אִשָּׁה עֲשִׁירָה, אִשָּׁה עֲנֻגָּה,

תַּחַת לְבָבֵךָ תִּקְוַת הֶרְיוֹנְךְ,

תֹּאבִי מִצְהַלוֹת וּבְפַחַד תִּדֹּמִּי:

אֶרְאֵךְ יוֹשֶׁבֶת בְּמַשְׂכִּית אַרְמוֹנֵךְ,

זֹהַר הַנֵּרוֹת לֹא יַמְסֶה עִצְּבוֹנֵךְ –

כָּרֵי־עֲרִישָׂה מִמֶּשִׁי תִּרְקֹמִי.

תִּמְנִי הַחוּטִים: לְבֶן־כֶּסֶף וְשָׁחוֹר

וְאָדֹם כַּדָּם וּלְעֵינַיִךְ תּוֹפַעְנָה

אַלְפֵי יְדֵי־אֵם אֲפֹרוֹת וְלֵאוֹת

רוֹקְמוֹת וְרוֹקְמוֹת, חָדֹל לֹא תֵדַעְנָה:

אֶרְאֶה אֶת רֹאשֵׁךְ נָד נִיד־זְוָעָה

וְעֵינֵךְ הַקּוֹדְרָה בַּחֶדֶר מִשְׁתָּעָה.

אַלְפֵי יְלָדִים תִּרְאִי נִצָּבִים,

חֶבֶל הֵם קוֹלְעִים, שֹוֹזְרִים נֶאֱלָמִים,

זְקֵנִים בְּלֹא עִתָּם, רְעֵבִים וְחוֹלִים;

תִּרְאִי אֲבוֹתָם מִתְקוֹמְמִים, עוֹלִים

מֵעֵמֶק חַיֵּיהֶם הַנֶּאֱלָח וּמְכֹעָר,

יָצְרוּ שָׁם יֹפִי מֵחֵלֶב וְדָמִים –

הִנֵּה הֵם הוֹרְסִים אֶל קִנֶּךָ הַמְפֹאָר:

גְּבֶרֶת, מִי טָוָה זֶה רַתּוֹק־הַדָּמִים?!

אֵדַע צַהֲלֵךְ בְּחֶבְלֵי הַגְּוִיעָה

בִּרְאוֹתֵךְ מִפְלֶצֶת הָעוֹבֵד מוֹפִיעָה,

וּכְמוֹ לְחג¹־רֶצַח עַל עֶלְבּוֹן עוֹלָמִים

יִלְחַץ אֶגְרוֹפוֹ הַנִּקְשֶׁה וְשָׁחוֹר

אֶת חֶלְקַת צַוָּארֵךְ הַצָּחוֹר.

הָהּ, שֶׁמֶשׁ עַל הֲרִיסוֹת אָרֶץ!

שָׁם יְלַבְלֵב עוֹד תַּפּוּחַ

וְיַעֲנֹד, כִּי לֹא נָגְעָה אֵיבַת־אָדָם בּוֹ,

כֶּתֶר יֹפִי.

מַה יַּמְרִיצֵנִי כִּי אֶחְבָּקְךָ, עֵץ,

בְּאֶצְבְּעוֹת־פֶּרֶא וְאֵבְךְ

עַל הַיֹּפִי?

חָפַצְתִּי כְּרֹעַ וּשְׁאֹל מֵאֵת הָאֱלֹהִים

לַהֲרֹס הָאָרֶץ כֻּלָּהּ,

אִם לֹא יֶאֱהָבוּךָ עוֹד בְּנֵי־הָאָדָם,

הָהּ, כֶּתֶר יֹפִי!