹ אוֹהֵב אוֹתִי, אַךְ אִם אֲגַלֶּה לוֹ אֶת בְּרִיחַת הֶרְמִיָּה, יַכִּיר לִי תוֹדָה. אִם לֹא אוּכַל לְקַבֵּל אַהֲבָתוֹ, אֲקַבֵּל לְפָחוֹת אֶת תּוֹדָתוֹ.

עַד מְהֵרָה מָצְאָה אֶת דֶּמֶטְרִיּוּס וַתְּסַפֶּר לוֹ אֶת מַחֲשֶׁבֶת לִיזַנְדֶּר וְהֶרְמִיָּה. דֶּמֶטְרִיּוּס לֹא אָמַר לָהּ תּוֹדָה, אַךְ הוּא שָׂמַח מְאֹד, כִּי חָשְׁקָה נֶפְשׁוֹ מְאֹד בְּהֶרְמִיָּה וְהוּא קִוָּה לִמְנֹע אוֹתָהּ מִהְיוֹת לְאִשָּׁה לְלִיזַנְדֶּר.

מִמָּחֳרָת בָּעֶרֶב, בְּשָׁעָה שֶׁצִּלְלֵי הָאִילָנוֹת הָיוּ אֲרֻכִּים וְקוֹדְרִים, בְּשָׁעָה שֶׁלֵּיל־הַקַּיִץ הַחַם נָשַׁם אֶת רֵיחַ הַדֻּבְדְּבָן הַגַּמָּדִי וְהַכַּמּוֹן הַבָּר, בְּשָׁעָה שֶׁשּׁוֹשַׁנֵּי הַשָּׂדֶה סָגְרוּ עֵינֵיהֶם זָהָב וְעָמְדוּ לָנוּם, נִפְגְּשׁוּ לִיזַנְדֶּר וְהֶרְמִיָּה בַּיָּעַר. גַּם דֶּמֶטְרִיּוּס בָּא שָׁמָּה, וְהֶלֶנָה, הַהוֹלֶכֶת אַחֲרָיו בְּהַכְנָעָה וּמְצַפָּה לִשְׁמֹעַ מִפִּיו דִּבּוּר חַם, בָּאָה אַף הִיא.

אַךְ לֹא הֵם לְבַדָּם הָיוּ בַיַּעַר בַּלַּיְלָה הַהוּא. לוּ נִקְרוּ שָׁם יֶלֶד קָטֹן אוֹ יַלְדָּה קְטַנָּה – יֶלֶד אוֹ יַלְדָּה, אֲשֶׁר כָּל הַיּוֹם הַהוּא לֹא עָשׂוּ מַעֲשֶׂה רַע אוֹ גַס אוֹ אַכְזָרִי אוֹ נְבָלָה – וְשָׁמְעוּ אָזְנֵיהֶם אִוְשַׁת הָעֶשֶׂב הַיָּרֹק וְהַגָּדוֹל וְאֶת הַצְּחוֹק הָעַלִּיז וְהַמְצַלְצֵל, כְּאִלּוּ נִעַנְעוּ פַעֲמוֹנֵי ־אָבִיב בְּרָאשֵׁיהֶם מִתּוֹךְ זָמֶר. הָיוּ שׁוֹמְעִים קוֹלוֹת דַּקִּים וּנְעִימִים כְּנֹעַם רִנַּת הַצִּפֳּרִים, הָיוּ רוֹאִים גַּם בָּרָק וְזֹהַר כָּנָף נוֹצֶצֶת כְּאִלּוּ פַרְפָּרִים יָפִים עוֹדָם פּוֹרְחִים בָּאֲוִיר אוֹ כְּאִלּוּ גַחֲלִילִית גְּדוֹלָה מְשַׂחֶקֶת בְּמִשְׂחַק הַמַּחֲבֹאִים בֵּין הַשִּׂיחִים.

כִּי הִנֵּה בַיַּעַר הַהוּא הַסָּמוּךְ לְאַתּוּנָה עָרְכוּ בַלַּיְלָה הַהוּא הִלּוּלַת אוֹבֶרוֹן וְטִיטַנְיָה, הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה שֶׁל כָּל הַפֵיוֹת.

וְלוּ הָיוּ לָהֶם לְלִיזַנְדֶּר וּלְהֶרְמִיָּה, לְדֶמֶטְרִיּוּס וּלְהֶלֶנָה, אָזְנַיִם קַשּׁוּבוֹת וְלוּלֵא הָיָה לִבָּם מָלֵא מֵעִנְיְנֵי עַצְמָם, כִּי אָז שָׁמְעוּ בַלַּיְלָה הַהוּא בַּיַּעַר שִׁירַת הַפֵּיָה הַמְשָׁרֶתֶת אֶת הַמַּלְכָּה.

וְלִפְנֵי הָעֵת הַהִיא נָפְלָה קְטָטָה בֵּין הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה שֶׁל הַפֵיוֹת. טִיטַנְיָה גָנְבָה מֵאֵת אֶחָד מִמַּלְכֵי הֹדּוּ אֶת נַעֲרוֹ שְׁחוֹר הַפָּנִים וַיְהִי לָהּ לְעֶבֶד קָטֹן וְחָבִיב. וְאוֹבֶרוֹן אַף הוּא חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בַּנַּעַר הַזֶּה לְעֶבֶד לוֹ וַיְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַמַּלְכָּה לְתִתּוֹ לוֹ בְמַתָּנָה. אַךְ הִיא מֵאֲנָה לַעֲשׂוֹת בַּקָּשָׁתוֹ, וּבְכָל עֵת אֲשֶׁר נִפְגְּשׁוּ הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה פָּרְצָה בֵינֵיהֶם מְרִיבָה עַזָּה, עַד כִּי כָל הַגַּמָּדִים זָחֲלוּ לְתוֹךְ גְּבִיעֵי הַבַּלּוּט לְהִסָּתֵר שָׁם מִפָּחַד.

בַּלַּיְלָה הַזֶּה, כַּאֲשֶׁר נִרְדְּמוּ הַפְּרָחִים וְהַצִּפֳּרִים, נִפְגְּשׁוּ אוֹבֶרוֹן טִיטַנְיָה בַּיָּעַר. – הָבָה, טִיטַנְיָה גֵאָה, נִתְרָאֶה פָנִים לְאוֹר הַיָּרֵחַ – קָרָא אוֹבֶרוֹן. – מָה, אוֹבֶרוֹן קַנָּא? – עָנְתָה הַמַּלְכָּה – פֵיוֹת, נֵלֵךְ מִזֶּה! נָדַרְתִּי לִבְלִי הֱיוֹת בְּחֶבְרָתוֹ. – לָמָּה זֶה תַּקְנִיט טִיטַנְיָה אֶת אוֹבֶרוֹן שֶׁלָּהּ? – שָׁאַל מֶלֶךְ הַפֵיוֹת – הֲלֹא רַק דָּבָר קָטֹן אֲנִי שׁוֹאֵל, אֶת הַנַּעַר הָאֲסוּפִי לְעֶבֶד לִי. – אַל נָא – עָנְתָה טִיטַנְיָה– בְּעַד כָּל הוֹן לֹא אֶתֵּן אֶת הַנָּעַר. אִם יֵשׁ עִם לִבְּךָ לָצֵאת בִּמְחוֹל מַחֲנַיִם עִמָּנוּ וְלִרְאוֹת אֶת הַהִלּוּלָה לְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ, לֵךְ אַחֲרֵינוּ; וְאִם לֹא סוּר מֵעָלַי וְאָנֹכִי לֹא אָבוֹא אֶל מְקוֹמוֹתֶיךָ. – אַךְ תְּנִי לִי אֶת הַנַּעַר וְאָנֹכִי אֵלֵךְ אַחֲרָיִךְ – עָמַד הַמֶּלֶךְ עַל בַּקָּשָׁתוֹ.

– לֹא אֶתֵּן בְּעַד כָּל הוֹן הָעוֹלָם – הֵשִׁיבָה טִיטַנְיָה. – פֵיוֹת נֵלֵכָה! אִם אוֹסִיף לַעֲמֹד, תִּפֹּל קְטָטָה רַבָּה.

וְטִיטַנְיָה יָצְאָה לְאוֹר הַיָּרֵחַ יַחַד עִם צְבָא בְּנוֹת הַגַּמָּדִים וְאוֹבֶרוֹן הַזּוֹעֵם עָמַד לְבַדּוֹ וְחָשַׁב בְּלִבּוֹ, מָה הָעֹנֶשׁ אֲשֶׁר יָשִׂים עָלֶיהָ. כַּאֲשֶׁר הָגָה בְלִבּוֹ מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה, קָרָא אֵלָיו אֶת פוּק, אֶת הַגַּמָּד הַנֶּאֱמָן לְפָנָיו, אֲשֶׁר יֵדַע לַעֲשׂוֹת אֶת הַתַּעֲלוּלִים הֶחָרוּצִים.

פוּק זֶה, אוֹ רוֹבִין טוֹבְעֶלֶם, הָיָה גַּמָד קָטֹן, שׁוֹבָב וְעַלִּיז. הוּא הָיָה שָׂשׂ מְאֹד לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂי קֻנְדָּס. יֵשׁ אֲשֶׁר יָבֹא וְיִגְנֹב מֵאֵת בַּעֲלַת הַבַּיִת אֶת הַזִּבְדָּה שֶׁהֵכִינָה אוֹ יֵרֵד וִירַקֵּד בְּתוֹךְ כְּלִי־הַחֲבִיצָה בְּשָׁעָה שֶׁבַּעֲלַת הַבַּיִת עֲמֵלָה וִיגֵעָה לַשָּׁוְא לְחַבֵּץ אֶת הַחֶמְאָה. וּפְעָמִים שֶׁהוּא חומֵד לוֹ לָצוֹן, וְכַאֲשֶׁר תִּקַּח אִשָּׁה זְקֵנָה סֵפֶל מָלֵא שֵׁכָר לְהַגִּישׁ אֶל פִּיהָ, יָבֹא פוּק וְיִפְגַּע בִּשְׂפָתֶיהָ בִּדְמוּת תַּפּוּחַ צָלוּי וְהַשֵּׁכָר יִשָּׁפֵךְ עַל הָאָרֶץ. וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִלְבַּשׁ צוּרַת כִּסֵּא בֶּן שָׁלשׁ רַגְלַיִם, וְכַאֲשֶׁר תֵּשֵׁב עָלָיו אִשָּׁה זְקֵנָה לְסַפֵּר לְחַבְרוֹתֶיהָ סִפּוּר מָלֵא תוּגָה, יִשְׁתַּמֵּט פִּתְאֹם מִתַּחְתֶּיהָ וְהִיא תִצְנַח עַל הָרִצְפָּה, וְהַחֲבֵרוֹת תִּפְרֹצְנָה בִּשְׂחוֹק, יְדֵיהֶן בְּצִדֵּיהֶן וּפִיהֶן מָלֵא שְׂחוֹק, בְּאָמְרָן כִּי מִימֵיהֶן לֹא בִלּוּ שָׁעָה בִּנְעִימִים כָּאֵלֶּה. וּפְעָמִים שֶׁיִּקְפֹּץ לְתוֹךְ הַכֵּלִים בְּשָׁעָה שֶׁמְּבַשְּׁלִים בָּהֶם אֶת הַשֵּׁכָר וִיקַלְקֵל אֶת כָּל הַמְבֻשָּׁל. וְיֵשׁ אֲשֶׁר בַּלַּיְלָה יֵצֵא וּבְיָדוֹ מְלֹא חָפְנַיִם גַּחֲלִילִיּוֹת, יְדַלֵּג עַל אֲגַמִּים וּתְעָלוֹת וְיַתְעֶה מִן הַדֶּרֶךְ עוֹבְרֵי־אֹרַח וְיִתְבּוֹנֵן בְּחֶדְוָה אֶל הַתּוֹעִים הָעוֹמְדִים בִּמְבוּכָה.

וְאוּלָם פוּק זֶה, אוֹ רוֹבִין טוֹבְעֶלֶם, הָיָה בֶאֱמֶת עֶלֶם טוֹב לְכָל אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ עִמּוֹ בְחִבָּה. כָּל בַּעֲלַת בַּיִת, שֶׁאָמְרָה בְּפָנִים יָפוֹת “פוּק חֲבִיבִי”, לֹא הִתְחָרְטָה מֵעוֹלָם עַל שֶׁאָמְרָה כֵן. בַּבֹּקֶר קָמָה וּמָצְאָה אֵשׁ בּוֹעֶרֶת בַּתַּנּוּר, הַחֶדֶר מְטֻאטָא, הַמַּיִם שְׁאוּבִים, הָעֵצִים חֲטוּבִים, וְכָל טוּב הָיָה בָא לַבַּיִת, אֲשֶׁר פוּק הַקָּטֹן אָהַב אֶת הַדָּרִים בּוֹ.

– פוּק מַחְמַדִּי, גְּשָׁה אֵלָי! – קָרָא אוֹבֶרוֹן – לֵךְ וְהָבֵא לִי צִיץ מִן הַפֶּרַח הָאָדֹם, הַנִּקְרָא בְּפִי הַנְּעָרוֹת בְּשֵׁם אַהֲבָה־בְתַעֲנוּגִים. אִם יִסָּחֵט מִיץ הַפֶּרַח הַזֶּה לְתוֹךְ עַפְעַפֵּי אִישׁ יָשֵׁן, וְהָיָה בַהֲקִיצוֹ תַּחֲשֹׁק נַפְשׁוֹ בְּבַעַל־הַחַיִּים הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר יֵרָאֶה לְפָנָיו. אָנֹכִי אֶזְרֹק טִפּוֹת מִן הַמִּיץ הַזֶּה עַל עַפְעַפֵּי טִיטַנְיָה בִּשְׁעַת שְׁנָתָהּ, וְהִיא בַהֲקִיצָהּ תַּבִּיט עַל הַחַי הָרִאשׁוֹן – אַרְיֵה, דֹּב, זְאֵב, שׁוֹר־הַבָּר, אוֹ קוֹף – וְתֶאֱהָבֵהוּ. וּבְטֶרֶם אֶשְׁתַּמֵּשׁ בְּעֵשֶׂב אַחֵר לְהָסִיר מֵעָלֶיהָ אֶת הַקֶּסֶם הַזֶּה, אַכְרִיחַ אוֹתָהּ לָתֶת לִי אֶת הַנַּעַר הַהֹדִּי.

פוּק הָיָה תָמִיד מָלֵא רוּחַ הוֹלֶלוּת וּבְדִיחוּת, עַד כִּי בְּשִׂמְחָה רָץ כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת לְבַקֵּשׁ אֶת הַפֶּרַח הַקָּטן וְהָאָדֹם הַהוּא.

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הָלַךְ, עָבְרוּ בַדֶּרֶךְ הַזֹּאת דֶּמֶטְרִיּוּס וְהֶלֶנָה, וּמֶלֶךְ הַגַּמָּדִים, שֶׁרָאָה וְשָׁמַע אוֹתָם וְהֵם לֹא רָאוּהוּ וְלֹא שְׁמָעוּהוּ, הִקְשִׁיב לְתַחֲנוּנֵי הֶלֶנָה, אֲשֶׁר דִּבְּרָה אֶל דֶּמֶטְרִיּוּס אוֹהֲבָה לְפָנִים וְלַמַּעֲנֶה הַקָּשֶׁה שֶׁעָנָה לָהּ דֶּמֶטְרִיּוּס. כַּאֲשֶׁר יָשׁוּב פוּק עִם הַפֶּרַח – אָמַר הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב בְּלִבּוֹ – אָבֹא לְעֶזְרַת הֶלֶנָה לְהָשִׁיב אֵלֶיהָ אֶת לֵב דֶּמֶטְרִיּוּס.

עַד מְהֵרָה, כְּפַרְפָּר בְּהִיר כְּנָפַיִם מְרַחֵף בְּעַד הַחשֶׁךְ, שָׁב פוּק וּבְיָדוֹ מְלֹא הַקֹּמֶץ צִיצֵי הַפֶּרַח הָאָדֹם. אוֹבֶרוֹן שָׂמַח מְאֹד וַיְצַו אֶת פוּק: – קַח מְעַט מִן הַצִּיצִים הָאֵלֶּה וְלֵךְ הַיַּעְרָה לְבַקֵּשׁ בֵּין הָעֵצִים, עַד אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת הָעֶלֶם דֶּמֶטְרִיּוּס שׁוֹכֵב יָשֵׁן, וְסָחַטְתָּ אֶת הַמִּיץ אֶל עֵינָיו, כִּי יֶאֱהַב אֶת הָעַלְמָה הַיָּפָה הֶלֶנָה, אֲשֶׁר תֵּשֵׁב קָרוֹב אֵלָיו בַּהֲקִיצוֹ.

וְאוֹבֶרוֹן עַצְמוֹ הָלַךְ בַּיַּעַר אָנֶה וָאָנָה, עַד אֲשֶׁר שָׁמַע צְלִיל כִּצְלִיל פַּעֲמוֹן כָּסֶף, וְהַקּוֹל הֵבִיא אוֹתוֹ אֶל הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר שָׁם נָתְנָה טִיטַנְיָה פְקֻדּוֹת לְנַעֲרוֹתֶיהָ מִבְּנוֹת הַגַּמָּדִים. חֵלֶק מֵהֶן הָלְכוּ לַעֲשׂוֹת אֶת שְׁלִיחוּתָהּ, מִקְצָתָן עָמְדוּ לָשִׁיר לְפָנֶיהָ שִׁיר וָזֶמֶר בַּעֲלוֹתָהּ עַל מִשְׁכָּבָהּ לָנוּחַ. וְהַקּוֹלוֹת הָיוּ כֹה עֲרֵבִים, עַד כִּי קִנְּאוּ בָהֶם הַצִּפֳּרִים הַמְנַמְנְמוֹת וְהַפְּרָחִים הֵקִיצוּ לְהַקְשִׁיב אֶל רִנַּת הַפֵיוֹת.

עַד מְהֵרָה נִרְדְּמָה טִיטַנְיָה לְקוֹל הַזְּמָרוֹת וְהִיא שׁוֹכֶבֶת בֵּין פִּרְחֵי הַסִּגָּל וְכַמּוֹן הַבָּר. אָז קָרַב אֵלֶיהָ אוֹבֶרוֹן וּפֶרַח אָדֹם בְּיָדוֹ. וּבְזָרְקוֹ בַּלָּאט אֶת הַמִּיץ עַל עַפְעַפֶּיהָ קָרָא: “בָּזֶה שֶׁתִּרְאִי בַּהֲקִיצֵךְ מִשְּׁנָתֵךְ תִּדְבַּק נַפְשֵׁךְ בְּאַהֲבָתֵךְ”. אַחֲרֵי כֵן הָלַךְ לוֹ אוֹבֶרוֹן וַיַּעֲזֹב אֶת פוּק לַעֲשׂוֹת אֶת שְׁאָר הַדְּבָרִים. וּבְהִתְהַלְּכוֹ בַיַּעַר, פָּגַע פוּק בְּכָפְרִי גַס וּשְׁמוֹ נִיק בָּטָם. בְּרֶגַע אֶחָד הָפַךְ פוּק אֶת פָּנָיו הָאֲדֻמִּים וְאֶת רֹאשׁוֹ הַשָּׂעִיר שֶׁל בָּטָם לְרֹאשׁ חֲמוֹר, וְהַכָּפְרִי הָלַךְ לוֹ בֵּין הָעֵצִים הָלֹךְ וְנָעֹר בְּקוֹל חֲמוֹר וְהוּא לֹא יָדַע אֶת אֲשֶׁר קָרָהוּ.

קוֹל הַנְּעִירָה עוֹרֵר אֶת טִיטַנְיָה מִשְּׁנָתָהּ, וּבְקוּמָהּ וּבְפָקְחָה אֶת עֵינֶיהָ, רָאֲתָה פָנִים גַּסִּים וּשְׂעִירִים בְּעַד עַנְפֵי הָעֵצִים. וְאַךְ הִבִּיטָה אֵלָיו בְּעֵינֶיהָ וְהִנֵּה הֵחֵל לִפְעֹל הַקֶּסֶם שֶׁל הַפֶּרַח הַקָּטֹן הָאָדֹם. טִיטַנְיָה חָשְׁבָה בְּלִבָּהּ, כִּי זֶה הַכָּפְרִי הַגַּס וְהַמְכֹעָר, נִיק בָּטָם, עִם רֹאשׁ הַחֲמוֹר וְהָאָזְנַיִם הָאֲרֻכּוֹת, הוּא הָאִישׁ הַיָּפֶה מִכָּל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר רָאֲתָה בְיָמֶיהָ וְנַפְשָׁה דָּבְקָה בוֹ בְּאַהֲבָה.

– מִי הַמַּלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר עוֹרְרַנִי מִשְּׁנָתִי? – שָׁאָלָה – אָנָּא, אָדָם אָצִיל, שִׁירָה לִי שׁוּב.

וְכַאֲשֶׁר פָּנָה אֵלֶיהָ בָּטָם בְּשִׂיחָה, נִרְאוּ לָהּ כָּל הַדְּבָרִים הַטִּפְּשִׁיִּים שֶׁיָּצְאוּ מִפִּיו מְחֻכָּמִים יוֹתֵר מִכָּל מַה שֶּׁשָּׁמְעָה מִפִּי חֲכָמִים וּנְבוֹנִים. – כִּיפִי פָנֶיךָ כֵּן חָכְמַת לִבֶּךָ – קָרְאָה אֵלָיו – שְׁבָה עִמִּי, כִּי אַהֲבְתִּיךָ. אָנֹכִי אֶתֶּן לְךָ נְעָרוֹת לְשָׁרְתֶךָ.

וְהִיא קָרְאָה לְאַרְבַּע מִבְּנוֹת הַגַּמָּדִים וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶן: – אַתֶּן תְּשָׁרֵתְנָה לִפְנֵי הָאָדוֹן הַזֶּה! אֲפַרְסְקִים וְדֻבְדְּבָנִים, עֲנָבִים וּתְאֵנִים קְטֹפנָה לוֹ לְמַאֲכָל, וּמִדְּבַשׁ הַדְּבוֹרִים הֲבִיאֶינָה לוֹ לְעַנֵּג נַפְשׁוֹ, וְכָל אֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ מִכֶּן עֲשֶׂינָה כִּי כֵן צִוִּיתִי. וְכַאֲשֶׁר טָסוּ בְּנוֹת הַגַּמָּדִים לַעֲשׂוֹת כִּפְקֻדָּתָהּ יָשְׁבָה טִיטַנְיָה עַל יַד בָּטָם עַל גַּל פְּרָחִים וַתְּלַטֵּף אֶת פָּנָיו הַשְּׂעִירִים וְאֶת רֹאשׁוֹ כִּסְּתָה בְשׁוֹשַׁנִים. וּבָטָם, אֲשֶׁר הָיָה חֶצְיוֹ אָדָם וְחֶצְיוֹ חֲמוֹר, וְחֵלֶק מִן הַחֲמוֹר רַב בּוֹ מֵחֵלֶק הָאָדָם, הִתְגָּאָה בְלִבּוֹ כִּי יֵשׁ נְעָרוֹת רַבּוֹת לְשָׁרְתוֹ.

וּמַלְכַּת הַגַּמָּדִים אַף הִיא עָמְדָה לִפְנֵי בָטָם וְשָׁאָלָה: – מַה תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל, מַחְמַדִּי? – מִי יִתֶּן לִי מְעַט שַׁחַת אוֹ מִסְפּוֹא – קָרָא הָאִישׁ בְּצוּרַת חֲמוֹר. – עַד מְהֵרָה אֶשְׁלַח אַחַת מִנַּעֲרוֹתַי לְהָבִיא לְךָ אֱגוֹזִים יָפִים מִגִּנְזֵי הַסְּנָאִי – אָמְרָה טִיטַנְיָה. – בּוֹחֵר אֲנִי בִמְלֹא הַכַּף מִסְפּוֹא – קָרָא בָטָם – וְאוּלָם, אָנָּא, אַל תַּפְרִיעוּ אוֹתִי מִמְּנוּחָתִי, כִּי רוֹצֶה אֲנִי לָנוּם.

– נוּמָה אֵפוֹא וַאֲנִי אֲנַדְנֵד אוֹתְךָ בִּזְרוֹעוֹתָי – אָמְרָה טִיטַנְיָה – הוֹי, מָה אַהֲבְתִּיךָ! מַה קְּשׁוּרָה נַפְשִׁי בָךְ!

וּבְעוֹד טִיטַנְיָה הוֹגָה אַהֲבָה לְאִישׁ טִפֵּשׁ בַּעַל רֹאשׁ חֲמוֹר, עָבַר פוּק בַּיַּעַר לְבַקֵּשׁ אֶת דֶּמֶטְרִיּוּס. אַךְ בִּמְקוֹם דֶּמֶטְרִיּוּס וְהֶלֶנָה בָּא עַד לִיזַנְדֶּר וְהֶרְמִיָּה, אֲשֶׁר עָיְפוּ מְאֹד בִּנְדוּדֵיהֶם וַיִּשְׁכְּבוּ לָנוּחַ עַד הַבֹּקֶר.

– הָאִישׁ הַזֶּה וַדַּאי דֶּמֶטְרִיּוּס הוּא! – אָמַר פוּק בְּלִבּוֹ, בִּרְאוֹתוֹ אֶת לִיזַנְדֶּר, וּבְשִׂמְחָה סָחַט אֶת מִיץ הַפֶּרַח לְתוֹךְ עֵינֵי לִיזַנְדֶּר וַיָּרָץ לְהַגִּיד לַאדוֹנוֹ. לוּ רָאָה לִיזַנְדֶּר אֶת הֶרְמִיָּה בַּהֲקִיצוֹ כִּי אָז לֹא הָיָה כְלוּם בְּטָעוּתוֹ שֶׁל פוּק, אַךְ הִנֵּה קָרָה הַמִּקְרֶה, כִּי עָבְרוּ דֶּמֶטְרִיּוּס וְהֶלֶנָה בַּדֶּרֶךְ הַזֹּאת, וְקוֹלָהּ הֶעָצוּב שֶׁל הֶלֶנָה עוֹרֵר אֶת לִיזַנְדֶּר. וְאַךְ פָּקַח אֶת עֵינָיו וְרָאָה אֶת הֶלֶנָה, הֵחֵל הַקֶּסֶם לִפְעֹל פְּעֻלָּתוֹ, וְהָאִישׁ הֶאֱמִין כִּי הֶלֶנָה הִיא הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר אָהַב וְכִי מֵעוֹלָם לֹא אָהַב אֶת הֶרְמִיָּה.

כַּאֲשֶׁר אָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הִתְעַצְּבָה מְאֹד אֶל לִבָּהּ בְּחָשְׁבָהּ, כִּי לִיזַנְדֶּר לוֹעֵג לָהּ. אַךְ כַּאֲשֶׁר לֹא הִרְפָּה מִמֶּנָּה וַיְדַבֵּר אֵלֶיהָ דִּבְרֵי אַהֲבָה, נִסְּתָה לִבְרֹחַ מִפָּנָיו.

כַּאֲשֶׁר הֵקִיצָה הֶרְמִיָּה, רָאֲתָה כִּי הָלַךְ מִמֶּנָּה לִיזַנְדֶּר, אַךְ דֶּמֶטְרִיּוּס יוֹשֵׁב עַל יָדָהּ, וְעַד מְהֵרָה הֵחֵל לְסַפֵּר לָהּ עַל אַהֲבָתוֹ הָרַבָּה אֵלֶיהָ וַיְבַקֵּשׁ אוֹתָהּ לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה.

וְכֵן עָבְרוּ בַיַּעַר שְׁנֵי זוּגוֹת אֲנָשִׁים אֻמְלָלִים בְּאַהֲבָתָם. מֵעַל לְרֹאשָׁם אוֹר הַיָּרֵחַ וְתַחַת רַגְלֵיהֶם פְּרָחִים רְווּיֵי טַל לַיְלָה וּמִסָּבִיב לָהֶם רִנְנַת הַפֵיוֹת, אַךְ הֵם לֹא רָאוּ דָבָר וְלֹא שָׁמְעוּ דָבָר, כִּי הָיָה לִבָּם מָלֵא אֲסוֹנָם. דֶּמֶטְרִיּוּס דִּבֶּר אֶל הֶרְמִיָּה עַל אַהֲבָתוֹ אֵלֶיהָ וְנַפְשָׁה הִיא עָרְגָה אֶל לִיזַנְדֶּר; וְלִיזַנְדֶּר דִּבֶּר עַל אַהֲבָתוֹ לְהֶלֶנָה וְהִיא נַפְשָׁה כָּלְתָה אֶל דֶּמֶטְרִיּוּס.

אַךְ אַף כִּי הֵם לֹא רָאוּ וְלֹא שָׁמְעוּ אֶת הַפֵיוֹת, וְאוּלָם מֶלֶךְ הַגַּמָּדִים רָאָה וְשָׁמַע אוֹתָם וְהוּא יָדַע, כִּי פוּק עָשָׂה מִשְׁגֶּה וְסָחַט אֶת הַמִּיץ לְתוֹךְ עֶינֵי אִישׁ אַחֵר.

וּבְכֵן כַּאֲשֶׁר עָיַף דֶּמֶטְרִיּוּס לָאַחֲרוֹנָה וַיִשְׁכַּב לָנוּם, הִזָּה אוֹבֶרוֹן נִטְפֵי מִיץ הַפֶּרַח אֶל עַפְעַפֵּי עֵינָיו וַיִּשְׁלַח אֶת פוּק לָעוּף בַּיַּעַר וְלִתְפֹּשׂ אֶת הֶלֶנָה, כִּי תָבֹא וְתֵשֵׁב עַל יְמִינוֹ בָּרֶגַע אֲשֶׁר יָקִיץ מִשְּׁנָתוֹ.

אַךְ אַחֲרֵי הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה נִרְאוּ הַדְּבָרִים גְּרוּעִים מִשֶּׁהָיוּ, כִּי הִנֵּה שְׁנֵי הַגְּבָרִים, דֶּמֶטְרִיּוּס ולִיזַנְדֶּר, אָהֲבוּ עַתָּה שְׁנֵיהֶם אֶת הֶלֶנָה, וְכַאֲשֶׁר בָּאָה הֶרְמִיָּה, לֹא שָׂם אִישׁ אֶת לִבּוֹ אֵלֶיהָ, וְלִיזַנְדֶּר דִּבֶּר אֵלֶיהָ קָשׁוֹת, עַד כִּי נִמְלָא לֵב אוֹבֶרוֹן רַחֲמִים עָלֶיהָ, אַף כִּי פוּק הַנּוֹכֵל הַקָּטֹן עָלַץ מְאֹד בַּמַּעֲשֶׂה הָרַע אֲשֶׁר עָשָׂה. דֶּמֶטְרִיּוּס ולִיזַנְדֶּר קָצְפוּ זֶה עַל זֶה, עַד כִּי שָׁלְפוּ חַרְבוֹתֵיהֶם לְהִלָּחֵם יַחְדָּו.

וְאוֹבֶרוֹן אָמַר אֶל פוּק: הַקְדֵּר אֶת הַשָּׁמַיִם עֲרָפֶל שָׁחוֹר, וְאֶת שְׁנֵי הַנִּצִּים הָאֵלֶּה תּוֹלִיךְ שׁוֹלָל בַּחשֶׁךְ, עַד כִּי לֹא יִרְאֶה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ. וְאַתָּה תְחַקֶּה אֶת קוֹלָם, תִּקְרָא נְזִיפוֹת פַּעַם בְּאָזְנֵי לִיזַנְדֶּר וּפַעַם בְּאָזְנֵי דֶּמֶטְרִיּוּס, עַד אֲשֶׁר יִיעֲפוּ מֵרְדוֹף אִישׁ אַחֲרֵי אָחִיו וְיִשְׁכְּבוּ שְׁנֵיהֶם לִישֹׁן. וְכַאֲשֶׁר יֵרָדְמוּ, תִּקַּח אֶת הָעֵשֶׂב הַזֶּה וְסָחַטְתָּ אֶת מִיצוֹ אֶל עֵינֵי לִיזַנְדֶּר. אַחֲרֵי אֲשֶׁר יִיקַץ יָפוּג קֶסֶם הַפֶּרַח הָאָדֹם, פֶּרַח הָאַהֲבָה, וְחָלַף כֻּלּוֹ, וְכָל אֲשֶׁר עָבַר יֵרָאֶה רַק כַּחֲלוֹם, וְהוּא יָשׁוּב לֶאֱהֹב אֶת הֶרְמִיָּה כְּמִקֹּדֶם.

פוּק עָף בְּשִׂמְחָה כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת, וּבְפִיו זֶמֶר עַלִּיז, לַעֲשׂוֹת כַּאֲשֶׁר צֻוָּה. וְהָעֲרָפֶל יָרַד וְהוּא שָׁחוֹר וְעָבֶה מִסָּבִיב, וּבְעַד הָעֲרָפֶל חִפְּשׂוּ לִיזַנְדֶּר וְדֶמֶטְרִיּוּס, הֶרְמִיָּה וְהֶלֶנָה, אִישׁ אֶת אָחִיו וְאִשָּׁה אֶת אֲחוֹתָהּ. לָאַחֲרוֹנָה עָיְפוּ עַד מָוֶת, וּרְטֻבִּים מִטַּל וּדְקוּרִים בְּקוֹצִים נָפְלוּ כֻלָּם לָאָרֶץ לָנוּחַ, וְאִישׁ לֹא יָדַע מְקוֹם חֲבֵרוֹ, אַף כִּי שָׁכְבוּ כֻלָּם סְמוּכִים זֶה לָזֶה, בְּקֵרוּב מָקוֹם אֶל גַּל הַפְּרָחִים, שֶׁשָּׁם נָחַר בָּטָם וְטִיטַנְיָה יָשֵׁנָה. פוּק קָרַב וְסָחַט אֶת הָעֶשֶׂב לְתוֹךְ עֶינֵי לִיזַנְדֶּר וַיָּעָף לָשׁוּב אֶל אוֹבֶרוֹן. וְאוֹבֶרוֹן מָצָא אֶת טִיטַנְיָה יוֹשֶׁבֶת לְיָד בָּטָם, וְהוּא פָנָה אֵלֶיהָ שׁוּב לְבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה, כִּי תִתֶּן לוֹ אֶת הַנַּעַר הַהֹדִּי. טִיטַנְיָה חָשָׁה כִּי אֵין לִבָּהּ עוֹד אֶל מְשָׁרְתָהּ הַקָּטָן. הִיא לֹא אָהֲבָה אִישׁ, הִיא לֹא רָצְתָה בְאִישׁ מִלְּבַד הַגֶּבֶר הַבָּרִיא וְהַגַּס וְהַמְכֹעָר בַּעַל הַפָּנִים הַשְּׂעִירִים, אֲשֶׁר קוֹלוֹ צָרוּד וְאָזְנֵי חֲמוֹר לוֹ. וּבְכֵן נָתְנָה לְאוֹבֶרוֹן אֶת הַנַּעַר אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ, וְאָז חָרָה לוֹ לְאוֹבֶרוֹן אַף נִכְלַם לִרְאוֹת כִּי טִיטַנְיָה נִסְכְּלָה כָל כָּךְ לַחְשֹׁב, לוּ גַם לְשָׁעוֹת מְעַטּוֹת, כִּי אוֹהֶבֶת הִיא אִישׁ בַּעַל רֹאשׁ חֲמוֹר. כַּאֲשֶׁר נִרְדְּמָה, זָרַק אֶת מִיץ הָעֶשֶׂב אֶל עַפְעַפֶּיהָ וְאַחֲרֵי כֵן עוֹרֵר אוֹתָהּ מִשְּׁנָתָהּ.

– אוֹבֶרוֹן מַחְמַדִּי! – קָרְאָה הַמַּלְכָּה בִּרְאוֹתָהּ אֶת הַמֶּלֶךְ הַנָּאֶה עוֹמֵד עַל יָדָהּ – חֲלוֹם נוֹרָא חָלַמְתִּי: בַּחֲלוֹם וְהִנֵּה אָהַבְתִּי חֲמוֹר. – הִנֵּה הוּא רוֹבֵץ – קָרָא אוֹבֶרוֹן. – מַה נִּתְעָב מַרְאֵהוּ! – אָמְרָה טִיטַנְיָה. אָז צִוָּה אוֹבֶרוֹן אֶת פוּק, לְהָסִיר אֶת רֹאשׁ הַחֲמוֹר מֵעַל כִּתְפֵי נִיק בָּטָם וַיַּעֲזֹב אוֹתוֹ שׁוֹכֵב וְנוֹחֵר.

אַחֲרֵי כֵן הִתְחִילָה מַנְגִּינַת הַגַּמָּדִים וְאוֹבֶרוֹן וְטִיטַנְיָה שִׁלְּבוּ זְרוֹעוֹתֵיהֶם וַיֵּצְאוּ בְמָחוֹל עַד עֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ לִרְאוֹת בַּמַּחֲזֶה הַנִּפְלָא הַזֶּה, וְקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָרִאשׁוֹנוֹת הֵעִירוּ אֶת הַסְּנוּנִית. וְיָד אֶל יָד עָפוּ הַפֵיוֹת אֶל הַמַּעֲרָב, בְּטֶרֶם הָפְכוּ קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ אֶת הַטַּל לְכָסֶף, בְּעֵת אֲשֶׁר הַשַּׁחַר נָגַע רַק בִּקְצֵה אֶצְבְּעוֹתָיו הַוְּרֻדּוֹת בִּשְׁמֵי הַמִּזְרָח.

בַּבֹּקֶר הַזֶּה בָּאוּ הַנָּסִיךְ מֵאַתּוּנָה וַאֲבִי הֶרְמִיָּה עִם סוּסֵיהֶם וְכַלְבֵיהֶם לָצוּד צַיִד בַּיָּעַר. קוֹל הַשּׁוֹפָרוֹת הֵעִיר אֶת הֶרְמִיָּה וְלִיזַנְדֶּר וְהֶלֶנָה וְדֶמֶטְרִיּוּס, וְכַאֲשֶׁר הֵקִיצוּ מָצְאוּ וְהִנֵּה כָל הַדְּבָרִים הָיוּ כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִים לִהְיוֹת.

לִיזַנְדֶּר אָהַב אֶת הֶרְמִיָּה לְבַדָּהּ, וְאַהֲבָתוֹ אֵלֶיהָ גָּדְלָה כְאַהֲבָתָהּ אֵלָיו. דֶּמֶטְרִיּוּס אָהַב רַק אֶת הֶלֶנָה וְחָשַׁב, כִּי תָמִיד אָהַב רַק אוֹתָהּ. כָּל אֲשֶׁר קָרָה אוֹתָם בַּיַּעַר נִדְמָה לָהֶם רַק כַּחֲלוֹם מְשֻׁנֶּה בְּלֵיל קָיִץ. הֵם סִפְּרוּ אֶת הַמַּעֲשִׂיָּה בְּאָזְנֵי הַנָּסִיךְ וַאֲבִי הֶרְמִיָּה, וְהַנָּסִיךְ שָׂמַח עַל זֶה, כִּי הַלַּיְלָה הָפַךְ אֶת הָרַע לְטוֹב. וּבְכֵן הָיוּ כֻלָּם מְאֻשָּׁרִים, וְיַחְדָּו שָׁבוּ לְאַתּוּנָה, וּבַיּוֹם הַזֶּה חָגְגוּ חֲתֻנָּתָם בְּרֹב שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן.



לְפָנִים יָשַׁב בָּעִיר מִילַנוֹ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ אִיטָלִיָּה נָסִיךְ אֶחָד וּשְׁמוֹ פְּרוֹסְפֶּרוֹ. וְהָאִישׁ הָיָה אוֹהֵב חָכְמָה וָדַעַת, וּבְעֵת אֲשֶׁר יָשַׁב וְהָגָה בִּסְפָרִים, מָשַׁל בְּמִילַנוֹ תַּחְתָּיו אָחִיו אַנְטוֹנִיּוֹ. פְּרוֹסְפֶּרוֹ הֶאֱמִין בְּאָחִיו וְחָשַׁב, כִּי אִישׁ תָּם וְיָשָׁר הוּא כָמוֹהוּ; אַךְ אַנְטוֹנִיּוֹ הָיָה אִישׁ רַע, וְהוּא לֹא הָיָה רָאוּי, כִּי פְּרוֹסְפֶּרוֹ יִתֵּן אֵמוּן בּוֹ. אַנְטוֹנִיּוֹ רָדַף אַחֲרֵי הַכָּבוֹד לִהְיוֹת מוֹשֵׁל בְּמִילַנוֹ, וְלָכֵן קָשַׁר קֶשֶׁר עִם מֶלֶךְ נֵיאַפּוֹל וְהִבְטִיחַ לוֹ דְּבָרִים רַבִּים, אִם יַעֲזָר לוֹ לְהֵחָלֵץ מֵאָחִיו פְּרוֹסְפֶּרוֹ וְאָז יִהְיֶה הוּא, אַנְטוֹנִיּוֹ, לְנָסִיךְ בְּמִילַנוֹ.

בְּלֵיל חשֶׁךְ אֶחָד פָּתַח הָאִישׁ הָרַע הַזֶּה אֶת שַׁעֲרֵי הָעִיר וּמֶלֶךְ נֵיאַפּוֹל עִם חֵילוֹ בָּא אֶל תּוֹכָהּ. הֵם לֹא הָרְגוּ אֶת פְּרוֹסְפֶּרוֹ, אַךְ לָקְחוּ אוֹתוֹ אֶל הַיָּם וְעִמּוֹ בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה מִירַנְדָּה, יַלְדָּה בַּת שָׁלשׁ, שָׂמוּ אוֹתָם בְּתוֹךְ אֳנִיָּה, יְשָׁנָה, אֵין לָהּ תֹרֶן וְלֹא מִפְרָשׂ וְלֹא מְשׁוֹטִים. זוֹ הָיְתָה סְפִינָה רְעוּעָה, עַד כִּי גַם הָעַכְבָּרִים פָּחֲדוּ לָשֶׁבֶת בָּהּ פֶּן יִטְבְּעוּ וְלָכֵן בָּרְחוּ מִמֶּנָּה. וְאַנְטוֹנִיּוֹ לֹא שָׂם בָּאֳנִיָּה לֹא מָזוֹן וְלֹא בְגָדִים, כִּי אָמַר בְּלִבּוֹ: פְּרוֹסְפֶּרוֹ וּבִתּוֹ יִטְבְּעוּ בַּמַּיִם אוֹ יָמוּתוּ מֵרָעָב וּמִקֹּר.

אַךְ הָיָה שָׁם אִישׁ זָקֵן נְדִיב־לֵב, אֲשֶׁר חָמַל מְאֹד עַל פְּרוֹסְפֶּרוֹ הַטּוֹב וְעַל יַלְדָּתוֹ הַקְּטַנָּה וְהַיָּפָה, וְהוּא עָשָׂה כָּל מַה שֶּׁבְּיָדוֹ לַעֲזֹר לָהֶם. הוּא שָׂם לֶחֶם וָמַיִם בְּתוֹךְ הָאֳנִיָּה, גַּם בְּגָדִים, גַּם כָּל מִינֵי דְבָרִים כְּחֵפֶץ לִבָּם. וְיַעַן כִּי יָדַע, מָה אָהַב מְאֹד פְּרוֹסְפֶּרוֹ לִקְרֹא בִּסְפָרִים, שָׂם בַּסְּפִינָה גַּם סְפָרִים לָרֹב. כַּאֲשֶׁר הִפְלִיגָה הַסְּפִינָה בַּיָּם, נָשְׁבוּ רוּחוֹת וְהַגַּלִּים זָעֲפוּ מְאֹד, יֵשׁ אֲשֶׁר הִתְרוֹמְמוּ גַלִּים גְּדוֹלִים וּפָגְעוּ בְּסִפּוּן הָאֳנִיָּה, וְדִמְעוֹת פְּרוֹסְפֶּרוֹ הָיוּ מְלוּחוֹת כְּמֵי הַיָּם, בִּבְכוֹתוֹ מִתּוֹךְ צַעַר עַל גּוֹרַל בִּתּוֹ מִירַנְדָּה הַקְּטַנָּה, הָעוֹמֶדֶת בְּסַכָּנָה.

מִירַנְדָּה עָצְמָהּ הָיְתָה קְטַנָּה מְאֹד וְלֹא יָדְעָה מַה זֹּאת סַכָּנָה. פָּנֶיהָ הָיוּ כִּפְנֵי כְרוּב קָטָן, בְּשִׁבְתָּהּ מִתּוֹךְ בַּת־צְחוֹק לְיַד אָבִיהָ וּבְצָחֲקָהּ לְמוּל הַגַּלִּים הַדּוֹהֲרִים כְּסוּסִים גְּדוֹלִים לִבְנֵי־רַעְמָה וּמַזִּים עָלֶיהָ טִפּוֹת מָיִם אַךְ הָאֳנִיָּה עָבְרָה בְּשָׁלוֹם בַּיָּם הַסּוֹעֵר וְהִגִּיעָה אֶל אִי אֶחָד. שָׁם עָלָה פְּרוֹסְפֶּרוֹ וְנָשָׂא עִמּוֹ אֶל הַחוֹף אֶת מִירַנְדָּה הַקְּטַנָּה.

עֵצִים רַבִּים גָּדְלוּ בָאִי הַזֶּה, וּפְּרוֹסְפֶּרוֹ וּמִירַנְדָּה שָׁמְעוּ קוֹלוֹת וַאֲנָחוֹת יוֹצְאוֹת מִתּוֹךְ אֹרֶן גָּדוֹל וְעַתִּיק. הַקּוֹלוֹת הָיוּ רָמִים וְנוּגִים כָּל כָּךְ עַד כִּי עוֹרְרוּ יִלְלַת הַזְּאֵבִים וְהֵטִילוּ פַּחַד עַל הַדֻּבִּים. וְפְּרוֹסְפֶּרוֹ הָיָה לֹא רַק אִישׁ חָכָם וְנָבוֹן, כִּי אִם גַּם קוֹסֵם. בִּקְסָמָיו בִּקַּע אֶת הָעֵץ וּמִתּוֹכוֹ יָצָא בֶּן־פֵיָה נֶחְמָד וּשְׁמוֹ אֲרִיאֵל.

אֲרִיאֵל סָח לוֹ לִפְּרוֹסְפֶּרוֹ, כִּי לִפְנֵי שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה הוּבָא הוּא וְעִמּוֹ עוֹד פֵיוֹת רַבּוֹת אֶל כֶּלֶא הָעֵץ עַל יְדֵי מְכַשֵּׁפָה זְקֵנָה אֲשֶׁר מֵתָה זֶה יָמִים רַבִּים. אָז הוֹצִיא פְּרוֹסְפֶּרוֹ גַּם אֶת יֶתֶר הַפֵיוֹת. וְהֵן עִם אֲרִיאֵל הָיוּ לוֹ לִידִידִים וְעָמְדוּ לְשָׁרֵת לְפָנָיו. מִלְּבַד הַפֵיוֹת הָאֵלֶּה לֹא הָיָה אִישׁ בָּאִי הַזֶּה, חוּץ מִבְּנָהּ יְחִידָה שֶׁל הַמְכַשֵּׁפָה הַזְּקֵנָה. שְׁמוֹ הָיָה קַלִּבַּן, אִישׁ מְכֹעָר מְאֹד וּכְסִיל, דּוֹמֶה יוֹתֵר לְחַיָּה רָעָה מֵאֲשֶׁר לְבֶן אָדָם.

פְּרוֹסְפֶּרוֹ הִתְאַמֵּץ לְחַנֵּךְ אֶת קַלִּבַּן. הוּא לִמֵּד אוֹתוֹ אֶת שֵׁם הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְעוֹד דְּבָרִים רַבִּים, אַף כִּלְכֵּל אוֹתוֹ בְּגַרְגְּרִים וּבְמַיִם. וְהִתְהַלֵּךְ עִמּוֹ כְּרֵעַ. אַךְ קַלִּבַּן הִתְנַהֵג בְּרָע מְאֹד וְהָיָה כְפוּי טוֹבָה, זוֹעֵף וּפֶרֶא אָדָם, עַד כִּי לֹא יָכֹל פְּרוֹסְפֶּרוֹ לַהֲפֹךְ אוֹתוֹ לְרֵעַ לוֹ, וּבְכֵן הָיָה קַלִּבַּן לְעֶבֶד לַחְטֹב עֵצִים וּלְהַבְעִיר אֵשׁ, וְהוּא גָר לְבַדּוֹ בִּמְעָרָה מְזֹהָמָה, תַּחַת לָשֶׁבֶת יַחְדָּו עִם פְּרוֹסְפֶּרוֹ וּמִירַנְדָּה בִּמְעָרָתָם.

וּמִירַנְדָּה גָדְלָה בָּאִי הַבּוֹדֵד הַזֶּה וּמִיַּלְדָּה קְטַנָּה וּנְעִימָה נֶהֶפְכָה לְנַעֲרָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה. אָבִיהָ שִׁנֵּן לָהּ לִמּוּדִים, אַךְ לֹא הָיָה לָהּ חָבֵר לְדַבֵּר עִמּוֹ, מִלְּבַד אָבִיהָ וּבֶן־הַפֵיָה הַקָּטֹן אֲרִיאֵל. קַלִּבַּן הָיָה מְכֹעָר כָּל כָּךְ וְגַס כָּל כָּךְ, עַד כִּי יָרְאָה הַנַּעֲרָה לָגֶשֶׁת אֵלָיו.

פַּעַם אַחַת, וּמִירַנְדָּה לֹא הָיְתָה עוֹד יַלְדָּה קְטַנָּה, עָבְרָה סְעָרָה אֲיֻמָּה עַל פְּנֵי הַיָּם סָמוּךְ לָאִי. הִרְעִים הָרַעַם, הִבְרִיק הַבָּרָק; רָעֲדוּ הַחַלּוֹנוֹת וּמַרְאֵה הַשָּׁמַיִם שָׁחוֹר כִּדְיוֹ.

פְּרוֹסְפֶּרוֹ בִּקְסָמָיו הוּא אֲשֶׁר הֵבִיא אֶת הַסְּעָרָה הַזֹּאת. הוּא יָדַע, כִּי אֳנִיָּה עָבְרָה בַיָּם, וּבָאֳנִיָּה הַזֹּאת נוֹסֵעַ אָחִיו אַנְטוֹנִיּוֹ הָרָשָׁע. בָּהּ הָיוּ גַּם מֶלֶךְ נֵיאַפּוֹל וּבְנוֹ פֶרְדִּינַנְדְּ, גַּם הָאָצִיל הַזָּקֵן וְהַטּוֹב, אֲשֶׁר עָשָׂה חֶסֶד עִם פְּרוֹסְפֶּרוֹ וּמִירַנְדָּה, בְּעֵת אֲשֶׁר נֶעֶזְבוּ בְלֶב־יָם, וְעִמָּהֶם עוֹד אֲצִילִים וּמַלָּחִים רַבִּים. הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה חָשְׁבוּ, כִּי הָאֳנִיָּה תִּפְגַע בַּסְּלָעִים עַל חוֹף הָאִי וּתְנֻפַּץ לִרְסִיסִים בְּסַעֲרַת הַיָּם וְכָל הַיּוֹשְׁבִים בְּתוֹכָהּ אָבֹד יֹאבֵדוּ. אַךְ פְּרוֹסְפֶּרוֹ בִּקְסָמָיו הֵטִיל כָּל הַזְּמָן רַק אֵימָה וְעַל דַּעְתּוֹ לֹא עָלָה כְלָל לְנַפֵּץ אֶת הָאֳנִיָּה אוֹ כִּי אִישׁ מִן הַנּוֹסְעִים יִטְבַּע בַּיָּם. הוּא שָׁלַח אֶת בֶּן־הַפֵיָה הַקָּטֹן אֲרִיאֵל לְרַחֵף מֵעַל הָאֳנִיָּה וְלִזְרֹק זִיקִים עַל הַסִּפּוּן. אִישׁ לֹא יָכֹל לִרְאוֹת אֶת אֲרִיאֵל בְּעוּפוֹ כְּחֵץ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּבַהֲטִילוֹ אֵימָה עַל הַמַּלָּחִים בְּזַעַף הַגַּלִּים. לָאַחֲרוֹנָה נִדְמָה לָאֲנָשִׁים, כִּי סִפּוּן הָאֳנִיָּה עוֹלֶה בְאֵשׁ, וְהַמַּלָּחִים אֲשֶׁר לֹא נֶחְבְּאוּ בְתַחְתִּית הָאֳנִיָּה נִבְהֲלוּ מְאֹד, עַד כִּי קָפְצוּ לְתוֹךְ הַיָּם הַסּוֹעֵר לְהַצִּיל אֶת נַפְשָׁם. גַּם מֶלֶךְ נֵיאַפּוֹל וּבְנוֹ הַנָּסִיךְ פֶרְדִּינַנְדְּ, גַּם הָאָצִיל הַזָּקֵן וְאַנְטוֹנִיּוֹ הָרָשָׁע קָפְצוּ אֶל הַיָּם, וְנִדְמֶה הָיָה, כִּי כֻלָּם יֵרְדוּ מְצוּלוֹת.

וְאוּלָם פְּרוֹסְפֶּרוֹ וַאֲרִיאֵל יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי נִפְלָאוֹת בְּקִסְמֵיהֶם וּבְיָדָם עָלָה לְהַצִּיל אֶת הָאֳנִיָּה אֶל מִפְרָץ קָטֹן בָּאִי וְשָׁם עָמְדָה בְשָׁלוֹם בְּמֵי מְנוּחוֹת. עַל הַמַּלָּחִים אֲשֶׁר נֶחְבְּאוּ בְתַחְתִּית הָאֳנִיָּה הִפִּיל תַּרְדֵּמָה, עַד אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מַה קָּרָה וְאֵיפֹה הֵם.

וְהַמַּלָּחִים אֲשֶׁר קָפְצוּ לְתוֹךְ הַיָּם אֻסְּפוּ אֶל אֳנִיּוֹת אֲחֵרוֹת וְהוּשְׁבוּ לְנֵיאַפּוֹל. וַאֲשֶׁר לְמֶלֶךְ נֵיאַפּוֹל וּבְנוֹ פֶרְדִּינַנְדְּ וְאַנְטוֹנִיּוֹ וְהָאָצִיל הַנָּדִיב וְעוֹד אֲחֵרִים הִנֵּה הוֹלִיךְ אוֹתָם אֲרִיאֵל בְּשָׁלוֹם דֶּרֶךְ הַכְּרִית, עַד כִּי גַם בִּגְדֵיהֶם לֹא נִפְסָדוּ.

הַנָּסִיךְ פֶרְדִּינַנְדְּ הִגִּיעַ לְחוֹף הָאִי בְּחֵלֶק אַחֵר מֵאֲשֶׁר יֶתֶר הָאֲנָשִׁים, וְלָכֵן הֶאֱמִינוּ אָבִיו וִידִידָיו, כִּי טָבַע בַיָּם, וּפֶרְדִּינַנְדְּ אַף הוּא חָשַׁב כִּי רַק הוּא לְבַדּוֹ נִמְלַט מִמָּוֶת. בְּעֵת אֲשֶׁר הַנִּטְרָפִים הָאֵלֶּה שׁוֹטְטוּ מִסָּבִיב לָאִי וְלִבָּם מָלֵא צַעַר וְיָגוֹן, צִוָּה פְּרוֹסְפֶּרוֹ עַל אֲרִיאֵל לִלְבּשׁ צוּרָה שֶׁל בַּת־גַּלִּים יְפֵהפִיָּה. רַק פְּרוֹסְפֶּרוֹ אֲדוֹנוֹ לְבַדּוֹ יָכוֹל הָיָה לִרְאוֹתוֹ, אַךְ הָאֲחֵרִים יָכְלוּ רַק לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹלוֹ הַדַּק בְּזַמְּרוֹ וּבְצַלְצְלוֹ כְּפַעֲמוֹן בָּהִיר וְנָעִים.

וְכַאֲשֶׁר הִתְהַלֵּךְ פֶרְדִּינַנְדְּ לְבַדּוֹ מָלֵא יָגוֹן עַל אָבְדַן אָבִיו, הִתְעוֹדֵד בְּשָׁמְעוֹ אֶת קוֹל אֲרִיאֵל בְּשׁוֹרְרוֹ שִׁיר נָעִים וְהוּא נִסָּה לִמְצֹא מֵאַיִן בָּא הַקּוֹל.

וְכֹה הָיְתָה רֵאשִׁית הַשִּׁיר:

"בֹּא נָא אֶל הַחוֹלוֹת הַצְּהֻבִּים,

אָז תֵּדַע דַּרְכֶּךָ".

הַנְּגִינָה הָיְתָה כְּמַחֲלִיקָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם וּבֶן־הַמֶּלֶךְ הִקְשִׁיב מִשְׁתָּאֶה לָדַעַת מֵאַיִן בָּאָה הַשִּׁירָה, הֲמִן הָאָרֶץ אוֹ מִן הַשָּׁמָיִם.

וְאֲרִיאֵל שָׁב וַיְשׁוֹרֵר:

"אָבִיךָ שׁוֹכֵב בְּמַעֲמַקִּים,

בְּעַצְמוֹתָיו עָלוּ אַלְמֻגִּים,

עֵינָיו לְפָנִים, פְּנִינִים הַיּוֹם,

מְאוּם בּוֹ לֹא בָלָה,

אַךְ בִּמְצוּלוֹת יָם נֶהְפַּךְ

וְהָיָה לְרַב־אוֹצָרוֹת.

בְּנוֹת גַּלִּים בְּכָל עֵת

תְּרִימֶינָה עָלָיו קִינָה:

הַסְכֵּת! אֲנִי שׁוֹמֵעַ קוֹלָן –

דִּין־דָּן, דִּין־דָּן, דִּין־דָּן.

וְיֶתֶר בְּנוֹת הַגַּלִּים עָנוּ כְּקוֹל מְצִלְתַּיִם:

דִּין־דָּן, דִּין־דָּן, דִּין־דָּן!

לֵב בֶּן־הַמֶּלֶךְ נִמְלָא דְאָבָה. יָרֵא הָיָה, כִּי הַקּוֹל קוֹל בְּנוֹת הַגַּלִּים, הַמְסַפְּרוֹת לוֹ כִּי טָבַע אָבִיו הַמֶּלֶךְ וְכִי לֹא יָשׁוּב לִרְאוֹתוֹ עַד עוֹלָם. וְכַאֲשֶׁר יָשַׁב פֶרְדִּינַנְדְּ מָלֵא צַעַר, עָבְרוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה פְּרוֹסְפֶּרוֹ וּמִירַנְדָּה בִּתּוֹ. מֵאָז הֱיוֹתָהּ יַלְדָּה קְטַנָּה, לֹא רָאֲתָה מִירַנְדָּה פְּנֵי גֶבֶר מִלְּבַד אָבִיהָ; וּבִרְאוֹתָהּ אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר וְהַיָּפֶה, חָשְׁבָה בְּלִבָּהּ, כִּי מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם הוּא. וְפֶרְדִּינַנְדְּ אַף הוּא, בִּרְאוֹתוֹ אֶת מִירַנְדָּה, חָשַׁב כִּי בַת שָׁמַיִם הִיא וְלָהּ הָאִי וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ. הִיא הָיְתָה כֹה יָפָה, עַד כִּי בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בָהּ. וְכַאֲשֶׁר רָאָה, כִּי לֹא בַת שָׁמַיִם הִיא וְכִי כָּמֹהוּ תְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן בְּנֵי הָאָדָם, גִּלָּה לְפָנֶיהָ אֶת לִבּוֹ, כִּי אוֹהֵב הוּא אוֹתָהּ וּמְבַקֵּשׁ לְקַחְתָּהּ לוֹ לְאִשָּׁה.

פְּרוֹסְפֶּרוֹ שָׂמַח מְאֹד עַל הַדָּבָר, אַךְ הוּא אָמַר לְנַסּוֹת אִם פֶרְדִּינַנְדְּ ומִירַנְדָּה אוֹהֲבִים אָמְנָם זֶה אֶת זֶה בְּלֵב שָׁלֵם. וְלָכֵן הִתְחַפֵּשׂ וַיְדַבֵּר אֶל פֶרְדִּינַנְדְּ קָשׁוֹת, כִּי מְרַגֵּל הוּא, אֲשֶׁר בָּא לִגְזֹל אֶת הָאִי מִיָּדוֹ.

– קוּם – קָרָא אֵלָיו – אָנֹכִי אָשִׂים כְּבָלִים עַל צַוָּארֶיךָ וְעַל רַגְלֶיךָ, שָׁרָשִׁים שְׁזוּפִים וּקְלִפּוֹת בַּלּוּט תֹּאכַל וּמֵי יָם מְלוּחִים תִּשְׁתֶּה. לֵך אַחֲרָי! בֶּן הַמֶּלֶךְ נֶעֱלַב מְאֹד בְּדַבֵּר אֵלָיו פְּרוֹסְפֶּרוֹ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהוּא הוֹצִיא חַרְבּוֹ מִתַּעְרָהּ וַיֹּאמֶר לְהִלָּחֵם עִמּוֹ. אַךְ פְּרוֹסְפֶּרוֹ עָשָׂה בִקְסָמָיו וְהַחֶרֶב עָמְדָה בְתַעְרָהּ וְרַגְלֵי בֶן־הַמֶּלֶךְ כְּאִלּוּ רֻתְּקוּ אֶל הָאֲדָמָה.

פֶרְדִּינַנְדְּ רָאָה, כִּי נָפַל בִּידֵי קוֹסֵם וְאֵין בּוֹ כֹחַ לְהִלָּחֵם עִמּוֹ. וּבְכָל זֹאת הָיָה מוֹסִיף עוֹד לַעֲמֹד בִּפְנֵי פְּרוֹסְפֶּרוֹ, לוּלֵא אָהַב אַהֲבָה עַזָּה אֶת מִירַנְדָּה, עַד כִּי חָשׁ רָצוֹן לִהְיוֹת שָׁבוּי בִּידֵי אָבִיהָ, לוּ רַק יוּכַל לִרְאוֹת מֵחֲדַר כִּלְאוֹ אֶת פָּנֶיהָ אַחַת בַּיּוֹם.

וּמִירַנְדָּה נִכְלְמָה מְאֹד וְלִבָּהּ דָּאַב, בְּשָׁמְעָהּ מִפִּי אָבִיהָ אֶת הַדְּבָרִים הַקָּשִׁים וְהַגַּסִּים. הִיא לֹא יָכְלָה לְהָבִין, מַדּוּעַ חָרָה אַף אָבִיהָ בָּאִישׁ הַנִּטְרָף הֶעָלוּב הַזֶּה.

– הִשָּׁקֶט נָא – קָרְאָה הַנַּעֲרָה אֶל בֶּן־הַמֶּלֶךְ – לֵב אָבִי טוֹב מִפִּיו. מִיָּמַי לֹא שָׁמַעְתִּי אוֹתוֹ מְדַבֵּר קָשׁוֹת כָּאֵלֶּה. וּבְכֵן הָלַךְ פֶרְדִּינַנְדְּ עִם פְּרוֹסְפֶּרוֹ וּמִירַנְדָּה אֶל חֵלֶק הָאִי אֲשֶׁר יָשְׁבוּ שָׁם. וְאַף כִּי פְּרוֹסְפֶּרוֹ שָׂם עֹל כָּבֵד עַל צַוָּאר הַנָּסִיךְ וְהֶעֱבִיד אוֹתוֹ בְּפֶרֶךְ, כִּי עָשָׂה אֶת עֲבוֹדַת קַלִּבַּן, בְּכָל זֹאת הָיָה בֶן־הַמֶּלֶךְ מְאֻשָּׁר כִּמְעַט, כִּי עַל כֵּן הָיָה קָרוֹב לְמִירַנְדָּה.

בֵּין כֹּה וָכֹה וּמֶלֶךְ נֵיאַפּוֹל הִתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ. הוּא הֶאֱמִין כִּי פֶרְדִּינַנְדְּ טָבַע. חֲבֵרָיו נִסּוּ לְנַחֲמוֹ בְּאָמְרָם, כִּי הַנָּסִיךְ הוּא שַׁיָּט נִפְלָא וּבְעֵינֵיהֶם רָאוּ אוֹתוֹ בְּהֵאָבְקוֹ עִם הַגַּלִּים וּבְחָתְרוֹ אֶל הַחוֹף. וּבְלֵב הַמֶּלֶךְ נוֹלְדָה תִּקְוָה קַלָּה. כִּי אוּלַי עוֹד יָשׁוּב יוֹם אֶחָד לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי בְנוֹ.

וּבְעוֹדֶנּוּ מְבַקֵּשׁ בְּיָגוֹן אֶת בְּנוֹ, בָּא אֲרִיאֵל, בִּפְקֻדַּת פְּרוֹסְפֶּרוֹ, לְהַפְחִיד אוֹתוֹ וְאֶת בְּנֵי לִוְיָתוֹ בְּכָל מִינֵי פְּחָדִים. הוּא מִלֵּא אֶת לִבָּם אֵימָה בְּקוֹלוֹת מְשֻׁנִּים וּבְמַרְאוֹת אֲיֻמִּים, בְּרָדְפוֹ אַחֲרֵיהֶם עִם עֲדַת כְּלָבִים עַזִּים לּא־נִרְאִים, אֲשֶׁר אָמְרוּ לִקְרֹעַ אוֹתָם לִגְזָרִים.

כַּאֲשֶׁר עָיְפוּ הָאֲנָשִׁים וְרָעֲבוּ מְאֹד, הִתְחַפְּשׂוּ אֲרִיאֵל וַחֲבֵרָיו וְלָבְשׁוּ צוּרוֹת מוּזָרוֹת, עָרְכוּ לִפְנֵיהֶם שֻׁלְחָן מָלֵא מַעֲדַנִּים וְנִגְּנוּ מַנְגִּינוֹת נִפְלָאוֹת. אַךְ כַּאֲשֶׁר נִגְּשׁוּ הָאֲנָשִׁים לֶאֱכֹל נֶהְפַּךְ אֲרִיאֵל וְהָיָה לְעוֹף נוֹרָא, אֲשֶׁר נִפְנֵף בִּכְנָפָיו עַל הַשֻּׁלְחָן וְהַכֹּל גָּז וְנֶעְלָם.

בְּנֵי הַחֲבוּרָה הוֹצִיאוּ חַרְבוֹתֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ לַהֲרוֹג אֶת הָעוֹף, אַךְ קִסְמֵי פְּרוֹסְפֶּרוֹ עָשׂוּ אֶת עֲמָלָם לַשָּׁוְא.

אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִגִּיד אֲרִיאֵל, בְּעוֹדֶנּוּ לָבוּשׁ צוּרַת עוֹף נוֹרָא, לְמֶלֶךְ נֵיאַפּוֹל וּלְאַנְטוֹנִיּוֹ הָרָשָׁע, כִּי כָל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר עָבְרָה עֲלֵיהֶם הִיא עֹנֶשׁ עַל הָרָעָה שֶׁעָשׂוּ לַנָּסִיךְ הַטּוֹב פְּרוֹסְפֶּרוֹ.

כַּאֲשֶׁר חָדַל מִדַּבֵּר, הִתְגַּלְגֵּל הָרַעַם וְהַפֵיוֹת רָקְדוּ סְבִיבוֹתֵיהֶם בְּקוֹלוֹת מְשֻׁנִּים וּבְפָנִים אֲיֻמִּים. לֵב מֶלֶךְ נֵיאַפּוֹל וַחֲבֵרָיו נִמְלָא פַחַד, כִּי יָדֹעַ יָדְעוּ אֶת עֲווֹנָם הַגָּדוֹל. אַךְ הָאָצִיל הַזָּקֵן וְהַנָּדִיב הוּא לְבַדּוֹ שָׁלֵו, יַעַן כִּי הוּא גָמַל רַק טוֹב לַקּוֹסֵם פְּרוֹסְפֶּרוֹ.

לָאַחֲרוֹנָה הוֹפִיעַ לִפְנֵיהֶם פְּרוֹסְפֶּרוֹ בִּלְבוּשׁ קוֹסֵם. הוּא אָמַר אֶל נַפְשׁוֹ, כִּי רַב הָעֹנֶשׁ לָאֲנָשִׁים, אַחֲרֵי כָל הַפְּגָעִים וְכָל הַפְּחָדִים אֲשֶׁר בָּאוּ עֲלֵיהֶם מֵרֵאשִׁית הַסְּעָרָה, אַף רָאָה כִּי אָחִיו אַנְטוֹנִיּוֹ וּמֶלֶךְ נֵיאַפּוֹל נִחֲמוּ עַל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשׂוּ לוֹ. וּבְכֵן כַּאֲשֶׁר בִּקְשׁוּ מִמֶּנּוּ, כִּי יִסְלַח לָהֶם וְיָשׁוּב עִמָּהֶם לְמִילַנּוֹ, סָלַח לַעֲווֹנָם.

אַךְ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ בְּיָגוֹן, כִּי בַּעֲווֹנוֹ טָבַע בְּנוֹ יְחִידוֹ בַמַּיִם, קָרָא אֵלָיו פְּרוֹסְפֶּרוֹ: – אַתָּה הֲשִׁיבוֹתָ לִי אֶת נְסִיכוּתִי, אַף אֲנִי אָשִׁיב לְךָ מַחְמַד עֵינֶיךָ. וְהוּא לָקַח אוֹתוֹ אֶל פִּי הַמְּעָרָה, אֲשֶׁר שָׁם בֵּיתוֹ, וַיְצַו עָלָיו לְהַבִּיט פְּנִימָה. מֶלֶךְ נֵיאַפּוֹל הִבִּיט וַיַּרְא אֶת בְּנוֹ פֶרְדִּינַנְדְּ בָּרִיא וְשָׁלֵם וְהוּא מְשַׂחֵק עִם מִירַנְדָּה הַיָּפָה.> שִׂמְחַת הַמֶּלֶךְ הָיְתָה גְדוֹלָה מְאֹד. הוּא בִקֵּשׁ מֵאֵת מִירַנְדָּה, כִּי תִסְלַח לוֹ עַל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה עִם אָבִיהָ. וְכַאֲשֶׁר אָמַר פֶרְדִּינַנְדְּ לְאָבִיו, כִּי מִירַנְדָּה תְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה, גָּדְלָה שִׂמְחָתוֹ שִׁבְעָתָיִם.

וּבְעֵת אֲשֶׁר הִשְׁתַּעַשְׁעוּ יַחְדָּו הֵעִיר אֲרִיאֵל אֶת הַמַּלָּחִים מִשְּׁנָתָם בְּתַחְתִּית הָאֳנִיָּה וְכֻלָּם עָלוּ אֶל הַחוֹף לְהִשְׁתַּתֵּף בַּשִּׂמְחָה. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יָשְׁבוּ כֻלָּם בָּאֳנִיָּה לָשׁוּב לְנֵיאַפּוֹל, אֲשֶׁר שָׁם חָגְגוּ פֶרְדִּינַנְדְּ וּמִירַנְדָּה אֶת חַג חֲתֻנָּתָם. פְּרוֹסְפֶּרוֹ עָזַב אֶת מַעֲשֵׂה קְסָמָיו בָּאִי וַיָּשָׁב אֶל מִילַנוֹ מוֹלַדְתּוֹ לִהְיוֹת מוֹשֵׁל בָּהּ וְלִחְיוֹת בְּשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה.

הַיָּם הָיָה שָׁקֵט וְתָכֹל, הַשָּׁמַיִם הִבִּיטוּ מִמַּעַל בְּבַת צְחוֹק נְעִימָה. וְרוּחוֹת קַלִּים נָשְׁבוּ בַּמִּפְרָשִׂים וַיִּשְׂאוּ אֶת הָאֳנִיָּה בְּנַחַת עַל פְּנֵי הַמָּיִם.

זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה הַחֶסֶד הָאַחֲרוֹן, אֲשֶׁר עָשָׂה אֲרִיאֵל עִם פְּרוֹסְפֶּרוֹ. וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הֵבִיא אֶת הָאֳנִיָּה בְּשָׁלוֹם אֶל הַיַּבָּשָׁה, יָצָא לַחָפְשִׁי לְעוֹלָם וַיָּעָף לוֹ בְּקוֹל רִנָּה:

בַּאֲשֶׁר תָּמֹץ הַדְּבוֹרָה אָמֹץ גַּם אֲנִי,

בְּכוֹס הַפֶּרַח אָשִׂים מִשְׁכָּנִי,

שָׁם אֶשְׁכַּב עִם יִלְלַת הַיַּנְשׁוּף,

עַל גַּב הָעֲטַלֵּף אָעוּף,

אֲבַקֵּשׁ אֶת הַקַּיִץ הַנָּעִים;

אַךְ שָׂמֵחַ, אַךְ שָׂמֵחַ אֶהְיֶה

תַּחַת הַצִּיצִים בֵּין הָעֳפָאִים.



בְּאֶרֶץ צָרְפַת, לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, יָשְׁבוּ שְׁתֵּי נְעָרוֹת וְהֵן יְדִידוֹת נֶאֱמָנוֹת זוֹ לְזוֹ. הֵן הָיוּ בְנוֹת אַחִים, שְׁתֵּיהֶן יְפוֹת מַרְאֶה. שֵׁם הַגְּדוֹלָה מֵהֶן רוֹזַלִּינְדְּ וְשֵׁם הַשֵּׁנִית צֶלְיָה. אֲבִי רוֹזַלִּינְדְּ הָיָה נָסִיךְ גָּדוֹל, אַךְ אָחִיו, אֲבִי צֶלְיָה, עָשַׁק מִמֶּנּוּ אֶת כָּל אַרְצוֹ וַיְגָרֶשׁ אוֹתוֹ מִנַּחֲלָתוֹ. אֲצִילִים וְרוֹזְנִים רַבִּים, אֲשֶׁר שָׂנְאוּ אֶת הָאָח הָרַע וְאָהֲבוּ אֶת אֲבִי רוֹזַלִּינְדְּ, הָלְכוּ עִמּוֹ וְעָשׂוּ לוֹ חֲצַר־מַלְכוּת בַּנֵּכָר, תַּחַת עֵץ רַעֲנָן בְּיַעַר אַרְדֶּן.

כַּאֲשֶׁר גֹּרַשׁ אֲבִי רוֹזַלִּינְדְּ מִטִּירָתוֹ, לָקַח אוֹתָהּ דּוֹדָהּ לִהְיוֹת לְרֵעָה לְבִתּוֹ הַקְּטַנָּה צֶלְיָה. שְׁתֵּי הַיְלָדוֹת גָּדְלוּ יַחַד, וְצֶלְיָה הָיְתָה כֹּה טוֹבָה וְכֹה חֲבִיבָה לְרוֹזַלִּינְדְּ, עַד כִּי שָׁכְחָה לִפְעָמִים אֶת יְגוֹנָהּ עַל גָּלוּת אָבִיהָ וְאֶת כַּעְסָהּ עַל דּוֹדָהּ, שֶׁהָיָה כֹּה אַכְזָרִי.

אֶחָד מִידִידָיו הַנֶּאֱמָנִים שֶׁל הַנָּסִיךְ הַמְגֹרָשׁ הָיָה אַבִּיר אַמִּיץ וּשְׁמוֹ סֵיר רוֹלַנְדְּ דֵּי בוּאָה. בְּמוֹתוֹ הִשְׁאִיר אַחֲרָיו שְׁלשָׁה בָנִים. אוֹלִיבֶר, הַבְּכוֹר, לֹא הָיָה אָח טוֹב. תַּחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיו וְלִהְיוֹת טוֹב לְאָחִיו הַצָּעִיר, אוֹרְלַנְדּוֹ שְׁמוֹ, לֹא נָתַן לוֹ פְּרוּטָה וְלֹא מָקוֹם לִלְמֹד מָה, אַף הוֹשִׁיב אוֹתוֹ לֶאֱכֹל יַחַד עִם עֲבָדָיו. הוּא קִנֵּא בְּאוֹרְלַנְדּוֹ וְשָׂנֵא אוֹתוֹ עַל כִּי הָיָה אַמִּיץ־רוּחַ וְרַב־כֹּחַ וִיפֵה־תֹאַר, וְהוּא הָיָה טוֹב לְסוּסָיו מֵאֲשֶׁר לְאָחִיו.

וְלַסֵּיר רוֹלַנְדְּ דֵּי בוּאָה הָיָה עֶבֶד זָקֵן וּשְׁמוֹ אָדָם. הוּא שֵׁרֵת לִפְנֵי סֵיר רוֹלַנְדְּ בֶּאֱמוּנָה רַבָּה וְאָהַב אֶת אוֹרְלַנְדּוֹ, וְלִבּוֹ דָאַב עַל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה אוֹלִיבֶר לְאָחִיו הַצָּעִיר. וַיְהִי הַיּוֹם, אַחֲרֵי אֲשֶׁר רָאָה אוֹרְלַנְדּוֹ, כִּי לֹא יוּכַל עוֹד נְשׂא אֶת עֹל אָחִיו, שָׁאַל מִמֶּנּוּ לָתֵת לוֹ אֶת הַכֶּסֶף יְרֻשַּׁת אָבִיו וְלִשְׁלֹחַ אוֹתוֹ לְבַקֵּשׁ אֶת מַזָּלוֹ. קָצָה נַפְשׁוֹ – אָמַר – לָלֶכֶת בָּטֵל, לִבְלִי עֲשׂוֹת מְאוּמָה וּלִבְלִי לְמֹד מְאוּמָה.

אַךְ אוֹלִיבֶר לָעַג לוֹ, וּבְכֵן פָּרַץ רִיב בֵּין הָאַחִים. כַּאֲשֶׁר אָמַר אָדָם לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם לְמַעַן אֲבִיהֶם הַמֵּת, כָּעַס אוֹלִיבֶר עַל הָעֶבֶד הַזָּקֵן וַיְצַו עָלָיו לָצֵאת.

– צֵא מִבֵּיתִי, כֶּלֶב זָקֵן! – קָרָא. – כֶּלֶב זָקֵן אַתָּה קוֹרֵא לִי – הֵשִׁיב אָדָם – וְאָנֹכִי נָתַתִּי אֶת חַיַּי בְּעָבְדִי אֶתְכֶם. אֲדֹנִי הַזָּקֵן, אָבִיךָ, לֹא הָיָה מוֹצִיא מִפִּיו דְּבָרִים קָשִׁים כָּאֵלֶּה. אַחֲרֵי הָרִיב הַזֶּה שָׂנֵא אוֹלִיבֶר אֶת אוֹרְלַנְדּוֹ עוֹד יוֹתֵר. הוּא בִקֵּשׁ תַּחְבּוּלוֹת לַהֲמִיתוֹ וְלָקַחַת לוֹ אֶת הָרְכוּשׁ, אֲשֶׁר הִשְׁאִיר אָבִיו לְאוֹרְלַנְדּוֹ.

בָּעֵת הַהִיא עָרַךְ הַנָּסִיךְ הָרַע, אֲבִי צֶלְיָה, הִתְחָרוּת גְּדוֹלָה שֶׁל מִתְגּוֹשְׁשִׁים.> וְלוֹ הָיָה מִתְגּוֹשֵׁשׁ שָׂכִיר בַּעַל כֹּחַ עָצוּם. הָאִישׁ הַזֶּה הָיָה מִתְגּוֹשֵׁשׁ בְּאוֹן, עַד כִּי רַק גִּבּוֹר בְּגִבּוֹרִים הִרְהִיב עֹז לְהֵאָבֵק עִמּוֹ, וְכַמָּה פְעָמִים הָרַג אֶת אֵלֶּה שֶׁהִתְגּוֹשְׁשׁוּ עִמּוֹ. אוֹרְלַנְדּוֹ הָיָה מִתְגּוֹשֵׁשׁ עָצוּם מְאֹד וְלֹא פָּחַד מִפְּנֵי אִישׁ, וְלָכֵן גָּמַר בְּלִבּוֹ לָלֶכֶת אֶל הַהִתְחָרוּת וּלְהֵאָבֵק עִם הָאִישׁ הַזֶּה. כַּאֲשֶׁר נוֹדַע הַדָּבָר לְאוֹלִיבֶר, כִּי אָחִיו הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת אֶת זֹאת, שָׁלַח לִקְרֹא אֶל טִירָתוֹ אֶת הַמִּתְגּוֹשֵׁשׁ שֶׁל הַנָּסִיךְ. הוּא סִפֵּר לַמִּתְגּוֹשֵׁשׁ כָּל מִינֵי כְזָבִים וּשְׁקָרִים עַל דְּבַר אוֹרְלַנְדּוֹ. הוּא הָיָה, לְפִי דְבָרָיו, הָעֶלֶם הָרַע בְּרָעִים בְּאֶרֶץ צָרְפַת וְכָל דְּרָכָיו רֶשַׁע, עַד כִּי טוֹב יַעֲשֶׂה הַמִּתְגּוֹשֵׁשׁ, אִם יְשַׁבֵּר אֶת מַפְרַקְתּוֹ.

הַמִּתְגּוֹשֵׁשׁ הִבְטִיחַ לַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶּׁבְּיָדוֹ לְהָמִית אֶת אוֹרְלַנְדּוֹ. “אִם בְּרַגְלָיו יָשׁוּב מִן הַמַּעֲרָכָה אַחֲרֵי הֵאָבְקוֹ עִמִּי – אָמַר – לֹא אֶתְגּוֹשֵׁשׁ עוֹד עַד עוֹלָם”.

בְּיוֹם הַמָּחֳרָת נֶעֶרְכָה הַהִתְחָרוּת שֶׁל הַמִּתְגּוֹשְׁשִׁים עַל פְּנֵי הַכִּכָּר מִמּוּל טִירַת הַנָּסִיךְ. הַנָּסִיךְ וְכָל רוֹזְנָיו בָּאוּ לִרְאוֹת בַּמַּחֲזֶה. גַּם צֶלְיָה וְרוֹזַלִּינְדְּ בָּאוּ. כִּי בַיָּמִים הָהֵם, הָרְחוֹקִים מִמֶּנּוּ, הָיָה הַמִּנְהָג לִבְנוֹת הָאֲצִילִים לְהִתְבּוֹנֵן אֶל מַחֲזוֹת, אֲשֶׁר בְּיָמֵינוּ הֵם נִרְאִים לָנוּ קָשִׁים מְאֹד וְאַכְזָרִים מְאֹד.

וְאִישׁ זָקֵן בָּא אֶל הַמַּעֲרָכָה, כִּי שְׁלשֶׁת בָּנָיו, בַּחוּרִים נָאִים, נִגְּשׁוּ לְהִתְגּוֹשֵׁשׁ עִם הַגִּבּוֹר הַמְהֻלָּל. הֵם הִתְגּוֹשְׁשׁוּ אִישׁ אַחֲרֵי אָחִיו, וְאִישׁ אַחֲרֵי אָחִיו נָפְלוּ לָאָרֶץ וְצַלְעוֹתֵיהֶם רְצוּצוֹת. הֵם הָיוּ פְּצוּעִים קָשֶׁה, עַד אֲשֶׁר חָשַׁב אֲבִיהֶם הַזָּקֵן, כִּי הוֹלְכִים הֵם לָמוּת וַיֵּבְךְּ וַיִּתְאַבֵּל עֲלֵיהֶם בְּקוֹל נְהִי, וְכָל הַשּׁוֹמְעִים בָּכוּ עִמּוֹ.

אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אָמַר כָּל אִישׁ, כִּי אִוֶּלֶת הִיא לְאָדָם לְנַסּוֹת אֶת כֹּחוֹ וּלְהֵאָבֵק עִם גִּבּוֹר כֹּחַ כַּמִּתְגּוֹשֵׁשׁ אֲשֶׁר לַנָּסִיךְ, וְרַק אָדָם אֶחָד גָּמַר בְּנַפְשׁוֹ לְנַסּוֹת. הָאִישׁ הַזֶּה הָיָה אוֹרְלַנְדּוֹ דֵּי בוּאָה. כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּעֲרָכָה, הָיָה מַרְאֵהוּ כֹּה אָדִיב וְרַךְ וְאָמִיץ וְנָאֶה, עַד כִּי גַּם הַנָּסִיךְ הָרָשָׁע, אֲשֶׁר לֹא יָדַע מִי הוּא הָעֶלֶם, דָּאַב מִפְּנֵי הַמַּחֲשָׁבָה, כִּי עוֹד מְעַט וְהַמִּתְגּוֹשֵׁשׁ יְדַכֵּא אֶת חַיָּיו. – דַּבֵּרְנָה נָא עַל לֵב הָעֶלֶם, כִּי לֹא יֵאָבֵק – אָמַר הַנָּסִיךְ אֶל צֶלְיָה וְרוֹזַלִּינְדְּ – הֵן הוּא לֹא יִצְלָח. גִּבּוֹרִי הֵן הָמֵת יְמִיתֵהוּ.

בִּדְבָרִים נוֹחִים וַעֲדִינִים פָּנוּ שְׁתֵּי הַנְּעָרוֹת לְבַקֵּשׁ אֶת אוֹרְלַנְדּוֹ, לְבַל יֵצֵא אֶל הַמַּעֲרָכָה. – הֵן רָאִיתָ וְנוֹכַחְתָּ, מָה רַב כֹּחַ הָאִישׁ הַזֶּה –קָרְאָה צֶלְיָה – לוּ יָכֹלְתָּ לִרְאוֹת אֶת פָּנֶיךָ בְּעֵינֶיךָֹ, כִּי אָז לֹא הָיִיתָ מְסַכֵּן אֶת נַפְשְׁךָ לָצֵאת לִקְרָב זֶה. אָנָּא עֲשֵׂה זֹאת לְמַעַנְךָ וְשׁוּב מִמַּחֲשַׁבְתֶּךָ. – שׁוּב נָא – אָמְרָה רוֹזַלִּינְדְּ – אִישׁ לֹא יֹאמַר עָלֶיךָ, כִּי מוּג לֵב אַתָּה בַּעֲשׂוֹתְךָ זֹאת. בַּקֵּשׁ נְבַקֵּשׁ אֶת הַנָּסִיךְ כִּי יַפְסִיק אֶת הַהִתְגּוֹשְׁשׁוּת.

אַך אוֹרְלַנְדּוֹ הֵשִׁיב: – אַל נָא תַחְשֹׁבְנָה רָעָה עָלַי, גְּבִירוֹתַי, אִם אִמָּנַע מֵעֲשׂוֹת רְצוֹנְכֶן. לֹא קַל הַדָּבָר לְהָשִׁיב פְּנֵי עֲלָמוֹת כֹּה חֲבִיבוֹת וְכֹה יָפוֹת. תֵּלַכְנָה נָא עֵינֵיכֶן הַיָּפוֹת וּבִרְכוֹתֵיכֶן הַטּוֹבוֹת עִמָּדִי בַּקְּרָב. אִם אוּמַת, אֵין לִי אִישׁ אֲשֶׁר יִסְפָּד־לִי וְאֶת מְקוֹמִי הַפָּנוּי אַחֲרַי יְמַלֵּא אִישׁ אַחֵר הַטּוֹב מִמֶּנִּי.

– מִי יִתֵּן וְיָכֹלְתִּי לְנַדֵּב לְךָ אֶת מְעַט הַכֹּחַ אֲשֶׁר לִי – קָרְאָה צֶלְיָה. וְרוֹזַלִּינְדְּ אָמְרָה: – גַּם אֶת כֹּחִי אֲנִי לִהְיוֹת לְעֵזֶר. – מִי יִתֵּן וְהָיִיתִי רוֹאָה וְאֵינָהּ נִרְאָה – קָרְאָה צֶלְיָה הַקְּטַנָּה – לְמַעַן אוּכַל לֶאֱחֹז בַּעֲקֵב הַבָּחוּר הַגִּבּוֹר וּלְהַכְשִׁילוֹ, בְּעָמְדוֹ לְהֵאָבֵק עִמְּךָ. וְהַהִתְגּוֹשְׁשׁוּת הֵחֵלָה. כָּל אִישׁ מִן הָעוֹמְדִים הִבִּיט לִרְאוֹת, בַּהֲרוֹג הַמִּתְגּוֹשֵׁשׁ שֶׁל הַנָּסִיךְ אֶת אוֹרְלַנְדּוֹ. אַךְ תַּחַת לִהְיוֹת מוּמָת בִּידֵי הַגִּבּוֹר, הֵרִים אוֹרְלַנְדּוֹ אֶת הָאִישׁ רַב־הַכֹּחַ בִּזְרוֹעוֹתָיו וְהִשְׁלִיכוֹ לָאָרֶץ.

כָּל הָעָם הֵרִיעַ בְּקוֹל דִּיצָה, וְהַנָּסִיךְ קָרָא: – תַּם הַמַּחֲזֶה! תַּם הַמַּחֲזֶה! – יַעֲשֶׂה נָא אֲדוֹנִי חֶסֶד – הִתְחַנֵּן אוֹרְלַנְדּוֹ – תֶּן לָנוּ לְהַמְשִׁיךְ! הֲלֹא זֶה רַק הֵחֵל הַקְּרָב. הַנָּסִיךְ פָּנָה אֶל גִּבּוֹרוֹ לְשָׁאֲלוֹ מַה שְּׁלוֹמוֹ. אַךְ הָאִישׁ שָׁכַב דּוּמָם וְלֹא יָכֹל לְדַבֵּר אוֹ לָנוּעַ.> – הוּא נֶאֱלַם, אֲדוֹנִי – קָרָא אַחַד הַשָּׂרִים. וְלָכֵן צִוָּה הַנָּסִיךְ לָשֵׂאת אוֹתוֹ מִן הַמָּקוֹם. – מַה שִּׁמְךָ, הָעֶלֶם? – שָׁאַל אֶת אוֹרְלַנְדּוֹ. – אוֹרְלַנְדּוֹ, אֲדוֹנִי, הַבֵּן הַצָּעִיר אֲשֶׁר לְסֵיר רוֹלַנְדְּ דֵּי בוּאָה. – אָבִיךָ הָיָה אוֹיֵב לִי – קָרָא הַנָּסִיךְ –שִׂמְחָתִי הָיְתָה רַבָּה יוֹתֵר בְּמַעֲשֵׂה גְבוּרָתְךָ, לוּ קָרָאתָ לִי בְּשֵׁם אָב אַחֵר.

– מִתְגָּאֶה אֲנִי, כִּי בֶן הַסֵּיר רוֹלַנְדְּ אָנֹכִי – קָרָא אוֹרְלַנְדּוֹ – וְלֹא הָיִיתִי מֵמִיר אֶת כְּבוֹדִי בַּכָּבוֹד לִהְיוֹת יוֹרְשׁוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ. הַנָּסִיךְ וְרוֹזְנָיו וּמְשָׁרְתָיו הָלְכוּ לְבֵיתָם וְאוֹרְלַנְדּוֹ נִשְׁאַר לְבַדּוֹ עִם צֶלְיָה וְרוֹזַלִּינְדְּ. לֵב צֶלְיָה דָּאַב עַל אֲשֶׁר דִּבֶּר אָבִיהָ קָשׁוֹת אֶל אוֹרְלַנְדּוֹ. – לוּ הָיִיתִי אֲנִי בִּמְקוֹם אָבִי, אֲחוֹתִי, הַאִם הָיִיתִי עוֹשָׂה זֹאת? – שָׁאֲלָה הַנַּעֲרָה אֶת רוֹזַלִּינְדְּ. וְרוֹזַלִּינְדְּ פָּתְחָה וְאָמְרָה: – אָבִי אָהַב אֶת הַסֵּיר רוֹלַנְדְּ כְּנַפְשׁוֹ, וְכָל הָעוֹלָם יָדַע, מָה רַבָּה נְדִיבוּת הַסֵּיר רוֹלַנְדְּ. לוּ יָדַעְתִּי, כִּי הָעֶלֶם הַזֶּה בֶּן הַסֵּיר רוֹלַנְדְּ הוּא, כִּי אָז בִּקַּשְׁתִּיו בִּדְמָעוֹת לִבְלִי יֵלֵךְ לִקְרַאת סַכָּנָה גְדוֹלָה כָּזֹאת.

– הָבָה, נֵלֵךְ לְדַבֵּר עִם אוֹרְלַנְדּוֹ – קָרְאָה צֶלְיָה הָעֲדִינָה – נִכְלַמְתִּי מִדִּבְרֵי אָבִי הַקָּשִׁים. וְהִיא הָלְכָה עִם רוֹזַלִּינְדְּ אֶל אוֹרְלַנְדּוֹ וַתְּהַלֵּלְנָה אוֹתוֹ עַל מַעֲשֶׂה גְבוּרָתוֹ. רוֹזַלִּינְדְּ הֵסִירָה מֵעַל צַוָּארָהּ שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב וַתִּתֶּן לוֹ. הִיא הָיְתָה נוֹתֶנֶת לוֹ – אָמְרָה – תְּשׁוּרָה יְקָרָה מִזּוֹ, לוּלֵא הָיְתָה נַעֲרָה עֲנִיָּה.

אוֹרְלַנְדּוֹ אָהַב אֶת שְׁתֵּי הַנְּעָרוֹת עַל טוּב לִבָּן, וְאוּלָם אֶת רוֹזַלִּינְדְּ אָהַב אַהֲבָה עַזָּה, עַד כִּי גָמַר בְּלִבּוֹ לָקַחַת אוֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה, אִם תֹּאבֶה לָלֶכֶת אַחֲרָיו.

בֵּין כֹּה וָכֹה וְהַנָּסִיךְ קָצַף עַל אוֹרְלַנְדּוֹ, בֶּן אוֹיְבוֹ, עַל אֲשֶׁר הִכְרִיעַ אֶת מִתְגּוֹשְׁשׁוֹ. גַּם בְּרוֹזַלִּינְדְּ חָרָה אַפּוֹ עַל אֲשֶׁר נָתְנָה לְאוֹרְלַנְדּוֹ אֶת שַׁרְשֶׁרֶת הַזָּהָב. וּכְכֹל אֲשֶׁר הִרְבָּה הַנָּסִיךְ לַחְשֹׁב בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כֵּן גָּדְלָה חֲמָתוֹ. וְאֶחָד מִשָּׁלִישָׁיו, אִישׁ טוֹב, אָמַר לְאוֹרְלַנְדּוֹ, כִּי טוֹב יַעֲשֶׂה אִם יְמַהֵר לִבְרֹחַ, יַעַן כִּי הַנָּסִיךְ מְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשׁוֹ. וְהַנָּסִיךְ גָּעַר בִּנְזִיפָה בְּרוֹזַלִּינְדְּ וַיְצַו עָלֶיהָ לַעֲזֹב אֶת אַרְמוֹנוֹ. – אִם יִמְצָאוּךְ גַּם בְּמֶרְחַק עֶשְׂרִים מִיל מִזֶּה בְּמֶשֶׁךְ עֲשָׂרָה יָמִים מֵהַיּוֹם מוֹת תָּמוּתִי –קָרָא הַנָּסִיךְ.

וְצֶלְיָה הִצְטָעֲרָה מְאֹד עַל אַכְזְרִיּוּת אָבִיהָ לְרוֹזַלִּינְדְּ, אֲשֶׁר כְּאָחוֹת הָיְתָה לָהּ. הִיא הִתְחַנְּנָה לִפְנֵי הַנָּסִיךְ לְבַל יַעֲשֶׂה עָוֶל, אַךְ הוּא לֹא שָׁמַע לִדְבָרֶיהָ.

אָז אָמְרָה לוֹ, כִּי אִם יְשַׁלַּח מֵעָלָיו אֶת רוֹזַלִּינְדְּ, יְגָרֵשׁ גַּם אוֹתָהּ, יַעַן כִּי בִלְעָדֶיהָ חַיֶּיהָ אֵינָם חַיִּים. – שׁוֹטָה אַתְּ! – גָּעַר בָּהּ אָבִיהָ, וְהוּא פָקַד בְּחֵמָה עַל רוֹזַלִּינְדְּ לָלֶכֶת מִיָּד, וְאִם לֹא – יְמִיתֶנָּה.

אַךְ צֶלְיָה מֵאֲנָה לְהִפָּרֵד מֵעִם רוֹזַלִּינְדְּ. וְלָכֵן גָּמְרוּ שְׁתֵּיהֶן בְּדַעְתָּן לָלֶכֶת יַחְדָּו אֶל יַעַר אַרְדֶּן, אֲשֶׁר שָׁם נֶחְבְּאוּ אֲבִי רוֹזַלִּינְדְּ וְרֵעָיו. הֵן יָדְעוּ כִּי שׁוֹדְדִים בַּדֶּרֶךְ, וְלָכֵן צָבְעָה צֶלְיָה אֶת פָּנֶיהָ וּמַרְאֶהָ כִּשְׁזוּפַת שֶׁמֶשׁ, אַף לָבְשָׁה בִּגְדֵי נַעֲרָה כָפְרִית עֲנִיָּה, אֲשֶׁר אֵין לָהּ כֹּל. וְרוֹזַלִּינְדְּ הִתְחַפְּשָׂה וַתִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי עֶלֶם וַתִּקַּח עִמָּהּ גַּרְזֶן קָטֹן וַחֲנִית.

וְלַנָּסִיךְ, אֲבִי צֶלְיָה, בַּדְּחָן אֶחָד וּשְׁמוֹ טוּשְׁסְטוֹן. הַבַּדְּחָן הַזֶּה הָיָה בַּרְ־נַשׁ מַצְחִיק וּפִיו מָלֵא תָמִיד שְׁנִינוּת וַהֲלָצוֹת, וְהוּא אָהַב מְאֹד אֶת אֲדוֹנָתוֹ הַקְּטַנָּה, אֶת צֶלְיָה. – הֲלֹא נִקַּח עִמָּנוּ אֶת טוּשְׁסְטוֹן? –קָרְאָה רוֹזַלִּינְדְּ, כַּאֲשֶׁר לָבְשׁוּ הַנְּעָרוֹת בִּגְדֵיהֶן וְהָיוּ נְכוֹנוֹת לָצֵאת לַדֶּרֶךְ – הַאִם לֹא יִהְיֶה לִבְרָכָה לָנוּ? – הוּא יֵלֵךְ עִמִּי עַד קְצֵה תֵבֵל – אָמְרָה צֶלְיָה – תְּנוּ לִי לְבַקְשׁוֹ כִּי יָבֹא. וְאָכֵן, כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ רוֹזַלִּינְדְּ וְצֶלְיָה אֶל הַיַּעַר, הָלַךְ טוּשְׁסְטוֹן הֶחָבִיב לְהוֹרוֹת לָהֶן אֶת הַדֶּרֶךְ. לָבוּשׁ בְּגָדָיו הָאֲדֻמִּים, בְּרֹאשׁוֹ הַמִּצְנֶפֶת עִם הַפַּעֲמוֹנִים הַמְצַלְצְלִים, עַל שִׁכְמוֹ הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ עִם הַקִּטְנִיּוֹת הַמְקַשְׁקְשׁוֹת בּוֹ, צָעַד הַבַּדְּחָן בְּדִיצָה בְּראֹשׁ הַנְּעָרוֹת הַנּוֹדְדוֹת וְהוּא נוֹשֵׂא אֶת צְרוֹרָן עִם הַמָּזוֹן וְעִם הַשְּׂמָלוֹת. וְכַאֲשֶׁר יָרַד הַלַּיְלָה וּבַיַּעַר הָיָה חשֶׁךְ וְרוֹזַלִּינְדְּ וְצֶלְיָה עָיְפוּ בְלֶכְתָּן וְהִתְעַצְּבוּ אֶל לִבָּן, עוֹדְדוּ אוֹתָן פְּנֵי טוּשְׁסְטוֹן הָעַלִּיזִים וַהֲלָצוֹתָיו.

וּבְעֵת אֲשֶׁר קָרוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בִּקֵּשׁ אֲחִי אוֹרְלַנְדּוֹ תַּתְבּוּלוֹת לְהָמִית אֶת אוֹרְלַנְדּוֹ. קִנְאָתוֹ בוֹ הָיְתָה רַבָּה עַד כִּי גָבְרָה שִׂנְאָתוֹ אֵלָיו, בְּשָׁמְעוֹ אֶת הָאֲנָשִׁים מְהַלְלִים וּמְפָאֲרִים אוֹתוֹ עַל גְּבוּרָתוֹ בְּמִלְחַמְתּוֹ עִם הַמִּתְגּוֹשֵׁשׁ. הוּא גָמַר בְּלִבּוֹ לְשַׁלַּח אֵשׁ בְּבֵיתוֹ וְלִשְׂרֹף אוֹתוֹ, וְאִם יִמָּלֵט מִמָּוֶת, יִרְצַח אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת.

אָדָם, הָעֶבֶד הַזָּקֵן, שָׁמַע אֶת דְּבַר הַהִתְנַכְּלוּת וַיְמַהֵר לְהַזְהִיר אֶת אוֹרְלַנְדּוֹ. אוֹרְלַנְדּוֹ גָּמַר בְּלִבּוֹ לִבְרֹחַ אֶל יַעַר אַרְדֶּן, וְאָדָם אָמַר, כִּי גַם הוּא יֵלֵךְ עִמּוֹ. בִּידֵי אוֹרְלַנְדּוֹ לֹא הָיָה כֶסֶף, אַךְ אָדָם אָמַר, כִּי יִקַּח מִמֶּנּוּ אֶת כֹּל אֲשֶׁר חָשָׂךְ. אַחֲרֵי כֵן הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו אֶל הַיַּעַר.

שָׁם בַּמֶּרְחַקִּים בַּיַּעַר הֶעָבֹת חָיוּ אֲבִי רוֹזַלִּינְדְּ וְרֵעָיו בְּרֹב אשֶׁר יַחְדָּו. הֵם עָרְכוּ צֵיד צְבָאִים וְצֵידָה טוֹבָה מָצְאוּ לָהֶם רַב וּבְשִׁבְתָּם לָנוּחַ תַּחַת צֵל הָעֵצִים הָרַעֲנַנִּים, נָתְנוּ קוֹלָם בְּשִׁירִים עַלִּיזִים. הִנֵּה אַחַד הַשִּׁירִים אֲשֶׁר הָיוּ שָׁרִים:

תַּחַת עֵץ רַעֲנָן,

שָׁכֹב אֶשְׁכַּב שַׁאֲנָן.

אָרִים קוֹלִי בְּרןֹ,

אֶקְרָא בְּגָרוֹן:

בֹּאוּ הֲלוֹם, בֹּאוּ הֲלוֹם

פֹּה אֵין רוֹדֵף,

פֹּה אֵין אוֹיֵב,

לְבַד הַקֹּר וְרוּחַ הַיּוֹם.

פַּעַם אַחַת בְּשִׁבְתָּם יַחַד לֶאֱכֹל, הִתְפָּרֵץ אַחַד הַבַּחוּרִים מִבֵּין הָעֵצִים וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְיָדוֹ. – חִדְלוּ, אַל תֹּאכֵלוּ! –קָרָא הַבָּחוּר. הַנָּסִיךְ וְרֵעָיו שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ מַה לּוֹ. – מָזוֹן – קָרָא – אֲנִי גוֹוֵעַ מֵרָעָב. הֵם בִּקְשׁוּ אוֹתוֹ לָשֶׁבֶת וְלֶאֱכֹל, אַךְ הוּא לֹא אָבָה, בְּאָמְרוֹ, כִּי אִישׁ זָקֵן אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרָיו מֵאַהֲבָה נֶאֲמָנָה עוֹמֵד בַּיַּעַר וְגוֹוֵעַ בְּרָעָב, וּבְטֶרֶם יַאֲכִיל אוֹתוֹ לֹא יוּכַל לִטְעֹם מְאוּמָה. הַבָּחוּר הַזֶּה הָיָה אוֹרְלַנְדּוֹ; וְכַאֲשֶׁר אָמְרוּ לוֹ הַנָּסִיךְ וְרֵעָיו לְהָבִיא אֶת אָדָם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יָשְׁבוּ שָׁם וַיִּתְּנוּ לָהֶם לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת, הֶחֱלִיפוּ כֹחַ גַּם הָאִישׁ הַזָּקֵן גַּם אֲדוֹנוֹ הַצָּעִיר. וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר נוֹדַע לַנָּסִיךְ, כִּי אוֹרְלַנְדּוֹ הוּא בֶן יְדִידוֹ סֵיר רוֹלַנְדְּ דֵּי בוּאָה, קִדֵּם אֶת פָּנָיו בִּבְרָכָה וְהֶרְאָה חִבָּה רַבָּה לְעַבְדּוֹ הַזָּקֵן הַנֶּאֱמָן.

הִנֵּה כִּי כֵן חַי אוֹרְלַנְדּוֹ עִם הַנָּסִיךְ וִידִידָיו בְּעָמְקֵי הַיַּעַר, אַךְ כָּל הַיָּמִים הָיָה הוֹגֶה בְּרוֹזַלִּינְדְּ. יוֹם יוֹם הָיָה כוֹתֵב חֲרוּזִים לִכְבוֹדָהּ וְאֶת הַחֲרוּזִים הָיָה חוֹרֵת עַל עֲצֵי הַיַּעַר אוֹ חוֹקְקָם עָמֹק בִּקְלִפַּת הָאִילָן. הוּא לֹא חָשַׁב עַל אִישׁ מִלְּבַדָּהּ, עַד כֹּה אָהַב אוֹתָהּ.

בֵּין כֹּה וָכֹה וְרוֹזַלִּינְדְּ עִם צֶלְיָה וְעִם טוּשְׁסְטוֹן גַּם הֵם בָּאוּ שְׁלֵמִים אֶל הַיַּעַר וַיִּשְׂכְּרוּ לָהֶם אֹהֶל קָטֹן אֲשֶׁר לְאַחַד הָרוֹעִים שָׁם. רוֹזַלִּינְדְּ אָהֲבָה אֶת אוֹרְלַנְדּוֹ כַּאֲשֶׁר אָהַב אוֹתָהּ הוּא, וְכַאֲשֶׁר קָרְאָה אֶת חֲרוּזֵי אוֹרְלַנְדּוֹ עַל הָעֵצִים, שָׂמַח לִבָּהּ לָדַעַת, כִּי הוּא לֹא שְׁכָחָה. בְּאַחַד הַיָּמִים פָּגְשָׁה הִיא וְצֶלְיָה אֶת אוֹרְלַנְדּוֹ, אַךְ הוּא לֹא הִכִּיר אֶת הַנְּעָרוֹת בִּלְבוּשָׁן וּבִפְנֵיהֶן הַצְּבוּעִים בְּצֶבַע חוּם. וְהוּא חָשַׁב אוֹתָן לְנַעַר רוֹעֶה וַאֲחוֹתוֹ, כִּי כֵן אָמְרוּ עַל עַצְמָן. הוּא הִתְוַדַּע אֲלֵיהֶן וְהָיָה בָא לְעִתִּים אֶל אָהֳלָן הַקָּטֹן לְדַבֵּר עִמָּהֶן עַל רוֹזַלִּינְדְּ שֶׁאָהֲבָה נַפְשׁוֹ.

וּבָעֵת הַהִיא בָּאָה רָעָה עַל אֲחִי אוֹרְלַנְדּוֹ בִּגְלַל רִשְׁעָתוֹ. כַּאֲשֶׁר הָלַךְ אוֹרְלַנְדּוֹ, חָשַׁב הַנָּסִיךְ הַנָּבָל, אֲבִי צֶלְיָה, כִּי אוֹלִיבֶר שָׁלַח אוֹתוֹ. הוּא לָקַח אֶת אַדְמַת אוֹלִיבֶר מִמֶּנּוּ וַיְצַו עָלָיו לְבַל יָעֵז לָשׁוּב אֶל חֲצֵרוֹ עַד כִּי יִמְצָא אֶת אוֹרְלַנְדּוֹ.

וּבְכֵן נָדַד אוֹלִיבֶר לְבַדּוֹ לְבַקֵּשׁ אֶת אוֹרְלַנְדּוֹ. הוּא בִקֵּשׁ אוֹתוֹ יָמִים וְשָׁבוּעוֹת, עַד כִּי בָלוּ בְגָדָיו עָלָיו וּשְׂעָרוֹ גָּדַל פֶּרֶא וּמַרְאֵהוּ הָיָה כְּקַבְּצָן. פַּעַם אַחַת הָלַךְ אוֹרְלַנְדּוֹ מֵאֹהֶל רוֹזַלִּינְדְּ וּמָצָא אוֹתוֹ שׁוֹכֵב יָשֵׁן תַּחַת אַלּוֹן עַתִּיק. עַל עָרְפּוֹ הִתְפַּתֵּל נָחָשׁ גָּדוֹל וְעוֹד מְעַט וְנָשַׁךְ אוֹתוֹ נְשִׁיכַת מָוֶת, לוּלֵא רָאָה אֶת אוֹרְלַנְדּוֹ וּבָרָח. וּבְרֶגַע זֶה רָאָה אוֹרְלַנְדּוֹ סַכָּנָה נוֹרָאָה אַחֶרֶת אוֹרֶבֶת לְאָחִיו הָרָע. אֲרִי רָעֵב עָלָה מִסֻבְּכוֹ נָכוֹן לִטְרֹף אֶת הָאִישׁ הַנִּרְדָּם. רֶגַע אֶחָד חָשַׁב אוֹרְלַנְדּוֹ עַל רִשְׁעַת אָחִיו וְכִי רָאוּי הוּא לִהְיוֹת לְטֶרֶף לְשִׁנֵּי הָאֲרִי. שְׁתֵּי פְעָמִים הִפְנָה שִׁכְמוֹ לָלֶכֶת, אַךְ לִבּוֹ הַטּוֹב לֹא נְתָנוֹ לַעֲשׂוֹת הָרָעָה הַזֹּאת גַּם לְאוֹיְבוֹ. הוּא נֶאֱבַק עִם הָאֲרִי וַיַּהֲרֹג אוֹתוֹ, אַךְ הַחַיָּה הָרָעָה שִׁלְּחָה אֶת שִׁנֶּיהָ הַחַדּוֹת בִּזְרוֹעוֹ.

רַעַשׁ הַמִּלְחָמָה עוֹרֵר אֶת אוֹלִיבֶר מִשְּׁנָתוֹ וַיַּרְא אֶת אוֹרְלַנְדּוֹ שָׂם נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ לְהַצִּיל אֶת חַיָּיו. הוּא נִכְלַם מְאֹד עַל רִשְׁעָתוֹ לְאָחִיו, אֲשֶׁר גָּמַל חֶסֶד עִמּוֹ, וַיְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ סְלִיחָה, וּשְׁנֵי הָאַחִים הָיוּ לִידִידִים זֶה לָזֶה.

אוֹרְלַנְדּוֹ הֵבִיא אֶת אָחִיו אֶל הַנָּסִיךְ וַיִּתֶּן אֶל אֹכֶל וּבְגָדִים, וְאֶת דְּבַר הַפֶּצַע לֹא הִגִּיד לְאִישׁ. אַךְ כָּל הַזְּמָן הָיָה דָמוֹ זָב, וּפִתְאֹם נָפַל לָאָרֶץ וַיִּתְעַלֵּף מֵאֲבֵדַת דָּם. כַּאֲשֶׁר שָׁמְעָה רוֹזַלִּינְדְּ עַל דְּבַר פֶּצַע אוֹרְלַנְדּוֹ וּבִרְאוֹתָהּ מִטְפַּחַת אֲדֻמָּה מִדָּמוֹ הִתְעַלְּפָה גַם הִיא, וְאֵלֶּה אֲשֶׁר יָדְעוּ אוֹתָהּ וְחָשְׁבו כִּי נַעַר לִפְנֵיהֶם, שָׂחֲקוּ עָלֶיהָ, כִּי כְאִשָּׁה הָיָתָה. אַךְ עַד מְהֵרָה גִלְּתָה רוֹזַלִּינְדְּ אֶת סוֹדָהּ. – בְּיָדְךָ אַפְקִיד נַפְשִׁי, כִּי לְךָ אֲנִי – קָרְאָה אֶל הַנָּסִיךְ. וּבִפְנוֹתָהּ אֶל אוֹרְלַנְדּוֹ, קָרְאָה: – בְּיָדְךָ אַפְקִיד נַפְשִׁי, כִּי לְךָ אָנִי. אָז יָדַע הַנָּסִיךְ, כִּי הַנַּעַר הָרוֹעֶה בִּתּוֹ הִיא, וְאוֹרְלַנְדּוֹ יָדַע כִּי רוֹזַלִּינְדְּ יָפָתוֹ עוֹמֶדֶת לְפָנָיו. וְלֹא הָיָה אִישׁ בְּכָל אֶרֶץ צָרְפַת מְאֻשָּׁר מִן הַנָּסִיךְ וּמִאוֹרְלַנְדּוֹ דֵּי בוּאָה.

רוֹזַלִּינְדְּ וְאוֹרְלַנְדּוֹ חָגְגוּ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת חֲתֻנָּתָם. הָעֵצִים רַבֵּי הָעֲנָפִים הָיוּ לָהֶם לְחֻפָּה וְצִפָּרֵי הָרֹן – לְלַהֲקַת מְשׁוֹרְרִים. וְאוֹלִיבֶר, אֲשֶׁר שָׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה מִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים, נָשָׂא לְאִשָּׁה בַּיּוֹם הַהוּא אֶת צֶלְיָה. בְּרֶגַע כְּלוּלוֹתֵיהֶם בָּא רָץ אֶל הַנָּסִיך לְהַגִּיד לוֹ, כִּי אָחִיו, הוּא אֲבִי צֶלְיָה, הַנָּסִיךְ הַמְזֻיָּף, נִחַם עַל עֲוֹנוֹ. הוּא הֵשִׁיב אֶת כִּסֵּא נְסִיכוּתוֹ לְאָחִיו. הַיּוֹם הַהוּא הָיוּ כֻלָּם מְלֵאֵי שִׂמְחָה וָאשֶׁר, בְּשִׁבְתָּם תַּחַת הָעֵץ הָרַעֲנָן.



תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על היצירות שלא כונסו או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירות שלא כונסו
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.