פניה ברגשטיין

1

עוֹד שָׂדִי פּוֹרֵחַ וְעוֹלָה שִׁבֹּלֶת,

עוֹד נִירִי פָּתוּחַ לִטְלָלִים וְאוֹר,

עוֹד גַּפְנִי רוֹדֶמֶת, שְׁקֵטָה צוֹפָה־לָהּ

אֶל יָמִים יָבוֹאוּ, אֶל אָבִיב יֵעוֹר.


עַל כַּפּוֹת מֹאזְנַיִם, בְּמֶרְחָק מַבְלִיחַ,

אֵי יָנוּעוּ עֶרֶשׂ, עֲיָרָה, בֵּית־אָב,

כַּלָּנִית־שָׁנִי עַל סֶלַע מַאֲדֶמֶת

אֱלֵי בְּנִי צוֹהֶלֶת וְאֶל תְּכוֹל־עֵינָיו.


עוֹד עֶדְרִי בְּטֶפֶף בֹּקֶר־בֹּקֶר יַעַל

אֶל גִּבְעוֹת הַיֶּרֶק בְּדִנְדוּן צָעִיר,

כָּל עוֹד טַל וָשֶׁמֶשׁ, עֲנָנָה וָקֶשֶת –

שַׁדְמָתִי מוּפֶזֶת וְיָרֹק הַנִּיר.


  1. עוֹד שָׂדִי פּוֹרֵח: לשיר חוּברה מנגינה ע"י דוד זהבי.  ↩

1

עַל מַחְשׂוֹף סְלָעִים

צֵל עָבִים חוֹלְפוֹת

גִּבְעוֹלִים נָעִים –

רַקָפוֹת.


עַלְעַלִּים דַּקִּים,

עֲטָרוֹת שְׁקוּפוֹת,

חִיוּכִים זַכִּים –

רַקָפוֹת.


מִזְמוֹרִים שְׁכוּחִים,

אַגָּדוֹת יָפוֹת,

מֶרְחָבִים פְּתוּחִים –

רַקָפוֹת.


  1. רַקָּפוֹת (עמ' 92). לשיר חוּברה מנגינה ע"י יעקב כנעני.  ↩

שָׁלֹש צַפְצָפוֹת

חֲשׂוּפוֹת זַלְזַלִּים

עַל רֶקַע חֻרְשָׁה מוֹרִיקָה.

יְלָדוֹת יְחֵפוֹת

צוֹפְנוֹת תַּלְתַּלִים

בְּצַמָּה דַקִּיקָה.


שָׁלֹש צַפְצָפוֹת

עֵירֹם וְעֶרְיָה

בָּאוֹר הַשָּׁקוּף הָרוֹטֵט.

נְעָרוֹת נְזוּפוֹת

בֹּושׁוֹת בִּתְהִיָּה

עֵינַיִם לָשֵׂאת.


שָׁלֹש צַפְצָפוֹת

נוֹשְׂאוֹת אֱלֵי עָל

זְרוֹעוֹת עֲטוּרֹות הָעַלְוָה.

הַבָּנוֹת הַיָּפוֹת

סְתוּרוֹת הַתַּלְתַּל –

בִּזְרוֹעוֹת אַהֲבָה.

לְרָחֵל


כְּנַף שְׁקִיעָה עַל יָם גּוֹהֶרֶת,

שִׂיחַ־שִׂיג בֵּין חוֹף לְגַל,

צֶלַע גֶּבַע זְרוּחַ יֶרֶק,

מַצֵּבָה צוֹפָה מֵעָל.


גִּבְעוֹלֵי זֵרִים נָבָלוּ,

צְרוֹרוֹת־אֶבֶן עַל גַּבָּם;

אַךְ לְרֶגַע לֶטֶף פֵּרַח,

צְרוֹר הָאֶבֶן – לְעוֹלָם.


דִּמְדוּמִיםְּ פְּנֵי יָם הֵלִיטוּ,

בָּאוּ חוֹף אֶל חֵיק לִטֹּל.

עַל קְרִירוּת חֶלְקַת מַצֶּבֶת

מַחֲוִירִים זֵרֵי אֶתְמוֹל.

צְלוּלָה וּמְזוּגָה תְּכֵלֶת בֵּין־הָעַרְבַּיִם

בַּבְּדֹלַח הַזַּךְ שֶׁל שָׁמַיִם כָּבִים,

וְרַק עָב קְלִּילָה מְבֻדֶּרֶת כְּנָפַיִם

הִסִּיעָה אוֹרוֹת מָזְהָבִים.


עַל שָׂדוֹת מַבְשִׁילִים הַצְּלָלִים הִשְׁתַּטָּחוּ

וְהֵנִיעוּ בְּרוֹשִׁים חֲרִישִׁית אֶת רֹאשָׁם.

מִמֶּרְחַקֵּי הַחֻרְשׁוֹת וְהָאָחוּ

הָעֶרֶב בְּעֶצֶב וּבֹשֶׂם נָשַׁם.


צִפּוֹר בּוֹדְדָה מִן הַשִּׂיחַ הֵרִיעָה,

עָמְקוּ גֵאָיוֹת בּמֶּרְחָק הַשָּׁלֵו,

וְכוֹכָב בַּיְשָׁנִי מִמְּרוֹמֵי הָרָקִיעַ

רָאָה לְפִתְחוֹ שֶׁל הַלֵּב.

1

רוּחַ נָח עַל תַּלְתַּלֵּי־כַּרְמִי

וְנָם בֵּין גְּפָנָיו.

וְעַפְעַף־עָלִים יָרֹק

יָסֹךְ עַל עֵין־עֵנָב.


צְעָדִים הֵבִיאוּ בְּשׂוֹרָה

שֶׁל אֹפֶק מַחֲוִיר,

וְהָרוּחַ חֶרֶשׁ יֶחֱמַק

הַחֹרֶשׁ לְהָעִיר.


עַפְעַפַּיִם רוֹעֲפֵי טְלָלִים

נִשְּׂאוּ אֱלֵי מָרוֹם.

אֶל עֵין־עֵנָב מְעֻלָּפָה

נָגְעוּ שִׂפְתֵי הַיּוֹם.


כְּבַד אֶשְׁכֹּלוֹת אָנִיף טַנְאִי

לֵאלֹהֵי בָּצִיר,

טְלוּלַת שֵׂעָר, סְרוּקַת חַמָּה,

הֲלוּמַת־שִׁיר.


  1. כַּרְמִי: לשיר חוברה מנגינה ע"י פרידל מנור.  ↩

1

עֲנָבַי, עֲנָבַי, עֲנָבַי הַטּוֹבִים,

עֲסִיסֵי בְּקָרַי בָּם מְזוּגִים,

צוּפֵי לֵילוֹתַי, דְּבַשׁ יָמַי מַזְהִיבִים

בִּגְבִיעֵי אֶשְׁכֹּלוֹת עֲנוּגִים.


דִּמְעָתִי נִסְתָּרָה אֶת לֶחְיָם תְּעַרְפֵּל,

תּוּגָתִּי שְׁחוֹר עֵינָם תַּעֲמִיק,

צְחוֹקִי – כֶּתֶם פָּז בַּגַּרְגַּר הַבָּשֵׁל

יַפְתִּיעַ בַּסְּבָךְ הַמּוֹרִיק.


שִׁירַת עֲמָלִי תִּבְצְרֵם בְּחֶדְוָה

אֶל חֵיקוֹ שֶׁל הַסַּל הָעוֹמֵס,

וְרֶנֶן דָּמִי יְצַוֶּה אַהֲבָה

בְּיֵינָם הַמְשַׁכֵּר וְתוֹסֵס.


  1. עֲנָבַי: לא כוּנס. נדפס ב“לאחדות העבודה” גל' 59, 1946.  ↩

1

כְּפָרִי הַגָּדוֹל

הוּא כְּנֵבֶל רוֹנֵן,

שֶׁעֵר בּוֹ מִזְמוֹר

וְהוֹמֶה הַמֵּיתָר.

וְאָדָם בּוֹ זָקוּף

כַּנִּימָה הַדְּרוּכָה

בֵּין תְּכֵלֶת שְׁחָקִים

וּבֵין צֶלַע הָהָר.


מִבַּעַד זְקִיפוּת

מֵיתָרָיו הָרָנִים

מַשְׁחִירִים הַתְּלָמִים,

מַזְהִיבוֹת הַגְּרָנוֹת.

וְחוֹפְזִים הַיָּמִים

לְהַצְלִיל הַמֵּיתָר,

וְגוֹחֶנֶת כְּנַף־לֵיל

לֶאֱרוֹת נְגִינוֹת.


בְּנִבְלוֹ שֶׁל כְּפָרִי

עַל גִּבְעוֹת יִזְרְעֶאל,

הוֹמִים בִּצְלִילוּת

וְעוֹנִים מֵיתָרִים,

פּוֹרְטִים הַיָּמִים

וְקוֹסְמִים הַלֵּילוֹת

עַל חֶבֶר נִימָיו

רִבְבוֹת מִזְמוֹרִים.


*


בְּכִנוֹר עֲמַל כְּפָרִי לִי

הִתְעוֹרֵר מֵיתָר נִשְׁכָּח,

הִזְדַּמְזֵם בְּזֶמֶר־קֶצֶב

שִׁיר הַפֶּלֶךְ הַנִּדָּח.


שִׁיר הַפֶּלֶךְ, שִׁיר הַפֶּלֶךְ,

מִיָמִים קְדוּמִים, מֵאָז,

עֵת הָמָה בְּאַרְמוֹן מֶלֶךְ

וּבְסֻכַּת כָּל דַּל וָרָש

שִׁיר הַפֶּלֶךְ הַשָּׁכוּחַ,

שִׁיר הַפֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ.


הַגַּלְגַּל סוֹבֵב־הוֹלֵךְ לוֹ,

נֶחְפָּזוֹת הָאֶצְבָּעוֹת,

וְהַחוּט נִמְשָׁךְ־נִשְׁזָר לוֹ

וְגַלְגַּל סוֹבֵב וְשָׁר לוֹ

שִׁיר הַפֶּלֶךְ לְדוֹרוֹת.


רוּצָה, סֹבָּה, הַגַּלְגַּל,

שִׁירָה שִׁיר לִי, אַל תֶּחְדַּל,

שִׁירָה לִי שִׁירְךָ נִשְׁכָּח,

שְׁזֹר חוּטַי לִי – צֶמֶר צַח.

שְׁזֹר חוֹטִים לִי בְּהִירִים,

טְוֵה, אֱרֹג לִי גִיל שִׁירִים,

נוּעָה, אוּצָה, הַגַּלְגַּל,

טְוֵה צַמְרִי הַמְּתֻלְתָּל.


טְוֵה לִי חוּט טָהוֹר, לָבָן,

כִּצְחוֹרוֹ שֶׁל הֶעָנָן,

קְסֹם גְּוָנִים לִי בְּהִירִים –

אוֹר וָצֵל עַל הֶהָרִים,

וּמִשְׂחַק צִבְעֵי־כַּרְמֶל,

יֶרֶק נִיר בְּיִזְרְעֶאל.

נוּעָה, סֹבָּה, הַגַּלְגַּל,

טְוֵה צַמְרִי עֲנֹג־תַּלְתַּל.


שְׁזֹר חוּטְךָ צָחוֹר וְזַךְ –

בֶּגֶד לְיַלְדִּי הָרַךְ,

טְוֵה לִי חוּט אָדֹם וַרְדִּי –

כַּר בַּלֵּיל לְרֹאשׁ דּוֹדִי.

סֹב, הַפֶּלֶךְ, טְוֵה, גַּלְגַּל,

אֹפֶל לַיִל, נֹגַהּ טַל,

זֹהַר תְּכֵלֶת טְוֵה נָא לִי –

יְרִיעוֹת לְאָהֳלִי.


נוּעָה, סֹבָּה, גַּלְגַּלִּי,

שִׁירָה שִׁיר לְעוֹלָלִי,

זֶמֶר בָּר עוֹלֶה בַּגַּיְא,

קוֹל אֱנוֹשׁ וְהֶגֶה חַי.

טְוֵה לִי תְּכֵלֶת שְׁתֵּי עֵינָיו,

קְסֹם זָהָב לִי תַּלְתַּלָּיו.

בְּחוּטְךָ אָרֹך אֵיןֹ־חק

טְוֵה לִי דֶמַע, שְׁזֹר לִי שְׂחוֹק.

טְוֵה לִי כְּסוּת לְעוֹלָמִי,

שְׁזֹר וּרְקֹם שׁוּלֵי יוֹמִי – –

נוּעָה, סֹבָּה, גַּלְגַּלִּי,

שִׁיר הַפֶּלֶךְ שִׁירָה לִי.


*


בְּכִנוֹר עֲמַל כְּפָרִי לִי

בְּהֶמְיָה נֵעוֹר מֵיתָר,

הִזְדַּמְזֵם בְּזֶמֶר קֶצֶב

שִׁיר מַמְלֶכֶת הֶעָבָר.

רוּחַ־קְדוּמִים הֵגִיחַ

וּבְנִימֵי נִבְלִי רָחַשׁ

שִׁיר הַפֶּלֶךְ הַשָּׁכוּחַ,

שִׁיר הַפֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ..


  1. שִׁיר הַפֶּלֶךְ: לשיר חוּברו מנגינות ע"י ד. זהבי, י. בר־זמרא, ב. שור, צבי טלמון, שלמה יפה.  ↩

1

א. מוּל חַלוֹנִי

דְּקָלִים יִפְרְשׂוּ הַזְּרוֹעוֹת

אֶל מוּל חַלוֹנִי הַפָּתוּחַ.

אֶחְמְדֵם בְּמַבָּט מִדּוֹרוֹת,

מִן הָאֶתְמוֹל הַשָּׁכוּחַ.


אֶחֱזֵם בְּעֵינֵי סָבָתִי

וּבְעֵינֵי אִמִּי כְּמוֹ פֶּלֶא,

וְהַכְּסוּת הָאַגָּדִית

מֵעַל גִּזְעֵיהֶם לֹא נוֹשֶׁלֶת.


כְּעוֹלָה מִבְּאֵר הַמַּרְאוֹת

לִי תִּקֹּד צַמַּרְתָּם הַמַּבְרֶקֶת,

וְעֵרְגָּה לְחוּשָׁה מִדּוֹרוֹת

עַל לוּלְבֵיהֶם מִתְרַפֶּקֶת.


ב. שְׁמֵי עֶרֶב

שְׁמֵי־עֶרֶב דָּמוּ אֲגַם מַיִם

בַּזֵּר הַיָּרֹק שֶׁל דְּקָלַי.

כּוֹכָבִים דְּמוּמֵי עַפְעַפַּיִם

נִשְׁקָפִים חֲרִישִׁים מֵעָלַי.


כְּפֶרַח עֲנָק שְׁחוֹר־כּוֹתֶרֶת

הַדֶּקֶל עַל שַׁחַק חִוֵּר,

וְהִלַּת הַלְּבָנָה מִסְתַּתֶּרֶת

מֵעֵבֶר עֲלֵי הַפְּאֵר.


רוּחַ רוֹנֶנֶת חוֹלֶפֶת,

הַצַּמָּרוֹת מְקִיצוֹת,

וּדְמוּת אַגָּדִית מִתְּכּוֹפֶפֶת

עָלַי מֵעָטֶּרֶת נוֹצוֹת.


ג. אֲהַבְתִיךָ

אֲהַבְתִיךָ, דִּקְלִי הֶעָנֵף, הַיָּרֹק,

אֲהַבְתִיךָ, מַכְנִיס הָאוֹרְחִים.

טוֹב לַחוֹזְרִים מִנִּי דֶרֶךְ רָחוֹק

וְיוֹשְבִים בְּצִלְּךָ וְנָחִים.


אֲהַבְתִיךָ צָעִיר וְשׁוֹפֵע צְלָלִים,

וְקָרוֹב אֶל אִמְּךָ אֲדָמָה,

מְבָרֵךְ בְּכַפֶּיךָ רָאשֵׁי עוֹלָלִים,

מִתְדַּפֵּק עַל חַלוֹן בִּדְמָמָה.


לְיָמִים כִּי גָבַהְתָּ, אַף שַׂבְתָּ, דִּקְלִי

תַּלְתַּלְךָ יְרַקְרַק עוֹד נָהַר –

יָקַר לִי נוֹפְךָ זֶה כְּצֶמֶד סְמָלִים

שֶׁל לִבְלוּב וּמַחְשׂוֹף הַמִּדְבָּר.


חָבִיב וְצָעִיר הִרְנַנְתַּנִי, דִּקְלִי,

בְּצַמֶּרֶת יַרְקוּת עֲנֵפָה.

הִנְנִי וְאֶקֹּד עַתָּה, כְּמוּשׁ הֶעָלִים,

לִפְנֵי הוֹד זִקְנָתְךָ הַזְּקוּפָה.


  1. דְּקָלִים: המחרוזת, שנתפרסמה תחילה ב“גליונות” כרך י“ז חוב‘ ז’, תש”ה, כללה ד‘ שירים. ל“עבים חולפות” כינסה המשוררת רק ג’ שירים. והרי השיר שלא כוּנס:

    דֶּקֶל

    הַגֶּזַע צָעִיר וּמְסֻרְבָּל,

    כָּבֵד וְרָחָב וּמְרֻתָּק,

    וְכֻלּוֹ כִּפְנֵי אִצְטְרוּבָל

    שֶׁצָּנַח מֵאַשּׁוּחַ עֲנָק.

    הַצַּמֶּרֶת – מִכְחוֹל־עֲנָקִים

    הַטוֹבֵל בְּצִבְעֵי הַמָּרוֹם

    וּמוֹשֵחַ כִּפַּת הַשְּׁחָקִים

    בִּתְכֵלֶת, אָפוֹר וְאָדֹם.

    הֶעָנָף הוּא נוֹצָה אֲבוּדָה

    מִכְּנָפוֹ שֶל עוֹף־פֶּלֶא קַדְמוֹן,

    וַעֲדַת צִפֳּרִים מְדַדָּה

    עָלֶיה בְּשִׁיר וְהִמְנוֹן.  ↩

1

רוּחַ־סַעַר הוֹמָה וְזוֹעֶפֶת,

לְפִתְחֵנוּ הַפַּחַד אוֹרֵב –

הַקָּמָה גְמֵלָה וּמַזְהֶבֶת,

הַקָּצִיר אֶל קִצּוֹ מִתְקָרֵב.


רוּחַ־סַעַר זוֹעֶפֶת הֵגִיחָה –

הַשָּׂדוֹת יִקָּצְרוּ עַד תֻּמָּם.

עַנְנֵי עֲלָטָה הִתְקַשָּׁרוּ –

צֵא לִזְרֹעַ שָׂדְךָ, בֶּן־אָדָם.


לְמוּדוֹת בֶּעָמָל שְׁתֵּי יָדֶּיךָ

לְהַנִיחַ אֶת זֶרַע הַפָּז,

וְקַרְקַע מוֹסִיפָה וְגוֹמֶלֶת

חַסְדָּהּ מִתָּמִיד וּמֵאָז.


וְאִם קַו הַתְּלָמִים יִקָּרֵעַ

עֵת סַעַר יִרְעַם וְיִגְעַשׁ –

שׁוּרוֹת הַנְּמָלִים שׁוּב תֵּצֶאנָה,

לִקְשֹׁר מַעֲנִית מֵחָדָש.


  1. רוּחַ סַעַר: לא כוּנס. נדפס ב“דבר הפועלת” מס. 6 יולי 1942.  ↩

1

הַבֹּקֶר הֵקִיץ בַּעֲתֶרֶת הָאוֹר

וְהִגִּישׁ זֵר הַלֵּל לְרַגְלֵי הַגִּבְעָה,

וְטָמַן בְּצִיצָיו אֶת רֶמֶז הַשְּׁחוֹר

עַל אֶחָד שֶׁשָּׂרָה וְיָכוֹל וְגָוַע.


עַל אֶחָד שֶׁהֵשִׁיב בְּמוֹ רֶגַע הַכֹּל,

אֶת אוֹר הָעֵינַיִם, שָׁמַיִם מֵעָל,

וְרַחַק שָׂדֶה וּפֶרַח שְׁקוּי־טַל

וּפְרִי מְצַפֶּה אֵי בִּקְצֵה הַמִּשְׁעוֹל.


הַבֹּקֶר גָּחַן עַל גַּגּוֹת הַגִּבְעָה

וְנָשָׂא לָהּ בְּשׂוֹרַת נְהָרָה וִיתוֹם,

עַל אֶחָד שֶׁשָּׂרָה מוּל חַמָּה זוֹהֲבָה

וְיָצַק אֶת זִיווֹ אֶל לֵב בֹּקֶר עַד תֹּם.


  1. עַל אֶחַד שֶׁשָּׂרָה: לא נדפס. נכתב בשנת 1948.  ↩

1


לְכָל עֲצֵי הַגָּן בְּלֵיל הַסַּעַר

צִוּוּ גִזְעֵי הָאוֹן הָעֲקוּרִים

אֶת צִוּוּיָם הָאַכְזָרִי:

לֹא בְּכִי, לֹא צַעַר,

כִּי אַךְ לַבְלֵב וְּפרֹחַ וְשֵׂאת הַפְּרִי.


לְכָל הַנִּצָּנִים הַיְתוֹמִים

הָעֲרוּגוֹת הָרְמוּסוֹת הוֹרִישׁוּ

אֶת פִּצְעֵי הָאֲדָמָה –

לְכַסּוֹת בְּיֶרֶק שִׁלּוּמִים

וּבִפְרִיחָה תְּכוּלָּה וַאֲדֻמָּה.


וְלָעֲנָנִים – הַמְטֵר מָטָר וְלֹא דִמְעָה,

וְלַחַיִּים – טָמֹן גַּרְעִין בָּאֲדָמָה,

וְקָשׁוֹר שְׁבִילִים נִתְּקוּ בְּמַסְלוּלָם,

וְשׁוּב מָשׁוֹךְ אֶל אֹפֶק נֶעֱלָם.


  1. לְכָל עֲצֵי הַגָּן: לא נדפס. נכתב בשנת 1948.  ↩

1

א

הַשֶּׁקֶט עוֹד כָּאן, וּשְׁקוּפִים הַשָּׁמַיִם,

וְעוֹד עֲמֻקָּה מִסָּבִיב הַדְּמָמָה.

אַקְשִׁיבָה לָאֵלֶם, לְרַחַשׁ הָרוּחַ

אֵי שָׁם בַּמֶּרְחָק מְגַלְגֵּל הַקָּמָה.


אַקְשִׁיבָה לְקוֹל הַצְּרָצַר הַמֵּרִיעַ

בְּשִׁיר לַיָּרֵחַ, לַלֵּיל, לַכּוֹכָב,

לִנְשִׁימַת הַתִּינוֹק עֲמֻקָּה וְרוֹגַעַת,

לְעָלֶה נֶעְתָּק מִן הָעֵץ וְנִדָּף.


אַקְשִׁיבָה לְקוֹל לְבָבִי הַלֹּואֵט לִי

רַחַשׁ שִׂיחֹו, טְווּי מַכְאוֹב וְגִילָה…

בַּשֶּׁקֶט עוֹד כָּאן הַדְּמָמָה מִתְנַשֶׁמֶת

וְכִפַּת־הַשָּׁמַיִם תַּמָּה וּצְלוּלָה.


ב

בְּשֶׁקֶט זֶה כָּאן כְּתָרִים לָךְ אֶקְשֹׁרָה,

עֲטֶרֶת שִׁירִים אֶעֱנֹד לָךְ רְתֵת;

קַבְּלִי אֶת הַשַּׁי, פִּנָּתִי בִּלְבַב חֶלֶד

קַבְּלִי הַמְעַט שֶׁהָיָה לִי לָתֵת.


קַבְּלִי מַבָּטַי שֶׁנָּשְׁקוּ תַּלְתַּלַּיִךְ,

צַמּוֹת בְּרוֹשַיִךְ, קְוֻצּוֹת אֳרָנִים,

וְתֹם עֲמָלָן חֲרִישִׁי שֶׁל כַּפַּיִם

הוּבָא אֶל סִפֵּךְ עַל כִּתְפֵי הַשָּׁנִים.


וְלַחַן תּוֹדַת לְבָבִי כִּי זָכִיתִי

בְּשׁוּלֵי אַדַּרְתֵּךְ הֵאָרֵג כְּמוֹ חוּט,

אַמְצִי אֶת מַתַּת לְבָבִי הַכּוֹרֵעַ

לִפְנֵי קוֹמָתֵךְ הֲדוּרַת הַמַּלְכוּת.


ג

הַלַּיְלָה הַזֶּה בְּסוֹדֵךְ הֱבִיאַנִי,

פִּנַּת יִקְרָתִי.

כֹּה לְפֶתַע צָמַחַתְּ בְּחֵיק דְּמִי הַלַּיִל –

תִּפְאֶרֶת בֵּיתִי.


כְּמוֹ לֹא רָאִיתִי בְּכוֹרֵי שְׁתִילַיִךְ

בִּשְׁחוֹר הַגּוּמָה,

כְּמוֹ לֹא חָזִיתִי מַחְשׂוֹף רְגָבַיִךְ

עוֹטֶה הַקָּמָה.


כְּיֵשׁ מִשְׂתָּרֵעַ עַל רֶכֶס וָגֶבַע

מֵאָז, מִתָּמִיד,

בוֹטַחַת, קוֹרֶנֶת בִּתְכֵלֶת הַלַּיִל

כַּנֵּצַח הָיִית!


ד

יֶחֱרַד בִּי לִבִּי, פִּנָּתִי בִּלְבַב חֶלֶד,

עַל מָה בְּעֵינַי כֹּה לְפֶתַע נִפְלֵאת?

הַאִם זֶה מַשַּׁב הַנִּחוּשׁ שֶׁנֵּעוֹר בִּי

וּמִתְנַבֵּא לְמָגוֹר וּלְאֵיד?


הַאִם זֶה חֲלוֹם־זְוָעָה שֶׁפְּקָדַנִי

וְקֻפַּד בּוֹ הֲדַר גְּאוֹנֵךְ וְזִיוֵךְ,

כִּי לְפֶתַע יָקַרְתְּ לִי, יָקַרְתְּ שִׁבְעָתַיִם,

מִבְּלִי שֶׁיָּדַעְתִּי עַל מַה זֶּה וְאֵיךְ?


וְאוּלַי אֶתְרַפֵּק, אֲחַבְּקֵךְ כֹּה בְּלַהַט,

כְּתִינוֹק שֶׁסִּפְּרוּ לוֹ סִפּוּר מְאַיֵּם,

וְהוּא חָשׁ לוֹ מִפְלָט מְאֻשָּׁר וְרוֹגֵעַ

בְּחֵיקָהּ הָרַחוּם שֶׁל הָאֵם?


  1. פִּנָתִי בִּלְבַב חֶלֶד (עמ' 109). המחרוזת ראתה אוֹר לראשונה ב“מבפנים”, כרך ח‘, ינואר 1942, ושם כללה ה’ שירים. עם הכינוּס ל“עבים חולפות” השמיטה המשוררת את השיר ג' והרי השיר שלא כונס:

    כִּשְׁבוּיָה הִתְהַלַּכְתִּי לְאֹרֶךְ שְבִילַיִךְ,

    אֲרוּגָה בְּקִסְמָם עַד כָּלִיל.

    וְיֵשׁ וְלֹא חַשְׁתִּי בִּתְכֵלֶת שָׁמַיִךְ

    וּבְנֹגָהּ זִיוָם הַחַכְלִיל.

    יֵשׁ הָיִיתִי אַחַת עִם עֲתֶרֶת שְׂדוֹתַיִךְ

    בְּלִי לָקֹד לְפָזָם הַבָּשֵׁל,

    וְיֵשׁ עִם גְּזָעַיִךְ לַשֶּׁמֵש נִמְשַׁכְתִּי

    בְּלִי בָּרֵך צַמַּרְתָּם עַל הַצֵּל.

    עַד בָּאָה שָׁעָה צְלוּלַת־זִיו, תְּמוּהַת חֶסֶד

    וְחָזִיתִי יְקָר גְּאוֹנֵךְ,

    רֶגַע קָט כְּמַגָּע שֶׁל כַּף יָד נֶעְלֶמֶת

    חָצָה בֵּינִי לְבֵינֵךְ.

    וַיְהִי כְּמוֹ לְהֵלֶך נִגְלֵית לִי בַּדֶּרֶך,

    הַבָּא מִמֶּרְחָק אֱלֵי זְבוּל יִקְרָתֵךְ – – –

    רֶגַע קָט נְתִינָה מְאֻשֶרֶת בַּחֶלֶד

    גָּחַנְתִּי נוֹשֶׁקֶת שׁוּלֵי שַׂלְמָתֵךְ.  ↩

אָמַרְתִּי לָתֵת הַמַּתָּת

הַגְּדוֹלָה, הָאַחַת.

לְשֵׂאתָהּ בְּרֹאשׁ זָקוּף

בְּעֵינַיִם צְלוּלוֹת מְחַיְּכוֹת,

בְּיָדַיִם פְּרוּשׂוֹת לְפָנַי,

וּבְצַעַד רוֹנֵן, אֲבִיבִי,

מַתָּתִי הַשְּׁלֵמָה, הָאַחַת,

לְהָבִיא –

אֶת חַיַּי.


נִקְרֵאתִי לָבוֹא וְלָתֵת

מַתָּנוֹת זְעִירוֹת, פְּעוּטוֹת

לִבְלִי סוֹף.

בַּאֲסִימוֹנֵי רְגָעִים שְׁחוּקִים

לִפְרֹעַ הַחוֹב.

שְׁחוּחָה, מְבֻיֶּשֶת, בְּעֵינַים כְּבוּשׁוֹת

הַפְּרוּטָה הַדַּלָּה לְהַגִּישׁ

וְּבכָל הַמְּאֹד לְהַרְגִּישׁ: זֶה מְעַט, זֶה מְעַט…


הַיַּהֲלֹם הַשָּׁלֵם, הַנּוֹצֵץ וְזוֹהֵר,

הַמַּתָּת הָאַחַת, הַגְּדוֹלָה וְקוֹרֶנֶת,

נִשְׁחֲקָה לְאַלְפֵי גַּרְגְּרֵי־חוֹל דַּקִּיקִים,

וְאוֹרָם הַקָּלוּשׁ בַּאֲבַק הַחוּצוֹת

מַה חִוֵּר, מֶה חָלוּשׁ…

בְּלֵבָב מִתְפַּתֶּה לְזִיו פֶּרַח בְּצַד מִשְׁעוֹלַי,

בְּעַיִן נִבְעֶתֶת מֵאֹפֵל הַצֵּל שָׁת עָלַי –

לְהַלֵּךְ וְלִלְקֹט גַּרְגְּרֵי־נְהָרָה פְּזוּרִים,

גַּרְגְּרֵי חוֹל־יְקָר זְעַרְעָרִים –

לְבַל יִשָּׁמֵט וְיאֹבַד

גַּם אֶחָד? – – –


אֵי שָׁם בָּאֵין־סוֹף הַכָּחֹל.

בַּחֶשְׁבּוֹן הַגָּדוֹל,

תְּצֹרַף מַתָּתִי וְהָיְתָה

מִגַּרְגְּרֵי שְׁעוֹת־יוֹם

שׁוּב נְהָרָה וּשְׁלֵמוּת יַהֲלֹם.


אֶשְׁקָלְכֶם, אֶת כֻּלְכֶם, רְגָעַי,

אֶפְרֹט עֲדֵי תֹּם דִּינָרַי

עַל כָּל מִשְׁעוֹלֵי הֱיוֹתִי – – –


נִקְרֵאתִי לָתֵת מַתָּתִי.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.