נוּמָה, גֹּלֶם, נוּם, בֵּן נָעִים!

שׁוּר לָרְאִי – בָּרְאִי שְׁנֵי טְלָאִים;

יִגְעֶה אֶחָד, גַּם אָחִיהוּ

יִשָּׂא קוֹל, וְהַקָּטָן לִי הוּא!

שֶׁקֶץ, שֶׁקֶץ, שְׁתֹק וְדֹם

מִצַּעֲקָתְךָ כָּל הַיּוֹם.

נָא הֵרָגַע, בֶּן-טִפּוּחִים!

כָּעֵת מָחָר – מְטַר תַּפּוּחִים,

מָחֳרָתַים – שִׁקְלֵי-קֹדֶשׁ,

בֵּיצֵי-פָז – כַּעֲבֹר הַחֹדֶשׁ;

וְשַׁדַּי יִצְחַק, וּשְׁמֵי-דֹק

יִתְפּוֹצָצוּן מִן הַצְּחוֹק.

וּבְיָדֶיךָ, יְדֵי מְאֻשָּׁרִים,

תִּקַּח, תִּזְרַע מִן הַגְּזָרִים,

וְהָאֲדָמָה תַעְדֶּה אוֹרָה,

וְנַאַסְפֶנָּה לַמַּמְּגוּרָה!

שֶׁקֶץ זֶה אֵין לִבּוֹ שָׂם

לִכְזָבֶיךָ עָבְרוּ יָם!

נָא כַתַּר לִי, שֵׁד מִשַּׁחַת!

עוֹד הַלַּיְלָה בִּשְׁאוֹל-תַּחַת

בִּשְׁמֵי-אֵשׂ וּשְׁמֵי-אַשְׁמַנִּים

עוּף יַגְבִּיהַּ פַּרְפַּר-גַּנִּים,

יֵרֵד, יְכַס עֵינֶיךָ, אַף

יִתְפֹּס מָקוֹם עַל הָאַף;

וּכְנָפַיִם יִשָּׂא מָעְלָה…

וְחָלַמְתָּ בְּחֶזְיוֹן-לַיְלָה

שְׁנֵי לְהָבִים וְהֵם נִצְמָדִים,

וְהָיוּ שְׁאוֹל וָרוֹם לַאֲחָדִים – – –

נָם הוּא; וְאוֹדֶה עַל הַכֹּל

לְאֵלִי, לְשָׁמַי וְלַשְּׁאוֹל!

יֵשׁ שַׁדְמַת זָהָב מְלֵאָה יְבוּל,

וּמֶרְחָב לָהּ, וְאֵין לָהּ גְּבוּל.

טַחֲנִי, טַחֲנָה, טְחָנִי!

הָרוּחַ בַּמֶּרְחַקִּים נָם,

וְהַרְבֵּה טְחָנוֹת עוֹמְדוֹת שָׁם.

טַחֲנִי, טַחֲנָה, טְחָנִי!

הָעֶרֶב בָּא בֵּין עָבֵי-דָם,

לַלֶּחֶם קוֹרֵא הֲמוֹן-עָם.

טַחֲנִי, טַחֲנָה, טְחָנִי!

וּבְחֵיק הַלַּיְלָה סַעַר, וְעוֹד

מִמָּחֳרַת יוֹם זֶה יֵשׁ לַעֲבֹד.

טַחֲנִי, טַחֲנָה, טְחָנִי!

הָרוּחַ יְטַאטֵא שָׂדוֹת חִישׁ,

וְלֹא יִרְעַב עוֹד לַלֶּחֶם אִישׁ.

טַחֲנִי, טַחֲנָה, טְחָנִי!

לְבֵית אָבִי אוֹרְבָה סוּפַת-אֵל,

וּלְבָבִי יַךְ בִּדְמִי הַלֵּיל;

כָּךְ הֱקִיצוֹתִי מִן-יְלֵל

הַסּוּפָה בְּעוֹדִי יֶלֶד-תֹּם.

בַּעֲרִיסָתְךָ, רָחוֹק מִכָּאן,

אֲמָרַי שְׁמַע, בֵּן רַעֲנָן:

עַל כַּנְפֵי-רוּחַ בָּאִים הֵם בַּחֲלוֹם.

וַיְהִי גַם-לִי שְׂחוֹק מִן-הַחֲלוֹם;

וּבְסַעַר עַז יָשַׁנְתִּי דֹם,

עַד בָּא, כַּאֲשֶׁר בָּא הַיּוֹם,

לֵיל כֶּבֶד-עָב,

הַיּוֹם לַסּוּפָה נַהַם עָז,

וּבְרֶטֶט מִתּוֹך יִרְאָה אָז

הֶאֱזַנְתִּי לָהּ, כְּהַאֲזִין אִישׁ לְמוּסַר-אָב.

וּשְׁמַע, אֵיךְ פָּשַׁט שָׁם הַקְרָב,

וְעֵץ וָעֵץ מְסָרֵב וְרָב:

הוֹי, בְּנִי, סְבִיב עַרְשְׂךָ אַךְ שָׁוְא

הַסַּעַר קוֹצֵף; הַסְכֵּת, שְׁמָע,

לוֹ זָר כָּל-פִּיד, וְזָר לוֹ עֹל.

וּבֵין אִילָנוֹת יִתֶּן-קוֹל:

הֱיֵה מַה-שֶּׁאָתָּה.

וְאִם יָבֹא יוֹם, וְאָבִיךָ בּוֹ

יַזְכִּירְךָ חוֹבַת בָּנִים – בְּנוֹ,

אַל-תֵּפֶן לוֹ, אַל-תִּשְׁמַע לוֹ:

הַסַּעַר סָח לַאֲבִיב-הַיַּעַר, שְׁמָע:

לְבֵית אָבִי אוֹרְבָה סוּפַת-אֵל,

וּלְבָבִי יַךְ כְּלַפֵּי הַלֵּיל

וְיִכְמָהּ…

קָרָאתִי לָךְ זְמוֹרָה, כִּי זְקוּפָה גִזְרָתֵךְ,

כִּי בָךְ בָּחַר אֵל לְיַסְּרֵנִי מִכְּבָר,

כִּי נְסוּכִים עָלַיִךְ בְּלֶכְתֵּךְ גַּעְגּוּעִים,

כְּגַעְגּוּעָיו שׁל זִיסְפוֹן רַךְ בְיֶרַח אֲדָר.

וְאוֹתָךְ אֵינִי מַכִּיר – וְאוּלָם יוֹם יָבֹא,

וְנִשְׁמַע עַל פִּתְחִי בַּסַּעַר קוֹל-דָּפְקֵךְ:

וַאֲנִי אֶפְתַּח פִּתְחִי לְקוֹל-דָּפְקֵךְ,

וְחָזִי הַמַּמְרֶה בִשְׁרִירוּת לְבָבִי

יַךְ כְּהַכּוֹת שָׁדַיִךְ הַמַּמְרִים בְּהֵחָבְקֵךְ.

כִּי אֲנִי מַכִּיר אוֹתָךְ, עֵינַיִךְ מַבְרִיקוֹת כְּנִצָּנִים,

וְחִשְׁקֵךְ לִפְרֹחַ, לִפְרֹחַ, לִפְרֹחַ!

וּמַחְשְׁבוֹת נְעוּרַיִךְ לֹא תֵדַעְנָה מָנוֹחַ,

מְפַרְכְּסוֹת כִּסְבָכִים עַל נַחְשׁוֹל רוֹתֵחַ,

וְאַדִּיר חֶפְצֵךְ כְּחֶפְצִי: לַעֲמֹד בִּפְנֵי סַעַר אֱלוֹהַּ

אוֹ לְהִנָּסֵחַ!

הגבר

בְּשַׁגָּם יָפְיָפִית כָּךְ, בִּרְשׁוּתִי לַשְׁבִּיעֵךְ:

אַל-נָא תָעִירִי אֶת-לִבִּי הֶחָם.

בְּשַׁגָּם יָפְיָפִית כָּךְ, לֹא אוּכַל אַפְרִיעֵךְ,

אִם כַּפֵּךְ בְּכַפִּי תָנוּחַ לָהּ שָׁם.

בְּשַׁגָּם יָפְיָפִית כָּךְ, אִוִּיתִיךְ – כִּי בְעֵינַי

אַךְ הֶפְקֵר עוֹלָמוֹת וְהַיָּפֶה שֶׁבָּם.

בְּשַׁגָּם יָפְיָפִית כָּךְ, עָלַי לְהַכְחִידֵךְ,

וְלֹא תִהְיֶה בָךְ יָדוֹ שֶׁל אַחַד הָעָם.

האשה

בְּשַׁגָּם כֹּה עָצַמְתָּ, בִּרְשׁוּתְךָ לְחָשְׁקֵנִי,

אַךְ יָפְיִי שֶׁלִּי וּבִרְשׁוּתִי לִי קָם.

בְּשַׁגָּם כֹּה עָצַמְתָּ, בִּיכָלְתְּךָ לְאַבְּדֵנִי,

אִם אַךְ לֹא יַכֶּכָּה לְבָבְךָ הֶחָם.

בְּשַׁגָּם כֹּה עָצַמְתָּ, הִשָּׁבְעָה לְתָמְכֵנִי,

כִּי בִלְתְּךָ אֵין לִי גוֹאֲלֵי הַדָּם.

בְּשַׁגָּם כֹּה עָצַמְתָּ, מַפְרִיעָה אֵינֶנִּי,

אִם כַּפְּךָ בְּכַפִּי – תָּנוּחַ לָהּ שָׁם.

קוֹל-בּוֹכִים בָּא בִדְמִי הַלֵּיל.

הָהּ, לוּ יָדַעְתִּי מִי הוּא הַלָּז,

אֵין זֹאת כִּי רוּחַ הוּא הַקּוֹבֵל עַל-הַלֵּיל.

אַךְ אֵין הָרוּחַ קְרוֹבָה כָךְ,

הָרוּחַ קוֹבֵל לַיְלָה לֵיל:

אֵין זֹאת כִּי דָמִי קוֹבֵל מָר,

קוֹל דָּמִי הוּא.

אַךְ אֵין קוֹל דָּמִי זָר כָּל-כָּךְ,

אַךְ דָּמִי שׁוֹקֵט כְּאוֹתוֹ לֵיל,

מֻבְטָחְנִי אֵיזֶה לֵב יְתַנֶּה מָר.

אֶל-נִקְרַת הַצּוּרִים

הַיָּרֵחַ שָׁב.

קוֹל עַל אַשְׁדּוֹת מַיִם שָׁר;

הוֹי, שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי,

פִּסְגַּת אַהֲבָתֵךְ

וְעִמְקֵי כְאֵבֵךְ הָעָז,

מְקוֹר אָשְׁרִי הָרָב –

אִשָּׁה עֲשִׁירָה, אִשָּׁה עֲנֻגָּה,

תַּחַת לְבָבֵךָ תִּקְוַת הֶרְיוֹנְךְ,

תֹּאבִי מִצְהַלוֹת וּבְפַחַד תִּדֹּמִּי:

אֶרְאֵךְ יוֹשֶׁבֶת בְּמַשְׂכִּית אַרְמוֹנֵךְ,

זֹהַר הַנֵּרוֹת לֹא יַמְסֶה עִצְּבוֹנֵךְ –

כָּרֵי־עֲרִישָׂה מִמֶּשִׁי תִּרְקֹמִי.

תִּמְנִי הַחוּטִים: לְבֶן־כֶּסֶף וְשָׁחוֹר

וְאָדֹם כַּדָּם וּלְעֵינַיִךְ תּוֹפַעְנָה

אַלְפֵי יְדֵי־אֵם אֲפֹרוֹת וְלֵאוֹת

רוֹקְמוֹת וְרוֹקְמוֹת, חָדֹל לֹא תֵדַעְנָה:

אֶרְאֶה אֶת רֹאשֵׁךְ נָד נִיד־זְוָעָה

וְעֵינֵךְ הַקּוֹדְרָה בַּחֶדֶר מִשְׁתָּעָה.

אַלְפֵי יְלָדִים תִּרְאִי נִצָּבִים,

חֶבֶל הֵם קוֹלְעִים, שֹוֹזְרִים נֶאֱלָמִים,

זְקֵנִים בְּלֹא עִתָּם, רְעֵבִים וְחוֹלִים;

תִּרְאִי אֲבוֹתָם מִתְקוֹמְמִים, עוֹלִים

מֵעֵמֶק חַיֵּיהֶם הַנֶּאֱלָח וּמְכֹעָר,

יָצְרוּ שָׁם יֹפִי מֵחֵלֶב וְדָמִים –

הִנֵּה הֵם הוֹרְסִים אֶל קִנֶּךָ הַמְפֹאָר:

גְּבֶרֶת, מִי טָוָה זֶה רַתּוֹק־הַדָּמִים?!

אֵדַע צַהֲלֵךְ בְּחֶבְלֵי הַגְּוִיעָה

בִּרְאוֹתֵךְ מִפְלֶצֶת הָעוֹבֵד מוֹפִיעָה,

וּכְמוֹ לְחג¹־רֶצַח עַל עֶלְבּוֹן עוֹלָמִים

יִלְחַץ אֶגְרוֹפוֹ הַנִּקְשֶׁה וְשָׁחוֹר

אֶת חֶלְקַת צַוָּארֵךְ הַצָּחוֹר.

הָהּ, שֶׁמֶשׁ עַל הֲרִיסוֹת אָרֶץ!

שָׁם יְלַבְלֵב עוֹד תַּפּוּחַ

וְיַעֲנֹד, כִּי לֹא נָגְעָה אֵיבַת־אָדָם בּוֹ,

כֶּתֶר יֹפִי.

מַה יַּמְרִיצֵנִי כִּי אֶחְבָּקְךָ, עֵץ,

בְּאֶצְבְּעוֹת־פֶּרֶא וְאֵבְךְ

עַל הַיֹּפִי?

חָפַצְתִּי כְּרֹעַ וּשְׁאֹל מֵאֵת הָאֱלֹהִים

לַהֲרֹס הָאָרֶץ כֻּלָּהּ,

אִם לֹא יֶאֱהָבוּךָ עוֹד בְּנֵי־הָאָדָם,

הָהּ, כֶּתֶר יֹפִי!

לִפְנֵי שָנִים קַדְמוֹנִיוֹת, בְּטֶרֶם לָבְשוּ עוֹד בְּנֵי־הָאָדָם בְּגָדִים לְכַסוֹת אֶת מַעֲרוּמֵיהֶם חַי גַמָד אֶחָד בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה. כָּל כַּךְ הֶעֱמִיק הַגַמָד לָשֶבֶת בְּבֶטֶן הָאֲדָמָה, שֶשוּם בֶּן־אָדָם לֹא יָדַע מְאוּמָה עַל־אֹדוֹתָיו. אַף הוּא לֹא יָדַע דָבָר עַל־אֹדוֹת בְּנֵי־הָאָדָם, כִּי הָיָה טָרוּד מְאֹד בַּעֲבוֹדָתוֹ. הוּא הָיָה מֶלֶךְ עַל כָּל הַגַמָדִים, וְחָמֵש מְעָרוֹת נֶהְדָרוֹת נַעֲשׂוּ כְּבָר עַל־פִּי מִצְוָתוֹ. זָקֵן וְנִרְגָן נַעֲשָׂה בְּמֶשֶךְ הָעֲבוֹדָה הַזֹאת: כָּל־כַּךְ נָטַל עָלָיו לְפַקֵד וּלְצַווֹת.

אַךְ לֹא חֹשֶךְ הָיָה בַמְעָרוֹת אֲשֶר מִתַּחַת לָאָרֶץ, כִּי כָּל אַחַת הָיְתָה מְלֵאָה אוֹר בָּהִיר יוֹתֵר מֵחֲבֶרְתָּהּ; כָּל־כַּךְ הִרְבּוּ הַגַמָדִים לָשִׂים אַבְנֵי שֹהַם וּבָרֶקֶת בְּכָתְלֵי הַבְּנִיָה. וְהַכְּתָלִים הָיוּ בְדֹלַח שָקוּף מַזְהִיר, וְכֻלָם שוֹנִים לְצִבְעֵיהֶם. וּפֹה יָשַב מֶלֶךְ הַגַמָדִים עַל אֶבֶן אִיזְמָרְגַד יְרַקְרַק, לָבוּש אַדֶרֶת קְטִיפָה שְחוֹרָה, וְהוּא מַחֲזִיק בְּחָטְמוֹ הַחַד וּמִתְבּוֹנֵן: הַיֵש דֵי אוֹר בָּהִיר בַּמְעָרָה. אַךְ הוּא בָדַק וּמָצָא, כִּי אֵין בָּהּ דֵי אוֹר כְּלָל.

אָז יַעֲשׂוּ לוֹ הַגַמָדִים מְעָרָה חֲדָשָה, אֲשֶר כְּתָלֶיהָ כֻּלָם אַבְנֵי אֹדֶם מַבְהִיקוֹת כְּלַהֶבֶת אֵש גְדוֹלָה אַחַת, וְהַמְלָאכָה נִמְשְכָה אֶלֶף שָנָה. אֶפֶס הוּא לֹא מָצָא גַם בָּזוּ דֵי אוֹר בָּהִיר. וְכַאֲשֶר הִרְבָּה לְהִתְעַצֵב אֶל לִבּוֹ בִּלְבוּש אַדֶרֶת־הַקְטִיפָה הַשְחוֹרָה שֶלוֹ, בָּאוּ כָּל הַגַמָדִים לַאֲסֵפָה רַבָּה, וְהַצְעִירִים אָמְרוּ אֶל הַזְקֵנִים:

– הָבָה נַעֲשֶׂה לָנוּ מְעָרָה כְּחֻלָה!

בִּגְלַל הַדְבָרִים הָאֵלֶה גִדְפוּ וְחֵרְפוּ אוֹתָם חֶרְפַּת מָוֶת, כִּי עַד הַיָמִים הָהֵם לֹא יָכֹל עַם הַגַמָדִים לִסְבּוֹל אֶת הַצֶבַע הַכָּחֹל. אַךְ מִכֵּיוָן שֶבִּשְאָר הַצְבָעִים הַשוֹנִים הִשְתַּמְשוּ כְבָר בְּשֵש הַמְעָרוֹת הַבְּנוּיוֹת, נֶאֶנְסוּ גַם הַזְקֵנִים שֶבָּגַמָדִים סוֹף סוֹף לָתֵת אֶת הַסְכָּמָתָם, וַיַשְלִימוּ אֶל הַצְעִירִים. אָז נִגְשוּ כֻלָם אֶל הָעֲבוֹדָה וַיְפָאֲרוּ בַסֵתֶר מְעָרָה שְבִיעִית, שֶהָיְתָה תְכֵלֶת בְּהִירָה כִּרְקִיעַ הַשָמַיִם, וְגַם עֲבוֹדָה זוּ נִמְשְכָה אֶלֶף שָנָה.

וּמְעָרָה זוּ יָשְרָה בְעֵינֵי הַמֶלֶךְ בֶּאֱמֶת, וְהַגַמָד הַזָקֵן מִכֹּל, שֶהָיָה כִמְעַט בֶּן־גִילוֹ שֶל הַמֶלֶךְ, הִתְהַפֵּךְ בִּרְקִידָה מֵרֹב הִתְפַּעֲלוּת. וּמִיַד הִסִיעוּ הַגַמָדִים אֶת אֶבֶן הָאִיזְמָרְגַד הַגְדוֹלָה אֶל הַמְעָרָה הַחֲדָשָה. הַמֶלֶךְ יָשַב עָלֶיהָ וַיִשְׂמַח בְּלִבּוֹ, שֶאַדֶרֶת־הַקְטִיפָה הַשְחוֹרָה שֶלוֹ מַתְאִימָה בְּיָפְיָהּ כָּל־כַּךְ אֶל כָּתְלֵי הַתְּכֵלֶת הַבְּהִירָה. אוּלָם אַחֲרֵי שִבְתּוֹ כַּךְ חֲמֵש מֵאוֹת שָנַה שָב וּמָצָא, כִּי גַם בִּמְעָרָה זוּ אֵין דֵי אוֹר בָּהִיר, וַיֵשֶב וַיִתְעַצֵב אֶל לִבּוֹ כְּמִקֹדֶם, וְחָטְמוֹ הָלַךְ הָלוֹךְ וְהִתְחַדֵד.

עוֹד חֲמֵש מֵאוֹת שָנָה יָשַב וַיַבְלֵג עַל יְגוֹנוֹ, עַד שֶהֵחֵל בְּשָׂרוֹ לְהַשְמִין שֵנִית. לְסוֹף לֹא יָכֹל עוֹד לִסְבּוֹל, וַיְצַו עַל הַגַמָדִים הַצְעִירִים לַעֲמֹד לְפָנָיו וַיֹאמֶר לָהֶם:

– עָשׂוּ לִי מְעָרָה, אֲשֶר אוֹרָהּ יִהְיֶה צֶבַע אֶחָד מוּצָק מִכָּל הַצְבָעִים יַחְדָו.

אוּלָם אֶת הַדָבָר הַזֶה לֹא הֵבִינוּ הַגַמָדִים הַצְעִירִים שֶבַּצְעִירִים, וַיֹּאמְרוּ בְלִבָּם, כִּי מַלְכָּם יָצָא מִדַעְתּוֹ.

אָז הֶחְלִיט הַמֶלֶךְ לַעֲזוֹב אוֹתָם וְלָתוּר בְּעַצְמוֹ אַחֲרֵי הָאוֹר הַבָּהִיר אֲשֶר הִתְאַוָה אֵלָיו. יָרַד מֵעַל אֶבֶן הַזְמָרְגַד, וַיְקַצֵר קְצָת אֶת כַּנְפוֹת אַדֶרֶת־ הַקְטִיפָה הַשְחוֹרָה שֶלוֹ, כְּדֵי שֶיוּכַל לְהָנִיעַ עַל נְקַלָה אֶת יָדָיו וְאֶת רַגְלָיו, וַיָחֶל לַחְפֹּר בָּאֲדָמָה. וּמִשוּם שֶבְּעִמְקֵי הָאֲדָמָה מִתַּחַת חִטְטוּ כְבָר הַגַמָדִים הָאֲחֵרִים, עַל כֵּן חָשַב הַמֶלֶךְ, כִּי הָאוֹר אֲשֶר הִתְאַוָה אֵלָיו כָּל כַּךְ, מְקוֹמוֹ בְּמַעֲלֵה הָאֲדָמָה, וַיוֹסֶף לַחְפֹּר מִלְמָעְלָה; וּמִשוּם שֶהַגַמָדִים טֶרֶם הִמְצִיאוּ אָז אֶת הַקַרְדֹם לַחְפֹּר בָּהֶן. הַדָבָר הַזֶה גָרַם לוֹ כְאֵב אָנוּש, כִּי לֹא הִתְרַגֵל לְכָךְ. אֲבָל תַּאֲוָתוֹ לָאוֹר הֵן הָיְתָה כָּל כַּךְ עַזָה!

שְלֹשֶת אַלְפֵי שָנָה חָפַר מֶלֶךְ הַגַמָדִים, חָפֹר וְעָלֹה לְמָעְלָה. עוֹר אֶצְבְּעוֹתָיו נַעֲשָׂה כְבָר דַק מְאֹד מִן הָעֲבוֹדָה, וְכַפּוֹתָיו הַקְטַנוֹת נִשְקְפוּ מִתּוֹךְ אַדֶרֶת־הַקְטִיפָה הַשְחוֹרָה שֶלוֹ בְצֶבַע אָדֹם־וַרְדִי. אַךְ אֶת הָאוֹר טֶרֶם רָאָה עוֹד. רַק מֵעִמְקֵי הָאֲדָמָה מִתַּחַת הִתְנוֹצְצָה עוֹד נְקֻדַת תְּכֵלֶת קְטַנָה, מִן הַמְעָרָה הַשְבִיעִית אֲשֶר הָיְתָה לוֹ. אֲבָל מִסָבִיב וּמִמוּל לוֹ הִשְחִיר הַחֹשֶךְ. גַם בְּשָׂרוֹ כָּחַש קְצָת וְחָטְמוֹ נִתְחַדֵד עוֹד יוֹתֵר. אָז הִתְיַשֵב בְּדַעְתּוֹ, אוּלַי טוֹב לוֹ לָשוּב אֶל עַמוֹ. אַךְ יָרֹא יָרֵא פֶּן יָסִירוּ אֶת נִזְרוֹ מֵעַל רֹאשוֹ וְיַשְלִיכוּהוּ לְבֵית הַמְשֻגָעִים. וּבְכֵן שָב אֶל עֲבוֹדָתוֹ בְּכַפּוֹתָיו אֲשֶר צִבְעָן הָפַךְ וָרֹד־אֲדַמְדַם, וַיַחְפֹּר עוֹד שְלֹשֶת אַלְפֵי שָנָה. וְהָחֹשֶךְ אֲשֶר מִסָבִיב הָלַךְ הָלֹךְ וָרָב, הָלוֹךְ וְעָבֶה, עַד אֲשֶר גַם נְקֻדַת הַתְּכֵלֶת־הַכֵּהָה נֶעֶלְמָה בְּמַעֲמַקֵי תַּחְתִּיוֹת. כַּאֲשֶר לֹא יָכוֹל עוֹד לִרְאוֹת דָבָר סְבִיבוֹ, חָדַל לַחְפּוֹר וַיִקְפֹּץ לְמַעְלָה, כִּי חָפֵץ לְרוֹצֵץ אֶת גֻלְגָלְתּוֹ; בְּמִדָה כָּל כַּךְ נוֹרָאָה הָיְתָה רוּחוֹ נֶעְכָּרָה.

וְאָז נִבְקְעָה פִּתְאֹם הָאֲדָמָה מוּל לְרֹאשוֹ, וְהוּא צָעַק בְּקוֹל רָם מֵהִתְפַּעֲלוּת וַיַעֲצֹם אֶת עֵינָיו מִכְּאֵב הָאוֹר הַבָּהִיר. כָּל כַּךְ רַבּוּ הַצְבָעִים שָם לְמַעְלָה, עַד שֶנִדְמֶה כְּאִלוּ אֶלֶף סַכִּינִים מַבְהִיקִים דוֹקְרִים אֶת לִבּוֹ. וּבַמָרוֹם, בַּתְּכֵלֶת אֲשֶר מֵעַל לָאָרֶץ, בְּמָקוֹם יוֹתֵר גָבֹהַ מֵחֲפִירָתוֹ – כְּאִלוּ הוּצְקוּ כָל הַצְבָעִים כְּאֶחָד – עָמַד כַּדוּר קוֹרֵן גָדוֹל וְהַכֹּל הָיָה אוֹר אֶחָד.

אַךְ בְּחֶפְצוֹ לְהִסְתַּכֵּל בַּמַרְאֶה הַזֶה וַיִפְקַח אֶת עֵינָיו שוּב, נִתְעַוֵר מִיַד וַיִפֹּל עַל מִצְחוֹ אָרְצָה. וַיַרְגֵש בַּחֲלֹש לֶב־הַמֶלֶךְ אֲשֶר בּוֹ, וּבְהִדָבֵק אַדַרְתּוֹ הַשְחוֹרָה אֶל עוֹר בְּשָׂרוֹ מִגֹדֶל פַּחְדוֹ, וְהוּא הוֹלֵךְ וּמִתְקַטֵן יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְחָטְמוֹ מִתְחַדֵד יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וּפִתְאֹם קָפַץ וְחָזַר לְתוֹךְ הָאֲדָמָה.

מֵהַיוֹם הַהוּא נִתְהַווּ הֶחֳלָדִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְעַל כֵּן אַדֶרֶת קְטִיפָה שְחוֹרָה לֶחֳלָדִים וְכַפּוֹת גַמָדִים שֶל צֶבַע וְרָד־אֲדַמְדַם לָהֶם, וְעֵינֵיהֶם עִוְרוֹת. וְיֵש אֲשֶר בַּיָמִים שֶהַשֶמֶש מַזְהִירָה בְּאוֹר רַב, יַעֲשׂוּ לָהֶם תֵּל עָפָר וְיוֹצִיאוּ אֶת קְצֵה חָטְמָם אֶל חֲלַל הָאֲוִיר, כִּי יִתְאַווּ אֶל הָאוֹרָה.