מִזְדַּקֵּן, לְמַעַנְךָ

נַעַר חַנְפָנִי אֶזְנַח,

כִּי אֶדְחֶה אֶת זִקְנָתְךָ,

רַעַד, כְּאֵב, קֹר־הַהֶכְרָח:

לֹא תִּהְיֶה לִי, שֶׁבֶר־כְּלִי,

הוֹ מִזְדַּקֵּן שֶׁלִּי.

עַל שְׂפָתֶיךָ הַבְּקוּעוֹת

כִּתְלָמִים בִּשְׂדֵה־בַּצֹּרֶת

אַרְעִיף גֶּשֶׁם נְשִׁיקוֹת

וּבְרֹאשׁ מֻשְׁקֶה תִּזְכֹּר אֶת

חֹם הַנֹּעַר הַנָּדִיב

עַל שְׂפָתֶיךָ, הָאָבִיב:

לְעוֹלָם שֶׁלְּךָ כֻּלִּי

הוֹ מִזְדַּקֵן שֶׁלִּי.

וּמַפְתֵּחַ בִּטָּחוֹן

שֶׁבּוּשָׁה לִנְקֹב אֶת שְׁמוֹ

אֲשַׁחְרֵר מִן הַקַּרְחוֹן,

חֲלֻדָּה שֶׁבְּדָמוֹ.

בְּיָדִי הַמְדוֹבֶבֶת

יִדָּלֵק כְּמִשַּׁלְהֶבֶת:

נֶפֶשׁ תְּדַבֵּר אֶל גּוּף

בְּחָכְמָה, וְאָז, זָקוּף,

שׁוּב יֻכְתַּר מֵרֹב פִּנּוּק

שַׁרְבִיטְךָ, הַתַּעֲנוּג.

אֲהוּבִי, רַק אֶצְלִי,

הוֹ מִזְדַּקֵן שֶׁלִּי.

עֲבַר חַיַּי כְּבָר לֹא שַׁיָּךְ,

מְטוֹס הַשָּׁעוֹת כְּבָר הִמְרִיא,

כַּחֲלוֹם חָזָק שֶׁכִּמְעַט נִשְׁכַּח

וְהוֹתִיר רַק דִּמּוּיֵי־שִׂיא.

יָמִים בָּאִים לֹא בָּאוּ עֲדַיִן

וְאֵיךְ יִהְיוּ שֶׁלִּי?

בָּרֶגַע הַזֶּה, נוֹזֵל כְּמַיִם,

קָבוּר כָּל רְכוּשִׁי.

לָכֵן לֹא נָכוֹן כִּי נִשְׁבַּעְתִּי לַשָּׁוְא,

בּוֹגֵד אוֹ לֵב שִׁקְרִי.

עַכְשָׁו רְכוּשִׁי שֶׁלָּךְ, עַכְשָׁו

הַנֵּס, יַקִּירָתִי.