דוד פוגל
לפני השער האפל
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: הקיבוץ המאוחד,; 1998

לְאַט עוֹלִים סוּסַי

עַל מַעֲלֵה הָהָר,

לַיְלָה כְבָר שׁוֹכֵן שָׁחוֹר

בָּנוּ וּבַכֹּל.


כְּבֵדָה תַחֲרֹק עֶגְלָתִי לִרְגָעִים

כַּעֲמוּסָה אַלְפֵי מֵתִים.


זֶמֶר חֲרִישִׁי אֶשְׁלַח

עַל פְּנֵי גַלֵּי הַלַּיִל,

שֶׁיַּעֲבֹר לַמֶּרְחָק.


סוּסַי מַאֲזִינִים וְעוֹלִים לְאָט.

יָמִים פּוֹנִים עַל יָדִי –

וַאֲנִי הוֹלֵךְ בַּקֶּשְׁךָ, אָבִי.


עַל אֶבֶן אָנוּחָה

בְּצִדֵּי אָרְחוֹתַי,

כָּל עוֹבֵר אֶשְׁאָלָה:

“אָנָה הָלַךְ אָבִי?”


דְּבַר-אֵל חָרֵד

הִנְּךָ לִי,

הַיּוֹקֵד דֶּרֶךְ כָּל חַיָּי.


הֵן עוֹד אֶעֱמֹד לְפָנֶיךָ,

נַעַרְךָ הַקָּטָן, הַטּוֹב,

וְיָדִי מוֹרְטָה חֶרֶשׁ

כַּפְתּוֹר מְעִילְךָ הַשָּׁחוֹר.


אֵיפֹה תִישַׁן, אָבִי?


נֶצַח מֶה חָפַצְתִּי שֶׁבֶת

עַל שְׂפָתֶךָ

לִשְׁמֹר נוּמְךָ הַחֲשָׁאִי.


יָמִים פּוֹנִים עַל יָדִי –

וַאֲנִי הוֹלֵךְ בַּקֶּשְׁךָ, אָבִי.

עַל שְׂפַת הַכְּרַךְ אֵשֵׁבָה,

עָיֵף אֵשֵׁבָה.


פַּעַם הָיָה לִי אָב,

אַבָּא נוּגֶה, שׁוֹתֵק.


תּוֹךְ דִּמְדּוּמֵי קַיִץ

עֲרֵבִים

לָחֲשׁוּ עֵצִים כֵּהִים.


פַּעַם הָיָה לִי כְפָר.


עַל שְׂפַת הַכְּרַךְ אֵשֵׁבָה,

עָיֵף אֵשֵׁבָה.

הֵן זְקָנְךָ הַשָּׁחוֹר,

הַמְסֻלְסָל,

רִפְרֵף עַל לֶחְיִי הַרַכָּה –

וּלְבָבִי רָקָד.


וְיָדְךָ הַשְּׂעִירָה

נָחָה דוּמָם תּוֹךְ יָדַי הַקְּטַנּוֹת,

אָבִי.


אַךְ עֵינֶיךָ הַנּוּגוֹת

אֵרֶא כָּל הַיָּמִים

עָלָי.


כָּל שְׁבִילַי בָּאִים אֵלֶיךָ, אָבִי!


מָתַי אֶסֹּךְ כָּל חַיַּי

לְרַגְלֶיךָ

כְּיַיִן זָהוּב, נוֹצֵץ?

גְּדוֹלִים כִּבְרֵכוֹת וּשְׁקוּפִים

הָיוּ הַיָּמִים,

כִּי הָיִינוּ יְלָדִים.


הַרְבֵּה יָשַׁבְנוּ עַל שְׂפָתָם

וַנִּשְׂחָק,

אוֹ לִשְׂחוֹת יָרַדְנוּ

בַּמַּיִם הַצָּחִים.


אַף פְּעָמִים בָּכִינוּ

אֶל סִנַּר אִמֵּנוּ,

כִּי חַיִּים מָלֵאנוּ

כְּכַדֵּי הַיָּיִן.

כִּי נֵצֵא לַכָּרִים בַּקַּיִץ –

וְרָחַב לִבֵּנוּ

וְנֶעֱצַב לִמְאֹד.


מֵאַחֲרֵי יְמֵי הָעֲרָפֶל

יַעֲלוּ אֵלֵינוּ

כָּרֵי הַיַּלְדוּת הָרְחָבִים,

בָּם דְּרָכִים אֲפוּרוֹת

נִפְתָּלִים בַּשָּׂרָב

וְעוֹבְרִים לְאָט.


דְּבוֹרָה נִשְׁכָּחָה

אַף תֶּהֱמֶה בְאָזְנֵינוּ.


– אָכֵן מִהַרְנוּ לִטְבֹּעַ

בְּנִבְכֵי הַיָּמִים.


כִּי לֹא אָמַרְנוּ אֶל נַפְשֵׁנוּ:

הֵן זָקַנּוּ כְרָגַע. –

יַלְדוּתֵנוּ מָסְכָה בַלֵּבָב

יָגוֹן עָמֹק וְעָרֵב –

מַה הִרְחִיקָה מֶנּוּ!


נִגּוּן גְּמָרָא,

כְּבַד חֲלוֹמוֹת וַעֲרִיגָה,

עוֹד יַעֲלֶה פְעָמִים

בְּלִי מֵשִׂים עַל שְׂפָתֵנוּ.


תּוֹךְ רוּחַ דּוֹאֵבָה

אָנוּ צוֹפִים לְאָחוֹר,

אֶל לִבֵּנוּ הַנִּבְעָר, הַתָּמִים,

וְכִמְעַט נַכִּירֶנּוּ.


אָנוּ תוֹעִים בַּחַיִּים

וּבוֹכִים,

כַּפֵּינוּ הָרֵיקוֹת

נִפְרֹשׂ חֲרֵדִים

אֶל כָּל עוֹבֵר. –

עֶרֶב שׁוֹתֵק אַט יְפַךְ

בְּעַד הַחַלּוֹן

וִימַלֵּא אֶת הֶחָדֶר.


תַּחַת תִּלֵּי צְלָלִים זָרִים,

אֵצֶל דְּמָמָה שְׁחוֹרָה

אֶשְׁכַּב

וְלִבִּי יִכְאַב,

יִכְאָב.


מִן הַמֶּרְחָק

בּוֹדְדָה תִתְקַע לִי חֲצוֹצְרָה

שִׁירֵי יַלְדוּת בְּהִירִים.


וּכְפָרִי הָרָחוֹק,

הַנִּשְׁכָּח,

יִקְרַב חֶרֶשׁ אֶל מִשְׁכָּבִי

וְיִשְׂתָּרַע לְמַרְגְּלוֹתָי.


תַּחַת תִּלֵּי צְלָלִים זָרִים,

אֵצֶל דְּמָמָה שְׁחוֹרָה

אֶשְׁכַּב

וְלִבִּי יִכְאַב,

יִכְאָב.

בַּבַּיִת

עוֹד יַעַמְדוּ הַגַּנִּים לְבַדָּם

כְּמִלְּפָנִים.

בִּשְׂרַב צָהֳרַיִם יִכְבַּד מַשָּׂאָם

וְיִיעָפוּ,

וְיוֹרִידוּ רָאשֵׁיהֶם.


הַתַּרְנְגוֹלוֹת כְּבָר נִשְׁחָטוּ,

אוֹ נִטְרָפוּ,

אֶפְרוֹחֵיהֶן פָּרָחוּ.


אִמִּי הַזְּקוּפָה כְבָר הִלְבִּינָה,

אוֹ אַף מֵתָה.


אַךְ כָּל עֶרֶב עוֹד יִקְרַב

וְיִשַּׁח לָאָרֶץ,

חֲשָׁאִי וְחָבִיב

כְּמִלְּפָנִים.


הַיְלָדִים עֲיֵפִים מִן הַיּוֹם

וְיָנוּמוּ בַאֲשֶׁר הֵם שָׁם.


וְאָנֹכִי אֵינֶנִּי. –

חֲלוֹם אָבִי עֵר בֶּעָרִים,

יָרֹן עִם לַיְלָה.


עֵינִי יוֹרְדָה כוֹכָבִים –

בְּכִי כָל הַלְּבָבוֹת.


אָמֹר אֹמְרָה אֶל הָאִשָּׁה:

חַיַּי הָאֲפֵלִים

נִמְסָכִים לְרַגְלַיִךְ

כְּגַלֵּי אֵשׁ לוֹהֵטָה –

לָמָּה תִשְׁעִי מֶנִּי?


כְּנִטְפֵי אֶבֶן

צוֹלְלִים צְעָדִים אִטִּים

בְּמַעֲמַקֵּי לָיִל.


כָּכָה הוֹלְכָה הָאִשָּׁה.

הִנֵּה הָאָבִיב לִגְוָנָיו

כְּבָר יִשְׁכֹּן בַּלְּבָבוֹת.


שִׁירֵי רֹךְ קַלִּים

לָנוּ תִשְׁלַחְנָה

עֵינֵי הַנְּעָרוֹת,

בְּפַרְפֵּר בָּן לִבָּן

כְּגוֹזָל בַּכֶּלֶא.


לָמָּה עוֹד נֵשֵׁבָה,

עַד נִטְבַּע בְּיַמֵּי דָמֵינוּ?


קִרְבֵּנוּ מַה-יֶּהֱמֶה הָעֶרֶב

כַּיַּיִן הָאָפֵל.


וּצְלִילֵי הַמָּחוֹל נִתָּכִים בְּאֵין-שֵׁמַע

מֵעֲבָרִים.


הֵן קָרָא הָאָבִיב לַנְּעָרוֹת!

שִׁנֵּךְ הַלְּבָנָה, הָרְבוּעָה,

תִּקְעִי בְאֶצְבָּעִי –

עַד אִם הֶאְדִּימָה מִדָּמָהּ.


וְעֵינֵךְ הַשְּׁחוֹרָה,

נִשְׁמַת רֹךְ הַלַּיִל,

תִּצְלָל-נָא בְנִשְׁמָתִי

וְתֶהֱמֶה בָהּ וְתִרְקֹד

כְּיַעַר אָפֵל

תּוֹךְ חִוְרוֹן לָיִל.


אוֹ כְצִפּוֹר שְׁחוֹרָה

עַל פְּנֵי שְׁחָקִים תְּכֻלִּים.


וְעִם דִּמְדּוּמִים נוּגִים

אֶכְרַע עוֹרֵג לְפָנַיִךְ,

לְפָנַי –

וְאַתְּ חֲתוּמָה בְחַיָּי.

לִפְנֵי שְׁעָרַיִךְ, לִבְנַת-הַשְּׂמָלוֹת,

אֶעֱמֹד נָבוֹךְ.


לִפְנֵי נֶפֶשׁ תְּכֻלָּה,

זְהוּבָה,

שֶׁל בֹּקֶר קָיִץ.


מִתּוֹךְ עֹמֶק אָפֵל

הִנְנִי עוֹלֶה

וְשָׁלֵו שְׂחוֹקֵךְ רוֹחֵף

לִקְרָאתִי.


אֵיכָה אָבֹא אֶל חֲדָרַיִךְ

הַבְּהִירִים –

וּלְבוּשִׁי שָׁחוֹר?


גַּם אֶצְבָּעִי

לֹא תִגַּע צְנוּעָה

צִיצַיִךְ הָרַכִּים.

בֵּין גַּעְגּוּעֵי הַלַּיְלָה

הַחֲרִישִׁים, הָרַכִּים,

אָבֹא אֵלָיִךְ.


בְּצֵל זִכְרוֹן נְעוּרִים

אֵחָבֵא –

וְאַתְּ לֹא תִרְאִינִי.


אוּלָם בְּנוּמֵךְ

אֶתְרַקֵּם בַּחֲלוֹמֵךְ הַבְּתוּלִי, הַצָּחוֹר.


בִּדְמוּת זְבוּב-רִקְמָה

אֶעֱמֹד לִי דוּמָם

עַל גִּבְעַת שָׁדֵךְ הַחִוֵּר, החוֹלֵם.


דּוּמָם אֶעֱמֹדָה. –

כָּל הַלַּיְלָה

אֵתַע אִטִּי עִם הַצְּלָלִים הַחֲשָׁאִים,

הָרָזִים.


צַעַד בּוֹדֵד יִגְוַע נוּגֶה

מוּל מִשְׁכָּנֵךְ, רַעְיָה.


תּוֹךְ שְׁתִיקַת חַדְרֵךְ

הָאֲפֵלָה

רֶגַע יֵעוֹר רַעַד קַלִּיל

וְיִקְרַב חֶרֶשׁ עֲדֵי רַגְלֵךְ.


אוּלָם אֲנִי –

אֵתַע אִטִּי עִם הַצְּלָלִים הַחֲשָׁאִים,

הָרָזִים.

יוֹם סְתָו יָפוּחַ.

בְּיָדוֹ הַחִוְרָה, הָרוֹעֲדָה,

אַט יִפְשֹׁט הַשִּׂמְלָה הַשְּׁחוֹרָה

מֵעַל כְּפָרֵךְ הַנָּם.


מוּל מִשְׁכָּנֵךְ הַלָּבָן

קוֹדְרָה תַעֲמֹד הַתִּרְזָה הָעֲרֻמָּה,

הַנָּעָה.


בּוֹדֵד אָשׁוּב מִן הַלַּיְלָה,

חֶרֶשׁ לָהּ אֶשְׁתַּחֲוֶה:

“אִמְרִי שָׁלוֹם אֶל גְּבִרְתֵּךְ!”


וְאַתְּ –

עוֹד שְׁלֵוָה תָנוּמִי עַל יְצוּעֵךְ. –

כִּי יִגַּשׁ הַלַּיִל אֶל חַלּוֹנֵךְ –

צְאִי אֵלָיו עֲרֻמָּה.


רַךְ יִזַּל וְיַשְׁחִיר

סְבִיב יָפְיֵךְ הַשּׁוֹקֵט

וְיִגַּע קְצוֹת שָׁדָיִךְ.


אִתּוֹ אֶעֱמֹד אֹבַד-דֶּרֶךְ

וְחֶרֶשׁ נִתְאָו:

בֹּאִי אֶל אָפְלֵנוּ.


וְתִסַּעְנָה שְׁתֵּי עֵינַיִךְ

לְפָנֵינוּ

לָאִיר לִי וּלְרֵעִי. –

אֵיכָה אֶרְאֵךְ, רַעְיָה,

עוֹמְדָה בוֹדֵדָה

תּוֹךְ סַעֲרוֹת הַיָּגוֹן,

וְלִבִּי לֹא יִרְעָד?


וְהֵן כְּבָר לַיִל עָמֹק,

שָׁחוֹר מִשְּׁחוֹר עֵינֵךְ,

דּוּמָם נוֹפֵל אֱלֵי תֵבֵל.


וּכְבָר נָגַע תַּלְתַּלָּיִךְ.


קוּמִי!

יָדִי תֹאחַז אֶת יָדֵךְ

הַחוֹלְמָה

וְאַט אֶנְהָגֵךְ בֵּין הַלֵּילוֹת.


תּוֹךְ עַרְפִלֵּי יַלְדוּת חִוְרִים

כֹּה נָחַנִי אָבִי

אֶל בֵּית הַתְּפִלָּה. –

הִנָּךְ יוֹשְׁבָה עַל יָדִי,

צְלָלֵינוּ גָדְלוּ מֶנּוּ.


הַנֵּר כָּבֶה,

הָאשֶׁר כְּבָר בָּא וּכְבָר הָלָךְ.


לִבֵּנוּ יִדְאַב,

נוּגִים נֵשֵׁבָה,

כִּילָדִים עֲנָשָׁם הָרַב.


הִנָּךְ יוֹשְׁבָה עַל יָדִי,

צְלָלֵינוּ גָדְלוּ מֶנּוּ.

נַפְשִׁי רָוָה זְהַב הַשְּׁקִיעָה,

סוֹלְדָה חָרֶשׁ.


שׁוֹשַׁנֵּי עֲבָרִי אַט מַחֲוִירוֹת.


אָנָה הוֹלְכוֹת רַגְלַי,

עֵת לִבִּי יֵחָם?


זָרָה רוֹאָה נַפְשִׁי

אֶל מַנְעַמָּיִךְ.


כְּנַף בְּדִידוּת כֵּהָה

רוֹעֶדֶת עַל פָּנָי.

הִנְנִי יוֹרֵד מִן הַמַּעֲלוֹת

צִלִּי הָרָזֶה יוֹרֵד לְפָנָי –

וְאַתְּ אֵין חוֹכָה לִי.


אוּלַי לֹא תִדְאִי לָנֶצַח

דֶּרֶךְ הַחַיִּים. –


שָׁנִים נוֹסְעוֹת – – –


לַיְלָה דוֹלְקִים נֵרוֹת,

יוֹמָם צוֹלְלִים צְלִילִים כֵּהִים

בַּתֵּבֵל.


עַל עִיר וּכְפָר אֶפְסָעָה,

עַל דַּרְכִּי

רוּחוֹת חֲרֵדִים

חֶרֶשׁ בִּי יִגָּעוּ.


מְאוּם אֵין חוֹכֶה לִי.


הִנְנִי הוֹלֵךְ –

צִלִּי הָרָזֶה הוֹלֵךְ לְפָנָי.

כְּפָרִי הַחִוֵּר, הַבּוֹדֵד,

נָם לוֹ בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה

עַל מַרְבַד צֵל יָעַר.


בְּחַדְרִי הַנָּהִיר

נְעוֹרָה בַלָּאט הָאַהֲבָה הַנָּמָה

וְתַבְגִּיר לִי גֵוִי הַקָּטָן,

הָרָךְ.


וַעֲרֻמָּה אֶעֱמֹדָה

וּבוֹגְרָה

תּוֹךְ גַּלֵּי אַהֲבָה חֲרֵדָה

וּכְמִיהָה כֹה טְמִירָה – – –


עַל מַעֲלֵה הָהָר

אַט לוֹ יְטַפֵּס

צֵל-נוֹדֵד עָיֵף, שָׁחוֹחַ.


הוּא יִשָּׂא בִכּוּרֵי גַעְגּוּעַי

עַל דַּרְכּוֹ הָאָפוּר הַמְעֻקָּל.

תּוֹךְ הַלֵּילוֹת

חֲרֵדָה תִפְעַם נַפְשִׁי

כְּהֶמְיָה זָרָה, רְחוֹקָה.


אֲנִי רוֹאָה:

שְׁנֵי שָׁדַי צוֹמְחִים,

צוֹמְחִים,

וְיָגוֹן עָרֵב בָּא אֵלָי.


כְּנַחַל לִפְנֵי אָבִיב

לִבִּי גָאָה

וְשׁוֹטְפֵנִי.


כְּפַרְפַּר רִקְמָה

עוּף חָפַצְתִּי

אֶל זְהַב הַבֹּקֶר.


וְעֵינַי אַף תָּשֵׁרְנָה

שִׁירֵי אַהֲבָה בְהִירִים

אֶל הַתֵּבֵל.


וְכִי תַעֲבֹר בֵּין הַשָּׂדוֹת

תִּגַּע חֶרֶשׁ כְּנָפִי הַזְּהוּבָה

חַיֶּיךָ הַנּוּגִים.

בִּנְטוֹת הַיּוֹם –

הֵן תַּבִּיט אַהֲבָתִי הַחֲשָׁאִית

לִיגוֹנֵי עֵינֶיךָ הַתְּכֻלִּים,

אַהֲבָתִי הָאִלְּמָה.


אוּלָם בְּבֹא אֵלַי

הַלַּיִל הָרָךְ –

מַה יַּעַרְגוּ שְׁנֵי שָׁדַי הַקְּטַנִּים,

הַחִוְרִים,

אֵלֶיךָ, דּוֹדִי.


וּפֶתַע אָז אִתַּר מִיצוּעִי

וּבְיָדַי אֲאַמְּצֵם אֶל חָזִי.

חֲרֵדָה אֶלְחַשׁ

לִדְמִי הַלַּיִל:

אֲהַבְתִּיו, אֲהַבְתִּיו.


גַּם רַחְמִי יִרְעַד חֶרֶשׁ

בְּגַעְגּוּעָיו אֶל הַיָּלֶד.

עַל שְׂפַת הַנַּחַל עֲרֻמָּה אֶעֱמֹדָה,

זְקוּפָה.


בֵּין הַמַּיִם הָרַכִּים,

הַנּוֹדְדִים,

שֶׁמֶשׁ בֹּקֶר יִרְעַד זָהוּב

מוּל יָפְיִי הַחִוֵּר, הַשּׁוֹתֵק.


אַךְ בָּעֵמֶק,

בֵּין גִּבְעוֹת שָׁדַי רְוֵי גַעְגּוּעִים,

רוּחַ תְּכֻלָּה

תֵּתַע חֶרֶשׁ,

אַף תַּחֲלִיק כְּרֵסִי הַנָּמָה.


כְּמֵהַת אַהֲבָה פֶּתַע אֶקְפֹּץ

אֶל הַשָּׁמֶשׁ.


אֶל הָאַהֲבָה הָרוֹעָדֶת. –

מִקְצֵה הַלַּיְלָה הִנְנִי תוֹעָה

וּשְׂעָרִי הַפָּרוּעַ

שׁוֹטֵף שָׁחוֹר תְּכֵלֶת כְּתָנְתִּי.


לְרֶגֶל גִּבְעָה

עַיִן טְמִירָה

לוֹחֲשָׁה כֵהָה אֶל הַלַּיְלָה.


– עַיִן זָרָה,

אִם לֹא שָׁתָה דוֹדִי

מִמֵּימָיִךְ? –


כְּכֶתֶם אָפֵל

אִלְּמָה תִרְבַּץ חֹרְשָׁה

עַל הָאֹפֶק.


אוּלַי נָחָה

נַפְשׁוֹ הַיְגֵעָה

עַל שְׁטִיחֵי צִלָּהּ?


כְּשֶׁמֶשׁ צָהֳרַיִם

לוֹהֵט בְּשָׂרִי

דֶּרֶךְ הַלָּיְלָה.


וְגִצַּי נוֹפְלִים

כַּכּוֹכָבִים

אֶל הַחֲשֵׁכָה.

עַל חִוְרַת יְצוּעִי

מַזְהִיר דּוּמָם עֵירֹם גֵּוִי

כְּלַהֶבֶת לְבָנָה.


לֵיל שְׂעָרִי

כְּאֶשֶׁד אָפֵל יוֹרֵד

אֶל רִקְמַת הַמַּרְבָד.


בּוֹאָה, דּוֹדִי!

יָפְיִי הַצָּנוּעַ לוֹהֵט נֶצַח

אֶל תְּכֵלֶת עֵינֶיךָ.


בּוֹאָה – – –


אֹדֶם כְּתָלַי יַעְמִיק.


עֶרֶב בּוֹדֵד

קָרֵב אֶל יְצוּעִי

וּפוֹרֵשׂ שִׂמְלָה שְׁחוֹרָה

עָלָי.


שְׁנֵי זִרְמֵי רַגְלַי

הַבְּהִירִים

לֹא אֶרְאֶה עוֹד.


אֲנִי בוֹכָה בָאֲפֵלָה – –

דּוּמָם הִנְּךָ עוֹמֵד לְפָנָי.

עֵינְךָ הַתְּכֻלָּה

עוֹבְרָה נוּגָה עָלַי

וְרוֹחֲפָה אֶל הָאֹפֶק.


אָנָה תִשְׁלַח עַתָּה אֶת נַפְשֶׁךָ?


כָּל גַּעְגּוּעֶיךָ

עוֹד לֹא יִדְאוּ סְבִיבִי

כְּפַרְפְּרֵי רִקְמָה.


הִנְּךָ הוֹלֵךְ מֵעִמִּי, הַנּוֹדֵד.

אַךְ מַקֶּלְךָ הֶעָקֹם

יֵרֶא דַרְכֶּךָ.


וּבִצְעֹד כְּבָר רַגְלֶיךָ בֵּין יַעֲרֵי הַמֶּרְחָק –

תּוֹךְ נַפְשִׁי הַכְּמֵהָה

צְעָדֶיךָ הַחֲשָׁאִים

דֹּם עוֹד יִרְעָשׁוּ.


נֶצַח יִרְעָשׁוּ. –

כָּל הַלַּיְלָה

אֵשְׁבָה עֵרָה עַל יְצוּעִי

וּבְלִבִּי יִבְעַר:

“הָלַךְ מֶנִּי”.


עָבִים קַלִּים,

כְּסוּפֵי צֵלָע,

יִסְעוּ חֶרֶשׁ עַל חַלּוֹנִי.


גַּם אֶל יָמַי לֹא אֵרֶא,

בּוֹדֵד יִהְיֶה דַרְכִּי.


בֹּקֶר תֶּחֱרַד אִמִּי:

“לָמָּה חָוְרוּ פָנָיִךְ?”


כָּל הַלַּיְלָה עָבִים קַלִּים,

כְּסוּפֵי צֵלָע,

יִסְעוּ חֶרֶשׁ עַל חַלּוֹנִי. –

אִמְרִי לִי, עַלְמָה,

לָמָּה לא תֵצְאִי עִם רַעְיוֹתַיִךְ

אֶל הַגִּבְעָה,

לִרְאוֹת דּוּמָם בַּהֲלֹךְ הַשָּׁמֶשׁ?


הֵן כְּבָר רַד הַיּוֹם

רְעָדָה נֶעֱצֶרֶת סוֹלְדָה בַתֵּבֵל.


יָגוֹן וָרֹד אַט יִשְׁקַע בַּלְּבָבוֹת.


לָמָּה תֵשְׁבִי כֵהָה,

עַל הַחַלּוֹן

וְעֵינֵךְ תָּרָה אֶת הַגָּשֶׁר?

עֵינִי תָרָה אֶל הַגֶּשֶׁר,

נַפְשִׁי כָלָה אֶל הַלָּיְלָה.


כָּל רַעְיוֹתַי שָׁעוּ מֶנִּי,

גַּם נָדוּ לִי חָרֶשׁ.


וַאֲנִי –

לִבִּי בוֹעֵר כַּאֲבוּקָה,

לְדוֹדִי אָאִיר הַחֲשֵׁכָה.


כְּזֶרֶם אֵשׁ זְהוּבָה

אֶסְעַר שְׁכוּרָה

תּוֹךְ הַלֵּילוֹת.


וְדוֹדִי יַחְתֹּר פֶּרֶא

בְּמוֹ גַלָּי.


עֵינִי תָרָה אֶל הַגֶּשֶׁר,

נַפְשִׁי כָלָה אֶל הַלָּיְלָה.

פֶּתַע מֵחֲלוֹמִי אָקִיצָה,

בְּחָפְזִי אֶשְׁלַח שְׁתֵּי יָדַי

בָּאֲפֵלָה

אֵלֶיךָ, דּוֹדִי.


רֵיחַ גֵּוְךָ הֶחָמִים

עוֹד יָלִיט חֶלְקַת בְּשָׂרִי

כְּדֹק עַרְפִלֵּי מֶשִׁי.


אֵיפֹה תִדְרֹךְ עַתָּה

רַגְלְךָ הַיְגֵעָה? –


בֹּקֶר

יָצִיץ מֵאֲחוֹרֵי הַגְּבָעוֹת

כַּדּוּר שֶׁמֶשׁ אַרְגָּמָן.


עַל סַף בֵּיתִי הַשּׁוֹתֵק

כְּבָר אֵשְׁבָה בָדָד

וְדֹם אַזְהִיבָה:

“חֲלוֹם רָאִיתִי”.

אֶצְלִי הִנְּךָ יָשֵׁן, יַלְדִּי,

חֶרֶשׁ לוֹטְפָה יַד אִמֶּךָ

רַגְלֶיךָ הַוְּרֻדּוֹת,

הָעֲגֻלּוֹת.


עַל בֵּיתֵנוּ נִשְׁעָן

לַיְלָה כָבֵד –

וַאֲנִי הוֹרַדְתִּי הַוִּילָאוֹת.


כְּכוֹכָב בּוֹדֵד

יִדֹּד עַתָּה אַבָּא נוּגֶה

שָׁם בֵּין הָרָיו.


מַה-יְּבַקֵּשׁ אַבָּא נוּגֶה

שָׁם בֵּין הָרָיו?


אַף בִּתְכֵלֶת עֵינֶיךָ

הָעֲמֻקָּה

כְּבָר תִּשְׁכֹּן עֲרִיגָה גְדוֹלָה,

יַלְדִּי.


מְהֵרָה תֵלְכָה מֶנִּי –

גַם אָתָּה. –

זְהַב צָהֳרֵי מִדְבָּר מַכְבִּיד שׁוֹתֵק

עַל שְׂדוֹת הַחוֹל.


שָׁמַיִם נִלְאִים

זָעִים חִוְרִים

עַל הַשְּׁתִיקָה.


פַּעַם שֶׁמֶשׁ

צוֹעֲדָה חֶרֶשׁ תּוֹךְ נַעַל זָהָב.


עִקְּבוֹת גָּמָל עוֹבְרִים אֶל הַמֶּרְחָק.

וְעִקְּבוֹת אָדָם.


וּנְעִימָה חֲשָׁאִית

הוֹמָה נְכֵאָה בָעֲקֵבוֹת.


עִם פְּנוֹת הַיּוֹם

יִגְלשׁ אָדֹם הַשֶּׁמֶשׁ אֶל הָאֹפֶק.


וְצֵל אָפוּר יִרְעַד

כְּאֶצְבַּע כֵּהָה, אֲרֻכַָּה,

תּוֹךְ הַמֶּרְחָק – –

בְּעַרְבֵי קַיִץ,

פְּעָמִים עוֹלִים אֵדִים

תְּכַלְכַלִּים

מִן הַפְּלָגִים

וְיִשְׁהוּ חֲרֵדִים

בֵּין לַחֲשֵׁי עָרֶב.


פְּעָמִים טוֹבְלָה בָם רוּחַ

וְעוֹלָה קַלָּה בְאַפֵּינוּ

רְוַת בְּשָׂמִים חֲרִיפִים.


עַל גְּדוֹת יְעָרִים

אַחַת, אַחַת, יוֹשְׁבוֹת אָז נְעָרוֹת,

פְּרוּעוֹת שֵׂעָר,

וּבוֹכוֹת נֹעַם-דְּמָעוֹת

עַל לֹא דָבָר.


תְּנוּנִי צָעֹד אַף אָנֹכִי

חֶרֶשׁ, חֶרֶשׁ בְּעִקְּבוֹת עַרְבֵי קַיִץ,

וּבְמִסְתָּרַי תִּרְעַד נַפְשִׁי,

רְעָדִים טְמִירִים,

עַל לֹא דָבָר.

בְּאֶצְבָּעוֹת עֲנֻגּוֹת

פּוֹרֵט הַגֶּשֶׁם

מַנְגִּינַת-נְכָאִים חֲרִישִׁית

עַל עוּגַב הַלַּיִל הַשָּׁחוֹר.


עַתָּה נֵשְׁבָה בַחֲשֵׁכָה

אִישׁ בְּבֵיתוֹ

– הַיְלָדִים הֵן נִרְדָּמוּ –

וְנִשְׁתֹּק לַגֶּשֶׁם,

כִּי יָשִׂיחַ עָצְבֵּנוּ.


כִּי אֵין עוֹד מִלָּה בְּפִינוּ,

רַגְלֵינוּ כָבְדוּ

מִן הַיּוֹם

וְאֵין בָּן הַמָּחוֹל עוֹד.

מוּל הַשְּׁקִיעָה

תִּרְבַּץ זְהוּבָה, חֲרֵדָה,

קָמַת הַמּוֹרָד.


מִבֵּין חֲרַכֵּי תִרְזָה כֵהָה

יִזַּל עָלַי חֶרֶשׁ

זָהָב נִתָּךְ.


יְחִידָה תִנְהַר דֶּרֶךְ עֲרֻמָּה

אֶל הָעֶרֶב.


וּצְלָלִים רַכִּים

יִשְׁכְּבוּ אֲרֻכִּים עַל יְרַק הַמִּישׁוֹר.


אָז אֹמְרָה לְנַפְשִׁי:

"שִׁכְבִי אֶל הַצְּלָלִים,

כִּי עָיָפְתְּ!"

אַחַר הַגֶּשֶׁם

רִפְרֵף תִּמָּהוֹן בָּהִיר

עַל הַשָּׂדוֹת הַחֲרֵדִים.


רוּחַ חָתַר כֵּהֶה

בֵּין קִפְלֵי דֶגֶל חִוֵּר.


וּבֵין אֶשְׁכְּלוֹת נִצָּה סְגֻלָּה.


עֲנָנִים נוֹסְעִים

נָסְכוּ קִרְעֵי לֹבֶן

אֶל הַבְּרֵכָה הַנְּכֵאָה.


וְרַעֲפֵי גַג

שָׂחֲקוּ אֲדֻמִּים

תּוֹךְ דְּמָעוֹת.

רְאֵה,

כָּל מֵי הַנַּחַל

חָפְזוּ לִשְׁטֹף לַמֶּרְחַקִּים,

אַךְ אִילָן עַתִּיק

עוֹדוֹ מַכְבִּיד עַל מַצַּבְתּוֹ,

שָׁחוֹחַ.


קֵיצִים רַבִּים

גָּוְעוּ נוּגִים בִּדְמִי אַרְגָּמָן,

אַלְפֵי נוֹדְדִים חָנוּ חֶרֶשׁ

תּוֹךְ מַאֲפֵל צְלָלָיו.


אִילָן עַתִּיק

עוֹדוֹ מַכְבִּיד עַל מַצַּבְתּוֹ,

שָׁחוֹחַ.


חָפְזוּ לִשְׁטֹף לַמֶּרְחַקִּים. –

בִּשְׁעַת דִּמְדּוּמִים,

עַל עַרְפִלֵּי סְתָו אֲפוּרִים,

יִסְעוּ חֶרֶשׁ מֶנִּי, חֶרֶשׁ,

הַנְּעוּרִים.


שָׁחוֹחַ אֶעֱמֹד עַל הַחַלּוֹן

וְנוּגֶה אֹמַר:

“סְעוּ לְשָׁלוֹם!”


עַל גֵּוִי הָרוֹעֵד

אַט יְטַפֵּס הַלָּיְלָה.


גַּם יִזְחַל בֵּין קִמְטֵי פָנָי.


וְשָׁם

יִסְעוּ חֶרֶשׁ מֶנִּי, חֶרֶשׁ,

הַנְּעוּרִים.

בְּלֵילוֹת הַסְּתָו

נוֹפֵל בַּיְּעָרִים עָלֶה לֹא-נִרְאֶה

וְשׁוֹכֵב דּוּמָם לָאָרֶץ.


בַּנְּחָלִים

יִקְפֹּץ הַדָּג מִן הַמַּיִם

וְהֵד נְקִישָׁה לַחָה

יַעַן בָּאֹפֶל.


בַּמֶּרְחָק הַשָּׁחוֹר

נִזְרָעוֹת דַּהֲרוֹת סוּסִים לֹא-נִרְאִים

הַנְּמַסִּים וְהוֹלְכִים.


כָּל אֵלֶּה יִשְמַע

הַהֵלֶךְ הֶעָיֵף

וְרַעַד יַעֲבֹר אֶת בְּשָׂרוֹ.

עַתָּה בַּחֹרֶף,

בִּנְגֹהַּ עִם עַרְבַּיִם

זְגוּגִית הַקּוֹמוֹת מִלְמַעְלָה

בְּצִבְעֵי הַצֶּדֶף הָרַכִּים –


בָּאִים חֲרִישִׁים וְעוֹטְרִים אוֹתָנוּ

כָּל רִגְעֵי הַיֹּפִי הָרַבִּים,

שֶׁעָבְרוּ כְאֶגְלֵי פְנִינִים

חַיֵּינוּ הַכֵּהִים.


עֵת נֵשְׁבָה תְמֵהִים

בִּדְמֵי עֲלוּמֵינוּ

עַל פְּנֵי דִמְדּוּמֵי אַרְגָּמָן חֲרֵדִים

וְרַחֲמִים רַבִּים

יַבְהִירוּ לְפֶתַע נַפְשֵׁנוּ

אֶל כָּל נִבְזֶה

אַף נִתְעָב,

שֶׁיָּפוּ לְאֹדֶם הַשְּׁקִיעָה.


עַתָּה בַחֹרֶף

בָּאִים חֲרִישִׁים

כָּל רִגְעֵי הַיֹּפִי הָרַבִּים – – –

אִישׁ עַל אִישׁ נוֹפֵל הַבּוֹרָה –

עַל מִי אֵעָזֵב

תּוֹךְ הַסְּעָרוֹת?


דְּשָׁאִים רַכִּים

עוֹלִים לַבְּקָרִים

וּבְטֶרֶם שֶׁמֶשׁ יִבֹּלוּ.


בִּנְפֹל נִטְפֵי מָטָר גְּדוֹלִים,

כַּדּוּרֵי זְכוּכִית דְּלוּחִים,

מַחֲסֶה אֲבַקֵּשָׁה.


אֶל חַלּוֹן צוֹהֵל אֶחָד

עוֹד אֶשָּׂא עֵינַי,

אוּלַי תִּקְרָא לִי

אֶצְבַּע רַכָּה, לְבָנָה. –

תּוֹךְ שַׁלְוָה חַכְלִילַת דִּמְדּוּמִים,

עַל מִישׁוֹר הֶחָרֵד בִּבְדִידוּת,

קוֹפֵא עָמַד לוֹ הַכֶּלֶב

בְּעוֹרוֹ הַשָּחוֹר.


אִם יָבֹא עוֹד אָחִי,

אִם יָבֹא?

אִם יָשׁוּב מִנְּדוּדָיו הַבּוֹדְדִים?

עָזוּב עַמד לוֹ הַכֶּלֶב

עַל צִלּוֹ

שֶׁרָעָד.

כַּלְבִּי הַטּוֹב,

הִנְנִי כוֹרֵעַ לִפְנֵי הוֹד אַהֲבָתֶךָ!

תְּנֵנִי – וְנִשְׁעַן רֹאשִׁי הַנִּלְאֶה

עַל גַּבְּךָ

וְאֶזְעַק זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה – – –


וְאַחַר נָקוּמָה,

דּוּמָם נָקוּמָה,

וְנֵלְכָה שְׁחוֹחֵי-גַב

וּמוּרְדֵי-רֹאשׁ,

נִדֹּד יוֹמָם וָלֵיל,

עַד נַגִּיעָה לְאֶבֶן אֲפוּרָה

בּוֹדֵדָה,

עָלֶיהָ נַנִּיחַ רֹאשֵׁינוּ

וְנִגְוַע שְׁלוּבֵי-נְשָמָה.

נִפְתָּלִים הַדְּרָכִים וְרַבִּים,

רַגְלַי יָגֵעוּ,

וְדַרְכִּי הַיְחִידִי

מִמֶּנִּי יִסָּתֵר.


לַבֹּקֶר הָמָה בִי לִבִּי,

כִּי נִצַּב לְפָנַי יוֹם רָם

כְּסֻלָּם וְזָהָב שְׁלַבָּיו.


וְהִנֵּה עָלִיתִי לְצָהֳרָיו,

קַלּוֹתִי מְאֹד, –

שֶׁטַח כָּל שְׁנוֹתַי לְעֵינַי,

כָּל הַדְּרָכִים הוֹלְכִים

אֶל הָעֶרֶב

וְאֵי-לִי דַרְכִּי הַקָּצֵר?

הִנְנִי יוֹצֵא כְבָר אֶת עָרַי

וְאֶת כְּפָרָי.


וְאַט אֶנְהָרָה

דֶּרֶךְ חַיַּי הַשְּׁלֵוִים,

כִּנְהֹר פֶּלֶג בָּהִיר

תּוֹךְ שַׁלְוַת עֲרָבָה, –

עַד אָבֹאָה אֶל הַשְּׁקִיעָה.


עַל הָהָר הָאַחֲרוֹן,

עַל הָאֹפֶק, עוֹד אַעַל,

וְאֶעֱמֹד דּוּמָם

עַל רֹאשׁוֹ

לִפְנֵי שְׁנִי הַמַּעֲרָב.


מֵאֲחוֹרַי

יִגְלשׁ צִלִּי הַזָּקוּף.


וְיַאֲפִיר חָרֵד

עַל רֹחַב הַבְּרֵכָה הַשּׁוֹתְקָה

וְרֹאשׁוֹ יֵאָחֵז

בַּאֲמִירֵי עֲרָבוֹת.


לִפְנֵי שְׁנִי הַמַּעֲרָב

אֶעֱמֹד דּוּמָם.


אוּלַי אֶפְרֹשׂ עוֹד כַּפַּי

אֶל אֵבֶל הַלַּיְלָה הֶעָרֵב.


אַחַר אֵרְדָה שָׁלֵו

אֶל בִּקְעַת הַלָּיְלָה.


אַךְ אִישׁ לֹא יַפְנֶה מֶבָּטוֹ

אֶל עֶבְרִי. –

לַחְמִי אָזַל, רַגְלַי פְּצוּעוֹת,

אֵי תִשְקֹט נַפְשִׁי

בַּדִּמְדּוּמִים?


יְחִידִי אָבֹא אֶל הַמַּעֲבִית,

אֶל אִילָן עַתִּיק

אִשָּׁעֵנָה –

וְתוֹכִי אָפֵל.


בִּמְרוֹמֵי עֶרֶב

רוּחוֹת יָשׁוּטוּ

וְיִפְרְעוּ צַמְּרוֹתֵינוּ.


אֶל הַלַּיְלָה

אֶבְלֹט דּוּמָם

וְיַעַר וָלַיְלָה אֶהִי.


כֹּה אֶעֱמֹדָה

שְׁנוֹת-מַרְגּוֹעַ –

וְתוֹכִי אָפֵל.

רָאִיתִי אֶת אָבִי אֲשֶׁר טָבַע

בְּמִשְׁבְּרֵי הַיָּמִים;

יָדוֹ הָרָפָה הִלְבִּינָה עוֹד פַּעַם

אֶל הַמֶּרְחָק –

וְאֵינוֹ.


לְבָדָד נֶהֱלַכְתִּי עַל גְּדוֹתָם

– וְנַעַר עוֹדֶנִּי

וְרַגְלַי זְעִירוֹת וְדַקּוֹת –

וָאֶגְדַּל עַד כֹּה.


וְהִנֵּה אָנֹכִי אָבִי,

גַּם כָּל מִשְׁבָּרָיו

עָלַי עָבָרוּ,

עַד כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי לָהֶם.


אַךְ כָּל קְדוֹשַׁי

הָלְכוּ הַמִּדְבָּרָה,

וְיָדִי לֹא אֶשְׁלַח לְאִיׁש.


אַשְׁרַי כִּי אִנָּפֵשׁ

בְּעֶרֶשׂ-לֵיל שָׁחוֹר

וְעָלַי חֻפַּת הַשַּחַק

עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף.

עַתָּה אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַיָּם,

וַאֲנִי אוֹמֵר אֵלָיו:

מַה-גָּאִיתָ מְאֹד! –

וְאֵין לְךָ דְבָרִים.


אָנוּ הַשְּׁנַיִם,

כָּכָה יָכֹלְנוּ לִחְיוֹת יַחְדָּו

אַלְפֵי שָׁנָה.


כִּי אַל לָנוּ דַבֵּר,

אַךְ יֶהֱמֶה הָאֶחָד בִּכְאֹב לוֹ

הָמוֹן נֶאְדָּרִי וּפְרָאִי,

וְאֶחָד יִנְהַם חֲרִישִׁי,

בְּאֵין דְּבָרִים –

אָנוּ הַשְּׁנַיִם.

אִישׁ לְעֶבְרוֹ

תּוֹעִים אִישִים בָּדָד

עַל שְׁבִילֵי עוֹלָם.

לִבּוֹת כֵּהִים

אַךְ נוֹגְעִים זֶה אֶל זֶה,

כְּצִפֳּרִים גְּדוֹלוֹת, שְׁחוֹרוֹת,

וְנִרְחָקִים.


יוֹם עַל יוֹם גֹּוֵעַ חֶרֶשׁ,

רוּחוֹת זָרִים יַחֲרִידוּ

לֵב הַיְּעָרִים.


תּוֹך לֵילוֹת-אֹפֶל

עִתִּים נִרְגָּז עוֹלָל מֵחֲלוֹמוֹ

וְיֵילִיל נְכָאִים אֶל הַחֲשֵׁכָה.


כִּבְדֵי יָגוֹן

אָנוּ תוֹעִים בָּדָד

אִישׁ לְעֶבְרוֹ.

הַצְּלִילִים הַנָּמִים בַּפְּסַנְתֵּר,

כִּי יֵעוֹרוּ לָעֲרָבִים,

דּוּמָם נֵשְׁבָה וּתְמֵהִים.


כִּי פֶתַע יִנָּסְכוּ בַאֲפֵלָה חֲשָׁאִית

וְאַט מִן הַמֶּרְחָק יִפְרָחוּ

וְנָגְעוּ בַצְּלִילִים הַנָּמִים בַּנֶּפֶשׁ

מֵעוֹלָם,

כִּנְגֹעַ פַּרְפְּרֵי-צִבְעוֹנִים

בְּפִרְחֵי הַשָּׂדֶה.


לֹא נֵדַע עוֹד תְּחִלָּה וְאַחֲרִית,

לֹא נֵדַע אוֹתָנוּ– – –


הַצְּלִילִים הַנָּמִים בַּפְּסַנְתֵּר.

שִׁבְרֵי נְגִינָה עֲצֵבָה

נִשָּׂאִים בָּעֲרָבִים

וְנוֹגְעִים חֶרֶשׁ אַף בּוֹשִׁים

אֶל חַלּוֹנֶךָ.


הִנְּךָ שׁוֹקֵט תּוֹךְ אֲפֵלָה רְוָיָה.


הַאִם לֹא זָעוּ לְפֶתַע

רַחֲמִים עֲמֻקִּים

בְּלִבֶּךָ,

וְגָאוּ וְטָהָרוּ

כִּבְרֵכַת צָהֳרַיִם קְרוּנַת שָׁמֶשׁ?


רֶגַע מִשֵּׁשׁ לְבָבְךָ

בְּעַד הַחֲשֵׁכָה לְמֵרָחוֹק,

רֶגַע הֶעְמִיק חָזֹה,

עָבַר יְחִידִי אֶת הַגְּבוּלִים.


וּכְבָר נַחְשׁוֹלִים כְּבֵדִים

יָשׁוּבוּ יַסְעִירוּהוּ,

רָפֶה הִנּוֹ נֶהְדָּף

לְכָל עֵבֶר.

עַתָּה יָנוּחוּ מְתֵי עוֹלָם

עַל מִשְׁכְּבוֹתָם,

יָגוֹן שָׁחוֹר יִרְעַד נֶעְלָם

דֶּרֶךְ הַלָּיְלָה.


בַּיָּמִים

הָמוּ, עָמְלוּ אַף שִׂחֵקוּ.

רַבִּים חָרְגוּ

מִשִּׂבְכַת הַכֶּלֶא

אֶל כֶּתֶם שָׁמַיִם חֲוַרְוָר.


עַתָּה גוֹנְזָם הַלַּיְלָה

תּוֹךְ עַצְמָם,

בַּלָּאט נִפְתָּחִים לִבּוֹתָם

לָעֶצֶב:

סְתוּמָה דַרְכֵּנוּ – – –


מָחָר

יֶהֱמוּ, יַעַמְלוּ אַף יְשַׂחֵקוּ.

רַבִּים יוּמָתוּ.

בְּלֵילוֹת יָרֵחַ –:

אֵי-בָזֶה דוֹהֵר פָּרָשׁ

בַּאֲבַק-דֶּרֶךְ מְרֻבָּץ,

שְׁעָטָה עֲמוּמָה

הוֹיָה אָז שָעָה

בְּכֶסֶף לָיִל.


צֵל אָרֹךְ חוֹלֵף מְהֵרָה

לְרֹחַב קָמָה חֲרֵדָה.


תּוֹךְ אֹפֶל חֲדָרִים

מְגַשְּׁשָׁה סַהֲרוּרִית

בִּצְעָדִים נְבְוּכִים

אֶת הַקַּרְקָע.


בֹּקֶר קָמִים בְּנֵי אָדָם –

וְלֹא הָיָה דָבָר.

בֹּקֶר יְעַלֵּף קְרוּם שֶׁלֶג

אֶת הַחוּצוֹת.


כִּתְמֵי דָם שְׂרוּעִים

יַאְדִּימוּ מְקוֹמוֹת אֶת הַשָּׁלֶג.


אֶצְבָּעוֹת, יָדַיִם, רַגְלַיִם,

פּוֹרְחוֹת בָּרְחוֹבוֹת,

עֲמוּמוֹת תִּפֹּלְנָה

כְּגִזְרֵי עֵץ מֵתִים

עַל הַשָּׁלֶג.


עֵינַיִם יְחִידוֹת

תָּצֵצְנָה שְׁחוֹרוֹת, תְּכֻלּוֹת,

תּוֹךְ דַּאֲבוֹן זְכוּכִית

מֵעֲבָרִים.


הָרֶגֶל נִזְהֶרֶת בְּצַעְדָּהּ,

תִּינוֹקוֹת נִפְחָדִים

כּוֹבְשִׁים הַפָּנִים בְּסִנַּר אִמּוֹתָם

וּבוֹכִים,

בּוֹכִים בַּחֲשָׁאִי.


בֹּקֶר כְּבָר יְעַלֵּף קְרוּם שֶׁלֶג

אֶת הַחוּצוֹת.

בְּנֵי אָדָם יִשַּׁחוּ אִישׁ אִישׁ עַל מַצַּבְתּוֹ,

הַשְּׁלָדִים יִשְלָיוּ בִנְשִׁיָּה אֲפֵלָה;

הַיְּעָרוֹת – כְּבָר תַּצְהִיב שַׁלַּכְתָּם הַקְּמֵלָה

וְאָסַר הַקַּיִץ לִסְעָרוֹת מֶרְכַּבְתּוֹ.


תִּינוֹקוֹת נְבוּכִים בָּרְחוֹבוֹת הַנְּעוּרִים

וּבָכֹה רַב בֶּכֶה עַל אָבְדַן אִמּוֹתָם;

עִם עֶרֶב יָבֹאוּ בַבָּתִּים הַפְּעוּרִים,

שֶׁעָזְבוּ הַגְּדוֹלִים, כִּי כָמְהוּ לְמוֹתָם.


וִירֻקֵּי-עֵינַיִם הַחֲתוּלִים מְהַלְּכִים

וְקוֹפְצִים לְפֶתַע לַקְּדֵרוֹת בַּכִּירָה

כַּעֲבָדִים לִשְׁיָרֵי סְעוּדָה כַבִּירָה;


קוֹלוֹת הַכְּלָבִים הַחֲשֵׁכָה מְפַלְּחִים

וְיַעַן הַגֶּבֶר בִּקְרִיאָה בוֹדֵדָה –

אַךְ אִישׁ עוֹד לֹא יֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ הַכְּבֵדָה.

בָּעֲלִיָּה

נִתְלִים מֵתֵינוּ עֲרֻמִּים

אִישׁ עַל רֵעֵהוּ.


לַיְלָה עַל לַיְלָה

הֵם תְּלוּיִים בַּחֲבוּרָה

וְשׁוֹתְקִים.


כִּי רַבּוּ הַיָּמִים

יִכְחַשׁ בְּשָׂרָם וְיִבֹּל.

הַגְּוִיוֹת תֶּאֱרַכְנָה מְאֹד.


הַשּׁוֹמֵר הָעִוֵּר

יוֹשֵׁב לָנֶצַח עֲלֵיהֶם

וִיצַוֶּה הַמְּנוּחָה. –

אֲרוֹנוֹת שְׁחוֹרִים לִרְבָבוֹת

רֵיקִים יְחַכּוּ

עַל פְּנֵי אָרֶץ.


עַל יָדָם זְקֵנִים,

חַסְרֵי רַגְלַיִם,

יַעַמְדוּ חֲצָאִים

וְשׁוֹלְחִים

יָדַיִם אֲרֻכּוֹת וְרָזוֹת.


בְּנֵי אָדָם זְהִירִים,

נֶחְבָּאִים בַּבָּתִּים

וְחַיִּים בְּלִבָּם.


בַּלֵּילוֹת

קְרֵבָה אֶל הַחַלּוֹן

אֶצְבַּע אֲרֻכָּה וְרָזָה

וְדוֹפְקָה בַחֲשָאִי.

רָאשֵׁי הֶהָרִים כָּסּוּ שְׁלָגִים,

אַךְ הִנֵּה קַיִץ הַיּוֹם,

וּזְאֵבִים אֵינָם.


כָּל הָעֲלָמוֹת הִתְפָּרְקוּ שִׂמְלוֹתָן

אֶל הַלַּיְלָה,

וְלִבָּן יַךְ

כִּשְׁעוֹנוֹת לֹא-נִרְאִים

בַּדּוּמִיָּה.


אֵיכָה יֵרָדֵם הַלַּיִל –

וִיגוֹן כָּל הַלְּבָבוֹת

מְפַכֶּה וְשׁוֹאֵן

וְלֹא דֳמִי לוֹ?


הַמָּחָר לֹא יָבֹא,

הַלַּיְלָה יֶאֱרַךְ מְאֹד,

עוֹלְלִים יָקִיצוּ וְעוֹד חשֶׁךְ

וְלֹא יֵדְעוּ עַד מָה. –

יְרִיעָה שְׁחוֹרָה

תְּכַס אֶת הַיּוֹם,

אֲבֵלִים נֵשְׁבָה מִן הַיּוֹם.


מַה-נֹּאמַר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ?


בַּנְּהָרוֹת

יָנוּחוּ כֵהִים

הַטְּבוּעִים הַצָּבִים,

נְקֻדּוֹת קְטַנּוֹת, בְּהִירוֹת,

לֹא יָאִירוּ מֵעָל.


מִן הַסְּפִינוֹת

שֶׁשָּׁקְעוּ מֵעוֹלָם

תִּפְרֹץ הַדְּמָמָה הֶעָבָה

וְתַעַל אֶל הָעוֹלָם.


עוֹלָל חָרֵב

יוֹצִיא נִשְׁמָתוֹ בַחֲשָׁאִי

וְתָבֹא וְתִדְפֹּק

בְּנַפְשֵׁנוּ.


אָכֵן, אָנוּ הָאִלְּמִים

מַה-נֹּאמַר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ? –

שְׁחָקִים נוֹפְלִים עִם עַרְבַּיִם

וְיַגִּיעוּ בְאֵין-שֵׁמַע

עַד אָרֶץ.


מְהֵרָה תַכְבִּיד הָאֲפֵלָה

עַל אוֹרֵנוּ.


אָנוּ יוֹשְׁבִים כְּפוּפִים

אִישׁ עַל מֵתוֹ,

הַשּׁוֹכְבִים מַאֲלִיפִים עַל הַמִּישׁוֹר

וּמַכְהִים דּוּמָם עִם עַרְבָּיִם.


אֵין צִפֳּרִים שְׁחוֹרוֹת

עוֹד פּוֹרְחוֹת עַל פָּנֵינוּ,

כְּבָר נִמְחוּ בָאֲפֵלָה.


רִפְרוּף גַּפַּיִם חֲשָׁאִי

נוֹשֵׁב מֵעֲבָרִים וְהוֹלֵךְ.


אַט אָנוּ נִרְדָּמִים – – –

אוּלַמֵּי הַחִכּוּי לָרוֹפְאִים הַגְּדוֹלִים,

בָּם כִּבְדֵי וִילָאוֹת לָסֹךְ הַחַלּוֹנוֹת;

הֲמֻלַּת בְּנֵי אָדָם וּמַשַּׁק הַקְּרוֹנוֹת

מִתַּחְתִּית הָרְחוֹבוֹת אֲלֵיהֶם אֵין עוֹלִים.


מִסָּבִיב צִיּוּרֵי-זְמַן-חָלַף אֲפֵלִים,

דֹּם קָפְאוּ אַנְדַּרְטוֹת לְזִנּוּק נְכוֹנוֹת;

עָמֹק הָאֹדֶם שֶׁל קִיר וַאֲרוֹנוֹת

וּדְמָמָה עַתִּיקָה תְכַס כָּל הַכֵּלִים.


בִּדְמִי זֶה הַכָּבֵד הָאָדָם כִּי טָבָע,

וְאָבַד בִּרְפִידַת הַכִּסֵּא וְכָבָה –

וְדָמָה אַף הוּא פֹה לִכְלִי עַתִּיק-יָמִים;


עַל רֹךְ הַמַּרְבַדִּים בִּקְרַב חֶרֶשׁ צַעַד –

וְנִרְגַּז מִנּוּחוֹ, וַעֲבָרוֹ הָרַעַד,

וְהֵישִׁיר לָרוֹפֵא מֶבָּטָיו הַקָּמִים.

בְּנֵי אָדָם – לֹא שָׁכְנָה הַשִּמְחָה

בִּלְבָבָם,

נֶצַח יִשְׁמָעוּ:

צַעֲדֵי-אֵין-שֵׁמַע

אַחֲרֵיהֶם יָנוּעוּ.

אָכֵן,

פְּעָמִים וְחָבְקוּ אִשָּׁה אוֹ יֶלֶד,

אַךְ פֶּתַע יִמְלְאוּ חֲרָדָה

כְיַעַר אָפֵל,

וְיָדְעוּ מְאֹד:

חַיֵּי-אֵין-שֵׁמַע

עוֹמְדִים עַל גַּבָּם

כְּלֵילוֹת פְּתוּחִים.


בַּמִּטּוֹת יִתְכַּנְּסוּ בַחֲשֵׁכָה

וּשְׁמִיכָה עַל רֹאשָׁם,

וְרוֹבְצִים עֵרִים,

נִפְחָדִים,

כָּל לֵילוֹתָם.

דְּגָלִים שְׁחוֹרִים מְפַרְפְּרִים

בָּרוּחַ

כְּכַנְפֵי צִפֳּרִים אֲסוּרוֹת.


דֶּרֶךְ יָמִים וְלֵילוֹת

כֻּלָּנוּ שְׁחוֹחִים נֵלֵךְ

וּבַחֲשָׁאי

עַד הִגַּעְנוּ

אֶל הַשַּׁעַר הָאָפֵל, הַגָּדוֹל.


כִּילָדִים נִבְעָרִים

שָׁם נַעֲמֹד בַּחֲרָדָה

וּנְצַפֶּה

לִפְנֵי הִפָּתַח

הַשַּׁעַר הָאָפֵל, הַגָּדוֹל.

רְחוֹקָה מִמֶּנּוּ הַסְּפִינָה,

הַמַּיִם יַשְׁחִירוּ לַלַּיְלָה –

אַךְ לָנוּ חֲתֹר וַחֲתֹר.


שְׁנַיִם יְשִׁישִׁים אָמְרוּ בְלִבָּם:

בְּעֶצֶם יוֹם קַיִץ

יְשַׂחֲקוּ הַנְּכָדִים

כְּגוּרֵי אֲרָיוֹת צוֹהֲלִים –

אַךְ לָנוּ טוֹבָה הַמְּנוּחָה

מִסֵּבֶל הַשָּׁנִים.


כִּי יַכְחִיל הַשַּׁחַק לַבֹּקֶר –

תְּנוּ לַיְלָדִים עוֹד תְּנוּמָה,

עַד תַּעֲבֹר הַסְּפִינָה הַשְּׁחוֹרָה.

לְאִטָּם

כִּנְחָשִׁים מַבְהִיקִים,

הִתְפַּתְּלוּ הַיָּמִים אֲרֻכִּים

לְפָנֵינוּ.


מְאוּם לֹא עָשִׂינוּ,

אֲנִי, אַתָּה וָהִיא,

לְצִדָּם עָמַדְנוּ

וַנֵּרֶא אַךְ מַחֲרִישִׁים.


כָּכָה אָרְכוּ בָנוּ הַחַיִּים.


וְכִי הֶאֱפִילוּ לִרְגָעִים –

הֵן הִפִּילוּ הַמַּחֲזוֹת הָעוֹבְרִים

כָּל בִּרְקֵי צִבְעוֹנִים

בְּאָפְלֵנוּ.


עַתָּה כְבָר קָרֵב הַלַּיְלָה הָאָרֹךְ

אֶל פִּתְחֵנוּ,

עוֹד רֶגַע יִתְמַהְמַהּ בְּצַעְדּוֹ

וְרוֹאֶה, אִם נָכוֹן לִבֵּנוּ.


כֶּן-הוּא!

סַלֵּינוּ מִלֵּאנוּ כָל מַרְאוֹת הָעוֹלָם –


רַב לָנוּ!

עַתָּה כְבָר נוּכַל רֶדֶת

אֶל מֵימֶיךָ הָאֲפֵלִים,


הַקְּרִירִים.


כִּי כָכָה אָרְכוּ בָנוּ הַחַיִּים.

בִּנְטֹף כָּל יָמֵינוּ מִמֶּנּוּ –

הֵן יִפְּלוּ נִטְפֵי צִבְעוֹנִים

אֶל פִּי בוֹרֵנוּ הַשָּׁחוֹר.


אַךְ אָנוּ אֶת חֲתוּלִים

בְּשַׁלְוֵנוּ נִשְׂחָקָה.

נִצְהָלָה.


אַף יֶלֶד אֵין אוֹמֵר:

יוֹם-אֶתְמוֹל אָפַס לִי,

יוֹם-מָחָר אָפַס לִי,

אָנָה הֵם בָּאִים,

יָמֵינוּ הַיְחִידִים?


אָכֵן בְּלַהֲבֵי נֵרוֹת

נֵבְךְּ אֶת מֵתֵינוּ,

הַחֲשֵׁכָה מַה-יָּרֵאנוּ מְאֹד!


בּוֹרֵנוּ הַשָּׁחוֹר

פָּתוּחַ לָנֶצַח,

כֻּלָּנוּ מִפַּחַד נִצְהָלָה

וְלַהֲבֵי הַנֵּרוֹת אוֹרֵנוּ.

גְּבִיעַ הַזָּהָב לְפָנָי,

בּוֹ שָׁתוּ אֲנָשִׁים רַבִּים

מֵי-רַעַל.


חֶרֶשׁ הֵן שָׂחֲקוּ פְנֵיהֶם

לִפְנֵי הַמָּוֶת שֶׁחָוַר וְשָׁקָט.


אֲרוֹן עֵץ אָרֹךְ לְפָנָי,

בּוֹ נִשְּׂאוּ גְבָרִים וְנָשִׁים,

שֶׁהִשְׁחִיר בְּשָׂרָם מִנָּגֶף.


וְאָנוּ?


בַּלֵּילוֹת עוֹד נֶחֱזֶה כָל אֵלֶּה.

וְזָרִים יִפְּלוּ הַיָּמִים

לְרַגְלֵינוּ,

כְּפִרְחֵי-כָרִים,

צְהֻבִּים אוֹ לְבָנִים,

כִּי יִפְּלוּ מִן הַזֵּרִים.


וּבָהִיר אַף לָנוּ הָרֶגַע,

בּוֹ נִכְרַע בַּחֲרָדָה

לִפְנֵי הַמָּוֶת שֶׁחָוַר וְשָׁקָט.

מִי זֶה יִרְעֶה הָאַוָּזִים,

כִּי מָתְנוּ?


הַנְּעָרוֹת עוֹטוֹת כָּל יָפְיָן

וְשׂוֹחֲקוֹת –

אַךְ מוֹתָן בְּקִרְבָּן.


יָמִים עַל שָׁנָה הֵן מֵתוֹת וְהוֹלְכוֹת –


מִי זֶה יֹאמַר לָנוּ:

הַשְׁכִּימוּ לְמָחָר,

כִּי רָבְתָה הָעֲבוֹדָה?


הָעֲבוֹדָה תֵעָזֵב

לֹא-עֲבוּדָה,

הַיּוֹנְקִים לֹא-מוּנָקִים –

וְאָנוּ נֵלֵכָה.


כִּי עִתֵּנוּ לֹא לָנוּ. –

קָרוֹן יְחִידִי וְאַחֲרוֹן כְּבָר נָכוֹן לַדֶּרֶךְ,

הָבָה נַעֲלֶה וְנִסַּע,

כִּי לֹא יְחַכֶּה.


רָאִיתִי נְעָרוֹת רַכּוֹת בְּלֶכְתָּן

וּפְנֵיהֶן הַצָּרִים

הֶאְדִּימוּ וְאָבְלוּ

כִּשְׁקִיעוֹת אַרְגָּמָן.


– יְלָדִים עֲגֻלִּים וּוְרֻדִּים

שֶׁהָלְכוּ לְתֻמָּם,

כִּי נִקְרָאוּ.


רָאִיתִי אֲנָשִׁים,

גֵּאִים וּזְקוּפִים עָבְרוּ בִרְחוֹבוֹת-תֵּבֵל,

עֵינֵיהֶם הַגְּדוֹלוֹת הִרְחִיקוּ

מֵאֶצְלָם וָהָלְאָה –

גַּם הֵמָּה כְבָר עָלוּ בְנַחַת

וַיִּסָּעוּ.


אַחֲרוֹנִים אֲנַחְנוּ,

הַיּוֹם יַעֲרֹב,

קָרוֹן יְחִידִי וְאַחֲרוֹן כְּבָר נָכוֹן לַדֶּרֶךְ,

הָבָה נַעֲלֶה דוּמָם

וְנִסַּע אַף אָנוּ,

כִּי לֹא יְחַכֶּה.–

נַפְשִׁי יָצְאָה אֶל הַמֶּרְחָק

מְצֹא לֵב רוֹעֵד.


אוּלַי תִּשְׁתֶּה מֶנָּה נַעֲרָה

וְתִבְכֶּה חֶרֶשׁ אֶל הַלָּיְלָה.


אוֹ בֹקֶר

יִשְׁאַף עֶלֶם אֶל חַלּוֹנִי

וְיוֹבִיל לִבּוֹ לִי בִכּוּרִים.


נַפְשִׁי יָצְאָה אֶל הַמֶּרְחָק –

אֵי אֲבַקְשֶׁנָּה?

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הכותר או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הכותר
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.